- שנה: 1980
- מו"ל: אגודת חובבי הרדיו בישראל
- פורמט: מידעון
- נמסר ע"י: משה אינגר
- תגיות: רדיו חובבים
OCR (הסבר)
בטאון 2'
אגודת חובב' הרדי!ו
ב'שר צורי
הוצאה חד פעמילת נובמבר 1980
אגודת חובבי הרדיו בישראל
8 סופגפ5 הט:זהאג וםגת5!
תליאביב. ת.ד. 4099 טוצג-1פז
'הגל' בטאון אגודת חובבי הרדיו בישראל
העורך אהוד זגר 424(8
המפרסמים מכתבים ומודעות בבטאון עושים
זאת על אחריותם, ואלן המערכת אחראית
לתוכנם של פרסומים אלו
חומר שמתקבל במערכת לא ?וחזר.
לעורך ה'גל' שלום,
במכתב זה פונה אני לכל המאזינים הפעילים.
אני נמצא בקשר עם אחד מנציגי המאזינים בהולנד ₪1-6170 >
ואנו מחליפים מדי פעם דעות ורעיונות על תחביב ההאזנה. באחת
משיחותינו הועלה רעיון להוציא עתון שיהיה מיועד למאזינים
בכל העולם.
בהולנד מאורגנים המאזינים במועדונים , לדוגמא: מועדון
0 נמצא בעיר 588וא5 , מועדון זה מוציא עתון לחבריו
המאזינים, מארגן כנסים של מאזינים, ימי שדה וכדומה, מדוע
בהולנד אפשר לארגן דברים כאלו? האם המאזינים בישראל שונים
מהמאזינים בהולנד? בעבר התחננתי מעל דפי הגל' שמאזינים
יתרמו למדור למאזינים בעתון אבל אף אחד כמעט לא הציע את
עזרתו.
חגל מאוד שבארצינו הקטנה אין המאזינים המעטים מאורגנים
אני מציע שבעתיד הקרוב יהיה כנסף של מאזינים מכל הארץ, כל
מי שמכתב זה הזיז" לו קצת, שיכתוב אלי במהרה. מה יש להתבייש
בתחביב זה? קחו לדוגמא אותי. יש לי כיום אחרי ארבע שנוח האזנה
אישורים מ-159 ארצות, ארבע תעודות (8+4=16. 6סאס למאזינים,
6, "לא ) וגביע של תחרות האביב 1979 עבור מקום ראשון
למאזינים. (אגב הנני סקרן לדעת כמה מאזינים השתתפו בתחרות
זאת). כל הכבוד לועד האגודה שהחליט להעניק פרס גם למאזינים
בתחרות הישראליח הנערכת כל שנה.
לפי רשימת המאזינים ב- 800% 681 | מסתבר שיש מספר
רב למדי של חברים הרשומים כמאזינים .אינני יודע כמה מהם
פעילים, אני פונה לחברים אלו הותיקים והחדשים: אנא כתבו אלל
במהרה על מנת שהעניינים יזוזו, בשלב זה יודיעו לי אלה שרוצים
להשתתף בכנס חרום של המאזינים בישראל.
3, האזנה נעימה
אילן קציר'1401--4%4
בחינות לחובבים דרגה א' חוה"מ סוכות / אהוד זגר = 42408
בבחינות אלו הייתי נוכח כמשקיף מטעם האגודה. מספר הנבחנים
היה מועט הפעם. כ-12 נבחנים בלבד. וזאת אולי תוצאה ישירה של
העלאת דמי הבחינה ל-67,2 שקלים.
התרשמותי האישית שאין כל הנבחנים נגשים למבחן ברצינות.
אלו שנכשלו ב5חן קליטת מורס. הודו שלא התכונגו מספיק. למבחץ
הטכני שהינו בע"פ.נגשו 6% מועמדים. רק שניים מבינהם עברו.
מסתבר שרמת המבחן והנבחנים לא מהגבוהות, השאלות היו פשוטות
ובסיסיות והנבחנים התקשו לענות על שאלות יסגדיות במעגלי
תהודה, וחשוב ערכי המתח של דיודה במעגל גשר,נאשר מתח
המקור נתון. לחלק האחרון של המבחן שהינו בע"פ נגשו הנבחנים
שעברו את מבחן הקליטה, במבהן שידור מורס הפגינו רב הנבחנים
שידור בינוני ואף למטה מזה. טעוות רבות שלא תוקנו, חיבור
אותיות, ואי רווחים בין המילים, אפיינו את רב הנבחנים, מספר
נבחנים לא התחילו חמישה או מילה מתחילתה במקרה של טעות,
ואף לא התחילו את השידור כמקובל עם סדרת ש'וסימן | זם
ברב המקרים טענו הנבחנים שאין הם רגילים לעבוד עם מפתח ידני,
ואלו שפעילים במורס משתמשים בתחנתם ע''פר במפתם אלקטרוני.
החלק הנוהלי כלל שאלות בדבר שימוש בסימנל 0 . השפעת
התנאים על אפשרויות הקשר בפסים השונים, רב הנבחנים עברו
מבהן זה אבל תשובות כמו. הספק מירבי לדרגה א' 500 בלבד,
או בזמן שמחזור כתמי השמש בשיאו התנאים בשפל, נשמעו
כתשובות רציניות על ידי הגבחנים.
לסיכום נראה לי שעל אלו המתכוננים לגשת לבחינות הבאות
בכל הדרגנת להמכונן ביתר רצינות, רצוי לשנן את פרטי הרשיון,
סימני ה- 0 , ולהתאמן בקליטה,ושידור במפתח ידני.
משרד הקש"ל.
בימים הטובים היה לנו שלום שכזה 42485 שהיה אחרא?
לכרטיסים נכנסים ויוצאים כאחד, ואף היה שולח לנו את
הכרטיסים ישירות הביתה (המשלוח עלה אז פרוטות) הועדים
הקודמים לא היו צריכים אז להקדיש זמן כה רב בישיבות
הועד לנושא הכרטיסים.
מאז עזב שלום את נושא הקש"ל אחרי שנים רבות של עבודה
נאמנה, התחיל המשרד לעבור גלגולים שונים ומגוונים.
ואף התפצל למשרד לכרטיסים נכנטים ולכרטיסים יוצאים.
כנראה שאת משרד הקש"ל צריך לנהל איזה "שלום" כי מאז
ששלום ד!וא424 התחיל לטפל בנושא הכרטיסים היוצאים
התחילו העניינים לזוז וחבילות כרטיסים במשקל עשרות
ק"ג זורמים למשרדי הקש"ל ברחבי העולם. כרטיסים ניתן
לשלח ישירות לשלום, באמצעות ת.ד. 4099, או להביא
את הכרטיסים למועדון ת"א. החברים מבקשים להקל על
הטיפול בכרטיסים ולמיינם לפי ארצות ואזורים על מנת
לאפשר מיון מהיר ו*עלל
משרד הכרטיסים הנכנסים 'התנ חל' במועדון ת"א לפני.
כשנה וחצי איריס %%א424 שהינה גם מדריכה במועדון
הקדישה למפעל זה שעות רבות. לאחרונה התארגן המשרד
אף יותר, נרכש ארון מתאים, והורקת ת.ד. הדאר לעיתים
קרובות יותר, מאפשרת גם כאן מיון מהיר ויעיל. והחברים
מתבקשים לסור למועדון ולאסוף את כרטיסיהם על מנת
לאפשר מקום לכרטיסים חדשים. חובבים המעונינים לקבל
את כרטיסיהם באמצעות הדואר יכולים לשלוה מעטפות
מבוילות לת.ד. 4099 ויקבלו את הכרטיסים בדואר חוזר
בטיפול בברטיסים הנכנסים משתתפים גם אלון שא , דוד,
ואריק. כרטיסים המגיעים לחובבים שאינם חברי האגודה
נשלחים חזרה לחו"ל עם חותמת אהטדפה אגב אחת
הכרטיסים הנ"ל הוא זעום כך שאינו מהוה מעמס תקציבי.
כ ו א
איחולי האגודה ל:
דני רוזן משה מור
4456 446
להולדת הבת עמ הטובה הביתה
הרבה נחת
ישראל קז לחברלם
או424 שעברו את הבחינות בהצלחה.
ומשפחתו
בהגיע בנו אבנר
למצוות
םב
חברים הכותבים ל"הגל" מתבקשים להכין את מאמריהם
בכחב קריא, אך רצוי במכונת כתיבה. השרטוטים המצר
רפים צריכים להיות משורטטים על דף חלק בעפרון כהה
או עט שחורה.
חברים שחל שינוי בכתובתם, מספר הטלפון או אות
הקריאה, מתבקשים למלאות ולשלוח את התלוש לת.ד.
9 תל-אביב. לאפשר עדכון שוטף של ה- 800% 01
שם פרטי שם משפחת ---- ה
כתובת מס' טלפון
אות קריאה
5 2 ל רובל 3101/48 '
מאמר זה בא להזכיר לנו על הסכנות הפוטנציאליות הקשורות
בחובבות רדיו (או בכל פעילות בשטח האלקטרוניקה והחשמל)
ולהעלות כמה נקודות בנושא? בטיחות עלינו לזכור תמיד - תאונות
אינן מתרחשות סתם, הן נגרמות!!
נתחיל איפוא ב-וו סעיפים של כללי הבטיחות שמפרסם
ה- 4886 והם:
'ו נתק לגמרי את כל מקורות המתח לפני מגע או עבודה בתוך
המכשלר.
2 אל תרשה לאף אחד להבר את מקור המתח הראשי כשאתה
עובד על מכשיר כל שהוא.
3 אל תטפל במעגלי הספק לשידור המוזנים במתחים גבוהים
כשהינך עייף.
4 אל תכוון ביד רכיבים פנימים. הזהר מאד בזמן בדיקת מעגלים
חיים.
5 המנע ממגע גופני עם מתכת מאורקת או רצפה רטובה כאשר
אתה מטפל במעגלי הספק לשידור.
אל תרכיב אוזניות שאתה מטפל במכשיר כל שהוא.
עבוד תמיד כשיד אחת בכיס.
8 הסבר לאנשים הסובבים אותך כיצד לנתק את המתח בביתך
או בחצר עבודתך ואיך לבצע הנשמה מלאכותית.
9 אם אתה חייב לטפס על תורן כדי לטפל באנטנות, הגור חגורת
בטיחות מתאימה. אל תעבוד לבד.
0 אם אתה חייב לטפס על עץ או גג, תזכור שאתה לא עומד על
הקרקע. הצעד הראשון עלול להיות ארוך ומכאיב.
וו. תפתח טכניקת בטיחות משלך. חשוב לפני כל פעולה שאתה
מבצע, המוות הוא סופי הזהר!!
המידע הבא על הסיכון שבהתחשמלות מובא מדפי שרות בנושא
הבטיחות של חברות למכשירי מדידה.
שלשה גורמים קובעים את עצמת הזעזוע העובר באדם
המתחשמל והם:
1. עוצמת הזרם העוברת בגוף.
2. משך הזמן שהזרם זורם בגוף.
3 מסלול הזרם בגוף.
בדרך בלל מציגים את הסכנה בהתחשמלות בעצמת המתח, אך
בסופו של דבר, עוצנ'ת הזרם ולא המתח מהווה את הסיכון האמיתי.
