- שנה: 2001
- מחבר: נאורה שם-שאול
- מו"ל: אורט ישראל
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: נאורה שם
- תגיות: חינוך והוראה
OCR (הסבר)
₪ פיוך טכולוני-מדצי חת ישראל המינהל כמד"פ ולהבורה
גליון | 2 = כ סקר /] רב מ בר ו 2
בב / / /" / 01
3 1 מ 4 .
חח הדוד ידוד דוד דוד ד 7 7 קר ₪
= 99-
=1 24160906 >>
מידע על בית הספר, פעילויות חינוכיות, סיכוסי שיעורים,
ערו פתוח בין ההנהלה לתלספידים וההורים, תוצאות
תחרויות הספורט, תסונות מן הטיולים השנתיים, הכנות
לססיבת הסיום... 0
את כל זה אתם תכינו אנחנו רק נספק לכם את
האפשרות הסהירה, הנוחה והידידותית ביותר
להעלותם לאינטרנט
כי רק אתם יודעים הכי טוב סה טוב בשבילכם
[/ 2
זוא6ו) היא תוכנה סתקדסת לניהול תכנים ואתרי אינטרנט.
היא פותחה בסיוחד לצרכים הסיוחדים של בתי הספר,
התלסידים והסורים. בזכות גסישותה אפשר להרכיב מסנה
אתרים רבים ושונים ולנהל אותם באופן עצסאי לגסרי.
בחרו את הרכיבים הנחוצים לכם, והקליקו לכם אתר בית ספר:
פורום, טקסטים, צירוף קבצים, לוח סודעות, גלריה, מערכת
הודעות פניסית, סבזקים, סילון, מבחנים, חיפוש.
פרטים נוספים
שתונה לבנה 5 אתב
בטלקפון 4
ה התאהבות עלה
3
8 3
> ליכי | חבר
% התד 8 + ₪ נה . כל ה .
2% /
ב שי 0 | זובה
[--2:98. 0
גגכ
הוראות להוספת גרפיטי : - . 2 -
תוכן העניינים
דבר העורך - מעשה בעכבר - גיל עמית
כל כך הרבה 6, כל כך מעט למידה - ג'יי
הורוויץ
קליטת קורסים מתוקשבים "שמרנים"
ו"מהפכניים" בבית הספר - יונתן קפלן
כיצד משפיעה בדיקת שיעורי בית באינטרנט
על הלמידה? - דוד פונדק, שמריהו רוזגר
תפיסת עולם - לימוד מרחוק של עולמות
וירטואליים תלת-ממדיים - נאורה שם-שאול
התגשמות החלומו"פ!? - נחמה שני
-35 הממכנולוניה ובמדעים
בטאון לענייני חינוך מכנולוגי-מדעי > אורט ישראל > המינהל למו"פ ולהכשרה
גליון מס 25 - כ סולה ]םת שוט)כ ב.
ספרות דיגיטלית - רון ציגל
הפסיכולוגיה של האינטרנט - קורס מקוון
ב-12 מערכות - הדס מטס, עזי ברק
דמויות ואינטראקציות באתר מקצוע - דבורה
הרפז, לימור צמח
על מקומו של החינוך בסייבר ספייס הפרוע -
הדס מטס
אתר בית ספרי כמענה לצרכים - דוד לוי
"גילוי האינטרנט" - קובי לחאם
איך מארגנים תחרות ארצית בטכנולוגיה ומדע
- אורלי שפירא
מבזקי מחקר - נחמה שני
ללמוד באינטרנט - ברטה זימלר
חדש בהוצאת אורט
נובפבר
26
8
2001
עורך ראשי: ד"ר גיל עמית ₪ עורכת משנה: ורדה איתן ₪ חברי המערכת: ד"ר אלי איזנברג, ורדה איתן, סמדר אור,
נתמה שני, אל רוטשילד ₪ עריכה לשונית: ורדה איתן ₪ איורים: סי ייס ₪ עיצוב גרפי: רבקה בריסק
כתובת המערכת: "עיונים בטכנולוגיה ובמדעים", המינהל למו"פ והכשרה, דרך הטייסים 28, ת"א 67299
( ?| [? צטכנולזגיה ובמדעים = 1
1
/
= <=/5
הא /
2 %
מלשה בלכבר
יש לנו עכבר בבית. פעמיים הצלחתי אפילו לראות אותו.
אולי זה לא היה אותו עכבר. אני עדיין מתקשה להבחין בין
שני עכברים. מרגישים את העכבר גם בלי לראות אותו. הוא
משאיר את סימניו במקומות שונים, מדי פעם אני רואה את
רנדי - הכלבה שלנו - נצמדת לדקות ארוכות לכל מיני
מקומות שמעולם לא עניינו אותה קודם לכן - מאחורי
הפסנתר, מתחת לארון. אני כבר מסוגל לסרטט בקירוב טוב
את מסלולי הלילה שלו.
לא קל לחיות בבית עם עכבר. כל מיני תזוזות על הספה ועל
המיטה מקפיצות אותי בבעתה ובחלחלה, כאלו, מין הסוג
שמקק וחיות קטנות גורמות למרבית האנשים. אז התחלתי
להתעמק במלאכת לכידתו. יש כל מיני סוגים של מלכודות
עכברים. צריך קיבה חזקה כדי לעסוק בזה. יש מלכודות דבק
קטנות ומלכודות דבק גדולות (הגדולות כל כך דביקות שגם
אנשים צריכים להיזהר מהן), ויש מלכודות קפיץ מכל מיני
סוגים, ויש מין רעל שהעכברים אוכלים. כל העסק לא מלבב
במיוחד. אבל יש זמנים שאדם צריך לקבל החלטות בחיים.
לאמץ את העכבר כחיית בית נשמע מוזר וגם הטקטיקה
המאוד סבירה - חיה ותן לחיות - התקבלה בהסתייגות
קרירה. לא נותר אלא להמשיך במאמצים ללכוד אותו.
מלכודת דבק אחת נעלמה, אולי עדיין סובב לו אי שם עכבר
עם דבק עליו. עברנו למין מלכודות קופסה/קפיץ. למדתי
שהעכבר אינו אוהב נקניק ועברנו לגבינה צהובה. מצאנו
שהעכבר אוכל את הגבינה הצהובה מדי לילה והמלכודת
ריקה. עשיתי כעין הדמיה של עכבר עם המלכודת, גיליתי
שבאמת צריך להיות שמן וחזק כדי להזיז בתוך הקופסה את
2 ((?[[?[טנגונזגיה ובמדפים
<ב-- 1 ה ב
המוט שמפעיל את הקפיץ שסוגר את המלכודת. העכבר
העדין יכול לדפוק את הראש אינסוף פעמים בגבינה הצהובה
התלויה שם והמלכודת לא תיסגר. זו מין מלכודת לפילים
בגודל של עכבר. מישהו פה החסיר שיעור או שניים במקצוע
"תיכון" במסגרת תכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה
של חט"ב.
עברו כמה ימים טובים שבהם היתה פחות ופחות גבינה
צהובה במקרר ויותר ויותר בבטן של העכבר. קפצתי לחנות
לראות, אם יש משהו נוסף שאפשר לעשות. המוכר, בחור
צעיר, רגיש, ואמפתי הראה לי שוב מלכודות דבק. סיפרתי לו
על העכבר שלי שעובר על יד המלכודות כאילו לא היו ועל
המלכודת שנעלמה. הוא סיפר לי שעכברים לומדים. הייתי
מופתע לרגע, והוא אמר: "כן, נפוצים כל הניסיונות האלה
שעושים במעבדה עם עכברים ורואים איך הם לומדים, אתה
לא מכיר את זה?!" שאל בפליאה. נזכרתי בלימודי הדוקטורט
שלי, אכן היה שם משהו על עכברים לומדים, הדוקטורט
שלי הוא עמוק בתחום ההוראה והלמידה, לא שיערתי שעד
כדי כך הוא ייגע בחיי היום-יום שלי. והדבר ממחיש כמה
קטן המרחק בין תאוריה ליישום וגם מראה משהו על טיבה
של מומחיות. המומחים מתקשים להפעילה בהקשר זר לזה
שבה נלמדה. (יש כמה וכמה מחקרים ידועים בעניין זה).
סוף הסיפור הוא עצוב, בעיקר עצוב לעכבר, אבל גם אני
נתמלאתי חמלה לכמה רגעים. אחסוך מכם את התיאור
המדויק.
למדתי מן העניין כמה דברים:
+ הבנתי שאפשר ללמוד גם בלי אינטרנט - עובדה, העכבר
למד להתחמק ממלכודת הדבק.
% הבנתי שוב שצורך הוא מכניזם אדיר של למידה - עובדה,
נהייתי מומחה למלכודות עכברים.
% הבנתי שבלי האינטרנט הלמידה מוגבלת - עובדה, העכבר
נתפס.
ובסך הכול התמונה המצטיירת בדבר למידה ואינטרנט עדיין
אינה חדה דיה. אני מקווה שהכתבות והמאמרים בהמשך
יתרמו למאמץ להבהיר אותה.
קרלאה נעלמה
גיל עמית
גי הרו 2
ש-) =
ש
כולם סדברים על זה. האינטרנט, שחדר לתוך כל תחוסי המסחר
והבידור שלנו, מתדפק על דלתות בתי הספר וסאיים לשנות את
החינוך. כמובן לא לכולם זה איום. לרבים זה אפילו הבטחה:
בעזרת האינטרנט נוכל להביא את עולם הידע סמש לתוך הכיתה,
₪
| ₪ .
6 /-------
ו /
ואולי נוכל להוציא את הלמידה מכותלי הכיתה. הנגישות היא חזות
הכול. או כסעט הכול. יש גם תקשורת - נוכל לשוחח עם עסיתים
ומוסחים בכל רחבי העולם, ומכולם נלסד. האם יש כאן הגזסה?
בתחילת 2001 פרסם משרד החינוך של ארה"ב דו"ח
בנושא אסטרטגיה לאומית לטכנולוגיה בחינוך. אותו דו"ח
(/ 660 / !סח 196/ שסס.60.שוא9/ /:סזו) מציין
חמש מטרות המתמקדות בחדירת טכנולוגיות המידע
לתוך מערכת החינוך. המטרה החמישית נשמעת יותר
כקביעה: "תוכן דיגיטלי ויישומים מתוקשבים יחוללו
שינוי בהוראה ובלמידה" (60אזסצי6ח חס |חשוחסס |סוופום
הוחז0ס| חס :16060 וחזס!פחסזו |וופתסו!ס6ווקט). לאור
ההבטחה הגורפת הזאת מותר להרים גבה ובקול ענות
חלושה לשאול: האומנם?
במה מדובר כאשר מדברים על בַחוח60]-6?
ה-הַָחוחז60]-6 בא במגוון רחב של צורות וגדלים. בצד
הצנוע אפשר לדבר על עמדת מחשב בודדת היושבת
בכיתה שאליה המורה מרשה לתלמיד לגשת אחרי שהוא
מסיים את שאר חובותיו. בקצה השני יש מערכים שלמים
של חומרה ותוכנה שבאמצעותם מחלקות ההדרכה של
חברות ענק מנסות להגיע לאחרון הפועלים בחברה עם
פעולות הכשרה או עם סימולציות להטמעת מיומנויות
חדשות. אך בל נשלה את עצמנו - ההתרגשות סביב
ה-חָחוחז60]-6 איננה נובעת מן ההזדמנויות החינוכיות
החדשות הנפתחות לפנינו, או מכלים חדשים שמאפשרים
לתלמידים ולמורים לרכוש ידע בדרכים מוצלחות יותר.
היא נובעת מן האפשרות של "רכישה" אחרת: מוסדות
חינוכיים (וחברות פרטיות) יזדקקו לציוד רב כדי להגשים
את חלום ה-מחוחז6-160, וזה אומר שמישהו צריך
למכור להם את הציוד הזה, וירוויח הרבה כסף.
איך לומדים ב-0חוחז6-160? אולי חשוב לשאול
איך לומדים בכלל. אנציקלופדיה בריטניקה מגדירה
את הלמידה כ-"שינוי בהתנהגות כתוצאה מנסיון
אישי". היא מוסיפה: "כאשר יצור מסוגל להבחין
בהתנהגותו ולשנותה, אומרים שהוא לומד". לפני
עידן המחשב בחינוך תלמידים "למדו" בשיטה
מסורתית פשוטה - המורה אמר להם דברים שהם
לא ידעו לפני-כן, וציפה שעכשיו הם ידעו אותם.
כמובן שאי אפשר להסתפק במסירה. יש צורך גם
לבדוק אם אכן התלמיד קלט, ולכן יש גם מבחנים.
לפעמים, בנוסף למורה, משמש גם הספר כמקור
הידע. אבל גם במקרים כאלה "תהליך הלמידה"
הסתכם בהעברת הידע במקור הסמכות אל
התלמיד. הטובים שבתאורטיקנים של הלמידה
אומרים לנו כבר כמה דורות שהלמידה איננה
פעולה חד כיוונית של מסירת מידע ממקור "יודע
כול" ליעד "חסר ידע". אבל משום מה שיטות
ההוראה והלמידה הנפוצות מתקשות לעכל את
העובדה הזאת.
אם כך, יש בהחלט מקום לשינוי. יש צורך למצוא
דרכים ואמצעים להוראה שיטיבו להתאים לאופן הלמידה "==
שלנו. האם ה-הְַחוחז6-160 יכול לספק את הדרכים ואת
ל
האמצעים האלה? האם הוא הולך לשנות את שיטות ההוראה
המיושנות ולחדש את פני החינוך? אם נאמין לחברות המנסות
לתקוע יתד בקרקע החינוך, התשובה היא כן. חברת
מיקרוסופט, למשל, חודרת לתוך מערכת התינוך בעזרת
ג'יי הורוויץ - עוסק בלימוד מקוון במכון ללימודים מקוונים במכללת אחווה.
>-
יש בהחלט סקום לשינוי. יש צורך לסצוא דרכים ואמצעים להוראה
עויטיבו להתאים לאופן הלסידה שלנו. האם ה-טְחוח60]-6 יכול לספק
את הדרכים ואת האמצעים האלה? האם הוא הולך לשנות את שיטות
ההוראה הסיושנות ולחדש את פני החינוך?
תכנית "פזסהשץחג/ סוחוועחג/" המאפשרת שימוש במחשבים
נישאים בכיתה. בדף פרסום של הפרויקט
(//=06/00/1.05010 / 600601 / 1.60 6050 רעצ / / :סוה
/ו|%60!) מספרים לנו: עם מחשבים המחוברים לאינטרנט
המידע נמצא במרחק של הקלקות עכבר ספורות. תלמידים
חוקרים נושאים בצורה מעמיקה ומשמעותית יותר מאשר הם
היו מוכנים או מסוגלים לעשות לפני-כן.
רו
חברה אחרת, סאוא (וחס6.סאא.יאוא+/ /:כזזת) צמחה מתוך
קונספציה חינוכית בריאה יותר. היא מרכזת ומפיצה מאות
מסעות חקר ברשת, (פופפטף ספצו) פעילויות מקוונות המנסות
להפוך את האינטרנט לסביבה לימודית שבה התלמיד מתמודד
עם איתור ואיסוף מידע, וכך הופך את המידע הזה לחלק
מהישות שלו. אך גם כאן, בדיקה של עשרות מתוך הפעילויות
המצויות באתר מראה, שרוב ה-"פעילויות" האלה אינן אלא
7
האם החלום הזה מתגשם? לפחות לא במהירות. דוגמאות
רבות עומדות מוכנות לבדיקה שלנו ("במרחק של הקלקות
ו עכבר ספורות"). מהן דורשות ציוד נלווה רב, מהן מסתפקות
ו בתקשורת אינטרנטית פשוטה. לכאורה, הדוגמאות הפשוטות
ו די משכנעות. פעולות רבות מוצעות ברשת ומתיימרות
לאפשר למידה. אחת המפורסמות בהן היא .וחס6.סוטף
(וחס6.סוטף.אואתי/ /:כזוח). לפי מנהלי האתר: קוויאה עוזר
למורים ללמד טוב יותר בכך שהוא מעניק להם כלים ליצור,
להתאים באופן אישי, ולחלק עם אחרים פעילויות לימודיות.
קוויאה עוזר לתלמידים ללמוד יותר בכך שהוא מרכז את
המשאבים של מאות אלפים של מורים במקום אחד.
שימוש באינטרנט כבספר לימוד. במקום "קרא את עמוד 236
וענה על השאלות", המטלה היא "קרא את הדף המקושר כאן
וענה על השאלות". קל להקליק על קישור יותר מאשר לדפדף
אבל מה רואה הגולש שבודק את התכנים? שרשרת ארוכה
של מבחנים ומבדקים שערכם הלימודי איננו יותר מאשר
שינון משעמם. נדמה כאילו מאות מורים אמריקניים החליטו
להעלות לרשת את כל מרכול המבחנים הרב-ברירתיים
שלהם, והתלמיד יכול להקליק כאוות נפשו על תשובה אחר
תשובה עד שסוף-סוף המסך מוסר לו שהוא מצא את
התשובה הנכונה. אין אפילו הפניה לפרקי קריאה שאולי יעזרו
לו למצוא את התשובות לפני שהוא מתחיל לנחש.
בספר כדי להגיע למידע, אבל ספק אם משהו משתנה מבחינת
תהליך הלמידה המוכר והמיושן. מה גם, נדמה שברוב המכריע
של הפעילויות ההפניה היא לתשובות ברורות. רק במקרים
נדירים התלמידים מתבקשים להשוות בין מקורות או למצוא
מקור שיחזק או שיפריך טענה מסוימת בכוחות עצמם.
למרות שהדוגמאות האלה מאכזבות, יש בהן, לפחות, מס
שפתיים לתהליך למידה שבו התלמיד לא רק מקבל ידע
ממקור סמכות מעליו, אלא מתמודד עם הידע על מנת להפוך
אותו לחלק ממנו. ברוב הדוגמאות של חַחוח601]-6 עתירות
הטכנולוגיה שאפשר למצוא על הרשת אין אפילו מס
השפתיים הזה, ה-הָחוחז80]-6 בהן היא לא יותר מאשר
הכשרה מקצועית, ובהכשרה כזאת די(לדעת המפתחים)
להעביר את המסר ולצפות שהחניך יקלוט אותו. קיקו, שפעם
פעל רק במגרש החינוכי, התרחב (או אולי הסיק מסקנות
כלכליות) והסב את עיקר משאביו למגזר העסקי. היום
מכריזים באתר של קיקו: "הפיקו את המרב ממשאבי
ההכשרה שלכם". לפי קיקו יש לשקוד על ההכשרה ולהאיץ
את התפוקה, בתקציב צנוע. "שיטות מסורתיות עשויות
להיות יקרות, איטיות, ולא עקביות", ולכן ה-ָחוח607|-6
שהחברה מציעה הוא הפתרון.
קיקו מציע תשתית פשוטה, על 65\ בלבד, ולכן יחסית זולה
וחסכונית. חברות אחרות מנסים לשלב אודיו ווידיאו
ושכלולים נוספים לתוך סל הטכנולוגיות שלהן, והמחיר עולה
בהתאם, למרות שתהליך הלמידה נשאר כמו שהיה.
