- שנה: 1985
- מו"ל: מירב
- פורמט: חוברת
- נמסר ע"י: מאגר המגזינים הישנים
- תגיות: עיבוד נתונים
OCR (הסבר)
וו
כתב עת סקצועי-עסכי בנושצזוי מחשבים ועיבוד נתונים
- ד
הגליון מכיל 4 חטיבות מאמזרים:
סביבה טכנולוגית
תבונת מחעובים
חברה ממוחעובת
תעשיית העתיד
כמוכן:
אינדקס המאמרים שהופיער
במחטובים מתחילת הופעתו
לפי נהתטאים ולפי מחברים
| ₪0 00 "99 וח לס 41
4 אמואואק מיישמת כלים חדשניים לתיכון
מכני. אתה מקבל מערכת - 6או ופססוא פו/50
רבות של התקנות. לאנליזות מבנה ואחרות
אתה יכול להוסיף חבילות תוכנה מובילות
כ"6א8דג ₪587 ו
= ה05ם:ו₪
ור
יכון המוצר ועד גמר הייצור
"וחק
5 פוא =ואוחק מאפשרת לך להקים ולנהל
בסיס נתונים לכל תהליָך התיכון והייצור. כל
אחד יעבוד עם אותו בסיס נתונים ויקבל
מיידית את הנתונים האחרונים והעדכניים
ביותר. כולם יעבדו באופן יעיל ומדוייק יותר
תוך המנעות מכפילות מאמצים ומעבודה
מיותרת.
למידע נוסף סמן 175
למידע נוסף סמן 178
צי
כולנו משפחה אחת
י י , שי 4
משפחת המשתמשים במחש בי דטה ג'נרל בארץ היא רשימה גדולה וענפה.תמצאו בה חברות ענק | גם עסקים קטנ - -- 0 0 .. 0
החל ממערכות מיקרו ועד למערכות של מאות משתמשים. המחשבים שלנו מכסים את כל תחומ הפע ות 0 8 ו ּ: ו
ניהול מלאי וייצור = שיווק ומכירות ₪ ביטוח ₪ משרד ממוחשב ₪ חינוך והדרכה = מעקב פרו ל ם ף ה
בעזרת מחשב ₪ תמיכה בקבלת החלטות. לקוחות דטה ג'נרל בארץ כבר יודעים שניתן להרחיב או להחליף מערכת לפי הצרכים ול?
בתוכנה.לכן, כולם נשארים במשפחה.
₪ | רושג 6 3+ | ?0
מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905, טל. 340962.
פוגר
1 שי ו 0 ₪ השרי שש ופ א מו - :
6 (ל פיד ו ו =
2 2 - 7
| עם קבלת זיכיון עולמי בלעדי |
מכויזה אאא מערוכות מידע מתקדמות בע"מ
ב 7
( א הזמ ₪ בעבר)
< (גודל 43) ₪1000ו/.
₪
[ ] שפות ₪561 ,887756. -
[ך] רזולוציה 0.1 אד 0.05 מיימ. 2 על משפחת מוצרי תוכנה מהפכניים .
[ ] שישה עטים (כדורים, רפידוגרפים, עטי לבד). 2 -
] מהירות עבודה 150 מיימ/עוניה. / א
-- | תקשורת 5232-0ח ,51| ווח 88/7 ,488-=!. תוכל לקבל חבילת תוכנה אנושית 6
[] ]מחיר: .0.8= החל מ-810 דולר (מותאם -|
. לשער החליפיך של הייך היפני) מוכנה גמישה מערכת כוללת לניהול כח"אדם. כל אשר רצית לדעת .
. על כל עובד וכל משרה בארגונך (לרבות נתוני שכר 6
הניתפרת ומותאמת לכל הצרכים המיוחדים שלך: ונתונים מקצועיים). 0
0 ל
0 1) מנ"מ =
- = מערפת, בענקית. הקפובות חדלשות: מערכת ניהול מפעל - מלאי, רכש, אחזקה ושיווק. ₪
2 שאו-אס, רב-מטבעית, דואלית (שקלים ודולרים), מערכת תיפעולית וניהולית כוללת ואינטראקטיבית 09
5 ספקים ולקוחות בכל מטבע, רב חברתי (כולל | לפתרון כל בעיות המידע במפעל. 9
0 מאזנים מאוחדים עם חו"ל) ופתרון לכל הבעיות > מחולל היישומים ומסד הנתונים הנפוץ ביותר 0
מו הפיננסיות. בארץ על פו 81 עתה (בגירסה 5), באפשרותך ל
| 20 להנות מיתרונות 081 גם על הקבצים הישנים שלך! מ
% מנוף
ן 0 מערכת ניהול ובקרת פרוייקטים: ניתוח צרכי ארגונך והכנת תוכנית אב באמצעות
שו ניהול כל סוגי המשאבים תקציבים, עלויות, לו'ז מתודולוגיה ממוכנת (נמ"ר) אשר זכתה בפרס איגוד 2
4 ועומסים ב-פאו+אס מלא. מנתחי המערכות! 0
4 .
(גודל 41) 609101. 0 :
0 . טי ולים ב-4 סניפים בארץ יתנו לך: ,
]רזולוציה - 0.1 או 0.05 מימ. 3 0 אנשי מקצוע מע ץ ו : |
[ ]4 עטים (רפידוגרפים, עטים כדוריים, עטי לבד). 0 - את הפתרונות הטובים ביותר: סניף ת"א: 03-247616 ליעל או לאודי. 9
[ ]מהירות עבודה 250 מ*מ/שניה. 0 - בזמן הקצר ביותרי- תוך חסכון משמעותי בהוצ" = סניף ירושלים: 02-277277 למיקי או לבועז.
| ] הצמדת נייר ווקום וגלגלות. 0 אות ארגונך! סניף חיפה: 04-292257 לעפר או לשלמה.
[ | תקעשורת ₪5232-0 ,655-488!| ,₪1 | ]חק דו8 8. 0% התקשר עוד היום לסניף אאא הקרוב אליך: סניף בארישבע: 057-666628 לגבי שובל.
[ ]1 ]מחיר: .0.8= 4600 דולר (מותאם לעוער 8 לחו''ל: להנהלה המרכזית - 03-411188
החליפיך של הייך היפנ"). מערכות 650אשס) \,
מתקדמות בע"מ ב-א
ו פאסודה6ו וקא 4 ד
/ (ןד 60) 5₪ד5/5 6וווקה6ס8סה. -
(נוַדל 44 ) 0461004. מערכת שרטוט מבוססת על מחעשב ה-26.=₪ ושפג. | . בל
. , 20 . לתחומים הבאים: ב פתרון נטתקבל בעבודה4
ך] שלשה עטים (רפידוגרפים, עטים כדוריים, עט א. הנדסת חעומל ואלקטרוניקה. : עם אאא אחרת
לבד). ב. הנדסה כימית. + 2 0 :
ך] מהירות עבודה 200 מימ/שניה. ג. הדראוליקה, פנאומטיקה. . 1 ץר ץצ רי ,]א
| ] רזולוציה 0.1 מ'מ. ד. ארכיטקטורה. ₪ 1 י
| ] הצמדת נייר מגנטית. ה. הנדסת מכונות. :
[ ]תקשורת 151 )חק דו88 ,₪5232-6. 0 /
[ ][ ]מחיר: .0.8.= החל מ-580 דולר (מותאם ח. אריזה. ן ו 6 ]| 8
לער החליפין של הייך היפני). ט. 08.. בשה -- .
\ / 5
שא 52
חברת .ד.8.ו עוסקת ביצירת קשר בן העולם האנאלוגי לעולם הספרתי. - . -
היישומים הם: בבקרה, מדידה ורישום תהליכים פיסיקלים ע"י התחברות למיקרו מחשבים. -
חברה לאימפורט, בנין ומסחר בע"מ. סדו 60 6אוסהאד סטוה 6אוס ווטם , דהסקחוו
רחוב מטלון 77, ת.ד. 2287 תל"אביב 61022, טל' 03-376135 5 ,- ,61022 ,עו - ופד ,2287 .0.8 ק ,דפ טס וה דהה 77
3-1 ה(
:
6
[וחוטבים
סביבה טכנולוגית
12
סביבה טכנולוגית - אריה בירון
ההתפתחות הטכנולוגית כרוכה במעבר מתעשיות
'קשות' -- דלות טכנולוגייה - לתעשיות 'רכות' -
עתירות טכנולוגייה. מהו הבסיס להתקדמות
טכנולוגית בתחום החומרה ובתחום התוכנה. כיר
ונים לפריצת דרך בתחום התוכנה.
18
מודל ו05 לארכיטקטורה של רשתות
מחשבים - יונדב פרי.
מודל ו05 שהוכן ע''י אירגון התקינה הבינלאומי
מפרק את פרוטוקול התקשורת בין מחשב למח-
שב, או מחשב למסוף, ל-7 שכבות. המאמר מונה
ומתאר את 7 השכבות ותפקידיהן.
56
כשרות מידע בבסיסי נתונים של תב"מ
- יעקב יסקי.
ניהול כשרות מידע הינו שמירה על קיומן של
מיגבלות על המידע המוצג בבסיס הנתונים. יעקב
יסקי מציג במאמר זה עקרונות לניהול כשרות
מידע בבסיס נתונים של מערכות תב"מ.
55
מורכבות תוכנה - ד''ר דוד קלינסקי.
חוקי האבולוציה של מערכות תוכנה גדולות; חוק
השינוי המתמיד; חוק האנטרופיה הגדלה בהתמ-
דה; חוק הגידול הסטטיסטי החלק; מדד המורכ-
בות המעגלית של יחידת תוכנה.
תבונת מחשבים
2
תבונת מחשבים - אהרון פלמון.
מאמר מבוא המונה את התחומים השונים של
תבונת מחשבים, כגון מודלים של החלטות, מער"
כות תומכות החלטה ואינטליגנציה מלאכותית.
15
מערכות תומכות החלטה, מהן ולמי
נועדו - צבי טל.
באיזה מקרים יש מקום למעדכות תומכות החל-
טה. מהם היסודות של מערכת תומכת החלטה.
טיפוסי מנהלים והתייחסותם למידע. אילו מנה-
לים ישתמשו במערכות תומכות החלטה.
14
מערכות מידע שאינן לומדות - ד''ר אורי
און.
מהי למידה של מערכות תומכות החלטה. מתי
הלמידה אינה אפקטיבית. מהם הגורמים המקשים
על הלמידה. האם יש צורך בבקרת למידה.
2
האמנם יש אינטליגנציה מלאכותית -
פרופ' ישעיהו ליבוביץ.
יש הבדל בין המוח כמכונת חשיבה לבין התיפקר
דים הנפשיים הכוללים תכנים שאינם ניתנים
לפורמליזציה. יכולתו ומיגבלותיו של המחשב
בקשר לעניינים אלו.
חברה ממוחשבת
55
חברה ממוחשבת - אריה בירון
העולם התעשייתי מתקרב למצב בו נפוצות הכרת
המחשב והשימוש בו דומה לנפוצות השימוש
בקרוא וכתוב. הקניית ידע המחשב צריכה להת-
בצע במסגרת מוסדות החינוך והחיברות - החל
מגן הילדים דרך ביה''ס היסודי והתיכון ועד
למוסדות ההשכלה הגבוהה.
08
מחשב בכל בית - ראיון עם ד"ר אילן
עמית.
התגשמות התהליך של מחשב בכל בית תהיה
שונה במידה ניכרת מזו שחזו המומחים. המחשב
הביתי אינו משמש לניהול משק הבית או קבלת
נתונים ממאגרי חוץ, אלא בעיקר ככלי משחק בידי
נעדים בני 12-18.
1
הוראה בעזרת מחשב - אייל קפלן.
מהם הרעיונות המתודיים-דידקטיים של שילוב
המחשב בעבודת ההוראה ומהן הדרישות ממתכנני
המערכת כדי להשיג הישגים לימודיים ויישומים
אופטימאליים.
4
המחשבים תופסים מקום חשוב בתר-
בות האנושית - ראיון עם פרופ' יוסף
גיליס.
המחשב תופס מקום נכבד בתרבות האנושית של
זמננו. יש לכלול את המחשב בתוכנית הלימודים
של בית הספר התיכון. מהם גבולות יכולתו של
המחשב ומהם כיווני ההתפתחות של השימוש בו.
תעשיית העתיד
6
תעשיית העתיד בישראל מנקודת מבט
מיחשובית - אהרון פלמון.
המחשב כמכשיר וכלי עבודה בתעשיית העתיד.
מוצרים משובצי מחשב. מוצרי מיחשוב - חומרה
ותוכנה. יתרונות יחסיים של ישראל בתעשיית
מוצרים מתקדמים. מיגבלות ואפשרויות ביצוא
מוצרי מיחשוב.
3
הקמת תעשייה עתירת טכנולוגייה הינה
הכרח חיים למדינת ישראל - ראיון עם
עוזיה גליל.
עד 1990 יש להגדיל את היצוא ב-7 מיליארד דולד.
התעשיות הקונבנציונליות יכולות להגדיל את
היצוא שלהן ב-3 מיליארד דולר. הדרך היחידה
לסגור את הפער הינה ע'"י יצוא של תעשיות
עתירות טכנולוגיה.
6
איך תנצל מדינת ישראל את טכנולוגיית
המיחשוב - פרופ' יובל נאמן.
המדינות נערכות למלחמה על שווקי המיחשוב.
איך תערך מדינת ישראל לקליטת טכנולוגיית
המיחשוב ואיך תוכל לנצל אותה כדי ליצור
מוצרים חדשים, לכבוש שווקים ולבנות עליהם
בלכלה.
'108
טכנולוגיית-על, מודל ממוחשב לתכנון
הייצור - פרופ' גדעון הלוי.
טכנולוגיית-על מנצלת את הגמישות הטבעית
הטבועה בתהליך הייצור כדי להגיע לאופטימום
כולל, במקום פתרונות אופטימליים לשלבי ייצור
בודדים הניתנים ע''י מערכות תכנון ייצוד רגילות
אינדקס מאמרי מחשבים
94
אינדקס מאמרים לפי נושאים.
מאמרים שהופיעו במחשבים החל מגיליון 1 (ינואר
0) עד 2 (דצמבר 84). האינדקס כולל לכל
מאמר: שם המאמר, הכותב, מס' גיליון, מס' עמוד,
במה עוסק המאמר.
האינדקס ממויין לפי נושאים עיקריים: תעשיית
המיחשוב; חברה ממוחשבת; מערכות חומרה;
תוכנת תשתית; מתודולוגיות וכלי פיתוח; ניהו?
ופיתוח מערכות מחשב; מדעי המחשב; מערכות
ייעודיות; תוכנה מיגזרית; מוצרי 'מחשבים'.
בתוך כל נושא עיקרי יש מיון לפי נושאים משניים
166
אינדקס לפי שמות כותבים.
לכל מאמד: שם הכותב, שם המאמר, מפ' גיליון,
מס',עמוד.
כורנט:
מכשירי
טלקס
ושרותי
טלקס
תקשורת מתקדמת כחול-לבן
תל-אביב, בית גיבור.3 2 [03-66426
ירושלים, מרכז כלל, 2 |ו02-2234
חיפה, ככר מאירהוף 6, [04-52692
] באר-שבע, החלוץ 5, 3 ?057-3442
66.44 06 | 1
| וסו וסםו,א
-..., 3000116
ו 2% .
חלוץ בישום ה-אואט
990 של 06 ו2 הוא מראשוני
הסופר מיקרו מחשב בעולם, שהופעל עם
מערכת אוא/ מלאה.
רבת משתמשים
משפחת המחשבים של 06 |ו2 הינה רבת
משתמשים מ-8 עד - 40 משתמשים בו
זמנית.
זכרונות
זכרון מרכזי עד - 4/8. זכרון היקפי עד -
6728 אמצעי גיבוי מהירים ואמינים.
אופציות
שד וש 0 הד 9
ה[ ג דאוסי סאוזא סו
בקר תקשורת מול .₪.8.!
0 ) סש !כ: ודאג ב זב
6.24 )06 00] 1
תד 13022 תל-אביב 61130 ממפעלי כוו
כור תקעוורת והתראחה: אגף מחשבים 4 טל 03-492661/3 (10 קווים) =בכן אלקטרוניקה
כור תקשורת והתראה. אגף מחשנט- ==
" םינשחמ
₪ 7 ו
)השבי
ה ה ה ריר
קורא נכבד
5 שנים אינן תקופה ארוכה בחייו של עיתון. אולם
כאשר מדובר בעיתוני מחשבים, 5 שנים הן תקופה
ארוכה למדי.
במשך 5 השנים עובר ענף המיחשוב מה שעובר ענף
אחר במשך 10 או 20 שנה. האם צריך להזכיר שרק
לפני 5 שנים כמעט לא היו מיקרו מחשבים בארץ
ובוודאי לא אלו שמסמלים היום את עידן המיקרו;
תיב''מ היה מוכר רק מן הספרות; אינטליגנציה
מלאכותית היתה מושג תיאורטי; מעבדי תמלילים
היו מוצר נדיר אם בכלל היו, שלא לדבר על דואר
אלקטרוני או רשתות מקומיות.
לפני 5 שנים גם לא היו עדיין אצלנו כתבי עת
מקצועים-מסחריים לענף המיחשוב. הרבה חברות
סברו שאין להן צורך בפירסום וכי שימען יגיע
ללקוחות פוטנציאליים מפה לאוזן, וחברות שרצו
לפרסם - לא היה להן איפוא. ואם מישהו חיפש
מוצר מיחשוב מסויים, היה עליו להסתמך על ידע
אישי שלו או של עמיתיו.
יחד עם זאת ב-1979 המיחשוב היה כבר ענף נכבד
וכבד בישראל, עם מחזור של כ-225 מיליון דולר
ועם כ-12,000 בעלי מקצוע. בהיקף כזה כבר אי
אפשד לאתר ספקים על בסיס ידע אישי בלבד ואי
אפשר להגיע ללקוחות רק ע''י קשרים אישיים.
לכן כאשר, עלה הרעיון בסוף 1979 להוציא את
'מחשבים', הוא התקבל בברכה ואפילו בהתלהבות
במעט ע''י כל הגורמים הפעילים בענף ובפרט ע"י
חברות המיחשוב.
במושגים של היום ההתחלה היתה צנועה למדי.
הגיליון הראשון יצא בינואר 1980 וכלל 36 עמודים
בלבד. אולם הכריכה היתה צבעונית, הנייר והעי"
צוב משובחים (יחסית למקובל באותם ימים) והיו
בו (שומו שמיים) 26 עמודים של מודעות ומידע
מטעם חברות. פעם ראשונה יצא בארץ כתב עת
לענף המיחשוב שלא ראה בפירסום ובמידע מסחרי
משהו לא מכובד שצריך עד כמה שאפשר להמנע
ממנו, אלא להיפך: כלי מועיל והכרחי לענף גדול
ומתפתח.
יחד עם הפירסום התרחב גם החלק המערכתי.
אמנם מראשיתו לא התיימר 'מחשבים' להיות אור
מקצועי - לא רק לא לגויים אלא גם לא ליהודים
בישראל. בדברי אל הקורא בגיליון הראשון כתב-
תי: "מטרתנו אינה הקמת עוד במה למאמרים
אמסופועשח= דנ
חברת אסופועחש זטקווסס מארה"ב המובילה בעולס בשטח תיב"מ
א640/04, מיוצגת בישראל בלעדית על ידינו.
באפשרותנו לספק 8ו5₪ז5צ5 ץפא-אמטז בתחומיס הבאיס
ומחקרים מקצועיים-תיאורטיים. לעניינים אלו יש
בחו"ל ספרות מקצועית ענפה המגיעה גם לארץ".
אולם, במשך הזמן הרחבנו יותר ויותר את החלק
המערכתי-מקצועי.
עיתון מקצועי בארץ לעולם לא יוכל להתחרות
ולהשתוות עם עיתון מקצועי מוביל בחו"ל. לא
מפני שאין אצלנו אנשי מקצוע מעולים שיכולים
לכתוב ולחדש - ייתכן שיש במידה מספקת.
הסיבה היא כלכלית ונובעת מהתנאים הבסיסיים
שלנו: גודל המדינה מכתיב את הגודל המקסימלי
של ענף המיחשוב וענף בן 400-500 מיליון דולר
|
וז
ו
למהנדסים, למתכננים, לארכיטקטיס, ולתעשייניס
,85 .5.= ,חָחו/08סו 6וו50 ,ח69(9 |8סוח8חספוט [-
.0891 6וכם
.זזו שחו זו 00 ,65 הוחס8!/! 6 ס) 6806זחו []
.פחזו שא ,5ח8זח8וכ 5070870810 ,חה4ו89כ 0זהסם 6ס []
.חָ|089 |פוע []
.פָחוסוק ,ח9ו099 זחאוק []
.ץ0871007800 , פַחוסְס8ו) ,6זטזספזוחהסזה ך]
.0 ,חסוז8זז5ט!!! |68והתספד []
ווווווווווווו
.
-
/
בדבר קבלת פרטיס נוספיס על מערכות תיב' מ
תכנון ייצור בעזרת מחשב של אסופוטמ5 זטסואס6
נא לפנות אל צבי שרקני טל. 04-524222.
3, ת"ד 5390 חיפה, מיקוד 31053
אכצייכו
מחשבים בע"
046 )06 7
1 ש0) 60426
לושב
שנת 1984 חלפה. היכן אתה עומד בשלב זה של
הקריירה שלך - אתה יודע. לנו/
הנדרי
בחברת אלקטרוניקה לישראל בע"מ,
ידוע היטב לאן פנעו מועדות.
פריצה לשווקים חדשים ופיתוח מוצרים ייחודיים,
חתימת חוזים ארוכי-טווח וכניסה לתחומי
טכנולוגיה עתידית, העמידו את החברה בשורה
הראשונה מבחינת השגי השיווק והמכירות.
לקראת הפעילות הצפויה בשנים הקרובות, נערכה
החברה במסגרת שלוש חטיבות:
חטיבת תקשורת
העוסקת בפיתוח וייצור של מערכות ומוצרי
טלקומוניקציה ממשפחת סש וז --ייכפל דיבור"-
ואפליקציות עתידניות למערכות אלו.
חטיבת מעוכות
העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת, מערכות
בקרת קשר וניווט לשדות תעופה ולתקשורת צבאית.
חטיבת מיקרוגל
העוסקת בפיתוח וייצור רכיבים ותת-מערכות בנושא
מיקרוגל.
אצלנו תמצא אוירה יוצרת, תנאי שכר הולמים
וקידוס בהתאם להישגיך.
לצורך מימוש משימות החברה בהווה ובעתיד,
דרושים לנו עלית אנשי המקצוע בתחומים
הבאיס:
מהנדסי אלקטרוניקה לתפקידי נהול
פרויקטים.
9 הנדסאי/טכנאי אלקטרוניקה לתפקידי פתוח
ובדיקות סופיות.
9 תכנתים בזמן אמת.
6 מהנדסי אמינות ורכיבים.
9 מהנדסי/הנדסאי ייצור.
אנא, פנה אלינו,
מדור גיוס עובדים, ת.ד. 9045 ת"א 61090.
בית היוצר לתקשורת
9 חברת אלקטרוניקה כישראל בע"מ רח' גיבורי ישראל 88 ת"א טל: 03-333241
ה ה
לא יוכל להתחרות, גם בשטח העיתונות המקצור
עית, עם תעשייה בת 80 מיליארד דולר, כגון זו
%
תוכנה לכל חומרה
,15-005/,אואשא, אוצש
6 ,0-05
ועוד...
סרטי דיו
למדפסות
מחשב דוח
לרגו אבילר בע"מ מספקת סרטי דיו
לכל מדפסות מחשב מהמלאי
זקיימת בארה"ב.
יחד עם זאת יש לעיתון מקצועי ישראלי תפקידים,
נוסף לעניין הפירסום, שאינם יכולים להתבצע ע"י
עיתונות חו"'ל ו'מחשבים' לקת על עצמו תפקידים
אלו.
תפקיד ראשון הינו לתת ביטוי למה שמתרחש
אצלנו בארץ: מה קורה בשטח המיחשוב במיגזרים
השונים - תעשייה, חקלאות, חינוך, בנקאות וכד';
מה התחדש בענף המיחשוב עצמו - מוצרים
חדשים, התקנות, חברות, אנשים, ארועים.
תפקיד שני הינו לאפשר לשיכבה רחבה של
מנהלים ואנשי מקצוע להתעדכן בהתפתחויות
ובהתחדשויות הקורות במיחשוב בכלל ולאו דווז למידע נוסף סמן 121
קא בשטח הספיציפי, הצר לפעמים, שבו הם
עוסקים. במסגרת זו השתדלנו להביא מאמרים
וסקירות על טכנולוגיות חדשות של חומרה,
תוכנה או תקשורת; על תעשיית המיחשוב במד"
ינות שונות; על ענפי מיחשוב חדישים, כגון
אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה או משרד
ממוחשב.
סו ורולוי דורי חוו//ר
וש - .--; .ו
דרך הרצליה 41, ת''א 69512
טלפונים 176179, 037129988.
נציגים בלעדיים של
אפיק מוצרי הדפפה -
קיבוץ אפיק רמת הגולן.
לשורה של פעילויות בשטח המידע וענף המיחשוב
אשר פותחו ע''י חב' מירב בע''מ, המוציאה לאור
של 'מחשבים'. אחת הפעולות הראשונות בשטח
זה היתה הוצאת שנתון המיחשוב, בשיתוף עם
אילי'א. אח''כ הוקם שירות טלדע, המבוסס על
מאגר נתונים ממוחשב והמספק מידע על ענף
המיחשוב. לאחרונה יצא קטלוג תוכנה למחשב
האישי של יבמ. החל מהקיץ האחרון מוציאה מירב
גם כתב-עת במתכונת עיתון, ירשת מחשבים' -
שמטרתו לשחרר מעט את 'מחשבים' מעומס
הידיעות המבקשות להתפרסם בו ולאפשר לו ע"י
כך לשמור על היקף רצוי של מאמרים מקצועיים.
לציון 5 שנים למחשבים החלטנו להוציא גיליון
עמודים. הרביעי (יולי) 56 עמודים. החמישי 62. חגיגי מיוחד, אותו אתה מחזיק עכשיו. בגיליון זה
הגיליון השישי, שסגר את השנה הראשונה, יצא ריכזנו מיבחר של מאמרים מאת מחברים ישראלים
: אילי'א ה- , ע
לקראת כנס איל"א ה-15 וכלל 88 עמודים. אפשר שהופיעו ב'מחשבים' במשך השנים. בחרנו מאמ-
לומר שגיליון זה היווה את תעודת הבגרית של
רים שיש בהם, לדעתנו, תרומה לחשיבה הכללית
'מחשבים': אחרי שנה לקיומו התבסס 'מחשבים' והישראלית בנושא המיחשוב -- ושליחם לא נס עם
כעיתון המקצועי המוב-ל בענף, עמדה שממנה לא הזמן. המאמרים מרוכזים בארבע חטיבות:
זז עד היום הזת א. סביבה טכנולוגית. חטיבה זו כוללת מאמרים
במשך 5 שנות קיומו 'מחשבים' ליווה את התהלי- העוסקים בתשתית וסביבה טכנולוגית - בעיקר
כים וההתפתחויות שחלו בענף בארץ ואף היה
בתחום התוכנה ותיפעול המיחשוב.
מעורב בהם לפי דרכו. עבור חברות רבות שקמו ב. תבונת מחשבים. יכולתו של המחשב לסייע
לחשיבה, קבלת החלטות וביצוע תפקידים
אינטליגנטיים.
משלוח לכל רחבי ישראל.
בתרון בעיות חשמל
הפרעות ברשת החשמל גורמות
לאי תפקוד בציוד המחשבים
שברשותך. הגן בפני תקלות אלו
בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת של
גמאטרוניק:
תפקיד שלישי הינו להוות במה שבעזרתה יוכלו
אנשי הענף לה :יע את דעתם בנושאים מקצועיים
וציבוריים שונים.
הגיליון הראשון יצא, כאמור, בינואר 80 וכלל 36
עמודים. הגיליון השני יצא במרץ אותה שנה וכלל
8 עמודים. הגיליון השלישי (מאי) כלל 46
א מערכות אלזפסק - 65 ץז
מהוות מקור כח עצמאי וממשיכות
לספק חשמל גם בעת הפסקה.
בתקופה זו, או שהיו בראשית דרכן, מחשבים היה
הבמה הראשונה שעל גביה הכריזו על קיומן. חלקן
הגדול של חברות אלו צמחו ושיגשגו מאז. נושאי ,
מאז. נושא'ם | ג. תעשיית העתיד. תפקידו של המחשב בתעשייה
חדשניים שונים קיבלו ביטוי במחשבים זמ
ל : . . ב העתידית במדינת ישראל, הן כמכשיר וכלי עבודה
ני שהוחל ביישומם בפועל בארץ. כך לדוגמא,
ץכ והן כמוצר המיוצר על-ידי התעשייה.
כבר בגיליון נובמבר 1980 היתה התייחסות מור- |
, ו ד. חברה ממוחשבת. שילוב המחשב בתחומי
חבת לתיב''מ וביולי 81 הוקדש כמעט גיליון שלם
החברה והתרבות.
לגרפיקה ממוחשבת. גיליון ספטמבר 81 הוקדש
להוראה בסיוע מחשב, כאשר באותו זמן הפעילות
הממשית בשטח זה היתה עדיין מצומצמת ביותר.
החל מ-1983 החלו להופיע כמעט באופן סדיר
א מייצבי מתח רשת - 5. צ.,]
מספקים מתח מיוצב ונקי.
1ב 00 .40
אסאטרוניק תעשיות אלקטרוניות בע"
סז 55וח זפטסאו 6ואס ז6 ₪ 6ואס זה אה 0
מבוא שנכתב במיוחד למטרה זו.
|
ן
כל אחת מהחטיבות האלו נפתחת עייי מאמר |
בעריכת גיליון היובל לקח חלק מרכזי אריה בירון |
טלמן אלינו:
23 והוא גם כתב חלק ממאמרי המבוא לחטיבות.
5 | מאמרים בנושא אינטליגנציה מלאכותית - תחום . שב + , צי
לרגו אבילר בנוי מ 5 שאפילו היום נמצא עדיין בשלבי פיתוח. 0 ה -- 0% 8 לתעש 4 יהת מ
שוקך 12, ת''א 66063, טל. 03-835252, ₪ | בצד החדשנות והמאמרים המקצועיים, הרחיב 5 4 0 2 - ת"ד 369 7 ירושלים 3
ירושלים 02-247041/2, חיפה 527007" ₪ | מחשבים כל הזמן את עיסוקו במידע שימושי- המלשה לפ נושאים, בסוף הגיליון. | לי -
4, באר שבע 057-71052, נתניה = | עכשווי לשירות משתמשי המיחשוב. טבלאות מ ה וה ריאת הגיליון. ט 7 7 7 1 . 8 7 7 3 8 1 8 1 9 7 4 1 8 : 0
4, הרצליה 052-557462. 5 שלך
ההשוואה שערכנו היוו במשך תקופה ארוכה מקור
מידע ייחודי בעיקר בנושאי חומרה שונים, כגון
מיקרו מחשבים, מצגים, מדפסות, ציוד תקשורת / 0 5 | [
ועוד. מדורי הידיעות הלכו ותפחו ונתנו תמונה | |
מחשנים
לרגו טי
נאמנה על המתרחש והמתחדש בענף.
במשך הזמן שימש 'מחשבים' בסיס וקרש קפיצה
-
.-(
----12תםת252ם2םם22:: =שמ=-7=/ּּ-חי-ו
הנהו המקמתה תקשה
אריה בירון
"אחרי ככלות הכל, האם מנקודת הראות של התרחבות החיים יש
הבדל משמעותי בין בעל חוליות הפורש את גפיו או מצייד אותם
בנוצות, לבין טייס הממריא על כנפיו שתושייתו סייעה לו להשיגן".
טייארד דה-שארדן - תופעת האדם.
המין האנושי במסלול ההתפתחות שלו מייצר שני מרכיבים של
תרבות: תרבות הרוח ותרבות החומר. שני היבטים אלו של תרבות
האדם מגלמים שתי תכונות מולדות אשר בהן לפחות, מתייחד המין
האנושי מיתר ברואי האל: הכושר הלשוני - יסוד תרבות הרוח,
והיכולת ליצור כלים - יסוד תרבות החומר. יכולת אחרונה זו של המין
האנושי הינה מה שנוהגים לכנות בעידן שלנו - טכנולוגיה, אשר עליה
אנו מאמינים מושתתת תרבותו החומרית של האדם.
הטכנולוגיה הינה אכן במהותה ההתגלמות יכולת האדם ליצור כלים
אשר משפרים ומרחיבים את כושרו של האדם להתמודד עם הנסיבות
המשתנות של הסביבה; לא יהיה, כפי הנראה, משום הגזמה אם נאמר
שזוהי כל תמציתה ותכליתה של הטכנולוגיה.
העידן בו אנו חיים כיום מכונה בפי רבים עידן המידע, זאת למרות
שלפני שנות דור לערך עדיין כונה עידן האטום. עיון בתולדות
ההתפתחות של האדם "הנבון'' (56₪5 0/0 מלמדנו שכינויי
תקופות שונות הינם בעלי משמעות טכנולוגית מובהקת: עידן האבן,
עידן הברונזה, עידן הברזל עד לעידן התעשייתי אשר קדם לעידננו.
החקירה האנטרופולוגית של תרבויות שונות והמחקר הארכאולוגי אף
הם מרבים בדגשים טכנולוגיים - תרבויות של לקט מזון, ביות חיות,
חקלאות מרעה, חקלאות בעל והשקיה, טכניקות קדרות וכד'.
עיון באופיה של הטכנולוגיה לדורותיה כפי שהאדם לדורותיו יצרה,
מראה שקיים מעבר מטכנולוגיות שמקורן במיומנויות פיזיות וטכניות
לטכנולוגיות שמקורן בכשרים השכליים והמיומנויות המופשטות של
האדם. עידן המידע, בו אנו שרויים מגלם באופן מובהק (48
א | ושאם) תמורה זו שחלה במהותה ובאופיה של הקידמה
הטכנולוגית.
היבט אחר של השינוי שחל באופי ההתפתחות הטכנולוגית טמון
במעבר של משק התעשיה מדגש על תעשיות "קשות"" שעיסוקן
בחומר לתעשיות 'רכות' שעיסוקן בידע. התעשיות הקשות מאופי-
ינות ע''י מוצרים שהינם תוצאה של הסבת חומר למוצר בתהליך
שהוא מעיקרו עתיר עבודת כפיים המבוצע ע''י אלו שמקובל לכנותם
עובדי הצוארון הכחול. לעומת זאת התעשיות הרכות מאופיינות ע'"י
מוצרים אשר בהן ערכו של חומר הגלם המסורתי בטל בשישים
בהשואה לתרומה הנובעת מעתירות הידע והמיומנות הטכנולוגית של
עובדיהן אשר בהם טמונה יחודיות המוצרים.
תהליך השינוי אותו תארנו הינו בעל משמעויות מדחיקות לכת באשר
למיבנה המשקים הלאומיים של הארצות המתועשות, ואף של אלו
המכונות מתפתחות. זאת מהסיבה שהתעשיות שכונו כאן קשות הן
גם אלו שאפשר לכנותן דלות טכנולוגיה צ01.06אח6םד ששס)! לעומת
התעשיות שכונו רכות, שגם מקובל לכנותן עתירות טכנולוגיה -
ץצ וסאח6=ד חסוה. אחת מתוצאות תהליך זה היא הנדידה של
הטכנולוגיה הקשה, דהיינו של תעשיות עתירות כוח אדם, מסביבה
מחשנבים
-
כ
סביבה טכנולוגית
מתועשת לסביבה חסרת תעשיה מסורתית, הצמאה לתעסוקה
ולהעלאת רמת החיים של האוכלוסיה. בעוד הטכנולוגיה הרכה, פרי
כשריו השכליים והמופשטים של האדם, מתבססת בסביבה שהיתה
בעבר מתועשת במובן המסורתי.
השגת המשמעות של העדיפות של הטכנולוגיה ה''רכה" לעומת
הטכנולוגיה ה"קשה" הינה בעלת חשיבות יסודית בבניה של משק
לאומי בכלל, ובפרט נכון הדבר לגבי המשק הלאומי שלנו, זאת משום
דלות משאבינו הטבעיים. השגת היעדים הלאומיים בתחום של
העצמאות הכלכלית והבטחון הכולל - צבאי ומדיני-- של המדינה
לטווח הארוך, יכולה להעשות רק מתוך הבנה יסודית של מהות העידן
הטכנולוגי בו אנו חיים - עידן המידע.
ההשקפה הקלאסית לגבי האמצעים העומדים לרשות ארגון תעשייתי
מכירה ב-5 משאבים מרכזיים המכונים חמשת ה-:-ים: אפוש -
משאבי אנוש, צ=אסו משאבים כספיים 5 |4וחפד/// - חומרי גלם,
5 - שיטות עבודה וסביבה טכנולוגית, 6א!46/ש - ציוד
(המממש טכנולוגיות מסויימות ומוגדרות היטב).
ההשקעה החדישה מוסיפה משאב עילי - 35500865 ג דם שהינו
המידע.
מימוש גישה ניהולית זו הינו הגרעין להתפתחות תעשיית המיחשוב
והופעת עידן המידע. במשק המיחשוב אנו יכולים להבחין בשני
טיפוסי טכנולוגיות המהווים את בסיסו התעשייתי:
= טכנולוגיות החומרה, שהינן הבסיס לתעשיות החומרה.
= טכנולוגיות התוכנה, שהינן הבסיס לתעשיות התוכנה.
בתעשיית החומרה נמצא שלובים זה בזה מרכיבים של טכנולוגיות
'קשות' המתבטאים גם בעתירות כוח אדם של צוארון כחול, עם
מרכיבים של טכנולוגיות 'רכות', המושתתים על עתירות ידע
טכנולוגי ומדעי. לעומת זאת תעשיית התוכנה הינה מעיקרה תעשייה
רכה, בה חומר הגלם הינו ביסודו של דבר כשריו השכליים והמופשטים
של האדם אשר מנסים להפעילם בסביבה מוצרנת/הנדסית כדי להשיג
תפוקות יצור בנות מדידה במונחי הנדסת יצור קלסיים.
תעשיית החומרה מפיקה מוצרים מוחשיים המלווים אותנו בכל
מיגזרי הפעילות היום יומית. ניתן לעשות הקבלה בין חדירת מוצרי
החומרה לחיינו לחדירת האות הכתובה לחיי דורות קודמים. כשם
שהשימוש במילה הכתובה היה בעל השפעה מכרעת על תרבות הרוח
והחברה האנושית במשך אלפי שנים ובצורה יותר בולטת מאז הייתה
נחלת הכלל, כך גם נוכחות מוצרי החומרה משנה את פני החברה בת
ימינו ואף עשויה לשנותם ביתר שאת בעתיד. חדירת מוצרי החומרה
למיגזרי חיינו השונים נשענת על שורה של תחומים טכנולוגיים
המהוים את הבסיס להתקדמות ולהתפתחות בתעשייה זו:
> תחומים בסיסיים.
- מזעור קיצוני של שבבי מוליכים למחצה (עד למיליארד טרנזיסטו-
רים לשבב בשנת 2000), הגדלת מהירות הזיכרונות ורכיבי העיבוד
לתפוקות תפעוליות הנמדדות בשברי מיליארדית השניה כדי להעמיד
לרשותנו מעבדי-שבב בעלי כושר חישוב של מיליוני הוראות (5פוו)
בשניה.
- הקטנת זמני הגישה לנתונים באחסנה משנית מגנטית-סיבובית אל
מתחת לאלפיות השניה.
למידע נוסף סמן 193
איכ כו והתאורה, נוחות הפעלת לוח המקשים והעיצוב
מרשים מעמידים את מסופי ,שו במקום הראשון מבחינת
וש 5 שלהם.
2 7
- בזכוו-] שא
לפוכנציגת 56/יו בישראל היא שיקול נבון ביותר. לפו,
0 בישראל מתמחה בשיווק ושרות לציודהיקפי.
של ל8! מעניק ללקוח גיבוי מלא ומושלם בכל זמן.
|4אוואהסד ץג וקפוס 6008 350-צ/ע ,85- צ/צ ,75-צ/ט ,50-צשצ*
ל ל
מדפשת 3561766 1.
מוהירה כנוו הליזר,
שוקטה כמו הנוחעוכה.
היולט פקרד מכריזה על מדפסת הליזר
הראשונה למחשבים אישיים.
איכות הדפסה גבוהה (צדו 0041 הם דדם )).
פעולה חרישית -- מתאימה לכל חדר עבודה
שקט.
מהירות גבוהה במיוחד -- תפוקה של 8() דפים
8 בדקה. 3
5 הפעלה ו - טעינת הניר מהירה ופשוטה. מערכות מחעווב 6 3 2
== י50- 5 2 חברה בת של מוטורולה ישראי .
1 ידיד בעים 2 דח" מס וו תל-אביב 6 טל- 3905 ב
4 ה ו .
ב מפיצים בלעדיים של 2
|| לפרטים נוספים והזמנות, נא לפנות אל מזכירות ךא
אגף מכירות, טל. 5אפפַבּ-ג | ד ד ).| = |-] .60 ג
1 356 1, טכנולוגית הליזרבשרות | 42 >!2) 2 2] 2
המשרד הממוחשב.
= שינויים בכלכליות השימוש בזיכרונות בועות, 600 ודומיהם.
- הופעת מערכות איחסון רב שלביות משולבות, שקופות למשתמ-
שים.
- ליטוגרפיה אלקטרונית ותקליטי וידיאו.
- ארכיטקטורות מסחריות חדשות לחומרת עיבוד: משתנה, יתרית
מקבילית, משולבות זו בזו.
- שימוש בסיבים אופטיים ברמת התת-מערכות ואף הרכיבים.
- הופעת תקנים לאומיים ובין לאומיים בכל תחומי המימשקים בין
מערכות ותת-מערכות.
- עיבוד, איחסון ואיחזור מידע קולי.
= תחומים מערכתיים.
- רשתות תקשורת: שילוב מערכתי של מיתוג מעגלים, מיתוג מנות,
תקשורת לויינית, שימוש בערוצים ציבורייים רחבי סרט בשילוב
רשתות מקומיות.
- ארכיטקטורה מבוזרת: שימוש מקיף בעקרון ביזור משאבי חישוב
בכל הרמות של תצורת המערכות.
- כילול של היבטי פרטיות המידע ובטיחות נתונים בארכיטקטורה
של המערכות.
- כילול מערכות קוליות, גרפיות, תמליליות ואלגוריטמיות.
> תחומים ישומיים.
- מערכות משרדיות ממוחשבות.
- מערכות משרד ביתיות.
- מערכות מידע לדרגי הניהול הבכירים: תומרות החלטה, טקטיות,
אסטרטגיות.
- אספקת שרותי מידע כללי ומיגזרי - וידיאוטקס, טלויזיה
אינטראקטיבית.
- מיחשוב החינוך והבידור: הוראה ממוחשבת, תרבות ממוחשבת,
אמנות גרפית ממוחשבת.
- המפעל הממוחשב: איטמוט וריבוט הייצור השוטף והבקרה.
הבסיט הטכנולוגי של תעשיית החומרה ותעשיית התוכנה שונים
מאוד זה מזה. הטבלה הבאה יכולה להמחיש את הפערים הקיימים בין
תחומי חומרה משמעותיים לבין ההתפתחות המקבילה בתחום
התוכנה:
מדדי התפתחות ומגמות במשק המיחשוב
תעשיית המיחשוב (היקף פעי-
לות)
ביצועלציוד
אמינות מערכות
תפוקת תוכניתן
תעשיית התוכנה הינה המוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל
הטמון בטכנולוגיות עידן המידע. לתעשייה זו יש שני מישורים
אופייניים:
במישור הראשון נמצא היסוד ההמשגתי (קונספטואלי) המונח בבסיס
תעשייה זו. האופן בו הוא בא לידי מימוש במוצרי תוכנה מוכר לנו
מתחומים אחרים: הטבע תיכנת עוד בעת בריאת החיים את מנגנון
הצופן הגנטי. צופן זה משול למערכת הוראות מיקרו מתוכנתת;
תכונת הכושר הלשוני אצל האדם הינו מנגנון מתוכנת המצפה
לקביעת משתני ההתקנה, כדי לבוא לידי ביטוי גלוי ומפורש. אפשר
להתייחס גם לתכונת ההטבעה - 6אודאואקוא! כעל מערכת מתוכנתת
אשר אופן הפעלתה המוגדר מותנה באספקה חיצונית של ערכים
למשתנים ביולוגיים פנימיים.
היסוד ההמשגתי המשותף לדוגמאות שהצגנו והמונח גם בבסיס
טכנולוגיית התוכנה, ניתן לניסוח כעקרון של "שיפעול היצירה
הטמונה בחומר" אשר המחשב כמכונת פון ניומן הינו אחד הביטויים
של עקרון זה.
במישור השני נמצא כי זו תעשייה עתירת כוח אדם. הכישורים
הנדרשים מכוח אדם זה הינם מגוונים, ביניהם: כושר הפשטה גבוה,
יכולת לחדשנות מחשבתית ויצירתיות אישית, יכולת להשתלב
בעבודת צוות, משמעת עצמית גדולה ועוד תכונות אשר לעיתים
קרובות סותרות זו את זו. איתור וסינון כוח אדם מתאים למקצועות
הדרושים לתעשיית התוכנה הינם מבעיות היסוד של תעשייה זו. כדי
להדגים מקצת מהיקף הבעיה נביא את נתוני המחקר של סאקמאן
שנערך בשנות השישים לגבי תפוקת תכניתנים ואשר עדיין לא נס
ליחם.
במקרה זה נמצא כי היחס בין מדדי תפוקה שונים של תיכנות עבור
הטוב ביותר והגרוע ביותר היו:
זמן קידוד - 25/ 1
זמן הרצה - 1/26
גודל התוכנית - 5/ 1
ניצול זמן מחשב - 11/ו
הבעיה המודגמת ע"י נתונים אלו אולי אף אינה מן החמורות בהן
נתקלת תעשיית התוכנה. מתוך מחקרים שונים אנו גם יודעים כי:
- מתוך 5 ליקויים במערכת תוכנה, 3 נובעים ממיפרט חיצוני לקוי ו"?
ממימוש בלתי הולם.
- עלות התיקון של ליקוי בזמן ניסוי מערכת על הציוד יקרה פי 40
לערך מאשר בזמן הכנת מפרטיה.
- עלות התיקון של ליקוי בזמן היות המערכת במצב תפעולי יקרה פי
0 לערך מאשר בזמן הכנת מפרטיה.
מיכלול המאפיינים שאנו מוצאים בתעשיית התוכנה אינו מוכר לנו
בשום תעשייה או טכנולוגיה אחרת בה עסק האדם. הקשיים
שבהפיכת התוכנה לתעשייה, ידועים ובחלקם אף מובנים לנו; קיימים
כווני תקיפה שונים אשר העוסקים בהם מאמינים כי הם עשויים
להוות פריצת דרך בכיוון הנכון:
> הנדסה ותיכון מערכות תוכנה - פעילות אשר מטרתה ליצור
מסגרות מודרנית לתהליך ההמשגה של מערכות תוכנה, תוך שימת
דגש על הגדרת תהליכים מופשטים אשר ישמשו כבסיס לעיצוב
ותיכון מערכות תוכנה.
= הצרנה (פורמליזציה) של שיטות הפיתוח. יצירת כלים מתודולוגיים
מודרניים המסייעים לתהליך ההוריסטי של פיתוח מערכות. קיימות
בשוק שיטות מוצרנות עבור פעילויות, כגון: הכנת מפרטים, גזירת
מפרטי הנדסה/ תיכון מתוך מפרטי הצרכים, עריכת מבחני קבלה
והערכה קפדנית לעמידת המערכת במילוי הצרכים.
6 כלים ממוחשבים לפיתוח: סיסמת מישור פעילות זה יכולה להיות
"תוכנה לתעשיית התוכנה" והוא בא להעניק עוצמה מוכפלת
למישורים הקודמים אשר הצגנו. חלק ניכר מן הכלים נמצאים ברמה
של סיוע טכני או מנהלתי, ומיעוטם בלבד יכולים לסייע לגיבוש תכני
המערכות והמוצרים.
₪ מימושים בחומנה (2₪5 /שואו"). העלאת התפוקה של תעשייה זו
יכולה להעשות ע"י איטמוט (אסוזה ?וזה ואסזא) תהליך הפיתוח
של מערכות ומוצרי התוכנה. משמעות האיטמוט בהקשר זה הוא שיש
לבסס את פיתוח המערכות או המוצרים על שימוש ברכיבים תקניים
בשיטת ה"הרכבה על פי הזמנה", כפי שמקובל בתעשיות אחרות.
השגת יעד זה הינו עדיין חזון אחרית הימים, אולם זהו כיוון בעל
חשיבות רבה ביותר לאור התלות של תעשיית התוכנה בכוח האדם.
בגישה זו יעמדו לרשות המהנדס, המעצב, או התכניתן רכיבים תקניים
ממומשים בחומנה אשר מהן יבנו מוצרים, או קטעי מערכות או
תתזמערכות והם יסופקו ארוזים בצורה מתאימה ללקוח' משתמש
6 מימשקים עיליים. מונח זה מכון לגישת "עשה זאת בעצמך"; דהינו
העמדת כלים אשר תצורתם החיצונית הינה במושגים של משתמש
היעד שלהם, בין שהינו מקצוען בתחום כל שהוא בתעשיית התוכנה
ו
יוחזריייו הזד יווויחוהורל וח אחר -- הודחת מכונ
ובין שהינו משתמש מזדמן שעיסוקו כל תחום אחר - הנדסת מכונות,
מחשנים
-
וש
ארכיטקטורה, משרד ממוחשב, הנדסת יצור, מדעי הגרעין, עיצוב
אופנה, משחקי מלחמה וכד'. בשיטה זו, פעילות התיווך בין הטכנולו-
גיה לבין המשתמש בה, המאפיין חלק מתעשיית התוכנה, עשוייה
להעלם או ללבוש צורה שונה לחלוטין.
הקושי שבהענקת צביון תעשייתי לייצור תוכנה נוגע למהות ההמשגה
והכושר של העברת מסרים חד-משמעיים בין אדם לחברו ולוא
בתחום צר של בעייה, היכולה להלכה להיות מוגדרת היטב. נדגים
היבטים אחדים של הבעיה:
₪ יכולת לנסח את מסגרת היחוס (5668566ה ז0 ₪ו/וחת) של
הנדרש לנושא/ בעיה: משתמש, מהנדס מערכות מוצרים, מעצב וכד'.
= קביעת ההקשר המדוייק של ניסוח הבעיה.
. הלשון ואוצר המונחים התקפים לניסוח הנושא בעיה ותכניהם
הסמנטיים עבור הנדרשים לבעיה.
08 ור
דיסקטים
מתוצרת מקורית
של חברת יבמ
במחירים מיוחדים!!
אל תשלם
יותר!
משלוח
לכל רחבי ישראל.
לרגוםטפם.ו
לרגו אבילר בעיימ
שוקך 12, ת''א 66063, טל. 03-835252,
ירועולים 02-247041/2, חיפה 04-527007
באר שבע 057-71052, נתניה 053-35554,
הרצליה 052-557462.
למידע נוסף סמן 119
מחשבים
ה .ה
₪ היכולת לקבוע חד-משמעית את המשמעות הסמנטית של הבעיה
המנוסחת
> קיומו של מנגנון מפוי תקף, המבצע מפוי מתחום ההגדרה לתחום
המימוש.
> קיום מנגנוני מפוי מנוסח אחד של הגדרת הבעיה/הצגת לנוסח אחר
שלהן.
כדי להשיג את רוח הדברים הגלומים בניסוחים הכלליים והמופשטים
לעיל, ננסה להדגימם ע''י עיון במושג ''הזמנה'' בסביבה של מפעל
תעשיה:
המונח 'יהזמנה'' יש לו נגיעה לשורה של בעלי תפקידים: מנהל
המחסן, מנהל היצור, פקיד הרכש, ראש האגף למנהל חומרים, מנתח
המערכות, המעצב, התכניתן ואף הספק. כל אחד מהם משתמש
במסגרת יחוס שונה כאשר הוא בא לפרש '"הזמנה"', מסגרת היחוס
הינה תולדה של עיסוקו, כיצד הוגדר עיסוקו, הדרך בה הוא מבין את
עיסוקו, כיצד הוא מבין את עיסוקם של האחרים, מהו נסיונו בעיסוקו
ועוד מיכלול רחב של גורמים העשויים להיות גם תלויים באישיותו
של האדם.
₪ כאשר ראש מינהל חומרים מורה כי: "הזמנה לספק יכולה להתייחס
ליותר מדרישה אחת", מה עומד לנגד עיניו, באיזה הקשר נאמרים
הדברים, כלום יש להם תוקף כללי או מצומצם לנסיבות מסויימות
בלבד, האם הוראה זו הובנה בהקשרה המדוייק.
6 מהי המשמעות של המונחים "דרישה"", "הזמנה משיכה", מהם
מבטאים בארגון נתון, האם אילו המונחים בהם יש להתבטא כדי
לנסח ארועים מסויימים הקיימים בתהליך או שמא יש להשתמש ב:
בקשה לרכש במקום דרישה, הזמנה פתוחה במקום הזמנת משיכה; או
אולי לכל אחד מן המונחים מובן שונה ויחודי.
6 אילו השלכות תפעוליות יש להוראה, "הזמנה לספק יכולה
להתייחס ליותר מדרישה אחת"", כיצד יתרגמו זאת בתהליך העבודה
שוטף מנהל המחסן, קדם היצור, מח' הרכש, הנה'"ח, מח' התקציב
והבקרה; האם הוראה זו בכלל ניתנת למימוש במסגרת הנהלים
הקיימים.
= האם קישור ''הזמנה'' ליותר מ''דרישה" אחת במסד הנתונים עשוי
להיות מימוש הולם להוראה ''הזמנה לספק יכולה להתייחס ליותר
מדרישה אחת'' בהתחשב בכלים העומדים לרשות מעצב בסיס
הנתונים או התכניתן כדי לנהל את נתוני המערכת. מהי הדרך בה נוכל
להבטיח התאמה חד ערכית בין הניסוח המקורי למימוש.
החיוניות בה תעשיות המידע והמיחשוב מתפתחות ניזונה מכישרון
המחשבה והמעשה האנושיים. הגורם הבולם התפתחות זו נעוץ
בקשיים בהם אנו נתקלים בפיתוח תוכנה בהיקף ובאיכות הנדרשים.
מתוך הניתוח הקודם עולה ככל הנראה, כי כל התקדמות משמעותית
תלוייה ביכולת שלנו לצייד את החומרה (באמצעות התוכנה) בכשרים
שמקובל שהינם נחלת האדם בלבד.
כיוון זה בפתוח תעשיית המיחשוב ע''י הנסיון "לאלף מחשבים בינה"
זוכה לאחרונה לתשומת לב רבה. כאחד המדדים להצלחה יכול לשמע
המבחן של הקניית כושר לשוני לחומרה, כלומר הענקת כושר שימוש
בשפה, כלי הביטוי והמחשבה של האדם, שבו הוא מתייחד ככל שאנו
יודעים מיתר הברואים. שימוש מושכל של המחשב בלשון עשוי
להעניק לו יכולת הסקה והקש הדומים לאילו בהם ניתן האדם, דהיינו
כושר חשיבה.
הקניית כשרון זה לחומרה מותנה בראש וראשונה ביכולת שלנו להבין
כיצד האדם עצמו עושה שימוש בלשון ולהבחין בין השימושים הרבים
והשונים של השפה, וכן אילו מהם עשויים להיות בני מימוש בתבונה
מלאכותית. תבונת מחשבים זו כשתושג, מה משמעותה עבור האדם,
החברה והתדבות האנושיים, היכן תעצר הטכנולוגיה והיכן תתחיל
הרוח האנושית - מה מותר האדם מן החומר(ה): כלום נשכיל לנצל
תבונת מחשבים להעלאת תבונת האדם והאנושות למען חיי רווחה
ושלום?
"והנה באחרית הימים... ישפט בין גויים והוכיח לעמים רבים וכתתו
חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב
ולא ילמדו עוד מלחמה" ישעיהו ב'- .2-5 449
צ'רלה על המתחרים!!
קטרוניקה
מקבוצת מ.ל.
בעסם
.
רחי כָנרת 15
טל. 796927, 4/5
בני :ב
707
חיר 0205רת
1. טל
1
קס פוא
א 01001
6)
תואס יבמ-6<
07
ו
למידע נוסף סמן 141
מודל ו05 לאריכטקטורה של
רשתות מחשבים
יונדב פרי
מבוא
"המערכת תואמת למודל ו05 של ארגון התקינה הבינלאומי". משפט
זה כלול במרבית התאורים של מערכות ציוד ותוכנה לתקשורת
מחשבים המופיעות לאחרונה בשוק.
במאמר זה ננסה לברר מהו אותו מודל ו09, מדוע אנו זקוקים לו,
ומדוע מרבים היצרנים להדגיש כי מוצריהם עונים על דרישתו.
תחילת ענייננו בראשית שנות השבעית, עת התפשט בעולם השימוש
במסופים לשם התקשרות מרחוק אל מחשבים. יצרני המחשבים
שקדו אז על פיתוח כללים המגדירים כיצד יכולים מסוף ומחשב
להעביר זה לזה נתונים באמצעות מערכת תקשורת (המנצלת בדרך
כלל קווי טלפון כאמצעי להעברת הנתונים). כל יצרן מחשבים פיתח
פרוטוקול תקשורת ייחודי משלו, ובדרך כלל אף פיתח כמה סוגי
פרוטוקולים, המתאימים לשימושים שונים. (פרוטוקול תקשורת, או
משטר תקשורת, הינו אוסף הכללים שלפיהם פועלות שתי מערכות
מרוחקות המתקשרות זו עם זו).
כך נולדו פרוטוקולי 2780, 3780, ,4480 ו"2000/1, המיועדים להפעלת
מסופי ₪6 (המכילים קורא כרטיסים ומדפסת).
פרוטוקולים אחרים נועדו להפעלת מסופים אינטראקטיביים, כגון
2741, צדד ו"3270.
תוך שנים מעטות נפוצו בעולם סוגים רבים של מסופים ולכל מסוף
משטר תקשורת ייחודי משלו. במהרה התברר כי ריבוי משטרי
התקשורת מהווה מטרד לצרכנים. מטבע הדברים, סיפקו יצרני
המחשבים הגדולים ציוד ותוכנה התומכים במשטרי התקשורת
'שלהם', ולא נתנו כל תמיכה לחיבור מסופים הפועלים במשטרי
תקשורת אחרים.
כך נמנעה מצרכנים אפשרות להשתמש במסוף אחד כדי להתקשר אל
כמה מחשבים שונים. אמנם נמצאו מי שפיתחו חבילות תוכנה
המאפשרות להוסיף משטרי תקשורת למחשבים שונים, אך הפעלתן
היתה יקרה עקב צריכת זיכרון ומשאבי מחשב אחרים שנדרשו
לפעולתן. כמו כן התברר כי תוכנות להפעלת משטרי תקשורת הינו מן
הדברים הסבוכים ביותר בעולם המחשבים.
במרבית חבילות התוכנה ה'זרות' לתקשורת נמצאו מיגבלות ותקלות
שונות, שמיררו את חיי הצרכנים.
בעייה נוספת התעוררה כאשר בארגונים שונים התעורר הצורך לחבר
כמה מחשבים לרשת אחת, על מנת שיוכלו להעביר קבצים זה לזה
ולתת שרות למסופים הקשורים לאחד המחשבים שברשת. בתחילה
לא נמצאה כלל תוכנה המאפשרת חיבור כמה מחשבים, והצרכנים
נאלצו לפתחה בעצמם (מפורסמת ביותר רשת ז5א₪04, שפותחה
לשם כך עבור משרד ההגנה של ארה'יב).
לאחר מכן התחילו גם יצרני המחשבים לספק תוכנה לחיבור
מחשביהם לרשתות, ואז חזרה שוב, במהדורה שניה, בעיית אי
התאימות במשטרי התקשורת, אלא שהפעם היתה סבוכה פי כמה.
כך הופיעו רשתות מחשבי יבמ הפועלות במסגרת ארכיטקטורת 5%4,
רשתות ד6א66ס, עם ארכיטקטורת א (ואין הכוונה למולקולת
החלבון המפורסמת), רשתות סי.די.סי. עם 4א60 ו-אס), רשתות
8 בורוז עם 4/א8, ועוד ועוד.
מחשבים
בשלוש השנים האחרונות, עם גידול תפוצתם של המיקרו-מחשבים,
אנו עדים למהדורה שלישית של אותו תהליך, כאשר צצות כפטריות
חבילות תוכנה, לקישור מיקרו-מחשבים בינם לבין עצמם ואל
מחשבים גדולים. גם כאן, עקב המיגוון הרב של משטרי תקשורת
הקיימים בשוק נוצר צורך באוסף גדול של חבילות תוכנה, לקישור בין
מערכות שאינן תואמות, והמהומה רבה.
כפי שניתן לצפות, עורר מצב זה דאגה לא מעטה אצל הצרכנים
השונים למחשבים ועיבוד נתונים, וגם בארגוני התקינה למיניהם.
בשנת 1978 נחלץ לפעולה ארגון התקינה הבינלאומי 50!. בארגון זה
היתה קיימת זה מכבר "ועדה טכנית לעיבוד נתונים" (ועדה מס' 97),
וזו הקימה קבוצה בת שעליה הוטלה המשימה להציע דרכים לתקינה
שתביא לסדר ואחידות בנושא תקשורת המחשבים.
להפתעת רבים, זכתה קבוצת עבודה זו לתמיכה ושיתוף פעולה מצד
כל הגורמים המעורבים בנושא. חברות המחשבים הגדולות, ארגוני
צרכנים, ומכוני תקינה לאומיים בארצות שונות מינו כנציגים לוועדה
את טובי המומחים בנושא, מתוך כוונה כנה להגיע בהקדם לפתרון
טכני אשר ישרת את האינטרסים של כולם, יצרנים וצרכנים כאחד.
קבוצת העבודה של 50! החלה בעבודה בסוף שנת 78, מתוך מטרה
לקבוע משטרי תקשורת תקניים המאושרים כתקן בינלאומי, וע"י כך
לגרום לכך שניתן יהיה להעביר נתונים בצורה אחידה בין מערכות
מחשבים שונות.
במהרה התברר בקבוצת העבודה כי המושג "משטר תקשורת", כפי
שהוא מוכר היום, הינו סבוך ומורכב מדי, ועל מנת להגדיר משטרים
תרשים מס' !: חלוקת המערכות לשכבות
מערכת א'
שכבה 2
שכבה 1[
צ
מערכת ב'
אמצעי הקשר הפיזי מ
ארי תנר(ה
כספות חסינות אש ₪055%65%5 שבדיה
מיועד למדיה מגנטית
מגוון רחב בכל הגדלים לכספות חסינות אש מתוצרת שבדיה.
לאחסון סרטים מגנטים ודיסקטים בכל הגדלים.
קטלוג ישלח לכל דורש.
ולו
1. עברית מילנית
2. עברית 12 - 12 דולר ליחידה
3. כל סוגי מניפות אנגלית
אוגדן למניפות קיום דיאבלו לניר
. /
תרסיס אנטי סטטי לניקוי מסכים . ' * 7
מדף מסתובב"360 למסוף מחשב ו
בהתאם לגודל 2%
כריכה לנייר רציף
מנעול מתכת מעולה תוצרת יידנגלריי גרמניה
כריכה רכה - פלסטיק
גדול 38 סיימ
קטך 25 סיימ
פרובה קשה - יפיבה
גדול 38 סימ
קטך 25 סיימ
ליצרני תוכנה
אוגדן תוכנה מיוחד לספרות טכנית דמוי אוגדן תוכנוו א8ו ב-4
צבעים מרהיבים. בתוספת דף פלסטי מיוחד ל-4 דיסקטים. 11.60
דולר + מעיימ כולל הדפסה על האוגדן ועל הקופסא.
סרטים מגנטיים
2200 פּ
1200 ּ /
00 מתוצרת מקורית של אפז 8
ם
ם
לרגו אבילר נציגים בלעדיים של אשיק- 5
מוצרי הדפסה קבוץ אפיק רמת-הגולן
שוקו 2 ת" א 3 00006, טל. 03-835252, . ושלים
כרגו נסוטם ו לרגו אבילר בעיימ 02-2470412 חיפה 04-527007, באר שבט 71052
7, נ(תניה 35554 37 05, הרצליה 0527-557402.
0-ה
מחשבים
תקניים אשר יוכלו להתקבל עייי תעשיית המחשבים בעולם יש צורך
לפרק תחילה את הבעייה לכמה בעיות משנה, ולפתור כל אחת מהן
בנפרד.
על כן הציבה לעצמה קבוצת העבודה מטרת ביניים - להגדיר מודל
כללי של רשתות לתקשורת נתונים, אשר בעזרתו ובהסתמך עליו ניתן
יהיה לבנות משטרי תקשורת ה'מפורקים' לכמה רכיבי משנה.
בירוק לשכבות
הרצון לפרק את פרוטוקול התקשורת לכמה תת-מערכות לא היה
בשלעצמו חידוש של 80!ו. בשנת 1978 כבר היו ידועות בין אנשי
המקצוע כמה שיטות פירוק כאלו, והבולטות ביניהן ארכיטקטורת
4א5 של יבמ, אס של דיגיטל, וכן פרוטוקול 25.א של ארגון
התקשורת הבינלאומי.
הנסיון במערכות אלו הוכיח כי הפירוק לשכבות הינו דרך יעילה
להקטנת הסיבוך של פרוטוקולי תקשורת. חסרה רק ההסכמה של
שיטת הפירוק, ושל הגדרת תת-המערכות ותפקידיהן.
קבוצת העבודה של 80! הסתמכה על עקרונות שהיו מקובלים כבר
בשיטות של '"תכנות מובנה'' (%6ו/0684אק ספאטדסשאד9פ) ועל
הנסיון שנצבר בארכיטקטורות של 5%4 א ו-25.א והגיעה למסקנה
כי הארכיטקטורה האידיאלית למערכות תקשורת נתונים היא של
מערכת הירארכית הבנויה משבע שכבות. בהתאם לכך, הוכנה הצעת
תקן בינלאומי המגדירה את הארכיטקטורה של מערכות הפועלות
בתקשורת.
תקן זה נקראה במקורו בשם:
וססוא 65אשה םסה 86 - אסוד6=א א ס6השדאו 55ד5צ5 אפקס
ובקיצור ו05, או בתרגום חופשי למדי: "מודל לארכיטקטורה לחיבור
מערכות פתוחות".
התקן קובע כי 'מערכות פתוחות' (דהיינו מערכות היכולות להתקשר
וועם זו למרות שאינן דומות) תתקשרנה באמצעות משטר תקשורת
המורכב מ-7 שכבות, שתפקידיהן מוגדרים בהמשך.
יחד עם זאת, נשאר תקן זה במסגרת של מודל בלבד, ואינו מנסה
לקבוע כיצד תבצענה השכבות את תפקידיהן. קביעה זו נשארת
לתקנים מאוחרים יותר, אשר בהסתמך על מסגרת |05, יוכלו לקבוע
תקנים לפרוטוקולים בשכבה מסויימת בלבד, מבלי צורך להגדיר את
הפרוטוקול בשכבות האחרות. (כך למשל מגדיר תקן 6 31 פרוטוקול
לשכבה ?2 מודל ו08).
בטרם נציג את תפקידיהן של השכבות השונות במודל, נתעכב מעט
על מנת לברר את משמעות המושג '"מעדכת הירארכית המחולקת
לשכבות".
בהתאם להגדרות המודל, מתבצעת התקשורת בין מערכות אוטונומי
יות. מערכת כוללת בתוכה מחשב (אחד או יותר), תוכנה, ציוד היקפי,
אמצעי תקשורת, מסופים, אנשים המפעילים אותם וכו', הפועלים
כיחידה שלמה ועצמאית.
המודל רואה כל מערכת כבנויה ממגדל של 7 תת-מערכות המונחות זו
על גבי זו (ראה תרשים 1). הנדבך התחתון (שכבה מס' 1) הוא
תת-המערכת המבצעת למעשה את ההתקשרות הפיזית עם מעדכות
שכנות, באמצעות ציוד התקשורת.
תת-מערכת זו נותנת שרות לשכבה שמעליה (שכבה מס' 2) בכך
שהיא פוטרת אותה מן הצורך לדאוג לתפעולו של ציוד התקשורת
המסויים ומאפשרת לה למסור ולקבל אינפורמציה משיכבה 2
במערכת השכנה (באמצעות שכבה 1 במערכת השכנה, כמובן)
כמתואר בתרשים מס' 2.
הדבר נעשה כך ששכבה 2 במערכת א' מקיימת דו"שיח עם שכבה 2
במערכת ב'. באמצעות נתיב לוגי ביניהן, ו'אינה יודעת' שלמעשה
מועברת האינפורמציה בנתיב פיזי הקיים בין בנות הזוג שבשכבה 1.
תהליך דומה קיים גם בין השכבות הגבוהות יותר.
שכבה 5 למשל, במערכת א', מנהלת דו"שיח עם שכבה 5 במערכת ב',
באמצעות נתיבים לוגיים ביניהן, בעזרת ערימת השכבות הנמוכות
20 יותר בשתי המערכות. חשוב לשים לב לכך ששכבה 5 במערכת א'
אינה משוחחת עם שכבה 4 או שכבה 6 במערכת ב', אלא אך ורק עם
שכבה 5. לעומת זאת, מנצלת שכבה 5 את שירותיה של שכבה 4
באותה מערכת, כדי למסור (ולקבל) הודעות למערכות אחרות.
באותו אופן נותנת שכבה 5 שרות לשכבה 6 וכו".
השכבות ותפקידיהן
להלן תיאור 7 השכבות ותפקידיהן, כפי שנקבעו במודל /05.
שכבה מס' 1 - הערוץ הפיזי. תפקידה הוא להפעיל את סוגי הציוד
השונים המשמשים להעברת נתונים (כגון מודמים) בהתאם למימש-
קים המקובלים (85232 ,24./ ,21,.35.א ,דשאהפרודם וכו'), לטפל
במקרים של חיבור וניתוק הקשר ולזהות מצבים של תקלה בערוץ.
יחידת ההעברה בשכבה זו היא הסבית הבודדת, ותפקידה של השכבה
הוא להעביר סדרה של סיביות בצורה שקופה ותוך שמירה על הסדר,
דרך ערוץ התקשורת, אל מערכות שכנות.
שכבה מס' 2 - עורק הנתונים ((4+58 .1 אאו! 4זגס, היא כוללת
בתוכה כמה תפקידים הנדרשים לשם העברה מסודרת של בלוקים של
אינפורמציה בין מערכות שכנות.
בין תפקידיה נמנים היכולת לקבוע את תחילתו וסופו של בלוק
המועבר דרך העורק, אמצעים לגילוי ותיקון שגיאות אמצעים
לוויסות הזרימה בעורך (וסדא0ס6 וס =), וכן יכולת לבחור נתיב
בהתאם לפרמטרים של מהירות, איכות, זמן תגובה ועוד. כמו כן,
נכללת בתחום אחריותה של שכבה זו היכולת לפצל עורק לוגי אחד
על פני כמה ערוצים פיזיים (6אוא₪ וקוד וטו סה ה/טא/צסס). חשוב
להדגיש כי שכבת עורק הנתונים מטפלת רק בקשר בין מערכות
שכנות (דהיינו מערכות הקשורות זו לזו בקשר פיזי) ואינה עוסקת כלל
בבעיות של ניתוב אל מערכות שהקשר אליהן הוא עקיף, דרך מערכת
ביניים.
שכבה מס' 3 - שכבת הרשת ((4?5₪ | אהסעעטדפא תפקידה לטפל
בהעברת הנתונים דרך רשתות תקשורת מסועפות, בצורה שתשחרר
את השכבות שמעליה מכל ידיעה וטיפול בניתוב ומיתוג הנתונים
ברשת. היא יכולה לאפשר חיבור של כמה אמצעי תמסורת בצורה
טודית או מקבילית, ועליה לפעול כך שהעברת הנתונים דרכה תיראה
6טקסטים >מחירונים%ספרי כתובות%
ו
מן המחשב
ישר לחוברת מודפסת
מ = ₪ נתונים מאוחסנים במחשב שאתה רוצה להפיק
מהם חומר מודפס, ואם יש אפשרות להעלות אותם ע''ג תקליטונים במבנה
יבמ (5.25 או 8 אינטש), אנחנו מציעים לך את השירותים הבאים:
ל לכי מ לי לפי עיצוב ומתכונת שאתה תקבע
(סוג אות, גודל אות, רוחב, כותרות וכד').
ב. עימוד אוטומטי. אנחנו יכולים לעמד אוטומטית בגודל הדרוש, כולל
כותרות, מיספור וכד'.
ג. הדפסת החומר בעיצוב ובמתכונת הדרושים לך.
ו בשיטה זו לעומת מדפסת או שיכפול ממכונת
ב
1. אפשרות להפיק מספר עותקים גדול.
2. איכות ומיגוון טיפוגרפי (סוגי אותיות, גדלים, כותרות).
3. חסכון של פי 3 בשטח מודפס ולכן גם בהוצאות הדפסה. (עמוד קוורטו
לל
2 להכיל כ-1000 מילים בסדר מחשב, לעומת כ-300 מילים במכונת
-
ל
פרטים נוספים התקשר אל: מנחם בלונדר, מירב הוצאה לאור, טל:
0,.
עם ציוד הקפי של רדט -
המחשב עשלך יפסיק להזיע.
כשאתה קונה ציוד היקפי למחעובים מרדט אתה מקבל לא רק ציוד מעולה אלא גם שרות וגיברי
מהחברה המובילה ביעוראל בעויווק טכנולוגיות מתקדמות.
ברדט מערכת היחסים איתך, הלקוח, מתחילה עם קניית המוצר: אתה מקבל מוצרים מהשורה
הראעוונה ומערכת גיבוי תשרות מעולה.
הצטרף גם אתה לחוג הלקוחות של רדט.
צוות המכירות עומד ללשרותך בטלי 03-483211.
|
'ל שור ורי יו
לו טר
ויאָה
0-או80"
המקצוענית''
למידע נוסף סמן 139
בר בש ו בריב בר
לשכבות שמעליה כנעשית אחידה, ללא תלות באמצעי הפיסי
המשמש להעברה. שכבת הרשת אחראית גם לביצוע הפעולות
הבאות: ריבוב (6אואם קוד וטוש) של כמה קשרים לוגיים על פני עורק
נתונים אחד; פיצול של בלוקים של נתונים על מנת לאפשר העברתם
ברשת; איחוד של בלוקים על מנת להגדיל את יעילות ההעברה; גילוי
ותיקון שגיאות - אם יש צורך להגדיל את אמינות ההעברה מעבר
ליכולתה של שכבת עורק הנתונים; שמירה על סדר הנתונים
המועברים וויסות הזרימה על פני קשר לוגי סויים; יכולת להעביר
'"הודעות דחופות'" ברשת, אשר תעקופנה נתונים רגילים הממתינים
להעברה.
שכבה מס' 4 - הפץג | דהסק5אהאד. (עד כה טרם נמצא לה שם הולם
בעברית).
בניגוד לשכבה 3, שעיקר אחריותה הוא ניתוב הנתונים דרך מערכות
ביניים ברשתות תקשורת מסועפות, עוסקת שכבה 4 רק בהיבט של
מעדכת הקצה בהעברת הנתונים, תוך התעלמות מהאופן שבו
מועברים הנתונים בין שתי מערכות הקצה. ניתן לראות הבדל זה
בתרשים 3.
