- שנה: 1998
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: רן בר-יעקב
- תגיות:
OCR (הסבר)
, ו וו לש ו ובו מומחי מחשוב ותקשורת רבים, בפריטה
: 1 [ 1 " ארצית. אנו מספקים לך, הלקוח, מצרכות חומרה וחוכנה
1 ו | 1 1 1 4 ו ו % 0 |1 ו : חדישות צם תמיכה בינלאומית ומקומית מצולה.
אנחנו צושים זאת כבר עשרות שנים. מתוך מסורת של
לי [ 1 1 1 1 1 1 ו ו1 1 איכוח ומצויינות, ובכל תחומי המשק.
יש ו צל תי לם מוך.
חא = י.א. מיטווך ובניו בע"מ.
4- 5 2 6 5 5 5 5 9
5+ ְַהההתתתת=-=ס=התא
כל /"2 0/0/77
חוברת "מעשה חושב" זו רואה אור
בעיצומן של חגיגות ה-50 למדינת ישראל.
אלה מאתנו שזכו לראות אור עולם
ולהיוולד שניס מספר לפני מלחמת
השחרור, ואלה שעלה בגורלם ובזכותם
לקחת חלק במלחמת הקוממיות, היו עדים
לתקופת חיים הירואית שאין ספק שהיא
מהחשובות בהיסטוריה של העם היהודי,
אם לא החשובה שבהן, ומהמופלאות
בתולדות האנושות. בתקופה זו ישראל
עברה מסף החידלון אל קוממיות, ממתי
מעט למדינה בת כמעט ששה מליון
תושביס, ממדינה חקלאית למדינה מובילה
בטכנולוגיות מתקדמות, מהלך היסטורי
שאין לו תקדים בין אומות העולם.
אנו העוסקים בטכנולוגיית המידע זכינו
להשתלב באחת התעשיות המרתקות
ביותר מאז ומעולס, ענף צעיר שלידתו
כמעט חופפת את לידתה של מדינת ישראל,
תעשיה שהשפעתה על החברה האנושית
גדולה מכל המהפכות שקדמו לה, ועדיין
כוחה במותניה, היא מתחדשת לבקריס
ולא ניתן לחזות את אחריתה. לא תהליכי
קנה ורפיון מוחין פוקדים את החברות
האנושיות אשר בורכו בטכנולוגיה
מפותחת, אלא תהליכי שינוי ותמורה,
מעבר לכל שיעור נורמלי. תהליך התמורות
מציב בפנינו אתגרים-חברתיים, כלכליים
ומדעיים שלא ידענו כמותם בעבר.
אני, הנמנה על ראשוני אנשי המקצוע,
מהאבות המייסדים של תעשיית המידע
בישראל, עומד לא אחת נפעס ומשתאה
מול החידושים, היכולות ואין סוף
האפשרויות אותם מעניקה לנו טכנולוגיית
המידע. מהתחלה, שנראית היוס דמיונית,
שהתחילה בסרט המחורר והכרטיס
המנוקב, במכונות הקונבנציונליות
המחווטות, במכונת הניקוב, הממיינת,
המפענחת, ה-6024, 604 (מכונות החישוב)
והמלווחות 420 ו-421, דרך המחשבים
המסחריים הראשונים שראו אור לראשונה
בשנות ה-60, ה-1401, 360, 370, א43%,
0 ודומיהם מתוצרות שונות ועד
המחשב האישי, המחשבים הניידים
ומחשבי כף היד, מהאסמבלר, הבייסיק,
הפורטרן וה-.60801, דרך שפות ה-6,
++6, דלפי, פאור בילדר, מגייק וכלה
באינטרנט והג'יווה, מאנשי המקצוע שהחלו
לפתח מערכות בשיטת ה-1א51₪צ5 680
ועד לפריקיס והאקרים של סוף שנות
ה-90, עברנו חלופות טכנולוגיות ותמורות
שאין להם אח ורע בשום תעשיה אחרת
בעולם.
בימיס אלה של חג וחשבון נפש, ראוי
להזכיר את נביאיה וכוהניה של התעשיה,
את אלה שבחזונס ומעשיהסם יצרו את
המסד לתעשיה המפוארת שאנו מוסיפים
לבנות על יסודותיה את הטפחות והמנופים
להתפתחותה בעתיד. אישים שהיו גם
מהוגי ההתארגנות של אילא ומסגרות
התארגנות נוספות, שהעניקו לתעשיה
ומקצועניה את המעמד והגאווה המקצועית
ותרמו לקידומה של התעשיה והשפעותיה
על תחומי המחקר, הפיתוח, החינוך, המדע,
ההנדסה, התעשיה והעסקים. על דור זה
של הוגים ומייסדים נמנים ללא ספק
אהרון גרץ, דב חביון, מרדכי קקיון,
דוד כהן ולודויג מיטווך ואנשי המדע,
פרופ' פקריס, פרופ' בר הילל ופרופי גיליס,
זכרונס לברכה, ויבדל לחיים ארוכים עוזיה
גליל, חתן פרס ישראל לשנת 1998, אישים
שבפועלם הציבו ציוני דרך ומצבות חיות
רבות, המנציחיס את מעשיהם וחזונם.
בעוד שעיבוד הנתונים האלקטרוני היה
מנוף להתייעלות ומנוף לניהול מתקדם
של המינהל והמשק בתוככי המדינה,
התוכנה, שהיא הנשמה בחומר, פתחה
אפשרויות לפיתוח תעשיות הייטק ומוצרי
תוכנה שהשמים הם הגבול להם.
ישראל על סף שנת 2000 הפכה לעמק
הסיליקון של המזרח התיכון ולאחד
ממרכזי המו'יפ החשובים בעולם, לפיתוח
ולייצור מוצרי טכנולוגיה ותוכנה.
שנת ה-50 למדינה יכולה להיות קרש
קפיצה אל עתיד המציב אתגרים והישגיס
חדשיס. ישראל על סף שנת 2000 צריכה
להיות מקור השראה ואבן שואבת למאות
אלפי מקצועני מחשב יהודים וישראלים
המפרים היום את החשיבה והעשיה ברחבי
העולס, להצטרף אלינו בישראל. התחברות
כזו עשויה ליצור מקומות עבודה למליוני
יהודים נוספיסם ולבסס את כלכלתה של
המדינה על תעשיות העתיד. "בתסבוכת
נוראת ההוד של היקוס ואפילו בתחומה
של חברה מסוימת עשויים להתחולל בעת
ובעונה אחת אין סוף זרמים מקבילים של
תמורה, כל העצמים, מהווירוס הזעיר
שבזעיריס ועד לגדולה במערכות הכוכבים.
אינס למעשה עצמים כלל כי אם תהליכים"
(אלבין טופלר).
בתהליך זה של זרמיס ותמורות והתסבוכת
נוראת ההוד של היקום, עדיין נותרו לנו
אתגריס וחוויות אינטלקטואליות שאין
למעלה מהן.
אני מאחל לכולנו עוד שניס רבות של עשיה
ויצירה וחתירה מתמדת אל יעדים
ומשוכות חדשים.
בהצלחה,
02/89 2/6
|
,
-
דבר 'ו"ר ההנהלה
ירם שור
הניה ג
עורכת ראשית: שאולה הייטנר / ל
עורכת: אלינוער רבין
אוד גונדר, אליהו הכהן, דייר נורית זהבי, / :
דייר מיכה חנני, דייר יונה לביא,
שאול לביא, הדר מטמון עו"ד חיים רביה
תרגוס: אורית פרידלנד
מוּכירת המערכת: חנה ירון
כתובת המערכת: ץר ך / ח
בית יהודי בסרביה, ת"א
מען למכתבים: ת.ד. 53113, ת"א 61530
טל: 03-6473023, פקס: 03-6473683
5% בול'ט'קה וידטואלי
ו ח'ריה 8. רוו, נאוה בליםקין
איור השער: דנה ברנע רשתי
עיצוב: רוני רבין
פילמים: ואס5
'טו' עמקאות באינטרנט
ל'נאל לו', עו"ד, יוטי בן לוי. עו"ד
לוחות והדפסה: דפוס האוזר
בזנות בונקציוה ['ה] 7 6 310'ים בךראוה
ג"ל ל. ריין, דניאל ל. מק'קין, ג'ודיח א. טלין
2 ] לקראת אזרחות אלקטרוניח 'הודית
לרשם חסרי ישוח משנטיח
בלדי[ת '18א? וד וד
חהליך ב'ת!ח חוכנה: דע הנרחי
מוחמד א. באיאד
- שילוב עקרונות חינוכיים ועקרונוח הנדטח חונה
3 גניוו וויזקר ור מערכח הוראה [בונה
ל. אילון-מונדרר, נ. זהב', מ. ברוקה''מר, מכון ויצמן למדע
]
1
א ב|
000
15
אולס 1
אולם 2 2
תכנית כינוס האביב של אילא
איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע
מרכז הקונגרסים חיפה
7 במאי 1998
10
יום רביעי, 27 במאי, 1998
התכנסות ורישום
מושב פתיחה
ברכות
אלוף (מילי) עמרס מצנע, ראש העיר חיפה
ויו'יר הכינוס
מיכאל איתן, שר המדע והטכנולוגיה,
עמירס שור, יוייר הנהלת אילא
אורח כבוד
הרצאות
חיפה - מרכז מחקר ופיתוח היי-טק,
עמרם מצנע, ראש העיר חיפה
חלון ההודמנויות של ישראל עתירת טכנולוגיה
ומדע בשלהי המאה ה-20 ולקראת המאה ה-21,
פרופ' גאב תדמור, נשיא הטכניון
התעשיה המתקדמת בישראל - פרספקטיבה אישית,
עוזיה גליל, נשיא ויו"ר אלרון
מושב א'
הדמיה רפואית
יו"ר: דייר יעקב וורטמן, דיאסוניקס וינגמד
אולטראסאונד
הדמיה תלת-מימדית - נושאים אלגוריתמייס,
פרופי רוני יגל, וחססו60וחסו3
הדמיה תלת-מימדית בזמן אמת, שיקולי מימוש
על 70 + הדגמות,
יבגני דרפקין, דיאסוניקס ישראל
התמרת משימות עיבוד אות ממעבדים :עודיים
(ע05) למימוש תוכנתי על מחשבי 26,
דייר נחי הלמן, דיאסוניקס ישראל
1
יוייר: דייר אורי ויזר, אינטל
מחשבים אופטיים מציאות או דמיון!
פרופ' יוסי שחם, אוניברסיטת תל-אביב
ייבור התקנים אלקטרונייס ננומטריים באמצעות
ביו-טכנולוגיה,
פרופ' אורי סיון, הטכניון
מגמות אינטגרציה בתכנון רכיבי 181,
אורי אלעזר, יבמ מעבדת המחקר חיפה
.
אולם 3 הצפנת נתוניס אולם 3 תקשורת מולטימדיה
יוייר: דייר יואב מדן, יבמ מעבדת המחקר חיפה
ה0ו63ותטתתוח0:) 6ה3704008 6ש8611ז16ח1,
משה נצרתי
גרפיקה תלת-מימדית בסביבת האינטרנט,
דייר חיים גוטסמן, הטכניון וחברת 6טחו
5תו0ת6ז16ת60 1660,
עופר שפירא, רדוויזיץ
יוייר: דייר אמיר הרצברג, יבמ מעבדת המחקר חיפה
אלגוריתמיס וסטנדרטים לשימוש תעשייתי,
פרופ' עמוס פיאט, אוניברסיטת תל-אביב
חוזקם של מודי פעולה של הצפנה משולשת,
דייר אלי ביהס, הטכניון
רשתות וירטואליות פרטיות - ארכיטקטורה,
טכנולוגיה ושימושים,
דן פרומר, רדגארד
בב ו א > לוהרוו אולס 4 אינטרנט
אולם 4 אינטרנט יוי"ר: מרק גזית, נטוניזין
יוייר. ג'ורגי מאיר, חברת החשמל ויו"ר איגוד 6 01 !הט ,
האינטרנט הישראלי
מסחר אלקטרוני הלכה למעשה,
דני ליברמן, אינטרסופט
אבטחת מידע במסחר אלקטרוני,
מרק גזית, נטוויויץ
כרטיסי אשראי באינטרנט - כן או לא!
נציג חברת ויזה כ.א.ל.
יונדב פרי, אלרון
6 בקרת רוחב פס,
מריוס נכט, צ'קפוינט
160 86 0108165ק10 - 8תות686 זמטותס) ₪ /
אבי נתן, מייקרוסופט
יר
2 ויוי וחור ית + 115 מושב סיוס
5 "תפסקת צהריים מדע וטכנולוגיה - האתגרים שלפנינו,
פרופי יעקב זיו, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים
40 "ששל שש המהפכה בקבלת מידע ובידור בעידן השידור
0 מושב בי הדיגיטלי,
דייר אייב פלד, 5ות0ו5ע5 [8118ו פצוסא .050
וצה חושב" מאי 1998
אולס 1 מערכות רפואיות
2 / 6 4
יוייר: אלכס זילברקלנג, דיאסוניקס ישראל 10 קבלת פנים וארוחת ערב חגיגית - -
מסדרי נתוניס רפואיים וקישוריות, מטעם ראש העיר חיפה, אלוף (מילי) עמרס מצנע
דייר אורי שני, יבמ מעבדת המחקר חיפה
אבחון מרחוק,
דייר דב מאור, אלסינט
עיבוד נתוניס קליניים מתוחכמים בהדמיית [א18א
בשימושים קרדיאולוגיים,
דייר חיים אזרי, הטכניון, המחלקה להנדסה רפואית
מופע אומנותי
אולס 2 1 יוס חמישי, 26 במאי, 1998
יוייר: אהרן אהרן, צורן
ארכיטקטורה של מעבדים: תמיכה גרפית יום סיורים
ומולטימדיה, הסיוריס יתקיימו:
דייר אורי וייזר, אינטל
מערכת משולבת על רכיב בודד,
אלון עירוני, צורן
מגמות התפתחות בתכנון 1.51 באמצעות מחשב, על המשתתפיס לבחור את הסיורים ביוס הכנס,
גדי זינגר, אינטל 08
* במת"מ - מרכז תעשיות מדע
* במעבדות המחקר המתקדמות בטכניון
א מ
ואנזס
דהוא
ו זפץ]זוא
בן
ספא
ט ה הוווסחבוןץ
ל הרעמה
לחברות אישית באילא לשנת
8
+ בוצוגי ההתקבר נחבו א'ע' בא'לא . תל
שם משפחה ל שם פרט'י .. > : תיז
בחובת פרטית ע ו
טרפוו בבית פהס בבית
עובר בחברה חפקיר
ו ל : ע'ר מ'הור
טרפון בעבורה 2-2 0 פהס בעבורה
ו 2 : . אני מעונ"ן רהבר את הדואר בבית בעבור
)+ הנדסת תוכנה (50) לוון בא'קל את הקבוצה סוחס -06 100055 655חפטם (57)
- 1
ניהול פרוייקטים (51) / הג'וך ובקע מ'ידע עוצף תכנון אסטרטגי (14)
9 מחשבים בתעשייה (26) חפ - חשסס (55)
אבטחת מערכות מידע (47) 5 מידע למנהלים (63) המחשב האישי לשרותך ו-885 (59)
+ סז אבטחת איכות כוללת (52) מיחשוב מקבילי (64) מידע בארגון (60)
ל וס (45) כרטיס חכם (67) המחשב האישי בארגון (61)
0% תקשורת נתונים, שליטה ובקרה (11) 1 68 (56) > אוטוסטרדת המידע (68)
> בסיסי נתונים (28) 6ססחו וו (48) + קליטת מערכות מידע בארגון
סמן באיקם את החברוח המבוקשת
| = 0 , 23 , 9
()אילא (?)מו"ח ( )אלתי"ם ( )אינטרנט ) מחשבים ברפואה |
0 ו 9 ו ב םַ 100
רמי ח [ ב 0 ע "יח מחמחה | סטורנט'ם/תי"רים וגימראים ( ם 50 |
| לכלו תכ כ יו רבייב המחאה ע"ס --7------------ | ש"ח בפהודת איבא 0
נא ח'"בו ברמיס ויזה / ישראברם מסי | 1 | | 11 1 1-11 ב לק ו
0
ה -- * [
ל
אילא - איגוד ישראלי לטכנולוגית הפידע סטן לסכתבים: ת1 53113 תל אביב 61530 טל. 3 פק0ס. 03-6473683
ש
2
ית המזי
ו
|
.
₪
ד-ג 9 4-7 :. 4 -2
=
5
| ב
ר=
=
=
ב=
=
שק
ב-5
.4
=
=
=
=
1 עו"ד ח'ים רביה
הדברים הבאים הוננו לצורך
הרצאה בכנש העונחי של
א'גוד האינטרנט הישראלי
שנערך בינואר 1888. הם
אינם מהווים הווח דעת
משבטית, ואין לטמוך
שליהם כעל חוות דעח נזו.
ווהי פק'רה ראשווניה של
חלק מן ההיבטים
המלשבטיים הנוגעים
לאמצע' החשלום
באינטרנט. השקירה אינה
להיימירה להק'ף את בל
שויטות התשלום המתבתחות
או לגעח בכל ההיבים
המעובטיים הנוגעים להן.
לצורך כל אלו יידרש טר
עב-ברם, שמן הטתם יתיישן
עוד בטרם יראה אור.
הציורים מאוסף מוזיאון נחוס גוטמן
מנחם גוטמן 6
מבוא
במשך מאות שנים עיצב המשפט המסחרי
את הלכותיו בהתבסס על ההנחה
שהתקשרויות חוזיות נערכות, בעיקרו של
דבר, על גבי נייר חתום. אמנם, בדין
הישראלי דרישת הכתב איננה נפוצה -
היא מחוייבת בעסקאות מקרקעין (1),
הסכמים לקבלת כרטיסי חיוב (2), הסכמי
בוררות (3), הסכמים קיבוציים (4) ועוד
- אבל בדיניס אחרים היא בעלת משמעות
רבה יותר: ה- [8וסזסותות60 ווחס1ות1
6 בארהייב דורש שכל עסקה שסכומה
מעל 500 דולר תיעשה בכתב כתנאי
לאכיפתה (5). וגסם כשהכתב אינו מחויב
בדין, הוודאות המסחרית הכתיבה מציאות
שבה חלק ארי מהעסקאות זוכות לביטוי
במסמך מוחשי
בחלוף השניס עסק המשפט באופן שבו
שאלות מהותיות השתקפו במסמכים
כתוביס: הצעה, קיבול, גמירות דעת, כוונה
להתקשר ביחסים חוזיים - כל אלה נבחנו
על-פי מכתבים, טיוטות, זכרון דברים
והסכמיס שצדדיס לעסקאות מסחריות
החליפו ביניהם, וכך, בשיטות המשפט
המערביות, מאות שניס במצטבר - נדבך
אחר נדבך, פסק דין אחר משנהו, תיקון
חקיקה כאן ותוספת תקנה שס.
בשניס האחרונות מתחולל שינוי קיצוני
התפוצה הגלובאלית של רשתות תקשורת
ממוחשבות והתפתחות הסחר, הסיטונאי
1. סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
2 סעיף 2(א) לחוק כרטיסי-חיוב, התשמ"ו-1986
3 הגדרת י"הסכס בוררות" בסעיף 1 לחוק הבוררות, תשכ""ח-1965
4 סעיף 7 לחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957
5. 3שטגז'] ]0 5131016 :5זחטוחטזווף6/ [ההח0> . [2-20 - ₪06
6. הפדרציה הבינלאומית לתקליטים. לדוגמה, צופה כי בתוך
חמש שניס יתנהל 15% מהסחר העולמי במוסיקה באמצעות
האינטרנט ורשתות מקוונות אחרות
7 לדוגמאות מן השנים האחרונות המעדיפות "אמת" על פני
"יציב", ראה: ע"א 3628/93 מדינת ישראל נ* אפרופים שיכון
וייווס (1991) בעי"מ, פיד מט (2) 265, 301; ע"פ 5614/92 מדינת
ישראל נגד מסיקה, פ"ד מט (2) 669, 681 והאסמכתאות שם
8 סקירה מצוינת, בעברית, של הטכנולוגיות השונות לתשלום
באינטרנט נמצאת באתר של ועדת האינטרנט הממשלתית בישראל,
במסמך מיוס 25.7.1997, שכותרתו "כסף דיגיטלי - הווה ועתיד"
- 1 אס
לוס אאא קוו
9. וסט מ טזספ לש אא :קוו
0. - [וחזו אטטת 557 2551515610 חס סק שפזטח. טוחטוג)!קזות
960
1 פרטיס נמצאיס באתר של מאסטרקרד בכתובת
> 36 זטז9ג ת-א או א" וק וזת
והקמעונאי, באמצעותן (6), מחייבות את
המשפט לזנוח את התפיסה המסורתית
של ייכתביי. הן דורשות שינוי כיוון ובחינה
מחדש של תפיסות מושרשות היטב - והכל
במהירות רבה, העומדת בניגוד קיצוני
לאופי המשפט. הסיבה לכך נעוצה במתח
שבין טכנולוגיה למשפט.
הטכנולוגיה מהירה והמשפט איטי;
הטכנולוגיה רוצה להתחדש במהירות הרבה
ביותר, והמשפט שואף ליציבות ולוודאות;
הטכנולוגיה מעדיפה במובהק את השינוי.
והמשפט מתלבט בשאלה "אמת או יציביי
- האס לבכר, בשס הוודאות, פורמליזם
על חשבון בירור האמת (7); הטכנולוגיה
מדברת בקבועי זמן קצרים - שנים אחדות
במכשירים אלקטרוניים, שנה - שנתיים
במחשבים, חודשים ספורים בתוכנות.
המשפט חושב ומתנהג במונחים של שנים
ארוכות. אלה פרקי הזמן הדרושים לבירור
של הליך בבית משפט, לחקיקה או
לגיבושה של תפיסה משפטית חדשה.
באינטרנט, המשפט והטכנולוגיה צמודים
בעל כורחם לבלי הפרד. בפרט כשמדובר
במסחר מקוון: הטכנולוגיה, נכון לעכשיו,
שועטת קדימה, היא משאירה את המשפט
הרחק מאחור. אבל לאורך זמן היא עלולה
למצוא עצמה בלי צרכנים ולקוחות אם
הדין לא ייצור מסגרת הולמת לסחר
האלקטרוני הגלובאלי, שתשרה תחושת
יציבות, אמון וביטחון על סוחריס וצרכנים.
ודומה שאין סוגיה שבה הפער בין המשפט,
המזדחל מאחור, לבין הטכנולוגיה, האצה
קדימה, גדול יותר מאשר בתחוס אמצעי
התשלום (8).
חיוב כרטיסי אשראי באינטרנט
שיטת התשלום הנפוצה עתה ברשת היא
תשלוס באמצעות כרטיס אשראי. היא
מבוססת על טכנולוגיות כדוגמת
6066857 (9), או פרוטוקולים של
תקשורת בין-מחשבית כדוגמת .551 (10)
או 51 (11), המאפשרים הצפנה של פרטי
כרטיס האשראי בדרכם מתוכנת העיון
(יהדפדפן') של הלקוח אל המחשב-השרת
(ז6/ז56) של המוכר. דיווחיס מארצות
הברית מעידים כי בשנת 1997 התרחשה
-
"מעשה חושב" מאי 1998
פריצת דרך בכל הנוגע לאמון הציבור
במסירת נתוני כרטיס האשראי שלו דרך
הרשת. נתונים ראשוניס (12) שסיפקה,
לדוגמה, רשת .401 (6חו1ח00 168ז406)
מלמדים שהיקף הקניות המקוונות בחג
המולד האחרון הוכפל לעומת היקפן בשנה
שעברה.
אצל הלקוח הישראלי, הביטחון בקניה
המקוונת אינו רק תולדה של פרוטוקולים
חדשים, אלא גס של הסדר חוקי, המתאים
לביצוע תשלומים ברשתות מקוונות, אפילו
מבלי שראה אותן מלכתחילה לנגד עיניו.
חוק כרטיסי חיוב (13) יכול להקנות שקט
נפשי ללקוח, החושש שנתוני כרטיס
האשראי שלו ינוצלו לרעה על ידי המוכר,
שיקבל אותם לידיו, או על ידי פורץ,
שיתגבר על הגנות המחשב-השרת של
המוכר ויידלה את פרטי הכרטיס. החוק
עושה זאת בהסירו מכתפי הלקוח את
מרבית הסיכון למקרה של מרמה או
שימוש בלתי מורשה בכרטיסו. מגולמת
בו ההנחה, כי חברת האשראי היא יימפזר
נזק" טוב יותר מן הפרט: התוצאה
הכלכלית של מרמה לא תהיה הרת אסון
לגביה מפני שתגולגל אל הסוחר (14), או
2. מיוס 97 23.12, באמצעות חב' 61 וחוטק
3 התשמ"ו-1986, ס"ח 1185
5. במקביל מציעה חברת האשראי לסוחרים אמצעי אבטחה,
כנון תקשורת מקוונת לבדיקה מוקדמת של תקפות הכרטיס.
5. סעיף 5 (א) לחוק
6. סעיף 5 [ג) לחוק
7 סעיף 5 (ב) לחוק
8 סעיף 6 (א) לחוק
9 סעיף ל (א) לחוק
0. סעיף ל (ב) לחוק
1 סעיף 10 (א) לחוק
2. ראה את: ₪516 בכתובת
[הון. 063 66% וטק שזט 1510 אואראו! :קז וכך את
שטףט)6א בכתובת שח סוחו 60 וג סט /'קזותת
3 להסבר קצר בעברית אודות חתימות דיגיטליות ראה את שני
המאמרים "חוזיס אלקטרוניים ותתימות דיגיטליות" מאת עו-ד
חיים רביה, שהתפרסמו במאי 1997 בגלובס. את המאמרים ניתן
למצוא באתר 5חו.] 1אט.] 01766 אוב.1 . וצב חזוג3] בכתובת
וזח פט|שוחב 1 סש אוג].אואראו /:קזזו! במאמרים הפניות למידע
מקצועי בנושא. כ"כ ראה הפניות למידע ואתרי אינטרנט בנוטא
מן העמוד אב 6,561 באותו אתר בכתובת
וחזו] אוב1זטס 1/6 60 אוב[ אראוא!/:קזז.
4 כל מה שנחשב "מוחלט" בטכנולוגיות הקיימות היום, יהיה
בוודאי מוטל בספק בעוד שניס ספורות, ככל שעוצמת המיחשוב
האישי תגבר ותאפשר לפענח, בהשקעת זמן ומשאבים קטנה
יחסית, צבנים א-סימטריים שעליהן מתבססות המערכות הקיימות.
של חתימה דינגיטלית. צפניס אלה דורשים עתה מספר חודשים
של חישוב באמצעות מחשבי-על כדי לפענחם, ופיצוחס נחשב
אפוא עתה לבלתי כלכליי
שתפוזר בין מאות אלפי לקוחותיה על-ידי
העמלות שהיא גובה מהם, כך שכל אחד
יסבול נזק מזערי. החסינות הכלכלית של
שנג אלה (הסוחר או הציבור) גדולה מזו
של הפרט. לעומת זאת, אס היתה האחריות
למרמה חלה כולה על כתפיו של הפרט,
אשר היה נדרש לפרוע חשבונות בגין
שימוש בלתי מורשה בכרטיס האשראי
שלו, היה הדבר עלול להסתיים באסון
כלכלי מבחינתו.
שימוש בכרטיס החיוב בידי מי שאינו זכאי
לכך לפי החוזה עם המנפיק קרוי בלשון
החוק יישימוש לרעה בכרטיס האשראל"
(15). במקרה זה הקצאת הסיכונים
מתבקשת מאליה - הלקוח אחראי לשימוש
לרעה שנעשה לפני שמסר הודעה למנפיק
הכרטיס על גניבתו, אובדנו או על שימוש
לרעה בו, וגם זאת רק עד לתקרה שהחוק
קובע (16). בכל מקרה, הלקוח אינו אחראי
לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס לאחר
שמסר הודעה למנפיק (17) ואם חויב בשל
עסקאות או פעולות שנעשו תוך שימוש
לרעה בכרטיס חיוב, על המנפיק להשיב
לו תוך שלושיס יוס את סכום החיוב (18)
הסדר זה נותן מענה סביר לחשש מפני
שימוש לרעה בנתוני כרטיס האשראי על
ידי בד שלישי שהניח את ידו עליהם.
אבל ההגנה במקרה של עסקאות דרך
רשתות תקשורת מקוונות רבה אף יותר:
חוק כרטיסי חיוב מכיר בעסקאות הנעשות
בלא שהוצג בהן כרטיס אשראי, או בלא
חתימת ידו של הלקוח על גבי שובר
האשראי. אלה העסקאות הנעשות בעת
הזמנה טלפונית, או, להבדיל, באינטרנט.
החוק קורא להן "עסקה במסמך חטריי
(19). הוא מורה, כי אם לקוח חויב לשלם
את תמורתה של עסקה כזו והודיע למנפיק
כרטיס האשראי תוך שלושים יוס מרגע
שנמסרה לו הודעת החיוב שהוא לא ביצע
את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו
שלא בסכום שבו התחייב, המנפיק ישיב
לו את טכום החיוב בערכו ביום החיוב -
או (אם טען שחויב ביתר) את ההפרש בין
סכום החיוב המוטסכס עליו לסכום שנלקח
ממנו בפועל (20),
זאת ועוד, אם הוסכם בין הלקוח לספק
שהתמורה, או חלקה, ישולמו כעבור
שלושים וחמישה ימים או יותר (לדוגמה,
כשהתמורה נפרעת בתשלומים), והלקות
הודיע לחברת האשראי שהנכס שרפש
באותה עסקה לא סופק לו ושהוא ביטל
את העסקה - חברת האשראי צריכה
להפסיק לחייבו (21).
אכן, נראה שהקצאת הסיכוניס בחוק היא
כזו שחברות האשראי - יותר מאשר
הלקוחות - צריכות לחשוש מעריכת
עסקאות באמצעות האינטרנט. גס סוחרים
נדרשיס לזהירות יתרה: מאמר שפורסם
לאחרונה ב- 110068 %זסצ שש[ קובע
שישראל היא מעצמה של עבירות מרמה
בכרטיס אשראי באמצעות האינטרנט יחד
עם מזרח אירופה ואמריקה הדרומית.
ואמנס, עיקר החשש מהשימוש בכרטיסי
אשראי אינו נובע מן ההסדר החוקי, אלא
מסוגיות טכניות של אבטחה מפני פריצה
ושימוש לרעה בנתוני כרטיסים. הלקוח
הזהיר נדרש למעשה לפעולה אחת: בדיקת
חיוביו החודשיים ומסירת הודעות
מתאימות לחברת האשראי.
המחאות דיגיטליות
פרויקטים ניסיוניים באינטרנט מבקשים
לפתח תחליף אלקטרוני לשיקים (22),
במטרה ליצור אמצעי תשלוסם מהיר ובטוח
בין צדדיס סוחרים ברשתות תקשורת
ציבוריות. שיקים אלה יאפשרו גס הפקדת
כספים אלקטרונית בחשבונות הבנק של
המושך, מכל מקום בעולס. השימוש בהם
יהיה זהה, עקרונית, לאה של שיקים מנייר,
למעט העובדה שההם לא יודפסו על גבי
נייר אלא יופקו באמצעות מחשב, ייחתמו
בחתימה דיגיטלית על ידי העושה או המסב
(23), ויכללו - באמצעות טכניקות המוכרות
מהתחוס של חתימה דיגיטלית - אימות
של פרטי המשלם וחשבון הבנק שלו.
ההמחאות הדיגיטליות יגיעו אל הבנק
באמצעות הדואר האלקטרוני ויעברו
במערכת הסליקה הקיימת של הבנק.
מפתחי המערכות מונים בהן יתרונות
מסחריים רבים. אחד החשובים בהם הוא
האפשרות לאמת את והותם של מושך
השיק והנמשך או המסב במידה מוחלטת
של ודאות (24), כאשר החתימה הדיגיטלית
5. סעיף 3 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) מורה כי "שטר-חליפין
הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדס אל חברו, חתומה
בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלס לאדס
פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכוס מסויס בכסף, עס דרישה
או בומן עתיד קבוע או ניתן לקביעה."
6. י. זווסמן, דיני שטרות (מהדורה חמישית), 32.
7 שם, בעמי 40.
8. במקרה זה "אין כוחה של חתימה מזויפת יפה כלשהו ואין
רוכשיס על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר
ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו: סעיף 23 (א) לפקודת
השטרות. י. זוסמן מעיר (בספרו, עמי 252) כי השטר נשאר לצמיתות
רכושו של האדם שממנו נגנב ואדס זה רשאי לתבוע החזרת השטר
מכל אדם אחר.
9. אוחז כשורה מחזיק בשטר כשהוא נקי מכל פנם שבוכות
קניינס של צדדים קודמיס לו וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא
שהיו להם בינם לבין עצמם: סעיף 37 (2) לפקודת השטרות (נוסת
חדש). לדוגמה, אס באחד מגלגוליו הקודמים של שיק לא ניתנה
לו תמורה, יגכר אוחז כשורה על טענת ההגנה של החייב, שהוציא
את כספו מבלי לקבל דבר.
0. כרטיס פלסטיק שבו שבב מחשב המאפשר הטענת הכרטיס
מדי פעם בשווי כספי כלשהו. עם העברת הכרטיס במכשיר קורא
מיוחד ניתן לשלס באמצעותו עבור רכישת מצרכיס או שירותיס
בשווי המלא של הכרטיס או בחלקו.
שהוספה למסמך הסחיר תפוענח
אוטומטית במערכות המחשב של הבנק
הנמשך. מי שחתימתו זויפה על גבי שיק
אי פעם, ידע להעריך יתרון זה.
בעוד שהשימוש בכרטיס אשראי נופל על
מצע קיים ונוח, המחאות דיגיטליות
מחייבות לשאול האס זהו בכלל שיק על-פי
החוק הישראלי! התשובה לכך מצויה
בפקודת השטרות (נוסח חדש). שורשי
הפקודה נמצאים עוד במגילה העותומנית
ובמשפט המקובל האנגלי, והיא תמצא
עצמה נאלצת להתמודד עתה עס סוגיות
של שנות ה- 2000.
הקודה דורעוח שיחקיימו
מלסבר 'טודות כד' שומיפמיך
'"חשב לשטר [25]. שניים
יהם משליכים 'שירות על
חקבותם של עויקים
ד'ג'וליים: השטר חייב
לה'וח בכחב |לה'חתם בידי
נוחנו.
לכתב חשיבות קריטית בשטרות. "הכתב
איננו ענין של ראיה... אלא משמש
תנאי-בלעדיו-אין או יסוד קונסטיטוטיבי
של תהליך יצירת השטר, שכן אס לא בא
מסמך לעולם, אי אתה יכול להעניק לו
את תכונת הסחרות" (26). סעיף 1 לפקודה
כולל הגדרה: "בכתב - לרבות בדפוס...
ובכל דרך אחרת של הצגת מלים או ספרות
או העתקתן בצורה נראית לעין". זוהי
הגדרה "פתוחה'י, שאיננה ממצה את ביטויי
הכתב, שכן היא נוקטת לשון "לרבות".
הואיל ודרישת הכתב נועדה כדי שניתן
יהיה לסחר את החוב הגלוס במסמך, ממש
כאילו היה חפץ שניתן להעבירו מיד ליד
(ותכונה זו מתקיימת בשיק הדיגיטלי) וכן
בהתחשב בהגדרת י'כתביי, שאין בה רשימה
סגורה של סוגי ייכתביי - נראה לנו ששיק
דיגיטלי יכול להחשב כייפקודה בכתביי
במשמעות הדברים בפקודת השטרות.
קושי אחר נעוץ בדרישה שהפקודה,
הגלומה בשטר, תהיה "חתומה בידי
נותנהיי (ההדגשה הוספה - ח.ר.). אומר על
כך זוסמן בספרו (27), כי י"בדרך כלל, אין
חתימה אלא בכתיבת שמו של החותם במו
ידיו". החתימה נועדה במשפט לתכלית
כפולה, ולדעתנו מטרותיה מתקיימות
במלואן בחתימה דיגיטלית, ואף ביתר
שאת:
א. זיהוי החותם. החתימה הדיגיטלית
מאפשרת לזהות את החותם באופן ודאי,
אלא אם כן היה רשלן והניח בידי צד
שלישי את הגישה אל הקוד (""המפתת
הפרטייי) שבאמצעותו הוא חותם. במקרה
זה הוא יכול לנסות ולטעון שדין השיק
הדיגיטלי הוא כדין שיק שנגנב (28),
ב. החתימה מהווה ביטוי לגמירות דעתו
של החותס ולכוונתו להתקשר ביחסים
משפטיים. במקרה של המחאה דיגיטלית
לגמירות הדעת יהיה ביטוי חיצוני בעצם
התהליך הטכני של הצפנת השיק וחתימתו.
אפשר, עס זאת, שבעניין זה יש צורך
בהבהרת פקודת השטרות לשס הסרת
ספק.
המחאות דיגיטליות יכולות לסכל לחלוטין
טענות התנגדות נגד שטרות, כגון הטענה
בדבר "פגמים בחתימה". ספק אס פגמים
כאלה ייתכנו בתהליך האלקטרוני של
חתימת מסמך. בהיעדר פגמים כאלה, נראה
ש"אחיזה כשורהיי (29) תהיה המצב הרוות
בשטרות דיגיטלייס.
כסף דיגיטלי - 60851
הווירטואליזציה המוחלטת של אמצעי
התשלוס באה לביטויה המובהק בכסף
הדיגיטלי. אלה הן סיביות (1168פ) של
מידע, הנרכשות בתמורה ממנפיק ונאגרות
על גבי כונן קשיח במחשב או בארנק
אלקטרוני (30) ומייצגות ערך כספי.
מבחינה משפטית הכסף הדיגיטלי מהווה
התחייבות של המנפיק להמיר אותו בהילך
חוקי בעת שהמעות האלקטרוניות יחזרו
אליו.
"מעשה חושב" מאי 1998
להלן תיאור מפושט של תהליכי רכישה
ושימוש במטבע אלקטרוני (31):
הלקוח מעביר אל המנפיק תשלום מלא
בכסף.
בתמורה טוען המנפיק את הארנק
האלקטרוני או את התוכנה המתאימה
במחשב הלקוח בסיביות המייצגות שווה
ערך דיגיטלי לסכוס שנרכש: שולמו,
לדוגמה, 5100 למנפיק, הוא יעביר אל
הלקוח 5100 וירטואליס (או סכוס דומה
מנוכה עמלה), שייאגרו כסיביות אצל
הלקוח. אפשר שלכל מטבע דיגיטלי יינתן
בשלב זה מספר ייחודי המזהה אותה.
בד בבד שומר המנפיק את הכסף שקיבל
מן הלקוח בחשבון מעבר, לקראת המועד
שבו יידרש להמיר את הסיביות שמכר
ללקוח להילך חוקי.
הלקוח מצידו מבצע תשלומים באמצעות
הכסף הדיגיטלי: היות שהכסף הזה מיועד
להוות תחליף לתשלוס מזומן, הוא יכול
לרכוש בו מוצרים פעוטי מחיר (עיתון,
לדוגמה) או שירותים יקרים (פוליסת
1 הכסף הדיגיטלי נמצא בשלבי גיבוש טכנולוגי. לא ברור איזו
טכנולוניות מוצעות תגברנה לבסוף טכנולוגיות שונות מציעות
אפשרויות שונות ללקוח. אשר על כן, התיאור דלעיל אינו מתיומר
להיות מדוייק מבחינה טכנית, או להלום את כל השיטות
המפותחות. לתיאור פשוט של סוגי הכסף הדיגיטלי ראה את
0 והותו ע%1006-₪ בכתובת
וזח הווח צטמטוחש סזק רד [חהז]- הוסס 516 4!זס אי קזות וכך
המסמך הנוכר בהערת-שוליים 21 לעול
וגמה, את השיטה באתר של 04/04:8 בכתובת
חּ איאראי: :הזת
3. בחלק מן המערכות המוצעות, הכסף אינו עוזב את הבנק
הסכום ענמצא בארנק הממוחשב של הלקוח מייצג אפוא רק את
הסכוס שמותר לו להוציא. התוצאה היא שאס הארנק האלקטרוני
אבד או הושמד, הלקוח מוגן מפני האובדן שכן לא ניתן להשתמשי
עוד בכספו לא כך בשיטות כגון ו1:ב6 ב5ו או 6טחט1, שבהן
כרטיס אבוד פירושו כסף שאבד ולא ניתן להשיבו
+ בהקשר זה מעניינת המלצתה של ועדת הארנק האלקטרוני
בבנק ישראל שלא להתיר שימוש בהסדרים המבוססים על תוכנת
מחשב בלבד, בלא הגנה של שבב (צ'יפ) בכרטיס. אס תיושם
המלצה זו היא תקשה מאד על שימוש במטבע דיגיטלי ברשתות
מחשבים
5 ראה: סעיף 389 לחוק העונשין, התשליש-1977: "מטבע או
שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב.
דינו - מאסר שלושה חדשים'י
5 ראה הנדרת "מטבע" בסעיף 1 לחוק בנק ישראל, התשידד-195%
ביחד סעיף 30 לאותו חוק ("הצעת מטבע תהא הילך חוקי בושראל,
כדי הסכום הנקוב במטבע") וביחד עם חוק מטבע השקל החדש,
התשמ"ה-19%85
7 ראה לדוגמה באתר של אַפגטוּמָום בכתובת
הוסס- בושו אראו אי/!:קזות.
8. סעיף 28 לחוק בנק ישראל. ישוס אדם זולת הבנק לא יוצר
ולא יּיץ שטרי כסף, שטרי בנק, מעות, מסמך או כל דבר אחר,
אשר הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה, קבע כי הם עשויים
להיות תחליף-מטבע". כן ראה את ההוראות בפרק ה- 34 ל-
6 שענינו טשחגווו"! חב עטווּטזא, המייחדות את הסמכות
להטביע מטבע לשר האוצר (לזטגטז 01 זט שד
ביטוח, למשל). נראה אפוא שהיכולת
להפיק הכנסה מכניסות אקראיות של
משתמשים באינטרנט לאתרים, כדוגמת
אלה של עיתוניס יומיים (בלא חיוב במינול
יקר, שהמשתמשים אינס בהכרח מעונינים
בו), מותנית במיסודו של אמצעי תשלוס
פשוט, נוח ואינסטינקטיבי ככסף
אלקטרונל.
המוכר או ספק השירות, שקיבל את הכסף,
יכול להחזירו למנפיק ולהמיר את תמורתו
בהילך חוקי, או שהוא יכול לשלם בו
הלאה, לספק אחר המכבד אמצעי תשלום
זה, וחוזר חלילה עד אשר הסיביות חוזרות
אל המנפיק כדי שימיר אותן בכסף ממש.
ניתנו למטבעות הדיגיטליים מספרי זיהוי
(ראה בשלב השני בתהליך המתואר בזה),
יסמן עתה המנפיק את המספרים הללו
כמטבעות שנעשה בהם שימוש. להבא, לא
יפרע עוד מטבעות דיגיטליים הנושאים
אותס מספרים. באופן זה פוחתת סכנת
הזיוף, אך גדלה האפשרות לזהות את
הכסף עם מושכו באופן העלול לפגוע
בפרטיות המשתמשים. כדי להתגבר על
בעיה זו פותחו טכניקות של ייחתימה
עיוורת" (טזטז8ח519 06ו81) המאפשרות
למנפיק לחתום על המטבע הדיגיטלי מבעד
למעטפה וירטואלית, באופן שהוא אינו
יודע את זהות המושך (32).
בעת ההמרה גורע המנפיק את התמורה
מחשבון המעבר של הלקוח. כאן גם נמצא
מקור אפשרי לרווח עבורו: בזמן שיחלוף
עד לחזרת הסיביות אל המנפיק הוא יכול
להשקיע את כספי הלקוח ולהפיק מהס
רווח. באופן זה, יתכן שיהיו מנפיקים שלא
יחייבו את הלקוחות בעמלת רכישה. כמו
כן, בחלק מן המקרים יאבד הכסף
האלקטרוני (כגון כשארנק אלקטרוני שבו
הוא אגור ייהרס, או בעת קריסה של כונן
קשיח במחשב) והתמורה למנפיק הכרטיס
לא תיפדה לעולם (33).
פרויקטים של כסף אלקטרוני כבר נמצאים
בשלבים ראשונים של יישום באינטרנט.
בהתחשב בגודל השוק ובעוצמתם של
השחקנים, נראה שזו רק שאלה של זמן
עד אשר יהפוך הכסף הדיגיטלי לאמצעו
תשלום דומיננטי ברשת. החוק יתקשה
להדביק את הקצב המהיר של ההתחדשות
הטכנולוגית: ההסדר המשפטי יצטרך ליתן
תשובה למגוון אפשרויות טכנולוגיות,
וליישומיס של כסף אלקטרוני הן ברשתות
תקשורת מקוונות והן במציאות הפיסית,
באמצעות ארנקיס אלקטרוניים (34). נדרש
אפוא הסדר גמיש, פתוח, בר-שינוי בקלות
יחסית, שאם לא כן יתגלה, בתוס תהליכי
חקיקה ממושכים, שהדין בלתי רלבנטי
למציאות המסחרית והטכנולוגית.
האם זהו כסף!
האס כסף דיגיטלי הוא הילך חוקי שיינתן
לפרוע באמצעותו חיובים ושהסירוב לקבלו
הוא עבירה פלילית (35): בישראל, המטבע
החוקי הוא השקל החדש (36). כסף
דיגיטלי יכול לייצג מטבע מוכר, כגון דולר
ארהייב או שקל חדש, אבל הוא מופיע גם
כמטבע חדש לגמרי, שנוצר לצורך מסחר
באינטרנט בלבד (37). קרוב לוודאי שכסף
אלקטרוני לא ייחשב הילך חוקי.
רווחת ההשוואה בין כסף אלקטרוני
לאסימוני משחק בקפזינו, התקפיס רק
בתחומי הבית. מחוצה לו יש להמיר את
האסימוניס לכסף ייאמיתייי. לדעתנו,
ההשוואה הנכונה יותר היא להמחאות
נוסעיס הנרכשות בתמורה ומייצגות
התחייבות של חברות בעלות מוניטין
(תומס קוק, אמריקן אקספרס ואחרות)
להמיר אותן בסופו של,דבר להילך חוקי.
