מעשה חושב, כרך י' גליון 3-2, אפריל-יוני 1983

מי מפחד מ IBM

OCR (הסבר)
ו י מְחַיר-.80 שקלים סּ ) 0 ו כרך גליון 3-ל = אפריל-ווני 1983 1:7 | , / | ו | בבורסה ערכות תכנה :ו כ בויב בכ ו וו 67 | ₪ [ / לא יאומן? גש אלינו עם תוכניתך. נשמח להוכיח לך שמהירות סדרת 87 32 גדולה פי כמה ממהירותו של כל מחשב סופר- מיני אחר. - 1 ( 0 5 גולד - אס.אי.אל. מערכות מחשבים בע''מ 5 ]108ז]160/ 8 65וחסז5!861 ודיג היהודים 60. הרצליה פיתוח. טל. 052-58128 מעוטה חושב "מעשה חושב" - כרך '' גיליון 2-3 > אפריל-יוני 1983 > תשמ"ג > מחיר-.80 שקלים תוכן העניינים: מחשבים בבורסה ..... . מי מפחד מי-ד.1א.1.2 .3 סט 14 פרוייקט מחשבים יפני ...... לצ ב" המחשב וכבד האדם ... דק פיתוח מערכות תוכנה ... 2 הפרעות חשמל במחשבים ........- 30 אחזור מידע ...= 0 מוניטור חומרה . ל ו חידת החמש-עשרה 0 1 עורך ראשי: פרופ' גדעון הלוי מערכת: דר' ראובן אמיר מר נחמן גבעולי מר אבי כהן גב' בת-שבע שיזף עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רות קופרמן כתובת המערכת: איל"א ת.ד. 13009 ירושלים. טל. 02-521930 בהוצאת: "אייר" הוצאה לאור והפקות בע"מ תל אביב, רחוב בוגרשוב פא' (63808) ת.ד. 17122 טלפון: 221057-221081 מנכ"ל: אבישר יועד עיצוב ועריכה גראפית: יעל כץ סדר: מפעלים אוניברסיטאיים לוחות: אופסט-פרוצס הדפסה: דפוס חבצלת בע"מ ציור השער: בראון 7-2 כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבד. - 16 הפרויקט היפני נשים המאמינים שקידום ומהפכות "8 מרעיים בלתי ניתנים לחיזוי מראש, יחשבו כי פרויקט של מהפכה מתוכננת כולל סתירה פנימית. אך לפעמים האידיאולו- גיה חייבת לוותר למציאות: הפרויקט היפני מתוכנן היטב ומהפכני. הפרויקט אומנם לא המציא את התפישה של התכנות הלוגי, אך הוא בהחלט הראשון, ואולי היחיד היום, שתפש את הפוטנציאל העצום הטמון בגישה זו, ואסף את מסת המשאבים החיונית הדרושה להפעיל אותו בהיקף גדול. 5 מחשבים בבורסה מעו"כת הויו"דטה של הבורסה לנירות ערך בתל-אביב הינה פיתוח ישראלי מקורי העונה על הצירך להפיץ מידע באילוצים המיוחדים של מדינת ישראל. האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה 34 אחזור מידע בודה זו דנה בבעית מחסום התוכנה , המפריד בין צרכן המידע (המשתמש), לבין המידע שברצונו לשלוף, לעבד ולהציג בהתאם לצרכיו. 14 מי מפחד מ-.1א.1.8 מסיבות של התפתחות היסטורית של השוק המקומי, המעמד הדומיננטי של י.בי.מ. בתחום המחשבים הביוניים והגדולים | ומצבה הגיאוגרפי של מדינת-ישראל, נוצרה בארץ מערכת יחסים של תלות המשתמש בספק שלא רק שאיננה רצויה אלא אף איננה מקו- בלת עוד בעולם הרחב. 41| מוניטור חומרה הצגת מוניטור חומרה חדש שפותח ונבנה בממר"מ למדידת ביצועים במערכות מחשבים גדולות . 21 המחשב וכבד האדם התכנית מזהה את גרעיני הכבד, מודרת את שטחם, עומק צביעתם והמרחק הממוצע בין התא ושכניו. נתונים אלה משמשים למיון מח- לות הכבד ויודגמו בהשוואת הכבד שלקה בני- וון שומני, לכבד הבריא. בזו1כעויו אתה יכול כלהצטרף לתכנית: המנויים, מזהכורםא בביתדך ובעוונ1ה הנוחה פך. נא להיכנס תכנית המנויים מעניקה למצטרפים אליה, שירות מיוחד אשר נועד להפוך גם את תהליך ההצטרמות לחוזיה נעימה ואלגנטית במיוחד. אינך צריך לדאזג לטופס הצטרפות, אינך צריך אפילו לקום ממקומך! כל שעליך לעשות הוא, לשלוח-ד אל הטלפון, להרים את השטופרת ולחייג. מחזיק כרטיס אשראי? אס יש לך כרטיס אשראי של ישראכרט, ויזה או דיינרס קלוב, הכן לעצמך את כרטיס האשראי, מס' תעודת זיהוי, מספר חשבון הבנק שלך וכתובת הסניף -- וחייג לאחד ממוקדי ההרשמה העומדךים לרשותך 24 שעות ביממה! תל-אביב | +03-29195 (טל-כיס) 9 (סםייג'קול) ירושילים 02-233175-9 (פייג'קול) חיפה 6 (ספייג'קול) 1-1 אתה מתחיל לשחק, מיד עס קבלת אישור חברת האשראי שלך, וחשבונך מחויב בתאריך החיוב הרגיל של כרטיס האשראי שברשותך מספרך בהגרלה נקבע באומן אקראי על ידי המחשב, והוא ישאר שלך כל עוד תרצה בו תוכל להצטרף לתקופה בלתי מוגבלת על ידי חיוב חודשי של חשבונך. אין לך כרטיס אשראי? לרשותך עומד השירות הטלפוני המיוחד, בו יקבלו ממך את פרטיך וכל השאר ייעשה עבורך ע''י אנשי תכנית המנויים. כעבור ימים מספר תקבל לביתך את טופס ההשתתפות שלך ממולא ומעודכן לחלוטין. כל שעליך לעשות הוא, להוסיף חתימה ולשלוח את הטופס למען הרשום על המעטפה -- וכיוון שתכנית המנויים חושבת על המצטרפים אליה עד הפרט האחרון -- הבול, גם הוא, על חשבונה. טלפן 24 שעות ביממה! תל-אביב -- 03-623311, 03-622828 (מודעכון) ירושלים -- 02-245218, חיפה -- 04-987569 באר- שבע -- 78106- 057, נתניה -- 053-40549 חייג 3 מליוני שקלים בתכנית המנויים של מפעל הפיס מצפיס לך מאות אלפי פרסים בסך מליוני שקלים, פרסי ראשון בסך 3,000,000 שקלים והגרלה חודשית מיוחדת למנוייס בלבד (בלי כל תשלוס נוסף), בה תוכל לזכות בדירה אלגנטית. ויש דרכיס נוספות להצטרף היכנס עוד היוס לסניף הבנק שלך, או לאחת מתחנות ההרשמה של תכנית המנויים, מלא טופס ומסור אותו במקום. תוכל להשתתף בתכנית המנויים גם באמצעות הוראת קבע שתתן בסניף הבנק שלך. | = קול די וש 77 יי | יד יק | יי / ממזעוחוק אלגננוי. השר ברא רא שותי הפצת המידע של הבורסה לני''ע בתל-אביב עליזה רוטברד, הבורסה לנירות ערך, עדי אביר, קו-מנחה מירע פיננסי בע"מ. מחשבים בבורסה עליזה רוטברר מערכת הפצת המידע של הבורסה לנירות ערך בתל-אביב הינה פיתוח ישראלי מקורי של מערכת ויו-דטה (03)3-שסוצ) המתבססת על מחשב מרכזי קטן וזול, מיקרו-מחשבים בקצוות ורשת תקשורת מתפצלת וחד-כיוונית. המידע של הבורסה לנ"ע מבלי שזו תזד- קק למחשב מרכזי חזק ויקר ולרשת דו- כיוונית יקרה שהתקנתה עלולה להימשך זמן רב. השידור החד-כיווני אינו פוגם באיכות השירות הניתן למשתמש, כי זה מצידו מרגיש כאילו הוא עומד מול מחשב מרכזי חזק המס- פק לו מענה מידי לשאלותיו. הרשת ניתנת להרחבה מהירה למספר בלתי מוגבל של קצ- וות, תוך ניצול ערוצי תקשורת בלתי שגרתיים כמערכות כריזה ותדרים אלחוטיים, מבלי לפ- גוע במהירות התגובה של המערכת. תּ תרון מערכתי זה עונה על צרכי הפצת מערכות ויו-דטה (03)3-א6וש) חום נכבד בישומי מערכות ממוכנות, | | הזוכה עתה לתנופת פיתוח בעולם כולו, הינו תחום מערכות ויו-דטה. מערכות אלו מתבססות על מחשב מרכזי חזק המסוגל לשרת בוזזמנית מספר גדול של טרמינלים המחוברים אליו בקוי נל"ן או בקוי חיוג (כולל קוי רשתות מיתוג הודעות). הטר- מינל מקבל מהמחשב המרכזי שירות ספציפי ביותר - האפשרות לגשת לדף מידע ערוך מראש לפי דרישת המשתמש. הדף הרצוי נבחר בעקבות חיפוש בסררה של תפריטים ותפריטי משנה, המהווים אף הם דפי מידע במאגר הכללי. בשיטה זו יכולה מערכת ויו- דטה להעמיד לרשות צרכניה מבחר של מאות אלפי דפי מידע, מבלי לכפות על המשתמש כל הכשרה מוקדמת. צרכי הפצת המידע בבורסה לנירות ערך תחילת 1982 התחילה הבורסה לנירות 6 ערך בניסוי שיטת מסחר חדשה הנקראת שיטת המסחר הרציף. שיטה חדשנית זו, התבססה על סדרת עסקאות דו-צדדיות בין חברי הבורסה אשר בתורם קיבלו הוראות קניה ומכירה מלקוחותיהם הפזורים בסניפים שברחבי הארץ. כדי לאפשר השתתפות פעילה של משקיעים היה על הבורסה לנירות ערך למצוא פתרון לבעית הפצתו המידית של המי- דע הרלוונטי לקבלת החלטות, דהיינו, הפצת ההכרזות והשערים של המסחר הרציף למס- פר רב של נקודות קצה, במועד סמוך למועד היווצרות ההכרזות והשערים, כך שציבור המשקיעים יוכל לקבל את המידע, לנתחו ולהזרים חזרה הוראות קניה ומכירה כשה- מניה עדיין על הזירה. במקביל, היה זה מענינה של הבורסה לשפר גם את הפצתו של המידע הבורסאי השוטף - שערים ומחזורי עסקאות של המסחר הרב-צדדי במניות, שערים ותשו- אות של אגרות חוב צמודות, הודעות החב- רות, סיכומי מסחר, מדדי המניות וכדומה. כנקודת מוצא לפתרון החדש עמדה המערכת הקימת של הבורסה לנירות ערך, שהיתה מעיקרה מערכת דמוית טלקס שאיפשרה לבורסה לשדר את אירועי המסחר למדפסות קצה של רשת מתפצלת חד-כיוונית במהירות קו של 6טגט 300. האילוצים בבחירת הפתרון הרצוי קבלת ההחלטה על הפתרון הרצוי 4 למבנה המערכת החדשה להפצת מידע בורסאי עמדו בפני מספר אילוצים עיקריים: ו. מהירות הקמה: המערכת כולה, דהיינו, המחשב המרכזי, רשת התקשורת, מסופי הקצה והתוכנות האפליקטיביות, היתה אמורה להיות מוקמת בפרק זמן קצר. אי לוץ הזמן שלל אפשרות לשקול פיתוח מערכי תוכנה מורכבים והקמת רשת קוית דו-כיוונית. 2. היקף מצומצם: אומדן מספר הקצוות במערכת, הן בשלב ניסוי המסחר הרציף והן בהפעלה השוטפת היה תמיד נמוך והגידול במספר הקצוות היה אמור להיות הדרגתי. במצב זה לא ניתן היה לבנות על חלוקת הוצאות המרכז על מספר גדול של יחידות קצה. 5. כמויות האינפורמציה: המערכת היתה אמורה לאפשר גישה לאירועי המסחר הנוצרים במהלך יום מסחר שלם - תוצאות המסחר הרב-צדדי בכ-600-400 נירות ערך, תוצאות המסחר הדו-צדדי בכ-20- ססו נירות ערך, תוצאות המסחר בכאלף אגרות-חוב ממשלתיות, הודעות החברות ונתונים נוספים. . עדכניות הנתונים: נתוני המסחר הדו-צדדי המתכננים סו. (המסחר הרציף) היו אמורים להיות מוצ- גים עם יצירתם. במידת האפשר היה רצוי להציג גם אירועי מסחר נוספים מיד לאחר התרחשותם. מהירות תגובה: המערכת היתה אמורה לענות מידית על שאילתות המשתמש. פשטות תפעול: המערכת היתה אמורה להיות פשוטה לתפעול כך שציבור משתמ- שים רחב יוכל לשרת את עצמו ולדלות את המידע הרצוי לו. . אפשרויות תצוגה משוכללות: המערכת היתה אמורה להציג את האינפורמציה בצורה ברורה וקליטה הן כמענה לשאיל- תות והן בסבב מחזורי ואוטומטי. התצוגה המחזורית היתה אמורה לאפשר הצגת כל האינפורמציה במערכת או בחתכים נבח- רים ממנה. אפשרות מיעון הנתונים: הודעות ספציפ- יות של חברי בורסה, המיועדים לסניפיהם בלבד, היו אמורות להגיע רק למסופי קצה מבוקשים ולא לשאר מינויי המערכת. הקמה מהירה לאחר נפילה: זמן ההקמה מחדש של השירות, לאחר נפילת מתח או כל תקלה אחרת, היה אמור להיות מינימלי. הדפסת נתונים בקצה: במסוף הקצה היה צורך לאפשר הדפסתם של דפי האינפורמציה, בלי לפגום בשימוש השו- טף. וו. הכפלת התצוגה: בנקודת הקצה היה צורך לאפשר הצגת הנתונים במספר צגים. הפתרון פתרון שנבחר היה הקמת רשת מתפ- ןלה חד כיוונית, המזרימה אינפורמ- ציה ממיקרו מחשב מרכזי למיקרו מחשבים המותקנים בקצוות. אינפורמציה הנקלטת מהקו נשמרת בזכרונו הפנימי של המסוף (המיקרו מחשב שבקצה) ומשם היא מאוחזרת לוקאלית, בלי לפנות למרכז. המרכז העוסק רק בשידור האינפורמציה, יכול להת- בסס על מיקרו מחשב קטן וזול ולהצדיק את עלות המרכז והתשתית גם במספר קטן של יחידות קצה. יתרונה של רשת מתפצלת על פני רשתות אלטרנטיביות נעוץ באפשרות לחסוך בכמות הקוים. יתרונה של רשת חד-כיוונית טמון באפשרות הניתנת להרחיבה לכמות אינסופית של קצוות המקבלים את המידע באחד משלושה ערוצים אפשריים: קוי נל"ן, קוי חיוג ושידורים אלחוטיים. תיאור המערכת 8 רכז הרשת הינו מיקרו מחשב תוצרת אלביט, מדגם דייזי, בעל זכרון פנימי של 648 בתים וזכרון חיצוני על דיסק- טים בקיבולת עד מיליון בתים. המרכז מקבל את המידע ממחשב איסוף המידע של הבור- סה לנירות ערך (מחשב 68₪א מדגם 8270) ומשדר את הנתונים לאחר עיבודם למערכת פיצול המגבירה את הסיגנלים תוך פיצולם לב- מות בלתי מוגבלת של קוי נתונים. השידור ממחשב הבורסה מתקבל במהירות של 300 46 והנתונים, לאחר עיבודם, משודרים לקצ- וות במהירות של 6טגס 1200. מרכז הרשת יכול לעבוד בשני אופנים, כמעבד תשדורות וכמשדר מחזורי. מעבד תשדורות: במהלך המסחר בבורסה מבצע המרכז את הפעולות הבאות: = קליטת תשדורות מהמחשב הראשי של הבורסה (בקצב שידור של 0406 300), > עיבוד השדרים הנכנסים והסבתם למבנה המתאים למסופי הקצה. = שמירת השדרים המעובדים על הדיסקט. = שידור השדרים המעובדים למערכת הפי- צול (בקצב שידור של 6טגט 1200). > שידור תוכנת האפליקציה של מסוף הקצה במרווחי זמן שנוצרים כתוצאה מהפרשים בקצבי השידור. תוכנת האפליקציה של מסופי הקצה משודרת בכל מרווחי הזמן הפנויים, במטרה להבטיח זמן הקמה מינימ- לי לאחר נפילת מתח או תקלה. המרכז מנצל את מערכת הפסיקה (פוקטזזטזחו) של הדייזי כדי לאפשר ביצוע אסינכרוני ובלתי תלוי של קליטת השדרים הנכנסים, שידור השדרים היוצאים ושמירת השדרים המעוב- דים על דיסקט. בצורה זו אין כמעט כל זמן השהיה, שדר נכנס משודר חזרה מיד עם קליטתו. משדר מחזורי: כאשר לא מתנהל מסחר באולמות הבורסה (ולא נוצר מידע חדש) משמש המרכז כמשדר מחזורי המשדר את האינפורמציה האגורה בדיסקטים (דהיינו, תעתיק השדרים ששודרו ברשת, בזמן אמיתי) בסבב מחזורי. השידור המחזורי נועד להש- למת שדרים משובשים שלא נקלטו במסופי הקצה ולהשלמת המידע למסופי קצה שנפלו או שהופעלו באיחור. רשת התקשורת הינה רשת מתפצלת חד- כיוונית, המאפשרת את פיצולו של כל קו למספר קוים מקבילים באמצעות מערכות פי- צול והגברה זולות. לרשת חד-כיוונית מתפ- צלת יתרונות רבים: * ניתן לחסוך במספר הקוים: לדוגמה, קו אחד מחבר את תל-אביב לירושלים. מגבר בירושלים מפצל את הקו המגיע מתל-אביב לכמות כלשהי של קוים עירוניים. > אין צורך במולטיפלקסורים יקרים: הפיצול נעשה בעזרת מגברים זולים. * ניתן להעביר שדרים באלחוט: את השדר המועבר לרשת הנל"נים לפיצול ולהגברה ניתן להעביר למשדר רדיו ולהפיצו בעזרת רשת מימסר ארצית בכל רחבי המדינה. > ניתן להעביר שדרים בקוי חיוג: הן במיתוג ישיר והן באמצעות מערכות כריזה אוטומטיות, המאפשרות למספר רב של מינויים להתחבר לאותו שידור. הנסיון בפו- על מראה שאיכות הקליטה של אינפורמ- ציה המועברת בקוי חיוג ובמערכות כריזה משתוה במידה רבה לאיכות הקליטה של אינפורמציה המועברת בקוי נלין. מסופי הקצה עולת המסוף. מסופי הקצה הינם מיקרו- (] מחשבים מדגם דייזי של אלביט, זהים למחשב המרכז, אך ללא כונני הדיסק- טים. אל המסוף נכנס קצה של קו הנתונים הבא מהרשת המתפצלת וממנו שואב המסוף אינפורמציה באופן רציף. המסופים מבצעים את הפעולות הבאות באופן אסינכרוני ובלתי תלוי: ו. קליטת שדרים המגיעים מקו התקשורת (בקצב שידור של 6ַטג0 1200), בדיקתם לתקינות ושלימות (שדר לא תקין או לא שלם נפסל ואינו זוכה לטיפול נוסף), בדי- קתם למיעון נכון (שדר שאינו ממוען למ- סוף הקולט או שאינו בעל מען אוניברסלי נפסל ואינו זוכה לטיפול נוסף), העברתם לשטח המיועד להם בזכרון הפנימי של המסוף. . קליטת הוראות המפעיל מהמקלדת. הור- אות המפעיל יכולות להיות: עבור לדף הבא, עבור לדף קודם, עבור לדף ראשון, עבור ממצב טיפול בשאילתות למצב תצו- גה אוטומטית ולהיפך, התחל הדפסה, סיים הדפסה, הדפס דף והקרן טבלת דפים. לחלופין יכול המפעיל להקיש מספר בן שתי ספרות המציין את הדף המבוקש לתצוגה. . עריכת התצוגה המבוקשת והקרנתה על [ 1 הצג. המערכת עורכת תצוגה בעקבות 1 שאילתה או בעקבות מעבר דפים אוטומטי. התצוגה נערכת על ידי תכנית האפילקציה של המסוף ובהתבסס על הנתונים שבזכרון המסוף שהתקבלו עד מועד עריכת התצו- גה. 4. עדכון התצוגה בנתונים חדשים שהתקבלו לאחר עריכתה. 5. הדפסת נתונים על מדפסת לפי בקשת המפעיל. ניתן לבקש הדפסת קבוצת דפים (מדף התחלה עד דף סיום) או הדפסת הדף המוקרן בלבד. בכל מקרה אין תכנית ההדפסה תלויה בתצוגה ולאחר התחלת ההדפסה ניתן לדפדף בתצוגה ולשאול שאילתות מבלי להפריע למהלך ההדפסה. מבנה זכרון המסוף. זכרון המסוף מתחלק לארבעה חלקים: מודול התקשורת, התוכנה האפליקטיבית, טבלת הדפים ומאגר הנתונים. מודול התקשורת. מודול זה צרוב ב-1א₪0 של המסוף והוא נכנס לפעולה עם הפעלת המסוף. המודול מדריך את המשתמש ומזמין את סיס- מת הזיהוי של המסוף (המשמשת לבדיקת מי- עון השדרים). בהמשך מקבל המודול פיקוח בד30 פעם בשניה על ידי פסיקת שעון. בכל קבלת פיקוח בודק המודול אם התקבל תו חדש מהקו ואם כן הוא נקלט במקומו הנכון ברשו- מת הקלט. עם קליטתה של רשומת קלט של - מה (השלמות נקבעת על פי אורך הרשומה או הופעת תו מסוים) מבצע מודול התקשורת את הפעולות הבאות: > בדיקת תו פותח ותו מסיים. > בדיקת סיכום מנה (סיכום תוי הרשימה נשלח כאחד משדות רשומת הקלט). * בדיקת מען - מען השדר נשלח כאחד מש- דות רשומת הקלט והוא מושווה לסיסמת הזיהוי של המסוף. במקרה שהמען אינו מתאים לסיסמה נפסלת רשומת הקלט והמערכת אינה מעניקה לה כל טיפול נוסף. * העברת הרשומה התקינה לשטח בזכרון המיועד לה (כתובת השטח נשלחת כאחד משדות הרשומה). ודול התקשורת אחראי גם להעברת ?| הפקוה לתכנית האפליקציה. העברת הפיקוח מתבצעת רק לאחר גמר קליטה תקינה של תכנית האפליקציה וטבלת הדפים "ודיי (ראה הגדרה בהמשך), לשם כך בודק מודול התקשורת גם את האינדיקציה לתחילת הת- כנית וגם את האינדיקציה לסיום קליטת טבלת הדפים. רק אם מתקבלות שתי האינדיקציות, בסדר הנכון, מועבר הפיקוח לתוכנה האפליקטיבית. התוכנה האפליקטיבית . נשלחת למסוף כחלק מזרם הנתונים והמסוף מתחיל להגיב רק בגמר קליטתה המוצלחת. תכנית האפליקציה מפק- חת על עריכת התצוגות, הקרנת המסכים, הטיפול בהוראות המתפעל וההדפסה. בהיות התוכנה משודרת מדי יום מחדש מוענקת למערכת מידת גמישות שאינה ניתנת למער- כות דומות וניתן לשנות, לתקן ולעדכן את התוכנה בהתאם לדרישות המשתנות. הדבר חשוב במיוחד בעריכת המסכים וההדפסה וניתן בקלות רבה לשנות את מבנה התצוגה והדו"חות ולהוסיף או לגרוע שדות. התוכנה האפליקטיבית בנויה מסיגמנטים בני 48 בתים, כל שדר תוכנה מכיל סיגמנט אחד. לתוכנה מערכת התערבויות לוגית הקובעת סדר בין הפעילויות השונות של המסוף: א. טיפול בפקודה מהמרכז - מרכז הרשת יכול לשלוח למסוף הוראה תפעולית. ההוראות התפעוליות הקיימות היום: 1. הוראה למחוק קטע זכרון מכתובת עד כתובת (הוראה זו דרושה לאיפוס נתונים ישנים לפני תחילת שליחתם של נתונים חדשים); 2. הוראה למחוק את התוכנה האפליקטיבית לפני שידור גירסה חדשה של התוכנה. במקרה זה חוזר הפיקוח למו- דול התקשורת הממתין לשידור מלא של התוכנה האפליקטיבית וטבלת הדפים לפני החזרת הפיקוח. ב. טיפול בהוראות המתפעל - דפדוף בדפים, קפיצה לדף לפי מספר, הדפסת רצף של דפים או דף בודר, הפסקת ההדפסה, הק- רנות טבלת דפים ומעבר מתצוגה אוטומ- טית לטיפול בשאילתות. ג. מעקב אחר מסכי תצוגה אוטומטיים ומע- בר לדף הבא בתום הקרנת הדף. ד. עדכון המסך המוקרן במידע חדש. ה. הדפסת תו במדפסת. טבלת הדפים. בטבלת הדפים מועברים לתו- כנה אפליקטיבית הפרמטרים הדרושים לערי- כת דפי התצוגה ולהק הפרמטרים הבאים: : ו. כתובת תחילת שטח הזכרון בו נתונים בדף. כותרת הדף. תאריך נכונות הנתונים בדף. משך הקרנת הדף, בתצוגה אוטומטית. קוד מזהה המאפין את המודול בתכנית האפליקציה, המטפל בעריכת הדף לתצו- גה. טבלת הדפים מתעדכנת באופן דינמי במהלך היום (לפחות כל אימת שמשתנה תאריך נכונות הנתונים) וקליטתה השלמה היא תנאי להעברת הפיקוח לתכנית האפליקטיבית. כל כניסה בטבלת הדפים באורך 48 תוים, כל כניסה נשלחת בשדר נפרד. יכ רור= לטיל הודררת מאגר הנתונים הינו שטח רציף בזכרון המו- רכב מסיגמנטים של 48 תוים כל אחד. כל סיגה מנט מכיל מידע במבנה המוכר לתכנית האפליקציה, אשר מתרגמת את תכולת הסיגמנטים לדפי התצוגה בהתאם לפרמטרים הניתנים בטבלת הדפים. גם כאן קיימת אי- תלות מלאה בין תכולת הזכרון לבין הנתונים המופיעים בתצוגה. ניתן להשתמש באותו שטח בזכרון למספר דפים שונים, כשבכל פעם נלקחים לתצוגה נתונים אחרים (מתוך הסי- גמנט) ובסרר שונה. כל שדר הנקלט מהקו מכיל סיגמנט אחד. ניתן לעדכן סיגמנט קיים ע"י שליחת סיגמנט חדש לאותה כתובת. תכ- ניות העריכה משתמשות תמיד בנתון האחרון הנמצא בכתובת המבוקשת, כך שהתצוגה תמיד עדכנית ביותר. 5 ₪ 5 ₪ ₪ הציוד יחידה המרכזית ומסופי הקצה נבחרו | להיות המיקרו-מחשב מדגם דייזי של בת אלביט. למיקרו מחשב זה התכ- ונות הבאות: מעבד מרכזי 2804. % בתי זכרון 1א/₪. 88 בתי זכרון ₪01 (בחפיפה לזכרון ה- [א). 4 יציאות טוריות 88-232. מערכת פסיקה משוכללת. בקר דיסקטים לצפיפות רגילה או כפולה. מסך תואם ססוז' בעל אפשרויות עריכה משוכללות. יציאת ס6שוצ 6זוצסקוח ט6. לציוד הקצה ניתן להוסיף בכל עת זוג כונני דיסקטים ולהסבו למיקרו מחשב עצמאי. באו- תו אופן ניתן לבצע הסבה בשדה למערכת בעלת דיסק של 18א10. בסיכום, ניתן לאמר שמערכת הפצת המירע של הבורסה לנירות ערך השיגה את מלוא יע- דיה, תוך עמידה באילוצים שהוכתבו עבורה. המערכת מצטיינת בתכונות הבאות: עלות נמוכה - בהיות המרכז זול מאד יחסית למחשבים מרכזיים אחרים ורשת התקשורת החד-כיוונית זולה יחסית לרשתות דוד כיווניות, הרי שהעלות הכוללת של המערכת זולה מעלותן של מערכות מקבילות. מספרי הרשומות העוקבות הנכללות בדף. = מהירות בהקמה - המערכת ניתנת להקמה מהירה תוך מציאת פתרונות תקשורתיים בלתי סטנדרטיים. הוספת יחידת קצה למערכת הינה פעולה השקופה למרכז. עדכניות הנתונים - הנתונים בכל יחידות הקצה תמיד העדכניים ביותר והצגתם בו- זמנית לקליטתם. מהירות התגובה - איחזור הנתונים תמיד מקומי והמערכת מגיבה תמיד באופן מידי. פשטות בתפעול - תפעול המערכת מצטמצם בהקשת מקשים פונקציונליים או בבחירת דף לתצוגה. ההכשרה הדרושה להפעלה מינימלית. תצוגה והדפסה משוכללים - המערכת מסת- מכת על יחידת העיבוד של המיקרו ותמונות המסך ליצירת תצוגות משוכללות (כולל הבל- טת נתונים על ידי קוים תחתיים,הבלטת רקע ועוצמת אור), באותו אופן ניתן גם לערוך הדפסות נוחות לקריאה. במתכונתה הנוכחית מוגבלת המערכת להיק- פים שנמנו לעיל (600 מניות במסחר הרב- צדדי, ססו מניות במסחר הדו-צדדי, כאלף אג"ח ממשלתיות וכ-200 שורות טקסט). כך היא שונה ממערכות וו-דטה אחרות המאפשרות למשתמש גישה למאגרי מידע בלתי מוגבלים בתקשורת דו-כיוונית, אולם העלות הנמוכה של המרכז ורשת התקשורת מצדיקה את השימוש בקונספציה זו ובפיתו- חיה האפשריים (הגדלת הזכרון, שימוש בדיסקטים בקצוות וכו'), ברשתות ויו"דטה שמספר קצותיהם אינו עולה על 400. המערכת הינה אפקטיבית במיוחד באיזורים דלילי תש- תית, בהם ניתן להקים רשת חד-כיוונית ביתר קלות משניתן להקים רשת דו-כיוונית, ובהיו- תה מבוססת על מיקרו-מחשבים, ניתן להסבה בהדרגה לתקשורת דו-כיוונית, במקביל לפיתוחם של ערוצי תקשורת מתאימים. לסיכום, מערכת הויו-דטה של הבורסה לנירות ערך בתל- אביב הינה פיתוח ישראלי מקורי העונה על הצורך להפי מידע באילוצים המיוחדים ש מדינת ישראל. הבירה אהרון 43% > מ.ל.ל. - תעשיות תוכנה ומחשבים בע'"מ הפכה לחברה ציבורית מ.ל.ל. - תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ, קבוצת החברות המהווה את הארגון המקצו- עי, העסקי הפרטי הגדול בישראל, בענף תעש- יות האינפורמציה והטכנולוגיה של המידע (כוללת סל שירותים ומוצרים מגוון ורחב: החל משירותי עיבוד נתונים דרך שיווק מחשבים ושיטות וכלה ביצור תוכנות למחשבים ותעש- יות של מוצרים משלימים) הפכה לחברה ציבורית. מ.