אאוריקה – גיליון מספר 6 – אפריל 1998

כתב עת להוראת מדעים וטכנולוגיה. גיליון בנושא "ילדים בעידן המידע".

OCR (הסבר)
אלטת הללאב דכ קל מועצת המערכת: = פרופי דוד ה] - יו"ר. 4 פרופ' סידני נשטראוס. פרופ' רות סחוי. פרופ' פרלה נשר. דזר חנה ויניק. דיר טוביה דרסלר. ד-ר רחכל מינץ. דיר רות זוזובסקי. ד"ר בת שבע אלון. שצריר דני סימון. ד"ר רות נוביק. -דיר ליאח בן דוד. דדר יואב יאיר, גב מירי לויער-דרטלר . מנהל מרכז למדע: דיר טוביה דרטלר מנהל ועזרך: ערן אבני עיצזב זניהול אמנותי: טיטאן מערכות תדםית בע"ם הפקת דפזס: יואש עופר עריכה: נועה נדי משנה לעזרך: אילה רווח צילזם: יזהר צ'פניצקי מזכירת מערכת: נאוה אשר תחקיר ויז'זאל: דליה בוושטיין עיצזב לזגז וגריד: סטודיו איחן קדםי אין הםערכת אחראית לתוכן המודעות 9 כל הזבויות שםורות 9 א415 155% בתובת המערבת:, שי > = רח' טאנור 35 רמח אביב. ח"א ח.ד. 39017 מיקוד 61390 טל: 03-6436753 פקס: 03-6430427 [.זטת. חסו3וזטת 6 1368 :[והות. 6 א 3 חב העח יוצא ביוזמתם של: . המרכז לחינך -‏ - > או רסיטת תל-אביב = מדע' וטכנולוגי מו"ל: הוצאת רמות - אוניברסיטת חל אביב איזר שער: ג'ודית אשר לםדע מרכז ארצי לסורי המדע והטכנולוניה בבחי הספר היסודיים איזורים בעמ' 5-2, 12-10: גיודיח אשר פתח דבר על שולחני מחחשב. הוא מצויד בחיבור לאינטרט, בתוכנת דואר אלקטרוני, בתוכנת שיחזת (1662) ובמילון עברי-אנגלי ממוחשב. אלה לא מותרות, אלה הם כלי עבודה. כאשר אני מסיים את יום העבודה ומגיע הביתה, בין המקלחת, הארוחה והמטלות האינשיות, תמיד יש לי לפחזת שעה מול המחשב, לענות למכתבי חברים, לחפוש מידע חשזב או לבקר באתר ממולצ זה לא בילוי, זה אזרח חיים. הטכנוזלוגיה כאן היא מלת המפתח. בתוכה גלום המזשג תקשוב. מרשל מקלזהן, שטבע את המושג הידוע "הכפר הגלובלי- בדברו על עולמנז ההולך ומצמצם גבולותיו, התייחס גם לאמצעי התקשורת כהרחבה של יכולות האדם: אנחנו רואים ושומעים למרחוק יותר, וזרועותינו מגיעות למקומות אליהם לא הגיעו בעבר הטכנולוגיה היא גם שהפכה אותנו לאנשים הרוצים את הכול כאן ועכשיו הבישול שהתחיל פעם שעה וחצי לפני הארוחה, מסתיים עם צלצול המיקרו גל תוך עשר דקות ואיגרת שפעם התנודדה על פני ימים בין השולח לנמען, מגיעה כפקם תוך דקות מקצה העוזלם לקצהז וכך חוברות המיידיות והגלזבליזציה ויוצרות אדם המודרני היושב לו במרכז הכפר, זרועותיו הארוכות מגיעות לכל קצותיו, והקצב בו הוא אוסף מידע, מתגבר מרגע לרגע. עכשיו הבעיה היא מה יעשה עם מה שהצליח לאסוף גיליון מספר 6 מוקדש לנושא היחס בין ילדים וידע. הוא אינו עוסק בהכרח בעתיד. עידן הידע כבר כאן, גם אם לא כולנו חשים בו באופן אישי ומקצועי. לעידן הידע זה לא מפריע. כמו שלבנק לא מפריע קשיש המתעכב שעה ארוכה, פעם אחר פעם, מול הכספומט זאינו מצליח להבין לאשורו את הקשר בין כרטיס הפלסטיק לשטרות הכסף, עד שמישה! צעיר יותר (זלז רק ברוחז) נחלף לעזרתז. בידינו הבחירה אם להיות הקשיש אז מי שמסייע לו, באזפן אישי ובאופן לאומי. בידינו גם הכוח להשפיע על עיצוב ילדנו בדרכם להיות העוזרים בעולמם אז הנעזרים. לאחר שישה גיליזנות אני מסיים את תפקידי כעורך כתב העת ומבקש להודות לכל אלה שצעדו עימנו, על הרבה אהבה, התעניינות זביקורת בונה. קריאה נעימה, ערן אבני 0 5 השפעת הטכנולוגיה על היחס בין ילדים לידע פרופ' דוד חן פרופ' דוד חן, ראש בית הספר / לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מפתח מודל ידע המשקף את המעבר לידע החזותי של הסייברספייס ומצביע על ההשפעות של טכנולוגיות הידע החדשות על | תרבות הלמידה ועל השלכותיהן למערכת החינוך דילמזת קיזמיות ד"ר רפי נחמיאס ;= מובילה בהכרח גם לשינויים במבנים החברתיים והערכיים שלנוז. על אבחון המאפיינים, הקשיים והכלים להתמודדות מוצלחת עם העתיד בכל המישורים יש לז דרכים משלו לעבד מידע תת שמעוני -' ל כ .בול -- / . ני אדם מעבדים מידע במגוון / / | = טל דרכים, המשפיעות על אומי [ן הלמידה ועל איכות התקשורת הבינאישית. כיום סבזרים שהסיבה לכך נעוצה במבנה האישיות הייחודי של כל אחד. היכרות עם סגנונות שונים של עיבוד מידע תשפר את יכולתנו לתקשר עם הזולת -- 8 טכנולוגיזח. הידע הן גוּרֶם חְשָוָב ! שר ומרכזי בעיצוב התרבות: > -- 0( 4 ההתפתחות הטכנולוגית המואצת א / הו , 1 האדם המשחק ילד, אתה אזרח העתיד נאורה שם נשאול ראיון עם = חנה ויניק כשהמבוגרים הם המהגרים תוכניות הלימודים החדשות במדע החדשים בעולם הידע, והילדים הם 25 וטכנולוגיה מרמת גן ועד לסיום תושביז המובהקים, השולטים התיכון עוברות שינוי מהותי בכללי המשחק הטכנולוגי, כבר ניתן להכריז מבחינת התכנים, הדגשים, היישומים על היפוך תפקידים ולמצוא משמעות אקטואלית | והקישזרים בין תחזמים. דיר זיניץ מספרת על לאמרה הישנה זמכל מלמדיי השכלתיז היערכות משרד החינוך לאתגר של הכשרת / תלמידים, שהם לא רק מקצועני טכנולוגיה . >שס/אס למורה - האומנם? אין חזאי בעירו << נועם אורדן ודוד וטחןך וו הנבואזת השחזרות על התפרקות מזג האוזיר הוא נושא מדובר / / בתי הספר לטובת רשתזת 0 ומרכזי בחיי היומיזם של כולנו. תקעוב חינוכיות כבר החלז כיצד בעצם חוזים את מזג:- לחלחל בקרב הקהילה ולעזרר תהיות וספקות. = האזויר? מדוע החיזוי איגו מדויק? והאם כתב *אאוריקה* יצא למסע חיפוש אחר המטאורולוגים, שתחזיותיהם לא:תמיד- = = הכיתה הזוירטואלית ומצא שעוד חזזן למועד מתגשמות, ראזיים להיקרא מדענים? -7-- מדורים - א 4 מעבר לפעה <> צורך טבעי 6 = הצעת הגליזן = ג'נס זה לא רק אופנה 2 יש תשובה = ידע, חקר ומיומנות יְּ 4 > חוצלארץ | כתני עת בעולם ג 5 וידיאו | הלבטים של אדיסון 46 חדגשות המדע = קאסיני והויגנס, אסטמה. הטלה זהתחממות 8 אינטרנט ‏ = ילדים ברשת כ ספר = האם העלים ירוקים באמת? דוגמית מסחרית מהעתיד. 2 יצירה מקומית | תגלית מדעית 12 פששפפ אופיו של הידע הייצוגי השחנה מהוחית במעבר מסמלי הדפוס לעולם הדיגיטלי של היפרטקסט והיפר מדיה. כתוצאה מכך. מתחוללים עוינויים יסודיים גם במיומנויות הלמידה ובארגונה, המחייבים יצירח תוכנית לימודים הסתגלותית חדוה הוראה /למידה מושני מפתת: > ספה טפה חזותית מציאות אמיתית מציאות וירטואלית ידע סימבולי ידע פילוגנטי ידע אונטוגנטי ידע יוצוני ייצוג וירטואלי סייבר-ספייס למידה למידה סימבולית למידה התנסותית רטת למידה טכנולוגיות ידע דפוס היפר-טקסט היפר-מדיה מולטימדיה רכיטת ידע ומיומנויות לטיפול במידע הם מרכיב בסיסי בהשכלתו ובעצמאותו של כל אדם. התפתחות טכנולוגיות הידע מאמצעי כתיבה והדפסה ועד לטכנולוגיות דיגיטליות. הטנעת טכנלוגיית הידע ל הפסה מושנ הקע. השפעת הטכוולוגיה על היחס בין ילדים ליד פרופי דוד חן יכולת של המין האנושי ללמוד ולבנות ידע פרטני 1 התפתחה במשך ארבעה מיליון שניס דרך 1 אינטראקציה ישירה עס עולם המציאות. מיומנויות חושיות-מוטוריות סיפקו את המודל העיקרי ואת הערוצ+ שדרכו התבצעה הלמידה של האדס. תפיסה ישירה ומניפולציה פיסית משמשים עד היוס כאמצעים העיקרייס בלמידה אצל תינוקות וממשיכים לשמש את האדס הלומד מעבר לשלב של רכישת שפה. לפני כמאה אלף שנה הופיעה לראשונה במסגרות תרבותיות שונות היכולת לייצג את העולס האמיתי בצורת ציורים, פסלים וחפצים שימושיים. יימציאויות וירטואליות" אלה, מעשה ידי אדם, הן בעלות צורה זהה, מקבילות לעולס האמיתי, ובעיקרון, לא דורשות מכניזס למידה שונה מהמיומנויות החושיות-מוטוריות, שכבר התפתחו קודם לכן. היתה זו ההתפתחות הנוספת של מערכות השפה והכתיבה, שהתערבה בתהליכי עיבוד המידע והבניית הידע של האדם. כדי להבין שפה וכתב היה צורך ביצירת יכולות פענוח של סמלים מופשטים, שאין קשר אנלוגי (מקביל) או איזומורפי (דומה בצורה) בינס לבין האובייקט שאותו הס מייצגים. היכולת לייצג את המציאות באופן סימבולי דרשה שתי תכונות עיקריות: הצורך להשתמש במכניזם פענוח סמנטי במערכת הלמידה, שיאפשר את הבנת המידע המקודד אצל קולט המסר מחד, ואת קידודו (כתיבתו) על ידי מייצר המסר מאידך. יעילות קוגניטיבית מוגברת בדרך של דחיסת מידע מקודד בסמלים. כך לדוגמה, מעבירה המילה ייכדיי לקורא בדרך חסכונית מאוד את המסר האומר, כי הכותב מבקש להציג בפניו כלי קיבול למיס, מעשה ידי אדם, וגם אם אנשיס שוניס רואים בדמיונס כדיס שונים, המסר עדיין עובר בהצלחה. במצב הנוכחי של התפתחות הציביליזציה רוב הידע הציבורי נצבר ונאגר בצורה סימבולית (מידע אלפא-נומרי המורכב מאותיות ומספרים) בכתב ובדפוס. לכן, רוב הלמידה והבניית הידע כיוס עובריס דרך למידה 8 0000000000 רש יש בב = הבוחב הוא רא ביה"ס כחינוך. אוניברסיטת חל אביב 0/-.-.......// ו שש שש ) | סימבולית פורמלית. כל תרבות בית הספר מכוונת לשליטה בידיעת קרוא וכתוב ובהכרת המספרים. תלמיד שאינו שולט במיומנויות אלה נידון לכישלון בגין העדר גישה לאוצרות הידע האנושי. פילוסוף המדע קרל פופר הציע מסגרת מושגית המתארת את היחס שבין הפיסי למנטלי או במלים אחרות, בין האובייקטים לבין הייצוגיס ההכרתייס שלהם. מערכת זו מורכבת משלושה עולמות: עולס 1 הוא העולס המציאות המוחשי (עולס העצמים החומרי); עולס 2 הוא העולס המנטלי (המתקיים במוחו של האדס בתהליכי חשיבה והכרה); ועולס 3 הוא העולס הסימבולי המייצג את המציאות (טקסטיס ספרותייס או מדעיים, כולל סימניס מתמטיים). את המסגרת הרעיונית של פופר ניתן להרחיב כדי לנתח את היחס בין ילדים, ידע ציבורי והשינוייס הנובעיס מהצגת הטכנולוגיות הדיגיטליות. טענתי היא, שלטכנולוגיות הידע החדש השפעה עמוקה ומהותית על יחסי לומד-ידע ושהן מחוללות שינוייסם בסיסיים במיומנויות הלמידה, בארגון הלמידה ובתרבות הלמידה. לסיכום, אציג מודל עבודה השואף לממש את העקרונות הבסיסיים של היחס בין ילדים לידע, במסגרת מערכת למידה חדשנית ומותאמת יימודל בית הספר כרמים למען העתידיי. הרחבת מודל הידע עול פופר לפי תיאוריית המידע של שנון (חסחח508), יחידת המידע הבסיסית היא זו הדרושה להבחנה בין שתי אפשרויות או שני מצבים. יחידה זו המכונה 817, היא ריקה מבחינה סמנטית (כלומר, היא חפה מכל משמעות וניתנת ליישוס בכל עולם תוכן); לא ניתן להשתמש בה כאבן בניין לידע. כאמור, המודל של פופר לידע מבחין בין שלוש ישויות העולס האמיתי, המנטלי והסימבולי (עולם 1, 2 ו-3 בהתאמה). עולס 2 מקביל לידע אונטוגנטי (ידע זה נמצא במוחו של הפרט ומצטבר במהלך החיים עס התפתחות הפרט) ועולס 3 לידע פילוגנטי (חידע הקולקטיבי המצטבר של החברה) או ציבורי. הידע הפילוגנטי מרוכז באמצעות הייצוג של מערכות כתב ומספרים ונצבר בספריס ובמחשבים. .- הרה ------] ברצוננו עתה להוסיף פרטים ולהרחיב את המודל של פופר. המודל המורחב מתואר באיור הבא: עולס 1 (אמיתי) "= עולס 4 (ולרטואלי) -* איור 1: םודל העולם עול פופר מורחב במודל הנוכחי נוסף עולס 4, המתייחס למציאות וירטואלית. הוא נוצר על ידי האדס באופן מלאכותי; הוא לא העולס האמיתי, אך הוא מוחשי למחצה ובעל צורה זהה (איזומורפי) לעולס האמיתי. והחשוב מכול, כשידע אונטוגנטי נבנה בעולס 2, אותו מנגנון למידה משמש ביחסיס עס עולס 1 ועם עולס 4. צורת למידה זו דורשת בעיקר שפה חזותית, תפישה, ולעתים, מניפולציה מוטורית. צורת למידה זו שונה לחלוטין מעיבוד מידע שבבסיס למידה בעולם 3. אין כאן צורך בתהליכי הפענוח המורכביס המשמשיס אותנו בלמידה מטקסט, כלומר פענוח סמליס והקניית משמעות לייצוגיס המופשטים. פענוח מערכות סמליס מיוחד למין האנושי והתפתח מאוחר מאוד בסולסם האבולוציה. לאחר הצגת המודל השאלה היא, באילו דרכים משנה הטכנולוגיה את היחס בין ילדים לידע, ומהן ההשלכות של שינוייס אלה על מערכת החינוך. הפילוסוף האמריקני ג'יון דיואי (עַא6כ) ציין, שהלמידה הפורמלית בבית הספר מכוונת ברובה ללמידה סימבולית; קריאה, כתיבה וחשבון הס עדיין אבני היסוד של החינוך. לפי הפסיכולוג פיאזיה (1896), דורשת רכישת קרוא וכתוב פעולה פורמלית. יחד עס זאת, חלק משמעותי מאוכלוסיית התלמידים בכל העולס לא מסוגל להתמודד עס פעולות פורמליות. 30 אחוז מאוכלוסיית העולס בגילאיס 65-15 הס אנאלפבתיים, ולפי הערכות מסוימות, שיעור האוריינות המדעית בין יודעי קרוא וכתוב הוא בין שמונה לעשרה אחוזיס בלבד. הכול מצביע על כך שלמידה סימבולית, שהיא ייחודית כל כך למין האנושי, מחולקת באופן מאוד לא שווה באוכלוסייה. בשלב זה ניתן לסכס ולומר, שהבניית הידע על ידי לומדיס מתבצעת בשני ערוצים עיקרייס: 1) ישיר - למידה התנסותית על ידי אינטראקציה עס העולס האמיתי (עולס 1). פיאזיה הגדיר ערוץ זה כלמידה חושית-מוטורית ומוחשית. מנקודת מבט אבולוציונית, סוג למידה כזאה נשקל ונבחר עוד מתחילת קיומו של המין האנושי, ולכן, סביר להניח, שהוא מעוגן עולס 2 (מנטלי) -----> עולס 3 (סמלי) היטב בתשתית הביולוגית. 2) לא ישיר - למידה סימבולית על ידי אינטראקציה עס העולס המיוצג (עולס 3). ערוץ זה דורש מנגנון קוגניטיבי של פענוח המספק את הפרשנות הסמנטית (משמעות) למערכת הסמלים (טקסט, מספרים). מפרספקטיבה אבולוציונית, מופיעה יכולת זו כחלק ממערכת השפה, ומאוחר יותר עס התפתחות מערכות הכתב. נראה שמשך הזמן האבולוציוני להתפתחות ערו למידה זה היה קצר למדי. דבר זה עשוי להצביע על כך, שמיומנות זו לא קיבלה מספיק זמן כדי להתבסס באוכלוסייה בקנה מידה התנסותי. איור 2 מסכס את המצב. בעיקר ניסיון חיים וניסיון מקצועי מציאות עולס 1 בעיקר ניסיון בית ספרי ואקדמי עולס 3 איור 2: שני האופנים העיקריים של לםידה הערוץ שבין עולס 1 ועולס 2 מנוצל בעיקר דרך ניסיון החיים והניסיון המקצועי. הערוץ שבין עולס 3 ועולס 2 מנוצל בעיקר בבית הספר ובאוניברסיטאות. שני הערוציס תכונות תחביריות | טכנולוגיות ידע קווי סטטי מבודד נוקשה טכנולוגיית דפוס מורכב | דינמי איור 3: שיעו'ים טכנולוניים בעולם 3 מערכת סמלים | " עולם 3 מתקיימיס יחד, אך כפי שציין דיואי, השני הוא הדומיננטי בחברה המודרנית. עתה נעמוד ביתר פירוט על התכונות של עולס 3 ועולס 4 בהתייחס לטכנולוגיית ידע. בטכנולוגיית ידע אנו מתכווניס לטווח רחב של טכנולוגיות, מכתיבה ודפוס ועד לווידיאו, טלוויזיה, מחשביסם ואמצעי תקשורת. מה שמרכזי לדיוננו כיוס הוא המעבר מן הדומיננטיות של הדפוס לטכנולוגיות דיגיטליות. איור 3 מציג את הפרטים הנוגעיס לשינוייס הטכנולוגייס בעולס 3. טכנולוגיית הדפוס היא טכנולוגיית הידע הדומיננטית מאז המצאתה על יד גוטנברג במאה ה-15. כעיקרון, יצרה טכנולוגיית הדפוס גודש ידע ואיפשרה את הפצת הידע בין ההמונים. לידע מודפס יש את התכונות הבאות: 1. קוויות - ידע המוצג בצורה קווית, כמו אותיות, מלים, משפטים ופרקים, והיוצר טקסט שלסם. הפענוח מתבצע בכיוון אחד, מן ההתחלה אל הסוף. 2 סטטיות - מצב הידע המוצג בכתב ובדפוס. ברגע שהטקסט הודפס, נשאר המתאר (קונפיגורציה) ללא שינוי. 3 בידוד - היחידות השונות של הידע המודפס, בין אס בספר, בפרק או תפיסה לימוד מעשי הבניית לדע, הכרה עולס 2 >--- פענוח וסמנטיקה בדף, עומדות בדרך כלל לבדן, מבודדות פיסית ממאגר הידע הציבורי. 4. נוקשות - היחסיס בין המרכיביס השוניס של הידע המודפס נשאריסם קבועים; ניתן לשנות את סדר הפענוח, אך לא את היחסיס האמיתייס המרחבייס. אופן ההצגה *יצוג סימבולי למידה סמות עולס 2 טכנולוגיה דיגיטלית רלו קיו ו 7נ<--.. הצא *י, ו כפי שנראה בהמשך, לכל התכונות האלה יש השפעה אדירה על העשייה החינוכית, למרות שבשלב זה אנו רוציס לחקור את היקף השינוייסם בתכונות התחביריות, שנחשפו עס הצגת הטכנולוגיה הדיגיטלית. השינויים ייחקרו בעזרת אותס ארבעת ממדים (קוויות, סטטיות, בידוד ונוקשות) כפי שאפשר לראות באיור 3, הצגת ידע סימבולי בפורמט דיגיטלי, עשויה לא לשנות את הסמנטיקה, גס אס האיכויות התחביריות ישתנו משמעותית. לפורמט הדיגטלי התכונות הבאות: 1. המימד הכולל של ידע משתנה מקווי למורכב. המונחים היפרטקסט והיפרמדיה מתארים מבני ידע מורכבים, השוניס אה מזה והחסריס ארגון היררכי. 2. הידע המיוצג הופך להיות דינמי ולא סטטי. מנגנוני החישוב מאפשרים זרימה של מידע בזמן, על ידי המשתמש או על ידי מכניזם פנימי. 3. תקשורת מהירה מאפשרת קישוריות. ידע עשוי להיות חוזר ונשנה, אגור, מעובד במקביל, מיוצא, מיובא, דחוס, משוחרר, ארוז מחדש. תיאורטית, כל מרחב הידע הציבורי זמין עתה למשתמש הפרטי. 4 היחסים בין היסודות השונים המציגיס ידע, הופכים להיות גמישים. מולטימדיה היא אולי דוגמה טובה לגמישות שבה החוקים התומכים ביחסים שבין היסודות הסימבולייס לבין היסודות הווירטואלייסם הס נינוחיס, כשהמשתמש מסוגל לארגן את היסודות האלה לפי רצונו. שובה של השפה החזותית הופעת מערכות הסמלים כמעביר העיקרי של ידע פורמלי דחקה הצידה את הייצוג הווירטואלי ואת השפה החזותית. אלה האחרונים קיבלו תפקיד מרכזי באמנות, ובמידה מצומצמת המשיכו לשרת בתפקידים פולחניים ודתיים. השימוש בייצוג וירטואלי נעשה רק בחלק קטן מן הידע הציבורי. הטכנולוגיות החדשות - בעיקר טלוויזיה, וידיאו, מחשוב ותקשורת - שינו עמוקות ואוניברסלית את היחסים בין אנשים לייצוג הווירטואלי. השפה החזותית שבה ליטול חלק חשוב בתרבות שלנו והיא אחראית לתופעת הכפר הגלובלי. מהפיכה זו ביחס לייצוג ידע אירעה מחו לבית הספר, שהצליח למנוע את כניסתן של טכנולוגיות אלה לתוכו. על כל פנים, המחקר מראה, שילדים מבלים משך זמן זהה מול הטלוויזיה ובבית ספר. איור 4 מציג את השינויים המעורביס בהופעת הטלוויזיה, הווידיאו והטכנולוגיות הדיגיטליות. התכונות העיקריות של טכנולוגיית הדפוס הן: .1 ההצגה היא סטטית, ללא קשר לעובדה אס בעולס האמיתי הנושא המיוצג הוא דינמי או לא. . ההצגה המודפסת היא דו ממדית. . יעילות העברת האינפורמציה דרך תמונות היא נמוכה בהשוואה לטקסט. זהו מדיוס של "שטופחשוחו טוץ3". כלומר, כמות הידע הניתן להעברה בתמונה צורכת פי 9 יחידות אינפורמציה בהשוואה להעברת אותה כמות ידע במערכת סימבולית. 6צוצחטזתו ₪6 הוא ביטוי לשימוש הבזבזני בסמלים. תכונות תחביריות טכנולוגיות ידע העולכבות לחינוך עתה נדון בהשלכות החינוכיות של שינוייס שמקורס בטכנולוגיה על טבעו של הידע הייצוגי, וכתוצאה גס על היחסיס בין לומדיס לידע. נבחן שלושה היבטיס של חינוך: תוכנית הלימודיס, הוראה ולמידה והיבטיס ארגונייסם של ניהול ובקרה. תוכנית הלימודים השינוייס הנדרשיס במסגרת הרעיונית העכשווית של תוכנית הלימודיס הס מרחיקי לכת. אלה הס כמה מן השינוייס המשתמעים: 1. השינוי של מבנה הידע מקווי למורכב מוביל לצורך בלגיטימציה של יעדים אלטרנטיבייס רביס במקוס יעד אחד אופן הייצוג טכנולוגיית דפוס / טכנולוגיה זמן אמיתי קולנוע, וידיאו 6וופטזאט 6זצ3 איור 4: שיזויים טכנולוניים בעולם 4 הטכנולוגיות החזותיות החדשות מציעות לצופה סביבות למידה חדשות: 41 00 הייצוגיס הס דינמיים במובן זה שהתנועה בעולם האמיתי מיוצגת בהתאמה. טכנולוגיית היימציאות הווירטואלית" שואפת להציג מנגנוניס של היזון חוזר בין הצופה להצגה במטרה להשיג תחושה של ייחיים אמיתייס". .הייצוג הוא תלת ממדי וקרוב לעולס האמיתי. . הצורך בהרצת 28 תמונות לשנייה במטרה להשיג את תחושת התנועה משנה את המדיוסם לכיוון של טווצחט)א6 טוץ8 בהשוואה למצב הסטטי. לסיכום ניתן לומר, שהייצוג הווירטואלי של עולם 4 מספקת מדיוס ממשי למחצה, הדורש מנגנוניס של למידה דומיס לאלה הנדרשים להבניית ידע ישירות מן העולס האמיתי. הייצוג יכול למשוך חלק רחב של האוכלוסייה המעדיפים צורה זו על פני הסמלית, ולחשוף באופן זה יותר אנשיס למידע מורכב, מבלי שידרשו להכשרה רבה על מנת להבינו. ייצוג וירטואלי שפה חזותית ייה ןקב /2 עולס 4 למידה סטנדרטי. כך למשל, אס בעבר עיקר הלמידה עסקה בהקניית כלים ללומד על מנת שיוכל לפענח מידע, כיוס יש לפתח את יכולת הלומד למיין ולארגן סוגיס שוניס ומגווניס של מידע. התוצאות של למידה מתוך מבנה ידע מורכב יהיו מגוונות, ולפיכך לא סטנדרטיות. כמו כן יהיה קל יותר --7*-------->- יעך שטנדרטכ תוכנית לימודים קווית יעדיס רביס תוכנית לימודיס מורכבת א'ור 5: מבנה ידע מיוצג על ידי טכנולוניות שונות לטפל בהבדליס האינדיבידואליים שבין הלומדיס בסביבה לימודית לא קווית. 2. השינוי מסביבת לימודים סטטית לדינמית, מאפשר לימוד קונסטרוקטיביסטי (התיאוריה 0808080894940..... 0 שר 000 - 0 הקונטטרוקטיביסטית עוסקת בבנייה פעילה של הידע ומקורה בתורת הלמידה הפעילה של פיאזיה), כי הלומד יכול לתמרן את הידע כרצונו. הלמידה הופכת להיות אינטראקטיבית ומקיימת דיאלוג מתמשך בין הלומד והידע. בסביבות לימוד מאוד ייחכמות"י (מערכות הוראה אינטליגנטיות) אפשר לבסס מעגל למידה קיברנטי על ידי הכללת מנגנון מתאיס של היזון חוזר. 3. השינוי מידע מבודד למקושר מאתגר את הרעיון של תוכנית הלימודיס כיישות מוגדרת וסופית. השינוי הקריטי הראשון הוא שהגישה לידע נהיית חופשית. לא המורה ולא ספר הלימוד יכוליס לשמש יותר כשומרי סף לעולס הידע. שינוי נוסף הראוי לציון הוא אפשרויות הבחירה הרבות הנפתחות בפני הלומד בחלל של ידע מקושר, בניגוד לספר לימוד. גורס שלישי חשוב במערכת מקושרת היא האפשרות של למידה משותפת או מרובה בקבוצות עניין מיוחדות או עס שותף נבחר בניצול תוכנה שיתופית. הופעתן של קהילות לומדות היא, ככל הנראה, הסימן הטוב ביותר למצב החדש, שבו מושג תוכנית הלימודיס משתנה ליישות ידע משתפת פעולה ורלוונטית. 