- שנה: 1998
- מחבר: אבי רהב אלכס ויסמן גיורא שמעוני דורון שקמוני דני דולב ליאור ברון צבי אילני רפאל הוידה שאולה הייטנר
- מו"ל: משרד התקשורת
- פורמט: חוברת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות: אינטרנט דו"ח מדיניות ממשלה
OCR (הסבר)
2
משרד התקשורת
דין וחשבון - ועדה לבחינת
קידוס שירותי האינטרנט בישראל
המלצות לפעילות הסדרה של משרד התקשורת
תל אביב, ייא בתשרי התשנ'יט
1 באוקטובר 1998
רחוב אחד העס 9 תל אביב 61290 טלפון 0 09, פקס. 5198244 03
לייא בתשרי התשנייט
1 באוקטובר 1998
לכבוד:
גברת לימור לבנת
שרת התקשורת
שרה נכבדה,
שרת התקשורת מינתה ביוס בי בניסן התשמייח (30 במרץ 1998) וועדה ציבורית לבחינת
| פעולות ההסדרה שעל משרד התקשורת לנקוט לקידוס חדירת האינטרנט בישראל. וועדה
זו מונתה בהתאס להמלצה מספר 33 בדוייח צוות היישוס שמונה על ידי שרת התקשורת
ושר האוצר ביוס בי באדר התשנייז (ל בפברואר 1997) לגיבוש המלצות מפורטות בדבר
פתיחת ענף התקשורת לתחרות.
בהתאם לכתב המינוי של שרת התקשורת, זימנה הוועדה את כלל הציבור וגורמיס
רלוונטייס בענף התקשורת לשמיעת עמדתם בנושא. העמדות והמידע שגורמים אלה הציגו
בפני הוועדה, בכתב ובעל-פה, סייעו לוועדה לגבש את המלצותיה. הוועדה מודה לכל אלה
שהציגו את עמדתם בפניה ומביעה את הערכתה על כך. כן נתונה הערכתה ותודתה של
הוועדה לחבריה המתנדבים, על הזמן והמשאביס שהשקיעו, ולבכיריס במשרד האוצר
ומשרד התקשורת, שסייעו בעבודתה ובגיבוש המלצותיה.
הוועדה מתכבדת להניח בפניך המלצות מפורטות, כפי שנתבקש בכתב המינוי, במכלול
נושאיס הקשוריס בהסדרה לקידוס ענף האינטרנט בישראל כפעילות משולבת ובלתי
נפרדת מתהליך פתיחת ענף התקשורת לתחרות, כפי שעובדו בהסכמה כללית של חבר?
הוועדה.
חברי הוועדה מאמינים כי אימוץ המלצותיה יהיה מנוף לקידוס ענף האינטרנט תוך ביצוע
שינוי מבני נתוץ בענף התקשורת, ענף תשתית חיוני לחברה, למשק ולביטחון של מדינת
ישראל. יישוס השינוייס המוצעים יאפשרו העמקת והרחבת השימוש באינטרנט בישראל
ויעמיד את מדינת ישראל בשורה הראשונה של המדינות המובילות בניצול המידע ושירותי
תקשורת מתקדמים ותחרותיים, תוך שיפור ניכר באיכות החייס של תושבי המדינה
וקידוס הכושר התחרותי של מדינת ישראל בשווקי העולס.
//10/0
רפאל הוידת -<
סגן המדען הראשי
משרד התקשורת
מרכז הוועק
2/ > -
ליאור ברון צבי א /
אגף התקציבים יועצ
אבי רהב
מנהל אגף הנדסה ורישוי,
משרד התקשנבת יוייר הוועדה
אוניברסיט
שאולה הייטנה
יועצת בלה
שרד האוצר
7 %; /, 2
אלכט ויסמן / גיורא שמעוני
מנחל אגף כלכלה ותכנון מנהלת הסדרת
משרד התקשורת השידוריס לציבור
משרד התקשורת
תוכן הענייניס
חלק ראשון: תמצית
פרק אי - מבוא ממצאיס וסיכוס
רקע
שירותי האינטרנט
נושאיס ותחומיס שנבחנו
ממצאי הוועדה
סיכום
פרק בי - ריכוז המלצות הוועדה
תשתיות וטכנולוגיות:
הענקת רשיונות והפרדה מבנית
תעריפים
תקינה
4 92 תס 02 00 00 00 כ 0
נספחים
נספת אי - | כתב מינוי
נספת בי - | המלצה מסי 33 מדוייח הצוות הבין-משרדי (יידוייח
רוזן*).
נספת ג'- | רשימת חברות ואנשים שהופיעו בפני הוועדה
נספת די- = התפתחות שירותי האינטרנט בישראל
נספת הי- = תמצית עמדות הציבור שהוגשו לוועדה
נספת וי- | רשימת בעלי רשיון לשירותי אינטרנט
-
כ
זז
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדת חלק אי
קידום שירותי האינטרנט בישראל
המלצות לפעולות הסדרה של משרד התקשורת
דו'יח הוועדה
פרק א' - מבוא ממצאים וסיכום
1 רקע
1 שרת התקשורת ושר האוצר מינו ביוס בי באדר התשנייז (ל בפברואר 1997) צוות
ביו-משרדי לגיבוש המלצות מפורטות בדבר פתיחת ענף התקשורת לתחרות, אשר
הגיש המלצותיו ביוס כייט בתשרי התשנייח (30 באוקטובר 1997).
2 המלצותיו של הצוות הגדירו את הכלליס ופעולות ההסדרה שיונהגו בפתיחה לתחרות
של שוק התקשורת הפניס ארצית (תמסורת, תשתית, תקשורת נתונים וטלפוניה)
המתוכננת לביצוע לא יאוחר מחודש ינואר 1999. כללים אלו ייושמו ברשיונות
שיוענקו להקמת מערכות בוק פנים-ארציות למפעילים פניס-ארציים, שיתתרו, בין
חיתר, בחברת בזק ובמפעילי רדיו טלפון נייד (רטיין). הצוות התייחס לכללי ההסדרה
בענף האינטרנט (המלצה מסי 33 בדוייח), בו המליצ הצוות להקיס ועדה לבחינת
. פעולות ההסדרה שעל משרד התקשורת לנקוט לקידוס שירותי האינטרנט בישראל.
3 שרת התקשורת אימצה את ההמלצה של הצוות, ומינתה ביוס בי בניסן התשניית
(30 במרצ 1998) וועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר הפעולות הרגולטוריות שעל
משרד התקשורת להנהיג בפתיחת ענף התקשורת לתחרות, אשר יביאו לקידוס
והעמקת החדירה של שירותי האינטרנט בישראל. מסמך ה מהווה סיכוס ההמלצות
של הוועדה האמורה.
4 בהתאס לכתב המינוי, זימנה הוועדה את כלל הציבור וגורמים רלוונטייס בענף
התקשורת לשס הצגת עמדתם בנושא. בין הגורמיס שהציגו עמדתס היו גס הנהלת
חברת בזק, בעלי רשיון כללי לשירותים בין-לאומיים, נציגי חברות הכבלים, ספקי
אינטרנט פעילים, נציגי משרד התינוך ועוד. העמדות והמידע שהובאו בפני הצוות,
בכתב ובעל-פה, סייעו לצוות בעבודתו ובגיבוש המלצותיו.
5 בנוסף לתרומת הגורמים המוזכרים לעיל ולעמדותיהס, בחנה הוועדה את התפתחות
שירותי האינטרנט במדינות המערב, ארחייב ומערב אירופה.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדת חלק א!
2 שירותי האינטרנט - מרכיב משמעותי בשירותי התקשורת בישראל
1 משק התקשורת בישראל בכללו, וענף האינטרנט כחלק בלתי נפרד ממנו, עוברים
בשניס האחרונות מפנה מקיף ודרמטי, המשקף את מהפיכת המידע והתקשורת
העולמית, תוך הצעדת מדינת ישראל למאה ה- 21. ענף האינטרנט בעולם, ובארהייב
= בפרט עובר ממעמד של שירות ערך מוסף לשירות תשתיתי למפעילי תקשורת.
בארהייב מזהיס כבר כיוס את ספקי האינטרנט כמפעילי תקשורת הפועליס מחוצ
לכללי הרגולציה (אינס מחויביס בתשלומים כגון - שינוע, נגישות, שירות אוניברסלי
וכדומה).
2 בישראל, לממשלה תפקיד מרכזי בהבטחת הצלחתו של מהלך זה, החיוני למשק,
לחברה ולכל אזרת בישראל. מעורבות הממשלה צריכה לבוא לידי ביטוי בקביעת
כללי ההסדרה אשר יביאו להתפתחותו של שוק תחרותי - תחרות בין המפעילים
ובעלי הרשיונות על הרכשת לקוחות בדרך של שירותים איכותייס יותר, סל שירותים
מגוון וכן סל תעריפיס גמיש כך שכל לקות יוכל לבחור את החבילה המתאימה
לצרכיו.
3 משמעות יישום המהלך של קביעת כללי פתיחת התחרות בתקשורת הפנים ארצית
היא קידום מהותי במשק התקשורת בישראל - כולל מעבר משוק מונופוליסטי
בעיקרו לשוק תחרותי, בו יש לספקי שירותי ערך מוסף חופש בחירה של התשתית
הטכנולוגית, בו כוחות השוק קובעיס בדרך של היצע וביקוש את מחירס של
השירותים השונים, וההתפתחויות הטכנולוגיות מעמעמות את קווי התיחוס בין
תקשורת, מידע, מחשוב ובידור.
