OCR (הסבר)
ו
הפפ סיה ל סטיי מ די ה
עמ'11-2
מאט דראדג' מפרסם
1 .7 1 באחר שלו שהמנזין
ניוזוויק הקפ'א סיפור על רומן בין
השיא קלינטון למתמחה בביח הלבן
7 4 ביל גייטס חוטף עוגת
6 = קצפת בפרצוף
2 ריצ'ארד מצ'אדו, בן
0 1 21 מורשע בעוליחת
דואר ו אלקטרוני לסטודנטים
ממוצא אסיאני
2 האף"בי"איי עוצר שי
ס 27 קטינים מקליפורניה
בחשד שחדרו למחשבי הפנטגון
אהוד מננבאום,
3 8 1 האנלייזר, ועצר על ידי
המשטרה לבקעות האף בי-איי בחשד
למעורבות בפריצה למחשבי הפנטגון
3 . 1 בניםין נתניהו:
ס "טננבאום הוא בחור
מאוד מוכשר, וגם מאוד מסוכן"
3 20 אוליבר ג'ואנוביץ'
. נאשם בחקיפת אישה
אוחה פגש בצ'אט באינטרנםט
3 26 כריסטופר מרקיז, בן
0 7 מוורמונט, נרצח
אחרי שהונה אנשים דרך האינטרנם
4 .20 סטיב באלמר, היום
נשיא מיקרוסופט,
מבקר בישראל
5 1 הצ'אם הבין גזעי הראעוון.
6 ₪ גורילה בעום קוקו משוחחת
עם גולשים באינטרנט
6 8 אמריקה אוךליין רוכעות
/6₪ 6896 את איי.סי קיו עול
)מירביליס חמורת 400 מיליון דולר
6 6 1 הלידה הראשונה און-
,"2 לין, מזל טוב, זה בן
7 4 בבזק מנחקים אח ספקית
האינטרנם "אקמיווינם"
7 8 זוג צעירים שהבטיחו
56 לטדר את הפטם הראטונה
שלהם ברעות מתגלים בשחקנים
7 1 2 מייק אלדר ועצר
6 אחרי שפרסם ברעות
חלקים מספרו המצונזר על צולל דקר
7 5 2 חלונוח 98 רואה אור
9
8 .6 האפיפיור נושא דרעוה
מקוונח ראשונה
8 6 1 אפל מתחילה לעוווק
0 + אח ה- או
8 7 1 ההודאה של קלינטון
. בקיום יחסים עם
לווינסקי גוררת שיא חדעו של כניסות
לאחר ה- אואס: 20.4 מיליון
| שימוש בג'אווה שלא א
8 1 2 ניתוח לב ראעוון
9 משודר ברעות
5 7 2 האינטרנט, טוען מחקר,
5 מגביר את הדיכאון
90 1 סטלה טאן, בח 23, היא
6 ₪ הזוכה הראשונה בחואר
"מיס אינטרנט", שנערכה בסיננפור
9. 1 1 הקונגרס מפרסם את
דו"ח סטאר ברשת /
19 | .7 "סאן" הובעת את
|
פ ו פוסטל,
1 .6 1 שכונה "האלוהים
של האינטרנט", נפטר
| 0 1 טְ 1 חחילח המעופט
: נגד מיקרוסופט:
"החקפת
0 1 .22 האקרים נ'או
נאצים על מחעובים ישראלים" מחבררת
בסקר שרתים תמים
/ ) 6 הנערים שהואשםו.
6 בחדירה למחעובי
הפנמנון נידונים לשלוש שנות מאסר -
| [ 8 הגרסה העברית עול
6 חלונות 98 רואה אור
[ / 4 2 אמריקה אוךליין
קונה את
נטסקייפ תמורת 4.2 מ ליארר דולר
2 1 .23 ו
רקע ריב שהחל באינטרנט
קפטן אינטרנט 29.12.98 האר .
קאז 5
אני לא 9% מחה הקפטן. "כולם
מסכמים, גם אתה תסכם", באה התשובה
מצד המערכת. "אבל אני לא אוהב
סיכומים", מחה הקפטן שוב. "אמא אוהבים,
סיכומים מסכמים", ניסו חברי
המערכת להתייחס אל הקפטן
כמו שמגיע לו. למרבה הפלא
זה עבד. "אתם יורעים מה?",
התרצה האיש עם השפם,
"יש לי כמה שאלות שהטרידו
אותי השנה, כולם מתחילות
בלמה". "שאלת גם למה החיבור לאינטרנט
בישראל כל כך יקר?". "תודה רבה באמת,
עכשיוהרסתם לי הכל".
75
?7 משחקי מחשב מגיעים באריזה
המכילה כל כך הרבה קרטון, לא חבל על
העצים?
7 שיחות עם מחלקות התמיכה עולות
כסף?
7 יש עדיין כרטיסי ביקור בלי כתובת
דואר אלקטרוני?
7 אין שיחה ממתינה, שיחה חונה, או
תא קולי בקו א50ו?
א
371 מאט דראדג' הוא כמו האינטרנט. דראדג', האיש שחשף בתחילת השנה באתר שלו את פרשת לוינסקי, הוא דוגמח מצויינת
)ג
7% בחלק מהעיתונים מכניסים למרכאות למה שנהוג לכנות "פיזור מוקרי הכוח'"; כלי תקשורת עצמאי של איש אחד, לא משוחד, נטול אינטרסים עסקיים וחטר עכבות. אנשום כמוחו
את המילים "שיחה", "פטפוט" או "מפגש", חיו התקווה הגדולה של האינטרנט.
כשכותבים על אינטרנט? דראדג' הוא גם דוגמה לסטריאוטיפ השלילי של עיתונות חאינטרנט. הוא לא אמין, הוא רכלן, חוא נתבע על הוצאת דיבה חרבח יותר
מפעם אחת, הוא גנב סיפורים מאנשים אחרים, אין לו כבוד לאף אחד ולשום דבר. דראדג' הוא גם דוגמח לעוד תכונה אינטרנטית: הוא לא
מרוויח מזה כלום. האיש שחשף את הסקופ של חשנח נאלץ לבקש יתרומות" מגולשים שחגיעו לאתר שלו.
אם לא דראדגי, מי יודע איך חיתח נראית 1998, ומי יודע אם מישהו היח יודע מיהי מוניקה לוינסקי. מערכת קפטן אינטרנט לא בוחרת
אנשי שנה, אבל אם לא חיתח ברירח, דראדג' היח יכול לחיות אופציה טובה. הוא לבטח מעניין יותר מקנת' סטאר.
פורום ייקסטן אינטרנט"
ו
עורך: ררור פויר. סגנית עורך: נטע גורכיץ. עיצוב: אמיר חסון.
למה יש על המקלדת כפתור שכתוב עליו כתובת המערכת: עיתון "הארץ", רחוב זלמן שוקן 21, תל אביב 61001 טלפון: 0315121755 פקסימיליה: 03-5121753 דואר אלקטרוני: [2-60.1ושזםו691מ1גוקפט
ל . ' המהרורה האלקטרונית של המוסף "קפטן אינטרנט" עולה מדי שבוע באתר של הקפטן: ווגוק1/6ו-6?ושזההו!-אואואו//:קווו. האתר מתוחזק על ירי ,101 -- וואסט,[ס,אי//זקוווו. הכתובות
מואסח? למה בית, ושל מיז המומלצות מרוכזות מרי שבוע כאתריהעל "נטקינג": השקו ושח-צראוצו///ןוווו. המהרורה האלקטרונית של שואי מתעדכנת מרי יום כאתר: וחט6,טסתןאזסון-עצשוו//:קווות
רן
תוכניות הרריו והטלוויזיה העוסקות
במחשבים ואינטרנט בישראל כל כך
טרחניות?
למ 1 אי אפשר בכלל למצוא נושאים של
תרבות דיגיטלית בתוכניות התרבות?
7% ערוץ הספורט לא משרר משחקים
בשירור חי ררך האתר שלו?
למה אין עוד עיתונים בעברית ברשת?
י'ווווווווווייויוווווויו.... יוררוויוצווווווווייי.'וווווויייו..
|
השקי
3 לכברים ינאו
לץולם... ₪
צר
ל ללא 4
3 מדריכים. שף
"ץכבר לורם"- מדריך =
התיירות שפם שיתון השיר,
הגי/! ₪5 ד1:
כפראג, פונדון ו!יו יורהו
"ץנבר ץו'ם" היגו מדריך מנורט וידידות' 'משתחש המתמקד
גל נץם בעיר אחרת בצולם. במדריך תמצאו המרצות מקוריות
ויחודיותה בתחומים: תרבות. אומגות. אונר, שתיה, קניות, פיורים
ושוד ננים קטנים שיאנשרו לנם הרגיש בבית אניפו בנראג.
והנ'- בחרוקה (וחה רנ' הא'-ב' ובנרינת נרומו מהודרת.
מץונינים בצנבר צולם גיו יורק. רונדון או נראג?
ההתהקשוו לכשיו ווו|ווצ-1+שס
וקברו ענבר ץו'ם במחיר מיוחד במנוי" הארץ: [? ש"ח ברבד חובות.
תוקר המבדץ ץד ה- לל.רוג . התוברת תשפת בביתכם תוך שבוץ'ים מתאריך
1" "מיקרוסופט מרברת
עכשיו על מערכת עצבים
דיגיטלית. אני משער שלו
המערכת שלי הייתה בנויה על
הטכנולוגיה שלהם, הייתי עכשיו
עצבני מאוד". סקוט מקינלי, יו'יר
ומנכיל סאן מיקרוסיסטמס
ש'ג!| "אנחנו ממש צריכים את
זה, משום שמיקרוסופט ממשיכה
לשחרר תוכנות מרושלות יותר
ויותר, שזקוקה למכונות מהירות
יותר ויותר. הקצב משוגע".
קן אולסן, מייסר והמנכייל
לשעבר של דיגיטל
אקוויפמנט, בתגובה
לשאלה האם הוא סבור
שהעולם באמת זקוק
למעבדים במהירות
הולבת וגדלה
בל "המחשב האישי
הפך לפח הזבל של
הטכנולוגיה. אנחנו כל
הזמן מוסיפים לו רברים".
סט גלזינגר, מנכייל קבוצת
המחשבים האישיים של אינטל
| (1) "מחיר המחשב האישי
הולך ויורר, ויש להניח שבעתיר
ניתן לכם מחשב כדי שתשתמשו
ברפרפן שלנו" מארק אנדרסן, אחר
ממייטדי נטסקיים
מ "ואז פתאום מתקשרת:
האשה הזאת מההוצאה ואומרת,
אולי נקנה לך מחשב שתוכל
לשלוח לנו את הספר במורם? ואני,
כל חיי מרוכזים סביב פקידת
הדואר בעיירה הקרובה, כי אני
מאוהב בה בסתר. אז פעם
בשנתיים-שלוש אני יוצא מהבית
וקונה מעטפה גדולה, נוסע לדואר,
עומד עם האנשים בתור ושולח את
כתב היד להוצאה. ככה אני יכול
להביט במושא אהבתי ולדבר איתה
קצת. מודם? אני יכול להתאהב
במודם?". קורט וונגוט
חלק מהחיים
בד"| (2) "יהיו לנו מחשבים
מהירים פי מיליון במהלך עשר
השנים הבאות. המסר העיקרי הוא
שאנחנו רק מתחילים את
המהפכה". ביל גיוטס
הצררץ (1) "הגיעה העת לחשוב
מעבר לכדור הארץ". וינטון סרף,
מהוגי וממציאי האינטרנט
גמ | "האינטרנט הוא קץ
הציוויליזציה והמוסר... הוא אחת
האינטרנט בישראל, באיחור שנקרא לו אופנתי כדי
לא להעליב, משתפר. נכון, הגולש הישראלי עריין משלם יותר מרי,
ובתמורה נתקל עריין בבעיות בעברית (הפער בין מחיר לשירות
באינטרנט תמיד היה נושא מרגיז) ובפקקי תנועה, אבל בשנה
החולפת אפשר היה להתחיל להבין איך זה להרגיש בבית
באינטרנט.
למעלה מעשרת אלפים ישראלים משאירים הורעות'- בשפת
הקודש - בפורומים השונים כל יום, ערוצי השיחות העבריים
תמיר מלאים, אפשר למצוא יותר ראיונות עם מפורסמים,
אפשר לקנות יותר רברים יותר בקלות, אפש
שירותים חיוניים (ולא פחות חשוב, מיותרים
יש הרבה יותר אתרים וחומר קריאה בעברית, יש דואר
לעשות בהן שימוש".
מקוט אדאמס, ממציא דילברט,
בתשובה לשאלה האם הוא צופה
שהרשת תהפוך בעתיד הקרוב
למהירה יותר ופקוקה פחות
מ!] מ" "כשראיתי הייפרטקסט
בפעם הראשונה אמרתי לעצמי,
"אלוהים, ככה בריוק אני כותב,
וככה בדיוק אני מדבר כשאני
במיטבי. הכל בנוי מאסוציאציות
חופשיות". רובין ויליאמס
מצוא הרבה
1
לוטין) ברשת,
אלקטרוני בעברית, יש אינטרנט"קפה, יש 180 יש נל"ן, יש
שמון קורסים, מכללות וספרים על אינטרנט, משחשו]וחשב מיובאים
באופן סדיר וזוכים לחוברת בעברית, בפיפ"א 99 יש קבוצות
ישראליות, ויש גם הרבה יותר פרשיות ושערוריות הקשורות לחיים
המקוונים: האנלייזר, מיראביליס, מייק אלדר, הספר "סרק", סורות
של חיל האוויר שנחשפו ברשת, בחרשות ערוץ הספורט מרווחים על
מה שנכתב באתר האינטרנט של בית"ר ירושלים, ברחובות מסתובבים
יותר ויותר זוגות שהכירו ברשת, ואם זה לא מספיק, אז בשבוע
האחרון קיבלנו ניסיון רצח על רקע וירטואלי בישראל, בקיצור, חלק
מהחיים. גם בישראל,
8 היתה שנה חשובה ביותר מבחינת הרשת, כפי שתוכלו לקרוא
בעמורים הבאים. זו היתה שנת המשפט נגר מיקרוסופט, שנת
הפורטל, שנת דוח סטאר, שנת ההאקרים ושנת הפרדוקס הקטן; שתי
נשים אמריקאיות, פאמלה (משמר המפרץ) אנדרסון-לי ודוקטור לורה
(ערכי משפחה) שלזינגר נלחמו, בנפרר, מלחמה זהה נגד פרסום
תמונות עירום שלהן ברשת. שתיהן הפסירו,
בקיצור, היתה שנה לא רעה בכלל.