המודלים הרווחים של רָחוחז60]-8, גם בבתי הספר וגם
מגזר העסקי, הם חד-כיווניים. אפילו כאשר הטכנולוגיה
מאפשרת אינטראקציה בין מורה לתלמיד, לרוב זה רק כדי
לבדוק את התלמיד, לוודא שהוא קלט את מה שהוא אמור
לקלוט. בכמעט כל המקרים, התפיסות הטכנולוגיות - וידיאו
דו-כיווני, למשל, משרתות את המטרה הבסיסית - להעביר
את הידע אל הלומד, ולוודא שהוא אכן קלט אותו. התפיסה
המודלים הרווחים של טחוחז60 |-6, גם
בבתי הספר וגם סגזר העסקי, הם
חד-כיווניים. אפילו כאשר הטכנולוגיה
מאפשרת אינטראקציה בין סורה
לתלמיד, לרוב זה רק כדי לבדוק את
התלסיד, לוודא שהוא קלט את מה שהוא
אמור לקלוט. כסעט בכל הסקרים,
התפיסות הטכנולוגיות - וידיאו דו-כיווני,
למשל, משרתות את הסטרה הבסיסית -
להעביר את הידע אל הלומד, ולוודא
שהוא אכן קלט אותו. התפיסה הזאת
עושה לחינוך סה שסקדונלדס עשה
לאוכל: היא יוצרת יחידות ליסוד אינסטנט
שניתנות להעברה סהר וכזול.
הזאת עושה לחינוך מה שמקדונלדס עשה לאוכל: היא יוצרת
יחידות לימוד אינסטנט שניתנות להעברה מהר ובזול. = ->
(/| | | צמבולוגיה ובמדפים 5
4
אבל בכל זאת יש באמירה של דייסון משב רוח רענן בכך שהיא
שסה את הדגש על הלסידה בסקום על הטכנולוגיה. רוב סשווקי
ה-0חוחז80]-6 מזניחים את תהליך הלסידה, ומנסים לשכנע אותנו
שכל מה שעוסד בינינו לבין הידע הדרוש לנו הוא עוד מחשב, עוד
מודם, עוד המחשה בפלאש.
=
יש שרואים בלימוד האינסטנט הזה יתרון. נביאי פָחוחז60|-6
כמו לואיס פרלמן, מחבר הספר זטכ) 560015 מחליפים את
מודל הלמידה המסורתי במודל של ידע לפי הזמנה. לפי
התפיסה הזאת, מעכשיו לא נבוא לבית הספר כדי לקבל
השכלה כללית, אלא נפנה לספקי ידע ממוקדים בשביל לקבל
את הידע הספציפי הדרוש לנו בכל רגע נתון. אבל עם כל
מגרעותיו, בית הספר המסורתי מבין שהתלמיד עדיין אינו
יודע איזה ידע ספיציפי דרוש לו בכל רגע נתון, ומנסה לפתח
את יכולתו לעשות זאת. ספקי ה-חחוחז00]-6 לעומתו
מכינים יחידות מן המוכן בהנחה המופרכת שאפשר לרכוש
דעת בדרך הזאת. מודל של ַחוחז60]-6 שמגיש ידע מן
המוכן לפי הזמנה אינו רק מחטיא את המטרה בכך שהוא
איננו תואם הדרך שבה אנחנו באמת לומדים, אלא גם בכך
שהוא מניח שהחניך כבר יודע מה דרוש לו.
רק אם נשכיל לחבר את התשתית הזאת
לתהליכי למידה יעילים יהיה ביכולתנו
להפיק תועלת ממנה. רק עם נצליח
לטייד את התלסידים שלנו בסיוסנויות
י לסידה עצסאיות, בכלים שכליים שיעזרו
להם לעשות סדר בבליל הסידע שסציף
י אותם, יהווה האינטרנט כלי יעיל כחינוך.
0
אסתר דייסון, אישיות בולטת בתחום השפעת טכנולוגיות
האינטרנט על חיינו, אומרת: "למידה אינה מתרחשת
ב-אונליין, היא מתרחשת בראש שלך". חוקרים של תהליך
הלמידה לא יסכימו לגמרי עם קביעתה של דייסון. הם יטענו
שזירת הלמידה אינה בדיוק הראש שלנו, אלא בחלל
הבלתי-מוגדר הנוצר במפגש בין הראש לבין המציאות, בין
ההבנה הנוכחית שלנו לבין המידע החדש שאנחנו קולטים,
ולא רק דרך הראש אלא דרך כל החושים שלנו. אבל בכל זאת
יש באמירה של דייסון משב רוח רענן בכך שהיא שמה את
הדגש על הלמידה במקום על הטכנולוגיה. רוב משווקי
ה-פחוחז60|-6 מזניחים את תהליך הלמידה, ומנסים לשכנע
אותנו שכל מה שעומד בינינו לבין הידע הדרוש לנו הוא עוד
מחשב, עוד מודם, עוד המחשה בפלאש.
האינטרנט מהווה תשתית מצוינת ללמידה. הדבר נכון אם
נשלב בה יישומים חדשניים וחומר רב, ואם נסתפק ביישומים
מסורתיים כגן הווב והדואר. לא קל לסנן את האמת הבסיסית
הזאת מתוך ההפרזות הרבות והמוגזמות של קופירייטרים,
אבל כדאי מאוד לעשות זאת. מערכות חינוך יכולות להרוויח
הרבה משילוב האינטרנט בתהליך הלמידה. אבל בסופו של
דבר, האינטרנט הוא רק תשתית, וכשהיא לעצמה אין היא
מבטיחה למידה. רק אם נשכיל לחבר את התשתית הזאת
לתהליכי למידה יעילים יהיה ביכולתנו להפיק תועלת ממנה.
רק עם נצליח לצייד את התלמידים שלנו במיומנויות למידה
עצמאיות, בכלים שכליים שיעזרו להם לעשות סדר בבליל
המידע שמציף אותם, יהווה האינטרנט כלי יעיל בחינוך. גם
הספרייה מהווה תשתית מצוינת ללמידה, אך לעתים קרובות
מדי, אפילו כאשר תלמידים מצליחים למצוא את הדרך אליה,
אין מתרחשת בה למידה של ממש. אין זו אשמתה של
הספרייה או של הספרנים. זוהי תוצאה של מערכת חינוכית
שאינה מקדישה אמצעים ללמד תלמידים כיצד להיעזר בכלי
הזה, שאינה עוזרת לתלמידים ללמוד כיצד ללמוד. אותו סיוע
ברכישת מיומנויות למידה צריך להיות התפקיד הראשי של
מערכת החינוך. אבל לצד תקציבי הענק המוקדשים למחשבים
ולתקשורת אינטרנטית בבתי ספר (ומיליונים נוספים
שחברות פרטיות מנסות להשקיע ולמכור) כמעט אין בנמצא
תקציבים למטרה הזאת. כמה מן המיליונים המוקצבים
לטכנולוגיה היו יכולים לחולל פלאים לו היו מקדישים אותם
לפיתוח דרכי למידה חדשות אצל התלמיד.
המחבר סקדיש את רוב סרצו, וזוקף את רוב פרנסתו,
לנסיונות של שילוב האינטרנט בלסידה. ובכל זאת אין
הוא סתבייש לכרות את הענף שעליו הוא יושב אם הוא
רואה שהסלך עירום. -
0
6 (' |[ טבנולוגיה
סורים רב? אפשר להשיב כסובן שההצלחה \י
תלויה באיכות הפדגוגית של הקורס, %
במבנהו הברור, ברסת תכניו, בהפעלתו .
הנוחה ובהתאסתו לתכנית הלימודים ולרפת 2%
התלסידים. אולם, אין בכל אלה כדי 7%" לי
לספק תשובה סלאה. גם נושא לש
שיווק הקורסים אינו ססביר 75 לבפ
בסקרה שלנו את ל" כ
הצלחתו היחסית של 8 79"
קורס מסוים פאמר שכל ל - 47" . :
קורסי אביב סשווקים באותה לב
דרך ובאותה עוצסה.
בדיון שלפנינו, ננסה אפוא לעמוד על גורם נוסף העשוי
לסייע לנו בניבוי הצלחתו של קורס מתוקשב להיקלט בקרב ₪
המורים: מידת השינוי הנדרש מהמורים להפעלת הקורס. =
אורט אביב הוקם בשנת 1997 כדי לספק קורסים ופעילויות
באינטרנט לבתי ספר על יסודיים ובכך לעודד שינוי בדרכי
ההוראה והלמידה. מאז, פותחו כ-30 קורסים מתוקשבים
במגוון נושאים: מדע וטכנולוגיה, היסטוריה, ספרות, מקרא,
אנגלית, מדעי החברה, אזרחות ועוד. קורסים אלה הופעלו
ביותר מ-30 בתי ספר ברחבי הארץ, כאשר בכל בית ספר
מורים מקומיים מנחים את תלמידיהם בשיעורים המתקיימים
יונתן קפלן הוא מנהל ביה"ס הווירטואלי אורט אביב.
7-ו ור ור ור ור רו .0-49 -2..- די ב ששל
ד" |
בכיתות המחשבים. אביב התנסה במודלים שונים קורסים "מהפכניים", לב סן התפקידים
של קורסים מתוקשבים שנבדלו זה מזה על-9י
קני המידה האלה: שצוינו כאן, מנטלים את כוחו של
ב האינטרנט כדי לפרו מסגרות מקובלות
+ מבנה קורס מודולרי לעומת מבנה ליניארי
+ מידת הפתיחות והקישוריות בקורס של זמן, סקום, קבוצת הלומדים ותכנית
% מרכזיות המורה הווירטואלי המרכז את הליסודים וכתוצאה סכך גם סערערים
הקורס באינטרנט לעומת המורה בכיתה
לשא על תפקידו המסורתי של הסורה. קורסים
+ תקשורת סינכרונית (בו-זמנית) לעומת אלה הסחייבים שינוי בנורסות בית הספר
תקשורת אסינכרונית
אפשר גם לסווג קורסים מתוקשבים לשתי
קטגוריות, קורסים "שמרנים" וקורסים
"מהפכניים".
קורסים "שמרניים" משמשים באינטרנט בעיקר כפלטפורמה
לאיתור, העברה ועיבוד של מידע. קורסים אלה, המשתלבים
בקלות יחסית בנורמות בית הספר, משתמשים באינטרנט
לכמה מטרות עיקריות:
+ הפצת חומרי למידה מן הגוף המפתח למשתמש הקצה
+ עדכון ושיפור מתמיד של חומרי למידה
+ ניצול מקורות מידע נרחבים, מגוונים, עדכניים
ואותנטיים ואף שימוש בהם כסביבת חקר
+ הצגה גרפית והמחשה של תהליכים מורכבים או
מופשטים
+ למידה פעלתנית באמצעות אינטראקציות עם המחשב
או עס משתתפים אחרים בקורס
+ פרסום תוצרי תלמידים
% הרהור ודיון באמצעות פורומים, שיחות ועידה (צ'טים)
אפשר גם לסווג קורסים סתוקשבים
לשתי קטגוריות, קורסים "שסרנים"
וקורסים "סהפכניים". קורסים "שסרניים"
משסשים באינטרנט בעיקר כפלטפורסה
לאיתור, העברה ועיבוד של סידע.
קורסים "מהפכניים", לבד מן התפקידים שצוינו כאן, מנצלים
את כוחו של האינטרנט כדי לפרוץ מסגרות מקובלות של זמן,
מקום, קבוצת הלומדים ותכנית הלימודים וכתוצאה מכך גם
מערערים על תפקידו המסורתי של המורה. קורסים אלה
המחייבים שינוי בנורמות בית הספר ולכן הם נתקלים בקשיי
קליטה.
5 | (%[ךָ מבנולוגיה
ולכן הם נתקלים בקשיי קליטה.
קורסים "מהפכניים", משתמשים בסביבת האינטרנט כדי
להגשים כמה מטרות:
% הצעת נושאים ומקצועות חדשים
% הרחבת קבוצת הלומדים מעבר לכיתה
% שיתוף מורים ומומחים נוספים בתהליך הלמידה
8 שחרור הלמידה מכבלי הזמן והמקום
4 שינוי דרכי ההערכה ושילוב חלופות בהערכה
המתמקדות בתהליך הלמידה ולא בהישגים בלבד
חוקרים שונים הצביעו כבר על הסדירויות הנהוגות בבית
הספרי. סדירויות אלה מאפיינות את תרבות בית הספר
בעולם המערבי זה שנים רבות, ואין הן ניתנות לשינוי בקלות.
בסדירויות אפשר למנות:
+ מורה יחיד בכיתה
+ שיוך מורה לכיתה מוגדרת
+ מורה המשמש כמומחה בתחום הדעת
+ הערכת התלמידים על-ידיהמורה בכיתה
+ מועד ומשך זמן קבוע של שיעור
+ מקום קבוע של שיעור
+ מסגרת חברתית קבועה (כיתה של 35-40 תלמידים)
+ תחום תוכן מוגדר בתכנית הלימודים הרשמית
ההשערה המרכזית שלנו היא שבגלל התנגשותם בסדירויות
אלה, רוב רובם של הקורסים ה"מהפכנים" באביב לא נקלטו
בבתי הספר.
כדי לבדוק את ההשערה הזאת סווגו קורסי אביב לשתי
הקטגוריות. בכל קטגוריה, נבחרו 3-2 קורסים שנחשבו
כאופייניים ביותר. בקטגוריה של קורסים "שמרניים" נבחרו
"אקולוגיה":, "תהליך התיכון"3 ו"היחידה החמישית במדעי
וראה למשל: 6ח! 0חס |ססו5 6ח! 0 6זטזוט:) 16 ,הספסזס5 זסוח56
([197 ,80| סַסָח0ו!6 ]0 חטוססזק
60100 /!ו.סזס. וס / /:כוזת
2
כ 065 /!סזס. וס / /:סוזת
1 ראה:
החברה"י. בקטגוריה של קורסים "מהפכניים" נבחרו "גשם חומצי"* ו"גיאופוליטיקה של המזרח התיכון"*. להלן טבלה המסכמת
את תכונות הקורסים שנבחרו:
שימוש באינטרנט
הפצה למשתמשי הקצה
למידה פעלתנית
פרסוס תוצרים
הרהור ודיון
סידוס נושאיס/מקצועות חדשים
הרחכת קבוצת הלומדים
שיתוף מוריס ומומחיס נוספיס.
שחרור הלמידה מכבלי הומן/המקוס |
יח' 5 במדעי |
קליטת הקורסים ה"שמרניים" וה"מהפכניים" בבתי הספר נמדדה על-ידי מידת ההרשמה לקורסים השונים בין השנים תשנ"תח
- תשס"א.
הרשמה לקורסים נחברים באביב: תשנ"ח - תשס"א
מן הנתונים שלפנינו, נראה בברור שהקורסים ה"מהפכניים"
קרסו אחרי פעילות של שנתיים, ואילו קהל המשתמשים
+ ראה: 5וחט/וסזס.אוצס/ / :סמו
5 ראה: חוסז 65/060[סז /1ג.2 [6.[החטח6.5תיחיי/ / יסזוה
> ראה: זו 06% ו / 165 0 ססף/|ו.סזס.אועים / /:כאות
גשם חומצ' ----
ג אופוליט-כקה
אק:לוג'ה
ת' הת:כון -
'5--
בקורסים ה"שמרניים" הלך וגדל משנה לשנה.
כדי לעמוד על קליטת הקורסים השונים במוסד חדשני,
נבדקו נתוני ההרשמה בבית ספר ניסיוני הפועל במסגרת
אורט אביב:
>-
((?][?[ַמכולוגיה ובמדעים = ל
.. ויר ררירוירררררורריררר-\וררררר-רר-רוררוריר-רררר..
קפ
הרשמה לקורסים נבחרים באביב בב"ס חדשני:
תשנ"ח - תשס"א
מן הנתונים, אפשר להתרשם שבית הספר ה"חדשני" היה
פתוח יחסית לקורסים מחייבי השינוי. אולם, גם כאן אנו
עדים לאותה תופעה שבלטה בכלל בתי הספר: קורסים
"מהפכניים" ננטשו אחרי ניסיון של שנה או שנתיים וקורסים
"שמרנים" משכו מספרים הולכים וגדלים של כיתות.
לעתים, מושמעת ביקורת בקרב אנשי פיתוח וגולשי אינטרנט
מושבעים שקורסים "שמרניים" אלה אינם מנצלים את
הפוטנציאל הגלום באינטרנט ואינם מביאים לשינוי המיוחל
בדרכי ההוראה והלמידה בבית-הספר, ואולם מן הנתונים
שלפנינו נראה שדווקא לקורסים אלה יש סיכויי הצלחה
גבוהים יותר מן הקורסים הרדיקליים מהם. מבדיקות שנעשו
עם מורים המפעילים קורסים אלה בכיתה, אפשר להבחין
בתהליך של שינוי הדרגתי שחל בדרכי הוראתם. תהליך זה
מתאפיין בהחלפת דפי עבודה באמצעות האינטרנט עם מורים
אחרים, תקשורת דיגיטלית בין המורה לבין התלמידים,
העלאת חומרי למידה ומטלות לרשת, השתתפות בשיפור
ובהרחבת הקורסים באביב, השתתפות בפורומים ובניית
מטלות מתוקשבות.
רווחים גם קשיים אופייניים בהפעלת קורסים "מהפכניים".
והנה רשימה שהורכבה מהערותיהם של מורים בבתי ספר,
מורים ווירטואליים, אנשי פיתוח והנהלת אביב:
% אי-התאמת הקורס לתכנית הלימודים המוכרת
4 אי-התאמת הקורס לכמות השעות המוקצות לנושא
4 אי-בהירות לגבי תפקידו החדש של המורה בכיתה
% אדישות כלשהי של המורים בבתי הספר
% אי-התמדה של תלמידים
4 קשיים טכניים - וייחוס משקל רב לקשיים אלה בידי
המורים בכיתה
% תסכול של המורה הווירטואלי
4 בעיות לוגיסטיות - תיאום לוחות זמנים בין כיתות
ומשתתפים יחידים
4 עלות גבוהה של המורה הווירטואלי הממלא תפקיד
מרכזי בקורס
סו | (%[13ץָ טבנולוגיה
0-2 -=שת"ששש
גשח חומצי -+-
ג'אופוליט-7ה --*-
אד לוגיה
ת' הת:כון
'יח'5-
את רוב הקשיים הללו אפשר ליחס לעובדה שהצלחת
הקורסים ה"מהפכניים" תלויה בשינוי מהותי בעמדות ובנורמות
המאפיינות את תרבות בית הספר. קורסים "שמרנים" נקלטים
מכיוון שאינם מצריכים שינוי מערכתי מסוג זה.
ההבחנה בין סוגי הקורסים מזכירה את ההבחנה שעשה
סראסון בין שינוי מן הסוג הראשון לבין שינוי מן הסוג השני
במערכת החינוך'. שינוי מהסוג הראשון שואף לתקן את
המערכת בכללותה. סראסון מגדיר שינוים אלה כ:
0 6זוטף6ז זסהוסחם זס סש 6חס הו ]סח! 65חחסה6 6
]ה 0ט!5 חו 6 06 ,5 ה5חסווס|6 זסשיספן חו 66
סו סח ח0ס-160607 0₪ת1606
ץווסו|סאס זט סח.. .כו ה5חסווס|6ז |סס56-!חסזסט
|66] חס ,אחוח! , 00 ,50 6|קספכ וסחי זסו|ס סו 60ח6וחו
.חסוסחוס וחס6 חו זט פחסוו06 |סטסואוסחו 05 !חס זסח
שינוי מהסוג השני מנסה לשפר דבר מסוים במערכת, אך לא
את המערכת עצמה. הוא אינו מתייחס לבית ספר כבית ספר,
דהיינו לתכונות הבולטות בתרבות בית הספר.
למותר לציין, מערכת החינוך רוויה ביוזמות מהסוג השני.
