פרקי קריאה בעיבוד נתונים אוטומטי

האוטומציה והניהול, הכרת המחשב ודרך פעולתו, ניתוח ותכנון מערכות ומערכות אינפורמציה, המעבר לעבוד נתונים אוטומטי

OCR (הסבר)
וו 773 076.252 0 פרקי קריאה בעיבוד נתונים אוטומ 23" האוטומציה והניהול א*: ב. ג: המחשב ואמנות הניהול המחשבים משנים את מיבנה ההנהלה מודלים למחשבה הכרת המהשב ודרך פעולתו א₪: ב. ג: ד. ח: תולדות התפתחות המחשבים יסודות עבוד נתונים המחשב האלקטרוני 1 עבוד נתונים מהו 2. המתמטיקה הבינארית 3 המחשב האלקטרוני מהו היחידה הארטימטית קלט-פלט ניתוח ותכנון מערכות ומערכות אינפורמציה > ד. תורת ניתוח ומערכות מטרות ומדדים במערכות עיבוד נתוגנים האם ניתן למכן אינפורמציה להנהלה ארגון מערכי אינפורמציה במינהל המעבר לעבוד נתונים אוטומטי א₪: ב. ג. ד: חקר ישימות השפעת המהשב - צורת שעון הול - למבנה ארגונ?ל הקונטליקט בין המחשב לבין הארגון ניצול המחשב האלקטרוני בפעולות עלסקות פ. דרוקר ל. ויילר ד. גרנות מחוברת חיל הקשר הוצא לאור ע"י נ.סי.ר. מחוברת היל הקשר מחוברת חיל הקשר ג. ב. אלון אלון דריידן דריידן באומס ב. גירדל להב ט. גריטל א. האוטומציה | והניהול == שבוי == שרה = ההש= = השרה המחשב ואמנות הניהול המחשבים משנים את מיבנה ההנהלה מודלים למחשבה פ. ל. דרוקר ויילר המהקב ואומנות הניהול מאת פטר דרוקר מכמה וכמה טעמים חשוב"ם על המנהלים להכיר במחירות עד היכן כוחו של המהשב מגיע, כדי לדעת מה יש ביכולתו לעשות בשבולם זפה נבצר מיכולתו. ההתפתחולות שלחולו במישור המחשבים בזמן הקרוב ביותר יגרמו לכך שהמחשב, בתור כלל המסייע למנהל, יהיה הרבה יותר נפוץ, מסוגל להרתם להרבה יותר שימושים, ייבצע הרבה יותר תפקידים הקשורים בניהול. אולם אין זה עדיין הכל. המחשב עתיד להשפיע השפעה מעמלקה על יוזמת עסקים, ותרומתו זו תבוא לידי ביטוי בתחום המהווה כיום נקודת התורפה של *וזמת עסקים - במצב שכתוצאה ממנו הדרגים הבינוניים של הניהול, א*ן מכשירים אותם ואין נותנים להם הזדמנות להוכיח את עצמם בכל הנוגע לקבלת החלטות שיש בהן סיכון. המחשב עתיד להכריח את החברות להכשיר מנהלים המסוגל"ם באמת לעצב החלטות והכרעות אסטרטגיות החורצות את גורלה של יוזמה עסקית להצלחה או לכשלון. קבלת ההחלטות האלה היא התפקיד העיקרי של הברות ויסוד היסודות של יוזמה עסקית.: רווחת דעה כי המחשב עתיד לגרוע מחשיבותו של הניהול הבינוני ולצמצם את כוחו הכמותי: נבואה זו לא זו בלבד שלא תתקיים, אלא שהמחשב יהיה לברכה לקבוצת המנהלים האמורה על ידי כך שישחרר אותה לביצוע תפקידים בעלי חשיבות אמיתית ויגדיל את התביעות הנתבעות ממנה. הכרחיותה של התפתחות זו יוברר מהשורות הבאות המסבירות את הנקודות העיקריות בתהליך השיכלול של טכנולוגית המחשב. העובדה הראשונה במעלה בתהליך האמור היא שכיום אנו יכולים לעצב ולבנות מחשב המסוגל לשרת בעת ובעונה אחת מספר גדול של משתמשים, איש איש למטרתו הוא. מקורות האינפורמציה יהיו בעתיד נכס של הכלל והשימוש בהם *היה בצינורות של שרות ציבורי. יש לציין דרך אגב בי" אוצר הא"נפורמציה הוא הקדום ביותר מכל סוגי האוצרות שהאדם חולש עליהם. אך בעת ובעונה אחת אוצר זה של אינפורמציה הוא גם החדש והמודרני ביותר מכל המשאבים העומדים לרשותנו, וכאשר יועמד לרשותם של כל דכפין במחיר נמוך מאד יהיה בכך משום מהפכה ממש." כיום אין איש מעלה על הדעת שעסקים יהזיקו תחנות השמל פרטיות משלהם, ועל דרך זו אפשרי הדבר, בעוד עשר או עשרים שנה, שעסק לא יעלה על הדעת לההזיק מחשב משלו. עובדה היא כי לפני ששים שנה כמעט ולא היה בית חרושת שאין לו מקור לייצור חשמל השייך לו בלבד. כיום אין לנו צורך בזה. אנו מכניסים את התקע ומקבלים את הכוח החשמל*, בעת ובעונה אחת עם שורה ארוכה של משתמשים אחרים, שכולם מקבלים את החשמל משרות ציבורי המספק את הצרכים של אזור גדול בו יושבים מליוני משתמשים. (יש לציין כל למרבה הפליאה המחשב /% = = , הראשון לשרות כללי, המשוכלל ביותר בשעה זו, הוא בבעלותו של ראדקליף קולג , קולג" מפורסם לבנות בעיר קמברידג", מדינת מסצ"וסטס). התקדמות זו מתחוללת בקשר עם הפיתוח טל מה שמכונה בשם "ציוד סופי וציוד גישה". כליםס אלה הם למעשה אביזרים המאפשרים לשאוב בכל מקום ומקום מהאינפורמציה הבאה מהמחשב, ונהפוך הוא: להזין מכל מקום ומקום נתונים למחשב. אין ספק כי בעוד 15-10 שנה תהיה הזנת נתונים למחשב, ממרחק, פעולה טהינה שגרתית באותה מדה כמו העברת צלילי קול בטלפון בימינו. יתר על כן: כבר כיום הסיחות הטלפוניות הבינעירוניות ושיחות חוץ-לארץ המעבירות נתונים הן מרובות יותר מהשיחות המוקדשות לענינים שאינם עניני עסק. ההתפתחות בכיוון זה פירושה הכנסת מכונות כתיבה מהירות, פירושה הכנסת מכשירים דו-מסלוליים המאפשרים לסניף להתקשר מיד עם המחשב הנמצא במסרד המרכזי, לקבל ממנו כהרף עין את כל האינפורמציה הדרושה, ולהיפך: להזרים אל המחשב הזה אינפורמציה על כל מה שנעשה בסניף. כיום רואים את עיקר ההשיבות במחשב המרכזי רחב-הממדים, ואילו מחר יוטל הדגש על מכשיר קטן והרב-שימושי המאפשר לסניפים ולמנהלים אינדיבידואליים להסתייע במחשב לצרכי עבודתם. חשיבות דומה נודעת להתפתחות המגדילה את יכולתנו לתרגם מלשון הגיאומטריה ללשון האריתמסיקה, כלומר מתרשימים לניסוחים בינאריים. יכולת זו פירושה לדעת לעבור ממישור אחד של מתמטיקה למישור אחר, ובשנים הבאות עתידים בני אדם ללכת ולהגביר את כוחם במלאכה זו. אנו עתידים להעלות את יכולתנו בכל הנוגע לניתוח של חומר ראותי מבחינת הלוגיקה המצויה בו, וכמו כן להדגים לוגיקה (כגון משוואה) בצורות ראותית. התפתחות זו תהיה לה השפעה עצומה על יכולתנו לפקח על תהליכי ייצור בדרך של הסתכלות ישירה ועל יכולתנו לעצב מבנים פיסיים מכל מין וסוג. ולבסוף, המשתמשים במחשב ישתחררו במלדה גוברת והולכת מתלותם ב"מתכנת". נוכל יותר ויותר להזין למחשב אינפורמציה המנוסחת בניסוח זה או אחר הקרוב ללשון שבפינו, ולשאוב ממנו אינפורמציה המנוסחת בנוסח האמור,. איני יכול לומר אם מחשב אשר הגישה אליו היא "גישת הלשון האנגלית" הוא בכלל בגדר האפשרות. על אחת כמה שלא אוכל לומר מתי תהיה אפשרות זו אפשרות של ממש. מצד שני אין ספק כי ההתקדמות תהיה לקראת מחשב שהמשתמש בו יוכל לכוון אותו בעצמו ולקבל ממנו אינפורמציה בעצמו. המתכנת שהינו יצור אנוש מהווה כיום חולית ביניים הנמצאת בין המחשב ובין האדם המשתמש בו. המתכנת (לעתים יותר קרובות המתכנתת) מתרגם מלשון בני אדם רגילה ללשון הסתרים של המחשב. אחרת לא יוכל המחסב לטפל בקלט, ומובן מאליו של*יוכל גם להפיק פלס. - 3 - מיגבלה זו היא החמורה שבמגבלות מהן סובל המחשב של ימינו. כתוצאה ממנה יורדת מהירותו למדרגת המהירות של אדם, ומהירות זו - כאשר המדובר הוא בטיפול בעניני לוגיקה - היא נמוכה מאד. יתר על כן: מיגבלה זו מכריחה להעסיק מספר גדול מאד של עובדים שברובם המכריע הינם עובדים מיומנלם למחצה. אף על פי כן מידת המומחיות ומידת ההתמצאות של עובדים אלה בסגולות של המחשב הן מכריעות לגבי הביצוע שלו. במידה שנוכל לשכלל את המחשב למדרגה בה לא יהיה עוד זקוק לשלב של התיכנות, במידה שנתקרב לסוג של מחשב המטפל בעצמו באינפורמציה, כן נצליח לבנות מחשב יעיל יותר, רב-צדדי יותר, ואונלברסלי יותר באופ*ו: כל כמה שנצמצם את הצורך בתיכנות כן ל*הפך המחשב למכשיר יומיומי: מה הן המלאכות, הנוגעות במיוחד למנהל אשר המחשב מסוגל לבצען? כיום מסוגל המחשב להרתם לחמישה שימושים חשובים, אף על פי כן אין רותמים אותו ברוב העסקים אלא לשימוש אחד בלבד. השימוש השני הולך ומקבל אופי כללי "ותר ותוך זכן קצר יהיה מצוי בכל מקוסומקום. השלמוש השלישי הוא עדיין בחיתוליו והוא הד*ן ברביעי. האמת היא כי משתמש*ם שאינם עסק*ם - משתמשים כגון בת" ספר ללימוד ענפי ההנדסה, זרועות ממשלה, וכדומה - הש?גו התקדמות גדולה בהרבה מאשר עסקים. דברים אלה אמורלם במ"וחד במשתמשים מתחומי הבטחון. השימוש החהמ*ישי:; האחרון, הוא עדיין, במידה שמדובר בעסקים, בגדר הזון לעתיד לבוא. השימוש הראשון במחשב הוא בתורת לבלר ממוכן המטפל בכמויות עצומות של פעולות ניירת.: פעולות פשוטות וחוזרות על עצמן כגון הכנת רשימות שכר ומשכורת, הכנת חשבונות, וכ*ו"ב,; בשימוש זה באה לידי ביטוי יכולת אחת בלבד של המחשב, המהירות שלו. שימוש זה כמעט ואינו מנצל את כושר הזכרון של המחשב ואת כושרו בכל הנוגע לביצוע חישובים. בשימוש זה פועל המחשב בתור מצגגון-הדפסה רחב-מימדלם המצטיין במהירותו. בתחום זה כבש לעצמו המחשב את השימוש הרחב ביותר ואת המוניטין הרב ביותר, במיוחד בסקטור העסקים. בפעולתו זו מבצע המחשב מלאכה שהינה הכרחית, אך יחד עם זאת היא רחוקה מלהיות ראשונה במעלה בחשלבותה. אדם שמלאכתו מוגדרת כמלאכה של לבלר חזקה עליו שאינו ממלא תפקיד חשוב. אולם דווקא בשימוש זה שהינו הדרג הפשוט ביותר של שימוש במחשב פעיל כיום במחשב כמעט בכל מלאכה ומלאכה השייכת לשימוש האמור (מלבד תפקידים מיוחדים בתחומי בטחון או פקוח על תהליכים). השימוש החשוב השני בו רותמים את המחשב כולל את כל המלאכות השייכות לטיפול באינפורמציה כלומר איסוף וליקוט, עיבוד, אגירה, ניתוח, והגשה של אינפורמציה. שימוש זה במחשב הוליד את רפסי התיבות .1 .2 = שפירושן עיבוד נתונים אלקטרוני. המחשב *כול לספוג נתונים, כלומר אינפורמציה, המנוסחים בנוסח סלפרתי, ולעבד אותם. רק חלק קטן מאד מיכולתו זו של המחשב נוצל על ידינו עד כה. אנו רותמים את המחשב באיסוף, באגירה, ובהגשה של האינפורמציה הזאת. לעומת זאת נעשה בסקטור העסקים רק שימוש זעום ביכולת האנליזה של המחשב. /,/ = 2 - כאשר מדריכים את המחשב כראוי, יש בכוחו לערוך השוואה בין נתונים המוזרמים לתוכו בפועל ממשס ובין נתונים שנצטווה לחכות להזרמתם, למשל מספרים של סעיפי תקציב. יתר על כן: בפעולה זו סל השוואה יכול המחשב לציין כהרף עין את ההבדלים שבין שתי שורות המספרים, השורה שנצטווה לחכות לה והשורה סקבל אותה בפועל ממש. כאשר העניינים אינם מתנהלים כתיקנם יכול המחסב להזעיק מיד את ההנהלה ולהעמידה על חומרת המצב. המחשב יכול לעשות עוד יותר. הוא יכול לבחון את הנתונים המוזרמים לתוכו בפועל ממש ולנתחם לאור הנתונים שנצטווה לחכות להם. בפעולתו זו מבחין המחשב מייד בכל סטיה והבדל בין מה שנצמווה לצפות ובין מה שנתממש. פעולה זו מבצע המחשב כאשר הוא מנתח הצהרות סייסמוגרפיות על מנת להבדיל בין גלי הזעזועים הפוקדים את כדור הארץ כתוצאה מרעידת אדמה ובין זעזועים שמקורם בפיצוץ אטומי תת-קרקעי. שימוש מסחרי ביכולתו זו של המחשב כולל ניתוח נתוני מכירות על מנת לאתר את הסקטורים המוחשיים וההשובים של השוק. למשל, האם הרופאים הפועלים בפרברי הכרכים הגדולים משתמשים באותן תרופות כמו עמיתיהם בערי הסדה, או שמא רופאי הפרברים של הכרכים מהווים "גיזרת שוק" בפני עצמה? ועוד: האם לרופאים של כל ענף רפואי דרך מיוחדת משלהם בכל הנוגע לרישום תרופות? האם מחנה הרופאים של כל ענף ברפואה הוא "גיזרת שוק" בפני עצמה? ומה ההבדל מבחינת רישום התרופות, בין קבוצת רופאים ותיקים שלמדו באוניברסיטה אלף ולבין עמיתיהם שלמדו באוניברסיטה בית? המחשב אינו מסוגל לחשוב מחשבה מקורית בכל הסוגיות האלה. תפקיד זה מוטל על מישהו אחר. אולם אחרי שהמחשב מקבל את ההדרכה המתאימה הוא מנתח, כמעט כהרף עין, את התרופות שניתנו על ידי רופאים ומביא חשובות המראות להנהלה אל איזו גזרה של השוק חייבים להיות מכוונים מאמצי המכירה הנעשים בקסר להפצה של תרופה חדשה, ובאיזו מדה התרופה "הולכת" או "אינה הולכת" בסוק זה או אחר, וכדומה. ועוד: האם מנהגם של רופאי בתי חולים ברישום תרופות לחוליהם דומה למנהג הרופאים הפרטיים לגבי החולים שלהם? הנתונים המשקפים את ההבדלים האלה היו בנמצא בקשר לכל נקודה ונקודה שהזכרנו, אולם הניתוח של הנתונים האלה לא היה מתבצע לעולם אלמלא המחשב. כוחו זה של המחשב לספק כל אינפורמציה נחוצה, לספקה בזמן הדרוש ובצורה הדרושה - בכות זה טמונה הרב-צדדיות הרבה של המחשב. יש לציין כי ברוב העסקים יכולת זו של המחשב ה רחוקה עדיין מלהיות מנוצלת ניצול מלא. מצב זה מחייב את ההנהלות לתת דעתן על צרכי החברות והמפעלים. מצב זה מחייב שמנהלים ומומהים למחשבים יתכנסו יחדיו ויתכסו עצה בכל הנוגע לניצול יכולתו של המחשב לספק אינפורמציה. כאשר מנהלים דנים כיום בהשקעות יסוד ובסיכן ₪ שבכל הצעה והצעה מסוג זה הם נוהגים עדיין לשוות לנגד עיניהם את השיקול הטמו] בצורך , ./. 5% אחת ויחידה של ניתוח שלצורך בחינת הסכוי האמור. יש מהם הדנים לאור השיקול של התשואה מן ההשקעה. יש מהם הרואים לנגד עיניהם את המספר המשוער של שנלם שיעברו עד שההשקעה תכסה את עצמה. מנהלים אחרים בוחנים את הרווחים העתידים מזוית הראייה של השווי שלהם כיום, כלומר השווי שלהם אחרי שמנכים ממנו את הרבית המייצגת את תקופת ההמתנה. מנהלי חשבונות מתווכחים בריתחה על היתרונות של כל אחת מהשיטות האמורות. אך האמת היא כי כל שיטה היא בחזקת "חתך" בתוככי המציאות הריאלית. על כן איוולת היא להתווכח איזו מהן היא הקולעת ביותר, כשם שאיוולת היא להתווכח איזה חתך בשערה נותן תמונה יותר נכונה ממנה, החתך לאורך או החתך לרוחב. הכל תלוי במטרה שלמענה נעשה החתך. אכן, כל השיטות האלה הן "נכונות" ומועילות. אולם עד כה לא היתה לכל הנהלה ברירה אלא לבחון את עניינה לאור שיטה אחת. פשוט, השימוש בכל שלוש השיטות היה כרוך בעומס עבודה שאין לעמוד בו. כיום נשתנה המצב. כיום יכולה הנהלה לדרוש שהחישובים הנעשים בקשר להשקעות יבוצעו בשלושת האופנים גם יחד. כאשר יובאו בפניה שלושת החישובים האלה תתחשב ההנהלה בראש וראשונה בחישוב המביא את התמונה המוחשית והמאלפת ביותר מן ההשתלשלות שתביא בעקבות מימוש ההצעח. הצעד הבא בדרך לקראת ניצול מלוא היכולת של המחשב הוא במישור העיצוב של "גיאומטריה", כלומר של מבנים פיסיים. כאשר מזינים למחשב ת*כנות המשקף את כל השיקולים כרוכים בסלילת כביש החוצה שטחים, ואחר כן מזינים לתוכו תיכנות שני המשקף את קווי היסוד של השטחים , בהם עתיד הכביש לעבור, כי אז יוכל המחשב להתוות במהירות גדולה את הקו בו יש לסלול את הכביש, הקו המבטיח את הפקת מכסימום היתרונות מהתכונות הפיסיות והכלכליות של השטחים אותם נועד הכביש לחצות. בדומה לזה יכול המחשב להתוות ולקבוע שורה ארוכה של סידורים פיסיים, במיוחד אלה שבקשר לקביעתם מגיעים לפתרון אופטימלי רק אחרי שמביאים בחשבון המון שיקולים. בחשובים אלה מפגין המחשב את כוחו בכל הנוגע לתימרון מהיר בגושים עצומים של משתנים. גם ליכולת של המחשב להפוך תרשימ"לם למספרים ומספרים לתרשימים נודעת כאן חשיבות אדירה. השימוש החשוב הבא במחשב הוא רלבנטי ביותר לגבי עסקים. המדובר ביכולתו של המחשב להחזיר תהליך למצב התואם את התנאים שנקבעו למפרע, כלומר היכולת של המחשב "לפקח" על תהליך. אם, למשל, הודרך המחשב לשמור על כמות מסולמת של מלאי, ואם קיבל תידרוך בכל הנוגע למאורעות הקובעים את כמויות המלאי, מאורעות כגון היקף המכירות, היקף המשלוחים וכיוצא בזה - כי אז יש בכוחו של המחשב ליטול לידיו את הפלקוח. הוא יכול לדווח על המועדים בהם יש לחדש את המלאי של סחורות מסוימות. הוא ?*כול אפילו להדפיס את פקודת הקניה, או, בשעת הצורך, לצוות על מכונת הייצור לייצר פריט זה או אחר של סחורה. הוא יכול לתת הוראה / = 6 = לרכז סוגי סחורה שיש להכין מהם משלוח אל אחד הקונים. יתר על כן: יש בכוחו של המחשב, אם הדבר רצוי (כדאי), להפעיל את מכונות הסבלות על מנת שיביאו את הסחורות המונחות במחסנים, כל סהורה על המדף שלה, ולצרף אותן יחדיו למשלוח אחד. לפעולה זו של המחשב מתכוונים אלה המדברים על "החלטות תיפעול" המתקבלות, כאילו, על ידי המחשב. דיבור זה יש בו סילוף חמור של מונחים. המחשב אינו מקבל שום "החלטות" אלא מבצע פקודות. תחילה מקבלים את ההחלטה ואחרי כן מזינים אותה למחשב באמצעות תיכנות. מה שהמחשב מסוגל לעשות הוא להשגיח על התהליך ולציין מייד כל חריגה ממה שנקבע מראש. אחרי שהמחשב מציין את החריגה הוא יכול לדווח עליה מיד. יתר על כן: אנו יכולים לפסוע עוד פסיעה קדימה ולהדריך את המחסב כיצד עליו להגיב על חריגות ומה צריכה להיות תגובתו במקרה ויתרחש מאורע מסוים. את הפקודות האלה יוכל המחשסב לבצע הלכה למעשה. הוא יכול להפסיק את פעולתה של מכונה או להתניע אותה. הוא יכול להורות לשסתום להפתח או להסגר, ובצורה זו לשנות את התערובת. הוא יכול להדפיס פקודת קניה או פקודת משלוח. הוא יכול לבצע כל פקודה אשר אנחנו מזינים לתוכו. לעומת זאת נבצר ממנו לקבל "החלטת תיפעול". אך הוא יכול לבצע החלטת תיפעול אחרי שקבל חדרוך נכון על טיבה. ולבסוף, ילך ויגבר חלקו של המחשב בכל הנוגע להחלטות אסטרטגיות המתקבלות על ידי ההנהלה. כלומר החלטות הקובעות את דרכי הפעולה בעתיד. תפקיד זה שונה לגמרי מהפעולה שמטרתה לפקח על תהליך, לבל יסטה מהמסגרת שנקבעה מראש ומלמפרע. תפקיד זה קשור בקבלת החלטה בפועל ממש, כלומר החלטה על המעשים שיש לעסשות כדי להביא שינוי בתהליך. זהו התפקיד שבו יכול המחשב לבצע "החקייה". הוא יכול לקבוע במהירות מה עתיד להתרחש אם פעולות מסוימות יבוצעו בהתאם להנחות מסוימות. לעומת זאת נבצר מהמחשב לקבוע אילו הם הצעדים שאולי יהיה צורך לעשותם. כמו-כן נבצר ממנו לקבוע את ההנחות. גם הצעדים שאולי יהיה צורך לבצעם וגם ההנחות מן הדין שיהיו נכללים בתיכנות שיש להזינו למחשב. לעומת זאת, יש בכוחו של המחשב להאיר את עיני ההנהלה על ידי כך שהוא מביא לפניה עובדות בסיסיות. למשל, הכנסת מוצר חדש במחיר זה וזה תהיה מוצדקת אך ורק כאשר אפשר לשער מראש היקף מסוים של מכירות, המחשב יכול להודיע להנהלה כי מוצר מסוים הנמכר במחיר מסוים ובכמויות מסויימות, ייצורו יהיה כדאי רק אם העלות שלו לא תחרוג מגבול מסוים. ועוד: המחשב יכול להודיע להנהלה מה צריך להיות היקף-המכירות המשוער של מוצר חדש זה או אחר כדי שלמוצר יהיה סכוי של הצלחה ו. כן יפול המחסב להמציא להנהלה מימצאים אחרים מסוג זה. כמו-כן יכול המחשב לגלות לחברה ./. - 7 - אילו הנחות, הכרתיות ותת-הכרתיות, היו לנגד עיני ההנהלה כאשר קבלה החלטה מסוימת. חברה הבונה מפעל חדש שיש לו כושר ייצור מסו*ם תוכל לקבל ממחשב את התשובה הבאה: מה הן כמויות המכירה של מוצרי המפעל, ובמשך כמה שנים צריכות כמויות אלה להמכר, ובאילו מחירים, כך שהחברה תקבל תשואה מסוימת מן ההשקעה שלה. תחום מפולפל יותר שבו פועלים יצורי אנוש באיסלות רבה ושבו המחשב הוא שמבצע את המלאכה הינו התחום של כוח חעמלי שאפשר ל"יצרו באמצעות לחץ של מים, ביחוד מים נופלים, כפי שהדבר אמור בתחנת כוח הידרו-חסמלית. מובן מאליו כי תחנה כזו אין בונים אותה אלא במקום בו מצויים המים, ולכן היא מוגבלת ביותר מבחינת המיקום שלה. לעומת זאת, שלוש הסיטות האחרות להפקת כוח חשמל אפשר להפעילן בכל אתר ואתר. אנו יכולים לחמם את המים במיני דלק שמקורם במאובנים, כלומר פהמי אבן, נפט וגאז טבעי, ולקבל אדים המסובבים את הגלגלים של טורבינת אדים, ויוצרים בצורה זו כוח חשמלי. האפשרות השלישית היא באמצעות חימום ישיר של גאז בטורבינת סילון. הגאז הזה הוא בדרך כלל אויר. האפשרות הרביעית והאחרונה היא באמצעקעות אנרגיה אטומית. שלוש הטכנולוגיות האחרונות מקורותיהן שונים עד מאד. אך. במידה גוברת והולכת, כל אחת משלושתן נעשית תחליף לשתי האחרות. בשביל תחנות כוח גדולות מאד החשמל המופק בעזרת אנרגיה אטומית הוא כפ" הנראה הזול ביותר. כאשר מתכננים תחנת כוח קטנה או רב-צדדית הר* קרוב לודאי שטורבינת סילון היא | הכדאית ביותר. טורבינת האדים שהינה הותיקה ביותר, וגם הנפוצה ביותר מכל ,המורב*נוף, מהוה כעין דרך ביניים. היא אינה זולה כמו טורבינה המופעלת באנרגיה אטומית ויחד עם זאת הרב צדדיות שלה מעטה מזו של טורבינת הסילון הקטנה. הכוח החשמלי הדרוש לארצות הברית אפשר לספקו בקלות באמצעות 25 תחנות כוח אטומיות גדולות מאד הפזורות ברחבי המדינה, בתוספת תחנות סילון מקומיות, קטנות דב-צדדיות, המשמשות | כתחנות עזר. אולם בתחנות הכוח של שרותי הצבור אפשר לצרף יחדיו טורבינות אדים וטורבינות סילון, או טורבינות אדים ואנרגיה אטומית. כמו כן יכולות תחנות כות אלה לנהוג גם להבא כפי שנהגו בעבר, כלומר להחזיק כמעט אך ורק טורבינות אדים. כל אחד מהיצרנים הגדולים של ציוד להפקת כוח חשמלי, ללא יוצא מהכלל, מייצר כלים המתבססים על כל אחת משלושת הטכנולוגיות הנזכרות. כ->ושמלק.: 2 8 = שלושת מיני הציוד האלה מיוצרים בדרך כלל בנפרד, כל מין של ציוד למטרותיו המיוחדות: את מורבינות האדים מייצרים בשביל חברות החשמל (ובמידה קטנה יותר בשביל כוח מניע לאניות); תחנות כוח אסומיות נבנו עד כה בראש וראשונה בשביל צרכים של פיתוח ומחקר; תחנות כוח סילוניות נבנו בשביל מטוסי נוסעים. כיום עומדות שלושת הטכנולוגיות האלה בסימן התקרבות מהירה זו לזו. היצרן של טורבינות חשמל יכול להגיב על התפתחות זו בכמה וכמה אופנים. הוא יכול לייצר את שלוטש הטכנולוגיות תוך כדי דירבון ועידוד הכוח התחרותי של כל אחת ואחת מהן. הוא יכול להקדיש את עיקר המאמץ של שכלול ופיתוח לטכנולוגיה אחת (תחנות כח גרעיניות צועדות כיום בארצות הברית מחיל אל חיל בצורה מרסימה). או, מה שנראה מאד מתקבל על הדעת: היצרן יקצור את ההצלחה הגדולה ביותר אם יצרף שתי טכנולוגיות מבין השלוש בצרוף אחד. מה יכול היצרן לצפות, מבחינת ההתפתחות הצפויה בענף הכלכלי של הפקת כוח חשמלי, אם ילך באחד משלסת הכיוונים הפתוחים בפניו? אילו מחירים של חשמל יהיו הולמים ביותר לכל אחד משלשת הכיוונים? מהו לוח הזמנים המשוער שעליו לאמץ לעצמו? ולהפך: אילו מסקנות באשר לעיתוי משתמעות מהחלטה זו או אחרת? "ההחקייה" יכולה להשיב תשובות לשאלות מסוג זה, בתנאי שהאינפורמציה תוזן למחשב וסשהתיכנות שלה יבוצע כהלכה. עד כה הופעלה "ההחקייה" בראש וראשונה בקשר למאורעות בעולם הפיסי, מאורעות שאופים יציב ומאפשר ידיעה מראש. למשל: בעזרת החקייה נוכל לקבוע את התוצאות הצפויות בסדה האקלים במקרה ותוגשם אחת התכניות הגדולות לבצוע שנויים אקלימיים; כגון התכנית של מספר מדענים רוסיים המציעים לבנות סכר לרוחב מיצרי ברינג, מה שימנע מהקרחונים לנוע דרומה, וכתוצאה מזה יובטח אקלים חם יותר במרחבי החלק הצפוני של האוקינוס השקט. או, החקיות בקנה מידה קטן יותר שעליהם נמנית החקייה של תהליכי ייצור שבוצעה בהצלחה. אולם עד כה לא הצליח איש לבצע החקייה מוצלחת של החלטה אסטרטגית חשובה בעניני עסקים. החלטה כזו היא בקשר למאורעות פוליטיים, חברתיים וכלכליים שיתרחשו בעתיד, מאורעות שאין בהם סימני היכר שלפיהם אפשר לחזות אותם מראש, אין להם "עתים מזומנות" שבהן הם מתרחסים, אין להם "חוקים". הקשסיים שבגללם לא הצליח איש לבצע את ההחקייה האמורה מקורם אינו במחשב אלא באדם. הקשיים האלה מקורם בזה שאין אנו יודעים לבצע במחשב את התיכנות המתאים. אך לא יעבור זמן רב ונתגבר על קושי זה. בראש וראשונה אמורה תחזית זו בכל הנוגע להחלטות חוזרות בעניני עסקים, כגון החלטות בקשר לשיווק - מוצר חדס, קביעת מחירים, וצורות פשוטות יותר של השקעת הון. ./. " . ב : - .מ . = יתכן כי מכל השימושים הצפויים בעתיד במחשב השימוש בו בגיזרת קבלת החלטות יהיה המרהיב ביותר. שימוש זה פירושו שבבואן לשקול את השיקולים הכרוכים בקבלת החלטות אסטרטגיות יצטרכו ההנהלות לסגל לעצמן דרך מחשבה שיטתית וללמוד כיצד מוצאים וכיצד מנתחים אפשרויות אלטרנטיביות של אסטרטגיה. הנחות שעליהן מתבסס קו פעולה מסוים, המחשב יש בכוחו להפכן לקביעות ברורות שאין עליהן עוררין. מחובת ההנהלה לגמול למחשב על שרותו זה על ידי כך שבבואה להחליט את החהלטותיה תנהג ההנהלה בדרך אנליטית, רציונלית ושיטתית. כי יש להזכיר סוב שהמחשב מסוגל לטפל אך ורק באינפורמציה שהוזנה לתוכו, וכי פעולתו היא כל כולה בגדר ביצוע של תידרוכים שניתנו לו. רק כאשר הנהלה מבינה היטב היטב את המשמעות של החלטה שקבלה, רק אז יכול המחשב לעזור לה בענינים הנוגעים להחלטה זו. כשם שפטיש אינו יכול לבנות בית בעבודתו העצמית כן גם המחשב אינו מסוגל לעשות אנליזה במחשבתו העצמית: המיגבלה החשובה הראשונה במעלה בה לוקה המחשב היא אי-יכולתו להבדיל בין הגיון ובין שטות והבל. בלשונם המקצועית מכנים המחשבנים את תכונתו זו של המחשב בכינוי "גיגו" שהוא ראשי תיבות של המשפט האנגלי, "כאשר נכנסת שטות יוצאת שטות". מי שירצה לבטא רעיון זה בלשון יותר עדינה *וכל לומר כי אין מחשב בעולם היודע להפוך השערה לודאות או בורות לבקיאות. משום כך לא יוכל שום מחשב לנבא את הנולד יפכל הנוגע להתפתחויות פולטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות. לגב* העולם הפיסי שונה המצב. לגבי עולם זה אנו מניחים כי החוקים שהיו שרירים וקיימים בעבר יהיו שרירים וקיימים גם בעתיד. בתחום זה קובע המחשסב מה מוכרח להתרחש. וקביעתו זו נשענת על ההנחה הפשוטה כי מה שהיה הוא שיהיה. יצורי אנוש אינם יכולים לראות את הנולד ולנבא עתידות. ומה שנבצר מכוחנו נבצר גם מכוחו של המחשב. אכן, המחשב אינו יכול "לקבל החלטה". הוא יכול רק לנתח ולבצע. למחשב מיגבלה שניה, שאינה פחות חשובה מהראשונה. המחשב אינו יכול לטפל בכל סוג וסוג של "אינפורמציה". הוא מסוגל לטפל אך בסוג של אינפורמציה שניתן לקבוע את ממדיה וכמויותיה ושניתן לטפל בה בדרך לוגית. סוג זה של אינפורמציה הוא רק חלק מהאינפורמציה שאנו זקוקים לה. אינפורמציה אשר משיגים אותה רק בדרך של תפיסה והרגשה אין המחשב מסוגל לטפל בה. צד זה הוא חשוב מאד בשביל הנהלות. כי האינפורמציה החיונית ביותר אותה משתוקק לקבל איש עסקים - או מנהיג פוליטי או מצביא - היא מהסוג שלא ניתן לקבוע מה הן כמויותיה. אינפורמציה זו אפשר לתפוס בחוש, ותו לא. אינפורמציה זו היא ידיעה על משהו העומד להתרחש, ידיעה על שינוי העומד לחול במהלך הדברים, 4% = 10 = הדוגמא המפורסמת בהקשר זה היא כמובן המכונית מדגם אדאסל, אותה ייצרה חברת פורד בשנת 1956. עוד לא היה מוצר תעשייתי אשר כל הקטור בו נחקר ביסודיות כה רבה. כל "הנתונים" אשר אפשר היה להעלותם על הדעת ולבקש להמציאם, רוכזו והובאו. אולם בעוד פעולה זו מתנהלת נסתמנו בסוק המכוניות בארצות הברית שינויים ותמורות. קונים שנהגו במשך ארבעים שנה לקנות את מכוניותיהם על יסוד שקולים של הכנסה שינו ממנהגם והתחילו קונים מכוניות על יסוד שיקולים של טעם. החלוקה של שוק המכוניות לסקטורים של דרגות הכנסה התחילה מתערערת ואת מקומה ירשה חלוקה חדשה, על פי אמות מידה של טעם. מספרי הנתונים שרוכזו בקטר למכונית אדאסל לא הצביעו על תמורה זו. כי מספרים יכולים להמחיש רק מה שכבר נתממש ולבש עור וגידים. המספרים יכולים להצביע רק על הממוצע, על הקו השליט. ועל הכל: מספרים אפשר לרכז אך ורק בקשר לדברים מדידים. בקנה מידה של מטר אפשר למדוד את האורך של חפץ, אך לא את הצבע או את טעם של חפץ זה. ואם הטעם והצבע של החפץ המדובר הם התכונות. המכריעות שבו הרי קיימת סכנה שאדם העוסק בו יקבל החלטה מוטעית, אף כ" מדד בדיקנות את האורך שלו. במלים אחרות: קביעת הכמות מושתתת על החלטה המזהה את התכונות החשובות או הרלבנטיות. החלטה זו נבצר מהמהשב לקבלה או להביא תחליף במקומה.צד זה נודעת לו חשיבות מיוחדת עקב זה שמאורעות המתרחשים מחוץ למסגרת העסק - מאורעות במשקי, בשווקים, בחברה - אינם כאלה שאפשר למדוד כראוי את משמעותם הכמותית. הצד החשוב שבמקורעות אלה הוא החידוש, דבר שכמותו עוד לא היה, המאורע המצביע על שינוי. הדברים שהמחשב יכוללטפל בהם הם דברים שכבר התרחשו, שלבשסו עור וגידים וכבשו לעצמם חשיבות. דברים אלה הם ברובם המכריע מאורעות שאירעו בעבר. מאורעות מתרחשים מחוץ לכתליו של עסק הם שהינם אלה, בדרך כלל, שהמחשב אינו מסוגל לציין אותם ולהביאם לידיעת ההנהלה. מחובת ההנהלה לא להתעלם ממיגבלה זו האופיינית למחשב. יכולתו של המחשב היא בראש וראטונה בענינים המתרחשים בתוך העסק, ויש לראות בו בעיקר ובראש וראשונה כלי המאפשר לפקח על התפתחויות פנימיות אלה. אולם רק מגעין של עסק עם סביבתו החיצונית הם סמאפשרים לו להגיע לתוצאות של ממש. הפעולות של עסק שאינן חורגות מעולמו הפנימי הן כולן מהסוג הכרוך בהוצאות בלבד. רק בבוא הלקוח הופכים מאמציו של עסק לערכים של ממש, להכנסות ורווחים. = 1 = החקירה חייבת לתרום תרומה גדולה לזהוי ההנחות הנקבעות על ידי הנהלה באשר להתפתחויות "בחוץ", בסוק ובמשק. אחרי שמחשב מבצע פעולה זו של החקייה על המנהלים לצאת לרחוב ולבדוק אם הנחות אלה עולות בקנה אחד עם המציאות. התרומה האמורה של המחשב תעניק להנהלה הכשרה טובה יותר לבחון את הנחותיה שלה. תרומה זו גם תדרבן את ההנהלה ביתר שאת להשקיף בעין בקורתית על התקוות שלה עצמה. אך כל המאמצים האלה אין בהם כדי לחשוף לנגד עיני הנהלה את המציאות. כי את המציאות כמות שהיא רואים רק בדרך של תפיסה והבנה. אני מרשה לעצמי לומר כי בעטיה של מגבלה זו עלול המחשב להיות מכשול מחריד. הוא עלול להיות סכנה. אם מנהלים ישליכו את כל יהבם על "האינפורמציה" המדויקת, המרובה והמהירה של המחשב ועקב זה ינתקו עצמם מהעולם החיצון, הרי "צא שכר המחטסב בהפסדו. מצב המנהלים הנוהגים כך יהיה הרבה יותר גרוע מכפי שעשוי היה להיות אילו לא נזקקו כלל למחשב ושמו מבטחם באינטואיציה ובהתמצאות שלהם. מנהלים אשר ילכו שולל אחרי הכמות העצומה של אינפורמציה פנימית הזורמת מהמחשב, ויתרשלו לבחון את המציאות המסובבת אותם, אשר עליה יביטו בעיני בוז ויראו אותה "באלאגאנית", "לא מדויקת", "לא מהימנת" - מנהלים אלה סופם יהיה כסופה של מכונית אדסאל. הם ייזרקו לער"מת הגרוטאות. השביל בו צועדת הנהלה היא שקובעת אותו ולא המחשב, כי המחשב אינו אלא כלי העושה את רצון בעליו. השינוי המכריע אותו יכניס המחשב בעולמה של הנהלה, בתפקידים שלה ובמבנה שלה הוא זה: כתוצאה מהמחשב יצטרכו הנהלות לקבל פחות ופחות "החלטות קטנות" ועקב זה צפויות להן פחות ופחות "שגיאות קטנות". מצד שני יתבע המחשב לקבל החלטות גדולות הבאות במקום הקטנות. ואם הההלטות הגדולות יהיו פרי טעות הר? תהיה זו טעות מרה מאד. במלים אחרות: אין אמת בסברה שהמחשב "יחסל" את דרגות הניהול הבינוני . ההפך מזה הוא הנכון. המחשב יכריח את הניהול הבינוני לקבל החלטות בכל אותן נסיבות אשר כיום נוהג הניהול הבינוני להסתגל אליהן, להסתגל ללא ניתוח המצב וללא מחשבה, כפי שמקובל להסתגל למצבי אד הוק מוחשיים וספציפיים. מנהל מכירות אזורי מקבל את החלטותיו על יסוד זה של אד-הוק.אך "החלטות" אלו אינן ראויות לשמן. יחד עם זאת יש לציין כי מנהל מכירות אזורי הנוהג כך אינו מסתכן בסכונים גדולים. כי כל החלטה שלו היא צעד בפני עצמו, וכל צעד כזה, ללא יוצא מהכלל, אפשר לחזור ממנו ולבטלו. אולם כאשר רוצים להטיל על המחשב את ניהול כרטיסית המלאי או את עינייני המשלוחים, הרי יש צורך בהחלטה ממש שיש לקבלה בכובד ראש. החלטה זו זו אינה מסוג ההחלטות הקלות ואף לא מסוג ההחלטות שאין בהן סכון. ההפך מזה הוא הנכון. כאשר החלטה זו מתקבלת היא גוררת בעקבותיה, מאליה, כמה וכמה החלטות בעלות חשיבות מרחיקת לכת המשפיעות על העסק /י -- 12 - כולו, על השרות הניתן לצרכנים, על מכסות הייצור וסדרי הייצור שבמפעל, על הכסף המושקעץ במלאי שהינו למעשה כסף מוקפא, ועל צדדים אחרים כיוצאים באלה. על המנהל לסקול בכובד ראש אם יש בכוחו לתת לכל הלקוחות שרות של 24 שעות ביממה בקשר לכל מוצר ומוצר. כי שרות כזה יוצר כרגיל מצב בלתי אפשרי בכל הנוגע למלאי ותוהו ובוהו גמור בכל הנוגע למכסות הייצור. אם המנהל מסרב ללכת בדרך זו הרי נשאלת השאלה אם הוא מוכן להעניק שרות כזה ללקוחות "הטובים" בלבד? ועוד שאלות: לפי איזו אמת מידה הוא קובע מיהו לקוח "סוב"? האם מוכן המנהל לתת ללקוחות הטובים את השרות האמור בקסר לכל מוצר ומוצר, או אך ורק בקשר למוצרים "המרכזיים"? ומהו המוצר שראוי להגדירו בתור "מרכז:"? עד מסירת התפקידים האמורים למחשב נהג העסק בכל לקוח ולקוח מנהג מלוחד כאילו היה כל לקוה בן יחיד. אם לקוח רגז ורטן על הדרך שנהגו בו בפעם הקודמת, דאג העסק שבפעם הבאה יתיחסו אל אותו לקוח אחרת. אולם המחשב אינו מסוגל לעבוד בשיטה כזו. המחסב דורשס שיתוו לו עקרונות ברורים, שאין זזים מהם ימין או שמאל. כאשר רוצים לרתום אה המחשב בפיקוה על המלאי והמסלוחים, הר? תנאי בל יעבור הוא שההוראות בקשר לפקוח זה יתבססו על מדיניות בעלת עקרונות ברורים. הוראות אלה חובה שיתבססו על החלטת-יסוד עקרונית. הוא הדין לגבי כל שאר ההחלטות הקרויות "החלטות תפעול". כל הההלטות האלה הן מסוג ההחלטות האמיתיות. באין החלטה עקרונית עליה מתבססות כל ההחלטות שמנינו אותן, אין כל אפשרות להדריך את המחשב בכל הנוגע לביצוען. המלאכה אסר המהכב יכול לבצעה היא אך ורק זו המתבססת על מדיניות שנקבעה מראש. מה שהמחשב יבול לעסות הוא אך ורק זה: לקיים ולהחזיר על כנם תהליכים וקוי פעולה אשר ההנהלה סמכה ידה עליהם. השפעה גוברת של המחשב תגרום לכך שפעולת דרגות הניהול הבינונית תקבל אופי של פעולה המתבטאת בקבלת החלטות, בו בזמן שכיום פעולה זו אופיה הוא אופי סל הסתגלות. זוהי בשורה טובה להנהלות ולעולם העסקים. עד כה היתה ההסתגלות מנת חלקו של מנהל מדרג בינוני. מנהל כזה בצע תפקידים טכניים ולא זכה להיות בין אלה המקבלים החלטות. כאשר מנהלים מסוג זה עלו בדרגה, בגיל קשיש למדי, נדרש מהם, לפתע, לקבל החלטות הקסורות בסיכונים עסקיים, החלטות שבהן לא נתנסו מעולם. זוהי הסיבה המכרעת שבגללה אנש, הנהול הבינוני אינם עומדים במבהחן כאשר הם עולים לדרגות גבוהות. מן הדין שמחשב יפעל כמכסיר אדיר כוח ההופך מקבלי הוראות למנהלים אמיתיים. = לכשעצמי אני אפילו מטיל ספק אם יחול צמצום של ממש בכוח הכמותי של הניהול הבינוני. התמורה שהמחשב יחולל אותה בסוגיות שמדובר בהן פירושה שדוד מערכות במבנה התפקידים של הנהול הבינוני. המחשב מאפשר לנו להטיל את ארגון העבודה על אותה חוליה במערך התפקידים אשר ההגיון אומר כי היא שהינה, במקרה זה, המוסמכת ביותר. על ידי כך משחרר המחשב את הנהול הבינוני לבצוע תפקידים חשובים באמת. התפקיד המסורתי של מנהל מכירות אזורי כולל שלושה חלקים: ראשית, עליו להכשיר ולנהל צוות של מוכרים. פעולה זו נחשבת לתפקידו העיקרי של מנהל מכירות אזורי, אם כי להלכה בלבד. כי מנהל מכירות אזורי הוא גם מנהל משרד המטפל בערימות של ניירת, כגון חשבונות, אשראים, גביות, הבנת רשימות משכורת, ופעולות כיוצאות באלה. בנוסף לזה מוטל עליו התפקיד השלישי הכבד למדי: להיות אחראי למחסן סחורות ולטפל במשלוחים ללקוחות הפזורים בכל רחבי האזור. המחשב מאפשר לרכז את כל עבודת הניירת במשרד הראשי. חשבונות, רשימות משכורת, תעודות משלוח, אשראים, הוראות משלוח - העבודה בקשר לכל אלה ח*יבת להתבצע במשרד הראשי. מחשב העומד במשרד הראשי יכול כבר כיום, ויוכל ביתר שאת מחר ומחרתיים, לבצע את עבודת הניירת בשביל סניפים הפזורים בכל אתר ואתר על פני כדור הארץ. 4 1 = 44 = המחשבים משנים את מיבנה ההנהלה ל ל ל ו מאת תומס ל. וילר שינויים במבנה הנראה לעין של הארגון ללא יוצא דופן, המבנה הארגוני הנראה לעין משתנה והולך, במידה זו או אחרת, כתוצאה מהנהגת המחשבים. זוהי השפעה הגיונית בהחלט מאחר שמערכות מחשב לא רק משנות את צורת זרמי המידע בארגון, אלא מביאות לחלוקת תפקידי הערכה בין אדם לבין המחשב. כתוצאה מכך, נובעים שנויים הנראים לעין בחלוקה למחלקות, בטווח הפיקוח, ובמספר הרמות המנהליות. שינויים בהלוקה למחלקות אין זה קשה למצוא דוגמאות לסינויים בחלוקה למחלקות. מפעל גדול בארצות-הברית, לייצור נעלים, למשל מיזג שתי פונקציות של סגני נשיא (ואת מחלקותיהם). כתוצאה מן המיחשוב נתמזגו מחלקות הייצור-והשיווק. בחברה העוסקת בייצור מזון נוצר אגף ראשי חדש - לשיווק - כתוצאה מהסבה רחבה לפעולות מחשב. פונקציה זו היתה קודם לכן מפוזרת בין מחלקות רבות בדרגים מחלקתיים נמוכים יותר. השאלה המעניינת היא האם.: השינויים מוכיחים על תבניות שיטתיות, אנו מצפים לשתי תבניות כאלה - מיזוג ותיפקודיות (פונקציונליזציה). באופן הגיוני, צריכים היינו להווכח במציאותה של מגמה לקראת מיזוגן או איחודן של מחלקות נפרדות. הגיון זה הוא פשוט. המבנה המחלקתי המסורתי של חברה כלשהי, מהשקף את החלוקה של הפעילות הארגונית הכללית ליחידות הניתנות לניהול. יחידות אלה חייבות להיות קטנות במידה המאפשרת למנהלים להתמודד עם זרם המידע הזורם אליהם ולבצע את ההערכה או את פתרון הבעיות הנחוצות לביצוע העבודה. כאשר המחשבים "משתתפים בעבודה" עם מנהלים, גדל הכושר המינהלי לעיכול המידע ופתרון הבעיות. כתוצאה מכך, שוב אין הכרח בדבר לחלק את התפקידים (ואת קבוצות האנשים) בדיוק כה רב, כפי שהיה נחוץ בעבר. הבאנו שני מקרים של מיזוג. בדוגמת יצרן המזון אירע בשלב ראשון מיזוג של שבע פונקציות שונות לאחת (שנקראה שיווק) בכל אחד משלושת אגפי ההנהלה ברמה הזוטרית, ובטלב שני מוזגו אגפים אלו לאחד ברמת ההנהלה הכללית. - 15 - צורה נוספת של שינויים