ויתור על המונופול המסור למדינה בתחום
המטבע
מימי אתונה וספרטה דרך ימי מרד בר
כוכבא ועד ימינו אלה, המטבע משמש
כאחד המייצגים המובהקים של הריבונות
הלאומית. הסמכות להנפיק מטבע מסורה
למדינה או לרשויותיה בלבד (38). לצד וה
מבטא המטבע את החוסן הכלכלי של
המדינה המנפיקה. 668% יהווה מבחינה
זו מהפכה:
* מרבית המדינות אינן מתעתדות לעסוק
בעצמן בהנפקת כסף אלקטרוני (אחת
החריגות היא פינלנד, שבה מונפק ארנק
אלקטרוני על ידי חברה בבעלות מלאה
של בנקים מרכזיים). התוצאה תהיה
שהבנקיס המרכזיים יוותרו על המונופול
המסור להם מכוח דין להנפיק כסף או
תחליפי כסף.
ב-12 בינואר 1997 הוגש לנגיד בנק ישראל
דוייח של חברי ועדת הארנק האלקטרוני.
הוועדה קבעה כי אין וה רצוי שהבנק יהיה
מעורב ישירות בהנפקת ארנקיס
אלקטרוניים, וכי מעורבות כזו עלולה
לפגוע בתמריצי הסקטור הפרטי לפתח
בעצמו יוזמות טכנולוגיות בתחוס.
* למי יותר להנפיק כסף דיגיטלי: לכאורה
התשובה המתבקשת מאליה היא שבנקים
יעסקו בכך. כך הוחלט בנציבות האירופית
בעוד שארה"ב מהססת אם להגביל באופן
דומה יוזמות מסחריות של גופיס פרטיים.
בכל מקרה, התחוס קורא לא רק למוסדות
פיננסייס מובהקים אלא גם, לדוגמה,
לחברות תוכנה או טלקומוניקציה ואפילו
לספקי גישה לאינטרנט (1501%). ועדת
הארנק האלקטרוני ממליצה להתיר
בישראל למוסדות לא בנקאיים לשמש
כמנפיקים, במגבלות מסוימות.
בישראל ייתקל המנפיק בשאלה מקדמית:
סעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי),
תשמ"א-1981 אוסר על מי שאינו תאגיד
בנקאי לקבל פקדונות ולתת אשראי. פקדון
מתבטא במסירת סכום כסף שאותו יש
להחזיר למפקיד בתוס תקופה נתונה או
עס דרישה. כסף אלקטרוני מייצג כאמור
התחייבות של מנפיק להמיר אותו בהילך
חוקי, שמסר בידו רוכש המטבע הדיגיטלי.
בתנאיס אלה - אומר החלק המשפטי
בדוייח ועדת הארנק האלקטרוני - לא ברור
אס רכישת כסף דיגיטלי כרוכה בהפקדת
פקדון, ואפשר שהתשובה תלויה בתנאי
ההסדר שיציע מנפיק הכסף.
הפיקוח על מנפיקים
הנפקת כסף דיגיטלי בידי גורמים פרטיים
תחייב מענה הולם לפיקוח על גופים אלה:
* האס נדרש בכלל פיקוח על הנפקת
תחליפי כסף באינטרנט? דוייח ועדת הארנק
9. לעיל, ה"ש 35
0 ראה את 400-וחווח 6330:, לעיל בהדש 29
האלקטרוני המליף לפקח על הארנקים
האלקטרונייס בשל אותם נימוקים
שבעטיים נכפה פיקוח על הבנקים -
הבטחת המפקידים והבטחת מערכת
התשלומיס במשק. רכיבי הפיקוח
העיקריים יכללו רישוי מנפיקים, הוראות
הסדרה (בטיחות, תאימות בין מערכות,
נזילות, הגנת הלקוחות), דיווח וביקורת.
* מי יפקח על הנפקת כסף אלקטרוני
הגוף המתבקש מאליו לפיקוח על הנפקת
כסף או תחליפי כסף הוא בנק ישראל,
מכוח סמכויות המסורות כבר בידי נגיד
הבנק על-פי הדיניס הקיימים (39)
ובהתחשב במערך הפיקוח על הבנקים
המתקיים במסגרת הבנק המרכזי. אלא
שעתה יצטרך בנק ישראל לממש את
סמכותו על גופים שאינס בנקים, שכן גם
הס יעסקו בהנפקת תחליפי-כסף.
* גורמיס מחו לישראל כבר מנפיקים
כסף דיגיטלי ומציעים אותו למכירה
באמצעות האינטרנט. קשה לראות כיצד
יוכל הבנק לפקח על הנפקת כספים
המבוצעת על ידי מנפיק מחוץ לתחומי
ישראל, גם אס היא מוצעת לתושבי
המדינה. מגבלה זו פותחת, מצד אחד, פתח
לטענות מנפיקים ישראלים הנאלצים
להתמודד עם מנפיקים זרים שתנאי הרישוי
שלהם קלים יותר, ומצד שני, מהווה פרצה
בתחוס הפיקוח על מטבע חוץ, שכן תמורת
תחליפי כסף הנרכשים בחו"ל צריך יהיה
הלקוח לשלס במטייח.
זוהי דוגמה נוספת לכך שההתמודדות עס
תופעה גלובאלית, כמו האינטרנט, בכלים
מקומיים, כמו הדין במדינה אחת, נועדה
מראש לקשיים מרובים. האפקטיביות של
התמודדות כזו מוטלת בספק: בסופו של
דבר, איש לא ידע מה מתרהש בין מחשבו
האישי של משתמש ישראלי לבין אתרי
כסף דיגיטלי בחו"יל. כבתחומיס אחרים,
נחוץ אפוא שיתוף פעולה בינלאומי כדי
לגבש אמות מידה אחידות, עד כמה
שאפשר, לרישוי מנפיקים ופיקוח עליהס.
פרטיות ו- 600581
כסף אלקטרוני מסווג לכסף מזוהה ולכסף
אנונימי (40), בהתאם לאחת התכונות
העיקריות בו: הכסף המזוהה נושא יחד
עימו מידע בדבר זהותו של האדס שמשך
את הכסף מהמנפיק, ובדרכו בחזרה אל
המנפיק מצטבר בו מידע על הרכישות
שנעשו בעזרתו. בידי מנפיקי הכסף
האלקטרוני יצטבר אפוא מידע רב ערך
בדבר הרגלי הקניה ופרופיל הצריכה של
הפרט: המנפיק יוכל לדעת מה נרכש
באמצעות הכסף, באיזה מחיר, מתי, מה
עשה המוכר בכסף שקיבל וכיו"יב. ניתן
יהיה לאסוף ולאחסן מידע אודות
המשתמש ממגוון רחב של פעולות
יוס-יומיות: קניות, פעילות בנקאית,
תשלומי בריאות וביטוח ובידור. המידע
שייאגר עלול להימסר לצדדיס שלישיים
למטרות שהלקוח לא העלה מעולם בדעתו.
הכסף האנונימ' פועל
במ'דה רבה כמו מזומן.
ברגע שהוא נמשך ניחו
להוציאו מבל' להשאיר
עקבות. גם בבסף זה נ'חן
יהיה לזהות אח הנחיב
שעבר הכסף, בחנאי
שהועתק. מקווים שחכונה
זו הסייע להרחיע זיימנים
בוטנציאליים.
"רד
עשה חושב" מאי 8
199
-
0
אבטחת המידע היא מרכיב ראשון במעלה
ביצירת אמון בכסף האלקטרוני. בהקשר
זה יש להצביע על מתח בין אכיפת החוק
והאינטרסיס הממשלתיים, מצד אחד
(המחייבים גישה למאגרי מידע) לבין זכות
היחיד לפרטיות, מצד שני. בישראל קיים
הסדר חוקי בדבר הפיקוח על השימושים
במאגרי מידע (41), אלא שהוא אינו נאכף
באופן אפקטיבי דיו. השימוש בכסף
אלקטרוני יחייב אכיפה קפדנית של
מגבלות החוק.
התאמת המשפט הפלילי
לדעתנו, זיוף של כסף אלקטרוני איננו
מהווה עבירה של זיוף מטבע לפי החוק
הפלילי הנהוג עתה בישראל, שכן ההוראות
הרלבנטיות בחוק העונשין, התשליש-1977,
אוסרות על זיוף שטר או הילך חוקי בלבד
(42). אמנם, מי שישלס במטבע אלקטרוני
מזויף יכול להיחשב כמי שביצע מעשה של
גניבה או קבלת דבר במרמה, אבל עצם
המעשה של זיוף הכסף האלקטרוני -
לדוגמה, פיצוח ההגנות במחשב והעתקת
+ פרק בי לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הגנה על פרטיות
במאגרי מידע
1 פרק ידב לחוק העונשין, התעל"ז-1977 מדבר בזיוף "שטר
כסף" שהוא "כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל,
לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל
מקום שהוא בעולס, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע
שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו". ראה סעיפים
1 ו- 562 לחוק. שאלה מעניינת היא אם ניתן לסווג את הכסף
הדיגיטלי כ"שטר" לצרכי סעיף זה בחוק
3. מעניין לבדוק בהקשר זה אס העתקת כסף דיגיטלי יכולה
להחשב כעבירה על סעיף 3 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995, הקובע
בדלקמן
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים
(1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עוטה פעולה
לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב,
₪ כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב,
כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או
מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור
(ב) בסיעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" - מידע או פלט שוש
בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בה
+ לדוגמה. טַפ0%ג8 זט) הגג) [בזושוכ זט סט 186 01 פהטוזטו[ק וחד
טוח !הש אוג! 306 . 56 חב שח , %ג!, סיכום דיון
שנערך ב-17.7.1996 ב- שבול .8030 זטווקתוט6 |צמטווגא
והמצוי בכתובת |חזוו כזן 960305 זנק סט סשח. אראיאו/ ,קוו
35 מאוזכר ב- 83 זז 03 ובזומום ט 0 11005 וקו
[תטוחטשזט] חש אוב ג 30 תה שיח , אוג!, לעיל בה"ש 40
6 תקנה 500 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי")
7. תקנה 500 (7) לתקנות סדר הדין האזרחי
8 ראה בפרט את סעיף 4 (9) לחוק התוזים האחידים,
תשמ"ג-1982 הקובע כי חוקה על "תנאי הקובע מקוס שופוט
בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את
מקוס השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך", טהוא מקפח
הסיביות המצויות בארנק כבכונן הקשית
- לכאורה אינו אסור בחוק הפלילי (43).
מתחייב אפוא שינוי בהוראות הדין, כדי
להבהיר שזיוף מטבע דיגיטלי כמוהו כזיוף
הילך חוקי או שטר.
חשש חוזר ונשנה מובע מפני האפשרות
שכסף דיגיטלי ישמש להלבנת הון (44).
כסף דיגיטלי לא מזוהה יכול לשמש
במובהק להלבנה כזאת ויש לראות איזה
מענה יכול החוק לתת לה.
מחקר אוסטרלי משנת 1995, שעסק
בפשיעה אגב שימוש בכסף אלקטרוני (45),
צופה שרשויות החוק תאלצנה להתמודד,
בין השאר, עס הבעיות הבאות -
* הקצאת משאביס מספיקים למלחמה
בפשעי מחשב וחקירתם.
* קישור העבריין למחשב שבאמצעותו
בוצעה העבירה. לדעתנו, מן הראוי יהיה
שתפותחנה בפסיקה או בדין חזקות שונות,
כדוגמת החזקה הקושרת בין מחזיק של
מקרקעין לבין הרכוש הגנוב שנמצא בהם.
* סמכות השיפוט: השימוש בכסף
אלקטרוני מתעלם ממגבלות טריטוריאליות
ומעשה פשע עלול להתרחש בכמה תחומי
שיפוט במקביל. התרחשות מעין זו תגרום
לעיכובים בחקירה ותקשה על איסוף
ראיות לצורך הרשעה.
סמכות השיפוט וברירת הדין
אזרח ישראלי רכש כסף דיגיטלי ממנפיק
שוויצרי וביצע באמצעותו רכישה אצל
ספק בארצות-הברית. זוהי סיטואציה
יוס-יומית ופשוטה למדי במסחר המקוון
של העתיד הקרוב. לאיזו ערכאה תהיה
סמכות שיפוט במקרה של מחלוקת בין
הצדדים ועל-פי אילו דינים תוכרע
המחלוקת? המשפט הבינלאומי הפרטי
התמודד עד עתה עם סוגיות של ברירת
דינים, אגב מחלוקות בגין התקשרויות
מסחריות בין חברות ועסקים. מעתה ואילך
תעלה הסוגיה בהקשרים של עסקאות
קטנות-היקף, בין פרטים (לקוחות) לגופים
כלכליים (ספקים ומוכרים באינטרנט). יש
לצפות שגס תדירות המחלוקות תגבר
באופן ניכר, בעקבות הגישה של כל אדם
ממחשבו הפרטי הן למנפיקים בינלאומיים
של כסף דיגיטלי והן לחנויות וירטואליות.
אולס מחלוקות פעוטות-ערך מסוג וה לא
יצדיקו את השקעת הזמן והמשאבים
הכספיים הדרושיס להתמודדות בערכאות
עם סוגיות סבוכות של ברירת הדין.
הפתרונות האפשריים, בטווח הנראה לעין,
הס אלה:
* שימוש בכללי הסמכות וברירת הדין,
הנוהגים בחוק הקיים: בישראל, לדוגמה,
ישאלו בתי המשפט האס ההתקשרות
נשוא המחלוקת היא ייחוזה שנעשה בתחוס
המדינה" (46) או מהו יימקוס המעשה או
המחדלי' (47) נשוא התביעה או כדי לקבוע
אם ניתן לרכוש סמכות על צד לעסקה
שמושבו בחוי"יל. המגרעת הגדולה היא
הצורך לאכוף את פסק הדין בחוייל, לאחר
שניתן
* הכפפת הלקוחות לכללים של סמכות
שיפוט מקומית וברירת דין בעת שהס
מתקשרים בחוזה לרכישת כסף דיגיטלי
או לרכישת מוצר/שירות: בחווים
בינלאומיים נהוג לכלול כענין שבשגרה
הוראות בדבר ברירת הדין וסמכות
השיפוט. האס תופענה הוראות מעין אלה
גם בחוזי הרכישה האלקטרוניים של
מוצרים יוס-יומייס (כדוגמת ספרים
ותקליטים) או שהמוכרים יחששו מתגובת
הלקוחות להתניות אלה! ככל שהן תהיינה
כפופות לדין הישראלי, תהיינה ההתניות
כפופות לביקורת בתי המשפט מכוח חוק
החוזים האחידים (48).
* יצירת מנגנונים בינלאומיים של בוררות
ודיון.
סוגיות מתחוס המשפט האזרחי:
מערכת החוזים בין מנפיק הכסף
האלקטרוני לבין הלקוח, ולאחר מכן בין
הלקוח לבין המוכר המקבל את התשלום,
מעוררת שורה ארוכה של שאלות מתחוס
המשפט האזרחי. אלה, על קצה המזלג,
כמה מהן:
* כיצד יוקצו הסיכונים למקרה של אובדן
כסף אלקטרוני (גניבת הכונן הקשיח
במחשב!) או אובדנו (קריסת הכונן
הקשיח)! האפ חובת המנפיק לוכות את
הלקוח בכסף הווירטואלי שאבד לוי
* מהו מעמד הכסף, ששימש לרכישת
המעות האלקטרוניות, בתקופת המעבר:
בין המועד שבו נרכש הכסף הדיגיטלי לבין
המועד שבו הוצא. מי הבעלים שלו בתקופה
זו - האס המנפיק או הלקוח הקונה! האס
כסף וה יחשב בידי המנפיק לפיקדון (איש
אינו מציע לוכות את הלקוח בריבית בגין
תקופה זו).
* הכפפת ההוזים שבין מנפיק ללקוח
לביקורת ואישור מוקדמיס או מאוחרים,
בהיותס חוזיס אחידים בין גורמים שכוחם
שונה (המנפיק חזק, הלקוח חלש).
* מה יחשב לפרעון התמורה - האם קבלת
הכסף הדיגיטלי בידי המוכר או פרעונו
והמרתו להילך חוקי בידי המנפיק: לשאלה
או נודעת חשיבות במקרים כדוגמת אלה:
א. כאשר המטבע הדיגיטלי ישמש לפרעונו
של חוב ותקוס מחלוקת אם החוב נפרע
במועדו או לא; ב. כאשר מנפיק יקרוס
בטרס המיר את הכסף הדיגיטלי להילך
חוקי.
סיכוס
אין וה ברור באיזו מהירוח
ראה בסף ד'גיטלי
"נחול-לבן", המשמעו
ברשתות מחעוב בלבד, בלא
שבב מגן על גב' ארנק
אלקטרונ' או ברטים חכם.
ועדת הארנק האנקטרוני
הליצה בפנ' נג'ד בנק
'שראל שלא להתיר מוצרים
מבופט' הובגה בלבד,
שאינם בוללים שבב מגן.
כל הסדר חוקי שיגובש בקשר עס כסף
דיגיטלי צריך להיות גמיש, באופן שיתאיס
למציאות הטכנולוגית המשתנה ולסביבות
מסחר שונות - הן הסביבה הפיסית והן
הסביבה הווירטואלית הנוהגת ברשתות
תקשורת מקוונות. מבחנו של הסדר כזה
יהיה בהקניית ודאות לסוחרים, המקבלים
תשלום דיגיטלי כדרך לפרעון תמורה עבור
טובין שהס מספקים, וללקוחות, הרוכשים
את תחליף הכסף בתקווה ובהנחה שיקובל
ויכובד על ידי צדדים שלישיים, ממש
כאילו היה כסף מזומן.
כבר בינואר 1997 המליצה ועדת הארנק
האלקטרוני לנגיד בנק ישראל לפעול
להסדרת הנושא, שכן המתנה עד
להתגבשות הפרויקטים השונים עלולה
לגרוסם להוצאות מיותרות ליזמים, בשל
הצורך להתאים את מוצריהס לחוקים
ולתקנות החדשים. עד עתה לא הופיעו
תיקוני החוק הנדרשים.
מקורות ופרויקטיס בנושא כסף דיגיטלי באינטרנט:
6 110006 648₪)זטס 6 - /התסט. 858סעטט 6.שועוער/ :]זו
צסהצוזק חב זוזטטס5 זס] פחסווט501 68%ופוס - /הח00. 0181688 וצו ער//:ק1זו[*
0 שסחס1א [פווטו - [וחות. תהזו1ז 95/7 [0זק/%05/004984זוס0/נו00. וצ סט-110616//:קוה>
6תטו[50 1ה6ר 8 שוחסזוס1|6
06 דוט - ות 95/1006 181816 6/0 199/ סט 61/6 ח. ססר סט ואוו !/ :קוו
5 51 658 הסוס פאג 6אזאאגג
6 60 - [ זנ רנ שיא א/ 8516/ג ס. התש / :5
565 וחסות ה 6ותסזו160] - וק 1080 /וחטרת 8 /שדס. 3 א אש3// :קוו >
0 -וחווח סחסו-5] - .]ונז הרט 10 זט /1הגה1--/דסט. 5/1651
0 055 מוד 0 5אסזזא 6 זקואו - קזח 812 /96%085 וח /שפ. שסט. לסם. צרצאו//:ק 11 *
צוא,1 קאא ,566087 סאג צ6שזקץ .ו.] סא]אאג0 08 658 .וסוס
דאטוא6תסיאט
1זות6 |₪11 וטצן - /חסט. [[1פ1סת. צועו//:ק11ון >
0 ובו 100 הטרח 8 אזסצווטאן - ה
0288 [מוושוק
02851 56016 .508168016 - /228 זט 8/4/17 הט סוס )/קזס. 3 צר אראוצו/]:קזזו*
86 [000ו0ז 816 16 תווצו אש צ זס1 וטו ג
סז [[181טא שמ - /[ו1טת/ט00. וס נחג. אוש אר// :קז *
8 והספטז ,111810 - מס - [רתזו. לט תסרח/18ז8/סו/כ]הן--/₪ ט.80. אס. ראש /:קזוו1*
צ6תס1א-2 80 - שזטוט
316 01 עמ קגזטסו!טג3 ג - [תוו. סט /[קר101/ 501 /06₪. 318106 שגסכוסז// :קוד *
הסוז מס ח1 וחשות עבק
0 160801505 זחשום 8 אזסצווסאן - [וות. 61טזק טסוט טח/10. 106 ט. סטג //:קוזון*
ה35>) |אוופוס
[8ת110התז16ת1 א6שחסוא - /הסס. אט6חסו.אואו//:קזוו*
הטחטל) 12007 0858 שומסעוטט[5 .8 זסוקג > - הז 00/08 תש /שזס. ב01//: קז
5 תת שת סו[0'316 חט!31 עט אוג.] קחו%ת8
]טפס 106 - 0-85 סום 160 - הז 11/1 דבו 1/מסט. 1105 ס וו ארארש//כקו 5
.(0זוע 6 6 ) 1616 תהווופו 1 על .189068
"מעשה חושב" מאי 1998
1
4<
לקראח ממודר
בוְליט'קה | ירטואר יח
ילוה מ דום
נאוה בָליחָק'ו
בוליט'קה וירטואלית
(חוא6ו1|סץ |סטוזו/]
היא השימוש בדואר
אלקטרונ' בבוליטיקה
ארגונית. מבחיע לגלות בי
על אך בריחח הדואר
האלקטרונ', חבקידו
באבשור חמרונים בוליטיים
מלהחיל רק עחה לזנות
בהברח הממנהלים והעוטקים
במערכות מידע. ודל
הבוליטיקה הווירטואלית
המבורט באר זה משלב
[חונים מתוך טדרת ארועים
אמיתיים עובהם נעשה
שימוש בדואר אלקטרוני
למניבולציות בוליטיוח בחוך
אךגונים |ביניהם. הדיון
האר את השבעחו
האבשריח של הדואר
האלקטרונ' על ארגונים,
ומשב אח תשומח-לב
המנהלים והעוסקים
לסיבונים הגלוומלים בו.
.0001 011168108 [הטחוש 8 0זמ וס
חו186[ 8 וג , נתוחס> .7 8ו[66 3
7 .טס ,4601 116 01 6811008 1תטתת 0
בחינה של ארבעה היבטים
ניהוליים בעלי פוטנציאל פוליטי
לשימוש בדואר אלקטרוני
בסקירת הספרות העוסקת בדואר
אלקטרוני מציעה פטאז3]/ [4] שלוש זוויות
השקפה תאורטיות ביחס להשפעותיו
החברתיות.
הראשונה הלא "[166000108109
ותפותוותז6616", שלפיה "התוצאות
החברתיות של הטכנולוגיה נובעות בעיקר
מאופייניה החומריים והמעשיים, בלי קשר
לכוונות המשתמשיסיי [4]. אחת ההבחנות
החשובות ביותר בהקשר זה נעשתה בידי
זט][165א 8 [[טסזק5 [9], שציינו כי לדואר
אלקטרוני יש השפעה של יידמוקרטיזציה"
בארגונים, שכן הוא סוגר פעריס
גיאוגרפייסם וחברתייס.
זווית ההשקפה התאורטית השניה,
"30107 [108ז4ז'י, קובעת כי סביר
שהאופניס שבהם "יבני-אדס משתמשים
בטכנולוגיה ומה שהם מנסיס להשיג
באמצעותה ישפיעו על התוצאותיי [4].
השקפה זו טוענת איפוא כי ההשפעה
נובעת לא מן הטכנולוגיה עצמה, אלא מן
הבחירות שבוחרים הפרטים באשר למועד
ולאופן השימוש בה. גס כאן אפשר להצביע
על מחקרים רבים התומכים בהשקפה זו.
לדוגמה, ז16צ616 6 [[טסזק5 [8] שיערו כי
כפיפים עשויים להעדיף את השימוש
בדואר אלקטרוני לצורך אינטראקציה עס
הממונים עליהם, בייחוד משוס שהדואר
האלקטרוני מטשטש את הסימנים
למעמדס החברתי הנמוך יותר ומסייע
בהסוואת מעורבותס הרגשית.
זווית ההשקפה התאורטית השלישית
שמציינת פטאז8] היא
"00688זק ]חסטזסות6" לפי השקפה זו, "בין
הטכנולוגיות ובחירות המשתמשים
מתקיימת אינטראקציה של השפעות
סיבתיות הדדיות, המולידות לעתים
תוצאות בלתי-צפויות, בלתי-רצויות,
ואפילו בלתי-מכוונות" [4]. רוב המחקרים
העוסקים בניתוח השפעות הדואר
האלקטרוני על החייס החברתייס בעבודה
תומכים בהשקפה זו, באמצעות הדגמה
כיצד ניתן לעשות בדואר אלקטרוני מגוון
שימושים שליליים [5,4].
בסקירת הספרות העוסקת בפוליטיקה
ארגונית עלינו להתחיל בהגדרה מהל
התנהגות פוליטית. כפי שציינו 36 סזם
וחותס/ [1], אין הסכמה בין החוקריס
בשאלה זו. מעבר להסכמה נרחבת יחסית
כי התנהגות פוליטית כרוכה בנסיונות
לצבור ולהפעיל השפעה, יש הבדלים ניכרים
בין הכותביס השוניס באשר לאמצעים
ולנסיבות המבדילים בין התנהגות פוליטית
להתנהגות שאינה פוליטית.
בבחינת ההתנהגות הפוליטית חשוב
להתייחס להיקף הפעילויות הפוליטיות,
אם נעשו בידי יחיד, מעטים, או קבוצה
גדולה. לפיכך, על-פי 70016 [7], כאשר
יחידים אינס מצליחים להשיג יעדים
פוליטייס מסויימים בכוחות עצמם, הם
יוצרים קואליציות.
החוקרים הצביעו על מספר נסיבות
הקובעות התנהגות פוליטית, ובכלל זה
"פעולה נגד הארגון" [6], "נסיון להשיג
יותר כוחי" [10], ו"קיוס קונפליקט בין
הצדדים" [2]. המחקר של פוחקוא [3]
מדגיש את הכיוון שאליו יכול המעשה
הפוליטי להוביל, ומציין כי טקטיקות
פוליטיות מיועדות למניפולציה של ממונים
או של כפיפים.
מודל פוליטיקה וירטואלית
המודל שלנו מבוסס על שניים ממרכיבי
ההתנהגות הפוליטית שצויינו לעיל: (1)
מרכיב הייכיוון" [3], ו-(2) מרכיב ה'יהיקף"
[7]. מרכיבים אלה מיוצגיס במודל כשני
מימדים דיכוטומיים:
מימד הכיוון. ביימימד הכיוון" זיהינו
שני ערכים, השפעה כלפי מעלה והשפעה
כלפי מטה, כשההשפעה כלפי מעלה כרוכה
באופן טיפוסי בנסיונות של כפיפים
להשפיע על הממונים עליהם, וההשפעה
כלפי מטה נוגעת לנסיונות של ממונים
להשפיע על הכפופים להם.
מימד ההיקף. ביימימד ההיקף" זיהינו
שני ערכים, היקף קטן והיקף גדול, כאשר
הנסיונות להשפיע בהיקף קטן נוגעים
יימַעַשה חושביי מאי 1998
-
באופן טיפוסי לקבוצת עובדים כגון
מחלקה, והנסיונות להשפיע בהיקף גדול
חובקים ארגון שלס או יותר מארגון אחד.
איור 1. מודל פוליטיקה וירטואלית
היקף
גבוה נמוך
בינוני
|4 2 כלפי מעלה
== רוחבי 2
2 1 כלפו מטה | -?
האינטראקציה בין מימדי ה"כיוון"
וה"היקף" מולידה ארבע טקטיקות
פוליטיות המיוצגות בסעיפים הבאיס
באמצעות ארבעה תרחישים אמיתיים.
שימו לב כי השמות המופיעים בתרחישים
בדויים - כל שמות הפרטים והארגונים
הוסתרו כדי להגן על פרטיותס.
תרחיש 1. פרופסור גיונס הוא ראש החוג
לחשבונאות באוניברסיטה א'י, שהיא
אוניברסיטה קטנה. אחת היוזמות
הראשונות שלו היתה הצהרה כי דואר
אלקטרוני יהיה אמצעי התקשורת המועדף
של המחלקה. המזכירות היו הראשונות
שהושפעו מן המדיניות החדשה. מסכי
הדואר האלקטרוני שלהן התמלאו במסרים
קצרים מג'ונס, שחייבו פעולה מיידית.
כשלון באספקת השירות הביא מיד
לתלונות ונזיפות. עם הזמן התרחבה
דרישתו של ג'ונס לשימוש כללי בדואר
אלקטרוני וכללה גם את הסגל האקדמי.
כשהמוכירות השאירו על שולחנו פתקים
מפרופסורים שהתקשרו ורצו שיתקשר
אליהם בחזרה, הוא נהג להשיב בדואר
אלקטרוני.
בתחילת יולי 2, התקשר פהופסור לי,
שנמנה על "ותיקי הסגליי של המחלקה,
אל נשיא האוניברסיטה, וביקש להיפגש
בדחיפות. בפגישה התלונן על "דחיקתם
השיטתית לשוליים של חברי סגל בכירים
על-ידי ג'ונס". הוא פרט מספר תקריות
שבהן חברי סגל בכירים, כולל הוא עצמו,
לא יודעו במועד על ישיבות שנקבעו ולכן
לא יכלו להשתתף בהן. באופן ספציפי,
ג'ונס קיים ישיבה בשבוע הקודם, שבה
הוחלט בהיעדרו של לי על משימות
ההוראה שיועדו לו לסמסטר הבא. לי טען
כי לא קיבל את הודעת הדואר האלקטרוני
שהיתה אמורה להודיע לו על הישיבה.
הנשיא הבטיח ללי כי הנושאים שהעלה
יובהרו עם גיונס. ימיס ספורים אחר-כך
התקיימה פגישה בין ג'ונס לנשיא. למרות
שהפגישה נערכה בדלתיים סגורות,
השמועה אמרה כי היא גלשה לעימות
מכוער, שהגיע לשיאו בהתפטרותו של
גיונס.
ניתוח. תרחיש האוניברסיטה משתייך
לתא הראשון במודל (השפעה כלפי מטה
- היקף קטן), שכן הוא מהווה דוגמה
למנהל המבצע מניפולציה פוליטית של
קבוצה קטנה של עובדיס באמצעות הדואר
האלקטרוני. שימו לב כי המודל מתייחס
לטקטיקה או כבעלת סיכון נמוך לדרג
הניהולי הבכיר, שכן היא נוגעת לקבוצת
עובדים קטנה וההנהלה עצמה היא
היוזמת.
תרחיש 2. פרופסור סימפסון היה נשיא
אוניברסיטה ב', שהיא בינונית בגודלה.
כאשר התפטר, בינואר 1994, הוא בחר
בפרופסור בארט כמחליפו המועדף. למרות
כישוריו הבולטיס של בארט, רבים מחברי
הסגל התנגדו למינויו כנשיא הבא. בראש
המתנגדים עמדה פרופסור ברטון. ברטון
היתה פרופסור חבר בחוג לביולוגיה,
וציפתה להתמנות לראש החוג. כשנודע לה
כי מועמד אחר נבחר לתפקיד, איימה
לתבוע את האוניברסיטה על אפליה מינית
בעקבות תקרית זו שטחה את טענותיה
בדבר אפליה על רקע מיני בפני ייפורוס
נשים בכירות", קבוצה בלתי רשמית שפ
כ-15 חברות סגל אקדמי בכירות שנהגו
להיפגש באופן קבוע ולדון בנושאים בעלי
עניין משותף.
בתגובה הציעו שלוש מחברות הפורוס
לכתוב לסימפסון ולהציע ליצור משרה של
נציב תלונות לענייני שוויון. במקום להגיב
ישירות, הודיע טימפסון כי במהלך ישיבת
הסנאט הבאה הוא מתכוון להזמין את כל
הנשיס הבכירות באוניברסיטה כדי לדון
בנושאיס המטרידיסם אותן.
בין הנוכחיס בישיבת הסנאט היתה
פרופסור לנד, פרופסור חבר בחוג לאנגלית,
שמונתה על-ידי סימפסון כחברה בוועדת
החיפוש לנשיא החדש. בהיותה ראש
חטיבת הנשים באיגוד ו,אקדמאים, הגיבה
לנד בשליחת הודעה בדואר האלקטרוני
לסימפסון, עס העתקים לקהיליית
האוניברסיטה כולה. בהודעתה קבעה כי
הכרחי שכל הנשים בכל הדרגים יוזמנו
לפגישה עמו. סימפסון ענה ללנד ולקהיליית
האוניברסיטה בדואר אלקטרוני, באותו
היוס, והזמין את כל הנשים, בכירות
ואחרות, להשתתף בישיבה.
הדיון המובטח התקיים במרס 1994,
והשתתפו בו למעלה משלושים נשים. כמה
מחברות הפורום הציעו כי הדיון יתמקד
בנושאיס מבנייס ולא אישיים, והעלו את
ההצעה למינוי יינציב שוויון'" כאמצעי יעודי
לטיפול בבעיות המטרידות את נשות
האוניברסיטה. הדיון הסתייס בהודעתו
של סימפסון כי הוא מבין עתה את
הנסיבות וימליץ לסנאט למנות ועדת שוויון
ללימוד הבעיה לעומקה
בסוף מרס 1994 מונתה ועדת שוויון בידי
הסנאט לבדיקת מעמד הנשים
באוניברסיטה. חודשיים אחר-כך, בערך
בומן שבארט נכנס לתפקיד הנשיא החדש,
הציגה הוועדה את הדוח שלה לסנאט
ההמלצה העיקרית של הדוח היתה השבחה
וחיזוק היחידה למניעת אפליה. מינוי נציב
שוויון לא נכלל ברשימת ההמלצות. בארט,
הנשיא החדש, הודיע כי ילמד את הדוח
וישוב לסנאט עם הצהרת מדיניות בתחילת
השנה האקדמית החדשה. באפריל 1995,
כמעט שנה לאחר שוועדת השוויון סיימה
את עבודתה, לא מומשה אף אחת
מהמלצות הדוח.
ניתוח. תרחיש אוניברסיטה בי שייך לתא
השני במודל (השפעה כלפי מטה - היקף
גדול), שכן הוא מהווה דוגמה למניפולציה
פוליטית בידי ההנהלה של קבוצת עובדיס
גדולה באמצעות הדואר האלקטרוני.
התרחיש הוא דוגמה לקונפליקט שההנהלה
עוררה אותו, ועשתה בו מניפולציה עקיפה
כדי לשרת את מטרותיה. מה שהצטייר
בדואר האלקטרוני כקונפליקט בין
פרופסור לנד לפרופסור סימפסון היה
למעשה מצב שבו שניהם פעלו להשגת
אותו היעד. מסע הצלב של לנד למען
זכויות הנשיס בסגל הזוטר הביא להכשלת
פורום הנשיס הבכירות, ובאופן עקיף גם
לנפילת האופוזיציה שהתנגדה לפרופסור
בארט. שימו לב כי המודל מתייחס
לטקטיקה זו כאל נושאת סיכון נמוך עד
בינוני לדרג הניהולי הבכיר, שכן על אף
העובדה שהיא נוגעת לקבוצה גדולה של
בני- אדם, ההנהלה היא היוזמת והשולטת.
תרחיש 3. אוניברסיטה ג' היא
אוניברסיטה בינונית במרכז עיר. באמצע
1, כאשר מרבית חברי קהיליית
האוניברסיטה כבר השתמשו בדואר
אלקטרוני, התחילה סדרה של ארועים
פוליטיים. הראשון בהס היה הודעת רקטור
האוניברסיטה כי היעד לטווח הארוך הוא
לחסל בהדרגה את מלגות המחקר
הפנימיות. השני היה מוּכר שכתב חבר
סגל בכיר בפקולטה למדעי הטבע, עם
העתקים לכל משתמשי הדואר האלקטרוני
באוניברסיטה, ובו ביקורת על הניהול
הכספי של האוניברסיטה. בתגובתו בדואר
האלקטרוני הומין נשיא האוניברסיטה
את האקדמאים להצטרף לפורוס תכנון,
וצרף מסמך המפרט את סדר היום לדיוני
הפורוס. חבר סגל בכיר נוסף בסגל
הפקולטה למדעי הטבע הגיב בהודעה
בדואר האלקטרוני, שפרטה סדרת שאלות
שעלו ממסמך הנשיא. אדם שלישי - חבר
סגל בפקולטה אחרת - הצטרף לוויכוח
האלקטרוני וביטא ביקורת על מסמך
הנשיא. בתגובה שלח איש מינהל בכיר של
האוניברסיטה מכתב לעתונות היומית
המקומית ובו האשים את שלושת
הפרופסורים (להלן, י"המורדים"),
בהתנהגות בלתי מקצועית.
בתחילת 1992 כינס הנשיא את הפורוס,
כמובטח. מאחר שהסתובבה שמועה כי
אחד המורדים מתכוון לנצל את הפורוס
כדי לקרוא לנשיא להתפטר, רוב קהיליית
האוניברסיטה השתתפה בישיבה וכך גם
נציגי העתונות המקומית. על אף הציפיות,
התנהלה הישיבה בדיוק לפי סדר היוס
שנקבע מראש והתפזרה ללא הצבעת
אי-אמון בנשיא.
לקראת סוף 1992 הפיצו המורדים "שאלון
שביעות רצון" בקרב הסגל האקדמי
באמצעות הדואר האלקטרוני, וביקשו
לקבל את חוות דעתם על הנוהלים
האדמיניסטרטיבייס הנהוגים
באוניברסיטה. התוצאות, שגס אותן הפיצו
המורדים בדואר האלקטרוני, שיקפו
אי-שביעות רצון כללית בקרב המשיבים.
בעקבות הפצת השאלון שינו בכירי המינהל
באוניברסיטה את מדיניות הדואר
האלקטרוני. הגישה לרשימת התפוצה
הכלל-קמפוסית הוגבלה באופן דרסטי,
ופורסס תקנון מפורט לשימוש בדואר
אלקטרוני, שנקב בקנסות ועונשים על
שימוש בלתי הולם. בערך באותה תקופה
פחתה בהדרגה תנועת הדואר האלקטרונל
מן המורדים, עד שנפסקה לחלוטין.
ניתוח. התרחיש באוניברסיטה ג הולם
את התא השלישי במודל (השפעה כלפי
מעלה - היקף קטן), שכן הוא דוגמה
לקבוצת עובדיס קטנה (במקרה זה, שלושה
פרטים) המנצלים את הדואר האלקטרוני
למניפולציה פוליטית של הדרג הניהולי
הבכיר. ההנהלה, שציפתה כי הדואר
האלקטרוני יגביר את שליטתה על
העובדיס, הופתעה לגלות כי השפעתו היתה
הפוכה, ולמעשה היה עבור המורדיס
אמצעי יעיל להפצת דעותיהם. שימו לב
כי המודל מייחס לטקטיקה זו סיכון בינוני
עד גבוה להנהלה הבכירה, משוס שלמרות
שרק קבוצה קטנה מעורבת בענין,
המניפולציה הפוליטית מכוונת כנגד
ההנהלה.
תרחיש 4. בראשית ינואר 1994, שלושה
שבועות לפני סיוס סמסטר הסתיו, פתחו
כל חברי הסגל האקדמי בכל שבע
האוניברסיטאות בישראל בשביתה. הסיבה
לשביתה היתה כי המשכורות במגזר
האקדמי נשחקו בהתמדה במשך השנים,
עד שהגיעו הרבה מתחת למשכורות
הנהוגות במגזר הציבורי.
זמן קצר לאחר תחילת השביתה נבנתה
רשימת תפוצה אלקטרונית לשס תקשורת
בין השובתיס. תוך ימיס ספוריס מהקמתה
*מעשה חושביי מאי 1998
החלו חברי סגל מכל רחבי הארא להצטרף
לרשימה. המסרים שהופצו לרשימה
בשבועות הראשונים של השביתה היו
בעיקר מן האיגוד המקצועי. בהדרגה
שינתה הרשימה את אופיה והפכה מערו
תקשורת חד-צדדי לפורום דיונים בין חברי
סגל, לדיון ביעדי המאבק והשיטות להשגת
יעדים אלה.
כבר בחודש הראשון של השביתה התברר
כי שוס צד בסכסוך אינו מוכן לסגת. הכרה
זו סימנה את ראשיתה של הסלמה שהגיעה
לדרגים הבכירים ביותר, כולל ראש
הממשלה, וחברי כנסת רבים. ככל שנמשכה
השביתה גבר גס קולס של איגודי
הסטודנטים, שארגנו הפגנות מחאה
קולניות ברחבי הארץ. בעקבות הכרזת
משרד האוצר על הפסקת העברת כספים
לאוניברסיטאות, הודיעו נשיאי
האוניברסיטאות על סגירה מיידית של
המוסדות. הדבר הוביל למעורבותם של
העובדים המינהליים בסכסוך, ואיגודיהם
המקצועיים הצטרפו לסטודנטים בתביעה
לשים קצ לשביתה.
לקראת השבוע השישי של השביתה,
התברר כי אס הסכסוך לא יסתיים בקרוב,
תתבטל שנת הלימודים כולה. כאשר נשיא
המדינה הציע את עזרתו בכינוס כל
הצדדים בלשכתו לדיון בפשרה אפשרית,
הוא התבקש על-ידי ראש הממשלה שלא
להתערב. ואולס מנקודה זו ואילך הופעל
לח לא רק על השובתים, אלא גם על
ראש הממשלה, להביא תוצאות. כאשר
שני חברי סגל שלא היו מפעילי האיגוד
המקצועי העלו הצעה ששני הצדדים היו
מוכנים לשקול, התחדש המשא ומתן. בסוף
השבוע השלישי של מרס נחתם הסכם
והשביתה הסתיימה.
ניתוח. התרחיש הרביעי שייך לתא
הרביעי של המודל (השפעה כלפי מעלה -
היקף גדול), שכן הוא דוגמה לקבוצת
עובדים גדולה המשתמשת בדואר
אלקטרוני לייעול המיקוח עס מעסיקיה.
שביתת הסגל האקדמי בישראל לא נגרמה
כתוצאה מהכנסת הדואר האלקטרוני
לשימוש. היא גם לא היתה השביתה
הראשונה בהיסטוריה של הסגל האקדמי
בישראל. ואולס היתה זו שביתת
האקדמאים הממושכת והמוצלחת ביותר.
ככל שהשביתה קרבה לסיומה, רבו
הסימניס לכך שהדואר האלקטרוני תרס
לסיום מוצלח על-ידי יעול הקשר בין
השובתים. שימו לב כי המודל מתייחס
לטקטיקה זו כאל המסוכנת ביותר מבחינת
ההנהלה הבכירה, שכן היא מהווה מתקפה
ישירה על ההנהלה הבכירה מצד קבוצת
עובדים גדולה יחסית.
דיון ומסקנות
אם נחזור לשלוש זוויות ההשקפה
התאורטיות של פטאז3]א, נראה כי שתיים
מן הפרספקטיבות שלה [4], "הפועל
הרציונלייי וייהתהליך המתקבליי, רלבנטיות
למודל שלנו באופן ישיר. על-פי השקפת
"36107 8110081ז'', המודל שלנו מניח כי
פוליטיקה וירטואלית היא התנהגות יזומה
ותכליתית. על-פי השקפת ")ח6פזסוחס
", המודל קובע כי דואר אלקטרוני
עשוי לשמש עובדים למטרות הנוגדות את
כוונות ההנהלה במימוש הטכנולוגיה.
כיצד נוכל להסביר את עוצמתו הפוליטית
של הדואר האלקטרוני? הנתונים שבידינו
מעלים ארבע תכונות עיקריות הרלבנטיות
במיוחד ליכולתו הפוליטית:
מהירות. לעובדה שהמסרים המועברים
בדואר אלקטרוני יכולים להגיע ליעדם
תוך זמן קצר יחסית יש משמעות מרכזית
בעוצמתו הפוליטית. מהירות הדואר
האלקטרוני איפשרה לראש החוג בתרחיש
1 לכנס ישיבות בהתראה קצרה ומבלי
שחברי סגל בכירים בחוג ידעו על קיומן.
תכונה זו איפשרה לנשיא בתרחיש 2 להגיב
על ה"מתקפהיי של פרופסור לנד תוך דקות
מקבלת הודעתה, בכך שהפך באופן מיידי
את הקונפליקט בין שתי קבוצות הנשים
באוניברסיטה לנחלת הציבור. תכונה זו
שימשה גם גורס מפתח במרד נגד הנשיא
בתרחיש 3, ובהצלחת השביתה בישראל
בתרחיש 4.
תפוצה נרחבת. לעוברוז שהודעת דואר
אלקטרוני המועברת לפרט אחד יכולה
להגיע לקבוצות גדולות בתוך הארגון
ומחוצה לו תרומה מרכזית לעוצמתו
הפוליטית. זוהי התכונה שהפכה את המרד
בתרחיש 3, ואת השביתה בתרחיש 4,
למוצלחים כל-כך. בשני התרחישים, תכונה
זו איפשרה לקבוצת אנשיס לפתוח במסע
פוליטי יעיל נגד מעסיקיהם. היא היתה
גם האמצעי שאיפשר מסע להבטחת זכויות
הנשים בסגל הזוטר בתרחיש 2. בתרחיש
1 העניקה תכונה זו לראש החוג את
הגמישות הדרושה להפעלת שליטה על
פרטים בתוך החוג.
עיבוד. העובדה שנמען יכול לשמור
הודעות שהתקבלו בתא הדואר האלקטרוני
ולעשות בהן מניפולציות שונות לפני
העברתן הלאה מאפשרת גם היא ניצול
לתכלית פוליטית. תכונה זו מאפשרת
לפעילים פוליטיים להוסיף הערות
ופרשנות, ובכך להפוך הודעות ניטרליות
לחומר טעון מבחינה פוליטית. בתכונה זו
נעשה שימוש בתרחיש 3, כאשר המורדים
הפיצו את תוצאות שאלון שביעות הרצון
באמצעות הדואר האלקטרוני. לתוצאות
צורפו הערות שהבהירו כי המורדים רואים
בתוצאות תמיכה לטענותיהס. העיבוד
שימש גם את הוועד בתרחיש 4, לדיווח
על התקדמות המשא ומתן לציבור
השובתים. במקרים רבים, לציטוט המסר
מן הממשלה התלווו הערות שהבהירו את
עמדת הוועד ביחס לאותו מסר ואיך
בכוונתו להגיב עליו.