שינוים מהסוג הראשון נדירים הרבה יותר. אולם, לדעת
סראסון ואחרים", בלי שינוים יסודיים במערכת, אין ליוזמות
אלה סיכוי רב להצליח. ייתכן שמסקנה זאת יפה גם בעניין
שלפנינו. אמנם הקורסים ה"שמרניים" נקלטים יחסית בקלות
ומהווים צעד זהיר לקראת שינוי פדגוגי ותרבותי בביה"ס,
אולם נשאלת השאלה: עד מתי הם ישמשו מוקד משיכה בלי
שיחולו שינוים מרחיקי לכת בתפקיד המורה ובסדירויות בית
הספר? ₪
ראה: |ססו56 ₪8 זס סזטו|ע) הד" חַווו5ו₪6 ,הספסזס5 .8 זטסחוץ56
(19%6 ,ח00ח0] חס >זס שוס!) "6 חסו-) ]0 וח6!טסז? 6 חס
8 .9
אסו! תזחוא 6106 60ססחסוח' 6חסץ86" ,פוטס .5 .א
הח סזס וח 5000 חס 5176616655 |ססו5 ",6סזקוח: 567005
4 :[1994]) (1) 5
בדי
דוד פונדק, שסריהו רוזנר
המחקר הסובא בזה בוחן את דרך
שילובה של סערכת לבדיקת שיעורי
בית באמצעות האינטרנט - ח5588ב60/, בקורסים לליסודי
הנדסה בסכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 4 קורסים
שבהם לסדו 66 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב
הסערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחכרי סגל.
תוצאות הסחקר מורות על כך שבקורסים בהם הופעלה
המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר
ת שעורי
ביו
באינטרנט
במהלך הליסודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר
הנלסד והיו בעלי סוטיבציה גבוהה יותר בסהלך הקורס.
רקע
0 המתחילים את לימודיהם האקדמיים במסלולי
הנדסה חווים קושי גדול הנובע מהצורך להסתגל ללימודים
אקדמיים. מרבית הקורסים הניתנים במוסדות אלה מועברים
בשיטה של הרצאות בהם הסטודנטים פסיביים, והמרצה
פעיל. מחקר רחב שנעשה בהבנת מושגים מדעיים של
הסטודנטים מציג הבנה רדודה מאוד שנצפתה בגישה הוראה
זו. תופעה זו אינה נחלתם של מוסדות להשכלה גבוהה בלבד.
גם בבתי הספר התיכוניים דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה
המסורתיים הם הדומיננטיים. הדבר מקשה על הכנסת
שינויים בדרכי הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, כיוון
שמנקודת מבטו של הסטודנט השינוי מצריך תהליך,
שלסטודנטים המגיעים למוסדות להשכלה גבוהה, אין היכרות
עמו. כך קורה שמוסדות להשכלה גבוהה משלימים מעגל
שהחל זמן רב קודם לכן, שבו תהליך הלמידה של הסטודנטים
הוא תהליך פסיבי בעיקרו.
לפני כשנה וחצי יצאה המועצה להשכלה גבוהה בקול קורא
לתכנון ופיתוח של מדיניות ארצית ומוסדית לשילוב
טכנולוגיות אינטרנט בהוראה. על רקע הקושי
שתואר לעיל גיבשה מכללת בראודה הצעה
שהתבססה על גישה של הוראה בזמן אמת
ח; (1999 .6.0 >סצסצו) כגישה מנחה בפיתות
הקורסים שישלבו אינטרנט בהוראה (פונדק,
רוזנר 2001). בהשוואה להוראה המסורתית
גישה זו מעודדת תהליך של למידה פעילה
(1998 ,3066). בקורסים אלה מהווה האינטרנט
כלי חיוני למרצה באיסוף מידע לגבי מעורבות
הסטודנטים בקורס ומאפשר לו לעקוב אחרי
הישגי הסטודנטים מדי שבוע.
כדי ליישם את הגישה הפדגוגית שהוחלט עליה
נבחנו כמה סביבות. בשלב ראשון הוחלט
להתמקד בסביבת חחְ60/55\ שהיא מערכת
אוטומטית לבדיקת מטלות בסביבה אינטרנטית,
שפותחה באוניברסיטת צפון קרולינה. המערכת
מאפשרת לסטודנט להתמודד עם מטלות
הניתנות לאורך הסמסטר מדי שבוע, ולעתים
ד"ר דוד פונדק הוא רכז פרויקט שילוב אינטרנט בהוראה במכללת אורט בראודה כרמיאל.
ד"ר שמריהו רוזגר הוא נשיא מכללת אורט בראודה כרמיאל.
על הלמידה?
כדי ליישם את הגישה הפדגוגית שהוחלט עליה נבחנו כסה סביבות.
בשלב ראשון הוחלט להתסקד בסביבת חמ55ט6\ שהיא מערכת
אוטוסטית לבדיקת סטלות בסביבה אינטרנטית, שפותחה
באוניברסיטת צפון קרולינה. המערכת מאפשרת לסטודנט להתסודד
עם סטלות הניתנות לאורך הסמסטר סדי שבוע, ולעתים אף יותר.
בכ 0
עמהתומחתו
רמור
אף יותר. המערכת נותנת לסטודנט משוב מיד, ובמקרים רבים
הזדמנויות נוספות לשוב ולתקן תשובות שגויות. המרצה
מקבל מיד את ציוני הסטודנטים בכל אחת מהשאלות
שהופיעה במטלות. בעזרת המערכת הוא יכול לזהות את מצב
כל אחד מהסטודנטים בכל אחד משלבי הלימוד. במערכת יש
כלים סטטיסטיים המאפשרים למרצה לקבל תמונה כוללת על
הכיתה, ולהכין את השיעור הבא בהתחשב בקשיי הסטודנטים
בזמן ביצוע שיעורי הבית.
הכנסת גישה חדשה של פרויקט משא"ב למגוון קורסים
במכללה, נועדה לאפשר התפתחות בכיוון נוסף בהוראה
ובלמידה האקדמית. בהוראה זו הושם דגש על רלוונטיות
הלמידה לסטודנט. המרצה קיבל לידיו כלי שבו הוא יכול היה
להתאים את השאלות למהלך הלימוד בכיתה. בעזרת
ה-חִחָנס6 אפשר לקבל מידע על ביצועי הסטודנטים
במשך כל שבוע ולעתים אף יותר. המרצים התבקשו לפתוח
את השיעור בהתייחסות אל מטלות הבית שהופיעו
ב-חחָנ/ס6//, ולדון בקשיים שהתגלו. לסטודנטים נוסף
עומס של הכנת שיעורי בית, שלא היו חייבים בו קודם לכן
במרבית קורסי היסוד. בקורסים אלה היה נהוג לחלק
לסטודנטים חוברת תרגילים, לעתים עם פתרונות מלאים,
לעתים רק בצירוף פתרונות סופיים. אחריות הסטודנט הייתה
לענות על השאלות ולהשוות את הפתרון שלו עם הפתרון
המופיע בחוברת. סטודנטים רבים דיווחו על כך שלא הפיקו
תועלת מדרך תרגול זו. יתרה מזו הסטודנטים לא נדרשו
לפתור תרגילים על בסיס שבועי. למעשה לא זכו הסטודנטים
לבקרה שיטתית על דרך עבודתם כפותרי בעיות.
השערות המחקר
1. לימוד פעיל לאורך הקורס יגרום למעורבות גבוהה יותר
של הסטודנטים במהלך הלימוד ויעורר עניין רב יותר.
2. לימוד פעיל בסביבה אינטרנטית יוביל להעלאת המוטיבציה
אצל סטודנטים.
3. יש מתאם חיובי בין ציוני הסטודנטים בהגשת המטלות
לבין ציוניהם בבוחן האמצע ובבוחן הסיום.
3. תהליך לימוד המלווה בבדיקת מטלות מתוקשבת דורש
למידה פעילה לאורך הקורס במקום ריכוז מאמצים לקראת
4. בחינות, מטיל עומס גבוה יותר על הסטודנטים ויעורר
התנגדות בשל כך.
2 1 טבנולוגיה
ה ו ו יו ייוו ו יי ו
5. חברי הסגל שישתלבו במערכת יגלו עמדה חיובית לגבי
תרומתה להתפתחותם המקצועית כמורים.
שיטת הסחקר
המחקר מבוצע בגישה המשלבת גישה כמותית עם גישה
איכותנית. החוקרים מניחים קיום תהליך של למידה
קוסטרוקטיביסטית, המבוצע תוך כדי מעורבות פעילה של
הסטודנטים בתהליך הלימוד (1998 ₪066).
כלי הסחקר
כדי לענות על שאלות המחקר הופעלו הכלים האלה:
1. שאלון מובנה לסטודנטים
2. שאלון למרצים
3. ראיונות עם סטודנטים
4. ראיונות עם מרצים
אוכלוסיית המחקר
המכללה האקדמית אורט בראודה היא מכללה להנדסה ארבע
שנתית, המכשירה מהנדסים בחמש מחלקות: אלקטרוניקה,
ביוטכנולוגיה, מחשבים, מכונות ותעשיה-וניהול. בפרויקט
השתתפו 676 סטודנטים שלמדו ב-13 קורסים שונים מהם 8
קורסי יסוד שנלמדים בשנה הראשונה
תוצאות המחקר
עסדות הסטודנטים
התוצאות המובאות בזה מורות על מגמות שונות בעמדות
הסטודנטים בכלל הקורסים שבהם שולבה בדיקת מטלות
ממוחשבת באמצעות ה-חף659\. ניכרת שונות רבה בין
הקורסים בדרך שבה יישמו המרצים את העבודה עם בודק
המטלות במהלך הקורס. היו מרצים שייחסו לבודק המטלות
משקל רב בציון הסופי, והיו שהתייחסו לעבודה עם בודק
המטלות רק כמרכיב רשות המאפשר קבלת בונוס. שונות
דומה התקבלה בתגובות הסטודנטים למערכת בקורסים
השונים לכן יש להתייחס אל התוצאות המובאות בזה כאל
כיוונים כללים בעמדות הסטודנטים המתנסים בפעם
הראשונה במערכת מסוג זה, על הקשיים, השינויים, הסיכונים
והיתרונות שהתנסות מסוג זה מביאה. סיכום של עמדות
הסטודנטים מופיע בשני הגרפים שלפניכם.
עמדות ביקורתיות של סטודנטים
מספר סטודנטים
שסס גטה משב סוגבל לא מסיעת בעית טכנות בעזת טכנות
רלחידה במערכת במכללה
עמדות חיוביות של סטודנטים
40 8
0 >
ס
כ
א
9 ;
כִ
+ 19 םס
| -
לתת יותר משקל רעיון מיצלח התגובה מידית | עיזרת בהבנת
לחטלות חסייעת הקורס
עמסדות חברי הסגל
לקראת סיום הסמסטר התבקשו חברי הסגל שהשתתפו
בפרויקט למלא שאלון משוב. בשאלון היו 37 היגדים
בהיבטים שונים הקשורים לפרויקט . היבטים אלה חולקו
לקטגוריות בהתאם לניתוח פריטים שנעשה. תשעה חברי
סגל השיבו על השאלון. מניתוח תשובותיהם התברר שאפשר
לחלק את המרצים לשלוש קבוצות, כאשר רמת המובהקות
היא 0.05>ס.
טבלה 1 - עמדה כוללת של חברי הסגל בעניין שילוב אינטרנט בהוראה
עמדת חברי הקבוצה | סספר חברי סגל מסוצע סמוצע
2
הממצא הבולט בקרב חברי הסגל היה קשור לעליית
מעורבותם של הסטודנטים בקורסים שבהם שולבה המערכת.
הכנסת גישה חדשה של
פרויקט משא"ב לסגוון
קורסים בסכללה, נועדה
לאפשר התפתחות בכיוון נוסף
בהוראה ובלסידה האקדמית.
בהוראה זו הושם דגש על
רלוונטיות הלסידה לסטודנט.
המרצה קיבל לידיו כלי שבו
הוא יכול היה להתאים את
השאלות למהלך הלימוד
בכיתה. בעזרת ה-ח0ַו60055
אפשר לקבל סידע על ביצועי
הסטודנטים במשך כל שבוע
ולעתים אף יותר.
המרצים הצביעו על כך שהמערכת שיפרה את:
+ הבנת החומר הנלמד
4 העניין שהראו הסטודנטים בקורס
% מוכנות הסטודנטים לקחת חלק בפעיל בקורס
דיון ומסקנות
במחקר זה שאפנו לבחון את השפעת שילובה של מערכת
בדיקת שיעורי בית אינטרנטית על תהליך
הלימוד, כפי שהיא נתפסת בעיני סטודנטים
וחברי סגל במכללת אורט בראודה. המחקר
הבהיר קשיים הכרוכים בהכנסת טכנולוגיה
חדשה לתהליך הלימוד, ולצדם יתרונות
ושיפורים בתהליך הלימוד.
המערכת דורשת תהליך למידה רצוף ותובעני
יותר בהשוואה לתהליך הלמידה שהתרחש
בהוראה המסורתית. במקרים רבים מתייחסים הסטודנטים
לתכנית הקורסים בלימודי ההנדסה כמערכת משימות
2
((?[7[ַמכנוכזגיה ובמדעים | ו
בדומה למסלול מכשולים. בשבילם ההישג הוא קבלת ציון
עובר, ולאו דווקא הבנה מעמיקה של החומר הנלמד. בקורסים
שבהם שולבה המערכת היה עליהם לענות על 8-12 מטלות
במהלך סמסטר. מול הקושי הזה הכירו מרבית הסטודנטים
בתרומת המערכת להבנת החומר הנלמד בקורס ולשיפור
העניין והמעורבות בקורס. זהו ממצא התומך בתרומה
החיובית של מעורבות פעילה (0066 ,1999 .| .61 זפח86%
8) לתהליך למידה משמעותי.
המשוב של המערכת לתשובות הסטודנטים קיבל ביקורת
ותמיכה כאחד. מצד אחד טענו הסטודנטים שהמערכת אינה
נותנת משוב מספק, אלא מתייחסת אל הפתרון הסופי. אם יש
פגם בדרך הפתרון של הסטודנט, המערכת אינה מצביעה עליו.
כאן משווים הסטודנטים את בדיקת המערכת לבדיקה ידנית
מסודרת של שיעורי בית.
ניכרה סתירה בין עמדות חברי הסגל לבין הסטודנטים בעניין
תרומת המערכת לשיפור הקשר וההיכרות ביניהם. מרבית
חברי הסגל דיווחו שהמערכת סייעה להם בשיפור הקשר עם
הסטודנטים ויכולתם לעקוב אחרי קשיים בלמידה. עמדה זו
עומדת בסתירה לעמדת הסטודנטים. הסטודנטים לא הצביעו
על שיפור של ממש בקשר שבינם לבין המרצים שהעבירו את
הקורסים משולבי האינטרנט לעומת מרצים שהוסיפו ללמד
בשיטה המסורתית. סתירה זו נובעת כנראה מהעובדה
שהמרצים השוו את קשריהם שלהם עם הסטודנטים לפני
השימוש בבודק המטלות ולאחריו, ואילו הסטודנטים
הסערכת דורשת תהליך לסידה רצוף ותובעני יותר בהשוואה לתהליך
הלסידה שהתרחש בהוראה הססורתית. בסקרים רבים סתייחסים
הסטודנטים לתכנית הקורסים בליסודי ההנדסה כסערכת סשיסות
בדוסה לססלול סכשולים. בשבילם ההישג הוא קבלת ציון עובר, ולאו
דווקא הבנה מעסיקה של החוסר הנלמד.
4 ([[?1י טבנולוגיה
ניכרה סתירה בין עסדות חברי הסגל לבין
הסטודנטים בעניין תרומת המערכת
לשיפור הקשר וההיכרות ביניהם. מרבית
חברי הסגל דיווחו שהסערכת סייעה להם
בשיפור הקשר עם הסטודנטים ויכולתם
לעקוב אחרי קשיים בלמידה. עסדה זו
עוסדת בסתירה לעסדת הסטודנטים.
במחקר זיהינו כמה קורסים שבהם הצליחו
הסטודנטים וחברי הסגל להגיע לרמת שביעות
רצון גבוהה, לעומת קורסים אחרים. מתוצאות
המחקר עולה שההצלחה בשילוב בודק המטלות
האינטרנטי הייתה קשורה בדרך הפדגוגית של
הפעלתו. משובים טובים יותר נתנו הסטודנטים
לחברי סגל שהקפידו:
1. להפעיל את בודק המטלות באופן רציף, לפחות
פעם בשבוע
2. אפשרו לסטודנטים להגיש את המטלה כמה
פעמים תוך מתן משוב על שגיאות שנעשו
ב אנ 8 בוב ב 8 ב 80 8 ה
השוו בין מרצים שונים. נראה כי לצד תהליכי לימוד של
המערכת יש צורך להעמיק את ההיכרות עם גישות חדשניות
של שילוב הידע שהמערכת מעמידה לרשות המרצה בתהליך
הלמידה, בדומה לגישה של דה( (2000 ,סצסצו).
מידה רבה של התאמה בין עמדות הסטודנטים ובין עמדות
הסגל התגלתה בעניין התרומה של המערכת למעורבות
הסטודנטים בקורס ולהשפעה החיובית שיש למערכת על
מידת ההבנה של חומר הלימוד. ממצא זה עולה בקנה אחד
עם השערת המחקר
1. הסכמה נוספת קיימת בעניין שיפור במוטיבציה של
הסטודנטים ללמוד, דבר שתואם את השערת מחקר
2. יש להניח ששיפור זה נובע מן המאמץ הרב שהושקע
במענה לשיעורי הבית ובשיפור ההבנה והמעורבות שבאו
בעקבותיו.
השערת המחקר החמישית, העוסקת בתרומת המערכת
להתפתחות חברי הסגל כמורים, זכתה רק לתמיכה חלקית
של חברי הסגל. המרכיב המרכזי בתרומת המערכת היה
ביכולתם של המורים לנצל את המחשב לצורכי למידה
אישיים שלהם. אך באשר להשפעתה על התפתחותם
המקצועית או כישורי ההוראה הייתה עמדת חברי הסגל
מתונה ביותר. תהליך ההתפתחות המקצועית של חברי סגל
הוא תהליך ממושך ונמשך אצל מרביתם יותר מעשרים שנה.
ולכן, למרות שההתנסות בעבודה עם מערכת מטלות
מתוקשבת הייתה בעבורם התנסות חיובית ותובענית במשך
שנה,אין היא נתפסת בעיניהם כמשפיעה במידה ניכרת על
התפתחותם המקצועית.
ביבליוגרפיה
3. לבחור שאלות רלוונטיות שחיזקו את החומר
הנלמד בשיעור או חומר מכין לקראת השיעור
הבא
4. להתייחס לקשיים שהתגלו בביצוע שיעורי הבית במהלך
ההרצאה
5. לתת לביצוע שיעורי הבית משקל הולם בציון הקורס.
מידה רבה של התאסה בין עסדות
הסטודנטים ובין עסדות הסגל
התגלתה בעניין התרומה של המערכת
לסעורבות הסטודנטים בקורס
ולהשפעה החיובית שיש למערכת על
מידת ההבנה של חוסר הליסוד.
המחקר בחן תהליך של הכנסת מערכת אינטרנטית חדשה
לבחינת שיעורי בית במכללה להנדסה. תהליך זה כרוך
בהשקעת מאמצים הן מצד חברי הסגל והן מצד הסטודנטים,
אך הוא טומן בחובו הזדמנויות לשיפור תהליך ההוראה
והפיכת הסטודנט למעורב יותר בקורסי יסוד ובקורסים
מתקדמים במכללה (1998 ,3066ז). בשנת הלימודים תשס"ב,
יקיף הפרויקט כ-1800 סטודנטים. אנו מאמינים כי יישום
מסקנות מחקר זה, וביצוע מחקר ממוקד יותר בכל אחד מן
הקורסים שיילמדו, יוכלו להוסיף ולסייץ במגמות חיוביות
שהתגלו במחקר, ולמתן את הביקורת שהושמעה. 8
פונדק, ד', רוזנר, ש' (2001). הוראה בזמן אמת - 068 סחו! חו ז5ט(. עיונים בטכנולוגיה ובמדעים, 34: עמ' 17 - 20.