מחלקתיים צפויה, באופן הגיוני, במעבר ממחלקות "מקבילות" למחלקות תיפקודיות. ושוב, ההגיון מבוסס על ההנחה, כי המחשב יהפוך מן הקצה את צורת החלוקה למחלקות הנובעת באופן הלסטורי, מגידול ארגוני כאשר ארגונים גדלים, הרי הבעיות של העמסת יתר של מידע נפתרות על-ידי יצירה, ברמות נמוכות, של מחלקות תאומות, אשר בכל אחת מהם הרכב תפקודים דומה, וכל אחת אחראית לתפוקה של מוצר מסויים, או לפעולה באיזור גיאוגרפי מסויים. בקצרה, חברה גדלה תראה נטיה למעבר ממחלקות תיפקודיות ל"מקבילות"; כאשר שאר הנתונים הינם שווים, הרי חברה המסבה את פעולותיה למחשב תראה נטיה הפוכה. הוויכוח בנוגע לתיפקודיות (פונקציונליזציה) שרוי בעיצומו בין מנהלים לבין חוקרים בארצות-הברית. חברות אמריקניות רבות שינו במשך עשרים השנים האחרונות את המבנה המחלקתי שלהם, למה שמכונה "פעולה באגפים", כפתרון לבעיות שנבעו מהיקף העסקים ההולך וגדל. הופעת המחשב בחברות העובדות בשיטה של אגפים, יצרה לעיתים קרובות בעיות חמורות של התאמה. הפעולה באגפלם לוותה לעית*ם קרובות בעיות חמורות של התאמה. הפעולה באגפים לוותה לעיתים קרובות בשלנויים במערכות התמחיר כדי ליצור את מה שמכונה "מוקדי רווחים". פיתוח מערכות מחשב, הופך את הטיעונים בזכות המבנים האגפיים למשכנעים פחות, ומעלה שאלות בדבר התאמתם של מוקדי רווחים. הדוגמה שהבאנו בדבר החברה לייצור מזון, מראה את תחילת השינוי בחברה הפועלת באגפים לקראת חלוקה למחלקות תיפקודיות. ברור, כי שאלה זו עדיין פתוחה. אנו לודעים כי קיימים לחצים חזקים להביא תיפקודים מסויימים לרמת ההנהלה הכללית, עם הופעת. המחשב. עדיין איננו יודעים עם כמה לחצים אלה הם מעמיקים ומרחיקי-לכת. ראוי לציין עם זאת, כי החלוקה הבסיסית למחלקות מוכתבת כנראה על-ידי שוק" המשאבים והמוצרים בהם פועלת החברה ומבנם. הדרך בה בוחרת הנהלה להגדיר את המבנה הפנימי של החברה, מעבר לקווים הכלליים המוכתבים על-ידי השוק, משקפים את השאלות הטכניות והכלכליות של עיבוד המידע והערכתו. אנו חוזים, כי המחשב ישנה את הבעיה הכלכלית של עיבוד המידע, בדרך כזאת שתיצור נטיה לקראת תיפקודיות גדולה יותר. אף שנמצאו לנו רק מספר מועט של דוגמאות למגמה זו עד עתה, לא מצאנו כל דוגמאות של לחצים הנובעים ממיחשוב לקראת יתר חלוקה מקבילה. -'"% .2 השינויים בטווח הפיקות טווח הפיקוח (מספר האנשים המדווחים לממונה עליהם) מיוחס באופן שיטתי לקווי אופי אחרים של הארגון ובכלל זה לדרגות המיחשוב. ידוע כי טווח הפיקוח הממוצע בארגון גדל עם התרחבות הארגון. גידול זה בטווח משקף את האירכוז (דצנטרליזציה) הגדל בפיקות והקשור בגידולו של ההיקף. מאחר שעם הפעלת המחשבים (כפי שנראה מיד)נוטים לרכז את הפיקוח, הרי ממילא קטן טווח הפיקוח. שינויים במספר הרמות המינהליות קו אופי שלישי של מבנה ארגוני מתייחס גם לגידול וגם למיחשוב, ככל שארגונים גדלים, עולה מספר הרמות במידרג (ההיראכיה). נאמר כי מחשבים, למעשה, נוטים לגרום לכך שארגונים גדולים ייראו כקטנים. כלומר, הם יוצרים עליה דרסטית בפריון המינהלי, והתוצאה הנקיה היא ירידה בגודל המרכיב המינהלי, ביחס לכל רמה נתונה של תפוקה. מכאן אנו מצפים, כי השימוש במערכות מחשב נוטה להקטין את מספר הרמות המינהליות. במקרים בהם יישומי המחשב הם רחבים ומוצאים אל הפועל במהירות, הרי שהשפעות הגידול יצומצמו, ואנו עלולים לראות ירידה ממשית במספר הרמות המינהליות. הדוגמה המוחצת ביותר, אולי, בארצות-הברית היא פיקוד ההגנה הצפון-אמריקני אשר בו היו חמש רמות פיקוד לפני הנהגת מערכת המחשב, ואילו לאחר מכן צומצם המספר לארבעה. דוגמה נוספת ממחקרינו היא חברה יצרנית בה נקבעו מערכות מחשב מקיפות במחלקת פיקוח הייצור. מערכות אלה תוכננו, נוסו, והופעלו בתוך תקופה של שלוש שנים באגף של החברה שלא הצליח להעלות את מכירותיו. התוצאה היתה הקטנת מספר הרמות במחלקה זו משש לחמש. (תופעות הלוואי בתעסוקה היו ברורות לחלוטין. הצבת מערכות המחשב במחלקות ההשבונות ופיתוח הייצור, הקטינה את מספר המשרות המינהליות ב-34% ואת מספר המשרות האחרות ב-20%). שסינויים במבנה הסמכות והפיקוח - מירכוז חילוקי דעות התפתחו סביב הטענה, כי מערכות מחשב יביאו להשפעה מירכוזית על הפיקוח בארגו ן טענה זו, שבאה לידי ביטוי במאמר משותף של הרולד י. לוויט ושלי, הניעה את ג"ון פ. ברלינגיים, להשיב כי ההשפעה תהיה בדיוק הפוכה, כלומר ביזורית. אחרים, כצ"רלס *י מאיךם ומלווין אנשן טענו כי המהסב הוא בעיקרו נייטרלי, ומאפשר לפעולות מירכוז או ביזור להתבצע על הדרך סובה יותר. ג"ין דידרן הודה בכמה השפעות מירכוזיות, אך ורק בתיפץודים שלדעתו הם משניים "לוגיסטיים". חיפקודים אלה כללו רכש, ייצור ושיווק. ./. - 47 = מחקר ניסויי בבעית המירכוז מעומת על-ידי שת" שאלות חמורות. האחת היא לבודד את השפעות המחשב מהשפעות אחרות, כגון הגידול הארגוני. הבעיה השניה היא מדידת השינויים במירכוז. במחקרינו ניסינו לטפל בבעיה השניה על-ידי שמוש במדד המבוסס על החלוקה של תמורה אינדיבידואלית. במחקר על ענף הביטוח יכולנו לקבל נתונים על התמורה לפני המיחשוב בשלושים וארבע מחלקות ואחריו. המדד שלנו הראה כי בעשרים ושבע מחלקות נערך מירכוז ואילו ביזור בשבע מהן. בנסיון לפתור את הבעיה הראשונה (בידוד השפעות המחשב), היה באפשרותנו לקבל נתונים על חמורה בשלוש-עשרה מחלקות מקבילות, בחברות שלא הונהג בהם המיחשוב. במקרה זה מצאנו, כי שמונה מחלקות התרבו וגדלו במקרה של מירכוז, וחמש - במקרה של ביזור. נתונים אלה נראים לנו כמצביע"ם על השפעה מירכוזית של מערכות מחשב. קיימות דוגמאות רבות לכך. בפיקוד ההגנה הצפון-אמריקנית, בדוגמה שצויינה קודם לכן, הועלה הפיקוח הפעיל הישיר על קרבות האויר בשתי דרגות במבנה הפיקוד, כתוצאה מהנהגת מערכת מחשב. בדוגמת החברה היצרנית שהובאה בפרק הקודם, כאשר רמה אחת הוצאה מן המידרג (ההירארכיה), הועברו הפיקוח על הייצור והרכישה, ניהול המלאי ומערכת החשבונות מנהלי מפעלים בשלושה אזורים גיאוגרפים, לידיו של סגן נשיא הנושא באחריות למפעלים אלה. צמצום המקום מונע הבאת דוגמאות נוספות: בעוד ששאלת המירכוז שרויה עדיין במחלקות, מבוטאת מחלוקת זו במונתים ספקולטיביים. לא הוצגה כל הוכחה לביזור שנבע ממיחשוב. תנועות לרוחב בפיקוח ועוצמה מעניינת לא פחות משאלת המירכוז היא המחלוקת בדבר העתקות הפיקוח והעוצמה לרוחב המבנה המינהלי. במחקר על ענף הביטוח, מצאנו עדות חזקה לקיומה של האמונה כי מנהלים בדרגי הביניים איבדו את הפיקוח על מערך העבודה ותכנונה לטובת הצוות שתכנן ואיחזק את מערכת המחשב. במקרה אחר, כאשר בית-חרושת לייצור מוצרי אלקטרוניקה הוקם, תוך כוונה מראש להפעיל בו מערכת בקרה של מחשב, ניתנה העתקה זו של הפיקוח והעוצמה לזיהוי ברור ביותר. לחברה שמקימה מפעל זה היו בתי-חרושת ישנים יותר, בהם היתה למנהלי העבודה מן הדרג הנמוך מידה ניכרת למדי של שיקול דעת בענ*ין תכנון העבודה במחלקותיהם. במפעל החדש מבוקר עיתוי כל פעולה נפרדת ומערכה על-ידי מרכז המחשב, המשתמש במודל של תיכנות ליניארי. למנהלי עבודה מן הדרג הזוטר, שוב לא היה כל שיקול דעת בנוגע לעבודה: הם הפכו משגיחים ומדווחים ותו לא. ./ .'"% = 18 > קיימת נסיה ברורה בארגונים המסתמשים במחשבים, להרחיק את הפיקוח על המחשב ממחלקות היפקודיות קיימות (כגון: חשבונות או כספים) למהלקות "נייטרליות" שנוצרו זה עתה (כגון: מינהל, תכנון, או מבצעים). העתקה זו נעסתה במטרה להרחיב את הטווח האפקטיבי של יישום המהשב מעבר לתהום המוצא על ידי מחלקה תיפקודית כלשהי, אם אמנם בידה הפיקוה על המחסב. הוכהות ל"פרובינציאליות" כזאת במהלקות תיפקודיות נתגלו בסקר שנערך בכלוסים וארבע חברות (ממסה-עשר ענפים סונים), בידי צ'רלס יעקובוביץ וג"ון א. פיסקורה שני ססודנטים באוניברסיטה של שיקגו. מהקר זה בהן את היחסים בין מיקומו הארגוני של המחסב לבין טבע יישומיו. בין המימצאים במהקר זה, נתגלתה העובדה כי באותן הברות בהן היה הפיקוח על המחשב מתמיד בידי מהלקות החסבונות או הכספים, הוקדש רוב זמנו של המחשב ליישומים חשבונאים. בחברות בהן כל מהלקה אחרת - עהה או בעבר - שלטה במהשב, הוקדש רוב זמנו לפעילויות אחרות (ניהול מלאי, תכנון ייצור, סיווק, קניות, ובו"). העתקה-לרוחב אהרת של פיקוח מתרחשת על-ידי הדגסת-הסר של חשיבות הפעולות והדגשה-יחר מקָבילה על תיפקוד האחזקה. הבה ניתן דוגמה מן התחום הצבאי. בשנות השישים המוקדמות, היו להיל האויר של ארצות-הברית סתי קבוצוה מוטסות וקבוצות סיוע קרקע שנשאו באחריות לגילוי מטוסים בלתי מזוהים הקרבים לקו החופים של ארצות-הברית. לשתי הקבוצות היה ציוד ומבנה ארגוני זהים. במשך הזמן הונהג שכלול הדש במטוס של אחת הקבוצות. השכלול כלל ציוד לעיבוד נתונ*ם, מחשבים שפעלו על-ידי טרנזיסטורים, ומערכות שידור אוטומטיות מוצפנות. ציוד זה שידר באופן אוטומטי למחשבים הנמצאים על הקרקע את על נתיבי הראדאר של המסוס. כתוצאה מכך, החליף ציוד זה את מתקני הראדאר שנישארו קודם לכן במטוסים, והעבירו את הפיקוח על קרבות אויר (אפשריים) מהצוותלם במטוסים אלה למרכזי המחשבים שעל הקרקע. זוהי השפעה מירכוזית. אולם היתה גם העברה לרוחב של כוח מצוותים מבצעים לצוותי אהזקה על הקרקע. קודם לכן פיתחו אנשי האחזקה את התכניות המיבצעיות במונחים של בוטר האחזקה. מספר צוותי האחזקה גדל בהתאם לכך, צוותים מיבצעיים רואים עתה את המטוס כפי שמוכתב להם. יש גם הוכחות כי המוראל בצוותי האויר ירד. הדוגמה המקבילה בעולם העסקים להגברת חטסיבותה של האחזקה, צויינה מפי מספר מנהלים בארצות-הברית. כמה מהם רואים תופעה זו כאיום על כושר יצירתם וגמישותם של מנהלי המיבצעים. דאגה זו עמוקה עוד יותר עקב העובדה, כי מחיר השינויים במערכת מחשב גדולה ו - / הוצאות אלה הן נראות לעין וניתנות לחישוב. בעוד הרווחים האפשריים 7 הוא גבוה מאד: > 19 - מהשינויים הם פחות ברורים ופחות ניתנים להגנה. מספר מנהלים חוששים כי האחזקה והטיפול יהפכו אלמנטים דומיננטיים בארגון. זהו מקרה של התנגדות לשינוי לא רק על ידי האנשים אלא על ידי המערכות. מירקם או מבנה התיקשורת ההנחה הבסיסית של מאמר זה היא, כי טכנולוגית המחשבים משנה את זרמי המידע דרך הארגון, ובעקב כך גורמת לשינויים במבנה הארגוני ובצורת הפיקוח. אם הנחה זו נכונה, עלינו לצפות לשינויים בתוכן עבודתם של אלו הנמצאים בתחום הפעולה העובר הסבה למחשב. דננו למעשה בכמה משינויים אלה במונחים כלליים, תוך התייחסות במיוחד לשינויים בשקול דעתם של כמה מנהלים על פעילויותיהם של האחרים. במחקר על ענף הביטוח, ערכנו חקירה ראשונית מסוג אחר של שינויים בתוכן התפקיד. ציפינו, כי פלישת המחשב לפעולות היום-יום תביא עמה השפעה על מירקם התיקשורת בין יחידים ועל רמתה. ציפינו כי הפיתוח המתמיד והשיכלולים של מערכות מחשב יורידו את רמת התקשורת בין יחידים, מאחר שאנשים ייקדישו חלק גדול יותר מזמנם לתקשורת עם מערכת אלקטרונית, ומכאן- פחות עם אחרים. במיוחד, סברנו, כי ככל שמערכות אלו ישוכללו, יקטין המספר הגדל של חוקים הבנויים בתוכן, את כמות פעילות-הגומלין הנחוצה בין מפקח לנתון לפיקוחו במגמה לבצע את העבודה. במחקר זה, אם כך, כיוונו את שאלותינו בנוגע לתכנית התקשורת לאותם יחידים שהושפעו על-ידי מחשבים. המימצאים הוכיחו כי ציפיותינו שהסבת המחשבים תגרום לעליית כמות הזמן המוקדשת לעבודה לבד,מקבלות תמיכה ניסויית ככל שהדבר נוגע לעובדים לא-מ?נהליים. ההיפך הוא הנכון בנוגע למנהלים.: פרט לירידת-מה ברמת פעולת הגומלין בין מנהל למתון למרותו, הגבירו המחשבים את התקשורת בין יחידים. המימצאים בדבר הבדלים בהשפעות על תבניות התקשורת של פקידים ומנהלים, ניתנים, לאחר מחשבה נוספת, להסבר סביר. הנהגת מערכת מחשב מעוררת רצף פעילויות הנשנה מדי פעם כשנוספת מערכת הדשה. בשלב מוקדם, ברצף כזה, נמצאת הערכת דרכים אלטרנטיביות להקמת המערכת, ניתוח צרכי המידע של יחידים רבים, ודיון בדרכים חדשות ומשופרות של עבודה. פעילויות אלה גורפות יחידים רבים (לעתים בפעם הראשונה) לדיונים זה עם זה, ולתכנון פעלויות בצוותא עם מומחים טכניים. כאשר מופעלת המערכת, מסתיימת תקופה זו של חקירה ודרישה. לא רק שהתיקשורת בין יחידים יורדת לרמתה הקודמת, אלא עם הפעלת מערכת המחשב התקשורת בין יחידים שקיימת היתה קודם לכן, הופכת בחלקה לתקשורת בן אדם לבין המכונה. הו 2 - 20 - מודלים למחשבה == == == בסנים האחרונות הפך המושג "מודל", לעתים בטעות, לעתים שלא בטעות, למונח המתאר כמעט כל נסיון לאפיין מערכת הנחקרת באמצעים מדעיים, קיימים חילוקי דעות בקשר למשמעות המדעית של המונח "מודל". ההיסוסים ואי הבהירות המאפיינים מושגים בסיסיים ממחישים את הקושי שבקביעת מסגרות נוקשות לשיטה המדעית, אך אינם יכולים להסתיר את העובדה שבניית מודלים הופכת לאמצעי שימוסי ביותר בתחומ* העסקים והתעשיה. מושג המודל בו אנו דנים כרגע אינו בהכרח, או בדרך כלל, ייצוג פיזיקאלי כמו דגמים מוקטנים של מטוסים הנבהנים במנהרות רוח. בתחומ" המחקר הכלכלי והתעשייתי מוקדשת הסומת הלב למודלים כתובים בהם מצויינות התכונות הנדרשות מן המערכת הנבדקת, כשהן מופיעות במונחים לוגיים או מתימטיים. מודלים אלה מתארים את היחסים ההדדיים של סיבה ומסובב, גורם ונגרם, הקיימים בין החלקים השונים של המערכת, בבהירות מספקת, כך סאפשר להקור את המערכת בשיטות מדעיות. בפרט מיועדים המודלים כדי להראות כיצד יש לפקה על המערכת וכיצד לחזות מראש את "התנהגותה" בעתיד. בדברנו על מערכת מתכוונים אנו למושג כללי ביותר. המערכת יכולה להיות מפעל תעשייתי גדול, או שילוב סל מפעלים תעסייתיים, משק כלכלי או כלכלתה של מדינה, מנגנון אלקטרוני מורכב, מבנה חברתי מסויים ועוד. שימוטיהם של המודלים המתימטיים הינם, אם כן, רבים ביותר. הסיטה של בניית מודלים והניתוח כלהם הופעלה, למשל (אם כי לא רק), בפיקוח על פריצת שריפות ביערות, הקצאת עובדים למקומות עבודה, העליה של עובדים בדרגה במהלך השנים, התנהגותו של שוק מניות, התהוות העננים, אסטרטגיות של שווק, התהוותן של קבוצות חברתיות, פעולותיה של חברת נפט, ויסות התנועה בכבישים ובאויר. היינו יכולים להמשיך ולפרט, כמעט, ללא סוף. לא קיים כמעט ענף במדע או בתעשיה שלא זכה לתשומת ליבם של בוני המודלים (על אף אופיים המופשט של המודלים, ממשיכים להשתמש במושג "בניית" מודלים). לא ברור כרגע אם יש איזה מבנה תיאורטי משותף לבניית המודלים בשטהחים כה רבים וכה סונים, או איזה אוסף של כללי בניה משותפים. כלפי חוץ קיימת מערכת בעיות בסיסיות טעליה צריכים בוני המודלים להתגבר במומחיות. אולם השאלה אם אפשר לכתוב ספר אודות "תורת הבניה של המודלים", הינה עניין שונה לגמרי. >= 24 = הגיוון הרב של השטחים בהם אפשר לבנות מודלים עשוי לבלבל לגמרי את מי שאינו מתמצא בשיטה. לא רק שיש צורך להסביר ולבאר חלק מהשיטות הנהוגות: יש צורך לנפץ את המיתוס המתהווה מסביב לבניית המודלים. שאלה אחת שיש להבהירה היטב הינה שאלת המטרה של המודלים הכלכליים והתעשייתיים הרעיון היסודי של בניית המודלים הינו "חיקוי" התנהגותה של מערכת "אמיתית", "חיה". בעשותנו כך יכולים אנו להגיע לכלל הבנה מעמיקה של המצב ה"ממשי" ומכאן למצוא דרכים כיצד לפקח על התנהגותה של המערכת שאנו רוצים להפעיל. אין כל כוונה לבנות דגם מוקטן המהווה חיקוי מושלם של המערכת בכל המובנים. המערכות הנחקרות הנחקרות הינן מורכבות יתר על המידה בכדי שאפשר יהיה לחקותן בשלמות. מודלים יש לבנות למטרות מוגדרות ולא לכל מטרה שהיא ופירוש הדבר שאפילו לגבי מערכת מסויימת יש צורך במודלים שונים המיועדים לחקור את המערכת מנקודת ראות שונות . מודל של חברה גדולה אשר נועד לחקור את דרכ* השקעת הכספים, יהיה, לרוב, שונה לחלוטין ממודל אשר נועד לחקור את זרימת האינפורמציה בין חלקיה הטונים של החברה, לשם ייעול פעולתה, ושניהם יהיו שונים ממודל שמטרתו לאפשר חקר הצרכים בכוח-אדם באותה חברה. בוני המודלים מגלים לעתים קרובות, כי עליהם לדכאי את נטיעתם הטבעית לבנות מודלים כלליים יתר על המידה. באופן מעשי מתברר, כי התוצאות הטובות ביותר מושגות כשמתחילים ממטרות פשוטות וצנועות, ולאחר בניית המודלים הפשוטים, לשכללם ולפתחם עד שיתארו בפירוט מספיק את המערכות המורכבות, ולא כשמתחילים בנסיונות לבנות מיד מודלים מורכבים וקרובים ל"מציאות". מהו, אם כן, המודל? במובן מסויים יכול שרטוט המתאר ארגון של חברה, סדרי העבודה בה וחלוקת התפקידים, להחשב ל"מודל" של מבנה החברה, אם נתעלם מן העובדה שהוא אף פעם אינו מעודכן. אולם היות וזאת תמונה סטטית של החברה, אין בה ערך רב, כשהמדובר בפיקוח על פעולות החברה, או חיזוי התנהגותה בעתיד. מודלים "עומדים" כאלה, הכוללים שרטוטים, מפות ודיאגרמות של פעולות החברה, אינם בעלי חשיבות עבור בוני המודלים, פרט אולי לעובדה שהם יכולים לשמש כנקודות מוצא לבניית מודלים דינאמיים של החברה הנבדקת. בונה המודלים מעוניין במובן זה או אחר של פעילות המערכת ובמצבים הדינאמיים ולא הסטטיים. במצב ההתפתחות הנוכחי של "תורת המודלים" חסוב להבין את הגישות השונות של השיטה, יותר מאשר למיין את המודלים לסוגיהם השונים. לדוגמה, יס מערכות בהן אפשר לתת ביטוי מפורש ומדוייץ לכל היהסים שבל*ן חלקי המערכה. בדרך-כלל מעורב בבעיה גורם האקראיות והמקריות (בעיקר בכלכלה), המחייב גיסה סטטיסטית. משסמעו. הדבר היא, שכללי התנהגות של המערכת אינם כללים מדוייקים וקבועים, אלא בעלי סיכוי מסוים לההממס. יס מערכות שאפסר לתארן באופן מתימטי בעזרת נוסחאות כלליות, בעוד טמערכות אהרות הינן כה מורכבות, עד כי הן רחוקות ביותר מן האידיאל של המתימטיקאי. במקרה כזה מנסים לחקות את פעולתה טל המערכת בתוספת שורה של הנהות מופשטות, וליצור חמונה שלמה, פהות או יותר של התנהגותה במקרים כלליים יותר. תהליך זה של חיקוי המערכות, הקרוי גל סימולציה , הינו גיסה מקובלת במקרים שאין דרכים אחרות לפתרון הבעיה. כמו כן קיימת הברירה בין בחינת הגורמים לתופעות לבין תיאור התופעות ככלעצמן. אין זה הבדל גרידא, היסודיות של הגילה אל הבעיה: לעתים קרובות אפשר לההחיל בתיאור פשוט של מצב, ולאחר מכן להעמיק ולנתחו ולמצוא את הקשרים הסיבתיים סבין חלקי המערכת. קריטריונים שונים אפסר לסווג את המודלים לפי קריטריונים שונים: מודלים קצרי-טווח וארוכי-טווח 'מבחינת סווה החיזוי שלהם לגבי העתיד) בני-חיטוב או שאינם בני-הישוב (שאפשר להזינם למהסב או לאין הדבר אפשרי); מודלים מאקרוסקופיים (שאינם יורדים לפרטי הפרטים מהם מורכבת המערכת, או מקבלים אה התנהגותה הכוללת כמות שהיא) ומודלים מיקרוסקופיים (המנסים לסהזר את התנהגוהה של המערכת על-פי מ"סכיה המפורטים). אך מטרת כל המודלים הינה לחסוף טיבן סל מערכות ולסייע בקבלת החלטות.לגבי עתידן. בניית המודלים הינה שימוש משעי של השיטה המדעית. ויש מספר סיבות לראיה של בניית במודלים בנוסא מדעי נפרד: שלא כמדען נתקלים בוני המודלים לא פעם בצורך לטפל במושגים טיש להם משמעות איכותית, כמו ערך, רווחיות או ביקוש, שהינםס שכיחים בכלכלה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה מושגים אלה אי אפשר למדוד בעזרת יחידות מוגדרות ' וקובעות כמו זמן, מרחק ומאסה. ישנם מקרים בהם אפשר לייחס לאיכותיות אלה ערכים כמותיים. למשל, ביחידות כסף, אלא שהיחידות עצמן ערכן משתנה, מה שמסבך את המצב. אפילו במודלים העוסקים בבעיות כוה-אדם, בהם יט יחידת ספירה בסיסית, אדם בודד, - להתחטב באיכות השונה סל עובדים שונים. שנית, חלק ניכר מן המשוואות המתימטיות המהארות מודלים אינן כוללות שוויוניות, אלא אי-שוויונות. ואכן אחדים מן המודלים של מפעל תעסייתי,כמו מפעל לזיקוק נפט, מורכבים אך ורק מאי-שוויונות המתארים, ,ה = למשל, את המגבלות של קצב הקליסה המירבי של הומר הגלם, או את קצב הייצור המזערי הנדרש. במצבים כאלה אי אפשר לטפל בשיטות המתימטיות ה"קלסיות" ופותחה לשם כך שיטת התכנון המתימט": שלישית, התיאוריה הקלסית של הכלכלה נתגלתה כחסרת הבסיס הנחוץ לשם בניית מודלים, בשל היותה איכותית בטבעה. גם כשהכלכלנים הגיעו לכלל ביטוי של קשרים כלכליים במסוואות מתימטיות טיפלו הם רק במצבים סטטיים. נסיוןיהכיר את התנהגותה הדינאמית של מערכת משוואות כאלה דומה לנסיון להסיק את חוקי התנועה טל הכוכבים מהחוק על פיו מתחברים הכוחות במכניקה. כיום מכירים הכלכלנים בעובדה שהתנהגותן של מערכות כלכליות תלויה באורח קריטי ברווחי הזמן שבלן דחפים (כמו הזרמת כסף למשק, הטלת מיסים או לנוי החוקים) לבין התגובות עליהם, יתר על כן, לאחרונה הומחש, כי עצם יציבותה של מערכת כלכלית תלויה ברווח הזמן שבין נקיטת פעולה כלשהי לבין התממשות השפעתחה במלואה, יותר מאשר בחוקים הסיבתיים המקשרים בין התוצאה לבין הדחף הגורם לה. משך רווח הזמן וצורת המערכת בזמן המעבר הזה הינם התופעות הכלכליות שקשה ביותר למדדן. מפתיע להיווכח עד כמה מעטה הידיעה אודותיהם אפילו בספרי הכלכלה המעמיקים ביותר. כמה זמן, למשל, עובר עד שהשינויים בריבלת שמשלם בנק משפיעים את השפעתם המלאה על המשק? בכמה ‏ זמן מפגרת התגובה בילצור אהרי השינויים בשיעור חוסר התעסוקה, ולהיפך? איסוף נתונים בעיות אלה נגרמות, במידה לא מעטה, בשל הקשיים באיסוף נתונים כלכליים. במקרים מסויימים אפסר לחסל מחסור בנתונים ע"י עריכת סקרים מפורטים. פרט ליוצאים מן הכלל מעטים, היו כל המודלים הכלכליים שנבנו עד כה, מבוססים על נתונים סטטיסטיים שסיפקו המשרדים הממשלתיים, או גורמי שלטון אחרים, שהיו להם מטרות משלהם, אם תתעניינה הממשלות בבניית מודלים, יהיה עליהן להקדיש אמצעים לעריכת סקרים שיהיו מיועדים לספק נתונים לבניית המודלים בלבד. תוכל להיות לכך השפעה מכרעת על השירותים הסטטיסטיים הממשלתיים. בונה המודלים הינו ער לקשסיים הנערמים בפניו, אך יהא משום ההגזמה בצביעת כל התמונה בצבעים קודרים. 4 זר ו שו מקור עידוד אחר לבונה המודלים הינו המחשסב האלקטרוני. למעשה לא נגזים אם נאמר, כי האקונומטריקה והמודלים הפכו לשימוסים פאפשר לנצלם רק עם הופעת: המחשבים. לכלכלנים רבים היו רעיונות יפים, אך בדיקתם ויישומם נתעכבו עד השלמת ההתפתחות הטכנולוגית שהביאה עמה את המחשב. כפי שקרה עם רבות משיטות המינהל המדעיות, עצם הסיטה של תיאורו של מצב בעזרת מודל מסוגלת, לא פעםס, לקדם את אורח המחשבה שלנו ביחס למערכת השלמה. לדוגמה, כמעס בכל מפעל עסקי גדול יסנה מעין היררכיה של סמכויות טאפשר לתארה ע"י דיאגרמה הנראית כרשת מסועפת. הפעולות המתנהלות לאורך הסתעפויותיה של הרשת מתחוללות בשתי המגמות: כשההוראות נעות מלמעלה כלפי מטה, והאינפורמציה זורמת כלפי מעלה (אל ההנהלה). ההחלטות מתקבלות בנקודות ההסתעפות של הרשת. נסיון לתאר פעילויות אלה תיאור מדוייק מעורר סוגיות יסוד לא מעטות. האם הכרחי, למשל, שטרטרת ההסתעפויות המתארת את היררכיית הסמכויות ותנועת ההוראות (מלמעלה כלפי מטה) תהא זהה לדיאגרמה המתארת את זרימת האינפורמציה (כלפי מעלה) מחלקי המפעל השונים אל ההנהלה, או שהשרטוט המתאר את קבלת ההחלטות והעברתן לדרגים הנמוכים, יהיה זהה לשרטוט המתאר את ביצוע ההוראות והפעלת המפעל? בתכננו את האדם סיפק הטבע לפחות ארבע מערכות שונות המפקחות על פעולות הגוף (עורקים, ורידים, אברי עיכול, עצבים) וקישר בינן בצורה מורכבת ביותר, עקיפה ועדינה. בחקרנו "אורגנלזם" הברתי או כלכלי, כלום איננו צריכים ללמוד מהטבע? יתכן שאין לשאלה הזאת תטובה. ומכאן חסיבותם של המודלים. כל עוד איננו בונים אותם יתכן שסוגיות מעין אלה לא תתעוררנה כלל. כיצד בונים מודל? היה נעים ביותר אילו יכולנו לענות בתשובה פשוטה על השאלה השכיחה: " כיצד בונים מודל?" שאלה זאת הינה מסוג השאלות הכלליות כמו "כיצד מתכננים בניין?" או "כיצד מרפאים מחלה?" התשובה צריכה להיות כללית לא פחות, הכל תלוי בטיב המודל ובייעודו. גם אם נקבל את האמור לעיל , שאי אפשר עדיין לפרק את תהליך הבניה של המודל לפרטי פרטיו, יתכן שבעתיד, מסיירכש נסיון רב בבניית מודלים, אפשר יהיה לקבוע את כללי הבניה של המודלים. כרגע אפשר, לכל היותר, לבחון את השסיטות והמגמות המקובלות בתחום.: - 25 - עובדות מסויימות התבררו כבר. בין השאר: אף כי בתחומי מחקר מוגבלים וכשהמטרות הינן מוגבלות, ייתכן שאדם אחד, מוכשר די הצורך, יוכל לבנות מודל ולבחנו, הרי מרבית המודלים, והגדולים שבהם בוודאי, חייבים להיות עניין למאמץ קבוצתי. המודל לכלכלה שלמה,למשל., צריך לנסיון האנליטי של הכלכלן, ידיעת הנתונים של הסטטיסטיקאי התיאורי, הידע של מתימטיקאי מומחה, כשרונותיו של מתכנת למחשב וההגיון הבריא של כולם גם יחד. המסקנה מכך הינה, כ" במדינות רבות קיימת הסכנה של פיזור המאמץ על פני שטחים נרחבים מדי מבלי שתושקע בהכשרת אנשי מקצוע השקעה נאותה. אם, ויש לכך כל הסיכויים, יגבר העניין שתגלינה ממשלות בבניית מודל*ם בעשור הקרוב, ואם המאמץ שהן תשקענה בנושא יוגבל בזמן, כסף וכוח אדם אינטלקטואלי, כי אז תיאלצנה הממשלות או אולי אף גורמים בין-לאומיים, להגביר מאמציהן באותם תחומים בהם הן מסוגלות לתרום תרומה בת ערך ולהטצמצם בצוותי פעולה לא גדולים מדי. יש בכך משום החיוב, כי הקמת צוותי פעולה גדולים יתר על המידה פוגמת ביעילות העבודה ובהפקת התוצאות המועילות. 5 ב. ג. ד. ה: הכרת המחשב ודרך פעולתו = שח כ ההכה אי = ככ תולדות התפתחות המחשבים יסודות עבוד נתונים המחשב האלקטרוני 1 עבוד נתונים מהו 2. המתמטיקה הבינארית 3. המחשב האלקטרוני מהו היחידה הארטימטית קלט - פלס ד' גרנות מחוברת חיל הקשר הוצא לאורע"י נ.סי.ר. מחוברת היל הקשר מחוברת חיל הקשר תולדות התפתחות המחשבים מאת: ‏ ד. גרנות המחשבים הריהם בבחינת המצאה מודרנית, אולם ראשיתם נעוצה. למעשה, בימים רחוקים. לצורך סקירה זו, על תולדות התפתחות המחשבים, נהלקם לשתי קבוצות: מחשבים אנאלוגיים ומחשבים ספרתיים (דיגיטליים) ונעקוב אחר התפתחותם בנפרד. מחשבים אנאלוגיים כדי לבצע חישובים בעזרת מחשבים אלה, דרושה הצגה של אלמנטי החישוב על-ידי משתנים פיזיים. יש צורך ליצור קשר ישיר בין המשתנה הקיים בבעיה, שאת פתרונה מחפשים, לבין הגדלים הפיזיים הנמצאים במחשב. אפשר להשתמש בגדלים פיזיים כגון: מרחק, נפח, מהירות, תאוצה, מתח וכו". המחשב האנאלוגי הראשון, היה כנראה מכשיר לחישוב תנועות כוכבי הלכת, שנבנה בידי היוונים במאה הראשונה לפני הספיךה. מחשב אנאלוגי אחר, בן תקופה מאוחרת יותר, הוא סרגל חישוב אותו המציא וליאם הוטרד "| (66טְמפגו0 61711488 בשנת 1621. בסרגל חישוב מיוצגים לוגריתמים של מספרים על-ידי מידות אורך, בסקירה זו אין לשכוח את המצאתו של הפלנימטר בידי י.ה. הרמן ( 08 0 3 בשנת 1814. המצאה זו אפשרה פתרונות של אינטגרלים ובעיות הנדפיגת שונות. הפלנימטר של הרמן שוכלל בידי יעקב אמסטר (2מ₪0םמ 1800%5) בשנת 1854, וכך בא לעולם הפלנימטר הפולרי. פלנימטרים כאלה נמצאים בשימוש עד היום. חרומה נוספת להתפתחות המחשבים האנאלוגיים תרם לורד קלווין ,מנטנסא 1026) בשנת 1892, בשעה שעסק בחקירת הגיאות והשפל, המושפעים, כידוע, על-ידי תופעות כוח-המשיכה של השמש, דיפ וכוכבי הלכת על הימים. נתונים אלה, ניתן להציג בצורת טורי פורייר | יצ 6 בינ גוסיץ) ופתרונם הוא - גובה פני המים בזמנים שונים. לורד קלווין בנה מחשב אנאלוגי, בו הצגו פונקציות גאומטריות, כגון סינוס וקוסינוס, באמצעות גלגילות מצופים בעלי אורך משתנה, באמצעות מכשיר זה ניתן יהיה לחשב את גובה פני המים בעתות גאות ושפל, על-ידי פונקציות הרמוניות, שנוצרו עם העמדת המנופים והגלגילות בארכים מתאימים. בשנת 1931 פיתח ונוואר בוש (מפטפ 682 ממפץ ) ב- את ה4[1780מ ‏ %181מ026+עגע המכני, המורכב מגלגלים וסבעות. בכך איפשר פתרון משוואות דיפרנציאליות ובין היתר מציאת תאוצת גופים נופלים במצבים רגעיים. ./ = 2 = חסרונו של מחב אנאלוגי זה, היתה העבודה הרבה שהושקעה בהסבת כל בעיה, עקב הצורך בהחלפת הרכיבים המכניים במכשיר וויסותם. קשיים אלו חלפו ועברו בשלב מאוחר יותר, עם הכנסת רכיבים אלקטרוניים. אחד המחשבים האנאלוגיים המפורסמים מאלה, נמצא ב- 10-06 860מ0216 ותפקידו לפתור בעלות בתכנון מערכות נשק. בטכניון בחיפה יסנם מחסבים אנאלוגיים פשוטים, המאפשרים, באמצעות הרכבת מעגלים מכבלים והתנגדויות מתאימות, לקבל פתרונות מדוייקים למדי של משוואות דיפרנציאליות שונות: מחשבים ספרתיים (דיגיטליים) בניגוד לאנאלוגיים, המאפשרים מדידת מידות אורך רצ"פות, פועלים מחשבים אלו רק במספרים בדידים. גם בסוג זה של מחשבים נמשכה ההתפתחות במשך דורות רבים. המכשיר הראשון, אשר איפשר ספירה וחישובים אריתמטיים פשוטים, היה החשבוניה אבקוס (פַגו4080 ) מכשיר זה הומצא בידי הסינים כמה מאות שנים לפני הספירה. במשך הדורות עברו על המכשיר*? = .. שינויים רבים. עד היום משתמשים במזרח הרחוק ב- מססוסצסס שהוא המודל היפני של אבקוס: במאה השבע-עשרה חי בסקוטלְנד המתמטיקאי ג"והן נאפיאר ש16פהא'מם0ס אשר נוסף להמצאת הלוגריתמים הטבעיים, בנה מכשיר אשר הקל על ביצוע פעולות כפל. במכשיר זה, אשר נקרא "עצמות נאפיאר", נעשו פעולות הכפל בצורה מכנית, דבר שהפחית את מספר השגיאות. ההתפתחות הבאה במחשבים הספרתיים היתה כאשר בלייז פאסקאל ([28808 318%96) 1642, המציא את מכונת הסיכום, נעשו בה חיבורים וחיסורים והיו בה שורות גלגלים שעל היקפם היו מסומנות ספרות מ-0 עד - 9. סידור מיוחד במכונה היה ההעברה ‏ (שמ 1די 08 )' גלגל העשרות היה זז בעשירית היקפו, כאשר גלגל היחידות עשה מעגל שלם, וכץ הלאה. מכונה זאת היתה בעלת שימוש מעשי ביותר לסיכומי חשבונות. כמה עשרות שנים לאחר מכן, בשנת' 1671, בנה גוטפריד ולילהלם לייבניץ (60 006%23) 2 1.6 ה61מל גל מכונת כפל. אף במכונה זו היו גלגלים וגלגילות והופעלה בהצלחה. הדגם קיים עד היום בספריה המלכותית בהאנובר, גרמניה.: = 3 = אחת הבעיות שתבעו פתרון בארצות התעשיתיות של אירופה, בתחילה המאה התשע-עקשרה, היתה-פיקוח על המחטים הנעות שבמכונות האריגה, הצרפתי ג"וזף ג"אקר (2930(00826 מ108670) המציא כרטיס ובו חורים, שמקומם קבע את מקום הדוגמה. שינוי הדוגמה נתאפשר עם החלפת הכרטיס. עשרות שנים לאחר מכן פותחו, לפי אותו רעיון, כרטיסי ,%.1.8. בעוד שכל המכונות, או המכשירים, שהוזכרו עד עתה, היו מאד רחוקים מהמחשבים של היום, מהוות המצאותיו של צ"ולט 2בג ‏ 23%088 092168 ) אב עיפוס למחשבים המודרניים. מתמטיקאי אנגלי זה תכנן, בשנת 1812, את מכונת ‏ ה"הבדלים" (302160 -22626006+ע ) שנועדה לחיסובים ולהדפסת טבלאות מתמטיות. הרעיון של הדפסת התוצאות לאחר ביצוע החישובים היה מקורי מאד, ואיפשר את הפחתת מספר השגיאות. בסיועה הכספי של הממשלה הבריטית, התהיל בבג" בייצור המכונה. מכשולים רבים נערפו לפניו, במיוחד בגלל הצורך במספר רב של חלקים עדינים ומסובכים, אשר ייוצרו באופן ידני. בשל קשיי *יצור אלה וכן בעיות כספיות, הופסקה העבודה בשנת 1833. בבג" עצמו המשיך בתכנון מכונות חישוב. אך גם להמצאת המכונה האנלישית (6מ21ח. 10> קָ1ףת2 " נכון היה גורל דומה. המתמטיקאי האנגלי ג"ורג" בול (30019 0060286) בן המאה התשע-עשרה, (1815-1864), פיתח את האלגברה של הלוגיקה. תורה זו נתגבשה בשלהי אותה מאה בידי ארנסט שרדר (304-06062 % מ" לא בול ולא שרדר שיערו שיום יבוא ואלגברה לוגית זו תאפשר את תכנון המעגלים של המחשבים האלקטרוניים. רק ב-1938 תכנן שנון (מסמ508) | מעגלים אלקטרוניים באמצעות האלגברה הבוליאנית. תנופה גדולה בהתפתחות המחשבים נתנה המצאת כרטיס הניקוב, הקשורה בשמו של ד"ר הרמן הולריט | (מ1011:691% 62088 ,"כ2) סטטיסטיקאי במשרד מרשם התושבים של ארצות הברית. הולריט ניסה למצוא דרך לניתוח התוצאות של מרשם התושבים, שהיה צריך להיערך ב-1890. הוא פיתח רעיונו של ג"אקר ותכנן כרטיס שהיו בו 240 אזורי ניקוב כשלכל אחד מהם ניתנה משמעות מסוימת. כרטיסים אלו, לאחר ניקובם, היו מועברים למכונות, אשר באמצעוהמעגלים חשמליים מיינו וסיכמו נתונים שונים מתוך הכרטיסים. תודות לשימוש בכרטיסים ובמכונות מיון אלה, קיבל משרד מרשם התושבים את תוצאות המפקד במהירות רבה. = 4 = שוב חלפה תקופה ארוכה ובשנת 1937 התחיל פרופ" היוורד איקן (מ4166 .4 6כהא10 ) מאוניברסיטת הרוורד, לתכנן מכונת חישוב אוטומטית. עבודתו ארכה מספר שנים ונסתייעה ככספי חברת י.ב.מ. בשנת 1944 הושלם המחשב הראשון. "15402ו0810 01168+%מ00 06מ8גו860 24008016" או כפי שמקובל לקראו -1% 8%" הופעל באמצעות ממסר זן שלמעטה היה זה מחשב אלקטרו-מגנטי. ההוראות היו מתקבלות מסרטי נייר ומהירותו היתה נמוכה יחסית. חיבור או חיסור. למשל, ארכו שליש שניה. כפל - ארבע שניות וחילוק - עשר שניוע. המחשב האלקטרוני הראשון היה למעשה 0 "אשי תבות של (ע12%6828%0 1081לבתגוז! 10מ0ע₪160% )! (ע0ס0810018% 1מב אשר תוכנן בידי י. פ. אקרט וי. ו. מוולי ו (1ם סגובזן | 4% (1.2,00%62% ) מאוניברסיטת פנסילבניה. ביינתו הוסלמה בשנת 1946 והוא הופעל באמצעות 0 מנורות וקווים, אשר איפשרו הגדלה רבה של מהירות הפעולות. מחשב זה, משקלו היה 30 טון והספקו - 150 קליווט. ב-1945 הציע יוהן פון ניומן '. (ממהמט6/ מסט מם0) יחד עם קבוצת מתכננים הקסורה בבית הספר להנדסת חשמל "מור" (0056א) לבנות מחשב חדיש יותר מאשר "ס1מם וניתן לא השם 0 (ראשי תיבות של (ע018%0ו0810 0 0+ 78218016 21802656 6:מ2160%20) היו בו מספר חידושים מענינים: א. שימוש השיטה בינרית במקום דצימלית, שהיתה נהוגה עד אז במחשבים. ב. הגדלת קיבולת הזכרון. מחשב זה פועל עד היום בשירותו של צבא ארצות-הברית, בינתיים התחילו במעבדה המתימטית של אוניברסיטת קימברידג", בניהולו של ד"ר מ.ו. וילקס | (68א11%ח .ח .8 .ע2) לתכנן מחשב שנקרא 0 (ראשי חיבות של (8גו1ו0810 0אנלהמס%גןת 8%028₪6 26817 600 ₪1 מחשב זה, הופעל בשנת 1949, ביצע חישובים בעזרת השיטה הבינרית ואיחסן את תוצאותיהם בזכרון: - 5 - הצעד הגדול הבא בהתפתחות המחשבים היה - בניית ה- 6מ1211ם] אשר תוכנן ונבנה ב- 7 מחשב זה כלל, בפעם הראשונה, את ה- 5%02869 0026 26%16 רעיון זה, של מיגנוט הטבעות הקטנות לצורך אחסון סביות בינריות, הועלה ע"י י.ו. פורסטר (02200%62ע :% 0%)יישום הרעיון איפשר גישה מהירה לזכרון והגדלת מהירות הפעולות האריתמטיות. בשנת 1958 הופעל בחברת "פילקו" מחשב מדגם 2000, שהיה המחשב הראשון שבמקום מנורות וקווים השתמשו בו בטרנזיסטורים, במחשב זה התחיל דור המחשבים השני 8 ) גו סי 9% השימוש בטרנזיסטורים במקום מנורות רדיו, הוכח כיעיל ובכל המחשבים בני הדור השני התקינו, מאז ואילך, טרנזיסטורים. בשנת 1964 הודיעה חברת י.ב.מ. על בניית סדרה חדשה של מחשבים. סידרת 360. במחשבים אלה הוכנסו חידושים בתחום הלוגי ובמבנה הטכנולוגי: בתחום הלוגי תוכנן מבנה מודולרי המאפשר התאמת המחשב ואביזריו לצרכים ספציפיים של לקוחות שונים בתחום הטכנולוגי הוכנסו לשימוש מעגלים מיקרו-אלקטרוניים שמהימנותם גבוהה,.י במחשבים בני הדור השלישי הוחל השמוש בשבבים במקום בטרנזיסטורים הרגילים. המעגלים מורכבים מטרנזיסטורים זעירים - שאינם גדולים מראש סיכה המורכבים על תבניות מדפסות הנחתמות במעטה מגן. השבב הוא המאפין הטכנולוגי של הדור השל*שי של מחשבים. בעתיד ימשך, כנראה, המרוץ עם הזמן, יבנו, אל נכון, מחשבים מהירים יותר, בעלי שפות תכנות פשוטות יותר ויתאפשר להכיץי: תכניות מהירות המותאמות לכל סוגי המחשבים. מדענים חוקרים מסתסמסגם. 