עצמת זרם של 10-25 מיליאמפר כבר גורמת להתכווצות של שרירי
היד האוחזת במוליך נושא זרם. בזרמים הגבוהים מ-25 מיליאמפר
אין הנפגע יכול לפתוח את כף ידו ולנתקה מהמוליך.
זרם שעוצמתו עולה על 50 מיליאמפר העובר דרך גוף האדם
גורם לשיבושים ופירפורים בפעולת הלב. ועלול לגרום לאובדן
ההכרה ואף למוות! זרם בעוצמה של 0.2 - 0.1 אמפר גורם להפסקת
פעולת הלב ומוות בטוח. לא ידועות שיטות הצלה, אלא באמצעות
מכשור רפואי מיוחד ומפעיל מוסמך הנמצא במקום הארוע. זרם
שעוצמתו עולה על 02 אמפר גורם לכוויות קשות והתכווצות
שרירים חריפה, שרירי החזה מתכווצים ומפסיקים את פעולת הלב
בזמן ההתחשמלות. בדרגה זאת של עצמת זרם יש סיכוי להשאר
בחיים (נא לא לנסות)!
קשה להגדיר מהו מתח לא מסוכן מאחר וההתנגדות הטבעית
של גוף האדם למעבר זרם חשמלי משתנה לפי תנאים כמפורט
בטבלה:
עור יבש
עור רטוב
בין רגל ליד
בין אחן לאוזן
הצלת נפגע ממכת חשמל..
הפעולה הראשונה להצלת נפגע ממכת חשמל היא נלתוק הנפגע
ממקור הזרם.
נתק מייד את זרם החשמל, אם אינך יכול להעשות כן. הפרד
בין הנפגע והמוליך - אבל לא עם ידים חשופות!
| להגנתך לבש כפפות גומי או עטוף את היד בחומר מבודד אחר.
עליך ליצור בידוד בינך לבין הקרקע באמצעות משטח ע], שטיח
גומי או נעילת נעלי גומי. אפשר לנסות ולהזיז את הנפגע או את
מוליך הזרם בעזרת חפ] מבודד כמו עץ או קרש יבש אם ידי הנפגע
דבוקים סביב המוליך חתוך את המוליך מכיוון הגעת הזרם באמצעות
כלי בעל ידיות מבודדות. אם הנפגע אבד את הכרתו, התחל מיד עם
ניתוקו מהזרם בהנשמה מלאכותית אותה אין להפסיק עד קבלת
עזרה רפואית מתאימה.
= עיכום-
במאמר קצר זה היתה הכוונה להעלות נושא חשוב ביותר.
בתקווה שכל אחד מאתנו ידגיש קצת יותר זמן ומחשבה לבטיחות
- למענו ולמען משפחתו ובוודא? אז נוכל להנות יותר מתחביבינו.
תחנות ממסר-קקירה כללית / אהוד זגר
תחנות ממסר בתחום התגם/תא"ג נועדו בעיקר להגדלת טווח
הפעולה של מכשירים ניידים ונישאים. פרט למקרים שבהם תחנה
ניידת או נישאת פועלת ממקום גבוה כבנין רב קומות, גבעה או אול?
מטוס. הטווח הממוצע בין שני תחנות ניידות הפועלות בתנאי שטח
כמו בתוך העיר או בין גבעות או הרים הוא כ-10 ק"מ ויכול להגיע
לכ-25 ק''מ אם התחנות נמצאות במיקום נוח. כאמור תחנת ממסר
נועדה להגדיל את טווח הפעולה ואמינות הקשר של תחנות בעלות
הספק נמוך, בדרך כלל ממוקמת תחנת הממסר במקום גבוה מעל
לעצמים העלולים לפגוע ביעילות השידור. ריחוק הממסר ממקורות
רעש ושימוש במשדר בעל עצמה חזקה ?ותר מהמקובל בתחנות
ניידְות מאפשרים השגת טווח גדול למדי. רדיוס פעולה של ממפר
הוא כ-50-80 ק"מ, כך שבאמצעות הממסר מתאפשר קשר טוב בין
תחנות העלולות להיות מרוחקות 150 ק''מ אחת מרעותה.
תחנת הממסר כוללת בעיקרה משדר ומקלט הפועלים בו זמנית
ומעגל בקרה, תדר המשדר שונח מתדר המקלט,בגלי חובבים מקובל
הפרש של 600 קה"ץ ניתן להשתמש באנטנות נפרדות לשידור
וקליטה, או באנטנה משותפת המחוברת למשדר ולמקלט באמצעות
דופלקסו. - הדופלקסר הינו מערכת של מעגלים מכוונים לתדר
מסוים בעלי חדות גבוהה המאפשרים להעביר תדר מסוים ולנחת
בצורה ניכרת תדרים אחוים. בצורה זאת מפויד הדופלקסר בין
תדרי השידור והקליטה של הממסר בצורה יעילה ומאפשר שימוש
באנטנה אחת לשוּדור ולקליטה וללא צורך במיתוג. האותות מהתחנה ,
הניידת או נישאת!נקלטיםנאנטנת הממסר ומועבר למקלט. מוצא
המקלט בתחנת הממטר מחובר לכניסת הת"ש של המשדר ומאפנן
אותו כאפנון תדירות. מוצא המשדר מועבר דרך הדופלקסר לאנטנה.
מעגל הבקרה מופעל בדרך כלל עם כניסת האות למקלט. לפעמים
יש צורך בתדר ת"ש מטוים (על פי רב 1750 הרץ) כדי להפעיל את
הממסו, כאשר הממסר מיועד לתחנות מסוימות בלבד יש צורך
בקוד המורכב ממספר תדרי ת"ש על מנת להפעילו. שימוש בתחנת
ממסר על ידי תחנה ניידת או נישאת מאפשר למפעיל הקמת קשר
שלא ניתן להשיגו בצורה ישירה.
(ראה כתבה על הממסרים בארץ בגליון זה).
-
וו
5
"
הקצאת תדירויות הרדיו
| מאת: צ'רלס לי ג'קסון >
פורסם בירחון סיינטיפיק אמריקן, פברואר 1980
תורגם לעברית ע'"י אהוד פינקלשטיין 47418 ..
הספקטרום האלקטרומגנטי מ 10 קילוהרץ עד 300 ג'יגהרץ הוא
אוצר תקשורת טבעי אשר אותו יש לחלק בצורה הוגנת. כיום חושבים
על רפורמה במערכת ההקצאות הנוכחית
ברור שהן תקשורת האלחוט הלאומית והן הבינלאומית היו הופכות
לתוהרובוהו ללא מערכת כלשהי להקצאת המספר המוגבל של
תדירויות הרדיו בין הצרכנים השונים. אין זה ברור, אבל, שהמערכות
הנוכחיות והמתבצעות הלכה למעשה הן הטובות ביותר או שהן
פועלות בצורה היעילה ביותר שניתן היה לצפות. מטרתו של מאמר
זה הוא לתאר כיצד מנוהל כיום ספקטרום תדרי האלחוט (כאשר
השיטה האמריקאית משמשת כדוגמא העיקרית) וכן לסקור את
הרפורמות העיקריות עליהן חושבים עתה
החלק של הספקטרום האלקטרומגנטי אשר נחשב כספקטרום
הרדיו (המונח כולל את כל הצורות של תקשורת אלחוטית דהיינו
טלביזיה, כל שידורי הרדיו, שיחות טלפון המשודרות על מיקרוגל
וכד') ניתן לתאור הן במונחיס של תדירות והן במונחים של אורך
גל הוא מתחיל מתדירויות נמוכות מאד של כמה קילוהרץ (אלפי
מחזורים בשניה) ואורכי גל של כמה קילומטרים ומסחיים ב-300
ג'יגהרץ (ביליוני מחזוקים לשניה), אזור שבו גלי המיקרו של הרדיו
גולשים לעבר קרינת האינפרה-אדוס הרחוקה החלק בספקטרום זה
המוקצה רשמית משתרע בין 10 קילוהרץ (אורך גל של 30 ק"מ)
ובין 300 ג'יגרהץ (אורך גל של 1 מ"מ) והוא מאוכלס בצפיפות ע"י
שרותי תקשורת מכל הסוגלם.
התדר אינו הרכיב היחיד של הספקטרום של אוצר טבע זה. גם
המיקום הגיאוגרפי משחק תפקיד. ניתן להקצות תדר נתון למספר
מקומות אם אלה רחוקים מספיק זה מזה. למשל, בארה"ב ערוץ
מס' 4 של הטלביזיה משמש תחנות בבוסטה, בניורזורק, בוושינגטון
וכן ב'50 קהילות אחרות. ההפרדה הדרושה נקבעת ע"י אופייני
ההתקדמות של גלי הרדיו בתדר המסוים הנידון וכן ע"? תכנון
מערכת התקשורת.
המוסד הבינלאומי שנוסד כדי להקצות מקומות על הספקטרום
וכדי ליזום חוקים טכניים הוא האיגוד הבינלאומי לתקשורת, הידוע
בדרך כלל כ- טזו זוהי סוכנות של האו"מ המתמחה בנושא
מסויים. בארה"ב האחריות לנלהול הספקטרום מתחלק בין הנשיא,
אשר בשמו מנוהל אותו חלק של הספקטרום המוקצה לסוכנויות
הממשלה הפדראלית, וזאת באמצעות פיקוח הסוכנות הלאומית
לתקשורת ולמידע, ובין מועצת התקשורת הפדראלית | (00;) ,
המפקחת על כל המשתמשים האחרים. תחום השיפוט של ה- 00<
חל לא רק על תחנות השידור המסחריות, הן טלביזיה והן רדיו,
אלא גם על פעילויות תחנות הרדיו הניידות הנפרדות ושל הרשויות
המקומיות, החלק האלחוטי של התקשורת הטלפונית, תקשורת
ה-08 , ואפילו על אותן יחידות רדיו זעירות הפותחות וסוגרות
את דלתות המוסכים.
למרות שמאמר זה מתמקד בהקצאת הספקטרום, צריך הקורא
לזכור שהמדיניות הלאומית והבינלאומית של הפיקוח על התדרים
כרוכה גם בנושאים אחרים. יש לה השלכה על מבנה המערכת
הלאומית של תקשורת ההמונים. בארצות רבות כרוך הדבר בשאלה
כיצד מנהלים את תכנון מערכות התקשורת הגדולות שלהן יש מספר
בעלים. היא גם נוגעת לשאלות כיצד מחלקים את התועלת ממשאב
ציבורי וכיצד מפצים במקרה של ניגוד אינטרסים ואלטרנטיבות,
כמו למשל שרותי השידור המתרבים והולכים לעומת תקשורת
משופרת יותר לצוותי התיקון והתחזוקה של חברת החשמל. נתייחס
בהמשך לנושאים אלה כאל תתבעיות של נושא ההקצאה, אך
למעשה לנושא המדיניות של חלוקת הספקטרום ניתן להתייחס
כאשר כל בעיה כזו היא מוקד הדיון.
כדי להבין את המדיניות של הקצאת הספקטרום יש לדעת
כיצדימשתמשים בו. השימוש בו נקבע ע''י הפיסיקה של התפשטות
גלי הרדיו וע"י המיגבלות המעשיוח של הנדסת התקשורת. ההפעלה
של תחנת רדיו אופיינית הפועלת על איפנון תנופה (ואא)., למשל
פא בניריורק, תדגים לגו ערוץ חקשורת רדיו פשוט.