מהדרכים שבהן מבקשת אמריקה
לחדור לכל בית בעולם. הם רוצים
להפוך באמצעותו לבעלי השליטה
היחירים על כל בן אנוש בכפר
הגלובאלי". מתוך מאמר מערכת
של העיתון "אל-ג'ומוהריהי, יומון
חממשל העוראקי
אממ "כן, ברגע שבני הנוער
בכל העולם יגמרו להוריד את כל
תמונות העירום שהם יכולים
חבר\] "האינטרנט הוא חלק
ממיקרוסופט". בך סבורים 28%
ממנהלים בכירים של חברות
הכלולות ברשימת אלף הגדולות
של המגזין פורצ'ן/, שלהם הוצגו
שאלות בתחום טכנולוגיות
המחשבים וחאינטרנט על ידי
המגזין "ניוזוויקי. יניוזוויק'" חציג
את אותן שאלות גם לתלמידי
כיתות ו'. רק 28% מחמנחלים
חבכירים ידעו להסביר מחו
קפטן אינטרנט 29.12.98.
תפקידו של המודם, לעומת 98%.
מהתלמידים. 98% מהתלמידים. -
ידעו שהאינטרנט אינו נמצא =
בבעלות של גוף בלשהו, בעוד ש" =
% מהבבירים אמרו שהוא שייך =
לחברה גדולה, שהם לא זוברים -
את שמה. יניוזוויק", גיליון 20
באפריל 1998 יְ
בורל (5) *אנחנו שייכים אמנם
לשנות ה-2000 ומשייטים יְ
באינטרנט, אכל ממשיכים לנהל
מלחמות שבטיות". דוד גרוסמן
בוק (8) "לנסות להעריך
עכשיו את החשיבות והמשמעות -
המלאה של האינטרנט, זה כמו
לשאול את האחים רייט אם הם היז | =
מורעים ליתרונות של כרטיס >
הנוסע המתמוד". בראן סרזן. =
דמיונאי ורעיונאי ראשי בדוסנל. =
ול ממ "לכל שאלה יש לאהוד.
תשובה / נמצא באינטרנט 24
שעות ביממה / הציונים מחכרים
בעד עצמם / אפשר ממש לומר
שהוא ילד חכם". שיר על אחור
טננבאום מתוך ספר המחזור של
תיכון מוסינזון. (ודיעות אחרונות,
8
118 "תוכלי לשתף אותנו ב-
]סע שלך?", "מה זה
5 800?", שרת חתקשורת,
לימור לבנת, מפגינה בקיאות
בתחום עיסוקח (יגלובטי)
| ₪ ו
ה ₪3 | 1 1
| | | |
| | 8
| |
₪ |
מ₪. | |
|
וסו מביאה את חגיג/% הפרידה של "איפה הילד" + האינטרנט
ואתם זוכים בפרסים
שאלות. טדיוויה על חמי רודנר, סולן להקת איפה הילד, ובואו לשמוע
ו ול ועידה מיוחדת באקווריום של ,1021, ביום רביעי, 30-12-98 בשעה
אוסף הפרידה
האחרונה של איפה -- ב-13-1-98 במועדון אלנבי 58!
הורידו את השיר "מישהו שומע אותי" ב - 03
(30 שניות) 6ה11/342921. 101.60 יעטקש//: כ
"5%
ו
כלי ומריורייוהרי א ויקויר ריר רכ -.י ור
8 -
אמל'חוח
שאהבנו
מה מהנה יותר מאעור
להיזכר בטעויות של
השנה החולפת?
"זוה הסוף של נטסקיימ"
כשיריביך הגדולים ממך עשרות
מונים מחלקים את המוצר המתחרה
שלהם בחינם, ושולחים אותו לכל
דכפין הביתה מעל תקליטורים,
כשדוחקים אותך מערכת ההתקנה
הבסיסית של מערכת ההפעלה
הנפוצה ביותר, כשנתח השוק שלך
הולך ויורד, וכשהתהפוכות
הכלכליות מביאות אותך לתחות
אם יש בכלל שוק למוצר שעליו
עמלת כה רבות, מה יכול למנוע
את ההתדרדרות הבלתי נמנעת?
מה שעזר, כנראה, היתה
האסטרטגיה הבודהיסטית של
נטסקייפ: אם יריביך מחלקים את
דפרפניהם חינם מתוך אתרי על,
הפוך גם אתה מרפדפן המביא
המדריך השלם
אנשים לאתר, לאתר המפתח
דפרפן. הפיכת אתר "נטסקייפ"
לשער כניסה לאינטרנט הפכה את
החברה למעניינת בעיני אמריקה
אוןדליין.
"אמריקה און"ליין היא
ההובחה שרק עסקום
מטורתיים מצליחים
באינטרנט"
בעוד האנליסטים המסורתיים
מגררים את מצחם נוכח הכלכלה
ההפוכה של האינטרנט, נותרו עריין
כמה שחקנים במגרש האינטרנט
ששיחקו לפי כללי המשחק הישן.
אמריקה און"ליין, למשל; מערכת
קהילתית מקוונת שעלתה על הגל
הנכון והפכה להיות ספק אינטרנט
אמריקאי עממי, מעין מק-אינטרנט
עידו אשמין
עם למעלה מ( א יליון מנויים.
בכירי החברה הפגינו לא אחת יחס
מזלזל כלפי שגעונות האינטרנט של
של 27655 16050
לחלונות 98
סדרת.
רבי- מכר-
מעל 36,000
ערכת הלימוד
של 07655 50סזסו!|]
לחלונות 98
חברות אחרות.
ומה עשו "המסורתיים" האלה
השנה, בכסף שהגיע אליהם בררכים
מסורתיות? רכשו את איי.סי,קיו,
אחד המוצרים מעוטי ההכנסה
שנוצרו עד היום, וקינחו ברכישת
נטסקייפ, החברה שלא רק מחלקת
את המוצר שלה חינם אלא גם
פותחת את קור המקור שלה לכולם.
"נקו יעבור מן העולמי
לא רק שהשנה ראינו את נגני
ה-123א מתרבים ומחירם יורד, לא
רק שראינו אותם עוברים מן
החגורה אל האוטו, אלא גם ראינו
אותם יוצאים כשידם על העליונה
(נכון לעכשיו) מעימות חזיתי עם
תעשית המוסיקה. הם לא קיבלו
לגיטימציה, אבל הוכיחו שיהיה
קשה לסובב את הגלגל לאחור. ה"
3 כאן בשביל להישאר, למרות
המאמצים המשונים של התעשייה
להכריז על פורמטים חדשים.
מענין, אגב, יהיה לראות איך
תחדיר תעשית התקליטים את
הפורמט שלה לשוק? אולי כמו
שוויזה מחרירה את פורמט הקניות
האלקטרוני שלה: לאט וסולידי,
ממש מתאים לאופי של חובבי
המוסיקה באינטרנט.
'אין סיבוי מעשי למערבת
הפעלה נוספת"
נוכח השליטה הבלתי מעורערת
של מיקרוסופט בשוק התוכנה,
ויבבותיהן קורעות הלב של החברות
ערכת לימודספזסו
8
הקורס המהיר
של 01655 ס5סזסוו
לחלונות 98
היכרות עם
חלונות 98
עיצוב: מיכל כזרי
2 מדריך אאוטלוק אקספרס | "
33 שכשיו ]קכ]ת הק6]וג ה3כצוןי הח+60 דה
'] כ>כשכ-, 224277247 ->[6-272ויכן כ<"זרצל- 4
מרכז שירווג לקורווות:
5-8
כך): 573 7446 4-2
| אינטרנם:
הווהת גוו - 01051 ל זהואס1 - 5אופוחסם תו זווד
וס א
יא ז0 6 ווזון א ;
|
|
|
%
אוו הז הז א ו
;)ה ןיוו וו
ואי וו ו
צייד השנה (משמאל), וטרף חשנה (מימין, עם שיער שובה)
הקטנות; הטוענות שהיא אכלה
אותן לארוחת בוקר, רק מטורף
יכול להעלות על הרעת שאי-משם
יצוץ מתחרה בעל שיעור קומה וגב
חזק שיוכל להציב מתחרה למערכת
0 זפעלה של חלונות.
וודאי שמתם לב שכבר די הרבה
זמן מתמעטים והולכים המתחרים
ליישומי מיקרוסופט: מעבר
תמלילים, גיליון אלקטרוני, מסר
נתונים; בכל תחום שמיקרוסופט
געת בו, נעלמות החלופות. אז
איך יכול להיות שמערכת הפעלה
מתחרה תצוץ לה יש מאין? אולי
ממרתפי המחקר של אפל? אולי
ממעברה סורית של איזו
אוניברסיטה? האמת שהיא באה
מהמגרה של האקר משווריה.
קוראים לה "לינוקס" (ובאמריקה
אמור "ליינקס", מתחרז עם
קלינקס), והיא גירסה של המערכת
הוותיקה והמעולה "יוניקס"
שנכתבה לפי.סי. היא מחולקת חינם
והיא הופיעה בדיוק בזמן בחלון
ההזדמנויות (יותר נכון, חהך
ההזדמנויות) שנוצר בין המשפט של
מיקרוסופט לבין הקואליציה של
יריבותיה הכלכליות והמשפטיות,
נטסקייפ, סאן ואוראקל,
"בכל זאת, חרשות עדיף
לראות בטלוויזיח"
פעמיים נחנקה רשת האינטרנט
בארה"ב בשנה האחרונה: פעם אחת
כאשר פורסם דו"ח החוקר המה-זה
מיוחד סטאר באינטרנט, ואמריקה
(יחד עם העולם כולו) הסתערה על
הקבצים והתמונות. אבל אז היה
מדובר בחומר כתוב, סטאטי,
אידיאלי עבור האינטרנט. ובכלל,
הדו"ח באינטרנט נדחף על יר
חשיפה בטלוויזיה, ולכן אולי היה
זה ניצחונו של המריום הישן, כפי
שטען לפחות פרשן אחר,
אבל לאחרונה זה קרה שוב, בעת
"מלחמת המפרץ חוזרת 4", אז
הסתערו האמריקאים על העכבר
שלהם, לא על השלט. וזה היה לא
על מנת לקרוא את פקודת היום,
אלא על מנת לחזות בצילומי
הווידאו.
"מיקרוטופט תשתלט
על העולםי
אמת-כביכול זו היא מרכיב
קבוע ברשימת התראות השווא של
השנים האחרונות. מדינה אחת. =
בארה"ב, קרוליינה, כבר פרשה מן
התביעה הקולקטיווית של מספר 2
מרינות בארה"ב במשפט המתברר. > -
לפני שופט פדרלי נגר חברת
התוכנה מיקרוסופט. טענתה:.
המהלכים האחרונים בעולם > .
התוכנה, ובכללם רכישת נטסקייפ
בירי אמריקה און"ליין, מעידים
שבכל זאת לא פסה תחהות מן
העולם, אבל זהו בחינת היוצא
מהכלל המצדיק את הכלל, אפיזודה
בשולי המשפט שעריין נמשך בעוז,
ומביא אל דוכן העדים תהלוכה של
בכירי תעשיית המחשבים, החושפים
סיפורים מסמרי שיער,
הפרשנים שהימרו על ניצחון קל
ומהיר של מיקרוסופט התבדו, אלה
המנבאים הפסר זמני לטובת נצחון
בערעור מנמיכים קול אף הם, .
וכבר שמענו את רעיון ביתורה של =
מיקרוסופט לחברות בת, או על |
עונשים אחרים. רגע, בלי פאניקה.- /
מיקרוסופט עריין חברה חזקה
וחשובה, אבל השתלטות על
העולם? לא בקרוב. מיקרוסופט
תהיה ברת מזל אם תצליח השנה.
להשתלט על שוק הדפדפנים או
שוק מחשבי היר, ובשני התחומים
הסיכוי קלוש. אפשר להירגע, האח
הגרול לא עד כרי כך גדול,
-
יהוחיפה תחזור, וכנדולי = ,
קשה להחמיץ את ההזמנות
לעקיצת פרירה לטכנולוגית
הרחיפה (210513). לאחר שזו
הצטרפה למועדון המהפכות שלא
קרו, השנה שמעתי מלחשים כי
הפוש - התראת השווא הגרולה של .