4. המעבר ממערך נוקשה לגמיש מוביל, בראש וראשונה, בחוויות למידה פלורליסטיות כשהגמישות מתבטאת קודס כל במונחיס של תזמון ושל יחסיס מרחבייס בתוך גוף מוגדר של ידע ובאפשרויות חדשות הנפתחות בפני הלומדיס. המושג של תוכנית לימודיס הסתגלותית הופך לאפשרות מעשית, כשהידע מתאים עצמו ללומד באופן אוטומטי או בתמיכת מערכת מומחים. המערך הגמיש עשוי גם לתמוך בעיבוד של ידע מתוך מספר דיסציפלינות (למידה בינתחומית או רבתחומית). טכנולוגיית הייחלונות" המפורסמת היא דוגמה לעורקי הלימוד המרוביס העומדיס לרשות הלומד. במצב הנוכחי של התפתחות הציביליזציה רוב הידע הציבורי נצבר ונאגר בצורה סימבולית בכתב ובדפוס. לכן, רוב הלמידה והבניית הידע כיום עוברים דרך למידה סימבולית פורמלית | | המטאפורה של גארדנר המתייחסת לאינטליגנציה מרובה יכולה להתאיס לסביבת לימודים גמישה, כשכמה ערוצי למידה נמצאיס בשימוש. לסיכוס ניתן לומר, שהצורה הישנה של תוכנית הלימודיס נעלמת, ונחוצה במקומה תיאוריה חדשה לגמרי של תוכנית לימודיס, שתוכל לספק מענה לטווח הרחב של השינוייס ביחסיס שבין הלומדיס והידע. השינוי בחינוך: על הוראה ולמידה נעבור עתה להיבט השני של החינוך המשתנה בתגובה להחדרת ידע טכנולוגי הוראה ולמידה. אין ספק, שהתפיסה הבסיסית של מורה ושל הוראה עומדת להשתנות, כמו גס תהליכי ההוראה והלמידה. הבה ונבחן את המגמות העולות. כבר עתה ניתן לראות בבתי ספר שהטמיעו טכנולוגיה בצורה משמעותית, את קיומן של שתי תרבויות זו המודפסת וזו של הידע הדיגיטלי. כפי שטענתי קודסם, בגלל השוני בין שתי התרבויות יישוס הטכנולוגיה לא מוביל להתפתחות הדרגתית של התוכניות הקיימות; ימיס יגידו אס הטכנולוגיה תשרוד אחרי תרבות הדפוס או האס שתי התרבויות יתמזגו זו בזו בדרך כלשהי. תופעה אחרת ודומיננטית שהחלה להתפתח בבתי הספר שלנו, לבד מהלמידה המובלת על ידי המורה, היא גידול בלמידה המובלת על ידי התלמיד, שהפכה ליסוד משמעותי בבית הספר. החלוס של ייהלומד האוטונומייי מתממש בהדרגה בעיקר בגלל חיזוק כוחו של הלומד הפרטני, גם אס הוא תלמיד גן חובה. התפקיד הגובר של מדיה וירטואלית כסביבה לימודית מובן מאליו בבתי ספר שיישמו את הטכנולוגיה או בבית. הטלוויזיה, הווידיאו והמחשביס מספקיס את האמצעים, והשאר מסופק על ידי כוחות חברתייס ותרבותייס כמו נורמות התנהגות, מערכות ערכים, לח חברתי וכדי. שובה של השפה החזותית היא בגדר עובדה, ובתי ספר ייאלצו להחליט מה לעשות אתה. החינוך מתרחב לייסייברספייסיי (מרחב הידע המופשט, הווירטואלי). הדבר נכון בתוך חברת השפע, אך, לרוע המזל, זו עדיין מנת חלקס של המעטיס המסוגלים להרשות לעצמס את התשתית היקרה. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות שחרור מן התפישה של סטנדרטיזציה ומובילות, כתוצאה מכך, להומניזציה של הארגון החינוכי. סיפוק צורכי הפרט הופך עתה לשגרה בבית הספר, ובדומה לכלכלת השוק, אנשיסם מצביעיס עבור ריבוי של אפשרויות פרטניות ולא עבור ייצור המונל. אחרונה חביבה היא העובדה, שטכנולוגיות חדשות עשויות לספק ידע מיידי, רלבנטי יותר ללומד, וכך לסגור את הפער שבין בית הספר והחיים האמיתיים. בו בזמן מגביריס הזמינות, המיידיות והמחסור בגבולות את העומס הקוגניטיבי בעיה שנווטיסם ומגלי עולס מסוגליס לטפל בה אך בקושי. הטכנולוגיות החדשות - בעיקר טלוויזיה, וידיאו, מחשוב ותקשורת - שינו עמוקות ואוניברסלית את היחסים בין אנשים לייצוג הווירטואלי. השפה החזותית שבה ליטול חלק חשוב בתרבות שלנו והיא אחראית לתופעת הכפר הגלובלי שינוי ארגוני. לטכנולוגיות החדשות תהיה השפעה עמוקה על ההיבט הארגונ? בחינוך. יחידות הזמן הסטנדרטיות - השיעוריס של 45 דקות, יוס הלימודיס של שש שעות ושנת לימודים של 200-180 ימיס - הפכו למיושנות, מרגע שהלמידה יכולה להיהפך לרציפה בזמן. המושג של ייבית ספריי כמקוס פיסי, אליו ילדיס מגיעיס כדי לפגוש ידע, ייאל להשתנות, ככל הנראה, לרשת למידה שבה הידע מגיע אל הלומד. אנו מניחים, שבנוסף לבית ספר פיסי, יתרחב (או יחזור) הלימוד המאורגן אל הבית והמשפחה, ומעבר לכך, אל הסייברספייס. לכן הכלכלה, הפוליטיקה של העיקרון המרכוזי ייאלצו להשתנות. התפקוד החברתי של מוסד בית הספר יגדל, שכן האחריות ללמידה אקדמית תנוהל על ידי סוכנויות רבות אחרות. הלימוד האקדמי יאורגן, כנראה, על ידי עיקרון קבוצת אינטרס מיוחדת (510) המתלכדת על בסיס של עניין משותף, וכך תתפתחנה ייקהילות לימודיי. הניהול והבקרה חייביס להשתנות מעקרונות מכניים לעקרונות קיברנטייס. הפיקות ישתנה מחיצוני לאישי, כשהלומד יהפוך יותר ויותר אוטונומי. צורת פיקוח איכותית תשתנה כך שתתאיס למוצריס לא סטנדרטיים ופלורליסטייס. ₪4 4 ₪ 4 ו 5 > נש לסיכום, כל מסגרת האדמיניסטרציה החינוכית תיאלץ להשתנות כדי להתאים לדגמי הלימוד החדשיס. 4 המושג של '/בית ספר'' כמקום פיסי, אליו ילדים מגיעים כדי לפגוש ידע, ייאלץ להשתנות, ככל הנראה, לרשת למידה שבה הידע מגיע אל הלומד. בנוסף לבית ספר פיסי, יתרחב הלימוד המאורגן אל הבית והמשפחה, ומעבר לכך, אל הסייברספייס המודל של בית הספר העתידי בית הספר ייכרמים" הוא ניסוי חינוכי משותף למשרד החינוך בישראל, לעיריית ראשון לציון ולאוניברסיטת תל אביב. בית הספר תוכנן כך שתהיה לו תשתית ממוחשבת מרוכזת של ידע טכנולוגי במטרה לאפשר את הופעתה של קהילת לימוד מסוג חדש. אחרי שלוש שנים של תכנון ושנה אחת של בנייה נפתח בית הספר בתאריך 1.9.1995. בית הספר משרת את הקהילה המקומית. הוא כולל כיתות גן חובה עד לייב, 50 מחנכים, 900 ילדים. מבחינה ארגונית מחולק בית הספר לשלוש חטיבות: חטיבה צעירה, חטיבת בינייס ובוגריס. כל חטיבת גיל מחולקת לקבוצות גיל מעורבות, שבהן 80 תלמידיס המתפקדים בחלל הנקרא ייבית'י, אליו הם משתייכים. בייבית" ישנס שלושה מבוגריס, כשכל אחד מהס אחראי ל-25 תלמידים. על כל פנים, הלימוד מתארגן בקבוצות גמישות, מלומד אחד עד ל-200 ויותר, לפי הצרכים. מן הילדים מצופה לבלות עד % מזמנס בסביבת לימוד ממוחשבת. קיימיס שלושה חללים ללימוד הקהילה, בית הספר והסייברספייס. תוכנית הלימודיס תואמת בעיקרון את המסגרת הלאומית. יחד עס זאת, הפך היסוד של למידה מונחית תלמיד למשמעותי, וכן לגבי תוצרי הלמידה. הוראה ולמידה עדיין ממשיכים להשתנות. אסטרטגיית הביצוע מתרכזת ביכולת. קהילת מוריס לומדיס נוסדה על ידי טיפוח אישי של כל מורה ומורה. ברגע שהמוריס השיגו שליטה באמנות הפקת התועלת מן המחשב, יכלו לחלוק אותו עס תלמידיהם. השנה יצטרפו המשפחות לרשת בית הספר כדי לאפשר את הרחבת חלל הלימוד ולנצל את הזמן שמעבר לשעות הפורמליות של בית ספר. סביבות לימוד עשירות במציאות וירטואלית או למידה ניסויית זוכות לעידוד משמעותי. כשהבוגריס הראשוניס יעזבו את בית הספר (שנת 2001), יהיו להס שבע שנות התנסות במערכת יחסיס שונה מאוד עס ידע. ההיבטיס הכמותייס והאיכותיים של בית ספר ניסויי זה נבדקיס בקפידה לאורך מחקר שידווח בשנת 1999. > מקורות 1. .(1989) .6 חו[10 ,566168 6חה .8 > מסקקסק 6 ]0 0₪ו7681?) ,הוה 116 01 מסנוט!סצ] .011686 :צא , חס0חס.1 .611 2. תו 020586 .(1991) .1 זסחה16 , חספסוכ) .6% 111( :1 .מ0110ק666 חב קחהותזה6 1 3 מיודוסר, דוד. (1995). מציאות וירטואלית במערות אלסקה: על יחסים הדדיים בין טכנולוגיות ידע. מתוך החינוך לקראת המאה ה-21. תל אביב: הוצאת רמות חן, דוד. (1995). בית הספר העתידי: החינוך לקראת המאה ה-21. תל אביב: הוצאת רמות 7 דע /טכלל/ליק בקיל/ך כעכע מוצרים ומערכות למערכת החינוך חקר וחוויה סעיו?י 60 /מ26וושיה המפעל: מושב שורשים ד.ג משגב מיקוד 20164 טל. 04-9580981 פקס. 04-9583934 ורט ככבדריה זה הצחב (טדרב\ מערכות לימודיות מתקדמות ומרכזי חקר בתחום נושאים מגוון מגיל היסודי ועד התיכון מערכות הלימוד והספרות מותאמים לתוכניות הלימוד החדשות בבתי הספר אק . רו 7 6 - דן אנטגרטור מוביל בתחום הציוד המדעי והטכנולוגי במערכת החינוך /ו שווק א יטק ובש טלפון: 03-6491202 פקס: 03-6497661 קרית עתידים ת"א ו מע-קו1 ה -* בממעמעם תוכנית הלימודיס בהודאת מדעים מידע ותקטורת מונטני מפתת:. מידע ידע חבדת הידע טכנולוגיות הידע עיבוד זידע התפוצצות ידע כפר גלובלי תקטודת אזדיינות מדעזת - טכנולוגית קשרים ביותחוםיים: עולם מעשה ידי אדם כדור הארץ והיקום התרזמה טל טכנולוגיית החלל לפיתוח טל מערכות מידע ותקטורת 4 ( ק . 2 קשה לחזוח את דמוחה העתידית של חברת הידע. שהמאפיין המרכזי שלה הוא קצב שינוי מסחרר בכל רמות החיים. תפקוד מוצלח בעולם המחר מחייב התמודדות לא רק עם טכנולוגיות מידע חדשות אלא גם עם אתגרים חברתיים. אינטלקטואליים ורגשיים דילמות ליומיות דיר רפי נחמיאס ברת הידע של ימינו מושתתת על טכנולוגיות של 1 מחשוב ותקשורת. אלה מאפשרות לטפל במידע ומסייעות ביצירת ידע, ולמעשה, חודרות לכל נדבך של עשייה ומשפיעות על חיי היומיוס של כל אחד מאתנו, בפרט על חיי ילדינו. ילדי העידן הזה מבליס שעות מול הטלוויזיה בכבלים, משחקיס עס הטמגוצ'י (חיית המחמד הווירטואלית) שלהם, מפעילים בטבעיות משחק מולטימדיה במחשב האישי, שולחים מסריס לחבריהס בדואר אלקטרוני, גולשים באינטרנט מדי ערב ומדבריס בטלפון סלולרי. נראה, כי פעילויות אלו ואחרות, המבוססות על הפעלת טכנולוגיות מידע עדכניות, הן אחד הגורמיס הראשיים בעיצוב התרבות, תחומי העניין והידע של ילדים כיוס. טכנולוגיות אלה מתפתחות בקצב מדהים. אף לא אחת מן הפעילויות שתוארו לעיל, לא היתה בנמצא לפני עשר שניס (וחלקן אף לא לפני חמש שנים). קצב התפתחות זה לא מאפשר לנו לצפות בבטחה את דמותה של חברת הידע העתידית, את פניו של שוק התעסוקה העתידי, אליו יפנו הילדיסם של היוס בעוד עשר שנים. כאן אדון בדילמות הניצבות בפני ילדיס ומבוגריס בחברת הידע ובכישורים הנדרשים לתפקוד הולסם בה. מאפייני עידן הידע על סף המאה ה-21 עוברת החברה המודרנית מהעידן המתועש לעידן הידע. הטכנולוגיות החדשות של ראשית המאה ה-20 שעסקו בשכלול תהליכי ייצור תעשייתי וחקלאי, בבניית תשתיות להעברת חומרים ואנרגיה ובהקמת מערכות תחבורה לקיצור מרחקים, שינו את אורח החיים של הפרט ושל החברה כולה. כיום טכנולוגיות המידע החדשות שעוסקות בשכלול תהליכי יצירת הידע, עיבודו, אחסונו ואחזורו, בבניית תשתית להעברת מידע ולהפצת הידע האנושי משנות את חיינו בקצב מהיר עוד יותר. להלן כמה ממאפייני החברה עתירת הידע: הבוחב הוא מרצה בכיר בביה"ס לחישוך. אוניברסיטח חל אביב מרכזיות הידע הידע האנושי הופך להיות המשאב הראשי להנעת גלגלי הכלכלה וגורם מרכזי בעיצוב פני החברה: מעבר מכלכלת מוצריס לכלכלת ידע. מרבית המועסקים במשק (שלושה מכל ארבעה) מקדישיס את מרבית זמנס ליצירה, לעיבוד ולהעברת מידע התפוצצות הידע האנושי כמות הידע החדש הנוצר, הולך וגדל בקצב מוגבר. כיוס רואים אור בעולס כאלף ספריס חדשים מדי יום, זאת בנוסף לרבבות העיתוניס ולאלפי כתבי העת, שלא לדבר על אתרי אינטרנט, תקליטורים ומידע דיגיטלי. התפתחות טכנולוגית מסחררת מרבית הטכנולוגיות החדשות קשורות כיוס במידע ובידע. לווייני תקשורת, טלפוניס סלולריים, מחשבי רשת, רשתות מידע, כליס ממוחשביס לתכנון והדמיה, הנדסה גנטית ועוד. כבר ב-1990 עלתה, למשל, ההשקעה במשק האמריקני בטכנולוגיות מידע, בעיקר ציוד מחשוב ותקשורת, על כלל ההשקעה בפיתוח כל התשתיות האחרות. גלובליזציה של העולס פתיחת שווקיס של סחורות ומוצרים, ובעיקר מעבר חופשי של מידע בזמן אמת, הופכיס את העולס הגדול לכפר גלובלי ואת כולנו לאזרחי העולס הגדול. עולם של שינוי מואץ בעידן הידע שרוייס היחיד והחברה בתהליכי שינוי מתמידים. תחומי דעת עולים ויורדים, מקצועות מתיישנים, וערכיס חברתיים ותרבותייס מתעצביס מחדש. דילמות של החיים בעידן המודרני החייס בעולס משתנה, מורכב ודינמי אינס פשוטים. היחיד והחברה ניצבים בפני דילמות קיומיות, שמקרינות על אורח החיים ועל התרבות. נציין כאן מספר מתחים שמשפיעים ישירות על חיינו ועל תהליכי קבלת ההחלטות להם אנו נדרשים. / 4 ס ₪ : המתח בין גלובלי ללוקלי כיצד להיות אזרח העולם, המשתלב בתהליכיס הכלל עולמיים, מבלי לאבד את השורשיסם, את הצרכיס ואת המאפייניס המקומיים, הייחודייס של התרבות או הקהילה? דוגמה לכך היא הסכנה של ניוון השפה ושל היצירה הלאומית אל מול השתלטות השפה האנגלית ומאפייני התרבות האמריקנית. המתח בין מודרני למסורתי כיצד להתמסר בעידן זה של שינוייס מפליגים לשינוי מבלי להפנות עורף לערכי העבר ולשורשים! כיצד להבחין בין הדבריס אותס יש לשנות לבין הדברים הישניס אותס אין להחליף מפני חדשים? אחד התנאים ההכרחיים להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית היא היכולת ללמוד ולהתחדש לאורך כל החיים. רק חמישה אחוזים מהידע נרכש בבית הספר, והשאר - מחוצה לו. המפתח להצלחה היא הלמידה כיצד לרכוש ידע בצורה עצמאית המתח בין תרבות של תחרות לבין שיתוף פעולה כיצד לחיות ביחד ולשתף פעולה בעידן התחרותי של הידע: מחד, חותר הפרט לשפר את מצבו ביחס לאחרים, תוך יצירת תרבות של תחרות. מאידך, ביסוס שיתוף פעולה בין יחידים, בין חברות ובין אומות היא הדרך היעילה והטובה ביותר לקדמה ולצמיחה. התפוצצות הידע מול המוגבלות שלנו לרוכשו , כיצד מתמודדים הפרט והחברה עס העובדה שהידע האנושי מוכפל כל שנתיים שלוש, וקצב הגידול גסם הוא הולך וגדל? כיצד ישפיעו כמויות הידע על איכות חיינו ועל יכולתנו לתפקד, ליצור וללמוד: קיים צורך לשקול מחדש את מערך יחסי הגומלין בין הפרט לבין הידע האנושי. המתח בין התמחות לבין ידע רחב מהו בן תרבות של עידן המידע: זה היודע הכל על מעט מאוד או זה היודע מעט מאוד על הכול! כיצד השאיפה להתמחות תשפיע עלינו ועל יכולתנו להשפיע בחברה דמוקרטית? המתח בין העולס הרותני לבין השאיפות החומריות כיצד ליצור מערכת איזוניס בין העולס הרוחני הערכי לבין העולס החומרי! כיצד לטפח את הכמיהה ליצירה רוחנית בעולס המטפח הישגיס חומריים! כישורי חיים בחברת הידע יש מידה רבה של יומרנות בניסיון לחזות מהו תפקוד הולס בחברת הידע העתידית. יחד עס זאת, ניתן להצביע על שלושה מישורי תפקוד הולמיס למציאות של ימינו, שכנראה, לא ישתנו בעתיד הקרוב. הראשון הוא השתלבות בעולס הכלכלי והיכולת לעבוד ולהתפרנס; השני הוא השתלבות בחיי החברה והתרבות ובתהליך קבלת ההחלטות הציבורי; והשלישי, האפשרות להתפתחות אישית והגשמה עצמית לאורך כל החיים. דוח 56445 (חסוצצוותוחס 6 560168 6וורך 5 96005 פמוצסום0ג/ חס) שהוציא משרד העבודה האמריקני ב-91' תחת הכותרת יימה נדרש מבתי הספר שלנו לקראת אמריקה 2000יי, הגדיר את היכולות והמיומנויות שיידרשו בשוק העבודה העתידי: שליטה במשאבים הגדרתם, ארגונס, תכנונס והקצאתס של משאבים הכוללים: זמן, כסף, חומרים, סביבת עבודה ומשאבי אנוש. יכולת עבודה עם אחרים היכולת להיות חבר צוות, ללמד עמיתיס לעבודה וללמוד מהם, לשרת לקוחות, לגלות כושר מנהיגות, לנהל משא ומתן ולעבוד עס אנשיס מרקע שונה. יכולת רבישה וטיפול במידע היכולת לרכוש מידע, להעריך בצורה ביקורתית מידע ומקורות מידע, לארגן מידע, לפרש מידע, לעבד מידע, להעביר מידע, והחשוב מכל, היכולת להשתמש בצורה מושכלת בטכנולוגיות מידע לצרכים הללו. הבנת מערכות מורכבות היכולת להבין כיצד פועלות מערכות חברתיות, ארגוניות וטכנולוגיות ולפעול במסגרת הבנה זו ביעילות, תוך שימת לב למגמות מרכזיות ותכנון פעולות בהתאס להן. יכולת עבודה עם מגוון של טכנולוגיות היכולת לבחור טכנולוגיה מתאימה לצרכים, להפעילה, לצפות תקלות ולפתור אותן במידת הצורך. מרכזית ביותר היא היכולת לרכוש טכנולוגיות חדשות. אחד המרכיביס החשוביס של חברה דמוקרטית יציבה היא יכולתו של הפרט להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות ולתרוס ישירות לעיצוב דמות הקהילה והחברה בה הוא חי. כיוס מעוגנות מרבית ההחלטות המתקבלות בבסיס ידע רחב ודורשות הבנה בסיסית בהיבטים טכנולוגיים. אנשיס החסריס את היכולת להגיע למידע, להבינו, לעבדו ולהסיק את המסקנות המתבקשות, הופכיס בהכרח למשוללי אפשרות לתרוס ולקחת אחריות. לפיכך, אוריינות מדעית-טכנולוגית היא מרכיב חשוב בהשכלתו של כל אדם. אוריינות זו היא תפישת עולס שכוללת חשיבה עצמאית וביקורתית, המתבססת על הבנה של העקרונות המדעיים האוניברסליים ושל המערכות הטכנולוגיות והחברתיות, בד בבד עס היכולת להבין ולהפעיל טכנולוגיות מידע מתקדמות. אחד התנאיס ההכרחייס להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית היא היכולת ללמוד ולהתחדש לאורך כל החיים. ניתוח של כמות הידע אותו רוכש אדס ממוצע במהלך חייו מצביע על כך, כי רק חמישה אחוזיס מהידע נרכש בבית הספר, והשאר נרכש מחוצה לו במהלך החיים. לכן, המפתח להצלחה היא הלמידה כיצד לרכוש ידע בצורה עצמאית. בייחלקות דעתיי קטנות די במעדר ובכוח השרירים כדי לעבד את האדמה, אולם כשכמות הידע האנושי גדלה בקצב מהיר ביותר, יש צורך להיעזר בטכנולוגיות מתקדמות בטכנולוגיות הידע אינו רק ערובה להשתלבות בעולס התעסוקה אלא גס תנאי הכרחי בדרך להגשמה עצמית. דגשים במערכת החינוך בעידן הידע עידן הידע מציב בפני מערכת החינוך הפורמלי והלא פורמלי אתגר קיומי למציאת הכיווניס המתאימיס להכשרת תלמידיס לתפקוד בחברת הידע. אצביע על מספר כיווניס שיש, לדעתי, להדגיש בהכשרת תלמידים. הקניית מיומנויות היסוד לכול עולס העבודה עתיר המידע יצריך רמות גבוהות של מיומנויות בסיסיות אלו - קריאה, כתיבה, הבעה ויכולת מתמטית - מכל עובד. הכמות ורמת המורכבות של המידע המילולי והכמותי אותו יידרש העובד לקרוא ולפענח תעלה בהתמדה. טיפוח כישורי חשיבה. תפקוד מוצלח בעולס המורכב של עידן הידע מותנה בתפקודי חשיבה גבוהים. ערכן הסגולי של חשיבה יצירתית, מערכתית, ביקורתית והסתברותית, יכולת קבלת החלטות תוך בחינה והערכה של אלטרנטיבות יעלה בהתמדה. טיפוח איכויות אנושיות של הפרט יכולת התמודדות רגשית, התייחסות לכבוד האדס וחירותו, חברות, אחריות, מסירות, יושר והגינות הן תכונות והתנהגויות שדורשות טיפוח והשקעה. באיכויות אלה, יותר מכל, טמון הסיכוי שלנו לעתיד טוב יותר. פיתוח אוריינות מדעית טכנולוגית לכול אוריינות זו היא הבסיס לפיתוח תפיסת עולס רציונלית, המאגדת את שלושת הכיווניס הקודמים: מיומנויות יסוד, כישורי חשיבה גבוהיסם ואיכויות אנושיות. כיום מעוגנות מרבית ההחלטות המתקבלות בבסיס ידע רחב ודורשות הבנה בסיסית בהיבטים טכנולוגיים. אנשיס החסרים את היכולת להגיע למידע, להבינו, לעבדו ולהסיק את המסקנות המתבקשות, הופכים בהכרח למשוללי אפשרות לתרום ולקחת אחריות פיתוח יכולות כתיבה והבעה בשפה האנגלית זו השפה השולטת כיוס וכנראה שתשלוט גם בעתיד בקהילה המדעית-טכנולוגית. עיקר המידע העומד לרשות הפרט ברשתות התקשורת (כגון האינטרנט) הוא בשפה האנגלית. שליטה לא מספקת בשפת הרשת עשויה להיות מגבלה חמורה. הקניית יכולות טיפול במידע באמצעות טכנולוגיות ידע לכול בעידן הידע היכולת לרכוש ידע חדש, לייצרו ולהעבירו מותנית בשליטה בטכנולוגיות מידע מודרניות. הקניית יכולת השימוש בהן חשובה ביותר אך לא פחות חשובה היכולת לרוכשה בעתיד, בעידן בו טכנולוגיות חדשות נולדות מדי יוס. הקניית כישורי למידה לאורך כל החייס. בניגוד לעבר, כשאנשיס עבדו באותו מקוס עבודה כל חייהם, בעידן הנוכחי מחליף אדס את מקוס עבודתו מספר רב של פעמיס (הממוצע בארצות הברית: שש פעמיס במהלך החייס). סביבת העבודה והחיים ועולס הידע השתנו במהירות. בגלל סיבות אלה הופכת הקניית כישוריס אלה לאתגר המרכזי, אולי, של מערכת החינוך. פיתוח יכולת התמודדות עם שינוי מואץ השינוי המוא מצריך פיתוח יכולת רגשית ואינטלקטואלית להתמודדות, ולעיתיס אפילו להישרדות, עס הלח הנגרס בעטיו. פיתוח כישורי עבודה בצוות מעטיסם יעבדו בעתיד לבדס. עולס העשייה המודרני מצריך עבודת צוות. יש ללמד ולהטמיע, בכל שלב בחינוכו ובהכשרתו של הלומד, את הכישוריס לחברות בצוות, להנהגת אחרים, להתמודדות עס ממוניס וכפופים, לניהול משא ומתן, לשירות לקוחות ולעמידה בדרישותיהס. יש להדגיש את טיפוח הסובלנות וההבנה כי בני אדס שוניס זה מזה, אך עליהס ללמוד לחיות ולתפקד ביחד. הקניית ערכים יש לבחון ולהקנות בכל דרך שהיא את אותס ערכיס שיאפשרו לפרט חיים שלמיס מבחינה רגשית, חברתית ואינטלקטואלית. מטרתס של ערכיס אלה ליצור מערכת איזוניס בין הדילמות השונות שהוצגו קודס. לסיוס, המסקנה המתבקשת היא, כי גם מערכת החינוך חייבת להתאים את עצמה לשינוייסם המתרחשים אצל הפרט ובחברה כולה. עליה לבחון מחדש את מטרות החינוך, את התכניס הנלמדים, לשלב טכנולוגיות ידע בכל שדרות הלימוד ולהיות קשובה לצורכי הלומדים ולכישורים החדשיס הנדרשים בעידן הידע. 6 מפזםפפם מעצעש יש מי שקורא אח השורוח. יש מי שקורא ביניהן ויש מי שהדמיון שלו מפליג מעבר להן. מחקרים מראים, בי יש סונים שונים של לומדים עם סגנונות הכרתיים מעולהם., המעופיעים ישירות על תהליך הלמידה וו רד בי 7 יש לו דרכים משלו לעבד מידע = לחידה הודאה/למידה מושני מפתת: ודל דדכי עיבוד מידע סגנונות למידה לומדים אנליטיים לומדים גלובלייס לומדים "מגזונים" ו סיפורו של אריך קסטנר משנות ה-50 יישלושים וחמישה במאי, או דני רוכב אל הים הדרומייי, מגיע דני לביתו של דודו המוזר, הדוד סבוני, ומספר לו על הצרה שקפצה עליו בבית הספר. המורה שלו החליטה, משוס מה, שכל התלמידים שאוהבים מתמטיקה, יצטרכו לכתוב הפעם חיבור דמיוני על הים הדרומי, וכל התלמידים שאוהבים להפליג אל הדמיון, יבטרכו הפעס לתאר את תהליך בנייתו של בית של ארבע קומות. דני, מאוהבי המתמטיקה, צריך כמובן לכתוב חיבור דמיוני. אבל איך יכתוב חיבור כזה כשאין לו מה לדמיין. הדוד סבוני, דני וסוס קרקס שנקלע בטעות לחברתם, מטכסים עצה כיצד לפתור את הבעיה. נגרו קבלו, הסוס, מטלפן לסוכנות נסיעות ומקבל הוראה להיכנס לארון העתיק שבמסדרון הבית ומשס לצאת ליס הדרומי. כאן מתחילה ההרפתקה המופלאה, שבמהלכה דני, הדוד סבוני ונגרו הסוס מתיירים בכל מיני ארצות דמיוניות. בארף החשמל, למשל, מדרכות הרחוב הן סרטים נעים, אנשים מדברים לתוך פלאפוניס ומפעילים את מכוניותיהם על ידי מתן הוראות בקול למעין שלט רחוק. ביימצודת העבריי צופים דני וחבריו למסע בתחרות הדיפת כדור הבוחבת היא םרכזח צוות' פיחוח וחובניוח לימוד להבעורח םורים בסכון סופ"ת שרה שמעוני ברזל בין ייפטר הגדוליי וייאלכסנדר החזקיי, כשלידס בקהל יושביס נפוליאון, ברברוסה ודמויות היסטוריות אחרות. באר העצלניס אפשר לאכול אוכל בצורת גלולות צבעוניות, כשעל מסך מופיעות תמונות של מאכלי גורמה כדי לתת את תחושת הטעם. ומי שרוצה לשעשע את עצמו, מספר את הפנטזיה שלו לתוך מכשיר, ומיד מתהווה מולו מציאות וירטואלית, ממש כפי שהיא מופיעה בדמיונו. דני פוגש בוקן שדימיין לעצמו אריה אכזר, וכעת כשהחיה עומדת לפניו, הוא פוחד פחד מוות ואינו מסוגל לזכור כיצד לבטל את הפנטזיה שהפכה למציאות. פלאפונים, שלט רחוק המופעל על ידי הוראות קוליות, מציאות וירטואלית, אוכל בצורת גלולות עס הדמיית צורות וצבעיס - כל זה כבר בשנות ה-50: אלה מאיתנו שאולי קראו את הסיפור בילדותס יחד עם סיפוריו של ז'ול ורן, נדהמים לגלות היוס כיצד הפכו חלק מן הפנטציות הללו בעזרת מדענים ואנשי טכנולוגיה למציאות חיים. אבל מאחר ואנו עוסקיס בהוראת המדעים והטכנולוגיה ולא במסעות דמיוניים, הבה ונתייחס לקטע הבא, הלקוח מתוך יחידת הלימוד יימתנות מן הטבעיי (מבייט), ב איורים: הורס למקה. סחוך: אריך קסטגר. ולווים וחמישה במאי או דני רוכב אל הים הדרומ'. חל אביב: אחיאסף. 