876זו6כסג]] וכן התנהגות חמרים ואלקטרוניים בטמפרטורות נמוכות מאד (108מ07080 ) כאמצעים לשיפור לוגיקת המחשבים. אילו כיוונים יצליחו ומה תהיינה התוצאות - זאת יוכיח העתיד. )1( - 06 - יסודות עיבוד נתונים ב-- | נתונים ומידע א) מושגי יסוד 1 .2 3 חוברת זו עוסקת ביסודות עיבוד נתונים ובאמצעים המשמשים לעיבוד נתונים. החשוב באמצעים אלה הוא המחשב, ובו נעסוק בפירוט יתר. ההתפתחות הכבירה שחלה בעשרות השנים האחרונות בתחום המדע והטכנולוגיה, הגדילה בהרבה את מספר המקורות המספקים נתונים ואף גרמה לכך שנתונים אלה יהיו מדוייקים ועדכניים יותר. מאידך נדרש כיום טיפול מהיר ומדויק יותר במכלול נתונים אלה, על מנת להפיק מהם את התועלת המכסימלית. טיפול זה מתאפשר עתה הודות האקטרוניקה. מכשירים אלקטרוניים רבים משמשים לעיבוד נתונים ובראשם - המחשבים למיניהם. הפרקים הבאים נועדו להכרת חלק מהמכשירים האלה, עקרונות פעולתם והדרכים לניצולם המושכל. בפתח החוברת עלינו להגדיר מספר מושגים: א. נתונים 8 - סימנים, מלים או מרשמים המתארים מצב מסוים או מתייחסים אליו. 3 מאך מ88%10י01+מ1 - ידע אשר לא היה ידוע מקודם למקבלו. ג. עיבוד נתונים 8מ22006881 28%8 - סידור מחדש וטיפול בנתונים, באופן אשר יאפשר יצ"רת מידע מתוכם:5 המידעץ הוא הידיעה2 המשתמעת מתוך הנתונים: נתונים אלה, המשמשים חומר גלם לפעולת העיבוד, אינם אלא בטוי לעובדות מסוימות שעשויות להיות או לא להיות בעלות משמעות למקבל. מידע מתקבל רק במקום סשקיים ספק, כלומר כאשר הנתון המתקבל אינו ברור מראש אלא מייצג אחת מתוך כמה אפשרויות קיימות, בנוסף לכך חייב הנתון להיות רלונטי לנושא הנדון, ועַל מנת שהמידע המתקבל ממנו יהיה בעל ערך, דרוש גם שהנתון יהיה מדויק ומוגש בזמ]%9 % נלקה מתוך חוברת חיל הקשר: / ₪ 7 = להלן נביא מספר דוגמאות לסוגי נתונים, למידע שניתן לקבל מהם ולעיבוד הנתונים הדרוש לשם הפקת המידע מן הנתונים: מס: סד | גווני: | 0 דל 1 מצב המלאי של פריט מסוים| השואה עם המלאי הדרוש הצורך או אי הצורך להזמין השלמה 2 | מספר שעות העבודה של פועל | הכפלה בשכר העבודה לשעה | סך המשכורת המגיעה לפועל 3 | רדיוס של מעגל | העלאה ברבוע והכפלה ב- | שטח המעגל ב) מגמות עיבוד הנתונים 4 .5 אמצעי המדידה והרישום המשוכללים העומדים כיום לרשותנו ופתוח אמצעי התקשורת, תורמים כיום שניהם לכך שכמות הנתונים המתקבלח! בכל נושא בעל ענין או נושא שעשוי להיות בעל ענין - הנה גדולה ביותר. לא תמיד דרושים כל הנתונים המתקבלים, ליצירת מידע סמוך לזמן קבלתם. אך הם עשולים להיות רלונטיים בשלב מאוחר יותר. במקרה זה עלינו לשמור עליהם עד אשר יידרשו לנו. לדוגמא: אחוז הנכשלים בכל השתלמות והשתלמות יהיה רלונטי בסוף תקופה מסוימת לקראת תכנון תחזית ההשתלמויות. המטרה הסופית אשר למענה נאספות העובדות ומעובדים הנתונים היא קבלת החלטה. החלטה זו יכולה להתבסס ישירות על המידע המתקבל או על חלקו (כגון במקרה של הזמנת חלפים עם דלדול המלאי) או להיות קשורה במידע נוסף הנובע מנתונים אחרים (כגון במקרה של תכנון השתלמויות לאור תחזית המעונינים, שאז יש להתחשב גם במידע הנובע מאחוז הנכשלים בהשתלמויות דומות בעבר). על כן, עלינו לברור בכל מקרה מתוך כל הנתונים העומדים לרשותנו את כל אלה הדרושים לצורך יצירת המידע אשר יאפשר קבלת החלטה בנושא הנדון. .6 וצ = 8 - המידע חייב להגיע למשתמש בו בצורה המובנת לו. שפת בני אדם שונה תכלית השינוי מ"שפת" המכונות. מידע המוגש לקריאה מחייב הדפסה באותיות וספרות על גליון נייר ואילו מידע המוגש למערכות אלקטרוניות - דוגמת הוראות לשנוי כוון טיל - מחייב מתן דפקים אלקטרוניים למעגל. על מנת לאפשר קבלת החלטות כאשר לרשות המחליט עומד כל המידע המצוי המתיחחס לאותה החלטה, עלינו לבצע: ב. אחסון הנתונים - הן אלה שטרם שמשו ועשויים לשמש בהמשך והן אלה אשר כבר שמשו ועשויים להידרש בשניה. מיון הנתונים המאוחסנים, לשם ברירת אותם הנתונים הנדרשים למתן מידע בנושא הנדון. הפקת המידע מתוך הנתונים בצורה הניתנת להבנה ע"י מקבל המידע. אלה מגמות עיבוד הנתונים. (2) שלבים ואמצעים א) שלבי עיבוד נתונים 1 שלבי היסוד בעיבוד נתונים בכל אמצעי שהוא הם: א. הכנת נתונים חדשים והזנת המערכת בנתונים אלה. ב. טיפול בנתונים בהתאם לתכנית שנקבעה מראש. ג. הכנת תוצאות בצורת מסמך,דו"ח או הוראות פעולה. להלן נעסוק בפירוט כל אחד משלבים אלה. להמחשת הדברים נתאר את שלבי העיבוד הדרושים להכנת תלוש המשכורת של פועל במפעל. פרוט הנ"ל (א) הכנת נתונים הזנת המערכת הנתונים חדשים מחייבת הכנת הנתונים בצורה שתאפשר הכנסתם לתוך מערכת העיבוד. לכך יש שלושה שלבי משנה - איסדף המדה ובדיקה. (1) איסוף הנתונים - נעשה בזמן שהנתונים ניתנים להשגה, גם אם העיבוד ייעשה בשלב מאוחר יותר. לדוגמה: רישום מועדי הופעתו וצאתו של הפועל ייעשה מדי יום בלומו, גם אם חישוב השכר נעשה אחת לחודש. פעולת האיסוף יכולה להיעשות בצורה הניתנת להבנה רק על ידי בני-אדם (כגון על ידי כתיבה על טופס כלשהו); היא יכולה להיעשות בצורה הניתנת להבנה על ידי מכונה (כגון על ידי ניקוב כרטיס) או בצורה משולבת המאפשרת גם קריאה ע"י אדס וגם טיפול בידי מכונה. פעולה נוספת הכלולה באיסוף נתונים היא הכנת טבלאות קבע המשמשות בשלבי העיבוד הבאים כגון טבלאות כפל אשר יאפשרו למכונה להכפיל את מספר שעות העבודה בשכר שעה אחת, או טבלאות נכויי מס אשר יאפשרו למכונה לחשב את המסים שעלל הפועל לשלם לאור שכרו ולאור נתונים נוספים כגון מצב משפחתי וכד". ., - 10 - (2) המרת הנתונים - מצורה לצורה נדרשת לעתים כאשר הצורה בה נאספו הנתונים אינה מתאימה לצרכי העיבוד,. לדוגמא: אם נאספו רישומי שעות העבודה באמצעות טופס בכת-יד, דרוש להעבירם לכרטיס מנוקב. אופן איסוף הנתונים ומידת הצורך בהמרתם תלויים בגורמים שונים, כגון: כמות הנתונים, מספר המקורות, ההשקעה האפשרית בכל מקור, אמצעי התמסורת העומדים לרשותנו והצורה בה דרושים הנתונים לשלבי העיבוד הבאים. לא הרי רישום התייצבות הפועלים לעבודתם במפעל המעסיק אלפי פועלים המפוזרים על פני סניפים שונים, כרישום במפעל המעסיק 20-30 פועל. (3) בדיקת הנתונים - נעשית על מנת להגיע לרמת הדיוק הנדרשת, בדיקה זו כוללת, בדרך כלל: (א) בדיקת שלמות הנתון - כגון האם שעת ההתייצבות לעבודה כוללת את השעה ואת הדקה. (ב) בדיקח שגיאות צורה - כגון האם רישום השעות אינו כולל אותיות. (ג) בדיקת שגיאות תוכן - כגון האם לא נרשמו למעלה מ-24 שעות עבודה ביממה. מידת בדיקת הנתונים ואופן הבדיקה תלויים בכדאיות שבהשקעת עבודה נוספת לשם איתור השגיאות לאור התוצאות שעלולות לנבוע מאי תיקן הטעויות בשלב מוקדם זה. (ב) טיפול בַנתונים טיפול בנתונים כולל את סידורם מחדש ואת עיבודם, במובן הצר של המלה. (1) סידור הנתונים - כולל שנוי סדר הנתונים או הוצאת חלק מהם, מבלי לשנות את תכנם, נציג מספר מקרים בהם דרוש הדבר: (אַ) באשר כמה נתונים מגיעים במשותף באותו אמצעי תקשורת וניצולם ייעשה בשלבים שונים. לדוגמא: אם אחד מסניפי המפעל שולח מדי יום את פירוט ' שעות העבודה של כל פועל, דרוש להפריד את תוכן המברק ולרשום את שעות העבודה של כל פועל בכרטיס שלו אשר ממנו תחושב משכורתו בסוף החודש. ./. = 17 = (ב) כאשר נתון אחד דרוש למספר פעולות עיבוד. לדוגמא: את רישום שעות העבודה דרוש הן לחישוב השכר והן להכנת סטטיסטיקה על מידת החיסורים של פועלי המפעל. (ג) כאשר הנתוניס דרושים בסדר שונה מהסדר הו הוכנו. לדוגמא: אם רישום שעות העבודה של הפועל כולל עבור כל יום בחודש את שעות העבודה הרגילות ואת השעות הנוספות ואילו לחישוב שכר העבודה דרוש לסכם בנפרד את השעות הרגילות של כל ימ החודש ואת השעות הנוספות של כל ימי החודש. (2) עיבוד הנתונים - במובן הרחב, כולל את כל הפעולות החל מהכנסת נתונים למערכת ועד לקבלת תוצאות בפלט. אנו נשתמש במונח "קיבוד" במובנו הצר, כשהוא מתייחס רק למכלול הפעולות המתחיל לאחר הכנסת הנתונים כשהם מסודרים כנדרש ומסתיים בשלב שלפני הכנת הדו"ח הסופי. עיבוד הנתונים יכלול פעקולות, כגון: (א) פעולה אריתמטית פשוטה ‏ - סיכום מספר השעות שהפועל עבד משך החודש. (ב) קבלת החלטה המבוססת על קריטריון כמותי - קביעת יעילותו של הפועל על ידי חישוב שעות העבודה הדרושות לו ליצור פריט אחד והשואה לנורמה נתונה. (ג) הסקת מסקנות וחזוי התפתחות עתידה על סמך מכלול נתונים מתקופה קודמת - הכנה דרישה למספר וסוגי פועלים שיידרשו לבצוע עבודה מסויימת על סמך נתונים מבצוק פעולות דומות בעבר וסטטיסטיקה של חיסורים. (ד) פעולות מתימסיות מסובכות - הכנת תלוש המשכורת של הפועל בהתחשב בשכר הרגיל, תוספות עבור שעות נוספות, חישובי מס וכד". בנוסף לפעולות הממשיות כגון אלו שפורמו לעיל, כולל שלב עיבוד הנתונים פעולות משנה שתפקידן להבטיח נכונות התוצאות. --% ץק | ג) = 12 = פעולות משנה אלו הן: אימות הנתונים ע"י השואה עם נתונים שכבר אוחסנו קודם:; ביקורת מערכת הקלט על מנת להבטיח שנתקבלו כל הנתונים המיועדים לאותה פעולה; בדיקת פעולות אריתמטיות ע"י חישוב חוזר או חישוב בדרך שונה; בדיקת סדר פעולות נכון. הכנת התוצאות - טלפה‎ כלומר הדו"ח או המסמך המתקבל מן המערכת המעבדת את הנתונים, חייב - כאמור - להיות מוגש למקבל, בצורה הניתנת להבנה על ידו. ככל שנרצה לשכלל את צורת הדו"ח - כן יידרש זמן עיבוד רב יותר. דו"ח שנתי על תנועת כח אדם במפעל, הכולל פרטים על סוגי הפועלים שנתקבלו או עזבו בכל חודש, הוא מסובך יותר מדו"ח יומי על הוצאת ציוד ממחסן, אולם, אם דרוש להגיש את הדו"ח השנתי חודש לאחר התנועה ואת הדו"ח היומי שעה לאחר התנועה האחרונה, יהיה יותר קל להגיש את הדו"ח השנתי בצורה נוחה להבנה מאשר את הדו"ח היומי. כל צורת פלט חדשה מחייבת תכנון מתאים. ברור שסוגי הפלט, להם נזדקק, ישפיעו על תכנון סוגי הנתונים שנרצה לאחסן. ב) אמצעים לעיבוד נתונים האמצעים המשמשים לעיבוד נתונים חייבים להיות מסוגלים לקלוט נתונים, לטפל. בנתונים לפי תכנית קבועה מראש ולייצר פלט. הטלפול בנתונים מחייב אמצעים שיפקחו על בצוע הפעולות לפי התכנית הקבועה מראש, שיאחסנו נתונים והוראות עיבוד ויבצעו פעולות אריתמטיות ולוגיות. האמצעים השונים המשמשים לעיבוד נתונים הם מסוגים שונים, החל מאנשים העובדים ללא מכונות ועד למכונות הפועלות כמעט ללא עזרת אנשים. להלן נסקור את האמצעים העיקריים שהם: - 1 אנשסים אנשים הם, כמובן,מעבדי הנתונים הראשונים. הקלט מתקבל ע"י שמיעה או ראיה, העיבוד נעשה במוח והפלט נעשה ע"י דלבור או כתיבה. יתרון האדם כמעבד נתונים הוא בכמות הנתונים הגדולה וריכוז הוראות העיבוד המאוחסנים במוחו וברב-גוניות הפועלות שהוא *כול לבצע. אולס האדם הוא מעבד נתונים איטי ולא תמיד אמין. הוא איטי בבצוע פעולות אריתמטיות ונוטה לטעות בהן. לעומת זאת, במקום בו דרושה החלטה, חיוני שיתופו של המח האנושי על כן האדם - ללא עזרת אמצקי אחר - יעיל כמעבד נתונים רק במצבים פשוטים ובכמויות קטנות יחסית, אך הוא אלמנט חיוני בכל מערכת לעיבוד נתונלם, עקב כושרו לקבל החלטות. -2) רשימות רשימות הן עזר העבודה הקדום ביותר שפותח לעיבוד נתונים. הן משמשות כעזר לאדם ומאפשרות לו להרחיב את כמות הנתונים המאוחסנים ואמלנותם, במקום להגביל את כמות הנתונים לאפשרויות הזכרון. הרשימות גם מאפשרות העברה נוחה של הנתונים, אך בהיעדר אמצעים אחרים, אנשים הם האחראים לקלט הנתונים, לפקוח ולפלט. 3 מכונות משרד פסוטות מכונות משרד שפותחו החל מהמאה השבע-עשרה, שמשו עזר חשוב למעבדי הנתונים. מכונות חישוב פשוטות מאפשרות בצוע פעולות חשבון באופן אמין ומהיר וחלקן אף מדפיס את התוצאה. מכונת הכתיבה מאפשרת רישום מהיר, במספר העתקים רב ובצורה המקילה על קריאת נתונים מרובים. כיום משמשות מכונות השמליות שונות כעזר להעברת נתונים בצורה המאפשרת עיבוד מכני (כגון מחוררי-סרט). עוד נחזור לנושא זה בהמשך. ./ 1 *=יק / 64 )5 )6 2 14 = מכונות לכרטיסים מנוקבים וכרטיסי דיו מגנטי ולכרטיסים לקריאה אופטית מכונות אלו החליפו ומחליפות בהדרגה חלק רב מעיבוד הנתונים הידני במפעלים ומערכות רבים. מכונות אלה מאפשרות בצוע פעולות מיון, מספר פעולות מתמטיות ולוגיות וכן הדפסת פלט של נתונים המוזנים אליהן ע"י בני-אדם באמצעות כרטיסים מנוקבים. כמו כן חייבים אנשים לטפל בכרטיסים בין השלבים, דבר המאיט את מהלך העבודה. למכונות אלה יוקדש פרק ב" של חוברת זו. המחשב הספרתי האלקטרוני הנו האמצעי החדיש ביותר לעיבוד נתונים. ייחודו הוא בכך שהוראות הפעולה ניתנות לאחסון בו ככל נתונים אחרים. יכולתו של המחשב לשנות את ההוראות תוך מהלך הפעולות, לאור מ"דע המתקבל מעיבוד קודם של הנתונים - מגדיל בהרבה את אפשרויות השימוש במערכת הכוללת מחשב. מחשבים אלקטרוניים תוכננו לעשיית פעולות שונות ומרובות וקיימים מהם סוגים רבים ושונים. יתרונם הגדול במהירות פעולתם ובכמות הגדולה של נתונים והוראות שניתן לאחסן בהם5 מערכות אוטומטיות לעיבוד נתונלם (א) אלה הן מערכות שלמות המשמשות לעיבוד נתונים סטנדרטי בעזרה ידנית מינימלית. המגמה במערכות אלה היא להגדיל את היחס בין עבודת ציוד לעבודה ידנית בעיבוד נתונים. אך יש לזכור שגם מערכות אלה אינן אוטומטיות במלואן. מערכת אוטומטית לעיבוד נתונים כוללת : - 1 מעבד נתונים אלקטרוני - מחשב ספרתי. 2) צידו עזר למחשב - כגון מערכת להכנת הנתונים, רכיבי קלט, ופלט ורכיבי ציון. 3) נהלים הקובעים את הנתונים הדרושים, מתי ואיך לקבלם ואיך לנצלם. 4) הוראות מהלך עבודה שעל המחשב לעקוב אחריהן. 5) כח אדם להפעלת הציוד והחזקתו, נתוח נוהלים וקביעתם, הכנת הוראות, הספקת נתונים, ניצול דו"חות, ביקורת תוצאות ופיקוח על הפעולה כולה. =- 305 ב) מערכת אוטומטית הכוללת ציוד וכח אדם מתאימים מאפשרות: - 1 להכניס נתונים שהוכנו בצורה מתאימה לתוך מערכות האחסון. 2) לבצע בנתונים אלה פעולות שונות, כגון: (א) פעולות לגויות - מיון, הכונה, חיפוש, החזקת רישומים וכד". (ב) פעולות אריתמטיות - חיבור, חיסור, כפל וחילוק. (ג) קבלת החלטה לגבי המשך מהלך הפעולות, על סמך שנויים בנתונים או תוצאות ביניים. (ד) הוצאת דו"חות שלמים או חלקיים, לאחר השלמת פעולות העיבוד. 3) ש י מ ו שי ם א) ב) השימושים באמצעים טכניים לעיבוד נתונים הם רבים ומגוונים. מבדילים בעיקר בין שימושים למטרות מסחריות ובין שימושים למטרות מדעיות או הנדסיות. אולם קשה לתחום קו גבול ברור בין שני סוגים אלה. הנתונים המסחריים הם לרב נתונים הכוללים הן אותיות, הן ספרות והן סימנים מוגדרים לציון סוגי מטבע וכד". העיבודים המסחריים הם גם מחזוריים יותר, כך שסוג אחד של פעולות חוזר על עצמו מפעם לפעם. לעומתם, עיבודים הנדסיים ומדעיים כוללים לרב ספרות בלבד, והפעולות הנדרשות עלולות להיות חד-פעמיות. דבר זה קובע, כמובן, את מבנה המחשבים המשמשים למטרות השונות. המערכות חדרו לעיבוד נתונים בעשור האחרון לכל התחומים. התחום המנהלי משתמש במערכות כרטיסים מנוקבים ואחרים ובמחשבים לצרכי ניהול תנועת האפסניה ותנועת כח האדם, בתחום המבצעי בצבאות שונים מוכנסים לאחרונה מחשבים לריכוז ועיבוד נתוני מודיעין ומבצעים, המקילים על המיפקדה לקבל את ההחלטה הסופית ובמיוחד בשטח הסילים השונים ונראת נחיתה על הירח. = 47 = המחשב האלקטרוני עיבוד נתונים מהו מ ב ו א על אף העובדה כי השימוש בעיבוד נתונים למטרות מינהליות, עסקיות ומדעיות מתקדם בקצב מהיר, עדיין מעטים יחסית הם אלה שהבינו כהלכה נושא חדש ומרתק זה, ששמו עיבוד-נתונים אלקטרוני. מטרת חוברת זו היא להמחיש את עיבוד הנתונים האלקטרוני ולהפוך את יסודותיו לנחלת הכלל. על מנת לעשות זאת, ביקשנו את עזרתו של איש קטן ומצחיק בשם פיט. אנו מקווים שתבלו בחברתו בהנאה. לפיט יש הרגל נעים שבוודאי תרחשו לו הערכה: הוא הולך תמיד בקו הישר - "דוגרי". לפעמים, הוא עלול להיות עוקצני, אבל אין בדעתו לשעמם אתכם במונחים טכניים מסובכים, וכמו כן לא יפחיד אתכם בתיאוריות מסובכות ובתיאורים מופשטים וקשים להבנה. ההתחלה הטובה ביותר היא להתחיל מהתחלה ולשאול שתי שאלות הגיוניות: 1. מה פירוש המילים "עיבוד נתונים"? 2. לאיזו מטרה מעשית משתמשים בו? כדי להשיב על כך, הבה נדון בענין בלתי נעים: פיט חייב לשלם חשבון של 0 לירות, בתמורה לשמלה (מיותר) שאשתו קנתה בחנות האופנה "שיק-שק ברחוב דיזנגוף. אנו דנים בעיסקה זו, כי פיט לאחר שהתאושש מהמחשבה על המעמסה החדשה שאשתו מטילה עליו בקלות-דעת כזאת - החל מייד לעסוק בעיבוד-נתונים. הרי פעולות עיבוד הנתונים שהיה פיט חייב לעשות: 1 הוא סימן לעצמו (במוחו) את החשבון כמשהו שיש לפרעו לחנות "שיק-שק". 2. הוא ביצע סדרת חישובים כדי לבדוק אם באמת חישבו בחנות כראוי את מס-הקניה ואת ההנחה (שהם הסכימו לתת) ואם המוכר לא טעה, חלילה בסיכום 7 לדעתו. . . 3 לאחר שמצא כי הכל בסדר, הוא מיין את החשבון וצרף אותו למסמכים שצריך לפרוע אותם (למשל, חשבון מסי העיריה וחשבון החשמל). 1 %*% הוצא לאור על על ידי חברת נ.סי.אר. 7 ]| מאאחאאאהההאהאההאההההההההההההההטטטחהההה...... | 0 -- - 18 - ברגע שקיבל, סוף סוף, את המשכורת, החליט לסכם את כל החשבונות הטעונים‎ .4 תשלום כדי לשקול אם יוכל לשלם הכל כבר עכשיו, או אולי ידחה מספר‎ תשלומים שאינם בוערים. . 5. כאשר נוכח לדעת, כי המצב פחות חמור ממה שחשש, רשם צ קים לכל אחד מהתשלומים הדרושים. 6. ולבסוף כאשר היו הצ"קים מוכנים, השלים פיט את התהליך כולו, מסר צ'קים אלה לכל אחד ממקבליהם או באופן אישי או באמצעות הדואר. מדוגמה קטנה זו נוכל להווכח כ" עיבוד נתונים מורכב משש פעולות יסודיות כולן או חלקן: סימון (8ת0061) חישוב (8ַמ1+גו0ם00) מיון (₪ת80+1) סיכום (8ת81.21המט5) רישום (8₪ת26002061) וקישור (0ת108%1מגומם00) ועתה, כדי להשיב על שתי השאלות שהעמדנו בראשית פרק זה נאמר: 1 עיבוד נתונים הוא המונח שמשתמשים בו כדי לתאר שורה מורכבת של פעולות ההכרחיות לביצוע עיסקה כלשהי, מהנתון הראשון, המקורי, עד לנתון האחרון המסיים אותה. 2 קיבוד נתונים משמש לניהול חשבונות, לכל סוגיהם ולסטטיסטיקה לכל סוגיה (כולל לצרכים מדעיים וטכניים). בקיצור יש ביכולתנו לקרוא בשם "מערכת לעיבוד נתונים" לכל שיטה או תהליך המשמש לניהול חשבונות, רישום נתונים, ניתוח סטטיסטי או טיפול באינפורמציה עסקית. האדם היה מעבד הנתונים הראשון, מראשית ימיו, היה יצור בעל המצאות. הוא למד כי יש לו צורך בשפה - כלומר, מערכת סמלים, מספרים, אותיות ומלים - אשר בעזרתם יוכל לבצע עיסקות ולרשום אותן. השפה היתה דרושה לו כמובן גם למטרות נוספות - כדי לרשום כל מה שיש ברצונו להשאיר לזכרון, לכתוב מכתבים לידידים, לחבר ספרים ולהרבה ממרות נוספות. - 19 - בתחילה נעזר האדם בעשרים אצבעות ידיו ורגליו לצורך ביצוע חישוביו, וכשאלו לא הספיץו, נעזר בחלוקי אבנים. במרוצת הזמן למד לבנות חשבנניה (המשמשת, אגב, בהצלחה רבה עד היום הזה, במקומות רבים בעולם), מכונות סיכום פשוטות, מכונות אלקטרו מכניות להנהלת חשבונות, מכונות אלקטרוניות להנהלת חשבונות ומחשבים אלקטרונים. כל עוד היה מדובר באצבעות ובחשבוניה, השתמש האדם באותה שפה לצורך חישוביו ולצרכיו היומיומיים. אך כאשר נולדו המכונות המשוכללות, נולד גם הצורך להמציא שפה מיוחדת, לשימושן של המכונות. שפה זו נועדה להקל על המכונות את פעולות החישוב שלהן, אך כמובן שיצרה גם את הצורך שהמכונה תהיה מסוגלת לתרגמה לשפת בני-אדם. אחרת, אי אפשר היה להפיק מהמכונות תועלת.השפות המיוחדות המשמשות את עיבוד הנתונים לסוגייו,י הן הגורם המרכזי למ"עוט ההבנה נכללת לגבי המחשבים, שכן, כל נסיון להבין את תהליכי עיבוד הנתונים בלי להכיר את השפות המשמשות לתהליך זה, כמוהו כנסיון לקרוא שיר יפה כתוב בשפה הסינית. השפה האנושית אנו רגילים להשתמש בשפה המורכבת מאותיות ומספרות. למשל הסימול המספרי למילה שתיים הוא: 2. אנו יודעים גם שסימן הנראה כשער, פרושו האות ח. במרוצת הזמן למד האדם לשכלל את הכלים ששימשוהו לרישום שפתו, ההתחלה היתה איזמל שבו חצבו את הסימנים באבן, אחריו באו הנוצה והעט, מכונת הדפוס ומכונת הכתיבה, מכונת-הסיכום ומכונת-החישוב, המכונה להנהלת-חשבונות והמחשב האלקטרוני. כולם כוללים אמצעים לרישום שפה. אך כאמור, בעוד אשר בנוצה ובעט רשם האדם את השפה שהוא עצמו מבין, הרי באמצעי הרישום המשוכללים יותר הוא נעזר בשפת ביניים, שנוצרה לנוחיות המכונה. פעולות היסוד של עיבוד הנתונים 1 סימון (8ם0041) כל פעולה מינהלית, מסחרית, ארגונית ומשקית, מורכבת מעשרות פעולות שונות זו מזו. הוצאה כספית, למשל, נעשית למטרות רבות: לתשלום מיסים, שכר-עבודה, תיקונים, רכישת סחורות וכדומה. כדי לאפשר עיבוד נתונים, מן הדין שכל פעולה כספית תקבל את הסימון המתאים לה, לצורך הבחנה בינה לבין פעולות אחרות. אנו צריכים להבחין בין תשלומים המשולמים לספקים לבין תשלומים המשולמים לפועלים. כמו כן עלינו להבחין בין תשלום הניתן לספק אלמוני לבין זה הניתן לספק פלמוני. 4/4 .2 .3 - 20 - כדי להשיג הבחנה זו באה פעולת היסוד הראשונה של פעולות עיבוד הנתונים: הסימון. אנו מבחינים בין היעודים השונים של הפעולות הכספיות על ידי אמצעים פיסיים שונים (כגון כרסיסים שונים בצבעים שונים) וכן על ידי סימון מספרי או סימולי של המסמך שהוא חלק מתהליך העיבוד. מיו מ1נ+יסם פעולת המיון נועדה לחלק את הנתונים לקבוצות של פעולות בעלות אופי משותף. במסגרת פעולת המיון אנו מרכזים את קבוצות הנתונים הנוגעות לתשלומי משכורות, למכירות, לחשבונות וכדומה. לאחר מכן אנו ממ"ינים מיון משנה נוסף לפי מקבלי השכר, סוגי הסחורות, סוגי ספקים וכדומה, לפעולת המיון נודעת חשיבות מרובה ולפיכך מקדישים לה מתכנני השיטות תשומת לב מרובה, שכן כל נתון המגיע למקום הלא-נכון, עשוי לשבש את המערך כולו. חישוב (8מ51גו0000) פעולת החישוב מבוססת על שימוש בתהליך מתימטי, לצורך עיבוד הנתונים וקבלת נתונים חדשים כתוצאה מכך. לדוגמה: מחלקת החשבונות מקבלת את כרטיס העבודה של הפועל יעקב ישראלי, מספר 345. בכרטיס נרשם כי הפועל עבד בחודש החולף 0 שעות רגילות ו-50 שעות נוספות. פעולת החישוב כוללת הכפלת השכר לשעה רגילה ב-200, הכפלת שכר לשעה נוספת ב-50 וסיכום שתי המכפלות ייתן את השכר ברוטו. לאחר מכן נערך החישוב של הניכויים השונים, שאותם מנכים משכר הברוטו, והתוצאה היא השכר נטו שמקבל העובד לידו. סיכום ודיווח (₪מ4121תמגפ ) מטרת הסיכום היא לרכז את הנתונים השונים לדיווח מתומצת, שיאפשר להנהלת המפעל לסקור במבט אחד את מצבו הכספי והארגוני המדוייק. דו"ח מרוכז כזה יכלול למשל, ריכוז של מכירות לפי מוצרים וסך-הכל הכנסה; ריכוז של הוצאות שכר שעות נוספות לפי ייעוד; פרוט של השקעות בפרוייקט הנדסי (בנין לדוגמה) לפי שכר עבודה, חומרים לסוגיהם, הוצאות מינהליות, הובלה וכדומה. מנקודת ראות ההנהלה, על דיווח זה להיות כמובן מדוייץ, מלא, בהיר, מעודכן ונוח לשימוש. .5 רישום (8₪מ01 1600 ) הרישום איננו בהכרח רישום במובן האנושי הרגיל - שחור על גבי לבן (אם כי גם זה רישום), הוא העלאה של האינפורמציה על-גבי אמצעי תמסורת כלשהו, המשמש בתהליך העיבוד: כרטיס מנוקב, סרט מנוקב, סרט מגנטי, סרט של קופה רושמת, חשבונות, שיקים וכדומה. למעשה, זוה?* הפעולה היסודית ביותר של כל עיבוד נתונים: מציאות מסמכים רשומים מהווה תנאי ראשוני לביצוע העיבוד. במהלך העיבוד נוצרים מסמכים ורישומים חדשים וגם המוצר הסופי הוא בצורת מסמך רשום. לדיוק ולמהימנות הרישום נודעת חשיבות רבה, שכן טעות ברישום באחד השלבים משבשת את התוצאות של העיבוד בכל השלבים שלאחריו. קישור (8מ08+1 1מטםמס0 ) קישור היא הפעולה של העברת אינפורמציה מנוקדה אחת לשניה במהלך העיבוד. הדוגמה הבולטת ביותר לתהליך הקישור היא נדידתו של שיק מפינקס השיקים של הלקוח, דרך אשנב העובר-ושב, למיסלקה, ומשם לבנק עליו משוך השיק. העברה פיסית זו של מסמכים יכולה להעשות באמצעות דואר, או באמצעים טכניים שונים. כדי למנוע כל עיכוב בתהליך העיבוד, חיוני הוא, כמובן, שתהליך הקישור יהיה מהיר, יעיל וללא תקלות. הקישור אינו חייב להעשות באמצעים פיסיים. בשיטות ה- עאתת-0 המודרניות ניתן להעביר את האינפורמציה במישרין מן האשנב של הבנק אל המחשב האלקטרוני, באמצעות קו טלפון. - 22 - המתימתיקה הבינארית - מהי? בדרכנו להבנה ראשונית של שפת המחשב, לא ניכנס ליער העבות של שיטות הספירה והסיפרור למינהן ותולדותיהן. אולם אם ברצוננו להבין את יסודות עיבוד הנתונים, נצטרך להכיר מספר שיטות ספירה בסיסיות ועם זאת את דרך פעולתן של מכונות חישוב מסוימות. פיט ידידנו, בהיותו ילד, למד לספור בעזרת אצבעותיו. מאחר יותר למד לכתוב - כלומר, להשתמש במכשיר הנקרא עפרון ובחומר הנקרא נייר. בעיני רוחו, אולי המשיך לראות ארבע אצבעות מתרוממות כדי לבטא את המספר 4 אבל הוא התקדם במשך הזמן די הצורך כדי להשתחרר מכל קשר בין האצבעות והמיספרים. דברים אלה כמעט מובנים מאליהם, אולם הם נחוצים כדי לקבוע נקודה חשובה ביותר: כאשר אנו מרימים שתי אצבעות, הרי זו אחת הדרכים להציג שת* יחידות, שכל אחת מהן שווה בערכה לאחד (1). או: כאשר אנו כותבים את הסיפרה "4" אנו משתמשים פשוט בסמל שבני-אדם מזהים אותו כמייצג ארבע יחידות שערכה של כל אחת מהן (1). במשך אלפי שנים הומצעו עשרות מיתקנים שנועדו לסייע לנו בביצוע פעולות אריטמטיות אחד הנפוצים שבכולם הוא החשבוניה. מכשיר זה, שגילו מאות רבות של שנים, מורכב מחרוזים שהושחלו על חוטי תייל. מפעיל מנוסה וממולח יכול גם כיום להפעיל חשבוניה בצורה שתתחרה ברבות ממכונות החישוב החדישות. גלגל הספירה מכונות חישוב במובן המודרני של המילה - ראשיתן במאה ה-17, כאשר מתימתיקאים נודעים רבים המציאו מתקני חישוב מיכניים. מבלי להפליג לתיאורים מפורטים של מכונות אלה, נסתפק בציון גלגל הספירה של פאסקאל, משום שבו הופעלו העקרונות הבסיסיים שעדיין משתמשים בהם ברבות ממכונות החישוב בימינו. = 23 = פאסקאל השתמש בגלגל בן עשר שיניים, שייצגו את הספרות מ"0" עד "9". סוג זה של גלגל נקרא "גלגל ספירה עשרוני" במיתקן זה אפשר היה לסובב את הגלגלים בהתאם למספר הספרות שהיה צורך להוסיפן או לחסרן - ואז היה הסכום (התשובה) מופיע בחלונות המכשיר. ברור, שסיבוב שלם של הגלגל הראשון היה מניע כדי שן אחת בגלגל הבא (גלגל העשרות) וכן הלאה. חיבור מכאני אם לוחצים על מקש "6" במכונת סיכום ועם זאת על המנוף המפעיל אותה - הר"מה שמתרחש ביסודו של דבר הוא כלהלן: חיבורב 1 סרגל השיניים אסגת נע ימינה (בציור שלנו) עד שהוא נעצר על-ידי המקש שנלחץ. 2. הסרגל וגלגל השיניים מתקרבים זה לזה ושיניהם משתלבות. 3. הסרגל חוזר למקומו הראשון ובאותו זמן מסובב את גלגל השיניים בהתאם לצורך. חיסור 1. גלגל השיניים מתקרב לסרגל ומשתלב בו לפני תחילת התנועה. 2. הסרגל נע עד לגבול שמציב בפניו המקש שנלחץ. 3 גלגל השיניים מתרחק מהסרגל והסרגל חוזר למקומו. אסודופסג. שוטשט יקש אסו דסח זט סההסםץצםא ןוקק חס דוצ5 = 26 = ספירה בעזרת שעון חשמלי כדי להקל עליך את המעבר מספירה מכאנית לספירה אלקטרונית - המצאנו את המכשיר המוזר הזה, שאינו קיים למעשה. זוהי מכונת ספירה חשמלית דמיונית. כאשר לוחצים על המקש "3", הוא שולח שלושה אימפולסים חשמליים למנוע המפעיל את המחוג. כל אימפולס די בו כדי להזיז את המחוג למרחק של ספרה אחת על לוח הספרות, וברור שהמחוג יגיע במקרה זה לסיפרה "3". במקרה של חיסור, נהפוך את כיוון פעולת המנוע והמחוג יזוז בכיוון ההפוך, שוב בהתאם למקש שנלחץ. אנו רואים, איפוא, שבעזרת החשמל נוכל לעשות מה שעשינו קודם בעזרת המכאניקה של השיניים. ספירה בעזרת מיתקני "פליפ-פלופ" עכשיו הבה נצעד צעד נוסף קדימה. במקום להשתמש במכשיר דימיוני חדש שהמצאנו לצורך זה - בגלגל המיכאני או בשעון החשמלי בעל המפסיקים המיכאניים - נפעיל במכשיר זה מפסיקים אלקטרוניים. מפסיקיש אלה, שבשפת האלקטרוניקה הנפוצה קוראים להם "פליפ-פלופ" (8ע210 - 110ת) מסוגלים לפעול במקביל ולפי פקודתם של אימפולסים חשמליים. אם נלחץ במכשירנו החדש על המקש "3", יזרמו בו התכפים החשמליים ויגרמו לשורת הפעולות הבאה: 1. הזרם החשמלי זורם לתוך היחידה האריתמטית, או - במילים אחרות - המפסק "0" הוא במצב מחובר. 2. התכף הראשון מתוך השלושה ינתק את המפסק "0" ויחבר את המפסק "1". 3. התכף השני ינתק את המפסק "1" ויחבר את המפסק "2". 4. התכף השלישי והאחרון ינתק את המפסק "2" ויחבר את המפסק "3". ובכך תסתיים לפי שעה הפעולה. -= 97 =- . מחתיאור קצר זה של אופן פעולת המפסקים האלקטרוניים, ברור לנו כי נוכל להחליף את כל השיטות המיכאניות בשיטות אלקטרוניות שיש להן יתרון אחד גדול - הן פעולות במהירות החשמל. 1 למעשה, מענין לציין כי המחשב האלקטרוני הראשון, שנקרא "אניאק" ונבנה באוניברסיטת פנסילבניה, פעל בשיטת "פל*פ"-פלופ" שיטת הספירה העשרונית כידוע לך שיטת הספירה העשרונית מבוססת על עשר ספרות "0" עד "9". ברצותך לבטא את המספר 1,264 אתה כותב את הספרות כפי שרשמנו אותן כאן. היחידה הבסיסית היא תמיד (1) וכל סיפרה מבטאת את מספר היחידות שלה. הטור הימני ביותר הוא טור היחידות ויש בו עשר אפשרויות שונות מ"0" עד "9". הטור הבא הוא טור העשרות וגם בו אותן עשר אפשרויות, וכך הלאה. ועכשיו הבה נחזור לרגע אל אצבעותיו, שהיו המקור הראשון לשיטת ספירה זו. פיט שלנו מנסה לחזור לימי ילדותו ולהשתמש באצבעותיו לספירה ואז הוא נוכח, כי מאחר שקבע מלכתחילה שכל אצבע תייצג יחידה אחת, יכולות אצבעותיו לשמש לו לספירה עד עשר - ולא יותר. שת - 28 - אבל פיט הוא בחור עקשן, ועם זאת לא חסר הברקות. הוא עושה ניסיונות והגיעץ למסקנה כי אם יפרד מהנחת היסוד שלו (שלפיה כל אצבע מייצגת יחידה אחת) יוכל להעיזר בעשר אצבעותיו כד? לבטא כל מספר שהוא מ"1" עד "1,023". בצורה זו, תהיינה האצבעות הרבה יותר שימושיות. לאגודל ידו הימנית נתן פיט את הערך של "1", כמו קודם. אולם מעתה הכפיל את ערכה של כל אצבע נוספת. לאצבע ניתן ערך של "2", לאמה "4" לקמיצה "8" ולזרת "16", וכך עבר ליד השניה והגיע עד לאגודל השמאלי שנקבע לו הערך "512". וכך פעלה מעתה שיטתו החדשה של פיט: על ידי הרמת שלוש האצבעות הנראות בציור, הוא ציין את המספר "41": 32 + 8 +1 = 1 או אם רצה לציין את המספר "265", הוא עשה זאת על ידי הרמת שלוש אצבקות אחרות: 5 = 1 + 8 + 256 ואם עלה על דעתו לרשום "9" - לכך די בשתי אצבעות: 8 + 9 - 30 - מכאן ברור, כי בעזרת המצאתו הגביר פיט ידידנו את "תפוקת" אצבעותיו ועתה הוא יכול לציין בעזרתן מספרים גדולים בהרבה מעשר. לא נפריז ונאמר, כי המצאתו של פיט תגרום לאנשים לחזור ולהשתמש באצבעות כמכשיר ספירה או חישוב. רצינו רק להראות דרך אחת להצגת כמויות מספריות מאשר זו המקובלת עלינו מדורי-דורות. דרך זו, שייחסנו אותה למר פיט נקראת בשם מתימאטיקה בינארית (234+26₪8+108 ע82מ21) וברבים מהמחשבים האלקטרוניים המינהליים והעיסקיים מפעילים אותה הלכה למעשה. לא בכל השיטות הבינאריות נוכל לעסוק במסגרת זאת - נסתפק בהרחבה קלה של אחת השיטות המקובלות יותר, השיטה הבינארית-עשרונית. אריתמטיקה בינארית בשיטה הבינארית, קיימות שתי ספירות בלבד ובכל טור תירשם רק אחת מהן. בעוד שבשיטה העשרונית המקובלת, אנו משתמשים בספרות מ"0" עד "9", הרי בסיטה הבינארית ננצל את הספרות "0" ו-"1" בלבד. הספרות הבינארית (סיביות) השונות (2118 - 2181%8 קְכאמ21) | אינן מייצגות הפעם יחידות, עשרות, מאות, אלפים וכן הלאה. הספרה הימנית ביותר מייצגת תמיד את הערך "1" וכל ספרה נוספת שמאלה כפולה בערכה. במילים אחרות - הסיבית השניה מייצגת את הערך של "2", השלישית של "4", הרביעית של "8", והחמישית של "16" וכן הלאה עד לגבול הצורך. ועכשיו, הבה ננסה לרשום בשיטה הבינארית את המספר "17": ערכה של כל סיבית 1 2 4 8 16 32 64 7 = 1 0 0-0 1 0 0 אנו רואים כי בכל טור יש ביכולתינו לרשום רק אחת משתי הספרות "0" או "1" ובעזרת הצרוף הדרוש - לרשום את המספר המבוקש. הרי דוגמא נוספת. נרשום את המספר "75" ערכי הסיביות 1 2 8-4 16 32 64 5 = 1 ו 0 1 0-0 1 - 31 - במילים אחרות: זוהי דרך שונה מהמקובלת עלינו לבטא את המספר "75". אנו יוצרים אותו על ידי חיבור של יחידה אחת שערכה 64, עם יחידה אחת שערכה 8, עם יחידה אחת שערכה 2, ועם יחידה אחת שערכה !1, אנו חוזרים ומקבלים סכום השווה ל-75 יחידות שערך כל אחת מהן "1".. חיבור החיבור מתבצע בשיטה הבינארית בעזרת כלל פשוט, הנובע מהעובדה שכל סיבית מייצגת מחצית ערכה של הסיבית הבאה לשמאלה (או, אם תרצו, כל סיבית כפולה בערכה מהסיבית הבאה מימינה). מכאן ש"!" ועוד "!1" בטור כלשהוא - סיכומם הוא "1" בסיבית השמאלית לו (שהרי "1 + '" הם פעם אחת "2" ואילו "2+2" הם פעם אחת "4" - וכן הלאה). הבה נסכם זאת בצורת כלל: כאשר צריך לחבר "1" ועוד "1" באותו טור, הרי התוצאה באותו טור היא "0" ולטור שלשמאלו נוסף "1". ועכשיו, להדגמה, תרגיל החיבור הפשוט ביותר: ‏ 1 + 1 ערכי הסיביות 1 2( 4 8 "ן" שווה ל- 1 0-0 0 ועוד "[" 1 0.0 0 0 1 0 "2 לכה-ךס‎ כלומר: החיבור של 1 + 1 הפך את התוצאה באותו טור ל-0 ובטור השמאלי (שערך היחידה בו כפול) ל-1. נדגים עתה תרגיל קצת יותר מסובך: ‏ 3 + 3 רכי הסיביות 1 2 4 8 3 שוה ל= 1 1 0-0 ועוד 3 1 1 0 0 סך-הכל 6 0 1 1 0 - 32 - בדוגמה זו, היה עלינו לסכם בטור הראשון 1 + 1 וכמובן שהתוצאה היתה "0" עם העברה של "!1" לטור השמאלי. בטור השמאלי נמצאו עתה שלוש פעמים "1". שניים מהם יצרו "0" והשלישי נשאר בתוצאה כ-"1". אותם שניים הם שעברו כאחד למור הבא וכך קיבלנו את התוצאה הסופית הרשומה. הערה: הסימן (") מציין העברה מהטור הקודם. חים אחד הדברים הראשונים שלמד פיט ידידנו בבית-הספר העממי היה הכלל, שחיסור הוא ההיפך מחיבור. כמו-כן, למד שאם ברצונו לחסר באחד הטורים סיפרה גבוהה מהסיפרה נמוכה (למשל 7 פחות 9), עליו "ללוות" מהטור השמאלי "עשיריה" אחת. כדי לרענן את הזכרון, נבצע תרגיל פשוט ביותר, כמו 1,000 פחות 1: 10 1 1.09 מאחר שבטור השמאלי (טור היחידות) הספרה שממנה יש לחסר היא "0", אנו "לווים" 0 מטור העשרות, אך גם בו הסיפרה "0" ולכן אנו "לווים" 10 מטור המאות, שגם בו הסיפרה היא "0", כך עלינו להפוך את "10 המאות" ל-9 את "10 העשרות ל-9 ומ-"10 היחידות" שהועמדו סוף-סוף לרשותנו, אנו מחסרים את ה-"1" ומקבלים 9 מאות, 9 עשרות ו-9 יחידות. אם נרצה לרשום את אותו תרגיל בצורת הביצוע האמיתית שלנו, נרשום למעשה "9 מאות", "9 עשרות" ו-"10 יחידות" בתור המספר הבסיסי, שממנו עלינו לחסר "!1" ואז יראה התרגיל כך: 9 9 (0 1 9 (9 9 החיסור בשיטה הבינארית מתנהל לפי אותם כללים יסודיים של "לקיחת הלוואה". הבה נביא דוגמא של תרגיל פשוס, כמו 4 פחות 1 ' ערכי הסיביות 1 2 4 8 4 שווה ל- 0 0 1 פוה 1 .00 ההפרש שווה -3‏ 1 - 33 .- מכאן אנו רואים, שבנוגע לכפל, השיטה העשרונית אינה נוחה ביותר. היא מחייבת הפעלת זכרון נרחב או פעולות היבור חוזרות. בשישה הבינארית, עלינו לזכור כלל יסודי אחד: אם ברצוננו להכפיל מספר ב-2, די לנו "להזיז" את כל ספרותיו | טור אחד שמאלה, כי אז יוכפלו אוטומטית כל ערכיו. אם רצוננו להכפיל מספר ב-4 "נזיז" אותו שני טורים שמאלה. אם נרצה להכפילו ב-8, "נזיז" אותו שלושה טורים שמאלה - וכן הלאה. כמובן שאין די בכך, שהרי לפעמים נרצה להכפיל ב-5, למשל. לשם כך "נפצל" את הכופל - 5, במקרה זה - ל-1 + 4 ואז תבוצץ פעולת הכפלת בנקל, בצורה זו: ערכי הסיביות 1 2 4 8 16 32 64 5 שווה ל- ו 0( !1 0 0-00 אפול כ --==---- 1 0 0 ₪ שוה ל-5 א 1 ו 0 ו 0-00 0 ועוד ‏ 5 < 4 0-1[ 0 0 סך-הכל 25 1 0 0 1 1 0-0 )16 + 8 + 1 = 25( בשלב הראשון של הפעולה הכפלנו "5" ב-"1". בשלב השני הכפלנו "5" ב-"4". אחר-כך סיכמנו את התוצאות בהתאם לכללי החיבור שלמדנו קודם, וכך קיבלנו את התוצאה הסופית. חילוק בדברנו על הכפל, אמרנו מלכתחילה כי הכפל אינו אלא חיבור חוזר. בדומה לכך, החילוק אינו אלא היסור חוזר. אם מחלקים "20" ל-"5", הרי שאלנו כמה פעמים אפשר לחסר "5" מ-"20". - 34 - על מנת לחלק באופן בינארי, נציית לאותם החוקימשבהם השתמשנו בחלקנו מספר‎ עשרוני במספר עשרוני. עם זאת חובה עלינו לזכור אותם הדברים שלמדנו אודות החיסור הבינאר? רכי הסיביות 1 2 4 8 16 1 2 4 4 0 0 1 0 | 5 0 0 1 0 1| 1 0 1 20 1 0 1 רכי הסיביות 1 2 4 8 16 1 2 4 9 1 0 0 1 8ן 3 0 0 1 1 1|1 1 0 77 1 1 1 0 0 1 1 ו 0 ח י ס ו ר ע"י חיבור משלים רוב האנשים אינם נתקלים בקושי, בהפחתת מספר אחד באחד, תוך שימוש בשיטה הרגילה של "השאלה ממספר סמוך משמאל". מאידך, אנשים רבים מוצאים ש"החיסור באמצעות משלים" קשה ומביכה. לדוגמה: 10 0 - האם ידעת שזהו המשלים של 16.00, ומדוע? - כי כשתחבר 0 אותו ל-16.00 התשובה היא 0. תמיד מתעלמים מהמספרהאחרוץי שנוצר להעברה. במקרה זה - ה-1. 0 0 10 9990 - האם ידעח שחיבור של משלים של סכום אחד, 20 2.00 לסכום שני, מגיע לאותה תוצאה כמו פעולות חסור רגילה? והרי הנוסחה שפיט ידידנו משתמש בה. 10 ספרה אשר אם תחברה לספרה הנמוכה ביותר תקבל "10 ----- 999,984 א רשום ַ אם תחברן לספרות האחרות תקבל "7" -------) . אח"כ רסשום ספרות אשר וה )2 רו 2/7 = 35 - לו היית כותב את המשלים של 106,98 על לוח המקשים של מכונת סכום בעלת 8 טורי מקשים, היית רושם כך: זהו הסכום שיש להפחית: זהו המשלים בו תשתמש: 10.8 2. 