ניתוב. גם העובדה ששולח ההודעה בדואר
אלקטרוני יכול לשלוט על היעד למשלוח
טומנת השלכות פוליטיות נרחבות. תכונה
זו מאפשרת לשולחים להעביר נוסחים
שונים של אותן הודעות (שינוייס קלים
אך משמעותיים) לקבוצות שונות. תכונה
זו שימשה בתרחיש 1, ראש החוג שלח
הודעות על ישיבות רק לאותס שרצה כי
ישתתפו בהן. בתרחיש 2, פרופסור לנד
יצרה רשימת תפוצה לסגל הנשים הזוטר,
שאליה שלחה מידע שלא נועד להגיע
לחבריס האחריס בקהיליה
האוניברסיטאית. בתרחיש 3 ניצלו
המורדים את התכונה הזו כדי לתקשר
בינס, עד שהתברר כי המדיוס אינו בטוח
דיו למטרה זו. ובתרחיש 4, מנהיגי האיגוד
המקצועי השתמשו בתכונה זו כדי להעביר
מסרים מן הממשלה אל חברי האיגוד.
יהוי הזיקה בין פוליטיקה וירטואלית
לבין סיכון הוא תרומתו העיקרית של
מחקר זה. זהו גם ההיבט הנראה מבטיח
ביותר לכיווני מחקר עתידיים. מטעמי
פשטות זיהינו ארבע טקטיקות פוליטיות
הקשורות ברמות סיכון שונות להנהלה.
המשך המחקר יוכל לעסוק בהצבת ערכים
נוספים לכל אחד ממימדי המודל ובהוספת
רמות סיכון. כיווניס אפשריים נוספיס
להרחבה עתידית של מודל זה יכולים
להיות בדיקת ישימותו במגוון ענפי תעשיה
ובתרבויות לאומיות שונות.
אחד מכיווני המחקר המבטיחים ביותר
בנושא השימוש בדואר אלקטרוני
למניפולציה פוליטית הוא חקר שכיחות
השימוש בו בסכסוכי עבודה. למעשה, יש
ראיות לכך שהרשת העולמית (/וץוע)
הפכה לזירה מרכזית להעלאת סוגיות
שנויות במחלוקת בידי קבוצות עובדיס
מסביב לעולם. בין הדוגמאות לקריאות
לפעולה ופרסוס ארועים הקשוריס ביחסי
עבודה באמצעות הרשת יש למנות רישוס
לאומי של תנועת העבודה, דף שביתות
המתעדכן אחת לשבוע, ורשימת חרס
מטעם ארגון הגג של האיגודיס המקצועיים
בארהייב, 610-.41, המכיל את רשימת
מסעות החרס הלאומי שבתמיכת הארגון.
נראה איפוא כי מה שמאמר זה מתאר אינו
אלא ראשיתה של תופעה עולמית מתעצמת
המקיפה לא רק סכסוכי עבודה אלא גס
מאבקים רבים נוספים למען דמוקרטיה
גדלה והולכת ברמה הארגונית, הלאומית
והבינלאומית.
הדבר מביא אותנו להשלכה האחרונה,
ואולי החשובה ביותר, העולה ממחקר זה.
לאוד העובדה שהדואר
האלקטרונ' משחלב במגוון
טקטיקות הנושאות
בוטנצ'אל טיבון לשלטונות,
ניצד יש לנהל אותו? מה
צריך להיוח תבקידם עול
מנהל' מערכוח ממידע באשר
הם מ'עצים להנהלה בבל
הנוגע לדואר האלקטרוני?
האם עליהם לעמוד לצד
או העובדים באעוד יש
שימלוש בבוליטיקה
וידטואלית? עבודה זו
מכשירה את הקרקע לדיון
בשאלות אלו ואחרות
הנוגעוח לבוליט'קה
וירטואלית.
ביבליוגרפיה
הזת 61 76 .02.7 .רתס 6תה .3 סז .1
ההותט1] .צושנט6ז 4/ :0111105ק [8תסו1ה?ותהטזס 01
.4 ,(1990) ]1 ,43 .61811005
זי
]סק ג :ה0וזה1ק303 [התסוזב?ות8פזס
.1 .2788012811005) חו זסיאיס ח[ .6צוזס6קפזטק
-181 ,1970 ,1!6נשת85א , ז!וסזט6חג/ .50 .2310
.213
[618התהוח 01 5חז8116/ כ[ , פותקוא .3
.11075 .40 הוח ת0190ם5 :שסחסטותו
.6והחהתע2] [8ת128110ת28ז2) .%זט0ח3ז5עט 6חה
.19841 זטותנ/)
-ותטו0טוח עקקא 3 פהובתוי] ..1.1א ,פטאזה]א .4
6ות0ז6[601 01 6]1601% 6טן1הפ6ה טון1 פמותוג!ק א
]0 אזסאו 31 116] 806181 חס תסו61ותטוחות60
-19 ,(1994 -זקב) 12.2 .91ץ5 .0]ח] .פחגזך
9%
ה 85 [(הות 16ח0זו66[₪] ..1.1א .פטאזה1א .5
1281100ח08ז) . 6סוסר[6 [618פה ההות 01 רתגוטטרת
.7 ) 5.4 טסתטוט5
חסו%ו260] ]0 20111168 6מך .1א. ג . אוסזטוזו6] .6
.3 ,תסשתס.1 , 18%18100% . שחוא14א
זסאוסק 01 פ6א שו 1 :204[11000%) .7 .0016 .7
.206 ,56116 .5.5 0ח4 השזטסת06טז .12.1 הז
16 ה0ז50968 :]ח6תת 18046( טעוזסט])5
201 186 ]0 פפחו0ט6ססז ח] . תסוו3סו!קק ה
תשק 1303 ]0 עוח46806/ 585160 [טתח ג
.2 .כק , (1983 ]א ,.8ק , חפזטספוזוק)
שתוסט860 .5 מ6|סנא 30 ..1 ,|[טסזק5 .8
תו |ו4וח 6(חסז5[601 :006% ]אטןתס6 [50018
ח160חטנת רת 00 [008ו201וההשזס
.(1986 .צסא) 11 ,32 06ת6ו50 זתסוח6פבחב1א
2
.0 .5 ,זט[165 300 ,1 , [|טסזק5 .9
6 תג פתואזס\ 01 4 \ סא :8חסנוסטממסי)
. 1991 1 6 טוג 6זק 'ך11א . אזסצאוטא
סו הסהסזקקא [הטנזו[סק 4 . ה 1 , תהותתפטך .10
.7110086 0חה וטנצסז ג :8ח0ו201וחהקזס
(1977) 2 או6ןש56] [חטרת66המ3]/ 01 40800
.206
סיליה ט. רוס
(טב. 600. וסט 6 ותותסז. 06[18) היא
פרופסור חבר במחלקה למערכות עסקיות
באוניברסיטת וולונגונג באוסטרליה.
נאוה פליסקין
([80.1. ופס. [ו4ותטפ0 6 מחוא15!ק) היא
פרופסור חבר במחלקה להנדסת תעשיה
וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
דיון מפורט יותר בנושאים הכלולים
במאמר זה מופיע בספר |גטוזו/
קחואסנוו[0ק בהוצאת 2658 תסוקתזה!].
ימעשה חושב" מאי 1998
₪
5
יחו
סקאות
באינטרנט
יבאל לו', עו"ד [רו"ח]
יועי בן לו', עו"ד
אירו מאמר זה היה נכחב למנ' שנים מועטוה, מידת הענין
שהיה מעורר בקרב העומקים בתחום המיטוי היחה מועטה.
החבנית שהתחוללה בששונים האחדונוח בתחום השוימועוים
המ גוונים של ש'רוח' האינטרנט הביאה לכך כ' כיום
השימוש ברשת האינטרנט הולך ותופשו מקום מרכז' בחיינו.
על בי הערכות הקיימות ביום, ל'וחר ל-5₪ מיליון איש
יש גישה לאינטרנט ומשבר זה גדל בקצב מואץ. להערכח
מומחים בתחום, בעונת מםם? 'גיע משבר המשחמשוים
ברשות האינטרנט ל'ותר מל-םםו מליון א'ש, וה'קך העפקאות
שיבוצעו באממצעות רוח האינטרנט בשנוח ה-מםם? בוק
האמריקאי בלבד מוערך בכ-ם% מ'ליארד דולר. במאממר
זה ננשה לעמוד בע'קר על בע'וח הפ המחעוררות על
רקע התבתחות המשחר והעפקים המתבצעים באמצעות
רשת האינטרנט. באובן עקרוני נראה לנו כ' חוק' הולם
הק"יממים ביום, הן בישראל |הן בעולם, אינם מחא'ימים
להתממודדות נאוחה עם האתגרים ש-"אוטוסטרדת המידע"
|-"עולם הס''ברנט" ממציבים בבנ' העוסקים בתחום, וני
דרושה בחינה מחדש של מכלול ההגדרוח המקובלות כיום.
יישומים מסחרייס ברשת האינטרנט הינן, באופן כללי, בעלות אופי התואם את
למרות שהשימוש ברשת האינטרנט מצוי
עדיין בראשית דרכו מבחינת ניצול
הפוטנציאל הטמון בו, ניתן לראות כבר
היוס מגוון רחב של שימושים מסחריים
המתבצעים ברשת. ניתן כיוס לרכוש כמעט
כל מוצר או שירות באמצעות הזמנה
המבוצעת ברשת האינטרנט, אך עסקאות
שבהן נרכש בסופו של דבר מוצר מוחשי
+ תודתנו נתונה לדייר אמנון רפאל על הערותיו והארותיו המועילות
1 לענין אמצעי תשלום אחרים ראה דיון בהמשך
תפישות המס המקובלות עד כה. מאידך,
רכישת מוצרים לא מוחשיים (הזמנת
שירותי תיירות בחו"ל, קבלת הרשאות
למאגרי מידע וכן למרכזי תקשורת
המקשרים בין משתמשים שונים, רכישת
תוכנות וכן תכנים של קלטות וידאו או
אודיו אשר "מורדות"יי 1,086 תיסכ"
ממחשב מרכזי למחשב של המשתמש, וכו')
פותחת צוהר חדש לתפישות עסקיות
ומסחריות חדשות, מהן גס חייבות להיגזר
תפישות מס חדשות, בהן ננסה לדון
בהמשך.
דוגמאות לעסקאות אופייניות באינטרנט
עסקה אופיינית ברשת האינטרנט כוללת
בתוכה כמה שלבים, אשר במרבית
המקריס מתחילים ב-"גלישה" אקראית
של המשתמש במרחבי הרשת. המשתמש
נעזר במנועי חיפוש (65תופת: ת0ז503)
המאפשרים לו להגיע לאתרים התואמים
את נתוני החיפוש בהם בחר.
ברגע שהמשתמש מגיע לאתר שמענין אותו,
הוא מקשר בלחיצת כפתור בין המחשב
שלו לבין המחשב הנותן את השירות.
במקרים רבים ניתן למצוא ברשת
האינטרנט אתרים הכוללים אינפורמציה
טקסטואלית או ויזואלית (תמונות, קטעי
וידאו, מולטימדיה וכוי) אשר באמצעותם
"מציגים"י בעלי האתר את "מרכולתס".
לאחר שהמשתמש מחליט כי הוא מעונין
לקבל את ייהמוצר המוצע" באתר, כל
שעליו לעשות הוא לאשר את הזמנתו
באמצעות לחיצה על מקש, ותוך דקות
ספורות המוצר ימורד" למחשב שבביתו.
בכל אותס מקרים בהם ספק המוצר או
נותן השירות דורש תמורה כספית בגין
המוצר או השירות המסופק, המשתמש
מתבקש לתת לספק הרשאה להשתמש
בכרטיס החיוב שלו או בכל אמצעי תשלוס
אלקטרוני אחר (1).
בחינה מחדש של סוגיות בדיני המס
קביעת מקוסם מושבו של יחיד
הדין הישראלי קובע כי מקוס מושבו של
יחיד נקבע לפי מבחן מרכז החיים
והאינטרסיס שלו. במיליס אחרות, יתכן
שאדם העובד באורח קבע בחוייל ושם
נמצאיס גס מרבית קשריו הכלכליים, אך
משפחתו, ביתו וקשריו החברתיים
ממשיכים להתקיים בישראל, עשוי להחשב
כבעל מקום מושב בישראל. יתכן גם
המקרה ההפוך, בו רשויות המס
הישראליות יראו כתושב ישראל אדם אשר
מרכז חייו המשפחתייס והחברתיים נמצא
בחו"ל, אך מרכז חייו העסקיים נמצא
בישראל.
אדם, שמרכז חייו המשפחתייס והחברתיים
נמצא בחו"ל, אך הוא נתפש ברשת המס
הישראלית בשל מתן שירותים בישראל,
יימעשה חושב" מאי 8ל19
₪
=
יכול להרחיק את מקור ההכנסה מישראל,
באמצעות שימוש ברשת האינטרנט. דהלינו,
השירות שניתן עד עתה באופן פיי
בישראל, יינתן באמצעות שימוש ברשת
האינטרנט, מבלי שנותן השירות יצטרך
לעזוב את ביתו שבאר> מגוריו. נראה לנו
כי שינוי זה אינו מחייב בהכרח שינוי
תפישתי מבחינת דיני המס, וזאת מכיוון
שהשינוי המרכזי הוא שינוי טכנולוגי
אמיתי, המאפשר לבני אדם לנהל אורח
חיים חופשי יותר מבלי שיצטרכו לצאת
מפתח ביתם. למשל, נראה לנו כי לא סביר
שמתכנת מערכות מחשבים המתגורר דרך
קבע בארהייב, ושהיה רגיל לבקר בישראל
לתקופות ארוכות לצורך עבודתו, ימשיך
ליפול בגדר מבחני התושבות הישראליים,
למרות שיפסיק את ביקוריו אלה בעקבות
ניהול כל פעילותו העסקית בישראל
באמצעות רשת האינטרנט. סוגיה זו
תתעורר גס במקרים בהם ישראלים יעבירו
חלק מזיקותיהם לחו"ל וימשיכו לספק,
באמצעות רשת האינטרנט, את השירותים
אותס נהגו לספק קודם לכן פיזית בישראל.
ישראלים אלה יטענו שהם אינם נופלים
עוד בהגדרת דרישות התושבות הישראלית
ולפיכך, אינס חייבים במס ישראלי (2).
קביעת מקוס מושבה של חברה
המבחן המקובל ברוב שיטות המס לקביעת
מקוס מושבה של חברה מביא בחשבון
פרמטרים רבים הכוללים בין היתר את
מקוס התאגדותה, מקום ניהולה, מקוס
2 דוגמה טובה ביותר לבעיה זו קיימת בשוק מתכנתי המחשבים,
שהינם במקרים הבים אנשיס צעירים, ללא משפחות אשר יכולים
באופן עקרוני להעתיק את מקום מגוריהס בקלות יחסית אל
מחוץ לישראל ובמקביל להמשיך, באמצעות רשת האינטרנט, לתת
את השירותים (יעוץ, פיתוח, מחקר וכו') אותס נהגו לתת לחברות.
מהשבים ישראליות.
3. אמנון רפאל בהשתתפות ירון מהולל, מס הכנסה, כרך רביעי,
עמי 19-46, וזאת בניגוד לפסק הדין בענין סולל בונה (עמ"ה (חיי)
0 סולל בונה ארצות חוץ ואח' ני פקיד שומה חיפה, מיסים
ח-2 עמי ה-74),
4 נציין כי על פי הגדרת המונח "חבר בני אדם תושב ישראל",
אין די רק בקריטריון של רישוס החברה בישראל לצורך הפיכתה
לתושבת ישראל, אלא נדרש כי החברה תקיים גס פעילות עסקית
שהשליטה והניהול בה מובעלים בישראל.
5. כמובן שהבעיות בהנדרת מקוס מושבה של חברה באות לודי
פתרונן החלקי במסגרת מבחני "מוסד הקבע" הקלאסיים. כפי
שמוצג בהמשך הדברים, גם מבהן זה אינו מצליח לתת תשובה
מלאה לבעיות המס המתעוררות בעסקאות ברשת האינטרנט,
6 0.495.. [1925] חספקוחטד .צ .00 |ובח ₪1זח66 בוט
7 ראה למשל סעיף 5 לאמנת הדגם של ה-0860
ביצוע עסקיה וכוי. שיטת המס הישראלית
אימצה את העקרונות שנקבעו בדין האנגלי
לקביעת מקוס מושבה של חברה, לפיהן
מקוס המושב הוא המקוס בו מנהלת
החברה את עסקיה או את מסחרה.
באנגליה נקבע כי מקוס ניהול העסקים
הוא המקוס שבו מופעלים השליטה
והניהול על עסקיה של החברה, וכי מקום
מושבה לצרכיס פיסקאליים הוא המקוס
שבו מתכנסת מועצת המנהלים שלה ושבו
היא קובעת את מדיניותה ואת דרכי
פעילותה (3).
לאור העובדה כי רשת האינטרנט מאפשרת
כיוס הפעלת מנגנון עסקי וניהולי באופן
המטשטש את מקום קיום מרכז העצבים
של החברה, עד כדי כך שבמקרים
מסויימים אף לא ניתן להצביע על קיומו
של מקוס כזה, מתעוררת שאלה לגבי מידת
התאמתם של קריטריונים אלו לעולס
המודרני בכלל ולייעולם" העסקאות ברשת
האינטרנט בפרט. לדוגמה, ניתן כיום לנהל
חברה העוסקת ביבוא ויצוא של יהלומים,
שמקוס רישומה בישראל, מבלי שניתן
יהיה לזהות את מקום מושבה של החברה
(4). רשת האינטרנט מאפשרת לחברה לנהל
את מכלול פעילותה העסקית מבלי
שמנהליה יצטרכו לפגוש זה את זה (למשל,
ניתן לנהל את כל מפגשי מועצת המנהלים
בשיחות וידאו באינטרנט), עסקאות
החברה יבוצעו באמצעות סניפיה במדינות
שונות, כאשר ההוראות לסניפים תינתנה
באמצעות מערכת תקשורת מורכבת,
המבוססת על שירותי האינטרנט
והמאפשרת שליטה מלאה של מנהלי
החברה על הנעשה בחברה, ללא כל צורך
בנוכחות פיזית במשרדי החברה (5).
הטענה כי על פי הכללים הקיימים כיום,
לקביעת מקום מושבה של חברה, לא ניתן
להצביע על מקום מושבה של חברה מעין
זו, אינה דמיונית, אלא מבוססת על
המציאות החדשה, בה מנהלי חברות
יכולים לקבוע את המדיניות העסקית
ולפקח על ביצועה ביישלט רחוק" ומבלי
שיהיה צורך בריכוז כלל הפעולות
הניהוליות במדינה אחת. במילים אחרות,
קיימת כיוס אפשרות שחברה שהינה ישות
משפטית אחת, תנוהל על ידי כמה יימרכזי
עצביםיי נפרדים, ובכך יהיה קשה להצביע
על מקוס תושבות אחד ויחיד. למרות
שכבר בשנת 1925, נקבע באנגליה כי יתכן
שלחברה יהיה בו-זמנית יותר ממקום
מושב אחד (6), הרי שכיוס, באמצעות
רשת האינטרנט ניתן עהגיע למצב בו
לחברה יהיה מספר רב של יימרכזי עצבים'י.
למרות שלחלק מהקוראים מבנה עסקי זה
יכול להישמע דמיוני, ישנן כיוס חברות
רב-לאומיות אשר מבנה הניהול שלהן
דומה מאוד למוצג לעיל, ולכן יש לבחון
האם יש מקוס להלכה האנגלית דלעיל,
לפיה ייתכנו לחברה מקומות מושב רביס,
או שמא יש למצוא כלל תושבות אחד.
נעיר כאן, כי גם לפני עידן האינטרנט
הבעיתיות שהתעוררה בקביעת מקום
מושבה של חברה היתה רלוונטיות
למגזרים עסקיים מסוימים (כגון חברות
רב-לאומיות גדולות שהשתמשו בתקשורת
בין- מחשבית). אולס, השוני בעידן
האינטרנט הוא בזמינות, בהיקף, ובעלויות
הנמוכות יחסית של השימוש ברשת
האינטרנט ובעיקר בעובדה כי רשת
האינטרנט אינה רק תשתית תקשורת
בינלאומית, אלא גם יישוק עולמייי חדש
בו ניתן לנהל פעילות עסקית ממשית.
מבחן קיום ימוסד קבע"
שאלה מענינת היא האס אתר אינטרנט
יכול לשמש יימוסד קבעי! כהגדרתו ברוב
האמנות, למניעת כפל מס. נראה לנו כי
ניתן לראות בשילוב בין רכיב החומרה
ובין רכיב התוכנה היייוצרים" את האתר
(המחשב הפיזי המשמש כחומרה עליו
מותקנת התוכנה אשר יוצרת את התכניס
של האתר) ישות פיוית המצויה במקוס
בו נמצא המחשב. מאחר שההגדרות
הקיימות כיוס של יימוסד הקבעיי כוללות
נוכחות פיוית של פעילות עסקית, כגון
סניף, משרד, מפעל, מחצב, עבודות בניה,
בית מלאכה וכוי (7), ביצוען של אותן
הפעולות העסקיות שבוצעו קודם לכן
באמצעות מוסדות קבע פיזיים, על-ידי
אתר אינטרנט, עשוי לטשטש את עובדת
קיומו של יימוסד קבעיי וכן להרחיב את
מרחב התמרון של נישומים ולאפשר להם
לברור לעצמס ביתר קלות מקום נוח
למיקוס מוסד הקבע.
לדוגמה, נניח שיתברר כי נוח יחסית לנהל
פעילות עסקית מסויימת במדינה לה
אמנות מס נוחות עם מדינה שלישית, די
יהיה בהצבת אתר אינטרנט באותה
המדינה כדי להפוך לבעל מוסד קבע בה.
כמובן שיתכן גם מצב הפוך, בו חברה
המנהלת את כל פעילותה המסחרית
במדינה מסויימת, תיפול לרשת המס של
מדינה אחרת אך ורק בשל העובדה כי
היא הפעילה אתר אינטרנט באמצעות
מחשב הממוקם באותה מדינה אחרת
מבחן קביעת מקור ההכנסה
לאחר שעמדנו על הבעיות המתעוררות
בקביעת מקוס מושבם של נישומים, ננסה
להתיחס בקצרה גם להשפעת התפתחות
המסחר ברשת האינטרנט על קביעת מקוס
מקור ההכנסה. כידוע, בשיטת המס
הטריטוריאלית, הנהוגה בישראל, ובשונה
מהשיטה הפרסונאלית, אין די בקביעת
מקוס מושבו של נישוס בתחומי אותה
מדינה כדי להקים בה חבות במס על כלל
הכנסותיו. במדינה בה קיימת שיטת מס
טריטוריאלית, רק הכנסות שצמחו בתחומי
אותה מדינה מתחייבות במס באותה
מדינה, וזאת כמובן, בכפוף לחריגים
הפרסונאליים הקיימים לעתיס בכל שיטה
ושיטה (8). השיטה האנגלית למשל, לצורך
איתור מקוס מקור ההכנסה של נישומים
בעלי פעילות מסחרית בינלאומית, עמדה
על ההבדל בין מסחר עס מדינה לבין
מסחר בתוך מדינה. שס נקבע כי
הקריטריון לבחינת שאלה זו הוא שרירותי
ומתיחס בעיקר למקום כריתת החוזה
וחתימתו (9).
כפי שציינו כבר לעיל, מכיוון שבאינטרנט
ניתן לשנות בקלות רבה את כל אותם
8 למשל, ראה סעיף 5 לפקודה
9. ראה בהרחבה אמנון רפאל בהשתתפות ירון מהולל, מס הכנסה,
כרך רביעי, עמ' 62 ואילך.
0. ראה ישעיהו זילבר, מיסוי בינלאומי, חושן למשפט, 1990,
עמי 292
1. כאן המקוס להדגיש שוב כי חשוב שלאחר ההתקנה הראשונית
של תוכנת החברה באתר האינטרנט, מכלול הפעילות של חיפוש
ההזדמנויות העסקיות, עריכת החומר, ההתקשרויות עם הלקוחות
ואספקת המידע והעידכונים ייעשה באופן אוטומטי לחלוטין
קריטריוניס המשמשים כמבחנים
המקובלים כיום לענין קביעת מקום מקור
ההכנסה (ולא רק המבחנים האנגליים של
מקוס עריכת החוזה וחתימתו או מבחן
מקוס מסירת הטובין), מבחנים אלו
הופכים למיושנים ובלתי מתאימים. יתכן
כי הפתרון האפשרי להתמודדות עס בעיה
זו, המתעוררת בשיטת המס
הטריטוריאלית, הוא ויתור על מבחן מקום
מקור ההכנסה כמבחן רלוונטי לקביעת
חבויות מס של נישומים.
תכנוני מס אפשריים
נניח כי חברת יינדליין עולמייי הינה חברה
האוספת אינפורמציה בעולם לגבי נכסי
נדליין המוצעיס למכירה ומשווקת רשימות
של יינכסיס פוטנציאליים למכירה"
ללקוחותיה בתמורה לתשלום דמי מנוי.
אין כל ספק כי הכנסות אלה הן הכנסות
מ"עסק", אשר על-פי כללי המס
הישראליים יתחייבו במס בישראל אס
יופקו, יצמחו או יתקבלו בישראל, לרבות
ההרחבות שנקבעו לגבי מקוס הפקת
ההכנסה מעסק מכח סעיף 5 לפקודת מס
הכנסה (נוסח חדש), תשכי"א-1961
('יהפקודה"). אס "נדליין עולמייי תוקס
במקלט מס, ובהנחה שהשליטה והניהול
לא יופעלו בישראל, הרי שהכנסותיה של
החברה לא יתחייבו במס בישראל. יש
לזכור כי כדי להנות מיתרונות המס הנ"ל,
על החברה לנהל פעילות עסקית אמיתית
במקלט המס, ולא להפוך לחברת ייתיבת
דואריי (10). כעת נניח כי חברת "נדליין
עולמי" מקימה אתר אינטרנט, הממוקס
על מחשב במקלט מס, והמבצע באופן
אוטומטי, באמצעות תוכנה, איתור של
פרסומיס ברשת האינטרנט לגבי הזדמנויות
עסקיות הקשורות לנדליין. אינפורמציה זו
נמכרת על ידי החברה למנוייה תמורת
תשלום דמי מנוי. בהנחה כי כל פעילות
איתור ההזדמנויות העסקיות וכן הגישה
למאגר המידע מתבצע באופן אוטומטי
לחלוטין, הרי שלדעתנו יש לראות בהכנסות
ינדליין עולמי" הכנסות פסיביות ולא
הכנסות מעסק. לגישתנו, פעילות חברת
"נדליין עולמייי במסגרת אתר האינטרנט
לא תיפול למסגרת הוראות סעיף 5 לפקודה
העוסקות רק בהכנסות מייעסקיי, כיוון
שכל פעילותה ""העסקית" תבוצע ותנוהל,
ללא מגע יד אדם, על ידי מחשב הממוקם
במקלט מס. הכנסותיה של החברה מדמי
המנוי תהיינה בעלות אופי הדומה יותר
להכנסות מריבית או קצבה מאשר
להכנסות הנובעות מפעילות עסקית
אקטיבית (11). לפיכך, אין במקרה שלפנינו
מקוס לבחון את שאלת השליטה והניהול
בחברה. זאת ועוד, הכנסה זו אף לא תיפול
לגדר אחת החלופות שבסעיף 2 לפקודה
העוסקות במיסוי הכנסות פאסיביות (לא
נצמחה, לא הופקה ובהנחה שגם לא
התקבלה בישראל) ולפיכך, לא תתחייב
כלל במס בישראל.
ההבדל המשמעותי בין שתי החלופות
שתוארו לעיל הוא, כי במתווה הפעילות
שבו חברת "ינדליין עולמייי מקימה אתר
אינטרנט בחוייל, היא מייתרת את כל
הצורך בהקמת חברה במקלט המס
4
"מעשה חושבי" מאי 1998
ומבטלת את כל הצורך בניהול ושליטה
של חברה בחו"ל ואת כל העלויות הכרוכות
בפעילויות אלה. ברור לנו, כי מסקנתנו זו
הינה מרחיקת לכת, אך אין ספק כי היא
אפשרית במסגרת הדין הקיים וזאת,
כמובן, תוך התחשבות במכלול הנסיבות
הספציפיות של כל מקרה ומקרה. ניתן
לטעון לפרשנות מודרנית יותר, המרחיבה
את המונח "'"יהכנסה מעסקיי ושאינה רואה
בפעילות האוטומטית שתוארה לעיל
פעילות פסיבית, אלא הכנסה מעסק. אולם,
נראה לנו, כי כדי שניתן יהיה לאמ
פרשנות מרחיבה זו, על המחוקק יהיה
לתת ביטוי חיצוני כלשהו לכך.
בעיות בתחוס המע"מ והמכס
העובדה שהשימוש ברשת האינטרנט
מאפשר, בין היתר, לבצע עסקאות של
רכישת טובין לא מוחשיים, בהן הנכס
מועבר באמצעות רשת האינטרנט ישירות
למחשב של הקונה, יוצר בעיה בנושא מכס
ומע"מ. עסקאות אלה חייבות באופן
עקרוני בתשלומי מכס ומע'ימ, אולם אופיין
המיוחד אינו מאפשר לאתר את ביצוען
ומיסוין. למשל, ניתן לרכוש שירות צפיה
בסרט או לרכוש תוכנת משחקים, שאילו
היו נרכשים באופן רגיל, אין כל ספק כי
היו מתחייבים במעיימ ואילו במקרה
שלפנינו, למרות שהעסקה חייבת במעיימ
יהיה קשה מאוד לאתרה ולגבות את המס
בגינה.
ניכוי מס במקור
ככלל, הכנסות פסיביות מריבית, דיבידנד,
ותמלוגים שמפיק נישום במדינה כלשהי
ממקור במדינה אחרת, מתחייבות במס
במדינת המקור. בהוב המקרים של תשלוס
תמלוגים, מדינת המקור היא המדינה בה
נעשה שימוש בזכות. למשל, כאשר חברה
ישראלית מעמידה זכות שימוש בתוכנה
לחברה אמריקאית תמורת תמלוגים, הרי
2 הבעיה נעוצה בעובדה כי רוב העסקאות ברשת האונטרנט
מתבצעות באמצעות העברת הוראות לחיוב כרטיסי חיוב של
לקוחות הבעיה המרכזית בשיטה זו היא הצורך בהעברת הפרטים
הסודיים לנבי כרטיס החיוב (בעיקר מספר הכרטיס) באופן גלוי
לחלוטין. החשש הוא כי העברות של מספרי כרטיסי החיוב, ללא
הצפנתס והסתרתם, יכולים לאפשר לצדדים שלישיים לבצע
עסקאות על ידי גניבת מספרי כרטיסי החיוב ה-"מסתובבים"
ברשת
שלפי אמנת המס בין ישראל לארה"ב
תשלומי התמלוגים כפופיס לתשלוס מס
אמריקאי שינוכה במקור על ידי המשלם.
ברוב המקרים, כאשר תשלומי תמלוגיס
מתבצעיס באמצעות מוסדות כספיים
מוכרים, רוב הניכויס במקור מתבצעים
על ידי אותם מוסדות, ולפיכך סוגיית ניכוי
המס במקור הופכת להיות לא רלוונטית
בעיני המשלם, ובמקרים רבים גם בעיני
בעל הזכות לתמלוגים. ביצוע עסקאות
מסוג זה באמצעות רשת האינטרנט וללא
התיווך של מוסדות כספיים מוכרים, יוצר
מצב של חוסר ודאות לגבי האחריות לניכוי
המס במקור והעברתו לרשויות המס
הרלוונטיות. דבר וה יכול להביא לכך
שעסקאות ברשת האינטרנט יאבדו חלק
מקסמן ויהפכו להיות מורכבות יותר עבור
ה-"משלמיסיי הפוטנציאליים. נראה לנו
כי הסדרת פעולות אלה באמצעות הוספת
הוראות מתאימות לאמנות המס הקיימות,
מחוייבת המציאות.
בעית הפיקוח והבקרה
אחת הבעיות המרכזיות שהשימוש באתרי
האינטרנט מעורר היא העדר היכולת של
הרשויות הפיסקאליות לפקח על פעילותם
הפיסקאלית של תושבי המדינה. בעיות
אלה מוצאות את ביטוין בתחומים
המפורטים להלן:
* ביקוח על משבע חוץ -
אביבת חוק' הביקוח על
המטבע הובכח לה'וח
מוגבלח, כיוון שה'א
מבוססת על מנגנונ' ב'קוח
הבועלים בע'קר עַל-ידי
המלודות הבנקא'ים הק'ימים
כיום. למוטדות אלה החלו
להתבתח תחלינים
וירטואליים, שלא "יצליחן"
לפיע בבעולות הב'קוח
(באשר לתחליפים הווירטואליים, ראה
דיון בהמשך).
* פיקוח על הכנסות - האפקטיביות
ההרתעתית נגד עבירות המס הפליליות
הקיימות כיוס תפחת, בשל בעית איתור
עסקאות המתבצעות ברשת האינטרנט.
אומנם, גם כיוס ניתן לבבע פעילות בלתי
חוקית במסגרת מקלטי מס, ויתכן
שהסיכויים לחשיפת פעילות זו אינס שונים
מהסיכויים לחשוף פעילות כזו המבוצעת
באמצעות האינטרנט, אולם, הנגישות
לביצוע פעילות בלתי חוקית והיקפה עשויה
להיות גבוהה מהותית מזו הקיימת כיום
* פיקוח על בנקאות וניירות ערך -
עידן האינטרנט טומן בחובו מגוון עצום
של אפשרויות ליצירת שווקים ובורסות
חליפיים לאלו הקיימים כיום, כאשר יכולת
הפיקוח על פעילותס של שווקים אלה,
במסגרת מוסדות כגון רשות ניירות ערך,
המפקח על הבנקים, המפקח על המטייח
וכו', הופכת לבלתי מעשית.
* בעיות פיקוח כלליות - מכיוון
שקצרה היריעה מלעמוד בהרחבה על כל
בעיות הפיקוח המתעוררות במסגרת
פעילויות ברשת האינטרנט, נצביע רק על
קיומן של בעיות פיקוח נוספות, שאינן
בעלות אופי פיסקאלי, כגון, פיקוח על
הימורים, הלבנת כספים, סחר בנשק
ובסמים, פיקוח על הפצת חומר פורנוגרפי
או גזעני וכו'.
בנקים וירטואליים וסוגיית הלבנת כספים
ברשת האינטרנט
אחת ההתפתחויות המענינות
והמשמעותיות ביותר ההולכות ומתרחשות
באינטרנט כיום, היא כניסתם של אמצעי
תשלוס אלקטרוניים חדשים. עד לאחרונה,
אחת הבעיות המרכזיות בניהול עסקאות
באמצעות רשת האינטרנט נבעה מהמגבלות
להעברת תשלומים באמצעות הרשת (12).
בטרם נדון באפשרויות לניצול לרעה של
אמצעי התשלום האלקטרוניים (להלן ייכסף
וירטואלייי) ננסה להסביר בקצרה את
השיטות השונות בהם עובדיס בנקים
וירטואליים.
אחד מסוגי הכסף הווירטואלייס
הפופולריים כיוס הינו ה-[6)68%אן.
ה-610851א הוא סוג של כסף וירטואלי
המופ על-ידי בנק פרטי שהוקם על ידי
יומיס ברשת האינטרנט ("א%ח98ז6צ1"). את
"שטרי הכסף" של ה -(61088צ1 ניתן לרכוש
בתמורה לתשלוס באמצעות העברות
בנקאיות או בתמורה להפקדות מזומניס
רגילות בחשבון של חברת 1610488 בבנק
רגיל. המשתמש, בתמורה להפקדת
המזומניס בחשבונה של חברת (60085א1,
מקבל הודעה בדואר האלקטרוני שלו.
הודעה זו, שהינה בעצם יישטר כסף",
כוללת שני מרכיבים עיקריים: מספר השטר
3. במקריס בהס המשתמש אינו מפקיד מזומנים בחשבונה של
חברת אחגפוטא, השטר הדיגיטלי המונפק למשתמש נושא סימן
מיוחד המורה לספק הסחורות שאמור לקבל את השטר, כי
ההפקדה בגין שטר ספציפי וה טרס בוצעה במלואה שיטה זו
מאפשרת למנוע מצביס של קבלת שטרות דיגיטליים בלא העברת
התמורה בגין השטרות לידי 40%פו6א
4. מניעת השימוש החוזר בייבכסף הווירטואלי" נחוצה מכיוון
שאין מדובר ב"שטרי כסף" אמיתיים, אשר ניתן להעבירם באופן
פיוי, אלא מדובר בסך הכל בצירוף מספרים הניתן לשימוש חוזר
על ידי זיוף
5. הרווח של הבנק הווירטואלי הוא בעמלה של 2%6, הנגבית
מסכוס כל הפקדה ומשיכה של מזומנים מהמערכת, ולכן כל עוד
הכסף שהוכנס למערכת, והפך לכסף וירטואלי, נשאר במערכת
ולא מומר חזרה למזומניס, אין כל עמלה בנקאית על העסקאות
המבוצעות ברשת
וסכוס השטר. שטרות אלה נשלחים
למשתמש מיד עס ביצוע התשלוס לחשבונה
של חברת אחגסוסא (13). כאשר בעל יישטר
הכסף" מבקש לרכוש מוצר או שירות
באמצעות רשת האינטרנט, הוא מעביר
הודעה ל -א%ח6)98א ובה הוא מבקש
"לפרוטיי את השטר שבידיו לסכום הרצוי
לו בגין הרכישה ואת "שטר הכסף" החדש
הוא מעביר לידי הספק. לדוגמה, נניח כי
פלוני הפקיד במזומן 550 בחשבון
אחא ובתמורה להפקדה זו הוא קיבל
את השטר הדיגיטלי הבא:
[6784 045176788 אא 550 מפהטו6א
כאשר פלוני מעונין לרכוש מוצר בסכוס
של 515 הוא מעביר את ההודעה הבאה
ל -%ת6108צ]:
/ 6784 45176788 אא 550 פהטושא
515 6פזגס
בתגובה להודעתו זו של פלוני, אתגפו6צ1
פורט את יישטר הכסף" ושולח את ההודעה
הבאה:
[סא 106759937 צ אד 535 הפהסושא
6 515 מ6108%אן
למעשה נוצרו שני יישטרי כסף" חדשים,
במקוס השטר הקודס שבוטל. כעת יכול
פלוני (הצרכן) להעביר את השטר הדיגיטלי
שערכו 515 לספק השירותים ובתמורה
לקבל את השירות או המוצר אותו הוא
מבקש לרכוש. הספק שולח את י"ישטר
הכסף" שקיבל ל-%ח8טו6א! אשר מחייבת
את חשבונו של הצרכן, מזכה את חשבונו
של הספק ושולחת לו שטר חדש על סך
5. אחטוטצ] גם מוחקת את שטר הכסף
שהועבר מהצרכן לספק מרשימות השטרות
החוקיים, כדי למנוע אפשרות של שימוש
חוזר בשטרות דיגיטליים (14). מאחר שכל
הפעולות שתוארו לעיל לא גוזלות יותר
מכמה דקות, ניתן להשלים עסקאות על-ידי
שימוש ב-ת6108%א1 באופן מהיר ויעיל, וכל
זאת ללא הגדלת הוצאות העסקה הכרוכות
בביצוע (15).
כעת נתאר דוגמה לייניצול לרעה"" של שיטת
השימוש בשטרות דיגיטליים אלה. נניח
למשל כי סוחר סמים מעונין להלבין מיליון
דולר במצומן. נניח כי את הכספים הללו
יפקיד סוחר הסמים, באמצעות בנק (רגיל)
במקלט מס בחשבון %ח8טו6!, בתמורה
להפקדה זו יקבל הסוחר שטר דיגיטלי על
"מעשה חושבי" מאי 998
₪
ב
סך 1 מליון דולר. במקביל, יקים סוחר
הסמים חברה בארהייב, שתעסוק ב-י'מתן
שירותי בידור ופנאי" באינטרנט בתמורה
לתשלומים ב-610888א1. כעט נניח כי סוחר
הסמיס "ירכוש" שירותיס מהאתר הנייל
בתמורה לשטרי 645ז6א. השטר יועבר
על ידי סוחר הסמים ל-%ח6108[, שתבטל
את השטר המקורי ותפרוט אותו למספר
שטרות נפרדים בסכומים קטנים יותר.
שטרות חדשים אלו יועברו לחברה והיא
מצידה תעבירן ל -אחגטו6 לצורך אישור,
ותקבל שטרות דיגיטליים חדשים. מימוש
הכספים על-ידי החברה יביא לייכיבוסן"
והפיכתן לכספים "לגיטימיים". הגורם
המרכזי לבעיה שתוארה לעיל הוא
שהבנקים הווירטואליים אינם כפופיס
לכללי הבנקאות הבינלאומייס הרגילים
וכמובן שלא לכללי הפיקוח האמריקאיים
או של כל מדינה אחרת. לכן, %ח8פו6אן
לא מחוייב לנהל מעקב אחר ההמרות
השונות של השטרות הדיגיטליים
המתבצעים על ידי לקוחותיו. זאת ועוד,
כיום ישנם בנקים וירטואליים (כגון
ה191085) אשר באמצעות הצפנת מספרי
השטרות הדיגיטליים מונעים מעצמם, ועל
אחת כמה וכמה מכל גוף אחר, את
אפשרות המעקב אחר המסלול שהשטרות
הדיגיטליים עוברים. במילים אחרות,
שטרות דיגיטליים אלה הופכים ממש
לתחליפי כסף מזומן, אשר אינס ניתניס
למעקב ואיתור.
רשויות הפיקוח האמריקניות, בנסיון
להתמודד עם התופעה שתוארה לעיל,
מנסות להטיל מגבלות שונות על הבנקים
הווירטואליים וזאת בשני מישורים
עיקריים, האחד, הטלת מגבלות על גודלן
6 1552 קקטפ = 839 בחשז :0 + שח] פבתקטוחם גט עו
17 שירותי 885 הס סוג של שירותים הניתנים ברשת האינטרנט,
במסגרתם מקבלים מנויי השירות, המשלמים דמי שימוש עיתיים
לספק השירות, נישה למאגרי מידע וקבוצות דיון שונות
8. בענין זה ראה גם 557 בוגוקג1א ששחש 5683
9 .פקטצ, שם נפסק ברוח דומה
%. ראה נסיונות המחוקק האמריקאי להתמודד עם אתנרים אלו
ההטחה[ , שחוש000 . חב אצ . חטוזג 13 , סקטה רבד וו
.שה , זוב11. |בחטוזג א זט טב6זטם 196.76 ,19 וכן מאמרו של
6ת6וחמזט-) )טח 01 חטוזה אב , ווטזו אטס5ט1א 23%
0. 1996 זש. צַאחטשטכ] 6311005מטוחווס 0 שחוקק ביום 8/2/1996
במסנרת )6. 5ח0ו631חווחוחזטש6|שך
1 למשל חברות כרטיסי חיוב, בנקים וירטואליים, ספקי אתרים,
ובאנלוגיה לשיטת ניכוי המס במקור גם מבצעי העסקאות עצמן
של ההפקדות שניתן לעשות בבנקים
וירטואליים. השני, נסיון לחייב את הבנקים
הווירטואלייס המעוניניס להיות "יבנקיס
מוכרים" בארהייב, בניהול רישוס ומעקב
אחר ההפקדות והמשיכות המתבצעות
בחשבונות הווירטואליים.
הפרת זכויות יוצרים
רשת האינטרנט מציבה אתגרים חדשיס
גם בנושא של הגנה על זכויות יוצריס
ופטנטים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא
פסק דין שניתן בשלהי שנת 1993 בבית
המשפט לערעורים בפלורידה (16). באותו
מקרה, חברת "פלייבוייי תבעה אדס בשם
פראנה על הפרת זכויות היוצריס שלה,
בכך שסדרה של תמונות עליהן היה
לפלייבוי זכויות יוצרים פורסמה במסגרת
שירותי 885 (17) שסופקו על ידו באתר
אינטרנט שהיה שייך לו. מר פראנה טען
להגנתו, כי התמונות נשוא ההפרה נסרקו,
הותקנו ושולבו במסגרת שירותי ה-885
שהוא סיפק, ללא ידיעתו וללא הסכמתו.
יתר על כן, כאשר נודע לו על התקנת
התמונות במסגרת השירותים שהוא סיפק,
הוא דאג להורדתן המיידית מהרשת. בית
המשפט פסק כי כל המידע המופ במסגרת
אותס שירותי 885 הוא באחריותו של
ספק השירותים ולפיכך מר פראנה נמצא
אחראי בהפרת זכויות היוצרים (18).
משמעות קביעת בית המשפט בענין פלייבוי
היא, כי נותני שירותי אינטרנט שוניס
(שירותי תקשורת, שירותיס לצורך הקמת
אתריס וכוי) יהיו אחראים על הפרות של
+כויות יוצרים כתוצאה מפעולות של
צדדים שלישיים, שברוב המקרים אין
לאותם נותני שירותיס כל אפשרות שליטה
ופיקוח על מעשיהם. תוצאה זו אינה עומדת
במבחן המציאות, מאחר שיכולתם של
אותם נותני שירותים לפקח או למנוע
פעולות בלתי חוקיות אלה, היא כמעט
בלתי אפשרית (לפחות במסגרת
הטכנולוגיה הקיימת כיום). לפיכך, יתכן
כי ההלכה שנפסקה בבתי המשפט
האמריקאיים היא בבחינת גזירה שאין
הציבור יכול לעמוד בה, והיא מצביעה על
חוסר הכרה מעמיקה בנושא היישומי-טכני
של אמצעי התקשורת המודרניים.
