מצב העבודה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית לסוף תשל"ט

מצב העבודה במפעל המללון ההיסטור? ללשון העברית לסוף תשל"ט סקירה מוגשת ללשלבת מועצת המערכת מאז נתכנסה מועצת מערכה המילון ההיסטורי במלואה בט' בניסן תשל"ז נמסרו דינים וחשכונות על מצב המפעל ונערכו דיונים פומביים פעמיים: בקונגרס האחרון למדעי היהדות באב תשל"ז ובכינוס הבינלאומ? למחקר ספרותל ובלשני בסיוע המחשב, שנתקיים בארצנו באייר תשל"ט. לשני הכינוסים הוגשו סקירות בכתב ובשניהם יגחדו ישיבות למפעלנו, הושמעו בהן הרצאות על בעיות במילון ונערכו ויכוהיס. חלק מחברי מועצת המערכת בא לישיבות האלה. המשא והמתן בקונגרס למדעי היהדות פורסם ב"לטוננו" מב (תשל"ח), 59-9, והמשא והמתן בכינוס הבינלאומ? למחקר ספרותל ובלשנל בסיוע המחשב *תפרסם בקרוב בחוברת שתצא לאור על ידל אונלברסלטת תל-אביב (באנגלית). בתון התקופה הזאת נתקל?ימה התייעצות (בכ"ב בכסליו תשל"ה) עם הלק מחבר? המועצה - האדונים אורבך, מלמד ורוזנטל - בדבר עיבוד מדרשים נוספיס והכללתם ב"ספר המקורות" וכן לבהירת כתבי-יד למדרשים שונים. תוצאת ההתייעצות הייתה תוספת של מקורות אחדים לעיבוד במפעל. לישיבת המועצה הזאת אנו מגישים סקירה בכתב על מצב העבודה במפעל לסוף תשל"ט, ואנו מבקשיסם לציין במלוחד את שנתהדש לאחר הגשת הסקירת האחרונה ואת השינויים שחלו בעבודתנו בתשל"ט, שינויים שיקבעו את מהלך העבודה לפחות בשנת תש"ם. א. מדור הספרות העתיקה 1. התלמודים והמדרשים (תקופות ה-ז) המטרה: בשנת תשל"ב החליטה המועצה, כי יילקחו המובאות מספרות זו על דרך הבררה - ולא במלצוי גמור - והוקצבו לה 3,500,000 מובאות בקירוב מפלל 0 מובאות עבריות צפויות, ומתוך זה בשלב הראשון נועדו לעיבוד כ-1,700,000 מובאות. העבודה החלה על פל תכנית זו בשנת תשל"ה. במשן הזמן נתברר שעלינו להכנ?ס שינוי בתכניתנו על יד? בררה אחרת של מסכתות וטל כתבי היד, ועל ידי כך גדלה כמות המובאות הצפויה לכדי 2,300,000. הטבלה שלהלן מלמדת שמתוך הסכום האמור כ-1,800,000 מובאות נתונות בעיבוד וכחצל מיליון מובאות עדיין לא הוחל בעילבודן. אנו שואפים, וקרבים למטרה, שהחומר המעובד יסתכם באוסף שי?תמזג עם האוסף השלם לתקופות ג-ד (200 לפנל הספירה- 0 לספירה), ויכלל כ-3,100,000 מובאות. ואם נכלול בו גם את הספרות הקראית לסתכם מספר המובאות לכד?ל 3,650,000. כמות זו של עדויות קרובה לנקודת הרוויה בהכנת החומר לחיבור מילון לתקופה של 1,200 שנה למאז התימת המקרא. / - 5 5 - - 5 2 2 . 6 . 0 - : -- א / 38 2 0 0 9-0 4 0 יש - + 0 4 ב 6 ₪*מג' = 5% א וז - 0 י זי 6 . 9 0 1-ה 8 1 יי א מ 060 7 תסמה ו 1 (- ו . 3 2 ה ו / קת ל : 0 + 5 ה ו 0 ו ל ו 6 0 7 4 0 ה ה ו זפ 1 0 0 0 וז יש 1 10 קאמ ג 5% : שיו השטם רד ו ₪ + ה 0 ו . ב . יי ו ו 6 ו . 3 ה 9 3 0 ל 4. ה 2 - 0 - י ] 1 - / יְ - % 8 9% > 0 3 6 -. 6 הזת שו 4 0% 9 0% ו 5 מק: 0 0 0 7 ו 2 7 - . 