קח אתר ובנה לך עסק

מאמר במוסף "דבר השבוע"

OCR (הסבר)
על שטייננוג ידו אמין, מעצב ומוסיקאי, הקים בתחילת 95' את "רפי רשת", חברה העוסקת בעיצוב כרזות ופרסומן ברשת. האינטרנט. החברה, שבה עובדים שלושה אנשים בלברד, פועלת מתל-אביב, אך אמין העריף להקים את האתר בעמק הסיליקון בארצות-הברית. התקשורת באינטרנט מהירה ואמיגה יותר באשר הרואר האלקטרוני רשום בארצות- הברית. פגישה וירטואלית מוצלחת עם לקוח היא עסקה כמו כל עסקה אחרת. מעצב תכשיטים שביקש מ"רפי רשת" לעצב ולפרסם את כרזת העסק שלו בחן את קורות חייו של אמין ואת תיק עבודותיו האחרונות. לאחר שהזמין את העבודה שאל אותו אמין שאלות, כדי לדעת מה בריוק הוא רוצה, וקיבל הבהרות. לאחר מכן הוא שרטט סקיצות שאושרו על-ידי הלקוח ולבסוף, כמו בכל עסקה כלכלית, נערך משא-ומתן על המחיר. חוץ מזה שהשניים מעולם לא נפגשו היתה זו עסקה רגילה לחלוטין שאף טומנת בחובה יתרונות (עבורה משוחררת בטרינינג בבית) וחוסכת פגישות, טלפונים היה עבורת גמר בלימורי האמנות של חברתו טלי, סדרת איורים של תרבות ה6טגז. "בתחילת 95' הרגשתי שאני במקום הנכון ובזמן הנכון והחלטתי לשלב את ניסיון העיצוב הגראפי ועיצוב המולטי- מדיה שרכשתי עם פרסום ושיווק באינטרנט," אומר אמין. "מה שקסם לי בכל העניין זה שהבסיס לאינטראקציה התקשורתית הוא אדם מול אדם, קשר ישיר ומהיר לכל מקום בעולם. יכולתי לקבל פידבק מיידי על ההתעניינות שגילו משתמשי אינטרנט באתר שלי ולכמת אותו בתוך שעות אחדות. כל הדברים היצירתיים שעשיתי התחברו באופן טבעי בדצמבר 94' בוטל חוק ה"בזק" שאסר על התחברותו של המגזר הפרטי לאונטרנט ועשרות אלפי ישראלים התחברו לרשת. ב3007 חברות בארץ מחזיקות כוום אתרים באונטרנט. לצד העיתונות הבתובה צומחת עותונות אלקטרונית. "זומגיט , "אגמונט" והעיתון האלקטרוני של "גלובס" הם רק שלוש דוגמאות לכך ומשלוחים. אמין התווחע לאינטרנט לפני תשע שנים. הוא חובר לרשת לאחר שקיבל את אישורה של ועדה שאישרה אז חיבור לאינטרנט רק למוסדות אקרמיים ולחברות היידטק. את עיקר זמנו הפנוי הקדיש אמין לשליחת דואר אלקטרוני כרי לפרסם את עצמו וללימוד המערכת. בדצמבר 94" בוטל חוק ה"בזק" שאסר על התחברותו של המגזר הפרטי לאינטרנט ועשרות אלפי ישראלים התחברו לרשת. אמין החריר לתוך האתר שלו עבודות עיצוב שהכין ותערוכות יחיד שהציג. ניסיונו ככתב = וכמאיור בעיתון "תל-אביב" וראיונות שעשה דרך הרשת -6ן סייעו לו ביִצָירת דימויים כבניית האתר שלו. האתר הראשון באינטרנט ויכולתי לנצל ולממש אותם. אפשר לנווט פעילות מסחרית לכיוון האמנותי ולהיפך." רומן על גבי הצג כ"300 חברות בארץ מחזיקות אתרים באינטרנט. אתר הוא נפח של מירע ויזואלי וטקסטואלי בתחום כלשהו הנמצא על גבי ז6ז56, מחשב "כבד" בעל יכולת קיבול עצומה המחזיק בתוכו את רפי ה"ו.וו.ו.