מישהו מציץ למחשב שלי

| למחש נאורה שם"שאול השבוע צפיתי בהנאה ובסיפוק, מבעד לחלונות מסך המחשב שלי.. המחובר אל האינטהנט (רשת תקשורת מחשבים הגדולה בעולם), > > השקיעתה של ספינת המפרשים "קליפר", בעלת החרטום החד וה" = מאיים, על ה"קליפר" שמעתי לראשונה לפני כמה חודשים, דרך כתב ידו של "טומי התייר". בעצם, לא שמעתי, אלא קראתי, ולא ממש את כתפ.-ירו, אלא את מכתבו האלקטרוני. מיהו "טומי התייר", ומאיפה בא כינויו? =" מ"טומי" שמעתי לראשונה על החלטת הממשל האמריקאי להכריז << פיל' שבב ה"קללייפר" באשמצ'עי יחי ובלערי להצפגת ירע אלקטרונל = [ = החלטה, שיישומה היה מזרים תשלומי תמלוגים עצומים לממשל. << לבשורה התלוותה הגבלה מוזרה: את ה"קליפר" אסור לייצא מחוץ לארצות הברית! זה לא נשמע הגיוני, ולא מתאים לליברליות שאני = מייחסת .לארצות. הברית. מקסימום - זה יכול להתאים למדיניות > = הישראלית הקשוחה בכל הקשור להצפנות ולפשעי מחשב בכלל, כפי שהיא באה לירי ביטוי בהצעת החוק העומדת עתה, לאחר אישורה בקריאה ראשונה, על שולחנה של ועדת חוק חוקה ומשפט. מיד חשרתי בשם, החשור בלאו הכי, של שולח הידיעה - "טומי התייר". מאז, נתקלתי בשמו התמוה חתום על מסרים נוספים אל הרשת, חלק₪ מבולבלים, כתובים ברמה ובסגנון שונה בכל פעם, חלקם רציניים ואחראים. פעם הוא מוסר מידע מהימן בענייני השעה ובפעם האחרת הוא מתחכם, מתנשא, אפילו נוקט בלשון גסויות, מה שמעוררי עליו את זעמם של כל הסובבים אותו ברשת. אך הם אינם יכולים לעשות דבר בנירון, לא רק בגלל כללי הרמוקרטיה וחופש הריבור הנ" הוגים ב"סייברספייס", אלא גם כי מתברר ש"טומי" הוא אולי תייר, אבל הוא לא בן אדם מסוים. "טומי" הוא כל מיני אנשים: לכל המשתמש באופציה של משלוח דואר אנונימי בתוכנת ךז באינטרנט, מורבק בכותרת מכתבו השם ופתטסד 116 עוחוחסד. זה נוהג ידוע ומוכר של החברים ברשת, הממציאים לעצמם כינויים שונים הקריאה להטבעת "קליפר" כפי שהופיעה באינטרנט <2- ומשונים, שגם משתנים מדי פעם - מעין תחליף לחתימה וחותמת אישית. " מאז שמעתי לראשונה על ה"קליפר" שינה המאבק בעניין פנים ותפס תאוצה. עקכתי אחריו בחצי השנה האחרונה, ומשנתקלתי >< השבוע במסר חדש ומרהים של "טומי התייר", בראש המכתב המבשר = את שקיעתה של "קליפר" לא חשרתי עור באמינות המקורות, אלא נאנחתי אנחת רווחה, לרגל סיומו של סיוט בינלאומי. ואלו פרטי | התרחשותו, עלייתו השמיימה ונפילתו למים עמוקים. מישהו מצ'ץ נ על ארצות הברית צהלה כאשר הכריז סגן הנשיא אל גור על כוונות הממשל להשקיע בטכנולוגיות של תקשורת מחשביט, ולקרם את אוטוסטרדת-המירע למערכת מסועפת של כבישי תקשורת מהירים למעבר ולאגירת נתונים. אָרצות .חברית רעשה, לעומת זאת, ברגע שהכריז סגן הנשיא על החלטת הממשל לחבר למערכת "קליפר" - שבב סיליקון, חומרת הצפנה, אשר "אפשר לממשל להציץ לכל פיסת מידע העוברת באותן רשתות תקשורת עצומות. פריקים של מחשבים, אנשי עסקים, צעירים כמבוגרים, ‏ "תחו על הההלטה, והתריעו בפני הפלח חרב הנופל לירי הממשל מגע שניתנת לו הגישה לאוצרות. * המירע הפרטיים, המסחריים והציבוריים, האם מתגשמת נבואת הזעם של האח הגדול, המשגיח ממעל על