1996 7% -.-- ---- הפקת מתכות זיהום בצידה בתהליכי ההפקה של מתכות מעפרותיהן מזדהמת הסביבה באופן חמור ביותר. נעקוב אחר הזיהוס הנגרס בכל אחד מן השלביס בתהליכי ההפקה של מתכת מעפרותיה: בשלב הטחינה של העפרה נפלט אבק רב ונגרס רעש רב עקב פעולתן של המגרסות. אך בזה לא מסתכסם הציהוס, זו רק ההתחלה. לעתיס שוטפים את העפרה הטחונה, ושטיפה זו יובצרת כמויות גדולות של מיס מזוהמים, הנשפכים לאגמים ולימיס ומזהמיס אותסם. אך עיקר הזיהוס נגרס בשלב הצריפה. מתנורי הצריפה נפלטיס עשן וגזים רעיליס בכמויות גדולות, ואלה מזהמיס את האוויר וגורמים נזק לאדס, לבעלי חיים, לצמחיס ואף לדוממים. בתוס תהליך הצריפה מסלקיס מן התנור את הסיגים, וגם הס פסולת המכערת ומזהמת את הסביבה". בעידן המידע, שבו מיטשטשים לעיתים גבולות הזמן והמקום בגלל הנגישות הרבה של מידע, יש חשיבות רבה לתהייה על ההבדלים הבינאישיים בגישות לעיבוד המידע. הבדלים אלה משפיעים על אופי הלמידה ועל איכותה של התקשורת הבינאישית אילו היינו מבקשיס מחמישה תלמידים בכיתה ה' או וי, שנחשבים לייחכמיס", כלומר לבעלי יכולת טובה של הבנת הנקרא או של אוריינות מדעית-טכנולוגית, לקרוא היטב את הקטע המצוטט לעיל ולספר מה הבינו מתוכו, יש לשער שחיינו מקבליס תשובות דומות לאלו המתוארות להלן: ליאור: יישכשמפיקיס מתכות, בכל חלק של ההפקה יש דברים שמזהמים את הסביבה". ליאור מתייחס לרעיון המרכזי בקטע, מגדיר אותו בבהירות ואינו נכנס לפרטים. דן: יימתי שמפיקיס מתכות בטתינה, יוצא אבק שמזהם את הסביבה, ובשטיפה יוצאיס מים מזוהמיס ואחר כך, נדמה לי, צריפה, יש גזיס שמזהמיס את האוויריי. דן מתייחס לכל חלק מן המידע בקטע לפי הסדר שבו הופיע, ללא ראייה כוללת; הוא רק מתמצת את המידע. ענת: ייכשמפיקיס מתכות זה מסוכן לאנשיס ובעלי חייס ואפילו לצמחים, כי בהפקה יש דבריס שמזהמיס את הסביבה כמו גזיס לא טוביס ומיס מזוהמיס ואבק. להפיק מתכות, אפילו שצריך את זה, אז זה גם גורס נזק וצריך למנוע זיהוס". ענת מתייחסת לתכנים בקטע מנקודת מבט שיפוטית, כלומר יוצאת אל מעבר למידע בקטע להשלכות החברתיות של הזיהוס ולצורך במניעתו. יחד עס זאת, ניכר, כי ענת קלטה את גורמי הזיהוס הכרוכיס בהפקת המתכות. איה: "אס כל שלב של הפקת מתכות גורס לזיהוס אוויר, אולי לא כדאי להפיק מתכות: אבל אנחנו צריכיס מתכות לכל מיני דברים, כמו בתעשייה. אז יש פה בעיה. מה נעשה עס הזיהום, כי אס לא נפתור את זה, תהיינה יותר מחלות ולא יהיו מספיק צמחיס למאכל". איה מרחיקה ישר אל מעבר לתכנים אל ההשלכות החברתיות של הכתוב בקטע, מבלי להתייחס כלל לפירוט שלבי ההפקה ותוצאותיהס. תוס: "שתראו איזה זיהומיס יש כשמפיקיס מתכות, אבק ומים מלוכלכים וגזיס מרעילים. זה כמו כשמייצריסם נניח שקיות ניילון לסופרמרקט, אז בטח נפלטיס חומרים מרעיליס מהמכונות במפעל, ואחר כך גס השקיות בעצמן לא מתכלות, וכל זה מזהס את הסביבה. הבעיה מה עושיס עס כל זה. אפשר אולי להרחיק את מפעלי ההפקה ממקוס של הרבה אנשים כמו בסדום, ואולי להמציא מכונות לטיהור אוויר וכל זה". תוס משווה את הזיהוס בתהליך הפקת המתכות לזיהוס בייצור שקיות ניילון. הוא יוצא אל מעבר לטקסט על מנת להעלות, בדומה לאיה, את הבעיה החברתית. הוא קושר את התכניס בקטע לידע קודם שיש לו על מפעלי הפקה בסדוס ומחפש פתרונות לבעיה. חשוב לציין, כי כל התלמידים הבינו את עיקר הכתוב בקטע. רמוח של עיבוד מידע מעניין מיי מהתלמידיס היה זוכה בציון הטוב ביותר, אלו היתה זו שאלה בבחינה במדעיסם או בבוחן בהבנת הנקרא. אצל חלק מאיתנו, המורים, היתה זוכה בו תשובת דן, המפרטת את הכתוב ללא פרשנויות מיותרות, שכן עובדות הן עובדות. אצל אחריס היתה זוכה בו תשובת תוס, פשוט משוס שהיא הארוכה ביותר ונתפסת, אולי, כמעמיקה ביותר. האס ייתכן שכולס היו מקבלים ציון שווה? בחזון אחרית הימים, אולי. בעידן המידע, שבו מיטשטשיס לעיתיס גבולות הזמן והמקוס בגלל הנגישות הרבה של מידע ממקומות שוניס ורחוקיס על פני כדור הארי - *יהכפר הגלובלייי - יש חשיבות רבה לתהייה על ההבדליס הבינאישייס בגישות לעיבוד המידע, כלומר בדרכיס בהס אנשיס שוניסם מתייחסיס לקטעי מידע. הבדליס אלה משפיעים על אופי הלמידה ועל איכותה של התקשורת הבינאישית. יש המקבליס את המידע כפשוטו, מתייחסיס רק לפרטים וחוזרים עליהם ברמת בהירות כזו או אחרת, בהתאס ליכולתס. יש כאלה שיתמצתו את המידע ויפיקו ממנו את העיקר ותו לא. חלק יבאו אל מעבר למידע הנתון, "יקראו בין השורות'י וינהלו מעין דיאלוג עס המידע. חלק יתייחסו למידע דרך הפחדיס וההעדפות האישייס ורק מאוחר יותר ישתמשו בהגיון ויצרפו רגש לשכל לכלל מובן מאוחד. אחריס יסננו את הכתוב דרך אמות מידה מוסריות. כשמוריס מבקשים מתלמידיהס לנתח מידע בדרכים שונות כמו לאתר בעיות העולות ממנו או להעריכו בתוך הקשריס שונים, תלמידיסם שאינס נוטיס לקרוא ייבין השורות" ולנהל דיאלוג עס המידע, יתקשו לבצע הוראות אלו, אס הבעיות אינן כתובות במפורש או אס המידע אינו מצביע על מסגרות הידע שאליהן הוא מתקשר. המוריס כשלעצמם נוטיס לתת הוראות ולחבר שאלות המתאימות לדרך בה הס עצמס מעבדיס את המידע. לכן, למורה שקורא מידע כפשוטו, תהיה נטייה לתת שאלות הדורשות מן התלמידיס לעשות כמוהו ולא להטיל עליהס משימות הדורשות קריאה היפרטקסטואלית. חשוב לציין, כי התשובות המשוערות שנותחו להלן היו של תלמידיס בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, זאת על מנת שלא להתייחס להיבט ההתפתחותי של ההבדליס הבינאישיים. %יף | י/> לפי התיאוריה של ז'אן המידע עצמס ובניסיון לשננס, והס פיאזיה על התפתחות רואיס עצמס באופן מטאפורי ככלים | החשיבה, תלמידי בית ריקיס המתמלאים במידע. הספר היסודי נמצאים הפסיכולוג הקוגניטיבי ביגס (8188%) | ברובס ביישלב איתר גישה נוספת, הגישה הייהישגית", ן 2 ל הקונקרטייי, כלומר שבה התלמידיס מעבדיס את המידע | ל מסוגלים להבין חוקיותן בדרך היעילה ביותר במצב שבו הס של תופעות בסביבתס נמצאיס כדי להיענות לדרישות המסגרת כשהם קולטים תופעות אלו בחושיהם. | הלימודית בה הס נמצאים ולהגיע ככל שהילד מתקדס בשלב הקונקרטי | להישגיס הגבוהים ביותר. על מנת להגיע מגיל 6 ועד 11, הוא מסוגל להבין חוקיות | להישגים הגבוהים ביותר. תלמידים מורכבת יותר בתופעות שסביבו; הוא כאלה ינסו לבדוק אילו דרכי עיבוד מידע גוזר את החוקיות בדרך אינדוקטיבנת | עדיפות בעיני המורים, נותני הציונים, מן התופעות. ויפתחו אסטרטגיות עיבוד בהתאס. בגילאי 12-11 מתחיל ייהשלב הפורמלני. | הגישות הללו נתפסות כאוריינטציות שבו עולה בהדרגתיות היכולת להיעתכ. | המאפיינות תלמידים שונים במשך כ , יי מן המוחשי ולעסוק במופשט בלבד. ה ל 0 2 ב ה 6 ילדים בני אותו גיל יכוליס להימצא בו לתוח גישות : / בשלבים התפתחותלים שונם. וגם כשהר) | השפעה על פיתוח גישות אלו או אחרות, מ כ ₪ י , נמצאיס באותו שלב, יראו לעתיס רמות 5 ו 2 - ם. לפ הבנה שונות בתחומים שונים. הילד ו כ ימודי ר מסוגל להגיע לרמת הבנה טובה יותר ה - 0 ו 0 בתחוס בו התנסה יותר. ה לש אישי מאידד. י [ ידי ייה שוניס גישות שונות לעיבוד מידע. ל שבסביבות לימוד חופשיות ופ חוקרי "חוויית הלמידהיי מרטון וסלגיו ו . יותר, בהן התלמידיס מקבלים סיוע (סן581 8 חטזזג]א) מצאו, שתלמידים ותמיכה בלימודים, יפתחו התלמידיס מסוימים מגלים גישה ייעמוקהיי לעיבוד גישות עמוקות יותר. מידע. תלמידים אלה מתמקדים במשמעות המידע ומנסים להבין את המסרים שבו באמצעות חיפוש קשרים בין המידע הנוכחי לידע קודס ולתופעות , אחרות. הס רואיס עצמס כמחוללי ידע, בסביבות לימוד נוקשות, המטילות כמבקרים וכבעלי רעיונות ותפיסות עומס רב על התלמיד מחד, ומעניקות משלהם. מינימום של סיוע ויחס אישי מאידך, תלמידים אחרים מגלים גישה "שטחיתיי | יגלו התלמידים נטייה לפתח גישות לעיבוד מידע. הס מתמקדים בפרטי שטחיות ללימודים, בעוד שבסביבות לימוד חופשיות ופתוחות יותר, יפתחו התלמידים גישות עמוקות יותר 77-* %; סגנונות למידה חוקריס אחרים רואים בדרכי עיבוד המידע סגנונות הכרתיים או חלק ממבנה האישיות ואינס מקשריס את הסגנון עס מידת ההנעה ללימוד נושא מסויס או מבנה הסביבה הלימודית. פאסק (0858), למשל, חילק את התלמידים לייכוללנים" (01158) ולייסדרתייסם'י (567811318). הכוללנים יתייחסו למידע כאל מכלול ויבנו השערה אחת או מספר מצומצס של השערות ביחס למשמעות המידע כולו. הסדרת:יים יתייחסו למידע כאל אוסף של קטעיס המופיעים בסדר עוקב ויבנו השערות נפרדות ביחס למובן הקטעיס לפי סדר הופעתם; הס יפענחו את המידע עקב בצד אגודל. לתלמיד הכוללן יש בדרך כלל מטרות רבות כשהוא עוסק במידע, והוא מעוניין לעבוד על מכלול של נושאיסם. לתלמיד הסדרתי יש בדרך כלל מטרה אחת ונושא אחד שהוא מעוניין לעבוד על פענוחו. הכוללן יסתייע בידע משלו על נושאיס שוניס על מנת להבין את המידע שבידיו, בעוד שהסדרתי יסייס לעבד נושא אחד מתוך המידע, ורק אז יעבור לנושא השני. הכוללן נוטה להגיע להסבר כולל ומקיף של כל הנושאיס הנגזריס מן המידע שבידו, ולעיתים אף ימציא הסבר כזה משל עצמו, לעומת הסדרתי, שיתאר רק את הנושא אותו הוא מסביר מתוך המידע שבידיו ואז יתקדס לנושא הבא למשל, התלמיד הסדרתי, המתבונן בהתנהגות עכבר בכלוב, עשוי לתאר את מראה עיניו (מידע חושני, לא מילולי) בערך כך: ייהעכבר נע ממקוס למקוס, כעת הוא ניגש לאוכל, הוא לוקח בפיו את חתיכת הגבינהיי, וכן הלאה. הכוללן, לעומתו, אולי יתייחס לאותה תופעה בדרך זו: ייהעכבר הרעב מחפש מוון, כנראה על פי ריח, וכשאיתר את המוון, הוא תופסו בפיויי. החוקרים רידינג וציימה (6 1018 66)) ממייניס את סגנונות ההכרה לשתי יימשפחותיי. משפחה אחת פזורה על הרצף שבין לומדים ייכוללניסיי לעומת י*אנליטיסיי, כשהכוללניס הס כאמור תלמידיס הנוטיס לראות את המידע כמכלול ולהפשיט ממנו רעיונות מרכזיים, והאנליטיס נוטיס לפרק את המידע לחלקיו ולנתח כל חלק לחוד. החלוקה של פאסק שייכת ליימשפחהיי זו של סגנונות הכרה. המשפחה השנייה מתייחסת לדרך הייצוג של המידע בעת החשיבה. יש תלמידיס הנוטים לייצג את המידע על ידי שימוש בדימויים חושייס, כלומר הס יירואיס'י את המידע יימול עיניהסיי. תלמידים כאלה יעדיפו מידע העובר דרך מכלול החושים, כמו תמונות, קולות, ריחות וכדי על פני מידע כתוב. לעומתס יש תלמידיס המעדיפים מידע מילולי ונוטיס לעבדו בדרך של חשיבה מילולית. לטענת ריידינג וציימה, תלמיד יכול להיות כוללן-מילולי, כוללן-דמויי, אנליטי-מילולי, ואנליטי-דימויי. מכל מקום, החלוקות הללו הן רק שתייס מני רבות הקיימות בתחום הרחב של ייסגנונות למידהיי, שעוסק בכל ההיבטיס של ההבדלים הבינאישייס בין הלומדים. בחלק מהמחקריס שנעשו בתחוסם סגנונות ההכרה נמצאו גסם לומדים יימגווניס" (4816פיוסע), כלומר כאלה השולטיס במגוון סגנונות ומסוגליס להתאיס את הסגנון לחומר הלימוד ולמסגרת בה הוא נלמד. לכל תלמיד ולכל מורה סגנונות הכרה משלו. הגיוני להניח, כי אנשיס נוטיס בדרך כלל להבין טוב יותר בעלי סגנונות קרוביס לשלהס. התקשורת בין אנשיס שסגנונותיהס דומיס קלה יותר. יידבר אליי בפרחיס" או יידבר אלי במליס'י, מתאימים לסגנונות אהבה שוניס. סגנונות הכרה יוצריס העדפות שונות: מידע חושני לעומת מידע מילולי, מידע מפורט לעומת מידע המשאיר פתח לדמיון. אס לחזור לסיפור של דני היוצא למסע הרפתקאות, כדי שיהיה מסוגל לכתוב חיבור דימיוני, הרי ברור שכאן המורה החליט ליידאוגיי שכל תלמיד יחווה ויתנסה בסגנון הכרה משלו. התלמידיס שנוטיס למידע המובנה, המדויק, המתמטי, ושאוהביס לקבל תוצאות ברורות ומדויקות, יתנסו בעולס הפרוע והבלתי צפוי של הדמיון. התלמידיס שאוהביס להפליג למחוזות הדמיון, יתנסו הפעס בהגיון הברור והחסכוני של תיאור מובנה וכמותי. המעניין בסיפור של קסטנר הוא, שהטכנולוגיות המופיעות באותן ארצות דמיוניות לאורך מסעו של דני הפכו בינתיים למציאות. כלומר ההיגיון של הדמיון הפך להיגיון של המציאות. כל מורה צריך לבחון את עצמו ולבדוק אס יש לו העדפות אישיות קבועות האם אנו נוטיס להעדיף תמיד תשובות ארוכות, המפרטות כל פיסת מידע, והאם תשובות המציינות בבהירות את הרעיון המרכזי, נתפסות בעינינו ב''לא מלאות'', אף שהן דורשות רמת הפשטה גבוהה יותר? באשר לדרכי עיבוד מידע, ולאחר מכן לבדוק זאת ביחס לתלמידיו. האס אנו נוטיס, למשל, להעדיף תמיד תשובות ארוכות, המפרטות כל פיסת מידע, והאס תשובות המציינות בבהירות את הרעיון המרכזי, נתפסות בעינינו כיילא מלאות", אף שהן דורשות רמת הפשטה גבוהה יותר. ייתכן שאנו נוטיס להעדיף תשובות המתייחסות אך ורק לקטע המידע שלפנינו, ושאנו רואיס בתשובות המקיימות דיאלוג עם המידע ומרחיבות ביחס השלכות שונות של המידע, תשובות טרחניות ומתחכמות. חשוב לזכור, שהמצאות מדעיות רבות הן פרי חשיבה יישמעבריי, פרי היכולת לראות דמיון ואנלוגיה בין התופעה הנחקרת לתופעות אחרות. לפעמים, כשמקשיבים לדרך בה תלמידים שוניס מעבדים מידע, מגליס דבריס שלא חשבנו עליהם: רעיונות וקישוריס מעניינים מעולמס של הילדים, המעניקים לנו זוויות ראייה אחרות, חדשות ומרעננות על אותם דברים שנדמים לנו כל כך פשוטים מוכרים ומובנים. ייתכן, שחלק מתלמידינו היו מגליס הבנה עמוקה יותר, אילו ניתנה להס האפשרות להשתמש במידע חושי במקוס מילולי ואולי אף לייצגו ולהסבירו באמצעות הדגמה מוחשית ולא רק בדרך מילולית. נסו לדמיין לעצמכס את עולס המחשבה של כמה מתלמידיכם. אצל האחד, המחשבה היא מעין מלבן מלא מליס מסודרות במשפטים, הכתוביס בזה אחר זה. אצל אחר, זהו חלל חסר צורה מוגדרת ואינסופי כמעט, מלא משפטים הנעיס בו ומתחבריס לצורות מורכבות ומשתנות. אצל השלישי, המחשבה היא כמו מציאות וירטואלית בה מסתובביס יצוריס חייס שוניס בצבעיסם, בצורות ובצלילים. ואיך זה אצלכס! את מי מהם קל לכם להבין יותר! לפעמים, כשאנו סקרניס ומוכניס לצאת להרפתקה של הבנת השונה, אנו מגליס מרחביס חדשים וחופש להשתנות בעצמנו. ₪ מקורות: 51 חו שטת6ת16)ו2 [הטשוצוטת[" .(1979) .₪ .1 .פפשו .10006%7ט2) 8ח1ח1.63 ]0 1ו241) 6( 406 5ספפשססז .4 .8 200621108 ז6חקו11 .חורש ] 10 6065בסזקק ה * .(1984) .₪ סן[53 8 = ,הסחגוא (.605) .כ , (שצתטס1] .5 6 .8 ,0ן541 =] ,הסחג!א חו 50010 :קזטלתו60 ,קחווד1,631 01 616066 א שורד .10% 63000006 ח :519163 טצוזוחקס>)" .(1991) [.‏ צוחשטו) 6 ₪.,‏ קחוטו :1 1546001024 2663110081 , חסנוגזקשוה! תב 7 5 ,"קחותת63 1 01 65וק5₪316 300 512165" .(1976) .0 7% .8-8 :40 1200691108 ]0 |הודזטסן, ווח ל 208% השמפעעםפ חרבוח הילדים בעידן הטכנולוגי היא תרבות של מידע ושל משחקיות. הם גולשים בלי פחד בעולמות וירטואליים, חוך ויתור על הסממן המובהק ביותר. אולי. של תרבות הוריהם - השליטה - העוך ועא< הוראה/למידה מושני מפהח: תהליכז למידה למידה מרחוק למידה משותפת תקטור אינטרנט טכנולוגיות מחשבים בש האדם המשח נאורה שם שאול מי שעוסקת בתקשורת ובטכנולוגיה, תחוס החינוך 2 מעסיק אותי כבר שנים רבות. יישוס הדבריס החל לפני כ-20 שנה, כשנטלתי חלק בהקמת המערכת של האוניברסיטה הפתוחה, ועד לשניס האחרונות בהן עסקתי בפיתוחיס לאינטרנט לשם לימוד מרחוק דרך הרשת. במהלך התקופות הללו וכן בשניס בהן ערכתי את מגזין "מחשביסיי לנוער, שעסק ביחסי הכוחבח ה'א םוםח'ח מחשובים ואיוטרוט. חברת "רוםן דיניטלי- בהוצאת הקיבוץ הםאוחד ובעלח טור שבוע' ב"נלובס" - מוזסט.3זס6ח.צואוצו הטכנולוגיה והתרבות של צעירים, עקבתי אחר ההיענות של התלמידיס ושל המורים לטכנולוגיות חדישות וכיצד אלה משפיעות על תהליכי הלמידה. בעיקר התבוננתי בבני ובחבריו, שגדלו לתוך עולם המחשבים והרשת ועושים בה כיוס שימוש לשם השכלה, מקצוע, קיוס קשרים בינלאומיים, יצירה בנושאי אמנות ותרבות וביטוי פוליטי חברתי. במקצועות טכנולוגיים רבים אפשר לפגוש צעיריס אוטו-דידקטיים; בבורסה האמריקנית ניתן למצוא הנפקות רבות של בעלי חברות בגילאי 20, וגם באר אפשר לעקוב אחר תקציבי המדען % הראשי הזורמיס לסטרט-אפיס של צעיריס יוצאי צבא ואף טרוס צבא. ומעל לכל מרחפת רוח המשחקיות והחירות. איני יכולה לומר, שהיוס אני מבינה יותר בתהליכי למידה, אך השאלות התחדדו, והסקרנות התעוררה עוד יותר. מה היה תהליך הלמידה וההסתגלות של בני ושל חבריו לטכנולוגיה! הס הרי לא רכשו אותה כשפת אם, כיוון שאנחנו לא דיברנו את השפה הזאת, ועדיין אינה טבעית לנו כמו להס. מה היה תהליך הלמידה שלהס בהקשר של תופעות הלוואי של המהפכה הטכנולוגית וכיצד השכילו להפוך את תעשיית המחשביס והתקשורת לכוח כלכלי בעל השפעה כה רבה! שהרי הס אלה המנפיקיס היוס בבורסה את ההמצאות שלהס ובוניס נדבך אחר נדבך את העולם הסייברי. מה היה תהליך הלמידה החברתית, שיצר אידיאולוגיות של חופש ושל קישוריות, של שיתוף פעולה יצירתי, וקהיליות מסוג חדש: ושאלת השאלות, כיצד אנו יכוליס ללמוד מתהליכי הלמידה שלהם כדי להסתגל בעצמנו ולהתאים גם את מערכת החינוך לשינוייס של הפריצה הטכנולוגית בעידן הזה? ולישה במקום עשליטה תרבויות של מהגריס מתאפיינות באי ידיעה של שפת האר החדשה, באי הבנה של החברה הזרה ומנגנוניה, וכתוצאה, בקושי להשתלב בה ובהתערערות מעמד ההוריס כדמויות מובילות ומלמדות. בדומה לתרבויות מהגרים, גס אנחנו חייס בתקופה שילדיס מסתגליס לה בקלות רבה יותר וחשיס בה חופשייס יותר מאשר מבוגריס. דייר יואב בן דב ניסח את השאלה ותשובה אפשרית בסדרת אסכולה ייחיים על המסךיי שהוקרנה בטלוויזיה החינוכית: ייאיך לומדיסם לתפקד בעולס שחוקי המשחק שלו משתנים בלי הרף, שמידת המורכבות ואי הוודאות שבו הולכת וגוברת, ושבו ילדיס שולטיס ביישומיס של טכנולוגיה מתקדמת טוב יותר מאשר הוריהם! מצב כזה, של שינוייס מהירים, מחייב דרכי חשיבה חדשות: אי אפשר לצפות קדימה. יש שמציעים להתמודד עס מצבים כאלה באמצעות תיאוריות שעוסקות בכאוס ואי וודאות, תיאוריות שבעצמן צמחו מתוך השימוש במחשביםי. תשובה אחרת לשאלת ההתמודדות עס השינוייס הללו ניתנה ב-94י בדבריו של גיוהן פרי בארלו, סופר ודעתן ותיק ברשת, שכתב בזמנו מליס לשירי הלהקה האמריקנית הידועה ייגרייטפול דדיי: ייבאופן בסיסי ביותר קייס הפחד להרגיש כמו מהגר במקוס שבו הילדיסם שלך הס הילידיס. מקוס שבו אתה תמיד תישאר מאחור, משוס שהטכנולוגיה מתפתחת יותר מהר מכפי שאתה מסוגל ללמוד. זוהי עקומת הלמידה של סיזיפוס, והאנשיס היחידיס שיחושו בנוח עס זה, יהיו אלה שלא אכפת להס לחיות בבלבול ובחוסר בהירות. אני רואה נסיבות מבלבלות כהזדמנות - אבל לא כולס חשים כך. זו בטח לא התגובה הנירוטית המקובלת, שהרי התרבות שלנו מושתתת על היכולת לשלוט בכול. מרגע שהתחלת לאמ את הבלבול כדרך חיים, תקבל את ההנחה שאינך יכול לשלוט בכל דבר. במקרה הטוב ביותר, זה עניין של לגלוש על קצף הגליס". בדברי בארלו גם מושג הגלישה מקבל פתאוס משמעות חדשה. ילדינו אינס מפחדיס לאבד את השליטה ולכן הס מסוגליס לתפוש גל ולתת לו לשאת אותס, להתאיס את עצמס לזרם, לנצל את כוחות הסערה לטובתם. כזוהי הגלישה ברשת האינטרנט, בתוך יס המידע ואי הוודאות של העולמות הטכנולוגייס והווירטואלייס. הסטטיסטיקות מצביעות על כך, שמתוך 140 אלף המורים באר, 0 בלבד מחוברים באמצעות מחשב אישי לאינטרנט ומכירים את המדיום הנפלא והמהפכני הזה ללמוד לשחק תרבות הילדים של היוס היא, בעצם, תרבות של מידע ושל משחקיות. עובדת הסתגלותסם של הילדים לשינויים הטכנולוגייס בעולס של משחקיות אינה זקוקה להוכחה, אך מעניין לבחון אותה דרך מורים והוגי דעות שעסקו בכך במאה הנוכחית. *ידצצ,.