ז, שפת האינטרנט. החיבור לסרוור מאפשר לחברות להיות מיוצגות ברשת. מספרם של האתרים וה"65פפק 6וחסה, מעין דפים אישיים שאותם יכול להחריר לרשת כל אדם שמחובר אליה, גרל מיום ליום. לרבים מבעלי האתרים האינטרנט אינו רק מכשיר לחיפוש מידע או אפשרות להשתתף ב"פקטסים פשסח, אלא ץערוץ תקשורתי חובק עולם לגוף המסחרי פעיל שאותו הם מנהלים. נאורה שםדשאול היא פעילה ותיקה בתחום האינטרנט, המעסיק אותה הרבה מעבר למה שנדרש לה כעורכת המגזין הכתוב והאלקטרוני "זומביט". היכרותה של שס"שאול עם הרשת החלה בתחילת שנות השמונים, כאשר החיבור לאינטרנט היה נחלת האוניברסיטאות וחכרות ההייזטק בלבד. שס"שאול עבדה אז בחברת "דיגיטל". כבר אז היתה לה תחושה שהשימוש באינטרנט ישנה את אופן החשיבה שלנו על התקשורת. ב"3' פרסמה שם"שאול את "רומן ריגיטלי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספר העוסק בהשלכותיה של רשת האינטרנט על האדם הפרטי. גיבורת הספר היא צעירה "מחוברת" הנתונה במשבר בעקבות היעלמותו המסתורית של אהובה. הצעירה מקבלת טיפול פסיכיאטרי דרך הרשת ולאט"לאט מתאוששת וחוזרת אל הציור, אהבתה הראשונה. היא מציגה את ציוריה ברשת ואחר המשוטטים מגיב על הציורים ויוצר אתה קשר. מתפתח ביניהם רומן מעל גבי הצג ואט"אט מתחוור לצעירה שהבחור הוא האהוב שעזב אותה. שם"שאול מתארת בספרה את השינוי שיחול בתפיסת הזהות שלנו ושל זולתנו בעקבות המגע הווירטואלי ברשת. הקשר האנושי שאליו כמהה הגיבורה הופך להיות מנוכר ואכזרי בעולם שבו נתחמת מערכת היחסים הזוגית במבוך העצום של רשת קורי אינטרנט אנונימיים וחסרי זהות. סיפור המעשה, שנראה דמיוני לחלוטין בעת כתיבת הספר, לפני ארבע שנים, נראה כיום מציאותי לגמרי. בארצות"הברית אף מתנהל משפט בפרשה של אשה נשואה שניהלה רומן עם גבר אחר, שאתו לא התראתה מעולם, דרך האינטרנט. צנזורה על פורנוגרפיה 0 איש, רובם צעירים, הם מנויי "זומביט", מגזין מחשבים בעריכת נאורה שם-שאול שהחל לצאת לפני שנה וחצי, וכ"10 אלפים איש קונים אותו בחנויות. במקביל למגזין הכתוב מופיע "זומביט" באינטרנט. לרברי שם-שאול בוחנים חברי מערכת "זומביט" את הסוגייה מהי עיתונות אלקטרונית. לכל גיליון יש נושא על, כמו הרמיה או משחקי מחשב, שהכותבים, רובם מומחי אינטרנט, בוחנים אותו מהיבטים שונים. החוברת האחרונה עוסקת במשחקי אינטרנט, בחברות שמייצרות אותם, בשיטות המשחק ובחירושים האחרונים. בכל חוברת יש גם סקירות על אתרים חרשים, פותססז 0081 ו דיון בנושאים שונים), וטכנולגיות חרשות, למשל 0 0 וכסאונד. מכיוון שרוב הקוראים של "זומביט" הם 0 ם וצעירים בני 30-20 תופסים בה המשחקים מקום מרכזי. אולם גם נושאים כמו הצפנות, צנזורה ואתיקה באינטרנט מעסיקים את חברי המערכת של "זומביט" והם כותבים עליהם מדי חודש. הצנזורה על תמונות פורנוגרפיות ברשת שאושרה עלדירי קלינטון והסנאט האמריקאי היא נושא חדשותי שהחוברות הקרובות של "זומביטי וראי יתייחסו אליו. תמונות אלו נמצאות באינטרנט כקכוצות דיון. אחת מהן, קבוצת מין שסימנה א8!56, פופולרית מאוד ומעריכים שחצי מיליון "מבקרים" משתמשים באתר הריונים הזה. נאורה שם"שאול מתייחסת ברגשות מעורבים לנושא הצגזורה באינטרנט, הצנזורה כמנגנון פיקוח שיסנן את יכולתם של צעירים להשתמש באתרים פורנוגרפים היא בעייתית מאור. משתמש מתוחכם יכול להכניס תמונת פורנו גם לאתרי משחקים תמימים וסוטים ממוחשבים עדיין יכולים לחגוג ברשת. "זו בעיה קשה. האינטרנט היא מערכת אנרכית במהותה שמגדירה מחדש איך נראה העולם. כל אחר יכול להקים אתר ולהחדיר אותו לרשת," אומרת שם-שאול. בקרוב יוכלו חברי מערכת "זומביט" לעבור על אתר בחירות מדומה שיעקוב אחרי המתמורדים בפריימריס של המפלגות