כל תזוזה ומחזיק בידיו את הכוח לפקח על כל תנועה? בשבוע שעבר עכרה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק בנושאי עבריינות מחשבים, מאגרי מידע, וירוסים ופריצות. כולנו רוצים להיות מוגנים בפני פשעי מחשב, אך כולנו חוששים מאותה נבואת זעם של שליטת האח הגדול. האם גם בישראל אפשרי מאבק ציבורי שיטביע "ספינות קרושות"? לשאלות אלה אין עדיין תשובות ברורות. בצבא שירתתי כצפנית, ובתמימותי האמנתי אז, שהתקנה האוסרת על כל אזרח להצפין מידע מסוג כלשהו, ידני, אלחוטי ואלקטרוני, שייכת למערך הנימוקים הביטחוניים של מדינתנו. רק בישראל קיי- מים חוקים כאלו, אמרתי לעצמי. ואז התחלתי לעבור ב"ריגיטל", חברת. היי-טק אמריקאית. שם התחייבתי, ככל עובדי "דיגיטל" בעולם, לקיים את מדיניות ה"00ת00ו1 חסקאם של משרר ההגנה האמריקאי, האוסרת, בין השאר, למכור כל תוכנת הצפנה ללקוחות מחוץ לארצות הברית. מדי שנה, היינו מקבלים הררכה ועומרים במב" חני רשיונות הייצוא האמריקאים, המוודאים את נכונותנו לעמור בת- קנות החמורות הללו, למרות ההכרה באבסורר שנוצר עם מכירת מערכות הפעלה למחשבי "דיגיטל", אשר "נימולו" מלכתחילה, והוצאו מהם המודולים המטפלים בהצפנה. מדוע אבסורר? מישהו באמריקה רצה לעשות סדר באנרכיה על הצג הירוק. לא עוד כניסה מציצנית של כל סקרן לרשת וחשיפת הסכמים מסחריים, אלא אפשרות הצפנה לשמירת סודיות. מיד קפצו והתנגדו חסידי חופש הביטוי ובעלי אינטרסים מסחריים. המאבק הסתיים, בינתיים, בנצחונם. ובארץ? משום שעם ההתפתחות הטכנולוגית והתרחבות השימושים בה, וככל שעוצמת המירע ברשתות נהפכת לנחוצה לכל הסקטורים המחוברים להן, התעורר הצורך בשמירה על הפרטיות, באפשרות לחתום על חוזים בינלאומיים באופן אלקטרוני, בהעברות פיננסיות בתקשורת וכר'. אם הוצפן המירע באלגוריתמים השמורים לארצות הברית בלבר, לא יוכל להתקיים הקשר הביגלאומי עם יתר העולם: וזו בוודאי לא היתה כוונת המשורר. ויכוח ציבורי גרול מתרחש בימים אלו ברשתות התקשורת. האם מותר להצפין מירע אלקטרוני? האם יש זכות למישהו לדרוש מכל מי שרוצה להצפין מירע לקבל לכך את רשותו, ואישורו וחותמתו? (כך הוא המצב החוקי בארץ כיום. כל המעוניין להשתמש בתוכנה או חומרה לצרכי הצפנה ופיענוח - חייב לקבל היתר, ובררך כלל, בסופו של רבר, לא מקכל את האישור הנכסף) לוויכוח הציבורי הטיל סגן הנשיא גור פצצה, כשהוריע שהסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית פיתחה בחשאי את שבב ה"קליפר", אשר ייהפך, בנוסף לתפקידו ככלב השמירה הבלערי של הממשל עצמו, לסטנדרט מחייב. חמישים אלף חתימות : מצב זה עומר בניגוד גמור לזכותו של כל אזרח לחופש הריבור, וגם מפר את זכותו של האזרח לפרטיות. ברשתות התקשורת התפתתח סוג של רמוקרטיה חדשה: כל אחר מעלה לרשת את המירע שהוא מעוניין לשתף אחרים בו, ולכל אחד מותר לגשת אל הרשת, להגיב ולהתכתב, למשוך קבצים, ולעשות בם כרצונו. 