השנה שעברה - יחוור בגדול, אבל
רק אחרי שיתמלאו התנאים,
מה התנאים? תעבורה מהירה
יותר. נניח, כמו א150. לא, בעצם
צריך .51ס. לא, בעצם נחכה ן
לחיבור לכבלים. אבל אז, בטוחן
כולם ירצו פוש. באמת? גו טוב, 4
תעירו אותי (ברחיפה) כשזה יגיע. = =
האדד קפטן אינטרנט 29.12.98
כל סבר בין םפו
אלך ל"מםם אלף
ינול לה'וח נכוו
יוחר ישראלים משתמשים ('וחר) באינטרנט, משלמים יותר
מדי, ומחכים לניסים הלא נכונים (כבלים, לדוגמה)
צורי ראר
כמה משתמשי אינטרנט יש בישראל של
סוף 1998? האנליסט אבי וייס, שערך מחקר
עבור חברת 6כז תחת הכותרת "שוק
האינטרנט בישראל 1998-2002", מדבר על כ-
0 אלף מנויים משלמים, מתוכם כ"210 אלף
מנויים פרטיים ו507 אלף עסקיים. לאלו יש
להוסיף 100 אלף משתמשים מזרמנים
(משתמשי בבזקנט, חיבור ללא ספק קבוע,
סטודנטים וכד'). סה"כ: 360 אלף משתמשי
אינטרנט, כ"6% מכלל האוכלוסיה בישראל.
בסוף 1997 דובר על כ-190 אלף מנויים,
מתוכם כ-150 אלף פרטיים. 70 אלף איש
גלשו באופן מזרמן. סה"כ: כ"260 אלף איש,
ששיקפו אז 4.5% מכלל האוכלוסיה.
נתוני סוף 98' מצביעים על שיעור חדירה
של כ-15% במשקי הבית, ושיעור הצמיחה
השנתית הממוצעת עומר על כ-40%. זמן
החיבור הממוצע לאינטרנט בישראל גדל
בשנה האחרונה בכ"50%. וייס סבור כי כניסתן
של חברות הכבלים, ה-85כ (טלוויזיה
דיגיטלית), חכרות לשיחות טלפון בינלאומיות
והחברות הסלולריות לשוק האינטרנט ב"
9, תיצור מהפכה של ממש. המהפכה
תתבטא בכמה מישורים. מספר המשתמשים
יגדל ועשוי להגיע ליותר מ-600 אלף איש (כד
0 אלף מתוכם מנויים פרטיים, 100 אלף
מנויים עסקיים וכז130 אלף מנויים מזרמנים).
המהפכה תבוא לירי ביטוי גם במספר
ספקיות השירות. ספקיות האינטרנט הקטנות
ייעלמו, ובסופו של דבר יוותרו בשוק רק
"התותחים הכבדים": חכרות הכבלים (תבל,
מת"ב, וערוצי זהב), חברות ה-85 (קבוצת
יוניקורפ וקבוצת בזק-יורוקום-גילת), חברות
השיחות הבינלאומיות (קווי זהב, ברק ובזק
בינלאומי) והחברות לתקשורת סלולרית
(פלאפון, סלקום ופרטנר).
ירידת מחירים משמעותית
לכל אלו יש להוסיף כמובן את בזק,
שתתחיל בשנה הקרובה לפעול כספקית
אינטרנט לכל רבר. נטויז'ן ואינטרנט זהב,
צופה וייס, ייבלעו בחברות האם - נטויז'ן
תיבלע בחברת תבל, ואינטרנט זהב תיבלע
ביורוקום"בזק, או בפלאפון. וייס מזכיר כי
החברות יאלצו להתמודר במגרש צר ביותר:
בישראל יש מחשבים רק ב"15% מן הבתים
(בארה"ב, לדוגמה, יש מחשבים ב"50%
מהבתים), ורק חצי מהם מצוייר במודם.
התחרות על השוק ב"1999 תביא לירירת
מחירים חדה. וייס צופה כי המחירים ירדו +
לפחות ב"50%.
אין טעם לחכות בקוצר רוח לחיבור דרך
הכבלים. "החיבור לאינטרנט דרך הכבלים
עשוי להתברר כבעייתי", אומר וייס, "תאר לך
שכל השכונה יושבת על כבל אחד. אם לא
ימצא פתרון טכנולוגי, כולם יתקעו". החברות
שיספקו אינטרנט דרך הטלפון, על פי וייס,
יהיו יותר מהירות וכך יוכלו להתמודר עם
המחירים של החברות המתבססות על
תקשורת ללא חיוג.
גם לפתיחת "1 סםוא", כבל התקשורת
שהונח לאחרונה בים הו(4%%, תהיה השפעה
לא מבוטלת על הגלישה בישראל. מדובר בפס
ברוחב 36 ג'יגה בייט. בתחילת ינואר 99'
תתחיל מדינת ישראל להשתמש בכבל
בניצולת של 2.5 ג'יגה בייט. לשם ההשוואה,
ער עתה הסתדרנו ור 1 ג'יגה בייט.
וכמה כסף יגלגל השועצאישראלי ב-99'?
וייס: "עיקר הכסף יגיע מאחזקה וגידול
אתרים. המסחר האלקטרוני בישראל, לפי
שעה, נראה תקוע. נראה לי שהשוק בכלל
יגלגל בסביבות ה-50 מיליון דולר".
כרגע, אומר וייס, "נטויז'ן היא החברה
היחידה שמרוויחה. כל השאר נהנות להעביר
כסף מיד ליד, אבל לא מרוויחות. את
ההפסדים מכסות חברות האם. זה כמו
תיכוניסט שאבא שלו מכסה לו את המינוס
מתוך תקווה שיום אחר הוא יעשה את
המיליונים, כמו הילדרים של מיראביליט".
המתוצאות של מונומוף
מחקר שערכה החברה הבריטית "מוניטור"
עבור בזק, מעלה כי שוק האינטרנט בישראל
(נכון לאוגוסט 98') מונה 198 אלף לקוחות
פרטיים; חרירה של 13.5% לכלל משקי הבית
במדינת ישראל. בסוף 1997 נרשמה חרירה
של 9%, בסוף 1996 - 5%, ובסוף 1995 - 2%.
על פי המחקר, 20 אלף חברות בישראל
מחוברות לאינטרנט ומהוות כ"79% מהשוק
העסקי. היקף השוק כולו, לפי מוניטור, היה כד
5 מיליון דולר (60 מיליון דולר במגזר
הפרטי ו-15 מיליון דולר במגזר העסקי).
בסוף 1999 יהיו בישראל 324 אלף לקוחות
פרטיים, בסוף שנת 2000 המספר צפוי לגדול
ל"381 אלף, ובסוף 2001 ל-433 אלף. בשנת
2 יהיה מספר המנויים הפרטיים 490 אלף
(26% ממשקי הבית). בשוק העסקי, תגיע
החדירה בסוף 2002 ל-90% (כ"25 אלף
חברות), וההיקף הכולל של השוק יגיע לכז200
מיליון דולר. ותשתית הקישור תגיע לכ3507
מגהביט. מספר ספקיות האינטרנט, לפי
מוניטור, יקטן בשנת 2002 לשלוש או ארבע
חברות גדולות. הקטנות של היום לא ישררו.
חרירה האינטרנט ל"26% ממשקי חבית
בסוף 2002, תעמיר את ישראל במקום לא רע
בטבלת ההתחברות העולמית. לפי מוניטור,
בארה"ב תגיע החדירה ל"34%, בבריטניה ל-
%, ובשוודיה ל"32%,
2 ומוטפה
דורון שיקמוני, חבר הנהלת איגוד
האינטרנט הישראלי, מדבר בזהירות על 150
אלף מנויים משלמים, נכון לסוף 1998.
שיקמוני מזכיר שקשה מאור להעריך: יתכן
כי על חשבון אחד גולשת משפחה שלמה, וגם
בחברות עם חיבור אינטרנט עסקי, מדובר
בחשבון אחר, אך המשתמשים רבים בהרבה
(את מספר המתחברים דרך האוניברסיטאות,
קשה עור יותר להעריך). כמו כן, קשה לקבוע
מהי בעצם חשיפה לאינטרנט (לשלוח דואר
אלקטרוני אחר בחודש זו חשיפה!).
שיקמוני: "אני לא חושב שיש מדד אמין
לבדוק כמה משתמשים בריוק יש היום. כל
מספר בין 150 אלף ל-600 אלף יכול להיות
נכון. אפשר להניח שהאמת היא אי שם
באמצע בסביבות ה-300 אלף".
בכמה גדל השוק בשנה האחרונה?
שיקמוני: "אפשר להסתכל על התנועה ב"
אזז (מחלף האינטרנט הישראלי, המרכז נתונים
על התנועה ברשת). הקיבולת ב"אז1 גרלה פי 5
לפחות, זה לא מודד אנשים אלא תעבורה תוך
ישראלית. זה יכול לומר כמה הברים: זה יכול
לומר שמספר המשתמשים גדל, זה יכול לומר
שהשימוש גרל, וזה יכול להיות שניהם גם יחד.
אפשרות נוספת היא שמשקל התכנים ברשת
(גרפיקה, אודיו וכוד') הוא שגדל".
שיקמוני ממליץ לבדוק את הגיהול בקווים
הבינלאומיים כאינדיקטור לגידול: בסוף 1998
עומרת תְשתית הקישור הכוללת של שוק
האינטרנט הישראלי לשרהת האינטרנט
בארה"ב על קצב של יותר מ-100 מגהביט
לשנייה. לשם ההשוואה, בסוף 1997 הובר על
תשתית כוללת של כ"36 מגה בייט בשניה,
מה יקרח לספקים חקטנים ב-99?
"יש כיום קרוב ל-40 בעלי רישיון לתת
שירותי אינטרנט (מתוכם כ-20 פעילים),
מרוכר במספר עצום יחסית למדינה. ניתן
להניח שב"פפ' חלקן יתמזגו לתוך הגדולות"י
שיקמוני סקפטי לגבי ההערכות שב"פפ'
יגיע משתמש האינטרנט הישראלי אל הארץ
המובטחת: "מדברים על כל מיני טכנולוגיות
שיזרזו את תעכורת האינטרנט בישראל:
.א, כבלים, 15 שכבר בשימוש,
תקשורת אלחוטית - אבל כל זה בתחום
ה"מייל האחרון", כלומר בין המשתמש לספק.
השאלה היא כמה מהר המשתמש יתחבר החוצה.
זו שאלה קשה כי התקשורת הבינלאומית לא
הולכת להיות יותר זולה ב"99. התקשורת
הבינלאומית לישראל היא יקרה. קו 11 1.5
מגהזבייט שעובר על סיבים אופטיים מארה"ב
עולה 50-60 אלף דולר בחורש".
אז לא לצפות להרבה מ-1 פמוא?
"גם אחרי 99' אי אפשר לתלות הרבה
תקוות ב*1 סמזא, מבחינת משתמש הקצה, לא
ברור בכלל אם במודל הכלכלי הקיים של
תקשורת בינלאומית, 1 ]א יגרום להוררת
מחירים. מה שאתה חווה כמהירות זה בעצם
כמה רוחב פס הספק שלך הקצה עבורך. אם יש
לו קו של 1.5 מגהזבייט ויושבים עליו אלפיים
כמוך, יהיה קשה להגיע לחו"ל, אם ישבו עליו
שלשה - תטוס כמו מטוס. זה הכל עניין של
כסף, לא של טכנולוגיה".
שיקמוני אומר כי הספקיות נמצאות בין
הפטיש לסרן: "אין בעיה טכנולוגית. הזיכיון
של 1 סמוע נמצא בירי החכרות הבינלאומיות.
אין בעיה לקבל מהן עור רוחב פס, הבעיה היא
להצדיק את זה כלכלית. המשתמשים רוצים
מחירים כמו בארה"ב. המחירים אכן צריכים
להיות נמוכים, כי התחרות היא עצומה. יוצא
שצריך לגרר את הכסף מאיפה שהוא כדי
לקבל עוד רוחב פס לחו"ל. צריך להוריר את
המחיר של התקשורת הבינלאומית, וזה יכול
להיעשות על ירי פעולה ממשלתית, מבלי
לפגוע בהתחייבויות ובתנא" המכרז של
החברות הבינלאומיות".
גם ללקוחות יש משימה, סבור שיקמוני
"הלקוחות צריכים ללחוץ על הספקים להרחיב
את הכבישים לכיוון הצמתים, לכיוון ה"אח,
בתוך ישראל. זה לא יקר, והמשתמשים
הישראלים זכאים לקבל רוחב פס בתוך ישראל
ברמה טובה יותר עבור הכסף שהם משלמים. זה
רבר שניתן לשפר בקלות".
₪
/
1
/
1
4
.
0
/
4
/
%
.
שנת שערי
הכניסה
הרעת מתפתחת, תופטת את
מקומה ומכחיבה (פה ועום) את
סרר היום, אבל מאבדת את
אופיה. אם זה טוב ואם זה רע,
אין כבר דרך חזר
רה ו ו
אורי ברוכין
8 הייתה שנה טובה לעסקים ברשת.
הפוטנציאל לרווח כלכלי מושך משקיעים
ומהווה דלק מצוין להמשך התפתחות המריום:
מגוון השירותים יגדל, הטכנולוגיה והתשתיות
יטופחו, והשימוש ברשת יהפוך לסטנדרט
בעור ועור תחומי חיים. האינטרנט זו המילה
החמה בוול"סטריט. חברות שאין להן שום
קשר לתחום האינטרנט, זוכות לעליות חרות
בשערי המניות שלהן, ולו משום שהכריזו על
פתיחת אתר רשמי לחברה.
ב"98' הפכה הרשת מטרנד לקובעת
טרנדים. בהרבה מובנים זהו תהליך המסמן
הבשלה ביחס הקהל הרחב אל המדיום. כיום,
ברור לכולם שהרשת היא כאן כרי להישאר,
היא איננה שיגעון חולף.