4 הנהנים העיקריים משינויים אלו יהיו הצרכנים בישראל - ובפועל יוצא בלל המשק
הישואלי. הפתיחה לתחרות תביא לכך כי ציבור הצרכניס בישראל יקבל שירותיס
מגוונים, איכותייס יותר, ובתעריפיס הולמים. מהשינוי ייהנו אף כלל הגופיס
הפועלים במשק ובענף שיביא לשגשוג, ולהגברת התעסוקה וההשקעות.
5 תהליך הסדרת שוק התקשורת בכלל ושכבת שירותי הערך המוסף כולל ענף
האינטרנט בפרט, הינו מורכב, השגת היעדיס איננה תוצאה של מהלך חד-פעמי, אלא
יתהליך רציף, בו כל שלב נגזר מקודמו. השניס הקרובות, בהן ייקבעו כללי הפעילות
החדשיס של שוק התקשורת, יהיו משמעותיות ביותר לקידוס ענף האינטרנט
בישראל, אשר מושפע הן טכנולוגית וחן כלכלית משוק התקשורת שמהווה את
התשתית לפעולתו.
6 ההתפתתולות הטכנולוגיות הביאו להתפתחותו של סל שירותיס רחב תוך שימוש
באינטרנט כתשתית - מסחר אלקטרוני, אמצעי פרסוסם, שירותי טלפוניה, גישה
למאגרי מידע, דואר אלקטרוני, תרבות פנאי (משחקיס ב 6מנ.1-ת0), שידוריס
רב-ערוציים לציבור וכוי.
3 הנושאים והתחומים שנבחנו על ידי הוועדה
1 הוועדה בעבודתה בחנה את הנושאיס והתחומים להס יש השפעה על התפתחות
האינטרנט בישראל, את הגורמיס וההיבטים המשפיעים על צרכני הענף, ואת כללי
ההסדרה הנדרשים ליישוס, כחלק בלתי נפרד מיתר כללי ההסדרה בשוק
התקשורת, אשר יביאו להתפתחות הענף.
2 להלן הנושאיס בהסם עסקה הוועדת:
א. נושא התוכן באינטרנט
ב. האינטרנט כתשתית טכנולוגית
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדת חלק א!
.4
ג. הענקת רשיונות והפרדה מבנית
ד. השקעות ברוחב סרט ובצומת גישה ישראלית
ה. מסופי הקצה
ו. חינוך ואוריינות
ז. תעריפים
ממצאי הוועדת
1 נושא התוכן באינטרנט - עיקרס של האתרים באינטרנט הינס אתרים בשפה זרה.
12
143
44
בעולס קיימים כ- 27 מיליון כתובות ?1 וכ-10 מיליון שרתים, בעוד בישראל קיימים
כ-10,000 אתריס ישראליים, תלקס בשפות רות המיועדים לקידוס השיווק והמכירות
של חברות ישראליות בתוייל. ההשקעות הנדרשות לפיתוח אתרי תוכן בעברית, הן
לצרכים עסקיים והן לצורכי תרבות הפנאי, תחזוקתם ועדכונס, הינן גבוהות בעוד
גודלו של השוק חישראלי מוגבל, דבר שמביא לחיקף השקעות נמוך וכמות אתריס
קטנה ולא אטרקטיבית. עיקר האתרים המפותחים כיוס בעברית עוסקים בנושאיס
חינוכייס וציבורייס אך אלו אינס מהוויס עדיין מסה קריטית.
בנושא בקרת תכניס באינטרנט, יצוין כי קסיימיס כליס ליישוס מדריכי דירוג אתריס
לפי תקניס מקובלים, כגון 2105 (פ0סט[56 651זת00 6מ0זמ1 זס+ מ180ק) שהוכן על ידי
ארגון 30/, על ידי הקהיליות המעונינות בכך - לדוגמא, על ידי גורמים בציבור הדתי,
מערכת התינוך וכוי.
פיתוח אתרים עבריים - קיימות שתי שיטות לפיתוח אתרים בשפה העברית --
ויזואלית ולוגית. העברית הלוגית שהינה השיטה המומלצת על ידי מכון התקנים
עדיפה על השיטה הויוואלית המחייבת השקעת משאבי פיתוח רביס יותר. דפדפני
האינטרנט הנפוצים כיוס הינס נטסקייפ ואקספלורר, כאשר רק דפדפן אקספלורר נותן
מענה לצרכים הייחודיים של השפה העברית (כתיבה מימין לשמאל), עובדה שיוצרת
בעיה לגורמיס המפתתיס אתרים עבריים. על אף האמור לעיל מרבית האתריס באר
ממשיכים לחיות מפותתיס בעברית ויזואלית.
האינטרנט כתשתית טכנולוגית - ההתפתחויות הטכנולוגיות מגבירות בעולס את
השימוש בתשתית הטכנולוגית של האינטרנט כתשתית לשירותים שונים - טלפוניה,
תקשורת נתונים, פקסימילה, שידורים לציבור ועוד. יישומס של שירותיס אלו מחייב
פיתוח שדרת רשת בעלת כושר העברה של נפתי תמסורת גבוהיס ביותר ( גסייש במקוס
מסייש כיוס), מערכות גישה בקצב גבוה למשתמש הקצה וקישור בקצבים גבוהים
לשידרת הרשת העולמית.
הענקת רשיונות והפרדה מבנית - ההפרדה המבנית הנהוגה בישראל מונעת מחברת
בוק לשמש כספק בתתוס שירותי הערך המוסף בכלל ואינטרנט בפרט בשונה מחלק
מבעלי חרשיונות הכלליים האחרים (מפעיליס בין-לאומייס וחלק מחברות הרטיין)
שרשיונן מתיר להן לספק שירותי אינטרנט וחלקן אף מממש היתר וה. כפי שניתן
לראות בעולס המערבי, בעיקר במדינות בהן שוק התקשורת הפנים-ארצי פתוח
לתחרות, יותר ולותר חברות תקשורת מובילות כוללות בסל שירותיהן את האינטרנט,
דבר שמביא מחד לצמצום בכמות ספקי האינטרנט (מאלפים בודדים של ספקים בשנת
5 למאות בודדות של ספקיס בשנת 1998 ומאידך להגברת ההשקעות ופיתוח
תשתיות. בישראל פועלים כיוס 31 ספקי אינטרנט. גורמים שהופיעו בפני הוועדה
(למעט חברת בזק) ציינו כי יש לשמור על הפרדה מבנית זו לגבי חברת בוק עד
להתפתחותה של תחרות אפקטיבית בשוק תשתיות התקשורת במטרה להבטיח את
התתרות בשוק וכן לנהוג כך לגבי בעלי רשיונות כלליים אחרים. כמו כן, הביעו גורמיס
שוניס עמדתם כי היה וה משגה מצד המשרד להתיר פעולתס של המפעיליס
הבין-לאומייס בתתוס האינטרנט.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדת חלק אי
5
השקעות ברוחב סרט ובצומת גישה ישראלית - רמת השירות לצרכן חינה פועל יוצא
ישיר של רוחב הסרט בתקשורת הפניס ארצית (רשת הגישה ותמסורת השדרה)
והקישור לשדרה בתחוייל. בנושא זה יצוינו הנושאיס הבאים:
א. עיקר הקישוריות לצרכן הינה באמצעות מודמי חיוג בקצבים עד 33,600 סלייש
6
1-7
ולאחרונה בקישור ברשת אַ180 64 קסייש ומיעוט קטן ב- 128 קסייש. חברת בוק
החלה רק לאחרונה בבתינת שילוב טכנולוגיות מתקדמות להגדלת רוחב הסרט
למשתמש הקצה ( מודמי ,51כא) אשר יישומן יצריך השקעות מסיביות.
בתחוס הקישור לחוייל, הפעילות בישראל מבוצעת על ידי שישה בעלי רשיון
לשירותי תקשורת בין-לאומית, ומשרד התקשורת מנוע מלהעניק רשיונות נוספיס
עד שנת 2002 - שלושה בעלי רשיון כללי בוק בינלאומי, ברק וקווי זהב), ושלושה
בעלי רשיון מיוחד לשירותי תקשורת לווינית (ישראסט, דארקוס ויורונט).
שירותי התקשורת הביו-לאומית לספקי האינטרנט הינס שירותיס בתחרות,
התעריפים נקבעים על פי כללי היצע וביקוש של חשוק ללא מעורבות ממשלתית.
תשתיות הקישור מישראל מבוטסות על כבליס תת-ימייס (0105 ,105א₪ ובקרוב
לופעל כבל 5 ועל תקשורת לווינית, וכיוס בסהייכ מדובר במשאב חטר, עובדה
שגורמת למפעילים עלויות גבוחות יחסית בקישוריות לשדרת הרשת העולמית ויחס
גבוה של משתמשיס לרוחב סרט.
מספר מיזמים בין-לאומייס אמוריס להגדיל בתחילת שנות האלפיים את היצע רוחב
הסרט הקרקעי והלוויני, המקשריס את ישראל לארהייב, אירופה והמזרח הרחוק
(כבל לב לאיטליה, פרויקט אוקסיגץ אם ליושם בישראל ומערכת 1.406 למזרת
הרתוק), מיומיס שמימושם עשוי להביא להגדלת רוחב הסרט והורדת עלויות
הקישור לרשת האינטרנט ואשר אף ישמשו לקישור רשת אינטרנט 2.
כיוס כל ספק ישראלי קשור בקישור ישיר עצמאי לחוייל, ולפי רצונו ללא מעורבות
ממשלתית, לצומת מיחלף ישראלית המופעלת על ידי איגוד האינטרנט הישראלין
1% ) שמטרתה לשפר את טיב השירות וביצועי הקישור על ידי תחיסכון בשימוש
ברוחב הסרט בקישור הבין-לאומי. הוועדה בחנה נכונות להקמת צומת גישה
ישראלית שתאפשר שיתוף משאבים לרבות בקישור לחוייל ומצאה כי קימת נכונות
לכך מצד גורמים שונים.
