- שנה: 1994
- מחבר: נאורה שם-שאול
- מו"ל: העיר
- פורמט: מאמר
- נמסר ע"י: נאורה שם
- תגיות: מיני מחשבים תרבות דיגיטלית
OCR (הסבר)
בנ 7- .
1 ה "דה ההפשור תההחללההי-תה-- <>
ל
*
ו
שר
-
אין ברשת משמעות ?זהות המינית.
כל אדון יבול להיות
גברת, חסר מין-לחלוטיךן או מכונה משוכללת עתירת ביצועים
נאורה שם שאול >
' בקצה שכונתנו, איפה שהירקון נפגש עם הים,
יש פאב ותיק, "הקן", שם הבירה טובה מאוד והס"
טייקים מצוינים, ועם הצ'יפס קורים המון רברים.
לפני כעשר שנים קראה לי רותי, בעלת המקום, אל
מאחורי הבר, לתמוה איתה על שיחת טלפון לגמרי
לא שגרתית. אמא מודאגת התקשרה בשעת לילה
מאוחרת, בשאלה מוזרה. "בנה, גאון מחשבים בצבא,
> משוטט בלילות האפטר שלו, מחופש ומאופר, לא
תאמינו, לגברת. היא מבינה שוה גיל של
. הרפתקאות, אבל היא מודאגת. האם ראינו אותו
בסביבה?" סיפור אמיתי.
אנחנו מציצות אל השולחן המרוחק ביותחק ומד
הנהנות ללא מלים. רצונו ותחפושתו של אדם הם
ספין מגלה לי צומת של
האינטונט, מחשב הנמצא
בנינלנד, והנותן שירותי
התחזות. כל אחד 'כול
להתחבר אליו ולבצע
אינטראקציות ברשת, בשם
בדוי ומכתובת מפוקפקת
כבודו. "לא, אנחנו לא יודעים פה במה מדובר. תנסי
אצל שמיל, שם הם יושבים החברללך." האמא
מוטרדת וטורחת להרגיש: "תרעו, הוא באמת ילד
עסר סנים אחרי. השבוע אני יורדת ל"קן", רותי
קוראת לי אל מעבר לבר, חָוט ארוך מוליך את
מבטי משקע הטלפון אל אותו שולחן מרוחק. יושב
שם מישהו שלא מהשכונה. קשה למקם אותו בפר-
יזמה המוכרת, שילוב מוזר בין איש עסקיט צעיר
לארס שעלה עם ה"גולשים" מחוף הילטון. "שקוע
בעיסוקו מול מסך המחשב הנייר שעל השולחן, לצר
כוס הבירה, מתפתל חוט הטלפון המקשר את המודם
המורכב כחלק אינטגרלי מהמחשב הנייר היפהפה,
4, בתוך המקלדת נעוץ עכבר בגודל מחק
עיפרון, או כמו שהאיש אמר לי אחר כך, "הרגדגן
של המחשב שלי;"
הוא קורא בעיון את הרואר האלקטרוני שלו,
ואני מציצה בלי בושה, לראות שכל פריטי הרואר
ממוענים לסְפין. זה שמו. את סְפִין אני מכירה
מהרשת כבר הרבה זמן, איתו כבר שוחחתי שיחות
אלקטרוניות על נושאים מקצועיים, על ענייני תו-
כנה, וגם סתם רכילות של הרשת.
"קראתי את הכתבה שלך על הנשים ברשת,
מסיבות למכירת כלי מטבח, כלכלת הרשת וסקס,
אה?" הוא אומר. מתברר שגם הוא, למרבה הפלא,
זיהה אותי. "את יורעת שיש עור הרבה מעבר לזה,
או יותר נכון, מתחת לזה, כלומר ברשת המחתרתית
של הז80ן"
"את ה-186 המחתרתי הכרתי רק לאחרונה," אני
מספרת, "דרך איזו חברה אחרת מהרשת, נעמה,
שלקחה אותי למועדון נשים ומכירת כלי בית. נו,
אתה אומר שקראת את זה."
"ומה את חושבת, מי היא נעמה?" ופרץ בצחוק
הרודו
מי אתה, סמין
נעמה עברה שינוי מין ונהפכה לספין, לא פחות
ולא יותר, כך מול עיני, בתוך רקותיים. נעמה,
שאיתה אני מתכתבת ברואר האלקטרוני כבר כמה
שנים, לאחר שנפגשנו ברשת נשים פמיניסטיות.
אני לתומי חשבתי שהיא ירושלמית, כי היתה
מחוברת אז דרך המחשב בירושלים, ושתינו הסכמנו
שאין לנו מה לחפש אצל הפמיניסטיות, כי פשוט
לא נוח לנו להשתייך לגוף קיצוני וכעוס כל כך,
ובכלל, כי שתינו מסכימות עם הרעיון הפשוט בתכ-
לית, אשר הופיע, אגב, לא מזמן במאמר "מרעי
בהחלט" בכתבת ענק במגזין "טיים", ותמצית
הרעיון היא ש"נשים שונות מגברים!"