| פרופי ניל פוסטמן מאוניברסיטת ניו יורק טוען, כי הסיבה שלילדים קל יותר ללמוד את מקצוע המחשבים נעוצה בעובדה שהס רגיליס לשחק משחקים וללמוד את כלליהס, מה שדומה מאוד ללימוד השימוש במכונה. פרופי כלב גטניו, מוותיקי המחנכיס בארצ, שהיה חלו בדורו והמציא את שיטת הבדידיס ללימוד חשבון, השתית את תורתו על ההבנה הבסיסית שלימוד תוך כדי משחק הינו הזמן והאופן היחידיס שבהס ניתן ללמוד באמת, מבלי לחשוש משגיאות ומלחצי הסביבה. הוא עשה שימוש בסמלים ובאיקוניס לצורכי לימוד והבנה, מתוך הנחה שזיהוי ויזואלי מהיר ופשוט יותר מהבנת הנקרא. הוא הגיע למסקנה, שהבעיה העיקרית המגבילה תהליך למידה הוא הפחד לקלקל, לאכזב ולאבד שליטה. לימוד דרך משחק וכלליו מאפשר לימוד ללא פחד. הסופר הניו יורקי דוגלאס ראשקוף, ניתח בספרו *לדי הכאוס (6-2805 01 מ6ז116ם0) את השפעת המדיה התקשורתית והאינטרנט על בני הנוער ואת הסתגלותס לעולס חדש. ראשקוף הידוע במטבעות ובחידודי הלשון שלו, טבע את המונח 5 ת66ז50 המייצג את התכונה המובהקת של הדור הזה של ייצמודי מסךיי, שמקושרים דרכו למידע הזורס בכפר הגלובלי. ראשקוף נותן מענה לשאלה המטרידה מחנכיס רבים, המתלונניס על מגבלות בכושר הריכוז, מה שנקרא בעגה המקצועית "חסם5 ההק5 מסוחטזזג/'י. לטענתו, דווקא התרבות הקופצנית והרעשנית, המוצגת בטלוויזיה, במוזיקה אלקטרונית או ביישומי מחשב מהירי תגובה, היא שמאפשרת לנוער להכין את עצמו לעולס מלא הפתעות כשלנו ולהתמודד עס אתגרים לימודיים, עסקיים וחברתנים טוב יותר מהמבוגריס, השקועים בריכוז רב מול חומר מסורתי הנלמד באופן סדרתי. ראשקוף מציג עולס חדש של מושגים מול דימוייס תרבותיים שאבד עליהם הקלח, 2 - : 0 ומעודד את המבוגרים ללמוד מהילדיסם שטבעו את המושגיס החדשיס האלה, כתוצאה מהפנמה של הטכנולוגיה שנקלטת אצלס דרך המדיה. למרות ביקורתו הנוקבת על האופן בו המדיה מתכנתת ושוטפת את מוחסם של הצופים, הוא מאמין ביכולתם של הילדיסם להתגונן ולברור את המתאים להם, טוב יותר מהמבוגרים. דווקא התרבות הקופצנית והרעשנית, היא שמאפשרת לנוער להכין את עצמו לעולם מלא הפתעות בשלנו ולהתמודד עם אתגרים לימודיים, עסקיים וחברתיים טוב :ותר מהמבוגרים, השקועים בריכוז רב מול חומר מסורתי הנלמד באופן סדרתי קש" קליטה מעולס לא היינו במצב בו התלמידיס בקיאים מן מהמורים שלהם במגוון רחב כל כך של תחומים וברמת פעריס שכזו. השלב בו אנו מקבלים את ההנחה, שהטכנולוגיה משפיעה באופן דרסטי על תהליכי הלמידה והחינוך, הופך מהר מאוד לשלב הייאבליי. ברגע שאנו מסכימים, כי מערכת החינוך כולה חייבת להכיר את טכנולוגיית הרשת ולעשות בה שימוש נאות, מתברר לנו, כי אין שוס אפשרות לחייב זאת כתנאי מוקדס לכל מורה המתפקד במערכת. זאת מן הסיבה הפשוטה שקהיליית המורים בארצ ובעולם כולו עדיין אינה מכירה את המדיוס ואת אפשרויותיו מבחינה טכנית, ורביס אף נרתעים ממנו. לא קל להכניס את האינטרנט ואת הטכנולוגיה בכללה לשימוש ככלי לימודי בבתי הספר, למרות ההכרה בתרומה העצומה של טכנולוגיית המחשביס לתהליכי למידה, בעיקר בגלל העדר היכרות מספקת של מוריס עס הכלים ועס האפשרויות. מספר לא מבוטל של פרוייקטים קמו בשניס האחרונות בישראל במטרה לזרז את הטמעת הטכנולוגיה החדשה בקרב המורים. באתר סנונית אפשר למצוא תיעוד לתוכניות הטמעה בבתי ספר, מאגרי מידע וקישוריס למוריס באינטרנט, אזורי מפגש של מוריס ותלמידיס ומערכי הסברה. ייקישורים" היא רשת לאומית לקישור בתי הספר וכלל קהילת החינוך בישראל, שמוקמת בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, התרבות והספורט לבין הרשויות המקומיות. מטרתה לבסס תשתית שתאפשר תקשורת אלקטרונית בין השותפים השונים בקהילת החינוך ובינס לבין שאר העולס באמצעות האינטרנט. בהיבט המנהלי יקושרו כל הגורמיס של משרד החינוך, בתי הספר, הרשויות המקומיות וכדי. בהיבט הפדגוגי עומדיס לרשות מערכת החינוך כל שירותי רשת האינטרנט והאינטראנט, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, מועדוניס ולוחות אלקטרונייס קהילתייס, מאגרי עבודות וכליס להקמת אתריס. מבצעים של גופים שוניס מנסיס להביא את החומרה במחירים זוליס מהשוק אל בתי הספר ואל המוריס. כ-600 תלמידים ומוריס השתתפו השנה בתוכניות לימודים של מטייח, אך אנשי המרכז עדיין נאבקיס בהצלחה מועטה ברתיעה ובחוסר הידע של המוריס האמוריס לתמוך במערכי הלימוד של מטייח לאינטרנט. השוטטות בין דפי אתר אוח - אינטרנט ומידע חינוכי - מראה שחלקם עדיין בבנייה, בעוד שאחריס מתעדיס את מערכת החינוך המסורתית ואינס פונים למוריס שזקוקיס ללמוד את הכלים ואת היכולות של המחשוב בחינוך. הדפים העשירים ביותר באתר אוח הם, כצפוי, אלה הפוניס לנוער, קהל המבקריס העיקרי באתר. רשת בתי הספר של אורט הוציאה לאור סדרת ספריס ודיסקטים ללימוד עצמי בנושאי מחשוב שוניס, והםס אף התנסו בכיתות מוריס משותפות עס תלמידיס לשם לימוד השימוש באינטרנט. פרוייקט חינוך בשיתוף עס משרד התקשורת המתקיים בתיכון מטרו ווסט ברעננה, מאפשר לתלמידיס לגשת למאגרי מידע מענייניס ולפנות ישירות למוריס ולהנהלה בהגשת עבודות או בפניות אישיות. הרשת אמורה להיות בינארצית ולחבר בתי ספר רבים בינס לבין עצמס ולרשת העולמית. למותר לציין, שהמורים עדיין אינס מתמצאים, והתלמידיס לא יוצאיס מגדרס; רובס מקבלים את השירות הממוחשב החדש כמובן מאליו. הסטטיסטיקות מצביעות על כך שמתוך 0 אלף המוריס בארצ, 8,000 בלבד מחובריס באמצעות מחשב אישי לאינטרנט ומכיריס את המדיוס הנפלא והמהפכני הזה. בכנס אקדמי בו ביקרתי באוניברסיטת הריוט ווט בסקוטלנד, התלוננו מוריס רביס מקנדה ומאנגליה על מצב דומה, בו אנשי המחקר יחד עס אנשי תעשיית המחשביס מגבשיס תפישות חדשות להוראה אינטראקטיבית ולבתי ספר וירטואלייס, רביס מציבור המורים, אך אינס מאמצים אותן. פערים אלה בין המוריס לתלמידים לא רק שגורעים מיכולת המוריס לשמש כמדריכים בתהליכי הלמידה של תלמידיהס המחוברים, אלא גס גורמיס לריחוקס מהתרבות הנלווית אליהם. / למידה מעשוחפת - הצעה אופרטיבית ברצוני להציע דרך פעולה שתקדס את הטמעתה של טכנולוגיית האינטרנט בקרב המוריס ותאפשר להס לאמצ את יכולותיה לשיטות לימוד המתאימות למצב המתקדס של התלמידים. הערך המוסף של הצעתי אינו מסתכס בהטמעת הטכנולוגיה אצל המוריס אלא מקדס גס את ההידברות בין המוריס לתלמידיס לכדי תהליך לימוד משולב. מכאן, שתוצאות התוכנית תוכלנה להתבטא גם ביכולות חדשות וחינוכיות שיתרמו לתלמידים. עקרונות התוכנית מתאימיס לכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי עד לגיל תיכון. זוהי המלצה ראשונית לתוכנית לימודים מעשית עבור מורי בתי ספר בישראל, אותה יוכלו לממש בעזרת תלמידיהם. כדי לספק לתלמידיס תמרי חיובי להשתתף בתוכנית, יש לקבוע את בדיקות תוצאותיה מראש ולאפשר להס לבחור בפרוייקט הוראה/למידה זה כעבודה נושאת ציון. לא מזמן נתקלתי בתלמיד כיתה הי שהוריד תוכנת ציור מהאינטרנט, למד אותה בעצמו ולימד את המורה שלו. חברו עשה דבר דומה עס תוכנת גיליון אלקטרוני ולימד את המורה של אחיו המבוגר. תוכנית הלימודים של המוריס בעזרת התלמידיס ללימוד מחשבים ואינטרנט מבוססת בעיקר על עבודה מעשית, תוך ניסוי וטעייה, אך עס מטרות מוגדרות היטב, שתוצאותיהן יקבעו לא רק את מידת הצלחתו של התלמיד, כלומר המורה הלומד, כי אם גס את הצלחתו של המורה, כלומר התלמיד המלמד. ברגע שאנו מסכימים, כי מערכת החינוך כולה חייבת להכיר את טכנולוגיית הרשת ולעשות בה שימוש נאות, מתברר לנו, כי אין שוס אפשרות לחייב זאת כתנאי מוקדם לכל מורה המתפקד במערכת הַצפש מזםפ תוצאות הפרוייקט אמורות להניב את היתרונות הבאיס: * מורים רבים יהיו מחובריס לאינטרנט תוך זאמן קצר. * תוכנית הלימודיס במשרד החינוך תוכל להסתמך על הוראה בעזרת האינטרנט ועל שימוש נכון בטכנולוגיות חדישות. * התלמיד ילמד איך מלמדיס, מה שיחייב אותו לעשות סדר במחשבותיו ובידיעותיו, שנרכשו באופן עצמאי ואינטואיטיבי. המורה ילמד איך לומדים, באופן השונה מלימוד קלסי מסורתי, ויאמ שיטות לימוד חדשות. * יחסי האמון וההערכה ההדדיים בין התלמידיס למוריס יתבססו ויקבלו משמעויות חדשות. * המוריס יכירו לא רק את השימוש בכלים טכנולוגיים, אלא גס את רוח התקופה מבחינה תרבותית ואת השפעת הטכנולוגיה על צריכת התרבות של הנוער. החזון של תלמידיס המלמדים את מוריהס אינו בגדר אוטופיה. בבתיס רבים כיוס מוכרת התופעה של ילדיס המדריכים את הוריהם בעבודה על המחשב. 2 % ל 0 וו : 6 תפ חעוך הודאה/למידה תרבות ידע עידן הידע תקשזב קהילה וזרטואלית פעילות אינטראקטיבית הוראה וירטואלי עידן הידע זובה בהדרגה להכרה כמהפבה תרבותית של ממש, ובעידן התרבותי החדש. שבו רוב האינטראקציות שלוו עם הסביבה הופכות ממוחעובות. הרעיון של מחשב. לא סתם ככלי עזר אלא כתחליף דיגיטלי למורה האנושי. כבר לא נשמע כל כך מהפכני ץק 0/אס למורה - האומנם? נועם אורדן פני כמה שבועות התקשרתי לקבוע פגישה עס , מנהל בכיר בממסד החינוכי, והמזכירה שלו ביקשה ממני במבוכה להתקשר בעוד כשעה. נפלה להם רשת המחשבים, ולכן אינה יכולה להסתכל ביומן. "אין לכם גיבוי ידנייי תמהתי. "לאיי, התנצלה, ייהכול על המחשב"". אירוע זה משקף, באופן טרגי-קומי את התלות הבלתי נסבלת שלנו בכלים לארגון ועיבוד מידע - המחשבים. עובדה זו, אולי יותר מכל דבר אחר, מאפיינת כיוס את הסביבה הלימודית של הילדים ושל המורים. אוצר מלים שלם וחדש נוצר סביב טכנולוגיית המחשב: אינטרנט, אקסטראנט, לינקים, באנרים, סרברים, סייברספייס, האקרים ועוד ועוד. כמעט כל מי שהתראיין לכתבה זו, ושוחה בשימושי הטכנולוגיה, עשה שימוש כמעט כפייתי לא רק באוצר המליס הטכני המוכר, אלא גם במליס פשוטות באנגלית, שהורקו לתוך העברית לנוחות המשתמש (עוד אחת מאותן מלים), דבר שיכול להצביע גם על ההגמוניה שתופסת האנגלית בכל המערכות האלה. חרבות ידע ימה שמאפיין עידן אה היא הופעתה של תרבות חדשה, שבאופן כללי, אפשר לקרוא לה יתרבות ידעי, המצטרפת לתרבויות הקודמות שהניעו את העידן התעשייתי, התרבות העסקית והתרבות הטכנולוגית", אומר דייר ישע סיוון מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. '"המאפייניסם של תרבות הידע הס היצירה, האחסון, השינוע והעיבוד של ידע על מרכיביו השונים, והעלייה המהירה במקצועות ובתפקידים שעוסקים באופן ישיר בידע, ביניהס חברות התקשורת ותעשיית המחשבים. יותר ויותר אנשים, בכל מקצוע, צריכיס להתמודד עס ידע, ואס תתבונן על כל מקצוע, תיווכח שמה שאנשים עושים רוב היוס זה לעבד ידע". אז מה שנחוץ בעידן הזה הוא להפוך את הילדים למנועי חיפוש! 1 יילא. חיפוש זה פרט אחד ממצבור שלס של כישוריס שאנחנו צריכים יילייצריי אצל הילדים. להכרה שהגענו לעידן הידע יש השלכות מיידיות על מערכת החינוך: יש לעיין מחדש באופן בשאלה מה הס תחומי התוכן החדשים שצריך ללמד; כיצד לוקחיס את התחומיס הישניס ומשניס אותם כך שיהיו רלבנטיים לעידן הזה. אס נגדיר למידה כיכולת לקחת ידע חדש וליצור בתוכו משמעות, אז ברור שיש לנו פה צורך להתנתק מלימוד ידע בעל תוכן ספציפי ולהגדיל את ההשקעה בלמידה עצמה". מהן ההשלכות לגבי המורים! "יש תיוה שלמה על תפקיד בתי הספר בעידן הידע. לבתי הספר היוס יש את המשאבים הטובים ביותר להתעסק בידע. יש להס כיתות, מקומות חנייה, מוריס וזמן. כל אלה הופכיס את בתי הספר למקורות הידע של הקהילה כולה, לא רק של הילדים. בית ספר כזה צריך לפעול 24 שעות ביממה, להכשיר את בוגריו להיות לומדיס לכל החיים, ולהיות מקוס שבו המוריס הס הגורס המניע את כל המערכת. הס יוכלו גס לשמש כמתווכים בין הידע לבין צרכניו וגם לסייע ברכישת טכניקות התמודדות עם הידע הזה. אחת הצרות כאן היא, שמוריס המשיגים שליטה מלאה בטכנולוגיית הידע החדישה, מקבליס הצעות עבודה הרבה יותר מגרות מבחינה כלכלית ממה שיכול בית הספר להציע להס". קהילה וירטואלית אחד האתרים היפהפיים בארצ, מאלה האמוריס להכשיר קהילה חינוכית שלמה, הוא זה שנבנה במסגרת פרוייקט גלילאו במעלות-תרשיחא, בניהולו של דיויד גור. גם בהשוואה לאתרים בעלי מגמה חינוכית תוצרת חו%, כמו צווסזספץט, הוא עומד יפה. תקשוב, אותה אמנה יישומית שנחתמה בין תקשורת למחשב, היא מלת המפתח. י'אנחנו לא עוסקיס ברשת של מחשביסיי, אומר עמית בר און, מנהל יחידת המערכות הממוחשבות בעירייה, "אלא ברשת של אנשים. וזאת הנקודה העיקרית: המשתמש הוא המרכז של העניין שלנו, ולא המחשביי. גלילאו הוא אתר שנועד ראשית כל לשרת קהילה בעלת מיקוס גיאוגרפי תחוס - מעלות-תרשיחא - ומכאן שהוא בנוי בצורה יותר הגיונית, פחות הרפתקנית, אבל לא חסרת הפתעות. מה זאת קהילה וירטואלית! בר און: "הטכנולוגיות של היוס מאפשרות לאנשיס ליצור תקשורת בעזרת מחשבים דרך האינטרנט. זה מה שנקרא תקשוב. מלת המפתח פה היא מידע. זה מתחיל ברשת של מאגרי מידע, שס אתה יכול למצוא אזרח שרוצה לדעת מהן תוכניות העירייה, איזה חוגיס יש במתנייס, מהן הפעיליות לילדיסם בחופש. זהו מעין לוח מודעות אלקטרוני, שמתעדכן כל הזמן ושנגיש, כמובן, גס לאנשים מחוצ ליישוב. אדס שרוצה לעבור ממצפה רמון למעלות, יכול לבחון את האפשרות הזאת בצורה המדויקת והיעילה ביותר דרך מאגרי המידע האלה. *ימעבר לזאת, אנשים רוציס לדבר אחד עס השני, לעשות 647105 (שיחה בזמן אמיתי בין משתמשים), לשלוח דואר, להעביר קבציס או לבצע עבודה .=| = ]₪| 2[ | -|₪|8| 8| 5| > - ב ₪ 4 2-3=] 15 = ל) א 2 - תעית טנ פמט: 2 2 משותפת. יש אצלנו בתי ספר שעובדים באמצעות המערכת על פרוייקטים משותפים, כמו שני תלמידים שחוקריס יחד נושא לעבודה משותפת, כל אחד מביתו". מה היקף הפעילות היוס בקרב הילדים! "מתוך עשרה בתי ספר חמישה כבר לוקחים בזה חלק. מדובר באוכלוסייה של כמה מאות תלמידים, ויחד עם התושבים מדובר בלמעלה מ-1,500 מנוייס במערכת. הפעילויות שאזכרת, בסך הכול, משתמשות במאגרי מידע משוכללים. מה לגבי הפוטנציאל האינטראקטיבי של המערכת! "יש לנו אפשרות להתלונן במוקד העירוני דרך דואר אלקטרוני, להתכתב עם ראש העירייה ועס יחידות שונות של העירייה, ובשניסם הקרובות אנחנו מתכווניס גס לאפשר מילוי טפסים דרך הרשת". זה לא הופך את התקשורת ליותר מנוכרת! יייש אנשיס שקשה להס לדבר פניס אל פנים. יש כל מיני דבריס שמפריעים. דרך המחשב התקשורת לפעמיס הרבה יותר גלויה ופתוחה, דווקא בגלל הריחוק שהוא יוצר. אני מאמין שהטכנולוגיה הזאת מקרבת בין אנשים". איזה סוג של פעילויות יש שם לילדים?! "יש שלושה סוגי פעילויות. ראשית, הקמת אתרים בית ספריים, פעילות שמסייעת להסם להתגבש וללמוד יותר את המערכת. שנית, איסוף מידע לצורך הכנת עבודות אישיות. ושלישית, פעילות אינטראקטיבית, כלומר, ילדיס מבתי ספר במעלות מבצעים פעילות משותפת עס ילדים מבחוצ. ילדים מבית ספר ארזים, למשל, עושיסם פרוייקט משותף עס ילדים מחורפייש, שנקרא יידידות וירטואלית', ואת כל התכתובת הם מידר הקוח 00 בצץ כאן גל בנפ בחיכנף רפגוט הפשפקיף מ מנהליס באנגלית לשיפור השפה". איך משתלביס המוריס במערכת שלכם! "יהתפקיד של המוריס השתנה מן הקצה אל הקצה. פעם מורים היו צריכיס להקנות ידע, היוס הס צריכים לנווט את הידע, לצייד את התלמיד בכישוריס ללמידה עצמאית. ה תהליך קשה שדורש מהפך. הקמנו גרעיניס בבתי הספר, ערכנו סדנאות בהשתתפות נציגיסם של בתי הספר במעלות, והם היו צריכים להעביר את המידע הזה הלאה לעמיתים ולתלמידיס שלהס. במקביל קיימנו סדנה נפרדת בחופש לתלמידים ולהוריהם, כלומר, נרשמו רק אותם תלמידים שהצליחו להביא אתם הורה אחד לפחות. כמו שאתה יכול לתאר לעצמך, הילדים היו צריכים לעזור להורים לא מעט. בעבר היה בכל בית ספר רכז מחשוב, היום יש לנו רכז תקשוב". מרכז להשכלת מבוגריס מתנ"ס גרס 4 נפתחת ההרשמה ל... צ קורס תקשורת קהילתית ב צ הנקת סוטים. צילום. עריכת טאפתד. תוצירה, קיו ראית הקורט יוקיים ביום (מועז הלימודים ניחד לשינוי 1 רביעי ביו נמשכת ההרשמה ללימודי שפות ה "= והמ שר 5 > כ '*להכרה שהגענו לעידן הידע יש השלכות מיידיות על מערכת החינוך: יש לעיין מחדש באופן נוקב בשאלה מה הס תחומי התוכן החדשים שצריך ללמד; כיצד לוקחים את התחומים הישנים ומשנה אותס כך שיהיו רלבנטיים לעידן הזה'י חקשורת אישית ואלקטרונית רגב יטיב מחברת אדיוסופט, העוסקת בסביבות למידה הקשורות לחינוך, מדבר בוהירות על ההתפתחויות האפשריות. נכון, המהפכה כבר כאן, אבל דווקא משוס כך, אי אפשר לדעת מה יקרה מחר. ייכל הדיבור הזה על הוראה דט וא 5 ש ₪ = |=- ₪ ה הו ב = | אוש 18 ל- 16 מצשים וירטואלית נמצא עדיין בפיתוח ואפשר רק לדבר על מגמות שמסתמנותיי, הוא אומר. ייהרעיון הוא שבתוך בית הספר הווירטואלי מתקיימת אינטראקציה בין המורים, בין מנחה הקבוצה לבין המונחים ובין הלומדיס לבין עצמם. מה שאנחנו באמת לא יודעים זה, האס המורה אמור להיות זמין 24 שעות ביממה, בדומה לקצין תורן בצבאיי. אם ניקח, לדוגמה, מורה לחשבון בבית ספר יסודי, איזו הכשרה הוא צריך לעבור על מנת להפוך למורה וירטואלי! יילרוב, כשמדברים על הוראה וירטואלית, הכוונה היא להוראה מרחוק. קודס כל המורה צריך להיות 61)טו 00 סוס כלומר, אדס ששולט בטכנולוגיית המחשב, ובעיקר באמצעי התקשורת שהוא מציע. אבל אין שוס כוונה או צורך שמורה כזה ילמד לתכנת. אינך צריך להיות 'טיפוסי מסויס של יש מורה או סוג מסוים של אדס על מנת להשתלב במערכת כזאת". תיאורטית, אפשר לטעון, כי מי ששולט בתקשורת מחשבים - יש לו את הכלים להשיג מידע בכמויות בלתי מוגבלות על כל נושא. אז, למעשה, מדריך טוב יכול לסייע לתלמיד ללמוד מתמטיקה מבלי לדעת מתמטיקה בעצמו. יימבחינה מסוימת זה נכון. המורה אמור לדעת לכוון את התלמידיס אל מקור הידע. אבל גס אס תחפש באינטרנט, ואפילו אס אתה עושה זאת מצוין, לא תמצא מאגר מידע שמסודר בצורה של חומר לימודי דידקטי. אצ נכון, חלק מהעניין של הוראה וירטואלית הוא לבנות מאגר כזה, אבל המורה נחוץ על מנת לבאר את הטקסטים שהתלמיד נתקל בהם, כלומר, הוא נחוצ כגורס המתווך". מערכת החינוך במעלות-תרשיחא מרכז קהילתי ל"דור ודור" שמח להודיע על פתיחת חוגים חדשים חוג אנגלית לילדים חוג פינוקיו זם בש סיו ופיכו שפצ שא באיזה אופן משנה למידה כזו את היחסים בין המורה לתלמיד! 'יהשאלה היא איזה מקוס היא תתפוס בתוך המערכת הקיימת, כי למרות ההתקדמות, ההוראה הקלסית בכיתה עדיין לא נעלמה. מה שקורה בינתייס הוא, שבנוסף לתקשורת האישית הקיימת, נוסף נופך של תקשורת אלקטרונית. אס במקוס מסויס תתקייס למידה מרחוק בלבד, אני מניח שהקשר, לפחות על פניו, יהיה פחות אישי, אבל גס דרך דואר אלקטרוני אנשים מתקרבים זה לזה, ויש אפילו כאלה שמתחתניס כדיי. מה לגבי מרכיב הסמכות! אם המורה יעצבן את התלמיד, הוא יוכל פשוט לכבות אותו. ייהמערכות האלה אמורות, בינתיים, להשתלב במערכת הקיימת ולא להחליף אותה, כך שלא נראה לי שתתעורר בעיה. אנחנו נמצאיס בקשר עס החברות המובילות בעולס בנושא, ועדיין לא ראיתי בית ספר וירטואלי ראוי לשמו, שמתפקד באופן עצמאי. יש בעיות טכניות, כמו למשל, להעביר מולטימדיה מלאה דרך הרשת, כי בית ספר כזה מצריך שילוב של תמונה, של קול ושל וידיאו". התשתית האנושית "ימה שחשוב ומה שאנחנו מנסיס לעשות הוא לבנות מאגריסם, לא של מידע, אלא של תהליכי ידעיי, אומר דייר ג'וזף מלול, מבעלי חברת מאליג, העוסק בתקשוב חינוך. "נניח שאני נותן לך ספר עס סטטיסטיקות לגבי גודל הנעלייס של אנשיס בשבדיה. אה מאגר מידע. לא למדת שוס דבר, לא רכשת ידע. לעומת זאת, אס אני נותן לך במקביל איזשהו תהליך לימוד, שגורס לך להתרוצצ בתוך המאגר הזה על מנת להרכיב את הנתוניס - כמו שאתה עושה, למעשה, כשאתה בונה את המאגר - אז ניצלת תהליך, שאמנס מבוסס על גודל הנעליים של האנשיס בשבדיה, אבל שבאמצעותו רכשת משהו נוסף. 'יעס האינטרנט הסטטי קשה מאוד ליצור תהליכים, ולכן קשה יותר להעביר בחינוך את המתודולוגיות המתקדמות יותר של המדיה החדשה. אופן השימוש באינטרנט עד היוס בחינוך היה ברמה הטריביאלית: יהאם מישהו יודע משהו על דולפינים! בבקשה, גשו למאגר המידע הזה והזה ושאבו את המידעי. היוס אנחנו משתדליס להשתמש במערכות האלה לעשייה הרבה יותר פדגוגית. אתה רוצה ללמוד על יפן! אז בוניסם לך אתר, שמאל אותך להיאבק כדי להשיג את הידע הזה, כלומר, מציידים אותך לא רק בכלים שיציגו לך את הידע, אלא באפשרות להשיג כל מידע שהוא, במידה ותיזוקק לו. אנחנו, למעשה, מאפשרים לתלמיד היוס להיכנס למערכת, שבתוכה פחות ברור לו מבעבר אל מה הוא נכנס ומה הוא הולך לעבור". בית ספר וירטואלי? יהו, אנחנו קילומטריס רבים משם. לפני שיוכל להיות בית ספר כזה, אנשיסם צריכיס להיות מסוגליס לדמיין איזושהי צורה, שבה הם יהיו מסוגלים לנהל אותו בכלל. זה שינוי אדיר מבחינת התפיסה. אף אחד עוד לא ערוך מחשבתית לרעיון, שמחר בבוקר הוא לא ישלח את הילד שלו לבית הספר. לפני שתהיה לנו תשתית אנושית שתדע להתמודד עס זה, אין על מה לדבר, וזה מינימוס עוד עשר שניס". מה שאתה אומר הוא, שהתשתית האנושית מפגרת אחרי התשתית הטכנולוגית. "יבהחלט. להביא בית ספר לסביבה הטכנולוגית המתאימה לוקח לי בערך שבע שעות. אני מביא את הברזל, מחבר אותו, ותוך שבע שעות גמרתי. אין פה שוס תעלומה. אבל בשביל להבין איך אני הולך ללמד עכשיו מתמטיקה, זאת כבר תעלומה גדולה. עד עכשיו פשוט לא היו פה השקעות מספיק גדולות. בעולס העסקים, למשל, קיימות כבר מערכות כאלה, שמחצית מהעובדיס שלהן עובדיס מהבית". איך זה משפיע על מערכות היחסים האנושיות? "זה משנה את העולס לגמרי. בסביבות אינטראנטיות מתקדמות המבנה הפירמידי של החברה מתמוטט לגמרי ומתחלף באיזשהו מבנה אקראי, שמשתנה כל הזמן. אין קבוצות עבודה קבועות, הצימוד של האנשיס נערך כל יוס מחדש. אתה יכול להיות מאוד גבוה בקבוצת עבודה מסוימת היום, , ובמקוס בינוני ביוס המחרת. זה עושה נזקיס כבדיס לפסיכולוגיה האנושית. אבל אין חברה ישראלית שנכנסה לזה ולא רואה שס את העתיד שלה. כולס רואיס בטכנולוגיה של עידן הידע את כלי העבודה העתידי. בחינוך זה יותר מורכב ואיטי, כי יש שס פחות כסף". אתה גם מתמטיקאי. יש כבר תחליף למורה אנושי טוב למתמטיקה! "לרוב האנשיס יש חסימה בנושא של מתמטיקה, הקשור לכך שהם לא מוכניס להבין שמתמטיקה היא שפה. כמו שאתה לומד אנגלית או רוסית על ידי זה שאתה מדבר ו'נכנס לתוך הראש של השפהי, כך אתה צריך ילהיכנס לראשי של המתמטיקה. הנושא הזה הוא אחד התסכוליס הגדולים שלי, כי אני נחשב מומחה גדול בתקשוב בחינוך, ומצד שני אני מתמטיקאי, אבל אני לא מצליח לחבר ביניהם. אס אנחנו עדיין לא יודעים ללמד את זה מקרוב, אין שוס סיבה שנצליח ללמד את זה מרחוק". 