כאשר הקריין מדבר באולפן, המיקרופון הופך את הקולות
לאותות חשמליים. הם משודרים בכבל מהאולפן אל המשדר הנמצא
על היי איילנד, 20 ק"מ ממזרח לניו יורק. שם מאפגנים האותות גל
אלקטרומגנטי בתדירות הגל הנושא שהיא 660 קילוהרץ. הגל
המאופנן מחן לאנטנה וממנה הוא מתפשט החוצה בכל הכיוונים
כקרינה אלקטרומגנטית
עתה נתאר לעצמנו מאזין המחזיק בידו רדיו טרנזיסטור נליד
בחוף ג'ונס, כשלושים קילומטר מהמשדר. שבר קטן של האות
המוקרן נתפס ע"י אנטנת הרדיו. הרדיו בוחר את האות של ה-
או מבין כל אותות הרדיו המגיעים לאנטנה כי הרדיו מכוון
לתדר של 600 קילוהרץ. הרדיו מגביר את האות ומפריד אותו וכך
משחזרים את האות החשמלי המייצג את קול הקריין. האות עובר
לאחר מכן לרמקול ההופך אותו לקול.
הרדיו תופס רק שבר זעיר של 50 הקילוואטים המשודרים ע'"ל*
ה %%86 אם ההספק המשודר היה מתפשט בצורה שווה ובכל
הכיוונים מהמשדר בי אז צפיפות האנרגיה במרחק 30 ק"מ מהמשדר
היתה יורדח עד 0000004 ואט למטר רבוע. למעשה ההספק אינו
מתפזר בצורה שווה לכל הכיוונים שכן המשדר מכוון את מרבית
הקרינה המשודרת לעבר האופק, דהיינו במקביל לפני הקרקע.
למרות זאת, האות שמקלט הטרנזיסטור קולט ומגביר אינו עולה
על מיליונית הוואט.
רעש, דהיינו סוגים שונים של גלי רדיו מפריעים, מגבילים
בסופו של דבר את יכולתו של המקלט לקלוט אותות ברמת החולשה
מסוימת. רעש ניתן לקבל הן בתוך המקלט עצמו והן בגלל תהליכים
חיצוניים. רעש חיצוני בא ממקורות רבים אך ניתן לחלקו לשלש
קטיגוריות רחבות: קרינה טבעית, קרינה אקראית מעשה ידי אדם
וקרינה ממערכות תקשורת אחרות. התופעה הטבעית, שהבולטת בהן
היא הברק, גורמת לאותות רדיו העלולים להפריע לתקשורת. ציוד
חשמלי כמו מכונות תפירה ומכשירים חשמליים אחרים יכולים גט
כן לחולל גלי רדיו העלולים להפריע לתקשורת. דבר שקורה למשל
כשמופיעים קוי הפרעות אופקלים על מסך הטלביזיה בעת הפעלת
מכשיר חשמלי בקרבת מקום. לבסוף, כל משדר רדיו מחולל אותות
המהווים רעש לכל מי שאינו מעונין לקלוט את אותו אות. דוגמא
לכך היא העובדה הידועה שלעתים קרובות לא ניתן לקלוט בלילה
תחנת יא מסוימת מבלי שיתלוו אליה:אותות מתחנה אחרת ברקע
או מבלי שישמע צפצוף מפריע הנגרם ע''י הפרעה.
הפיקוח על ההפרעות הוא זה המהווה את עיקר ענין הקצאת
התדרים, דבר המביא בעקבותיו פיתוח של תכניות שיעתיות לשימוש
בתדרי תקשורת הרדיו. התהליך כרוך, בדרך כלל בשלשה שלבים:
הקצאה, חלוקה ורישוי. בצעד ההקצאה מקציבים אזורים בספקטרום
למטרות מסוימות. למשל, המיקטע בין 535 ו-1605 קילוהרץ שמור,
בהסכמה בינלאומית, לשידורי רדיו 2 .
ההקצאה של אזורים בספקטוום לשימושים מוגדולם שאינט
מפריעים זה לזה מפשטת את בעית הפיקוה על הפרעות. תחנות
שידורי טלבחיה מפולעות זו לזו בצורה סימטרית: אם תחנה
א מפריעה לתחנה 8 , אזי 8, מפריעה במידה שווה ל-- . לעומת
זאת, תחנת רדיו ניידת ותהנת שידור מפריעות זו לזו בצורה לא
קימטרית. למשל, רדיו נייד עלול להפריע לקליטת טלביזיה בעוד
תחנת הטלביזיה אינה משפיעה על התחנה הניידת. מכאן, שהתמי
ריצים לשיתוף פעולה ולתאום רבים יותר אם יש הקצאת אזורים
בספקטרום הרדיו לטוג מסויים ויחיד של משתמשים.
שיטות ההקצאה שונות. עבור משדרי 68 אין כל שיטה: הבלגן
חוגג. עבור פס שידורי ה- אג ועבור פסי המשדרים הניידים
השיטה היא כל הקודם זוכה. המשתמש המעוניין מחפש מקום פנור
כל פס התדר שבו יוכל ל"התישב'". אם הוא מוצא מקום כזה הוא
מכריז על כוונתו להשתמש בו ובחירתו צריכה להיות כזו שלא
יפריע לאחרים.
לעתים מטילים המחוקקים יותר מפוּרמליות על תהליך ההקצאה;
'ה- 00; עיבד טבלת הקצאות לשידורי טלביזיה לפני שהוא פתח
את פס התדרים לרלשול. מטרות ה- 506 היו פישוט תהללך הרישור
והבטחת איזון בחלוקת התדרים בין הערים השונות. הרישוי הוא
הסמכה ספציפית לשדר על תדר מסוים. הצעדים של ההקצאה
והרישוי לעתים כרובים זה בזה.
על הקצאת הספקטרום ניתן להסתכל כעל הקצאת משאבים.
על הבעיות של הקצאת ספקטרום וניהולו ניתן להסתכל גם בדרכים
אחרות. בגישה הבסיסית ביותר רואים את תהליך ניהול הספקטרום
כאמצעי תאום חיוני ביותר הדרוש כדי למנוע הפרעות. גם אם היו
עומדים לרשותנו כפלים ערוצים ממה שהיינו יכולים לנצל, עדיין
היה צורך לרשום ולתאם את השימושים השונים בהם, כדי למנוע
הפרעות.
נקודת מבע אחרת רואה את ניהול הספקטרום בעיקר כבנית
שלד לתקשורות, ובפרט תקשורת המונים. מדיניות השידור מורכבת
מאלמנטים רבים: תקנים טכניים, בחירת מספר התחנות עבור כל
עיר, חוקי הבעלות והגדרת סוגי השרות שנותנים המשדרים.
בארצות רבות רק הממשלה היא בעלת תחנות השידור. בארה"ב
מכתיב ה- '56* דרישות מסוימות שאינן חלות על בעלים של
אמצעי תקשורת אחרים. למשל, תחנות השידור חייבות לתת כיסול
"הוגן'" לנושאים השנוזים במחלוקת ציבורית. חוק כזה אינו חל על
עתונים, כתבי עח או מול"ים של ספרים. בית המשפט העללון חיזק
ואימץ מדיניוּת זו בקבעו: "לאור מספר המועט של תדרי השידור,
תפקיד הממשלה בהקצאת תדרים אלה והדרישות הצודקות של אלה
שאינם יכולים להשיג גישה לתדרי שידור אלה ללא עזרת הממשלה,
בדי לבטא את דעותיהם, אנו סבורים שהתקנות והחקיקה בהקשר
זה הם מוסמכים גם על פי החוקה וגם על פי הצדק".
הנקודה שיש להדגיש היא שמדיניות השידורים (לפחות בארה"ב)
נובעת ממדיניות ניהול ספקטרום התדרים. התוצאה המעשית היא
שמכיוון שהממשלה מאפשרת לכמה אנשים לשדר ושוללת זכות זו
מאחרים, ה?א חִייָבת שיהיה ברשותה מנגנון לבחירה בין המבקשים.
אין כל דרישה בחוקי הפיסיקה או המדיניות שתקבע שמנגנון
בחירה זה יתמקד אך ורק בדרישות טכניות. ואכן, כוחות חברתיים
ופוליטיים הם שמכריעים בשיקולים של קביעת קריטריונים לא"
טכניים בהחלטה מי צריך להפעיל את תחנות השידור. מדיניות
הקצאת התדרים נעשית קשורה בפעילויות חברתיות ופוליעיות
בסיטיות.
על הקצאת התדרים ניתן להסתכל גם במונחים כלכליים.
מאמרים של כלכלנים העוסקים במדיניות הקצאת התדרים מטפלים
בדרך כלל בספקטרים התדריט כאילו היה משאב (כמו קרקע ומים)
הדורש ניהול כלכלי. זהו אמנם משאב מסוג לא רגיל שכן האנשים
המורשים להשחמש בו אינם משלמים עבור חלקם בו ואינם יכולים
למכור את הקצאתם או לשתף שותפים בהקצאתם ללא אישור הרשות
המוסמכת. יתר על כן, פסים נרחבים של הפסקטרום מוקצים למשת"
משים שונים - טלביזיה מסחרית ותחנות שידור מסחריות, משדרים
ניידים, רשויות מקומיות וכד' - אשר עשויים לעשות שימוש מועט
בלבד בחלקם ולמרות זאת לא ניתן להעביר תדרים אלה ממשתמש
אחד למשתמש אחר.
אספקט אחר של הקצאת התדרים הוא יצירה ופיזור של עושר.
הקשר בין השנים ניתן להדגמה ע'"י שוק טלביזיה אידיאלי המבוסס
על שלש הנחות: (1) סה"כ ההכנסות מפרסומת בטלביזיה מסחרית
מגיע ל-20 מיליון דולר בשנה בלי קשר למספר התחנות המשדרות.
(2) מחיר .ההפעלה של כל תחנה הוא 3 מיליון דולר בשנה ו-(3)
ההנכנסה מתחלקת שווה בין כל התהנות. אם הרשות המוסמכת
מתירה הפעלת שלש תחנות שידור, אזי כל תחנה תרו?יח 3.6 מיליון
דולר בשנה. אם יתירו לתחנה רביעית להכנס לשוק אזי הרווח של
כל תחנה ירד ל-2 מיליון דולר, עם הפעלת תחנה חמישית ירד הרות
ל-1 מיליון דולר. ניתן לראות עד כמה רגישה כלכלת השידורים
לשינויים קלים במדיניות הקצאת תחנות הטלביזיה ואיזה תמריצים
יש לתחנות המשדרות כדי להתנגד להוספת תחנות הדשות לשגק.
באופן היסטורי ההקצאה של ספקטרים התדרים התנהלה
בשביל פשוט. הרשות המחוקקת היקצתה אזור בפסקטרום לסוג
שרות מסוים וקבעה עבור אזור זה חוקים טכניים משתמשים
פוטנציאליים היו מגישים בהשות לרישיון על בסיס "כל הקודס
זוכה". המאחרים היו צריכים לתכנן את המערכות שלהם ולהתאימן
לזוכים המקדימים. בדרך זו הלכו באופן עקבי הן במיגזר הבינלאומ?
