- שנה: 1969
- מו"ל: האקדמיה ללשון העברית
- פורמט: חוברת
- נמסר ע"י: ארכיון האקדמיה ללשון העברית
- תגיות: האקדמיה ללשון עברית המילון ההיסטורי
OCR (הסבר)
המילון ההיסטורי ללשון העברית
של האקדמיה ללשון העברית
מיטסודם של האקדמיה ללשון העברית ומוסד ב'יאליק
המפעל ודרכי עשליתו
ירושלים, אב תשכ"ט -
המילון ההיסטורי ללשון העברית
של האקדמיה ללשון העברית
מיסודם של האקדמיה ללשון העברית ומוסד ביאליק
המפעל ודרכי עשייתו
ירושלים, אב תשכ"ט
המפעל נעזר בתמיכתן של
אבי המשך בישראל
(מס1ַ+ְגטם1+ת60 1ט4)
קרן הזיכרון לתרבות ישראל
(76ט)1ט0 [06₪18 10 מ08010מטס 181עס0גמ010)
כ תרבת ה מ פ על
האקדמיה ללשון העברית, קרית האוניברסיטה, ת"ד 3449, ירושלים
מועצת המערכת
אפרים אלימלך אורבך
יהושע בלאו
זאב בן-חיים (ראש המערכת)
דוד צבי בנעט
נפתלי הרץ טור-סיני
מאיר מדן (מזכיר המועצה)
עובדי המערכת
רות אלמגור
ציון בושריה (מרכז מדור המיכון)
ישראל בן-דוד
אהרן גליק
אפר גרינולד
מרדכי הגר
אליקים ויסברג
יוסף יהלום
עזרא ציון מלמד
דב סדן (יו"ר המועצה)
יחזקאל קוטשר
חיים רבין
חיים שירמך
ישראל ייבין (מַרַכז המדור לתקופה שמֶן חתימת
המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים)
איילה ליונשטם
ראובן מירקין (מְרַכז המדור לתקופה שמֶן
0 ואילך)
מרדכי מישור
ורדה סטיאסני
אלישע קימלמן
דליה שטיינברג
חוברת זו, המבקשת ליתן מושג מה על הנעשה במפעל המילון ההיסטורי ללשון
העברית ועל הבעיות שמערכת המילון טורחת בפתרונן, מוגשת לחוקרי תרבות ישראל
המתכנסים לקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות בימים כ-כז באב תשכ"ט (11-4
באוגוסט 1969).
מילון היסטורי ללשון העברית, כפי שהוגי תכניתו משווים לנגד עיניהם, זקוק
לשיתופם של חכמים רבים, ובייחוד לשיתופם של חוקרי הספרות העברית וחוקרי הלשון
העברית, שיהיו נכונים להעמיד לרשותו של המפעל את ניסיונם בתחומי מחקרם.
זה המקום הנכון וזו השעה הכשרה לפנות אל כל החכמים, שיש בידם חומר מילוני
מקורי - הן כרטסות מלים שעָרְכוּן לשימושם שלהם הן כל חומר אחר - ושאינם מתכוונים
עוד לנצלו לצורך עבודתם שלהם, כי יעמידו אותו לרשותו של המילון ההיסטורי. החומר
ימוין במערכת וייבדק, ובלא ספק יימצאו בו מובאות חשובות ומעניינות מן המקורות
הספרותיים, שאילמלא הוא חיו נעלמים מעיני המערכת, וכן פירושי מלים שלא נרשמו
עד עכשיו במילונים .
המ ער כת
תוכן החוברת
המפעל והיקפו
א. מן הרעיון אל הגשמתו
ב. מבנה המפעל
ג. ארכיון המילון
תהליכי העבודה בניתוח המקורות ובהכנת כרטסות המילון
א. התקנת הטקסט
ב. פירוק הטקסט לתיבותיו ורישום ערכיהן
ג. הכרטסות
ד. שלבי העבודה במחשב
המקורות שכבר עובדו והמקורות הנתונים בעיבוד במערכת המילון
פרסומי המילון ההיסטורי ללשון העברית ופרסומים הכרוכים במפעל המילון
ר ש י מ ת הלו חור ת
1. כרטיסי הטקסט של קטע אחד , 15
2. ההוראות להתקנת הטקסט, 17-16
3. דוגמה של טקסט מותקן, 18
4. טקסט מודפס במחשב, 19
5. ההוראות לרישום הערך, 23
6. קטע מפורק לתיבותיו ולצדן הצעות לערכים, 25-24
וש הדפסת-הגהה לקטע 14.0, 26
8. מתוך מחברת רבי-המשמעות, 26
9. מתוך מחברת ההכרעות, 27
0. דוגמה של כרטיס-מילון, 29
1. הצורות בסדר האלף-בית, 30
2. הערכים בסדר האלף-בית, 31
3. שכיחות הערכים, 33-32
5. השמות הפרטיים, 34
6. שמות הייחוס והמלים הזרות, 35
17. השמות למבניהם, 36
8. הפעלים לבנייניהם ולצורותיהם, 37
9. ייחודי צורה, 38
0. דיאגראמה של שלבי העבודה במחשב, 41-40
412
15
המפעל והיקפו
א. מן הרעיון אל הגשמתו
הצורך במילון מדעי כולל ומתאר את כל אוצר הלשון העברית לפי רבדיו ההיסטוריים והסגנוניים כפי שהוא
אצור במקורות הספרותיים והאחרים כבר הרגישו בו היטב מייסדי "חכמת ישראל". בשנת 6, בעצם הימים שהונחו
בהם היסודות למילונים ההיסטוריים הגדולים: לגרמנית (מילונו של גרים), לאנגלית (המילון האוקספורדי הנודע),
להולנדית וללשונות אחרות , כתב י"ל צונץ (בכרך העשירי של 22116, עמ" 501): "אם מילון עברי פירושו אוצר
הלשון של העם הדובר והכותב עברית - עדיין אינו בידינו". וכמובן לא נעלם מעיניו כי חיבור מילון כדרישתו אינו
כפי כוחו ויכולתו של מלומד יחיד, אפילו הוא מסתייע בעוזרים, אלא "יהא הישג נכבד הראוי לאקדמיה של מדעים".
רעיון זה, שהיה לו צונץ לפה, ניסה אליעזר בן יהודה להגשימו בכוחות עצמו, ובשנות השמונים של המאה
הקודמת החל בהכנותיו לחיבור "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", "לא לשם המדע בלבד, אלא העיקר, לשם
התחיה הלאומית ה ש ל מ ה .... עתה שחלק מעמנו התחיל לשוב לארץ האבות ולהחיות שם את לשון האבות חיים
שלמים בדבור פה". כשמונים שנה חלפו משעה שקרב בן-יהודה למלאכה ועד שיצא הכרך השישה עשר של המילון,
והוא כרכו האחרון. אין צורך לומר, שעם כל גודל ההערכה וההוקרה שאנו חייבים בהם בדברנו במילון בן-יהודה,
מפני שהוא המילון המדעי הראשון לעברית המיוסד על מקורות ספרותיים מכל תקופות שימושה של העברית, אין מילון
זה כתכניתו וכמתכונתו יכול להיות התשובה הנאותה למשאלה המנסרת בחלל עולמנו זה עשרות בשנים. עמד על כך
במיוחד פרופסור טור-סיני, שערך את ששת הכרכים האחרונים של המילון, כשהציע לפני האקדמיה ללשון העברית
סמוך לכינונה, בשנת תשי"ג, כי תיטול על עצמה את היזמה ואת האחריות המדעית לחיבור "מילון היסטורי ללשון
העברית".
הוועדה למפעלים המדעיים של האקדמיה ללשון העברית נענתה להצעתו, ומליאת האקדמיה בכ"ד בטבת תשי"ד
קיבלתה וכללה אותה בתכנית מפעליה. "מוסד ביאליק" של הסוכנות היהודית נענה להצעת האקדמיה שישתף עצמו
במימון המפעל ובכ"ה בכסליו תשט"ו אושר ההסכם בין האקדמיה למוסד ביאליק. וכך נוצרה האפשרות להתחיל
בהגשמתו של הרעיון.
ב. מבנה המפעל
שתיים הן הדרכים להעמיד מילון היסטורי ללשון: א) מילון אחד המבריח את כל התקופות כמו המילונים
הלועזיים, הנזכרים למעלה, וכמו "אוצר הלשון הלאטינית" וכן "המילון ההיסטורי ללשון הספרדית", שהחל להתפרסם
בשנת 1964; ב)סדרת "מילונים לתקופות", הסדורה במחשבה ש"מילון לתקופה" אחד משתלב בחברו בתיאור
הרציפות ההיסטורית של אוצר המלים. דרך זו נקטה מערכת המילון ההיסטורי לצרפתית ("אוצר הלשון הצרפתית")
הנתון בהכנה.
האקדמיה ללשון העברית, שנשאה ונתנה בשאלה זו זמן ממושך, הכריעה ללכת בדרך הראשונה, אלא שלצורך
ההכנה בלבד הפרישה מכלל הלשון את לשון המקרא ועשתה אותה חטיבה בפני עצמה. ההכנות לאותה החטיבה החלו
כבר בתשט"ו והופסקו לפי שעה בשנת תשכ"ב. ההכנות לשאר תקופות הלשון הוחל בהן בשנת תשי"ט.
תכליתו של המפעל היא אפוא לחבר מילון היסטורי כולל ללשון העברית ולא מילונים לענפי ספרות שונים ואף
לא מילונים לתקופות לשון מסוימות. מתוך ראיית תכלית זו נעשו כל ההכנות המדעיות עד עכשיו. מכלל ענפי
הפעולה השונים, שתפקידם לספק חומר לעורכי המילון בבוא שעת כתיבתו, הענף המרכזי והמצריך עובדים מדעיים רבים
ומנוסים הוא העוסק בכינוס העדים הלשוניים והמובאות מן המקורות ועריכתם בכרטסת המילון. בשעה זו עיקר ההכנות
למילון מתרכזות בענף זה בלבד, ומחמת חסרון מימון נדחו, לפי שעה, ההכנות בענפים האחרים שהוחל בהם לפני שנים
אחדות, כגון רישום הביבליוגראפיה לערכי המילון, הקמת כרטסת הניקודים והתעתיקים של מלים עבריות בכתבים
לועזיים . אופיים השונה של מקורותינו הספרותיים בתקופה רבת הימים שמן חתימת המקרא ועד ימינו וערכן השונה
לעיצובה של הלשון העברית מחייבים התאמת הכלים והדרכים לניצולם המילוני של המקורות הנבדלים בטיבם, ומכאן
הצורך לפצל את ההכנות למדורים נפרדים. י/
כלל גדול כללה מערכת המילון, שעל המילון ההיסטורי לדקדק הרבה בציון הכרונולוגי של תופעת לשון, שלא
יוקדם המאוחר ולא יאוחר המוקדם בתיאור רציפותם של גלגולי הלשון. כל כרטיס מובאה מן המקורות חייב אפוא
לשאת ציון כרונולוגי מדויץ, עד כמה שאפשר ובמקום שאפשר, וציון כרונולוגי יחסי במקום שציון מדויק לא ייתכן
בשעה זו. כלל זה מזקיקנו לכנס את עדי הלשון מן היצירות שנכתבו לפני המצאת הדפוס מתוך כתבי-היד, מה שאין
כן לגבי היצירה שמחברה סמך ידו עליה כצורתה בדפוס. הבדל אחר בין יצירות שמתקופות קדומות ליצירות הקרובות
לזמננו הוא: היצירות שמן התקופות הקדומות הן עצמן אך שריד של חיי לשון שלא נודעו לנו חוץ מהן, ובלשוננו
מעמד מיוחד להן בהשפעתן על עיצוב הלשון שלאחר זמנן ואף בימים הקרובים לימינהג. אם לא כולן, הרי לפחות חלק
ניכר מהן צריך ניצול שלם, קונקורדנציוני, ובגלל מיעוטן היחסי הדבר ניתן לעשייה בכלים העומדים לרשותנו.
שפע היצירות שמתקופות מאוחרות מונע נקיטת דרך הניצול השלם בכל אחת מהן, שאם לא כן לא תסתיים הכנת החומר
למילון בזמן המתקבל על הדעת. לאמתו של הדבר אין הניצול השלם נחוץ בהן לצורכו של המילון. כנגד זה בעית
הברירה, איזה מקור לקרב ואיזה לרחק, מסובכת היא וטעונה שיקול רב על פי עקרונות קפדניים. מַטעמים אלה ואחריש,
חולקה עבודת ההכנה למדורים מדורים. היום הזה שלושה מדורים פועלים:
(א) האחד עוסק בכינוס עדי הלשון של 1200 שנות יצירה עברית, למן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת
הגאונים; הכינוס נעשה על פי כתבי-יד ותשומת לב מיוחדת ניתנת ל"חילופי הנוסח" של ערך מילוני מסוים במסירות
השונות. לביסוסה ולהרחבתה של העבודה במדור זה סייעה ומסייעת "קרן הזיכרון לתרבות ישראל".
(ב) האחרנתכונן לפני חודשים מעטים בלבד בעזרתה הנדיבה של "קרן אבי המשך". תפקידו להעמיד כרטסת
מובאות ל"עברית החדשה", כלומר 200 שנות יצירה עברית למן תקופת ההשכלה ואילך, ומהן כשמונים שנה של
דיבור עברל .
(ג) | נוסף על שני המדורים האלה מפעל המילון ההיסטורי מקיים מדור המיכון, שתפקידו להביא את החומר
המדעי שהוכן במדורים א,ב למחשב.
תקופה של שבע מאות שנה בערך של יצירה עברית, בין זו הכלולה במדור א (מן 200 לפני המניין המקובל
עד 1050 בקירוב) לבין זו הכלולה במדור ב (מן 1750 ואילך), עדיין מצפה לטיפולו של הבלשן ולניצולו של
המילונאי. האקדמיה מקווה שלא ירחק היום, ויינתן לה לכונן מדור נוסף או שני מדורים נוספים לכינוס העדים מן
התקופה האמורה, וכן המדורים: לביבליוגראפיה; לריכוז הניקודים ומסורות התעתיקים והמבטאים, הנחוצים לכתיבת
ערך במילון ההיסטורי; לאטימולוגיה.
7
ג. ארכיון המילון
"... עלינו לראות את *המילון ההיסטורי ללשון העברית' כ מ פ ע ל ק בוע ולא כמפעל לפעם אחת, אף
שפעם זו עשויה להתמשך שנים הרבה, ומתוך ראייה זו עלינו לבנות את כרטסת-ההבאות בשיטה, הנותנת אפשרות לקיים
את הכרטסת במצב אקטואלי ונוח לשימוש בכל זמן. דומה הדבר לקאטאלוג של ספרייה בצורת כרטסת, הגדל עם גידול
אוצר הספרים שבספרייה, והוא לעולם אקטואלי" (מתוך "המילון ההיסטורי ללשון העברית ודרך הכנתו", לשוננו כג,
תשי"ט, עמ" 118).
פלל זה, שמערכת המילון ההיסטורי מקפידה בהגשמתו, פירושו למעשה הק מת אר כיון- ק ב ע ש ל
הלשון ה ע בר ית לצורכו של המילון, ארכיון שישאבו ממנו כותבי הערכים ועורכיהם את שנחוץ לחיבור המילון.
אינו דומה מבנהו של ערך במילון היסטורי שייכתב בסוף שנות השבעים של המאה הזאת למבנהו של ערך שנכתב
בסוף המאה הקודמת. כותב ערך מילוני בימינו לא יסתפק עוד בידיעה היכן נמצא ערך מילוני מסוים, באיזה מקור
ובאיזה זמן ובאיזה הקשר, כדי שיוכל לקבוע את משמעותו. הוא יבקש לדעת את מידת שכיחותו של הערך במקור
שנלקח ממנו או בקבוצת המקורות העושים חטיבה מוגבלת בזמן, וכן באיזה מקור או באיזו קבוצת מקורות א ין הערך
בנמצא כלל; הוא אף יבקש לדעת אם תכונה דקדוקית מסוימת, מורפולוגית או תחבירית, של הערך מיוחדת היא למקור
מסוים או מתפשטת על פני תקופה מסוימת, וכיוצא בהן שאלות שבתשובתן תלוי תיאורו של הערך המילוני במערכת
לקסיקאלית של מקור מסוים או של זמן מסוים. קיצורו של הדבר, כותב ערך מילוני בימינו נדרש להקדים עבודה
לק סיקולוגית לעבודה הלק סיקוגרא פית. מוסיף על כך מצב הטקסטים בספרותנו. חלק ניכר
מאוד של מקורותינו אינו לפנינו במהדורות דווקניות שהוכנו בידי פילולוגים מנוסים, וממילא המילונאי-ההיסטוריון
מוכרח לעתים לטפל בשאלות טקסטואליות, קודם שהוא מעלה מן המקורות את החומר המילוני.
לפיכך הארכיון, שנועד לשמש את כותבי הערכים במילון ההיסטורי ומתכוון לתכלית זו, כיוון שהוא נותן את
דעתו לבחינות האמורות, הרי הוא נעשה דבר בפני עצמו, המזומן לשימושו של מחקר הלשון גם בתחומים אחרים.