--
מסופי הקצה - מרבית מסופי הקצה המשמשים לקישור לאינטרנט הינס מחשבי 6ק.
נתוניס שפורסמו העלו כי בישראל אחוז החדירה של מחשבי 26 לבתי האב הינו נמוך
יחסית דבר שמבהיר באופן חלקי את התדירה הנמוכה יחסית של שירותי האינטרנט.
כידוע, מסוף קצה זה אינו ידידותי למשתמש, אמינותו נמוכה, תפעולו מורכב ועלותו
גבוהה ( כולל התוכנות הנדרשות).
חינוך ואוריינות - המגמה בה נוקט משרד התינוך והתרבות הינה להגברת הלימוד, כבר
בבתי הספר היסודייס, של נושא האינטרנט. במסגרת פרויקט ייקישוריסיי, מוקמות
כיתות לימוד יעודיות, מבוצעת הכשרת סגל ההוראה וניתנת אפשרות לל ד
להתקשר לרשת דרך שרת בית הספר. התקציביס השוניס שהועמדו לנושא אינס
מספיקים, עובדה המביאה לקצב הקמה איטי של כיתות לימוד, קישור בית הספר
לרשת ברוחב סרט נמוך משמעותית מהנדרש - דבר הגורס לרמת שירות ירודה ביותר
וקצב הכשרה לא מספק.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדת חלק אי
8 תעריפים - עלות השימוש באינטרנט לצרכן כוללת מספר מרכיביס חלקס בפיקות
וחלקס לא בפיקות:
א. תעריפי דמי המנוי החודשייס והתמיכה אותס משלס המשתמש לספקי האינטרנט
אינס בפיקוח ונקבעיס על ידי הספקים השוניס בהתאס להתפתחות התחרות.
כאמור לעיל, בישראל קימת תחרות בענף האינטרנט, משרד התקשורת העניק נכון
למועד הדוייח 31 רשיונות לספקי שירותי קישור לאינטרנט, המתחרים על ייליבו
וכיסויי של כל לקוח ולקוח, מחיריהס נקבעים על פי כללי היצע וביקוש בשוק
משוכלל (ראוי ונכון לציין כי בשלב זה מרביתם אינס רווחיים).
תעריפי הגישה לאינטרנט באמצעות רשת חברת בזק הינס תעריפיס מפוקחים,
והוברר לוועדה על ידי מרבית הגורמיס שהביעו עמדתם כי עלויות אלו למשתמש
הינן מרכיב משמעותי בהוצאותיו (תעריפי פעימת המונה ותעריפי הגישה המזדמנת
בשירות בזקנט 135). בנושא התעריפיס הוועדה סומכת ידיה על הקביעות של וועדת
גרונאו העוסקת בקביעת כלליס ותעריפיס לחברת בזק לשנים הקרובות. נציגי
הוועדה הופיעו בפני וועדת גרונאו והביעו עמדתס בנושאיס הקשורים לתערוף
שירותי הגישה לאינטרנט. הצפי הינו כי לאחר פתיחת השוק הפניס-ארצי לתחרות
וכניסתס של מפעילים חדשים לשוק יחול שינוי בדומה לתהליך שהתרחש בתחומיס
אחריס של שוק התקשורת שנפתחו לתחרות (תחוס הרטיין והתחוס הבין-לאומי).
5. סיבום
1
2
3
5.4
הועדה סבורה, כי ניתן לקדס ולהאיץ את השימוש בשירותי האינטרנט בישראל על
ידי פעולות הסדרה של משרד התקשורת כפי שמפורטות בהמלצות הועדה.
הועדה מצאה כי יש מקוס שמשרדי ממשלה נוספיס, כגון משרד התינוך והתרבות,
יבחנו נושאים בתחומי סמכותס אשר יש בהם לקדס את שירותי האינטרנט.
חברי הוועדה מאמינים כי אימוצ ההמלצות על ידי שרת התקשורת ויישומם, אכן
יביאו להאצת השימוש במגוון השירותים שמציעה ועתידה להציע רשת האינטרנט,
כאשר התועלות המופקות יתרמו לשיפור באיכות התייס של תושבי המדינה וקידוס
הכושר התתרותי של התעשייה הישראלית בשווקי העולס.
חברי הוועדה מבקשיסם להביע תודתס והערכתם לכל האישים והגופים שהביעו
עמדתס ודעתם, בכתב ובעל-פה, ותרמו מזמנם, ניסיונס וידיעותיהס להבנה
המעמיקה של הנושא.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דו"ח וועדת חלק אז
חלק א!
פרק ב' - ריכוז תהמלצות
41 הוועדה דנה במגוון רחב של נושאים, על פי ההנחיות בכתב המינוי.
2. המלצות הוועדה עוסקות הן בנושאיס אשר בתחומי אחריותו של משרד התקשורת
והן בנושאיס בתחוס אחריותס של גורמיס אחרים.
3 המלצות הוועדה:
1 תשתיות וטכנולוגיות
המלצה מספר 1 - שירותים ברשת האינטרנט
הוועדה ממליצה כי בעלי רשיונות כלליים לשירותי תקשורת, בכל אחד
מהובדים שיקבעו על ידי משרד התקשורת בהתאם לדו''ח צוות היישום,
יורשו לספק שירותי אינטרנט, הן כשירותי תשתית והן כשירות ערך מוסף.
הוועדה ממליצה כי משוד התקשוות, יתיר לחבות בזק לספק שירותי
אינטרנט, תוך הבטחת כללי תחרות הוגנת באספקת שירותי תשתית, ללא
אפליה, לבעלי רשיונות אינטרנט אחרים. מועד הענקת ההיתר, יותנה
בהתפתתות של תחרות אפקטיבית בשוק התקשורת הפנים-ארצית, ויקבע על
ידי וועדת מומחים שתמנה שרת התקשורת לנושא.
התחרות בשירותי ערך מוסף בכלל ואינטרנט בפרט תהיה "תחרות בין
רבים' - הענקת רשיונות מיוחדים לשירותי אינטרנט, כמקובל כיום,
במינימום מגבלות במטרה לאפשר ריבוי מפעילים, תחרות ערה בענף להגברת
השימוש, הרחבת השירותים וירידת מחירים.
המלצה מספר 2 - צומתי גישה ישראליים
בהיות משאבי התקשורת המקומית והבין-לאומית מרכיב משמעותי ובעל
השפעה מכרעת על איכות שירותי האינטרנט בישראל, זיהתה הוועדה כי ניצול
יעיל של משאבים, בעיקר בתקשורת בין-לאומית, תוך ביצוע מיתוג מקומי של
תעבורה בין בעלי הרשיון עשויה לאפשר שיפור משמעותי באיכות השירות.
משרד התקשורת יידרש לכללי הסדרה להקמה ותפעול של צומתי גישה ומיתוג
מהירים, שיעשו שימוש משותף במשאבים, תוך שמירה על כללי תחרות הוגנת,
אי אפליה במחירים, בתנאים ובשירותיס, וקישוריות שוויונית לכל בעל רשיון
לשירותי אינטרנט. יישומו של פתרון צומתי גישה ומיתוג מהיר, עשוי לתת
מענה הולס לאיכות השירות בעתיד הקרוב והרחוק יותר. מפעיל הצומת יהיה
רשאי לפרסס כללים של איכות שירות, ניצול רוחב סרט וקישוריות הדדית.
הוועדה ממליצה כי כללי ההסדרה שינהיג משרד התקשורת יתירו קיומם של
צומתי גישה ומיתוג מהיר ישראליים אליהם יקושרו בעלי רשיון לשירותי
אינטרנט שירצו בכך. צומתי גישה ומיתוג מהיריס אלו יורשו, אם ירצו בכך,
להפעיל קישור לשדרת רשת האינטרנט העולמית ברוחב סרט שיבטיח שירות
איכותי ומהיר, העונה לצורכי השוק החזויים.
הוועדה ממליצה כי מדיניות ההסדרה תחייב את הגופים העסקיים שיפעילו
צמתי גישה ומיתוג מהיר באמור לעיל, לעמוד בכללי הפרדה מבנית והגבלת
בעלות של בעלי רשיון לשירותי אינטרנט ולגופים בעלי ענין בהם.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדה חלק אי
צמתי גישה ומיתוג מהיר אלה יחויבו לספק שירותי קישור לכל בעל רשיון
לשירותי אינטרנט המעונין בכך ללא אפליה - בתעויפים, בתנאים
ובשירותים, וקישוריות שוויונית לצורך הבטחת התחרות ההוגנת.
המלצת מספר 3 - תקשורת בין-לאומית
מגבלת נפח התקשורת הבין-לאומית מישראל לחוייל בכלל ולארחייב בפרט
גורמת לעלות גבוהה של מרכיב הקישור לשדרת האינטרנט בחוייל לספקי
האינטרנט. עלות זו מהווה מרכיב בתעריפי דמי המנוי הגבוהים, ביחס 0
אחרות. הפתתת העלויות של התמסורת בין-לאומית תתאפשר רק כאשר
תתקייס תחרות בין ספקיס שתביא לירידה במחירי הקישור לחוייל לרבות
לספקי שירותי קישור לט
הוועדה ממליצה כי משרד התקשורת יעודד תחרות ויאפשר כניסת תאגידים,
לרבות בעלי רשיונות לשירותי תקשורת בין-לאומית, להשקעה במיזמים
בינלאומייס של רשתות כבלים תת ימיים ותקשורת לווינית.
הוועדה ממליצה כי משרד התקשורת יפעל לביטול הבלעדיות' של המפעילים
הבין- לאומיים ויאפשר הענקת רשיונות נוספים מוקדס ככל האפשר" (ברור
לחברי הועדה כי יישוס סעיף ה מותנה בהשגת הסכם בין בעלי הרשיון הכללי
לשירותיס בין-לאומייס ומשרד התקשורת).