והן בתוך האומות עצמן, כשיש כמה יוצאים מהכלל. למערכת זו הלו
(ועדיין יש) מספר יתרונות ניכרים. וביניהם פשטות, מחיר נמוך
והעובדה שנדרשת רק זרימה מינימלית של מידע בדי שהעסק יעבוד.
מערכת זו היתה יכולה לענות לדרישות הגוברות והולכות של
מרחב מח?ה על תדרי הרדיו הודות למצב בר המזל שעם עלית
הביקוש התקדמה גם הטכנולוגיה. דבר שאיפשר נלצול יעיל יותר
של יותר תדרים. במערכת זו נוצרו, אמנם, גם בעיות מסוימות שאת
החמורה שבהן ניתן להמחיש ע"י השוואת מערכות השידורים
והטלפון בארה"ב. בשנת 1960 הלו בארה"ב 474 תחנות טלביזיה
על חדירות גבוהה מאד (ת"גם) בתחום של ערוצים 2 עד 13. כיום
יש 7ו6 בשנת 45פי היו בארה"ב 900 תחנות רדיו ג המשדרות,
4 שעות ביום; כיום יש על התדר המוקצה להן 2000 תחנות המש"
דרות כל הזמן. אשר לטלפונים, בשנת החמישים המוקדמות החלה
חברת הטלפונים לשדר חלק משיחות הטלפון שלה ע"י גלי מיקרור"
גל. באותו זמן ציוד השידור הסטנדרטי היה יכול לשדר רק 2100
מעגלי טלפון בתוך פס המיקרוגל. הציוד העכשוי מסוגל לשדר
0 שרחות טלפון באותו פס.
במלים אחרות, היעילות הטכנית של מערכת השידורים המפ-
חריים האזרחיים לא השתפרה למעשה במשך כל אותו זמן ואילו
יעילות תקשורת המיקרול-גל עלתה ב 2000 אחוז. פער זה נובע
מהתמריצים שמאפשרת מערכת ניהול הספקטרוט. תעשת הטלפון
ולקוחותיה נהנים באותה מידה מיעילות משופרת ולכן יש לחברת
הטלפון תמריץ לפתח ולהתקין ציוד המאפשר שימוש יעיל יותר
בספקטרום התדוים העומד לרשותה תחנת השידור המסחוית
אינה יכולה להנות מיתרונות כאלה, יתרונות אשר מהם נהנים
אחרים (כמו למשל רוכשי מכשירי הרדיו והטלביזיה). ואמנם
טכנולוגיה יעילה יותר היתה יכולה לאפשר הפעלת יותר תחנות
בשוק מסויים. ההכנסות מהפרסומת והרווחים של התחנות הקיימות
יצטמקו.
כמו כן, יש להכיר בכך שאימוץ של כטנולוגיה חדשה קשה יותר
בתחנות שידור מאשר במערכת הטלפונים. הבעלות על מעוכת
השידור מתחלקת בין המשדר שהוא בעל המשדר, והמאזינים שהם
בעלי המקלטים. החלק הגדול יותר של ההשקעה נמצא בצד המקל"
טים. מרבית השינויים דורשים שינויים הן במשדר והן במקלע
ותיאום כל שינוי בין מיליוני מקלטים יהיה קשה.
סוג אחר של קושי במערכת הנוכחית צף בועידה הכללית של
מִינהל הרדיו העולמי שהתכנסה בג'נבה בסתו האחרון. (הועידות
הכלליות הנעוכות מדי 20 שנה מהוות אמצעי שבעזרתו יכולות
האומות החברות באיגוד התקשורת הבינלאומי להקצות אזורים
בספקטרום. ארגון זה מקיים גם פגישות לעתים קרובות יותר בנוש"
אים ספציפיים כמו תקשורת לווינים. כל הפגישות מביאות בעקבר
תיהן מומ"ים מסובכים ברמות שונות אשר את תוצאותיהם מעגנים
באמנות). רבות מהאומות החדשות. אשר היו עדיין מושבות בזמן
הועידה הכללית האחרונה, עוסקות עתה בהכנת התקשורת הלווינית
שלהן ומערכות גלי הרדיו הקצרים. אי לכך הן מתחרות בצורה
נמרצת כדי לתפוס מקום בספקטרום, אשר רובו תפוס או מוקצה
כבר לאומות המפותחות. את מרבית הבעיות לא ניתן היה לפתור
בועידה ולכן הן נשארו תלויות ועומדות.
אנשים רבים הציעו הצעות מפורטות כדי לשפר את תהליך הקצאת
התדוים. ההצעות מתחלקות לשלש קבוצות: (ו) שיפור המערכת
הנוכחית. (2) מציאת דרכים לתכנון מערכות רדיו הדורשות פחות
ניהול מצד האדם (3) שינוי התמריצים הכלכליים כך שכל המשת"
משים יהנו מאימוץ הטכנולוגיה המתאימה בלותר.
את המערכח הנוכחית ניתן לשפר לפתות בשתי דרכים. דרך
אחת היא להקצות יותר משאבים (כוח אדם, כסף ומחשבים) לבעית.
דרך אחרת היא למחשב אח התהליך המסורתי במידה רבה יותר.
כיום נוקטים בשתי הגישוח במידה מסוימת. נתונים בדבר השימושים
בספקטרום נשמרו בעבו בתיקים כתובים בכתב יד כיום גובר
השימוש בצורה המאפשרת קריאה ע'י מכונה. סריקת הרישומים
נעשית ע"י מחשב. ההוצאות על ניהול הספקטרום עולות.
שיפוו אפשוי נוסף בארה"ב הוא הויתור ע"י מערכת ניהול
התדרים הנעשית ע"י שתי רשויות והאחדתו. למרות שחלוקת הסמ-ד
כויות בין ה 606 ובין הנשיא פעלה היעב בעברר. רשות יחידה
להקצאת הפפקטרום תהיה אולי טובה יותר בהסטת הקצאות ביך
המשחמשים הפדרליים והאזרחיים כאשר מתעורר צורך בהסטה כזו
וכאשר היא אפשרית
שיפורים הבאים תחת הכותרת של תכנון מערכות רדיו הדורשות
פחות ניהול אנושי מהווים תפיסה חדשה אותה ניתן לכנות "פס
האנרכיה" (שמות אחרים שהוצעו הם פס החופש, פס הבלגן ופס
החזית הקרביח כל הכינויים הללו מצביעים על העדר יחסי של
ניהול פורמלי המאפיין את התפיסה הזו). כדי שפס הבלגן יוכל לפעול
צריכים קובעי התקנות לקבל שתי החלטוח ראשוניות. התפקידים
שיבואו לאחר מכן של אכיפה ואיסוף מידע יהיו אז מינימליים.
ראשית צריכים קובעי התקנות להקצות פס תדרים שבו הארכיה
תהיה העקרון השולט. לאחר מכן עליהם להגדיר את התקנים
הטכניים עבור הציוד אשר ישמש פס תדרים זה. התקנים שיאומצו
חייבים להיות כאלה שיאפשרו למערכת כולה לעבוד. התפקיד
שיישאר לאחר מכן לקובעי התקנות יהיה לוודא ולהבטיח שיעשה
שימוש רק בציוד המתאים. הם יוכלו לבצע משימה זו ע"י פיקוח
על מכירת הציוד.
דוגמא טובה לטכנולוגיה אידיאלית של פס הבלגן תהיה רדיד
אשר טווחו מוגבל לעשלה מטרים. רדיו כזה יתאים במיוחד לתקשורת
בתוך הבית או בין בתים סמוכים למטרות כמו מערכות אזעקה נגד
פורצים, פתיחת דלתות המוסך ופיקוד מרחוק על מכשירים ביתיים.
הטווח המוגבל של המשדרים יבטיח מניעת הפרעות.
במידה מסוימת כבר אימצו את קונצפצית פס הבלגן. הסוכנות
לפרויקטי מחקר מתקדמים (ג8;ג) של משרד ההגנה פיתחה
מערכת הנקראת רדיורצרורות המאפשרת תקשורת קול והעברת
נתונים לטווח של עד כמה קילומטרים. עקרון המערכת הוא שכל
צרור, או סדרה קצרה של נתונים, נשלח על אותו ערוץ או קבוצת
ערוצי תקשורת שעליהם ניתן לבצע את השידור. מקלט רדיו יכול
לגלות שגיאה בשידור הצרור בגלל הפרעות או רעש; כאשר מגלים
שגיאה כזו, הצרור משודר מחדש באופן אוטומטי. במונחים של ניצול
הספקטרום ניתן לכנות מערכת זו כהקצאה דינאמית; היא מנוגדת
לתפיסה של הקצאה מראש המאפיינת את תחנות הרדיו והטלביזיה
המסחריות.
תקשורת ה-א08 היא דוגמא אחרת להפעלת פס בלגן, למרות
שהיא רחוקה מאד מהאידיאלי בגלל שהחוקים הטכניים המתיחסים
לשימוש בפס זה הם כה רופפים. כתוצאה מכך המשתמש בפס תדרים
זה נתקל בעודף הפרעות. למרות זאת, פס התדרים מאפשר שרות
תקשורת שבו יש מינימום פעילות תחוקתית.
השימוש בטכניקות כלכליות לניהול ספקטרום הרדיו הוא גם
מבטיח וגם אפשרי. שיטות אלה כוללות חיוב המשתמש בדמי שימוש,
מכירה פומבית במכרז של מקומות על פס התדרים ואפילו הקניית
זכויות בעלות כך שמשתמש יוכל לקנות ולסחור בהקצאתו. שיטות
אלה יתנו למשתמש תמריץ לנצל ככל האפשר את הקצאתו והן תאפד
שרנה להנחות אח השימוש בספקטרום בשטחים יותר רווחיים. כך
גם יתאפשר למחוקקים ולמשתמשים להתיחס לספקטרום כאל
משאב כלכלי נוסף כמו קרקע וחשמל. חקיקה שתסמיך את השימוש
בשיטות הכלכליות בניהול ספקטרום הרדיו הוצעה בכל אחד
ממחזורי בית הנבחרים ע"י יושב הראש של תת הועדות המתאימות
לתקשורת. יתר על כן, בספטמבר האחרון שלח הנשיא קארטר
לקונגרס מסר התומך בישום השיטות הכלכליות בניהול אותו חלק
לא מסחרי של הספקטרום. אך גם עם תמיכה כזו ברמה גבוהה
יהיה קשה ליישם ולהפעיל את השיטה שכן יש לה התנגדות רבה
מצד משתמשים רבים בהווה בספקטרום.
הן התפיסה של פס הבלגן והן השימוש בשיטות כלכליות יכול
להיות מאופיין כצעדים המתרחקים מהמערכת הנוכחית של חקיקה
מרכזית לעבר מערכת מבקרת הנשלטת ע"? המשתמשים. למעשה,
כל שלש המערכות מתקיימות זו בצד זו. הן משלימות אחת את
השניה. שימושים שונים בספרטרום דורשים שיטות ניהות שונות.
אין גישה יחידה שתהיה אידיאלית לכל המקר!ים.