96 - תוכנת הצפנה פרטית המופצת חינם לקהל הרחב ברשתות, עושה שימוש באלגורית- מים מסוג 85 (פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן הוא בעל ה'פ' בשם המותג), ומאפשרת שימוש בהצפנה לכל פועל. אך הוויכוח שעורר "קליפר", לא עסק רק בשאלות של חופש ביטוי. לוויכוח ולמאבק הציבורי הצטרפו גם חברות מסחריות אשר נזעקו לחופש התחרות הכלכלית. מריה קנטוול, הנציגה של חברת "מיקרוסופט" בוושינגטון, ניהלה את המאבק מטעם הגופים המסחריים. אלו טענו שתעשיית המחשבים האמריקאית מפסירה ממכירותיה בחומרה ובתוכנה, עקב מריניות הממשל בנוגע לייצוא הצפנות. באופן תמוה, מכון התקנים והטכנולו- גיה האמריקאי אישר את ה"קליפר" במהירות, ללא בדיקה יסודית. אז הופיע פרופ' סילביו מקאלי מאוניברסיטת דווא בבוסטון ותבע את הממשל בגין הפרת פטנטים הרשומים על שמו, שכן מרוב חיפזון וחשאיות, לא טרחו פקידי הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית + לבדוק מי המציא את הטכנולוגיה והאלגוריתמים של שבב ההצפנה. תביעתו של מקאלי איימה לגנוז את ה"קליפר", אך האיום הוסר כאשר החליט הממשל לפצות את מקאלי בסכום לא ירוע, גבוה, כך אומרים. גם גופים ציבוריים אחרים ברשת התקשורת ניהלו את המאבק, כנציגי רעת הקהל כנגד הממשל: ה-"=תם" ("עמותת החזית האלקטרונית") וגוף קיצוני יותר, ה-"6זס8" - "המרכז לפרטיות מידע אלקטרוני". "16פט" דאגו להסברה ולהפצת החומר הרלוונטי בנוגע ל"קליפר" החל מפברואר 94, עת ההודעה על ה"קליפר" כסטנדרט מחייב. הם אספו 50,000 () חתימות של משתמשי האינטרנט, לעצומה המוחה נגד יכולתו של הממשל להציץ דרך חלון אחורי אל מידע מוצפן ופרטי, ומסרבת להסכים למימושו של סיוט האח הגדול נוסת 4 של אורוול. = המאבק ב"קליפר" יצר תקדים המסמל את הרינמיקה המיוחרת של עירן תקשורת המחשבים, של עולם ה"סייברספייס". מתי עור ראיתם חברות היייטק ענקיות נלחמות בחירוף נפש על אותם עקרונות שאר" גונים כמעט מחתרתיים דוגלים בהם? ב-20 ביולי 94'/, הודיע סגן הנשיא גור על נסיגה מיירית ומלאה מהכרזתו הקודמת לגבי יישום תקנות ההצפנה למידע אלקטרוני, ועל דחייה לחורשים רבים, לצורך בריקה מקפת לגבי יישום טכנולוגיית ההצפנה לקווי טלפון קוליים. ברוק מיקס ומרק וורהיס, מומחים לנושאי אבטחה והגנה, מעריכים שגם ההחלטה להצפנת קווים קוליים תרר לגמרי מהפרק, מסיבות דומות ל"טביעתו" של ה"קליפר". גור נתן גם התחייבות מראש, שמעתה, סטנררטים בנושאי הצפנה, ייקבעו כלא מחייבים, מותרים לייצוא וללא פיקוח מרכזי. תאריך הופעת המכתב של גור איננו מקרי: הוא הגיע יום אחד לפני שמריה קנטוול התכוונה להגיש הצעה להרחבת חוק הייצוא, שתרשה ייצוא -% תוכנות הצפנה. במכתבו ציין גור שהממשל איננו מסכים מראש עם הקביעה שסטנדרטים בנושאי הצפנה פוגעים בתעשייה,,אך הבטיח 'צרף מעתה למערכת שיקולי החקיקה את עמדותיהם של התעשיינים גופים בלתי-תלויים, אינטְסנטים יושבי רשתות התקשורת. חגא 1 + 2 , / ב הכריז על תוכנית בריקה יסורית של שנה וחצי, תוך התחשבות בחברות התוכנה שתזרקקנה למפרטים, כרי לכלול בתוכנה שלהן את הסטנדרט שייבחר, וכן הצהיר על כוונות לספק טכנולוגיה ורסטילית, זולה וניידת, והעיקר - מותרת לייצוא מחוץ לארצות הברית. ושטמיט גוהמשט המכתב נושא אופי מתנצל ומבטיח להתחשב בטיעוניהם של קשת רחבה של מתנגדים. הקיצוניים שבין המתנגדים ממשיכים מאז הפצת המכתב לנהל רב שיח פעלתני ביותר ברשת .