חק 6ח! 0 500 6056 .[1999) .( 556% חס ,. הסוס (., טופס ,₪ 6106 , ,וס ,= ,הסופותזטפ , | ,000חז86 ,= 866
.4 קפ:[67/7 .[חסוחט!סקט5 1,565 ]0 [סחזטס( הס%זסחחג, ,56560768 הס:00601 565ע? . וחט!ט6זזט 60וסזףוח: חס 0 זהפהסקוחס6
סוט זוה זס) 000 1651 65 חסח66 ]0 /6עזט5 וה06טו0-5חספטסה!-או5 ג :005ה6א/ [סחסוו/0סוד .+ והסחחסטססח= סאוססזסוח! . (1998] ,.₪ ,סה
.4 .:(66)1 ,1/5 ]0 [סחזטס. חססזוחג/ .65פזטס6 65ופ/חכן
וס 1 6 הווא הס 61 8160 :התמד סו הו ופט( (2000] .0.ג/ ,חוזצס2) ,.7.= ,חספזסוום? ,.א.2) ,%סצסצז
((?[ 1[מכנולוגיה ובמדעים | 15
נאורה שם-שאול
והס6.סזספסתה.שצשצצש
*לימוד רוק בשולמץ ירש ואליים שלת-ססדיים
== "אני ססתכלת על עצסי, כלוסר על האווטר שלי, סלפנים וסאחור, מתכוננת לשיעור,
"שש סיישרת תמונה על הקיר, בודקת אם הווידאו עובד. לפתע נפתחת הדלת והתלמיד
הראעוון נכנס בעדה בסערה (כנראה שלח על הח השסאלי יותר מדי פעסים..).
החסרתי פעיסה, אני כבר לא לבד פה. כסה גדולה ההתרגשות כאשר החלל בו שהיתי לבדי כל
הלילה כדי לבנות את אולם הכיתה, מתסלא בדמויות התלסידים. הקירות הדוממים והמסדרונות
ן הריקים קיבלו חיים, ורחשי הסטודנטים הסבולבלים מעט אך מתרגשים גם הם לפגושזה את זה,
1 ממלאים את חלל הצ"ט במסך. הרובוט שלצדי מניע את ידיו לשלום, סימן
ן שסישהו כבר פנה אליו באיזו שאלה. שקט בבקשה. אני לוחפת על המקש 4
ו שמקנה לי זכות דיבור בלעדית לרגע זה, שקט בבקשה. השיעור מתחיל" של
מאמר זה הוא סיכום ביניים לחקר עולמות תלת-ממד מחשבי קומודור. עשר שנים אחר כך, עם התרחבות השימוש
| וירטואליים לצורכי לימוד מרחוק שאני עורכת בשנה באינטרנט, הופיעו טכנולוגיות נוספות, בהן עולמות
האחרונה. במסגרת זו בניתי כמה עולמות תלת-ממד 6 של טיים-וורנר שסיפקו ממשק לעולמות
| בטכנולוגיות שונות ובתכנים שונים, וניסיתי אותם עם דו-ממדיים עם דמויות מצוירות, אך עם עקרונות הדומים
1 תלמידי באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז לטכנולוגיה חינוכית. לעולמות תלת-ממד, יכולת בחירת אווטר ויצירת אובייקטים
1 כבר בשלב זה, אני מוצאת יתרונות באינטראקציה לימודית על ידי המשתתפים בצ'ט.
1 בעולמות תלת-ממד, על מערכות וידאו וטקסט המצויות
| כיום בשימוש. לא מדובר בטכנולוגיה גבוהה (יקרה או
[ עתידנית), אלא בקומפילציה של טכנולוגיות עכשוויות
" וזמינות, ויותר מזה - מדובר בתפיסת עולם. טכנולוגיות של עולמות תלת-מסד
מבוססות על תפיסה של
, להיות שם, יחד עם כולם - ו כאשר סודל העולם
על הטכנולוגיה ויתרונותיה סותקן על המחשב של המשתסעו,
מדובר בטכנולוגיית תלת-ממד עם אוריינטציה למפגשים .
ו
קהילתיים, כלומר עולמות תלת-ממד וירטואליים המעוצבים אך מנוהל משרת סרכזי, אשר
בהתאם לשיעור הנלמד, שבהם לכל הנוכחים יש אווטר - "מכיר ויודע" את תכונות העולם,
דימוי תלת-ממדי המייצג אותם, ועולם אינטגרטיבי שבו
/ ודו וו ו
נפגשים התלמידים עם המורה, ושם מתרחש השיעור. תפקידי האובייקטים שבתוכו,
הרשאות הסמשתסשים השונים
טכנולוגיות של עולמות תלת-ממד מבוססות על תפיסה של ואמצעי התקשורת ביניהם.
ז56/!חסו!6, כאשר מודל העולם מותקן על המחשב של
המשתמש, אך מנוהל משרת מרכזי, אשר "מכיר ויודע" את
תכונות העולם, תפקידי האובייקטים שבתוכו, הרשאות
המשתמשים השונים ואמצעי התקשורת ביניהם. כיום השחקנים העיקריים בתחום זה הם חטאאס|
ו-05|זסשוסאו!06 (תולדה של 65!זסשצ 0חכ! מתחילת שנות
כבר ב-1985 פותח עולם כזה בחברת לוקס-פילמס, עולם התשעים). אלה הן טכנולוגיות המבוססות על |א ומציעות
שנקרא 4481741 ושימש כמגרש משחקים על פלטפורמה של ממשקים ידידותיים הן למפתחי העולמות והן למשתמשים
נאורה שם-שאול - סופות "רומן דיגיטלי" (94), מרצה באוניברסטת ת"א בנושאי תובות הרשת, עיתונאית ב"גלובס"
וב"הארץ", בונה אתרים (אביב גפן, מוזיאון נחום גוטמן, מוזיאון הילדים ה'שראלי) - וחס6.סזספח.שצצצצ.
6 | ([[1%ך מבנולוגיה
מבנה הססך בשעת שיעור
סורכב סכמה אלמנטים, והקשר
ביניהם חזק וססונכרן היטב.
משום כך, בהסתכלות
אבולוציונית של מסשקים
למולטיסדיה בכלל ולליסוד
מרחוק בפרט, אפשר לראות
כיצד נוכחות בעולם וירטואלי
תלת-ססדי סספקת את
האינטראקציה השלסה ביותר.
בהם. (העולמות הנזכרים בדוגמאות נבנו 5)זסוז6!טס וב-/ו6ו
- שרתים המיישמים את שתי הטכנולוגיות האלה).
מבנה המסך בשעת שיעור מורכב מכמה אלמנטים, והקשר
ביניהם חזק ומסונכרן היטב. משום כך, בהסתכלות
אבולוציונית של ממשקים למולטימדיה בכלל וללימוד מרחוק
בפרט, אפשר לראות כיצד נוכחות בעולם וירטואלי
תלת-ממדי מספקת את האינטראקציה השלמה ביותר. בחלקו
האחד של המסך מוצג העולם, וכמובן הדמויות הנוכחות בו,
מיוצגות באמצעות האווטרים שלהן. באזור זה התנועה
מתבצעת בעזרת העכבר או החצים, ומבטו של המשתתף יכול
להיות בגוף ראשון, או בגוף שלישי, כלומר שיראה גם את
עצמו בין שאר הדמויות. החפצים באזור זה גם הם
בתלת-ממד, יכולים להיות אקטיביים, לבצע או להגיב
לפעולות המשתמש. בחלקו התחתון של המסך מתבצעת
תקשורת טקסטואלית בין הנוכחים (מורה ותלמידים) ושם גם
מתבצע הקשר אל הדמויות הרובוטיות. באזור זה יש רשימה
של כל הנוכחים בעולם, ויכולת לנהל אותה ולתת הרשאות
בהתאם. בחלקו העליון של המסך מצוי אזור הודעות וסרגלי
כיוון, ובאזור הימני מצוי חלק |אז4 ובו מוצג חומר נלווה -
טקסט, אנימציה, פלאש, וידאו וכו'. השילוב של כל אלה,
והקשר בין החלקים השונים של המסך, מספק סביבת לימוד
עשירה ביותר.
בהסתכלות אבולוציונית על ממשקים שונים לתקשורת
קהילות וירטואליות בכלל וקהילות לימודיות בפרט, נראית זו
השלמה ביותר, גם אם לא בשלה דיה. טכנולוגיות רבות
משמשות את מיזמי החינוך מרחוק למיניהם - צ'ט
טקסטואלי, קבוצות דיון, וידאו, מולטימדיה ועוד... בכולם
נעשה ניסיון לסינכרון בין פיסות מידע שונות וקישור בין
המורה והתלמידים, בכולם נעשה ניסיון להקנות חוויה של
ה -
מפגש בעולם תלת-ממסד הנקרא סאסצס8,
לתלסידי החוג לקולנוע באונ' תל-אביב
בצד זה של המסך מוצגים דפי
אזו, מצגות ח145] או
וידאו, על פי מהלך השיעור, או
על פי פעילויות שנבעו מאזור
ההתרחשות בתלת-ממד.
בחלק זה של המסך מוצגים דפי |אזח, מצגות
5 או וידאו, על פי מהלך השיעור, או על פי לראות את כל הנמצאים בעולם כרגע, לשלוח להם מסר
פעילויות שנבעו מאזור ההתרחשות בתלת-ממד. | חשאי או ציבורי. מכאן גם מתנהל הדו-שיח עם הרובוטים.
בחלקו העיקרי של המסך (שיכול לגדול על חשבון החלונות האחרים)
נמצא העולם התלת-ממדי. אווטרים של התלמידים ושמותיהם מעל
ראשם, המורה עם אווטר מעוצב באמצע, מאחור שדירת השיחים
המזמרים, ובצד בריכת ההשראה, שם הוסיפו הסטודנטים קישורים
ליצירות אמנות ברשת, אחת מהן נראית כרגע בחלקו הימני של המסך.
| סרגלי תנועה, שינוי
. מצלמה, שינוי אווטר,
: "7 הבעות ותנועות
רשימת השיעורים
+ האחרים המתקיימים
7 בעולמות שונים. או
: לחלופין, טלגרמות
ממשמשים בעלי הרשאה
4
בחלק זה של המסך מתקיימת שיחת צ'ט. כאן אפשר
"להיות שם", מתוך הנחה שחינוך מרחוק יצלח רק אם יישמרו
יחסי הגומלין בין מורים ותלמידים ובין תלמידים לבין עצמם.
האבולוציה של הממשקים מתפתחת מרמה של צ'ט
טקסטואלי, אנונימי או לא, ליישומי וידאו שונים, סינכרוניים/
א-סינכרוניים וגם רבי משתתפים. שימוש באווטרים
דו/ תלת-ממדיים הביא עמו את אפשרויות הפרסונליזציה
ובניית האישיות, ושימושי מולטימדיה שונים שיפרו את
היכולת לשלב מצגות במהלך השיעור. תוכנות סאונד
מאפשרות ניתוב שיחות והרצאות, לוח עבודה משותף, מה
שנקרא סזססס6ווח/י הוסיף את היכולת של המשתתפים
להציג בזמן אמיתי נתונים גראפיים ולערוך בהם מניפולציות.
ממשק עולמות תלת-ממד שומר על כל היכולות האלה, אך
מביא את האינטראקציה של המשתתפים, עם המורה, עם
חבריהם, עם אלמנטים רבים בעולם - לכדי רמה חדשה.
האינטראקציה מתבצעת ברבדים שונים בעת ובעונה אחת,
ועל פי הרשאות. ברובד הגבוה ביותר, יוכלו התלמידים לא רק
לסבוב בעולם, להפעיל חפצים, לשוחח עם רובוטים, לצפות
במצגת, ללחוש לחבריהם או להשמיע דברי חוכמה בצ'ט
המשותף - אלא גם להשתתף בבניית העולם עצמו. להיות
שם. יחד עם כולם.
תיאור העולסות והשיעורים
קבוצות ספורות בעולם עובדות על פרויקטים דומים:
8 (?[[?(ץ טבנולוגיה
באוניברסיטת יוסטון טקסס עוסקים בעיקר בנושאי זהות
(אישית / מינית/ חברתית), ובאוניברסיטת לונדון קולג'
חוקרים בנושא ייצוגי אווטרים ויישום עולמות תיאטרליים
וטיפוליים. את קצתן של העבודות אזכיר בהמשך המאמר
בפרק השיקולים בבניית עולמות, אך בהעדר מחקרים
שעניינם עולמות וירטואליים לחינוך מרחוק, התחלתי את
עבודתי הנוכחית מדף חלק. הנה תיאור העולמות שבניתי
והשיעורים שהעברתי בהם:
. אונ' תל-אביב, החוג לקולנוע, שיעור במסגרת קורס
סמסטריאלי "השפעת האינטרנט על הקולנוע והטלוויזיה"
השיעור נערך בעולם סאוסצ85 בשרתי 05|פס/פפזטס (עולם
ראשוני שהתאמתי לצורכי השיעור). בעולם שלושה חלקים
- אזור ההתכנסות - היכל פתוח ולצדו שלטים עם הסברים.
האולם הראשי - אולם רחב ידיים עם שדירת עציצים אשר
הקלקה על כל אחד מהם משלמיעה פס-קול של סרט אחר.
באולם נמצאת גם בריכת ההשראה - סביבה אנו מתקבצים
ודנים באמנות אינטראקטיבית ברשת. הסטודנטים מתבקשים
לחפש יצירות אמנות און-ליין ולהצמיד את הקישור לבריכה,
כך שבכל רגע נתון הקלקה על הבריכה מציגה בצד הימני של
המסך את אותה יצירת האמנות (פלאש, ג'אווה...). החלק
השלישי של העולם נמצא בשטח הגינה בצד, ובין השאר יש
בו משחק טריוויה, וכן לפיד גבוה. על הסטודנטים לעוף
מעלה ולהקליק על אש הלפיד, כדי למלא שאלון אנונימי,
לגבי התרשמותם מהשיעור.
מסשק עולסות תלת-ממד שוסר על כל היכולות האלה, אך מביא את
האינטראקציה של המשתתפים, עם הסורה, עם חכריהם, עם אלסנטים
רבים בעולם - לכדי רסה חדשה. האינטראקציה סתבצעת ברבדים שונים
בעת ובעונה אחת, ועל פי הרשאות. כרובד הגבוה ביותר, יוכלו התלסידים
לא רק לסבוב בעולם, להפעיל חפצים, לשוחח עם רובוטים, לצפות
במטגת, ללחוש לחבריהם או להשסיע דברי חוכסה בצ'ט המשותף - אלא
גם להשתתף בכניית העולם עצמו. להיות שם. יחד עם כולם.
וי וו ו
בשיעור זה השתתפו 32 תלמידים (מתוך 150 של הקורס
כולו). עיקר הבעיות היו טכנולוגיות, מכיוון שתלמידים רבים
ניסו להתחבר דרך שרת המעבדה של בית הספר לאמנויות.
כמו כן, על אף שיעור הכנה והדרכה, ההתמצאות בעולם
והתנועה בו, גזלו את מרב הזמן של השיעור. התלמידים
דווחו על חווייה כבירה, שיתפו פעולה באינטראקציות
השונות (ובתמורה קיבלו נק' לציון) ובסקר האנונימי
והמשיכו לדון בשאלות עיקריות בפורום הווירטואלי. דיונים
אלה נסבו סביב נושאים מגוונים, מסייבורג והשפעות
תיאטרליות ועד שאלת זהות הצופה והיוצר, והם מתועדים
במאמר נפרד.
₪. אונ' תל-אביב, לימודי תעודה לתרגום (תואר שני), שיעור
במסגרת קורס סמסטריאלי "תרגום ממוחשב ושפה טבעית"
(תאוריה וסדנה, נק' מוצא על תרבות הרשת).
השיעור התקיים באותו עולם סא85/0, אך מספר התלמידים
היה 12 בלבד, ואני כבר הייתי קצת יותר מנוסה. אולי משום
כך התלמידים התרגלו מהר מאוד להתמצאות ותנועה באולם,
השיעור היה מובנה יותר ומהנה יותר. כמו כן, כאשר
הסטודנטים הביעו רצון להשתתף במידה מסוימת בבניית
העולם עצמו, הענקתי להם הרשאה, והם יכלו לשנות את
המוסיקה בהיכל הכניסה, וכן להוסיף לינקים משלהם
לערימת אבנים בשדה. תחושת הערימה הנבנית מחומרים של
הסטודנטים עצמם היתה מרשימה.
האווטרים בשיעור זה, כמו גם בזה שקדם לו, היו זהים לכל
הלמידים (אווטר שונה לזכר או נקבה), אך האווטר שלי היה
שונה ובעל פרטים ואפיונים.
3. מוכז לטכנולוגיה חינוכית, קבוצת מורים ומפתחי
טכנולוגיות הוראה, במסגרת סדות הוצאות על תובות הרשת
ועיצוב ממשקים.
השיעור עסק ב"הוראת התנ"ך דרך האמנות" והתקיים בעולם
ו בטכנולוגיית אַ%0א84. למתחם הלימוד היו שלושה
חלקים. אזור המפגש - זירה ציבורית שבה נמצאו גם
מבקרים חיצוניים. מסדרון הכיתה, ובו היו תלויות תמונות
אמנות מעולם התנ"ך, בהקלקה על כל תמונה הופעלה בצד
הימני של המסך אינטראקציה אמנותית מסוימת על פי אותה
היצירה הקלאסית. בסופו של המסדרון היה מסך וידאו
שהקרין ריאיון עם סופר שכתב מאמר בנושא זה. החלק
השלישי היה מחוץ לכיתה, באזור יפו, ואליו "קפצנו" בגמר
השיעור. שם חיכה לנו רובוט של יונה הנביא וסיפר את
סיפורו ואף הוליך את כולנו אחריו אל שפת הים, ושם קפץ
מולינו הלוויתן והודיע על גמר השיעור.
המשתתפים התבקשו לחוות ולהשוות את האינטראקציה
ברמות השונות שהוצגו במהלך השיעור. שיעור זה היה כשלון
טכנולוגי וגרם לתסכול רב בין המשתתפים, מכיוון שכולם
התחברו דרך שרת אחד, שלא עמד בעומס.
האווטרים בשיעור זה היו מגוונים, כל סטודנט בחר מראש
אווטר שייצג אותו, מגלריית אווטרים הנמצאת ב-+ח6|.
מכיוון שפעולה זו נעשתה על ידי כל אחד מהמשתתפים
בזמנו הפנוי, יכולנו לפחות לחוות את התחושה המרהיבה
כאשר מגיעות דמויות המשתתפים אל אולם הכיתה.
בשיעור זה ניסיתי להפעיל לסרוגין את אופציית ההרשאות
לדיבור בצ'ט, אך משוס הבלבול והעומס לא עלה בידי
להנחות שיעור מובנה.
4. עולם המדמה את רצפת המסחר בבורסה האמריקנית, עם
אלמנטים חינוכיים ואינפורמטיים רבים. בעולם זה רובוטים
מתוחכמים יותר, אשר מנהלים דו שיח פיננסי לרמה חלקית
ומציגים מידע פיננסי תוך שימוש ביתרונות התלת-ממד.
עדיין לא הנחיתי בו שיעור (אשמח לשיתוף פעולה עם
גורמים חינוכיים מפקולטות למינהל).
>-
((?] [?1מנולוגיה ובסדפים | פו
שיקולים בכניית עולם ליסודי - ססקנות ושאלות
4 אופיו וסהותו של העולם הליסודי
בבניית עולם תלת-ממד להוראה משתתפים שיקולים
ופרמטרים רבים, אך האבתנה הראשונה והמשמעותית ביותר
היא מה אופיו של העולם? האם זו תהיה סביבה ג'נרית או
ייעודית? סביבה ג'נרית יכולה להיות מבנה של כיתה קלאסית,
אולם או מסדרון, שבו יסבבו דמויות המבקרים, יצפו בתמונות
התלויות על הקירות, בקטעי וידאו ובאובייקטים להקלקה
ולפעילויות שונות. סביבה ייעודית היא סביבה שעוצבה
במיוחד לצורך שיעור מסוים, למשל עיצוב ברוח ימי הביניים
לשיעור היסטוריה, עיצוב באופי של מעבדת כימיה או אולם
קונצרטים עם כלי נגינה לשיעור מוסיקה וכן הלאה.