מהתבוננות לעתיד ניתן לקבוע שספקטרום הרדיו שהוא רב
ערך כבר היום ילך ויעשה יקר יותר עם ירידת העלות של המשאביט
המשלימים, בפרט ציוד אלקטרוני. מכאן שניתן לחזות עליה בביקוש
לגישה לספקטרום ועליה בצורך לניהול טוב יותר שלו. השיטת
הניהולית החדשה שאותה קל ביותר לאמ), ולכן היא המבטיחה
ביותר. היא תפיסת פס הבלגן. גיתן לישמה במסגרת המיגבלות
הנוכחיות של התקנות. היסוד של התפיסה הזו הוא המרה של
מנהלים - אנשים שעלותם גבוהה בציוד אלקטרוני זול.
המחלוקת על הקצאת הספקטרום תתמקד בשני שטחים. פס
התדירות הגבוה ביותר (*אט) של הטלביזיה ופס? הלוולנלם.
ה- *אט ימשוך תשומת לב בגלל הנוחות שלו והאפשרות לתפוס
אותו. מתכנני מערכות תקשורת מוצאים שתחום ה- *ווט של הספק-
טרום מתאים מאד למטרותיהם. הציוד אינו יקר והתפשטות האותות
טובה. יתר על כן, מרבית ספקטרום ה- זט עדיין אינה בשימוש
למרות שהיא הוקצתה, באופן נומינלי לשידורים.
מצב זה נובע מהחלטות שנעשו ע"י ה- 06 בעת שהקצה
מלכתחילה את ערוצי ה- זט מועצת התקשורת הפדרלית חילקה
את הערוצים לערים ע"י התחשבות במיגבלות הטכניות שיצמצמו
לנימינום את עלית מכשירי ה- *4 לציבור. בגלל שיפורים באלקט-
רוניקה המגבלות שוב אינן ניתנות לישום. כל התחנות הקיימות של
ה-]אש יוכלו להסתדר עם פחות ממחצית מפט תדרי ה-, זוז וכך
ישתחרר חלק נכבד מהספקטרום לשידורים נוספים או לשרותים
אחרים. :
הבעיה בתקשורת לווינים נובעת בעיקר מהעובדה שהם צריכים
להיות "נייחים", כלומר תקופת המסלול שלהם חייבת להתלכד עם
תקופת הסיבוב של כדור הארץ. הם תלויים מעל קו המשווה בגובה
של בערך 22,300 מיל. כפי שניתן לצפות מערכות הלוווינים בגובה
זה נעשות בעלות ענין בינלאומי. ארה'"ב חייבת לתאם את השימוש
בקשת המסלולית עם אומות אחרות באמריקה. אם שווקי תקשורת
הלווינים יתפתחו במהירות אך הטכנולוגיה תתקדם באיטיות, אזל
בודאי שיתגבר הענין בשימוש בחלק של ספקטרום הלווינים.
ממסר/ ממיר 2מ'/0 ומ'. | א וא2א. . /עפ'"י חומר שנמטר ע"י יובל
| 442
ממטר זה הממוקם באזור העיר ניריורק מאפשר להובבים
המקומים המצוידים במכשירי 2 מ' מקובלים, להתקשר כאשר התנאיט
מאפשוים זאת,עם תהנות אפ הפועלות בתחום הגבוה של פטס
ה-10 מ' ממסר ה-2 מ' נמצא ליד גשר ג'ורג וושינגטון. האנטנה
הינה כלל כיוונית ובעלת הגבר של 6,2 דיבי וקוטביות אנכית,
קו ההזנה הינו מטיפוס הליאקס בקוטר "7/8 הממולא | חנקן
האנטנה הינה בגובה של 560 רגל מעגל פני הים וההספק הקוינה
היעיל הוא | 260ווט.
תדירות הכניסה של הממסר היא 29,541 מג''ה והיציאה ו2964
מג"ה בתחום ה-10 מטר,המשדר המקלט ממוקמים במקומות שונים. *
אנטנת השידור הינה אנכית, ובגובה 560 רגל מעל פני הים
והספק הקרינה יעיל הינו 100 ווע. תדר הכניסה של הממטסר כאמור
הינו 29,591 מג"ה והיציאה 29,681 מגה באפנן תדירות,צר סרט
(וופהא), מתוכננת כניסה בתדר |ו29,50 ב- 858
- 770 7 ש 4
להלן סקירה כללית בצורה פשטנית ככל האפשר של תכונות
מקלטים. הבנתם של נקודות מועלות כאן,מאפשר הבנה טובה ?ותר
של הנתונים הטכנים המסופקים על ידי היצרנים.
רגישות - רגישות המקלט היא אחת התכונות הקובעות את טיבו
של המקלט על מנת להבין את משמעות הרגישות נגדיר מספר
מונחי יטוד.
א. 650 - הספק בצדיבלים המיוחס ל- %חו. לדוגמא:
היו 20 מ
7 54368 --- 10109 5 הי -פָס0 10 =
001 070 "=
1
ב. ספרת רעש (9?) - מוגדרת ככמות הרעש אשר אותו מיצר
רכיב אלקטרוני. לדוגמא: במגבר ת"ר בכניסה למקלע נכנס
רעש מסוים מהאטמוספריה, רעש זה מוגבר פי 6 (הגבר
הדרגה) ואליו מתווסף הרעש הנוצר בדרגת ההגברה ספרת
הרעש מוגדרת כיחס אות לרעש ביציאת המעגל מחולק
ביחס אות לרעש בכניסת המעגל דטָס (א/5)
או (א/פו
ביחס מספרי 1< א ביחס לוגרטימי- 065
(בלי התקן יכול לקלקל את יחס האות לרעש ולא לשפרו!!!)
האות הדרוש בכניסת המקלט על מנת לקבל יחס אות
לרעש ביציאה הוא כמקובל ביחס של 10 די = טס ₪/5
רמת הרעש מוגדרת בנוסחא.
6 (א/9) א פד - ₪5 (₪)
כאשר א - קיבוע בולצמן, ז - טמפרטורת ההתבן במעלות
קלווין, 8 רוחב הסרט האפקטיבי לרעש במג"ה, (רוחב
הסרט של המסנן) ה* הינה ספרת הרעש של המקלט (בדר"כ
לא ניתנת ע"י היצרן אבל ניתן לחשבה) - :69 (א/פ) :חס אות
לרעש הדרוש ביציאת המקלט.
אח הנוסחא ו ניתן להביע גדציבלים.
09/0 + 0+ 0 - 1000%+ 114 = הפ (₪8)
כאשר 8 מחושב בקה"ץ ה* )/א/5) דדציבלים.
נחשב לדוגמא: רגישותו של מקלט בעל רוחב סרט 2.4 קה"ץ
פפרת רעש של 0ו דיבי ויחס אות לרעש הדרוש הוא 10 דיבי
הסג = 10+10+ ו 0+ 114.- = (חט4) חוף
0 ץק 75 10= 120600 = 90
בעכבת כניטה של :50 דרוש מתח
5 1 ]
02 - 60 2-10 > סו
שזו רגישות מקלט טיפוסית. א
ניתן איפוא להגיע למסקנות הבאות:
א. ככל שרוחב הסרט צר יותר ניתן להשיג רגישות גבוהה
יותר ז"א שהאות הדרוש לקליטת שידורי מורס במקלט עם
מסנן צר הוא קטן יותר מזה שדרוש לקליטת שידורד 3898
תוספת קדם מגבר למקלט לא תשפר את רגישותו אלא אם
היא תהיה בעלת ספרת רעש נמוכה מזו של המקלט עצמו.
תוספת מגבר קדם לא מתאים עלול להזיק לביצועי המקלט
ואף להקטין את התחום הד?נמי שלו.
בניגוד למקובל בין חובבים אין טעם לקרר את דרגת הכניסה
של המקלע קרור של 10-20 מעלות לא יהיה משמעותי לגבי
הרגישות כאשר טמפרטורת החדר היא -300 קלווין 25/6
רוחב סרט - רוחב הסרט של מגבר הת"ב הוא פרמטר בעל
חשיבות בביצועי המקלט. אין טעם בקליטת שידורי פצ"?י
עם מסנן שרחבו 6 קה"ץ ומקובל שיצרני המקלטים משת'
משים ברוחבי סרט לפצ"י של ו, 2, 4 2 או 2.7 קה"ץ. נתון
זה הוא רוחב הסרט בהנחתה של 6 דיבי יש חשיבות רבה
לשיפוע בו פועל המסנן. מסנן של ו.2 קה"ץ ב-6 דיבל
ורוחב סרט של 3.8 קה"ל ב-60 דיבי הוא בעל יהחס של
8 שנחשב כטוב מסנן אידיאלי הוא בעל יחק של
ויו וככל שנתקרב ליחס זה הברירות של המקלט תהיה
טובה יותר ובעלת יכולת הבחנה גין תחנות הקרובות זו
לזו בתדר דבר שהינו משמעותי בסביבה בעלת צפיפות
ופעילות מרובה.
תחום דינמי, ונקודת הצטלבוה משולשת
(דאוסץ אסוד?65ה5 דא 05 390
תכונות אלו של המקלט קובעות את יכולתו של המקלט
לפעול כהלכה עם המצאותן של אותות חזקים, תחום דינמי
רחב ונקודת הצטלבות גבוהה מבטיחים שהמקלט לא ייצר
אותות שוא בתוצאה מכניסת אותות חזקים שעלולים להיות
לאו דווקא בתחום התדר אותו אנו קולטים.
הענות שוא אלו הידועים כ-ססואח6זאו ,אסוזג וטססוא 08055 ,
תופעה זאת קשה יותר לפתרון במקלטים רחבי סרט מאחר
ואין להם מסננים צרים במגברי הכניפהאף אותות הרחוקים
בתדר, מתדר הקליטה עלולים לגרום בעיות בקליטה. גם
הרכיב האקטיבי בכניסת המקלע, שפורפרת ,טרניסטור, או
6 משפיעים על תכונה זאת של המקלט:
ממטרי תג"ם באיזוריגו / נפתלי לבן 42488
עוד בשנת 1975 החלו הנסיונות הראשונים לבנית ממסרים.
ממסרי אלו מתוצרת עצמית נוסו בקפריסין, סאסא, באררשבע
וחיפה.
הממסר הראשון באיזורינו הוקם גהרי טרודוס בקפריסין ע"?
ו ך -,ג584 חדשים מספר לאחד מכן הופעל ממסר
חיפה שהיה הממסר הראשון בארץ שפעל בצורה תקינה
ומסודרת ושנבנה ע"י 406א4 אריה, ונפתלי (4248
מאז נוספו באזור ממפרים נוספים ונדש ושופר הציוד בהם.
כל הממסוים בארץ שי"יכים לאגודת הובבי הרדיו. הוקמו
בהתנדבות ע"י חברי האגודה ה'משוגעים לענין'.
הציוד רובו ככולו נתרם ע"י חברת 'מוטורלה' האגודה מממנת
את כל הָוצאות ההקמה, אחזקה וביטוה לממסרים הללו.
כיום מופ/ים באזורינו 9 ממסרים המכסים את רוב האזורים
המאוכלסים בארץ (ראה טבלה .