הפעולות המתבצעות בשכבה 4 דומות באופיין לאלו המתבצעות
בשכבה 3, אך שונות מהן במשמעותן. פעולות אלו כוללות דיבוב
ופיצול של קשרים לוגיים, שמירה על סדר הנתונים המועברים,
ביקורת זרימה מקצה לקצה, התגברות על אבדן נתונים ברשת ועוד.
שכבה מס' 5 - הפצה ו 0₪%ו5585. (גם לה טרם נמצא שם עברי). שכבה
זו דואגת ליצירתם, שמירת קיומם, וניתוקם המסודר של קשרים
לוגיים בין מעדכות מרוחקות הפועלות בשיתוף.
שכבה זו עוסקת גם בניהול תחלופת הנתונים בין שתי המערכות
השותפות לדו-שיח, והיא מאפשרת שני סוגים של דו-שיח: א)
תעבורה דו-סיטרית בו*זמנית של נתונים. ב) תעבורה חד-סיטרית
לסירוגין, בעם בכיוון אחד ופעם בכיוון שני.
שכבה מס' 6 - 458 1 אסוד זא55פאק (שכבת ההגשה? העריכה?).
=
תרשים 3: העברת נתונים דרך מערכת בייניים
שש כ ו 0
מערכת א'
מערכת ב'
במערכת הביניים נעשה שימוש רק בשלוש השכ-
בות התחתונות.
מחשנים ₪
ב
תרשים 2: העברת אינפורמציה בין שתי מערכות
שכנות
מערכת א'
מעהפת ב
*
שכבה [
הנתיב הפיזי של מעבר האינפורמציה
- -- -- .-- הנתיב הלוגי של מעבר האינפורמציה
שכבה [
שכבה 6 אחראית על תרגום הנתונים ועריכתם לשם התאמתם לצורכי
המערכת המקבלת. בשכבה זו יתקיים בדרך כלל משא ומתן בין שתי
מעדכות, לאחר הקמת קשר ביניהן, לשם קביעה ותיאום של תהליכי
התרגום והעריכה שיש לבצע בעת העברת הנתונים. למשל, כאשר
מתקשר מסוף"יצג אל מעדכת מחשב, יודיע המסוף למחשב מהו רוחב
השורדה במסך, על מנת שהתוכנה במחשב תוכל לערוך את הנתונים
לתצוגה באופן שיתאים למידות המסך. פעולות של דחיסת נתונים
והצפנת נתונים נכללות גם הן בתחום אחריותה של שכבה 6.
שכבה מס' 7 - שכבת היישום עצמו. (58/ג ו אסודא6ו וקא ). למען
שכבה זו נבנה כל המגדל של 6 השכבות נותנות השרות. מודל !05 א
עוסק במהותה של שכבת היישום, ומשאיר הגדרה זו למשתמש עצט
מוזכרים רק כמה תפקידים המוטלים עליה, כגון זיהוי המשתמש
וביקורת על רשותו להתקשר למערכת, טיפול בנושאי החיוב הכספי
עבור השימוש במערכת, קביעת איכות השרות (זמן תגובה), כמות
שגיאות מותרת, מיגבלות על שפה ומבנה של הנתונים המועברים,
ועוד.
המודל הוא מסגרת
נשוב ונזכיר כי מודל 05 אינו מנסה להגדיר כיצד תבצע כל שכבה >
תפקידיה. בקביעה כי פרוטוקולים לתקשורת יהיו במבנה בן 7
שכבות, ובהגדרת תפקידיהן של השכבות, קובע המודל את המסגו!
שלתוכה ניתן יהיה להתאים בעתיד פרוטוקולים תקניים. פרוטוק!
אלו הם שיקבעו כיצד מתבצעות הפונקציות השונות המוגדרות
במודל, בהתאם לצרכים המיוחדים שלשמם יועדו.
עוד בטרם הסתיים תהליך אשורו של מודל ו08 עצמו, החלה בעול!
פעילות עניפה ומגוונת לשם קביעת פרוטוקולים תקניים לשכבות
השונות של המודל.
למידע נוסף סמן 195
התוכנה
לניהול עסקים ולופעלים
6 הנח"ש פיננסית רב- מטבעית
תמחיר
6 תקציב
6 מערך ניהול הלוואות
6 הזמנות רכש והזמנות לקוחות
₪ מערך שיווק
> מלאי -כמותי וכספי
> מערך ייצור
8
שד' שאול המלך 8, ת"א (בנין כור)טל 03-219172
"שיווקית 38"
פותח על מוחשכי 575/38 !8
כית תוכנה (מוחשבי ש.8.!)
שרותי מחשב מקוונים (כתקשורת)
לכית הלקוח , נתוח מוערכות , או"שו.
לרגוםטטט.ו
לרגר אבילר בעיימ
עווקן 12, ת''א 66063 טל. 03-835252, ירועלים 02-247041/2, חיפה 04-527007, באר שבע 057771052, נתניה
4, הרצליה 052-557462.
רהוט לחדרי מחששוב
6 פריטי לחוט השב
אשולחנות מסוף *שולחנות לקלדניות *מערכות מודולריות
*ארונות לסרטים מגנטיים *שולחנות למדפסות
*עגלות לנייר רציף*
בואו לאולם התצוגה
בשוקן 12 ת''א.
פרוספקט יישלח לכל דורש.
יהודה מושקטל פיתח שולחן חדש
תוצרת ישראל.
השולחן מחולק לעשניים:
חלקו קדמי -למקלדת
חלק2 אחורי -ל 690 ומסך
שני חלקים אלה ניתנים לכוון גובה
בהתאם לרצונך. בחלק הקדמי, ניתן
גם לשנות זוית אופקית. אפשר
לחבר לשולחן זה גם מדף אחורי
תחתון(ראה תמתה), ליחידת זכרון
נוספת או מדפסת.
מעניינת ביותר הנטיה הרווחת כיום לנסות ולקבוע פרוטוקול אחד
אוניברסלי לשכבה 4 (ה5ץג | ז5908א8ז) אשר ינסה לענות על
מרבית הצרכים הידועים כיום בתקשורת נתונים.
לארגון התקינה הבינלאומי הוגשו שתי הצעות לפרוטוקול כזה, האחת
מטעם ארגון יצרני המחשבים באירופה, 50/4, והשניה מטעם מכון
התקנים האמריקאי, 85א.
ברור ומובן כי בשאר שכבות המודל לא ניתן להסתפק בפרוטוקול
יחיד. בשכבות הנמוכות של המודל (שכבות 1-3), מתעורר צורך
במיגוון של פרוטוקול לשם ניצול יעיל של אמצעי תקשורת שונים. כך
למשל בשכבה 2 מתאים פרוטוקול 6.פ₪3 לשימוש ברשתות מיתוג
מנות, ואילו פרוטוקול 6510/60 דפאחפהז מתאים לרשתות נתונים
מקומיות, ופרוטוקול 5010 למסופי אשנב בבנק. בשכבה 3 עונה
פרוטוקול 25.א על צורך אחד, פרוטוקול 75.א פותר בעייה אחרת,
ואילו 21.א נועד לסוג שלישי של רשתות.
בשכבות העליונות של המודל נובע הצורך במיגוון פרוטוקולים
מהצרכים השונים של יישומים שונים. למערכות וידאוטקס מתאים
סוג אחד של פרוטוקול בשכבה 6, להעברת קבצים ממחשב למחשב
צ1ו וח ח0ז6)ח!
,פחסוזסחט1 עץזווחס5זסק חב |סזוחס6 6ח1 8165ז5608 וו-=שוש
0 ז068850זקסזסוחח 18981 6חס חסז! 8הוחסווצופ הווח
.6 אשוו|8ח50ז6 6חס 6אַחַ8ח6 ופטן :וקופ עזפט זסהוסחהּ
(6758/ 6סוט זס) 80188 10 80186 וחסז] זְסְטספסחָחַבּח6 6ווחש
8 .80 057 8ח1 חס 005 פַהוסקצאפ עס שוקוחו5 6חסט 18
858 ח48₪ו069 6!קוז!טוח )טס ץזז68 ה68 טסץ 6875
-6זסחו-00וו ץוחס. הזו ,עו(8ו1ה6ט560 זס ,ץווח6זזטסחסס
1 |18חוח
חסוןט60אם הוגזחָסזק )ה6זהקפ5הגזד
צדו וופג ווגעא זסטססחק
500% 6אוטסס
055 8086 / 808800 | 1
(אווא)8088 / 8086 02
8 א280₪
1474 02
"0 10 58
008 006
6550802/16, 660.
1 ב 0% 404
רח'
6 "וו
אריטמור חברה נהנדסה בנג" .6 .00 6אוח55או5%6 הסואדואה
ז'בוטינסקי 54 רמת-גן 52462 טל' 03-727317 טלקס: 342369
מוצע פרוטוקול אחר המתאים למטרה זו, ואילו למסופי צג המיועדים
להזנת נתונים יש צורך בסוג שלישי של פרוטוקול. הלחצים לאישורו
של פרוטוקול מסויים כפרוטוקול תקני במסגרת המודל אינם נובעים
רק מצורך אובייקטיבי של יישום מסויים. לחברות המחשבים קיים
כבר 'רכוש' רב בצורת ציוד ותוכנה המפעילים רשתות תקשורת
וחברה אשר הפרוטוקולים 'שלה' יאושרו כתקניים תזכה ליתרון
מסחרי וכלכלי ניכר על פני המתחרים. על כן לוחצות גם חברות
המחשבים על ארגוני התקינה על מנת שיאשרו את מוצריהן, ולחצים
אלו נותנים את אותותיהם בתהליך התקינה.
למרות זאת, תהליך התקינה לפרוטוקולים נתמך ברצון בולט וכן של
מרבית המשתתפים בו, כולל חברות המחשבים, להגיע בהקדם
להסכמה על פרוטוקולים תקניים, ועל ידי כך לחסכון כספי רב
בפיתוח מוצרי תקשורת, ולשיפור יכולת ההידברות בין מחשבים של
יצרנים שונים.
מאמר זה הופיעה לראשונה בגיליון 17, ספטמבר 1982 44
חסו31|טוח= 6וחוד |468
8 ז060880זססזסווח 80186/188 6ח! ס! קט )8 חסווהזססס
60 8)61]. וחטוח|אהוח
6 פוחוד |468
0 קט ,11866 6חו) |68] 0ז8צוא086 חב 6זהזסו הוסס 8ז6ווס
0 קט חחוסט|סחו 08|5חף5 זס 8|5חח8ח6 56 6ח8 6668 2048
.0 ז6פט זס! 8וחוס 1]866 6זהצו0 זה 8
5 6זהע0ז3]
ץֶזסוח6!! ה0ו3%|טוח= 36 |
(וא=הז) 0זהסם ץזסוחסו הסווב|טחח= |88זפטוחנ 660הזטס
]חחח 2) 128 זס 64 81 56160180|6 26ו5 ץזסוחשוח הווש
/806ח6 (868) >ססוט ההוסטוסחו .(008ו5611 1חרח500 646
ץ1ווו68080 )60)סזק 6!וזצ סח 880|6ו0
הח516ץ5 6חהס| בַח518
, ז0/5855600|0 0855-סעש1 0₪ח8 ז6ו00רח3586 1ח06ו85ז 5!ו מווצ
זסשוסס 8 ופטן חזוצ 60זטףוחס6 עווההוחווח 06 680 |ן|-ששוש
060909 פחוו-11ס פוחד .|החוחזז6 צ8וס5ו₪ 38 סחג שופ
-ח06א6 חב 80816 10 8ז6פנ ||-ש0|ו) |8ז8ש50 80168ח6 קטו80
הח516ץ5 |חהשוהכקסו6ש06 568|6-|וט 8 זס זסוטוסח 60 ופסח 6צו5
6" 316 5ח0סו8181ק0 8חו|-חס חפמצצ
1 6חה ווה 0 |טזזסשסק
6 וח ₪45-2320
|סז1ח60 |גּחזסוא= זפ
010 סחג השס ,וסטזזסוחו , וואא וס וסזוחסס זספט פוסווג
8 אְחוח 0800 חחח
|סז1חס6 06%!₪ |החזס)חו
מחשנים
כ
תת
כשרות מיד
בבסיסי נתונים של תב"מ
יעקב יסקי
הקדמה
ככל שאנו לומדים יותר על אפשרויות השימוש במחשב ככלי עזר
בתיכון וככל שמתרחב מיגוון תוכניות המחשב המטפלות בהיבטים
שונים של התיכון, נעשה הצורך בקשירת התוכניות השונות במסגרת
של מערכת תב''מ כוללנית (וא8%818 60 ספ ה6>זאו) ברור ומודגש.
הגרעין של מערכת כוללנית הוא קיום בסיס נתונים מרכזי.
בסיס נתונים זה צריך לשקף את המידע המצטבר על הגוף ההנדסי
המתוכנן. ממנו תשאבנה התוכניות השונות מידע אותו הן מנתחות או
מעבדות, ולבסיס נתונים זה ייכתב מידע אשר עשוי להיות בעל
חשיבות בהמשך תהליך התיכון.
ניהול בסיס נתונים הוא נושא עצמאי במסגרת מדעי המחשב. בשנים
האחרונות חזינו התפתחות ראויה לציון הן במחקר והן ביישום
המסחרי. המאפיינים של בסיס נתונים, אשר לניהולם הוקדשה מירב
תשומת הלב, הם: מספר מצומצם של סוגי ישויות החוזרות על עצמן
בתדירות רבה; מערכת קשרים פשוטה וקלה לזיהוי בין הישויות
השונות המרכיבות את מערך הנתונים; מספר מצומצם של סוגי
פעולות הנדרשות להזנת בסיס הנתונים ולשליפת מידע מתוכו. ככלל
לא ניתן לאפיין כך בסיס נתונים מרכזי של מערכת תב''מ כוללנית
והבעיות בניהול בסיס נתונים כזה שונות.
במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בתיכון גופים הנדסיים ומורכבים:
מטוסים, בניינים, אוניות, מנועים וכו'. גופים אלו מורכבים ממספר רב
של חלקים מסוגים שונים עם מספר תכונות ייחודיות לכל סוג חלק.
קיימת מערכת קשרים מורכבת בין חלקי הגוף ההנדסי. לאורך תהליך
התיכון נמצא כי אותו חלק יכול להיות מוגדר ע''י קבוצות שונות של
תכונות. סוגי הפעולות שנרצה לבצע על בסיס הנתונים משתנות
בהתאם לשלב התכנוני ובהתאם למשתמש המסויים. על אף החשי-
בות הרבה של הנושא, ניתן למצוא בספרות עבודות ספורות בלבד
המטפלות באופן חלקי ביותר בבעיות הכלליות המיוחדות לניהול
בסיס נתונים מרכזי של מערכת תב''מ כוללנית.
ניהול כשרות המידע (זא6ו66₪ אאא צזוה6פזאו) בבסיסי נתונים זכה
לטיפול במספר מאמרים. (בחרתי במונח ''כשרות מידע" במקום
המונח "שלמות מידע', כיוון שהדגש בעבודה זו, כפי שיובהר בהמשך,
הוא על בדיקה האם המידע מקיים שורה של מגבלות, ולא על
התאוששות (8560/88%) כתוצאה מכישלון המערכת לסיים עדכון
מלא, או הגנה מפני השחתת מידע קיים).
במערכת תב''מ כוללנית של גופים הנדסיים מורכבים יש לכך חשיבות
מיוחדת בגלל מערכת הקשרים המסועפת, ריבוי המשתתפים מתחו"
מי התמחות ואחריות שונים, ההגדרה ההדרגתית של המידע המתאר
את הגוף ההנדסי וכך הלאה. אם כחלק מניהול בסיס הנתונים נערכות
בדיקות שונות של המידע הנאגר בו, אזי השימוש במידע זה נעשה
בטוח יותר ונמנעות טעויות, אשר ללא בדיקות אלו היו עלולות
להתגלות רק בשלב מאוחר יותר, בו היה תיקונם יקר בהרבה. נוסף
לכך, ביצוע אוטומטי של בדיקות ועדכונים מוריד נטל רציני
מהמשתתפים בתהליך התיכון, תוך ניצול כושר העיבוד של המחשב
6 | והשימוש בו לא רק כמאגר נתונים פסיבי (ובכך הרי אחד ההבדלים
מחשבים
הבסיסיים בין המחשב לבין אמצעי הצגת הנתונים שהיו בשימוש עד
עתה - עפרון ונייר). למיכלול התכונות המגדירות את מרכיבי הגוף
ההנדסי, ייצוג הקשרים בין חלקי הגוף וניהול כשרות המידע נתייחס
בתור מודל הגוף ההנדסי.
המאמר מציג עיקרי מתודולוגיה לניהול כשרות המידע במודל הגוף
ההנדסי, המכיל את בסיס הנתונים המרכזי של מערכת תב''מ
כוללנית. החומר שיובא בהמשך מבוסס על עבודת הדוקטורט של
המחבר ומתמצת את הדיון על ניהול כשרות המידע. המחקר על אפיון
כללי של מודל גוף הנדסי שולב בפיתוח מודל בנין אשר יושם במסגרת
מערכת כוללנית לתיכנון ארכיטקטוני בעזרת המחשב. הדוגמאות
בהמשך המאמר לקוחות מתוך יישום זה. עם זאת, המתודולוגיה
מוגדרת במונחים כלליים וניתנת ליישום, כולה או חלקה, במערכות
תב''מ כוללניות אחרות.
מושגי יסוד
בספרות על מערכות ניהול בסיסי נתונים מקובלת ההגדרה הבאה
למושג '"כשרות מידע":
ניהול כשרות מידע = שמירה על קיומן של מיגבלות על המידע המוצג
בבסיס הנתונים.
מיגבלת (או חוק) כשרות מידע יכולה להיות משני סוגים:
א. הגדרת תחום הערכים המותר למשתנה מסויים.
ב. מיגבלה החלה על קבוצת משתנים הקשורים יחד באמצעות יחס
מסויים.
מקרה פרטי של טיפול בכשרות מידע הוא הטיפול בעקביות מידע,
המוגדר באופן הבא:
ניהול עקביות מידע = שמירת שוויון ערך בין נתונים עודפים.
במושג נתונים עודפים כוונתנו לנתונים אותם ניתן לחשב בכל מקרה
באמצעות ''פונקציות זהות'" ע''פ ערכים של נתונים אחרים הנאגרים
בבסיס הנתונים. הניסיון מלמד כי במיוחד בבסיסי הנתונים של
מערכות תב''מ איננו יכולים להמנע משמירת נתונים עודפים, אם
ברצוננו להבטיח תגובה מהירה של המערכת בעת דיאלוג עם
המשתמש. הדבר בולט בתמיכה בהצגה גרפית, כאשר לעיתים
קרובות ניתן להשיג זמן תגובה סביר רק אם בצד שמירת הטופולוגיה
והגיאומטריה של הגופים, נשמר גם תרגום המידע לצורת הצגה הנוחה
לשרטוט מהיר על מסופים גרפיים.
בעוד ניהול כשרות מידע ותגובות אפשריות לחריגה זכו לתשומת לב,
לא עסקה עד עתה הספויות על מערכות ניהול בסיסי נתונים בשיטות
לניהול עקביות מידע. לצורך ניהול עקביות מידע נגדיר כאן את שני
המושגים הבאים:
הצגה בסיסית: אוסף של תכונות אשר אינו מכיל נתונים עודפים,
דהיינו כל"אחת מהתכונות בהצגה בסיסית היא בלתי תלויה בשאר
התכונות באותו אוסף.
מבט: אוסף של תכונות אשר ניתן לחשב את ערכיהן מתוך ערכי
התכונות בהצגות הבסיסיות של העצמים המוצגים בבסיס הנתונים.
כאמור, הנחתנו היא כי בסיס הנתונים צריך לאגור תכונות התומכות
במבטים מסויימים. הבחנה בין הצגה בסיסית לבין מבט נועדה לשם
זיהוי ברור בין המשתנים התלויים והמשתנים הבלתי תלויים. לזיהוי
עכלעי
אתה יכול 7למוד
₪ כעואי
ד זמן..
יבמ מציעה לך את
שיטת הלימוד האינוי-
הנושא המעניין אותך, במועד
הנוח לך ובקצב המתאים לך
המרכז ללימוד אישי של יבמ מציע לך דרך
נוחה ביותר ללמוד.
אס אתה איש כספים ומינהל העסוק שעות
רבות ביום, או עובד ענייא העובד במשמרות
ארוכות, סטודנט הטרוד בעבודות גמר ואפילו
רופא בבית החולים -- זו השיטה המתאימה לך
תוכל לסיים כל קורס במהירות תוך
עבודה אינטנסיבית, או בקצב איטי ונינוח
במרכז ללימוד אישי עומדיס לרשותך: עזרי
לימוד, מחשבים, ציוד אורקולי ואנשי הדרכה
של יבמ.
לבחירתך מיגוון קורסיס
נושאיס כלליסם
מבוא למחשב, יסודות התכנון והתכנות,
עקרונות תכנון תקשורת נתוניס, שפות תכנות
מערכת יבמ/36
הפעלה, תכנון, יישומיס ושפות תכנות
מערכת יבמ/38
הפעלה, תכנון, יישומיס ושפות תכנות
מבחר קורסיס על מחשביס אחריס
מרבית הקורסים ניתניס בעברית
למידע נוסף סמו 106
להרשמה ולמידע נוסף, התקשר עוד היוס
למרכז ההדרכה של יבמ ישראל
טלפון : 03-618446.
ורשבסקי פריליך דובר
ווקוותותותותוווהההההההההההה'.ה ...רה
מחשבים
8
זה יש חשיבות בניהול כשרות המידע במודל הגוף ההנדסי (ובתוך זה
ניהול עקביות מידע) באמצעות סוגי שגרות הפעלה אשר יוגדרו
בהמשך המאמר.
מושגית, מודל הגוף ההנדסי כולל את המרכיבים הבאים: נתונים;
מבנה; שיטות חישוב; אמצעי פיקוח.
הנתונים מכילים את המידע המתאר גוף הנדסי מסויים. הנתונים
מאורגנים במבנה מסויים המגדיר מערכת קשרים בין חלקי הגוף.
שיטות החישוב המוגדרות במודל מאפשרות תרגום מידע מוזן לצורת
הצגתו במודל ולהיפך, בדיקת כשרותו של המידע והסקה אוטומטית
על קיומם של קשרים מסויימים. הכללת שיטות חישוב כחלק
מהמודל נובעת מההנחה כי בכדי לבטא את מערכת הקשרים
המורכבת ובכדי לספק כלי עזר יעיל לניהול כשרות מידע, צריך המודל
להשתמש במידע פרוצדורלי, דהיינו מידע המוגדר באמצעות שגרות.
הנחה זו מבטאת את ההשקפה כי לא ניתן לבטא את מהות הגוף
ההנדסי באופן מספק באמצעות מבנה מערך הנתונים בלבד.
אמצעי הפיקוח של המודל הם השולטים על קריאה וכתיבה של
הנתונים בהתאם למבנה בו הם מאורגנים ותוך ביצוע תהליכי החישוב,
דהיינו תוך הפעלת השגרות הנחוצות. אמצעי הפיקוח ניתנים בצורה
של י'שגרות הפעלה'', באמצעותן מבצעים חלקי המערכת הכוללנית
האחרים פעולות קריאה או כתיבה של מידע הנאגר במודל.
שיטת ניהול כשרות המידע אשר נבחרה עבור מודל הגוף ההנדסי
מבוססת על יישום המושג "סוג נתון מופשט"' (צד הס זסאחז85ה).
סוג הנתון מגדיר את תחום הערכים שישות מסוג זה יכולה לקבל. סוג
נתון מופשט מקבץ יחד עם הגדרות סוג נתונים גם את כל השגרות
המטפלות בניהול כשרות המידע של ישויות מסוג זה. כך ניתן לזהות
בברור את האיפיון של כל ישות מוצגת במודל. בהתאם לכך מוגדרות
שגרות הפעלה אחדות עבור כל אחד מסוגי העצמים העיקריים
המרכיבים את הגוף ההנדסי כפי שהוא מוצג במודל וכל שיגרת
הפעלה קשורה בסוג עצם מסויים. בדברנו על עצמים, ההתייחסות
היא לחלקי הגוף כפי שהם מקובלים בתפיסה ההנדסית הרווחת, ולאו
דווקא לסוגי הנתונים באמצעותם מיושם המודל תוך שימוש בשפת
תיכנות. סוגי העצמים המוגדרים במודל הבנין הם: קומה, קיר,
ריצפה/ תיקרה, חלון וכו'. הגדרת המודל נעזרת גם בסוגי נתון אחרים
כגון: קו ישר, מישור, רשימת חלונות. לאלו איננו מתייחסים כאל
עצמים ואיננו קושרים אליהם שגרות הפעלה.
עקרדונות ניהול כשרות מידע במודל הגוף ההנדסי
מודל הגוף ההנדסי נועד לשמש מקור לשליפת נתונים עבור עיבודם
וניתוחם בתוכניות שונות. כן נועדו הנתונים הנאגרים במודל לשמש
מקור מידע למשתתפים בתהליך התיכנון, אשר לכל אחד מהם תחום
התמחות ואחריות משלו. לפיכך יש חשיבות רבה לכך שסוגי המידע
הנאגרים בו וחוקי כשרות המידע המנוהלים במסגרתו יהיו קבועים
וברורים. מודל הגוף ההנדסי איגו צריך להיות מושפע מהנסיבות
המשתנות בהתאם להקשר זה או אחר בו הוא מיושם: מסגנון העבודה
של משתמש זה או אחר, מתכונות המיוחדות לגוף מתוכנן מסויים
(ולא דווקא לכל הגופים מאותו סוג), מהמערכת הגרפית אשר
באמצעותה מתנהלת התקשורת עם המשתמש וכו'. התאמה לגורמים
אלו צריכה להעשות באמצעות מרכיבים אחרים של המערכת
הכוללנית. בפרט אנו מניחים קיומו של מימשק המשתמש, אשר צריך
לנהל את הדו*שיח עם המשתמש, תוך ניצול המערכת הגרפית ותוך
התאמה לסגנון העבודה של המשתמשים ולתנאים אחרים.
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא כי המודל קובע את תחום
ההגדרה האפשרי עבור גוף הנדסי המתוכנן באמצעות המערכת
הכוללנית הנתונה. כל סוג נתון מופשט מגדיר את תחום ההשתנות של
אחד מעצמי הגוף ההנדסי. אם מתברר כי חוקי כשרות המידע
המנוהלים במודל אינם תקפים במלואם לגבי אחד או יותר מהגופים
ההנדסיים אשר להצגתם נועד המודל, הרי זהו מצב בלתי נסבל
מבחינת המשתמש. בפרט יגרום הדבר לקשיים אם רק בשלבי תיכון
מתקדמים תתברר המיגבלה של המודל בטיפול בגוף מסויים.
בהתבסס על ההנחות דלעיל, מוצעים להלן מספר עקרונות בסיסיים
בהם יש להתחשב בעת בחירת כל אחד מחוקי כשרות המידע בהם
יטפל המודל.
1. כלליות. החוק צריך להיות תקף לגבי תחום רחב של צורות
אפשריות אותן יכול סוג הגוף ההנדסי האמור ללבוש.
2. אמינות. יישום החוק במסגרת המודל צריך להבטיח תוצאות
נכונות בכל תנאי אפשרי בו תתבצע בדיקת החוק או הסקה
אוטומטית של יחסים בהתבסס על החוק.
3. אי"סתירה. אין ליישם חוק במודל אם בתנאים מסויימים תיתכן
סתירה בינו לבין חוקי כשרות מידע אחרים.
אי ציות לעקרון הראשון עלול לגרום לכך שהמודל יגביל את
אפשרויות היצירה של האדריכל והמהנדס, וזהו ללא ספק דבר בלתי
רצוי. מאידך אם נסכים להצגה במודל של גוף שאינו עומד באחד
מחוקי כשרות המידע המיושמים במודל, הרי שאנו עלולים לגרום
לעיוותים כתוצאה מכך שהמשתתפים השונים בתהליך התיכון וכן
תוכניות אנליזה או פירוט אוטומטי מניחים קיומו של אותו חוק
כשרות מידע מסויים. כך, למשל, אין להסכים למודל בנין המאפשר
רק הצגת בנין עם קירות הניצבים זה לזה ותיקרות שהן אופקיות
לחלוטין, כפי שהדבר קיים במערכות כוללניות אחדות לתכנון
אדריכלי בעזרת מחשב.
חשיבותו של העקרון השני ברורה ומודגשת במיוחד לאור ההנחה כי
המשתמשים השונים במודל (המתכננים ותוכניות המחשב) מתבססים
על קיומם של כל חוקי כשרות המידע המהווים חלק מהמודל. מאותה
סיבה עלולים להגרם עיוותים אם כתוצאה מסתירה בין חוקים לא
יהיה אחד מהם תקף במצב מסויים. אם לדוגמא, מיושם במודל חוק
האומר כי לא ייתכן חיתוך של גופים שונים וחוק שני האומר כי המודל
ישמור על מרחק מינימלי בין גופים מסויימים לבין קצה הקיר לו הם
שייכים, אזי תיתכן סתירה בין שני החוקים. אם נמצאים בקיר כלשהו
חלון ודלת והקיר קוצר מסיבות כלשהן, מחייב החוק השני הזזת
החלון והדלת. הדבר עלול לגרום לכך שהחלון והדלת יתפסו חלקית
אותו חלל במרחב, וזוהי סתירה לחוק הראשון.
המסקנה המתבקשת מעקרונות אלו היא כי במודל הגוף ההנדסי יש
לנהל את כשרות המידע המבטאת את מהות הגוף ההנדסי האמור. יש
להביא לידי ביטוי את התיפקוד הבסיסי ומערכת חוקי הפיסיקה
הקובעים את מבנה הגוף ההנדסי אך לא מעבר לזה. כך למשל יש
חשיבות לבדיקת קיומם של קשרים מרחביים מסויימים: יש למנוע
חיתוך בין החלל אשר תופסים גופים פיסיים שונים; יש לבדוק קיום
תמיכה פיסית לכל העצמים המרכיבים את הגוף ההנדסי במטרה
לשמור על מקומם המתאים; וכך הלאה. מאידך הטיפול במיגבלות
תכנוניות אחרות, הקשורות בעלות ייצור, עלות תיפעול, קיום תנאיוי
סביבתיים מסויימים (חום, רעש, לחות וכו') וכדומה, צריך להתבצע
בתוכניות אנליזה או בחלקים אחרים של המערכת הכוללנית מחוץ
למודל. מיגבלות אלו לא תמיד ניתן לקיים במלואן ואזי הן למעשה
בבחינת הנחיות שאנו מעוניינים לבדוק את מידת קיומן. חלק
מהמיגבלות משתנות בהתאם להנחיות הרשות המפקחת. מיגבלה
אשר ההחלטה אם לקיימה נתונה לשיפוטו של אחד המשתתפים
בתהליך התיכון, לא צריכה להוות חלק מהגדרת כשרות המידע
המנוהלת ע''י המודל.
הגדרת חוקי כשרות המידע במודל אינה רק שאלה של מה לכלול,
אלא במידה רבה גם שאלה של אופן ניסוח ויישום כל חוק כך שי
לעקדונות שנוסחו לעיל ולדרישות נוספות באשר לתיפקוד המוד?
להלן מספר עקרונות מנחים בקשר למתכונת ההצגה של חוקי כש!
המידע המיושמים במודל הגוף ההנדסי.
1. הכללה - התמקדות. חוק כשרות מידע צריך להיות מבוטא בנ
הקבוצה המצומצמת ביותר של תכונות הדרושות לאבטחת קיומי
2. היררכית קשרים. יש לצמצם את מספר החישובים הנחוץ לאב
קיומו של החוק ע''י הגדרת תחום הישום שלו באמצעות היררכיה
הקשרים.
3 הפשטה. יש לנסח את החוק באופן שניתן יהיה לבדוק את קיומו 5
כאשר פרטים רבים על הגוף ההנדסי עדיין אינם ידועים.
4. אי*תלות. יש למנוע היווצרות שרשרת תגובות אוטומטיות
/
0-ה
נוהיצוף מחשבים בע''מ
פיתוה , מערכות
תוכנה > משולבות 6%
נסיון מוכח בכל שלבי הפיתוח של:
טכנולוגיה
מתקדמת
מערכות סימולציה
מורסבות. תוכנה למערכות ציוד
בדיקה אוטומטי.
מערכות שליטה
ובקרה ה
גרפיקה ממוחשבת
ותיב"מ.
תקשוורת במעוכות
זמן אמת. ב
?רמה מקצועית גבוהה, ידע ויכולת.
?)פיתוח תוכנה במעוכות משובצות מחשב -
מהגדרת הדרישות ועד שילוב עם החומרה.
)הנדסת תוכנה - שיטות מתקדמות.
4 .--
?+ אמינות
?%+סודיות
נוה צוף, ד.נ. מודיעין; מיקוד 845 44 ; טלפון 087-240150, 08"244256
מדעית.
ש
מ
בעקבות אי ציות לחוקי כשרות מידע.
לעקרון הראשון יש חשיבות רבה בהשגת כלליות המודל. לעיתים חוק
מסויים נכון לגבי עצמים רבים השונים זה מזה בתכונות רבות אך בעלי
גרעין משותף של תכונות. זיהוי גרעין של תכונות וניסוח החוק
באמצעותו מאפשרים הכלת החוק על עצמים רבים, ביניהם כאלה
אשר עדיין אינם מאופיינים במודל כעצמים בעלי סוג נתון מיוחד.
במקרים אחרים ההיפך הוא הנכון: החוק מחייב רק לגבי עצמים בעלי
מאפיינים מיוחדים והכללתו לעצמים דומים (אך עם זאת בעלי מספר
תכונות שונות) עלול להגביל את המודל ללא הצדקה. השימוש
בהיררכיה של הכללות (צ884864ו₪ אסודת?ו ו584א65) תורם לישומו
של עקרון זה. במודל הבניין מוצא עקרון זה ביטוי בין השאר בהבחנה
בין חוקים התקפים לגבי כל סוג חציץ (קיר, ריצפה, תיקרה) לבין
חוקים התקפים רק לגבי חציצים מסוג מסויים.
העקרון השני נובע מהשאיפה ליעל את המודל. יש לכך חשיבות, כיוון
שניתן לשער כי תהליכי החישוב הקשורים באבטחת קיומם של חוקי
כשרות המידע המיושמים במודל יופעלו בתדירות גדולה. מעבר לזה -
ביצוע מהיר של חישוב הנוגע לשמירת כשרות המידע מאפשר תגובה
מיידית של המודל לפעולות המשתמש, ולכך יש יתרון רב.
יישום עקרון זה פירושו חלוקת הגוף ההנדסי הכולל להיררכיה של
עצמים, כאשר בדיקות מסויימות נעשות בין החלקים העיקריים של
הגוף ולאחר מכן נערכות בדיקות בתוך חלקי המשנה המרכיבים כל
חלק עיקרי בפני עצמו. כך, למשל, במודל הבנין חוקי כשרות הנוגעים
לקשר בין קירות שונים נבדקים רק בין קירות הנמצאים באותה קומה,
בדיקת כשרות מיקומו של חלון נעשית רק לעומת חלונות, דלתות
וכו' הנמצאים באותו קיר וכך הלאה.
השימוש בעקרון ההפשטה נובע מאופי תהליך התכנון ומהחשיבות
לדווח למתכנן מוקדם ככל האפשר על קשיים אפשריים. לפיכך עדיף
לבדוק באופן גס קיומם של חוקי כשרות, מאשר להמתין להצטברות
כל הפרטים. במודל הבנין בא עקרון זה לידי ביטוי, למשל, בחוק
הבודק כשרות המפגש בין שני קירות. החוק, המוודא כי הקירות
קשורים זה לזה אך אין ביניהם חפיפה, מיושם כך שהבדיקות
והתיקונים האוטומטיים מתבצעים בין אם הקירות מוצגים (לעת
עתה) כקטעי קו ישר, כעצמים בעלי עובי קבוע, או כעצמים בעלי
עובי משתנה בהתאם להרכב החומרים באזור מפגש הקירות.
יישום עקרון אי"התלות חשוב בכדי למנוע מצב בו למתכנן יהיה קושי
לעקוב אחרי פעולות המודל ובכדי להבטיח זמן תגובה ידועה לאחר
הזנת נתונים ע''י המשתמש. כך, למשל, במודל הבנין הזזה או סיבוב
קיר מסויים גודמים להארכה או התקצרות אוטומטית של הקירות
הקשורים לו, אך השינוי בקירות אלו אינו גודר אחריו שום עדכון
אוטומטי נוסף (כגון שינוי בקירות שאינם קשורים ישירות לקיר שהוזז
ע''י המשתמש, או שינוי במיקום החלונות, דלתות וכו' הנמצאים
בתוך הקירות שהוארכו או התקצרו).
סוגי שגרות ההפעלה הנחוצות
סוגי שגרות ההפעלה אשר יוגדרו להלן נועדו לתת תשובה הולמת
לבעיות המיוחדות של מערכת תב''מ כוללנית, תוך דגש על מתן
שליטה מירבית למשתמש. המטרה היא לספק במסגרת מודל הגוף
ההנדסי גמישות מירבית הן בסדר הזנת הנתונים והן בבקרה מתי
לבצע פעולות שונות הקשורות בניהול כשרות המידע. יש לשים לב כי
במודל, כפי שהוא מוצג בעבודה זו, אין כלים להבטחת כשרות המידע
כאשר מספר משתמשים מזינים את המודל וקוראים מידע ממנו בעת
ובעונה אחת.
המיון המוצע של שגרות ההפעלה הנחוצות במודל הגוף ההנדסי הוא
כדלהלן:
יצירה: יצירת עצם חדש מסוג נתון, תוך ביצוע כל הפעולות הנחוצות
בכדי לאפשר זיהוי העצם וגישה אליו בהמשך תהליך התיכון.
ביטול: ביטול עצם קיים או סימונו כמבוטל.
שזנוז: שינוי ערכים או מתן ערכים ראשוניים לתכונות של עצם קיים.
שיגרת הפעלה מסוג זה אחראית על ביצוע הפעולות הנחוצות לצורך
תרגום המידע המוזן לצורה בה הוא נאגר בהצגה הבסיסית המתאימה.
מחשבים
-
הרכבה: התאמת עצמים לגביהם קיים קשר של עקביות מידע, או
אשר חל עליהם במשותף חוק כשרות מידע. שגרות הפעלה מסוג זה
מבצעות את הבדיקות הנדרשות לאבטחת כשרות המידע בהתייחס
לחוק האמור.
עידכון: חישוב ערכי תכונות המהוות חלק מהמבטים בהם תומך
המודל. החישוב נעשה באמצעות קשרי עקביות מידע ובהתבסס על
ערכי התכונות בהצגה הבסיסית המתאימה.
גישה: בדיקת מצב המידע המתאר עצם מסויים (או קבוצת עצמים
המאוגדים יחד). שגרת הפעלה מסוג זה בודקת האם בוצעו כבר
פעולות ההרכבה ו/או העדכון הנחוצות לצורך קריאת מידע מסויים
מהמודל, או האם הוזמן המודל בערכי התכונות הנדרשות לשליפת
המידע המבוקש.
שליפה: ביצוע פעולות החישוב הנדרשות לצורך שליפת מידע מסויים
מהמודל.
שגרות יצירה נחוצות במודל בכדי לאפשר יצירת עצמים חדשים
המרכיבים את הגוף ההנדסי המתוכנן, תוך הגדרתם בשלב ראשון רק
באמצעות מינימום תכונות הכרחיות. יש לשים לב לטיפול נכון
בביטולם של עצמים בגלל מערכת הקשרים המסועפת אשר את
קיומה אנו מניחים.
שגרות הרכבה מטפלות בסוג חדש של פעולות על בסיסי נתונים:
הסקה אוטומטית של קשרים. כך למשל מיושמת במודל הבנין הסקה
כי אם קצהו של קיר אחד נמצא בקירבה מספקת למקום בו עובר קיר
שני, הרי ששני הקירות צריכים להיות מחוברים. ביצוע פעולות אלו
ע''י המודל מצמצם את מספר הפעולות הנדרשות מהמשתמש בזמן
הזנת הנתונים ומקטין את הסיכוי כי כשרות מידע מסויים לא נבדקה
כיוון שהמשתמש שכח להגדיר את כל הקשרים הנחוצים. הצורך
בשגרות עדכון מבוסס על ההנחה כי יש לאגור במודל מידע התומך
במבטים מסויימים, אולם אין זה יעיל לעדכן את המבטים מיד עם
הזנת המודל בנתונים המתאימים. עדכון מיידי של מבטים עלול
להאיט ללא צורך את תגובת המודל לאחר הזנת נתונים, וכן עלול
לגרום לביצוע חוזר ונשנה של אותם תהליכי חישוב, אם מתבצעת
סידרת פעולות עדכון אשר כולן מתייחסות לתכונות המגדירות מבט
יחיד. ע''י ביצוע פעולות אלו באמצעות שיגרת הפעלה נפרדת, ניתן
לבצע את עדכון המבטים רק לפני קריאת המידע המתאים, או בכל
עת אחרת לפי ראות עיניו של המשתמש. הצורך בשגרות גישה מבוסס
בעיקרו על ההנחה כי הזנת נתונים, שליפת מידע והפעלת תוכניות
שונות במערכת הכוללנית נעשים ע''י מספר משתמשים.
לכן, לפני השימוש במידע הנאגר במודל לצורך ביצוע אנליזות או לכל
מטרה אחדת, נחוץ לבדוק האם בוצעו כבר כל הפעולות הנחוצות
לאבטחת כשרות המידע והאם המודל מכיל כבר מידע מספיק לצורך
השימוש המבוקש.
סיכום
קיימות מערכות תב''מ כוללניות ספורות והבעיות בניהולן רבות.
העיקריות מביניהן קשורות בניהול בסיס הנתונים המרכזי. במסגרת
זאת, אבטחת כשרות המידע הוא נושא בעל חשיבות רבה.
בנושא זה ניתן לאזכר רק מספר מועט של מאמרים כלליים (דהיינו
מאמרים שאינם מתייחסים ליישום של מערכת תב''מ מסויימת),
אשר דנים בהיבטים שונים של ניהול כשרות מידע בהקשר של תיכון
בעזרת מחשב. מאמר זה מהווה חידוש בהציעו מסגרת לטיפול
בכשרות המידע בבסיס הנתונים המרכזי של מערכת תב''מ כוללנית.
המתודולוגיה, אשר עיקריה הוצגו במאמר, תרמה רבות ביישומו של
מודל בנין. במסגרת מודל זה ניתן למצוא שגרות הפעלה מכל הסוגים
שמנינו.
שגדות ההפעלה מטפלות כל אחת בסוג עצם אחד, ובכך הן מדגימות
יישום סוג נתון מופשט. למודל יתרון על מודלים אחרים באפשרותו
להציג מיגוון רחב של בניינים, בגמישות שהוא מאפשר בתהליך
התכנון (ובהזנת הנתונים) ובכושרו להסקה אוטומטית של קשרים
ולביצוע אוטומטי של עדכונים ע'"ס קשרים אלו. ההבחנה בין המודל
פס
-
₪
ט
3
=
₪
5
ב
ב
צ
אכ=זש פרק חדש בגאוה הלאומית
7---
מהי גאוה לאומית?
על הפרק: טכנולוגיה עתירת ידע.
גאוה לאומית הי
. א לא רק חקלאות, כדורסל או צבא.
שנו עולס אחר, 0 ל ו אלקטרוניים, ולמרות היותו קר
, - יש בו כדי לחמס את הלב.
כיצד! כאשר את כל התיחכוס האלקטרוני הזה מייצרת חברה ישראלית
א 0 אחת עס הקונצרניס המוביליס בעולס
, 1 ח ,
כמת עתירת ידע שפותחה ונוצרת יוס יוס בי
ישראלים, אנשי מקצוע לו המותי לנו ולעולס שיש 0 בת
התגאות.
כולנו יכוליס להיות גאיס שיש בארץ חברות כמו אלביט
אלביט - פרק חדש בגאוה הלאומית.
אלביט מחשבים בע"מ > מרכז תעשיות מדע > חוף הכרמל > ת.ד. 5390 חיפה 31053 > טל. 517111 04-524222
מחשבים
לבין מימשק המשתמש היא חד-משמעית, תוך הקפדה על העקרונות
בבחירה ובהצגה של חוקי כשרות המידע המנוהלים במודל.
עם זאת אין ספק כי המאמר אינו מטפל בשאלות חשובות רבות
בניהול בסיסי נתונים במערכות תב''מ. בין השאר לא דנו כאן
בהשלכות של שיטת ניהול כשרות המידע על התכונות הרצויות של
מערכת ניהול בסיס הנתונים (5א8ס). כמו כן אין לראות ביישום אחד
הוכחה מספקת ליתרונות המתודולוגיה המוצעת. יש צורך לבחון את
המתודולוגיה ביישומים אחרים וחשוב לחקור גישות נוספות לטיפול
בבעיות המיוחדות למערכות תב''מ. כך נוכל לבנות נדבכים נוספים
ביצירה של תורת בסיסי נתונים במערכות תב''מ כוללניות.
הבעת תודה: אניחייב תודה מיוחדת ליועץ שלי בעבודת
הדוקטורט, פרופ' אאואד5א=, אשר הערותיו תרמו רבות לגיבוש
הרעיונות המוצגים במאמר זה. העבודה אשר עליה מבוסס המאמר
מומנה ע''י מילגה של ה*אסודהסאשס; 05א6ו56 ואאסוזגא וע''י חיל
ההנדסה של הצבא האמריקאי.
מאמר זה נדפס לראשונה בגיליון 16, יולי .82 44
מקודרות
05810 50 8 01 008ו5000/1081 |8ח0וז6חט" , חווזס טוחה 6 .0.0 0ח8 ה6ז 5 ...1
זו 16 וס 08ה(6680סזכ ,(זסזו60) זזסא .0.5 ח! .ץזוז16הו 0886 0818 זסו
.5% ,48-68.//00 8008 ,8 088 6ז | ץז חס 006ה6ז16ח60 |8ח0ו81חז16חו
086 |008ו9/81ז 8 הו ץזז8 הו 56810 ,00פוסו/ ...םחה זסרה רגר .ו .2
.7 08008 (8ש800 886) זזסא .0.5 חו וח6ז5ץ5
גולן מיכאל
מוצרי תוכנה בע"מ
במספר תחומים כדלקמן:
2. הוצאת חשבונית מס/קבלה.
3. יומן פגישות.
4. יומן ארועים מיוחדים.
5. דוחות וחישובים שונים.
התכנה מתאימה למחשבי:
6 ואפו עם א128 זכרון פנימי
ופ+ ₪1 06) +60
רח' פי(סקר 60. ת"א 63568 סמ 03.295875
1 ניהול חשבונות עפ''י דרישת החוק.
* פיתוחים עתידיים מפתח פסיקה.
-חט" .5916 60 16018160ח| 3₪ 0] 08180886 1ה60051516 /,צאפפץ ,3
חס!|68778016-6 ,76518 .0 חכ ,1ה4881516/ 2650 0180 הג זט 800185
1 ,חש ,ץזו5זסטוחש
0חוח18טט ץ85!6//- 001800 ,5516008 28180886 10 הסוז6טנסזוח! ח ,0818 .4.6.4
.7 0
,(ז80/10) ח8!ו .2.2 חן זר 60 ץט הַחו/006ו ,הגע .5.כ ₪חה |ופעופצ .=.ו .5
חס 8066ז16ח60 ףחואזסעצ קן]| 8ח1 ]0 חו06689ז7 .291-308 28085 ,רח516ץ5 6.0
.7 ,6ח101!38-ה1וסא ,08ח516ץ5 השו060-065//-ז טק 60
-00/1168ח הח8זףסזסם ץזווקח/5 10 6קץ] 6818 8051861 ]0 86 סחד ,ח06חו] ...6
6 30 ח0ו4051:861/ ;2818 חס 66ח86ז16ח60 01 65חו6660סזכ ח| .פחסוו
.6 ,18600 ,5806! |8ו5060 0116008 ג 1ק0ו5
.517801068 0818 ]0 1ח6 0 8!00ש06 16 0ח8 1265 0818 /40517801 חְווט0 ...7
.7 שחש ,396-404 65חָאכ ,6.ס .20 .סע ,461 108 01 005ו681וח טרח 60
,551605 6 חס 008ו861ז8051 28180886 ,חזורח5 .0.6.7 ₪ח8 הזוחו5 .1.1 .8
.7 אפחט!. ,105-133 28888 ,1 .סא ,2 .וסצ
זס) ץ1/וו180 180086 / ,הָחס// ...4.8 0ח8 הו3670516 ./.? ,פסוטספסוץוא .9.1
6 חס 5861/0085 ה8זד |/40/ .ח0ו081ו1כקק8 8שו5ח16חו-08180856 חַחוחט/065
.0 ,פחגט. ,185-207 65חָכ ,2 .סא ,5 .וסט ,5516708
816806 0ח8 5וח6!טסזכן חף/665 )0 ח0ו6560181זק6ח , ח₪85108 .6.1 .10
6 1611/08006ח! 1/0/81 , (ז60/10) 81006 | 06ט6!8-ח68. ח| .6זטזסטזז5 זוסחז
6900 00 תאריך מסירת גירסה של מערכת חדשה.
* כח-אדם.
> זמן מחשב.
6 עלות גירסה חדשה של מערכת תוכנה.
חוק זה אינו בא לקבוע לנו את המדדים הנכונים למעקב אחרי מצב
מערכת תוכנה ובודאי לא את הנוסחאות המתמטיות הקובעות
מדדים כאלו.
| 0
האנטרופיה (אי הסדר) של מערכת גדלה עם הזמן,
אלא אם מושקע מאמץ מיוחד במטרה לשמור על
הסדר במערכת ולהקטין את האנטרופיה בה.
החוק בא לומר שיש ערך רב למעקב אחרי מדדי מערכת כלשהם, כי
מדדים כאלה מתנהגים בצורה סטטיסטית חלקה ועשויים לספק לנו
מידע חשוב על מצב מערכת והאנטרופיה שלה. החוק גם מציין שכל
מערכת נוטה לגדול ולא לקטון, כפי שזה ידוע מנסיוננו האישי.
המסקנה החזקה ביותר הנובעת מהחוק השלישי וממחקרם של להמן
ובלאדי, היא שכדאי לנהל רישום של ססטיסטיקה ומדדים כלליים
על כל פרוייקט תוכנה, למרות שהמדדים האידיאליים ביותר טרם
ידועים. על פי נסיונם של להמן ובלאדי במספר רב של מערכות, כדאי
לשרטט את הנתונים בצורה גראפית כאשר במירב הגראפים הציר
האנכי הוא מספר גירסה (8>ו8א 456= שח). סטייה מהתנהגות
חלקה בגראפים אלה עשוייה להצביע על בעייה בתהליך העבודה או
בצוות התוכניתנים - כגון התפטרויות או שיטות עבודה פסולות.
גראפים אלה עשויים גם לתת תחזיות לגבי עתיד התוכנה וגירסותיה
הקרובות. הגראפים הם גם בסיס להערכת מצב מבחינת שני החוקים
הראשונים. לדוגמא: כאשר הכנסת שינוי מיזערי בביצועי מערכת
עתידה לדרוש שינויים בהרבה יחידות בתוך המערכת, המערכת
הגיעה למצב של אנטרופיה רבה. עקב האנטרופיה צפוי סיכון רב
ועלות רבה בהוספת השינוי ולכן מנהל נבון עשוי לשקול הקפאת
המערכת וכתיבתה מחדש.
דוגמא בסיסית לגראף המדגים את החוק השלישי מופיע בציור מס 1.
בציר האפקי מסודרות הגירסות השונות, ובציר האנכי מספר יחידות
התוכנה (מודולים) באותה גירסת מערכת. התנהגות הנקודות היא
לינארית-עולה, בקירוב, לאורך כל הגירסות. מדי פעם יש נקודה 6 בה
אין גידול במספר יחידות התוכנה - זו גירסה שמטרתה אינה תוספות |
ביצועים במערכת, אלא ניקוי התוכנה והורדת אנטרופיה. בלעדי
נקודות אלו היה שיפוע הגראף ואנטרופיה המערכת גדולים בהרבה.
יש גם נקודה +, בה התפצלה המערכת לשתיים עקב דרישות
פונקציונליות נוספות המתנגשות אחת בשנייה. (אחד גורמים לפיצו?
היה גידול מואץ לפני הפיצול). הפיצול והניקוי הורידו את מספר
יחידות התוכנה בגירסות שלאחריהם, אך לא פגעו בצורה הקווית ש?
הגראף בכללותו.
מדד המורכבות המעגלית של יחידת תוכנה
בשיחות אישיות, להמן ובלאדי מודים שלמרות שחוקיהם תורמים
רבות להבנת נושא מורכבות התוכנה, הם אינם יודעים איך להגדיר או
למדוד בדייקנות מורכבות זו. מחקרים רבים בכיוון זה נערכים כיום,
אך בינתיים אנשי פיתוח בתעשייה חייבים להסתפק בכלים לא
מושלמים.
אחת העבודות החלוציות בתחום מדידת מורכבות תוכנה בוצעה ע""
ט.ג'. מק"קייב (6685ו ..ז) ונקראה 'מורכבות מעגלית'. מדד זה
=""יו
6ווו וה
=ו[319כ]
] | ,
למידע נוסף סמן 119
נלקח מתורת הגראפים במתמטיקה ומתייחס למיבנה המיקרו-סקופי
של כל יחידת תוכנה בתוך מערכת. אין כוונה כאן להיכנס להיבטים
המתמטיים של המדד, אלא להראות איך הוא עשוי להועיל בפיתוח
התוכנה הלכה למעשה.
מדד זה איננו מתייחס למיבנה הנתונים, למימדים או לעץ הקריאות
של יחידת תוכנה, אלא אך ורק למיבנה זרימת השליטה (+80ז60%
/שס.ז) בתוך יחידת תוכנה אחת (שיגרה או פרוצדורה).
ניתן לשרטט את זרימת השליטה של יחידת תוכנה ולמצוא את המדד
המעגלי לאותו תרשים זרימה. (דוגמא לכך מופיעה בציור מס' 2).
המדד המעגלי של יחידת תוכנה בודדת הוא מספר החיצים שבתרשים
הזרימה פחות מספר הצמתים בו ועוד 2, כאשר צומת מייצג גוש של
פקודות המבוצעות כסידרה וחץ מייצג הסתעפות בתוכנית.
המדד הזה קשור להרגשתנו האינטואיטיבית בדבר מורכבותה של
תוכנית. הוא נותן את המספר המינימלי של בדיקות הנחוץ בכדי
לבדוק כל מסלול מעגלי שביחידת תוכנה. מחקרים הוכיחו שערך
גדול משמעותו שהתוכנית נראית קשה למבקש לקרוא אותה.
מק-קייב ממליץ שהערך של המדד לא יעלה על 10 עבור כל יחידת
תוכנה. קביעה זו נובעת משיקולים פסיכו-הנדסיים הקשורים בקושי
ציור מס' 3 - התפלגות המדד המעגלי של יחידות תוכנה
16 18 0
4 12 10 8
המדד המעגלי
למידע נוסף סמן 117
עכשיו אתה יכול לפתוח אופקים
חדשים של יעילות, איכות ויופי
לתכתובת חמשרדית שלך.
לא עוד מחיקות! לא עוד תיקוניס!
לא עוד הדפסה מחדש!
אופקים - הדרך הקלה
והנוחה ביותר לעיבוד
תמלילים
אין צורך לזכור קודיס מסובכיס או
ללמוד שפת מחשב! אין צורך בכח
אדם מקצועי ויקר! תוך מספר שעות
הדרכה תוכל הכתבנית שלך להפיק,
לערוך, להגיה, לעצב ולתקן כל
מסמך על גבי הצג הממוחשב, לפני
הדפסתו הסופית על הניירת שלך
- ללא שגיאות!
אופקים -- היחידה
מסוגה בישראל
אופקים -- מערכת עיבוד תמלילים
ייחודית פרי פיתוח ישראלי מקורי
מוצעת לך בשני דגמים :
אופקים 10-א5 - תמלילן
055508סחק זאש ד הכולל: מכונת
כתיבה אלקטרונית או מדפסת
איכות עס מקלדת בתוספת צג
מקצועי ממוחשב עם זכרון פנימי
0 סימנים -- עד 40 עמודי
קוארטו. ותוכנה מקורית תואמת.
|/עצלג? ₪ ה
מערכות בינלאומיות בע:מ כלל
רח' ריבל 8 תל-אביב טל. 03-375424-7
3
אופקים 101-5% -- מעבד
תמלילים 280055508 סמסש
הכולל: את כל מרכיבי אופקיס
0 בתוספת זיכרון חיצוני (כונן
תקליטוניס כפול בתכולה של 2
מיליון סימניס), תוכנה מקורית
תואמת המאפשרת איחסון, קיטלוג,
סיווג ומיזוג מסמכים, עריכת
טקסטים והשלמתם.
בשתי המערכות :
₪ תצוגת מסך ייחודית (96 סימנים
א 32 שורות)
₪ שמירת חומר בזכרון גס בזמן
הפסקת חשמל
₪ מידות קומפקטיות ונוחות
₪ זמני תגובה מהיריס ביותר
₪ גידול מודולרי במשרדך
(6אוס שקנ כ ו=!=)
₪ אפשרות לעמדת עבודה נוספת.
שא |
הרחבת אופקיס
במחיריס מצומצמיס
מערכת אופקים נותנת לך הרבה
יותר אך עולה פחות מכל מערכת
עיבוד תמליליס מקצועית אחרת.
(החסכון עשוי להגיע עד 75%!!!)
אופקים חדשים צריך
לראות
בוא אל אולס התצוגה שלנו בבית
נציגים, או פנה טלפונית לתיאוס
הדגמה אישית.
סוכנים בלעדיים:
חיפה והצפון - יואר בע'ימ, 04-524680
ירושלים - דור מחשביס 02-224641
אופקים לעיבוד תמליליס
אופקים חדשים לעיבודתמלילים
| שורין- שורץ
אל המשרד הממוחשב- עכשיו
שבהבנת יחידת תוכנה. כאשר המדד עולה על 10, מיבנה יחידת
התוכנה נעשה קשה להבנה ולכן גם קשה לאחזקה.
עד כאן טופל המדד כמספר מיקרו"סקופי, הקשור לכל יחידה ויחידה
בתוך מערכת תוכנה גדולה, אך ניתן גם לתת למדד זה מימד
כלל-מערכתי. לאחר קביעת המספר המעגלי של כל יחידת תוכנה,
אפשר לבנות היסטוגרמה של התפלגות המספר המעגלי עבור כל
היחידות, כפי שנראה בציור מס' 3. צורת ההתפלגות מאפיינת את
מורכבות כל המערכת, מבחינת סכום מורכבות זרימת השליטה
ביחידותיה. שיא ההתפלגות צריך להיות בין 5 ל-10 ויחידות תוכנה
החורגות מתחום ה-10 טעונות חקירה ומועדות מטבעון לשגיאות
ואמינות ירודה.
פרטים מתמטיים על 'המדד המעגליי
המדד המעגלי קרוי בלשון המתמטיקה 'מדד המורכבות הציקלומ-
טית', ונובע מתורת הגראפים המתמטית. להלן הצגה מתמטית של
מדד זה.
המספר הציקלומטי של גראף 6 הוא ((6)/.
ק2+א-= = (6)/
כאשר 5 = מספר הצלעות בגראף
א = מספר הצמתים
₪ = מספר המרכיבים הנפרדים שבגראף (בדרך כלל 1[ = ץ)
בגראף שבציור מס' 92 = 6,5 = א,1 = ₪ לכן: 9-6+2=5 = (6)
בגראף בעל מרכיב אחד בלבד (1=, כמו בציור מס' 2), המספר
הציקלומטי שווה למספר המעגלים העצמאיים שבגראף. לדוגמא,
בציור מס' ?2 ניתן לבנות כל מסלול דרך הגראף הזה כחיבור צירופים
של המעגלים: (064) ,(0-4ג) ,(864ה) ,(858) ,(-86ה).
לעובדה זו משמעות רבה בתחום בדיקת התוכנה, כי במקרה הזה
המספר הציקלומטי הוא מספר הבדיקות המינימלי הדרוש בכדי
לבדוק את כל מעגלי השליטה שביחידת התוכנה. מגראף כזה ניתן
לקבוע גם ישירות את המספר המעגלי שלו מכיוון שהמספר המעגלי
הוא גם מספר השטחים בגראף המוגדרים ע''י קוי הצלעות. בציור מס'י
2 נראים 5 שטחים (כולל השטח שמחוץ לגראף עצמו).
הפתרון נבעיות תיקשורת
יש מספר תכונות נוחות למדד (8)/.
א. (6)צ הוא מספר חיובי ושלם.
ב. (6) הוא המספר המקסימלי של מסלולים עצמאיים שב-6.
ג. הוספה או מחיקה של הוראה פונקציונלית ב-6 לא משפיעה על
(6)/.
ד. ל-6 מסלול אחד אך ורק אם (6)/= 1.
ה. הוספת צלע חדשה מוסיפה 1 ל-(6)/.
ו. (6)צ תלוי אך ורק במיבנה החלטות של 6. תוצאה מתמטית נוספת
בעלת חשיבות רבה היא ש-(6)ש הוא מספר ההחלטות שביחידת
התוכנה, ועוד 1. תוצאה זו תקפה גם לתוכניות מבניות וגם
ללא-מבניות. לכן ניתן לחשב בקלות את (0)/ ישירות מתוכנית - הן
בצורה ידנית והן בצורה ממוחשבת.
סיכום
לסיכום, ההתגברות על בעיית מורכבות מערכות תוכנה היא אחת
השאיפות המרכזיות של הנדסת תוכנה. עד כה אין פתרונות מושלמים
לבעייה זו, ואף לא הגדרת המונח מורכבות תוכנה, אך כבר נעשתה
התקדמות חשובה, הן במישור המאקרו-סקופי בגילוי חוקי האבולו-
ציה, והן המיקרו"סקופי במדדים כגון המורכבות המעגלית. כדאי לנו
לנצל את הידע החלקי הזה כבר עכשיו לשיפור מיידי של תהליך
הפיתוח והאחזקה של תוכנה וניהולו.
ניתן כבר היום לנהל מעקב מיספרי על מימדי הגודל והשינויים
במערכות התוכנה שלנו. אפשר לשרטט את הנתונים בצורה גראפית
ולגלות את הנטיות הצפויות לאור חוקי האבולוציה. ניתן גם לחשב
את המורכבות המעגלית של כל יחידת תוכנה בעת כתיבתה ובעת
אחזקתה ולשנות את פירוק המערכת ליחידות באופן מיידי אם הערך
המעגלי הוא חריג.
פעולות אלו עשויות להביא לשיפור באיכות התוכנה ובקלות
אחזקתה ומצד שני מאפשרות הבנה טובה יותר של מצב המערכת ע""י
מנהלים וראשי צוותים.
המאמר נדפס לראשונה בגיליון 21, מרץ .1983 44
קנה
כחול לבן
כוננ' הגנה מפני ברחים ל
במחיר סםימני
מודם 8-91 פותח ומיוצר בארץ על ידי "גביש"
* מותאם אוטומטית לכל הקצבים
* מרחק תיקשורת מ-ס1 מטר עד סו ק"מ
ומעדכדות מים
+ פותר רשת מים" * רישום עבודה מישקי
מחשבים
-+
ס
* חישובים שונים
תכנה תעשיתית > רישום עבודה מיפעלי >* תיכנון ליניארי
* תיקשורת מלאה (אש וסטס ווטם) על 2 גידים
* לא מושפע משינוי מתח והפרעות
תכנה נקיבוצים, מפטענים
למידע נוסף סמן 133
(<6)הביש
'גביש' פיתוח תכנה וציוד, קיבוץ גבעת ברגר, טל.452113, 455913, 08-450703
הקסידה האמחה המאקוקשקהם/בר. "כ -אוסכותונו הנוקו
שלושת המרכזים של
טכם
עידן חדש בתוכנה
דרישות הולכות וגוברות למידע ולשימוש נכון
בו בתהליך קבלת-ההחלטות. דרישות הולכות
וגוברות לייעול והאצת פיתוח ותחזוקה של
תוכנה יישומית. תנאי כלכלה בלתי-יציביס
כל אלה הס מסממני שנות ה-80. כל אלה
הביאו לצורך בפתרון חדשני, עדכני ויעיל -
במישור הארגוני ובמישור המקצועי
מרכזי מידע, פיתוח וייצור של טכם - גישה
חדשה בפתרון בעיות התוכנה. טכס מאפשרת
לך להכיר ולהשתמש בכל מרכצ בפני עצמו - או
בפתרון הכולל
משאשח מרכז מידע של טכם
עמוד השדרה של הארגון היה ויהיה המידע.
לא מספיקים צבירתו, מיונו ואחסונו, יש
להביאו לידי שימוש שוטף של מקבלי
ההחלטות
העובדה היא כי בעבר נתקל הדרג הנהולי
במחסומים רבים, טכניים ונוהליים, בדרכו
להשגת מידע נחוץ לתהליך קבלת ההחלטות.
התוצאה: שימוש באינטואיציה.
מרכז המידע של טכם פותח עידן חדש. הוא
מאפשר לדרג הנהולי גישה ישירה ומיידית
למידע שלס ועדכני, השגתו וניתוחו תוך
העזרות בשפות הדור הרביעי ובמערכות לקבלת
החלטות
למידע נוסף סמן 135
מרכז המידע של טכס משולב במעבד תמליליס
ובמערכת דאר אלקטרוני לצורך עזרה בעיבוד
המידע, עריכתו והפצתו.
מרכז המידע של טכס פותר את בעית העדיפות
ביחידת עיבוד הנתוניס. המשתמש הסופי הוא
המיישס את צרכי עיבוד הנתוניס שלו ללא
התלות באנשי עיבוד הנתוניס ותוך שימוש
במחשביס אישיים ובתחנות עבודה
מתוחכמות
מרכז מידע - המפתח לשימוש במידע לצורך
ניהול הארגון.
מפפפש מרכ פיתוח של טכם
הדרישה לייעול פיתוח תוכנה יישומית הולכת
וגוברת. בעיית כח"האדס הרב הדרוש, משך
זמן הפיתוח הארוך, התופעה של תחזוקת-
תוכנה קיימת במקוס פיתוח, כל אלה הביאו
להקמת מרכז הפיתוח של טכס
מרכז הפיתוח של טכם מורכב משורה של כלי
תוכנה משולביס ביניהס
כלים מתקדמים אלה כוללים שפות הדור
הרביעי ומערכות מקוונות לפיתוח תוכנה
בשפות המסורתיות
מרכז הפיתוח של טכם מופעל באמצעות
תחנות עבודה חכמות המשרתות את אנשי
המחשביס
מרכז הפיתוח מטפל הן במערכות תוכנה
חדשות והן בעזרה לתחזוקה של מערכות
תוכנה קיימות וביניהן כאלה שהוקמו לפני
הקמת מרכז הפיתוח
מרכז הפיתוח של טכם - המפתח להגדלת
התפוקה בפיתוח ותחזוקה של מערכות תוכנה.
משא₪ מרכז הייצור של טכס
מרכז חייצור הוא תשתית כל מערכת תוכנה
מרכיביו המשולבים כוללים ארגון המידע
ונהולו
מרכז הייצור של טכס מטפל בתהליך העיבוד
של המידע ומשמש בו זמנית את מרכז הפיתוח
ומרכז המידע
רק במרכז הייצור של טכם, משמש בסיט-
נתוניס יחידי את כל צרכי הארגון
במרכז הייצור של טכס מערכות תוכנה
משוכללות לארגון המידע, עדכונו, שליטה
במועדי עבודו ובקרה על תהליך העיבוד במרכ)
הייצור של טכס מערכות תכנה לצרכי שליטה
ובקרה בנצול יעיל של משאבי המחשב
ניהול נכון של מרכז הייצור הינו המפתח
למערכת מידע יעילה
טכס מקימה מרכזי ייצור.
מרכז ייצור - המפתח למערכת מידע יעילה.
הפתרון המושלם לבעיות התוכנה
הוטכם
טכנולוגיה מתקדמת בע''מ
0 ו
עתידים נוה שרת רח' דבורה הנביאה ת.ד. 13045 תל-אביב 61130 טל-03-491262 טלקס : \זא 342621
מחשבים
הכתה מהשנים 7-ב ו
תבונת מחשבים
אהרן פלמון
במקביל להתקדמות המפליגה בתחום החומרה, קיימת מאז תחילת
ימי המחשבים, ולמעשה עוד קודם לכן, שאיפה ליצור מכונות
אינטליגנטיות אשר תוכלנה להחליף את האדם או לסייע לו
בתיפקודי חשיבה והחלטה שונים.
פרופ' ישעיהו ליבוביץ, במאמרו '"'אינטליגנציה מלאכותית'' המופיע
בגיליון זה, מציין 3 סימנים מובהקים של חשיבה אינטליגנטית:
1. תפיסת 'משמעות' - המשמעויות השונות שיש למילים בהקשרים
השונים שהן מופיעות.
2. יוזמת חשיבה - למשל היכולת לשאול ולא רק להשיב.
3. ביקורת עצמית וכושר תיקון עצמי.
על-פי סימנים אלו אין למחשב כל אפשרות לבצע חשיבה אינטליג-
נטית ואין גם סיכוי שיבצע כזאת בעתיד הנראה לעין.
יחד עם זאת יש בתחום התבונה הממוחשבת הישגים משמעותיים
והמחשב מבצע היום פעולות שונות שנחשבו עד לפני 10 או 20 שנה
כפעולות והחלטות אינטליגנטיות המוטלות על דרגים מקצועיים או
ניהוליים. לדוגמא: ניהול מלאי (כמה ומתי להזמין), הכנת תוכנית
ייצור, סידור עבודה של משאיות, זיהוי טביעת אצבעות ועוד.
פרופ' יוסף גיליס, בראיון ל'מחשבים' (גיליון 3, מאי 1980) אומר:
"'יכולתו של המחשב תלויה ביכולתנו להבין את הבעיה".
כדוגמא הוא נותן את נושא הכרת הצורות: ''כל ילד בן 6 ומעלה, עם
אינטליגנציה רגילה יוכל לקבוע האם שני צילומים הם של אותו אדם
או לא. ...עדיין אין אנו יודעים באיזה אופן אנחנו מבחינים ששני
צילומים שונים הם של אותו אדם. ...אם היינו יודעים איך המחשבה
או ההכרה שלנו פועלת בנושא זה, היינו יכולים לנסח את השאלות
למחשב והוא היה מסוגל לנתח את ההבדלים ולתת את התשובה''.
כלומר, פרופ' גיליס מתייחס לחשיבה כאל דבר שאפשר לחקור ולנתח
אותו. וככל שנשיג הישגים במחקר זה, כן נוכל להטיל על המחשב
תפקידי חשיבה.
למעשה יצא כבר עניין תבונת המחשבים מכלל מחשבות פילוסופיות
ונכנס לפעילות יישומית ושימושית. פעילות זו מתבצעת במסגרת
מספר תחומים, שהגבולות ביניהם לא תמיד מוגדרים לגמרי. העיקר-
יים הם:
א. מודלים לקבלת החלטות. הכוונה בעיקר למודלים מתמטיים,
סטטיסטיים או אלגוריתמיים לבעיות כגון מקסימום (או מינימום)
תחת מיגבלות. :
ב. מערכות תומכות החלטה. בעיקר מערכות המבצעות שליפות,
עיבודים והצגת מידע באופן אינטליגנטי מתוך מאגרי מידע.
ג. הכרת צורות וקולות. אפשר ללמד את המחשב לזהות קול של אדם
מסויים, להבחין בין מלים, להכיר צורות כאלו או אחרות.
ד. תבונה (אינטליגנציה) מלאכותית. תחום זה אינו יורד מהכותרות
לאחרונה וגם הוא למעשה מסגרת כללית יותר לכמה נושאים
ספציפיים ובתוכם:
* בסיסי ידע. מאגרי מידע הכוללים לא רק נתונים ועובדות אלא גם
כללי היקש המאפשרים הסקת עובדות חדשות.
> מכונות היקש. שפות תיכנות שונות שפותחו במיוחד בהקשר
לאינטליגנציה מלאכותית מאפשרות היקשים לוגיים שאינם אפשר-
יים בשפות הרגילות.
6 שפות טבעיות. ישנה חתירה מתמדת ללמד את המחשב להבין את
השפה הטבעית המדוברת. המגמה היא להעביר את תפקיד הבנת
השפה מהמשתמש אל המחשב. כלומר במקום שהמשתמש ילמד
ויבין את שפת המחשב - המחשב ילמד ויבין את שפת המשתמש.
₪ מערכות מומחות. אלו הן מערכות שיש להן כישורי פתרון בעיות
על סמך בסיס ידע מתמחה. הן מתוכננות לעסוק בנושאים מסויימים
בתוך תחום מוגדר וצר יחסית. לדוגמא: מערכות לאבחנה רפואית, או
מערכות לתכנון מחשבים.
השאיפה והפעולות להקניית יותר תבונה למחשבים באות לשרת שני
תהליכים מרכזיים בהתפתחות השימוש במיחשוב:
1. הרחבת השימוש במחשב ע''י הדרג האסטרטגי.
בארגון רגיל אפשר להבחין ב-3 דרגים:
א. הדרג האופרטיבי המבצע את הפעילות היצרנית של הארגון.
למשל: עובדי אולם הייצור, עובדי המשרד.
ב. הדרג הטקטי - דרג הביניים המקבל החלטות בקשר לפעילות
השוטפת של הארגון - כגון הקצאת עבודה באולם הייצור, ניהול
מלאי, ניהול רכש, גביה ועוד.
ג. הדרג האסטרטגי הקובע את מדיניות הארגון ומחליט החלטות
כוללות וארוכות טווח.
המגמה הכללית בהתפתחות המיחשוב הינה הרחבת השימוש במחשב
מן הדרג האופרטיבי (עיבוד תמלילים, חישוב משכורות, בקרה באולם
הייצור) אל הדרג הטקטי (ניהול ייצור, ניהול מלאי) ואל הדרג
האסטרטגי (מערכות תומכות החלטה, מודלים של סימולציה ועוד).
2. הרחבת השימוש במחשב מקבוצה מצומצם יחסית של בעלי
מקצוע ומפעילים מיומנים לשכבה רחבה של משתמשים.
במסגרת תהליך זה מקרבים את המחשב אל המשתמש הרגיל, למשל
באמצעות שימוש בשפות יותר קרובות לשפה הטבעית, תרגומים
אוטומטיים, זיהוי צורות וקולות ועוד.
ישנה היום הנחה שנושא תבונת המחשבים יעמוד במרכז ההתפתחור"
יות העתידיות של טכנולוגיית המיחשוב. היפנים, למשל, עוסקים
עתה בפרוייקט שהם קוראים לו ''הדור החמישי של המחשבים"
ושבמרכזו נמצאת האינטליגנציה המלאכותית. גם בארה''ב, אירופה
ואפילו רוסיה רואים את האינטליגנציה המלאכותית כמרכיב מרכזי
של המיחשוב העתידי.
ההתפתחות המפליגה בשטח החומרה - בעיקר כושר אחסון ומהירו
עיבוד - מאפשרת פיתוח יישומים המבוססים על מידה רבה יותר ש
תבונה. כתוצאה מכך וכתוצאה מהמשאבים הגדולים המושקעים
היום ע''י חברות גדולות ורבות במדינות שונות, נוכל לראות בעתיד
הלא"רחוק מערכות מחשב הרבה יותר נבונות ממערכות המחשב
המוכרות כיום. התפתחות זאת תאפשר לאדם להעביר תיפקודים
דבים נוספים לביצוע ע''י מכונות וע''י כך לפנות את זמנו ומוחו
לפעילויות של חשיבה ויצירה שלעולם לא יבוצעו ע''י מחשב. 209
-|
-
:
-
₪
2
5
=
-
2
| -|
-
| בית
השיטה-חכירה
בלל, רח' דרו?אנוב 5 תל"אבלב 63143, טל'03-295222, טלקס 342162.