'גם אם תחפש באינטרנט, לא תמצא מאגר מידע שמסודר בצורה של חומר לימודי דידקטי. חלק מהעניין של הוראה וירטואלית הוא לבנות מאגר כזה, אבל המורה נחוץ על מנת לבאר את הטקסטים שהתלמיד נתקל בהם, כגורס המתווך/ עושה רושם שישראל נמצאת במקוס טוב מבחינת המחשוב בחינוך. "ללא כל ספק. אנחנו בחמישייה הפותחת בעולם, גם מבחינת הציוד הטכני וגם מבחינת המתודולוגיות. החיסרון הגדול שלנו הוא, שאנחנו עובדיס בשפה דפוקה, 'דפוקהי במובן אה שאנחנו היחידים שעובדים בה. אס אתה צריך לומדות בביולוגיה בשפה האנגלית, אין לך שוס בעיה, אבל אם אתה רוצה משהו כזה או אחר בעברית, אתה בצרות". הקושי הגדול ביותר הוא להכשיר מורים, כך שיוכלו לפעול באופן עצמאי, בלי המומחים, בינס לבין עצמס ועס התלמידים, אומרת דגנית אליעד, גם היא מחברת מאליג. "אולי רק 20 אחוז מאלה שעברו הכשרה, מסוגלים לעשות את זה. חסרה תפיסה מערכתית, שתחסוך למורה שנכנס לעולס המחשוב והתקשוב את הצורך להמציא את הגלגל מחדש בעצמו. במצב כיוס מי שנכנס לזה, צריך גס להמציא את מערך השיעור, למצוא את מאגרי המידע בעצמו וכו'י'. כמה שעות צריך להשקיע במורה שאינו מיומן? "זאת גישה לא נכונה. היוס, עס המערכות האלה, אין דבר כזה בנג וגמרנוי. היוס הכל הרבה יותר נזיל. כמה שניס אדס נשאר היוס באותו תפקיד! קצב השינוי קשור גם לטכנולוגיה, כי הכל מתיישן במהירות אדירה. כשס שתהליך ההצטיידות הוא לא מיידי, וצריך כל הזמן לעשות לו שדרוג, כך גס המורים צריכיס כל הזמן להתעדכן; הס לא יכוליס להרשות לעצמס להפסיק ללמוד. הטמעה זה תרגיל מתמשך, המאה ה-21 היא תהליכיס מתמשכים". העלות והמימון תשתית: בכ-50 אחוז מכלל בתי הספר בישראל יש היוס תשתית מחשביס לפי הסטנדרט שנקבע - מחשב לכל עשרה ילדים. בתי ספר רבים עדיין מחזיקים במחשבי 386, שלא מאפשרים שימוש אידיאלי בטכנולוגיות של היוס תשתית תקשוב: זוהי סביבה יקרה יותר, ורק לכ-25 אחוז מבתי הספר העל יסודייס כלומר, כמאה בתי ספר - יש מערכת כזאת, ובשנה שנתייס הקרובות עתידיס להצטרף אליהם עוד כ-300-200 בתי ספר. בבתי הספר יסודייס תשתית התקשוב פחות נפוצה. השתלמויות: כ-15 אלף מוריס בישראל עברו השתלמויות שקשורות באופן זה או אחר למחשבים, מארבע שעות של הדרכה בדואר אלקטרוני ועד לקורס של 6 שעות על יצירת אתריס באינטרנט. מעטיס עברו השתלמויות בנושא התקשוב. עלות התקשוב (הערכה בלבד): הברזל הבסיסי (המחשב) עולה בסביבות 1,200 דולר. התקנה בסיסית של חיבור לרשת עולה 3,000 דולר. התחזוקה חודשית של החיבור עולה 400 דולר. אס מוסיפים לה שרת, מדפסת או שתיים וסורק - מדובר בעוד 10,000 דולר. סך הכל: 0 דולר. לסכום הזה צריך להוסיף את המכפלה של מספר יחידות המחשב שרוציס להציב בבית הספר ב-1,200 דולר. אולס ייתכן, כי עד שתסיימו להתקין את המערכת, היא כבר תתיישן, ולעשות שדרוג (5חו86זפקט) למערכת כמו בית ספר זה עסק הרבה יותר יקר. מ*מון: קיימות מספר אפשרויות. תוכנית המחשוב, שמתיימרת להכניס לתוך בתי הספר מחשבים חדשים או לשדרג את הישניס, הרשויות המקומיות, שנכונות לעיתים לעזור או השיטה הישנה של גיוס תרומות. אין דרך אחת להביא את בית הספר שלכס לעולס התקשוב, אבל בית ספר שיש לו מנהל המחויב לעניין, בדרך כלל מוצא דרך. *עם האינטרנט הסטטי קשה מאוד ליצור תהליכים, ולכן קשה יותר להעביר בחינוך את המתודולוגיות המתקדמות יותר של המדיה החדשה. דרך השימוש באינטרנט עד היוס בחינוך היתה ברמה הטריביאלית. היוס אנחנו משתדלים להשתמש במערכות האלה לעשייה יותר פדגוגית ' יפה ויגוטסקי, מנהלת המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מציינת, כי במוסדות הממוחשביס במסגרת תוכנית המחשוב של משרד החינוך ממומנת רכישת החומרה בסך של 60 אחוז על ידי מפעל הפיס ו-40 אחוז על ידי הרשויות המקומיות. לדבריה, "יייש מקוס נרחב יותר לשימושיס מעשייסם בטכנולוגית התקשוב בבתי הספר היסודי, ולאור הניסיון שנצבר בארצ בשניס האחרונות יש מקוס לפעול בשכבת גיל זו באופן מערכתי לשס הטמעת התקשוביי. ש וסט סליווד בצ'צי שר ה ו לכל תלמיד ולתמיד מדעים 6 מחשבים 6 טכנולוגיה למוסדות חינוך: ס קדם יסודיים 6 יסודיים סחט"ב סאשכולות פיס סתיכוניים עיוניים סתיכוניים טכנולוגיים סמכללות פאוניברסיטאות 7 77 ע%/7742 2 4 ק 4 4 צי 0% 1 ....... מקום ראשון מבין זכייני משרד החינוך במיחשוב האגף למדע וטכנולוגיה 8 חממה ממוחשבת 68 תוכנת "חשמלון" 69 טילי הדף מים 69 כדור פורח 69 מבנים ומיסבכים תחנה מטאורולוגית ממוחשבת 68 אור ועדשות 69 לוגיקה ובקרה 69 מגנטים 69 תחנת ייצור חשמל גלגולי אנרגיה במכונית סולארית 9 מחשבים 68 ציוד הקפי 69 רשתות תקשורת 68 אינטרנט 68 ייעוץ בתיכנון סביבות למידה 69 שרות' אחזקת מעבדות מחשבים ומעבדות טכנולוגיות 69 וויסקופ לסביבת חלונות 8 מחרטה ממוחשבת 69 כרסומת ממוחשבת 68 מערכות ללימוד רובוטיקה ועוד אמצעי הוראה מגוונים. - ב ו רובוטק טכנולוגיות - ראול ולנברג 14 ב' ת"א, ת.ד. 13234 טל. 03-6497515, פקס: 03-6497836 ו ₪ = 4 : חוכניות הלימודים החדעוות במדע > 6 01 ומכנולוגיה מנסות לגשר בין עולם = | = .הידע וכיתת הלימוד. התפתחזיות, 5 שעויים ועדבונים אלה הם מלות ב = המפתח עול כל המלמדים מדע : ומבנולוגיה מגן ועד חיכון. נפגשנו עם דיר ההיויניק, המפקתה המרכזת על לימודי המדעים והמבּנולוגיה במערד החינוך, כדי לשמוע על החידועוים האחרונים ועל - " 9 ההיערכויות לקראחם מאח כתב "אאוריקה ו ו ו ו "* ...7 * יניק: ייתוכניות לימוד למקצוע החדש מדע וטכנולוגיה יוצאות בימיס אלה כחלק מיישוס דוח ועדת הררי. עד היוס היו לנו בכיתות א'-וי שני מקצועות נפרדים, מדעי הטבע, שנלמדו באמצעות תוכנית הלימודיס מבייט, וטכנולוגיה. טבע היה תמיד מקצוע חובה, וטכנולוגיה לא לימדו בכל בתי הספר. ייבמהלך תשנייח נצא בתוכנית לימודיס מחודשת לכיתות אי-ו' למקצוע מדע וטכנולוגיה. תוכנית הלימודים החדשה לא מתנתקת ממבייט (הסילבוס הקיים), אנחנו גס לא מתנתקיס ממקצוע הטכנולוגיה; שתיהן תוכניות די חדשות, וכעת נעשה שילוב מהותי ביניהן. ייבחטיבות הבינייס החלו ללמד את המקצוע החדש מדע וטכנולוגיה לפי סילבוס שפורסס לפני כשנה וחצי. תוכניות הלימוד לגיל הרך, גס הן עוברות בימיס אלו עדכוניס. בתוכניות הלימוד החדשות יש דגש על ספירליות, המלווה את הלומד החל מגן הילדיס ועד לסיוס החטיבה העליונה. הלימוד מהגיל הרך ועד סוף יייב נעשה תוך התייחסות להתפתחות המקצוע ולהתפתחות הקוגניטיבית של הלומד. בחרנו מספר נושאיס המלוויס את התלמיד לאורך השניס והמקבליס דגשיס חדשיס ועומק נוסף לאורך שנות הלימוד. ייתשומת לב מיוחדת ניתנה לרצף שמן הגיל הרך ועד ליסודי ולמעבר שבין חטיבת הבינייס והחטיבה העליונה. ברוח דוח ועדת הררי ילמדו תלמידי החטיבה העליונה, המעדיפיס להתמחות בתחומים שאינס מדעיים או טכנולוגייסם, את המקצוע החדש, מדע וטכנולוגיה בחברה (מוטייב)". כיצד מתייחסת התוכנית החדשה ל''אוריינות'' השימוש במחשבים! "המחשביס הם כלי והם משולבים בהוראת מדע וטכנולוגיה כמו גס בכל המקצועות האחרים. באופן טבעי, שילוב מחשביס בתהליך ההוראה מתחיל במדע וטכנולוגיה, כי המוריס שם יותר דינמייס ופתוחיס לשינוייס. את קפיצת המדרגה שעשינו בשילוב המחשוב בתחוס זה, יש להעביר לכל מקצועות הלימוד. "המחשב הוא כלי עבודה שיש לו ביטוי בכמה אופנים: בלומדות סגורות, מאגרי מידע, במעבדה ממוחשבת, באמצעי סימולציה, בגיליון אלקטרוני, במעבד תמליליס ובכל מה שרק אפשר. הפוטנציאל הגלוס בכלי זה הוא אדיר. הערך המוסף של השימוש במחשבים אינו בכך שהס מחליפים את ספר הלימוד, המחברת או ערכת התמונות. האתגר הגדול הוא ליישס באמצעות המחשב דבריס שלא ניתן לעשות באמצעי ההוראה המסורתיים. למחשביס יתרון משמעותי בהמחשת דברים מופשטיס. מדע וטכנולוגיה הוא מקצוע מופשט, וגם כאן יש לנצל את יתרונות המחשב". לדוגמה! "אס אנחנו רוציס, למשל, לתאר תמונת שינוי טמפרטורה כשינוי מזג האוויר. תלמיד בכיתה ב' לא יודע לצייר את הגרף, הוא גס לא יודע לקרוא את הטמפרטורה. כאן ניתן לשלב מחשב המצויד בחיישן, והגרף במחשב, העולה ויורד, מספר שהטמפרטורה היא משהו משתנה, דינמי. יש לומדות יפהפיות לילדים בכיתה אי-בי, הממחישות תופעות ועקרונות שקשה מאוד להמחיש באמצעיס ויזואלייס אחריס". דרישות שוק התעסוקה משתנות כיום בקצב מהיר. האם עובדה זו צריכה להכתיב את תוכניות הלימוד בבית הספר! "אחת המטרות העיקריות בחינוך בבית הספר יסודי, בחטיבת הבינייס ובחטיבה העליונה היא להכשיר את אזרח העתיד, אזרח שיידע לקבל החלטות בתחומיס שוניס הקשורים למכלול חייו, וללא קשר לתחוס התמחותו האקדמי. הווה אומר, שצורכי המשק העתידייס הס רק מקור. יילתוכנית לימודים יש שלושה מקורות: צרכיס חברתיים, צורכי המקצוע וצורכי הלומד. בפרק הזמן שיעבור בין לימודי הילד בבית הספר היסודי ועד להחלטתו על תחוס התמחות אקדמי יתרחשו שינוייס רביס: הלומד והעדפותיו ישתנו, וצורכי החברה עשוייס להשתנות. מטרתנו כאן אינה להעניק ללומד הכשרה מקצועית אלא השכלה ייתרבותיתיי, שבה למדע ולטכנולוגיה מרכיב משמעותי, מבלי לבטל את חשיבות ההכשרה המקצועית בכיתות הגבוהות. 'ייחד עס זאת, תוכנית הלימודיס מושפעת מצרכים חברתיים. כך למשל, תוכניות הלימוד במדע וטכנולוגיה בשנות ה-60 ראו את מטרת העל שלהן בהכשרת מדען העתיד ומהנדס העתיד. זה היה בעקבות שיגור הייספוטניק"י על ידי הרוסים, שהקדימו את המערב בכיבוש החלל. קמה אז צעקה גדולה, והופנתה אצבע מאשימה כלפי מערכת החינוך. בעקבות זאת ראו את גולת הכותרת של החינוך המדעי טכנולוגי בהכשרת מקצועני טכנולוגיה. היוס אנחנו מדבריס על אזרח העתיד, על הרלבנטיות של הלימוד בכיתה לחיי היומיום. "מחקריס הראו, שילדים דיווחו על הנעשה בבית הספר כמנותק מהמציאות. בית הספר היוס מרחיב את הפן היישומי. תוכנית הלימוד החדשה מורכבת מהידע שאנו רואים כרלבנטי לפרטים פעילים בחברה, ואנו מקנים אותו כהכשרת יסוד. "יהעולס הטכנולוגי עובר שינוייס מואציס. זה לא יהיה נכון ללמד מכשיריס ספציפיים או דוגמאות פרטיות. תוכנית הלימוד מתמקדת ברמת העקרונות, כי העקרונות הס פחות דינמייס מאשר התפוקות היישומיות שלהס. החוקיס הבסיסייס בתחוס המדעי במאות השניס האחרונות נותרו תקפים, בעוד שהטכנולוגיות הן שעברו שינויים". את ניוטון ימשיכו ללמד! "כן, אבל לא מסתפקים רק בניוטון, אלא מראים איך עובדים חוקי ניוטון בהיבטיס של חיי היומיוס. אבל שלא תיווצר תמונה מעוותת: לא נסתפק בהיבט היישומי. ההיבטיס הטכנולוגייס יישענו על מתודולוגיה ועל התבוננות בתהליכי פתרון בעיות, שהן פועל יוצא של צרכיס חברתיים-אנושייםס". את מרוצה מהאופן בו מעבירים את הנושאים האלה כיום? "יאני מרוצה מהדינמיות. המקצוע מתפתח, ומערכת החינוך צריכה לעקוב אחר השינויים. אנחנו עריס מאוד לשינוייס ונותניס להס מענה. אני חושבת, שבנינו תוכנית בינתחומית יפה, שנקודת המוצא שלה היא תחומית. כלומר, איננו פוגעיס במאפייניס התחומיים". מה לגבי הכשרת המורים בהעברת תוכניות הלימוד החדשות בכיתה! ייבחטיבת הבינייס זה היה מהפך תפיסתי, כזה שהצריך הכנה שונה של מוריס. התוכניות הקיימות בבית הספר היסודי כבר עשו צעד משמעותי לקראת המעבר הנוכחי, כך שההתקדמות שלנו היא יותר אבולוציונית. יהיה צורך לשים דגש על התאמת כוח ההוראה הקייס במדעי הטבע ובטכנולוגיה לקראת הוראת המקצוע המשולב מדע וטכנולוגיה. "אנחנו משקיעיס הרבה מאוד בהקלה על המוריס בהתמודדות עס התכניס החדשים; כיוס משתלמיס כאלף מוריס בהוראת המקצוע החדש, מוקמיס מרכזי מורים אזורייס בכל הארף, ופועליס אמצעי תקשורת למוריס כגון רשתות מתוקשבות וכתבי עת. 'יהעולס סביבנו עובר תהליכים, ועולס ההוראה חייב להיות משולב בתהליכים הללו. אני משוכנעת, שגס ציבור המוריס ייבא נשכר בסופו של דבר מהתהליכים שמתרחשים. אנו, מצידנו, עושיס רבות על מנת לסייע במעבר הזה". ₪ תהליכים באטמוספירה מפה סינופטית קשרים בינתחומיים: אקולוגיה תהליכי סנוי באטמוספירה והטפעתם על מעדכות חיים. התמודדות האדם עם תופעות טבע והתאמת פעילותו והתנהגותו לתנאי אקלים ונזג אוויר עולם היצורים החיים הטפעת תופעות הקטורות במזג אוויר על התנהגות של יצודים חיים תקשוות התרומה של לוויני תקטורת לתהליכי חיזוי עולם מעשה ידי אדם תכנון ובנייה של מבנים וכסות המתאימים לתנאי אקלים ומזג אוו'ר > חלטות רבות מתקבלות באמצעות שימוש בתחנות 1 מזג אוויר. כמו למשל, מפגן חיל האוויר ביוס ] העצמאות או עיתוי ליציקת בטון או קביעת מועד הזריעה של גידולי החורף. כולנו נעזריס בתחזיות מזג האוויר. יש בינינו המתכנניס את מועדי תליית הכביסה לפיהן, יש הקובעים את מועדי הטיול שלהם לפיהן, ואחרים את מועדי זריעת החיטה. התחזיות המטאורולוגיות משמשות נושא לביקורת מתמדת, ולעיתיס אפילו מושא לאיומיס. באוקטובר 87' ניתנה בבריטניה תחזית לסערת גשמים מהסוג המוכר שס בעונת הסתיו. הסופה הגיעה במועדה, אך עוצמתה עלתה לאין שיעור על המצופה. מאות עציס נשברו ונעקרו, ואנשים רבים נפגעו. זעם הציבור הגיע לדרגה כזו, שבעיתונות הופיעו "קריקטורות" בהן נראו חזאיס מוצאיסם להורג בתלייה. מעבר לעובדה שהחיזוי אינו תמיד מדויק, מצביע סיפור זה על המטען הרגשי הכרוך בצפיות של בני אדס מאלה החוזיס להם את עתידס. במאמר זה ננסה לתאר ולהגדיר מהו תהליך חיזוּיו של מזג האוויר, ולהבהיר את השאלה האס המטאורולוגיה היא מדע מדויק. ואפילו נמכור לכם כמה סודות מקצועיים. מעשי אבות ומעשי בנים מאז ימי קדס שאפו בני האדם לחזות מראש את תופעות הטבע, בעיקר את אלה שצפנו להם סכנה. היה זה טבעי שהחקלאים ויורדי הים הקדמונים ידעו לחזות את מועדי עונות השנה ובהדרגה פיתחו כלליס לפיהם צפו את בוא הסערה או הגשם. אליהו הנביא, שנדרש לבשר לעמו על בוא הגשס המתמהמה, ידע לשלוח את נערו מערבה אל עבר הכרמל כדי לאתר את ענני הגשס הראשונים. בהתבשרו על הופעת העננה הראשונה, יישגודלה כגודל כף ידיי, התגלה אליהו לא רק כנביא אלא גס כחזאי. הוא תירגם את המידע ללשון אזהרה: "אסור ורדיי! ואכן, ייהשמייס התקדרו עבים ורוח, ויהי גשם גדוליי. עבודת החיזוי של אליהו משקפת את אחד מכללי החיזוי המוכרים בארצץ, והוא שענני הגשם באיס ידדהה == הבוחב הוא דוקטור לסטאורולוניה באוויברסיטה הפתוחה 0 של ל גורםי הטבע. אך האם אפר לקרוא כזה מדע? ‏ א'ן חזאי בעירו ודד ובתןך 1 ממערב. כלל זה נכון אמנס לענני הגשס הפוקדיס את אזורנו בחורף, אך לא לענני הרעמיס הבאיס בעונות המעבר מדרוס והעלוליס לגרוס לשטפונות בערבה ובנגב. מקצוע החיזוי התקדס במשהו מאז ימי הנביא, ומדינות רבות מקדישות כיוס משאביס רביס לפיתוח ולאחזקה של מרכזי חיזוי משוכלליס. מעבר לסיפוק סקרנותנו באשר לשאלה מה יהיה, עשוי תכנון המתחשב בתחזית מטאורולוגית לחסוך במשאבים, למנוע נזקיס ואפילו אבידות בנפש. כשצפוי גשס חזק, ניתן להימנע מבעוד מועד מביצוע עבודות שעשויות להיכשל או להסתיים בנזק כגון סלילת כביש, יציקת גג או חריש. כאשר צפויס תנאי שרב, ניתן לתגבר את ההיערכות לכיבוי שריפות ולהשקות גידוליס הרגישיס לחוס ויובש. תחזית לרוח חזקה מאפשרת לחקלאיס לחזק את החממות ומתקניס אחריס שעשויס להיפגע מהרוח. חקלאי המקבל התראה על הפוגה ממושכת בגשמים בעיצומו של חורף, יכול לפרוס מערכת השקיה כדי למנוע התייבשות גידולים, שעלולים להינזק ללא תקנה. התחבורה היבשתית, הספנות והתעופה רגישיםס במיוחד לתנאי מזג האוויר ומצריכיס סוג מיוחד של תחזיות. די להיזכר בתאונות השרשרת רבות הנפגעיס שנגרמו בייחסותיי ערפל במערב אירופה, כשתנאי הראות לא איפשרו לנהגיס לראות את הרכב שלפניהם או להבחין בעצירתו הפתאומית. ערפל גרס בעבר וממשיך לגרוס גם כיוס התנגשויות קטלניות בין אוניות. חיזוי של תנאיס כאלה עשוי להגביר עירנות, להותיר מרווח זמן לשינוי נתיבי נסיעה או שייט ולשינוי מועדי המראה של מטוסים. הרצון לחזות מראש את העתיד הוביל לכך שבתחומי מדע רבים ומגווניס קייס ענף מקצועי העוסק בחזזוי. מומחים ליחסים בינלאומייס מנסיס לחזות את עתידס של משטריס בארצות שונות, כמו למשל בהונג קונג שלאחר המעבר משליטה בריטית ליברלית לשליטה סינית. די אס נתבונן בתחזיות המנוגדות המתפרסמות חדשות לבקרים כדי שנבין, שלפחות חלקן יתבדו. כלכלנים רביס מקדישים מאמצים להעריך את שיעור האינפלציה הצפוי, למרות אי הוודאות הבלתי נמנעת שבתחזיותיהם. גיאולוגיס מנסיסם, ללא הצלחה, לחזות התפרצויות וולקניות ורעידות אדמה. בהשוואה לאלה, נראה שהחיזוי המטאורולוגי, גס אס אינו מתאמת תמיד במדויק, הוא אחד המוצלחיס שבענפי החיוי. המדע מדויק: החיזוי - לאו יש הרואיס את חיזוי מזג האוויר כביטוי העיקרי והמייצג של מדע המטאורולוגיה. הואיל, כאמור, והחיזוי אינו מדויק, הס מגדיריס את מדע המטאורולוגיה כולו כלא מדויק. נראה שהמושג יימדע מדויקיי אינו ברור כל צורכו. לרובנו נראה, שמדע מדויק הוא מדע הנותן תשובות מדויקות לבעיות בהן הוא מטפל. מדע המטאורולוגיה הבסיסי חוקר תופעות אטמוספיריות ומנסה למצא להן הסברים, ומבחינה זאת, כדאי להשוות אותו למדע הפיסיקה. כאשר הפיסיקאי ניגש לפתרון בעיה מעשית, הוא עשוי להגיע לפתרון מדויק. ניתן, למשל, לחשב ברמת דיוק גבוהה את מסלולה של חללית המשוגרת לעבר מאדיס ולצפות בטלסקופ בהתגשמות התחזית. הדבר אפשרי משוס שהחללית משייטת בחלל, הנקי מחיכוך, והכוחות השולטיס בו הס כוחות המשיכה של השמש ושל כוכבי הלכת הקרוביס למסלולו, ומשוס שהשפעתסם של כוחות אלה קלה לביטוי מתמטי מדויק. קשה יותר לחשב במדויק את מסלולו של טיל המשוגר לעבר מדינת אויב (ולכן לא ניתן לפגוע במדויק במטרה), למרות שהמרחק קטן לאין שיעור. הסיבה לכך היא שאת רוב זמנו יימבלהיי הטיל באטמוספירה של כדור הארץ, שהשפעתה תלויה במגוון של גורמיס שאינס ידועיס במדויק. משימתו של הפיסיקאי תסתבך ואף תהפוך לבלתי אפשרית, אם ינסה לחזות את מעופו של עלה הנושר מע איזדרכת בעת שלכת סתווית. החיזוי המטאורולוגי משתמש בנתוניס מדודים כדי לחשב את השינוייס הצפוייס בטווח של מספר ימים. נתוניס אלה בחלקס אינס ידועיס ובחלקסם אינס מדויקים (נושא זה יורחב בהמשך), ואי הוודאות בידיעת המצב בהווה פוגעת בחישוב התנאיס העתידיים. מצב זה מבטא את התנאיס הבעייתייסם בהס פועל החיזוי ולא את מהות מדע המטאורולוגיה. סימנים מבעורים ידוע לנו שמזג האוויר בכל מקוס תלוי בתנאיס השורריס באזוריס השכנים. מכאן שכדי לחזות את התפתחות מזג האוויר יש לדעת את המתרחש באזורים סמוכים, דבר המחייב אמצעי תקשורת. בהעדרס של אלה, קשה היה לצפות להישגיס מקצועייס מרשימיס בתקופת התנייך, למשל. יחד עס זאת, כושר החיזוי שהפגינו אליהו הנביא ואחריס מעיד על מידה לא מבוטלת של תבונה. מניסיונס, לפעמיס הכואב, למדו בני האדס מהס הסימניס המבשריס על שינוי ומהיכן הוא מגיע. הס פיתחו, איפוא, י"כללי אצבעיי, הקושריס סימניס מקדימיס והמבשריס התפתחויות במזג האוויר דוגמת הכלל של אליהו, שציפה לבוא ענני הגשס מכיוון הים. כלל אצבע מוכר הוא זה הקובע ששמייס אדומיס מבשריס סופת רוח. כיוס אנו מסוגליס להסביר את מקור הכלל. סערה נעה על פי כיוון הרוח ברוס שהוא לרוב ממערב למזרח, ובמהירות שהיא כחצי ממהירותה של הרוח ברוס. במצב בו נמצאת סערה ממערב לישראל, הרוחות החזקות הקשורות בה מעלות במדבר המצרי והלובי ענני אבק, המיתמריס לגובה של מספר קילומטרים. רוחות הרוס מסיעות את האבק במהירות העולה על מהירות תנועת הסערה, ולכן האבק מקדיס את בואה. נוכחות חלקיקי האבק ברוס הגבוה גורמת לפיזור מוגבר של קרני השמש, במיוחד בצבע האדוס, הייצובעיי את השמייס. החקלאי הקדמון לא ידע מהס התהליכיס העומדיס מאחורי התופעות, אך הכיר היטב את הסימן המבשר עצמו. הדוגמה מראה, שכללי האצבע מעוגניס היטב במציאות הגיאוגרפית של האיזור בו נקבעו. אחת הדוגמאות קשורה בכלל האומר, שהילה לבנה סביב השמש או הירח מבשרת גשס. מקור הכלל הוא באזוריס הממוזגיס כמו אירופה או צפון ארצות הברית. ההילה היא תופעת לוואי לענני נוצה המתפשטים על פני השמיים. ענניס כאלה קשורים, לרוב, בחדירה של אוויר חס לאיזור קר. האוויר החס יידוחקיי את האוויר הקר, עולה מעליו בתנועה אלכסונית ויוצר תוך כדי כך משטחים של ענניס בגבהיס שוניס. על פי סדר האירועיס האופייני האוויר החם, והעננות שמתפתחת בו, מגיעיס תחילה לרוס הגבוה ובהדרגה חודרים לשכבות יותר נמוכות, כך שהתהליך מתחיל בהופעת עננות גבוהה, וממשיך בעננות הבינונית והנמוכה, שאיתן מגיע הגשס. האוויר החס הפוקד את אזורנו, מגיע מהמדבר. זהו אוויר יבש המסוגל לכן ליצור עננות גבוהה בלבד. ההילה מבשרת אצלנו התחממות אך לא גשם. תיירים ועוליס חדשיס מארצות המצויות באיזוריס הממוזגיס עלוליס לפרש שלא **; ישוי כהלכה את הופעת ההילה. משמעות הדבר היא שכשבני אדס נוסעיס ממקוס למקום, ייתכן שעליהם לעדכן את כללי האצבע שהם נושאים בליבס, בטרס יישמו אותס במקוס מושבס החדש. דוגמה קיצונית לכך היא הרוח הדרוס מערבית בישראל בחורף. רוח מכיוון זה נחשבת בצפון הארצ כרוח מבשרת גשם, ואילו בדרוס האר היא אות להיעדר גשס. סיבת הדבר היא מיקוס הים. רוח דרוס מערבית מחדירה לצפון הארצ אוויר לח היישר מהים, ולכן הסיכויים לגשס טובים, בעוד שרוח מאותו כיוון הנושבת לעבר הנגב, מחדירה אליו אוויר יבש מכיוון סיני, ואז הסיכוי לגשס קלוש. המפה הסינופטית תנאי מזג האוויר בכל מקוס, אס כן, קשוריס באופן הדוק לאלה שבסביבותיו. כדי לחזות את התפתחות מזג האוויר יש לדעת תחילה במדויק ככל שניתן את תנאי מזג האוויר בשטח גדול ככל האפשר. לשס קבלת תמונה ייבו זמנית" של מזג האוויר נחוציס רשת של תחנות תצפית ואמצעי קשר מהירים. רק במאה ה-19 הגיעו אמצעי הקשר לרמה שאיפשרה לשרטט על מפה גיאוגרפית נתוניס מטאורולוגייס בו זמנייסם. מפה כזו נקראת "מפה סינופטית". איור 1. מפת לחץ ורוח. הקווים הרצופים הם קווי לחץ. והקווים עליהם מסופנים חיצים הם קווי זריסת הרוח. באיור העליון מתואר שקע ובתחחון רסה. האיור מתאים לחצי הכדור הצפוני. "שר שר טש ל << מקור המלה הוא שילוב המלים *"יסינכרונייי, כלומר בו זמני, ו"אופטי", כלומר חזותי. מפות אלה מכילות נתוניס מדודיס כגון טמפרטורה, רוח, לחות ולח+ אוויר, ופרטיס משלימים, כגון תיאור הענניס ותופעות כמו שלג, עמודי חול וכו'. אחת התרומות הטכנולוגיות שהקפיצו את התפתחות החיזוי קדימה הוא המצאת הברומטר, מד לח האוויר. שלא כמו במקרה של הטמפרטורה והרוח, אין ביכולתנו לחוש את השינוייס בלחצ האוויר החלים :וס יוס (אין הכוונה לשינוייס החדיס שאנו חשיס בנסיעה בדרך הררית או בטיסה). מתברר, ששינוייס אלה הס הגורמיס לנשיבת הרוח, ובעקבותיה לגלי חוס וקור, להיווצרות עננים וכוי. הניסיון שנצבר במאות האחרונות הביא להתפתחות התיאוריות המדעיות המסבירות את מבני הזרימה של האטמוספירה. נקודת המוצא בתיאוריות הללו היא, שכשקיימים הפרשים בלח בין שני מקומות שכנים, האוויר "נדחףיי לעבר האיזור בו הלח נמוך יותר. מסיבות הקשורות בסיבוב כדור הארצ אין האוויר נע ישירות לעבר הלח הנמוך, אלא סוטה מעט מכיוונו ימינה בחצי כדור הארא הצפוני ושמאלה בחצי הדרומי. עיון במפת הלחצ מאפשר איתור אזוריס בהם הלח נבדל מסביבותיהם. איזור בו הלחץ נמוך מאשר בסביבותיו מכונה "שקע ברומטרי", ואיזור בו הלחץ גבוה מאשר בסביבותיו נקרא ירמה ברומטרית". איור 2: רוחות דרום םרביות ומעומנוחן בחלקי הארץ השונים מאיור 2 אפשר להסיק, שהרוחות סביב השקע חגות נגד כיוון השעון תוך התכנסות למרכזו, בעוד שברמה הן חגות עס כיוון השעון תוך התבדרות לצדדיס. בחצי כדור האר הדרומי מגמת הסיבוב הפוכה. התכנסות האוויר אל השקע כרוכה בעלייתו מעלה, והתבדרותו כרוכה בשקיעתו מטה (ייהתמוככות'י, בלשון המטאורולוגים). עליית האוויר מעודדת יצירת עננות ומשקעים, ושקיעתו מונעת עננות. יתרה מזאת, שיפוע הלח סביב השקע חריף יותר מאשר ברמה, ולכן עוצמת הרוחות שסם גבוהה יותר. מהאמור ניתן להסיק, שבאיזור בו מצוי שקע ברומטרי יש לצפות לעננות, למשקעיס ולרוחות חזקות, כלומר למזג אוויר סוער, בעוד שבאיזוריס בהס מצויות רמות ברומטריות, נצפה למזג אוויר שקט ונאה. מדינות רבות מקדישות כיוס משאבים רבים לפיתוח ולאחזקה של מרכזי חיזוי משוכללים. מעבר לסייפוק סקרנותנו באשר לשאלה מה יהיה, עשוי תכנון המתחשב בתחזית מטאורולוגית לחסוך במשאבים, למנוע נזקים ואפילו אבידות בנפש מעקב יומיומי אחר המפות הסינופטיות מאשר את ההערכות האלה ומגלה בנוסף שמערכות הלחצ, כלומר השקעים והרמות, משנות את מיקומן ואת עוצמתן מיום ליוםס. מובן שהקשר בין מפת הלח ומזג האוויר מורכב יותר, אך ברור שחיזוי המפה העתידית הוא המפתח לחיטוי מזג האוויר עצמו. מכלול המפות הסינופטיות, כגון