1 1 ו ול 7 ושום. 2 יי שח 798 0-0 ה >< 1 0 0 0 0 - 5% 0 וי והרי כאן הפירוט בסוג זה: תלמוד בבל מתוך 37 המסכתות המצויות בבבל? (ובהן 840,000 תיבות עבריות) נקבעו לעיבוד 24 מסכתות (אחת מהן, מסכת "נדרלם", מעובדת לא בשלמותה אלא בחלקה, כלומר באותם החלקים שיש להם כתבי-יד משובחים). במסכתות הנמצאות בעיבוד יט בסך הכל 447,000 תיבות עברלות. שאר המטכתות (ובהן 393,000 תלבות) לא תעובדנה בשלב זה. תלמוד ירושלמי, נקבע לעיבוד כל הירושלמל (39 מסכתות, ובהן 402,000 תיבות). מדרשים. נקבעו לעיבוד רוב המדרשלם החשובים שבתקופות אלו, הן הגדולים כגון: בראשית רכה, שמות רכה, ויקרא רבה, דברים רבה, פסיקתא דרב כהנא, פסיקתא רבת? ,שיר השירים רבה, אבות דר' נתן, מסכתות קטנות, תנהומא, פרקל ר' אליעזר, מדרש אגור, אליהו רבה וזוטא, מדרש תהלים, וכן ?וסיפון; והן מדרשים קטנים, בייחוד אלו שנתפרסמו לפי קטעי גניזה. בכל המדרשים שנתחברו בתקופות אלו יש בסך הכול כ-1,537,000 תיבות. נקבעו לעיבוד מלא מדרשים שבהם 1,442,000 תיבות (943,000 במדרשים הנמצאים בעיבוד, 499,000 במדרשים שעדיין לא הוחל בעלבודם), ואילו מדרשלם אחרים שבהם 95,000 תיבות לא יעובדו בשלב זה. סיכום העבודה בתלמודים ומדרשים בטבלה זו: בעיבוד עדיין לא הוחל בעיבוד | לא יעובדו בשלב זה סִי'ה הווחו הרי יי יי ימורה תלמוד בבלי 0, 447 - 20000 0, 840 תלמוד ירושלמי 402,000 - - 2,000 המדרשלם 0, 945 0, 499 950 0, 1 2,0 488 ,0 499 ,0 1 ,0 הערה:. המונח "בעיבוד" רחב וכולל שני שלבים עיקריים: א) התקנה מדעית של המקור, והיא כולה עכודת העובדים המדעיים, מליגעת וממושכת; ב) כתיבת הערכלם הנעשית בסלוע המחשב. בשעה זו - מַטעמלם שיוזכרו בסעלף המלכון - העלבוד כולל בעיקר את שלב א, ואילו תכניות המחשב עדיין לא הושלמו לפרטיהן, אך תקוותנו שבשנת תש"ם ייכתבו ערכים למקורות רבים מתוך אלו שכבר הותקנו. כמעט כל המקורות בסוג זה נמצאים בע?בוד. בכל המקורות שנקבעו לעיבוד יש 566,000 תיבות. מהן נמצאים בעיבוד מקורות שכהם 522,000 תיבות. עדיין לא הוחל בעיבודם של מקורות שבהם 44,000 תיבות. בסוג ספרות זו בעיקר הגב' ללונשטם עוסקת, אך בשלבי הגהת הטקסט ודישום הערכים עוסקים גם שאר העובדים. העבודה בסוג זה עשויה להסתיים באותו זמן בקירוב שבו תסתיים העבודה בסוג התלמוד והמדרשים. - יי -- 5 4 .. ו -- = 0 ו % 4 8 די ויד שא הדו וה טטר לור המייא 8 : -- .- א הח ?יוק -. הפוא . 3. תעודות וכתובות בסוג זה שתי קבוצות של מקורות: א. כתובות (ספר המקורות, סוג כ, עמ' 41 ואילך). במקווות סוג זה כ-2,000 תיבות,נמצאות בעיבוד. ב. תעודות (שטרות, מעשי בית דין, קולופונים וכו'; ספר המקורות, סוג ש, עמ' 219). במקורות סוג זה כ-3,000 תיבות. עדיין לא הוחל בעיבודם. 4. שאר סוגי הספרות גאונים, מסורה ודקדוק - עדיין לא הוחל בעיבודם. פיוט. בסוג גדול זה, שבמקורותיו כ-600,000 תיבות, עדיין לא הוחל בעיבוד סדיר, אבל עבודה נעשית בשלוש קבוצות מקורות, לפי צורכי חוקרים שהמפעל קשר עמהםט קשרל עבודה. א. לצירותיהם של פייטנים אחדים עוּבּדו בתקופה הראשונה של עבודת המילון. עיבןךיש₪ אלו טעונים בדיקה והתאמה לשיטת העבודה והמיכון הנוהגת הלום.