שרות אקספרס/.1.
לעסקות עד 15,000 5
באמצעות סוכנים וספקים
אינך צריך אפילו לצאת מהמשרד
|
|
ן
המרעוב עוטיד
את הציו
בותרבטנניו
100+-
הטכניון בדק העוווה
וקנה +100 שספאובח "
כדי עומהנדטי העתיד יּ
יהיו מוכנים למחר!
צוות אקדמי וטכני מונה ע'"י הטכניון לבחור
במחשב שיענה על הדרישות הרבות של מוסד
אקדמי"טכנולוגי ברמה כה גבוהה
מתוך 15 החברות שמוינו ע"י הצוות נמצאו שני
מחשבים ראויים לניטוי שדה עם הסטודנטים
(שיו-או ר 100 ששסטאואה של דיגיטל)
בשלב ההשוואה של ה"סין-ואטו מול + 100 ששסטאואה
החליט צוות המומחים שהחומרה של
+ 100 שסטאואוו טובה יותר, הוא נעים יותר
לעבודה והעיצוב שלו יפה יותר (אגב יש להם
טעם, לסטודנטים + 100 שס₪אואו זכה בפרס
עיצוב המוצר בארה"ב).
שיקול נוסף שנזקף לזכות ה" + 00 צוסטאוא
הוא העקרון הידוע של חברת דיגיטל
התאימות, כלומר, כל דגם חדש של מחשב
תואם את הדגמים הקודמים וכל תוכנה קודמת
מתאימה גם לדגם החדש. לכן, תמיד ניתן להסב
את המודל הקודם לחדש, תוך שינויים קלים
בלבד. לעקרון התאימות יתרון נוסף: התקשורת
בין מחשביט מהסדרות השונות היא ישירה
+ 100 סטאואה קיבל את הציון הגבוה ביותר
והוחלט על קנייתו, וכך זכו הסטודנטים של
הטכניון במחשב שיכין אותם, בדרך הטובה
ביותר, להתמודד עם האתגרים בפניהם יעמדו
בעתיד
ו
חברת המחעובים /
העוניה בוודכה בעולם "
יא אא
/ 0 א
| ו
למידע נוסך סמן 189
וימר טמיר כהן (יעקבטון)
- |
מערכות תומכות החלטה - מהן
ולמי נועדו
ביסוד מנגנון ההחלטה שלהם שיטות ניתוח השערות, יהיו לקוחות
פוטנציאליים של המערכת. אלו הם המנהלים, אשר פועלים בסגנון
ה"גמיש" וה"צירופי".
בהמשך המאמר תאופיין ותוגדר מערכת תומכת החלטה. מערכת כזו
צריכה לקיים שש תכונות יסוד:
א. שליטה על מידע, לרבות ניהול המידע, שליפת נתונים מעודכנים
והצגתם בשאילתות, דו"חות או גרפים.
ב. ניתוח השערות, כדי לאפשר למנהל ניתוח מספר רב של אפשרויות
ולקבל את הפתרון האופטימלי.
ג. גישה בלתי-אמצעית, שתאפשר שימוש במערכת עליידי מקבל
צבי טל
הקדמה
בעת האחרונה, רווח מונח חדש בתחום מערכות המידע - מערכות
תומכות החלטה (816₪15צ5 5008 אסו8ו0שט). המשתמש במונח
זה מתכוון לאפיין מערכות מידע, המשמשות מנהלים ומקבלי
החלטות בארגון לקראת ובעת תהליך ההחלטה.
נושא מערכות תומכות החלטה, נדון מזה מספר שנים בקרב העוסקים
בעיבוד נתונים, אשר מצאו עצמם במילכוד. הם נוכחו לדעת, כי
מערכות המידע שפיתחו באירגוניהם, משמשות בעיקר את הדרגים
האופרטיביים ובחלקן המועט את הדרגים הטקטיים, אך הן בבחינת
"מחוץ לתחום" לדרגים האסטרטגיים ומקבלי ההחלטות בארגון.
המעיין בספרות המקצועית בתחום הניהול, מגלה כי הדיון במערכות
תומכות החלטה היכה שורשים גם שם, והינו מעסיק מאוד את
המנהלים מקבלי ההחלטות.
כדי להבין את הסיבה לעניין הרב שמעוררות מערכות תומכות
החלטה, צריך לנתח את מצבה של תעשיית עיבוד הנתונים, הנתונה
כיום במשבר של מחסור בכח*אדם מקצועי ('"משבר התוכנה"). משבר
זה היה בין הגורמים ליישומה של טכניקה חדשה בתחום השימוש
במערכות מידע, היא גישת ה"מיחשוב האישיי" (-0ו60 |3א0ספה6ק
אוד
נושא נוסף בו יעסוק המאמר, הינו איפיון המידע הנחוץ למנהלים
ומקבלי ההחלטות ונסיון לזהות את טיפוסי המנהלים, אשר לגביהם
קיימת סבירות גבוהה שישתמשו במערכות תומכות החלטה. מנה"
לים, אשר לצורך קבלת החלטותיהם, נזקקים למידע מתומצת
וסלקטיבי, (להבדיל ממנהלים הפועלים לפי "אינסטינקט"), אשר
ד. זמינות, המאפשרת עבודה בזמן אמיתי, באופן הנראה כדו"שיח בין
המנהל ומערכת המידע.
ה. תהליך איטרטיבי, המאפשר להשתמש בעקרון ההיזון החוזר (660:
868). בדרך זו, מהוות תוצאות העיבוד האחד, חומר גלם לשלב
השני.
ו. סודיות. מערכת תומכת החלטה צריכה להגן על הנתונים בפני
גורמים זרים מחוץ לארגון, לצד הגנה בפני גורמים בתוך הארגון.
מערכת תומכת החלטה צריכה לשפר את החלטות המנהלים באמצ-
עות איתור מידע סלקטיבי הרלבנטי להחלטה וניתוח האפשרויות
השונות.
מיחשוב אישי
לפני שאגדיר מהו מיחשוב אישי, אקדיש מעט זמן לתיאור גישת
"המיחשוב המסורתי". המשתמש - צרכן המידע, הנזקק למערכת
מידע כלשהיא - פונה למחלקת המיכון שבארגונו ומבקש לבצע
תרשים מס. 2 - פער למרות שינויים צפויים
תרשים מס' | - פער הצרכים
צרכי המשתמש צרכו יי
שינויים בלתייצפויים
שינויים 1 ו
ה 2% |
| כ כו א ההק .ל
שינויים צפויים
| שי
| |
הפרויקט המוגדר | |
| הפרויקט המוגדר |
בח עשר מצתו תש "= תצינ ות ו 5 . ו |
גמר הילת ו
הפרוייקט הפרוייקט זמן
ההחלטה באופן ישיר, ללא "תיווך", התורם אינטרפרטציות מיותרות.
5% םיגשהחמ
בחינת הנושא במגמה להציע פתרון מיכוני מתאים. מחלקת המיכון
מצידה, מקצה מנהל פרוייקט, או מנתח מערכת, אשר יקיים דיאלוג
עם מזמין השירות ואנשיו, כדי להגדיר את מערכת המידע הנדרשת.
תהליך זה הנו איטרטיבי מטבעו, ובתום מספר "סיבובים", תתקבל
מערכת איפיונים מוסכמת על דעת מנהל הפרוייקט ומזמין השירות.
בשלב הבא, אם אכן תאשר מחלקת המיכון את אמצעי הציוד
(חומרה) וכח-האדם (התוכנה) הדרושים, יעבור הפרוייקט לשלב
התכנון המפורט ואחריו לשלב התכנות (כתיבת תוכניות למחשב). עם
תום תכנות המערכת וביצוע הרצות ניפוי לבדיקתה על-ידי מחלקת
המיכון, תעבור לשלב מבחני קבלה אצל מזמין השירות.
7-77 לד
דו"ח' ד)ו5
--777]"7----7 הלה
5 5 5 5
--777- 7 דהה א-ש
גידול בענף 1 20 10 220
תועלת עלות (ציוד) | סו 0 000,000,|
תפוקת תכניתנים 1 4 6 3ן
אמינות ציוד 1 5 24 0
פרק הזמן מאותו רגע שהבעיה הופנתה למחלקת המיכון ועד למועד
העברת המערכת לידי המשתמש לשם מבחני קבלה הוא ארוך.
במקרה הטוב יארך הביצוע ששה חודשים, לעיתים תריסר, אך ייתכנו
מקרים בהם יישום המערכת יימשך שנים. אין תימה, איפוא, שכאשר
המערכת מובאת למבחני הקבלה, היא אינה תואמת, במקרים רבים,
את הצרכים הנוכחיים.
אייהתאמה זו נובעת ממספר גורמים:
א. המערכת עברה שלש רמות של אנשי מקצוע במחלקת המיכון,
אשר כל אחת מהן תרמה את הפירושים שלה (מנהל פרוייקט, מתכנן
ותכניתן).
ב. בפרק הזמן שחלף מאז הוגשה הדרישה המקורית ועד מועד סיום
היישום, התרחשו בארגון שינויים. הארגון בכללו ומחלקת מזמין
השירותים אינם קופאים על השמרים.
ג. במשך כל תהליך היישום הצרכן כמעט ואינו מעורב והמערכת,
תרשים מס. 3 - פער בגלל דרישות אחזקה
משאבי כח-אדם
-... .רבו המידע של הארגון
תַ ה |
7 |
תקציב עיבוד נתונים |
"7 |
2%
. = אחזקה |
6 ₪
ו =
2 = ב |
לפיכך, היא בבחינת "קופסא שחורה'" לגביו.
במצב זה, סביר בהחלט להניח, כי בתום מבחני הקבלה תוגש
למחלקת המיכון רשימת שינויים והתאמות כתנאי להפעלת המע-
רכת. ועתה שוב תחזור התמונה הנזכרת. תהליך זה ניתן לתיאור גרפי
- ראה תרשים מס. 1.
גם אם תהליך ניתוח המערכת יהא יסודי וממושך, וינסה לצפות
שינויים אפשריים (אשר על-כן ייקרו את המערכת, כמובן), לא תיפתר
הבעיה לגמרי (ראה תרשים מס. 2).
תהליך זה יימשך גם לאחר שהמערכת הועברו להפעלה שוטפת
על-ידי המשתמש. שינויים והתאמות מתבצעים באופן רציף ויוםזיומי
בכל מערכות המידע הפועלות בארגון וכתוצאה מכך מירב כח"האדם
במחלקת המיכון עוסק באחזקת מערכות מידע קיימות. מצב זה
מגביל את אפשרויות פיתוח הנושאים החדשים העומדים בתור ארוך
וממתינים ליישום. תור זה גדל ברציפות בשיעור ניכר. לפיכך, נראה כי
אנו מתרוצצים ב'מעגל סגור' ללא מוצא. (ראה תרשים מס. 3),
דומה כי תיאור קודר זה מנוגד לפירסומים בעיתונות אודות הגידול
וההתפתחות של המחשבים האלקטרוניים. אנו למדים מפרסומים
אלו על תהליכי מיזעור והוזלה, המאפשרים רכישת מחשבים זעירים
במחיר מספר אלפי דולרים, אולם מהפיכה זו פסחה על תפוקת
התכניתנים. בשנת 1974 בוצעה תחזית בכנס אגודת 50485 (המא-
גדת את משתמשי ציוד יבמ), ובה הוצגו מסקנות ותחזיות התפתחות
ביחס לשנת בסיס - 1955.
ניתן להגדיר שני מבחנים לאיפיון מערכות המידע במחלקת המיכון,
כדי לאתר את המערכות המתאימות ליישום בשיטת המיחשוב
האישי. מבחנים אלו יאתרו את המערכות אשר כדאי שתופעלנה
באופן עצמי על-ידי המשתמש ובאופן זה תוקל המלאכה גם על
מחלקת המיכון. זאת משום שדווקא מערכות אלו, מהוות עומס כבד
על התור.
מבחן מס. 1 - מבחן היחס תוכנה/חומרה (או ציוד כח-אדם).
תרשים מס. 4
ציוד (חומרה) כחיאדם (תוכנה)
% ניצול המחשב % תכניות מחשב
. 5
4% 4%
2%
2%
0%
5%
4
כפי שנראה בתרשים, ניתן לאפיין שלוש קבוצות של תוכניות מחשב:
קבוצה א' - בה 15% מתוכניות המחשב, מנצלות 50% מכח המיחשוב
בארגון. אלו הן המערכות התפעוליות המופקות לפי לוח זמנים מוגדר
ובתדירויות קבועות. דוגמאות למערכות כאלו הן: הנהלת-חשבונות,
מלאי, לקוחות, ספקים ודומיהן.
קבוצה ב' - בה 48% מתוכניות המחשב, מנצלות 48% מכח המיחשוב
בארגון. אלו הן מערכות בינוניות בהיקפן, המופעלות בתדירות קטנה
מזו של קבוצה א'. דוגמאות למערכות כאלו הן: כח*אדם, מערכות
המופעלות אחת לחודש, מערכות מינהליות ודומיהן.
קבוצה ג' - בה 37% מתוכניות המחשב, מנצלות 2% (!) מכח
המיחשוב בארגון. אילו הן מעדכות מורכבות וקשות להגדרה ויישום,
המופעלות לשימושם של מנהלים וגורמים בכירים בארגון.
: - ו /
ו /
ס|סבּופ
מדפסות מניפה וצבע
איכות ומחיר ללא תחרות.
מדפסת 630565 תומכת
במניפה 192 סימנים.
מניפה מדעית, ומניפה
תואמת ל- 8₪6ו
כולל גרפיקה
מדפסות צבע ד06אא! 06150
כולל הדפסה צבעונית
על שקפים
% מדפסת !62047 25075
במחיר מפתיע.
* דגמי !4005-6307
באספקה מיידית
* בקרוב!! מדפסת 800% עם גלגל
2 סימנים.
אל תתפשר,
* יחידה
בעולם
* חדש
דוק קוא
||ששץסרוסוו
מדפסות ה-א₪1₪1 המעולות לכל
מחשב.
9 הדפסת איכות לעיבוד תמלילים.
א דגמים מיוחדים תואמים ל- קוו
כולל גרפיקה.
> מדפסות תואמות למחשבי
5 (+000%ד0א: ופז).
* הדפסה בערבית (כולל איכות).
* ד55 6058ב ה ה הס סואו דצפוס5
* מהירות הדפסה: מ-100 עד 400 תווים
בשניה.
רכוש מדפסת | 51 ץצ 40%
והצטרף לאלפי לקוחותינו
המרוצים.
מקבוצת 1'8] מחוצבים כעיים
רח' אפעל 3 קֶרית אריה, ת.ד. 3005 פתח"תקוה 0, טלקס: 0, נול. 03-9229541
שתקקרקקרקנששרשר שישק
8/0:00:0203 '040:-0:0(
1 +
מדפסות שורה
* צזטס צעצגה6ה
איכות ללא תחרות
רכוש את השוב ביותר.
* מהירות 300/600/1000 שורות בדקה.
* מתאמים לכל סוגי המחשבים
הקיימים: ואפו ; + זוסום ; ?₪
למידע נוסף סמן 111
קיי פרסומאים 6!
מחשבים
הניצול הנמוך של משאבי הציוד נובע מכך, שמערכות אלו פועלות על
כמויות מועטות של נתונים מרוכזים.
מבחן מס' ?2 - מבחן היחס בין גיל המערכת והישרדותה (כמה
זמןתפעל לאחר שהסתיימה בנייתה).
שפי שנראה בתרשים 5, ניתן לאפיין שלוש קבוצות (אחרות) של
תוכניות מחשב:
קבוצה ! - ובה משך הישרדות נמוך (כחודש). אלו תוכניות אשר רובן
ככולן שאילתות או דו''"חות חד-פעמיים. בדרך כלל, כמענה לבעיה
0008 > השיא חיש 0/0 מ00000008 400 -- ---ר-- -..,
תרשים מס..5
% הישרדות תוכניות מחשב
דחופה שהוצגה על-ידי מנהל.
קבוצה 2 - ובה מערכות אשר משך השימוש בהן הוא, בממוצע,
ארבעה חודשים. אלו הן מערכות ייעודיות בהיקף מצומצם, לשימוש
חדיפעמי, או כפתרון ביניים לבעיה המחייבת מציאת פתרון מיידי.
קבוצה 3 - ובה מערכות בהיקף נרחב, אשר תתוספנה, כנראה,
למערכת התפעולית השוטפת של הארגון.
מערכות מידע המתאימות ליישום בשיטת המיחשוב האישי הן אלו:
ממחלקת מבחן מס. 1: קבוצה ג', היא הקבוצה בה נכללות מערכות
מסובכות מבחינה לוגית, המנצלות רק 2% מכח המחשב בארגון.
ממחלקת מבחן מס. 2: קבוצות 1 ו-2, בהן נכללות שאילתות ודו''חות
אדיהוק, לצד מערכות ייעודיות שנועדו בעיקר לסיוע בפתרון בעיות
עסקיות קריטיות.
המאפיין מערכות אלו הוא:
> משאבי כח-אדם רבים לפיתווו ואחזקה (במחלקת המיכון), בגין
מורכבותן הלוגית.
> המערכות אינן קבועות, הן דינמיות ומשתנות לבקרים.
* מורכבות מהרבה עיבודים קטנים, הצורכים ביחד מעט משאבי
המחשב.
* בדרך כלל ממתינות ב'תור' זמן רב, למרות היותן בעלות ערך
להנהלת הארגון.
האם ניתן לצפות, כי צרכני מידע, ללא הכשרה בעיבוד נתונים, יהיו
מסוגלים להפעיל בעצמם, בשיטת המיחשוב האישי, את מערכות
המידע?
בתחילת המאה ה-20 עברה תעשית המכוניות משבר דומה לזה הקורה
עתה במערכות עיבוד הנתונים. במקרה ההוא, התברר כי השוק
הפוטנציאלי לייצור מכוניות (לפי סקר שערכה חברת פורד), הוא לכל
היותר 1,000,000 מכוניות. הסיבה למספר זה היתה נעוצה בעובדה
שנהיגת המכוניות הוותה מלאכה מסובכת, אשר פרט לכמה משוגעים
לדבר, הופקדה בידיהם של נהגים מקצועיים. באופן כזה לא ניתן היה
להרחיב את בסיס הלקוחות. הפתרון לבעיה היה, כזכור, הופעת
'"מודל ז'', הפשוט לנהיגה, אשר חולל את המהפיכה לה ייחלה
תעשית המכוניות. גישה זו (משעוחס-א6א/צס), אין כל סיבה שלא
תיושם בהצלחה גם בעולם עיבוד הנתונים.
המנהל והמידע
בספר 06231085 או 65 ופסהק והסועא 86 שנערך על-ידי
ץצ (ראה רשימה ביבל' 9), מציינים, ,א 6עוחס ו=החשו₪
₪0 אא א, כי ניתן לאפיין ארבעה סיגנונות של ניהול:
א. הסגנון ההחלטי (511.5 6עו8ו060) - מנהלים בסגנון זה, מבצעים
את החלטותיהם במהירות, תוך בחינת מספר מועט של אלטרנטיבות.
המנהל ההחלטי, יסתפק בהחלטה "טובה למדיי", ולא יתור, דווקא,
אחרי ההחלטה "הטובה ביותר''.
לאחר שהחליט, הוא "שורף את כל הגשרים" - אין דרך חזרה. סגנון זה
תואם החלטות אשר צריכות להנתן בתנאי לחץ, ללא הרבה נתונים
ומידע.
ב. הסגנון הגמיש (5 511 ₪ 81ואם.)") - מנהלים בסגנון זה, ישתמשו גם
הם במעט נתונים, אך לאורך כל התהליך ינסו ללקט עוד ועוד נתונים.
אם יתגלו נתונים מכריעים, לדעתם, לאחר ההחלטה, לא יהססו
לשנות אותה. המנהל בסגנון הגמיש, מושפע מאד מאינטואיציה,
מאנשים ומהסביבה כולה.
ג. הסגנון ההיררכי (811.6 ₪016 חפווז) - המנהלים בסגנון זה,
נוטים להעזר בכמויות רבות של נתונים. הם יעסיקו את הכפופים להם
בפעילות איסוף נתונים. ריבוי הנתונים עשוי לדעתם להביאם לקבלת
ההחלטה "הטובה ביותר". המנהל ההיררכי, מרבה להתייעץ עם
עוזריו, וירצה להיות מסוגל לנתח גם את ההשלכות בעקבות
החלטתו. סגנון כזה תואם החלטות לטווח ארוך.
ד. הסגנון הצירופי (= )51 פעו/68= דאו) - המנהלים בסגנון זה, '
משתמשים בכמויות רבות של נתונים לצד נטיה לנתח מספר רב של
אפשרויות. המנהל הצירופי, מסתמך על מחשבה יוצרת יותר מאשר
על כוונת ההחלטה עצמה. במהלך ההחלטה, יקיים דיונים רבים,
וינתח השערות רבות לקראת ההחלטה הסופית.
טיפוסי מנהלים והתייחסותם למידע
מו - .
סגנון > הגישה ה"ידענית" הגישה ה"ספקנית"
סגנון החלטי בודאי לא ישתמש במערכות תומ" קשה להאמין שקיים מנהל החלטי
כות החלטה. הוא יודע הכל, שאינו יודע את צרכי המידע.
ישתמש, כנראה במערכות תומכות ישתמש במערכות תומכות החלטה
החלטה, לדלית מידע בלבד. לדלית מידע, ואיתור נתונים נוספים
שייצברו בארגון.
סגנון היררכי אין צורך במערכת. המנהל מסתפק. סיכוי מה לשימוש במערכת, כאן
בעיבוד הדוחות ה"מסורתיים" ע''י קיימים הרבה נתונים, ויש צורך להפ
אנשיו. ריד בין עיקר וטפל.
סגנון צרופי ישתמש ברוב הפונקציות של המע" המועמד האידיאלי לשימוש במער
רכת לרבות ניתוח השערות (41/) כות וזומכות החלטה
. 5 )אה זו),
אי-אפשר להצביע על הסגנון המועדף, לדברי 80% ו-חשעוחס. לכל
סגנון היתרון היחסי שלו בהתאם למצב ולהחלטה שצריכה להנתן.
מערכת '"'המנהל - והמידע'' מסתבכת עוד יותר, כאשר מנתחים את
התייחסותם של המנהלים לצרכי המידע של אירגוניהם. כאן אנו
נפגשים בשתי גישות מקובלות:
א. הגישה הידענית - בגישה זו, המנהל יודע בדיוק מהם צרכי המידע
הנחוצים לאירגונו (אם כי, אינם בהכרח מצויים תחת ידו).
סגנון גמיש
כאשר אתה מדבר על
מחשב עסקי היום
ד
ה- ו 7 וצ
בדוק היטב עם מי תדבר
ורי
רכישת מחשב עיסקי היא תחילתו של
קשר רב שנים בין המשווק לבין
הרוכש
התפתחות עסקיך ואיתם גם הרחבת
השימוש במחשב שלך ידרשו תוכנות
מגוונות, ציוד עזר ושרות לצרכין
המשתנים במשך שנים רבות
אתה עשוי להתפתות לרכוש מחשב
היום מסוכן או מפיץ, מאלה המציפים
את השוק עם הגאות בענף. זה עלול
להתברר כמישגה. מהר מאד יתברר לץ
שהמפיץ שלך נמצא כבר בענף גואה
אחר אבל אתה תשאר "תקוע" עם
"ברזל" חסר תועלת עוד שנים רבות
מלל -- 20 שנות נסיט
וו ו
קבוצת מלל הינה הגוף הגדול
והמוביל בארץ במתן שרותי מחשבים
ובעיבוד נתונים זה שתי עשרות שנים
תוכניתנים, מנתחי מערכות, מדריכים,
מהנדסי שיטות וטכנאים המונים יותו
מ"1000 איש הם הערובה לכך
שהמחשב העסקי שלך יפיק מעצמו
את המירב
מלל -- המוביל הארצי
בתקשורת מקומית
למיקרו-מחשבים.
לצורך זה פותחו תוכנות ייחודיות
המסתמכות על נסיונה רב הנונים של
מלל במערכות פיננסיות, ציבוריות
וחינוכיות בישראל
"תמר" מעבד התמלילים החדשני
כחוללבן! "המבקר" לניהול משרד
רואה החשבון, תוכנות לעורכיידין,
בטוח,מוסכים, רופאי שיניים, מפעלי
ייצור, כ"א ועוד הן רק חלק מן המבחו
אשר פותח בתשלובת מלל
לא עוד מפיץ מורשה המקבל תוכנות
מכל הבא ליד ללא הבטחת שרות
והתאמות בעת הצורך. אלא מלל עם
פיתוח תוצרת עצמית. כך נהגה מלל
גם בתחום התקשורת המקומית
למיקרו מחשבים. לצורך זה קיבלה את
הנציגות הבלעדית של.א.8.₪ 60%
(60% מן העווק העולמי)
מאות רבות עול אירגונים וחברות
בתחומי הפיננסים, המסחר והחינת
בישראל בהם מותקנות מערכות
) יו-ואגו מעוולבות ברשתות 604%
הן עדות נאמנה להצלחת אסטרטגיית
המנהיגות במלל
אל השיווק של המחשבים העיסקיים
(מפיץ מורשה של.>) יו-ואוו) ניגשה
מלל מתוך פתוח האסטרטגיה
האפשרית היחידה עבורה: מנהיגות
הוביל הארציב קוור מס וני
הצטרף גם אתה למועדון
המ"קרו" עיסקיים הגדול
בישראל
והדיקה
ו
רצ
כאשר תרכוש את המחשב העסקי שלן 5
במלל תצטרף בכך למועדון המיקרו ם
עיסקיים הגדול בישראל ה
יש לזה יתרונות כבר היום בעת 5
הרכישה הראשונה שלך. יש לזה -
יתרונות חשובים עוד יותר כאשו 2
תתחיל לעבוד עם המחשב. מחו
| יבנז
רח' החשמונאים 95
תלאביב 64750
/) 58, פפ03/2829868
1 5 ב0453375306, ו02.23222
מיקרו מחשבים בע מ
ם
5
ב
כ
ם
ב. הגישה הספקנית - בגישה זו, מצפה המנהל ממערכת המידע לסייע
לו באיתור המידע הנחוץ לארגונו.
קיימות מספר שיטות המאפשרות לסייע למנהל הספקן לדעת את
צרכי המידע של ארגונו.
אחת השיטות החדשות, אשר פותחה על-ידי פרופ' ד8/ ₪066 אווסצ
מ-זוו (ראה רשימה ביבל' 10), מעניינת במיוחד בהקשר למערכות
תומכות תוכנה. בשיטה זו מאפיין המנהל את מרכיבי המידע החיוניים
להצלחתו האישית. אלמנט חשוב בשיטה זו היא שההתייחסות אינה
קבועה לאורך זמן, ולכל מרווח זמן ניתן לאתר קבוצה אחרת של גורמי
הצלחה.
באותם ארגונים בהם הופעלה השיטה, התברר כי מדובר בפחות מ-10
גורמים. חלק חשוב מאותם גורמים, קרויים 'רכים' (₪401085 50),
והכוונה היא לנתונים אינטואיטיביים, השערות וכד'. הטבלה המופי-
עה בהמשך מנתחת את טיפוסי המנהלים השונים ואת התייחסותם
למידע. באמצעות הטבלה נאתר את המועמדים המתאימים ביותר
להשתמש במערכות תומכות החלטה.
מערכות תומכות החלטה
מערכת תומכת החלטה, היא מערכת המופעלת על-ידי מנהל הפועל
בסגנון גמיש, או סגנון צירופי (ולעיתים רחוקות גם בסגנון היררכי)
ואשר משתמש בטכניקת המיחשוב האישי.
בבסיס מערכות תומכות החלטה ישנם ששה יסודות (ראה רשימה
ביבייו):
א. שליטה על מידע. המנהל, או מקבל ההחלטה, אינו נזקק לכל מסת
הנתונים אשר נצברו בארגון. הוא זקוק לנתונים מרוכזים, בחתכים
הרלבנטיים לאותה סיטואציה אשר לפיהם תתקבלנה ההחלטות
המתאימות. ארבעה אלמנטים מאפשרים שליטה על המידע:
1. כלים לאחזקת המידע, אשר יאפשרו גם הוספת מידע 'רך'.
2. כלים לעיבוד המידע (ביצוע חישובים, סטטיסטיקות וכד').
3. כלים לשליפת המידע בחתכים הנדרשים.
4. כלים להצגת המידע (שאילתות, דו''חות, גרפים).
ב. ניתוח השערות. כדי לאפשר למנהל להגיע להחלטה הטובה ביותר,
צריכה מערכת תומכת החלטה לאפשר לו לבצע סידרה של ניתוחי
השערות (5!5צ ןאג "ו זה/הצו). לדוגמא:
+ כיצד תושפע ריווחיות הייצור אם חומרי הגלם ייקנו במטבע זר
אחר?
> כיצד ישפיע גידול בשיעור האינפלציה החודשית על התקציבז
> כיצד ישפיע שינוי באחוזי הריבית על החזר ההשקעה?
ג. גישה בלתי אמצעית. טכניקת המיחשוב האישי היא נדבך חשוב
ביותר במערכות תומכות החלטה. אופי הנושאים המטופלים על-ידי
מנהלים אינו מאפשר מתווכים אשר יתרמו אינטרפרטציה אישית
במהלך יישום המערכות.
ד. זמינות. המערכת חייבת לפעול בזמן אמיתי ובשיטה אינטראקטי-
בית. בשיטה כזו משוחח המנהל עם המערכת באמצעות מסופי
מחשב. התשובה לבעייה המועלית צריכה להתקבל תוך פרק זמן קצר
ביותר, אחרת תאבד התשובה מערכה.
ה. תהליך איטרטיבי. החלטה אינה אקט חדיפעמי (להוציא המנהל
ההחלטי, אשר ממילא אינו מועמד להשתמש במערכת כזו). מערכות
עיבוד הנתונים המסורתיות מספקות למנהל נתונים בהתאם למבנה
והגדרה קבועים. אך, בתהליך איטרטיבי, ההחלטה הסופית מתבססת
על נתונים ועל תוצאות ביניים של שאלות קודמות. מידע מעובד
משלב מוקדם מהווה חומר-גלם לשלב מתקדם יותר בתהליך קבלת
ההחלטה.
ו. סודיות. המידע המשמש את מקבל ההחלטה הוא אישי וחייב בהגנה
מיוחדת מפני כל גודם זר. הגנה כזו צריכה להתקיים גם נגד גורמים
בתוך הארגון וכך נמצא הרבה מערכות תומכות החלטה המופעלות
במחשבים שמחוץ למחלקת ענ''א בארגון.
מרכיבי מערכת תומכת החלטה
מערכת תומכת החלטה כוללת שלושה מרכיבים:
א. שפת הפעלה.
ב. בסיס נתונים.
ג. שירותים נילווים.
שפת הפעלה. שפת ההפעלה של מערכת תומכת החלטה מאופיינת
בד''כ ע''י התכונות הבאות:
> דמיון לשפת הדיבור (הכתיבה) היוםזיומית. מערכת תומכת
החלטה, כמו כל מערכת שתופעל על-ידי משתמש ללא ידע בעיבוד
נתונים, צריכה להיות פשוטה ונוחה להפעלה, ללא צורך בהכשרה
ארוכה. (כמו מודל ז לנהג הלא-מקצועיו).
> אוצר מילים מצומצם. המערכת מופעלת עלזידי הוראות. הוראות
אלו (הדומות לשפת אנוש), צריכות להתאפיין באמצעות שפה אשר
לה אוצר מילים מצומצם. כמה עשרות הוראות (כ-30) צריכות
להספיק לביצוע רוב התפקידים הנדרשים על"ידי מקבל ההחלטה.
> אמצעי הכוונה והדרכה. שפת הפעלה טובה, תאפשר למשתמש
לפנות למערכת לשם קבלת הדרכה וסיוע, במקרה שייתקל בקשיים
בעת ההפעלה.
> סובלנות. מאחר ומפעיל המערכת הינו אדם עסוק ובלתי מיומן
בשימוש במחשב, צריכה שפת ההפעלה לגלות סובלות כלפיו. באותם
המקרים בהם השגיאות שביצע אינן קריטיות והמערכת מסוגלת
להבין את כוונת המפעיל, היא צריכה לבצע את כוונתו המקורית,
אפילו טעה בהוראה.
בסיס הנתונים. בסיס הנתונים יהיה בד''כ בעל התכונות הבאות:
* בסיס נתונים טבלאי. בעולם עיבוד הנתונים קיימות שיטות ארגון
נתונים וקבצים רבות: שיטות סידרתיות, שיטות היררכיות, שיטות
רשת ועוד. בסיס נתונים הולם למערכת תומכת החלטה, הוא בסיס
נתונים טבלאי (8456- 0/1 האסוזג =א). בבסיס נתונים כזה,
מאורגנים כל הנתונים כטבלאות דו-מימדיות, בדומה לדו''ח מודפס,
או טבלה ידנית.
* בישוט המנגנון. כדי לא לסבך את הקורא שאינו מומחה במערכות
מידע ממוכנות, יש לציין כי פרט למבנה בסיס הנתונים קיימים
היבטים טכניים רבים נוספים לכל המתעתד לגשת לנתונים. מערכת
תומכת החלטה צריכה להעלים קשיים אלו לחלוטין.
שירותים נילויים. שפת הפעלה פשוטה ובסיס נתונים 'קריא', הינם
תנאי הכרחי למערכת תומכת החלטה אולם לא מספיק. מקבל
ההחלטה נזקק בתהליך הפעלת המערכת לשירותים נוספים, לפחות
אותם השירותים שהיה מסוגל לקבל ממחשב שולחן משוכלל, או
ממזכירתו. לדוגמא:
א. הזנת נתונים אישיים שברשותו למערכת.
ב. אלמנטים לביצוע סטטיסטיקות.
ג. פונקציות מתמטיות פשוטות.
ד. אמצעים להצגה גרפית ועוד ועוד.
סיכום
בפרקים קודמים, אופיינו טיפוסי המנהלים, המיועדים להשתמש
במערכת תומכת החלטה. כמוזכן תוארו מרכיביה של מערכת כזו.
מעדכת תומכות החלטה אינה תחליף למנהל, אלא רק כלי עזר בידו
לשיפור החלטותיו. בספרו (ראה רשימה ביבל' 12) מציין .= הדש
האסטחפ, כי בתהליך ההחלטה חמישה שלבים:
א. הגדת הבעיה.
ב. ניתוח הבעיה.
ג. ביתוח פתרונות חילופיים
ד. החלטה על הפתרון הטוב ביותר.
ה. המרת ההחלטה בפעולה יעילה.
השלב הראשון, הגדרת הבעיה, וכמוהו גם השלב האחרון, המרת
ההחלטה בפעולה, צריכים להעשות על"ידי מקבל ההחלטה. לפיכך,
כבר בנקודת המוצא, תלוי השימוש במערכת בהגדרה נכונה של
הבעיה על-ידי המנהל. גם שלב הוצאת ההחלטה מהכח אל הפועל,
5%
7
*%
4
כאמצע החורף
אזהק6
מחיר 82444
ימע"מ
מחשב 6 סיביות תואם- ₪6 ושפו
> זיכרון 128% (הרחבה א512). קורס בן שעתיים למפעילים ינתן לרוכש 10
= מוניטור רזולוציה גבוהה מונכרום = מחשבים ויותר.
> כרטיס מונו מתאם לגרפיקה קורס בן 30 שעות 6ו885 ינתן לפי דרישה
> 8 מקומות פנויים בתשלום.
2 א יציאת 232 ₪5
* כרטיס שעון זמן אמיתי
> גישה מכנית נוחה לכרטיסים
אופציונלי
> מודם טלפון 8 1200
> כרטיסי כונן
> מדפסות
> רשת 64 משתמשים
> צגים ציבעוניים
> קורסים ותוכנה
5 מהדסך - 5ד6הפסתע ץווהס 5 ךא
0 בח ,
9 וו 15 ו 8
₪ '
> לעסקים ה"
> לבית
> למפעל
> לתעשיה
5
--- 800
-
ו
106 ---
₪
1962 1901 1908 1979 1970 1977
.וז זוס6 סד צאאן שאה פפאהו
6 06והק5
אוו
מחיר יחידה
דא
אוו 10
98
ו ות
רחי כנרת 15 בניזבו ז.ד. 10205 0
טל. 796927, 708174/5, 03-700041. טלקס 5וא₪ 342107
אלקטרוניקה
מקבוצת 0.ל.
בעס
ף
רו 1 ושושוצונצנצנ<ת תד ה
ן
י . שהינו אולי החשוב ביותר, וביצוע כושל שלו עשוי לבטל ערכן של רשימה ביבליוגרפית
ההחלטות הטובות ביותר, הי
ת ביותר, הינו בידי מקבל ההחלטות. מערכות 060 זס זכ 00 :חא .5 חסווה, (1981 ,8 ) | הזבו 1
תומכות החלטה תסייענה אם כך, בידי המנהל בשלבי ניתוח הבעיה, 18 1 . חא
פיתוח אלטרנטי ַ ַ אפש ְּ -- |
0 - 0 ה הטובה ביותר. דססק טפ חסו8ו060 :2וט6 ח66 (1981 .ח18) 06| 6808080 ,2 אל פא
ַ האחרונה משני כיוונים גם יחד. מחד - 1
מחסור חמור בכח-אדם מקצועי, לעומת גידול רצוף בתור המערכות ו ו מס [ פים ומדפס ו ה -
הממתינות למיכון. מאידך - דרישה גוברת והולכת מצד . לי ל 0
: מקב 0 דרך הרצליה 30 ת.ד. 9141 תל-אביב מיקוד 61091 טל' 03-493987 03-491695
ההחלטות למידע ממחלקת המיכון. בעידן המודרני והתחרותי, נזקק י | /
4 ,חא .₪ חזה:וווצ.(1981 .
המנהל למידע סלקטיבי, מעודכן ומגוון, באופן שוטף ולצרכים 86 ,חא .₪ וחמוווו/. (1981 .חט) 5016006 +חסרחסָ ו ,4 ה ספק הגד ו ל ביש ראל
מיוחדים. |68וזווח6 ח/ - 255 517816016 ]0 חו9פם 6צוז !סוד :קסטף סה
ו , 0 8
ומידע המסורתיות אינן יכולות לענות על צרכים אלו :
ומתבקשת, לפיכך, גישה חדשה. וס | ,865 ץז ד . (1981 .1 הח ר6זפץ5 זס והחזטס .5 לצווד היקפו ומחשבים מבכירו היצרנים בעולם
ברטרנד ראסל, עוד ב-1927, אפיין שני חסרונות של מכונות:
: : , : [ |
אי"ספונטניות וחוסר גיוון. חסרונות אלו קיימים גם במערכות המידע 4 8 ו ו ה | א א2ו/5- א אהו %
המסורתיות. מערכות אלו שוללות ממקבלי ההחלטות חלק מכישורי- ו | 7 , / / / / ,
.5ח6!ססזכן 8שו8001א6 זס) [
מערכות תומכות החלטה מסוגלות לתת למקבל ההחלטה את הסיוע 00 ו ותו ו ב
: : 8 8510655 .8
סיוע זה הוא חיוני, ומסיר ממנו מגבלות כמותיות ומגבלות מהירות ; ; :
(בהן מצטיין המחשב), ויחד עם כך, מותיר בידיו את היכולת לנצל את : 0
.1 00%8ה החס!. .(1979 זק//זהו/) ששסוטפז 055ח/805 6זהעזב .10 פחוז)חוזק 9חו6655סזק 0818 50660 חפוה - | 440 דוש
פחוזחוזק |סס3ּ.| ,6סס6זבּם ,00 - ם 440 דוא
.ו חו חסו8ו066 זח6ר קס!|8ש6כ חהּ זה רח6זטססז |8סו :?חגז
הם האנושיים, המייחדים אותם מהמכונה או המחשב. ל אא ו ה
הנדרש לו בתחומי השליטה על המידע וניתוח האפשרויות העומדות
5 .55180 זזסכק 5 ה0ו06015-ז0ז טח ס6 - ( | - 4 4 [
חח סז 80 0זכקה ששסח / :51185 חַחו86/! חסופוססם .9 | ץז 6זרז חח אוזזהּו 0
כישוריו האנושיים. מתלכיד זה ייצאו המנהל והארגון אותו הוא משרת
.5 818 העטס זו8ח1 6ח:061 65עו6001א6
אסטרגל בע"מ רח' החשמל 4 ת"א 61008 טל: 623421:4 טלקס 341292 הד5ה . א= ופז
44 .םירכשנ
0 י . . ,
מחשבים (מאי 1981) צבי טל: מערכות תוכנה תומכות החלטה.11 4חו6655סזק 6זס)/08%8 56סכזטק |הטכ 50666 חפוח - . 440 דא
סז זז - הח 0 06ווס3ז .12 פחוזחוזק
.(1972) |₪6586 8017806 - 55585 |5081108 .13 חסווסס וחוזס עו וטס 06ח0065007006 0 )וזכ (החסוו60זום-וט 860ח/וס .0.5 6 6.400
|חוזס |6טג| ,6006ז3ם ,8-06₪,ג-000 0 6 חסווהוטטה) .5.כ 6 800 6
חסווקס 8 !ב זסכהכ .0.5 615
פחסו)כס 67366חו |פ|וזהכ ,35232 0 6|ט חא זססז 866 וח סה זסוה וטנס 9 |
ל וו 6 )סז ,זסו6גזד וטס סופד הסוס 6 הסטטוז 68850110 600 6-5 0
א ט כו רג ב ע ממ . פ דן| | 4 ה ה ] 5 ./ פחסו!סס חחו|טחגח זטקהק 880 )588 חסון0 68ו זט 00168880|6 וס 6
68 ו 6חו!טסז סא 0 וז זזה 6 6068860 0 |
[חוזם זזה הו 0 |
יבוא ושווק קוראים אופטיים וידוד גלהוה תוצרת . | ,
ְ וא 000 0 דוו
ו
55 6005 6-8₪ו10 מדהס |
ן| ו כ גז ,1 600 ₪1 טח ומכ 1
| ץ6]תנז 6 א 20 1 ו 60
וכ וט 6 90
:11 255 א 100 0 גר א6 בק 60| האאטן 1 0
011 () והוז [מטוון66א
ייעוץ ועזרה בכל הנושאים הקשורים לבר-קוד. |
(הדפסת תוויות, קשר עם מחשב, 1.6פ, העמדת קוראים ותוויות) |
11 [ 0168 00108
הט 13 וג ג 004 960
טוג[ "10 10 ו ו[ 9
ה[
וו / ₪ה:001ג11 אהוזסץ
זט ] !או 90606
וטווטג זשנןה טטצ >
[ה וטנ
טוט ץצ 96%
/13]) ₪0 מ גג[) אפ6] [שצ6] ספוט 9
ה ] זט זג . טר שטוו 6
11 שפם- ז1
3
5 -אזס/\ 5280 זס ,38 ,34 80| 0 ואפו ד א ₪ 7
5 זט 5256 6 10088 .518107 == | ₪001
ם 2
4 2 225 7 וחפו הט פוחסופצ5 א370/330 ואו 0 האחמו
5 5 ₪ 5 50 5518 ז6וטסחס) 200 -ח0) 32748 זס 3272 .3271
ה - | / -16) 2 חצפ פַחו 6 3284 סאו| פאסס .זסווסזו
ם 2 כ 8 0 ם!| 856-232 , | וחספ זסוחוזש 3288 זס
₪ = כ 01000 . .
62 62 = -ד62 = = = , פווסופץ5 330% /370 ואם
2 וד כ6 2 סורוס | פוש 8100 הו 6 ואפו זסווסזוחס0) 3276 זס 3274
צ 7 66| 0088 | .טסס | 90806 זסוחוזס 3287 סאוו פאסס
8 זסוחוזס
מחשבים ₪
תבות מהקבכ כ
מערכות מיד
ד"ר אורי און
ד"ר אורי און הוא מרצה בחוג למדע המדינה, אוניברסיטת ת"א.
מבוא
מ.ת.ה. (מערכות תומכות החלטה) הן סוג של מערכות מידע
מבוססות על מחשב, אינטראקטיביות ובנויות על שפה הדומה לשפת
הדיבור.
מערכות אלה, שנועדו לסייע ולתמוך במקבלי החלטות, מספקות רק
חלק ממרכיבי ההחלטה. מרכיבים אחרים הם האינטואיציה, השיפוט,
הנסיון והידע של מקבלי ההחלטות. מתכננים של מ.ת.ה. משקיעים
משאבים רבים בפיתוח אמצעים ותצוגות שנועדו להקל על הקשר בין
המשתמשים למערכת. תכונות נוספות המיוחסות למ.ת.ה. הן גמי-
שות, סתגלנות, נוחות, סלחנות, מהירות ואמינות.
הגדרה קצרה של מערכות אלו, המסכמת את התכונות הללו, היא:
צ השדטק ו 60 + אסודה פה >עאסס פעודס6ה ח=זאו פא .5.5.ס
(1967 4/18/.) האוא אסופוסשכ שאוזהסש5 פוא=ד הגדרה
המתארת יותר במפורט את המערכת עצמה ואת סוג ההחלטות
שעבורן נעזרים במערכת היא:
הזוע צ ו וא טפ ,ואפ ד5צ5 השדטקושססואוו סשדאשוהס וססכוש ה
א זט סד 60א 06816 ץצ ו55שהקא ,ו הס ספסאהצסה
א צט 6או 501 ו₪= ופסא 6עוד0ה הסדא פואוד ואה ספהטדסטחדפ
(1978 א/טסאספ) וא טסועוסאו 6אווצה סג אסצ
. ביסוד המערכות הללו עומד הרעיון שניתן להשתמש במחשבים
לקבלת החלטות במידה רבה יותר מאשר בעבר, אם משלבים בצורה
אינטראקטיבית את הזיכרון וכוח החישוב של המחשב עם האינטואי-
ציה והשיפוט של מקבלי ההחלטות.
השימוש במ.ת.ה. נועד לסייע בקבלת החלטות לא מובנות (-ש₪זפאש
ספא טז6), דהיינו כאלו שלא ניתן לקבוע לגביהם מודלים וחוקי
החלטה סטנדרטיים ואופטימליים. מ.ת.ה. צריכות לסייע למ.ה,
(מקבלי החלטות) לבנות מודלים שיסייעו בתכנון האסטרטגי, בקבלת
החלטות לגבי פרוייקטים ומשימות ספציפיות ולהחלטות חשובות
במהלך הניהול השוטף. המודלים נטענים בנתונים יחודיים למ.ת.ה.
נתונה או מבסיס נתונים המשותף למספר מערכות כאלו ומאפשרים
ניתוח מגמות בסביבה הארגונית וקשרים בין תופעות על-ידי התאמת
עקומות. מודלים אלו בצירוף הנתונים מאפשרים למ.ה. לשאול
שאלות בנוסח "מה יקרה אם" יאמצו קווי פעולה שונים. בניגוד
למערכות מידע ניהולי - שבהם הדגש על היקף, דיוק ואמינות בסיס
הנתונים - הדגש במערכות אלו הוא פחות על נתונים ויותר על
המודלים וזאת מכיוון שבעיות לא מובנות מאופיינות בד''כ בכך
שהנתונים הרלבנטיים לגביהן אינם ניצברים בצורה שיטתית ואוטומ-
טית בארגון. פתרון בעיות מחייב כאמור את מקבלי ההחלטות לשלב
בצורה פעילה את הנתונים, הידע והניסיון שברשותם בעת השימוש
במ.ת.ה.
התיזה של מחקר זה היא שמ.ת.ה. יהיו אפקטיביות כאשר הן יתוכננו
ויופעלו כך שהן ילמדו במשותף עם מ.ה. המסתייעים בהן. בפני
למידה משותפת זו עומדים מיכשולים רבים. מודעות לקשיים אלו
ובקרה על עצם קיום הלמידה עשויים להגביר את האפקטיביות של
מערכות אלו. כדי לתמוך בטענת המחקר ינתנו תשובות לשאלות
שאינן לומדות
הבאות:
> מהי למידה של מ.ת.ה.ז
* מתי למידה כזו איננה אפקטיבית!
> מהם הגורמים המקשים על הלמידה?
* האם יש צורך בבקרת למידה?
בחמש השנים האחרונות גדל מספר מערכות המידע
מבוססות מחשב, שנועדו לסייע בקבלת החלטות
ושהתקשורת עימן נעשית בשפת הדיבור.
[ב ל שי בשוי ושפח כ ר- ונק עשבנ בי ביר הכ הי עו
מהי למידה של מ.ת.ה.
למידה משותפת של מ.ת.ה. מוגדרת במחקר זה כתהליך שבו חלים
שינויים יציבים יחסית בהתנהגות מ.ה. המסתייע במ.ת.ה. והמקבלים
ביטוי בתחומים הבאים:
> משתפר כושר האבחנה (דיאגנוזה) שלו באשר לבעיות ולהזדמנויות
בסביבת המשימה.
*גדל רפרטואר התגובות/ אלטרנטיבות שהוא מודע לקיומן וגדלה
יכולתו להעריך את תוצאות השימוש בהן.
* גדלה יכולתו להתאים את התגובות למצבים ארועים שעמם הוא
מתמודד.
הלמידה מקבלת ביטוי במבנה המ.ת.ה. בכך שגדל מספר האובייקטים
והאירועים שאליהם המערכת מסוגלת להתייחס, גדל מספר המימ-
דים (המשתנים) שבעזרתם ניתן לאפיין האובייקטים/ ארועים, גדל
הדיוק (מספר הקטגוריות) בכל אחד מהמאפיינים. הלמידה מקבלת
ביטוי במספר ומורכבות המודלים שבהם משתמשים לנתח את
הקשרים שבין המשתנים כדי לערוך תחזיות ולבחון את התוצאות
הצפויות מאימוץ קווי פעולה שונים. הלמידה מקבלת ביטוי לא רק
בעליה במורכבות מבנה המערכת, אלא גם במגמה הפוכה של פישוט
המערכת עליידי ביטול אובייקטים, אירועים ומשתנים שמתברר כי
תרומתם להחלטות נמוכה, ויצירת מבנה הירארכי למערכת על"ידי
שימוש במדדים מצרפיים, ופירוק המערכת לתת מערכות שהתלות
ביניהן נמוכה.
תהליך הלמידה מורכב כאמור משני תהליכי משנה: למידה חדשה,
המתבטאת בהוספת משתנים ובהוספת קשרים ביניהם, וביטול
למידה, דהיינו הורדת משתנים וביטול קשרים או אף מודלים.
ניתן לתאר את הלמידה המשותפת של המערכות והמחליט כתהליך
של ניסוח 'השערות' ביחס לקווי פעולה אפשריים, בדיקת רוב
ההשערות הללו בצורה סימולטיבית וחלקן בפועל וניסוח מחדש של
'ההשערות', הללו, כל זאת במטרה להבין את סביבת המשימה ולגרוט
לשינויים רצויים בה,
עד כאן התמקד הדיון בלמידה המשפרת את סיכויי מקבל ההחלטות
להתמודד עם הבעיות וההזדמנויות הרלבנטיות. הסעיף הבא דן
בלמידה שאיננה אפקטיבית.
מתי למידה של מ.ת.ה. אינה אפקטיבית
למידה של מ.ת.ה. אינה אפקטיבית כאשר השימוש בה לסיוע בקבלת
ות הוא מוגבל ואיננו גדל במשך הזמן. מצב זה מתקיים כאשר
החלט
יעל תכנה ומערכות.
: ו
ו
ו
רחוב היצירה 9? רמת גן טל 03-7191912-3
60444 0% 1
מחשבים פ
רק חלק קטן מהתפוקות הפוטנציאליות של המערכת משמשות
לתמיכה בקבלת החלטות ואילו שאר התפוקות אינן מנוצלות משום
שהן:
> אינן מתאימות. תפוקות המערכת אינן מנוצלות כתוצאה מקשיים
בדיאלוג בין מ.ה. למערכת. אין התאמה על רקע של הכישורים
המקצועיים והעיוניים של המשתמש, הניסיון שלו, סיגנון החשיבה
וקבלת החלטות האופייני לו.
> אין סדר עדיפויות. ניתן במערכת משקל שווה לנתונים ומודלים
בעלי חשיבות משנית כמו לאילו שהם בעלי חשיבות מירבית. פיתוח
המערכת איננו לוקח בחשבון את "עיקרון פרטו'', שמשמעותו במקרה
זה היא ש"20% ממרכיבי המערכת תורמים ל*80% מההחלטות.
> תפוקות מיותרות. השימוש במערכת איננו מביא לביטול למידה,
דהיינו מרכיבי מערכת שהשימוש בהם מוגבל יותר אינם מבוטלים
ומהווים רעש המקשה על השימוש במערכת.
> אינן נוחות. הלמידה אינה מביאה לשיפורים בדיאלוג שבין
המשתמש למערכת. משך הזמן לתגובות המערכת אינו מתקצר
והשיחה איננה נעשית קלה יותר.
* יקרות. עלות השימוש במערכת איננה יורדת עם הניסיון.
בניסוח אחר, הלמידה של מ.ת.ה. איננה אפקטיבית כאשר לא נוספים
יישומים הנדרשים למ.ה. המשתמש במערכת, בקצב מתאים. המע-
רכת מתפתחת בצורה מורכבת המקשה על הבנתה ועל השימוש בה.
מרכיבי מערכת שאינם מביאים יותר תועלת אינם מבוטלים.
מהם הגורמים המקשים על הלמידה
הלמידה של מ.ת.ה. ושל מ.ה. היא תוצאה של תהליך רצוף של
התמודדות עם סביבת המשימה, הכולל זיהוי בעיות והזדמנויות,
בדיקת השערות לגבי כיווני פעולה רצויים, בחירה בקו פעולה עדיף,
ישומו, הערכת תוצאות הפעולה, ביצוע שינויים נדרשים במ.ת.ה.
והתמודדות מחדש.
בלמידה משתתפים שלשה אלמנטים: המערכת עצמה, מקבל ההחל-
טות הספציפי המשתמש בה וסביבת המשימה. סביבת המשימה
מוגדרת כמכלול הגורמים בסביבה התוך אירגונית והחוץ אירגונית
המשפיעים על סיכויי ההצלחה של מקבל החלטות נתון בביצוע
משימותיו ושאינם נישלטים על ידו.
תרשים [
מ.ת.ה.
(נתונים,
מתודולוגיה,
תאוריה)
מ.ה.
(יעדים, ניסיון,
סביבת המשימה. אינטואיציה, שיפוט)
ההחלטות על הסביבה
מ.ת.ה. ומ.ה. המשתמש בה, לומדים כאשר אין ליקויים בקשרים שבין
שלושת האלמנטים: המערכת, המחליט וסביבת המשימה, ומתקיים
מחזור למידה שלם המתואר בתרשים מס. 1
מחזור למידה שלם מוגדר כתהליך שבו נעשה שימוש במלוא
האפשרויות של המ.ת.ה. לתכנון וקבלת החלטות, קיימת הערכה
נכונה של ההשפעה של ההחלטות על סביבת המשימה ומתבצע עדכון
מתאים של המ.ת.ה. בהתאם לשינויים שחלו בסביבת המשימה.
כאשר מחזורי הלמידה הם שלמים, המערכת והמסתייע בה לומדים
בכל מחזור. מחזורי למידה לא שלמים מתהווים במצב שבו קיימים
ליקויים בקשר שבין אחד או יותר משלושת הקשרים שבין שלושת
האלמנטים המשתתפים במחזור הלמידה:
* קשר לקוי בין מ.ת.ה. ובין מ.ה. מוגדר כמצב שבו נעשה שימוש
מוגבל או לא נכון בפוטנציאל של המערכת.
* קשר לקוי בין מקבל ההחלטה וסביבת המשימה מוגדר כמצב שבו
הערכה של השפעת ההחלטות על סביבת המשימה איננה נכונה.
> קשר לקוי בין סביבת המשימה למ.ת.ה. מתקיים כאשר השינויים
בסביבת המשימה (בעיות והזדמנויות) לא מקבלים ביטוי מתאים
במבנה המ.ת.ה. ובבסיס שלה.
כאמור הנתק הראשון ברציפות מחזור הלמידה הוא כאשר נעשה
שימוש מוגבל או לא נכון בפוטנציאל של המערכת. שימוש מוגבל
במערכת מאפיין מצבים שבהם הסיבה הפשוטה ביותר לאי הרציפות
הראשונה היא שמ.ת.ה. איננה כוללת את הבסיס התאורטי,
המתודולוגיה והנתונים המאפשרים מתן סיוע לקבלת החלטות. מ.ה.
שאיננו נילהב להשתמש במחשב, עלול להפסיק את השימוש
במערכת כבר בשלב זה. גם כאשר המ.ת.ה. כוללת את הנתונים
והמודלים המתאימים, תשבר הרציפות של מחזור הלמידה, כאשר
מקבלי החלטות ישתמשו בצורה לא נכונה במערכת. שימוש כזה הוא
תוצאה של כמה סוגי הטיות:
>אסופוט ספפאטס8, או בתרגום חופשי לעברית '"חזון מנהרה'',
מתקיים כאשר מ.ה. מתעלם ממידע מתאים זמין וגלוי לפניו
(1981 ואהחאטה).
> חיפוש מוגבל. מ.ה. המשתמש במערכת מפסיק את הדיאלוג עם
המערכת ברגע שהוא מגיע לתוצאה סבירה ראשונה ולא ממשיך
בניתוח כדי להגיע להחלטה טובה יותר אפשרית.
במקרים אלו מחזור הלמידה מנותק, מכיוון שההחלטות המתקבלות
מבוססות על נתונים, הערכות וערכים שאין להם ביטוי במ.ת.ה..
כאשר מתברר לאחר מכן כי ההחלטות לא הביאו לשינויים הרצויים
בסביבת המשימה, לא ברור האם ניתן ליחס תוצאות שליליות אלו
למ.ת.ה. ואם כן לאילו מרכיבים של המערכת.
ביסוד המערכות הללו, הקרויות מערכות תומכות
החלטה, עומד הרעיון שניתןלהשתמש במחשבים
לקבלת החלטות אם משלבים בצורה אינטראקטי-
בית את הזיכרון וכוח החישוב של המחשב עם
האינטואיציה והשיפוט של מקבל ההחלטות.
סיבה נוספת לנתק בין המערכת למשתמש בה, היא חוסר התאמה בין
המבנה והסגנון הקוגנטיבי של המערכת לאלו של מ.ה. המשתמש בה.
מבנה קוגנטיבי מוגדר כקבוצה מאורגנת ומופנמת של עובדות,
מושגים והכללות שנילמדו על"ידי הפרט, המשמשים לו לקליטה
ראשונית של מידע חדש ולאחר מכן לעיגונו בזיכרונו.
מאפיין חשוב של המבנה הקוגנטיבי של הפרט הוא המורכבות
האינטגרטיבית של מבנה זה. מורכבות זו היא פונקציה של:
> מספר המימדים/ קריטריונים המשמשים לבחינה והערכה של
תופעה נתונה.
> הדיוק של קריטריונים אלו (שחור או לבן, או מספר רב יותר של
ערכי ביניים אפשריים).
* היקף הקשרים בין הקריטריונים ופרוט שעורי התחלופה ביניהם.
> מידת הפירוט של הסיבות המשוערות לערכים גבוהים ונמוכים של
-
אד
אתה יודט במה חזיטֶה יבולה להיוח הפסקח הנחל לעבורה התקינה של החחנב.
בל נפילת חחח או הפרטה קטנה אחרת - והטבורה משתבצת. . ל
ברחיפות מערבת לייצוב ולגיבוי מחח. אומניטט מזייצגז בלטרית אח ₪
\ דש \פ ו-לאססד החטולות טבבר פוטלות ביטילות בצחור לחחנבים רבים: . -0 לייצוב
- ולגיברי מחח. ס. כ ( המתאיחות למזיקרו מחצבים וער לווחצבים גרולים כ-063ו .
אוחגיטט. וציגה בלטדיח טל ₪018 ד6= \ס - 7 ססד
ג\)צ'\
גבעת-עומואל 51905 טלי 343702 03-340962
9 == קקאאאאחה וו
שש טוב הניה
מלטברתת 60ז6: לדנפסת זז :
תןלומכה עופוך בשקלט.
עליו קטה... והוא | בצבעים
לא ינסיק לעבוד. ובעויטת- זז או
86
|
₪ לוחות מספרתיים (2?₪₪5ודו6וס) ב-10 /
גדלים שונים. ₪ גודל אפקטיבי: "6 א "6 ועד 4
בר
"60 <> "42. ₪ רזולוציה גבוהה: "0.001 או
"0.005. ₪ דרגת דיוק: "0.010+. ₪ להשיג ב-3
ווריאציות: אטום, שקוף למחצה ועם הארה
פנימית. ₪ ניתן לשרטוט ע''י עפרון (05 1+ז5)
או סמן (מַס00₪50) עם עד 16 לחצנים לכל
אחד. ₪ ניתן להפעיל גם מבעד לפלטת שולחן
העבודה, עד לעובי "ן. ₪ אפשרות ל-40. ₪ 4 ה זאו 3
צלילים לבקרה. ₪ אפשרות חיבור טורי או
אפשרות לתצוגה 3
בשתי רזולוציות שונות
ברזמנית - 355 ועושופ.
1
=
ט
0 5% המערכת החדעוה עול גזמפואו
המתאימה את עצמה לצרכידך.
₪ אפשרות ל-5 2 |ג.וחשפ
₪ אפשרות להצגת עד 16 מיליון צבעים ברזמנית על המסך. מקבילי למחשב.
₪ לבחירתך יותר "10 קונ ו , קונפיגורציות חיבור למחשב. ₪ תוספת | |ם |)א הק 08ואסהזאפס %,
₪ גמישות מירבית: ניתן להרחיב ביצועי המערכת בהדרגה בהתאם מקחדת לבעלי 0 -- ואפו: אפשר להשיג סססו/ 3 ם
לצרכי המשתמש. ₪ מהירות העברת נתונים: עד ל- 28 בשניה. / ּ. - 5 גוונים שונים
. ₪ מהירות עבודה בזמן אמיתי: 80 600 לוקטור 5607 37.5 לפיקסל חבילות תוכנה גרפית 1 - 640 רה0זס5% - - ₪ עד
₪ פרוססור גרפי ופרו י יי יביים ₪ כולל הדפסה על שקפים.
ְּ ססור דיאגנוסטי ואפשרות לפרוססור 0/ו נוסף .
לב צוע עיבודים מקומיים. ₪ תקשורת לציוד היקפי מגוון: חסזסם/ במחירים אטרקט
זו ד ג דט סה ה סםצ=א , אסודפצסנ וכו
₪ מתחברת למחשב בשיטה טורית ( 4ו5₪:
או מקבילית ()₪ | גק). ₪ מתאימה
ליישומים כגון תיב''מ, בקרה, מיפוי,
גבעת שמואל 51905 טלי 343702 012) תמו וכה ב 0
[
1
1.
2 3+ 77 יכו ו וזוהטי
ו בג טוהדזותקון
, . - ---- טא ץ ,. והזו
8 ב : ב
7 ב .45 ז5)ה5ז טש ".אבגטדהוזון
וי ₪7
: אי הפוכ טול וו 0 |
א "לכאי 7]ורן
0 0
קר 65 30 טל פאונ07ב|3 .לט ישן"
0 וי רבי,
ו ו :
0 400 39ז5ט/שאבאות?זבן: ל ב
טעף,- צב- טק ו
0 ( ד
- . 7-7
בדפעף,פצצ-קרטת, ג 6ם:
וכזטעף,23ץצ-קרש].ג
הר יפעף;ב4%הקרת.ב00קבורשהבנק. .ה
4 הנזטעף,2צ-קרעלהת.ג:
א
7
ובל*:מןנ+צעף,2)ב-נר
| ומ ץ
צןך:
ישך
טליצ
הטיו
כלזט
ז"ת
רדש
הוז
זחו
20% בד
.> 1 4?0%2ב34ד5טצ54אצ2?;ב|
"האר 65 .
,₪ ו 5 צ72זי
- 60 נכה. 24 א 6470
-ג'
כ |
= = ש+ "5
ח 0 5
2 םשו "0%*:9'ד)(/,: (412-56.אנגסוהוזן
במ 2 א יי (/,: /%77.אבגטדהו;ן
ה *0'+0://(0>-1?;<7.אבגסור 4.
. י
*סאצל?7)גנן1
6 | א 22 96
כ ו 19נ0יכא04?0ה5ך5ט64א+2ל]ונןת +7לרט<
2 ,: ק>=-ץ
ליד)(/,:;>-ן
7 שו"א%*14%'ד)(/,.;>|
7לר4"9ו"30*בי+)(]/,.,,
נ|5.+97ר0י₪|"א%4*3'+)נ/;.,
של : א : ש["ה5*%ני
ור ל 0
8 "6000550 אצ 7]בן1 רע "א
1 טאצ 7]בן?
ו ו
וךנצפנך,2+ג- 5004000 דכטט0) ו72]כן1 +לר*ש!|"ז4*%)'
( ו 7 ןס 0
א 0 0: ו זל טצאפאצ;,]י מ ₪ י %)),
0 | ד 1 9 ה
ב ידנק
ד )קר טת ויר 0
7
. 0 = 4 / שת. 0 ₪ 1 א דן |[ :ה >< ,
- , טעך,כא1-קראת. קור
ט צן:7*במןב+125,בצ-קרשת.50651 ו
ה 2 2 5
[3ל*:מןנולעך,בףב-קרטז גב יי-. ךא
ו ור 01.9 5266:ן0ה1);א/)הראהק)-..-. *%6צ93%.3|1272רם*צ פא
ו . הןבזלעף,%2צ-לר9ת- וו ו72)נ|3 +כ9רבי [%צ
"ישךבל*סמךנ+פעך,בצצ-ט
- - 0
?*שמןנ+סעף,2ץצ-
רההוב+טסען,פצצ
: ה צ ד |5.% .
א אצת ובן 3 )כ 40|"
*פסאצ1/ןבן5. 27%
, /
שו
-כן עף%,ב "| 5 :
1 שק 9 50אצת6|[]7 4% ביצ|
, : 21 של 6אז8[1]/2 %ו ם*ו
= כ . זכטצאפאצתז2נ|8.) רש
| ו א צ2 7 בן %ר
-"|66ה5ז5טצא6אצת?:גונ|5 90
"ל"ז כטצ4 6 צ72]גנ|3 +
ד טצא6אצ;7]נ| +
| 5159 אצ 1 7 25
לפ סז ₪ אס ורפסות כל הסוגים
לבל סוגי המחובים: החל ממרפסות
חרי
צה וחרפסוח להרפסח כתבי אי
כוז 30-4006099 וער ל .
של 2000 צורות ברטֶה. המרפסוז תאיוות לכל מחעצבי ו 0%
/
ה חחזופז ז\א ניתן לחברם לובי פטס בס 00 , 5
אי ,טסו
90 , ץצוח( , 6 ) חי
חחזירים מפחיטים והנחות מיוחרות ל-א ₪ 7 -ן - ו
א\)ציב
פוגל
ליקןגל
הקריטריונים.
הבדלים ניכרים במורכבות האינטגרטיבית של המ.ת.ה. ושל מ.ה.
יקשו על התקשורת ביניהם. מחליט שהמבנה הקוגנטיבי שלו איננו
מורכב ירתע מהפרוט הרב של מ.ת.ה. בעלת מורכבות קוגנטיבית
גבוהה, ואילו מ.ה. בעל מורכבות קוגנטיבית גבוהה יעריך את
התגובות של מ.ת.ה. עם מורכבות נמוכה כפשוטות מדי.
סגנון קוגנטיבי מתייחס לצורת החשיבה שמפגין הפרט בקבלת
החלטות, באיסוף, בניתוח, בפרוש ובניסוח של נתונים, מידע
ואלטרנטיבות פעולה.
מחקרים שנעשו בתחום זה מצביעים על כך שניתן לסווג מקבלי
החלטות על רצף. בקצה אחד של הרצף יוצבו מקבלי החלטות
המאופיינים בחשיבה פורמלית, אנליטית, באיסוף נתוגים על בסיס
מסגרות התייחסות מפורשות ובקבלת החלטות המבוססות על
מודלים שמנסים להביא לתוצאות אופטימליות. בקצה השני של
הרצף יוצבו מקבלי החלטות מאופיינים בחשיבה אינטואיטיבית,
הוליסטית, בהתייחסות לנתונים כפי שהם ללא מסגרות התייחסות
מוקדמות ומפורשות ובקבלת החלטות המבוססות על אנלוגיות, נהלי
פעולה סטנדרטיים של האירגון וחוקי החלטה הויריסטיים.
השימוש במערכות תומכות החלטה יהיה יותר
אפקטיבי אם ניתן יהיה לתכנן ולהפעיל מערכות
אלו כך שבמשך הזמן הן המערכות והן המשתמשים
בהן ילמדו.
הסגנון הקוגנטיבי של מקבל החלטות מושפע ממאפייני האישיות
שלו, כמו דוגמטיזם, סובלנות לעמימות, היקף הניסיון והמומחיות
שלו בתחום עליו הוא ממונה. כהכללה, מ.ה. בעלי ניסיון רב הפועלים
בסביבת משימה יציבה ייטו לסגנון חשיבה אינטואיטיבי, קונקרטי
ואילו מ.ה. הפועלים בסביבה דינמית ומורכבת ייטו לסגנון יותר
פורמלי. להבדלים בפגנון הקוגנטיבי יש השפעה על מבנה המ.ת.ה.
והנתונים המרכיבים את בסיס הנתונים שלה. כך לדוגמא מ.ת.ה.
המשמשת מ.ה. בעל סגנון חשיבה פורמלי צריכה להדגיש מודלים של
חקר ביצועים, עצי החלטה וכדו' ואילו מערכת שנועדה לסייע
למחליט בעל סגנון אינטואיטיבי-קונקרטי צריכה לסייע לגישה נוחה
לנהלי הפעולה המקובלים, ולניסיון הארגוני שניצבר בהחלטות
שמהוות תקדים, או שניתן להסתייע בהן כאנאלוגיות.
חוסר התאמה ניכר בין הסגנון של מ.ה. ושל מ.ת.ה. יקשה על הדיאלוג
ביניהם. מ.ה. בעל חשיבה אינטואיטיבית-קונקרטית יאבד את הסב-
לנות שלו במגעו עם מערכת שנועדה לעיבודים פורמליים. ואילו מ.ה.
בעל סגנון פורמלי לא ימצא את הנדרש לו במערכת שבה מודגש
הסגנון האינטואיטיבי.
מערכות תומכות החלטה צריכות לסייע למקבל
החלטות להעריך תוכניות וקווי פעולה חילופיים
בשיטה פורמלית או בתהליכי חשיבה קונקרטיים
בהתאם לסגנון החשיבה המקובל על מקבל ההחל-
טות וסוג הבעיות שעימן הוא מתמודד.
כאמור הוגדר קשר לקוי בין מקבל ההחלטה וסביבת המשימה כמצב
שבו הערכה של השפעת ההחלטות על סביבת המשימה איננה נכונה.
מצב זה מתקיים כאשר בפועל ההחלטות שהתקבלו מסבירות רק
אחוז קטן מאוד מהשונות בסביבת המשימה ושאר השונות מוסברת
עלזידי גורמים שאינם בשליטת מקבל ההחלטות. אם מ.ה. איננו מודע
לכך, צפויים שני סוגים של שגיאות: השגיאה הראשונה היא שמ.ה.
מייחס שינויים חיוביים שחלו בסביבה להחלטותיו. למ.ה. קשה
להפריד בין ההחלטות ובין התוצאות החיוביות שהושגו. הנטייה
בהערכה רטרוספקטיבית היא לשנות את העמדות, התפיסות והתחזד
יות שאומצו בעת קבלת ההחלטה ולהגיע למצב שבו מ.ה. טוען שידע
| תרשים 2: קשר לקוי בין מ.ת.ה. ובין מ.ה. |
שביבת
המשימה.
הכל מראש. הטייה זו הופכת את מ.ה. לאומן בהונאה עצמית.
(אסודק 0605 561 0 זחג שרוז 0 6 זפאו). התוצאה ממצב זה
ששינויים נדרשים במ.ת.ה. אינם מבוצעים.
גם השגיאה השניה מקורה באשליה של שליטה על סביבת המשימה,
הפעם ייחוס תוצאות שליליות מיוחסות להחלטה, בשעה שתוצאות
אלו נגרמו עלזידי גורמים חיצוניים. במקרה זה יש נטייה לבצע שינויים
לא נדרשים במ.ת.ה., שינויים העלולים להביא להחלטות מוטעות
בהמשך. שגיאה מסוג אחר מתקיימת כאשר מקבל החלטות מייחס
לעצמו שליטה בסביבה בהתאם לנוחיותו, דהיינו שינויים חיוביים
בסביבת המשימה מיוחסים לו ולמ.ת.ה. שבה הוא השתמש ותוצאות
שליליות לגורמים וכוחות שאינם בשליטתו.
הנתק בין מ.ה. ובין סביבת המשימה מונע שינויים נדרשים במ.ת.ה.
ומביא לשינויים לא נדרשים וכך הלמידה אינה אפקטיבית.
נתק ג' מתקיים כאמור כאשר שינויים בסביבת המשימה (בעיות
והזדמנויות) לא מקבלים ביטוי מתאים במ.ת.ה. ובבסיס הנתונים
שלה. בין הסיבות לכך ששינויים נדרשים במ.ת.ה. אינם מתבצעים,
ניתן למנות שמרנות, העדר משאבים מתאימים וקשיים בעריכת
שינויים במערכת.
שמרנות מביאה לחוסר נכונות לשנות מסגרות חשיבה קיימות
וקונספציות מוכרות, או להחליפן באחרות מתאימות יותר. כך
לדוגמא מקבל החלטות ייטה להמשיך בקבלת החלטות תוספתיות
(כאלו הבנויות על שינויים מוגבלים בסטטוס-קוו), אף כאשר
השינויים בסביבת המשימה מחייבים תגובה רדיקלית.
התאמת מ.ת.ה. לשינויים בסביבה מחייבת לעיתים משאבים פנויים
ויקרים, כגון כ"א מקצועי, זמן מחשב, תקציבים לרכש חומרה
ותוכנה. כאשר למתחזקים של המערכת אין משאבים מתאימים,
יכולתם לעדכן את בסיס הנתונים, להציע יישומים חדשים ולשפר את
המימשק שבין המערכת למקבל ההחלטות היא מוגבלת.
קשיים בעריכת שינויים במ.ת.ה. הם תוצאה של תוכנה בעלת מיבנה
לא מתאים, קשיחה מדי או בעלת גמישות אין סופית, ושל מיבנה לא
גמיש של היחידה המתחזקת את מערכות תומכות-החלטה. מיבנה לא
גמיש של היחידה המתחזקת מתבטא בהגדרות חדות של התפקידים,
האחריות והסמכויות, פעולה לפי הנהלים, תקשורת פורמלית, לחץ
לשמירה על קונסנסוס, הימנעות מעימותים, ספקות, סתירות וחוסר
מחשבים
₪
-
ב
מחשבים
עקביות.
ההסתברות שיחידה שיש לה תכונות מבניות כאלו תוכל לגשר בצורה
אפקטיבית בין סביבת משימה מורכבת ודינמית ובין מ.ת.ה. היא מאד
נמוכה.