מספר גולשי האינטרנט גדל השנה מ1027
מיליון משתמשים בתחילת השנה ל-151
מיליון משתמשים ברחבי העולם בתחילת
דצמבר. מעולם לא היה חידוש טכנולוגי שזכה
לחרירה כל כך מהירה; לא הטלפון, לא הרדיו
ולא הטלוויזיה. מצר שני, העובדה שהרשת
הופכת יותר ויותר לחלק מהחיים היומיומיים,
בשילוב עם כניסת הכסף הגדול, מפוצצת
הרבה חלומות על הרשת כמרחב אלטרנטיבי
וחופשי, מנותק מסדרי העולם הישנים ומאבקי
הכוחות המוכרים. שנת 1998 תיזכר כשנה בה
הופקעה הרשת סופית מירי הגולשים.
מו בולם
השינוי הבולט לעין של השנה הוא שבסוף
8 כמעט כל האתרים הגדולים והמובילים
ברשת נראים אותו דבר. למה? כי הם רוצים
להיות פורטליםי שערי כניסה לרשת
שמיליוני גולשים עוברים דרכם כל יום
ומסתובבים בתוך אתרי הענק שלהם.
הרייטינג מתורגם לכסף על ירי פרסום, ועל
ידי שיתוף פעולה עם חברות מסחריות
המציעות את סחורתן בשערי הכניסה,
זה טוב כי רוב הגולשים משתמשים
בפורטלים גם בתור נקודות פתיחה לגלישה
וגם בתור בסיסים שחוזרים אליהם במהלך
הגלישה. פורטל טוב הוא דרך מהירה למצוא
מה שמחפשים בבלגן של הרשת, ומקום לחזור
אליו לקבלת חבילת שירותים שתענה על
הצרכים הבסיסיים של הגולשים. הפורטלים
הרעים, יש לקוות, ייעלמו או ייבלעו. כמו כן,
מאוד יכול להיות שיתפתח סוג חרש של
פורטלים שלכל אחד מהם קהל יער מסוים,
זה רע כי ההיצמרות למתכון, והניסיון
לחקות את הפורטלים המצליחים, מאטים את
התפתחות המדיום. מודל הפורטל הוא סוף
החלום לפיו כל משתמש או חברה קטנה עם
אתר טוב יכולים להגיע אל הפסגה. זהו מודל
משתלם, אבל כוה שדורש השקעות גדולות
מאוד בטכנולוגיה, בתוכן, ובשיווק. נטסקייפ,
למשל, הכריזה לאחרונה על קמפיין בתקציב
של 0 מיליון דולר, שכל מטרתו לשווק את
הפורטל שלח
בישראל נראה שרוב האתרים הגרולים
חושבים עדיין שלהיות פורטל משמעו בעיקר
לסמן "וי" על רשימת השירותים המאפיינת
פורטל, כדי שיהיה אפשר להציגה בפני
המפרסמים ולהגיד "הנה, גם אנחנו שער
כניסה לאינטרנט". רובם יגלו בשנה הקרובה
שוזה לא ממש עובר ככה, ושצריך לדאוג יותר
לאיכות של כל חלק בנפרר, ולשילוב טוב
יותר של כל החלקים יחר,
ברוכים הבאים לקניון העולמי
ההבטחה הגדולה של המסחר האלקטרוני
התחילה לקיים את עצמה השנה. הביטחון
לקנות אוןזליין עולה ברחבי העולם. אנשים
מבינים שהשימוש בכרטיס אשראי ברשת
בטוח כמו בכל מקום אחר. הצטרפות כמה
מרשתות הקניות הגדולות אל הרשת תרמה
גם היא לתחושה זו. בשבועיים הראשונים של
רצמבר 98', יותר מ"750 אלף אמריקאים קנו
ברשת בפעם הראשונה.
הרווחים ממכירות ברשת השנה יגיעו ל-
1 מיליארר דולר - יותר מכפול מאשר
בשנה שעברה. הדוגמה הבולטת ביותר. =
לפריחה בתחום היא חנות הספרים אמזון
שהמנייה שלה צמחה מתחילת השנה ב"895%
אחוזים. הערך של אמזון מוערך בלא פחות מ-
17 מיליארר דולר, לא רע לחברה שהוקמה ב-
5 ועריין מפסירה כסף. לשם השוואה -
לרשת הקניות 'סירס' לקח 118 שנים להגיע
לערך של 15.8 מיליארר,
זה טוב כי אנשים אוהבים לקנות, ובאתרים
רוגמת אמזון באמת תענוג לקנות: נוח, זול,
המכחר גדול והשירות בסטנדרטים גבוהים,
זה רע כי המגמה הביאה לעלייה בשיתופי
פעולה מסחריים ובפרסומות סמויות, ער
שבאתרים רבים קשה להבריל בין ניסיונות
לקידום מכירות ומידע "אובייקטיווי".
חשיבותו של המותג כגורם מעודד בחירה,
במצב של הצפת אפשרויות, מעודרת הרגשה
של צורה על פני תוכן. קובעי הטון הם בעלי
המותג, התאגידים הגדולים. לא נעים,
בישראל מפחרים, עדיין, רוב האנשים
למסור את מספר כרטיס האשראי שלהם
ל"אינטרנט", והמסחר האלקטרוני מדרה.
בשבועות האחרונים הודיעו חכרות האשראי
על הגמשת עמרתן כלפי השימוש בכרטיסי
האשראי ברשת, אולי זה יפתח פתח לשינוי
גם בארץ,
ועיקרן תחילה
סקר מהחורש שעבר מגלה כי 50%
מהגולשים משתמשים במנועי חיפוש
ואינדקסים כרי למצוא חרשות (כולל כותרות
שמופיעות בעמור השער). 40% משתמשים
אקטיבית באתרי חדשות. גם הפקפוק
באמינות המידע באינטרנט - הסטריאוטיפ
הוותיק ביותר על הרשת - הולך ונעלם,
בארה"ב, 39% מתוך כלל האוכלוסיה פונים
לרשתות הטלוויזיה הגדולות כדי למצוא
ערכוני חרשות, 12% פונים לאינטרנט, 9%
פונים לרריו ורק 2% פונים לעיתונות
הכתובה. לא כל כך מפתיע לגלות
שהאינטרנט עקף את העיתונים, בהתחשב
ביתרון זמן התגובה ברשת, אבל העוברה
שניצחה את הרריו ראויה לציון,
אירועי המפתח בתחום קשורים ברובם
לפרשת לוינסקי; מהפרסום של עיתונאי
הרשת מאט דרארג', ב177 בינואר, וער
לפרסום דוח סטאר במלואו ב"11 בספטמבר,
אירועים שהביאו לצריכת שיא של חרשות
ברשת ולכיסוי תקשורתי רחב שהציג את = =
הרשת כמקור לחדשות. ל
זה טוב כי לרשת יש יתרון של זמן תגובה. =
מהיר; ברשת כל גולש הוא תחנת שידור
ויכול - כמו דראדג' - לחולל מהפכות, = =
המקרה של דוח סטאר מגלה גם כי האינטרנט
מאפשר להביא לידי הציבור כמויות מירע. -
גדולות מאוד, שאין אפשרות להעביר לירי
הציבור בכלי התקשורת המסורתיים.
זה רע כי אופי צריכת החרשות ברשת
שטחי משהו - הרוב המוחלט של הגולשים .
מקדיש פחות מעשר דקות להתערכנות (מה
שמתבטא כנראה ברפרוף מהיר על הכותרות).
אם מצרפים לעובדה זאת את העובדה
שהסקופ העיתונאי המסורתי מת, מאחר ואין
משמעות לחשיפה ראשונה/בלערית אם עשר
דקות אחרי הפרסום ניתן למצוא אותו בכל
האתרים המתחרים, נגלה שוב שהיתרון יהיה
של האתרים שיעוצבו יותר טוב, יעברו מהר
יותר, ויגישו את המירע בצורה נוחה יותר.
ולצד זה, אלה שהמותג שלהם
בתחום חזק יותר. וכך, שוב,
מקבלים התאגידים שליטה על
"האמת".
בישראל המצב בעייתי. מעט
מרי עיתונים ישראליים נמצאים 0
על הרשת (העיתונים הגדולים 3
לא מופיעים כלל), וכמעט ואין- >
אתרים המוקדשים למעקב
שוטף אחרי החדשות. פה ושם
אפשר למצוא איזה מכזק, אבל
זהו. מגזינים מקוונים דווקא
יש בישראל, הגדולים בהם הם-
"וואלה היום" (שהיה הראשון
לפרסם חלקים מתוך דו"ח סטאר
בעברית), ומגזין .101 (שהיה הראשון לדווח
על המכירה של מירביליס לאמריקה און"ליין,
שעוסקים יותר בפכים קטנים בחיי הגולשים >
מאשר בדיווח חדשותי שוטף. כניסה של
העיתונים הגרולים לרשת תעשה טוב לשוק
האינטרנט הישראלי. הצ
או של מי חרשת הזאת לעואול - .
המגמות בשימוש ברשת השנה הן תולרה 0
של אינטרסים כלכליים מובהקים. בעצם לא ,
ברור אם הן עולות מן הגולשים או מונחתות
עליהם. התחרות על הגולשים הביאה לגל
חסר תקרים של שיתופי פעולה, מיזוגים
וקניות. עד השנה, חברות כמו ריסני, 6פא,
ואפילו מיקרוסופט, השתמשו ברשת כבמה
לשיווק התכנים והמוצרים שיש להן מחוץ
לרשת. כעת הן משקיעות ישירות באתרים
ושירותים לגולש,
האינטרנט היה אמור להיות "המשווה
הגדול", זה שיאפשר גם לחברה קטנה
להתחרות בחכרות הגדולות, אחרי הכל "כל
מה שצריך זה אתר", אלא שפתיחת השווקים
לתחרות גלובלית, חיזקה את ערכם של
המותגים הבינלאומיים, המוכרים בין כה וכה,
כמו כן, מסתבר שנדרשים סכומי עתק כרי
לתחזק אתרים ברמה גבוהה וליצור תנועה
גדולה של גולשים אליהם. אמריקה און"ליין,
לדוגמה, קנתה ביוני את 160 של מירביליס
(בכמעט 400 מליון דולר), בגובמבר המשיכה
לנטסקייפ (4.2 מיליארר דולר), וקינחה לפני
מספר ימים בעסקה עם דל, משווקת המחשבים
הגדולה ביותר ברשת, שתטמיע את תוכנת
ההתחברות של אמריקה אוןזליין על מחשביה,
לאמריקה אוןזליין, ספקית האינטרנט
הגדולה בעולם, 14 מיליון משתמשים שהיא
ספקית ההתחברות שלהם, הרך 160 קיבלה
גישה לעוד 23 מיליון משתמשים (במקרה
הגרוע ביותר, לשליש מהמספר). השליטה על
הרפרפן והאתר של גטסקייפ מעניקה לה
גישה לעוד עשרות מיליוני משתמשים. איזה
סיכוי יש לחברות הקטנות מול ענקים בסגנון
הזה? לא גדול, אלא אם יאפשרו הקטנים
לענק לקנות אותם.
אם זה מזכיר משהו, אין זה צירוף מקרים,
אחרי הכל, המשפט של מיקרוסופט בכותרות,
אבל נראה שעל כל ענק שהממשל יצליח
למתן, יקום אחר אחר,
7
(7
.
ו
האר קפטן אונטרנט 29.12.98
הכל ניתן לתיכנות
שנת 1998 היחה שנה טובה למננולוגיה: משחקים חכמים,
מחשבי כף"יד, פורמטים מעוופרים, מסכים עוטוחים, וידאו
ופ אינטרנט דרך הכבלים ובית ש'ודע להכין קפה
רפנה לוי-ינוביץ
לפני מספר חורשים ערך מרען בריטי ניסוי
נועז: הוא השתיל לעצמו שבב סיליקון מתחת
לעור, שתוכנת לזהות ולשרר קודים מיוחדים
למכשירים בבניין המעבדות שבו הוא עובר.
לאחר הניתוח, יכול היה המרען להסתובב
בבניין, לפתוח ולסגור דלתות שננעלו
אלקטרונית, להפעיל ולכבות אורות ומכשירי
מיזוג אוויר ולקבל מן המחשב המרכזי הוראות
וכיווני דרך בבניין, בעוד שאנשים אחרים
יכלו לעקוב אחרי תנועותיו בזמן אמת. לאחר
כשבוע נשלף השבב החוצה, אבל הניסוי
הוכתר בהצלחה: לא רק את הקירות,
הרהיטים, הבגדים והמכשירים בהם אנחנו
משתמשים אפשר כבר לתכנת. הטכנולוגיה
הקיימת מאפשרת לתכנת גם אותנו.
שנת 1998 הייתה השנה בה חרר המיחשוב
הממוזער לכל פינה: צעצועים אינטליגנטים
(פרבי, החיה הווירטואלית המסוגלת ללמוד
לדבר, ומיינדסטורמס, הלבנים הניתנות
לתכנות של לגו כבר כבשו את שאר העולם
ויחלו להיות משווקים בארץ בעור חורשים
ספורים); בתים אינטליגנטיים (המפעילים את
הקומקום, מנגנים מוסיקה רגועה וממלאים את
האמבט ברגע שהמכונית מתקרבת לתחילת
הרחוב. ביל גייטס גר בבית כזה), ומחשבים
לבישים (המורים לחולצה לאוורר לכם את
בית השחי, ולנעליים להפעיל את החימום
בסוליות) הם רק דוגמאות. במקביל מסתמנת
אינטגרציה מלאה של המחשב, ובאמצעותו גם
הגישה לאינטרנט, בכל יתר תחומי החיים:
מכשירי מיקרוגל המאפשרים גישה למאגרי
מידע מרוחקים אגב בישול, ומכוניות
המאפשרות גלישה ברשת תוך כרי נסיעה הם
רוגמאות נוספות.