בבניית סביבה ייעודית אנו מנצלים את הטכנולוגיה לעומקה,
| אך זו דורשת השקעה רבה כמובן, של מעצבי ומתכנתי
| תלת-ממד. סביבה ג'נרית לעומת זאת יכולה להיבנות
ן מאובייקטים קיימים, תוך שימת דגש על הפונקציונליות ועל
האלמנטים השונים במרחב התלת-ממדי. פיתוח שכזה זול
יותר, ונעשה בו שימוש בשיעורים רבים. המורה משנה את
| התמונות התלויות על הקירות, משנה את הפעילויות
ן המתבצעות בהקלקה על אובייקטים, ובכך מתאים את הסביבה
ו לתכני השיעור. מניסיוני הקצר, גם סביבה ג'נרית היא בעלת
| יתרונות רבים ללימוד מרחוק.
בבניית עולם תלת-מסד להוראה
משתתפים שיקולים ופרסטרים
רבים, אך האבחנה הראשונה
והסשסעותית ביותר היא סמה
אופיו של העולם? האם זו תהיה
סביבה ג'נרית או ייעודית?
ג'נרית/ יעודית יכולה להיות מעלית דמיונית של מסע בזמן,
שבה כל מורה יכול לתכנן את התקופות ואת הנושאים
הנלמדים בשיעורים שלו, וכן את תנאי המעבר מתקופה
לתקופה והאפקטים המלווים את המעבר במכונת זמן שכזאת.
אין זו כיתה קלאסית, אך לייעודים מסוימים היא יכולה להיות
ממוחזרת באופנים אפקטיביים ביותר.
ן
|
|
מקרה שלישי הוא סביבה ג'נרית/ייעודית - דוגמה לסביבה
|
יְ
|
+ תנועה וניווט
בטכנולוגיות הקיימות מתבצעת התנועה בעולם בעזרת החצים
7 ([[17ך מבנולוגיה
או באמצעות העכבר. אפשר לזוז ימינה ושמאלה, קדימה
ואחורה, וגם למעלה ולמטה (קשה לתאר את ההתרגשות
בסוף השיעור, כאשר הצעתי לתלמידים שניפרד כאשר אנחנו
בשמים. כל התלמידים ואני בראשם, עפנו אל העננים ושם
מסרתי את מילות הסיכום של השיעור). יש בעיות שונות
בתנועה בעולם תלת-ממדי, לקצתן תשובות בטכנולוגיה
הבסיסית, כמו למשל, מה לעשות במצב של התנגשות בחפץ
או באווטר של משתתף אחר.
קשה לתאר את ההתרגשות בסוף
השיעור, כאשר הצעתי לתלסידים
שניפרד כאשר אנחנו בשסים. כל
התלסידים ואני בראשם, עפנו אל
העננים ושם ססרתי את סילות
הסיכום של השיעור.
לגבי ההתמצאות בשטח וניווט בו, מתברר שנדרש זמן
להסתגל. שיעור אחד אין בו די, כך הבנתי בניסוי הראשוני,
מכיוון שרוב התלמידים לומדים לנווט ולהתנועע בחלקו הגדול
של המפגש הראשון. אך יש פתרונות שונים לעזרה בניווט,
רבים מן הפתרונות האלה ניסיתי, אך עדיין אין בידי תוצאות
לגבי מהם הפתרונות הנכונים יותר. הוספתי אפשרויות ניווט
בעזרת הקלקה על עצמים רחוקים הגורמים להתקרבות
מיידית, בעזרת שלטים שקופים שצצים בתוך העולם עם
הוראות ונעלמים בהקלקה עליהם, בעזרת מפות לחיצות
המופיעות בצד הימני של המסך או תפריטי גלילה שמאפשרים
בחירה באזור מסוים וקפיצה מיידית אליו.
+ שלושה סוגי יצורים - סורה, תלסידים, רובוטים
בעולם לימודי ממין זה שניסיתי, מתאים שיתקיימו שלושה
סוגי "יצורים" - המורה, התלמידים, דמויות רובוטיות. כל
אחד יכול לבחור אווטר, כלומר ייצוג תלת-ממדי לדמות.
מקובל לתחזק גלריה נכבדת של אווטרים בעולמות כאלה,
ולתת לאנשים המגיעים לבקר ולהשתתף בצ'ט לבחור לעצמם
אווטר, או אפילו לעצב אחד ייחודי להם. אלא שבעולם
לימודי, על פי ניסיוני, יכולים להיות יתרונות כשלמורה יש
אווטר ייחודי, אך התלמידים מקבלים אווטר של זכר או נקבה,
לכולם אותו אחד (שמם או כינויים מופיע תמיד מעל
האווטר). במקרה כזה, עדיף בעיני לעצב את האווטר הכללי
הזה עם כמה שפחות איפיונים מדויקים, כדי שיותר סטודנטים
מפגש בעולם תלת-ממד לשיעור תנ"ך בעיני האמנות
במרכז לטכנולוגיה חינוכית. לאחר חלקו הראשון של
השיעור שהתנהל בסביבה ג'נרית, עברנו ליפו ופגשנו
את יונה הנביא (דוגמא לסביבה הייעודית).
->
יוכלו בקלות להזדהות איתו/איתה. לעומת זאת,
דמויות רובוטיות, אשר מבצעות פעולות שונות
בעולם, ובעלות יכולת שיחה מינימלית, עדיף שיהיו
מאופיינות בפירוט רב ככל האפשר.
האם יש צורך בהפרדה הזאת בין ייצוג המורה
לתלמידיו? האם נכונה הגישה לגבי מידת הפירוט של
כל אחד מן הייצוגים האלה? חיזוקים לשאלותי, אך
לא תשובות מוגמרות, אני מקבלת מדבריו של פרופ'
מל סלייטר מ-61, בתיאור הפרויקט - 000108
.1660 / זס וסט /8615ן0ז? / זע / 7656016 / ט 61.06ט.65.שאש/ / :סוה
+ תקשורת בין המורה לתלסידים, בינם לבין
עצסם ובינם לבין רובוטים
סוג התקשורת בין המורה לתלמידים מבוסס על אופיו של
העולם וכן על ההרשאות שניתנו לכל אחד מן המשתתפים.
תקשורת צ'ט טקסטואלית קיימת תמיד, באופן פתוח לכולם
או בתיבת הלחישה שמאפשרת צ'ט בין תלמיד לתלמיד.
למורה זכויות נוספות, כך שהוא יכול לנהל שיחה באופן
מונחה, כלומר לקחת ולתת את רשות הדיבור על פי בחירתו.
כמו כן, יכול המורה לשלוח טלגרמות, כלומר טקסטים שלא
ייעלמו בתיבת הצ'ט אלא יישארו בתיבות התלמידים.
אפשר להוסיף תקשורת בסאונד, אך לא ברור לי עדיין במה
תרומתו, ו/או הסחת הדעת. אפשרי סאונד מסונתז היישר מן
הטקסט, או סאונד מוקלט מראש (לצורכי ההרצאה או
דמויות ואובייקטים בעולם) ו/או סאונד בזמן אמיתי בדומה
לשיחת טלפון.
ניתן לתקשר עם משתמשים אחרים לא רק באמצעות הצ'ט,
אלא גם באמצעות מחוות גוף. בסרגל המחוות יש צלמיות
ב ]
הו
(חס) של מחוות גוף: ברכה (חַחו/60זכ)], להתראות (8/6]), כן
(65+), לא (סצ!), ריקוד (69חסכ) ומחוות חיבה (חסוו466).
הדמויות הרובוטיות יכולות לתקשר ברמה מסוימת ולהוות
חיזוק למורה הנמצא בעולם הלימודי. למשל, בשיעור תנ"ך
בעיני האמנות, מופיע יונה הנביא בעצמו ומספר את סיפורו
(בקול), ובעולם פיננסי המדמה את רצפת המסחר של
הבורסה, מופיע רובוט ברוקר ידען שיכול לספק מידע רב על
הבורסה וערכי המניות בזמן אמיתי (בטקסט).
+ ייצוג סידע
קצרה היריעה מלתאר כאן את השאלות לגבי ייצוג מידע
בעולמות הווירטואליים. מעניין למשל, אם ספר שנמצא
בספריית תלת-ממד אטרקטיבי יותר מלינק טקסטואלי כחול
על גבי שחור. מעניין לבדוק אם מסע במכונת זמן יותר
אפקטיבי מגלילת |/11] רגילה, ואם מידע פיננסי בתלת-ממד
מסביר טוב יותר מטבלאות ומגראפים מספריים דו-ממדיים.
+ השתתפות התלספידים בבניית העולם
כאמור, על פי הרשאות מתקדמות, יכולים התלמידים ->
7-ו /נ/נ נ ו 0
האם יש צורך בהפרדה הזאת בין ייצוג הסורה לתלסידיו? האם
נכונה הגישה לגבי סידת הפירוט של כל אחד סן הייצוגים האלה?
חיזוקים לשאלותי, אך לא תשובות מוגסרות, אני סקבלת סדבריו
של פרופ' סל סלייטר ס-0ט, בתיאור הפרויקט - 00405
0 סוס 6015 סז זע / 06 6/1656 1.00 65 תו
((? [7ןמכנוכוגיה ובמדפים | 21 -
להשתתף באופן אקטיבי בבניית העולם. זו פעילות מאוד
מתגמלת, אך דורשת הכנה מרובה של ספריות אובייקטים על
פי נושא השיעור. יש לציין את מחקרו של אנדי סמית
מהמחלקה לגיאוגרפיה ב-61!, כיצד גילה את יצר ההרס של
תלמידיו, כשנתן להם הרשאות בנייה.
4 הוראה כ-66חסחזסח6ס, משחקיות בליסוד
אם אתייחס לתאוריה המקובלת בבאוניברסיטת יוסטון לגבי
שאלות זהות ו-66חסוחזס!זסס, וכן למאמרה של ג'וליה קיפר
מ- ג( 6א א א 465 = 6אובאק זל צצז, אוכל
לומר שבעולם וירטואלי תלת-ממדי ניתנת ההזדמנות למורה
(וגם לתלמידים ההופכים לרגעים לדמויות מובילות בשיעור)
ליישם את התפיסה הזאת.
במקביל, אם אתייחס לתפיסה של משחקיות כאמצעי לימוד,
במאמרו של אדורד שניידר מאוניברסיטת אינדיאנה
620 סח הסווס!טוחו5 ואחרים, אוכל
לציין שזהו מגרש המשחקים האולטימטיבי.
משחקי תפקידים ואינטראקציה ברמה הגבוהה
ביותר מאפשרים להתנסות באפשרויות
מפגש בעולם תלת-ממד הנקרא א 55לא!, המבנוי
בסימולציה לרצפת המסחר של הבורסה האמריקאית,
ובו אלמנטים נוספים מלבד תהליך המסחר, גם איזורים
היסטוריים. שימו לב לרובוט אשר מתקשר באופן
אינטליגנטי עם המשתמשים ומהווה גם הוא דמות
חינוכית מלמדת.
-
+ כל העולמות בתמונות אלה נבנו על ידי וחס6.סזספח
לצורך העברת השיעורים והתנסות בעולמות
וירטואליים תלת-ממדיים. אשמח לקבל פניות להעברת
שיעורים כאלה לשם התנסות נוספת והמשך המחקר.
סיכום
תוך כדי בניית העולמות, ובעת העברת השיעורים, למדתי
לקחים רבים וערכתי את רשימת השאלות המעניינות אותי
להמשך ההתנסות. לקח ראשון, מפאת אופי הטכנולוגיה של
שרת/קליינט, אל לכם לנסות עולמות כאלה ממקום אחד
מרוכז, כי אז כל הסטודנטים מעמיסים על מערכת תקשורת
מרכזית ועלולים להיתקע בגלל בעיות עומס. הניסוי האמיתי
הוא אכן עם תלמידים בבית או במקום העבודה שלהם, וגם
המורה מריץ את העולם מביתו.
שאלה מרכזית נוספת היא כיצד לשוות לשיעור כזה אופי
מובנה, כלומר לנהל אותו כך שהתלמידים יתאספו לצורך
המפגש ויסבבו באופן חופשי רק בחלקי השיעור המיועדים
לכך.
אין לי ספק שזהו ממשק בעל דרגת אינטראקציה גבוהה יותר
מן המוכרים לנו, המהווה סביבה לימודית אינטגרטיבית עם
הבטחות שעדיין לא גילינו, ובכוונתי להמשיך ולחקור בו.
החנוכיות הללו. תוך כדי בניית העולסות, ובעת העברת
השיעורים, לסדתי לקחים רבים וערכתי
את רשיסת השאלות הסעניינות אותי
| להמשך ההתנסות.
4 22 (([[(ָ טבנולוגיה
7
נחסה שני 0
ּ / ו / 5
, 2 62
לופו 5
2-ו
62 0 6-----7 :
₪- 4 :
:| על מה חולמים אלה הספתחים אתר חינוכי? הם מולמים ר:))
: על כך שהסשתסשים יראו באתר את ביתם: הם יטצבאו 8
:| על שערי האתר ויבקר! | - ו
: בו בהסוניהם, במשך
;| כל השנה, כל יום, בכל 2
:| שעה ובכל פינה באתר, ;<
: שהאתר יתאים ויענה :
| בדיוק לצורכיהם. ור
האם אלה חלומו"פ* או חלומו"פ באספמיה? מצשות לת בנון למיקת : :
כדי לבדוק את הנושא עקבנו במשך ארבעה ב : 4
חודשים (אפריל-יולי 2001) אחר הפעילות ל ורות : ,
המתרחשת בסביבת למידה מבוססת אינטרנט : :
= "אוריינט- חדר מקצוע לשון והבעה" - :
שכתובתה 0500ח//ו.סזס.צושס. המעקב /
התבצע באמצעות תוכנה הרושמת כל כניסה לאתר ולרכיביו. בס הלך ארבעת החודששים, ב 71
היקף הכניסות החודשי לאתר 1 1
חלום מס' ו - המשתמשים יבקרו באתר היה ???2 במסוצע והיקף 2 % ,
בהמוניהם הכניסות היוסי היה ו9 בממוצע. 5 22-. .
במהלך ארבעת החודשים, היקף הכניסות החודשי לאתר היה האם יכולים הספתחים שלנו ;
7 בממוצע והיקף הכניסות היומי היה 91 בממוצע. האם לי ל : הש |
יכולים המפתחים שלנו לישון במנוחה? עדיין לא. פוטנציאל שון במנוחה? עדיין לא. : 4 +
המשתמשים באתר גדול בהרבה מהמספרים שצוינו ומרביתם פוטנציאל המשתמשים באתר ;7
עדיין לא השאירו עקבות באתר (רק להזכיר שבכל שנה, גדול בהרבה סהסספרים שצוינו ג 4:
שנתון שלם של תלמידים ניגש לבחינת הבגרות ואת אלה : וו ל י : .- 01 /
מלווה קבוצה גדולה של מורים). אבל נתון זה אינו צריך ומרביתם עדיין לא השאירו 2 -
לרפות את ידיהם של המפתחים כיון שלימוד דפוסי ההתנהגות עקבות באתר. :7 .
של המשתמשים (כפי שנראה בהמשך) יכול לסייע בידי : ?"-.%
המפתחים להגשים חלום זה, יו.::::%: :7:33 :995797%:75,,. ב : 8 .
1 - (4626 כניסות), ואילו החודש שבו נרשם די )|
מספר הכניסות הנמוך ביותר היה חודש יולי 2001 -
חלום מס' 2 - המשתסשים יבקרו באתר בכל = (1405 כניסות). מש =
יסות השנה 2%
החודש שבו נרשם מספר הכניסות הרב ביותר היה חודש יוני הנתונים מראים תמונה המשקפת היטב את מידת 1 %
נחמה שני היא ראש פרויקט אוריינות תקשוב במרכז למו"פ, אורט.
*חלום + מו"פ = חלומו"פ > שא
((?[ [[ַמכנולוגיה ובמדעים | 23
וו //ת//ה | ררה הש ה
וווווווווווווווווווווווווווור
8
הנתונים סראים תסונה המשקפת היטב
את מידת הצורך שיש למשתמשים באתר:
הם סמשתמשים בו בתקופת הליסודים אך
עיקר השיסוש הוא בתקופה הססוכה
לבחינת הבגרות.
")י/ץ)י"ץי8 7 ץ" 7 72" ,',,,,,,
הצורך שיש למשתמשים באתר: הם משתמשים בו בתקופת
הלימודים אך עיקר השימוש הוא בתקופה הסמוכה לבחינת
הבגרות. מאחר שעקבנו אחר הפעילות במשך ארבעה חודשים
בלבד, התמונה אינה מלאה אבל אפשר לומר כמעט בוודאות
שהאתר הוא אתר "עונתי", כלומר פעיל בעונת הלימודים
והבחינות ורמת הפעילות בו יורדת עם יציאת המשתמשים
לחופשת הקיץ. האם עלינו להמשיך לחלום על פעילות ענפה
כל השנה? הבה לא נשלה עצמנו, אנו יודעים שבחודש אוגוסט
הלוהט, מרבית המשתמשים שלנו גולשים בים ולא באתר. גם
פעילות משמעותית במשך עשרה חודשים, דיינו.
חלום סס' 3 - המשתסשים יבקרו באתר בכל יום
סיסות השבוע
המשתמשים שלנו מגיעים לאתר ביום ראשון ושני, כך גם
בשלישי, רביעי חמישי. ובשישי ושבת - סברנו שתהיה ירידה
בפעילות. להפתעתנו, המשתמשים שלנו (מורים ותלמידים
כאחד), אינם שובתים מלימודים גם בסוף השבוע, כפי
שאפשר לראות בתרשים שלהלן. נכון שפעילותם בימים שישי
ושבת נמוכה במעט מימי החול אך עדיין אחוזי הפעילות
בסוף השבוע ראויים לציון.
כיר יט
ראעון %לו עבת 13%
% עוער אוו
4 %ו
רביצי 13%
שנ' 16%
שלישי %פו
חלום סס' 4 - המשתסשים יבקרו באתר בכל
שעה משעות היססה
לא נחטא לאמת אם נאמר שמתקיים פה הפסוק "וגלשת בו
וומם ולילה". האתר פעיל כל היממה וכניסות של משתמשים
2 (??[ טבנולוגיה
(מורים ותלמידים כאחד) בשעות "מוזרות" כמו 23:46
ו-0:35 אינן נדירות. ואפילו מצאנו תלמידים שנושאים לא
ברורים בלשון והבעה הדירו שינה מעיניהם והם נכנסו לאתר
כדי לשאול שאלות ב-4:47 וב-5:47. מה שמעניין במיוחד
הוא שעיקר הפעילות באתר מתרחשת בשעות שמחוץ
למסגרת הפעילות הבית ספרית (63% לעומת 37% בשעות
הבקר) וסביר להניח אפוא שעיקר הפעילות מתרחשת בביתם
של המשתמשים ולא בבית הספר.
שמת ספפילות באתר |
לילה 25%
בקר 37%
צרב 21%
אחר צהרים 17%
חלום מס' 5 - המשתסשים יבקרו בכל פינה
באתר
האתר מכיל רכיבים מסוגים שונים שאפשר לסווג אותם
לארבע קבוצות עיקריות. (המספרים בסוגריים מציינים את
מספר הכניסות הממוצע לחודש לרכיבים אלה, מתוך הדף
הראשי של האתר):
- פעילויות, מבחנים ומידע למטרות הוראה, לימוד ותרגול
(1100)
- העשרה - אינדקס אתרים (קישורים) (754 *),
ביבליוגרפיה (45)
- תקשורת - קבוצת דיון מורים (192), קבוצת דיון עזרה
בשיעורי בית ולקראת בחינות (243 *)
- במה להבעה (פרסום תוצרים) - (206)
(*על הקורא להתייחס בזהירות לנתונים אלה מאחר שיש
גישה לאינדקס ולקבוצות הדיון גם שלא דרך הדף הראשי של
האתר. ייתכן אפוא שלאתר נכנסו משתמשים שלא ספרנו
אותם ועם זאת אפשר בהחלט לראות את המגמה הכללית).