סיכוס
כפי שראינו לעיל, ההתפתחות המהירה
של רשת האינטרנט מציבה אתגרים חדשים
בתחומים משפטיים רבים. במאמר וה
ניסינו להתמקד בעיקר באתגריס ובבעיות
המתעוררות בתחוס חוקי המס, אולס לא
ניסינו להצביע על פתרונות אפשריים
לאותס אתגרים וזאת בעיקר מהטעם
שפתרונות אפשריים מצריכים לדעתנו את
התערבותו של המחוקק בכל מדינה
ומדינה, ויתרה מזאת, אף מצריכים,
לדעתנו, תאוס ושינוי של אמנות המס
הקיימות. נראה לנו כי גם בדרכם של
המחוקקיס תעמוד אופיה של רשת
האינטרנט, ובמיוחד העדר יכולת הפיקוח
והניהול המרכזי, המהוויס את אחד
המאפייניס המרכזיים של הרשת, כאבן
נגף (19). יחד עם זאת, נציין כי המחוקק
האמריקני החל וה מכבר לתת את דעתו
לסוגיות אלו וכיוס כבר ניתן לראות
חקיקה אמריקנית המתמודדת עם היבטיס
שוניס של תקשורת מודרנית. למיטב
ידיעתנו, טרס חוקקו בארהייב חוקי מס
המטפלים ספציפית בנושא עסקאות ברשת
האינטרנט, אך ידוע לנו על יוזמות בכיוון
זה הנעשות על-ידי המחוקק במדינת
פלורידה. אחת הפעולות שהמחוקק
האמריקני כבר נקט, היא בתחום החוקים
המטפלים בנושא הגנה על ילדים מחשיפה
לחומר שלילי המופ ברשת (20).
אנו צופים כי גם אם רשויות המס תמצאנה
דרכים להפעלת בקרה פנימית על ביצוע
עסקאות באינטרנט - כגון חיוב הגורמים
המספקים את שירותי האינטרנט (21)
"לגבות" נתוני זיהוי מסויימים של
לקוחותיהם, שידווחו לרשויות המס -
האפקטיביות שלהן תהיה מוגבלת לתחומי
המדינה הספציפית בה תופעל אותה בקרה,
ועדיין תישאר בעינה האפשרות הקיימת
גם כיוס לשימוש במקלטי המס לצורך
הקטנת חבויות המס של נישומים. אולס,
נראה לנו כי הומינות והנגישות המאפיינות
את רשת האינטרנט יגדילו באופן משמעותי
שימושיס במקלטי מס וייצרו בעיות
חדשות ומורכבות יותר של הימנעות
והתחמקות ממס.
גייל ל. דיין
דניאל ל. מק'קיו
ג'ודיה א. טלין
2 02 ו
" 2% 4
בזכות בונקצ'ות ניהול משמנים ברוח
טכנולוגיית ה-069 ולישומיה מתפתחים
בקצב חסר תקדיס בתחוס טכנולוגיות
מידע מבוססות-מחשב. בשנת 1996 חזתה
חברת המחקר ג₪₪656010 2008 הכפלה של
שוקי ה-ס6\, והאינטרנט בשנת 1997,
ואחר-כך גידול של 30%-50% עד סוף
9. רשתות פנים-ארגוניות (615ח8זוח:)
- המשתמשות ברשת לתמיכה בצרכי
המידע הפנימיים של הארגון - צפויות
להוות את מרכיב הצמיחה המהיר ביותר
בשוק זה (1). אולס למרות צמיחתה
המרשימה והצלחתה הברורה, חוסר
הבשלות של טכנולוגיית ה-60\ הוא
כנראה הגורס המשמעותי ביותר המונע
הרחבה גדולה אף יותר של השימוש
בטכנולוגיה ואימוצה (2). מאמר וה בוחן
את השימוש ברשת לתמיכה בעבודת
הארגון בחברה אחת הכלולה בדרוג
0 סחטחס (500 החברות הגדולות
ביותר בארה"ב) - חברת אסז6א - במטרה
להרחיב את הבנתנו את מגבלות
הטכנולוגיה.
למושג "סטא" שלוש קונוטציות נפוצות:
הרשת הפיסית של שרתים וממטרים,
המידע או התוכן בפועל הכלול בתוך הרשת
המבוזרת של קישורים וצמתים,
וטכנולוגיית ה-61חז6זח] - מערכת הפעלה
או סביבת מחשב יעודית על כליה -
המשמשת ליישום שתי הקונוטציות
הראשונות. בניסוח אחר אפשר להתייחס
ל-טט\ כאל מימשק, ברוב המקרים גראפו,
עם האינטרנט. מאמר זה מתבסס ברובו
על הקונוטציה השניה והשלישית.
כמו חברות רבות אחרות, זירוקס מרחיבה
במהירות את הרשת הפנימית שלה. יש לה
יותר מ-200 שרתים והיא תומכת ביותר
מ-20,000 עובדיס באמצעות דפדפנים
((כם חן סט\). מספרים אלה גדלו
1 בתמיכה לציפיה זו דיווחה אקצסאוטא על הכנסות לשנת 1996
שהיו יותר מפי ארבעה מהכנסות שנה קודמת (100 מיליון דולר
לעומת 3 23 מיליון דולר). זאת ועוד, החברה ייחסה גידול וה לקו
מוצרי ה-ושמוחוווו טלה. מקור: טס וכתז5 [[בא שורד
: ממבא זה דווח בסקר משנת 1996 של טכנולוגיות מתקדמות
בעריכת .טפ] זחשוזוקטוט ו +56 מבין 76 אנשי טכנולוגיית
מידע שרואיינו בסקר, 37.5% אמרו כי חוסר הבשלות של
הטכנולוגיה הוא הגורס העיקרי המונע שימוש ב-סט\ בחברותיהס,
% אמרר שיתרונות הטכנולוגיה לא הוכחו, 12.5% ציינו חוטר
מודעות לטכנולוניה בארנוניהם, 6.3% אמרו שארגוניהם אינם
ערוכים לקליטתה, ו-25% ציינו סיבות אחרות. מקור; ..שא סק
וד
בסדרי גודל במהלך השנה האחרונה,
וצפוייס לגדול במהירות רבה בשנים
הקרובות. ענין מיוחד מוקדש במאמר זה
לעובדה שבמובנים רבים ומשמעותיים,
הרשת הפנימית כסביבה לתמיכה בעבודת
הארגון אינה עומדת בציפיותינו ותקוותינו.
החשד שלנו הוא כי הנסיון שלנו אינו
ייחודי לנו, ולכן, כדי להאיץ את קצב
הלמידה של האחרים, אנו חולקים כאן
את נסיוננו ואת הניתוח שלנו לדבריס
שחווינו. מאמר זה אינו מהווה חקר מקרה
כהלכתו [6], אלא מעין דיווח מהורהר פרי
עטס של שלושה משתמשים ברשת
(המחברים). בחרנו להתייחס לשאלות
הבאות באמצעות בדיקה וניתוח מדגם
של יישומי רשת מוצלחים יותר ומוצלחים
פחות בחברת וירוקס:
* אילו סוגי יישומיס מתאימים לרשת
באופן טבעי?
* אילו סוגי יישומים מציביס אתגר גדול
יותר, ומדוע?
* מה חסר בתוכנת המדף הקיימת היום!
* כיצד ניתן להרחיב את תשתית הרשת
כדי לטפל בליקויים אלה!
ווחש ההות ו
.טט) 116 חס
1006 .1 [טוחהכ] . חושא וע
-חוטן5 . 1610
07| -ק80 ,401 טסוו ו ו
מאמר זה מתמקד בטוג'וה
של שילוב מערכוח,
הנוגעות בעבודה קבוצתיח
וארגונית. בה מן הערכוה
הנוגעות לטנייננו באו
כוללות חומרוה ותוכנוה
מחשב, ארגונים, קבוצוה
עבודה ומערכות מידע.
באמצעות ניתוח מקרים
אמיחיים של עוימוש בבועל,
מקדם המאר את הבנחנו
כיצד אבשך לתכנן מערכוח
רשה באובן ש'אבשר להן
לענות על צרכ' הארגון.
המאר מצ'ג בה
הישות /מוג'ות בנווא
בודה קבוצת'ח: ההשומעה
הקבוצתית של 'ישומלים
הבוזרים, ניהוח המיבנה
והד'נמ'קה בארגון די
להבין שימיוש יעיר
בטכנולוג'ית מחעוב
בארגונים, משחק הגומלין
בין תכנון מערכות ותכנון
ארגונ' להשגח שיטוח
תכנון ושימוש 'עילוח יותר
ובחינת הה'בטים
ההתנהגות"ים והטכניים ול
עבודה שיתוצית, שחפנית
ותחרות'ה בתמייכת מחטוב.
יישומי ה-טט\ של אסז6א
וירוקס היא חברה עולמית, שמרכזה
בסטנפורד, קונטיקט, ולה סניפים בכל
היבשות פרט לאנטארקטיקה. היא מספקת
מוצריס ושרותיס לענפי ההוצאה לאור,
צילומים והדפסות צבע, דפוס אלקטרוני
ומערכות תקשורת משרדיות לשוק העולמי
לעיבוד מטמכים. מתוך כמעט 87,000
עובדי החברה, יותר ממחצית (50,714)
יושבים בארה"ב, שבה מצויים המתקנים
העיקריים בניו-יורק (רוציסטר)
ובקליפורניה (אל-סגונדו ופאלו-אלטו).
כוח העבודה של החברה בבריטניה מורכב
מ-13.3% מנהלים, % אנשי מקצוע,
% טפכנאים, 7.6% עובדי מכירות,
% עובדי משרד ופקידים, ו-9.3%
עובדי איגודים (צווארון כחול).
המבנה הארגוני של וירוקס טיפוסי
לחברות גדולות רבות. היחידות הארגוניות
העליונות העיקריות כוללות חמש קבוצות
עסקיות, שכל אחת מהן מטפלת בפלח
שוק ספציפי, יחידת תפעול מרכזית לשירות
לקוחות, יחידה מרכזית לשירותי ייצור,
ויחידות כלל-ארגוניות למחקר, שירותים
וכספים. החברה פועלת כארגון
מבוסס-צוותים. עיקר העבודה נעשית
בצוותיס המפוזריס במרחב גיאוגראפי
גדול - הן כוחות משימה לטווחים קצרים
והן צוותי פיתוח קבועים יותר - כשחברי
הצוות מגיעים בדרך-כלל ממספר רב של
יחידות ארגוניות נפרדות.
באמצע שנות התשעים עברה זירוקס
לעבודה בסביבת מחשוב מבוססת-6ק, עם
תוכנת מדף מסחרית, לניהול מצע המחשוב
המשרדי מתוצרתה. תחנות עבודה אוחש
ו-חטפ עדיין מצויות בשימוש כבד בצוותי
פיתוח מסויימים, ואולס כמעט לכל
משתמשי אוח/ יש במשרדס גם מחשב
אישי המרי> ייחלונות" של 0508ז110/.
מערך התוכנה התקני המשמש למחשוב
משרדי בחברה כולל את 0011166 0%011ז116א,
דואר אלקטרוני ([ו19 15 או 8זס00טם),
ודפדפן רשת (זסו)הפוצגא] 6קהספו6צן או
סקא ]). מעבר זה לסביבת
0 בת ג ₪ מ מסמך כזמורע הנוגך
לצורך הבנת אנוש (חטופחטוו6זקוחס6 חגוחטוז)." כאן הרחבנו את
ההגדרה כדי לכלול בה גם הבנת מכונה לרשת תפקיד משמעותי
להבנת הפוטנציאל המלא של ההגדרה המורחבת
מחשוב מבוססת-6? מהווה שינוי דרמטי
לוירוקס, שרשמה בעבר הצלחות גדולות
בשימוש במערכת מחשב קניינית מתקדמת.
נבחן כאן כמה מיישומי הרשת של זירוקס
במטרה להבין מדוע סוגי יישומים
מסויימיס הולמים את הטכנולוגיה באופן
טבעי, בעוד שאחרים מציבים אתגר קשה
יותר.
יישומיס מוצלחים
ירוקס השתמשה בהצלחה ברשת כדי
לספק גישה למגוון מערכות מידע. נסקור
בקצרה את היישומיס שפותחו בקבוצה
אחת, משוס שהם מייצגים את מערך
היישומים המוצלחיס בחברה.
מרכו המידע הטכני של החברה משתמש
בעמוד הבית שלו כדי לספק לעובדים
גישה מקוונת למגוון מקורות מידע, ובכלל
זה קטלוג האוספיס בספריות החברה,
מסדי נתונים המציעים שירות למנויים,
ומדריך הטלפוניס של החברה. גישה
מקוונת ניתנת גם למידע ספציפי וממוקד
יותר, כגון מחירה העדכני של מניית
החברה.
בכל אחד מן היישומיס הללו, המידע הוא
עובדתי - דהיינו, אינו מצריך פרשנות. כמו
כן, מטרת כל אחד מן היישומים היא
להפיצ את המידע הזה, או לעשותו נגיש.
הרשת פותרת ביעילות את בעיית התפוצה.
מבט מעמיק יותר ביישומים אלה מגלת
תכונה חשובה משותפת נוספת. המידע
דינמי: מחירי המניות משתנים בכל יום,
מספרי טלפון משתנים, וכך הלאה. הרשת
יעילה כל-כך בפתרון בעיית הפצת המידע,
עד שליישומים מסוג זה היא מספקת את
הדרך היעילה ביותר להפצת מידע שוטף.
באחד היישומיס האלה מאפשרת הרשת
גם פתרון יעיל ואלגנטי לבעיית עדכון
המידע. העובדים יכולים לעדכן בקלות
את המידע האישי שלהס במדריך
הטלפונים. יש לעובדים הנעה גבוהה
להקפיד על עדכניות מידע זה משוס
שקהיליית עובדי זירוקס התרגלה
להשתמש במדריך המקוון לביצוע שיחות
טלפון.
בקצרה, במדגס היישומים המוצלחים של
זירוקס, הרשת פותרת את בעיית ההפצה
של מידע שוטף עובדתי (ללא פרשנות).
חיפוש ואחזור מידע הס הפונקציות
העיקריות הדרושות ליישומיס אלה, וכלי
החיפוש של הרשת מפותחים היטב. סיבה
נוספת להצלחת מימושם של יישומים אלה
באמצעות תוכנת מדף לניהול רשת היא
לדעתנו העובדה שהס מהוויס תהליכי
עבודה פשוטים יחסית ומובנים היטב.
יישומיסם פחות מוצלחים
כאן נדון בנסיון שלנו עם מאגרי פרויקטים
(16005110765 ןסזק), שכן מערך יישומים
אלה מדגים בבירור כמה מן הבעיות
האופייניות לרשת. זאת ועוד, לאור העובדה
שכמעט מחצית מכוח העבודה של זירוקס
מורכבת מאנשי מקצוע וטכנאים, וכי
עובדיס אלה פועלים בדרך-כלל בצוותי
פרויקט, הרי שמאגר הפרויקט הוא אחד
מתחומי היישוס של ה-פ6/ המתרחבים
במהירות רבה בחברת זירוקס.
המינוח "פחות מוצלחים" לא נועד לרמז
כי יישומי מאגר פרויקט אלה מהווים
כשלון מוחלט, אלא שהם מאכזבים במובן
מרכזי אחד או יותר. מטרתנו היא להסביר
ולהבין טוב יותר. לכן אנו מתמקדים
בבעיות, ולא בהצלחות, של יישומים אלה.
מונחי יסוד במאגר פרויקט. מאגר
פרויקט הוא ארכיון מנוהל של מסמכים
בעלי חשיבות לפרויקט, כאשר מסמך
מוגדר כמידע הנאגר לצורך הבנת אנוש
ומכונה (3). במאגר נשמרות גרסאות
שוטפות וגרסאות עבר של המסמכים הללו.
עליו להיות מאובטח כדי להגן מפני
שחיתויות, ובה בעת נגיש לכל מי שזקוק
למידע.
סוגי המסמכים המרכיבים מאגר פרויקט
יכולים להיות מגווניס ביותר. לדוגמה,
מאגר לפרויקט פיתוח תוכנה עשוי לכלול
הליכים מתועדיס לתהליכי פיתוח תוכנה
(בדרך-כלל קבצים ב-זס\ 05011ז116א),
תוכניות פרויקט (קבצים ב-6זס/
וב-0[601ז? ו11010801/), מסמכי דרישות
(קבצי סזסצ ו-ותוסקזסצוסק), מסמכי תכנון
(קבצי 6זסצ ו-ותוסקזטאוסק), תעוד מערכת
(קבצי 6זס/ ו-זחוסקזטצוסק), קוד מקור
(קבצי טקסט [4501), קוד בדיקה (קבצי
טקסט 1, גליונות עבודה למעקב
התקדמות הפרויקט (קבצי [ססא5) ועוד.
=
שי
"מעשה חושב" מאי אַפִפֶ1
אפשר לארגן מאגרים על בסיס פרויקט
או על בסיס קבוצה ארגונית. ניקח שוב
את הדוגמה של פיתוח תוכנה. במאגר על
בסיס פרויקט, כל פהויקט במסגרת קבוצת
פיתוח התוכנה זוכה למאגר משלו. במאגר
קבוצה ארגונית, לקבוצת פיתוח התוכנה
ככלל יהיה מאגר משלה. במאגר על בסיס
פרויקט יש בדרך-כלל הבדליס רבים בדרכי
ארגון המאגרים, שכן כל פרויקט מתנהל
בדרכו שלו. מאגרים המאורגניסם ברמת
הקבוצה הארגונית מצטייניס בדרך-כלל
ביתר אחידות ברמת הפרויקט. יהיה ארגון
המאגר כאשר יהיה, מטרתו היא לאסוף
ולנהל את המסמכים הקריטיים לפרויקט.
מאגר פרויקט מבוסס דואר
אלקטרוני. מאגר פרויקט מבוסס דואר
אלקטרוני היה הגישה הראשונה לשימוש
ברשת הפנימית לצורך יישוס זה, וקבוצות
רבות עדיין מפעילות גישה זו. זוהי הרחבה
טבעית של צורת העבודה הנהוגה בזירוקס,
לשימוש בדואר אלקטרוני ליישרשוריי מידע
חשוב (לדוגמה, שינוי במדיניות הנסיעות
של החברה) בכל רחבי הארגון. המידע
נשלח בצורת זח6ותח41136 [ופוח6, עס או
בלי מלל נלווה להסברת ההקשר, אל כל
מנהלי החטיבות ועוזריהם
האדמיניסטרטיביים, המעבירים אחר-כך
את ההודעה לדוחות הישירים של
מנהליהם, וכך הלאה. החומר המצורף יכול
להיות מזכר פנימי שנשלח כמסמך
ב-0ז0/, מצגת שקפים שהוכנה
ב-זחוסתזטוסם, או אפילו קוב .זואדו].
מאגר פרויקט מבוסס דואר אלקטרוני
משתמש באותה גישת שרשור מידע לצורך
שיתוף במסמכי הפרויקט בין כל החברים
בצוות הפרויקט. על-פי גישה זו, חברי
הצוות מסתמכים באופן בלעדי על יכולת
הרשת להפי> מידע ביעילות, ומקוויס
להימנע מן התקורה הכרוכה בתחזוקה
ובניהול של מאגר פרויקט בפועל. לניהול
מבוסס [ו8וח6 כמה תכונות ראויות לציון:
* ההודעה (ח10ז0111108ח) והתוכן (שניהם
חלק מן המסר הנשלח בדואר האלקטרוני)
נדחפים אל אלה שאמורים לדעת.
* ההקשר למסמך (אם יש מלל להסברת
ההקשר בגוף ההודעה) מצורף באופן הדוק
למסמך עצמו.
* בקרת גרסאות מצויה באחריות הנמען
(הנמעניס מאחסנים אצלס את ההודעות
על החומר המצורף להן, ויוצהיסם למעשה
מאגריס משלהם).
* הבעלות על המידע אינה ברורה (מאחר
שהנמען יכול לשנות את המידע לפני שהוא
מעביר אותו הלאה, הרי שכל נמען צריך
להעריך בעצמו את רמת האותנטיות של
כל הודעה על-פי זהות השולח המקורי).
ניתן לדמיין מימוש של מאגר פרויקט
במערכת מבוזרת, ואולם תוכנת [ווח6 מן
המדף אינה ערוכה לנהל חיה כזאת.
הקשיים בממשק הדואר האלקטרוני
גורמים לכפל הודעות, הודעות הנשלחות
ללא הצירופים שלהן, או הודעות שחזרו
ולא הגיעו ליעדן, המופיעות אצל השולת
ימים לאחר שהוא בטוח שהמשימה כבר
בוצעה. גורס מקשה נוסף הוא השימוש
בגרסאות שונות של 6זס\ ושל
]וס 67/ו0?, מצב המבטיח כי במקוםס
כלשהו בשרשרת ההפצו; בטרך אחד
השולחיס להחזיר את המידע המצורף
לגרסה הנמוכה ביותר. ספק אס יהיה
מישהו בארגון שברשותו מאגר שלם. עוד
פחות סביר להניח שלכולס יש מאגר זהה
(שכן זו תהיה מערכת מבוזרת משוכפלת
במלואה, המהווה בזבוז משאביסם). גם
אילו הצליחו חברי צוות הפרויקט להסכים
על הליכים או נוהלים מקובלים בשאלה
|
|
|
מי שומר מה (וזו תהיה מערכת מבוזרת
אמיתית), הרי לא סביר שניתן לתחזק
מאגר שלס כשהטכנולוגיה העיקרית היא
[1 וט
מאגר פרויקט מבוסס-ט6/ט. בזירוקס
מתחולל כיוס מהפך. עס התרחבות הרשת,
אנו רואיס יותר ויותר מאגרי פרויקט
המבוססים על הרשת. הודעות על שינויים
במאגר עדיין מועברות באמצעות הדואר
האלקטרוני, אבל במקום צירוף מסמכים
להודעות, ההודעות מתייחסות ל-181.8ז
המכילים את המסמכים הנוגעים לענין.
גישה זו מהווה התקדמות טבעית מן
הגישה שתוארה לעיל. ההנעה העיקרית
היא הרצון לחסוך במשאבים (הודעות
קטנות יותר) ולהשיג יתר שליטה בתכני
המאגר (עותק אחד שיושב ברשת). גישה
מבוססת-פ6\ זו לבניית מאגרי פרויקט
מנוגדת לגישת הדואר האלקטרוני:
* ההודעות נדחפות לנמענים (ב-11ו60)
ואילו התוכן נמשך (מתוך הרשת).
* ההסבר להקשר (כגון ההודעה עצמה)
נפרדים מן המסך (אין יותר 1ח8118006).
* בקרת גרסאות וניהול תצורה מתבצעים
באופן ריכוזי באתר הרשת.
* הבעלות על המידע נשמרת במקורה
(ניהול באתר הרשת).
בשימוש בתוכנת מדף, סובלים יישומי
מאגר פרויקט כאלה מבעיות ניכרות
הנובעות מאופיה הדינמי של הרשת. יש
שינויים בלתי צפויים בתוכן (כמו שקורה
כשמסמכים הנשמרים בתוך צומת
מסויימת משתניס ללא התראה), במבנה
המאגר (שינויים מבניים נעשיס ללא הסבר
או התראה, מה שמקשה על מציאת פרט
ספציפי פעם נוספת), ובמיקום (מה שהיה
ביוס אחד ב-;0₪ מסויים, עשוי להיות
ב-.₪081 אחר למחרת).
תוכנת רשת מן המדף מכילה מנגנוניס
מוגבליס לבקרת גרסאות, פונקציה חשובה
מאוד ביישום זה. לא רק שבקרת הגרסאות
מוגבלת, שיגור ההודעות הוא תהליך ידני.
לפיכך, כאשר חלים שינוייס במאגר - אם
בתוכן ואס במבנה - יש להעביר שינוייסם
אלה לידיעת קהיליית המשתמשים. אחרת
הס מצטיירים כבלתי צפויים. עדכניות
המסמכים היא בעיה דומה: איך אפשר
להבטיח שהמסמכים המצויים במאגר הס
הגרסאות העדכניות יותר, מבלי להפר את
כלל ייציפיית האדס הסביריי?
זאת ועוד, מאחר שבלתי אפשרי לקבוע
אס יש התייחסות למסמך 60\ כלשהו
ב-אתו! אחר ברשת, מנהלי אתרים נרתעים
מביצוע שינוייס מבניים באתר (כגון הזות
מסמך או מחיקתו). הדבר גורס לגידול
בלתי מוגבל בדרישות האחסון, שאותו יש
לפתור בסופו של דבר באמצעות מחיקה
של מסמכים "שכנראה אין להס
התייחסות'י ושל גרסאות ישנות למסמכים
שוטפים.
פטס הוא יישום מאגר מידע
שיתופי רב-תכליתי מבוסס-65\ המטפל
בכמה מבעיות ניהול המסמכים שמנינו.
הוא פותח במקורו לשימוש פנימי של
זירוקס בידי קבוצה באחד ממרכזי
הטכנולוגיה של החברה, וכיוס הוא זוכה
לשימוש נרחב בכל חלקי החברה. תכונותיו
הייחודיות כוללות:
* ניהול גרסאות (פחותסופזסט) (כשמישהו
מוסיף מסמך, הוא יכול להחליט אם ייכלל
בגרסה או לא).
* מנעולים (כשמישהו עורך מסמך, הוא
יכול לנעול אותו תוך כדי עריכה. האחריס
יכולים לגלות אצל מי המסמך נעול).
* תצוגה (אפשר להציג רשימת מסמכיס
חדשים לפי מסגרת זמן מוגדרת).
* אבטחה (המודל הבסיסי הוא גישה
אוניברסלית באמצעות הרשאות; כל אחד
יכול לדפדף/ לקרוא לפחות את הרמה
העליונה של המאגר; אפשר לשלוט בהצגת
מסמכים מסויימים לפי פרטים או קבוצות
לפי הגדרה).
* מינהלה (מערכת מנהלת את עצמה - כל
אחד יכול להוסיף את עצמו כמשתמש; כל
אחד יכול ליצור קבוצות).
יישוס זה מקרב את ה-ט6/ צעד נוסף
לקראת מאגר מנוהל, על-ידי התייחסות
לפונקציות חשובות של ניהול מסמכים.
כל הדפים, פרט לדף הבית, נוצריס באופן
דינמי, כך שבעיית העדכניות נפתרת.
"תחזוקה קהילתית'י היא מנגנון רב עוצמה
של הטכנולוגיה, המחייב פרוטוקוליס
חברתיים משלימים ליישום מוצלח
(לדוגמה, המערכת עובדת אס מישהו נוטל
על עצמו תפקיד יימטפליי ועורך מבצעי
"נקיון כללייי בדרך שאינה מפריעה
לאחרים).
אף שיישומים כדוגמת 51316ט200] הצליחו
להתקדם, תשתית הרשת אינה מספקת
תמיכה טובה לפעילות שיתופית. היישומים
הפחות מוצלחים, שמאגר הפרויקט הוא
דוגמה להם, הס יישומיס מורכבים
המהווים ניגוד בולט ליישומיס המוצלחים
הפשוטים יותר. הס מטפלים בנתונים
מורכבים יותר ויש להס תהליכי עבודה
שאינס מובנים היטב לתכנני מערכות
המידע. ההצלחות שראינו בשימוש
בטכנולוגיית רשת ביישומים המורכבים
יותר הושגו בעיקר משום שצוותי העבודה
פיתחו גס פרוטוקוליס חברתייסם יעילים
המפצים על ליקויי הטכנולוגיה. בסעיף
הבא נסקור את הרחבות התשתית הנחוצות
לשיפור התמיכה של הרשת ביישומי עבודה
קבוצתית.
השלכות והמלצות לתשתית הרשת
יישוס מאגר הפרויקט חושף כמה
מחסרונותיה של הרשת אשר מגבילים את
יכולתה לתמוך ביישומי עבודה קבוצתית.
אס ניפרד לרגע מתהליכי העבודה
הספציפיים שביישומיס הפחות מוצלחיס,
ונתייחס לתהליכי העבודה הכלליים
הכרוכים בהם, נוכל לזהות שלושה
תפקידים שטכנולוגיות הרשת אמורות
לתמוך בהם: כותב, קורא, ומנהל האוסף.
* הכותב אחראי ליצירת תוכן המידע של
המסמכים, ארגון המידע הזה ובחירת
המבנה והמתכונת המתאימיס לתקשורת
יעילה של המידע לקהל היעד.
* הקורא הוא בראש וראשונה מחפש
מידע. תהליך החיפוש מזהה ומאתר
מסמכים רבלנטיים. אחר-כך הקורא
משתמש בתוכן המסמך למטרה מסויימת,
כגון מחקר, עיון, השכלה, הנאה.
* מנהל האוסף מספק שירות, ומתאים
בין הכותביס לקוראים על-ידי ניהול פריטי
התקשורת ביניהם: המסמכים. מסמכים
אלה חייבים להיאגר במקום נגיש כלשהו.
ביישומיס מסויימיס רצוי גם שהקוראים
יקבלו הודעה על זמינותם.
יימעשֶה חושב" מאי 1998
פעם את כל שלושת התפקידים הללו,
לעתים בזה אחר זה. לדוגמה, כשהמשתמש
מייצר תוכן מסמך, הרי הוא הכותב.
כשהוא מעיין במסמכים קיימים ברשת,
אולי כדי לראות מה עוד יש בה או כדי
למצוא פריט הקשור לעניינו, הרי הוא
הקורא. וכשהוא מניח את המסמך הכתוב
ברשת, הוא מנהל האוסף. לעומת זאת,
תפקיד ה-ז6ז185א ט6/ הוא בעיקרו תפקיד
של מנהל האוסף.
תפקיד מנהל האוסף, שלא תמיד מבדילים
בינו לבין זה של הכותב, אינו מוזר כפי
שהוא נדמה במבט ראשון. ברמה המושגית,
מאגר הפרויקט שתואר קודם אינו אלא
אוסף אלקטרוני של יצירי עבודה ארגונית
(ובאופן ספציפי, של פרויקט). למעשה,
אפשר לראות את הרשת כמערך גדול מאוד
של אוספים אלקטרוניים. מנקודת מבט
זו אפשר להבין כי האוספים הללו מלוויס
אותנו מאז הולדת הרשת.
האוספים הראשונים ברשת הפעילו
אסטרטגיית איסוף של כמה שיותר עמודיס
(יותר עמודים מגדילים את הסיכוי לקלוע
לאתר). במהרה הוחלפה אסטרטגיה זו
באסטרטגיה של איסוף כמה שיותר
קישוריס (%אחו!), משוס שהם קטנים יותר
וקליס לאחסון, ואם מתעלמים משיקולי
ביצועים, הרי שמבחינה פונקציונלית הם
שווי-ערך למסמך עצמו. אבל לרשימות
ארוכות של קישורים יש שימוש מוגבל:
שמות הקישורים אינס תיאוריים מספיק,
וארגונס ברשימה הוא בעייתי. הפתרון
לבעיה זו הוא אסטרטגיה לפיתוח כלי
החיפוש הטובים ביותר. כאן מושקע כיום
עיקר המאמצ, כפי שניתן לראות בכלי
החיפוש החזקים הרבים המצויים כיום
בשוק (כגון 1181818 , צסטץ.1 , !00חפצ).
לאור המרחק הרב המפריד עדיין בינינו
לבין היכולות הנדרשות ליישומי עבודה
קבוצתית, כגון מאגר הפרויקט שנדון לעיל,
אנו צופים כי המוקד הבא יהיה על פיתות
כלי רשת לפיתוח וניהול אוספים, וכי
כאשר כלים כאלה יהיו בנמצא, תהיה
השאיפה לפתח את האוסף המקיף ביותר
האפשרי.
בשימוש ברשת, המשתמש יכול למלא מדי
5 008500
הטכנולוגיה הנוכחית עושה עבודה טובה
בתמיכה בכותבים ובקוראים בהיבטים
מסויימים של מטלותיהם. באופן ספציפי,
מערכות רבות להוצאה לאור שולחנית
מספקות לכותבים תוכניות תרגוס ועריכה
ב- [וא'17]. לקוראים יש מנועי חיפוש רביס
וחוקים. אולס התמיכה בינפקיד מנהל
האוסף מוגבלת למדי. פונקציות התפקיד,
כגון ניהול גרסאות ואיתור "קישורים
מתיסיי, כלולות בכמה מוצרים מסחריים,
אך הן ממוצבות ככלי כתיבה (פחוזסוווטה),
ולא ניהול אוסף. הקישור בין מטלות ניהול
אוסף לבין התפקיד הלא נכון מעיד כי
תפקיד מנהל האוסף אינו מובן דיו, ואולי
אף מובן שלא כהלכה. כדי שטכנולוגיית
הרשת תתמוך כראוי בתפקיד מנהל
האוסף, עלינו להבין במלואן את
הפונקציות החדשות שתפקיד וה דורש מן
הרשת.
דרישות מן הרשת
כדי להבין מה דרוש לתמיכה בתפקיד
מנהל האוסף (זספ8ההוח חסווס601|6), עלינר
להעמיק לחקור את טבעס של אוספים
ושל פעילות האיסוף, כנפרדים מפונקציות
הכתיבה או החיבור (פַחוזסווזטה). מנקודת
מבטו של ספרן [1] "איסוף חומר אינו
יוצר חומר; הוא קובע היכן יישמרו עותקים
של מסמכים ולמשך כמה ומן." ספרנים
מבחינים איפוא בין פעילויות האיסוף
והכתיבה. הס מתמקדיס בפיתוח אוספים,
הנוגע לארגון עותקים של מסמכים.
כשמדובר ברשת, יש לנו פחות ענין
בעותקיס של מסמכים, שכן קלות הגישה
לרשת ופריסתה העולמית פירושן כי
מסמך-האב יכול להימצא בכל מקום שבו
נמצא המשתמש. לכן, לדעתנו מועיל יותר
להתייחס לפיתוח אוספים פשוט כאל
ארגון מסמכים.
מערכות מסחריות רבות לניהול מסמכיס
מציעות ממשק רשת המעניק גישה לחלק
מן הפונקציונליות המקורית שלהן (למשל,
זז רת 206 , 162280106 69 .58108
טוופסזוא). גס מוצרי סזפאוקטסזש עושים
זאת. כך למשל מספקת 1.0/68 פונקציות
גישת רשת למערכת 140166 באמצעות
המוצר סחווחסכ, ו-80806ו6צ[ מציעה
פונקציונליות של תוכנה קבוצתית
באמצעות ז0810וחטווות60 80806ו6א1. גם
מוצריס רביס לניהול אתר כוללים
פונקציות ניהול מסמכים (לדוגמה, ט6/
0 .110716191 , אתג[סט1 ,דוט זה
6ווסוי), ואחרים בוודאי יוכרזו בקרוב.
דאגתנו היא כי כל אחד ממוצרים אלה
מתמודד עם ניהול האוסף בדרך שונה,
ולפיכך אין המוצרים הללו מאפשרים
הפעלה משותפת.
כדי שהרשת תספק פונקציות ניהול
מסמכים, צריכה תשתית הרשת להקיף
את כל האוסף ולהבין אותו כאוביקט
בסיסי של הרשת (ז00[60 פ6/ טופה0).
קיימות גם דרישות לפונקציונליות חדשה
בתחומים הכלליים של אדמיניסטרציה
וניהול גרסאות. יישומי עבודה קבוצתית,
כדוגמת מאגר הפרויקט, מציבים דרישות
קשות אף יותר בתחומיס אלה, וכן דרישות
נוספות בתחומים כגון נעילה והתראה.
תשתית הרשת צריכה להתרחב כך שתוכל
לענות לדרישות אלו של ניהול מסמכים,
באופן שכלים שוניס לניהול רשת יוכלו
לפעול זה לצד זה באופן מתוקנן.
בניהול אוספים, הפעולות הבסיסיות
המחייבות תמיכה כוללות את הפקודות
ץ00 , 6011601108 016816/06]106
6 ,601160110 6צסות , ת0ו6011601
0₪ו6011601 01 5זססוח6ות 1151 , 0₪ג6011601
תשוחת 200 , ת601]60110 1611646
ה0ו6011601 56870 ,ז6ות6ות 0/6גת6ז
זסטהח6ות 600 ,זססוחסות 6צסחז. האוספים
יכולים להתנהל במבנה (לדוגמה מדרגי,
טורי), ולמשתמשים צריכה להיות אפשרות
ליצור, לפרש ולאחזר מבנים אלה.
תשתית הרשת הקיימת אינה מתייחסת
כלל למושג האוסף. אין לה כל דרך ליצור,
להגדיר, לרשום, או לאחזר אוספים. אף
ש-קוו מספקת הליכי ,0%1ק , זטק ,01
6 כשיטות כלליות להפעלת משאבים,
4 קבוצת העבודה של :151 בנושא תוא 86066 מחטזוח/
(ראה. |תזזנן זשוזבת > חזט %ז6חב)6 [תחזת/קזס-3611.אוא-אי//:קזוו) מגדירה
את מסגרת אא[
5. לי גישה זו, תוכנת הלקוח תכוון מחדש באופן אוטומטי את
הבקשה אל המקום הנכון. במקרים מסויימים, תוכנת הלקוח
תוכל גם לתקן את ה-אחו! הלא מעודכן.
יש צורך להגדיר בשבילן סמנטיקה מיוחדת
לטיפול באוספים. אין ב-קזו שיטות 600
או טוסוח לאוביקטים מכל סוג שהוא.
באופן כללי, אנו ממליצים לטפל באוספים
כמשאבים בתוך הרשת. באופן כזה, אפשר
יהיה להחיל כל פעולה שקיימת ב-קזות
גם על אוספים, ולהגדיר סמנטיקה
מתאימה לטיפול באוספים. פעולות שאינן
קיימות יהיה צורך להגדיר מבראשית
דרישות המינהלה כוללות את היכולת
לנהל שינוייס בתוכן, להפחית שינויים
בלתי-צפויים, ברמת המבנה להקל על
איתור המשאבים, וברמת המיקום, למנוע
קישורים פרוצים (שאינס מובילים לשוס
מקוס). את השינוייס בתוכן ובמבנה ניתן
לנהל באופן ידני באמצעות פרוטוקולים
חברתיים ויכולות קיימות של ה-פ6/ץ.
תוספת מנגנון התראה אוטומטית לתשתית
הרשת תסייע בהפיכת מטלה מעייפת זו
לתובענית פחות.
לניהול השינוייס במיקוס ניתן להפעיל
מספר גישות:
* שימוש בשמות משאבים אחידים
(א08 - חגא 66זט₪650 החסוומ)
המחביאים את המיקום בפועל (4).
* שימוש במנגנון חסוו60זו60ז של קזות
המאפשר ללקוח לדעת איזה משאב זז
ממקומו ולאן (5).
* אימות קישוריס באמצעות חבילת ניהול
אתרים כגון 896ק!חסז].
שתי הגישות האחרונות לניהול שינויי
מיקוס הן עתירות אנשים. בגישת ההכוונה
מחדש, השרת משתמש בתוכנת תגובה
להכוונה מחדש. עבור כל משאב שהוזו
ממקומו, על המינהלן לשנות את תצורת
השרת כך שידווח ל-.081 החדש. סיבוך
נוסף הוא שהפרטיס לתצורת השרת שונים
משרת לשרת. גישה אימות הקישורים
מחייבת את המינהלן לנתח דוח ולתקן
ליקויים. רצוי יותר שלא מינהלנים
(בני-אדס) ולא לקוחות (תוכנות יישוס)
יהיו מעורביס בדבר - שרתי הרשת עצמם
יתקנו באופן אוטומטי את הקישורים בכל
פעם שהמשאבים, כולל משאבי אוספים,
עוברים מקוס או נמחקים.
הדרישות לניהול גרסאות כוללות:
* אחזור מבנה הגזירה
(101016חז5 ה8110ית06) של אוביקט ברשת.
* ניווט מבנה הגזירה של אוביקט ברשת.
* אחזור גרסה מסויימת של אוביקט
ברשת.
* ביצוע פונקציות מסורתיות של ניהול
גרסאות (בדיקת כניסה, בדיקת יציאה,
תצוגת הבדלים, מיזוג גרסאות, איתור
משתמשים שבידיהם גרסאות מיושנות,
וכך הלאה).
* אפשרות לגרסאות של אוספים (לדוגמה,
פתנתס!5ז6/ [8זטזסטז51).
* אכיפת מדיניות פחוחסופזסצ לפי בחירת
מנהל האוסף.
הדרישה האחרונה חיונית להבטחת
גמישות היישום. את מדיניות ניהול
הגרסאות יש להשאיר לשיקול מנהל
האוסף ואין לשב אותה במנגנוני
ה-פחוחסופז6ט עצמם. לדוגמה, מנהל
האוסף יכול להחליט לדרוש שכל
המסמכים יהיו 60חסופז6ש, או למנוע
מסמכיס מסויימים, או לתת למחברי
המסמכים להחליט אם יהיו 66חסופזסט
או לא. מנהל האוסף יכול להחליט אם
לנעול את המסמכים אחרי היציאה, אס
לאפשר הסתעפויות ומיזוגיס, וכך הלאה.
יש להגדיר פעולות חדשות התומכות
בבקרת גרסאות, שכן תשתית הרשת
הקיימת אינה מכילה בקרת גרסאות.
בעת עריכת מסמך (או אוסף), צריכה
להיות לכותב אפשרות לנעול אותו תוך
כדי עריכה. לאחרים צריכה להיות
האפשרות לגלות אצל מי המסמך נעול.
דרושיס מנגנוני שחרור-נעילה, הן
אוטומטיים והן מפורשים. לקבוצה
המפעילה כלי קבוצתי (טזגשוקטסזט) צריכה
להיות האפשרות לצאת ממסמך או אוסף,
והיישוס הקבוצתי הוא שאמור לנהל את
אחידות התצוגה והנתוניס לכל חברי
הקבוצה.
דרישות אלו מצביעות על המנגנוניס
החדשיס הדרושים לנעילה ולפתיחת
מסמך, נעילה או פתיחת אוסף, ובירור מי
מחזיק במנעול.
*ימעשה חושב" מאי 1998
הדרישה היסודית להתראה היא היכולת
להודיע אוטומטית למעונייניס בסוגי
שינויים שונים (לדוגמה, ביישוס מאגר
הפרויקט, לכל המעוניינים בשינוייס
במסמך דרישות מסויים). דרושים מנגנוניס
להגדרת רשימות מנויים למסמך/אוסף
ותחזוקת רשימות אלה, וכן למשלוח
הודעות אוטומטיות בדואר אלקטרוני
כאשר המסמך או האוסף משתנה. הודעת
הדואר האלקטרוני תכיל קישור
למסמך/אוסף שהשתנה.
דפים רביס ברשת מספקים פונקציונליות
זו באמצעות מנגנוני התראה מתוצרת צד
ג' (הם שומרים על ה-08₪1 והתאריך
המקורי כך שיוכלו להשוות את התאריך
לתאריך השינוי האחהון כפי שמופיע בקובצ
[וחזג). אפשר להרחיב גישה זו בצורה
. יעילה כך שתחול גם על אוספים וצרופי
מסמכים ולא תחייב שינויים או הרחבות
בתשתית הרשת.
המלצות וסיכום
כיוס נעשים כבר מאמציס לתקנון הרשת
המתייחסים לחלק מן הדרישות הנ"ל.
לדוגמה, קבוצת העבודה (6) העוסקת
בכתיבה וניהול גירסאות מבוזרים
5 טוח 50ה60 60\ 166/ 6[סע)
פהומסוזט 6חה פהתסווט ג 66וטסתופו
ה ססט\ -) מטפלת בשאלה מה צריכות
להיות הפעולות לאוספים, גרסאות ונעילה,
כיצד יתבטאו הפעולות, וכיצד יועברו עם
הרחבות ל-קזות. פעילות ה-03918 פ6/,
האמורה להשתלב כנראה ביוזמה לפיתוח
שפת .11 (קטאז18א 6|פופחסזאם
]), מציעה מבנה חדש לייצוג
אתר המכיל אוספים. קבוצות אלו, ואחרות
העוסקות בהגדרת תקנים לרשת, צריכות
לבדוק ביסודיות את כל מגוון המוצרים
5 עיין ב-זחבח6 א ספש\ בכתובת
<וחז 161 ה6- ב 6/0 חב |וחו שזס. ]וטו אראו אי!/:ק11ו- אר
באתר צספט\ בכתובת < אַחו0ם401 ף(ט- טנס וט סו או אראי/!:קזזתת
7 רשימת המוצרים המספקים תמיכת ניהול מסמכים ממשיכה
להתארך. בעת הדפסת מאמר זה כללו המוצרים העיקריים את
סוט , טח ומסק 110516 חזגוזהסוהטשטכ . 62230006 5 , טב
.0 .101161 .אחווטאו 1 כה16ה1 סש ,68101 )טחוס >
ופט ו-סזגו פטס
8 %00פ/1) מגדיר את המונח 663מגנחט!ג כאפשרויות או ההזדמנויות.
להידוד (חטוזגחטזחו אנושי שאוביקט או מדיום מסויים מציע
מעצם טבעו [2].
(7) המספקים פונקציות ניהול מסמכים
כדי להחליט מה צריכות להיות פונקציות
התמיכה של תשתית הרשת. דאגתנו היא
כי כל אחד מן המוצרים הללו מטפל בנלהול
אוספיס בדרך שונה - המוצרים הללו אינס
בנויים לפעולה הדדית (8016ז6קסזסוח1).
מטרת תקני הרשת בתחוס זה צריכה
להיות הגדלת יכולת הפעולה ההדדית,
כפי שהודגש במאמר זה, יש סוגי יישומים
המטילים לח על הרשת, וחושפים את
קוצר-ידה. בנסיון להבין מדוע יישומי רשת
מסויימים מצליחים פחות מאחרים, סקרנו
מדגס של יישומים. ביישומים המוצלחים
(לדוגמה, ספר הטלפונים של החברה),
ראינו התאמה בין ההיצע (טה08זס]]4)
(8) של המדיוס האלקטרוני לבין צרכי
היישום. ביישומים אלה, הרשת פתרה
ביעילות את בעיית ההפצה של מידע
עובדתי שוטף. ביישומים הפחות מוצלחים
(מאגר הפרויקט), הרשת פתרה את בעיית
תפוצת המידע, ואולם בו-ומנית החריפה
את בעיית ניהול אוסף המסמכים.
מאחר שגישת המוצא שלנו היא קבוצת
העבודה, לא נוכל להגזיסם בהדגשת חשיבות
ההבנה של תהליכי העבודה של היישוס
לצורך יישוס מוצלח של טכנולוגיות רשת.
ביישומיס המוצלחים היו תהליכים
פשוטים יחסית ומובנים היטב. לעומתס,
היישומיס הפחות מוצלחיש היו מורכביס:
היו בהם נתוניס ותהליכי עבודה שאינם
מובניסם היטב. המחקר של 50188810 על
שילוב מוצלח של הרשת בתהליכי עבודה
[4] מאשר נקודה זו. לכל היישומים שבהם
דן במחקרו יש תכונות משותפות לאלו של
היישומיס המוצלחים שלנו, והוא לא דן
בשוס יישוס בדרגת מורכבות דומה לזו
של מאגר הפרויקט. תוכנת רשת מן המדף
אינה תומכת היטב בפעילות עבודה
קבוצתית. ההצלחה שנזקפה לזכות
טכנולוגיית הרשת ביישומים אלה נבעה
מן העובדה שקבוצות העבודה פיתחו
פרוטוקולים חברתיים יעילים אשר מפצים
על פגמי הטכנולוגיה.