ארכיון המילון כולל:
א. כרטסת ל ק ס יקקוגר א פית
א) רשימה כוללת של ערכים ערוכה בסדר הא"ב ובסדר ניקודו של הערך על פי כללים שקבעה מערכת המילון
(עיין בנספח ל"ספר המקורות", א, ולהלן לוח 5).. בתוך כל ערך המובאות סדורות בסדר כרונולוגי של היצירות
שנלקחו מהן המובאות. כל כרטיס של מובאה יציע את הערך המילוני בתוך הקשר עד שבעים מלה. נוסף על ציון
המקור וזמנו בכל כרטיס המובאה יצוין כתב-היד וזמנו, אם נלקחה המובאה מכתב-יד, ויש שילגּוה ב"חילוף נוסח"
לערך הנידון, אם ראה מכַנס החומר מן המקור צורך לרשום חילוף נוסח;
ב) | רשימת ערכים ערוכה לפי סדר שכיחותם (בלי מובאות);
ג) | רשימה של השמות הפרטיים המצויים במקורות שעובדו (הם חומר למילון בפני עצמו); וזו מחולקת לשמות
) אנשים, 2) מקומות, 3) ייחוס;
ד)| הערכים המסופקים:
1 ערכים שזיהוים או גזירותם מסופקת;
2) מלים הניתנות להתמיין לשני ערכים וקשה להכריע בהן מן המקור;
ה) רשימת הצורות (לא של הערכים!) הלשוניות לפי סדר א"ב;
ו) רשימת המלים השאולות והזרות.
1
- כ ר ט ססת לק סי קולוגית
א) רשימת הפעלים לבנייניהם;
ב) רשימת הבינונים;
ג) | רשימת שמות הפעולה;
ד) רשימת השמות למבניהם;
ה) רשימת הייחודים (תופעות מיוחדות, יוצאות מן הכלל, המזדמנות במקור הנתון לעיבוד):
)1 ייחודי כתיב;
2) ייחודי צורה;
6) ייחודי הוראה;
4) ייחודי שימוש;
5) ייחודי ניקוד;
6) חניכות.
לפי שעה כרטסות אלה, האצורות בסרטים המגנטיים, מכוונות לכל מקור בפני עצמו מן המקורות שעובדו במחשב
ועדיין לא מוזגו לכרטסות כוללות של המילון . אבל גם בבוא השעה למזגן לכרטסות כוללות תישמר האפשרות לקבל
אינפורמציה על השאלות החשובות למילונאי בתחום כל מקור ומקור לעצמו, ואפילו בתחום חלק מסוים של המקור,
כגון אוצר המלים של סדר מסוים מסדרי המשנה, או של מסכת מסוימת.
דוגמות לרשימות השונות של הכרטסות עיין בלוחות 19-11.. פירוט המקורות הנתונים בשלבי העיבוד השונים
עיין ברשימה שבסוף החוברת, עמ" 42 ואילך.
בשעה זו מסתכם מספר המובאות מן המקורות שהוכנו בדרך זו וחלקם עדיין בשלב העיבוד - כדי 1,330,000.
1%
תהיל יכפי .הל בהךה -בנ כתדה המק גררות
ובהכנת ברפטפות המילין
א. עבודת ההכנה של כרטסות המילון ההיסטורי מחושבת לשלבים שלבים. להלן יתוארו תהליכי העבודה
בשלבים המכוונים לניתוחו של מקור מסוים לכדי רשימות אוצר המלים שבו ורישום ערכה המילוני של כל תיבה
ותיבה, והשלבים שלושה הם: א. התקנת הטקסט למחשב; ב. פירוק הטקסט המותקן לתיבותיו ורישום ערכה
המילוני של כל תיבה ג. הפקת רשימות, המציעות את אוצר המלים שבטקסט, מנותח לפי הבחינות הלקסיקולוגיות
והלקסיקוגראפיות שקבעה המערכת. השלב הראשון נעשה כולו בידי העובד המדעי. השלב השני הוא פרי שיתופם
של המחשב והעובד המדעי. השלב השלישי הוא כולו פרי פעולת המחשב, תוצאה אוטומאטית של שני השלבים
הראשונים .
ב קודם עיבודו של מקור מן המקורות בודקים את מסירותיו (כתבי-יד או דפוסים - הכול לפי העניין) וקובעים
את המסירות שישמשו לעיבוד. לגבי תקופת הלשון שמן חתימת המקרא ועד לגמר תקופת הגאונים נעשית הקביעה
לפי "ספר המקורות", חלק ראשון, שהוציאה מערכת המילון בשנת תשכ"ג.
משנבחר מקור מסוים לעיבוד מילוני ונקבעה צורת עיבודו, אם ניצול שלם (קונקורדנציוני) או ניצול של
מבחר, בודקים את הנתונים שנרשמו לגבי מקור זה ב"ספר המקורות". המערכת בוחרת מסירה אחת ועושה אותה
יסוד להתקנת הטקסט למחשב ("מסירת-היסוד") , ועוד מסירות אחדות (בדרך כלל שתיים) , שתשמשנה מסירות-עזר
במקום שמסירת-היסוד לקויה, מטושטשת או חסרה. ואלו קני-המידה לבחירת מסירת-היסוד:
1. עתיקוּת: ככל שכתב-היד עתיק יותר, היינו ככל שזמנו קרוב לזמן חיבור היצירה, הרי הוא משובח
לצורך המילון. אבל פעמים מועדף כתב-יד צעיר לשמש "מסירת-יסוד" , בייחוד כשפתב-היד העתיק לקוי ביותר
מבחינה פיסית (במקרה זה כתב-היד העתיק משמש לבחירת חילופי הנוסחאות);
2. שלמוּת: כתב-יד המכיל את כל המקור או את רובו עדיף מפתב-יד שיש בו רק חלק של המקור. לפיכך
נוהגים להעדיף לעניין זה כתבי-יד שלמים מקטעי גניזה (והללו משמשים, כאמור, לבחירת חילופי הנוסחאות);
3. מצב המסירה: כתב-יד שניזוק הרבה ומרובים בו אותיות מסופקות וחלקים קרועים ומטושטשים אינו
עשוי לשמש מסירת-יסוד, אם יש מלבדו כתבי-יד אחרים, ואפילו הם פחותים ממנו בערכם .
ג הכנת הכרטסות למילון מודגמת בחוברת זו בעיקר בעבודת הניתוח שנעשתה בספרא. חיבור זה סמלו במערכת
המילון ד . 0. 30 (ז"א תקופה ד [מן שנת 0 עד שנת 300 למניין הרגיל] , חיבור 30.0; ראה "ספר המקורות",
חלק א, עמ" 53-52). על פי קני המידה האמורים נבחר כ"י וטיקן 66 ל"מסירת-יסוד",. כתב-יד זה, בן המאה
העשירית, הוא המסירה העתיקה ביותר בין מסירותיו של ספרא שהגיעו לידינו,. אף על פי שאין כתב-היד שלם ואין
בו אלא כדי 90% מן החיבור, הרי הכריעו מעלותיו האחרות שייבחר למסירת-יסוד: ניקודו הקדמון, נוסחו, מצב
השתמרותו. חלקי ספרא החסרים בכתב-יד זה הושלמו לפי תצלום כ"י וטיקן 31, שנכתב בשנת 1073. בשעת
ההתקנה היה לנגד עינינו גם תצלום כ"י פארמה 139, מן המאה הי"ג. ואלו הסמלים של כתבי-היד הללו: 00 -
כ"י וטיקץן ;66 01 - כ"י וטיקן 31; 02 - כ"י פרמה 139.
=
בפירוט המקורות שעובדו במפעל (ראה רשימתם בסוף החוברת) צוינו מסירותיהם שנבחרו לשמש לצורכו
של המילון ההיסטורי
א. התקנת הטקסט
א. מחלקים את הטקסט לקטעים. אורך כל קטע הוא לכל היותר 420 מקומות, היינו האותיות, הרווחים, סימני
הפיסוק וסימני ההתקנה - והוא כולל עד 70 תיבות. הקטע נועד לשמש הקשר מספיק לקביעת משמעותו של הערך
במילון ושימושיו התחביריים ועשוי לפטור את מחבר הערך מלהיזקק למקור שנלקחה ממנו המובאה. אולם במילון
גופו תינתן המובאה בהקשר קצר מזה, בשיעור מספיק להעיד על הערך אם מצד הגדרתו ואם מצד אחר.
אם יש למקור חלוקה מקובלת, כגון משנה, הלכה, מקיימים אותה. ואם היחידות שבחלוקה המקובלת גדולות
מן הקטע, מחלקים את המקור חלוקה נוספת,. לפי שיטה זו נחלק, למשל, ספרא למגילות, לפרשיות ולפרקים -
כחלוקה המקובלת; ולפי שהפרק עדיין גדול הרבה מן הקטע הנ"ל, נחלק כל פרק להלכות (לגבי ספרא, הוחזרה בכך
ליושנה חלוקה עתיקה, כפי שהייתה נהוגה בכתבי-היד, אך נעלמה מן הדפוסים) , וכל הלכה - אם אורכה עולה על
אורכו של הקטע הנדרש - לכמה קטעים.
בשעת ההתקנה נרשם מראה המקום במספרים: היצירה (018 - ספרא) , המסירה (00 - כתב-יד וטיקן 66),
המגילה (011 - מגילת קדושים) , הפרשה (004 - פרשה ד) , הפרק (003 - פרק ג) , ההלכה (14.0 - הלכה יד) , והיא,
לגבי ספרא, הקטע המילוני. בכל שלבי העבודה הפנימית מראי-המקומות נרשמים במספרים אלה, ורק בכרטיס המילון
(עיין להלן, לוח 10) המספרים מתורגמים למלים מפורשות .
כדוגמה להתקנת הטקסט ניתן בחוברת זו (לוח 3) עמוד אחד מתוך תצלום כתב-יד וטיקן 66, המשמש מסירת-
היסוד של ספרא, והוא עמ*[תז ] במהדורת הפקסימילי של כתב-יד זה, שיצאה לאור בידי א"א פינקלשטיין,
ניו יורק תשי"ז. ההתקנה נעשתה על גבי מהדורה זו.
5 כתבי-יד של מקורות קדומים בדרך כלל אין בהם סימני פיסוק, לפיכך המתקין מוסיפם. אין הוא מוסיף מערכת
סימני פיסוץ מלאה, כמקובל היום, אלא נקודות בלבד, בסופי משפטים ובמקום שיש בהן כדי להקל את הבנת המשפט.
3 משנחלק הטקסט לקטעים ופוּסק, נותנים בו את סימני ההתקנה על פי ההוראות להתקנת הטקסט הנהוגות במילון,
והן מובאות כאן במלואן (לוח 2) . הוראות אלו כוללות סימנים שונים, השווים במידת האפשר למקובלים בההדרת
טקסטים, אלא שבעניינים מסוימים שיעור הסימון מפורט ומדויק יותר מן הרגיל במהדורה מדעית. תכליתם לתת למעיין
ידיעה ברורה על דרך מסירת התיבות בכתב-היד: אם יש בקריאתן צד של ספק והיכן, אם יש ליקוי בכתב-היד, אם
נוספו אותיות או תיבות בגיליון או בין השיטין, וכיוצא באלו. הסימנים ברורים להבחין הַבַחֶן היטב בין הנתון בכתב-היד
והוא מעשה ידי הסופר, כגון תוספות, מחיקות ותיקונים בכתב-היד, ובין מה שאינו בכתב-היד והוא התערבותו של
המתקין במסירה. לפי שהעיבוד נעשה בחלקו הגדול במחשב, ומספר סימניו מוגבל, ננקטו תחבולות שונות בסימון.
כך, למשל, לציון ראשי תיבות משמש בהתקנתנוגרש אחד בלבד, ולא גרש או גרשיים כמקובל, לפי שסימן הגרשיים
בא בהתקנתנו לציין הבאות ממקור אחר. רובם של הסימנים משמשים זוגות-זוגות, לא רק סוגי הסוגריים השונים,
= 145
אלא גם סימני השאלה לאותיות שקריאתן מסופקת וסימני הקריאה לאותיות או לתיבות מוטעות. הבאות מן המקרא -
להבדיל מהבאות ממקורות אחרים - הוקפו בסימן מיוחד, הוא המספר 9, לפי שאין אנו מעוניינים שתבואנה תיבותיהן
במניין תיבות ספרא.
ד, משהותקן הטקסט לכל פרטיו ודקדוקיו, נמסר החומר לניקוב. הניקוב נעשה בכרטיסי זֶַ18, ועם הניקוב
הטקסט מתפענח על גבי הכרטיס. המתקין מגיה את ההדפסה שעל גבי הכרטיס לפי המקור, ובשעת ההגהה הוא אף
חוזר ושוקל את פרטי התקנתו של הטקסט. לפי שהקטע, המכיל את המובאה מן המקור, גדול מלהיכלל בכרטיס ניקוב
אחד והוא משתרע על פני כרטיסים אחדים, לפיכך צוין כל כרטיס במספרו שבתוך הקטע , נוסף על מראה-מקומו של
הקטע. תצלום קבוצת הכרטיסים של קטע אחד מתוך העמוד המותקן בא בלוח 1.
דוגמת הדפסה של כל העמוד המותקן מתוך הכרטיסים המנוקבים באה בלוח 4. הקטעים המודפסים ברציפות
מוכנים לשלב הבא של עבודתנו. אותו שלב מודגם בקטע אחד בלבד מתוך העמוד, קטע 14.0.
0 קר ר. ורוי יו .0-0 כ הרי לור קה ו .7
איזה הוא הידור.כרא ישב במקומ|.,כרא מדבר במקומו.לא חמותר
ו 8 008-0018 004 003 14.0 1
את ידברי | "513 הם זראו דעצים- פ כ רו כתיל] לכא ראה] ור
ההו))) [ [ [ + 0 | 1 1 ו
ו 2% 0 00% 003 14.0 5
הדבר ממור ללב.1₪"* פ|ויראתה מאלהיך אני ירפ9.הא כל דבר
ו 4" 8 / 4 1.3 3 /
שהוא חסור ללב נאמר ב!ו פויראת מאלהיךר אני ייפ,רבי
ה3 ה התה ה .אכה 8 | 0 ה ההה
20108 1% 0 004 003 14.0 3
שמעוו בו אלעזר אוי'.מנ' כלזקו שלא יטר[י ח.תלי-ל|וי
/ 0% ו ו יו ו ו וו / ד
0% 8 00 8904 003 1%.0 5
פוקו ויראת המאלהיר אני יי9,.
0 8 80 4ח0 008 13.0 6
| 00 9 6 5 00000 ,,ָ,,ָ,ָָ,ָ:ָ / 0 000000
₪ 75 75 7% 73 72 71 70 69 68 67 66 65 6 53 62 61 60 59 58 57 56 55 % 53 52 51 50 49 48 67 66 45 6 63 62 41 60 9ב 38 לב 36 5ב 34 בד 32 1ב 30 29 26 27 26 25 6 23 22 21 20 19 8 ד 6 15 6 ד לד ורס 9 8 7 6 5 4 23 1
| 7ץ] 1 + 1 + + !)114
1 ץץץ ץח חחץח-עץ ץַץץץעץ ככ ,ץע ,22 2 222
4,13,ָ,,, 111 30 3 נ גנוו
88%++, )4440 4)))))4444)))))))))))))))))))))))))))))וווו))) ))4)))))))440
5 "5 ל 559 55555.55555:5555555555555555555555555555555555555555555555
6%6++,+,+, 666666666666666666666666666666666664666666666666666666666., 6
ודודווודדהדווורוווווווודוורורדדודדוויווווווורווודוווורוורדורוווון רדדדדרוודיד דדוודדו
| 8 7 7 7 תת ?זע( |( עמ
]|[ [--[-,ְ-'--',---- ----[[[----[[ 1 ו
.7
לוח 1. כרטיסי הטקסט של קטע אחד
קבוצת ששת הכרטיסים שקטע 14.0 מנוקב ומפוענח בהם. בכרטיסים אלה נוקב הטקסט
מתוך תצלום כתב-היד המותקן (לוח 3); בכל כרטיס מודפס למעלה חלק מתוך הקטע,
ומתחתיו מראה-מקום הקטע בשלמותו, והוא חוזר בכל כרטים, ונוסף עליו מספרו הסידורי
של הכרטיס בתוך הקטע (בצד שמאל).
= 5%
() מחיקה במסירה מקיפים בסוגריים עגולים. נמחק חלק של תיבה: (ש)בני; נמחקו תיבות שלמות:
(ואכילת פסחים); נמחקו תיבות וחלקי תיבות: יציאת (יציאת מ)מצרים; נמחק חלק של תיבה או תיבה
שלמה ואי אפשר לקרוא את המחיקה, מניחים את המקום בתוך הסוגריים חלק: על () שבאת; ()שבאת;
ש()רטה . נמחקה תיבה או חלק של תיבה, קצת האותיות אפשר לקרוא וקצתן אי אפשר לקרוא, רושמים
בתוך הסוגריים העגולים את האותיות שאפשר לקראן ומסמנים שתי נקודות במקום האותיות שאי אפשר
לקראן: (קמ..); (שיער. .ך).
- תוספת בגיליון או בין השיטין מקיפים בסוגריים מרובעים. נוסף חלק של תיבה: [ו]בערב; נוספו
תיבות שלמות: בספינה [או בקרון] או באסדה; נוספו תיבות וחלקי תיבות: [חותה בשלסאה ו]מערה;
נוסף חלק של תיבה או תיבה שלמה ואי אפשר לקרוא את הנוסף, מניחים את המקום בתוך הסוגריים
חלק: ובערב [] מברך; []בזו.