ל.ל. - חלוצת תעשית האינפורמציה ביש- ראל, המלווה את התפתחות הענף מזה שתי עשרות שנים (נוסדה בשנת 1963) פרסמה את תשקיף החברה בתאריך ה-14 בפברואר 1983, תשקיף שנועד לגייס 77 מיליון שקלים מהצי- צור. הזמנות למניות החברה נפתחו ב-ו2 בפברואר 1983 ונסגרו למחרת. המסחר במניות התחיל ב-24 בפברואר 1983. החברה הציעה לציבור ולעובדים בחברה ובחברות-בנות 6,420,000 מניות רגילות בנות 1 שקל ע.נ. כ"א, 1,284,000 מניות רגילות בנות 5 שקל ע.נ. כ"א ו007ס,1,284 כתבי אופציה (סדרה 1). המניות האמורות הוצעו בשיעור של 600%6. כתבי אופציה הוצעו ללא תמורה. המניות וכתבי האופציה הוצעו ב-642,000 יחידות הכוללות כל אחת: סו מניות בנות 1 שקל, 2 מניות בנות 5 שקל ו-2 כתבי אופציה (סדרה 1) במחיר 120 שקל היחידה. השליטה בחברה ערב ההנפקה היתה בידי עמירם שור (35.7%), אריה שמש (55.7%) והחברה להשקעות מיסודה של אמפא בע"מ (2698), כמנכ"לים משותפים בחברה משמשים ע. שור וא. שמש. עם הפיכת החברה לחברה ציבורית צורפו למועצת המנהלים אבנר בן-יקר נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, כנציג הציבור ועו"ד יצחק זיסמן. נתוני התשקיף מפרטים את היחוד והגיוון של הקבוצה המקיימת את פעילותה באמצעות 6 מרכזי שירות, מעסיקה כ-600 עובדים מקצוע- יים (שליש מהם בעלי השכלה אקדמאית) והקשורה בכ-3,000 לקוחות בישראל. נושאי ההתמחות, טכנולוגיות המחשוב החדי- שות והמתקדמות, מגוון סוגי המחשבים והחב- רות המובילות בתחום טכנולוגית המחשבים אותן מיצגת הקבוצה בישראל, (.אחז!טוחס6 -0ו480 .חסוזהזסקזס6 אוה ].1.5א .אזג0וא0 צקןו!ות? ,תסוזהוחזט/ |הזטה26) .צַ06ה718 .אסהת5 פוח6וחטז/3ה1 85א16 .פוח516 318) מעמידים את החברה בשורה הראשונה בענף. ניתוח הנתונים המאזניים מלמד על היקף הכ- נסות של כ-203 מיליון שקלים בשנת הפעילות 2 ועל שיעור גידול ריאלי מתמיד של חדשה בבורסה עשרות אחוזים בארבע השנים האחרונות, שיעור שעל פי נתוני הרבעון, שהסתיים בתא- ריך ה-30 בספטמבר 1982, יתמיד גם בעתיד. הרווח השוטף (לפני המס) לשנת 1982, הסת- כם בכ-23 מיליון שקלים, כאשר שיעור הגידול הריאלי עולה בהדרגה ומסתכם בעשרות אחו- זים בארבע השנים האחרונות, שיעור שעל פי נתוני הרבעון, שהסתיים בתאריך ה-30 בספט- מבר 1982, יתמיד גם בעתיד. על פי יעוד התמורה, מתכוונת הקבוצה להת- רחב ולחדור לתחומים נוספים, שעיקרם, פיתוח תוכנות צרובות למחשבים, רכישת מחשבים אלקטרוניים חדישים נוספים, על מנת לאפשר את התרחבותם של מרכזי החישוב, פיתוח והרחבה של רשת ההפצה של מיקרו מחשבים, הקמת תשתית לרשת תקשורת להולכת נתונים בין מרכזי החישוב של החברה בישראל, פיתוח תוכנות חבילה בתחומים חדשניים, הקמת מסגרת להכשרה מקצועית בתחום מערכות מידע ממוחשבות ופיתוח צינורות שיווק ליצוא ידע ותוכנות לחו"ל. אין ספק שפעילות החברה, סל שירותיה, תחום פעילויותיה, היקף גיוס ההון והישגי החברה בישראל, מעניקים לה מקום של בכורה מבין החברות בענף בכלל ומבין אלה שהנפיקו מניותיהן בבורסה והנמנות על תעשית האינפורמציה בישראל, בפרט. 9 / זזהפאר שמאחורי המוח האלקטרוני שלך . אתה זקוק למחשב. אתה גם יודע איזה סוג מחשב אתה רוצה. הבעיה היחידה שלך היא בעית המימון. ייהמוח'יי של כלל-ליסינג מציג בפניך את הפתרון לבעיתך -- שיטת החכירה. ליסקו -- חברת הבת של כלל ליסינג - רוכשת עבורך את המוח האלקטרוני שבחרת (תוך ניצול קוי אשראי מסובסדיס), ומחכירה לך אותו תמורת דמי חכירה חדשיים נוחיס, שייקבעו בתאוס עמך. לכבוד כלל ליסינג [ ]ברצוני לקבל פרטים נוספים ללא שום התחייבות מצידי ל 7-77 של. בשיטת החכירה תהנה מהיתרונות הבאיס: * * * * תשתמש בציוד הדרוש לך מבלי שתאלצ לרכשו. תנצל את כספך כהון חוזר במקוס כהשקעה. דמי החכירה הנוחים יוכרו לך כהוצאה לצרכי מס בתוס תקופת החכירה תוכל להעביר את הציוד לבעלותך (אס תרצה בכך). ''ליסקוי' עוסקת בהחכרת ציוד לחברות וליחידיס בענפי פעילות שוניס: מערכות מחשביס, ציוד בניה ועבודות עפר, כלי הובלה, ציוד רפואי, ציוד צילוס ועוד. 02""23/ השיטה-חכירה בית כלל, רח' דרויאנוב 5, ת''א 63143, טל' 295222, טלקס 342162 גיתם נוערכוהו הז נוית. מספר הסטודנטים במדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן בגליון חודש דצמבר 1982 נאמר שמספר הסטודנטים במדעי המחשב באוניברסיטת בר- אילן, הינו כדסס1. בררתי עם כל המוסדות המוסמכים באוני- ברסיטה ומידע זה לא נמסר מהם. לומדים אצלנו כ-700 סטודנטים במגמה למדעי המחשב, מתוכם כ-90 לתואר שני ושלדשי. מספר התלמידים שהתקבלו ללימודים בשנת תשמ"ג הוא כ-120, מתוך 1,200 מועמדים. א. שילד סגן ראש המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב דיגיטל מכריזה על מימשק 5055 ל-6צ6וז3)31ם 1 ב-31 בינואר השנה הכריזה דיגיטל על מימשק 5 ללטטטוזו313 11-%/ ע"י חברת דיגיטל וחברת 6ח1 5055 בשיקגו. מימשק זה מחבר את מערכת העיבוד במכלולים 5255 ל-11-א// שצטוזזגז3ם חכמה. מימשק חדש זה מאפשר הידברות בין 8085, שהינו כלי מתוחכם לניתוחי מידע, תקצירים והצגת דברים לבין טצטוזוגז3ש 11-א\ המס- פק למשתמשי מחשב ה-א אפשרויות לארגן, לתחזק, לתקן ולפקח על נתונים. מערכת העיבוד במכלולים 5055 מציעה מעל 0 נוהלים מעמדה שולחנית פשוטה, לנתונים סטטיסטיים מורכבים כמו דיוקים בתכנונים לעתיד. תוכנת ה-טעטוזזוזג 11-א ג מאפ- שרת הגנה על נתוני 5055 ועדכון הקבצים ע"י אנשים בלתי מקצועיים / טכניים. את מערכת העיבוד 50%5 עם מימשק ה- טצטוזז2313] ניתן לקבל מחברת 5755 במחיר רי- שיון שנתי בסך 54,000. משתמשי המערכת יוכלו להעביר מידע דרך המימשק מבסיס הנתונים הניהולי 11-אש 5 או מקבצי 15א₪ א//ול-5058, למערכת הגרפית ולמערכת החילופית. כתוצאה מכך ניתן בקלות ובמהירות לשרטט גרפים עסקיים ומתאפשר שימוש סטטיסטי פשוט. ניתן גם לראות תרשימים במסוף טטוצ לפני יצור סופי. ע"י שימוש במימשק ה-5055 מעביר תיאורים של נתוני ה-18א8 א// ושל ה-8א₪ הנמצ- אים בזכרון של ה-א// לגרפיקה של ה56%57 וה-5055. דיגיטל ו59857 עובדים בשיתוף זה מכבר ומוצרי 5055 מתאימים למגוון מחשבי דיגיטל, החל ב-11-סץ וכלה ב-20 וחטוצצסט. התנועה הקיבוצית מאמצת את מערכת 525 המפעלים האיזוריים של התנועה הקיבוצית והקיבוצים המשתמשים במחשבי [1/קפץ של חברת [₪19114 החליטו לרכוש במשותף את המערכת לתכנון כלכלי ועסקי (מערכת תומד כת החלטה) 508. ההחלטה התקבלה לאחר שבמחצית השנה האחרונה היתה המערכת מותקנת במדרשת הקיבוצים ע"ש רופין שבעמק חפר. מערכת 5% תותקן בחודשים הקרובים בלמעלה מעשרה מתקני מחשב של הקבוצה ומדרשת רופין תקיים סדרת קורסים לחברי הקיבוצים שירצו להשתמש במערכת. המערכת תהיה נושא הוראה בקורסים של המדרשה, קורס רכזי משק וקורס מינהל עסקים. מערכת 57% היא חבילת תוכנה המאפשרת למקבל החלטות, שאיננו איש עיבוד נתונים, לפתחח בעצמו, בצורה אינטראקטיבית קלה ומהירה, ישומים התומכים בקבלת החלטות, כגון חיזוי מזומנים, תקציב, תכנון לטווח ארוך, תכנון מיסוי, בדיקות כדאיות ועוד. המערכת קיימת למגוון רחב של מחשבים, החל ממחש- בי י.ב.מ. הגדולים, רוב מחשבי המיני המוכרים בארץ ואף מחשבי מיקרו. קומפיוטרלנד מכריזה על ההפצה של אפסון בישראל רשת השיווק קומפיוטרלנד הכריזה על תחילת ההפצה בישראל של 20-א11 חסצק₪ המחשב האישי/ מקצועי החדש של חברת אפסון הי- פנית, יצרנית המדפסות הנודעת. בשם החברה מסר חיים ברנזון כי מדובר במכשיר נייד וקומפקטי שגודלו כגודל ספר בינוני, בעל ביצועים וכושר יוצאים מן כלל. המחשב כולל בתוכו, באופן תקני, גם מקלדת מקצועית מלאה, וכן צג קטן בגודל 4 שורות (ס6.]) ומדפסת קטנה. ניתן לכלול במערכת גם כונן קסטות. האפסון מצויד ב"וחג% 16% עם אפשרות הרח- בה ל-א32; ב"וחג₪3 32% עם אפשרות הרחבה ל-א64 וכן 83406 1 גצסזסו]א. האפסון החדש מסוגל לעבוד 50 שעות בעזרת סוללה פנימית הניתנת להטענה. בלחיצת כפ- תור מקבל המשתמש סו פונקציות נפרדות. למחשב יציאה תקנית 6 232 ₪5 ואפשרות להתחברות מושלמת לציוד היקפי ולתקשורת מרחקים. מחירו של האפסון -.1250 דולר, עד כמה שידוע מחיר זה הוא כמחצית מהמחיר של מערכות המיקרו האחרות הקימות בישראל. פרסי אול'"'א בעיבוד אינפורמציה 1983 הנהלת איל"א מכריזה בזאת על שלושה פר- סים בעיבוד אינפורמציה שיחולקו במסגרת הכנס הארצי ה-18 של האיגוד. הכנס ייערך בחודש אוקטובר 1983. הפרסים: א. פרס איל"א במדעי המחשב. ב. פרס איל"א בעיבוד אינפורמציה במינהל, ע"ש יהונתן ושדי ז"ל. ג. פרס איל"א בישומים מדעיים וטכנולוגיים. שלושת הפרסים בגובה 5,000 שקלים כ"א. הפרסים יוענקו עבור מחקרים, עבודות או הישגים, שכולם או מקצתם נעשו בארץ במרו- צת 6 השנים האחרונות. אין להציע מחקרים, עבודות או הישגים אשר זכו בפרס קודם במס- גרת כלשהי. את ההצעות יש להגיש ב-5 עותקים, לא יאו- חר מיום 1.6.83, לפי הכתובת: איל"א - ת.ד. 15009 ירושלים, 91130. חבר שופטים שיתמנה מטעם ההנהלה יחליט על הענקת הפרסים. פרטים ותקנון ניתן לקבל במזכירות איל"א, לפי הכתובת דלעיל. אגפא תשווק מחשבי ו.ב.מ. אישיים חברת אגפא הודיעה כי תשווק מחשבי י.בי.מ. בישראל. החברה שהתמחתה בנושאי צילום וציוד משרדי, החליטה להיכנס לענף המחשבים באמצעות חברת בת "גטר - מחשבים אישיים (2000) בע"מ", כך הודיע היום מר יחזקאל גונצרובסקי מנכ"ל החברה. חברת אגפא רואה במחשב האישי של י.ב.מ. מוצר צריכה משרדי והיא תשווק אותו באמצ- עות רשת סוכנים ואנשי מכירות אשר יתמחו בהפצת מחשבים אישיים. החברה תספק ללקוחותיה שירות טכני מיומן באמצעות 18 טכנאים עם רכב ומכשירי קשר אשר ייענו לכל קריאה מיד עם קבלתה במוקד אגפא. חברת הבת של אגפא - "גטר מחשבים אישיים בע"מ" - כבר נערכה לשיווק המחשב האישי של י.ב.מ. לחברה 22 אנשי מכירות התומכים בלקוח גם אחרי המכירה. כמו-כן, פיתחה החברה חבילות תוכנה על המחשב האישי של ו.ב.מ. הכוללת הנהלת חשבונות מלאי, עיבוד תמלילים, מודלים פיננסים, מודלים תקציביים, תזרימי מזומנים, תכנון מס, תכנון ופיקוח יצור ומערכות לימודיות. חברת אגפא בוחנת הפצת מחשבי ברשת חנויות הצילום כמוצרי צריכה. י.ב.מ. > שר קקיייפוור-י ויעורה איסוף נתוניס בתעשיה... התחבר לבורוז: בין אם יש לך מחשב בורוץ, ובין אם יש לך מחשב אחר. בורוז מציעה לך מערכת כלל מערכות מציעה לך פתרון: משלימה ומודולרית לאיסוף "= התשובה המושלמת לבעיית איסוף נתוניס 1500 זו-- מסוף לאיסוף נתונים. 7 הנתוניס בתעשייה. לתעשיה ו6095007 מחשב לתקשורת ולעיבוד | תיוג אחד ל-03-482450 נתוניס. שניהס מייצגיס את המילה בורוז -- כלל מערכות והפתרון בידך. האחרונה בשדה החומרה והתוכנה. תן דחיפה לעסקיס, התחבר לבורוז. שניהס הוגדרו, לא מכבר, באחד מעיתוני המחשביס הידועיס בעולס כייראשוני האינטליגנטייס בענף איסוף לך על הטוב ביותר הנתוניס'י. במקוס על הגדול ביותר. 2: > ר51 נוכייד יד 15 כלל מערכות בע''מ רח' כורזין 1, גבעתייס 53583. טל. 8 - 03-777061 1 5 / | = ו .* השר בראל4שותי הבנק הבינלאומי הראעוון. רואים. זה הבנק שפתוח לנוחיותך עד 7בערב. המפעיל טכנולוגיה ממוחשבת ההופכת עבורך את כל סניפי הבנק לסניף האישי שלך. זה הבנק היוזס עבור לקוחותיו הטבות בתכניות חסכון. עבור גם אתה לבנק שנותן לך יותר. אני עובר לבינלאומי. היוס. ה לראשונה בארץ: עיבודי שכר-עבודה וכוח אדם באמצעות מיקרו-מחשב מערכת חדישה של חברת משוב אשר תוכנתה ונכתבה על ידי חברת "מערכות", יוצאת לשוק ומיועדת לניהול משכורות ונתוני כוח-אדם. המערכת במקורה מופעלת על מחשב גדול, במתכונת של לשכת שירות, ומיושמת עתה על מיקרו-מחשב, מבלי לפגוע בתפקודיה הרבים. המערכת מוציאה תלושי משכורת עם פירוט כל הניכויים (ביטוח לאומי, מס-הכנסה ומלווה שלום הגליל), מיסים, ניתוח שעות עבודה, עומסי עבודה, ניתוחי עלויות ותמחירים, דו- חות מנהלים וטפסים שונים לשלטונות המס (106, 126), דוחות לקופות גמל וקרנות השתל- מות. המערכת מבצעת גם תשלום הפרשי שכר רטרואקטיביים. קומפיוטרלנד פותחת סניפים נוספים רשת השיווק קומפיוטרלנד עומדת לפתוח קבוצת סניפים כלל-ארצית של מרכזי מכירה של מיקרו מחשבים ומחשבים אישיים, ברמת השרון, בירושלים ובחיפה. המרכזים יהיו במתכונת של מרכז התצוגה בתל-אביב. בכל אחד תיערך תצוגה מתמדת של ציוד חומרה של 8-7 יצרנים, ציוד היקפי, חבילות תוכנה מוכנות "מן המדף", ספרות מקצועית, אולפן ללימוד מיקרו ומעבדת שירות. אנשי קומפיוטרלנד נמצאים במשא ומתן עם חברת תוכנה מקומית גדולה בדבר הקמתה של חברת-בת משותפת לפיתוח תוכנות עסק- יות, חינוכיות ואישיות. מרכזי החברה באירופה ובארה"ב חתמו על הסכם עם חברות י.ב.מ. ודיגיטל בדבר הפצת המחשבים האישיים של שתי חברות אלה ברשת ההפצה של קומפיוטרלנד באירופה ובארה"ב. שוחררה גרסת המיקרו של מערכת ₪78 חברת התוכנה האטלית %ח4!!טצחס6 8קם שחררה להפצה בארץ את 68:-סזסו1א, מהדו- רת המישרו של התוכנה הנפוצה 68-57%ת. תוכנה המאפשרת למקבלי החלטות, שאינם אנשי עיבוד נתונים, לפתח בעצמם ישומים התומכים בקבלת החלטות כגון חיזוי מזומנים, תקציב, תכנון לטווח ארוך, בדיקות כדאיות ועוד. בניגוד למערכות מסוג 646-50608זק8, כ- וצו ודומיהן, 68 סזסו]א מתבססת על שפה הדומה לשפה עסקית, ולא במשוואות וקשרים מתמטיים. ביטוי מסוג - מכירות שוות מחיר כפול כמות - תבוטאנה בצורה זו בדיוק, ולא בנוסחה כמו 41*86 =63. יחד עם זאת, ל- 5 עוצמה כזו שניתן בעזרתה לטפל בבעיות סבוכות ביותר, כמו איחוד דוחות תוצאתיים, חישובים מורכבים כשיעור תשו- אה, ערך נוכחי ועוד. המערכת מפרידה בין המודלים לבין הנתונים, וכך ניתן לישם אותו מודל על סדרות נתונים שונות. המערכת מצוי- דת בכלים חזקים למבחני רגישות, כולל הפונק- ציה וט8ז9ד, המאפשרת "חישוב הפוך" של המודל. כלומר, קביעת התוצאה ומציאת הנתון שיביא לתוצאה זו. למשתמש ניתנת היכולת לעצב דוח בכל מבנה הרצוי לו, למעשה המע- רכת מסוגלת להפיק דוח סופי, מוכן לשכפול ולהפצה (גם בשפה העברית). נציג ₪75 בישראל, מר יורם לוין, מסר שאחד מיתרונותיה הגדולים של 68"-0זש]א היא התאימות שלה כלפי מעלה למערכת -65 5. המערכת מותקנת במחשבים גדולים ובמחשבי מיני כאחד, ביותר מ-00ס1 מתקנים בעולם ויותר מעשרה בארץ (בכללם חברת החשמל, התעשיה האוירית, מפעלי הפוספ- טים, צה"ל ועוד). תאימות זו של המערכת מבטיחה למשתמש שכאשר בעיותיו תחרוגנה מיכולת הישום של מיקרו-מחשב, וירצה ל"ע- לות" למחשב גדול יותר, לא תאבדנה השקעו- תיו בפיתוח המודלים, ואלו יוכלו לנדוד עמו. מר לוין הדגיש את העובדה ש-65"-סזטו1א מנהלת את המודלים והנתונים בקבצים סטנדרטיים של 1א/?6, לכן יתכן קשר בינה לבין תוכנות אחרות, כגון עיבוד תמלילים, הנה"ח וכו'. מערכת ממוחשבת וקורסים להפעלת מחשב לעורכי דין חברת קומפיוטרלנד, המיצגת כ-5ו מגדולי יצרני המחשבים בעולם, פיתחה עבור עורכי הדין מערכת ממוחשבת יחודית המיועדת לטפל בניהול משרד עורכי הדין על כל פעילויותיו - עיבוד תמלילים והנהלת חשב- ונות, ניהול תיקיה, שליפת מידע, מעקב אחר שעות עבודה, חיוב לקוחות, ניהול יומן הופ- עות בבית המשפט, עריכת קטלוג של הספריה המשפטית, ניהול פיננסי של פקדונות ועוד. במקביל פותחחת שחגזטזטקוחס) קורס לעורכי דין, במסגרתו ילמדו להכיר ולהפעיל את המחשב. מבצע לקידום מכירות מערכת המחשב לעור- כי הדין מציע לעורכי הדין תנאי רכישה מיוח- דים, ביניהם הוזלה עד 2,600 דולר ליחידה וני" כוי מחצית שכר הקורס ממחיר המחשב. "חשבוניה" - חבילת תוכנה ראשונה מסוגה לחשבונאים וליועצי מס חברת שחג!זשוטקוחט") פיתחה לאחרונה מערכת ממוחשבת ראשונה מסוגה ליועצי מס ולחשבונאים, המהווה מהפכה בעבודתו של יועץ המס. המדובר במערכת הפועלת באמצעות מיקרו מחשב צ₪47 של אלביט, המספקת פתרון אופטימלי לניהול תיקים של יועצי מס ומנהלי חשבונות ומשחררת לחלוטין את התלות המוחלטת של יועצי המס בלשכות השירות השונות. תוכנת ה"חשבוניה" הוסבה במיוחד לצרכי יועצי המס הישראליים והותאמה לנורמות הקיימות בלשכות השירות. החשבוניה של שחג|טזטקוחס6. אשר נבדקה במחלקת הביקורת של נציבות מס ההכנסה ונקבע שהיא עונה על דרישות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות תשל"ג), פועלת כבר בהצלחה רבה במשרדו של יועץ המס נתן זומר, אשר המליץ עליה לעמיתיו במסמך שהופץ על ידו. לקידום רעיון החשבוניה יוצאת 6חג!זשוטקוחס) במבצע קידום מכירות, במסגרתו תומר המע- רכת בתנאי רכישה מיוחדים, הכוללים הוזלה של כ-%5,550 במחיר ועסקת שכר-מכר המפ- זרת את התשלומים ל-5 שנים. שמגוזטוטקוחס) קיימה תערוכה ותצוגה של מערכת המחשב וחבילות התוכנה ליועצי מס בחודש מרס ותציג את ה"חשבוניה" בכנס השנתי הקרוב של יועצי המס והחשבונאים. 1 שמש וג יוָת בקבוצת שותף ומנכ"ל החברות הבינלאומ- תת :-- וגצ'ו הוּאשי בלונדון. "אטלנטיק קומפיוטר לוזינג' מ. אריאלי, לונדןן,, 7.12.1982 - ה תשובה לשאלה, לפחות במידה וביש- [ ראל עסקינן, היא: המשתמש בציוד י,בי.מ. מסיבות של התפתחות היסטורית של השוק המקומי, המעמד הדומיננטי של י.בי.מ. בתחום המחשבים הביוניים והגדולים | ומצבה הגיאוגרפי של מדינת-ישראל, נוצרה בארץ מערכת יחסים של תלוּת המשתמש בספק שלא רק שאיננה רצויה אלא אף איננה מקו- בלת עוד בעולם הרחב. תלות זו מתבססת על עוצמתה היחסית של י.בי,מ. ישראל, על איכות המוצר, השירות והמוניטין הבינלאומי של החברה. אלא שאת ביטויה של התלות ניתן למצוא לא רק בהיעדר גמישות לעתים מצד צוותי השיווק (סימפטום מקובל | במצבים | מוופוליסטיים | או אוליגופוליסטיים) כאשר אנשי מכירות, בהי- סח הדעת, שוכחים את משימתם. הביטוי החמור יותר לתלוּת הלא-מקובלת של המשתמש המקומי בחברת י.בי.מ. הוא החשש (אם לא הפחד) ל"הרגיז" את י.בי.מ. כמי שיִזֶם והקים את חברת אייטל ישראל (כיום נאס) לפני כארבע שנים היה הכותב מוכן לתגובות כאלה כאשר המדובר היה בהכנסת ציוד מתחרה לציוד י.בי.מ. מגמת ההמשכיות אצל משתמשי חומרה מבטיחה נאמנות-יצרן מצידם של המשתמשים, ומי שעובר מציוד י.בי. מ. לציוד נשיונל סמי קונדקטור או היטאצ'י הוא במרבית המקרים "לקוח אבוד" מבחינתה של מחלקת המכירות של י.בי.מ. (לפחות למספר שנים). הצלחתה של חב' אייטל ונאס בישראל אינה רק מחמאה למנהלה, אלא אף ללקוחותיה אשר קיבלו על עצמם את הנכונות לעמוד בפני לחץ כבד, בין במישרין ובין בעקיפין, לחץ שמטרתו היא לשנות את החלטתם, ממש עד רגע התקנת הציוד החילופי (1א20) עצמו. נוכחותם של יצרנים אחרים בשוק המחשבים הבינוניים והגדולים (והציוד ההיקפי שבא לשרתם) היא לכן הוכחה לעירנותם של משתמשי החומרה בישראל לאלטרנטיבות הקיימות בענף החומרה, ולנכונותם, כאמור, לעורר חוסר שביעות-רצון אצל הספק השולט בענף. למרבה הצער אין עירנות ונכונות אלה קיימות בנסיבות בהן האלטרנטיבה לציוד ו.בי.מ. היא... ציוד י.בי.מ. מדיניותה העולמית של חברת י.בי.מ. היא כי החברה תתּחזק (מלשון תחזוקה) ציוד בכל מדינה בה יש לה נוכחות טכנית, ובה הוצג- הוכרז הציוד, מבלי להתחשב בגילו של הציוד. (בשלבים של "גיל מתקדם" נתנה י.בי.מ. הוד- עה מוקדמת על כוונתה להפסיק תחזוקתם של פריטי חומרה מסוימים, אבל המדובר בדרך- כלל ב'"מתושלחים" של ממש). זאת ועוד, אותה מדיניות של יבי.מ. (אשר מחייבת אף את החברה בישראל) קובעת כי במקרה של ציוד משימוש קודם, הרי שאם הציוד במצב תקין ומתלווה אליו מכתב תחזו- קה של סניף י.בי.מ. מהשימוש הקודם (ףג1א זטזז1.6), תקבל חברת י.בי.מ., שבתחום שיפוטה נופל המשתמש החדש, את הציוד המשומש לתחזוקה שוטפת. חשוב לציין כי מדיניות זו אינה פתוחה לשיקול-דעת של הסניף המקומי של חברת י,בי,מ.: כל עוד מקבל המשתמש את הציוד בתנאים האמורים חייבת חברת י.בי.מ. בישראל לקבל את הציוד לחוזה תחזוקה שוטפת. מדיניות התחזוקה הרשמית הנ"ל של י.בי.מ. גרמה להיווצרותו של שוק בינלאומי לציוד משומש מתוצרת החברה. חברות המתמחות בהחכרת ציוד י.בי.מ. ובסחר בו מכסות את פני המפה בארה"ב ובאירופה, שלא לדבר על מתווכים שונים ומשונים אשר אף הם מוצאים את מחייתם בשוק זה. הכרזות ציוד חדש מטעם י.בי.מ., שינוי בהערכות החומרה אצל משתמשים; סיומם של חוזי-חכירה של ציוד י.בי.מ. - כל אלה הם מקורות או גורמים לקיו- מו ולהתפתחותו של השוק בציוד לשימוש- חוזר. המשתמשים בציוד לשימוש-חוזר אינם דוקא חברות קטנות וצנועות המחפשות דרכים לח- סוך בעלוּת הציוד (הגם שלא חסרים לקוחות שכאלה): נמצא ביניהן את חברת בריטיש פטרוליום (זכרון למחשב 3033); פיליפס בהו- לנד (3051 אי.פי.) ותקליטי סי.בי.אס. בפריז (4331 וציוד היקפי). גודלו הצנוע יחסית של השוק המקומי מחד, והריחוק הגיאוגרפי משווקים מרכזיים של י.בי.מ. (כמו השוק המשותף) מאידך, הביאו גם לריחוקו של המשתמש בכוח בישראל מהאפשרות לרכוש ציוד י.בי.מ. מסדרות שוט- פות, תוך חסכון כספי ניכר וזמן קצר יחסית. נכון אמנם כי אותם גורמים-מבודדים אף הבי- או להיעדר ענין עירני של חברות זרות בהס- פקת ציוד משומש מתוצרת י.בי.מ. לצרכנים מקומיים, אולם, כותב שורות אלה מאמין כי על מי ששוקל רכישת (או חכירת) ציוד י.בי.מ. בישראל, להביא בחשבון את האלטרנטיבה של ציוד לשימוש חוזר. החסכון הפיננסי עשוי להגיע במקרים לרבים למעל חמישים אחוזים (לאחר מכס), וזמני ההספקה הם, במרבית המקרים, קצרים מאלה הנקובים על ידי י.בי.מ. ישראל עבור ציוד חדש. מספר נקודות חשובות מי ששוקל הכנסת ציוד משימוש קודם: א. הציוד יותקן על-ידי י.בי.מ. ישראל ויתקבל על ידי החברה לתחזוקה שוטפת; ב. ההפרש בשיעורי המכס מתבטל במרבית המקרים לחלוטין לאור ההפרש במחיר הבסי- סי (לדוגמה: קונטרולר דיסקים 3880 נמכר. בישראל ב-76,000 דולר + 30% מכס, אר בסה"כ כמעט 99,000 דולר. ניתן להציע ציוד כזה (משימוש קודם) בישראל עבור 55,000 דולר. נוסיף לכך 40% מכס, וסך העלות מגיע ל-77,000 דולר. החסכון 22,000 דולר או כמעט 25%. זאת ועוד: על מחיר י.בי.מ. (ישר- אל) יש להוסיף הובלה, בעוד בדוגמה הנ"ל כולל המחיר הובלה והתקנה של הציוד המשומש עד קבלתו ע"י י.בי.מ. (ישראל) לתחזוקה. ג. חב' י.בי.מ. ברחבי העולם מקפידה על מדיניות שיווק בדוקה והוגנת. במקרה של משתמש הנתקל באיום גלוי (או מוסווה) של השלכות אפשריות על מערכת היחסים (או התמיכה השוטפת בשאר המע- רכת) מצד איש המכירות, עליו להביא זאת מיידית לידיעת גורמים אחראיים בחברה, אשר יעמידו את הדברים על תיקונם. ד. בציוד אלקטרוני עסיקנן: השפעתו של שי- מוש קודם (כל עוד הציוד תוחזק באופן שוטף ע"י י.בי.מ.) איננה קיימת. (למעשה חלק ניכר מהציוד המוחכר ע"י י.בי.מ. עצמה הינו משי- מוש קודם!) ה. למד מנסיונם של חלוצים, אם אינך רוצה ללמוד מלקוחות שמעבר לים: לך אצל בנק לאומי, או תדיראן, או מל"ל, להם מערכות מעורבות של ציוד י.בי.