ה-60\ הוא מדיום המציע הזדמנויות
ואפשרויות (8110708065) מסויימות
הנובעות מטבעו הדינמי, פריסתו
הכלל-עולמית, וריבוי המדיה (טקסט,
גרפיקה, תצלומים, צבע, קול והנפשה,
לדוגמה). יישומים בטכנולוגיית הרשת
יכולים ליירט, להעשיר או להחליף תהליכי
עבודה שהסתמכו בעבר על מדיה המציעה
יכולות שונות מאלו של הרשת. הבדל זה
ביכולות עשוי להסביר באופן חלקי את
הצלחתס המסחררת של יישומיס
מסויימיס המשתמשים ברשת, ואת חוסר
ההצלחה המאכזב של אחרים. כדי
שטכנולוגיית הרשת תצליח בתחומי יישום
שבהם נראה כי מדיומים אחרים מציעים
יכולות מתאימות יותר לתהליכי העבודה,
הרי שעל טכנולוגיית הרשת להשתנות
ולרכוש יכולות אלו (לדוגמה, מנגנוני
אבטחה מהימנים לניירת [3]), או שתהליכי
העבודה צריכיס להשתנות כדי להתאים
עצמם ליכולות הרשת. במאמר זה התרכזנו
ביכולות שעל הרשת לרכוש כדי לספק
תמיכה טובה יותר ליישומיס התובעניים
יותר, כגון יישום מאגר הפרויקט. השינוי
בתהליכי העבודה הוא נושא נרחב לא
פחות, המחייב בדיקה.
₪ [['נ:<:<:;*;נ*נ/;-:------- -....
|
2
.
1
רוצה למכור דרך האינזורוזו?
ו
ו
00 ביא ליעוראל את עודוח
המלטחר האלקטרונ' ההובך כל אתר למטחנות כסף.
על חשיבות המכירה באינטרנט אין צורך להרחיבו
0 מיסודם של בינת, כלל ישראל וכלל סחר
/ מציגה בפניך שרות חדש המיושם בעולם בטכנולוגית 8166/] 006.
/ מעכשיו האתר הנבנה עבור העסק שלך יהפוך לכלי שיווקי ומכירתי,
מאובטח, זמין ולא יקר.
תן ל- 60180.0 להפוך את האתר שלך למקדם מכירות
4 4 שעות ביממה, עד הטיפה האחרונה.
לפרטים צלצל: 6455777 05
ו , .ושע // ./
השס
/; כ
%% דק מדויח מזה, "ודר=ו הו
מה המחיר של שליטה מרחוק?
תחנת הרשת של יבמ הינה קופסא שחורה וקטנה שנראית
נפלא לצד מסך יבמ דק מאוד ומחירה נוח במיוחד.
אך מה שעושה אותה לבחירה המועדפת של מנהלי הרשת
ומנהלי הכספים כאחד, היא עלות האחזקה המדהימה שלה
- חיסכון של עד-70% בעלויות לטווח בינוני וארוך.
: 8 - 0 או יש
של יבמ, אתה יכול לעבוד מרחוק ובכל ואת להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מהצוות. השימוש ב-גטוסא 0ו1.0, עם מחשב נטאחוודד מאפשר
יג המכירות להשתמש בנתונים המעודכנים ביותר של החברה, מחירים ומצב מלאי למני שהם הופכיס להסטוריה
*-6 אפשר לנה
/
--/
אותה טכנולוגיה של שרת 85/6000 8%1] המקשרת בין אנשים
זעובדים ביחד, מקשרת היום גם בין כוכבים,
נאסא שילבה מחשב 85/6000 81 בחללית שנשלחה אל המאדים.
/ / 0 קינ : ע 0 את
לאחר שעברה 500 מיליון קיימ במהירות של עד 120,000 קמ"ש באמצעות |שחהזואט, אתה יכול לקשר בין צוותי עבודה מחברות שונות כדי שושתפו פעולה בעבודתם על פרויקט אחד. התוצאה היא שיפור אדיר ביכולת
ועמדה בטמפרטורות שנעו בין 0 לבין 55- מעלות צלויוס, שלחה = | ההידברות, זרימה שוטפת של החלטות וקיצור דרסטי של תהליכים. (אגב: יבמ ממליצה להשתמש בעכבר במקום בלטאה..)
ון ו | ז
אלינו החללית תמונות מהכוכב האדום שהדהימו את הכוכב 1 |
ן [
הכחול שלנו. | ₪
שנת 2000 6
הוצאה לאור 27% 1
|
ניהול הזמנות 39%
עבודה בצוות 40%
מסחר 44%
ות 47%
שירות לקוח
גישה לבסיסי נתונים 68%
8
ה-וטתתזוו! מהווה השקעה עסקית טובה. בטבלה, ההחזר
באחוצים של חבהות על ההשקעה שלהן ב-אתותווז במהלך שנת
ההפעלה הראשונה. (המקור: קט גוו א). |
אתה חוזר ושומע על כך ותוהה האם זה ניתן לישום אצלך
בעסק.
0 עסקים אלקטרונלים. שימוש ב-|6תז6!ח]
לעבודת צוות בשיטות חדשות, טובות ויעילות יותר.
בל אלה משפיעים על הנושאים שעל הפרק בחברה: הגברתת
התפוקה, הקטנת זמני מחזור, הגברת מהירות ההגעה לשוק
חיסכון במשאבים (מחקר שנערך לאחרונה הראה כי רוב
החברות מנצלות רק חמישית מיכולתן האמיתית.)
אבל במה כרוכה הפיכת העסק ליעיל יותר פי 5
ובמ מסייעת לעסקים להיכנס לעידן ה-8פסחופטפ-0. אלפו
עסקים מסת'יעים ב-יבמ בהפעלתן של אחת או יותר משלוש
רמות של שיתוף פעולה. הרמה הראשונה, [881ח-6 - יעיל
לקישור מהיר בין אנשים ולורימה שוטפת של מידע, אבל
ה רק קצה הקרחון של פעילות 6%8חופטופ-6. הרמה השניה
היא 61חגזוח] - רשת פרטית היוצרת סביבת עבודה בלתי
פורמלית לשיתוף פעולה בתוך העסק.
% 1/0068, התוכנה המובילה בעולס לעבודה
בקבוצות, היא בחירה מעולה לסביבת ]6חגזוח]
עסקים בלי
בוכות יכולתה לפעול על פלטפורמות מיחשוב שונות באירגון.
תכונה או מאפשרת למשתמשים לחלוק מסמכים, ידע ומומחיות
מכל מקום בעולם, בקלות וברציפות.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי קטסוכ) גוט1/! מראה שרשתות
|שתגזות1 נהנות מהחזר על השקעה (₪01) של 38% בממוצע.
ווה בכלל לא רע!: אך המחקר הראה גם שרשתות )6תגזוח1
פסימיות - כאלה המספקות מידע בסיסי בלבד - נהנות מהחזר
על השקעה של 22% בלבד. רשתות ושתגעות] המספקות יכולת
שיתוף פעולה נהנות מהחזר על השקעה של 40% ואילו
הרשתות שמעניקות גישה למידע דינמי המעודכן בזמן אמת
מציבות נתון מרשים של 88%.
משמעות הדברים הינה, שככל שאתר ה-₪8/ שלך עשיר
יותר באפשרוות לשיתוף פעולה, כך הוא ישתלס לך יותר.
הרמה השלישית והמשתלמת ביותר של שיתוף
פעולה הינה )6מ8זוא₪ - קישור בין גורמי המפתח
המעורבים בפעילויות היומיומית של העסק, כך
שיושג שיתוף פעולה מלא בין: ספקים, שותפים
עסקיים, קבלני משנה ולקוחות. כולם
מקושרים במה שחברת היער פתזזמס 6 תח
מכנה "שרשרת האספקה החדשה".
הודות לשימוש בפתרונות שיתוף הפעולה של יבמ,
הפחיתה חברת ח9110ז0כ 60 12360 את מספר תהליכי
היצור בהם השתמשה מ-48 ל-25 בלבד. כאשר חברת גערל
מוטורס עברה להשתמש בטפסים אלקטרוניים בתקשורת
עם משווקיה, עלות ביצוע הזמנה פחתה באופן דרסטי
מ-557 ל-16 סנט בלבד.
דוגמא 1. ווז0806, חברת הנדליץ המובילה באיטליה,
יישמה פתרון ]6חז6וח1/ו6תגזוח1 של יבמ להשגת יתרון
תחרותי. פרטי הנדליץ מעודכנים באופן מרוכז וזמיניס
באמצעות רשת עולמית. ללקוחות יש גישה רצופה במשך
4 שעות ביממה לקטלוגי נדל"ן מעודכנים.
דוגמא 2. 351!ק0010, יצרן תכשירי בריאות מוביל
בדנמרק מתכנן איזור מאובטח באתר שלו
כפורום עולמי לפיתות מוצרים חדשים.
יבמ ביססה את האתר על 68וס! 1,0105.
דוגמא 3. [4חסווהוח6וח1 [0ז02851), נותנת החסות למרוצי
פורמולה 1, מפיצה תמונות באיכות גבוהה במיוחד לעיתונות
העולמית - ישירות מאתרי המירוצים באמצעות ה-|6תגזוח].
הפתרון אשר נבנה על ידי חברת 8ז80א/, שותפה עסקית
של יבמ, מבוסס גם הוא על 016% 01₪5..
בקר באתר שלנו: 6011/6-011518655.ו19.צוער
כדי ללמוד יותר על פתרונות ה- 658חופט6-0 של יבמ.
לקבלת פרטים על שירותי אינטרנט בישראל בקר באתר:
[61.1ת. ג 19. זו זוצו או התקשר לטלפון:
8.
העתיד של העסק שלך הגיע והוא כבר כאן.
11
6-5
מוקום מחעובים היוג
| | הוצאת הספרים המובילה
בארץ לספרות מחעובים. המגוון
הרחב עול הספרים, תאפעור
! 1 % | | = ₪
ו ה
ערכות לימוד עול
8
המדרינים בב :
₪ 5
השלמים 7 5
ללימוד מקיף 2 2 מהדואץ =
ועיון בעת הצורך 3 ₪
ערכת ל'מלהי
יח ממרון ד מע זו
ה'ררר
איזסל 97 159 ("ח
אופיס 97 159 שח
.
וולונות 95 5 10 שיו
ו
הצור 3 ל
- - ר
חלונות | ]0 / 2 07
5 6 לימוד - 99 "ח
| >= ב 3 ו ערכות ל 2
לרטותך חדריכים שלחים (וספים: 6 וורד 7 ₪ אקסל 7 ₪ אופיס 5 ב
6 אום 0 /7 6 ורד 7/6
:ם הז 1/ ₪ ניאואר-סוינו 97/7
= 2 0 ו
לטק 9 פרוג ץ 4 0 אל ל ? 7 אמצ
ו ו -- / ." ₪ ויז ואל בייס'ק 9/4
00 7 אמ 28 0
]סש ₪ = =
ְ 4 - [5 2000 עד 80%
= 2 א ען 9
5 2 ₪ הנחת שבוע הספר
.ב :
= וב 2 ₪ וחודש אינטרנט חינס
יסודות 7 - כב
4ג סע > יסא ב
סג | | |
= יש [ דר א הרצע
ב רו =
> ב בנ | 5 3 =
תנאים מיזהוים בקיה מרוכזת
צר ויו וט יט ה
הוצאת פוקום-מחעובים, ת"ד 863, ר"ג 52108, טל' 1 3 : 0375746513 מחשבים :
כמו כן הצבענו במשתמע על דרך עבודה
לתכנון ופיתוח כלים וסביבות עתידיים
לרשת. באופן מפורש, עלינו לשאוב הדרכה
ורעיונות מתחומים רלבנטיים אחריס.
עלינו להציג שאלות חדשות, שכן מה
שהרשת מציעה מאפשר דרכי עבודה
חדשות. לדוגמה, אפשר לחשוב על מנהל
אוסף מוכר וחביב - הספרן המסורתי.
הספרן מבצע פעולות רבות במסמך. הוא
מקטלג אותו, נותן לו מספר (מזהה קבוע),
מאחסן אותו במקוס נגיש כלשהו, ומייצר
בשבילו כרטיסי ביבליוגרפיה. הספרן גם
משרת את הקוראים בכך שהוא מודיע
להם על ביבליוגרפיות ורכישות חדשות
ומייע להס בשימוש בכלי החיפוש
ובתהליך החיפוש. ספרנים בספריות עיון
מחפשים מידע בשביל קוראיהם. חשיבה
כיצד ההודמנויות שמציעה הרשת יכולות
לתמוך בפעילויות מסמכים ושירותים אלו
עשויה להיות תרגיל מועיל. אולי איננו
יכוליס לפתח פתרונות טכנולוגיים
המנצלים את יכולות הרשת. במקרים
כאלה, פרוטוקולים חברתיים מפותחים
היטב עשוייס לפצות באופן חלקי על חוסר
הפונקציונליות של הכליס.
כמו כן עלינו לשאול שאלות חדשות
לדוגמה, אחת השאלות הפתוחות שספרנים
אינס מתייחסים אליהן, ושאנו נגענו בה
מעט במאמר זה, נוגעת לתחזוקה קהילתית
לעומת תחזוקה מרכזית. עלינו לגלות איזו
שיטת תחזוקה עובדת ומתי. אפשר לצבור
תובנות מבדיקת העולס הלא-אלקטרוני.
לדוגמה, במקוס העבודה שלנו הבחנו בשוני
בצורת העבודה של מודל התחזוקה
הקהילתית בשני חדרי ישיבות שונים. אחד
החדרים הוא מתקן ראווה מפואר, והשני
מתקן פשוט ובסיסי. על אף נקודות הדמיון
הרבות ביניהם - את שני החדרים צריך
להזמין חודשיס מראש, שניהם משמשים
קבוצות רבות ושונות (החדרים אינס
שייכים לאף קבוצה בחברה), ושניהם
מציעים שרותי הסעדה - התחזוקה
הקהילתית פועלת טוב במיוחד במתקן
המפואר יותר, והיא הרבה פחות מוצלחת
בחדר השני. האם מכאן משתמע שמאגריס
מפוארים אפשר לנהל באופן מוצלח על-פי
מודל התחזוקה הקהילתית!
עלינו לבחון תהליני עבודה
בעולם שמחוץ לדשח.
הבנת ההבדלים בין
ההזדמנויוה שמציעים
צולמות אלה לבין אלו של
הרעות עשויה להוביל לדרבי
חשיבה חדשוח לגמרי. אנו
מאמינים נ'י גישה זו
האבשר לנו לממש
ברדיגמה חזקה וחדעוה
שבה מחמנים יהיו באמת
"ידע אגור להבנח אדם
מכונה." עַל-ב' חזון זה,
המלחשב בוחח אצערויוה
לאד (80161ה6 תהרתות),
ומשחרר אותו מחלק מו
המעמיפה הכרונה בעוימוש
בלממכים. צידדנו בעמדה
ני בד' להפוך חזון זה
למציאות, על תשחיח
הרשת להתרחב נך
שתתייחט לאושך באל
אוביקט ממדרגה ראשונה.
לדעתנו ג'שה זו ה'א הדרך
הברורה והמבט'יחה ב'יותר
להשגח 'כולת הבעולה
ההדדית הדרושה ברמח
היישום ברעוח.
ביבליוגרפיה:
4 :56106 הּזפן.] 8ַתות606318/ .1א , 6חב11סטם .1
.80ט1ח?) , ת0ו45500181/ הזהזס1 ] תהשוזטוח, .180116510
12
11 10 השהסזקק 4 [בט(שט601= 6ה1 .11 , חסצסוג) .2
.9 .אזס איסא ,חו%1/18 הסז 1002 . תסוזק6סזשק
6 סח 16 !תה חו: 5ב זסק ג .₪ . זסכף13] 6חה .ה , חט[[50 .3
01 פפחושסשטס] ח1 .109165סהתסטז אושח 01 חק₪6%1 סתז זס1
זט אשא ,401 , (22-27 ז18א . בזחג1ו1ג ).97
קחוח3ג[פטקן ש\ :סטנ'הש9 186 6חות6פ אזס/ > , קז 80 .4
710606005 ח] ח0(ז0טשסזק 1ת6ותטס00 מו 6%שתהתש 6חה
חסוז3זק16ח] 06655ז? ₪תא מסוזבתחט)ה] 1996 שח וס
...יק ,6שח6ז6]ח00)
55שחוצטס תג 15תטרחטטטכ] .ל בק 0ורתהמ/ 6חה . /, ומח ,5
בוח %קחו00660ז ח .5אחו! 6ח1 קח:טתב'1זרזטטת!) :פצשססזק
6מ6]חס") תסוזגזקטזח1 00655תל 6חה תטוזבותזס]ח1 1996
.11-26 .כ
.816105 306 263090 :636070 5100 0856 .₪ ,חול .6
4 ..1ו0-31 ,02385 |)ח3>נוסת 1 , 5326 .64 26
חוס ..1 2811 (הסס. אסזסא.6ז/ 6 חו6ז)
היא אדריכלית תהליכיס בקבוצת תפוקה
ותקשורת בחברת זירוקס ברוציסטר,
ניו-יורק.
1.6 [6וח
(הת60.אסז6א. סזעו 6 סטסטות) הוא מנהל
טכני בקבוצת ארכיטקטורת מערכות
מסמכים בחברת זירוקס ברוצ'יסטר,
ניו-יורק.
מוש51 . ב 10011 (מסס. אסזסא. סזש 6 חו%16)
היא אדריכלית מערכות בקבוצת
ארכיטקטורת מערכות מסמכים בחברת
זירוקס ברוציסטר, ניו-יורק.
₪5 ₪
8
: >
"מעשה חושב" מאי 1998
הו
₪
1
0 |
/ 0
'3/7יו.
3 //9,
- 151 /16.
10 1615
. אס
הקונגרס הציוני ה-לייג התכנס בשנת 1997,
שנת המאה לתנועה הציונית. בקונגרס זה
התקבלה החלטה לאמ אזרחות
אלקטרונית יהודית (החלטה מס' 86). לפי
החלטה זו הקונגרס הציוני ה-לייג מורה
למוסדות ההסתדרות הציונית העולמית
לדווח לקונגרס הציוני ה-לייד על הצעדים
שננקטו ליישוס המושג של אזרחות יהודית
באמצעות טכנולוגיות התקשורת
ו[פטסזו 6 06!קס6ק 18צו16)
1600010168 1081108תט וו 60
יישוס וה משמעו יצירת פעילות יזומה של
דיוניס מתוקשבים ברחבי העולס היהודי,
סקרי דעת קהל מתוקשבים, ניסויים
בדיוניס ובתהליכי קבלת החלטות
משותפים באמצעיס מתוקשבים
וטכנולוגיות של עבודה קבוצתית
מתוקשבת, במגמה לאפשר השתתפות
רחבה ופתוחה של יהודים בדיוניס ובקבלת
החלטות בנושאים העומדים על סדר היוס
היהודי בן-זמננו.
ההחלטה הועלתה מפני ועדות הקונגרס
הציוני ה-לייג על ידי הקונגרס הציוני
הווירטואלי.
החלטה זו מתייחסת לעם היהודי המפוזר
בעולס כאל ישות פוליטית אחת, העשויה,
באמצעות טכנולוגיות התקשורת
העכשוויות, לנהל תהליכים פוליטיים
משותפים ופתוחים. התהליכים שהובילו
ליצירת "עס יהודי מתוקשביי בעשור
האחרון, עשויים לבוא לידי ביטוי
באמצעות רשתות התקשורת ויכולתן
להפוך כלי להתגייסות אזרחית ופוליטית.
דבר וה יכול להשתוות בערכו לחידוש
שהביא השקל הציוני וכן הופעת המפלגות
היהודיות ההמוניות בסוף המאה שעברה.
ההחלטה לפעול יילקראת אזרחות
אלקטרונית יהודית" הינה ראשונה בפורום
פוליטי לגיטימי של העם היהודי, החותרת
להגיע לשיתוף פעולה מתוקשב של יהודים
מכל רחבי תבל. שיתוף פעולה בדיון,
במערך התגייסות ובהכרעות הנוגעות לסדר
יום יהודי משותף.
הבנת התהליך שהוביל להחלטה זו
והפוטנציאל הטמון בה דורש התייחסות
(א) להיבטים השונים של התפתחות
התקשוב היהודי בעשור האחרון; (ב)
לקונגרס הציוני הווירטואלי הראשון אשר
היווה ניסיון לבחון את ההשתתפות
האזרחית, הניתנת ליישוס באמצעות רשת
האינטרנט; (ג) למגוון היוזמות
והטכנולוגיות המתפתחות ברשת
האינטרנט, המאפשרות שיתוף תושבים
בהכרעות והתייחסות לאינטרנט כאל
מרחב לפעילות אזרחית ופוליטית, דהיינו,
אמצעים למימוש אזרחות אלקטרונית.
תקשוב יהודי גלובלי
מעוניין במתכון לסדר פסח! החלטת לחקור
את ע המשפחה: לאתר את הקרוביס
שהיגרו לדרוס אמריקה כאשר אביך נסע
לאמריקה!? מחפש עבודה בישראל לקראת
עליה: נמאסו עליך חיי הרווקות ואת/ה
מחפשים שידוך יהודי: החלטת לקיים את
ההבטחות שנתת בראש השנה ולהתחיל
ללמוד ברצינות פילוסופיה יהודית! בר
המצווה של בנך מתקרב והיית רוצה
להתכונן לשאלותיו בענייני יהדות! החלטת
להילחס למען שוויון זכויות לנשים ואת
מחפשת שותפות לדרך!
כל אלה ועוד רבות הן רק מקצת השאלות
והתהיות המוצאות את פתרונן באמצעות
הרשת היהודית הגלובלית. רשת זו צמחה
בשניס האחרונות כחלק מהאינטרנט.
צמיחתה היא למעשה תוצאה של שלושה
תהליכיס עיקריים:
1. תפוצה נרחבת של מחשביס אישיים
בקרב המדינות בהן קיימות קהילות
יהודיות משמעותיות וכן בקרב מקצועות
מסוימיס בהם עובדים יהודים.
2. במיחתה והתרחבותה של האינטרנט
בפרט ותשתיות תקשורת המחשבים בכלל.
3. תכנון הרשת היהודית הגלובלית
במסגרת משרד התקשורת. בעקבות זאת,
התעוררו תהליכים דינמיים בזירה
הארגונית היהודית העולמית.
תקשורת מתווכת מחשב נבדלת מתקשורת
מתווכת אחרת. בתקשורת מתווכת מחשב
רמה גבוהה של אינטראקטיביות והיא
מאופיינת במהירות התקשורת בין מקומות
מרוחקיס מאוד ומאפשרת המתנה מצערית
הקונגרם הציונ' ה-ל"ג
הורה למוטדות ההטחדרות
הצ'ונית העולמל'ה לדווח
לקונגרם הציונ' ה-ל"ד על
הצעדים שננקט! לייעוום
המושה של אזרחות 'הודית
באמצעות טננולוגיוח
התקשורת
04 גנוג 615 1.
סיו
605
5
"מעשה חושביי מאי 1998
₪
נס
לקבלת היוון חוזר. התוצאה של מהירות
זו היא תחושת השתתפות ואינטימיות בין
המשתתפים באינטראקציות אלו; תחושות
אלו זרות לשיטות תקשורת חד-סטריות
דוגמת הטלביניה, הרדיו או הקולנוע.
רגשות אלו קשיס להשגה גם במפגשים
המוניים פנים אל פנים.
למרות התמקדות העיתונות בהיבטים של
האינטרנט כגון ה- ס6\ 6סו) 6חזסע
וה- עְבאוח18חז6קט5 חסוזגותזס!ח1,
מדגיש זסחסק [11] שהדבר המושך ביותר
אנשים לאינטרנט הוא עוצמתו וחדשנותו
כאמצעי לקשר בין-אישי. אנשיס מתחברים
לרשת מאותה סיבה שהם מבלים בבית
קפה או בפינת רחוב או בפינת הקפה
במקום העבודה: יש להם מה לאמר
ולשמוע, מתוך ציפיה לחברה ואפילו הבעת
אמפטיה בדיוניס העשוייס להתייחס
לנושאים אישיים, מבדחים או לפילוסופיה.
כיום ישנם לא מעט אנעים
בעולם ה'הוד' המעורבים
בתקשורת מחווכת מחעוב;
מעורבות בקשת רחבה של
נושאים: חינוך, בעילוח
בוליטית, ב'תוח עטקי, חכנון
לטווח ארוך, שמירת מצווח,
חיירות, קשר בין חברים
ועוד. רבים מהמשתחמים
בבעילויות הללו מדווחים
על תחושה מחודשת של
השתיינוח לעם ה'הודי.
עובדת היות העם היהודי מפוזר בתפוצות
נותנת לטכניקת התקשורת מתווכת
המחשב השפעה מרשימה בקשרי הגומלין
בין חלקי העם. אם לפני מספר שנים עיירה
יהודית אלקטרונית היתה רק חזון, כיום
מדובר בעיירה מאוכלסת מאוד. טכנולוגיה
זו תשפיע עמוקות על האחדות היהודית
ויחסי הגומלין בעס היהודי.
המחשב האישי ולוחות המודעות
האלקטרוניים
עס תחילת תהליך תפוצת המחשבים
האישייס, החל בהס מיד השימוש גס
לצורך תקשורת יהודית.
יישומו הראשון והחשוב של המחשב האישי
נעשה להקמת לוחות מודעות אלקטרוניים.
למרות, ובניגוד לחוק "הבזקיי, קמו
בישראל מאות לוחות מודעות אלקטרוניים.
בתחילת שנות התשעים נחשבה ישראל
למדינה בעלת המספר הגדול ביותר של
לוחות מודעות אלקטרוניים ביחס
לאוכלוסייתה.
הסבר אפשרי לתפוצה המהירה של
האינטרנט בישראל נובע מהניסיון שנצבר
במשך השנים באמצעות ה- 28₪5%. חובבים
וארגוניס יהודיים ברחבי העולס החלו
להשתמש בכלי החדש לצרכים יהודיים -
התכתבות בדואר אלקטרוני; אספקת
שירותי מידע קהילתיים; הפצת תוכנות;
תמיכה בעברית; הפצת גרפיקה וטקסטים
דוגמת התנייך ועוד.
תהליך צמיחת רשתות של לוחות מודעות
אלקטרוניים יצר הודמנויות לשיתוף פעולה
בינלאומי, להפצת לוחות המודעות,
להחלפת דואר אלקטרוני, וכן להחלפת
תכניס בעלי עניין משותף לרשתות
מסוימות.
גם ברשתות המסחריות המבוססות על
תשתית 25.א הוקמו שירותים יהודיים,
אולם שירותים אלה, שתפקדו כאיי
תקשורת, מעולס לא איפשרו יצירת מסת
משתמשים משמעותית שתקנה לאחת מהן
מעמד של רשת יהודית גלובלית
האינטרנט כתשתית לתקשוב יהודי
כאמור, האינטרנט ותשתיות תקשורת
המחשבים עברו תהליך של התרחבות
מואצת ביותר. מאז סוף שנות השמוניס
גדל האינטרנט ביותר ממאה אחוז בשנה.
רשת האינטרנט מקיפה עשרות מיליונג
משתמשים. ארהייב, בעלת הקהילה
היהודית הגדולה בעולם, שומרת בעקביות
על מקומה בין משתמשי האינטרנט בסדר
גודל של כ- 50 אחוז ממספר השרתים
בעולם. ישראל נמצאת במקוס מכובד
ביחס בין מספר השרתים וגודל
אוכלוסייתה.
מדוע הפכה רשת האינטרנט למועדפת
לתקשוב יהודי!
הצלחתה של האינטרנט מבוססת על
פתיחותה, המאפשרת עבודה משותפת בין
כל הרשתות המחוברות אליה:
1. פתוחה למשתמשים; אינה מחייבת
משתמשים להצטמצם בקבוצות סגורות
או מונעת נגישות לחלקים מסויימיס של
החברה. מאפשרת קישוריות אוניברסלית,
בדומה לרשת הטלפונים.
2 פתוחה בפני ספקי השירותים. יוצרת
זירה פתוחה ונגישה לתחרות בין בעלי
עניין מסחריים או רעיונייס.
3. פתוחה לספקי שירותי רשת. מאפשרת
לכל ספק למלא את הדרישות כדי להתחבר
ולהיות חלק במארג של רשתות משולבות.
4. פתוחה לשינוי. הרשת מאפשרת הכנסת
יישומיס ושירותים חדשיס לאורך ומן.
אינה מצטמצמת למטרת יישום אחת, כמו
רשתות הטלבייה. מאפשרת החדרת
טכנולוגיות חדשות לשידור, מיתוג ושליטה
הנעשות זמינות יותר ויותר.
רשת האינטרנט משמשת אחד המכשירים
החשובים ביצירת שוק גלובלי. התרחבותה
ותפוצתה מואצים על ידי אותם גורמים
בינלאומייס שהם בעלי עניין ביצירת שוק
כוה. תופעה זו בעלת משמעות תרבותית
עמוקה. אנו עדיס לתהליך של הומוגניזציה
תרבותית הנשלט על ידי תרבויות, מדינות
וגופיס עסקיים בעלי עוצמה גדולה יחסית
בשוק; שוק שנוצר באמצעות האינטרנט,
תוכנות דומיננטיות מחדירות לבתי
המשתמשים את המושגים התרבותייס
שהנחו מנתחי המערכות והמתכננים;
מונחים תרבותיים אלה מהוויס חלק
אינטגרלי ממערכות הניהול המשרדי,
מעבדי התמלילים, היומניסם המשותפים
ועוד. הפקות היפרמדיה מתוחכמות,
המוצגות באמצעות הרשת, מהוות מכשיר
להפצת רעיונות, עמדות, אידאולוגיות,
תרבויות ארגוניות ועוד.
סף הכניסה הנמוך העומד בפני ספקי
שירותים ומשתמשיס ברשת משמעו נתיענת
הודמנות גס לקבוצות קטנות יחטית
ופזורות גיאוגרפית להתארגן ולהשתמש
בכלים שהרשת מציעה לקידום מטרותיהן.
האפשרות לנצל הזדמנויות אלה תהיה
הבסיס העתידי ליכולת ההישרדות
התרבותית של קבוצות מיעוט מול הנחשול
התרבותי ההגמוני.
תהליכי השחיקה הפוקדים את העם
היהודי מאיימים על עתידו. בין התהליכים
האלה מציין פרופ' סרגייו דלה פרגולה [1]:
אחוו הולך וגדל של נישואים מעורבים,
אחוז נמוך של ילדים מנישואי תערובת
המוגדרים כיהודים; הזדקנות; פריון נמוך;
גידול באחוז הגירושין; דחיית גיל הנישואין
וגידול שיעור הרווקות. תהליכים אלה
ונוספים הביאו להצטמקות מספר היהודים
בתפוצות, מ- 10,435,000 ב- 1945
ל- 8,628,000 ב- 1993,
באותן שניס נמשכה העליה לישראל; חל
שיפור במעמד הכלכלי של המדינה
בהשוואה למצב הבינלאומי; נמשכה
הצמיחה הדמוגרפית הפנימית; נשמר הרכב
גיליס מאוזן וצעיר למדי; נשמרו דפוסיס
יציבים של הודהות יהודית בקרב
האוכלוסיה, שהביאו לגידול האוכלוסיה
היהודית בישראל מ- 565,000 ב- 1945 ל-
0 ב- 1993.
החלכדות 'הודיח לבנייח
|מרקם חברת', ליצירה
חרבות'ח ולהתג'יטות
אזרחית באמצעות רעותוח
התקשורת עעויה לשמעו
במ'דת -מה משקל נגד
לתהליני השח'קה החלים
ביהדות העולממית. הדבר
עשו' לאבער להקריו
מהחיונ'ות של תהליכי
ה'צירה המתקיימים ב'עוראל
לחבוצות.
תכנון הרשת היהודית הגלובלית
ב- 1990 אישרה ועדת הכספים של הכנסת,
על פי בקשת משרד התקשורת, הקמת
רשת יהודית גלובלית. האישור ניתן אז
על פי הצעה שהיגשתי לשר גד יעקבי. עם
החלפת השרים במשרד התקשורת הוחלט
להשתמש בתקציב שיועד להקמה הרשת
לצרכי תכנון בלבד.
תהליך התכנון התקיים מאוקטובר 1991
עד יולי 1992. בסיומו הוגש דוייח למשרד
התקשורת, לשר רפאל פנחסי. עם כניסתו
של משה שחל למשרד התקשורת הועבר
הדו"ח לסוכנות היהודית.
במהלך תכנון הרשת אותרו כ-35 שירותי
מידע יהודיים מתוקשבים בעולם. ב- 1994,
בעת פרסוס ""יהמדריך לשירותיס היהודיים
המתוקשבים" [14], היו קיימים כבר
בעולס עשרות רבות של שירותים, כולל
5 קבוצות דיון. מספר השירותים גדל
מאז בהתמדה וניתן למנות כבר יותר מ-
0 קבוצות דיון יהודיות וישראליות;
אלפי דפי 60\ המספקים גישה לעושר
עצוס של משאבים יהודיים: מוזיאוניס
וירטואליים, מאגרי מידע, ספריות תוכנה,
עיתונות אלקטרונית עשירה, תוכניות
חינוכיות ומשחקי הדמיה, סביבות מפגש
וירטואליות ועוד.
רוב הפעילות והמשאבים נוצרו על פי
יוזמות של קבוצות, יחידים וארגוניס
יהודיים קטניס יחסית. הארגונים
היהודיים הגדולים, הפועלים במסגרות
ארציות ובינלאומיות, היו איטיים
בהשתלבותס בסביבה החדשה. ניתן לשער
שהאופי הפתוח של התקשורת ברשת
האינטרנט, המדלגת על הגדרות תפקודיות
וארגוניות במערכות היררכיות, הקשה על
ההסתגלות של הארגונים. רק
בשתיים-שלוש השנים האחרונות אנו עדיס
למאמצים שיטתייס להשתלבות ברשת,
דוגמת יצירת הרשת של מועצת הפדרציות
היהודיות בצפון אמריקה; התקדמות
מסוימת בהתארגנות הסוכנות היהודית
לשילוב הרשת באופן שוטף בפעולותיה
ועוד. ניתן לשער שרק מאז שהרשת
היהודית הפכה לסביבה שהארגונים אינס
וצ
9 הסזחסו?
אי
24 ורוב שח /
2 ָ
<< יש
ו
2 ל
( 6 וק
₪ ל ל 2 6
ו 0
וח" שית5בץיוץ | 2 ו ובו
סג
ל
צר יו ,
וי וא
וו
5 3
9 081
| 5 ה
ג
5
₪
5
2
0
פ
4
5
יכולים להרשות לעצמם להתעלסם ממנה
התחיל תהליך ההשתתפות הפעילה של
הארגונים היהודיים.
הקונגרס הציוני הווירטואלי הראשון
הקונגרס הציוני הווירטואלי הראשון הינו
מארג של פעולות ברשת האינטרנט
שהשתלבו בתוכניות לציון מאה שנה
לתנועה הציונית. המטרה העיקרית של
הקונגרס היא לערב במשותף בני נוער
ומבוגריס מישראל ומהתפוצות בתהליך
של חשיבה, עיון, דיון והחלטות הנוגעיס
לסדר היוס של העם היהודי לקראת שנות
האלפיים.
פעולות הקונגרס הציוני הווירטואלי
השתלבו בפעולות ההכנה והמעקב לקונגרס
הציוני ה-לייג שהתקיים בדצמבר 1997
בירושלים. הקונגרס הווירטואלי הראשון
הסתיים בשבוע תקשוב יהודי, שהתקיים
בסוף פברואר 1998 (ז60/%6\ ת8ו16
66%/). בשבוע זה נערכו ההצבעות על
הצעות ההחלטה של הקונגרס.
משתתפי הקונגרס נטלו חלק במגוון
פעילויות:
1. ביקורים באתר הקונגרס, בו רוכז מגוון
עשיר של משאבים שתמכו בפעילויות
הקונגרס: מאמרי רקע, משחקי הדמיה,
הצעות לפעילויות, תמיכה בהקמת אתרים
ועוד.
2. השתתפות בקבוצות דיון והכנת הצעות
החלטה באמצעות דואר אלקטרוני
ובפורומים נתמכים על ידי ה- פט\.
3. דיונים מקוונים שהתקיימו בו-זמנית
(0818).
4. פיתוח אתרים על ידי המשתתפים.
5 קבוצה בכירה של יועצים בתחומי
לימודי ישראל, המזרח התיכון, יהדות בת
זמננו, ציונות, חינוך, ובניית אתרים
באינטרנט הועמדה ליעוץ המשתתפים
במהלך הקונגרס.
6. סמינרים, הרצאות וסדנאות הכנה
התקיימו במסגרת מרכזים קהילתיים, בתי
ספר, תנועות נוער ומרכזים פדגוגיים
בישראל.
7. קיום פעילויות חינוכיות מקומיות
בישראל ובתפוצות.
ההישג הע'קרי של
הקונגרס נעו? בהוכחה
שוניחן לשלב 'הודים !יכל
העולם להת'יחטות רצינית,
מותווכח תקעוורת חדעונית,
לבע'וח המירכז'ות של העם
ה'הודי בזמננו.
הקונגרס הציוני הווירטואלי הצליח להביא
בפני הקונגרס הציוני ה-לייג מספר הצעות
שהוכנו במסגרת הדיוניס בוועדותיו. אחת
מהצעות אלה הועברה ונידונה במליאת
הקונגרס ה-לייג ואף אושרה. הצעה זו,
המבטאת את מהותו של הקונגרס
הווירטואלי, מורה למוסדות ההסתדרות
הציונית העולמית לנקוט בצעדים למימוש
המושג "אזרחות אלקטרונית יהודית"
הרעיון הוא לשכפל פעולות דומות לפעולות
הקונגרס בחיי העם היהודי באמצעות
דיונים, סקרי דעת קהל, גיוס תומכים,
ותהליכי קבלת החלטות בנושאים שעל
סדר היוס היהודי העכשווי, בדרך
וירטואלית.
תפעול הקונגרס, ועדות הקונגרס ותפעולן
הקונגרס הופעל על ידי היוזם (60ח11צוצו16)
ועל ידי צוות הפקה של המרכז לתקשוב
ופדגוגיה של הסוכנות היהודית, בראשותו
של דייר מוטי פרידמן. קיום הקונגרס
התאפשר הודות לסמינר בנושא יייישומי
תקשוב בחינוך יהודייי, שנערך ביוזמת
המרכז הפדגוגי, במאי 1996. אגפים של
משרד החינוך, מקשר מערכת החינוך עם
התפוצות, מחלקות של המוסדות
הלאומיים והקרן הקיימת, עמותות, המנהל
לחינוך של עיריות ירושלים ותל-אביב,
רשתות בתי ספר, גורמים עסקיים
העוסקים בחינוך מתוקשב - כל אלה חברו
יחד והשתתפו בסמינר במהלך 1997 ,
במהלך הסמינר אימצו גורמים אלה את
היוזמה לקיום הקונגרס הציונג
הווירטואלי. קונגרס זה הצליח ללכד מספר
גדול מאוד של אגפים במשהדי הממשלה
ובמוסדות הלאומיים, עמותות, מוזיאונים,
ארגוניס, מוסדות וגורמים עסקיים למטרה
משותפת. הקונגרס זכה לברכת בעלי
תפקידים מרכציים בציבוריות היהודית
בארא ובתפוצות, ביניהס יושב ראש
ההסתדרות הציונית, רוב שרי ממשלת
ישראל וראש הממשלה
שילוב עם הקונגרס הציוני הליג
אחד מהישגיו של הקונגרס הווירטואלי
היה עצם שילובו בפעולות הקונגרס הציוני
ה-לייג. השילוב נעשה במספר דרכים:
מספר צירים לקונגרס ה-לייג השתתפו
בקונגרס הווירטואלי ולמעשה ראו בו
הזדמנות טובה ללבן נושאים טרס
הקונגרס, לשס כך הס השתתפו בקבוצות
הדיון; עסקו בריכוז המשאביס שהוקמו
בקונגרס הווירטואלי והנחו קבוצות דיון.
בעקבות הקונגרס הווירטואלי הוקס אתר
של הקונגרס ה-לייג באינטרנט, בו רוכזו
הצעות החלטה והחלטות סופיות, וכן
פרטים אישיים על צירי הקונגרס ה-לייג
בליווי תמונותיהם.
הקונגרס הווירטואלי הפעיל במהלך
הקונגרס הלייג דוכני הסברה, דרכס עודכנו
המשתתפים באפשרויות המועילות
הגלומות בפעולות מתוקשבות למפעל
הציוני; המשתתפים עודכנו בהצעות
ההחלטה לקונגרס הציוני; מסרו את
פרטיהם האישיים וצולמו למטרת עדכון
שוטף של אתר הקונגרס הציוני במידע זה.
תפעול הקונגרס וועדות ההכנה
(קבוצות דיון)
בתחילת ספטמבר הוקס שרת הרשת.
השרת נתן ביטוי למבנה העיקרי של
הקונגרס: הצעות בדבר נושאים לדיון;
מקורות תמיכה להקמת דפי בית של
הארגוניס המשתתפים; לוח זמנים והנחיות;
רשימת ארגוניס משתתפים.
ועדות הכנה של הקונגרס - גיוס מנחיסם
לוועדות הקונגרס הווירטואלי
ה- 16018061 מתחזקת יימדריך'' לקבוצות
דיון יהודיות ברשת האינטרנט. קיימות
כיום יותר מ- 450 קבוצות דיון בנושאים
יהודיים וישראליים, העוסקות בנושאיס
מגוונים הנוגעיס לפעילות פוליטית
וחברתית, מעמד האישה, חינוך, שמירת
מצוות, מדע ועוד. הודעות נשלחו לכל
המנחים של הקבוצות השונות; בהודעות
אלו הוזמנו חברי הקבוצה והמנחה להציע
נושאים לדיון בקונגרס הציוני הווירטואלי
וכן להתנדב להנחות את קבוצות ההכנה
לקראת תהליך קבלת ההחלטות.
הורכבה רשימה ראשונית של נושאים
המוצעים לדיון בקונגרס הציוני
הווירטואלי. במקביל הוכרז ברשימות
תפוצה יהודיות על נכונות הקונגרס לתמוך
בוועדות המציעות נושאים השייכיס לסדר
היוס היהודי בן-זמננו. המנחים קיבלו
הדרכה והנחיות על הדרכים שרצוי לנקוט
למטרת גיוס משתתפים בוועדות ההכנה
וכן על הדרכיס להנחיית קבוצה
מתוקשבת.
תחילה פעלו קבוצות ההכנה באמצעות
רשימות תפוצה של דואר אלקטרוני
(0ות00זס[18/]) ובהמשך באמצעות קבוצות
דיון (פוחטזסיז) נתמכי 60\
הנושאים שנבחרו לדיון בקבוצות ההכנה:
אזרחות אלקטרונית יהודית:
טכנולוגיות התקשורת העדכניות מאפשרות
שיתוף, בלתי תלוי בזמן ומקום, בדיוניס
אזרחיים ובקבלת החלטות. האס יש
לאפשר לכל היהודים בעולס השתתפות
מלאה והצבעה בנושאים הנוגעיס לעם
היהודי בכללותו! בהנחיית מיכאל זרביב.
האוניברסיטה האלקטרונית של
העם היהודי: הקבוצה דנה באפשרות
לגבש את היוזמות השונות בעולס ולספק
באמצעות האינטרנט קורסיס מתוקשבים
בנושאים הנוגעיס לעם היהודי: הכשרת
מורים ועובדיס קהילתיים, לימוד תורה,
היסטוריה, תנייך, יהדות. נידונו ההיבטיס
השוניס הנוגעיס להכשרת הסגל
והתלמידיס בקורסים אלה; תהליכי הכרה
מוסדית בלימודים; שיתוף פעולה
בין-אוניברסיטאי; תכנון קורסיס
מתוקשבים ועוד. בהנחיית פטר מרגוליס.
פעילות חברתית בהקשר יהוד'
הקבוצה אמורה לדון בקשר בין מעורבות
חברתית ושייכות יהודית; בקשר בין עמדה
מוסרית יהודית והתגייסות למטהות כלל
אנושיות ויהודיות; בדרכים לקביעת סדרי
עדיפויות במתן תרומות והתגייסות - בין
מטרות יהודיות מקומיות, צרכים של
ישראל, מטרות יהודיות כלליות ויעדיס
בינלאומיים. שאול קייזרמן החל בהנחיית
הקבוצה, כעת מנחה זאב ברמן.
ישראל: מדינה יהודית, מדינת
היהודיס או... : דיון על ההשלכות
הדתיות והמדיניות בהקשר יהדותה של
מדינת ישראל. בהנחיית אברהם אנפלד.
ירושלים היא שלך. דיון על תחזיות
וחלופות לפיתוח ירושלים. בהנחיית סגל
של מוזיאון מגדל דוד.
עתידה של היהדות המתקדמת
בישראל: בדיון דנו בבעיות הניצבות
בדרכם של יהודים ומוסדות רפורמיים
בישראל. בהנחיית מיכאל סימון.
פורום הנשים ליחסי גומלין בין
ישראל והתפוצות: מפגש נציגות ארגוני
-
הטקרה שמחה דודה א -הה-לרר השישל ל בקיה הקד הנד ה
.
המצב האישי והמין-
ג ע 7-2
הלאום על יי א
|
%",
הגובה !1 ₪
/ נלידה טכ ו
2
צכ;
רו
עשה חושב" מאי 1998
+
יי
נשים יהודיות לדיון על תכניות לחיזוק
הזהות היהודית והבטחת ההמשכיות
היהודית. הנושאים השונים נידוניס
בהקשר של משפחה, קהילה והעולס הרחב.
בהנחיית אמירה דותן.
הפורוס העסקי-כלכלי: הפורוס דן
באפשרויות להרחיב את מערכת הקשרים
בין בעלי מקצוע ואנשי עסקים יהודיס
בארא ובתפוצות. על סדר היוס נושאיס
כמו הון סיכון בישראל, מו'יפ בישראל,
ביוטכנולוגיה, פיתוח תוכנה, תקשורת,
והבורסה של תל-אביב.
