- שנה: 1959
- מו"ל: אגודת חובבי הרדיו בישראל
- פורמט: מידעון
- נמסר ע"י: משה אינגר
- תגיות: רדיו חובבים
OCR (הסבר)
6
1
בטאון אגזדת חובבי הרדיו בישראל
| 500 פר' . דבגובר 9 - 62
נסיתי מספר פעמים "לתפס" תחנות ישראליות על הגל אך, ה-4*4 הוא -
אס די נדיר כך, שלא היתה לי הזדמנות לכך.
ברב התחנות בהן בקרתי, מצאתי ציוד אלקטרוני יקר ורב. רובס
עובדים עם משושות אלומה ה"יושבות" על מגדלים גבוהים והמוזנות ע"י
משדרים שהספקם קילוואטים. החובבים בדרום אפריקה מדברים על קילוואטים
באותה הצורה בה מדברים ה"חברה" בארץ על וואטים. שטת ה-פ"צי (5.5.8 )
נכנסה לאפנה ורבים עובדים בשיטה זו. 2ן
תגאי הקליטה טובים מאד, הנך שומע " א" במשך כל שעות היום והלילה.
,
דרום אמריקה נקלטת באותות חהזקים מאד מה-14 מ"ה ומעלה, ארופה
נסשמעת בשעות הלילה בגלים הגבוהים, אוססרליה ואסיה נשמעים יפה על 14-21
מ"ה בשעות הצהרים.
אחד הבקורים שנחרת בזכרוני היה אצל חובב רדיו - שכנו של רוני.
הבחור הזה הינו סוכן של חברת " פאן)601 " בדורבן, תחנתו תופסת חדר גדול
המלא מכשירים, אשר, מהם נתן היה להקים תחנות טובות לכמה חברה בארץ,
המשדר שלו הוא כמובן, 605 עם המקלט 4 75 המשושה ה"יושבת" על מגדל
בגובה 100 רגל -., הינה סבובית והנני מניח שאין לבחור הלז שום בעיות
על האויר ולו גם יקרא קריאת06% קצרה ביותר. (מסתבר שלא רע להיות סוכן -
"או ₪ ").
לאחר שהייה ובקורים שנמשכו שבועיים המשכנו למדגסקר אך, שהינו
בנמלים זמן קצר מדי לבקור אצל חובבים.
ראוניין - 87: הוא אי נדח ובודד, לפי התכנית לא היינו צריכים
להתעכב בו כלל אך שביתה של פועלי הנמל במקום עכבה אותנו למשסך 4 ימים,
העיר הגדולה במקום היא סנס-דניס (בגודל עפולה) והשפה המדוברת היא
צרפתית.
בדרכנו חזרה האזנתי קצת ושמעתי מספר חובבים ישראליים על 21 מ"ה
אך בתנאי קליטה גרועים, חוץ מכמה תחנות מקומיות (כלפי מסענו),
7 , 65, 7 אץ- 88, לא יכולתי לשמוע שום דבר חדש ומיותד. .
ובחום של 21509 הגענו לאילת ולא נותר אלא
להתראות ולהשתמע
בן עמי ץש 44
רו די - עו משוצריה
אות הקריאה 38950 אינו זר לרבים מאתנו, הלא הוא מיודענו' רודי
משוצריה; למרות שמקומו אינו מן המשובחים, הוא נחשב לאחד החובבים
הפעילים ביותר בעולם ואף זכה במקום הראשון במרתון הישראלי ובהרבה
תחרויות בינלאומיות אחרות.
כיצד מצליח רודי, השוכן בבקעה מוקפת הרים, לצאת בצורה כה חזקה
כפי שהוא יוצא?
התשובה, כידוע לרבים, נתנה באמצעות מערכת שלט - רחוק הפועלת
בתג"מ. מאמר זה בא כדי לענות לרבים מהחובבים הישראליים, אשר פנו אל
רודי בשאלות בדבר תפעול תחנתו. איך וכיצד פועלת המערכת?
למען האמת יאמר מיד שאין כונת המאמר להסביר כיצד להרכיב מערכת
מסוג זה, היות והציוד הוא מאד יקר מחד גיסא והיות ולנו בארץ אין
בעיות מסוג זה מאידך גיסא. רודי עבד על פתוח המערכת במפעל בו הוא
מועסק. לאות הוקרה על עבודתו ניתן לו הדגם הנסיוני במתנה.
הציוד בתחנה אשר בביתו של רודי כולל מקלט (הקולט בעזרת משושת
הטלויזיה שבביתו...) ומשדר תג"ם בעל עצמה של 5 ווט ובתדירות של 450
מגהרץ. בעזרת משדר זה נתן לשדר על 4 ערוצי ת"ש ( ;.).
ערוץ 1 מ-300 הרץ עד 2000 הרץ משמט לאפנון המשדר הראשי הנמצא
על רכס ההר.
ערוץ מס. 2 משמש עבור פקוד לבורר, כפי שיוסבר בהמשך.
ערוץ מס. 5
משמש עבור מפתות
וכן עבור מפסק
שדור-קליטה.
ערוץ מס. 4 : -
משמש למטרת בי ה 0 5000 04000 5000 0
(תזוזה בתדירות).
בתחנה הנמצאת על "
הרכס נמצא מקלט תג"מ הקולט את השדור. האותות הנקלטים עוברים מסננות -
צליל ומשם - לפי התפקיד - נמסרים לממסרים ולמאפנן שבמשדר הראשי.
לדוגמא, במקרה שאנו לוחצים על המפתח בביתו של רודי ישודר צליל
בתדירות 6000 הרץ. המקלט בקלטו את האות מעביר אותו למערכת המסננות
ואז יפעל הממסר אשר משמש למפתוח,היות והוא קשור למסננת אשר מעבירה רק
תחום 6000 הרץ.
. | : . 9
אנכית .ח40
ט
:1 |
9 :
סכימת מכשירי השלט - רחוק
הפקוד העקרי בכל הפערכת נעשה בעזרת ערוץ מספר 2 והבוררים
הסנכרוניים הקשורים אתו.
שני בוררים נמצאים במערכת, אחד משדר והשני קולט ושניהם '
מסונכרנים בעזרת מנועים סנכרוניים הפועלים מרשת החשמל המקומית.
(50 הרץ). משך המחזור של הבורר הוא 30 שניות. במשך 30 השניות הללו
ישנה אפסשרות לשדר 60 מתקפים (פולסים) באורך 0,2 שניה ובהפסקה של
10
| 0,3 שניה בין מתקף (פולס) אחד למשנהו. היות ושני הבוררים, בשני
המץקומות, פועלים בסנכרון נוכל להעביר בעזרת בורר יחיד 60 פקודות שונות,
הכל תוך תלות בזמן מתחילת המחזור. הבורר, לאחר שקבל את המתקף הראשוני
ממשיך להסתובב כל משך תפעול התחנה עד שמפסיקים אותו.
המערכת הפועלת אצל רודי אינה מנצלת את כל האפשרויות כפי שנראה
בדיאגרמה הבאה ונשארות 12 שניות "חפשיות" עד המחזור הבא.
| 8
?ל =
3 ₪5 1"
6 ש-- +
2 + 5 2% %
5 5345055515 ּ
/ י : צ
/ / ,
ן [
| /
שניה
- 8 א 3 שו /
0- | 6 45 ה 5 1 0
5% 8% 8 5 3%
8 בצ 8 6-4 הוו-ו-ו יא
ו ל וי יפר
7 % 5
- יש
/ : דיאגרמת המיתקפים (פולסים) לפי רוחים של זמן.
בעזרת הדיאגרמה נוכל להבין את פעולת הבורר. המתקפים המשודרים
מתוארים במשבצות השחורות. (משבצת רגילה מתארת אפשרות של מתקף אשר לא
נתן). במקרה זה שדרנו את המתקפים הבאים:
1 5 6 7 9, 11, 13 15 17, 9, ו2, 25, 25, 28, 29, 31, 55
לפני שנראה את הפעולות שבצע הבורר נחזור לרגע קט לתאור המשדר
1 , הראשי. באופן עקרוני אין המשדר שונה ממשדר רגיל ומכיל (מת"בש) דרגות
| הכפלה, 8.:, כונון משושה ושתי משושות. אחת 10 מטר מאונכת והשניה 2,5 מ"ה
"משטח הארקה" (גראונד פליין). ה-מתב"ש (,0,:.) מופעל בעזרת מנוע
(2ו) המקבל פיקוד דרך ערוץ 4 (5000 הרץ). בכדי לעבור מתחום לתחום
חלק רודי את תחומי החובבים ל-11 פסים יותר צרים ובעזרת הבורר הוא יכול
לבחור לעצמו את הפס הרצוּי לו. לדוגמא, בתחום 14 מגסיקל פס 1 הוא
מ-14000 עד 14070 ק"ה. פס מס. 2 מ-14070 עד 14140 ק"ה וכו". היות .
והפסים הם צרים, אין צורך לעשות כוונונים בדרגות השונות בזמן- צ65 דבר
החוסך זמן בתחרויות.
11
- 0 ₪
נחזור לדיאגרמת המתקפים.
מתקף מם. 1 ששודר, נתן את ההתנעה הראשונית לבוררים.
'" 6 33 הפעיל את המפסק הראשי וכל המערכת מקבלת הסקה.
. 6 | מחבר את תחום שדור מספר 1 לפעולה.
" 1 ואילך עד מתקף 25 אינם מכניסים פס אחר לפעולה.
" | 28 מעביר את המפסק 5 ג- |,למצב | ,0 (שדור מורס).