מ. וציוד מתוצרתם של ספקים אחרים. לך אצלם ושאל אותם אם אמנם נפגעו ברמת השירות או בתמיכה שקיב- לו מי.בי.מ. לאחר ש"בגדו" בחברה זו והכניסו אל חדר המחשב שלהם ציוד חילופי או מתח- רה. על מי שעומד להכריע בשאלת הרכישה של ציוד משימוש קודם מתוצרת י.בי.מ. להיות ער לא רק לנקודות העובדתיות האמורות אלא אף למניעיו של איש המכירות של י.בי.מ. העשוי למתוח ביקורת על ההחלטה (או עצם האלטרנטיבה) האמורה. על המשתמש להיות מוכן לא רק לפרט את הגורמים האמורים בפני איש המכירות, אלא לנפנף בדגל המדיניות (הכתובה!) של חברת י.בי.מ. עצמה בדבר התייחסותה לציוד משומש מתוצרתה. המוטיבציה של איש המכירות, כאשר הוא בא לתקוף אלטרנטיבה שכזו, נוגעת בכיסו (ומסבירה את כעסו...). אך האם אמנם היה מצבו טוב יותר לו היה המשתמש בוחר בציוד חליפי? אחרי ככלות הכל, במקרה של התקנת ציוד משומש נהנית חברת י.בי.מ. בישראל (ואיש המכירות "הנפגע"), מתקבולי ההתקנה והתחזוקה של הציוד. 15 | תרגום: מיכאלה זיו בחודש אפריל אשתקד החלו משרד הסחר והניהול הבינלאומי של יפן בשיתוף עם 8 חברות מחשבים מובילות, בפרויקט מחקר במטרה לפתח מערכות מחשב לשנות התשעים. שך הפרויקט, הנקרא פרויקט מחשבים הדור החמישי, יהיה סו שנים. מטרתו "7 חור לפתח מערכות משולבות - תוכנה וחומרה גם יחד - המתאימות לדשומי מחשב עיקריים לעשור הבא, מערכות שהי- פנים מכנים "עיבוד מידע ידע". יתכן והתוצ- אות תהינה מעשיות אך המוקד הנוכחי של הפרויקט הינו מחקר בסיסי ולא פיתוח מוצרים מסחריים. נוסף לכך שהפרויקט אמור להביא את יפן למעמד המובילה בתעשית המחשבים הוא אמור גם לשפר את תדמיתה בעולם. הפרויקט אמור לדחות טענות כי יפן רק מנצלת ידע מיו- בא מחו"ל, מבלי לתרום לתועלת העולם משום כך, הפרויקט מכוון למחקר מקורי ומתוכנן לחשוף את תוצאותיו לקהילת המח- קר הבינלאומי. הייתי החוקר הראשון מחוץ ליפן שהוזמן לבי- קור עבודה ב-16071, המכון לטכנולוגית מחש- בים של הדור החדש, האחראי לפרויקט בגלל אופי הפרויקט, הרשו לי ואף עודדו אותי לדווח על כל מה שראיתי ושמעתי משך הבי- קור ומכאן - דוח זה. 607 ממוקם בקומה ה-21 בבנין משרדים במרכז טוקיו ומארח כעת כ-40 חוקרים, רובם "*בהשאלה" ל-3 שנים ממעבדות המחקר של החברות התעשיתיות - פוג'יטסו, היטאצ'י, אנ.אי-סי., מאצושיטה, מיצובישי, טושיבה, אוקי ושרפ. המכון מחולק לשלוש מעבדות מחקר, האחראיות למחקר בחומרה, תוכנת יסוד, ותוכנה ישומית. בראש המעבדות ד"ר מוּנאק" מי מחברת ניפון טלפון וטלגרף, וד"ר פורוקא" ווא וד"ר יוקוי מהמעבדה האלקטרוטכנית. שתי המעבדות למחקר זא ₪111 נתמכות על ידי הממשלה. מנחה הפרויקט הוא קאזוהירו פוּצ'ו, מן המעבדה האלקטרוטכנית .דש פרויקט מחשבים יפנו-> אהוד שפירא, המחלקה למתמטיקה שימושית. מכון ויצמן למדע, רחובות הדור החמישי. ההיבט המרתק ביותר של הפרויקט עבורי, הוא ההתחיבות לבנות את מערכות הדור החמישי סביב הרעיונות של תכנות לוגי. בדו"ח זה אנסה להצביע על שורשיה והגיונה של התחיבות זו, כולל השלכותיה האפשריות. היות ופגשתי ביפן קבוצה קטנה של אנשים ולא רשמתי הערות תוך כדי הביקור, יתכן וה- דוח אינו אוביקטיבי לחלוטין. צר לי אם פגעתי במישהו או הצגתי בסילוף-מה את דבריו - זאת בודאי לא היתה כוונתי. לסיקור נרחב יותר של הפרויקט אני מפנה את הקורא למאמרו של אוּטַל בכתב העת טחטוזזט] מחודש ספטמבר האחרון. רקע ישת התכנות הלוגית אופינה לאחרונה ל ידי מארטן וַן אמדן, אחד ממיסדיה, כך: > שימוש בלוגיקה כדי להביע מידע במחשב. > שימוש בלוגיקה כדי להציג בעיות למחשב. > שימוש בהסקה לוגית כדי לפתור בעיות אלו. במושגים טכניים יותר אפשר לסכם זאת בשתי משוואות: תכנית = קבוצת אקסיומות. חישוב = הוכחת משפט מן האקסיומות האלו. האקסיומות אוניברסליות, מן הסוג המוגבל, הנקראות משפטי הורן או משפטים מוגדרים. המשפט המוכח בחישוב הינו משפט אקסיסטנציאלי. הטיפוסיות | שבשימוש ‏ הן ההוכחה קונסטרוקטיבית ומספקת ערכים למשתנים מבחינה אקסיסטנציאלית, ערכים אלה מהוים את פלט החישוב. את מקור המשוואות האלו ניתן כנראה למצוא בתורת הלוגיקה וההוכחה האינטואיטיבית, אך הופע- תה הראשונה כגישה מעשית לחישובים היא המשך לאלגוריתם האיחוד של רובינסון ולעק- רון הרזולוציה (הפתרון), שהתפרסם בשנת 5 (8). מספר נסיונות הססניים נעשו כדי להשתמש בעקרון הפתרון כבסיס למנגנון חי- שוב, אך א אלה לא צברו כל תנופה (3). את התחלת התכנות הלוגי אפשר ליחס לקולמר- יאָואר, וַן אמדן וקובלסקי. קובלסקי, בעבודתו ל-ץ1:]! משנת 1974 (5), ניסח את הפירוש התהליכי של הלוגיקה של משפטי הורן. הוא הראה שאקסיומה: אא אם ,3 8.71 וד... והז₪ ניתנת לקריאה כהליך, כאשר הינו ראש ההליך וכל ה-₪ הם גופו. לפי פירוש זה אפשר לק קרוא את האקסיומה כך: כדי לבצע א, בצע ,₪ ..8...,₪ או אפילו: כדי לפתור /, פתור ,₪ .,8 ..,₪ לפי קריאה כזו, הליך ההוכחה הוא ו:מפרש של השפה ואלגוריתם האיחוד מבצע את הפעולות הבסיסיות של הצבת משתנים, בחירת נתונים ובנית נתונים. באותו זמן פיתחו קולמאואר וקבוצתו במרסיי מוכיח משפטים יחודי, שנכתב בשפת פורטרן. השתמשו בו כדי להפעיל מערכות של עיבוד שפה טבעית (9). מוכיח המשפטים, הנקרא פרולוג (פט!טזק) (ע"ש תכנות לוגי) גילם את הפירוש ההליכי של קובלסקי. בהמשך חנכו ון אמדן וקובלסקי את השפה בכך שסיפקו לה סמנטיקה תפעולית: נקודה קבועה ודגם תאור- טי, והראו שכולם שוים (2), בשנת 1976 שהה פורוקווה, כיום ראש מעבדת המחקר השניה של 1607, שנה ב-581. הוא השיג 9 של צילום של... צילום של מקורות מפרש הפרולוג ממרסיי. הוא הביא אותו עימו כשחזר לפוצ'י, הממונה עליו ב-.11:. בעיני פוצ'י נשאו חן פלנר (4) ואחר כך רעיונותיו של קובלסקי, אך הוא לא האמין שיביאו, בסו- פו של דבר, למערכת מעשית. אף על פי כן; הכניס את מפרש הפרולוג, הסיק לפי אינדוק- ציה מה השורות החסרות, ומה הסימנים הבל- תי קריאים, והפעיל אותו - להפתעתו - הוא פעלל במהרה. בשנת 1979 חשבו מספר פקידים מן המשרד לסחר וניהול בינלאומיים ביפן,. שכדאי לפתוח בפרויקט מחקר חדש ומהפכני; כינוהו "פרוי- קט מחשבי הדור החמישי". התיעצו עם מספר אנשים, בעולם האקדמאי ובתעשיה, כולל מונאקאמי בחברת 177א. מונאקאמי המליץ על טוהרו מוטו-אוקה, מאוניברסיטת טוקיו ועל פוצ'י, כאנשים שכדאי להקשיב להם. מה שאנשי המשרד לא ידעו אז (ואולי לא יודעים עד היום) הוא ששלושה אלה בילו שנה ביחד לפני כ-20 שנה, באוניברסיטת אילינוי ב- אורבנה-שמפיין, ועבדו על ה-א-11.1.1/46, לד 4>א. ספר ועדות לא רשמיות התאספו כדי רז לדון באופי של מחשבי הדור החמישי. בו זמנית, התחילו דיונים עם התעשיה לשיתוף פעולה. תחילה הציעו הועדות שמחשבי הדור החמישי ייראו כמו הדוראדו של קסרוקס. ורשת מחשבי הדור החמישי תראה כמו אטרנט (ושחטזטווום) אנשי המשרד !וא לא קבלו את התשובה השמרנית וחסרת המקוריות הזו, אשר עמדה בניגוד מוחלט למטרות המקוריות והחידוש. אף על פי שהתעשיה לא ששה לשתף פעולה בפרויקט שאפתני יותר, המשרד לא ויתר וה- קים ועדה גדולה בראשות מוטו-אוקה, ונתן הוראות ברורות להציע משהו מהפכני יותר. זאת היתה הזדמנות חד-פעמית לבעלי החזון. פוצ'י ואחרים במעבדה האלקטרוטכנית, שהיו חשופים לתכנות הלוגי, הציגו את דעותיהם לגבי המראה הרצוי של מערכות מחשבי הדור החמישי: שייראו אינטלגנטים, ידידותיים ובעיקר שיהיו מתוכנתים בלוגיקה פרדיקטיבית. הצעד הראשון היה לקבוע את ישומי היעד של פרויקט הדור החמישי. לאחר כמה דיונים, הועדה הסכימה ליעד של פיתוח "מערכות עי- בוד מידע ידע" שפירושו, בערך, אינטלגנציה מלאכותית שימושית. הצעד הבא היה לבחור את הכלים; תחילה היו תומכים נלהבים לליספ (קצו.1). ליספ היא שפת תכנות מצליחה, עם קהל משתמשים מנוסה בארה"ב. מאידך, פוצ'י וקבוצתו מן המעבדה האלק- טרוטכנית היו משוכנעים ביותר שהתכנות הלוגי הוא כיוון מחקר מבטיח יותר. הם השתדלו מאד לשכנע את שאר חברי הועדה לבסס את פרויקט הדור החמישי על התכנות הלוגי. אנשי משרד הסחר עודדו גישה זו היות ולא רצו ללכת בעקבות הזרם הכללי של מחקר מדעי המחשב בארה"ב, התקשו להתגבר על חששות עמיתיהם מנקיטת צעד כה נועז בת- חום בלתי ירוע זה. גורם קובע היוו מספר סטודנטים מאוניברסיטת טוקיו. הם התלהבו מאד מפרולוג, והדביקו בהתלהבותם גם את מוטו-אוקה - יושב-ראש הועדה. ההצעה שהתגבשה - לפתח מערכות מידע ידע על בסיס התכנות הלוגי - היתה שאפתנית; נגד זרם המחקר במדעי המחשב בארה"ב, (ראה גפג), וסיפקה קרקע פוריה למחקר מקורי. ערך באותו זמן קיימו כינוס בינלאומי, ל לדון ב"מערכות מחשבי הדור החמיישי" בכינוס זה, שהתקיים באוקטובר ואַפו, גילו את התכנית היפנית (7), וביקשו תגובות מחוקרים ידועים וחשובים. התכנית, כפי שהוצגה בכינוס, היתה די רופפת, בהתאם למסורת היפנית להשיג הסכמה כללית כמעט בכל מחיר. כתוצאה מכך, היא עוררה תגובות די מעורבות מן המערב. היו כאלה שהרחיקו לכת ואמרו שלא היה בה כל תוכן טכני. אך למרות שאד פייגנבאום אמר להם לזנוח את תחבולת התכנות הלוגי, היפנים המשיכו בתכניתם. באותו זמן הייתי מודע רק למסמכים הרשמיים שהפיצה הועידה, אך חשתי בדרמה שהתרח- שה מאחורי הקלעים. ראיתי שהתכנית הזכי- רה מכונות לתכנות לוגי, מכונות ליספ, מכונות משנה מופשטות להדפסת נתונים, מכונות בסיס נתונים יחסית,מכונות וון נוימן חדישות, אך ראיתי גם שמאמרי המחקר שהוצגו בכינוס הציגו תמונה שונה במקצת, ממוקדת יותר. התמונה התבהרה כאשר הוקם 16001, בניהולו של פוצ'י. בתירוץ של הגבלות תקציביות, כל המיותר הושמט והתגבש פרויקט מחקר ברור והגיוני: לבנות מחשבים מקבילים, אשר שפת המכונה שלהם תהיה מבוססת על לוגיקה פרדיקטיבית של משפטי הורן, ולשלב אותם עם מכונות בסיס נתונים. כאשר גם תיאור הנתונים ושפת השאלות יהיו מבוססים על הלוגיקה של משפטי הורן. הישומים המשוכללים של 41, אשר נותרו מן ההצעה המקורית, משמשים כ"עמוד האש" הנותן הצדקה אמיתית לבנית מחשבים מהי- רים יותר וטובים יותר; אך אף אחד ב-1001 אינו משלה את עצמו שתוך 10 שנים יפתרו את כל הבעיות הבסיסיות של 41 - הרושם שאפשר לקבל מקריאת ההצעה המקורית של הדור החמישי. מצע התכנות הלוגי היפני מאבק למקד את פרויקט הדור החמישי בתכנות לוגי היה בעיקר מאבק פוליטי, [אר היתה מאחוריו אידיאולוגיה ברו- רה. ההגיון מאחורי ההחלטה היפנית הוסבר על ידי פוצ'י בכינוס ה-82 !6% בדאלאס, באוקטובר אשתקד. להלן טיעוניו העיקריים: לפני שהחלו בפרויקט, הועדה סקרה ובדקה ענפים שונים במדעי המחשב, ביניהם הנדסת תוכנה, בסיסי נתונים, אדריכלות מחשבים ואינטליגנציה מלאכותית. חיפשו את הכיוון בתחומי מחקרים אלה, או במילים של אלן פר- ליס "לאן מובילים שיפועי מדעי המחשב?". התוצאות גילו - לדברי פוצ'י - שהכל מצבי- עים לכיוון אחד: תכנות לוגי; שרעיונות הת- כנות הלוגי יכולים לאחד חידושים אחרונים בכל התחומים האלה; שתכנות לוגי הוא "החוליה החסרה בין הנדסת ידע ומבני מחשב מקבילים". מימצאי הועדה היו: > בתחום הנדסת התוכנה, עבודות אחרונות מדגישות יותר ויותר את חשיבות הפירוט וש- פות פירוט. לוגיקה סמלית מקובלת כמעט בכל מקום, כפורמאליזם המתאים ביותר לפירוט בעיות. משימת הפירוט והאימות קלה יותר כאשר הפירוט והתכנית משתמשים באותו פורמאליזם. עבודה בשינוי תכניות מתחילה מתכנית ברו- רה אך אולי בלתי יעילה, והופכת אותה, תוך שמירה על דיוקה ונכונותה, לתכנית יעילה יותר המובעת באותו פורמאליזם. רוב המחקר בשינוי תכניות נעשה בשפות פונקציונאליות אך התרחב באופן טבעי כך שיכלול תכניות לוגיות. * בתחום בסיסי נתונים ניתן לראות את התכב- ניות הלוגיות כהכללה של בסיסי נתונים יחס- יים. שפת תיאור הנתונים בבסיס נתונים יחסי שווה לתכניות לוגיות ללא אקסיומות מותנות. התברר שהלוגיקה של משפטי הורן משביעת רצון גם כשפת שאלות וגם כשפה לתיאור מגבלות שלמות. אפשר לראות תכניות לוגיות כהכללה הפחות כללית מכולן, של שפות תכנות פונקציונאליות ושל בסיסי נתונים יחסיים. > בתחום של אדריכלות מחשבים, חקרו שפות שתאפשרנה להתגבר על צואר הבקבוק של וון נוימן. שפות אלו נקראות "הצבה יחידה" מאחר ולכל משתנה בתכנית כתובה בשפה זו ניתן לתת ערך רק פעם אחת משך ביצועה. תכנות לוגי מספק מסגרת נקיה לתכנון שפה של הצבה יחידה. * באינטלגנציה מלאכותית, אחד התחומים הפעילים כרגע הוא מערכות מתמחות. מער- כות אלו, אשר עד כה נכתבו לרוב בליספ, כול- לות בסיס חוקים מחולל מסקנות. החוקים בב- סיס החוקים הם בעיקר מן הסוג: 4 אם ,8 וד.8, ו... וד,8, ומחולל המסקנות מפעיל מנגנון דרוקציה דומה לזה של פרולוג. תחום חשוב נוסף במחקר ה-1 הוא עיבוד שפה טבעית. את שני הדקדוקים האָטריבוטיב- יים המורחבים שהומצאו לניתוח תחבירי של שפות טבעיות ניתן לראות כווריאנטים סימו- ניים של לוגיקת משפטי הורן'. טיעון חשוב נוסף הוזכר בהרצאתו של פוציי; רוב הבעיות בהנדסת תוכנה כרוכות ב"מטה- תכנות: פיתוח תכניות המטפלות, מנתחות ומ- 7 שנות תכניות אחרות. המאמץ בביצוע מער- כות של מטה-תכנות עומד ביחס ישיר למורכ- בות בתחביר והסמנטיקה של יעד שפת הת- כנות. בטווח ארוך, שפות התכנות שתישארנה בשימוש הן בעלות סביבת תכנות טובה יותר. לשפות של תכנות לוגי יש תחביר פשוט, סמנטיקה פשוטה והן בעלות כושר התבטאות מספיק כדי להפעיל סביבת תכנות משלהן. דוגמה קיצונית של הגישה ההפוכה היא ג הווה 1607 הוקם בחודש אפריל אשתקד. כל החוק- רים שהתאספו למדו, דבר ראשון, בקורס מזו- רז תכנות בפרולוג. מטרת הקורס היתה ליצור צוות מחקר מלוכד. אף על פי כן עדיין מצאתי מספר תומכי ליספ נאמנים. אפשר להתווכח אם מוטב לחשוב ולתכנת בליספ או לחשוב ולתכנת בפרולוג. אך שניהם ודאי עדיפים על חשיבה בליספ ותכנות בפרולוג. לכל חוקר וקבוצת מחקר ב-1601 נושא מחקר לטווח ארוך ונושא לטווח קצר. המשימות קצ- רות הטווח קשורות בדרך כלל במכונות ה-081 - מכונת ההסקה הסדרתית האישית. פיתוח מכונה זו הינו היעד המידי של 1607. המכונה מקבילה בפרולוג למכונות הליספ. מצפים שהיא תספק התקני מימשק למשתמשים שאפ- שר להשוותם למכונות הליספ. כן מצפים שי- היו לה 2-1 מגה-ביטים של זכרון אמיתי, ושת- בצע כ-א20 1.125 (הסקות לוגיות בשניה).: שלוש הקבוצות מחלקות את העבודה כך: הקבוצה הראשונה, בראשותו של מונאקאמי, מתכננת את חומרת ה-251. הקבוצת השניה, בראשותו של פורוקאווה, מספקת את הפירוט הפונקציונאלי של שפת המכונה של ה-]75 (שפת הגרעין של הדור החמישי); שפת הגר- עין משתמשת ברעיונות של מכונת הפרולוג המופשטת של וורן (12). הקבוצה השניה גם מפתחת את המהדיר מפרולוג לשפת גרעין. הקבוצת השלישית, בראשותו של יוקוי, מתכננת ומפעילה את מערכת ההפעלה של ה- 1, מערכת החלונות שלה וסביבת התכנות שלה. פיתוח ה-751 נחשב בעיקר כתרגיל חימום, להביא לכך שהחוקרים השונים יכירו היטב את תפישות התכנות הלוגי תוך נסיון עצמי. מכונת ה-251 תשמש גם בכלי מחקר, עליו יופעלו 1. ואמנם, מערכת ה-פרולוג-סו, כוללת מתקן למקרו"הרחבה המתרגם דקדוק שאינו בהקשר לת- כנית לוגית הפועלת כמנתח תחביר מן הסוג של ירי- דה חוזרת (ז6-66000ווחטסטז). מכאן, המשימה של ביצוע מנתח תחביר בפרולוג אינה כרוכה בהרבה יותר מאשר ניפוי טעויות מן הדקדוק של השפה אותה רוצים לנתח. 2. (566000 זט טשח6ז6/ח1 [ַגּטוּשַס.] - הסקות לוגיות בשניה - צורה מהודרת לומר קריאות הליכים בשניה בפרולוג. לדוגמה, מיקרו פרולוג' (6) ל-2-80 מבצע בערך ס2ו 1185; מפרשי פרולוג הכתובים ב-6 עבור ה-אג אמורים לרוץ מ"ו עד א3 1.155; פרולוג ווטרלו רץ בערך 258 1.188 על מכונות 1א18 גדולות, פרולוג סו מהודר (1) רץ 30% 11188 ב-2060 -צ65ם זאד5, והינו הפרולוג הטוב ביותר הנמצא בשימוש ביום. 8 ישומי פרולוג, אשר ישפר או יחליף את ה- 0, כרגע בשימוש במכון. הביקור מאמץ להגביר את ההתענינות ושיתוף | הפעולה הבינלאומי בפרויקט הדור החמישי, 1607 תזמין מדי שנה 5 חוק- רים העובדים בתחומים קרובים לפרויקט. ביקורי היה חלק מתכנית זו. שהיתי 5 שבועות ביפן, מתוכם 4 ב-1601. משך הביקור הרצא- תי על נושא מחקרי, הוצג בפני מחקר 16071 וניהלתי שיחות עם חבריו. רוב הזמן עסקתי במחקר שלי תוך שימוש במתקני 1607. השלמתי תכנון לתת-קבוצה עצמאית משפת התכנות פרולוג קונקרנט, הפעלתי עבורה מפרש בפרולוג, ובחנתי מספר תכניות בפרולוג קונקרנט שכתבתי קודם לכן בישראל כניסוי מחשבתי. התוצאות מדווחות (10). כן עבדתי בשיתוף עם א. טקאוצ'י, ממע- בדת המחקר השניה, יחד הפעלנו מערכת חל- ונות פשוטה בפרולוג קונקרנט. קבלת הפנים שלי ב-1601 היתה חמה ועד כמה שידוע לי, ניתנה לי גישה חופשית לכל המחקר שהתנהל במכון. תרומתי העיקרית במשך הביקור קשורה לביצוע רבדעיבודים 8חוא35]-1ז!טוח במכונת ה-51?. בתכנון הראשוני, רב-עיבוד נעשה באופן קונוונציונלי. כתוצאה מהמחקר שערכתי ב-16071 ומשיחותי עם חב- ריו, קיימת אפשרות שמכונת ה-]75 תבצע יצירה, תזמון (סינכרוניזציה) ותקשורת של עיבוד באופן יותר מתאים לתכנות לוגי, כפי שנעשה בפרולוג הקונקרנט. עתוד המשך לתרגיל החימום - הפעלת ה-751 ב: הנסיון שנרכש מן ההפעלה הראשונה ייושם לתכנון ה951-סופר, האמורה לה- יות מכונת פרולוג אישית חזקה יותר ויש להניח, מתוכננת טוב יותר. במקביל תיבנה מכונת בסיס נתונים על בסיס לוגי שתהוה מימשק למכונות ה-951, כנראה בעזרת חרי- צים שיתוכננו במיוחד במשטח הגב של ה-081. המטרות והתכניות רחוקות-הטווח של פרויקט הדור החמישי מתוארות בדיווחם "קווי יסוד לתכניות המחקר והפיתוח למערכות מחשבי הדור החמישי", מחודש מאי 1982. התכניות כוללות פיתוח מערכת לתפקידים הבאים: * פתרון בעיות והסקה. > ניהול בסיס-ירע. > מימשק אינטלגנטי. במערכות הדור החמישי, המנגנון לפתרון בע- יות והסקה מקביל ליחידת העיבוד המרכזית ולזכרון ראשי במחשבים של ימינו; מערכת ניהול בסיס הידע מקבילה למערכת הקובץ והדיסק של היום; ומימשק אינטלגנטי מקביל לפעולות קלט/ פלט חיצוניות. שפות תכנון מערכות, תיאור נתונים ושאלות יתבססו על לוגיקה פרדיקטיבית, מכונת היעד תבצעוח 100 עד 16 1.175, ותהיה מורכבת מעד 0 רכיבי עיבוד. למערכת ניהול בסיס הידע תהיה קיבולת של 081000-100 . מערכת המי- משק האינטלגנטי מכוונת לאוצר מילים של עד 0; 2000 חוקי דקדוק, ודיוק של 99% בני- תוח תחבירי בשפה טבעית כתובה; מערכת לזיהוי קול המסוגלת לזהות עד 50,000 מילים בדיוק עד 95% ; ומערכת גרפית המסוגלת לאחסן ולהשתמש בעד 10,000 יחידות של גרפיקה ומידע תמונות. למספרים אלה יש להתיחס בספקנות-מה, היות והם מייצגים יעדים אשר יושגו רק בעז- רת אמצעים שאינם מוכרים כיום. אינני סבור שנוכל לדעת באיזו מידה יעדי המחקר האלה ברי-ביצוע לפני שהפרויקט יתקרב לָסיומו. כחלק מהנסיון ליצור אווירה של שיתוף פעו- לה סביב הפרויקט, ועל מנת לפתוח מחקר במדעי המחשב ביפן בפני הקהילה המדעית בעולם, מתכננים פירסומו של כתב עת אקדמי בינלאומי. אחד השמות המוצעים "כתב עת לטכנולוגיה של מחשבי הדור החדש". כתב העת יפנה למשתתפים מחוץ ליפן, וכנראה יפרסם מחקרים על כל הנושאים הקשורים למבני מחשב, שאינם של וון נוימן; שפות תכנות ישומיות ולוגיות ואינטלגנציה מלאכו- תית. הדרך היפנית שה להבין ולהעריך את הפרויקט היפני , | ללא הבנה מסוימת בתרבות היפנית. אני בודאי אינני מוסמך לדבר בנושא זה, אך חמישה השבועות שלי ביפן נתנו לי אפשרות לזרוק מבט חטוף לתרבות זו. גורם מפתח המשפוע על פרויקט הדור החמישי הוא שאיפת היפנים להסכמה כללית, ונטיתם לשיתוף פעולה ומאמץ קהילתי. לכן היוו ההתיעצויות בנושא צורת הפרויקט תהליך ארוך ומיגע, אך ברגע שהושגה הסכמה כללית, הפרויקט היה די יצוב, וההמשך אונו תלוי כל כך באדם מסוים. הנטיה להישאר עם הקהילה יכולה להוות גורם מעכב במה שנוגע למקוריות ויצירתיות אישית, אך הדבר בעל ערך רב כאשר מטרות המחקר הוגדרו בבירור, וכבאשר השגתן דורשת שיתוף פעולה ותיאום. לכן אני מאמין שקבוצת "מוחות" יפניים העובדים יחד עשויה להגיע לתקשורת ולשיתוף פעולה אפקטיביים יותר מאשר קבוצה אמריקאית דומה. היבט חשוב נוסף הוא ההזדהות העמוקה של העובדים היפנים עם חברתם ועבודתם. הזדהות זו חזקה יותר במקום עבודה בעל אנרגיה גבוהה כמו 1601. באירוע "ספוג אלכוהול" אנשים הזכירו, בצחוק למחצה, פולחנים יפניים מסורתיים שהם עלולים לבצע במקרה והפרויקט ייכבשל. מסירות זו משתקפת גם בשגרת היומיום הנשגבה פחות. לא פעם רואים שכירים עוב- דים ב-601! עד שעה 9-8 בערב. איננו מתרשמים במיוחד ממראה סטודנטים עובדים בצורה כזו, אך אנשים אלה שכירים, בעלד משפחות, ולפעמים מחכה להם נסיעה של שעה ויותר הביתה. חברה אמריקאית המנסה להקים קבוצת מחקר באיכות גבוהה, צריכה להתמודד מדי יום עם הסיכון שחברה המשלמת יותר או הממוקמת טוב יותר תמשוך אליה את חוקריה. כתוצאה מכך תכנון סגל לטווח ארוך הוא בלתי אפשרי והעדיפות ניתנת לפרויקטים קצרי-טווח, שימשכו את תשומת לבם של החוקרים המבריקים יותר, לפחות משך זמן מסוים. מצד שני, המשרד לסחר וניהול יכול לסמוך על כך שהתשתית האנושית המתפתחת ב-1601 - צוות חוקרים מאומנים בטכנולוגיה חדשה, היכולים לתקוף את כל היבטי התכנון, הבניה והתכנות של מחשב חדש - מוצקה כמו הבנין בו שוכן '1607. מסקנות אנשים המאמינים שקידום ומהפכות מדעיים בלתי ניתנים לחיזוי מראש, יחשבו כי פרויקט של מהפכה מתוכננת כולל סתירה פנימית. אך לפעמים האידיאולוגיה חייבת לוותר למציאות: הפרויקט היפני מתוכנן היטב ומהפכני. הפרויקט אומנם לא המציא את התפישה של התכנות הלוגי, אך הוא בהחלט הראשון, ואולי היחיד היום, שתפש את הפוטנציאל העצום הטמון בגישה זו, ואסף את מסת המשאבים החיונית הדרושה להפעיל אותו בהיקף גדול. יימות מחשבות ונסיונות בכל העולם , בתגובה לפרויקט הדור החמישי, אך נדמה לי שהקרב כבר הוכרע. ההצלחה העתידה של הפרויקט לא תבוא מסכום הכסף שיושקע בו, וגם לא ממספר האנשים העובדים בו, ואפילו לא מהצטינותם של אנשים אלה. ההצלחה תבוא מהחזון ההגיוני והמלוכד של מנהיגיו, מההתלהבות הכנה שהם יוצרים ומדרך המחקר המבטיחה בה בחרו. כל תגובה לפרויקט עשויה להתאים לסכום בכסף או למשאבים אחרים המושקעים בו, אך לא תצליח ליצור אותה הרגשה של כיוון ומסירות אשר מלכדת את פרויקט הדור החמישי. דוגמה אחת היא התגובה הבריטית שעיקר דבריה "הבה נמשיך במה שאנו עוס- קים היום, אך עם יותר כסף". כסף יגביר את קידום המחקר, אך לבדו לא יוביל לדור חדש של מחשבים. פרויקט הדור החמישי חייב להתמודד עם שתי סכנות: האחת - שההצלחה תבוא מאוחר מדי - השניה - שההצלחה תבוא מוקדם מדי. אם מספר שנים תעבורנה לפני שתושגנה תוצאות מעשיות מהפרויקט, יתכן ויוחלט לפרק את 07 בצורתו הנוכחית, ולהמשיך את מחקר הדור החמישי במעבדות המחקר המעוגנות בתעשיה, מהן באו חוקרי ה-1601. בגלל התפקיד הקריטי של מנהיגיו, פירוש הדבר - מותו המעשי של הפרויקט. אם הפרויקט יצליח מוקדם מדי, התעשיה עש- ויה להבין שמה שקורה ב-1601 הוא "חם" ויגבר הלחץ להפוך את פרויקט הדור החמישי לפרויקט מסווג. דבר זה יחתור תחת כוונתו המקורית של המשרד לסחר ולניהול להעלות את מעמדה של יפן בעולם ולשקם את תדמי- תה. היות והפרויקט הוכרז כרגע כפרויקט פי- תוח, המבקש שיתוף פעולה בינלאומי, צעד כזה עלול להיחשב כמעילה באימון, ניצול ידע מבחוץ מסוג גרוע יותר מזה בו האשימו את יפן בעבר. ספרות = .