מנחה יוני שפירא, הפורוס הישראלי.
מודעות להוראת השואה לקראת
המאה ה- 21: האם מתנכים יהודים
צריכים לעודד את תלמידיהם להטמיע
את השואה כחלק מזהותם האישית
והקיבוצית! האם על הארגוניס היהודיים
להקדיש משאבים נוספים לעידוד
השתתפותם של צעיריס בסיורים מודרכים
בפולין ובמצעד החייס: מנחה ריקלה
בוד-קלפן, יד ושם.
האתגריס של הציונות הדתית: האס
עקב תהליך הפוליטיזציה של הציונות
הדתית איבדנו את אמונס של הציונים
החופשיים! האס הכיפה הסרוגה הפכה
לכיפת המתיישבים ועקב כך הציונות
הדתית אינה יכולה עוד לשמש כייגשריי!
התיתכן יצירת חברה של אנשים חילוניים
ודתיים ברוח היהדות או יש בכך סתירה
מעצם ההגדרה: מבחינה יהודית, איטו
מדינה תהיה לנו בעוד חמישים שנה! האם
יש מקום לזרמים שוניס ביהדות, ובמיוחד,
האס הציונות הדתית תוכל לשמש כמגשרת
בין הורמים הללו?
מנחה דובי פריצקי, י"המזרחי העולמי".
יחסי ישראל והתפוצות: הדיון מתמקד
בהבדלים בין הקהילות, האס תיתכן בניה
משותפת למרות ההבדלים. מנחים חיים
גיזלי וגיטה הרטמן, בית התפוצות.
קליטת עולים בתעשיות ההיי-טק
בישראל: הקבוצה עתידה לדון ולהציע
דרכים לעודד את העליה ולעודד קליטת
עליה בתעשיית ההיי-טק בישראל. מנחה
יעקב ריצימן, ז6תסס .
היחידים היהודים - סוגיה
בהמשכיות יהודית: האס בעיית
היחידים הינה עניין פרטי או שמא מימדי
התופעה הופכים אותה לנושא המשפיע
על החברה הרחבה, דבר הדורש התייחסות
ממוסדת? אם קיימת דאגה להמשכיות
יהודית, האם אין מקוס להתערבות
המיועדת להתמודד עם בעיית היחידים
וההתבוללות!: מנחה ליאורה זכריה, עדן
0.
מעגלי זהות: הנוער הישראלי חי וניזון
ממעגלי זהות שונים ומגוונים. תידון
השאלה מה אנחנו קודם, ישראלים או
יהודים, כיצד ישיבו על שאלה זו הנער או
הנערה הישראלים:
קבוצת דיון זו תעסוק בערכיס השונים
האישייס והלאומיים בהס מתלבט היום
הנוער. מנחה נעמיקה ציון, קשב.
הישובים ביהודה, שומרון ועזה:
האם הם מהוויס הגשמה בת זמננו של
הציונות או מכשול בדרך לקיומם של
הסכמי אוסלו! האם הישובים הס משאב
או מכשול בדרך להשגת שלום אמיתי צודק
ובר קיימא!
מנחים אורי בנק, זיוש ונדר.
מפעילי הקונגרס ריכזו עבור רוב קבוצות
הדיון משאבים זמיניס ברשת ששימשו את
המנחים והמתדיינים. המשאבים כללו
מאמרים, דפי טפטו ומסמכי תשובות
לשאלות שכיחות, הזמינים באמצעות רשת
התקשוב היהודי הגלובלית.
גיוס משתתפים ברשת
לאורך חיי הקונגרס הציוני הווירטואלי
נעשה מאמא לגייס משתתפים באמצעות
הודעות שנשלחו לקבוצות דיון המתנהלות
באופן שוטף באמצעות דואר אלקטרוני.
השתמשנו גסם בפניה ישירה לארגונים
יהודיים בבקשה למעורבות חבריהם. נוסף
לכך, ראה בהמשך, הושקע מאמא רב
בהסברה והדרכה לגיוס משתתפים מקרב
ארגונים בישראל.
סמינרים למערכת החינוך באר
נערכו מספר ימי עיון וסמינרים למוריס
בבתי ספר של תל-אביב, בשיתוף המרכו
הפדגוגי של עיריית תל-אביב; עיריית
ירושלים; רשת אמית; המועצה הציונית
לנוער ועוד. עבודה זו, אשר ברובה נעשתה
עס אוכלוסיה ללא ניסיון בעבודה שוטפת
ברשת האינטרנט, תרמה בעיקר להפצת
בשורת הקונגרס וליוזמת פעילויות
חינוכיות לא מתוקשבות. פירות מפעולות
אלה ניתן יהיה אולי לקבל בהמשך. יש
לציין את השתתפותם הפוריה והיצירתית
של מספר בתי ספר, ביניהם בתי ספר
מרשת אמית ובתי ספר עירוניים
בתל-אביב, שבאו לידי ביטוי מלא
בפעולות הקונגרס הווירטואלי.
הקמת מערכי שיח מקוונים (61818)
עקב העניין הרב, שגילו תלמידים
שהשתתפו בהשתלמויות, בקיוס דו-שיח
מקוון (01181) , הוגדרו עבור הקונגרס
יחדרי שיחיי שזכו להצלחה רבה. ייחדרי
השיחיי נועדו למפגש של מעוניניס בדו-שיח
בנושאי דיון הקונגרס וכן למפגש חברתי
בלתי אמצעי.
בשלב מאוחר יותר הוחלט על תורנות
יומית של סגל המרכז הפדגוגי בייחדרי
השיחיי. הגדרת החדרים נעשתה על ידי
אילן וברק רוגירס מחברת 6טג/עו6א] .
עדכון לוח זמניס בעקבות שילוב שבוע
ה- פט\ היהודי
שילוב הקונגרס הווירטואלי עס יוזמת
שבוע ה- טס/ היהודי הביא לשינוי לוח
הזמנים ולקביעת תהליך ההצבעה וקבלת
ההחלטות של הקונגרס, בשבוע האחרון
של פברואר, בו צפוי מספר שיא של
מבקרים במסגרת שבוע ה- 65/.
בתיאוס עם אחד ממארגני שבוע ה-60\,
מרטין קמינר, הוחלט שהצבעות הקונגרס
יהיו אחד האירועים המרכזיים בשבוע ה-
טסט
סיכום
הקונגרס הציוני הווירטואלי הצליח
להוכיח קיוס אפשרי של פעילות משולבת
בין יהודים מכל העולם, לדיון מבוסס
בנושאי סדר היוס היהודי בן-זמננו. הדיון
השתמש בכל הכלים המוצעים כיום על
ידי רשת האינטרנט: ריכוז משאבי מידע
המאפשרים העמקה בהצגת עמדות; קיום
דיונים באמצעות דואר אלקטרוני
ופורומים; הקמת דפי ט6ו של
המשתתפים, דפים המשמשים כמקורות
מידע וכן כדגל לקבוצות מזוהות ארגונית
או רעיונית; קיוס שיח בומן אמת לשם
מפגש חברתי או עיוני; שימוש בשידורי
וידאו דרך האינטרנט ליצירת השתתפות
נרחבת באירועי פתיחת הקונגרס הציוני
ה-ל"ג.
הקונגרס יצר מסגרת חינוכית המשקפת
את רעיון "סביבות הלמידה
הפונקציונליות" (פחוחז1.08 [8תסווסתטת
סוחס שח). הקונגרס שיחזר באופן
מעשי תהליכיס בהם בני נוער ומבוגריסם
יכלו ללמוד על העם היהודי ובעיותיו תוך
התעסקות אמיתית עס הסביבה בה העם
היהודי חי ופועל.
הקונגרם הציונ' הווירטואלי
הצל'ח לבחות בנועוא מרכז'
אחד, לק'ים אח בל מעגל
הדיון המקדים, עד קבלת
החלטה מחייבת בממוסדות
הלגיטימיים של התנועה
הציונית, בדבר יישום
המושג אזרחות אלקטרונית
יהודית.
יוזמות בתחום אזרחות אלקטרונית בעולס
לפני מספר שנים היה העיסוק בקידום
מעורבות אזרחית נחלתס של ארגונל
מתנדבים, ארגונים למעורבות קהילתית,
כנסיות ועוד [4].. בשנים האחרונות הנושא
הפך לתחוס מרכזי בסדר היום של האיחוד
האירופי, הממשל האמריקאי וארגוניס
כלכליים המעורבים בפיתוח רשת
האינטרנט.
האיחוד האירופי, הן באמצעות הפרלמנט
והן באמצעות ה- מ0ו85ווח60 ח68קסזט:
פעיל מאוד ביוזמות ליצירת חברת המידע
(ץ500101 חַסווגהס1ה1) . משרד מיוחד
הוקם לשס כך, ה- 1570-
6 00 500161 חסוזגומזס1ת1. ודיוך
אלקטרוני עוסק בדמוקרטיה אלקטרונית.
הקונסורציום לפיתוח ה- פ6או - 36/ש.
תומך בפרויקט הנקרא %קטסז40ס6ר
המתמקד בתהליכי קבלת החלטה ובחירה
באמצעות ה- 60/ ראה - [5006/6-חסז|4
1 [2]
בארהייב מוכרת היוזמה של הממשל בנוגע
ל- ע4/וח8וותטקט5 תסנוגותזס!ה1 ; מספר
מוסדות מתקר וקרנות מנסות לנתח את
התהליכים ולהציע מדיניות מקיפה
=מעשה חושבי" מאי 1998
=(
שתאפשר השתתפות רחבה ככל האפשר
של מירב האוכלוסיה בתהליך. דוייח מקיף
הוכן על ידי ה- חסוו9זסקז60 אאא [3]
ודן בהיתכנות וההשלכות של גישה
אוניברסלית לדואר אלקטרוני לכל תושבי
ארהייב. קרן 6|%זג) שמה בראש מעייניה
את הנושא של השתתפות אזרחית
באמצעים אלקטרוניים; הקרן יזמה סדרת
דיונים, מחקרים ומסע להגשמת היעד של
דואר אלקטרוני לכל (ראה הדיווח מהכנס
[88ז6ץ1ח זס] 0801181 שזטזח6 500181
תווח 00 10ח0ז51601 ז6ו[801)
6
מגוון מניעים עומדיס מאחורי היוזמות
הללו. ניכר שקיים מיקוד משותף של בעלי
עניין בהגדרת שיתוף ומעורבות תושבים
בהכרעות אזרחיות; קיימת שאיפה להרחיב
את השוק האלקטרוני שנוצר באמצעות
האינטרנט ולכלול בו רבדים רחבים ככל
האפשר של החברה; קיים עניין רב
בתהליכי עבודה וקבלת החלטות
משותפים, המתאפשרים באמצעות רשת
האינטנרט. כל אלה מתחברים למערכת
אינטרסיס שתעמיד את נושא ההשתתפות
האזרחית במרכז הפעילות באינטרנט
בשניס הקרובות.
200% .5 אזג] מנהל התכנית
להשתתפות פוליטית במעבדה
לאינטליגנציה מלאכותית של זווא
[877], מסביר את הגורמים העומדים
מאחורי האימו המהיר של רשתות מחשב
על ידי אזרחים וקבוצות עניין לארגון
פעילות פוליטית 88810015ז9. על סמך
ניתוח מספר מקרים של גיוס פוליטי כזה
הוא מגיע למסקנה שתקשורת מתווכת
מחשב מורידה באופן משמעותי את
העלויות של התקשורת, התיאום והמידע;
מקלה על תהליך יצירת הקבוצות, מגבירה
את יעילותן, מקלה גיוס חברים ושמירה
על חברותס בקבוצה.
6% חס מציין שעלויות התקשורת,
התיאוס והמידע הם מחסומים לפעילות
קיבוצית. תקשורת מתווכת מחשב מוזילה
עלויות אלה עקב מהירותה, עלותה
הנמוכה, אי התלות בזמן
(וסוחסזו!סת ץ85), תקשורת של רבים
לרבים, והאפשרויות לאוטומציה ולישומים
חכמיס.
ח6אז1 .8 31016 [12] טוען שקבוצות
מבוססות ט%6 צריכות להשתמש בהליכים
המציגיס ומגדיריס היטב את הברירות
וההחלטות העומדות בפני הקבוצה. נוהל
כזה יאפשר ניהול חילוקי הדעות בדבר
הלגיטימיות של תוצאות ההכרעה.
תכנון של מערכות בחירה מבוססות ט6/
נראה על פניו משימה פשוטה, אולם בעלי
עניין שאינס יודעיס לבטא את עצמס
עשויים למנוע ניתוח רציונלי של היתכנות
ומיטבות המערכות. המלצתו היא שיש
ליישם תחילה את הכלים לקבלת החלטות
על מטלות שאינן שנויות במחלוקת יתר
על המידה ויש בהן הסכמה רחבה על
היעדיס ומדדי ההערכה. הניסיון בבניה
והשמת כלים כאלה יחנך את התושב
בבחירת מערכות ההצבעה ויספק בסיס
לדיון ציבורי מבוסס אודות שינוייסם
במערכת הפוליטית.
ותו 87006 מהמחלקה למדעי המדינה
באוניברסיטת קליפורניה, מבחין בשתי
מגמות עיקריות בספרות הדנה בדמוקרטיה
אלקטרונית. מצד אחד הדגש על הגברת
השפעתם של הפרטים על הממשל (שהוא
מכנה ח₪8110ז510ח8ז! ז115טקסק) ומאידך
העיצוב מחדש של הקהילה והיחסים
החברתייס שבתשתית החיים הציבוריים
(חסו)הז510ח8ז] חהזה1ומטותותס6). בימבר
דן במגמות אלה לאור ניתוח היסטורי של
הטמעתן של טכנולוגיות תקשורת במאה
העשריסם ומזהיר מציפיות מוגזמות לשינוי
עקב מקומן המרכזי של קבוצות
אינטרסנטיות מגובשות בחיי הציבור
האמריקאים; הוא מצפה שהשינוייס
שיתחוללו יהיו איטיים ומדורגים [5].
דמוקרטיה אלקטרונית יהודית
החלטת הקונגרס הציוני ה-לייג בדבר
אזרחות אלקטרונית יהודית יוצרת תשתית
לגיטימית לפעולות בתחום הזה. אס הדבר
יהיה תלוי אך ורק במוסדות ההסתדרות
הציונית, החלטה זו תישאר הכרזה
פורמלית בלבד. האינטרסים של הארגוניס
היהודיים המייצגיס את העם היהודי בזירה
הבינלאומית אינס דורשים בהכרח
השתתפות המונית.
מימוש ההחלטה תלוי במידת פעולותיהם
של קבוצות פורמליות ולא פורמליות של
יהודים בכל רחבי העולם, עמותות, קרנות,
יזמים. הרשת מזמנת את כל הכלים
הדרושיס לשם כך. הקונגרס הציוני
הווירטואלי הדגיס היטב שהדבר אפשרי
ובר מימוש.
הד'נמ'קה הצמויה של
התבתחות הרשח, בישראל
ובעולם, נוחנח יטוד לחקווה
שבשנים הבאות נראה
בהגשממת החזון של עם
יהודי הדן בבעיוח'ו, מקבר
החלטוח ומגיים משאבים
לבע'לות יזומה באמצעות
הרשח, |חוך נדי נך יוצר
עם מל גובש יוחר, הממםוגל
להתמודד עם חהליכי
השח'קה המאייממים על
המשך קיומו.
מקורות:
1. דלה פרגוה, סרגייו (19%6 ). "מרחב ודמוגרפיה"
ישראל 2020 תכנית אב לישראל בשנות האלפיים:
תסריטי על ישראל והעם היהודי. ענת גונן וסמדר
פוגל (עורכים), בהוצאת: לשכת המהנדסים,
האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגייס
בישראל, הטכניון בשיתוף הסוכנות היהודית, חיפה.
חסקטת ,56061661-חסו1. .2
0 ,5101 [שג-זסוט ,50120
וו 6חה טחוס (1997) ט6חסו10-
ה0ו6011601 ה110התזס] הו זס] 6061168
והז 08116 601[3 תה שתו8%מח ח%10ו60
ההטקסזט5 זו :ח] .8ק400700ט6/ שחופט
הטסו תת / ,8חו1ה > , פחווס חס 06ח6זת 60
8ח6ו
הנס )64 שאאו//:קזות
[חז100%.0
.318500 . 3ז10 .11 זסס > . חספזסטח, .3
(1995) [[6ה1110 .1 זפ6חם ,אוב 1 חח / ע5811
עו[ 60510 :[5-181 10 466058 ]הסוח
אא .5 0וזג6ו1קת] [5001018 חב
0
5/1/1ח0ו631נ!פטק/פזס. ההז אואראו//:קזזת
[וחזת. [ 1/0 650.0
חס 528605 סו[סטק . (1995) ש6ז6תב ,פוצ .4
016 6תד :צבאו11190 תסוזהותחס!ת] 16
עווצזטות11 . (6515 7) פאזסצונסא עזומטותותס)
חסוזהטוחטותותס-) תו ותהזפסז? . זה 01
.510168
0 ]03/1010 ז0פ[הסט. עועראו//:קזות
[חזת. 6805/018/116515 5/1 א
שה וטחזטוח1 76 ..(1996) 6סטז₪ ,זטסוחום .5
זהטוחהק36] . תסוזהותזס]5ההזך [1108ו[ס
.68110 ]0 ע!וזס1ת/1 . 6סחטו56 01111081
8 ע6עזט5-/ט00. פפסט.5501.צוצו//:קזות
וחז.2ת
6זט)ח6 [50018 .(1997) 6וצג2 ,זטו||0 .6
16006 [%8ז6עות12 זס! [118ק)
סק 601676006 4 :16811005 ה טוח וח ס2)
ה 16311005תטרתנחס 6 1016ו51ח1 תטק4% 6
הזז ע500161
זחט/1רת60/6. טוט זטות1891. איצריאי//:קז1ת
וחזו. שזט
תו 0785870018 . (1995) .5 131% , %טחסחס/ .7
0 8אזס זא ז16טקותס 6 8ח1051 :6טהקצזטסץ:)
6 . הסווהקוסוזזג? [08ו1ו[0ק 1816ו1וסה-1
50 |0111108? [פטאו116 טה! 1
.0 .50018100
5 /61.600ת51781690%. שזט]וז4תו וצרו //:ק11ת
|וחזו]. צ001ז55הזפ/קקק/ט
[08גז1[ס 76 ..(1997) .5 אזב1א , אטסהסע .8
ח0נו46/ חן הסו1ההחס!ת1 :ו6ט[סז תסווהקוטוחה
6 5181680 טג
/קסק/סצות/ותס6. 01 ה817816805. סזט)11ת1//:ק וז
הזוג[. קקק
0 וז 506101 תסגוהחס!ח] .9
6 סטס. סקפ אואוצ//:ק11 1
ד א15/151-תצוצוט( |8פס01 .10
. אזסאו61! ח0ו81ותז10מ1
זטת. זסחת1וטן. ואו צ//:ק11ו
.6זטז[0) זשתז6זח1 . (1997) 16צ28] ,זטחסק .11
.100000 80 אזס ל עוסא .10116086
זסטהד טחנוסש . (1997) .₪ 016 מטאט .12
]1 :ח] .198588 חסו8וסטכ] 03506-טט\ ה
ח1וס , 8ח311 חס סטחסזט)חס<) מהטקסזט5
0נז תת -. אתחטו/
81/4/08 קט סכ 4 6/. עו או ע//:כ11ת
[מזוו. 00
605 2200181 |הטחו שו .13
60/60 ץח 18 אוט[. אראו צ//:ק1111
ואס[ 010081 . (1994) צסכ ,זטחו\ .14
זה6ותח8ק26 , 1300000%] פתואזס וטא
וח167058[16 .200 / , מ8110ותזס1ה1
4%
>
ב ₪ /-
ויה
מבוא
במדינת ישראל מתנהל רישום הישויות
השונות במשק עייי הרשמים שהוסמכו
לכך בחוק. רשם לנושא מסוים מוגדר
בחוק ובין יתר תפקידיו ניהול הרישוס
של הגופיס שהוא אחראי עליהם, לדוגמה,
רשס האוכלוסין אחראי על רישוס
התושבים. רישוס זה כולל רישוס הפרטים
המזהים, כמו שם, כתובת, מצב אישי וכוי
וכן הקצאת מספר מוהה לתושב. רשם
החברות אחראי על רישוס החברות, רישוסם
הפרטים המזהים שלהפ והקצאת מספר
מזהה עבורס.
במדינה קיימים היוס עשרה רשמים אשר
כולם מוגדריס בחוק והס מנהלים את
הרישוס בתחומיס הבאים: תושבי המדינה,
אגודות שיתופיות, עמותות, הקדשים,
חברות, אגודות עותומניות, שותפויות
רשומות, שותפויות מעיימ, מפלגות (לכנסת)
וקרנות נאמנות. נוסף לכך קיימיס הרשמים
של הרשות הפלשתינאית אשר באו
במקומס של הרשמים אשר ניהלו את
הרישום בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.
בין המרשמים אנו מכירים את מרשס
תושבי הרשות, חברות יוייש וחברות עזה,
שותפויות רשומות ביוייש ועזה, אגודות
שיתופיות ביוייש ועזה ועמותות ביוי"ש
ועזה. לצד הגורמיס הרביס אשר חייביס
ברישוס אצל רשס קיימים גופים לא
מעטים שלא חלה עליהם חובת רישוס
וכתוצאה מכך הס נרשמים תחת מספרים
מזהים שונים אצל משרדי ממשלה או
נותני שרות אחרים.
הגדרת הבעיה
כאמור במבוא, קיימיס במשק מספר רב
של גופים אשר לא חלה עליהס חובת
רישוס בחוק אצל רשם כלשהו, כדוגמה
ניתן להביא את משרדי הממשלה, הרשויות
המקומיות וכוי. הבעיה המרכזית באי
חובת רישום כזו היא שגופיס אלו מתוקף
היותם פעילים במשק נרשמים אצל גורמים
שוניס כמו בנקים, אגפי מסים, ביטותח
לאומי, משרדי ממשלה שונים ועוד. גופיס
אלו מחזיקים ברשותם נכסים רבים שגם
הס רשומים אצל משרדים שונים המנהלים
רישומי רכוש, כמו משרדי הטאבו בנושא
נדליין, משרד התחבורה בנושא כלי רכב
ועוד ועוד.
מכיוון שכאמור אין חובת רישום של גופים
אלו אצל רשם אין להם מספר מזהה אחיד
במשק ובכל מערכת וארגון הם נרשמים
תחת מספר אחר שאותה מערכת מייצרת
עבורס. מצב זה יוצר בעיות רבות בניהול
הרישוס של גופים אלו, ביניהן:
א. היעדר רישוס אחיד יוצר מצב שכל גוף
כזה מזוהה במספר אחר כלפי רשות אחרת,
דבר היוצר בלבול וחוסר תאוס.
ב. לא ניתן לבצע העברת מידע וקישוריות
בין גורמי הרישוס השונים בהיעדר מספר
מזהה אחיד, מצב שיכול לגרוס נזק לגורמי
המדינה השונים ובמצבים מסוימים גם
לגוף הנרשם.
מבירור שערכנו עוד בשנת 1990 לא נמצא
כל גוף שהיה מוכן לקחת על עצמו את
הטיפול המלא בגופים אלו ובהיעדר טיפול
מסודר בגופים אלו והבעייתיות שהמצב
הקיים גרס החלטנו על מתן פתרון מערכתי
וכולל לבעיה ברמה הלאומית.
הצגת הפתרון
הפתרון שנבחר התבסס על מודל פשוט
של הקצאת מספרים מזהיס לכל אותם
גופים בצורה מרכזית, כך ששורש הבעיה
ייפתר. הקצאת המספרים צריכה היתה
כמובן להיעשות בדרך שלא ייתתנגש"" עם
מספרים קיימים ועס הקצאת מספרים
קיימת, תוך תיאוס עס הרשמים השונים.
במסגרת פרויקט אחר נעשה מיפוי, תאוס
וקליטה של כלל המרשמים הקיימים היוס
במדינה לתוך מערכת מרשס אחת מרכזית
בשעיימ בפורמט אחיד, המכילה את
הנתוניס המזהים של כלל הגורמים במשק
(רשימת הגופים ראה נספח מספר 1 ).
מתוך המאגר המרוכז ניתן היה להגדיר
בברור מה המספריס המזהים השימושיים
אצל כל רשס ורשסם וכן לברר עס הרשמים
את הקצאת הסדרות השימושיות אצלס.
מהלך זה איפשר איתור קבוצת מספרים
אחת פנויה אשר לא היתה בשימוש ולא
היתה מוקצית לאף השס בחוק. לאחר
במדינת 'שראל
מהנהל ריעוום
הישויות השונות
במשק על-ידי
הרעומלים שהוטמכו
קיימלים היום עעורה
רשלים אער כולם
לוגדרים בחוק והם
מנהלים את
הרישום, נוסף לכך
קיימלים הרשמלים
של הרעווח
הבלעוחינאית.
*מעשה חושב" מאי 1998
לכך בחוק. במדינה =
=2כ-צר--
8 צ מו - שי מו
0 ו ו
א 77 מק שאב -)
-7
שיו רל
תאום נלקחה קבוצה זו לשימוש רישום
כלל הגופים ללא רשס בחוק. המערכת
עצמה נקראה מערכת חסרי ישות משפטית,
או בקיצור מרשם חסרי ישות.
מבנה המערכת
המערכת כוללת ממשק משתמש לניהול
הנתונים, הקצאת מספרים אוטומטית
לרישוס הגופיס השוניס וכלי אחזור
מגווניס. לצורך הקמת המאגר הראשוני
נוצר קשר עם גופים שונים במשק ונתקבלו
מהם הרשימות הפרטיות שנוהלו בדרכים
שונות. הכלל שנקבע בתהליך האיסוף היה
איתור, במידת האפשר, של הגורס
הראשוני המנהל בפועל את הנתונים (גם
מבלי שהוא הוגדר כרשם לענין). בהיעדר
גוף ראשוני כזה נעשה חיפוש אחרי מקורות
אחרים למידע. המידע עצמו הוזן למערכת
והופקו רשימות הכוללות את מספרי
הישות לגופים השונים הנוגעים בענין.
המערכת נותנת, נכון להיום, טיפול בגופים
הבאים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות
(עיריות, מועצות מקומיות ומועצות
אזוריות), שרותי דת (לרבות מועצות
דתיות), חברות חוץ (שלא חלה עליהן חובת
רישוס אצל רשס החברות), גופים עפייי
דין (שהוגדרו מכוח חוק יעודי), קופות
גמל, שרותי חינוך, שרותי בריאות, איגודים
מקצועיים, ועדי בתים, נציגויות זרות,
אגודות ספורט, מפלגות עירוניות (שאינן
נרשמות אצל רשם המפלגות), איגודי ערים,
ועדות מקומיות לתכנון ובניה, ועדים
מקומיים, הקדשים של בתי דין רבניים
(שאינם חייבים ברישוס אצל רשם
ההקדשים) ורשויות ניקוז.
המערכת נבנתה בצורה גמישה, המאפשרת
קבלת קבוצות חדשות לרישוס ובתוך כל
קבוצה גופיס חדשים עפייי המידע שנמסר
למערכת.
יישוס והטמעה
במקביל להפקת הרשימות, כמוזכר, נעשה
מהלך הטמעה של מספרי הישות החדשים
למערכות המס השונות, כאשר ההתייחסות
למספרי הישות החדשים זהה להתייחסות
למספרי ישות אחרים במערכת (כמו מספרי
זהות, מספרי חברות, מספרי אגודות ועוד).
מהלך ההטמעה כלל שינוי המספרים
בקבצים השונים, הודעות לגופים השונים
על הקצאת מספר חדש עבורם ומתן ומן
התארגנות לשינוי המספר במערכות
השונות של הארגון, כמו בניירות הפירמה,
פנקסי קבלות וחשבוניות ועוד
משרדי ממשלה שונים פוניס ומקבלים את
המזהים השונים ומטמיעים אותס
במערכות הפנימיות שלהם, כך שבפועל
מספרי הישות (המהוויס מספרים מזהים)
נקלטו ונקלטים במשק כולו. לצד הפעילות
המעשית של העברת המידע לגופיס השונים
נעשו מספר פעולות נוספות שמטרתן חיזוק
והטמעה של השימוש במערכת בכלל
המשק. פעולה ראשונה, כאמור, היתה
בנושא הרשויות והיא פרסום המספרים
המזהיס החדשים יחד עס מסמך ההכרוה
של הרשות. פעולה שניה היתה פרסום
חלק מהרשימות במסגרת הוראת תכיימ
המופצת למשרדי הממשלה השונים. פעולה
שלישית היתה הצעה למכון התקנים להכיר
ברישוס ובהקצאת המספרים כתקן
ישראלי לנושא פרטיס מזהים למערכות
מידע. לאחר תהליך ממושך אושר התקן
כתקן ישראלי המסדיר את רישוס אותם
גופיס וכן מגדיר את המודל של אחזקת
מספרים מזהים במערכות מחשב. מודל
זה כולל, נוסף להקצאת המספריס המזהים
בני 9 ספרות, גם אחוקת קוד ישות שהוא
מספר מזהה בן שתי ספרות המגדיר את
הרשם שאליו שייכים המספרים המזהים.
מודל זה מאפשר להתמודד מחשבית גם
עס מצבים שבהם יש כפילות בין המספרים
המזהים עצמם. שילוב מספר הישות
(המספר המזהה בן 9 ספרות) וקוד הישות
(המספר המזהה של הרשס בן שתי ספרות)
יוצר שילוב חד חד ערכי הנותן פתרון
מוחלט לזיהוי ישות במשק.
סיכום
הדרך שבה התקבל המהלך הפתיעה את
העוסקים במלאכה. התגובות היו מעודדות
וכולן ציינו את שביעות הרצון מהעובדה
שנושא בעייתי וכאוב אצל גופים שונים
במשק בא על פתרונו. התגובות המעודדות
הובילו לשיתוף פעולה מעולה עס הגורמים
השוניס שנזקקו לשירות הנייל, כדוגמה
לשיתוף פעולה מצוין ניתן להביא את
המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים.
המנהל מעביר לשעיימ את שס הרשות
המיועדת להכרזה, המערכת מקצה מספר,
כך שבפועל בנייר ההכרוה הרשמי של שר
הפנים מופיע גס מספר הישות שלה
המערכת מטפלת ונותנת פתרון גם למקרים
בודדים בעייתיים המתעוררים אצל הגופים
השוניס ומקצה להם מספרים בהתאם.
המודל שעליו מבוססת המערכת הוכיח
את עצמו ומזה 4 שנים הוא נותן פתרון
מלא לכל צורך שהתעורר. יישום הפתרון
מבחינה טכנית אינו מסובך. עיקר הבעיה
היתה בתהליך הטמעת המספרים אצל
הגופים השוניס והפיכת קובצ חסרי הישות
לקוב המהווה דפקטו מרשס לחסרי
הישות במשק
תבר שלעחים הצלחה
של מערבח לא נמדדת
דווקא בחדעונות
הטכנולוג'ח שולה, במטבר
המודולים ובמורבבוחם אלא
במתן בחרון אמית', בשום
וישים לבעיה נחונה.
חן
נספת 1: המרשמים הכלוליס במערכת המרשמים המרכזות בשעיימ "
מרשמים ישראליים -
תושבים
אגודה שיתופית
עמותה
הקדש
חברה
אגודה עותומנית
שותפות רשומה
שותפות מעיימ
מפלגה
קרן נאמנות
תושבי חוץ (מרשס פנימי)
מרשמים בשליטה של הרשות הפלשתינאית
תושבי האוטונומיה
חברה יוייש ועזה
שותפות יוייש ועזה
אגודה שיתופית יוי"ש ועזה
עמותה יוייש ועזה
נספח 2: הגופיס המטופלים במערכת חטסרי ישות
משרדי ממשלה
רשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות)
שרותי דת (לרבות מועצות דתיות)
חברות חוץ (שלא חלה עליהן חובת רישום אצל רשסם החברות)
גופים עפייי דין (שהוגדרו מכוח חוק יעודי) קופות גמל
שרותי חינוך
שרותי בריאות
איגודיס מקצועיים
ועדי בתיס
נציגויות זרות
אגודות ספורט
מפלגות עירוניות (שאינן נרשמות אצל רשם המפלגות)
איגודי ערים
ועדות מקומיות לתכנון ובניה
ועדיס מקומיים
הקדשים של בתי דין רבניים (שאינס חייבים ברישום אצל רשס ההקדשים)
רשויות ניקוז
מעשה חושב" מאי 1998
- 7 1-3 .א 77*, ,17 צי 2 עבג א יאשר
7
=]
יי
₪
=
=
אוד גונדר
יידמוקרטיה - ...מונח זה שימש,
ומוסיף לשמש, לציון דברים רביס
אף שוניס זה מזה, ואפילו מנוגדיס
זה לזה, בפיהם של הטוענים
להגשמת הדמוקרטיה למעשה, וכן
בדברי חוקרים והיסטוריונים,
סוציולוגים ומשפטנים, אידאולוגים
ומתכנני תוכניות חברתיות
ומדיניות... כל הגדרה מן ההגדרות
המרובות של הדמוקרטיה מבטאה
על כורחה השקפה מסויימת, ועל פי
רוב גם דעה או שיפוט על
הדמוקרטיה".
פרופ' ישעיהו ליבוביץ,
ערך ''דמוקרטיה",
האנציקלופדיה העברית
כמה פעמים רצית להיות חבר כנסת! לא,
לא בגלל המשכורת, לא בשביל הפנסיה,
לא בגלל הפגרה, אפילו לא בזכות הטיפול
הרפואי חינם. פשוט כדי להשפיע באמת.
אתה רוצה להצביע בעד או נגד הממשלה,
להעלות הצעת חוק, לפעול באותו נושא
ציבורי לוח שאתה בטוח שראוי היה
לעסוק בו. מצד שני, להיות פוליטיקאי
בימינו זה לא כבוד גדול במיוחד. הרבה
ידיים ללחוצ, הרבה אחוריים ללקק,
ומסלול ארוך ומייגע מאסיפת הסניף
המקומי עד לכורסת השר. חוא מזה, באמת
שטוב לך בעיסוקך הנוכחי.
יש מי שמוצאים את התרופה לחיידק
המעורבות הציבורית שלהס באמצעות
הצטרפות למפלגה, ופעילות בזמנם הפנוי.
יש מי שפשוט מתמודדיס על מקום
בהנהלת אילא. אלא שאלה גס אלה - כמו
כולנו, בעצם - אינס משוחררים מן הרצון
האקראי הזה, לשבת מול היוייר ומזכיר
הכנסת, וללחוץ במו ידיהם על כפתור
ההצבעה. נכון, אחת לארבע שניס הס
הולכים לקלפי, אלא שגם בין לבין יש
להם הרבה מה להגיד - מבלי שאיש יואיל
לשמוע. כך מצאו עצמם מי שהצביעו בעד
מנחס בגין והליכוד בשנת 77 ו-81 תומכים
אוטומטית בנסיגה מסיני, ובמלחמה
בלבנון, וכך התייצבו כל מצביעי רבין ב-
2 מאחורי הסכם אוסלו.
היוונים של ראשית הדמוקרטיה, בעולם
העתיק, היו כידוע משוחררים מן הבעיה
הזאת כמעט לגמרי. אסיפות העם נערכו
בתכיפות גבוהה, שאיפשרה הכרעה בכל
נושא קרוב מאד לרגע בו הוא עלה.
המערכת הקיבוצית חיקתה את הרעיון
הוה, באסיפת החברים שלה. אלא
שהדמוקרטיה של הפוליס היווני הכירה
בזכות הבחירה של מיעוט קטן ביותר:
אזרחים גבריס בלבד. לא תושבים ארעיים,
לא עבדים, בוודאי שלא נשים. אם נאמ
את ההנחות המקובלות, לפיהן מדובר בלא
יותר מ- 5%-10% מתושבי העיר, כאשר
מדובר בניהול ענייניה של עיר יוונית -
מדובר בסופו של דבר במשהו שאינו חורג
בסדר הגודל שלו מזה של קיבוץ גדול בן
ימינו.
המעבר למסגרת של מדינה, והרחבת
מסגרת זכות הבחירה, יצרו מצב חדש -
והולידו את הדמוקרטיה הייצוגית. לא
משאל עס באסיפת חברים שבועית - אלא
מינוי נציגים, בחירת בית נבחריס שיהווה
רשות מחוקקת, ומערכת נפרדת של רשות
מבצעת.
מה שהוליד את הדמוקרטיה הייצוגית לא
היה איפוא אלא בעיה תפקודית-טכנית
של הדמוקרטיה הישירה. גידול אוכלוסיית
האזרחים הפך את אסיפות העם היווניות
לעניין בלתי אפשרי. האליטה הפוליטית
מרוצה מהמצב הזה, המבטיח לה שלווה
ושקט בתוס טקס החיזור הארבע-שנתי
שלה אחר הכוח. לפיכך, עוטפת האליטה
הואת את הסחורה המשומשת שלה
באריזה מבריקה של ייאנחנו המייצגים
הטובים ביותר שלך". אבל אני, בעוונותי,
הרי מוכן למחול על הייצוג - לטובת
השפעה של ממש גם בתקופה שבין מערכת
בחירות אחת לזו שאחריה.
בואו ונקיס את ראי"י - רשימת אינטרנט
ישראל. רא"י תתמודד בבחירות לכנסת
עם סעיף מצע בודד: ייצוג שוטף לציבור
הרחב, באמצעות האינטרנט. כיוון
שהמערכת הפוליטית כולה אינה בשלה
עדיין למהפכה הזאת - נתחיל לכרסם בה
מבפנים, ממש כמו כמה מהמפלגות
המוכרות לנו, המצטרפות למשחק הפוליטי
רק כדי לחלוב את המערכת. אנחנו, לעומת
זאת, נפקיע מידי הפוליטיקאים האחרים
/<2/9 6
22/00/, כ6/ו
לכ כ ?ל//. שק
/0/ 2/2 6% 07
/ליקי], 0/7/69ק/0/
( 62"י - 62//
0% /200/,
2240 /3/כ/2
2/3 ל
/סץ-י//י . 22//62//
7
7/ץ 0/2 2/0/06
6 - 0/96/65
0/2 0/0/32 2/0
// /06/2: וכלי
לכנט יק5// קץ//,
/סן-//ש/. כ//26/
06
2
מעשה חושבי
5
מאי
1998
הזו ג 2 27ב
<<= 98 7 %; 999 2-ה ער א
משושינבי יי
את השימוש במושג יירצון העם" - פשוט
כיוון שנעמוד עם הייעם"י שלנו בקשר
מתמיד.
ראייי לא תהיה מפלגה שיש לה אתר
באינטרנט - אלא אתר באינטרנט שיש לו
מפלגה. המפלגה הזאת תתמודד - בבחירות
הכלליות הרגילות - על מקוס בכנסת,
ונציגיה יצביעו, יעלו הצעות לסדר היוס
והצעות חוק, על פי ההנחיות המתקבלות
באמצעות הרשת. אלא שכדי שלא נקדים
את המאוחר, הבה ונסקור תחילה את
דרכה של ראייי אל אולס המליאה.
בשלב הראשון, יוקס אתר ראייי, ויהווה
במה לרעיונות ולהחלפת דעות בנושאים
התמודדות בבחירות לכנסת, תיערך באתך
ראייי הצבעה לבחירת המועמדים ברשימה.
המערכת הממוחשבת תאפשר לקיים
בחירות המשלבות בין שיטת הפריימרו
הסגוריס (רק חברי המפלגה מצביעים)
ובין הפריימריו הפתוחים (הצבעה לכל
אדם). זאת, באמצעות קביעת מנגנון
המקנה העדפה לחברי המפלגה, שייהנו
מקול כפול או משולש. לחלופין, ניתן לנחל
במקביל פריימריז פתוחים ופריימריט
סגורים, למנות את הקולות בנפרד -
ולשקלל את התוצאות על פי ממוצע
המיקוסם בשתי הרשימות.
המועמדיס ברשימה יידרשו לחתוס על
התחייבות לפיה יצביעו על פי הנחיות
האתר - ומכתבי ההתחייבות שלהס יוצגו
פוליטיים (6זו). האתר ינוהל בשתי רְמַאז; /,
מעגל רחב, של גולשים מזדַמני 0 /2 גם הס ברשת. במקביל, יחתמו מראש על
המתעניינים בנושא - ומעגל > מכתבי התפטרות מן הכנסת שיופקדו בידי
מי שמבקשים להצטרף כחברים - > | 6)9-7 עורך דין, ויימסרו ליוייר הבית אם יחרגו
להתארגנות החדשה. אלה האחרונים,
יתבקשו להרשס באמצעות טופס 561
שיוצג באתר ולמסור את פרטי כרטיס
האשראי שלהם בפרוטוקול תקשורת
מאובטח (551). לאחר מכן יקבלו קוד
גישה וסיסמה ניתנת להתאמה אישית,
שיאפשרו להס להשתתף בהצבעות.
שלא כמו במפלגות המסורתיות, המגבילות
את הזכות להעלאת הצעות החלטה לחברי
המפלגה בלבד, מוכנה ראי לקבל הצעות
גס מגולשים שאינם חברים בה - ובלבד
שישאירו באתר את פרטיהם המלאים. כך
ייווצר מעגל שני של מתעניינים, אליו
אפשר יהיה לשוב ולפנות בהמשך, לצורך
רתימתו לעניין הכללי.
רא"י תקבע לעצמה כיעד להגיע למספר
מינימוס של חברים, שיאפשר ריצה לכנסת.
חיוב כרטיסי האשראי בדמי חבר מלאים
לא יחל אלא לאחר שהושג המינימום הזה.
עד אותו מועד, יתבצע חיוב חלקי בלבד,
לצורך מימון הפעלת האתר. בכך תהיה
משום דוגמה לעתיד: חתירה לחיסכון
בהוצאה הציבורית, תוך הקפדה על גביה
מהציבור רק לצורך מטרה מוגדרת.
עם השלמת מכסת החברים הדרושה לצורך
אותם חייכים לעתיד מהתחייבותם. נכון,
גתי משפט בישראל כבר קבעו כי מכתבי
קייבות של ערב בחירות אינם בדיוק
בגדר"חוזה מחייב - ובכל ואת יש להניח
כי יהיה להם כוח של שוט מסויים, ובכל
מקרה, משעה שיופרו - ברור יהיה כי
מדובר בחייכ שקרן. לא שיש בכך חידוש
של ממש במקומותינו, אבל לפחות כאן
יהיו בידי הציבור הוכחות לשקר.
בניית מצע המפלגה תתנהל באורח דומה:
מצעות יועלו באתר הבית של ראייי, הצבעה
תיערך כחודש לפני הבחירות ותימשך שבוע
ימיס - והתוצאות יפורסמו ברשת, ולופצו
בדואר אלקטרוני ובערו דחיפת מידע
(פטק) לחברים, אוהדים ומתעניינים.
ולאחר שתצלח דרכה של ראייי, והיא תגבר
על מכשלות אחוז החסימה - תהפוך
המפלגה לנציגת הדמוקרטיה הישירה
בעידן הדמוקרטיה הייצוגית. מדי יוס
יפורסמו באתר הבית של המפלגה הסוגיות
העומדות להצבעה בכנסת בימיס הקרובים.
כל נושא ייפתח לדיון ברשת (6[18) ויעמוד
להצבעה עד סמוך ככל האפשר למועד
ההצבעה במליאה או בוועדה. באמצעות
האתר, אפשר יהיה להציע הצעות דחופות
לסדר היום, שיובאו על ידי החייכים
הנבחרים אל מליאת הכנסת, לתרום
נאומים או קטעי נאומיס, אותס היו
הגולשיס ברשת רוצים לשמוע מעל הדוכן
- ואף להעלות הצעות חוק, על פּי המכסה
המוקצבת לכל חייכ וח'יכ. מערכת ההצבעה
באתר תמשיך לשקלל את קולות חברי
המפלגה וקולותיהס של אזרחים שאינס
חברים, תוך מתן עדיפות לראשוניס.
האם יהיו חברי הכנסת של ראייי בובות
מוחלטות? ובכן, ברור שמצבם לא יהיה
גרוע יותר מזה של אותס חברי כנסת יפי
נפש, המסבירים חדשות לבקרים כי יש
להם אמנס דעה משלהם, אבל קשה עליהם
דין התנועה. בוודאי שהשיטה הזאת אינה
נופלת מטכניקת ייהרב יחליטיי. יתרונה
העיקרי, לעומת זאת, הוא הרחבת בסיס
הכוח המוצא לעצמו ביטוי באמצעות
הרשת: לא רב בודד, לא סיעה, מזכירות,
לשכה או מרכז - אלא הציבור הרחב ביותר
בעתיד הרחוק מאד, אולי יומרו כל חברי
הכנסת במכונות הצבעה אלקטרוניות
המקבלות הנחיות מן הרשת. חישבו על
החיסכון בתקציבי המשלחות לחו"ל. כל
שצריך יהיה לעשות הוא משלוח שבב
המעבד באמצעות הדואר, והעברת התוכנה
המתאימה לוועידה הבין-פרלמנטרית
בקמציטקה. ואם שבב המעבד יעמוד על
כך, תמיד אפשר יהיה לשלוח איתו באותה
מעטפה את אשתו, מערכת הזיכרון המרכזי.
עד אז, אפשר אולי להותיר בידי חברי
הכנסת של ראייי חופש הצבעה במקרה
אחד בלבד: נניח שבסוגיה מוגדרת
מצביעים חברי המפלגה - באמצעות הרשת
- בעד עמדה אחת, בעוד ההצבעה
המקבילה, של מי שאינם חברים, מניבה
תוצאות שונות בתכלית. כאן ראוי לקבוע
שיטת פעולה הנגזרת מתוצאות שקלול
ההצבעות. אם ההפרש משמעותי ביותר -
הן במספר המוחלט של המצביעים והן
בתוצאות ההצבעה - ראוי להעדיף את
עמדת הרוב. אם הדעות חלוקות וההכרעה
היא עניין של קולות לא רביס - אפשר
להותיר בידי חבר הכנסת חופש הצבעה
על פי בחירתו האישית.
