המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית. סיכומים ותכניות.

חוברת זו, המבקשת ליתן סקירה כלשהי על מה שנעשה ועל מה שהושג בהכנת המילון ההיסטורי ללשון העברית עד היום הזה, מוגשת לחכמים המתכנסים לקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות בירושלים בימים טו-כא באב תשל״ג (13-19 באוגוסט 1973).

OCR (הסבר)
המילון ההיסטורי ללשון העברית של האחקדמיה ללשון העברית מיסודם של האקדמיה ללשון העברית ומוסד ביאליק סיכומים ותכניות ירושלים, אב תשלליג המוילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית מיסודם של האקדמיה ללשון העברית ומוסד ביאליזק סיכומים ותכניות ירושלים, אב תשל"ג המפעל נעזר בתמיכתן של יד אבי הישוב טגומ 8-1 ב24 86+ קרן זיכרון למען תרבות יהודית 6גול1גו0 068182 02+ מ68%10מגוס20 900181 כ תו בת ה מ פ על האקדמיה ללשון העברית, קרית האוניברסיטה, ת"ד 3449, ירושלים מועצת המערכת (בתמוז תשל"ג) אפרים אלימלך אורבך יהושע בלאן זאב בן-חיים (ראש המערכת) מאיר מדן (מזכיר המועצה) עזרא ציון מלמד עובדי המערכת רות אלמגור דפנה ארנולד ציון בושריה (מרכז מדור המיכון) ישראל בן-דוד אהרן גללק יתודית גרינברג איתמר גרינולד יצחק הקלמן אליקים וייסברב דויד טלשיר דב סדן (יו"ר המועצה) חיים רבין אליעזר שמשון רוזנטל חיים שירמן ישראל ייבין (מרכז המדור לספרות העתיקה) סול כהן בלהה לו* דליה ליבוביץ איילה ליןנשטם ראובן מירקין (מרכז המדור לספרות החדשה) מרדכי מישור אביטל מלכיאל יחיאל קארה אלישע קימרון מפעל "אוצר מלים וצורותיהן לפי עדויות שבכתב" מיסודם של אוניברסיטת הנגב, באר-שבע, והאקדמיה ללשון העברית, ירושלים נחמיה אלוני זאב בן-חיים דוד טנא ישראל ייבין אילן אדלר ציון בודאי עמוס דודי יעקב בן-טולילה הוועדה המדעית של המפעל עובדי המפעל מאיר מדן שלמה מורג אהרן מירסקי יהושע ילין דני מלמד ורדה שלומי חוברת זו, המבקשת ליתן סקירה כלשהי על מה שנעשה ועל מה שהושג בהכנת המילון ההיסטורי ללשון העברית עד היום הזה, מוגשת לחכמים המתכנסים לקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות בירושלים בימים טו-כא באב תשל"ג (19-15 באוגוסט 1973). תהליכי הכנת המילון ומבנה ארכיונו כבר נסקרו בחוברת "המפעל ודרכי עשייתו", שהוגשה לקונגרס החמישי בתשכ"ט, ובתחומים אלו לא נשתנו הדברים שינוי של ממש, להוציא כמה שכלולים מן הבחינה המַכנוגרפית כפי יכולתם של הכלים האלקטרוניים, שאנו משתמשים בהם עכשיו. אותם השכלולים האפשריים יכול אדם להכיר על פי החיבור "ספר בן סירא, המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המלים" (להלן, עמ" 15), שיצא עתה לאור. לעומת זאת נוסף מדור חדש בעבודתנו לפי מה שעלה במחשבתנו עם ראשית תכנון המפעל, והוא "אוצר מלים וצורותיהן לפי תעודות שבכתב" בשיתופה של אוניברסיטת הנגב (להלן, עמ" 31). לצערנו פתיחת שני מדורים אחרים - (א) לכינוס העדים הלשוניים מן הספרות שמשנת 1050 ועד שנת 0, (ב) לביבליוגראפיה ערוכה לפי ערכי המילון - עדיין משתהית מחוסר הכספים הדרושים לכך. בחודשים הקרובים תושלם עריכתה של רשימת היצירות הספרותיות (ספרות יפה) למן 1860 ועד 1920 (להלן, עמ" 9), שנועדה להיות מופצת בקרב החוקרים במקצועות הנדונים לשם עיון וחוות דעה, הן לגבי הנתונים הרשומים בה והן לגבי עצם הצעת בחירת המקורות לעיבודם במפעל המילון. ציפינו, כי נספיק להפיצה בקונגרס, אך לא נסתייע הדבר. עם מסירת החוברת לידי החכמים אין לנו אלא לחזור על דברים שכבר נאמרו, כי שעתם להיאמר עתה כאז: | / "מילון היסטורי ללשון העברית, כפי שהוגי תכניתו משווים לנגד עיניהם, זקוק לשיתופם של חכמים רבים, ובייחוד לשיתופם של חוקרי הספרות העברית וחוקרי הלשון העברית, שיהיו נכונים להעמיד לרשותו של המפעל את ניסיונם בתחומי מחקרם. זה המקום הנכון וזו השעה הכשרה לפנות אל כל החכמים, שיש בידם חומר מילוני מקורי - הן כרטסות מלים שערכון לשימושם שלהם הן כל חומר אחר - ושאינם מתכוונים עוד לנצלו לצורך עבודתם שלהם, כי יעמידו אותו לרשותו של המילון ההיסטורי. החומר ימוין במערכת וייבדק, ובלא ספק יימצאו בו מובאות חשובות ומעניינות מן המקורות הספרותיים, שאילמלא הוא היו נעלמים מעיני המערכת, וכן פירושי מלים שלא נרשמו עד עכשיו במילונים". ירושליםס, אב תשל"ג ה מ ע ר כ ת א: ב. פרסומי המילון ההיסטורי ללשון העברית ופרסומים הכרוכים במפעל המילון תוכן החוברת מדור הספרות העתיקה א. התקופות ג-ד (200- -.500) ב. התקופות ה-ז (1000-5300) ג. בן סירא - בהדפסה אוטומטית המקורות שכבר עובדו או שהם נתונים בעיבוד במערכת המילון מדור הספרות החדשה (למן 1750 ואילך) לוח 1. הערכים והתיבות לקבוצותיהם לוח 2. הפעלים לבנייניהם לוח 23. הפעלים לצורותיהם לוח 4. הבינונים ושמות הפעולה למשקליהם מפעל "אוצר מלים וצורותיהן לפי עדויות שבכתב" 23 22 = ה א. מדור הספרות העתיקה א, התקופות ג-ד (200- - 00) עם גמר העבודה בתקופות אלו הוכנה תכנית להדפיס במחשב קונקורדנציה כוללת של כל המקורות כסדרם הכרונולוגי לפי מה שהוא קבוע ב"ספר המקורות". 1 הקונקורדנציה הקונקורדנציה כוללת את כל התיבות שבמקורות תקופות ג-ד מסודרות בסדר אלף בית לפי ערכיהן המילוניים. שמות פרטיים, שמות מקומות, שמות ייחוס, קיצורים, מספרים, מלים שאולות, מלים ארמיות, שמות חיבורים - כל אלו הופרדו מן הרשימה העיקרית והם מודפסים רשימות רשימות ערוכות כל אחת בסדר אלף בית לעצמה בסופה של הקונקורדנציה. כדי להקל מן המעיין להכיר את המקור שנלקחה ממנו המובאה, לא הסתפקנו במראה המקום המקובל בעבודתנו, שהוא עשוי מספרים בלבד, אלא הוספנו מראה מקום במלים מפורשות. מראה מקום זה קצר ממראה המקום השלם העתיד לבוא בכרטסת המילון, אך די בו להודיע למעיין את מקורה של המובאה, בלא שיזדקק לעיין ברשימת קיצורים. כלל הוא במילון ההיסטורי, שהערכים המילוניים צורתם - כתיב וניקוד - נקבעת על פי המצוי במילונים לעברית המקובלת עלינו, ואילו התיבה נמסרת במובאה כצורתה במקור. אם כתיבהּ במקור מחייב לקבוע לערך צורה שונה מן המקובל במילון היום, נקבע הערך כמתחייב, והוא הופך להיות ערך משנה בערך הכללי הסטנדרדי; כגון הצורה "בקינקנים" (משנה כתובות יג,ד, כ"י קויפמן) נרשמת בערך-משנה "קנקן" של הערך הכללי "קְנִקן". תקנה זו מטרתה להביא תחת "קורת גג" אחת מלים שהן אחְדוּת מבחינת המשמעות אבל נוסחאות הגייה שונים בזמנים שונים. תקנה זו היא הוראת שעה לצורך השקפה כוללת על ערכי המילון. התיבות העולות מן המקורות מסודרות לפי ערכיהן בקונקורדנציה ובאות כל אחת בשורה לעצמה. התיבה גופה מודפסת במקום קבוע, ומובלטת על ידי רווחים משני צדיה. לתיבה נדפס הקשר קצר מלפניה ומלאחריה: הַקשר זה אינו מספיק כדי לעמוד על משמעות התיבה, שימושה, מעמדה התחבירי וכיו"ב, אך די בו להכיר את התיבה ולבדוק אם נרשמה בערך המתאים. בשורה בא עוד מראה מקומה בסְפָרות ובמלים מפורשות, ומספרה ב"ספר המקורות". קונקורדנציה זו עדיין אינה "כרטסת המילון", העתידה לשמש בידי עורך המילון כהומר שלפיו ייכתב המילון ההיסטורי ללשון העברית. כרטיס המילון, כפי שנקבע במערכת, עתיד לכלול הֶקשר של קטע, היינו טקסט הכולל עד 70 תיבות, ולא הקשר קצר זה שבקונקורדנציה. צריכים לבוא בו גם סימן כתב היד ותאריכו ומבחר שינויי נוסח. בקונקורדנציה באה אך תמציתם של עניינים אלו. - 10 - תכליתה של הקונקורדנציה שלוש מטרות להדפסתה של הקונקורדנציה: א. בדיקה מסכמת של כל העבודה שנעשתה במפעל לגבי תקופות ג-ד ותיקון הטעון תיקון. שכן יש להניח שבתוך שנות עבודתנו במקורות, בידי עובדים שונים, נשתרבבו טעויות ברישום הערכים. נוסף לכך, עתים הוכרעו הכרעות שונות לגבי רישום הערך; תיבות מסוימות שנרשמו תחילה בערך אחד הועברו לערך אחר, בין מְשום שנשתנה שיקול הדעת במערכת, בין משום שבינתיים נדונה אותה התיבה בספרות המדעית ונתברר שערכה אחר. ב. ההכרעות בקביעת הערכים שבקונקורדנציה, לאחר שתיבדק ותעודכן, ישמשו יסוד איתן לעבודה - בייחוד ברישום הערכים במקורות מתקופות ה ואילך. ג. בחירת חילופי הנוסח. עד היום לא נכלל בעבודתנו רישום חילופי נוסה, ושתי סיבות לדבר: (א) הקושי בבחירת החילופים שיש לרשום מתוך המספר הגדול של חילופי הנוסח המצויים בכתבי היד; (ב) קביעת השיטה הטכנית לרישום חילופי הנוסח בעבודתנו במחשב. אמנם, כבר נעשו בעבודתנו התחלות בשני עניינים אלו. בעית בחירת החילוף נידונה במשך שנים בסמינריון . ללקסיקולוגיה של פרופ" ז" בן-חיים באוניברסיטה העברית; ועל ידי כך נבדקו קטעי הגניזה של המכילתא, ספרא וספרי ונערך רישום של חילופי הנוסח, שמן הראוי לכאורה לקבעם בכרטטסת - ורישום זה מצוי במערכת המילון. כדי לפתור את הבעיה הטכנית, נערך במפעלנו ניסיון ברישום חילופי הנוסח במקור אחד, מכילתא דרשב"י. אך לפי שעדיין לא נתגבשה השיטה, לא הובאה בקונקורדנציה. ריכוז החומר של תקופות ג-ד בשלמותן בקונקורדנציה זו עשוי להקל את הההלטה בבחירת חילופי הנוסה, שכן יבהיר איזו תיבה או איזו תופעת לשון עדיין אינה מיוצגת או אינה מיוצגת כראוי באוסף המפעל. 