6 9 מחבר למשדר את משושה מס.1.
רכ יט 1 בורר בין ז.ה גבוה לבין -..ונמוך. במקרה שניתן
. מתקף 31 - אגו מצב ז.ו גבוה. מתקף 32 נותך וא נמוך.
מתקפים" 55-54 לא משמשים כרגע והם רזרביים.
עברו כבר 66 שניות מאז הופעל המפסק הראשי. מתקף מס. 25 שבא עתה
מחבר את המתח הגבוה לפעולה והמשדר מוכן לפעולה;
מיותר לציין שזוהי רק דיאגרמה להסברת המערכת. באופן מעשי אין
-צורן לתת את כל הפקודות הללו במשך מחזור אחד של הבורר. אפשר לחכות
כמה מחזורים כדי לתת שהות יותר גדולה להסקת השפופרות וכו".
חסרון קטן למערכת הבורר הסנכרוני, והוא שהפעולה אשר רוצים לבצעה
אינה מתבצעת תמיד, מיד עם נתינת הפקודה, היות ולפעמים נמצא הבורר בחלק
אחר ממחזור הסבוב שלו.
לדוגמא: אם נתן פקודה לעבוד במשושה מס. 1 וכעבור חצי שניה נעביר
למשושה מם. 2 לא יהיה שום דחוי בבצוע הפקודה, אולם אם נתנת הפקודה
לעבור למשושה מס. 2 כעבור שניה - נצטרך לחכות מחזור שלם עד שהמשושות
תחלפנה, כלומר חצי דקה!
' כאמור, זהו המקרה הקצוני ביותר וברוב המקרים השהיה תהיה קצרה "'
יותר.
במקרה שנרצה לשדר בדבור יהא עלינו לחת מתקף אשר יעביר אותנו
לפס המיועד לקשר א.ד., וכן לשדר את מתקף מס. 27 כדי להעביר את המפסק
3 2-|4 למצב מאסאק
תדירות-השמע אשר בעזרת מסננות מועברת רק בתחום 500 - 23000 הרץ,
(כדי לא להשפיע על הממסרים...) נכנסת למאפנן דרך מסנן ומשם כרגיל
ל- |
,
לסכום - נתן להאמר כי תחנתו של רודי מענינת ומאלפת כאחד.
יצחק ו)); 44
12
יוסף גבעון?
מחסני ישראל לחלקי רדיו
ולמצרכי חשמל מיוחדים
רחוב אלגבי 92 תל-אביב
טלפון 65440
מספק במחירים מוזלים
מכשירי מדידה
חלקי רדיו
ציוד אלקטרוני
כעה פתות
גם אחה"צ!
שעות מכירה+:"
8 - 1 לפנה"צ
90 אהה"צ
לאחר שהכרת את רודי ותחנתו
תתענין ודאי לדעת כי, רודי זכה
במקום הראשון באירופה וקבל את מספר
הנקודות הגבוה ביותר מכל המשתתפים
במרתון הישראלי.
להלן מכתב תודה מרודי:
"בסוף יוני הודיעה לי גב" ם. מציריך
כי אני הוא הזוכה האירופי בגביע
המרתון הישראלי.
בראשית יולי קבלתי ממנה את
הגביע הנפלא שלכם, שהנו הגדול והיפה
מכל פרסי התחרויות שראיתי מעולם.
זה יהיה לי לעונג ולכבוד רב
לשמור על הפרס כמזכרת נפלאה למרתון
הישראלי הגדול 1958. 0
ברצוני למסור את תודתי הלבבית
לכל החובבים הישראלים וכן למארגני
מחרות העשור...
מכרי צלם את טקס מתן הגביע,
אשלח לכם העתקים מיד עם קבלת
התמונות...
מיטב הברכות !73.
פה - צסטה
ההכתבויות
נתקבלו במערכת מכתבי חובבים הרוצים להתכתב עם הברים בארץ:
צ.א 15
אסז שעוגן .זפ 237 33 - 58|
|. 5850 |. +
אגב בחור מאוד מענין, המתענין בכל: אניות ומדקי ים, אוירונים
ואוירואנטיקה, מדע דמיוני , מוסיקה, ביס בול, גאולוגיה, שייס,
אסטרונומיה וכו"...
וכל זה מחוץ להיותו 200 בעל רשיון דרגה א" של מפעילי ציוד
רדיו טלפון + מפעילי ראדאר
(בעהונים הבאים נמשיך לפרסם כתובות)
15
"הררחהררה ה האי ייה
כל המאזין כיום לנעשה על גלי החובבים מגיע בנקל למסקנה כי רבות
מהתחנות עוברות משטות השדור ה"נושנות" - א/מ ו-א/ד - לשיטה החדישה,
הלא היא שיטת פצ"י ( 78) רבים מהחברים הותיקים שכה התרגלנו לשמעם
בא/מ או א/ד בשעות המקובלות - נעלמו לחלוסין - אך, הם נשמקים נפלא
בפצ"י בתחומי הסרט המקובלים לשיטה זו. לא אחת יקרה ומתקיים קשר בין כל
היבשות בעת ובעונה אחת - כשכולם שומעים את חבריהם היטב.
בארץ פועלות לעת עתה 6 תחנות בפצ"י והן:
,דנ4א4 ,אן4א4 ,4-0א4 ,א-4א4 ,אס4א4 ,א40א4
חובבים רבים כבר הספיקו "להדבק" במחלה זו - ועל כן נשתדל להביא
מעל דפי העתון את נסיונם של החובבים שבנו תחנות פצ"י, בכדי להרחיב את
פעילות הפצ"י בארצנו.
רבים הם החובבים שאינם מאזינים לפצ"י כיון שאין להם ציוד מתאים
ונוח לקליטה. יש וקוראים לפצ"י "פטפוטי קופים" - בגלל אי האפשרות
להבין את הקולות המשונים. במאמץ קטן ביותר אפשר להפוך כל מקלט חובבים
למקלט פצ"י משובתח, היכול להתחרות בכל מקלטי התקשרות המיוצרים למטרה
זו.
מצוי אפנון ( אסודגשפסאטט ) וברירות ( צזוצוז0ש 5 ).
בקליטת א/ד.
בכדי להבין את מושג הברירות בגלאי רגיל (גלאי דיודה) עלינו
לנתח את המקרה הבא. המקלט מכוון לקליטת תחנה חלשה, בתנאי העבודה
המסוימים, כששבה תדר הביניים אינו משתנה - יגיע לדיודת הגלאי מתח
ידוע, שהוא תוצאת כל ההגברות מהמשושה ועד לגלאי. אם באותו זמן ימצא
במרחק של מספר ק"ה גל נושא בעל עצמה חזקה - תשתתק התחנה החלשה.
66 | 5%
אמנם אין שתי התחנות משדרות תדר - אך אפיני הוא למקלט בעל גלאי
דיודה - כאשר שני מתחים כל שהם כבר מגיעים עד לדיודה - הם ישמעו
היטב. תופעה מוכרח לנולנו מתרחשת כאשר קולטים תחנה מרוחקת וחלשה -
ולפתעץ, במרחק 10-15 ק"ה עולה על הגל תחנה מקומית חזקה. במקרה זה
תיעלם התחנה החלשה ע"י "חסימה" ( 6א|א00| ) של האות המקומי. במקלסים
משובחים אפשר לשנות את הברירות ) ד ןדס 5 ( - אך גם אז נוכל רק
להחליש את האות החלשה עם החזקה - כלומר - האות החזקה תחלש - אך
החלשה תעלם לחלוטין.
קליטת פצ"י.
בעזרת גלאי דיודי נתקלים בקשיים מסוג שונה. כידוע חייבים לתת
דיודה מתח בת"ב על מנת לבטל את התופעות המתקבלות מישור גלאי דיודי.
מתח ת"ב זה, הבא מהמת"פ ( 9.7.0 ) - חייב להיות גבוה מאד, יחסית למתח
האות הנקלט. במקלטים הרגילים קבועה משרעת (אמפליטודת) המת"פ, והדרך
היחידה לקבל יחס נכון בין אות המת"פ והאות הנקלטת היא להחליש את
האות הנקלטת, הדבר נעשה ע"י החלשת שבה הת"ר ( | א|א6 א,ה) והגברה
מירבית של שבח הת"ש. ( !!!80 /.< ). תפוקת הצליל המתקבלת בתנאים כאלה
קטנה למדי. נוסף לכך, בהרבה מקלסים גורמת הגברה מירבית של שבה הת"ש
להימהום. כמו כן גורמת החלשת שבה ת"ר להקסנת יחס האות - לרעש -4א516%
) 21 ₪055 10 ) מכיון שהאות מוחלשת - ורחש המקלס נשאר קבוע.
כסיכום: לקליטת פצ"י יש להשתמש במעגל אחר - "ממיר תדירות"
( | הפזהפשא00 שה ) ולא בגלאי הדיודי, היכול לשמש רק כתחליף זמני
ולא נוח.
מצב לא נוח זה, משתנה לחלוטין כשפשתמשים בגלאי מסוג שונה,
בו נעשה מצוי האפנון ע"י המרת הדירות ( אס ןפתפטאסס 6 ).
משדר הפצ"י הוא מכשיר ה"מתרגם" את ת"ש ומעבירה מתחום התדירויות
הנמוכות - שאינן משודרות בסולם ת"ר ( וגוחז50ל5 *.% ) - לתחום הניתן
לשידור בעזרת גלי הרדיו, כלומר, המשדר הנ"ל מעתיק את סולם הת"ש
( אטהז0שק5 *.א ) לסולם הה"ר.