אנו רואים שהמשתמשים לא פסחו על אף רכיב באתר והם
ביקרו בכולם. הביקוש הרב ביותר היה לפעילויות לימוד
ותרגול לקראת בחינות הבגרות ולאתרים העוסקים בהכנה
לקראת בחינת הבגרות, אבל גם בכל יתר הרכיבים נרשמה
פעילות לא מבוטלת מה שמעיד על כך שהם עונים על
הצרכים של קהל היעד: המורים והתלמידים.
האם התגשסמו החלוסו"פ?
דפוס הפעילות המצטייר לנגד עינינו הוא שהמשתמשים
באתר שוחרים לפתחו כמעט במשך כל השנה, קופצים
לביקור בכל יום בשבוע, בכל שעה ביממה, מציצים ונכנסים
לכל פינה באתר. כמות המשתתפים מעודדת אם כי עדיין לא
כמו בחלומות.
האם התגשמו החלומו"פ? - רובם.
לזכות מה אפשר לזקוף את ההצלחה?
חדש - האתר מתרענן ומתעדכן לעתים מזומנות.
לכולם - הוא מתאים לתלמידים וגם למורים, לתלמידי חט"ע וגם לחט"ב.
ו
מהירות - על כל שאלה ובקשה, מקבלים בתוך מקסימום 24 שעות תגובה.
ו
פעילויות - יש בו המון ולכל מטרה: ללימוד,להעשרה, לתרגול לקראת בחינה. ₪
₪
ה[
הביקוש הרב ביותר היה
לפעילויות ליסוד ותרגול לקראת
בחינות הבגרות ולאתרים
העוסקים בהכנה לקראת בחינת
הבגרות, אבל גם בכל יתר
הרכיבים נרשסה פעילות לא
מבוטלת סה שסעיד על כך
שהם עונים על הצרכים של
קהל היעד: הסורים והתלסידים.
%טיייויויויווויוווווווויוויוויויווייוייר
ווווווויווווווווויווויוויוורריווווווייווווו.%
%.22,,.[..3)0%תּתּת ת",,
וווווווווווויור
7559 ,300000 37ו,30,,,3,,,,,,,,,.,.
(? [ (1ַממולוגיה ובמדעים .25
וז שפפלה קודיה ש-:
- ספרות 007 הא
0 600ט :ןור
3
אחת התופעות הסעניינות ביותר של פריחת התרבות הדיגיטלית היא הפיכתו של
הקהל הרחב סצורך תרבות, ליוצר תרבות.
הטלוויזיה התחילה את מהפכת הכפר הגלובלי כאשר הביאה את כל העולם אל
תוך הסלון הפרטי שלנו. האינטרנט הפך אותנו
מפסיביים, מקבלים את כל סה שמשדרים לנו,
לחלק סתהליך העברת הסידע.
בתחום הספרות, האינטרנט הרחיב את מעגל
היוצרים והפך את כולנו לשותפים בסערכת היחסים
הייחודית בין הכותב לקורא.
במקום החלוקה הססורתית של הסיעוט הכותב,
והקהל הרחב הקורא, הגולשים הפכו לכותבים
ולקוראים כאחד.
ההתחלה
ראשית היצירה העברית המקורית ברשת היתה באתרים
פרטיים של כותבים. האינטרנט נתן ליוצרים אפשרות לפרסם
את יצירותיהם, גם אם הן אינן עומדות בקריטריונים הגבוהים
של ההוצאות לאור, ומבלי כל הטירחה והמאמץ הכרוכים
בהוצאת ספר. רוב הכותבים באתרים הפרטיים הזדהו בשמם
המלא, ופשוט ניצלו את הבמה החופשית והגישה לגולשים
שהעניקה להם הרשת.
בשנת 1997, פתחו האתרים האלה את שעריהם בפני קהל
הגולשים. יריב חבוט, מאתר המגירה של יריב, פתח לצד אתרו
את אתר פרופרוזה, ורונן אלון הזמין את הגולשים לשלוח
סיפורים לאתרו, השד עשה 861006. כמעט כל הכותבים
באתרים מסוג אלה, לא הזדהו בשמם האמיתי. השמירה על
אנונימיות הפכה לפשוטה יותר, כאשר הכותבים לא היו גם
בעלי ובוני האתרים. מלבד זאת, הם גם לא היו צריכים
להשקיע את המאמץ שבבניית ותיחזוק האתר. כל האתרים
רון ציגל הוא מנהל "הפורום לביקורת ציבורית" באתר אורט.
% 11 טבנולוגיה
0/0/00 .ב )ה .....-
האלה, באותה תקופה, היו אתרים קטנים יחסית שאיכלסו
לכל היותר עשרות בודדות של יצירות.
הסהפך הגדול
בשנת 1998 חל המהפך הגדול, כאשר היצירה העברית
המקורית ברשת עברה לממדים "מסחריים". בתחילת 1998
קם פורום מהמגירה לדיסק ב- |0). הקונספציה של
הפורומים הפכה את הכל לפשוט יותר. הפורומים זמינים לכל,
לא מתוחזקים ע"י אנשים פרטיים, האנונימיות שם כמעט
מוחלטת, ובעיקר - הזמינות והישירות. מגע בלתי-אמצעי
של היוצר עם הקהל. היצירות מתפרסמות בו במקום, ללא
אישור של עורך האתר, וניתן גם לקבל תגובות על היצירות.
בפורומים אפשר לפרסם כמה גרסאות של היצירה, ולפתח
אותה יחד עם הקוראים ויחד עם הכותבים האחרים בפורום.
הפורום נתן גם אפשרות לדיונים ושיתוף חומרים בין
הכותבים.
בסוף 1998 החל לפעול אתר במה חדשה שהעניק לכל כותב
במה בלתי-מוגבלת, הן מבחינת נפח והן מבחינת תוכן.
הייחוד הגדול שלו הינו בכך שהוא נותן ליוצר במה חופשית,
כמו בפורום, אבל בממשק מהוקצע יותר ובתצוגה מכובדת
יותר.
אורט נכנס לתמונה
במאי 1998 קם פורום כתיבה יוצרת באורט, והוא כיום
הפורום הפעיל הוותיק ביותר בנושא. הפורום מאגד מאות
רבות של יצירות פרי מקלדתם של עשרות יוצרים שונים.
מעבר לכל התכונות הייחודיות לפורומים שהוזכרו לעיל,
האווירה הייחודית שנוצרה בפורום הפכה אותו לבית ליוצרים,
וחלק מהכותבים בפורום כיום הם אנשים שכתבו בפורום כבר
בדפיו הראשונים של הפורום, לפני כמעט שלוש וחצי שנים
(שבזמן אינטרנט, זה כמעט נצח...). מעבר לכך, בפורום
התפתחו גם לא מעט סיפורים בהמשכים, כשחלקם נמשכו
לאורך זמן וכללו כשמונים פרקים ואף למעלה מכך (הארוך
ביותר כלל לא פחות מ-91 פרקים). עצם היותה של מערכת
הפורומים באורט מערכת בעלת אופי קהילתי יותר וחברתי
יותר ממערכות פורומים אחרות (הן בקשרים בתוך הפורום
עצמו, ובעיקר בקשרים שבין פורום לפורום) תרם גם הוא
רבות לייחודיות של הפורום. רוב הגולשים, משתתפים בכמה
פורומים במקביל. כאשר הגולש הממוצע מגיע לפורום כתיבה
יוצרת וקורא יצירות של אנשים שהוא מכיר מפורומים
אחרים, זה נותן לו לגיטימציה בעיני עצמו לכתוב. מעבר
לזאת, כמובן, הפורום מציע ארבע אבני יסוד חשובות -
אנונימיות, חשיפה, נגישות, והחלפת דיעות. בקלות ובמהירות
אתה יכול לשגר את היצירה שלך לכל העולם ולקבל עליה
תגובות, באותו מסווה של אנונימיות שהרשת מאפשרת.
ההתרחשות - דוגסמה
לרגל החגים, העלה פורום כתיבה יוצרת את פרוייקט סיפורי
חגים, ולצורך כך הוקם אתר מיוחד. ימים ספורים לאחר
עלייתו לאוויר, כבר הועלו אליו כמעט עשרים סיפורים
ושירים בנושאים שונים שלכולם מכנה משותף אחד - חגי
תשרי. היצירות הן פרי עטם של חברי הפורום הקבועים, וכן
של אנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם מפרסמים יצירה.
במהלך חודש אוקטובר נשלחו לאתר קטעים הקשורים לסתיו
ולחילופי העונות, וכעת, בדצמבר, נפתח מדור מיוחד המוקדש
לחנוכה.
האתר מהווה פלטפורמה שונה לכתיבה לחברי הפורום, ופותח
פתח רחב יותר ליוצרים שלא כותבים דרך קבע בפורום.
האתר, כמו הפורום, הוא דינמי ומאפשר לקוראים להגיב על
הסיפורים.
הספרות הדיגיטלית כסתוות הדרך
אנו עדים להרחבה סשסעותית בשיסוש באינטרנט
ככלי ביטוי לקהל גדול שהיה עד כה פסיבי, או שנסנע
מסנו להתבטא בגלל אי קיום סדיה מתאימה. זוהי
התפתחות מעודדת סאוד, אולי בחזקת הוכחה
שהפוטנציאל הגדול של הרשת הוא יותר סרק אסצעי
קניה וסכירה נוח.
האינטרנט פותח עולם ספרותי תרבותי חדש. סאפייני
האינטרנט גורסים להרחבה סרשיסה בציבור
הכותבים ובאקטיביות של הקוראים. ההתרחשות הזו
בתחום הספרות צריכה ויכולה להוות סודל לחיקוי
בתחומים נוספים.
וו[ 7-0
| 5 , | = הדס סטס, עזי ברק --
0
= קורס סקוון ב-15 מערכות
הנפשות
ארבעה -עשר המשתתפים בקורס הם סטודנטים ביניהם בפורומים, וכמו כן באמצעות דוא"ל (דואר אלקטרוני).
לפסיכולוגיה לתואר שני (מ"א) ושלישי (ד"ר)... והמרצה. פגישות פנים אל פנים (נדירות) נערכו בין תלמידים שעבדו
יחד על הכנת מאמר משותף, ועם המרצה - במשרדו בשעות
המשתתפים הם בני גילים שונים, מצב משפחתי שונה, מהם הקבלה שלו.
הורים לילדים מתבגרים מהם בשנות העשרים המוקדמות
לחייהם, מתגוררים באזורי הארץ השונים, ובאים מתחומי
עיסוק שונים, על אף שרובם עוסקים בדרך זו או אחרת הזמן
בפסיכולוגיה. ההודעה הראשונה בקורס נכתבה בפורום הכללי ב-2 בנובמבר
הקורס נפתח במפגש פא"פ (פנים אל
פנים) שבו המשתתפים הציגו את בזה אחר זה התקבצו התלמידים להתפקד
עצמם, והמרצה הציג את עצמו ואת
0 בפורום. תגובה ראשונה הגיעה לאחר כשלוש
שעות, אחרוני המתפקדים הגיעו 3(!) ימים לאחר
זה היה המפגש פא"פ היחיד בקורס.
= סכן. זאת הייתה הפעם האחרונה שתגובה הגיעה
מה הם עומדים לחוות במהלך הקורס לאחר זמן ארוך כל כך. נראה שעם תפיסת
ו הסיומנות הנדרשת בשיסוש בפורום הואף הקצב
באופן יסודי יותר את הדמויות שהם
עתידים לבלות במחיצתן יום יום (!) בקבוצות הדיון. היו משתתפים שבאופן קבוע
לכל אורכה של שנת הלימודים. כתבו בשעות הבוקר (שעות העבודה?) אחרים
הגיחו בעיקר בשעות המאוחרות של הערב, היו
הסקום כאלה שהעדיפו את השעות הקטנות של הלילה.
איש איש בביתו, מול המחשב האישי
שלו, או במשרד שבו הוא עובד, או
במעבדת המחשבים באוניברסיטה. כתובת הקורס 0 בשעה 11:44 לפני הצהרים. היא הייתה של המרצה,
הפסיכולוגיה של האינטרנט היא /2סזסוחו/!!.זס.וחס.סוחס0, והייתה טכנית בעיקר: איך משתמשים בפורום, איך מגיעים
וכדי להיכנס לשם יש צורך להקליד קודם שם משתמש להנחיות, למחוות, לסימנים שונים... והזמנה לכל אחד שיפגין
וסיסמה. נוכחות, כדי להתנסות במערכת וגם כדי לדעת שהאנשים
נמצאים. .
כיוון שלא היו בקורס פגישות פא"פ, התלמידים תקשרו
בזה אחר זה התקבצו התלמידים להתפקד בפורום. תגובה
0 ראשונה הגיעה לאחר כשלוש שעות, אחרוני המתפקדים
- עזי בוק הוא מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. הגיעו 3(!) ימים לאחר מכן. זאת הייתה הפעם האחרונה
37 7[ טבנולוגיה
: ו 00 -------=======ההתהתששרבבבשטשטטרבררבצברבש
| ב וי אשת נכנ התע - - / 2 /. :
ל 0
או(יברסיטת חיפה - החוג לפסיכולוגיה
שתגובה הגיעה לאחר זמן ארוך כל כך. נראה קַ
מח וו 6₪ ש 7% שר
שעם תפיסת המיומנות הנדרשת בשימוש
בפורום הואץ הקצב בקבוצות הדיון. היו
משתתפים שבאופן קבוע כתבו בשעות הבוקר הר | |
(שעות העבודה?) אחרים הגיחו בעיקר בשעות -- | וו ] 1 / / ( [ - >
המאוחרות של הערב, היו כאלה שהעדיפו את = | | ן 6
השעות הקטנות של הלילה. ו פרופ" עזי ברק 6
התםכרות כאזטרנם %
ךר נוי
, 0 ,
> ורטסק 22-ל מו 0 פאק
סמסטר א'
מוסיזי תקעפרת
0 ₪ ₪ ₪ ש
השעת היחזטרום עכי דרישות הקורס
הפרט
צל הקורס זוישות מטקתפים שורים
הסט בעאערס טנ" משחתפי הקירס לעמוד בדרישות הבאות:
ברעת
ו = הטתתפוח קבופה הותננסיבי בדזנים הנפרכים שש 8
יק ו מאמר המסתמך על מקורות אקדמיים ומקורות ברשת, >=----00 6
סמסטר בי ל ל טוקיל ובמשך השבועיים שמיום פרסום המאמר - לעורר -
-- ו ולנהל את הדיון בפורום הייעודי לאותו נושא. ----
0 0
- - 0 מטרות הקורס היו ללמד את הנושאים הקשורים "7
שרפ בהשפעת השימוש ברשת האינטרנט על הפרט 0
- ו צים והחברה, ללמד את הנושאים העיקריים שבהם מלש ]
0-ל יי אפשר לנצל את האינטרנט לקידום שירותים , - 6
פסיכולוגיים שונים, ולאפשר התנסות אישית ו
באמצעים אינטרנטיים שונים ללמידה חווייתית של %
ההודעה האחרונה בקורס הייתה ב-23 ביוני 2001 בצהרים, שתי המטרות הללו. - ו
ובה המרצה הציע, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של 7-7
המשתתפים, לקיים פגישה פא"פ לסיכום הקורס. ₪ 5
אבל אז כבר נגמרה השנה והתחילה חופשת הקיץ והקורס סערכה ראשונה שק
הסתיים ו... אתם יודעים איך זה. (ושנייה, שלישית, רביעית... - כך בכל 12 פרקי ה .
הקורס). מ -
9
פרולוג בסופה של השנה - כך על פי התכנון וגם על פי אופן
אתר הקורס הוצג לנוכחים באותה פגישה ראשונה, והוא ריק ביצועו - אתר הקורס מלא תכנים. כל שם פרק מוביל 0%
לחלוטין חוץ משמות הפרקים שבו. כל שם פרק מוביל אל דף אל מאמר הכולל גם קישורים אל מאמרים נוספים ,
ריק באינטרנט ולקבוצת דיון ריקה הנושאת את אותו שם. ברשת, אתרים, שאלונים פסיכולוגיים ועוד, וכן אל
אתר הקורס מבוסס על מערכת 61661 של אורט, המאפשרת פורום שהדיונים בו התנהלו במשך שבועיים כמעט 6
למשתתפים להעלות בעצמם חומרים לרשת, באופן הפשוט בכל שעות היממה - דיונים ארוכים, רובם ענייניים %--
ביותר, כשכל מה שנחוץ להם לדעת הוא עיבוד תמלילים לחלוטין אך לא נעדרי "מחוות" (פרצופונים שנועדו : %
ב-060/). להעביר מסרים של רגשות - מחייך, עצוב, מתפלא,
תומך, מבועת, קורץ...). הפורום המלא מכולם היה 1 )
בשלב זה הוקראו להם זכויותיהם וחובותיהם: הפורום הכללי, שעסק בנושאים כלליים שבין אדם ב
אין צורך להגיע לאוניברסיטה כדי להיות נוכח בשיעורים פעם לאינטרנט וליווה את הקורס לאורך כל השנה. את 6
או פעמיים בשבוע, אין צורך לחפש מקומות חנייה, וגם לא הפורום הזה ניהל המרצה. - יי
תמיד יש הכרח להגיע לספריית האוניברסיטה. 9% ך
הדרישות לקורס היו מזעריות (עם מירכאות או )
צריך להשתתף יום יום (או ערב ערב, לפי הנוחות האישית בלעדיהן): מחשב המחובר לאינטרנט, הכרת מעבד
של כל אחד) בקורס, כלומר בקבוצות הדיון שלו. כל זוג (או התמלילים 0280/ וניסיון בגלישה ברשת. וכמובן ידע 6%
שלישייה) אחראי לאחד הנושאים בכל סמסטר. עליו להכין בפסיכולוגיה, שכן הטכנולוגיה כאן היא אמצעי - = ->
((?[1?[[ממולוגיה ובמדעים בש
אמצעי להעמיק את הידע בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט.
בפועל, באותו שלב, על אף שהתנאי להתקבל לקורס היה
ניסיון בגלישה, לא לכולם היה ניסיון כזה, והיו בין המשתתפים
שתחילת הדרך בקורס הייתה קשה להם יותר מלאחרים. מי
שידם הייתה קלה על העכבר, גם אם בתחום הפסיכולוגיה
השתלטו על כל האמצעים הנדרשים, ואולם עד מחצית השנה
צומצמו הפערים, ובעלי הידע הרב והניסיון בתחום הדעת
ן
|
[
|
ו
|
|
|
ו
| הידע שלהם היה מועט משל האחרים, ניכרו במהירות שבה
|
תפסו את מקומם כתלמידים המובילים בקורס.
|
ו
התפתחה תחושה אותנטית של קבוצה
| (כעין קהילה וירטואלית) המבוססת על
יחסים בינאישיים קרובים וסיוחדים שתרסו
לאווירה חיובית. היחסים האישיים שנרקסו
בין אנשים שנפגשים זה עם זה על בסיס
יוסי סאפיינים אולי קהילות וירטואליות,
אבל כוסדובר בקבוצה שנפגשת לצורך
לימודים - לפי דבריהם של התלסידים
התחושה הייתה באסת ייחודית.
אפילוג
על פי המשובים של התלמידים וכן על פי התרשמותו של
המרצה, באופן ברור וניכר החומר נלמד והוטמע בדרך הרבה
טובה יותר מאשר אילו היה נלמד בשיעור עיוני בכיתה.
