עמירם שור

לצפייה בפריטים שנמסרו על ידי עמירם שור לאתר תולדות הדיגיטל בישראל.

לספרו של עמירם שור – הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי.

תוכנו של דף זה נערך מתוך הערך על עמירם שור בוויקיפדיה.

נולד וגדל בראשון לציון ולמד בגימנסיה הריאלית בעיר.

עם שחרורו מצה"ל פנה ללימודים וסיים לימודי סוציולוגיה ומדע המדינה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. לאחר מכן סיים גם לימודי תעודה במחלקה למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד במל"מ – המרכז למיכון משרדי הממשלתי.

בשנת 1961 הקים יחד עם עוד שישה שותפים את הקואופרטיב למיכון משרדי שלימים יהפוך לחברת מ.ל.ל.

בשנת 1962 היה ממייסדי איל"א – האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע (IPA), שהיה ארגון הגג לכל הקהילה המקצועית, העוסקת בתחומים שונים של טכנולוגיות המידע בישראל.

בשנת 1963 ייסד שור את חברת מ.ל.ל תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ. חברה זו הייתה הראשונה בישראל, ובין הראשונות בעולם, שעסקו בניהול מרכזי חישוב לעיבוד נתונים, פיתוח תוכנה, מערכות מידע וטכנולוגיה. שור כיהן בקבוצת מ.ל.ל כמנכ"ל, יו"ר ומנהל הפיתוח העסקי, השיווק והייצוא. כמו כן שימש כדירקטור בחברות בנות של מ.ל.ל.

קבוצת מ.ל.ל, בהובלת שור, הייתה במשך שנים הנציגה והמפיצה הרשמית של מוצרים וטכנולוגיות עבור חברות כגון פיליפס, רדיו-שאק, קומפאק, מיקרוסופט, קורבוס, 3Com, טקסס אינסטרומנט ועוד.
בשנת 1992 ייסד שור, בשיתוף עם אחרים את חברת אינוונטק בע"מ, אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בישראל. שור כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של חברת מרקטור בע"מ, חברת הניהול של אינוונטק, וכדירקטור בחברות נוספות בהן השקיעה הקרן. בהמשך הקים וניהל עשרות חברות הזנק.

בשנת 1999 יזם את הקמתו של קונסורציום בינלאומי, שהקים יחד עם יזמים נוספים מישראל, ירדן, הולנד ואוסטרליה בית תוכנה בעמאן כתרומה לחיזוק הקשרים הכלכליים והעסקיים בין ישראל לירדן.
החל משנת 2006, ולמשך עשר שנים, הוביל שור את PIBF – פורום עסקים בינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי בין אנשי עסקים מישראל לבין קולגות שלהם מהרשות הפלסטינית, ביוזמת ובעידוד מנהיגי המגזר הפרטי השוודי, הפלסטיני והישראלי במטרה לעודד שיתופי פעולה כלכליים בדרך לשלום. מטרתו העיקרית של הארגון היא עידוד הסחר עם הרשות הפלסטינית, באמצעות שותפויות, מיזמים משותפים ומנגנוני העברת טכנולוגיה אחרים.

גופים נוספים בהם כיהן כחבר נשיאות או מועצת המנהלים: המרכז הישראלי לניהול (בין השנים 1975-2000); בנק דיסקונט למימון תעשיות בע"מ (בין השנים 1993-1995); לשכת המסחר ישראל-אמריקה (בין השנים 1996-2000); המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (בין השנים 2001-2005); איגוד לשכות המסחר (בין השנים 1992-1998). בשנים אלה שימש גם כיו"ר ועדת העבודה של האיגוד; איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל.

שור נמנה גם עם מייסדי איגוד החברות לעיבוד נתונים בישראל, ושימש גם כיו"ר ההנהלה שלו בין השנים 1975-1989. כמו כן היה ממייסדי איגוד בתי התוכנה בישראל וגם בו כיהן כיו"ר בין השנים 1989-2005.

שור כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות, בהן הוועדה הלאומית למידע ותקשוב (מינוי של ועדת השרים למדע וטכנולוגיה), שעסקה בתכנון התשתיות הטכנולוגיות של מדינת ישראל לשנות ה-2000. היה פעיל בוועדה בין השנים 1995-2001. בנוסף היה חבר בוועדה המייעצת של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן, בין השנים 1997-2003, כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית של חברות ההיי-טק במכון היצוא הישראלי, בין השנים 2000-2003, והקים את ועדת ההיגוי של בית ספר המיוחד למנהיגות היי-טק, בחסות המרכז הישראלי לניהול, התאחדות התעשיינים ומכון היצוא הישראלי.

בזירה הבינלאומית היה שור פעיל בלשכת המסחר הבינלאומית (ICC), כאשר ייסד את ועדת התקשורת שלה בשנת 1993 ושימש כיו"ר שלה עד לשנת 1995. בנוסף, נמנה שור עם ממייסדי ארגון I.U.A.I – איגוד משתמשי IBM בישראל. הוא כיהן כיו"ר הארגון בשנים 1975-1994, וכן כנציג ישראל בארגון IBM באירופה (COMMON EUROPE), ואף נבחר פעמיים לכהן כנשיאו (בשנים 1984-1987; 1993-1995). בין השנים 1995-1999 שימש כנציג COMMON EUROPE בארגון הבינלאומי (COMMON INTERNATIONAL).

בשנת 2009 זכה שור ב"אות יקיר התעשייה" מטעם התאחדות התעשיינים בישראל, וזאת "על תרומתו לאורך השנים לחוסנה הכלכלי-חברתי, לדמותה ולדימויה של מדינת ישראל בכלל ועל תרומתו להקמתו, לפיתוחו, לקידומו ולהצלחתו של ענף ההי-טק וה-ICT במדינת ישראל בפרט".

בשנת 2016 זכה ל"ציון לשבח" בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים בישראל. הפרס ניתן לו במעמד נשיא המדינה על פועלו "במשך למעלה מ-50 שנה, למיסודה והעצמתה של התעשייה בישראל, והפיכת תעשיות התוכנה וההיי טק למובילות ביצוא הישראלי. החברות אותן ניהל היוו גשר להשתלבותן של חברות טכנולוגיות מובילות בעולם בישראל והן אף הקימו בארץ חברות בת ומרכזי פיתוח. כל זאת לצד פעילותו הרבה למען קידום הקשרים הכלכליים הבינלאומיים של מדינת ישראל עם מדינות העולם ושיווקה של ישראל כמעצמת 'היי טק'".