2. הרשימות ביחד עס הדפסת הטקסטים והקונקורדנציה, נדפסות בשיטה אוטומטית גם רשימות לקסיקוגרפיות ולקסיקולוגיות מתוך כל אוצר המלים שבתקופות ג-ד. פירוטם של סוגי הרשימות המקובלות במילון מובא בחוברת "המפעל ודרכי עשייתו", ירושלים תשכ"ט, עמ" 12-11. על הרשומים שם הוספנו סוגים אחדים, כגון רשימת הפעלים לגזרותיהם (נוסף על רשימתם לפי בנייניהם). גם נערכו השימות השוואה מסכמות של המקורות השונים מבחינת אחוז התיבות במובאות מן המקרא מתוך כלל התיבות שבמקור, מספר התיבות הממוצע בכל ערך, וכיו"ב. ב. התקופות ה-ז (1000-500 מקורות אחדים שמתקופות ה-ז כבר עובדו במפעלנו בשנים שעסקנו במיוחד במקורות של התקופות ג-ד, מהם: פיוטי יניי, פיוטי הדותה, מדרש בראשית רבה, ויקרא רבה (תקופה ה); מגילת אחימעץ, אליהו רבה ואליהו זוטא (תקופה ז). - 11 = לאחר סיום העבודה בתקופות ג-ד היה עלינו לגשת לעבודה שיטתית בתקופות שלאחריהן. קודם כול נסקרו המקורות סקירה מקפת, שתכליתה לתת בידנו הערכה מפורטת של החומר העברי הכלול בהם, לאחר שיופרשו מכלל התיבות: הכתוב ארמית ופסוקים מן המקרא. סיכומי התיבות במקורות נערכו לפי מקצועותיהם ולפי תקופותיהם והרי הם נתונים בטבלה הבאה:! ---‏ יי המקצוע תקופה ה תקופה ו תקופה ז סך הכול (600-500) = (800-600) (1000-800) טש ש-. הרו תלמוד בבלי וירושלמי 0, 1 -- *> 0, 1 שאר ספרות התלמוד והמדרש 0 0 - 615,000 1.0 סן הכול 1,000 0 תשובות הגאונים ופירושיהם -- 00 2,000 0-00" חיבורי הגאונים -- 0 410,000 0 0 - 958,000 0, 1 ספרות הקראים -- -- 0 00 מסורה ודקדוק -- -- 0 0 שונות (הערכה) -- -- 2,000 2,000 פיוטים למחברים ידועי שם 0 לו 200000 2000 0, 405 פיוטים למחבר"ם עלומי שם 22.0 2,000 0 10 סך הכול 0 2200 22,00 0 סך הכול 0 834,000 | 2,082,000 0 על יסוד הערכה כוללת זו הועלתה הצעה לשיטת העיבוד בתקופות אלו, וזה עיקרה: מתוך 0 תיבות שבכל מקורות תקופות ה-ז תעובדנה במילון 3,400,000 תיבות, מהן כ-2,000,000 תיבות מתוך יצירות שתמוצינה מיצוי מלא (קונקורדנציוני), ועוד כ-1,400,000 תיבות מתוך יצירות שתמוצינה במבחר. מקצועות הפיוט, הקראים, המסורה, הדקדוק ו"שונות" (תעודות וכיו"ב), החומר שבהם מועט ורובו לא זכה לעיבוד מילוני שיטתי, לפיכך ראוי לעבד את המקורות בסוגים אלו בשיטת המיצוי המלא. במקצועות התלמוד והמדרש, שהחומר בהם מרובה, ושיש לחִלֶק ניכר מהם קונקורדנציות ושכל מקורות התנאים כבר עובדו במפעל המילון במיצוי מלא, אפשר להסתפק בשיטת המיצוי המלא של מקצת המקורות ובמיצוי שבמבחר של שאר המקורות. ההצעה המפורטת נתונה בטבלה הבאה: 2: 2 תקופה ה תקופה ו תקופה ז (600-300) (800-600 ) (1000-800) סך הכול תלמוד ומדרש 10 0, 450 0 ,2 גאונים - 10 400.00 0 פיוט 10 200,000 2,,0 0,000 קראים -- -- 110 0 דקדוק - 0 0,0 שונות = 77 00 00 סך הכול 0, ו 0 0 2,780 סיכום הערכת מספר התיבות הובא בפני מועצת מערכת המילון ההיסטורי בישיבתה מזם טו בשבט תשל"ב (2.1.72). כמו כן הובאה בפניה ההצעה לשיטת עבודתנו במקורות תקופות ה-ז, ואושרה בכללותה. לאחר דיון מדוקדק נקבעה על דעת מועצת מערכת המילון רשימה מפורטת של מקורות מַספרות התלמוד והמדרש לעבודה בשלב ראשון, הכוללת רשימת מסכתות מן התלמודים ורשימת מדרשים, בציון כתבי היד המשובחים שלהם המוצעים לשמש "מסירות יסוד" ו"מסירות עזר". העבודה במדור הספרות העתיקה מתרכזת עכשיו בעיקר בעיבודם של מסכתות אחדות מן התלמוד הבבלי והירושלמי ושל מדרשים אחדים; מלבדם נתונים בעיבוד מקורות שמספרות הסוד והוחל בעיבוד ספרות הקראים, שני תחומים שהחומר הכלול בהם כמעט לא הגיע למילונים הקיימים. במקצועות הגאונים, הפיוט והדקדוק העבודה עדיין לא התחילה. בעית הארמית ברובם של המקורות שמתקופה ה ואילך עברית וארמית משמשות במעורב: דיבורים עבריים וארמיים באים אלו בצד אלו, ולא זו בלבד: בתוך דיבורים עבריים באות תיבות ארמיות ובתוך דיבורים ארמיים תיבות עבריות. המילון ההיסטורי עניינו בתיבות עבריות בלבד, אבל הבדלת עברית מן הארמית בהקשרים לא מעטים היא שאלה מסובכת מאוד, והתשובה תלויה לעתים בהנחות לגבי ניקודה של המלה ולעתים בפיסוקו של המשפט וכן כיו"ב. לפיכך טרחנו למצוא קנה מידה למדוד בו מה היא תיבה עברית ומה ארמית. הבעיה סבוכה מטעמים נוספים: יש תיבות ארמיות המשמשות כמלים שאולות בעברית, ואותן חובה לכלול בחומר למילון; בכתבי-היד מצויים לעתים שינויים לגבי הדפוסים: תיבות שבדפוסים הן עבריות, בכתבי היד הן ארמיות, ולהפןך; סוג מיוחד בדיבורים המעורבים עברית וארמית הןה"פתיחות", היינו: מבעים הבאים לייחס דיבור ישיר למי שאמר אותו, והשייכים בדרך כלל לעריכת היצירה. ב"פתיחות" כאלו, מסוג "אמר ר" פלוני בשם פלוני", קשה לדעת - 15 - אם הכוונה לעברית או לארמית. אחר דיונים ממושכים נקבעה מערכת הוראות מפורטות במקורות מעורבים הכתובים עברית וארמית, שעיקריה אלו הם: א. מקורות שנועדו למיצוי מלא (קונקורדנציוני) מתקינים אותם בשלמותם, על כל תיבותיהם העבריות והארמיות, אלא שלתיבות הארמיות רושמים ערכים רק במקרים מיוחדים (להלן, 4 ב. התיבות העבריות רושמים להן ערכים, בין שהן בדיבורים עבריים ובין שהן בדיבורים ארמיים, זולת ה"פתיחות" (להלן, ו). ג. תיבות ארמיות שהן משולבות במשפטים עבריים רושמים להן ערכים. ד. דיבורים לעצמם הכתובים כולם ארמית אין רושמים ערכים לתיבותיהם. ה. תיבות שהן ספק עברית ספק ארמית אין רושמים להן ערכים. ו. ה"פתיחות" אין רושמים ערכים לתיבותיהן, מפני שהבדלת העברית מן הארמית קשה בהן במיוחד, ובדרך כלל אין בהן חומר מילוני חדש וראוי לרישום. מערכת ההוראות הנ"ל עם שהיא פרי דיונים וניסיונות ממושכים עשויים לחול בה שינויים לאחר שיתנסה המפעל בעיבוד נוסף של מקורוּת מעורבים עברית וארמית. גב בן סירא - בהדפסה אוטומאטית האקדמיה ללשון העברית והנהלת "היכל הספר" החליטו להוציא לאור בדפוס "ספר בן סירא, המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המלים". ספר זה, על שלושת חלקיו, המחזיק למעלה מ-500 עמודים, משקף את תהליכי העבודה הרגילים במפעלנו, מהם הנעשים בידי העובדים בסיוע המחשב, כגון התקנת המקור לפי מסירותיו ורישום הערכים, ומהם באופן אוטומטי לחלוטין, כגון עריכת הקונקורדנציה והרשימות. | מערכת המילון טרחה במשך חודשים להכין תכניות מפורטות להעברה אוטומטית של החומר האצור בסרט מגנטי אל מכונת הדפסה בשיטת פוטון ( 8016 6מ0981ק00₪ 6קע1 10מק8שס+סמע ). התכניות האמורות נועדו למלא כל התפקידים שסדֶר ממלאם בעצבו עמוד לדפוס הן על ידי המרת האותיות והסימנים, הנהוגים במקורות המותקנים במערכת המילון ומודפסים במדפסת המחשב, באותיות ובסימנים המקובלים במהדורה מדעית, והן על ידי תרגום הקודים השונים למלים (כגון שמות בניינים וזמנים וכיו"ב). - המקורות שכבר עובדו או שהם נתונים בעיבוד במערכת המילו| כל המקורות מתקופות ג-ד עיבודם כבר נשלם. כמו כן נשלם עיבודם של מקצת מקורות מתקופות ה-ז. מתוך מגילות מדבר יהודה עוּבדו רק אלו שאינן קטעי מקרא ושאינן כתוּבות ארמית, ושיש בהן לפחות כדי תיבה אחת שלמה. המספרים בטור השמאלי כוללים את כל התיבות שבטקסט, שנרשמו להן ערכים, כלומר, להוציא את התיבות שבפסוקי מקרא; במקורות מתקופות ה-ז להוציא גם את המלים הארמיות הנתונות בהקשר ארמי. מקורות שיש בהם הרבה תיבות, שמן הטעמים האמורים לא נרשמו להן ערּכים, נוסף בסוגריים מספר כלל התיבות שבהם. המטבעות, הכתובות וקטעי מגילות מדבר יהודה לא ראינו לפרטם ברשימה זו; ציונם המדויק נמצא ב"ספר המקורות", מהדורה שנייה ובה מילואים ותיקונים, ירושלים תש"ל. המקורוה שלא נשלא עיבודם לא נרשם מספר תיבותיהם. מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו לה רכי תקופה ג: 200 לפסה"נ-תחילת סה"נ ג.1.0 בן-סירא 0פוון כל קטעי הגניזה הידועים (שהם חלקי חמישה כתבי יד), לרבות אלו שנתגלו בידי ח" שירמן (תרביץ כז, תשי"ח, 443-440; כט, תש"ך, 5) מגילת בן-סירא ממצדה (י' ידין, מגילת בן-סירא ממצדה, ירושלים תשכ"ה); קטעי בן-סירא במגילות מדבר יהודה: 8 (דדד פנע); 11אא-81ת .6018 ,"11628 (1 202). מהדורת סמנד, (01180 8גו089 868 061%ג0618 218 ,6מפמפ .