לסיכום נושא זה: נתק בכל אחד מהקשרים שבין האלמטים המשתת-
בים במחזור הלמידה יקשה במידה רבה על קיום למידה אפקטיבית.
ברור גם שנתקים אלו אינם בלתי תלויים והיווצרות נתק במקום אחד
עלולה להגדיל את ההסתברות להיווצרות נתק במקום אחר ואת
הפגיעה באפשרויות הלמידה.
האם יש צורך בבקרת למידה
בקרת למידה מוגדרת כתהליך של מעקב אחר הקשרים שבין שלושת
האלמנטים המשתתפים במחזור הלמידה במטרה לאתר ליקויים
בקשרים אלו ולתקנם. הצורך בבקרה נובע בכך שכדי ללמוד, מקבל
ההחלטות צריך להיות מודע לעצם קיום הלמידה שלו ושל המערכת
שבה הוא מסתייע ולהיות מודע לגורמים המשפיעים על האפקטיביות
של הלמידה. המודעות לקיום הלמידה צריכה להתבטא בהקדשת זמן
ומשאבים שלו ושל גורמים אחרים במערכת שבה הוא פועל לבקרת
תהליך הלמידה.
ההנחה שביסוד ההשקעה בבקרת הלמידה היא שאיתור שיטתי של
נקודות התורפה והחוזק בשימוש במ.ת.ה. יביאו ללמידה הרבה יותר
אפקטיבית ולתוצאות טובות בשימוש במערכת מאשר במצב שבו
הלמידה נעשת בצורה אקראית.
בקרת הלמידה צריכה לכלול איסוף נתונים שיטתי על השימושים
שנעשו במערכת, על ההחלטות שהתקבלו בעזרתה, על ההחלטות
שהתקבלו בניגוד למה שנגזר מהשימוש במערכת וההנמקה לסטיות
אלו. קיטלוג זה של החלטות שהתקבלו בסיוע המ.ת.ה. ישמש
להערכת האפקטיביות של המערכת, התחומים שבהם יש לחזקה
ומרכיבי המערכת שיש לבטל מהעדר שימוש או משימוש מוגבל.
בקרת הלמידה צריכה לכלול מעקב שיטתי אחר השינויים הנעשים
במ.ת.ה., שינויים במרכיבי חומרה ותוכנה וההשקעות בשינויים אלו
במגמה להעריך האם הלמידה החדשה וביטול הלמידה הקודמת
מתבצעים במהירות ובאיכות הנדרשים. בקרת הלמידה צריכה לכלול
מעקב שיטתי אחר הייצוג של סביבת המשימה במ.ת.ה.
| תרשים 3: קשר לקוי בין מ.ה. ובין סביבת המשימה. |
סביבת
המשימה
הייו
סביבת
המשימה.
"= /
7
האם למערכת ולמשתמש בהם יש מידע מעודכן על הבעיות
העיקריות של הארגון ועל היעדים? האם יש מידע מעודכן על
הפתרונות הטכניים והארגוניים הזמינים ועל המשאבים העומדים
לרשות מ.ה.1 האם יש מידע מתאים על מקבלי החלטות ויחידות
ארגוניות הקשורים בנושאים הרלבנטיים למ.ה.: ולבסוף האם ידועות
לו הזדמנויות ההחלטה הצפויות בעתיד, כגון סיום אבני דרך, תאריכי
דיון בתוכנית שנתית ובתקציב.
בארגון גדול ניתן לצפות לקיום מספר מערכות תומכות החלטה, שכ;
אחת מהן מסייעת לאחד ממקבלי ההחלטות. במקרה כזה הבקרה
צריכה להעשות לא רק על-ידי דרג בכיר יותר ועל-ידי היחידה
המקצועית המתחזקת את המערכות. בקרה חיצונית נועדה להקטין
את ההטיות, ההונאה העצמית והשמדנות של המשתמש במערכת.
בתרשים 5 מתוארים שני מצבים: מצב שבו מ.ה. הוא הגורם המתווך
היחידי שבין הסביבה הפנימית והחיצונית ובין המערכת ומקרה שני
כאשר גודמים נוספים מעדכנים את המערכת בצורה ישירה.
רק במקרה השני, שבו המערכת מבוקרת ומעודכנת גם על-ידי גורמים
נוספים למשתמש בה, ניתן להקטין את ההטיות, עלזידי בקרה על
מספר האלטרנטיבות הנבחנות על-ידי המחליט, ועל הצורה שבה הוא
תופס את סביבת המשימה שבה הוא פועל.
גורם חיצוני יכול להציע למחליו לבחון מודלים ויישומים שאינם
מוכרים לו ועלזידי כך להגדיל את אפשרויות הלמידה.
ה
סיכום
מ.ת.ה. צריכות לסייע למ.ה. להעריך תוכניות וקווי פעולה חילופיים
בשיטה פורמלית אובתהליכי חשיבה קונקרטיים בהתאם לסגנון
החשיבה המקובל על מ.ה. וסוג הבעיות שעימן הוא הוא מתמודד.
המערכות צריכות להקטין את ההסתברות שמ.ה. יקבל החלטות
מוטות. בין השאר על-ידי כך שהן יסייעו לו לבחון את אותה בעייה
בצורה מקיפה ושיטתית מכמה נקודות ראות, כדי להבטיח דיאגנוזה
יותר טובה של הסיבות לבעייה וכדי להגדיל את מספר האלטרנטיבות [ 0 | םע ג [ ו ( און'.
הנבחנות. מדפסות ומסופים
ו ' ה
מ.ת.ה. צריכות להוות הרחבה של הכישורים של מ.ה., להגדיל את שי
הזיכרון לזמן קצר וארוך של את הנגישות שלו לניסיון ולידע שהוא
צבר ואת יכולתו למצות את ניסיונו לזהוי בעיות ומציאת פתרונות.
טוב שיש על מי לסמוך.
1, 03(730914).
רח' היצירה 29, רמתיגן, 1, כלפון 719195-6,
למידע נוסף סמן 109
מחשגיס ₪
[ תרשים 5: הקשר שבין מ.ת.ה. והסביבה שלה ]
הסביבה החיצונית.
הסביבה הפנימית
(המערכת האירגונית)
מקרה א':
רק המשתמש מבקר ומעדכן את המערכת.
מקרה ב'
גורמים נוספים מבקרים ומעדכנים את המערכת.
הדרישות ממ.ת.ה. אידיאלית לפי (1981) השעש הן:
סז אסוזהס6ווססוש סצאה דא6ואסס סצטס 0 556 סאג 660סף...
ה 0 ,655 8 ט6חוס ואס דספוא
-60 0 זהסטסד אצוס 5 אגא =חד אוג דאזואו
ואוה סד הווא ואד או וגו וד וצ אסודה סואטוא
אהו סד ץם טססזפגא6סצש 5 הסוהצצ ד סאוא
שירותי המידע של טל
טלדע פעילות, כ-650 חברות
77 העוסקות בכל סוג.
גם השירות מתרחב. נו
אתה מחפש מי מספק צ
מדידע טלפוני מנזורזטוב
לעבף המזיחשור
5
22006
תשלום ור
דע לענף המיחשוב ה
מאגר הנתונים של טלדגן בל עתה יותר מ-450 חברות מיחשוב
מוצרים ושירותים שונים בתחום המיחשוב בציוך החברות
טף למידע שאנו נותנים לך ישירות כאשר
אחת לתקופה, ליריעת החברות הרשומות בטלדע את הפניות
שהגיעו אלינו - לכל חברה את הפניות העשייכות לתחום שלה.
אם אתה מודיע לגר איזה ציוד או מערכת בדיוק אתה מחפש,
החברות שיש להן מה להצייט לך פונות אליך ישירות. כלזאת ללא
6|אאוחז זס צאצו אצוס ₪5 וז ופה
התזה במחקר זה היא שהשגת יעדים ודרישות אלו מותנית בלמידה
שיטתית, מפורשת ומבוקרת של המערכת ושל מקבל ההחלטות
המשתמש בה.
מאמר זה הופיעה לראשונה בגיליון 21, מרץ 1983.
צרזסג הטסו ופוט
הגוא 51978 הסוזהרח זט הווא חואו (1976) ,00 .1
00 147-156 .טכ 4 .סא 14 וס 566006
וז | 0חה 666חף:ווסוחו ו וסו ודה ו (1978) .₪ .88 ,א ,פחוווס6 ,.4.5 ,הצצסזם .2
.688 080670 0 חס .3 .000 (.60) 8 חח 1 חו ופסוחָ81ז51
וסט וס והחזטס וו 080 זכטג/ וחשופץ א פחואהוהזסהו . (1981) .8 ס 3
.1-4 כ 8 וס פופץ|8 חא |
|008ו 680 8 / (1972) ,₪ 1 .01860 .4.6 .הסזהוא .וא .606 ,4
הסוא 1 .סא 17 וס ץז10ז וב) 5016006 06 .60100 וטס
-5 .סם
סו סווטסג 1650870 וס וס לפטזטפ ץוו|ופ8פט ]וזו (1978) ה צסהסס.5
וחטופץ5 החהּ ו וס 5600 סקפ הסופוססם זו 50
68 סו טפ 08 וס 6086 ו
סט וטס
טג ופ פחוז8זווו0 = (1975) .זס הפטה ,-%. ש . הואש0000 .6
טס 8 זסקז8 .ץצ א -ץ0ס!ס ה6ץפק 0080 0 הסוזס ו סזזח
חו 8 |08וץו חס שצס וצח /ו. ( 81) .8 .85חחסחך .8600060 .7
.7 ,4 9 וסט 608 חס חוחח8וס 51781816
68 חא הסופו-60חטסם פוו (1981) ...וא סהחאס - .ח8 חאט .8
.טס ,4 .סא 9 .וסצ 08 ו65זט\ה] וא -הסופו66ם זוז חסווח8|כאם
.2-9
חסססה וח .וץזס6חד 8ץ5 וסקס טפ חסופוסססו (1976) וצ
.1088/ג 65ואחות :0 חק
0 ופ ץ5 ח וא הוח 8 וס דו (1974) 0 .890 .10
00085 |||611006ק א .₪ .0606 .50 הבו
8 ו 6000 סוחס |8זסוצ ח₪6 (1981) .11.5896
חסופוספס 0 שחוחחגום זס) 70068808 חב פחסוזהרהזס)ח 1 ופפ
ו-6וא5 .וסצ ,07008 ץ0 חב וא ,סופ הס 50 ד 6 .וחסססט5
.08 5 9 .סא
0818000 5 ₪68 6חד ב סט טפ הסופוס6ס (1981) 3 .זסחף\.12
6% -וזסג ,2 .סא סע 55-ה פדאו
ולכים ומתרחבים.
מחו"ל המיוצגות בארץ וכ-300 סוגי
וד או תוכנה מסויימים, אנו מעבירים,
-
. 2*
כשרונותיך יקבלו תאוצה...
עם מערכת הפיתוח שן 0-5
ות להתגבר על
קשורת" נותנת אפשר
"כמעט ושת ת ; .
ו ן מצויידת ב"מחסן נשק
ו ב ביתר קלות ובחסכון גדול בזמן. ו ו
פרוייקטים מ וכנה וחומרה כך שהיא מסוגלת לענות, בו זמנית,
גדול של עזרי תוכנה
2
;)
הסדה וטואם דוט6חו6-צו = 1 1
יקרופרוססורים
ה/חומרה ₪ מאפשר תמיכה במשפחת המיק
מצעי ניפוי תוכנה ,
א
מים, תמיכה בשפות
858% מתוחכמים,
ינטל. מאפשר 5זאוסק מספר פרוססורים בו
0 - הפזאו מעולה. מאפשר ו 0 בעל 16
עיליות, סזופ= 2 -- אפשרית תוספת של 2568צ וג
ית מאותה מערכ '
זמנ
ל מערכת הפיתוח.
0. ותצוגה ע
ב של עד ₪2 ,
ערוצים בקצ
בנושא משותף.
למידע נוסף פנה אל:
1 (₪₪ ₪ מת"ם, ת.ד. 2404 חיפה טל. 04-524261.
6 -
רס בע "אביב טלפון: 037475151
אינטל ב רח' רוזאניס 11, תל"אביב טלפון
מפיץ מורשה בארץ:
למידע נוסף סמן 119
מחשבים
האמנם יש
אינטליגנציה
מלאכותית?
פרום. ישעיהו ליבוביץ
השימוש רווח במונח "אינטליגנציה מלאכותית'י
ואו 0666 ושדאו. אם 'א' האמורה במונח זה ג
המובנים הרבים והשונים שבהם נתפסת האינטל
בו משום 'טעות שבקטגוריה', (6>ג דוו ד
הלוגיקנים. א"מ אינה אינטליגנציה
מושג זה, והוא הדין לגבי חשימ
המחשב (הספרתי או האנלוגי),
הקיברנטיקה, והטכנולוגיה המושתתת עליה, פיתחו - ומוסיפים
לפתח - מיתקנים ('מחשבים'), שדרך פעילותם גראית מעין מודל
מכאני של דרך הניתוח של בעיה במיתודה של החשיבה המדעית,
לאורה של הקיברגטיקה ניתן להגדיר 'בעיה מדעית' כבעיה שניתנת
לניסוח ב'שפתו' של המחשב ("תיכנות המחשב'), וההתקדמות
במדעייהמחשב נמדדת במהירות שבה המחשב משתלט על פירוק
הבעיה המוצגת לו לבעיות חלקיות, שעליהן הוא מסוגל לענות,
ובהיקף התשובות שהוא מסוגל לאגור ב'זכרונוי. אולם עד שאנו
מתדיינים בשאלה מה כוחו של המחשב לענות על שאלות המוצגות
לו, עלינו לשאול תחילה מה כוחנו אנו להציג למחשב שאלות בשפה
המובנת לו. בין שתי הבעיות האלה קיים הבדל עצום: הראשונה היא
כמותית-טכנולוגית; השניה היא איכותית-כמותית, והתשובה עליה
אינה מותנית בהתקדמות טכנולוגית, אלא היא מושגית (קונצפטוא-
לית). השפה המובנת למחשב היא שפת הפורמאליזאציה של השאלה,
ז''א הצגתה בצורה שבה המרכיבים השונים של הנושא קשורים
ביניהם קשרים לוגיים, שכל אחד מהם ניתן להצגה ע"י קשר
מכאנייתיפקודי בין דברים שבמציאות הפיסית; בסופו של דבר --
הצגתה בצורה שבה היא מפורקת לשאלות כמותיות אלמנטאריות
של'אפסי או'אחדי, יכ" או 'לא'. לכל שאלה כזאת ולמתן תשובה
עליה ניתן לתאם מערכת פיסית, לשון אחר - מכונה שפעולתה
המכאנית מציגה את הטיפול הלוגי בשאלה זו,
תפסת באחד מן
), בלשון
משום בחינה שבה ניתן להבין
וש במונח 'מוח אלקטרוניי לציון
עד שאנו מתדיינים מה כוחו של המחשב לענות על
שאלות המוצגות לו, עלינו לשאול תחילה מה כוחנו
אנו להציג למחשב שאלות בשפה המובנה לו.
המוח הוא מכונה, "מכונת-פרוטופלאסמהיי, שאין הבדל עקרוני בינה
ובין מכונת-מתכת, וכל הפונקציות שלה מ
וגדרות, מכל בחינה
פיסיקאלית וכימית, כפונקציה של כל מכונה. ואילו במציאות
הפסיכית, שאותה אנו רואים כצמודה לפונקציה של המוח, כלולים
תכנים שאינם ניתנים לפורמאליזאציה. עצם הצמדה זו היא עובדה
שמשמעותה אינה מובנת לנו כלל - ולא זו בלבד שאין ביכלתנו
להסבירה, אלא היא עובדה שאין ביכלתנו כלל להציגה כבעיה מדעית.
העובדה ש''המוח הוא מנגנון הפעילות הפסיכית" אינה מוטלת בספק,
ואעפ"ב יש בהכרה זו משהו מוזר מאד. אין היא דומה כלל להכרתנו
שהליכתנו מבוצעת ברגלינו או נשימתנו בריאתנו. הכרות אלו נתונות
לנו במישרין, ואילו תפקיד המוח במציאותנו הפסיכית איננו נתון לנו
כלל מבחינת החוויה הישירה שיש לנו מפעילותנו הפסיכית. כשאני
חושב - אין מוחי מופיע כלל בחוויית חשיבתי. אני הוא החושב,
(א"מ) - וה וסושודמת
יגנציה האנושית - יש
ומבחינת חוויתי אין אניימסמיך את הדבר הזה למוחי יותר משאני
מסמיכו לחלק אחר של גופי. אמנם, היו כבר קדמונים שעמדו על קשר
הדוק שבין המציאות הפסיכית ובין התיפקוד של המוח, אולם לא
גוכל לומר שהוא מובן לנו היום יותר משהיה מובן לאריסטו. אמנם,
במאה ה-19 אמרו פיסיולוגים פסבדויפילוסופים מסויימים: "המוח
מפריש מחשבות כשם שהכבד מפריש מרה (או כשם שהכליה
מפרישה שתן)". אולם 'המנגנוניםי של התיפקודים הללו אינם ניתנים
להשוואה: הפקת המרה או השתן מוגדרת ונמדדת בערכי חילוף:
חמרים וגילגול-אנרגיה, ואילו על "הפקת מחשבות מן המוח" אין
מושגים אלה חלים כלל. עלינו לדון בענין ראיית המוח כמכונה וראיית
המציאות הפטיכית - ובפרט החשיבה - כתיפקודה של מכונה זו. |
מהי מכונה?
מכונה איננה סתם מיתקן המגלגל אנרגיה מצורה א
גילגול כזה מתרחש, למשל, גם בברזל המעלה חל
מחמת ארוזיה, בפנייהים הנעים בשעת רוח - ואין לכל אלה קשר למה
שאנו קוראים ''מכונהיי. מכונה היא מערכת פועלת, שלפעולתה
תכלית הניכרת בעליל בפעולה עצמה; לשון אחר - מערכת המבצעת
פרוגרמה. מכונה היא מכשיר לביצוע, אולם מציאותו של כלי-ביצוע
או מכשיר מעוררת מיד את השאלה: מי הפעיל או מפעיל את המכשיך
הזה! מכאן השאלה: האם המוח הוא עצמו מקור הפעילות (''היוצריי
או "המבעיליי), או אם הוא כלי"ביצוע בידי יוצר או מפעיל,
חת לצורה אחרת.
ודה, בסלע המתפורר
המוח הוא מכונה שאין הבדל עקרוני ביו
מכונת-מתכת וכל הפונקציות שלה מוגדרות מכל
בחינה פיסיקאלית וכימית כפונקציה של מכונה.
ואילו במציאות הפסיכית, שאותה אנו רואים כצמו-
דה לפונקציה של המוח, כלולים תכנים שאינם
ניתנים לפורמליזציה.
ה ובין
לגבי המציאות האגושית רווח בדיבור, ולפעמים גם בספרות המדעית,
הביטוי "המוח חושב', ובהרחבת המינוח הזה מדובר על המחשב כעל
"המוח האלקטרונייי אוכעל "מכונה חושבתיי. הביטוי המכוון לאדם
אין מובנו אלא זה של תקציר, שהרי לא המוח חושב - '"'בעליהמוחיי
הוא החושב. הבעיה של החשיבה איננה "כיצד פועל המוח" - שהיא
בעיה פיסיולוגית וניתנת לחקירה פיזיקו"כימית ללא כל אסוציאציה
עם פונקציה פסיכית. הבעיה היא: כיצד בהקשר לאירוע מוחי מתרחש
אירוע פסיכי ב''בעל-המוחיי, כן שאירוע ברשות-
+ לשון אחר: כיצד יית
הרבים של החלל-זמן הפיסי מתגלגל באירוע של התודעה ברשות-
היחיד של יצור חי.
אשר לי'מוח האלקטרונייי - לגביו השניות של המכשיך ושל המשתמש
במכשיר גלויה לעין. המיתקן עצמו אינו מבצע אלא פעולה פיסית,
ורק מבחזינת האדם בעל התודעה יש לתוצאה של הפעולה הפיסית
הזאת משמעות לוגית. כאן אגו נתקלים
תן של שתי התפיסות המנוגדות של המציא
התפיסה המקובלת כ'מטריאליסטיתי
שהיא מוצאת אסמכתא לעצמה בקיברנטי
במחשב האלקטרוני, אולם, לאמיתו"ש
בפאראדוכס בהבנת משמעו-
ות הפסיכויפיסית:
(או 'פיסיקאליסטית') טוענת
קה וביישומה של זו
לידבר, דווקא אם נכונה
פיסה ש'המוח הוא החושבי, ז''א שהוא היוצר את תיפקוד
4 יבה, נמצא המוח שונה מכל מיתקן קיברנטי שאפשר להעלותו
- ל ואילו דווקא מבחינת התפיסה המקובלת כ'דואליסטית',
- - שהמוח אינו אלא מכשיר של הנפש החושבת, ייתכן שקיימת
ות בין תיפקודו של המוח לבין זה של המחשב האלקטרוני
(הספרתי או האנאלוגי).
"מי ל המוח -
הבעיה של החשיבה איננה "כ 1 ו
היא בעיה פיסיולוגית וניתנת לחקירה ן
0 ללא כל אסוציאציה עם ה ו
הבעיה היא כיצד בהקשר | לאירוע מוחי מתר
אירוע פסיכי ב'"'בעל המוחי'י.
וח האנושי אין הביטוי "המוח חושב" מכוון למשמעותו
ו 2 ּ יא שהאדם בעל המוח חושב. המחשב, כמנגנון
- ה פלאסטיים, נמצא מבחינה לוגית על אותו מישור
0 א המוח, שהוא מנגנון עשוי 'פרוטופלאסמהי. '"מכאניזם
0 ימוש חסר מובן. המחשב אינו מטפל בתכנים
ית באובייקטים מוחשיים, שהקשרים ו ו :
יחסים לוגיים בין הדברים, אבל 0 -- 0 7 . 0
תושל האדם החושב. ה
7 ית, אבל מן מהפהת הוא שאינטליגנציה
שי -- ו - ותפרש את הפעולה הפיסית של
יתקן כמייצגת תכנים לוגיים. ו
יט שאפשר להעלותו על הדעת פועל ו 0 -- -
ולעולם לא באובייקטים מופשטים. ה ו
מיתקן המשמש תחליף לחשיבה ע"י ייצוג ה יר
באמצעות סימנים פיסיים, המייצגים את = א
העניינים המסומנים. לעולם אין ו ב
לוגית אלא פעולה פיסית בלבד, ורק לגב 4 ב א
האחרונה את הראשונה. הגישה הפילוסופ 8 0
פיסי (זיהוי האירוע הנפשי עם האירוע ו 0
האנאלוגיה בין הסמכת המציאות הפסיכ 4 0
הסמכת המהות המוסיקאלית של מנגינה ה כ
אקוסטית של הצלילים: כל מנגינה ב ל
הגדרה פיסיקאלית כתנודות-אוויר, לפי 9 0
מוגדר הגדרה אובייקטיבית. מצד עצמה א , 8 0
הצלילים, ויחד עם זה היא מבטאה תוכן 4 )|
המנגינה. ויש רואים באנאלוגיה זו אסמכת 0
המציאות הפסיכו-פיסית: החשיבה 0 ו
באותו מובן שהמנגינה % ל ב -- ו
ים במוניזם שאנאלוגיה זו - [ ו
/% אסמכתא לתפיסה הדואליסטית: 02 8 0
המוגדר באופן ממצה בקטיגוריות של ה - 0
מנגינה אלא בשביל תודעה מוסיקאלית. שלב סיט כו
שמכלול תיפקודי המוח משמש לנפש ייצוג
ה , צלילים כשלעצמם
פמ לוק לרגטי ינר תושוב 3 ה לאדם החושב,
איננו מנגינה. הפונקציה של המחש
מממא התה ההא שר הש ",ה > ה
טל מערכת
האדם החושב עומד בראשיתה 7 של
התהליכים המכונה "הפעילות - משום שהתקנת
המחשב''. הוא עומד ריע אלא על רקע
המיתקן הזה ותיכנותו אינם א ו של תהליך "הפעי-
חשיבת האדם, והוא עומד בסופו - משום שפעולת
לות האינטליגנטית של ה כל פשר תבוני.
המיתקן הזה היא פיסית גרידא
באותו מובן שמכלול הרשמים האקוסטיים מציג מנגינה לתודעתו
המוסיקאלית.
ּ כת התהליכים
- ו
המכונה י'הפעילות ה
- משום שהתקנת המיתקן הזה ותיכנותו אינם אפשריים אלא על רקע
חשיבת הסינ ו שלו; והוא עומד בסופו של תהליך
"הפעילות האינטליגנטית של המחשב" - משום שפעולת המיתקן
הזת היא פיסית גרידא, ללא כל פשר תבוני, אלא אם כן האדם
האינטליגנטי מפרש את תוצאת הפעילות הזאת כמייצגת תוכן
כ ו שעם בניית המחשב לא יצרה הקיברנטיקה
ו שיבה לכאודה ייתכן לומר שהיא יצרה מודל של
0 ירופיסיולוגי המתקדם גראה
המוח; אולם יש לציין, שהמחקר הגו ֶּ ו ₪
כמעורר ספקות גם לגבי האנאלוגיה בין ב 0
ובין המנגנון האלקטרוני של המחשב. ו 2
כ 7 וימזיות. של
"א שנגרמות ע''י פגיעות במוח, ָ
' יות). ענין זה אינו ניתן להצגה ולהסברה במסגרת מאמר
- 0 - שדומה שהנסיון לתת הסבר קיברנטי לחשיבה
-- 0 השוואת הפעילות המוחית לפעילות המחשב,
0 , : : הפסיכולוגיה אלא אף מבחיגת הפיסיולוגיה.
0 8 ל עשויה לתרום תרומה להכרת התהליך
0 ו ולחקות אותו במחשב, אין בכך שום
- ו של המציאות הפסיכויפיסית. אדרבא,
הארה לגבי הצד ה | .
המחשב מבליט ביותר את ההבדל המהותי ו ה 5
האובייקטיבית של המוח לבין המציאות הסובייקט ו
ובאיזו מידה שני הדברים האלה שונים זה 0 0 --
אותם והן מבחינת ההבדל שבין 7 0 0 1
ה - 7 המתייחסים
אם נספק לאדם את כל המידע על כל הנתונים 0 ל
למציאות מסויימת, וכן נזין את המחשב ו 1
שניהם לאותה מסקנה לגבי הערכים 8 . ו 0
בעתיד. אולם האדם יוכל להגיע גם 0 .0
ו 0 ות מהם. בשפת המחשב
שי ל ל אלא
ה טקיום של מציאות חברתית-מדינית
הנתונים הצבאיים והמשק 0 |
6-ו יוכלו לחשב את 0 0 9 -
ה - 0 ו ששני בנייאדם ו
ל 0 שונות; אולס המחשב אינו מסוגל כל?
- א הוא מחוסר אינטליגנציה אנושית.
'להבין' 7 [ ו
|
טיו
ו |
ו
אילו תפיסת
ב מסוגל לפעול אלא בקטגוריות כמותיות, = נדגים
חש נ שיבה האנושית.
אין 0 היא מן הסימנים המובהקים של הח ל ו
% 2 בכמה מושגים המתייחסים למציאות ה
זאת בשימוש -
תית. , קת יותר מאשר
אות החבר אין מושג בעל משמעות כמותית בו ו
4 ו דול' המופיע בהיגד מדעי מתייחס לעוך מ
'גדול'. כפל'ג 7 זמ
"ם ברור שהוא בגדר 1
על או אינו ידוע - עכ |
. ז ידוע לנו בפועל שני גרמי"שמים, אם | | 5
בין אם ערך זה ם נחלקו אסטרונומים בדבר שני ג ל 0
קביעה עי'י חישוב. אם נח? קו של ב' - ייתכן שאין ההכרעה ם
: 0
- ו ת במצב הנוכחי של התצפית; או 93
ביניהם אפשרי
שייעשו בזמן מן
ל-סמך מדידות
הכרעה אובייקטיבית ביניהם על-סמך
הזמנים. מן הערכים
המספריים האלה יחשב האדם -
ל זאדם בעבודה מייגעת
- את המרחקים, והמחשב יעשה זאת היום במהי-
רות. ודאות זו נובעת : !
1 מן העובדה שלגבי מונח 'גדולי /
לשאול: 'כמה גדולי? .4 2
7 ו - 'ים.,ו
אולם אם למאמר חז"ל: י'גדול הנהנה מיגיע-כפיו יותר מירא-שמיטיי
7 א אחד בחיוב ואדם אחר בשלילה - לא ניתן להכריע
- 0 ע מדידה שאפשר להעלותה על הדעת. גם אם יוזן המחשב
- 2 0 המתייחסים לאורח-חייהם, להתנהגותם ולגורלם של
0 : 4 מיגע כפיו ושל ירא-השמים - לא תהיה לו שום התייחסות
לטאלה מי מהם עדיף. "עדיף' - מבחינת מה?
0 על השופט להחליט בדבר מסירת ילדי הזוג
ו 4 אביהם או לאמם, והחוק קובע שהקו המנחה הוא 'טובת
. א הנידון ייטב להם יותר אצל אביהם או אצל אמם.
8 : 0 בכל הנתוניס המתייחסים לאישיותם ולקיומם של
0 שא כיצד ייקבע 'יותרי זה, אם - למשל - אצל אביהם
ו /- פומה תרבותית יותר (באחד המובנים של המושג
ה - % לואצל אמם - רמת-חיים גבוהה יותר: או אם אצל
0 2 ה תוך הינתקות מן המולדת,
- ה במולדת, תוך עזיב "החיי 1
המחשב מסוגל להתייחס למקרה (1), 0 . - 0
446 0 1
586 86 0106
אסודהוווסדטה +גואדפטסאו חס
וס דאס סא
5 ווח וז . 6|טואפו 0 ,0000001 ,1856 פחסוו8ז6ס
אריטמור חברה נהנדסה ב"
רח' ז'בוטינסקי
מאמר זה הופיע לראשונה בגילין
0 6חו [
-) 6חוחס וח 56 93605
08 סז ףחוזסאשסו 0 ץווו
בלברן האדם מסוגל לחשוב גם על המקרי
בני"אדם אינטליגנטיים יגיעו בשני המקרי
האפשרות של שוני זה מעידה שיש כאן ענ
אינטליגנציה, ואילו האחידות שבתשובת
במקרה (1) מעידה על פונקציה חישובית"מ
עובדת היות הפונקציה של המחשב מכאני
כמה מן הסימנים המובהקים של החשיבה
(1) תפיסת 'משמעותי - אין למחשב 'זכרו
כשלעצמן או צירופי-מלים כשלעצמם,
השונות שיש למלים או לצירופי-מלים אל
הם מופיעים. זוהי סיבת כל הכשלונות של
שהושקעו בנסיונות לבניית "מכונת-תרגום'
(2) יוזמת חשיבה - המחשב עונה על שאלות (בתנאי ש
לו) ולעולם אינו שואל.
(3! ביקורת עצמית וכושר תיקון עצמי של
ם (2) 3(7), אך יי
ם להכרעות שונות. דווקא
ין של שיקול:הדעת - של
כל המחשבים על השאלה
כאנית גרידא,
ת גרידא גוררת העדר של
האינטליגנטיח:
אלא לגבי מלים-
ללא תלות במשמעויות
ה בהקשרים השונים
המאמצים העצומים
שבהם
הן 'מובנותי
שגיאות - אין המחשב
מתקן שגיאה אלא אם כן תוכנת לשם כך מתחילה.
בכל הג"ל משתקף היסוד המכאני של מה שי
נטית של המחשב.
נראה כפעילות אינטליב-
ו33, מרץ 1984. 94
הווסמ זסס ץע 34
וח זס|סזוח 0 6 120
8 01ט6סזס 9 וז 6
₪ .₪₪ו.60 6 אסא הסואדאה
4 רמת-גן 52462 טלי
0 אמדסמסווו
66 דסחסוא ד
וחצצ ץזוצווסטה0סזס
תכן ששני |
חברה ממוחשבת
אריה בירון
"לא התודעה של בני האדם קובעת את הוויתם, ההיפך הוא הנכון:
ההוויה החברתית קובעת את תודעתם" קארל מרקס, מתוך לבקורת
הכלכלה המדינית.
חברה ממוחשבת; אילו משמעויות עשויות להיות לביטויזה: חברה
של יודעי מחשב, חברה של משתמשים במחשבים, חברה של נשלטים
ע"'י מחשבים. בכל אחת מן המשמעויות יש אולי כדי לבטא את רחשי
ליבו והבנתו של אדם זה או אחר, בהתאם לנקודת השקפתו על
טכנולוגיה ומחשבים בפרט, חברה, תרבות ואומנות.
בספרו "שתי תרבויות'', משנת 1957, מצביע הפילוסוף הבריטי סנואו
(/שסא5 .=.6), על כך שהחברה האנושית מתפתחת בשני מעגלים
שהינם במידה רבה בלתי תלויים - האחד הומני, אומנותי, רוחני והשני
מדעי, טכנולוגי. טכנולוגיית המיחשוב מבטאת יותר מכל תחום
טכנולוגי אחר את ההתפתחות של תרבות מדעית (טכנולוגית), אשר
לה דינמיקה משלה, המתפתחת אולי במקביל לתרבות ההומניסטית
שהיתה משחר ימי האדם הביטוי למה שאנו מכנים "רוח האדם".
כלום יתכן מפגש בין שתי התרבויות האילו, מהן התרומות הערכיות
שהגישה המדעית טכנולוגית ומוצריה עשויים לתרום לתרבות הרוח
הליברלית-הומניסטית (אנושית) ולהיפך - איזו השפעה יש, יכולה
להיות, צריכה להיות לתרבות במובנה הקלאסי, על התחומים
המדעיים-טכנולוגיים.
דיון ממצה במכלול המשמעויות הנגזרות משאלה זו אין בידינו להביא,
אולם ננסה להאיר מקצת מן ההיבטים ברוח המשמעויות שהמונח
"חברה ממוחשבת" עשוי להביא לתודעתנו.
כלום האנושות בת ימינו הינה חברה יודעת קרוא וכתוב? במונחים
סטטיסטייט ברור שמאות מליוני בני אדם, עד כדי רבע או שליש מן
האנושות לא ראו צורת אות מימיהם ואף מבין אילו אשר נחשפו
למצע הכתוב, רבים אינם מסוגלים לקריאה וכתיבה רהוטים. גם
כאשר נצמצם את תחום העיון לתרבות המערבית - ממתי קרוא
וכתוב נהיה חזון נפרץ בתרבות זו? אלפי שנים, קרוא וכתוב היו
נחלתם של מתי מעט. מה הביא את המהפכה של המוניות הקרוא
והכתוב? ככל הנראה שלשה גורמים:
* קיום מצע רישום לכתב שהוא זול - דהיינו שווה לכל נפש.
ל טכנולוגיה של רישום (הדפוס) זולה והמונית.
* התפתחות ההכרה בחשיבות "תרבות הקריאה" באמצעי תקשורת
והקניית דעת.
בנושא של ידע מחשבים נוכל למצוא הקבלה לתנאים ולתהליך אשר
הביאו לנפוצות של ידע קרוא וכתוב. גם כאן נוכל לנסח שלשה גורמים
אשר עשויים להשפיע על נפוצות ידע המחשבים:
* מצע נושא זול, אשר עלותו יורדת במהירות - החומרה.
* טכנולוגיה של פיתוח ויצור תכנים והפצתם, ההולכת ומוזלת -
תוכנה.
* ההכרה כי הקנית הרגלי צריכה של '"תרבות המחשב'" חשובים
לאדם בסביבתו העתידית. ו
אפ נסייג את התייחסותנו לעולם המערבי וליפן, נוכל לומ 6
מתקרבים במהירות למצב בו התנאים ה נות
אילו. בארה''ב לבדה יימצאו בסוף 1985 מעל ול
אישיים בבתי אב. אירופה נמצאת בפיגור של שנתיים או שלוש אחרי
ארה"ב בצפיפות האיכלוס של בתי אב במחשבים אישיים. כלומר
זמינות המחשב - המצע הנושא והטכנולוגיה ליצירת התכנים-
והחשיפה אליו הולכים וגדלים במהירות רבה. מבחינה זאת נוצרת
התשתית הבסיסית הדרושה כדי שנוכל ליצור דור של יודעי מחשב;
דהיינו חברה יודעת מחשב. זאת נוכל לעשות אם נשכיל לצקת תוכן
הולם למשתמע מ"תרבות המחשב'', "סביבה מחשבית", "אקולוגיה
מחשבית" וכיוצא בזה, מונחים הבאים לידע אותנו במשמעויות
השונות שיש או יכולה להיות למיחשוב עבור החברה.
ב חברה אנו מוצאים מסגרת רשמית אשר מטרתה חינוך וחיברות
הדורות הבאים, בחברה בת ימינו מוסדות החינוך והחיברות - גן
הילדים, בי''ס העממי, בי"ס התיכון, מוסדות על תיכוניים ולהשכלה
גבוהה - הינם אלה המופקדים על הקניית הידע, הכלים, המיומגויות
אשר ידרשו מן הפרט כדי להשתלב בחברה ולהתמודד עם הנסיבות
המשתנות של המחר. במידה שאנו חושבים כי ידע מחשב חשוב
לחברת המחר, הוא צריך להקנות החל מגן הילדים, כפי שצורת אות
ומספר נקנים בו וכלה במוסדות להשכלה גבוהה בדומה לספרות
ומתמטיקה. הקנית ידע מחשב אינו ניתן להשגה ללא מחשבים כשם
שידע קרוא וכתוב אינו בר השגה ללא צורת אות. כלומר מעצם טבעם
של הדברים, אם ידע מחשב הינו חיוני במידה זו או אחרת לפרט
בחברת המחר, ישנו כורח פנימי להשתמש במחשבים לשם הקנית ידע
מחשב - מעין עדות נוספת לעקרון השיפעול העצמי - ?84 ז5זססט
החביב על יודעי מחשב. אומנם אין זה השימוש הראשון שמצאנו
למחשבים בתולדותיהם הקצרים, אולם זהו שימוש מהותי יסודי אשר
יתכן כי השגתו תשנה באופן בבסיסי את ההתייחסות שלנו כפרטים,
של מערכת החינוך הכוללת במסגרת תפקידה החברתי ושל העוסקים
בטכנולוגיות המיחשוב אל הנושא המכונה "מחשבים בחינוך". לכילול
מחשבים בשלב מוקדם מאוד בתהליך החינוך יש גם היבט מהותי
נוסף. פעוט, ילד, נער אשר יבוא בסוד מחשבים ויבלה בעולם קסום זה
בעודו באיבו, בעודו מטמיע במקביל מאוצרות התרבות האנושית על
כל מכמניה, כלום תתקיים בו תחזית הניכור, כאימרת סנואו, בין
"שתי תרבויות" בחברה בת ימינו?
המונח חברה ממוחשבת מגלם גם את המשמעות של שימוש
ל
שונים ננסה להצביע על התרומות המה 0
להיות למחשבים במספר מגזרי פעילות נבחרים בתחומי הכלכלה
והחברה
המאפיינים אשר לדעתנו מביאים לכך שיש שימוש רחב במחשבים
נובעים מארבע תכונות של מערכות המיחשוב
8 כושר "שיפעול היצירה הטמונה בחומר" (ראה סביבה טכנולוגית
בחוברת זו.
6 יכולת גדולה ביותר של אחסון ואגירת נתונים.
₪ יכולת גישה מהירה ביותר לנתונים האגורים.
0 7 זי ישום למחשבים וביחודיות השימוש
נפנה עתה לעיין במספר תחומי ישום למח
ב ול
סקים - המטרה המוצהרת של השימוש מחשבים הינה
סק
* הקטנת הצורך בניהול ידני של רשומות עסקיות.
* הקטנת השגיאות הנובעות מניהול הרשומות.
. אחסון יעיל של נתונים והגדלת זמינותם המהירה והיעילה.
* סיוע לדרגי ניהול בקבלת מידע מעודכן היכול לתמוך בקבלת
החלטות.
* הספקת מידע הנדרש ע"י הממשל.
כילול כל התפקידים הדרושים במסגרת מערכתית אחת, הוא המעניק
לעיבוד הנתונים האוטומטי את היתרון והייחודיות בהשואה לצורות
התרשומת העסקית הבלתי ממוחשבות שהיו נהוגות בעידן הטרום
מחשבי.
3 מחשבים בחרושת - המטרה העקרית של שימוש במערכות
מיחשוב בחרושת הינה השגת אוטומציה בפעילויות היצור. תחומי
הישום כוללים;
* בקרת תהליכים: שימוש במחשבים לבקרה על תהליכי עיבוד
רציפים.
* בקרת יצור: שימוש במחשבים להצטיידות, ניטור, בקרה, תיזמון
תהליך היצור של מערכות הרכבה.
* בקרה ספרתית: שימוש במחשבים לביצוע פעולות יצור אוטומטיות
ע"י מכונות כלים.
* רובוטים: שימוש במחשבים לתפעול ציוד יצור בעל כושר חישה
ואברי תנועה/ אחיזה עצמאיים, כתחליף לכוח אדם אנושי (צווארון
כחול).
התועלות המופקות משימוש במחשבים בחרושת כוללים:
- יצור מהיר יותר,
- דיוק רב יותר.
- גמישות - למשל אפשרות לשינוי אוטומטי של מפרטי יצור.
- תפעול ללא השגחה (לתקופות קצרות).
- עלות יצור נמוכה יותר.
- הקטנת מלאי חלקים.
- סיפוק רב יותר של העובדים בשל העברת ביצוע המשימות
המשעממות למכונה.
ג. מחשבים ברפואה - שימושי המחשב בסביבה הרפואית מגוונים
ביותר:
* ניהול תרשומת רפואית וחשבונאית לחולה,
* ניהול תרשומות תרופות וסמים.
* ניהול מעבדות בדיקה ונתונים מעבדתיים.
. סיוע בביצוע אבחנה רפואית.
* ניטור והפעלת ציוד רפואי.
* מרכיב במערכות רפואיות - טומוגרף ממוחשב, מיכשור תהודה
מגנטית גרעינית, קוצבי לב וכדי,
* מחקר רפואי - סימולציה של מערכות רפואיות, מודלים של
מערכות ביולוגיות, אגירה וניהול נתונים סטטיסטיים, ספרות רפואית
כגון אא וספוא. תרומת המחשבים לרפואה אינה מוטלת בספק, אולם
מן הראוי להדגיש כיתחומי ישום מסויימים מעוררים בעיות של
שמירת פרטיות האזרח וחיסוי המידע הרפואי אודותיו,
ד. מחשבים במסחר וכספים: חדירת המחשבים לתחומי המסחר
והכספים נובעת במידה ניכרת מן המרכזיות של משאב הכסף במשק
המודרני ומרצונם של המופקדים על עולם העסקים לנצלו באופן
מירבי. המיחשוב בא לידי ביטוי במגזר משקי זה באופן יחודי
בתחומים הבאים:
* נקודות מכירה ממוחשבות (005: ציוד המסוגל להשתלב בסביבה
המבוזרת, שהינה טבעית לרשתות שיווק גדולות, ולספק את השרו-
תים הבאים: ניהול מלאי מוצרים, הפקת חשבוניות, קבלת תשלום
ע"י מספר אמצעי תשלום, העברה מקוונת של תנועות כספיות,
אישור מייד של כרטיסי אשראי וכד',
* בנקטים (ו81₪): שיעודם מתן שרותים בנקאיים מגוונים בכל מקום
ואתר בו הפרט אוהעסק מעוניין לבצע פעולות כספיות.
* העברה ממוחשבת של תנועות כספיות (ד6) - מיגוון הפעילויות
המבוצעות הוא רב. למשל: העברה שכר של עובדים לחשבונם בבנק,
תשלום למוטבים וספקים ע"י מפעלים ומוסדות, מיחשוב פעולות
הסילוקין בין בנקים ברמה הלאומית והבין לאומית.
מחקר שבוצע בארה"ב מלמדנו כי אופיין של התנועות הכספיות
באותו המשק חינו:
* הגידול השנתי בהמחאות הוא 7%,
* הגידול בשטרות במחזור (בלי אינפלציה) הינו 8% לשנח.
* היחס בין תנועות כספיות במזומן לבין אילו המבוצעות עייי
המחאות הינו 8 ל-ן,
* היחס בין תנועות כספיות בהמחאות לבין אילו המבוצעות ע''י
כרטיסי אשראי הינו 6 ל*1,
* מעל 90% מן התנועות הכספיות בין גופים משקיים עסקיים
מוסדיים מבוצע ע''י המחאות.
מנתונים אילו אנו יכולים להסיק כי המיחשוב של מגזרי המסחר
והכספים נמצא בתחילתו ושאנו עדיין רחוקים ממצוי התרומה של
המחשבים למגזרי משק אילו. העמקת המיחשוב של מגזרים אילו
מעלה, בדומה לתחום הרפואי, בעיות עדינות של צנעת הפרט,
בטיחות המידע, חיסוי והרשאת גישה לנתונים המוחזקים ע''י
מוסדות פיננסיים וכמובן גם סיכונים בתחום של פשיעה מחשבית.
ה. מחשבים בחינוך: למונח מחשבים בחינוך אפשר להעניק שני
פירושים - האחד הוראתו בהקנית ידע בנושאי מחשב, למשמעות זו
נדרשנו כאשר דנו בידע מחשב ובהערכת חשיבותו ומיקומו בחברה
הממוחשבת העתידית; השני הוראת שימוש במחשבים בתהליך של
הפעילות החינוכית.
במסגרת הדיון הנוכחי נעסוק מעט בהרחבה במשמעות הזאת של
המושג ולא רק בשל קרבתה העניינית לזו הקודמת.
שימושי המחשב בחינוך ניתנים לחלוקה לשני מישורים - ניהול
ממוחשב של ההוראה (גמ"ה - ווא6). והוראה תמורת מחשב (הת"מ
/6) נעיין בכל אחד מהם בנפרד.
* הניהול הממוחשב של ההוראה (נמ'"'ה) מטפל בנושאים הבאים:
- אספקת שרותי הערכה של הלומד כדי לקבוע את רמתו ההתחלתית
ואת מסלול ההוראה לו הוא זקוק.
- קביעת שיטת ההוראה היעילה ביותר בהתאם לתכונותיו האישיות
של הלומד, זאת על בסיס תוצאות המבדקים אשר נערכו לו
- ניהול תרשומת על התקדמות והישגי הלומד.
- ניתוח אמינות ותקפות המבדקים עצמם,
- ניתוח התועלתיות של כל יחידת למידה ממוחשבת.
יש המרחיבים את תחולת המונח נמ"ה גם לנושאים מנהלתיים, קבלת
החלטות בנושאי חינוך וכד', בדומה למצב הקיים במערכות ענ''א
עסקיות.
* הוראה תמורת מחשב (הת"מ): קיימות שלש חבניות עקריות של
ישום מחשבים בהוראה:
1. תרגול והקניית מיומנות. תבנית זו מאופיינת ע''י.
- המחשב משחרר את המורה מפעילות שאינו נהנה ממנה לעיסוק
בפעילויות חינוכיות אחרות.
- הלומר אינו מוגבל בהיקף השימוש במערכת כדי להגיע לרמת הידע
הדרושה לו.
- יישום טכנולוגיית המיחשוב לתחום זה פשוט יחסית,
2. הוראה מונחית. זו מאופיינת ע''י;
- גישה לתמליל בסיסי של הנושא הנלמד.
- ניתוח התשובות לשאלות ההבנה וההשגה וחיזוק כיוונים מקדמי
ידע.
- תמליל עזר להבהרת נושאים קשים.
- ניתוח התקדמות הלומד והמלצה על מסלולי לימוד עדיפים.
3. הדמיה. תבנית זו מאופיינת ע''י;
- שימוש במודלים המדמים ארועים הלקוחים ממציאות - אמיתית
או מלאכותית.
- הפעלת שיקול דעת הלומד כדי להתמודד עם המציאות המוצגת
בפניו.
- הצגת תוצאות הפעולות בהן נקט הלומד.
- ניתוח איכות התגובה של הלומד.
השילוב של מחשבים וחינוך הוא נושא בעל קסם רב ויש החוזים
למערכות המיחשוב בחינוך עתיד מזהיר. למרות זאת, ואולי בשל כך,
מן הדין להצביע על מספר בעיות איתן יש להתמודד:
1. תכונות היסוד הנדרשות ממערכות מיחשוב בהוראה,
- גישה פדגוגית מושכלת לתחום נשוא ההוראה.
- הבנה מעמיקה של טכנולוגיות המיחשוב על יתרונותיה ומגבלותיה.
- שלמות סביבת התפעול של המערכות עבור הלומד,
- יכולת מעמיקה לחיזוי מלוא מיגון התשובות האפשריות עייי
הלומד.
= בניית דו"שיח אדם מכונה גמיש, מעניין, מאתגר.
- מערכת בקרת סדר הלמידה גמישה ומתוחכמת.
- יכולת למידה והשתפרות מתמדת טבועים במוצר/ומערכת.
2. היבטים חינוכיים וחברתיים של המיחשוב בהוראה:
- שיקולים פדגוגיים. בציבור העוסקים בהוראה אין אחידות דעים
לגבי איכות שיטות ההוראה השונות המקובלות. לפיכך גם אין עמדות
מגובשות באילו תנאים עדיפה שיטה אחת על רעותה. בנסיבות אילו
מובנת הרתיעה מהתבססות יתרה על מערכות הוראה ממוחשבות
אשר כל אחת מהן, בהכרח, תממש בעדיפות בולטת שיטה מסויימת.
- שקיולי חיברות. הבעיה הינה רבת אנפין, נסתפק בשתיים. ישנה
הסכמה כללית כי תפקיד המורה חורג מעבר להקניית עובדות
ומושגים; כלום האדרת תפקידי המחשב בהוראה וצמצום המגע
הבלתי אמצעי עם המורה. אינה עשוייה לפגוע בתפקידיו החינוכיים,
חברתיים כדמות המקנה מנהגים, ערכי תרבות, רוח וחברה מסורתיים
התלויים במפגש עימו. למידה בסיוע מחשב הינה יחידנית ובין
-- נמצא דגש על שיפור המיומנות של התמודדות אישית עם
בעייה, לעומת צמצום המגע החברתי בין קוני הדעת, אשר עשוי
להפריע לפיתוח הכשרים החברתיים, וגם להביא לצמצום ההזדמנות
רת צוותית.
ה המורה, שילוב המיחשוב בהוראה מעורר
בעיות בתחום המסגרות החינוכיות עצמן; נצביע על אחדות:
- כושר ההטמעה של הטכנולוגיה ע''י המסגרות החינוכיות.
- מידת העצמאות של המורה בשימוש ואף ה 4 0
- אילו כלים אפשר ורצוי להעמיד לרשות בי''ס והמורה
ו
טיול בקצבי למידה אישים של תלמידים איטיים ומחוננים.
- יחסי ליי בין מיחשוב ההוראה בבית הספר לבין המיחשוב
הביתי, וההשפעה ההדדית ביניהם.
/ זֶו
מידי פעם אנו מגלים תחומי ישום חדשים, ₪
אליהם חדרו המחשבים, כלום עצמת . וש על
8 כה דבים אינח עשויה להביא 0 כושרו הטכנולוגי.
האדם ותרבותו, להשתעבדות המין ה בה קמה
במובנים מסויימים, אנו יכולים לומר - 0
מי נוהג היום לחשב בעצמו (ידנית) - - ה -
במחשב כיס והינה התשובה - ?1 = . . -
השתעבדות דומה לזו הנובעת ה ל
כלום עשויה להופיע כאן מגמה ו 0 ל
התבונה המלאכותית. אין בידינו להביא וי
תשובה עקיפה אפשר לקבל ע'יי עיון בה :
האומנות והמדע. , 0%
תחומים אילו מתייחדים ככל שאנו 8 7 .
תכונות "אנושיות" שאנו מכנים - 0 לבה לגלות
אשד משמעותם מייצגת את היכולת -. ושי נוכל למשל לנסות
הק לו אמות שופדייך אי קיימו וכ לב
ולהגדיר 'יוצר' ע''י הקבלת יחודו לחכם ונבון; עב
במקורותינו ביטוים כגון: לד. הלומד מנסיונו,
- - הוא חכם: הלומד מכל אדם, הרואה את הנולד, הלו ס
ו .
אין חכם כבעל נסיון;
- מיהו נבון: זה המבין דבר מתוך דבר, הלומד מנסיונם של אחרים.
ברוח אמרות אילו נוכל אולי לאפיין אדם יוצר ע''י:
מיהו יוצר - המגלה מתוך עצמו יש מאין, המבין דבר מאין דבר.
תופעה אנושית זו באה בחלקה לידי ביטוי במונח תובנה - ז563או.
מהי התובנה שאנו יכולים להפיק מעיון בשימושי המחשב באומנות
ובמדע, בה מתגלמת באופן בולט יצירתיות האדם ומה ניתן לגזור מכך
לגבי המושגים שליטה ומנהיגות בחברה האנושית של המחר. תפקידי
המחשב בתחומים אלה אינם שונים מאשר בתחומים אחרים. הוא
משמש כלי לטיפול בתכנים ממשיים ומופשטים, אינו הוגה אן מיצר
תכנים; הוא משמש ככלי לבדיקת השערות, לפתרון בעיות, להדמית
מציאות, עריכת תמליל, עריכת תכליל (בעתיד), יצירת תצורות
גרפיות; אין לו תרומה באריגת מעשה המרכבה התכני, ביצירת התוכן
המושגי, הרעיוני, האסטטי שאנו משיגים בתודעתנו ורוצים להעביר
לתודעת זולתנו. המחשב אינו בידינו ובמוחנו אלא כלי, כמו העט
והחנית. אין בידיו או במוחו להבחין בין טוב לרע, לאהוב או לשנוא,
לעשות פסל ותמונה, לשפוט לשבט או לחסד, לעשות מלחמה או
שלום. כל עוד האדם לא יתבטל מפני הגולם, הגולם לא יעלה על
יוצרו.
"אני שונאת סיכומים. אין טעות גדולה יותר מאשר לכנות אריתמטי-
קה מדע מדויק. ישנם למספרים כללים נסתרים, אשר מוח כשלי נדרש
ל לעומקם ולהשיגם. לדוגמא, אם הינך מחבר סדרת מספרים 0
מלמעלה למטה ושוב מלמטה למעלה, התוצאה תמיד שונה". גב' לה
טוש 10066 .5 המאה הלו 44%
את המערכת הזאת
אי אפשר להפסיק...
5 00ת6וו = פוא
: רך מערכות אל פסק
3 טן ך למיקרו מחשבים
הירקון 8 בני ברק 51261, טל. 03-708225/6
למידע נוסף סמן 113
1 4
= התגשמות התהליך של 'מחשב
בכל בית' שונה מזו שחזו
המומחים
מחשבים מארת את דר' אילן עמית ב-1977/78 הפכו המחשבים האישיים למוצרים של ממש המיוצרים
, ע''י חברות ממוסדות בעלות מערכות ייצור משוכללות.
מחשבים: ד''ר עמית, איך אתה מגיע לנושא המחשבים האישיים: כעבור 3-2 שנים נוספות הופיעו מערכות משופרות בעלות עוצמה
דייר עמית: אני עוסק במיחשוב ובנושאים הקרובים למיחשוב קרוב הרבה יותר גדולה (זיכרון, ציוד היקפי, יכולת חישוב) ויחד עם זאת
ל-20 שנה, במשך תקופה זו הייתי עד ושותף לתחזיות על האופן שבו במחיר נמוך מזה של הדור הקודם. היום אפשר לרכוש בפחות מ-500
המחשב יחדור לבית. אפשר לומר שאחרי הרבה שנים של ציפייה דולר מחשב עם מיקדלת ועם זיכרון פנימי של 24 א''ב ומעלה, עם
מתגשם הדבר והמחשב אכן מגיע הביתה. שפת בייסיק מפותחת ואדיטור חזק. מחשב כזה אפשר לחבר
אנינוכח בכך בסביבתי הקרובה: לבני, בן ה"13, מחשב אישי והוא לטלוויזיה ביתית שחור-לבן וגם צבעונית ובכבל נוסף גם לרשם קול
מבלה שעות רבות במשחקי מחשב ותיכנות. בשכונתנו עוד נערים סטנדרטי או ייעודי. אפשר להקליט תוכניות וקבצי נתונים על קסטות
להם מחשבים אישיים ואני שומע בעבודתי ובמקומות אחרים מגנטיות רגילות ואח''כ לקרוא אותם חזרה. במחיר נוסף אפשר
שהתופעה מתחילה להיות רחבה. יחד עם זאת התגשמות התהליך של | להרחיב את הזיכרון עד ל-64 א"ב ובקרוב אפילו עד 256 א'"'ב. אפשר
'מחשב בכל בית' תהיה שונה, כפי הנראה, במידה ניכרת מזו שחזו גם להוסיף ציוד היקפי שונה, כגון תקליטונים ומדפסות.
המומחים. המפליא בכל התהליך הזה הוא שהצרכן העיקרי היוצר את השוק
מ: באיזו אופן תהיה שונה? ומאפשר את המכירה הרחבה אוהורדת המחירים הוא הנוער. מרבית
ד"ר עמית: לפני כ-10 שנים נתתי קורס באוניברסיטת ת"א בניתוח משתמשי המחשבים הביתיים הם נערים בגיל 2 שהעניין העיקרי
מערכות וכבר אז דובר הרבה על האופן שבו המחשבים יכנסו לבית, שיש להם במחשב אינו קשור בתפקידים הקלאסיים - חישובים,
נתתי אז עבודה לסטודנטים לנתח את נושא המחשב הביתי ולנסות עיבודים, שליפת מידע - אלא במשחקים, בעיקר גרפיים.
ן לחזות כיצד יהפוך לחלק אינטגרלי מן הבית. הסטודנטים השקיעו הנערים משתמשים במשחקים המסופקים מראש ע"י היצרנים, אבל
. עבודה רבה, הן בקריאת חומר והן בריאיון אנשים, ומעניין איך ראו אז גם מפתחים בעצמם תוכנה למשחקים חדשים. באופן כזה המחשב
את הנושא. ההנחה היתה שהמחשב יוכנס הביתה בתור מסוף של הביתי הינו כעין אח למוצר אחר - משחקי הטלוויזיה, שאף הם זכו
מערכת מרכזית, שיהיה שימוש בטלוייזיה הביתית כמסך ושהקשר לתפוצה עצומה. בשלב ראשון, כאשר הנער משתמש במחשב לשם
/ עם המערכת המרכזית יהיה דו"סיטרי. הניחו שהשימושים העיקריים משחק בלבד, אין כמעט הבדל בין שני המוצרים (גם צורתם החיצונית
| של המחשב הביתי יהיו לקבלת מידע ממערכת מרכזית, כגון דומה). אולם, לאחר שלב המשחקים באה ההתעניינות במחשב
| מתכונים, לוח נסיעות, מספרי טלפון וכדו'. חזו שבעזרת המסוף וביכולתו הייחודית. זה מתחיל בלימוד שפת הבייסיק ומעניין
ן אפשר יהיה לקרוא ספרים, לשמוע מוזיקה או לעיין באנציקלופדיות, שבארצנו מדובר בילדים שבד''כ אינם שולטים באנגלית ולא תמיד
[ כאשר המידע עצמו מאוחסן במחשב מרכזי. המחשב גם ישמש, כך להוטים אחרי לימוד שפה זו בבית הספר. אולם, מתברר שכאשר זה
/ הניחו, לפעולות חישוביות ועיבוד נתונים ביתי, כגון ניהול חשבונות, מגיע לעניין המחשב, המוטיבציה גבוהה ביותר ומשתלטים גם על
| מלאי מזון וכדומה. תפקיד נוסף שייעדו למחשב היה פיקוח על השפה הזרה.
| מכשירי הבית השונים - מזגן, חימום מים, תנור בישול, השקיית גינה דבר מעניין בפני עצמו הוא הסגנון שסיפרות המחשבים הללו פיתחת
ועוד - כך שיוכל לפקח על פעולות מכשירים אלו גם כאשר בני הבית לעצמה - סגנון שונה מסיפרות המחשבים הרגילה. היא כתובה עייי
/ נמצאים מחוץ לבית. יש לציין שתפישות אלו עדיין קיימות פה ושם מומחים לעניין ומצטיינת בפשטות, בהירות וגם הומור. ההומור גם
[ ושאף מנסים לממש אותן באמצעים שונים כגון הנחת רשת כבלים מסתנן למשחקים עצמם. אחרי שהילד מתחיל לשלוט בשפה
עירונית אוהתקנת בתי מגורים ממוחשבים. הבסיסית ובמקלדת ומבצע את התרגילים הפשוטים שבספר, הוא
מ: ולא זה מה שקורה? נמשך לכיוון הגרפי. הוא מתחיל לצייך בשחור לבן ואם אפשר גם
ד"ר עמית: אפשר לומר שאיש מכותבי המאמרים העתידניים בנושא בצבע. הוא מתכנן ציורים דינמיים שצורות וצבעים מתחלפים בהם
זה לא חזה את התהליך האמיתי. ייתכן שזהו עוד לקח בהבנת ומוסיף במשך הזמן גם צלילים. אחרי שמתרגלים את הגרפיקה
החשיבה האנושית, המנסה להקיש על העתיד מתוך העבר וההווה מתחילים להמציא משחקים בסגנון מלחמות החלל, מבוכים מסוכנים
בדרך של הרחבת הכמות והעוצמה של תהליכים קיימים ואינה וסיפורי הרפתקאות.
מסוגלת לחזות את הסתעפויות הדרכים וההתקדמות בנתיבים יש גם עיתונות מקצועית, בעיקר אנגלית או אמריקאית, שיש בה
חדשים לגמרי. בזמן שהסטודנטים גיבשו את מסקנותיהם (שלא מידע על מוצרים חדשים, תוכניות, משחקים, מידע על ארועים
התאמתו) כבר החל התהליך האמיתי. הוא התחיל בחצרות האחוריות וכדומה. במחשבים החזקים יותר התפתחה גם מערכת רצינית של
של בתים, בעיקר בארה''ב, בהם עסקו, מתוך תחביב, בעלי מקצוע לומדה, הכוללת מקצועות קלאסיים כגון שפות, מתמטיקה, היסטו-
שונים בייצור עצמי של מחשבים קטנים המבוססים על שבבים ריה. אותה לומדה גם מיישמת רעיונות של חלוצים בנושא זה, כגון
₪ | אלקטרוניים. בתחילה אי אפשר היה להשיג את המכשירים החדשים פפרט (זשקק/ק) שכבר בראשית שנות ה-70 המציא אלגורתמים
5 בצורות השיווק הרגילות. הם נמכרו בדואר, או בתערוכות תחביב המבוססים על תנועה חזותית-גרפית של צב קטן. משחקים כאלו
ם שונות ונועדו להרכבה עצמית. המחשבים הראשונים שיוצרו בדרך זו מתאימים גם לילדים בגיל הגן והן מפתחים אצל הילד יסודות של
היו לא מושלמים, בעלי זיכרון קטן ביותר (אלף בתים) שאפשר היה חשיבה אלגוריתמית.
8 | לחבר אותם באמצעים עצמיים לטלוויזיה ביתית או לרשם קול רגיל, מ: האם לתופעות שתיארת יש משמעויות והשלכות מעבר לעצם
למידע נוסף סמן 190
דיגיטל וטיסטרוניקס-
שילוב הנובטיח הצלחה.
כשאתה רוכש טכנולוגיות
זחה-5חז-+0-=ד ז5 של דיגיטל
באמצעות סיסטרוניקס -
אתה יכול להיות בטוח שזה יצליח.
יגיטל
אנו בסיסטרוניקס מומחים למיקרו-מחשבים של דיגיטל,
יש לנו נסיון טכני רב בכל מוצרי ה-0-805.
אנו מחזיקים במלאי גדול לאספקה מהירה,
ולא פחות חשוב -
אנו מציעים מחירים תחרותייים;
החל ברכיבים, דרך הכרטיסים וכלה במערכות.
= עזיכוצורוניקו
רוזאניס 11, תל-ברוך, טל. 03(472040)
מקבוצת חברות איסטרוניקס
21 וח' ביאליק 9 ר''ג, ת.ד.
העיסוק במחשב.
דיל עמית: אפשר לציין השלכות על כמה וכמה תחומים:
בידור: אגנו עדים לצורת בידור חדשה, שעוצמתה מתחילה להתחרות
בזו של הטלוויזיה - השליט הבלתי מעורער עד עתה על זמגם הפנוי
של הילדים. באותם בתים שבהם יש מכשיר טלוויזיה צבעונית אחד,
יש תחרות בין שימוש בו לצפיה בתוכניות לבין השימוש בו כמצג של
המחשב. מתברר שבבתים שיש בהם מחשבים אישיים, יורדת הצפיה
בטלוויזיה, לטובת העיסוק במחשב, עד כדי 50%. נוצרת ברירת
וצופים רק בתוכניות שיש בהן עניין מיוחד. ישם גם צמצום דרסטי של
בילויים מחוץ לבית (כדורגל, אופניים, תנועת נוער וכדומה). אילו לא
היתה זו תעשייה דינאמית, היה אפשר להניח שההתעניינות במחש-
בים האישיים תרד עם הזמן. אבל כל שנתיים לערך מופיע בשוק
מחשב משוכלל יותר והילד נמשך לקנות אותו וכך העניין מתעורר
שוב. יש גם פעילות חברתית סביב המחשב. נוצרות קבוצות קטגות,
בנות 2:3 חברים, שמשחקות ביחד משחק שאחד הילדים המציא,
כותבים תוכניות ביחד, מחליפים מידע ועוד.
למידה: אין ספק שתופעת המחשבים האישיים מוכיחה בעליל את
חסרונותיה של הלמידה הפסיבית הנהוגה בבתי הספר ואת יתרונותיה
הגדולים של הלמידה בדרך של התנסות. כאשר הילד חוקר ומגלה
בעצמו, הוא משיג תוצאות יותר טובות בשטחים כגון שפה זרה,
אלגוריתמים, לוגיקה, מתמטיקה, תכנון מראש, עיצוב גרפי. היתרון
של המחשב האישי בקשר ללמידה הינו לא רק בעניין ההתנסות, אלא
הפרעות והפסקות
גם בכך שהילד מוכן להשקיע סביב המחשב משאבי ז
שאינו מוכן להשקיע בצורות למידה רגילות.
יחסי הורים"ילדים: במקצועות הקלאסיים = כגון מתמטיקה, שפות,
היסטוריה - יש פער גדול של ידע בין ההורים לילדים. ההורים יודעים
בדי'כ טוב יותר את החומר שהילדים לומדים בביה"ס ולכן לילדים יש
הרגשה שהם עדיין אזרחים ממעלה גמוכה יותר. כאשר מגיע הביתה
מחשב, לומדים אותו הילדים יחד עם ההורים אואפילו הילדים בלבד.
אם ההורה איגו במקרה איש מחשבים, הילד הופך להיות המומחה
לנושא זה. כלומר - יש תחום שבו הילד מומחה גדול יותר מההורים.
מ: מתברר שהמחשב נכנס הביתה דרך הילדים דווקא. אולם האם לא
צפוי, בשלב שני, שימוש במיחשוב לתיפקודים ביתיים שהמבוגרים
אחראיים עליהם.
ד"ר עמית: אין עדיין סימנים שהמיחשוב הבייתי מתפתח לכיוונים
אלו. דיברנו למשל על פיקוח על מכשירים ביתיים. ייתכן שהבעייה
במקרה זה אינה נעוצה דווקא במחשבים, אלא בבשלות של יצרני
המכשירים להכנס לנושא זה ובגכונות של הצרכנים להשתמש
במיחשוב משוכלל כל-כך ולשלם עבורו.
גם החיבור למערכות חיצוניות, כגון מאגרי נתונים, בנק וכדומה, דורש
הערכות כבדה ויקרה מאוד, שכנראה עוד לא הגיעה זמנה.
מ: דייר עמית, אנו מודים לך.
מן וסבלנות
המאמר הופיע לראשונה בגיליון 0 פברואר 1993. א
חשמל אונן צרוכות
להדאיג אותך!!
חב' טל-טק, ווה במערכות אנרגיה
מתקדמות, 2-ו
ל הרושמת או למחשב המיני/מיקרו
שלך.
לנו נסיון עשיר ולקוחות מרוצים המהווים
את כרטיס הביקור שלנו.
מערכות אל-פסק באיכות מעולה
מפיתוח וייצור כחול-לבן באספקה מיידית
ובמחירים מפתיעים,
9 לכ]נעים ו ובו ג
ברה המתמחית במע
ל מיקוד 52121 ט
רכות אנרגיה מתקדמות.
ל' 03-734716 ג 3 וסקוך
למידע נוסף סמן 180
3-2 0 000000 יי
הוראה בעזרת מחשב
אייל קפלן
שלוב ההוראה הפרונטלית המקובלת, בלמידה יחידנית של התלמיד
בעזרת מסוף מחשב, הינו תופעה נפוצה יותר ויותר. במספר בתי ספר,
אזרחים וצבאיים, נלמדים מקצועות שונים, בעיקר מקצועות הדור-
שים מיומנות"עקב-תרגול בעזרת מחשב בשיטות שונות. במאמר זה
ננסה להתעכב על הרעיונות המתודיים-דידקטיים של שלוב המחשב
ודת ההוראה, והדרישות ממתכנני המערכת, על מנת להשיג
השגים למודיים וישומיים אופטימלים. בחלקו הראשון נעסוק ביסו-
הת ההדרכה המתוכנתת ונניח קווים לשילובה במחשב ככלי הוראה;
כמו 0 0% את התפיסות העיקריות באשר לשילוב מורה"תלמיד-
מחשב ותכנון ההיזון החוזר ביניהם. בחלק השני נעמוד על אופי
התוכנה והחומרה הנדרשת לבצוע שיטות הוראה אלו, הן מבחינת
ות התאמתה למערכת חינוך ספציפית, והן - ובעיקר - באשר
לדרישות הדידקטיות ממנה. כן נציג מערכת מבחנים והעוזכת השגים
בעזרת המחשב, ושילובה במערכת הערכת השגים כוללת.
הדרכה מתוכנתת
שיטת ההדרכה המתוכנתת הולכת ותופסת ב -
ההוראה וההדרכה בצעדי ענק. בשיטה זו חומרה ְ ו
שהחניך כותב ופועל בתגובה ישירה לחומר הנלמד. צורת הע
שת לתלמיד לקבל משוב מיידי על התקדמותו והבנתו ולהת
קדם צעד אחר צעד, תוך בנייה הדרגתית של הבנת המי 0
השיטה מאפשרת איפיון ברור מאוד של ו
החומר לתלמיד נעשית בצורה שאינה דורשת 0 0
ומעודדת אותו לשיתוף פעולה. בד בבד היא מ 8
של חומר הלימוד עצמו. קיימות שתי שיטות עקריות לה
-- בשיטה זו מתקדם התלמיד צעד אחר צעד,
ובר לשלב
בשלבים מוגדרים היטב מראש ובקצב אישי. התלמיד אינו ע
, ל לימוד
וו המי את מ(קרש מממנו בשלב ה
ותרגול משולבים ותרגילי סכום המהווים 0 -. והבנה התחלתית
שלב הלימוד משובץ רמזים והקלות 0 לגבי יכולתו.
של התחוול כולל מתן 3 לבי לימוד ותרגול, בהם
מ לועפתו "לד רמבוסטת על ש להסבר הטעות ותרגול
נשאל התלמיד שאלה, והתשובה תוביל 8 את התלמיד במספר
נוסף או לסיכום תשובתו הנכונה. השיטה 0 0 ל
מסלולים מקבילים - לפי נכונות תשובותיו וה ה
לחזות מראש טעויות נפוצות אצל התלמידים ולהכין ה
הט ינקו תד המות 0 בתחילת השעור,
שבשתי השיטות מוגדרת, בש י השעור השונים הוא תמיד
הוה היה המשוב הניתןלו .. - מתוכנתת נעזרת
ביחס למטרה זו. השיטה המקובלת של הד ורת מסוף אוש
בספרים וחוברות, וכעת נדון כיצד ליישמה בעז
לתלמיד.
הדרכה מתוכנתת בעזרת מחשב 8
גראה כי האלגוריתם הנוח יותר לתיכנות חומר :
] שרטוט 1: השיטה הליניארית |
מטרה | שר, 0 3 [ 6-7
--ל חוזוק
7 תרגול ₪ תרגול לימוד משולב
מסכם בתרגול תוך
מסכם מתן אחיזה
בחומר
השיטה הלינארית. בשינויים קלים ניתן להפכו ליעיל מאד. 5
7"
של אלגוריתם כזה הן האפשרות להגדיר מדדים מדויקים 0
התלמיד ולהשגים הנדרשים ממנו והאפשרות לתקן, לגרוע או להוסיף
שת חו
שלבים בהשקעה מינימלית של זמן וידע. המטרה המבוקשת 0
י
בניית אלגוריתם שיהיה נוח למספר רב של תכניות ומקצועות ד
בצורה כזו תוטל המלאכה הראשונית המורכבת, מבחינת תכנות, /
תכניתן מקצועי, ובשלב זה כבר תיבנה התפיסה הדידקטית/מתוד
: ! - ,' יים
הרצוייה על ידי אנשי מקצוע. את חומר הלמידה עצמו ה
[ , 0
מתודיים נדרשים, יוכל המורה לכתוב או לשנות לאחר 7 -
מתאימה ובסיוע מזערי. גישה כזו מאפשרת, לדעתי, שילוב יע
יות
ורצוני של הסגל ההוראה עצמו בתכנית, ו 0
ל המודה מערכת בלתי גמישה
יום בהן מקב
הקיימות כ וןומקבלה : =
הודוף להסתגל אליה. אלגוריתם עקרוני כזה, יהיה כמתואר בתרש
ים לאלגוריתם העקרוני:
להלן הסברים | -
1 ה צריכים כמובן להיות ניתנים לתכנות. המדדים המקוב -
/ ע. בדרך כלל, יהיה מדד הרמה
שגיאות ומדדי זמן ביצוע. ,
הם מדדי כמות שג , 0
משוקלל משניהם, כשמשקל כל גורם תלוי בנושא ו 5
| שגיאות דומיננטי, בלימוד ה ז
שבון יהיה מדד כמות ה ,
0 צוע, ובמערכות לימוד
ל גבוה גם למהירות הבצוע,
יהיה משק? 2
7 המשולבות בסימולטורים ודורשות מיומנות ביצוע פי
מתקדמות, ה 2
סית, עשוי מדד המהירות להיות המכריע. 7
2 הדגות השעור היא החלק הנבנה על ידי המורה, בה 2
ו של המחשב בשעור הכולל.
טת ול; שילובו של המ
ו תלמיד מול מדדים המוזנים ובהתאם לכך
3. המחשב בודק את 2% 4 --
אם להתקדם לשלב הבא. |
ליט האם להתק : ל 1 כאן יש
0 . היל בתלמיד החלש הוא הקשה ביותר ? ל ו
4 . ץ
1 - : מערך שלם של קריטריונים, שלפיהם תחליט ו .
.. : 0 ָ קַּ ז לתלמ
7 - לרמה יותר נמוכה, והאם לעשות זאת תוך הודעה ₪7
ו לים מתודיים והנעתיים), או שמא
או בלעדיה (החלטה הנובעת משקולים מ
ש צורך לאותת למורה שהתלמיד '"תקוע'' במקומו.