החיפוש אחר הפשמות
במקביל למגמה זו הסתמנה השנה מגמה
נוספת: החיפוש אחר הפשטות. בחברת אפל,
שלפני שנה עוד נרמה היה כי היא גוועת,
הימרו על גישה ישירה ולא מתחכמת. ה-
0]ו, המחשב המעוצב של החברה, יוצא מן
הקופסא ומוכן לפעולה, כולל גלישת
באינטרנט, בתוך פחות מעשר רקות. ההימור
הצליח: ה"סזאו הוכתר על ידי מרבית עיתוני
הכלכלה והמחשבים בעולם כמוצר המוצלח
של השנה. בארה"ב נמכרו עשרות אלפי
פריטים ממנו בחורש הראשון לחשיפתו, ומאז
הגיע ארצה לפני כחודשיים, נמכרו ממנו כמה
מאות יחידות, בעיקר למוסרות חינוך
ואקרמיה. בישראל גם לא הורגשה מגמה
אחרת שעלתה בארה"ב: שיווק של מחשבים
בקונפיגורציה בסיסית חזקה, שמחירם אינו
עולה על אלף דולר.
אחר השינויים הררמטיים הגיע אל שולחן
העבורה הביתי יד ביר עם מערכת ההפעלה
החרשה של מיקרוסופט, חלונות 98', שגרסתה
העברית יצאה לאור רק לקראת סוף השנה.
בעור שחלונות 98' זכתה לביקורות לא
מחמיאות, בעיקר על כך שהיא במהותה
גירסת תיקונים לא מושלמת לחלונות 95'
הבעייתית, הרי שתמיכתה בטכנולוגיית ה-
] (8ג3 8681 [הפזסצגמז), הפכה גם את
מעהכות המחשב המתוחכמות והמשוכללות
ביותר לפשוטות לשימוש: במקום התקנה
סבוכה של כרטיסים על לוח האם של המחשב,
הזז מאפשר לחבר למחשב עשרות
מכשירים (מדפסות, סורקים, מצלמות
דיגיטליות, רמקולים ומה לא), ולהשתמש בהם
מיר, אפילו מבלי להפעיל מחדש את המחשב,
ההיפוש אחר האימות
פריחה גדולה הייתה השנה למכשיר
הווידאו הדיגיטלי, ה"פפ. המכשיר נמכר
בשתי גירסאות: כחלק ממערכת הסטריאו-
טלוויזיה הביתית או כחלק מהמחשב האישי.
הוויריאו הדיגיטלי מאפשר לא רק שיפור
עצום באיכות הצליל והתמונה, אלא גם
בכמות המירע הניתן לאפסן על התקליטור.
סרטי קולנוע במהרורת פשכ כוללים ברובם
סצינות שנחתכו בעריכה הרגילה של הסרט,
זוויות מצלמה נוספות לסצינות מרכזיות,
כתוביות בשמונה שפות ויותר, ועוד. השנה
גם יצאו לאור גרסאות פס לתוכנות
מפורסמות כמו האנצקלופריה אנכרטא של
מיקרוסופט, וגם מכשירים המסוגלים לצרוב
תקליטורים כאלה הסתננו אל המרפים,
בשנה הבאה צפויים להימכר מכשירים
הצורבים תקליטורי פטס רב פעמיים,
שיאפשרו כתיבה ומחיקה סע מירע, ורב
הסיכוי כי הם יחליפו ל , את
מכשירי הסי"רי רום המקובלים. ער
שנת 2001, צופה מכון המחקר 6פ1,
יימכרו בארה"ב בלבד למעלה מ1207
מיליון מכשירי פשפ, למרות כניסתן
לשוק של שתי תרות
שא (והחס) 116 1060
ןא שפיתחה חברת שמא
וניצניה כבר נראים בשוק, והז
0 של חברת פוג'יטסו, פורמט
האמור לאחסן לא פחות משישה
ג'יגבייט על תקליטור וצופים כי
ייכנס לשימוש באמצע 1999,
בראשית השנה הוציאה חברת
פנסוניק את מכשיר ה"סשפ הנייר
הראשון, זסוה6 ד הוזוגק, בעל מטך זעיר של
פחות משישה אינץ', המאפשר צפייה בסרטים
בפורמט רחב. כל השיפורים הללו, כמו גם
העוברה שתקליטורי ספ הפכו נפוצים ער
כדי כך שלפני כשלושה חודשים הכריז ענק
הווידיאו בלוקבסטר כי הוא מציע להשכרה
כמה מאות כותרים בפורמט כזה, עודרו גם
התפתחויות מסעירות בתחום השמעי בימים
אלה החלו להופיע בשוק מערכות רמקולים
בשיטת דולבי דיגיטל סראונד, המאפשרים
חיבור של המחשב לחמישה רמקולים וסאב
וופר, והפיכתו למעשה למערכת סראונר
משוכללת.
החיפוש אחר הזבויות
בתחום הסאונד החידוש העיקרי של שנת
8 היה הפורמט 183א - פורמט לשמירה
והשמעה של קובצי צליל, שמאפשר העברה
מהיהה יחסית באינטרנט, באיכות גבוהה. לפני
חודשיים בלבר יצא לשוק גם ראשון
המכשירים הניידים להשמעת 183א, המאפשר
לחובבי מוסיקה להאזין לקבצים כאלה גם לא
ליר המחשב. חברות המוסיקה, שפורמט 193א
פגע במידה רבה ביכולתן להגן על זכויות
היוצרים שלהן, נערכות בימים אלה לפיתוח
פורמט חרש, שימנע העתקות פיראטיות (ראו
דו"ח אמין).
שנת 1998 הייתה גם שנתם של המחשבים
הנישאים הזעירים, ובראשם הס1ו וו של
חברת 3601 למרות זעירותם, מחשבי כף
היר מריצים מערכת הפעלה ממשפחת חלונות
(6₪) המאפשרת להם להתחבר לאינטרנט,
לעבר תמלילים, לשלוח ולקבל פקסים ודואר
אלקטרוני ולשוחח בחופשיות עם המחשב
השולחני. האתר דמאוס, שהכתיר את הפלם
פיילוט כמחשב כף היר המשובח של השנה,
ציין כי השוק הוצף השנה בלמעלה מעשרים
דגמים שונים של מחשבים משובחים נטולי
מקלרת והם מאפשרים למשתמשי מחשב
מתניידים לא להיפרר ולו לרגע ממשררם.
חיבורי האינפרא אדום בהם צוידו השנה
מרבית המחשבים הנישאים, מכשירי הפקס
הניידים הזעירים, והמצלמות הריגיטליות
הקלו עור יותר את העבורה בררכים, אם כי
בארץ עדיין לא תומכים רוב הטלפונים
הסלולריים בחיבורים כאלה. אגב אינפרא
אדום: שיתוף פעולה בין מוטורולה, יבמ,
טושיבה, אינטל ועוד ענקים, עתיר להניב
בשנה הבאה חיבור אלחוטי משוכלל יותר,
שלא יחייב אפילו קשר עין בין חמכשירים.
החופוש אחר המחירות
באירופה ובארה"ב החלו השנה חברות
הכבלים לאפשר חיבורי אינטרנט שלא הרך
מערכת הטלפונים הרגילה. גם בארץ צפויה
שיטה זו, המורידה את העומס ממערכת
הטלפונים ומאיצה את קצב ההתחבהות לרשת,
להיכנס לשימוש בשנים הקרובות. בינתיים
הררך המהירה ביותר להתחבר לאינטרנט
בארץ היא באמצעות קו א80ז. ער לפני
שנה הציעו רק מעטות מספקיות האינטרנט
תמיכה בקו כזה, ואילו השנה תומכות בו
כולן. חברת מא 150 תפסה במהירות נתח
נכבר של שוק משתמשי האינטרנט בארץ,
ואפילו בזק הוזילה את מחירי הקווים הללו,
והיא גובה עבור המרה של קו רגיל לקו
אפ8! רק מעט יותר ממחירו של קו טלפון
נוסף.
עוד מוצר שלא נראה בארץ לפני שנה
ועתה מככב בכל חנות הוא המסך השטוח:
מסכי 1.60 (גביש נוזלי) דקיקים יחליפו, יש
לשער, את המסכים האימתניים שהופיעו
השנה על כל שולחן (מסך של 17 אינץ' הפך
זה מכבר לסטנררט). הסיבה היחירה שטרם
עשו זאת היא המחיר, העומר עריין על פי
שלוש או ארבע ממחיר מסך רגיל. לפי
יהמאס, אגב, העיצוב הפך השנה לנושא
מרכזי בעולם המחשבים. אחרי שנים של
השלמה עם כך שמכשיר הפלא הוא משהו
מכוער המגיע בקופסא סטגררטית וחסרת
המיון, ראה השוק את ח"סג!אג השמנמן
והתכול, את האפטיבה של יבמ, הרקיק
והשחור - ראה, אהב, וסירב לחזור לאחור,
הטכנולוגיה האחרונה המאפשרת את
כניסת האינטרנט לחיים שמחוץ למחשב,
היא, כמובן, הטלוויזיה הדיגיטלית. זו
מאפשרת מלבר אינספור עהוצים שונים גם
אינטראקטיוויות, וגישה לאינטרנט ממכשיר
הטלוויזיה, מה שקורב לוודאי יצהף אל קהל
הגולשים גם אנשים שעד כה נמנעו מכך
בשל רתיעה ממחשבים. טלויזיה דיגיטלית
כבר נמצאת בשימוש רחב בארה"ב ובאירופה,
והיא עתירה להגיע ארצה בשלהי 1999.
וני ג למנמ : = :
א
צשרת הגדולים
שנח 1998 היחה רצופה מאבקים על דמותה עול האינטרנם, ומקומה בחיים הציבוריים. אלו המאבקים הבולטים
נעמה כרמי
שנת 1998 היתה שנת המאבק על אופיה
של הרשת. כעת כבר ברור שהרשת לא
תישאר המרחב הפתוח, החופשי, הדמוקרטי
והמבוזר שפעם חלמו כי הוא אפשרי. הסכנה
מופיעה משני כיוונים: מהממשלות,
ומהתאגידים העסקיים הגדולים. אלא
שהתמונה מורכבת יותר מכפי שהיא נראית
במבט ראשון. נגד חלק מהסכנות שמציבות
החברות אפשר להתגונן רק באמצעות חקיקה,
שתגביל את כוחן. אך הפיקוח הממשלתי
מביא אתו סכנות משלו, שגם הן לא בדיוק
לטובת תושבי הרשת.
הממשלות הרי רוצות לשלוט על
האינטהנט כמו על כל דבר אחר. המאבק הזה,
בין החולמים על האינטרנט כמרחב פתוח
ודמוקרטי, שמשנה את יחסי הכוח ומאפשר
לכל אחר לקבל ולהעביר מירע באופן חופשי,
לבין הניסיון לכוון אותו מבחוץ, על ידי
אינטרסים פוליטיים וכלכליים, איפיין את
השנה שחלפה. האינטרנט כבר לא יגשים את
החזון האנרכיסטי, אבל אפשר לצפות בביטחון
שהמאבק על רמותו יימשך, ילבש פנים
חרשות ויתפרש על חזיתות נוספות, גם בשנה
הבאה. העידן המקוון נמצא רק בתחילתו,
והמשתמשים עדיין יכולים לעצב אותו, לקחת
חלק בניסוח כלליו, או להתמרד נגד כללים
כפויים. להלן עשרת המאבקים שעשו את
8 לשנה חשובה מאוד מבחינת הרשת.
1. ממשלת אוה"ב
נגד מוקרוסופט
החקירה הפדרלית שנפתחה נגר
מיקרוסופט בשנת 1990, הבשילה השנה לכדי
הגשת כתב אישום. במוקר התביעה, ניצול
המונופול שיש למיקהוסופט במערכות הפעלה
כרי למנוע תחרות בשוק המחשבים, באופן
שמפר את חוקי ההגבלים העסקיים של
ארה"ב. המשפט, שנמצא כעת בחופשה לךגל
החגים, זוכה לטיקור צמור באתרי החדשות
המובילים, ובחלקם מלווה בשירורי וידאו של
העדויות. במשפט נוסף זכתה סאן בתביעתה
ממיקרוסופט להוציא מחלונות 98 יישומי
ג'אווה עוקפי סאן. מיקרוסופט היא גורם
מרכזי בחיי הרשת, והמחשבים בכלל, ולכן
לעתירה יהיו השלכות על החיים המקוונים,
וגם האמיתיים. זוהי החברה שכולם אוהבים
לשנוא, וכולם תלויים בה. מה נעשה עם
מיקרוטופט אחרי המשפט? אם תוצאותיו לא
ישנו את העולם, הן ישנו לבטח את הרשת
ואת יחסי הכוחות בה.
2. מדיום להמונים? התאגידים
הגדולים ממשינים להשתלט
עסקת השנה, רכישת נטסקייפ בירי
אמריקה און-ליין וסאן, היא מבחינות רבות
תוצר לוואי של מעמדה של מיקרוסופט. אבל
למי שניסה בהרגלי הגלישה שלו לבטא משהו
שחרג מעבר לנוחות המיירית, זהו ללא כל
ספק סופה של תקופה. גולשים בעלי מודעות
השתמשו בנטסקייפ משתי סיבות. ראשית, זהו
דפרפן טוב יותר. שנית, ולא פחות חשוב, זה
לא מוצר של מיקרוסופט. ופתאום חבוקים
אוהדי נטסקייפ בזרועותיה של אמריקה און-
ליין, סמל ההמוניות ברשת. קוהם איי,סי,קיו,
עכשיו נטסקייפן עושה הושם כי ב*1999, לאן
שלא נביט, נראה את אמריקה און-ליין. מצר
שני, כדי להילחם במיקרוסופט, צריך לאחר
כוחות. זה כריוק מה שמנסות סאן, אמריקה
און-ליין ונטסקייפ לעשות, כשנוח להן,
ולצורך זה משתנות חרשות לבקרים ההערכות
ההרריות שלהן זו על זו. החזית הדיגיטלית
בשנה הבאה תושפע מהאופן שבו ימשיכו
להיווצר ולהתפרק קואליציות של התאגירים
השליטים.