פליטנים אלו הם: ינלי, שמעון בר מגס, נחמיה בן הימן בן שלמה הנשיא (סך הכול כ-58,000 תיבות). ב. שני מקורות נמצאיםס בעיבוד בשיטה הנוהגת היום: פיוטל הדותה; מגילת אחימעץ (13,000 תיבות). ג. פיוטלהם של פליטנים אחדים נמצאים בעיבוד בשיתוף פעולה בין המילון ההיסטורי ובין חוקרי פיוט שמלאכתם בכך. חוקרים אלו עוסקים במקורות שגם המילון ההל?סטורי מעונלין בהם. הם עוזרים ל"'"מללון ההלסטור?" להתקין מקורות בשיטה הנקוטה במילון, ובתמורה תועמדנה לרשותם קונקורדנציות של מקורות אלו. חוקרי הפילוט המשתפים היום פעולה עמנו הם: ד"ר י' יהלום - עוסק בהתקנת פיוט?ל שמואל השללשי, פיוט? עלון ופיוטים לכבוד אברהם. מר נחום וייסנשטרן - עוסק בהתקנת פלוטי לוהנן הכהן בן יהושע, במסגרת עכודת המחקר שלו לשם קבלת תואר דוקטור. במקורות אלו כ-43,000 תיבות, ובסך הכל מצויים בעיבוד 114,000 תיבות בסוג הפיוט. שיתוף הפעולה עם החוקרים אלו מאפשר לנו לא בלבד ליהנות מעצתם בזיהול הפיוטים, קביעת כתבי-היד החשובים וכו', אלא גם לקנות נסיון בעבודה בסוג זה של הפיוטים, שבעיות מלוחדות בו: כתבי-הלד מרובים, מקצתם קטעי גניזה לא שלמים, מטושטשים וכיו"ב. 5. ספרות הפילוסופיה לפני כשנתיים התחלנו בשלתוף פעולה עם החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ביזמתו של ד"ר רוזנברג, בתנאים דומים לאלו שבסוג ספרות הפיוט. אמנס המקורות בסוג זה מאוחרים לתקופת "ספר המקורות", אך לפ? ששלתוף הפעולה מאפשר ל"מללון ההלסטורי" ליהנות מידיעותיהם של המלומדים בתחום זה בקביעת המקורות וכתבי-היד המשובחים שלהם, וחלק מן העבודה (הגהת הטקסט, רלשום / 8% ו א 2 ב 5% 0 ו יי 5 -. 7-4 0% 7 5 3 / 0 0 ה זו 0 . = 4 6 0 : 2 2 - ו 4 -- 7 ו - + 4 א 0 0 4 שח 3 0 % 5 0 2 2 2 ל וו ד 7 6 4 = הערך) נעשה בידיהם - יש בו תועלת מרובה למללון בעתיד, שכן על ידי כן נאסף במערכת המילון מקצת חומר לתקופות הבאות. מַסְיבות שאינן תלויות כנו עבודה משותפה זו מתנהלת באטיות ליתרה. המקורות בסוג זה המצויים בעיבוד הם: 1. פירוש ל"א?גרת אפשרות הדבקות" לאבן רשד, מאת משה נרבוני; 2. תרגום "קלצור מלאכת ההיגיון" לאבן רשד, מאת יעקב בן מכלר; 3. תרגום ספר "הפלת ההפלה" לאבן רשך; 4. תרגום "כללי ספר הנפש" לאבן רשד, ובהם בסך הכול כ-100,000 תיבות. פירוט המקורות העלקריים הנמצאים בעיבוד במדור הספרות העתיקה בא ב"לשוננו" מב (תשל"ח), 55-51 (בלנתלים נוספו עליהם עוד כמה מקורות). 6. מפעל הנלקוד מפעל "אוצר מלים וצורותיהן לפ? תעודות שבכתב" יסודו בשיתוף פעולה בין המללון ההיסטור? של האקדמלה ללשון העבריע ובין אוניברסלטת בן-גוריון, באר-שבע. העבודה במפעל נמשכה ארבע שנים בקירוב (שבט תשל"א-טבת תשל'ה), ובתקופה זו עובדו כ-12 כתבי-יד ו-170 קטעי גניזה, ונרשמו כ-34,000 כרטלסים. העבודה במפעל נפסקה בגלל הפסקת שלתוף הפעולה מצד אוניברסיטת בן-גוריון. בשנת תשל"ח החליטה האקדמיה לחדש את המפעל גם בלא שיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, מפני חשיבותו להשלמת הנתונים בקבלעת צורת הערכלם, ולראות בו חלק מן העבודה הרגילה במילון הנעשית בין כותל? האקדמיה ללשון העברוית בירושלים. שתי עובדות הוקצו למפעל זה ועסקו בעיקר בהגהת החומר שנשאר באמצע תהליכי העבודה, וברלשום כרטיסים מתוך כ"י פרמה א של המשנה (נרשמו כ-2,000 כרטיסים), בינתיים הופמקה העבודה, והעובדות הנ"ל עוסקות בעבודה הרגילה במילון כדי לקדם את עיבוד מקורות התלמוד והמדרש בתקופות ה-ז, משנצטבר חומר רב הדורש כתיבת ערכים. 