- שנה: 1998
- מחבר: עידו אמין
- מו"ל: הארץ
- פורמט: מאמר
- נמסר ע"י: רן בר-יעקב
- תגיות:
OCR (הסבר)
,
הדואר האלקטרוני הוא דבר נפלא:
מקלירים מסר, שולחים אותו, ותוך שניות הוא
0 יבת הרואר של הנמען, גם אם הוא
יי של העולם. נכון? לא תמיר.
ב"ספוטניק", רשת תקשורת הנותנת שירותים
למאות לקוחות ולשכות שירות מתעשיית
= הפרסום והמדיה, כבר התרגלו לתופעה
שמסרים מתעכבים, לעיתים במשך שעות.
המסרים הנידונים אינם סתם דרישות
שלום אלא קבצים גדולים, מעל 1 מ"ב,
ממעצבים. הקבצים האלה הם הדם הזורם
בעורקים העסקיים של החברה. אריאל נשרי,
בעל "ספוטניק", אומר: "חשנו עיכובים של
שעות בקבלת דואר מלקוחות של נטוויז'ן, הן
לקוחות חיוג והן לקוחות נל"ן". אם זה מזכיר
לכם את התלונות על בזק, ברוכים הבאים
לעולם המופלא של האינטרנט הפקוקה. לא
לחינם מכונה לעיתים "הרשת חובקת העולם"
בלגלוג, "ההמתנה חובקת עולם" (באנגלית זה
נשמע יותר טוב). בחרתי להמחיש את הפקק
הווקא דרך תלונה על עיכוב בקבלת דואר
אלקטרוני, שירות שנדמה לנו כי הוא מיירי.
אבל הפקק משפיע גם על הגלישה, כפי
שרבים כבר חשו על בשרם.
כאשר גולש המנוי אצל הספק ראובן
מבקש לגלוש באתר הממוקם על שרת של
הספק ראובן, המהירות גבוהה. במצב כזה,
הקשר נשאר במישור ספק/גולש ובמהלך
הגלישה לא נדרש כלל מידע מן האינטרנט.
לכן גם מומלץ להוריר קבצי תוכנה גדולים
לא סתם "מן האינטרנט", אלא ממאגר הנמצא
אצל הספק. זה תמיר יהיה מהיר יותר.
אבל אם מנוי של ראובן מעונין לגלוש
לאתר שממוקם דווקא על השרת של הספק
שמעון, הוא גורם לתחילת
דיאלוג תקשורת מורכב בו
יוצאות "חבילות" ובאות אל,
ומן, האתה המבוקש. בדרכן
אל- ומ- השרתים של ראובז
ושמעון, החבילוא, עשויות
"לטייל" דרך הו / לב זה לא
באג, אלא תכונה המעניקה
לאינטרנט מבנה גמיש יוצא
הופן.
התקשורת באינטרנט בנויה
מ"חבילות" ("פאקטס"), המטיילות כל אחת
באופן עצמאי וְעל פי שיקול רעת "משלה",
ויכולות, תיאורטית (וגם מעשית), לטייל
במקומות רחוקים ואקזוטיים לפני שהן נוחתות
בתיבת הדואר או בדפרפן. לדוגמה: מנוי של
אינטרנט זהב, שהיה גולש לאתר הנמצא על
שרתי נטוויז'ן, עלול לקבל את תמונת האתר
דרך ארצות הברית.
כדי למנוע מצבים אבסורדיים שכאלה,
הוקם לפני יותר משנתיים "מחלף האינטרנט
הישראלי", מעין מרכזייה שאליה מחוברים כל
הספקים המקומיים. המחלף מוצע לספקים
כשירות על יד איגוד האינטרנט הישראלי.
עיקר הניהול נעשה בהתנדבות על יד דורון
שקמוני, "גורו" אינטרנט מדור המייסדים של
האינטרנט בישראל.
המחלף, הירוע בעגה המקצועית כ"אזז"
(קיצור של "איזראלי אינטרנט אקסצ'יינג'"),
פועל כך: כאשר הגולש המנוי אצל שמעון
מבקש לחזות באתר היושב אצל ראובן,
הקריאה מועברת למחלף האינטרנט הישראלי,
אליו מחוברים גם ראובן וגם שמעון,
ו"חבילות" המירע הנדרשות מועברות למענן
ללא טיולים מיותרים.
עידו אמין
האם הנקק עומד להעוחחרר+
ידיעוח מעודדות מנטוויז'ן על הרחבת הקשר למחלף האינטרנט
הישראלי. ועד אז, למה לוקח לדואר אלקטרוני שעות להגיע?