הזוסזש] .21 .1 ,זע .1 (תשטוס .2 .כ במשזזם א .כ .11 .12 מ בזושזטקן .א 6 *'זטצ/) 10 - והשוצע5 125605 6וז חס 01.00 1 1 ]0 זת6וחזז3ק126 . זזסק15:6 [63והתסשיך .השזטטהו 6‏ ]0 ץזופזטצוה! 1‏ .שסתשק!|שזה[ .1 .0001ז20) -וא1 אסא .4 .₪ שחה ה66 הג .11 .וא -פסזק 3 4% 10816 6016216ז 01 8116 וח6> שודך -6קהטפחג] פַהווחוחגז .ז0ט0ז26) ,23:733-742 4021 1/6 ]0 [4מזווס? .176 -ח66ז) |[00766 .6 5 3 45 חסוזט[50שז עס אחוצסזק וחשזס6ך .עחוז6 ופח3 תסוזצשטף זס) .(מסזו60) שוחסו1א .כ] שת זט?|6]א .₪ ה[ 5 פ%א>*>שספהק ,1 שסתשש!]6ומ1 | 106/16 .תקזטטתוש .סז ץזופזשצות11 תקזטסהו0 .19 ואט |[ שו ) 4019515 [6ושזסשו/1 4 מסוזקוז6 -0ז?] זס] שש10ַ1.0 4 :שה 110 ]0 (1 50/6 גו 100685 שתוזם!ווקוו10א מ מוחשזסשו17 קתוע .1/0001 [וסווח ה 1]7א .174-258 זסק6 |64והת66ך .2 .1.40 ששת6ם!!!6זח1 א 0 .4 0061 שקה טק חג] פחורתוחהזקסזק ג 38 שוקס! 6016316ז -569 >שטָבק .74 שו17706633 תסווטוזס]] הן . ה 6זטז5וח, .101!300]-תוזסא .574 .]א 60 אמגז ששתשזש]שץ זו וחוג זז" .1.002 1800 - סזסו1ה ול -חס.1 ..1.10 45%0014165/ קחווחוההזקסז? סוקס.1 .1 .חס .1 זש באס-סזסוא ך -סזק חסוז4וחזס]תו 6קשט[אוטחא זס] שקח4[!6) זו תס וזסק6ז צֶזטחווחו(שזק) %וח916צ% קתופפסס (5וה%16ץ5 ז6!טקוח60 הסווהזטתטע ששמשזש] מס ]₪מסוזם תושוחת ]0 5קתושששסז] ה[ .5316 | זש]ווקוחס) מסווםזשת) ו תס .1 .110 .1-85 6שגק .חספהוס0 0 .4 .1 תסוזט]650ז 106 חס טוקס[ 66ותשוזס שחותטב1א / ש|קוטחחחק צְזהטחב .12:23-41 ]4060 שטוו ]0 ]שמזווס? .165 7 10/1100 וש טסתשזש] 1041 :שסוסז ששתטקו![16ה1'₪ שקטסז2) ,תסק6] |השותתטטך .זט וח16ק56 . צתוותט.9611!6-1זג1א . ט|[טוש וו ה .15 .0זוק504 .ץצ .₪6 -זו ו 8 קָס]סז?] וחשזזוו66מסי) ]0 5/0561 -זשוטזכןז) שזט!וזצה] - 16021 .118-003 זזסק6 661641 -7166000[0 זטזטקותטי) הסוז8ז6ה26) אש זס] 4 ,ץזהטח3! .9 .ח06וח] הגט .11 .1 .ת0ו5661 15חטצ-] 400 >אשצ זוחטוח וס 1)) זששצוט א = קוזווהתקטזקָסז'] | סוּקָס.] .12 .חטזזג ו .כ .11 .6ושג 1776016006 שמו!וקחזס) - קסוסז?1 קתוותשתזש!ק חי -5וקםזקָ70?] 1.06 1 זחטוחזזגק26] ,40 396 סק46 |ג6והתטשך -חו0 ]0 ץזופתטטות(! ,6סח6םו![6זת1 [1110614 4 .7 , תעזטס - ורוו סקר צרכנים ואיתור נושאים ובעיות הדורשים פתרון על פי החלטת ההנהלה, במגמה לאתר את הנושאים והבעיות הדורשים עיון ומתן פתר- ונות ולצורך שיפור תפוקת מערכות המחשבים והתוכנות שברשות החברים, תוכנן ועוצב שאלון באמצעותו אנו מתכוונים לערוך סקר, שממצאיו ונתוניו ישמשו את מאגר המידע הבסיסי החיוני לתכנון וגישה לפתרונות אפשריים, לבעיות קיימות ולנושאים עתידיים שידרשו טיפול ופתרון מרכזי בסיוע אמצ"י. ממצאי הסקר יאפשרו לנו להתמקד בבעיות האמיתיות ולכוון את שירותי הסיוע של חברת יב.מ. בישראל בכל הכרוך בחומרה, תוכנה והדרכה למשתמשים. סקר זה יערך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל-אביב ויהווה בסיס התחלתי חשוב להגדרת הבעיות ולתכנון שירותי הסיוע על בסיס מדעי ומקצועי. המחשב כמכשיר להגברת האמינות במינהל רב-שיח בנושא בטיחות ובקרת מערכות מידע התקיים בסדנת ניהול שאורגנה ע"י אמצ"י. מנחה הדיון היה מר גדליהו פליישמן ממל"מ, ונשאו דברים: אריה שמש - מל"ל, רוג'ר ברקי - בנק דיס- קונט, ד"ר ניב אחיטוב - אוניברסיטת תל-אביב ומיכאל לביא -מתף - הבנק הבינלאומי הרא- שון. ד"ר ניב אחיטוב עמד על המאפינים של טכנולוגיה מודרנית בענ"א: > תקשורת נתונים. > ריכוזיות נתונים. > תנועות אוטומטיות. על מנת להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים אלו, הגורמים בעיות רבות למבקר ענ"א, יש צורך בכלים מתאימים שיענו על המטרות הבאות: > בקרה מונעת. * בקרה מגלה. > בקרה מתקנת. באופן גס ניתן לחלק את הבקרות לשני תחו- מים: א. בקרה אדמניסטרטיבית - לדוגמה, הפרדת סמכויות בין בעלי תפקידים. ב. בקרה שתולה במערכות - הן בתוכנה והן בחומר. מר רוג'ר ברקי, המכהן כנשיא איגוד מבקרי ענ"א, הדגיש את החשיבות של הכרת הכלים העומדים לרשות מבקר ענ"א. הוא סיפר מנסיונו בבנק דיסקונט, בו מבוצעת השוואה בין מהדורות של תכניות וניתן לראות את השינויים שבוצעו בפועל. הוא תאר כלים לביקורת ענ"א, כגון +דז, חבילות תוכנה ו"זצטד 4. כן, הדגיש את חתירתו להקמת "בנק- דמה" שיוכל לבצע את כל פעולות הבנק, כולל פעולות בין-בנקאיות. מר אריה שמש דיבר על נקודת הראות של לשכת שירות. הוא חייב השתתפות של המש- תמש במהלך פיתוח התוכנה, על המשתמש לבצע את הביקורת של המוצר אותו הוא עומד לקבל ולא להסתמך על הספק. כן, הדגיש את חוסר המודעות של לקוחות לנושא של ביקורת ענ"א. מר מיכאל לביא, המשמש מבקר ענ"א שנים רבות, דיבר על תפקידו של מבקר פנימי - שמירת הנכסים של הארגון. עליו לבדוק קיום נוהלים וביצועים; האם יש הפרדת תפקידים, שלמות נתונים וכו'; כל זאת בעזרת כלים מתוחכמים העומדים לרשותו. הויכוח הקיים בין מבקרי ענ"א לארגון קשור בתכניות/ מערכות בפיתוח. מה מעורבות המבקר בפיתוח? הדרישה למערכת בטוחה במאה אחוזים יכולה להתקיים אך ורק במחיר אובדן המערכת ואי הפעלתה, אך מצד שני, חוסר כל דרישות מצד המבקר מהווה סיכון רב. ה"זחוסק חטצט 164% לא יכול להיקבע ע"י המבקר או המשתמש אלא ע"י הארגון, הנהלת הארגון או כל גוף אחר שהוסמך על ידה. לדעת מר לביא, על המבקר להציג את דרישותיו לצוות המפתח כמו כל משתמש אחר ולאחר גמר הפיתוח לבצע ביקורת. אם דרישותיו אינן נענות עליו לפעול כמו שאר המשתמשים. מבקר המדינה הישראלי, שלא כעמיתו באר- ה"ב, מחזק דעה זו בדו"ח שנתי על מינהל מקרקעי ישראל. הוא כותב: "לדעת הביקורת דרוש שהמבקרים לא ישותפו בהחלטות על ביצוע, כתוצאה מכך עלול להיוו- צר מצב בו יצטרך המבקר הפנימי לערוך ביקורת על פעולות שהוא או הכפופים לו היו שותפים לביצועו". האחריות להכנסת דרישות המבקר, לדברי מר לביא, חלה על יחידת המחשב. מנהלי יחידות מחשב חייבים להיות מודעים לכלי הביקורת הקיימים ולחשיבותם. יחידת המחשב, באמצ- עות הכרת הכלים, יכולה להוסיף בדיקות רבות גם אם לא נדרשו ע"י המבקר ולהעלות את רמת האמינות של המערכות. יתכן ויחידות מחשב גדולות יכללו מבקר ענ"א או קבוצת מבקרים בתוכם, כדי לענות על האתגרים הטכניים אשר בדרך כלל אין מבקרי ענ"א מצליחים להתמודד איתם. דוגיטל מבריזה על מערכת 6660/58 06 ) חברת דיגיטל הכריזה בינואר השנה על מער- כת המחשב 04168 4 א1/5ח666. מערכת זו מאפשרת לראשונה למחשבי ה-א הקשו- רים ב-ז6ח266] להתקשר לרשתות תקשורת של ]אחז (4א5). המחיר הבסיסי של צץגש60306 526,995, כשמחירי רכיבים המתאימים למערכת ולמ- חשב נעים בין 5550 ל58,5007. תאריך אספקה משוער - מרס 1983. דיגיטל הכריזה על מערכת ,03068 במאי 2, בו-זמנית עם הכרזתה על 20486 66061 צ]. בעתיד יאפשרו ביצועי ה7ץ0316%8 תקשו- רת של מחשבי ה-11-כץ וה-[החסוצצ6וסזק גם לרשתות 4 5%. המערכת מכילה |001? ותוכנה. מערכות הקשורות ל-ץ8א6316 דרך זשחסטכ יכולות לגשת לפונקציות ה-7ץ8א0316 באמצעות שג- רות תוכנה אופציונליות. ע"י בחירת השגרה המתאימה, יכולים המשתמשים להגיע לתצורה היעילה ביותר של קשרי מערכת, על מנת לעמוד בדרישות הישום הספציפי. התכניות כוללות ניהול רשת, יכולת עבודה כתחנת ‏ 8₪1!5, עבודה אינטראקטיבית כתחנה 3270 ומימשך לתכניות המשתמש. צְהאו2810) 4 266061/58] כוללת את רמות הי- שום של 4 א8 2660617 ופונקציות ניהול מער- כת. ה"ִעְגא6ו03 מתוכנן כך שיופעל ויתמוך מכל צומת ברשת וחטטט. מרכיב ה-(815) ץזוחם 100 ש6וסוח6א מאפשר שיגור טס( למחשב 1א18 כאילו מתחנת א5 מרוחקת. תכונת ה-₪15 ניתנת לשימוש אף לעדכון בסיסי נתונים והעברת קבצים. המערכת עברה ניסויי שדה יסודיים באתרי ניסוי משך 6 חודשים. התברר שמשתמשים הרגילים לרשת /א5 לא התקשו בשילוב ה- 020100 בביצועיהם, ואילו משתמשי 60901 יכלו להוסיף בקלות את ה-א5. ההתאמה לביצועים החדשים היתה מהירה וקלה ביותר. ישומי מחשב חדשניים איל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה מודיע על כנס עיבוד תמונות, גרפיקה, והכרת צורות שיתקיים בקמפוס אוניברסיטת. בן- גוריון בנגב בימים שני ושלישי, כ"ה-כ"ו בסיון תשמ"ג (7-6 ביוני 1983). הכנס יעסוק בנושאים של ניתוח ויצירה של תמונות מחשב. מחשבים בשירות הרפואה ו. וויוס, פרופ גרשם זיצ'ק, מרכז המפרי לרפואה ניסויית ולחקר הסרטן. ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים. המחשב וכבד האדם אבחנת מחלות כבד האדם נשענת כיום בעיקר על ניקור הכבד. פרור רקמה המוצא מן הכבד, נחתך לפרוסות בעובי 6 מיקרומטר. חתכים אלה נבדקים באמצעות מיקרוסקופ לצורך האבחנה. מתוארת בזה שיטה לסריקה מחשבית של חתכים אלה, לשם ניתוחם הכמותי. ו . מונת רקמת הכבד מצולמת מבעד | ף ל< 5 א | | למיקרוסקופ, בשחור לבן, על שיקופית. : - . 3 2= = השיקופית נסרקת ע"י מצלמת טלויזיה : - בפיקוח מחשב. המחשב דוגם בכל תמונה 400 שורות, כאשר כל שורה בנויה מ-400 נקודות. בכל נקודה נדגמת עוצמת האור ומתורגמת, באמצעות מהפך אנלוגי-ספרתי, למספר הנע בין 0 ל-255. בדוגמאות שיובאו להלן 0 מיצג לבן, 255 שחור ויתרת המספרים, את גוני הא- פור בין שני ערכים קיצוניים אלו. הסריקה מבוצעת בפיקוח המחשב. התכנית | מכתיבה את הקואורדינטות בהן תידגם עוצ- מת האור. המצלמה דוגמת את הנקודה, מתר- גמת את עוצמת האור למספר אשר נשלח למחשב. לאחר שהמספר אוחסן, מכתיב המחשב זוג קואורדינטות חדש לדגימה נוספת וחוזר חלילה. בכל עת מאוחסנות במחשב 5 שורות עוקבות של נתוני תמונה. 5 השורות הראשונות נועדו לתכונות המשפרות את אי- | כות התמונה, כגון סינון רעש. תכניות אלה | סורקות בדרך כלל 8 נקודות שכנות | הנתונה, מסיבה זו הן דורשות מאגר של 3 שו- / 1 ( / | לוכודה לנקו | התורנית, היא משמשת לזיהוי גבולות ופרטים | בעלי משמעות אבחנתית. לצורך זה משתמשת וכו התכנית מזהה את גרעיני הכבד, מודדת את שטחם, עומק צביעתם והמרחק הממוצע בין ג ושכניו. נתונים אלה משמשים לי | התפתחויות חדשות בנושא עי- | בוד תמונות באמצעות המח- | שב פילסו את הדרך לישום שיטות אלה ברפואה. | יום יותר מבעבר, נשענת האבחנה | 0 על זיהוי תמונות וניתוחן. צילומי הרנטגן, לדוגמה, מהווים עדיין | את אחד הכלים החשובים ביותר באבחנה הרפואית. למרות זאת, ניתוח הצילומים פשטני ביותר. הרופא הסוקר את הצילום, מסוגל היום להתייחס רק לנתונים איכותיים שבו, אין בידו הכלים הדרושים לניתוח כמותי. הרופא יכול לקבוע שהלב אשר בתמונה מוג- דל, אך אינו יכול לומר בכמה. לו אפשר היה להזין את התמונה למחשב, ניתן היה לטפל בה גם באופן כמותי. הכנסת הטומוגרף הממוד * חשב למכון הרנטגן מצביעה על המעלות שבניתוח תמונות ממוחשב. מכשור מהפכני זה מצלם את גוף האדם מזויות רבות. הנתונים מוזנים למחשב הצמוד למכשיר, המשחזר מהם את צורת חתך הרוחב של הגוף. תמונות אלה נרשמות על סרט ספרתי שניתן לקראו ע"י מחשב לעיבוד כמותי. לא פחות חשובות הן תמונות הרקמות, באמצעותן מאבחן הרופא הפתולוג את המח- לות למיניהן. באמצעות מחטים עדינות ניתן לדגום רקמות שונות. דגימה זו מכונה "ניקור הרקמה". פרור הרקמה המוצא מן הגוף נחתך ע"י סכין מיוחדת לחתכים דקים ביותר, אותם ניתן לסרוק מבעד למיקרוסקופ. גם ניתוח זה איכותי במהותו כיום. הרופא מתרשם מעו- צמת תהליכי המחלה אולם רק לעתים רחוקות מסוגל לבטא שינויים אלה בדרך כמותית. גם בתחום הפתולוגיה ניסו לרתום את המחשב לעיבוד כמותי של תאים. בדרך כלל סורקים מכשירים אלה תאים בתרחיף, או שהתאים משוטחים על זכוכית נושאת וזו נסרקת באמצעות המיקרוסקופ. ניתן לחבר למערכת זו מצלמת טלויזיה הסורקת את המשטח בשליטת המחשב, הקולט את המידע וממינו. מערכות כאלה מזהות באופן אוטומטי את תאי הדם ההיקפי והנתונים מודפסים לאחר מכן במדפסת לתיוק. מכשירים אלה מיושמים כיום בארה"ב גם לגי- לוי סרטן הרחם. משטחי התאים שנתקבלו מן הרחם נסרקים ע"י המחשב ואם נתגלו בהם תאים חשודים מוזעק הפתולוג לקביעת אבחנה סופית. מכשירים אלה טובים לסריקה המונית ומסוגלים בדרך כלל לקבוע שהמשטח אינו תקין. מאידך, אינם מתאימים לקביעת אבחנה סופית, שהיא נחלתו של הפתולוג מגבלתם העיקרית של מכשירים אלה נעוצה בכך שהם מטפלים רק בתאים בתרחיף, בהם ניתן לזהות את כל גבולות התא הבודד. ברק- מות המתקבלות ע"י ניקור התאים דבוקים וקשה לזהות את גבולותיהם. מסיבה זו לא ניתן לישם את שיטות התרחיף לזיהוי רקמות ויש לפתח גישה חדשה אשר אינה דורשת זי- הוי או מיפוי כל גבולות התא. שיטה כזו מיו- שמת על ידנו בניתוח מחשבי של רקמות הכבד. יקור הכבד מבוצע כיום לצורך אבחנת רוג מחלות הכבד. פרור הרקמה המוצא באמצעות מחט מיוחדת נסרק במעברתנו ע"י מצלמת טלויזיה בשליטת מחשב. ניתן אמנם לכוון את המצלמה כך שתסרוק את הרקמה דרך המיקרוסקופ, אך אנו, לצורך פי- תוח השיטה המתוארת להלן, העדפנו את הדרך העקיפה. הרקמות מצולמות תחילה בשחור-לבן על שיקופית אשר נסרקת מאוחר יותר ע"י מצלמת הטלויזיה. בדרך זו ניתן לה- שיג הפרדה טובה יותר של הרקמה הנסרקת. השיטה תצלום חתך רקמת כבד בריא מובא בתמונה 1. תמונה זו נסרקה ע"י מצלמת טלויזיה בשליטת המחשב. מצלמה סורקת את התמונה החל מהשורה התחתונה כלפי מעלה. בכל 1 שורה מתחילים ‏ את הדגימה בצד השמאלי. בָּכל נקודה שבשיקופית המקורית מודדרת המצלמה את עוצמת האור החודרת דרך השיקופית ומתרגמת את הערך הנמדד למספר הנע בין ס ל-255. את הצבע הלבן מיצג 0, הצבע השחור המספר 255. גוני האפור מיוצגים ע"י מספרי הביניים. כל שורה שנדג- 23 / מה תיוצג במחשב על ידי מחרוזת של 400 מספרים, כמספר נקודות האור שנדגמו בשורה הנסרקת. סדרת מספרים זו מאוחסנת במחשב לעיבוד נוסף. כך ניתן להציג את הערכים הללו בצורת עקום המתמשך לרוחבו של המצג הגרפי, משמאל לימין. עקום כזה מודגם בחלק התחתון של תמונה 2. בפינה השמאלית ערכו שוה אפס, הוא מיצג ערכים בהירים של הת- מונה. ככל שמתקדמים ימינה עולה העקום גבוה יותר. באיזור הגרעין מגיע העקום לשי- או. ככל שהעקום גבוה יותר כן כהות הנקודות בתמונה המקורית. השורה הבאה בתמונה תיוצג ע"י העקום השני וכן הלאה. בדרך זו מתקבל תבליט תלת-מימדי המתאר את גוני האפור. ההרים בתבליט מיצגים את גרעיני תאי הכבד שהם בדרך כלל כהים, בעוד עמקים ומשטחים מיצגים את גוף התא ואיזורים בין- תאיים. שני הגרעינים שמשמאל יחסית בהי- רים, מסיבה זו הם נמוכים מהגרעינים השול- טים במרכז. לצורך אבחון הרקמה מתמקדת תכנית המחשב על פסגות ההרים. כל הר כזה מאופיין תחילה ע"י קו פרשת המים שלו, המתמשכת מרגלו ההר עד פסגתו (תמונה 3). מחשב לעריכת חישובים נגד רעידות אדמה החברה לפיתוח תעשיות בחיפה 156 רכשה מחשב דטה-ג'נרל מסוג אקליפס 5-130 מחברתת תים מחשבים ומערכות. החברה, הגדולה ביותר לתכנון הנדסי בארץ, מעסיקה יותר מ-400 אנשי מקצוע. מר יצחק מידן, מנהל יחידת המחשב, מסר לנו כי המח- שב משמש את החברה לצורך חישובים הנדס- יים, מדידת עומסים, עריכת חישובים ומדידות לגבי רעידות אדמה, עריכת חישובי אופטימיז- ציה, עיבודים בתחום ההנדסי והמינהלי שבחברה. היחוד במחשב בשמשו גם כצומת תקשורת בין המשתמשים השונים בתוך החברה לבין המשתמשים מחוץ לחברה. אל המחשב מחוברת רשת תקשורת מסועפת באמצעות קווי טלפון נל"נ אל מספר מחשבים חיצוניים כמו מחשב 606 בלשכת השירות של 6 בחיל האויר, למחשב יב"מ מסדרת 370 בכל פסגה שזוהתה ע"י תכנית המחשב, מחושבים 6 ערכים. שלושת הערכים הראש- ונים הם הקואורדינטות המאפיינות את הפס- גה. 2 מאפיינות את אתר הפסגה בתמונה המקורית והשלישית, את גובה הפסגה או את גוון האפור שלה. שלוש הקואורדינטות האלה מגדירות למעשה נקודת טריאנגולציה בתב- ליט. שלושה הערכים הנותרים מגדירים את ההפרש היחסי שבין הערכים הקודמים לגבי הסביבה הקרובה, הגובה היחסי ורוחב ההר לשני כיוונים מאונכים זה לזה. הערכים האחר- ונים הם למעשה היטלי פרשת המים על משטח התמונה ומבטאים את הרדיוס של גרעין התא בשני הכיוונים האנכיים זה לזה. ניתן ליצג את הנוף הזה גם בדרך בה מיוצגת מפה טופוגרפית רגילה (תמונה 4). כל קו גובה בתמונה זו מחבר נקודות בעלות עוצמת אור זהה. הצגה זו מדגימה ששני הגרעינים השמאליים בהירים (או נמוכים) יחסית ומיוצ- גים ע"י מספר מועט של קוי גובה, בעוד הגרע- ינים במרכז התמונה כהים (או גבוהים יותר). הסגור הגדול ביותר בבסיסו הנושק את תחיל- תה של פרשת המים (תמונה מס' 5). אפיון רקמת הכבד ב עת הסריקה מאוחסנות בזכרון המחשב רק 5 שורות עוקבות של התמונה הממו- ספרת. 3 השורות הראשונות מוקדשות בלשכת השירות בחיפה, ובאמצעות קוים נוס- פים אל מחשבי יב"מ 370 בלשכת השירות בחיל האויר. כל משתמש בתוך החברה יכול לבצע עיבודים באמצעות המסוף המותקן בחדרו בכל אחד מארבעה המחשבים. את תוצאות העיבוד ניתן לנתב באמצעות מערכת התקשורת לכל מדפסת רצויה באחד מאתרי המחשבים. הרשת מחוברת לתויינים ומבצעת שרטוטים של עיבודים הנדסיים על התויין הנמצא בלש- כת שירות. מערכת ממוחשבת חדישה למניעת תאונות דרכים מחפשת אבא ממשלתי המצאה חדשנית שתסייע להורדת תאונות הדרכים בארץ פותחה על ידי פרופ' ג'רי בן-דוד, פיסיקאי גרעיני, ופרופ' לוין, מדעי החברה וההתנהגות באוניברסיטת בר-אילן. לשיפור איכות התמונה ולסינון רעש. תכנית המחשב מתמקדת בשורה האמצעית ומתי- חסת ל-8 הנקודות השכנות לכל נקודה בשורה זו. שכני הנקודה הנתונה מאכלסים 3 שורות עוקבות בתמונה. 3 שכנים מצויים בשורה שמלמטה, 3 שכנים בשורה שמעל ושני שכנים בשורה האמצעית. גוון האפור של הנקודה האמצעית מושווה לאלה של הנקודות הש- כנות, אלה משמשים לתיקון סטיות אקראיות הידועות כ'"רעש". שורות משופרות משמשות לזיהוי פרשות המים וחישוב נקודות הטריאנגולציה, אשר מאוחסנות בתקליט המחשב לחישובים נוספים. לאחר מכן ממו- ינות הנקודות האלה בדרכים סטטיסטיות ל-3 קבוצות: נקודות המאפיינות את תאי הכבד, אלה המאפיינות את תכונות גוף התא, והקבו- צה האחרונה המאפיינת את האתרים הבין- תאיים. בל קבוצה מאופיינת ע"י משתנים שונים, כמו הצבע היחסי, המרחק הממוצע בין שתי נקודות טריאנגולציה ועוד. אלה דיים כדי לאפיין את רקמת הכבד הבריאה ולהבדילה מהרקמה החולה. פרופ' בן-דוד פיתח את המערכת מתוך יוזמה ציונית וכאבו האישי בעקבות ראית תאונות הדרכים בישראל. המערכת שפותחה תוצב בנקודות תצפית בצדי הכביש, היא מכילה מחשב וקרני-לייזר כאשר ליד כל מסוף תוצב בחורה. קרן הלייזר תפגע במכוניות ותשדר אינפורמ- ציה על הנעשה בכביש מבחינת התנהגות הנהגים כאשר הבחורה המוצבת ליד המסוף קולטת את מספר הרכב. הדוח המתקבל משקף את ההתנהגות של נהגי המכוניות, וכך ניתן יהיה לאתר נהגים מסוכנים, לשגר להם מכתבי אזהרה ולנקוט נגדם אמצ- עים חינוכיים ואחרים. פרופ' בן-דוד, העובד בנחל שורק, טוען כי על ידי ניתוח התנהגויות של נהגים ניתן יהיה להוריד את אחוז התאונות בצורה משמעותית. המערכת תופעל על ידי מחשב דטה-ג'נרל של תים מחשבים, כאשר תוכנת המחשב שקרני הלייזר ישדרו, תיבנה על ידי חברת קידמה מערכות בע"מ, הנמצאת בישוב קדומים אשר בשומרון. המערכת מחפשת, כאמור, אבא ממשלתי למימון הפרויקט. * הנדסת אנוש ד'"ר אברהם (אבי) זידמן, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל-אביב פיתוח מערכות תוכנה מתכנני ומעצבי מערכות ממוכנות נעשו לאחרונה מודעים יותר לאפשרויות הישום של תורת הנדסת האנוש ככלי מתודולוגי בסיסי, המאפשר פיתוח מערכות מחשב אינטראקטיביות מוצלחות. בנושא שיקולי הנדסת אנוש בפיתוח מערכות תוכנה ובעקבותיהם פורסמו דוחות טכניים רבים ומספר ספרים. ברצוני לס- קור את היבטי התוכנה בפיתוח וארגון דיאלוג "אדם-מחשב" תוך הצגת דוגמאות רלבנטיות לגישות שונות. הצגת הנושא מתבססת על הפעילות המקצו- עית והמחקרית של המרצה ועל סקירה של כמאה פרסומים שונים בנדון, הכוללים ספרים, מאמרים מדעיים, תדריכים של חברות מחש- בים ודוחות טכניים של צבא ארה"ב. היבטי הנדסת אנוש בנושאי החומרה, כגון בחינת לוח המקשים, אפיון צגים, אנטרו- פומטריקה או ארגון תחנת העבודה למפעיל, לא ייסקרו כאן. , גו האחרונות נעשו מחקרים רבים חדירת המחשב לתחומי פעילות שונים תלויה במידה רבה במידת ההצלחה של פיתוח הדיאלוג שבין המפעיל (המשתמש) והמחשב. שנים האחרונות מתרחבת הפריסה |" האופקות של ישומי המחשבים, אשר תוצאתה המידית הגדלת חתך האוכלו- סיה הנמצא במגע ישיר עם מחשבים לצרכי עבודה (כגון עיבוד תמלילים) או לקבלת שירותים שונים (כגון הטלר האוטומטי 47 ). אוכלוסית משתמשים זו אינה אוכלוסיה נבחרת אלא מיצגת חתך אופיני של הציבור, כאשר היא כוללת בין היתר פקידות, כתבניות, עקרות בית, טייסים, מפעילי מחשב מנוסים או בני נוער. על מנת לאפשר לקהל רחב שכזה גישה מוצלחת למחשב, יש לבנות את מערך התוכנה והדיאלוג בצורה אשר תוודא קשר יעיל בין האדם למחשב בכל חתכי הצרכנים. למעשה, יעילות השימוש במחשבים נקבעת כבר היום במידה רבה על-ידי צורת ההתקש- רות האנושית עימם. תכנון נכון של מערכת חייב להביא בחשבון הן את מגבלות האדם (תחומי יכולת הביצוע, איטיות, זכרון מצו- מצם והיעדר יכולת עבודה סימולטנית על מספר נושאים רב), והן את מגבלות המחשב (היעדר אדפטציה, יכולת החלטה מוגבלת, חוסר איתור אסוציאטיבי ועוד). ההתחשבות במגבלות האדם והמחשב וביתרונות היחסיים שלהם יכולה ליצור מערכת בה האחד משלים ומסייע לשני, ללא תחרות או הפרעה הדדית. פונקציות המטרה המקובלות כיום בתכנון: מינימיזציה של אחוז הטעויות (שגויים). *< מינימיזציה של זמן ביצוע המטלה. מקסימיזציה של רמת הסיפוק אצל המשתמש. *י*** מקסימיזציה של ההסתברות לקבלת המערכת עליידי המשתמשים (בעית הקבלה). 1 / על מנת להשיג יעדים אלה משתמשים מומחי הנ"א בארבע קבוצות של כלי תכנון: א) עקרונות הנ"א כלליים. ב) סימולציה ספרתית. ג) מודלים אנליטיים. ד) ניתוח תהליכים ורשימות תיוג. עקרונות הנ"א כלליים סתבר שכללים פסיכולוגיים ופיסיולוג- הר רבים, אשר מקובל להשתמש בהם בתכנון פריטי ציוד הנדסי, טובים גם לי- שום בתחום הנדסת התוכנה. תואמות (אזו!