תהליך זה נעשה בעזרת ממיר תדירות. למעגל הממיר מכניסים אותות
צליל - לדוגמ* 500, 1000, ן-2500 הרץ. באם נכניס נוסף לכך גם אות
בתדירות 1.000.000 ה' אפשר יהיה לקבל תפוקה בתדירות שהיא סכום שתי
התדירויות (או גם הפרשן) - כלומר 1.000.500 הרץ, 1.001.000 ה"
ו-1.002.500 ה" - תדירויות אלו ניתנו לשסידור על תהום הת"ר. בכדי
לקלוט אוהות שמע אלו צריך להפוך את התהליך.
17
במקלט צריכים לערבב תדירות קבועה בת 1.000.000 הרץ ביחד עם התדירות
הנקלטת. ממיר התדירות יספק תפוקה בתחום הת"ש - אותן תדירויות שמע
ששודרו הוכלנה להשמע שוב - 500, 1.000 2.500 הרץ.
י קליטת א/מ נעסית באותו תהליך. אותות שנקלט בהדירות 1.001.000
ארץ מעורבבים עם אות מקומי בתדירות 1.000.000 ותפוקת הממיר תישמע
בהדירות 1.000 הרץ. שוב, תרגם הממיר את תדירות הרדיו לתדירות שמע.
מפיר התדירות אינו חדש איפה. רבים מאתנו נתקלו בו. בכל מקלפ 58ק50
יש רבל ( האוא ) המפיק ת"ב. כמו כן לרבים יש ממיר גבישי, העוזר
להם לקלוט את 28 מ"ה ו-21 מ"ה:
₪ '
3 ממיר תדירות המתאים במיוחד למטרת מצוי פצ"י הוא "גלאי
הרכיבים" ( .דפס דסטססהק) (ג"ר.).
/ :
8 6 תה
: וספ 27%
9
4
ו
ו
ו
ו
ו
ו
ו
/
סו ו
צ200
גלחי רכיבים - מס0ד0שזשס | 00007מק
הבחירה נפלה דוקא על ג"ר זה מכיון שבמעגל פועלת רק שפופרת
אחת 7 | (או 20083 ), ומכיון שהכוונון פשוט ביותר. שפופרת נוספת
העובדת פוב במעגל זה היא 45|7 (נסיון להשתמש ב- | 07ג2| ;7זג2!וכוי -
הביא לתוצאות גרועוח).
8 2
פעולה: |5 מנחק את הגלאי הרגיל ומכניס לפעולה את הג"ר. אין הכרח
להשחמש בפסק זה, - אפשר לחבר את הקבל בן *;כ0!ישר לדיודה
ואת תפוקת הג"ר לכניסת הצליל ) דטסא! סוסטה ( כוונון הג"ר
יעשה בשיטה הבאה: הפסק פעולת המת"פ, קלוט תחנת א/ד רגילה, בעזרת
הפוטנציומטר הקטודי של הג"ר כוון לעווי מירבי של צליל הדבור.
הפעל את המת"פ - והג"ר מוכן לקליטת פ"צי (וכן גם א/מ) במקרה ולא
משתמשים במפסק |5, תיששה קליטת אותות א/ד רגילים ע"י הפסקת המת"פ
וכונון הפוטנציומטר לנקודה בה שומעים ברור וטוב כל תחנה א/ד.
הערור: חשוב מאד למנוע כל הקרנה של המת"פ. לשם כך יש לדאוג שהחבור
בין המת"פ והג"ר יהיה מסוכך וקצר ביותר. כן יש לסכך את
שפופרת המה"פ במדה והיא מזכוכית.
הבדיקה לקרינה כזו היא פשוטה ביותר - במדה וקים |5, העבר
למצב א/ד, והפעל את המה"פ - לא צריכה להשמע כל פעמה (ז96%). אם
נשמעת פעמה - דאג לסיכוך יותר טוב. אם אינך משתמש ב- !5- עשה כנ"ל,
תוך הוצאת 7א(?2| ממקומה.
גלאי רכיבים זה עובד זה מספר שבועות בהצלחה רבה אצל 6; 4*<4
ואצלי. מאחך ולא רציתי להכניס כל שנויים במקלט התקשורת, בניתי אותו
על שלדה נפרדףת. בעזרתו אני קולס א/ר, א*/מ ופצ"י.
אילן ז40א4..
העדת המערכת: באס תבגה מכשסיר זה על גבי שלדה נפרדת, השאר מקום
לשפופרת נוספת, בחוברת הבאה תהבוא תכנית לבנית וע"א
מהיר תקיפה ( 0,צ,א אסגזדג זפא; ).
טרן, לזובני טא
5 / 08ד60ד6ס זסט0ססגק
2 5 א גזפצחס
6 שאזא : 5.5.8
בי
(דוט6!80 וסמזאסס =5וסצ)א.0.צ
הדרכה לחובבים בשמוש וכוונון המכשירים!
-7הה-רט הר טהר הרה ה--7 הרהט הררה רדה .הר הט רדר רדרדה ----- ה
משמד פס צד כפול ( 0.5.8 ) פצ"כ
רבים מחברי האגודה עומדים ודאי בפני בעית הפעלת תחנתם בפס-
צד (פ"צ) ( 8.0 ₪5ו5 ) במאמר זה לא אעמוד על הצד התאורטי של הבעיה
שלא, אהיכב על אפשרות מעבר להפעלת החנה בפס-צד ( סאג3 05) בחסכון
צירבי ובקלוא רבה.
₪ לפרות האפשרויות הרבות לבצוע מטרה זו שבחלקן אף משוכללות
י*וכתר בחרתי בדרך המתוארת להלן וזאת בגלל היותה פשוטה וזולה מאד.
מאפנן מאוון
02 208%05 ו
2
-001.
6 ב
אוב
מששוחפ) דרגת [נירור
6 צ6 /
6 6
5.084 (
שפופרות ונגדים בהספקים שונים.
להשיג רק אצל:
חבדת רדיו א"י - בוני התחנת הרדיו הראשונה בישראל
נחלת בנימין 18 קומה ב".
,607,657 , 606 , 05א6, 9002, 625 | , 624 |, 765 5
ביר ווגס
ך 129%
6
בור ₪80 ₪
שור וב
המעגל קל ופשוט להבנה ולכן אעמוד רק על הנקודות הדורשות
הבהרה.
= הוא קבל כפול - יכול להיות של מקלט או בדומה לו -
א 2 עד 50095 0% 2.
8 = הינו קבל האזון של המעגל - "50 - 5 או קבל מסדר גדל
זה. הפקידו של קבל זה לאזן את המאפנן המאוזן
( .00 50סאג 3 ).
הצמוד לסריגים הינו ללא קבלים כיון שהארקה היא דרך נגד דלף
הסריג ("גריד ליק") בלבד.
5 ₪ = נגד למניעת עירור עצמי של הדרגה האחרונה. גדלו הוא
מסדר גודל של 30 אום עד 50 אום.
ברור שיש לדאג לבדיקת זרם הסריג בשטה המקובלת, דבר שלא
ציינתי במעגל.
כפי שתראו, הדרגה הסופית הנה דרגת דחף - דחף ( 2 054-058 )
אשר באמצעותה קל מאד לעבוד בשטת אפנון - משרעת (א, ) כמוסבר להלן: |
כאשר המפסק א.ג-0.5,8 נמצא על א.א -.
קיימות שתי אפשויות: א) להפעיל את הדרגה הסופית בשטת
דחף-דחף.
ב) כדרגת סיום בודדת (0פסאם 816או5 ).
במקרה הראשון יש לספק ע"י דרגת העירור. את מחצית התדירות
(כלומר הדרגה הסופית עובדת כמכפיל).אין לחשוש לגבי נצילות מכיון
שנצילותו של מכפיל זה היא בקרוב רב לנצילותו של מגבר סחב-דחף
המגביר את תדירות היציאה.
21
אם החובב הנו בעל רשיון מדרגה ב", או בגלל סבות שונות אינו
*כדל להפעיל א₪ משדרו בצורה זו, ילך בדרך השניה:
- ץ"מ להפעיל את המטדר ב- %.א יש להכניס מפסק בקטודה של אחת
*שציפרות הסופיות. (הוא יכול להיות חלק מהמפסק (%.א-5.8.₪ ) כך
אפנגון משרעת תופסק פעולתה, והמשדר יפעל באפנון משרעת רגיל.
הפעלה ב- ,ג בצורה זו אמורה לגבי אפנון סריג המגן. במדה
רקיים אפנון אנודי אין צורך לעשות את החבורים בצורה זו ובכלל,
ושרי במקום המאפנן ) 6) להכניס ת.ש. ממאפנן אחר ובלבד שיציאתו
מצא מאוזנת.
₪ אשר לדרגת מגבר הקדם ) .ו שהק ) אפשר לבנותה משפו" 7 |
שבבפקם לשפו 6%6 אות בעצמה הדרושה. (דרגה כזאת עם מגביל ומסננת
<.: אפשר למצוא ב- "800% סאאה מטשדגאא 0וסגה"של השנים האחדונות).
הפעלת המשדר ב- (0.5.8 ). פצ"כ.
ה ל לותר טטר היה קרו =
בשלב הראשון יט לקבוע את מצבו הנכון של הָ/ לאהר מכן לא
יכחא כל צרך לשוב ולגעת בו.