זזפ/, הירועה לא רק כחממה של האקרים (גאוני מחשב הנוברים בנבכיו מתוך אתגר, ולא כדי לגרום לנזק), אך גם כביתם של אינטלקטואלים ואקדמאיים ידועי שם, שזקוקים לחופש גישה למידע. פטריק ליהי מ-"16ש8" טען שם שמכתבו של גור כולל חנפנויות זולות, גורנישט מיט גורנישט, מס שפתיים שאיננו מבטיח דבר מעבר להתחשבות עתידית. אך גם המתכתבים ברשת .זפ מהמרים - ה"קליפר" מת, הספינה טובעת. באופן מקרי בהחלט, באותו שבוע שבו חגגו את הטבעת ה"קליפר" בארצות הברית ובקהילת האינטרנט הבינלאומית, הגיעה אל שולחנה של הכנסת לקריאה ראשונה, הצעת החוק בנוגע לעבריינות מחשבים. נראה שזהו תקדים לחקיקת חוק הקרוי על שם אבזר מקצועי, והשאלה היא האם יש נחיצות בדבר. גם אצלנו, משרד המשפטים לא מצא לנכון לערוך דיון ציבורי בין אנשי המקצוע בתחום המחשבים והמידע, אלא פעל על בסיס פחרים שאינם רציונליים ומחוסר היכרות מספקת עם התחום. הצעת החוק רצופה סתירות פנימיות, הגזמות בגובה העונשים, קשיי אכיפה ואב" סורדים אחרים. קחו לדוגמה סעיף העוסק בריני ראיות (סעיף 14), המכיר במעמר המחשב בחיים המסחריים והכלכליים של ימינו, ומד אפשר לפלט מחשב להוות ראייה-לכאורה, אם המערכת ממנה נפלט מוגנת כראוי. ואני שואלת: האם פלט מחשב המכיל הודעה מודפסת ו | | | ו ו איור: נח סטולמן על כך שהמערכת ממנה נפלט היא מוגנת, נחשב כראייה והוכחה שהיא אכן מוגנת? ב"88' הצליח "האיגודר הישראלי לבקרת ענ'א ואבטחת מירע", (השותף באיגור בינלאומי שבו חברות 147 מדינות) להשפיע על דיונים ראשוניים בהצעת חוק בנושא. עתה הם שוב מתכנסים ערכז את הצעותיהם לשינוי, ובמקביל מרכזות קבוצות של אנשים פרטיים בעלי עניין, שחכרים ברשת, הערות והשגות להצעת החוק. הקיצוניים שביניהם מטילים ספק בעצם הצורך בחוק (אך מסכימים שיש להרחיב חוקים קיימים, כך שתתאפשר אכיפתם גם לגבי עברייני מחשב). הם מעלים חששות מוצרקים ל"התרת דמו" של סקטור שלם של עובדי מחשבים, אשר עלולים למצוא את עצמם כעבריינים ללא כוונה. לרוגמה, סעיף 8 א', העוסק ב"נגיפי מחשב", מטיל מאסר של 5 שנים לכל מי ש"עורך חומר מחשב באופן שמסגלו לגרום נזק או שיבוש לחומר מחשב או למחשב". ואני שואלת: האם חברת תוכנה שמפתחת אנטי-וירוסים או איש עסקים שמריץ תוכנת פקס העלולה לעצור פעולת פקס מרוחק, יושלכו לכלא ל-5 שנים? 2 המתונים מבין המתנגדים מצביעים על פרצות בחוק ועל חוסר פרופורציה בעונשים, למשל בכל הקשור בהקלת עונשם של עוברי מוסר המשבשים פעולת מחשב בהשוואה לשיבוש שנגרם על"ירי גורם מחוץ למוסר, כאשר ירוע כי רוב פשעי המחשב, ביורעין ושלא ביו- דעין, מתבצעים מתוך המוסרות עצמם, - הגבירו את המורעות, הם מסכימים, בנו גדרות להגנת מערכות המחשבים, הם מתריעים, נצלו את הירע של ההאקרים ושל אנשי התקשורת, הם ממליצים, אבל אל תתירו את דמם. מהמעטים שנשארו בישיבת הכנסת שרנה בנושא ער חצות הליל, היה זה דווקא ח"כ הרב בא-גר שהציג עמדה קרובה לזו של המתנגדים הקיצוניים. איך זה? 2 רו 5 נאורה שם-שאול היא מומחית למערכות הפעלה ולתקשורת מחשבים, ועוסקת באבטו מידע ובפשעי מחשב. ספרה "רומן דיגיטלי" ראה אור השנה בהוצאת "הקיבוץ המ