שילוב המחשב במערך 0 ו
למעשה, עד היום חוותה מערכת ההוראה ו 0
-- פרונטלית בלבד והוראה יחידנית במלו כ
ו לומר ומתרגל את כל החומר לבד, א 0
-- שיש מקצועות בהם לא ניתן לנקוט בשיטה א '
מחשנים
34
-
4.34
מחשבים
שאת מקצוע הסיפרות, לדוגמה, ילמדו תמיד בהוראה פרונטלית,
כאשר השכלולים יכולים לנוע לכיוון עבודה בקבוצות וכו'. לעומת
זאת, מקצוע כמו הדפסה מתאים ביותר ללימוד במחשב בצורה
יחידנית. אך לגבי רוב המקצועות, המתודיקה הנכונה של הוראתם
היא זו הרואה במחשב עזר-הוראה המשרת את המורה במספר
תחומים. ניקח לדוגמה מקצוע קשה לתלמידים רבים מבחינה חזותית
- הנדסה (גאומטריה). הוראת מקצוע זה דורשת הסברים מילוליים
רבים, המלווים בתאורים גרפיים, ובדרך כלל, פרק הזמן הדרוש לשם
תרגול כדי להשיג שליטה בחומר הינו רב מאד. לימוד מושלם של
הנושא בעזרת מחשב ידרוש מחשב בעל כשר גדפי גבוה ביותר ורמת
הסברים מעולה. נראה, כי השיטה הנכונה להוראה במקרה כגון זה
תהיה הסברים של המורה, לצד תרגול ורכישת מיומנות, תוך שלוב
חזרה על החומר הנלמד מול המסוף.
שיטת ההדרכה המתוכנתת הולכת ותופסת את
מקומה במערכת ההוראה וההדרכה בצעדי ענק.
אנו מכירים בשלושה מרכיבים עיקריים של תהליך הלמידה: הנעה,
הבנה ועשייה. שלב ההנעה, בו מוסבר הצורך בלימוד הנושא, או
מוצגת בעייה הדורשת ידע בנושא כדי לפתרה, צריך להנתן ברוב
המקרים על ידי המורה, מכיוון שחלק חשוב ממנו הוא הדיון בין
התלמידים והפרייה הדדית של רעיונות. שלב ההבנה יכול להנתן
בחלקועל ידי המורה ובחלקו על ידי המחשב (שיחזור ויסביר נושאים
מסוימים). בשלב התרגול יש למחשב יתרון עצום, הגובע הן מיכולתו
לחזור ולתרגל את התלמיד חזור ושוב, ללא איבוד סבלנותו, והן
מהבדיקה הצמודה של רמת התלמיד, תוך חסכון עצום במאמץ
הנדרש מהמורה, אם ברצונו לעקוב אחר כל תלמידיו.
בשיטת הוראה ממוחשבת נדרשת מהמורה מיומנות רבה, והוא גם
חייב להיות בעל גישה חיובית למחשב בפני עצמו. מכאן גם החשיבות
בקיום אלגוריתם גמיש המאפשר למורה להשפיע, במידת מה, על
אופן הלימוד, ואשר השקולים לבנייתו מוכרים לו היטב.
ארגון המערכת
נעבור כעת לדיון קצר באופן ארגון המערכת. השיטה המקיפה יותר,
ובמידה רבה גם נכונה יותר מבחינת דרישות המערכת, היא של ארגון
רשת מסופים בצורת כוכב, כאשר תחנות הקצה שלה הן מסופים או
מחשבים אישיים, והמרכז הוא מיקרו או מיני-מחשב השייך לבית
הספר ואולי אף משותף למספר בתיספר באיזור. בצורה זו, כאשר
למורה מסוף משלו, בהוא יכול לקבל באופן מיידי דוחו''ת על מצבו
שלכל תלמיד, התראות על תלמידים מתקשים (ואפשרות לעזור להם
מיידית), ולמערכת זכרון גדול יחסית - ניתן לרכז את נתוניהתלמידים
במקצועות רבים, לשמור דוחו'"'ת על התקדמותם, ולערוך סטטיסטי-
קות (עליהן עוד ידובר בהמשך).
שרטוט 2; השיטה המסועפת
התלמיד ידע כי אכן הוע לומד לבד ובקצב אישי, אך תמיד יוכל
המורה להופיע ולעזור לו גם מבלי שיבקש עזרה. עובדה זו היא בעלת
חשיבות רבה, שכן תלמידים רבים מתקשים לבקש את עזרת המורה,
אך יחושו הקלה רבה אם זה יבוא לעזור להם.
אין ספק כי שילוב יעיל של המחשב בתחומים נוספים בבית הספר
ווזיל בהרבה את עלות השיטה.
השיטה השנייה, שללא ספק היא קלה יותר ליישום ברוב בתי הספר,
היא של מערכת מחשבים אישיים, בעלי קבולת זכרון קטנה יחסית,
שיוזנו מאמצעי אחסון כדיסקט, לפני השעור, בתוכנת השעור
הספציפי, ובמערכות מתקדמות יותר יוזנו השגי התלמיד לדיסקט
בסוף השעור לצרכי מעקב דרך קובץ התלמידים. יש לשים לב כי
שיטה זו מגבילה את המערכת לקצב למידה (במסגרת של שעורים)
מוכתב יותר. לפי כך בפרק זמן מסוים ילמדו התלמידים כולם חומר
מסויים - או פחות ממנו.
מבנה המסוף
קיימות שתי תפיסות עיקריות בקשר למבנה מסוף התלמיד:
1. מסוף יעודי, שעליו 4-5 מקשים לתשובות, ומקשים סיפרתיים
לפעולות חשבון.
2. מסוף רגיל. מסוף זה גמיש יותר ומאפשר לימוד מיגוון רב של
נושאים, אך מסובך יותר להפעלה - בעיקר עבור תלמידים צעירים.
בדרך כלל תהיה השאיפה למחשבים ומסופים בעלי יכולת גרפית
גבוהה. מערכות מסוימות הפועלות כיום, נעזרות גם במסך בעל קורא
אופטי (ללא עט אור), כדי לאפשר לתלמיד להצביע על נקודות במסך
כתשובה לשאלות.
הערכת התלמיד בעזרת המערכת הממוחשבת
יתרונה הגדול של הוראה בעזרת מחשב היא האפשרות לערוך מעקב
צמוד ביותר אחר כל תלמיד, תוך מדידת השגיו לא רק בבחינות אחת
לפרק זמן, אלא גם בזמן אמיתי - כאשר רמתו וקצב התקדמותו
מובאים לידיעת המורה מדי שעור בשעור. נעסוק תחילה בנושא
הבחינות הממוחשבות, ולאחר מכן בכל המעקב אחר התלמיד.
השיטה המקיפה יותר, ובמידה רבה גם נכונה יותר
מבחינת דרישות המערכת, היא ארגון של רשת
מסופים בצורת כוכב, כאשר תחנות הקצה הן
מסופים או מחשבים אישיים והמרכז מיקרו או מיני
מחשב.
/-/
קיימים שני סוגי בחינת השגים בכתב: בוחן סוגר, הידוע יותר בשמו
'אמריקאי' - בו נדרש התלמיד לבחור אחת מבין מספר
אפשרויותכתשובה נכונה, להשלים משפט מתוך מספר אפשרויות
וכו'; ובוחן פתוח - שבו נדרש התלמיד להתבטא באופן חופשי, ובכך
להסביר גם את דרך חשיבתו, אופן הבנתו את החומר וכו'. יש להדגיש,
כי שילוב של שני סוגי הבחינה היא הדרך היחידה לקבלת מדד מושלם
לגבי רמתו של התלמיד. מכיוון שקל לראות את היתרונות והחסרונות
שלכל סוג בחינה נציין רק, שבבוחן סגור נבדוק את מיומנותו הטכנית
של התלמיד (בפתרון מהיר ונכון של שאלות), ובבוחן פתוח נשאל
שאלות הדורשות הבנה ויכולת התבטאות והסבר. מכיוון שברור כי
קשה מאד לתכנת בוחן פתוח למחשב, וגם אם ניתן - יהפוך זה לבוחן
בהדפסה, ננצל את המחשב לבחנים סגורים. כתיבת בוחן נכון ומשקף
היא תורה בפני עצמה. בקצרה נעיר, כי על השאלות להיות רלבנטיות
ליישום הנדרש מהתלמיד (ידע טכני, זכרון חוקים ותכונות, יישום נכון
של תאוריה וכו'), וכן מנוסחות בצורה נכונה. כמו כן, מערכת
המבחנים בבית הספר חייבת להבנות בצורת "בנק שאלות" - כאשר
בכל נושא יש מלאי גדול מאוד של שאלות שנכתבו וסווגו מראש, ולפי
נושא הבחינה שולף המחשב שאלות אקראיות. בצורה כזו מתאפשר
בוחן אוביקטיבי, ששאלותיו לא כוונו, בצורה בלתי מודעת, על ידי
המורה, לרמה שהוא סובר כי התלמידים מקיימים אותה. פרשת
כתיבת בנק שאלות ממוחשב היא נושא בפני עצמו, ולא נדון בו כאן.
אלגוריתט עקרוני
קבל מדדים נדרשים
בתכנית הלימוד
הפעל תכנית
שיעור מתאימה
קרא לתרגילים
קרא
בנושא השלב לשלב הבא
המתאים בשעור
קרא
למהלך טיפול
בתלמיד חלש | לא עבר
המאמר הופיע לראשונה בגיליון 27, אוקטובר 83 44
הצגת הנושא
והגדרת
המטרה
ריכוז המעקב אחר התלמיד
המעקב אחר רמת הכתה בעזרת המערכת הממוחשבת מתחלק לשני
תחומים: הערכת החניך הבודד והערכה סטטיסטית של הכתה כולה.
בתחום זה באים לידי בטוי יתרונותיה הגדולים של מערכת הוראה
בעזרת מחשב. המערכת מאפשרת לספק מידע מעודכן, ואפילו בזמן
אמיתי, על השגיו של כל תלמיד ועל קצב התקדמותו. כמו כן ניתן
לרכז נתונים על השגי התלמיד לאורך השנה, כולל תרגילים במהלך
השעוריט, בחנים ובחינות.
יתרון גדול של הוראה בעזרת מחשב היא האפשרות
לערוך מעקב צמוד אחרי כל תלמיד תוך מדידת
הישגיו לא רק בבחינות מעת לעת, אלא גם בזמן
אמיתי.
ופוקי ו כ שי בב ו וי
תלמידים חלשים יכולים להיות מוזמנים על ידי המחשב לשעורי עזר
אחר הצהריים. בשעורים אלו אין צורך בנוכחות של כל המורים, כל
עוד מדובר בתלמיד הזקוק לתירגול נוסף ולא ללימוד מעמיק בעזרת
מורה. הנסיון מראה, כי בין התלמידים והמחשב נוצר קשר כה אישי,
עד כי תלמידים רבים ששים לקבל שעות מחשב נוספות.
המערכת מסוגלת לתת דוחו"ת לפי שם, כתה ומורה, בהתאם
לתיכנותה דוחו"ת של התפלגות הציונים בכתה מסוימת. במאמר
מוסגר נעיר, כי בחינת התפלגות הציונים בכתה עשויה להוביל
למסקנות רבות באשר לטיפול בתלמידים מסוימים. לדוגמה: האם
לשאוף להתפלגות נורמלית של הציונים - מעל ממוצע מסוים? או
שמא ליצור התפלגות דחוסה משמאל לממוצע הדרוש - כדי שמספר
מקסימלי של תלמידים יעמוד ברמה הממוצעתז לבחינה כזו יש
חשיבות לצורך החלטה האם לתת שעורי עזר לתלמידים מסוימים,
להוסיף שעות לימוד לכתה כולה וכ'.
תכנות מורכב יותר של בנק השאלות ושל תרגילי הלימוד, יאפשר לנו
להסיק מסקנות על טעויות בנסוח השעורים והתרגילים, במתודיקת
ההוראה ועוד.
-- של מערכת למידה בעזרת מחשב יכולה להביא לשיפור
ל הלמידה, ובעיקר קצב ההתקדמות, ברוב אוכלוסיות התלמי:
דים. מירב הנסיונות בשטח זה נעשו עד היום בבתי ספר יסודיים,
וקצתן במערכות אחרות, אך השטח עדיין מלא אפשרויות ליצירה
ל תכנון נכון של המערכת, בעזרת אנשי תכנות ומחשבים,
מורים ומומחים לבנייה מתודית של שעורים ממוחשבים ובחינות,
ובל להביא להגדלת התפוקה בשטחי לימוד רבים.
מחשבים
מחשבים
המחשבים תופסים מקום חשוב
בתרבות
מחשבים מארח את פרופ' יוסף גיליס
יוסף גיליס הינו מרצה למתמטיקה במכון ויצמן. נולד בצפון אנגליה.
למד בקמברידג' ולימד באוניבסיטה בבלפסט, אירלד. ב*1948 עלה
לארץ ומאז הוא נמנה על סגל המרצים של מכון ויצמן. היה נשיא
איל"א - האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. מלבד תפקידו
כמרצה, הוא פעיל בשטח חינוך הנוער למדע, ובכלל זה בהכנת
תוכניות לימוד בשטח המחשבים.
מחשבים: אולי נתחיל בנושא הקרוב לליבך - חינוך הגוער למחשבים.
יש בוודאי הרבה נושאים המתחרים ביניהם על המשאבים המוגבלים
המוקצים לחינוך הנוער. מדוע, לדעתך, דווקא נושא המחשב צריך
לתפוס חלק בתוכנית הלימודים,
פרופ' גיליס: במאה הקודמת היה מקובל לחשוב שמי שלא יודע
לטינית אינו איש תרבות והיתה לכך בזמנו גם הצדקה. אפשר לקבוע
שהמחשבים תופסים עתה מקום לא פחות חשוב בתרבות האנושית
מזה שתפסה הלטינית במאה ה-19,
מ: האם המיחשוב אינו עוד טכנולוגיה: האם חלקו בתרבות האנושית
שונה מזה של טכנולוגיות ודיסציפלינות אחרות, כגון אלקטרוניקה או
מכניקהז
פרופ' גיליס: החשיבות התרבותית של המיחשוב, בהשוואה למשל
לטכנולוגיות שציינת, הינה בכך שמעבר לתפקידים הפונקציונאליים,
המיחשוב מגיע למחשבה עצמה. הבנת אופן הפעולה של המחשב
הינה צעד גדול לקראת הבנת דרכי החשיבה.
עניין שני הוא מעורבותו של המיחשוב בכל שטחי החיים - מינהל,
עסקים, מחקר, חינוך, צבא - ובעצם במה לא? מעורבות זו תלך
ותגבר.
במאה הקודמת היה מקובל לחשוב שמי שלא יודע
לטינית אינו איש תרבות והיתה לכך בזמנו גם
הצדקה. אפשר לקבוע שהמחשבים תופסים עתה
מקום לא פחות חשוב בתרבות האנושית מזה
שתפסה הלטינית במאה ה-19.
---ד-ד-- ה
אם נחזור לעניין החינוך - אפשר לשאול מהו תפקידו של החינוך
התיכון. לפי דעתי, תפקידו העיקרי הוא להכין אזרחים אינטליגנטיים,
אשר יוכלו להבין את המתרחש סביבם. לשם כך אנחנו מלמדים מדעי
החברה, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות, טכנולוגיה ועוד. לשם כך אנו
חייבים ללמד גם את נושא המחשב. ברצוני לתת דוגמא מנסיוני
האישי. לפני שנים בא אלי איש אחד, פרופסור לביוכימיה באחת
האוניברסיטאות היוקרתיות בארה'יב, עם בעיה. היתה לו תיאוריה
מסויימת. הקולגים שלו טענו שתיאוריה זו בלתי אפשרית, מכיוון
האנושית
שמבנה קומבינטורי מסויים שהוא מציע אינו אפשרי. הוא בא אלי
על-מנת שאיעץ לו איך לבדוק במחשב, האם בין כל האפשרויות
הקיימות, ישנה גם האפשרות שהוא הציע. חשבון קל מאוד שערכתי
איתו הראה, שמספר השנים הדרוש לבדיקה כזו ע''י מחשב הינו 10
בחזרת 500 (כלומר מספר בן 500 אפסים). המכסימום שאפשר לצפות
מהתפתחות הטכנולוגיה המיחשובית הינו להוריד 10-20 אפסים.
במקום זה פתרנו את הבעיה, בעזרת השכל האנושי, תוך 48 שעות.
מקרה זה המחיש לי עד כמה יכולים להיות מושגיו של אדם, אפילו
הוא מלומד, מעורפלים ובידיוניים בקשר למה אפשר, או אי אפשר,
להשיג באמצעות מחשב.
מחשבים, כידוע, אינם יודעים לחשוב. לעומת זאת
הם מכריחים אותנו לחשוב באופן מאורגן ומסודר.
כאשר אנחנו מכינים בעיה לפתרון באמצעות מחשב,
אנחנו נאלצים לנתח את דרכי החשיבה שלנו.
דוגמא אחרת הן הידיעות המופיעות מעת לעת בעיתונות על תקלות
שונות בגלל 'שגיאות של המחשביי. זכורני שאנשי מוסד מסויים טענו
שהמחשב הטעה אותם. למעשה הם הטעו את המחשב. הבאתי
דוגמאות אלו ע''מ להראות את החשיבות של לימוד נושאי המחשב
בביה"ס כחלק מחינוכו של הנער להבנת הסובב אותו.
מ: איך מלמדים את נושא המיחשוב:
פרופ' גיליס: הנסיונות הראשונים שעשינו בארץ בשטח זה היו לימוד
תיכנות. לנסיון היו שותפים קבוצת מורים למתמטיקה וקיבלנו
תמיכה ממר אשר מרכוס, שהיה אז המפקח על לימודי המתמטיקה
במשרד החינוך. ברוב המקרים נסיונות אלו נכשלו. אפשר ללמד נער
שפת תיכנות עילית במשך יומיים, או לכל היותר שבועיים. אם לא
משתמשים בשפה, היא נשכחת במשך כמה שבועות. התברר שלימוד
תיכנות לא השאיר מישקע ולא שרת את המטרה של הקניית נושא
המחשב. לאחר מכן, לפני כי8 שנים, החלטנו לערוך ניסוי: ללמד מדעי
המחשב בכיתה י' - לפני ההתפצלות למגמות. בין היוזמים של ניסוי
זה היו פרופ' אברהם גינזבורג, (שנמנה אזעל סגל הטכניון בחיפה
ואח"כ נשיא האוניברסיטה הפתוחה) וד''ר יונה פלס, ראש המרכז
לטכנולוגיה חינוכית.
הכוונה לא היתה להכין בעלי מקצוע - תוכניתנים, מפעילים וכדי--
(כשם שמטרת לימוד הגיאוגרפיה אינה הכנת גיאוגרפים ולימוד
ספרות אינה הכשרה למשוררים), אלא ללמד באופן יסודי עקרונות
המחשב. אם לתמצת, המטרה העיקרית היתה שהנער יבין:
א. מה מחשב מסוגל לעשות ואיך הוא עושה זאת.
ב. מה המחשב אינו מסוגל לעשות ומדוע,
הגורם הפעיל בהכנת התוכנית היה המרכז לטכנולוגיה חינוכית. קם
הכינו ספר לימוד שכלל נושאים שונים, כגון אלגברה בוליאנית,
לוגיקה, תורת האוטומטים. תוכנית זו התקבלה במספר גדול של בתי
ספר והנערים יכולים אפילו להיבחן במסגרתה לקראת בחינות
הבגרות. בינתיים יש גם המשך: הכנת תוכנית לימודים לשנתיים או
שלוש וקביעת הנושא כמיקצוע עיקרי לבחינת בגרות.
ישנם כבר מספר מרכזי לימוד עם מחשבים, או מסופים למחשב,
שהנערים יכולים לבוא לשם ולהכין את שעוריהם. למשל: בתל-אביב
במרכז לטכנולוגיה חינוכית. בירושלים - בבי''ס אורט שליד
האוניבסיטה העברית. בחיפה - באוניברסיטת חיפה. בבארישבע --
ליד האוניברסיטה בן גוריון.
מ: ציינת קודם שהמיחשוב מגיע למחשבה עצמה. האם לימוד
המחשב נוגע גם בנושא זה.
פרופ' גיליס: אחד הדברים שתמיד הטריד אותי היה העניין הבא: ילד,
בביייס עממי, הולך לשעור נגרות. המורה נותן לו לוח"עץ ומשור, אומר
לו נסר. יחד עם זה הוא גם מלמד אותו איך להצמיד את הלוח ואיך
להחזיק את המשור כדי שתתקבלנה התוצאות הנחוצות. משעורזה
התלמיד הולך לשעור חשבון. המורה נותנת לו בעיה ואומרת לו פתור.
כאשר הילד מתקשה, היא גוערת בו על שאינו חושב. אולם חשיבה זו
פעולה טכנית כמעט כמו לנסר - יש טכניקות ויש דרכים יעילות.
השאלה שניקרה במוחי היתה מדוע לא ללמד את הנערים איך לחשוב.
קוויתי שלימודי המחשב יסייעו בעניין זה.
מ: אולי תסביר איך לימודי המחשב קשורים לעניין.
פרופ' גיליס: מחשבים, כידוע, אינם יודעים לחשוב. לעומת זאת הם
מכריחים אותנו לחשוב באופן מאורגן ומסודר. כאשר אנחנו מכינים
בעיה לפתרון באמצעות מחשב, אנחנו נאלצים לנתח את דרכי
החשיבה שלנו. אנו מפרקים את הבעיה לחלקים-חלקים ונותנים
תשובה לכל חלק. סיפר לי חבר קיבוץ אחד שהיתה לו בעיה בקשר
לארגון הנגריה: מיקום המכונות, שטחי אחסון, תהליך הייצור וכדומה.
מכיוון שהיה איש מיחשוב, ניגש לפתור את הבעיה באמצעות מחשב.
כהכנה לכך היה עליו לרכז את הנתונים ולפרק את הבעיה למרכיביה.
לאחר שגמר שלב זה, התברר לו כבר הפתרון ולא היה צורך במחשב.
במקרה זה תרומת המחשב היתה בכך שהכריח את האיש לחשוב
ולרכז נתונים באופן מסודר. כאשר זה בוצע לא היה צורך יותר במחשב
ככלי טכני לביצוע החישובים.
קיוויתי שבאמצעות לימודי המחשב נוכל ללמד את הנער לחשוב,
מ: האם יש תוצאות.
פרום' גיליס: עדיין לא ברור אם אכן זה יצליח. ערכנו ניסויים בהם
בדקוי האם נערים שלמדו תורת המחשב מגיעים להישגים גבוהים
יותר. לא ראינו הבדלים משמעותיים. הסיבה היא, אולי, שנערים
בתיכון אינם נוהגים להפעיל במקצוע אחד שיטות שלמדו במסגרת
מקצוע אחר.
מ: כאשר התייחסת ללימוד מחשבים, ציינת שאחת המטרות היא
ללמד מה המחשב אינו מסוגל לעשות ומדוע. האם אתה יכול לסמן
את גבול יכולתו של המחשב?
פרופ' גיליס: יכולתו של המחשב תלויה ביכולתנו להבין את הבעיה.
בית ו 0 <.
אותך לשעשוע הגיון:
הנח על שולחנך 6 גפרורים
לפי השרטוט. עתה,
בהזזת גפרור
אחד בלבד,
נסה ליצור איבר
אריתמטי שערכו 1.
שים לב:
את הגפרור האופקי
היוצראת קו השבר
אין להזיז ממקומו.
ניקח למשל את תחום הכרת הצורות (אסוזוא5006ה אחפדדהק),
הרבה מאמצים הושקעו בתחום זה, אולם להוציא עניינים מוגבלים,
כגון קריאה אופטית, או טביעת אצבעות, ההצלחה היתה מועטה
ביותר. דוגמא: לפנינו שני צילומים. האחד של אדם מחייך והשני של
אדם זועם. כל ילד בגיל 6 ומעלה, עם אינטליגנציה רגילה, יוכל לקבוע
האם שני הצילומים הם של אותו אדם או לא, אולם, עד עכשיו, אין
מחשב שמסוגל לעשות זאת.
עניין אחר: תרגוס ממוכן. נושא זה טופל עוד בראשית ימי המחשבים.
נכתבו עליו מאמרים ודוקטורטים לאין ספור ועדיין אנו יושבים
ומחכים לספר הראשון שיתורגם במלואו ע''י מחשב. גם בנושא הכרת
הצורות וגם בנושא התרגום, הכשלונות אינם בגלל מיגבלות המחשב
או קשיי התיכנות, אלא מפני שאנו עצמנו לא הגענו להבנת הבעיה,
עדיין אין אנו יודעים באיזה אופן אנחנו מבחינים ששני צילומים שונים
הם של אותו אדם. אם היינו יודעים איך המחשבה, או ההכרה, שלנו
פועלת בנושא זה, היינו יכולים גם לנסח את השאלות למחשב והוא
היה מסוגל לנתח את ההבדלים ולתת את התשובה. הדבר דומה בענין
התרגום. עדיין אין אנו מבינים מספיק את מהות השפה ולא הגענו
לניתוח לוגי של מבנה השפה,
אגב, למרות שעדיין לא הגיעו לתרגום ממוחשב - המחשב תרם רבות
למדע הבלשנות בזה שהוא המחיש והדגיש את השאלות. יחד עם
זאת, הכשלונות אינם סוף פסוק. המחשבים יאלצו אותנו להבין את
דרכי החשיבה שלנו וכשנבין אותם - נוכל להשתמש במחשב לפתרון
הבעיה.
מ: האם אפשר לצפות מהם הנושאים ה'באים בתור' לטיפול
באמצעות מחשבים?
פרופ' גיליס: הניחוש שלי הוא שההתקדמות המהותית הבאה תהיה
בשטח של אחסון ושליפת מידע (סאזג 570866 אסודגושהס:צו
עפוהזסה). למשל: אם עושים אקסטרפולציה על הגידול בספרות
המדעית, מגיעים להערכה, שספריה מדעית באוניברסיטה רגילה
תכיל, בסוף המאה, כ-100 מיליון ספרים. זוהי כמות שאי אפשר
להשתלט עליה מכל בחינה - נפח אחסון, גישה לאינפורמציה וכדומה.
ברור לחלוטין שהספר הרגיל שאנו מכירים כבר אינו כלי מתאים
לאחסון או העברת אינפורמציה. פשוט אבד עליו הכלח. חייב לבוא
אמצעי מחליף, אחרת נעמוד בפני שוקת שבורה. הבעיה אינה רק
פיזית (נפח אחסון), אלא גם הגישה לאינפורמציה. שיטות הקיטלוג
מוגבלות ביכולתן ואינן עונות 3% 7
קרקעית ים המלח, עלינו לחפש בספר 1 1
וכדומה - איך נמצא את כל הספרים שיש בהם האינפורמציה שאנו
מחפשיםז שום שיטת קיטלוג, תהיה המודרנית ביותר, אינה עונה על
ו לחטט בכל הספרים ניגש למסוף, נשאל
אני מצפה ליום שבו במקום
את השאלה ונקבל את התשובות באמצעות מחשב.
מ: פרופ' גיליס, אנו מודים לך.
מאמר זה נדפס לראשונה בגיליון, מאי .1980 44
1 ב 0
מחשבים
4
תי
מחשבים
44
0ב
התעשייה העתידית בישראל
מנקודת מבט מיחשובית
אהרן פלמון
התעשיה העתידית
כאשר מתארים משהו שהתרחש בעבר, ישנה אפשרות ולו גם
תיאורטית, לתאר את מה שקרה בפועל. כאשר מנסים לתאר מצבים
ותהליכים עתידיים, אין מתארים כמובן את מה שיתרחש בפועל,
אלא מנסים לשער-לנחש-להסיק-לנתח-לדמיין מה יקרה. כלומר
מפעילים כלי מחשבה כאלו או אחרים המתבססים בעיקר על
המציאות המוכרת לנו היום.
כבל שעוסקים בעניינים הרחוקים מאיתנו בזמן ובמרחב כן יכול
המתאר להפליג בדמיונו וכן פוחתת מעורבותו האישית במתואר והוא
דומה יותר לאסטרונום הצופה בכוכבים בלי שיש איזשהו קשר בינו
לבין הנעשה על כוכבים אלו.
התעשייה העתידית במדינת ישראל, היא שתקבע,
לכל הדעות, לא רק את פרצופה הכלכלי והחברתי
של המדינה, אלא גם את מצבה המדיני-בטחוני.
לא כך הדבר כאשר אנחנו מדברים על התעשייה העתידית בישראל,
פה אין אנחנו מתארים, בבחינת צופים מן הצד, מצב היפוטתי שאין
לנו השפעה עליו, אלא מציבים מטרות ומשתדלים להגיע אליהן.
התעשייה העתידית במדינת ישראל, היא שתקבע, לכל הדעות, לא
רק את פרצופה הכלכלי והחברתי של המדינה, אלא גם את מצבה
המדיני"בטחוני. אופיה של תעשייה זו יושפע בוודאי גם מתהליכים
טכנולוגיים וכלכליים עולמיים שאין לנו השפעה עליהם, אולם ייקבע
בעיקר ע''י אלו שנמצאים כאן ועכשיו. הוא לא ייקבע רק ע'"י אנשי
שלטון וקובעי מדיניות למיניהם, אלא גם, ואפילו בעיקר, ע'"י הרבה
מנהלים, יזמים ואנשי מקצוע, אשר בידי כל אחד מהם יש מספיק כח
תמרון והחלטה להשפיע על תחום אחריותג.
המיחשוב ותעשיית העתיד
מי שעוסק במיחשוב מסתכל על התעשייה העתידית בעיקר מנקודת
המבט של המיחשוב.
יותר מכל טכנולוגיה אומדע אחרים, המיחשוב מזוהה עם העתיד
ומסמל אותו. דבר זה מקבל גם ביטוי באמנות ובבידור - סיפרות,
קולנוע, ועוד - אולם הוא מעוגן ונובע ממציאות חזקה ודינמית מאין
כמוה. המיחשוב אמנם חדר כבר כמעט לכל תחומי החיים, אולם
אנחנו עדיין בתחילת מהפיכת המיחשוב ואין מי שיודע אם, מתי
ובמה תסתיים. על כל פנים, המיחשוב יותר מכל תחום אחר, מזוהה
עם התעשייה העתידית בכלל ומתוך זה צריך להיות קשור גם עם
התעשייה העתידית של ישראל.
חלקו של המיחשוב בפיתוח התעשייה העתידית של מדינת ישראל
הינו בשלושה תחומים:
א. המיחשוב כמכשיר וככלי לביצוע פעילויות מקצועיות, ניהוליות,
ייצוריות ואחרות.
ב. המיחשוב כרכיב במוצר - מערכות ומוצרים משובצי מחשב,
ג. המיחשוב כמוצר תעשייתי - חומרה, תוכנה, תקשורת גתונים וכדי.
המיחשוב במכשיר בתעשייה העתידית
ישראל שואפת להיות מדינה תעשייתית מפותחת. תחת התנאים
בהם ישראל נתונה מבחינת יחסיה עם הארצות השכנות ומבחינת
קשריה עם העם היהודי, זוהי לא סתם שאיפה, כמו שוודאי שואפות
מרבית המדינות בעולם, אלא זהו למעשה תנאי לקיומה.
מצד שני ישראל תמיד תהיה מדינה קטנה בהשוואה למדינות
תעשייתיות מפותחות אחרות. מדינה שהיא מפותחת מחד וקטנה
מאידך בהכרח מבוססת על מרכיב גבוה של יבוא ויצוא. זאת מכיוון
שגודל המדינה אינו מאפשר ייצור ואספקה של כל התחומים (חומרי
גלם, מוצרי תעשייה, מכונות, מזון וכד'), אלא מחייב התמחות במספר
מצומצם יחסית של ענפים תוך הסתמכות על סחר בין-לאומי.
לכן ישראל, אם ברצונה להיות מדינה מפותחת עם רמת חיים גבוהה,
נדונה למלחמה ותחרות בלתי פוסקים בשווקי העולם. במצב כזה
פריון הייצור, או התוצר הממוצע לעובד, הינם אחד הגורמים
המרכזיים במלחמת הקיום הכלכלית.
היקף המיחשוב (מרחב התחומים שהמיחשוב מעורב בהם) ועומק
המיחשוב (מידת האינטנסיביות והמעורבות של המיחשוב בכל תחום)
יכולים לשמש קנה מידה נאמן למדידת פריון הייצור ומיקומו היחסי
של הארגון, הענף, או המשק הלאומי בין ארגונים, ענפים או משקים
אחרים. אחד המדדים הנאמנים, למשל, להיקף המיחשוב הינו מספר
המסופים לנפש או לעובד בתחום או בענף מסויים,
שום אמצעי אחר - טכנולוגי, כלכלי אהחברתי= לא
היה יכול להקפיץ בעשור האחרון את פריון העבודה
של המהנדס התעשייתי או המפעיל באולם הייצור,
כמו תכנון בעזרת מחשב או מכונות מבוקרות
מחשב.
אולם המיחשוב אינו רק סרגל מדידה. הוא נעשה יותר ויותר המכשיר
העיקרי להעלאת פריון הייצור ואיכות המוצר כמעט בכל התחומים.
שום אמצעי אחר - טכנולוגי, כלכלי או חברתי - לא היה יכול להקפיי
בעשור האחרון את פריון העבודה של המהנדס התעשייתי או המפעי?
באולם הייצור, כמו תכנון בעזרת מחשב או מכונות מבוקרות מחשב.
השימוש במיחשוב כמכשיר לביצוע פעילויות מתפתח בכמה מימדים
א. קיצור מחזור העדכון. באמצעות מערכות מקוונות. קוצר מחזור
העדכון משבועי או חודשי, כפי שנהוג עד היום במערכות רבות של
משכורת או הנהלת חשבונות, לעדכון יומי או מיידי, כפי שמתחייב
למשל מניהול ממוחשב של המלאי, של המשרד או של אולם החייצור.
ב. חדירת המיחשוב לעבר הארגונים הקטנים. נושאי תהליך זה הינם
המיקרו מחשבים, אשר הביאו לחדירת המיחשוב אל הארגונים
העיסקיים הקטנים, כגון מיפעלים קטנים, בתי מסחר או משרדים של
בעלי מקצועות חופשיים - ובמקביל את ההתמחשבות של התאים
האלמנטריים יותר בארגונים הגדולים.
ג. פישוט השימוש במיחשוב והרחבת מעגל המשתמשים. מכת קטנה
של יודעי ח"ן מתרחב מעגל המשתמשים וכולל, בכוח, למעשה כל
אחד: תלמידים, מהנדסים, כתבניות, רופאים, פקידי בנק, מנהלים.
ד יישומים אופרטיביים. מיישומים היקפיים-סיועיים (כגון הנהלת
חשבונות), המיחשוב מגיע אל יישומים אופרטיביים הנמצאים בליבו
של קו הייצור של הארגון. לדוגמא: במשרד - עיבוד תמלילים ודואך
אלקטרוני; באולם הייצור - מכונות מבוקרות מחשב; בבנק - מסופי
בנק אוטומטיים.
מכיוון שאנחנו נמצאים בעולם תחרותי ומכיון שהדבר הקובע הוא לא
המצב האבסולוטי אלא המצב היחסי - כלומר איך אתה, או הארגון
שלך, או המדינה שלך, נמצאים ביחס לאנשים/ ארגונים/מדינות
אחרים - המסקנה הנובעת מכיווני ההתפשטות הנ"ל היא ברורה: כדי
להישרד כארגון או כמדינה (ובעניין זה יש התלכדות אינטרסים בין
הפרט, הארגון והמדינה) עליך להיות ממוחשב. ולא סתם ממוחשב
בסגנון שנות ה-70, אלא:
א. המיחשוב שלך חייב להיות מקוון ומסונכרן עם הפעילות השוטפת.
ב. אתה חייב להיות ממוחשב גם במסגרת התא הארגוני או העסקי
הקטן.
ג. כל אחד בארגון שלך הינו משתמש בפועל או בכוח במחשב.
ד. המיחשוב חייב לבצע את הפעילות הייצורית המרכזית של הארגון
ולא רק את הפעילות הסיועית.
המיחשוב ברכיב במוצרים
נראה שישנה היום הסכמה לאומית שפיתוח תעשייה מתקדמת,
בעיקר ליצוא, הינו מרכיב מרכזי בדרכה של ישראל אל עצמאות
ורווחה כלכלית. בלי להסתכן בהגדרות, תעשייה מתקדמת הינה
תעשייה שעלות המוצרים שלה כוללת מרכיב גבוה יחסית של מחקר
ופיתוח ומרכיב נמוך יחסית של חומרי גלם ותשומות צווארון כחול.
מדינת ישראל ענייה בחומרי גלם ואין לה שפע של כח אדם פשוט.
לעומת זאת היא מצטיינת (יחסית) בכח אדם משכיל ויצירתי. לכן יש
לישראל יתרון יחסי בתעשייה המתקדמת ולכן היא חייבת, אם
ברצונה למצות את נתוניה בצורה כלכלית-אופטימלית, לפתח את
התעשייה המתקדמת כמרכיב מרכזי של כלכלתה.
מדינת ישראל ענייה בחומרי גלם ואין לה שפע של
כח אדם פשוט. לעומת זאת היא מצטיינת (יחסית)
בכח אדם משכיל ויצירתי. לכן יש לישראל יתרון
יחסי בתעשייה המתקדמת ולכן היא חייבת, אם
ברצונה למצות את נתוניה בצורה כלכלית-
אופטימלית, לפתח את התעשייה המתקדמת כמר-
כיב מרכזי של כלכלתה.
ישנם תחומים אופייניים של תעשייה מתקדמת - אלקטרוניקה,
מיכשור רפואי, מחשבים, אוירונאוטיקה - אולם למעשה כמעט בכל
תחום אפשר למצוא או להמציא מוצרים מתקדמים, על פי ההגדרה
שהובאה לעיל. אחד המאפיינים השכיחים של מוצרים מתקדמים הינו
המיחשוב.
מוצרים מתקדמים רבים כוללים בתוכם מחשב המהווה את לב המוצר
או יותרנכון את מוחו.
כאלו הם הסורק האטומי של אלסינט, המערכת הגרפית של
סאייטקס, מרכזיות טלפונים ממוחשבות, רובוטים, מכונות תפירה
ממוחשבות, קופות רושמות, גדרות בטחון אלקטרוגיות מוצרים
צבאיים רבים ועוד מאות ואף יותר מוצרים ומערכות שפותחו כבר
בארץ.
למעשה כמעט כל מערכת, מכוגה, או מכשיר המבצעים פעולות על
סמך הוראות, וכאלו הם מרבית המערכות או המוצרים המכניים
והחשמליים, הם מועמדים למיחשוב ולכן הפוטנציאל המיחשובי
הטמון בתחום זה הינו כמעט אין סופי. הבעיה העיקרית אינה
טכנולוגית, אלא כלכלית ושיווקית. הרבה רעיונות ומוצרים שהם
אפשריים מבחינה טכנולוגית אינם בשלים עדיין מבחינה כלכלית -
כלומר אין בטחון שההשקעה בפיתוח תביא את התמורה המתאימה
במכירות.
מבחינתה של ישראל יש לפחות שני נתוני יסוד המכבידים על פיתוח
תעשייה מתקדמת ליצוא:
א. מדינת ישראל הינה משק קטן, ואפילו קטן מאוד, יחסית למדינות
התעשייתיות איתה היא רוצה להתחרות.
ב. ישראל מרוחקת משווקי היצוא הפוטנציאליים שלה - לא רק
מרחק גיאוגרפי אלא גם מרחק תרבותי (למשל שפה),
הנתון הראשון נובע מעצם קיומה והגדרתה של מדינת ישראל ולא
ישתנה מהותית אפילו אם תהיה עליה המונית של יהודים מארץ זו או
אחרת.
הנתון השני נובע בחלקו מיחסיה של ישראל עם שכנותיה והוא עשוי
להשתנות אם וכאשר יהיה שלום באזור. אולם, גם אם יבוא שלום
בסופו של דבר, תהליך השגתו יהיה ממושך ותהליך התאמתם של
המשקים למצב החדש יהיה 6-6
יכול לשמש דוגמא). לכן נתון המרחק ו [ף?
השנים הבאות ואולי אף יותר.
שני נתוני בסיס אלו ישפיעו על התעשייה המתקדמת העתידית
בישראל בכיוונים הבאים:
פּ
2
2
7
ו 5
ב
ם 2 | 0 סו
- הגיוני: אדו -
הפתרון ההגיוני: 5
ישמח להציג בפניך פתרונות ה
ו106 .
ני טב סב
לוג'יק בע"מ. בית יקוה וק טלפון: 288186 (03) | דד
מחשבים
א. תעשיית ייצוא. השוק המקומי הינו קטן מדי עבור פיתוח וייצור של
מוצרי תעשייה מתקדמים. כמעט כל מוצר שיפותח יכוון קודם כל
ובעיקר לשווקי חוץ. מצב זה שונה מהמצב בארה"ב או אירופה, בהם
השוק המקומי הינו היעד הראשון והעיקרי של המוצרים.
ב. פיתוח יישומי. לישראל אין המשצבים והיכולת לעסוק במחקר
ופיתוח בסיסי. פעילות כזו דורשת השקעות עתק. פיתוח טכנולוגיה
חדשה בתחום המוליכים למחצה, למשל, דורש השקעה של מאות
מיליוני דולר. אין בארץ אפילו חברה אחת שיש ביכולתה להשקיע, או
שתעיז להשקיע, משאבים כאלו בנושא יחיד כגון זה.
ישראל תעסוק אם כך בעיקר בפיתוח שימושי, כלומר התאמה, שילוב
ויישום של טכנולוגיות קיימות לשימושים ספציפיים.
ג. מיגזרי שוק צרים. מפאת גודלה, ישראל אינה מסוגלת להתחרות
בשווקים גדולים שהיקף המכירות השנתי שלהם מגיע להרבה
מיליארדים של דולרים - כמו מכוניות, מכשירים ביתיים, אוניות או
מחשבים. בשווקים אלו שולטות חברות ענק, רובן אמריקניות או
יפניות ואין בהם מקום לחברות קטנות (בקנה מידה עולמי). לעומת
זאת מיגזרי שוק צרים, שהיקף השוק העולמי שלהם אינו עולה על
מאות מיליונים או מילארדים בודדים של דולרים לשנה, יכולים
להתאים לישראל. מיגזרים אלו פחות מעניינים את החברות הגדולות
ויש בהם פחות יתרונות לגודל.
ד. תרבות בינלאומית. מוצרים רבים, בעיקר מוצרי צריכה, צומחים על
רקע ומתוך קשר לתרבות (רוחנית או חומרית) או שפה ספציפית. זהו
בוודאי המצב במוצרי תרבות, בידור או מידע כגון טלוויזיה, קולנוע,
עיתונות. אולם זה גם המצב בשורה ארוכה של מוצרים בתחומים
אחרים, ביניהם גם מוצרים של טכנולוגיה מתקדמת כגון תוכנה
להנהלת חשבונות הנשענת על נהלים ונהגים של כל ארץ בנפרד, או
תוכנת עיבוד תמלילים הנשענת על שפה.
ברור שככל שהמוצר קשור יותר לתרבות מקומית כן קשה יותר לפתח
אותו ולייבא אותו מארצות חוץ. מבחינה זו מצבה של ארה'"ב הינו
מצויין ונראה שאין מדינה שניה לה. תרבות החיים האמריקאית
מיוצאת היום לכל ארצות העולם המערבי וחלקים גדולים ממנה
מאומצים על ידן. כך הדבר ביחס לתרבות הצריכה - ביגוד, מזון,
משקאות, מכשירים ביתיים ועוד - וכך הדבר אפילו ביחס לבידור
ותרבות-המונים - כגון טלביזיה וקולנוע. לכן לאמריקנים קל יחסית
ליצא לשאר העולם גם מוצרים מבוססי שפה ותרבות ואילו לשאר
העולם קשה ליצא מוצרים כאלו.
מבחינתה של ישראל פירושו של דבר שעליה להתרכז במוצרים
שאינם מבוססים על תרבות ושפה מקומיים. אפשר לקבוע שבדרך
כלל מוצרים שאינם מוצרי צריכה, אלא באים לשרת את המיגזר
העיסקי אוהמקצועי, הם פחות תלויי תרבות ספציפית. דרכי
פעולתם של מיגזרים אלו כמעט זהה בכל העולם (המערבי לפחות);
השפה המקצועית הכמעט רשמית היא אנגלית; ישנה החלפת ידע
שוטפת ומיפגשים אישיים רבים (עיתונות מקצועית, וועידות, תערו-
כות, קשרי מסחר וכד') - כל אלו מפילים למעשה את המחיצות
הלאומיות והופכות כל ענף עולמי כזה לקהילייה מגובשת שבה כל
אנשי המקצוע, ולא רק שכבה דקה של מנהלים סובבי-עולם, מדברים
וחושבים בשפה אחת. זה המצב ברפואה, זה המצב במחשבים וזה
המצב בתעשיות מתקדמות אחרות.
לסיכום פרק זה אפשר לומר שהמוצר האופייני של התעשייה
המתקדמת בישראל חייב להיות מוצר יצוא, המבוסס על פיתוח
יישומי, מכוון למיגזר שוק צר יחסית ונשען על תרבות בינלאומית.
תעשיית מוצרי מיחשוב
האם התעשייה עתידית של ישראל תייצר מוצרי מיחשוב? ואם כן
אלו.
מוצרי מיחשוב, חומרה ותוכנה כאחד, הם מוצרים אופייניים של
התעשיה המתקדמת ובתור כאלה וודאי חלים עליהם התנאים
והאילוצים שתוארו לעיל לגבי מוצרים מתקדמים. יחד עם זאת
לתעשיית המיחשוב יש מאפיינים משלה שלאורם יש לבחון את
שאלת פיתוח המיחשוב כענף תעשייתי בישראל.
המוצר האופייני של התעשייה המתקדמת בישראל
חייב להיות מוצר יצוא, המבוסס על פיתוח יישומי,
מכוון למיגזר שוק צר יחסית ונשען על תרבות
בינלאומית.
8 תת הנקנ
ראשית יש להבהיר למה הכוונה במושג 'תעשיית מוצרי מיחשוב'.
אפשר להגדיר מוצר מיחשוב תעשייתי כמוצר מיחשוב שיש לן: א.
מיפרט ב. שוק ג. ניידות.
מיפרט - כלומר המוצר מוגדר מבחינת מרכיביו ותיפקודיו. תכונה זו
מוציאה למשל את הייעוץ, או את עבודת התיכנות עצמה, מכלל
מוצר תעשייתי.
שוק - למוצר יש שוק פוטנציאלי. כלומר קיימים משתמשים, אשר
בד'"'כ גם אי אפשר לדעת על כולם מראש, אשר עשויים להיות
מעוניינים במוצר.
ניידות - המוצר הינו נייד. אפשר לייצר אותו במקום אחד ולהשתמש
בו במקום אחר כלשהו. לפי תכונה זו שירותי לשכת שירות אינם מוצר
תעשייתי.
חלק ניכר של ענף המיחשוב אינו עוסק, על פי הגדרות אלו, במוצרי
מיחשוב תעשייתיים: יחידות מחשב בארגונים, לשכות שירות, ייעוץ
ועוד.
באופן הכללי ביותר ניתן לחלק את מוצרי המיחשוב לשלוש מחלקות
עיקריות:
א. מוצרי חומרה. ב. מוצרי תוכנה. ג. מערכות חומרה-תוכנה.
מוצרי חומרה
קבוצת מוצרי החומרה היא הקבוצה ה'קלסית' והגדולה ביותר של
תעשיית המיחשוב. בקבוצה זו נכללים לא רק המחשבים עצמם -
ממיקרו ועד מחשבי ענק - אלא גם ציוד היקפי (מסופים, מדפסות,
כונני דיסקים וכד'), צוות תקשורת, ציוד בדיקה, ועוד. מוצר חומרה
אינו רק ברזלים וחוטים, אלא כולל גם את התוכנה הדרושה
להפעלתו.
מוצרי החומרה, אויותר נכון יצרניהם, הם חלוצי מהפיכת המיחשוב
ומוביליה. בתחום זה התרחשו ומתרחשות פריצות הדרך הטכנולוגיות
אשר הקפיצו את כישורי המכשירים פי אלפים ומיליונים תוך 20-30
שנה בלבד. מוצרי החומרה נשענים על טכנולוגיות מתקדמות של
מיקרו אלקטרוניקה, מכניקה, ועיבוד חומרים. יצרניהם נמצאים
במירוץ מתמיד של מחקר, פיתוח ויישום ואוי לחברה שאינה מצליחה
לשמור על קצב פיתוח גבוה לפחות כמו זה של מתחריה.
ההשקעות והמשאבים הדרושים למחקר ופיתוח של חומרת מחשב
הם עצומים. אמנם מפעם לפעם קורית פריצת דרך טכנולוגית
ספונטנית, אולם מרבית המחקר והפיתוח נעשה ע'"י מאמץ מסיבי
המכוון להשגת יעדים מוגדרים (לדוגמא: מיזעור נוסף של מעגלים,
הגדלת קיבולת של דיסק בגודל נתון, מירקע שטוח ועוד). מחקר
ופיתוח כזה דורש, כאמור, משאבים רבים ויקרים ורק חברות גדולות
יכולות להשקיע משאבים אלו.
ההשקעה הגדולה הכרוכה בפיתוח מוצרי. חומרה
והיותם מיוצרים בסדרות גדולות, מוציאים את
מוצרי החומרה האופיינים מכלל מועמדות לפיתוח
וייצור ע''י התעשייה הישראלית.
תכונה אופיינית אחרת של מוצרי החומרה הינה כלליותם ולכן
נפוצותם. מיקרו מחשב או מיני מחשב, יחד עם תוכנת ההפעלה
שלהם, הינם למעשה מכשיר כללי רב-שימושי שאפשר להשתמש בו
למטרות שונות ומגוונות. כתוצאה מכך יש לו שוק רחב ואפשר לייצר
אותו בסדרות ייצור גדולות. זה המצב גם עם מרבית סוגי הציוד
ההיקפי הסטנדרוי - מדפסות, מסופים, כוננים וכד'.
ההשקעה הגדולה הכרוכה בפיתוח מוצרי חומרה והיותם מיוצרים
למידע נוסף סמן 181
לרגן :
בראש המטוווקים').
1
עם היוג יחודי ובלעדי:
07 התקנות
למחטבי 66 וא.8 .ו
בשנת 1984
על כך יעידו
ובע ?ןולי טי
ד-אד
נתניה
תיד מחשבים בעי'ימ
רח' הרצל 51 טל.053-35554
9 ים
חיפה רושל
' תנשיא 46/א
6 0
טר ראשי)
רח! קרליבך 77
טל. 03-285151
רח' ינאי 6
טל. 247042, 02-2470461
ב 8 ו
מְחְעבים: דיניטל, %//
קֶרִן מחשבים: 56,
7 תוִים בשניה.
מהיר
הדפסות איכות - 0 תוים בשניח.
באפר - 40%
הזנת גניר - רְצִיף + בודד
7
צְרַע - 8 צבעים אופציה
7
לוד על ק ועוד ועוד.
תִמַלִילִים, ניהול עס <- 03 037735790
6 .7.
7
בח 2 מל:30938:/
1/0 1 25 2
אֶרְלוְזו17ב 0>
בסדרות גדולות, מוציאים את מוצרי החומרה האופיינים מכלל
מועמדות לפיתוח וייצור ע"יי התעשייה הישראלית. כמובן שגם
בתחום החומרה אפשר למצוא גומחות שוק קטנות, אולם ככלל
מדינת ושראל תמשיך לייבא את חומרת המיחשוב מחו"ל ולא תייצר
אותה בארץ.
מוצרי תוכנה. תעשיית מוצרי התוכנה הינה תעשייה צעירה יחסית,
בת כ-10 שנים בלבד. התוכנה אומנם קיימת מאז היות המיחשוב,
אולם לא כמוצר תעשייתי שיש לו מיפרט, שוק וניידות.
בשנים האחרונות מומחים רבים צפו עליה מסחררת של תעשיית
מוצרי תוכנה, עד כדי השגת שוק החומרה. אולם תחזית זאת
התבדתה - אמנם התפתחה תעשיית מוצרי תוכנה, אולם בקצב איטי
בהרבה מהמצופה.
למשל: ברשימת 100 חברות המיחשוב הגדולות של דטמיישן
(אסודא זה ס) ב-1983, מופיעות רק שתי חברות שעיקר עיסוקן
ייצור תוכנה וגם הן לא בצמרת - חברה אחת (54ו/) נמצאת במקום
ה-81 עם היקף מכירות של 145 מיליון דולר וחברה שניה (דשאו604)
במקום ה*94 עם מכירות של 108 מיליון דולר.
חברות תוכנה ידועות, כגון מיקרוסופט או דיגיטל ריסרץ', לא נכללות
בין 100 הגדולות. יחד עם זאת אין לזלזל בענף זה, המגיע בהיקף
עולמי למספר של מיליארדי דולרים.
למרות שמוצרי התוכנה, מבחינת תכונותיהם הבסיסיות, נחשבים
למוצרים תעשייתיים, הרי תהליך ייצורם אינו דומה כלל ועיקר
לתהליך ייצור תעשייתי מקובל. תעשייה זו אינה צורכת חומרי גלם,
אינה דורשת השקעות כבדות במיבנים וציוד ותהליך הייצור שלה
דומה יותר למחקר ופיתוח מאשר לקוי ייצור חרושתיים. ישראל,
שהינה ענייה בחומרי גלם, אין לה הצבר גדול של הון ויש לה, לעומת
זאת, כח אדם מעולה, נראית לכאורה כקרקע מתאימה לצמיחה של
תעשיית תוכנה, אולם למעשה העניין אינו חד וחלק.
מבחינת שימושיהם אפשר לחלק את מוצרי התוכנה לשתי קבוצות
עיקריות:
א. תוכנה יישומית. זוהי התוכנה העומדת ישירות לשירותו של
המשתמש. בקבוצה זו כלולות תוכניות ומערכות כגון מערכות
מסחריות, תיב''מ, תוכניות מדעיות וכדומה.
ב. תוכנת הפעלה וסיוע. קבוצה זו כוללת את התוכנות שתפקידן
לשחרר את מפתח התוכנה היישומית מטיפול בעניינים שאינם
קשורים ישירות לתוכנה היישומית, כגון מערכת ההפעלה של
המחשב, תוכנת תקשורת, שפת התיכנות, בסיסי נתונים ועוד.
הבה נסקור את בוחני ההתאמה שהוזכרו לעיל בקשר לפיתוח תעשייה
מתקדמת בישראל גם ביחס לתוכנה.
כאמור מוצר תעשייה המתאים לישראל הינוזה המכוון ליצוא, מבוסס
על פיתוח יישומי, מיועד למיגזר שוק צר ונשען על תרבות בינלאומית
גם התוכנה היישומית וגם תוכנת הסיוע אינם מוצרים של פיתוח
בסיסי. פריצת דרך בתוכנה היא פחות מהפכנית והרבה פחות יקרה
מאשר בחומרה. מחיר פיתוח של מוצר תוכנה חדש, ויהיה זה המהפכני
והיקר ביותר, לעולם לא יגיע למאות מיליוני דולרים וכמעט תמיד גם
לא לעשרות מיליונים. יתרה מזאת - מספר מוצרי תוכנה ידועים
ומצליחים הינם יותר פרי של רעיון פשוט ומקורי מאשר של מחקר
ופיתוח ארוך ויקר (דוגמא לכך הינה תוכנית הטבלאות (6ו6)60180
0 5ח8) כגון 3 ודומיה). מבחינה זו תעשיית התוכנה
מתאימה למדינת ישראל.
בקשר לגודל מיגזר השוק אין אחידות. יש מוצרי תוכנה, הן בתחום
היישומי והן בתחום הסיוע, שהשוק שלהם רחב למדי, כגון תוכנה
פיננסית מחד ושפות תיכנות מאידך. מצד שני יש תוכנה - יישומית
וגם סיועית - המכוונת למיגזרי שוק צרים.
יותר אולי מאשר במוצרי מיחשוב אחרים, יש במוצרי תוכנה הבד י
ניכר בין כאלו המתבססים על תרבות ספציפית - כגון תוכנה להנהלת
חשבונות, ביטוח, משרדי עורכי-דין וכדומה - לבין מוצרי תוכנה
הנשענים על תרבות בינלאומית. על אלו נמנים למשל מרבית מוצרי
תוכנת הסיוע, אולם גם תוכנה יישומית מקצועית, כגון תוכנת תיב"
וגרפיקה, תוכנה רפואית, תוכנה סטטיסטית וכדומה
ההשענות של מוצרי תוכנה מסוגים מסויימים על תרבות ספציפית
מונעת, מצד אחד, יצוא של מוצרים כאלו (או לפחות מכבידה עליו)
ומצד שני מחייבת פיתוח תעשיית תוכנה לשוק המקומי הישראלי,
בבחינת "אם אין אני לי מי לי"".
מוצרי התוכנה שיפותחו ליצוא חייבים להיות מו-
פנים למיגזרי שוק צרים יחסית ולהשען על תרבות
בינ"ל. מוצרים כאלו קל יותר למצוא בתחום תוכנת
הסיוע והתוכנה המדעית-מקצועית, מאשר בתחום
התוכנה היישומית מסחרית.
ב שנרכרי ד לכצפהשפור ד המוני ונקידוונ ו וציו המח מב
במסגרת זו פותחו ועוד יפותחו ויותאמו בארץ מוצרי תוכנה
המבוססים על שפה (עיבוד תמלילים, ניהול משרד, שליפת טקסטים
ועוד), וגם הרבה מוצרים המבוססים על המציאות הישראלית
הספציפית, כגון תקדימים משפטיים, משכורות, מערכות פיננסיות
רב"מטבעיות ועוד
כאמור, השוק העולמי למוצרי תוכנה, בייחוד מוצרי התוכגה
הבינלאומיים, אינו כ"כ גדול יחסית לענפי מיחשוב אחרים וכגראה
שמצב יחסי זה אינו עומד להשתנות באופן משמעותי. מתוך כך נראה
שגם יצוא התוכנה הישראלי אינו יכול להרקיע שחקים. על כל פנים
מוצרי התוכנה שיפותחו ליצוא חייבים להיות מופנים למיגזרי שוק
צרים יחסית ולהשען על תרבות בינ"ל. מוצרים כאלו קל יותר למצוא
בתחום תוכנת הסיוע והתוכנה המדעית"מקצועית, מאשר בתחום
התוכנה היישומית מסחרית.
מערכות חומרה"-תוכנה
במושג מערכת חומרה-תוכנה הכוונה למערכת שלמה הכוללת מחשב
4 ציוד היקפי + תוכנה יישומית, המיועדת למטרה מוגדרת
לדוגמא; מערכת תיב'"מ; מערכת לאיסוף וניתוח נתוני מעבדה; מחשב
לבקרת ירי; מערכת עיבוד תמלילים וכד'
התפתחות המיחשוב, הו חומרה והן תוכנה, מאפשרת מחן יותר ויותר
פתרונות ליישומים ספציפיים ולכן מערכות מסוג זה הולכות ומתו
בות הן מבחינת המיגוון והן מבחינת היקף השוק שלהן. מערכות
מסוגים מסויימים, כגון מערכות גרפיקה ותיב'"מ, הפכו לשוק ענק
בפני עצמו המגיע להיקף של מיליארדי דולר בשנה. יחד עם זאת,
בגלל התמחות המערכות, יש עדיין הרבה מאוד גומחות שוק שאינן
גדולות מידי על מדינת ישראל.
למעשה מה שנאמר בפרק קודם על מוצרים משובצי מחשב נכון בד"כ
גם לגבי מערכות מחשב חומרה-תוכנה: ישראל יכולה לפתח ולייצר
מערכות כאלו בתנאי שיהיו מיועדות קודם כל ליצוא, יהיו מבוססות
על פיתוח יישומי ולא בסיסי, יהיו מכוונות למיגזרי שוק צרים יחסית,
"רסל
ברסליים
בעיקר מיגזרי מיקצועיים אוני
סיכום
התעשייה המתקדמת, המבוססת על מרכיב גבוה של מידע וידע,
תכלול מרכיב גבוה של מיחשוב. באחת, המיחשוב ייכלל ביותר ויותו
מוצרים מתקדמים ובשניה מוצרי מיחשוב יפותחו בעיקר לשם יצוא
כמו בענפי משק ושירותים אחרים, המיחשוב יהווה מכשיר מרכזי
להעלא
התפתחות המיחשוב בארץ הינה תנאי הכרחי (בוודאי לא יחיד)
.
זו הטולח
ועולם
ת פריון הייצור והגברת כושר התחרות בשווי
ק תעשייתי
ר ווי ץצ = רררו צוי
ל ישראל לעבר עצמאות כלכלית ומשק
להתקדמותה ש
יווק דנוחון. רווחה ורמת חיים גבוהים לתושביה. 44
מחשבים
ו ד ההדדץ
דדוו.
כו
="
אחז קה גיבוי ומכירה
עד 4 משתמשים ברעשת | 7
אחת 2
דיסק בגדו ים
פו 8
גיבוי סרט 8! 23
פווסג4
פוא 16 658
פוא 25 28 סו כ 680|6חוו 6 וזכ .5086 6|
, 65| וס 92 800 65 0 ו
5 01 0808010065 5107806 ספוש
.8 368
6 50% 58706 ה
חס ווה ופפ 1 1
וס הזו 7 ופט 1018 1 ו
0-
סזור 64 0 סט פאזסטעוסז
. סון בעל ג 2 6 ה + 1806 סוה 6 23 שסרח6ז הזוע רח: 5 806 -₪80% 65 ו07חג
% אי ל ישה אי ית >> 0 7
הו 6 .66 יכ /
איחסוו | / ה / 1 2 | ץכ 06
4 0 6 סרח8ז הזו 60 ₪
כקט-80%ט 06 6 80-08 שו וסט 6 6+ 9 וסושסז 50 8 6או| 6 2
, | , 6 8 קט-80%
* איחסון בעל גישה משותפת +-- ₪ - וו ז) / .5
8 0 ז6ופחה + 5ס|ג/ .05 6 הסור סס 3
/ / 8 500186 חס 00 0
וס
וס 05 סו הסוס
יפ וו צְם
06 06 0 4
8 ,85 זס) 018% וב 0
* יציאות משותפות
ות %---->
1 שב 240
8 -8 2 85 |8ו501 0.
5 8168 רו סוט
הוחו וטס
| הפיט
ור ס6/זס)הוזק
סא 0 וז סצצו
7 פהזחוזס 6קזטרת
0 515
הסוא חוט רה
)וצ 865
0 507/81 חס68
80 זט סח
0 וו 60 4
כ , 2 וט 88 6 6,000 76| 0 5.6 צפ זו זו 50%
/ 9 ב שו
, %
הס סחופ 16 חס
7 אכוטרוניקה בע
חקבוצת ס,ל
( 0 תא 00 7
ללס וא 32107
)6 יי
הקמת תעשייה עתירת
טכנולוגיה - הכרח חיים למדינת
ישרא
מחשבים מארח את עוזיה גליל
עוזיה גליל הינו מנכ"ל חברת אלרון ויו"ר מועצת מנהלים של כמה
חברות מקבוצה זו. נולד ב-1925. עלה לארץ ב-1941. השתתף
במלחמת השחרור ושרת אח''כ בצה"ל בתפקידים מקצועיים עד
7. מוסמך לאלקטרוניקה מטעם אוניברסיטת פ סאק ארה'יב.
היה ראש המחלקה לאלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה שבטכניון עד
2, כאשר הקים את חברת אלרון בשיתוף עם החברה להשקעות
של בנק דיסקונט ומשקיעים מארה"יב.
ב-1970 הפכה אלרון לחברת החזקות של תעשיות עתירות מדע. בין
החברות הידועות שהיא מחזיקה נמצאת אלסינט, העוסקת בעיקר
במערכות הדמיה ממוחשבות לתחומי רפואה, וחברת אלביט העו-
סקת במחשבים צבאיים ואזרחיים. עוזיה גליל הוא דוקטור כבור
ומשנה ליו'"ר הדירקטוריון של הטכניון. (כל הנתונים האלו נכונים
למועד הופעת המאמר לראשונה במחשבים, יולי 1980)
מחשבים: עוזיה גליל, אתה עוסק בתעשיה כבר שנים רבות, אתה
עומד בראש קבוצת מפעלים תעשייתיים עתירי מדע ואתה ממלא
תפקידים ציבוריים. בתחומי המחקר הפיתוח והיישום התעשייתי.
מנקודת התצפית שלך - מה צריך להיות, לדעתך, חלקה של
התעשייה, ובפרט התעשייה עתירת המדע, בביסוס הכלכלי של
מדינת ישראל.
עוזיה גליל: אתייחס קודם לכמה דברים כלליים. מבלי להפחית
מחשיבות הגורמים המדיניים והבטחוניים - הפעילות המשקית-
חברתית בעשר השנים הקרובות תיקבע את פרצופה של מדינת
ישראל לשנים רבות, לא רק במישור הכלכלי ה'טהור' (כגון מאזן
התשלומים), אלא גם מבחינת ציונית, מדינית וחברתית. אסביר למה
אני מתכוון. אם נשרטט מודל של '"מצבי קצה", קיימים, לדעתי, שני
מצבים אפשריים לסוף העשור:
במצב האחד מדינת ישראל השכילה לנצל את משאבי האנוש
המקומיים ואת הידע והכשרון המצויים בעם היהודי בתפוצות,
הקימה תשתית כלכלית-חברתית-פוליטית מתאימה והתבססה כמ"
דינה תעשייתית מפותחת, עצמאית מבחינה כלכלית ומדינית,
המבטיחה איכות ורמת חיים נאותות לתושביה.
במצב אחר, מדינת ישראל מתדרדרת מבחינה כלכלית, רמת החיים
אינה עולה, הגניוס והיוזמה היהודיים אינם באים לארץ, מוחות טובים
בורחים לחו'"ל. מצב כזה מעמיד בספק את עצם קיומה של המדינה.
חלק בלתי נפרד של המצב הראשון ותנאי הכרחי לקיומו הוא
עצמאותנו הכלכלית. הגרעון השנתי שלנו נכון לשנת 1980 הינו כ"3.5
מיליארד דולר. אם עלינו לסגור פער זה עד סוף העשור (ולדעתי זה
הכרחי) ובהנחה שהערך המוסף הינו כ-50% ב
להגדיל את היצוא, עד סוף העשור, ב-7 מיליארד ד .
נראה מי יכול לתרום להשגת מטרהזו.
נניח שהתיירות תגדל ב-1-1.5 מיליארד דולר, התעשיות 0
יגדילו את היצוא ב-1 מיליארד דולר. עדיין 0
דולר. הדרך היחידה לסגור פער זה הינו ע"י יצוא ש
טכנולוגיה.
מ: מדוע תעשיות עתירות טכנולוגיה. מדוע לא יוכלו למלא פער זה
הענפים שהזכרת, או ענפים אחרים במשקז
עוזיה גליל: בתעשייה זו קיימות מספר תכונות שאינן קיימות
בתעשיות או ענפים אחרים:
א. גורם הזמן. משך הזמן הדרוש לפיתוח והקמה של תעשייה עתירת
טכנולוגיה הוא קצר מזה הדרוש בתעשיות אחרות.
ב. תעשיות אלו בנויות בעיקר על ידע ותבונה אנושית ואלו הם סוגי
המשאבים שלעם היהודי ובתוך זה גם למדינת ישראל, יש יתרון יחסי
בהם.
ג. יש שוק בינלאומי בלתי מוגבל והבעיה היא רק איך ל'התברג' בתוכו
ואיך לאתר את הנתחים המתאימים לנו.
מ: מתוך 4 מיליארד הדולר של כלל התעשיות עתירות הטכנולוגיה -
מהו הפוטנציאל של תעשיית האלקטרוניקה והמיחשוב.
עוזיה גליל: לפחות 2 מיליארד דולר של תוספת יצוא חייבים לבוא
מאלקטרוניקה ומחשבים. ביחס לנעשה בעולם זה אמנם לא כ''כ
הרבה, אולם ביחס למצבנו הנוכחי - תוספת יצוא שנתי של 250
מיליון דולר - זהו גידול משמעותי ביותר.
מ: איך אפשר לעשות את זהז
עוזיה גליל: הבה נבחן מהן המיגבלות.
מיגבלה אחת, שבד"כ קיימת, הינה השוק. אולם, כפי שציינתי כבר,
עבור תעשייה זו היא אינה קיימת למעשה. לעומת זאת יש בעיה של
הקמת מערך שיווק בחו"ל, אבל ניתן להתגבר על כך.
מיגבלה שניה היא כח אדם. בעניין זה נעשה חשבון קטן. הממוצע
המקובל של מכירות לעובד בענף הוא 40-50 אלף דולר לשנה. אצלנו
זה מגיע ל-30 אלף דולר בערך. אנו צריכים לשאוף להגיע בסוף העשור
ל-60 אלף דולר לעובד. אם המטרה היא הגדלת הייצוא ב-2 מיליארד
דולר ואם כ"35% מהמכירות הן לשוק המקומי, אזי המחזור הכללי של
הענף צריך להגיע ל-3 מיליארד דולר, ולזה דרושים כ-50,000 עובדים.
היום יש בענף כ-20,000 עובדים - כלומר דרושה תוספת של 30,000
עובדים. הבעייה אינה בכמות הנוספת הדרושה אלא בהרכב. היום,
מתוך ב"20,000 עובדים, יש כ*3,000 מהנדסים (כולל אקדמאים
מתחומים אחרים) וכ-000, 7 טכנאים. כמו"כ יש כח-אדם בניהול.
מתוך 50,000 עובדים שיידרשו בסוף העשור ל ב-10,000
- אים - כלומ ַת של 7,000 מהנדסים
0 8 0 3. - המקורות העצמיים שלנו
ו זו משזואתזו פתירה רק ע''י שילוב של שני
לא נוכל לספק כמות כזו. מ
גורמים:
א. יותר ישראלים חוזרים מ
שלילית, אולם המאזן בשנים הקרובות צריך להיות חיובי.
ענף אחר שיש בו כל-כך הרבה יהודים בחו"ל כמו
7 יש מפגש בין צרכי
אשר יוצאים לחו"ל. עצם היציאה לחו"ל
אינה
ב. עליה. אין
תעשיית המחשבים והאלקטרוניקה. בנושא ז
אפש של העם היהודי. ם
המדינה ובין האפשרויות של העם ה ו ו 8
מ: איך אפשר להחזיר ישראלים ולהעלות מהנדסים יהודים 5
86 , ויורא ה
נא רזל ח . אל זדינת ישראל.
עוזיה גליל: הבסיס הוא הקשר והיחס ה אל נ - 0%
לום, אבל גם אצל כלל היהודים. אולם זה לא
אי אצל הישראלים, אבל גם אצ? 3
בוודאי אצל ה 2
ואו לארץ וישארו בה, חייבת להיות פה
יירו יאוי מל
מספיק. ע'"'מ שאנשים כאלו יב
,
ם
תשתית חברתית"כלכלית שתתן תשובה לשלוש בעיות עיקריות:
דיור, איכות חיים ורמת שכר. בעניין זה חייב להיות טיפול בקנה מידה
לאומי. כדוגמא אפשר לקחת את התוכנית להקמת חבל ארץ
לתעשיות עתירות מדע באזור כרמיאל-מעלות-שגב, אשר יספק, בצד
התעסוקה, גם דיור מתאים (בשכירות!) ואיכות חיים גבוהה. בענין
השכר עלינו להשתחרר ממוסכמות ודעות קדומות. כח אדם מעולה
חייב לקבל את התמורה הנאותה. אחת המכשלות הגדולות בעניין זה
הם חוקי מש הכנסה. לא ייתכן שכבר ברמת הכנסה המקבילה ל-1200
דולר, המס השולי יגיע ל"60%,
מ: נחזור לעניין המיגבלות.
עוזיה גליל: מיגבלה שלישית הינה ההון. הקמת תעשייה של 3
מיליארד דולר מצריכה גיוס הון של כ-2.5 מיליארד דולר, מתוך זה
0 מיליון להון קבוע והשאר להון חוזר. מקורות מקומיים לא
יספקו סכומים כאלו. לא משום שסכומים כאלו אינם בנמצא, אלא
משום שמדובר בתעשיות סיכון. יוצא מזה שאת רוב ההון צריך לגייס
מחו"ל. אולם, תנאי הכרחי לגיוס הון הוא היכולת לשכנע את
המשקיעים שיש בתעשיה כזו בארץ פוטנציאל של רווחיות.
מ: זה מביא אותנו לשאלה שוודאי מעסיקה אנשים רבים בענף
האלקטרוניקה והמחשבים. מה הסיכוי שיש למדינה קטנה כמוּ
ישראל להתחרות בשוק הבינלאומי עם חברות ענק היכולות ומוכנות
להשקיע סכומי עתק במחקר, פיתוח ויישום של טכנולוגיות חדשות
ומוצרים חדשים והפועלות בהיקף שאינו לפי מידותינו,
עוזיה גליל; כפי שכבר ציינתי, הבעייה העיקרית בענף זה היא כח"אדם
ודווקא בזה יש יתרון ברור למדינת ישראל ולעם היהודי בכלל. אולם,
יש לפתור עוד כמה בעיות, אחת מהן היא הגודל, ברור שרק חברות
גדולות יכולות להתחרות ברצינות בשוק העולמי. הפתרון לבעיות
הגודל, עבור מדינת ישראל, הוא בהקמת חברות רב-לאומיות. זהו
המנוף הגדול שלנו לשנות ה-80. חברה כזו, שמושקע בה הון ישראלי
והון מחו''ל, מקימה מפעלים תאומים בארץ ובחו"ל. המפעלים
קשורים ומשלימים אחד את השני, כאשר הפיתוח והשיווק משות-
פים. זוהי תפיסה האומרת שיותר טוב להגיע ל*50% מעוגה גדולה
מאשר 100% של עוגה קטנה שלא יכולה לתפוח. תפיסה כזאת נותנת
גם תשובות לבעיות נוספות הגובעות מהיותנו מדינה קטנה ומבודדת,
בתעשיית המחשבים, למשל, אנחנו חייבים לפעול בקנה מידה
בין"לאומי ולהיות חלק אינטגרלי של העולם התעשייתי המפותח.
החברה הרב-לאומית תתן לאיש הטכנולוגיה את התחושה שהוא יכול
להשיג את הידע והקידום המקצועי המירבי גם אם הוא יושב בארץ.
כמו"ב, עי'י שיטה זו אפשר לנצל את כח"האדם היהודי ולשלב אותו
במפעלים בחוייל שבבעלות ישראלית, מכאן הדרך לעליה והשתלבות
במפעל תאום בארץ כבר פחות רחוקה.
מ: נוסף לעניין הגודל קיים גם הבדל ביעילות. בדבריך הקודמים ציינת
שהמכירות לעובד אצלנו הם 30 אלף דולר לעומת 0 אלף דולר
בחזו''ל. מה הגורמים לפער הזה ואיך אפשר לצמצם אותו.
עוזיה גליל: אמנה כמה גורמים:
א. סביבה ושרותים. שום ענף, ובוודאי לא התעשיה הטכנולוגית, אינו
בלתי תלוי בסביבה המשקית הכללית שבה הוא פועל. נקח לדוגמא
את עניין אספקת קומפוננטות. במהלך הפיתוח נתקל המהנדס בצורך
בקומפוננטה ולקבל אותה תוך יום. אצלנו הוא גזקק, פעמים רבות,
להזמין אותה באופן מיוחד מחוי'ל. במקרה הטוב ולאחר מאמצים
מרובים הוא מקבל את המבוקש תוך שבוע-שבועיים, בינתיים עובר
זמן והפיתוח מתעכב על כל המשמעויות הכלכליות שיש לכך.