חיפה הר הכרמ
לרנקה קפריסין
צפת הר כנען
ירדן רבח עמון
באר שבע
קפריסין הרי ערודום
קפריסין הר אולימפוס
חליאביב
ירושלים
תדירויות פעולה של חדרי הממסוים
0 הערות כניסה יצִיאָה
נפתח ע"י טון בלבד 1750 הרץ | 45.000ו מג"ה 68 45,600 מג"ה
נסיוני מיקום עדין לא סופי 0 מג"ה .61 145,650 מג"ה
אין הגבלת זמן בשידור 5 מגה 6.3 145,675 מג'"ה
0 מג"ה :9 145,700 מג"ה
5 מג"ה 5 725 5א4ו מג"ה
אות זיהוּי במורס בל 5 דקות 0 מג"ה 46 45,750 מג"ה
הגבלת זמן שידור 3 דקות. 5 מגה -1 4 145,775 מג"ה
אות זיהוי במורס כל 5 דקות 5 מג"ה 07 145,825 מג"ה
ערכת 'חברים' מוושינגטון מבקשת מהחברים בארץ לשלוח חומ
עחונם המופץ גם לחברל האגודה. כל חומר לעיתון, צילומים
|424
מכתבים וכתבות ותקבלבברכה את החומר, אפשר להעביר ל
או סו4א4 אוישירות ל- | אנ3א | או 0₪ז35א
המדור הטכני
|
-
כ
> נש
בחון (73055) למעגלים טפרחיים. / יזהר קדמי )4241
בבדיקת מעגלים ספרתיים מהירים קשה שלא להעזר
ב"סקופ". אולם מאחר ו'סקופ" איננו נמצא בהישג ידו
-של החובב הממוצע, ניתן להשתמש במידת הצלחה לא
מועטה בבחון המתואר, המאפשר הבחנה בין מצב לוגי
"ו" או "שַ". למתקפים של עד כ-25 מג"ה, בעלי רחב של
כו ננושניה. הציון נעשה על ידי 50| אשר מהבהב
בתדירות של 8 קה"ץ.
הבחון ניזון מהמעגל הנבדק והינו מיועד למתח צ5 כך
שהוא מתאים ביותר למעגלי ).דד
את המעגל אפשר להרכיב על גבי לוח חיבורים מחורר
ובתוך צינורית .0.ש.? ולקבל על ידי כך מכשיר בדיקה
שימושי ולעיל.
קרוקודילים מיניאטוריש אדום
או
68 שחור
לת ממסרי ז''י במעגלל ז'' = -
בדרך כלל לא מתאפשרת הפעלתו של ממסר לזרם ישר במעגלי
זרם חילופין, חיבור ממסר ז"י ישירות למעגל ז'ח יגרום לרלטוטי
הממסר בתדר הרשת, ולא יאפשר מיתוג תקין. בתוספת 2 דיודות
בלגד אפשר להפעיל ללא בעיות ממסר זרם ישר במעגלי ז'ח לפי
המתואר בשרטוט. למעשה מדובר בתוספת של דיודה אחת בלבד
מאחר בממסרי ז''י מומלץ לחבר את 02 בכל מקרה למניעת הווצרות
מתחי השראה גבוהים העלולים לפגוע בבדוד הסליל בפעולה כז'*
בזרם חילופין מונעת הדיודה את הרטיטות. סידור כזה התקנתי
במספר מכשירי מוטורולה 6604 וכמובן שניתן לחבר מעגל זה
-במעגלי ממסרים אחרים.
7-
.
מעגל דגהטפ +אסד משופר / דורון על 494204
להלן תאור השינויים המזעריים שניתן לבצע במעגל טון לפמתיחת
ממסרים. המעגל מבוסס על 4 שעריסאהא(כדוגמת 4011 ) המעגל
מופעל עם לחיצה על לחצן השידור. יתרונו של המעגל הוא בכך
כשהטון חפום אם מנסים לשדר בזמן שהממסר פתוח. כאשר הממסר
סגור מופעל מעגל הטון כרגיל.
מעגל זה מאפשר להתפרץ לממסרלא צפצופים מיותרים ומרגיזים,
יתרון נוסף הוא שהטון יופעל רק ב- 86 שהינו הערוץ היחידי
בארץ המופעל על "די טון כאשר עוברים לערוץ אחר מעגל הטון
איננו מופעל.
המעגל המפואר כאן מתייחס לשינחים שבצעתי במקמ"ש
של אססו את הרעיון ניתן בקלות לממש גם במכשירים
אחרים. :
הסבר פעולח המעגל
השערים 6 ו- "₪ מהוויש מתנד ת"ש בתדר 1750 הרץ המתנד
איגנו פועל כאשר פין 2 נמצא במצב ש'.
1 השערים 4 ו- 8 מהווים קוצב זמן. הקוצב איננו מופעל כאשר
פין 12 נמצא ב'ס'. כאשר מעגל המשתיק פתוח (נורית נדלקת) הקו
0 עובר ל-שַ' אך גם במעב זה קוצב הזמן איננו מעל. נכאשר
נמצאים על 8 (פין 12 במצב ' ופין 13 נמצא אף הוא במצב "יי
לחוצה על לחיץהשידור גורמת לטעינת הקבל ,6 קבוע הזמן 6 ור
קובעים את הזמן שפין 13 יהיה במצב ' כל עוד נשמר תנאי זה
מופעל מעגל הטון.
במעגל של ה- 60240ן יש לבצע את השינויים הבאים, במעגל
המשולב וסו- ;4164011 זואט +04 פאסד
ו בטול חיבורי הרגלים וועם2
יי חיבורי הרגלים 10 עם 2
2 נתוק חבור הרגלים 2ו עם 3ו
3 חיבור ,6 לנקודה ו ( /9+ במצב שידור) והנגד ,9 להארקה.
4 חיבור פין 2ו דרך נגד 90%! להארקה, וע"י חוט למטריצת
הדיודות (או על בורר הערוצים) במצב סה
5 חבור פון 13 דרך דיודה לנורית ה- 50
שי ו
ספק כח מעבדתי / ישראל לביא 440% .
לצערינו הושמט השרטוט הכללי של הספק שהובא ב'הגל"
הקודם.בשרטוט הכללי של ספק הכח מובא שילוב כרטיס הבקרה
במערכת הכללית.
תצוגת תדר ספרתית ל-. 250ד? /מתוך בעאנן האגנדה האיטלקים. .
מאי 1927-
תצוגת תדר ספרתית מהוה כיום מעגל סטנדרטי במקמשים
החדישים. ניתן לחבר מעגל שכזה גם למכשיר ישן והנפוץ כל כך
ב- 250.ז? | | סקואשד
כבסיס זמן למעגל משמש מעגל הכיול של המקמ"ש בתדר 1006442
יש לנתק את הדיודה ליצירת הרמוניות ולהעביר את מוצא הנ"ל
מנניסת המקלט לבסיס הערניסטור.86107 . דגימת תדר ממתנד
המקמ"ש מחברים לבסיס הטרניסטור8:224 המעגל מקבל מתח /5
מיוצב המתקבל ממתח החמום 126
קריאת התדר היא בקילוהרץ בלבד. ומכילה 3 ספרות, ניתן
לברור באמצעות ,5 תצוגת תדר עולה מ-0-500 או יורדת מ-0-500.
את המעגל ניתן להרכיב במקום החוגה הרגילה או בקופסאת
מתכת, קטנה מעל המכשיר.
+ 0 הט
₪ ₪ / 2
=
- % כ
+
.
א[
סיסטור כ"
מפתח אלקטרוני פשוע / עחי רוזך <424'%7.....
מתואר כאן מפתח אלקטרוני פשוט וקל לבניה שעבד אצל?ל
בהצלחה מרובה. המעגל בנוי על מעגל משולב | 555
המפתוח למשדר נעשה על ידי מיתוג ממסר מטיפוס דסזם /12.
הטרנסיסטור ב חייב לשאת את זרם הממסר בדר"ב טרני
1 או 2822222 יתאימו למטרה זאת.
אתו'< ט9ה- ן
הסןו/ץי ד
16+4- 5
אא 59 ין),ן
שץ' ה81% * ).ב
₪ 22% - 04
7
יוי 0
ו יבס
אטסטאו-,ס
,וון!אג -
וו3ואג ₪
7 -ץ)
להלן מקורות של מעגל ה 5458 4608 לאלו שמעוניגים
להכניס בו שינויים נוספים המעגל כזכור התפרסם בחוברת
"הגל" השינוים מופיעים בחוברת ה 0251
ינואר 79 ע"מ 50 (שינוי יחס קו נקודה.)
אפריל 79 ע"מ 44 (מפתוח באמצעות טרנסיטור)
יוני 79 ע"מ 40, ינואר 76 ע"מ 25 יולי 76, אוגוסט 75
אוגוסט 73; את המעגל הבטיסי ניתן למצוא החל מ'הנדבוק'
%8)..
קל בל + וד ז
ניתן לאלתר מקל כיוון לצורך כיוון מכשורי ה'/66 מציר
ישן של פוטנציומטר מהסוג המיועד לכפתור ללא בורג.
ציר זה מנכיל חרוץ באמצעותו וחריץ זה מתאים ברחבו
לליבות הכיוון של המקמ"ש. ידית ניתן ל'השאיל' ממברג
ישן, מכשיר זה נוח ושימושי ומאפשר כיוון נוח וקל.
משושות
אנטנת *אגי 2 אלמנטים ל-15 מ"אבי ניראל | 474*8 ₪
בתקופת שיא של פעילות כתמי השמש. פס ה-5ו מטר
הינו גל הפתוח רב שעות היממה כאן שלא כמו בפס
0 מ' ניתן עם הספק נמוך יחסית להשלג קשרים ארובי
טווח ובקלות יחסית כמו כן מאחר וההרמוניות של גל
זה אינם נופלים בתחום ערוץ 3 אפשרות ל- וצז קטנה
ביותר גם הממדים הקטנים של אנטנה לפס זה בהשואה
לאנטנה ל.0? מ'. הניעוני לבנות אנטנת יאגי לפס זה
האנטנה המתוארת כאן הינה בעלת 2 אלמנטים - מקרך -
ומחזור לא נעשו מדידות מסבכות לקבוע את ביצועיה
בצורה מדויקת אבל השוואה בין אנטנה זאת לאנטנת
משטח הארקה בה ה' זמשתי בעבר,הראו הבדל של
3 2 יחידוחעצמה לטובוג היאגל. -
האנטנה מורכבת ממשענת מרכזית | (90ספ! העשויה
מפרופיל אלומניום 40>40 מרובע או צנור "1/2-2 1
המרחק בין האלמנטים הינו 243 ס"מ אורך המחזור הינו
8 ס"מ והאלמנט המקרין 682 ס"מ (מוטות אלומניום
בקוטר "ו-"א/3 הינס המתאימים ביותר) התאום נעשה
באמצעות מתאם גמה במקום קבל השתמשתי בקיבולו
של כבל קואקס 7 שהינו כ-ו פ"פ לס"מ על ידל
קזוז אורך הקבל הקואקפיאלי ניתן להשיג ליחס גלים
עומדים של וו:ו :
האנטנה רצוי שתהיה בגובה של לפחות 8 מ', והכיוונים
רצוי שיעשו קרוב ככל האפשר, בתנאים שבה האנטנה
תעבוד במציאות.
( 4/0505
7 וי ו
₪---7%91 6.0 ור
2%
4
.ן- ב ,
7 485
/
%7,ב-
6 43-6.
בבלי וצ
, 89 :
ט = / = אהוד זגר:--.