893 , 999 8 =--- = 0 + 9 = = ב == = 9 = 3 + 6 החיחחדד- 9 + 0 שא = = == = = 9= 8 + 1 שש = כ שש = 9 = 9 + 0 ד חחח דד - - 9 ₪ 9 > 0 = שח שיר הד רה 9=9+ 0 - חקדד רד חדד- בנקודה זו ניתן לטעון בפה מלא כי "החיסור באמצעות משלים" מסובכת למדי. בכל אופן, מסובכת או לא, מנקודת ראות עין האדם - לרוב המכונות המשווקות היום בשוק יש את היכולת לבצע פעולות באמצעות "משלים", ולכן כדאי לנו להכירה. מאחר ובדרך כלל לא נחפוץ שסכום שליל" יודפס כמשלים 7 מסוגלות רוב המכונות להפוך סכומים שליליים למספרים חיוביים ע"י הפחתת המשלים מ-0. = 36 = השיטה הבינארית עשרונית עכסיו, לאחר שעברנו על כללי היסוד של המתמטיקה הבינאית ושל "שיטת ההשלמה", נוכל להבין בנקל את יסודות השיטה הבינארית-עשרונית (8%צ5 2018 צתגזד2) במבלה הבאה נראה את ערכי הספרות המקובלות שלנו, מ"0" עד "9", כשהם מבוטאים בשיטה הבינארית. הבה נשים לב, כי לשם כך די לנו בארבע מיביות: רכי הסיביות: - "סי "'ך'י =]| סש - שו 0 חכב 1 יי" 0 ושח 1 "6" ו חמ" ייפ =| 0( 0 0 0 20202 > 0 0 ט| 0 2 252 0 0 = > 0 0 ס - ס כ טס 0 0 0 0 0 0 = = ס - בשיטה העשרונית, אנו מקדישים ספרה ליחידות, ספרה שניה משמאל - לעשרות, שלישית למאות וכן הלאה. עתה, בשיטה הבינארית-עשרונית, נחזור לחלוקה זו, אם כי בצורה שונה: מקדיש ליחידות "ספרה" בת ארבע סיביות (שתכלול בשעת הצורך את הספרות הדרושות לנו) וספרות נוספות כאלה, לעשרות, למאות, לאלפים וכו'. נרשום זאת בצורה זו: יחידות עשרות מאות אלפים ערכי הסיביות ‏ 1 2 4 8 1 4 8 21( 4 8 21( 4 8 חיבור בשיטה הבינארית-עקשרונית תוך שימוש בעקרונות אלה של השיטה הבינארית-עשרונית, נוכל לרשום כל סכום ולבצע כל סיכום, למשל: יחידות שרות מאות אלפים בוו 8-1 2 78 2.4.1 8 7 | 5 4 6 1 ב 4 0 ערכי הסיביות 1 ו 0"0 0/ ו 0 0 ו /0 ו" 0 / 1 0 0 1 1 ו 6 0 %/ 0 0 830 /10 0 8 /0 0 0-8 = + 1 ו ם | ₪ 70 ו 0 0 ו 67 0 0 ו 7 0 0 | | /. הה ה 7 = 37 = אכן, פעולת הרישום היתה מסובכת למדי, אך החישוב עצמו פשוט להפליא ומורכב משלוש פעולות: 0 = 1+ 1 עס העברה של 1 לטור מימין 1= 0 + 1 ללא העברה 0 = 0 + 0 כמובן, ללא העברה. אולם, האמת היא שהקלנו על עצמנו את החלים קצת יותר מדי. השיסה הבינארית - עשרונית מעוררת בעיה נוספת, שיש לתת עליה את הדעה. הבה נשים לב, שקבוצה בינארית בת ארבע סיביות מסוגלת להגיע עד למספר 15: ערכי הסיביות 1 2 4 8 5 שווה ל- 1 1 1 1 פרוש הדבר - 6 יחידות יותר מהדרוש לנו לציון "0" עד "9". בשיסה הבינארית- עשרונית מחייב הדבר, בכל מקרה שהטיכום בקבוצת סיביות עולה על 9, להוסיף 6 (ובצורה בינארית פירושו 0110) באותה קבוצת סיביות כדי לאפשר העברה "הלקה" לקבוצת הסיביות הבאה משמאל (מיחידות לעשרות, למשל). הבה נדגים בתרגיל פשוט של 4 + 9: יחידות עשרות ערכי הסיביות 1 2 4 8 1 2 4 8 9 שווה ל- '1 0 0 1 0 0 0 0 ועוד 4 0 0 1 0 0-0 0 0 1 0 0" 0 0 0 כך הגענו ל-13 אבל מספר זה אינו רשום כהלכה בשיטה הבינארית- עשרונית, שכן העשרות צריכות לעבור לקבוצת הסיביות השמאלית. לתיקון המצב נוסיף עתה "6" 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 ועתה, כתוב המספר "13" בצורה הנכונה, מבחינת השיטה הבינארית-עשרונית. ./ = 38 = קיים עוד מקרה בו יש צורך בהוספת ה-"6". קודם, הצבענו על מקרה בו הסיכום בקבוצת סיביות אחת עולה על "9" אבל פחות מ-"15". עתה נבדוק מקרה בו הסיכום עולה על "15". למשל: 8 + 8 ערכי הסיביות 1 2 4 8 1 2 4 8 8 שווה ל- 0 0 0 1 0" 0 0 0 ועוד 8 0 0 0 1 0( 0 0 0 סך הכל 0 0 0 0 1 0 0-0 ברור, שהתשובה שקיבלנו אינה נכונה. 8+8 אינם 10 אלא 16. הטעות תתוקן על ידי הוספת 6 בטור היחידות 6 שווה ל: סן| ס כן כ סן סי סן - כ | יש לציין, כי בגורם התיקון "6" משתמשים רק כאשר פותרים בעיות בינאריות- עשרוניות על גבי הנייר. במחשב, תיקון זה מתבצע אוטומטית מעצמו. השיטה הבינארית חיסור - בהשוואה לשיטה העשרונית בהשתמשנו בחוקים שהבאנו מקודם, הרי דוגמא כיצד יופחת המספר "6" מהמספר "69" העשרוני בשיטה הבינארית - עשרונית. יהידות עשרות > 1 2 4 8 1 2 4 8 שוב ל-69 0 1 1 0 1 0 01 0 0 1 9 1 0 0 1 המשלים של 6 מאחר וכאן הגדלים של ז 8 1 ןד וו ו 1 קֶב' היחידות וקב" 0 1 1 0 0 1 | 0 העשרות הם מעבר ל"9" 1 1 0 0 0 1 1 0 שוה ל-63 המתעלמים הרי נוסיף "6" לכל מהעברה האחרונה קבוצה. "6" מ"69" חברנו את המשלים של "6" ל-69 וקיבלנו בלומר עַל מנת להפחית " את התוצאה של "63"* לסכום האריתמטיקה הבינארית טיולנו הקצר והחטוף בעולם המתמטיקה הבינארית, וביחוד האריתמטיקה הבינארית- עשרונית, לימד אותנו כי לצורך חישובי יום-יום, בעזרת נייר ועיפרון לא יהיה נוח לנו להשתמש בה. אולם במחשב אלקטרוני, מופעלים המספרים והחישובים על-ידי שפופרות, טרנזיסטורים, טבעות מגנטיות או חומר מגנטי אחר. שם מוגדר כל מספר על-ידי מצב מחובר (מ0) או מנותק | (++0) של שפופרת או טרנזיסטור, או על-ידי מצב ממוגנט 46 או בלתי ממוגנט ( 206 1+ 6מ28--26 ) של חומר מגנטי. שני מצבים אלה מתאימים לשתי הספרות "1" או "ס" של המתמטיקה הבינארית והמחשב המקובל מסוגל לבצע את כל חישוביו בשיטות אלה (אם כי יש גם מחשבים מיוחדים הפועלים בשיטות חישוב אחרות). הבה נבנה זכרון של מחשב בגשתנו לבנות זכרון של מחשב נתשמש תחילה בשפורפרות-ריק רגילות, מהסוג המצוי במקלטי רדיו ביתיים, כמיתקנים לאיחסון מספרים בציור זה כל שפופרת שהיא במצב מחובר (אס)מייצגת את הסיפרה הבינארית "1" וכל שפופרת במצב מנותק (]=ס) - את הסיפרה "0". כך אנו משתמשים בשמונה שפופרות אלה לציון המספר "95". מאחר ששפופרות-ריק הן גדולות למדי ומספיקות כמות רצינית של חום (וגם עלולות להתקלקל כתוצאה מכך), נחליף אותן בטרנזיסטורים ונוכל לבנות מתקן קטן יותר ומהימן יותר. 1 2 עִ 8 5 כ . . 8 =" 1 םה ₪ = ₪3 ₪1 ₪ בציור זה כל הסרנזיסטורים האפורים שעליהם רשומה המילה "כן" (55ע) טעונים בכמות מסוימת של חשמל, בעוד שהאחרים, המסומנים ב"לא" ( 0/) - חסרי מטען. ה"כן" פרושו - קודם - "1" וה"לא" פירושו "0". זכרון תו אך אנו יכולים לוותר על שרותיהם של הטרנזיסטורים הנאים (והיקרים) ולהשתמש במקומם באמצעים פשוטים יותר. כך למשל אנו יכולים לבנות תוף שילופף בחומר מגנטי ואשר עליו נוכל לרשום אינפורמציה, על-ידי נקודות ממגונטות (או בלתי ממוגנטות), בשיטה הבינארית האמורה. ברור שנזדקק למנוע, שיסובב את התוף במהירות של אלפי סיבובים בדקה, אם רצוננו להפיק ממנו את מלוא התועלת הגלומה במהירות האלקטרונית. כדי לרשום ולקרוא את נפורמציה הרשומה על התוף, נזדקק לראש קורא-רושם מגנטי, הדומה לראש האי משמש למטרה דומה ברשמקול המקליט מוסיקה. ה = |4 - זכרון תקלים על-פי עקרון דומה אנו יכולים לבנות זכרון המבוסס על תקליטים, הדומים במראה החיצוני לתקליטי הגרמופון שלנו. תקליטים אלו מצופים בחומר בר-מיגנוט, המאפשר רישום אינפורמציה עליו בצורת נקודות ממוגנטות. על תקליטים כאלה ניתן לאצור אינפורמציה משני צדיהם, כ-5000 סימנים בכל ערוץ מכל צד. אך השוני בין תקליט הזכרון לבין התקליט המוסיקלי הוא בכך שבתקליט הראשון איננו צריכים "לנגן" את התקליט כולו כדי להגיע לאינפורמציה הנמצאת בחלק האמצעי או הסופי שלו. הואיל ולכל ערוץ יש סימון מיוחד אנו יכולים לקפוץ מייד לערוץ המתאים אשר בו שמורה האינפורמציה המענינת אותנו, וליטול אותה כאוות נפשנו. לגישה זו אל האינפורמציה קוראים גישה אקראית שכן אנו יכולים להגיע לכל אחד מחלקי הזכרון, בלי קשר למקום בזכרון בו נמצאת האינפורמציה המבוקשת. זכרון הטבעות המגנטיות זכרון משוכלל יותר הוא זה המבוסס על טבעות מגנטיות מיקרוסקופיות.רבבות טבעות כאלה המסודרות בסדר מיוחד ניתן למגנט, או לבטל את מיגנוטן, ולרשום על ידי כך כל אינפורמציה בלשון הבינארית. בסוג זה של זכרון, בו אין כל חלקים נעים (כמו בזכרון התוף או התקללט). מהירות הרישום והקריאה היא גדולה בהרבה, שכן היא נעשית במהירות תנועתם של האלקטרונים (המתקרבת כידוע למהירות האור - 300 אלף קילומטרים בשניה). המחשב האלקטרוני מהו " המחשב האלקטרוני מצטייר בדמיונם של אנשים רבים כמשהו השייך לעולם של "מפלצות" מתכת ואלקטרוניקה, בעל כוחות מסתוריים ומחשבה עצמית שטנית. הסיפרות המדעית-דמיונית והקריקטורות עשו הכל לשוות לו דמות זאת. למעשה אין המחשב האלקטרוני שונה בעיקרו ממרבית מכונות החישוב האחרות - קופות רושמות, מכונות סיכום או מכונות להנהלת חשבונות. הבה נתבונן תחילה במכונת סיכום פשוטה, שכמותה אפשר לראות כמעט בכל משרד. מהם חלקיה העקריים של מכונה כזאת? חטיבת קלט (ע1אס עספא1) | במקרה זה, היא לוח הכפתורים שבאמצעותו אנו "מזינים" את המכונה בנתונים הדרושים. דרך לוח זה היא "קולטת" את הנתונים ולכן נכנה אותו "חסיבת הקלט". חטיבת הבקרה (,252 0087202 02 5018א00) בצד מקשי הספרות נמצאים מספר מקסים (פלוס, מינוס, סיכום סופ" וכו") שבאמצעותם מפקח המפעיל על המכונה וקובע מה עליה לעשות, נכנה אותם בשם "חטיבת הבקרה". חטיבת הקיבוד (72200298029) בתוך המכונה יש גלגלי שיניים, סרגלי שיניים וכו", אשר אליהם מועברים הנתונים לשם עיבודם בהתאם לצורך - חיבור, חיסור, רישום וכו". המנגנונים הללו ממלאים שני תפקידים, בעצם, ולכן נחלק אותם לשתי חסיבות משנה: 1. | "החטיבה האריתמטית", בדוגמה שלנו, יהיו אלה סרגלי השיניים המוספים או גורעים את הספרות, בהתאם לנתונים המגיעים מ"חטיבת הקלט". 2. "חטיבת הזכרון". גלגלי הספירה המשוננים בעצמם אוגרים ביניהם לבין עצמם את הוצאות הפעולות האריתמטית עד לאותו רגע שאנו מעונינים לשנות את "הזכרון" הזה, להוסיף עליו, לגרוע ממנו או להדפיסו ולסיים את הפעולה כולה. מצבם ברגע מסויים משקף את הפעולות שעשינו עד כה. - 43 - כשמדובר בהיקף כשרו של מחשב כלשהו, נוהגים לומר כל יש לו זכרון של "כך-וכך מילים". על מכונת סיכום, בעלת שני מסכמים, אפשר לומר כי יש לה זכרון בן "שתי מילים". במכונת סיכום זו אפשר להגיע בדרך כלל עד למספרים בעלי 10 ספרות (99,999,999.99 לכל היותר). גודל "המילה" המקסימלי שלה הוא, איפוא, 10 ספרות. אמנם כבר בשלב זה עלינו להצביע על הבדל אחד עקרוני בין המחשב לבין מכונת הסיכום הקטנה. הזכרון של מכונת הסיכום יכול להכיל נתונים בלבד ואילו זכרונו של המחשב יכול להכיל הן נתונים והן הוראות לעיבודם - נוסחאות חישוב, שיטות מיון, דרכי עיבוד והדפסה וכו'. כושרו זה נובע מההיץקף הגדול של זכרונו, העשוי להכיל אלפים רבים של מילים ובהן הנחיות לביצוע אוטומטי של שרשרת פעולות מסובכות הנחוצות לעיבוד נתונים מורכבים. חטיבת הפלט (4%מגו %גוע+גו0) במכונת הסיכום שלנו, זהו מנגנון ההדפסה המדפיס את מהלך החישובים ותוצאותיהם על גבי סרט נייר או לפעמים על גבי מסמך כלשהו. אם אנו "מזינים" את המכונה דרך "חטיבת הקלט" הר* אנו מקבלים את תוצאות העיבוד שעשינו באמצעות "חטיבת הפלט". ועתה נעבור "לאח הגדול" של מכונת הסיכום - אל המחשב האלקטרוני. ומייד ניווכח לדעת כי גם הוא מורכב מאותן "חטיבות" יסודיות עצמן - אם כי אין להשוות את היקפן, מהירותן וכושר פעולתן. חטיבת הקלט בשם "קלט" נוכל לקרוא לכל נתון שאנו מעוניינים בעיבודו בעזרת המחשב, זה יכול להיות מספר, מסמך המורכב ממספר נתונים: שם וכתובת או כל נתון אחר, שברצוננו להכניסו למחשב לשם עיבוד כלשהו מסוג" העיבודים שמנינו בראשית דבריגנו - סימון, חישוב, מיון, סיכום, רישום וקישור, כולם, חלקם, או אחד מהם בלבד: - 44 - ראינו במכונת הסיכום, כי עלינו "להזין" כל "קלט" אל תוך המכונה על-ידי לחיצה על המקשים. גסם המחשב האלקטרוני זקוק לכך, שהחומר המוגש לו יוכן בצורה מתאימה לקליטתו. מכאן שבטרם יוגש "הקלט" לטיפול המחשב, חייב הוא להיות מוכן לכך באחת מהצורות שאותו מחשב מסויים עשוי לקלטן,. להלן נמנה מספר צורות קלט, מן המקובלות ביותר, ונפתח בשני אמצעי הקלט הנפוצים ביותר: הסרט המנוקב והכרטיס המנוקב. קורא סרטים מנוקבים כפי ששמו מעיד עליו, מסוגל קורא הסרטים "לקרוא" את הנקבים שעל גבי סרטי נייר. נקבים אלו הם שפה, אשר כמו כל שפה אחרת, מורכבת מסידרה של סימנים בעלי משמעות. לרחבו של סרט הנייר יש מקום לשמונה נקבים, לכל סיפרה או אות באלפא-ביתא יש סימול מתאים בשפת הנקבים. הסיפרה 1 למשל מסומלת בשלושה נקבים במקום הראשון, השני והשביעי. גם האות א מסומלת בשלושה נקבים אך אלו מנוקבות במקום השלישי, החמישי והשביעי. מספר הצרופים האפשריים מספיק כדי? לסמל בדרך זו את כל הספרות, האותיות, סימני הפיסוק והסימנים המתימטיים הדרושלם, כאשר אנו מנקבים נתונים על סרט נייר, אנו מבצעים למעשה מלאכת תרגום מן השפה האנושית, שאנו משתמשים בה בחיי יום יום, לשפה המובנת למחשב, קורא הסרטים מתרגם את שפת הנקבים לשפת התכפים החשמליים המועברים למחשב, כדי שיאגור את הנתונים בזכרונו וימלא את ההוראות המועברות לו בדרך זו. יתרונה של שפת הנקבים הוא גם בכך שניתן להזינה במהירות רבה של המחשב. קורא כרטיסים מנוקבים העקרון עליו מבוסס הכרטיס המנוקב דומה לזה של הסרט המנוקב. גם כאן מתרגמים את הסשפה האנושית לשפה של נקבים, שאותם מתרגם קורא הכרטיסים לשפת התכפים החשמליים של המחשב. לכל אחת משתי השיטות יתרונות משלה, בתחומי הפעילות השונים של המחשבים. - 45 - קורא כרטיסים מהיר | מסוגל לקרוא 400 כרטיסים, המכילים 32 אלף סימנים, בדקה אחת. גם כאן, כמו בסרט המנוקב, הקליטה על ידי המחשב שהיא אוטומטית ובמהירות עצומה. לו למשל היינו צריכים להזין את המחשבים על ידי הקשת הנתונים על לוח מקשים, לא היינו יכולים להפלק תועלת רבה מן המהירות הרבה של המחשב. זאת מאחר שהיינו מאבדים זמן רב על פעולות ההקשה האיטיות. קורא וממין מסמכים ממוגנטים אחת משיטות הקלט המענינות היא שיטת המסמכ?ם הממוגנטים. (א0די'1א0ס0ספת תס אא 010 ו) ספרות המוטבעות על מסמכים, באמצעות מכונות מלוחדות, הן בעלות תכונות מגנטיות, המאפשרות לקורא מסמכים מגנטיים לקרוא את הנתונים הרשומים בשפה זו. המיוחד שבשיטה הוא שבניגוד לשפת הנקבים של הסרטים והכרטיסים, היא ניתנת לקריאה על ידי האדם ועל ידי המכונה גם יחד. עובדה זו מאפשרת להדפיס את הספרות המגנטיות של המסמכים המשמשים בחיי יום יום כגון: שיקים, חשבונות מים יחשמל וכדומה. המכונה המשמשת את המסמכים הללו יכולה למלא שני תפקידים בעת ובעונה: מיון וקריאה לצורך הזנה למחשב, או כל אחד מהתפקידים הללו לחוד. כך ניתן להעזר במכונה לצורך מיון שיקים לפי הבנקים לסניפיהם השונים וכן לפי מספרי חשבון וכד" ולחסוך על-ידי כך עבודת יד קשה ומיגעת. הזנת הנתונים המוטבעים על גבי השיקים במישרין אל המחשב, חוסכת את שלב הביניים של הניקוב על-גבי סרט או כרטיס. הקורא האופטי גם אמצעי קלט נעזר בשפה המובנית לאדם ולמכונה כאחד. הספרות שאנו משתמשים בהן בחיי יום יום אינן ניתנות לקריאה בקלות על-ידי מכשירים אלקטרוניים, בגלל הדמיון הרב בין כמה מהן (4 ו-7; ו-8; וכדומה). כדי להתגבר על קושי ‏ זה שורטטו ספרות, השונות במעט בצורתן מאלו שאנו רגילים להן. ספרות אלו נראות מוזרות, במבט ראשון, אך לאחר זמן קצר מתרגלים אליהן והן ניתנות לקריאה בקלות על ידי עין האדם. יתרון שיטה זו הוא, כמו בשיטת ההטבעה המגנטית, שניתן להשתמש לצורך ההזנה למחשב במסמכים המשמשים בתפקידי המינהל הרגילים. = 46 = כך למשל, ניתן להשתמש בסרט הנייר המופקת על ידי קופה רושמת או ע"י (או ע"י מכונה להנהלת השבונות) המדפיסות את הספרות בעלות הצורה המיוחדת, לצורך הזנה ישירה למחשב. שיטה זו הוכיחה עצמה הימב ב"סופרמרקטים" ובשרשרות חנויות "כל-בו", בהן משתמשים בסרטי הנייר המופקים מן הקופות, לצורך הזנה למחשב, המנהל את החשבונות, עורך תחשיבים ותחזיות קניה ומכירה, מפקח על המלאי וכדומה. יחידת העיבוד המרכזית יחידת העיבוד המרכזי היא החלק המרכזי והעיקרי של המחשב. בה נערכים כל פעולות החישוב והעיבוד, היא המקבלת פקודות ומבצעת הוראות והיא המספקת לפלט את תוצאות פעולותיה וחישוביה. יהידת העיבוד המרכזית מורכבת משלוש יחידות משנה: מערכת הבקרה (0088018) היחידה האריתמטית (תדאט 0דייצתות דת ) הזכרון הפנימי (₪20021 ,דגאתמקא1) 1 מערכת הבקרה מערכת זו משמשת לעיקוב אחר פעולות המחשב, ולהכוונתו על ידי הוראות. המערכת מצוידת בשלל כפתורים ונורות הנדלקות וכבות והמשמשות את מפעילי המחשב בעבודתם. לחיצה על מקש אחד פרושה פקודה למדפסת להדפיס, מקש אחר מורה להפעיל את הזכרון וכדומה. המערכת מצוידת גם במכונת כתיבה אוטומטית באמצעותה "משוחה" המפעיל עם ה"מוח" של המחשב, מזין לו הוראות ושאלות ומקבל ממנו תשובות ומשאלות. 2. היחידה האריתמטית זוהי המערכת בה מבוצעות הפעולות האריתמטיות המוטלות על המחשב. ביחידה זו שני חלקים: המחבר (פ9ע42) והצובר (20000014108) במחבר מבוצעות פעולות החיבור, החיסור, הכפל והחילוק ואילו בצובר מצטברות התוצאות של חישובי היחידה האריתמטית. במילים אחרות: כאשר ניתנת פקודה מבצע המחבר את הפעולה הנדרשת וזו נאגרת (או נרשמת - בצובר). 3 .4 = 47 = הזכרון הפנימי זהו לב-לבו של המחשב. הזכרון הפנימי של המחשב *כול להבנות באופנים שונים. הזכרון של נ.סי.ר, - 315 מורכב מרבבות טבעות מגנטיות, בגודל מיקרוסקופי. ה"רישום" על גבי טבעות אלה נעשה על-ידי מיגנוט או אי-מיגנוט (כשהאחד מייצג את הסיפרה 0 והשני את הסיפרה 1 ובצרופיהם אפשר לציין כל מספר או אות, כפי שהראינו בפרק על המתמטיקה הבינארית). יעילותו ויכולתו של הזכרון גדלים ככל שגדלה הקיבולת של הנתונים שהוא יכול לצבור בתוכו. האינפורמציה נאגרת ביחידות בסיסיות הקרויות מילים, כשכל מילה כוללת מהברה אחת עד שמונה הברות. דהיינו, בכל מילה של הזכרון שבמחשב נ.סי.ר, - 315 אפשר לאגור עד 24 ספרות או עד 16 אותיות (הסימנים האלפביתיים זקוקים, כזכור, ל-6 סימנים בניאריים ואילו הספרות זקוקות ל-4 סימנים בינאריים בלבד) בכל תא של הזכרון. פעולות העיבוד או החישוב הן פשוטות למדי והן דומות לפעולותיה של החשבוניה הפשוטה. ממש כשם שבחשבוניה אנו מעבירים חרוזים ומצרפים אותם, אף כאן ניתן להעביר את האינפורמציה שבתאים השונים, לצרפם,לחסרם, להכפילם וכדומה, וכל זאת במהירות הבזק של האלקטרונים. במחשבים החדישים, מדגם נ.סי.ר. - 315 - ר.מ,ס*. מבוסס הזכרון על מוטות מגנטיים במקום על טבעות. מוטות אלה מצופים שכבה דקה של חומר מתכתי הניתן למיגנוט. עקרון הרישום בזכרון זה דומה לעקרון של הזכרון המבוסס על טבעות, אלא שכאן מהירות הפעולה וקיבולח הזכרון גדולים *ותר ביחס לנפת. הזכרון החיצוני נתונים שנרצה להשתמש בהם לעיבודים נוספים בעתיד, נאגרים בזכרון חיצוני- לרוב על גבי סרטים מגנטיים כרטיבים מגנטיים, או תקליטים מגנטיים בכל פעם שנזדקק להם, אם לכולם ואם לחלק מהם, נוכל להזין את החומר בחזרה אל תוך הזכרון הפנימי ולהשתמש בו. כך, למשל, יכול בנק להכין אחת ליום או אחת לשבוע סרט מגנטי, הכולל רשימה מלאה של לקוחותלו ומצב החשבון של כל אחד מהם. = 0% = 48 > ביום הבא יוכן סרט נוסף, הכולל את כל השינויים שחלו בחשבונות ומשני סרטים אלה יפיק המחשב סרט שלישי, חדש, ובו המצב המעודכן, וחוזר חלילה. השיטות והיחידות שבעזרתן מזינים את הזכרון החיצוני זהות עם יחידות הפלט, למעשה, ויתוארו בפרק הבא חטיבת הפלט אם חטיבת הקלט משמשת כעיניים ואוזניים למחשב, ויחידת העיבוד המרכזית היא מוחו, אזי חטיבת הפלס היא פיו של המחשב, באמצעותה הוא מביע את "הרהורי לבו" ואת תוצאות חישוביו. חטיבת הפלט, כשמה כן היא, פולטת את תוצאות העיבוד והחישוב שנעשו ביחידת העיבוד המרכזית, בצורת דיווחים. הפלט יכול להיות משני סוגים: 1 מסמכים ודיווחים לשימוש המעשי של הנעזרים במחשב; 2. ליצור אמצעי קלט חדש, לצורך עיבוד נוסף במחשב, בזמן מאוחר יותר. מסמכים ודיווחים לשימוש מעסי מסמכים אלו הייבים להיות מודפסים, כמובן, בלשון המובנת לבני-אדם, כלומר בלשון הספרות והמספרים הרגילים. למטרה זו משמשת מודפסת, שהיא מעין מכונת דפוס גדולה, המדפיסה במהירות עצומה. תל יכ דן הדיווחים והמיסמכים יכולים להיות מכל סוג שהוא המקובל בשטחי המינהל, הייצור והמדע. אם המחשב עוסק בניהול חשבונות של בנק, הרי המדפסת מדפיסה דיווחים הכוללים את יתרות בעלי החשבונות, רשימות של בעלי חוב ומועדי הפרעון שלהם, מאזני בוחן ומאזנים כלליים, דוחות על מפגרים בתשלומים וכדומה. אם הוסל על המחשב לפקח על תהליכי הייצור במפעל, מספר הוא למנהלים את הנתונים הדרושים כגון: תחזיות מכירה של מוצרים ושל צריכת חמרי-גלם, מלאי חלפים ומוצרים וכדומה. המדפסת מדפיסה גם שיקים הניתנים הודעות חשמל ומים, הודעות על תוצאות בחינות-בגרות וכמעט כל" כמשכורות; מסמןך המשמש את המינהל הפרטי או הציבורי: ו - 49 - פלט שהוא קלט יש מקרים שבהם הפלט של המחשב דרוש לצורך עיבוד חוזר בעתיד. במקרה כזה יכול המחשב, בצד הפלט הרגיל (מסמכים המודפסים בלשון בני-אדם) לייצר כמוצר לוואי, גם סרט מנוקב המכיל את האינפורמציה של הפלט. את הסרטים ניתן לשמור מחוץ למחשב (ולחסוך על ידי כך מקום בזכרון שלו) ובעת הצורך להזין אותם למחשב. אזי הופך הפלט לקלט והמחשב מעבד את האינפורמציה המוזנת לו בכוונים החדשים שמתוולם לו המתכנתים. למטרה דומה יכולה לשמש גם המערכת לניקוב כרטיסים המצורפת למחשב. במקרים שבהם עדיף לשמור את האינפורמציה הדרושה לעיבוד חוזר על-גבי כרטיסים, מצרפים למחשב את המערכת, וזו מ"יצרת את הכרטיסים באורח אוטומטי, תוך כדי פעולותיו השוטפות של המחשב. קורא-רושם סרטים מגנטיים זהו מכשיר המשמש לשתי מטרות: רישום אינפורמציה על קבצים מגנטיים המהווים זכרון חיצוני של המחשב)ושליפת (דהיינו "קריאת") האינפורמציה מתוך הקבצים הללו, לצורך שימושי המחשב, מחשב מדגם נ.סי,ר. - 315 יכול להעזר בעת ובעונה אחת בשמונה יחידות לקריאת רישום סרטים מגנטיים. הואיל והסרט המגנטי מאפשר לרכז כמות גדולה של נתונים בנפח קטן למדי (750 סימנים לכל אינץ') והואיל וניתן לקרוא ולרשום אינפורמציה זו במהירות רבה, מהווה הקורא-רושם אמצעי עזר רב חש"בות, לצורך אגירת נתונים למחשב. = 50 = קראם - קובץ רישום - אקראי - מגנטי הקרא"ם, שהוא המצאה מקורית של נ,סי.ר., נועד אף הוא לשמש זיכרון חיצוני למחשב, על ידי רישום נתונים על קבצים מגנטיים. ההבדל בין הקרא"ם לבין הקורא-רושם סרטים, הוא שבמקום סרטים משמשים כאן כרמיסים, עליהם ממוגנטת האינפורמציה. כרטיסים אלו מצויים במחסניות שבכל אחת מהן מ-128 עד 384 כרטיסים. המחסנית תלויה בתושבת מיוחדת שבכונן הקרא"ם. בהתקבל פקודה, פועל מנגנון מכני המאפשר שליפה מהירה של כרטיס מתוך המחסנית. הכרטיס נופל על גבי תוף, המסתובב במהירות, רושם או קורא מן הכרטיס את האינפורמציה הרשומה עליו ומחזיר את הכרטיס למחסנית. פעולה זו נמשכת 235 אלפיות שניה בלבד, היתרון של שיטה זו הוא בכך שניתן לשלוף כל כרטיס מתוך המחסנית, ללא קשר למקומו במחסנית, באותה מהירות עצמה. במילים אחרות: אנו יכולים להשיג כל אינפורמציה הרשומה על כרטיסי הקרא"ם באותה מהירות עצמה, בלי קשר למקומה של האינפורמציה במחסנית (שכן הגישה לכל כרטיס במחסנית נעשית באותה מהירות). תכונה זו של הקראם מקנה לו יתרון על פני הסרט המגנטי בסוגי עבודות מסויימים, שכן בסרט המגנטי אין מהירות הגישה לאינפורמציה, המצוייה בחלקים שונים של הסרט, - שווה. אם האינפורמציה מצויה בסוף הסרט, עלינו לגלגל את הסרט כולו עד שנגיע אליה ולחזור אחר כך כדי למצוא נתון המצוי באמצע הסרט או בראשיתו. למה הדבר דומה? - להבדל בין כרסיסיה מסודרת וממוינת היטב, המאפשרת למצוא כל כרטיס במהירות, לבין רישום על מגילה ארוכה, המחייבת חיפוש ממושך לארכה. קיימים מספר סוגי קראם והם: - % 353-1 | 256 כרטיסים כמות האינפורמציה האפשרית 8,3 מיליון ספרות; % 353-2 | 128 כרטיסים כמות האינפורמציה האפשרית 12 מליון ספרות; % 353-3 | 256 כרטיסים כמות האינפורמציה האפשרית 24 מיליון ספרות; 353-5 4 כרטיסים כמות האינפורמציה האפשרית 93 מיליון ספרות; = % = צוות עובדים אוטומטי אם נרצה לסכם את תכונותיו ומעלותיו של המחשב האלקטרוני כמכשיר מינהלי, נוכל להשוותו למשרד מסודר ומאורגן להפליא, אשר עובדיו פנועלי₪ במהירות ובדייקנות שלא תאמן. את יחידת העיבוד המרכזית נוכל להשוות למנהל הכללי ואת יחידות העזר לעובדי המשרד. העובדים ממלאים את תפקידם כל אחד בהתאם למוטל עליו והם אינם פונים למנהל (דהיינו ליחידת העיבוד המרכזית) אלא רק כאשר התערבותו חיונית. המנהל האלקטרוני מצידו יודע כי עובדיו (יחידות העזר) מסוגלים למלא את תפקידיהם ביעילות ללא מגבלות אנושיות: - א פעולתם מתואמת היטב, אין מפגרים ומקדימים המשבשים את מהלך העבודה; א= ההוראות מבוצעות בדייקנות ובמהירות; ₪ יחידות העזר לא רק שאינן מטרידות אותו שלא לצורך אלא שבמקרים רבים הם מסוגלים לפעול כשהם מנותקים מן המחשב כליל (8א11 ע0) וזאת לבצוע פעולות מיון, דבר המסיר מן המנהל האלקטרוני עומס מיותר. = 2 = % ק לט - פ ל ט א. תפקיד יחידות קלט-פלט יחידות הקלט והפלט מהוות את שיטת התקשורת בין המחשב לבין העולםהסובב אותו. כל נתון אשר המחשב מעבד, חייב קודם להכנס לזכרון באמצעות יחידת הקלט. כל תוצאה שמישה המיוצרת ע"י המחשב, מועברת למפעיל באמצעות יחידת הפלט. יחידות הקלט והפלט הן, אם כן, אפיקי השיחה עם המחשב. הבעיה העיקרית הנובעת מקשר זה היא התאמת מהירויות. עד לשימוש במחשב לא נתקלנו אף פעם בצורך לעמוד בקשר עם ציוד הפועל במהירויות גדולות כאלו. לכן הוקדשו מאמצי פיתוח מרובים לייצור ציוד קלט-פלט מתאים למחשבים, באשר הקלט והפלט הם לרוב - "צואר הבקבוק" של המחשב. ב. סוגי יחידות קלט-פלט 1 קיימים סוגים שונים של מכשירי קלט ופלט (ראה ציור 1). סוג הציוד תלוי בסוג העבודה שמבצעת מערכת החישוב. מחשב המפקח על פעולת ייצור מסוימת ייעזר ביחידות קלט ופלט שונות ממחשב שתפקידו להכין תלושי משכורת. אנו נפרט את סוגי היחידות המשמשות לנתונים ספרתיים. 2. השיטה הפשוטה ביותר לקלט ופלט של נתונים, כוללת שימוש ישיר בלוח קלידים לקלט ולמערכת הדפסה לפלט (ראה ציור 2). שיטה זו הינה אישית. במיוחד לגבי הקלט, באשר יש לחכות עד אשר המפעיל ידפיס את הנתונים באמצעות לוח הקלידים. שימה זו משמשת במחשבים קטנים, בהם הזמן אינו גורם קובע, וכן כשיטת עזר במחשבים גדולים יותר. למרות פשטותה, היא כוללת את שלשת סוגי האותות העוברים בין יחידת קלט-פלט לבין יחידת המחשב: אותות בקרה, אותות נתונים ואותות זמן. בציוד מבֶיר יותר, אותות הזמן מיוצרים בציוד משוכלל יותר, אך במקרה זה הם מיוצרים על ידי גלגל זיזים הפותתח וסוגר מפסקים: 3. שיטות מהירות יותר ניתנות בציור 3. באלה אמנם משתמשים בלוח קלידים, אולם תפוקת מכונת הכתיבה אינה מוזנתת ישירות למחשב. היחידה הקשורה ישירות למחשב היא יחידת קלט-פלט בעלת מהירות גדולה, כגון: דיסק מגנטי, סרמ מגנטי, סרט מנוקב, כרטיסים מנוקבים, כרטיסים עם דיו מגנטית או (8מ36401 1+) שיטות אוטומטיות כאלה אינן מחייבות כל פעולת מפעיל להזנת המחשב או לקבלת הפלט. המחשב עצמו שולח אותות ליחידות הקלט כדי שזו תזין אותו, או מפעיל את יחידת הפלט שתקבל את התוצאות בהתאם לתכנית. נלקת מתוך חוברת חיל הקשר. 0 % תוקוורו רו ווח ' .4 .5 .6 - 53 = את הסרטים או הכרטיסים מכינים בציוד מיוחד ההופך את הנתונים המודפסים לאותות מקודדים בצורה מגנטית או ע"י ניקובים. לעתים יכול דיסק או סרט מגנטי, המשמש כקלט, להיות פלט של פעולה קודמת במחשב. בשימוש במחשבים מבדילים בין מערכות לחישובים מדעיים לבין מערכות לעיבוד נתונים. ההבדל בין השניים הוא בעיקר בעיה של קלט-פלט. בשימוש מדעי המחשב מבצע לרוב מספר רב של פעולות חישוב על כמות נתונים קטנה יחסית. לעומת זאת מערכת עיבוד נתונים דורשת מספר קטן של חישובים, אך אלה מבוצעים לגבי כמות נתונים מרובה. רוב המערכות המסחריות, מערכות המטפלות ברישומת כח אדם וציוד ומערכות צבאיות, הן מסוג המערכות לעיבוד נתונים. ניקח לדוגמא מחשב המשמש להחזקת המלאי של מערכת מחסני ציוד. פעולות החישוב שעליו לבצע הן מועטות יחסית אך לעומת זאת יקבל באופן שוטף נתוני הכנסה והוצאה לגבי, נניח, חצי מליון פריטים. במקרה זה מערכת הקלט והפלט תהיה החלק המועסק ביותר מכל חלקי המחשב. במערכת מסוג זה (ראה ציור 4) המחשב עצמו הוא רק מתקן אחד המוקף מערכת יחידות קלט ופלט וציוד נוסף לעיבוד נתונים. חלק מהעיבוד נעשה לעתים במערכות ציוד לכרטיסים מנוקבים והתוצאות המתקבלות ממערכות אלו מזינות, נוסף לאמצעי קלט אחרים, את המחשב. דבר זה מחייב, כמובן, את המחשב, להיות מסוגל לקלוט נתונים ולפלוט תוצאות בצורות שונות. כאשר מדובר במערכת עיבוד נתונים, אין כבר לראות את המחשב כמכשיר חישוב נפרד. הוא מהוה חלק של מערכת ציוד שתפקידה לעבד בצורה אוטומטית את הנתונים המתקבלים. לכן מותאם לעתים המחשב אל המערכת, או משתמשים באותו מחשב מרכזי אך ציוד הקלט והפלט שמוסיפים למחשב משתנה בהתאם לדרישות המערכת. =51| - יחידרות פלט יחידות סלט דו"ה מודפס לש ל | כולל שיטת איסוף--ם 0 סרט מגנטי | | 41 סרט מגנטי דיו מגנסית : - 0 + י%3, ו כרטיס ג בן [ . 0 ְ י' | אָמחשבים מודרניים הפי וקב מהייבים 4% בס וגין הלט- לט 2 סרט ניךר מנ וקב סרט ניר מג וקב ציור מס'!: סוגי יחידות קלט-פלט אותות בקרה ונתונים אוהות בקרה לטחשב ונתאונג'ס סה טחחב -55%- דיסלקים סרטים מגנטיים או דיסקים סרטים | קליריט ו סרמים טרפ'סה מגקבת סרסט נייר מדפיסה סנקבת מחחב קוראת | פנקבת ציור מס' 3: שיטות מהירות לקלט-פלט וש קורא* כרט< 2-0 // % 2 פנקגי מד- 7 ולור א סנקג סרטפ א 4" .: ציור מס" 1: מערכת לעיבור נתונים קורא פרט פנוקב ג,. מהירות מקרכות קלט-פלט .1 .2 המהירים ביותר מבין אמצעי קלט ופלט הם הדיסק המגנט? והסרט המגנטי. קיימים מחשבים המותאמים רק לדיסקים או לסרטים מגנטיים. כאשר עופקים בעיבוד נתונים, נוח להכניס את הנתונים לכרטיסים מנוקבים או אחרים ואז משתמשים בממיר, המעביר נתונים מכרטיס מנוקב, או ממוגנט,לדיסק ולסרס מגנטי- ולהיפןך, אולם קיים גבול מהירות מסוים, אשר מגביל את כל אמצעי הקלט והפלט. גבול מהירות זה נקבץ ע"י הפעולה המכנית הדרושה להזזת הכרטיסים או לכניסה לדיסק, לסיבוב הסרט או לפעולת ההדפסה ולהתקדמות גליל הנייר במכונה המדפיסה. קיימות כמה שיטות המאפשרות להזיז גבול מהירות זה. כל מכונת כתיבה צריכה להיות מסוגלת להדפיס כל אחד מתוך כ-50 סימנים. לצורך זה יש במכונה מוטות הנושאים את כל הסימנים וע"י לחיצה על הקלידים או ע"י אות אוטומטי, מובא המוט הדרוש ומכה על הסרט. גבול המהירות בהדפסה מסוג זה הוא כ-15 סימנים לשניה, באשר דרוש להניע כל מוס ובגלל טוריות פעולת ההדפסה כאשר הסימנים מודפסים זה אחר זה. הפתרון לבעיה זו ניתן ע"י הדפסה מקבילית - כלומר, הדפסת מספר רב של סימנים בו זמנית. דבר זה נעשה במכונת הדפסה מצוותת (ע%6מ221 אָמ085) אשר פעולתה העקרונית מתוארת בציור 5. במכונה זו כל מוט הדפסה מכיל את כל הסימנים הדרושים. המכונה בוררת את הסימן המתאים ע"י הרמת המוט עד אשר הסימן הנבהר יימצא בקו אחד עם הפטישים. דבר זה נעשה במקביל לגבי כל הסימנים שיש להדפיס בשורה אחת ואז מכים כל הפטישים בבת-אחת ושורה שלמה מודפסת. שיטה זו משמשת בחלק מהמחשבים, אולם עדיין הינה איטית במקצת, עקב הזמן הדרוש להרמת המוט. מהירות גדולה יותר מתקבלת ע"י החלפת המוטות בגלגלים שכל אחד מהם נושא את כל הסימנים. גלגלים אלה מסתובבים כל הזמן והפטישים מכים עליהם כאשר האות המתאימה עוברת. בין הפטיש לגלגל נמצא הניר שעליו מודפסים הסימנים - גם הם בשיטה המקבילית. שיטות אלו מאפשרות הדפסה של כמה מאות שורות בדקה. - 57 - 3 כפי שכבר הוזכר, אמצעי הקלט והפלט הישירים למחשב הם הדיסק המגנמי או הסרט המגנטי. כאן הפתרון לבעית המהירות בשתי צורות: מחד בונים את המערכות המכניות בצורה אשר תאפשר הפעלתן ועצירתן במהירות, מאידך מוכנסים הסימנים לדיסק או לסרט בצפיפות גדולה מאד, כך שמספר הסימנים המועברים ביחידת זמן מן הדיסק או מהסרט למחשב, או להיפך, הוא גדול גם אם מהלך הדיסק או הסרט במהירות קטנה יחסית. הטבלה שלהלן מאפשרת השואה בין מהירות פעולתם של אמצעי קלט ופלט שונים: מפ"' א מ צ ע י מהירות (בשניה) 1. טלפרינטר 7 אותיות 2. קורא כרטיס דיו מגנטי 6 כרטיסים בדוקים 3 מכונת כתיבה חשמלית 0 אותיות 4. מחורר סרְט ניר 0 אותיות 5. קורא סרט ניר 0 אותיות 6. מדפים שורות 0 שורות לדקה 7. סרט מגנטי 0 אותיום 8 דיסק מגנטי תלויה בכמות הדיטקים במערכת הערה: ההבדל בין טלפרינטר למכונת כתיבה חשמלית נעוץ בעובדה שבטלפרינטר הסימניס הופכים ישירות לאותות חשמליים ואילו במכונת כתיבה חשמלית הם מודפסים בלבד. סינכרון וחוצצים 1. מהירות הפעולה של מערכת חישוב מושפעת מ-3 גורמים: א) מהירות העבודה של המרכיבים השונים - שאיננה אחידה. ב) כמות העבודה שעל המרכיבים השונים לבצק - שאינה זהה. ג) העובדה שתוך תהליך העיבוד קורה שמרכיב מסוים חייב לחכות עד אשר המרכיב חקודם יסיים את פעולתו, לפני שיוכל להמשיך בפעולתו. -58- אי התאמת הזמנים בולטת ביותר ביחס לקלט-פלט, עקב איטיותו, ברב המקרים, ביחס ליתר יחידות המחשב. על כן אנו זקוקים ליחידת סינכרון אשר תקבל נתונים מאמצעי קלט איטיים יחסית ותעבירם לזכרון המחשב במהירות גדולה יותר. לצורך זה משתמשים בזכרון חוצץ או בקיצור . חוצץ (262?ו3 ) (ראה ציור 6), המונע את הקשר הישיר בין הקלט-פלט האיטי למחשב המהיר. במשך פרק זמן מסוים קולט החוצץ את הנתונים מהקלט בצורה האיטית, משך אותו זמן ממשיך המחשב לבצע את הפעולות שהחל בהן קודם. לאחר מכן מעביר החוצץ את הנתונים למחשב בצורה מהירה, כך שבפעולת המחשב עצמו לא תורגטש איטיות הקלט. 2. יחדית הסינכרון אינה מתבטאת תמיד אך ורק בצורה של חוצץ המתאם זמנים. לעתים על יחידה זו גם לשנות את צורת הנתונים, כגון: מצורה טורית לצורה מקבילית, או מקבילית למחצה. כמו כן עשויה יחידה זו לשמש לשנוי הקוד של הנתונים, כגון: משיטה בינרית לשיטה עשרונית, בקידוד בינרי - או להיפך. בסיכום - יחידת הסינכרון היא המקשרת בין הקלט-פלט לבין זכרון המחשב. במערכת עיבוד נתונים מיפוסית (ראה ציור 7, מהוות יחידות הקלט והפלט חלק ניכר. משתמשים ביחידות אלו, השונות, לפי הצורך. = 57 - ןש *) [6]- 1 0 + ₪ | שיסה ההכה 5 . : 1 | 6 2 0 יבפה + 0 | :| 1 ר מס" 0 - זכרון תוצץ ו 6 5 . 1ן / ןה 34 החח-, ₪ | כםס -=י-.. ><<<=== י-44==- --ה-5דדד זל , כניטה במהירוג | לי - <. דיסץ או ₪ זרס סרט אר האר ד ודל םק וגנט | : -+ 4 = ד או ,= קשה קשמו יי במבכטמננפ 6+ יר ק? 4 צהע בי ל | ₪ | ו 1 - 2 ספמ גוא ט וכ ל -, : 4 . 2 4 כ קורא כרטיסים . חס ו 5% 0 5 , 1 סורא 0 0 | מחוך חוברח "מערכות קיבוד נתי 20 ל | סטרסיט סגפְשְיים. ב כ או ריסקיס - כל 5% להרל ; שכרל ..: : מגנטייט / ניס" / מפקדת קצין קסר ראסי ציור מס' 7: מערכת עיביך נתונים ו. - 60 - היחידה האריתמטית 1 תפקיד היחידה האריתמטית א) ב) היחידה האריתמטית, ביחד עם יחידת הבקרה, מהוות את ה"לב" של כל מערכת אוטומטית לעיבוד נתונים. היחידה האריתמטית היא אותו חלק במערכת המבצע את הפעולות האריתמטיות ואילו יחידת הבקרה כוללת את המעגלים הקולטים את ההוראות לפי הסדר, מתרגמים אותן ומפיקים אותות מתאימים הגורמים לכך שהיחידה האריתמטית וחלקים אחרים של המחשב יפעלו בהתאם להוראה השוטפת. הפעולות האריתמטיות כוללות חיבור ח?סור כפל וחלוק. פעולות אלה הן בסיסיות לכל עיבוד נתונים ולמעשה כל בעיה אריתמטית ניתנת לצמצום לסדרה של פעולות אלו. דבר זה מחייב כמובן להיעשות מראש ע"י המתכנת. אנו רגילים לבצע פעולות אריתמטיות עם ניר ועפרון בצורה הנראית לנו כפשוטה ביותר, כיוון שאנו רגילים בה. אולם שיטותינו אינן כה פשוטות ויקשה ביותר להכין מכונה שתעבוד לפיהן. על כן דרוש לנתח כל פעולה למרכיביה הבסיסיים ובהתאם לכך לבנות את המכונה לבצוע פעולה זו. נבחון לראשונה את תקני היחידה האריתמטית ולאחר מכן נראה איך ניתן באמצעותם לבצע את הפעולות השונות. 2) המסכם א) ב) המסכם (406862) הוא הגרעין של כל יחידה אריתמטית. תפקידו לתת את הסכום של שני מספרים המוכנסים אליו. אם ברצוננו לחבר שני מספרים שיונייפ בגוז סֶן (68) שישים ושמונה בשיטה עטרונית ועוד חן (72) הרי התוצאה המתקבלת היא כדלקמן: 8 המספרים המחוברים . + סכום כל זוג ספרות 3-0 נשא מוזז בטור אחד 1 1 א נללח מתוןך חוברת חיל הקשר. ?0 3 ג) = ₪| = בצורה דומה אם דרוש לחבר את שווי הערך של מספרים אלה בשיטה הבינארית (הבסיס 2) = 22 + 20 = 4 + 64+68( 10 + 3-6 /-. (72 = 64 + 8 = 2+ 2 =) סכום כל זוג ספרות נשא מוזז בטור אחד 2 סכום סופי 0 (140 = 27 + 23 + + =) ., כפול 8 1 5. 5 4. 5 6 7 המסקנה המתקבלת היא שסכום של שני מספרים כולל: 70| "2 2 "2/2 2 2 2 2 1 סיכום כל סוג ספרות וקבלת סכום ונשא. 2) הזזת הנשא ביחידת זמן אחת. 3) סיכום הספרה שנתקבלה בפעולה א" והנשא המוזז לקבלת הסכום הסופי. הרגיסטרים (אוגרים א) ב) ג) בנוסף למסכם-ביחידה אריתמסית מספר רגיסטרים (אוגרים). רגיסטר הוא התקן לאחסון זמני של מלה אחת או יותר, על מנת להקל על בצוע פעולות אריתמטיות או לוגיות ופעולות העברה. הרגיסטר מאחסן את המלה זמנית, עד שישתמשו בה או תוך כדי שימוש בה. מספר הרגיסטרים ביחידה האריתמטית שונה במחשבים שונים. בנוסף לרגיסטרים רגילים נמצא לרב רגיסטר - צובר ו (ע26818%6 ע18+0טםט100 - 22) ורגיסטר "כופל ומנה" (%מ1+121162-000+16גוע-6 - %) אך במחשבים שונים נוכל למצא גם רגיסטרים נוספים. מערכת של מסכם ורגיסטר - צובר נקרא "צובר" (14%02ג0ו000) הרגיסטר - הצובר מספק את פונקצית האחהסון החסרה למסכם ועל כן יכולים המסכם ורגיסטר הצובר יחדיו לשמש כמונה. מערכת זו (ראה ציור בהמשך) מוסיפה כל נתון נוסף לתכולה הקודמת של רגיסטר - הצובר וצוברות את כל הסכומים שהוכנסו לסך כללי - ברגיסטר. ו )4 ד) = ₪5 = רגיסטר - הצובר הוא בעל גודל כגודל המלה של המחשב. צ ו ב ר רגיסטר כופל ומנה רגיסטר כופל ומנה הוא רגיסטר עזר לרגיסטר - הצובר, כפל של שני מספרים בעלי 7 ספרות נותן מספר בעל 13 או 14 ספרות. כאשר מבוצע כפל זה באמצעות צובר. כפי שנראה להלן, הרגיסטר-הצובר יקלוט את שבק הספרות הראשונות כלומר בעלות החזקות הגבוהות ואילו הספרות של החזקות הנמוכות ?