( ):[ ] תיקון במסירה. תוקנה תיבה או תיבות אחדות - מקיפים בסוגריים עגולים את צורת התיבה קודם
תיקונה, ובסוגריים מרובעים את צורת התיבה לאחר תיקונה, וביניהם נקודתיים:
(כנגד הבוצרים):[כדרך בצירתן]; תוקנו חלקי-תיבות, או תיבות וחלקי-תיבות - אין נותנים נקודתיים
בין הסוגריים: אמ(ר)[ד]; (את ה)[ל]תרנוגלים. תיבות או חלקי תיבות שנמחקו או שנוספו ואי אפשר
לקראם - נותנים במקומם סוגריים עגולים או מרובעים ריקים, ואין רושמים ביניהם נקודתיים, גם
בתיבות שלמות: ()[יגיעו]; (סורטה)[]; עמ()[ד]: (א)[ ]מד.
+[ ] נוסח אחר במסירה. הובאו, בגיליון או בין השיטין, תיבות בלשון: נ"א, ס"א, וכיוצא באלו, או
שלא הובאו בלשון זו, אך ודאי שהן נוסח אחר, מקיפים אותן בסוגריים מרובעים ולפניהם +, כגון:
לאוכלו +[למוכרו] .
5 א. ליקוי במסירה מחמת קרע, טשטוש או רווח מכוון, שאין המתקין משלימו. לקתה תיבה אחת או
תיבות אחדות - נותנים סוגריים מזוּוים ובתוכם שלוש נקודות, ולפני הסוגריים ואחריהם בא רווח, כגון:
ארבעה ...> נזיקין; לקה חלק של תיבה - נותנים סוגריים מזוּוים סמוכים לשאר התיבה ובתוכם
שתי נקודות, כגון: ארבל..>; <..>בעה; א<..>ה. לקו תיבות וחלקי תיבות בהמשך אחד -
נותנים זוג סוגריים אחד בלבד, כגון: ארב<.. ... ..ור והבור.
ב. ליקוי כנ"ל, שהמתקין משלימו. מקיפים את ההשלמה בסוגריים מזוּוים. בהשלמה מסברה דיי
בסוגריים בלבד. הושלמה תיבה:: ארבעה לאבות> נזיקין; הושלם חלק של תיבה: ארב;עה>
אבות; הושלמו תיבות וחלקי תיבות: ארבלעה אבות נזי>קין. בהשלמה על פי מסירה אחרת רושמים
את סימן המסירה לפני הסוגר השני, ואין שמים רווח בין ההשלמה ובין סימן מסירתה. הושלמה
תיבה: ארבעה <אבות04> נזיקין; הושלמו חלקי תיבות: ארבלעה04>; <אר604>בעה;
אלרבע04>ה; ארבלעה אבות נזיקין.הש604ור והבור.
+ א. חסרון בנוסח המסירה בעטיו של הסופר, שאין המתקין משלימו. חסרה תיבה או תיבות אחדות
ואין משלימים את החסר - רושמים את הסימן + בין שני רווחים, כגון: בראשית ברא + הארץ.
סימן זה אינו בא לסמן חסרונם של חלקי תיבות, שכן חסרון חלק של תיבה דינו טעות.
ב. חסרון בנוסח המסירה שהמתקין משלימו. ההשלמה באה בין סוגריים מזווים, ולפני התיבה
שמשלימים בא הסימן +. בהשלמה מסברה דיי בסימנים אלה: לא הרי +<השור כהרי> המבעה.
בהשלמה על פי מסירה אחרת רושמים גם את סימן המסירה לפני הסוגר השני, ואין שמים רווח בין
ההשלמה ובין סימן מסירתה: לא הרי +<;השור כהרי404 המבעה. אין משלימים חלקי תיבות, אלא
אם כן החסרון הוא בעיקר באותיות-שימוש, בתחיליות ובסופיות, כגון: לחם +לו6יין;
לחם + לו04>יין; +מימילו>; +מימילו404.
17 ייתור שהמתקין מוחק. תיבה או תיבות אחדות, שהן מיותרות לדעת המתקין, מקיפים אותן בסוגריים
צומדים: ומעשרה זכרונות [ומעשרה זכרונות+. אין מוחקים בשיטה זו חלקי תיבות, אלא אם כן
הייתור הוא בעיקר באותיות-שימוש, בתחיליות ובסופיות, כגון: אמרו לו (ל)תלמידיו; אמר[תַר"
שמעון.
7-2 ,רו -
לוח 2. ההוראות להתקנת הטקסט
רשימת ההוראות והסימנים המשמשים בהתקנת הטקסט. עותק של רשימה זו
מצוי בידיו של כל מתקין, ועל פיה הוא מסמן את כל התופעות שבמסירה
שהוא רואה לסמנן.
- 16 -
+
?ל >
טעות שהמתקין מתקן. מקיפים את התיבה המוטעית או את התיבות המוטעות בסוגריים צומדים, ומביאים
סמוך לאחריהם את התיקון בסוגריים מזוּוים, וביניהם נקודתיים; בתיקון מסברה: (אליה) :;אניה);
בתיקון לפי מסירה אחרת: (נתאוו) :לנאותו04>. אין מתקנים בשיטה זו חלקי תיבות, אלא אם כן
הטעות היא בעיקר באותיות-שימוש, בתחיליות ובסופיות. בתיקון חלקי תיבות אין רושמים נקודתיים
בין הסוגריים: [ו+<י> עשה מחיצה.
טעות שאין המתקין מתקן. | תיבה שהיא טעות לדעת המתקין, אך אינו רואה לתקנה, אם משום שהיא
גלויה והקורא עשוי להבין את הקטע גם בלא תיקונה, ואם משום שאין תיקונה ודאי, מעתיקים אותה
בעינה ומקיפים אותה בסימני קריאה. רצוי להקיף בסימני קריאה את מקום הטעות בלבד, כגון:
שתי!ב!נס לחופה; ורצוי לעשות כך גם אם התיבה המוטעית יש לה קיום לעצמה, כגון:
ה!ו!א אמרה.
תיבה שיש ספק בקריאתה במסירה. תיבות או חלקי תיבות שקריאתם בספק מקיפים בסימני שאלה,
כגון: ?זיז?; ב?ח?רץ. תיבות או חלקי תיבות שאפשר לקראן בשתי דרכים - רושמים את שתי דרכי
הקריאה כשביניהן לוכסן, ומקיפים אותן בסימני שאלה; אם שני סימני שאלה אלה באים בתיבה אחת -
אין שמים רווח מצדי הלוכסן: אול?ר/ד?; ?ני/מ ?שתברים; אם ביןישני סימני השאלה תיבות
שלמות - שמים רווח מצדי הלוכסן: ?מי שבא / מישבא? . תיבה שקריאתה בספק, אפשר להביא
אחריה נוסח מסירה אחרת בסוגריים מזווים, ובין שתי התיבות נקודתיים: אול?ר?:<אולד04>..
ה ב א ה ממקור אחר שמפרקים אותה לתיבותיה, הסימן " בא בראשה ובסופה, כגון: מיכן אמרו.
"העשירים מביאים את בכוריהם בקלתות שלכסף".
את מראה מקומה של ההבאה אפשר להוסיף אחריה בין הסימנים <₪ >%.
ה ב א ה ממקור אחר שאין מפרקים אותה לתיבותיה, מפני שאין הן עניין למילון, הסימן 9 בא
בראשה ובסופה, כגון: יכול לא היו נראין מתוכה. ת"ל פויראו ראשי הבדים9 וגו" .
דברים שלא מגוף החיבור, כגון הערות מעתיקים, פתיחות וחתימות, הסימן 2 בא בראשם ובסופם.
דיבור שאין מפרקים אותו לתיבותיו, כגון מלים ארמיות במקורות שיש בהם חלק ארמי ניכר -
הסימן = בא בראשו ובסופו. סימן זה משמש גם במראי-מקומות שמוסיף המתקין.
יצורים, ראשי-תיבות, גימטריאות. בדרך כלל אין משלימים קיצורים וראשי-תיבות. הסימן *
בא באותו מקום, שיש בו ברגיל גרש או גרשיים, כגון: ר"; הקב"ה. קיצור שהמתקין משלימו,
הסימן * בא בראשו, וההשלמה בסוגריים מזווים. השלמה מסברה: "ק;< דוש>; השלמה
על פי מסירה אחרת: "ק<דוש04>. מלה שהיא גימטריה, הסימן * בא בראשה, כגון: 'ברבים.
א . הקפת תיבות. הסימן - יבוא בין תיבות הנרשמות בערך אחד, כצירוף; כגון: אי-זה;
אף-על-פי-כן; דבר-אחר;] שבעה-עשר.
ב. השלמה לפי אקרוסטיכון או חרוז. אותיות של אקרוסטיכון או של חרוז, הלקויות במסירה,
אשר המתקין משחזר אותן על פי ההקשר ואין בהן כדי השלמת המלה כולה, הסימן - בא לפני אותיות
החרוז ואחרי אותיות האקרוסטיכון המשוחזרות, ואינן מוקפות סוגריים מזוּוים, כגון: ט- עד בוא
משוּאו. לדבר אחר השיאו.יען <:..> -או.יוְּכבָד עליו משאו.
עור ו ו
לוח 2. ההוראות להתקנת הטקסט
(המשך)
> 1%
: 7
5 [תז]
0 . בי 2 ללא שו שבי הנקש ישן שאבות
לקי ₪ 55 יי את שפוופי תשמרון ל תורות /
שש שטת לענה אף מורא מלק דש 0% סע את - מלולא.
* -עא תאצל
₪ ובנט 4 0 5 7 1 אבאפוטרתו וכאן::
-2% %* ]
0 שעל תי רלה טנד 5 יל ריק לקו ל ]א תפנ תו 2
0 הצר לשנףג, ףג ליעל 7
ל 7
9 שר 6 חן |,
א ה המשא ו
- לשוטאלו מ 4% שאונ ונר 2 ועל הירא לא 6 כ היפל 2 ו |
לש 6 לבונה הט ל 2% בויט ודע ו 2
49 מממ שי סובול -- ו מפל שמא ת% ו
22 ל מ 2% ל לישבשט איש 0% א עב 2
ל "א הו 7 שמינ את 0
. מ 2 7 שו 2% ראשית + אלכ ה
1% - 9 2% ו ל ל - ל ו
כפמוף לכי ודרוה כלכלה' לשמ ל יש טופ ]
0 ללד שא בו 2 כוטי 5 אוה הלא ללולף. א טל
| 0 שרי בשומה לה סנכי ג ברע ול אפ רשו יע שי
עלביף שו פאצור ל ג וו הפה לסור 13% 0 היו
הניל היו כל וי שזןא לור לב 5 הלרב ואת ל אל
% לצו שמ52] אל עור" אמ9 לגלו שא של---- כת
7 ירת ליי אצ .| 0 3
0977 ₪ - ה 7 בהר 4 א שי וז
1 2 לכי וער באריצם א ל א לבחו
לטבל לקוגר שוותלם, תס לן הצרמל ר,
לוח 3. דוגמה של טקסט מותקן
2 [תז] מתוך תצלום ספרא, כ"י וטיקן 66 (המאה הי'; ניקוד עליון בבלי), מהדורת א"א פינקלשטיין,
ניו יורק תשי"ז. סימני ההתקנה רשומים בעט על גבי התצלום. הטקסט מחולק לקטעים, והם מסומנים
במספרים (הדף מחזיק את מגילת קדושים, פרשה ד, מן: 003 08.0 (היינו: פרק ג, הלכה ח) ועד:
4 01.0 (היינו: פרק ד, הלכה א). נוספו סימני פיסוק (נקודות בלבד) וסימני התקנה, המציינים
בעיקר תיקונים שונים של סופר כתב-היד. השימוש בסימנים הוא לפי ההוראות להתקנת הטקסט
הנוהגות בעבודתנו (ראה לוח 2).
- 18 -
כתב-
המקור היד המגילה הפרשה הפרץ
8 00 010 0 004 003
003 004 0 010 00 8
003 0084 0 010 00 8
003 004 0 010 00 8
8 00 ט[0 0 008 003
003 006 0 010 00 8
003 0086 0 010 00 8
004 004 0 010 00 8
ההלכה
0-0
9-00
10
170
10
10
10
0-0
₪ 0 4-6 ₪ > ₪ ₪ - ₪ 000% -
= ₪ ₪ > תו 0
= ₪ ₪ > תס
הקטע
איו לי אילא בזמו שבית המקדש כקיים.בזמן שאין בית המכקדש
קיים מנ'.תכ'-רוי' פאת שבתתי תשמרו ומנדטי היראופ.מה
שמירת שבה לעולם אף מורא מכקדש כלעונם.
איזה הוא מורא."בא יכנס נהר הבית לא בסקכקלו ובא במנענדו
ורא באפונדהו ובאבהק שעכל רנכיו.ולא יעשנו כקפ(ו)נדריא.
ורכקיקא מכקול והחומר" +<משנה.ברכות ט,ה>+4+.
פאל הפנו אל האבות ואב (אוב) הידעוניסס,"אוב זה פיתום
החדבר משיח[י]ו,ידעוני המדבר בפיו.הרי איכו ב[0ס]קיכנה.
והנישאל בהםח באזהרה" +<משנה,טנהדריו ז,ז>?.
פאל תבכקשו כטומאה בהם9.מלחד שאינן באים עליו ועל אדם
אילא אם כן היפנה דעתו כהם ונטמא בהם.אם מטמא אה בהס.
דע מה את מתליף מה במה,
פמפני שיבה הכקוטפ.יכול מפני אשמאי.הל'-נו' 9פזקופ.ואין
9זקול אינא הכח.שנ' פאספה לי טבעים איש מזכקני ישראלפ.
רבי יוסה הנגנכליכלי או'.פזכופ זה שכקכנה את החכמה.שנ' פיי
הננייראשיה הרב()רו)? |ו3).
יכוב יעמד לפניו מרהוק.הכ'-לו'.פוהדרתפ.או פוהדרתפ.
יכול יהדרנו בממוו.תכ'-כו' פתכוט והדותפ.מה קימה שאין
בה החיסרון כיס אף הידור שאיןו בו חיפרון כיט.
איזה הוא הידור.לא ישב במהכומו.לא מדכר נמכומו.לא טותר
אה דבריו,יכור אם ראהוייעצים עוניו כאילו לא ראהו:והרי
הרבר פסור כלב.שנ' פויראת מאלהיךר אני יי9.הא כל דבד
שהוא מסור כַכב נאמר בו פויראת מאלהיךר אני ייפ.רבי
שמעון בן אלעזר או'.מנ' נבזכלןו הכא יטר[י]חה.הנ'-לוי'
פזקןו ויראת מאנהיך אני ייפ.
בא ואמר לר.גר אני.יכול [ת)]קכקבכו.הב'-לו' פאתרפ.
במחוזק כלךבאה שבאו עידיו עמו סנ'ב.הנ'-לו' פכי יגור
בארצכמפ,.אין לי אינלא בארץ,בחהוץ כארץ מנ',תנ'-לו+'
פ9אתנספ. בבל מקום שאתם.אם רןו כמה נאמר פבארצכספ.אינא
בארץ אינו צריר נהביא ראייה.ובהוץ כלארץ צריך להביא
ראייה.
לוח 4. טקסט מודפס במחשב
משהוגה הטקסט שבכרטיסי הניקוב, חוזר הטקסט ונדפס על גבי גיליון נייר. הטקסט מחולק
לקטעים, בין קטע לקטע רווח של שורה. מראה-המקום רשום פעם אחת בכל קטע.
2075
ב. פירוק הטקסט לתיבותיו ורישום ערכיהן
א. תכליתו של שלב זה - רישום ערכה של כל תיבה שבטקסט, חוץ מתיבות שאין מערכת המילון מעוניינת בהן לצורכו
של המילון, כגון חיבות במקור הכתוב בלשון חכמים והן הבאות מן המקרא (מקיפים אותן בהתקנה בסימן 9) או תיבות
ארמיות במקורות שיש בהם חלק ארמי ניכר (מקיפים אותן בסימן=).
לשם רישום הערכים המחשב מפרק את כל הטקסט לתיבותיו ומדפיס אותן בגיליונות נייר לפי סדרן בטקסט.
בראש הגיליון הקטע כולו, ואחריו, בצדו הימני של הגיליון, התיבות של הקטע ערוכות בטור, כל תיבה בשורה לעצמה.
תיבות שהסימן 9 או = מקיף אותן בטקסט המותקן אינן באות בהדפסה זו. לפני כל תיבה נרשם מספרה הסידורי בקטע.
שאר השורה מיועד לרישום ערכה.
ב. ערכה של התיבה נרשם לפי הכללים שפללה המערכת ופרסְמַתַם בשנת תשכ"ג ב"ספר המקורות", עמ" 235-232.
אותם הכללים קובעים סדרו של הניקוד בערכים שווי אותיות, סדרם של הבניינים, מקומם של שמות-הפעולה והבינונים,
וכיוצא באלו. נוסף על הכללים האלה יש לרשותו של רושם הערכים: א. מחברת הכרעות (לוח 9) בעניין ניקודם של
ערכים ושיוכן של תיבות לערכים במילון בכל מקום שאין הדבר יוצא מפורש וברור ממערכת הכללים האמורה;
ב. מחברת רבי-משמעות, הכוללת כ-1200 ערכים שכל אחד מהם מתפצל לכמה משמעויות (כגון אף= חוטם, אף=גם);
באותם הערכים חובה על רושם הערך לציין גם את המשמעות .