וטווגקוחט6). יצירת התאמה בין רכיבי המערכת השונים, בינם לבין עצמם ובינם ובין הרגלי היוס-יום של המשתמש. דוגמאות: > הצגת התראות בצבע אדום. > שימוש במונחים זהים, באותם קודים, ובאו- תו פורמט נומרי לנתוני הקלט והפלט. * הצגת תוצאות "מעובדות" (מוכנות לשי- מוש). תמצותיות. (וווטזט). יכולת הזכרון לטווח הקצר אצל האדם מוגבלת בר"כ ל-7 עד 9 רשימות קצרות. יש למנוע לכן התיחסות מהי- רה לרשימות ארוכות יותר, אותן המפעיל חייב לזכור. דוגמאו * שימוש בקיצורים מובנים להקטנת מספר המלים בקלט ובפלט. * הצגת הוראות שימוש קצרות ובשלבים. גמישות (צווווטוצט!!). | הבדלים בין-אישיים ביכולת הביצוע, במידת ההבנה, או גם באופן ההבנה של תגובות המערכת, מחייבים התיח- סות לקהל עם ספקטרום ביצועים נרחב. דוגמאות: * הכנת דיאלוג שונה למפעיל בלעדי כנגד מפעיל מזרמן. > הצגת אופציות למפעיל פסיבי כנגד מפעיל אקטיבי במערכת. משוב מידי (664040%! 16 ששחזוחו). על מנת לד- צור מערכת בקרה בחוג סגור יש לאפשר למשתמש קבלת היזון חוזר מירי בכל שלב. דוגמאות: > הצגת הסטטוס של הדיאלוג. * הצגת תוצאות ההקשה האחרונה. * הגדרת הצורך בביצוע תיקונים. עומס המפעיל (046!|אזסאי זסזגזשקס). העומס על המפעיל מביאה לעליה בולטת באד חוז הטעיות ולירידה בתפוקת המערכת. מאחר והאדם פועל בו-זמנית רק בערוץ אחד, יש לארגן את מערך התקשורת בהתאם ולא להציף את המשתמש בכמה ערוצים או בדרי- שות חשיבה ותגובה בו-זמנית. הפתרון המו- מלץ הוא עבודה סדרתית. דוגמאות: = הקטנת חיפושי מידע על הצג. > הצגת סדר התפעול באופן חד-משמעי. סימולציה ספרתית סימולציה | הספרתית | (סימולצית | מונטה קרלו) מאפשרת לבנות מודל סטוכסטי דינמי ומפורט של המשתמש ולבחון באמצעות מודל זה את יכולת הביצוע של המפעיל עם דיאלוגים שונים ועם אביזרי עזר מתאימים. במודל הסימולציה הספרתית מוצג חוג הבק- רה הבסיסי, הכולל את האלמנטים הבאים: קלט מידע, חישה, שליפת מידע, עיבוד מידע וקבלת החלטות. חוג הבקרה נסגר עלידי אלמנט משוב. מודל המערכת מציג חוג זה לגבי כל פעולה, כאשר הוא מתיחס לאלמנטים כגון קריאת מסך, שיחה עם משתמש אחר, הקשה, האזנה להתראה קולית וכו'. הנסיון המצטבר בשימוש בכלי זה הראה שזהו אמצעי אנליטי חיוני לאפיון הדיאלוג במער- כות :6 (תקשורת, בקרה ושליטה), כאשר המפעיל עובד באופן צמוד למחשב ובלחץ עבודה רב. לאחר בנית המודל הראשוני קל יחסית לבחון בו חלופות תכנון שונות, הנדר- שות לשיפור ביצועי המערכת. לדוגמה, השוו- את התראה קולית כנגד הבהוב על הצג, או שימוש בפקדים פונקציונליים עם טקסט מוכן בנגד הקשת מידע מלאה ובו'. מודלים אנליטיים מודלים האנליטיים מאפשרים להגדיר | את הדיאלוג הממוחשב על מנת לקבוע 1 בללי תפעול שונים, כגון הקצאת המט- לות שבין האדם והמחשב. הקצאת המטלות יבולה להיות דינמית (כפונקציה של העומס הרגעי) וסטטית (אחידה כל הזמן). אם המפעיל מפקח על א מטלות אז וקטור המצב א יבול ליצג את מצב המערכת, כאשר וקטור הצפיה ? מציין את תצפיות המפעיל על א המטלות. פונקצית ההסתברות המותנית. ,?) 2.)מודדת את אפיון ההחלטה של המפעיל, באשר (0:)₪8/2 מגדיר את זמני התגובה למט- לה : בתצפית 2. מטרת המודל, לדוגמה, להביא למינימום את פונקצית העלות א וס : =6 5 כלי תכנון מקובלים הם אופטימיזציה סטוכס- טית, תורת הבקרה, תורת התורים ושיטות אינטלגנציה מלאכותית. באשר ₪ - עלות העיכוב בתגובה למטלה 26 וו - עיכוב ממוצע למטלה מודלים אלה מאפשרים לתכנן דיאלוג ממו- חשב, אולם יש לנתח ולהגדיר פרמטרים סטטיסטיים מרכזיים, כגון ההסתברות לאזע- קת שוא אצל המחשב או האדם וכן ההסתב- רות להחמצת אירועים קריטיים למערכת. כללים תפעוליים שונים ק יימים היום כ-500 כללי תכנון שונים לפי- תוח תוכנה מהיבט הנ"א. כללים אלה פותחו בנפרד על-ידי משתמשים שונים, בהתאם לנסיונם המקצועי. מספר כללים יוצגו כאן בנושאי המשוב: סטטוס - על הצג לציין בכל זמן את סטטוס המערכת. - על הצג לציין בכל זמן את אופן (06סוח) העבודה הרגעי. - על הצג לציין ברירת מחדל בעת הקשת נתונים. שגיאות - על המחשב במקרה של טעות או שגוי: - לציין מה הטעות. - היכן נעשתה. - כיצד ניתן לתקן את הטעות. להציג הודעות שגויים ספציפיות ולא כלל- יות ("אין 29 יום בפברואר" ולא "טעות בקלט, הקש שנית"). הדבר מחייב אפיון הנדסת אנוש בזמן ניתוח המערכת, על מנת לגלות שגיאות הפעלה צפו- יות ולהכין להן את התגובות המתאימות. בעזרי החלטה - עדכן את המשתמש (המחליט) לגבי מידע שאולי לא השתמש בו. - הצג בכל פעם את מרחב ההחלטות האפש- רי. זמני תגובה - זמן התגובה של המחשב חייב להתאים לקצב שיחה נורמלי של שני אנשים: - 90% מתגובות המחשב תוך פחות מ-3 שניות. - זמן תגובה ממוצע כ-1.5 שניות. - רצוי להימנע מזמן תגובה קצר מ-0.8 שניות. - אם זמן התגובה עולה על סו שניות, יש לתת הודעת סטטוס ("הנושא בטיפול"). כללים אלה אינם מתאימים לכל ישום בכל מקרה ויש לבחון אותם לגופם. לדוגמה, במע- רכת מסוג אחד ניתנת למפעיל אפשרות לבטל אזעקות המופיעות בהבהוב על המסך, בעוד אופציה זו עלולה לגרום נזק רב בישום אחר. סיכום אחר הגדרת מערכת המידע ואפיון דרי- ות המידע של המחליט/המשתמש בכל שלב, יש לנצל את תורת הנדסת האנוש להבטחת הפיתוח של מערכת אשר תהיה מקובלת על המשתמשים ואשר תביא להשגת יעדי הארגון באופן אופטימלי. הוצגו ונסקרו כאן 4 קבוצות מרכזיות של כלי תכנון, המאפשרים כיום פיתוח מערכות תוכנה לקהל משתמשים נרחב, תוך הבטחת תוצאות תפעוליות טובות. כמה אתה משלסם עבור הביטוחים שלך! האס אתה בודק את החשבונות ששולחיס אליך עבור ביטוחי הדירה והרכב שלך! התקשר עמנו ונשמח לבדוק יחד אתך, ללא כל התחייבות מצידך, את הפוליסות שלך. יתכן שיחד נוכל לחסוך לך כסף רב. % הנחה לחברי אול"א לכבוד הגב' דליה אבישר טנאי-פרנקל, סוכנות לביטוח בעיימ שדי רוטשילד 117, תל-אביב טלפון: 229736, 247916 אבקשכס להתקשר אתי לייעוץ בלתי מחייב: שס ומשפחה טלי יילישיי נסיעות ותיירות מונטיפיורי 25, ת''א 23" טס לעיתים תכופות לחו'יל! אס אתה מרבה בנסיעות לחוייל, לעתיס בהתראה של מהיוס למחר ואתה מרוצה ממשרד הנסיעות שלך -- מודעה זו נועדה עבורך! יש לך אותי! יוס אחד זה קורה. אתה רוצה לדוגמא טיסה ישירה, תל-אביב - ניו-יורק - תל-אביב. במשרד שלך תיענה כי קשה למצוא עבורך כרטיס ובינתייס אתה ב-6אודוג/ש זפוו. זה הזמן להכיר אותי סוכנת הנסיעות שתמצא לך כרטיס שיביא אותך ליעד שלך מהיוס למחר קח אות?ל... .. בחשבון. אני 10 שניס בענף, מתמחית בארגון נסיעות של אנשי עסקיס (חלקס הגדול מענף המחשביס) שמספרס הולך וגדל. וזה לא רק בגלל תנאי אשראי מועדפיס. יש לי טלפון: 03-290842-3 צלצל אלי. שמי טלי ואני אהיה סוכנת הנסיעות הפרטיית שלך, למקרה שתתקל בבעיה במשרד הנסיעות שלך. להשתמע! | | פריצת דרך בטכנולוגיה מחשבים - מערכת מהפכנית נ.סי.ר. 9300 "תמונה על הקיר" - במקום חדר מחשב חברת נ.סי.ר. מכריזה עתה ברחבי העולם על מערכת המחשב נ.סי.ר. - 9300 המופיע בכות- רות כ-זטוטקוחט 6 טותגז/חו3]א >פטחופטם זום 32 הראשון בעולם המיישם טכנולוגיות של מיז- עור בקנה מידה גדול (1.51'). מאחורי בותרות אלה ניצבת מערכת זמינה, וכמה עובדות יוצ- אות דופן: * המערכת המתוחכמת מעמידה לרשותך 42 קוי תקשורת מתפקדת בסביבות מורכבות של עיבוד נתונים מבוזר (00) וברשתות במשטר א5, באותה נוחיות למשתמש ובאותו אופן בו היא מתפקדת במערכי תקשורת פשוטים או במערכי עיבודי מכלול (מַטוג8). > מערכת הפעלה (-1730%46 שצוזס4זטזח1 - איךז ששוזטסטא חטוו) הבנויה על עקרונות טכנולוג- יים חדישים, קושרת מטלות בעלות עדיפויות גבוהות ונמוכות ונותנת שירותי תקשורת בדרכים שהיו בלתי זמינות עד כה. * פריצת דרך באחד ממרכזי המחקר של נ.סי.ר. בקליפורניה, בשטח המיזעור בטכנולוג- יות האינטגרציה בקנה מידה גדול מאוד ([1.5/) איפשרה דחיסת עשרה לוחות של מעגלים מודפסים לתוך שבב אחד. ארבעה כמותו מהווים את יחידת העיבוד המרכזית של המחשב החדש. חידוש טכנולוגי זה בשטח החומרה סלל את הדרך לפיתוחה של מערכת מחשב מהפכנית הפועלת בסטנדרטים של אמ- ינות הגבוהים בסדר גודל שלם (למעלה מפי עשר) יותר מכל הידוע עד כה במערכות דו" מות. (כידוע, אמינות שבב גבוהה לאין עירוך מאמינות סדרה של לוחות עם מעגלים מודפ" סים ועליהם מספר רב של רכיבים אלקטרו- ניים). כפועל יוצא של הקטנת המימדים הפיסיים, ירד גם ההספק החשמלי הדרוש להפעלת המערכת בסדר גודל שלם (פי עשר), על כל המשמעויות הנלוות לכך. כדוגמה, ביטול הצו- רך בתנאים סביבתיים שהיו מקובלים עד כה במערכות מקבילות. * בתימצות - המערכת החדשה, נ.סי.ר.-9300 - מקפיצה את עולם מערכות עיבוד הנתונים "קפיצת קוונטום" אחת קדימה, בין שהשימוש בה נעשה כבמערכת מחשב עצמאית או כמר- כיב ברשת. למרות שזכרונו הפנימי הוא בן מספר מליוני בתים - הוא שוקל פחות מ-25 ק"ג ונפחו הכו- לל הוא כ-6% של מטר מעוקב. הוא יכול לה- יות מוסתר מתחת שולחן עבודה או להיות תלוי על קיר המשרד. מחשבי 45 את אאא בישראל בתחילת חודש מרס החלו להגיע לארץ המחשבים הראשונים מתוצרת -%10ח1 אש וחשוח. מחשבים אלה נרכשו ע"י ארבעה בנקים: בנק הפועלים. הבנק הבינלאומי הרא- שון, בנק הספנות ובנק כללי (2 מחשבים). המחשבים ישולבו ברשת ‏ 7.ם.].\.5 (צ61ו506 [הוסחהחו- אחהסזטוח] 6ואזס צ זסן %חסוז6וחטוחוח16!660) רשת זו, שמרכזה בבריד סל ובה חברים 800 בנקים ברחבי העולם, נוסרה בשנת 1973 במטרה לאפשר העברות בין בנקאיות בתקשורת. טכנאים ומהנדסים של .6.5 החלו בהתקנת המערכות. אולם תצוגה ומרכז התקנות הולך ומוקם ב- .4 עבור מחשבי צוחשוחטזז5ח1 אש למרכז הוזמן מחשב גדול מסדרת 600 -צֶ5 אצשחוצטם צוחט. מחשב זה ישמש מספר ניכר של בתי תוכנה שהביעו את רצונם להסב חבילות תוכנה שלהם למחשבי .1.1 המחשב אמור להיות מותקן בתחילת אפריל ומיד עם סיום ההתקנה יתחילו בפעולות ההס- בה. אחד היתרונות הבולטים של גוחטוחטז1ח] אש הוא מגוון המוצרים הרחב של החברה. בארץ, נוסף לעיבוד נתונים טהור, מפיצה החברה גם בקרים מתוכנתים (1.6?) המותקנים ומתוחז- קים ע"י חברת קצנשטיין אדלר בע"מ. הבקרים המתוכנתים מסוגלים לאסוף ולטפל במגוון רחב מאוד של פעילויות: א. כמויות פרי בבתי אריזה. ב. לחץ, טמפרטורה וכמויות יצור במכונות הזרקה. ג. | נתונים מכרטיסי שעון של עובדים. ד. יחידות מיוצרות במכבשים, מחרטות, מכ- ונות אריגה וסריגה ושאר מכונות אוטומטיות. ה. איסוף אותות ונתונים ממרכזיות טלפונים, מוני גז ומים ושאר מונים למיניהם. ניתן להרכיב סנסורים כמעט על כל מכונה או יחידה ממנה רוצים לאסוף דיווחים, לעבר נתונים אלה במיקרופרוססור ולהעביר את הנתונים הרלוונטים לדרג הניהולי, אל המחשב המנהלי. במחשב המנהלי ניתן להפיק דוחות, לעדכן מלאים, לחייב כרטיסי הנהלת חשבונות ותמ- חיר, לתרגם שעות לתלושי שכר וכן הלאה. נסיונות של חברות שונות בארץ לבצע פרויק- טים מסוג זה נתקלו בקשיים בנקודות הממשק (866]זט1ח/ו) בין הבקרים למערכת הניהולית. %|חטוהטזזפה] 85א76 מיצרת הן את המחשב הניהולי והן את הבקרים המתוכנתים. נסיונות ראשוניים לחיבור מחשב מנהלי אל אחד מ-200 הבקרים המתוכנתים של .7 שהתקינה קצנשטיין אדלר בע"מ, יבוצעו בק- רוב בתמיכה ובשיתוף פעולה של -טזוח] 6%8% שו בארה"ב. ע מ.ג.מ. זאב הראל, בוגר הטכניון בתעשיה וניהול ומי שהיה משך 6 שנים מנהל התוכנה במפעלי הצמיגים "אליאנס" ו"שמשון", הקים בתחילת השנה את חב' "מ.ג.מ" בע"מ. "מ.ג.מ" - מחשוב גרפי מתקדם - עוסקת בפיתוחים יחודיים לענפי ההנדסה השונים (מהנדסי בנין, אדריכלים, קבלני בנין ועוד). כיום משווקת "מ.ג.מ" מערכת כוללנית לניהול משרד קבלני-בנין: מכירת דירות; שרטוטים נלווים; חוזי מכירה; הנח"ש; מעבד תמלילים. בשלבי פיתוח נמצא פרויקט תכנון ושרטוט באמצעות מחשב. יחודה של "מ.ג.מ" בשרטוט תלת-מימדי (פרספקטיבה) על גבי מיקרו מחשב (גרפי צב- עוני) ויצורת הקשר למערכות המשך, כמן: כתבי כמויות, עיבודים מנהליים וכו'. ₪ מ.ל.ל. רכשה 51% מעסקו ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ חברת מ.ל.ל. - תעשיות תוכנה ומחשבים - רכשה 51% מעסקי חברת ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ, נציגתן של עשרות יצרני אלקטרוניקה מהמובילים | בעולם, | בתחום | הרכיבים האלקטרוניים, המכשור למדידה, מיקרו מחש- בים ומיקרו פרוססורים. ר.נ. אלקטרוניקה נוסדה לפני סו שנים והיא בין החברות הידועות הפועלות בענף הרכיבים האלקטוניים וציוד מדידה. רוב מניות החברה מוחזקות על ידי משפחת לחובר. בין יתר היצרנים ידועי השם, שאת מוצריהם מיצגת או משווקת ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ, נמנים היצרנים יוז-(אירקראפט), אקסר, פרנטי, סואה סייקושה, קאייז יפן, איי-קיו-סיסטמס, וילסון לאב, אינטרנשיונל אימג'ינג סיסטמס, אימיג'ינג טכנולוגי, דאטה קיוב, מיקרופוליס אינטרטק, זנדקס, אמריקן אוטומיישן, אי.וי.טי, דייזי-ריטר, אינטקס טוקר, טרמלוי ועוד. מרבית מוצרי היצרנים אותם מיצגת ר.נ. אלקטרוניקה עוסקים ביצור מוצרי העתיד, השייכים לקצה העליון של טכנולוגיות הרכי- בים או הציוד ההיקפי למחשבים, רכיבים ומכלולים שהביאו פריצת דרך לישום פתרונות בתחומים חדשניים, כמו מערכות לעיבוד תמ- ונות המאפשרות קליטה ועיבוד תמונות מלוו- ינים ומטוסים או בתחום הרובוטיקה, על ידי הוספת כושרי ראיה, המאפשרים איבחון וזיהוי של עצמים על ידי הרובוטים, מגבירים לשימו- שים צבאיים בתחום הלוחמה האלקטרונית ומערכות מכ"מ, מוניטורים משובצי מיקרו פרוססורים המשמשים בציור 64 .1א04, סקנרים רפואיים וציוד תצוגה בטכנולוגיות 1.6 מתקדמות. בתחום המיקרו מחשבים התמחתה ו.ב אלקטרוניקה במיקרו מחשבים לשימושים תעשיתיים ובציוד היקפי, הכולל דיסקים בטכנולוגית הוינצ'סטר בעלי קיבולת מהפכנית של 52 מיליון תווים עד 240 מיליון תווים בדיסק אחד של "5% או "8, מדפסות סריאליות, מדפסות לעיבוד תמלילים ומערכות דיבור למטרות חינוך והוראה. יחודה של חברת ר.נ. אלקטרוניקה ברמה הט- כנית ההנדסית של צוות עובדיה, המאפשרים את השימוש היעיל והמושכל של כל הטכנולוג- יות, | הרכיבים | והמכלולים | בתעשיות האלקטרוניקה ועתירות המדע בישראל. על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים תוקם חברה חדשה משותפת לצדדים בשם מ.לר.נ. אלקטרוניקה בע"מ, שתקבל את כל הנציגויות וזכויות ההפצה והשיווק של ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ, כאשר השליטה (51%) בחברה החדשה תהיה בידי מ.ל.ל. בתמורה להעברת הזכויות, כאמור, תשקיע מ.ל.ל %100,000 ותעמיד לרשות החברה הון חוזר בסדר גודל של %400,000 במהלך שתי השנים הראשונות. היקף עסקיה של חברת ר.נ. אלקטרוניקה בשנת העסקים השוטפת הסתכם בסכום של כ-60 מיליון שקלים, מלאי ההזמנות שיועבר לחברה החדשה מסתכם בכ-40 מיליון שקלים. הסכם רכישת עסקי ר.נ. אלקטרוניקה על ידי מ.ל.ל נעשה במסגרת תכנית ההשקעות והפי- תוח של מ.ל.ל ועל פי הגדרת יעוד חלק מהתמורה שגויסה לאחרונה בבורסה של תל" אביב. בכנס השלושה עשר של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל (מ155) שהתקיים בתל- אביב מה-22 עד ה-24 במרס 983ו, הציגה החברה לראשונה בשיתוף עם מ.ל.ל. חידושים טכנולוגיים וטכנולוגיות מתקדמות בתחומים שונים. במהלך הכנס קיימה החברה במלון הילטון, סמינרים ומפגשים מקצועיים לבאי הכנס. תצוגת המוצרים כללה גם מיקרו מחש- בים מתוחכמים, אותם משווקת קבוצת החומ- רה של מ.ל.ל. - תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ. מפצל ספרתי חדש רד מחשבים פיתחה מפצל ספרתי חדש, המא- פשר לחבר עד 4 מודמים או מסופים למודם מרכזי או למבוא מחשבי אחד. זהו פיתוח יחיד מסוגו בארץ ויש לו יתרונות נוספים על פני מפצלים אחרים הקיימים בעולם. לכל מבוא או מוצא שלו ניתן לחבר מודם או מסוף עפ"י בחירה. ניתן לנתק באופן ידני מבוא ה"סותם" את פעולת המכשיר ע"י שידור נתונים בלתי פוסק. המכשיר ינתק מבוא מפריע באופן אוטומטי, לאחר פרק זמן הניתן לכיוון. בחברת החשמל, בבנק טפחות ובמקומות אח- רים, בהם נתגלו קשיים בהתקנת מפצלים אח- רים, הוכיח המפצל של רד כושר ביצועים מעולה. כחודשיים לפני סיום הפיתוח נתקבלו ברד מחשבים הזמנות לדגמים מגרמניה, משויצריה ומצרפת. המפצל הספרתי ישלים את המגוון הרחב של מוצרי תקשורת נתונים שמספקת חברת ביט- קום סוכנויות, חברת האם של רד סוכנויות. מענק קרן בירד - למשוב משוב קיבלה בימים אלה מענק פיתוח מן הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב (קרן בירד) בסך 0 דולר. המענק נועד לפיתוח מערכת תוכנה מיוחדת לניהול משרדי הובלה (שילוח בינלאומי). הפרויקט הוא נסיוני ונועד לבדוק את כדאיות הפיתוח של רשת שלמה בענף ההובלה. משך הפרויקט כ-8 חודשים, כולל שיווק המערכות הראשונות בארה"ב. הפרויקט מתבסס על פיתוח חלקי של המע- רכת, שבוצע כבר על ידי חברת משוב ונמצא בשימוש במספר חברות. מערכת התוכנה תתאים לכל חברות ההובלה בארץ ובעולם. הישום בינלאומי ובמסגרת תכניותיה של משוב ליצוא תוכנה, תכוון אותו החברה לשוק הבינלאומי, בעיקר האמריקאי. איגוד מנתחי מערכות לענ'א בישראל בשיתוף אנשים ומחשבים בע"מ סיור לימודי לארצות הברית כולל השתתפות בכנס 6ח6ז6] חס ) זשזטקוחסי) [אחסוזג א יתקיים בקליפורניה ב-22-5 במאי 1983 -ח] |160068 תס פפ6זקת60) תס/ הזזטס] 6 10 ה 6%זקתס 6 [התסוזהחז6זה1 34/41 21-26 זפטפטת א 16 . הה08ז1516 / ז16ח6>) תסוזוס ו א:] .805 ]!זסת סא [ואחם - אזוא - [פואצ - סאש - ץזחן - גזאז ז516וק6ז 10 תסוואזוצה1 ]א תמדא 83 0שאזספוא 7 היה הדוהי דחה קה יה דה דהה "7 הקדה קסזזפ5אא סש 50614 ,+ שמא אס 5 גא תס דאמאפסאטסאאה 5 0 סק .641 פאה 2 גנוו חסווטחטןתס6 חנ 3 .3 6חג 2 זססות6זק56 קת .הג .2511686) |1[סזטת-) 2 אד אדא אַ55600 5 ₪א417 אס מסאםמאםץא 60 3 ,2 ז006ח16ק30-56 ]5טקט4/ 86 ]קת ,026וז0ח81 ,011626 ||ומסזטת) 29 | | ו ! | אינג' חיים אבינרי, תים מחשבים בע"מ קל להבחין בהפסקות חשמל, רובן נמשכות זמן קצר - ממספר שניות עד מספר דקות - אולם די בהפסקת חשמל של הרף-עין בדי שמערכת מחשב "תיפוליי וימחק תוכן הזכרון הפנימי. אובדן זמן העבודה בהפסקת החשמל הוא נזק קטן יחסית. הנזק העיקרי בכך שנדרש זמן ארוך יחסית כדי לחזור למצב בו הופסקה העבודה. הפסקת חשמל של חלקיק שניה עלולה לגרום לעיתים לעבודת שחזור של שעות. כאשר תופעה זו חוזרת ונשנית, קשה או לא ניתן לע- מוד במשימות עיבוד הנתונים וכן נגרם תסכול רב למפעילי המערכת, הנאלצים לחזור על עבודתם. אספקת הזרם מתחדשת בעוצמת מתח של כמה מאות וולטים. קיימת סכנה שדווקא בחי- דוש האספקה ייגרם נזק לחומרה של המחשב בגלל מכת המתח החזקה. לכן נוהגים להתקין מפסק חצי אוטומטי המנתק את המחשב בהפ- סקת חשמל ומאפשר את חידוש המתח בצורה ידנית בלבד. כך מונעים את האפשרות לסדרה של נפילות קצרות, הקורית לפעמים, ואת הסכנה בעקבותיהן. מתח לא מיוצב. יצרני המחשב מציינים במפרטיהם את סטית המתח המותרת לפעולה תקינה של הציוד. מעבר לכך יופעלו במחשב מנגנוני הגנה שינתקו אותו מן המתח ויגרמו להפסקת פעולתו, כדי למנוע ביצוע פעולות לא נבונות או נזק לחומרה ולתוכנה. בדרך כלל מותרת סטית מתח בגבולות 10% מן המתח הנומינלי בו תוכנן הציוד לעבוד, אולם יש לבדוק כל ציוד לגופו. לדוגמה, חברת 1א8] מתירה במפרטיה חריגות מתח של 8%+ ו-10%-- וחברת 313 0606831 מתירה סטיות עד 10%+ ו1597-. בציוד המגיע ארצה ניתן לבחור במתח העבו" דה הדרוש עפ"י קביעת הענף המתאים בספקי הכח. המתחים המקובלים לבחירה הם 240/ 060,.,. יש לשים לב כי המתח הנומינלי בישראל הינו 0 וולט ולא 220 וולט, כפי שרבים סבורים בטעות. המתח אצל המשתמש יכול להיות גבוה מ- 0 אם הוא קרוב לשנאי של חברת חשמל או בתקופות של עומס נמוך (המתח יכול להגיע ל-240 וולט ויותר) ולהיפך, בתקופות של עומס-יתר או צרכן המרוחק מן השנאי עלול לסבול ממתח נמוך מ-220 וולט. כדי לא להתקרב לסף מתח העבודה המותר ע"י המחשב יש להקפיד לבחור קביעת ענף מתח מתאים בקבלת הציוד ולהיעזר לעיתים בשנאי מעלה/מוריד לקבלת מתח עבודה נכון. תת-מתח - וטס חאיטזט. בתקופות של עומס- יתר מורידה חברת החשמל את המתח בכל המערכת כדי להמשיך ולהזין את כל הצרכנים בכמות האנרגיה המוגבלת המיוצרת. פעולה זו נעשית כדי למנוע ניתוק והפסקת חשמל אצל חלק מהמשתמשים, בהנחה שההשפעה על רוב המשתמשים אינה גורמת לשיבושים ולנזקים, אולם הורדת מתח כזו מקרבת את המחשב לסף המתח בו תופסק פעולתו. תופעות מיתוג ומעבר. מנועים צורכים בזמן ההתנעה פי כמה זרם מהרגיל, משך מספר שניות. בזמן ההתנעה המנוע גורם לירידה רג- עית במתח, בגלל הזרם הרב שהוא מושך. כאשר המחשב קרוב לסף המתח הנמוך, הרי התנעת מנוע על קו המתח שלו עלולה לגרום לנפילתו. התופעה שכיחה באיזורים תעשיתיים, שם כמות המנועים הכבדים גדולה, אך גם בסביבה משרדית רגילה. הפעלה של מזגן, שואב אבק, מכונת צילום או מעלית עלולה לגרום תופעה דומה. לכן נוהגים להזין את המחשב מקו נפרד הפרעות חשמל במחשבים יוישיר מלוח החשמל הראשי. רצוי שיהיה קרוב ככל האפשר לשנאי של חברת החשמל כך שלא יהיו צרכנים נוספים על אותו קו, במיוחד לא עומסים המספקים כוח למנועים. חברת החשמל דורשת התקנה של קבלים לשי- פור הספק בסביבה שבה קיימים עומסים השראתיים מסוג מנועים. קבלים גדולים אלו אוגרים אנרגיה רבה ובעת חיבורם או ניתוקם מתקבלת מכת מתח חזקה בקו, וזו עלולה לג- רום שיבוש בפעולת המחשב. חברת החשמל ממתגת את אספקת הזרם עפ"י העומסים המשתנים במהלך היום, מאיזורים מסחריים-תעשיתיים משך היום לאזורי מגורים בשעות הערב. בעת מיתוגים אלה מתקבלים פולסים חזקים ברשת. ככלל, מיתוג של עומ- סים חשמליים לרשת, בשעת הדלקה וכיבוי פתיחת/סגירת/ המעגל החשמלי דרך הממס- רים. רוב הפולסים נמשכים חלקי שניה בלבד, נמד- דים במספר מליוניות השניה ועוצמתם מעש- רות עד מאות וולטים. גם הפעולות הלוגיות נמשכות חלקי זמן הנמדדים במליוניות השניה ונקבעות עפ"י רמות המתחים במעגלים האלקטרוניים, לכן הפולסים הקצרים עלולים לגרום לשינוי הרצף של הרמות הלוגיות במח- שב ולביצוע פעולות שגויות. המשתמש ירגיש את התופעה בביצוע פעולות או רישומים שגויים, בלי שיבחין בסיבה שגר- מה לכך. לעיתים נוהגים לחפש את מקור התק- לה בחומרה או בתוכנה. כאשר שיבושים מסוג זה מופיעים בצורה אקראית קיימת סבירות גבוהה כי המקור להם הם הפולסים הקצרים. סוג זה של הפרעות בעיתי במיוחד במחשבים משום שהוא מופיע גם ברשתות חשמל טובות ולא ניתן למנוע אותו ומפני שלא ניתן להבחין בו באמצעי מדידה מקובלים. לעיתים תכופות מבזבזים הטכנאים ואנשי התוכנה שעות רבות בחיפוש אחר מקור התקלות, שמקורן כאמור באספקת החשמל. כדי לאתר ולזהות הפרעות חשמל, במיוחד קצרות, יש להשתמש בציוד מדידה דיגיטלד המחובר לרשת במקביל לפעולת המחשב ובעת התרחשות ההפרעות רושם אותן בלבד, מפענח ומדפיס בצורה אלפא נומרית. הדו"ח המתקבל נותן תיאור מדויק של סוג ההפרעות, עוצמתן וזמן התרחשותן. בעזרת ציוד מדידה זה ניתן לקבוע אם במחשב נגרמים שיבושים - שמקורם הפרעות חשמל ומה הם השינויים הדרושים כדי להגן מפניהן. הפרעות החשמל שהוזכרו קיימות בכל רשת חשמל ושכיחות יותר באיזורים שבהם תשתית. החשמל ישנה או לא מפותחת ולא תואמת את העומסים. לא ניתן להקים רשת כל לית חסינה מהפרעו ת חשמל, משיקולים כלכליים והנדסיים. א מנם ניתן לשפר את איכותה ואמינותה %) של רשת החשמל, אבל המחשבים, %' ₪3 הדורשים אספקת חשמל נקיה במיוחד, הם רק חלק קטן מאוד מסה"כ הצרכנים (פחות מעשירית האחוז), לכן חברת החשמל טוענת - . מיצב מתח ס6חו! ו א| א א < א<ן|< <> א|< <> א< 50 הז!