3. ונעבור לביל השני:
הרוח וההדחה
הוח סטאר, כמובן. אולי האירוע החשוב
ביותר בתולדות הרשת. יעיר העומס ששהר
ברשת בשעות הראשונות לפרסומו. עוד בטרם
הוחלט אם לפרסם את הרו"ח בציבור, ובאיזו
מתכונת, כבר ניהל הקונגרס משא ומתן עם
אמריקה אוןלייָן. חברי הקונגרס פשוט צפו
את העומס שיוטל על השרתים, והיו זקוקים
לרוחב גישה נוסף.
מיליוני בני אדם עיינו בהוח סטאר ברשת.
ערב הפרסום ביקרו באתר של מאט דרדג' 1.1
מיליון גולשים. הרשת לא קרסה, כפי שצפו
לה, אבל קצב הגלישה הואט מאוד. ה-
6ה0חהו5 קטפטטה1 טוען כי האינטרנט מילא
בפרשה זו את התפקיר שמילאה הטלוויזיה
בעימות בין קנדי לניקסון ב-1960, אז התגלו
סגולותיה בהמלכת וההחת מועמרים. צריך רק
לבדוק אם העומס הזה לא לווה, במקביל,
בירידה הרמטית בכניסות לאתרי פורגו, לאור
אופיו המציצני של הרו"ח. ברשת נעשה
/
המיד קפטן אינטרנט 29.12.98
שימוש גם בשלבים המאוחרים יותר של
הפרשה, כאשר מאות אלפי חתימות נאספו
בקמפיין דואר אלקטרוני, נגר ההרחה,
4 האח הגדול: פיקוח, מקיקה
התערבות ברשת
יריו הארוכות של הממשל האמריקאי
נשלחו לרשת גם השנה. לאחר שבשנה
שעברה בוטל "חוק המהוגנות בתקשורת"
(סס), נכנסו השנה לתוקף שני חוקים
להגנת ילדים ברשת; מפני חומר מזיק, ומפני
שימוש לרעה במירע שהם מספקים. כנראה
שבממשל מניחים שכולנו נתמוך בהגנה על
נשמתם הרכה של הילרים, ולכן יהיה קל,
יחסית, להעביר חוקים מגבילים שכאלה.
דרך נוספת בה התערבו בחיי הרשת שלנו
היא על-ירי חסימת אתרים וסינון תכנים. לא
רק פורנוגרפיה ואתרי סקס כיכבו ברשימה
האסורה השנה; הליגה נגד השמצה השיקה
תוכנה שחוסמת אתרים בעלי אופי גזעני. מה
הלאה? על חופש הביטוי נצטרך להמשיך
להילחם, כנראה.
תחום אחר בו נוטה הממשל שלא להתערב,
הפתעה, קשור לעשיית רווחים. איירה מגזינר,
שהיה היועץ של קלינטון לענייני אינטרנט,
המליץ לממשל האמריקאי שלא להתערב
במסחר החופשי ברשת. גם האזרחים הקטנים
של הרשת ירוויחו, ככל הנראה, מההחלטה
שלא למסות בעתיר הנראה לעין עסקאות
שמבוצעות בה. אבל לא לטעות, הכוונה היא
להיטיב עם החברות.
5. דמוקרטיית הרשת מתגוננת:
החוקה לעזרת הגולשים
מגיני חופש הביטוי לא ממש מאושרים
מההתערבות ברשת ובתכניה, בין אם
דואר אלקטר
4
=
/ 4
באמצעות חקיקה ובין אם באמצעות תוכנות
סינון. השנה נרשמו כמה הצלחות משפטיות
במאבק הנגדי, שגייס לעזרתו את התיקונים
לחוקת ארה"ב.
יישום החוק להגנה מקוונת על הילד נמנע
בעקבות צו משפטי שניתן בתביעה
שהשותפים לה היו, בין היתר, האגודה
האמריקאית לזכויות האזרח ועיתון הרשת
"סלון מגזין". ספרייה ציבורית בווירג'יניה
חויבה להסיר את תוכנת הסינון שהתקינה
על מחשביה, בטיעון שהשימוש בה מנוגד
לתיקון הראשון לחוקה.
בישראל אין חוקה, כידוע, ומייק אלדר
הוריד מיד את האתר שלו כשהתבקש על-
ידי הצנזורה. החקיקה ומאבקי הנגר
משקפים בלבול מסוים ביחס לאפשרויות
של המריום החרש, שיקח זמן ער שהוא
יתבהר.
6 זה לא עסקבם:
המלחמה על המרטיות
הרשת מציבה אתגרים חדשים להגנה על
הפרטיות. השנה עלתה המורעות בקרב
הגולשים למידע הרב שהם מספקים, בלי
רעת, לאתרים בהם הם מבקרים. "כלב
השמירה" הוא אתר חרש, לקירום המאבק
לפרטיות, שיבדוק את מדיניות הפרטיות של
אתרים ברשת (פזס.8.001ַ00הס91//:קזזת).
על בסיס הדוחות ייבנה מאגר שידרג את
מדיניות הפרטיות של האתרים.
אבל החרירה לפרטיות לא מסתיימת
במירע שהאתרים השונים מקבלים מאיתנו,
ובשימוש לא נאות שהם עלולים לעשות בו.
אירופה גילתה השנה שעל אדמתה מתבצע
פרויקט אשלון, שמאפשצ'וכנות הביטחון
הלאומית האמריקאית ל1/08 לכל תמסורת
נתונים אלקטרונית וליירט אותה; כולל,
כמובן, הדואר האלקטרוני שלנו.
| 2
1
// 2-44 7% / .44443 %
גום הרא '\
/ וו %צ שו
1 המלחמה על התצפנה
היבט אחר של הפרטיות ברשת היא
ההצפנה, שנמצאת תחת פיקוח ממשלתי הדוק
בכל מקום, בגלל הפוטנציאל שלה לשרת
פעולות לא חוקיות, כמו פשע וטרור. זה לא
ממש משכנע את הלוחמים בעד הצפנה,
שרואים בה רמיסה של זכותם לסודיות. הבעיה
מחמירה, עד כרי סכנת חיים, במדינות בהן
הופך האינטרנט לכלי מעקב אחרי מתנגדי
משטר. בטכנולוגיית הרשת אפשר להשתמש
כדי לעקוב אחרי אנשים, וגם כרי לשמור על
פרטיותם. המאבק בין שתי הגישות האלו
איפיין את השנה שחלפה, והוא עדיין רחוק
מסיום.
8 ומה עם זמויות היוצרים
למרות התחושה שהכל פרוץ, רק להושיט
את היר ולקחת, הרי גם כאן מתחילים לעשות
סדר. מהאופוריה של לחלוק את הכל עם
כולם, עוברים להכרה בכך שליוצרים יש זכות
על פרי יצירתם - גם אם הוא נמצא
בסייברספייס. לאחרונה חתם נשיא ארצות
הברית, ביל קלינטון, על חוק שמטיל עונשים
כברים על הפרת זכויות יוצרים, גם אם חיא
אינה כרוכה בהפקת רווחים. בישראל, שפעם
היתה ידועה כ"מרינה של תוכנה אחת", המצב
משתפר. לאט.
0. רואר ובל לסל, וחסל
המאבק במטרר של דואר הזבל (ספאם)
החריף השנה, ועבר למסלול המשפטי. בחלק
ממדינות ארה"ב יש חקיקה נגר דואר זבל,
והשנה הוגשה על בסיסה גם תביעה פלילית
של מרינת וושינגטון, שנדחתה. בדיונין ( )
בנושא, לא הגיע הקונגרס האמריקאי לכלש
החלטה לגבי חוקים פהרליים. בישראל קיים
חוק רק לגבי פקס. עיקר ההתנגדות באה
0 %
4 | / /ר 3 הא / ₪/
| ש(ט יקי מ | 3 0
. ו | | ו /
ב א
1. קר נלייך
4 מדהים ז
1" קוו אפפ6!ו
מהחוגים העסקיים, אבל גם מגיני חופש:
הביטוי מודאגים מאיסור מוחלט על דואר
זבל, וכן מהתקדים של רגולציה ברשת.
אבל הטרנר החרש הוא לתקוף הווקא את
המתנגרים להגבלה ממשלתית על רואר זבל,
כנראה שזה מה שקורה לאחר שנתקלים:
בתיבת הואר מלאה. בינתיים לא נותר אלא
להמליץ על שימוש בתוכנות שונות
שחוסמות את דואר הזבל,
0 האקרים לנצח
ההאקרים משמשים נשק טוב בידי
הממשלות, כשהן רוצות להראות איזה נזק
ייגרם ללא פיקוח על הרשת (ליתר דיוק, ללא
תקציב מנופח לפיקוח על הרשת). בינתיים
המאבק מחריף, ומדי פעם אפשר לשמוע על
מעצרו של "ההאקר המסוכן בעולם",
שמתגלה בדרך כלל כקטין עם מורם,
בארה"ב סירב בית המשפט העליון לדון
בבקשת ערבות לקווין מיטניק, ההאקר
המפורסם בעולם, והוא ממשיך לשבת בכלא,
בעוד משפטו נדחה שוב ושוב. גם אם
ישוחרר יום אחר, ייאסר על מיטניק השימוש
במחשב אישי, עם או בלי מודם, למשך כל
חייו, והאתר שלו (וכל אתר שמוקרש לו)
ייאלץ לרדת מן הרשת. אהור טננבאום
(האנלייזר) שלנו, לעומת זאת, זכה לתגובה
חצי אוהרת מראש הממשלה;
א
,
ק
מ.
₪/ שש 9
/ן
ו
לגלישה
' נ ב ר 1 ו
רק [₪א-50%! לעסקים יכולים להציע לך חבילה הכוללת:
של בוק 64%- 128% מאז. -אס לגלישה
חופשלת ללא הגבלת שעות וללא חיוב
פעימות מונה!
2. נתב 61500 בשוול 51100 במתנה!
(למבצעים מנוי לשנתיים).
5. התקנת קו אי של בזק ב-50% הנחה
(שווי ההנחה 450 שייח)*.
4. עד 20 תיבות דואר - במתנה!
5. קו א5של בוק 64% לגלישה
באינטרנט, כולל התקנה, לשימושך ולכל
המשפחה:
6. חנות עיסקית בקניון הוירטואלי של
זשא-את9ז במתנה
.0 6 אש
* המחירים אזלנס כוללים מעיימ.
* בכפוף לתקנון המבצע של חברת בזק.
* מתחייב ברכישת מודם דיגיטלי והתקנה,
טמידן ירקי
התרסקות מחשב והיעלמות
מי שרוצה לחסוך לעצמו עוגמח נפט, יבול לגבות אח המידע. איך עושים את זה? בבקעשה
חגי פישמן
מתח חשמל בלתי יציב, אקלים או סתם
תקלה שגרתית; כל אלה מתנכלים לציור
המחשבים והאלקטרוניקה שברשותנו, שגם כך
הוא רגיש יחסית ונוטה להתקלקל. המירע
המאוחסן במחשבנו מאוחסן ברוב המקרים על
מדיה מגנטית (מספר פלטות עגולות
המסתובבות על ציר במהירות גבוהה) בתוך
מארז הנקרא דיסק קשיח. הריסק הקשיח נוטה
להתחמם עקב מספר הסיבובים הגבוה שבו
המדיה המגנטית מסתובבת (5,000 - 10,000
סיבובים לדקה), רכר המעמיד לא פעם את
המירע והחומר הנמצא במחשב בסכנת הכחדה.
כראי לגבות את המירע והחומר החשוב. אף
ספק חומרה או תוכנה אינו מעניק אחריות
לשלמות המירע או הנתונים שבמחשב, ולכן
מטלת הגיבוי מוטלת על המשתמש. במקרים
מסוימים של "נפילת" או קריסת הריסק
הקשיח, אנו עלולים לאבד חלק ממירע או
חומר חשוב, ובמקרים הגרועים לא ניתן כלל
לשחזר את החומר או המירע שאוחסנו בדיסק
הקשיח. לכן, כראי ומומלץ למצוא אמצעי
גיבוי אשר יכולים להציל אתכם ב"יום שחוף"
שכוה,
באיזה אמצעי או אופן ניתן לגבות את
המידע והחומר החשובים? כדי לענות על
שאלה זו, צריך להתחשב במספר גורמים
:4-4 יו וי כ המרי בבר
שבאמצעותם ניתן להגיע לפתרון המתאים
ביותר:
א. מה כמות המידע שרוצים לגבות (כמות
קטנה של מסמכים, קבצים גרפיים גדולים, או
אולי את כל תכולת הריסק הקשיח)?
ב. האם הגיבוי ייעשה בצורה אוטומטית?
באיזו תדירות לגבות? כל יום, פעם בשבוע,
פעם בחורש?
ג. האם הגיבוי הנועד גם להגנה מפני
שריפה או גניבה, או רק נגד נזק פתאומי
למירע?
ד. האם אמצעי הגיבוי יהיה פנימי או
חיצוני? אמצעי גיבוי פנימיים זולים יותר
מתואמיהם החיצוניים, הזקוקים לבקר או
למתאם חיצוני מיוחה,
ה. האם נזרקק לבקר נוסף לצורך חיבור
אמצעי הגיבויז האם חיבור האמצעי יצריך
קניית בקר 8081 ([508 הינו בקר המאפשר
חיבור רב של התקנים פנימיים וחיצוניים אל
המחשב)?