כוונון זה יעשה כשהמאפנן סגור. מכוננים לזרם סריג בן אא8'
- א,₪ כשמעגל דרגת העירור בתהודה. באמצעות מד-עצמה או מכשיר כלשהו
יבדידת עצמת שדה יחסיה מכוונים את מעגל הכניסה ומוסיפים מדי פעם
קָבול ע"י 08 ומתקנים את התהודה בעזרת !6 עד אשר מורגשת נפילה חדה
בץצמת התפוקה של הדרגה הסופית. יש לכונן לתפוקה מיזערית של ת"ר
בדרגה זו (בחסר אפנון) כך שמיזער זה יהא באותה נקודה בה הערור
פירבי (בתהודה). בעזרת משגוח העירור ( .זא00ס 6צוהם ) כוונן לזרם
שריג בן 0% - ובזאת סימת את הכוונון. אפנן את המגבר וכוונן את
הפעגל הסופי לתפוקה מירבית בעת האפנון.
1 בחסר אותותת"ש ההיה הזרימה בדרגה הסופית נמוכה מאד - בסדר
גדל של )2% - 15, בעת הופעת האותותתעלה הזרימה לערך הרגיל.
4 לבעלי רשיון מדרגה א" כדאי להעלות את המתח האנודי לכדי 150%
שטמתח הרגיל לשדור -- %.0 אך יש לדאוג לכך שבשדור א.ג יהא המתח
הפתחים.
22
בשעת מעבר מפס לפס (סא84 ( יש לחדש את האזון אך אין צורך
לעשות זאת באמצעות 08 אלא פשוט ע"י כוונון מדויק של |0ובדיקת
עצמת התפוקה כנ"ל. תזוזה בתחום אותו הפס אינה דורשת חדוש הכוונון.
ערכי הקיבולים וההשראות שאינס מסומנים נתן למצאם בכל ספר
יסוד".
אצלי ערכי השנאי הם: הסליל !|מלופף על בסיס מנורה 80
יחס לפופים: 1:4 לַ-10 מ" | - 4 לפופים
יחס העכבת: *>5%4/60% 55 מ" - 5 ="
20 מ" - 6 ףּ צפופים
0 מ" - 12 " צמוד
50" - 30 "
אפשר להשתמש גם בשנאי של ספק כת ץ20 - צ220 | או כל
שנאי מתאים אחר שנתן למצאו בקופסת אא90 +
הערות מוע"לות: [ רצוי מאד לדאוג ליציבות המתנד בר שנוי / 0 ).
בעקר בשעת שדור בתדירות גבוהה, אם ע"* קזוז מתאים
בקבלי המתנד ואם ע"י בנית מתב"ש חדש וטוב. (ראה מאמר
מתב"ש וואקר).
תוצאות: בעזרת משושה גרועה למדי הצלחתי להתקשר בשעות של תנאי קשר
גרועים עם החנות רחוקות באיי האוקינוס השקט. כמו כן התקשרתי
על 7 מ"ה עם מספר תהנת מ- %64 ואירופה. כשעברתי לשטח אפנון משרעת
עם אותן החנות כמעט ולא נתן היה להבחין באותות שלי בגלל הרעש וה- /88
בגל זה. ההנאה הטמונה בהפעלת 8 רבה עד כדי כך שהנך חש כאלו עברת
לקשר-קוי. קיים יתרון מסוים לגבי 5.5.8 במדה ועל פס-צד אחד מופיע
אא 9 אפשר לקלוט מיד את הפס השני, ולחסך בצורה זו אי-נעימות וטרתה.
רצוי מאד להכניס לשטה הפעלת דבור או הפעלת לחיצה לשם דבור.
בהצלחה אליהו שבילי !4<450.
מבחר עשיר בשפופרות וחלקי רדיו
לסכנאים ולחובבים במחיר סיטונל
כבמו כן: מכשירי מדידה חדשים ומשומשים
םורי פבפיות,
רדיו,א80ר%0 >
. 6 אק צבי עובדיה
רח" לילינבלום 22 ת"א, טלפון 61243
.% |
8 יא
ל .
: מעגל זה הינו יעיל ממעגלי מתב"ש ישנים מטפוס קולפיטץ היות
משמשרעה (אמפליטוו ) אינה משתנית בתפוקת היציאה על אף שנויים
בפדירות.
המלורה /247| הינה יותר מחאימה למעגלי מתנדים היות וקבוליה
-פנימיים קטנים מאד. היות וזרם ההסקם והזרם האנודי קטנים הרי,
שהשנויים בהם המנורה קטנים ומכאן יציבות רבה יותר בתדר. המסקנה
שכנורה זו יכולה להחליף בהצלחה את המנורה הקלאסית למתנדים - 7
םרפ תמ
י: י . 6018
8 <6 %
וי
|) = 30 לפופים חוט 1 מ"מ בקוטר 7% ואורך "3 ציר-אויר
" " 0,2- * " 50 = 2 | "+ (לפף צפוף) ציר
0% ברזל משתנת.
" " 10 = 35 0,2-" מלופף על החלק הקר של 12 .
הקבלים המסומנים בָ- הם מטפוס נציץ שאל
כל היתר - דיסק קרמיק רגילים.
24
בנ י ה:
ה
היות והיחס 0ל- > נמוך דרושה זהירות מירבית בכדי למנוע
זעזועים מכני*ם העלולים לגרם לשנוי בתדירות:
הקבלים במעגל המתנד הם מסוג קבלי שיפוי - אויר (טרימר - אויר)
והם מתחברים לשלדה מתחת לסליל.
|0 = תפקידו לשנות את התדירות והינו מתחבר להזית (פנל)
המכשיר.
א = קבל שיפוי אויר בעל איכות גבוהה וזאת במיוחד לאלה
המתכוננים לעשות מפתוח בדרגת הפתנד - ובכונתם למנע
צ'ירפ.
יש לסכך היטב בין מעגל סריג ההגה ובין המעגל באנוד.
ספוביה - 4407.
משגוח לאפנון. 4 |
תוספת זו למשדר הבאה להתריע מראש על אפנון יחר (
היא פשוטה זולה ויעילה מאד.
וא םיס (
הגורם לאפנון יתר, וכתוצאה מכך למתז ( השדד |ק6 ) ועוויים,
הוא מתח מאפנן גבוה מהמתח האנודי של הדרגה הסופית (המתח המאופנן):
ישוה בדיוץ למהח המאופנן -יתקבל
המתואר בציור !. מתח זה מרכב
מהסליל המשני של שנא*
כאשר ערכו השיאי של המתח המאפנץ
באנודה של מגבר ההספק ( 4, ) מתח,
מהמתח הישר הבא מהספק ומהמתח המאפנן - הבא
האפנון. הגל המשודר במצב זה מתואר בציור 2. גל זה מאופנן ב-100%.
5
ברגע שהמתח המאפנן יהיה בעל ערך שיאי גבוה יותר, יקבל מגבר
4% מתח כמתואר בציור 5. ברור, כי בחלק המחזור בו יהיָה המתח שלילי,
בכחת לקו האפס) תִיפסֶץ הזרימה דרך מגבר ההספק, והגל המשודר יהיה
בקופע - כפי המתואר בציור 4. אי רציפות זו של הגל המאופנן היא
-גורמת לכל אותן תופעות מוכרות - מתז, עוויים וכו . -ה
-
ציוד 2
בכדי לפקח ץעל המתח המאופנן לבל יגיע למצב המתואר בציור
קרכבתי מעגל פשוט ביותר המרכב משלשה נגדים ונורית ניאון רגילה.
בציור - 5 רואיס את המעגל הסופי של המאפנן, שנאי האפנון, מעגל מגבר
ההספק ואת מעגל הבקרה, הנתון, בציור בתוך מסגרת.
*און יהיה מתח של
שפשר להשתמש בנגדים של ש!. סכום שניהם
לשי הנוסחה הבאה (המתח בנקודה א" = 6:
צ'ור 5.
הנגדים |8 ו- ,40 מהוים מחלק מתח, כך שבנקודת החבור לנורית
דוגמא: 0 = ₪ (=)
אם המתח 500% >/ יהיה 84
--0% 00 .60929 >
+ )00 = 200 - סטם1 +
צ60+כלפי האדמה בשביל מתח עד צ 1000 בנקודה א-
-י04|!=,)+,א . חישוב ,0 יעשה
אחים גרייבר
חלקי רדיו
בסיטונות וליחידים.
%
רחוב מזא"ה 6 (בחצר) ]
תל - אביב טלפון 61434
26
פעולה: כל זמן שהמתח המאופנן אינו עובר את מצב ציור 1 (100% (
יהבהב רק צידה האחד של הנורית.: ברגעץ שמופיע שיא שלילי -
ידרלק גם צדה השני של הנורית. אם כן, כל אשר עלינו לעשות
הוא - להשגיח שהנורית תדלק אך ורק מצד אחד, ברגע שיהבהב גם
הצד השני - יש להוריד את וסת השבח ( וס או64), עד
שיפסק ההבהוב הנ"ל.
זה שלושט שנים שסידור זה פועל אצלי בהצלחה.
731 אלדד 4*400
זה עתה סימת לקרא כיצד לבקר את איפנון משדרןך, לבל יעבור את
גבול ה"100%". מהמאמר הנ"ל ברור כי אין להעלות את אחוז האפנון - מבל
לגרום לצרות צרורות - מתזים עוויים וכו'. בעזרת שתי דיודות גביש
(בגון 34- .1 או בדומה לה) ופוטנציומטר של-100%, אפשר יהיה להעלות
את אחוז האפנון עד ל-400% (ע"י כך מגברת עצמת הצליל המעבר על הגל
הנושא פי כמה מהמותר לפי 100% אפנון...).
ציור !1 מראה עד כמה פשוט הוא מעגל זה.