|ו כי במחשבים בהם קיימים שיבושי במתח, על המשתמש לד מות עבור המערכת שלו. - ההגנה הטובה ביותר הינה מער אלי (.8.ק.(1) ממיר, מספק מתח נקי ומיוצב. שב, בהפסקת חשמל ממשיך את פעולתו ממצברים. אולם פתרון זה יקר ומורכב. פתרון כלכלי יותר הוא מערכת מסוג זסאסק. זטח0טווו6000 אשר מייצבת ומסננת את המתח ודואגת לאספקת מתח נקיה למרות כל סוגי ההפרעות שנמנו, פרט להפסקות חשמל עצמן. מחיר המערכת נמוך בהרבה ממערכת אל- פסק והציוד מונע את רוב ההפרעות. בטכנולוגיה המקובלת היום, של זכרון פנימי מסוג 105א, ניתן למנוע את אובדן המידע בהפקת חשמל בעזרת סוללה פנימית המו- תקנת במחשב (קטא80ג3 עזטוזה3). שנאי מבודד * פגיעות ברק. * 65אוק9 הנוצרים ממיתוגים ברשת החשמל. * תופעות מעבר מהפעלת ציוד חשמלי: רגישים 0 רעות חשמל וא קיימות בכל רשת חשמל; לעתים יש לז היעזר ביעוץ ד מתאים להבטחת המחשב. ובציו פעו ב נן הפרעות חשמל נפוצות מזגנים, מכונות צילום, מערכות תאורה וכו'. * מיתוגים של קבלים לשיפור גורם ההספק. * ]ו0 חטסז8 - תת-מתח יזום ע"י חב' החשמל. * תנודות מתח - תוצאה מהפעלת ציוד חשמלי הכולל מנוע. * מתח נמוך בגלל ריחוק מהתחנה. * שינויי מתח בפעולה מגנרטור. * הפסקות חשמל - תוצאה מתקלות. * הפסקות חשמל קצרות כתוצאה ממיתוגים או עומס-יתר. * הפסקה רגעית כתוצאה מהפעלת ציוד רוטציוני. * הארקות לא טובות. * מכות מתח לציוד ו/או אנשים. 8 המדרה התחד הפה פהמרותת -, תן ני סיבהאחת נפרסם בהעשה חושב הח 000?וסיבות- ‏ ב ו 0 הקוראים יימעשה חושביי הוא היחיד המגיע בדואר אל 4000 חברי אילייא. על אלה נמניס כל מנהלי החברות הקשורות לענף המחשביס בישראל, מנהלי מחלקות חומרה ותוכנה, מנתחי מערכות וקנייניס. כולס מחליטיס יוס יוס על רכישת מחשביס; תוכנה או ציוד פריפריאלי. כולס לקוחותיך הפוטנציאליס. וישנס עוד. בהנחה כי כל עותק של יימעשה חושביי נקרא עייי שני קוראיס נוספיס לפחות אתה מגיע למינימוס של 12000 אנשי תעשיית עיבוד הנתוניס בארצ. מעונין בסיבות נוספות ! יימעשה חושביי הוא המגזין המקצועי היחיד בענף המחשביס הדואג שמודעתך תקבל את תשומת הלב לו היא ראויה. אתה תמצא אותה תמיד ליד עמוד מערכת, עובדה המעלה את סיכויי הקריאות שלה. יימעשה חושביי הוא היחיד השומר על יחס של 67% חומר מערכתי ורק 33% מודעות מסחריות. כך לא ייתיטבעיי מודעתך ביס המסריס של מתחריך. יכולנו להוסיף עוד כהנה וכהנה סיבות ל-12002 שמנינו. אס עדיין לא השתכנעת מחי המודעות שלנו תשמח לעזור לך. צלצל 221081 --03 ובקש פרטים נוספים. - . ן ו | ד"ר איצקוביץ מאירה, קדמון גדליה אחזור מידע מנקודת ראות המשתמש והתוכניתן אחזור מיד דזר איצקוביו מאירה עבודה נבחנת שיטת הפתרון של מחול- + דוחות (או שפת שאילתות במקרה האינטראקטיבי), | ומוסקת | המסקנה שהשיטה אינה פותרת את בעיתו היסודית של המשתמש. ‏ . תוך בחינת מכלול הפעילויות והצרכים באח- זור מידע, מוצגת דרך לפתרון הבעיה. הפתרון מבוסס על הבחנה בין רמות שונות של טיפול במידע, איתור הצרכים בכל רמה וזיהוי הפונקציונרים המתאימים לטפל באותה רמה. מוצגים עקרונות הפתרון והכלים הדרושים לתמוך בפתרון: מחולל מחוללים לתוכניתן. מחולל משפחת דוחות למשתמש. לבסוף מוצג מימוש של הפתרון בסביבה של אינסטלציה העובדת בשפת הקובול. מתוארים העקרונות שמומשו והכלים שפותחו במגבלות שהטילה הסביבה, ונדונות הדרכים להשלמת המימוש למרות המגבלות. בעית המשתמש לשלוף מידע כרצונו מ ורכבות הכלים לטיפול במידע. ככל ולהציג שגדל היקף מערכות המידע, כן גדלים היקף ומורכבות הכלים המטפלים במי- דע וגדלה המומחיות הדרושה להגיע אל המי- דע, לשלוף אותו, לעבד ולהציג אותו לפי צרכי המשתמש. הדבר מתבטא לא רק במורכבות המחשב ואמצעי החומרה הנלווים אליו, אלא גם במורכבות כלי התוכנה - החל במערכות הפעלה, דרך שפות תכנות בסיסיות ועיליות ומערכות ניהול מסדי נתונים. תלות המשתמש בתוכניתנים. בין המשתמש לבין המידע עומדים כלי התוכנה השונים, הדרושים לטיפול במאגר המידע הממוכן. כלים אלה אינם בשליטתו אלא בשליטת התוכניתנים. בתגובה לכל דרישה של המש- תמש, לבל שינוי קל, דרוש להכיר שפה על חו- קיה, להבין מהלך תכנית מורכבת, לתקן, לה- דיר, לנפות, להריץ, לנפות וחוזר חלילה, עד קבלת התוצאה הרצויה. על כן זמני התגובה של התוכניתנים לדרישות המשתמש תמיד ארוכים מהמצופה על ידו. "זה בסך הכל שינוי קטן, אז מדוע לוקח שבוע לקבל את הדוח?" התיסכול של המשתמש. בשיטות הידועות לאגירה ולעיבוד מידע, גם אם שליפת מידע רצוי ועיבודו ארכה זמן רב, השליטה היתה בידי המשתמש. תמיד יכול היה להושיב עוד פקידים כדי לקצר את זמן העיבוד ולקבל את התוצאות הרצויות. במערכת מידע ממוכנת מפריד בין המשתמש לבין המידע מחסום שאין בכוחו לעבור. המשתמש הופך להיות תלוי בעבודתו היומיומית בידי התוכניתנים השולטים על כלי התוכנה. המשתמש עושה את כל העבודה השחורה של ההזנה השוטפת של המידע, אך מרגע זה המידע נשמט משליטתו ואינו זמין עבורו ברגע הדרוש ובצו- רה הרצויה. המשתמש הוא שהשקיע השקעות גדולות במשאבים (כסף וזמן לפיתוח, לימוד והסבה) אך בתמורה קיבל מערכת ממוכנת שהיא נחותה מהמערכת הידנית, הן באפשרות הגי- שה הישירה של המשתמש למידע והן בזמן תגובתה לדרישותיו המשתנות. עבודה זו דנה בבעית מחסום התוכנה המפריד בין צרכן המידע (המשתמש), לבין המידע שברצונו לשלוף, לעבד ולהציג בהתאם לצרכיוו. המאמר הוא חלק מעבודת .1.86 בפקולטה למדעי המחשב, השכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה הפרדוקס של כלי התוכנה גישה הקימת להתמודד עם הבעיה מבוסת על השאיפה לפשט עד כמה ] שאפשר את תהליך כתיבת התכניות המבצעות את קריאת הנתונים, שליפתם, עיבודם והצגתם. לשם כך נבנו מחוללי דוחות (והמקבילה האינטראקטיבית שלהם - שפת שאילתות), המספקות שפה התפורה במיוחד למשימה של הפקת דוחות. התכנית המתקבלת קצרה אמנם מתכנית רגי- לה בקובול או ב-1./1=, אך כתיבתה עדיין דור- שת מיומנות רבה. כתיבת התכנית נעשית בשפה משלה, בעלת אוצר פקודות גדול וכללי כתיבה רבים. בשפות פרוצדורליות נוספת הכבדה, בגלל הצורך לשמור על סדר לוגי וקשרים בין הפקודות, לבנות מבנים לוגיים מסוג של איטרציות, הסתעפויות וכד'. המש- תמש המצוי אינו יכול ואינו רוצה להתמחות בשפת המחולל ובכל הידע המחשובי הדרוש כדי להתמצא במאגר נתונים. מכאן הפרדוקס של כלי התוכנה: ככל שגדלה עוצמת הכלי המיועד לתת למש- תמש גישה ישירה ליותר נתונים ולאפשר לו לעבדם ולהציגם בואריאציות רבות יותר - כן גדלה מורכבותו של הכלי ונדרשת מומחיות תכנותית רבה יותר להפעלתו, לכן הוא נעשה פחות שימושי למשתמש. במקום לפרוץ הרך למשתמש - הכלי מגדיל את המחסום ועושה אותו בלתי עביר למש- תמש. תרשים הפעילויות במערכת פחסווק0-וזסק6ת התוכניתן מגדיר / שלב מסגרת מידע תכנון האפליקציה מספק בקובול מגדיר בקובול את המנגנונים הקלט והפלט טבלאות, למשפחת ושטחי עבודה הדוחות מהדיר את תכנית הקובול (קומפילציה) יוצר מוסר כחבילה 6 זסטןט 0 למשתמש של מחולל למשפחת דוחות העבורה פועל על הקלט 8 היוםזיומית ל המחולל הדגמת מימוש בסביבה של שפת 6000 - מערכת ה"אחטווק0-וזסק6 (.0.₪). מערכת ה">חסווק0-וזסק6א (.₪4.0) מהווה מימוש חלקי משמעותי של מחול מחוללים בשפת הקובול הסטנדרטית, ללא שימוש ב- ז0ט06זק-6זק, כמתואר בתרשים. ל ו 046%018[ 7 1 -ד-ה- כב -7-יי4הה-<---.י [ . ו 8 . הדחה > חן הת 1 > | | י ו - ו , 6 .: - ד הדידי ד 75 -3 5 הר את 1 ב בו = 5: 1:7. 14 2 440775 -7-7-7 ות יר 12-ב שש-2-2- --<--השק תש 202 ד א ה ופסא קך 1 וש = י-------- )שש :תו = ו ה פעילויות המשתמש והכלים העומדים לרשותו. | | 6" | 4 1 ןו | ו | .- 3 9 0 20| 4 | 0 ןְ / ₪ הָ0 0 |6 טח )6 . -- .7 8 - , / - -. + י 5 , | ך - ו | " | ו | | ב | ו - ם] 2 = ב - 1 -₪ ב 2 = ת ב 5 ם 2 הח הב -. -] = סי ₪ 5 5 5 חַ ם ב = ח -5 5 םב ב 5 ם בּ 5 תכ = = 5 ם ם . 5 ם רו 5 8 ב ם 8 ו צַ 0 6 5 % 3 1 4 =הגא-100ת0 8 -01 58 -וא אה0א-02ז5 אהסט -ז4גז5 א55-קת5 הטא-קהם שה גא-קת> 60 4 666 41 121 50 +א1א 50 51 40 41 5מגא*-631.0 1-8 6 א את6א-02ו5 א06,-זהגו5 אשפ5-%ץ6 הט-22 שאגון- 587 1% 1000 0 + 278 66 200 0 56 365 1000 06 5+ 1%6%% :0-0 50 16 691 10000 4% 27 1 14-00 0 36 ]+ג 10000 50 7 תאאף 14200 60 12 5 ף6ג1 1200 60 6 צ%א06 =תגא-1)0ה6 | 400-ץא -- הא את)א-2102 | אא6,-זתגז5 א5-56ץ₪ | אטא4-ק2ת5 =הגא-<ה6 +1א61 1000 50 + 21 +060 0 2060 (5)050הא ז0- שעגש שג זסד .+ ₪%5-55% א08] 0-6 08-ו 1-6 א%סא-:0ז3 אאס;-זה גז5 א56-תץ6 הט-ים 6 גא - 685 10 150 ק 0 צפצפם 216 150 צאש +11 2% )2:6 +16 278 אנפם 63 מ-5ם 5% 12 06 8 3 160 5 אא21.8 5 ;1 7 אגאם 2 216% 6-5 א סי 5 ->0+6 6מגא-6100 8 -א 6 - חא אמסא-*0ז5 אאסא -זקגז5 05-56%) העא-0ום 5 גא-6 2018 10 50 מ 506 זסגם 2000 (066) באא 05 פט)גץ שג זסז 2 א645-55 א08] 200 (5)066חהא 08 :טגץ 0ב זז אס זג12א64א0 6 %] דוגמת דו"ח שהופק במערכת ה-0.א8. הדרכים להתרת הפרדוקס קרון הפרדת הפעילויות. פרדוקס כלי התוכנה נובע מהרצון לתת בירי המש- תמש כלל, גם כללי ביותר וגם פשוט ביו- תר, כדי שיהיה שימושי למשתמש. היות ולא ניתן לקיים דרישות סותרות אלה, יש לבחון על מה לוותר, מבלי לפגוע בעקרונות הבאים: (1) למשתמש תהיה גישה ישירה למידע שלו, ללא תיווכו של התוכניתן. (2) הכלי שיעמוד לרשות המשתמש, לצורך הטיפול הישיר במידע והצגתו כרצונו, יהיה פשוט ביותר ומופעל בשיטות מוכ- רות למשתמש. (5) האפשרויות שיעניק הכלי למשתמש יספקו את צרכי היומיום שלו. מכאן, לפי עקרון (3), יש להפריד בין עבודות התשתית של בנית תוכנה, שהן עבודות חד- פעמיות, בעיקר בזמן פיתוח מערכת מידע ממוכנת חדשה, לבין עבודות היומיום: של המשתמש במערכת המידע הממוכנת. המטלות שיש להטיל על התוכניתן. בזמן פי- תוח מערכת חדשה, נדרש המשתמש להגדיר את הדוחות שירצה להפיק מהמערכת. בשלב זה יודע כבר המשתמש להגדיר את מסגרת פרטי המידע שיהיו דרושים לו במערכת הנדונה. מאידך, הוא אינו יכול בשלב זה לח- זות מראש את כל מגוון הדוחות שירצה לה- פיק מהמערכת ואינו מוכן להתחייב ולהגביל את עצמו לרפרטואר דוחות מסוים קשיח. יצירת מסגרות המידע ומנגנוני הטיפול בהן, היא עבודת תשתית הדורשת מומחיות מחשו- בית מחד, ומאידך לא קיים בעבודה זו צורך אמיתי בזמן תגובה מידי ובביצוע בלעדי ע"י המשתמש. מכאן שניתן ועל-כן הכרחי, להטיל עבודה זו על איש המקצוע - התוכניתן. המשתמש יגדיר את אלמנטי המידע שישתתפו במשפחת הדוחות החדשה ואת המבנה הכללי שלהם. התוכניתן יכין, על סמך הגדרות אלו, מחולל דוחות למשפחה. המטלות שיש להעמיד לטיפולו הבלעדי של המשתמש. משפחות הדוחות שהוכנו למש- תמש עליידי התוכניתן בשלבי הפיתוח המוקדמים של המערכת, או בשלבי פיתוח מזדמנים במהלך חיי המערכת, מסוגלות לשרת היטב את המשתמש תקופות ארוכות. הבעיות היום-יומיות של המשתמש ממוקדות בפעילותו בתוך המשפחות הקיימות. בעיות אלה ניתן להגדיר כצורך להפעיל מגוון מניפולציות על אלמנטי המידע שבתוך המשפ" חה ולהציג את המידע המתקבל בחתכים שונים, כרצונו. בתוך המשפחות המוגדרות חייב המשתמש לקבל אפשרות גישה ישירה למידע, בלא חצי- צה של איש מקצוע. לשם כך יש לתת בידיו כלי שיהיה מספיק חזק כדי לבצע את מגוון האופציות שהוא עשוי להזדקק להן במהלך עבודתו השוטפת, שיהיה מספיק פשוט ונשלט על-ידי המשתמש, ההדיוט בנושאי המחשוב. הכלים הדרושים לתמוך בפתרון וסף לחלוקת התפקידים בין המשתמש לתוכניתן, יש להעמיד לרשותם כלים בעז- תם יוכלו לבצע בנוחיות, במהירות ובאמינות את משימתם. הכלי הדרוש למש- תמש הוא מחולל דוחות למשפחת הדוחות המוגדרת, שיאפשר לו בצורה פרמטרית ובשיטה מוכרת לו, של הזנת נתונים באפליק- ציה, לבצע כל וריאציה שיזדקק לה בתוך מסג- רת המידע. הכלי הדרוש לתוכניתן הוא מחולל מחוללים שיאפשר לו להגדיר בשפה פרמטרית ולא פרוצדורלית, את מסגרת המידע הדרושה. מחולל המחוללים יקבל כקלט את ההגדרות של התוכניתן ויוציא כפלט מחולל למשפחת הדוחות עבור המשתמש. המחולל הנוצר ע"י ה-.0.₪ למשתמש עבור משפחת דוחות נתונה, הינו פרמטרי מלא, מופעל בלעדית ע"י המשתמש ועונה לצרכיו המשתנים בעבודתו היומיומית באותה מסגרת מידע. הוא מופעל ע"י המשתמש בעזרת מספר מצומצם של מדריכים, באותה דרך בה הוא מזין תנועות לאפליקציה. בעזרת הצירופים הרצוניים של המדריכים ושל הפרמטרים במדריכים אלה, הוא שולט על מג- וון האופציות העשויות להידרש על ידו מעת לעת. ה-.0.₪ כמחולל מחוללים עבור התוכניתן, נוטל על עצמו את הכנת כל המשימות הכלל- יות הדרושות בכל מחולל דוחות ומשאיר לתוכניתן את הטיפול בהגדרות הספציפיות של המידע השייך למשפחה הנתונה. התוכניתן אינו כותב בעצמו, אלא מקבל מוכן מה-.0.₪ את כל המרכיבים הכלליים המשות- פים לכל מחוללי הדוחות. מנגנונים אלה הם בעיקר הלוגיקה בתכנית מחולל, המשותפים לכל מחוללי הדוחות. חלק מהם מסובך למדי, במיוחד בגלל האופי הכללי שלהם, המאפשר למשתמש להפעילם פרמטרית על מרכיבים שונים של הנתונים, כרצונו. מנגנונים | אלה, הפרוצדורות המבצעות אותם, וכל הטבלאות ושטחי העבודה הדרושים לפעולתם, מסופקים ע"י ה-.0.₪ בכך נחסכת מהתוכניתן העבודה הפרוצדור- לית המיגעת, הדורשת איטרציות רבות של ניפוי בצורת ניסוי, תיקון, הידור והרצות חוז- רות, עד פעולתם התקינה של המנגנונים. שפת הקובול אינה בנויה לטיפול פרמטרי בנת- ונים בכלל ובקלט ופלט בפרט. לצורך טיפול פרמטרי במנגנוני האופציות של המשתמש נבנו ב-.0.₪ מנגנונים של עקיפה. אולם הטי- פול הפרמטרי בהגדרות הקלט והפלט, שממי- לא הוצא מטיפולו של המשתמש לטיפול התוכניתן, נשאר מגבלה של שפת הקובול. פתרונה ב-.0.₪ הוא השלמת הגדרות אלה ע"י התוכניתן בשפת הקובול. אם יש מסד נתונים, יכניס תוכניתן תכניות התשתית של האינסטלציה לתוך ספריה את הקטעים הדרושים לניווט באותו מסד נתונים, תוכניתן האפליקציה ישלבם מהספריה לתוך תכנית המחולל. ו הדגמת פעולת המחולל שנוצר ע"ו ה-.0.א. לצורך ניסוי והדגמת פעולת מערכת ה-.0.₪, נבנה מאגר של נתוני עובדים. המאגר מכיל רשומה לכל עובד ובה פרטים נומריים וא"נ על העובד. מתוך נתונים אלה הוגדרה מסגרת מידע ספציפית, המכילה את האלמנטים הבאים: ו. שם העובד. 2. מספר העובד. 3. מין העובד. 4. שנת התחלת עבודתו. 5. שנת סיום עבודתו (אם סיים). האלמנטים 6 ו-7 מתיחסים לזכאות העובד למכסות נסיעה בתפקיד, בגין דרגתו ובגין תפקידיו: 6. קילומטרז' בגין דרגה. 7. קילומטרז' בגין תפקיד. 8 שם ילד העובד. אחד מתוך משפחת הדוחות שניתן להפיק ממסגרת מידע זה, באמצעות המחולל שהכין התוכניתן למשתמש, מוצג בתרשים הבא, בו מצולמים מספר דפים מהדוח. = בדוח מוצגים נתוני ה וזודזי העובדים שבמסגרת - מין העובד. - קילומטרז' בגין הדרגה. לקבלת מיון זה, הכין המשתמש למחולל את המדריך למיון: טס - זיהוי המערך של מסגרת המירע. 1 - זיהוי המדריך למיון (8011). שני שדות : שדה :3 - מין העובד. שדה 6 - ק"מ בגין דרגה. > תת-האוכלוסיה שנבררה לצורך הדוח מתוך אוכלוסית מאגר הנתונים כוללת את כל העובדים שהתחילו את עבודתם משנת 1980. לקבלת ברירה זו הכין המשתמש מדריך ברי- רה עם הפרמטרים הבאים: 016 - כנ"ל. - זיהוי המדריך לברירה (חטוושטוטי), 1 - זיהוי פונקצית הברירה שהיא >. 4 - ברירה על שרה 4, שדה שנת תחילת העבודה. 0 - נתון הברירה: עובדים שהתחילו לעבוד משנת 1980 ואילך. > בדוח בוצעו סיכומים משני סוגים: א. סיכומי ביניים של הקילומטרז' בגין דרגה, בהתחלף מין העובדים (וכמובן בהסתיים האוכלוסיה). בוצע ע"י המדריך לסיכומים, עם הפרמטרים הבאים: צטז₪0 - כנ"ל. ]א8 - זיהוי המדריך לסיכומים. זא - זיהוי סוג הסיכום כסיכום ביניים (וגטוז). צ - מראה על מהות הסיכום מסוג צבירת ער- כים (להבדיל ממניה). שדה 6 - ק"מ בגין הרגה, משמש כשדה הצבי- רה. שדה 3 - מין העובד, משמש כשדה צבירה להדפסת סיכומי הביניים. ב. סיכום סופי של הקילומטרז' בגין דרגה לכלל עובדי המפעל (כמובן לאותה אוכלוסיה שנבחרה בפסקה (2) לעיל). המדריך המתאים: וס - כנ"ל. ואעפ - כנ"ל. 7 - זיהוי סוג הסיכום כסיכום סופי (10131). צ - כנ"ל. שדה 6 - כנ"ל. > בדוח מבוצעות קפיצות דף במקרים הבאים: בהתחלף מין העובד. בהתחלף מכסת הקילומטרז' בגין דרגה. בהתמלא שורות בעמוד (אוטומטית). המדריך המבצע זאת: - כנ"ל. סא - זיהוי המדריך לקפיצות דף (-אשח שפהק). שני שדות מפתח מוגדרים לקפיצות דף. שדה 3 - מין העובד. שדה 6 - קילומטרז' בגין דרגה. > בדוח מודפס מין העובדים בראש כל עמוד. כל חזרה על אותו מין עובד בשורות הבאות אינה מודפסת. המדריך המבצע: זא - כנ"ל. 5/7 - זיהוי המדריך לדיכוי חזרות (6זקקטף). שדה מפתח אחד ישמש לדיכוי חזרות: שדה 3 - מין העובד. תפקידו של המומחה, או התוכניתן, להכין עבור המשתמש מחולל דוחות עבור מסגרת המידע שהוגדרה ע"י המשתמש. לשם כך הוא בונה בעזרת ה-.8.0 תכנית קובול למחולל. המשימה של בנית התכנית מתחלקת בין התוכניתן לבין ה-.8.0: ו. המרכיבים המסופקים על-ודי ה-.8.0 ה-.0.% מספק לתוכניתן את כל הדרוש למרכיבים של מחולל דוחות כלשהו ללא תלות במסגרת המידע המסוימת. לשם כך בנוי ה-.8.0 בצורת ספרית קובול המכילה בשפת מקור של קובול את כל המרכיבים הכלליים: א. כל רוטינות ה-חסופוצו 6זט6טטסזק המטפ- לות ב: - בדיקת תקינות המדריכים. - העברת נתוני רשומה חדשה לשטחי עבודה של התכנית. - כל המניפולציות הפרמטריות שעשוי המשתמש להפעיל על הקלט והפלט. - מנגנוני הבקרה שמפעילים את המנגנונים הפרמטריים עפ"י נתוני המדריכים. - הניהול של מספרי רשומות, מספרי דף וכדי. - רישום לפלט של התכנים שהוכנו לדוח. ב. כל הגדרות ה-חסוגוטו ₪418 של מערכים, טבלאות, משתנים ושטחי עבודה, הדרושים לפעולות הרוטיניות. 2. המרכיבים המבוצעים ע"י התוכניתן א. להגדיר בשפת מקור של קובול את הגדרות הקלט והפלט של המשפחה הספציפית. ב. לשלב את כל מרכיבי ספרית הקובול של ה- .0.₪ לתוך התכנית, ע"י שימוש בפקודת 6 צֶזהזטו.] וחסזם. אם הקלט למשפחת הדוחות הינו קובץ סדרתי פשוט, אזי זו התכנית כולה. אם הנתונים מאורגנים באחד מארגוני הקבצים האחרים, או מנוהלים ע"י מערכת כלשהי לני- הול מסד נתונים, יש לעשות אחד מהשניים: - לבצע תחילה מעבר ההופך את מאגר הנת- ונים לקובץ סדרתי. - לשלב מתוך הספריה לתוך התכנית את הטיפול הדרוש לנווט בתוך מאגר הנתונים הספציפי. הדרכים להשלמת המימוש בסביבה הנתונה בגלל מגבלות שפת הקובול, שאינה מאפשרת התיחסות פרמטרית להגדרות הקלט ולפורמטי הפלט של משפחת דוחות, במימוש המתואר כאן של ה-.0.₪, מבוצעת משימת הגדרות אלה בשפת הקובול עצמה. מבלי לשנות את הטכניקה של יצירת המחולל מתוך ספרית קו- בול מוכנה מראש, ניתן להעביר חלק ממרכיבי הקלט והפלט של המשפחה הספציפית לצורה הפרמטרית, במקום בצורת שילוב בתכנית הקובול המתקבלת מספריה. אולם, כדי להשתחרר כליל מהצורך לשלב הגדרות קובוליות לתוך התכנית וע"י כך להפוך גם את עבודת התוכניתן לפרמטרית גמורה, יש להפ- ערל זסצצטטסז/-6זק. התוכניתן יכין את הגדרות השדות והפורמ- טים של הקלט/ פלט, בקונבנציה נוחה כלשהי (ולא מסורבלת כמו בהגדרות של קובול). תכנית ה-זס066%זק-6זק תפענח את ההגדרות ותבנה מהן את ההגדרות הדרושות בקובול ותשתול אותן לתוך תכנית הקובול שנוצרה ממחולל המחוללים. הגדרות הכותרות וכד', ניתנות אף הן להגדרה כפרמטרים שישמשו קלט ל-זספצטססז6-7ז7, שישלבן בתכנית. אם נתוני המידע של משפחת הדוחות מבוס- סים על אוחטוו56-טו5 של מסד נתונים, יזין התוכניתן את הפרמטרים המאפשרים ל--6זק ז06%%%0זק לשלוף אותם מספרית מסד-הנתונים ולשלבם בתכנית. בצורה כזו הופכת עבודת התוכניתן, בהכנת מחולל למשפחה חדשה של דוחות, לכתיבה פרמטרית ולא פרוצדורלית, של נתוני הקלט והפלט של משפחת הדוחות. ועולות השיטה השיטה המוצעת בעבודה זו מתמודדת עם בעית המשתמש, שאונו יכול לחזות מראש בשעת התכנות של האפליקציה, את כל מגוון הדוחות שירצה להפיק מהמערכת וגם אונו מוכן להתחייב מראש ולהגביל את עצמו לרפרטואר מסוים קשיח. אידך, המשתמש יודע בדרך-כלל להג- דיר את מסגרת פרטי המידע הדרושים הרה אך אינו מוכן להמתין לשיכתוב תכנותי עבור כל וריאציה שיזדקק לה. השיטה משחררת את המשתמש מהצורך לח- זות מראש את כל מאפיני הדוחות הבלתי ניתנים לחיזוי, לעומת זאת,המשתמש ינחה את התוכניתן בשלב התכנון ויגדיר לו את המאפ- ינים הניתנים לחיזוי מראש. נתונים אלה יספי- קו לתוכניתן ליצור מחולל בעל עוצמה מספ- קת, שתשחרר את המשתמש מהתלות בתוכניתן כאשר המערכת נכנסת לשלב העבו- דה המעשית. מבחינת התוכניתן, יעילות השיטה באלימי- נציה של מאמץ תכנותי והמרתו בהגדרת ה"מה" במקום ה"איך", דבר המאפשר לו להו- ציא מתחת ידיו מוצר אמין יותר, בפרק זמן קצר יותר. מבחינת המשתמש, גדולה יעילות השיטה ככל שקטן מספר ההחלטות שעליו לקבל מראש בתיתו הנחיות לתוכניתן - החלטות המטילות עליו מגבלות בעבודה המעשית בהמשך, לעו- מת מספר האפשרויות (הבלתי נצפות על ידו מראש בזמן התכנות), שיוכל להפיק מהמחו- לל, שיצר התוכניתן עבורו. שהרי אז זמן התגובה לקבלת דוח חדש שעלה בדעתו ושני- תן לקבלו מהמחולל באופן פרמטרי, יהיה תלוי אך ורק בהכנת הפרמטרים על ידי המשתמש עצמו ולא בגורם תכנותי שבמרבית המקרים תגובתו מצטירת בעיני המשתמש כבלתי מספיקה. ספרות -זג|טקסק > זט]גזשחשק זזסקטא .1א ,קזסטמ6יסא .| .קחואסזע צזו .1 (1980 ,29 ק56) .4!ז0את6זטקוחט) 2. מערך ה"חפוז", הטכניון. מחלקת ענ"מ, ינואר 1976. 5. פייר, נ. מחולל דוחות - זטוגזטחש) וזסק6א. משרד התקשורת, אגף מדעי הניהול. 4. התעשיה האוירית .6וטל) 567% ,111 6001 .0 חסוגוצ46] .66וט2) %"ז256 ,זוחקוטי) .5 שתגחו!1ט") ,320-50-/40%/ 1 זשטזכ) 9 ...1.5.4 קזסי) .קטסזל) 34%6] 2412] ,66וט0) [אצתושא ו .6 צוט .61ז5] , זטצסת156 , 16ט1ו51מ1 תגוחקושו שה" .19 ז213%0] , זט!הקותג חסוזהמוזס!ח] (26-. ן'צ .7 .11.5% .3וחז6-81/]0) , .106 59316005 טזג ז501 הג .[1804א טסתטזס/46] ,סצטןזו9 .א .78 .4/ 11.8 .צוסחו!!1 .106 וחשוץ5 [התסוזבא 106 .|הטתג]א ששת6ז56]6 .סגוטווץ .9 -זס6061ה %13‏ .6זוה26) אתווטקוח 6 .15 א 066 שטוטל) %'ז360/) ,!בזטובא .10 .1980 .2.5.4 .שח1 405 6זב 5011 .020 חסוזגוהז0]ח] |3זטת6) .]1 וג .11 .696( אשצ? .