להסיר טעות הבנה ייאמר, כי אין עניינה של חוברת זו לקבוע את משמעויותיהם של הערכים לגוניהן - זהו עניין
לעריכת המילון ואינו יכול להיעשות כראוי בשעת הכנת הרשימות והכרטסות. אבל ניסיוננו בכינוס החומר למילון
ובעיבודו בשיטה המיכאנוגרפית העמידנו על ההכרח למיין ערכים מסוימים מיון ר א ש ון ואר עי כדי למנוע את
הצטברותן של מובאות מרובות מאוד לאותם הערכים ואת האפשרות שתוּסח הדעת ממשמעות שאינה שכיחה או נדירה
מחמת שפע המובאות לערך.
מתוך ראייה זו נבחרו הערכים וחוּפרה "מחברת רבי-המשמעויות", ואף היא, כ"מחברת ההכרעות", נתונה כל
הזמן להגהות ולשכלולים כפי שהחומר העולה מניתוח המקורות מצריך (ראה דוגמה של מחברת זו בלוח 8).
ג הטורים השמאליים בהדפסה, המסומנים במספרים א-ז, מיועדים לרישום הערך וציוניו. בטור הראשון נרשמות
אותיות הערן.. לפי שבסימני המחשב אין הבחנה בין שי"ן לסי"ן, על המתקין לרשום אות ס בטור השני, כשהכוונה
באות ש לסי"ן.
בטורים ג-ו, שכל אחד מהם יש בו מקום,לציון אחד בלבד, נרשמת בחינתו הדקדוקית והמילונית של הערך:
אם הערך הוא פועָל - נרשם בניינו בטור ג וטור ד ריק; אם הערך אינו פועָל - נרשמות בטורים ג-ד שתי תנועותיו
הראשונות בלבד, וכמעט לעולם די בהן להבחין בין שמות שאותיותיהם שוות וניקודם שונה. בטור ה נרשמות משמעויותיהם
של ערכים רבי-המשמעות. בטור ו נרשם זמנו של הפועל כשהערך הוא פועָל, או אחד הציונים המיוחדים לערך שאינו
פועָל, כגון שמות פרטיים, צירופים וכיו"ב. ערכיהן של אותיות השימוש ב, ל וערכיהם של שמות שיש בהם ציון
מיוחד בטור ו, אין רושמים את ניקודם.
בטור ז (הטור שאחר הלוכסן) נרשמים פרטים נוספים על הערך, כגון אם הוא ודאי או מסופק, אם נרשמו לתיבה
ערכים אחדים מִסָפָק, וכיוצא באלו, וכן ציונים שתכליתם להסב את תשומת לבו של הקורא לייחוד שבאותה תיבה, כגון
שהיא מיוחדת בכתיבהּ, בצורתה, בתחבירה, בשימושה.
220. =
פרטי הערך, כגון בנייני הפועל וזמניו, ניקוד השמות ושאר הציונים, נרשמים בשיטת סימנים, ספרות ואותיות,
לפי ההוראות לרישום הערכים, המובאות כאן במלואן (לוח 5).
ד. מלאכת רישום הערכים גופה, שתחילה נעשתה כולה בידי העובד המדעי, נעשית עתה רובה בידי המחשב, בשיטה
שפוּתחה בעבודת המילון ונמצאה יעילה להפליא . תיבה שכבר נרשם לה ערך בשעת עיבוד מקור מן המקורות נוצר ממנה
כרטיס-צורה. לפי כרטיס זה כל אימת שאותה התיבה מזדמנת בשעת פירוק תיבותיו של טקסט חדש, המחשב מציע את
ערכה. דרך משל: תיבת "במקומו", לפי שכבר באה ביצירה מן היצירות שעובדו במילון ונרשם לה הערך: "מקום 98--"
(היינו: "מקום", בקמץ ובחולם), אם היא מזדמנת בשעת פירוק טקסט חדש לתיבותיו, המחשב מציע את ערכה: "מקום 98--".
במשך שנות עבודתנו במפעל הלכה כרטסת הצורות ונשתכללה עד כדי כך, שבסוגי ספרות מסוימים, כגון הספרות התלמודית,
0 אחוזים ומעלה מן הערכים מציע המחשב בעצמו בשעת פירוק הטקסט לתיבותיו.
תיבה אחת, שמצד כתיב אותיותיה ניתן לשייכה לערכים אחדים, כגון תיבת "מדבר", שאפשר לקראה: מָדַבּר,
מִדִּבָּר, מִדָּבַר, מִדְבַּר וכיו"ב, והללו כבר כלולים בכרטסת הצורות בשביל אותה תיבה - המחשב מציע עתה את ערכיה
האפשריים, כל אחד ואחד בשורה לעצמו;: "דבר ג--2" (פיעל, בינוני), "דבר ה--2" (התפעל , בינוני), "דבר 88--"
(קמץ, קמץ), "מדבר 04--" (חירק, שווא), והמתקין בוחר אחד מתוכם, את המתאים להקשר.
גם המשמעויות השונות של התיבות (אם הן רבות-משמעות) נרשמות (בקצה השמאלי של השורה) והמתקין בוחר
מתוכן את המַתאמת. החלוקה למשמעויות צמודה לערך המילוני ולא לכל אחת מצורותיו השונות. אולם, למעשה, יש
בלשון צורות, הנגזרות מערך רב-משמעויות, אך הן עצמן אינן רבות-משמעות . בכגון זה נרשמת בכרטסת הצורות רק
אותה משמעות, שהצורה הנדונה מזדמנת בה למעשה . לדוגמה: תיבת "הרי", שערכה "הרי 52--", המחשב מציע עם
הערך את שתי משמעויותיה שבמחברת רבי-המשמעות: 1. "הנה, הלא"; 2. "איכות (לא הרי זה כהרי זה)";
אבל בתיבת "והרי" (תיבה מס" 22 בקטע) המחשב רושם רק את המשמעות הראשונה "הנה, הלא", לפי שתיבת "והרי"
אינה מזדמנת במשמעות השנייה,. לאמתו של הדבר, ציון המשמעות "הנה, הלא" אינו הכרחי בתיבה זו כאן, אף על פי
כן לא ראינו להשמיטו (הוא ניתן בקצה השמאלי של השורה), שעל ידי כך המתקין נרמז לדעת,. שהערך "הרי 52--"
יש בו משמעויות שונות ("הוא בא במחברת רבי-המשמעות"); מה שאין כן ערך שאין רשומה לשמאלו משמעות כלשחי,
כגון (בדוגמה שלפנינו) בתיבות: "לא" (תיבה מס" 20), "ראהו" (מס" 21), המתקין יודע בהן שאין ערכיהן באים
במחברת רבי-המשמעות .
הוראה מיוחדת, שתכליתה להפחית ככל האפשר את מספר השינויים והתיקונים, נוהגת ברישום הערכים: אם
הצעת הערך הראשונה, שהמחשב מציעהּ, מתאימה לתיבה (גם מבחינת המשמ עות) - אין המתקין רושם דבר; וערך זה
כמות שהוא נקבע כערכה של התיבה בכרטסת המילון. סדר ההצעות לערכים נתון לקביעה ולשינויים בידי עובדי המילון,
והוא נערך לפי שכיחותן של הצורות והמשמעויות השונות, שיש לתיבה המסוימת בלשון התקופה שעוסקים בה.
המתקין מסמן סימון מיוחד במקרים אלה בלבד: אם מתוך הערכים המוצעים לתיבה שבטקסט לא הראשון הוא
המתאים אלא אחד הערכים האחרים; אם לא הוצע שום ערך לתיבה; אם אין שום ערך מן הערכים המוצעים מתאים
לתיבה, וצריך לרשום לה ערך חדש. לפי ניסיוננו לא פחות מ-10% של התיבות שבמקור מתאים להן הערך המוצע ראשון,
והן אינן טעונות שום סימון בידי המתקין וממילא אינן מצריכות עבודת ניקוב.
ו
אף על פי כן אין סומכים לחלוטין על קביעת הערכים האוטומאטית בידי המחשב, אלא המתקין מבקר ביקורת
דקדקנית, אם הערכים המוצעים לתיבות שבמקור מכוונים להן, לפי שאחריות רישום הערכים עליו, ועליו בלבד .
דוגמה של קטע (אותו קטע שנבחר למעלה, לוח 1) מפורק לתיבותיו, כשלרובן נרשמו ערכים באורח אוטומאטי, ואחר-
כך בדק אותו המתקין והוסיף את סימניו - ניתנת בלוח 6.
תיבות שהערך - היחיד או הראשון - המוצע להן מתאים, אין המתקיך מסמנן, והוא הוא ערכן בכרטסת המילון.
התיבות שסימַן בהן המתקין סִימַן כלשהו, אם לפי שלא הוצע להן שום ערך, אם לפי שהערך המתאים להן אינו ראשון
אלא אחד הערכים שלאחריו, וכן אותן תיבות שהערך היחיד או הראשון שהוצע להן אמנם מתאים, אך הן צריכות ציון
נוסף, כגון ייחוד מבחינה מסוימת - המתקין מקבל מהן רשימת-הגהה (עיין דוגמה בלוח 7), ובה אך אותן התיבות,
הטעונות תיקון. לאחר שבדק המתקין רשימה זו (ואם נשארו בה טעויות - לאחר שבדק רשימת-הגהה נוספת) - נסתיים
תהליך רישום הערכים לתיבות שבטקסט.
= 22 -
א.
ציונים שהם חובה
טור א (13 מקומות): אותיות הערך.
טור ב: הסימן ס לציון שי"ן שמאלית, אם היא אחת מאותיות הערך.
טור ג:
טור ד:
טור ה:
טור ו:
בפועל - ציון הבניין. ואלו סמלי הבניינים:
א קל ו הפעיל כ הבניין אינו ידוע
ב נפעל ז הופעל ל בניינים שלא נזכרו בציונים א-י, כגון הסביל
ג פיעל ח פוּלָל של הקל, בניין נגּפעל, בניין הַיפָעַל, ופיו"ב
ד פּוּעל ט פולל
ה ה(נ)תפעל י ה(נ)תפולל
בשם - ניקוד האות הראשונה. ואלו סמלי הניקוד:
0 שווא 4 חירק 8 קמץ גדול וקטן
1 הטף-סגול 5 צירי 9 חולם מלא וחסר
2 חטף-פתח 6 סגול > שורוק וקיבוץ
3 חטף-קמץ 7 פתח מ הניקוד אינו ידוע
בפועל - ריקץ. בשם - ניקוד האות השנייה, או השלישית אם השנייה היא אם-קריאה. פתח גנובה
אין רושמים.
ציון המשמעות (משמעות ראשונה אין מציינים אותה); כגון: ענק 82-- (תכשיט), ענק 282- (גבה קומה);
גלה א--- (עניין גילוי), גלה א-2- (עניין גלות) . משמעות לא ידועה מציינים בסמל 0.
בפועל - ציונים דקדוקיים: היעדר כל ציון פירושו עבר; 0 עתיד:; 1 ציווין 2 בינוני: במשקלי
פועָל, נפעל, מָפַעָל, מפוּעָל, מתפעל, מפעיל, מופעל, מפולל, מִפוּלָל, מתפולל; 3 בינוני במשקל
פָעָל, וכן בינונים כגון: יכול , קֶם, מֶת, בוש, שצורתם ביחיד כצורתם בעבר נסתר; 4 בינוני במשקל
פָּעוּל 5 מקור נסמך ונפרד; 6 שם -פעולה במשקלי פעילה, הַיפָעלות, פיעוּל, התפעלות , הַפָעַלה,
הָפְעֶל, פילוּל, התפוללות.
בשם - ציונים מיוחדים: 1 שמות אנשים ועמים; 2 שמות מקומות; 3 שמות ייחוס.
ציונים נוספים: 4 צירופי מלים (פרט לצירופים המובאים באחד הסמלים 1, 2, 3, 6, 7):
5 קיצורים וראשי-תיבות; 6 מלים זרות; 7 מלים ארמיות; 8 שמות חיבורים; 0 מלים מאגיות
ומלאכותיות, ערכים הנושאים אחד הסמלים שבטור זה אין מנקדים אותם.
טור ז (5 מקומות): ציוני אופיו של הערך ושיוך התיבה אליו:
ערכה הראשון של תיבה המשויכת לשני ערכים ויותר
ערכה השני של תיבה המשויכת לשני ערכים ולותר
ערכה השלישי של תיבה המשויכת לשלושה ערכים
כל אחד מַרְכִיביהן של תיבות מורכבות, כגון: אחריכן, שלכסף
תיבה במסירה שאין המתקין יודע להציע לה ערך
ערך ששיוך התיבה אליו בספק, או ערך שהוא גופו מסופק
ערך הצורה לפני תיקונה במסירה
ערך הצורה לאחר תיקונה במסירה
ערכה של צורה מוטעית, כפי שהוא יוצא מאותיותיה
ערך מוצע למלה מוטעית
% | ש 3% צ
ציונים שאינם חובה
0 ייחוד בניקוד התיבה שבמסירה 5 חניכה בת תיבה אחת
1 ייחוד בכתיב התיבה שבמסירה 6 רכיב של חניכה בת שתי תיבות ויותר
2 ייחוד בצורת התיבה 7 כינוי דבוק
3 ייחוד בתחביר התיבה 8 -;ריבול זובל
9 4
ייחוד בהוראת התיבה ובשימושה עדות הראויה לבוא במילון
לוח 5. ההוראות לרישום הערך
הסמלים המשמשים לרישום הערך . עותץ של רשימה זו מצוי בידיו של כל מתקין,
ועל פיה הוא רושם את ערכיהן של התיבות. יש ציונים שהם חובה, הקובעים את
הערך גופו, ואִילו ציונים שאינם חובה נרשמים אך אם נראה למתקין שהתיבה מיוחדת
במשהו הראוי לציון.
.
- 28 -
1 14.0 003 0046 0 010 00 3
2
3
4
5
6
מספר
התיבה
11
1 7
08
4 602 0 =
1 9
1 0
1 8
3
16
15
₪2
6 1
> ז1 0
8 1
1 9
איזה
הוא הידור.לא
אה דבריו.יכול אם ראהו
הדבר מסור לנב.שנ'
שהוא מסור כלב
אלעזר או'.מנו
ויראת מאנבהיך אני
שמעון בו
פזקן
התיבה שבטקסט
(הַצורְהָ)
איזה
הוא
הידור
במכומו
לא
מדבר
ומוקמב
בא
נאמר בו
אותיות הערך
(טור א)
איזה
הוא
ררר
לא
ישב
ישב
מכום
בא
דבר
דבר
רבר
מדבר
מקום
סתר
אתה
לזנכן שלא
ייף.
ציוני הערך
פפפפבפ
557%,;
הה- ₪- =
65 /
- /
5
9 /
₪ /
א 4/0
<.
38 /
3 /
ג 2/
ה 2
ה /
06 /
8 /
9 /
>-11/
₪ /
זטח. /
3 /
א 3/
4 /
פּ /
% /
ו-01/
71 2
4-
7 -/
₪ /
א /
8 .2
ישב במכומו.לא מדבר במכפומו.לא סותר
יעצים עיניו
פויראת טאלהיר אני
לויואת מאנבהיך אני
יטר(י]ח.תנ'-כו'
כאינכו נא ראהו.והוי
ייפ.הא כל דבר
ייפ.רבי
המשמעות
אמירה
אמירה
שממה
איכר הראייה
הנה,הנלא
----------------------------------------------------
לוח 6 . קטע מפורק לתיבותיו ולצדן הצעות לערכים
למעלה מובא קטע 14.0 ולמטה ממנו כל תיבה שבו רשומה בשורה לעצמה, לפניה מספרה בקטע
ואחריה הצעת-ערך שנרשמה בדרך אוטומאטית. יש תיבות שנרשמו להן הצעות-ערך אחדות
(בגון תיבת "מדבר", מס" 8, ולה 4 הצעות), יש תיבות שלהן הצעת-ערך אחת בלבד (כגון
תיבת "במקומו", מם* 9) ויש תיבות שלא הוצע להן שום ערך (כגון תיבת "סותר", מס" 11).
בסוף הרשימה באה ספירה, ובה רשום מספר התיבות שבקטע (44 תיבות, חוץ מן התיבות
שבהבאות מן המקרא): 6 חיבות לא הוצעו להן ערכים ("
ערכים ויותר ("כפולות";
חסרות ערך"), 1 תיבות הוצעו להן שני
לפיכך סך כל ההצעות, ה"שורות", הוא 61).