*וכנסו לרגיסטר כופל ומנה, והשארית מתקבלת ברגיסטר הצובר. רגיסטר כופל ומנה משמש - אם כן - להגדלת הרגיסטר הצובר ביחס לפעולות כפל וחילוק וקולט את המחצית הימנית של התוצאה המתקבלת. פ ולות אריתמטיות א. לְהַלן ניוכח שמערכת מסכמים בתוספת כמה התקנים נוספים מאפשרת למעשה בצוע כל הפעולות של היחידה האריתמטית. | | | ₪0 אחסון רגיססר נפרד צובר ב) - 63 - חיבור כאשר משתמשים ברגיסטרים רגילים מחייב חיבור - שלשה רגיסטרים ומסכם. שני רגיסטרים מאחסנים את שני המספרים המהוברים המזינים את המסכם ואילו יהרגיסטר השלישי מקבל את תפוקת המסכם - כלומר הסכום. אולם לרב, נעשות פעולות החיבור במחשבים באמצעות רגיסטר אחד וצובר כמתואר בציור בהמשך. : ז ה : 0 הפעולה הדרושה ח 0 1( 0-0 1 1 0 4 25) 1 0 ו 0 " (21) + כפול 2 22 20 2% 25 מספרים בינריים מספר דצימלי שלב ראשון שלב שני העברת מחובר ראשון לרגיסטר הכנסת שצי המחוברים למסכם הצובר ומחובר שני לרגיסטר שבצובר והכנסת תוצאה נפרד. לרגיסטר - הצובר. = 64 = בצוע סיכום באמצעות צובר במקרה זה מוכנס אחד המספרים שיש לחבר לצובר ואילו בשלב השני קולט הצובר את המספר השני מרגיסטר נפרד, שני המספרים מוכנסים למסכם שהוא חלק מהצובר והתוצאה, כלומר הסכום, מועבר ישירות לרגיסטר הפנימי של הצובר. שיטת החיבור שתוארה היא השיטה המורית שבה הסבי"תים מופיעים לפי הסדר. קיימים גם מעגלים לחיבור מקבילי המחייבים כמוכן מספר מסכמים גדול יותר (כגודל המלה) וכן מסובכת יותר במעגלים אלה העברת הנשא. ג) חיפור חיפור ניתן לבצע ע"י חיבור משלימים. כלומר במקום לחסר שני מספרים, נוכל לבצע חיבור של המחוסר למשלים של המחסר ולאחר מכן להוסיף 1 ולקבל את ההפרש (במקרה של תוצאה חיובית) או להשלים שוב ל-1 ולקבל את התוצאה השלילית. מספר דצימלי שלבי הפעולה: רישום המחוסר רישום משלים ל-1 של המחסר תוצאה החיבור הוספת 1 התוצאה: באן כדאי לציין כי ל- 0 0 0 0 0 3 4 + ₪ (063 = 65) 0 0 7 מספרים בינריים מה שמבוצע למעשה בפעולה של היפוך 1 1 1 1 1 1 0 0 1 והוספת 1 לאחר פעולת החיבור הוא - השלמה ל-2: , (129 ל 10 (65) = 10 * בר (64) / - 1 = = ו ו 71 0-0 0 0 0 0 0 0 00 0 00 01 (1)+(0 0/0 0 0 10 ./. ד) ה) = 65 = אלא שבאופן מעשי נח לעשות השלמה ל-1 כי זה דורש הפיכת כל 1 ל-0 וכל 0 ל-1 ן מע , וכל מה שנותר לעשות הוא אח"כ להוסיף 1. יש גם לשים לב שאין אנו כוללים בתוצאה הסופית את החזקה הגבוהה ביותר של 2, אותה חזקה שאליה השלמנו את המחסר. כל הפעולה תראה על כן בשיטה העשרונית כדלקמן: 80 + )128 - 63( - 128 = 7 נוכל על כן לבצע חיסור בעזרת מסכם כדוגמת זה אשר שימש לחיבור, בתוספת "משלים" "%62מ6ת016ם00 " אשר גורם להיפוך האותות. כמובן שיידרשו עוד סידורים לביטול החזקה הגבוהה יותר של 2 (128 בדוגמא)ולהוספת 1, אולם לא נטפל בהם כאן. באופן עקרוני נראה המעגל כמתואר בציור בהמשך: !|אי השלמה | לחיבור ו ו = וש 5 שש = 25 2 שב ב = ₪] השלמה לחיסוב בקרת המשלים -0ה ה 0 0 0 = = חיסור באמצעות "משלים" למעשה ניתן עתה לבנות מעגל אשר יחבר כל מספר עם כל מספר גם אם אחד או שני המספרים הם שליליים, בתנאי שבראשית כל מספר יהיה סימן אם הוא חיובי או שלילי. החוקים של מעגל כזה יהיו: א סימנים זהים - חבר והתוצאה היא בעלת הסימן האחיד. ב. סימנים שונים - חסר את המספר הקטן יותר מהגדול יותר והתוצאה היא בעקלת הסימן של המספר הגדול.: ההוראות למחשב יהיו, על כן, כמתואר בציור בהמשך: סימנים זהים הסימן הזהה סימן המספר הגדול התוצאה מערכת חיבור וחיסור 4 = ו) בשיטה זו, אם נרצה לחבר 7 +) 0 0 0 0 0 0 1 0 + )- 1280 השלבים יהיו: ב. ג. ד. % = השוואת סימנים - הסימנים שונים. השוואת גדלים - המספר החיובי הוא קטן, סימן התוצאה יהיה שלילל. השלמת המספר הקטן ל-1 והוספת אחד מתקבל סיכום 1 0 0 0 0 0 0 0 + הו - ₪ = ה. ביטול הספרה השמאלית ביותר. מתקבל 0(( 0-0 0-0 1-0 0 = )-69( ו. התוצאה היא 10 ( 0 0 0 0 0 1%0 0 -) 2 ז) כ פ ל קיימות כמה שיטות לבצוע כפל.העיקריות שבהן הן: החיבור החוזר ושיטת חיבור והזזה. בשיטת החיבור החוזר משמש מסכם גם לתפקיד כופל. ראה ציור בהמשך. יי ו 7 מונה הכופל כפל בשיטת חיבור חוזר רגיסטר.' אחד מחזיק את המספר הנכפל. מונה מיוחד שאליו הוכנס המספר הכופל מבקר הכנסת הנכפל לצובר וחיבורו מספר פעמים כפי הערך של הכופל. ח) שיטת הכפל השניה דומה ביותר לשיטת הכפל הידנית, לדוגמא: הנכפל 0 7 3 * הכופל , 4 2 תוצאה חלקית ראשונה 4 5 6 תוצאה חלקית שניה 8 0 3 1 תוצאה סופית 4 3 37 1 בשיטה הבינארית הדבר קל הרבה יותר כי כל תוצאה חלקית יכולה להיותהעתק של הנכפל או 0. מה שדרוש הוא לבצע הזזה לאחר כל תוצאה חלקית. פעולת כפל בשיטת "חבר והזז" ובאמצעות צובר תהיה על כן כדלקמן: תר 1 בחר ספרה אחת של הכופל, החל מהספרה בעלת הערך הנמוך ביו (+2181 16485%5 - 182) | /-/-/]ְ]ְְ ) - 68 - 2. הוסף את הנכפל לצובר באם הספרה שבחרת היא 1. 3. הזז את התוצאה החלקית הזז אחד ימינה. 4. בחר את הספרה הבאה שבכופל וחזור על הפעולות. כשם שכפל ניתן להיעשות ע"י מספר חוזר של חיבורים, כן ניתן לבצע חילוק ע"י מספר פעולות חיבור. דבר זה נעשה ברב המחשבים. הבעיה המתעוררת היא לדעת מתי להפסיק להחסיר, למעשה יש להפסיק את ההחסרה ברגע שהשארית תהיה קטנה מהמחלק. דבר זה מחייב מעגל השואה והנו מסובך במדת מה. אולם קיים פתרון נוח יותר הנובע מכך שלאחר שהשארית קטנה מהמחלק החיסור הבא יתן לנו תמיד שארית שלילית. כפי שכבר ראינו, כאשר התוצאה היא שלילית אין מועבר נשא מהספרה בעלת הערך הגבוה ביותר כלומר בכל חיסור, על עוד התוצאה חיובית, יתקבל נשא וזה סימן שיש לבצע חיסור נוסף. ברגע שיופסק הנשא, סימן שעשינו חיסור אחד מיותר ופירוש הדבר שעלינו לחבר את המחלק: לשארית שנתקבלה ואז תהיה בידנו השארית הנכונה. לדוגש מןך 9 2 מו 317) ' (10ו011 5 (דרדו1) פרים דצימליים מספרים בינריים שלב ראשון (החסרת המחלקה מהמחולק) המחולק המשלים ל-1 של המחלק סכום יש העברת נשא הוספת 1 תוצאת החיסור הראשון שלב שני תוצאות השלב הראשון המשלים ל-1 של המחלק הסכום יש העברת נשא הוספת 1 תוצאות החיסור השני שלב שלילי תוצאת השלב השני המשלים ל-1 של המחלק הסכום ציון העברת נשא תוצאת החיסור שלב רביעי המחלק המשלים ל-1 של תוצאת החיסור השלישי הסכום הוספת 1 ( * 0 =" - 70 - מספר הפעמים שיש העברת נשא עד לשלב בו אין העברת נשא הוא התוצאה כלומר 2 ואילו השארית מתקבלת מהשלב הרביעי, המעגל המבצע פעולה זו נתון בציור בהמשך. משלים |" = רגיסטר המחלק אין השלמה-חב אין בנשא בקרת גלאי המשלים גנ ס א למונה התוצאה 4 חילוק ע"י חיסור השיטה העשרונית בקדוד - בינרי כפי שראינו עד כה הסיטה הבינרית היא הנוחה ביותר מבחינת מעגלי המחשב, לעומוה הסיטה העסרונית נוחה יותר למטתמשס ומופיעה בכל הריסומים המובאים לקלט המחשב. שימוס בסיטה העסרונית מאפשר גם למפעיל קריאת תוצאות חלקיות משך פעולת המחסב. מסיבות אלה פועלים חלק מהמחסבים בסיטה העשרונית בקדוד בינרי(2601₪81 1-6 ) סבה כל ספרה עסרונית סל המספר מתורגמת בנפרד לשיטה הבינרית. לדוגמא:, 5 =.(! + 0+ 4 +0) 0 1 = 1+ 40 0+0 9 (1 + 0+ 6 84 ) 7% 7% ייבתב 1 00 01 0 1 1 פול םד ל ל 8 2 "2 "272 קוד זה מהייב 4 סבי"חים עבור כל ספרה עסרונית, בו בזמן שבטשיטה הבינרית הרגילה מוכח שנדרס רק 2.3 סבי"תים לכל ספרה עטרונית, בממוצע, על כן, השיטה העסרונית בקדוד - בינרי גורמת להגדלת אורך המלה, אם כי היא מוסיפה נוחיות. 6 דה דרודה--הדוהההר ה ויו י 0.. ר ור --- .+ יג) יד) - 71 - חיבור בשיטה העשרונית בקדוד - בינרי מתבצע למעשה כחיבור עשרוני כשעבור כל ספרה נעשה החיבור בנפרד - בשיטה הבינרית. דבר זה מחייב שאם סכום שתי הספרות העשרונית המחוברות גדול מ-10, יתקבל כתוצאה של החיבור הערך של ספרת היחידות בצורה בינרית וכן יתקבל נשא שיציין שיש להגדיל את מספר העשרות ב-1. לדוגמא: עבור 0 ועוד 10 (5) דרוש לקבל 10 (5) ועוד נשא .02 010.0 0 (68) (01 1 0) ו כ 1 0 )) = כלומר נתקבל אמנם הערך 1 אולם לנו נדרש 2 (0011) ונשא. זוהי מגבלה אחת של השיטה העשרונית בקדוד-בינרי. מגבלה נוספת נובעת משיטת החיבור, על מנת לבצע היסור בשיטת המשלימים דרוש במקרה שלנו לקבל את המשלים ל-9 של כל ספרה עשרונית ואחר כך לבצע חיבור, בשיטה שתוארה. לצורך זה דרוש שהמשלים ל-9 של 68 יהיה 6 אולם במקרה שלנו (1000) "סו (8) ואילו ל (0001) = 1 וקשה לקבל את המשלים ל-9 בשיטה פשוסה. קוד תוספת 3 קוד הבנוי על עקרון הקוד העשרוני מקודד בינרי וחסר את מגבלותיו הוא קוד תוספת 3 (3 220688 ) בקוד זה כל ספרה עשרונית מתורגמת ל-4 סבי"תים בינריים שערכם המספרי הוא ערך הספרה האמורה בתוספת 3. ראה ציור בהמשך. המשלים תוספת 3 עשרוני 0 0 0 1 0 0 0 1 1 0 0 ודו 1 0 0 1 0 1 01 2 1 1 50 0 3 10 1 0 4 01 0 1 5 00 1 1 6 01 0 1 7 00 1 1 8 1 0 0 1 9 1 1 1 0 1 1 קוד תוספת 3- הסימטריות בניצול 10 הקודים מתוך 16 האפשריים מאפשרת קבלת המשלים ל-9 ע"י היפוך כל 0 ל-1 וכל 1 ל-0 דבר שמקל בהרבה על מבנה המעגלים. - 72 = טו) טז) יז) הנקודה הצפה בפעולות אריתמטיות במחשבים עוסקים במספרים בעלי גדלים שונים, החל ממספרים קטנים בהרבה מאחד ועד לטספרים גדולים ביותר. הבעיה המתעוררת היא מהו מספר הספרות שיש לקבוע בכל צד של הנקודה העשרונית הקבועה המבדילה בין יתידות לשברים, מתוך מספר הספרות המוגבל של מילת המחשב. כיון שבעיה זו הנה חמורה למתכנת נהוג לעתים להשתמש בשיטת "הנקודה הצפה" בשיטה זו בונים כל מספר עשרוני שהוא, כמכפלה של מספר קטן מ-1 כפול חזקה מתאימה של עשר. ראה ציור בהמשך. המספר בשיטת הנקודה הצפה המספר בשיטת הנקודה אופיין | מנטיסה | הערך והחזקה | הקבועה 4 0 נוי רו 8 | 5400000 | 105 א 4 | 00 3 | 80900000 ]| א 43 | 03 2 | 36074300 ]102 א 3 | 0-0 הצגת מספר בשיטת הנקודה הצפה המלה של המחשב תכלול על כן: א. סימן חיובי או שלילי. ב. את ספרות המספר העשרוני בשיטת תוספת 3, או בשיטה אחרת. ג. את חזרה של 10 שבה יש להכפיל את המספר העשרוני אם הנקודה העשרונית היא לפני הספרה הראשונה. על מנת למנוע צורך בסימן חיובי או שלילי של החזקה נוהגים לסמן את החזקה 0 במספר 50 ואז החזקות החיוביות הן גבוהות מ-50 והשליליות - נמוכות מ-50. השימוש בנקודה צפה מחייב ציוד נוסף במחשב כי אז המחשב מטפל בחזקות יבנפרד מן המספר. כאשר מחברים ומחסירים דרוש ששני המספרים יהיו בעל* אותן חזקות ואילו כאשר מכפילים - מחברים חזקות וכשמחלקים - מחסירים תזקות: כל הפעולות האלה נעשות במחשב לפי תכנות מתאים. לק | 0% א 5 % ו 2 םח 2% גן + < ן ₪ + בּ. גב. ד. ניתות ותכנון מערכות ומערכות אינפורמציה 2-כ וכיה ההכה הכ כ ., תורת ניתוח ומערכות י' אלון מטרות ומדדים במערכות עיבוד נתונים י" אלון האם ניתן למכן אינפורמציה להנהלה ג' דריידן ארגון מערכי אינפורמציה במינהל ג' דריידן תורת ניתוה המערכות מאת: ‏ ?, אלון מ ב ו א תורת ניתוח המערכות אינה ישימה דווקא למערכות אינפורמציה. היא תורה כללית העוסקת במערכות בכלל וראשיתה במערכות אמצעי לחימה. אך כיוון שמערכות אינפורמציה הן חלק אינטגראלי של כל מערכת עסקית וככל שמערכות האינפורמציה הולכות ומשתכללות ותופסות חלק נכבד יותר תשומת הלב והאמצעים במערכות עסקיות - מן הדין כי בבואנו לנתח ולתכנן מערכות אינפורמציה נזדקק לתורה מתקדמת זאת ולטכניקות שלה. אעסוק אם כן בסקירה זאת בתורת ניתוח המערכות בכללותה (ולאו דווקא בניתות מערכות אינפורמציה). תורת ניתוח המערכות עוסקת בעיקרה במערכות לא יציבות, כלומר במערכות אדס-מכונה. אי יציבותן מתבטאת בזה שהקלט והפלט שלהן הוא בלתי חזוי מבחינה סטטיסטית והעיבוד בלתי משוער מראש בדיוק סביר. גם הגדרתה של תורת ניתוח המערכות מדויקת פחות מהגדרות תורות אחרות בתחום מדעי הטבע וייחודה בין התורות האחרות פחות בולט ומוגדר. ברצוני לעמוד בהמשך דברי על מקורה של התורה הזאת ועל הסגולות המיוחדות שלה לעומת תורות אחרות דומות. תולדות ניתוח מערכות חורת ניתוח מערכות היא צרוף של תורה ותפיסה. היא גלגול של תורת ניתוח המבצעים (או ניתוח מבצעי) (26868201 8 0) ותפיסה של מערכות ( 808.01 578%6₪) התפיסה של המערכות בינתיים התפתחה תפיסה חדשה בתהומי הפעילות האנושית והיא התפיסה של מערכות. תפיסה זאת אף היא אינה חדשה. אנסי מדע ניסו מזמן לאהד את תהומי המדע השונים לתורה אחת. ניוטון ניסה להסביר את התופעות השונות של היקום כ"מערכת עולמת"%א דרווין רצה לאחד את תופעות החיים ב"מערכת הטבע** וקינס ניסה להסביר את אל הכוחות הפועלים על הכלכלה האנושטיה כמערכת משולבת אחת . הנושאים בהם טיפל ניתוח המבצעים הלכו והסתבכו. הכוח הימי הפעיל מטוסים גם לתקיפת מטרות קרקע. המטוסים ניהלו מלהמה בזירה הימית נגד אניות וצוללות. במטוסים לא יכלו לפעול בלי מכ"ם. טילים היו תלויים במערך מסובך ורגיש של מתקני קרקע ואמצעי ניווט. כלי נסק הפכו למערכות נשק בעלות מספר גורמים רב. הדריסות לגורמים השונים היו מנוגדות לכאורה: כוח דחף גדול ונפח ומשקל קטנים, שכלולי ניווט ואי-תלות במתקני קרקע, מהיר נמוך וכד". גם המערכות העסקיות הלכו והסתבכו. הארגונלם והעסקים גדלו והיו מורכבים מארגוני משנה ומפעלים רבים. לגופי המשנה הללו היו מטרות מנוגדות לכאורה. הסתבר כי התלות ההדדית והשפעת הגומלין בין הגופים הללו חשובות יותר מהמבנה הפנימי הארגוני שלהן, ומציאת התאמה בין המטרות שלהן חשסובה יותר משכלול כל אחת מהן. המערכות הללו הייבו תכנון לסווח רחוק, כלומר חייבו תכנון מערכת אשר תפעל בעתיד הלא ידוע. בניתוח ותכנון כאלה נפאלות השאות: א. באיזו "סביבה" תפעל המערכת בעתיד? ב. מהי ההסתברות כי אמנם יהיו נתוני הסביבה כפי שאנחנו מניחים עתה? בעיות אלו הכניסו לתכנון גורמים מכבידים, כגון הסיכון ואי-הוודאות. לתכנון מערכת טובה היו מספר אלטרנטיבות כאשר לכל אחת יתרונות ומגבלות אחרים. תחורת ניתוח המערכות מהווה גישה שיטתית כמותית להשוואת האלטרנטיבות. בעזרתה ניתן למצוא את האיזון הטוב ביותר בין מטרות, עלויות וסיכונים. 199 , 08 186851 8 28118גו19 72186ק2211080 - מ0ס%ח6]ן ‏ * ,5060168 6ג% +02 מ02181 - מבחעהת ‏ ** ץמ 6 562685%מ1 ,%מסמק1כמע 0% 6027ם7 0026281 - 68מ /67‏ **א* , 5 16. , - 3 --] תורות אחרות - השוואה כהמשך לתורת ניתוח המבצעים "המבצע", קמו תורות אחרות הקרובות לה. יש הרבה משותף ביניהן אך גם יש לכל אחת מהן משהו אופיני לה: א. תכנון מערכות (₪מ6621מ1קמ2 8575%6₪8) 1 שיפור פעילויות קיימות. 2. הפעלת פעילויות חדשות. ב. ‏ ניתוח מבצעים ( .0 הגברת יעילות הפעילויות של מערכות אדם-מכונה (לא רק בנושאים צבאיים). ג. תורת הניהול ( 06מ5016 %מ20₪0המ188) ניהול יעיל ובקרה של מערכות קיימות. ניתוח מבצעים, שהיא התורה הבולטת בין אלה שמניחי והידועה שביניהן, חרגה מזמן ממסגרת הנושאים בהם עסקה בראשיתה והיא עוסקת כיום אף במערכות ובנושאים כמו תכנון לאומי וקביעת מדיניות לאומית. עקרונית נזקק חקר המבצעים לאותן הטכניקות ולאותם החוקים כמו ניתוח מערכות. את ההבדל בין שתי התורות ניתן לראות במידת ההדגשה של הטכניקות המסוימות ובהיקף הטיפול בנושא, ניתוח המבצעים שם את הדגש על מודלים מתמטיים וטכניקות של אופטימיזציה. הוא משתמש בתכנון ליניארי, בתיאורית התורים וכד". בדרך כלל המטרות ידועות ואנו יודעים איך למדוד עלויות; המדדים ידועים (מטרות ועלויות) ועלינו למצוא דרך להשיגם. בניתוח מערכות אנו עוסקים בשלב קמאי יותר: מה בכלל צריך לעשות? שיקול האלטרנטיבות מרחיב מיד את היקף הניתוח ומעביר אותנו לפתרונות שונים מאלו שהסתברו תחילה. פתרונות אפשריים חדשים אלה מעוררים בעיות של מדיניות ומחייבים הגדרה מחדש של מטרות המערכת. לכאורה מקבל המנתח, על פי רוב, מטרה מוגדרת, אך בגישתו למערכת הכוללת הוא מוכרח להגדיר את תחומיה אשר חורגים לעפמים מהמסגרת שהוגדרה מלכתחילה, ואחר כך בגבשו את האלטרנטיבות, הוא עשוי לדרוש שינוי המטרה של המערכת אותה הגדיר. אם יוטל על מנתח מערכות להציע מערכת כבישים ומעברים כדי לפתור בעיות תחבורה בעיר מסוימת, הוא עשוי בשלב מוקם של עבודתו לדרוש הרחבת המערכת של "הכבישים העירוניים" למערכת "תחבורה של המחוז" ולהציע גם שינוי ./. = 24 זה סל המטרה - במקום מערכת כביטים ומעברים, תכנון מערכת התהבורה המחוזית. נסוח זה : ישים המטרה יהיה קשור באלטרנטיבות שונות מסלילת כבישים עירוניים, כגון: סלילת כב העוקפים את העיר, מונורייל, רכבת תהתית, שיפור שרות האוטובוסים. מנתח מערכות עשוי גם להמליץ על שנוי המדיניות של מיסוי רכב או מדיניות תכנון העיר ופיתוחה. - ל ניתוח מערכות עואף להמליץ על מדיניות - | ע"י כך שהוא שוקל גם בעיות אנושיות ומעשיות. ניתוח מערכות משתמס בטיטות מדעיות אך בהיקף פעולת אינו מצטמצם בתחום השסשיטות הללו. משימותיו העיקריות הן: א. להגדיר את הבקים. ב. להגדיר את המערכת ולתחם את תהומיה. ג. לקבוע מדדים. ד. לשקול את האלטרנטיבות. ה. לפרט את התוצאות. בפעילויותיו אלה הוא נזקק לא רק לטיטות מדעיות אלא לשיקולים הוריסטיים רבים. ניתוה מערכות - מגבלות בהתהסב באופי של ניתוח המערכות עלינו להכיר במספר סכנות ומגבלות בתורה זאת: א. לא כל הגורמים בניתוה מערכות ניתנים לניתוח כמותי קפדני - ואנו עלולים לא להתחסב בגורמים הללו או למעט בערכם. ב. ניתוח מערכות יכול להיראות כל כך מדויק, מדעי וכמותי, עד כי אנו עלולים ליחס לו מהימנות יתרה סאינה מוצדקת בהתהסב במסקנות הסוביקטיביות שנכללו בו. ניתוח מערכות עשוי להיראות כגישה רציונלית לגמרי לקבלת החלטות, גישה אוביקטיבית ומדעית לחלוטין. אך כאמור ניתוח מערכות אינו כזה. למעשה השיקולים האנושיים הסוביקטיביים רבים בו למדי. אנו נזקקים לסיקולים אנושיים סוביקטיבייס בכל השלבים של ניתוח מערכות: א. בההלטה על אופן הניתוח ועל היקפו. בבחירת האלטרנטיבות לשיקול. בי ...| בבחירת הגורמים הרלבנטיים. בהסקת מסקנות מתוצאות הניתוה. ד. 0 5 שש ניתוח מבצעים התפתח בעיקר בימי מלחמת העולם השניה. תפעול הכוחות הלוחמים כדי להסב מקסימום נזק לאויב ולמעט את אבידות אותם הכוחות, דרש תורות וטכניקות שלא היו מקובלות בעבר. כלי הנשק הפכו קטלנלים יותר ויקרים יותר. האבידות במקרה של תפעול לא נכון של אמצעי לחימה הלו מכאיבות ביותר והיתרונות שניתן היה להשיג ע"י תפעול נכון היו מכריעים. ההברר כי ההסתברות לפגיעה בסדה תעופה של האויב, עד כדי הוצאתו מכלל פעולה היא גבוהה לאין ערוך, כאשר ההפצצה היא במערך מסוים לעומת הסיטה של "כיסוי"השדה, התברר כי ניתן לחשב את היחס המיטבי של מטוסי ליווי למספר המפציצים, כדי להגיע למינימום של אבידות לאלה ולאלה לעומת תוצאה מסוימת. מטרתו של ניתוח המבצעים היתה אופטימיזציה של אופן הפעולה. הוא עושה זאת על-ידי: א. ‏ יישום טכניקות וכלים מדעיים. ב. ישימוש בניתוח שיטתי כמותי. ג. ‏ שימוש במודלים מתמטיים. ניתוח המבצעים של התקופה ההיא היה קל יחסית: א. הבעיות היו טקטיות - קצרות טווח. התוצאות הרצויות התיחסו לעתיד הקורב ביותר. ב. מספר הגורמים הפועלים היה קטן יחסית. ג. הכללים לבחירת הדרך העדיפה היו ברורים. ד. המנתח הכיר את הסביבה. כיוון שהמדובר היה בעתיד הקרוב ובנושאים מאותרים, הוא ידע את כל הגורמים הפועלים בסביבה, אשר להם השפעה כל שהיא על המערכת בה הוא עוסק. אחרי המלחמה התרחב השימוש בניתות מבצעים לתחומים אחרים של פעולות אנוש, לרבות מערכות עסקיות. הוא מצא שימוש בתחומי חלוקת האמצעים, הפעלת שרותים, תחבורה וכד". = 6 י עובדה זאת, כי שיקול אנושי סוביקטיבי ואינטואיציה עוברים כחוט השני בכל תהליך ניתוח המערכות - הינה השובה מאד בעת שאנו בודקים את התוצאות המדויקות לכאורה של ניתוח מערכות. אין להמנע מהסיקולים הסוביקטיביים הללו. הנה כי כך נקנה לניתוח מערכות את היתרון החשוב שלו: שניתן לאדם אחר, מלבד המנתה, לבחון את עבודתו, להעריך אותה ואף לשנותה אם הגורמים משתנים או מקבלת אינפורמציה נוספת. ניתוה מערכות - יתרונות במה והיכן עיקר היתרונות של ניתוח המערכות. יתרונו הגדול הוא בתחומים החסרים בסיס תאורטי מוסכם, כגון: מערכות אינפורמציה, מערכות הגנה ועוד. יתרון זה מתבטא בכך שניתוח המערכות מאפשר את הניצול הטוב ביותר של הכיקול האנושי, במסגרת ניתוה המערכות יט מקום נכבד לשיקול האנושי, לאינסואיציה ולנסיון כגורמים מסייעים לקבלת ההלטות. תפקי- המחשב בניתוח מערכות למחקב תפקידים רבים ומגוונים: בתהליך של ניתוח מערכות הוא מאכסן את המודל המתמטי, מעבד את הנתונים, מהסב את החישובים, מצביע על החריגים ומגיש את האינפורמציה, אך מלבדו יסנם האלמנטים החסובים ביותר של ניתוח המערכות: הצגת הבעיה הנכונה, קביעת המסרות והמדדים, המצאת האלטרנטיבות המענינות, מתן פרוש לתוצאות החישובים במחשב ויחוסן לגורמים אחרים שאינם ניתנים להצגה מספרית. האלמנטים הללו הם עיקרו ונשמתו של ניתוח המערכות. ו מאת: י. אלון כפי שצוין במאמר על תורת נתוח המערכות נזקקו בימי מלחמת העולם השניה האומות הלוחמות לא רק לאנשי צבא אלא גם לאנשי מדע ובעיקר במדעי הטבע. הדבר נבע מהצורך בגיוס כל משאבי כח האדם לעזרה בשעת חרום לאומות הלוחמות וגם בפיתוח אמצעי לחימה חדשים, אשר הפעלתם חייבה ידע החורג מהנסיון הצבאי המצוי. שיתופם של אנשי מדע הביא לשימוס ולישום טל דיסציפלינות מדעיות סהיו מקובלות במדעי הטבע, לתחום סל נתוח ותכנון מערכות נשק ולתורת הלחימה. התורה שהשתמשה בטכניקות מדעיות לפתרון הבעיות המעשיות הצבאיות והאזרחיות נקראה בשם נתות , וי 5 מבצעי 5 בח 81 651 ג 8 סש אחרי המלחמה הלכו והתפתהו גם מערכות ממשלתיות ועסקיות. הלכה וגדלה התלות בין החלקים של המערכות והתרחבותן הכבידה על הכוונתן בכיוון הרצוי. וכך נפגשו התפיסה החדשה של מערכות > 2905 משפיביעם הגלגולים של הנתוח המבצעי והתפתחו מספר תורות לטיפול במערכות: נתוח מערכות, הנדסת מערכות וכו". מ ער כו ם (שמסשטי -) עיקרה של התפיסה של מערכות הוא שהמערכות הן מכוונות ע"י המטרה ולא ע"י דפוסים ארגוניים. ניתן לראות את המערכת כשילוב של צרכים, משאלות ופיעולויות. האינפורמציה זורמת בתוך המערכת ומביאה לקבלת החלטות. ההחלטות גורמות לפעילויות שמטרתן לספק את הצרכים והמשאלות. הצרכים והמשאלות הן המטרות. המטרות הן שונות ומגוונות לפי הקשת הרחבה של הפעילויות האנושיות. המטרות יכולות להיות: פתוח חבל ארץ, מתן שרות טוב לצבור, הקמת כוח הרתעה צבאי, נצחון במערכה, הקמת מפעל טכסטיל וכו". אנו שואפים כמובן למערכות סובות יותר, אך בבואנו להעריך את הערכים של המערכות, הננו נתקלים בקושי: מרבית הערכים הללו אין להם שיעור, כי לא תמיד הערכים הס בני מידה כמו כסף או מהירות; רווח של מפעל, מטוס מהיר. וכי איך נעריך מידה של רווחה של ציבור או רמה של חינוך ובאלו יחידות מדה נבטא אותן / כדי להתקרב ליכולת הערכה של מערכת, נחלק את המטרות לשני סוגים: ים: מסרות איכותיות: מטרות שבהן אין מצבי ביניים למדת השגתן, אלא רק שני מצבים הצלחה או כשלון. מטרות כמותיות: מטרות אותן ניתן להשיג בשיעור שונה של הצלחה. כדי להשיג את המטרה עלינו להשקיע אמצעים. ניתן לראות את המטרה כפלט של המערכת ואת האמצעים בקלט. את המטרה אפשר להשיג במספר דרכים. עיקרו של נתוח מערכות הוא בבחירת הדרך העדיפה להשגת המטרה. נתוח מערכות מציג בפני האדם את התוצאות של האלטרנטיבות - להחלטתו. ניתן לראות את המטרה כערך חיובי ואת מחלר השגתה, כלומר העלות, כערך שלילי. כיוון שכוונתנו להשיג את "מירב" המטרה, היינו יכולים להגדיר מערכת טובה כמערכת שבה הערך של המטרות פחות העלויות הוא גדול ביותר. אג/ ‏ 52 0 - 8 * אך הקושי הוא שלעתים נדירות שני הערכים הם אלגבראיים ואף במקרים הללו אין להם לרוב יחידות מדה שוות. מדדים כדי שאפסר יהיה לבהון בין האלטרנטיבות יש הכרח לקבוע מדדים. המדד הוא הבוחן של העדיפות. לעתים קרובות המדד כלול בהגדרת המטרה כגון: להעלות מערכת אינפורמציה למחשב במינימום של זמן; להעלות מערכת אינפורמציה למחשב במינימום של כח אדם; להעלות מערכת אינפורמציה למחשב במינימום של הוצאות; בכל אחת מההגדרות הללו המדד הוא זמן, כח אדם או עלות, אך עלינו להבדיל בין המטרה כלומר "מה יש להשיג" (ערך חיובי) ובין העלויות או האמצעים הדרושים להשגתה (ערך שלילי). המדד כולל את שני הדברים גם יחד. שנוי המדד משנה לגמרי את המערכת: לדוגמא - התקפה אוירי להשמדת מטרות אויב תוך מינימום אובדן חיים של צוותות יצביקץ על בוח ה , ם נשנה את המדד למינימום של אובדן כלי התקפה, נעדיף מערכת ילים, אך א מערכת ט , מטוסים. ו ...ונב 3..]..0"* = 9 ₪ אי הבנה של המדד האמיתי והנכון עלולה להוליך לתכנון מערכת לא נכונה ולאי השגת המטרה האמיתית. כך קרה כי במלחמת העולם השניה נשלח ציוד ואספקה מארה"ב לאנגליה בשיירות של אוניות סוחר לא חמושות. המפציצים הגרמניים עשו שמות באוניות והטביעו אחוז ניכר מהן. אז הוחלט לצייד את האוניות בתותח"ם נגד מטוסים למרות שהתותחהים ומפעיליהן הפחיתו את כושר המעמס של האוניות וחייב שליחת יותר אוניות. בתקופה זאת עלה אחוז המטוסים הגרמניים שהופלו ע"י אש הנ"מ של האוניות ב-4%. כיוון שאחוז המטוסים שהופלו לא הצדיץק לכאורה את החימוש של האוניות - הופסק הדבר והחימוש פורק, אבל כעבור זמן קצר התברר כי אחוז האוניות שטובעו עלה במדה ניכרת לעומת התקופה שהאוניות היו חמושות - והחימוש הוחזר בחופזה. " כאן היה מקרה ברור של מדד לא נכון. המדד הנכון היה צריך להיות "להעביר אספקה " ביום תוך מינימום של אבדות באוניות" ולא "תוך מקסימום אבדות לאויב". גם אם ח" 6 אבדות האויב לא גדלו הרי הפצצותיהם היו מדויקות פחות בגלל אש הנ"מ וזה הקטין את מספר האוניות המוטבעות. המגבלות בקביעת מדדים מדדים מקורבים בבואנו להגדיר מטרות המערכת והמדדים, הננו נתקלים ברבוי של גורמים המשפיעים ובקושי במתן יחידות מדה למדדים. אם נקבע כי המדד של המערכת הוא מקסימום של רווח בהשקעה כספית מסוימת, נצטרך לפרט את אופי הרווח (נטו או ברוטו) את התקופה ואת מדת הסיכון המותרת. לעתים אין אנו יודעים כלל לתת יחידות מדה למדדים כגון חיי אדם, רווחה של האזרח וכו". מאידך גורם הפרוט הרב לסיבוך המודל, עד כי אין אנו יכולים להשתלט אליו. הדבר הזה מביא לצורך לפשט את המודל תוך שמוש במדדים מקורבים ע"י: א. הנחת הנחות ובחינת מספר מוגבל של נתונים; ב. ‏ מתן אינדקסים וערכים - דמויים לנתונים חסרי יחידות מדה. תת-אופטימיזציה בדרך כלל המערכת הכוללת היא מסובכת וגדולה. כדי לבחון אותה כנגד מכלול אחד על מדדים, אנו מוכרחים להתרכז בתת מערכות עם מדדים אופיניים להן, תוך סימון כי לפעמים מה שנראה כפתרון מיטבי לתת מערכת לא יתאים למערכת כולה. הפתרון הכללי הוא פשרה המושגת ע"י צמצום המודל וקביעת מדד תוך תיאום מתמיד עם המדדים של המערכת כולה, כלומר של הדרג הגבוה. בגלל הצורך בבחירת מדדים מקורבים ובתת-אופטלמיזציה, צפויות מספר שגיאות אופיניות בבחירת מדדים. ב. ג. ד. קביעת סיעור למטרה ולעלויות בלי ערכים מוחלטים אם נרצה מערכת חנוך שתוכל לחנך תלמיד במחיר אלף לירות לשנה; למדד זה אין לעתים קרובות מסמעות כי המערכות אינן מתנהגות באותה צורה במספרים משתנים של תלמידים או של סכומים מוקצבים לחנוכם. לכן יש הכרח לקבוע את הדרישות מהמערכת בערכים מוחלטים (לחנך עשרים וחמשה אלף תלמידים במחיר אלף לירות לתלמיד). קביעה לא נכונה של המטרה או העלות אם נקבע הערך המוחלט של המטרה או העלות הרי יש להקפיד כי שני אלה יקבעו נכונה וישקפו את הצרכים האמיתיים של המערך ואת המדיניות כי הרי מערך אחד מתאים לחנוכם של 200 ילדים ומערך אחד לחנוך 2000 ילדים. התעלמות מסכון ואי וודאות המדד חייב לכלול התיחסות למידת הסתברות של התנאים בעתיד וכן למידת הוודאות הדרושה להשגת המטרה. הרי נתכנן אחרת את מערך בקורת טיב למנועי מטוסים ואחרת את מערך בקורת טיב לרכב. האם תוצאות טובות "בממוצע" מספיקות או נדרשת וודאות גבוהה? האם המערך חייב להיות גמיש מספיק כדי לטפל בכל ההתפתחות טכנולוגית בעתיד? מה מדת הוודאות הדרושה לגמישותו? גלישת תוצאות (התוצאות עוברות על גדות המערך) ---00-00 המדד חייב להתחשב בהשספעת התוצאות של המערכת על המערכות האחרות, על מטרותיהן ועלויותיהן. אם עלינו לבחור במערכת נקוז לחבל ארץ וקבענו מדדים לבחירה, אל לגו להזניח את ההשפעה של המערכת שבחרנו על המערכת אחרת כגון הפצת מלריה או על מערכת הנקוז בחבל ארץ אחר. 4/9 > [4 = ה. הזנחת קלט חשוב ופלט אפשרי, או הזנחת מטרת הדרג הגבוה אם נקבע כמדד: השגת המטרה במינימום של זמן, הרי לעתים הננו מזניחים קלט אחר כמו כוח אדם, מקום וכו". אם נקבע כמדד למגרש חניה ליד חנות כל-בו מקסימום רווחים לדונם שטח, הרל נחטא למטרת הדרג הגבוה שהוא אופטימיזציה של רווחים של החנות כולה. מדדים החלטיים טעות היא לקבוע כמדד: "השגת מקסימום של מטרה במינימום של מחיר". למדד כזה אין כל משמעות. דרכים לקביעת מדדים נכונים אפשר לנקוט מספר צעדים כדי להמנע מהמוקשים המונחים על דרך קביעת המדדים. ראשית יש להעמיד את המדדים במבחן ההגיון ועל ידי כך להמנע משגיאות גסות. דרך טובה היא להשוות את המדדים של כל תת מערכת עם המדדים של המערכת כולה. במקרה של סתירה, יש להחליף את המדד: ואחרון, ניתן לקבוע מספר מדדים למערכת ואם המערכת עונה למספר רב של מדדים שונים, הרי המערכת ה*א הנבחרת. בעית המדדים היא קשה ואין לה פתרונות קלים. אך המדדים הם כלי חשוב ביותר לנתות מערכות ותנאי חשוב לבחירת המערכת העדיפה. הסבר מונתים: מערך, מערכת 578% מטרה 1 , 6ש00160%1 מדד מס ג 9ל 01 = 12 = האם ניתן למכן אינפורמציה להנהלה? 2-2 ב ד כ ד מ ה ב / 2-2 ה ה בא = מאת: ‏ ג" דרידן בסנה ענתיים האחרונות פיתחו מומהי שיטות גישה למערכות אינפורמציה להנהלה 6 70 0 אא בסבאגוי | אשר במידה ונשאירה בלת*. מבוקרת, יכולה לגרום נזק למטתמשים בה. הגישה תוארה בפרסומים רבים. תיאורה האופיני הוא: - מערכת כוללת בעלת מספר מפעלים אשר במרכזה עומד מחשב גדול. לכל מפעל מחשב קטן משלו הקשור ישירות למחשב הגדול. המחשב הגדול מתוה באופן אוטומטי את הייצור ומפקח על המלאי. בשעה שסקורית תקלה בייצור קובע המחשב תואי חדשה לחלקי המערכת המושפעים מהתקלה, למרות השוני בפרטים מתארים כל המאמרים מערכת מפותחת ומבוקרת באופן מרכזי ע"י מחשב ומסלימים בדברים הבאים: "זוהי רק התחלה. בעתיד תספק מערכת הדווח להנהלה אינפורמציה מידית על הנעשה. בדרך כלל מזכירים אפשרויות טכניות חדשות בתחום גודל הזכרון, התקנת מכשירל קלט במקום הפעולה, מדפסות מהירות ותצוגה חזותית של הפלט. הרושם המתקבל הוא שבעתיד תוכל ההנהלה לפנות ישירות למחשב ולקבל תשובות מוקרנות על מסך. ההנחה היא שמערכות דווח כאלה תאפשרנה שליטה בחברות מסובכות וענקיות". מטרת המאמר הינה להוכיח שגישה כזו למערכות הדווח להנהלה היא שטות גמורה ואף יכולה לגרום לבעיות קסות באותן חברות המשתמשות בה. במיוחד אנסה להראות כי: - - מערכות מסובכות המבוקרות ע"? מחשב יכולות לפתור רק סוג מצומצם של בעיות נהוליות. לרוב רק הדרגים הנמוכים של ההנהלה מושפעים ישירות ממערכת דווח אוטומטית. הטכניקות המופעלות כיום במערכות מחשבים אינן מתאימות לבעיות הנהלה כלליות יותר: נסיונות ליסום טכניקות אלה במערכות דווח להנהלה כלליות יותר - יכולות לגרום לתוצאות רציניות. יבת המאמר אינה להוכיח להנהלה שאין סכנה שתעבור מן העולם, אלא להצביע מטרת כת . האפשריות במיכון בלתי מרוסן של מערכת הדווח להנהלה. על הסכנו ויו" ₪₪]0₪-"=- ו וו ו ו 4 = 15- = גישה בעלת משמעות יתר נראה לי כי חוסר חלוקה נכונה של פונקציות ההנהלה מהווה את אחת הסיבות לאי הבהירות ביחס לאפשרות השימוש במחשבים ע"י ההנהלה. כרגיל מחלקים את ההנהלה לדרג ביניים ולדרג עליון, כששני דרגים אלה אינם מוגדרים היות ואין אפשרות להגדיר מושגים אלה. המושג הנהלה בדרג ביניים למרות שכיחותו בספרות המחשבים, הינו חסר תועלת לחלוטין. למעשה אפשר לכלול בו כל תפקיד החל ממפקח עבודה ועד לסגן נשיא אקסקוטיבי. אם כך כיצד ניתן מושג כה רחב להיות שימושי? גישה משמעותית יותר בהקשר לאפשרויות השימוש במחשבים למיכון מערכות דוות, הינה: - לחלק את פונקציות ההנהלה לפי סוג האינפורמציה הנדרשת לשם מילויין. - לסקור את מאפיני מערכות הדווח המאפשרים את מיכונן. בשעה שתהיה בידינו האינפורמצ?ה הנ"ל נוכל להעריך את האפשרות שאוטומציה תשפר את הדווח הניתן להנהלה, וכתוצאה מכך תביא לשיפור יכולתה למלא את הפונקציות המוטלות עליה.: פונקציות ההנהלה בסדר הבא: [. תכנון איסטרטגי (8מ1ממ18? 9%28%6810) מושג זה כולל בתוכו: א. קביעת מטרות ומדיניות הארגון; ב. החלטה על שינויים במטרות ובמדיניותן ג. קביעת מקורות המימון. 2. בקרה של ההנהלה ( 1201מ00 6מ30066%86) בקרה זו מורכבת מ-: א. חלוקת התכניות האיסטרטגיות לחלקי משנה; ב. הבטחת האמצעים לביצוע חלקי המשנה; ג. קביעת האחראים לביצוע החלקים; ד. בקרה על הביצוק. 3 2 4 = בקרת הביצוע (201+מ00 81מ00619+20) א. קביעת האנשים, הציוד, החומרים והרווח הנדרשים לביצוע כל חלק. ב. הקצאת המקורות לביצוע התכנית בצורה היעילה ביותר; ג. השואת הביצוע מול התכנון ונקיטת צעדים לתיקון בשעה שהדבר נדרש. ההכללות הבאות תסייענה להבהרת ההגדרות הנ"ל:% למטרות מעשיות אפשר להגדיר תכנון איסטרטגי כהחלטות לטווח ארוך: בקרה של ההנהלה כפקוח והערכת המבצעים; ובקרת הביצוע כהוצאה לפועל של הפעולות היומיומיות. בחברות גדולות יכולות להיות רמות אחדות לכל אחת מהפונקציות האלה. לדוגמה, תכנון איסטרטגי ובקרה של ההנהלה יכולים להיות ברמת החברה, החטיבה והמפעל הבודד, כאשר כל רמה מוגבלת בתחומים שנקבעו על-ידי הרמה שמעליה: באותה צורה גם בקרת הביצוע יכולה להימצא ב-3 רמות אלה. למשל, רמת החברה יכולה לקבוע איזה חטיבה תייצר מוצר מסויים בתכנון הייצור החדשי. החטיבה מחלקת את הייצור בין המפעלים: מנהל כל מפעל מתווה את תואי הייצור בין המחלקות והציוד שברשותו. אפילו מנהל העבודה יכול לחלק את הביצוע במחלקתו (היום אין דבר זה מקובל אלא במפעלים קטנים דמויי בית מלאכה). במפעל קטן ייתכן כי אותו עובד יבצע את שלושת הפונקציות. ההבחנה בין שלוש הפונקציות איננה נקבעת באופן החלטי ע"* ההיררכיה בתוך החברה. אפילו בחברות גדולות ההנהלה - כדרג העליון - מבצעת לעיתים תפקידי ביצוע (למשל החלטה על אופן ביצוע תקנות הפרסום). מאידך, אנשים האחראים, באופן רגיל, לביצוע עוסקים לעיתים גם בתפקידי בקרה של ההנהלה, לדוגמה: מנהל מפעל יכול לתת למנהל עבודה שלו אחריות מלאה לתכנון הביצוע הייצור. קביעת מידת ההתאמה יש להבין שהמחשב יכול לסייע בעיבוד אינפורמציה בעלת התכונות הכלליות הבאות: משתנים הפועלים זה על זה אחד מיתרונותיו הגדולים של המחשב הוא יכולתו לבצע פעולות לוגיות ואריטמטיות במהירות עצומה. תכונה זו מאפשרת פתרון בעיות בעלות משתנים רבים, למעשה, עד להופעת המחשבים לא ניתן היה לפתור אף בעיות בעלות מספר משתנים קטן יחסית בזמן סביר כדי שיוכלו לשמש לתועלת ההנהלה. תכנון לינארי היה אחד השימושים הראשונים מסוג זה במחשבלם: ערכים מהימנים מרכיבי המשואות חייבים להיות בעל" ערכים מהימנים. המשואות עצמן צריכות לבטא נכונה את התלות בין המשתנים. דרישה זו חשובה מכיוון שתוצאת פתרון המשואות לא תהיה טובה ומדוייקת יותר מההנחות שהונחו ביסודה. אם אין אפשרות להגיע למודל מתמט" בעל דרגת מהימנות גבוהה מתעוררת השאלה, האם הערכה כללית ללא חישוב המביאה בחשבון רק את המשתנה העיקרי, לא תהיה זולה יותר וטובה לא פתות. מהירות ערך המחשב במערכת דווח משתנה בהתאם לצורך במהירות. לפני המצאת המחשבים לא ניתן היה להשתמש באינפורמציה רבה, כיוון שאי אפשר היה להמציאה בזמן. פעולות חוזרות השימוש במחשב כדאי בעיקר לפעולות חוזרות, זאת מ-3 סיבות: א. שימוש במחשב לקבלת החלטות מצריך תכנון מדוקדק הן של המודל והן של תכנית המחשב:. ב. לרוב פעולות חוזרות דרושות כדי להגיע למודל מתמטי מהימן (במיוחד אם כלולות בו הסתברויות סטטיסטיות). ג. מחיר פיתוח מודל או מערכת דווח הוא גבוה, ללא שימוש חוזר במודל (או במערכת הדווח) מוטלת הכדאיות הכלכלית של פיתוחו בספק. = 48 = הצורך במהימנות כללית, ככל שתעלה דרגת המהימנות של הפלט, כן ניתן *היה לה%*עזר יותר במחשב: מחשב ספרתי יכול להגיע כמעט לכל דרגת דיוק ומהימנות רצויה (כמובן בהנחה של קלט בעל אותה רמת מהימנות). במידה ואין צורך ברמת דיוק ומהימנות גבוהה, ייתכן וזול יותר להשתמש בהערכות כלליות במקום במערכת מחשב. כמויות אינפורמציה גדולות כאמור מסוגל המחשב לטפל בכמויות אינפורמציה גדולות, לכן, ככל שכמות האינפורמציה המעובדת גדולה יותר תעלה כדאיות השימוש במחשב. עד כה הגדרנו את פונקציות ההנהלה והצבענו על המאפינים העיקריים של מערכות דוותח ההופכים את עיבודן בעזרת המחשב לכדאי. נוכל עתה לגשת להערכת אפשרו"לות השימוש במחשבים ל-3 רמות ההנהלה: בקרת הביצוע; בקרה של ההנהלה ותכנון איסטרטגי. בקרת הביצו ברור כי מערכות רבות של בקרת הביצוע ניתנות לביצוע ע"י מחשב, כשתכנון הייצור הינו אולי המתאים ביותר. מערכת טפוסית של תכנון ובקרת הייצור כוללת את כל המאפיינים הדרושים כדי לעשותה כדאית למיכון. קיימים משתנים רבים הפועלים זה על זה ובגלל המפרטים הפיזיים ניתן לקבוע ערכים מדוייקים למשתנים השונים. גורם המהירות בקבלת האינפורמציה הוא חיוני. באותם'מקרים בהם שינוי בלתי צפו* יכול להשפיע על כל המערכת דרושה אינפורמציה מידית כדי לאפשר את התאמת המערכת (למשל קו ייצור) לשינוי. יתר על כן, תכנון ובקרת ייצור הינה פעולה חוזרת, הפעולה חוזרת מדי יום ביומו ומרכיביה משתנים במקביל להשתנות טכניות השווק והייצור, בגלל האופי הרוטיני ניתן להכניס לתוך תכניות המחשב בדיקות מהימנות, כמו כן דורשות מערכות אלה מידת דיוק ומהימנות. הערכות כלליות לא תעננה על הצרכים. לבסוף, מערכות אלה כרוכות בסיפול בכמות גדולה של אינפורמציה. - 17 - סיבות אלה מסבירות את העובדה שתחום.