קשסזל) 61%ט6סזק גשוזפוחשתזג1א .7 .5.4 -5%% וחסטשתו) .!4ט130א 06תז46/0] ,416%ז506 .12 .4 .0ום2) .106 16 . [הטחג]א .1ת] [בזשח6) ,ז26ץ41ח4/ בובכ] שמ .13 5 ...12.5 .60ובזסק60ת1 >וסט0סז? מגזקטסזץ .5 , הוצבת5 ...4 ,ו(שטח? ,.5.א ,פטאצוק .14 שקה טק ח2] ה0ו66/0641ק5 [זט60ססזקתטח ג ]0 96 שזג 50/1 חו זסזבז6חטק ההבזקסזק 2580014160 ₪06 . זחשוחקט[6צ₪6 .] .[0' .51ץ5 6חג -קַחג.] .זקטז חס .מז ]א 7 ,1979 .0061) 2 .סא 59 פיתוחים נוספים מסדרת זַא של רד מחשבים מר זוהר זיספל, מנכ"ל רד מחשבים, מסר, כי חברתו פיתחה משפחה של מודמים לטווח קצר 51 המודמים זכו להצלחה שיווקית גדולה באירופה, ועסקות גדולות כבר נסתיימו בשו- ויץ, בנורבגיה, בצרפת ובגרמניה. נוספו כעת שלושה פיתוחים חדשים: 1. 1-31א58 מודם אסינכרוני בלבד. זול מאד, בעל מהירות עד 19,200 סל"ש, היזון חוזר אנלוגי וספרתי, מבודד מהקו באמצעות שנאי. 2. 1-32א56 מודם אסינכרוני בלבד. מגיע לטוו- חים גדולים (עד 40 ק"מ) וכולל אפשרות לביצוע היזון חוזר ספרתי מרחוק. 5. 1-4א58 מודם דו-כיווני על זוג חוטים אחד. הדפסה בערבית קראתי בעיון רב על התכנית להדפסה בערבית שפותחה ע"י שע"ם. מזה כמה שנים אנחנו משתמשים בהדפסה בערבית רציפה עבור פרויקט של שרותי הבריאות המשרת את תושבי איזור יהודה, שומרון ועזה. חוזה של בורוז עם רשות שדות התעופה בורוז - המובילה בתחום המחשבים בעולם - חתמה על חוזה בן 1 מיליון דולר עם רשות שדות התעופה, לאספקת מערכת של בקרת תעופה משוכללת בשדה התעופה בן-גוריון; שדות התעופה המצויידים במערכת זו נחש- בים לבטוחים ביותר בעולם. רשות שדות התעופה חתמה על החוזה עם חברת בת של קונצרן בורוז (506), לאספקת מערכת מסוף ראדאר אוטומטי. המערכת כול- לת מיני-מחשבים וארבעה מסופי תצוגת מצב אוירי. המערכת, המכונה ]] 48₪1%, הינה מערכת בקרת התעופה האוטומטית הנפוצה ביותר בעולם. עד היום הותקנו 90 מערכות בעיקר מדפיסים שמות תושבים לאחר שתורג- מו מעברית לערבית בעזרת מילון. לאחרונה פותחה על ידי תכנית המאפשרת תרגום שמות באופן דינמי ללא מילון, כשלבל שם הכתוב בעברית בונים את השם הערבי שלו. התכנית מתחשבת בכללים מיוחדים של השפה הערבית, כגון: אות ראשונה, אמצעית וסופית. מסוג זה, הפועלות בתיאום עם מערכות ראד- אר קיימות, לאספקת תצוגות מידע מעובד במחשב לשימושם של פקחי תעופה בשדות תעופה גדולים וקטנים. המערכת מהווה ציון דרך במאמצי רשות שדות התעופה ליתר יעי- לות וגמישות בפיקוח האוירי. היא תגביר את זרם התנועה האוירית ותאפשר יכולת טיפול ביותר מטוסים נוחתים וממריאים בפחות זמן. המערכת בטוחה יותר כי יותר מידע נמסר בפ- חות תלות בקשר-רדיו בין טייסים לפקחי- תעופה. חברת בורוז מיוצגת בארץ ע"י חברת כלל מערכות בע"מ. אותיות מיוחדות בסוף המילה וכתיבת האות אלף בצרופים שונים במילה וכן כללים נוספים. רצ"ב דוגמת הדפסה בעברית ובערבית. דוד שולף מלם מערכות בע"מ הקריה, רוממה, ירושלים חלם מערכות בע"ה - תחום הירשסם אונלוסין מערך הבריאות בשטחים 52 דף הספר 3 תח בעברית מהקובץ שתות בערבית תההובץ שתותה בערבית בתרגום חספר זהות שם פרטי טם אב שם סב שם חתולה שם פרטי טם אב שם סב שם חתולה שם פרטי שם אב שט סב שם חמולה | 9325166412 הזאע עכי חוחהחר נואריה ו גנ - ו 5% 6 9-ב שי 6 מחחד חסך הליל עואד -5-5 <-ש ו 3 -- = ד ו 5 הפר החחר חפו עואד == = <-ש וב <- 5 פרק בלו 7 - ה ספאכם הההר סליחאו אנו גוהר - = כני=וט '-5 5 כ 5 ו ו 2 ככובאד סריס חוסני אלאטונה 2 שו ככף כ ברב 5 1 | 932525215 | בליכל המכ בכיל אל טאבר 5% 5 + ונ מא 5 בד התכז 93 בגוהעה בכיל באחל עאבד <> ו 1-4 יו אק 5 "אא ו 3 מחהחד טויה הההד אבו הנייה = יק פד -5 5-ל 4 6 5 ו 8 אחחד שהה מחמד אנו הנייה וב אק ב 5 היא פב ם 2 ל 8 זהירה אחחד ההתד צראבטה (5ד 3 'ב-ב או ד ב 5 גי 6 כְנותר זהירה אחהד צראבטה 5 5 3 4 : 25 שישק ב 2 9 בהי הוהמד צאכַח אבו גאבר 6% = + 5-1 3י. ₪ 4-9 = שת 1 להי טר הניב אלחצרי ל > יי ץק 4 = . 5 7 הדא חלתי טתר חצרי 5+ 5 אק 0 "יק = ן : 9 אהחד צאכת אחחד אבו גארור וש אנש ה וש = בצ ו 7 הלימה צאלה אחתד אנו גארור ד ונש ב כ נש וב 2 8 החהור הוסייר הוהתד אבו הלאל -<-42 דש ב ו 1 = ב 0 15 14 חוהתהתד עבדאכרהי אהתהר פהאתוי = ה 5-5 2 וש-ב 5 9 אצנראהים חס סעיר אבועון ה ' לצו -ש איש אפס 1 פצ יש תש לט 5 פונתי נסר חוסא ההאד : בש - 5 רפ מצש 5 2 4% אבראהים מהחד חליל היבל השרי ב ו *ני עו ללד ב 2 41 רְררביחה אבראהים תהחתד היבל עדו !ד | =בש אה וב | 4 ל 1 דייה מההוד אבראהים | חסאעיד 5 =33 לד ו 25 רק לק 2 חעטיעה נדייה הההוד מסאטיד ב 3 ו ו בשעה ו 1 כי החמר אחתד נאטור אנ, כ וב = 6 ב 0 ו 56 "סעויה החמר אחתר נדוי ב 1-ב . ו = ב כ 42 טצדאלראוף עוחר צנרי סואלחה ה ל -ו0-ב 5 5 יק שר 1 יעווד אבראהים | התחד עראיטי >> !49 | =ב0ג 56 | | דג מכ 46 ְבגחיל אבראהים | תחתר עראישה דד וס | 25% ל )ו לוד | 25-ב ובל 39 הליל הההד פיאד חטאש 5 5 שוכ גםן ה = וש ב 2 דיאב הההר פיאר חטאש ד אוו הררש ו ריד + הו אמ בש 2 פאתי החדה פאיד חטאש חיט ולאו צמוש -י5 5 ב ל 1 מוחחד התאר סכאם ראיטה = -0 > 8 -9- 5 א בלו 9 החהחד ההר ע אכקאדר אבו נשק + אא ו >בגב 5 5 = 2 בצ 1גן9325%2 | ההתר ע אככטי ע אלכלה דוקאו אפ 41085 0 555וש ל ל 25 ו 2 שאנ מחמר ע אכלטי | דוקאן : 5-ב וט כ 4 = ו | נש 6 - : ₪ ואיל מתהר ע אלכטי דוקאן 5 לבה יו 3 5 ו ב = ונל 32 8 שבד אלעזיז דבכאן החתד אבו ורדה ב 3-1 41/9 ו + עב 4% אהנה ענו אלעז רבכאן אבו ורדה ו ץש | או 2 2 חתרים עבד אלעז דבלאן אנו ורדה + !-3 - 55/5 0 שלטון אוה !דע 22/2 39 איהו ענד אכעו דבלאן אבו וורדה | דש ו 53059 החדש קה ל !ד 329 א לה קשה ל 0 2 ה : 5 0 5 : - 0 נצר אכלה נצאר אכההר 111 2 2 הי ב בכ ה 2% ו 5% המדאו נצר אללה (אצר אלחוהר ו 0-5ו( 41‏ 5ה ו-3 ב 5 25 2 25%5%1 3 עאטף סטיר החתוד הגיר ב 5 -+2% = 25 הת כ << 5 העותתמאר שאטף סעיד הגיר 6+ שוסב בש 0 5 | 8" ואר חכיל חוסין אנו תתדה ו ל ו ב-בם חק . ו ב 7 פוכיתאן ע אלהאדי גבריכ הוצטפא =דט 5 53107 = ארר ואר = וד ו ו 16 סו סכיחאו חסו חשאש לטו דט | כחש צמוש לחש ₪ וו סרן דני אלחדף, ממר"מ מוניטור חומררה. ביצועים במערכות מחשבים ניתנים להערכה ע"י מערכת חומרה או תוכנה הקרויה מוניטור למדידת ביצועים. מאמר זה עוסק בהצגת מוניטור חומרה חדש שפותח ונבנה בממר"מ. השואה למוניטור תוכנה, מוניטור | החומרה ניתן לחיבור לכל סוג מחשב, מאפשר לבצע מספר גדול של סוגי מדי- דות ואינו מפריע לפעולת המערכת הנמדדת. מערכת המוניטור בנויה סביב שני מיקרו מחשבים. הראשון מפקח על חומרה מיוחדת אשר דוגמת ומונה סיגנלים בעלי ענין במערכת הנמדדת ומבצע פקודות הנשלחות אליו ע"י המיקרו מחשב השני, המשמש כחזשוצו;|א. עי- בוד המידע הנאסף בתהליך המדידה מתבצע ע"י ה-זטוצו:וא, אשר נוסף לכך מציג ו/או מק- ליט מידע זה בהתאם לצורך. סט מיוחד של הוראות פותח על מנת לאפשר למשתמש הכנת תכניות מדידה מורכבות בצורה קלה ופשוטה. המאמר מציג את הארכיטקטורה של שתי היחידות הבסיסיות ואת מבנה התוכנה בהן. כן מובאות דוגמאות שונות המתארות את השימוש במוניטור במדידות ביצועים שונות. ערכות מחשבים רחבות-היקף מציגות, ?1 גדרך כלל, רמת ביצועים הנופלת ממקסימום אפשרי. ע"י ניהול משאבים יעיל יש אפשרות להעלות רמה זו ולהביא לחסכון ניכר בהוצאות. כל החלטה הקשורה בשיפור ביצועים חיבת להתבסס על נתונים מדויקים ואמינים. ללא אמצעי מתאים לקבלת נתונים אלה, מידת השיפור בביצועים אינה ניתנת להערכה וימנע מימוש שיפורים פוטנציאליים. ניתוח מתימטי עלול להיות לא מדויק ולעתים בלתי אפשרי בגלל מורכבות הבעיה. מספר המשתנים הענק אשר יש לקחת בחשבון גורם לכך שניתוח מסוג זה ייהפך לעבודה מתישה ולא מתאימה לפתרון סוג זה של בעיות. כלי מדויק יותר, המשמש למדידת ביצועים של. מערכות מחשבים, הוא מוניטור חומרה או תוכנה (3,2,1). קיימים מספר יתרונות של פיתוח חדש מוניטור חומרה על פני מוניטור תוכנה. מוני- | טור החומרה אינו מעמיס את המערכת הנמד- דת, בניגוד למוניטור התוכנה הגורם ל- 6 של 5%-20% (2), דבר שעלול לה- ביא לתוצאות לא מדויקות ולירידה בביצועים. יחד עם זאת, מוניטור תוכנה מותאם לעבודה במחשב או במשפחת מחשבים ספציפית, בהתאמה למערכת הפעלה מסוימת, כאשר לעומתו מוניטור חומרה יכול להתחבר לסוגי מחשבים שונים ואינו תלוי במערכת הפעלה כלשהי. מוניטור החומרה מסוגל למדוד מש- תנים מסוימים הקשורים לביצועי המערכת הנמדדת ואשר אינם ניתנים למדידה באמצעות תוכנה. דוגמאות לכך: שימוש בזכרון, פעילות יחידות בקרה, פעילות פנימית של מחשב וכו'. מדידת התנהגות של מערכות מסובכות, כמו מערכות הכוללות מספר מחשבים, הינה קשה או כבמעט בלתי אפשרית לביצוע באמצעות תוכנה. מוניטור חומרה יכול לבצע מדידה מקבילית של כל המעבדים והציוד הקשור, מבלי להיות מושפע על ידי מעבד כלשהו. עומת מערכות מסחריות קיימות, מוני- ‏ | שור זה תוכנן כך שיהיהה -אזעטזק וו שטוו הדבר בא לידי ביטוי בכך שניתן לתכנת את כל סוגי המדידות ויחד עם זאת לבצע ניתוח תוצאות ב-טחו! 00. המוניטור הותאם לדרישות של מערכות מחש- בים גדולות, הדבר מתבטא ביכולת למדוד מספפטסטז - וז|ט]א /טושַחו5, ערוצים מהירים או איטיים, אמצעי קלט/פלט שונים, יחידות משותפות (טוחט ששזגח5) וכו'". המוניטור מסוגל לבצע מדי- דות על מספר גדול של קוים, מהירים או איטיים ויחד עם זאת לבצע תצוגה, הדפסה או הקלטה של מידע מעובד. תכונה חשובה נוספת היא האפשרות להכין ולהריץ תכניות מדידה המאפשרות ניתוח של מצבים מסובכים במערכת הנמדדת. ארכיטקטורה בסיסית ₪ מוניטור מחולק לשתי יחידות עיקריות: . יחידה לאיסוף מידע (יא"מ) ויחידה לעיבוד ולתצוגה (יע"ת). כל אחת מן היחידות מבוקרת באמצעות מיקרו מחשב. הארכיטקטורה הבסיסית של המערכת מתוא- רת בציור 1. היא"מ מורכב ממיקרו מחשב השולט על חומ- רה יחודית, שתפקידה לדגום ולמנות את או- תות הכניסה. חומרה זו מהירה במידה מספקת כדי לבצע מדידות מדויקות גם עבור אותות שתדירותם כ-1112א20. אותות הכניסה מגיעים למוניטור דרך רשת של גששים המחוברים לציוֶד הנמדד. ניתן לחבר עד 256 גששים מסוג זה לאותות שונים ובאמצעות לוח צירופים ביא"מ ניתן לקבל אותות חדשים על ידי צירוף אותות קיימים. היא"מ אוסף את תוצאות המדידות והופך מידע זה ל-ו4חזס! סטנדרטי. כל המדידות מתבצעות בפרקי זמן קצובים, הניתנים לקביעה על ידי המפעיל. המוניטור מאפשר למדוד פעילות (עוצו461), זמנים ולספור אותות או אירועים. יחידת העיבוד והתצוגה מבוססת על מיקרו מחשב מסחרי. יחידה זו מעבדת ומציגה את המידע המועבר אליה ע"י היא"מ בכל פרק זמן. תצוגת המסך מתעדכנת בכל פרק זמן אך ניתן להקפיא תמונת מסך מסוימת למשך זמן כלשהו. יחידת העיבוד והתצוגה קשורה לאמצעי קלט/פלט המאפשרים לה לבצע את הפעולות הבאות: א. להקליט מידע על תקליטון, על מנת לאפשר ביצוע תצוגה חוזרת של תמונות או עיבוד ניסף באמצעות תוכנה להפקת דו"חות. ב. להדפיס תמונות מסך או מידע אחר הקשור למדידות. הפעלת המוניטור נעשית באמצעות לוח מק- שים אלפנומרי, כאשר הפונקציות שניתנות לביצוע מוצגות בסדרת מסכים בעלי מבנה קברע (06גז 3100 הוזס)6זץ). יחידה לאיסוף מידע מבנה החומרה חידת איסוף המידע כוללת מיקרו מחשב = /2-80, חומרה למדידות ולוח צירו- פים. ציור 2 מתאר דיאגרמה מלבנית של היא"מ. הגששים המחוברים לציוד הנמדד מאפשרים +1 81635166 |בו6ק5 ג 0% קחו[קוחב5 4 ב לוח צירופים תא ב למדוד אותות בכל רמות המתח המקובלות, כולל .זד1 ..61= וסוגים מיוחדים. המרחק המירבי בין גשש למוניטור מגיע עד 150 רגל. לוח הצירופים יכול לקבל עד 256 אותות שונים מן הציוד הנמדד. לוח זה מספק כ-64 אותות אשר יימדדו ע"י המוניטור. כל אותות הכניסה ניתנים לצירוף באמצעות יחידות לוגיות הכוללות בתוכן שע- רים לוגיים שונים (.%ק0!ת-קו1] .צוסת5 6|פחו5 1% ".>זטשסטהם | .פזטשטטט]). | היהחידות מודולריות וניתן להחליף ביניהן בהתאם לצו- רך. נוסף ליחידות לוגיות פשוטות ישנן יחידות המשמשות לביצוע פעולות מיוחדות, כגון יחידה המזהה סדרות של אותות (הסדרה נקבעת על ידי המפעיל) או יחידה היוצרת אותות ידועים מראש, המשמשים לבדיקת המוניטור. כ-60 יציאות מלוח הצירופים מחוברות באופן קבוע למערכת המדידות של המוניטור, באשר 4 היציאות הנותרות מאפשרות לבחור כל אחת מ-256 הכניסות ללוח הצירופים, תחת בקרה של תכנית. ניתן לצרף את 4 האותות שנבחרו בצורה מתוכנתת. חומרת המדידות מכילה לוגיקה לביצוע דגימות ויחידה של 64 מונים (16 ביט כל אחד) המשמשת כיחידה עיקרית בביצוע כל סוגי המדידות. ספירת המונים אינה מוגבלת ל-16 ביט בלבד כיוון שגלישות (-זטציס שוט1) המונים נמנות ע"י התוכנה במוני תוכנה. קצב הדגימה הרגיל הוא 182א2 אך ניתן להעלות קצב זה עד 112א20. שעון הדגימה יכול להיות מסופק ממקור חיצוני. וחידה לביצוע מדידות מיוחדות כוללת חומרה למדידת זמנים (רוחב של דפקים או זמן בין דפקים), בדיקת מצבים רגעיים וזיהוי צירופים (סג]א זסצ). מבנה התוכנה תוכנת היא"מ מפקחת על ביצוע המדידות ועל העברת התוצאות ליחידת העיבוד והתצוגה. 42 - בי | כפי שמתואר בציור 5. והשגרה הראשית (שחוזטסג] וחגזטטז גוו1א) מקשרת בין יחידת איסוף המידע לבין יחידת עיבוד התצוגה, יחד עם זאת משמשת כבקר ראשי של כל פעולות היא"מ. היא"מ מבצע סט של פקודות (-טז1זח1 טזסג]א צחסווט) שתוכננו במיוחד לשם ביצוע מדידות. פקודות אלה נשלחות על ידי היע"ת, מפוענחות ביא"מ ומתבצעות ע"י אוסף של תת-שגרות. מוניטור התכניות מבצע תכניות מדידה (של צחסוזסטזז5ח1 סזטג]א) וע"י כך ניתן לצמצם את ה-8640ז06 הנגרם למוניטור מהעברת פקו- דות בודדות. מוניטור . המדידות משמש לביצוע כל סוגי המדידות של המערכת. זוהי תכנית הפועלת בזמן אמת והיא נכתבה כך שאפשר לנצל בצורה מירבית את חומרת המוניטור. יעילותה קובעת למעשה את יכולת המדידה של המוני- טור. מוניטור הבדיקות מאפשר בדיקת כל חומרת היא"מ ומסוגל לאתר ולבודד כרטיס פגום. הוא מבטיח עבודה תקינה של היא"מ וחלק מבדיקותיו כולל בדיקת הזכרונות (1א₪ ו-1א0אם ) ויחידות המדידה. יחידת עיבוד ותצוגה החומרה 5 יתן לחלק את התוכנה למודולים בסיסיים, חידת העיבוד והתצוגה מפקחת על איסוף, 7 תצוגה ואחסנה של המידע המתקבל בתהליך המדידה. יחידה זו בנויה סביב 5% 5-100, כאשר מיקרו מחשב מסוג 2-80 מהווה את יחידת העיבוד המרכזית. המחשב קשור ליחידות קלט/ פלט סטנדרטיות, המשמר -7 שות לביצוע הפונקציות השונות. המרכיבים השונים של יחידה זו מתוארים בדיאגרמה מלבנית בציור 4. הפעלת המערכת נעשית באמצעות מסך ולוח מקשים אלפנומרי. המסך משמש גם כאמצעי לתצוגת כל המדידות הנערכות במוניטור. שניים מן התקליטונים משמשים להקלטת מידע הנאסף בזמן מדידות והשניים האחרים שמו" רים לבסיסי נתונים של המוניטור ולכל התוכנה. שני ערוצים טוריים אסינכרוניים מאפשרים 27 0 6 3 הסוח6א |אג ם-8% ]א0סאק-5 קישור המוניטור למסופים מרוחקים. התוכנה חלקה הגדול של תוכנת היע"ת מורכב מתכניות שנכתבו במיוחד לפי דרישות המערכת. יחד עם זאת משולבות בתוכנה, שגרות קלט/פלט סטנדרטיות ושגרות לניהול קבצים, המהוות חלק ממערכת הפעלה 2.2 1א07. כי"80% מן התוכנה נכתב בשפת (83%6-8 כאשר החלק הנותר כתוב בשפת סף, כולל שגרות פסיקה, תכניות ממשק ליא"מ, תכנית בדיקה ושגרות קלט/פלט. דיאגרמת המלבנים בציור 5 מתארת את המודולים העיקריים של תוכנת היע"ת. תכנית בקרת המוניטור מתאמת ומקשרת בין יתר המודולים, היא מפענחת את פקודות המפעיל, מציגה תמונות מסך ומנהלת את הגישה לקבצים השונים. תכנית המדידות אוספת ומעבדת את המידע המועבר מן היא"מ. העיבוד כולל, בין היתר, חישוב ממוצעים וחישובי מינימום ומקסימום. תכנית של שבח אוטומטי (חו63 6ווהחחסוט/), מבצעת התאמת קנה המידה של ציר + למקסי- מום קריאות (ע0ו!ו468080). ההתאמה נעשית בצורה דינמית בהתאם לשינויים באותות הכניסה. ניתן לכתוב ולהריץ תכניות מדידה, כאשר כתיבתן נעשית באמצעות שפה מיוחדת. תב- ניות אלו מפוענחות ומבוצעות על ידי מוניטור התכניות. מימשק יא"מ - יע"ת המימשק בין שתי יחידותיו העיקריות של המוניטור מורכב מ-4 אוגרים של 8 ביט כל אחד. הקשר בין שתי היחידות מסוג ז0ו:ג)א 3% כאשר יחידת איסוף המידע היא הדטעג|8 ויחיהת העיבוד והתצוגה ה-ז0וג9]א. קשר זה מתנהל באמצעות משטר תקשורת פשוט המבטיח קשר גמיש ואמין מאד. כתוצאה מכך היא"מ ניתן לחיבור לכל מיקרו- מחשב סטנדרטי שיש לו ערוצים מקבילים. יחד עם זאת ניתן להתאים מימשק זה, תוך ביצוע שינויים קלים, לתקשורת טורית למרות שהדבר מביא לירידה מסוימת בביצועי המוניטור. סט הפקודות המיוחד של היא"מ מאפשר טעינת מידע ותכניות שונות מהיע"ת ליא"מ, העברת פרמטרים שונים לביצוע מדידות וקב- לת תוצאות מדידה ע"י היעיית. תמונות מסך פעלת המוניטור מתבצעת באמצעות | סדרת מסכים מעוצבים מראש (-זס|טזק ו ח) והם מאפשרים הפעלה נוחה של כל פונקציות המוניטור. מסכי תצוגה א. תצוגת פעילות - צְג1קפו צְזוגו/ מסך זה מציג עד 16 עמודות, כאשר גובהה של כל אחת מהן מיצג פעילות של אות מסוים. כמדד לפעילות ניתן להציג את אחוז הזמן שהאות אקטיבי משך פרק זמן המדידה או מספר הפעמים שהאות אקטיבי משך פרק זמן זה. התצוגה מתעדכנת בסיום כל פרק זמן מדידה. ב. תצוגת גרף - צגקוכ צזסזו11 המסך מציג גרף המתאר פעילות של אות או יחס בין אותות, כפונקציה של זמן. בכל פרק זמן מוסיפים נקודה אחת לגרף, כאשר 45 הנקודות האחרונות מוצגות במסך. ג. תצוגת מצב - עְגּ1קו2] 51416 מצבם הרגעי של עד 32 אותות מוצג במסך, לאחר שהיא"מ מקבל אות הקרוי זטעטוזז. מקור ההזטפקוזד יכול להיות אות חיצוני, אות מלוח המקשים או קבלת הוראה מתכנית ביע"ת. ד. תצוגה ספקטרלית - ,2008 ותטזוסטק5 מסך זה מאפשר להציג שני סוגי מדידה בסיס- יים; 1. התפלגות זמנים. המערכת דוגמת את אחד מאותות הכניסה ומודדת את משך הזמן של כל דופק באות זה. כל דופק מסווג בהתאם לזמן שהוא נמשך, לאחד מתוך 32 תחומי זמן רציפים. בסיום פרק זמן המדידה מוצגות 32 עמודות, כאשר כל עמודה מיצגת את מספר הדפקים שהיו בכל תחום. הזמן שכל תחום מיצג ניתן לקביעה על ידי המשתמש והוא נע בין 6טצגן | ל-566 10. תוך שימוש באותה טכניקה ניתן למדוד את הזמן בין שני דפקים ממקורות שונים, כאשר שיטת התצוגה הינה כפי שהוסבר. 2. מיפוי מילים - קג1א שזט/ המסך מציג 32 עמודות, כל אחת מהן מיצגת צירוף מסוים של 5 ביטים. כל עמודה מתארת את מספר הפעמים שהצירוף שהיא מיצגת קרה משך פרק זמן המדידה. מדידה זו מאפשרת דגימה של אפיקים (6ט3) או קבוצות אותות (לדוגמה אוגר כתובת, אוגר פקודה וכו'). כל מסך תצוגה ניתן להדפסה ו/או להקלטה בהתאם לצורך. מסכי בקרה ושירות א. מסכי הגדרת אותות קבוצה של 3 מסכים המאפשרים למשתמש לבנות ספרית אותות. ניתן להגדיר אותות חדשים תוך שימוש באותות קיימים ולשמרם לשימוש עתידי. עבור כל אות חדש מוגדר נעשית בדיקת חוקיות לפני שמעדכנים את הספריה. כל הפעו- לות הדרושות לשם עדכון הספריות ניתנות לביצוע דרך מסכים אלו. ב. מסכי הגדרת תצוגה במקביל לכל מסך תצוגה קיים מסך הגדרה המאפשר לקבוע את האותות שיוצגו במסך המתאים ואת סוג המדידה. האותות שיוצגו הוגדרו קודם לכן, תוך שימוש במסכי הגדרת אותות ונרשמו בספרית האותות. עבור כל תצוגה צריך המפעיל לציין רק את שמות האותות שברצונו להציג. המערכת תב- דוק את חוקיות האותות ואת הדרך לבצע את המדידות. כתגובה לשגיאות מפעיל או אירועים חריגים במערכת, מופיעות הודעות מסך שתפקידן להסביר את מהות האירוע. ג. מסכים מיוחדים: 1. מסך שירות. 2. מסך תצוגה חוזרת, המאפשר חיפוש ותצוגה של מידע מוקלט. 3. מסך בדיקה המשמש לבדיקה כוללת של כל פונקציות המוניטור. המערכת נבדקת באמצעות תכניות בדיקה המופעלות ממסך זה, וכל שגיאה מפוענחת ומודפסת, דבר המאפשר איתור מהיר של החלק הפגום. 4. מסך תכנית, דרכו ניתן לכתוב ולהריץ תכניות מדידה הכתובות בשפה עלית מיוחדת. משפטי השפה כוללים פעולות קלט/ פלט, פעו- לות מתימטיות והפעלה של כל פונקציות המוניטור. כתיבת תכניות בשפה זו מאפשרת להכין תכניות לניתוח מצבים חריגים ומורכבים במערכת הנמדדת, דבר שאינו אפשרי בעזרת תמונות סטטיות או דוחות. כדי להמחיש את השימוש בשפה זו נתאר את המקרה הבא: אחת התופעות הבעיתיות המתרחשות במער- כות מחשבים קרויה 12640106 והיא למעשה התקעות כללית של כל המערכת. מצב כזה יכול להתרחש כתוצאה מאירוע חריג הגורם סדרת אירועים נוספים שיביאו בסופו של דבר למצב שתואר. השתלשלות הדברים הינה לעתים קרובות, מהירה במידה כזו שאין אפשרות לעקוב אחר ההתרחשויות, ולאיש התוכנה לא נותר אלא לנתח מצב סופי קיים. ניתוח של מצבים כאלה ניתן להיעשות ע"י הרצת תכנית המתאימה למצב אשר ברצוננו לנתח. תכנית זו תעקוב אחר התנהגותם של אותות מסוימים. חריגה של אחר האותות מערכים שנקבעו מראש יכולה לגרום לקפיצה לתכנית אחרת, אשר תעקוב אחר קבוצה אחרת של אותות וכן הלאה. המוניטור יכול להקליט את התרחשות המאור- עות בהתאם למדידות השונות ובכך לאפשר ניתוח לאחר מכן. יחד עם זאת ניתן לתכנת את 3 המוניטור כך, שעבור מצבים חריגים, ישלח הודעות מתאימות גם למסופים מרוחקים. אפשרות נוספת היא לבצע מדידות שונות בהתאם לבקשות ממסופים אלה. מדידת ביצועים מדדי ביצועים שונים ניתנים למדידה תוך שי- מוש במוניטור. שיפור ביצועים ניתן להשגה על ידי ניצול יעיל יותר של המשאבים הקיימים. ניתן לבצע שיפו- רים במספר תחומים, כגון קביעת תצורה (חסוז3זט19)חס?)), שימוש בציוד ובמוצרי תוכנה שונים וניהול בסיסי נתונים. א. קביעת תצורה: 1. איזון השימוש במשאבי המערכת על מנת | להעלות את רמת הביצועים ולבטל צוארי | בקבוק. 2. בחירה אוביקטיבית של ציוד חדש ואימות נתוני היצרן. ב. תוכנה: 1. מציאת האופטימום בין גודל זכרון ובין ביצועים משופרים. 2. זיהוי מוצרי תוכנה העושים שימוש אינטנסי- בי במשאבי המערכת וגילוי מודולים ספציפיים ששיפורם עשוי להביא לעליה ברמת הביצו- עים. ג. ניהול בסיסי נתונים: ו. ביטול או הקטנה של שטחי קבצים לא מנוצלים. 