ללא החלק
הנתון במסגרת =
הרי זה בדיון |
חלק ,מהאפנן סלר -
נניח, בין הדרגה
הראשונה והשניה.
מגבר - קדם
ל סקל
65+
.
פעולה: במדה והדיודה התחתונה לא ציור-1
תמצא כלל ברור שהמתח
בנקודה א" יהיה חצי גל מיושר.
ראה בציור 2. כמו כן, במדה ושתי
הדיודות תהינה מחוברות באותה
נקודה - הצד העליון של הפוטנציו-
-מטר תהיה התוצאה כאילו אינן
קימות סלל, והמתח ב-א" יהיה בעל
שיא חיובי שוה בערכו לשיא השלילי
27
(ציור 3. בכל נקודה בין שני
המצבים ( כלומר הדיודה התחתונה
מחוברת דרך פוטנציומטר) נקבל
בנקודה א" תמונת גל שערך שיאו |
החיובי גדול משיאו השלילי - כמו
בציור 4.
באם נהפוך את שני הגבישים
מתקבלת תמונת גל במצב הפוך - כמו
בציור 5.
נוכל איפה להגיע למצב בו
*היה השיא החיובי של תפוקת המאפנן
גדול פי 2, 3 או אפילו 4 מהשיא
השלילי, בה בשעה שהשיא השלילי ישוה
בערכו לערך המתח המאופנן ( ד.ה+ )
צורת המתח המאופנן מתוארת בציור 6.
(שיא חיובי גדול פי 3 משיא שלילי).
מכיון שערך המתח המאופנן לא יהיה
שלילי בצורה זאת, תמשיך הדרגה
הסופית לעבוד כל זמן המחזור, וצורת
הגל המשודר תהיה כמצויר בציור 7.
גל רצוף, ללא הפסקות, בעל משרעת
גדולה הרבה יותר בשעת הקליטה ( משרעת
- אמפליטודה).
ה עק ר ה: כיודע הופכת שפופרת ההגברה
את מופע המתח ב-1809. על:
כן יש להשגיח כי בנקודה א" יופיע
מתח במופע כזה שיאפשר לדרגת תפוקת
האפנון לתת מתח מהצורה של ציור 4.
דבר זה נעשה כך: אם מספר
הפיכות המופע - מנקודה א" ועד
אחרי המאפנן הוא אי זוגי, יפה כוחו
של תרשים - ![. באם מספר זה הוא
זוגי - יש להפוך את כווני גבישים.
בעזרת המשגוח לאפנון אפשר לפקח על
המתח המאופנן, לבל יהיה שלילי לעולם.
יובל 445%
8
5
ד גל זרם סדיג: ( 8.0.0)
אפן הפעולה: בכל מתנד זורם זרם סריג, התלוי בעצמה מתה הת"ר שעל פני
מעגל התהודה. זרם זה ניתן למדידה ע"י חבור מד זרם בטור
עם הנגד הסריגי. :
. כאשן מקרבים למעגל התחודה של המתנד (ציור 1) סליל שבקצותיו
קים עומס מסוים - "יראה" המעגל את העומס הנ"ל - כאילו חובר נגד
במקביל לו, המתח ע"פ מעגל התהודה יפול - וכתוצאה מכך תקטן עצמת
הזרם הסריגי.
כאשר מקרבים למעגל הנ"ל מעגל
תהודה טורי (ציור 1), מהוה האחרון סליל ד
מקוצר - בתדירות התהודה. כתוצאה מכך,
כאשר ימצא המתנד בתדירות התהודה של
מעגל התהודה הטורי - תורגש נפילה גדולה
במתה ע"פ מעגל המתנד - והזרימה הסריגית
חקטן בהרבה. אם מכילים את המתנד לפי
תדירויות אפשר לדעת את תדירות התהודה
של המצגל הנבדק.
| ביור 1
כידוע מתהוה על סריג המתנד מתח שלילי. תופעה זו מקנה אפשרות
שמוש ב"עין קסם" ) =צם 0 - במקום מד זרם. אם מחברים את "עין
הקסם" לסריג המתנד בצורה נכונה, תהיה ה"עין" כרגיל - סגורה. כאשר
תחול ירידה בזרם הסריג - "תפתח" ה"עין". מכיון שהקריאה היא יחסית,
אין זה משנה אם לא נדע מהו בדיוק זרם הסריג ברגע מסוים.
אם מפסיקים את המתח האנודי של המתנד ומקרבים את הסליל למקגל
מקרין (מעגל של משדר בפעולה וכו ) מקבלים ישור בסריג, - ושוב זורם
זרם, הגורם לאותן תופעות שהוזכרו כבר.
פרטי הבניה:
נבנה ספק כח נפרד אשר יכול לשמש, גם למכשירי מדידה אהריט.
התכניות בציור 2 ובציור 5 מתארות שמוש במד-זרם ובעין הקסם שהיא זולה
יותר.
29
- י2. 4% 6% "ק ו תקסס 2
>" אס 2 1
5
ו ו :
02 3 .
+ 90 ה ססס!
-. עה .
5% *--- ק =
2.0 %ק000! אש
+
2
צ+ספ!ן
. ם-י 3
| | | + אנות.
0 ב.
צידר 5..
+ פ ץ ל הז .
3 הבר את מתח החמום והמתח הגבוה כשהמפסיק במצב 0.0.0 כוזן את .
ברגישוה כך שהמחוג במד הזרם יסטה עד סוף לוח השנתות (או עין הקסם
כשעט מגורה). קרב את הסליל אל מעגל תהודה ושנה את תדירות המכשסיר.
צד שתקבל סטיה (או פתיחת העין). כונן את הרגישות כך שתוכל לכוון/
בדיוק את התדירות.
במצב מד-גל תוכל להשתמש במכשיר זה כמו מד-גל ספיגה.
(שדשא =עגא אס|זק8508)
07 0
צורות ההרכבה יכולות להיות שונות. להלן דוגמה של בניה לפי
ציור 4: המכשיר בנוי על בסיס פח בצורת ח:
60
. 60 |
א
2 ו
בנבקו //מלפגים
מבטו מהצד
ציור 4 ו 5
ספץ כח עבור מכשיר זה יכול להיות כל ספק שיתן 0.6,ץ 150
ו- 0.א.6,5% להסקה. בחרנו בספק הכח המובא להלן בגלל היותו מתאים
למכשירים שונים. בקצת מאמץ אפשר לבנותו על שלדה אחת עם המד-גל.
באו 00%
צ50|+
האתזה-
ש 6+
אין באפשרותי לתאר את פל השמושים במכשיר זה ואסתפק בציון
שמושים אחדים בלבד:
ש מ ו שי פ:
א. מדידת קְבָלִים וסלילים - אם יש לנו קבל או סליל בעל ערך
ידוע. נחבר אליו את הסליל או הקבל בעל ערך לא ידוע,
נמדוד את תדירות התהודה שלהם ונחשב לפי נוסחה או לפי
גרף (נמצא ב- | 0%5פז/אא 840!0) את ערכם. מדידה זו היא
תחליף לשמוש בגשר יקר. דיוק המדידה הוא בסביבות 10%. ע"י
הכנת כמה קבלים וסלילים מכוילים נוכל לבצע מדידות בתחום
נרחב של ערכים. אפשר לכיל את המכשיר באפן ישיר ב- 4.4
או ב- יר וכו' - לאחר שעושים פעם אחת את החשובים.
41
ב. בנית מעץגלי תהודה - בדרך כלל כשבונים מעגל אין יודעים
את ערך הקבל ואפילו אם יודעים אותו קשה להתאים לו פליל
וכדי שיכנס לתהודה בתדירות הרצויה. על כן מלפפים את
הסליל לפי הערכה, בודקים את תהודת המעגל ומשנים את
הסליל בהתאם להוצאה. במקרה זה ותרנו על שמוש ב-0/5]58 - 6
יקר. (מד-סיב)
3 מדידה - %(טיב) - לאחר נסיון אפשר לקבוע בקרוב את גורם
הטיב של מעגל התהודה. אם נפילת הזרם היא פתאומית הרי
שגור: הטיב גבוה אם יש ירידה ועליה איטית של הזרם הרפ
שגורט הסיב נמוך.
ד. מדידת משושות: איני חושב שלהרבה מאתנו יש מד יחס גלים
עומדים ( | הפד6/-6.0.8 מדידת תדירות התהודה של המשושה
יכולה להעשות בעזרת מכשיר זה בצורה הבאה: מחברים לקצה
חוט הירידה של המשושה סליל קטן
ומודדים את תדירות התהודה בעזרת -
ה- 0.0.0. זאת היא הדירות
התהודה של המשושה. לפי המדידה
. הקודמת נוכל לקבל גם מושג על הר
3 רוחב הסרט של המשושה.
ה. מדידת הדירות: מחברים אזניות ל- 6.0.0 ומשנים את
תדירותו בסביבת מעגל מקרין. כאשר מגיעים לתדירות
ו במעגל המקריץ שומעים את פעימת האפס באזניות. בשטה
: | זו אפשר גם לכייל את ה- 0.0,0(בעזרת מחולל אותות).
ו. מחולל אותות: לאחר שכויל, אפשר להשתמש בו בתוד מחולל
אותות. (סיגנל גנרטור).
2. מדידות פסיביות: המפסק במצב "מד-גל".
א. מד-גל: אם מקרבים את המכשיר למעגל סופי של משדר
מקבלים סטית מחוג במד הזרם או פתיחת "עין הקסם". הלוח
המכויל יראה לנו את תדירות המשדר. מד-גל כזה נדרש ע"י
הדאר בנוסף למד-גל גבישי.