דוגמא נוספת: משך הבניה. מיתקן שבארה''ב מקימים תוך 3 חודשים,
אצלנו יכולה בנייתו להמשך שנה וחצי. דוגמאות גוספות: רשת
הטלפונים, הכבישים ועוד,
ב. זמינות הון. בארצות התעשייתיות המפותחות יש הון זמין רב
המוכן להשקיע ולהכנט לתעשייה ולפרוייקטים חדשים. אצלגו יש
פחות הון והוא פחות מוכן להכנס לתעשייה,
3 תפוקה ומוסר עבודה, העניין אינו תלוי בעובד הבודד דווקא, או
במצפונו. זוחי בעייה של המערכת כולה אשר אינה נותנת מספיק
מוטיבציה להצטיין. בין השצר, בגלל שעורי מס הכנסה גבוהים.
מ: האם פיתוח תעשייה עתירת טכנולוגיה אצלנו יכול להתבצע
באמצעות מנגנונים כלכליים של השוק החופשי, אושיש צורך גם
ביוזמה והתערבות של הממשלה.
עוזיה גליל: למדינה ולממשלה יש בתהליך הזה תפקיד מרכזי,
הממשלה חייבת להבין ולהאמין שפיתוח תעשייה עתירת טכנולוגית
הינו הכרחי להשגת העצמאות הכלכלית ולביסוס משק וחברה
מודרגניים עם רמת חיים גבוהה. אמונה כזו מובילה למחוייבויות
מסויימות:
א. עידוד מחקר ופיתוח תעשייתי. הממשלה חייבת לעודד מו''פ עייי
חקיקת חוקים מתאימים כגון השתתפות על בסיס שנתי, או דולר מול
הולר;
ב. תשתית טכנולוגית. יש להביא לכך שיקומו מפעלים המייצרים
קומפוננטים ומערכות בסיסיות חיוניות לתעשייה עתירת טכנולוגיה.
הכוונה למיקרו"פרוססורים, ופ וכדומה.
ג. הקטנת הסיכון. הממשלה צריכה ליצור תנאים שיקטינו את הסיכון
של המשקיע ויעודדו השקעות, בעיקר באותו שלב שעדיין אין הוכחת
קיום כלכלית.
מ: איך מיישמים את הדברים שדברת עליהם ברמת המפעל הבודד.
איך מקימים מפעל, איךמתחילים,
עוזיה גליל: אין כמובן נוסחה או מתכון קבועים וקשה להשיב תשובה
כוללת, אבל אציין כמה נקודות. ראשית, יש משקל מכריע ליוזמה,
רעיונות והעזה של היזמים. עניין נוסף הוא הכושר האנושי הטכנולוגי,
אולם, המבחן האמיתי הוא האם נוצרת אינטראקציה בין הידע
והיכולת הטכנולוגית לבין השוק. אחד הגורמים להצלחה הוא ההבנה
מה מתוך שלל האפשרויות והרעיונות שהשוק אכן צריך. כאשר
מצליחים עם מוצר מסויים ורוכשים מוניטין - זה משמש כמגוף לגיוס
הון וכניסה לנושאים נוספים.
מ: אצלנו יש מעט מפעלים גדולים והרבה חברות ומפעלים קטנים, או
אפילו קטנטנים. 2:3 אנשים פורשים מחברות קיימות ומקימים מפעל
משלהם. האם, בפאראפראזה על משפט ידוע, כל בית מלאכה נושא
בחיקו את שרביט הקונצרן הענקז האם זאת הדרך הטבעית להקמת
תעשייה מפותחת.
עוזיה גליל: אם התוכנית היא שהתעשייה הטכנולוגית תייצא 2000
מיליון דולר - אני לא מאמין שזה ניתן לביצוע ע"י 2000 מפעלים
המייצאים כל אחד במיליון דולר. ע''מ שגוכל להתחרות, % מכלל
היצוא צריך להיות עייי 0 מפעלים גדולים. מתוכם 2:3 מפעלים
יכולים להיות בסדר גודל בין"לאומי. יחד עם זאת, בשלבי הפיתוח
הראשונים של מוצר או טכנולוגיה חדשה, יש בהחלט אפשרות לפעול
במסגרת מפעל קטן. למפעל קטן יש אפילו יתרונות בשלב זה בגלל
התגובה וכושר ההסתגלות המהירים יותר. אחרי השלב ההתחלתי,
כאשר נכנסים לייצור מסיבי, המפעל חייב לגדול. לחילופין, אם אין
באפשרותו לגדול בכוחות עצמו, הוא גרכש עייי מפעל גדול. אפשרות
אחרת היא שהמפעל ישאר כספק מישנה של פריט או קבוצת פריטים
מסויימים. עד כמה שזה גשמע אכזרי, התועלת שבהרבה מפעלים
קטנים היא בכך שהם מאפשרים לתהליך הסלקציה לברור מתוכם את
הטובים.
מ: מדברים על מחשבים, מדברים גם על תוכנה. מה הסיכויים להקמת
תעשיית תוכנה בארץ,
עוזיה גליל: אין ספק שהתוכנה הולכת ותופסת חלק גדול יותר מהערך
הכללי של מערכת ממוחשבת. אולם, לדעתי, עדיין לא ברור האם יש
מקום לתעשיית-תוכנה טהורה. תוכנה כמוצר העומד בפני עצמו הוא
גושא בעייתי.
בענף זה עדיין קיימות בעיות ניהול - עמידה בלוחות זמנים ותקציב,
סטנדרטים ועוד. כמו"כ הסיכון, לגבי המשקיע, הוא עדיין גדול,
המשקיע החיצוני אינו יכול לראות בעיין את המוצר ואת התקדמות
פיתוחו וזה מפריע לו. אפשרות אחת היא שהחברות המייצרות את
החומרה ישתלטו גם על ייצור התוכנה. אפשרות אחרת היא שמוצרי
התוכנה "פיתחו וישווקו ע'י לשכות השירות. לשכת השירות
המודרנית אינה עוד חברה המפעילה מערכות על מחשב שלה בלבד,
אלא חברה המציעה שירותי מיח
שוב מכל הסוגים: השכרת מיקרו או
בב בב ב בר רכ רב בר ב ב רנים
רנ ב מ
רמזה בוה בה כ
המשקית-חברתית-פוליטית המתחייבת מכך. בסה''כ המסה הכוללת
הדרושה כדי לספק אותנו היא קטנה מאוד ביחס לצורכי השוק
העולמי. אם נכשל, אזי במקום לייצא מוצרים נייצא את כח"האדם
המובחר שלנו וזה יהיה אסון. לעומת זאת אם ננהג בצורה נבונה -
נמצא את מקומנו בקרב העולם התעשייתי המתקדם.
בוהתקנת תוכנה מתאימה; חיבור המיני"מחשב למחשב
ל ל לשכת השירות; התקנת מחשב גדול ואספקת תוכנה וכדי.
0 ציוד אינן יכולות ואינן מעוניינות לפתח מערכות עבור
7 - זה צריך להיות תפקידן של לשכות השירות. כאמור,
תעפות התוכנה תעבור ללשכות השירות,
ה איך היית מסכם שיחה זו. 0%
9 לוו הקמת תעשייה עתירת-טכנולוגיה היא הכ
0-0 ל המדינה חייבת להבין זאת ולהקים את התשתית
מ .
מ: עוזיה גליל, אנו מודים לך,
מאמר זה הופיע לראשונה בגיליון 4, יוליי19980. 44%
ריר יב יג יכ יג ₪
5.6 -גמי .פיי השמ 95 9
בב
בובו בוב צר רב רצ וצ
ריר רצ צ רצ צר
היחירה בארץ
מעבדת שרות
למחשבים אושיים
[
| וו [
ווווווווו
- +
/
/
/
/
:
1 ,
, 0
9
/
/
/
:
/
4
/
1
ו
ודי (ופשם קוס).
ו ( ופטם | קוס).
--8₪ו ו-ד --
4 ל ו האישיים תואמי יבמ ברמת רכ
תיקון כל סוגי ה ו
שש מסוגים שונים.
או
תיקון כונני דיסק קשיח "(5 -- 58ז6455
מסוגים שונים.
חוקון פונגו דיסקטום "51 -- 8 פן64) לפי דרישתך.
לוגיים ברמת
תיקון כרטיסים
1
*
*
*
*
*
*
נשמח לעמוד לרשותבם.
-מחשב.
יעוץ טכני בנושא אמינות המיקרו
6.4 4 1
זט 60
הספא ו
רות למחשבים אישיים צ4108
תנו: מעבדת שי
כתוב ו
/ 2
₪ .מ
/ 093
דינה תל אביב, מ
ה' באייר 2 כיכר המ מ
ו יצ
לצ
איך תנצל מדינת ישראל את
טכנולוגיית המיחשוב
פרום. יובל נאמן
קצת היסטוריה
ב:1794, לאחר המהפיכה הצרפתית, שלטונות ההפיכה עשו סדר
ביחידות המידה - יצרו את המטר ואת הליטר ועברו לשיטה
העשרונית. אזגם החליטו לעבור לחלוק
ת הזוית הישרה ל-100
חלקים במקום 90. בעקבות כך היה צריך לחשב מחדש את כל
הפונקציות הטריגונומטריות. הברון דהיפרוני עבד על כך וראה שהענין
כרוך בהרבה מאוד עבודה, אבל ראה גם שאפשר לארגן את העבודה
ולפרק לפעולות - פעם להכפיל את א' בבי ואחר כך לחלק בג' וכו'.
הוא ארגן את העבודה בסרט רץ של הרבה חשבים, שישבו וחישבו
מחדש במשך כשגנה תמימה את כל הטבלאות. באנגליה באבג' שמע
על הבעיה והחליט שאם כבר פרקו אותה לכל כך הרבה שלבים, אפשר
אולי גם לבנות מכונה שתבצע את החישובים וכך נוצר למעשה
המחשב הראשון.
אם נדלג על כ-150 שנה, הייתי אומר שאת המלה האחרונה, מבחינה
סמלית, ליכולת המחשבים היום, אפשר היה לראות ביריד שנערך
באוקטובר 3 בג'נבה, כשחברה יפנית - 66א - הציגה מכשיר תרגום.
תיירת אמריקאית דיברה שוטפת ובאה בטענות על מזוודה שנעלמה
לה וסבל יפני ענה לה. המכונה תרגמה מאמריקאית שוטפת ליפנית
וחזרה, בלי שום הפסקה. התיירת דיברה שוטפת, חכתה רגע, המכונה
תרגמה מיד,
הסבל עגנה ביפנית והיא קיבלה את התשובה. בסך הכל
היה למכונה זו אוצר של 150 מלים בשלוש שפות (אולם השאיפה היא
להגיע לאוצר של 0 אלף מלים), יחד עם זאת כבר יש לה היכולת
להבין כל קול אדם שהוא, בדיבור שוטף.
זה לעומת פיתוח שנעשה
עכשיו אצל חברת 'בלי, שבו אומרים עדיין כל מלה בנפרד ובצורה
ברורה מסויימת כדי שהמחשב יבין. מכונת התרגום היפנית נותנת לנו
מושג לאיזה כיוונים יכול להתפתח גושא המיחשוב.
משהו לגבי המניעים, הדחף הגדול לפיתוח המיחשוב, כמו בהרבה
נושאים אחרים, בא בגלל הצד הבטחוני. למעשה עם כל הרצון הטוב
של באבג' וכל המחשבה שהוא השקיע, כל העניין לא זז עד שפון נוימן
בארה"ב ואלן טיורינג באנגליה עמדו בפני
עבד על מכשיר שהיה צריך לטפל בבקרה
בעיות צבאיות. פון גוימן
ארטילרית ועלה בדעתו
הרעיון ליצור מכשיר שיבצע לא רק פעולה אחת, אלא שאפשר לתת
לו תוכנית. מבחינה זאת, כך נולד המחשב
המודרני. טיורינג פעל
במקביל באנגליה. בארץ הוויצאק שמכון וייצמן בגנה ב-1953, היה
למעשה העתק של מכשירים שהתפתחו בארה"ב באותו שלב. גם
אצלנו המשתמשים הראשונים היו מערכת הבטחון. הייתי אז מעורב
בעניין והיינו למעשה המשתמשים הראשונים במכשיר החדש. יותר
מאוחר, משרד הבטחון היה זה שהביא לארץ את המחשב הראשון
הגדול.
המדינות נערכות למלחמה על שווקי המיחשוב
ברור היום בעולם שטכנולוגיית המיחשוב
מחשבים
טכנולוגיה זו. יש גם היבט שני, החל על הר
חדשים, לכבוש שווקים ולבנות כלכלה על
תשנה לחלוטין את סדרי
החיים בתקופה הקרובה וקיימת השאלה איך מדינה גערכת לקלוט
בה מדינות בעולם וגם על
ישראל: איך מנצלים את הטכנולוגיות האלה כדי ליצור מוצרים
יהם.
היפנים היו הראשונים שהתארגנו בקנה מידה ממלכתי אדיר לקראת
מה שהם קראו הדור החמישי. יש דעות שונות על איך סופרים חמישה
דורות. המחשבים מהדור הראשון לא היו בעצם אלקטרוניים, אלא
מכונות שעיבדו כרטיסים מנוקבים. הדור השני היו המחשבים כמו
הוגיצאק, עם נורות ואקום. בדור השלישי באו הטרנזיסטורים, כמו
הפילקו הראשון שרכשנו למערכת הביטחון. בדור הרביעי באו
המעגלים המודפסים והמזעור הגדול,
איך נערכים לקליטת טכנולוגיית המיחשוב ואיך
מנצלים אותה כדי ליצור מוצרים חדשים, לכבוש
שווקים ולבנות עליהם כלכלה
על כל פנים, היפנים החלו את מה שהם קוראים תכנית הדור החמישי,
מדובר על השקעה של כמיליארד דולר עד 1986, והם נמצאים
בשלבים מתקדמים - באמצע התכנית. הם הציעו למדינות אחרות
לשתף איתם פעולה, אבל כולם החליטו להתחרות בהם.
תמיד היה במערב פחד מ'הסכנה הצהובהי. בתחילת המאה הזאת
פחדו שמאות מיליוני סינים יצעדו לתוך אירופה. זכרו את ג'ינגיס חאן
ואת אטילה. היום הסכנה הזאת היא פשוט בכיבוש השווקים.
התשובה של האמריקאים לאיום היפני היא מסגרת חדשה של מחקר
ופיתוח שנקראת אמ.סי.סי. הנבנית מלמעלה למטה בניהולו של מי
שהיה סגן ראש הסי.איי אי (בדרך כלל לאנשי מודיעין יש נסיון
מוקדם בתחום הזה). מרכז זה יעבוד עם תקציב דומה לזה של היפנים
- כמיליארד דולר לחמש שנים. הוא משותף ל-2 1 חברות המחשבים
הגדולות בארה'יב ומתעלמים מחוק אנטייטראסט, כדי לאפשר
לתעשיה האמריקאית להתחרות.
האירופאים הקימו תכנית שקרויה 'אספריי אק
)סאד אסוזגושהסשצו סאג ₪00 ₪655 08>. במסגרת
תכנית זו מתכוונים להוציא 750 מיליון דולר בחמש שנים למחקר
ופיתוח, גוסף למה שמדינות שונות מוציאות בנפרד.
הבריטים מיגו ועדה שגמרה לפני כחצי שנה את עבודתה. הועדת
הגישה הצעה לתכנית בריטית, נוסף למה שבריטניה עושה במסגרת
אספרי. תכניות דומות מתנהלות בעוד ארצות.
טכנולוגיות וענפים חדשים
בתוכניות המחקר והפיתוח פועלים בחתכים מאונכים ואופקיים.
החתכים המאונכים הם טכנולוגיות שונות, כגון יתר מיזעור. בברלין
למשל, יש מאיץ חלקיקים שבנו אותו כדי לנצל את קרינת
סינקרוטרון, והמגמה היא לנצל אותה להדפסת מעגלים עוד יותר
זעירים מהקיימים היום. מסביב למאיץ הזה מתיישבת עכשיו
התעשיה הגרמנית כדי לפתח ולייצר את ההדפסות.
ישנם כמה תחומים בהם הטכנולוגיות אצלנו חזקות
ואנחנו מובילים בהן וכדאי יהיה לחזק אותן הלאה
כדי שלא נפסיד במירוץ נגד האמריקאים, האירום-
אים והיפנים
בנולוגי אחר הוא מימשק אדם-מכונה (למשל כדי שהמחשב
8 ה מה שהתיירת האמריקאית אומרת לו). בנושא זה יש תחומים
:7 ים מאד מבחינה טכנולוגית, כגון קליטת קול אדם, או ראיה, או
לח אחרות. יש כאן טכנולוגיות שונות שצריך לפתח אותן
= לאפשר בעידן הבא גם לילד או לאשה בבית לומר למחשב או
0 -- טכנולוגייה ממש, אלא יותר ענפים תאורטיים
8 0 המחשב. לדוגמא: מאז פון נוימן כל המחשבים עובדים פעולה
לה בטור. בעבר כל מחשב תפס אולם שלם. היום, כאשר
0 לשים מחשב בכיס, מחפשים דרך להעמיד אלפי מחשבים אחד
ה כאשר כל אחד פועל בנפרד, אולם תורם את חלקו
וצמה כבירה.
, 0 - 0 איך לגרום שהם יעבירו את המידע אחד
, / / 0 מחדש לשלב הבא. לשם כך צריך ליצור מערכת
% של המחשבים האלה, שתאמר לאיזה מחשב מה לחשב ותזבר
- / העות ותחליט לפי התוצאות מה לעשות הלאה. לתחום
. ו ארכיטקטורה של מחשבים. יש בתחום זה פיתוחים
יידיים.
8 2 > (אינטליגנציה) מלאכותית, שבו רוצים
-- של לחשוב כמו האדם כדי שיהיה יותר קל להציג
0 - ושיוכל לפתור אותן. במסגרת זו יש שורה של פתדונות
0 מערכות מומחות. יש, לדוגמא, מערכות מומחות לשאלות
שת האנגלים בתוכנית ב =
ה( .0 ל - 0 קוה לאומי,
מנו במס הכנסה, איך הוא יכ ן
ה כיוון אחר הוא פיתוח אלגוריתם 8 0-7
תשובות מקורבות ולאו דוקא כן או לא, או - 1 . .
אספרי של האירופאים קבעו את המשרד המ
ניותר שהם משקיעים בו.
ניצול המיחשוב במדינת - - איך לקלוט את
אנחנו בארץ חייבים להתמודד עם שני ה תחומים בתוכה שיתנו
טכנולוגית המיחשוב ואיך לכבוש לנו מספר ית
מנוף לכלכלה הישראלית. לפני כמעט שנה הק שא זה כולל גם
לאומית לתקשוב (שילוב תקשורת ומחשבים). נושא זה
מסוף בכף היד
00| - דשא
- ריכוז הזמנות
- ספירת מלאי
-ניהול מחסנים
-קריאת מונים
- עריכת סקרים
*תצוגה נרחבת
*?לוח מקשים רחב
*מעבד מרכזי תואם 2-80
* ציאת תקשורת מתוחכמת
אסוף נתונים תוצרת כחול לבן
תקשורת בין מחשבים, וגם שילוב עם תקשורת המונית, כמו טלויזיה.
בועדה יש יצוג של כל הגורמים בארץ שצריכים להיות ממונים על
ניצול הטכנולוגיה וגם גורמים העוסקים במחקר, פיתוח וייצור
שצריכים להיות מעורבים בשאלה איך ישראל תשתלב בשוק
הבינלאומי באופן אקטיבי. הועדה סיימה את עבודתה והגישה את
הדו"ח שלה לגבי תשתית התקשורת בארץ ואיך צריך להחליף
בהדרגה את התשתית הנוכחית, שאינה מתאימה כבר לצרכים
החדשים. נראה לנו שיש כמה תחומים בהם הטכנולוגיות אצלנו
חזקות ואנחנו מובילים בהן וכדאי יהיה לחזק אותן הלאה כדי שלא
נפסיד במירוץ נגד האמריקאים, האירופאים והיפנים.
חתמנו לאחרונה הסכם עם מכון ויצמן, שיש בו קבוצה טובה העוסקת
בתבונה מלאכותית ואנחנו שמים שם את הדגש על ראיה ע''י מחשב.
יש לנו אנשים טובים בתחום שקשור בעיכול המידע שמתקבל
מראיה.
באוניברסיטה העברית יש קבוצה חזקה בנושא הארכיטקטורה.
כלומר איך לעבוד עם הרבה מחשבים בבת אחת, לחבר אותם כדי
להחליף תוצאות ולבנות מערכת עצבים של מחשבים. יש גם קבוצה
ותית.
ל שיש לנו במוסדות ההשכלה הגבוהה
ה תל-אביב, בטכניון, בבר-אילן. יש גם מרכז מחקרי טוב
של יבמ בארץ. יש אם כן תשתית שנוכל לנצל אותה לפיתוח
ו 0 הללו.
ה , החברות הישראליות - בועדה ו
מהחברות העיקריות - מגיעות למסקנה שיש באפשרותנו
ב מב ו
ואפשר לערוך בה ניסויים בחיג : ו
אומר להם, אפילו ילד בגן, ויוכלו
0 יק ו מתמודדת עם עידן
נתתי פה מושג על הבעיה איך החברה הישר : 8 ל
מיחשוב. אני שמח על היוזמה שנקט בה המרכז ה ו
. מיוחדת, שתסייע לניהול בישראל לחיות ולה
שהקים מסגרת ,
עם עידן המיחשוב הזה.
9%
מאמר זה הופיע לראשונה בגיליון 35, מאי 1984.
0 -ד6א
בע''ימ
. פטנוח כל סוגי
הבר-קוז הנפוצים
- [יתוב תקשורת
- זכרון בלתי נדיף
6.446 0% 1
ל 11/א תיא 63261
א וז + מיכ"ל 2
ל - 7 1, 03-2802063
מחשבים
₪2
4
ה
מחשבים
טכנולוגיית-על - מודל ממ
לתכנון הייצור
פרום. גדעון הלוי
מה קיים היום במיחשוב תנכנון הייצור
חדירתו של המחשב לתעשייה התבצעה באופן הדרגתי. היום
המערכות המתקדמות הן מערכות הייצור המשולבות (-5ו₪
פואז 5 סאוהט 6 וטצגוא טש זא 6 דאו) הכוללות תכנון ייצור
ובקרה על שלבים שונים של תהליך הייצור. מכיוון שפעילויות הייצור
שלובות אחת בשניה ומשתמשות באותם נתונים - מאמצי המיחשוב
מכוונים עתה להקמת מאגר מידע כלל-אירגוני. מאגר כזה בא להשיג
את המטרות הבאות:
* נגישות למידע לכל משתמש בארגון.
* פיתוח טכניקות אשר יבטיחו אחזקה שוטפת ואמינה של מאגר
הנתונים.
שלבי תכנון הייצור במסגרת מי"ש (מערכות ייצור שלובות) אינם
שונים בעיקרם מאילו הקיימים במערכות ידניות.
כל שלב מפותח ע"י המומחים לו. הוא מקבל כקלט וכמיגבלה את
התוכניות שהוכנו בשלב הקודם ומעביר את תוצאת התכנון שלו
לשלב הבא. ע"י כך נוצרת שרשרת של פעילויות תכנון שבה זורם
המידע בכיוון אחד - קדימה,
אין זה דבר קליערך להקים בסיס"-מידע כלל ארגוני וליישם מערכת
ייצור שלובה. יישום מוצלח של מי"ש (חזון גפרץ עדיין) תלוי מאוד
במהימנות המידע ובלוגיקה המופעלת בכל שלב של התהליך. למעשה
כל מערכת אשר ממלאה את המטרות שצוינו לעיל הינה מי"ש טובה.
מטרות המי"ש גזורות למעשה מתהליכי מערכות התכנון והבקרה
הידניות שקדמו למיייש, הכנסת המחשבים איפשרה בעיקר האצת
הפעילויות (לדוגמא: הכנת לוח גנט ארכה בשיטה הידנית מספר
שבועות ואילו ע''י המחשב אפשר להשלימו תוך מספר שעות).
מהירות המחשב איפשרה לבחון ולהשוות מספר אלטרנטיבות
ולהחזיק מידע מעודכן ואמין יותר ולכן גם תועלתי יותר.
השלבים ההנדסיים של תהליך הייצור (תכנון הנדסי, שיטות ייצור)
אינם חלק של המיייש. המי"ש נותנת לפעילות ההנדסית לכל היותר
שירותים מינהליים, כגון אגירת נתונים ונהלי עידכון. אם הנתונים
ההנדסיים הם חלק ממאגר הנתונים של המיייש - הם מהווים נתונים
חיצוניים למערכת ולא תוצר שלה.
יש צורך לשנות מיסודו את תכנון הייצור המבוסס
על תכנון ידני ולהקים מערכת תיכנון מבוססת
מחשב.
התצורה התיקנית של המי"ש הינה שרשרת של פעילויות. כל שלב
מבצע תכגון ופותר בעיות בקשר לנושא שעליו הוא מופקד ובמסגרת
המיגבלות והנתונים שבמסגרתם הוא פועל. נתונים ותוכניות שנוצרו
בשלב מסויים מהווים מיגבלות ונתוני קלט לשלב הבא. גישה כזאת
מצמצמת את גמישות תהליך הייצור ומגבילה את מרחב הפתרונות
שוטשט ) .
וחשב
האפשריים. על מנת להתגבר על מיגבלות מלאכותיות אלו משתמ-
שים פעמים רבות במודלים מתמטיים מתוחכמים, אשר מספקים
אולי פתרון מתמשי אופטימלי, אולם לא דווקא פיתרון ייצורי
אופטימלי.
לדוגמא: בעיות רבות של חלוקת עומסים על מכונות יכולות להפתר
ע"י תוכנית טובה של צריכת חומרים (שְאוא) או תכנון ייצור באופן טוב
יותר מאשר ע"י שימוש במודלים מתמטיים להקצאה אופטימלית.
המטרה המוצהרת של מי"ש היא להשאיר את פתרון הבעיות
הבין-תחומיות המורכבות בידי המשתמש אשר יפעיל שיטות וצעדים
אינטראקטיביים.
המשתמש, בעזרת מידע מוצמצם המצוי בידו (יחסית למידע הרב
האצור בקבצי המיי'ש), מתבקש לקבל החלטה (בד''כ באופן
אינטראקטיבי) אשר על בסיסה המיייש ימשיך ויחפש פתרון מתאים.
המי"ש מתימרת להיות בעיקרה מערכת מידע. מושם דגש על
שאילתות ועל ארגון חזק ויעיל של המידע, מכיוון שמי'ש בנויה על
בסיס טכניקות הייצור הרגילות מהתקופה הידנית, קשה להפעיל
במסגרתה שיטות ורעיונות חדשים, כמו טכנולוגיית קבוצה (₪ט68₪0
+00 אח56ד) או ייצור באמצעות מחשב (א6).
כאמור מיייש תחשב כטובה אם תמלא את המטרות שצויינו לעיל,
אולם התפתחות המחשבים והאפשרויות החדשות שהם מספקים
הביאה אותנו למסקנה שיש צורך לבדוק מחדש את תכנון תהליך
הייצור.
כתוצאה מכך אנו יכולים להציג טכנולוגיה חדשה אשר מתייחסת
לתהליך הייצור כאל מערכת אחת ייחודית. קראנו למערכת שלנו
טכנולוגיית-על.
צער אחד לפני המבונה שלך
תמצא את התוכנה שלנו.
ה
מכל אלה, בודאי תופתע לטובה,
מה עוד שאנו מציעים לך פתרון כולל
של הציוד, התוכנה, וכל השירותים
הנלווים -- כולם כאחד מכתובת
ו
מהי טכנולוגיית-על (צ0 סופד וה
טכנולוגיית-על הינה פילוסופיית ייצור נוטת-מיחשוב אשר מטרותיה
הכלליות הןהגדלת הפריון והפחתת הוצאות הייצור.
השיטה הבסיטית להשגת מטרות אלו היא ע"י ניצול הגמישות
הטבעית הטבועה בתהליך הייצור וע"י השאזיפה להשגת אופטימים
כולל במקום פתרונות אופטימליים לשלבי ייצור בודדים. השגת נתכנן את העומסים על תחנות
ו בכל שלב בנפרד עדיין אינה מבטיחה השגת אופטימום העבודה במפעלך.
נעקוב אחר ביצוע שלבי הייצור.
ו נתריע על סטיות וחריגים. .
טכנולוגיית-על הינה פילוסופיית ייצור נוטת מיח- נתכנן את דרישות החומרים לתחנו
שוב אשר מטרותיה הכלליות הן הגדלת הפריון ו ו
והפחתת הוצאות הייצור.
ונ ב ג
8 תחשיבי עלות למוצרים. י
נרכז את העלויות בפועל (תמחיר)
ו תי
ננהל את המלאים (חומרי גלם,
בתהליך מוצרים מוגמרים, חומרי
עזר) גם בערכים ריאליים 1
נתכנן הזמנות רכש ונעקוב אח /
ננהל ההזמנות של לקוחותוך ונעק
חריהז.
8 (מנהלית) בשווק ובמכירות
שלך, כולל הוצאת חשבוניות ומעקב
חובות לגביה.
ה יוות הלחו ווה החוור הגה
בתב את המוצר דרך תחנות העבודה
בור ב ו
ו-5=/ן
ב 6א
'. א. מיטווך ובניו בע"ח
טכנולוגיית-על דוגלת בתפישה לפיה תהליך הייצור הינו גמיש
בעיקרו:
- ישנן הרבה דרכים למימוש מטרות עיצוביות.
- בכל עיצוב כ'75% מהמימדים אינם תיפקודיים.
- עלות הייצור של מרכיב תלויה בעיצובו.
וש ותך מדרך אחת לייצור מוצר נתון.
91) ם 0% 6-ג. םס
למידע נוסף סמן 194
!'יאמסנו
ציוד מיחשוב מיד שנייה הינו אלטרנטיבה
יעילה לצרכני מיחשוב, העשויה לחסוך
לקונה אלפי דולרים.
'נתיב' - המרכז הישראלי לציוד מיחשוב
מיד שנייה, משמש מסלול מרכזי לקניה
ומכירה של ציוד מיחשוב מיד שנייה.
מאגר המידע הממוחשב
מ של נתיב כולל כיום מאות פריטי ציוד, החל
ים - מיקרו, מיני, ומחשבים גדולים, וכלה
בציוד היקפי מגוון מכל הסוגים - מדפסות,
מסופים, כוננים, דיסקים, בקרים ועוד.
עד היום נהנו משרותינו
/ ו משתמשים פרטיים, חברות פרטיות קטנות
דו ות מיפעלי תעשייה, בתי תוכנה, מיפעלי התעשייה
הקיבוצית, מוסדות חינוך, גופים ציבוריים וגורמים
ממשלתיים.
בוא גם אתה
ו לשימ לקוחותינו המרוצים (והחסכנים). אם ברצונך
8 - - נעמוד לרשותך בייעוץ ושירות אמין, דיסקרטי
7 ה עבורך את הציוד הנידרש - בשוק המקומי או
2 ה ב - וללא כל תשלום מצידך!
- נאתר עבורך את הלקוח י
ו לך לסגור את העיסקה ביעילות ו
חשוב!!
0 ב 0 עשוי לחסוך לך אלפי דולרים. ב'נתיבי
ד לעזור
ך בזאת. פנה עוד היום לדוד א
3. ו
ו
6 ת.ד. 20366
₪
- עלות הייצור תלוייה בתהליך הייצור.
בטכנולוגיית-על כל הפעילויות של תהליך הייצור הינן גמישות וניתן
להסיר מהן מיגבלות שהוצבו ע''י פעילויות קודמות.
ניתן להסיט פעילות מסויימת מהאופטימום שלה, אם הסטה זו
תורמת להעלאת האופטימום הכולל.
על מבוססת על שני כלים רבי-עוצמה:
א. מערכת תאור פריטים.
ב. תוכנית אוטומטית לתכנון תהליכים.
ועל שלוש התפיסות הבאות:
(א) אופטימום תיאורטי מוחלט.
(ב) אופטימום תיאורטי מעשי.
(ג) אופטימום מעשי.
מעדכת תאור פריטים
זוהי מערכת תיכנון בעזרת מחשב (60) אשר תוכננה לשרת את כל
צרכי הייצור: עיצוב המוצר, תיכנון תהליך הייצור, ניתוח מיבנה ועוד.
מטרותיה העיקריות הינה לאפשר למחשב "לראות"", לתפלל, לשנות
ולהשוות צורות. המערכת משתמשת במבנה קובץ (שפותוז במיוחד
למטרה זו) חסכוני בשטחי הדיסק שהוא צורך בהשוואה למערכות
תיב''מ אחרות.
מערכת תאור פריטים כוללת את התכונות והאפשרויות הבאות:
6 שליפה של שרטוטים קיימים לפי מספר זיהוי או נושא.
> תיכנון אוטומטי של תת-מערכת ואופן העיבוד שלה.
= בדיקה מול סטנדרטים.
₪ בדיקת העיצוב ומתן המלצות כדי להקל על הייצור וההרכבה.
* בדיקה והמלצות בעניין מירווחים (ש6אאח וסד).
8 ניתוח ביצועים וחוזק.
> הצגת הצורות ע''ג מסך גרפי.
תוכנית לתכנון תהליכים
זוהי תוכנית מחשב הקוראת את נתוני הפריט ויוצרת באופן אוטומטי
תהליך ייצור (6אודסח) אופטימלי, כולל בחירת המכונות ואופן
העיבוד. יתרה מזו, היא מצביעה על משך זמן התהליך, כולל זמני
טיפול ידני וכן הוצאות הייצור.
מעבר לביצועים האלו יש לתוכנית הכישורים הבאים:
1. תיכנון מאולץ. התוכנית יבולה לאלץ בחירת מכונה מסויימת והיא
תראה אז בכמה יעלו הוצאות הייצור (בהשוואה לאופטימום) כתוצאה
מהאילוץ.
2. הגדלת הכמות המיוצרת ע''י הקבצת פריטים עבור פעילויות הכנה
לפני העיבוד במכונה.
3. אילוץ זרימת הייצור. ניתן לאלץ את התוכנית לבחור מכונות כדי
להשיג זרימה נתונה בתוך אולם הייצור.
המודול המרכזי לתיכנון הייצור
תיכנון ייצור מקובל מבוצע בשלושה שלבים:
* תיכנון הייצור.
+ תיכנון דרישות חומרים
> תיכנון הקיבולת
כל השלבים האלו משתמשים באותו מאגר נתונים (עץ המוצר וניתוב
מסויימת בתקופה חלקית זו או אחרת.
תיכנון דרישות חומרים (₪5/!) מתרגם את התיכנו
חומרים נחוצים. הוא מתחשב ברמת המל
פתוחות. הוא אינו מתחשב בעומסים על ת
עליהן שום מיגבלות. הוא מנתח את רשת הייצור ומציב את
התאריכים שבהם נדרש כל רכיב, תת-מיכלול, או מיכ
תיכנון הדרישות אינו בודק האם תאריכים אלו תו
ן המרכזי לכמויות
אי, עבודה בתהליך והזמנות
חנות העבודה ומניח שאין
לול.
אמים את עומס
הזמנות פתוחות
תוכנית הייצור
תרשים מס. 1 - מודול מרכזי לתכנון הייצור
= - - -
המכונות. יתרה מזאת - כאשר הזמנה מסוימת מתבטלת, המערכת
אינה דואגת לשנות את מערך הייצור במטרה להקל על עומסים של
מכונות אחרות, או לאפשר ניצול זמן המכונות שהתפנה לייצור
מוצרים אחרים. כמו"כ התוכנית אינה מציעה שימושים למלאי מת או
מלאי ללא תנועה, אלא רק מדווחת על-כך - בדומה לפקיד זוטר טוב
תיכנון קיבולת קובע את סדר ביצוע העבודות על פי לוח הזמנים
המבוקש, דואג לנצל את המשאבים השונים ומצמצם למינימום את
העבודה בתהליך. כאשר יש עומס יתר או תת-עומס (כמו שקורה
פעמים רבות), המערכת מנסה לפתור זאת ע"י הזזת עבודות קדימה
או אחורה. התוכנית גם מאתרת מכונות או חומרים חלופיים כדי
להוסיף חופש תמרון. יחד עם זאת אפשרויות חלופיות אלו מוגדרות
לפני שידוע העומס בפועל ולכן פעמים רבות אין בכך תועלת.
בטכנולוגיית"על מוצע לאחד את שלושת השלבים הנ'"ל למודול אחד
ולבצע את התיכנון באופן מדוייק ומציאותי ככל האפשר. ע"י כך
אפשר להתגבר על החסרונות שהוזכרו לעיל.
אפשר לשאול במידה רבה של צדק מדוע יש צורך בתיכנון כה מדוייק
בפי שמציעה טכנולוגיית-על . התשובה היא שדיוק זה באמת אינו
דרוש, אך הוא מושג כתוצר לוואי של המערכת ולכן אינו כרוך
בהוצאה נוספת. ם
מטרות תיכנון הייצור בשיטת על הן ליצור תוכנית ייצור מרכזית אשר 5
תיכלול את הכישורים הבאים ם
א. תבחון את רמת המלאי ועומס המכונות ותעמיד מידע זה ?שו
החהה
פקה
אנשי המכירות המבטיחים זמני אס
.--
מחשבים
ב. תחשב את דרישות החומרים על בסיס מצב עומס המכונות.
ג. תשאף לנצל את המלאי המת, המלאי הנמצא בצריכה זעירה, או
מלאי פריטים שלא עמד בתקנים או בדיקות מסויימים.
ד. תקבע את לוחות הזמנים הנדרשים להגעת החומרים תוך
התחשבות בעומסי המכונות בלי לקדם או לדחות עבודות.
ה. תקרב את תוכנית הייצור ככל האפשר למיגוון המוצרים האופטימ-
לי של החברה.
התפישות והשיטות שטכנולוגיית-על משתמשת בהן להשגת המט-
רות הנ''ל הם:
1. התיכנון מתבצע במסגרת מטריצה של תקופת זמן - רשת הייצור.
2. לוח הזמנים של רשת הייצור יכול להיות גם גמיש - (כלומר ניתן
למתיחה או כיווץ בגבולות מסויימים) וגם קשיח - כלומר ניתן רק
להזזה כמיקשה אחת קדימה או אחורה.
3. מוצרים במלאי או מוצרים מוזמנים נחשבים כחומרי גלם והם
מוקצים על פי הנחוץ להשגת אופטימום.
4. ההקצאה מטופלת כתנועת 'גמירה' המוזרמת למערכת.
5. הקצאת מלאים מתבצעת תקופתית - תקופה אחרי תקופה - ולא
ע"י הקצאה של פריט בודד לאורך כל התקופות.
6. המושג קובץ ניתוב ( )= 6אודנס8) אינו קיים במערכת.
7 תקופת ההתחלה של התיכנון נחשבת כצומת נתון עם הקצאה
קבועה ותיכנון הרשת היגו משם והלאה.
8. בתקופות הבאות ההקצאה היא זמנית וניתן לחזור אחורנית
ולשנות את ההקצאה.
9. תקופות עבר (לפגי תחילת התיכנון) נחשבות כתקופות רגילות,
אולם בעלות קיבולת אפס (כלומר אי אפשר להטיל עליהן ייצור).
תכנון הייצור של על
תיכנון הייצור של על מתבצע במספר שלבים:
הצעד הראשון הינו בניית מטריצת תקופת זמן - רשת הייצור.
רשת הייצור נפרשת על פני זמן התקופה תוך ציון תאריך יעד בנקודה
קבועה מסויימת.
ושבכ ל טיע היננח ממנטר ונישו
בטכנולוגיית-על כל הפעילויות של תהליך הייצור
הינן גמישות וניתן להסיר מהן מיגבלות שהוצבו עי'י
פעילויות קודמות. ניתן להסיט פעילות מסויימת
מהאופטימום שלה, אם הסטה זו תורמת להעלאת
האופטימום הכולל.
נ בבש כמ
אם מתברר שהרשת גולשת אחורנית אל העבר, מופעלים כישורי
הגמישות על מנת לצמצם את משך הזמן, כך שתחילת התקופה
תתאים לתאריך השוטף. גבול הגמישות נקבע ע''י זמן הסרק של כל
פעילות, כלומר ההפרש בין זמן התחלה מוקדם אפשרי לבין זמן
התחלה מאוחר מותר. אם לאחר הפעלת מנגנון הכיווץ עדיין תקופת
הייצור גולשת אל העבר, יש להפעיל אמצעים אחרים כדי לעמוד
כתאריך היעד.
הקצאת המלאי
הצעד הבא הוא הקצאת המלאי והיא נעשית בשלושה שלבים:
צעד ראשון. מלאי במחסן ומלאי בהזמנה נחשב כמלאי חופשי וניתן
להקצות אותו לכל הזמנה פתוחה. ההקצאה נחשבת כתנועת 'גמירה'י
המסמנת שייצור החומר 'נגמר'. מודל ההקצאה מתבסס על משך זמן
ייצור מינימלי. כלומר על זמן התחלה מאוחר של כל מרכיב. מודל
ההקצאה בוחן את דרישות החומרים והרכיבים עבור כל ההזמנות
שיש לבצע במסגרת זמן נתונה החל מהתקופה הראשונה ועד
האחרונה.
במערכת יש שלושה סוגי תקופות, תקופות מסוגים שונים מטופלות
באופן שונה.
א. תקופות החלות בעבר. רכיבים הדרושים לתקופות כאלו מהווים
הזמנות דחופות המקבלות עדיפות בעת הקצאת החומרים. התוכנית
סורקת את טור התקופה עד שהיא מגיעה לשורה עם דרישות
חומרים. (ראה שרטוט 2 שורה 4). שורה זאת מייצגת הזמנה. התוכנית
צועדת לאורך השורה (המוצר) בכיוון התקדמות התקופות, עד שהיא
מגיע לקצה העליון של ההזמנה, כלומר להזמנת המוצר המוגמר.
אם המוצר המוגמר ישנו במלאי, הכמות הנחוצה מוקצית להזמנה
המסויימת וההזמנה מסומנת כגמורה. אזי התוכנית צועדת חזרה
לאורך השורה ומסמנת את כל ענפי הרשת כגמורים. אם רק כמות
חלקית זמינה במלאי, ההזמנה מפוצלת לשני חלקים - חלק אחד כולל
את הכמות הזמינה והוא מסומן כגמור. חלק שני כולל את הכמות
החסרה. משך זמן הייצור מתוקן עתה בהתאם לכמות המוקטנת
(כלומר מצטמצם).
כאשר המוצר המוגמר אינו נמצא במלאי, התוכנית צועדת חזרה
לאורך השורה אל מיכלול הנמוך מזה שטופל. (שרטוט 2, שורה 4, קו
8 כמו בשלב הקודם, גם פה התוכנית מנסה להקצות מהמלאי את
המיכלול הנחוץ והתהליך חוזר על עצמו כמו קודם, עד שכל הרשת
מסומנת כגמורה או שמגיעים לתקופה הראשונה.
ב. תקופות ב'אזור המוקפא'. ההקצאה לתקופות אלו הינה על בסיס
פריטים בודדים.
ג. תקופות עתידיות. ההקצאה נעשית רמה מעל רמה של עץ המוצר,
החל מרמה 00 (הרמה הנמוכה ביותר האפשרית),
הקצאת מלאי - שלב שני
כתוצאה מהשלב הראשון מתקבלות שתי רשימות:
רשימה של פריטים ומיכלולים דרושים ורשימה של מלאי מת המוגדר
כמלאי קיים שלא נדרש ע''י אף הזמנת לקוח.
ע"י שימוש במערכת תאורי פריט המערכת מנסה לנצל את המלאי
המת והפריטים הנדחים ע"י הסבתם לפריטים מבוקשים. יתרה מכך--
תרשים מס. 2 - הקצאה לפי תקופות |
0% - -ד---=
ד 6 5
-+ + ן 6 . = . /
ושעש | ססז
]וט | 3
8
המערכת בודקת האם כדאי לפרק מיכלולים הנמצאים במלאי מת
ו
ולהשתמש ברכיבים שלהם מחדש לשימושים אחרים.
הקצאת מלאי - צעד שלישי
הזמנה קריטית מוגדרת כהזמנה שחלק מתהליך הייצור שלה גולש אל
תקופת עבר. במילים אחרות: אי אפשר לעמוד בתאריך האספקה
הנדרש עבור ההזמנה.
פעולה ראשונה לפתרון מצב כזה הוא נסיון לנצל מלאי איטי. (מלאי
איטי מוגדר כפריטים הנמצאים במלאי שלא יידרשו תוך 6 חודשים).
אם אפשר להפוך פריטים כאלו לפריטים דרושים אפשר לצמצם את
משך זמן הייצור.
אם ניסיון זה לא מביא לתוצאות הנחוצות, המערכת בוחנת את
האפשרות לתיכון תחליפי אשר ישתמש במלאי מת או מלאי איטי.
כל ההקצאות האלו הם זמניות וניתנות לשינוי.
איזון עומסים
הצעד הבא הינו איזון עומסים. עומס העבודה הנדרש כדי להשלים את
כל ההזמנות בזמן מושג ע''י בדיקת מטריצת התקופה. איזון העומסים
נעשה בשני צעדים: ו
1. פתדון עומסי"יתר על פני כל התקופות, החל מהתקופה התחיל
9 פה התחיל-
2. פתרון עומסי-חסר על פני כל התקופות, החל מהתקופה ה
תית. : :
כאשר תקופת עומס-יתר באה אחרי תקופת עומס*-חסר הפתרון הואז
ע''יהקדמת רשתות . במקרה הפוך יש לפתור ע''י דחיית ו
התוצאה של מודול זה הינה תיכנון ייצור מציאותי לביצוע הייצור 0
השוטף במפעל. הקלט למודול הינו סל המוצרים שיש לייצר בתקופה
נתונה. הפלט הינו רשימת המוצרים לפי מועד השלמתם.
ניהול הייצור
מטרוז מודול זה הינה להבטיח שתוכנית הייצור אכן תוכל לצאת
6046 004 00 1
הופסא ל-50 דיסקטים
לפועל ובדרך כלכלית ככל האפשר. כדי להשיג מטרה זו יש להניח
גמישות מירבית בכל הנוגע לניתוב, עיצוב המוצר וזמינות מלאי. לשם
כך מרשים לתוכנית לסטות מהאופטימום התיאורטי.
הגשימות קיימת בסדר הפעולות, ובשיטות הייצור, ובהקצאת חומרי
גלם או רכיבים. הנסיון הראשון נעשה לפי נתוני האופטימום
התיאורטי. אם בניסיון זה לא מושגות התוצאות המבוקשות ננקטים
האמצעים הבאים: שינוי התהליך; התאמת התהליך למצב נתון של
מכונות לא עמוסות; שימוש ושינוי של פריטים ועוד.
המיגבלות לשימוש באמצעים הנ''ל הם כלכליים: תוספת ההוצאות
לייצור סל נתון של מוצרים בעיקבות סטייה מהאופטימום התיאורטי
צריכה להיות נמוכה מההוצאות והנזקים שייגרמו כתוצאה ממכונות
בטלות או אי עמידה בלוח הזמנים הנדרש.
0 שבים ככלי עזר לייצור התעשייתי החלה
התפתחות השימוש במת
בדרך מודולרית ובדידה. מערכות שתוכננו לפתרון של בעיות חלקיות
מוגדרות היגן בהכרח מוגבלות ביכולתן. פעמים רבות נעשה שילוב בין
מערכות כאלו, אולם רק לאחר שהן כבר קיימות.
התפתחות טכנולוגיית המיחשוב איפשרה הצבת מטרות מתקדמות
7 בקשר לתפקידם של המחשבים בתהליך הייצור. יש צורך לשנות
מיסודו את תיכנון הייצור המבוסס על תיכנון ידני ולהקים מערכת
י ת מחשב.
לי הכוללת כלים כגון מערכת תאורי פריט, תוכנית
לתכנון תהליך ותוכניות נוספות, מאפשרת הקמת מערכת תיכנון
0 ת מחשב.
ה והאלגוריתם שתוארו במאמר זה אינם בהכרת
היחידים המסוגלים להפעיל מערכת ייצור משולבת. המסר העיקרי
של טכנולוגיית-על אינו דווקא אוסף התוכניות שתוארו, אלא
התפיסה הכללית העומדת מאחריהם.
מאמר זה הופיע לראשונה בגיליון 34, אפריל 984!. 44
קופסא לדיסקטים "5% "8.
מחירים מדהימים!
לרגוםטטם.!ו
לרגו אבילר בעיימ
, א 06063, טל. 03-835252,
שוקן 12, ת' , טל. 2 8
ירְולִים 02-247041/2, חיפה ו
באר ובע 057-71052, נתניה| 35554-"053, הרצליה 557462 :
-70 א-דחחח >
הרו יווהה רה
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
7 םיגשחמ
תעשיית המיחשוב
₪שק7מק"ץ 0 ככ
.מ -/כל ג
תעשיית המיחשוב
----ץ]/]/]. ----[- יי
תקנים
המאמר: מודל |ו05
הכותב: פרי יונדב גיל.17, עמ. 14
תאור: מודל ו09, שהוכן ע'"י ארגון התקינה
הבינלאומי, מפרק את פרוטוקול התקשורת
בין מחשב למחשב, או מחשב למסוף, ל-7
שכבות.
המאמר: מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע
- חלק שני
הכותב: בירון אריה גיל.31, עמ. 44
תאוה זהו הפרק השני בנושא מהפכת
הוידאוטקס (החלק הראשון פורסם בגליון
8 פרק זה דן בהרחבה בנושא התקינה
לוידאוטקס.
המאמו: תקנים ופרוטוקולים לרשתות
תקשורת מקומיות
הכותב: בינס רוזליה גיל.34, עמ. 37
תאוד: הכורח בקיום סטנדרטים לרשתות
תקשורת מקומיות נובע מהשוני הרב הקיים
בתחום המסופים והתקשודת ומהצורך
בתקשורת בין מסופי מחשבים שונים.ישנה
בעולם פעילות ענפה לקביעת תקנים
ופרוטוקולים לרשתות מקומיות.
תעשיית התוכנה
המאמד: מחשבים מארח את אלן רייטר
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.5, עמ. 10
תאור: פרופ' אלן רייטר: ישנו מעבר לייצור
תוכנה סטנדרטית. בישראל יכולה לקום
תעשיית תוכנה לייצוא.
המאמד: תעשית מוצרי תוכנה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 7ו
תאוו: תעשיה חדשה המתפתחת בקצב
מהיר
המאמו: התוכנה - צואר הבקבוק של
התפתחות המיחשוב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ל, עמ. 41
תאוד: ייצור התוכנה אינו מדביק את הבי-
קוש והופך להיות צואר הבקבוק של הענף
בולו.
המאמרי ניידות תוכנה
הכותב: פריס דויד ג'ל.15, עמ. 6ו
תאוו: עם התפתחות תעשיית חבילות
התוכנה גוברת החשיבות של ניידות התו-
כנה - כלומר האפשרות להעביר תוכנה
ממחשב למחשב וממערכת הפעלה אחת
לאחרת.
המאמד: אמריקאים משווקים תוכנה באירו*
פה
הכותב: פריס דויד גיל.17, עמ. 38
תאוד: החברות האמריקאיות שרוצות לש-
ווק חבילות לתוכנה באירופה עוברות מס-
לול מכשולים שאינן וגילות לו בשוק
האמריקאי.
המאמו: תעשיית התוכנה
הכותב: בראון מרלן גיל.1?, עמ. 14
תאוד: סקר שנערן לאחוונה מגלה כי
הכנסותיהן של 25 חברות התוכנה העצמא-
יות המובילות הגיעו ב*1981 ל-650 מיליון
דולר.
המאמד: גאות בתעשיית התוכנה.
הכותב: שני ש. גיל.34, עמ. 50
תאוו: התוכנה תופסת חלק גדל והולך
בכלל המיחשוב. דבר זה גורם לגאות
בתעשיית התוכנה. אלפי חברות גכנסות
לשוק האמריקאי והעולמי ומספר חברות
שהיו קטנות עד לפני 3-4 שנים, הופכות
לחברות גדולות המוכרות במאות מיליונים
דולר לשנה.
המאמר: תעוד ואריזה של חבילות תוכנה
הכותב: סקרים לירן גיל.34, עמ. 54
תאור: על מצב התיעוד והאריזה של חבי-
לות התוכנה בארץ מביעים דיעה: שמואל
ליבאי - מידן מחשבים, שמי אלדור -
טריפל"די, דב קלרמן - קונתהל, דוד איצקו-
ביץ' - אס.אי.אס., דורון הרציקוביץ' - קומ
מערכות, אדורם הררי - דטה מירון, מיכה
שגב - ח.י.ל.ן., ראובן קושניר - י.ל.ן.
בתי תוכנה
המאמד: תופעה יוצאת דופן בענף המחש-
בים
הכותב: מיעד מחשבים ג'ל.8, עמ. 44
תאוד: בית תוכנה למיני"מחשבים בגליל
התחתון.
המאמד: בית מערכות לציוד דיגיטל
הכותב: טריפל די בע"מ גיל.8, עמ. 55
תאוו: חומרה ותוכנה למיני מחשבים של
דיגיטל
המאמד: מושב יעד והמגזר החקלאי
הכותב: מיעד מחשבים גיל.9, עמ. 21
תאוד: בית התוכנה של יעד - 'מיעד מחש-
בים' - פיתח ומפעיל מערכות ממוחשבות
למושבים, ארגוני קניה וגופים אחרים
בחקלאות ובהתיישבות.
המאמד: המחשב ב'גרנות' - כלי עבודה יום
יומי
הכותב: מיגר מערכות מידע גיל.פ, עמ. 24
תאור: 'מיגר' - מחלקת המחשב של 'גרנות'
- מפעילה מחשבי 1170 סש שאליהם
מחוברים כ-80 מסופים; 70 מהם מותקנים
במשקי 'גרנות'ובמפעלים האזוריים.
המאמדי עיבוד נתונים מתקדם בחבל לכיש
הכותב: ניקוב מחשבים בע""מ גיל.9, עמ. 27
תאוד: יישובי חבל לכיש יוכלו לקבל שרותי
מחשב מקוונים ע"י המחשב של נחמ"ל
(ניהול חשבונות מושבי חבל לכיש) שהותקן
באמצעות חברת 'ניקוב'.
המאמר: מערכות תוכנה לחקלאות
הכותב: שרון מחשבים גיל.ל, עמ. 29
תאור: שרון מחשבים, במושבה אבן-יהודה,
מתמחה בעיבוד נתונים לחקלאות - בעיקר
למושבים, בתי אריזה לתוצרת חקלאית
ואגודות חקלאיות.
המאמד: אוסנת - פרופיל של חברה
הכותב: אוסנת מחשבים בע"מ גיל.10, עמ.
8
תאור: קבוצת אסנת מורכבת ממספר חב-
רות הפועלות כתחום הציוד, בעיקר במיקרו
מחשבים, תוכנה למיקרו ומיני ובשירותי
מיחשוב.
המאמר: ספור הצלחה
הכותב: רייטר מערכות בע''מ גיל.12, עמ.
תאוד: חברת רייטר מערכות מיצאת תוכנה
לארה"ב במיליוני דולר.
המאמד: פרופיל של חברה - טריפל די.
הכותב: מערכת 'מחשבים'. גיל.12, עמ. 56
תאוד: חברת טריפל די הינה בית מערכות
המשלב פיתוח תוכנה ושיווק ציוד.
המאמד: קומ - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 18
תאור: קומ מתמחה בפיתוח חבילות תוכנה
מסחריות וכלי תיכנות מקצועיים למיקרו
מחשבים לשוק המקומי וליצוא.
המאמד: ראיון עם יחזקאל זעירא
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.21, עמ. 12
תאור: שולמית קיסרי מראיינת את יחזקאל
זעירא - מנכ"ל חדש בטכם.
לשכות שירות
המאמר: הכלים העושים את העבודה
הכותב: כלל מערכות גיל.5, עמ. 14
תאוד: חברת כלל מערכות מציגה את ילן -
היחידה לעיבוד נתונים של משקי תנועת
המושבים ואת מערכות בורוז המותקנות
שם.
המאמר: אמריקאים משווקים תוכנה באירן-
המאמרי יענ''א - פרופיל של חברה פה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.8, עמ. 20 הכותב: פריס דויד גיל.7|, עמ. 38
תאור: יענ"א מחשבים בע"מ, חברה וותיקה תאוד: החברות האמריקאיות שרוצות לש-
וגדולה לשירותי מיחשוב נערכת לחידושים ווק חבילות לתוכנה באירופה עוברות מס-
ושינוי כיוון. לול מכשולים שאינן רגילות לו בשוק
האמריקאי.
המאמר: יל"ן - לשכת השירות לעבוד
נתונים במושבים המאמד: צמצום פערים בין ספקים ומשתמ-
הכותב: ילי'ן מחשבים גיל.פ9, עמ. 13 שים
תאוד: ילן מספקת מיגוון רחב של שרותים הכותב:
בראון מרלן גיל.17, עמ. 54
ממוחשבים למושבים.
תאוד: מרלן בראון כותבת במיוחד ל'מחש-
בים' על בעיית הפער בין ספקים למשתמ:
שים כפי שהיא באה לביטוי בענף המיחשוב
בבריטניה.
המאמר: עתידן של לשכות השירות הגדו"
לות
הכותב: לירן סקרים גיל.35, עמ. 64
תאור: ארבעה מנהלים של לשכות שירות המאמר:
גדולות משיבים על שבע שאלות בדבר המיחשוב
עתידן של לשכות השירות. הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 24
תאוד: אחרי המצלמות, השעונים והמכו*
ניות, היפנים נערכים להסתערות על שוק
המחשבים הבינלאומי.
התוכנית היפנית לכבוש שווקי
כנסים ותערוכות
המאמר: קונגרס בין לאומי של תעשיות המאמר: הזדמנות אחרונה ליצרניות השבי
שרותי המחשבים בים האירופאיות
הכותב: פרבר דניאל גיל.5, עמ. 35 הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 56
תאוד: קונגרס בינלאומי שני של תעשיית תאוד: החברות האירופיות מנסות להאבק
שרותי המחשבים. מטרת הקונגרס היתה על מקומן בשוק המעגלים המשולבים.
החלפת דעות, קשירת יחסים עיסקיים
בינלאומיים וניתוח בעיות מקצועיותבעלות המאמר:
סופר מחשבים: יפן יוצאת לדו-
רקע משותף.
קרב עם ארה"ב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.31, עמ. 68
תאוד: היפנים מתכננים להציף את השוק
הכותב: גאל ויו גיל.29, עמ. 15 בסופר-מחשבים וע"י כך להוריד באופן
תאוד: בתערוכה הבינלאומית יוצג ציוד דרסטי את מחיריהם.
מחשבים מרחבי העולם. המחבר מתמקד
בנעשה בתחום המיחשוב בבריטניה וחידו-
שי התעשייה שלה.
המאמד: תערוכת 83 6001066 בבריטניה
המאמד: חברות המיחשוב המובילות באר-
ה''ב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.40, עמ. 44
המאמד: תערוכת סופטקון 84 בניו אורלינס תאור: מי הן 20 הראשונות; אילו תחומים
הכותב: בראון מרלן גיל.38, עמ. 24 צמחו יותר ואילו פחות; מי מוביל במיקרו;
תאוד: מרלן בראון סוקרת מוצרי תוכנה מה מצב כלל הענף.
חדשים למיקרו מחשבים שהוצגו בתערוכה
- בעיקר תוכנות משולבות, תוכנות תקשו-
המאמרי גם ברוסיה יש מחשבים
רת, עיבוד תמלילים וגרפיקה.
הכותב: שני ש. גיל.40, עמ. 46
תאוד: הרוסים עומדים להכריז על תוכנית
חמים בתערוכ ת מיחשוב 5 שנתית שחלק עיקרי שלה יעסוק
בטכנולוגיות של הדור החמישי.
המאמו: נושאים
אינפוסופטוור בשיקגו
הכותב: בראון מרלן גיל.40, עמ. 48
תאוו: הקשר בין מיקרו למקרו- מחשבים
ומידע כנשק אסטרטגי עיסקי זכו להתייח- אנשי מיחשוב
סות מוגברת בתערוכה שוזתקיימה לאח-
רונה בשיקגו. המאמד: סקר מנתחי מערכות
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.14, עמ. 32
תאוד: 'מחשבים' ערך סקר בנושא תעסוקת
מנתחי מערכות ותוכניתנים.
המאמר: תערוכת קומדקס-אירופה באמס-
טרדם
הכותב: פלמון אהרון גיל.42, עמ. 30
תאוד: תערוכות קומדקס מתקיימות מספר המאמרי שביעות רצון ממקצוע
פעמים בשנה במקומות שונים בעולם. הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 36
קומדקס-אירופה 4 התקיימה בחודש תאוד: 'מחשבים' ערך סקר שהקיף מידגם
אוקטובר באמסטרדם ומטרתה היתה בן 88 אנשי מיחשוב ממקצועות, תפקידים
להפגישאת המציגים - יצרני מערכות ומקומות עבודה שונים.
קטנות - עם משווקים ומפיצים פוטנציאל-
יים.
חברות מיחשוב
מדינות בשווקי המ'חש21 המאמה אישיות ספק המיחשוב
הכותב: סוקר מ. גיל.?, עמ. 18
תאור: שישה אבי טיפוס של ספקי המיח-
שוב: 'שמנת', 'מספר 2 הניצחיי, 'הגווארדיה
המאמר: היפנים באים הוותיקה', התאם עצמך אלינו', 'חטוף ואד
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.1, עמ. 24 כולי, 'עולה ובאי,
תאוד: היפנים מתחרים עם האמריקנים על
שוק המיחשוב העולמי המאמד: תחרות בשוק מערכות 'קח ופתח'
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. ?5
המאמד: הצלחה סוחפת ליפן בשוק המדפ" תאוד: חברות הציוד נכנסות לשוק.
סות.
הכותב: מערכת 'מחשבים'. גיל.12, עמ. 60 המאמד: קדחת חברות חדשות בשוק
תאור: אחרי המצלמות, השעונים, המחשי האמריקאי
בים הגדולים ומה לא, מסתערים היפנים גם הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.19, עמ. 52
על שוק המדפסות, תאוד: יזמים חדשים מציעים מחשבים זור
לים וחסכוניים שאינם נופלים מן הדגמים
המאמר: התוכנית הצרפתית לפיתוח תעש- היקרים יותר של היצרנים הוותיקים.
יות עתירות מדע
הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.16, עמ. 42 | המאמר:
תאוו: ממשלת צרפת משקיעה משאבים הכותב:
רבים בתוכנית לאומית מקיפה למחקר ופי-
תוח של תעשיות עתידות ידע. אולם,
התוכנית נתקלת בקשיים רבים.
מחשבים מארח את גיל ויזר
מערכת "מחשבים" גיל.24, עמ. 42
תאוד: גיל ויזר סוקר את התפתחות דיגיטל
ישראל ואת האסטרטגיה השיווקית של
דיגיטל.
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
מש 00 0
המאמד: ניקוב פועלת בבורסה
הכותב: זרחיה צבי ג'ל.25, עמ. 36
תאוו: הכתבה עוסקת בחברת "ניקוב מחש-
בים ישראל'', וחברות בת שלה, גיוס הון של
החברה בבורסה, תחומי העיסוק של החברה
וחברות הבת.
ב
החברה הממוחשבת
שש הב שה ה הש הננ הנבה הב השה= םש ה
הוראה ומחשבים
המאמו: מחשבים מארח את פרום. יוסף
גיליס
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.3, עמ. 8
תאוד: המחשב תופס מקום ניכבד בתרבות
האנושית של זמננו. יש ליכלול את המחשב
בתוכנית הלימודים של בית הספר התיכון.
המאמד: מחשבים מארח את בנציון ברטה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.וו, עמ. סו
תאוד: איש משרד החינוך הממונה על פעו-
לות הקשורות במיחשוב בבתי הספר של
לימודי המחשב, הוראה בסיוע מחשב,
הכשדת מורים להוראת מחשב ועוד.
המאמד: הוראה בסיוע מחשב
הכותב: אוסין ד''ר לואיס גיל.ו1, עמ. 53
תאוו: מהי הוראה בסיוע מחשב. תאור
מערכת תוא"ם שפותחה ע"י המרכז
לטכנולוגיה חינוכית.
המאמד: הוראה בעזרת מחשב
הכותב: קפלן אייל גיל.27, עמ. 48
תאוד: הרעיונות המתודיים דידקטיים של
שילוב המחשב בעבודת ההוראה והדרישות
ממתכנני המערכת, על מנת להשיג השגים
לימודיים ויישומים אופטימאליים.
המאמד: מחשבים פורחים במדבר
הכותב: קורפל יונתן גיל.35, עמ. 70
תאוד: ערד ניצבת במקום הראשון בין
היישובים העירוניים בארץ בכל מה שנוגע
ללימודי מחשב. כל 3500 התלמידים לומז
דים על מחשבים. :
המאמד: הדרכת משתמשי העתיד
הכותב: ברטה ד"ר בן ציון גיל.37, עמ, 9
תאור: מהן מטרות הכנסת המיחשוב לבת
הספר ואיך הדבר נעשה.
חוק ומישפט
המאמד: פשעי מחשב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.2, עמ. 48
תאוד: האם הכלל לפיו כל התפתחות
טכנולוגית בארה"ב מגיעה לאחר מספר
שנים גם אלינו, יחול גם על פשעי מחשב?
המאמד: אתיקה מקצועית
הכותב: בן מנחם מרדכי גיל.28, עמ. 76
תאוד: המאמר סוקר את עקרוות תקנון
האתיקה המקצועית של ארה"ב ו
המחשבים וממליץ לאמץ עקונות אלה
בישראל.
המאמר: פירטים בענף התוכנה
הכותב: שוורצקופף ג'ימי גיל.33, עמ. 66
תאוד: מחשבים מעמיד במה לרשות כותב
הדברים, אשר מציג בעיה כואבת של ענף
התוכנה - העתקה וגניבה של תוכניות.
המאמר: הגנה משפטית
הכותב: לירן סקרים גיל.37, עמ. 28
חאור: 8 מנהלי חברות תוכנה מביעים את
דעתם על בעיית גניבת תוכנה והגנה משפ
טית על זכויות היוצרים. את ההקדמה כתב
המשפטן ליאור חורב.
המאמד: הגנה משפטית על תוכנה
הכותב: לירן סקרים גיל.37, עמ. 28 -
תאוד: שמונה מנהלי חברות תוכנה מביעים
את דעתם על בעיית גניבת תוכנה והגנה
משפטית על זכויות היוצרים. את ההקדמה
כתב המשפטן ליאור חורב
המאמר: פרטיות מידע
הכותב: בירון אריה גיל.37, עמ. 30
תאוד: מהי פרטות המידע, מהם האיומים
על פרטיות זו, מהו הטיפול התחוקתי
בבעיות אלו.
המאמו: המחשב בראי המשפט הפלילי.
הכותב: הרצוג שי גיל.38, עמ. 46
תאוד: אופיו המיוחד של המחשב במשפט
הפלילי, הגדרת עבירות מחשב, קטיגוריות
של עבירות מחשב, ערך הדבר הנגנב, הפרת
זכות יוצרים, הגנה על תוכנות מחשב, הגנה
בפני חדירה בלתי מורשית, חוק הגנת
הפרטיות, חוק הבזק.
שרותי מידע
המאמד: 'מחפשים מקצועיים' עוזרים למ*
צוא תוכנה.
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.28, עמ. 108
תאוד: השוק מוצף בחבילות תוכנה מסוגים
שונים. לארגונים, כמו לפרטים, קשה לאתר
את התוכנה המתאימה להם ביותר. זהו
הרקע להופעות ה'"'מחפשים המקצועיים".
משתמשי המיחשוב
המאמד: חופן עצות למשתמש
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 26
תאוד: קנית ציוד, התקשרות עם לשכת
שרות, קבלת יעוץ מקצועי
המאמד: הארגון והמידע
הכותב: עמיהוד יצחק גיל.6, עמ. 82
תאוו: פרק מתוך ספר חדש - "יסודות
בניתוח ותכנון מערכות מידע".
המאמז: הבה נתחיל מעניין התוכנה
הכותב: קלוק קריסטופר ד. גיל.8, עמ. 17
תאוד: איך רוכשים מערכת מחשב. עצות
למנהל הנכנס למיחשוב.
המאמד: מחשבים מארח את שלום שפר
למן.
הכותב: מערכת 'מחשביםי. גיל.?1, עמ. 6
תאוד: קריטריונים לבחירה בין פיתוח עצמ
לרכישת חבילות תוכנה. תכונות דרושות
לחבילת תוכנה. הכנסת שינויים והתאמות.
: שביעות רצון מציוד
שי מערכת 'מחשבים' גיל.15, עמ. 321
תאור: בסקד מידגמי משתמשים מדרגים
את שביעות רצונם ממאפיינים שונים של
המחשב הנמצא ברשותם ומהשירותים
שהם מקבלים מהסוכן בארץ
המאמר: צמצום פערים בין ספקים ומשתמי
שים
און מרלן גיל.17, עמ. 54
הכותב: בר .7 -
תאור: מרלן בראון כותבת במיוחד ל מחשר
בים' על בעיית הפער בין ספקים למ שתמ
שים כפי שהיא באה לביטוי בענף המיחשוב
בבריטניה.
המאמד: שוק גואה למחשבים 8
הכותב: בראון מרלן גיל.18, עמ . 7
תאוז: גישותיהן של חברות מחשבים וני
יונם של משתמשים פעס ראשונה בקשר
למחשבים קטנים. כתבה על הנעשה בברי
טניה.
המאמד: טכניקות לבחירת מחשבים עבור
לים קטנים
הכותב אחיטוב ד'"ר ניב גיל.16, 4 2
תאוו: הספרות הדנה בבחירת 0
עוסקת בעיקר במערכות גדולות.
של עסק קטן דרושה גישה שונה. שמ
מתאר נהלים ומציע טכניקות אחדות לבח
רת מערכת מחשב לעסק קטן.
קמאמד: בראיל ומחשבים
ל ענברי יצחק גיל.27, עמ. ל
תאוד: בשנים האחרונות פותחו 6 0
המאפשרים לעיוורים לעבוד עם מחשבים.
המאמר דן בנושאים כגון בראיל והמחשב,
בראיל ללא נייר, מיכשור ממוחשב לעיוורים
ועוד.
המאמד: פוליטיקאים מנהלים ומחשבים
הכותב: און ד"ר אורי גיל.30, עמ. 23
תאוו: המחבר דן בחלוקת התפקידים בין
פוליטיקאים ומנהלים, טכנולוגיה של תכנון
וקבלת החלטות תוך הערכות במחשבים,
וכיצד טכנולוגיות אלה עשויות להשפיע על
תיפקודם של פוליטיקאים ומנהלים ויחסי
גומלין ביניהם.
המאמו: יחסי משתמשים - מערכות מידע
הכותב: גלוגאו שולה גיל.38, עמ. 42
תאור: איך לגשר על הפער שנוצר במשך
שלושים השנים האחרונות בין אנשי עיבוד
הנתונים לבין הנהלת הארגון בנוגע לשימוש
בטכנולוגייה להשגת היעדים הארגוניים.
הכשרת כח אדם למיח-"
שוב
המאמד: הכשרת תוכניתנים
הכותב: המכון להכשרה מקצועיתגיל.7,
עמ. 30
תאוד: המכון להכשרה מקצועית עוסק מזה
11 שנה בהכשרת תוכניתנים.
המאמר: הכשרת כח אדם לענף המיחשוב
הכותב: רם אורי גיל. ו !, עמ. 32
תאור: כתבה על מצב הכשרת בעלי מקצוע
ודעות מפי אנשי מפתח בנושא.
המאמד: חינוך והכשות כח אדם בשטת
המחשבים
הכותב: משתתפים שונים גיל.וו, עמ. 47
תאוו: דברים שנאמרו בסדנה למנהלים
ואישים בכירים שנערכה ע"י האוניברסיטה
העברית והמרכז המדעי של יבמ.
המאמד: 'מחשבים' מארח את פרו" י. בורו"
ביץ וד"ר ג. אחיטוב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 0ו
תאוד: ישראל בורוביץ וניב אחיטוב מציגים
את נושא מערכות מידע בפקולטה לניהול
של אוניברסיטת תליאביב.
המאמד: קורס הנדסת תיב"מ; הישגים ולק"
₪ יל.42, עמ. !5
הכותב: קויפמן יוסף גיל.42,
תאוד: במרכז ההדרכה נערך קורס למפתחי
תוכניות תיב'"מ. המאמר מתאר את מהלך
הקורס, הנושאים הנלמדים, הפרוייקטים
שנדרשו מהתלמידים והלקחים שהופקו.
ענף המיחשוב בישראל
המאמד: מחשבים מארח את עדי אמוראי
הכותב: מערכת. 'מחשבים' גיל.2, עמ. 10
תאוו: ח"כ עדי אמוראי: צפוי גרעון של 21
מיליארד דולר במאזן התשלומים בשנים
4. ישראל מפגרת בעליית פריון
העבודה, בעיקר בשרותים. למיחשוב יש
תפקיד ניכבד בייעול המשק.
המאמר? מחשבים מארח את עוזיה הגליל
הכותב: מערכת 'ימחשבים' גיל.4, עמ. 10
תאור: עד סוף העשור יש להגדיל את היצוא
ב-7 מיליארד דולר לשנה. מה תפקידה ש
התעשיה המתקדמת ושל ענף המחשבים
במשימה זו.
המאמו: מחשבים מארח את אבנדור
קז :
אולשנסקי
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 6
תאוו: במסגרת אגף התקציביס באוצ
נקבעת המדיניות הממשלתית בנושא עיבוד
ז זמ
נתונים.
כוכב
המאמר: ראיון עם יו"ר אילייא עזרא בן
הכותב: מערכת 'מחשבים' ניל.6, עמ. 18
תאוד: מהם המטרות הפעילויות והתפקי-
דים של אולי'א - הארגון הישראלי לעיבוז
נתונים.
נף המיחי
6
המאמר: איל"א - ארגון הגג של /
החברה הממוחשבת
שוב.
הכותב: רימון אורי גיל.2ו, עמ. 16
תאור: מה נמצא על סדר היום של האיגוד
הישראלי לעיבוד אינפורמציה.
המאמו: יצוא תוכנה ישראלית
הכותב: מערכת 'מחשבים'. גיל.?ו, עמ. 24
תאו: ראיון מיוחד עם ברוך ירושלמי, מנהל
חברה ליצוא תוכנה ישראלית לארה"ב
פלחי שוק, דרכי שיווק, תשתית שיווקית.
המאמד: מחשבים מארח את לארי פפר
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.14, עמ. 12
תאוד: לארי פפר, לשעבר יועץ אגף התקציי
בים לנושאי ניחשוב, מציע להקים רשת
לאומית-המונית לתקשורת גתונים.
המאמר: ענף המיחשוב בישראל - 1980
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.14, עמ. 22
תאור: מבחר עובדות ונתונים מתוך "סקר
מחשביט אלקטרוניים ומסופים 1981"
של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
המאמד: מיקרו מחשבים
הכותב: אנשי מקצוע ניל.4ו, עמ. 68
תאוד: חמישה אנשי מקצוע וניהול בתחום
המחשבים מחווים דיעה על תחזיות ובעיות
הקשורות לחדירת המיקרו לישראל
המאמר: מחשבים מארח את עזרא בן כוכב
ואלי עטר
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 10
תאוו: עזרא בן כוכב - היו"ד היוצא של
איל"א מדבר על התפתחות המיחשוב
בשנים 81-82 בארץ, תרומתה של איל"א
לעניין, מיבנה אילי'א, תפקיד היו''ר ועוד
אלי עטר - היו"ר הנכנס מדבר על מטרות
שהציב לעצמו כיו"ר איל'"א, יצוא מיחשוב
ועוד.