ת, ברלין 1906; מהדורת מ"צ סגל, ספר בן-סירא השלם", ירושלים תשי"ט (עיבוד מקור זה יצא לאור על ידי האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשל"ג). ג.2.0-ג.4.0] ג.6.0-ב.7.0 מטבעות 100 ג.4.9; ב.10.0-ג.82.0 כתובות 150 ג.5.0; ג.10.1-ג,22.0; ג.24.0-ג.27.0; ג.29.0-ג.68.0 קטעי מגילות מדבר יהודה 0 .8.0 מגילת הסרכים 0+ 5 (8'%פה .8% +0 8020118 968 2686 6ג1 ,פאסעצום .8 מ18%6 אס( ,11 88%6:7מ80): ס-16288 (1 פנע); 5011 (111 פנפ). 11 / ' מהדורת י" ליכט, מגילת הסרכים, ירושלים תשכ"ה. ג.9.0 מגילת מלחמת בני אור בבני חושך 2,500 0% (א"ל סוקניק, אוצר המגילות הגנוזות, ירושלים תשט"ו); 3 (1 פנכ); ורי ( ,69 240 ,עסקמ1פמגםה .0.8 546 = מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים בפג-131 ,1957) ; ' סל (,1964 ,גד 38 21116% .א 6 ,1972 ,79 365-370% ,556-559). 3 מגילת ברית דמשק 2,50 4600 (94-104 ,1966 ,73 39 ,אגבב.2.2); 5012, 6615 (צצד פנפ); קטעי גניזה. מהדורת 0 6 ₪מ1 ,מגסהת .ם0 8 6ע20א0. ג.25.0 מגילת ההודיות 0 1 (א"ל סוקניק, אוצר המגילות הגנוזות, ירושלים תשט"ו); 5 (1 212). מהדורת י" ליכט, מגילת ההודיות, ירושלים תשי"ז. ג.28.0 מגילת פשר חבקוק 00| 10 (3 אצמו .4 0 8020118 868 2686 16 (פחסעעטת ,א 0 מפט18 חסא ,7 807 8מ0ס). סך הכול, תקופה ג 2,150 תקופה ד: תחילת סה"נ-300 ד.0.2-ד.0.6? ד.2.1-ד.2.2) ד.7.0 מטבעות 200 ד.].0] ד.16.0-ד.20.4; ד.22.0-ד.27.1 כתובות 150 ד.008-ד.2.0; ד.6.067-260) ד.7.1-ד.115.2 ד20.54 קטעי מגילות מדבר יהודה 0ו 1.0 מגילת הנחושת 50 5 (111 פנכ). ד.28.0 משנה 0, 185 פלל 0 8 מסירת היסוד: כ"י קויפמן (המאה הי"ב), מסירות העזר: (מ 5 כ"י פרמה 138 (המאה הי"ג); כ"י קמַבריג" ‏ 1 ,470 .488 (מהדורת לו; המאה הי"ד). .29.0 תוספתא 250 מסירת היסוד: כ"י וינה 46 (המאה הי"ג-הי"ד), מסירות העזר: (מפלל 504,200) כ"י ברלין 1220 .201 .02 (כ"י ארפורט; המאה הי"ב); כ"י לונדון 445 (סדר מועד, חולין; המאה הט"ו); קטעי גניזה; דפוס ויניציאה רפ"א:. = 46 = מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים 20.0 ספרא 10500 מסירת היסוד: כ"" וטיקן 66 (המאה הי'), מסירות העזר: (מכלל 122,650) כ"י וטיקן 231 (שנת 1072); כ"י פרמה 159 (המאה הי"ג); כ"י אוקספורד !151 (שנת 1); דפוס ויניציאה ש"ה. מהדורת א"ה וייס, וינה 1862. ד.0 | ספרי (במדבר ודברים) 60 מסירת היסוד: כ"י וטיקן 2 (המאה הי'-הי"א; נרשמו (מפלל 80 בנפרד הידיים השונות שכתבו כ"י זה), מסירות העזר: כ"י אוקספורד 151 (שנת 1291); כ"י לונדון 341 (המאה הי"ב-הי"ג); ב"י ברלין-טיבינגן 32; דפוס ויניציה ש"ו. מהדורת ח"ש הורוביץ, לייפציג תרע"ז (במדבר); מהדורת א"א פינקלשטיין, ברלין ת"ש (דברים). ד.32.0 ספרי זוטא 170 מסירת היסוד: כ"י אוקספורד (2637) 6 .ס (ילקוסט שמעוני; (מפלל 20,900) שנת 1508); קטעי גניזה: כ"י אוקספורד 7-8 ,18 . 0; כ"ל לנינגרד, פירקוביץ ב, 43 ,515 8(על פי י"נ אפשטיין, תרביץ א, א, תר"ץ, 78-46). מסירות העזר: ילקוט שמעוני, דפוס שאלוניקי רפ"ו. מהדורת ח"ש הורוביץ, ספרי על ספר במדבר וספרי זוטא, לייפציג תרע"ז; ש" ליברמן, ספרי זוטא (מדרשה של לוד), נויארק תשכ"ח. ד.25.0 מכילתא דר' ישמעאל 00 מסירת היסוד! כ"י אוקספורד !151 (שנת !129). מסירות העזר: (מפלל 0 כ"י מינכן 117 (שנת 5); דפוס קושטא רע"ה. מהדורת ח"ש הורוביץ-י"א רבין, פרנקפורט תרצ"א. ד.24.0 מכילתא דרשב"י 22,100 המסירה! כ"י לנינגרד, פירקוביץ ב, 268; כל קטעי הגניזה (מכלל 0 הנזכרים במהדורת אפשטיין-מלמד, עמ" לג-לד; הגהות ר"א הלחמי (על פי מהדורה זו); קטעי גניזה נוספים: כ"י ניו יורק, אדלר 2205; כ"י קמבריג" ]62 ,229 .8./ .3-.1: כ"י ניו יורק, אדלר 909, 25; כ"י ניו יורק, אדלר 1340, 4. מהדורת י"נ אפשטיין-ע"צ מלמד, ירושלים תשט"ו. - 17 - מספר התיבות המקור (מספרו, שמ ו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים .25 מכילתא לספר דברים 2,,0 המסירה: שלושת קטעי הגניזה: כ"י קמבריג" 88 ,16 ,8-.2; (מכלל 4,150) כ"י אוקספורד 5-6 ,0.18; כ"י קמבריג', סימנו לא ידוע (על פי ש"ז שכטר, תפארת ישראל, ברסלאו תרע"א, 192-189). 26.07 ברייתא דמלאכת המשכן 2,200 מסירת היסוד: כ"י מינכן 95 (שנת 1345). מסירות העזר: (מפלל 050, 5) כ"י אוקספורד !151 (שנת 1291); כ"י אוקספורד 370 (המאה הט"ו); קטע גניזה: כ"י ניו יורק, אדלר 2940. ד.27.0 סדר עולם רבה 0 מסירת היסוד: כ"י פרמה 111 (שנת 1344). מסירות העזר: (מפלל 14,200) כ"י אוקספורד 692 (1315); כ"י מינכן 95 (שנת 1545); כ"י אוקספורד 1-13 ,8 .0. 8.0.7 ברייתא דל"ב מידות 200 מסירת היסוד: קטע גניזה אוקספורד 84 ,46 .6. מסירת העזר: כ"י ניו יורק, ביה"מ לרבנים, 4895 (שנת 1560). מהדורת ה"ג אנלאו, משנת ר" אליעזר, ניו יורק תרצ"ד, 11-9. ד.29.0 ברייתא דישועה 50 המסירה: קטע גניזה קמבריג" 60 ,1 8.6-.1. גנזי שכטר א, ניו יורק תרפ"ח, 214-213. ד | ספר יצירה (הנוסחאות השונים) 2,000 הנוסח הארוך, מסירת היסוד: כ"י וטיקן 299 (המאה אי ), מסירות העזר: כ"י אוקספורד 1533 (שנת 5); כ"י לונדון 2 (המאה הי"ד); כ"י אוקספורד 1531 (המאה הי"ד-הט"ו). הנוסח הקצר, מסירת היסוד: כ"י פרמה 1390 (שנת 1316). מסירות העזר: כ"י לונדון, גסטר 415 (המאה הט"ו); כ"י ליידן, ורנר 24 (המאה הט"ו). דפוס מנטובה שכ"ב (שני הנוסחאות). מהדורת א' גרינולד, 86102 01 מ261%10 021%1081 קצהמ1ם11סלק 7 ,1971 ,1 3%06168 [%8מ0216 182861 ,ְּע1ב1. סך הכול, תקופה ד 00, 02 = 6% מספר התיבות. המקור (מספרו, שמו ומסירותיו שנרשמו להן ערכים ה.12.0 תלמוד ירושלמי מסכת שבת. מסירת היסוד: כ"י ליידן, סקליגר 3 (שנת 1289). מסירות העזר: קטעי גניזה. ה.21.0 תלמוד בבלי מסכת פסחים. מסירת היסוד: כ"י אנלאו 271 (שנת 0)):; מסירות העזר: כ"י קולומביה 141 2893-1(שנת 1547); כ"י מינכן 6 (המאה הי"ב); כ"י וטיקן 125 (המאה הי"א-הי"ב). מסכת סוכה. מסירת היסוד: כ"י אוקספורד (2677) 51 .6 (גניזה). מסירות העזר: כ"י מינכן 140 (המאה הט"ו); כ"י לונדון 400 (המאה הי"ד-הט"ו); כ"י ניו יורק, אדלר 850 (המאה הי"ג). מסכת מועד קטן. מסירת היסוד: כ"י קולומביה 1141 -2895 (שנת 1547). מסירות העזר: כ"י גטינגן 3 (המאה הי"ב-הי"ג); כ"י מינכן 140 (המאה הט"ו); כ"י לונדון 400 (המאה הי"ד-הט"ו). מסכת חגיגה. מסירת היסוד: כ"י מינכן 6 (המאה הי"ב), מסירות העזר: כ"י גטינגן 2 (המאה הי"ב-הי"ג); כ"י לונדון 400 (המאה הי"ד-הט"ו). מסכת בבא קמא. מסירת היסוד: כ"י המבורג 165 (שנת 1184). מסירת העזר: כ"י פירינצי 7-9 .1 .11(שנת 1176). מסכת בבא מציעא. מסירת היסוד: כ"י המבורג 165 (שנת 1184). מסירת העזר: כ"י פירינצי 11.1.7-9 (שנת 1176). מסכת עבודה זרה. מסירת היסוד: כ"י פרים 1337. מסירת העזר: כ"י ניו יורק 44830 . 