= 4 =
ציוני הער
מכפר | התיבה שבטקסט אותיות הערך ד
התיבה (הצורה) (טור א) 8 45% המשמעות
3 [ הדבר דבר 85 /
2 דבר 5% /
4 [ מסור חסר 0% 4/
> 25 0 נלב ו 1
6 [ שנ' אסר ב / דינוו
1 1[ הא הא 4 /
2 הא - / חנכת כריאה
3 הא ₪ / אשנו האות
קב + 43 כב ₪ /
3 ו דבר רבר 84 /
2 רבור ג / אמירה
3 דבר 1 / אטירה
4 דבר 60 /
64 [ והוא הוא - /
פב 1 כמזסור חסר 0% 8/
> 36 0 נלנב ה 5 ד /
7 1[ נאמר אחר ב / דיבוו
18 דצו ב /
3 [ רבי רבי 7 /
ב | ₪ ז / שט הואר.מרובה
3 רב 7 2 42 שם הצמ.אדון,מורה
4 רבי ן/
44 1[ שמעון שמעון ו/
5 [ בו בו (ש /
2 בין ₪ /
46 [ אלעזר אנעזר 1/
7 [ או' אחר 9% 2/ דיבור
את 6 /
8 [ מנ' מנין 4 /
9 [ כזכן זהן א 34/
0 1[ אלא בא = /
4 51 0 יטרני]ח 6רח ו--0/
2 [ תהל!'-לו!' הנבמודר נומר 4
תיבות בקטע 57 תיבות כרישום עורכים 44 החסרות ערך 6 כפולוה |[ טורות 61
ו ושי יי ו כ ריר ...יר 2 4-ו הוור
לוח 6. קטע מפורק לתיבותיו ולצדן הצעות לערכים
ל ו ו
(המשך)
=
מספר התיבה
התיבה שבטקסט אותיות הערך ציוני הערך
8 00 010 0 006 003 14.0 03 הידור הדו ג 6/
8 00 010 0 004 003 14.0 פטס ישב יב *- 4/0
8 00 010 0 004 003 14.0 11 סוהר סחר 8% 22/
8 00 010 0 004 003 14.0 17 יעצים טצם ו 02/
8 00 010 0 004 003 14.0 25 ללב בב 5 /
8 00 010 0 004 003 14.0 36 לכב כר 5 /
8 00 010 0 004 003 14.0 51 יטרני]ח יוורה ו 60
לוח 7. הדפסת-הגהה לקטע 14.0
בהדפסה זו באות אך התיבות, שתיקן המתקין בהן תיקון כל שהוא (ראה לוח 6). כל תיבה שבטקסט
מודפסת בשורה לעצמה, לפניה בא מראה המקום המלא ולאחריה הערך שנרשם לה וסמליו.
וו ו
ציוני הערך
פפפם
הער 2
הערך =תתם-
ראי 0.. לא ראי זה כראי זה
0 דסות.שמים,אספכקנריה
ראי 43.. ראייה
3. רעי,.גלכיס
רב 7 שם תואר+מרוובה
7.: שם עצם+.אדוו.חורה
7 רב לפני שם פרטי
7 יורה חצים
רבב 8% ריצןוי+, הרבבה
... רביבים
... יריית חצים
..6. רבב - נתם+ריכר בשמן
רבר 48 מהכדד וורובר
3 ררדרביד
רבה .... ריבוי
.. כריכה
רביב 8.. נשם.עננים
8 כבש
רביד 18 תכשיט
8 ררובד
רביעית 0.. רבע
0. עונת הנשמים
0. נרביעית (תואר הפועל)
לוח 8. מתוך מחברת רבי-המשמעות
כל משמעות מסומנת במספר, הרשום בטור ה; לנוחגת העבודה רשומים מספרים רק למשמעות
השנייה ומעלה, ואילו המספר 1, למשמעות הראשונה, אינו רשום. ערך שאינו פועל . באים
בו תחילה סמלי הניקוד ולאחריהם סמל המשמעות; ערך שהוא פועל, שני הטורים הראשונים
בו ריקים ואין הבניין רשום, לפי שהמשמעות נתונה לפועָל בכל בנייניו, ולא לבניין מסוים
בלבד. הערכים שבמחברת מסודרים בסדר האלף-בית (כאן מובאת תחילת אות ר).
- 26 -
הצורה הער
ר' (רב,רבי,רבו) ר'
רב (א.שם-הואר,רבהורכיח וכו') 3ב
רב (ב.שם-עצם,בריבוי:רבותי,רנותינו) רב
רב (1.כפני שם פרטי) רב
רבה (כינוי כתהום) הב
רְבּו, רבוא רבוא
רבובה (חלון) רבובה
רבּוּע,ריבוע רבע
רבי (א.בהרב שכי) רב
רבי (ב.רבי פכבוני,כפני שם פרטשי) רבי
רבי (!.כינויו של רבי יהודה הנשיא) רבי
דביכה (מין תבשיל) רבר
רבו (כשהמכה כתובה שלמה%וכן כשאיו ספק בפענוח ריצורה) רבו
רבנים (הריבוי של 'רב") רב
רְבָּת (הרבה:מאוד) רבח
הריר רדיד
רהוטה (סונ של פיוטים) רהוטה
רואה (תולעים) רואה
רובה (בחור) רובה
רובה (כלי ירייה) רובה
רוזן רויון
רוקו (רוכנתי,נלרוכו,וכו') רפן
רושוראש (רעד) רוש
רחבה (מקום רחב,כיכבר) רחבה
רטיה רטה
ריבי-וריבבי- (ריכי רבבות) רבבה
רִים, רֶם. רְאֶם ראמ
ריפות (נרנרי הבואה) ריפות
ריש+ריש ריש
רם (נבוה,נישא) רוט
לוח 9.
בצד ימין הצורה כפי שהיא מזדמנת במ
הציונים עיין בהוראות לרישום הערך,
(כאן מובאת תחילת אות ר).
מתוך מחברת ההכרעות
קור הנתון לעיבוד, בצד שמאל ערכה וציוניו (לפשר
לוח 5). הצורות שבמחברת מסודרות בסדר האלף-בית
- 27 -
ציוני הערך
5/
7 /
ד ,/
2/7
ד /
464 /
0- -/
ג 6/
77
7 /
1/
א 5/
זא8. /
7 /
7
8 /
0 -/
9 /
9 /
9 /
9 /
ח /
₪ /
0 /
א 6/
0 /
0 /
464 /
4 /
א 3/
ג. הכרטסות
כל הנתונים הלקסיקוגראפיים והלקסיקולוגיים, שהועלו מן המקורות המעובדים בתהליכים המתוארים בחוברת
זו, נועדו להיכלל בכרטסות הערוכות לפי הבחינות השונות שהמילון צריך להן. על פי תכניות מיוחדות ימוזגו בצורה
אוטומאטית הרשימות שהופקו מכל מקור ומקור לידי כרטסות כוללות, לאחר שינוּפה - בצורה אוטומאטית - אותו
החומר שמקומו יכירנו בקונקורדנציות, אך מציאותו מכבידה על כרטסת שנועדה לשמש לחיבור המילון ההיסטורי.
כרטסת כוללת תקיף תקופת לשון ארוכה, והראשונה, שמערכת המילון החליטה להעמידה, תהא מכוונת לחמש מאות
שנות יצירה עברית, למן חתימת המקרא ועד גמר תקופת התנאים. מרכזן של כל הכרטסות תהא "כרטסת המובאות",
ובה הערך המילוני נתון לפי סדרו בא"ב ולפי שאר הכללים שקובעים את מקומו של הערך, ועמו כל המובאות מן
המקורות שהערך כלול בהן . כל מובאה בפני עצמה נקראת "כרטיס המילון" (בהדפסת המחשב עשוי כל גיליון להכיל
כמה "כרטיסי מילון"). הדבר העיקרי המבדיל את הרישום בכרטיס המילון מן הרישום בשלבי העבודה הקודמים,
שב"כרטיס המילון" באים הסמלים - מספרים ואותיות - מתורגמים ללשון מפורשת.
בלוח 10 מוצעות שתי צורות של "כרטיס המילון" לבחירה, והמערכת עדיין לא הכריעה בהן.
וזה מבנהו של הכרטיס:
1. תחילה בא הערך; ולפי שרוב הערכים עדויותיהם עשויות להשתרע על פני כמה וכמה עמודים, נרשם
הערך ככותרת בכל עמוד. אחריו בא סמלו של המקור ב"ספר המקורות". סמל זה הוא מספרו של תיק המקור במערכת
המילון, ובו אצורים הטקסט שהותקן למחשב, דין וחשבון על כל דרכי התקנתו ועל כל מה שקבעה המערכת בנוגע
לאותו המקורר. אם נתעורר ספק בקשר לעיבודו של מקור מסוים ראוי לפנות לתיק זה לשם בירורו. בדוגמה שלפנינו,
"ד" משמעותו התקופה שמן ראשית סה"נ עד ;300 "30.0" הוא מספרו הסידורי של המקור בין המקורות שבתקופה זו;
2. אחריו באה העדות, היינו קטע (הגדרתו עיין למעלה, עמ" 14) מן המקור, ובו התיבה הנידונית רשומה
בפיזור אותיותיה, להקל את מציאתה בקטע;
3. אחריה באים מראי הזמן והמקום: (א) תחילה תאריך חיבורה של היצירה בסוגריים מרובעים, לגבי ספרא,
למשל, איננו יודעים את תאריך חיבורו, אך ודאי שנתחבר קודם 300 לסה"נ; זו משמעות הסימן: [3007]
(ב) מראה-המקום המפורט של העדות, ובו אנו מוסיפים רימוז למהדורה מקובלת, אף על פי שאין היא
משמשת "מסירת-יסוד" למקור;
(ג) סמל למסירה, שהעדות נתונה על פיה, וקודם לו ציון תאריכה, היינו זמנו של כתב-היד, בסוגריים
מרובעים;
4. אחרון בא חילוף-נוסח לעדות, אם החליטה המערכת להכלילו בכרטסת המילון. אין רישום החילופים
נעשה במפעלנו בצורת ש ינוי נוס ח ש ל תי בו ת ממסירות אחרות כנגד התיבות שבמסירת-היסוד -
שיטה המקובלת במהדורות המדעיות - אלא בצורת מסירות נוס פו ת של הדיבור כולו; שכן מעמדו של חילוף-
נוסח במילון כמעמדה של עדות נוס פת , ובדרך כלל אין מעמד העדות הנוספת נופל משל העדות שבמסירת-היסוד .
חילופי-הנוסח נבחרים בקריאה משווה של מסירות אחדות, אך עיבודם נעשה בשיטת עיבוד מסירת-היסוד. אין בין
"מובאה" לבין "חילוף-נוסח" אלא זאת: הקטע שנבחר כהקשר ל"חילוף-הנוסח" הוא קטן יותר.
5
"חילוף-הנוסח" נרשם בפיזור אותיותיו, כדי להקל את מציאתו ולהבליט את הקבלתו לתיבה המפוזרת בקטע
שממסירת-היסוד. הקטע המכיל את החילוף נרשמת מסירתו ותאריכה לפניה..
הקונקורדנציה
נסתיימה עריכת היצירה בשלמותה, הרי היא כשרה לעיבודים הבאים, הנעשים באורח אוטומאטי:
הקונקורדנציות ושאר הרשימות .
בקונקורדנציה באות כל העדויות שבמקור בסדר האלף-בית של הערכים. השמות הפרטיים (שמות אנשים
ועמים, שמות מקומות) , המלים הזרות, שמות החיבורים, וכיו"ב, באים גם ברשימות לעצמן, אף הן מסודרות בסדר
האלף-בית .
הקונקורדנציה מאפשרת למתקין לבדוק את רישום הערכים ולתקן טעויות. על פי הקונקורדנציה נערכות
ספירות שונות (באורח אוטומאטי) , ובעיקר נרשם מספר העדויות שבכל ערך ובכל צורה. בתוספת עריכה מסוימת
ניתן להפיק מן המחשב קונקורדנציה עם מובאות ולהדפיסה כספר בפני עצמו.
הרשימות הלק סיקוגראפיות והלק סיק ולוגיות
מחומר הערכים והעדויות, שנאגר במערכת המילון, נערכות רשימות שונות באורח אוטומאטי. סוגי הרשימות
נמנים למעלה, עמ" 12-11 , ודוגמות מהן מובאות בלוחות 11- 19. הואיל והחומר נתון על גבי סרטים מגנטיים, אפשר
לערוך ממנו רשימות נוספות על אותן שאנו נוהגים לערוך, כגון רשימת התיבות בסדר אלף-בית של סופיהן; רשימת
הפעלים לפי גזרותיהם; רשימות סטאטיסטיות של שכיחוּת האותיות השונות; של יחסי שכיחוּתם של בנייני הפועל
זה לזה, וכיוצא באלו.
וד ,בוו רוריק .ריקה וו ,ורי שריי וד לרר,
ע צ ם + הפעינד עתיד
ד.30.0
איזה הוא הידור.נא ישב במקומו,לא מדבר במכקומו,נא סותר את דנויו.
יכול אם ראהו י ע צ י ם עיניו כאילו לא ראהו,והרי הרדבר מסור
רלב.שני פויראת מאכהיך אני יי9.הא כל רבר שהוא מפור כנלב נאמר בו
פויראת סאכהיך אני יי9,רבי שמעוו בןו אנעזר או'.מנ' כזקן שנא
יטר[י]ה.תכ'-כלו' פזכקו ויראה מאכהירךר אני יי9פ.
[ק300] ספרא.מנינכת קדושים,פרשה ד,פרק ג,הלכה יד (פינקכ',תז)
[ע950] כ"י וטיקן 66
מסירות אחרות:
+ יכול אם ראהו י ע צ י ם עויניו כאיכו לא ראהו +
[ע1250] כ"י פרמה 139
+ יכול אפי' ראהו ו ע י צ מ עיניו כיכנו לא ראהו +
נ[1073) כ"י וטיכקן [3
הצעה א
ע צ ם, הפעיל עתיד
[ד.30.0] איזה הוא הידוו,נא ישב בחכקומו.כלא מדבר במקומו.,נא סותר
את דבוריו,יכול אם ראהו לצ + מ עיניו כאילו לכא ראהו.והרי
הדבר מסור לכב.שנ' פויראת מאנהיך אני ייפ.הא כל דבר שהוא מסור
ננבב ו!אמר בו פויראת מאנבהיך אני יי9.רבי טמעון בן אלעזר או',מנ'
בזהן שלא יטרנ[י]ח,תל'-בו' פזכקן ויראת מאלהיר אני יי9.
[ק300 (ע950)] ספרא.כדושים,פרשה ד.פרכק נ.הככה יד (פינכקנ',
תז):! כ"י וטיהבו 66
מסירות אהרות: יכול אם ראהו 5% צר כ ם ויניו כאילו רא ראהו
(ע1250) כ"י פרמה 139:! יכול אפי' ראהו ור > % מ עיניו בכיכו
נה דאהו (1073) כרי וטיקן [ב3
הצעה ב
ו .יוו וחצר ור יר יוו ו
לוח 0. דוגמה של כרטיס-מילוך
שתי הצעות לכרטים התיבה "יעצים", היא התיבה ה-17 בקטע 14.0 מתוך הדף המודגם מספרא.
היא באה בתוך הקשרה המלא (הקטע) שבמסירת-היסוד (כ"י וטיקן 66); אחר באות שתי
"מסירות אחרות" (חילופי נוסח), ומתוכן מובא הקשר קצר יותר; באחת מהן נוסח התיבה
כנוסחהּ במסירת-היסוד, בשנייה נוסחהּ אחר.
> 99 =
הצורה
איר
אב
אבא
אבדה
אבדו
אבות
אבותי
אבותיהם
אבותיכח
אבותינו
אבותט
אבטונמט
אבטכלום
אבטליון
אבי
אביב
אבידתהתו
אבידהן
אביה
אביהס
אביהו
אביו
אביון
אביר
אבינם
אבינו
אבינטם
אבל
אבו
אבני
אבניטש
אבס
אבר
אבוהם
אברתח
אברים
אברם
אנג
אנודות
אנזור
אונפיו
אגרף
אדבר
אדום
אדוו
אדי
אדיר
אדירים
אדם
אדמה
אדר
אב
אב
אב
אב
אב
אב
אבטנלמוס
אבטכום
אבטליון
אב
אביב
אנכרה
אברדרה
אב
אב
אב
אב
אביוו
אב
אב
אב
אבינעם
אבל
אבו
אבו
אבן
אבפ
אבר
אברהם
בורת
אבר
אברם
אנג
אנדה
נזר
אנף
אנרוף
דבר
אדם
אדון
הון
אדי
אדרור
אדיר
אדם
אדם
אדמה
דמה
אדר
וי ל יי יו יו יי
א 6.7%" וצל 7 של מל ד ל א וגל 5 ל 6 א מל אל 4 ג גל א של ל
---.
ל ₪ של גל ל 6 ל אל יא" וא
= -- כ -- כ
ל א
-
ר שימות
00732 0-7 7 = ג נש א א ₪ וש ש ---ר 2
שכיחות שכיחות
הצורה
בכל ערך
ת ו 8 ט 42254 שר 030772 א 2-2 - בש
-
2 ₪ 2 שש 2 = שש אש
--
-
-₪
ער
-
וי
-
ו
הצורה
בכל ערכיה
10
14
-
2
-
-
2 3202-2000 4030 ג 285-כ 2 ₪ 2
/
גח
-
6
-
ו = ג 4
8
א 3
הצורה
אב
אבד
אבה
אבות
אבוהיו
אבי
אביא
אביהם
אביו
אבב
אבו
אבנים
אבנו
אבר
אברהם
אברר
חאבום
אבין
אבינם
אבינים
אנני
אנודה
אגודיו
אנזור
אדבר
אדום
אדומי
אדון
אדוני
אדוניו
אדונים
אדיר
אדם
אדמה
אדמת
אדמתרךר
אדני
אדניו
אדע
אדריר
אדיו
אהב
אהבה
אהבו
אהבות
אהבי
אהבנוך
אהבת
אהבתה
אהבתי
אהבתך
אהבהנו
לקסיקוגראפיות
הערך
אב
אבר
אבד
אבה
אב
אב
אב
בוא
אב
אב
אבל
אבל
אבב
אבו
אבן
אבפ
אבר
אברהם
אבור
ברף
אבום
אב
אב
אבב
אנני
אנדה
אגר
גזר
דבר
אדום
אדם
אדומי
אדון
אדון
אדוו
אדון
אדיר
אדסם
אדמה
אדמה
ארמה
אדון
אדון
ידע
דרה
דרוו
אהב
אהב
אהבה
אהב
אהבה
אהב
אהב
אהבה
אהב
אהבה
אהבה
אהב
₪0 ₪ ₪ - ₪ םס
א
ג
5%
2 4 220028222 -
-
=
0 5% א רל א 6 לי ל ףצ על א צר
6
₪-
צר א א
כ -
0% שר ל 6 שא או
%
>
4% א
(=--
₪
ל יש ל > שר על א
שכיחות
הצורה
בכל ערך
-
-
-0 תת = טא > ט = 5 ₪ == טטצ שי צי ₪ ער
- 7 25920 א א 4 ₪ 707785 שש - ₪ = = ש = ש -
שכיחות
הצורה
בכל ערכיה
וב
3-9 > = טי ₪ 5 ט = צ צ
> טע = = ₪
-
47 4 2 77 ₪7₪795=- > ע
-= 2-5 0 077
שתי דוגמות מתוך רשימת הצורות בסדר האלף-בית.