התלמידים ציינו לחיוב כי הם היו מרוכזים באופן מוחלט
בשיעור - בלי להיות בשיעור, כלומר בכיתה, כל אחד בשעה
הנוחה לו. הכול הסכימו כי החוויה האינטרנטית
- האינטראקציה בפורומים לצורך דיונים
אקדמיים, התנסות בחדר צ'ט, השימוש המרובה
בקישורים כאמצעי המחשה וסימוכין המלווים
את הלימוד - העשירה מאוד את הלימוד.
התפתחה תחושה אותנטית של קבוצה (כעין
קהילה וירטואלית) המבוססת על יחסים
בינאישיים קרובים ומיוחדים שתרמו לאווירה
חיובית. היחסים האישיים שנרקמו בין אנשים
שנפגשים זה עם זה על בסיס יומי מאפיינים
אולי קהילות וירטואליות, אבל כשמדובר
בקבוצה שנפגשת לצורך לימודים - לפי דבריהם
של התלמידים התחושה הייתה באמת ייחודית.
המרצה היה אחד המשתתפים בקורס, אם כי היה ברור לכול
שהוא כמרצה נוכח שם וההשתתפות היא מרכיב חשוב בציון
הקורס שלהם. הוא ניהל את הפורום הכללי, והשתתף
כמשתתף פעיל מאוד בכל הדיונים.
הלימוד המקוון, כך הסכימו רובם הגדול, היה נוח מאוד והקל
על הסטודנטים. ההרגשה הכללית שהביעו רוב המשתתפים
הייתה שלמרות הבחירה בקורס מקוון (גם) בזכות היעדר
המחויבות בו להיות נוכחים בכיתה, הם מצאו את עצמם
מעורבים בקורס הרבה יותר מכפי שהיו בכל קורס אחר
(ומדובר בסטודנטים לתואר שני ושלישי, כך שהם כבר
הספיקו להשתתף באי אלו קורסים במהלך לימודיהם). הקצב
המהיר של הדיונים בפורום הביא את התלמידים למצב מרבי
של ריכוז והשתתפות אינטנסיבית יותר מקורסים אחרים.
עם זאת, הקורס דרש הרבה מאוד עבודה: המרצה השקיע
בקורס באורח שוטף (בלא עבודת ההכנה המוקדמת) כ-30
שעות בשבוע - כערך פי חמישה מאשר בקורס אקדמי רגיל
באותו היקף. הסטודנטים השקיעו בקורס כ-10 שעות
בשבוע בממוצע - בערך פי שלושה מאשר בקורס אקדמי
רגיל באותו היקף.
בשל העומס, שניים מתוך חמישה עשר הסטודנטים שהחלו
את הקורס עם כולם בתחילת השנה נאלצו לעזוב.
כשנשאלו הסטודנטים בתום הקורס אם ימליצו על הקורס
לפני סטודנטים אחרים, הם ציינו (השאלון היה אנונימי וכלל
שאלות נוספות) כי ימליצו על הקורס בחום, אם כי יסייגו
את המלצתם בכך שנדרשת השקעה גדולה מאוד מצד
הסטודנט.
לאור בקשת הקהל, הקורס ייערך במתכונת זו גם בשנת
הלימודים הקרובה, עם מספר דומה של משתתפים. ₪ּ
וו
דבורה הרפז, ליסור סח
אתר "אוריינט" (חסתפסו//ו.ףזס.חס.צואו)
הנו הפקה רבת משתתפים, אשר
להטלחתה חוברים התלמידים -
המשתסשים באתר, הסורים,
הסורים הווירטואלים, סנהלת
הוראת הידע וההורים. בין סשתתפי
האתר סתקייסות אינטראקציות
סעניינות וסגוונות שספק רב אם
היו מתרחשות ב"סרחבים" אחרים. אנו חושבות, שיש באינטראקציות
אלו משום הסחשה לתרוסתו הגדולה של אתר אינטרנטי לפיתוח
ההוראה והלסידה ולפיתוח אינטראקציות מיוחדות שאינן מתרחשות
בחדר הכיתה הקונווציונאלי.
במאסר זה נתאר את האינטראקציות השונות שזיהינו בין הסככבים
באתר "אוריינט".
אינטראקציות תלמיד - סורה וירטואלי
המורה הווירטואלי הנו זה העונה לשאלות התלמידים בקבוצת
העזרה (שאלות). לרב רובם של התלמידים המורה הנו
וירטואלי גרידא, כלומר ההיכרות עמו הנה על סמך
אינטראקציה זו בלבד. בסוג זה של אינטראקציה מצאנו רבדים
וסוגים שונים. בהתאם, זוהו סוגים שונים של משתתפים:
משתתפים אקטיביים
4 הנעלמים/נאלמים: תלמידים השואלים שאלה, מקבלים
תשובה ו"נעלמים/נאלמים".
דבורה הרפז היא מנהלת הוראת הידע לשון והבעה ברשת אורט,
לימור צמח היא מפתחת במרכז למו"פ, אורט.
4 הבלתי מסופקיס: תלמידים השואלים שאלה, מקבלים
תשובה, אך בניגוד לבני הקבוצה הראשונה, הם אינם
4 מסתפקים בתשובה וממשיכים לשאול את המורה
הווירטואלי.
4 החוקרים: תלמידים השואלים שאלה, מקבלים תשובה,
אינס מסתפקים בתשובת המורה הווירטואלי ומבקשים
הוכחות: מקורות מידע כמו מקורות ביבליוגרפיים או חוקי
אקדמיה.
4 הלומדים מאחרים: תלמידים הקוראים את תשובת המורה
הווירטואלי לאחד השואלים, ורק אז שואלים.
0 "העקשנים": תלמידים ש"כעסו" על פסילת תשובותיהם
בבחינת ונכנסו לאתר כדי לאמת את תשובותיהם, או,
להבדיל, תלמידים שביקשו לְאָמַת את התשובות ->
| || ַמכולוגיה ובמדעים 31
סרבית הפניות הנן בקשות
עזרה נקודתיות לפתרון
שאלה מסויסת הקשורה
בחומר הנלסד, כגון "כיצד
סמנתחים את הסשפט..?",
"מהו השורש של הפועל...?,
אך זיהינו גם שאלות כנוגע
לפקל פלומף עואלות" | פלההספטר
שאינן קשורות באופן ישיר
לחוסר הנלסד, כגון: "איך אוסרים:
בת זוגו או בת זוגתו?".
מאת. לירון
שרשמו בבחינה. כך קרה בשנתיים
האחרונות לאחר בחינת הבגרות:
תלמידים נכנסו לאתר מיד לאחר הבחינה
כדי לבדוק את תשובותיהם.
4 הדעתנים: תלמידים אחדים הביעו דעתם המהירות
על אופי הבחינה ומידת הקושי של
תארי 16 ביני 2001 (58 20)
נושָא. אומנט לא כזביזי פו ונידעדוג אף לעש אבל -
אני תויב להזדות שקחאתי פה המון הזדעות ותשובות ווה עזר לי מאוד הן בהכות שיעזרי
הביח ובס:זרד במתכזנת שהייתה לי לפני שבזע
א זט בלקיז לא מכיויים צו? וזש שלי וזוז ה סשוט >לא ביקרוני נכוויוע א> פעט אלא ל זימי', אני
לקיח קסוע טל הפזרים וקראתי פה הטון תומר שער לי טאוד כפ* >כת כת ו בהת חלה
אנ רזבה לדכטר שלדצתי א5*לד )+ככשוז ההודעית פה מצומצטת בהשוואה לפורומים תוסיסים
אתרים אי רזב טדורבה (כנמזם לפה ונעזריסם (כסוני) בהידעזת ובת ציבות רעהדרזת...
לכן אל זזיאשיו ותמטיכי לכתוב הזדצות ולקריא
: באגי מ'מין את כל סי שיחוטב כמזני לכתוב 5ה תניבה
כן, תלמידים יודעים להגיד תודה. תחושות עידוד שאבנו
מתלמידים אלה, שגם לאחר בחינת הבגרות מצאו זמן להיכנס
בזמנם החופשי ולהודות למורים הווירטואליים על העזרה
שניתנה להם.
כולם | תודה!
כולכס מקווה שהצלחתס בבחינה הלך לי טוב אני חושבת
אנרתמתן לעזרתנו לקראת הבחינה
הבחינה כבר מאחורינו ורציו שחלק מההצלחה שלי הייתה בזכותכס ובזכות התשובות
- הן מבחינת הגולש ס האחרים והן מבחינת המורות
היינו יחד באותה סירה , שטנו ביס לעתיס הגליס היו גבוהיס מדי אך תמיד מצאנו פתרון
חלקיה השונים. והעמדנו אותס במקומזס
צתקנו יחד , "בכינו" , סתדנו ושאלנו
4 "שאינם מסתפקים במועט": תלמידים
שביקשו לפרסם חומרים לתרגול בנושא
מסוים או בחינות מגן בגרות. התגייסנו
ופרסמנו קבצים לתרגול נושאים שונים,
למבחני מתכונת וכן למגוון חומרים,
שעשויים לסייע להם, הן באתר
אייצי וחס
נתתס ל-
"אוריינט" והן באתרים אחרים. ₪
כמתואר, מרבית הפניות הנן בקשות עזרה נקודתיות לפתרון
שאלה מסוימת הקשורה בחומר הנלמד, כגון "כיצד מנתחים
את המשפט...?", "מהו השורש של הפועל...?, אך זיהינו גם
שאלות בנוגע לידע כללי, כלומר שאלות שאינן קשורות
באופן ישיר לחומר הנלמד, כגון: "איך אומרים: בת זוגו או בת
זוגתו?".
משתתפים פסיביים
זוהי קבוצה מעניינת ביותר שנתגלתה לנו לגמרי במקרה
ובצורה מזדמנת לחלוטין. אלו הם תלמידים שלא שאלו אף
לא שאלה אחת במהלך כל התקופה, אך נכנסו פעמים רבות
לאתר, קראו את השאלות ואת התשובות ובזכות כך דיווחו
על התקדמותם בחומר הנלמד. אלו "הסגירו" את עצמם
בשיחות מקריות עם מוריהם או כפי שעשה אחד מהם
בהודעה ששלוז:
32 ('|[![ךטבנולוגיה
תודה לכולס ,
אני רואה את זה כעזרה אישית ורציתי לציין בנוסף שהיה מאד נחמד פה בפורוס והיחזס היה
אני בכיוחה שכולם הצליחו בבגרות משוס שידעו לשאול שאלות טובות וקולעות
שוב אני אומרת לכס מכל ה- /%
תודה! תודה! ושוב תודה!
שלי לזרוח
מכתב של תלמידה שנשלח לאתר שלושה ימים לאחר בחינת
הבגרות בלשון.
אינטראקציות "תלסיד - תלסיד"
אחת מן האינטראקציות היפות באתר, מבחינתנו, הייתה זו
שהתקיימה בין התלמידים לבין עצמם. במהלך השנה התגלו
תלמידים ש"העזו" להגיב ולהשיב לשאלות תלמידים אחרים.
תשובותיהם נבדקו בידי המורה הווירטואלי ואומתו או
הופרכו, ובמקומן הוצגו תשובות אחרות. בכל מקרה הייתה
הקפדה מקסימלית על ביקורת בונה למשיבים - הטועים כדי
שלא לפגוע בניסיונם "להעביר" את הידע שלהם לאחרים.
בכל מקרה, המטרה הייתה לתקן את הטועים, להעשירם בידע
נכון ומדויק ובעיקר - לעודדם להמשיך בסוג זה של
אינטראקציה, שהוא מבורך לעצמו.
אינטראקציה זו התפתחה בדרך כלל, כאשר המורה
הווירטואלית לא הייתה זמינה בזמן שנשאלה השאלה.
(להזכירכם, בקבוצת הדיון התקשורת המקוונת אינה
סינכרונית.) לדעתנו, הצלחת קבוצת הדיון בעתיד תימדד גם
על פי מידת התפתחותה של אינטראקציה זו.
הדוגמה שלהלן תמחיש את הפעילות. "מככבים" בה: ניר
(תלמיד) - שואל, שלומי ב (תלמיד) - משיב, דבורה -
(מורה וירטואלית) מאמתת את תשובתו של התלמיד המשיב.
> שאלה בתחביר!!! דחוף! - ניר מ 19:56 29/6/2001
אינטראקציות "סורה-סורה" .
בין המורים השונים הפעילים באתר התקיימו מספר "יי
אינטראקציות: הר
4 הוספת חומרי למידה ע"י מורים "לטובת" מורים -
אחרים
4 תגובות (אמנם מועטות) לחומרים /
+ הודעות, ברכות ותודות
קבוצת הדיון ב"אוריינט" שימשה מנגנון קל להעשרת 9
האתר בפעילויות. הפעילויות "מצאו
דרכן" לאתר בזכות יוזמת מחבריהן/ם
או כחלק מחובת השתלמויות שבה
₪3 כן יש שם פועל ת'יאורים ומושאים מף ילחקיים גם לש"פ - טטותסומ9 20.00 28/6/2001 ו""ת השתתפו מורים במהלך השנה. חומרים -
?6 תודה! ממש הצלת אותי - ניר מ 20/05 28/6/2001 %-ת
6 הפסיוקית מתקשרת לשס פועל "לנסיוע" - דבורה 20.17 28/6/2001
נזכיר להלן מקרה מיוחד: בחודש יוני 2001, סמוך למועד
הבחינה החיצונית, "חזר" להשתתף באתר תלמיד שהיה פעיל
בו מאוד כשואל בשנה הקודמת, בעת שהוא עצמו ניגש
לבחינת הבגרות. הוא "הופיע", לדבריו, כדי לעזור למורים
הווירטואלים, ופעילותו, דהיינו תשובותיו לתלמידים -
השואלים הוכיחו, כי ידיעותיו בחומר שנה לאחר הבתינה -
לא נס לחן. (אז מיהו אותו חוקר דגול שקבע, שתלמידים
שוכחים את החומר שלמדו זמן קצר לאחר הבחינה? שיקום!)
אלה מוינו לנושאים, ובכך הם --
משרתים הן את המורים האחרים בשי
המשביחים בזכות המגוון הקיים את
דרכי הוראתם.
ה
-
כאן המקום לציין, שתחילת הדרך התאפיינה בעבודת
שכנוע קשה את המורים ליצור פעילויות ממוחשבות 677
מחד גיסא והעברתן לאתר לצורך הפצתו מאידך גיסא. -
שתי הפעילויות האחרונות דרשו יצירת אמון רב בקרב ---
המורים ושכנוע בדבר איכות הפעילויות, זמינותם
והרלוונטיות שבהן. התוצאות לא איחרו לבוא 1
(/| || צממולזגיה ובמדפים 33
כל
תחילת הדרך התאפיינה בעכודת שכנוע קשה את הסורים ליצור
פעילויות ססוחשבות סחד גיסא והעברתן לאתר לצורך הפצתו
סאידך גיסא. שתי הפעילויות האחרונות דרשו יצירת אסון רב
בקרב הסורים ושכנוע בדבר איכות הפעילויות, זסינותם
והרלוונטיות שבהן. התוצאות לא איחרו לבוא - לאתר הוכנסו עד
היום יותר ס-250 פעילויות בסגוון נושאי לימוד.
לאתר הוכנסו עד היום יותר מ-250 פעילויות במגוון נושאי אינטראקציות "סורה כיתה-תלסיד"
לימוד. על אינטראקציה זו נוכל לדווח במקצת משום אי ניצול מרבי
שלה בשלב זה. מתוך הקיים ניתן לזהות מספר אופני ביצוע:
ולמרות הכול, עדיין לא התפתחה תרבות תגובה בין העמיתים. % העלאת מצגות ומשחקים שהכינו תלמידים בנושאי
ועם זאת, מתגובות רבות שאנו מקבלות, אנו למדות על הלימוד השונים. מן הראוי להדגיש, כי חומרי הלימוד
שימוש מסיבי של מורים ברחבי הארץ בפעילויות אלה לצורכי במקרה זה נלמדו בכיתה תוך יישום מיומנויות מחשב;
ההוראה שלהם ולהשבחתה. כדוגמה לכך נספר את סיפורה > מענה לשאלות בשעות שלאחר שעות בית הספר;
של מורה, עמיתה יקרה מבית שאן, שדיווחה על כי פעמים לא % הפניית תלמידים על ידי מוריהם לפעילויות ולמידע ברצף
מעטות במהלך השנה האחרונה היא לא עמדה במסגרת תכנית ההוראה - תוצר האינטראקציה היה - תרגול ולימוד של
ההוראה הכיתתית שקבעה, משום שהפעילויות החדשות התלמידים - דבר שגרם לחיזוק הידע שלהם.
שמצאה בקבוצת הדיון, גרמו לה לשינוי התכנית שקבעה % שליחת קבצים לתרגול לפני בחינה או בוחן שעמד/ה
בזכות יעילותן. היא העדיפה להיכנס עם תלמידיה לחדר להתקיים בכיתה על ידי המורים, כאשר המטרה הייתה:
ו מחשבים לצורך קיום הפעילות הממוחשבת על פני קיום תרגול התלמידים לקראת בחינה באופן ההיבחנות*.
המסלול שקבעה.
דוגמה נוספת היא של עמיתות, שקיימו יום מקוון בבית ספרן אינטראקציות "מנהל הוראה-שדה"
וביקשו את הרשות להשתמש באחת הפעילויות המועלות כדי לנהל ידע חייב מנהל ההוראה בראש ובראשונה לאֶתַר
לצורכי ההוראה ביום זה. אותו. האתר, בעצם קיומו מִזמן קרקע פורייה לצורך מטרה זו.
בזכות הקשר שנוצר בין מנהל ההוראה למורים
וחשיפת האתר בפניהם בימי עיון ובתכתובת קבועה
ושוטפת (אמנם תכתובת כתובה על דף נייר)
תאַריך 28 במר 2001 (8.26)
מאת: זהבה
נושא: תודה, אבל אנחנו נעזריס בכס כל הזמן! נחשפו/ נחשפים המורים לחומרים המגוונים
הנמצאים באתר הנוספים בו חדשות לבקרים
0 % (פשוטו כמשמעו). מידת הרלוונטיות של החומרים
אנחנו תכננו כבר את הפעילות, והעובדה שמחברי הפעילויות הם מורים שחיברו
ו הפעילות תתבסס על הצעתך לגבי הטקסט המשווה בין שירת הזהבן ללוויתניס. את הדברים לצורכי תלמידיהם האיצה מעבר
, לקחנו את העבודות לכיוונים שמתאימיס יותר למה שאנחנו עוסקים בו כעת. מדובר בעיקר חומרים רבים לאתר בידי המורים בשטח. מן הראוי
במיומנויות סיכום והשוואה נתנו גם לילדים משימת אתגר לחפש מאמרים נוספים בנושא
יכ ט ו 0 1
(בכתובות מוגדרות) וליישס עליהן אותן פעילויות להדגיש, כי הדבר מעיד, לשמחתנו, גם על מידת
את שותפה מכובדת מאוד בפעילןת שלנו הידע התקשובי שרוכשים המורים ללשון והבעה
ברגע שהפעילות תהייה מושלטת- אשלח לך אותה להתרשמות בשנתיים האחרונות. חומרים אלה מוינו לנושאים,
ולבד זאת, אנחנו מבקריס הרבה באתר של ,
7 ל מבקריס הרבה באתר שלכס ומפיקים ממנו תועלת מרובה ובכך הם משרתים הן את המורים המשביחים בזכות
לה זהבה
אנו מקוות, כי בעתיד יתפתח גם דיאלוג שמקורו בצורך של * ממחקרים העוסקים בהערכה חלופית למדנו, כי תלמידים עשויים
כ לשפר את הישגיהם ולו בזכות הכרת מבנה המבחן העתידי. הרציונל
,
םלת קמם ו השבי את דרך ההוראה שמאחורי העניין הוא הפחתת חרדות ואי- ודאויות אצל
שלהם. התלמידים. בזכות השימוש בפורום לצורך חשיפת מתכונת הבחינה
יכולים התלמידים, להערכתנו, לשפר את הישגיהם.