400(שנת 1290). מסכת זבחים. מסירת היסוד: כ"י קולומביה 1141 -8925א(שנת 1547). מסירת העזר: כ"י וטיקן !12 (המאה הי"ג). מסכת כריתות. מסירת היסוד: כ"י אוקספורד (2673) 1 .5 (גניזה. שנת 1123). מסירות העזר: כ"י פירינצי 7-9 .11.1 (שנת 1176); כ"י לונדון 402 (המאה הי"ג-הי"ד). ה:40.0 | פיוטי הדותה (המאה הו") 2,000 המסירה: קטעי גניזה. על פי מהדורת 186מ58 .2, 1 8מ008%8 608 מ88026%0; קרובות נוספות אצל מ" זולאי, -- מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך ה, עמ" קיא-קכ; וכן קטע נוסף שעדיין לא נתפרסם. ה.41.0 פיוטי יניי (המאה הו'; בלי מדור המסופקים שבמהדורת 2,000 זולאי), המסירה: קטעי גניזה. על פי מהדורת זולאי, ברלין תרח"ץ; קטעים נוספים שפורסמו בידי שלמה וְדֶר, ישעיה זנָה, יעקב מאן, דיאז מאצ'ו-שפיגל, ובידי זולאי גופו; וכן קטעים שעדיין לא נתפרסמו. ה.49.0 מדרש לפרשת במדבר המסירה: כ"י ניו יורק, אדלר 2818, 91-90 (גניזה). גנזי שכטר, א, 95-91. ה:50.0 בראשית רבה 0,00 מסירת היסוד: כ"י וטיקן 30 (המאה הי'-הי"א; נרשמו (מכלל 126,900) בנפרד הידיים השונות שכתבו כ"י זה). מסירות העזר: כ"י וטיקן 60 (המאה הי"); כ"י לונדון 340 (המאה הי"א- הי"ב). מהדורת תיאודור-אלבק, ברלין תרע"ב-תרצ"א. ה.51.0 | ויקרא רבה 50 מסירת היסוד: כ"י לונדון 340 (המאח הי"א-הי"ב). (מפלל 67,550) מסירת העזר: כ"י וטיקן 32 (המאה הי'-הי"א); כ"י פריס 9 (שנת 1291). מהדורת מ" מרגליות, ירושלים תשי"ג-תשי"ח. ה.51.1 פסיקתא דרב כהנא מסירת היסוד: כ"י אוקספורד !151 (שנת 1). מסירות העזר: כ"י פריס, כי"ח 474 1 (שנת 1565); כ"י אוקספורד 2359, 11 (המאה הט"ז). מהדורת ד" מנדלבוים, נויארק תשכ"ב. ה.59.0 | איכה רבה מסירת היסוד: כ"י מינכן 9 (שנת 5). מסירות העזר: כ"י אוקספורד 164 (שנת 1514); כ"י פרמה 1240 (שנת 1270); כ"י קזנטנזי 63 (שנת 1378). דפוס פיזרו רע"ט. ה.62.0 | הפירוש לברייתא דישועה, נוסח א המסירה: כ"י ניו יורק, אדלר 2237 (שנת 1271). נתפרסם: ש" שענבלום, שלושה ספרים נפתחים, לבוב תרל"ו, מד,ב-מז,ב. מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים ה.64.0 הפירוש לברייתא דישועה, נוסח ב 200 המסירה: קטעי גניזה: כ"י קמבריג" 60 ,1 0 .8-.1; (מפלל 0 כ"י אוקספורד 55-36 ,54 .%. נתפרסם: גנזי שכטר, א, 64,; א" מרמורשטיין, תשובות הגאונים, דעוא תרפ"ח, עמ" כ. ה.65.0 מדרש לפרשיות עקב-ראה 10 המסירה: כ"י קמבריג" 194 ,56 .8180 .8-.1 (גניזה). (מכלל 2,200) נתפרסם: גנזי שכטר, א, 162-15359. ה.70.0 ראויות יחזקאל 00 (מפלל 1050) 4 המסירה: כ"י קמבריג" 1 .5-.1 (גניזה). נתפרסם: י" מאן, הצופה לחכמת ישראל, ה, 264-256. ה.71.0 היכלות זוטרתי 2,000 מסירת היסוד: כ"י אוקספורד 1521 (המאה הי"ד-הט"ו). (מפלל 0 מסירות העזר: כ"י ניו יורק 8 (המאה הי"ג-הי"ד); כ"י מינכן 0 (המאה הט"ו-הט"ז); ב"י מינכן 22 (המאה הט"ז); קטע גניזה קמבריג" 95 ,21 58.8-.1. נתפרסם: ש" מוסיוף, מרכבה שלמה, ירושלים תרפ"א, ‏ ו,א-ה,ב. .72.0 היכלות רבתי 70 מסירת היסוד: כ"י וטיקן 8 (המאה הי"ד-הט"ו). מסירת העזר: (מפלל 0 כ"י בודפסט, קויפמן 8 (המאה הט"ז). נתפרסם: ש"א ורטהיימר, בתי מדרשות, ירושלים תש"י-תשי"ג, א, עמ" סג-קלו. ה.75.0 מרכבה רבה מסירת היסוד: כ"י אוקספורד 1551 (המאה הי"ד-הט"ו). מסירות העזר: כ"י ניו יורק 828 (המאה הי"ג-הי"ד); כ"י מינכן 40 (המאה הט"ו-הט"ז). נתפרסם: ש" מוסיוף, מרכבה שלמה, ירושלים תרפ"א, עמ" א-ו. ה.74.0 מעשה מרכבה 0+ מסירת היסוד: כ"י ניו יורק 8 (המאה הי"ג-הי"ד). (מפלל 0 מסירת העזר: כ"י אוקספורד 1551 (המאה הי"ד-הט"ו). נתפרסם: ג" שלום, מ08%1018מ6 מ00%18, ניו יור 5, .5252 ו מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים ה.75.0 שיעור קומה 2,050 מסירת היסוד: קטעי גניזה: כ"י קמבריג'* 95 ,21 א .8-.1:; (מפלל 0 כ"י אוקספורד 6 ,65 .6. מסירת העזר: כ"י לונדון 6577 .02 (המאה הי"ג). נתפרסם: ש" מוסיוף, מרכבה שלמה, ירושלים תרפ"א, ל,א-מד,ב. ה.76.0 הכרת פנים 000 המסירה: כ"י קזנטנזי 179 (המאה הי"ד). נתפרסם: ג" שלום, ספר אסף, ירושלים 1952, 487-480. ה.77.0 ספר היכלות, חנוך ג 9,000 מסירת היסוד: כ"י וטיקן 228 (המאה הי"ד-הט"ו). (מכלל 10,650) מסירת העזר: כ"י פירינצי, לורנציאנה 15/44 ונק (המאה הט"ו). נתפרסם:1928 080021688 ,מססמ₪2 3 ,0860628 .א. ה.79.1 קטעי היכלות 2,200 המסירה: כ"י קמבריג" 95 ,21 א .8-.1 (גניזה). (מפלל 2,400) נתפרסם: א" גרינולד, תרביץ לח, תשכ"ט, 272-354; לט, תש"ל, 6. ה.79.2 מעשה בראשית (כולל "ארכו של עולם") 2,020 מסירת היסוד: כ"י לונדון 65771 :"0(המאה הי"ג). מסירות העזר: (מכלל מ כ"י פריס 765 (המאה הט"ו); כ"י אוקספורד 1531 (המאה הי"ד- הט"ו); כ"י מינכן 22 (המאה הט"ז); דפוס אמשטרדם תס"א (ספר רזיאל). 225-123 ,(1965) 124 )259-505 ,(1964) 125 נמת ,866 .א . ה.81.0 שבע מסכתות קטנות מסירת היסוד: כ"י ניו יורק, אדלר 2237 (שנת 1) ממסירות העזר: כ"י אוקספורד 2359; כ"י מינכן 95 (שנת 1345). מהדורת קירכהיים, פרנקפורט תרי"א; מהדורת היגער, ניו יורק תר"ץ. ה.84.0 מסכת כלה מסירת היסוד: כ"" אוקספורד 8 . 6 (גניזה). מסירות העזר: כ"י מינכן 95 (שנת 1343); כ"י אוקספורד 370 (המאה הי"ד); כ"י ניו יורק, אדלר 2237 (שנת 1271). מהדורת היגער, ניו יורק תרצ"ו; ש"א ורטהיימר, בתי מדרשות א, ירושלים תש"י, רכז-רלג. מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים 87.0.08 ספר הרזים המסירה: כ"י בודפסט, קויפמן 244; קטעי גניזה. מהדורת מ" מרגליות, ספר הרזים, ירושלים תשכ"ז. תקופה ו: 800-600 .0 פיוטי שמעון בן מגס (המאה הז") קטעי גניזה. בעיקר על פי פרסומיהם של מ" זולאי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, ב, רכא-רלא; ח" שירמן, שירים חדשים מן הגניזה, ירושלים תשכ"ו, 8-5. ו.24.0 מסכת סופרים ב המסירה: כ"י ניו יורק, אדלר 2237 (שנת 1271). מהדורת היגער, ניו יורק תר"ץ. ו.46.0 דברים רבה, ליברמן מסירת היסוד: כ"י אוקספורד 147. מסירת העזר: כ"י מינכן 9 (שנת 1295). מהדורת ש" ליברמן, ירושלים ת"ש (רק הנדפס באותיות גדולות). ו.50.0 מדרש לפרשת בראשית 00 המסירה: כ"י קמבריג" 122 ,( מ108) 36 .8180 .8-.ף (מפלל 600) (גניזה), נתפרסם: גנזי שכטר, א, 8-2. ו55.05 הפירוש למגילת תענית מסירת היסוד: כ"י פרמה 117 (שנת 1344). מסירות העזר: כ"י קמבריג, 648 .488(המאה הט"ז-הי"ז); דפוס מנטובה רע"ד. מהדורת צ" ליכטנשטיין, ‏ 1001 ח-ט, 1932-1931, 351-257. ו.68.0 מדרש על התורה, נוסח חדש 200 (מפלל 550) המסירה: כ"י קמבריג' 156 ,2 0 (גניזה). נתפרסם: פּסספַמעָה 018 8ג% מ1 22680266 8םמ8 236806 8 210186 6מ1 ,מתהת .1, סינסינטי 1940, עמ" לה-לט. מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירופיו) שנרשמו להן ערכים תקופה ז: 1000-800 2 בנימין בן משה אלנאהונדי (המאה הט") ספר המצוות. מסירת היסוד: כ"י ליידן, ורנר 22, 2 (שנת 6), מסירות העזר: כ"י ליידן, ורנר 25, 5; כ"י ליידן, ורנר 41, 18; דפוס גוזלאווא תקצ"ד. קטעי פירוש למקרא. המסירה: קטעי גניזה: כ"י ניו יורק, אדלר 25, 12-11; כ"י אוקספורד 34-35 ,64 .5 ; 9-10 ,76 .5 ) ועוד. 6 דניאל אלקומסי (המאה הט"-הי") פתרון שנים עשר. מסירת היסוד: כ"י לנינגרד, פירקוביץ 5 (שנת 1505). מסירת העזר! קטע גניזה קמבריג* 5 0 10 .8-.1. נתפרסם: י" מרקון, ירושליס תשי"ח. 7 פיוטי נחמיה בן שלמה בן הימן (המאה הי*) המסירה: קטעי גניזה. על פי מהדורת מ" זולאי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, ד, עמ" קצז-רמו.. .0 מגילת אחימעץ (שנת 1054 בקירוב) 1,000 המסירה: כ"י טולידו 5ל286-2 (המחצית הראשונה של המאה (מפלל 8,350) הי"ד). מהדורת ב" קלאר, ירושלים תש"ד (עיבוד מקור זה יצא לאור על ידי האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשכ"ח). זי 5 סדר אליהו רבה 2,000 מסירת היסוד: כ"י וטיקן 31 (שנת 2), ממסירת העזר: (מכלל מ קטע גניזה קמבריג" 51 ,1 0 .8-.1 . מהדורת מ" איש שלום, וינא תרס"א. 1 סדר אליהו זוטא (פרקי א-טו) 0 מסירת היסוד: כ"י וסיקן 31 (שנת 1072). מסירת העזר: (מכלל 0 כ"י פרמה 327, 35 (שנת 1289). מהדורת מ" איש שלום, וינה תרס"א. ז. 1 קטעי הכרת פנים א / 00" נלל 0 המסירה: כ"י קמבריג" 88 ,21 א .8-.1 (גניזה). נתפרסם: (מפלל 950) , א' גרינולד, תרביץ מ, תשל"א, 517-506. >< 23 = מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים ז קטעי הכרת פנים ב 200 המסירה: כ"י קמבריג" 2 ,252 .8.8 .5-.1 (גניזה). נתפרסם: א" גרינולד, תרביץ מ, תשל"א, 219-317. ז, 0 מדרש לתורה, קטעים 50 המסירה: קטעי גניזה: כ"י אוקספורד 45 ,84.46 ! כ"י (מכלל 1,100) קמבריג" 86 ,2 5.0-.1. נתפרסם: ,ממב% .7 68 ₪0 פמט 4 56 מ1 66מ6802ע72 6מ8 20806 88 21016 6מ1, סינסינטי 1940, עמ" קכו-קלד. 71 מדרש לספר בראשית 1400 המסירה: כ"י אוקספורד 139-140 ,74 .5 (גניזה). (מכלל 500) נתפרסם: י" מאן, שם, עמ" מ-מג. מדרש תהלים (פרקי א-קיח) מסירת היסוד: כ"י קמבריג" 4 ,786 ,"0 (שנת 1282). מסירות העזר: כ"י פרמה 1252 (המאה הט"ו); כ"י פירינצי, לורנציאנה 3 ,11, 6גו21 (המאה הי"ג-הי"ד). מהדורת ש" בובר, וילנה תרנ"א. מדרש שיר השירים, קטע 200 המסירה: כ"י אוקספורד 16 ,1 (גניזה). נתפרסם: י" מאן, (מבלל 450) 4 יד, 1939, עמ" 227-254. זו אותיות דר" עקיבא, נוסח א מסירת היסוד: כ"י ניו יורק 1853 118. מסירות העזר: כ"י ניו יורק 2009 018 ; כ"י פרמה 1240 (שנת 1270). 