אנטנה פשוטה ודי יעילה שנשתכחה מאיתנו היא אנטנת נ
תכונותיה כאנטנה לא כיוונית .עם קיטוב אנכי, מקנים לה
8 תכונות לשימוש ברכב. האלמנט המקריץ ארכו כ2/ג, כך,
] ביחס לאנטנת 4/ג רגילה ההגבר התיאורטי של אנטנה זאת
הואכ 188
בצורתה הפשוטה ניתן לבנותה מכבל הזנה;) 300 המיועד
לאנטנות טלביזיה החלק המקרין ארכוג?ק והקטע המתאם
. .ג ההזנה היא בקצה הכבל וניתן על ידי שינוי אורך קטע
₪ המחאם להגיע ליחס גלים עומדים של 1:1.3
אם מתקינים את האנטנה ברכב או בקצה התורן משת-
משים באלמנט שארכו ג 3/8 באשר קטע של א/ג התחתון
חופף לאלמנט נוסף באורך 4/ג הנמצא במרחק של כ5 ס"מ
מהאלמנט המקרין. אלמנט זה יכול להיות מאורק ,או קצה
של תורן בתחנה קבועה.
עסקי אוויר / אהוד זגר | 42408
מסתבר שלחברות התעופה וחובבי הרדיו עניין משותף,
שניהם מעונינים להיות עד כמה שניתן, גבוה יותר. הקשר
כה הדוק, שאפילו יצרנית אנטנות נקראת כשם חברת תעופה
(וא!א). מסיבה זאת שמותיהן של הברות תעופה יכולות
לשמש כהגדרות בנושאי אנטנות.
.ברור שכל קשר עם הגדרות אלו לשמן הטוב של חברות
התעופה הריהו מקרי בלבד.
וו 8086 - דו0ם6₪5 אה6ות;אג אס 8550
,.. אנטנה שמקבלים במתנה מארה"ב,
2) ]54-41 - כבינוי לאנטנה גבוהה מאד שעושה צרות
לפעמים אך קשה להגיע אליה.
3 545 - אסוד60ה:5ודה5 סאג )א 616%
אנטנה שעובדת כמו שצריך
,| 5854 -- א(404 68ע6א 565 וה5קא= צססס ו ג ה500
כינוי לאנטנה שלאחר שהשקעת בה הרבה יזמה, כסף
וזמו מסתבר לך שכבל קואקס לבד, משדר טוב ותר.
5 גאוד - הפהודסצג ודוא צחד עצה ידידותית לחובב
שאותותיו אינם נשמעים בראול.
6) קלמ - קצרה לעומת מחיר (16 רגל - ב'350 %)
:וי
רויות ותעודות / עפ''י חומר שהגיע לאגודה
. 1 התעודה הפורטוגלית
אס / דובי אס 424 : פורטוגל מחולקת ל-275 אזורים (פפוזאטסס) תעודת האזורים
, (דרגה 1 ) תוענק לכל חובב שיש בידו אישורים של לפחות 75
הש השזררים בת"יג מתקרבים לתנא? החזרף שיפור אזורים בפורטוגל. ניתן לקבל עד שש דרגות נוספות עבור
ניבר בתדירויות הנמוכות 40 מ' ר80 מ' אבל גם הגלים תוספת של קשרים נוספים מ/200-225-250-275 175 125
הגבוהים עדיין פתוחים רב שעות היממה. אזורים:;<
על מנת להשיג תעודה זאת אפשר להצטרף לרשת האזורים
הפורטוגלית הפעללה בימי שישי על 14345 משעה 24.00 2100
-40 מעב
בשעות הערב המאוחרות נכנסים האירופאים, בחצות
אפשר לשמוע אפריקאים ודרום אמריקה. החל מ'2300 גמ"ת.
גמ"ת. צפון אמריקה 100 - 430 גמ''ת תחנות מאוסטרליה התעודה ניתנת ע"י האגודה הפורטוגלית ניתן להשיג פרטים
ניו זילגד ואסיה בשעות אחה"צ המאוחרות 1530 -1830. נוספים מהתחנות העובדות ברשת הנ"ל או לכתוב ל- | :28
5 0.60%
בצה א 60 00 4021
הגל פתוח החל משקיעת החמה עד לזריחתה. הפסיפיק ד סק
והיפנים נשמעים החל מ"1530 - 630ו גמ"ת לאחר מכן 2.. מחרות האגודה הבריעית בפס 40 מ
ו ו גמ'ת. אירופאים ניתן לשמוע עד התחרות מיועדת לחובבים מורשים, ומאזינים ברחבי העולם
מהצות נכנסים אמריקאים בעוצמה חזקה. וכמו כן 7 בפצ"י תערך החל מ-7 לפברואר משעה 1200 גמ'"ת
דרום ומרכז אמריקה התנאים שוררים עד שעות הבוקר ועד ל-8 לפברואר בשעה 9.00 גמ"ת. התחרות במורס תערך
המאוחרת 0530 גמ"ית. ב-28 לפברואר משעה 1200 גמ"ת ועד ל-1 למרץ בשעה 900
גמ"ח.
וחד הגל חיציב ביותר ופעילות בו קיימת 24 שעות. החוף - מיועדת למפעילים *חידים בלבד. תחום התדרים
המערבי של ארה"ב נכנס ב-4.00 גמ"ת ודרך המסלול פצ"י 7.100 - 7.040 קה"ץ ובמורס 040 7 - 7.00 קה"ץ. בנוסף
הארוך 1600 - 1400 גמ"ת. לדיווח זפח יועבר מספר הקשר המתחיל ו00, קשר עם תחנה
אוסטרלים וניו זילנד נכנסים בבקר דרך המסלול הארוך בריטית הינו 5ו נקודות מכפיל ינתן לכל קידומת המתחילה
מ"800 0 גמ''ת ואתה"צ מ1400-16007 במסלול הקצר ב'6 (להוציא 68 ) סה"כ 42 קידומות.
ק . ; 8
7 בה לשמוע כל שעת סיממה, הניקוד הסופי הוא מספר הנקודות עבור קשרים מוכפל במספר - "
החוף המזרחי של ארה"ב נכנס בעצמה רבה מ-2100-530 המכפילים. דפי היומנים יכללו: תאריך, זמן בגמ"ת, אותות
גמ"ת. לפנים נכנסים מ13.307 עד 19.30 גמ""ת. הקריאה של התחנות שעבדת, דיווח ₪51 בתוספת מספר הקשר,
ניקוד - על דף נפרד יש לצרף את כל הקידומות של
-115-- 5 2 המכפילים. יתנו תעודות לזוכים במקומות ראשון, שני ושלישי.
ה 0 ו זניו זילנד דרך ו תחנה יש לצרף את ההצהרה הבאה בצרוף חתימה
אירופאים ניתן לשמוע כל שעות היממה. רִ |
יפנים ניתן לשמוע החל מ12307 גמ"ת. או ס=דהה>קס 8גץ אסודה ד5 צא דתווד שח וסוס ו
אמריקאים מהחוף המזרחי מתחילים להכנס מ-1330 עד דפ ד 00 פד 0 65.וטח פרוד הדוש פסאגפהסססת
0 גמ"ת החוף המערבי נכנס בעוצמה חלשה דוך "65 צוא זס ואה פד פד דוו סא פה 000 סאת
המסלול הארוך ב-500 גמ''ת בבוקר.
אפריקה מדרום אמריקה ניתן לשמוע בשעות 1600-2200
,| את יומני התחרות ? -8.
גמ''ת. לאחר 2300 גמ"ת נסגר הגל לחלוטין עד שעות התחרות יש לשלוח לא מאוחר מ-4 באפריל עבור
פצ''י ו-
ל התחרות בפצ"י ו-25 לאפריל עבור התחרות במורס. ל:
ו דד ואו 60 ז58דא00 ₪5 ₪568
הגל נפתח בבוקר דרך הקוטב הצפוני לאלסקה והפסיפים. סה גווסחס 50001 28 65 .וא .ג סוס
החל מ"500 - 600 גמ'"ת יפנים החל מ-900 עד 100 גמ"ת סא 661 605 13 5 55 ד5 4=161.0סו ו
אוסטרלים וניו זילנדים נכנסים בעוצמה יפה החל מ1307! בתחרות למאזינים יש לרשום ביומן רק את התחנות הבריטיות
עד 1300 גמ"ת צפון אמריקה מ'230! - 630ו גמ"ת.
שנקלטו, 5
החוף המערבי נכנס מ16007 - 1700 גמ"ת. [לטו, כל תחנה מזכה את המאזין ב-15 נקודות. בנוסף
ליומן יש לשלוח הצהרה חתומה.
"0508 6אודדוואפ א חד ג סוסה דסא סם ו צ ודמפס וד
--
ו) ואצ מגיעים לישראל 16 לנובמבר למשך
כי4 שבועות.
2 משלחת לאבו איל באות קריאה 4 20! ע"י |617א
בתחילח מרץ ,
3 משלחת לאי ₪530 ע"יגים 29/6ק באות קריאה אגודת חובבי הרדיו
58 בתחילת ינואר 1981. מתאבלת על פטירתו
) בזצמברתפי ל 3/%0/0 | של אילן שטרן
4) מינואר ו8ַ 2% בנ - 440
; ומשתתפת בצערה הכבד
אט של המשפחה
כדאי להאזין לרשימה מעודכנת של אפ -ים בגל
המשודר בימי ג' בערוץ 7 בשעה 700 בערב. (השידור
מועבר גם על 80 מ' בתדר 3725) ובימי שבת 1100 בבקר
עלערוץ 0 - וגל 40 מ' בתדר 7050.
אס ז855
10
יו ו 0 0 /
חשבץ לחובב / אהוד זגר
מאוזן. ו) מאלקטרודות השפורפרת 5) כינוי למעטפת הזכוכית של
נורה 8) יחס בין הספק, להספק חוזר 9) 0) מכשור
לבדיקת תדר תהודה 2ו) %28%8 או) משמש את חובבי דרגה ג'
7] צופן 18) יומן קשר 19) יחס בין הספק כניסה ליציאה 21) מתקן
לשליחת גל רדיו 22) מעגל המרה מת''ר לת"ש במקלט.
מאונך: 2) רכיש במעגל 3) ירידה בזרם אנודי 4) בטאונינו 6) עליו
מתקינים בדר"כ את התורן לאנטנה 7) רכיב במעגל 10) מכשיר
לבדיקת תדר המשדר 11) אשוה 12) מדינה אירופאית 98 13) גלוית
במתח מיושר 5ו) מפתח מורס חצי אוטומאטי 6ו) רכיב חשמלי
7) מערכת חלקים לבניה 20) ציוד נושא.
.
.
.
בתחילה הוא היה מפעלי לשכנים את מכונות הכביסה,
ומדליק פלורסנטים, בעת ששידר', לאחר מכן סבל מבעיות
]וז ר -|8.0. כדי לשמור על שכנות טובה העביר את
שעות פעילותו לשעות הלילה הקטנות. אבל כנראה הוא
יאלץ להפסיק את פעילותו בקרוב. מסתבר שלאחרונה הוא
התחלל להפריע לויברטור של אחת השכנות.
חובב ירוק נכנס לחזות לחלקי אלקטרוניקה וביקש "כבל
קוקסינלי 50 הומו".
תל-אביב, רחי אבו גבידול 129 טל.: 14042%, 249796
חברת 'פנורמה' מציעה
מסננים למניעת הפרעות [שד
המיועד להתקנה בכניסה למגברל
אנטנה מרכזית.