השונות. "זומביט" ינהל את האתר שיהיה פתוח בפני כל מחובר. מנגנון ההצבעה המרומה יהיה מוצפן וחשאיותו תישמר כמו בזמן בחירות אמת בקלפי. ניהול מערכת הבחירות באינטרנט תפס תאוצה. סיעות וחברי כנסת בוררים מפרסמים מטעמם את ה"אני מאמין" האיריאלוגי שלהם. "האינטרנט יספק לאנשים מידע על הפריימריס ועל המפלגות השונות ויהווה מעין הייד"פארק תקשורתי מהיר ואפקטיווי," אומרת שם-שאול. למצוא שידוך בישראל חברת "אגמונט" מגרירה את עצמה כעיתון אלקטרוני, אולם אין זה עיתון חרשותי רגיל אלא עיתון אינטראקטיווי קליל שמרווח בעיקר על תרבות הפנאי והחרשות אינן מקבלות בו רגש יתר. עירן אגמון, בעל החברה, ואלון גל, שבנה יחר אתו את האתר, מתגאים ב"אינטרפייס" (המסך הפותח שבו מצויים המרורים השונים שאליהם ניתן לפנות) עשיר, יש בו רשימה של בתייקפה ופאבים בתל-אביב המסוררים לפי אזורים, מרור לאלכוהול ויין, פומססז 091 בנושאים שונים וגם רשת את:ז! 6שסו למחפשי בן-זוג ישראלים וליהודים מארצות-הברית שרוצים לעלות לישראל ולמצוא פה שידוך. "אגמונט" מפרסמת לוח מודעות אלקטרוני הכולל בקשות של אזרחים מחוץ"לארץ המעוניינים לבוא לארץ כתיירים או בענייני עסקים. אנשים אלו יכולים לשכור דירה מרוהטת באמצעות "אגמונט" ולקבוע פגישה עם בחורה יהוריה כשרה שראו על מסך האינטרנט וקיבלו מירע ברשת על מקצועה ותחביביה. אגמון וגל הקימו את האתר בתוך חורשיים. עד היום ביקרו באתר שלהם כ"8,000 משתמשים והתשתית של העיתון הולכת ומושלמת. חברת "אגמונט" הלכה בררך שונה מן המקובל. היא קודם המציאה את התוכן ובימים אלו בודקת החברה לאיזה דפים באתר יש רייטינג גבוה. ההחזרים על ההשקעה יגיעו מאנשי עסקים ואנשים פרטיים שירצו לפרסם את עצמם או את העסק שלהם על גבי העיתון האלקטרוני. אלון גל מגדיר את עצמו כ"פריק מורע" של אינטרנט. ער לא מזמן היה לו מחשב עם חיבור לאינטרנט גם בבית, אולם הוא העביר את המחשב למשרר כיוון ששעות הגלישה באינטרנט התארכו אצלו ער כדי קיצוץ דרסטי בשעות השינה. גל אומר, כי להיות פריק של אינטרנט זה משהו אחרי לגמרי מאשר איש המחשב של פעם. אנשי המחשב בעבר התעניינו יותר בשפה, בתכנות ובמדיום. אנשי האינטרנט עברו לפאזה אחרת: תקשורת אין-סופית שיוצרים אנשים המפעילים רשת עמוסת מירע וזיכרון בינם לבין עצמם. הארם הממוחשב השתנה בעירן האינטרנט. "הממוחשב" של היום אינו נתפס כטיפוס א-סוציאלי הנמנע מחברת אנשים ומעדיף להתבודר עם הקופסה החכמה, אלא כאיש עסקים מתוקשר המחפש גם מגע אנושי באמצעות הרשת. המגע הווירטואלי והאנונימי עשוי לעורר התעניינות וסקרנות באיש היושב מול הצג האחר והוא משאיר פתח רחב לדמיון. מועדון חברים אלקטרוני "גלובס", העיתון הכלכלי המוביל כיום בארץ, פתח אתר באינטרנט באוגוסט 95'. בתחילה הופיעו בעיתון האלקטרוני בעיקר כותרות חדשותיות, שירותים שונים בעבור הקוראים כגישות וירטואליות. עידו אמין 0 איש, רובם צעירים, הם מנויי "זומביט", מגזין מחשבים בעריכת נאורה שם"שאול שהחל לצאת לפני שנה וחצי, וכ-10 אלפים איש קונים אותו בחנויות. במקביל למגזין הכתוב מופיע "זומביט" באינטרנט פריק מודע במוצהר. אלון גל העיתון האלקטרוני של "גלובס" הוא ויזואלי יותר וטקסטואלי פחות מאשר העיתון הכתוב. מתוך כ"70 אייטמים חרשותיים