המלצה מספר 4 - ספר כתובות לדואר אלקטרוני
ההתפתחות שחלה בשוק האינטרנט אשר מובלת על ידי גופיס מסחריים, מנעה
התפתחות של ספר כתובות לדואר אלקטרוני ברמה הלאומית. המצב שהתפתת
גרס לכך שכתובת דואר אלקטרוני של מנוי משויכת לספק השירות ומעבר
לספק אחר מחייבת שינוי בכתובת האלקטרונית.
| הוועדה ממליצה כי שרת התקשורת תטיל על גוף בלתי תלוי לקבוע עקרונות
להקצאה ופרסום של כתובות לדואר אלקטרוני לכל דורש המקבל שירות
מבעל רשיון ממשרד התקשורת, וזאת ללא תלות בספק השירות.
2 הענקת רשיונות והפרדה מבנית
המלצה מספר 5 - הפרדה מבנית והגבלת בעלויות צולבות
הרשיונות למתן שירותי אינטרנט יבטיחו תחרות בין החברות הפועלות בשוק.
תוגבל יכולתו של גוף אחד להחזיק במקביל במספר חברות הפועלות בתחום
האינטרנט, לשלוט בהן או לכוון את פעילותן.
כללי ההפרדה המבנית ייקבעו במטרה להבטיח התפתחותה של תחרות בין
הגופים הפועלים בתחום האינטרנט, וייקבעו בידי הגורם המסדיר. כן יבטיחו
, הגדרת הבלעדיות ברשיון חברת ברק וחברת קווי זהב הינה :ייהשר לא יתן רשיון למתן שירותי הבזק או לבצוע פעולות הבזק
המפורטים להלן למפעיל כלשהו זולת בעל הרשיון, המפעיל הראשון והמפעיל הנוסף, לפני כ''ז בטבת התשס"ג (1 בינואר
2), אלא אם כן יסתיים או יבוטל הרשיון של אחד ממפעילים אלה לפי הוראות סעיפים 11 או 13; ...'
חברי הוועדה מר אלכס ויסמן ומר ליאור ברון הביעו אי הסכמה לחלק זה של ההמלצה.
-7 -
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדה
חלק אי
כללי התחרות כי גוף מונופוליסטי בתחום כלשהו לא יוכל לנצל את כוחו
במונופול בתחרות בלתי הוגנת ומפלה בענף האינטרנט.
המלצה מטפר 6 - חובת מתן שירות לכל, שוויוניות ומניעת אפליה
כל בעל רשיון כללי הפועל גם כספק שירותי אינטרנט, יהיה חייב לתת את
שירותי האינטרנט שלו לכל מבקש בכל האזורים בהם הוא פועל ונותן את
שירותיו, וכן לבעלי רשיון לשירותי אינטרנט אחרים ללא אפליה, כבסיס
להבטחת תחרות הוגנת.
בעל רשיון כללי יידרש לפעול באופן ששירותיו יסופקו בתנאים שווים
ובתעריפים בלתי מפלים, לפי סוגי המנויים או השירותים, ללא תלות בעלות
הספציפית למתן שירותי האינטרנט לכל ספק וספק ולכל לקות ולקות. *'סוגיי
מנויים או שירותים - משמעו: קבוצת מנויים או שירותים שמאפייניה
עשויים להצדיק הבחנה מקבוצה אחרת, באופן שקיים טעס ענייני וסביר
להפלות אותו סוג, לטובה או לרעה, לעומת סוג אחר.
3 תעריפים
המלצה מספר 7 - תעריפי תקשורת
הוועדה איתרה כי העלויות המושתות על משתמשלי האינטרנט מושפעות במידה
ניכרת מעלויות הגישה באמצעות רשתות חברת בוק. על ידי מתן אפשרות
לגמישות בתעריפים ניתן לדעת חברי הוועדה להגיע להרחבת השימוש תוך
הורדת עלויות.
הוועדה ממליצה כי משרד התקשורת יאפשר לחברת בזק להציע למנוייה
חבילות תעריפים שונות, כך שכל מנוי, ללא אפליה, יוכל לבחור את החבילה
המתאימה ביותר לצרכיו. חבילות התעריפים יתבססו על מאפייני שימוש
בלבד ולא יכללו הנחה לכמויות קוים והתנית שירות בשירות.
המלצה מספר 8 - תערוף שירותים חדשים
כניסת מיגוון טכנולוגיות חדשות עשויה להשפיע על תעריפי גישה לשירותי בזק
בכלל ותקשורת נתוניס בפרט. טכנולוגיות אלו בחלקן ישתמשו במרכיבי
התשתיות הקימות.
הוועדה ממליצה כי עבור שירותים חדשים, תימשך המדיניות של קביעת
תעריפים על בסיס עלויות המרכיבים המשמשים ליישומם.
4 תקינה
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח וועדה
המלצה מספר 9 - תקינה עברית
תהליכי תקינה לעברית באינטרנט מבוצעים על ידי מכון התקניס הישראלי
באמצעות תתי וועדות. בגלל מגבלות תקציביות התקינה מתנהלת בקצב איטי
יחסית. התקינה שהושלמה כוללת את נושא העברת מסריס בעברית (תייי 1904)
והגישה לאתריס ומאגרי מידע (ת'יי 1573). תקניס אלו אינס תקניס מחייבים
אלא מומלצים בלבד.
חשוב להדגיש כי קיומה של תקינה ואימוצה כתקן מועדף, יביא להעמקת
היישוס של עברית על ידי חברות העוסקות בפיתות ויישום של כלי הגישה
לאינטרנט, כגון דפדפנים, מנועי חיפוש וכו', כלים שתמיכתס בשפה העברית
יקל את השימוש בהם לצרכן חישראלי.
הוועדה ממליצה כי משרדי הממשלה יקבעו את התקניס העבריים כתקניס
מועדפים ויתנו מתן תמיכות מקרנות עידוד שונות באימוץ ומימוש התקינה.
המלצה מטפר 10 - חינוך ואורינות מחשבים .
הוועדה ממליצה כי תוקם וועדה בין משרדית שמטרתה להמליץ על יצירת
תנאים להעמקת השימוש המושכל באיטרנט לדור העתיד.
מומל כי הוועדה תכלול את נציגי משרד החינוך והתרבות, משרד המדע,
משרד האוצר ומשרד התקשורת.
שידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה נספת א!
נטפח א' - כתב מינוי הוועדה
גי בניסן תשנייח
0 במר 1998
לכבוד:
מר אבי רהב - יוייר הועדה
גבי שאולה הייטנר
פרופי דני דולב
מר צבי אילנל
מר דורון שקמוני
מר מנחס אהלי
מר ליאור ברון
שלוס רב,
הנדון: ועדה לבתינת אופן קידוס שרותי האינטרנט בישראל
1. הנכס מתמנים לועדה לבחינת אופן קידום שירותי אינטרנט בישראל. הצורך בועדה זו הועלה
בדוייח הצוות הבין-משרדי לפתיחת ענף התקשורת לתחרות, שפורסם ב-30 באוקטובר 1997
(המלצה מספר 33).
2. הנכס מתבקשים לבתון את התפתחות שירותי האינטרנט בישראל, ולהצביע האס משרד
התקשורת נדרש לבצע פעילויות במטרה להאלצ ולהכווין את החדירה והפיתוח של שירות?
האינטרנט בישראל ומה פעילויות אלה.
3. המלצותיכס צריכות להתאיס למסגרת של פעילות מסדירה בשוק תקשורת תחרותי במינימוס
מעורבות של הממשלה, כפי שהדבר מתבטא בדוייח הצוות הביו-משרדי לפתיחת ענף התקשורת
לתחרות.
4. בבדיקתכס הינכס מתבקשים, כבסיס להמלצותיכם, להשוות בין קצב ורמת ההתפתחות של
תשתיות אינטרנט בארצ לבין הנעשה בעולס.
5. כחלק מעבודתכם הנכם מתבקשיס לשמוע את עמדת הממשל, האקדמיה, חברות ההפעלה
והציבור בנושא זה.
6. המלצות הועדה יוגשו עד סוף אוגוסט 1998.
7. מר אבי רהב ישמש כיוייר הועדה ומר רפי הוידה יהיה רכז הועדה.
8 אני מודה לכס על נכונותכס לקחת חלק בפעילות הועדה.
בכבוד רב,
לימור לבנת
העתק: מר דניאל רוזן, המנהל הכללי
מר דוד מילגרוס, ממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר
מר רפי הוידה, סגן מדען ראשי - מרכז הועדה
משכק: 4את5 קאן!י 494 9'ק6 אל א[מע א451' 64מככ!, פאק!א!
א!ן! אכ א4כס [יסא[ אא6כל המק6!כמ !אכ שוכ 6א ענ
אא40מ. כסלכם 60ל!כיע 219/34.
10
נספת ב!
נספח ב' - המלצה מס' 33 מתוך דין וחשבון של הצוות
הבין-משרדי בנושא פתיחת ענף התקשורת לתחרות
המלצות לפעולות בנושאים מרכזיים
אוקטובר 1997
3
דין וחשבו
הצוות הבינמשרדי
פתיחת ענף התקשורת לתחרות
המלצות לפעולות בנושאים מרכזיים
ירושלים, אוקטובר 1997
1
סידום ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדת
21
2
ו
נספח בי
ו |(- +6מגיצ
יש 0 רבה להתפתחות שירותי ה- ושחטוח1 בישראל, שכן לשירותים אלה
ב וכלכליות חשובות. רשת ה- זסמוטום] היא מנוף להפצת מידע
שכלול השוק, לוויסות יעיל של מקורות ולייעול תהליכיס. ההתקדמות
הטכנולוגית יוצר
ת מדיוס חדש להפצת מידע לציבור ולמפ יבי
לספקי שירותים ומוצרים. ו 0
נושא שירותי ה- 6ז6)מז והתשתית לשירותים אלה חייב בבדיקה מעמיקה
ויסודית, שכן קצב ההתפתחות של שירותים אלה בישראל נמוך בהשוואה למדינות
המערביות המובילות, והמפעילים אינס מגיעים לחישגים כלכליים שיאפשרו
הרחבה מהירה של פעילותס.