7 אותיות דר" עקיבא, נוסח ב מסירת היסוד: כ"י ניו יורק 2058 013. מסירות העזר: כ"י וטיקן 8 (המאה הי"ד-הט"ו); כ"י ניו יורק 2009 125; כ"י פריס 710; כ"י ניו יורק 1833 113; כ"י פרמה 527 (שנת 89); קטעי גניזה. זז 5מדרש אלפא-ביתות המסירה: כ"י ניו יורק 1855 015 . נתפרסם: ש"א ורטהיימר, 2 4% . . בתי מדרשות , ירושלים תש"י-תשי"ג, ב, עמ' תכא-תנט. מספר התיבות המקור (מספרו, שמו ומסירותיו) שנרשמו להן ערכים 71 קטע ממדרש לא ידוע (פסיקתא?) המסירה: כ"י קמבריג", 99 ,10 1 .8 -.1 (גניזה). נתפרסם: ח' בראדי, ספר היובל לב"מ לוין, עמ" כא-כו. 1 מדרש י"ח ברכות על הסדר המסירה: כ"י קמבריג" 48 ,1 90% ,1080 .ע0 (גניזה). נתפרסם: ש" שפיגל, ספר אברהם וייס, ניו יורק תשכ"ד, עמ" תקנג ואילך. ב. מדור הספרות החדשה (למן 1750 ואילך) העבודת החלה באביב תשכ"ט. עד עתה נשלס עיבודם של 65 מקורות, המכילים 857,457 תיבות, והנה פירוטם בסדר כרונולוגי: 8 (?) (מיוחס ל)משה מנדלסון וטוביה בוק, קהלת מוסר | ןז תיבות 165 אהרן עמריך גומפרץ, מאמר המדע 8 9 מנדל לפין, ספר רפואות העם (פרקים א-יח) 2225 17 פינחס אליהו הורוביץ9 ספר הברית (חלק א מאמרים א-ז) 5 4 ר" אלימלך מליזנסק, הנהגות האדם %0 8 (?) | מנדל לפין, חשבון הנפש (ע"פ דפוס וילנא 1844) 9 9 יוסף פרל, מגלה טמירין (כל הספר למעט ההערות) (0% = 09 (מיוחס ל)ר" אלימלך מליזנסק, צעטיל קטן 2 6 המגיד; שנה ראשונה, גיליונות !20-1 7 17 ש"י אברמוביץ, מכתב על דבר החנוך 201 9 ש"י אברמוביץ, 22 איגרות' 1 2 . ש"י אברמוביץ, למדו היטב (=האבות והבנים נוסח א) 164 12 ש"י אברמוביץ, תולדות הטבע א (עמ" !151-1) 04 2 ש"י אברמוביץ, לא ראי זה כראי זה 11 (ע: :1 ש"י אברמוביץ, דרשו משפט 70" (ע: -]] ש"י אברמוביץ, יקם אבי ויאכל מאיד בנו 0+ 6 ש"י אברמוביץ, תולדות הטבע ב (עמ" 98-1) 5 17 ש"י אברמוביץ, משפט עניי עמי 2006 8 ש"י אברמוביץ, האבות והבנים נוסח ב 2 0 יל"ג, 7 0 15 9 אחד העם, לא זה הדרך, מאמר ראשון 205 19 אחד העם, לא זה הדרך, מאמר שני 26 1 אחד העם, פצעי אוהב 2204 1 אחד העם, אמת מארץ ישראל, מאמר ראשון ו 24 2 אחד העם, בין קדש לחול 8 2 אחד העם, מדת הדין ומדת הרחמים 9 2 אחד העם, לתולדות החיוב והשלילה 2204 2 אחד העם, מוקדם ומאוחר בחיים 220 1. מטעמים טכניים בלבד נמנו 553 איגרותיו של ש"י אברמוביץ כמקור אחד, והוא הדין בשבעת פלייטוניו של יל"ג. 2 5 155 6 16 6 7 17 1 17 ו ו 1 8 19 19 10 1100 0 0 10 11 1 12 112 12 14 14 8 8 10 10 אחד העם, עבר ועתיד אחד העם, אמת מארץ ישראל, מאמר שנל אחד העם, פצעי אוהב, מהדורה ב מנדלי מו"ס, בעמק הבכא יוסף קלוזנר, שפת עבר - שפה חיה יהודה גרזובסקי, מארץ ישראל א אחד אחד אחד אחד אחד אחד העם, העם, העם, העם, העם, העם, השומרונים ספרי עם שמות שנתרוקנו מתכנם דור תהפוכות נחלת אבות הקונגרס הציוני הראשון ראובן בריינין, בן סורר ומורה ראובן בריינין, לתולדות הפרופיסור צבי שפירא א"נ גנסין, בטרט י"ח י"ח י"ח י"ח י"ח אחד אחד י"ח אחד ברגר, ברגר, 3ר, ברנר, ברגר, העם, העם, בין הקצוות (=הגימנסיה העבָרית ביפו) גרנר, העם, בפעם המאה רגשים והרהורים ג בין מים למים בעתונות ובספרות א בעתונות ובספרות ב על שתי הסעפים לבירור הענין סך הכל מנדלי מו"ס, האבות והבנים נוסת ג א"נ גנסין, אצל י"ח י"ח י"ח י"ח י"ח י"ח ברנר, גרור, פרנר, ברור, ברנ, ברגר, מתוך הפנקס א הספרות הפולנית בערב ימי המלחמה המוצא בבואתם של עולי-ציון בספרותנו ציונים לפנים ולאחור 5 תיבות 204 17 6 222008 88 1% 08 12 1006 1:09 113 9 27 20055 200 2%56 7 5 25 5 5 6 0 50 1 5 11 2007 54 277 9 = 30 > 100 מ"י ברדיצ'בסקי, בסתר רעם 9 תיבות 19 חיים הזז, חתן דמים, נוסח ראשון 204 8 חיים הזז, חתן דמים, נוסח אחרון 5 סה"כ 7 תיבות על פי סוגיהם ניתן למיין את המקורות לחמש קבוצות: כ מ ו ת 6 מכלל המקורות הפיבות התיבות א. סיפורים ורומנים 15 219 1.12 ב. ספרי מדע ומחקר 6 2075 2022 ג. מסות, מאמרים, פלייטונים, עיתונים 20 2071 2206 ד. ספרי מוסר 2 2,471 1+ ה. איגרות 1 71 19 על פי גודלם ניתן למיין את המקורות הללו לשש קבוצות: 5 מקורות של 500 - | 1,000 תיבות והם 2,572 תיבות 50 *" "1,000 - 5,000 " " ו84,29 / " 10‏ " 5,000 - 10,000 , " 66,535 " "‏ " 10,000 - 25,000 " " 76,514 / " 281,687 " . 50,000 - 25,000 " " "9 325,060 " תיבות ויותר‎ 50,000 " " נמסרו לעיבוד 24 מקורות נוספים, המכילים 414,500 תיבות לערך, ואלו הם: 8 ברוך לינדא, ראשית למודים כ-71000 תיבות 194 מנדל לפין, ספר רפואות העם (פרקים יט-לו) כ-254000 17 משה מנדלסון-פרנקפורט, מצ"את הארץ החדשה כב-20000 15 שבחי הבעש"ט כ--57000 175 משה ליב לילינבלום, עולם התהו ב-22500 6 משה ליב לילינבלום, חטאת נעורים א ב-27000 6 משה ליב לילינבלום, חטאת נעורים ב ב-40000 7 ש"י אברמוביץ, השקפה כללית על הדגים כ-9400 7 יהודה גרזובסקי, מארץ יִשָראל ב-ג ב-10250 9 מ"י ברדיצ'בסקי, מבית ומחוץ כ-25500 תיבות 19 ח"נ ביאליק, אריה בעל גוף כ-15500 5 ח"נ ביאליק, סוחר כ-2500 07 ח"נ ביאליק, שירתנו הצעירה ב-4750 8 ח"נ ביאליק, חבלי לשון כב-4500 18 ח"נ ביאליק, לכנוסה של האגדה העברית כ-2250 8 ח"נ ביאליק, טעות נעימה כ-1850 78 ח"נ ביאליק, ספיח כ-16000 9 ח"נ ביאליק, מאחורי הגדר כ-15000 107 ח"נ ביאליק, לממשלת המרש כ-1000 17 ח"נ ביאליק, מעות לא יוכל לתקן כ-1250 17 ח"נ ביאליק, הקדמה לקובץ "כנסת" כ-2500 7 ח"נ ביאליק, הלכה ואגדה כ-5750 17 ח"נ ביאליק, החצוצרה נתביישה ב-8000 7 ח"נ ביאליק, גלוי וכסוי בלשון כ-2000 בשעה זו המדור עוסק בשלושה עניינים: א. הכנות לקראת סיכום כולל של חומר המקורות, שקיבודם נשלם. מטרת הסיכום כפולה: (א) להעלות בהיקף רחב את השאלות המילוניות והדקדוקיות, שנתעוררו בשעת רישום הערכים של כל מקור ומקור בנפרד, ולהעמידן לדיון במערכת המילון כדי למצוא להן פתרון כולל; (ב) לבקר את רישום הערכים, לאחד אותם ולתקן בהם כל הטעון תיקון. הצורך שבביקורת זו נובע מתוך שמלאכת רישום הערכים של כל מקור נעשתה בידי עובדים מדעיים שונים. ב. הכנת רשימת המקורות לסוגי הספרות היפה בעברית בשנים 1920-1860. עבודה זו נעשית על פי הזמנת מערכת המילון ההיסטורי, והיא מתנהלת בראשותו של הד"ר בועז שכביץ מאוניברסיטת תל-אביב. לרשותו צוות, שחלקו מחוץ לעובדי מערכת המילון. הרשימה תכלול פירוט כל המקורות והצעה למבחר המקורות לצורך עיבודם המילוני. רשימת המקורות הנבחרים תופץ בבוא העת בקרב המלומדים. 3 ניסיון להעמיד קני מידה למיון מיכאני של חומר העדים - בייחוד בערכים ששכיחותם גדולה - על פי צירופיהם, במגמה לתת בידי המילונאי ההיסטורי - בצד כרטסת העדים השלמה - חומר מנופה וממוין. חומר המקורות, שעיבודם נשלם, מאורגן ב-21 קבוצות, ואלו הן: 1. קהלת מוסר 2. יצירות יל"ג 2 מאמר המדע 25 י*צירות אחד העם 3 רפואות העם 64. בעמק הבכא 4,. ספר הברית 5 שפת עבר - שפה חיה 5. הנהגות האדם, צעטיל קטן 6 מארץ ישראל 6. חשבון הנפש 7 יצירות בריינין 7. מגלה טמירין 8 יצירות גנסין 8 | המגיד 9 יצירות ברנר 9. מאמרי מנדלי ואיגרותיו 0. בסתר רעס 0. האבות והבנים א,ב,ג 1. חתן דמים א,ד 1. תולדות הטבע א,ב כל קבוצת מקורות אוצר מלותיה נתון א. בקונקורדנציה, שהיא מחולקת לשלושה מדורים (הקונקורדנציה העיקרית, הקונקורדנציה של הערכים השכיחים, הקונקורדנציה של השמות הפרטיים)ן ב. בשבע רשימות המציעות את חומר העדים על פי בחינתו המילונית, הדקדוקית והסגנונית, ואלו הן: הערכים בסדר האלף-בית; הערכים בסדר שכיחותם; הפעלים לבנייניהם ולזמניהם; הבינונים ושמות-הפעולה למשקליהם; השמות למבניהם; השמות לסוגיהם (שמות האנשים, שמות המקומות, שמות הייחוס; שמות החיבורים; המלים הלועזיות, המלים הארמיות, שמות המספרים; הקיצורים וראשי התיבות, קולות ומלים מלאכותיות וכיו"ב); הייחודים לסוגיהם (בניקוד, בכתיב, בצורה, בתחביר, בהוראה, הניכות, משחקי פלים וכיו"ב). בלוחות שלהלן מובאים - במספרים מוחלטים ובאחוזים - מקצת הסיכומים, העולים מן הרשימות הללו. סה"כ פעלים 1 2 3 4 פ ו 7 8 9 10 17 ערכים ‏ 1783 1441 2425 3741 640 .