7. השירות לציבור בישיבה האחרונה של המועצה העלינו את הבעיה, "מה ניתן לעשות בפרל עמלנו במשך שנים כדי להעמידו לרשות המחקר... בלא שתיפגם זכות היוצרים של המפעל ושל האקדמלה ובלא שיקופח עיקר מטרתנו, כלומר הכנת המללון ההלסטורל". התשובה שניתנה במפעלים דומלם, והיא פרסום בדפוס של החומר הגולמי, כלומר רשימת הערכים, אלנה בגדר האפשר בחברתנו (ר' לשוננו מב, תשל"ה, עמ' 21 ואילך), אך בכל זאת אנו משתדללם להעמיד לרשות המחקר ולמפעלים מדעיים חומרלם שנאגרו במפעלנו, כמובן כמלדת *כולתנו הצנועה: א. מפעל ה"אונומסטיקון על ארץ ישראל ע"פ מקורות עבריים-ארמלים בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד", מטעם האקדמלה הלאומילת הלשראללת למדעים ובפיקוחו של ד"ר ישראל לוין, יקבל ממפעלנו רשימת כל שמות המקומות הנזכרים במקורות שעוּבדו במללון ההלסטורי בצירוף הקשר מתאלם. הוצאות שליפת החומר והכנת התכנלות המלוחדות הדרושות לכך ואינן במפעל ישולמו על ידי האקדמיה למדעים. ל ה 8 2 - 0 >. , 4 : 0 8 0 ו ד 1 ל 7-ו -- 0 0 2 4 - 2 7 ה 6 . מז 0 ] 0 5% 0 25 - 7 1 2 ה 1 0 6 סזההו + 2 7 5 בל : . / ו ל 8 זי 8 ה .. 5 לי ה ב. מערכת המללון ההיסטורי החללטה להעמיד לרשות המילון הכולל לארמלת הגלילית של ד"ר מלכאל סוקולוף מאוניברסיטת בר-אילן את החומר הארמל שבטקסטים של המקורות שעובדו ושיעובדו במווצת הזמן במערכת המילון (התלמוד הירוטלמי, מדרשי ארץ לשראל), בתנא? שד"ר סוקולוף יכסה את ההוצאות הכרוכות בשליפת החומר הדרוש לו מן המחשב, ילרשום את הערכים למלים שבטקסטים בהתאמה, עד כמה שאפשר, לשיטה הנקוטה במפעל המללון ההלסטורי, ויעמיד לרשות האקדמיה העתק של סרט הקונקורדנציה שיכין לטקסטים הנ "ל. ג. עיצוב אותיות למחשב. הוסכם על שיתוף פעולה בין האקדמיה ליב"ם בעיצוב מערכת שלמה של אותיות ונלקוד מלא לצורך מדפסת הלי?זר החדשה של יב"ם. אותלות אלו תשמשנה גם לצורכי עבודת המללון, וככך תתרחבנה אפשרויות העלבוד וההדפסה של מקורות מנוקדים. בעבודה זו עסק בעיקר מר מילשור, והילא נעשתה לשביעות רצונם של כל העתידים להשתמש במערכת הניקוד, אפשר שבעתיד תשמש מערכת זו של אותיות ונ?קוד בעבודות הרגילות של המללון ההיסטורל. בלנתיים היא כבר משמשת בניקוד עבודת המונחלם של האקדמלה, ששולבה במדור הספרות החדשה. 8. תכנ לת העבודה לשנת תש"ם א) ברגיל נעשיה העבודה המדעית במדור זה על ידי 11 עובדים מדעי?