בין הנושאיס הקשוריס ל- ושחסות1, וסתפזומ1 (- וסמאטאם ראול להדגיש את הנושאים
הבאיס:
א מטה קריטית - כמות המשתמשים וזמינות היישומיס ברשת ה- זשומ6ות] יצרו
מסה קריטית, והרשת הפכה מתופעה אקדמית לעסק מסחרי, שיש לו השפעה
על כל עולס התקשורת. חשוב להדגיש כי.חשימוש במגזר הביתי הוא בעיקר
למטרות בידור, בעוד השימוש במגזר העסקי ממוקד ביישומיס עסקיים. ניתן
לקבוע כי תוך שניס ספורות, מחשב אישי שלא יהיה מחובר לרשת יהיה חסר
תועלת. כן ניתן להעריך כי נדרש עדיין מאמץ עולמי נרחב לפיתוח שירותיס
ומסחר על רשת ה- שמז6ומ1, שכן המדובר בשינוי תרבותי עמוק בחברה
המערבית.
ב. | רשתות פנים ארגוניות - אחת התהפוכות המרכזיות שנושא ה- 166 חולל
הוא הת3 *חות ה- 406ת1, רשת התקשורת הפניס ארגונית המבוססת על
הטכנולוגיה של 6ח6מם1. יישוס 6תגזום1, כולל 51865 ס6/ פנים-ארגונייס,
מאפשר לארגוניס לשנות את פני התקשורת והעיסוק במידע בארגון, ולעבור
מעיבוד נתוניס (525פ6ססזק 0818), המהווה למעשה מיכון של תהליכי העבודה,
לתהליכיס המבוססים על שימוש מושכל במידע (פמוםו)/ 08₪), כאשר
הטכנולוגיה מאפשרת גמישות רבה ושיתוף במידע (6מ504 מסנז8תה20מ1)
פניס-ארגוני יעיל ומהיר.
ג. = השלכות שוק ה- שמגזומ1 על הרשת הציבורית - השוק ל- 198% גדול יותר
מהשוק ל- 6מזסומ1. ה- ?1 יורש את ה- 8.400 וטכנולוגיות מיתוג ותמסורת
שונות ומביא לשינוי והתאמה במערכות 501. התפתחות ה- תגשמ1 מונעת
מהמגמות של ארגוניס לשפר תהליכים ולהיות תחרותיים יותר, ותביא לגידול
ניכר בצרכי התקשורת של ארגוניס, להתפתחות מהירה של ביקוש לתקשורת
רחבת סרט ולצמיחה בשירותים, כגון 3618 6מזפצת ו- א77.
ד | סוף עידן המרחק - מודל ה- 1 קורא תיגר על מבנה שרשרת הערך
המוסף (ם:008 6טו[4/י) המסורתית של שירותי תקשורת ומידע, ועשוי לפגוע
במידה מהותית ברוותיות של חברות טלפונים (161605). מודל ה- ז6מחשזתז]
מבוסס על תשלום דמי מנוי חודשיים, תשלוס שאיננו תלוי במרחק, שיווק
אינטגרטיבי (בתבילה אחת) והפרדה בין שכבות הרשת. מודל הטלפוניה
מבוסס על תשלום על פל שימוש (8ת3481) 38566 סותג'ד), כאשר כל שירות נמכר
בנפרד, וקיימת אינטגרציה ורטיקלית באספקת השירות : אותו ספק נותן רשת
מקומית, מיתוג מקומי, תקשורת בין-עירונית וכוי. כדי שה- 161005 יצליחו
בהתמודדות עס מפעילי מ הס חייבים בשינוי מבנה התעריפיס שלהם,
הורדת עלויות, הרחבת הערך המוסף - ולהיות פעיליס בשוק ה- ז6מח6ומ1.
סידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה נספח ב!
24
3.5
26
ה מודל עסקי חדש - אחת המשמעויות העיקריות של ההתפתחויות ב- ז6מטומז
אינס בשירותים או בטכנולוגיה, אלא בהשפעה על המודל העסקי של מפעילי
תקשורת, הנובעת מהדגמת היכולת של הקמת רשת עולמית ללא מנגנון מסדיר
מרכוי ומהדגמת התהליך היצירתי הנובע מהמנגנון התחרותי. בין ההשפעות
המרכזיות:
1 האצת תהליכי מעבר מתעריפי גביה לפי שימוש/מרחק
(שתוס1זק 86511176 ב0ס911טו 06ת21818) לתעריפי גביה קבועים (86ז 191).
2 האצת התהליכים של שינוי שיטת ההתחשבנות בין מפעילים, משיטת
ההתחשבנות המוכרת, המבוססת על תעריפי התחשבנות
(148165 ₪תוזמט0ס0/), לשיטה שאין בה התחשבנות (81 11 6605א ז066ם56), או
לשיטה של 8065 מסנ41תגתח6ד [1).
האצת התהליכים של העברת ירידת העלויות (הנובעת מיישום טכנולוגיה
מודרנית) ללקוחות.
ור | טלפוניה על 656ם1 - ההתפתחות של טלפוניה על ז6מזסוםז
(עמ0ם16190 +6מחסות1) היא עובדה, שיש להתחשב בה. בשוק זמיניס מוצרים
רביס, במחיר נמוך, הנמכריס היטב. המשתמשיס מתרבים מיוס ליוס.
ההתפתחות של טלפוניה על ושתוטום] איטיית מהצפוי עקב מספר רב של בעיות -
אי קיוס הבטחת האיכות, קשיים טכנולוגייס במעבר מטלפוניה במחשב בודד
(למשתמש בודד) לטלפוניה במסות גדולות, עלויות מוסתרות 6050 מ11:865)
גבוהות, והעיקר - הקושי של מפעילי זמוטומ] לפתח שירות זה כמקור
להכנסות. מפעילי טלפוניה רביס רואיס בשילוב טלפוניה על זשמזסום] פוטנציאל
לשירותיס חדשים והכנסות נוספות, ופועלים לפיתוחם, בעיקר בשילוב עם 61
ורשת נבונה, ביישומיס של 00868 0411 ו- 191% 86 0%ו61. מכל מקום, הכוח
המניע טלפוניה על 66%ום1 הוא המחיר הנמוך והאינטגרציה של השירותים -
אינטגרציה עס ה- אוט/ו, שהוא למעשה - יישום 65561 [681, תא דואר
אוניברסלי ושירותיס נבוניס משולביס ב- 16₪61ח1.
בעיית ספקי ה- 66ם1, היינו - העדר יכולת מפעילי וסוטוּמ1 מקומייס לספק את
השירותיסם הנדרשים במגוון וברמה על פי ציפיות הלקוחות עקב רווחיות נמוכה,
היא בעיה כלל עולמית. הבעיה המרכגית היא העדר היכולת הכלכלית לרכוש או
להקים את רוחב הסרט הדרוש, כדי להתגבר על ייצווארי בקבוקיי ההולכיס
ומכבידיס בורימת התעבורה ברשת ח- מחסוחז.
על פי הניטיון העולמי נראה כי ללא כניסת גורמים גדולים יותר לענף, בעלי יכולות
כלכליות גבוהות יותר מאלה של מפעילי ה- זשמשום1 הקיימים, כמו, לדוגמא, חברת
בוק או מפעילי הטלויויה בכבלים, לא יצליח ענף שירותי ה- זוטום1 בישראל, כמו
במדינות מערביות אחרות, להתפתח ולהגיע להישגיס.
יש חשיבות מיוחדת להתפתחויות חזויות בענף ה- 6גח6ום] עקב השפעתן על תחומים
כמו שידוריס לציבור, סחר אלקטרוני, הפצת מידע, חינוך מרחוק, שירותיס לציבור
וכיוייב.
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
המלצת מספר 33 - קידום שירותי בישראל
קיימת חשיבות לקידוס של שירותי ה- מטו1 ולהחדרתם לשימוש רחב ככל
האפשר.
חשיבות העניין מחייבת להעמיד את
הרחב והחדרתס לשימוש המשק חיש
הגוף המסדיר.
נושא אספקת שירותל וטומ לציבור
ראלי במקום הולס בסולס העדיפויות של
הוקמה ועדה נפרדת, לבחינה יס
ודית של סוגיה מורכבת זו.
נדום ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
נספח ג'- רשימת גופים ואיש
1 | הגורמים והאישיס
הגורמיס
חברת בזק.
התאחדות חברות הטלוויזיה בכבלים ונציגות חברות הכבליס
חברת ברק.
חברת קווי זהב
חברת בזק בינלאומי
משרד התינוך והתרבות
חברת נטוויזץ
חברת אינטרנט זהב
חברת ישראסרב תקשורת
חברת גילת תקשורת
חברת .101 ( עיתון הארצ)
מנכייל משרד התקשורת
והאישיס שהגישו לצוות מסמכי עמדה:
חברת בזק.
חברת תבל
חברת מוטורולה ישראל.
חברת פלאפון.
חברת ברק.
חברת בזק בינלאומי.
חברת נטוויזץ.
חברת ישראסרב תקשורת.
חברת גילת תקשורת.
חברת ,101.
אקוייס.
עירית מעלות תרשיחא.
חברת 6פ1.
חברת אותנטיקס.
קבוצת מאג.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מר אבי וליס.
מר דוד עמנואל.