ו. האם אמצעי הגיבוי נועדו לגיבוי בלבד,
או שאולי נרצה להפעיל יישומים מתוך
אמצעי הגיבוי? לצורך הפעלת יישומים, צריך
כונן בעל קצב העברת נתונים מהיר, אמצעי
גיבוי חיצוניים סטנדרטיים מתחברים אל
יציאת המרפטת שקצב העברת המירע בה
איטי מאוד ואינו מתאים למטרה זו. רוב
התקני ה-5081 מהירים יחסית למטרה זו, אך
יש לקחת בחשבון שמחירם נע בין 75 ל-300
דולר. :
ז. מחיר (ואמינות) המריה. 20 דולר ל-100
מגהזבייט זה מספיק, או אולי כדאי לשלם
מעל 150 דולר למריה בנפח 2 ג'יגה בייטז
רמת האמינות הגבוהה ביותר תסופק ע"י
דיסק מגנטי אופטי. המירע יישמר במריה זו
באמינות גבוהה יותר מאשר בריסק הקשיח
של רוב המחשבים האישיים. מי שמוכן
להשקיע 3000 דולר לכונן בנפח של 5 ג'יגה-
בייט, יכול לצפות לאמינות מוחלטת.
לאחר שהבהיר כל אחד לעצמו את הצרכים
והררישות, הגיע הזמן לגשת לגיבוי עצמו.
אמצעי הגיבוי חולקו לשלוש קבוצות עיקריות
לצורך הבנת ייעודם.
בוננים שליפים
הכוננים השליפים מתאימים למשתמש
הזקוק לחיבור קל ומהיר (הרך יציאת
המדפסת) לצורך גיבוי הנתונים או העברת
המירע. המריה אשר עליה נכתבים הנתונים
זמינה, אך מאחר וזו מדיה מגנטית (שבה
החומר ממוגנט אל המדיה באמצעות ראש
מגנטי) ולא מדיה מגנטית אופטית (שנכתבת
באמצעות קרן לייזר), רמת אמינותה נמוכה
איור: אבי כץ'
יותר. כוננים אלו מספקים את ביצועי
הכוננים הגבוהים בשוק המדיה השליפה,
מחירי המדיות יקרות יחסית.
בונן ?71
> מחיר כונן: 190 הולר לדגם חיצוני. > מחיר
מדיה (דיסקט של 100 מגהדבייט): 20 דולר. >
זמן גישה ממוצע (הזמן שעובר מרגע הפקורה
וער להגעה אל הקובץ המבוקש. נמדר
באלפיות שניה): 29%5. > קצב העברת
נתונים: 0.3 - 1.4 מגה לשניה. > ממשקי
חיבור: פע - פנימי (יציאת דיסק קשיתח
סטנררטית). 5081 2 - פנימי או חיצוני. יציאת
מדפסת חיצונית. >יתרונות: כונן ה-212 הוא
תוספת מושלמת לכל מחשב. כל ריסקט מכיל
כמות מירע סבירה לצורך העברת קבצים
גדולים יחסית בין מחשבים, וזאת בעלות בין
הזולות בשוק. כונן זה אינו תחליף לכונן
הריסקטים, אך הוא מצוין למטרות העכרת
קבצים (בין המשרר לבית, למשל). הגרסה
החיצונית מתחברת ליציאת המרפסת,
ומאפשרת חיבור קל ומהיר לכל מחשב שאליו
רוצים לחבר כונן כזה. >חטרונות: איטי. הגרסה
המתחכרת ליציאת המדפסת, איטית באופן.
מחריר, במיוחד כשמעבירים קבצים גדולים.
גרסת הז[505 מהירה באופן משמעותי, ולכן
אם ניירות אינה השיקול העיקרי, גרסת ה"[508
הא קפטן אונטרנט 29.12.98 . : 0
מומלצת. חסרונו של חיבור ה-5651 הוא שאינו
נפוץ כל כך ולכן המהירות באה על חשבון
תאימות למחשבים אחרים.
בונן 142
(ההתייחסות כאן היא לכונן 182 בנפח 2
ג'יגה, הגירסה האחרונה של כונן זה).
>מחור בונן: 550 דולר לדגם חיצוני.>מחיר
מדיה (דיסקט של 2 ג'יגהזבייט): 160 דולר.
קצב העברת נתונים: 4.9 - 7.8 מגה לשניה.
>זמן גישה ממוצע: 15א17. >ממשקי חיבור:
1 -- פנימי או חיצוני. יציאת מדפסת
חיצונית > יתרונות: כונן מדהים. התוסף
המושלם לתחנת עבורה חזקה. כונן זה התומך
במריות בנפח 2 ג'יגהיבייט, וגם במדיות זולות
יותר, בנפח 1 ג'יגהדבייט. הכונן מהיר ומחירו
סביר. זמן גישה ממוצע של 15א17 לקריאת
הנתונים מעמירה אותו במהירות קרובה
למהירות של ריסק קשיח. זהו בהחלט יורש
מוצלח לכונן ה-212. מהירות הינה אחת
היתרונות בכונן זה (במיוחד כשמדובר בגירסת
ה-8651). מהירות סיבוב המנוע (כמו דיסק
קשיח ממוצע) וזכרון המטמון (בנפח 256%)
מרכיבים את מהירות ביצועיו הגבוהים של ה-
2. פחסטרונות: המחיר. רבים התלוננו על
מדיות ה18227 כמריות לא אמינות.
בונן דש1 67
>מחיר כונן: 400 דולר לדגם חיצוני. >מחיר
מדיה (דיסקט 1.5 ג'יגה"בייט): 90 דולר. >קצב
העברת נתונים: 7-3 מגה לשניה. >זמן גישה
ממוצע: 85א11. >ממשקי חיבור: מכ - פנימי
(יציאת דיסק קשיח סטנדרטית); 8081 2 -
פנימי או חיצוני. יציאת מדפסת חיצונית.
>יתרונות: כונן מהיר, משתלם, איכות ואמינות
גבוהות מאוד. הדלת הננעלת בחזית הכונן
שומרת אותו נקי וקריר, אינה מאפשרת כניסת
עצמים זרים (אבק, חול וכד') ומאפשרת סיבוב
מהיר ושקט של המריה. >חטרונות: קשה
למצוא. יש לציין כי חברת האם נמצאת במצב
של העברת בעלות, אך מספר ספקים אוגרים
כמות מכוננים אלו עקב דרישת שוק ואיכות
המוצר.
פרטים:
00 6רת 10 וארש / /:קזת
וח900סטף 5 אראו / /:קזות
777 ---------7---
בוגנים אופטיים
הכוננים האופטיים מיועדים למשתמשים
חסרי פשרות. המדיה של כוננים אלו
משוכתבת ע"י קרן לייזר אשר לא נוגעת
במדיה, ומכאן אמינותה הגבוהה של השיטה.
למדיה הזו תוחלת חיים גבוהה. כוננים
אופטיים משמשים בעיקר משתמשים בתחום
הגרפיקה/הוצאה לאור, מסיבות של תאימות
למקינטוש ו"0 (באמצעות ממשק 8081).
מונן אופמי 05ץ]אץצ01
0 0
> מחיר כונן: 340 דולר לדגם חיצוני. >מחיר
מדיה (דיסק אופטי 280 מגחזבייט): 130 דולר,
>קצב העברת נתונים: 1.4 - 2.1 מגה לשניה.
*זמן גישה ממוצע: 15א27. >ממשקי חיבור:
1 - פנימי או חיצוני. יציאת מדפסת
חיצונית. >יתרונות: עקרון פעולתו של מכשיר
זה הינו כתיבה מגנטית על מריה באמצעות קרן
לייזר. זהו הכונן האופטי הנפוץ ביותר נכון
להיום. ניתן למצוא אותו אצל מרבית
הגרפיקאים. ישנה עדיפות לרכישתו ע"י בעלי
מקצוע, לצורך תאימות, העברת והחלפת מירע.
לזקוקים לנפח גדול יותר, ישנה גם גרסת 640
מגה, עם ביצועים טובים יותר. >חסרונות:
מלבר נפח קטן יחסית לכונן אופטי וזמן גישה
איטי, יחסית לדיסק קשיח או כונן שליף מהיר,
אין חסרונות. כונן זה כבר נמצא הרבה שנים
בשוק, ונחשב כפתרון זול ואמין.
בונן אופטי 5.202 05קוץ01
5 מחיר כונן: 3200 דולר לדגם חיצוני.
>מחיר מדיה (דיסק אופטי 5.2 ג'וגה"בייט):
0 רולר. קצב העברת נתונים: 3 מגה לשניה.
%זמן גישה ממוצע: 5/א5. =ממשקי חיבור:
1 - פנימי או חיצוני. > יתרונות: עקרון
פעולתו של מכשיר זה רומה למכשיר ה"230
סוא. זהו הכונן המושלם למשתמש שאין לא
בעיה של כסף. הכונן הוא בעל אמינות מריה
גבוהה ביותר תוך שימת לב לזמן גישה מהיר.
כונן זה הינו חדש יחסית בשוק הכוננים
האופטים ומאפשר את נפופףזיבוי הרב ביותר
למדיה מסוג זה. >חטרונו/4 :מחיר. מעטים
האנשים היכולים להרשות לעצמם רכישת כונן
כזה, היקר מבין כל האופציות. למקצוענים.
לפרטים נוספים: /
-
סט קר ץ1 0 שצאיש// :קדו
מפ ןי
טייפ גיבוי משמש בררך כלל לגיבוי כמות
גדרולה של חומר בעלויות נמוכות.
רוב הטייפים לגיבוי הם פנימיים, ובר"כ
משמשים לגיבוי תחנות עבודה או שרתים
ברשת. את רוב הטייפים ניתן להפעיל
באמצעות תוכנה בזמן קבוע וידוע מראש
(אחת ליום, שבוע, חורש), רבר המקל על
ביצוע אוטומטי של גיבוי, ללא מעורבות
המשתמש.
מיום גיבוי 21110 מנפה 10 ג'יגה
>מחיר טייפ: 390 רולר לרגם חיצוני.
%>מחיר מדיה (קלטת 10 ג'יגח): 25 דולר.
*קצב העברת נתונים: 0.3 מגה לשניה.
>ממשקי חיבור: מכ - פנימי (יציאת דיסק
קשיח סטנדרטית). יציאת מרפסת חיצונית.
>יתרונות: טייפ זה הינו אמצעי גיבוי זול
יחסית לקיבולת שלו. ההתקנה קלה והתוכנה
שמגיעה איתו מאפשרת לגבות מירע על בסיס
בונן 4%
תקופתי. מומלץ למגבים כמויות מידע גדולות :
כמכשיר גיבוי נוסף. >חסרונות: מדיה רגישה.
לא ניתן להריץ יישומים מתוך הטייפ, אלא רק
להשתמש בו לאגירת ושחזור מירע.
מיים גימוי צא50//אט דגא
1 בנפח 4/16 ג'יגה
>מחיר טייפ: 950 דולר לדגם חיצוני.
>מחיר מדיה (קלטת 4 ג'יגה הנדחסים עד ל"
6 ג'יגה): 15 דולר. > קצב העברת נתונים:
3 מגה לשניה. > זמן גישח ממוצע: 35%15,
> ממשקי חיבור: 5681 - פנימי או חיצוני.
* יתרונות: הטייפים בעל מנגנוני ה-א
(מפגד סנסטג .זג 6זס) הינם בעלי אמינות
גבוהה משל המנגנונים המגנטים הרגילים.
הטייפ ניתן לניוד. > חסרונות: יקר מאור. קצב
העברת המירע איטי מאוד. כמו כן לא ניתן
להריץ יישומים מתוך הטייפ, אלא רק
להשתמש בו לאגירת ושחזור מידע,
לפרטים נוספים:
28.00 6וחס1,ארארא//:קזזת
רחס6.ותנם הט //:כזת
אמצעים נוספים
אמצעים אלו נמצאים בחלק ממערכות
המחשבים הקיימות כיום, ניתן לנצלם למטרת
גיבוי בנוסף לשימושם הרגיל. כונן הדיסקטים
והרשת, במידה ומותקנים במחשב, ל
מצריכים רכישת חומרה נוספת מלבר מריה,
דבר ההופך גיבוי דרכם לזול יחסית לאמצעי
גיבוי אחרים.
מונן דיסקטים 6
>מחיר מדיה (דיסקט 1.44 מגהדבייט): בין 2
ל-3 שקלים. משך זמן גיבוי: כ"20 מגה בשעה.
פיתרונות: כונן הריסקטים נמצא בכל מחשב,
הוא זול, זמין, קל לשחזור, קל לשימוש
למשתמשים לא מנוסים, ניתן לשחזור על כל
מחשב, אינו מצריך קניית חומרה מלבר המריה.
יעיל וזול כשמדובר בגיבוי של מספר מסמכים
או קבצים קטנים, ויכול לשמש להעברת קבצים
קלה וזולה בין מחשב אחר לשני. >חסרונות:
לא אמין (רגישות גבוהה של המדיה לתנאי
הסביבה), איטי מאוד, פעולת הגיבוי ירנית
ומפרכת (בגיבוי חומר רב), נפח גיבוי רב גורם
לעלויות נכבדות.
גובוי ורך שיתוף כוננום ברשת
*קצב העברת נתונים: 300% לשניה ברשת
ממוצעת. >קבולת: המקום הפנוי בכונני הרשת.
*יתרונות: עלות אפסית. ניתן להוסיף כוננים
נוספים ברשת לצורך שיתוף מקורות גיבוי
נוספים. פשוט לשימוש ובעל אמינות גבוהה,
מאפשר בחלק מן המקרים הפעלת יישומים
מהכונן המשותף. >חסרונות: איטי יחסית,
ובמקרים של רשת עמוסה איטי מאור. עלול
לבלבל עקב מיקום ברשת. יש צורך לוודא אי
נגישות למשתמשים שאינם רצויים. מצריך
חיבור פעיל לרשת.
