העליתי לאתר חומרים חדשים שקיבלתי מדודו אמיתי, מנהל ארכיון האקדמיה ללשון העברית אודות מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה נאספות מלים בצורותיהן השונות והמשמעויות המשתנות שלהן עם השנים.
הנה הציטוט הרלוונטי מהערך על המילון באתר ויקיפדיה:
בשנת 1956 נתמנה פרופ' זאב בן־חיים לעורך החטיבה של לשון חז"ל במילון. לשם קביעת אופייה של העבודה ביקר בן־חיים במערכות של מילונים חשובים באירופה, בהם המילון האנגלי של אוקספורד וה-Thesaurus Linguae Latinae. בסדרת ישיבות של מועצת מערכת המילון ההיסטורי במאי 1958 דיווח בן־חיים על ממצאיו והציג תוכנית מפורטת לארגון מחדש של מלאכת הכנת המילון. הדוח וההמלצות פורסמו בשנת 1959, ועוד באותה שנה התחיל בן־חיים ביישום תוכניתו. שנה זו נחשבת לשנת ייסודו של המילון ההיסטורי בפועל.
כאן תוכלו לצפות ולהשתמש במילון ההיסטורי כפי שהוא היום.
במאמרו "לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית" סוקר בן-חיים את סיורו בפרוייקטים דומים באירופה ומתווה את תכניתו למילון היסטורי של השפה העברית.
אני קיבלתי גרסה אנגלית של אותו מסמך משנת 1959 הכולל רק את התכנית עצמה. שם כותב בן-חיים:
I do not intend making any concrete proposals at present regarding the structure of the card-index, because I am of the opinion that when the two above-mentioned branches of activity are carried through, and they are necessarily preparatory to the work of the Dictionary proper, it is worth while investigating whether we can employ automation, that is to say, making use of punched card machines or electronic computers.
כשקראתי את הדברים האלה, התרגשתי. עד עכשיו, הפריט המוקדם ביותר באתר היה משנת 1965, צילום של חדר המחשבים של חברת סולל בונה. המחשב הראשון בישראל, ויצק, התחיל לפעול במכון ויצמן בשנת 1955. המחשב השני בישראל, של צה"ל, התחיל לפעול בשנת 1961. בין לבין עלה כבר רעיון להשתמש במחשב לצרכים של מדעי הרוח. אני לא ידעתי את זה ואני מניח שהרבה אחרים לא יודעים.
מסמך מרתק נוסף הוא המילון ההיסטורי ללשון העברית, דוגמאות לקונקורדנציה ולאוספי מלים של "ברייתא דמלאכת המשכן". ניסיון של אוטומאציה בחקר העברית במכונות IBM.
אפשר לראות בו דוגמה לקבלת ההחלטות הנדרשת לאיסוף המלים והצורות למילון ומיכון התהליך. מרתק בעיני.
רשימת מסמכים שקיבלתי מארכיון האקדמיה ללשון והעליתי:
1959 – The Historical Dictionary Of The Hebrew Language. A Plan By Z. Ben Hayyim
1960 – הכינוס הבין־לאומי לשיטת המיכון בניתוח הספרותי ובמילונות. המיכון של חקר הלשון.
1966 – A HEBREW DICTIONARY – on Historical Principles
1969 – המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית. המפעל ודרכי עשייתו
1973 – המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית. סיכומים ותכניות.
1973 – המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית
1979 – מצב העבודה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית לסוף תשל"ט
1979 – The Historical Dictionary Of The Hebrew Language
1984 – מילון היסטורי ללשון העברית
1995 – האקדמיה ללשון העברית – תפקידה והמילון ההיסטורי שלה