מפת הטמפרטורה, הלחצ והרוח בגבהים השונים, מגדירות "ימצב סינופטייי. מבחינתו של החזאי, משהגדיר לעצמו את המצב הסינופטי, הוא מסוגל לתרגם אותו ללשון מפורטת של תנאי מזג האוויר באיזוריסם הכלוליס במפה. חיזוי מספרי עד שנות ה-60 התמקדה מיומנותו המקצועית של החזאי בשתי פעולות: יבירת מפות סינופטיות חזויות ותרגוס המפות ללשון מזג האוויר. במהלך שנות ה-70 החל להתגשס בהצלחה גוברת והולכת חלומס של מדעניס רבים: למסור את תפקיד יצירת המפות החזויות לידי המחשב. המחשב מבצע את התהליך על ידי פתרון משוואות המחשבות את השינוייס הצפוייס בערכיהס המספרייס של המשתניס המטאורולוגיים. תהליך זה נקרא ייחיזוי מספרייי או ייחיזוי נומרייי. החישוב נעשה על יימודליי שהוא תמונת האטמוספירה, כפי שעובדה בהתאס ליייכולתו השכלית"י של המחשב. המרחב האטמוספירי המקיף את כדור הארצ מחולק לתאים דמויי קובייה. כל תא מיוצג על ידי נקודה המצויה במרכסו. הנקודות מהוות ""סריגיי, כפי שאפשר להתרשס מהמפה שבאיור 3. איור 3: נקודוח סריג באיזור הים החיבון. השטח המוצלר המקיף אח הוקודה שבמרכז המפה הוא העוטח עומיוצג על 'דה. מחוך מבוא למטאורולוג'ה. האוויברסיטה הפחוחה ערכי המשתניס האטמוספיריים שמהסם מתחיל החיזוי נקראים ייתנאי התחלה". חישוב הערך החזוי של הלח בנקודה מסוימת הוא הוספת ערכו המספרי של השינוי, כפי שחושב באמצעות משוואת החיזוי, לערכו ההתחלתי. הואיל והשינוייס בתנאי מזג האוויר בכל מקוס תלוייס בתנאיס שבסביבתו, כל חישוב חייב לכלול נתוניס מנקודות סריג שכנות. כדי ליצור הדמיה ריאליסטית ככל האפשר, יש לבצע את החיזוי בייצעדי זמן" קטניס, באורך של כחמש דקות. ייצורה של מפה חזויה לטווח של יממה מצריך מאות אלפי חישובים, בהתאס למספר נקודות הסריג ולמספר צעדי הזמן הנדרשיס. כדי שמועד השלמת החיזוי יחול בטרס יחלוף הזמן במציאות, היה עלינו להמתין עד לשנות ה-70, בהן הושגה יכולת החישוב הנדרשת. מגבלות החיזוי וה"באוס" במהלך שנות ה-80 החל להסתמן יתרון ברור למפות החזויות על ידי המחשב על פני אלה שנחזו בידי חזאיס. במקביל, עס השתכללותס של אמצעי החישוב, התארך טווח החיזוי מיוס-יומייס לארבעה ימים ויותר. הדבר הגביר את הציפיות מצד אנשי המדע ומצד הצרכנים ועורר תקוות להגיע לחיזוי מדויק לטווח של חודש ואולי אפילו של עונה שלמה. כישלונות חוזריס ונשנים בחיזוי, כגון זה שנזכר בראשית המאמר וזה המודגם באיור 3, בפרט בטווח של חמישה ימיס ויותר, שבו ועוררו את הדיון המדעי בשאלות "לאיזה טווח ניתן לחזות את מזג האוויר, והאם ניתן להגיע לדיוק מוחלטזיי תחוית הממה במועל איור 4: מפה חזויה על ידי השירוח הסמאורולוני הבריטי ליום 6 והמפה בפוטל. מעומעוח התחזית - צפוי מזג אוויר חמים ונאה ובפועל יירדו גשמים באזורים רבים בארץ על פי מדוע טועים החזאים. מתמטיקאיס שחקרו את תכונותיהן של משוואות החיסוי, ניסחו את מגבלות החיזוי כנעוצות בשלושה גורמים: היותן של המשוואות אי-לינאריות, חלוקתו של התווך לנקודות סריג והגדרה לא מדויקת של תנאי ההתחלה. הסבר הגורס הראשון מחייב דיון מתימטי מפורט ולכן לא נעמיק בו, אך נציין שמשמעותו היא, ששינוי מזערי בערכים המספרייס של תנאי ההתחלה עלול להוביל לשינוי מפליג בתוצאת החיזוי. פירוש הדבר הוא, ששני מצביס סינופטייס הנראים זהים למראית עין, עלוליס להתפתח במהלך הזמן באופן שונה. תכונה זו, המאפיינת את האטמוספירה, מאפינת מערכות אחרות בטבע, כמו אוכלוסיות של בעלי חיים וזרמי ים, ומכונה ''כאוסיי (תוהו ובוהו). מעניין לציין, שבמקביל לחי נעשו ניסיונות רביס לחזות את מזג האוויר באופן "אנלוגייי. חיזוי כזה נפתח בהשוואת המצב הסינופטי הנוכחי למצביס שהיו בעבר. לאחר שנבחר המצב הדומה ביותר, נקבעת התחזית על פי התפתחות המצב במקרה שנבחר. חיזוי זה נכשל מן הסתס בגלל שאין מצביס סינופטייס שחוזריס על עצמס במדויק, וההבדלים הבלתי נמנעיס בין המצב הנוכחי לבין ה שהוכתר כדומה לו עשויס להביא לשוני במהלך ההתפתחות, כנגזר מתכונת הכאוס. משמעות הגורס השני היא, שהמשוואות המתארות את התהליכיסם האטמוספיריים, מתארות תווך רציף, כלומר רצף של אוויר שכל החלקיקיס המהוויס אותו קשוריס זה לזאה. הסבת המשוואות לצורה המותאמת לאוסף של נקודות סריג הופכת אותן ללא מדויקות. הגורס השלישי למגבלות החיזוי הוא איכות הנתוניס. כל נתון בנקודת סריג אמור לייצג את התא האטמוספירי שמקיף אותה. כיוון הרוח ועוצמתה, למשל, משתנים באופן ניכר במרחב, וקשה לצפות שהערך שנבחר מייצג את כל התא. משמעות הדבר היא, שתנאי ההתחלה מכיליסם בתוכס באופן בלתי נמנע אי דיוק. אי דיוק זה הוא הגרעין לטעויות בתוצאות החיזוי. טעויות כאלה ילכו ויגדלו מצעד זמן אחד למשנהו,ועשויות לפגוס באמינות החיזוי לטווח של מספר ימיסם. רק במאה ה-19 הגיעו אמצעי הקשר לרמה שאיפשרה לשרטט ''מפה סינופטית''. מקור המלה הוא שילוב המלים ''סינכרוני'', כלומר בו זמני, ו''אופטי'', כלומר חזותי אמינוח החיזוי הכאוטיות בה ניחנה האטמוספירה עלולה להביא לפסימיות באשר לעצס אפקטיביות החיזוי. את הביטוי הציורי לחשש זה נתן לורנץ כששאל: ייהאם משק כנפיו של פרפר בברזיל יחולל. - טורנדו בטקססנ?!יי ו של החיזוי מעי הפגיעה בדיוק מתבטאת בעיקר בטוות של ארבעה-חמישה ימיס ומעלה. יתרה מזאת, המתימטיקאיס מפתחים שיטות: המאפשרות להעריך כמותית את מידת אי האמינות של כל תחצית, בהתאסם למצב הסינופטי ולאיזור הגיאוגרפי. ניתן לומר בהכללה, לדוגמה, כי ככל שמתקרביס לקו המשווה, פוחתת אמינותו של החיזוי. עד שנות ה-60 התמקדה מיומנותו המקצועית של החזאי ביצירת מפות סינופטיות חזויות ובתרגוס המפות ללשון מזג האוויר. במהלך שנות ה-70 החל להתגשם חלומם של מדענים רבים: למסור את התפקיד לידי המחשב התפתחות מדע המטאורולוגיה ובעקבותיו מקצוע החיזוי הניבו לאנושות כלי עתיר תועלת, המאפשר לנו לקבל מושג אמין למדי על מהלך מזג האוויר בימיס הקרוביסם. החיזוי השתפר משמעותית בשניס האחרונות, וסביר להניח שיוסיף עוד להשתפר. יחד עס זאת, עלינו לזכור שתכונות האטמוספירה ומגבלות המחשב לא יאפשרו לנו להיות חסינים לגמרי בפני טעויות בחיזוי וימנעו מאיתנו ליהנות מתחזיות אמינות לטווחי זמן של יותר משבוע. 6 מקורות ברוך זיו ויואב יאיר (1994). מבוא למטאורולוגיה, כרך ב'. האוניברסיטה הפתוחה. גיימס גליק (1991). כאוס, תל אביב: הוצאת מעריב פנחס אלפרט. 1989-90. מדוע טועים החזאים, מדע לג. 6 0 הגיע הזמ] לצאת מן השגרה המוברת והלחוצה. מן הקירות הסגורים של הכיחה או עול המוזיאון למקום בו אפשר באמת לראוח, להרית, לשמוע. לחוש ולטעום את הטבע צורך טבעי דיר נח רוטרי 1 סיור בטבע לשדה הבור, לחורש, . לחוף הים, לדיונות, למדבר ואפילו לגן ציבורי גדול או לפרדס הוא אחת הפעילויות הלא פורמליות המוכרות והמומלצות מזה שנים רבות הן במערכת החינוך והן מחוצה לה. ערכו לא נופל מזה של סיורים מדעייס-טכנולוגיים במוזיאוניס, בתערוכות, במפעלים או בתחנות כוח. אפילו המורים המייצגיס את הכוחב הוא ראש החונ לטבע במכלכת כויוסקי ומרצה כזאולוניה באוניברסיטת בר- איכן *חראו סה מצאתיו" המרכיב הפורמלי, נהיים פחות *ימכופתריס'י במהלך הסיור וחושפים יותר את הפן החברתי-חברי שלהם ופחות את זה ההוראתי-סמכותי. הם הופכיס שותפיס לתלמידיס בחוויית הסיור, בשבירת המסגרת הפורמלית, בהתאווררות הכללית וכמובן בחוויה לימודית שונה, בעיקר אס נטל ההדרכה עובר לידי מדריכיס מנוסיס בנוסף לכל מה שיש בסיור, מן הראוי גם לציין את מה שאין בו. אין בו רצף של שיעוריס עס הפסקות המסתיימות בדרך כלל מהר מדי, אין צלצולים, אין חדר מוריס עמוט וחצי כוס תה פושר שנותרה מן ההפסקה הקודמת, אין סילוק של תלמיד מן הכיתה, ובעיקר, אין שיעורי בית, כך שגס הערב שלפני יוס הסיור קצת יותר פנוי ומהנה למוריס ולתלמידיס קייס חומר רב, ישן וחדש, בצורת ספריס, חוברות, דפי הפעלה למיניהם, המתייחס לסיורים בטבע והמתאר שפע של מסלולים אפשריים, מגוון של פעילויות לגילאים שונים, דרכי היכרות ישירות ועקיפות (למשל על ידי משחק) עס מיני צמחים ובעלי חיים או תופעות טבע שונות כגון פיזור זרעים, נביטה, פריחה עונתית, שלוליות חורף, נדידת ציפוריס וכדי. את מרבית החומר הכתוב ניתן למצוא בחברה להגנת הטבע, במכללות למורים, במרפדייים, במרכזי טבע ובבתי ספר שדה אחדיס. הסיור בטבע הפתוח בין צמחיס ובעלי חייס, תוך מגע בלתי אמצעי עס מרכיבי הסביבה החייס והדוממיס (קרקע, סלעים, שמש, רוח, מים, טמפרטורה סביבתית) אינו נתפש על ידי התלמידיס כחובה מיותרת ואינו נוגד את נטיותיהם הטבעיות. את המומנטוס הזה יש לנצל בעולס שהולך ונעשה יותר ויותר צפוף באוכלוסייה לכל קמייר והעריס הגדולות שלו מתחברות זו לזו לכרכי ענק. לא בכדי נאבקים ארגוניס שוניס על שמירה של ריאות ירוקות באזוריס עירוניים, נגד זיהוס הים, החופיס והנחלים, נגד כריתת יערות או נגד הרס של הטבע בצורות אחרות (צייד, שריפות, הרעלות ועוד). הסיור בטבע הפתוח בין צמחים ובעלי חיים, תוך מגע בלתי אמצעי עם מרכיבי הסביבה החיים והדוממים, אינו נתפש על ידי התלמידים כחובה מיותרת ואינו נוגד את נטיותיהם הטבעיות הסיור בטבע תורס לא רק לחוויה לימודית-רגשית, אלא עונה גס על צרכיס טבעייס שלנו. כולנו מבליס את רוב ימינו במבניס עתירי טכנולוגיה, והילדיס מבליס שעות רבות מול מסכי הטלוויזיה והמחשב (המספק להם מציאות וירטואלית). זוהי סביבה מלאכותית שהיא כולה מעשה ידי האדם, לטוב ולרע. אין ספק, שמרחבי הבר הפתוחיס הולכיס ומצטמצמים, ושבמקביל מתכננים יותר גניס ופארקים ציבוריים ומקימים יותר גני חיות או פינות חי. יש כאלה המכניסים את הטבע אל תוך בתיהס באדניות של צמחים או באמצעות גידול של חיות מחמד. לאחרונה, במהלך חקר הגנוס האנושי, דווח על גילויו של גן האחראי על יצר ההרפתקנות, אך ספק רב אם יצר זה יבוא על סיפוקו בישיבה על כורסת הטלוויזיה. הוויכוח בין חוקריס שוניס אס המשיכה הברורה של ילדים לבעלי חייס היא מולדת או נרכשת עדיין ממשיך. עד שתתגלה האמת, הולך ומצטבר ניסיון רב, המעיד על התרומה הרבה של חיות מחמד לילדים (גם לקשישים), שליטופן והדאגה לצרכיהן מעוררות חיוך ושמחה, מעדנות, משחררות מועקות, פחדיס ואגרסיות, מסייעות ליצירת קשר, לשיקוס, לפתיחות ועוד. ברור מאליו, אס כן, כי למרות שעברנו מזמן את שלב שוכני המערות והאדס הצייד-המלקט, הטבע הוא עדיין סביבתו הראשונית והטבעית של בעל חייס נבון זה הקרוי אדס. כשאנו יוצאיס לסיור בטבע, עלינו לזכור, כי זוהי הסביבה הטבעית של האדס ושל כל היצוריס החיים, וכי כל מערכות החייסם בטבע משולבות זו בזו ותלויות זו בזו. נוסיף לכך את יצר ההרפתקנות, את המשיכה שיש לנו מילדות לבעלי חיים, את הסקרנות הטבעית של ילדים בסביבה חדשה, עשירה בגירוייסם, את שפע ההפתעות הבלתי צפויות (ייתראו מה מצאתיייי), את הפעילות הגופנית ואת ריחות השדה הנעימיס (נרקיס, רכפה מזרחית ואפילו סביוניס) ואת הריחות הפחות נעימיס (שוס תל אביב, צחנן מבאיש), את טעמס התפוחי המתוק של פירות השיזף (דומיס), את חמצמצותס של גבעולי החמציציס ואת טעמס הנפלא של גבעולי חרציות צעירים - ונקבל את המכלול החווייתי והלימודי שמזמן לנו הסיור בטבע. בתוך המכלולל הזה נציין גסם את הצב שהתגלה פתאוס והתכנס אל תוך שריונו מפחד, את השבלוליסם שהתעוררו והס זוחלים על כפות ידיהם של הילדים, את טור הנמליס, את החיפושיות, את הדבוריס ואת הפרפריס או להקה של חוגלות המתרוממת לאוויר במשק כנפיים מהיר וקולני. ובל נשכח את המגדלות שבהן צוידו התלמידים, ההופכות את גרגירי החול לאוסף של שבבים מפתיעיס בצורותיהס, ואת תפרחת החרציות ליס של פרחים זעירים, צינוריים ופעורי פה. ולאחר שלמדנו על ההבדל בין הפרח לתפרחת, נעבור לתחרות זיהוי של במחיס שבשמותיהס מסתתריס שמות של בעלי חייס (ציפורני חתול, לשון הפר, מקור החסידה) או בתחרות של שירים בהס מסתתריס שמות הצמחים או בעלי חייס שפגשנו בסיור (ברוש, רקפת, חצב, צב, בולבול). לא נוותר גם על סיפורי האגדות והמשלים הרבים, ואם לא נמצא את האגדה על השבלול האיטי או על גמל שלמה המשונה, תמיד אפשר להפעיל את הדמיון ולהמציא! מאחורי העובלול יש סיפור שילוב של הדיסציפלינות השונות בסיור הטבע הוא משימה קלה ומהנה. נחפש בקבוצות אחר צמחיס ששמותיהס מתחיליסם בכל אחת מאותיות האי-בי (יילא ילדים, התורמוס נכתב באות ת', ואם אתס תקועיס עס האות טי חפשו את הטפח או הטקומית המטפסת על הגדר הסמוכהיי) או במחיסם ובעלי חייס הנזכריס בתנייך (אטד, שקד, גפן, שעורה, עורב, יונה, נמלה) ונשלב את ההנדסה והמתימטיקה ונחפש צורות הנדסיות שונות או צמחיסם שפרחיהס בעלי מספר זוגי או אי זוגי של עלי כותרת. הפעלת תלמידים בסיור על ידי דפי עבודה או משימות לימודיות- חברתיות (יפים, רהוטים, ובעיקר, לא משעממיס!) מאפשרת שליטה כלשהי עליהס בזמן השיטוט החופשי וריכוז הפעילויות סביב ציר נושאי מוגדר, תוך שילוב של הבלתי צפוי עס מימוש של המתוכנן בהתאס למקוס הסיור, לעונות השנה ולגילאי התלמידים. ניסיון רב מעיד על התרומה הרבה של חיות מחמד לילדים, שליטופן והדאגה לצרכיהן מעוררות חיוך, מעדנות, משחררות מועקות, פחדים ואגרסיות, מסייעות ליצירת קשר, לשיקוס ולפתיחות בעולמנו עתיר הטכנולוגיה והידע, כל מי שיעודד גס יציאה אל הטבע ויחזק את הקשר ואת ההיכרות עס היבטיו השוניס, שבוודאי יגבירו את המודעות ליופיו ולחשיבותו - יבורך. 6 7 מפשםם במפמפשתח בימי נפוליאון ייבאו את צבעו המיוחד מהמזרח. היום מייצרים אותו באופן סינתטי ומעופעופים היטב לקבלת המראה הרצוי. מעקב אחר תהליכי הייצור של המכנס הנלבש ביותחר בעולם מאפשר למידה על קשרי הגומלין בין מדע וטכנולוגיה בחברה המודרנית גוס זה לא רק אופנה שוש צובל 8 4 ל 1 צן ₪ חידת ההוראה "'/ג'ינס המראה ]] = הדה!ו"' מוצגת באופן שוטף במרכז להשתלמות מוריס במדעי הטבע והטכנולוגיה שלומי כדוגמה ללימוד נושא בינתחומי ברוח תוכנית הלימודיס החדשה. את התוכנית פיתחתנו ברוח ההמלצה של דוח ועדת הררי לשלב את לימודי המדע והטכנולוגיה למקצוע אחד, שישקף את הקשריס וההשפעות שבין המדע והטכנולוגיה בחברה מודרנית. היא מתאימה לשיעורי מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בחטיבות הבינייסם ובחטיבות העליונות וללמידה במסגרות העשרה שונות. רצף ההוראה הנושא נפתח בתצפית על בד הגיינס. הגיינס נארג שתי וערב בחוטי כותנה, המורכבת ממולקולות תאית (צלולוז). חוטי הערב לבניס; חוטי השתי עובריס עיבוד על ידי טבילה בתמיסת צבע אינדיגו - צבע הגיינס. בשלב הבא טובליס את החוטיס הצבועיס בתמיסת עמילן, ואז הס מוכניס לאריגה. הבד נארג שתי וערב ומתקבליס אלכסוניס כחוליס ולבניס. את המראה הדהוי של הגיינס אפשר להשיג בשני אופנים: 1. באמצעיס כימיים ופיסיקליים. בשלב ראשון החומר מתבשל בחומר מחמצן חזק, השובר את מוליקולות העמילן למקטעים קטניס הנמסים במים. בשלב הבא המכונה 85ש 6חסו5 , הבד מכובס במכונות כביסה, בנוכחות אבני ספוג - 6סווחטץ. 2. באמצעים ביוטכנולוגיים. בשלב ראשון הבד מתבשל בתמיסת עמילז - אנזיס המפרק את מוליקולות העמילן. בשלב שני הבד מתבשל בצורה מבוקרת בתמיסת צלולז - אנזיס המפרק את הצלולוזה והמאפשר לצבע להשתחרר. יחידת ההוראה ייגיינסיי מלווה בפעילות מעבדה, שהיא כעין מיני-מחקר תעשלייתי, המשלב לימוד מיומנויות עבודה (מדידות זמן וטמפרטורה, הכנת תמיסות, שימוש באינדיקטוריס ועוד). ביצוע הבדיקות במעבדה נעשה תוך מודעות לעשייה הממשית בשדה והיכרות עס שיקולים אקולוגייס וכלכליים של תעשיות הגיינס. רעיונותח להרחבה ניתן להשתמש בנושא הגיינס כבסיס לעבודות חקר שונות המתמקדות בו, או הכוחבת היא רכזח קורסים ופדריכת מורים במרכו כהעוחלסויוח מורים במדעי הטבע והטכנולוניה. שלוםי לחילופין לצאת ממנו למסעות מרתקים. 1. התפתחות טכנולוגית. שיטות אריגה שונות בעבר ובהווה וממצאיסם ארכיאולוגייס בתחוס האריגה. אפשר גס להתמקד במושגים כגון טווייה, שזירה, סריגה, שתי וערב ועוד. 2 חקר השיווק. כיצד כבש הגיינס את מקומו כמכנס הנפוץ ביותר בעולסם. ניתן לקשר לשאלות של אופנה, של שיווק, פרסום, עיצוב תדמיות ועוד. 3 השלכות חברתיות ואקולוגיות שונות. החל בעבדות השחורה בשדות הכותנה בעבר ועד לזיהוס התעשייתי של חברת השפע המערבית. יחידת ההוראה "ג'ינס'/ מלווה בפעילות מעבדה, שהיא בעין מיני - מחקר תעשייתי, המשלב לימוד מיומנויות עבודה, תוך מודעות לעשייה הממשית בשדה והיכרות עס שיקולים אקולוגייס וכלכליים של תעשיות הג'ינס 4 מושגיס מדעיים. בחטיבת הבינייס אפשר לשלב נושא זה בהוראת פולימריס ולטפל במושגיס מדעייס כמו מבנה גבישי, אמורפי, שרשרות עצמאיות, מצולבות, חומר אלסטי, תרמופלסטי, תרמוסטטי. ובטכנולוגיה של פולימריס (מושגיס כמו שיחול, ערגול, כבישה). 5 נושא הסיבים. סיביס סינתטייס שוניס כגון אריג מסיבי פוליפרופילן לכבישיס וסכריס, חיתוליס חד פעמיים וסיביס לבניית דופן חללית. 6. אנקדוטות. נושא הגיינס הצמיח אנקדוטות רבות, שיש בהן כדי למשוך את התלמידים וללמד על התפתחויות מדעיות. כמה מהן לוקטו בערכת הלימוד וניתן לעשות בהן שימוש. הצעוח לסיורים לשדה כותנה, למנפטה, למפעל לייצור פולימרים, למפעל ליצירת סיבים סינתטיים, למטווייה. המלצות לסרטים נזקי פלסטיק, מועצת הכותנה בישראל. עידן הפולימרים - עולס הכימיה, האוניברסיטה הפתוחה. צבע - עולס הכימיה, האוניברסיטה הפתוחה. 6 מקורוח: מריס שילה (1970). "סיבים טבעיים". לדעת כרך אי גיליון 5. 3-6. חחקיר. הפקה וביצוע: המרכז להעוחלמםויוח סורים בםדע וטכוולוניה - שלוםי קולאז'ים על נושא בד היוס ברוח חוכנית ההוראה החדשה לםדט וטכנולוגיה בחברה ו 77 | ווה / טמלפון למתענ לינ שחלה = ב 4 = | : [ ₪9 4 :< ₪9 - הו :: 0 4 (-: שי וו + בינורון זן ומצנולוגיה. 7 המודרניות את מהות הרומן.- הנצחי הכותנה ש כחוק זה3"-, לבן) || ססינטוריני . נאה קמני חצי האי אקרוסירי תבנית הלימודים לתלמידי בית"הספר היסודי שמטרתה | | ו ] א ש| להקנות מושגים ומיומנויות במדע ו - מדע בחברה טולוגית 7 ו := להיות בַרִא 5 ופצו להיות ברו = | [פפמו בית-הספר לחינוך - | / ּ שב אוניברסיטת תל-אביב | , הדו לקה לד 5 | עולם הולך ומתמלא = | כתות הזו - : : , להיות בריא להיות בריא | כתות ב כתות א | ₪ קוד שולק וכו | כ ₪ 4 2 ן של המוצרום !* | 5 | 0 | | - | המרכז לחינוך | 1% =) | מדעי וטכנולוגי ן :. %) / 2 , | - 0 - 4 | . | 1/0 | ו" א ] \ % ן וי % | ₪ | : | / , ]מ 9 ₪ -- יג 2 | הערוץ המתוק-חמוץ עם הזרם בשביל המוצרים מבט אל האור כתות ג-ד כתות גזד כתות הזו כתות הזו | בעקבות השמש בעקבות השמש מתנות מן הטבע - עונות השנה מסע להכרת סדרי גודל ביקום טכנולוגיות לחקר היקום כתות הזו כתות א"ב 7. -- חיש גץ בעלרחרכ !5 | פארק המים קולט כל העת = זה בוער! כתות גזד כתות אזב כתות גיד זסטגה מידע הולך לעיבוד 0 כמג במח-בר ₪ 1 / 3 מ ן ת הוצאת "רמות" רח' חיים לבנון 32 תל אביב 61392 ן טל: 03-6426465 פקס: 03-6429865 | יש לכם שאלות בתחום המדעים. הטכנולוגיה או ההוראה עולהם?. = = פוו אלינו, ואנו נדאג לספק אח התעוובה המלאה והמדויקת 1 עולם יש כל כך הרבה ידע. 1 אילו שיקולים צריכים להנחות אותי כדי לדעת מה באמת חשוב ללמד! כמות הידע בעולס ושפע סוגי הידע בעולס מקשיס מאוד על היחיד לחפש ולמצוא את החומר שבו הוא מעוניין. המצב הזה מכונה בשס ""יהתפוצצות המידע". את תחילה חשוב להגדיר מהו הנושא . המדויק, הבעיה או המושג שבו אנו. מעוניינים, מהן המליס שמגדירות אותו, מהו תחוס הדעת (הדיסציפלינה) שבו נמצאת הבעיה, ואו לצאת לדרך החיפוש. קיצור דרך ניתן לעשות על ידי הנחיה של מומחה בתחוס. אפשר ללכת לחפש באנציקולופדיה, להיעזר במאגרי מידע ממוחשבים או לפנות לאינטרנט ולהיעזר במנוע חיפוש ממוחשב, אבל שוס מנוע משוכלל לא יוכל לחשוב בשבילנו ולהגדיר את הבעיה אותה אנו חוקריס. פרופ' דוד חן. דאעו ביח ספר לחיעוך אוניברסימת ת"א גישת החקר נפוצה כיוס בבתי הספר במקצועות רבים כדרך עיקרית להוראה ולמידה. מהי שאלת חקר, וכיצד אפשר לגרום לילדים לשאול שאלות חקר! שאלת חקר היא מוקד תהליך הלמידה העצמאית. זו השאלה השולטת בתהליך המחקר, המכוונת והמנווטת אותו והקובעת את מהלכיו. מנקודת המבט של גישה מסורתית לארגון הלמידה בכיתה, אפשר לומר, ששאלת חקר היא יעד לימודי. ערכו של יעד זה בהשוואה ליעדי לימוד מסורתיים יותר טמון. בכמה אפיוניםס. ראשית, הלמידה בעקבות שאלת מחקר אותנטית יותר, כי הפעילות הכרוכה בה דומה לפעילוף הלְיְמְגְדיּת"הַמתרחשת | - בעולס המציאות על ידי אנשי המקצוע ה הרלבנטי, במקרה שלנו על זתעשייה העוסקים במחקר. שנית, יש סיכוי שהפעילות תהיה מעניינת יותר מפעילויות מסורתיות, זאת בהנחה, שללומד יש חלק בקביעתה של שאלת המחקר. שלישית, הפעילות הלימודית שסבי ולת חקר תהיה, כמובן, ממוקדת , - 3 יותר בזכות תכליתיותה. מכאן קל להבין עד כמה חשוב לדקדק באיכותה של שאלת המחקר. כיצד נבקר את איכותה של שאלת המחקר?ז שאלת המחקר תהיה איכותית בתנאיס מסוימיס. התנאי הראשון יהיה משמעותיות ללומד. אל לשאלת המחקר להיות שאלה טכנית גרידא או שאלה הרחוקה מעולמו של הלומד. במליס אחרות, השאלה חייבת לשמש מעין ייחוטיי המשוך בין עולמו המצומצס לעולס הרחב של התופעה הנחקרת: התנאי השני הוא קיומו של ידע קודם, איכותי ורלבנטי לנושא החקר. אחת הדרכיס לוודא את קיומו של ידע כזה היא להקדיס להליך יצירת השאלה הליך של העלאה, של שחזור ושל ארגון תבניתי של ידע קודם, סמוי, של הלומד ביינושא עוגן" כלשהו, כלומר בנושא המוכר כבר ללומד והקרוב לנושא המחקר. בד בבד עם הליך זה, יש לברר מהו הידע הקודם, החיוני ליצירת שאלת עיון משמעותית, שחסר ללומד, ולהשלימו. התנאי השלישי הוא מורכבות. שאלת המחקר חייבת להיות מורכבת לפחות משני מרכיבים של התופעה הנחקרת. שאלות פשטניות, החותרות לפיסות מידע טכניות ובדידות לא יצלחו למחקר בעל משמעות ועניין. התנאי הרביעי הוא מיקוד. שאלת המחקר צריכה להיות ממוקדת במרכיבים מוגדריס וספציפיים של התופעה הנחקרת. כדי להגיע לשאלת מחקר ממוקדת יש צורך בהפעלת הליך של הפחתת אי ודאות בניסוח שאלת המחקר, כלומר בייתרגומהיי של שאלה כוללנית וחובקת עולס לשאלה ממוקדת, המתייחסת לתופעות ספציפיות בתוך עולם הנושא. הליך זה מתבצע באמצעות בירור 'יכתובת המחקריי במרחב הידע, דהיינו בניסוח המדוקדק של השאלה ושל זיקותיה ליימרחבי הידעיי השונים, הרלבנטיים לבירורה. להת*יחסות מפורטת יותר ולדוגמאות להמלצות שהובאו כאן, ראו פרקיס 2 בספרי לדעת דבר: כישורי עיון וחקירה (מסדה, 1996). ב)שך לשאלה כיצד לגרום לילדים לשאול שאלות חקר!