ים ב-8% משרות, הואיל וכשנת תש"ם תצטמצם העבודה במדור הספרות החדשה, לועסקו שני עובדים מדעיים של המדור ההוא במדור הספרות העתלקה ואנו מקוויםס לזרז על ידי כך את כתיבת הערכים מן המקורות שנגמר בהם שלב העיבוד הראשון. דבר זה יקצר לפחות ברבע שנה גמר העיבוד של החומר במדור הזה. לפי שעה תעוכב העבודה במפעל הנלקוד. ב) בשלהי תשל"ט התחלנו בהכנת "ערכים לדוגמה". אמנם אין בידינו כל חומר המובאות למילון ההלסטורל עד לימינו אנו, בכ"ז סבורלם אנו שלאחר שנות הכנה מרוכות ופיתות שיטות האלסוף והעיבוד, הגיעה השעה לגבש הצעה של צורת ערך מללוני? במילון אגב בירור הבעיות העיקרלות בחלכורו, והן: א) מבנה הערך, כלומר אילו מדורים יכיל; ב) אופן השימוש בחומר המובאות שהוכנו במחשב, הווה אומר בעית סינון הנתונים המרובים והעלאת אותם שלוצגו במילון; ג) ערכי משנה המורכבים משתי מללם ויותר בשעה שהנתונים במחשב ערוכים לפל מלה אחת, וכן שאלות אחרות. לצורך פעולה זו הקצינו שני ימי עבודה של העובדים המדעלים (הגב' פנינה חנניל והא' מרדכי מלשור), שיסייעו עם העווך. אנו מקווים שיעלה בידנו לחבר שלושה שורשים, על כל נגזריהם בפעל ובשם, עד גמר שנת תש"ם. כוונתנו להב?א ללדל דלון פומב? במבנה ובתוכן של ערך מילוני? במילון ההלסטורי - לכשיושלמו הערכים לדוגמה. ד ה 7 8 ייי תח 9 לש 7 א 5 . ב. מדור הספרות החדשה (למן 1750 ואילך) 1. סמוך להתכנסות הקונגרט העולמ? האחרון למדעי היהדות בתשל"ז נסתיימה הכנתה של המחברת הראשונה שַל "ספר המקורות לתקופה שמן 1750 ואיללן'', הכוללת "ספרות יפה" בלבד למן 1860 ועד 1920. המחברת הופצה, כנהוג, כקרב אנש? המקצוע לעיון ולחוות דעה בימל הקונגרס ולאחריהם. לצערנו, המגיבים על המבחר המוצע בה היו מועטים בלבד. בעינינו אפוא השתיקה כהודאה בטיב המבחר ובעקרונותיו המפורשים במחברת. המדור יתחיל לעבד את המקורות המנוייס במחברת באופן שיטתי לאחר שיסיים את עיבוד המקורות בסוג "הספרות המדעית" (קבוצה ד של חטיבה ב, עיין להלן), שכן קבענו לעצמנו להימנע מפיזור עבודתנו במקורות שונלם שאלנם מצטרפים לחטלבה ענלינית אהת, ולרכז את מאמצינו בעיבוד הטיבות של מקורות, שניתן להפיק מהם רשימות מובאות סדורות בסדר א"ב העומדות כביכול לעצמן, בדומה לאוסף שבמפעל לספרות התנאים. איננו רחוקים מהשלמת האלסוף בסוג הספרות האמור, וכשלושלם תחל עבודה סדלרה במקורות שנמנו במחברת האמורה (עבודה "ארעית" במקור זה או זה הכלול במחברת כבר נעשתה לפנל שנים). 2. מדור הספרות החדשה נטל על עצמו פעולה נוספת שמלכתחילה לא נועדה לו, והיא הכנת "קובץ המונחים" שקבעו ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית במשך תשעיח שנה בקירוב. בכך ההחלה המזכירות המדעי?ת של האקדמיה לפני כמה שנים ונסתייעה במדור המיכון, שהעלה מספר מללונים על המחשב. משנפסקה פעולה זו מהוסר תקציב ומחוסר כוה אדת, ועצם הפעולה חשובה למלאכת המלנוה של האקדמיה בוועדותיה ובמליאה, ראלנו שרק מפעל המילון *וכל להרים את המשא הזה. עצם הפעולה משתלבת מבהינה מדעית בתכנית המדור הזה, שהרל מללונל ועד הלשון והאקדמיה ורשלמות המונחים שלהם הם מקור חשוב להכרת לשון המדעים מאז חידוש הדיבור ועד ימינו. לפעולה זו חברת יב"ם מסליעת סיוע חומרל ניכר על ידי ביצוע תהליכי העיבוד במחשב על חשבונה ובכליה, לעומת זאת על האקדמיה לספק את כוח האדם א) בעריכת החומר למחשב וב) בעבודת התְכנוּת. זמן ניכר נמשכה הכנת התכנית המדעית המצרלכה תיאום פעולה בין המדור והמזכירות המדעית. לצורך פעולה זו הוקצתה עובדת אחת מן המדור (גב' גרינברג), העוסקת בפר?