ב. בדיקת גליות ( .640 ואפנון: כמו הבדיקה הקודמת בתוספת
חבור אזניות, נוכל לשמע באזניות אם ישנה גליות ( 850)
וכיצד נשמע. במקרה זה נוכל להסתפק בבדיקה זו ולא נשתמש
באוסילוסקופ - יקר.
בהצלחה
אבנר פרנקל 6₪ב4*4
2
לאחר קריאת מאמרו הממצה של אבנר, ממליצה המערכת על | 6.0.0
בו משמשים 2 טרנסיסטורים במקום שפופרות. הסרנסיסטורים הם: 7 א2
(ער 30 מ"ה) 2 המשמש כמגבר מתח בשביל מד הזרם. דיודת
"גרמניום | 54א! משמשת כמישרת חצי גל. יתכן ויתעורר צורך לשנות
במקצת את ערכי |8 ו- 2 , כיון שכל טרנסיסטור מתנהג בצורה שונה
ממשנהו. ערכים מתאימים של | - %2 הם אלו שיתנו לטרנסיפטור להתנודד
בסביבת תדירות 350 מ"ה.
...ג זה מתאים במיוחד לצרך מדידת תדירות הההודא של
משושות - מכיון שהוא קטן וניד צריכתו - שַ1,5 ו- ,3 .
אפשר להרכיבו בקלות בתוך קופסה בעלת ממדים קטנים של 15 < 5,5 < 6 ס"מ
כש- 15 ס"מ הוא הגובה. :
ערכי הקבלים ב- ]ק- אלא אם כץ צוין אחרת.
ערכי הנגדים ב- -א- אלא אם בן צוין אחרת.
ו
| 7 פשוט אבל כדאי לנסות!!!. --
| בהקופה האחרונה הוצף השוץ במקלסי טרנסיסטורים מסוגיש
שונים. מקלטים אלה גורמים טירדה לא קטנה בגלל המחיר הגבוה של
הסוללות להפעלתם. התקרבות עונת התורף גם היא מעלה מחשבוכ בקלשר
לניצול המקלטים הללו. 0 ,
פתרון הבעיה הוא בספק כח, זאטוס, הנבנה בהוצאות מיזעריופ
היכול גס בשעת הצורך לשמש כמטען לחדוש סוללות ישנות.
הדיודה המישת היא הגביש 34 )1 המצויה אצל כל אחר ,מהימים
' הטובים בהם בנינו את מקלט הגביש הראשון) את פתח החילופין נוכל
להפיץק משנאי הפעמון שבבית. כך שבעית החלקים נפתרה.
ב נ י ה:
- .+
(שנאי פעמון) צנן<220 יד +%פ]|א -ה- 7 0
1
ז1.ה-00 = %ף 2
זפ 2%201-ג0=) 7
ייש להזהר ולחבר את המץקלט בקוטביות נכונה.חבור בקוטביות
הפוכה עלול לשרוף את המקלט - וחבל!
את המישר הזאטוט אפשר לבנות בתוך קופסת פח קטנה או משהו
בדומה. .
המישר הזאטוט יכול לשמש גם להפקיד נוסף. ידוע, שאם מטעינים
סוללות יבשות בזרם נמוך (9 מיליאמפר) אפשר לחדש סוללות ישנות (בתנאי
שהמתח על פניהם לא נפל לאפס) אם ברצונך להטעין סוללה נתק את חבורי
המקלט חבר את הסוללה למישר המשמש במקרה זה כמטען. יש רק לדאוג
שקוטביות הסוללה תחובר בהתאמה לקוטביות המישר (חיובי לחיובי ושלילי
לשלילי). ושהזרימה דרך הסוללה לא תעלה על 5 מיליאמפר. באם הזרימה
גדולה מדי הכנס נגד בטור לסוללה.
% %
*%
גביש פיזץאלקטרי (גביסי שדור רגילים) מקביל למעגל תהודה
בעל ף (טיב) גבוה. רבים בודאי, אינם יודעים שגביש זה יכול להתנודד
בתדירות תהודה טורית ובתדירות תהודה מקבילית, התנהגות משתנית זו של
הגביש יכולה לשמש לעזר רב כשברצוננו להפוך מתנד תדירות בר שנוי
) 0.צ) למתנד גבישי בעל תדירות קבועה.
אם הגביש מתנודד כמעגל תהודה מקבילי תגיבותו בזמן תהודה
( 1]), ואילו אם הוא מהנודד כמעגל תהודה טורי תגיבותו מיזערית
בזמן התהודה ( |:).
כדאי לציין שההפרש בין תדירות.
התהודה הטוריה והמקבילית הוא קטן מאד |
ותלוי בצורת חיתוכו ותושבתו המכנית של |
הגביש. הפרש זה הוא בדרך כלל בתחום ְ/|
שבין 10.000 - 400 הרץ. | ב ן
6
וו
יו
|
ננית לדוגמא,
שבמשדר שלנו המתגד
בנוי כפי שמשורטס.:
(כל מתנד אחר מתאים
גם כן). על מנת
שהמתנד יעבוד כראול
הנקודות א, ב, ג,
צריכות להיות מאורקות.
באם ננתק נקודות אלה
ברור שהמתנד יפסיץ
לפעל.
עתה נחבר את הנקודות א, ב, ג, בנקודה משותפת. לנקודה
משותפת זו נהבר את הגביש ואת הגביש לנקודת הארקה.
מה קבלנו? באם נשנה את הקבול |6והמעגל המכוון יהיה
מכוון לתדירות תהודת הגביש, יתנודד הגביש כמעגל ההודה טורי כלומר
תגיבותו תהיה מיזערית והנקודות א, ב, ג, תהיינה מחוברות לאדמה,
המתנד יתנודד ונקבל תדירות קבועה.
עתה, כשנשנה את קבול | ונתרחק
מתדירות הגביש, הגביש לא יתנודד |
הואיל ואז תהיה הגיבותו מירבית
(הנקודות א, ב, ג, תהינה כאילו
בלתי מאורקות).
אם נחבר מפסק |5 נוכל להפוך
אה המתב"ש למתנד גבישי (מת"פ) ע"י
הפעלת המפסק.
ראה - באותט החלקים ובאותו הציוד קבלת מתנד גבישי ומתנד
בר-שנו'.
%* .
%
ולבסוף, ביצד לנצל לכיול המתב"ש את הגביש 34 א!,בעזרת הגבישט
4 | ומחולל אותות מדויק. אפשר לכייל את המהב"ש. ו
נחבר את הגביש 34 1% לשפופרת ה-ת"ש (/. ) של הפקלס (במקום
שמחברים את הפטיפון) עתה נחבר לצדו השני של הגביש את הפוקת המתב"ש
ויציאת מחולל האותות. כשנשנה את המתב"ש נשמע את פעימה האפס בהנאי
ששתי התדירויות תהינה קרובות. כשתקבל בדיוק את פעימת האפס. הרי
שתדירות מחולל האותות שווה בדיוץ לתדירות המתב"ש, באמצעים פשוטים
אלה נכייל את לוח השנתות של המתב"ש ואין סכנה שתעלה על תכפים בלתי
מורש ם לחובבים. יואל קילס זו 4
5
לעתים נדמה לי כי המשושה היא החלק המקופח ביותר בהרבה
זחנות חובבים, וזאת למרות העובדה שלמעשה הינה חלק חשוב ומכריע,
נקביעת העצמה. אין בכונתי להתפלמס על עובדה זו הנתנת להוכחה מדעית
מטרתי, לתת ידיעה כללית על המשושה שחתאפשר לכל אחד מאתנו, הפעיין
נחלי התלים של חמר מקצועי, לבור לו תכנית המתאימה לו ביותר ואף
ובצע בה שנויים קלים, בכדי להתאימה לצרכיו מבלי לפגע ביעילותה.
מקובל להסתכל על המשושה כעל מתקן שפעולתו פלא, וסוד הצלחתו
זלוי בנס. לא אחת שומעים על משסושת אלומה ( %//:9) שהכזיבה - ואינה
יעילה יותראמשוסת דוקטב (דיפול) רגילה, ולעומתה תיל התלוי באלכסון
מקיר בית למשנהו נותן תוצאות מצוינות למרות שהשכנה שכחה להוריד
מעליו את הכבסים התלויים לייבוש...
האמת היא, שאין תופעה בתורת המשושות אשר, אין לה הסבר,
אם מביאים בחשבון את כל הגורמים המשפיעים. נכון הוא שמספרם של
זגורמים הללו רב, וחלקם הגדול אינו נתן למדידה או אף להערכה
(לפחות באמצעיו של החובב הממוצע), כך, שתופעות שנגות נשארות ללא
קסבר ולעתים אף בגדר פליאה.
הבנת עקרונות הפעולה של המשושה עוזרת בהערכת גורמים אלה
ומועילה רבות, כשנגשים לבנות משושה. (לנוחיות ההסבר נספל במשושות
צדור, אך כל הנאמר נכון גם לגבי משושות קליטה).
כללי יסוד.
נניח כי בתחנה א" נקלט שדור מתחנה ב". משמעות הדבר, כי,
נמשושת הקליטה של תחנה א" הופיעו מתחים מושרים מן השדה שיצרה משושת
השדור בתחנה ב" עצמת הקליטה נקבעת ע"י סה"כ הזרמים הנוצרים במסושת
זקליטה (במאמר הבא, נראה שלנקודה מסוימת מגיעים בדרך כלל מספר גלים
כעלי הנופות שונות ומופעים שונים.) הסה"כ יהיה גדול יותר ככל שמשרעת
(אמפליטודת) הזרמים תהיה גדולה יותר והבדל המופץ שביניהם קטן יותר.