נעמה, שהמליצה לי על תוכנה גרפית נהדרת,
והזמינה אותי לפגישת ה"טאפרזוויר", ולקחה אותי
לסיבוב נשים במחתרת 186, עברה שינוי מין לנגד
עיני, ונהפכה לספין, המוכר לי כטיפוס קינקי
במיוחר וכתוכניתן בחסד. "מי אתה בכלל, ספין,
והאם היינו בקשרים נוספים בשמות קור אחרים?"
הייתי חייבת לרעת מיר, שכן דבר אחר הוא לעסוק
בתיאוריות ובסיפורי בדים, סביב נושא האנונימיות
| 2
ו =
== כ
נעמה, שהמליצה לי על תוכנה גרפית נהדרת ולקחה אותי
לסיבוב נשים ב--6א1, עברה שינוי מין לנגד עיני ונהפכה
לספין, המוכר לי כטיפוס קינקי במיוחד וכתוכניתן בתסד
ברשת, ודבר אחר הוא, לחוות מול עיני את השינוי
בהתהוותו, ולדעת שהייתי בקשר עם אותו אדם, אך
עם פרסונות שונות שלו.
ספין הרגיע אותי שאין זה ממנהגו להתחזות בש"
מות קורים שאולים, אך לא יכול להתאפק
מלהעמיד אותי במבחני מציאות/אשליה שבהם
שיחקתי ללא הרף, כנמצאת במגרש מוכר לי, מוכר
אך לא ברור. אפשר דבר כזה? ברשת - אפשר.
הרי פה בסייבר-ספייס, באמת אין משמעות להב-
רלי רת, גזע ומין, גם לא למיקום גאוגרפי, השתיי-
כות פוליטית או כל זהות אחרת. זהו המקום שבו
תוכל להיות עצמך, או לבחור בכל ייצוג שתרצה.
ורמותך שבחרת, תישא את אופיה, ייצוגה ותולדות
חייה, לכל אשר תפנה ברשת באותו השם. רוב
התכתובת ברשת נעשית בשפה האנגלית, שעוזרת
עוד "יותר לטשטוש ולחוסר האבחנה במינו של
הכותב. דומה הרבר ליישות ושמה "ציפורה",
שהיתה בשלב מסוים שם קוד של עירית לינור, אך
קיבלה חיים משלה, ואיננה עור קשורה ומשויכת
ליוצריה המקוריים, אופיה ונטיות לבה ידועים
לקהל הרחב, וגם שוויה ומחירה נתבררו כאשר
נקנתה, כמו שהיא, מביתה הראשון "חרשות", כאשר
נסגר.
אני מספרת לספין את הטיטור של ההא
המודאגת מלפני עשר שנים. לו ישב פה היום הנער
המבולבל בזהותו המינית, היינו מציעים לו להרגיע
את אמא, ובמקום להתחפש למיירלה, כמה קל,
להתחזות ברשת, לנעמה, או לפיה אחרת, ככל
העולה על דעתו.
רותי, בעלת המקום, קצרת רוח ואיננה מבינה
למה בריוק אנחנו מתפוצצים מצחוק, ולמה אנחנו "
מספרים סיפור ישן כל כך, ורנים בסוגיית שינוי
מין, ובעיקר איננה מבינה מרוע קו הטלפון שלה
צריך להיות תפוס כל כך הרכה זמן. ולא משנה שס"
פין מסביר לה שזוהי רק שיחה מקומית, ולא משנה
שאני מתושבי השכונה הקבועים שלה. "לכו תעבדו
במקום אחר, ותחזרו לפה לשתות עור בירה ולהת-
פוצץ מצחוק," אמרה וניתקה את קו הטלפון.
מכיוון שאנו רגילים למפגשים אלקטרוניים,
וירטואלים, לא ממש ירענו לאן ללכת, מרגע
)+
שיצאנו את פתח ה"קן". באופן סימטרי, ותוך >
שמירת אוירת המסתוריות והפרטיות, לא עלה
רעת איש משנינו לעלות ולהתחבר להתנס
החרשה ברשת, מאחד הבתים. מבטי נפל על צחור >
מפתחות שהיה מונח על השולחן הקרוב לקיוסק
השכן, ולירו מעטפה וכתובת הנמען בדרום העיר,
העיר14.10.94ט חטוןתשנ'ה 08
בתבריט אפשרויות שונות של
ציון המין. אפשר להיות זכל
או נקבה, אפשר אנדרוגינוט
או חסר מין[ לתלוטין ואפשטו
פהיות מכונה או דמות
דוחנית שאיננה מינית כלל
ללא פחטים נוספים. ללא מלים מיותרות, סימן לי
ספין שהבעיה איננה בעיה עור;. הרים את צרור
המפתחות, ואני אחריו, באמת, למחוזות לא ידועים.