ה סז - 4 ל - אוו
פט+% 11% 9 9051 סז אזן
1 הו
56/1513 סז אן1
006007 מז א
67 סו וס אן]
2 סז אןן
8 9ן[05 10 אנן
0611966 סי אןן
תמונת מצב אופיינית ל*א11. הקוו לנטוויז'ן פקוק במשך רוב שעות היום
חוץ מהתרומה להאצת התעבורה עבור
הגולש, תורם המחלף בעוד שני תחומים
חשובים: האחד, הוא מוריד את העומס על
האינטרנט בכלל, ולא פחות חשוב, הפחתת
העומס על הקווים הבינלאומיים היקרים
חוסכת הרבה כסף לספקים.
אבל לאחרונה שמעתי מספר תלונות של
גולשים החווים בעיות בגלישה לאתרים
ישראלים, בעוד אתרים זרים מופיעים היטב
ומהר. איך זה יכול להיות? הנה
כך: כמו בכל מחלף בעולם
האמיתי, גם באינטרנט הפתרון
עובר ער שהוא נפקק. קווי
התקשורת בין הספק בישראל
לבין המחלף הם באחריות
הספק, ועם צמיחת האינטרנט
הם נפקקים.
למשל, זה זמן מה פקוק
ברוב שעות היום הקו המחבר
את נטוויז'ן עם המחלף
הישראלי. תרשימים המתארים את העומס
שבין כל ספק למחלף הכללי מוצגים באתר
המחלף (גתות.א:8.11/1ז0ס.1800.ואעי//קזוה) וכן
באתר של יועץ התקשורת אלון גולן
([ברזר1. 1860//א60.11/11. 1065 ס5. ו עשר //:קזות).
במצב כזה, כשמנוי נטויז'ן שולח קובץ
גדול אל מנוי של אינטרנט זהב (או להיפך),
בקשתו של הגולש מופנית למחלף האינטרנט
הישראלי, אך כאשר הקו לנטויז'ן פקוק (וזה
כאמור, רוב הזמן), תעבור הבקשה להמתנה.
מכאן מופעלת מערכת אוטומטית, המנסה
שוב ושוב למלא את הבקשה. כאשר הבקשה
מושבת ריקם, בגלל עומס או סיבות אחרות,
הבקשה מועברת לסוף התור, וחוזר חלילה עד
שמגיע סוף היום, הגולשים הולכים לישון
וסוף סוף אפשר למלא אותה.
הסביר לי השבוע אחד מהמקצוענים: "בעת
הגלישה חלק מחבילות המידע המשודרות
ייפלו, הדפרפן והשרת ישדרו מחדש, וזה יוצר
שיהוי. שיהוי מסוג נוסף נגרם עקב כך
שהנתבים מיוצרים תורים, והחבילה ממתינה
בתור עד שהיא משודרת ממנו". התוצאה: "כל
גישה תוך ישראלית אל ומתוך נטוויז'ן הופכת
להיות איטית, ואנו חווים שיהוי שיכול
להיגיע למאות מילישניות. זהו שיהוי ארוך
יותר מאשר השיהוי בקווים הבינלאומיים,
ביחוד כאשר מרובר בסיבים אופטיים".
הגולשים הישראליים מכירים כבר את
התופעה בה אתר ישראלי מגיע לפתע לאט
מאוד, אפילו לאט יותר מאתרים בינלאומיים,
"ער שהלחץ יורד". כמו כן מוכרת התופעה
שגולש לא מצליח להגיע כלל לאתר שגולש
בחברה אחרת מגיע אליו במהירות וללא
בעיות.
השיהוי הנגרם לדואר פוגע בעיקר בדואר
הכולל קבצים גדולים (בדרך כלל דואר
אלקטרוני עסקי ומסחרי). דואר זה עלול
להתעכב, אף למשך שעות, כאשר הוא נשלח
בתוך ישראל. העומס והשיהוי שבעקבותיו,
הקיימים על פי הגרפים בקו המחבר את
נטוויז'ן למרכזייה, אינם קיימים בקווים
המחברים ספקים אחרים למחלף.
אבל השיהוי בקו של נטוויז'ן משפיע על
לקוחות כל הספקים, הגולשים לאתרים
הנמצאים על שרת נטוויז'ן. ועל פי נטוויז'ן,
כ-90% מהאתרים בישראל מחוברים דרך
= שרתי נטוויז'ן. כל פניה לאחד מהאתרים
האלה, מכל ספק שאינו נטוויז'ן, חייבת לעבור
דרך הקו הפקוק שבין נטוויז'ן למחלף.
היחירים שאינם נתקלים בשיהוי בגישה ל-
% מהאתרים בישראל, הם כמובן לקוחות
נטוויז'ן, שאינם נזקקים לשירותי המרכזיה.
עור סימן מצוקה: החורש כבר שמעתי על
חברה גדולה (לא ספק אינטרנטי), המתכננת
חיבור אינטרנט "עוקף-מחלף", על מנת שלא
להיות לכודה בין הפטיש והסרדן. זהו פיתרון
קיצוני שספק אם ייתממש, אך עצם הדיבורים
מעירים על מצוקת המשתמשים ועל הספק
אם נטוויז'ן אכן משקיעה את המאמצים.