לאלדיצלה, כלומר התקנת המללונ?לם והאחדתם לפ? הכלללם שהונחו בלסוד התכנית. 3. מרכז המדור, ד"ר מירקין, יצא בהודש אב תשל"ט לשנת השתלמות בקמברידג' שבאנגליה. הוכרחנו אפוא לשנות מתכנית הפעולה הרגילה של המדור למשך זמן העדרו מן המפעל. לפלכך בשנת תש"ם א) תימשך הכנת "קובץ המונחלם" כסדרה; ב) ילוקפא בדרך כלל עיבוד המקורות הספרותיים, רק יושלמו ההגהות בחומר הנתון כבר בעיבוד המחשב, לפי תכניות שסוכמו עם מרכז המדור. העובדים העסוקים כרגיל בעיבוד המקורות הספרותיים לתפנו להשתתף בפעולות המדור לספרות העתיקה, כאמור לעלל. על פי חישוב העבודה הצר?כה עדיין עשליה 2-7" 6 5 2 2 0 1 0 במדור זה יעברו העובדים המדעיים למדור הספרות העתיקה בראשית מרחשוון. והרל כאן תילאור מפורט: 1. המקורות הספרותללם במשר 10 שנות קיומו של מדור הספרות החדשה נבחרו ועוּבדו במחשב כ-160 מקורות מ-11 סוגל ספרות שונים, וסך כל מובאותיהם כ-3,200,000. מקורות אלה נמצאים בשלבי עיבוד שונלם, ואפשר למלינם לשלוש חטלבות: חטיבה א: 635 מקורות (841,000 מובאות), שעיבודם נשלם לפנל שנים אחדות, והמ נתונים ב-150 כרכים של קונקורדנציות ומפתחות מילוניים, דקדוקיים וסטאטיסטיים. חטיבה ב: 14 מקורות, שעיבודם נשלם והולך בימים אלה, והם מכלללם כ-520,000 מובאות. חטיבה ג: כ-80 מקורות, מנוקבים ומוגהים ברובם, שעדיין לא עובדו עיבוד מילוני. מקורות אלה מכילים כ-1,857,000 מובאות. העבודה בחטיבה ב. בתקופה שמן הישיבה הקודמת של מועצת המערכת של המילון ההיסטור? ללשון העברית של האקדמיה (ט בניסן תשל"ז) ועד היום התרכזה עבודת המדור בעיבודן של 4 קבוצות של מקורות חטיבה ב לפי הפירוט שלהלן: (1) קבוצה א של מקורות (היבורל ליליינבלום), ובה 99,720 תיבות - נבדקו ועודכנו ערכי התיבות ונשלם עיבודה של קבוצה זו. (2) קבוצה ב של מקורות (ה?בור? ש"? אברמוביץ), ובה 116,395 תיבות - נסתיים רישום ערכיהן של התיבות. גם כאן נבדקו ועודכנו ערכי התיבות ונשלס עיבודה של קבוצה זו. (:) קבוצה ג של מקורות (3 חיבורים מטְפּרוּת החסידות וכן חיבורו של פרל "בוחן צדיק"), ובה 113,045 תיבות - נסתיים רישוס ערכיהן של התיבות, ואף כאן נשלמה עבודת הבדיקה והעדכון של הערכים. (4) קבוצה ד של מקורות (חמישה ספרי רפואה: לפין, "רפואות העםס", פרקילם 9; לפין, "מודע לבינה"; סטודנצקי, "רופא הילדים"; סטודנצקי, "ארחוה חיים"; גורדון, "דרכי הרפואה"), ובה כ-190,580 תיבות. בלמים אלה מסתיימת עבודת בדלקת ערכ? התיבות לפ? סדר הטקסט. לכטתושלם הבדיקה של קבוצה ד יושלם למעשה עיבודה של כל חטלבה ב (קבוצות א-ד), והיא תהיה מוכנה להדפסת קונקורדנציה. העבודה בחטיבה ג. בתקופה זו נמסרו לניקוב כ-80 חלבורים, בחלקס חיבורים בתחום המדעיס המדויקלם שנועדו להשלים את קבוצת מפרי המדע והרפואה של תקופת ההשכלה שכבר עובדו, והשאר בתחום הטפרות ה?פה, הפובליציסטיקה והעלתונות. פירוט המקורות הנמצאיס בעיבוד במדור הספרות החדשה בא ב"לשוננו" מב (תשל"ח), 59-55 (בינתיים נוספו עליהם עוד כמה מקורות). 