צורב דיסקים (0פ6, זופס)
>מחיר כונן: 550 - 650 רולר לדגם חיצוני. >
מחיר מדיה (תקליטור חד פעמי המכיל 650
מגה"בייט): 2 דולר. >קצב העברת נתונום:
3 לשניה. *זמן גישה ממוצע: 15א180--
0. 5 ממשקי חיבור: 18 - פנימי (יציאת
דיסק קשיח סטנדרטית); 5081 2 - פנימי או
חיצוני. יציאת מרפסת חיצונית >יתרונות:
בשנתיים האחרונות אנו עדים לגל של רכישות
צורבים לצורך שימוש ביתי, העתקה וגיבוי של
חומה כזה או אחה. עקב ההתפתחות
הטכנולוגית והדרישה, ירדו מחירי הצורבים
בעשרות אחוזים, ער להמת המחירים הנוכחית.
הצורב מאפשר צריבה איטית יחסית על מדיה
זולה, בעלת נגישות גבוהה מאוד (כמעט לכל
מחשב יש קורא 05₪0%). רוב הצורבים היום
תומכים בצריבה רב פעמית על מריות מיוחדות
(20 דולר למריה). המדיה אינה הגישה לשרה
מגנטי ולא ניתנת למחיקה בטעות. >חפרונות:
תהליך הצריבה איטי ומסובך יחסית, ודורש
מחשב חזק ויציב. אמינות התהליך נמוכה. דורש
הסרת תוכנות הרצות ברקע בעת הצריבה (אנטי. "
וירוס וכו') הבר העלול לפגום בבטחון המערכת.
ולסיכום
לזקוקים לגיבוי מהיר ופשוט -- מומלץ
לרכוש דיסק קשיח נוסף ולחברו למחשב בו
רוצים לגבות את החומר. כדאי לשים לב
שנפחו יהיה בגודל הריסק הנוכחי, או לפחות
גדול בכ-50% מן המירע אותו רוצים לגבות.
למי שחשובה אמינות גבוהה, כראי שירכוש
כונן מגנטי אופטי או טייפ דַגם. למי
שהמחיר משחק לו תפקיר, מומלץ כונן 717
או טייפ סדדזזס. למי שצריך גיבוי בנפחים
גדולים כדאי שירכוש טייפ ג ( נפחי טייפ
מסוג זה מגיעים היום ל-50 ג'יגהזבייט),
כמובן שניתן גם לבחור את אמצעי הגיבוי
האחרים לפי שיקול הדעת והצורך. בכל
מקרה, מומלץ להתייעץ עם מתחזק המערכת
לצורך קכלת החלטה סופית.
לפרטים נוספים, טיפים והדרכה
01/1606 5181//:כות
קת
צורב דוסקים
וו
הגדולים
אף אחר מאתרי האינטרנט של המוזיאונים בישראל ל( איג
רמת עניין, תחכום והבנה של רוח האינטרנט ברמה המתקרבת למה
שאפשר למצוא באתרים של מוזיאונים בעולם. מצר שני, יש סיבות
להיות אופטימיים.
למוזיאון ישראל בירושלים יש אתר חביב למדי, העושה ניסיון
להציג תערוכה תלת ממרית ואינטראקטיבית, הקורצת אי
שאין ביכולתו להגיע לירושלים כדי לחזות באורגינל. רש זה,
האתר צנוע, ערוך יפה ומכיל מידע חשוב על פעילויות שונות. יש
גירסה באנגלית.
[זס ( התג א אראא/ /:ק0 11
למוזיאון תל אביב אתר יפה ומנוסח היטב, המביא לא רק
תמונות אלא גם חומר רקע על תערוכות הקבע ועל תערוכות
מתחלפות. 500 אלף מבקרים יש למוזיאון בשנה, ויש להניח כי
לפחות חלק מהם ישמחו להתערכן בנעשה דרך הרשת.
6011 התסובת וצרא / / :קזנ
בית התפוצות היה אחד מהראשונים לעשות שימוש במולטימדיה
בתצוגה, לכן לא מפליא שגם האתר שלו משופע בזה. כל מה
שרציתם לדעת על קהילות ישראל בתפוצות, חקר שורשי משפחה,
שמות משפחה יהודיים וגם תערוכה מקוונת מרובת תמונות.
שזס.תפ. שיצראי/ /יקזזת
באתר המשוכלל למדי של המחלקה למוזיאונים של משרד
החינוך אפשר לחפש מקום מעניין לביקור לפי אזורים או נושאים,
לעיין במידע כללי על המחלקה, לכתוב למנהלים, לשאול שאלות
ולעוץ עצות.
פותט6פטרת/0.11.ת60008110. ערשואי//יכזת
הגרולים פחות
לפני שנוסעים לקיבוץ הזורע, אפשר לעיין באתר של מוזיאון
וילפריד ישראל, שלמרות הריחוק מהמרכז מציג תערוכות
מעניינות.
6
הצצה אל מעבר לגדר של מוזיאון הארץ ברמת אביב מגלה
קטרים, כלי רכב ישנים ומתקנים מוזרים למכביר. הצצה אל אתר
המוזיאון מאפשרת ללמוד על כל השאר. 4
רס //יסות
המוזיאון האיטלקי לאמנות יהודית מחזיק אתר צנוע, אבל גדוש
תמונות.
11/50 קת סרח 11810108 א / /ק וז
מוזיאון הרצליה לאמנות השקיע בגרפיקה, ומציע מבחר פעילויות
חינוכיות.
ומנוטפטרת. 2118ז0ו8680,00.11/1,שרשא/ /קוות
אחר הקפטן: חמ 8 ס ]81200.1 הח שעוא//קזות. "
אתרים חר
פנינה רוזנבלום עלתה בתנופה לרשת, באתר פחות ורוד מהצפוי.
1 בגו[ תפס תועט //לקנוגר
"אנליסט", אתר ישראלי למירעפיננסי, פרשנות וניתוחים, יש --
קישורים לחו"ל. :
: 6.00.1תג1חס51ץ1התפ. רא //לכזתת
איך עושים ביפות שלג?
ה
מי רוצה ללמוד את שפת האסקימוסים אינואיט, ועור כמה רברים-
מעניינים על שלג וקרח? :
הזנורב 1 זרת // קונ
לשגרירות הבריטית בישראל ישאתרחדש, גדוש אינפורמציה.
וא/ו"
אשף המשקאת מציע אינספור מתכוני מרטיני
ת18.81180355.00מ1 המ //:קזזתת
בפר קדם הוא שחז1ר של כפר תנ"כי קדום בגליל.
ות
מתכתבים עם אלכטוי ורמנקו, שנפצע בלבנון.
: ו
זה הראש. מגזין הנוער "ראש אחר" עלה לרשת.
פס ארוט//קות '
אוך מכינום דבש? 7
11-06
המומיות המופלאות של בני האינקה שנמצאו בהרי פרו:
עכשיו גם ברשת,
8 ספ טקש // קוחד +
הפר קפטן אינטרנט 29.12.98
(-קרא
ל
שיוו
==
שו
=>= הרי
=
אלניס מוריסט
הזמרת אלניס מוריסט גולדה בראשון ליוני 1974
באוטאווה, קנדה, לאב מנהל כית ספר ולאם מורה. יש לה
אח תאום בשם וויר. בגיל שש החלה לנגן בפסנתר. שלוש
שנים מאוחר יותר הלחינה את שירה הראשון, שהביא לה
חשיפה בערוצי הכבלים המקומיים,
את חוזה ההקלטות הראשון שלה חתמה בהיותה בת 14.
היא הוציאה כמה אלבומים של מוזיקת פופ קיטשית, שום
דבר שמזכיר את החומר העכשווי שלה, שזכו להצלחה
מסחרית בקנדה. באותה תקופה יצאה מוריסט עם השחקן
דייב קוילר (האבא מ"צער גידול בנות"), וזכתה בשל כך
למטר קשה של ביקורת ממעריציה.
כשסיימה את לימודי התיכון עברה מוריסט לטורוגטו,
בחיפוש אחר שותפים מוזיקליים, ללא הצלחה. בשנת 94'
ניסתה את מזלה בלוס אנג'לס. היא התחברה עם המפיק
גלן בלארר (שבעבר עבד עם מייקל ג'קסון ופאולה
עברול) ובזכות קלטת רמו שהפיצה החלו חברותת
התקליטים לחזר אחריה במרץ. בטופו של הבר הוחתמה
מוריסט בחכרת התקליטים של מדונה, שאמרה מאוחר
יותר: "היא מזכירה לי את עצמי". החוש המסחרי של
ית 9
קת סי
4 וא/ו 161.00 51 ז5לתגע//:כת
00/85 5035615 /גת860011165.00-אאוש//:קזזת 6
6" 5000 /ת860011165.00. שר //:כזת
0/5 0001110.00,אושראא//:קזות 5
510.5 רז[
מדונה עשה את שלו ומוריסט הוכיחה שהיא אכן תרנגולת
המטילה ביצי זהב.
אלבומה הבינלאומי הראשון, "ונוק 11016 סט פט1", יצא
בשלהי 5, הרצועה הראשונה, "סתא הוווקטס וס עי",
זכתה להצלחת ענק. השיר אומץ על ירי קהילות
פמיניסטיות ברחבי העולם.
מוריסט, שמהבה להכניס רמזים מיניים בשיריה, שכחה
לחלוטין את מעריצי הנאמנים בארץ מולהתח. הם לא
הסבימו לקבל את "אלניס החרשה", והחרימו אותה. זה לא
מנע מ-16 מיליון אמריקאים לרכוש את האלבום ולהפוךף
אותו לאחד האלבומים המצליחים בעשור, כל השירים
שהוציאה סרבו לרדת מהמצערים בעולם.
לפני שנה סיימה מוריסט סיבוב הופעות מצליח בעולם,
לקחה פסק זמן קצר מהמוזיקה וטיילה בהודו. בימים אלה =
יצא אלבומה הבינלאומי השני, שמה באינטהנט מוזכר לפי
מנוע החיפוש "אלטה ויסטה" 22,489 פעמים. בקבוצות
הדיון היא זוכה למעל 34 אלף התייחסויות. רובן תמימות
למדי. הורעות יוצאות רופן אפשר למצוא בקבוצת הדיון
סוטם.סטו. שם נהנים הגולשים להחליף הגיגים לגבי היותה
ערומה בקליפ הראשון מתוך האלבום האחרון, "תורה"
(התורות, אגב, להודו), :
שלישי 29.12
0 בריאות ומין - שיחה עם היועצת לונה קול ווסטון,
/תרת 01/01 /ב 0 [הת תס תרוכזת
7 7ס0]טתות/0,1005,14749,00.ת0
רביעי 40.12
0 צ'אט עם חמי רודנר, סולן "איפה הילד" (לשעבר).
ה 0/ו0ם0011/101. 101 אראו / יחת
חמישי 31.12
0 55 להקות אוסטרליות - קונצרט רוק בשידור חי:
| רסה אאא / :קת
0 צ'אט עם איבונה קרוגליאק.
15.001ק זה תחא / יכות
שישי 1.1
0 מצלמת המשאלות - גולשים חולקים את
לה לקראת שנת 1999.
0500/15 ארמ וא/ו -
0 הצצה אל חדר הטיפולים של פסיכולוג מקווץ "
הזת 1/6 00,ז15ק גת 0-1 1-80 אאא //:קזתת
שבת 2.1
0 4 שעות של מוסיקה.
/ת5.00ם110ו[6150מוס ארקת
0016/7106 מק מס סט
ווםה/006 |166 זטסת 161806/24ת1
ראשון3.1
0 ששאלות ותשובות בנושאי אינטרנט,
%ו6.00₪1/78010510קסטאס, 28188 //:קזות
0 לייזר פרוסטביטינג -- מגזין חדשות אלטהנטיווי,
,01160116 ה סז עמ רשוע / :כו
שנין.4
0 הופעה חיה של מלכת הרראג האמריקאית הרפול, =
0 110 / קוור %
/
6
הל מלהקטיייד קל וג 10
הפה
אל תיתקע עם כולם, עבור ל- 1100 ]35616 ₪
מדפסת הלייזר החדשה של קץו].
קה גאה להציג את 1100 ]195606 347 החדשה, : שילוב התכונות בתוספת האיכות והאפינות
מדפסת הלייזר שעוקפת את כל המתחרות. מהיום ! סו 1306 הידועות של ?₪3 יאפשר לך לזנק במהירות
גם אתה יכול ליהנות מהדפסת לייזר במהירות -
קדימה, לעקוף את המתתרים ולהגיע
.₪" בדיוק בזמן לכל פגישה או מצגת
יי כשאתה פצוייד בהדפסות הלייזר
האיכותיות ביותר.
מרשיפה של 8 דפים לדקה.
ה"פקק" ליד מכונת הצילום מפריע לך?
0 15066 14 בתוספת סורק (כאופציה
/1100 366 | קון) ת אפשר לך להעתיק מסמכים אז אם גם אתה מרגיש "תקוע" עם
מדפסת הלייזר שלך, עבור למסלול
בשהמהיר של - 1100 |13566 קגו
ותראה כמה קל לעקוף את כל
המתחרים.
בלחיצת כפתור, לנהל ארכיון ממוחשב או
להכין מסמכים להפצה באינטרנט
ובדואר אלקטרוני וכל זה ממכשיר
אחד המונח על שולחנך.
להשיג אצל המשווקים הפורשים. פרטים נוספים ב: הת100.60 111 /צעצש
6דדם ו/עטשו- | 600
סמהַ>6תס 2
5 חקא
|