ד [459 5397-‏ 4960 5 חיבות 6727 7888 32305 53135 1912 37559 58670 69447 30929 111826 82219 15 2039 1333 8 997 7 226 1322 8 508 682 םיכרע‎ % מכלל הערפים ‏ 38,25 38,72 44,45 35.34 35,31 39.58 35,25 36.77 39.12 41.11 38.19 18152 29938 8313 16220 14280 12 536 11506 8562 2023 1792 תובית‎ % מכלל התיבות 26.64 25.65 26,50 21.65 28.03 26.12 24.34 23,235 26.89 26.77 22.08 שמות 209 2589 1587 2245 1308 3 327 16788 7 0 993 םיכרע‎ % מכלל הערכים 55.70 54.13 45,24 44.85 51.09 43.52 48.18 48.91 46.58 52.20 50.90 60938 76797 20719 46002 37743 24474 1190 38365 21436 5520 4663 תובית‎ % מכלל התיבות ‏ 69.32 69.98 66.35 72.20 62.24 65.16 64,233 66.24 67.01 68.67 74.12 אנשים פעפרבים ‏ 25 20 1 11 5 58 90 11 66 10 44 ועמים תיבות ‏ 131 27 1 2 10 176 5 38 209 227 17 תיבות ‏ - -- - - - - 08| 08= 95 - 217 מקומות ערכים ‏ 5 6 5 13 1 23 15 44 24 57 13 תיבות ‏ 8 7 7 94 2 27 66 1 14 0+ 56 תיבות ‏ - - - - - - 6 7 - - 107 שמות ייחוס ערכים ‏ 2 3 3 10 8 5 13 29 13 27 56 תיבות ‏ 4 4 7 18 8 7 46 228 17 207 16 25 - - 97 13 - - - - - - תובית‎ 47 5 74 6 |19 40 18 12 1 5 17 םיכרע חיבורים‎ 11 12 225 23 17 9 1 2212 1 8 27 תובית‎ - תיבות ‏ - - - - - - - ש - - = מוסדות קרכים ‏ - - - - - - - 3 1 - 2 תיבות ‏ - - - - - - - 3 1 - 2 לועזית ערכים ‏ - 8 20 34 - 1 170 2 2 14 39+ תחיבות - 23 8 וו = 16 9 08 -29ד- 394 7 תיבות ‏ - - 3[ 10 - 11 33 4 61 5 5 ארמית ערכים ‏ 40 2 9. 22 9 227 13 54 02" 16 8 תיבות ‏ 61 2 16 149 12 11 274 76 12 27 14 ערבית ערכים ‏ - - - 1 - - - - - - 5 תיבות - - - 1 - - - - - - 2 תיבות ‏ - - - - - - - - - - = מספרים ערכים ‏ - 7 2 9 10 3 40 59 42 28 7 תיבות ‏ - 3 1 6 39 14 75 21 209 16 55 23 ראשי תיבות ערכים ‏ 19 42 59| 58 6 הידי פה 39 1 22 3 תיבות ‏ 41 11 08| 07 19 7 1829 1007 487 2 228 צירופים ערכים ‏ - - - 1 - 1 4 1 2 8 4 תיבות ‏ - - - 1 - 4 8 1 5 23 9 קולות ערכים ‏ - - = - כ = 1 9 5 5 28 תיבות ‏ - - - - - - 2 - - 12 2 תחיליות ערכים ‏ - = - - - - - = - - 2 וסופיות תיבות ‏ - - - - - - כש - 2 2 - לוח 1, הערכיםט והתיבות לקבוצותיהם א. הפעלים בוללים את הבינונים ואת שמות הפעולה למשקליהם העיקריים (ראה להלן לוח 4), השמות אינם כוללים אותן קבוצות של שמות, שנתפרטו בהמשך הלוח הזה, למן שמות האנשים ועד התחיליות והסופיות. ּ ב. שש קבוצות של שמות (שמות אנשים ועמים; שמות מקומות; שמות ייחוס; 21 20 19 18 17 16 15 14 13 12 2133 2504 5574 4344 1676 1284 4238 5575 3572 0 12449 12479 55736 60066 8826 6898 32288 87146 55229 3 979 1003 1891 7 =08 437 1302 2216 10278 0 45.90 40.05 33.92 39.06 39.86 34.03 30.72 39.75 38.58 3 3903 3360 13361 18619 2357 1530 7717 23691 13288 12 31.35 26.92 23.97 31.00 26.70 22.18 23.90 27.18 24.06 3 1124 1385 2462 9 00 706 1949 2700 1666 2 52.69 55.31 44.17 48.55 52.50 54.98 45.99 48.42 46.50 6 8297 8584 37639 37611 5932 4797 21122 58689 39631 0 66.65 68.79 67.53 62.62 67.21 69.54 65.42 67.34 71.76 7 7 - 705 - 207 2|6- 20 פך.- 4% )לט -90, - 6 3 407 2925 696 | 37 וו 99ור 4972 578 178 9 = - 5 2 . - - 2 29 3 38 01 47 13 5 5 10 8 1 406 0 336 266 301 51 לכ 442 14 58 9 > - - + - 9 - -54 2 5 7 23 5 20 23 23 07 7 1 5 הח 570 96% 50 8 58 18-11 2 19 7 1 9 6 1 9 9( 15 1 24 0 120 425 - 8 22 13 8 22 2 12 2 2 5 3 - - - - 5 3 4 1 3 7 = - 2 1 5 3 10 1 5 26 - 3 15 1 5 44 17 2 4 | 9 6 18 43 1 2 175 לק -פהן- .480. -30 1 487 1156 1 5 4 2 = 4 = 5 4 90 - - 9 55 12 103 6 5 94 7-7 3 3 82 5 123 6 6 0 258 39 7 - 5 1 3 2 2 1 12 2 - 5 5 2 2 - 6 5 20 5 - = 5 - 12 - 2 = 23 - - 27 37 15 100 11 8 5 3 2 5 20 6 27 293 9 5 8 3 - 5+ 37 9 64 15 10 17 58 3 - 6 203 38 8 58 20 40 .2 - 2 1 3 1 - - 2 3 - 5 2 3 1 1 - - 2 9 - - - . 29 52 - 1 3+ 20 2 1 - = %6 5 = 3 8 143 - 2 - 2 2 18 - 2 - 1 2 - - - - 29 = - 52 1 - - שמות חיבורים; לועזית; ערבית) התיבות שבהן נמנות בשתי שורות: השורה הראשונה מציינת את מספר התיבות, שנתמיינו על פי ערכיהן:; השורה השנייה מציינת את מספר התיבות, שמפני שיקולים מדעיים לא נתמיינו לערכים, והן קבוצה לעצמה. ג. סך כל הערכים שבטור השמאלי הוא תוצאה של חיבור מספר הערכי"ס שבטורים 21-1, ואינו סך כל הערכים השונים שבכלל המקורות, סה"כ 7 2007 20006 22222 2224 "9 13 12 2000 5 ג 14 +8 208 255 131 2220 14 77 07 14 +0 414 13 223 20 6 +3 5 217 13 |16 3 17 1=508 18 19 20 % 1.000 10000 2.00 22.08 1.4 67 7 2.|11 15 18 0.|3 0.00 9ר|.0 1 0-00 0.05 0.001 15 1.9 1ג|.2 0.9 0.03 0.0 18 0.|08 16 0.07 0.04 0-0 0-00 0-20 0.033 0.000 סה"כ ערכים סה"כ תיבות א >[ ער ערכים % תיבות % 14 23 וד‎ 6 18 18 9.83 10,188 3 9.83 13.988 4 2 55 113 |99 215 12 97 10 20 5 35 13 59 14412 6-05 (3 6.27 10 16 13 223 200 13 14 6 33 12 14 10 177 8 1.ל 4 8.62 2+ 0 1 94 00 7+ 23 2 206 45 207 13 94 15 16.97 19.91 15.66 16.98 16.84 3 15 9 1484 1 219 2008 47 3 55 55 17 15 2.00 1.33 4.16 5 5 3.04 0 16 3 24 18 47 16 177 10 18 21 23 27 1.07 158ן - 1.32 13 1 14 4 2 7 11 72| 0.609 0.750 0.54 1.30 3 4 - 23 1 3 4 0.25 - 1.73 . 0.09 090254 9 10 - 1 1 5 4 0.0 - 0.30 1 0.255" 2 לוח 2. הפעלים לבנייניהם 9 13 3 47 53 +3 00 16 1-70 5 6 210 175 10 171 55 +88 15 24 14 55 226 2.02 224 0 19 172 49 2.07 16 א. מפתח הבניינים: [א] קל; [ב] נפעל; [ג] פיעל; [ד] פועל; [ה] התפעל/נתפעל; [ו] הפעיל; [ז] הופעל; [ח] פולל; [ט] פולל; [י] התפולל/נתפולל; [ל] שאר הבניינים; [?] הבניין אינו ידוע. 21 20 19 18 17 16 15 14 3 12 979 3 11 17 =08 17 12 2206 18 0 203 3360 13364 9 2357 - 1530 7717 23691 8 22 2 21 26 312 25 18 +0 8 +9 12 43.10 40,98 33.10 37.24 35.18 43,02 34.56 34.66 34.76 7 2229 2116 753223 9 13 106 3569 14094 8 29 62,23 62.98 56.37 60.42 56.98 57.25 46.25 59.49 53.19 0 13 170 222 16 52 08 13 276 11 16 6 12.34 10.02 9.68 0 10,188 10.19 11.42 12.06 11.85 25 12 16 8|= 131 14 15 3 205 207 1.2 7.4 וצ 8.0 1.566 5.6 4.24 7.3 9 7.5 140 וו2 208 28 57 12 209 2066 13 11 72 15.3 17.06 19.05 13.04 16.77 17.62 16.18 75-25 8 212 9 200 2 6 208 18 2 209 275 4171 11.51 12.03 15.32 12.16 14.34 10.30 11.76 10.98 9.61 07 20 13 171 37 13 11 14 ו‎ 159 44 2.09 7.03 10.08 - 4 297 7.6 5 (21 +0 18 2 2507 0 19 18 233 3 208 72 3 15 2.055 +9 2.088 8 6% 2.09 2.7 2.08 5 11 2066 16 6 20 127 201 11 72 6.64 9.07 9 1.00 |08 2.5 9.75 12,232 6 6 2 12 20 7 100 08 1 17 2 17 2.27 3.ל 088 59| 75 4.24 2.78 וח 4.23 3.89 1 3 16 22 210 11 72 100 221 23 14 13.58 14.56 14.91 12,37 18.11 16.47 14.59 14.48' 15.46 8 108 29 9 22013 21 207 1 2004 207 15 10.45 10.68 13.61 12.31 15.32 13.53 14.65 11.37 15.866 8 19 21 .3 8 16 7 42 55 55 2 4 2.09 +9 2.24 2.9 0 2.2 2.|108 2.54 2.6 20 28 204 2066 21 131 222 176 206 23 0.77 3 2.00 1.1 0.|99 0.2 2.|08 0.4 2.|23 0.2 26 19 29 8 13 8 17 44 24 27 2.05 100 2.06 1.65 " 5 1.3 10 108 1.4 2.4 4 08 14 11 21 13 00 208 18 48 2.5 13 15 0.664 9 00555 1.2 10 1.1 1.4 - 1 - - - - 1 3 8 1 - 0 - - - - 18 0.|3 |08 0.0 - 1 - - - - 1 8 8 1 - 3 - - - - 81 0-08 0-06 0.3 מהוסר מקום בלות אוחדו הבניינים [חטי] לקבוצה אחת, והוא הדין ב[ל?]