במכילתא דרבי ישמעאל .
כל צורה רשום ערכ
לוח 11.
הצורות בסדר האלף-בית
מימין דוגמה מתוך רשימת הצורות
משמאל דוגמה מתוך פיוטי יניי לספר בראשית ולספר שמות. ליד
ה, או ערכיה, ושכיחותה בכל ערך ובכל ערכיה.
- 80 -
הער שכיחותו הערך שכיחותו | הער שכיחותו
0 שכיחותו
פדה ב / 2 הנה א / 1 וב 6 / 5
פה 6 / 2 הנח 1 / 1 שכוט 98 / 3
פה 6 2 / 1 הקפנדריא 6 1 ובוש 8 / 4
פחת א / 1 הצר ג / 3 שלוש 8 / 4
פטר א / 16 קצר 8 / 3 שולת א / 3
פבג 0 / 1 קרא א / 25 נחן 0- / 1
פלט ₪ / 1 כרון 6/ 1 שנית 68 -/ 1
בב ה / 10 קרחה 21 1 ונק 6 / 1
פניס 48| / 2 כקרי 0 / 3 ואם 5 / 4
פנים 8 / 22 וום 5 / 1
פנימי 0 / 1 8 ערכים 608 שם 5 / 2
פסד ו / 1 שמאי 1/ 12
פסח 6 / 1 ר' ל/ שמונה עשרה 8/ 5
סק ו / 3 ראה / 6 טימועה 0- -/ 1
פרי 0 / 11 ראש / 4 שחים 8 / 2
פרפרת 7 / 4 ראשון / 9 ומע א / 4
פרק 66 / 4 ראשית / 1 מע ו / 1
פורר ו / 1 רב / 1 שמע 8 12
פרשה 8[ / 1 רב / 1 שמעון 1/ 1
פת 7 / ד רבה / ג ומש 1 / 1
רבוא / 3 וימש 7 '/ 2
0 ערכים 92 עדויות רביעי / 1 שנה 88-/ 2
רבו / 5 וני ל ,+ 4
צבא 8 -/ 4 רגל / 1 שנים 90 / 1
צבו 1 / 2 רות / 1 שנים 0 /
צואה 9 / 1 רחמים / 1 ועה 8 / 10
צוחה 0 / 1 רחץ / 2 שער זי / 1
צמא 8 / 1 רוק / 2 טוש - 7 1
צוק א / 2 רכב 4 1 וותה א / 1
צפור 6 / 1 רסמוו 64 / 1 שתכב 1 / 1
צויו 8 -/ 1 רע 7 / 5
צור 9 / 3 רעה מ / 3 5 ערנים 130 עדויות
צוף ה / 1 רעס 7-7 1
רצה א / 5 האנה 50| / 1
0 ערוכים 15 עדויות רצוו 88 / 2 חבה 5 / 2
רכק א / 1 חור 8 -/ 5
קבל ג / 4 רשאי זז / ך חוורה 9 / 3
גבל ד / 1 תחיה 00 -/ 1
הבע 0 / 1 5 ערכים 102 עדויות תחנ ו 4 ,4
כקבע 76 / 1 החכה 0 / 3
הבר אּ / 1 שאל א 7 7 ההנון 7 / 1
כקדם א / 1 שאר 0 / 2 החת 7 2 1
קדרה 0 / 1 ובע 76 / 1 חכלת 0 -/ 2
הדש ו / 2 שבע 6 / 1 הנחום 7 / 2
קדש 9 / 6 שבעים . 064 / 1 הפלה 0 / 21
ההל 88[ / 1 ווובת 7 2 1 תפכה 0 / 2
קול 9 / 1 שגר א / 2 חכנה 7 / 1
הטו 108 -/ 2 והה אּ / 1 תגו ו / 2
הקטר ו / 1 שוא 008 / 3 חרומה 0- -/ 3
כל 7 / 1 שוב ו / 5
הב 9 / 1 ווורה 8- / 2 6 ערכים 54 עדויות
הנבל ו / 1 ווחר ו 6
הנלה 0 / 1 וווכב א / 1 ס"ה פ-ת 144 ערכים 466 עדויות
הלכל 1 / 1 שכבה 0 / 1 מ"ה א-ת 502 ערכים 2081 עדויות
הו 5 / 1 שכת א / 1
לוח 2. הערכים בסדר האלף-בית
דוגמה של רשימת הערכים בסדר האלף-בית מתוך מסכת ברכות של המשנה על פי כ"י קאופמן.
ליד כל ערך רשומה שכיחותו. רשימת הערכים שבמסכת ברכות היא חלק של רשימת הערכים
שבמשנה כולה. מתוך רשימת הערכים הכוללת של המשנה המחשב מסוגל להדפיס רשימות
ערכים נפרדות לכל מסכת ולכל סדר.
231 =
הערך שכיחותו "ה
ו לא פּ 61
2 ( 764
3 בנ ל 6
4 אשר 62 %6
5 על 7 464
0 ה 4 0-8
7 קדוש 8 449
8 היה א 393
9 ב נדג2
10 יום 9 230
[ן שם 5 502
12 זה 6 2-6
בּן הוא - דד2
64 אם 4 23
5 קרא א 23
6 דבר 18 22
זג כו 5 220
8 יד 8 29
9 אמר א 216
0 בו 5 212
2[ עד 7 208
2 אין 5 203
3 עם / 9ן
6 עשה סא 19
5 טוב 9 190
6 עת 5 16
27 שםע א 18
28 עונם 2 5
29 נתן א 170
30 מי 4 18
[3-/ קדש 69 15
2 כב 5 16
3 מקכום 8 13
64 ראה א 12
5 ארץ 66 10
6 את 6 7
7 שלום 08" זפן
8 בוא א 164
9 אחד 86 13
0 פנים 8 1646
41 הם 5 145
2 אב 8 3
43 מו 4 [14
46| איש 4 10
6% אתה 7 140
46 יצא א 19
7 דבר 1 136
8 אכ 5 112
9 פה 6 9
0 נפש 66 9
[86
15
3%9?
105
19
7+
6
79
0
0
1-72
66
6743
6
פקך
ו750
[2דז
0
56
66
74
7
16
75
5
5-9
07
02
72
60
5
139
72 1[
146
6 1[
ג1121
3(
22
171
7
2
5 [ן
16
6 [ן
5% 1[
2665[
19
[3ן
10
9 1
|59
100
הער
עיו 47
אנ 1
ר א טש -
נסם ד
בית 47
בבנר =
סים 47
ירי 5
ברכה 0
מה 1
צדפ 66
היא 4
ענה א
ידע א
עם 4
אש כ
בורית 40
ישב א
מטה 7
מוחת א
סמו 9
עוד 9
אלה 65
הוב ל
ברך 1
אד 6
אלהים 91
נוסם א
אוב א
ג 9
אז מ
רע 7
פרי 40
פנים 48
דרך 66
מלר 66
גכום א
את 8
דם 8
ז את ₪
מעשה ס27
חיים 47
ישראל ס 1
אדם 48
טהור 98
שוב א
תונלדה 89
עלה א
שלם א
זרע 76
שכיחותו ס"ה
5
6%
3
121
120
זדגןן
116
11%
13
4 1[
8 [ן
1 [ן
2 ן
2 1[
9 1ן
35
9
2
5
4%
3
16[
ה79ן
3ה>ן
7
3
89 ןו
3
6
17
7ן
ס>ספן
5[
23הפן
ו1צפן
7
11
3
5
163243
5
164[
12
6638[
6 [ן
790ן
3
6
83 ן
סט
ופנזן
קקן
ג29זן
361דו
9 1[
%6ן
7562[
הקפדן
693דן
ו10
102
13
104
105
16
17
108
1%
10
11
12
113
11%
115
116
7
118
118
120
[12
122
3
16
15
126
17
128
10
130
[נ13
132
33
1364
135
136
17
18
1%
140
ו14
142
13
1464
15
16
117
18
19
150
צדקה
אהבה
פתתח
צדיק
מות
מצא
נשא
חוך
הט
לילה
בקת
שלם
ובר
חנה
יה
רות
שוב
אנכי
היל
מענה
אור
בחר
ברא
טמאה
סוד
עבור
צבא
רצה
שכת
בלי
דרש
רחמים
שים
שכיחותו ס"ה
רס
65
4 6
63
63
63
63
63
62
62
62
[6
1
1
00
9
פּפ
9פ
58
58
זפ
56
56
56
56
56
5
5
5
=
56
₪
=
4 ל
3
3
3
52
52
ה
23אזן
וההזן
ויפפזן
13[
17%
3 ןו
12
46[
6
הפב
9
18510
[1897
1
190
19
18808
6
6 1[
[898ן
7
4
40ן9ן
5
[1926
16
%37ן
128
(9ה94ן
346
8
42
156
43
כ2סחפן
5
17
9
[2001
20003
22%
27
209
[2027
2023
2014
20425
20078
207
מספר התיבות בפיוטי יניי הוא 49,402.
הערכים השכיחים ביותר בסדר שכיחותם היורדת.
הערכים, ששכיחותם 50-1. 150 הערכים השכיחים ביותר - 2.7% מכלל הערכים - נותנים
לוח 13. שכיחות הערכים
7 עדויות - 41.5% מכלל התיבות.
0
מספר הערכים הוא 5,596.
בלוח 13 רשומים 150
בלוח 14 בא סיכום רשימת שאר 5,446
מספר מספר סך כל
הערכים שכיחותם העדויות העדויות
15 1 15 5
ד 2 146 119
%6 3 188 ו
00 4 10 :ו
28 5 10 דון
3 [6 6 206
166 7 18 1
[12 8 18 9
16 9 36 5 [
9 10 0 165[
10 10-1 133[5 15
8 גן 8 3אן
66 12 8 11
50 13 ו 1
48 16 72 3
42 15 א 3
38 16 6=(08 1הפדן
36 דן 8 9ן
26 8 48 7ן
27 19 3 110
24 20 40 40
38 21 8 20038
דן 22 2764 202
16 23 1208 2000
14 26 236 2:16
21 5 25 [2[94
207 25-1 21 [94ן2
ד 26 4402 2223
16 207 28 22001
9 88| -25 2203
12 29 348 21 2
ו1 20 210 22001
16 31 46 2107
10 32 2200 210007
15 33 495 2022
127 34 408 2210
4 5 10 20000
9 36 126 200764
3 37 114 205
6 38 208 223
7 9 273 2%6
נן 40 40 226
4 41 11 22007
3 42 126 203
5 43 215 22208
ד 464 208 26
5 45 205 2001
4 46 164 25
4 47 1=(8 223
3 8 1464 20007
2 49 8 20075
6 50 1200 2005
46 501 5ז288 205
שר ו
לוח 14. שכיחות הערכים
(המשך)
>%%-
שכיחות שכיחות שכיחות שביחות
הער ציוני הערך הצורה הצורה כל הערך הערך ציוני הערך הצורה הצורה, כל הערך
סבתבא 1 סבהכבא 1 1 כבר 2 +30 1
2 , כַבה 3 4
סומכוס 1 סומכוס 1 1
בנטו 2 בנען ד ז
הוסאי 1 סוטיי 1 1
כנרת 7 כנרת מ 2
סיחון 1 שלסיחוןו 1 ,
כפר אנין 2 רכדפר-אנין 2 2
סימאי /[ סימי 1
[/ סימיי 2 3 כפר דנא 2 ככפו-!ר!נא 1 ו
סימון ו פסימון . 23 | כַפר חטיא 2 (ב3)בפר חיטיה 1 |
[ סימו' + 1
1 סימ'י 21 כפר הנא 2 ככפר-!ד!נא 1 1
1 סיו 8 3
כפר חנו 2 רכפר-חנן 6 6
סיסי ןק סו!ווָסי 1
|[ טיסי 4 3 כפר חנניה 7 בכבפר-חנניה 1 1
סיסרא /[ סיסרא 3 3 כפר מנדי 2 רנכדפר-מנדי
4 [דנפו-מנרי] 1 4
הירא [/ סיוח 3
ן/ סירה 1 4 כפר נבוריא 2 רכפר=נבורייה 2 כ
ממקאי /[ סמפיי 1 1 רפר טכום 2 כפר-א!ב!וס 1
2 ככפר-אכוט /
סנחריב 1/ סנחריב ם 7 כפר-עכוס 1 3
1 שלסנחריב 1 3 )/;
כפר שבתי 2 כפר-שיבתי 1 1
סנסו ;[ סנסן 1 1
| רפר המוחא 2 רנפר-המרתא 1
ס"ה הרנים <1 סייה תיבות 255 | 2 רדכפר-תמרתה 1 2
ובר [/ ועבר 4 ברמב 4 וכרמב 1 1
נ 7 [ו)טבר 1
ן[ לעבו 2 ס"ה טרכיםס 5[ סייה תיבות אב
1/ שבו 1
[/> שלעבר ק אן כלבנו - דכליבנו 1 1
לגכוו [/% שכלעגנכדוןו 1 1 בדכפיא 2 בכדיקנייה 1 1
עובד /[ ועוברד 1 לוז 2 %%% 1 1
[/ עובד 1 4
סייה ערכים 3 סייה תיבות 3
טונ נ/ ואונ 1
1 1143 1 חנדנל דיוה 2 ()[נם]נדכל-דיווה 1 1
1 כעו1 1
ן[ עוג -4 / הנרנ צבאיא 2 הגרפ צבעייה 1 1
וול" [/ עולה 3 4 מדי 2 ומרא 1
2 ונזמרי 1
עוקא ן/ עוכקא 1 ו 2 למדי 1
2 מדי 8
וזאי ן/ עזאי - 2 מדיי 4
1<| עזיי 2 0 2 שכמדי 1 18
וויהו 1 ובעזיהו 1 מדיו 2 ובמדיו 1 1
1/ ועוזיהו 2
1/ עוזיהו 1 הזנא 2 מזגה 2 2
/[ עזיהו 1 ₪
לוח 15. השמות הפרטיים
מהוך רשימת שמות האנשים והעמים, שסמלם בערך 1; ומתוך רשימות שמות המקומות, שסמלם
בערך 2. ברשימה הראשונה מובאים כל הערכים והתיבות הפותחים באות ס ותחילת אות ע.
בכל ערך רשומות כל הצורות השייכות אליו ונמנית שכיחותה של כל צורה, ולסיכום - שכיחותו
של הערך כולו. בסוף אות ס בא סיכום מספר הערכים הפותחים באות זו ומספר כל התיבות
השייכות לאותם ערכים . הרשימה השנייה ערוכה באותה שיטה, ובאים בה כל שמות המקומות
הפותחים באותיות כ, ל ותחילת מ, בצירוף סיכומים כנ"ל .