חברי הכנסת של ראייי ישבו במליאה עם
מחשבי מחברת, הקשורים במודס אלחוטי
אל האינטרנט ואל אתר הבית. כך יוכלו
להתעדכן בזמן אמיתי בהנחיות שולחיהם,
עד לרגע ההצבעה. כל אימת שיעלה חבר
כנסת של ראייי על דוכן הנואמים במליאה,
יציג את תוצאות ההצבעה באתר ויודיע
כי הוא פועל לפיהן. התוצאות יבוקרו על
ידי רואה חשבון או מי שהוסמך בבקרת
מערכות מידע, כאשר השימוש בפרוטוקול
7 מונע זיופים בהצבעה ברשת.
רא"יי תשתמש בכספי מימון המפלגות,
המגיעים לה על פי חוק, לכיסוי הוצאות
התפעול והתחזוקה השוטפת של אתר
האינטרנט שלה. מכרז לביצוע העבודה
הזאת יוצע אחת לשנה - גם הוא באמצעות
הרשת. שאר הכספים יופנו לפרויקט
"מחשב לכל ילדיי, של המפעל לפיתוח
חברתי.
מי יהיו מצביעי ראייי וחברי המפלגה! אין
כאן עניין של ימין או שמאל, דתיים או
חילוניים, אשכנזים או ספרדים. ראי היא
מפלגה ללא מצע - לבד מהמחוייבות לרשת.
בדרך הטבע, מתאימה מפלגה כזאת לייצוגן
של קבוצות הטרוגניות בתפיסתן
הפוליטיות, שיש להן, בכל זאת, מכנה
משותף סביב אינטרס בודד.
ניקח, למשל. את עולס המחשבים הישראלי
ואת התעשיה עתירת הידע. יש שם מצביעי
מערך וליכוד, חילוניס ודתיים. יש להם
אינטרסים משותפים - בין אם מדובר
בתחומי המיסוי הסבוכים על השקעות
הון סיכון, או הסדרת מעמדן של אופציות
המוענקות לעובדים בחברות צמיחה; בין
אס מדובר בסוגיית שער החליפין המכבידה
על היצוא ממנו חי הענף, ובין אם עוסקים
בנושאי חקיקה בתחומים דוגמת קניין
רוחני, פטנטים, קבילות מסמכי מחשב
כראיה משפטית וכן הלאה. ועוד לא הזכרנו
את תקציבי המדען הראשי, האוזלים תמיד
באמצע שנת התקציב. התיקוניס הנדרשים
בחוק המחשבים, בעיות הנובעות מניסוח
החלק הנוגע למאגרי מידע בחוק הגנת
הפרטיות, כל אלה דברים המשפיעים על
חיי היוס ום של אוכלוסיה הולכת וגדלה
של עובדי הענף - אשר אינה זוכה לייצוג
של ממש במערכת הפוליטית.
תופעת התת-ייצוג של ענפי הייצור והיצוא
בכנסת אינה עניין חדש. שלא כמו בארה"ב,
שס קיימת תנועה רוחבית בין המערכת
הכלכלית ובין הממסד - דוגמת רוס פרו,
למשל - מצטיינים חברי הכנסת והממשלה
שלנו בחפות כמעט מוחלטת מכל רקע
עסקי. אמרנו כבר קודס, שלהיות חבר
כנסת במקומותינו אינו עניין של כבוד
גדול מדי, וגם המשכורת, כידוע אינה
מציאה גדולה עבור מי שנהנים מרמות
השכר של צמרת המערכת
הטכנולוגית-עסקית. עבור כל אלה, יכולה
ראייי להיות כלי לביטוי היעיל ביותר של
רצונות, צרכים וציפיות מהמערכת
הפוליטית. רמת החדירה הגבוהה של
האינטרנט בשכבות האלה של הציבור
הופכת את העניין לפשוט עוד יותר.
60 8 2,/ 23/0 יי
22/0 20/7/90 2/5
כצי/ .200 0/6 24
כץ/ 2 0 קקיכ/2יט,
קכ/קיס, 6/ כ2/, 0/20//.
0 י2/= שי כ/ 2/6
2 3/57/ל, 3 22
30 יס 4/ ק'ק//יס/ 224
3/0 סי 06 / 6
כ 090/27 0 20/יוק
כא6ק - /00/2 42/ 35/2
5 קטיכ/ייס, ///2/, 30/0
שי 4 22כ/.
ראייי היא ההזדמנות להפוך לחלק מתקן
של הממסד הזה - מבלי ללקות בחוליים
המאפיינים אותו כל כך.
תגובות ורעיונות - 61ח. ו 646תט1
ייה
עשה חושב" מאי 1993
52
לוחמד א. באיאד
ההליך ב'חוח הוננה:
2 2212 (/
מהו תהליך: תהליך מגדיר באופן ספציפי
מי עושה מה, מתי ואיך. מילון וובסטר
מגדיר אותו כ"שיטה מסויימת לעשיית
דבר-מה, הכרוכה בדרך-כלל במספר שלבים
או פעולות." ברצוני להדגיש כי תהליך
מממש חלק משיטה, כגון טכניקה למידול
אוביקטים (פהו0061וח זסט[טס - דואס
6 ו100) [5], ברמת פרוט המבטיחה כי
התוצאות יחזרו על עצמן אצל כל מספר
של בני אדס שהוכשרו באופן דומה לעקוב
אחר שלבי התהליך. ואולם, בדרך-כלל
תהליכים מהווים מימושים מתועדים
מקומית של שיטות. תהליכים מפרטים
אילו כלים ישמשו למימוש שיטה.
בדרך-כלל מגדירים התהליכים מה צריך
לעשות, אבל הם מהווים רק חלק אחד
ממה שהשיטה מגדירה. הם עשוייס להגדיר
מערך של פעילויות, ברמה גבוהה או ברמה
נמוכה, שיש לבצע במהלך מאמצ פיתוח
התוכנה. בדרך-כלל הם מסודרים חלקית
על-פי רצף זמן (לדוגמה, פעילות א' חייבת
לבוא אחרי פעילויות ב' ו-ג', ופעילויות בי
ו-ג' חייבות להתבצע בו-זמנית). תהליכי
תוכנה יכולים להגדיר מערך של בדיקות,
או את האופן שבו יש לבצע בדיקה. כל
מערך שלס של תהליכיס כולל רשימה של
התוצריס האמוריס להתקבל
(80165ז6ע0611) כתוצאה מכל תהליך.
תהליכים מפעילים טכניקות
מוכוונות-אובייקטיביס (00).
בעוד ששיטה או טכניקה מגדירה את
התאוריה שביסוד הגישה, הרי שהתהליך
מטפל בהיבטים המעשיים של השימוש
בשיטה בסביבת פיתוח נתונה. טכניקה
מסבירה את הרעיונות המיושמים, ואילו
תהליך מתווה את הפעולות הקונקרטיות
המתרחשות. טכניקה יכולה רק לחזות
תוצאות, בעוד שתהליך יכול להגדיר את
אמצעי המדידה (61₪08וח) שישמשו
לאימות התוצאה.
תפקידי המנהל וחובותיו
כשלעצמן, טכניקות 00 אינן כוללות
בדיקות התקדמות, תעוד מקיף, או יכולת
מעקב דו-כיוונית אחר דרישות הפיתוח,
למרות שתכונות אלו חיוניות להצלחת כל
פיתוח באשר הוא. לעומת זאת, הן כוללות
תפיסות ומושגים, עקרונות, ותאוריס
מנחים לעשיית דברים.
כדי לטפל בנושאים אלה דרוש תיעוד
מפורט וחזרתי שינחה את עבודתנו ויבקר
אותה [1]. תהליך הוא הדרך הבסיסית
למימוש הזיקה בין טכניקות סס לבין
פיתוח מבוקר. יש לזכור כי תהליך הוא
תאור השלבים הנחוצים למימוש מטרה
מסויימת, בדרך-כלל קטע משיטה או כולה.
התהליכים הופכים תאוריות של ספרי
לימוד ותאורי שיטות לשלבי פעולה
אמיתיים. תהליכים מתועדים מאפשרים
לצוות הפיתוח ליישם טכניקות 00 ולהפיק
מיישומן תועלת באופן עקבי וחזרתלי. חיוני
להבין כי תהליכים הם שלבים מקודדים,
המתאריס את האופן שבו ארגון מסויים
משיג את יעדי הפיתוח שלו. פרוש הדבר
שאי אפשר לרכוש תהליכים מן המדף. הם
מחייביס פיתוח הדרגתי לאורך זמן.
ההנהלה אמורה לתמוך במעבר לפיתוח
מבוסס-תהליכים. זה אומר שאסור לנטוש
את התהליך בגלל לחצי לוח זמניס או
עלויות ראשוניות המאיטות את קצב
הביצוע של שלבים מסויימים בפיתוח.
לתהליכים יש חשיבות מיוחדת דווקא
לצוותי פיתוח 00 חדשים. אפילו בקבוצה
מאורגנת היטב, שיטות וכלים חדשים
גורמים לבלבול. פעמיס רבות תופסים
העובדיס את עצמס כפחות מיומנים
מבעבר, ושגרות העבודה המשותפת שכבר
התבססו משתנות בהכרח.
על ההנהלה לוודא כי הנהגת פיתוח
מוכוון-תהליכיסם תאפשר לחברי הצוות
לתרוס באורח חיובי. על ההנהלה להראות
כיצד התהליכים יסייעו להשגת יעדיו
הכולליס של הארגון, וכיצד הצוות וחבריו
משתלביס בתמונה הגדולה. אבל נראה כי
האתגר הקשה ביותר של ההנהלה בקידום
השימוש בתהליכים הוא להבטיח כי
העובדים לא יתייחסו לתהליכים כאל כלי
נשק נגדס. הדבר מחייב שינוי בחשיבת
ההנהלה, מן הפרט כיחידה הבסיסית אל
הצוות, וממדידת הביצועיס של הפרט
למדידת תהליכים. מדידת תהליכים
מבליטה בעיות וטעויות בתהליך. כאשר
משתמשים במדידות אלו לצורך ביקורת
ביצועי עובדים, במקוס כאמצעי חיוול
לשיפור התהליך, התהליך מועד לכשלון.
מהו תהליך? תהליך גדיר
באובן פבציב' מ' עושה
מה, מח' ואיך. מ'לון וובסטר
לגדיר אוחו כ"עויטה
מלטויימה לעששייה דבר-מה,
הכרוכה בדרך-כלל במלטבר
שלבים או בעולוח."
בעוד ששיטה או טנניקה
מגדירה את התאוריה
שביטוד הגישה, הרי
שהתהליך מטבל בהיבטים
המעשיים של העוימוש
בשיטה בסביבת ביהוח
[חונה. טכניקה מסבירה את
הרע'ונוח המיושמים, ואילו
ההליך מתווה את הבעולות
הקונקרטיות המתרחשות.
:0 066106 זה ]50
.| 606 ג
6 .5 60מזהמ0]א ע
7 .560 ,4021 816 01 811005 6חטתותס)
מעשצה חושב" מאי 1998
הו
=
= רצה
ו
חמשת התירוצים הנפוצים לאי-תעוד
תהליכיס
מוכוונות תהליכים קשה מאוד לאימוא.
בדרך-כלל רואיס בתהליכיס תוספת
ביורוקרטיה שתרומתה היחידה היא פגיעה
ביעילות הפרויקט. ראיה זו נכונה במקרים
רבים מדי, ויוצרת התנגדות לאימוא שיטת
העבודה בתהליכים. גס כאשר הארגון
מחוייב בכנות לאימוצ גישה
מוכוונת-תהליכים, צצים תרוצים רביס
לחוסר מימושה. הרשימה הבאה מביאה
כמה מהם, ויש עוד רבים נוספים שיידרש
מאמף רב כדי להתגבר עליהס:
1. "הצוות שלי חכם. הס מתכנתים כבר
שניס." תרו זה מעיד על אי-הבנה בסיסית
מהו תהליך. צוותיס מנוסים מפיקים
תועלת מתהליכים חזרתיים באותה המידה,
ואולי אף יותר מצוותים צעירים. אף שיתכן
כי לצוות מנוסה תהיה גישה קבילה
לחלוטין לביצוע מטלות מסויימות, הרי
שגישה זו תלויה בידע ספציפי שיש לחברי
צוות ספציפיים. הגישה אינה ניתנת
להרחבה או צמצום, העברה לאחרים או
מדידה. שינוייס סביבתיים עלוליס לגרום
לצוות קשיים מיותרים בהעדר תהליך
מפורש.
2. "אנחנו עסוקים מדי. אין לנו זמן
לתהליכים." אולי זה נכון, אבל מימוש
תהליכים יקצר את הזמן הדרוש לביצוע
מטלות מסויימות. בקנה מידה גדול יותר,
שיפור תהליכים אמור לקצר את מחזור
הפיתוח.
3. "אולי כשנתחיל בפרויקט חדש, אבל
התוכנית שלי רצה כבר שנים." האם יש
הזדמנות טובה מזוז דווקא בצוות היודע
את יעדיו, קל יותר לממש תהליכים. הצוות
מבין מה צריך להיעשות וכיצד יש לעשות
זאת. תעוד שיטות וטכניקות חדשות קשה
בהרבה.
4. "תעוד תהליכים הוא תעסוקה מיותרת
שאף אחד ממילא לא יקרא לעולם."
למרבה הצער, הדבר נכון בארגונים רבים
מדי. אם המטרה היחידה של תעוד התהליך
היא לשבת על המדף, אין טעם לטרות
במימוש התהליך, אבל אם הצוות מבין כי
התהליכים נועדו למענס, הרי שהמדידות
שיבצעו ישמשו בעיקר לשיפור התהליכים.
אם הצוות מבין כי התהליכים מאפשריס
להם לשפר את עבודתס הם, הרי
שהתהליכים אינס מטלה מיותרת.
5 ייתוכנה היא תהליך יצירתי, לא פס
ייצור." זהו אחד התרוצים הקשים ביותר
לסתירה, משוס שהוא מחייב חינוך מחדש
מקיף בכל רחבי הארגון. יסודו בתפיסה
השגויה, שלפיה טכניקות, כגון פיתוח
תוכנה, הכרוכות ביצירתיות, אינן ניתנות
לתעוד. טענתי היא כי בהיעדר תהליכיס
מוגדרים, אין צוות הפיתוח מסוגל ליישם
באופן עקבי שום גישת פיתוח. גס המכון
להנדסת תוכנה (6זג\ו501 - 581
שוטןוופח] פחוזס6הופחם) תומך בגישה זו.
ללא התהליך, המפתחים מיישמים
בחופשיות את גרסתם האישית הייחודית
לפיתוח תוכנה. גישה זו מסוכנת במיוחד
במימוש טכניקת 00 חדשה. תהליכי פיתוח
בסיסיים חייבים להיות בנמצא לפני
שמתחילים בפרויקט, ויש לשכללם באופן
שוטף עס הבשלת התוכנית.
איפה ואיך להתחיל!
עד כה, רק קומ ארגונים בנו מערך
תהליכים מוגדרים לפיתוח תוכנה. גם
קבוצות הפועלות על-פי תהליכים אינן
מרבות להקדיש את הזמן והכסף הנחוצים
לביצוע הערכה ושיפור תהליכים ממשיים.
התייחסות מבטלת שאינה רואה בתהליכים
אלא רשימות כללים בסדר שרירותי כלשהוּ
היא תופעה שכיחה ביותר. בארגונים רבים,
בעיקר אלה המנסים להתאים את עצמם
למודל בשלות יכולות (עו1[וטק 68
060 ץוווה!א) של המכון להנדסת
תוכנה (ַא1א581/6), נתפסת המשימה של
הפיכת כל פעילות לתהליך כיעד עיקרי.
לדעתי זו גישה מוטעית. ארגוני פיתוח
תוכנה קיימים כדי לפתח תוכנה ולא
תהליכים.
הכוונה של 51/01 (1), ושל תוכניות
נוספות לשיפור תהליכים כגון ק9ז800151
1] ו-5106 [2], אינה להעביר את המוקד
מפיתוח תוכנה אל פיתוח תהליכים, אלא
להשתמש בתהליכים ובשיפור תהליכים
כדי לפתח תוכנה בצורה טובה יותר. דווקא
לאור העיסוק המופרו בנושא והלח
לשיפור תהליכים, קל מאוד להגיע
ליישיתוק תהליכיםיי, שיתוק תהליכים,
על-פו הגדרת יורדון [6], מתחולל כאשר
צוות הפרויקט כורע תחת הטכנולוגיה
החדשה ובסופו של דבר מבובז את כל
זמנו על (א) נסיון להבין את הטכנולוגיה
החדשה, (ב) ויכוחיס על יתרונות
הטכנולוגיה החדשה, או (ג) נסיון להפעיל
אותה. ברמת המיקרו של התהליך
(המפורט), שיתוק כזה עלול לגרום
לצוותים לשכוח כי הס מפתחים תוכנה,
ולא תהליכים.
ביבליוגרפיה
-00[601 10 חסו!ופחהז1 ,1 61 .5 .1( 886 . 1
וו 20 6610 86 ו 50 6166וזס
19961 .ט6ש) 2,9 461
00זק סזם 8011 - 52108 .4 פחו!זסכ] .2
8610710 6880111 חב והסרתוטטסזכותו
4 :50
8 סזהצו]50 ,.1ה 61 .] ה[הצטא .3
6 .+ח6ווטצסזקות1 6חה 1ח6ר880%%ה
810% . ו[ סהסזקכ ג ?ג 80077578
.4 ,א ,0זס] א , 68חופט₪
.1 פופפוזו!0 ,. .6 וססש\,. 0 .1 א[טפק .4
ווה עוו[וטהקה6 סד ₪
5016 סו פהווסווקוח] זס] 6%הו01061
.1858) , 1680108 , ל6]פט) ח400150/ , פפ6ססזק
.5
6סוס-וסטןס 0 .81 66 .1 , פטהטוט .5
1100-1 חס . הפוצסכ] 6ח8 פחו[טטסוא
1991 ,1 ,011168 006א8|6ח
8 010הו[166 זס) 18 6וחה0) ג .15 הס6זטס/ .6
פהוסטהפח סזהצו5011 :18הוזס1ט 1 , ז6]פההזיך
0 ץעה .1 186 601[סזק
.9 ,סז ע500100 זט)טקוו 0
מוחמד א. פאיאד
(80ע8 .5 60הזהסן/):
060.זחט. 187806908 הוא פרופסור חבר
באוניברסיטת נבדה.
ע) [אוא0/ו56, הנקרא בקיצור [א1א6 טזהצוו]50,
מורכב מחמש רמות בשלות: ראשונית, חזרתית,
מוגדרת, מנוהלת ומיוטבת. רמות המודל הפכו לחלק
משפת הדיבור הניהולית והמקצועית.
-
+ +
?/
כ
כ-! כל 1996 9ק/ק
כי9/00 2/200/200
( ק510105170 6חו0ן 0 )
70 /ככ-29,,
606 ₪ 155
9/62) 50אי 220/
50/290/, כי כו
4 27090
2 לק
6 66 6 הלכו
א/כו/ן- 6/כיייקשי 0262
6 גי'כ2.
0/5 ₪29י/] 222(
ו 6 2 אק
2 27 25
0/7 2 6 כ
"וכו קק//". 66 כו
6 (;2/2/, ליק
..43
/9/ אש/יק א3/יק 0
לי 6אכו, 7
6 29
וק 3 72 002/06
6 23/0% כא/
3 כ /י.
2 *2/י] 6/כס)..
הציור מאוסף מוזיאון נחום גוטמן
מנחס גוטמן 6
חלפו כמה שנים מאז שינית את עולם תיכון התוכנה. איך אתה מרגיש כשאתה
ש: טוב,
מביט לאחור!
ת: למעשה, חשבתי על הימים האלה בדיוק לפני שהיגעת. אתה זוכרז כולס כתבו ב-6,
הבלה היתה שהם היו ממש טובים. האוניברסיטאות לימדו היטב, והוציאו דורות של
הוו
מ מיומניס - בהדגשת המלה ימיומניסי - בקצב מסחרר. וזה מה שיצר את הבעיה..
ש: בעיה!
ת. כן, בעיה. אתה זוכר איך פעס כולם כתבו ב-60801!
ש: ברור, גם אני.
ת: טוב, אז בהתחלה, התייחסו לתכנתים כאל חצי-אלוהים. המשכורות שלהם היו גבוהות,
והם נחשבו למשפחת המלוכה.
ש: היו זמנים, מה!
ת: בדיוק. או מה קרה? ליבמ נמאס מהעניין, והיא השקיעה מיליוניס בהכשרת תכנתים,
עד שאפשר היה להשיג עשרה מתכנתים בשקל.
ש: לכן עובתי. המשכורות ירדו תוך שנה, עד שאפילו להיות עיתונאי היה משתלם יותר.
ת: בדיוק. טוב, אז בדיוק אותו הדבר קרה עם תכנתי 6.
ש: אני מבין. אז מה?
ת: טוב, אז יוס אחד, כשישבתי במשרד שלי, חשבתי על מזימה קטנה, שתוכל אולי להחזיר
את המצב לקדמותו. חשבתי לעצמי: ימעניין מה יקרה, אם תהיה שפה כל-כך מסובכת,
שיהיה כל-כך קשה ללמוד אותה, עד שאף אחד לעולס לא יוכל להציף את השוק בתכנתיםני
למעשה, חלק מהרעיונות לקחתי מ-10א, אתה יודע, וס0חוצו-א. זו היתה מערכת גראפית
כל-כך כבדה, שאפשר היה להרי אותה רק על 3/60 חט5. היה שם כל מה שרציתי. תחביר
מורכב עד כדי אבסורד מוחלט, פונקציות מוורות, ומבנה דמוי-00. אפילו כיוס אף אחד
לא כותב קוד גולמי ב-%וס6חוצו-א. ]וזס]א היא הדרך היחידה להתקדם אם רוצים לשמור
על שפיות...
ש: אתה צוחק?
ת: ממש לא. בעצס היתה עוד בעיה. אוחש נכתבה ב-6, וזה אומר שכל תכנת 6 יכול בקלות
להפוך לתכנת מערכות. אתה זוכר כמה הרוויח פעם תכנת במערכות גדולות:
ש: בוודאי שאני זוכר, הרי זה מה שעשיתי פעם למחייתי...
ת: טוב, או השפה החדשה היתה צריכה להיות מנותקת לגמרי מ-אוווש, על-ידי החבאת
בל ה-68115 וח6זצץ9 שמחברות ביניהן כל-כך יפה, כדי לאפשר גם לחבריה שהכירו רק ₪08
להתפרנס בכבוד...
ש: אני לא מאמין שאמרת את וה -
ת: טוב, כבר עבר המון ומן, ואני בטוח שרוב האנשים כבר הבינו בעצמם ש-++6 היא בובו
ו הלמר שה לקת לה הרבה לופר ומך ממה שתשבתי-
ש: איך בדיוק עשית את זה
ת: ואת היתה אמורה להיות סתם בדיחה, מעולס לא חשבתי שאנשים יקחו את הספר
מ
ברצינות. כל מי שיש לו טיפת שכל בקודקוד יכול לראות שתיכנות מכוון-אובייקטים מנוגד
לאינטואיציה, בלתי-הגיוני ולא יעול..,
ש: מה!
ת: ובעניין ה"קוד הניתן לשימוש חווריי
ש: טוב, למעשה אף פעם, אבל..
ת: הנה לך. ו /
0 .0 2 תחשוב, יש כאלה שניסו, בהתחלה. כמו החברה מאורגון - זסווט!א
6 . חושב שקראו לה, הם ממש נהיו חולים כשניסו לשכתב את הכל בשפת +6%
ת
ל או 91. ריחמתי *לים, אבל חשבתי שאנשים ילמדו מהשגיאות שלהם...
ש: מסתבר שלא: [
ת: אפילו לא ק : -
וצת. הצרה היא שרוב החברות משתיקות את הפשלות הגדולות שלהן, והיה
קשה להס להטבי
יל להטביר לבעלי המניות הפסד של 30 מיליון דולר. אבל מגיעה להס מחמאה בכל
את, כי בסוף וה הצליח להם.
- השמעת על חברה שעושה שימוש חוזר בתוכנותיה!
ש: זה הצליח! נו, אז אתה רואה, זה מוכיח ש-00 כן עובד.
ע: כמעט. החלק ה-6!פ8זטסטא6 היה כל-כך גדול, שהטעינה ארכה חמש דקות, על תחנת
גבודה של ק1, עם 128 מייב /א(4. אחר-כך הקצב היה כמו טפטוף של ברז דולף. האמת
זיא שחשבתי שואת תהיה בעיה רצינית, ויפטרו אותי תוך שבוע, אבל לאף אחד לא היה
איכפת. חטפ ו-17 שמחו נורא שיוכלו למכור קופסאות חזקות כל-כך, עם משאבי מיחשוב
גצומים רק כדי להריץ תוכניות זניחות. אתה יודע, כשהצלתנו להפעיל את מהדר ה-++6
קראשון שלנו, ב-4187, והוא ביצע הדרה למשפט 6!זס/ 1161!0, היינו המומיס מהגודל
של ה-8016זטס6א6. 2.1 מייב!
ש: מהי טוב, המהדרים התקדמו מאד מאו...
ת: באמת! נסה להריץ על הגירסה החדשה של ++5 ותראה אס השינוי עולה על חצי מייב.
ייש דוגמאות ממש מהזמן האחרון, מכל העולם. וחס16|66 תפוזוזם כמעט אכלו אותה בגדול,
אבל למזלם הס הצליחו לבטל את כל הפרויקט ולהתחיל מחדש. בזה היה להם יותר מזל
מאשר ל- וח16!600 חגו[3ז81ט4/. ועכשיו נודע לי ש-5ת6מוסו5 בונה דינוזאור משלה, והדאגה
(וברת ככל שהחומרה גדלה כדי להתאים לגודל ה-18068ט60א6. נכון ש-6סח8]!וזסותו 6!קוז!טות
זה כיף!
ש: כן, אבל ++6 היא בבסיסה שפה הגיונית...
ז: אתה באמת חושב כך, לא! ישבת פעם ועבדת על פרויקט ב-++6! זה מה שקורה: קודס
כל, הכנסתי שס מספיק מלכודות כדי לוודא שרק הפרויקטים השוליים ביותר יעבדו במכה
ראשונה. לדוגמה, פַחו80סח6טס זסוגזטקס. בסוף הפרויקט זה ישנו כמעט בכל מודול, כי
התכנתים מרגישיס שהם ממש חייבים להכניס את זה, כי ככה לימדו אותס בקורס. ואז,
בכל מודול יש לאותו זסוגז6קס משמעות שוגה לחלוטין. עכשיו, נסה לאחד את כל המפלצת
הזאת, בפרויקט שיש בו אולי מאה מודולים נפרדים. ואל תשכח את החבאת הנתונים.
אלוהים, לפעמים אני לא יכול שלא לצחוק כשאני שומע על הבעיות שיש לחברות שמנסות
לבנות מודולים שישותחו ביניהס. לדעתי המילה יסינרגיסטיי הומצאה במיוחד כדי לסובב
את הסכין אחרי שהוא ננעץ בצלעותיו של מנהל הפרויקט...
ש: אני חייב לומר, שזה מתחיל להגעיל אותי. אתה אומר שעשית את זה כדי להעלות את
שכר התכנתים: זה ממש מעשה מגונה...
ת: לא ממש. כל אחד יכול לבחור. לא ציפיתי שהדברים יצאו משליטה עד כדי כך. בכל
מקרה, אפשר לומר שהצלחתי. ++6 גוססת עכשיו, אבל התכנתים עדיין מקבלים משכורות
גבוהות - בעיקר המסכנים שצריכים לתחזק את כל הזבל הזה. אתה הרי מבין שאין שוס
אפשרות לתחזק מודול תוכנה גדול ב-++6 אס לא כתבת אותו בעצמך!
ש: מה פתאוס:
ת: אתה לא בענייניס, מה? זוכר את ה-]טש6קץו!
ש: כן, כמובן.
ת: זוכר כמה זמן לקח לחפש ב-116] ז6806ו] רק לגלות ש-8001681860 מספר בדיוק כפול!
תחשוב כמה זמן לוקח לאתר את כל ה-1/260668 החבויים בתוך 6185%6% בפרויקט גדול...
ש: אז איך אתה מסביר את ההצלחה שלך!
ת: זוכר מה היה גודל ממוצע של פרויקט ב-6! כששה חודשים. לא ממש מספיק לבחור
עם אשה וילדים כדי לקיים רמת חיים סבירה. קח את אותו פרויקט וכתוב אותו ב-++6,
ומה קיבלת: אני אגיד לך. שנה עד שנתיים. לא גדולז כל הבטחון הזה בעבודה הודות
לטעות אחת בשיקול דעת. ועוד דבר. האוניברסיטאות לא מלמדות 6 כבר כל-כך הרבה
זמן, עד שנוצר מחסור בתכנתי 6 טובים, בעיקר כאלה שיודעים משהו על תיכנות מערכות
אןת. כמה חבריה היו רוצים לדעת מה עושים עס שס!!גוח, כשכל השנים האלה הם
משתמשים ב-צוסם - ואף פעם לא טורחים לבדוק את ה-6006 תזטו6ז. למעשה, רוב התכנתים
ב-++6 זורקים לפח את ה-60065 חזטוטז שלהם. מה קרה ל-'1' הישן והטוב! אז לפחות
ידעת שיש שגיאה, בלי להתעסק עם כל ה-/] , 64108 .אוסזוו1 הזה...
ש: אבל אין ספק שה-66ח8וו6חמו חוסך המון ומן?
ת: האמנם! הבחנת פעם בהבדל בין תוכנית פרויקט ב-6 לבין תוכנית פרויקט ב-++6! שלב
0-ו
2
=
₪
5
=
ה
4
2
כ
ב:]
>
בק
5
יך להיות
התכנון בפרויקטים ב-++6 ארוך פי שלושה. בדיוק -- 6 ל -
נורש (1816160) יהיה כזה, ומה שלא צריך להיות לא / 0 ---
פעם על דליפות זכרון בתוכנית :6 יש היוס תעשיה שלמה 7 8
החברות מוותרות, ומשחררות את המוצר כפי שהוא, בידיעה שהוא דולף ו
1 כדי לחסוך את ההוצאה הכרוכה באיתור כל הדליפות...
ן ש: אבל יש כלים...
ן ת: שרובס נכתבו ב-++6.
ש: אס נפרסם את זה, יעשו לך לינצי, זה ברור לך! -
ת: אני בספק. כפי שאמרתי, ++6 כבר עברה את השיא שלה, ושוס חברה עס שכל לא
| תתחיל היום פרויקט ב-++6 בלי תוכנית ניסוי מוגבלת (81) זס1וק), שתשכנע אותם כי
ו זו הדרך הבטוחה לאסון. ואם לא, אז מגיע להם. אתה יודע, ניסיתי לשכנע את דניס ריצי
לכתוב אות בשפת ++6...
| ש: אלוהים אדירים. מה הוא אמר?
| ת: מול שיש לו חוש הומור. נדמה לי שגם הוא וגם בריאן הבינו מה אני עושה, כבר אז,
| אבל אף פעם לא גילו. הוא אמר שיעזור לי לכתוב גירסת ++6 ל-005 אם אני מעוניין.
| ש: והיית מעוניין?
ת: למעשה, באמת כתבתי 205 ב-++6, אעשה לך הדגמה אחרי שנגמור. יש לי אותו על
0 20 06 בחדר המחשב. הוא רא כמו טיל על ארבעה יעיימים, ותופס רק 70 מגה על הדיסק.
ש: איך הוא על 6ק
ת: עכשיו הצחקת אותי. לא ראית אף פעם את 95 פשוסחוץ! זו ההצלחה הכי הגדולה
שלי, אף על בי שכמעט הרסתי הכל לפני שהייתי מוכן...
ש: אתה יודע, הרעיון של ++אוחז דווקא מוצא חן בעיני. בטח יש מישהו שמתכוון לנסות
את זה.
ת: לא אחרי קריאת הראיון הזה.
ש: מצטער, אבל לא נראה שנוכל לפרסם אותו בכלל.
ת: אבל זה סיפור המאה. אני רוצה רק שחברי התכנתים יזכרו אותי בגלל מה שעשיתי
למענם. אתה יודע כמה תכנת ++6 מקבל היום?
ש: בפעס האחרונה ששמעתי, תכנת מעולה באמת שווה 80-70 דולר לשעה.
ת: רואה! ואני בטוח שזה מגיע לו. זיהוי כל הטריקיס שהכנסתי ל-+6% אינו עבודה קלה.
וכמו שאמרתי קודס, כל תכנת ++6 חש מחוייבות, כמעט כאילו נשבע שבועה, להשתמש
בכל מרכיב אפשרי של השפה בכל פרויקט. למעשה זה ממש מעצבן אותי לפעמים, למרות
שהדבר משרת את מטרתי המקורית. אני כמעט אוהב את השפה הזאת אחרי כל הזמן
שעבר...
ש: אתה מתכוון שלפני כן לא אהבת אותה!
ת: שנאתי אותה. היא אפילו נראית מגושמת, אתה לא חושב! אבל שהתמלוגים מהספר
התחילו לזרום... טוב, אתה מבין...
ש: רק רגע. מה עם פססחסזס!סז: אתה חייב להודות שזה שיפור שהכנסת, בהשוואה ל-פזטזחוסק
| של 6.
| ת: המממ. תמיד תהיתי בקשר לזה. במקור, חשבתי שכך עשיתי, אבל יוס אחד שוחחתי
על כך עם בחור שכתב ב-++6 ממש מההתחלה. הוא אמר שאף פעם אינו מצליח לוכור אם
המשתנים שלו הם 160760060 או 066חסזס0ז06, אד הוא תמיד משתמש ב-פופוחוסק. הוא
אמר שהכוכבית הקטנה תמיד מזכירה לו. ;
ּ ש: טוב, בשלב הוה אני בדרך-כלל אומר ייתודה רבה לךיי, אבל במקרה הנוכחי זה לא ממש
| מתאים...
ת: תבטיח לי שתפרסם את וה. המצפון שלי נוקף אותי בומן האחרון.
ש: אני אודיע לך, אבל נדמה לי שאני יודע מה יגיד העורך של
/ ת: מי יאמין לזה ממילאז בכל מקרה, אתה יכול לשלוח לי עותק של הקלטתו
ש: את זה אני יכול לעשות.
שילוב עקרונוח ח'נוכייח
ועקרונוח הנדטת תוכנה
בניתוח ומחקר של ,
= מערְכח הוראה נבונה :
דילי אילון-מונדרר
[וריח זהבי ₪
מקסים ברוקהיימלר
מכון ויצמן למדע
באשר ניגשים לבתח תוכנה
שתשמש במערכת הוראה
גבונה, מסתמנים מצד אחד
ער עקרונות חינוכיים
מתחום ההוראה באממצעוח
מחשב, ומצד שני עַל
צקרונות מתחום הנדסת
תוכנה. בצווח הב'תוח
מלשתתבים בדרך בלל
אנשים שמומח'יותם היא
באחד משנ' התחונלים הללו.
הצלחת העבודה תלויה
בדה רבה ביבולת לחרגם
דרישות מתחום אחד
למונחים בתחום העני.
בלאמר נתאר לומידה
שבותחה במחלקה להוראח
המדעים במנון ו'צמן,
בשהדגש 'ה'ה לא רק עַל
המוצר עצמו, אלא עַל
שיטת הב'תוח במבגשו בין
שת' דיטציבלינות.
לה 1 מציגה במקביל את העקרונות העיקריים בתחום החינוך ובתחוס הנדסת התוכנה
טבלה ו |
שהינחו את פיתוח הלומדה.
טבלה 1: הקבלה בין עקרונות חינוכיים ועקרונות פיתוח תוכנה
עקרונות חינוכיים עקרונות פיתוח תוכנה
גמישות תוכנה
כלליות תוכנה
תעוד ברמות שונות של פרוט לצורך בקרה
יישוס שיטות מתחום הבינה המלאכותית (41)
כל הנייל
התערבות אנושית
אפשרות להרחבת התוכנית
התבססות על ניסוייס בכיתות
הדרכה מבוססת אבחון
שימוש בלומדה ככלי מחקר
הסברים לטבלה:
1. גמישות תוכנה, עקרון כללי מתחום הנדסת תוכנה, מאפשר ביצוע שינויים בתוכנה בקלות יחסית, ולפיכך
תיתכן בקרה אנושית על תהליך ההוראה.
2. פיתוח תוכנה בצורה כללית, עקרון מקובל בהנדסת תוכנה, מאפשר הרחבה של התכנית בהתאם לצרכים
חינוכייס, ומצדיק את ההשקעה שבפיתוחה
3. אחד מעקרונות הבינה המלאכותית הוא שימוש במשוב התוכנה עצמה לצורך שיפורה. יישוס עקרון זה נותן
אמצעי לבסס את פיתוח הלומדות על תוצאות אמפיריות - וזוהי דרישה מתחוס החינוך
4 אחד הכיוונים החינוכיים המקובלים כיום הוא ביסוס ההוראה על אבחון אינדיבידואלי של מאפיינים שוניס
של התלמיד. אבחון כזה עולה בקנה אחד עם טכניקות שונות מתחום ה-1., המאפשרות ליצור את האבחון
הממוחשב של תגובות התלמידים ולהשתמש בו כבסיס להוראה
5. שילוב העקרונות מתחום הנדסת התוכנה מאפשר שימוש בלומדה לביצוע מחקרים חינוכיים, כפי שנראה
בהמשך.
הלומדה שנתאר עוסקת בתבניות
ובפונקציות ממעלה שניה בהקשר לתכנית
הלימודים במתמטיקה. מבנה השאלות
שהלומדה מציגה לתלמיד הוא מציאת
תנאים על המשתנה החופשי או התלוי של
פונקציה ריבועית, הדרושים לצורך קיוס
תנאים נתונים על המשתנה השני (לדוגמה,
עבור אלו ערכים ממשיים של הביטוי
א הוא שלילינ) קיימות מספר דרכיס
לפתרון המתאימות לכלל הבעיות שאותן
ניתן ליישם באמצעות הלומדה: הצבה
לצורך חיפוש פתרון, בדיקת חוקיות, זיהוי
ואימות ע"י הסתכלות על גרף, הצדקה
אלגברית, ושילוביס שונים של דרכי
הפתרון הללו,
פיתוח הלומדה נעשה בשני שלבים. הגרסה
הראשונית פותחה על-ידי דב קדישאי [2]
והגרסה הנוכחית על ידי לילי אילון-מונדרר
[5 שתי הגרסאות התבססו על מודל
תאורטי שפותח על ידי נורית זהבי [1].
הדגש בגרסה הנוכחית הוא על גמישות
וכלליות התוכנה. בבניית התוכנה השתתפו
שני סטודנטים להנדסה מהולנד, 188
5 ו- זספחסוק 0ל!ם, אשר הגיעו לארצ
במסגרת חילופי סטודנטים בין מוסדות
אקדמיים.
הפרק הראשון של המאמר מכיל תאור של
הרקע התאורטי וסקירה הסטורית של
התפתחויות בתחום החינוכי ובתחוס
פיתוח תוכנות שתרמו לעיצוב הלומדה.
ניתן להסתכל על ההתפתחויות בכל תחום
בנפרד, אך ניתן גם לראות כיצד העקרונות,
המתוויס את פיתוח התוכנה המוצגת,
צמחו על בסיס של התפתחויות הסטוריות
מקבילות בשני התחומים. הפרק השני
מציג את הקוויס העיקריים של הלומדה
מנקודת ראות של המשתמש, מערכות
ההנחיה של הלומדה ומערכות האבחון
המהוות בסיס להנחיה. הפרק השלישי
מתאר בקצרה את המבנה הפנימי של
הלומדה ואת שיטת הבנייה של מרכיבי
התוכנה העיקריים. הפרק הרביעי מציג
את הלומדה ככלי מחקרי וכולל הצגה של
מערכת ההערכה הממוחשבת המהווה חלק
מהלומדה.
רקע תאורטי וסקירה הסטורית
נציג את ההתפתחות ההסטורית בגישות
לפיתוח לומדות, במקביל להתפתחויות
רקע בתפיסה של ההוראה והלמידה,
ונתייחס בעזרת טבלה 2 לכל אחד מכיווני
ההתפתחות המקבילים.
טבלה 2: התפתחות כיווני לומדות על רקע כיווני
התפתחות כיווני לומדות
לומדות 641 (ם1051100110 41060 זסוטקותס6)
לומדות המבוססות על תאוריות קוגנטיביות של
למידה
* לומדות 115 המבוססות על מודלים פנימיים של
התלמיד ושל הידע, ועל ניתוח תהליכי למידה
והוראה (יישוס על-ידי שימוש בעצים לייצוג
ידע)
* לומדות בשיטת "עולמות זוטא'' (05!זסצוסזסו1/)
לומדות הכוללות שילוב תהליכי הוראה ולמידה
* לומדות הכוללות ניתוח של כוונות התלמיד
על-סמך דו-שיח עס התלמיד
* לומדות הכוללות הנחיה מודרכת
* פיתוח מודולי תלמיד ומודולי ידע על בסיס
טכניקות שונות מתחוסם ה-41
לומדות המבוססות על הערכה
* שימוש במחשב לצורך דיווח על התקדמות
קוגניטיבית
* דיווח על תהליכי עבודה לתלמיד עצמו
לומדות המאפשרות גישה למורה בפיתוח ובמעקב
אחר הפעלתן
* לומדות יישקופותיי למורה המכילות כלי מעקב
בזמן אמיתי אחרי עבודת התלמיד
* פיתוח לומדות גמישות
* פיתוח כלי דו-שיח להגדרת פרמטרים של לומדה
על-ידי מורה
ניתן להבחין בין מערכות הוראה
ממוחשבות שהתפתחו בשנות ה-70
המוקדמות לבין סוגי המערכות שהחלו
להתפתח מסוף שנות ה-70. המערכות
הראשונות מאופיינות על ידי לומדות מסוג
1 (מסנוסטזופת] 41060 זסזטקות 0 ))
בהן ההוראה מבוססת על תגובות קבועות
למצבים קבועים. בסוף שנות ה-70 ובשנות
ה-80 המוקדמות התפתחו הלומדות ונהיו
מורכבות יותר ומבוססות על
אינדיבידואליזציה ועל פיתוח מודלים
התפתחות כלליים
רקע
גישה ביהוויוריסטית
גישה קוגניטיבית
תאוריות קוגנטיביות המבוססות
על הוראה אינדיבידואלית
תאוריות למידה בדרך של בניית
ידע על-ידי התלמיד
תאוריות המשלבות הוראה עס
לימוד עצמי בגישת החניכות
הקוגניטיבית והמודל של קחוס5%
התפתחות גישות חלופיות להערכה
דגש על שינוייס בתפקיד המורה
תאורטייס של התלמיד וההוראה.
ניתן לציין שני כיוונים עיקריים בפיתות
לומדות אלן:
(א) מערכות הוראה נבונות
5 (0ח516ע5 פתוחסזט7 1ח61!186זח1),
מערכות אלו בנויות על שלושה מודלים
עיקריים: מודל ידע, מודל תלמיד ומודל
הוראה המקשר ביניהס. במערכות
מוקדמות יותר מסוג זה ההוראה מבוססת
על ביצועי התלמיד בלבד. במערכות
מאוחרות יותר ההוראה מבוססת על ניתות
של תהליכי למידה. ספרו של זספח6/
[18] מכיל סקירה מקיפה על התפתחות
מערכות 15], הצלחות וקשיים בתחוס
זה.
(ב) מערכות ללימוד בשיטת בניית הידע
על-ידי התלמיד עצמו - "עולמות זוטא"
(105סאוסזסו1/). אבי השיטה הזו הוא
חסקג? [12] אשר יישס אותה בפיתוח
סביבות לימודיות המבוססות על התנסות
עצמית של ילדים בתוכנית בשפת לוגו.
מערכות 641 ומערכות 115 מוקדמות
מתקשרות לגישות הביהוויוריסטיות
הקלאסיות המתייחסות לידע בתור עובדות
הקשורות זו לזו וללימוד כרכישת הידע.
לפי הגדרה זו הוראה היא העברת הידע.
לעומת זאת, התפתחות מערכות 115
מאוחרות ולומדות בשיטת "יעולמות זוטא"
קשורות להתפתחות הגישה הקוגניטיבית
בתחום החינוך והפסיכולוגיה. עיקרה של
הגישה הקוגניטיבית היא הגדרת הידע
כיכולת להבין עקרונות, וראיית הלימוד
כרכישת יכולת זו. רכישת היכולת תלויה
בתכונות של התלמיד עצמו, ומכאן הרקע
להעמדת התלמיד במרכז ההוראה.
התפתחות הגישה הקוגניטיבית לוותה
בפיתוח של תאוריות למידה שונות,
שבמרכזן ניתוח של יכולות התלמיד
והתפתחותו כבסיס להוראה. מערכות 11%
המאוחרות המבוססות על ניתוח תהליכי
למידה, מתקשרות לגישה הקוגניטיבית.
על בסיס שתי גישות כוללות אלה, התפתחו
לומדות המשלבות לימוד עצמי עם הנחיה
חלקית. פיתוח התוכנות בכיוון המשולב
מתקשר עם תאוריות קוגניטיביות
המשלבות הוראה עם לימוד עצמי. בין
התאוריות בכיוון המשולב ניתן לציין את
.
עשה חושביי מאי 1998
₪
+
תאוריית ה""הניכות הקוגניטיבית".
תאוריה זו הוצגה לראשונה ע"י 5חו!0201)
ואחרים [6]. עיקרה של השיטה היא
הוראה על-ידי חיקוי מומחה, כשבהגדרת
התחוס הנלמד אין להתייחס רק לתוכן
הקשור לתחוס, אלא גס להיבטים רחבים
יותר, אסטרטגיות כלליות הקשורות
לפתרון בעיות בתחום, ושיטות חשיבה
המתאימות לתחום. גישה זו התפתחה
מכיוונים שונים, כפי שנראה בהמשך.
נפתח במודל הוראה ולמידה של קוח5%6
[17]. מודל זה מקשר בין מודל תאורטי
של הבנה לבין שיטת הוראה. התאוריה
כוללת חלוקה לרמות הבנה: החל מרמה
ביצועית דרך רמה הקשרית ועד לרמה
לוגית (חשיבה מופשטת). מבחינת
ההוראה, המעבר משלב לשלב ברמות
ההבנה הוא משמעותי ביותר. כאשר הוא
נעשה בשיטת הלימוד העצמי, במידה ויש
צורך בהנחיה, יש להעדיף הנחיה כללית
על-פני הנחיה מפורטת ולהוסיף הנחיה
רק במידת הצורך.