ז תשובתי היא, שצריך לגלות לכל ילד את ייהנקודה? שלו במכלול הנושא הגדול. אס לשוב למטאפורת הייחוטיי, שהשתמשתי שש .> בה קודס, הרי שעל המורה לחשוף הן את תחומי ההתעניינות של הלומד והן את הנושאיס הקשוריס לחיי היומיוס שלו. כל תחוס התעניינות או נושא כזה הוא מעין ייקצה חוט", שהמורה צריכה להשכיל יילמשודיי מן הלומד אל נושא המחקר. נניח שהנושא המעניין את עילי הוא 4 מירוצי מכוניות. זהו קצה החוט. עתה על המורה למצוא דרך למשוך את החוט ייהיוצאיי מעילי אל נושא המחקר ולייקושרויי אליו. נניח עתה, שהנושא הוא 'י50 שנות המדינה". כיצד אפשר לקשר בינו לבין מירוצי מכוניות! צריך לברר את היבטי הנושא המעניין את עילי ולראות כיצד הס נקשריס לנושאהכיתתי. לדוגמה, היבטיס אפשרִיים של הנושא הס: יימירוצי מכוניות, ייתעשיית המכוניות והשינוע", ייתרבות התחרויות מקצועניות", 'יספורט מקצוענייי, ייטכנולוגיה וספורטיי. עתה לא נותר אלא לקשור אחד מהנושאים האלה, על פי בחירת הלומד, אל נושא המחקר: במקרה שלנו הקישור יהיה-יהתפתחות תעשיית המכוניות בישראל משנות ה-50 ואילדיי, ייתעשיית המכוניות ותרומה לצבא ולמשק הישראלייי, ייטכנולוגיות שינוע בחקלאות ובתעשייה בישראליי, ייתרבות התחרות המקצועית בענפי ספורטי= שוניס בישראל משנות ה-70 ואילך", ייהתפתחות הספורט המקצועני בישראל בעשר השניס האחרונות", וכמובן, '"יהסיבות למעמדו הנחות של ספורט מירוצי המכוניות בישראל בהשוואה לארצות אחרות". 2 דיר ניסי שרינ, האעו הםרכז למיומנויוח לםידה (הלל). מבללת סמיור הקיבוצים ‏ .א* , 0 > השאלות. הועלו על ימור ₪ המעוחלמים ב"למדע.-"מרבז ארצי למורי מדע וטכנולוגיה בבחי הספר היסוהיים" 04:07 ו | 20405 00--- בעולם עשרוח כתבי עח העוסקים בהוראת מדע וטכנולוגיה. מגן הילדים ועד התיכון. ניחן ללמוד בהם כיצד עושים את אותם הדברים, אבל אחרח. ולהיעזר בעצוח טובות של אנשי הוראה מנוסים כתבי עת בעולם נועם אורדן בנת הנקרא בגיליון ספטמבר 7ל' של 5066066 6, כתב עת שנכתב על-ידי מוריס ובשביל מורים בארצות הברית, מגישה פרופ' קתירין מיסוליס (1180105א) אסטרטגיות מועילות להתמודדות עס טקסטים שעניינס מדע לתלמידי בית הספר. ייעל מנת להוציא את המקסימוס מספרי הלימוד שלהס במדעיסיי, היא כותבת, "על התלמידיס להבין איך המידע מאורגן בפנים, ואיך המושגיס המוצגיס מתייחסים זה לזה". לפניכם שתי טכניקות המסייעות לעבודה בכיתה. טכניקת הסקירה מתמקדת במאפיינים החיצוניים של פרק בספר לימוד, כמו הכותרת שלו, תת כותרות ומרכיבים גרפיים. הסקירה כוללת שישה צעדים. צעד 1 - הכנה המורה קורא יחד עס התלמידיסם את הכותרת, ויחד הס עורכיס תחזיות לגבי מה שעשוי להימצא בטקסט. המורה מכוון את התלמידים לגבי נושאים קשורים שהם כבר למדו עליהם, ושיסייעו להם להיכנס למרחב האסוציאטיבי של הטקסט. צעד 2 - תת כותרות על ידי התמקדות בתת הכותרות וניתוחן, התלמיד מקבל רמז לגבי המסגרת הנושאית של כל חלק ומעלה שאלות נוספות, שישמשו מעין יימטרות קריאה". צעד 3 - חומר ויזואלי הכיתה מאתרת את העזרים הוויזואליים, כמו מפות, גרפים, תרשימיס ותמונות ומנתחת אותס. עזרים אלה אמורים, לרוב, להסביר את המידע הכתוב. צעד 4 - פסקה פותחת או הקדמה עכשיו המטרה היא ליצור קשרים בין המידע המוצג בפתיח או בהקדמה לבין מושגיס שעלו בצעדיס 1. המורה יכול לספק גס מיקוד נוסף על ידי בירור מטרות הפרק כולו, כפי שהן עולות בהקדמה. צעד 5 - פסקה מסכמת או סיכום קריאת הפסקה המסכמת או את הסיכוס המופיע בסוף הטקסט ודיון במידע החשוב שהופיע בטקסט צעד 6 - רעיון מרכזי לאחר שמגיעיס להסכמה מהו הרעיון המרכזי של הטקסט, אפשר לרשוס אותו על הלוח בגדול, על מנת שיסייע למקד את הקריאה השוטפת של הטקסט. לאחר הסקירה של הפרק ניתן לעבור לקריאה מלה-מלה. הקריאה, מכל מקום, תהיה עתה הרבה יותר ממוקדת ומצוידת בקטיגוריות שיסייעו בהבנת הטקסט. טכניקת הסיכום ההיררכי האסטרטגיה הבאה עוזרת לתלמידים להבין את הטקסט דרך שרטוט מבנה הטקסט וכתיבת סיכומים. טכניקה זו מורכבת מחמישה צעדים. צעד 1 - שלד מתאר המורה מדריך את התלמידים בפיתוח שלד מתאר שמתאים לחלקים המרכצייס ולתת חלקים של הטקסט. יש לשמור על רווחים בין החלקים השוניס על מנת שיהיה מקוס לרישום. צעדים 2 ו-3 - סיכום בשני צעדים אלה משלימים התלמידים את הסיכוס ההיררכי, תוך שימוש בשלד שפותח בצעד הראשון. הס קוראיס את תת החלק הראשון, רושמיס סיכוס שלו במלים שלהם, ואז רושמים משפט המסכס את נושאו של אותו חלק. בצד הימני של כל סיכוס עליהם לרשוס מלות מפתח, שיעזרו לרענן את זיכרונס ולכוון את הקריאה בשלב מאוחר יותר. כך יש לעשות גם עס שאר חלקי הטקסט. צעד 4 - סקירה התלמידיס סוקריס את הסיכומיס ההיררכיים, תוך התמקדות ברעיונות החשוביס שהופיעו בטקסט. צעד 5 - משוב התלמידים חולקים זה עס זה את מה שלמדו. בזמן שהאחד מסכם את כל החומר בעל פה, השני משתמש בסיכוס ההיררכי על מנת לתת משוב לחברו. תאונות דרכים ופיסיקה בסיסית בגיליוןן ספטמבר 97' של 66ו8עו1 6וי "1636100 מספר ברנרד פלדמן מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת מיזורי-סיינט-לואיס על מקרה אישי מרתק, שבאמצעותו הפך טרגדיה אנושית לשיעור בפיסיקה. לאחרונה הזמינו אותו, לראשונה בחייו, להעיד ולנתח תאונת דרכים בתור עד מומחה. המקרה הזה משמש בידיו כיוס ככלי פדגוגי על מנת להדגים עקרונות בפיסיקה בסיסית תוך שימוש בסיטואציה הלקוחה מהחיים. המידע שניתן לו כלל שתי תמונות, מדידה קינטית של החיכוך, ניתוח של הלחיצה על הבלמים, וניתוח של שימור התנע הלינארי. בעזרת מידע זה הוא מצליח לשרטט שני תסריטים אפשריים, בהתחשב באילוצים הפיסיקלייס של המקרה. במקרה זה, ניתוח של עדות אילמת לתאונה בה נהרגו שני בני אדס יכול לשמש גם את המלחמה בתאונות הדרכים. ₪ הסדרה "דימי בעקבות התגליות הגדולות" של הטלוויזיה החינוכית עוקבת אחר המצאות טונוח וחהשובות בהיסטוריה האנושית. כמו נורת החעשמל הלבטים של אדיסון אביבה מורדוקביץ" טלוויזיה היא אחד ממקורות המידע המרכזיים שלנו ושל התלמידים. אנחנו, כמורים, יכוליסם לכוון את התלמידים לאותן תוכניות שיכולות לשרת צורכי למידה. יידימי בעקבות התגליות הגדולות" היא סדרה מצוירת, עס דיבוב עברי, העוסקת באסטרונומיה, בגיאוגרפיה, בגיאולוגיה, בכימיה, בפיסיקה, ברפואה, בתעופה ובהיסטוריה בצורה חינוכית ומבדרת. כל אחד מהסרטיסם, מוקדש לתגלית חשובה בתולדות האנושות כמו נורת החשמל, הטלגרף, השעון, הטלפון, מנוע הקיטור, החיסון או הדפוס. שני הילדיס הסקרנים אלכס וקים, המסייריס לאורך ההיסטוריה במסע אל העבר יחד עם דימי, הדמות המצוירת, שיוצאת מהמחשב, ושואליס שאלות בנושאיס שוניס. השאלה מניין מגיע החשמל, למשל, מופיעה בעקבות הפסקת חשמל המשתקת את הפעילות של שני הילדיס בבית. השאלות המטרידות את אלכס וקיס קשורות בחיי היומיוס. דימיי מאפשרת להס לקבל תשובות והסברים על ידי חיבורס למקורות המידע שבמחשב. כך לומדיס שני הילדיס על התגליות הגדולות שהביאו לתמורות בתולדות האנושות כמו השינוייס בהעברת מידע עס המצאת הטלפון או השינוייס בתקשורת במעבר מטלגרף לטלוויזיה. כל אחת מההמצאות או התגליות מלווה בסיפורים אישיים על הממציאים, על לבטיהס ועל מאמציהס. כמוריס אנו נדרשיס להציג לתלמידים את האפשרויות הטמונות בסרטים כמקור ללמידה. ילד המחפש מידע על אחת התגליות במסגרת עבודה עיונית בכל אחד מן התחומיסם בהס עוסקת הסדרה, יוכל למצוא בה שפע מידע מרתק. הסרט על נורת הבוחבח היא מדריכה להוראת המדעים במחוז חל אביב החשמל של אדיסון מציג את הסיבות שהניעו את הממציא לחפש אלטרנטיבות למנורת הנפט ומלווה את קשייו תוך סקירה היסטורית של התפתחות התאורה למן תקופת האבן. פעילויות עם לומדים מומלצ לעסוק בסרטיס בהקשריס של צרכיס רלבנטייס של התלמידים, כלומר בהקשר של יחידת הלימוד, במקרה זה, נושא החשמל בשירות האדס (כיתות ג'-די) או נושא תחנת הכוח (כיתות ה'י-וי). סיטואציות מוכרות וצורכי הלומדיס מזמנות יצירת קשרים בין התופעות היומיומיות השונות ללמידה בכיתה. הסוגיס השוניס של נורות הקיימיס כיום יכוליס לשמש השראה לעבודה עיונית המציגה את ההבדלים בין הנורות השונות ואת הקשר בין חומר הנורה לסוג התאורה שהיא מספקת. הצעה לפעילות לימודית לפני הצפייה. מומלצ לערוך סיעור מוחין לפני הצפייה בסרט סביב שני עקרונות מארגנים: היסטורי - מלפיד האש לנורה החשמלית, ומשמעותי - חשיבותה של הנורה. אס נבחר בעיקרון הראשון, תתחבר פעילות זו לפעילות שבמהלך הצפייה ותיצור רצף למידה. במהלך צפייה. דף הפעילות המומלצ על ידי הטלוויזיה החינוכית מציע לתת לתלמידיס להשליס משפטים תוך כדי מעקב אחר הדרכיס השונות ששימשו בני אדס לחימוס ולתאורה לאורך ההיסטוריה האנושית. את אותה פעילות ניתן לקיים בכיתות גבוהות (ה'-וי) או מתקדמות יותר לפי הטבלה שלהלן: דרך התאורה חומרים תקופה אש עץ וזרדים | פרה-היסטוריה פתילה שומן בעייח שתי הפעילויות דומות מבחינת המידע שניתן להפיק מהן. בראשונה מצוטטות מליס מתוך הסרט תוך כדי צפייה, בעוד שהשנייה מאפשרת ללומד לארגן את המידע בטבלה ולמיין אותו תוך כדי צפייה. ארגון המידע בדרך השנייה מספק ללומד הבנה של ההתפתחות הטכנולוגית כתוצר של חשיבה אנושית וכמענה לצרכים אנושיים. לאחר צפייה. 1) אפשר להציע לתלמידים להכין כרזות שיווק, שיציגו את היתרונות בכל אחת מהדרכיס ששימשו את האדס לתאורה ולחימום. ניתן לנצל את הכרזות להקניית מסריס של חיסכון בחשמל וצמצוס זיהוס האוויר. רצוי לערוך את הכרזות לפי תקופות היסטוריות ולהסביר את יתרונות השימוש בהתאס לצורכי התקופה. בשנות ה-60 בארץ, למשל, היתה פרסומת של חברת החשמל שעודדה שימוש מוגבר בחשמל: יייותר חשמל פחות עמליי. היום, לעומת זאת, הפרסומות מעודדות שימוש חסכני בחשמל: ייחשמל לא בבת אחת". אלכס וקים בםסע אל העבר 2) רצוי לאפשר לתלמידים לבדוק מהי התרומה של הסרט לידע הקודס שלהם וליכולתס לשלוף מידע רלבנטי מהסרט ולעבדו במסגרת ולנהל דיון בפעילות שנעשתה לפני הצפייה. כיוון שהתלמידיס נדרשיס לאסוף ולעבד מידע, רצוי לפתח אצלס את היכולת להבחין בתוספת הידע בכל אחד ממקורות המידע שלהם ולסווג באופן זה את מקורות המידע. 6 909 06 0 6 65 6 5 | םש‎ "אריסון - נורת החעומל" דים' בעקבות החגליות הנדולות הפקה אנציקלופדיית נידא משך הסרט 5 רקות | | | חללית מחקר הנושאח התימות של מאות אלפי ילדים מכל העולם יצאה למסע. האם שביחות מחלח האסטמה בקרב ילדים במערב קשורה בחעויפה לאלרגנים ביתיים. מה בין מועדי ההטלה של ציפורים לבין שינוי אקלימי באטמוספירה של כדור הארץ. שחזור וירטואלי של התרכובות הכימיות שיצרו חיים על פני כדור הארץ. ממה ניזונות תולעים ורודות החיות בקרח חת ימי דיר יואב יאיר ק אסיני והויגנוס בדרך לשבתאי לאחר דחיות בשל תקלות טכניות, מזג אוויר סוער, קיצוציס תקציביים ומאבקיס משפטיים, בבוקר ה-15.10.97, יצאה קאסיני למסעה בן שבע השניס לעבר כוכב הלכת שבתאי וירחיו. החללית נקראה על שמו של האסטרונוס הצרפתי (ממוצא איטלקי) גיובאני קאסיני, שגילה במאה ה-17 את הרווח בין טבעות שבתאי. קאסיני היא פרוייקט משותף לסוכנות החלל האמריקנית 54ג א וזו האירופאית 554, והיא "המשימה הגדולה האחרונה""י של חקר מערכת השמש במאה הנוכחית. החללית מתוכננת לבצע נתיב ארוך תוך הסתייעות בכוח המשיכה של נוגה ושל כדור הארצ, ולהגיע לקרבת שבתאי ב-1 ביולי 2004. קאסיני נושאת איתה את החיישן ייהויגנס", שעתיד לצלול דרך האטמוספירה הדחוסה של הירח טיטאן - הגדול שבין ירחי שבתאי (הויגנס היה האסטרונוס ההולנדי שזיהה לראשונה את טבעות שבתאי בטלסקופ. על פי הרישומים, נראה כי, גלילאו גליליי הבחין בטבעות לפניו, אך לא השכיל להפרידן מכוכב הלכת עצמו). כמו החללית "יגלילאויי, השוהה בימים אלה במסלול הקפה סביב צדק, כך עתידה גס קאסיני לשהות מספר שנים במערכת של שבתאי וירחיו ולשדר אלפי תמונות ונתוניס מדעיים על כוכב הלכת הענק. היא נושאת עליה תקליטור עס חתימות של מאות אלפי ילדים מרחבי העולס, שנאספו כחלק ממשימה חינוכית שנטלה על עצמה מעבדת ההינע הסילוני (.101) בקליפורניה, המפקחת על המשימה. מידע נוסף נמצא באתר: 80/6831 הבח [כ[.צו צוצ//:קז1 סט 16 שוח וגו %י | 3% .+ ד. חעלומת האסטמה אסטמה היא אחת המחלות האופייניות לעולס המתועש של המאה ה-20. היא תוארה לראשונה רק במאה ה-18, ולמרות שייתכן והתקיימה כבר לפני כן, הרי שהיה זה בשיעור נמוך יחסית. במדינות מתפתחות שכיחות האסטמה היא נמוכה מאוד גס בימינו. במדינות המערב, לעומת זאת, היתה כמעט הכפלה של מקרי האסטמה בשני העשוריס האחרוניסם, ובארצות הברית לבדה עלה המספר משמונה מליון ב-1982 ליותר מ-14 מליון ב-1994. אולס הסיבה לגידול היא עדיין בגדר תעלומה ומשמשת נושא למחקרים רבים במדינות שונות בעולס. תוצאות שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי 66ח6ו56, מצביעות על כמה כיווניס אפשרייס לפתרון התעלומה. אחת מהתיאוריות המקובלות ביותר לעלייה בכמות מקרי האסטמה היא שילדיס חשופיס כיוס בצורה מוגברת לאלרגניס (חומריס גורמי אלרגיה) בשל השינוי בהרגלי החיים והמשחק שהתרחשו בשניס האחרונות. אלרגנים ביתיים, חלקס ממקור ביולוגי כמו קרדית הבית או מקקים, נמצאים בכמויות גדולות בריפוד הספות ובשטיחים. היות וילדים נמצאיס מספר רב יותר של שעות בתוך הבית - מול הטלוויזיה או המחשב - עולה שיעור ההסתברות של חשיפתס לחומריס אלה. אולם עבודות של חוקריס מאוקספורד ומרומא מצביעות על כך שאין די בהסבר זה, שכן העלייה התרחשה גס באזורים יבשים יחסית, בהס שכיחות קרדית הבית נמוכה. חוקריס אלה תוליס את הסיבה לעלייה במספר מקרי האסטמה בהיחלשותה של המערכת החיסונית של ילדים, עקב התמעטות המחלות הזיהומיות במהלך הילדות. על פי מחקריס אלה, חשיפה לזיהומיס בגיל צעיר מעודדת תגובה חיסונית בגוף שמחלישה מאוד את השפעתם של אלרגניס סביבתייס בגיל מאוחר יותר. מבין כ-1,600 חיילים איטלקיס שנבדקו, אלה שנחשפו למחלות זיהומיות בגיל צעיר (דבר הנקבע על פי נוכחותס של נוגדניס להפטיטיס א - צהבת), הראו שכיחת נמוכה באופן משמעותי של מקרי אסטמה. יחד עס זאת, ידוע שלאסטמה יש גס היבט תורשתי, והסבר סביבתי אינו יכול לתת מענה מלא לתופעה. חוקריס מאוניברסיטת שיקגו שבדקו 0 מבני קהילה דתית במדינת דקוטה שבארצות הברית, שהסם צאצאיס ישיריס של 64 בתי אב, הצליחה למצוא קשר בין שכיחות גבוהה של אסטמה באותה אוכלוסייה לבין אתרים ספציפיים בכרומוזומיס 2, 13 ו-21. מחקרים נוספיס התקדמו בזיהוי גניס בכרומוזמיס 11 ו-12 שקשורים לתגובת הגוף למחלה. למרות התקדמות זו, עדיין הדרך ארוכה לוּיהוי מלא של השורשים הגנטיים של מחלה זו. לקריאה נוספת: פטןק4זטו 7 8וחו[451/ 10 פסט[) שוסצך* 606 :2760 86160066 .(1997) יי מועדי הטלה ושיעור ההתחממות העולמית מידת ההתחממותה של האטמוספירה של כדור האר והשינוייסם האקלימייס הצפוייס בעקבותיה, הס נושא שנוי במחלוקת הנמצא כבר יותר מ-15 שנה בחזית המחקר המדעי. למדעניס רביס אין ספק, שהתגברות הריכוזים של גזּי חממה (בפרט פחמן דו חמצני) עתידה להגביר את כושרה של האטמוספירה לבלוע קרינה תת אדומה, דבר שיתבטא בעלייה בטמפרטורה. אולס למרות העלייה החדה בריכוז הפחמן הדו חמצני - מ-310 חלקיס למליון ב-1958 ליותר מ-350 חלקיס למליון כיום - עדיין קשה לכמת במדויק את שיעור ההתחממות, בין היתר, כתוצאה מהשונות הטבעית הרבה של האקליסם. מחקר חדש של קבוצת אורניתולוגיס (חוקרי עופות) מבריטניה שהתפרסס בכתב העת המדעי שוטוגּא, מראה, שתאריכי ההטלה של כ-20 מיני עופות שוניס הוקדמו בממוצע ב-8.8 ימיס במהלך 25 השניס האחרונות. היות ומיני הציפוריס שנסקרו במחקר, שוכניס בסביבות חייס שונות מאוד זו מזו, הגורס היחידי שיכול להסביר את המגמה המשותפת, הוא, לדעת החוקרים, שינוי אקלימי. חוקרי אקלים דיווחו לא מכבר שתחילת האביב בחצי כדור הארא הצפוני מקדימה במספר ימיס כתוצאה מעלייה בטמפרטורות הממוצעות. במרכז המחקר באוניברסיטת אוקספורד סבוריס שהקשר הוא פשוט וישיר: ציפוריס מגיבות להקדמת האביב בהקדמה של מועדי ההטלה. בכך הן משמשות כייתרמומטריי טבעי, שאומנס אינו נותן מידע מספרי מדויק על העלייה בטמפרטורה, אך מדגיש את כיוונו של השינוי האקלימי באטמוספירה. לקריאה נוספת: 6 :388 .(1997) 6זט)גא. שחזור וירטואלי של המרק הבראשיתי צעד ראשון מסוגו לשחזור התגובות הכימיות שהתרחשו בזמן היווצרות החיים ביימרק הבראשיתייי - אותה תערובת של תרכובות כימיות ששכנה באוקיינוסיס של כדור הארף, לפי ההשערה, לפני כארבעה מיליארד שנה - נעשה על ידי בארי מקמלין במודל ממוחשב במכון מחקר בסנטה פה, ניו מכסיקו. המחשב תוכנת כך שהמסך הכיל שלושה סוגיס של מולקולות וירטואליות: חלקיקי מצע (1316ו05ט5), "קשריס" (צאחו!) הנוצריס משתי מוליקולות או יותר של מצע הקשורות זו לזו, וחלקיקי קטליזטור. שלושת סוגי החלקיקים הורשו לנוע באופן אקראי על המסך ויילהגיביי עס כל חלקיק שהם פוגשיס. בנוכחות הקטליזטור, חלקיקי מצע יכולים להגיב וליצור ייקשרים"", ואילו חלקיקי ייקשריסיי יכוליס להגיב זה עס זה וליצור יישרשראותיי. לחליפין, החיבוריס בתוך מוליקולות ייקשריסיי או יישרשראותיי יכוליס להישבר באופן ספונטני וליצור מחדש חלקיקי ייקשריס" קצרים יותר או חלקיקי מצע תוצאות הניסיונות הממוחשביס שבוצעו, מלמדות על כך שכשהקצוות של שרשרת חלקיקיס מתחברים זה לזה באופן אקראי, לעיתים נוצרות ייטבעותיי. "טבעתיי דו מימדית כזו מכילה בתוכה חלקיקי מצע, והיא דגס פשוט לקרוס (ממברנה) של תא קדוס. משך החיים של תצורות אלה הוא קצר מאוד, אך הס גילו כושר תיקון עצמי, במקרה שהחיבורים בתוך חלקיקי ייקשריי ניתקו מדי פעס באופן אקראי. הצעד הבא במחקר הוא הכנסת מוליקולות של חומרים כימייס שוניס למעגל הריקאציות, תוך קביעת האילוצים של קצבי התגובות הכימיות בכל טמפרטורה. המוליקולות אמורות לשחזר את החומריס האמיתייס שהיו ביימרק הבראשיתייי, וכך לספק מידע על קצב היווצרותן של מוליקולות בעלות כושר שכפול עצמי, שהיו, לדעת החוקרים, תנאי מוקדם הכרחי להתפתחות החיים. אס המודל הממוחשב יצליח, תהיה בכך פריצת דרך עצומה למחקר הביולוגי של ראשית החייס. תוצאות המחקר דווחו בכנס הרביעי של האגודה האירופית על חיים מלאכותיים, שנערכה בברייטון, אנגליה, יולי 97י (על פי 56160181 צו6א). תולעי מתאן סביבת חייס חדשה לחלוטין ומפתיעה התגלתה למדעניס שעסקו בחקר קרקעית מפרצ מכסיקו, כ-240 קמ מדרוס לעיר ניו אורלינס. הצוללניס מאוניברסיטת פנסילבניה ירדו לעומק של 700 מי בצוללת ממוכנת בחיפוש אחר קרח מתאן. בין סלעי המשקע שבקרקעית היס נתגלו להס תצורות של קרח מתאן (6₪4 או ייגז הביצות"י, הנוצר בסביבה מחוזרת - חסרת חמצן - בעת תהליכי פירוק של חומר אורגני), שעליהן רחשו תולעיס ורודות וזיפיות. קרח מתאן הוא תערובת של מים, גו מתאן קפוא ופחמימנים אחרים, הנוצרת בטמפרטורות נמוכות ובלח גבוה. בקרקעית הים קיימיס תנאיס מצויניס להיווצרות קרח זה, שהוא פוטנציאל למקור אנרגיה עתידי, ומעניין חוקריס בהקשר של ניצול קרקעית היסם. התולעיס שהתגלו על הקרח, הן באורך של 5-2 סיימ, ולהן זיפיס קצריס בצדדים. מקור צבען הוורדרד בחומר ממשפחת ההמוגלובין המצוי בהן. לחוקריס לא ברור אס התולעים הללו ניזונות באופן ישיר מן המתאן הקפוא, או שהן נעזרות בבקטריות המתווכות בהפקת האנרגיה לחייהן. החוקריס שהעלו דגימות בתוך תא לח, מצאו שהתולעיס נקבו וחפרו מנהרות בתוך הקרח, ושרצו לאלפיהן בתוכו ולא רק על פני השטח שלו. מכיוון שהגילוי הראשוני היה של תולעיס בוגרות על גבי שכבת קרח שפרצה מתחת לקרקעית הבוצית של המפר), החוקריס סבורים, שהתולעיס מתקיימות גם מתחת לפני הקרקע. תגלית לא צפויה זו מדגימה שוב את היכולת של צורות חייס להתפתח בסביבות מיוחדות וחריגות, תוך התאמה לתנאים ולמקורות האנרגיה בסביבה. יש לה חשיבות בחיפוש חייס בכוכבי לכת אחריס, בפרט במאדיס, שס ייתכן ונשארו נישות אקולוגיות עתיקות ובהן מים נוזלייס מתחת לפני הקרקע. - יי ₪9 0/8 2-1 + 9 - היום הם כבר לא רק צרכנים פסיביים אלא מפעילים יצירתיים של אחרים חיוכיים. רבים גם מקימים דפים משל עצמם ומעותפים את בני גילם המחעניינים בחוויות וברעומים, בהמלצות, בעצוח ובתחביבים ל בוו עורך: דיר יואב יאיר בר מהאוניברסיטה, שעוסק בחקר אקליס וברקים, סיפר לי על אביו של נער ירושלמי, שחשש מאוד מפגיעת ברק. האב המודאג פנה אל ידידי המומחה בבקשה לקבל הסבריס על סופות ברקים ועל דרכי התגוננות בפניהן. הצעתי לידידי לבקר בדף של סברינה, ילדה אמריקנית שנפגעה מברק והקימה אתר, בו היא מספרת בדרך חיננית את סיפורה, מסבירה מהס ברקיס ובאילו אמצעי זהירות אמורים ילדיס לנקוט. /פוסטחב-/22%137061.0000. ראש //:קז111 וחזו. 2300 הדף של סברינה הוא רק אחד מעשרות אלפי דפי הבית שמקימים ילדים ברשת. בדפים הללו הס מספרים על עצמם, על תחביביהס ועל הדבריס שמעסיקים אותם, ממליציס על אתרים כיפיים ועל משחקיסם מדליקים (ב-30 שפות, זה תמיד |600), וכמובן, מציעים את תא הדואר האלקטרוני שלהס להתכתבות. דף עשיר בתכנים, בקישוריס ובשימוש בקבצי קול, לדוגמה, הוא זה של רייציל בת ה-13 משיקגו ב- [החזת. [טג[שבז/או 11 א --/וטח. פטרת.שרארא//:כן11 11 גס בדף של טילה, בת למשפחה יהודית מאנגליה, נוכל למצוא מידע חביב עליה, על משפחתה ועל החתולים שלה וסיפורים וציורים - הזזת- 1111 הט טש -1 .טב שח ושהטת.אועראו//:ק]זת יש גם אתרים משפחתיים, כמו למשל זה של משפחת בואן, שמלבד המידע על המשפחה, על הילדים ועל עיסוקיהס השונים, ניתן למצוא גס בו עשרות קישוריס לאתריס מיוחדים לילדים: ספט/|סטס/ט.סב. אס.0ה!וחסט.אא//:וו1 [הוזר1. 1166 ש/חש וסט וזה חס הקלות בה ילדיס יכוליס לפתוח אתריס ברשת נובעת, בין היתר, מהעובדה שחברות רבות מציעות בניית דפי בית חינס ומספקות את תוכנות ה-.81א₪1 ואת ההדרכה באתריס שלהן; למשל: מממט מ רריד מ -נ-והיהוורה-נררה-| = || ב /והסט.6ז96[!1ח3.איוי//:קזו או /ז60.צטוזוטס6פ.