56
מנקודת מבט של תחנה א" הרי תחנה ב" היא נקודה זעירה שכל חלק
שלה מקרין אנרגיה. אולם, באפך מעשי אפשר לחלק אה תחנה ב" למשדר,
קו הזנה ומשושה. מבין אלה מקרינה המשסושה את מרבית האנרגיה.
בדרך כלל גחוג לקרא "משושה" למערכת הכוללה את המשושה וקו
ההזנה. במערכת זו מופיעות למעשה שתי תופעות בעת ובעונה אחת: האחת
היא זרימה זרם במשושה ובקו-ההזנה, והשניה היא תופעת הקרינה.
כמובן שהתופעה הראשונה היא הגורמת לשניה ולכן גם קובעה את אפיה.
במאמר זה נדון רק בתופעות הקשורות בזרימת הזרם (כלומר מן הפשושה
ולפנים כלפי המשדר) ובמאמר הבא נספל גם בנעשה מן המשושה והלאה.
הלוקת זרמים ומתתחים.
כל מוליך המוזן בת"ר (תדר - רדיו, ".8) מקרין אנרגיה עקב
זרימת הזרם דרכו, נניה שחברנו למשדר
הייל כפול והוא נזון בת"ר. " 4
2
זרימת זרם היא הנועת מטענים
אולם במקרה זה התנועה מגבלת מאחר
ובהגיעץ המסען (נניה אלקטרון) לקצה יור 4
התיל הוא נעצר. מכאן שבקצה התיל לא .
יכולה להיות תנועה מטענים, לא תתכן זרימת זרם, ולעומת זאת יזוצר שם
רכוז מטענים. אותו הדבר יקרה בתיל השני ע"י מטענים בעלי ספן הפוך.
מכאן שבקצה התייל הזרם הוא אפסי והמתח מירבי. חלוקת הזרם על פני
התייל כולו היא סינוסואידאלית וכן גם המתח. כלומר במרחק של חצי ארך
גל מן הקצה יהיה שוב הזרם אפס, ואח"כ יהפך את כוונו וחוזר חלילה.
+רם
ברד 2 .
חשוב לזכר שכל נה1ה של חלוקת זרמים או מתחים הייב להתחיל פן
הקצה החפסי של התייל ולא מן המשדר!
חלוקת הזרמים והמתחים היא הבסיםס להבנת פעולתה של המשושה.
אם נפתח את התיל הכפול שלנו בחלקו העליון החפשי, לא השתנה
חלוקת הזרמים והמתחים עליו, ואולם אם נתכונן בציור 4 הרי שלפנינו
משושת דוקטב חצי גל, ואלו ציור 5 וציור 6 הן משושות דו-קטב בעלות
0/0 בשחה
ציור 6 ציור 5 ציור 4 ציזר 5
ה ע ר ה: היחס בין ארך הגל והמרחק שבין התיילים הוא מגזם. לצרכי
הבהרת ההסבר בציור.
מכאן צצה מיד השאלה המטרידה: מהו אם כן ההבדל בין המשושה
לבין קו ההזנה? לפי המתואר כאן נראה כי חד - הם.
זה נכון רץ לגבי חלוקת המתחים והזרמים ולא לגבי שאר
התופעות - כפי שכבר הזכרנו רואה התחנה הקולטת את המשדרת כנקודה קטנה,
כך שאין כל ערך למרחץק שבין הףמילים ואפשר להסתכל עליהם כאלז שניהם
באותו המקום. יש לזכר כי הזרמים בשני התיילים הפוכים בכוונם, ולכן
המתח המשרה בקצות משושת הקליטה עקב הזרמים הללו שוה לאפס. .
( זרמים בעלי משרעת שוה להפרש מופע של 1800 מבטלים זה את זה).
מסקנה: קו ההצנה יכל להחשב כבלתי מקרין.
לעומת זאת הזרם בשני חלקי המשושה (דו-קטב חצי-גל) זורם
באותו כוון ולכן המתח המשרה במשושת הקליטה הוא בעל ערך מפויים,
כלומר שהמשושה מקרינה אנרגיה.
הערה : על צורת הקרינה המדויקת של המשושה, כולל זו שאינה
בת חצי גל - במאמר הבא).
מוכן לחת את מקלט הטלבזיה וכן מקום במעבדת
הרדיו שלי לכל מי שמוכן להשקיע זמן ומאמץ |
לנסויי קליטת טלבזיה בארץ. ו
₪ -
לפנות לרדיו "אקספרס", | רח" לילנבלום 22 | ת"א.
4 ולי א באל ד קר ל קה 7 אה כל 77-ל 7
8
עכבת המשושה (אימפידנס).
בין כל שתי נקודות שעל פני קו ההזנה קיים מתח מסויים, ובכל
מקום זורם זרם בעל ערך מסויים. אם נחלק את המתח בזרם נקבל ערך
מסוים של עכבה (אמפדנס). לעכבה זו אין משמעות כל עוד מדברים סתמית
על שתי נקודות בקו-ההזנה, אך, יש לה משמעות לגבי שתי נקודות שעל
+
פני המשושה. נקח לדוגמה את שתי נקודות ההזנה א" ו-ב" במשושת הצי
גל לפי הנראה בחלוקת הזרמים והמתחים, המתח
הוא אפס ולכן ממבט ראשוני נראה כי גם העכבה ב
היא אפס אך מסתבר כי הדברים אינם כה פשוטים. סנ
העובדה שהתיל מקרין אנרגיה גורמת לכך סיש 0
עכבה מסוימת ביןץ שתי הנקודות א" וב". כלומד 7 כ
המתח איננו אפס, אלא בעל ערך מיזערי בלשהו. 5ו- 1
עכבה זו נקראת התנגדות הקרינה והיא התנגדות אומית טהורה. להתנגדות
הקרינה נוספים להלכה הפסדי ההתנגדות של המולין, אך אלה נתנים באפן
מעשי להזנחה כלפי התנגדות הקרינה.
את התנגדות הקרינה מגדירים בדרך כלל לפי ההספק המוזן לתוך
הקו ולפי הזרם (לפי 2 | = . "
התנגדות הקרינה של דו-קסב במרחב החופשי היא של 73 אוהם.
בקרוב, כשהיא נמדדת במרכז. לעומת זאת, בקצות המשושה היא בסדר גודל של
של אלפי אוהמים (מתח גבוה, זרם אפסי). בין כל שתי נקודות אחרות של
תייל המשושה קיימת עכבת אחרת פלשהי שאינה נמוכה מ-72 אוהם ואינה
גבוהה מן הערך המקסימלי שבקצה.
באופן מעשי משתנית התנגדות הקרינה והיא תלויה בגורמים רבים
כגון החמר ממנו מורכבת המשושה, קרבתה לעצמים זרים או לאדמה וכו".
במשושת דו-קסב רגילה (לא במרחב החפש', שהוא מקרה אידיאלי) העכבח
היא בדרך כלל בקרבת .-65 וזאת בגלל עובי התייל, השפעת האדמה
וגורמים זרים. נוכחותם של תילים נוספים בסביבת המשושה גורפת לירידה
נוספת של העכבה. לעובדה זו חשיבות מרובה בתכנון משושות אלומה אשר
בהן משפיעים האלמנטים השונים על עכבת המערכת.
המשושה בתהודה.
עד כה דובר על משושת דו-קטב חצי גל בלבד, נשאלה הפאלה מה
קורה, כאשר ארך האנטנה שונה מחצי ארך גל? כשמשושה היא בעלת ארך חצי
גל הרי שהעכבה הנמדדת במרכז היא התנגדות טהורה.
כאשר המשושה קצרה מחצי גל, העכבה בעלת אופי קבולי.
כאשר המשושה ארוכה מחצי גל, העכבה בעלת אופ* השראתי.
ל
הזנת המשושה. ְּ ,
לאחר שבררנו את התכונות הקשורות בעכבת המשושה, אנו מגיעים
לשמוש בתכונות אלה - להזנת המשושה.
תנאי להעברת אנרגיה ללא הפסדים בין שתי מערכות כלשהן הוא
שווזון יכבותיהן בנקודת חבורן. מכאן שאם ברצוננו שכל הספק המשדר
יעבר למשושה, הרי שעכבת קו ההזנה חייבת להיות שווה לעכבת המשושה.
כמובן שבצורה דומה חייבת עכבת קו ההזנה להיות שוה
לעכבת היציאה של המשדר.
בנקודות א" וב" שהן נקודות הפגישה בש
של שתי מערכות חייבות להיות אותן העכבות =
משני הכוונים. (ציור 8).
כאשר המערכות המקוריות איגן בעלות
עכבות שוות, אפשר להשתמש במתאם מסוג כלשהו
( 05ו00 6א|700)? (ציור 9). שבו עכבת ציור6
הנקודה ב" שוה לעכבת הנקודה א" ועכבת
הנקודה ג" שוה לעכבת הנקודה ד".:
כאשר עכבת המשושה איננה שוה
לעכבת קו ההזנה אזי חלק מן ההספק חוזר
מן המשושה לקו ההזנה ומתבזבז שם ללא
תועלת.
יחס העכבות של המשושה וקו ההזנה
מגדר כיחס הגלים העומדים (סטנדינג וויב
רישיו - 5,%.5).
.0 % 7
כאשר: עכבת המשושה 7 5 = 5.0.8 ו
עכבת הקו 7
ציור 3
יחס זה מבטא אם כן בכמה רחוקים אנו מהמצב האידיאלי
1= ,5.0 כלומר 7 = ?;שבו אין הפפק ההולך לאבוד. (נהוג לכנות
מצב זה כ- ה,%.פיחס 1:1).