עכבת כניסה ויציאה 7598
ניחות תדרי הת"ג 3-40 מג"ה
8 -
הפסד מעבר בתדרי שד
008
דגם 08- קך
"קמ
₪ 3
4
- הו + |
קניות ומכירות
הפרסום בלוח זה מיועד למודעות לקנית ומכירת ציוד
אישי, והינו ניתן חינם לחברי האגודה בלבד.
במידה ולא צוין אחרת,מס' הטלפון והכתובת זהים לרשום
ב 041|800%6
לאלו שאינם חברי האגודה מחיר המודעה 50ו ל"ד
דוד 4%4%% מציע למכירה:
ו) תורן משולש 16 מ'
2) אנטנה 0-33
3) מנוע 2
4) מקמ"ש 2 מ', היטיקיע 36 20/₪+"
5) מקלט 2-8שאגהם
6) מקמ"ש 509 ד4080%40 6פד-אפד
לפנות לטל 572 03(481)
בו
יריב |ו()424 | מציע למכלרה. :
מקלט !10א5
משדר | 32דו]
כוללצמסר אנטנה ואביזרלם.
במצב מצוין =
אבי 8א424 מחפ ש
מערכת בקרה למנוע 2822
ומציע למכירה.
מקמ"ש קנווד - 51205
ב ו
חידם וו%8א4 מציע:
אנטגנת 3ז כולל
תורן ומנוע
מיקי 4405 מציע
מקמ"ש 250ז+
דורון ץד423 מציעי
ו) שנאיחדש | 220/2%
8 סס
2) מקמ"ש 2 מ' 'יאסוק) 203 ד סווועט
הכולל מרכיב תדרים, סוקר חכרונות.
לפנות בסופי שבוע בלבד.
,
למתחיל (יאִיר סקוב | 424%5
הספק הכולל של נגדים במקבלל...
ניתן לדוגמא מעגל של שלשה צרכנים מחובוים במקביל
מתחו של מקור המתח הוא - ש
ההספק המשקע במעגל יהיה ב .
זמר *
(להסבר הנוסחא ראה חוברת 'הגל' מדצמבר 79)
+ -1 122
נציב בנוסחא את הביטול חי א79 ₪ זה
1
ונקבל: (ת' איה )רש:;
יא :ש | 2
נפתח הטוגרים: ש+.;
י בה .ה א
מאחרו- ק ב ...םק = 05.. ₪ 5 ₪5
ריכת
מכאך + 2+ ₪ תק
המסקנה היא שההספק המושקע ברשת נגדים המחוברים.
במקביל שווה לסכום ההספקים המושקעים בכל נגד ונגד.
דוגמא:
צא: א)המתח
ב) הזרם בענפים
ג) הספק של כל צרכן
4 = 1
= ,ה
בס 4 ₪0
440 =
פתרון
א) מאמר והמעגל הוא מקבילי המתח על כל אחד מהרכיבים
הוא זהה ובמקרה זה הוא אף שווה למתח המקור לפי
חוק אום ₪ !>
כך שאנו יכולים לחשָב את המתח הכללי ₪ לפי ההתנג"
דות של ,8 והזרם ,]1
0 /220 50 א 44= ₪ 045
ב) לפ סעיף א' המתח הנופל על נגד ,א שווה ל-,( מכאן
0 ₪ |
אם המתח על ₪ שווה ל /)ניתן למצא את הזרם על
לדִי שינוי נושא הנוסחא
מכאן ַ-ו:ץ.;
ג) ההספק של (₪ נתון, ומאחר ר 5 :1 ידועים לנו וגם
₪ , ניתן נוכל לחשב את ,5 ר,?
968% = ה 220%4.4 = || א ש > ₪
1210 = ג 220%5.5 = .| א ש = 7
ההספק הכללי של כל המערכת הלא איפוא
26186 = 440+ 1210 + 968 = 7+ + ₪ > זק
חיבור טורי של צרכנים
בחיבוּר עורי מחבפרים הצרכנים זה בהמשך לזה כך שהם
מהווים מסלול אחר לזרם החשמלל (ציור 1).
כייר 1 3
כפי שאפשר לראות מהציור ו אין במעגל כל הסתעפוות
ולפי כך זורם זרם שווה בכל הנגדים כך שאם נמדוד את
הזרם נקבל זרם בעצמה קבועה והוא למעשה הזרם הכללי
בחיבור טורי תלוים הצרכנים זה בזה ואין אפשרות לנתק או
לחבר כל צרכן בנפרד שכפי שנעשה הדבר בחיבור מקבילים.
לכן אם נוציא את אחד הרכיבים במעגל כפי שעשינו בציור 2
יפסק הזרם במעגל.
3
1
5
התנגדות השקזלה של המעגל הטורי
ציורר 2
אם ניקח תיל מוליך באורך כל שהוא בעל התנגדות :₪
ונאריך אותו באורך כל שהוא התנגדותו תגדל ככל שנאריכו
לותר, כן תגדל התנגדותו. כתוצאה מהתוספת גדלה התנגדותו
בשיעור ,₪ כל שההתנגדות הכללית תהיה ,+ ,₪ = זה
ברור שלפנינו מקרה של שני התנגדולות במחוברות בטור.
שהרוי התיל הנוסף חובר בהמשכו של התיל הראשן, מכך
שהוא שהתנגדות השקגלה של מספר נגדים בטור שווה
לסכום ההתנגדויות הבודדות. ₪ +--. ,א + +₪ = זה
לדוגמא: 100 = ,₪ ; 200 =:₪ 300 = ,₪ מחוברים
בחיבור טורי התנגדותם בשקולה תהיה
00 = 30 + 20 + 10 = ,₪ + גה + ה > וה
חישוב עצמת הזרם במעגל טורל
ההתנגדות השקולה (ז8) של התנגדולות המחוברות בטור
היא אותה התנגדות שאם נחברה במעגל שחשמלי במקומן
של כל האחרות לא תשתנה עצמת הזרם במעגל שהוא מחובר
לאותו מקור המתח (ציור 3). מכך נובע. שאת עצמת הזרם
במעגל טורי ניתן לחשב באמצעות חוק אום לאחר חלשוב
ההתנגדות השקולה של המעגל הטורי
0 6 צ
.1
₪ וש
.8
.9
וו.
.2
.3
0. ועדת הפרס תתמנה מיד עם ההכנסותו של ועד האגודה הנכנס לתפקיד, ועדת הפרס תהייה
הצעה פופית לתקנון ביחס לפרס שנתי לבניה עצמית
1 7 ת ע"ט יהיאל ילנז זלל.
מסרת הפרס - תוך הנצהת זכרו של יהיאל ילוזז68א4- לעודד פעילות שכנית בין חובבי
הרדיו ולהפיץ ידעצ מהתחומים השונים של החובבות.
הפרס או הפרסים *נתנו על דעת התורמים ובבהינה מחודטת מדי שנה. עם זאת, הפקל אגודת
חובבי הרדיו לקיים את המפעל בהתמדה בין אם ממשאביה היא או בהשגה תורמים. התמיכה
בתרומה או מפנק כספי פתוחה בזה לבל מעונין.
הפרס ינחן על פי ההלטתה של ועדת-פרס, אשר חורכב מחברי הועד של אגודת חובבי הרדיו,
חובב נציג נתניה וחובבים אנשי מקצוע שיוזמנו לפי הענין.
ועדת הפרם תחדאג להאום עם החורמים מייד עם כניסתה לתפקיד ובסרם פרסום כל שהוא.
ועד אגודת חובבי הרדיו ידאג לפרסום דכבר קיומו של הפרס ויספק תקנון לכל דורשס מייד
עם קבלת אשור ועדת הפרס.
הפרס ינתן לחובב רדיו או מאזין מורשים וחברי האגודה, על פי החלטת ועדת הפרס, עבור
בניה עצמית של-: מכשיד משלם; חלק של מכשיר או שיפור שנעשה בו; בניה לפי תוכנית קיימת
( לא "קיס" ) והתאמה של רכ*יבים לפי השג היד בהנאי הארךץ; עבוד של החומר עיוני לעברית
בתנאי שיאייה לפחות משני מקורות שונים. הבניה או הקעבודה יכולה להיות מכל מרכיב של
תהנת תובבים:- אלקטרוני, השמלי, מכני אד עיוני/משרדי. בכל מקרה, תהייה ברורה ומעל
לכל ספק, יוזמתו של הבונה מבהינת תוספת הידע ו/או התוסיה הסכנית.
אל הבניה יתלוו דפי הסבר אשר יכילו לפחהוה את המידע הבא:- הרקק או הצרכים שהביאו לבניה
הנדונה; תרשים מפורט של הבנ*ה; רשיסת רכיבים, הדרך להשגתס והעלות הכללית, הערכת הבונה
לאחר השמוט או המדידה. דפי ההסבר יכתבו בעברית ובאופן שגם הובב מההיל או, שאינו מקורב
לנושא יוכל להבין. במקרה של מתקן גדול יוצגו דפי ההסבר בלבד.
העבודות תוצגנה כתערוכה במקוס ובמועד האספה השנהית של הברי האגודה ובאוחו מעמד יוכרז
על הזוכה או הזוכים בפרסים.
ועדת הפרס תעזר בהחלטתה בסבלת נקוד, שלפיה יצבור מגיש העבודה נקודות זכות לפי תבהיגות.
הבאות:- א. תפוצת השמוש. ב. ישום על יד* הובב מההיל. ג. שמושט ברכיבים מקומיים.
ד. נצול מקורות אנרגיה זולים וביעילוה. ה. הרחבת השמוש בפסי החדרים השונים המוקצבים
לחובבות רדיו. ו. ספול בהפרעות למיניהן. ז. עזרים לחובבים נכים. ה, עזרי למוד והדרכה
לנושאים השונים שבההום חובבות הרדיו. ועדה הפרס תהליס על סדר העדפויות ותוכל להוסיף
בהינות לנקוד כראוה עפיניה. מודגש בזה,שעל אף הרצון לקודד ולקרט את העבודה העצמית,
היוזמה לבניה צר*כה לעלות מנחצותו של הגושטא ולא למען הפרס בלבד.
עצמאית בהחלטתה ולפי ראות עיניה: הוכל שלא לחהקק פרס, לשנות אה ההלטהה ו/או לחת
לחוזים בתערוכה להביע את הערכהם או ההנגדותם. בכל מקרה הההלטה ההייה צמודה לתהאריך
סופי ונתון מראש, שלאהריו לא יתקבל כל שנוי; לצורך זה תתקים ועדת הפרס עד לאותו +
האריך גם אם הפסיק ועד האגודה את כהונתו.
ועדת הפרס הדאג לפרסוס החלסתה, ה'ספור' של הזוכים וקבודותיהם והערותיה הכלליות.
לגבי כלל אא העבודוה שהוגסו לספוטח. הפרסום יעשה בכל האמצץעיס שלרשות האגודה ומייד
לאחר הלוקת הפרסים. יַ :
כל אלה המעונינים להציג את עבודותיהם, גם שלא למען זכיה בפרס, מהבקטים להודיק על
התהיבוהם להציג אה עבודתם לאדם ובהאריך כפי שיפורסם.
הובביסם רכזי אזורים או מפעילי מועדונים מתבקטים להצטיד במספר מהאים טל עוהקים
של הקנון זה ולהפיצו בין חברי המועדון או האזור.