וצוצו//:ק11ו1 אם לילד אין סבלנות לבנות דף בית בעצמו, הוא עדיין יכול להשאיר את חותמו ברשת על ידי ביקור או כתיבה באתרים כמו ייחדשות לילדיםי וייהמרחב (של) הילדיסיי, המוקדשיס לאירועים בהס מעורבים ילדים, לתחרויות סיפורים ויצירות, להמלצות של ילדים על משחקי מחשב ועל אתרים מהנים, להתכתבות על נושאיס מחיי בית הספר ולשיחות בין ילדיס ב-"מזסס> וגה6'י. אתרים אלה נבנים על ידי אנשי חינוך, המבקשים לנצל את טכנולוגיית הרשת על מנת להעשיר את הלמידה של הילדים, להעניק להם כישורי מחשב בסיסיים (כמו שימוש בדואר אלקטרוני) ולפתוח את הלמידה אל מעבר לקירות בית הספר, באווירת ייהכפר הגלובלייי, ותוך עידוד הקשר בין ילדיס במדינות שונות: פיט הלע ללחום פחחעם ומהתה: 8 החן *] חם | = |8 |6|8| = |₪ [2 |5 |=]ם ,2[ ==] 1+ |שצ-ת. [ אשמה | בשיש | תנממ השמו 6וסח 6/60/0005 5| 50066 '05!א 006 .6 הטסש שסח5 60 טס 0 ₪ "= הטסץ 006ח5 ,9 הטסש 16 7 2 / פזס. 105-50806א.שווע//: )זו ץוג30זס | החסז. פַהטוחעי 9 6 6/1 סק -- 60.60 הש :11 [וחו. ושח הרשת מציעה עשרות אתריס של ספריס, של משחקים ושל דבריס שמענייניס (לדעת מקימי האתריס) ילדים. אתר ובו הכוונה לספרות ילדיס ברשת הוא: /ה סז 6%-/91.00[הסט. פסה צראוע//:קן)1 1 [ווו]. א06חו עשרות מוזיאוניס וירטואליים לילדים נפתחו, ובהס תערוכות ומוצגיס לילדים, חומריס לעבודות חקר בנושאיס שוניס, החל מהחלל וכלה באוקיינוסיס, הצעות לניסוייס ולפעילויות בכיתה, אפשרות לקשר עס מומחיס ותמיכה של צוות מדעי וחינוכי למוריס ולתלמידיהס. המוזיאון ייתגליתיי בסן חוזה: /שזס. וה06.צוצ//:ז1ו1 מוזיאון הילדיס במנהטן: / פזס. והוסנחוט. שוש :11 כפר המדע לילדים בפריס: וס110-8ט. או וש //:כן1111 מוזיאון ייאאוריקהיי לילדיס באנגליה: / 6.600 טפט ות ס6. 6 הסעהוטס//:ק11ו1 בתט6פט1. הא6זט/808הק0 אתר ייילד הכוכבים"י של 54גא: (110-₪0%/0005/5131%. 58ח.0810. טתהפהט//-כ1ר) 5 זה 192 מיועד לילדים חובבי אסטרונומיה, המבקשים ללמוד את רזי היקוס והחלל. כמובן, שקיימיס ברשת גס עשרות אתריס של משחקים, שעשועי מחשב, תוכנות חופשיות ((18007ו/התסט. 31 1ח6500הה9.צוצרעש//:קז1ת), [5 |א |8|8|>|₪ |[4 || |= : ישן --26. 4 שמווחס- ‏ * כ לא ₪3 ער 1218 א בא ישידוטכ) ושיל . ל - 8 60% היוה + ו עיתוניס ולרטואלייס לילדיס ואתרים של חברות מסחריות, שקהל היעד שלהן הוא ילדים (והוריהס). יידיסנייי, ייברבייי ומותגיס אחריס הס בעלי נציגות נרחבת ברשת, באתריס מעוצביס ועתירי מדיות, שנועדו ייללכודיי את תשומת לבו של הלקוח הפוטנציאלי. צריך רק להקיש את המלים "ת6ז10ום6)" או "108" באחד ממנועי החיפוש, ומיד תתקבל על המסך רשימה עצומה של אתרים. אין ספק, שילדים יכולים ייללכת לאיבודיי ברשת ולמצוא את עצמס באתריס יילא חינוכיים'י. ישנס פתרונות טכנולוגייס לכך, שחוסמיס קבוצות של כתובות (.081) ושאינס מאפשרים גישה מהמחשב הבית ספרי לאתרים שכאלה. אולס המתרחש במחשב הביתי הוא בתחוס פיקוחס של ההורים, שעליהם מוטלת כעת האחריות הנוספת להדריך את ילדיהס גם במבוכי העולס הווירטואלי. 2 מדע - 1,000 דבריס שכל אחד חייב לדעת ג'יימס טרפיל תרגוס: דפנה עמית כריכה קשה הוצאת כתר 9 עמי מחיר 67 שקל הנשה מקורית: . איבוח גרפית . ד'וק םדג? .. בהירוח לשונית: .. מילניום - המאה ה-21 כבר כאן ג'ירלד סלנטה תרגום: ברוך קורות הוצאת איגוד לשכות המסחר 2 עמי כריכה קשה מחיר: 94 שקל הגשה מקורית: . איבוח ורפי . דיוק םדעי: .. בהיהוח לשעית: ‏ >> > 6 י%2 האם העלים ירולים מאומו? יבשם עזגד א לף נשיקות לך, אהובתי; אלף סליחות מאחינו בני עדות המזרח; אלף כבאים לא יצליחו לכבות את גידי גוב; ועכשיו, לקראת תוס האלף השני לספירה הנוצרית, מוגשת לנו גם רשימה של אלף דברים, שלדעת ג'יימס טרפיל, כל אחד חייב לדעת. מה זה חייב! מי זה "כל אחדיי? "כל אחדיי הוא, כנראה, כל מי שרוצה להיות בעניינים, להיות אין; כל מי שרוצה לנהל שיחה קצרה ומנומסת בסגנון הייסמול טוק" המערבי המשוכלל על המדשאה של השגריר או המנכי"ל או השר או התעשיין. "כל אחדיי זה כל אחד. נו, אפשר להניח בביטחון יחסי, שזה לא כולל את מסעודה משדרות. בעניין הייחובהיי לדעת, העניין קצת יותר מורכב. מסגנון הכתיבה של הספר הזה עולה בבירור תחושה של ניסיון להקל על מי שמבקש ללמוד כיצד לומר כמה משפטים פשוטים וברורים. מין רשימה של ייכללי אצבעיי, בלי מאמצ אמיתי להסביר את הדברים. מי שמדפדף בספר עשוי בהחלט לקלוט כמה מעובדות החיים, אבל זה על אחריותו בלבד. בשורה התחתונה, הוא יישאר עם ייידע כאילויי, שהוא, אס תרצו, מעין אנטי תיזה לאחיו התאום, הייידע כזה". מעבר למטרה האמיתית של המחבר, שהכתיבה באופן טבעי את סגנון הכתיבה, אפשר לבחון את רשימת האלף עצמה ולנסות לעקוב אחר הקריטריונים, שלפיהם נבחרו אלף נושאי השיחה המדעיים המומלצים לצפונים מכל העולם. למשל: האם באמת חיוני שכל אחד ידע כי ייגזעי עצים גדליס בשכבה שמתחת לשעם"י, וכי ייאזור חלוקת התאים בגזע העצ נקרא קמביום""? בגישה מעט יותר קפדנית (שאולי אינה במקומה כאן), יש מקום לנסות ולבחון את אמיתות המידע. למשל, האס נכון יהיה לטעון, הבוחב הוא סופר. עיחווא' ודובר מבון ויצם| למדע ונתיי לו כי יילמעשה, העליס אינס ימשניס' את צבעיהם בסתיו. הס נראיס בדרך כלל ירוקים, כי הס מכילים כלורופיל, אבל כשהעלה מת הכלורופיל נעלם, והצבעיס האחרים, השייכים לחומרים שהיו בעלה כל הזמן, צציס ונגליס לעין". באותה מידה של היגיון אפשר יהיה לטעון, שגדר צבועה ירוק אינה ירוקה ייבאמתיי, מכיוון שכשהצבע הירוק ידהה ויתקלף, ייחשף צבעו הייאמיתייי של הברזל, שממנו עשויה הגדר. לסיכום, מי שלא יודע אלף עובדות מדעיות בסיסיות מראש, יתקשה לדלות מתוך רשימת האלף של טרפיל את מעט המידע המדויק והמסודר שהיא מכילה. דוגמית מסחרית מהעתיד יבשם עזגד ימי תפארתן של ממלכות ישראל ויהודה, כשבית המקדש ניצב על תלו, יכולנו כולנו להיות נביאים, חכמים ויודעי תורה. אבל מאז חרב בית המקדש, והנבואה ניתנה למי שניתנה, קשה מאוד להתנבא, בייחוד באשר לעתיד. מצב הענייניס הזה (מחסור במידע על העתיד) יוצר, באופן טבעי, ביקושים גדוליס ומעלה את מחיר שירותיו של הנביא. אלווין טופלר, אבי הנביאיס המודרנייס, פתח את הקריירה המזהירה שלו בניתוח (שהיה בזמנו) מקורי על אופיו הכללי, המבני, של העתיד הצפוי לנו. בהלס העתיד לא טרח טופלר לתאר עתיד ספציפי כלשהו. במקוס ואת הפנה את הזרקור לעובדה - המדהימה כשלעצמה - שהעתיד מסתער עלינו במהירות גוברת והולכת, מה שיוצר מעין "אפקט דופלריי, המקצר את "אורך הגליי של העתיד, כלומר, המקצר את משך הזמן שניתן לנו כדי להגיב על שינוייס ולהסתגל אליהס. הלס העתיד, שהיה בזמנו לא יותר מאשר נבואת זעס שנויה במחלוקת, כבר מזמן אינו עניין לנבואות. הוא כבר כאן, והוא מתגבר והולך. ואנחנו מודעיס לקיומו, כמעט כפי שאנו מודעיס לאוויר שאנו נושמיס. מהיוס ואילך כל נבואה חייבת לכלול בתוכה את מרכיב הזמן המתקצר כנתון, שבלעדיו אין משמעות לנבואה עצמה. אין שוס משמעות לנבואה כגון יייהיה טוביי, אס אין מתלווה אליה סרגל זמניס מדויק, שהשנתות בקצהו האחד צפופות יותר מהשנתות בקצהו השני. כך חדלה הנבואה להיות עניין שבנפש ונעשתה מקצוע כמעט מדעי, הכורך חישובים ונוסחאות עס אינטואיציה. גירלד סלנטה, מחבר הספר שלפנינו, הוא מעין יינביא מדעייי שכזה. למעשה, הוא בעל חברה המעניקה שירותי ייעוץ באשר לעתיד, בדומה לחברות המעניקות שירותי ייעוץ ארגוני, משפטי או כלכלי וכוי. למען האמת, ספרו נראה כעין חוברת פרסומית שנועדה, בראש ובראשונה, לשווק את שירותי החברה של מחברו. כיצד משווקים שירותי נבואהז פשוט מאוד: מספריס על נבואות עבר שהתגשמו. כאלה יש לסלנטה מלוא הסל. נבואות יפות, שכנראה סייעו לחברות רבות להגדיל את רווחיהן ואת נתחי השוק שלהן בתחומיהן. סלנטה מספק נתונים ותיאורי תהליכיסם כלכליים מדויקיס ומרתקים, רק שאלה מסייעים לנו להבין טוב יותר את מה שקרה לנו בעבר. גס הנבואות שלו באשר לעתיד מתייחסות ברובן לתהליכיס שמוכרים לנו מן ההווה. ייתכן, שמדובר כאן בעוד הדגמה להאצה המתמדת של הלס העתיד, אבל ייתכן, שסלנטה נותן לנו רק דוגמיות מסחריות קטנות. את הסחורה האמיתית הוא, הרי, מקווה למכור בכסף מלא. בעצם, הוא לא נותן יילנוי" שוס דבר, ולא מקווה למכור יילנו" שוס דבר. הספר כתוב במפורש ובמפגיע לעיניו של קורא אמריקני, כשיישאר העולסיי ממלא בספר רק תפקיד של ייאוקיינוס תגובות", שיש לו השפעות כאלה או אחרות על היבשת האמריקנית. מי שיהיה מסוגל לסנן את ההטייה הזאת יוכל, פה ושס, לקבל רעיונות כללייס באשר לעתיד הקרוב מאוד (שלוש עד חמש שנים. ליותר מכך איש אינו מעז להתנבא בעידן הלס העתיד). מי שלא יצליח להתאים את הספר למציאות הישראלית, יספוג בעיקר את אמונתו של סלנטה בכוחה הכמעט מאגי של החשיבה החיובית, המסייעת להתגבר על שינוייס ולהסתגל אליהם. אבל בשביל זה די לדבר עס אמא שלך או עס חבר טוב. בשביל זה לא צריך לא נביאים ולא נבואה. 2 :מ 4 1 9-מ 6008 9 0 00 = = = = = = % חוכנית חקר העוקבת אחר נדידת ציפורים ממועדרות לוויין, מאפשרת לתלמידים לרכוש מיומניות עבודה מתקדמות חגלית מדעית דיר מירי רוזנבוים. דיר רות זוזובסקי כתב המדעי של עיתון מעריב פירסם ב-23.7.97 כתבה תחת הכותרת: "5,000 חסידות נתקעו בישראליי. בין היתר נאמר שם, כי, לדברי חוקריס, מדובר בתופעה חריגה: "שקע יס סוף עמוק ביותר שנחת בישראל במארס ובאפריל השנה, עצר את נדידת החסידות". ידיעות מסוג זה, שמקורן בדרך כלל אוניברסיטאי, מתפרסמות מדי פעם בעיתונות. המיוחד בידיעה זו הוא שתלמידים ומורים מפרוייקט "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות"י היו שותפים לייתגלית" המיוחדת. בדומה לחוקרים באוניברסיטה, הבחינו משתתפי הפרוייקט בתופעה יוצאת הדופן, ובדומה לחוקרים העלו השערות להסבר התופעה. חוויית למידה, שבה הלומד שותף פעיל לתהליך המחקר המדעי בעצם היווצרו, נכונה לתלמידים המצטרפים םירי רוזובוים היא םרצה בסםינר הקיבוצים. רות זוזובסקי ה'א סרצה בססיזר הקיבוצים ומפתחת חומרי לסידה בסב"ט חיבור משדר נקלט לזויין לגב החטידה לפרוייקט הציפורים הנודדות, שיזמה החברה להגנת הטבע במימון יימחר 8 במשרד החינוך, במסגרת היוזמות הארציות. ייחודית לפרוייקט זה היא הלמידה האותנטית של התלמידיס בעזרת נתוניס בזמן אמת המגיעיס אליהם באמצעות האינטרנט. את הקשר בין החוקריס למערכת החינוך יזס דייר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב, החוקר מספר שנים את נושא הנדידה באר מחקרי הנדידה מתבצעים, בין השאר, על ידי הצמדת משדרים נקלטי לוויין לציפורים, המשדריס אותות ללוויין המקיף את כדור הארצ כל 90 דקות, ומאפשרים איכון מדויק של הציפור המשדרת בדיוק של כ-300 מ' (אמצעיס אחריס הם תצפיתנים, דאוניס וטיבועים). מידע זה מגיע באמצעות האינטרנט לעמדת המחשב האישית של כל תלמיד. באופן זה התלמיד מתעדכן מדי יוס לגבי קצב ההתקדמות היומי של החסידה או של העיט. בעזרת הנתוניס הללו ניתן להשוות בין מרחק התעופה היומי של ציפור נודדת כמו החסידה או העיט לעומת זה של ציפור שאיננה נודדת, כמו הנשר. כמו כן ניתן לעקוב אחר בחירת מקומות החנייה של הציפורים לאורך מסלול הנדידה. בעזרת תמונות של לווייני מזג אוויר המתעדכנות מדי יוס באינטרנט, התלמיד מקבל נתוניס בזמן אמת גס על מזג האוויר לאורך מסלול הנדידה (הקשורים לאי יציבות אטמוספירית, מצב בו הציפור לא יכולה לנדוד), על הטמפרטורות לאורך המסלול, על אורך היוס במקומות שוניס לאורך המסלול, ועוד. מידע ה מאפשר לו להעלות השערות בקשר לגורמיס סביבתיים שוניס המשפיעים על הנדידה, כמו למשל, האופן בו משפיע מזג האוויר על הנדידה או על קצב ההתקדמות היומי של הציפור הנודדת. כלומר, מאפיין חשוב נוסף של התוכנית הוא רב תחומיותה. ניתן לשלב בה נושאיס מדיסציפלינות שונות כמו גיאוגרפיה - קווי אורך וקווי רוחב, אקלים, פיסיוגרפיה - או ביולוגיה - אקולוגיה, התנהגות, קשר בין מבנה לתפקוד - ולהצביע על הקשר של אלה לאדם, כמו למשל, הקשר בין מסלולי הנדידה למסלולי התעופה של מטוסיס אזרחייסם וצבאייס ולתאונות מטוסים. בעזרת תמונות של לווייני מזג אוויר המתעדכנות מדי יום באינטרנט, התלמיד מקבל נתונים בזמן אמת. מידע זה מאפשר לו להעלות השערות בקשר לגורמים שונים המשפיעים על הנדידה קבוצה חלוצית של מוריס שעברה השתלמות בקי 1996, החלה להפעיל את התוכנית בתשנייז בכתשעה בתי ספר בחטיבות הביניים ברחבי האר ובמכללת סמינר הקיבוציס. בשנה זו של ייחבלי הקליטהיי של התוכנית היה צורך להתמודד עס מספר בעיות: * הצורך למצוא מסגרת שעות הוראה למורה בנושא. * הצורך לבסס את תשתית המחשביס בבית הספר על מנת שתתאים לפרוייקט. * הצורך לפתח חומרי למידה ואמצעי עזר להוראה. תהליך הטמעתה של התוכנית בבתי הספר ממשיך, וההוראה השתפרה מאוד על סמך הניסיון שנצבר בתשנייז. בשלושה בתי ספר ההוראה מתבצעת בעבודת צוות משותפת של המורה לגיאוגרפיה והמורה לביולוגיה. עבודת צוות זו מאפשרת כיסוי נרחב יותר של הנושא וביטוי מובהק של רב תחומיותה. כמו כן מתקיימות השנה השתלמויות בהוראת התוכנית בשלושה מרכזי מוריס אזורייסם ברחבי האר, והתוכנית שולבה במסגרת ההוראה גם במכללת דוד ילין בירושליס. צוות הפרוייקט כולל את דייר יוסי לשס העומד בראש היוזמה, את דייר מירי רוזנבוים, מרכזת היוזמה, את דייר רות זוזובסקי, יועצת פדגוגית, א וב שממהתפהטדהה ויר ה ה | וווווקמקומון = / ₪ אהאהשאפש. חלמידים עוקבים אחר מיקום הציפורים במהלך [דידחן את מר יאיר בן ארי, יועצ אקלים ואת דייר יורס עשת, יועצ מחשוב. בתשנייז פיתח צוות הפרוייקט בשיתוף עס קבוצת המוריס המוביליס חומרי למידה המרוכזיס באוגדן למורה. האוגדן בנוי באופן מודולרי, ומורה יכול לבחור מתוך היצע של 40-30 פעילויות, ברצף הפעילויות המתאיס לו, בהתאס לצרכיו ובהתאס לתחוס ההוראה שלו. חומרי הלמידה כוללים: * כ-25 פעילויות בסיס, המיועדות בעיקר למלא חסריס בדיסציפלינות שונות או לבסס ידע מוקדם כגון התמצאות במפות. בפעילויות אלה נעשה שימוש במקורות מידע שונים באתר ומחוצה לו. * כ-15 הצעות לפעילויות חקר המציגות, בדרך כלל, בעיה, שלצורך פתרונה ניתן לעשות שימוש במקורות מידע שוניס הנמצאיס באתר ומחוצה לו. מורה המפעיל את התוכנית, מקבל קלטת וידיאו ועליה מספר סרטים בנושא הנדידה. סרטים אלה משלימים את הלמידה ומוסיפים לה מימד חווליתי. אפיון חשוב נוסף שהצוות מקווה לפתח השנה, הוא התקשורת בין תלמידים. תלמידים ממקומות שונים באר יוכלו לתקשר ביניהס באמצעות הדואר האלקטרוני שבאתר, להחליף חוויות, מידע ודיעות. בתשנייז זכה הפרוייקט 000008 (/שאט59%א)68%6146 |אצע. לחשיפה בפני אנשי חינוך ממקומות שוניס בעולס, הציפייה היא, שעס הפעלת אתר הציפורים הנודדות הדו לשוני (עברי-אנגלי. בעתיד מקוויס לתרגס אותו גם לערבית), ילמדו גם תלמידיס מאירופה, מאפריקה ואפילו מארצות הברית את נושא הנדידה באמצעות האתר ויחזקו את הצורך ואת העניין שבתקשורת בין הלומדיס באמצעות הדואר האלקטרוני. כתובת האתר: [1.קזס.05זוס.צוצראו//:קזות 6 ו 2 70 2-ו וי 0 הר / 6 90 ₪ 5 8 8 % 9 ₪ ₪ 9 0 6 4 6 = כ נש 5 (שלל = כ זמירה מברך. המדעניח הראעויח של מעורד החינוך. עוקבת זמן רב אחר ציורי ילדים, בהם מתארים הילדים את עצמם ביחט למחעוב. וה'א בהחלט מזהה עועויים רק אני והמחשב שלי נועם אורדן בר עשר שניס שפרופי זמירה מברך, המדענית הראשית של משרד החינוך, מגיעה לבתי ספר בארא ומבקשת מתלמידיס לצייר את עצמס בכיתה ומול המחשב. כמי שחוקרת הוראת מתמטיקה ומחשבים, זאת הדרך שלה להיות עס אצבע על הדופק הרגשי של הילדיס. המדידות שלה מראות דופק מואץ אצל ילדים מסוימים, לפעמים מתוך פחד, לפעמים מתוך התרגשות ועניין, ואצל אחריס, אס להמשיך ולמתוח עוד קצת את המטאפורה, מספר זעוס של פעימות לדקה, כשהמחשב מביא אותם על סף מוות קליני מתוך שעמום והעדר הזדמנות לקשר אנושי. יש בין התלמידיס מי שעדיין מעדיף את חיוך המורה על פני כתובת צבעונית מהבהבת, המבשרת לו ממרכז המסך: ייכל הכבוד, הצלחת, עבור לתרגיל הבא". את מה שניתן להסיק בינתיים מן המחקר ניתן היה אולי לצפות מראש. כלומר, העובדה שהיחס הכללי היוס אל הטכנולוגיה כבר אינו כרוך כל כך באלמנטים של פחד לא צריכה להפתיע אף אחד. סך הכול, השנים עשו את שלהן, והמחשבים הפכו, במידה זו או אחרת, לשגרה. מעבר לכך, מחשבי העבר, שהיו שונאי אדס מוצהרים, הפכו לטיפוסים רבי חן וידידותיים בהרבה מרוב הברנשיס האחרים שמסתובבים בשכונה. אלא שהציורים, כשמסתכלים עליהם אחד אחד וכשנמנעיס מסטטיסטיקה שחובקת את כל ילדי ישראל - כזאת שמככבת לרוב בשערי העיתוניס היומייס - צופניס בחובס ערך מוסף שאינו מתבטא דווקא בהשערות פסיכולוגיות מלומדות ומאוששות. *כשנכנסו המחשבים לבתי הספר בצורה יותר מסיבית, לפני 15-10 שנה"', מספרת מברך, "תלמידים עבדו בעיקר עס תוכנה של מטייח בשם יתואָס'. התוכנה היתה בנויה על תוכנית הלימודים במתמטיקה מכיתה אי עד חי ומורכבת ממסלולים נושאיים -- מספר, חיבור, חיבור ארוך, חיסור וכן הלאה. זאת היתה תוכנה מאוד סגורה; התלמיד התבקש לענות על שאלות תוך זמן קצוב בדרך שבה המחשב חייב אותו. אם ענה נכון, היה מקבל הודעה מסוימת; אם טעה, קיבל הודעה אחרת. בקיצור, תוכנית מסורבלת משהו ולא ידידותית במיוחד למשתמש. "בדקתי את התוכנית הזאת לעומק ובאיזשהו שלב -- הטריגר היה הכנסה של מחשבים לגני הילדים -- החלטתי לבדוק את היחס של הילדיס למחשב. בדרך כלל אנחנו נוהגיס להתייחס רק לצד הקוגניטיבי של המדיוס, אבל אני רציתי לבדוק גס את האימפקט הרגשי שלו. הדבר היחיד שעשיתי לצורך העניין היה לבקש מהילדיס לצייר את עצמס עובדיסם מול המחשב, ציורים שנתנו להס את הכותרת 'אני והמחשבי. התוצאות היו מדהימות: יכולת לראות ילד קטן ואבוד מול משהו גדול ומאיים. וה המסם אותי. בציורים היה משהו מאוד חזק, בלתי אמצעי. מניתוח הציור אני יכולה לדעת מה הרגיש מי שצייר אותו, שלא לדבר על כך, שכאן מדובר ב'ציור אישי', שהוא מרכיב מאוד בסיסי במבחנים פסיכולוגיים. ציור, כידוע, הוא דרך מקובלת להתמודד עם פחדים "השתמשתי בזה ככלי אבחוני, בעיקר כפי שפותח על ידי גודנהאו. מניתוח הציור אני יכולה לדעת מה הרגיש מי שצייר אותו, שלא לדבר על כך, שכאן מדובר ביציור אישיי, שהוא מרכיב מאוד בסיסי במבחניס פסיכולוגייס. מה שעלה לי בראש היו ציורי מערות של האדס הקדמון, שנתגלו בדרוס צרפת. אנשי המערות ציירו את עצמס מאוימים על ידי בעלי חיים. ציור, כידוע, הוא דרך מקובלת להתמודד עס פחדים. "מבחינה מתודולוגית יש לנו כאן כלי, שמאפשר לנו ללמוד איך התלמידיס מרגישיס בסביבות למידה טכנולוגיות. בניגוד לשאלוניס, בהס הס צריכיס לענות על אוסף ארוך ומשעמס של שאלות עס תשובות מוכנות - 'אני אוהב לעבוד עס המחשבי, 'אני אוהב לעבוד בכיתהי, 'אני אוהב חשבון' - ואחר כך לדרג כל דבר מאחד עד חמש, כאן הילד צריך להביע את עצמו ולא כל כך ברור לו מה הציפיות ממנו, והאס יש פה בכלל איזושהי רצייה חברתית. הפעולה שלו מגיעה ישר מהבטן. בתחילת הדרך ילדים ראו את המחשב ככלי דומיננטי, גדול. הם עצמם היו הרבה יותר קטנים, כלומר, הכלי שולט בהם. היו כאלה שבכלל לא ציירו את עצמם ליד המחשב. אפשר היה להבין מכך שהיכן שהיה מחשב, לא היה /אניי ייבבוחן הקלסי של גודנהאו מבקשיס מאדס לצייר את עצמו או סתס איש. על פי גיל הילד ניתן להבחין ברמת ההתפתחות הבאה: בהתחלה הוא מצייר מעין ראשן, כלומר ראש אליו מחובר חוט מוארך המייצג את הגוף, אחר כך הוא מוסיף יותר פרטיס לגוף, מעין איברי גוף סכמטייס (שני קוויס בשביל ידיים ושנייס בשביל הרגליים). ככל שהילד מתפתח, הוא מגיע אל הפרטיס הקטנים - אצבעות, ציפורניים, גבות, ריסים וכו'. יש, אס כן, מחוון מאוד ברור לקבוע את רמת ההתפתחות של הילד: ככל שיש יותר פרטים, הילד מפותח יותר. כמובן שיש כאן גס מרכיב איכותי: למה מחוברות הידיים שלו, לאן פונה הראש, האס הוא במרכז הציור או בצד, מה הגודל שלו וכן הלאה. יילתלמידי בית הספר הוספתי את הבקשה לצייר את עצמס בכיתה, כדי להיות בטוחה שהפחד שלהם וו 7 - :כ לקת > ווק חר 0 ו אלש מה 5 7 הציור האיעו' ככלי מתודולוני מהמחשב, במידה ויש כזה, אינו רק השלכה של הפחד שלהס מבית הספר בכלל, וגס כדי להשוות את היחס הרגשי שלהס באופן כללי אל המחשב ליחסס אל המציאות היומיומית בכיתה. כך הנחתי, שאם הילד יצייר את עצמו קטן וחסר פרטיסם ליד המחשב, הוא יצייר את עצמו באופן ציור ו: בחלק הדף של "אני בכיחה" ניחן לראות ציור עשיר. רווי פרטים. כעופוי התלמידה עם הפנים אל הצופה. בחלק עול "אוי בסחעוב" חצי מהמקום לא מווצל. החלמידה עם הגב אליוו. השולחן ריק. למנו מסך המחעוב. המעומש מעין מסגרח לראעוה. דומה גם בכיתה. כפי שאפשר לראות לפי התמונות, טעיתי, כמובן. "בתחילת הדרך ילדיסם ראו את המחשב ככלי דומיננטי, גדול. הס עצמס היו הרבה יותר קטנים, כלומר, לא הס שולטיס בכלי אלא הכלי שולט בהס. היו כאלה שבכלל לא ציירו את עצמס ליד המחשב. אפשר ציור 2: החלמידה חופסת את רוב השטח של זאני בביחה". היא דומ'נטית. מחייכח. יע לה (וכחות. בחלק של המחשוב ציירה את עצמה במקום אחד. התחרמה. מחקה, ציירה אח עצמה שוב ושוב, כנראה. ומחקה. היא אינה יורעח היכן מקוסה ליד המחעוב. המחעוב חופס את רוב השטת. היה להבין מכך שהיכן שהיה מחשב, לא היה 'אניי. אני חושבת שאחד הדבריס המפתיעיסם שנתגלו הוא, שגס היוס, לקראת שנת 2000, המחשב הוא עדיין, לא פעם, מושא לפחד ולחרדה". 4 0 אנ ב מכ ציור 3: ביקשו מן החלםיד לצייר אח עצמו בכיתה ולצייר אח ביח הספר כולו. בביתה החלמיד וראה כלוא בחוך סבנה. הוא אינו סחייך. הוא קטן, בחדר המחשב צ''ר אח עצמו נדול. מחייך. סחזיק בלון בידו. . 2 י 0 5 | >" = ו אוניברסיטת תל-אביב מדעי וטכנולוגי 4 צר / 0 |צא 004 8 |)0 | בו ידע הוא שם המשחק, אתה חייב ות יותה עכשיו, עם כתב העת החדש "אאוריקה", אתה גם יכול. "אאוריקה" פותח בפניך ל הידע של המחר בדרך מקורית ורעננה, לו צבע ובפורמט מהודר, במיוחד לאנשי ההוראה בישראל. תמורת 30 ש"ח לגיליון תוכל לקבל לביתך, לראשונה, רבעון הפונה אליך ומציב אותך בחזית הידע העדכני, בקריאה שהיא כולה חויה. כאיש מקצוע, אין לך כלי טוב יותר. לחתימה על מנוי חייג עכשיו: | 3 ורי הי 0 קוד "6138900 פיק ".230427 6 "03