מר איוּי שילר
מר עזי ברק
מיזס קומרסנט
מר מרק וולצמן
מר יעקב פוטשבוטצקי
גבי חיהקיויליס-אופק
מר חייס בן חמו
מר יובל דרור
מר אריאל שטיינהולף
הייה סיגל ואהוד מיכלסון
מר רן
מר זוהר שטיינברג
ים שהופיעו בפני הוועדה
שהופיען בפני הצוות והציגו עמדתס:
ודוס נף האינטרנט בישראל - דוייח הועדת
ק ם ענף האינטריט בישרא? - דריח הועדת
נספת ג
לב. | מר אמיר
לג. = מר יוסף חייט
כידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
נספח ד' - התפתחות שוק תאינטרנט בישראל
1. רסע
1-17
12
13
4
" עמדו רק לרשות האקדמיה.
15
בדומה למה שהתרתש בארהייב וברוב מדינות העולס, גס בישראל רשת
האינטרנט צמחה מתוך המגזר האקדמי.
מחבייא (מרכז חישוביס בין-אוניברסיטאי), עמותה המשותפת למוסדות
ההשכלה הגבוהה בישראל, הקימה ותפעלה את ייאילןיי הרשת האקדמית
הישראלית. באמצעות רשת ייאילן'' קושרה ישראל לקהילת המחקר
הבינלאומית ולרשת האינטרנט.
רשת ייאילןיי במחה מתוך ניסיונות קישור מוקדמים יותר ובכלל זה ניסיונות
קישור אל רשת ה- דַפַאתַ81. יסודה של הרשת ברשתות אקדמיות קודמות
שחיברו את ישראל לחוייל ובכלל וה שלוחת רשת ה- 81א311 שהועמדה
בתקופות מסוימות עייי שלוחת המחקר המקומית של חברת ]18% לשימוש
האקדמיה בארצ.
בשנת 1993 הוחלט בועדת השרים למדע וטכנולוגיה להטיל על אגף התיקשוב
במשהתייק ביחד עס מתבייא ומתימוייפ לבצע פרוייקט ניסויי של רשת לאומית
למוייפ חינוך ותרבות. השלב הראשון היה התרת התחברות חברות וגורמי
מוייפ חינוך ותרבות לרשת האינטרנט דרך מתבייא. שר התקשורת אישר
הרחבת הרשיון של מחבייא דבר שאיפשר למשתמשיס שאינס מוסדות
אקדמיים לקבל שירות באמצעות רשת יאילןיי.
לגורמים אלה ניתנה גישה מלאה לכל השירותים ברשת, שירותיס שקודס
עס התפתחות הניסוי הורתב ההיתר כך שהתאפשרה פעילות טפקי שירות
מסחריים שנתנו שירותי גישה לרשת לגורמי מוייפ וגורמי תינוך ותרבות, מתוך
הכוונה שצרכניס קטניס יתחברו באמצעות הספקים המסחריים ויקבלו ₪
שוהות9 המלכה האחסף הצרפמם הגדולים יתחברו ישירות לצמתים של מחבייא.
(בתקופה זו הותרה פעילות של 4 ספקיס מסחריים : דאטה-סרב, אקטקוס,
בוק זהב וקו מנחה).
7
סידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
6 הניסוי ארך כ- 18 חודש ובמהלכו (עד לחו
גופי: דש נובמבר 1994) חוברו לרשת 606
גורמי מוייפ תעשייתי (כולל חממות) - 13
מוסדות תינוך - 08|
מוסדות תרבות - -
גופי ממשלהח - .
גורמי איכות הטביבה - /
חוקריס בודדים - 7
7 הצלחת הניסוי והביקוש הגדול הביאו גורמיס מסחריים נוספים לבקש
רשיונות ממשרד התקשורת למתן שירותי גישה לאינטרנט.
8 לקראת סוף שנת 1994 הוחלט במשרד התקשורת לפתוח את תחתוס האינטרנט
לתחרות ולאפשר פעילות מסחרית פתוחה לכלל הצרכנים בישראל וזאת מעבר
לקהל המוייפ החינוך והתרבות.
9 התקופה בה נערך הניסוי הייתה בטרום עידן הליברליוציה בתחוס הייבוקיי
בארץ. חברות ישראליות וחברות אמריקאיות שפעלו בארץ נאלצו בתקופה זו
להתקשר ישירות לחוייל לצורך התחברות לאינטרנט, תוך שימוש באמצעי
תקשורת יקריס. אפשרות זו הייתה מוגבלת לחברות גדולות, ובדרך כלל מחוצ
לטווח יכולתה של רוב קהילית המוייפ התעשייתי בארצ, קל וחומר לגבי גורמי
חינוך ותרבות להוציא את המוסדות האקדמיים.
0 מטרתו המקורית של הפרוייקט הייתה לשמש כניסוי לקראת הקמת רשת
ייחודית לצורכי מוייפ חינוך ותרבות. מחבייא קיבלה תמיכה לצורך הרחבה
ועיבוי תשתית רשת ייאילןיי והשתתפות במימון עלות תעבורה לחוייל. סך
התמיכה היה 450,000 שייח בחלוקה של 150,000 שייח מתקציב 1993 של
משרדי התקשורת, התינוך והתמייס (באמצעות מתימויים).
11 בנוסף לסבסוד הנייל למחבייא חויב כל גורס שהתחבר בתשלום, בהתאס לקצב
התעבורה (מהירות קו) בו התחבר לרשת.
2 במקביל לסוף הניסוי הותרה פעילות של ספקיס מטחרייס (הראשונה הייתה
חברת נטוויוץ) ובעקבותיה חברות נוספות שקיבלו רשיון משרד התקשורת
למתן שירותי אינטרנט מסתריים לכלל הצרכנים.
2 גודל השוק בישראל
1 מספר הגולשים
הבעליתיות מתתילה כבר בעצס הגדרת
2
1 הערכת מספר הגולשים הנה בעייתית, ולש חוא מל שיש לו חיבור אינטרנט
מ ש
המונת גולש. גם לפי הגדרה מחמ ה מוחלט, בבית שיש בו חיבור
י) בבית או בעבודה קשה להגיע
ל כל בני חבית גולשים והאם עובד שקשור לאינטרנט במקוס
העבודה אכן באמת גולש!
8
0 עף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
מודום ענ חא--=>- == = ה העדה
1 על פי סקרים שוניס שפ
0 ורסמו ושהתבססן על נ
האינטרנט בתוספת הערכות לגבי מספר ה תוניס שהתקבלו מספקיות
להעריך כי מדובר על כ- 600,000 באקדמיה, ניתן
גולשיס (מס
באופן מודמן באמצעות בוק , פר וה לא כולל את הגולשים
3 כמות שמות אתריס (05מ181 מנההזסכן)
1 מדד חשוב לגבי גודל השוק הוא מספר ש
לשמות עס סיומת .11 וגס לשמות של ח
עס סיומת בינלאומית).
מות האתריס בישראל (הכוונה
ברות ישראליות שבחרו לרשוס עצמן
2 קיימים שני מקורות נגישים עיקרייט למספר ולהתפלגות (לפי 157 ולפי
, הקטגוריות השונות: 60, 60%, 086 וכוי) של שמות האתריס בישראל, אחד
הוא אתר איגוד האינטרנט הישראלי והשני הוא מדריך האינטרנט הישראלי
(האתר של +5000ע6צ1 תגס1).
3 הטבלה בהמשך מציגה התפלגות שמות אתרים בישראל בחלוקה לקטגוריות
של שמות והגידול לאורך זּמן.
4. כמות האתריס הישראלייס
-
1 גם כאן קיימת בעייתיות בבואנו לכמת באופן מדויק את האתרים הישראליים.
אין קשר חד-חד-ערכי בין מספר שמות האתריס לבין כמותס. הסבר אחד לכך
הוא שלא כל מי שרשסם אתרים גס הקיס אתר (הערכות מדברות על כך שכ-
% משמות האתריס נרשמו אך ורק כדי לתפוס תוקה על שס מסחרי או
שהס משמשים רק כשרתי דואר בארגוניס) ומאידך לעיתיס תחת שס אתר
אחד יושבים מספר אתריס.
2 כמו כן קשה להגדיר מהו אתר, האס יש לכלול במונת זה גם את האתרים
האישיים שנבנו לצורך פרסוס אישי וכולליס בדרך כלל דף ,1111 בודד.
3 בטבלה בהמשך מוצגת התפלגות האתרים עפייי קטגוריות של שמות.
5. שיעור התפוצה של שרתי אינטרנט
מספר
41 מדד נוסף הינו שיעור התפוצה של שרתי אינטרנט, המדד המקובל הוא
שרתי אינטרנט לכל 1000 תושביס.
קום ה- 15 מתוך 25 מדינות
ומדת במק
ו 7 שרתי אינטרנט על כל 1000
8 שרתיס.
2 עפ'ייי סקר של יינטוורק ויורדס", םכל
שנסקרו. במקוס הראשון עומדת פינלנד 2 -
תושביס בעוד שבישראל עומד שיעור זה ע
19
" עף האינטרנט בישראל - דוייח הועדם
יד
6 א[ - 06מ8ם2%0 זסמחסומ1 1519011
1
2
3
4
צומת ה- 11% מהווה מעג
| מחלף או נקודת מפגש ש
בישראל (אלה שבחרו להתחבר אליו). מטרתו ב
הישראלית הפנימית, דחיינו התעבורה בין ספקי האנ 7 7 האינטרנט
השוניס, ללא צורך (כפי שהמצב חיה לפני הפעלת ה- אזז) ל וישראליים
תקשורת בינלאומיים. עבור דרך קווי
איגוד האינטרנט חישראלי הקיס את ה- 11% ומתפעל אותו, ה- אזז ממוקס
במתקני חברת נטקוס בפתת-תקוה, אשר התנדבה לארת את ה- אזז (ברור
שחיה צורך למצוא מקום ניטרלי מאחר שאף אחד מה 1825 לא הסכים שה-
1% ימוקס במתקן של 152 אחר).