2. חלוקה אופטימלית של קבצים על גבי תקלי- טים, על מנת להשיג מינימום תנועה מיכנית של הזרוע בכונן. להלן דוגמה שנוערה להראות את השימוש במוניטור חומרה בשיפור התצורה של מערכת מחשב. אחת הסיבות העיקריות לרמת ביצועים ירודה היא זמן ההמתנה עבור שימוש במשאב מסוים (במיוחד תקליטים משותפים או יחידות בקרה). הבעיה העיקרית הינה לקבוע האם רמת השי- מוש הנוכחית באותו משאב אכן גורמת לירי- דה בביצועים ואם כן באיזו מידה ניתן להקטין את השימוש. בעזרת המוניטור אפשר לבצע מדידות שונות שיעזרו לנתח בעיה זו. לדוגמה, נניח שהמערכת הנמדדת מורכבת משני מחשבים הקשורים לאמצעי קלט/ פלט משותפים, כמתואר בציור 6. א. מבצעים מדידת פעילות של האותות הבאים (תצוגת פעילות) צפשם | שסס ) צפנזם 2 (זקס (2) צפשם ( שקס)ן חס (3) צפשם (1 שקס) 2 הס (4) צפשם (1 שקס) כ זזס (4) צפשם (2 שקס) 1 הס (5) צפשם (2 שקס) 2 04 (ש6) צפטם 34 חדס (07) צפשם 8 [חד60 (8) צפשם 60 אדס (9) צפשם כ אדס (10) ביצוע מדידות, כמתואר, יכול להצביע על ניצול גרוע של 1 620 כתוצאה משימוש אינטנסיבי של תקליטים משותפים על ידי 2 טקס. מסקנה זו היא תוצאה של ביצוע קורלציה בין אות המשקף את זמן ההמתנה של 1 69% כנגד אותות המשקפים תעסוקה של 2 (671, הערו- צים שלו ויחידות הבקרה. ב. זמן המתנה לעבודה עם תקליטים בכל פס (תצוגה ספקטרלית). כתוצאה משימוש ביחידות בקרה משותפות, עלולה פעולת קלט/ פלט בכל אחד מהמחשבים להתארך מעבר לזמן התיאורטי וכאשר המדו- בר בתקליטים קריטיים (לדוגמה, תקליטי דפ- דוף) הדבר עלול לגרום להאטת המערכת כולה. מדידת זמן ההמתנה של כל פעולת קלט/ פלט בתחום ס18%6א 0-320 עם דיוק של 1866 10, יכול להצביע על מקרים,של צזקטז6)ח] 566צו1א, כבאשר מעבר למספר מסוים של מקרים כאלה עלול לגרום ירידה רצינית בביצועים. ג. פעילות דפדוף כפונקציה של זמן (תצוגת גרף). ניתן להציג את מספר פעולות הקלט/פלט של תקליט דפדוף כפונקציה של זמן. כמות מוגזמת של פעולות אלה יכולה להיות תוצאה של שטח זכרון קטן או תוכנה לא יעילה. תצוגת גרף יכולה להצביע על נקודות שיא בפעולות דפדוף, דבר שניתן לקשר לעבודת המערכת כולה. ד. שימוש בנתיבים ראשיים ואלטרנטיביים (תצוגה ספקטרלית). במערכות מחשב, בהן קיימים שני נתיבי גישה לאמצעי קלט/פלט, רצוי לשפר את השימוש בנתיבים אלו. מדידת קג1א שזס/ מאפשרת להציג עבור מחרוזת של תקליטים את מספר פעולות הקלט/ פלט בכל תקליט, דרך כל אחד מנתיבי הגישה. מדידה זו יכולה לעזור בקביעת הצורך לשני נתיבי גישה ומידת השימוש בהם. מסקנות ערכות המחשבים מתפתחות בקצב ה ומידת הסיבוך בהפעלתן גדלה. ניצול יעיל של המשאבים הקיימים יכול להביא את המערכת לדרגת כדאיות מירבית. שימוש נבון במוניטור שהוצג מאפשר לבחון ולעקוב מקרוב אחר ביצועי המערכת הנמדדת ועל ידי כך ניתן לממש כל אותם השיפורים שפורטו, במטרה להגיע ליעילות ולרמת ביצו- עים מירבית. הבעת תודה תודתי העמוקה לענף אחזקה בממר"מ על שי- תוף הפעולה, במיוחד לרס"ל זאב בן אפרים ולסג"מ אבי מרגלית על העזרה הרבה בכתיבת התוכנה ולסמ"ר רן צייזל על העזרה בבנית המערכת. כן ברצוני להביע את תודתי לד"ר ישראל קורן מהטכניון-חיפה, על הנחיתו בבי- צוע הפרויקט. ספרות 6 וחזס)ז6ק פוח316ץ5 זטזטקוחס6 .וזהזז6ש . (1) .8 ..סח1 |1100-1181ה6ז .חסו!הט|הש זז טק וח 60 . צְ0ַחהה6.]א. % 6 חסטה0.71.5 (2) ||06-719ו1ח6זק -08ו10001 ססחה וחזס]ז0 פוחטוצץ5 1. סח[ .חו ‏ חסוזהט| וז סק .זטווטת .5.11 (3) * זט )וזא | זסזטקו 00 103 הסווסט0סזוהן .4 .5009 (.50) 6חסו11.5.5 מפעס לפעם אני מרשה לעצמי משהו מיוחד. כמו קנט למשל. אזני מדליק לי קנט ונהנה מהשילוב הנפלא של רעננות וטעס עדין, נקי ורך. אזהרה : משרד הבריאות קובע כי -- העישון מזיק לבריאות מפעס לפעם מגיע לל. - הטעס המיוחד של תערובת הטבק האמריקאית ופילטר המיקרונייט 7 המפורסם. קנט. : % מפעם לפעם מגיע לי. | 7 דא = א נטווה כל מחיה קשר בראל4 שותי נחמן גבעולי בחוברת הקודמת עסקנו באחד המושגים המשמשים לעתים קרובות בתחום הנקרא "תבונה מלאכותית": סריקת-עץ (חשזגטפ טטז!). הבאנו דוגמה פשוטה לבעיה הנפתרת בדרך זו. המיוחד באותה דוגמה היה בכך שהיא איפשרה לראות בפועל כיצד "מטפס" המחשב על העץ, עולה ויורד בענפים השונים, עד שהוא מגיע לפתרון. למרות שזה ישום פשוט ביותר של הנושא, היה בו כדי להדגים יפה את העיקרון. גם הדוגמה שנביא הפעם תאפשר לנו לראות על המרקע את הישום של נושא מסוים אחר, מתחום התבונה המלאכותית: פתרון בעיה ע"י קביעת תת-יעדים (041%ש-טטפ), עם נוסחת טיב (הטוזטחט] חטוזבט!גוט) המאפשרת למחשב לא- מוד באיזו מידה הוא מתקרב אל היעד המבו- קש. המחשב עצמו, כביכול, בוחר את תת- היעדים וחותר אליהם ע"י חישוב ה"טיב" של כל צעד ובחירת הצעדים בעלי ערכי הטיב הגבוהים ביותר. נוסחת הטיב אינה קובעת החלטית את הצעד הטוב יותר, אלא משמשת רק כ"עצה". לעתים קרובות מתברר שלא היתה זו עצה מוצלחת, המחשב מתרחק מיע- דו במקום להתקרב אליו ומבצע כמה צעדים מיותרים. אפשר איפוא לראות בכך כעין שיטה "היוריסטית" לפתרון הבעיה. נוסחת-טיב מוצ" לחת תביא לכך שהמחשב אמנם יגיע, בסופו של דבר, אל הפתרון, אם הוא קיים, אך לאו" דוקא בדרך הקצרה ביותר. תרגיל בתבונה מלאכותית למרות שתיאור זה נראה משימה כבדה למדי, נוכל לישם זאת, כמו בדוגמה הקודמת, במח- שב אישי בעל זיכרון לא גדול (א16 יספיקו בהחלט), באמצעות התכנית המפורטת להלן, הכתובה בגירסה פשוטה של שוצו:8. הבעיה שנציג הפעם בפני המחשב היא זו הנקראת לפעמים "חידת החמש-עשרה". בחנויות צעצועים תוכל למצוא אותה, בצורת ריבוע קטן מפלסטיק, המחולק בדרך-כלל ל-16 תאים. אחד התאים ריק ובאחרים משובצים 15 "אריחים" המסומנים במספרים או באותיות. התא הריק יכול להתמלא ע"י הזזת אריח שכן, ואז מתפנה התא ממנו יצא האריח. האריחים משובצים תחילה ללא סדר, והמטרה לסדרם ע"י הזזות כאלו לפי סדר הגיוני (ציור 1). התכנית מתחילה בכך שהיא מציירתי ריבוע בגודל כלשהו - 2א2 עד 6א6, כרצון האיש המפעיל אותה - ומשבצת בו את האריחים בסדר אקראי (בכל הרצה של התכנית יופיע סדר אחר). לאחר מכן היא מתחילה להזיז אריח אחר אריח, תוך ניצול התא הריק, עד לסידור כל האריחים לפי סדר הא"ב. שיבוץ כל אריח במקומו הוא היעד שנקבע לתכנית, והמחשב משיג אותו ע"י בחירת תת-יעדים, כפי שנראה בהמשך. לשם הקיצור נקרא לתא הריק בשם הבּור; לא- ריח שהתכנית מטפלת בהעברתו אל מקומו הנכון נקרא הרגלי ולתא שאליו הוא צריך לה- גיע - הבּית. לא קשה לכתוב תכנית המורה למחשב בדיוק ביצד להעביר את הרגלי מתא נתון (וץ .א) אל הבית (נץ ..א), כאשר הבור הוא (וץ ..א); אך זו אינה מטרתנו. אנו מעוניניס בתכנית אשר תח- תור בעצמה, כביכול, אל היעד, ע"י אומדן הטיב של כל צעד אפשרי ובחירת הצעד שנראה הטוב ביותר. ברור שתכנית היוריסטית כזו תהיה איטית יותר מתכנית בה כל הצעדים קבועים החלטית מראש, שכן התכנית ההיוריסטית צריכה לבחון בכל צעד עד 4 הז- זות אפשריות ולבחור ביניהן. תת-היעד הראשון הוא כמובן הבאת הבור אל קרבת הרגלי, שהרי אי-אפשר להזיז את הרגלי אם הבור אינו סמוך אליו. ליתר דיוק, על הבור להיות לא רק בשכנות לרגלי, אלא לפניו, כלו- מר באותו צר של הרגלי אליו מעונינת התכנית להזיזו. אך, מיד לאחר הזזת הרגלי שוב אין הבור נמצא לפניו, המחשב חייב להסיע שוב החמש עשרה את הבור סביב הרגלי, עד שיהיה במקום המתאים. אנו אומרים כי המחשב קובע "בעצ- מו" את תת-היעדים, כיון שאלה אינם מוגדרים לתכנית במפורש, אלא מושגים כתוצאה מי- שום נוסחת הטיב. כשאנו באים להעריך צעד כלשהו, מה השיקו- לים הקובעים את טיבו? השאלה הראשונה כמובן: האם הצעד מקרב את הרגלי אל הבית? שנית: האם הצעד מקרב, לפחות, את הבור אל הרגלי? שלישית: האם הבור נמצא לפני הרגלי? אם הבור, שהיה מאחורי הרגלי, מקיף את הרגלי ועובר לפניו, מוקטן ע"י כך המרחק בין הבור לבית, ישנם איפוא שלושה מרחקים שאנו מעונינים להקטין: בין הרגלי והבית (כמובן); בין הבור והרגלי (כדי לאפשר לרגלי לזוז); בין הבור והבית (כדי שהבור יהיה לפני הרגלי). נוסחת הטיב יכולה איפוא להיות, לכאורה: ו ככל שהמרחקים קטנים יותר, נקבל ערך ‏ גבוה יותר, והצעד המביא ל"א המירבי הוא לכאורה הצעד העדיף (ציור 2). נוסחה זו אינה טובה, קודם"כל משום שהיא עלולה לקבל ערכים אינסופיים - כאשר הרגלי מגיע לבית והמרחק ביניהם מתאפס. למעשה אפשר להשיג אותה מטרה ע"י נוסחה פשוטה יותר, בה הפעולות מהירות יותר מכפל וחי- לוק: (4ז+.ז+|ם) - 100 = ש במקום 100 יכול לשמש כל מספר גדול למדי, המבטיח שהתוצאה תהיה תמיד חיובית (אם- כי גם זה אינו הכרחי). ברם, גם הנוסחה הזו אינה טובה, משום שלא נתנו לשלושת המרחקים משקלים מתאימים. ברור שהדבר החשוב ביותר הוא הקטנת ,ז - מרחק הרגלי מהבית. פעולה המקרבת את הבור אל הבית, אך באותה שעה מרחיקה את הרגלי ממנו, היא פעולה גרועה, והטיב שלה צריך להיות נמוך מזה של פעולה שאינה משנה אף אחד מהם. גם קירוב הבור אל הרגלי חשוב יותר מקירוב הבור אל הבית, אף כי אינן שקול נגד קירוב הרגלי אל הבית. המשקל הג- בוה ביותר צריך איפוא להינתן ל-ןז והנמו ביותר - ל-,ז. הנוסחה הבאה נראית מתאימה לצרכינו: (3ז+ -ז2+ ,ז3)--100 = או למעשה, תוך-כדי ניסוי התכנית, התברר כי ישנם מצבים בהם המשקל 3 שניתן ל-,ז אינו מספיק כדי למנוע צעדים גרועים. נוסחת הטיב העונה יפה על צרכינו היא: (13+-ז2+ |ז4) -100 = שו כאן המקום להבהיר כי כשאנו מדברים על ,ז ו-, איננו מתכוונים למרחקים "בקו אווירי". מרחק ב"מרחב" שלנו, בין הנקודות (וץ ,וא) וד (ץ ,:א) אינו מחושב ע"י הנוסחה המקובלת (בע-,ץ) + *(א-,א)/ = ז אלא בצורה פשוטה הרבה יותר - (ציור 3): |ץ- ,עו + |נא-,א| = ז (הקווים האנכיים מציינים שאנו עוסקים בער- כים החיוביים של ההפרשים). המרחק לפי הגדרה זו הוא מספר התאים שאריח צריך לע- בור למעשה כדי להגיע מתא (ןץ .,א) לתא (.:א ץ), או להיפך. כיון שהאריח אינו יכול לזוז באלכסון, הרי הגדרה זו לא רק פשוטה יותר, אלא גם מתאימה יותר. מי שניסה לפתור ידנית את החידה יודע שהב- עיה מתעוררת בעיקר בסוף כל שורה, ובסידור השורה האחרונה. כאשר הבית בסוף השורה והרגלי עומד לפניו ומוכן להיכנס, הבית בדרך-כלל תפוס, ואין אפשרות לפנותו מבלי להרחיק את הרגלי או לסלק ממקומו את הא- ריח הסמוך שכבר השתכן בביתו. במצב זה יש להפעיל אלגוריתם מיוחד שאינו 2. שלושת המרחקים בנוסחת הטיב. מתישב עם נוסחת הטיב. בסופה של כל שורה נכנסת איפוא לפעולה שגרה מיוחדת והתכנית מפסיקה להיות היוריסטית. השורה האחרונה בעיתית משום שאינה משאירה מקום לתמרון. לכן יש לשנות לקראת הסוף את סדר ההצבה של האריחים: במקום לסיים את השורה שלפני האחרונה ואח"כ לטפל בשורה האחרונה, מסדרת התכנית את שתי השורות הללו בבת-אחת, ע"י הצבת אריח בביתו בשורה העליונה ואחריו הצבת האריח שמתחתיו וחוזר חלילה, עד סיום הרי- בוע. סדר ההצבה הוא איפוא לא לפי סדר הא"ב, אך האריחים נכנסים לבתיהם במקומות הנכונים לפי סדר הא"ב. שני האריחים האחרונים מסתדרים לפעמים בסדר הפוך. דבר זה מעיד כי מהמצב הרא- שוני, כפי שנקבע אקראית בתחילת התכנית, אין כל אפשרות להגיע לפתרון מושלם. במק- רה כזה שום שיטה של סידור לא תועיל לסדר את כל האריחים עד האחרון בהם. במצב זה מודיע איפוא המחשב: חוסוט!ס5 סא. ולבסוף, כמה הערות לחלק הראשון של הת- כנית - בנית הריבוע. כאמור, הסדר הראשוני אקראי, ובכל הרצה יתקבל סדר שונה. אם ברצונך לקבוע את הסדר כך שתוכל להריץ את התכנית שוב, באותו סדר ראשוני, הוסף את ההוראה הבאה: | סאגח 2 הפרמטר קובע את הסדר הראשוני. אם רצונך להתחיל מסדר אחר, שנה את הפרמטר. גודל הריבוע נקבע ע"י הזנת מספר רצוני בין 2 ו67 ו (שורה 40 בתכנית). שורה 20 בתכנית מגדירהה | את סדרת התוים שיופיעו בריבוע, לפי הסדר | בו מוטל על התכנית לסדרם בעת פתרון הב- עיה. התו הראשון הוא בלנק (רווח). בריבוע של 3*: יופיעו רק התוים בלנק עד 11; בריבוע של 44 - התוים עד 0; בריבוע של 5>5 - | התוים עד א ובריבוע של 6<6 - כל התוים שבסדרה +, החל באותיות וכלה בספרות. (התכנית תפעל כך גם אם במחשב שלך קוד- | מות הספרות לאותיות, לפי סדר ערכיהן הבינאריים.) לצורך ציור המסגרת מופיע בשורה 100 ארבע פעמים התו ש, שהוא ריבוע אפור או שחור (ההיפוך של בלנק). אם אין תו כזה במחשב שלך תוכל להשתמש בכוכב או בסימן אחר. שורות 180 עד 220 טעונות הסבר מיוחד: בשעה שהתכנית משבצת את התוים בריבוע היא בוחרת מספר אקראי הקובע היכן ישובץ התו. אם מקום זה תפוס, מוסיפה התכנית גודל קבוע למספר האקראי, במקום לבחור מספר אקראי חדש. דבר זה מונע את האפשרות, הקימת ביחוד כאשר הריבוע קרוב להתמלא, שהתכנית תנסה פעמים רבות מאד ובכל פעם תיתקל במקום תפוס. אם התוספת הקבועה היא מספר, שאין לו גורמים משותפים עם מספר התאים בריבוע, אזי אחרי כמה הוספות כאלו התכנית חייבת להגיע למקום פנוי. משום כך נבחרה התוספת שהיא קטנה ב-1 מצלע הריבוע (שורה 0ו2). לאחר שנקבע הסדר האקראי של האותיות בריבוע, מרתק לראות את האריחים זזים מתא אל תא ומתקדמים אל יעדיהם, בלי לסטות כמעט מן הדרך הקצרה ביותר. 35. ההגדרה הנכונה של מרחק: מספר התאים שיש לעבור, כלומר- ההפרש של ה-א"ים ועוד ההפרש של הדץדים. כל הזכויות שמורות למחבה) מםל2סק "פו" מחץ אחת מת500% מ2זאספאגת אפת (%מף[ס ג1%ח) 66118 56 50 כם "25,56789 21 דאותוטיי65קסא,זאנ1מ6עטכססג " = %א סש '"יפספ51 5תג560 עספא1" צאזתק 5 צטקאך 5 = עסם דָ₪65₪0 מ1 1₪826 800826 66 (5%)5,5 אד 6נפטףה 6מ% םמ1 606118 01 0606מ86006 6ם% (2%)2 אזס 01% ו+5 70 0 > ך תסע 8 80086 8ם% ;"₪";1,ו+5 41 ;"ש";0,1 עג עצאנתס "ש";ו+1,5 דג ;"₪";6,ד דג 1 צאסא 8 מסמב78608 +0 ע6סתגטם ו- פע?ל5 !1 70 7 = 1 תסק ] 6ם8 !1 ם66ח6%ס "6סמטם מסהםהע 8 ו+ (סאתג:ך)צא1 = 2 חס 6 מ1 מ1068%510 %א6מ 18 0 8070 אשחץך " " = (25)2 פך ו-2+5 = 2 עשם 1 = 2 לשתומחע 7 <> 2 סד 6020 0 (25)1 = (2802 תש 6 מ1 8%88ם6002641 6811'8 ו+ (2-1(/5))עאד צ ךס (5*)1-1 - 2 > א עעם 6 מ1 %ע862םמ1 (78)2 = (א,צ)5% עס (א,צ)55;א,ד 41 צאזתס 1 צאסא (%מ18ל) "18סמ" +0 ם1068%10 8878 צ = צם ץםן א = אם עס %ב8+ת ₪0%8 :68מ%1ט0ת2-סט8 01 8ַ6מאם % פצסמ עו פצסם מ60% ₪076 5 אשת 60 (%מ268%₪9+ 260181ק8) 68מם11 188% 2 +01 %ע8%82 ו+ 2%8 -7 = 2 ץש 505 (₪9821281688 6ג1ה8ץ [1%18ם1) 6חסם 185% 0 = טשתק עעם 405 206 11285 "א" = %ח עעם 408 2 10 ו = א תסקע 416 "מחאק" %מ6עעטס 8ם% (ו+ה)1א = %א עעע 415 8 "6מסם" 6ם% ו+ (5/(ו-א))עא1 = צס לשע 8ו(ו-צם) - א = אס צשך יי | מחפק 516 1008%6 6 00508 מחאק %א6ם %0 ₪0 ,6מסם 18 מחאק 6םל +1 | 3606 6020עמא7 אכ=אא פאג צכ=צא ע1 6 01 6מ6 ע10 %מם6מ68%ע%2 [6018ק8 0 0070 מאע 5 > אס עך 0 8070 אעחץ ו+צת = צא פאג 5 = אא ץך 6 0686 6%6001%6 6ם8 6ם11 :%מ68%₪6ע5 980182ע 6 60505 000 6 %א החגק משאץ 00428 אשת מחאק %מ6תלט0 6187187 86% תג תאנתק קס% ס% מ0%%0%ל מ0סע1 ב0ע868 ו- 5789 ו 70 5 = ץצ אסק ו- 9ע57 ו 20 8 = א תסק 0 6010 אעחד %א = (א,צ)5% 1 א זאפא צ צאמא 1004 0%מ מחאק ‏ :ע0ת2ע6 מפעאסעק קסי5 8 שמ 'מחאק דצ = צא עלסע א = אא נעח אאטעפת עצסא דפמם פאגא פאא פאנץ אעפת 8 208815016 4 01 6מ8%10ו0781 (8)ץ אדפ %ב1ת 6צסמ 8 856ו0781 60 00505 80508 0 67810856 6% קט 0 00508 מס 6 60508 60508 6 00088 0685 6 אתסעעת %[46+80 דַל 0 06[אצ .0881016ק1₪ 218% 6צסמ % מהח ₪076 1008צפעק 66מם61 ,084 218% 6צסמ 0% גאט ח6םת 6%1681מלסכְדת 016 0868 % 6 מ1 85878 266282117 החהק 6 01 161% 8% 18 מחהאק 1688מט 1% ₪0768 מחאק 6886 %אמ% מ1 6 [6%168ב%סכלם 18ם% 678108%6 6מ[פחד 1%8 8876 מ6%286%10ע2 8 6מל 8[מסח 18ג% :6ט[גצ חס[ 8 6צסם 186% 01 6מ+טסת-לט8 6%1008תעק 102 82%8מ6ע 888 עאסזת סמע 20 מטסא ג אססאס אסת אתסעעת אמחץ ו = אא עך 6 60020 שחע ו = עשתק פך וצם פס ואת עשן וצא יפ ואא ישן זת = צא פאג ואת = אא עך אפ = ואא לצעם אפאץ 6 60588 (2)ט תפש אתטעסת (2)ץ סז אתסעסת צתמם פחך 20 מטסא ג אספחס אשת אתטתשת(מחץ 5 = אם קך 6 6020 אמחך 2 = טפתק עך וצ עפ ואם תש וצא סע ואא תס אפ = ואא לעם אעחץ צם = צא פאג ואם = אא תפך 8תהמסע 80076 868 6 00508 א = (ו)ץ תש אתטטה ו=(ו)ט עשת אתסעסת פס פטסא 4 אסמאס אפת אתסעפת אשחץל 5 = צם פך 6 6020 אפחץ ₪ = טעחק עך ו + דם = וצם עסם את = ואפ עשן צא = וצא תשע אא ואא עטם דפ > וצא עעם המחל אם = אא כפאא וזם = צא עך וו ו וכוו ו פוו קוו סו 6 לוו 15 16 16 16 ו ו22ו ו 5 9ו ו ו %ו 5 6 ו 6 ו 60ו ו32ו 5 6 ו וו ו 1350 005088 6 ח = (5)ט כתשע 1555 אתטעתפת 1566 ו = (5)ץ עשת 1576 אתטעפת 1586 5אתהמסע 85076 586 אחסת מטסא ג אססאס אעת אתחעעת אאחע ו = צם קד 6 6020 אמחע 5 = ששתפ עד ו- צת = וצם עען אפ = ואפ תסע צא > וצא עס אא = ואא פסע צם = וצא תש אמהע אם = אא פאג וצת = זא עד 460 60508 א = (א8)ץ תס אאטתטת ו = (8)ץ תש אתטעעת מטסא צפמם עאגא אפת 1500 8 2685ק1ג על 26018666 56 %0 0 = ץ תע 6ו15 8 0 ו 1 תסע 1526 0 6020 אמח ץ = 6 (1)ץ ע1 1556 :18 80 6ו[הח 68%מ18ם (1)ץ = ץ צשם 540ו 1 = טעתק 2שע 1550 1 עאעא 1566 מ40% 02 קט ,%ב18ע ,161% "עטנ" = 4% עשת 1576 8 01 מ6מפת 826 כ,ט,ת,ע (טעתק)וא גוז 00508 1586 אמטצמת 1590 (10₪7ת מטסא) ית" מאנצטסת-505 ומת 1606 %ק1ע 18 6צסמ 188% :0%6ם 2 = עעתק עשע 1605 %ג18ע 6מג% %0 161% 6ג% מס 6611 6צסת (ו-אם, זםע)51 = (אם,זם)5% תע 1610 %+ 6.6 50 016ג 6צסמ " "=(ו-אם, זם5%)2 עעם 1620 6% 5566 מס 16סם ב16ח 06118 2 6ם% %מ1זק (עם,זם)5%;" ";ו-צת,זם ?4 צאנסק 1636 6 10 8%6מ600201 + חפםת ו- את = אם צען 10 ?מחאק 56 ₪068 618 128 8% = (ו+אם,צם)5% עך ו + אא = אח מע אעחך אתטתסת סצססה 88 8%עהמ6ע (לקם,1 מטסא) ייעיי פא1צטסת-508 אפת ו = טמתס פס (ו+אם, צַם)5% = (אם, צַם)5% עס " " = (ו+אם,צם)8% עשם " ";(אם,צם)5%;א2,זם תג שאדתק 1+ אה = אם עפ ו- אא = אא עשת וטע %א = (ו-אם,צת)5% סד אתטעטת 68 88 9₪82%8ע (סט מצסא) "סט" מאעטסת-508 אפת 5 = עסתק עפ (5%)21+1,8%8 = (א2%, צם)5% עשת " " > (אם,ו+צַם)5% עסם " ";אם,ו+צם 27 ;(אם,צם)55;אם,צם עא צאדתק | ו+ צם = צם עעםע ו- צא = צא עטם אסחטץ %א = (אם,ו-צַם)5% קך אתטצפת 6 88 %8תהמ9ע (אחסס פטסא) ייפיי פאנצטסת-508 אפת 8 = שסתק עסםע (אפ,ו-צ5%)2 = (א2%, צ5%)2 עשת " " = (אפ5,ו-צַ5%)2 עשת (אם, זם)5%;א2,צם 21 ;" ";אם,ו-עם כ צאזתק ו- צם = צם עסם ו+ צא = צא עשם אעחד %א = (אפ,ו+צם)5% קך אתטתפת מטסא פעאטעעע אפת % 1₪8664185%5 םס 6ט1אח %[46180 0 = א עשת 7 86תק 16 18 6 6020 אעאת "תפ" = %א עך 8 0565ב 1008צ6עק 6צסם 0%ם 80 אתסצעת אעות' אס > ואפ פאג צע = וצת קעך אתמעעת אעחע צע > וצם קעך 6070 7 8 מש6מסב 10808ח6עק ₪0%8 0%ם 40 :2 6אאגק | אתטעעת אעחץ 0 > ואם 05 ו-5 > וצת עך שמסת %0 0186ם 01 68םת6418%8 מחאק 60 16סםת מחאק %0 6מסם מ6%10מ10 מ8%10ט6781 טאזן מ60% 1% 8מ1על ,6מם11 6'8מסגת מ1 18 16סם 11 מאאק 6%%ם %0 ₪0 6מסג 18 מחאק 11 2 08מ1םמ 6מסג חס[8ל 016סמ 8מ1עס % מ%>1 6טסמ ,%ג18ת 8מ% מס 186סם 11 ?תמטן[ס6 %מ18ע מ1 016םת 18 +גא1ת 1% ₪096 ,161% 56 מס 11 ?17 אחאס61ס 6מ11 ! 1% 18 קגו 1% 6צסש ,0%םמ 11 8 01 860062086 6מ6611 02067 50%6ל8 6ג% מ1 0968מ 688ג% 426001%6 מחאק 6%%מם %268% 2 886ק 0168%6מ1 ממט[060 %268%60 01 ע6סמטם 8 (8מ11 107 %ם68%86ת%2 [806018 7ק1ע ע6ג%עגו1 016ם 18 % 1111 ,601.0 מ1 18 16סג 11 ח6[0%מ 6מ0 6ג% 18 מחאק %+6ם 18 16 7 7 5.6 מס 1% 60 %א6%ם 1% 18 106856 % 6 50 6א6ם 1% 8מ1על ₪076 % 56 86%8 1% %11מט (אע-וא255)5 + (דכ-וצם)5מא = סמח יד (ואא-וא255)5 + (וצא-ודם)25ג = אמת עסן (ואא-אכע)495 + (וצא-צכ)5מג = אפת תש פעפת - אמת2% - אסתי4 - 160 = א תס אאטייעת עס מססם עח60דת תסת צאא'גמסד 505012 ומת ט 60508 אשחע צע = צם עך 6 6020 אמא אפ = אא פאג צע = צא עד 6020 אעחץ 5-2 => אם קך 60508 5 0וו2 86010 %8 6020 אשחץל 5-2 = אם קך ע 60508 6070 % 20 00120 אעאע ו+צע = צם עך פע 00508 6010 20 ייטתפתטזתת" = %א תש 605058 6 א צאפא 5 90208 2 מאץ עגמת? ומת "מ" = צא עשן ו>0 עשן 6 6020 אמחע ו-5 = 0 קך 6% 60720 אמחל 0 < אפ עד 60508 1 (ו+41)2+5 = %א עשת 0 6020 אעחע %א = (5%)5,0 עך 70 6070 אעט? +א = (5%0)5,0+1 עך 00508 0 5 = צם צשם 1 = אס עשם 80508 6 6 0070 וחד אם< > אא תס זס <>צא עד 17 טספסקט מס 6א6ת 016ם 18 1% 111% ,6מם11 ע6ח0ס1 מ1 11 % ס1>6 116מ8 6 2658 1% %11מט 8 0117 08מ860016 6מ6611 8%800%6 1% 6 ספפסקט מ1 מחהאק 6%%ם 7 מְ%>1 18 % 1068656 8 פשאשפסם % 6ח0ם 6עפת6 ₪8%58 1% %11מג ע6סממטת ב'מחאק 8078066 תמט[60 1%68 6תה8 משסה 1% [1טק ,6מ11 ע6סקט מ1 16סם 11 %מ18ת 1% %+1מ8 ,(ע6תע002 0% 161% +11 0% ,6מסם 18 מאאס 188% 11 4 500 ,188א0%5162% 1 18 18ם> 8 6020 אמחע " " = (58)5-1,0+1 סד ע 60508 אמחך 8 = צם עך 60508 5 0 6020 אשצע ו+0 < אם סך יי,1תתתס,זק,דסתתכ,צטת" = %א עפש 005088 0 מאז1ז המקקט א0 ממשס עאפא אשת (245)?7+2 = %א פשם 8 6070 אמצת %א = (85)5-1,0+1 שך 0 60508 5-1 = צס סע ו+ 0 > אפ סש 6 6050858 0 6070 המאת אפ <>אא 08 צכ <> צא קך 530 230 +0 606 2200 26 20 200 6 220 250 30 3850 ₪1 2 1 = 0+1 6020 6 2 6 תמאת00 מגאדס הגמתע אפת ₪ 60808 אסחץ " " = (5,ו8%)0)5-1 עך ם 60508 אשחע " " = (5%)5,8-1 עך 0 6020 אשאע .. (2%)9 = (5%)08,5-1 עך "אסד0ת50 0א";5,5+5 תג פאדתק "פ5,5+5;"50/9 עג עאדתס כ( 5 פס מ0אש5000 ג מאגא אפת %% אשת 20 ו = ע תסע (מ)%א עגט 60508 600 00 000 20 50 00 00 00 לי 20 ₪ צאפזו 6030 אתטעעת אני טס הרבה לחו"ל. ולא תמיד בעניני המעניק לנושאי הכרטייס תנאי תשלוס עסקיס. אני משלס בכרטיס דיינרס קלוב בכל = מיוחדים. ועוד... ניתן למשוך אחת לשבועיים מקוס: חברות תעופה, השכרת רכב, בתי עד 1000 דול בכל אחד ממשרדי דיינרס קלוב. מלון, מסעדות, מועדוניס וכמובן בחנויות יוקרתיות. דיינרס קלוב הוא כרטיס אשראי אס לך אין עדיין כרטייס תוכל להתקשר אלינו שמכבדיס במקומות המכובדיס ביותרבעולם.: לדיינרס קלוב ישראל בע''מ, / שד' רוטשילד 61 תא 65785, כול' 295859, אצ/ע: | כדאי לך לדעת שכל מי שרוכש כרטיס טיסת למחלקת שיווק. 2 באמצעות דיינרס קלוב מקבל ביטוח טיסה = חינס בסכוס של -.500,000 שקל. לדיינרס / --- קלוב יש גס הסדר עס משרדי נסיעות - - 2 ו [₪ 5 . [" גדולתו של מחשב המנהלים מסדרת 41אסו555ז0ץ היא שאינך צריך להיות מקצוען כדי ליהנות משירותיו. הוא תוכנן + עבור אנשיס עסוקים שאינס יכוליס להשקיע זמן ומאמצ בלמוד המחשב. התפיסה העומדת מאחוריו היא, שכמה שהמחשב זוכר יותר, . צריך המשתמש לוכור פחות, וככל שגדולה יכולתו של המחשב לבצע מטלות בעצמו יכול המשתמש להתפנות לעיסוקיס אחריס. התכונות הבולטות במערכת המחשביס מסדרת .7755510841 הן: יכולת עבודה במשימות רבות בו זמנית ומתן שירותיס ברמת מערכת הפעלה של מיני מחשב, התחברות לרשתות תקשורת, גרפיקה משוכללת בשיטת ק//- ד81, אפשרושות הרחבה לצבע, תמיכה מלאה בשפה העברית, מערך כלי פיתוח של מחשבי 11 שק וה-א/, תוכנה לעבוד תמליליס ועוד. קסאמת גס אפשרות למערכת .5.א.ד* לביצוע שיחות טלפון, שמוש כמכשיר הכתבה ועוד. היתרון הגדול של סדרת מחשבי המנהליס מסדרת 80555510%41-300ץ הוא שהס מסוגלים לבצע יותר מפעולה אחת במקביל. בדיוק כמוך. דיגיטל אקויפמנט (דק) בעיימ, בית דיגיטל, צומת אכדיה, הרצליה 46733, טל 052557157 פסה צד* 55 דאא0 א גוא כפוף לאישור משרד התקשורת ה---טדד ו רדט הדדירדה הדו הררה ה ההרדדדדד3 ₪145 2 תחאב 5850058 אמט וימריעקבסון טמיר