מתוך ספרו של עמירם שור – הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי
לכתב העת של איל"א – מעשה חושב
חיפוש איל"א באתר
אליהו הכהן מספר שראשיתו ההיסטורית של איל"א היא "האיגוד למיכון משרדי" (אל"מ) שהוקם ביוזמתו של המרכז למיכון משרדי כדי לקדם את ענייניהם המשותפים של משתמשי המיכון בארץ. בחודש יולי 1960 הוקם בירושלים "האיגוד הישראלי למחשבים", שבין חבריו היו דב חביון (מל"מ) ומרדכי קיקיון (משרד הביטחון).
בשנים 1962-1961 בקירוב, בזמן שעבדתי במרכז למיכון משרדי (ראו בפרק ב), פנו אליי אהרון גרץ (שהיה מנכ"ל המרכז) ודב חביון (שניהל את השלוחה בתל אביב) וביקשו שאצטרף לצוות חשיבה. אהרון גרץ הקים בשנת 1954 את המרכז למיכון הממשלתי (מל"מ) ועם פרישתו בשנת 1964, החליפו דב חביון. מטרתו של הצוות הייתה להקים גוף ציבורי שיקדם את המודעות ואת היכולות המקצועיות של ציבור העובדים בענף עיבוד הנתונים. באותה עת כבר הייתה תשתית לעיבוד נתונים בכמה חברות (בנק לאומי, תנובה, המשביר המרכזי ועוד) ובצה"ל ורפא"ל כבר הופיעו המחשבים הראשונים (בעקבותיו של ה"ויצאק" במכון וייצמן ברחובות). ב237-ביולי 1962 הוסב שמו של האיגוד למיכון משרדי ל"איגוד ישראלי לעיבוד נתונים" (איל"ן) ובאוקטובר 1963 פורסם התקנון. הכנס הארצי הראשון של הארגון התקיים ב-2-1 בדצמבר 1964 במכון וייצמן ברחובות וכ-400 איש נטלו בו חלק. בכינוס דובר על "יישומים במחשבים אלקטרוניים ופתרון בעיות מתמטיות וסטטיסטיות". באופן סמלי, הרצאת הסיכום, שנשא הפרופסור יהושע בר הלל מהאוניברסיטה העברית, הייתה בנושא "עידן המחשבים". באותה שנה התקיימו הבחירות הראשונות למועצה של איל"א. בשנת 1965, כפי שסיפר אליהו הכהן, נקבע השם איל"א. באותה שנה הוחלט להחליף את השם איל"ן (המשמש איגוד לנכים) וגם השם אל"מ נדחה כי הוא מזכיר את המילה אִילֶם שמשמעותה אדם חסר יכולת דיבור. לפיכך אימץ האיגוד את המילה הלועזית 'אינפורמציה' במקום המילה העברית 'נתונים' וכך נולד איל"א. אחר כך, כאשר המחשבים וטכנולוגיית המידע השתרשו היטב, בזמן שהייתי יושב הראש, שיניתי את שם האיגוד לשמו הנוכחי – 'האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע' ובראשי תיבות נשמר השם הקודם ללא שינוי – איל"א.
איל"א קם בנקודת מפנה היסטורית מבחינת הענף. באותה עת החלה ההחלפה ההדרגתית של הציוד האלקטרומכני (כגון מכונות להנהלת חשבונות ומכונות עם כרטיסים) אל המחשבים האלקטרוניים מונחי התכנות. איל"א נועד בראשיתו לקדם את רעיון המחשוב והפצת תודעת עיבוד הנתונים האלקטרוני בכל המוסדות והארגונים המנהליים, התעשייתיים, המסחריים והאקדמיים בארץ. המטרה הראשונה הייתה לטפח את המודעות לטכנולוגיות החדשות בקרב צמרת הניהול ומקבלי ההחלטות ולהקהות את החששות מפני "הגולם", שעדיין הייתה רתיעה ממנו. איל"א עשה זאת בהצלחה רבה בכנסים השנתיים ובעשרות ימי עיון וסמינריונים.
מאז הקמת איל"א, כיהנתי באיגוד בתפקידים רבים: חבר המועצה, חבר ההנהלה ובמשך שנים רבות כיהנתי בתפקיד יושב ראש ההנהלה. חברי ההנהלה וראשיה היו תמיד בכירי הענף והתעשייה. האתגרים היו לקדם את הניהול בישראל ולפתח את המודעות לחשיבות התחום כאמצעי אסטרטגי להשגת היעדים העסקיים והציבוריים. כל זאת לצד פעולה מתמדת לטיפוח ההכשרה המקצועית ולהגדלת המשאבים הממשלתיים המוקצים לטכנולוגיית המידע.
איל"א איגד יחד אנשי מחשבים, חברות מחשבים ויחידות מחשב בארץ. מאז הקמתו ובמשך שנים רבות היה איל"א הגוף המרכזי הלא מסחרי שפעל בישראל בתחום טכנולוגיית המידע והיה ארגון הגג והמטרייה המקצועית לכל העוסקים בטכנולוגיות המידע בישראל. איל"א היה הגוף המקצועי היחידי (עמותה) בעל אופי וצביון לאומי שמטרתו לקדם נושאים לאומיים בתחום טכנולוגיית המידע ובהם איתור וזיהוי איומים המסכנים את יתרונה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל וקידום הטיפול באתגרים לאומיים (דוגמת הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית). מטרות הארגון הן: העשרת הידע המקצועי של חברי הארגון; ייצוג הענף בפני גופי ממשלה וסיוע לוועדות הכנסת בכל הקשור בחקיקה הנוגעת לטכנולוגיית המידע והשימוש בה; ייזום חקיקה וסטנדרטים הקשורים בטכנולוגיית המידע והשימוש בה; קידום טכנולוגיית המידע בישראל והשימוש בה (כגון ממשל זמין, עבודה מרחוק, הוראה מרחוק וסגירת הפער הדיגיטלי).