ה- 11% מבוסס על נתב מרכזי, אליו מקושרים ספקי האינטרנט באמצעות
חיבור צ4, זא טוא ? או באמצעות קו טיפרנת.
הטבלה בהמשך מציגה את ספקי האינטרנט המקושריס ל- א11, כולל מהירות
הקישור וסוג הקישור.
כסיון = סוגיון = טכיון = [כןקיון"
0ן סטסןז נטסטנטי
1 [סןן0זט8 [טףן9 106ספסטן5 מהצטף9ג סך קסנוזטז5 זט [פנטפ] 1[85ך 6 ?סגופי 8גס.אזְטףּ זז ט ונטס זז טחנסףפנפ 18 כטי נסהנספפטוך 5נטנָס טן נטס סספוטטוטפּ
01 ])טנט - 4 [)סנטטזט
ב
| | ות
יו 8
שש "יי
אונטנט בישראל - דוייח הועדת
ום ענף ה
כיד
1 8 - (א11) ו )הז ו
58
סט ו א 6 וי סנו
60 00109(:
מז
0 0
ו 8
ו
1-0 2/5 1 68500 )/'8(
ה-א
| ה 77 הס
| ההה--77- אפ
0-מ
8 ה מס
| 16 | סו |
0 6 204880/8 | 169500 )'(
-6מפיך ו
6 6 005 0060160 6-6[3רת8ז'] 508160 מ 01 סופת אפ ו 5
אתגו לגס - 8די 11% [8תורתסת 106 תהםז זסטזה! 15 1001 סזטס ו 8 תו -- ו 8
.16 5 6 +0 ב01511050110110/יס "סוס" וק 07 0 5 0
1 .5191151081 15 (:%018-6ה8זי1 85 סנופ) 6 66א1016]]גווח םג מ110וס41501 18110
1 17 660% 10 9 00160%
06 יס ₪0 0 06 ,1110161016 ,6[גוסאו מ11128110זו אתנתז -
נטרנט בישראל - דוייח הועדת
ף הא
ודוס
1 6% 686 )11%( -
58
וו ו ב
-(660129ם
| ה -
חש
ו תס ו 6ב
18 2/5 0
16 265 ספות
(8ץ) 1/69506 15
]את 12/5
(8') 68500 1 2085
6-6
(8') 168860
6-6 0 06200
-6תזי
10
6 0
הז ו
(8/) 1,68560 2085 ו 8 0
0-0 ו 85
6-0 רתי 8 ו
1 010 מו) א 6
ו
=
3
₪
5
5
5
6
65
/
6:
5
6 16 מז 26015 6060106 6-618מתגזי 6 026 01 פסזנו 50606 6מ1 קנו -
%מט) 6-0018בתהז[ 11% [8מובתסת 1156 8 זסקז] 15 181 ו 2 6
.16 800085 16 04 מ10וקננספסגופזסעיס זס ,"ַמואססס?6שס" ע!קותו ₪07 065 '
916 0150 1 :
6 .181151081 15 (50[8%- התמ 5 0ט6) 0185אססת 1006 ל 0
0 6
06 זסעיס ₪0 0 06 ,100161076 ,6!גוסאי 1111281108 אתגתז ז וי
ל- דוייח הועדה
/ 6 האונטרנט בישרא
כיד
נספח הי
,ספת ה'- תמצית התלחטות הגופים
והאישים שהופיעו בפני הוועדה
שם *וסף חייט
ארגון משמרות החיים
מקום בני ברק
[ת 60.10. מ
תמצית ה לכוף דעתם על אלו הרוצים בפתיחות
,אך הס מבקשים לאפשר לציבור הטר למרותם לשמור
על הגדריס שקבעו לו .ב
קשה ממשרד התקשורת
שירות מבוקר לציבור הדתי בדומה ל135 ! לאפשר פתיחת
שם אביגדור קוק
ארגון מוטורולה
מקום תל אביב
[תם תסס.טסת. - סט עסף
תמצית המשך הפרדת 50! וספקי תשתית.
פתיחת תשתניות חדשות - כבלים ולווניס ללא הגבלות
פתיחת תשתיות לתחרות תוך מניעת השתלטות מערכת אחת
הקצאת טפקטרוס לשם 61| 030080 .
נטת
שש מיכאל פלדבאי
ארגון אותנטיקס
מקום רמת גן
[מת 12.עמא.א510טדא8+0-:ס
תמצית חקיקה בתתוס אבטחה ואישרור דואר אלקטרוני.
הצגת אספקטים ,שיקולים ותכונות הנדרשות מדואר אלקטרוני
רשוס:
אמינות
עמידות בפני ויוף
סודיות
אישור מסירה
זמינות וקלות השימוש
-/ אי תלות בנמען
שם שרה פרוצ'י
ארגון קומרסנט
מקוס תל אביב 1
[אחת מך .0 58280660 |חסוטזס 5878
תמצית נכונות להופיע בפני הוועדה
שם רןגגור
ארגון מ.א.ג
מקוס חולון
[ופוחם 6.60.18תא6ת28
תמצית יבות הלמידה מרחוק: יטאות
- בומץ ומשאבים לבתי ספר ,מכללות ואוניברט
חשיבות הטכנולוגיה לאוכלוסייה הבוגרת.
האונטרנט בישראל - דוייח הועדה
ו עף ה
שס
ארגון
מקום
|וח
תמצית
שס
ארגון
מקוס
[ותם
תמצית
שס
ארגון
מקוס
וח
תמצית
שס
ארגון
מקום
[[ח
תמצית
שס
ארגון
מקוס
[ו8ותם
תמצית
3201 0/8060
איל יניב
ן
תל אביב
0 172 5
קביעת סטנדרט לעברית
שיפור תשתיות6חס₪800
פיתוח אינדקסים לאתרים וכתובות
הנחיית השימוש
היבטיס משפטיים
גישה מהירה -כבלים ,לווונים *
עידוד התוכן העברי
יובל דרור
520%
קובלנת על אקטיוינט ועל מערכת הפיקוח של משרד התקשורת
יוני ספיר
בוק
רמת גן
. 520
חשיבות בוק-דרישה לחופש פעולה
אינטרנט לוויני
הרחתבה ושיפור בוקנט
בניית 6ח00א280 ישראלי וקישורו לחו"ל
ממשל ומין
מגזר חינוכי
כניסת בוק לשוק ספן
אבי וייס
מראספו
כרמיאל
1. שת תס51 6%601ת8%6156
הסרת איטסור טלפוניה והענקת רשיונות בדרך מכרז.
- הז006!) 9016)בשלב זה ,יש להשאיר את התחום במעמד נלסוי
בשל גודל הכיסוי הארצי המוגבל ורמת השירות הנמוכה.
הוולת תעריפי קישור ל - 6ח0סאס8טחיוב החברות הבינלאומיות
לפרסם את תעריפי חיבור האינטרנט לתו"ל .יש לשקול את חיבור
ישראל לצומת אלכסנדריה.
קת דיגת
עלהוף ות וידאו במסגרת ממשל ומין ולמידה מרתוק.
הוזלת בדיקת ציוד תקשורת מיובא
ביטול איסור הצפנה
מסחר ומיסוי באינטרנט
אספ! ב135
הרחבת אוו
1 ,61655ז1 ליכא
אוּי ברק
אוניברסיטת חיפה
חיפה יום
נכם/תינוכליס.
לצירת שיטת דירוג/פיקות לאתרים רפוא
האנטרנטי בישראל - דוייח הועדת
ום עה
יד
שס
ארגון
מקוס
הו
תמצית
שס
ארגון
מקוס
[ם
תמצית
שס
ארגון
מקוס
וח
תמצית
שס
ארגון
מקוס
ות
תמצית
שס
ארגון
מקום
ומס
תמצית
שס
ארגון
מקוס
ות
תמצית
שס
ארגון
מקוס
||וחם
תמצית
שס
ארגון
מקום
|וחם
תמצית
יוסי דואר
תבל
תל אביב
<2ת1.חם
1510 :
תיאור תשתית הכבלים כ .
כ 9
תרונות טכנולוגים ישידרוג רשת וכבלים וה
0 ל זפוכת ל.סמופץון
לאינטרנט באמצ יְ
עות תבל-גוונים .בט
שביעות רצון גבוהת מהשירות. ו ו
מיכל ואהוד מיכאלסון
2. פא ו
הורדת המחיר.
הגדלת רוחב הפס.
דוד עמנואל
חטיבה להתיישבות
גן יבנה
זו א
הבעיה המרכזית :חוסר הידע בהפעלה.
יש לפתח את הנגישות לאינטרנט ע"י פתיחת חדרי מחשבים
ושיעורי הפעלה על ידי הרשויות המקומיות.
רו
צטא. טהחטת? - 38637
איסור צנזורה ,חופש דיבור ומתירים נמוכים.
ווהר שטינברג
[156.00ד00 2031500
יש להוריד את מתירי בוק הגבוהיס במשך היום.
יעקב פוטבוצקי
עורך דין
1 מ 185:0ט65ת180110 סך
ירותיו.
הציג עצמו כמומחה למסחר - מציע את שיר
אמיר
60₪. ווגודסרושע זפהפוח
יש להוריד מחיריס.
שלמה בוחבוט
מעלות תרשיחא
מעלות
11. ד - באווף המרכו.