. ב, סך כל הערכים שבטור השמאלי הוא תוצאה של חיבור מספר הערכים שבטורים 21-1, ואינו סך כל הערכים השונים של הפעלים שבכלל המקורות, סה"כ 20006 222222 8 2.11 10 3 2011 112 19 8 4( 18 2221 7-ו 5 3 88מ 2.008 221 9-9 08 3 2417 16 2003 +0 4 2.2 2009 5 08 2.10 223 1.0 08 0.06 וש 0-04 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 סה"כ חיבות 1792 2023 8562 11506 536 2 14280 16220 8313 29938 18152 עבר תיבות ‏ 424 204 9 2200 2 0 5591 20 1 93588 201 % 6 12.55 11.32 19.38 5.97 11.11 39.15 23.49 19.38 31.26 16.64 3 6840 0 20 220 (131 14 206 2 207 61! תובית עתיד‎ 31.86 22,85 22,13 28.54 10.88 6.43 32.46 23.00 6.10 19.62 9 % ציווי תיבות 77 3 24 16 2 18 55 222 2066 7 57 / 0 0.15 0.28 1.18 7 1.20 0.59 1.98 8 3.46 0.1 בינוני תיבות 369 9 13 42800 19 7 3496 6 5 7286 99 % 9 37.02 47.57 37.20 25.93 42.67 24.48 24.94 31.58 24.34 32.33 מקור חתיבות 246 2008 ונפו 1237 93| 1 19866 2008 0 4556 200 % 13 14.24 17.88 10.75 17.35 22,12 13.91 16.57 15.52 15.22 15.15 שם חיבות 60 222 3 "975 %6 4 "709 2 1 129 6 פעולה % 5 16.41 16.85 8.47 1 16.45 4.96 1.5 1 2.83 2.07 הצורה תיבות ‏ 5 - - 2 - 1 3 2 - 12 6 בספק % 8 - - 0.02 - 1 0.022 0.01 - 0.004 0.3 12 13 14 15 16 ו 18 19 20 21 סה"כ סה"כ תיבות ‏ 3572 13288 23691 7717 1530 2357 18619 13361 3360 3903 212532 עבר תיבות 930 25 3 6 320 9 1 212 2 2131 52839 % 3 19.15 23,27 14,98 20,91 32.20 35.08 25.24 35.18 54,60 24.86 עתיד תיבות 738 15 16 4 2100 203 1 3 29 209 202 % 6 11.63 7.96 23 13.72 12,85 4.19 08| 8 7.92 16.47 ציווי תיבות 36 64 1 1 2 10 וו 16 55 08. 22008 % 1 0.488 2.1 5 0.200 0.42 0.79 0-04 4 1.74 !1.51 בינוני תיבות 1208 5196 0 "3079 594 1 2118 9 3 1053 77123 % 2 39.10 51.03 39.90 38.82 30.59 50.00 40.93 38.18 26.98 36.29 מקור חתיבות 470 9 17105 4 242 205 50 14 207 209 2007 % 6 17.53 7.22 8 15.88 12.94 2.99 | 12.60 8.54 5.35 13.12 שם תיבות 190 17 18 3 160 209 19 7 174 12 6 פעולה % 2 12.09 8.09 6 10.46 10,99 6.98 0 5.188. 3.98 1.73 הצורה תיבות ‏ - 2 3 - - - - - - 1 37 לוח 3. הפעלים לצורותיהם הבינונים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 0 8 כו רו כו 16 17 18 19 20 21 סה"כ סה"כ ו ו ו 60 יספן 1054 כןכי" שפד 5 750" דסוןך 9 080 5207 | 932 | המר - 698 | 250 9 1400 1232 דלפ הו תיבות 369 | 749 4073 4280 139 4187 | 3496 | 4046 2625 7285 9 0208 5196 12090 3079 = 594 ועד ווכ9 5469 1283 1053 23ן77 ולָל 2 100 -] 17 211 22 90 /222 5 37ו 8 פולל ערכים - 71 - 64 141 14 24 20 : 6 3 231 204 14 13 9 2 הלבות "דד 174 1224 וט הפי 20602 500 כו 0 78 0 244 262 כו דה ))] 20 : 10 6 47 3 00 9 3 54 2 ו 28 פעל ערבים | 35 ל 3 5 6 1 241 206 וכה 3 43 45 14 5 תיבות | 64 6 3 2 19 3 22 1417 259 27 1 100 4 19 22 6 55 5 673 17 6 0 פעגל ערכים | 43 56 2 18 12 6 3 11 97 170 הי 4 18 227 16 28 8-ל 15 3 4 5 6 תיבות | 58 7 5 3 14 3 3 1 200 20 5 11 5 15 3 65 08 9 709 18 17 02 נפעָל ערכים | 30 5 70 22 12 8-5 933 3 12 14 02 16 13 755 33 6 7 19 64 דג 16 ל תחיבות | 56 7 306 57 13 3 8345 50 0 271( 14 4=8 41 24 5 08 06 39 13 14 33 מפעל ערכיים ' 13 23 11 93 13 16 9 1 9.: 4 ו 257 02 209 3 29 37 201 5 3 2 : תיבות | 20 2 209 208 15 7 08 221 24 566 260-=--- 788==. -- .302 11 575 3 11 09 11 1 8 מפועל ערכים | 6 3 5 7 10 55 50 4 5 1 2 1 2 1-18 22 7-4 14 13 56 00 14 תיבות | 1 | 260 2014 13 33 2018 200 13 27 55 02 218 4 208 16 43 8 | 380 48 14 68| מתפעל ערכים | 8 9 94 50 3 11 19 28 5 70 4 23 19 200 56 21 14 12 97 55 29 17 תיבות | 8 17 255 15 3 26 100 3 3 215 117 27 206 3 112 28 16 272 100 38 3 2007 מפעיל ערכים | 19 55 11 101 13 15 57 ל 2" 14 17 לפ" ---.. 127 --534.2 88 22 2 .155 1499 08 39 10 תיבות | 25 4 7 420 15 9+ 7 209 217 0 27 2 18 127 100 20 5 7 11 120 4 8 מופצל ‏ בְבבים 6 00 ב 6-ה---2405שע, .2/6 28 28 8-ה 27 43 2 5 13 4 00 16 13 %6 ל תיבות ‏ 6 30 16 00 2 99 1 64 8 4 -26ז 19 2508 14 11 8 18 16 227 23 18 18 מפולל מו ₪ 0 עדכים 7 4 10 10 1 24 5 1% 14 21 24 9 15 55 8 5 3 21 7 1 12 201 ששה תיבות - 8 5 28 23 2 5 12 39 23 11 3 15 4 14 17 5 3 70 4 18 17 6 השאר ערכים - - - 3 - - - - - 1 2 - 1 2 - - - - - 2 - 9 תיבוַת | - 5 2 4 - - - 9 4 2 2 2 1 2 - . 6 - 5 2 - 1 שמות הפעולה סה"כ ערכים | 36 88 220 1 | 54 218 10 100 199 11 18 15 200 222 21 600 [זו- 305 4 112 27 08= תיבות | 60 2( 1443 975 66 4 109 2 1 9 6 100 7 1918 23 160 259 1299 1457 174 12 6 פעילה ערבים | 18 27 3 155 18 13 9 6 3 55 6 5 00 14 2 18 37 11 19 1 21 11 תיבות | 30 3 505 3 30 56 2066 229 203 2500 200 93 3 94 204 58 4 6 29 6 6 8 היפעלגת ערכים | - 1 - 1 - - - - 1 - 2 - - - - - - - - - - 3 תל בת 1 - 2 - - 2 - 3 - - - - - - - - - - - - 6 פיעגל ערכים | 9 0 100 4 19 12 57 50 58 50 4 37 %6 150 22 18 21 5 11 38 16 1127 תיבות | 20 0 511 26 3 5 21 203 09| 206 227 599 12 8 8[ 6 דוו 522 13 8 6 0 התפעלגּת ערכים | - 2 10 15 2 6 13 1 18 5 5 5 34 10 3 9 10 11 5 2 5 206 תייבורתי = 2 6 38 2 50 37 23 5 12 37 6 14 21 22 10 20 46 66 2 - 9 הפעלה, | ערכים | 9 28 46 56 14 5 39 1 47 20 2 18 6 5 50 14 28 48 12 20 2 21 הָפּעַל תיבות | 10 16 09 226 20 09 13 28-02 119 19 2 1 25 213 24 46 15 108 27 - 2 "התפוללגת ערכים - - 1 - 1 2 2 2 2 1 1 - 4 - 4 1 1 - 7 1 - 20 חיבות | - 2 2 = 1 4 12 5 3 2 3 2 7 - 6 2 2 - 21 1 - 1 לוח 4. הבינונים ושמות הפעולה למשקליהם - 31.= ג, מפעל "אוצר מלים וצורותיהן לפי עדויות שככתב" מיסודם של אוניברסיטת הנגב, באר-שבע, והאקדמיה ללשון העברית, ירושלים תכליתו של המפעל היא לכָנֶס בראש וראשונה ניקודים שונים, שעתים הם נראים כתיבים שונים של מלה אחת ועתים הם נחשבים מלים שונות, כל ניקוד מלה בפני עצמו. בעיה זו, בעית גבול המלה העברית בראייה היסטורית, היא מן הסבוכות ביותר במילונות העברית, שהרי יש מקום לשאול, למשל, אם קבוצת ניקודים כמו: שבח-שבה, חנִק-חְנַק, ּנְיסַה-כְנְסָה, יציאה- יצאה, משוא-משוּי, - כל קבוצה מלה אחת היא, או שמא כל אבר בקבוצה הוא מלה בפני עצמה, אף על פי שכל אחד מן האברים מציין - או ציין בעבר - בדיוק אותו דבר, וכל אחד מהם נוהג בדיוק באותו המקור, אלא שאבר אחד סגולי למסורת עדה אחת והאחר נוהג במסורת אחת. כדי שתהיה היכולת לקבוע בחנים מדויקים ככל האפשר לגבולה של המלה בעברית, הכרח להשקיף על תמורות הניקוד השקפה רחבה יותר לזמֶניהן ולמקומותיהן. מכאן חשיבות גדולה לאוסף הניקודים למילונות העברית, ואין צריך לומר שאף הדקדוק ההיסטורי של העברית, במיוהד בתחום המורפולוגיה, יצא נשכר הרבה מן האוסף העתיד לקום. ההכנות הראשונות החלו בחודש טבת תשל"א, וראשית מעשינו הייתה: א. להכין רשימה ביבליוגרפית של המקורות העומדים לעיבוד; ב. להציע עקרונות ושיטה לכינוס העדויות; ג. לקבוע את צורתו ומבנהו של הכרטיס שתירשם בו העדות; ד. לקַבַד תכנית למחשב, שתאפשר לעשות את כל מלאכת הרישום והמיון בשיטת המיכון. תוצאות עבודתנו בכל ארבעת העניינים הללו מסוכמות בחוברת "כתבי-יד מנוקדים ורישום העדויות מתוכם", שיצאה לאור בשנת תשל"ב. חוברת זו כוללת: א. עקרונות לדרכי הבחירה של מלים מנוקדות והוראות מפורטות לרישומן על פ" הסוגים! שמות-עצם, פעלים, מלות, אותיות-שימוש, יידוע, צורות הפסק וכיו"ב. ב. תיאור צורת הרישום בכרטיס. כל כרטיס כולל את התיבה המנוקדת, נתונה בתוך הֶקשרה. נוסף על כך כולל הכרטיס את מראה מקומה של התיבה במקור; כתב-היד שלפיו נרשמה העדות, סימנו ותאריכו; תיאור אופי הניקוד שבכתב היד: אם מלא הוא או חלקי, אילו הבדלים בסימני הניקוד אין לייחס להם חשיבות בכתב היד הנידון, וכיו"ב: ג. צורת רישום הכרטיס במחשב, בשיטה שבה העדויות שנרשמו במפעל "אוצר המלים" עשויות להתמיין ביחד עם כל העדויות הנרשמות במפעל "המילון ההיסטורי". ד. הרשימה הביבליוגרפית של כתבי היד המנוקדים, והיא עיקר החוברת. לצורך רישום כתבי היד נבדקו הקטלוגים של הספריות העיקריות שיש בהן כתבי יד עבריים וכן הכרְטסות הממוינות של "המכון לתצלומי