560 [14] מדגיש את תפקיד המורה
- הנחיה תוך כדי מעקב מתמיד אחר הצורך
של התלמיד. ההדרכה הולכת ופוחתת עס
עליית יכולת התלמיד. השיטה מדגישה
גם את הצורך בשיחה ברמה עילית כאמצעי
להשגת הבנה אמיתית בתחום. בעקבות
גישה זו וגישות דומות, התפתחו מספר
סוגי לומדות המייצגות גישות שונות
לי'מודל התלמיד". במחקר של
1 שח פפהוותוחט6 [7] מוצע מודל חדש
ללומדה, המבוסס על הפרדה (5ח:660001)
בין שתי רמות: רמת משימה ורמת שיחה
עילית. רמת המשימה היא הרמה בה
מבצע התלמיד את הפעילויות הדרושות
לצורך לימוד נושא. רמת השיחה העילית
כוללת שיחה על אופן ביצוע המשימה,
שיקולים ונימוקים. רמה זו משמשת גם
לאבחון מצב התלמיד. שיטה אחרת
שהתפתחה בהתאם לגישה
האינדיבידואלית היא ביסוס ההדרכה על
זיהוי סוגי שגיאות תלמיד במהלך פתרון
בעיות [8].
גישה נוספת מבוססת על הערכה של
יכולות יימופשטותיי .]10[ יכולות אלו
מוגדרות באמצעות משתנים היכוליס לקבל
רצף של ערכים המבטאים את מידת
הבטחון של הלומדה לגבי קיוס היכולות
(נעשה בה שימוש בענף מתמטי של 1/2
6 - ענף המטפל בלוגיקה לא
בינארית).
במאמר של |186א ו- 61661 [11] ניסו
המחבריס לזהות מספר גורמים
לאי-הצלחה של שילוב תוכנות 115
בתכניות הלימודים הסטנדרטיות.
מראיונות עס מורים שנעשו במסגרת
המחקר שלהם הסתבר שאחד הגורמים
הוא שימוש של הלומדות בשיטות הנחיה
קבועות, היוצרות הגבלה למורים באפשרות
להשפיע על ההנחיה בהתאסם להבנתם
במאמר מתוארות מספר דוגמאות של
תוכנות הניתנות לבקרה על-ידי משתמש,
כשהבולטת ביניהן היא 606
(1ה551508 3 וח218%5700) טצן1זטקכ)-00) -
תוכנה לפתרון משוואות. גם זטפח6\ [18]
מדגיש בספרו את הצורך בהגדרת תפקיד
למורה בפיתוח לומדות מחשב.
במכון ויצמן פותחו לומדות במתמטיקה,
מסוג משחקים ומדריכים (815וזסזטז),
בגישה המגדירה את תפקיד המורה.
הרעיון הוא שהמחשב מעבד אינפורמציה
על אופי עבודתו של התלמיד ומציג אותה
בומן אמת על מסך העבודה י"ישקופהיי
למורה [4].
הלומדה שבה עוסק מאמר זה שייכת באופן
עקרוני לסוג הלומדות המשלבות הוראה
עם לימוד עצמי. הלומדה מבוטסת במיוחד
על מודל הוראה ולמידה של קווס5% [17].
מבחינת שיטת ההנחיה, הביטוס מתבטא
בשימוש במערכת רמזים היררכית על-פי
המודל של קוחטא5. נורית זהבי [1] ודב
קדישאי [2] תקפו אמפירית במחקריהם
את עקרונות ההוראה של קוח5%6. ביישום
השיטה בלומדה הנוכחית נבנתה מערכת
רמזים המתאימה לתחומי הרמות שהוגדרו
במודל, למעט הרמה הגבוהה ביותר (רמה
לוגית). הגישה לאבחון מסתמכת אף היא
על מודל שפותח במסגרת עבודתה של
זהבי ויושס על ידי קדישאי, לפוו ניתן
להעריך את רמות ההבנה של כל תלמיד
בהתאם לשני קריטריונים: רמת הפתרונות
ורמת התהליכיס שהביאו לפתרונות.
מבחינת שיטת אבחון התהליך, הלומדה
מבוססת על הטכניקה של הפרדה בין רמת
משימה לרמת שיחה עילית [7]. השיחה
העילית משמשת לשתי מטרות: (א) הגברת
ההבנה של התלמיד ו- (ב) אבחון מידת
הבנתו כבסיס להנחיה ולהערכה כוללת.
תאור המערכת
בברק זה מחוארים הממרביבים הע'קריים
של הלומדה. הטעיך הראשון מחאר
אח שיטת הממשוק למשחמע, הן לצורך
ביצוע המשימה והן לצורך אבחון
התלמיד. הטעיף העוני מחאר את
מערכת האבחון, המהווה בטיש להנח'ה.
הסעיך השליש' מחאר אח מערנוח
ההנח'ה בהן מששתמעוח הלומדה. טעיף
זה מכיל את שיטת פ'ווג הרמזים
המהווה בשיש מעש' להנחיה.
שיטת העבודה במערכת - הממשק
למשתמש
מרכיב המשימה
המערכת מיושמת על-ידי הצגת מסך ראשי
לבחירת שיטת עבודה עבור כל שאלה
המוצגת לתלמיד ומסכי משנה בהתאם
לאופציה שבחר. תפריט המסך הראשי
כולל, נוסף לשיטות עבודה שונות, גס
אפשרות לניסוח פתרון. השיטות המוצעות
לתלמיד לטיפול בכל שאלה הן: הצבה (של
מספר או תבניות מספר), שימוש בתבניות
מספר תואמות (טיפול בביטויים
אלגבריים), טיפול במשוואות או
באי-שוויוניסם וציור גרף של פונקציה.
בחירה במסכי העבודה ₪1 (הצבה חופשית
של מספרים) או 55 (ציור גרף) מפעילה
את המחשב ככלי לחישוב תוצאות הצבה
לפי בחירת התלמיד (במסך [₪) ולשרטוט
גרף של פונקציה בתחום שקובע התלמיד
(במסך 5/). מסכים אלו משמשים לחיפוש
וזיהוי פתרונות מתוך הסתכלות. בחירה
במסכים ₪2 (שימוש בתבניות מספר
תואמות), ₪3 (טיפול במשוואות ואי
שוויוניס) או 14 (הצבה של תבניות מספר)
נוְתנת לתלמיד אפשרות לבצע בעצמו
פעולות על ביטויים אלגבריים או
משוואות, והלומדה בודקת את התוצאות
ונותנת משוב. אינטרקציה זו עס המחשב
מכוונת לביצוע נכון של החישובים
הסימבוליים עליהס מתבסט התלמיד
במתן פתרון. בחירה במסך הפתרון (6)
מאפשרת לתלמיד הצגת פתרון. הפתרון
נרשם בשני שלבים: קביעת קטגוריה
כללית של פתרון ופתרון ספציפי. עם
הצגת הפתרון הלומדה מבצעת הערכה
אוטומטית לאיכות הפתרון ונותנת רמז
לתיקון. נסביר זאת בפרוט בפרק הבא
המתאר את מערכות התוכנה.
מרכיב "השיחה העילית" - דו-שיח
לזיהוי כוונות התלמיד ושיקוליו
במקביל לפעילות המתבצעת עייי התלמיד
לצורך פתרון השאלות (מרכיב המשימה),
הלומדה משתמשת במסכי דו-שית
מיוחדים להבהרת כוונות התלמיד ומידת
הבנתו את השאלות. הלומדה משתמשת
בשני סוגי דו-שיח:
יידו-שיח סגוריי - לפני המעבר למסך עבודה
שנבחר על-ידי התלמיד. התלמיד מתבקש
לנמק את בחירתו בשיטת העבודה
באמצעות הקשה על נימוק מתוך רשימת
נימוקיס המוצגים לפניו על מסך הלומדה.
נימוקי התלמיד מסווגים כייאיסטרטגיים",
ייטכנייסיי או "לא רלוונטיםיי. דיאלוג זו
משמש לצורך הבהרת מידת ההבנה של
התלמיד בשלבים שונים של העבודה.
תשובות התלמיד הניתנות ביידו-שיח סגור"
זה משפיעות על תגובות הלומדה. סיווג
הנימוק שנתן התלמיד ביחד עם השיטה
שנבחרה על ידו משפיעים על קביעת רמת
הבנתו של התלמיד ועל ההנחיה הניתנת
לו בהתאם.
יידו-שיח פתוחיי (או ייראיון ממוחשב") -
בסיוס העבודה על כל שאלה מתנהל
דו-שיח המחקה ראיון. הייראיון" מתועד
לצורך ניתוח מאוחר, אך אינו משפיע על
התנהגות הלומדה. שתי שאלות ניתנות
במסגרת הראיון הממוחשב: בשאלה
הראשונה מתבקש התלמיד להגדיר במלים
שלו את שיטת העבודה בה השתמש;
השאלה השנייה מתייחסת לשימוש ברמזים
ובה מתבקש התלמיד לתאר את האופן בו
נעזר ברמזים שקיבל מהלומדה.
מערכת האבחון לצורך ההנחיה
הרעיון המרכזי הוא הערכת רמת ההבנה
של התלמיד בהתאםס לשני מימדים: מימד
הפתרון ומימד התהליך דרכו הגיע התלמיד
לפתרון. לצורך קביעת המימד הראשון
הלומדה מעריכה את הפתרון בהתאם
למידת נכונות הפתרון וסוג הפתרון באופן
הבא:
מידת נכונות הפתרון מתחלקת לארבע
קבוצות: פתרון מלא, פתרון פרטי, פתרון
חלקי ופתרון לא נכון (או אין פתרון).
סיווג איכות הפתרון, בנקודה מסויימת
במהלך פתרון השאלה, נעשה כסיכום של
מצבים נקודתיים בהתאם לארבעה
אפיונים:
(0) עד כה לא נעשה נסיון לתת פתרונות,
או ניתנו פתרונות לא נכוניס.
(1) עד כה ניתנו פתרונות פרטיים בלבד.
(?) עד כה ניתנו פתרונות חלקיים בלבד.
(3) ניתן פתרון מלא.
איכות התהליך בו השתמש התלמיד
מוערכת באמצעות סיווג לשלוש קטגוריות:
תהליך דדוקטיבי (בתלוקת משנה לתהליך
דדוקטיבי-אלגברי ותהליך דדוקטיבי-גרפי),
תהליך אינדוקטיבי, תהליך לא ברור
(ללומדה אין אינדיקציה על אופי התהליך
בו משתמש התלמיד). דוגמאות לתהליכים
דדוקטיביים-אלגבריים: פירוק לגורמים,
קביעת גבולות תחום לפי שורשי משוואה,
ושימוש בשיקולים לוגיים. דוגמה לתהליך
דדוקטיבי-גרפי: קביעת גבולות תחוסם
על-5י גרף מוצג. תהליך אינדוקטיבי
מתאפיין בבדיקת מקרים פרטיים בלבד,
ועבודה בדרך לא שיטתית.
לצורך קביעת איכות התהליך נעשה אבחון
של כל צעד בתהליך, בהתאם לקטגוריות
לעיל. רמת האיכות של תהליך נקבעת
ברמה המקסימלית של הצעדים שנכללו
בתהליך. אבחון כל צעד בתהליך נעשה
על-ידִי הצירוף של המסך בו משתמש
התלמיד והנימוק לבחירת המסך. מסך
מוגדר כיידדוקטיבייי או "אינדוקטיבייי
במיוחד עבור כל שאלה. מסך מוגדר
יכדדוקטיבייי עבור שאלה ספציפית אס
ניתן להשתמש במסך לצורך פתרון שיטתי
של שאלה. מסך מוגדר כייאינדוקטיבי"
עבור שאלה, אס ניתן להשתמש בו לצורך
בדיקת מקרים פרטיים של השאלה (בדרך
כלל, מסך הצבה והמסך הגרפי).
הנימוקים מחולקים, כאמור לעיל,
לייאיסטרטגייםיי, ייטכניים'י, ו'ילא
רלוונטייסיי. נימוק איסטרטגי הוא נימוק
"מששה חושבי" מאי 1998
המתאיס לתפקיד המסך. נימוקים אלו
מתחלקים ליידדוקטיביים"
ו"אינדוקטיבייס", בהתאם לסוג השיקול.
נימוק "טכנייי הוא נימוק ענייני שאינו
מעיד בהכרח על תהליך העבודה, למשל,
"בהרתי במסך בהתאם לרמז האחרון").
נימוק "לא רלוונטי" הוא נימוק לא מתאים
לתפקיד המסך עבור השאלה.
איכות צעד העבודה מחולקת לשלוש רמות
בסיסיות בהתאם לצרופים אפשריים של
"מסך/נימוק" באופן הבא:
רמה נמוכה (0) - בחירה במסך כלשהו
בנימוק טכני או לא רלוונטי.
רמה בינונית (1) - בחירה במסך דדוקטיבי
בנימוק טכני, או בחירה במסך אינדוקטיבי
בנימוק איסטרטגי.
רמה גבוהה (2) - בחירה במסך אלגברי
או גרפי בנימוק איסטרטגי דדוקטיבי.
הרמה הקוגניטיבית מהווה בסיס להנחיה
מחושבת על-סמך איכות הפתרון ואיכות
התהליך עם משקל רב יותר לאיכות
הפתרון.
כמוסבר בסעיף קודם, איכות הפתרון
מדורגת לפי רמות 3-0. איכות התהליך
מדורגת לפי רמות 2-0.
רמה קוגניטיבית = (רמת איכות הפתרון
* 3) + (רמת איכות התהליך).
בחישוב זה מתקבלים 12 ערכים מספריים
של רמה קוגניטיבית (טבלה 3).
בהסתמך על התאוריה והמונחים שטבע
קוחשא5 [17] קובצו הערכים לארבע דרגות
של התקדמות אלכסונית בטבלה. דרגה
ביצועית ערכים 0, 1, 3 בחישוב לעיל.
דרגה ביצועית-הקשרית ערכים ?, 4, 6
דרגה הקשרית - ערכים 5, 7, 9
דרגה הקשרית לוגית ערכים 8, 10, 11.
מערכת ההנחיה
מערכת ההנחיה מבוססת על מערך בן 10
רמזים המותאם לכל שאלה. נפרט
אודותם, נסביר את שיטת סיווג הרמזים
ונסכס בטבלה 4.
ניתן לחלק את הרמזים הניתנים לתלמיד
במהלך העבודה למספר סוגים עיקריים:
רמזים לכניסה - רמזים להתחלת הפתהון
(רמזים 1, 2).
רמזים אלה ניתנים ראשונים, כתגובה
לבקשת רמז על-ידי התלמיד,
רמזים להכוונה - (רמזים 3, +).
רמזים המכוונים לשיטת פתרון מסויימת
(שיטה אלגברית מתאימה או שיטה גרפית).
מטרתם לעודד תלמידיס לבחור בשיטה
מסודרת דדוקטיבית ולא להסתפק בשיטת
הצבה לצורך מציאת פתרון.
רמזים להתקדמות - רמזים להנחיה
בהתאם לשיטת פתרון ספציפית.
רמזים אלו מחולקים למספר סדרות, סדרה
עבור כל שיטה מתמטית הנתמכת על-ידי
הלומדה. (סדרת הרמזים 5, 5א, 5ב -
עבור מסך עבודה 2" ובהתאמה הסדרות
6, 7-7ב, 8-8ב , עבור שימוש במסכי
העבודה 3ע, 4 ו 05.) על סמך המחקרים
של זהבי וקדישאי ניתן לייחס לכל רמז
דרגה קוגניטיבית בהתאם לאותן ארבע
הדרגות לפיהן הוערכה הרמה הקוגניטיבית
של עבודת התלמיד החל מרמה ביצועית
עד לרמה הקשרית-לוגית.
רמז 1 הוא רמז לכניסה בדרגה
הקשרית-לוגית ורמז 2 הוא בדרגה
ביצועית-הקשרית ולכן מדריך יותר. רמז
3 הוא רמז מכוון בדרגה הקשרית/לוגית
ורמז 4 הוא רמז מכוון יותר בדרגה
ביצועית-הקשרית. בסדרות הרמזים 8-5
הרמז הראשון בכל סדרה הוא הקשרי-לוגי,
ונועד לעורר מודעות לשיטת העבודה והרמו
שאחריו הוא הקשרי לשיטה הספציפית.
הרמזּים ברמת העומק הנוספת (5ב, 6ב,
7ב, 8ב) הם בדרגה קוגניטיבית נמוכה
יותר ביצועית-הקשרית. רמז 9 הוא רמז
ברמה ביצועית, ומיועד לחיפוש וזיהוי
מגרף, או להדרכה בשיטת הצבה. רמו 10
מציג את פתרון השאלה. טבלה 4 מסכמת
את מערך הרמצים. דוגמה מפורטת של
רשימת רמזים לשאלה מסוג מסויים
מופיעה בנספח.
בהסתמך על המודל של והבי [1]
הקריטריון הראשי להתאמת סוג הרמז
הוא הרמה הקוגניטיבית של התלמיד,
בפעס הראשונה בה מקבל התלמיד רמז
מסוג מסוייס הוא יקבל את הרמז הגבוה
ביותר בדרגתו בהיררכיית הרמזים של
הסדרה המתאימה. על כל בקשת רמז
נוספת, יקבל רמז נמוך יותר בדרגת
ההיררכיה. במידה ותלמיד קיבל את כל
הרמזים בסדרה ולא הגיע לפתרון, יוצע
לו הפתרון המלא על-ידי הלומדה.
טבלה 3: חישוב הקטגוריות של הרמה הקוגנטיבית
איכות הפתרון 0 1 2 3
איכות התהליך
0 0 1 2 3
1 2 4
: ָ 4 5
טבלה 4: מערך רמזים
ל רמה מספר הרמה
: הקשרית-לוגית 4
2 ביצועית-הקשרית 2
: הקשרית-לוגית 4
0 ביצועית-הקשרית 2
5 הקשרית-לוגית 4
ל הקשרית 3
= ביצועית-הקשרית /
0 ביצועית 1
. פתרון 0
מערכות התוכנה הבסיסיות
בניית מערכת האבחון וההנחיה
מערכת האבחון נבנתה על בסיס ניתוח
נימוקי התלמיד לבחירת מסכי העבודה
השוניס. הנימוקיס האפשריים עבור כל
שאלה, והניקוד עבור כל נימוק, נקראים
בשלב האתחול מתוך קוב. שיטה זו
אפשרה גמישות בפיתוח, וכן מאפשרת
התערבות של מורים בהפעלת הלומדה.
רשימת הרמזים עבור כל שאלה נקראת
מתוך קוב שניתן לעריכה מבחוץ. שיטה
זו מאפשרת גמישות מירבית בהגדרת
החלק הקריטי ביותר של הלומדה. נוסף
לכך, לצורך השגת דרגת גמישות נוספת,
הוספה גמישות גם לגבי מספר הרמזים.
מספר רמוי ההתקדמות ותוכנם ניתנים,
אם כן, לשליטה מבחו
הטיפול בפתרונות לשאלות הלומדה
חישוב הפתרונות לשאלות נעשה בצורה
כללית, על-ידי סיווג הפתרונות למספר
סוגים, כשלכל סוג ניתן לייחס מספר
פרמטרים
הסוגיס הסם:
* קבוצה סופית של פתרונות מספריים
(הפרמטרים הם קבוצת המספרים).
* פתרונות בפורמט 0+ אץ (הפרמטרים
הם ץ ו- 0,א מספר טבעי כלשהו).
* פתרונות בצורת תחוס או שני תחומיס
המוגדריס בעזרת גבולות התחומיס.
* פתרונות מילוליים, הנכללים בקבוצות
מוגדרות מראש, למשל ייקבוצת המספרים
השלמיסםי או ייקבוצת הרציונליים
החיוביים".
הלומדה מייחסת לכל אחת מהשאלות את
אחד מסוגי הפתרונות, ומחשבת את
הפרמטרים הנלווים. לשאלות שעבורן
מתאיס יותר מפורמט אחד של פתרון,
הלומדה מחשבת בהתאם לפורמט יחיד,
ומאפשרת טרנספורמציה מסוגי פתרון
אחרים לסוג זה. פתרונות תלמיד מועבריסם
לפורמט המתאים לצורך השוואתם לפתרון
הלומדה.
חישוב הפתרון נעשה בשתי רמות:
א. רמת השאלה המוכללת עבור תבניות
שונות, שבה מתבצע :יחוס קטגוריה
לשאלה הנתונה, והגדרת המאפיין של ייסוג
הפתרון".
ב. המת השאלה הספציפית הכוללת הגדרת
הערכים המספריים במבנה הפתרון לפי
הפרמטרים של התבנית הספציפית.
שיטת חישוב זו מאפשרת הרחבה של תחום
שאלות הלומדה בצורה קלה לתכנות.
הוספת שאלה חדשה במסגרת קטגוריה
קיימת מחייבת למעשה מילוי של הערכיס
המרכיביס את מבנה הפתרון. הוספת
קטגוריה חדשה של שאלות מחייבת הגדרה
של טיפוס פתרון נוסף והוספת שתי
פרוצדורות לתוכנה לטיפול ברמת השאלה
המוכללת והספציפית.
התוכנה כתוכנת מחקר
בברק זה מתוארים כל' המחקר עובותחו
בחלק מהלומדה ומחקרים עובוצע! עם
הלומדה. בד'קה סטנדרטית של
לומדוח נעעוית בדרך בלל על-ידי
בחינת השמעחן מחוץ למלפגרת
הלומדה. במערכת זו, מאחר והיא
בנויה על מרכיב אבחוני לצורך ההנחיה,
עלה הדעיון הטבע' להשחמש במרכיב
האבחונ' גם כבטים למערכת כוללת
יוחר להערכח החקדמוח התלמיד.
בעקבוח זה בותח! ממסבר מדדים
במוח'ים לצורך הערכה ממוחעובת עול
התקדמוח החלמ'ד במהלך העבודה
עם הלומדה. לביכך, ביחוח מערכת
ההערכה א'פשר להשחמש בלומדה
עצמה לצורך ביצוע מחקרים על
השבעחה.
תאור התעוד
המערכת מתעדת את מהלך העבודה של
התלמיד בשלוש רמות פירוט:
רמת שחזור
תעוד כל הקשה של התלמיד. ניתן לבצע
שחזור מלא (946%ש13ק) תוך שימוש
בקבציס אלו ולעקוב אחר כל פרט של
מהלך העבודה של התלמיד.
רמה תאורית
הלומדה עוקבת אחר כל הצעדים שנעשו
על-ידי התלמיד ותגובות הלומדה (כגון
מתן פתרון, בקשה לרמז, מתן הסבר
לבחירת מסך עבודה), ומתעדת צעדים אלו
בקובץ מרוכז המאפשר למורה או לחוקר
להסתכל על מהלך העבודה של התלמיד
בצורה קלה ונוהה.
רמת פרשנות
ברמה זו מתועדת "הפרשנות" שניתנת
על-ידי הלומדה לצעדים השוניס במהלך
העבודה בהתאס למדדי ההערכה
הממוחשבים. נוסף לפרשנות מתועדים
גם הממוצעיס והסיכומים של עבודת
התלמיד. בטבלה 5 מוצגיס המדדים
הממוחשבים ומשמעותם.
שימוש במדדים ובתעוד לצורך
הערכה
במחקרים שנעשו עס הלומדה איפשרה
ההסתכלות על מדדי ההתקדמות עבור כל
שאלה לקבל התרשמות כללית מהתקדמות
התלמיד, עייי שימוש במדד יחיד. לצורך
העמקה ניתן היה לעבור על תעוד מפורט
יותר של צעדי התלמיד ועל חישובי
המדדים השוניס במהלך העבודה. במקרים
של צורך בהעמקה נוספת, נעשה שחזור
של עבודת התלמיד תוך שימוש ברמת
התעוד המפורטת ביותר של הקשות
התלמיד.
בדיקות מחקריות
הלומדה פותחה ונבדקה בהשתתפותם של
תלמידי כיתות י' ומוריהם, בחמישה
בתי-ספר בשנת הלימודיס תשנייה/תשני"ו.
התלמידים נבחרו מתוך כיתות הלומדות
מתמטיקה ברמת 4 או 5 יחידות. בסך
הכל השתתפו בניסוי 45 תלמידים וששה
מורים.
אימות כלי המחקר
מאחר והמחקר התבצע באמצעות כלי
מחקר שהיוו חלק מהמערכת שפותחה,
היה צורך בשלב ראשון לאמת את כלי
המחקר עצמם. במסגרת זו נעשו מספר
בדיקות והעיקרית שבהס היתה אימות
מדד ההתקדמות הממוחשב שהיווה את
הכלי העיקרי להערכת התלמידים. לשם
כך חושב מדד הסתכלותי (לא ממוחשב)
"מעשה חושב" מאי 1998
0
₪
טבלה 5: מדדי הערכה ומשמעותם
מדדיס ממוחשבים
רמת נימוק לבחירת
מסך עבודה
רמת תהליך
רמת פתרון
רמת הסבר בהקשר
לשאלה
רמה קוגנטיבית
רמת ההתקדמות
מדד התקדמות
ממוצעת
מדד התקדמות א
מדד התקדמות ב
של מידת היעילות של השימוש ברמזים,
כפי שנקבעה על-סמך קריאה של קבצי
התעוד המפורטים. ערכי המדד
ההסתכלותי חושבו בהתאם לכל שרשרת
רמזים עוקבים שניתנה לתלמיד במהלך
שאלה. עבור כל שרשרת רמזים נבחן האם
היא הביאה להתקדמות ומה מספר
הרמזים שנדרשו כדי להגיע להתקדמות.
כקריטריון לרמת היעילות של שימוש
ברמזים הוגדרו שלושה מצבים:
משמעות
מבטאת את רמת השיטה בה משתמש התלמיד לפתרון בעיה כפי
שמתבטאת בכל צעד של בחירת מסך עבודה תוך ציון של נימוק
לבחירה
מדד לשיטת העבודה של התלמיד המבוסס על רמות הנימוקים
מדד לרמת הפתרונות שניתנו על-ידי התלמיד
מבטאת את רמת השיטה בה משתמש התלמיד, כפי שמתבטאת
בהסבר הניתן על-ידו בסיוס השאלה
מדד להבנת התלמיד המבוסס על מדדי איכות הפתרון ואיכות
התהליך
מדד המבטא את מידת ההתקדמות בכל צעד של מתן פתרון תוך
התחשבות בשני קריטריונים: מידת העליה הקוגנטיבית ורמת הרמז
שהביאה לעליה הקוגנטיבית
מבטא את הממוצע של "רמת ההתקדמות" עבור צעדי הפתרון
השונים (מדד לייקצב התקדמות")
מבטא את מידת התקדמות התלמיד מתחילת העבודה על השאלה.
מבוסטש על יירמת ההתקדמותי"
מבטא את מידת התקדמות התלמיד מהרמה הקוגנטיבית
ההתחלתית. מבוסס על "רמת ההתקדמותיי
4 רמזים או יותר)
ההנחה היתה שמאחר והרמזים מותאמים
לרמה הקוגניטיבית של התלמיד כפי שהיא
מחושבת על-ידי המחשב, יעילות השימוש
ברמוים מתבטאת גם בשרשרות רמזים
קצרות. לפיכך צפויה היתה התאמה בין
המדד הממוחשב והמדד ההסתכלותי.
ואמנס מבחן ח68180ק אישר קשר מובהק
סטטיסטית בין שני המדדים
(505ז 0=005)
א. מצב של השפעה מיידית (התקדמות
אחרי רמז אחד)
ב. מצב של השפעה מצטברת (התקדמות
אחרי 3-2 רמזים)
ג. מצב של אי-השפעה (התקדמות אחרי
שימוש בכלי המחקר לצורך
בדיקות הערכה
במחקר חלוא ניתנו השאלות לתלמידים
בלי התוכנה ונמצאן כי הרבה שאלות נשארו
ללא מענה. כ-50% מהפתרונות היו לא
נכונים או חלקיים.
בעבודה עם הלומדה נבחנו שאלות המחקך
הבאות:
א. האס הלומדה עזרה לתלמידים להגיע
לפתרון?!
ב. האס הלימוד היה משמעותי - האס
הלומדה עזרה לתלמידיס בהפנמה של
דרכי פתרון לשאלות!
ג. האם הושג שיפור ביכולת הניסוח
והתכנון מראש!
ממצאי הבדיקות לגבי שאלה א: בבדיקה
עס תלמידים נשמר תעוד עבור 138 שאלות,
מתוכן עבור 136 שאלות ניתן פתרון מלא.
מסיכומים אלו ברור שתוך שימוש בהנחיית
הלומדה ניתן היה להגיע בקלות לפתרון
השאלות שהוצגו על-ידי הלומדה. תוצאות
אלו הן משמעותיות מאחר ושיטת ההנחיה
של הלומדה לא אפשרה לתלמיד לסיים
פתרון תרגיל בציון ייפתרון מלאיי מבלי
שהשתמש בדרכיס מתמטיות תקניות
לפתרון בעיה. כלומר, תלמיד שקיבל
מהלומדה את הרמז הביצועי ברמה הנמוכה
ביותר (קבלת הפתרון) - פתרונו לא נחשב
שלם.
ממצאי הבדיקה לגבי שאלה ב: משמעותיות
הלמידה נבחנה על-ידי סדרת בדיקות בהן
נבחן האס היה שיפור בעבודה של
התלמידים במעבר משאלה לשאלה דומה
או מוכללת. נבדקו שני סוגי שיפורים -
שיפור במעבר בין שאלות דומות בתוכן
ושיפור במעבר לפונקציה שונה עבור שאלה
דומה. כקריטריון לקיום ייהעברה"י נקבע
מצב שבו לפחות אחד ממדדי הסיכום
הראה עליה במעבר משאלה לשאלה
רלבנטית. כמדדי סיכום נחשבו לצורך זה
שלושת יימדדי ההתקדמות" (מדד
התקדמות ייממוצעיי, מדד התקדמות א
מדד התקדמות ב). שיפור באחד ממדדים
אלו מבטא את העובדה שלפחות אספקט
קוגניטיבי אחד שופר כתוצאה מהעבודה
עס הלומדה (או קיוס העברה כלשהי
משאלה לשאלה). הבדיקה התייחסה ל-27
תלמידים. מבחן חסאסטןו/\ הראה שיפור
מובהק סטטיסטית בהעברה ייבין שאלות'י,
ואילו לגבי העבהה ייבין פונקציותיי השיפור
לא היה מובהק סטטיסטית. כדי להבין
את הסיבות לכך נבדקו מספר מקרים
בצורה מעמיקה יותר, תוך מעקב אחר כל
שלבי התקדמות התלמידים. אצל
תלמידים שלא הראו שיפור חד-משמעי
במעבר לפונקציות נוספות התגלתה תופעה
דומה: התלמידים פתרו את השאלה
המקורית תוך שימוש בהצבה בלבד
ולמעשה לא הגיעו להבנת שיטת העבודה
הכללית המתאימה לשאלה. במקרים בהס
השאלה המקורית נפתרה תוך שימוש
בשיטה מתמטית מתאימה, אובחן שיפור
במעבר לפונקציה נוספת. ממצא זה מדגיש
את הצורך בעידוד התלמיד להגיע לשיטות
פתרון דדוקטיביות.
ממצאי הבדיקה לגבי שאלה ג: בדיקת
שיפור הניסוח ויכולת התכנון נעשתה
באמצעות מתן שאלונים מקדימים ל-18
תלמידים שהשתתפו בניסוי והשוואתם
לשאלוניס שניתנו להס לאחר הניסוי.
התלמידים התבקשו לציין לגבי שאלה
דומה לשאלות הנכללות בתוכנה את
השיטה הנראית להם לפתרון הבעיה,
ולנסות לפותרה בכתב. ניתן היה לראות
בבירור מגמת שינוי חיובי מהשאלון
הראשון לשאלון השני, הן מבחינת שיטת
העבודה והן מבחינת ניסוח השיטה.
בדיקת הלומדה מנקודת ראות של
מורים - הרחבת הלומדה לשאלות
נוספות
כמוסבר בסעיפים קודמים, הלומדה
תוכננה בצורה ייפתוחהיי, המאפשרת
להגדיר מספר מרכיבים שלה על-ידי מורים
או חוקרים בהתאם לצרכיהם. אחד
השינויים הצפויים בלומדה הוא הגדרה
של שאלות חדשות בהתאם לקטגוריות
המוגדרות על-ידי הלומדה. הלומדה נבנתה
באופן שניתן לבצע את ההרחבה במינימום
של עבודת תכנות, תוך שימוש בהגדרות
חיצוניות ללומדה.
הפעילות עם המורים כללה הסבר של
שיטת הלומדה ותרגול של הגדרת שאלה
חדשה על-ידי המורים.
המורים הכינו עבור כל שאלה חדשה
רשימה של רמזים בהתאם לסוגי הרמזים
בהס משתמשת הלומדה ורשימה של
נימוקים אפשריים לבחירת כל אחד ממסכי
העבודה ואת הניקוד המתאים עבור כל
בחירה. פעילות זו הראתה כי: 1. התרגול
היה מוצלח ויכול להוות בסיס לשיטת
הדרכה של מורים לגבי אפשרויות השימוש
בלומדה; 2. הצעות המורים לנימוקים
ולרמזיס היו מעניינות מאד. המסקנה
מכאן היא שהרעיון להשאיר הגדרת
מרכיבים שונים של הלומדה פתוחים
לשינויים על-ידי אנשים מקצועיים הוא
מוצדק
סיכום
לסיכוס נעריך את הלומדה בהתליחס
לעקרונות שהותוו בפיתוחה. נסתמך על
התוצאות המחקריות בעבודה עס תלמידים
והערכות שהתקבלו מהמוריס.
1. התערבות אנושית
נסיון של פיתוח מערכת רמצים ומערכתת
נימוקים עבור שאלה נוספת על-ידי מורים
בעלי נסיון נתן אינדיקציה חיובית לגבי
האפשרות של שילוב מורים בהמשך פיתות
הלומדה. המורים הביעו שביעות רצון
מהלומדה ומיכולתס לשפר את מערכת
האבחון בהתאם לנסיונס.
2. אפשרות להרחבת התכנית
התוכנה נבנתה באופן המאפשר הרחבה
לשאלות בתוך תחום התוכן (פונקציות
ריבועיות) והרחבה לתחומי תוכן נוספים.
ההרחבה לשאלות נוספות בוצעה במסגרת
עבודה עס מורים שניסו אותן בכיתות,
אך לא נבדקה על ידי החוקריס. הרחבה
לתחומי תוכן נוספיס לא בוצעה בשל
הקושי שבבניית מרכיב של מניפולטור
סימבולי, נוסף על המרכיב שנבנה בלומדה
הנוכחית.
3 התבססות על ניסויים בכיתות
מהלך הפיתוח של הלומדה התבסס על
ניסויים בכיתות, )ח6ומקס|6צ06 6טוזההחס).
הלומדה פותחה בשלבים, כאשר המחקר
על הלומדה היווה בסיס להמשך פיתוחה.
4. הדרכה מבוססת אבחון
הגישה בפיתוח לומדה זו היתה של אבחון
בשיטות מהירות וזולות מבחינת הפיתוח,
שבכל זאת משיגות יעילות בהנחיה. אימות
יעילות ההנחיה על-ידי המחקר, מאשר גס
את הגישה לאבחון. עס זאת, ניתן להניח
ששימוש בטכניקות מורכבות יותר מתחום
הבינה המלאכותית עשוי לשפר את טיב
האבחון ואת יכולת ההנחיה של לומדה זו
יימְעָשה חושב" מאי 1998
או לומדות דומות.
5. שימוש בתוכנה ככלי מחקר
אימות כלי המחקר של הלומדה וביצוע
מחקרים על התקדמות קוגניטיבית של
תלמידים בפתרון שאלות מהסוג שנכלל
במחקר, נותן אינדיקציה חיובית לגבי
האפשרות של שימוש בכלי ממוחשב לצורך
מחקר על התקדמות תלמידים, לא רק
לגבי מיומנויות טכניות, אלא גם בתחום
של פיתוח הבנה ויכולות מתמטיות.
החידוש בעבודה זו הוא בניית
לומדה-מדריכה (1₪101181) בסביבה
ממוחשבת "פתוחה"י. תוכננה דרך
התקשרות בין המחשב והתלמיד
המאפשרת עבודה חופשית של התלמיד,
מלווה בדו-שיח עם המחשב. המרכיב
העיקרי בדו-שיח של התלמיד עם המחשב
היא מערכת רמזיס שהמחשב מפעיל לצורך
הדרכה בזיקה להערכת הלומד המתבצעת
על ידי המערכת. הטקטיקה של שימוש
ברמזיס במערכת הוראה נבונה ממשיכה
להעסיק מפתחים וחוקריס בתחום זה [9].
לפי 6וחט11 ושותפיו רמז מיועד או לספק
לתלמיד פיסת מידע שתגרום לו להיוכר
במרכיבי הידע הדרושים כדי לפתור את
הבעיה, או לספק פיסת מידע שתקדם את
הסקת המסקנות הדרושה כדי להגיע לדרך
הפתרון. השאלות העיקריות שמעסיקות
אותס הן כמה מפורש צריך להיות הרמז
הניתן לתלמיד על ידי המחשב ואיך לגרוס
לכך שהמחשב יספק רמז מתוחכם
לתלמידים חזקיס ורמז מפורש לתלמידים
חלשים. במערכת שבנינו נתנו תשובות
לשאלות אלו באמצעות מודל שיושם
בכלים פשוטים יחסית, המאפשרים
שיפורים והרחבות. מימוש המודל נעשה
אמנס לגבי תחוס תוכן מסוים, אך עם
תכנון להכללה לתחומי תוכן אחרים.
להחלטה זו בקביעת עקרונות הפיתוח של
הלומדה יש חשיבות רבה בתקופה
האחרונה שבה נעשים מאמצים לבנות
מרכיבי הדרכה שישתלבו במערכות תוכנה
קיימות. פיתוח ומחקר של אבי-טיפוס
של חס זסונוד לתוכנת הנדסה דינמית
ולגליון אלקטרוני מתוארים על ידי וטוזוק
וס 8חה [13]. עבודתם התבססה
על נסיון ותאוריות קוגניטיביות של
הקבוצה בקרנגי-מלון בבניית מערכות
הוראה גבונות.
הרחבת הלומדה עבנינו
לתחוול' תוכן נועבים
בארגברה דורשת בנייח
הכניח המבצעת מניבולציוח
סימבוליות נוסבות. המישך
טבע' לעבודתנו הוא ש'מוע
במערכח אלגברה
ממוחשבת. אנחנו בודקים
צחה את מ'דת ההתאמה עול
צקרונוח ההדרכה, ש'ישמזו
בלומידה שתארנו, לחמי'כה
בתלנלידים הפוחרים בעיוח
בסביבה של מערכח
אלגברה ממוחעובח.
בלפגרת הבד'יקה בנינו
מרכיב הדרכה לבעיוח בנועוא
בונקציות הבובות, ובתנניחנו
להשחמש בטננולוג'וח
נהמכות אינטרנט לבנייח
הממשק למשחמשים.
רשימת מקורות
1. זהבי, נורית (1984). בדיקת תרומתן של עבודות
סיכום לפעילות המתמטית של תלמידים המסיימים
את חטיבת הביניים. עבודת דוקטורט, מכון ויצמן
למדע.
0 קדישאי, דב (1989), פיתוח מעצב של לומדה
להוראה מדריכה באלגברה. עבודה לתואר מוסמך,
מכון ויצמן למדע.
3. קדישאי דב, נורית זהבי, מקסים ברוקהיימר
(1992). מחקר מעצב של לומדה להוראת מדריכה
באלגברה. מחשבים בחינוך 16, 15-3,
4. זהבי, נורית (1992) . דרכים להבשלת יישומו
מחשב בהוראה. מעשה חושב, שבט תשנ"ב, 10-2,
5. אילון-מונדרר, לילי (1995), פיתוח ומחקר של
לומדה להוראה-הדרכה באלגברה תוך מתן דגש על
אבחון הבנת התלמיד עבודה לתואר מוסמך, מכון
ויצמן למדע
.(1989). .והות איסא ,7 הצוסז ., א .011108 .6
8 וז פחווסהט1 :קוווצסטותטזקק . 0
הט 1 ו וטו 0 קחוצ 8ח0801ז וס
חסוז6וח)5ה1 6חה שהוחזהט. 1 שחואוסח 6 . אסוחצ6ה ,₪
6 21880 טס 0 ]0 וס תו 988 -
וט :זא
.(1990) .3 5611 8 .0 , והזוח .7
6 פחווקטס6ט :59510708 110081ה6ו50] וחספ1! טוח
56 [החסו1טטחזפח1 -%וטצט] הסו5%ט6186 6חה 188%
.7
(1993) ).1 צסאצו118 5.1.8 צחטכ] .8
פחוצ1ס5- ות16ססזק וטוה גופס |בטס. 1
ץללט] ]0 הסגוהסו[קקה ת4 :זטסוצהוסט
-(.606), זט .5.1 6 טוסן1.4 1 .5.0 .סט
א ,111115106 .10018 שצ0208111 85 פזטוטקוח סי
הגוה סז
. אסוסה ,.1, סהו[סו1א .. 03 , טוחט1ז 9
-טחס חו סו1861 3 פה פַהווחוד] .(1.)1996א ,פחשצשן 8
פווווחהט.] ו[ 01 [התזטס! שד .פחוזסוט) 6חס-חס
7 )5 50100008
0 א .2 ,2 .1א. א 1.6%8016 .10
פוט |הטוהצפט88/ 01 5טו1ו!וטופצסץ . (1992) .6
חטות הזו תי קוו[ ט6 הזוק א 6-ט וס )
טצןן 60 (.605) טוטו(5 . 86 חהופטם .ץ וז
16 הווח 60והוחסוטו סו ו[טהסזקק א
.וחטהטזם :[א
וו 6חה .וא , וטפוא .11
טהווחהט | ששו [טוח! חה הו ץזוטווג וחשסטו5 . (1993)
: (.60) הההסא .5 .11 :ח1 -והסהומסזו שה
)הטרה הסז1צח הוחזה1.6 1ח0פו!!טווו] 103 והוחטתוה1 א
טוטטא ]0 ץ)ופזסצוח( :6חה[פח
:1105105 . (1980) .5 , חטקבק .12
.10088 [ט]זטצוטכן 406 פזטוטק 00 , הטז1!6וו)
.800% 88516 , אזסצ ושאן
.א חספחו0טסא 6 -5 מטווו .13
880015 זסוט) חו-פווק זס] טזטוסטווטזה א .(1996)
0060 הו טטהספו!|6זח1 [הו6הז, ]0 [החזטס
.7
14. 960001610, 4.11. )1985(-
:אזט ל וטא . שחגצ501 וחטוטסז [68!וההחטוווהזאו
-0 00001016
בוה .1 רת !הפוח ל .1 אוזה וו[ 86 .15
טסקט וסט טווד . (1993) .₪ , חספוג\
טסט :1 !1111 07 טפהס ה 16 18 והוצר
|הוטר וז (1988) .1 .5011 .16
+הטפו![טזה] :קהוחזהט. 1 ה8והט11 6חה 1611:00060ה1
ודוק 6 :הסטהס. 1 105100100 41000/-טוטקתווס 6
. .וו ₪
טסחספו!|ט)חן .(1979) .₪ קוחט5% .17
שווצ חווס :הסחס-] . הסגוס/ מה פהוחזמט.1
0.
|הוטון וז . (1987) .₪ , זסקתטא .18
:0 81108 1.0 .5810018 ההוזטוגוד :8 טסחטט!!1ט1ה1
. החהות] טב > ההפזסוא
גו עסקים,
או ;ולש להנאחך]
באוריין חקבל אח הכלים הטובים ביוחר לשליטה באינטרנט ובלאגרי מ'ד
שיר
9 קורם הכרת האינטרנט
קורס מעשי להכרה ולהתנסות ביכולות המרכזיות של הרשת
₪ מדריכים מקצוענים 69 שעות תרגול חינם - קו נליץ מהיר
9 קורפ עיצוב אתרים באינטרנט
קורס ללימוד הפקת דפים באינטרנט באופן הנכון
והאפקטיבי ביותר, החל משלב תכנון האתר ועד
לתחזוקתו השוטפת.
9 קורם מידענות ה
קורס לחיפוש וניהול מידע מתוחכם באינטרנט ובמאגרי מידע.
9 אבערות להתאמת קורטים לארגונים
אתר אעטרנט: .00.מ0 וש
לפרטים נוספים ולהרשמה: | 5 ון ך וו /
נ
0 ללש
מועדון "ויזה ב.א.ל ירוקיי
"ויזה נ.א.ל 'רוק". לאוהבי הטבע.
בניסה חינם, בבל עת, לכל שמורות הטבע
בישראל; טיולים במחירים מיוחדים;
השתתפות באירוצים הקשורים לטבע
ולאיבות הסביבה; הטבות סיוחדות
של "רשות שסורות ₪
הטב" ועוד. ו
רטות שמורות הטבע,
ךא חשוב באיזה בנק אתה
תשוב לאיזה מועדו| מתאים לך להצטרף
מועדון "ויזה ב.א.ל-חחְחַייי
נוסעים לחוי"ל וחוטבים בלי גבולי
בלעדי, בטוח בראות ומטן לחו"ל לך ולבן משפחה
נוסף-חינם; מנו' אוטומטי במועדוני רכב ב-ברר
מדינות ברחבי העולם; הדרבה ו'עוץ לטיולים בחוייל
-חינם; הנחות ברבשת ספרי הדרבה,
מפת, אטלסים לחו"ל; ברטיס מועדון +
55 ₪ סףא6 פטס אסווף
המאפשר חסכון גדול בארה"ב
וקנדה.
והצטרפות לשועדונים טלפנו:
לפרטים !וספים
70
0 וו
מועדון "קונים טסים י
קונים ב''ויזה ב.א.ל'" סרוויחים טיסה חינם!
קונים הבל ב'ויזה בא:ל", טסים "אל על"
ונהנים מהאפשרות
להבל 2 2/ ג
טיסות - = אל וועל ום
חנ
6 ההצטרפות למועדוג' "ויזה באל" פתוחה ללקוחות מ ה
בישראל. ₪ הנפקת ברטיס "ויזה באל" = 8
הבנק ו/או באל ₪ ההצטרפות ברוכה בתשלו 0%
₪ כתובתנו באינטרנט 11 .188081.60ץ.עצשש//:ק
וירובד/כאכויון
המר