זה מהווה אחד מהשימושים המתקדמים ביותר של מחשבים. גם תחומים אחרים של בקרת הביצוע ניתנים לאוטומציה. לדוגמה, פיקוח על מלאי. בתחום המחקר והפיתוח משתמשים בתכניות תת 6ם84 027 כמכשירים יעילים לשם תכנון ובקרה. ניתן לצפות שבמשך השנים הקרובות תתפשט האוטומציה גם לשטחים אחרים של בקרת הביצוע. השאלה היא האם גם מערכות אינפורמציה לרמות הנהלה אחרות, פרט לבקרת הביצוע, ניתנות לאוטומציה. במקרה של תשובה שלילית, אין לומר שהאוטומציה של מערך בקרת הביצוע הינה צעד ראשון בדרך לאוטומציה של כל מערכות הדווח להנהלה. בקרה של ההנהלה אני מאמין שבקרה של ההנהלה שונה מאד מבקרת הביצוע, כך שהטכניקות שהוכחו כיעילות בבקרת הביצוע לא תצלחנה לבקרה של ההנהלה, ואף יכולות לגרום - במידה ונשתמש בהן להחלשת כל מערכת הבקרה של ההנהלה. כדוגמה נביא את המערכת הטפוסית ביותר לבקרה של ההנהלה - מערכת התקציב והדוות. מדי שנה מכין הבקר של המפעל תקציב עבודה ישירה והוצאות עקיפות של המפעל. לאחר שזכה באשורו של מנהל המפעל מועבר התקציב להנהלה הראשית לאשור סופי. ההוצאות חולקו לקבועות ולמשתנות כדי שאפשר יהיה להתאים את התקציב מדי חודש להיקף הייצור למעשה. כמו כן חולק התקציב לפי מחלקות המפעל השונות כדי שאפשר יהיה לדווח לאחראים במחלקות. לאחר אישורו הופך התקציב להיות בסיס לדווח החדשי. מדי חודש מתאימים את מספרי התקציב להיקף הייצור למעשה, משוים לעומתו את ההוצאה למעשה, משוים לעומתו את ההוצאה למעשה ומחשבים סטיות. התקציב הופך לבסיס לפיו יכולה ההנהלה הראשית לפקח על יציאות המפעל: - ההנהלה יכולה לבדוץק את ההוצאות במסגרת התקציב. במידה וההוצאות חרגו ממסגרת התקציב תנקוט ההנהלה פעולה לתיקון המצב. - התקציב מאפשר להנהלה לבדוק את יעילות הביצוע של מנהל המפעל. אם אינו יעיל במידה מספקת ניתן להחליפו או לחזק את הצוות שלו. ./. - 18 - ניתן לבדוק בעזרת התקציב אם פעולות תקון שהוחלט עליהן בעבר אמנם בוצעו. כמו כן מהווה התקציב מכשיר תקשורת המסביר למנהל המפעל מה מצפים ממנו. וכן הינו מכשיר המניעו להישאר בגבולות התקציב, בידעו שישנה אפשרות שתנקט פעולה לא נעימה אם לא יעשה כך. ניתן להעביר את מערכת התקציב והדווח למחשב, ואף להשיג חסכון מסויים בהוצאות התפעול. ברם, אין זה סביר שע"י כך תשופר בצורה בולטת איכות הדיווח להנהלה. זאת מהסיבות הבאות: ראשית, אין כאן משתנים סבוכים, הפועלים זה על זה. המדובר הוא בעיקר רק בהשואת התקציב להוצאה למעשה. השימוש לא ישפר, במקרה זה, את אי3ות ההשוואה לעומת ביצוע ידני. ייתכן אמנם להשתמש, עם העברת מערכת התקציב למחשב, בנוסחאות מסובכות יותר כדי להתאים את מספרי התקציב לרמת הביצוע למעשה. אולם מנסיוני האישי אני למד שיש לנוסחאות מורכבות כאלה חשיבות מוגבלת בלבד היות והתלות של התקציב בהיקף הייצור אינה קבועה. כתוצאה מכך, קרוב לינארי טוב ממש כמו עקומה אקספוננציאלית מורכבת. שנית, במרבית המקרים לא ניתן לקבוע במדוייק מה צריכה להיות רמת ההוצאה. גם אם נחשב אומדן בצורה מסובכת תישאר ההוצאה בגדר אומד[]: לבסוף, במערכות דווח תקציבי המהירות אינה גורם קריטי כמו במערכות פקוח על ייצור. התקציב משקף את הצטברות היציאות במשך החודש. הוא אינו מכשיר לפעולה ישירה (לדוגמה: איש אינו ממתין לדו"ח התקציבי לפני שיתקן משאבה שבורה). אפילו יתקבל הדוח התקציבי בראשון לחודש (שלאחר החודש אליו מתייחס הדח) עדיין יכול היה לקרות משהו לפני 30 יום מבלי שההנהלה תקבל על כך אינפורמציה. דהיינו, אין חסחיבות לכךאם הדוח התקציבי ניתן 5 ימים או 8 ימים אחרי תום החודש, אליו הוא מתייחס. במידה וההנהלה מעונינת לדעת האם קרה משהו חשוב למפעל, אין היא יכולה לְסמון על אמצעי התקשורת התקציבי אלא חייבת להשתמש באמצעי אחר (ניתן למשל ל"כסות" את כל מקרי החרום בצורה פשוטה ביותר - ע"י מתן הוראה להודיע טלפונית על מקרי חרום כאלה). = 319 = מסקנות אלה יפות גם לגבי שימושים אחרים של מערכות דווח לבקרה של ההנהלה, כגון: תקציב רווחים, סטיות של תמחיר תקן ודו"ח רווח והפסד, כל אחד מהם דומה לתקציב ההוצאות בעובדת אי כדאיות מיכונו. ייתכן שהשוני החשוב ביותר בין מערכות בקרה של ההנהלה למערכות בקרת הביצוע מונח באוטומציה של קבלת החלטות. אפשר לתכנת עקרונות (188ג) קבלת החלטות לתוך מערכות בקרת הביצוע, בעקב אופין השיגרתי והחוזר, אולם אינני רואה אפשרות לעשות זאת, בכל רמה שהיא, במערכות בקרה של ההנהלה. בכוחו של המחשב לקבל החלטות פשוטות בכמות רבה ובזמן מועט, ובכך יתרונו על דרך קבלת ההחלטות האנושית. ברם, ההחלטות המתקבלות בתהליך הבקרה של ההנהלה אינן שיגרתיות כלל ועיקר, ולכן כמעט בלתי אפשרי לתכנת אותן. יתר על כן, מספר ההחלטות שיש לקבל אינו רב. המסקנה העולה היא שאין במקרה זה חשיבות למהירות. החלטות רבות מתקבלות רק לאחר שיקולים מרובים (למשל החלפת המנהל) ותוצאות ההחלטות מורגשות במשך זמן ניכר, החלטות מסוג כזה, לפי המצב כיום, אינן ניתנות למיכון. תכנון איסטרטגי כמצופה, הטכניקות היפות לבקרת הביצוע אינן ישסימות לגבי תכנון איסטרטגי, מהירות הדווח - בימים או שעות - אינה חיובית. דיוק לרוב אינו אפשרי כיוון שתכנון איסטרטגי כולל תצפיות לגב" העתיד, תצפיות שלעיתים אין להן אפילו תקדימים זהים בעבר. למעשה הדיוק אינו חלוני. ברוב המקרים אין גם חזרות וכן אין צורך בטפול בכמות גדולה של אינפורמציה. (יוצא מהכלל, לענין זה, הוא המקרה בו משתמש"ם במחשב לביצוע נתוחים סטטיסטיים של נתוני עבר לצורך תצפיות הדרושות לתכנון איסטרטגי של פעולה מסויימת). לאחר שהבהרנו עובדות אלה, האם נוכל לשער שניתן לבצע תכנון איסטרטגי באופן אוטומטי? המאפיין היחיד של תכנון איסטרטגי המתאים לאוטומציה הוא קיום משתנים רבים הפועלים זה על זה. לפיכך ייתכן שסימולציה עסקית (מ81018+10 8 רפת ) תוכיח עצמה כמכשיר חשוב לתכנון איסטרטגי. אולם סימולציה עסקית כללית שונה לחלוטין ממערכת דווח מאחר והיא מכוונת לפתרון בעיות מסוג אחר. סימולציה עסקית נועדה לאפשר בחינת השפעות לטווח ארוך של קוי פעולה שונים. לפני שההנהלה קובעת באיזה קו פעולה לנקוט. - 20 - שיפור האינפורמציה עד כה ניסיתי להראות, ראשית, שניתן להשתמש במחשב לשם אוטומציה של סוגי מערכות מסוימות של בקרת הביצוע. שנית, אין להניח שאפשר להשתמש באותן הטכניקות גם לשפור האינפורמציה המוגשת לדרגים גבוהים יותר של ההנהלה. אף אם נניח שמסקנות אלה נכונות, עדיין קיימת השאלה מהו הנזק שיגרם בשעת נסיון ליישם את הטכניקות הללו לשם שפור האינפורמציה לדרג העליון של ההנהלה? אני מאמין שישום כזה יגרום לשתי תוצאות לא רצויות: - ביזבוז זמן וכסף על פיתוח שיטות שאם תתבצענה - תורדנה את איכות האינפורמציה שבידי ההנהלה. - הסטת תשומת הלב מקיומם של אמצעים טובים יותר לשפור האינפורמציה שבידי ההנהלה וכן משימושים מוצלחים יותר במחשבים. הבה נבחון שתי תוצאות אלה ביתר עיון: - כיוון שמרבית העוסקים בשטח עיבוד הנתונים מסכימים שאין 'אפשרות למכן החלטות ההנהלה, הגישה הכללית היא שיש לשפר החלטות אלה ע"י הספקת יותר אינפורמציה ובמהירות גדולה. ככל שהאינפורמציה תהיה רבה יותר, ההחלטה תהיה טובה יותר. מנסים להשיג תוצאה זו ע"י אחסון כמות אינפורמציה רבה+זכרון המחשב, עדכונה התמידי, שליפתה המהירה לפי דרישת ההנהלה, והאפשרות לקבל בצורה חזותית את התשובה. אולם אין איש שואל את השאלה החשובה: מה מתעתדת ההנהלה לשאול את המחשב? נתונים כספיים ללא ספק אינם זמינים באופן מידי. הרבה חברות אף רואות תקופה בת חודש ימים כתקופה קצרה מדי לצורך דווח כספי.האם ההנהלה רוצה דווח יומיומי על הרווח? הדבר מגוחך כיון שאף אילו היה דווח כזה בנמצא, הרי היה חסר משמעות. למעשה, כל . האינפורמציה המשמשת לתכנון איסטרטגי אינה זמינה על בסיס רגעי אלא הינה אינפורמציה מצטברת שניתן לנתחה רק בתום התקופה. במידה והתקופה קצרה מדי, הא"נפורמציה מאבדת את משמעותה. = ₪ מה,אם כן,אפשר לאחסן בזכרון המחשב כדי שניתן יהיה לשלף משם לפי דרישה? התשובה ברורה, רק אינפורמציה מינהלית שיש טעם לצוברה ולעדכנה בתמידות - אינפורמציה הקשורה לבקרת הביצוע, המסקנה: האינפורמציה העומדת לרשות ההנהלה במערכות מחשבים מתקדמות אלה הלנה כמעט אך ורק אינפורמציה של בקרת הביצוע. האינפורמציה אותה יכול המחשב להמציא לפי דרישה היא מהסוג של רמת מלאי לפי פריטים או נתוני ייצור. מה תעשה ההנהלה הראשית עם נתונים אלה שעה שהם מוקרנים על מסך בחדר הישיבות? תטריד את דרגי הביניים. כיוון שנתונים כאלה הינם חסרי משמתות להנהלה הראשית, הרי שכדי להבינם היא תזדקק לבאורים של דרגי הביניים. אחת השגיאות הנפוצות במערכות דווח היא המצאת נתונים שנועדו במקורס לדרגים נמוכים יותר, להנהלה הראשית. נתונים אלה לא רק שהם חסרי משמעות להנהלה הראשית, אלא שהם גם מסתירים את העובדה שעל ההנהלה להחליט החלטות מסויימות ושנתונים רלבנטיים לצורך קבלת החלטות אלה אינם בנמצא. לפיכך, נראה לי שאם חברה חותרת לקראת יצירת מערכת דווח מסוג כזה יגרום הדבר לבעיות קשות במידה וההנהלי תרצה להשתמש בה. ההנהלה הראשית תוצף באינפורמציה היעולה לשמש רק לביקורת הדרג המבצע. אם ההנהלה הראשית תתחיל לבקר את הביצוע הרי שלמעשה תבצע את הפונקציות המוטלות על הנהלת הביצוע. בסופו של דבר תגיע החברה למצב שבו שתי קבוצות תעסוקנה בבקרת הביצוע ואף אחת לא בתכנון איסטרטגי או בבקרה של ההנהלה. גם אם ההנהלה הראשית לא תעסוק בפיקוח על הביצוע - תביא קבלת אינפורמציה יומית כזאת לבזבוז זמנה. נקיטת שיטה של דווח לפי חריגים לא תיטיב את המצב פרט, אולי לכך שפחות זמן ההנהלה יתבזבז לקריאת אינפורמציה חסרת תועלת. יש לשים לב לעובדה שאין צורך במערכת מחשב מסובכת כדי לגלות שמשהו רציני אינו כשורה במערכת הייצור (וזוהי האינפורמציה הצריכה לעניין את ההנהלה הראשית). = 22 = קיימים נתונים שלגביהם ‏ דרוש ההנהלה הראשית דווח יומיומיץ למשל נתוני מכירות. למי שאינו עוסק בביצוע, כמות האינפורמציה הדרושה מסוג כזה היא קטנה וָאיני רואה כל צורך להיזדקק למחשב כדי להשיגה. הדרך המקובלת היא לסכם, עבור [ההנהלה את י האינפורמציה הנאספת אצל האחראים על הביצוע (אם ההנהלה זקוקה לנתונים הר* שהאחרא לביצוע חייב להיזדקק להם, לכן הם נאספים ממילא עבורו). הסטת השומת הלב טבעי כי מנתח? מערכות ירצו לשפר את האינפורמציה המועברת להנהלה. ‏ כידוע, אפשר לשפר במובנים מסויימים כל מערכת דווח ורבות מהן אף ניתן לשפר באופן דרסטי. מנהלים רבים מקבלים החלטותיהם על סמך עשירית בלבד מכלל האינפורמציה שניתן לספק להם בלי מחשב. הבעיות של מערכות דווח שאינן מכוונות ומותאמות למטרתן לא תפתרנה באמצעות מחשב. שורש הבעיה הוא למשל בשיטות לא נכונות לצבירת היציאות, סטנדרטים לא מתאימים ושיטות הקציב גרועות. תמחיר נכון, תקציב הוצאות, תכנון רווחים ותקצוב ההון אינם זקוקים למחשב (אם כי מחשב יכול לעיתים קרובות להוזיל את הוצאות ביצועם). נסיון למכן את מערכת הדווח להנהלה הראשית הינו דרך רעה לתקיפת הבעיה. התוצאה היחידה מנסיון כזה תתבטא בכך שלא ינסו לנקוט בשיטות טובות יותר. יתר על כן, ריכוז המאמצים למיכון מערכת הדווח להנהלה הראשית, מפנה את תשומת הלב מקיומם של ישומים טובים ומתאימים יותר למחשב. לדעתי, יש לרכז את המאמץ למיכון מערכות דווח בעלות מאפינים של מערכות פיקוח על הייצור ומערכות מסובכות יותר של בקרת הביצוע. "ו מחשב מסוגל לאחסן כמות אינפורמציה גדולה, ל"שלפה" במהירות, לבצע פעולות לוגיות ואריתמטיות במהירות הנמדדת במליוניות של שניה וללא שגיאה. תכונות אלה מאפשרות למחשב לפתור באופן אידיאלי בעיות של בקרת ביצוע. ואמנם בשנים האחרונות פותחו מערכות כאלה בעיקר בתחום הפיקוח על הייצור ועל המלאי. עם זאת, לא יהיה זה נכון להניח שזהו צעד ראשון לקראת מיכון כל מערכת הדוותח להנהלה. פונקציות רמות ההנהלה הגבוהות שונות לחלוטין, מבחינת סוג האינפורמציה הנדרשת לשם ביצוען, מאלה המוטלות על רמות ההנהלה הנמוכות. תהיה זו שגיאה להניח שפונקציות אלה הינן בעצם פונקציות בקרת ביצוע מסובכות. כתוצאה מכך, אין להשתמש כאן בטכניקות היפות למערכות של בקרת ביצוע. מאמץ הפיתוח של מערכות אוטומטיות צריך להיות מופנה לשכלול מערכות הפיקות על הייצור והמלא" ולהגברת השימוש בטכניקות אלה למערכות אחרות בתחום בקרת הביצוע, כמו שווק. אין לבזבז מאמצים ליישם טכניקות אלה לבקרה של ההנהלה ולתכנון איסטרטגי. מצד שני, מרבית החברות יכולות לשפר את מערכות הדווח שלהם, בכל מקרה, גם מבלי להיזדקק למחשב. חשוב שנבין כי מערכת דווח אוטומטית אינה בהכרח טובה ואילו מערכת ידנית אינה בהכרח גרועה. חברות רבות התקינו ציוד משוכלל ביותר לעיבוד נתונים בעוד בחשבונאות ובתקציב שלהן עדיין משחמשים בשיטות שהיו מיושנות כבר לפני 20 שנה. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה למכן את הפונקציות של הדרגים הגבוהים יותר של ההנהלה. דבר זה יצריך שיפור ניכר ביותר הן בציוד והן בשיטות וזה עדיין שדה פעולתו של החוקר. כדאי שההנהלה תדע עובדה זו בבואה לאשר שימוש במחשבים למערכת דווח לדרגים העליוניים של ההנהלה. ₪ ו - 24 - ארגון מערכי אינפורמציה במינהל 22 ה == א == שה == ה ה = >= ששו מאת: ‏ ג; דריידן חברות רבות מתחבטות כיום בבעיות החמורות הנוגעות לניצול היכולת של מחשבים. המחשבים שתפקידם לספק להנהלות את מיטב האינפורמציה, הדרושה להן לחריצת ההחלטות, אינם מופעלים כראוי. יכולתם למזג את שיטות האינפורמציה השונות אינה מנוצלת על הצד היותר טוב. יתרה מזו: יש רושם כי המצב לא זו בלבד שאינו משתפר אלא הולך ומחמיר. הסתכלותי במצב זה במיסשור העסקים הביאה אותי למסקנות הבאות: . בעית הפעולה הארגונית, הדרושה לניהול יעיל של שיטות אינפורמציה, תלך ותחמיר ברוב החברות, ככל שירחיבו את השימוש במחשבים. . המושגים המקובלים כיום בשדה ארגון מערכי אינפורמציה ועיבוד הנתונים הוכחו כבלתי מסוגלים לספק פתרון של ממש. . רק כאשר תתגבש גישה חדשה ושונה לארגון שיטת האחריות של המערכים - יוכלו החברות לעשות את הצעדים הראשונים בניצול היכולת של המחשב הסיפרתי המודרניושל הציוד הקסור בו, המשמש לעיבוד נתונים והעברה. מטרת המאמר הזה היא להתוות גישה לארגון מערכים, שתסייע לחברות להפיק חועלת מהשיכלולים שיבוצעו בעתיד, הן בכלים לעיבוד נתונים והן בשיטות ההפעלה. הכיוון המוטעה כשהוכנסו המחשבים לראשונה לחברות, לפני עשר שנים בקירוב, השתמשו בהם לשם ביצוע אוטומטי של מתי מספר פעולות לא-קשורות. אופייני הדבר שהפעולה הראשונה בה הונהגה אוטומציה היתה של הכנת רשימת המשכורות. אחריה באו פעולות כגון הכנת החשבונות ללקוחות וניהול הפנקס של בעלי המניות. אחרי ששימושים אלה נקלטו יפה יכלה החברה לשקול כצעדים נוספים, את הנהגת האוטומציה במערך-החשבונות הכללי, ואף בניהול חשבונות המצאי. לב זה נתגלה גיבוב-יתר בנתונים המוכנסים, בפעולת העיבוד, ובתוצאות. הוכח כי פיתוח בש ַ מספר מערבי-אינפורמציה עצמאיים ואטומסיים, אינה הדרך הנכונה לניצול כוחו של והחזקת מחשב. 9 - 28 - כאשר נתגלה כי מצב זה נתהווה בהרבה חברות בזמן אחד בערך (לפני 7-5 שנים) נולד מושג חדש שזכה לשימוש רחב. המדובר הוא ב"עיבוד נתונים משולב", בראשי תיבות - ,2 ,9 ,1 ( " הַמגַ88פפַססעע. 580496-0848,מ1 " ) מושג זה סימל את הצורך בשילוב מערכי האינפורמציה האוטומטיים השונים.עד מהרה נדחק המושג 2 לקלקל ידי סיסמה חדשה - "מערכים טוטליים". דו-משמעות ואשליה, במשך ארבע שנים לפחות הופיע המונח "מערכים טוטליים" בעתונות המקצועית הדנה במחשבים ובמערכי אינפורמציה, כשהוא חוזר ונשנה שוב ושוב בצורה מונוטונית. השימוש הנדרש במונח זה, על ידי אנשים רבים מאד המתכוונים לבטא באמצעותו דברים השונים מקצה אל קצה, גרם לו שישתחק לגמרי ויפסיד כל מובן ברור. כדוגמה אביא שתי הגדרות שניתנו לאחרונה בשני ספרים מקצועיים. . רעיון המערכים הטוטליים, שנולד לפני כמה שנים, בא כתגובה לסיבוך המופלג של מערכי- האינפורמציה הנהוגים בחברות. רעיון זה, אם נבטאו בלשסון פשוטה, תובע ממנהליה של חברה לבצע בדיקה יסודית של כל מערכי-האינפורמציה הנהוגים בחברתם, לפני שהם באים להנהיג שינויים יסודיים באחד המערכים". . "המאמץ הניהולי והשקעת הכספים מוגדרים לפעמים כפעולות הדוגלות ב"רעיון המערכים הטוטליים". פירושן של פעולות אלו אינו אלא הכוונת העסק כולו על ידי מחשב, או על ידי קבוצה של מחשבים מתואמים ומשולבים. כלומר, פיקוח אוטומטי, בעזרת מכונות, על אגפי המצאי, קביעת מכסות הייצור, תובלה ימית, פנקסנות, וכל שאר הפעולות שאפשר לצמצמן עד כדי הדגמה במונחים מתמטיים; תוך כדי צימצום הפיקוח האנושי לתפקידים כגון קביעת המטרות הכלליות וטיפול במצבים בלתי צפויים לגמרי, כגון רעידות אדמה ומלחמות". כלומר, המונח "מערכים טוטליים" משמש להגדרת כל מינ" דברים, החל ממיודענו הישן והותיק: "עיבוד נתונים משולב", וגמור בשלב הסופי של ניהול עסקים בדרך של אוטומציה מלאה. הקשיים הנובעים ממונח זה הם משני סוגים: אלה הנובעים מכך שאין לו, כשלעצמו, פירוש מדויק , ואלה הנובעים מן המשמעויות המוטעות המיוחסות לו על ידי רוב אנשי המקצוע. רוב זה מפרש את המונח כמשקף מערך אינפורמציה יחיד בשביל חברה, מערך שיש לראותו כטוטלי, - 26 - ל דעה זוז אם עקרון המערכים הטוטליים גורס מערך אינפורמציה יחיד בשביל חברה, הרי אני חולק ע ַּ , וא חדל לסס5פ<- משני טעמים. ראשית, מערך האינפורמציה הכולל של חברה הוא כה גדול וכל-מקיף, עד שת מומחתיותה לד קלאסיפיקציה קולעת ומועילה. שנית, פיתוח מערך אינפורמציה תובע צורות כה שונות של יתוח מץעוכ- שהמונח "מערכים טוטליים" אינו עשוי להקל על הניהול בגשתו להניח את המסד הארגוני לפ אינפורמציה יעילים. דה זוי אני מדגיש: העקרון של מערך אינפורמציה יחיד מחייב פיקוח מרכזי על פעולת המערכים. נקודה יה זו או היא נקודת התורפה, ובגללה אני משוכנע שרעיון המערכים הטוטליים (בין שהגדרתו תהיה אחרת). את סבורני שנקודת-ראות נכונה יותר שממנה יש לגשת לארגון מערכי האינפורמציה היא זו הקור לפצל את המערכים ואת הפעולות של עיבוד האינפורמציה. ים על הפיצול צריך להיות אופקי ואנכי כאחד. במישור האופקי יש לסווג את הפעולות של המערכים ע לסוג יסוד העבודה הנעשית על ידי כל מערך ומערך. במישור האנכי אפשר לסווג את הפעולות בהתאם האינפורמציה בה מטפל כל מערך. הבה ונבהן את הסיווגים האלה כדי לראות כיצד יוכל הניהול להעזר בהם, כדי לארגן את מערכות האינפורמציה של חברה ואת פעולות עיבוד הנתונים הדרושות לה. סיווג אופקי הפיתוח של מערך אינפורמציה הוא בדרך כלל תהליך רצוף, למן הרגע בו הוא מצטייר בדעתו של המתכנן ועד השעה בה הוא נמצא בפעולה. כל חוליה בפיתוח נוטה להשתלב עם החוליה הבאה. כתוצאה מזה קשה להצביע על נקודת-גבול מדויקת. בה מסתיימת חוליה אחת ומתחילה זו הבאה אחריה. מסיבה זו נחשב הפיתוח של מערך אינפורמציה כמיבצע מאופי הומוגני יחסית. -- נְמיה להגדיר אנשים מסוימים כ"מומחים למערכי אינפורמציה", ולציין אגפים מסוימים ל המסגרת הארגונית כ"מדורי אינפורמציה". על יסוד זה ישנה נטיה לראות את המומחים של המ , ם האמורים כגורם של מומחיות, הפועל בכל שלבי הפיתוח של מערך אינפורמציה, מהשלב והמדריכים ה הראשון ועד האחרו]. 4% שלבי ההתפתחות הפק!,. הארה == סבורני כי הדעה הרואה את הפיתוח של מערכי אינפורמציה כפעולה הומוגנית - בטעות יסודה. דעתי היא כי הקמת מערך אינפורמציה אוטומטי מבוצעת בשלושה שלבים. כל שלב שונה מקודמו, ובכל אחד יש לדון לחוד. אם כי הנקודות בהן מסתיים שלב אחד ומתחיל הבא אחריו חורגות תמיד מגבולן ונכנסות לתחומי הנקודה השכנה. וזה משום שקשה לקבוע את הגבולות המדויקים של כל שלב ושלב. שלושת השלבים הם אלה: שלב ראשון: התפלגות המערכים. פעולה זו באה להגדיר ולציין את כל הצדדים של מערך אינפורמציה, החשובים בשביל המשתמשים בו. התפלגות המערכים מייצגת את ההכרעות הבסיסיות, בקשר לחריצתן בעתיד יצטרך המערך לספק אינפורמציה. בפעולת ההקמה של מערכי אינפורמציה רבים נקבעים בשלב זה האביזרים המטפלים בעיתוי האינפורמציה, היקף האינפורמציה המופקת והיקף הנתונים המוכנסים. למשל: במערך לפיקוח על תקציב נקבעים בשלב זה הממדים של ההצעות התקציביות, הליכי האישורים, ההיקף והעיתוי של הדוחות על ביצוע התקציבים: כל הפעולות האלה טעונות הגדרה וציון בשלב זה, משום חסיבותן לגורמים המשתמסי במערך האינפורמצי, שמדובר בו. שיטה שונה ננקטת כהכנת ההתפלגות במערך אינפורמציה אוטומטי המפקח על המלאי. מערך כזה עלול לא לייצג את ההיקף של הזמנות חידוש-המלאי הנמסרות לספקים. למנהל כלבו אין כל ענין לקבוע מראש את היקף ההזמנות. הוא מוכן להג*ד אמן אחרי היקף כלשהו של הזמנות, ובלבד שיהיה להן יסוד. שלב שני: קביעת התהליכים של עיבוד הנתונים. חלק זה מטפל בפעולות החשובות לעיבוד הנתונים. בשלב זה יש לתכנת מנגנון לעיבוד הנתונים, שיפעיל בצורה נאותה את המערכים שפורטו ותוכנתו בשלב ראשון. שלב שלישי: תכנות. התכנות מתחיל בדרך כלל בשרטוט תרשים הזרימה של המערך ומסתיים כאשר המחשב מפעיל את המערך הלכה למעשה. השלבים השונים של פיתוח מערכי אינפורמציה הם, כמובן, מתואמים זה לזה. בשלב של ההתמקצעות המערכים חייב להביא בחשבון את המיגבלות הטבעיות של פעולת עיבוד הנתונים. השלב של עיבוד הנתונים חייב להתחשב בכושר של ציוד הבא בחשבון, ובמידה מסוימת גם ביכולת של המתכנתים. ./. = ₪4 = ו הנקודה החשובה היא שהאחראי להקמת המדור לעיבוד הנתונים רשאי לצמצם את היקף הנתונים המוזרמי5', אן ורק אם הציוד לעיבוד הנתונים אינו מסוגל למלא אחרי כל הדרישות. מומחה זה אינו נושא בסוס אחריות לגבי סוג האינפורמציה שתוזרם מהאגף שהקים. הוא הדין לגבי המתכנת. האחרון מפתח תכנית יעילה ככל האפשר המספקת את צרכיו המוגדרים של האגף לעיבוד הנתונים. הצימצומים המונהגיס בעבודת המערך צריכים להיות אך ורק כאלה הנובעים מצימצום הפושר של הציוד. קוים אופייניים | בעולם החברות מערבבים לעתים קרובות את שלושת השלבים זה בזה. הסיבה העיקרית לכך היא וו אינפורמציה שונים קיים סדר שונה של שלבים. יש מערכים בהם קיים רק שלב ההתמקצעות (ספציפיקציה:). למשל: מערך לריכוז אינפורמציה אישית על צמרת הניהול, זקוק רק לשלב של התפלגות המערכים, כי שררה עיבוד הנתונים, שבענין זה הוא פחות-חשיבות מעצם טבעו, אפשר לבצעו תוך כדי קביעת חוט ה של המערך. ישנם מערכי אינפורמציה הכולליס רק את השלבים ב' ו-ג". שתי סיבות עיקריות לכך: )1( מערכים רבים בנויים יפה. האישור להתמקצעות שלהם מובטח עוד לפני שזו מוגשת לעיון ההנהלות. הבעיה היחידה היא כיצד לאטמט אותם. )2( מערכים רבים אינם זקוקים כלל לתיכנון הנקבע במדור א". דרכיהם נקבעים על ידי התפקיד המוטל עליהם, כגון הכנת רשימת השכר, או משלוח החשבונות ללקוחות. אלו הם הקוים האופיניים של השלבים. הבה נבדוק אותם אחד אחד. התמקצעות המערכים. הצד האופייני ביותר לגבי התמקצעות המערכים הוא הכלל שעליה להיות מפוצלת לגבי האנשים המפעילים אותה. כלומר היא צריכה להיות בפיקוחם של אלה המשתמשים במערך. מסקנתי זו נובעת מהנימוקים הבאים: מנהל התיפעול נושא באחריות ליעילות מערך האינפורמציה. הוא אינו יכול להעביר אחריות זו לצוות שאינו סר למרותו. האינפורמציה, המקובלות בסקטורים רביס, נוצרים חידושים טכניים המחייבים פעולה בלתי בשיטות ה ל הכנסת שיכלוליס, כדי לקיים את המערך במצב של עידכון טכני. קרוב לודאי שחשיבותו פוסקת של ה בסקטורים האמורים תלך ותגבר. מנהל תיפעול הקופא על שמריו הפך בחברות מסוג זה של ההליך זה לטיפוס שאבד עליו הכלח. 7 - 29 - מנהל התיפעול חייב להנהיג שיטות אינפורמציה חדשות ומשופרות, אחרת - ימסר מקומו למנהל חדש שיעשה זאת. מאידך, אי-אפשר לחייב את המנהל באחריות מלאה לרמה המספיקה של מערך האינפורמציה הנתון תחת ידו, אם תפקיד התיפעול נמטר לצוות שאינו כפוף למרותו של המנהל. אחריות מבוזרת בניהול מערכי אינפורמציה של חברות הוכיחה עצמה כיעילה יותר מאחריות מרוכזת. להדגמה נביא את דבריו של פיליפ ה. תורסטון במחקרו במערכי אינפורמציה המופעלים בשורה של חברות: "נדמה לי כי אסור להרשות למומחה לשלוט בכיפה, וכי החברות ייטיבו לעשות אם יפקידו מידה רחבה יותר של אחריות בידי המנהלים האחראיים על התיפעול". לדעה פחות או יותר דומה הגיע ג'ון ט. גאריטי במחקרו הדן ביעילות של עבודת המחשבים ב-27 חברות. הוא מציין כי הגורמים המבד"לים בין חברות שהפעילו מחשבים ביעילות ובין אלה שלא השיגו תוצאה זו הם אלה: שיתוף הממונים על הפעלת המחשבים בקביעת פרויקטים של עבודת המחשבים, האיוש של הפרויקטים האלה, והאחריות לביצועם. נסיוני שלי מאשר את המסקנות האלה במלואן. התכנון של מערכי אינפורמציה שונים מצריך צורות שונות של כושר וידע. לעתים קרובות קיימת מידה מסוימת של חריגות. למשל: הכושר הדרוש לתכנון תקציב-הוצאות של ייצור תעשייתי הוא שונה לחלוטין מהכושר הדרוש לתכנון מכסות הייצור, במלים אחרות: המשימה של פירוט יתר של הדברים האלה, החשובים לגורמים המשתמשים במערך, משתנית מתפקיד לתפקיד ומחברה לחברה. ‏ יש בכך משום נמוק לטובת הדצנטרליזציה (ביזור). . המתכנן מערך אינפורמציה, הנועד לשרֶת את ההנהלה, חייב להכיר לפני ולפנים את הבעיות של הסקטור הנוגע. כדי להשלים את בקיאותו הייב לפעמים המתכנן לעבוד שעות מרובות למדי ליד המחשבים, שכם אחד עם הפקידים המשתמשים באינפורמציה. למשל: מומחה המתעתד לתכנן מערך אינפורמציה המפקח על תקציב, נדרש בדרך כלל לעבוד זמן מה בפיקוח על התקציב. תפקיד הפוך מוטל על המומחה לתקציבים: עליו לרכוש לעצמו ידיעה מספיקה במחשבים, כדי לקבוע כיצד יוכל לשפר בעזרתם את מערכת הפיקוח על התקציב אולם לימודו זה יהיה קל מאד. - 30 - מערכי אינפורמציה רבים משתמשים באביזרי תיקשורת השונים מאלה של המחשבים. ג"מס ברייט מנה 20 אבזרים כאלה המשמשים בתכנון הייצור ובתפקידי פיקוח. את פירוטו זה הביא ברייט בתזכיר מדעי שהגיש לועידה הבינלאומית שנערכה בשנת 1963 מטעם המכון של מהנדסי התעשיה בארצות הברית. מערכי אינפורמציה שונים נוטים להשתמש באבזרי קומוניקציה שונים. מומחים למערכי אינפורמציה העוסקים בחבר העובדים אינם בקיאים בדרך כלל באבזרי תיקשורת אלה. לעומת זאת הם בקיאים יותר במכונות כגון המחשב, שבהן הונהגה סטנדרטיזציה. אסכם את דברי בהדגשה כי הפעלת ההתפלגות המקצועית של מערכי האינפורמציה יש לבצעה על דוך הביזור (דצנטרליזציה). ההנהלה אינה יכולה למסור תפקיד זה ליחידת כוח האדם. שכן הוכח מהנסיון כי העבודה אינה מתקדמת די הצורך כאשר היא מתנהלת בשיטה זו. יתר על כן: אנשי יחידת כוח האדם חסרים בדרך כלל את הכושר והבקיאות הדרושים להפעלת מערך ההתפלגות המקצועית (ההתמקצעות). הפעלת עיבוד הנתונים. בניגוד להתמקצעות המערכים ישנה אפשרות וקיימת חובה לבצע את עיבוד הנתונים על דרך הצנטרליזציה. מסקנתי זו נשענת על הנמוקים הבאים: (1) מיזוג מערכי האינפורמציה של חברה רצוי מטעמים כלכליים. קטע של אינפורמציה שנקלט ונרשם על כרטיס ניקוב, סרט מגנטי או תקליט - קטק כה אפשר להשתמש בו בכמה וכמה מערכי אינפורמציה שונים. ועוד זאת: פעולות הריכוז, ההשלמה והעיבוד של הנתונים מבוצעות ביתר יעילות בתנאי מערך אינפורמציה משולב אחד. ולבסוף: המיזוג של כל פעולות עיבוד הנתונים, הדרושות לחברה, מתבצע בצורה הטובה ביותר כאשר האחריות לעיבוד הנתונים מוטלת על רשות אחת. (2) הרבה חברות צועדות לקראה הקמת מאגר נתונים כללי אחד. (בחברות גדולות, בהן בוצעה הצנטרליזציה, התהליך הוא לקראת הקמת מאגר נתונים של כל אגף). במאגר זה תרוכז כל האינפורמציה בה ישתמשו במערכים הממוכנים השונים. דרך זו, לא זו בלבד שהיא מקטינה את ההוצאות המושקעות במ*יזוג מערכי האינפורמציה אלא שהיא מעמידה לרשות הניהול אינפורמציה אשר אין אפשרות להשיגה בלעדי מאגר נתונים כולל. 7 ו" 7( | ו | ו יוו = 91 > (3) פיתוח המערכים לעיבוד נתונים מצריך בראש וראשונה ידיעה בציוד ובשיטות לעיבוד נתונים. משום כך תבוצע מלאכה זו על הצד היותר טוב אם תמסר לידי מומחים בעניני כוח אדםפ כאשר הקמת מערך אינפורמציה אוטומט"* מגיעה לשלב של עיבוד הנתונים, מתברר כי בשלב זה קיים דמיון רב בין המערכים השונים. זו הסיבה שבגללה נודע לפיתוח של עיבוד הנתונים אופי של פעולה הומוגנית, שאין בה הבדלים חשובים כאשר היא מבוצעת במערך זה או אחר מבין שורת מערכ* האינפורמציה השונים, המקובלים בחברות. (4) מתקבל על הדעת שההנהלה תטיל על יחידה של כוח אדם את האחריות להפעלת מערך האינפורמציה - אולם רק אחרי שבמערף זה בוצע שלב ההתפלגות (ההתמקצעות). בסיכום אדגיש כי לדעתי עבודת ההפעלה של מערך חדש לעיבוד נתונים יש לנהלה בדרך של ביזור (צנטרליזציה) מטעמים אלה: דרך זו מאפשרת קימוצים בהוצאות המושקעות במיזוג מערכי האינפורמציה; דרך זו היא הנוחה ביותר לתיפעול על ידי מומחי כוח אדם; הפעלה זו היא מסוג העבודות שמנהלי התיפעול יכולים להטילן על אחת היחידות של מדור כוח האדם. תיכנות. מסתבר כי מבין שלושת השלבים שלב התיכנות הוא הנוח ביותר לביזור מסעמים אלה: (1) הביזור מאפשר לבצע את התיכנות בהוצאה הנמוכה בלותר. (2) כתיבת תכנית הנועדת לחברה מצריכה בקלאות מיוחדת בציוד ובסימני לשונות התיכנות. הכושר הדרוש לתיכנות המערכים השונים היא למעשה אותו. (3) את ביצוע התיכנות על ההנהלה למסור לגזרם זה או אחר, ואין הבדל אם גורס זה יהיה יחידה של כוח אדם או מדור האחראי במישרין בפני המנהל. סיווג אנכל סבורני כי בחברה טיפוסית קיימים שלושה מערכ* אינפורמציה ראשיים, ונוסף להם מספר שונה ולא-מוגדר של מערכים מישניים. מערך ראשי משפיע על המבנה הכללי של החברה, ואילו מערך מישני מוגבל לחלק מצומצם של המסגרת. תחללה נסקור את המערכים הראשיים, ./. אינפורמציה פיננסית כל חברה מציידת במערך-אינפורמציה פיננסי מסוג זה או אחר. הבסיס של מערך זה הוא זרס הכספים העובר בצינורות החברה. חלק חשוב מפעולת המערך הפיננסי מוקדש לאינפורמציה פנימית והיסטורית. יחד עם זאת הוא מספק השלכות הנוגעות לעתיד, לצורך עיבוד תקציבים, וביצוע אנליזות של השקעות יסוד. המערן הפיננסי מפעיל לפעמים כמויות עצומות של נתונים. במלאכתו זו הוא עשוי להפיק תועלת דבה מאוד ממחשבים ומכשירים קשורים לעיבוד נתונים. אך יש לציין כי עיקר תפקידו של המחשב הוא הוזלת ההוצאות לעיבוד נתונ"ם. הנתונ*ם המסופקים על יד" מחשב והנתונים המסופקים על ידי מכשירים אחרים איכותם היא בדרך כלל ללא הבדל ניכר. תפקידו העיקרי של מערך פיננסי הוא לסייע בידי ההנהלה לקיים את שליטתה. המהירות שבה מסופקים הנתונים (מהירות המתבטאת ברגעים ואפילו בימים) אין לה בדרך כלל חשיבות רבה. אם נקבע תאריך סופי לביצוע עבודה זו או אחרת של המערך, הרי חובה לכבדו. אולם תאריכים סופיים לגבי מערך פיננסי אינם כאלה המחייבים הערכת אינפורמציה ברגע שבו היא מצויה. למשל: אם נקבע תאריך לתשלום יש לכבדו, אולם בקביעת התאריך אפשר לנהוג בגמישות רבה. אין הכרח שהזכאים יקבלו את המגיע להם מייד אחרי השלמת עבודתם. קרוב לודאי שהמערך הפיננסי הוא החשוב ביותר מכל מערכי האינפורמציה הפועלים בחברה. מערך זה הוא בדרך כלל הקדום והמשוכלל ביותר. בחברות נשתרש הנוהג למנות את מבקר החברה לאחראי על פעולת המערך הפיננסי. אולם האחריות לרמה של המערך עצמו מוטלת על הנהלת החברה. פקידים בכירים עוקבים אחר? עבודת המבקר כאחראי להפעלת המערך הפיננסי, ואם אינה משביעת רצון נמסר התפקיד לאחר. נתונים על סגל העובדים מערך האינפורמציה על העובדים מטפל בידיעות הנוגעות לעובדי החברה. ספק אם ישנה חברה שאינה מנהלת רישומים על עובדיה. בחברות הקטנות רישומים אלה הם לפעמיפם מקוטעים מדי: בחברות הגדולות עשויים הרישומים להיות מפורטים מאוד. במקרים מסוימים נשמרת אינפורמציה זו בארונות נעולים, שהגישה אליהם מותרת למעטים. 6% = 33 = מערך אינפורמציה על העובדים משמש להנהלה לכמה וכמה מטרות. הוא מהווה דרך שיטח' לריכוז אינפורמציה, שניתן להסתייע בה בקבלת החלטות על העלאה בדרגה בכל שלבי סו העובדים. המערך מספר אינפורמציה על כשרונות, הבאים בחשבון למילוי תפקידים מסויימים. מערך אינפורמציה ראוי לשמו על עובדים מונע מחברה תקלות כגון פיטורי עובדים באחד ממפעליה בד בבד עם שכירת עובדים מאותו סוג במפעל אחר השייך לה. הנתונים בהם מטפל מערך אינפורמציה על חבר העובדים עוסקים אך ורק באנשים. חלקה המכריע של אינפורמציה זו היא פנימי והיסטורי, אם כי מקצת ממנה נשאבת מבחוץ. גנ במערך העובדים, כמו במערך הפיננסי, אין חשיבות גורלית למהירות הנמדדת ברגעים ובשעות: הפעולות במערך העובדים מבוצעות על ידי מחשבים ומכשירים קשורים. המלאכה העיקריה הנעשית על ידי ציוד זה היא אגירת אינפורמציה ונתינתה. גודל החברה והיקף הפרסיס הנאגרים על כל עובד קובעים את טיב הציוד הכדאי. שיקול זה קובע אם החברה יכולה להסתפק בציוד של כרטיס-ניקוב או דרוש לה מחשב. מחשבים מייעלים את פעולת האגירה והמסירה של אינפורמציה, אולם סבורני כי אין ביכלתם לשפר במידה של ממש את איכות האינפורמציה. האחריות למערכות האינפורמציה על העובדים נמסרת בדרך כלל לממונה על היתסים בין ההנהלה ובין העובדים. אולם למהימנות של המערכת, אחראית ההנהלה. האינפו ר יםמי מערך האינפורמציה הלוגיסטית מטפל בזרימת הגלמים והסחורות בצינורות הארגון. הו: משקף את ההזמנות, הייצור וההפצה, בדומה לשני המערכים הקודמים - המערך הפיננסי ומערך העובדים - עוסק, גם המערך הלוגיסטי בראש וראשונה ברישומים מאופי פנימי והיסטורי. אולם בניגוד להם הוא משקף בעיקר את הענינים השייכים לבקרת תיפלול, ולא לבקרת ניהול. המערך הלוגיסטי משקף פעולות כגון פיקוח על המצאי, תכנון , ובקרת הייצור, עיתוי ועניני תובלה. 4 = 3%4 = במערך זה, שבו נודעת לעיתוי חשיבות מרחלקת לכת, נעברות ונעבדות כמולות עצומות של נתונים כתוצאה מזה נפתח במערך הלוגיסט* השדה הרחב ביותר לשימוש במכשלרי התיקשורת החדשים. המדובר הוא בקיקר במחשב ובמכשירים הקשורים בו המשמשים לעיבוד נתונים והעברה. יש אפשרות להפעיל בחברה אחת כמה מערכים לוגיסטיים נפרדים. מפעל המייצר מוצרים שונים במיתקנים שונים יכול לפתח שורה של מערכים לוגיסטיים, הנהנים ממידה זו או אחרת של עצמאות והפרדה: בחברה טיפוסית קיימת שיטה בדוקה ומחוכמת בענין קביעת האחראיפ : להפעלת המערך הפיננסי ומערך העובדים. שונה לחלוטין הוא המצב בענין קביעת האחראי להפעלת המערך הלוגיסטי. אחת הסיבות לשוני נעוצה בזה שהמערך הלוגיסטי שייך להשגחה על התיפעול, ולא למישור התפקידים של ההנהלה הראשית, אל?