- שנה: 1998
- מחבר: עידו אמין
- מו"ל: הארץ
- פורמט: מאמר
- נמסר ע"י: רן בר-יעקב
- תגיות:
OCR (הסבר)
האדז קפטן אינטרנט 15.9.98
במו ידינו: נודה גם אנו שה'ה לנו שקם עם קלינטוו
גולשים שנמאס להם מדו"ח סטאר בונים אתרי מחאה היחוליים
התובע המיוחד סטאר, כנראה נחוש ברעתו להיות המקור
מספר אחת של חומרים מפוקפקים באינטרנט: בימים אלה הוא
דורש להעלות לרשת גם חומרי וידיאו. כפי שמראים הסקרים,
אמריקה רחוקה מלהשתנק לנוכח מעללי הנשיא, ובתוך
הדמוקרטיה הגדולה בעולם נמצאים כבר רבים שלא מצאו
בשערוריה טעם אלא להתברחות.
מול הסבר החמור של סטאר, הציבו בני הפלוגתה שלו לא
אתרי התנצחות ושנאה אלא אתרי הומור והשתטות. אחר
האתרים שנפתחו למטרה זו הוא אתר שאת כתובתו קל לזכור
למרות אורכה: "היהליסקסעםקלינטון":
וח60.ח10תו111101/ 11056 ורצש //:קזות
באתר שיבשו את שמו של קנת סטאר ועיצבו אותו ככותרת
המזכירה את סמל הצהובון "סטאר". אבל מעבר לחומרים
הגרפיים המשעשעים שבאתר, ננקטת בו גם פעולה דמוקרטית
אמיתית, שסיסמתה "הכנס
למיטה עם קלינטון והצל את
קת המולדת". האתר, שהקימו
אזרחים מלוס אנג'לס,
קליפורניה, המתקראים "מכון
שולחן המטבח לסקס שפוי",
הוא עצומה. אלא שזו עצומה
מיוחדת. "העצומה שבאתר
היהליסקסעםקלינטון היא
דוגמה טהורה לדמוקרטיה
בפעולה", כותבים שם. "זה לא
דומה לשום דבר שלמרת בבית
הספר. זה נוצר על ידי מאות אמריקאים הגונים, מוסריים,
שומהו:חוק ופטריוטים, הזועמים בגלל החדירה של סטאר לחייו
הפרטים של הנשיא קלינטון. אזרחים אלה מוחים על הצביעות
המינית שעוברת כחוט השני בחקירתו של סטאר - אלה
ש'נכנסים למיטה' כביכול עם קלינטון ומודים במעלליהם
המיניים עם הנשיא. אם סקרי דעת הקהל, שמראים שבעיני רוב
האמריקאים זה רק סיפור של "לרוץ ולספר לחברה", ושלא
אכפת להם בכלל, לא משפיעים על סטאר - אולי עצומה זו,
המכילה 500 התוודויות חושפניות, תשלח מסר שאי-אפשר
להתעלם ממנו".
באתר, לצר וידויים לכאורה, יש גם מכתב אהְכה לתובע
קנת סטאר, וכן אפשר לרכוש בו חולצה ועליה הסיסמה "גם אני
שכבתי עם קלינטון, אז איפה חוזה ההוצאה לאור של הספר
שלי?".
עוד אתר השולח חצי צחוק בפרשה הוא אתר "העכבר של
מוניקה". באתר זה מוצע למכירה משטח לעכבר עם תמונתה
של לווינסקי. אבל למשטח יש עוד מטרה נלוזה: "מוסווה בתור
משטח לעכבר המונח בתמימות על מכתבך", כך באתר, "יש לו
שימוש נוסף כמשטח למתמחות רוכנות. רק הסר מן השולחן,
הנח מתחת לשולחן המנהלים ואתה מוכן לאקשן". המשטח,
לדברי יוצריו, "תוכנן באופן מרעי להיות נוח לברכיים ומונע
שפשוף! היא תודה לך על התחשבותך".
יש גם אתרים מקצועיים יותר, כגון אתרו של המצחיקן
סקוטי קוואל, הנקרא "ההשתלחות השבועית של סקוטי קוואל"
(811ז866.[1ז11/ההס602106.6וחס6. יאוי //:קז1וז). סקוטי אינו חוסך
במילים, ומסקנתו: "אנשי התובע הכללי אומרים שלשקר
בשבועה בקשר לרומן זה כמו לשלוח פורצים למשרר של
עידןו או
וחד עם רוחב פס טא 25 לשדירת האינטרנט העולמי
13 אישי נוסף ₪ כולל אתר טקסטואלי אישי.
חברת האינמרוט המובילה 1 14 5 ב
-
אש 1 ו *כפוף לתקנון, מוגבל לתקופת החגים.
8
67| %ם 20 ]
> ,)1
5'8?₪גש...80 |
נכְוָהַפט 00% עמ
אתר זה נוצר על ידי מאות אמריקאים הגונים, מוסריים, שומרי חוק ופטריוטים
המפלגה המתחרה. מצטער, לא מסכים".