מועלות על העיתון האלקטרוני רק עשר היריעות החשובות שיכולות לעורר עניץ גם מחוץ לישראל ורו"חות כספיים. העיתון האלקטרוני עולה לאוויר בשש בערב, שעה שמערכת הפצה של העיתון המורפס רק מתחילה את עבודתה. איש העסקים המחובר לרשת האינטרנט יכול לקבל את היריעות שעתיים לפני אלו שאינם מחוברים. כיום יש לעיתון האלקטרוני כ-35 אלף מנויים, מחציתם מישראל, שליש מארצות-הברית והשאר מ507 מרינות ברחבי העולם. העיתון האלקטרוני שונה מהעיתון המורפס. מתוך כ-70 אייטמים חרשותיים מועלות על העיתון האלקטרוני רק עשר היריעות החשובות שיכולות לעורר עניין גם מחוץ לישראל. בעיתון המורפס מתפרסמות גם ידיעות בעלות חשיבות משנית, למשל הנפקתה לבורסה של חברה שולית. העיתון המודפס, שמיוער בעיקר לקוראים ישראלים, מנסה לתחם ולבזר את הידיעות השונות, ואילו העיתון האלקטרוני מנסה למצוא הקשרים תוכניים ביניהן. לאחרונה עוברים עורך העיתון האלקטרוני, צביקה צורף, וסגנו, רורון אביגד, על שיפוץ הגרסה האחרונה שלו. אחד החידושים שיופיעו בקרוב הוא אספ |וגוח, מועדון חברים אלקטרוני. חברי המוערון יקבלו מייר הורעות חשובות הודעה לעיתונות אתר עברי חרש נפתח באינטרנט - בישרה שלשום חברת "אגמונט". האתר, "עוקף צנזורה", הוא קבוצת דיון שהקימו עידן אגמון ואלון גל מ"אגמונט" ובה ישתתפו ירירים, אנשים שאכפת להם ושאר פטפטנים כרוניים ו"מחוברים" אחרים. הדיונים יתקיימו באופן חופשי וגלוי על עניינים עכשוויים בוערים והמשתתפים יוכלו לבחור בין צירוף שם ותמונה ובין השתתפות חסויה. "יהיה מותר להגיר הכל," אומר גל. "בדיוק כמו בהייד פארק, רק שאי"אפשר לזרוק ביצים על אף אחד." "דבר ראשון" נסגר היוס ואת האתר יציפו ככל הנראה תגובות והספדים ויועלו בו אולי גם שאלות על גורלה של העיתונות בארץ. ומי הבא בתור? חברי "אגמונט" מציעים את העיתון האלקטרוני כמוצר עדכני וירידותי בן זמגנו. העיתון אלקטרוני אולטרה ויזואלי המעוצב בקפידה נראה לאנשי אינטרנט רבים כתחליף לעיתון הכתוב שאותו הס מכנים "מוצר העשוי מעצים מתים." אך האם אתר שיטוט "בלתי תלוי" ומנותק מההיסטוריה, שבכו גולשים מאייטם צבעוני אחד למשנהו, יכול להחליף את העיתונים הוותיקים? זמן ההמתנה מוציא מהדעת. דורון אביגד שיגיעו למערכת כדי שיוכלו להתעדכן במהירות ולא ייאלצו לחכות יממה. צורף ואביגד מתכננים באתר גם פרויקט שיאפשר מפגשים וירטואליים בין ראשי האוצר והמשק לבין אנשי עסקים. ראשי המשק יענו על שאלותיהם של אנשי העסקים בזמנים ירועים מראש. הבעיה היא שחידושים אלו יוצרים עומס על האתר. "זמן ההמתנה בגלל העומס על האתר יכול להוציא מהרדעת," אומר אביגר. העכרת תמונות ואלמנטים גרפיים לוקחת זמן רב והבעיה תימשך ער שתיכנס רשת הסיבים האופטית." "גלובס" הצטרף לרשת של עיתונות אלקטרונית מאסיווית הקיימת ברחבי העולם. העיתון האלקטרוני הוא ויזואלי יותר וטקסטואלי פחות מאשר העיתון הכתוב. "העיתונות האלקטרונית לא תחסל את העיתונות הכתובה, אלא תחיה לצרה," אומר אביגר. "בדיוק כמו שעסקים דרך האינטרנט לא יחליפו את הפגישות העסקיות. אנשים הסתדרו בעבר בלי המירע העודף הזה, שהוא מידע רוחבי תלוי הקשר יותר מאשר מירע נקודתי מעמיק. האינטרנט הוא כל הטוב שבתקשורת וגם כל הפסולת שבה, וצריך רק לבחור ביניהם" %%