ו שייכים המערך הפיננסי ומערך העובדים. ביצוע מכסות הייצור הוא עיקר הדאגה של ההנהלה הראשית (הפיגור בביצוע משתקף באינפורמציה הפיננסית). סיבה שניה לחוסר הבהירות בענין קביעת האחראי להפעלת המערך הלוגיסטי נעוצה בזה שלעתים קרובות אין מטילים את האחריות לתיאום המערך הלוגיסטי על ראש מחלקה מסוים אחד. התוצאה היא שברוב החברות סובל המערך הלוגיסטי מחוסר תאום ופיתוחו הוא רחוק מהמדרגה האופטימלית. יתרה מזו: התכונה בקשר למערכים הטוטליים התחילה אחרי שנתגלו הקשיים בסקטור של המערכים הלוגיסטיים. המעלין בקפדנות בתיאור של מערך טוטלי מיפוסי יגלה כי תפקידו הוא כמעט אך ורק זה של מערך לוגיסטי. מערכים אמרים כו == מערכי האינפורמציה - הפיננסי, של העובדים והלוגיסטי - יש להם כמה תכונות אופייניות משותפות. ספון אם ישנה חברה ששלושת המערכים האלה אינם מצויים בה. אין צד בעסק שמערכים אלה אינם משפיעים עליו. בצינורותיהם עוברות כמויות עצומות של נתונים, ועִיקֶר טיפולם הוא בנתונים פנימיים והיסטוריים. ו = 34% = מה בענין מערכי אינפורמציה אחרים? כמה מהם אפשר למזג, במידה זו או אחרת, עם שלושת המערכים הראשיים, שתוארו קודם. אחרים מהם יכולים להיות נפרדים לגמרי: בשורות הבאות אתאר בקצרה מערכים מעטים מבין אלה הנמנים על הסוג הזה. אינפורמציה על השיווק. מערך האינפורמציה על השיווק נמנה בהרבה חברות על מערכי האינפורמציה החשובים ביותר. אופיו של מערך זה משתנה מאוד מחברה לחברה. יש מערכים המרכזים שפע של נתונים בסוגיות כגון פעולות תחרות, קווי-אופי של לקוחות, והשגי פרסום. מערכים אחרים משקפים רק את רישומי המכירות. התיפעול של מערך השיווק מבוצע כרגיל כל כולו במסגרת מדור השיווק של החברה, ובדרך כלל אין תיפעול זה יוצר בעיות בענין התיאום בינו ובין מערכים אחרים. מחקר ופיתוח. בחברות רבות קיימים מערכים לחילופי אינפורמציה בענין ממצאי המחקר. יש חברות המקיימות מערכים שתפקידם לבחון ולרכז אינפורמציה על מחקרים רלבנטיים. תכנון אסטרטגי. שלושת המערכים, שצלינתי אותם כראשיים, מטפלים בעיקר בנתונים היסטוריים מאופי פנימי, שני המערכים המשניים, שתיארתי אותם לאחרונה, עוסקים בעיקר בנתונים הסיטוריים מאופי חיצוני. המערך לתכנון אסטרטגי עוסק בתחום אחר: בהשלכות במישור העתיד. הרבה חברות הקימו מערכים פורמליים העוסקים בתכנון ארוך-טווח. מערך של תכנון אסטרטג" משתמש באינפורמציה שפותחה בשביל מערכים אחרים, אולם שימושו באינפורמציה זו הוא שונה. היא מהווה בשבילן בסיס שלליו הוא משעין את השלכות-העתיד שלו. חלק ניכר מהתכנון האסטרטגי נושא אופי סוד'י מטעם זה נוהגות החברות להפקיד מלאכה זו בידי יחידה המופרדת מבחינה ארגונית משק" המ1גצדצאם, האופמורמציה הפרכמס השערת. מאחר* שבקה מנקרל*ם; , ים, מקור רב ערך של אינפורמציה חסובה הן ההתרשמויות טל התרשמויות של מינהלא עם אנשים מבחוץ ומשיחו ואספות. .ם ממגעיס ת ודיונים במועדונים מינהלאים בכיר ./. - 36 - ממקורות אלה מצטרף מערך (אם אמנם יש הצדקה להגדרה זו במקרה זה) העוסק באינפורמציה שאינה מתבססת על מסמכים: האמת היא שאינפורמציה שבעל פה זו חשובה למספר חברות יותר מהדו"חות הכספיים החדשיים! תכנית ארגון מוצעת ארשה לעצמי להציע מבנה אורגני המבוסס על הסיווג האופקי והאנכ", שהובא במאמר זה. המבנה מודגם בצורה דיאגראמטית בדגם מס" 1.: קוי היסוד של המבנה הם אלה: 1 3 .4 .5 פונקציית התמקצעות המערכים (השלב הקאשון) מאורגנת בהתאם לסוג עליו נמנה המערך. נשיאת האחריות להתמקצעות המערכים הינה על דרך הביזור, והיא מוטלת על המנהלים, אשר המחלקות שלהם משתמשות בנתונים. הפונקציות של עיבוד הנתונים היא רכזנית עד למדרגה המאפשרת לה לשאת באחריות לביצוע. עיבוד הנתונים בכל המערכים אשר להם מאגר משותף של עפבודות, מספרים ונתונים אחרים.: במערכי אינפורמציה שאינם משתמשים במאגר הנתונים נהוג בדרך כלל פיקותח עצמאי על פעולת עיבוד הנתונים המבוצעת בהם (ראה את צד ימין של דגם 1). התיכנות (שלב שלישי) מבוצע על דרך הריכוז, מטעמים שכבר הובאו במאמר זה. שינויים בניהול כאשר יבוצעו בחברה טיפוסית שינויים, שמטרתם לקרב את המבנה שלה למבנה המוצע בזה, יתברר כי השפעת השינויים אינה כה גדולה, כפי שאנו עשויים לתאר לעצמנו במבט ראשון, אחת הסיבות לכך נעוצה בזה שרוב החברות הקימו את המערך הפיננסי ואת מערך העובדים שלהן בהתאם לדפוס, הדומה מאוד למוצע בזה.בחברה שבה קיים מצב כזה דרושים רק ארבעה שינויים בסיסיים: ,2 +1 .3 .4 - 37 - יש להקים יחידה (קרוב לודאי שבראשה יעמוד סגן המנהל של אגף הייצור) שמתפקידה לפתח ולהפעיל את המערך הלוגיסטי. יחידה זו תבצע במערך הלוגיסטי את התפקיד המתבצע במערך הפיננסי על ידי המדור של המבקר. הקמת יחידה כזאת הוא השינוי הגדול ביותר אשר רוב החברות יצטרכו לבצעו כדי לחאם את המיבנה של מערכי האינפורמציה שלהן למבנה המוצע בזה. יש להדגיש שוב כי סקטור המערכים הלוגיסטיים היה זה אשר בו נתעוררו רוב הבעיות בקשר לניצול היעיל של המחשבים. בעיות אלה לא ייפתרו לעולם כל עוד לא תוקם המסגרת הארגונית היעילה, שנועדה להתגבר עליהן. יש להקים מחיצה ארגונית בין המשימה של עיבוד הנתונים ובין המשימה של המבקר. אין צורך לשחרר את עיבוד הנתונים ממרותו של המבקר. החשוב הוא שלפעולה זו יינתן מעמד של מדור שרותי נפרד. המגיש שירותיו לכל מערכי האינפורמציה המשתמשים 8 במאגר הנתונים. יש להקים מחיצה ארגונית בין משימת התמקצעות המערכים ובין משימת עיבוד הנתונים. למשל: אנשי יחידת המחקר התפעולי המועסקים במדור עיבוד הנתונים מן הראוי לצרפם לחטיבת ההתמקצעות של המערך הלוגיסטי. על ההנהלה להקים יחידה מרכזית לעיבוד נתונים שמפקידה לפתח ולהחזיק מאגר נתונים. ס י כ ו ם כיום נוהגות חברות רבות לערבב יחידיו את המשימות של עיבוד הנתונים ואת המשימה של עיצוב מערכים המספקים אינפורמציה לוגיסטית. אחד הסימנים של מצב זה הוא מערך לפיקות על המצאי שפותח על ידי יחידה לעיבוד הנתונים הכפופה, למשל, למבקר המפעל. בטוחני, כי מצב זה הוא שהוליד את הבעיות החמורות הנוגעות לניצולו היעיל של המחשב. יש צורך בתיאום בין המומחים הממונים על הקמת השלבים השונים של מערך אינפורמציה, ובין מומחים האחראיים לפיתוח של שלבים שונים במערכי אינפורמציה מטיפוסים שונים. אסור להפריז בתיאום עד כדי מדרגה שבה נעמסות על יחידה אחת, המטפלת בכל מערכי האינפורמציה, פעולות שאינן ענין אחד וסוגי אחריות שאינם שייכים למישור אחד. = 38 = המשימה של עיבוד הנתונים עשויה למזג בהצלחה מתקבלת על הדעת את פעולת עיבוד הנתונים של מערכים שונים המשתמשים במאגר נתונים כלל* אחד. אולם הצלחה זו תושג רק בתנאי תאום קפדני עם המומחים האחראיים לקביעת תכניות העתיד של משימות התמקצעות המערכים. אולם גם במקרה זה אין להפריז עד כדי שילוב שני סוגים של פעולות שונות. תכנית הארגון המוצעת אינה פוסלת את גישת "הצוות" לגבי פיתוח המערכים. האמת היא כי גישה זו היא לברכה בעל ענין וענין, ובמיוחד כאשר חברה עומדת לבצע פעולה גדולה בקשר להקמת מערכים חדשים. הנקודה החשובה בענין זה היא שצוות המפתח התמקצעות של מערכים אסור להעמידו תחת המרות של מנהלי התיפעול. תכנית הארגון המוצעת אינה באה גם לפסול את השתוף של מומחים לכוח אדם. אולם עליהם לפעול כיועצים, וכאשר הם עובדים במישרין בפרוייקט של התמקצעות מערכים עליהם למסור דין וחשבון למנהל של המחלקה התיפעולית אשר המערך יעמוד לשירותה. במצב החדש שיתהווה אחרי הנהגת השינויים לא יהיה מאגר הנתונים כלל וכלל "מערך טוטלי". במצב זה תרוכז במאגר הנתונים האינפורמציה המשותפת למערכים הקשורים עם המאגר. ריכוזה יבוצע בזול והשמירה עליה תהיה צנטרליסטית. אופיה של האינפורמציה יהיה בראש וראשונה היסטורי ופנימי. ההנהלה זקוקה לאוצרות אינפורמציה הגדולים בהרבה מאלה המרוכזים במאגר הכללית. האמת היא שככל שמנהל שייך לדרגי-הנהלה גבוהים יותר, כן הוא נזקק יותר לאינפורמציה חיצונית ולאינפורמציה במתכונת של השלכות, אשר - קרוב לודאס - אינה נאספת במאגר הנתונים. יש רושם שקיים שגעון לרכז כמה שאפשר יותר נתונים בארונות נעולים שהגישה אליהם מותרת למעטים. דרך זו מתקבלת על הדעת, אם היא זולה יותר, או אם שמירת האינפורמציה היא כה חיונית עד שהיא מצדיקה את ההוצאה הנוספת. אולם נדמה לי כי חלק ניכר מהאינפורמציה אינו רב השיבות, ואף אינו כזה שיש להבטיח את המצאתו ברגע שיידרש. סבורני כי הניהול צריך לבלום את השימוש הבלתי-מרוסן בציוד-אחסנה נעול, שהגישה אליו מותרת למעטים. ואם יירכש ציוד כזה הרי רק אחרי שההנהלה נוכחה לדעת כי ההוצאה הנוספת תעלה בקנה אחד עם התועלת הנוספת: = 3% - סיכויי ההתקדמות לעולם לא נזכה למערך ממוזג לעיבוד הנתונים, שמיזוקו הוא כליל השלמות, אך הצורך להעמיד לרשות הניהול האינפורמציה מספיקה הוא צורך חיוני. המסקנה היא שאסור לדחות הקמת מערך אינפורמציה אך ורק מסיבה זו שאינו עולה די הצורך בקנה אחד עם התכנית להקמת המערך הממוזג. באחד הימים לעתיד לבוא עשוי להתגשם החלום: כל האינפורמציה הדרושה להנהלה של חברה תרוכז במקום אחד, בארונות נעולים; אינפורמציה זו תעודכן בלי הרף; כל אינפורמציה הדרושה להנהלה חומצא לה מיד, ברגע שתדרש; הפיקוח על כל מערכי האינפורמציה יימצא בידי יחידה של מומחים מעולים. עד כאן החלום. אולם סבורני כי כיום אין תקוה שחלום זה יתגשם. כיום הוא אינו בר-הגשמה, ואף אינו רצוי. כי אנו חסרים את הציוד ואת שיטות העבודה הדרושים כדי להלבישו עור ועצמות. גדולה מזו: אפילו ניתן להקים מערכים טוטליים כאלה הרי בחברה טיפוסית, בימינו, חסרים העובדים שיכולתם מתקרבת במידה כלשהי לרמה הדרושה כדי לפתחם. האמת היא שרוב החברות מתקשות להשיג עובדים, המסוגלים לבצע תפקידים הקלים בהרבה מאלה הכרוכים בתכנית הארגונית שהובאה במאמר זה. אסור לנו לוותר היום על היתרונות הממשיים הנובעים משימוש מעשי במחשב ולהקריבם לטובת ההזיה הקריה "מערכים טוטליים". ביתרונות אלה נוכל לזכות רק אם נארגן את העובדיס באופן ריאליסטי, נשהמש במשאבים שבעין, ונספק את הצרכים המובנים לנו- א. ג. ד. המעבר לעבוד נתונים אוטומטי שריה שרה שרה = רהה דרה רד שה שכר חקר ישימות ג' באומס השפעת המחשב - צורת שעון תול - ג.ב. גירדל למבנה ארגוני. הקונפליקט בין המחשב לבין הארגון מ, להב ניצול המחשב האלקטרוני בפעולות עיסקות ג.ט, גריטי ה 7--1- 0 יוו ₪ פוה פווה ור מאת: ‏ ג. באומס מספר הנחיות לחקר מערכות חברות בעלות נסיון בביצוע חקרי מערכות הקשורים בחקרי ישימות של עיבוד נתונים אלקטרוני, מעלות את ההצעות דלקמן: - ערוך חקר יסודי, בסיועם של אנשים מקצועיים מתאימים, המקבלים את גיבוייה של ההנהלה, ואשר יש ביכולתם לבצע עבודה טובה. - רכז את תשומת הלב "על פני" כל הבעיה כולה, חשוב על הכלל בטרם תדון בפרסים. - הקדש תשומת לב רבה לדרישות המערכת המוצעת, אך אל תעמיק יתר על מידת ההכרתח במערכות ובנהלים הקיימים. - השלם תיכון מערכות בטרם תתן לבך על הציוד שתשתמש בו. - אל תפנה לתיכנון מפורט בטרם תגיע להחלטה בדבר הציוד שתזמין. - דאג שתהיה לך קבוצה מבצעית מאומנת, המוכנה להתחיל בעבודת מערכות מפורטת, כאשר תגיע לידי החלטה בעניין, הדגם את תוצרת הציוד אותו אתה מבקש להזמין. תכנון חקרי מערכות יש נקודה בחקרי מערכות עיבוד נתונים קיימות, בה הולכת הבדאיות ומצטמצמת. יש לשקול זאת היטב בבואך להחליט על שימוש בציוד אלקטרוני. מקומה של נקודה זו תלוי בגורמים רבים, כגון: גודל החברה, יעילות המערכות הקיימות ודרכי בחינתם של יישומי המחשב: ישנן שתי גישות לחקר מערכות עיבוד הנתונים הקיימות מכבר: 1 לבצע הערכה כללית, שטחית. 2. לערוך חקרים טפו:טים של כל אותן המערכות הבאות בחשבון בהנהגת האוטומציה. הערכות כלליות של מערכות קיימות יחסית, מעטות הן החברות העורכות חקרים שטחיים בלבד של מערכות קיימות, לקראת הזמנת מחשב. בדרך כלל מתרצות הן דרך פעולה זו בסיבות הבאות: 1 .2 .3 .4 .5 .6 ברור הוא כי הצבתו של מחשב היא מעשית, בגלל סוג הנתונים ו"נפחם", שהחברה נזקקת לעבדם לצורך פעולותיה. כיוון שבחברה ישנה מחלקה המעיינת במערכות ובנהלים באופן שוטף, הרי שהנתונים לגבי השיטות הם מעודכנים ומדוייקים: חקר מפורט של מערכות קיימות היה נמשך זמן רב והיה גוזל כוח-אדם רב יותר מזה העומד לרשות החברה. נכון הוא שחקר מפורט וארוך של מערכות קיימות היה מסייע במניעת טעויות, אך היה גם מעכב את התחלת ההפעלה המעשית של המחשב. בחברה ההולכת וגדלה ופעולותיה הולכות ומסתבכות, כל עיכוב מקשה על ההסבה למחשב. כיוון שדרישות החברה לגבי מערכות, נהלים וידיעות, משתנות ללא הרף, הרי שכל חקר מערכות מפורט שייערך לקראת הצבת המחשב, יהיה מיושן עוד בטרם הוחל השימוש בו. כיוון שהמדובר הוא במהשב קטן או בינוני, והמעבר לא ישפיע הרבה על מערכות היסוד, הרי שחקר מערכות מפורט הוא מיותר. אולם, ישנן חברות שנתקלו בבעיות כאשך החליטו על הצבת מחשבים לאחר הערכה שטחית בלבד של המערכות והנהלים הקיימים. להלן מספר בעיות שהללו מסרו עליהן: 21 .2 3 הוכח שהציוד שנבחר אינו מתאים לצרכי העבודה, אם בשל יכולת קיבול שאינה מספקת ואם משום שבחקר המערכות החפוז לא נלקחה בחשבון הגישה הקלה לידיעות השמורות במחשב עצמו או על פני הסרטים. הציוד שנבחר היה גדול ויקר מדי, לדידה של החברה, משום שזו לא העריכה אל-נכון את צרכיה בעיבוד נתונים. היישומים שנבהרו לא היו מן הטובים ביותר, אולם החברה, לאחר שכבר התחייבה לכך, ' היחה חייבת להמסיך בייסומי מחשב אלה משום שהחזרה למערכות הקודמות היא יקרה , 0 מאד:% ./. 4. שימושים נושאי-רווח של ציוד המחשב התעכבו לעתים אף שנה-שנתיים, לאחר שנתברר כי המערכות והנהלים היסודיים היו רופפים ולא התאימו לעיבוד הנתונים האלקטרוני. זאת ועוד, הציוד שנשכר או נרכש לא נוצל לאחר הרצות הבדיקה, ואילו מערכות החברה ונהליה מותאמים היו זה מכבר לציוד לא אלקטרוני. בעד ונגד חקר"ם מפורטים היתרונות והמגרעות של חקרים מפורטים במערכות ונהלים קיימים, הם בדרך כלל היפוכם של אלה שצויינו לגבי ההערכות הכלליות. ישנן שלוש גישות יסוד לחקרים מפורטים: 1 לנתח משימות עיבוד נתונים הנראות כמתאימות ביותר ל"טיפול אלקטרוני". 2. לבחון את כל מערכות עיבוד הנתונים של חלק אחד של החברה. 3 לבחון את כל מבצעי עיבוד הנתונים של החברה. חקר של יישומים מבטיחים הגישה הנפוצה ביותר היא, לערוך חקרים במשלמות עיבוד הנתונים הנראות כמצדיקות ביותר רכישת ציוד אלקטרוני או שכירתו. כך מוחש, בדרך כלל, המעבר לציוד אלקטרוני. אולם, מחקרים מעין אלה, בהיקף כל-חברתי, מובילים למטרות ארוכות-טווח במקום למטרות מיידיות. בין השאר צויינו גם הסיבות שלהלן, בזכות עריכת חקרים מפורטים של פעולות נבחרות בלבד: כך מתאפשר ניתוח יסודי יותר של נהלי עיבוד הנתונים שנבחרו, נהסך כוח-אדם ואילו זה המופקד על הנהלים והמערכות יהיה. המוכשר ביותר. מאידך, יש המאמינים, כי החברות העורכות חקרים במשימה אחת של עיבוד נתונים אן במספר מועט מהן בלבד, אינן אלא שוגות. הם מאמינים כי ערכו העיקרי של ציוד אלקטרוני מודרני טמון בכך שהוא מאפשר את שילובו של עיבוד הנתונים עם ניהול החשבונות. בדרך כלל יוקדש בחקרי מערכות מוגבלים שיקול מועט בלבד לאפשרויות אלו. אולם, היקפם וסיבוכם של משימות עיבוד נתונים רבי הממדים, המצדיקים לפעמים את החלפת הציוד הקונבנציונלי בציוד אלקטרוני, אף מבלי שינבעו מכך חסכונות נוספים.: 27% = החברות בעלות הנסיון מזהירות, שתקרל משימות עיבוד נתונים נבחרות הם בבחינת מגרעת, שעה שמגמתה ארוכת-הטווח של החברה היא לשלב את מערכות עיבוד הנתונים השונות שלה. אותן חברות שהתחילו בעיבוד נתונים אלקטרוני רק לגבי יישומים ספציפיים מועטים, הרי שבבואן כיום לשלב ולגבש את כל היישומים כולם, נתקלות הן בבעיות כדלהלן: העובדים המיומנים בביצוץ שילוב עיבוד הנתונים, מועסקים כבר בבעיות מוגבלות-היקף ואינם פנויים עוד לתת ידם לעריכת התכנית הכוללת. סוג הציוד האלקסרוני שכבר הותקן בחברה, איננו מתאים לשילוב עיבוד הנתונים, והשינויים הדרושים הינם יקרים כל כך עד שאין החברה יכולה להמשיך בתכניות השילוב. היתרון הפסיכולוגי של המעבר לעיבוד אלקטרוני חלף או נחלש ועובדי המפתתח איבדו את ההתלהבות הדרושה כדי לבצע את שילובם וגיבושם הכוללים של מערכות עיבוד הנתונים. חסרה הכוונה לעובדים המשובצים בעבודת השילוב, משום שהחברה טרם עיבדה תכנית הכוללת לשילובו וגיבושסו של עיבוד הנתונים. חקר בחלק אחד גישה שניה לחקר מפורט של מערכות קיימות, אומרת, שיש להתרכז בכל צורכי עיבוד הנתונים של יחידה אחת בחברה, כגון: המשרד הראשי, מדור או אפילו מפעל מסויים. לחקר כזה יש יתרונות מוצהרים, שהם: שילובו וגיבושו של ניהול הרשימות באותה יחידת החברה, יבוצע לאחר מכן ביתר קלות. % חקר מפורט כזה גוזל זמן מועט יותר מחקר כל מערכָות החברה, ועם זאת ייתכן שישמש בסים להערכת האפשרויות לעיבוד נתונים אלקטרוני של כל החברה כולה. לעַתִים קרובות, מהוות המערכות של יחידה אחת שבחברה שלמות בפני עצמן, ונדרש אך תיאום מועט ביותר עם יחידות אחרות. לכן, יהיה מספר ראשי המחלקות שיש לְשבְנְעַם לגבי תכנית המחשב המוצעת - קטן ביותר. אולם, בכך ישנן גם מגרעות. למשל, ייתכן שיישומי העיבוד האלקטרוני הכדאיים ביותר, יימצאו דווקא במחלקה אחרת מזו שמערכותיה נבחרו לחקר המפורט. ייתכן גם שהחקר בחלק אחד של החברה עלול לסכן את הסיכויים לשילוב מערכות בכל המחלקות האחרות בחברה, משום שהמערכת החדשה, לכשתפעל, עלולה שלא לענות על דרישות של אותן יחידות. ולבסוף, כשלון המבצע ביחידה אחת, כתוצאה מיישום לא-מתאים, יכול להניא יחידות אחרות מלנסות ולהשתמש במחשב. חקרי מערכות מקיפים מעטות הן החברות הנוטלות על עצמן חקר מערכות מקיף, לפני שהן מתקשרות בדבר הצבת מחשב, אם כי רבים הם המאמינים שחקר מסוג זה הינו רצוי אילו אך היה מעשי. חקר מקיף מגלה כפילויות בעיבוד הנתונים ובניהול הרשימות וחושף פעולות עיבוד נתונים שאין בהן צורך. הוא מגרה את המחשבה לגבי כל צורות השימוש האפשריות של הנתונים הנרשמים או המעובדים בתוככי החברה. חקר מערכות מקיף מסייע להנהלה לבדוק מחדש את הצורך שלה במידע ולעמוד על אפשרות הסימוש במידע שלא עמד קודם לכן לרשותה. הוא אף מגדיל את הסיכויים לבחירת הציוד האלקטרוני הנכון ומקדם את עריכתה של . תכנית מסודרת של עיבוד הנתונים האלקטרוני לטווח ארוך. אולם, בחברות רבות, חקר מערכות אינו מקיף, משום שהמשימה היא כבדה ודורשת זמן רב מדי וכוח-אדם מרובה. נוסף על כך, המידע שהיה מתקבל היה מתיישן עוד בטרם יסתיים החקר. ועוד, "ענקיותה" של המשימה היתה מקשה על האפשרות להגיע להמלצות ספציפיות באשר לשימוש במחשב. אף-על-פי-כן, אותן חברות מעטות שערכו חקרים מסוג זה, מאמינות שיבואו בחשבון ארוך על גמולן, וכך גיעו לנצילות האפשרית הטובה ביותר של המחשב האלקטרוני. פיתוח מערכות לעיבוד נתונים אלקטרוני יש דעות שונות באשר למידה בה צריכות החברות להרחיק לכת בפיתוח מערכות לעיבוד נתונים בצורה אלקטרונית, בטרם שיוחלט באיזה ציוד יש להשתמש. חברות מסויימות הציעו כדלקמן: .1 .2 .3 .4 חקר המערכות החדשות צריך שיהיה מקיף במידה מספקת כדי לגלות אם מתאימות הן להסבה יעילה במחשב אלקטרוני. על החקר להיות מפורט במידה מספקת שיהיה בו כדי לעזור בבחירת דגם הציוד המתאים ביותר. על החקר להיות מקיף דיו כדי לספק הערכות באשר ליתרונות שתביא עמה המערכת החדשה, ובכלל זה התחזית להורדת העלויות. על החקר להקיף את כל המידע הנדרש מאת ההנהלה הראשית. סיבות לתכנון מערכות בלתי-מפורט יש הסוענים שחקר מערכות חדשות לקראת בחירת הציוד צריך להיות קצר באופן יחסי, וכן אסור לו שיכלול את הפרטים המבצעיים. החברות שאימצו השקפה זו מחזקות אותה בציינו את המגרעות הנובעות מהחקרים המפורטים: 1 .2 3 פיתוח רצף הפעולות והוראות המקודדות למכונה, כל עוד שלא נקבע דגם הציוד שיוכנם לשימוש - הינם בבחינת בזבוז זמן. פיתוחן של מערכות חדשות להסבתן לדגמים שונים של ציוד יגזול זמן רב מדי, ועלול לבלבל את קבוצת החוקרים בעת שיעסקו בחקרי ההשוואה של המערכות. המידע שיתקבל עַל-ידי חקר מפורט של המערכות החדשות האפשריות, אין בו כמעט ערך בעבור ההנהלה בבואה להחליט בעד או נגד השימוש במחשב, ההנהלה הראשית לולה שלא להבין את הפרטים הטכניים, וייתכן שאף לא יהיה באפשרותה, מבחינת ל ה 0 הזמן העוגוי לרשומה לעברר עליהם שמולר באורה מטואטשה. יתרונות של חקרי מערכות חדשות מפורטים בניגוד לחברות המחזיקות בהשקפה זו, ישנן אחרות הטוענות שאין קבוצת החקר מסוגלת להכווין הכוונה מהימנה את ההנהלה לגבי השימוש במחשב, מבלי שתסתבך יתר על המידה בפרטי המערכת החדשה המוצעת. למשל, אין אפשרות לתת המלצה מהימנה לגבי דגם הציוד, אלא אם כן נבדקו מכונות שונות, ונקבעה יכולתן לטפל בלעילות במערכות החדשות המוצעות. נוסף על כך, אי אפשר להעריך הערכות מדויקות את זמן העיבוד, את הדרישות בכוח אדם, או עלות ההשקעה, - מבלי שתהיה תכנית מפורטת למדי לגבי עיבוד הנתונים באופן אלקטרוני. יתר על כן כיצד ניתן לוודא שאכן דרוש מחשב מבלי שתהיה הערכה השוואתית של המערכת החדשה לעומת המערכת הקיימת? זאת ועוד. התכנית המפורטת תיתן בידי היצרן את הנתונים על-פיהם יוכל להמליץ על הדגם ועל הנוהלים הרצויים לעיבוד הנתונים. תפקידם של המשתתפים בחקר מערכות מרבית החברות מטילות על סגל המערכות הקיים שלהם את האחריות לסקירת המערכות הקיימות ופיתוחן של מערכות ונוהלים חדשים מפורטים. בדרך כלל יהיו נציגי המחלקות ומומחים מבחוץ בבחינת יועצים לסגל המערכות. לעיתים, יעשו אלה את המחקר המפורט ואת עבודת הפיתוח כאשר דברים אלה נמצאים בתחומ? ההתמחות שלהם. למשל, רואה החשבונות של החברה יפתח את דרכי הביקורת במערכת החדשה. תפקידן של המחלקות למערכות ולנוהלים בדיקת המערכות הקיימות ופיתוח המערכות החדשות הדרושות לעיבוד הנתונים אלקטרוני מוטלים בדרך כלל על קבוצת המערכות והנוהלים משום שזו היא המוכשרת ביותר לטיפול בעבודות אלו: החברות הנוהגות לפצל את עבודת המערכות שלהן, מטילות על הרוב את האחריות על הסגל המרכזי, וזאת כאשר המערכת מתייחסת למחלקות של המשרד המרכזי. אולם, במקרה שמתכוננים להציב את המחשב במטה של מדור מסויים, או כאשר המחשב שיוצב במרכז יעבד נתונים של יחידות מפוצלות, אזי ייעשה חקר המערכות במרכז או ביחידות הנוגעות בדבר. מחלקת מערכות מרכזית החברות מפרטות את הסיבות הבאות לכך שהן מטילות על סגל המערכות המרכזי שלהן לחקור במערכות הקיימות ולפתח את המערכות החדשות הדרושות לעיבוד הנתונים האלקטרוני: 1. פרוייקט המחשב המיועד, הוא מבצע של המטה בלבד ואינו נוגע ביחידות האחרות של החברה. ./ 2. הנוהג הוא שכל פרוייקט מערכות ונוהלים ראשי יבוצע בידי סגל המערכות המרכזי, המרכז את הכשרונות הטובים ביותר של החברה בענייני מערכות. 3 על הסגל המרכזי לערוך את חקר הכדאיות המקיף, כדי שיהיה אפשר לזהות בקלות את יישומי המהשב הרצויים ביותר. 4. היישומים-בכוח של המחשב, יהיו זהים ביחידות המרכז וביחידות המקומיות, וניתן יהיה להרחיבן לאהר שתוקמנה, כדי ל"כסות" גם את היחידות האחרות של החברה. 5. לסגל המערכות והנוהלים המקומי אין ידיעה מספקת לגבי מבצעיה ומשימותיה הכוללים של החברה. .6 קירבתו סל סגל המערכות והנוהלים המרכזי אל המנהלים הקובעים את המדיניות - מקלה על העבודה. מחלקות מערכות מקומיות מחלקות המערכות המקומיות, במיוחד אלה שבחברות בעלות נסיון, תפקידן הולך ורב בחקרי מערכות לעיבוד נתונים אלקטרוני, חברות אלה סומכות ידן על חקרי כדאיות ותכנון מערכות של הדרג המקומי, ואילו הסגל המרכזי פועל בתורת יועץ. אפילו כשמשימות החברה מכתיבות ריכוז של עיבוד הנתונים, רשאיות, לעיתים, מחלקות המערכות המקומיות לחקור את הכדאיות של מערכות עיבוד הנתונים שלהן עצמן, בשל תוספת הנסיון אשר חקר כזה מקנה להן. תפקידם של עובדי החברה האחרים חתפקידם העיקרי של עובדי החברה האחרים, העובדים ליד סגל המערכות והנוהלים, הוא לספק מידע אודות המבצעים של מחלקותיהם או שטחי התמחותם, כמו למשל, ראית- חשבונות. עובדי המחלקות שתושפענה ישירות מהצבת המערכת החדשה, יספקו פירטי מידפ כגון: רמתה של המערכת הנוכחית, ו"נפחן" של העסקות, הרשומות והדו"חות. הם גם משמשים כיועצים ושופטים לגבי מעשיותם של השינויים המוצעים במערכות ובנוהלים: = 9 = עובדי המחלקות המושפעות בעקיפין על-ידי פעולות המחשב יתרכזו בצדדי חקר המערכות המתייחסים למחלקותיהם או לשטחי התמחותם. למשל, נציג מחלקת החשבונות יעבוד עם איש צוות אחר, כדי לוודא שתקני ההנהלת החשבונות המקובלים בחברה יתקיימו במערכת החדשה. חבר ממחלקת ראיית-החשבונות יתרכז בקביעת אמצעי משביע-רצון להפעלת הבקרה הפנימית, במקרים מסויימים, יבצעו אנשי המחלקות האלה (הנהלת החשבונות וראיית החשבונות את מטלותיהם בחקר-המערכות כעבודה חלקות. אולם בחברות אחרות, יש המעדיפים שיהיו אלה לחברים מלאים בצוות החקר כדי להבטלח את הבנתם המלאה את המערכת החדשה. תפקידם של רואי חשבונות מבחו תפקידם של רואי-חשבונות מבחוץ בנוגע לחקרי מערכות עיבוד הנתונים הוא, בדרך כלל, לסקור את המערכות החדשות המוצעות, כדי לוודא שהן תואמות לנוהגי ניהול-החשבונות. תפקיד שני הוא לסייע בקביעת נתיבי בקרה חקינים. במקרים מסויימים ירצו רואי-חשבונות לקבוע תיכנות משלהם למכונה, שישמש בעת עריכת הבקרות השנתיות של המערכות החדשות - ושיתופם בחקרי הכדאיות מסייע בקביעת היסודות לתיכנון שכזה. יש חברות שגילו כי הבעיות הכרוכות בבקרת הפעולות של המחשב האלקטרוני על ידי רואה-חשבונות מבחוץ, מצטמצמת אם אותו רואה-חשבונות עקב אחרי התפתחות המערכה והתכנות בכל השלבים. סיבה אחת לכך היא שרואה החשבונות יסמוך ידו על דיוקם של הרשומות והמסמכים הנפלטים מתוך המחשב, אל הוא בא על סיפוקו לגבי מקורות של המחשב, והשיטות לעריכת אותם החישובים. תפקידם של יועצים יש הסוברים כי על היועצים בחקר מערכות עיבוד הנתונים האלקטרוני מוטלים שלושה תפקידים: האחד לספק הערכה כללית של מערכותיה החדשות המוצעות של החברה, כדי להבטיח להנהלה, שהשינויים מבוססים הם, וכי התוצאות הצפויות מההסבה למחשב האלקטרוני, הן מציאותיות. תפקיד שני - לספק לסגל ההברה את הידע הטכני אודות עריכת חקר המערכות - אילו חלקי מידע יש לאסוף ובאיזה נוהלים יש לנקוט בתיכנון המערכה החדשה. תפקיד שלישי - להקים סגל בעל הכשרה מתאלמה לעריכת המערכות הקיימות והחדשות גם יחד =-בד בליעכע הריטל טושיקכ רויפ 8-מ :ג = 48 = בהשפעת המחשב - צורת שעון חול למיבנה הארגוני 4-0 ויר ור מאת: ג.ב. גירדל סגולת המחסב לקלוס נתונים, לעבדם, לאחסנם ולפולטם בצורות שונות, חוללה מהפכה בעולם הניירת. משנוצרה רסומה ההולמת את דריסות העיבוד האוטומטי, מתברר שהמחסב מחונן ביתר דיוק, ביכולת גדולה יותר ובעיתוי טוב יותר מאשר עמיתו האנושי - הפקיד. ברם, התקנת מחשב בשום פנים אינה גורעת מהצורך להמשיך להתעסק באורח איטנטנסיבי בענייני ניהזל סגל. היפוכו של דבר: עיבוד נתונים אוטומטי מעורר בעיות חדשות של יחסי עובדים הראויות למחקר ולתכנון קפדניים ומעמיקים. אותם מפעלים שנקטו בשיטת עיבוד נתונים אוטומטי ללא התחשבות בהשפעת הּאוטומציה המשרדית על מיבנה השכר שלהם, נתקלים בקשיים בהתאמת עובדים, שהבנתם הכרחית להבמחת מעבר מוצלח מעיבוד נתונים ידני לאוסטומסי. התבנית המסורתית של מיבנה ארגוני היא המשולש (תרשים 1). אם נתאר את טווח דרגות השכר מלמטה למעלה על הציר האנכי ואת מספר העובדים בכל דרגת שכר על הציר האופקי, נקבל את התמונה הידועה והמקובלת ברוב המשרדים ללא אוסומציה, דהיינו, שעובדים מעטים תופשים את המשרות הגבוהות בעוד שמספר העובדים גדל והולך עם ירידת רמת השכר. תבנית התרשים הארגוני בצורת משולש נובעת מצורת מיבנה שבו למנהל הכללי כפופים כמה תת-מנהלים, לכל אחד מאלה שוב כפופים תת-מנהלים וכן הלאה עד למנהלי הדרג הראשון הממונים על מספר עובדים מן הסורה (תרשים 2). השפעת האוטומציה המשרדית על מיבנה ארגוני מסורתי זה מתבטאת בסידרת שלבים עד כדי עיצוב סגנון יציב, המשותפים לכל המפעלים בהם הפעילות הראשונית היא עיבוד רשימות. כשנתיים לפני רכישת מחשב לצרכי האוסומציה של עיבודי נתוני משרד, תחול במיבנה הארגוני התרחבות מסויימת בראש המשולש (תרשים 3. התרחבות זו תבוא כתוצאה מקליטת מספר מנהלים ומנתחי מערכות, שמתפקידם לתכנן את האוטומציה. עובדים נוספים אלה, המצויים בדרך כלל בדרגות משכורת יותר גבוהות, מסוגלים לתפוש את היחס בין היסודות השונים של המפעל, לציין במפורט את נתוני הקלט ואת הרשומות שיש להחזיק, ולהצביע על אופן השימוש בהן בידי גורמים שונים במפעל, וכן על העברת מידע אל מחוץ לכתליו. = 1] > יש לתכנן שינויים במיבנה המשכורות ובמיבנה הארגוני באותה עת שבה מחליטים לעבור לאוטומציה. את העובדים הדרושים לתכנון האוטומציה של עיבוד נתונים, ניתן להכשיר מקרב כוח-האדם המצוי במפעל, אולם קרוב לודאי שיהיה צורך בגיוס כשרונות נוספים מבחוץ לתכנון המערכת החדשה. שיבוץ עובדים חדשים בדרגות המשכורת הגבוהות עלול להעיק על המורל של עובדים בדרגים היותר נמוכים. חיוני להודיע לעובדי המפעל על הכוונה ליישם עיבוד נתונים אוטומטי, כדי שידיעתם חמנע נשירת עובדים וירידת יעילות העבודה. בשלבי ההתפתחות המוקדמים של המחשב, רכשוהו מפעלים רבים תוך ציפיה שהוא יוכל לצמצם את מספר עובדיהם. במקרים מעטים מאוד נתאמתה הנחה זו. על פי רוב גילו המשתמשים בעיבוד נתונים אוטומטי יישומים מועילים נוספים לפלט המחשב, הדורשים עובדים נוספים לשם ניתוח ויצירת נתונים חדשים. כןך הביאה האוטומציה המשרדית להרחבת היקף העסקים, ויצרה תנאים המאפשרים לקלוט את כל העובדים המצויים במפעל וליצור מקום לעובדים נוספים. ברם, אין זה קל להבהיר עובדות אלה לעובדי המפעל. המשך עבודתם של רבים כרוכה בשידרוך (הדרכה מחדש), ובשינוי הרגלי עבודה. לגבי עובדים מסויימ"ים אין בכך משום סיכוי מעודד. עובדת שנהגה לרשום פעולות חשבונאיות ידניות במשך 20 שנה, עלולה להתנגד לקבל על עצמה מישרה של ממונה על מנקבות או תפקיד של מנתחת נתונים, אף על פי שהתפקיד החדש עשוי להעלות את משכורתה. יתר על כן, הרבה עובדים המוכשרים לרישום בהנהלת חשבונות אינם כשירים באותה מידה להיות ממוניסם על צוות עובדים או לקבל על עצמם משימות אחרות העשויות לסייע לקידומם. את "וב הלופדצם ניתן יהיה לשדרך, וחשוב לבצע תכניות שידרוך יסודיות וברמה גבוהה בהקדם האפשרי. תמיך יימצאו כמה עובדים בלתי מוכשרים לשידרוך או מתנגדים לו בגלוי, יש לגלותם בהקדס ומנהל הסגל חייב להקדיש להם תשומת לב מיוחדת. על אחדים אפשר יהיה אולי להשפיץ באורח חיובי, , 0 בעוך שלגבי אחרים שכבר פסקו מלהביא תועלת למפעל מז הראוי למצוא דרכים להשתחרר מהס. ח הרבה פעולות של קבלת מסמכים, רישומי באלו. משנכנס המחשב לפעולה, מתבטלות ה , מים, העברות וכיוצא ים בידי עובדים בדרגי המשכורת גג" 0 רוב העיסוקים הללו מבוצל הנמוכים, מתחיל המיבנה הארג ר ש תוך תקופה של כשנתיים, לובש המיבנה הארגוני 2 העוברים לאוסומצית בדרך כלל נשארים מנהלי הד גלל דרישות מקצועיות וב ב רמת מנהלי הדרג הראשו]: ./7 ו = 12 - מחשב המשמש לצורך עיבוד נתונים אוטומטי, קולט תכופות את הפעילויות של עובדים רבים בדרגות הנמוכות אך לא את כולן. ישנן כמה משימות של רישום נתוני קלט למחשב שניתן לבצען בידי עובדיס בדרגת משכורת מינימלית או קרובה למינימום. הוא הדין לגבי עבודות הדפסה במכונת-כתיבה, שאין טעם להעבירן למחשב בגלל רב-גוניותן ומיעוט מחזוריותן, ולגבי עבודות שליחות, אפסנאות, משלוח, שמירה וכיוצא באלו. ברם, מספר עובדים ניכר המצוי בשלוש או ארבע דרגות המשכורת הנמוכות יגלה שתפקידיו מבוצעים באמצעות המחשב. שידרוך יסייע לכמה עובדים למלא תפקידים בדרגים יותר גבוהים, שנוצרו למעשה בידי המחשב. התזוזה במשימות והשינוי שחל בתפקודים של עובדים יתבטאו ראשית כל בהעלאת-מה של דרגות משכורת החניכים, שנית - בצימצום מספר המנהלים בדרג הארגוני התחתון והבינוני, ולבסוף בצימצום מספר פיקודי הדרג התחתון (תרשים 5). לנוכח הצטמקות מספר הנמנים על דרגות הניהול הנמוכות והבינוניות, אפשר לצפות להתרחבות מסויימת במספר הנמנים על הדרגות הגבוהות. בסיס איתן יותר לחורצי החלטות בדרג העליון, פעילות גוברת ודרישה רבה יותר לנתוני מחשב רב-גוניים - עשויים להגדיל את הצורך במנהלים בדרג יותר גבוה. התוצאה הישירה של התפתחויות אלה תהיה מיבנה ארגוני בצורת שעון חול (תרשים 6).: על מנת שמפעל יוכל לעמוד בשינויים אלה ללא זעזועים או פגיעה ביעילותו, יש להקדים תכנון קפדני לכל שלב של שינוי ארגוני. על ההנהלה להפעיל מערכת הסברה לעובדים שתאפשר להם להציג שאלות עדינות ונוקבות ותעוררנה בקירבם תגובות לטובת המפעל. בד בבד עם התכנון לקראת אוטומציה משרדית, יש לגבש את מדיניות המפעל לגבי הכישורים הנדרשסשים מכוח-האדם, כדי לסייע לו לעבור דרך "מחסום הקידום", שהוא צוואר הבקבוק של המיבנה הארגוני האמור. ההתחקדמות מחלקו התחתון של שעון החול לחלקו העליון תהיה מוגבלת. ברוב המקרים תידרש לשם כך דרגת השכלה יותר גבוהה. מפעלים הצועדים בדרך האוטומציה חייבים להבהיר לעובדים את תנאי התקבלות לדרג מסויים ואת מדיניות קידום בכללה, אם הם.שואפים לשמור על יציבות סבירה בכוח-האדם העומד לרשותם. סביר להניח שאם מפעל מודיע לחבר עובדיו שאם יבצעו את משימותיהם באופן קפדני ומסור וירכשו ביוזמתם השכל גבוהה ותו הם ו , ועלאה בדו גה, יה ים שיצעדו בדרך השתלמות 1 ה היו רב פעפצמית. מודיעה על כך לעובדיה,. קרוב לוודאי שתצטרך למלא מספר ניכר של מישרות שההנהלה אינה . אולם במקרה ו 0 מחליפים מחוץ למפעל. מספר שינויים גדול מסוג זה במשך תקופת זמן ארוכה בדרגים הגבוהים . עובדים בכל יחידות המפעל ויגרום לאי-יציבות ארגונית. יוריד את מוראל ה + = 13 = בסיכומו של דבר יש לציין שההחלטה להשתמש בעיבוד נתונים אוטומטי זקוקה לעשר שנים של הכנה תכנונית לא רק לגבי רכישת המחשב עצמו ועיצוב המערכת החדשה, אלא גם לתקופה מקבילה של תכנון אינטנסיבי של כוח-האדם המצוי במפעל. ללא תכנון כזה יאבדו הרבה מיתרונות עיבוד הנתונים האוטומט": גבוה שכר או רמת השכר נמוך מספר המועסקים ציור 1 - השכר והמועסקים במיבנה המסורת*ל תת מנהל | טוגדן | זוי 2 ציור 2 - התבנית המסורתית תלדמ ורשש פעלמ מ גד, ונשי ש- + השש בובז לפ :₪79 -<,אטנדשו נש ער רורדו 2 - ציור 3 - נטיה להתרחבות ציור 4 - כעבור שנתיים מסויימת בראש המשולש - צורה של דלתון ציור 5 - צימצום מספר פיקודי הדרג התחתון ציור 6 - צורה שלשעון חול , הקונפליקט בין המחשב לבין האירגון מאת: | מאיר להב אין חולקים על-כך שהמחשב-האלקטרוני הוא כלי ניהול בעל עוצמה, היכול לעבוד מהר יותר מכל ציוד אחר: המחשב מדוייק *ותר מעבודת האדם, ומעבודתן של מכונות אחרות הנמצאות כיום בשימוש; ובעיקר, המחשב מאפשר שימוש רב ונכון יותר בכמויות גדולות של מידע שביכלתו לצבור. עם זאת, לימוד הליכי הכנסתו של מחשב-אלקטרוני לשימוש באירגון, מצביע על כך שהליכים אלה רצופים היסוסים, ספיקות, חיכוך רב בין הדרגים השונים באירגון ובעיקבות כל אלה באים משברים רבים, חריפים יותר וחריפים פחות, הממוטמים לעיתים את המערך-האירגוני כולו או חלקו. גם באירגונים שהתגברו פחות או *ותר על הלבטים והמשברים לא מגיעים במהרה לניצול מלא של האפשרויות הטמונות בהפעלת מחשב. סיבות רבות למצב זה. להלן אנסה לפרט העיקריות שבהן. החיסכון המיידי. דגש רב מדי מושם על חי?