המאמו: איך תנצל מדינת ישראל את
טכנולוגיית המיחשוב , :
הכותב: נאמן פרופ' יגאל ניל.35, עמ. 71
תאור: שר המדע מתייחס לשתי בעיות: איך
תקלוט מדינת ישראל את טכננולוגיית
המיחשוב ואיך תנצל אותה לצוכי הרחבת
הייצוא וביסוס הכלפלה.
מיחשוב ביתי
המאמד: מסוף המחשב הביתי
הכותב: הוליס וויל גיל. ו !, עמ. 44
תאוו: שילוב המחשב הביתי בחיי הבית
והחברה בשנות ה"90 - תחזית המבוטסת
על טכנולוגיות ונטיונות הקיימיס כבר היוס
המאמר: מערכות מידע ביתיות
הכותב: סרלין עמרי גיל.12, עמ. 40
תאוד: מערכות מידע ביתיות משלבות מיח
שוב ותקשורת כדי להגיש שירותי מידע
חדשים לבית ולעסק הקטן
המאמרי רשתות תקשורת ביתיות בארה"ב
הכותב: סרלין עמרי ניל.14. עמ. 94
תאוו: מה מתחדש בארה"ב. השפעת
המחשבים הבייתיים על הקמת רשתות
תקשורת
"יר אילו
המאמו: מחשבים מארח את ד"ר אילן
עמית
הכותב: מערכת 'מחשביט' גיל.20. עמ. 6
תאוו: איך מתנשם הלכה למעשה החזון ש
'מחשב בכל בית
מאמו: התקפת טילים
ה : התקפ
הכותב: נוי אורי גיל.42, עמ. 0 -
תאוו: משחק למחשב דרגון 32 בע ס
דרנות קושי
מיחשוב ותובות
קמאמו: שירת מחשב
הכותבו עמית ד"ר אילן גיל.גו, עמ. 46
. 1 0 ה טח חיים
תאוו: ד"ר אילן עמית משוחח עם םס
קודו המחשב במעשה אמנות
תדמון על תפקידי המחשב במעש
בכלל ובשירה בפרט
₪ םינשחמ
מחשבים 9
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
...ו
מערכות חומרה
מחשבים
המאמד: מחשבי בורוז תואמים את המחר
הכותב: כלל מערכות בע"מ ניל.ו, עמ. 0!
תאוד: סקירה כללית על משפחות המחש-
בים של בורוז
המאמד: אלביט - פרופיל של חברה
הכותב: אלביט מחשבים בע''מ גיל.ו, עמ.
12
תאור: מחשבים מתוצרת ישראל מתחרים
בהצלחה בשוק העולמי.
המאמד: 205 04868
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.4, עמ.
4
תאוד: 205 6868 סופר מחשב חדש. חברת
קונטרול דאטה (ישראל) מאמינה כי ה-205
₪ יכניס את ישראל לעידן חדש.
המאמו: הכלים העושים את העבודה
הכותב: כלל מערכות גיל.5, עמ. 14
תאוד: חברת כלל מערכות מציגה את ילן -
היחידה לעיבוד נתונים של משקי תנועת
המושבים ואת מערכות בורוז המותקנות
שם.
המאמד: סדרת מחשבים חדשה
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.15, עמ.
4+
תאוד: בסוף אפריל הכריזה קונטרול דאטה
על סדרת מחשבים חדשה 170-800 0858.
המאמר: צוא 86קו+506
הכותב: תים מחשבים בע"מ גיל.19, עמ. 24
תאוד: ב-6! לנובמבר 1982 הכריזה דטה
ג'נרל על מחשב 32 ביט החדיש מתוצרתה -
המיועד לתחום הביגוני.
המאמד: שקיעתם של המחשבים הגדולים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.19, עמ. 26
תאוד: חלקם של המחשבים הגדולים בכלל
שוק המיחשוב הולך ויורד. איך נערכות
החברות הגדולות מול מצב זה.
המאמד: תעשיית השבבים אינה שוקטת על
שבביה.
הכותב: שני ש. גיל.39, עמ. 48
תאוד: תעשיית השבבים עוברת שינויים
בתחומים שונים: טכנולוגיה, תהליכי תי-
כנון, ייצור לפי הזמנה, שיתוף המזמינים,
אריזה.
מיני מחשבים
המאמד: משפחת מחשבי 1900 של בורוז.
הכותב: כלל מערכות בע"מ גיל.2, עמ. 12
תאור: מחשבי בורדוז חוסכים בפיתוח תוכנה
- חברת כלל מעדכות מציגה את מחשבי
סטפו 8
המאמר: סופר מיני מתקדם
הכותב: תים מחשבים בע"מ גיל.4, עמ. 28
תאוד: 8000 עוא 55ק|)56 - סופר מיני
מתקדם. בחודש אפריל השנה הכריזה 3זגס
)אא58א05 על מחשב סופק מיני 32 ביט
המבוסש על טכנולוגיית ה |49/.
המאמר: מבוא למיני מחשבים
הכותב: ויצמן דב גיל.8, עמ. 22
תאוד: מהו מיניימחשב, חומרה, ציוד היקפי,
תוכנה בסיסית, תוכנה יישומית ועוד.
המאמד: משפחת ה-50 של פריים
הכותב: סיסטמטיקס בע"מ גיל.8, עמ. 29
תאוד: משפחת ה-50 כוללת 4 מחשבים עם
תאימות מלאה ביניהם.
קמאמר: מיני מחשבים של דיגיטל
הכותב: דיגיטל ישראל בע"מ גיל.8, עמ. 30
תאוד: במחשבי דיגיטל מיושם רעיון פעולת
הגומלין אדם-מכונה.
המאמר: סופר מיני 32 ביט של פרקין אלמר
הכותב: אורדטה בע"מ גיל.8, עמ. 32
תאור: סופר מיני 32 ביט בעל עוצמה חזקה
ביותר
המאמד: המחשבים הקטנים של בורוז
הכותב: כלל מערכות בע"מ גיל.8, עמ. 34
תאוד: 4 משפחות עם מערכת הפעלה זהה
ותאימות ברמת הקוד.
המאמר: מיני מחשב מתוצרת ישראל
הכותב: אלביט מחשבים בע'"מ גיל.8, עמ.
10
תאוד: דור שלישי של מיני-מחשבים מתו-
צרת אלביט.
המאמד: סיסטם 32
הכותב: ס.אי.ל. מערכות גיל.8, עמ. 46
תאור: משפחת המחשבים סיסטם 32 של
ס.אי.ל.
המאמרי נ.סי.ר. 8000
הכותב: י.א. מיטווך ובניו גיל.8, עמ. 49
תאוד: חמש תת"סדרות עם אפשרות מעבר
מאחת לשניה.
המאמר: מערכות הוניוול )5/6) 6
הכותב: ס.ד.ס. מחשבים גיל.8, עמ. 52
תאור: מיני מחשב עם עוצמה הגדלה בשדה.
המאמד: עו 55קו)66
הכותב: תים מחשבים בע'"מ גיל.19, עמ. 24
תאוד: ב-6! לנובמבר 1982 הכריזה דטה
ג'נרל על מחשב 32 ביט החדיש מתוצרתה -
המיועד לתחום הבינוני.
מיקרו מחשבים
המאמר: אלפא מיקרו - מחשב קטן-גדול
הכותב: מיקרו מחשבים בע"מ גיל.ון, עמ.
6
תאור: 'אלפא מיקדו' מחשב קטןגדול.
המאמד: פרופיל של חברת משוב
הכותב: משוב מיקרו מערכות ג'יל.5, עמ. 24
תאור: 'משוב מיקרו מערכות בע''מ' הקימה
מעין סופרמרקט לציוד ותוכנה של מיקרו
מחשבים.
המאמד: מיקרו מחשבים
הכותב: ויצמן דב ג'ל.5, עמ. 30
תאוד: מבנה המיקרו מחשבים, סוגים
ושימושים עיקריים, ציוד היקפי תוכנה
ועוד.
המאמד: מיקרו מחשבים
הכותב: מלל תעשיות מחשבים גיל.5, עמ.
10
תאור: חברת מ.ל.ל. מציגה את דגמי 80-
8 מתוצרת חברת צפסאגד
המאמר: מיקרו מחשבים
הכותב: אסיא דוד גיל.5, עמ. 42
תאוד: מאמר מבוא והצגת מיקרו מחשבים
ותוכנה למיקרו מחשבים המשווקים ע'"י
חברות
המאמד: תוכנה בסיסית למיקרו מחשבים
הכותב: ויצמן דב גיל.6, עמ. 57
תאוו: מאמר שני בסדרת מאמרים על
מיקרוימחשבים.
המאמד: המחשב האינטראקטיבי
הכותב: י.פי.אי. בע''מ גיל.פ, עמ. 39
תאוו: מיקוו מחשב אפסא!;, המשווק
בארץ ע"י י. פי. אי., כולל בתוכו את כל
הפונקציות הממולאות במחשב אחר בד''כ
ע"י הציוד הפריפריאלי.
המאמר: מרכזי שיווק למחשבים אישיים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.13, עמ. 40
תאוד: שלוש שיטות שיווק מתחרות ביניהן
בארה"ב על מכירה קמעונאית של מיקרו-
מחשבים.
המאמד: איך יחדרו המיקרו
הכותב: פריס דויד גיל.4|, עמ. 24
תאוד: מאמר מיוחד ל'מחשבים' מאת יועץ
בכיר ובעל טור בעיתוני מיחשוב באנגליה
וארה''ב.
המאמד: טבלת השוואה - מיקרו מחשבים.
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.14, עמ. 40
תאוד: למעלה מ-30 יצרני מיקרו מחשבים,
ולמעלה מי60 דגמים המשווקים בארץ
בטבלת השוואה הכוללת 19 מאפיינים.
המאמו: מיקרו מחשבים - תחילתו של
עידן חדש!
הכותב: הספרי מנחם גיל.14, עמ. 64
תאוו: מחשבי הענק והמיקרו"מחשבים
יתקיימו זה בצד זה כאשר לכל סוג וגודל
מיועדים תפקידים משלו.
המאמד: מיקרו מחשבים
הכותב: אנשי מקצוע גיל.4!, עמ. 68
תאור: חמישה אנשי מקצוע וניהול בתחום
המחשבים מחווים דיעה על תחזיות ובעיות
הקשורות לחדירת המיקרו לישראל.
המאמר: שוק גואה למחשבים קטנים
הכותב: בראון מרלן גיל.18, עמ. 34
תאוד: גישותיהן של חברות מחשבים וניס-
יונם של משתמשים פעם ראשונה בקשר
למחשבים קטנים. כתבה על הנעשה בברי-
טניה.
המאמר: מערכות הפעלה של מיקרו מחש-
בים
הכותב: אלדור שמי גיל.18, עמ. 82
תאוד: מה תפקידה של מערכת הפעלה
במיקרו מחשב ומה היא כוללת. סקירת
מערכות הפעלה נפוצות במיקרו מחשבים.
המאמד: מיקרו מחשבים ורשתות תקשורת
מקומיות
הכותב: אלדור שמי גיל.20, עמ. 22
תאוו: מספר גדול של מיקרו מחשבים
המשולבים ברשת מקומית מסוגל לבצע
תפקידים רבים שבוצעו בעבר על-ידי מחשב
גדול ויקר.
המאמרי מחשב רב אישי
הכותב: ישראטל בע''מ גיל.21, עמ. 42
תאור: חברת קולומביה אימצה את הסט-
נדרט של הפי.סי. של יבמ וישראטל משוו-
קת את המחשב בארץ.
המאמדר: האמנם מחשב מנהלים
הכותב: וידר משה גיל.22, עמ. 34
תאוד: לאחרונה הוחל בארץ בשיווק מחש-
בים אישיים המיועדים למנהלים דווקא.
אולם הצלחתם של מחשבים אלו, במצבם
כיום, אצל מנהלים כלל וכלל אינה מוב-
טחת.
המאמד: השימוש במיקרו מחשב בחברות
הבניה
הכותב: זלינגר ד''ר ש. גיל.22, עמ. 38
תאוז: על מנת ליישם בהצלחה מערכת
מחשב בחברת בנייה יש לפתח תשתית
ניהולית, להגדיר יעדים מציאותיים ולמצוא
תוכנה מתאימה.
המאמד: מיקרו מחשבים - טבלת השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.22, עמ. 42
תאוד: כי80 דגמים של מיקרו מחשבים
המשווקים בארץ.
המאמר: תקליטונים - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.23, עמ. 44
תאוד: א. דיסקטים ב. השלמה לטבלת
מיקרו מחשבים מאפריל.
המאמו: המחשב הזעיר ומערכות מידע
מינהליות
הכותב: חנני מיכה גיל.24, עמ. 39
תאוד: היבטים שונים של הכנסת מיקרו-
מחשבים לארגונים, היתרונות והחסרונות
שבכך וכיצד יחידת המחשב המרכזית צרי-
כה להתייחס לענין.
המאמו: מחשבים אישיים למשתמשים
בארגונים גדולים
הכותב: פריס דויד ג'ל.27, עמ. 34
מערכות חומרה
תאוד: חדירתם של המחשבים האישיים
לארגונים גדולים מחייבת סיוע ותמיכה
נרחבים מצד מחלקות עיבוד הנתונים של
ארגונים אלו.
המאמד: מחשבים אישיים וביזור עיבוד
הנתונים.
הכותב: בראון מרלן גיל.28, עמ. 84
תאוד: מחשבים אישיים חודרים לארגונים
ומביאים לביזור באמצעות התקשרויות
בינם לבין עצמם ובינס לבין המחשב המרכ-
זי
המאמר: מחשבי 32 ביט
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.30, עמ. 68
תאוו: מחשבי הי32 ביט חודרים לשוק
המיקרו מחשבים, המאמר מתאר מה צפוי
בשוק וכיצד נערכים לכך הייצרנים הגדו-
לים.
המאמד: שימושי מיקרו"מחשבים במדעי
הרוח והחברה
הכותב: גולדברג דר גיורא גיל.31, עמ. 58
תאור: המיקרו מחשבים חודרים גם למדעי
הרוח והחברה. המחבר דן ביתרונות של
מגמה זו ותרומתה לאנשי האקדמיה.
המאמד: תוכנת סביבה - חלון בעולם
המחשבים האישיים
הכותב: שני ש. גיל.36, עמ. 38
תאוד: תוכנת הסביבה תאפשר למשתמש
במחשב אישי לפצל את המסך או לקבוע בו
חלונות, כאשר בכל חלון ישנה תצוגה של
תוכנית אחרת.
מימשקים וציוד היקטי
המאמד: מדפסות בינוניות - סקר שוק
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.?, עמ. 30
תאוו: מבוא לסקר שוק בנושא מדפסות
בינוניות-איטיות להדפסה מבוזרת. היקן
המכירות של מדפסות בינוניות איטיות
יעלה על זה של מדפסות מהירות לחדו
המחשב. סקר מדפסות משווקות בארץ.
המאמד: מסופי צג חכמים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.3, עמ. 36
תאוד: סקר שוק - מסופי צג חכמים. מבוא
מאת מערכת מחשבים.
המאמר: סקר שוק - מערכות דיסקים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.9, עמ. 58
תאור: מאמר מבוא מאת 'מחשבים'. חברות
מציגות מוצרים ושרותים.
המאמד: סקר שוק - מצגים גרפיים
הכותב: הספרי מנחם גיל.סו, עמ. 52
תאור: מאמר מבוא ערוך ע''י מנחם הספרי
חברות מציגות מסופי מצג גרפיים המשוו
קים עליידו.
המאמד: סקר שוק - מדפסות מהירות
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל. ו 1, עמ. 64
תאוד: מאמר מבוא מאת 'מחשביט'. חברות
מציגות מדפסות מהירות המשווקות על
ידןי
המאמר: סקר שוק - תווינים דיגיטליים
הכותב: מערכת 'מחשבים'. גיל.12, עמי
ססו
תאור: מבוא מאת מנחם הספרי - חברות
מציגות תווינים המשווקים עליידן.
המאמרי: מצגים - טבלת השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.15, עמ. 51
תאוד: טבלת השוואה כוללת נתונים על 45
דגמים שונים של מצגים המשווקים בארץ
ע''י כ-25 חברות.
המאמר: פלט איכות
הכותב: ניומן גרי גיל.16, עמ. 18
תאוד: התפתחויות חדשות בתחום מדפי
סות איכות ומערכות סדריצילום.
המאמו: מדפסות - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.16, עמ. 45
תאוד: טבלת ההשוואה כוללת נתונים על
כ-80 דגמים שונים של מדפסות המשווקות
ע'"י 17 חברות.
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
00 ])]|]ץ]ץ;:/ 3 ד יו
המאמד: מיניקס - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 32
תאור: מיניקס מתמחה בשיווק ותחזוקה
של ציוד היקפי למחשבים. בשלוש השנים
(1980 עד 1982) התקינה מיניקס למעלה
מ-250 מערכות. החברה מייצגת יצרנים
שונים מחו"ל בתחום הציוד ההיקפי.
המאמו: דיסקים - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 40
תאוו: למעלה מ-40 דגמים של מערכות
דיסקים.
המאמד: טבלאות השוואה - מצגים גרפיים
הכותב: מערכת מחשבים גיל.25, עמ. 48
תאור: טבלאות השוואה הכוללות למעלה
מ-30 מצגים גרפיים.
המאמד: טבלאות השוואה - תווינים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.26, עמ. 62
תאוו: טבלאות השוואה הכוללות למעלה
מ-20 דגמים של תווינים.
המאמד: מחשבים מדברים גם בעברית
הכותב: סירקיס רפאל גיל.27, עמ. 66
תאוד: חברות שונות בעולם מפתחות ציוד
המאפשר למחשבים לדבר. המאמר דן
במחשבים אלה, שימושים אפשריים,
והבעייתיות בהסבתם לדיבור בשפה העב-
דית.
המאמר: טבלאות השוואה - מצגים גרפיים
ותווינים.
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ו3, עמ. 65
תאור: השלמה לטבלאות שפורסמו בגלי-
ונות 25 ו-26 של 'מחשבים'.
ציוד תקשורת נתונים
המאמד: חידושים בתקשורת נתונים
הכותב: אלביט מחשבים בע''מ גיל.2, עמ.
11
תאוד: חב' אלביט משווקת מרבבים
אסינכרוניים ומציגה אותם בפני הקורא
בצירוף דוגמאות והסברים.
המאמד: חידושים בתקשורת נתונים
הכותב: אלביט מחשבים בע''מ גיל.4, עמ.
10
תאוד: אלביט מציגה מערכת מיתוג
אלקטרונית למחשבים מתוצרת ₪ ס6וו
ארה''ב.
המאמד: חידושים בתקשורת נתונים
הכותב: אלביט מחשבים בע"מ גיל.5, עמ.
16
תאוד: חידושים בתיקשורת נתונים - מער"
כת ניהול תקשורת 4400 4%41%5/8
המשווקת ע''יי אלביט.
המאמד: חידושים בתחום תקשורת נתונים
הכותב: אלביט מחשבים בע"מ גיל.7, עמ.
4
תאוו: אלביט משווקת מעוכות מחשבי
תקשודת למחשבי יבמ.
המאמד: מיכשור אבחון לרשתות תקשורת
נתונים
הכותב: סייר ד'"ר מוטי גיל.7, עמ. 26
תאוד: סוגים אופיינים של ציוד איבחון,
מעקב ודימוי. איך משתמשים בהם ולאיזה
מטרות.
המאמד: טבלאות השוואה למודמים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 41
תאוו: טבלת ההשוואה כוללת נתונים על
כי35 מודמים.
המאמז: פקסימילה דיגיטלית
הכותב: סירקיס רפאל גיל.18, עמ. 68
תאוה: פקסימיליה הינה מכשיר ל'צילום'
מסמכים והעברתם בתקשורת לרחוק. איך
פועלת הפקסימיליה ומה הם שימושיה.
המאמר: מרבבים סטטיסטיים - טבלאות
השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.1ו2, עמ. 67
תאוד: 35 דגמים של מרבבים סטטיסטיים.
וששששר יי
תוכנת תשתית
מעוכות הפעלה
המאמד: תוכנה בסיסית למיקרו מחשבים
הכותב: ויצמן דב גיל.6, עמ. 57
תאוו: מאמר שני בסדרת מאמרים על
מיקרו-מחשבים.
המאמר: מערכות הפעלה של מיקרו מחש-
בים
הכותב: אלדור שמי גיל.18, עמ. 82
תאוו: מה תפקידה של מערכת הפעלה
במיקרו מחשב ומה היא כוללת. סקירת
מערכות הפעלה נפוצות במיקרו מחשבים.
המאמו: תוכנת סביבה - חלון בעולם
המחשבים האישיים
הכותב: שני ש. גיל.36, עמ. 38
תאוד: תוכנת הסביבה תאפשר למשתמש
במחשב אישי לפצל את המסך או לקבוע בו
חלונות, כאשר בכל חלון ישנה תצוגה של
תוכנית אחרת.
המאמו: כיצד מחשב המחשב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.36, עמ. 59
תאור: במחשב יש פקודות חומרה או תוכנה
לביצוע פעולות חישוביות רבות: חזקה;
שורש; לוגריתם; פונקציות טריגונומטריות
וכד'. כיצד מבצע המחשב פעולות אילו.
מסדי נתונים
המאמר: מערכת ט.א.פ. של קונטרול דאטה
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.1, עמ.
4
תאור: המאמר מתאר מערכת לניהול מסדי
נתונים ויישומים שיש בהם מספר רב של
משתמשים העובדים באמצעות מסופים
בשיתוף זמנים.
המאמד: שוופ- שפה עילית
הכותב: חב' מרכזית לניקוב גיל.6, עמ. 30
תאוד: כלי תוכנה חדיש של חב' 6פזוס6ו
ארה"ב
המאמר: תכנון מע' מידע למינימחשבים על
מסד נתונים אזסד
הכותב: טכ"ם בע''מ גיל.וו, עמ. 14
תאור: חברת פז מפתחת מעדכות על בסיס מסד
נתונים )זסד המשווקת בישראל ע"י חברת
טכ"ם.
ם די נתונים
ו 2 'מחשבים' גיל.13, עמ. 56
תאוד: מסדי נתונים אינם עדיין כלי נפוץ
ושוה לכל משתמש אולם עם ירידת מחירי
הציוד מחד ועליית הדרישה למידע זמין
מאידך גובר השימוש בהם,
המאמד: כשרות מידע בבסיסי נתוניםי
הכותב: יסקי יעקב גיל.16, עמ. 30
תאוד: ניהול כשרות מידע הינו שמירה על
קיומן של מיגבלות על המידע המוצג בב
סיס הנתונים. יעקב יסקי מציג במאמר זה
עקרונות לניהול כשרות מידעבבסיס נתונים
של מערכות תיב"ם.
המאמד: העלאת פריון התיכנות 9
הכותב: בראון מרלן גיל.16, עמ. 5%
תאוו: מרלן בראון, עיתונאית 0
רִים בנושאי תוכנת מחשב, סוק
ב * פעילות של חברות מיח"
בור 'מחשבים' פע
שוב בבריטניה להעלאת פיריון התיכנות.
המאמד: בסיסי נתונים
הכותב: פריס דויד גיל.23, 0
תאוו: אפשר לסווג את מס 0 8
לשלוש קבוצות עיקריות: מס 5
לשימוש אישי, מחוללי יישומים, מ
נתונים '"מסורתיים".
המאמר: בסיסי נתונים במרכז משאבי מידע
הכותב: טל צבי גיל.27, עמ. 62
תאוד: מאמר זה היגו המשך למאמר שהופיע
ב'"'מחשבים" מס' 26. מרכיב יסודי במרכז
משאבי המידע, הם בסיסי הנתונים המרכי-
בים את המידע במ.מ.מ. המאמר דן
באפשרויות השונות וממליץ על הקמת
מערכת דינאמית של בסיסי נתונים.
המאמו: אם יש כאן מסד נתונים טבלאי
אמיתי - שיקום
הכותב: פריס דויד גיל.29, עמ. סו
תאווז 0
המאמד: מסדי נתונים מבוזרים
הכותב: שני ש. גיל.33, עמ. 8
תאור: בסיס נתונים מבוזר הינו מנגנון מבוזר
לניהול נתונים הנמצאים בקבצים מבוזרים
והוא מאפשר גישה למכלול הנתונים הנמצ*
אים בארגון גדול.
המאמד: בסיסי מידע הנדסיים
הכותב: רנדל בן גיל.40, עמ. 74
תאוד: מהו בסיס נתונים הנדסי; הגדרת
הסביבה; בסיס נתונים הנדסי לעומת מסח-
רי.
המאמר: גישת בסיס הנתונים
הכותב: הייפרמן רז גיל.42, עמ. |4
תאוו: המאמר הינו פרק מתוך ספר חדש
הנקרא בסיסי נתונים, מאת רז הייפרמן
בהוצאת הוד-עמי. המטמר מגדיר מהו
בסיס נתונים, מתאר את המדכיבים העיקרי
יים שלו, מציג את המטרות העיקריות
ומסביר מונחים בסיסיים כגון מיבנה לוגי,
מיבנה פיזי, אי תלות פיזית ולוגית.
תקשורת נתונים
המאמד: מחשבים מארח את ד''ר דוד בירן
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.7, עמ. 10
תאוד: המדען הראשי של משרד התקשורת
מציג בעיות ותוכניות בנושא תקשורת
נתונים בישראל.
המאמו: מושגים בסיסיים בתקשורת
נתונים
הכותב: גודס יעקב גיל.7, עמ. 16 :
תאור: פרוטוקול תקשורת, מסופים סינכרו
ניים ואסינכרוניים, מודמים, ריבוב ועוד.
המאמד: חידושים בתחום תקשורת נתונים
הכותב: אלביט מחשבים בע"מ גיל.7, עמ.
4
תאוו: אלביט משווקת מעוכות מחשבי
תקשורת למחשבי יבמ.
המאמר: מנוף למיחשוב המפעל
הכותב: מנוף בע"מ גיל.8, עמ. 51
תאוד: יישומי תקשורת ועיבוד נתונים
למחשבי יבמ סדרה 1
המאמרג תוכנה במערכות עיבוד בתקשורת
הכותב: סקופ אריה גיל.15, עמ. 20
תאוו: פרק מתוך ספר חדש - 'תקשורת
נתוניס' - שיצא לאור לאחרונה בהוצאת
הוד-עמי.
ר: מודל ו08
ב פרי יונדב גיל.17, עמ. 4!
תאור: מודל ו09, שהוכן ע'"י ארגון התקינה
הבינלאומי, מפרק את פרוטוקול התקשורת
בין מחשב למחשב, או מחשב למסוף, לי7
שכבות.
המאמרי שמוש בתקשורת נתוניס באירופה
הכותב: מערכת 'מחשבים' ניל.7ו, עמ. 20
תאור: לצד יישומים 'בשלים' ישנם יישומים
תחילת דרכם, אשר התרחבות השימוש
מש תצרוך שימוש רב בתיקשורת נתונים
איקוליים חד-
לאיקוליים חד
המאמו: שרותי תקשורת
שים 5 .6%
הכותב: בינס רו ו
; מחברת זר הינו
תאוו: מחב ;תקשוות. היא סוקרת
תקשורת במשרד ו
מספר שירותים חדשים -
בשילוב ביניהס
כסומיליה - והשילוב ביגי
קס, פקסיב
וידאוטקס, טלט
תוכנת תשתית
המאמד: אבטחת מידע במערכות תקשורת
הכותב: פרי יונדב גיל.ו4, עמ. 38
תאוז: מהן הסכנות האורבות למידע, אמצ-
עי הרתעה, חדירה דרך מסופים, חדירה דרך
רשת התקשורת, אמצעי הצפנה - לכל
הנושאים הללו ולאחדים מתייחס המאמר.
המאמר: מיתוג מנות ושירות ישראנת
הכותב: בינס רוזליה גיל.42, עמ. 36
תאוד: מחברת המאמר הינה מהנדס תקשו"
רת בחב' בזק. המאמר מסביר את שיטת
תקשורת הנתונים באמצעות מיתוג מנות
לעומת מיתוג מעגלים ומתאר את ישראנת
- שירות תקשורת צי :ורי המופעל ע'"י בזק.
ישראנת מופעל בשיטת מיתוג מנות.
שפות תיכנות
המאמו: אדא - שפה עם סיכויי השרדות
טובים
הכותב: פריס דויד גיל.20, עמ. 17
תאוד: כישוריה הטכניים של אסא נותנים
לה סיכוי טוב להקלט ולתפוס מקום נכבד
בתעשיות התוכנה.
המאמו: שפת התכנות פסקל
הכותב: ענת לרנר גיל.36, עמ. 71
תאוו: פסקל הינה שפת תיכנות חדשה
יחסית שפותחה ב-1970. אחת ממטרותיה
העיקריות היתה ליצור שפת תיכנות שתאי
פשר גישה זהירה וממושמעת לתיכנות
ולפיתרון בעיות.
מחוללי יישומים
המאמו: 06ס-+ מחולל יישומים.
הכותב: יעל בע"מ גיל.2!, עמ. 44
תאוו: חברת יעל בע'"מ פיתחה ומשווקת
מחולל יישומים המיועד למיני ומיקרו
מחשבים.
המאמד: תוכנת ה-8וו₪א
הכותב: חברה לניקוב גיל.3!, עמ. 27
תאור: תוכנת ה-פוווא באה לענות על מיגב"
לות תהליכי ייצור התוכנה. יישומיה התפש
טו במהירות לכל ענפי המשק
המאמר: ללא תוכניתנים!
הכותב: אחיטוב עופר גיל.5!, עמ. |4
תאונ: מחוללי יישומים עשויים לפתור את
בעיות המחסור בתוכניתנים
המאמד: העלאת פריון התיכנות
הכותב: בראון מרלן גיל.6!, עמ. 44
תאוד: מרלן בראון, עיתונאית:עורכת ומח
ברת ספרים בנושאי תוכנת מחשב. סוקרת
עבור 'מחשבים' פעילות של חכרות מיחי
שוב בבריטניה להעלאת פיריון התיכנות
המאמר: מחוללי יישומים
הכותב: בראון מרלן גיל.23, עמ. 4!
תאוו: המפתח להגברת התפוקה בפיתות
תוכנה הוא בהעבות פיתוחה מהמתכנן
למשתמש
המאמו: טבלאות השוואה - מחוללי יישו
מים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.28. עמ. 98
תאוד: הסבר כללי על מחוללי יישומים
תאור של 15 מחוללי יישומים המשווקים
בארץ.
המאמד: מחוללי יישומים
הכותב: פריס דויד גיל.30, עמ. 8 ₪
תאוו: המאמר מבהיר מהו בדיוק מחול
יישומים, תכונותיי ותועלתו למשתמש
רשתות תקשוות
: ארכיטקטורת רשתות נתונים
ל מערכות בע"מ גיל.3. עמ. 11
תאוו: אא8 - ארכיטקטורת הרשתות של
בורוז. השימוש וגובר במסופים
ותיקשורת בין מחשביס מעמיד בפגי חברות
המחשבים צורך בפיתרונות
מתוחכמים אך פשוטים
ההולר
;הולן
אשד יהיו
ונוחים למשת
מחשבים
פי
4
=
מחשבים 8
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
ניהול ופיתוח מערכות מחשב
0חחמםמשמחכ/- -/-7-------- 2 ..... -- ו
ותות תקשורת מקומ"
רז
גיל.10, עמ. 78
תאור: המאמר סוקר התפתחויות אחרונות
בארה'ב בתחום רשתות תקשורת מקומ-
המאמד: ז6א-2 - עיבוד מבוזר ברשת מקו-
הכותב: כור תקשורת והתראה גיל.14, עמ.
8
תאור: זפא-2, המשווקת ע'"י כור תקשורת
ה, הינה רשת המיועדת לצרכנים
קים לעיבוד מבוזר תוך שמירה על
זרכזית של משאבים, תוכנות ומאג-
המאמר: רשתות תקשודת ביתיות בארה"ב.
הכותב: סרלין עמרי גיל.14, עמ. 94
תאוו: מה מתחדש בארה"ב. השפעת
המחשבים הבייתיים על הקמת רשתות
תקשורת
המאמר: רשתות נתונים מקומיות
הכותב: פרי יונדב גיל.15, עמ. 36
תאוד: רשתות נתונים מקומיות מעבירות
נתונים באמצעות כבל תקשורת, בין מספר
רב של מחשבים ומסופים השייכים לאותו
ארגון והנמצאים בבניין אחד או בקבוצת
בניינים קדובים.
המאמר: מי מפחד מ-25.א
הכותב: פרי יונדב גיל.6ו, עמ. 25
תאוד: 25.א הינה המלצה של ארגון התקשו-
רת הבינלאומי המגדירה את הקשר בין
מחשבים ומסופים הפועלים בשיטת המנות,
ובין רשתות מיתוג מנות ציבוריות. יונדב
פרי מסביר מהו מיתוג מנות ובמה עוסקת
5
המאמד: מיקרו מחשבים ורשתות תקשורת
מקומיות
הכותב: אלדור שמי גיל.20, עמ. 21
תאוו: מספר גדול של מיקרו מחשבים
המשולבים ברשת מקומית מסוגל לבצע
תפקידים רבים שבוצעו בעבר על-ידי מחשב
גדול ויקר.
המאמד: רשתות העברת נתונים
הכותב: פרי יונדב גיל.20, עמ. 54
תאוד: 21.א הינו מימשק סטנדרטי בין ציוד
מסופים וציוד הרשת לפעולה שינכרונית
ברשתות נתונים ציבוריות. מסובךז הסברים
במאמר.
המאמד: רשתות תקשורת מקומיות ומשרד
העתיד.
הכותב: בינס רוזליה גיל.32, עמ. 30
תאוד: המאמר מתאר כיצד רשתות תקשו-
רת מקומיות משתלבות במשרד, צורות
שונות של רשתות, סוגי חיבורים, שילוב
קול ומידע, בחירת ציוד, נחיצות תקנים,
ומה צפוי לנו בתחום זה.
המאמו: תקנים ופרוטוקולים לרשתות
תקשורת מקומיות
הכותב: בינס רוזליה גיל.34, עמ. 37
תאוד: הכורח בקיום סטנדרטים לרשתות
תקשורת מקומיות נובע מהשוני הרב הקיים
בתחום המסופים והתקשורת ומהצווך
בתקשורת בין מסופי מחשבים שונים.ישנה
בעולם פעילות ענפה לקביעת תקנים
ופרוטוקולים לרשתות מקומיות.
המאמר: מיתוג מנות ושירות ישראנת
הכותב: בינס רוזליה ניל.42, עמ. 36
תאוד: מחברת המאמר הינה מהנדס תקשו-
רת בחב' בזק. המאמר מסביר את שיטת
תקשורת הנתונים באמצעות מיתוג מנות
לעומת מיתוג מעגלים ומתאר את ישראנת
שירות תקשורת ציבורי המופעל ע''י בזק.
ישראנת מופעל בשיטת מיתוג מנות
--.-.- 0
מתודולוגיה וכלי פיתוח
- מ
שיטות מובנות
המאמד: הנדסת תוכנה
הכותב: קלינסקי ד'"ר דויד גיל.12, עמ. 18
תאוד: עקרונות בסיסיים של הנדסת תוכנה.
שיטות בהנדסת תוכנה: תיכנות מיבני,
הסתרת מידע, פירוק הירארכי, מות בקרה
ועוד.
המאמד: תרשימי א*א
הכותב: קלינסקי ד''ר דויד גיל.17, עמ. 50
תאוד: תרשימי א*א הם כלי קטן ופשוט
שתפקידו להציג את המימשקים שבין
מרכיבים שונים של מערכת תוכנה.
המאמר: מורכבות תוכנה
הכותב: קלינסקי ד"ר דויד גיל.21, עמ. 18
תאור: כותב המאמר מציג מדדים לקביעת
מידת המורכבות של יחידת תוכנה.
המאמד: שיטות מובנות לניתוח מערכות
הכותב: הרץ שימעון גיל.25, עמ. 40
תאוד: המאמר כולל סקירת השיטות, השוו-
אה בינהן עפ"י קריטריונים שונים והשוואה
איכותית בין השיטות השונות.
המאמר: שיטת ז/ש.5
בתכנון
הכותב: קויפמן יוסף גיל.27, עמ. 36
תאוו: תאור השיטה ומטרותיה וסקירת
המסקנות הנובעות מנסיונות יישומה
במפעלים העוסקים בפיתוח תוכנה ביש-
ראל.
לאיתור שגיאות
שיטות לפיתוח תוכנה
המאמד: תרשימי א*א
הכותב: קלינסקי ד''ר דויד גיל.17, עמ. 50
תאוד: תרשימי א*א הם כלי קטן ופשוט
שתפקידו להציג את המימשקים שבין
מרכיבים שונים של מערכת תוכנה.
המאמד: תכנון מערכות מידע באמצעות אב
טיפוס
הכותב: טל צבי גיל.ו2, עמ. 58
תאוד: אחת התשובות למשבר התוכנה
והגברת התפוקה הינה תכנון באמצעות
אב-טיפוס.
המאמו: מחולל מספרים אקראיים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.42, עמ. 56
תאוו: לפעמים יש צורך ליצור מספרים
אקראיים. יש לכך שיטות מכניות (כגון גלגל
רולטה), אולם יש גם שיטות ממוחשבות.
המאמר מתאר שיטות כאלו.
ניהול ופיתוח מערכות
מחשב
הנדסת אנוש
המאמר: שיקולי הנדסת אנוש
הכותב: הספרי מנחם ג'יל.4, עמ. 36
תאור: שיקולי הנדסת אנוש בתכנון מערכת
אינטרקטיבית. במיקרים רבים מערכות
ממוכנות אינן מתפקדות כראוי בגלל אי
התחשבות בשיקולי הנדסת אנוש.
המאמר: שיקולי הנדסת אנוש בפיתוח מער-
כות תוכנה
הכותב: זיידמן ד''ר אבי גיל.22, עמ. 70
תאור: המשתמשים במחשב היום אינם קהל
נבחר אלא חתך אופייני של הציבור. על מנת
לאפשר לקהל גישה מוצלחת למחשב יש
לבנות את מערך התוכנה והדיאלוג בצורה
שתוודא קשר יעיל בין המשתמש למחשב.
המאמד: אסופוע 00815 מימשק לעבודה
עם מחשב
הכותב: און ד"ר אורי גיל.25, עמ. 54
תאוד: הצעה מקורית של המחברים למי-
משק דו-מצגי שינצל את התכונות החזקות
של המעדכת הקוגניטיבית ויסייע להתגבר
על נקודות התורפה של מערכת כזו. המאמר
מתאר בהרחבה את הצורך במימשק זה,
המאפיינים הרצויים למימשק ויישומים
אופייניים עבורו.
המאמד: היבטים ארגונומיים בתפעול מער-
כות
הכותב: בן אפרים פרופ' יצחק גיל.27, עמ.
4
תאוד: הבנת האינטראקציה בין מכונה
לאדם חשובה היום לא פחות מכפי שהיתה
בעבר. ישנה חשיבות רבה לתנאי העבודה
כגון תאודה נכונה, מעדך הציוד, חום וכדו-
מה.
בקורת איכות
המאמד: ביקורת איכות
הכותב: ברקת שולמית גיל.14, עמ. 86
תאוד: הסיבות העיקריות לתקלות ונזקים
במיחשוב, גישת בקרת האיכות, תחומי
בקרת ענ''א, איבחון הליקויים ועוד.
אבטחה ובטיחות
המאמד: מחשבים מארח את פרופ. אברהם
למפל
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.10, עמ. 12
תאוו: פרופ. אברהם למפל היו דיקן
הפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחוקר
בתחום הצפנת מידע.
המאמדר: סיכונים במתקני מחשב
הכותב: יובל שלמה גיל.10; עמ. 20
תאוד: מודעות לנושא הסיכונים, ביצוע
סקר סיכונים, מגעי המנהל עם גורמים
מיקצועיים.
המאמר: מחשב כן - הגנה לא!?
הכותב: קומפהרד בע'"מ גיל.10, עמ. 24
תאוד: וולטר נ. פירדי, מחברת קומפהרד
נותן רקע והסבר כללי על נושא הכספות
במיתקן מחשב ומציג את מבחר הכספות
שמציעה קומפהרד.
המאמד: בטחון ובטיחות במתקני מחשב
הכותב: קדיש עמיחי גיל.10, עמ. 28
תאוד: מהן מערכות בטחון ובטיחות, שיקו-
לים כלכליים, קביעת עקרונות, שלבי
תכנון, הקמה ותיפעול.
המאמד: מערכות חסינות תקלה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 56
תאוד: מערכות חסינות תקלה, הכוללות
בתוכן גיבוי ורכיבים חליפיים, נעשות
מבוקשות יותר ויותר. מספר חברות מבס-
סות את הפעילות העיסקית שלהן עלמער-
כות כאלו.
המאמר: אבטחת מידע במערכות תקשורת
הכותב: פרי יונדב גיל.ו4, עמ. 38
תאור: מהן הסכנות האורבות למידע, אמצ-
עי הרתעה, חדירה דרך מסופים, חדירה דרך
רשת התקשורת, אמצעי הצפנה - לכל
הנושאים הללו ולאחרים מתייחס המאמר.
אפיון ופתוח מעוכות
מחשב
המאמר: מחשבים מארח את ד"ר אילן
עמית
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ן, עמ. 8
תאור: המאמר מתייחס לבעיות המעסיקות
את המשתמש ובעיקר את הדרג הניהולי
בקשר לפיתוח ושימוש במיחשוב.
המאמד: חוקים ליצירת מערכת ע"נ מינה-
לית
הכותב: מילוויצקי; עמית; פלמגיל.2, עמ.
38
תאוד: חוקים ליצירת מערכת עיבוד נתונים
מינהלית האומנםז אילן עמית, גדעון
מילוויצקי ואהרון פלמון מציעים 7 חוקים.
מטרת המאמר לאתר חוקי עשה ואל תעשה
לאיפיון בסיסי של מערכת ע''נ מינהלית
גדולה.
המאמו: פיתוח מערכות תוכנה
הכותב: עמיהוד יצחק גיל.3, עמ. 28
תאוו: פיתוח מערכות תוכנה לעיבוד
נתונים. היבטים ארגוניים וכלכליים של
פיתוח מערכות תוכנה מורכבות. תפוקת
תיכנון ותיכנות, המערך האירגוני של הפרוי-
קט, משאבים עיקריים, זמן תגובה של
המערכת ומשמעותו מבחינת עלות הפרוי-
קט, משך הזמן של הפרויקט.
המאמר: הארגון והמידע
הכותב: עמיהוד יצחק גיל.6, עמ. 82
תאוד: פרק מתוך ספר חדש - "יסודות
בניתוח ותכנון מערכות מידע".
המאמד: הנדסת מערכות
הכותב: מתיא פנחס גיל.12, עמ. 32
תאוד: פרק מתוך ספר חדש בנושא.
המאמד: מדוע נכשלים בהקמת מעוכות
ממוחשבות
הכותב: הספרי מנחם גיל.18, עמ. 96
תאוד: מדוע כה נפוצים הכשלונות. כיצד
לאתר בעיות מוקדם ככל האפשר ואיך
למנוע את הכישלון.
המאמר: תפקוד מערך ממוחשב
הכותב: סביר י. גיל.פו, עמ. 54
תאור: כותב המאמר מנתח מערך ממוחשב
שאינו מתפקד כהלכה ומאתר את הסיבות
לכךי
המאמר: יועצים לעיבוד נתונים
הכותב: הספרי מנחם גיל.22, עמ. 66
תאור: מתי נדרשים שרותיו של היועץ, האם
לבחור בחברה קטנה או גדולה, יועצים
כלליים או יועצים מומחים, איך לחתום
חוזה עם יועץ.
המאמו: מתודולוגיה לפיתוח מערכת
תוכנה
הכותב: וינד עמנואל גיל.31, עמ. 62
תאוד: המחבר מתאר שלבי פיתוח תוכנית
פרוייקט תוכנה המבוססת על נסיונו בחברה
בארה'יב.
המאמד: הצלחה וכישלון של מערכות מידע
הכותב: עין דור פרופ' פיליפ גיל.37, עמ. 60
תאוד: תרומת הקבוצות השונות - מנהלים,
משתמשים, מבצעים - והיחסים ביניהם
להצלחה או כשלון של מערכות מידע.
ניהול מיחשוב
המאמד: מערך נהלים ליחידת ענ''א
הכותב: קורפל יונתן גיל.8, עמ. 15
תאוד: חשיבותו של מערך נהלים ודרכים
להקמתו.
המאמר: ביטוח מחשבים
הכותב: קורפל יונתן גיל.23, עמ. 16
תאוד: הביטוח הינו ענף שמרני ואינו מדביק
את קצב התפתחות ענף המחשבים.
המאמד: מרכז משאבי מידע
הכותב: טל צבי גיל.26, עמ. 32
תאוד: מהו מרכז משאבי מידע ומהם תפקי"
דיו - זהו נושא המאמר הראשון בסדרת
מאמרים של צבי טל על מרכז משאבי מידע.
המאמד: ניהול מחזור הפיתוח של מערכת
מידע גדולה
הכותב: בורוביץ פרופ' ישראל גיל.26, עמ.
2
5]
55
רו ץס
ץדו וט הפרושוון אפ/ם ,%סס עשפ
!אוק5 4 שרוד 5/ו₪ |
== = "א
ה 1
1
:א
0559
העבודה אשדוד 77600
644-604 1
מסוף גרפי צבעוני חדש
לשימו כפול. אפעשרויות גרפיות
מתוחכמות (הפרדה 512 * 640)
ואלפא-נומריקה מלאה
(תאים ל-152/ ,7100 ,511 4)
בקרת תהליכים
למידע נוסף סמן 101
205
מחולל תצוגה חדעש וקומפקטי
מבוסס עלמשפחת 9460
המוצלחת
מוצרי יירמטקיי הינם מהמתקדמים ביותר בשטח התצוגה עם
הגרפית הצבעונית והינם תוצאה של מדיניות החברה
להשקיע במחקר ופיתוח מוצריה ובתמיכה ושרות לקוחותיה.
ר.סי.מ. מחשבים בעיימז
דרך הרצליה 16-18, ת.ד. 39844 תל-אביב,
טל. 476225, 485192, 03-491942.
ורוו כב
מחקר
חדש שא
גרפיקה במחשב בזמן אמת
במחיר נמוך מאי פעם
מחולל התצוגה החדש של אא4/7א דגם 2020
מאפשר זאתעייי שימוש בטכנולוגיה = >
עדכנית של מעבד 068000 ,1.81
ומעברדי 817-6110 במסגרת .אש 5
5
מערכת תצוגה מעווכללת
לישומי תיביימ לשילוב עם מחעשבי
אוש ששל חברת .161741
מחולל התצוגה האולטרא מהיר;
פי 30 יותר מהיר מרוב מחוללי
התצוגה המקובלים בעויטת הסקירה.
סוט ד | ובסו
וז םש
ס)חוה
אתה בחברה טובה!
ר.סי.מ. מחשבים בעיימ מיצגת את אאי7/ 4
בישראל יחד עם חברות מובילות נוספות בתחומן.
תווינים ומספרתים תוצרת ,2008 4 0808 84
מדפסות תוצרת (8/6 ר",אאידאו/
מחשבים עסקיים וביתיים , 4/7 מעבדי מערכים 6571 , בקרים
וכרטיסי קלט/פלט ש1א של ,00785 280 אמיד 60
,86 כונני קסטות קרטריג' א1:8א0/4 ועוד ציוד היקפי מגווך
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
מששמלה- 7777 -- --7 50 882<תהמאהקוהההשמבקלקההאטהקמק מההקהה=פמהבט-מקההההההשהמאמהטקהטאה קה בבקהקאמההקאה א הולר ית שרנ ודב בחקד ת-שוטו ועד תפ הקוק כמממק סוה
תאוו: המאמר מציג את הבעיה, קובע
אסטרטגיות ניהול ומפרט את השלבים
השונים להקמת המערכת.
המאמר: בסיסי נתונים במרכז משאבי מידע
הכותב: טל צבי גיל.27, עמ. 62
תאור: מאמר זה הינו המשך למאמר שהופיע
ב''מחשבים" מס' 26. מרכיב יסודי במרכז
משאבי המידע, הם בסיסי הנתונים המרכיז
בים את המידע במ.מ.מ. המאמר דן
באפשרויות השונות וממליץ על הקמת
מעדכת דינאמית של בסיסי נתונים.
המאמד: גם ניהול הוא מקצוע
הכותב: קורפל יונתן גיל.28, עמ. 98
תאוו: המחבר מתריע נגד מחסור בהכשרב
ניהולית למנהלים בענף המחשבים, מחסור
הנובע מחוסר מודעות.
המאמד: ציוד ומערכות הפעלה במ.מ.מ.
הכותב: טל צבי גיל.28, עמ. 104
תאוו: זהו המאמר השלישי בסדרת המאמ"
רים על מרכז משאבי מידע. חלק זה דן
בנושאים הנוגעים לציוד ומערכות הפעלה.
המאמד: מבנה ארגוני והצדקה כלכלית של
מרכז משאבי מידע
הכותב: טל צבי גיל.30, עמ. 10
תאוד: והו הפרק האחרון בסדרה על
המ.מ.מ. כאן מנתח המחבר את המבנה
הארגוני ומקומו במערכת הכללית וההצד-
קה הכלכלית לגוף שכזה.
המאמד: הערכת ביצועים וניהול מדעי של
מערכות מידע
הכותב: יודלביץ' פרופ' יצחק גיל.41, עמ. 8
תאוד: המאמר מציג מחשבות עקרוניות של
המחבר בנושאי הערכת ביצועי מערכות
מידע כגון מדדים, תקני מדדים, כלים
וטכניקות למדידה, מערכות דיווח,כדאיות
כלכלית ועוד.
מיחשוב מבוזר
המאמו: התקנת ינה מבוזרת בקונצרן
תעשייתי.
הכותב: בירון אריה גיל.3, עמ. 16
תאוד: שיקולים בהתקנת בינה מבוזרת בקר
נצרן תעשייתי. הגדרת המושג "ביזור
עני'א'י, השוואת מערכות ענ'"א ריכוזיות
וביזוריות, בחינה של צורכי האירגון, דרי
שות מארכיטקטורה ביזורית, מאפיינים
ותצורה של חומרה ותוכנה ביזורית.
המאמר: ריכוזיות בצד ביזור
הכותב: הראל עזרא גיל.19, עמ. 18
תאוד: אפשר לנצל את היתרונות הטמונים
בשתי השיטות ע'"י הפעלתן בו זמנית תוך
מתן גמישות מירבית למעבר משיטה אחת
לשניה.
המאמו: מחשבים אישיים וביזור עיבוד
הנתונים.
הכותב: בראון מרלן גיל.28, עמ. 84
תאוד: מחשבים אישיים חודרים לארגונים
ומביאים לביזור באמצעות התקשרויות
בינם לבין עצמם ובינם לבין המחשב המרכ"
זי.
המאמו: קביעת מדיניות לביזור מערכות
מידע
הכותב: אחיטוב ד"ר ניב גיל.ו4, עמ. 48
חאוד: הצעדים שיש לנקוט להכנסת מדיה
ניות אירגונית, תכנון, אישור וניהול עיבוד
נתונים מבוזר.
צ וצצ דיה
מעדכות יעודיות
ב
תיב"מ
המאמד: תיב''ם בשירות תעשיית הייצור
.₪ קונטרול דאטה ישראל גיל.6, עמ.
3
תאוד: קונטרול דאטה מעורבת בפרויקטים
מובילים בעולם בתחום התיב"מ
המאמו: תיב"ם - תכנון וייצור בעזרת
מחשב
הכותב: בן דויד - ד"ר דרור ג'ל.6, עמ. 35
תאוו: טכנולוגיות חדשות לתיכנון וייצור
עשויות לחולל מהפיכה בפיריון הייצור
המאמו: תחזיות טכנולוגיות ליישום תיב"ם
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 47
תאוו: תשובות לשאלות שהוצגו בפני 300
מהנדסים מארה"ב, בריטניה, ויפן.
המאמר: כשרות מידע בבסיסי נתונים.
הכותב: יסקי יעקב גיל.16, עמ. 30
תאוד: ניהול כשרות מידע הינו שמירה על
קיומן של מיגבלות על המידע המוצג בב
סיס הנתונים. יעקב יסקי מציג במאמר זה
עקרונות לניהול כשרות מידעבבסיס נתונים
של מערכות תיב'"ם.
המאמו: תערוכת תיב"מ 'אוטופאקט'
בפילדלפיה
הכותב: בראון מרלן גיל.24, עמ. 82
תאוו: מרלן בראון מדווחת מהתערוכה,
מתארת מוצרים חדשים שהוצגו בה ומרא"
יינת חלק מהמציגים.
המאמד: שילוב מערכות תיב"מ - דוגמא
מאלקטרוניקה
הכותב: אודס ד"ר לורנס גיל.30, עמ. 15
תאוד: תאור הרקע לצרכים הטכנולוגיים
הדרושים באלקטרוניקה, ציון בעיות התור
כנה והחומרה והגישה המיושמת בתעשייה
האוירית לישראל.
המאמדר: מגמות ותחזיות בשוק התיב"מ
הכותב: בראון מרלן גיל.33, עמ. 12
תאוד: שוק התיב''מ נמצא בצמיחה מואצת
ובתוך כך מתחולל מאבק בצמרת: חברות
עולות וחברות יורדות.
המאמד: יישום מערכות תיב"מ
הכותב: קמיל ליאור גיל.39, עמ. 62
תאור: המאמר מתאר באופן כללי מהו
תיב''מ, מהן התועלות העיקריות שלו, איך
מיישמים תיב''מ ומהם השיקולים הכלכל-
יים ליישום תיב"מ במיפעל.
המאמר: יישומי אינטליגנציה מלאכותית
בהנדסה
הכותב: פרייס. פרופ' קנת גיל.40, עמ. 63
תאור: תוכניות מחשב המבוססות על עקר
ונות האינטליגנציה המלאכותית שפותחו
לאחרונה באות לתת פתרון לצווארי בקבוק
בתעשייה המודרנית, כמו כתיבתתוכניות
מחשב למכונות עיבוד ממוחשבות או
רובוטיקה.
המאמר: בסיסי מידע הנדסיים
הכותב: רנדל בן גיל.40, עמ. 74
תאוו: מהו בסיס נתונים הנדסי; הגדרת
הסביבה; בסיס נתונים הנדסי לעומת מסח"
רי.
המאמד: קורס הנדסת תיב''מ; הישגים ולק-
חים
הכותב: קויפמן יוסף גיל.42, עמ. 51
תאור: במרכז ההדרכה נערך קורס למפתחי
תוכניות תיב'"מ. המאמר מתאר את מהלך
הקורס, הנושאים הנלמדים, הפרוייקטים
שנדרשו מהתלמידים והלקחים שהופקו.
גרפיקה ממוחשבת
המאמר: אפליקון - פתרון כולל לגרפיקה
ממוחשבת
הכותב: אגנטקס בע
תאוד: חברת אגנטקס מצ
פית.
יימ גיל.6, עמ. 42
יגה מערכת גר"
המאמד: מערכת תצוגה גרפית
הכותב: ליהקום בע''מ גיל.6, עמ. 48 .
תאוד: חברת ליהקום מציגה מערכת גרפית
מתוצרתה.
המאמר: אופקים חדשים לגרפיקת מחשב
הכותב: הירוטיקה טאורצ'י גיל.10, עמ. 46
תאוו: המאמר תורגם ונערך ע"י אהרון
האופטמן וכולל תאור יישומי גרפיקת-
מחשב, מרכיבי חומרה ותוכנה ותצפית
לעתיד.
המאמו: מערכות תוכנה גרפיות של יבמ
הכותב: יבמ ישראל בע"מ גיל.10, עמ. 66
תאוו: לחברת יבמ ישנו מגוון רחב של
תוכנה בכל התחומים של עיבודים גראפיים
במחשב.
המאמר: מערכות גרפיות לתיב"ם של חב'
גרבר סיינטיפיק
הכותב: ביטא הנדסה ופיתוח גיל.10, עמ.
88
תאור: ביטא הנדסה ופיתוח הינה חברה בת
ונציגת 6וזודא6ו50 658868 בישראל. המא
מר מתאר את המערכות הגרפיות המשוו"
קות ע"י ביטא.
המאמר: דטה ג'נרל נכנסת לתחום הגרפיקה
הכותב: תים מחשבים בע''מ גיל.10, עמ. 69
תאוד: בפברואר 1981 הכריזה חברת דטה
ג'נרל על מצג גרפי 6-300 - 05468 בשילוב
חבילת תוכנה גרפית עשפוטסא6אז
המאמר: מערכות גרפיות ותיב"ם על 780
וואצ
הכותב: דיגיטל ישראל בע"מ גיל.ס1, עמ.
70
תאור: יצרן המיניימחשבים פיתח ומשווק
מערכות גרפיות משוכללות על מחשב
המאמו: 557|4!ם - מערכת גרפית רב
שימושית
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.10, עמ.
72
תאוד: המשתמש יכול להתקשר ע"י קו
טלפון אל מחשב לשכת השידות של קונט"
רול דאטה ולקבל את שירותי 4 )01559 בכל
תחומי הגרפיקה הממוחשבת: מסחרי,
מדעי, כתיבת טקסט, גרפים תלת-מימדי
יים, מפות ועוד.
המאמר: גרפיקה בעזרת מחשב
הכותב: בראון מרלן גיל.22, עמ. 37
תאור: יצרני החומרה מובילים בתחום זה
אולם האתגר הוא בתוכנה.
המאמד: גרפיקה בעזרת מחשב - המרוץ
לסטנדרטים
הכותב: קמיל ליאור גיל.29, עמ. 68
תאוד: סקירה של ההתפתחויות האחרונות
בתחום התקינה בגרפיקה בעזרת מחשב
המאמר: ציור גופים תלת מימדיים
הכותב: גארי מרשל גיל.36, עמ. 60
תאוד: איך לתכנת במיקרו מחשבים היב'
טים בעלי פרספקטיבה של גוף מוצק
המאמר: סטנדרטים של גרפיקה ממוחשבת
הכותב: ספיר גרי גיל.39, עמ. 52
תאור: הסטנדרט הגרפי מגשר בין חומרה
לתוכנה באמצעות שפה גבוהה. המאמר
מסביר מהם תפקידיו של הסטנדרט הגרפי
ואילו סטנדרטים גרפיים נמצאים היום
בשוק.
המאמר: מבט כללי על גרפיקה ממוחשבת
הכותב: דונקלמן יעקב גיל.39, עמ. 56
תאוו: שלושת המוכיבים של המערכת
הגרפית הינם המחשב, התוכנה והחומרה
הגרפית. כל אחד מהמרכיבים האלו כולל
תכונות ומרכיבים יוחודיים לנושא הגרפיקה
הממוחשבת.
המאמר: תוכנה גרפית
הכותב: דונקלמן יעקב גיל.40. עמ. 56
תאוו: התוכנה הגרפית מאפשרת מעבר
מנתונים ספרתיים בזכרון המחשב לתמונה
המוצגת בפני המשתמש. המאמר מסביר
את השיטות העיקריות שלפיהן פועלות
תוכנות גרפיות
המאמר: גרפיקה עיסקית
הכותב: לוי
חכית הינו תחום המת
מערכות יעודיות
פתח במהירות בשנים האחרונות, הן על
מחשבים מרכזיים והן על מחשבים אישיים.
המאמו: חומרה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.42, עמ. 10
תאוו: מוצרים חדשים בתחום החומרה
המאמו: מערכת דימוי מוצקים בגרפיקה
ממוחשבת
הכותב: פלג ד"ר אלי גיל.42, עמ. 48
תאוו: בשיטת דימוי המוצקים מושגת
הצגה חד-משמעית של גופים תלת- מימדי
יים באמצעות קבוצות של גופים בסיסיים
(פרימיטיביים) עליהם ניתן לבצע מספר
פעולות בוליאניות. המאמר מפרט את השי"
טה, יתרונותיה וחסרונותיה ואת אופני הייד
שום שלה.
רובוטיקה
המאמו: 'מחשבים' מארח את גדעון הלוי
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.16, עמ. 10
תאור: פרופ' גדעון הלוי מנהל מרכז מחקר
ופיתוח שיטות ייצור ותיכנון בעזרת מחש"
בים ומרצה בטכניון, מדבר על רובוטים:
רובוטים היום ובעתיד, ייצור רובוטים בארץ
ועוד.
המאמר: תצפית לונדונית
הכותב: בראון מרלן גיל.20, עמ. 48
תאוו: מרלן בראון סוקרת עבור 'מחשבים'
מה חדש בבריטניה בשני תחומים: מיחשוב
משרדי ורובוטים.
המאמד: עתיד תעשיית הרובוטים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.27, עמ. 74
תאוד: המאמר מביא דברים שנאמרו בועידה
הבינלאומית ה-13 לרובוטים תעשייתיים
סקירה של שוק הרובוטים, הבעיות האנוש"
יות המתלוות להכנסת הרובוטים ועוד
המאמד: הרובוט השבדי משתלט על העולם
הכותב: מערכת 'מחשביס' גיל.28, עמ. 108
תאוד: מחלקת הרובוטים של החברה השב"
דית אסאה מרחיבה את פעילותה בשוק
העולמי.
המשוד הממוחשב
המאמר! תופעה יוצאת דופן בענף המחש
בים
הכותב: מיעד מחשבים גיל.8, עמ. 44
תאוו: בית תוכנה למיני"מחשבים בגליל
התחתון
המאמו: השפעת רשתות תקשורת מקומ"
יות על מחשוב המשרד
הכותב: סרלין עמרי גיל.10, עמ. 78
תאוד: המאמר סוקר התפתחויות אחרונות
בארה"ב בתחום רשתות תקשורת מקומ
יות
המאמו: מדריך למשתמש בעיבוד תמלילים
הכותב: ניומן גרי גיל.15, עמ. 71
תאוו: מטרות מערכת עיבוד תמלילים
שימושים נוספים, הכנות לקראת התקנה
נהלי עבודה, אחזקה וגיבוי
המאמו: פקסימילה דיגיטלית
הכותב: סירקיס רפאל גיל.18. עמ. 68
תאוו: פקסימיליה הינה מכשיר ל'צילום
מסמכים והעברתם בתקשורת לרחוק. איך
פועלת הפקסימיליה ומה הם שימושיה
לבי יישומו
המאמר: דואר אלקטרוני וש
הכותב: בירן ד"ר דויד גיל.8!, עמ. 88
תאור: מהו רואר
מחקר ופיתוח מדיניות הממשלה
אלקטרוני. רקע ותחזיות
המאמר: שימושי מחשב במשרד
הכותב: ניומן גיל.8ו, עמ. 100
תאוו: סקירת שימושי המחשב
במשרד המודרני
המאמר: תצפית לונדונית
מחשבים
2
-
מחשבים
מיחשוב
המאמר: מיחשוב משרדי - נטל או ברכה
הכותב מחשבים' גיל.32, עמ. 15
תאור: הנ המשרדי הולך וגובר. הוא
מביא תועלת רבה אך טומן בחובו גם בעיות
בנוגע לצדדים שונים של העבודה המשר
המאמר: דואר אלקטרוני ומחשבים אישיים
הכותב: מריס דויד גיל.32, עמ. 28
תאוה דואר אלקטרוני משמש ליצירת קשר
בין מחשבים אישיים לבין עצמם. כך מתק-
בל דואר אלקטרוני עם תחנות קצה
אינטליגנטיות. המאמר מסביר איך מקימים
דואר אלקטרוני ואיך משתמשים בו
המאמר: רשתות תקשורת מקומיות ומשרד
העתיד
הכותב: בינס רוזליה ג'ל.32, עמ. 30
תאור: המאמר מתאר כיצד רשתות תקשו-
רת מקומיות משתלבות במשרד, צורות
שונות של רשתות, סוני חיבורים, שילוב
קול ומידע, בחירת ציוד, נחיצות תקנים,
ומה צפוי לנו בתחום זה.
המאמר: איך פועל דואר אלקטרוני
הכותב: שני ש. גיל.3, עמ. 68
תאו המאמר מתאר כיצד פועל דואר
אלקטרוני מנגנונים, כישורי המערכת,
כתובות ומבנה ההודעה
המאמו: המיקרוגרפיקה משתלבת במיח-
שוב
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.33, עמ. 68
תאור: מנהל מערכות מידע חייב כיום לה*
כיר היטב לא רק טכנולוגיות מיחשוביות
'טהורות', אלא גם את טכנולוגיית
המיקרוגרפיקה ולהבין איך טכנולוגיה זו
משתלבת במערכות מידע קיימות או עתיד-
יות
המאמר: טלמישרד: יושבים בבית ועובדים
במשרד
הכותב: שני ש. גיל.35, עמ. 68
תאוה תאור תופעה חדשה מתפתחת, בעי-
קר בארה"ב: במקום ליסוע למשרד יושבים
בבית ומתקשרים עם המחשב המרכזי של
החברה באמצעות מחשב אישי,
אינטליגנציה מלאכותית
המאמר: אינטליננציה מלאכותית
הכותב: מערכת 'מחשביט' גיל.18, עמ. 106
תאוד: אינטליגנציה מלאכותית הינה כינוי
לאוסף של טכנולוגיות חדשות. המאמר
סוקר כמה מהן: ייעוץ ממוחשב, חושים
מלאכותיים, שפה מדוברת, המחשבהמומ-
חה, מחשבים צבאיים,
המאמר: אינטליגנציה מלאכותית
הכותב: פריס דויד גיל.19, עמ. 16
תאור: הסיקור העיתונאי בנושא אינטלינ-
נציה מלאכותית הינו מלהיב ומרגש, אולם
המציאות, לפי דעתו של פריס, רחוקה עדיין
מהחזון
המאמר: אינטליגנציה מלאכותית,
הכותב: ויטנר גד גיל.25, עמ. 38
תאור: אינטלינציה מלאכותית מתבססת
על סימולציה של החשיבה לפתרון של
בעיות ברמה נמוכה ובניית מסד נתונים
ואלגוריתמים שיאפשרו פתוון לבעיות
מורכבות יותר בעזרת מערכת ממוחשבת
עצמאית.
המאמר: בן-גוריון והמחשב
הכותב: קרן דייר מיכאל ג'ל.29, עמ. 18
תאו מתוך ספר חדש של המחבר שיצא
לאור בימים אלה בארה"ב, מובאת כאן
התכתבות בין דוד בן"גוריון לדי"ר עמוס דה
שליט בנושא מחשבים ואינטליגנציה
מלאכותית
המאמר: אינטליננציה מלאכותית
הכותב: ליבוביץי פרופ' י. גיל.33, עמ. 18
תאור: יש הבדל בין המוח כמכונת חשיבה
לבין הפונקציות הפסיכיות הכוללות תכנים
שאינם ניתנים לפורמליזציה. יכולתו
ומגבלותיו של המחשב בקשר לעניינים אלו
המאמר: עקרונות לפיתוח אינטליגנציה
מלאכותית דמויית מוח
הכותב: סקלי ד"ר דוד גיל.3גּ, עמ. 21
תאו תנאי הכרחי לפיתוח אינטליגנציה
מלאכותית הינו לוגיקה בין תחומית המבו
ססת על שיתוף פעולה ותאום בין תחומים
ממין שונה
המאמרי אינטליגנציה מלאכותית
הדור החמישי
הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.33, עמ. 62
תאוו: האינטליגנציה המלאכותית הינה
אתגר הדור החמישי של המיחשוב. בתוך זה
נכללים נושאים כגון בסיסי ידע, שאילתות
ממאגרי ידע, מכונות היקש, שפת שאילתות
טבעית ומערכות מתמחות.
בשורת
המאמר:
בהנדסה
הכותב: ברייס פרופ' קנת ג'ל.40, עמ. 63
תאוו: תוכניות מחשב המבוססות על עקר:
ונות האינטליגנציה המלאכותית שפותחו
לאחרונה באות לתת פתרון לצווארי בקבוק
בתעשייה המודרנית, כמו כתיבתתוכניות
מחשב למכונות עיבוד ממוחשבות או
רובוטיקה.
יישומי אינטליגנציה מלאכותית
מיחשוב לניהול והחל-
טות
המאמר:
פרויקטים
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.2, עמ.
7ו
תאוד: קונטרול דטה מציגה שתי מערכות --
אא סא ו-זה6ט-62.
מערכת חדישה לתכנון וניהול
המאמר: מערכות החלטה תמוכות תוכנה
הכותב: כהן אלדד ג'יל.5, עמ. 38
תאוד: מערכות הבאות לסייע למנהל בקבי
לת החלטות בלתי מובנות
המאמרו תמיכת מחשב בקבלת החלטות
הכותב: סנהדראי יצחק גיל.?, עמ. 42
תאור: הרתיעה מפני מערכות מחשב התומי
כות בקבלת החלטות אינה מוצדקת.
המאמרג מערכות החלטה תמוכות תוכנה
הכותב: טל צבי גיל.פ, עמ. 42
תאורג מחבר המאמר מגדיר את התכונות
המאפיינות מערכות אלו לעומת מערכות
רגילות וטוען שהשימוש בהן יהיה בשיטת
המיחשוב האישי וללא מתווכים בין המנהל
למערכת.
המאמרו;: תמיכת מחשב בקבלת החלטות
הכותב: סנהדראי יצחק גיל.ו1, עמ. 17
תאוו: יצחק סנהדראי מגיב על מאמר של
צבי טל בגיליון מרץ.
המאמר: מערכות תומכות החלטה
הכותב: טל צבי גיל.?ו, עמ. 28
תאור: באיזה מקרים יש מקום למערכות
תומכות החלטה. אילו מנהלים ישתמשו
במערכות כאלו.
המאמר: מערכות שאינן לומדות
הכותב: און ד'"ר אורי גיל.ו2, עמ. 44
תאוו: מערכות תומכות החלטה יהין
אפקטיביות כאשר תכלולנה תהליך למידה,
מה הסיבות שמערכות מידע אינן לומדות.
המאמר:
מינהליות
הכותב: חנני מיכה גיל.24, עמ. 39
תאוו: היבטים שונים של הכנסת מיקרו-
מחשבים לארגונים, היתרונות והחסרונות
שבכך וכיצד יחידת המחשב המרכזית צרי:
כה להתייחס לענין.
המחשב הוזעיר ומערכות מידע
המאמר: יישום טכנולוגיות מידע בניהול.
הכותב: רזון יעקב גיל.35, עמ. 74
המאמר: שיקולים לבחירתת מעבדי תמלילים תאור:
הכותב: מני ארנון גיל.23, עמ. 58
מספר רב של צרכני שרותים, יש
שונים ומגוונים במערכות עבור תמלילים,
המאמרג עיבוד תמלילים מדעיים
הכותב: בורקרט ד"ר אלכסנדר ג'ל.28, עמ.
מערכות יעודיות
תאורי באיזה אופן מערכות המידע היום 96
תומכות בדרגי הניהול התפעולי, הטקטי תאו תאור האיפיונים שצריכים להיות
והאסטרטני לתמלילן מדעי כך שיענה על דרישות הנזק-
קים לו :
וידאוטקס
המאמרי מהפכת הוידאוטקש וחברת המידע
מעוכות תשלום
המאמו: מערכות תשלום אלקטרוניות
הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.13, עמ. 54
תאו מערכות תשלום אלקטרוניות יחברו
נקודות מכירה אל מחשבי הבנקים וישמשו
כאמצעי לתשלום במקוס צ'קים או מזו-
מנים.
הכותב: בירון אריה גיל.28, עמ. 58
תאו המאמר מציג את עולם הוידאוטקס
ומפרט את הנעשה בתחום זה בעולם הרחב
וגם בישראל
המאמר: וידאוטקס 83
הכותב: קינן אורלי גיל.28, עמ. 78
תאור: המחברת ביקרה בתערוכת וידא*
וטקס 3 שנערכה לאחרונה בניו"יורק,
המאמר: דיקל - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.15, עמ. 14
תאודי מרחב המחיה העיסקי של דיקל הינו
ומתארת את החידושים שהוצגו והתרשמו" שוק הקופות הממוחשבות [חיבורו למער-
תם של גורמים ישראליים שביקרו בתערו" כות עיבוד נתונים. החברה מייצגת את
כה. יוניוול מיפו, יצרנית קופות ממוחשבות
המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת.
המאמר: מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע
- חלק שני. המאמר: משלוח כספים אלקטרוני
הכותב: בירון אריה גיל.3, עמ. 44 הכותב: שי גד ג'ל.15, עמ. 30
תאוד: זהו הפרק השני בנושא מהפכת תאוד: מכשירי בנק אוטומטיים ונקודות
הוידאוטקס (החלק הראשון פורסם בגליון תשלום ממוחשבות:מה כבר קיים בארץ
8). פרק זה דן בהרחבה בנושא התקינה וְמה צפוי בעתיד
לוידאוטקס,
המאמר: הרחבת שירוחי המיחשוב ללקוח
המאמר: מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע הבנק
- חלק שלישי הכותב: בן כוכב עזרא ג'ל.36, עמ. 48
הכותב: בירון אריה גיל:32, עמ. 8 תאור: הפעילות להרחבת שירותי המחשב
תאוד: זהו הפרק האחרון בסדרה על הוידאי ללקוח הבנק מתרחשת במספר תחומים:
וטקס. כאן עומדים לדיון היבטים תרבות" פעולת הסניף, מסופי בנק אוטומטיים, נקו-
יים וחברתיים כגון הוידאוטקס כאמצעי דות מכירה ממוחשבות, מחשבים אישיים
תקשורת המוני פרטני, השפעת שפע המידע. בבית.
- מי יהנה ממנוז השפעת הוידאוטקס על
שרידות הגזע האנושי דרך השפעתו על
החינוך, היבטי חוק ומשפט ועוד. איסוף וקליטת נתונים
המאמר: וידאוטקס המאמד: פתרון בעית הניקוב
הכותב: בירן דייר דויד גיל.37, עמ. 62 הכותב: יענ"א מחשבים בע''מ גיל.ג, עמ.
תאורי איך אפשר להקים מערכת וידיא- ?ל
וטקס במדינת ישראל ומהם התנאים תאו תכנית חדשנית לפיתרון בעיית הני*
ההכרחיים להקמתה. קוב. הניקוב מהווה צוואר בקבוק במערכות
עיבוד נתונים. יענ"א הכינה תוכנית לפיתרון
הבעיח.
עיבוד תמלילים
המאמר: מערכת קליטת נתונים
המאמר: סקר שוק מערכות עיבוד תמלילים הכותב: משוב מיקרו מערכות גיל.4, עמ. 35
[ . תאוד: מערכצ קליטת נתונים (-זא+ אזאס
הכותב: מערכת מחשבים' ג'ל.6, עמ. 68 צח) ע"י מיקרו מחשב. משוב מיקרו מער-
תאור: מבוא מאת 'מחשבים'. חברות מצי- כות בע"מ מתארת מערכת המבוססת על
גות מערכות עיבוד תמלילים. 0
המאמ מיקרוגרפיקה ועיבוד תמלילים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.11, עמ. 19
תאוד: תאור השיטות השונות תוך התייח-
סות להיבטים טכנולוגיים וכלכליים.
המאמר: מערכות איסוף נתונים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.4, עמ. 44
תאוו;: סקר שוק - מערכת איסוף נתונים.
'מחשבים' כותב מבוא. חברות מציגות
מערכות איסוף נתונים.
המאמר: מדריך למשתמש בעיבוד תמלילים ז
סנו
שימושים נוספים, הכנות לקראת התקנה'
נהלי עבודה, אחזקה וגיבוי, ב תוכנה מיגזרית
מ מעבדי תמלילים - טבלאות השוו-
ה
מיחשוב בחקלאות
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 50
תאורי כ-40 דגמים של מעבדי תמלילים
המשווקים ע"י 20 חברות. המאמר: מחשבים מארח את איתן שטייף
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ל, עמ: 10
תאור: חבר קיבוץ, חקלאי במקור ואיש
מיחשוב היום על יישומי מחשב בחקלאות;
מיחשוב מקומי, אזורי ווזרצי; המיחשוב
כענף במשק הקיבוצי ועוד.