בשעת הזנה זו שבה משתדלים להשיג התאמת עכבות מירבית, אין
חשיבות לארך קו ההזנה, מאהר והוא איננו משתתף במקגל המשושה. קו
כזה נקרא קו בלתי מכוון (אנטיונד ליין).
חסרונה של שיטה זו הוא בכך שאינה מאפשרת עבודה על מספר
גלים, כאשר עכבת המשושה משתנית עם שנוי הגל.
240
קימת שיטת הזנה אחרת אשר בה אין עושים כל מאמץ להתאים את
עכבות המשושסה וקו ההזנה. בשטה זו נקרא קו ההזנה קו-מכוון (טיונד
ליין). הקו הוא כאלו המשך של המשושה והתאמת עכבות נעשית רק בין
המשדר וקו ההזנה. בעת ההתאמה יש לסלק את הרכיבים התגובתיים
(ריאקטיביים) המופיעים בכניסת קו ההזנה. דבר זה נעשה בעזרת מכוונן
משושה (אנטנה טיונר).
מאחר והקו הוא חלק מן המשושה הרי שארכו קובע את עכבת הכניסה
למשדר, ולכן יש להתחשב בו.
יתרונה של שטה זו בכך שאפשר להתאים את קו ההזנה בעזרת
המתאם, לעבודה על מספר גלים.
שיטה זו מגבלת לקוי הזנה בעלי עכבה גבוהה, 3500 או 600 אוהם,
ולא טובה לתיל ממין קואקס.
במאמר הבא נטפל בסוגים שונים של משושות, התאמתן ותכונות
הקרינה שלהן.
יובל אופק >4*4
עמוד ומנגנון למשושה סיבובית:
להלן מנגנון פשוט וזול לסבוב
משוטת אלומה. גובה העמוד 10 מטר והוא
מרכב משני צנורות 6 מטר כל אחד. התחתון
קטרו 2 אינטש והעליון 1% אינטש. בצנור
התחתון קודחים כל 75 ס"מ חור קטן של
8 מ"מ.
את המשושה מרכיבים כשהצנור
התחתון מחוזק לאדמה ובתוכו הצנור הצר.
מעלים את הצנור הפנימי עד שישאר מטר
אחד בתוך התחתון, ומכניסים מוט ברזל .
ה
בעובי 8 מ"מ אשר, עליו ישען הצנור
העליון. ה תנרה" -7 אלומה]
מוטי
41
ה( *
ועתה נגש לבנית מנגנון הסבוב:
בכדי שלא נצטרך לסחוב את כל הצנור אל מסגר עשינו את הגלגלת
ציור א' בנפרד וחברנו אותה ב-אומגה אל הצנור של ה"4!. 27
דרושה לנו עוד חתיכת צנור בעובי 2 אינטש שארכה כ-200 מ"ם. 5
צנור זה מלֶחם למרכזה של לוחית פח בעובי 3 מ"מ, אורך
0 מ"מ, רוחב 150 מ"מ. ללוחית מחובר עוד צנור בקוטר של
6 אינטש בערך (ראה ציור 3, בציור נראה גם הצנור של ה"2 בקוים
מרוסקים).
אל הלוחית מחוברת הפשושה (כמובן שגודל הלוחית ניתן לשנוי).
בצגור ה-"6 קודחים שני חהורים בקוטר של 6 מ"מ ובהם מכניסים
את כבלי הפלדה, כבל אחד לכל חור, צנור ה"2 הקצר "מלבש" יחד עם המשושה
על העמוד של ה"+!1 ואז הוא מסתובב בקלות, (אין צרך בסכה) יש לי הרשם
שהכל מובן מתוך הציורים מה גם שהעקרון הוא של חוגה ( .אום ).
אני מאחל לכם הצלחה בבניה,ואשמח לסייע לכם במקרה הצורך.
הערה: מנגנון כנ"ל נתן להשגה אצלי במחיר של 15 ל"י.
/- יהודה קריסטל | 400א4.
צירר 7% 4 0
*,20909-
ס <ירר -2
|
ּ
. ב
ש
1 ל + >" -
% 09ב וו
> חכ י₪ ג( 3395
42
. עַ 6
הט 2
0 מ" כללית:
90
התנאים בגל זה לא השתנו כמעט. מאז הרשימה האחרונה.
החל מ-3 אחה"צ דומה הגל לכורת. תחנות אירופאיות
ורוסיות אסיתיות - נשמעות על כל הגל. כשעתיים לאחר
מכן אפשר להתקשר עִם כל אירופה - נסו פעם, ולו רק בכדי
לאפשר לחובבים שם להש"ג את התעודה הישראלית המבוקשת
מאד. אחרי חצות ניתן להתקשר עם כל חלקי העולם.
משעות הלילה המאוחרות ועד שעות הבוקר המוקדמות אפשר
להתקשר עם כל ארצוה אמריקה הדרומית, המרכזית והצפונית.
כמובן שנוח ביותר להתקשר בשעות לפנות בוקר, כאשר
מרבית המפעיל"ם באירופה סימו את פעילותם ושכבו לישון.
במשך כל היום ניתן להתקשר עַם אירופה. משעה 5 אחה"צ
הנאים טובים להתקשר עם כל תחנות רוסיה האסיתית, המזרח
הרחוק, האוזקינוס השקט והחוף המערבי של ארה"ב. תחנות
היכולות לענין במיוחד הן:
מאי הפסחא, מעונין להשיג קשר עם אזורנו. מפץקד על גביש
8 ק"ה.:
מאיי קורי, פעיל לפנות ערב, נשמק היטב.
]0?:/ מצפון בורניאו הבריטית.
מברוני, נשמע היטב לפנות ערב.
בנ"ל.
מקליפרטון - פע*ל בשעות הערב המאוחרות.
מקלדוניה החדשה. פעיל בשעות הערב המאוחרות.
איי קרולינה. מעונין בקשר עם ישראל.
מפעל ע"*. 01](8/ מאי סט. ברנדון, נשמע חזק בערב.
אנטרקטיקה. נשמע לפנות ערב ובשעות הלילה המאוחרות.
מטרושיאל עומן, מפעל ע"י 9|2 . קשר - כל היום.
מאי דיקסון. כל ה- 0/2 פועלים מדיקסון.
פועל משפיצברגן בשעות הבוקר וכן לפנות ערב.
-.
תקוני שגיאות .
לצערנו נפלו ב"הגל" הראשון מספר שגיאות המפורטות להלן:
ל עמוד 14: בשרטוט המפתח האלקסרוני
1 4 צריןך להיותן
ו הנגד | והקבל במקביל 2
/ מתחברים לסנף המרכזי בשנאי.
עמפוד 18: במאמר "כוונון האפנון בסריג המגן" - הנגד 150 =
מחובר לסריג ההגה וצריך לחיות מחובר לסריג המגן.
עמוד 20: בשרטוט המשדר ל-144 מ"ה: ד 1
,7
צריך להיות:
(התקונים מסומנים בחץ).
אינ" א. בידני
מהטני חלקי לו |
| לאלקט רוניקה ורדיד.
| תל-אביב, רח" אלגבי טלפון קה |
רדיו חלקים וחלקי עזר | |
אלקסרוניקה מכשירים למקבדוה
ק ו ל מכשירי רדיו מגבר*ים
צ'י ו ד מכשירי מדידה
דוד ד ופד החחחח מתטי בדה חחחר > ב.
עקב אחר המחירון המצורף לגליון. לפי הזמנה
ישלח אליך המחירון מדי חדשפ בחדשו בדואר.
000 פע 46 שיפ 2
ה 5
"הגל" - בטאון אגודת חובבי הרדיו בישראל
8 ס₪40|)0 מטשזגג 155458 צם 50ה5ו ופטק 1
תל-אביב, ת.ד. 4099 צוץא- פד
העורכים: יצחק נגל או4א4. - - | ממדכי שוללרד ץ4א4.
ציורים : עליזה קלימובסקי י
כתובת למאמרים, מכתבים והערות, ת.ד. 4099, תל-אביב.
אין המערכת אהראית לתכן המודעות
התוכפן:
בשולי "הגל" . 0 .0 .0.0 505050000 המערכת
ת.ד. 4099 . ...40000.0 ₪
חובבות הרדיו הלכה למעשה . . . .
תוצאות המרתון הישראל' . . ...+ 40%
נא להכיר:
רשמי מסץ ל -- 087 ,280,004 . .0.50 40%א4
רודי ₪פפה ...20.7 0.0.0 טמ4א4
8 שי קסר שש 6 נש יו ₪ ה הלפ
פנח המועררך :
מה נשמעץ במועדון חיפה? . (:(...
מדור חליפין ...000000000
הוועד מודיע ל ...00.05.00
המדור הטכני:
פצ"י: גלאי לפס-צד-יחי 7 . . ד4א4 00
פצ"כ: . משדר לפס-צד-כפול . . ((48א4
ש ד ו ר: מתנד מטפוס וואקר 7% 44
₪
43
=
₪
(ן
.
.
א פ נ רו ך31 משגוח לאפנון . .
אפנון מעל 100% | .- . . א;4א4
מכשירי עזר: מד גל / זרם סריג . > 46
פשוט אבל כדאי לנסות : ד 4א4
מ ש ו ש ות: על משושות ...4.0 0. 44%
מנגנון סבוב ...+ 40
מדוך - | אס
מה, מי ומתי על הגל, תחרויות, תעודות | א-4א4
=