- 84 -
שכיחות שכיחות שכיחות שכיהות
הערך ציוני הערך הצורה הצורה כל הערך הערך ציוני הערך הצורה הצורה כל הערך
יהודי 3 יהוד(ה)נין] 1 בבדגוס 5 כבדנוט 1 /
1 [ 3
3 שליהודיים 1 3 כַניא 06 נא 1 1
יוני 3 דיווני 1 בניון /6 כניוו 1
3 יווני 1 6 כניונות 1
3 יוונית 1 3 6 "9י1-רן 1
6 ככליניון 1
ישמעאני 3/ וישמעאליט 3 6 רנגיון | 5
3/ (וי)[נב]ישמעארדרים [
3 ישמעאכלים 2 רוקכקטור 6 לוקהקא-טור 1 1
3 לישמטאלים 1
3( כישמעאכד(ים) 1 לטרה 6 כיטרה 1
3+ שלישמעאלים 1 : 6 ליטדין 1 4
ישראל 0 3 וישר' 1 ו במו 6 בכמן 2 2
ס'יה ערכים 4 ס'יה תיבות 6ן בסטיס 6 ליסטים ן
6 כליסטים 1
כושי 3 נושי 4 6 כליסטס 1
3 כ(י)[ו]שי 1 5 6 כלסט(ט)[יס] 1
6 כטטים 1
כותי 3 נותי 2 2 6/| שהכסטיס 1 2
בנעני 3 הכנעניים 1 לכטיכא 6 בלנתיקכקה 2 2
3 הכנענים 1
3 - כנעני 1 סייה ערכים 8 ס"ה תחיבות 22
3 כנעטניות 1
3 כנעניים 1 מנסטר 6 מגיסטי 1 1
3 כנטנים 2
3 שככנעניים 1 8 מחומוס 6 חימסין 1 ו
כסלוחי 3 וכסנוחים 1 1 חוניטה 6 מוניטא 2ן <ן
כשדי ס 3 כשדים 1 1 מטרונה 6 למטרונה 4
6 מטוונה 9
ס'יה ערכים 5 ס"ה תיבות ד7ן 6/ [מטרונה] 2
6 מטרוניות 1 16
אפ י 3 הלוי 1
3/ ולוייס 1 מחטרופולין 6 מטרופוליס 1 1
3 לויים 1
3/ כנכוים 2 5 מטריו 6 מיטרין 6 06
ט"ה ערכים ן סייה תיבות 5 חיומס 6< מ!ה!מס 1 1
מנדנאה 3 מנדנאה 1 חיטטור 6 מטטרין 1 1
3 מנדנדיה 1
3 מנדנייה 1 מילו 6 מלינין 2
3< מונ!ר!לייה 1 4 6. 3[)([₪8]ינין 1 3
מדיני 3 ה[מ]זדיינים 1 חכביריו 6 מנירין 1 ו
3 המדינים 1
3 והמדינים 1 מנלטומיא 26 מיכיטומיה 1 1
3 נמדינים 2
3 מדיניס 1 6 מנננח 6 מגניוח 1 1
מואבי 3 במואביים 2 מנגנון 6 מננון 1
3 [במואביים] 1 6 מננין 1 2
3 המואביה 3
3 ושלמואביים 1
3 נלמואביים 1 מ
לוח 16. שמות הייחוס והמלים הזרות
מתוך רשימת שמות הייחוס, שסמלם בערך 3 (הרשימה כוללת את הערכים הפותחים באותיות
י, כ, ל ותחילת מ); ומתוך רשימת המלים הזרות, שסמלם בערך 6 (הרשימה כוללת את הערכים
הפותחים באות ל ותחילת אות מ). שיטת רישום התיבות ומניינן - כבְשְתִי הרשימות שבלוח 15.
= 85 =
הערך
אמרו
בטחור
בבתי
בי
בלעה
גבעה
נזבר
דברה
דמעה
זכנה
זומה
טבוזה
נונכה
המאה
יפעה
יקרה
יראה
ישוה
בבשה
כבשן
כליה
בחרה
לויה
לשכה
מבטת
חבצו
חנדב
רשימות לקסיקולוגיות
שכיחותו הערך ישכיחותו הערך שכיחותו הערך שכיחותו
4 4 ממידנו 4 ןג ההדה 89 0 3 4 פן
04 7 מדר4ף 4% ש גוו צה 4 | כצבה 4 0
4 ה מזבו 4 רן מהרא 4 וו הצפה 4 1
4 20 מזרה 4 1 בו וה 4 1 הררה 4 5
04 1 מזרה 4 4 מרחה 064 = כריה 64 ₪
6 ל נמחיה 0% . חרעה 04 / רנמה 4 1
04 2 מרבכבר 04 | מננ יו ב רצפה 6 1
06 ₪ מנתב 4 2 דוו ו ה 64 ו רכמה 06 1
06 5 מנחט 4 2 מפיכב 06 ג רשעה 6 6
06 מ ממנר 04 4 ממורכר 64 | שביה 3% 1
04 1 מנהג 4 4 חוכו 06 |ק מבחה 4 9 2
06 1 מנחה 6 14 מזויי בח 6 1 שחחו 0% 5+
04 1 מנין 04 6 מומו 064 4 וומרה ו מ
06 4 מנטב 8 1 מוימע 8 4 שמצה 04 4
046 1 מספכו 06 1 מצנזר 6 2 הנאה 040 דן
4 3 מספד 06 1 וינה 06 ק וינאו 64 4
6 23 נוספר 6 ןן מוינה 868 ן[ שפחה 06 8
04 1 נוסתר 4 4 מיוופ נט 6 ופ שפלה 04 1
0 1 מפעב 4 1 וזוי כב 04 2 שפעה % > 1[
06 3 מפכקד 04 4 נהרה 064 2 חגרה 06 2
06 2 מפתת 064 1 סופד 04 ן הנבלה 06 3
ו 1 סצוה 04 66 וונין ) הכתן 6 1
04 6 מצער 4 1 פסכה ו חניון 6 1
06 1 מקדש 6 14 פרזה הפופכה 04 0
06 1 מקוה 6 4 פוצה ז תחכוה 4% ז
ו 3 מנקטר 4 1 פוונח הכרה 64 1
4 6 מהכט 4 1 קנאה 2 הרצה 56 1
לוח 17. השמות למבניהם
דוגמה מתוך רשימת ערכי-השמות שבפיוטי יניי, ובה 108 ערכים בני ארבע אותיות, שניקוד שתי
אותיותיהם הראשונות חירק ושווא. על פי שיטתנו אין מפרידים בין משקל מִפָעָל, כגון מבטח
ומבצר, ובין משקל מַפֶּקֶל, כגון מסכן ומספד . לעומת זאת מסוגל המחשב למיין את השמות
שברשימה זו לפי הוראות כגון אלו: השמות הפותחים במי"ם והמסתיימים בה"א; שאר השמות
הפותחים במי"ם; השמות הפותחים בתי"ו והמסתיימים בה"א; שאר השמות המסתיימים בה"א;
השמות המסתיימים ביו"ד ונו"ן; שאר השמות המסתיימים בנו"ן; על פי הוראות אלו וכיו"ב
מתמיינים 104 שמות מכלל הרשימה. ארבעת השמות הנותרים הם: בלתי, גזבר, סרפד, פתגם.
=6
בינוני בינוני
עתיד ציווי בינוני פוּעָל 5 פָעַוּל מקור שם-פעולה
הער השכיחות עבר 6 (0 (2) ([ (64) (5) (6)
הננ א 1 - - - 1 - 6 7 .ה קת
הנה א 21 4 5 - 10 .= 2 - 2
הדף אּ 3 - 1 - 1 - - - 1
הדר א 6 - - - - - 3 6 -
הדר ב 2 2 - - - * - 5 7
הדד ג 9 2 3 - - 2 ₪ 0 4
הדר ד 3 - 1 - 2 2 - - 2-7
הוה א 1 1 - - - - - - -
היה א (%> 17 17 4 - א - 45 -
היה ב ד ד - - - - = 4 -%
הלר א 49 5 11 5 10 ₪ - 13 5
הלר 1 77 6 4 - ד - - 4 8
הלר ה 5 - 1 1 3 ל 2 - 2
הנר ו 4 2 - - 1 * - 1 -
הלל ג 36 3 6 4 3 - - 2ןו 6
הכל ד 8 - 5 - 3 - - - -
הלל | ה 2 - 2 - - - - - 5
הלל ח 2 - 2 - - - - - -
הלל ט 1 - 1 - - - ". 2 כ
הנבל י 1 - - - - % - נש
הנלם אּ 1 1 - - - - - - -
הסה א דן 5 98 - ₪ כש - 8 -
המם א 4 2 "> - - - - 2 0
המם ב 1 1 - - *" - - 2
המם ד 1 - 1 - - - - -
המם ח 3 - ו - " - 1 -
הפר אּ [2 4 9 3 - 5 3 1 1
הפר ב 6 4 2 - - - - - /
הפר ג 1 - - - - - - - 1
הפר רּ 1 - - - 1 - - - /
הפר ה 2 1 - - 1 - - - -
הפר ו 1 - 1 - - - - -
הרג 5 3 - 1 - - 5 ככ 1
הרג ב 2 2 -% - - - 5 - -
הרה א 12 1 - - גג ₪ - - "
הרהר 1 20 5 84 - - - - 3 8
הרס א 4 1 1 > - - 4 1 1
הרס ב 1 1 - - א - ₪ -
הרס ג 1 > 2 - 1 - - * ₪
החל ג 2 1 1 - - 2 - 8 א
ס'יה 5 201 201 19 3 - 1ן 46 36
ור ו יכ חיוורי ו ירי מו וו ו
לוח 18. הפעלים לבנייניהם ולצורותיהם
בדוגמה זו שמתוך פיוטי יניי באים כל שורשי הפעלים הפותחים בה"א. ליד כל ערך רשומה
שכיחותו הכללית ופירוט שכיחותו בכל אחת מצורותיו: עבר, עתיד, בינוני פוּעָל, בינוני פַעָל,
בינוני פָּעוּל, מקור, שם-פעולה.
= 7 5
הערן הצורה הקטע
נלה א / (גלהה ננהה צדון ככ מדה.דררין אוהו ליירע.
דראה א 2% דיאת ניזרהה נררחה נופוה נווית נפטות.דיאה דוהר דרר דיוי ופשות.
א "= 276 ודיאתר ורכובר עכ כרוב,וריאחר טל הרות.
הנה ₪ /2 הג לענות צאחר הנ פיו המנדרה.
חדה א /2 וחד קדו" ח"בחרךר היכיר יתרו והד וי"בהר.
חוה א / חוחה זדוןו ופ<וננ ...> צוהה.הה וצדק כה תחוהה.
חזה 2 /2 חז נאב עד רא הז מהזה.והיביו בכל נוט"ה.
חבל א /2 וחל קדו9 בטחך הצמין יהרו וחל כבררך %מר.
חנה א / חן נושעיח וחונים רהההרוה ההנם בעח והו הנייתה שכות.
חצה א /ק חץ אל אשר כהוד סערה הץ כיכרה,בצדק נחכק עכיו לינדה.
חהקקה 4 / חתהחה זיהרת ברי באכור דה.הקהה באכל טחובר הדט.
ב /ם נוחקם כי היה רמנודה ונמרותק,טעד הירבת אנהיםח בטדו נוחה.
ידע א /2 דוחה מאשר דוהה נודד יור"ר.וצה בגוי גדוד אטקטט"ר.
א /2 דע נש וניהנבר ודירר הטשוה.דע והתנכר <...> הרנכברים אהח.
יעץ א 4 טץ פותר אשר %ץ ככרה.צרי הרכה ניככרה.
א /2 עשצו עצו נהכים נחהחו לטת.ומהט כַא הוכפם תער.
יצג א /2- צ1ג נס רעה ננזר טליו כי ינזור.צג החיה מאיזה ארר כנזור.
א 2/2 וצג ה= <4%, ש.0+316,ו1%ג אהר כוהתכני מררכים.
יצע א 2/6 ציעת ציוה ההטים ענליהח מתהפה.
יק אּ 7 -צקו החשמריח החוצה הוחה זערו.זיל דמעוה הר צכו.
יצר א /2 צרהה אתה צרהה נפשו בבטרו.רצאתה חה יועיל בערו.
א 2-26 צוריח אמנה בעבור יצטכו כך צוריס.בענור כן הצעההה טלימו צריח.
א 2-26 צוריו ישמיד צרדריו.ישמור צוריו.
ירד א 5 יכר נחרה לו בעה אפר ירד.<...> שהרים הטה שמים ודד.
א / ידו מקניחיה בו רדו למצריטח.
רסה אּ /2 בס <וירא> נפו נוי אהד רארץ.אשר צירה 02 אה עין הארץ.
רהח א /2 וקח וקח אה שני בויו טרובכי יברכח בוצמו ונעמו.
א 2/6 היחת קיהה הטיבה עצי הטיטח.
נבט א /2 בט בט וכעס ועטטה רו טייו.ונח כוסחו היה (פ)ן[א]הוט טמיו.
ש /2 בו זונריס אהר בחרה" והרהו.הטירי רר כי ור רפנים כבטו.
נגע א /2 נע קץ נע9 רחוב מנונה.רצויה תוכההת מנוכדה.
א /2 נעה נעה הטחה וגרר זמחן.רטרה הרבהוריו יזוחו.
א /2 נעטו ונא נטו נללטמיחם וכא טרנו באר?.
א 2/2 נעים הבעבור כביפח ביח ניאים,ולהדשה רנ?לדו/רי?נה נעיס.
נגש אּ /2 גש אציר ררהנים.בארץ רנימין.נש כידנרים.דעת כרמבינים.
א /2 נשנו שמע גנאי גסות נזירה נניבה גנ"נו וי9מעאנו.
א 2/6 רדנישת <...>.ברניעה הור" בהוצר.
כזב א 2/8 זינבת פינה נבטונבה.,השיהבינו עד רמעלה.וניהייה בטל זיכלה מעטנה.
ונהת א / חתה אז בפרנים ההה.בידר כב כל מלך תהתה.
נטע א / טטהה טעתה יה בטפעפיוו אור.כנפהךר כאפינו נצשמה נר.
נטג סא /2 שונגנו ניזרינו בטמיזרה ונופצנו ברוה.וכא מצאנו חכון ולא הגנו מנוה.
נחוןו א /2 תהי ההי נכךןך ונההה רי.חה אהן נלך ומסה היהן כי.
א /; תתה תהה לה איחנן טר אשר נעפהה.ובאהריה והיכקווה נהשקה.
נהר א / חרחי כי דמה הרהי נך רההירה.כך אנני חנו אל תירא.
א /2 החרתה גנ- <..>א ירושחה כהה הרהה מסי<.. ...>.
וטה א 222 ועמה מאוהל ביר"טות מורוה.זכוה יושב אוהל וטט עורותח.
שה חא / טעשחה אז עשייה עורה.בהורבוות עטהה מעורה.
סא /2 טלש זיכרו נפכאוהיו אשר טש ביום הזה.
סב /2 נועש נועט יהר כאטר פחתה מטה.
סז /2 כהועש זכי>מון אהב כהוע* כטמט.הוץ מנו רול כאח הושמע.
סז 2200 יוהט כוח מויה בחורו יירא.ועה יוטא מופה לא יירא.
פצה א /2 פצחה פצתה יושטביה אה יינלו.צפוני הפוניחו ייניו.
7. פץ דברים פ+ץ ונטשו העחה.וינד אה מפך מחסה.
א פצנו ?במ צוים פצנו דודי הנה <זה>.+<וב>ביהו נאמר הנה אכהינו זה.
צוה א / צוותה נם זכרוןו טלוש חצווה צווהה רהם.ידי הונהחת כצאה בהם.
השה א 2/3 קש ההוצף רזעף ומאריר אפ.וכל מאמינים שהוא כ9 כלכעוט.
עה א שעחה בריה שנלמו מעהה.טבח שחו טיבחההה.
א 20 תיטע יוטם הכרבישינו יפע.רכבר"ר פשע,יוח ההן היפט.בטזרינו רשע.
וו ו
לוח 19. ייחודי צורה
בדוגמה שלפנינו מבחר מרשימת הייחודים שבפיוטי יניי. במבחר זה באות צורות הפועל
ה"פייטניות". ליד כל צורה בא חלק מן הקטע שלה. מַחוּסר מקום הושמט בלוח זה מראה-
מקומו של הקטע.
208-
ד. שלבי העבודה במחשב
תהליך העבודה במיכון מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: א. ניקוב הטקסט; ב. פירוק הטקסט לתיבותיו
ורישום ערכיהן;? ג. הכנת רשימות המילון והדפסתן.
א. ניקוב הטקסט בכרטיסים נעשה במכונת ניקוב 1811029, בה אפשר לנקב 63 סימנים: 27 אותיות האלף-
בית העברי, 10 ספרות, 26 סימני פיסוק והתקנה. בשעת הניקוב מודפס הסימן המנוקב על הכרטיס (ראה לוח 1).
כל כרטיס מנוקב מכיל את הטקסט ואת מראה מקומו.
ב. לאחר ניקוב הטקסט והגהתו, כרטיסי הטקסט מועברים למחשב והם נכתבים על סרט מגנטי; מכאן ואילך
עיבוד הטקסט נעשה במחשב אלקטרוני מתוך סרטים מגנטיים. אנו משתמשים במחשב 6400 000., הנמצא באוניברסיטה
העברית. המחשב הוא בעל זיכרון של 328, ובמערכת הקיימת היום מחוברים אל המחשב: יחידות סרטים מגנטיים
וסרטי נייר, יחידת קריאה וניקוב של כרטיסים, דיסק, שתי מדפסות, אחת בעברית ואחת באנגלית. התכניות למחשב
כתובות בשפות 00001 ,ת8ע2020, ומספר "תת-רוּטינות" כתובות בשפת המחשב.
לאחר כתיבת הטקסט על סרט מגנטי והדפסתו (ראה לוח 4), המחשב מפרק את הטקסט לתיבותיו: התיבות
נכתבות על סרט נפרד.. כל רשומה ( 2600206) של תיבה מכילה את צורת התיבה בטקסט ואת מראה מקומה. נערך
מיון של התיבות שבטקסט לפי סדר האלף-בית שלהן. לאחר המיון, המחשב מקביל את התיבות שבטקסט לסרט
הצורות הכללי,. אם יש שוויון גמור בצורה, הוא מעביר את הצעות הערכים מסרט הצורות לסרט התיבות. תיבות
שאין להן מקבילה בסרט הצורות, אין נרשם להן ערךך. לאחר מיון סרט התיבות לפי סדרן בטקסט, המחשב מדפיס
את התיבות ולצדן הצעות הערכים שנרשמו לפי סרט הצורות (ראה לוח 6). התיקונים שהמתקין מסמן על גבי הדפסה
זו, הכוללים בעיקר רישום ערכים לתיבות שלא הוצע להן ערך בידי המחשב, מנוקבים בכרטיסים, ולפיהם מתקנים
את סרט הטקסט ואת סרט התיבות; לפיהם גם מוסיפים צורות חדשות לסרט הצורות, והן משמשות בהצעות הערכים
לתיבות שביצירות הבאות. בזמן העדכון המוושב מדפיס רשימת-הגהה לבדיקת התיקונים (ראה לוח 67 .