שם קוד: אנונימוק
כעבור זמן קצר, אנחנו בקצה האחר של העיר,
מתנחלים בדירה של מישהו לא מוכר, לפחות לי.
מהר מאוד הרגשנו כמו בבית. לעגייננו, כל מה
שצריך הוא קו טלפון. אפילו אור לא צריך. ח"684
היפהפה איתנו, ובקבוק קולה מהקיוסק. (אחר כך
חיסלנו גם את בקנוקי הקולה במקרר של בעל
הרירה הנפלשת). ַ
זהו שיא האנונימיות. אנחנו את עצמנו יודעים,
אך איש לא יודע מהיכן אנו מתקשרים, מאיזו
כתובת וקו טלפון, ואיש לא מכיר את הרמויות
המסתתרות מאחורי קור ההתקשרות שלנו. מקובל
להשתמש בשם קוד "אנונימוס" כאשר מבצעים
פעולות העברת קבצים (בפקודת 1ת) ויש אינטרס
לאפשר לכל דיכפין גישה אל אותו הקובץ, אלא
שפעולותיו של דימוי ה"אנונימוס" מוגבלות לרואר
אלקטרוני והעברת קבצי נתונים, או תמונות, ואילו
עתה, בחיבור בזמן אמיתי, אנחנו אנונימיים לחלו-
טין. יתרה מזאת, ספין מגלה לי צומת של
האינטרנט, מחשב הנמצא בפינלנר, כמוהו עור אחר
בטייוואן, הנותן "שירותי התחזות" למשתמשים בו.
כלומר, כל אחד יכול להתחבר אליו, ומשם לשלוה
את רברי הרואר שלו ולבצע אינטראקציות ברשת,
בשם ברוי ומכתובת מפוברקת, שניתנו לו באותה
הצומת. זהו איננו דבר בלתי חוקי, כמו שהייתם מצ"
פים מבית מלאכה אפלולי המייצר פספורטים מזוי"
פים לכל המרבה במחיר.
כמו להוסיף נופך לסיפור, אנחנו מביטים דרך
החלון ורואים את הזונות של האזור מתכות
לפעולה. גם הן חסרות זהות, לאו דווקא מינית, אבל
גם. הן אנונימיות בחושך ונראות משועממות,
וכמעט שנתפתנו לקרוא להן להשתתף בטיול
הלילי שלנו. אלא שלא בטוח שבאמת עניינן בהת-
חברות לאינטרנט, ולכן אנו ממשיכים בשלנו, ללא
שותפים אחרים.
8 מהקוג התשיעי
אנחנו מתחברים ל"א50סאט תספט ]דא
(סשוא) שהוא פורום של אנשים הלובשים צורות
שונות ומשחקים משחקי תפקירים. רובם כבר
מכורים לרשת הזאת, ולאופן הזה של העברת שעות
על שעות במפגשים מהסוג התשיעי. בכניסה
ל"סט!א אנחנו מקבלים תיאור פיוטי ומפורט של
הנוף המקיף אותנו, מזג האוויר וכל מיני עצמים
מהסביבה. מעין קבלת פנים לעולם שכולו ויר-
טואלי, אך נכנה, נדכך אחר נרכך, על ירי אנשים
של ממש. רשימת הנוכחים מופיעה על פי בקשתנו,
מלווה בתיאורי הדמויות שבחרו. לכל רמות תיאור
פיזי: שועלים מיתולוגיים וכלבי ים חלקלקים הם
מן הדמוית הפופולריות, וציון המין (05%88).
גם אנחנו מתבקשים להציג את עצמנו. בתפריט
אפשרויות רבות של ציון המין. אפשר להיות זכר או
נקבה, אפשר אנדרוגינוס או חסר מין לחלוטין,
ואפשר להיות מכונה או רמות רוחנית שאיננה
מינית כלל וכלל.
לרגל האירוע, שבו אנו מתחברים ביחד אל
הרשת, שלא באינטימיות הרגילה של כל אחר
בחררו מול המסך, בדירה שפלשנו אליה, בשמות
קוד מפוברקים, החלטנו לבחור, כל אחד את ייצוגו
של האחר. ספין מעניק לי רמות של "סוסה אצילה"
ואני מתחילה להתנהג בהתאם. אני בוחרת לו ייצוג
פרש אבירים לבוש שריון קשקשים, ורק לאחר
תלונותיו, שקשה לו להתנועע כך ולבצע גלגולים
באוויר ולהרשים את החבר'ה, נעניתי לשינוי
המתבקש, ויחד הרכבנו לו רמות, אצילית לא פחות,
של אביר עתירני הגולש בחופשיות רכה בין
האפסים והאחרים האלקטרוניים הזורמים להם
בצומתי המטריצה. מה קרה לנו שם במפגשים
הווירטואלים? זה כבר סיפור אחר, שיישאר סורי.