למעשה, יש אתרי מוניקה כה רבים, שיש כבר אתר אינרקס
לאתרי מוניקה המעניק את פרס "100 אתרי מוניקה המובילים"
ו אתר העל
הזה נפתח באזהרה: "אין באתר זה שום תיאורים גרפיים או
תמונות עירום של מוניקה". דווקא יש, אבל יש עוד יותר
תמונות עירום של הנשיא, תמונה של שמלתה של מוניקה עם
מבחן "האם אתה מזהה את הכתם?", ותמונה של קנת סטאר
מעשן את הסיגר המפורסם.
האתר שאני בחרתי כאתר האולטימטיווי: פרשנות מדוקדקת
לכל אחד מהמפגשים של לווינסקי וקלינטון:
:816515187 תה /ו[680ק ותו /ה51165.00ס סשוזסח. שצצצשר// קת
תבלו.
מחשבים זה מוחרוח?
מבחינת המכס, לפחות, ועוד איך
הצהרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדבר הפחתת
המכס על מחשבים, זכתה לקיתונות של ביקורת. מתברר שעל
מקצת המחשבים אין מכס כלל, ואילו על אחרים מוטל מכס
של 1%. אלא שאנו לא נעסוק בעניין מהזווית הפוליטית אלא
מזו המקצועית.
ו.
ב תס א 0 יי /
ו
אכן, תנועה רבה זרמה באוטוסטרדת המידע מאז הימים
שבהם נאנקו היבואנים והצרכנים תחת עולו של מכס שהגיע
לעשרות ולעתים אף למאות אחוזים. הבה נרענן את זיכרוננו:
המכס הגבוה לא היה תוצאה מרצונו של השלטון לתפוס טרמפ
על תעשייה צומחת, אלא מתוך תפישה ארכאית שלפיה
מחשבים הם מוצרי מותרות.
על פי תפישה זו, נהגו פקירי המכס לפני כעשור לבחון
בחשדנות צגים שיובאו לישראל, ולבדוק שמא אינם אלא
טלוויזיות. יצרני צגים שטרחו ואיפשרו שימוש כפול בצגיהם -
לווידאו ולמחשב - נקנסו. התוצאה היתה, כבמקרים אחרים,
"מודל ישראלי" של צגים, שהוטלו בהם מומים לפני היבוא.
צגים אלה, שאחר מהם נמצא עריין על שולחני, אינם הדוגמה
היחידה לעיוותים ביחס הרשויות לציור מחשבים.
עוד דוגמה היא הנוהג לחייב במכס על פי מספר הדיסקטים
שבחבילה, לפי תעריף של 25 דולר לריסקט. פעם, כשקיבלתי
מחו"ל כרטיס קול שמחירו 129 דולרים, נדרשתי לשלם במכס
5 רולר נוספים על חמשת הריסקטים שהכילו דרייוורים
ותוכנה, שנשלחו אלי למרות תחנוני. מובן שהדיסקטים חזרו
כלעומת שבאו, ואת הדרייוורים הוררתי מהאינטרנט. בכך, מן
הסתם, הפכתי לעבריין מכס.
בארה"ב פרחה תעשיית התוכנה, בין השאר בשל הקלות
הבלתי נסבלת של משלוח מוצרים בדואר אל הצרכן הקטן. אבל
בישראל, שנים של טרטורים והצקות הפכו את המסלול הכה
נחוץ למדינתנו המבודרת למסלול בלתי אפשרי. כך, נרתעו
המשתמשים מהזמנת תוכנה מחו"ל, ומכתיבי הקצב להתפתחות
השוק הביתי הם היבואנים השמרנים מטבעם.
הגישה הארכאית שרואה בהכנסת טכנולוגיה אל הבית
הפרטי מותרות הראויות לקנס ולטרטור, והשוק שהתעלם
כמעט לחלוטין מאפשרויות היבוא האישי, גרמו לנו לקבל
כמובן מאליו שבתחומים רבים אנו מפגרים אחרי ארה"ב
ואירופה. הפיגור נמדר הן בממרים של זמן והן בממדים של
כסף: כך קורה, שמצלמות וידאו למחשב עולות כמעט פי 10
ממחירן בחו"ל.
מובן שהפחתת המכסים על כל הציוד המתחבר למחשב
היתה יכולה להיות צער בכיוון הנכון, אבל במגבלות התקציב
הקשות, יש לי הצעה פשוטה ומיירית יותר: העלאת מחירון
המכס לאינטרנט, ואולי שיכתובו לעברית באותה הזרמנות.
אקטיוינט: עקב
זוכרים את חברת המכוניות מפלורידה שהיתה אמורה, לפני
כחודשיים, לשמש להנפקת אקטיוינט בארה"ב? ובכן, אותה
חברה ממיאמי הודיעה השבוע: "בגלל שינוי בנסיבות, החברה
החליטה שלא להשלים את העסקה עם אקטיוינט".
[וזו1.1. שמוס 210 1/0 98091/שושותקן/ותסט. 00 לוט//:קזתת