ג. מסרט הטקסט ומסרט התיבות נוצר סרט המילון. כל רשומה בסרט זה מכילה את התיבה, את הקטע
שלה, את ערכה וציוניה המיוחדים, את מראה מקומה בטקסט, את מסירתה ואת חילופיה בשאר המסירות .
מסרט המילון המחשב יוצר את כרטיסי המילון ואת הרשימות הלקסיקולוגיות והלקסיקוגראפיות. בגמר
העיבוד היצירות נמצאות על סרטים מגנטיים ממוינות לפי ערכים. כל סרט מגנטי מכיל כ-50,000 עד 000, 60
רשומות מילוניות, לפי הצורך אפשר למזג את כל היצירות יחד ולמיינן לפי גורמי מיון שונים: התקופה, סוג
היצירה, הצורה, הערך, וכדומה.
2099
לוח 20 . דיאגראמה של שלבי העבודה במחשב
דיאגראמה של שלבי העבוו ו בכ--ם-
לוח 20. דיאגראמה של שלבי העבודה במחשב
(המשך)
9 אמ
ניקוב כרטיסי תיקון
לרישום הערך
0 0
עדכון סרט הטקסט,
סרט התיבות
וסרט הצורות
סרט הטקסט
0 06
הכנת סרט המילון
0 ססס
מיון סרט המילון
לפי ערכים
0 ספס
כרטיס המילון הדפסת כרטסת
(לוח 10) המילון
0 ספס
הדפסת רשימות
ו >< לקסיקוגראפיות
0 1 ולקסיקולוגיות
ם לבנדיניהם
ולצורותיהם (לוח 18)
0 000
מיזוג סרטי המילון
של היצירות
המקורות שכבר עובדו והמקורות הנתונים בעיבוד במערכת המילון
מספר המקור שם המקור מסירותיו מספר התיבות
במערכת (חוץ מאלו
שבפסוקי המקרא)
תקופה ג. 200 לפסה"נ-תחילת סה"נ
120.3 בן-סירא כל קטעי הגניזה המצויים, לרבות אלו שנתגלו 100
לאחרונה בידי ח" שירמן; מגילת
בן-סירא ממצדה (לפי פרסומו של
י" ידין; המאה הא" לפסה"נ); קטעים שנמצאו
במערות 2 ו- 11 בקומראן (המאה הא"
לפסה"נ)
ג.2.0 מגילת מלחמת בני אור | תצלום אצל סוקניק, אוצר המגילות 400
בבני חושך הגנוזות; המהדורה של ידין
3.0 מגילת ההודיות תצלום אצל סוקניק, אוצר המגילות 5,0
הגנוזות; המהדורה של ליכט
ג.4.0; ג.17.0 מגילת הסרכים תצלום אצל | ]1 פשסעעטם; 1 מ8עומטש; 00
המהדורה של ליכט
3 מגילת פשר חבקוק תצלום אצל - 1 8שסעעטם 10
סך הכול 20000
תקופה ד. תחילת סה"נ-300
.0.1 מגילת הנחושת פרסום ותצלום | 111 מג8עממג6 1,0
ד.28.0 משנה מסירת היסוד: כ"י קויפמן (המאה הי"ב); 10
מסירות. העזר: כ"י פרמה 138 (המאה
הי"ג), כ"י קמבריג" 470,1 .408
(מהדורת לו; המאה הי"ד)
ד.29.0 תוספתא מסירת היסוד: כ"י וינה 46 (המאה הי"ג- 22200
הי"ד); מסירות העזר: כ"י ברלין.ע0
0 (כ"י ארפורט; המאה הי"ב),
כ"י לונדון 445 (סדר מועד, חולין; המאה
הט"ו); קטעי גניזה
ד.30.0 ספרא מסירת היסוד: כ"י וטיקן 66 (המאה הי"); 9,000
מסירות העזר: כ"י וטיקן 31 (שנת 1073),
כ"י פרמה 139 (המאה הי"ג); קטעי גניזה
.27.0 ספרי (במדבר ודברים) מסירת היסוד: כ"י וטיקן 32 (המאה הי"- 9,000
הי"א); מסירות העזר: כ"י אוקספורד 151
(שנת 1291), כ"י לונדון 341 (המאה הי"ב-
הי"ג); קטעי גניזה
- 49 -
מספר המקור מסירותיו מספר התיבות
במערכת (חוץ מאלו
שבפסוקי המקרא)
שם המקור
ד=<33-0
ד 34206
5.0.7
ד.36.0
7.
ד.14.0
ה.40.0
ה.41.0
ה.50.0
מכילתא דרי ישמעאל
מכילתא דרשב"י
מכילתא לספר דברים
ברייתא דמלאכת
המשכן
סדר עולם רבה
ספר יצירה
(הנוסחאות השונים)
מסירת היסוד: כ"י אוקספורד 151
(שנת 1291); מסירות העזר: כ"י
מינכן 117 (שנת 1435); קטעי גניזה
כ"י פירקוביץ ב, 268, וכל קטעי הגניזה
הנזכרים במהדורת אפשטיין-מלמד,
עמ" לג-לד (לא הותקנו הקטעים מתוך
"מדרש הגדול")
שלושה קטעי גניזה (שניים מהם הותקנו
לפי תצלומים; השלישי, שסימנו אינו
ידוע, הותקן לפי פרסומו של ש"ז שכטר
ב"תפארת ישראל", תרע"א)
מסירת היסוד: כ"י מינכן 95 (שנת 3);
מסירות העזר: כ"י אוקספורד 151 (שנת
1) כ"י אוקספורד 370 (המאה הט"ו);
קטעי גניזה
מסירת היסוד: כ"י פרמה 117 (שנת 1344);
מסירות העזר: כ"י אוקספורד 692 (שנת
5), כ" מינכן 95 (שנת 1343); קטעי
גניזה
מסירת היסוד: כ"י וטיקן 299 (המאה הי"ג);
מסירות העזר עדיין לא נקבעו
סך הכול
תקופה ה. 600-300
פיוטי הדותה
פיוטי יניי (בלי מדור
המסופקים שבמהדורת
זולאי)
בראשית רבה
קטעי גניזה. מהדורת מ0%0ע18850 ,148216
1 8ת0/0806 668; תוספת אצל זולאי,
ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך ה;
וכן קטע נוסף שעדיין לא נתפרסם
קטעי גניזה . לפי מהדורת זולאי, ברלין
תרח"ץ; קטעים נוספים שפורסמו בידי
שלמה ודר, ישעיה זֶנָה, יעקב מאן, דיאז
מאצ'ו-שפיגל, ובידי זולאי גופו; וכן קטעים
שעדיין לא נתפרסמו
מסירת היסוד: כ"י וטיקן 30 (המאה הי"-
הי"א; נרשמו בנפרד הידיים השונות שכתבו
כתב-יד זה); מסירות העזר: כ"י וטיקן 60
(המאה הי"), כ"י לונדון 340 (המאה הי"א-
הי"ב); קטעי גניזה
2
,0
2,000
3 ,0
2,000
00
3,000
0, ד9ך
5,0
0
000
מספר המקור
במערכת
שם המקור
מסירותיו
מספר התיבות
(חוץ מאלו
שבפסוקי המקרא)
ה.51.0 ויקרא רבה מסירת היסוד: כ"י לונדון 340 (המאה הי"א- 2,000
הי"ב); מסירות העזר: כ"י וטיקן 32 (המאה
הי'-הי"א), כ"י פאריס 149 (שנת 1291);
קטעי גניזה
ה.70.0 ראויות יחזקאל קטעי גניזה 1,0
ה.71.0 היכלות זוטרתי מסירת היסוד: כ"י אוקספורד 1531 (המאה הי"ד); 2,000
מסירת העזר: כ"י ניו יורק 828 (המאה הט"ו)
ה.72.0 היכלות רבתי מסירת היסוד: כ"י וטיקן 228 (המאה הי"ד); 1,000
מסירת העזר: כ"י קויפמן 238 (המאה הט"ו-הט"ז)
ה.3.0 מעשה מרכבה מסירת היסוד: כ"י ניו יורק 828 (המאה הט"ו); 0
מסירת העזר: כ"י אוקספורד 1531 (המאה הי"ד)
סך הכול 22000
תקופה ו. 800-600
ו.8.0 פיוטי שמעון בר מגס קטעי גניזה . בעיקר לפי פרסומיהם של זולאי, 0
ידיעות המכון לחקר השירה העברית, ב;
שירמן, שירים חדשים מן הגניזה
סך הכול 0
תקופה ז. 1050-800
ו פיוטי נחמיה בן שלמה קטעי גניזה. לפי מהדורת זולאי, ידיעות המכון 2,000
בן הימן הנשיא לחקר השירה העברית, ד
71 מגילת אחימעץ כ"י טולידו 86-25 2 (המחצית הראשונה של 1,600
המאה הי"ד)
71 אליהו רבה כ"י וטיקן 31 (שנת 1073); 00
1271 אליהו זוטא מסירת היסוד: כ"י וטיקן 31 (שנת 1073); 70
מסירת העזר: כ"י פרמה 327 (שנת 1289)
סך הכול 3.00
/ סך כל התיבות בתקופות ג-ז 0, 1+
למן 1750 ואילך*)
17587 משה מנדלסון וטוביה בוק קהלת מוסר ב-8,000
19 יוסף פרל מגלת טמירין כ-000, 80
11 אברהם מאפו עיט צבוע (שני פרקים מתוך חלק ב) ב-000, 7
12 מנדלי מו"ס**) למדו היטב [= האבות והבנים נוסח א] ב-500, 17
18 " " האבות והבנים נוסח ב 0, 56
112 ע . ח" " נוסח ג ב-000, 40
סך הכול 20000
*) חלוקה מפורטת של פרק זמן זה לתקופות נתונה בדיון המערכת.
**) עיבוד מקור זה על שלושת נוסחיו נעשה בשיתופו של מפעל מנדלי שעל יד המכון למדעי היהדות
של האוניברסיטה העברית.
244 =
.4
.10
.81
.2
.3
.4
.5
.6
דד.
פרסומי המילון ההיסטורי ללשון העברית ופרסומים הכרוכים במפעל המילון
נ"ה טור- סיני, האקדמיה ללשון העברית ופעולתה. זיכרונות האקדמיה ללשון העברית א-ב,
תשי"ד-תשט"ו, עמ" 102-97, בייחוד עמ" 100.
נ"ה טור- סיני, מן העבודה במילון ההיסטורי של הלשון העברית. שם ג-ד, תשט"ז-תשי"ז,
עמ" 134-119.
ז* בן- ה יי , לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית.
לשוננו כג, תשי"ט, עמ" 123-102.
7גת40806 6 . בנ1ע7ץ18- מ26 .2 עכ מג1ק 8 , 6קְהקמ1/3 ש0סע1100 6+ 01 ץצ8מ10410 111850021081 סמיד
6 1318118 1'16' 86 ₪008₪0ם1;8 ש0ע100] 6+ 01 . שכפול, "17 עמ*.
זי בן- חיים, הכינוס הבין-לאומי לשיטת המיכון בניתוח הספרותי ובמילונות. לשוננו כה, תשכ"א,
עמ" 89-81.
גב"ע צרפתי, המיכון בחקר הלשון. שם, עמ" 95-90.
דוגמאות לקונקורדנציה ולאוספי מלים של "ברייתא דמלאכת המשכן", ניסיון של אוטומציה בחקר העברית
במכונות | 10(1 . שכפול, ירושלים תשכ"א.
ספר המקורות, חלק ראשון: למן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים. ירושלים תשכ"ג, 235 עמ* .
מן העבודה במילון ההיסטורי: א. הוראות לסידור כרטסת הערכים של המילון; ב. קטע מתוך מכילתא דרבי
שמעון בר יוחאי - ג ב" ע צר פ תי; ג. עם הקטע - ז" בן- חיים. לשוננו כז-כח, תשכ"ג-
תשכ"ד, עמ* 178-170.
מן העבודה במילון ההיסטורי, מתוך זיכרון דברים מישיבת מועצת המערכת של המילון ההיסטורי ביום
י"ח בטבת תשכ"ד. שם, עמ" 289-277.
מגילת אחימעץ, מעובדת ומוגשת כחומר למילון. ירושלים תשכ"ה, 213 עמ" .
ר* מירקין, מן הנעשה במילון ההיסטורי ללשון העברית. לשוננו לעם יז, תשכ"ו, עמ" 105-101.
6 01 ש10ש46 8 ,42101 .010168מוע2 [108ע1118%0 מס קעהמסווסוקת שסעס16] ג ,ות1ן צֶצץ118-ם26 .2
0 :סק ,1966 ,18 .סא ,861ע18 מ1 068מ8010 0מ8 4:68 (במהדורה הצרפתית של 4.2161, עמ" 20-14,
ובמהדורה הספרדית, עמ" 54-48).
ז' בןְ- חהיים, סקירה על העבודה במערכת המילון ההיסטורי, נמסרה בישיבת מועצת מערכת המילון
ההיסטורי עם מנהלת האקדמיה ביום כ"ו במרחשוון תשכ"ז. זיכרונות האקדמיה ללשון העברית יג, תשכ"ו,
עמ* 103-99.
המילון ההיסטורי, מתוך זיכרון דברים מישיבת מועצת המערכת של המילון ההיסטורי והמנהלה ביום כ"ו
במרחשוון תשכ"ז. שם יד, תשכ"ז, עמ* 103-90.
ז' בן- חהיים: דרך חדשה במילונאות; ג ב" ע צר פ ת י: שלבים בניתוח אוצר המלים של
המכילתא דרבי ישמעאל בעזרת המיכון; ר" מ יר ק ין: הבחינה הדקדוקית והסגנונית באוצר המלים של
יניי. הרצאות בישיבה השישים ותשע של מליאת האקדמיה ללשון העברית ביום כ"ט בתמוז תשכ"ה במסגרת
הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות. דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, כרך ב, ירושלים
תשכ"ט, עמ" ]442-42.
ז' בן- חיים: ערכי מלים (בהדפסה).
ראה גם זיכרונות האקדמיה ללשון העברית א-ב, תשי"ד-תשט"ו, עמ" 33, 41, 45, 48; ג-ד, תשט"ז-
תשי"ז, עמ" 63, 115; ה, תשי"ח, עמ" 62; ו, תשי"ט, עמ" 87; ז-ה, תש"ך-תשב"א, עמ" 226;
ט, תשכ"ב, עמ" 128-127; יב, תשכ"ה, עמ" 140; יד, תשב"ז, עמ" 74.
- 45 -
42
45
5
6 :0[60%6עכ 6מי
מ681128%10] 0+ 1068 בתסעץ .8
% 166 01 562000020 .כ
8 קעע8מ210010 6גי .0
8 על 121001008 ₪מ1?0081 80 5002068 שַת51ע41מ4/ 01 661008 ]1
% 16 01 6ם6-20101עכ .8
מ8%128%10ותות1,6 0ם8 ,168מ0-0ע0/ 60מ1 קט-68%ע .םס
8 08206 .0
ע66טקרת 00 6+ גוו אעס/ 01 508868 .6
2010011 616 על 866ע81ת4 שת01כ 01 21006688 ח1 תה 817860 817080 068ע1ו50
6% 21001008 6+ ם1%/ו 00₪₪66+60 8מ1108410טטי
8 16 0 8 ך
5 ,06מ56016 %א16' 6מ0 10% 08208 מ0ומת80601 .1
7 )86א1'0 16+ ₪מ6-101%1ע עס1 168ט .2
8 ,%א10 226-1010400 8 01 16קגעבאם | .8
9 ,ע6+)טקנ 00 טג עט 660מ1עק +א6י' 4 .4
3 ,מ18)128%10ת.ת1:6 ע10 168טג | .5
5 ,;,08אותות1,6 506808600 101 ,108מ6-0ע0/ 60מ1 101060 6מ50₪16 4 .6
6 ,)6מ50610 6ש00/ %16 ע10 220018 002260600 .7
6 ,20186.8 01 1.18% 6+ גת0ע1 מ6ות ₪0601 .8
7 ,ב18%128010ת1ת1,6 ע10 8מ12601810 5060181 01 1.18% 26+ בתסץ] מ6ות ₪2601 .9
9 ,0ע08 עְעמס210%1 01 16קבתהאע | .10
0 ,ע806110811ת410 1418606 פנתעסקע - .11
1 ,ץ2800%10811ק1 1,18660 8%8ומות 1/6 .12
8 ,,8%%ותות1,6 6+ 01 ע0מ6006עע .18-14
4 ,פ6גג%8 ע6קסץע .15
5 ,08ע0/ בש01ע20 80 08ונתעמסע%אק .16
6 ,פגמעסץ מטסא .17
7 ,פנמעס" 0ם8 8מ8%10ט(מ00 עס ₪66מ8ע4 פמעסט .18
8 ,1168ע2600118 [108108סםקעס)ן .19
1 ,מסססטקב1 00 6ם+ ם1% אעס/ 01 504608 01 נתהעשאוכ .20
צקהאסוזסוס וג=וחסזפוה פחז
א | /ם חספה פרוד ]60
פסגטסא שתתמתה עד עס צאתכ 46 פד צס כסמ1153ם א ד5ת
פדעוד פא 51118 מעד סאג
9 סטג אם61 גפ
9 .סק ,אפ1פטאםן ,פסגאטסטא שפגממון פווד עס 05% 46 פזו