יחת התת
התנגדות לפת הארי:
0 לפתוח את התחרות ברחבי כל ה
האנטרנט בישראל - דוייח הועדה
ודוס ענ
שס
ארגון
מקוס
[חם
תמצית
שס
ארגון
מקום
| כו
תמצית
שס
ארגון
מקום
ות
תמצית
שס
ארגון
מקוס
[וחם
תמצית
נמרוד שוורצ
נטוויזין
חיפה
12,. 0
תה 2 -
שתיות פנים חיוב לשימוש בשירותי בשק
תקשורת רחבת סרט ספן .אינס יכולי ו
הגישה במרכז אחד ולקבל ל
למרכז זּה.
תשתיות בי
בינלאומיות - לפקי התקשורת הבינלאומית יברו חזית
מחיריס אחידה .הד
רך להוזלת התשתיות
לאפשר רכישה חופשית של תשתיות אלו 0 4
יש להרשות שירותי טלפוניה ונסייך.
ארז חניג
6סן
תל אביב
קצב חדירת האינטרנט לארגונים היח מחיר מאוד. קצב ו ייחלש
באופן משמעותי בשנים הקרובות. 68% מהארגונים עד תאריך
ביצוע הסקר. על סמך הטקר יחוברו לאינטרנט כ- 80%
מהארגוניס עד לסוף שנת 1998.
הגידול העיקרי בשימוש באינטרנט הנו הפוטנציאל הקייס בתוך
הארגון, דהיינו תוספת משתמשים למערכת, בעבודה מתוך משרדי
העובדיס ומחוצה להם.
ענפר התעשייה והשירותיס הציבוריים עשויים להוות קהל לקוחות
דומיננטי במיוחד עבור ספקי האינטרנט.
שביעות הרצון הגבוהה יחסית משירותי האינטרנט הניתנים עייי
הספקים הקיימים עשויה להקשות על כניסת ספקים מחד, מאידך,
ספק שיציע תמיכה בומן אמיתי ל - 24 שעות יקבל התייחסות
רצינית מציבור הלקוחות, שעשויה להתבטא בתפיסת נתח שוק
מכובד.
יש מקום לחברה המציעה שירותי חיפוש חיצונייס, בנוסף למנועי
החיפוש הקיימיס באינטרנט. - יי
קיימת נאמנות גבוחה בקרב המשתמשים לספק שירותי ה
איתו הס עובדים.
פוטנציאל הקמת אתרים לא מנוצל, ונראה -- :אל
נוספים או להרחבת היקף ב ל --
מושג האינטרנט עדיין בתיתו
ליישמו.
חייס בן חמו
משרד התקשורת-אגף כלכלה
ירושליס
גידול האינטרנט
ספרנט
ץֶ9|3 פוחפז=
ישראנת
קווי נלין
116
מיכאל צוק
גילת
פתח תקוה
ברת התחרותיות 0
-. ו לפריפריה ולמרכזי אוכלוסין
ענ האינטרנט. בישראל - דוייח הועדה
ודוס
|
שס
ארגון
מקוס
[|וחם
תמצית
שס
ארגון
מקוס
חס
תמצית
שס
ארגון
מקום
[וחם
| תמצית
שס
ארגון
מקוס
[|ותם
תמצית
שמואל קט
ישראסרב
כפר סבא
איחוד רגולציית
השוק הישראלי וה
ביטל תקנות האוסרות מ 7" ישוק בינלאומי
לאפשר לספקי האינטרנט רכישת קווי תקשורת
הקמת 80%0008 פנימי במימון ממשלתי
יש לאפשר הקמתקגא
מעבר מתיוג מודס לשיטות מתקדמות
סופי מינצ
1. טסף. ת2660008010:מ1ח
משרד התינוך
הגדרת זירת התקשורת התינוכית כבסיס לקידוס האעטרנט
במשק הישראלי.
התאמת תשתיות לצרכים של התקשורת החינוכית על ידי פתיחת
השוק לערוצי תקשורת חלופיים ולטכנולוגיות מתקדמות.
יצירת תמריצים והזדמנויות בזירה התינוכית על ידי יצירת
תעריפיס מוגלים לתעוך.
אבי פתיר
ברק 6ד1
ראש העין
קידום האינטרנט צריך להיעשות בשילוב גופים עסקיים ותמיכה
ממשלתית.
בעיית תוכן בעברית - יש צורך בהפיכת האינטרנט לכלי פשוט וקל
להפעלה.
קידום התוכן המקומי על ידי 80ו.
הוזלת התקשורת המקומית, וגיוון אמצעי הגישה ללקות.
אין בעיית חדירה ורמת 0
ול ספקי האינטרנט מביא לאי סדר.
ריב
טלפוניה על גבי הרשת - אין התנגדות בתנאי שיוסרו הגבלות
הנגישות, דמי שינוע, מתן שירות אוניברסלי ומשטר תעריפים
נוקשה החל על המפעילים הבינלאומלים.
תשתית בזק היקרת
גיל ברוש
בוק בינלאומי
פתח תקוה
מס
088 על חדירת האינטרנט באר:
גורמיס עיקריים המשפיעים
צמינות ומחיר רוחב פס מקומ
זמינות ורוחב פס בינלאומי
תוכן וסטנדרט בעברית
אבטחת המידע
27
ה האינטרנט בישראל - דוייח הועדת
קַ
ידוס
שס
ארגון
מקוס
[|וחם
תמצית
שס
ארגון
מקוס
םת
תמצית
שס
ארגון
מקוס
וח
תמצית
שס
ארגון
מקוס
[ותם
תמצית
ו
נספח ה!
דוד עשת
פלאפון
גבעתיים
.1
60. 8
היבטים עיקריים; =
'ירוחב השוק כרוחב הסרטיי
צמינות תוכן ויישומים באיכ
יבירת תשתית זמינה על יךי
עידוד תחרות - מתן רשיו
ות גבוהה ובמתירים
נמוכים.
נות מרובים לתק
הקטנת פערי תיווך על ידי הרשאת ושורת קווית ואלתוטית
.. להתקשר עם ספקי תמסורת
הקצאת תדרים
מתן אפשרות ליצירת חבילות תקשורת
שמיל שדיג
אקויים
תל אביב
אקויים מפנה את תשומת לב הוועדה ומבקש את התייחסות
לבעיית זכויות יובריס ברשת
חיה אופק
תל אביב
הוזלת מחירי בזק
דואר אלקטרוני חינס בעברית (81ח)סת)
הדרכה
מרק וולדמן
חפ 60/ חקו /
חולון ,2 :
1 טש . 63 100305
הקמת אתרי הדרכה בדומה ל 880.
8
רחי
נספת ןי
קידום ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
נסיפח '- רשימת בעלי רשיון לשירותי אינטרנט בישראל
אורביס תקשורת | 5-11021-0-96107
מחשבים (1996)
בעיימ
7 רח' יגע כפיים 21 די
קרית אריה,
פתח-תקוה
464 יוני נתניהו 1
אור יהודה 60256
04 2
רתי שמריהו לוין 13,
תל-אביב
אי.אס.די.אנט
בעיימ
אינפולינק בעיימ
אינפונט ישראל
בציימ
רחי הסיבים 9,
פתח תקוה
אמ.טי.אס מעי תקי
ומחשבים בעיימ
רתי גן התעשייה תפן
ת.ד. 63
21
709
646 רחי הנחושת 8, רמת
התייל, תל-אביב
0[
7-1 רחי הנמל 40, תל
אביב 63506
00
דוארנט בעיימ 2-53 רחי לוחמי גליפולי
0, תל-אביב
דיגיטל אקויפמנט. | 5-6131-0-95248 שדי הגליס 15,
(דק) בית דיגיטל,
תייד 2033, הרצליה
5+
אקטקוס רח' הרצל 36 אז
חיפה 31054
ת.ד. 5402, חיפה
1006
בינת תקשורת
מחשביס בעיימ
גולדנט (בזק והב)
רחי האמנים 7, תל
אביב 67897
גרפנט ישראל
בעיימ
ט.מ. אקוונט 464 ---- א.ת. חדש יהוד
תקשורת מחשביס 0
בעיימ
6
רתי שנקר 20, קרית
אריה פתח תקוה
100
טכנולוגי סיסטמס
- טקטסיס
רתי ויצמן 2,
תל אביב 61336
יבמ ישראל בעיימ
29
-₪8-₪₪₪ הסייד
נספת הי
2-3
ישראקום אינטרנט | 5-11047-0-96136
טכנולוגיות בעיימ
1-6
קידוס ענף האינטרנט בישראל - דוייח הועדה
יורונט תקשורת
בעיימ (קווי והב)
רח' המלאכה 22,
פארק סייבל ראש
העין
רת' כורש 12/4,
פרדס חנה 37056
כללקום בעיימ
מנכייל:
רחי בולטימור 7
קרית אריה, פיית
120
אוניברסיטת תל
מחבייא - מרכו
החישוביס הבין אביב, מרכז
אוניברסיטאי מחשבים, רמת אביב
אבי כהן
(השירות לינתן
לגורמי מחקר)
בלבד ולא למטרות
עסקיות
מיבד הוראת
מחשבים בעיימ
729
6 -- רחי הנדיב 7,
הרצליה
נטוויצין 7202 סוכנות דואר מתייס
חיפה 31905
סלסטאר ישראל
בעיימ
רתי מבצע קדש 25,
תל אביב 69988
ספידנט בעיימ 6--- רתי גיל 77, הרצליה
1+
קו מנחה 726 רתי יד חרוציס 12,
חקלאית שיתופית
תל אביב 67778
777
בעיימ
קט שמואל 2---
שני טכנולוגיות 8
נטליין טכנולוגיות | 5-96125-0-11040 רתי הירדן 62,
בעיימ רמת-גן
קיבו גצר (גזרנט)
קבוצת פעיליס
להתישבות
קיבוץ גזר, ד.כ.
שמשון 99786
רחי כצנלסון 45, כפר
סבא 44405
ת.ד. 1472, תל אביב
בעיימ
20