הכותב: ניומן גרי ג'ל.15, עמ. 72
תאוו: מטרות מערכת עיבוד תמלילים,
המאמר: סדר דפוס ממוחשב
הכותב: ניומן גרי גיל.21, עמ. 62
תאוד: טיפוגרפיה, עריכת מבנה, מערכות
סדר צילום, אמצעי קליטת תמלילים וערי-
כתם, מימשקים בין מעבדי תמלילים לבין
מערכות סדר צילום. המאמר: סקירת תוכניות מחשב לחקלאות
הכותב: גלב אהוד גיל.פ, עמ. 18
אהוד גלב משרות ההדרכה והמקצוע,
משרד החקלאות, סוקר את תוכניות המחי
שב הקיימות י ים השונים.
תאור: לארגונים גדולים ומבוזרים בעלי = באהץ/על/פו מסוגים ₪
צרכים המאמר: מושב יעד והמגזר החקלאי
הכותב: מיעד מחשבים גיל.פ, עמ. 21
תאוד: בית התוכנה של יעד - 'מיעד מחש-
בים' - פיתח ומפעיל מעדרכות ממוחשבות
למושבים, ארגוני קניה וגופים אחרים
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
בחקלאות ובהתיישבות. הכותב: בוכבינדר דניאל גיל.22, עמ. 64
תאוד: בסוף 1981 הוכנס לשימוש, בשלב
לשכת השירות לעבוד ראשון באזור הצפון, גיליון מילדותי אחיד
נתונים במושבים הכולל שילוב תקופות: הריון, לידה ואחר
הכותב: יל"ן מחשבים גיל.9, עמ. 23 לידה. הגיליון משמש בסיס למערכת מעקב
תאור: ילן מספקת מיגוון רחב של שרותים מילדותי ממוחשב.
ממוחשבים למושבים.
המאמד: שמר מחשבים - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. ?1
תאוד: שמר מחשבים, בשבי שומרון, מצאה
לעצמה גומחת שוק: הקמה ושיווק של
מערכות משולבות חומרה-תוכנה על מיקרו
מחשבים 16 ביט עבור המפעל הביגוני.
המאמר: יליין
המאמו: למחשבים מקום נכבד בופואה
המאמר: המחשב ב'גרנות' - כלי עבודה יום המודרנית
יומי הכותב: קורפל יונתן גיל.27, עמ. 52
הכותב: מיגר מערכות מידע גיל.9, עמ. 24 תאוו: למחשבים תפקידים חשובים במע-
תאור: 'מיגר' - מחלקת המחשב של 'גרנות' רכת הרפואית: כלי עזר לרופא, בדיקות
- מפעילה מחשבי 11/70 סש שאליהם ממוחשבות והדרכה.
מחוברים כ'80 מסופים; 70 מהם מותקנים
במשקי 'גרנות'ובמפעלים האזוריים.
המאמר: התעשיה הממוחשבת העתידית
הכותב: פרייס פרופ' קנת גיל.24, עמ. 18
תאוד: התפתחות תפיסות של שיטות עבו*
דה, החל בתהליכי עבודה המבוססים על
נייר וכלה בדודות תיב'"מ מתקדמים. פתרון
בעיות בתחום החשיבה שאינה מתמטית
והבחנה בין פריסה לוגית לפריסה פיזית של
המאמד: התפתחות טכנולוגית בארגון מידע המפעל.
על חולים.
המאמר: עיבוד נתונים מתקדם בחבל לכיש הכותב: בן נתן אלי גיל.37, עמ. 54
הכותב: ניקוב מחשבים בע''מ גיל.9, עמ. 27 תאוד: גישת משרד הכריאות להקמת מער-
תאוה: יישובי חבל לכיש יוכלו לקבל שרותי כות מידע לבתי חולים. חלוקת התפקידים
מחשב מקוונים ע"י המחשב של נחמ"ל בין מערכת מרכזית למערכות מקומיות.
(ניהול חשבונות מושבי חבל לכיש) שהותקן
באמצעות חברת "ניקוב'.
המאמר: מערכת מידע במפעל תעשייתי
הכותב: אורגד ישראל גיל.24, עמ. 10
תאוד: המאמר מציג את תפיסת המערכת
של חברת מידן מחשבים, בעיות עיקריות
ביישום מערכות מידע במפעל, המשתמ-
שים במערכת, השפעות הדדיות במערכת,
דרכים לשיפור התקשורת ויתרונות למעור-
בות הספק בשלבי היישום.
המאמז: מיחשוב מעבדות
הכותב: פוסטיק ד''ר משה גיל.38, עמ. 28
תאוד: היקף המידע המעבדתי גדל בשנים
הכותב: שרון מחשבים גיל.פ, עמ. 29 האחרונות בצורה תלולה. ללא מיחשוב
תאור: שרון מחשבים, במושבה אבן-יהודה, המידע ישנו בעיות חמורות של זיהוי החו-
מתמחה בעיבוד נתונים לחקלאות - בעיקר לה, זיהוי הדגימה ואמינות התוצאה.
למושבים, בתי אריזה לתוצרת חקלאית
ואגודות חקלאיות.
המאמד: מערכות תוכנה לחקלאות
המאמד: בחינת פוטנציאל המיחשוב במפע-
לים תעשייתיים
הכותב: בורשטיין דב גיל.24, עמ. 22
תאוד: תרומת המחשב לניהול הייצור. תכנון
ובקרה משולבים ויישום המערכת התעשיי-
תית לניהול הייצור של חברת בורוז.
המאמו: שימושים מנהלתיים במידע
הכותב: רון 6 אביבה 0 3
, ו : אוו: צריך ללמד את המנה
2 4 7 אי להשתמש במידע וגם לתת לו
תאור: המודל בודק כדאיות כלכלית של את הכלים לכך.
אפשדויות שונות לביצוע הנשרה של לה-
קות מטילות.
המאמר: מערכת תפ"י ממוחשבת בווישי
ישראל בע"מ
הכותב: שובל יורם גיל.24, עמ. 31
תאור: הקמת המערכת תוך פירוט הנסיבות,
דרכי קבלת ההחלטות המתאימות, התאר-
גנות מוקדמת ושלבי ההקמה.
המאמד: רשתות מידע בבתי חולים
הכותב: ברנון ד'"ר שלמה ג'ל.38, עמ. 34
תאוו: בעיות ארגוניות של הקמת מערכת
לבו ה במושב יעד.
המאמר: בית תוכנה מיחשוב בתוך בית חולים.
הכותב: יעד גיל.12ו, עמ. ו3
תאור: המושבניקים מיעד מתבססים בשוק
המאמו: סיוע המחשב לניהול כח אדם
חבילות התוכנה בארץ.
במפעלי ים המלח:
הכותב: שוגרמן דניאל גיל.24, עמ. 32
תאוד: המחבר מתאר את סיוע המחשב
בתחומים שונים הקשורים לכח אדם במפ"
על: דווח נתוני כחיאדם, מערכת נתןי
תעסוקה, מערכת ניהול"אדם ועיבודי תמ"
ליל.
מיחשוב בתעשיה
יחע ה המאמר: 205
התוב ברפוא הכותב: כלל מערכות בע'"מ א ו
/ ה תאוד: 705 - תכנון ופיקוח על ה ָ
: ח את ד'ר מש 1 ן ,
- ו מערך התוכנה של חברת 'בורוז' למיפעלי
הכותב" מערכת 'מחשבים' גיל.13, עמ. 2 תעשייה.
תאוו: מהו מיחשוב קליני. תפקידו ש
המחשב באיבחון וטיפול רפואי מה מאפיין ה 4 ל
שי הביזור הכותב: .4 עמ.
מע שה בית חולים: שיטת תאור: מערכות מידע משולבות בתדיראן:
0 ₪3 המחשב משמש כלי בלעדי לניהול פעילויות
0 יראן.
המאמר: פתרונות פוווא לבעיות המיחשוב רבות במיפעלי ובאגפי המטה של תדיראן
הרפואי .
הכותב: פלדמן יוסי גיל.13, עמ. 24 המאמר: ל 0
חאוד: 8וווא הינה שפת תיכנות ומערכת הכותב: יבמ 0 ל
הפעלה שפותחה על בסיס עבודה שנעשתה תאור: מערכת 0 ו
בבית החולים ₪64 בבוסטון. תעשייה המופעלת
המאמד: מערכת מידע מגוונת לניהול ייצור
הכותב: פנצר מירון גי'ל.24, עמ. 34 -
תאוד: תאור מערכת שהותקנה במפעל אל
אופ, המבוססת על תוכנית 65|אוא של יבמ
בהתאמה לצרכי המפעל. המחברים מתא"
רים את תת המערכות
המאמד: מערכת בקרת איכות ממוחשבת
הכותב: אשכנזי אבי גיל.24, עמ. 36 "
תאוו: תאור מערכת המיושמת במפעל
'אלביט'. המחבר מתאר מודל להערכת
ביצועים כפי שיושם במערכת, תוך בדו
הסבר ההיבטים השונים הקשורים למוד
זהומידת הצלחתו ביישום
: וס
המאמד: המיחשוב ברפואה 1 דול דאטה ישראל גיל.4, עמ.
הכותב: זיצ'ק פרופ. גרשם גיל.13, עמ. 28 הכותב: קונט
. תייחס בין 32 7
תאון: מאמר רחב יריעה המ . 7 תעשייתית
השאר לאבחנה רפואית באמצעות מחשב. תאור: 605 8 שפות"
ביזור השירותים הרפואיים. רשת מחשבים קונטרול דטה - ופיקוח הייצור
קטנים בביה"ח ''הדסה". מעבדה אוטומי חה בארץ לתכנון ופיק
המאמר: אינטליגנציה מלאכותית
הכותב: ויטנר גד גיל.25, עמ. 38
תאוד: אינטליגציה מלאכותית מתבססת
על סימולציה של החשיבה לפתוון ש?
ו המאמז: מערכת לניהול תעשייה בעיות ברמה נמוכה ובניית מסד נתונים
: חשב גיל.4, עמ. 43 ₪ שיאפשרו פתרון לבעיות
ב: חשב גיל.4, שרו- יתמים
ההק קומולצית חולים במחשב 6 ה חשב - היחידה הבין ו 8 יותר בעזרת מערכת ממוחשבת
הכותב: דה-ליאו ד''ר דוד גיל.3ו, עמ. ?תי ניהול פותחה מערכת כוללת לניהול מורכבות
תאוד: מערכת סימולציה ממוחשבת כאמצ" תי ניה עצמאית
, שב יבמ 34
עי הודאה ללימוד אבחנה מבדלת תעשייה על מחשב
(דיאגנוסטיקה) בפקולטה למדעי הבריאות
באוניברסית בן-גוריון.
בתהליך מיחז
המאמו: בקרים מתוכנתים ך
שוב התעשייה
הכותב: שקד שאול גיל.26, עמ. 66 2
ז : הבקר המתוכנת הוא אחד מכלי העזו
תאור: הבקר הכה ו
החשובים במהפכת המחשב
בתחום הבקרה והאוטומציה
המאמר: תוכנה פיננסית ותעשייתית
הכותב: חשב גיל.8, עמ. 42
שייתית. ופיננסית
המאמד: יעילות בפיתוח מערכות מידע תאוד: תוכנה תעשיית
ברפואה מהשכוב 2
הכותב: יעל בע'"מ גיל.3ו, עמ. 39 . משולבות.
תאור: תוך כדי פיתוח מערכת מידע בשי" המאמרי: - גיל.?ו, עמ. 64
דות הרפואה ה הש הו = הח מערכוח של חברת עיצן לניהול מאר
מחולל יישומים רב עוצמה המיועד למיני תאוו: מע במפעלי מתכת
ייה, ניהול ושיווק ,
ומיקרו מחשבים. מולקטרוניקה, ניהול סוכנות ביטוח ועוד
על
של מערכת ממוחשבת
המאמר: מחזור חיים של
, עמ. 40
חיים של מערכת מידע הינו
7 פטימאלית
מוחשוב במ
מיחשוב במפ
תח להבנת הדוך
מושג מפ
המאמד: חבילות תוכנה ב-:שוו5 - תוכנה לגיהול המפעל
הכותב: החברה המרכזית. גיל.14, עמ. 19 המאמוי ב בע'ימ גיל.?1, עמי
תאוד: החברה המרכזית לניקוב ואוטומציה 7 1
מציעה חביל נה בתחומים שונים, בע
| מציעה חבילות תוכנה , זחשבים ב
ביניהם: ניהול בתי מלון וניהול בתי חולים תאוד: איכות 5 ו
ומרפאות. בת תומיע
וגדולים.
לפיתוח ובקרה של פרוייקט
על תעשייתי
מערכת לניהול מידע הנדסי לתכנון
המאמר: מערכת לנ
תחנות כת
ר אמציה גיל.27, עמ. 59
הכותב: וולך אמציה גיל
עמ פיתחה מער"
- בינוניים
קטנים,
המאמר: מערכת למעקב מילדותי ממוחשב
תוכנה מיגזרית
תאוד: הקמת מערכת מידע הנדסי בחברת
החשמל, שלבי הקמת המערכת, מטרותיה
ומרכיביה,
המאמד: טכנולוגיית על - מודל ממוחשב
לתכנון הייצור.
הכותב: הלוי פרופ' גדעון גיל.34, עמ. 43
תאור: טכנולוגיית:על מנצלת את הגמישות
הטבעית הטבועה בתהליך הייצור כדי לה
גיע לאופטימום כולל, במקום פתרונות
אופטימליים לשלבי ייצור בודדים הניתנים
ע"י מערכות תכנון ייצור רגילות.
המאמד: טכנולוגיות מידע בתשלובת טכס-
טיל
הכותב: עמנואלי אלי גיל.35, עמ. 78
תאוו: המחשב מסייע לנהל את הייצור של
אלפי סוגי פריטים המיוצרים במפעלי גיבור
בכמויות גדולות על פי תחזיות ותוכניות
עבודה.
המאמד: תפיסת המיחשוב האישי בניהול
התעשייתי
הכותב: שרייבר ישראל גיל.35, עמ. 79
תאוד: אלסינט מתמודדת עם הצורך בשינוז
יים רבים ומתמידים במוצר והדרך היחידה
לשלוט בנושא זה היא ע"י מחשב.
המאמד: מערכת מידע במפעל של טכנולו"
גיה מתקדמת
הכותב: טל מוטי ג'ל.35, עמ. 79
תאוד: הייעוד העיקרי של המחשב בחברת
ווישי הוא לעזור לייצור
המאמו: שליטה בקבוצת חברות מסדר
גודל קטן
הכותב: בן דיין חיים ג'ל.35, עמ. 82
תאוו: איך קונצרן טבע מתמודד עם ריבוי
החברות וריבוי המפעלים בתוכו ועד כמה
מערכת המחשב משולבת בתהליכי הניהול
של החברה.
המאמר: מיחשוב בחדיראן
הכותב: רשף עמוס גיל.35, עמ. 83
תאור: התפתחות המיחשוב בתדיראן היגה
ממערכות ריכוזיות אל מיחשוב מבוזר. יחד
עם זאת תפקידה של היחידה המרכזית הינו
למנוע 'מגדל בבל' מיחשובי
המאמו: הקצאה מקוונת במערכת ייצור
גמישה כ
הכותב: הלוי פרופ' גדעון גיל.40, עמ. 71
תאור: המאמר מציג שיטה להקצאה מק
וונת של עבודות למכונות המבוססת ע
תכנון אופטימאלי גמיש
מיחשוב בדפוס והוצאה
לאור
המאמר: פלט איכות
הכותב: ניומן גרי ניל.16, עמ. 8ו
תאוו: התפתחויות חדשות בתחום מדפ
סות איכות ומערכות סדר-צילום
המאמו: מחשבים מארח את עמוס שוקן
הכותב: מערכת 'מחשביט' ניל.19, עמ. 12
תאו: מנכ"ל עיתון 'הארץ' מדבר על מחש
בים בשירות העיתונות ועל עיתונות ממוחי
שבת
המאמו: סדור דפוס ממוחשב
הכותב: ניומן גרי גיל.|?. עמ. ?6
תאוו: טיפוגרפיה, עריכת מבגה, מ
לטה הליל
סדר צילום, אמצעי קליטת תמלילים וע
כתם, מימשקים בין מעבדי תמלילים לבין
מערכות סדר צילום
מיחשוב בבנקאות ובי"
טוח
המאמו?
הבנקים
הכותב: מערכת
תאוו: עודד מסר
והמשנה למפקת ;
מחשביט' מארח את המפקח על
עמ. 10
המפקח
מחשבים' גיל.5)
מיחשוב בתון
מחשבים
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
המאמר: משלוח כספים אלקטרוני
הכותב: שי גד גיל.15ו, עמ. 30
תאור: מכשירי בנק אוטומטיים ונקודות
טומט
המאמד: הצד המיחשובי של המעבורת 32
קולומביה
הכותב: מערכת 'מחשבים'. גיל.12, עמ. 36 ללמידה יחידנית ממוחשבת.
תאוד: 6 מחשבים מותקנים על מעבורת
החלל, לבד מהמחשבים הרבים שעל הקר" המאמר: מערכות 0ז2 6 ו-סזג.₪ סחשווש
הכותב: יענ'"'א מחשבים בע"מ גול, ן,
תאוד: קונטרול דאטה הכריזה על מערכת |3
תאוד: מערכת שכר ממוחשבת וכל השאר,
המאמר: סקר שוק - משכורות
תשלום ממוחשבות:מה כבר קיים בארץ קע. הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.ו 1, עמ. הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.7, עמ. 48
ומה צפוי בעתיד 10 תאו מאמר מבוא מאת 'מחשבים'. חברות
המאמר: ביזור מידע כתפיסה שיווקית בב מיחשוב פיננס?
הכותב: הרשקוביץ מרדכי גיל.36, עמ. 40 המאמר: הנהח"ש ממוחשבת - סקר שוק
תאור: ענף הביטוח הינו תעשייה של ניירת הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.!, עמ. 32 לנית ללמידה
וכדי שאפשר יהיה להשתלט על הניירת תאוד: הנהלת חשבונות ממוכגת הינה כלי הכותב: שורק מרדכי; בכר זהבהגיל. ו 1, עמ.
חייבים לקרב את המידע אל הסוכנים הכרחי לניהול אירגון מורכב. מבוא מאת 52
והלקוחות.
המאמר: מערכת מידע ככלי שליטה לניהול
השקעות
הכותב: סדן פרופ' שמחה גיל.36, עמ. 2 הכותב: רדט הנדסת אלקטרוניקהגיל.5,
תאור: תיאור מערכת אשר פותחה כדי
לספק למשקיע נתונים על שוק ההון תאוד: מערכת עיבוד נתונים עיסקית - הכותב: אוסין דיר לואיס גיל.11, עמ. 53 הכותב:
הישדאלי במטרה לשפר את החלטותיו,
המאמר: שרותים בנקאיים ממוכנים מחוץ
לכותלי הבנק
הכותב: אלסטר יורם ג'ל.36, עמ. 46
תאור;: מהן הבעיות הטכנולוגיות והעסקיות 60
הכדוכות בהבאת שידותים בנקאיים אל תאוד: יענ'"'א מחשבים בע"מ מציעה מער-
ביתו של הלקוח, מקום עבודתו, אתרי
הבילו
י שלו, או כל מקוס אחר בוהוא נמצא.
המאמר: הרחבת שירותי המיחשוב ללקוח בים
הבנק
הכותב: בן כוכב עזרא גיל.36, עמ. 48
תאוד: הפעילות להרחבת שירותי המחשב התחתון.
ללקוח הבנק מתרחשת במספר תחומים:
פעולת הסניף, מסופי בנק אוטומטיים, נקו" המאמד: הנהלת חשבונות
דות מכירה ממוחשבות, מחשבים אישיים הכותב: אורן אלכסנדר גיל.8, עמ. 56
בבית.
מיחשוב במיגזר הציבורי
המאמו: מחשבים מארח את פרופ. פנחס
זוסמן
הכותב: מערכת 'מחשבים' ג'ל.8, עמ. 10
תאור: מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר על
המיחשוב במשרדי ממשלה ואירגונים
ציבוריים גדולים.
המאמד: המרכז למיכון משרדי
הכותב: בלוי משה גיל.15, עמ. 47
תאוו: משה בלוי הינו ראש צוות תכנון
ותכנות וחבר ועד העובדים של המליימ. לפי
דעתו הסמכות הביצועית הנתונה בידי
הנהלת המלי'מ הינה מוגבלת ביותר וזה
מקור עיקר הבעיות ביחסי עבודה שם.
המאמר: ניהול באמצעות מערכות ממוחש-
בות
הכותב: וכסלר עוזי גיל.36, עמ. 49
תאור: עיריית ירושלים מיישמת מרכיבים
שונים מתחום חקר ביצועים ככלי סיוע
לניהול פעולות העיריה.
המאמר: תכנון והפעלה של מערכות מידע
בשלטון המקומי
הכותב: גבעול דן גיל.36, עמ. 50
תאוו: למערכות המידע של הרשויות
המקומיות יש מאפיינים משותפים. המס-
קנה המתבקשת מכך הינה ריכוז התכנון.
המאמד: בעיות כח אדם באגפי מיחשוב
במינזר הציבורי
הכותב: אלרון יצחק גיל.36, עמ. 52
תאוד: כח האדם המקצועי הינה הבעייה
העיקרית של עיריית תל אביב. איך העירייה
מתמודדת ופותרת בעייה זו.
המאמר: כיווני התפתחות לעתיד של מערכי
מידע לאומיים
הכותב: שניא אריה גיל.36, עמ. 54
תאוו: מלם הינה החברה הממשלתית
ש קמה במקום המרכז למיכון משרדי. אחת
התוכניות של מלם הינה לפתוח מספר
מאגרי מידע שהיא מנהלת בפני הציבור.
מיחשוב בתעופה וחלל
תאור: הסבר מקיף על מערכות למידה מציגות שירותי משכודות ממוכנות.
ממוחשבת של חברת קונטרול דאטה.
המאמר: מכ"ל - מערכת ממוחשבת כול-
מערכת 'מחשבים'. סקר חבילות תוכנה תאוה: פרוייקט מכ"ל פותח ע"י המכון -ייייייי.
להנהח''ש ממוחשבת. לאמצעי הוראה בשיתוף עם משרד החינוך
והתרבות, משרד העבודה והרווחה ובסמיית
פרופיל של חבוה
המאמר;: מערכת עיסקית חדשה ליד הטכניון.
עמ. 29 המאמרי הוראה בסיוע מחשב המאמר: אלביט - פרופיל של חברה
אלביט מחשבים בע"מ גיל.1, עמ.
מדור המחשבים ב'רדט הנדסת אלקטרוני- תאוד: מהי הודאה בסיוע מחשב. תאור ?ו
קה' מציג מערכת חדשה. מערכת תוא"ם שפותחה ע"י המרכז תאוד: מחשבים מתוצ
רת ישראל מתחרים
לטכנולוגיה חינוכית.
המאמה: בערניהוטו, בהצלחה בשוק העולמי.
ז : 7
הכותב: יענ"א מחשבים בע"מ גיל.6, עמ. המאמר: פריים
מיחשוב לבנייה הכותב: סיסטמטיקס בע''מ גיל,3, עמ. 14
תאוד: סיפורה של חברת -טקו 60 אופק
המאמר: השימוש במיקרו מחשב בחברות 5 המצטרפת אל חברות המיחשוב
הבניה האמריקאיות הגדולות הפועלות בישראל,
המאמר: תופעה יוצאת דופן בענף המחש- הכותב: זלינגר ד"ר ש. גיל.22, עמ. 38 :
. תאוה על מנת ליישם בהצלחה מערכת המאמר: פרופיל של חברת משוב
הכותב: מיעד מחשבים גיל.8, עמ. 44 מחשב בחברת בנייה יש לפתח תשתית הכותב: משוב מיקרו מערכות ג'יל.5, עמ. 24
תאוד: בית תוכנה למיני"מחשבים בגליל ניהולית, להגדיר יעדים מציאותיים ולמצוא תאור: 'משוב מיקרו מערכות בע'"'מ' הקימה
תוכנה מתאימה. מעין סופרמרקט לציוד ותוכנה של מיקרו
מחשבים.
כת מיני ניהולית על מחשב דטה ג'נדל
מיחשוב לתחבורה
המאמרי יענ"א - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.8, עמ. 20
ו 0 0 תאוה יענ"א מחשבים בע''מ, חברה וותיקה
/ 0 : ניקוב בע"מ גיל.3, עמ. 24 וגדולה לשירותי מיחשו לחידושי
המאמד: הנהלת חשבונות ממוכנת תאווה חברת שיקוב' מציגה את מערכת ושינוי כיון. 0
הכותב: אורן אלכסנדר ג'ל.פ, עמ. 52 'גלגלים' המשלבת תוכנה חדישה ומתו:
תאוך ו המבוא הכללי בגיליון הקודם חכמת שפותחה במיוחד עבור יבואני רכב המאמרי אוסנת - פרופיל של חברה
מגיע אלכסנדר אורן למערך העיקרי - ניהול וסוכנויות חלפים. הכותב: אוסנת מחשבים בע"מ גיל.10, עמ.
החשבונות. 38
ל ו מערך סידור תנועת תאוד: קבוצת אסנת מורכבת ממספר חב-
ו רות הפועלות בתחום הציוד, בעיקר בטיקרו
ו אלכסנדר ו עמ. 80 הכותב: קלי פנחס גיל.37, עמ. 46 מחשבים, תוכנה למיקרו ומיני ל
. : הפרק הראשון והשני של המאמר תאוד: תכנון התנועה של 0 אוטובוסים מיחשוב.
הופיעו בשני הגיליונות הקודמים. הפרק באגד נעשה ע"י המחשב
השלישי והאחדון, המופיע בגליון זה, עוסק
במערך התשלומים.
תאור: חלק ראשון של מאמר נרחב על מצב
המקצוע בתחום זה.
המאמר: פרופיל של חברה - טריפל די.
הכותב: מערכת 'מחשביםי. גיל.12, עמ. 56
תאוד: חברת טריפל די הינה בית מערכות
המשלב פיתוח תוכנה ושיווק ציוד.
המאמר: מידע ותקשורת בפיזור גאוגרפי
: הכותב: ברש יורם גיל.37, עמ. 48
המאמר: מינייניהולית תאור: יורם ברש מציג את מערך המיחשוב
הלוחב יענ''א מחשבים בע"מ גיל.11, עמ. של צים המאחד את תיפקודי המידע
| והתקשורת. אמנון ברילב מפרט את מערך המאמו: מי יות - פרופיל של
ה ה 1 מערכת ניהול המיכליות בצים. משה אמינוב מפרל ב ל א
/ ד 0 סת על מחשב דטה את התפתחות המיחשוב בר בי 'מחשבים' .
. ל המערכת מנהלת את כל פעילויות ו 0 ב
זְּ 5 המאמר: מערכת שליטה בתיפעול שדות אלול טכנולוגיות, מייצגת. מספר. חברות
תעופה. מחו"ל בתחומי הגרפיקה הממוחשבת, מיח-
הכותב: צונץ יונתן גיל.37, עמ. 50 שוב תעשייתי ומערכות ייעודיות.
תאור: מהם מקורות המידע לתיפעול שדה
תעופה ומהם תפקידי המחשב
המאמד: מערכות תקציב ותמחיר ראליות.
הכותב: חשב גיל.נן, עמ. 47
תאוו: מערכות מידע ממוחשבות, כשהן
מתוכננות כראוי, מעניקות לנו אפשרות
לנכות את השפעת האינפלציה מתוך הגת: המאמר:
מיפוי
ונים הכספיים והתמחיריים. ותכנון תחבורתי
הכותב: כפיר ד"ר גדי גיל.37, עמ. 51
תאוד: מערכת זיהוי גיאוגרפי מתארת באופן
ת טבלי ממוחשב את העיר ופותרת שתי בעיות:
א.טיפול במידע גיאוגרפי מרחבי בעזרת
מחשב. ב.הצגת המידע.
המאמר: מערכת תכנון כספי לעומ
אות נתונים
הכותב: פריס דויד ג'יל.28, עמ. 74
תאור: המחבר עורך את ההשוואה על פי
ההבדלים המכניים בין שתי השיטות, בוחן
למי מתאימה כל שיטה וחוזה את מיחשוב לספריות
ההתפתחויות בעתיד.
מערכות
גניר רציף
המאמר: אל
המאמר: תוכנה משולבת לעסקים עבור הכותב:
מחשבים אישיים
הכותב: בראון מרלן גיל.ף .
1 2, עמ. 20 תאוד: אלף - מערכת
תאוד: חברות רבות עוסקות לאחרונה הפי- סיפריות. האוניברסיטה ו ל
תוח תוכנה משולבת. המאמר דן בנושא - ה
ף - מערכת לסיפריות
לו
קונטרול דאטה ישראל גיל.5, עמ.
מעטפות רציפות
מדבקות רציפות
[י ו
יים ט יוור ינעי
ומתאר את המוצרים הקיימים בשוק ואלה מל ב סיפריות על מחשב הדפסות רציפות בצבע לדיוור ישיר
המתוכננים. ע (וואש זס אהוס
ו
יחל
לומדה מ חשוב משכורות וכח ברקוד - תכנון ובצוע ,
אדם אניה ד"רו. ריזה ובנו בע"מ
המאמדו: מיקרו"פלאטו תד 1700 תל.אביב 6ו0ו6
הכותב: קונטרול דאטה ישראל גיל.?, עמ. סו טלפון ו03:33227
המאמר: מערכת שכר ממוחשבת
תוכנה מיגזרית
עמ.
אינדקס מאמרי מחשבים לפי נושאים 1984-1980
המאמר: דיקל - פרופיל של חברה
הנותב: מערכת 'מחשבים' גיל.15, עמ. 14
תאור: מרחב המחיה העיסקי של דיקל הינו
שוק הקופות הממוחשבות [חיבורו למער-
בות עיבוד נתונים. החברה מייצגת את
יוניוול מיפו, יצרנית קופות ממוחשבות
המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת.
המאמר: טלקוד - פרופיל של חבוה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.16, עמ. 16
תאוו: טלקוד הוקמה ב-1972 כחברה למתן
שירותי אחזקה למיכשור בקרה ותקשורת,
אולם התפתחה לחברה המשווקת גם מער-
כות מחשב.
המאמר: שמר מחשבים - פרופיל של חברה
הכותב: מעדכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 12
תאוו: שמר מחשבים, בשבי שומרון, מצאה
לעצמה גומחת שוק: הקמה ושיווק של
מערכות משולבות חומרה-תוכנה על מיקרו
מחשבים 16 ביט עבור המפעל הבינוני
המאמד: מיניקס - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 32
תאור: מיניקס מתמחה בשיווק ותחזוקה
של ציוד היקפי למחשבים. בשלוש השנים
(1980 עד 1982) התקינה מיניקס למעלה
מ-250 מערכות. החברה מייצגת יצרנים
שונים מחו"ל בתחום הציוד ההיקפי.
המאמר: תים - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.19, עמ. 22
תאוה: תים נוסדה ב-1972 ע"י יגאל ירון,
תומס גרנות ומאיר ליפשיץ. מאז התבססה
תים כאחת החברות הגדולות בארץ לשיווק
מחשבים.
המאמד: קומ - פרופיל של חברה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 18
תאוה! קומ מתמחה בפיתוח חבילות תוכנה
מסחריות וכלי תיכנות מקצועיים למיקרו
מחשבים לשוק המקומי וליצוא.
מחשבים מארת
המאמו: מחשבים מארח את ד"ר אילן
עמית
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ו, עמ. 8
תאוד: המאמר מתייחס לבעיות המעסיקות
את המשתמש ובעיקר את הדרג הניהולי
בקשר לפיתוח ושימוש במיחשוב.
המאמד: מחשבים מארח את עדי אמוראי
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.?, עמ. 10
תאור: ח"כ עדי אמוראי: צפוי גרעון של 21
מיליארד דולר במאזן התשלומים בשנים
4. ישראל מפגרת בעליית פריון
העבודה, בעיקר בשרותים. למיחשוב יש
תפקיד ניכבד בייעול המשק.
המאמד: מחשבים מארח את פרופם. יוסף
גוליס
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.3, עמ. 8
תאור: המחשב תופס מקום ניכבד בתרבות
האנושית של זמננו. יש ליכלול את המחשב
בתוכנית הלימודים של בית הספר התיכון.
המאמרי מחשבים מארח את עוזיה הגליל
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.4, עמ. 10
חאוד: עד סוף העשור יש להגדיל את היצוא
7-2 מיליארד דולר לשנה. מה תפקידה של
התעשיה המתקדמת ושל ענף המחשבים
במשימה זו.
המאמר: מחשבים מארח את אלן רייטר
הכותב: מערכת 'מחשביסם' גיל.5, עמ. 0ו
תאוד: פרופ' אלן רייטר: ישנו מעבר לייצור
תוכנה סטנדרטית. בישראל יכולה לקום
תעשיית תוכנה לייצוא.
המאמר: מחשבים מארחת את אביגדור
אולשנסקי
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 10
אוה במסגדת אגף התקציבים באוצר
[קבעת המדיניות הממשלתית בנושא עיבוד
נתונים.
המאמר ראיון עם יו"ר אילי'א עזרא בן כוכב
זכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.6, עמ. 18
תאוז: מהם המטרות הפעילויות והתפקי-
דים של איל"א - הארגון הישראלי לעיבוד
נתונים.
המאמד: מחשבים מארח את ד''ר דוד בירן
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.?, עמ. 10
תאוד: המדען הראשוי של משרד התקשורת
מציג בעיות ותוכניות בנושא תקשורת
נתונים בישראל.
המאמר: מחשבים מארח את פרופ. פנחס
זוסמן
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.8, עמ. סו
תאוד: מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר על
המיחשוב במשרדי ממשלה ואירגונים
ציבוריים גדולים,
המאמנ: מחשבים מארח את איתן שטייף
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ל, עמ. סו
תאוד: חבר קיבוץ, חקלאי במקור ואיש
מיחשוב היום על יישומי מחשב בחקלאות;
מיחשוב מקומי, אזורי וארצי; המיחשוב
כענף במשק הקיבוצי ועוד.
המאמר: מחשבים מארח את פרופ. אברהם
למפל
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.10, עמ. 12
חתאוו: פרום. אברהם למפל הנו דיקן
הפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחוקר
בתחום הצפנת מידע.
המאמד: מחשבים מארח את בנציון ברטה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.11, עמ. 10
תאוד: איש משרד החינוך הממונה על פעו-
לות הקשורות במיחשוב בבתי הספר של
לימודי המחשב, הוראה בסיוע מחשב,
הכשרת מורים להוראת מחשב ועוד
המאמד: מחשבים מארח את ד"ר משה
פוסטיק
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.13, עמ 16
תאור: מהו מיחשוב קליני. תפקידו של
המחשב באיבחון וטיפול רפואי מה מאפיין
מיחשוב של בית חולים:. שיטת הביזור
האינטגרטיבי.
המאמד: מחשבים מארח את לארי פפר
הכותב: מערכת 'מחשביסם' גיל.14, עמ. 12
תאור: לארי פפר, לשעבר יועץ אגף התקצי-
בים לנושאי ניחשוב, מציע להקים רשת
לאומית-המונית לתקשורת נתונים.
המאמד: 'מחשבים' מארח את המפקח על
י
ב מערכת 'מחשבים' גיל.15, עמ. 0
תאוו: עודד מסר וגליה מאור, מ
והמשנה למפקח על הבנקים, מ הר
מיחשוב בתוך הבנק, בין הבנקים ובין
ההבנק הלקוח.
המאמר: 'מחשבים' מארח את גדעון 8
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.16, עמ 4
תאור: פרופ' גדעון הלוי מנהל מרכז מחקר
ופיתוח שיטות ייצור ותיכנון 0
בים ומרצה בטכניון, מדבר על ו
רובוטים היום ובעתיד, ייצור רובוטים בארץ
ועוד.
המאמר: 'מחשבים' מארח את פרו* י. בורר
ביץ וד"ר נ. אחיטוב /
6 מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ 9
תאור: ישראל בורוביץ וניב אחיטוב מציגים
+ 'כוה לניהול
את נושא מערכות מידע בפקולטה לניה
של אוניברסיטת תליאביב
וזר: ב
המאמר: מחשבים מארח את עזרא בן כוכב
7 0
אלי עטר | 0
הקוח מערכת 'מחשבים ו 09
תאור: עזרא בן כוכב - היו"ר 0
איל"א מדבר על התפתחות 2
בשנים 81-82 בארץ, תרומתה שק | 7
לעניין, מיבנה איל"א, תפק 0 -
אלי עטר - היו"ר ה ב
שהציב לעצמו כיו"ר איל"א, יצוא ₪
ועוד.
המאמר: מחשבים מארח את 7
הכותב: מערכת 'מחשבים, ל .
תאור: מנכייל עיתון 'הארץ' מז
עית
בים בשירות העיתונות ועל ע
שבת.
המאמר: מחשבים מארח את ד"ר אילן
עמית
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 10
תאור: איך מתגשם הלכה למעשה החזון של
'מחשב בכל בית'.
המאמרו; ראיון עם יחזקאל זעירא
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.21, עמ. 12
תאוד: שולמית קיסרי מראיינת את יחזקאל
זעירא - מנכ"ל חדש בטכם.
המאמר: מחשבים מארח את שמעון שליש
הכותב: מערכת 'מחשביסם' גיל.23, עמ. 12
תאוו: 'מחשבים' מארח את שמעון שליש -
מנכ"ל כלל מחשבים וטכנולוגיה
המאמד: מחשבים מארח את גיל ויזר
הכותב: מערכת "מחשבים" גיל.24, עמ. ?4
תאוד: גיל ויזר סוקר את התפתחות דיגיטל
ישראל ואת האסטרטגיה השיווקית של
דיגיטל
המאמר: מחשבים מארח את שמואל פייס
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.29, עמ. 22
תאוד: בתי התוכנה הם תעשייה לכל דבר
וארגון בתי התוכנה נלחם להשגת הכרה זו
סקר שוק
המאמו: הנהח''ש ממוחשבת - סקר שוק
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.!, עמ. 32
תאוו: הנהלת חשבונות ממוכנת הינה כלי
הכרחי לניהול אירגון מורכב. מבוא מאת
מערכת 'מחשבים'. סקר חבילות תוכנה
להנהח'"ש ממוחשבת
המאמד: מדפסות בינוניות - סקר שוק
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.2?, עמ. 30
תאוו: מבוא לסקר שוק בנושא מדפסות
בינוניות-איטיות להדפסה מבוזרת. היקף
המכידות של מדפסות בינוניות איטיות
יעלה על זה של מדפסות מהירות לחדר
המחשב. סקר מדפסות משווקות בארץ
: מסופי צג חכמים
0 ספת 'מחשבים' גיל.3, עמ. 36
תאוה? סקר שוק סופי צג חכמים. מבוא
מאת מעדכת מ
מר: מערכות איסוף נתוגנים
המאמוז: מע
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.4, עמ. 44
תאור: קר שוק - מערכת איסוף נתונים
'מחשבים' כ חברות מציגות
ק
תב מבוא
מערכות איסוף נתונים
המאמד: סקר שוק - מערכות דיסקים :
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.פ, עמ. 58
תאור: מאמר מבוא מאת 'מחשבים'. חברות
מציגות מוצרים ושרותים
סקר שוק - מצגים גרפיים
מר: סקר שוק - מ
הור הספרי מנחם גיל.10, עמ. 52
'י מנחם הספרי
: מו בוא ערוך
ות ינת מסופי ו
קים על"ידו
המאמר: סקר שוק - מדפסות מהירות
זכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.1 1, עמ. 64
האוד: מאמר מבוא מאת 'מחשבים". חברות
וקות על
תאוד: מאמר כ
מהלות המשו
מציגות. מדפסות ב ש
5
הו ה ימר מחשפיסי" גוליד עמ
הכותב: מערכת 3
100 שח הוחם הספרי - חברות
תאור: מבוא מא וי
המונות הוילים ה ם עליידן
טבלאות השוואה
מיקרו מחשבים
ים' גיל.14. עמ. 40
ר: טבלת השוואה
המאמ
וקים בארץ
ה הכוללת 19 מאפוינים
מדורי
המאמו: מצגים - טבלת השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.15, עמ. 51
תאוד: טבלת השוואה כוללת נתונים על 45
דגמים שונים של מצנים המשווקים בארץ
ע"י כ:25 חברות
המאמו: מדפסות - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.16, עמ. 45
תאור: טבלת ההשוואה כוללת נתונים על
כ'80 דגמים שונים של מדפסות המשווקות
ע"י 17 חברות
המאמר: טבלאות השוואה למודמים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.17, עמ. 41
תאוד: טבלת ההשוואה כוללת נתונים על
כ-35 מודמים
המאמר: מעבדי תמלילים - טבלאות השוו-
אה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.18, עמ. 50
תאוו: כי40 דגמים של מעבדי תמלילים
המשווקים ע''י 20 חברות
המאמו: דיסקים - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.20, עמ. 40
תאוו: למעלה מי40 דגמים של מערכות
דיסקים.
המאמד: מרבבים סטטיסטיים - טבלאות
השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.ו2, עמ. 67
תאור: 35 דגמים של מרבבים סטטיסטיים
המאמו: מיקרו מחשבים - טבלת השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.22, עמ. 42
תאוו: כי80 דגמים של מיקרו מחשבים
המשווקים בארץ
המאמו: תקליטונים - טבלאות השוואה
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.23, עמ. 44
תאוו? א. דיסקטים ב. השלמה לטבלת
מיקרו מחשבים מאפריל
המאמו: טבלאות השוואה - מצגים גרפיים
הכותב: מערכת מחשבים גיל.25, עמ. 48
תאור: טבלאות השוואה הכוללות למעלה
מ-30 מצגים גרפיים
המאמו: טבלאות השוואה - תווינים
הכותב: מערכת 'מחשבים' ניל.26, עמ. 61
תאור: טבלאות השוואה הכוללות למעלה
מ-20 דגמים של תווינים
המאמר: טבלאות השוואה - מחוללי יישו
מים
הכותב: מערכת 'מחשבים' גיל.28, עמ. 98
תאוו: הסבר כללי על מחוללי יישומי
תאור של 15 מחוללי יישומים המשווקים
בארץ
המאמר: טבלאות השוואת מצנים גרפיים
ותווינים :
הכותב: מערכת 'מחשביס' גיל.ו3, עמ. 65
תאור: השלמה לטבלאות שפורסמו בגלי
9%
ונות 25 ו*26 של 'מחשבים'
מחשנים
6
אינדקס מאמרי מחשבים לפי שם הכותב 1980-1984
שם הכותב
אגנטקס בע"מ
אודס ד"ר לורנס
און ד"ר אודי
און ד''ר אודי
און ד"ר אורי
אוסין ד"ר לואיס
וסנת מחשבים בעי'מ
אורגד ישראל
אורדטה בע"מ
אורן אלכסנדר
אורן אלכסנדר
אודן אלכסנדר
אחיטוב דיר ניב
אחיטוב ד"ר ניב
אחיטוב עופר
איכות מחשבים בע'"מ
אלביט מחשבים בעי'מ
אלביט מחשבים בעיימ
אלביט מחשבים בעיימ
אלביט מחשבים בעי'מ
אלביט מחשבים בע"מ
אלביט מחשבים בעי'מ
אלדור שמי
אלדוד שמי
אלסטר יורם
אלדון יצחק
אנשי מקצוע
אסיא דוד
אשכנזי אבי
בוכבינדר דניאל
בורוביץ פרופ' ישראל
בורקרט ד"ר אלכסנדר
בורשטיין דב
ביטא הנדסה ופיתוח
בינס רוזליה
בינס רוזליה
בינס רוזליה
בינס רוזליה
בירון אריה
בידון אריה
בירון אריה
בירון אדיה
בירון אריה
בירן דייר דויד
בירן ד"ר דויד
בלוי משה
בן אפרים פרופ' יצחק
בן דויד - דייר דרור
בן דיין חיים
בן כוכב עזרא
בן מנחם מרדכי
בן נתן אלי
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
בראון מרלן
ברטה ד"ר בן ציון
ברנון ד"ר שלמה
ברקת שולמית
ברש יורם
גאל ויו
גארי מרשל
גבעול דן
גודס יעקב
גולדברג ד"ר גיורא
גלב אהוד
גלוגאו שולה
דה-ליאו ד"'ר דוד
דונקלמן יעקב
דונקלמן יעקב
דיגיטל ישראל בע'"מ
דיניטל ישראל בע"מ
הוליט וויל
החברה המרכזית.
הייפרמן רז
הירוטיקה טאורצ'י
שם המאמר
אפליקון - פתרון כולל לגרפיקה ממוחשבת
שילוב מערכות תיב"מ - דוגמא מאלקטרוניקה
מערכות שאינן לומדות
אסופוץ 00085 מימשק לעבודה עם מחשב
פוליטיקאים מנהלים ומחשבים
הוראה בסיוע מחשב
אוסגת - פרופיל של חברה
מערכת מידע במפעל תעשייתי
סופר מיני 32 ביט של פרקין אלמר
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות ממוכנת
הנהלת חשבונות
טכניקות לבחירת מחשבים עבור מפעלים קטנים
קביעת מדיניות לביזור מערכות מידע
ללא תוכניתנים!
שיווקית - תוכנה לניהול המפעל.
אלביט - פרופיל של חברה
חידושים בתקשורת נתונים
חידושים בתקשודת נתונים
חידושים בתקשורת נתונים
חידושים בתחום תקשורת נתונים
מיני מחשב מתוצרת ישראל
מערכות הפעלה של מיקרו מחשבים
מיקרו מחשבים ורשתות תקשורת מקומיות
שרותים בנקאיים ממוכנים מחוץ לכותלי הבנק
בעיות כח אדם באגפי מיחשוב במיגזר הציבורי
מיקרו מחשבים
מיקרו מחשבים
מערכת בקרת איכות ממוחשבת
מערכת למעקב מילדותי ממוחשב
ניהול מחזור הפיתוח של מערכת מידע גדולה
עיבוד תמלילים מדעיים
בחינת פוטנציאל המיחשוב במפעלים תעשייתיים
מערכות גרפיות לתיביים של חב' גרבר סיינטיפיק
רשתות תקשורת מקומיות ומשרד העתיד.
תקנים ופרוטוקולים לרשתות תקשורת מקומיות
שרותי תקשורת לא-קוליים חדשים
מיתוג מנות ושירות ישראנת
התקנת בינה מבוזרת בקונצרן תעשייתי.
מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע
מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע - חלק שני.
מהפכת הוידאוטקס וחברת המידע - חלק שלישי
פרטיות מידע
דואר אלקטרוני ושלבי יישומו
וידאוטקס
המרכז למיכון משרדי
היבטים ארגונומיים בתפעול מערכות
תיב"ם - תכנון וייצור בעזרת מחשב
שליטה בקבוצת חברות מסדר גודל קטן
הרחבת שירותי המיחשוב ללקוח הבנק
אתיקה מקצועית
התפתחות טכנולוגית בארגון מידע על חולים.
העלאת פריון התיכנות
צמצום פערים בין ספקים ומשתמשים
שוק גואה למחשבים קטנים
תצפית לונדונית
תעשיית התוכנה
גרפיקה בעזרת מחשב
מחוללי יישומים
תערוכת תיב"מ 'אוטופאקט' בפילדלפיה
מחשבים אישיים וביזור עיבוד הנתונים.
תוכנה משולבת לעסקים עבור מחשבים אישיים
מגמות ותחזיות בשוק התיב''מ
תערוכת סופטקון 84 בניו אורלינס
נושאים חמים בתערוכת אינפוסופטוור בשיקגו
הדרכת משתמשי העתיד
רשתות מידע בבתי חולים
ביקורת איכות
מידע ותקשורת בפיזור גאוגרפי
תערוכת 83 001066 בבריטניה
ציור גופים תלת מימדיים
תכנון והפעלה של מערכות מידע בשלטון המקומי
מושגים בסיסיים בתקשורת נתונים
שימושי מיקרו+מחשבים במדעי הרוח והחברה
סקירת תוכניות מחשב לחקלאות
יחסי משתמשים - מערכות מידע
סימולצית חולים במחשב
מבט כללי על גרפיקה ממוחשבת
תוכנה גרפית
מיני מחשבים של דיגיטל
מערכות גרפיות ותיב"ם על 780/וואג/
מסוף המחשב הביתי
חבילות תוכנה ב-ואוו5
גישת בסיס הנתונים
אופקים חדשים לגרפיקת מחשב
גיל. עמ.
426
0 פו
ו2 44
5 54
300
ור53
0 38
4 20
8 32
8 56
9 52
0 80
6 46
ו4 48
45
2 69
ו
1 22
4 30
5 6ן
7 24
8 40
8 82
220
6 46
6 5
4 68
5 41
4 36
1 64
6 5
8 96
224
0 68
2 30
4 37
7 69
2 36
3 6ן
8 58
4431
שם הכותב
הלוי פרופ' גדעון
הלוי פרופ' גדעון
שם המאמר
טכנולוגיית על - מודל ממוחשב לתכנון הייצור,
הקצאה מקוונת במערכת ייצור גמישה
המכון להכשרה מקצועיתהכשרת תוכניתנים
הספרי מנחם
הספרי מנחם
הספרי מנחם
הספרי מנחם
הספרי מנחם
הראל עזרא
הרפז אברהם
הרץ שימעון
הרצוג שי
הרשקוביץ מרדכי
וולך אמציה
וידר משה
ויטנר גד
וינד עמנואל
ויצמן דב
ויצמן דב
ויצמן דב
וכסלר עוזי
זיידמן ד''ר אבי
זיצ'ק פרופ. גרשם
זלינגר ד"ר ש:
זרחיה צבי
חב' מרכזית לניקוב
חב' ניצן
חברה לניקוב
חנני די'ר אורי
חנני מיכה
חשב
חשב
חשב
טכ''ם בע'ימ
טל מוטי
טל צבי
טל צבי
טל צבי
טל צבי
טל צבי
טל צבי
טל צבי
טריפל די בעי'ימ
י.א. מיטווך ובניו
י.פי.אי. בע'"'מ
יבמ ישראל בע'ימ
יבמ ישראל בעי'ימ
יובל שלמה
יודלביץי פרופ' יצחק
ילי"ן מחשבים
יסקי יעקב
יעד
יעל בע'ימ
יעל בע'"ימ
יענ"א מחשבים בעיימ
יענ'א מחשבים בע'ימ
יענ''"א מחשבים בע"מ
יענ"א מחשבים בעי'מ
ישראטל בע'"מ
כהן אלדד
כור תקשורת והתראת
כלל מערכות
כלל מערכות בע''מ
כלל מערכות בע''מ
כלל מערכות בעי'מ
כלל מערכות בעי'מ
כלל מערכות בע''מ
כפיר דר גדי
לאונר אוסי
לוין יורם
ליבוביץ' פרופ' ו.
ליהקום בע''מ
לירן סקרים
לירן סקרים
לירן סקרים
מיגר מערכות מידע
מילוויצקי; עמית; פלמ
מיעד מחשבים
מיעד מחשבים
מיקרו מחשבים בע"מ
מלל תעשיות מחשבים
מנוף בעיימ
מני ארנון
מערכת "מחשביטםיי
מערכת 'מחשבים'
שיקולי הנדסת אנוש
סקר שוק - מצגים גרפיים
מיקרו מחשבים - תחילתו של עידן חדשז
מדוע נכשלים בהקמת מערכות ממוחשבות
יועצים לעיבוד נתונים
ריכוזיות בצד ביזור
מודל סימולציה ממוחשב
שיטות מובנות לניתוח מערכות
המחשב בראי המשפט הפלילי.
ביזור מידע כתפיסה שיווקית בביטוח
מערכת לניהול מידע הנדסי לתכנון תחנות כח
האמנם מחשב מנהלים
אינטליגנציה מלאכותית.
מתודולוגיה לפיתוח מערכת תוכנה
מיקרו מחשבים
תוכנה בסיסית למיקרו מחשבים
מבוא למיני מחשבים
ניהול באמצעות מערכות ממוחשבות
שיקולי הנדסת אנוש בפיתוח מערכות תוכנה
המיחשוב ברפואה
השימוש במיקרו מחשב בחברות הבניה
ניקוב פועלת בבורסה
ואוו5- שפה עילית
מערכות משולבות.
תוכנת ה-פוווא
מחזור חיים של מערכת ממוחשבת למפעל תעשיי
המחשב הזעיר ומערכות מידע מינהליות
מערכת לניהול תעשייה
תוכנה פיננסית ותעשייתית
מערכות תקציב ותמחיר ראליות,
גיל. עמ.
4 43
710
7
4 36
0 52
4 64
8 96
1 66
פן 8
4-9
5 40
8 46
6 40
7 59
1 34
5 38
31 62
5 30
6 57
8 11
6 49
1 70
3 18
2 38
5 36
6 30
2 64
73
תי 26 40
4 39
4 43
8 42
:ו 47
תכנון מע' מידע למינימחשבים על מסד נתונים ואזסזוו ו4
מערכת מידע במפעל של טכנולוגיה מתקדמת
מעדכות החלטה תמוכות תוכנה
מערכות תומכות החלטה
תכנון מערכות מידע באמצעות אב טיפוס
מרכז משאבי מידע
בסיסי נתונים במרכז משאבי מידע
ציוד ומערכות הפעלה במ.מ.מ.
5 79
9+
7 28
1 58
326
7 62
8 04ן
מבנה ארגוני והצדקה כלכלית של מרכז משאבי מידע 30 10
בית מערכות לציוד דיגיטל
ניסי.ר. 8000
המחשב האינטראקטיבי
וא
מערכות תוכנה גרפיות של יבמ
סיכונים במתקני מחשב
הערכת ביצועים וניהול מדעי של מערכות מידע
יל"ן - לשכת השירות לעבוד נתונים במושבים
כשרות מידע בבסיסי נתונים.
בית תוכנה במושב יעד.
06 מחולל יישומים.
יעילות בפיתוח מערכות מידע ברפואה
מערכת שכר ממוחשבת
פתרון בעית הניקוב
מינייניהולית
מיניזניהולית
מחשב רב אישי
מערכות החלטה תמוכות תוכנה
זשא-? - עיבוד מבוזר ברשת מקומית;
הכלים העושים את העבודה
מחשבי בורוז תואמים את המחר
משפחת מחשבי 1900 של בורוז,
ארכיטקטורת רשתות נתונים
5
המחשבים הקטנים של בורוז
מיפוי ותכנון תחבורתי
מערכות מידע משולבות
גרפיקה עיסקית
אינטליגנציה מלאכותית
מערכת תצוגה גרפית
עתידן של לשכות השירות הגדולות
הגנה משפטית
הגנה משפטית על תוכנה
המחשב ב'גרנות' - כלי עבודה יום יומי
חוקים ליצירת מערכת ע"נ מינהלית
תופעה יוצאת דופן בענף המחשבים
מושב יעד והמגזר החקלאי
אלפא מיקרו - מחשב קטן-גדול
מיקרו מחשבים
מנוף למיחשוב המפעל
שיקולים לבחירת מעבדי תמלילים
מחשבים מארח את גיל ויזר
מחשבים מארח את ד"ר אילן עמית
558
8 49
9( 37
4 10
0 66
0ו 20
ו34 8
ל 23
6 30
2 |3
2ו 44
3 39
ו ו3
4 22
6 60
ו
וג 42
5 38
4 28
5 4|
אינדקס מאמרי מחשבים לפי שם הכותב 1980-1984
שם הכותב
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מעדכת 'מחשביםי
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מעדכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשביםי
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
מערכת 'מחשבים'
שם המאמר
היפנים באים
הנהח"ש ממוחשבת - סקר שוק
מחשבים מארח את עדי אמוראי
מדפסות בינוניות - סקר שוק
מחשבים מארח את פרופ. יוסף גיליס
מסופי צג חכמים
מחשבים מארח את עוזיה הגליל
מערכות איסוף נתונים
מחשבים מארח את אלן רייטר
מחשבים מארח את אביגדור אולשנסקי
תעשית מוצרי תוכנה
ראיון עם יו"ר איל"א עזרא בן כוכב
חופן עצות למשתמש
תחזיות טכנולוגיות ליישום תיב'"ם
תחרות בשוק מערכות 'קח ופתח'
סקר שוק מערכות עיבוד תמלילים
מחשבים מארח את ד"ר דוד בירן
סקר שוק - משכורות
מחשבים מארח את פרופ. פנחס זוסמן
יענ"א - פרופיל של חברה
מחשבים מארח את איתן שטייף
סקר שוק - מערכות דיסקים
התוכנה - צואר הבקבוק של התפתחות המיחשוב
מחשבים מארח את פרופ. אברהם למפל
מחשבים מארח את בנציון ברטה
סקר שוק - מדפסות מהירות
מיקרוגרפיקה ועיבוד תמלילים
פשעי מחשב
מחשבים מארח את ד"ר משה פוסטיק
מרכזי שיווק למחשבים אישיים
מערכות תשלום אלקטרוניות
מסדי נתונים
מחשבים מארח את לארי פפר
מירב טכנולוגיות - פרופיל של חברה.
טבלת השוואה - מיקרו מחשבים.
סקר מנתחי מערכות
ענף המיחשוב בישראל - 1980
'מחשבים' מארח את המפקח על הבנקים
דיקל - פרופיל של חברה
מצגים - טבלת השוואה
שביעות רצון מציוד
'מחשבים' מארח את גדעון הלוי
טלקוד - פרופיל של חברה
מדפסות - טבלאות השוואה
התוכנית הצרפתית לפיתוח תעשיות עתירות מדע
'מחשבים' מארח את פרו' י. בורוביץ וד"ר נ. אחיטוב
שמר מחשבים - פרופיל של חברה
טבלאות השוואה למודמים
שמוש בתקשורת נתונים באירופה
מערכות חסינות תקלה
שביעות רצון ממקצוע
מחשבים מארח את עזרא בן כוכב ואלי עטר
מיניקס - פרופיל של חברה
מעבדי תמלילים - טבלאות השוואה
אינטליגנציה מלאכותית
התוכנית היפנית לכבוש שווקי המיחשוב
מחשבים מארח את עמוס שוקן
תים - פרופיל של חברה
שקיעתם של המחשבים הגדולים .
קדחת חברות חדשות בשוק האמריקא
מחשבים מארח את ד"ר אילן עמית
קומ - פרופיל של חברה
דיסקים - טבלאות השוואה
הזדמנות אחרונה ליצרניות השבבים האירופאיות
ראיון עם יחזקאל זעירא
שש סטטיסטיים - טבלאות השוואה
מיקרו מחשבים - טבלת השוואה
מחשבים מארח את שמעון שליש
תקליטונים - טבלאות השוואה
טבלאות השוואה - תוונים
עתיד תעשיית הרובוטים
טבלאות השוואה - מחוללי 0
הרובוט השבדי משתלט על העולם 1
'מחפשים מקצועיים' עוזרים למצוא תוכנה.
מחשבים מארח את שמואל פייס
מחשבי 32 ביט
טבלאות השוואה - מצגים גרפיים מ
סופר מחשבים: יפן יוצאת לדרקרב עם ארה
מיחשוב משרדי - נטל או ו
פיקה משתלבת במיח
המיקרוגרפיקה 0%
אינטליגנציה מלאכותית - בשורת הדור החמישי
כיצד מחשב המחשב ,
חברות המיחשוב המובילות בארה"ב
חומרה
מחולל מספרים אקראיים
גיל. עמ.
ו 24
1 32
2 סו
30 2
8 3
3 36
4 סו
4 44
5 סו
6 סו
6 ?ו
6 8ו
6 16
6 47
6 51
6 68
7 סו
7 48
8 סן
8 20
9 סו
9 58
9 |ו4
0 כו
וו סו
ו 64
גו פו
גו 48
3 6ו
3 40
3 54
3 56
4 כו
4 20
4 40
4 32
224
5 סו
45
55
15
6 10
6 16
456
426
7 סו
7 2ו
7 ו4
7 20
7ו 56
7 36
8 סו
8 32
8 50
8 106
8 24
9 ו
פּו 22
פּו 16
פּו 52
0 סו
0 ו
0 40
0 56
וג כו
ו? 67
421
3 כו
3 44
6 6
7 7%
8 98
8 108
8 108
מש
0 68
ו3 65
ן3 68
251
3 68
3 62
6 59
440
2 סו
1 56
שם הכותב
מערכת 'מחשבים'.
מערכת 'מחשבים'.
מערכת 'מחשבים'.
מערכת 'מחשבים'.
מערכת 'מחשבים'.
מערכת 'מחשבים'.
מערכת מחשבים
משוב מיקרו מערכות
משוב מיקרו מערכות
משתתפים שונים
מתיא פנחס
נאמן פרופ' יגאל
נוי אורי
ניומן גרי
ניומן גרי
ניומן גרי
ניומן גרי
ניקוב בע'"מ
ניקוב מחשבים בע"מ
ס.אי.ל. מערכות
ס.ד.ס. מחשבים
סביר י.
סדן פרופ' שמחה
סוקר מ.
סייר ד''ר מוטי
סיסטמטיקס בע"מ
סיסטמטיקס בע'"מ
סירקיס רפאל
סירקיס רפאל
סנהדראי יצחק
סנהדראי יצחק
ספיר גרי
סקופ אריה
סקלי ד"ר דוד
סקרים לירן
סרלין עמרי
סרלין עמרי
סרלין עמרי
עין דור פרופ' פילים
עמיהוד יצחק
עמיהוד יצחק
עמית דייר אילן
עמנואלי אלי
ענברי יצחק
ענת לרגר
פוסטיק ד"ר משה
פלג ד"ר אלי
פלדמן יוסי
פלמון אהרון
פנצר מירון
פרבר דניאל
פרי יונדב
פרי יונדב
פרי יונדב
פרי יונדב
פרי יונדב
פרייס פרופ' קנת
פרייס פרופ' קנת
פריס. דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
פריס דויד
צונץ יונתן
קדיש עמיחי
קויפמן יוסף
קויפמן יוסף
קומפהרד בע"מ -
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קונטרול דאטה ישראל
קו טרול דאטה ישראל
קורפל יונתן
שם המאמו
מחשבים מארח את שלום שפילמן.
פרופיל של חברה - טריפל די,
סקר שוק - תווינים דיגיטליים
יצוא תוכנה ישראלית
הצלחה סוחפת ליפן בשוק המדפסות.
הצד המיחשובי של המעבורת קולומביה.
טבלאות השוואה - מצגים גרפיים
מערכת קליטת נתונים
פרופיל של חברת משוב
חינוך והכשרת כח אדם בשטח המחשבים
הנדסת מערכות
איך תנצל מדינת ישראל את טכנולוגיית המיחשוב
התקפת טילים
מדריך למשתמש בעיבוד תמלילים
פלט איכות
שימושי מחשב במשרד
סדר דפוס ממוחשב
מערכת גלגלים
עיבוד נתונים מתקדם בחבל לכיש
סיסטם 32
מערכות הוניוול )5%5) 6
תפקוד מערך ממוחשב
מערכת מידע ככלי שליטה לניהול השקעות
אישיות ספק המיחשוב
מיכשור אבחון לרשתות תקשורת נתונים
פריים
משפחת ה-50 של פריים
פקסימילה דיגיטלית
מחשבים מדברים גם בעברית
תמיכת מחשב בקבלת החלטות
תמיכת מחשב בקבלת החלטות
סטנדרטים של גרפיקה ממוחשבת
תוכנה במערכות עיבוד בתקשורת
עקרונות לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית דמויית מוח 33
תעוד ואריזה של חבילות תוכנה
השפעת רשתות תקשורת מקומיות על מחשוב המשרד 10
מערכות מידע ביתיות
רשתות תקשורת ביתיות בארה"ב.
הצלחה וכישלון של מערכות מידע
פיתוח מערכות תוכנה
הארגון והמידע
שירת מחשב
טכנולוגיות מידע בתשלובת טכסטיל
בראיל ומחשבים
שפת התכנות פסקל
מיחשוב מעבדות
מערכת דימוי מוצקים בגרפיקה ממוחשבת
פתרונות 8וווא לבעיות המיחשוב הרפואי
תערוכת קומדקש-אירופה באמסטרדם
מערכת מידע מגוונת לניהול ייצור
קונגרס בין לאומי של תעשיות שרותי המחשבים
רשתות נתוניס מקומיות
מי מפחד מ*25.א
מודל ו089
רשתות העברת נתונים
אבטחת מידע במעוכות תקשורת
התעשיה הממוחשבת העתידית
יישומי אינטליגנציה מלאכותית בהנדסה
איך יחדרו המיקרו
ניידות תוכנה
אמריקאים משווקים תוכנה באירופה
אינטליגנציה מלאכותית
אדא - שפה עם סיכויי השרדות טובים
יסי :
ו למשתמשים בארגונים גדולים
מערכת תכנון כספי לעומת טבלאות נתונים
אם יש כאן מסד נתונים טבלאי אמיתי - שיקום
מחוללי יישומים
דואר אלקטרוני ומחשבים אישיים
מערכת שליטה בתיפעול שדות תעופה
בטחון ובטיחות במתקני מחשב
שיטת ז .5 לאיתור שגיאות בתכנון
קורס הנדטת תיב'"מ; הישגים ולקחים
מחשב כן - הגנה לאז
מערכת ט.א.ם. של קונטרול דאטה
מערכת חדישה לתכנון וניהול פרויקטים
0868 5
פואואס
אלף - מערכת לסיפריות
תיב'"ם בשירות תעשיית הייצור
מיקרו"פלאטו
)01550 - מערכת גרפית רב שימושית
מערכות סזג ₪ ו-0זג.₪ סהסווא
סדרת מחשבים חדשה
מערך נהלים ליחידת ענ"א
גיל. עמ.
:ו 4ו
2 56
ו 100
גו 4
:ו 60
גו 36
5 48
4 35
5 24
וו 47
:ונב
715
1 64
715
6 8ו
8 100
ו611
3 14
9 17
8 46
8 51
פּו 54
46
1 פו
7 16
3 4ו
8 19
8 68
7 66
ד ג4
והזו
פד 52
5 10
11
4 54
7
גוהנ4
4 94
7 60
3 18
6 (8
3 48
5 78
זג 40
76
8 28
481
3 24
1 30
4 3%
5 35
5 36
6 15
7 4ו
0 54
ו4 38
גו
0 63
4 24
5 6ו
7 38
פּן 6ו
נזו
3 68
זג 34
ג 4
9 סו
0 8
1 18
7 50
סו 28
7 36
ו5
0 24
ו 4ו
1 ?|
4 4
4 32
5 8ו
6 31
סו 2ז
וו 30
445
8 5ו
מחשבים
אינדקס מאמרי מחשבים לפי שם הכותב 1980-1984 ו
שם הכותב שם המאמר / שני ש. גם ברוסיה יש מחשבים
קורפל יונתן ביטוח מחשבים שקד שאול בקרים מתוכנתים בתהליך מיח
קורפל יונתן למחשבים מקום נכבד ברפואה המודרנית שרון מחשבים מערכות תוכנה לחקלאות
קורפל יונתן גם ניהול הוא מקצוע שרייבר ישראל תפיסת המיחשוב האישי בניהול התעשייתי
קורפל יונתן מחשבים פורחים במדבר תים מחשבים בע"מ | סופר מיני מתקדם
קינן אודלי וידאוטקס 83 תים מחשבים בע''מ דטה ג'נרל נכנסת לתחום הגרפיקה
קלוק קריסטופר ד. הבה נתחיל מעניין התוכנה תים מחשבים בע''מ צוא 86קו)66
קלי פנחס תיפעול מערך סידור תנועת אוטובוסים
קלינסקי דייר דויד הנדסת תוכנה
- -
בשורה למנהלי וי יי ליבוי יי
קלינסקי ד''ר דויד תרשימי א*א
קלינסקי דייר דויד מורכבות תוכנה
קמיל ליאור גרפיקה בעזרת מחשב - המרוץ לסטנדרטים
קמיל ליאור יישום מערכות תיב'ימ
קפלן אייל הוראה בעזרת מחשב ץז
קרן ד"ר מיכאל בן-גוריון והמחשב
רדט הנדסת אלקטרוניקהמערכת עיסקית חדשה
דון דר אביבה שימושים מנהלתיים במידע
רזון יעקב יישום טכנולוגיות מידע בניהול. ב]
רייטר מערכות בעי'מ ספור הצלחה
רימון אורי אילי'א - ארגון הגג של ענף המיחשוב. ברן ].14111.[| = ] 4 וו
רם אודי הכשרת כח אדם לענף המיחשוב (=] ₪
רנדל בן בסיסי מידע הנדסיים
רשף עמוס מיחשוב בתדיראן
שגיא אריה כיווני התפתחות לעתיד של מערכי מידע לאומיים
שובל יורם מערכת תפ"י ממוחשבת בווישי ישראל בעיימ
שוב התעשייה
-
שוגרמן דניאל סיוע המחשב לניהול כח אדם במפעלי ים המלח, ₪ 0
שוורצקופף ג'ימי פירטים בענף התוכנה 4 5 [
שורק מרדכי; בכר זהבה מכ"ל - מערכת ממוחשבת כוללנית ללמידה ₪ [ , יו חי גי יתיא ו וו
שי גד משלוח כספים אלקטרוני ₪ . 070 06 - ה כו ל
שני ש. איך פועל דואר אלקטרוני 2
שני ש. מסדי נתונים מבוזרים %
שני ש. גאות בתעשיית התוכנה. ב
שני ש. טלמישרד: יושבים בבית ועובדים במשרד טַ .
שני ש. תוכנת סביבה - חלון בעולם המחשבים האישיים 9 ,
שני ש תעשיית השבבים אינה שוקטת על שבביה. , 06 לא
ל ביחידה קומפקטית אחת: | וקול קה הרהה הדחה דה
כ כיבי הציע [ב'לו ויו ליי |
0 : . וב 7 0 ' -- מבאעעים בתוך ה"שעונומט", ונקבעים מיד 5 -
- ל 0 2 7 0% לתש ליי גי
א-א.א. מערכות מידע מתקדמות בע"מ -. , לוגיק - רח' זל 3 - 37188186 ו , בזיכרון ה עי בי יי
08 : ו ו 0 תל-אביב - | ₪ 5
ה
: ו 0 ו | לה קלה - צעת ע"י כרטיס אישי
שר 6 + 500% ל אוספומט");
049 סש . : . , עליאביב 0 0 ]ייה 7 |
אינפוט אוטפוט - החשמונאים ל הלו - מ" ₪ תחיתקוה- 039229541 ה ופ טר ה ל 2% מה בדיוק ה
ב 4 הלאב :00079 | משחלח-קהממצקי, ה 1 |
אסטרגל ל4 תליאבי - 1 ₪ כנרת 15 בנ ו ישום הא))עיקט'ביףאוסי ₪
- החשמל 4 תל-אביב 100 5 1 בנ 8 8 הרישום / הלה ועובדי
אניה - ת.ד. 1700 תל-אביב 1016 ו % 7 / "4 5 1פו2 0 ן יו ד לו / . תמורתן;
אריטפוד ברה הנד ל ב רמת"גן 52462 -. 3 רל 2 רמת ו | 6 ₪ 2
גביש - גבעת ברנר - 455913 / ל ה ת שירות -; | כיכר ה יב - 46 7 ג
ל :ּ 0
דיקל- - שנקין 60 תליאביב - 112 1
ל ה
מקום עבודה מסודר!...
בכוכ באכב מו ו
די:
ה יבוא פיתוח ושיווק בלע
טכם - ת.ד. 13045 נוה שרת, תלזאביב - 2 , 2 0% : , ב 2 | : , 1 ק
יבמ - רח' ויצמן 2 תל-אביב - 18405 3 + / 2 פידהס- ֶּ ו ו ֶ 6% די
*על - היצירה 29 רמתיגן - - 0379119 ל ו > קומ דוך תרצלו 41 תליאב ו ,
: . טל: 5 037104888
ים 5 עתידים דבודה הנביאח תל-אביב נווח שרת - 483211/9, 3-492005ס /- , "דרקל" חיפה, 04-515677
ל ו / השרת- 5 8, 02539191 7 "ש, 057-347740
כור תקשורת והתראה - ל 3-ו 0 07 ל | ''דרקל" ירושלים, , "די-קל" ב"ש,
כלל ליסינג - דרויאנוב 5 תלזאביב - -21 ב , דיס רב פה ור 0 2
<"% לודן
חברה להנדסה בעיימ
לשכת שרות
לשרותי מחשב הנדסיים
שרטוט ותכנון באמצעות מחשב (65)
תוכנה לתיכנון הנדסי
הכנת ומעקב, לוחות זמנים דח=ק
משרדים:
" כ : י יּ
ת.ד. 24073 ת"א 61240 רח' עשר התחנות 14 רמת החייל. 4 ו
טלפונים: 494478, 03-491074 טלקס 1
המיד רצית ערכז מידע
שו | = שק יי
עשאלה בנועוא מדועובים.
ינק
לכ' טלדע
רח' תושיה 6 ל
תל-אביב 61218 טְלֶדע 0
. ₪
נא שלחו לי מידע על חברות המספקות את הפריטים הבאים:
.2
ו
ההחדהחדדדהדרדרהההה-ההד-------
ו
למידע נוסף סמן 174
למידע נוסף סמן 179
1%
כן, מתאם התקשורת 6-5500:
ממשפחת וו80אק לבית -
פיברוניקס, שובר את המחסומים
הקיימים בין עולם ה-5270-₪.8.ו
לעולם מדפסות הזוו86.
השימוש ב-63500] מעניק לך
ביצועים מלאים של מדפסות
0 בתוספת היתרונות של
מדפסות ה-ווספא.
אם לא די בכך, הרי ששידוך זה
מוליד גם חסכון של לפחות
.5 0
0" מעניק לך ניצול מירבי
של מדפסות הוו80 שכבר
ברשותך. לדוגמא, בעזרתו
משמשת אַותך מדפסת ווספא אחת
בו זמנית הן למחשבים אישיים
והן 32707 .₪.8ו.
0 מאפשר לך את הרחבת
"צי | המדפסות" = הקליימות
ברשותך, במחיר הנמוך בהרבה
ממחיר מדפסות ה-₪.8..
0 פותח בפניך את כל
האפשרויות הקיימות בעולם
מדפסות ה-וו80א.
0 -- שידוך לכל מדפסת
| ₪ | אק 05ואס דא
אך 232 05 -- \וחסס :
ה דהסואס, 0 ₪הוס ,םס ,א50ק5
800 ,זוז ,5ד0 הק דתס
66א ואחרות.
גם אתה יכול להנות מכל
היתרונות הנובעים משימוש
ב'65500] צלצל עוד הים
לאַחרְאִי השיווק, 052582348 או
5. הוא ידריך אותך
ביצד.
מרכז מכירות ושירות - - דרך מדינת היהודים 56
כתובת המפ
=
8ח0ו631חטרחרח0ס6 סווססזססו!
הרצליה פיתוח 86766 70 8"
על: מרכז תעשיות מדע, חיפה 31905 0ל. 04522211
/ .
המדפסת החדשה של זש50 דגס
היחידה שמסוגלת להתחבר בעת ובעונה
אחת למחשבי יבמ 34, 36 ו-38
וגם ליבמ .6.= או לכל ציוד אחר המכיל
מימשק מקבילי.
אתה תופס ת'יתרון?
תל-אביב, רח' אבן גבירול 39, ת''ד 21222 מיקוד 61211, טלפון 252414, 261665, טלקס : 342407
מ
הער ורי |
406 00 201
==: 0.20