הנדרשים לפתרון החלק שלה במצב.
למה התעכב שיפור המצב בפקק? כדי
לפתור את הפקק הזה, יש צורך בקו נוסף
שיחבר את נטוויז'ן למחלף. הכפלת רוחב
החיבור הקיים ל-4 מ"ב, תעלה לנטוויז'ן סכום
של 3500 דולר לשנה. בנוסף, זקוקה נטוויז'ן
לקו סיפרנת מבזק, שעלותו לשנה, כולל
התקנה, כ-40,000 דולר. בקיצור: עלות
הפיתרון המעכב את שחרור הפקק המרכזי
באינטרנט הישראלי הוא פחות מעלותו של
סקר צרכנים.
אבל העלות אינה הבעיה היחידה בדרך
לשחרור הפקק. בחודשים בהם המצב המתואר
קיים לא הגדילה נטוויז'ן את החיבור שלה
למחלף האינטרנט. בין הרוטנים על המצב
שמעתי לא אחת את הטענה כי המצב הפקוק
הוא בכלל אינטרס של נטוויז'ן.
לכאורה, אם הקו בין נטויז'ן והמחלף
הישראלי יישאר פקוק, הרי ש... 1. גולשי
נטוויז'ן יהיו היחידים שיוכלו לעקוף את
הפקק בדרך לרוב האתרים הישראליים. 2.
בעלי אתרים ישראליים שירצו גישה מהירה
לגולשים (לפי הערכות, כמחצית הגולשים
בישראל), יצטרכו למקמם על שרתי נשוויז'ן.
לדברי מרק גזית, סמנכ"ל מו"פ והאחראי
על תשתיות התקשורת בנטוויז'ן, הנושא
נמצא בטיפול, והטענות אינן מוצרקות.
לדבריו, נטוויז'ן מחוברת למחלף דרך הקו
הרחב ביותר שבזק מספקת (2 מ"ב).
אז למה לא להתחבר דרך קו נוסף?
"חיבור באמצעות שני קווים מקבילים גורם
לבעיות בתעבורה ובניהול הקווים", אומר גזית,
"ולכן במקום לחבר קו 2 מ"ב נוסף הזמנו, לפני
שלושה חודשים, קו גדול בהרבה, ברנחב 34
מ"ב בתוך ישראל, לתעבורה באמצעות
טכנולוגית ]א47. חרישה. לאחר השלמת חיבור
זה ייברק מה ניתן להקצות מתוך רוחב זה
לטובת הקשר מול המחלף. הרחבת הקו גם
תיתן שיפור מיירי בקשר לחו"ל".
כל זה יקרה, לדברי נטוויז'ן, תוך שבועות,
בהתאם לאילוצים שמכתיבה בזק. כשזה יקרה,
לא תצטרכו לקרוא על זה. פשוט תרגישו את
זה בן לילה.
דורון שקמוני, מהנהלת איגוד האינטרנט
הישראלי, מגיב: "אכן, המצב שתיארת קיים
כבר מספר חודשים. הפתרון המיידי לבעיה הוא
התקנת קו נוסף ברוחב 2 מ"ב, מהלך שיכול
להתבצע במלואו תוך מספר ימים. למרות
נסיונות השכנוע שלנו, פתרון זה עדיין לא
מומש".
בקשר לקווי 1אידג, אומר שקמוני: "פתרון
מבוסס ]א1ד4. אפשרי, עקרונית. הרעיון הוצע
בעבר, ונשמח ליישמו כאשר יהיה זמין. עם
זאת, עדיין לא קיבלנו פנייה כלשהי, מספק
כלשהו, לחיבור בטכנולוגיה זו. חיבור כזה דורש
זמן היערכות טכנית ואירגונית, כמו גם השקעה
בתשתית. שירות זה עדיין בחיתוליו, גם בבזק,
ואפילו אינו מתומחר. אנו מקווים שנטוויז'ן אכן
תשכיל לפתור את הבעייה האקוטית תוך זמן
קצר".
קב אחר החב'לות
איזה מסלול עוברות החבילות
בדרכן מהאתר של הקפטן, למשל, אל
המחשב שלך? ניתן לעקוב אחרי
החבילות בעזרת תוכנת עזר קטנה
המשולבת ב- 05ק. פתחו חלון ₪08
כאשר אתם מחוברים, והקלירו:
[1617.00.1ה18].שוצעו ח6סגזו. הרשימה
שתראו מכילה אֶת כתבוות השרתים
שררכם נודדות החבילות מן האתר
אליכם, וכן את השיהוי שהיא סופגת
בכל אתר ואתר.
6 אוו נטים. נתרזה"?
בורך אתה באי
:4-ו באינט |
6
|