2. קובץ המונהלם בישיבת חברי המנהלה ביום יב באליר תשל"ח אושרה תכנית להכנת קובץ המונחלם, שלכלול את כל קבלעותיו של ועד הלשון מראשיתו וקביעות האקדמלה ללשון העברלת. הכנת קובץ המונהלם תל?עשה באחריותו של מפעל המללון ההיסטורל - מדור הספרות החדשה ומדור המיכון. בשלב א יכיל הקובץ את המונחלם העבריים ותרגומם לאנגלית; בשלב ב ליתוסף תרגוה לגרמנלת, לצרפתית ולרוסית. כל המונחלם ינוקדו ולבואו בציון מראה-מקומם בפרסומים של ועד הלשון ושל האקדמיה. המונתים יהיו ערוכים בסדר א"ב ולנותחו לשורשיהם ולמשקליהם. מונחים שהם צלרופים - רכיביהם יבואו בגוף הקובץ, ולא במפתחות שבנספה, על פי ערכיהם בסדר א'ב, מונחים שהדלו לשמש או שהומרו באחרלם יסומנו בטימן מיוחד. בשלב ראשון של העבודה הוכנה רשלמת מקורות הכוללת את כל המללונלם והרשימות המילוניות ממוינת למקצועות, ובתוך כל קבוצה מקצועית כזאת סדר הפריטים הוא כרונולוגל. קודם מסירת המילון לנלקוב נעשית בו פעולת עריכה והאחדה. לצורך זה נקבעו סימנים מלוחדים בתיאוס עם מדור המיכון. ברשימה המקורות שהוכנה 124 פרלטלם שבהם כ-60,000 מונחלם, עד הלום נבדקו וגערכו 63 מללונים (27,500 מונחיםס), מהם נוקבו 57 מילונים (25,700 מונחילם) ואומתו (בלקורת) 36 מללונלם (17,900 מונחלם). ג. מדור המלכון זה שנים שלש הפרש בין קצב העבודה של העובדים המדעיים ובין יכולתו של מדור המיכון לספק להס את עיבוד?ל המחשב, ובשנתלים האחרונות, משפרשה המתכנתת המסייעת למְרְכז המדור מעבודתה, גדל ההפרש מאוד. ומורגש הדבר במדור הספרות העתיקה, שהומר הכולל כמיליון מובאות לא הגיע לשלב העלבוד, המאפשר להשתמש בו לפי סדר הערכים (קונקוודנציה). כיון שאין באקדמיה מומחיט לבעיות המיכון ולארגון עבודה במחשב - זולת מרכז המדור - ולעולם קיים מתח כבין צורכי המללונאי הרואה במחשב כלל עזר בלבד ומוכן להסתפק בחומר גולמל למדאל, ובין איש המחשבים המעוניין בניתוחיס עדינים בצורה מיכנית, ביקשנו עצת מומחה, שלסייע בידנו להעריך את מצב המלכון במפעל וצרכיו - המתבטאים כמובן בתקציב. נענה לבקטתנו ראש מחלקת המלכון במשרד החינוך, מר להודה פרלעד, וגם במקום הזה אנו מודים לו על עזרתו וחוות דעתו, שאיפשרו לנו לקבוע את הדבריםט האלה: 1.תלות המפעל בעבודת המחשב היא כבר היוס גדולה מאוד, ותלך ותגדל ככל שיתרבה החומר המנותח במחשב; 2. הכרה שיהיה למַרכז המדור עוזר מִתָּכַנַת, הדואג להפעלה סדירה של המדור ומספק לעובדים המדעיים את כל החומר המעובד במחשב תוך זמן קצר. לצערנו וי 0 = 1% הרב עלינו לציין, כי עדיין לא עלה בידנו להשלג את המתכגת העוזר ברמה הדרושה לנו. י 3. כיוון שנוצר הפרש נלכר בלן דרלשות המדוריט המדעיים ובין מה שמדור המיכון מסוגל בשעה זו לספק, לא *יעשו שום פעולות פיתוה במשך תש"ם, אלא תתרכז העבודה במללו? החסרון ובסילוק הפלגור. 