סכון-מיידי וכאשר אין הוא מושג, גורם הדבר ל"הרמת אצבעות" מאשימה ואי-השגת החיסכון המיוחל מוצג כמחדל. יתכן שטעות היא בידי אלה המבטיחים חיסכון-מיידי כאשר באים הם לשכנץ את עמיתיהם בהנהלת-האירגון כי יש להזמין מחשב. השגת חיסכון איננה תמיד ריאלית, במיוחד כאשר מצפים שהמחשב יבצע פעולות ויפעיל נושאים שלא טופל בהם בעבר. מלבד זאת, דורש המחשב יחידות עובדים שונות מסביבו שיש להקימן עוד לפני שהופעלו אותן התוכניות שבעקבותיהן צריך לבוא החיסכון. כך שבתקופה הראשונה להפעלת המחשב ישנה עלייה בהוצאות האירגוך אי-הבנתה של נקודה זו גורמת לחיכוך קשה בין אלה האחראים להקצאת המשאבים לב*ן אלה המפעילים את המחשב. ו מתוך הרבעון לעניני מסים, שנה שלישית, גליון 11, יולי 1968 עמודים 292-296. שר העדפת שיקולים של תועלת-מיידית על שיקולים של תיכנון לטווח-ארוך. כולם מוכנים להסכים שעל-מנת להשיג ניצול מלא של מחשב יש להשקיע זמן-רב בניתוח המערכת ובתיכנונה. השקעת מאמצים מתאימים במישור זה, מקילה לאין-ערוך על התיכנות ועל שלבי ההרצה וההפעלה. אך, למרות ההסכמה-הפורמלית בנקודה זו, חזון-נפרץ הוא לראות כיצד מוסבות למחשב תת-מערכות או אפילו חהלקים מתוך תת-מערכות בלא שמושקעים מאמצים בניתוח המערכת כולה וכמובן שהפיתרונות המבוצעים אינם הפיתרונות-האופטימליים. מנהלים-בכירים רבים מוכנים להשתתף בכל יום-עיון הדן ב"גישת מערכות כוללת", אך בבואם ל"ישם עקרונות אלה על עצמם הם מעדיפים הישגים-מידיים בתחומים מצומצמים. עם סדר-עדיפויות כזה לא מוקדש זמן מספיק, או לא מוקדש כלל, לתיכנון לטווח-ארוך ודבר זה מביא לכך שלא מושג ניצול מלא של אפשרויות המחשב. ברם, נקודת-חיכוך מרכזית וחשובה בין תיפעול- המחשב לבין האירגון, מהווה העובדה שלאחר גמר שלב-התיכנון - ולעיתים קרובות אף לאחר ההפעלה - מוזרמות למחשב דרישות רבות לשינויים בתוכניות. נושא זה חשוב ביותר וראוי על-כן להדגשה מיוחדת.: כל המומחים בנושא האוטומציה קובעים כי בכל תיכנון-מערכת יש לקבוע נקודת-הקפאה (%מנסק 6ת) מנקודת זמן זו אין לקבל יותר שינויים בתוכניות. אולם, אפשר לדרוש מידה מסויימת של גמישות כל-זמן שקובץ מסויים (או מערכת קבצים) עדיין לא קיים פיזית. לאחר שקובץ מסולים הוקם, כל שינוי מהווה סיכון, במידה זו או אחרת, לעצם תיפעול המערכת. אין משמעות דבר זה שאסור להכניס שינויים בתוכניות מיום שהופעלו ולעולם ועד. אולם יש לנהוג בסלקציה חמורה בקביעת השינויים שיוכנסו, במועדי הכנסתם, ובעיקר חובה להקפיד על אמצעי-בקרה מקסימליים בהכנסת שינויים. כדי להיות מעשיים יש לחלק את השינויים בתוכניות לשלושה סוגים: 58 קל +קמ ההכרחרום םיד | כבוונתי לתיקונים המתקנים טעויות גסות בתיכנות או כאלה שהשפעתן על ייעול וחיסכון השובה במידה כזאת המצדיקה סיכון-מה בהפעלת המערכת. לשינויים אלה יש להקדיש את מלוא הכוח כדי לבצעם, כמובן במיגבלה של קיום נוהלי בדיקה ןאמצעי-בקרה מתאימים כמוזכר לעיל. - 17 - ב. שינויים לטווח-ארוך. אלה הם שינויים, שאומנם מוסכם לבצעם, אך אין הכרתח מיידי בהכנסתם. סוג זה כולל שינויים-גלובליים של החלפת תוכניות שלימות. סוג זה של שינויים מן הראוי לצבור ולבצעו תקופתית; לכל היותר אחת לשנה ורצוי אף פחות מכך, בייחוד אם מדובר בהחלפתם של תוכניות שלימות או רוטינות מתוכן. ג. שינויים לטווח-בינוני. אלה הם שינויים, שאומנם אין הכרח לבצעם מייד אך מאידך-גיסא אי-אפשר גם לדחות את ביצועם לזמן-רב, גם כאן מן הראו? לצבור את השינויים ולהכניסם תקופתית - אחת לכמה חודשים. אולם התעסקות רבה בשינויים מסוג זה עלולה להביא לידי-כך שתוכניתנים רבים *היו מועסקים ב"דשדוש" בתוך תוכניות קיימות וע"י כך תידחנה עבודות אחרות החשובות להתפתחות נושאי-האוטומציה באירגון. ומה שחשוב לא פחות, תרד רמתם המיקצועית של התוכניתנים והם עצמם יכנסו למצב של תיסכול (תעסוקה רבה מדי בתיקונים, | 62מג28%0 | בז"רגון המיקצועי, אין בה ענין-רב). גם התוכניתן המנוסה והאחראי ביותר עלול להכניס, בתום לב, תיקון לתוכניתו שיגרום להתמוטטות לא קטנה בשלב-התיפעול. הנסיון מוכיח שאין לחסוך בהקצאת זמן-מחשב לניפוי- תוכניות ומהלכי-ניסוי. יתר-על-כן, הכרחי למסד נוהלים ושיטות שיביאו לקיום "אקלים- בקרה" ביחידת-המחשב; וכל תוכניתן צריך להרגיש שתמיד מורמת נגדו אצבע-מזהירה: "טעות אחת - והנושא נהרס!". דיון נפרד בכל אחד מסוגי השינויים, כפי שפורט לעיל, הוא למעשה חיפוש אחר "שביל-הזהב" בין נוקשות יתירה בהכנסת שינויים בתוכניות לבין גמישות מופרזת, שסופה, כאמור, הרס בתוכניות והתמוטטות המערך-האירגוני. עם זאת, מן הראוי לבדוק ממה נובע הלחץ הבלתי- פוסק להכנסת שינויים כה רבים בתקופת זמן קצרה לאחר התיכנון או ההפעלה. הרקע ללחצים להכנסת שינויים בתוכניות. שורשו של לחץ זה הוא בתקופה שבין ההחלטה להזמין מחשב לבין היום בו מופעל המחשב למעשה. בתקופה זו מוקם צוות-התיכנון המתחיל בבחינת- שיטות ובתיכנות. בדרך- ך-כלל מאויש צוות זה ברובו ע"י עובדים שגוייסו מחוץ-לאירגון ורק ים באי בודד באים מתוך האירגון. אנשים אלה מתחילים לבוא לאנשי-המטה הבכירים בתחילה בשאלות ולאחר-מכ . ןְ בבקשה לקבל החלטות שתכליתן לקבוע נוהלים. תגובה אופיינית ושכיחה של אנשי-ה מטה לפניות אלו הינה: " . ייחו בינתיים עשה כך וכאשר יבוא המחשב, נראה". - 48 = צוות התיכנון, שבדרך-כלל איננו מכיר את האירגון לפרטי-פרטיו, שמח לקבל את ההחלטות הללו ואיננו בודק בציציותיהן. כמובן שזוהי הטעות היסודית והבסיסית של אנשי-המטה, כיון שע"י "החלטות-בינתיים", הניתנות בלא מחשבה מעמיקה במיוחד, הם מאבדים את ההזדמנות המתאימה ביותר להשפיע על ההליכים המתוכננים למחשב. אנשי מטה בכירים אלה רגילים לנוהלי-עבודה ידנית שמצד אחד הם גמישים יותר מנוהלים המבוצעים במחשב, ומצד-שני, הם חסרים מנגנונים יעילים להיזון-חוזר לצורכ" בקרה כפי שקיימים במחשב. בהיעדר מנגנונים כאלה יכולים אנשי-המטה להשתעשע במחשבות כי אכן מתבצעות הוראותיהם ביחידות-השדה בעוד שלמעשה הן מתבצעות חלקית, בצורה מעוותת או לא מתבצעות כלל. ולכן, מניחים אנשי-מטה אלה שאף-פעם לא מאוחר לתקן את החלטותיהם, גם את אלו הנוגעות לנוהלי-המחשב. המשבר מתרחש כאשר מגיע המחשב ולאחר הפעלתו מתברר כי החלטות רבות טעונות ליבון-חוזר:% ומשנערך, מביא הוא בעיקבותיו זרם עצום של שינויים בתוכניות המחשב. כמות כזו של שינויים בצרוף הזעקה "מה המחשב עושה לנו" דיים כדי למוטט מערכת מינהלית המופעלת ע"י מחשב. ואם לכל אלה מתווספות עוד טעויות של המתכנתים, הנובעות מחוסר נוהלי-בקרה במחשב, אזי התמונה העגומה הינה שלימה. שני גורמים דומיננטים מתגלים במשבר זה: א. המחשב איננו מבצע מה שציפו ממנו, וזאת בעיקר בגלל הסיבות שפורטו לעיל (כלומר, הפער המתגלה בין הדימוי שיש לאנשי-המטה לגבי המתרחש ביחידות-השדה לבין המתרחש שם למעשה; וכן תוצאותיהן של "החלטות-הבינתיים" שנתגלו כלא-מוצלחות). ב. יציבותה של יחידת-המחשב. המשבר המתחולל משפיע על יחידת-המחשב ומביא לגל עזיבות ולשקיעתו של מורל-העבודה. העובדים אינם ותיקים ומשום-כך לא מרגישים עצמם קשוריס ליחידה ובגלל גילם הצעיר הם גם נוחים לניידות. לזה יש להוסיף את התרחבותו הבלתי-פוסקת של שוק-המחשבים הדורש בלא הרף כוח-אדם והגורם לנדידת עובדים מהמשק-הממשלתי למשק הפרטי: ו המסתובבים בעולם עיבוד-הנתונים מספר על מנהל-חברה, שלאחר הפעלת המחשב קֶיבל ממנו ישירות דיווחים על פעולות מנהלי המחלקות בחברה לפני שקיבלום מנהליס אלה,, יק את המנהלים ו"מרה" אותם על-סמך נתונים שהם טרס ראו. סיפור זה מקפל בתוכו יו המהפכה הגדולה הצריכה להתחולל בזרימת נתונים באירגון עם הפעלת מחשב. כיוון 0% במקום זרימת נתונים מלמטה למעלה "מבוארת ומיופה" דרך מידרגי-האירגון, הדיווח התהפך: 0 למקלא למפח ששהרא יותר מדוייץ ובלא עיוותי-אנוש. ברור שדבר כזה גוזל זורם הדיווח מ , 7 ה 0 וגה | = 19 = חלק מסויים מעוצמתם של מנהלים רבים, הן במטה והן ביחידות-השדה. תופעה שכיחה המתפתחת בעיקבות שינוי זה היא המשך קיומם של דיווחים שונים שנעשו בעבר, בטענות כי לא הוכח שדיווחי המחשב מדוייקים או שיש להשוותם עם אלה של המחשב. טענה חמורה יותר היא שהנתונים של המחשב אינם נכונים; טענה, שמקורה, בדרך-כלל, בשוני בהגדרות בשיטה הקודמת ובמחשב. הסכנה היא שבעיקבות טענות כאלה ממשיכים להתקיים נוהלים מיותרים ואף יחידות שלימות העוסקות בעבודה שאבד עליה הכלח. המצב ה"טוב" יחסית היכול להיווצר הוא שמישהו מהמנהלים מחליט ש"לא מעניין אותו מה ' שמדווח המחשב, הוא ממשיך לעשות את שלו". קשה מאוד להתגבר על תופעות מעין אלה. לשם כך דרושה הנהלה חזקה שייעדיה ברורים לה. אולם מטענה אחת המופנית אל המחשב אי-אפשר להתעלם והיא מעוררת בעיה כבדה שפיתרונה קשה. טענה זו מכוונת כלפי עיתוי פעולותיו השונות של המחשב. אם מדובר באירגון גדול יחסית, שמספר יחידות-המישנה שלו, במטה ובשדה, גדול, מתעוררים קשיים בהשבעת-רצונם של ה"לקוחות" הללו בכל הנוגע למועדי העיבודים השונים והמצאת הדיווחים. בעייה זו של עיתוי, הינה חלק מבעייה כוללת יותר של קביעת מרכזי-החלטה לגבי הכוונת פיתוח השימוש במחשב בשטחים נוספים, הכנסת שינויים בתוכניות קיימות, ועיתוי פעולותיו. מעצם טיבעו, עובר המחשב את רוב מישורי פעולתו של האירגון. דבר זה הופך את האחרא"ם למישורים השונים לבעלי זכות-דיעה בכל הנוגע להפעלת המחשב. וככל שמספרם של אלה רב-יותר כן גדולה התרוצצות סביב המחשב; והרי לא כל בעיה קטנה של לוח-זמנים או של שינו* בתוכנית כולשהי אפשר להביא להכרעתו של מנהל אירגון גדול. המצב מחמיר באירגון שיש בו יחידות-שדה גדולות שאף מנהליהן דורשים.לעצמם זכות-דיעה בענין זה: הפיתרון שלעיתים הולכים אליו הוא הקמת מעין מועצה-מייעצת ליד מנהל האירגון. אולס, הנסיון שנרכש בהפעלת פיתרון כזה איננו מעודד בלותר וזאת משתי סיבות: כדי להרגיע את כל "בעלי-הדיעה" הוגדל הגוף המייעץ הזה בהדרגה עד ל-15 איש ויותר וזהו מספר שלכל הדיעות איננו מאפשר דיונים תכליתיים וקבלת החלטות אופרטיביות אלא רק קיום "ויכוח כללי". כמו כן נוצר קושי בקיום ישיבות לעיתים מזומנות מכיון שחלק מהמשתתפים היה צריך להטריח עצמו ממרחקים. עם זאת, לא אחת הוכח כי לשם קבלת הערכת-מצב על הפעלת נושא זה או אחר רצוי לקיים אחת למספר חודשים דיונים כלליים כאלה. כ טי - 20 - פיתרון שני שנוסה בשטח ספציפי של פעולת המחשב (חשבונות וגבייה במס-הכנסה), הוא היוועצות תקופתית, אחת לארבעה-חמישה שבועות, עם קבוצת המשתמשים העיקרית, הרלבנטית לנושא זה, מיחידות השדה ומיחידת המטה. אולם במשך הזמן התברר חסרונו הגדול של פיתרון זה. כאשר מתגבשות בדיון כזה, האורך לכל היותר כמה שעות, שתים שלוש דיעות דומיננטיות, מקבל על-עצמו האחראי לנושא ב"חידת-המטה את האחריות להחלטה, ואז כמה מהמשתתפים נעלבים מאחר שדיעותיהם נדחו. היו מיקרים שבהם היה כדאי יותר לקבל החלטה בלא היוועצות ולהפעילה כהוראה של המטה, מאשר לגרום לתיסכול אצל אחדים מהמשתתפים בהיוועצות. דרך נוספת, שטרם נוסתה, היא להקים ביחידת-המטה גוף-מתאם בין האירגון לבין המחשב, בו ישתתפו עובדים בכירים מיחידות-המטה השונות ומ?*חידת-המחשב. כאמור, טרם נוסה פיתרון זה, אך על-פני הדברים נראה שיהיה קשה מאוד לאנשים-ולו גם למוכשרים מאוד - להתגבר על מיכלול הבעיות הקשורות בתיפעול מערכות על-יד"* מחשב; ובייחוד אם מספר מערכות אלה גדול ואם הפעלתן אלננה התעסקותם העיקרית של רוב משתתפי גוף תיאום זה. לכאורה, אפשר ללכת אל פיתרון הנראה פשוט, אך הוא טומן בחובו אפשרויות חיכוך רבות בין המחשב לבין האירגון. הפיתרון הוא להטיל את פונקציות התיאום וההחלטה על מנהל יחידת-המחשב עצמו בתנאי שנסכים לראותו כחוליה-מקשרת בין המחשב לבין האירגון, הצריך להבין את האירגון ואת יעדיו, ולא נסתכל עליו כעל "טכנאי ראשי", שתפקידו מצטמצם בלחיצה על הכפתור 6קםסס " אולם דווקא פיתרון זה אין סיכוי רב שיתקבל על דעתם של המנהלים האחרים, שכן ויתור כזה למען מנהל יחידת-המחשב פירושו הקטנת סמכויותיהם ועוצמתם, ובעיקר, החשש מפני "השתלטות הטכנוקרטים". אחד הדברים המקוממים רבים מן המנהלים הוא כאשר באים אנשי המחשב ומציינים כי דבר זה או אחר לא ניתן לביצוע במערך הקיים ובפרק הזמן הנדרש ע"י המנהל. הערה מעיןז זו גורמת למנהלים רבים תחושה כאילו שבויים הם בידי הטכנוקרטים ומכיון שאינם מבינים, או לא רוצים להבין, את קשיי התיכנון ההתיכנות ובעיותיהם, יחסם למחשב הופך להיות אגרסיבי, כאילו מודרך ע"י הסיסמה "הגולם לא ישתלט עלינו!". יתכן סאפשר להקטין חיכוך זה ע"י הדרכה מתאימה, אך ספק אם ניתן להתגבר עליו לחלוסיז: בעלי"הנסיון בתחום זה, נוהגים להמחיש את הבעיה בסיפור הבא: אורח-שביקר במערכוח-המחשבים של משרדי-הממשלה בצרפת מצא כי רובם אינם מנוצלים כדבקץי: ./. = ]2 =- לשאלתו .מדוע אין מקימים לשכת-שירות-מרכזית שתשרת את כולם, השיבו הצרפתים: "הדבר ניתן אומנם להיעשות אך בתנא? שמנהל לשכת השירות המרכזית יהיה נשיא הרפובליקה, וכי נשיא הרפובליקה יהיה הגנרל דה-גול|". קיימת דיעה שכל ההתרוצצות סביב הנושא של תיאום בין האירגון לבין המחשב וקביעת מרכזי החלטה לגבי פעולותיו, אופיינית לתקופת-המעבר של הכנסת המחשב לאירגון וכי בעתיד לא יהא מנוס ממסירת סמכויות פורמליות של תיאום והחלטה למנהל יחידת-המחשב; ובמיוחד אם יגדל מספר הנושאים המופעלים ע"י המחשב ותיגדל היזדקקותם של המנהלים לשימוש בידע הרלבנטי המצטבר ביחידת-המחשב. תהליך זה של תיאום והחלטה הינו כיום איטי ומלווה חיכוך רב כתוצאה מחוסר-האימון הקיים עדיין כלפי המחשב כפונצקיה אירגונית, כשם שקיים חוסר-אימון וחשדנות כלפי כל גורם חדש המופיע במישוריו של המינהל,. נוסף על כך קיים גם מאבק טבעי על סמכויות ועוצמה בין קבוצות-המנהלים המרכיבות את צמרת-האירגון. - = 22 - ניצול המחשב האלקטרוני בפעילות עסקית = . == == מאת: ‏ ג"ון ט" גריטי המנהל הבכיר בימינו, חייב להיות ער לכל התפתחות חדשה בתורת הניהול ובתחום הטכני. בכל מקרה, עליו להחליט באם החידוש בתחומים אלה עלול להשפיע על חברתו. הוא הדין לגבי המחשב האלקטרוני, שהוא אחד החידושים היותר חשובים של תקופתנו. מתעוררת הבעיה: מאיזה מקור יכול המנהל לקבל הכוונה בנושא חשוב זה? אם כי לאחרונה, מוצף המנהל בסקירות ומאמרים, המדגישים כ? עליו להיות "מוכן" לקדם את פני"המהפכה האלקטרונית", הרינו נוכח במהרה כי סקירות אלה אינן אקטואליות עוד לגבי חברתו. ואמנם מתברר, שחברתו כבר איחרה את המועד של "שלב ההכנה" כי המחשב כבר מופיע על בימת העסקל*ם: המנהל רואה עצמויחסר אונש בהיעדר קווי פעולה בתחום זה, שיהיו מבוססים על נסיון מצטבר. לאיזו תמורה עליו לצפות? האם חייב הוא לשלב את חברתו במהפכת המהשבים? מה בדיוק עליו לעשות? במסרה למלא חלל זה בידע הניהול ולספק תשובות לבעיוק. אלה, נטלה על עצמה חברת "מק-קינסי", במסגרת תוכניות המחקר שלה, לערוך סקר מקיף על חברות בעלות נטיון בהפעלת מערכת מחשבים אלקטרונים. בעקבות הסקר שערכה חברה זו, נתגבשו כמה מסקנות בעלות חשיבות ראשונה במעלה לגבי המנהלים הבכירים, והן: . המחשב האלקטרוני יכול להביא תועלת רבה לניהול העסקים. . רוב החברות הגדולות במדינה, ששילבו את המחשב בפעילותש העסקית, טרם הצליחו להפיק את מירב התועלת מהמחשב על-ידי ניצול מלוא הפוטנציאל של מכשיר חשוב זה. המעטות מביניהן שהצליחו בכך, קיבלו תשואה גבוהה מהמחשב ומקדמות את עסקיהן בצעדי ענץ?: הפקת מירב התועלת ממערכת המחשב, מותנית ב-11 גורמים ספציפיים, בעלי אופי מינהלי ולאו דו;א טכני. ניצולם היעיל של !1 גורמים אלה בידי הנהלת החברה, קובע למעשה את הצלחת פעולת המחשב. = 23 = במסגרת הסקר, נחקר בצורה מקיפה, נסיון בהפעלת מחשבים, של 27 הברות ב-13 ענפים שונים, החל בתעשיה הכבדה וכלה במסחר הקמעוני. החברות שנכללו במידגם, הינן ברובן חברות גדולות הנהנות ממוניטין בענפיהן ובעלות צוות מינהלי בכיר ברמה גבוהה. כל חברות המידגם מסתייעות במחשבים בצורה אינטנםסיצית והוצאתן המצסברת מגיעה ל-100 מיליון דולר לשנה ומקיפה כ-300 מערכות אלקטרוניות גדולות, לבד ממערכות קטנות יותר לשימוש הנדסי ופיקוח על תהליכי הייצור. בשעת עריכת הסקר ניצלו כל חברות המידגם את המחשבים בתחומים רבים והיו כבר בעלות נסיון של ארבע שנים לפחות בשטח זה. בהתבסס על סקר המחשבים שהוכנסו לשימוש עסקי בשנת 1958, ניתן לאמוד כי חברות המידגם מהוות כ-15% מכלל החברות בעלות נסיון של הפעלת מחשבים במשך ארבע שנים או יותר. הסקר שנערך מבוסס על תצפיות בשעת פעולה ועל ראיון אנשי תיכנות, הפעלה ומנהלים. ומכאן שמימצאי הסקר אינם מבוססים על ליווח סטטיסטי גרידא אלא על ניתוח ממקור ראשון של תוצאות עבודת המחשבים ושל הגורמים הקובעים את הצלחת הפעלתם. עוד לפני תחילת הסקר, היו החוקרים משוכנעים כי המחשב יכול לתרום רבות לייעול ניהול העסקים ולהגדלת רווחיות החברות המשתמשות בו. תוצאות הסקר חיזקו קביעה זו.ובמידה שהדברים המובאים כאן, אינם יכולים לספק תשובותלכל השאלות ויגרמו אכזבה לחוגים מסויימים, הרי שאכזבה זו אינה חייבת להימשך לאורך ימים. עובדה היא, כי פונציאל המחשב קיים והתנאים לניצול פוטנציאל זה נהירים לנו יותר כיום מאשר בעבר, הודות לאותן חברות הלוציות ששימשו מידגם לסקר זה. קנה המידה הטוב ביותר לאפשרויות הטמונות במחשב הן החברות שהגיעו להישגים בעקבות הפעלתו. החקירה של 27 חברות המידגם התנהלה על בסיס הקריטריונים הבאים: 1 קביעת התשואה שהושגה מההשקעה במחשב. 2. אומדן התרומה הישירה והבלתי ישירה שמביא המחשב לחברה בטווח הארוך. 3 בדיקת היקף וסוג הפעולות שהוסבו למחשב. על בסיס קריטריונים אלה חקרה החברה ומצאה כי מתוך 27 החברות קיימות קבוצה של 2 / 9 חברות שהצליחו להפיק תועלת גדולה מהמחשבים, בעוד שיתר ה-18 מפיקות, לכל היותר, תועלת ' , עלת שולית. בהתבסס על מימצאים אלה לא הזדקקו החוקרים לסווג את החברות ולקבוע נקודת מפנה שריר ותית. ההבדל בהפעלה בין 9 החברות "המובילות" לבין 18 " " הביגוניות, הגו הבדל בין לגמ וליפ ה, וקבוצת ביניים לא היתה קיימת במקרה זה. יור ןר 7 = 24 - השימוש בשלושת הקריטריונים שהובאו לעיל לא הווה בעיה כי התוצאות לפי קריטריון כלשהו היו טובות יותר ב"קבוצת התשע". לאילו הישגים ספציפיים הגיעו למעשה תשע חברות אלה? ראשית, התשואה השנתית על כל דולר של הוצאה שוטפת הגיעה בחברות אלה ל-1,30 דולר. שנית, החיסכון המצטבר על השקעה של מיליון דולר (כולל ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהתקנה והרצה) הגיע ל-1.1 מיליון דולר. אין לייחס תשואה זו לחיסכון בהוצאות מינהלה בלבד, כגון משכורת פקידים. היא נובעת, אולי במידה רבה יותר, מחיסכון בהוצאות הפעלה כגון שימוש יעיל יותר בכוח-אדם ובציוד, הקטנת המלאי, צימצום "הניירת", תכנון יעיל יותר של השיווק וכיו"ב. מלבד תשואה זו תרם המחשב רבות לתשע חברות אלה, בצורה בלתי ישירה כגון שרות טוב יותר ללקוחות, הספקת אינפורמציה מעודכנת ומקיפה יותר על תנאי השוק ותחזיות מדוייקות יותר על ייצור, הספקה ושיווק. ההישגים אליהן הגיעו חברות אלה, הניעו את הנהלותיהן להרחיב את תחומי השימוש במחשבים. בהדרגה, החל המחשב לסייע לכל מחלקות הביצוע בחברות. חלק גדול מתשע החברות החלו להשתמש במחשב כמכשיר עזר לביצוע התפקידים המרכזיים בניהול, דהיינו, שיווק, ייצור והספקה. המחשב "פלש" גם לתחום העבודה המשרדית השוטפת והנהלת החשבונות, דבר שהביא לחיסכון ניכר בהוצאות. נסיונן של תשע החברות הוכיח שפוטנציאל המחשב עומד מעל ומעבר לשיגרה האדמיניסטרטיבית הרגילה. יתר על כן, יתרונן של תשע החברות, נובע במידה רבה מהצלחת הנהלותיהן לשתף את המחשב בפתרון הבעיות הקריטיות העומדות במרכז ובבסיס פעילותן העסקית. חברות אלה, אינן רואות את המחשב מזוית צרה, כמכונה שיש להפעילה כל שעות היממה, אלא מנסות לנצלו כמכשיר יוצר, כמקור לפיתוח גישות חדשות לבעיות עכשוויות ועתידות. אם בי קל יותר לעמוד על הישגי העבר, בעוד שתצפיות על העתיד הינן בגדר של הסערה בלבד, מצביע, על כל פנים, הסקר כ* בחמש השנים הקרובות, תהיה התפתחות הסשימוש במחשבים מהירה יותר, והתשואה מהם גבוהה יותר, מאשר בחמש השנים שחלפו, קְבִיעת מגמה זו מתבססת על ההשקעות הניכרות שמבצעות לאחרונה תשע החברות "המובילות" בפיתוח עבודת המחשבים. - 25 - עד לפני כחמש שנים הגיעו הוצאותיהן של חברות אלה עד כדי 4-3 אחוזים מהשקעתן השנתית. כיום הן מגיעות כבר עד כדי 9% מההשקעה השנתית ואילו בארבע מתוך תשע החברות מגיע שיעור זה עד ל-12%. מסתבר, איפוא, כי ההישגים הנכבדים הניעו את הנהלות החברות להכפיל ובמקרים מסויימים אף להשליש את ההשקעה השנתית במחשבים. יתר על כן: ניתן לומר, שרק כעת מתחילות חברות אלה ליהנות ממלוא הפרי של השקעותיהן. בחמש השנים הראשונות, נתקלו החברות בבעיות הטבעיות של החדרת ציוד חדש וחדיש, כגון הוצאות גבוהות יחסית להתקנה והרצה, הכנת צוות מתאים, בעיות טכניות, הסתגלות לדרישות של המחשב ולאפשרויות הטמונות בו. כיום, כאשר כל הבעיות האלה הן כבר נחלת העבר, מסוגלות החברות "המובילות" להפעיל את המחשבים בקצב מהיר בהרבה. אולם מאידך,; חייבת גם כל חברה לכוון את מאמציה כך שלא תפגר אחר ההתפתחות הכללית בתהום זה. יתכן שעד כה, לא איבדה אף חברה את הקרקע מתחת רגליה, תודות להישגיהן של החברות "המובילות". אולם במוקדם או במאוחר, בעקבות ההתפתתות המהירה בתחום זה, עלול להיווצר פער בין החברות שישתקף ללא ספק בתנאי השוק. הוצאות קטנות יותר, שרות משוכלל יותר, תחזית מעודכנת ותרומות אחרות שיפיקו חברות המנצלות מחשבים ביעילות, יביאו ליתרון יחסי של חברות אלה על פני אחרות באותו ענף, ולהגדלת רווחיותן. בעוד שהמחשב הביא תשואה גבוהה לתשע החברות "המובילות", הרי שיתר 18 החברות השיגו רק תוצאות שוליות וקיים פער רב ביניהן לבין החברות "המובילות" בכל שלושת הקריטריונים שצוינו לעיל. ב-18 החברות "הבינוניות" הצטמצם השימוש במחשבים בתחומים צרים, המחשב מסייע לפעולתן של מחלקה אחת או לכל היותר שתי מחלקות בחברה, בדרך כלל מנוצל המחשב לביצוע פעולות משרדיות שיגרתיות כגון הכנת משכורת, תקבולים ותשלומים ורישום המלאי, לא זו בלבד שהשימוש במחשב מצומצם בהיקפו, אלא הוא גם מבוסס על מספר יישומים סטנדרטיים. כשחקוו את 18 החברות, כל אחת בנפרד, התרשמו החוקר"ם מזהות התחומים בהם פועל המחשב על אף שבלטו הבדלים יסודיים באופיין ובדרישותיהן של החברות השונות. = 96 = תמונה דומה התקבלה גם בשעת בדיקת התשואה הישירה. קשה מאד היה לקבוע תשואה זו, כי מנהלי רוב החברות "הבינוניות" לא יכלו לציין את סכום ההוצאה המדוייק על המחשב והתקשו עוד יותר לקבוע את הרווחלם ממנו. על כל פנים, היה ברור שגם בחברות אלה, המחשב עבר את נקודת המפנה, והוא "יותר מאשר נושא את עצמו". קביעה זו אושרה באותם מקרים בהם אפשר היה לערוך ניתוח זרימת מזומנים. כאינדיקטור נוסף לכך שקיימת תשואה שולית מהפעלת מחשבים בהברות אלה, יכולה לשמש העובדה כי בשנים האחרונות הגיעה בקביעות ההוצאה על מחשבים עד כדי 3%-4% מהשקעתן השנתית. אולם מה בדבר התרומה הבלתי ישירה? האם השיפורים שנבעו מהשגת יתר מהירות בפעילות, אינפורמציה מעודכנת יותר, מתאזנים עם ההישגים השוליים הישירים? בשלב זה של ניתוחנו, נתקלו החוקרים בקשיים מרובים, כי הנהלות רוב החברות "הבינוניות" היו בדעה שכל תשואה פיננסית הינה כל היותר תופעה חולפת ויש להתבסס על ההישגים שיופקו בטווח הארוך, הבדיקות שהצליחו לערוך מצביעות. על כל פנים, שגם לגבי ההישגים הבלתי ישירלם מפגרות 18 חברות אלה אחר תשע החברות "המובילות", אם כי קיימים הבדלים בדרגת הפגור בין הברה אחת לשניה. המסקנה המשתמעת מכאן היא, שהשקעת מאמצים לניצול יעיל של המחשב, תביא להישגים ישירים ובלתי-ישירים כאחת, בעוד שניצול בלתי-יעיל לא יביא לתרומה כל-שהי. כשאנו באים לדון על הישגיהן של 18 החברות "בינוניות", א*ן בכוונתנו להפחית כמלוא הנימה מחשיבותם ומערכם של המאמצים שנעשו על-ידי חברות אלה. בתור חלוצות וללא נסיון קודם שיאיר את דרכן, נתקלו חברות אלה בקשיים מרובים ונחלו אכזבות לא מעט. מטרת החוקרים היתה, לתת מימד לפער הקיים בגיצול המחשב, ביניהן לבין קבוצת תשע החברות "המובילות". פער קיצוני זה בא להדגיש את ההכרח בעיבוד שיטות יעילות יותר לניצול המחשב כדי שנוכל להפיק ממנו את מירב התועלת. יתר על כן, הפער בא להדגיש את חשיבותו של הסקר, בהבליטו את הגורמים שהביאו להבדלים בהישגים בין החברות. = 27 = מה בעצם גורם להבדלים הדרסטיים בין החברות? מה קובע את הצלחת פעולתו של המחקפ בתוך חברה? על מנת לענות על שאלות אלה התעמק צוות החוקרים בגישתה של כל חברה למחשב, תוך הפרדת התחומים החשובים ששימשו נושא לבדיקה. היות וההישגים בהווה הנם תוצאה של פעולות העבר, ליקטו החהוקרים את הפעולות שבוצעו בחמש השנים האחרונות ו"ניכו" מהן התוצאות בהווה, ולאחר מכן הם ערכו השוואה בין תשובות - שתי קבוצות המידגם. בפעולה זו החוקרים לא ציפו למצוא "פתרון של בית-ספר" לגבי הגורמים הקובעים את הצלחת המחשב. ברור הוא, כי כל חברה חייבת להתאים את גישתה לבעיותיה ולצרכיה הספציפיים. על כל פניש, החוקרים קיוו שבדיקה השוואתית זו תאפשר לנו לבודד את הגורמים הבסיסיים הקובעים את הצלחת המחשב בפעילות העיסקית. למטרה זו הם כיוונו את הראיונות שערכו לתחומים הבאים: 1 הרמה הדרושה בקרב ההנהלה התיפעולית להפעלה מוצלחת של המחשב. 2) האיכות הדרושה של אמצעי התכנון והבקרה למטרה זו. - 3) מידת ההתערבות של אנשי ההנהלה שאינם עוסקים ישירות במחשב. 4) רמתו של צוות מפעילי המחשב. 5) תפקידם של הצוותות האחרים העוסקים במחשב. 6) מדיניות החברות בקשר לציוד האלקטרוני. לצורך ניתוח השוואתי של כל אחת מהנקודות הללו, חילקו את השאלות לשתי קטגוריות: קטגוריה "א" כללה את אלה שהתשובות להן מצביעות על הבדלים דרסטיים בין החברות "המובילות" לבין החברות "הבינוניות" ואילו קטגוריה "ב" כללה שאלות שהתשובות להן מצביעות על דמיון בין החברות. נתעכב במיוחד על השאלות והתשובות שנכללו בקטגוריה "א". התשובות לשאלות אלה, מראות כי לפחות 60% מהחברות "המובילות" אימצו גישה דומה למחשב בעוד שרק 40% מהחברות "הבינוניות" נקטו בקו פעולה דומה. הבדלים בולטים אלה שיכנעו החוקרים ש-11 התשובות הכלולות בקטגוריה "א" מייצגות למעשה את הגורמים הקובעים את ההבדלים בהישגים בין החברות "המובילות" והבינוניות". 1. רמתה של ההנהלה התיפעולית תו הווה הוורי וקו .וק א. הבדלים עיקריים תומר . האם ההנהלה הבכירה מקדישה לטיפול במערכת המחשב זמן העומד ביחס ישר לעלות המחשב ולפומנציאל שלו? . האם ההנהלה בודקת את התוכניות למחשב ועוקבת אחר התוצאות המושגות? ב. דמיון יסודי וכ . באיזה מקום במידרג אחר המנהל הכללי, משובץ מנהל יחידת המחשב? . האם מנהל יחידת המחשב שייך לאגף הפיננסי-החשבונאי? בכל אחת מהחברות "המובילות" מקדישה ההנהלה זמן לתיכנות שיטות עבודת המחשב, שעומד ביחס ישר לעלות המחשב ולפוטנציאל הטמון בו. ההנהלה אינה מקדישה את זמנה לטיפול בבעיות הטכניות, אלא מתרכזת בבעיות ניהוליות של שילוב המחשב בכל התהליכים הקריטיים הקשורים בפעילות העלסקית. במלים אחרות: זמנה של ההנהלה מוקדש לביקורת התוכניות ומעקב אחר התוצאות. ההנהלה המרכזית עורכת דיונים (בדרך כלל לפחות אחת.לשלושה חודשים) כדי להבטיח אף הפקת התועלת המקסימלית. היא גם מנתחת את העבודות השוטפות ובודקת אם בוצעו בהתאם לתוכנית. במקרים של עיכובים בביצוע, מנסים לנתח את הסיבות לכך ולהורות על קוי פעולה בהתאם, ההנהלה המרכזית דואגת, איפוא, שההשקעה במחשב "תשתלם" לחברה. שני אספקטים הקשורים בהנהלה התיפעולית, מתייחסים למקומו של מנהל יחידת המחשב בסולם הדירוג. בכל אחת מהחברות "המובילות" ובשני שלישים מהחברות "הבינוניות" עומד מנהל יחידת המחשבים בלא יותר משתי דרגות מתחת למנהל הכללי של החברה. בשליש הנותר של החברות הבינוניות קיים פער של שלוש דרגות. מכאן ניתן להסיק שהצלחת פעולת המחשב תלויה במידה מסויימת בדירוגו המתאים של מנהל היחידה (דהיינו שתי דרגות מתחת למנהל הכללי). כמובן, בתנאי שיהיה יעיל בתפקידו וינתנו לו אותן סמכויות של מנהל בכיר עליהן עמדנו לעיל. - 29 - מימצאי הסקר זרקו אור על בעיה נוספת שגרמה לוויכוחים רבים בקבר והיא: האם יחידת המחשב צריכה להוות חלק מהאגף הפיננסי-השבונאי? ברוב החברות משתייכת היחידה לאגף זה אולם מסתבר מהסקר שאין חשיבות רבה לדבר. הצלחת פעולת המחשב, תלויה בעיקר ברמתה של המנהיגות הניהולית. 2. רמת הפיקוח ההנהלתי הבדלים עיקריים . האם התחומים אליהם הוחדר המחשב נבחרו על בסיס מחקר על אפשרויות הביצוע? . האם מתכננים משימות ועורכים דיווח על התקדמות הביצוע? דמיון יסודי . האם יחידת המחשב מחייבת מחלקות אחרות עבור השרותים שהיא מספקת להן? . האם התוכניות והפיקוח יעילים באותה מידה כמו אלה המופעלים על פונקציות דומות? . האם מנתחים ומעריכים משלמות שהושלמו? על מנת למלא את ייעודן המלנהלי ביעילות, דאגו מועצות המנהלים של החברות "המובילות", לפיתוח כלים נאותים של פיקוח ניהולי. כל משימה חדשה מלווה דו"ח על אפשרו"ות הביצוע שמכיל גם תחזית על ההוצאות, הרווחים והסיכונים. ברגע שההנהלה מאשרת את המשימה, מכינים תוכניות ספציפיות על שלבי הביצוע העיקריים הכוללות נתונים על כוח האדם והזמן הדרושים לביצוע. לאחר הפעלת המשימה, מוגשים להנהלה דוחות תקופתיים על התקדמות הביצוע, שזוכים לעיון מעמיק מצד כל אלה האחראים להצלחת המשימה, כולל המנהל הכללי. ברוב החברות "המובילות" מחליבת יחידת המחשב את יתר המחלקות על השרותים שהיא מספקת להן. יוצא א?פוא, שפעולת המחשב נמדדת על בסיס ריוותי. על כל פנים, גישה זו בקרב החברות "המובילות" (לַהבדיל מהחברות "הבינוניות") באה רק כהשלמה לפיקוח בכל השלבים ולא כתחליף לפיקוח זה. - ית .3 - 30 - רוב החברות "המובילות" מכירות בעובדה שהבקרה של יחידות המחשבים אינה יעילה באותה מידה כמו זו של פונקציות דומות (המהנדסים למשל). ההנהלות רואות גם צורך בשיפור כושר הערכתו של משימות שהושלמו. בשעת עריכת הסקר עסקו הרבה מן החברות המובילות בשיכלולם של כלי הפיקוח המינהליים על המחשב. אחד ממנהלי החברות הציג את הבעיה כך: "בתחילה לא היה לנו ידע מספיק לביצוע תכנון ופיקוח יעילים. למזלנו.לא היינו צריכים לעסוק באלה כי היה ברור לנו מאין אנו חייבים להתחיל.כעת שונה המצב. כולם זועקים לעזרה ובידינו אפשרויות רבות לתכנון ופיקוח. עלינו לעסוק כעת בתפקיד משוכלל יותר, אולם צברנו כבר נסיון ואנו מקווים להתגבר גם על בעיה זו". מידת התערבוחה של ההנהלה א. הבדלים עיקריים . האם ההנהלה המבצעת משתתפת גם במיון המשימות ובתכנון? . האם ההנהלה משחקת תפקיד חשוב בתכנון? . האם האחריות על התקדמות הביצוע והתוצאות נופלת על ההנהלה המבצעת? ב. דמיון יסודי לא קיים. ההבדלים הגדולים ביותר בין שתי קבוצות החברות נתגלו בשאלות על התערבות ההנהלה. בתשובות לכל אחת מן השאלות הללו בלטו הבדלים ניכרים בין קבוצת החברות "המובילות" לבין קבוצת "הבינוניות". הבדלים אלה משקפים למעשה את גישות הנהלות החברות למחשב, בכל החברות "המובילות", משחקת ההנהלה תפקיד חשוב בכל מה שכרוך במחשב - בחירת משימות, תכנון, הצבת כוח-אדם ופיקוח על התקדמות הביצוע והתוצאות. לעומת זאת, בחברות "הבינוניות", נתונים תפקידים אלה בידי ההנהלה הטכנית לא כתוצאה מ"מינוי", אלא כתוצאה מההזנחה של ההנהלה המרכזית. ההנהלה המרכזית בחברות אלה משקיפה מן הצד ולא תמיד באהדה. .4 = 31 = מסתבר, כי התערבות ההנהלה הינה הכרחית לשילובו היעיל של המחשב בתחומים השונים של הפעילות העסקית, כגון: ניהול המלאי, תכנון הציוד, תחזיות הביקוש של השוק, וכיו"ב. החברות "המובילות" הצליחו במשימה זו בשלבן מספר גורמים וביניהם עידוד עבודה פוריה של הצוות הטכני. גישתה של ההנהלה המרכזית היא הקובעת את הצלחת שילובו של המחשב בחברה. במקומות בהן הצליחה ההנהלה המרכזית ליצור מסורת של יחסים תקינים בין אנשי הקו והמנגנון, להשתית אוירה הנוחה ליוזמה ולחידושים ולהתערב בצורה פעילה בעבודת המחשב, במקומות אלה ובהם בלבד, גילתה ההנהלה המדעית יוזמה והוותה בהרבה מקרים מקור להצלחת פעולת המחשב. אולם, מעל ומעבר לעידוד עקיף זה, נתנה ההנהלה ברוב החברות "המובילות" ביטוי ברור לגבי דרישותיה מהמחשב, מטרותיה והאחריות הנופלת על מנהלי הביצוע. כפי שתיאר זאת אחד ממנהלי הביצוע: "לא התנדבתי להיות שפן נסיונות להפעלת שיטות העבודה במחשב. אולם נמסר לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי מצפים ממני להפעיל את המחשב ולהגיע לתוצאות משביעות רצון". רמתו של הצוות הטכני א. הבדלים עיקריים ----*= == . האם הצוות של יחידת המחשב מורכב מאנשים בעלי ידע טכני רחב ומעמיק? , האם ביחידת המחשב מועסקים גם אנשי מדע במינהל עסקים? ב. דמיון יסודי . מה רקע הידע והנסיון של מנהל המחלקה לחקר מערכות? . באיזה מקום אחר המנהל הכללי הוא נמצא בסולם הדירוגים? . האם מפעילי המכונות מגישים דיווח למנהל המחלקה לחקר מערכות? . לאיזה שיעור מהתמורה מגיעות ההוצאות על חקר מערכות ותיכנות? . האם התוכניות מבוצעות על-ידי המחשב? . האם מתכנני מערכות עוסקים בתיכנות? . האם צוות המחשב הורכב מאנשים מועסקים כבר בחברה? . האם מחזוריות עובדי יחידת המחשב תואמת את מחזוריות העובדים בעיסוקים דומים בחברה? / = 32 = אם לשפוט לפי מספר השאלות בסוגיה זו, יכולים להגיע למסקנה ששיקולים טכניים . קובעים את הצלחת שילובו של המחשב בפעילות העסקית. הסקר שנערך הוכיח על כל פנים, כי מסקנה זו אינה נכונה. יחד עם זאת, אין להתעלם מחשיבותו של הגורם המכני. הצלחת שילובו של המחשב בחברה כלשהי תלויה לא מעט בכושרו של הצוות הטכני. . / אולם קיים גם צורך שההנהלה המרכזית תנתח שיקולים טכניים מתוך פרספקטיבה נכונה. ברשות כל אחת מן החברות "המובילות" עמד צוות טכני מעולה החל במנהל המחלקה לחקר מערכות וכלה באחרון המתכנתים. בבואנו במגע עם צוותות אלה התרשמנו לא רק מכושרם הטכנ"י אלא גם מכושרם לעבוד בשיתוף פעולה עם יתר עובדי החברה שאינם מועסקים בתפקידים טכניים. בחברות "הבינוניות" לעומת זאת, מעסיקות יחידות המחשב כמה אנשים בעלי ידע, אולם כל יתר הצוות סביבם, חסר ידע רחב ומעמיק וזו אחת הסיבות להצלחתן החלקית של חברות אלה בהפעלת המחשב. יתר על כן, החברות "המובילות" מחזקות את צוות יחידת המחשב על-ידי צירופם של אנשי מדע בתחום מינהל העסקים, על אף העובדה שאנשים כאלה מועסקים גם במחלקות אחרות. במחצית החברות "הבינוניות" אין מעסיקים כלל אנשי מינהל עסקים, ורק בכמה חברות גילינו מומחים כאלה בתוך יחידת המחשב. אם כי לגבי.התחום הטכני קיים דמיון רב בגישות החברות של שתי קבוצות המידגם, בלטו בכל זאת כמה הבדלים עקרוניים, הראויים לציון. ראשית, אם כי מחציתם של מנהלי המחלקות לחקר מערכות בחברות "הבינוניות" היו בעלי נסיון והכשרה, באו כולם ממחלקת הנהלת החשבונות מבלי שקיבלו הכשרה טכנית מוקדמת. מנהלים אלה בחברות "המובילות", להוציא מקרה אחד, היו כולם בעלי ידע ונסיון טכני, המסקנה היא כי בעוד שמנהל המחשב יכול להסתפק בידע טכני מוגבל, הרי שמנהל המחלקה לחקר מערכות חייב להיות בעל ידע טכני מעמיק ורחב. לגבי דירוגו של-מנהל חקר המערכות זהות המסקנות עם אלה שציינו לגבי מנהל יחידת המחשב. אם.כי הוא חייב להיות בדרג גבוה (שתים או שלוש דרגות מתחת למנהל הכללי) הרי שמקומו בסולם הדרגות בחברה אינו מהווה את הגורם העיקרי . הקובע את יעילותו. ./. 8 הש - = 83 = 5. תפקידם של הצוותות הקשורים במחשב א. הבדלים עיקריים . האם העבודה הכרוכה במחשב מחולקת לפי מפתה מחלקתי? . איזה תפקיד ממלאים הצוותות בקידום שילובו של המחשב בחברה ובהערכת התוצאות? ב. ‏ דמיון יסודי . האם חלוקת העבודה ביחידה דומה לחלוקה ביתר אגפי החברה? איזה תפקיד ממלאים הצוותות בהחלטות על סוג ואיכות הציוד, הערכת 'תכונות טכניות של אנשי מפתח, בחירה ותיכנון של ישומים למחשב והספקת זמן מחשב לעיבוד נתונ*ם למחלקות השונות. בחברות "המובילות" קיימת חלוקת עבודה ביחידת המחשב. המחלקה לחקר מערכות אחראית להכוונה הטכנית של מחלקת ההפעלה. ברוב החברות "הבינוניות" קיימת רכוזיות ויחידת המחשב פועלת כמחלקה אחת. אם כי הבדל זה יכול להראות כבעל משמעות, אין הוא כה חשוב, לדעתנו. כל חברות המידגם, להוציא שתים, אירגנו את יחידת המחשב בהתאם למסורת של חלוקת עבודה שהיתה כבר קיימת. במחצית חברות המידגם בהן קיימת ריכוזיות ביח:דת המחשב, גילינו, שקיימת חלוקת עבודה פונקציונלית. ביתר החברות קיימת ריכוזיות של הפונקציה החשבונאית, אליה למעשה משתייכת יחידת המחשב, אם כי בחברות עצמן קיימת חלוקת עבודה בין המחלקות השונות. מה שחשוב למעשה, הוא להתאים את ארגון יחידת המחשב לדפוסי חלוקת העבודה הקיימים בהברה. שתים מתוך כל חברות המידגם שלא נהגו כך, נתקלו בקש"ים ניכרים בשילובו של המחשב: מבין החברות בהן קיים ביזור, גילינו שהצוותות בחברות "המובילות" ממלאים תפקיד חשוב יותר בקידום שילובו של המחשב והערכת התוצאות, מאשר עמיתיהם בחברות "הבינוניות". גם בהחלטות חשובות אחרות כגון בחירת הציוד, תכנון העבודה ותכנון כוח אדם, יש תפקיד חשוב יותר לצוותות בחברות "המובילות". נוכחנו לדעת שהעמדה הגבוהה יותר ממנה נהנים צוותות אֶלה בחברות "המובילות", אין מקורה ב"מאבק על זכויות פונקציונליות", אלא היא נובעת מהידע הטכנל " והיעילות הגבוהים יותר מאלה של עמיתיהם בחברות "הבינוניות . 8 - 34 - מן הראוי לציין שמנהלי המחלקות לחקר מערכות בחברות "המובילות", נוהגים לרכז סביבם סיוע של צוותות מעולים למרות הסמכויות הנרחבות הנתונות בידיהם. לעומת זאת, הנהלותיהן של החברות "הבינוניות" אינן מקפידות על תיאום יעיל בין המחלקות השונות וכתוצאה מכך "מחליק" ניהול עבודת המחשב עד לדרגים הנמוכים של הארגון. 6. מדיניות הציוד א. הבדלים עיקריים - אין. ב. ‏ דימויים יסודיים . האם החברה רוכשת את רוב הציוד או חוכרת אותו? . האם החברה רוכשת את ציודה מספקים רבים או מעדיפה ציוד מאותה תוצרת? . האם היא מסתייעת במשרדי שרות לעיבוד נתונים ובאיזו מידה? . האם החברה משתמשת במחשב למטרות הנדסיות ולמחקר מדעי ובאיזו מידה? . האם החברה נוטה להחליף ציוד לעתים קרובות? . האם החברה משתמשת במחשב לעיבוד נתונים מרכזיים על פעולותיה בהיקף גדול? בסקר שערכנו, התעלמנו מהגורמים שקבעו בחירת ציוד ספציפי זה או אחר. אם כי גורמים אלה חשובים, ללא ספק, הרי שהיו מחוץ לתחום המטרות שהצבנו לעצמנו. על כל פנים ניסינו לקבוע את חשיבותן של ההחלטות בקשר לצליוד לגבי הצלחת הפעלתו של המחשב. נראה, שלהחלטות אלה אין חשיבות מבחינה זו, היות וכל החברות נוקטות באותם קוי פעולה כפי שמסתבר מתשובותיהן השליליות לכל אחת משש השאלות הנ"ל שנגעו לציוד. לסיכום פרק זה, עלינו להעיר כי אמנם לא ערכנו חקירה ממצה לגבי בעיות הציוד, אולם הממצאים שלקטנו מצביעים על כמה מסקנות חשבונות. ראשית, באף אחת מהנהלות החברות שחקרנו, לא קיימת הרגשה כי הקשיים בהם נתקלו נובעים מתכנון ופעולה לקויים של ציוד המחשב. שנית, אף חברה מחברות המידגם, לא "עשתה טעות", לדעתנו, בהחדרת המחשב לפעולותיה. הקשיים והאכזבות, נבעו בכל המקרים מכשלונה של החברה להשתלט על במקרים מסויימים גילינו שבעיות הציוד מעסיקות יותר מדי את ההנהלה מכונה זו. במקום להתרכז בהחומים אחרים שהנם חשובים הרבה יותר להצלחת פעולתו של המחשב.