כתבי היד העבריים" שליד בית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ונרשמו כתבי היד המנוקדים המתוארים בהם. במקצועות ההלכה, התלמוד והמדרש, וכן בסוג השירה - 32 - (דיואנים, מקאמות, ופיו"ב), נרשמו כל כתבי היד שיש בהם ניקוד, בין ניקוד מלא ובין ניקוד חלקי, לפי שמספר כתבי היד המנוקדים בפמקצועות אלו אינו גדול; ואילו במקצוע התפילה (סידורים, מחזורים, סליחות, קינות וכיו"ב), שבו מצויים מאות, ואפשר אלפים, של כתבי יד מנוקדים, נערך מבחר של כתבי היד, ונרשמו בו בעיקר כתבי היד העתיקים ביותר המשקפים את המנהגים השונים. הרשימה בשלמותה מחזיקה כ-350 כתבי יד. לגבי כל כתב יד נרשמו הספרייה שהוא נמצא בה וסימנו באותה ספרייה, תאריך כתב היד, תוכנו, אופי ניקודו וכיו"ב: בסוף הרשימה הביבליוגרפיףת מובאת רשימת אוספי הגניזה שיש בהם קטעי גניזה מנוקדים. החל בשנת תשל"א, שבה התחילה עבודת מפעל "אוצר מלים", ועד תשל"ג, נרכשו למפעל הצלומיהם של כ-500 קטעי גניזה ושל כ-10 מתוך כתבי היד הרשומים ברשימה הביבליוגרפית? עד היום כבר עובדו במפעל למעלה מ-150 קטעי גניזה של המשנה, שהם רובם של קטעי המשנה שיש בהם ניקוד מרובה. מתוך כתבי היד הגדולים של המשנה נתונים בעיבוד כתב יד פרמח 497 (סדר טהרות); כתב? יד אוקספורד 595, 404 וכתבי יד ששון 75-72 של המשנה עם פירוש הרמָב"ם (שנת 1168); כתבי יד אוקספורד 394, 395, 299 של המשנה עם פירוש הרמב"ם (שנת 1224). הוחל ברישום כתבי יד של פיוט. נתונים בעיבוד שני מחזורים: כ"י קזנטנזי 69 (מחזור איטליה; המאה הי"ג) וכ"י קואים 314 (מחזור אשכנז; המאה הי"ג). בסך הכול נרשמו עד היום כ-12,000 כרטיסים של עדויות מנוקדות. * נערכו שני מסעות לכינוס חומר מנוקד בין קטעי גניזת קהיר הנמצאים באנגליה (אוסף "הסדרה החדשה" בספריית האוניברסיטה בקמבריג", אוספי וסטמינסטר קולג" בקמבדיג" והמוזיאון הבריטי בלונדון) ובארצות הברית (אַוסף הגניזה בבית-המדרש לרבנים בניו יורק, אוסף "היברו יוניון קולג"" בסינסינטי ואוסף "דרופסי קולג" בפילדלפיה). 4 .2 2 .4 9 10 11 2 +2 = פרסומי המילון ההיסטורי ללשון העכברית ופרסומים הכרוכים במפעל המילון נ"ה טור-סיני, האקדמיה ללשון העברית ופעולתה. זיכרונות האקדמיה ללשון העברית א-ב, תשי"ד-תשט"ו, עמ" 102-97, בייחוד עמ" 100. נ"ה טור-סיני, מן העבודה במילון ההיסטורי של הלשון העברית. שם ג-ד, תשט"ז-תשי"ז, עמ" 154-119. | ז" בן-תיים, לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית. לשוננו כג, תשי"ט, עמ" 125-102. 6 נעְעָתָ-מ96 .2 קל מ218 8 ,880ג0ו8מ18 א6ע160 6ג% 0% צע8מת210+10 118+021081 6מ7 6ל8%1מ1 21811% 126 6םמ8 6שבגשמפך א6ע0מ16 8ג% 0% 7ץ120800₪ . בשכפול, 17 עמ". ז" בן-חיים, הכינוט הבין-לאומי לשיטת המיכון בניתוח הספרותי ובמילונות. לשוננו כה, תשכ"א, עמ" 89-81. . גב"ע צרפתי, המיכון בחקר הלשון. שם, עמ" 95-90: דוגמאות לקונקורדנציה ולאוספי מלים של "ברייתא דמלאכת המשכן") ניסיון של אוטומציה בחקר העברית במכונות 19%. בשכפול, ירושלים תשכ"א. ספר המקורות, חלק ראשון: למן חתימת המקרא ועד מוצאי.תקופת הגאונים. ירושלים תשכ"ג, 5 עמ". מהדורה שנייה, ובה מילואים ותיקונים, ירושלים תש"ל, 306 עמ". מן העבודה במילון ההיסטורי: א. הוראות לסידור כרטסת הערכים של המילון; ב. קטע מתוך מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי - גב"ע צרפתי; ג. עם הקטע - ז" בן-חיים. לשוננו כז-כחה, תשכ"ג-השכ"ד, עמ" 178-170; ה. כרכרה - ז" בן-חיים. שם לו, תשל"ב, עמ" 256- 200 (הערה למאמר זה - שם לז, תשל"ג, עמ" 255); ו. סימני הפיסוק ב"קהלת מוסר" - ו" שלומי (סטיאסני); ז. מעשה רתחתה - י" ייבין; ח. לאחת, עד אחת, עד לאחת - שמשמעותן 'מאוד", 'עד מאוד' - מ" מישור. שם לו, תשל"ב, עמ" 311-5308; *, מתוך ערכי בן-סירא - ז" בן-חיים; יא. שמות-עצם בסיומת הריבוי -יים - י' ליבס; יב. טחורים=עכברים - :" קארה; יג. "היה"+עבר; "יהיה"+עתיד; יד. חולה, תולי - י" הקלמן. שם לז, תשל"ב, עמ" 224-215. מן העבודה במילון ההיסטורי, מתוך זיכרון דברים מישיבת מועצת המערכת של המילון ההיסטורי ביוט י"ח בטבת תשכ"ד. שם כז-כח, תשכ"ג-תשכ"ד, עמ" [289-27. מגילת אחימעץ, מעובדת ומוגשת כחומר למילון. ירושלים תשכ"ה, 275 עמ". ר" מירקין, מן הנעשה במילון ההיסטורי ללשון העברית. לשוננו לעם יז, תשכ"ו, עמ" 105-101. 910% 8 ,22101 .017108מ221 1185021081 מס 7ץע8ת210%10 א6עס16 2 .מִַעְעְב8-מ96 .2 0 :1966 5% .0 ,187861 מ1 30182088 4מ8 42%8 8ם% +0(במהדורה הצרפתית של 1, עמ" 20-14; במהדורה הספרדית, עמ" 54-48). = 34 > 4 ז" בן-חיים, סקירה על העבודה במערכת המילון ההיסטורי, נמסרה בישיבת מועצת מערכת המילון ההיסטורי עם מנהלת האקדמיה ביום כ"ו במרחשוון תשכ"ז. זיכרונות האקדמיה ללשון העברית יג, תשכ"ו, עמ" 105-99. 5. המילון ההיסטורי, מתוך זיכרון דברים מישיבותמועצת המערכת של המילון הה*סטורי והמנהלה. זיכרונות האקְחמיה ללשון העברית יד, תשנ'ז, עמ" 0; שם טז, תשכ"ט, עמ" 8; שם יז, תש"ל, עמ" 154-128; שם יה, תשל"א, עמ" 95-89. 6 ז" בן-חיים! דרך חדשה במילונאות; גב"ע צרפתי: שלבים בניתוח אוצר המלים של המכילתא דרבי ישמעאל בעזרת המיכון; ר" מירקין: הבחינה הדקדוקית והסגנונית באוצר המלים של יניי. הרצאות בישיבה השישים ותשע של מליאת האקדמיה ללשון העברית ביום כ"ט בתמוז תשכ"ה במסגרת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות. דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, כרך ב, ירושלים תשכ"ט, עמ" 442-427. 7. המילון ההיסטורי ללשון העברית, המפעל ודרכי עשייתו. האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשכ"ט, 46 עמ". 8 ז' בן-חיים: ערכי מלים, ספר יובל לש" ייבין, ירושלים תש"ל, עמ" 429-426. 9 ר" מירקין, המחשב בחקר הספרות והלשון, קונקורדנציה ל"האבות והבנים" של מנדלי עשויה בשיטת האוטומאֶציה. האוניברסיטה, כתב-עת של האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך 15:; חוברת ב, ניסן תש"ל, עמ" 21-6. 0 כתבי יד מנוקדים ורישום העדויות מתוכם, מפעל "אוצר מלים וצורותיהן לפי תעודות שבכתב" (אוניברסיטת הנגב - האקדמיה ללשון העברית), אוניברסיטת הנגב, באר-שבע - תשל"ב, 66 עמ". 1 ז" בן-חיים, ממילונו של בן-יהודה ועד היום, דברים שנאמרו בחנוכת "יד אליעזר בן-יהודה", לשוננו לעם כד, תשל"ג, עמ" 165-151. 2. ספר בן-סירא, המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המלים. המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית והיכל הספר, ירושלים תשל"ג. 5 זז" בן-חיים: לעניין הכרונולוגיה של הערך במילון ההיסטָורין 9" ייבין: הכנת חומר למילון לפי כתבי-יד ובעיותיה; ר" מירקין: מן העבודה באוצר המלים של הספרות העברית החדשה. הרצאות במדור למילון ההיסטורי ללשון העברית במסגרת הקונגרס העולמ* החמלשי למדעי היהדות. דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות (בחדפסה). ראה גם זיכרונות האקדמיה ללשון העברית א-ב, תשי"ד-תשט"ו, עמ" 353, 41, 45, 148 ג-ד,תשט"ז-תשי"ז, עמ" 63, 115 ה, תשי"ח, עמ" 62; ו, תשי"ט, עמ" 87; ז-ה, תש"ך= תשכ"א, עמ" 226; ט, תשכ"ב, עמ" 128-127; יב, תשכ"ה, עמ" 140; יד, תשכ"ז, עמ" 74( טז, השכ"ט, עמ" 87-86; יז, תש"ל, עמ" 126; יח, תשל"א, עמ" 88-87. 0 9 1 [שאפ1סאת 0 א0ד890 9 (200-300-) /111-1 2621088 ,1 6 (300-1000) 111-ץ 2621088 ,2 5 816 6ם%+ ם1%א לט 1586 18 מ26 +02 200% 6מ 7‏ .25 15 ע%6ק00 6ם% קט 866ק1ת1 שַמ061 +0 2200688 מ1 6םמ8 22817806 812080 8002068 4 46 281502181 %16 26 (יי 0 אספע) אהמפסא ע0 א0ד₪0פ מ1 66אמ28ע8 000276068 (-016/) במ 26008%8 .1 78016 8 168+018881% גומ 00 1+ 90 8מ8000261 76208 .2 16סבח סע ש61ם? %0 ₪ת8000261 16208 .5 16סבח 8מע++הק ענסם+ %0 8₪מ000261 פמגוסא סש במה 8מ8%10קגנמ00 .4 75016 0006 סע הדמח פ פפתסאא ע0 פטהטגפמגיד ממך" עס שסמנסתק פוח 21 "10 אמנצנאזו 0 25 % סיק [צ8מ210%10 6ת% ב1%א 60%88מת00 8מ10ל1108%סגת 5 )םחפה מחז :0 דחגאסוזשופ וג6וחסזפוח פהזד 5 שצפחפפה =חז ז0 דופ 6 6הז צם ספחהפו ופז55 =זטזוזפאו אווגאו8 פ=חז פאא 5 וק סא 5ד5501ק 3 40605 ,א 1560541 9 .0.8.ק ,580515( 6065א ג ואפחפפה פחז זס זוא05 46 פוזז