4. תכנלת פעולת המדור לשנת תש"ט החולק לשלבים שלבים, וכל הדשיים יבדקו מרכזל המדורים באיזו מלדה בוצעו הפעולות טנועדו לשלב מסוללם. מר פרלעד נלאות לעזור גם להבא בעצה ובהערכה. בכינוטס הבלנלאומי למה;קר ספרותי ובלשנל בסלוע המחשב, שהיה באליר תשל"ט, הרצה מרכז המדור ותלאר את עיקר? תכנלות המפעל. נראה לנו שהמומחלם לדבר התרשמו התרשמות חיובלת מרמת התכנלות ומהלשגי הניתוה על ידי המחשב שהושגו במפעל. ד. אוספים הנתרכזים במפעל המילון לצורך עבוזדת המפעל אנו נזקקלם למפרים ולתצלומל כתבי-יד. נציין במיוחד את שנתון ברשותנו: 1. אוסף התצלומימ. לפל שכל עבודתנו, בפרט במדור הספרות העתיקה, נעשית לפי כתבי-?ד, הרל שונו זקוקיט בדרך כלל לתצלום של כתב-יד אחד או יותר, וכן קטעי גניזת, לכל המקורות הנמצאלם בעלבוד. במשך השנים התרכז במפעל מספר רב של תצלומלם. נוסף לכך נרכש מספר רב של תצלומים של כתבי-יד מנוקדים לצורך מפעל הניקוד. היום יט כמפעל כ-20,000 דפי תצלומים שערכם כמיליון לייל 2. ספרלית סוהולוב. ספרלל; זו, השוכנת בארכיון הציונ? המרכזי שבירושלים, נסרקה בלדל יהודית גמללנכרג וו'ר ראוכן מילרקין ב-12 בלקורים, ונבחרו מתוך 0 הכרכלם שבה 570 כובלט טל תחיבורים, טלש ר;ם סיוע רב לעבודת המילון ההיסטור? בתחום הספרות החדשת: ספרות לפת (מקור ותרגום), ספרל מדע (פיסיקה, מתימטלקה, רפואה, בלולוגיה, אסטרונומלה, גלאוגרפיה, הילסטורלה וכיו"ב), ספרי דקדוק, ספרל לימוד הלסון העררית, מללונים (ובהם 20 כרכים של מללון גרים המפורסם) וספרל טימוט אתרים. הספרלם שנכחרו והובאו לאקדמלה מוינו, נעשה להם קיטלוג חלקי ולש למעוא מקום מלוחד לההזקתם. העתק של הקטלוג יימסר לרשות הארכיון הצלוגבל. הספרים נלתנו לבו בהשאלה לזמן בלתי מוגבל, והתחייבנו להחזיקם בארון מלוחד ולא לערבבס עם שאר ספרל האקדמיה. 3:. הכרטסת המללונית של יעקב כנעני הגיעה אלינו מנות מנות ולא בבת אחת. היא נתונה ב-80 תיבות עץ אהלדות.הכרטסת מכילה הומר שלא נוצל במילונו של כנענל שנדפס, ובחלק מן הפתקים רשומים מראי מקומות מדויקים (בעוד במילון נדפס מראה מקוט כללי: פלט, סלה"ב, ל"ה, וכיו"כ). עיקר הכרטסת מסודר בסדר א"ב, שהוא פגום לעתים קרובות, ומקצתו; מסודרת ל3? סופרים. כדי להשתמש בכרטסת - ויש בה חשלבות רבה לעבודענו - יש לסדר את החומר בסדר אחיד. יחיאל קארה החל במלאכת הסלדור. תיבותלה מכוגסות בשנל ארונות המצויים בפרוזדור יד בן- ילהודה. 5 = ה. צוותי העובדים במפעל הרי פירוט העובדים המדעלים ועובדי המיכון העסוקים במפעל המילון ההלסטורי, בכלל זה עובדים צמניים הממלאים מקומס של עובדלם שיצאו לחופשות ללא תשלום: מדור המפרות העתיקה פרום' ל' ל%דבין, מרכז המדור משרה ב' אליצור : חצי משרה י' בן-דוד משרה א' גליק משרה א' וליסברג משרה פ' חננל משרה א' ליונשטם חצי משרה מ' מישור משרה ד"ר א' קימרון חצל משרה ח' ראב חצי משרה ע' שפיצן חצל משרה מדור הספרות החדשה רו ד''ר ר' מירקין, מרכז המדור משרה (בהשתלמות בחו"ל) י' גרינברג . 5 ימי עבודה (ספרליה ומונחים) ל' קארה חצי משרה ב' פישלר 5 ימל עבודה א' שפירא 5 ימי עבודה 4 משרות מדור המיכון: צ' בושריה, מרכז המדור משרה מ' אלגזי / משרה ר' חן יַ משרה ט' כהן 0 נקבניות משרה סי פרץ | משרה , 5 משרות לצוין כי מדור המיכון נותן שירות לאקדמליה ללשון בכללה.