4 !1'[]![במבנולוגיה
המגוון הקיים את דרכי הוראתם והן את התלמידים
המועשרים במגוון פעילויות נוספות מעבר למוצע להם
בכיתה.
בזכות כך יכול מנהל הוראה לממש את אחד היעדים
העיקריים בהגדרת תפקידו: השבחת ההוראה בתחום הידע
שעליו הוא מופקד.
אינטראקציות תלסיד-חוסר ליסוד
באתר אוריינט יש מגוון חומרים מוכנים (פעילויות ומידע),
המשמשים את התלמיד. האינטראקציה בין התלמידים
לחומרים אלה בעיקרה יזומה על ידי המורה, המפנה את
התלמיד לחומר מסוים ברצף ההוראה כחלק מתהליך ההוראה
או לחיזוק ידע "רופף". ועם זאת, מספר תלמידים גם פנו
לחומרים אלה ביוזמתם, בעיקר לקראת בחינות הבגרות,
כאשר הורגש הצורך במידע נוסף כדי להתכונן לבחינה.
סיכום
ראינו אפוא מגוון אינטראקציות, המתנהלות באתר המקצוע.
האם המדיום החדש יצר אינטראקציות חדשות, שקודם לכן
לא באו לידי ביטוין או שמא מתקיימות האינטראקציות הללו
גם בכיתות הלימוד ובחדרי המורים, אך עתה הן משנות את
אופיין?
דומה, כי התשובה היא: "גם וגם": באמצעות האתר נוצרו הן
אינטראקציות "שונות" והן "משתנות", כלומר, האתר משמש
בימה גם להתפתחות אינטראקציות חדשות וגם לשכלול אותן
אינטראקציות קיימות ממילא, המקבלות בזכות האתר
איכויות חדשות ומגוונות הן לתהליכי הוראה והן לשלבי
הלמידה הקיימים.
מה ניתן ללמוד ולהסיק מכך על חשיבות אינטראקציות אלה
לתהליכי ההוראה והלמידה?
ראשית, האינטראקציות בין המורה הווירטואלי לתלמידים
אפשרה התאמה למגוון רחב של סגנונות למידה. בכך ניתן
מענה לתלמידים שהתקשו למצוא בחדר הכיתה את דרכם
להתקדם בקצב שלהם, בדרך שלהם ובשעות הנוחות להם..
תלמידים רבים ניצלו מדיום זה בקבוצת הדיון "עזרה בשיעורי
בית", כל אחד לפי אופיו ודרכי הלימוד המתאימות לו.
והדברים נכונים גם לגבי תלמידים שהוגדרו במאמר זה
כ"דעתנים". אלה מצאו דרך להביע עצמם, דבר שספק רב אם
הוא יכול להתרחש במיטבו בחדר הכיתה. בנוסף לכך, במקצת
המקרים היווה האתר בבחינת פלטפורמה להעלאת תוצרים
הן של מורים אך גם של תלמידים. העובדה שהחומרים הללו
נמצאים בסביבה ממוחשבת האיצה חיבור פעילויות נוספות
בידי מורים אחרים ונתנה לגיטימציה להתפתחות של צורות
ביטוי והערכה נוספות, הן מצד המורים והן מצד הלומדים.
בזכות העובדה שאתר אינטרנטי מִזְמַן חשיפה רחבה ובלתי
מוגבלת ואפשרות ניצול מיידי של החומרים הנמצאים
והזמינים כל כך גרמה להרחבת האינטראקציות, התגובה
והמשוב עליהם בין עמיתים - לומדים מחד גיסא ובין בעלי
תפקידים בתחום החינוך וההוראה מאידך גיסא.
אנו מקווים להמשיך ולהשביח את יעילותן של
האינטראקציות שכבר קיימות באתר וכן בכוונתנו לפתח
אינטראקציות חדשות (כל רעיון מתקבל /יתקבל בברכה
בהערכה ובהוקרה) לצורך השבחת ההוראה והלמידה.
האם הסדיום החדש יצר אינטראקציות
חדשות, שקודם לכן לא באו לידי ביטוין או
שסא סתקייסות האינטראקציות הללו גם
בכיתות הליסוד ובחדרי הסורים, אך עתה הן
משנות את אופיין?
דוסה, כי התשובה היא: "גם וגם": באמצעות
האתר נוצרו הן אינטראקציות "שונות" והן
"משתנות", כלוסר, האתר סשמש ביסה גם
להתפתחות אינטראקציות חדשות וגם לשכלול
אותן אינטראקציות קייפות מסילא, המקבלות
בזכות האתר איכויות חדשות וסגוונות הן
לתהליכי הוראה והן לשלבי הלמידה הקייסים.
נראה לנו, כי השתתפות בקבוצת דיון בשלבים אלה של
התפתחות האתר היא מעין. אמירה מן הסוג: "כל אחד
(שיודע) יכול!".
הדבר נכון הן לגבי המורים והן לגבי הלומדים שבשלבים
מסוימים שימשו משיבים לשואלים.
למורים, מעבר לחשיפה להיקף רחב של חומרים, מאפשר
האתר הרחבת מגוון הפעילויות והכרת זוויות ראייה נוספות
לגבי מערך הפעילות שהם נקטו עד כה.
דומה, כי כל זאת, בשילוב הקשר הישיר והמהיר של מנהל
ההוראה עם המורים, וכן בזכות היכולת לענות במהירות רבה
ככל האפשר לצורכי תלמידים המבקשים להעמיק את הידע
שלהם, הפכו את האתר למקור בלתי נדלה שיש בו כדי לתרום
להשבחת ההוראה והלמידה. ₪
| | | נטכמולוניה ובמדעים / 35
ככ < 8
|
סציאות חדשה
שתי תופעות עיקריות ניכרו באינטרנט - בארץ ובעולם -
בשנה האחרונה:
התפוצצות ה"בועה" הכלכלית וקריסתם הכלכלית של אתרי
תוכן רבים; וריבוי מעשי האלימות ברשת, כולל תקיפה הדדית
מסיבית של שרתים בין גולשים ישראלים לגולשים ערבים.
לכאורה, אין שום קשר בין שתי התופעות, ואין קשר בין
התמעטות אתרי התוכן בארץ לבין התגברות התופעות
האלימות ברשת, ואולם שתי התופעות האלה שרירות
וקיימות, ואפשר לראות אותן בשתי זוויות הראייה האלה:
שני אבות צעירים עומדים בגן השעשועים ומשוחחים.
- איזה מן הילדים הוא הבן שלך? שאל האחד.
- הילד בחולצה האדומה", ענה האיש.
- זה שנפל?, שאל הראשון.
- לא, זה שקם, ענה האב.
(מתוך הודעה בפורום "פונדק הרוחות" באתר אורט)
לפי גישת "חצי הכוס הריקה", המצב ברשת גרוע לפחות בשני
היבטים: גם מספרם של אתרי התוכן מתמעט וגם מספרם
(ועוצמתם) של מקרי האלימות גדל.
על פי גישת הכוס המלאה, התמעטות אתרי התוכן גורמת
למספר גדל והולך של גולשים להתנקז את אתרי חינוך כמקום
מפגש אלטרנטיבי, כיוון שאתרי החינוך ממשיכים להתקיים
ולהתעצם.
הגולשים רוצים לגלוש, הם רוצים לתקשר זה עם זה. כבר אין
הרבה גופים שיקבלו גולשים אלימים ומתלהמים בזרועות
פתוחות משום שזה מעלה את הרייטינג שלהם (ראיתם פעם
מה קורה בחצר בית הספר כששני ילדים "הולכים מכות"?),
ויש פחות אתרים שיתנו את הבמה הזאת לאלימות. בידינו
הדבר. וזה הזמן להביא את כלל הגולשים (או לפחות את
רובם) להתנהג זה לזה ברשת כמו בני אדם. גם אם אלה בני
אדם חסרי פנים - עם שם בדוי.
בונים עולם חדש
רשת האינטרנט היום כוללת עולם ומלואו, ויש המגדירים
אותה כ"יקום מקביל". אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך
בנייה של חברה חדשה, "ארץ חדשה" שכל מי שמעוניין ויש
בידיו הטכנולוגיה יכול להימנות עמה.
הדס מטס היא עורכת אתר אורט באינטרנט.
6( מבנולוגיה
2% הכוונה כשמדברים על בנייה של ארץ חדשה, של
עולם חדש?
אם אנחנו יוצרים מקום חדש, אנחנו מן הסתם עושים
זאת מתוך רצון או כוונה שהוא יהיה טוב יותר ממה
4 שהיה קודם לכן. בתור מי שחלק מחייה מתרחש
> באותו עולם, אני יכולה להעיד שיש בו
1% ענקיות להיות מקום חל
ססוום הל
הגולשים רוצים לגלוש, הם רוצים
לתקשר זה עם זה. כבר אין הרבה
גופים שיקבלו גולשים אלימים
ומתלהמפים בזרועות פתוחות סעוום
שזה סעלה את הרייטינג שלהם
(ראיתם פעם מה קורה בחצר בית
הספר כששני ילדים "הולכים סכות"?),
ויש פחות אתרים שיתנו את הבסה
הזאת לאליסות. בידינו הדבר. וזה
הזס| להביא את כלל הגולשים (או
לפחות את רובם) להתנהג זה לזה
ברשת כסו בני אדם. גם אם אלה בני
אדם חסרי פנים - עם שם בדוי.
נפלא ונהדר עם אופקים בלתי מוגבלים. במה היא יכולה
להיות טובה יותר מחברה אנושית? - אם מגבלות שקיימות
ב"עולם האמיתי" לא יתקיימו בה עוד: אנשים יקבלו זה את
זה לפי מה שהם אומרים/עושים ולא לפי איך שהם נראים,
לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות תהיה אפשרות להתקבל
בחברה באופן שווה לחלוטין, החברה תקבל אליה את כולם,
גם את החלשים, וכל אחד ימצא לו ויבחר לו עם איזו קבוצה
להימנות, גם אם זאת לא הסביבה שלתוכה הוא נולד, גם אם
אנשים בעלי תחומי עניין דומים לשלו אינם מתגוררים
בשכונת מגוריו אלא בעיר אחרת, באזור אחר. החברה הזאת
תקבל אליה גם את אלה שקשה להם - מכל מיני בחינות. בלי
סטיגמות, בלי מראה עיניים שישפיע על השיפוט לכאן או
לכאן. יש לנו הזדמנות לבנות חברה שבה אדם לאדם הוא
אדם, ויש לנו החובה לאפשר לכל אותם בני אדם לחיות עם
כל האחרים (אם הם מעוניינים בכך) הרחק משיניהם החדות
של כל ה"זאבים" - שגם הם קיימים כאן. כי ברשת כמו
בעולם, יש הכול ומהכול. וחובתנו, כאתר חינוך של רשת
המיועדת קודם כול לבני נוער, להראות לגולשים שלנו את
הטוב ואת הרע בעולם החדש הזה, ולהנחות אותם לבחור
בטוב: לדעת בעצמם להפיק את מרב התועלת שיש ברשת
(ויש הרבה) בלי לתת לשום איש או לשוס תופעה לפגוע
בהם, וכמו כן להנחותם כיצד לחיות את חייהם ברשת מבלי
לפגוע באחרים שחיים בה. יתר על כן, באפשרותם לעזור
לבני אדם אחרים; אנשים שקשה להם ושיכולים למצוא
ברשת מקום טוב ומוגן יותר, אם נדע אנחנו החזקים לקיים
אותו בימים טרופים אלו (באמת טרופים).
אורט בעולם החדש
מדוע דווקא אנו כרשת חינוך צריכים להיכנס בשלב זה ולגלם
תפקיד רציני במשחק? בדיוק מפני שאנחנו רשת חינוך, וזאת
ההזדמנות שלנו לכייר את קווי המתאר של החברה החדשה
הזאת על פי ערכים אנושיים בסיסיים, ערכים של צדק וכיבוד
הזולת, גם בתקופה שבה תקריות אלימות ואמצעים בוטים
עשויים להעלות את הרייטינג ובכך להניב יותר הכנסות
חומריות לאתר אינטרנט.
תמים? אולי. אבל יש לנו חלון הזדמנויות קטן בתקופה שבה
רוב האנשים איבדו את ההזדמנות שלהם. אז לא ננסה להיכנס
עם הערכים שלנו דרך החלון?
חלון ההזדמנויות
לפני שלוש שנים וחצי, במלאת שנה לאתר אורט, הגדרנו
אותו מחדש במטרה למסדו כנקודת מפגש חינוכית ולהביא
אליו את הפעילות האינטרנטית של בני נוער (תלמידים)
ומבוגרים (סטודנטים, מורים, מנהלים, יועצים, מרצים...). היו
אלה הימים הלוהטים של ה"בהלה לזהב" של סוף המאה
ה-20, ימים שבהם הוקמו אתרי תוכן רבים, ואף הוטבעה
הססמה "התוכן הוא המלך".
בעצם, רק בשנה האחרונה התחלנו לראות פעילות של
תלמידים ומורים באתר, ואולם בניגוד למגמת הירידה בנפח
הפעילות באתרי תוכן אחרים, אצלנו ניכרת מגמת עלייה
מתמשכת, בלי קשר לנפילה הגדולה של אתרי התוכן בפרט
ושל כל העשייה האינטרנטית המסחרית בכלל. אצלנו השיפוע
של הגרף הרבה פחות דרמתי, אבל המגמה שלו היא בבירור
עלייה. ואין תימה: הרי גם כשחברות סטארט-אפ נופלות
ונסגרות עדיין מספר הגולשים ברשת הולך וגדל, ויותר
אנשים מגיעים אליה.
במצב הנוכחי לא נראה שבני נוער יגלשו פחות. ההפך - - >
(/[ |[ צַממולוגיה ובמדעים 37
.ה
רק בשנה האחרונה התחלנו לראות פעילות של תלסידים ומורים
באתר, ואולם בניגוד למגסת הירידה בנפח הפעילות באתרי תוכן
אחרים, אצלנו ניכרת סגסת עלייה סתמשכת, בלי קשר לנפילה
הגדולה של אתרי התוכן בפרט ושל כל העשייה האינטרנטית
המסחרית בכלל. אצלנו השיפוע של הגרף הרבה פחות דרסתי, אבל
הסגמה שלו היא בבירור עלייה. ואין תיסה: הרי גם כשחברות
סטארט-אפ נופלות ונסגרות עדיין מספר הגולשים ברשת הולך וגדל,
ויותר אנשים סגיעים אליה.
הוא הנכון. ואנחנו צריכים לתת להם את האלטרנטיבה הודעה זו משקפת יפה את המציאות ברשת הישראלית,
השפויה. ואפשר ללמוד ממנה (ומן התגובות התומכות שהיא קיבלה
באותו פורום) כי לא רק בעינינו, גם בעיניהם של גולשים
את הקשר לענייננו ולמטרתי במאמר זה אני בוחרת להראות רבים זוהי ההזדמנות לשינוי הלך הרוח והרוחות ברשת. זהו
באמצעות מכתב גלוי של אחד ממנהלי הפורומים באתרנו, בדיוק הזמן לחינוך - של ילדים, מבוגרים, הורים, מורים -
שהתפרסם אצלנו בפורום המנהלים לפני כמה חודשים, כל מי שגולש ברשת, בין אם הוא מתקשר עם גולשים אחרים
בעיצומה של נפילת הדוט.קום: ובין אס הוא גולש לנבכיהם של אתרים סטטיים ומאגרי
מידע.
יש יתרונות גם לסססדים ותיקים
*סתם חשבתי שעם כל התהפוכות בשוק האינטרנט נחמד להיות
"שייך" לגוף כמו אורט עם שורשים והיסטוריה שנותנים לטד
המקוון של הארגון את הכוח לתפקד כרגיל גם ביסות סשבר.
בפורוסים כאן אין פרסוסות מעצכנות והתוכן הוא העיקר ולא
הרווח הכספי, הסרוויח העיקרי הוא המשתסש.
רבים חשבו שאני סתם טיפש מאחר שלא רציתי לנהל פורום
תחת מותגי אינטרנט ספורססים שהציעו תסריצים (בשונה
מאורט) פיננסיים, אבל אני תסיד האמנתי שפשטות וסהירות
מערכת הפורוסים פה די מושכת ואטרקטיבית כדי למשוך
סמשתסשים - וזו לפעשה הסיבה לנהל פורום!"
והאינטרנט, בנוסף על היותה מאגר מידע ענקי,
מרחב שבו אפשר למכור ולקנות, לשלם
חשבונות, לקבל מידע על מה שקורה בתוך
הרשת, ומה שקורה מחוצה לה (מזג האוויר בכל
העולם למשל), רשת האינטרנט מספקת קודם
כול ומעל לכול תקשורת, והזדמנות לפגוש בני
אדם, להתיידד איתם, להתדיין איתם, ולחיות
בחברת בני אדם. חברה שאם נשכיל לשמור
עליה - היא גם תהיה חברה אנושית. ₪ּ
8 ]1[ טבנולוגיה
אורט - התעשייה האווירית
"" אתר בי
כמענה לצרכים
פרויקט אתרי אינטרנט
סביבת הוראה ולסידה וירטואלית
נקודת המוצא בפרויקט הקסת אתר לבית הספר אורט התעששייה
האווירית ע"ש הלן אשר, היא הקסת אתר הסשלב למידה
ויורטואלית עם חיי בית הספר כפי שהם משתקפים בחיי היום
היום. הרעיון ביסודו היה לקחת את "הסציאות" היום יוסית
הקייסת לנתח אותה ולצפות איזה פעילויות (שיעורים, ספגשים
הסיסוש גבוה יותר.
נפילת ענקי ה"הי טק" כפי שבאה לביטוי בעת האחרונה
הייתה הוכחה די טובה וניצחת לפחות בשבילי ובשביל צוות
הפרויקט בבית הספר, ששינוי מהיר בלא "הכנה" מתאימה,
מביא להתרסקות, לכישלון, לבזבוז משאבים, ובעצם לפספוס
גדול של פוטנציאל שלא מומש.
שינוי אמיתי הוא תהליך המתרחש לאורך זמן, מוטמע
בקהילה ומשלב בתוכו את כל משתמשי המערכת וכל רכיבי
המערכת תוך מתן תמיכה באופן שוטף. תפיסה זו שהוליכה
אותי בתהליך אינה פשוטה, למעשה זוהי בחירה בדרך הקשה,
בחירה של הקשבה לחלק גדול מן האוכלוסיות, ניסיון למצוא
מכנה משותף בין הרבה גורמים בדיוק כמו בחיים, התמודדות
עם עימותים וקונפליקטים עקרוניים בתפיסות עולם,
לתפיסתי רק כך נוכל להשיג את היעד לטווח ארוך.
זיהוי צרכים סטרות ויעדים
מניתוח המצב בהנהלה המורחבת עלו הצרכים של מורי
דוד לוי הוא מרכז תחום מחשבים בבית ספר אורט תעשייה אווירית, מנהל ויוזס הפרויקט.
מברתיים, מסירת עבודות, קיום סבחנים וכדוסה) אנו יכולים
להעלות לרשת האינטרנט. רק אם האנשים סן "השטח" (במקרה
שלנו תלסידים, מורים, הנהלה, עובדי משרד וסשק) יראו כי יש
התייחסות לטרכים שלהם והם חלק סהנוסחה השלסה יהא סיכוי
בית-הספר וההנהלה:
1. להעלות חומרי למידה "באוויר"
2. לקיים מפגשי פורום
3 ליצור מאגרים שיתופיים לכל האוכלוסיות בבית הספר
4. לשקף הפעילות היום יומית ברשת
5. לחזק הקשר בין הלומדים למורים וההפך
6. ליצור תווך לקשרים חדשים תוך כיתתיים ובין
כיתתיים
7. לתת אפשרות לכלי ביטוי נוסף לתלמידים,
המתקשים בהבעה בכיתה הפרונטלית, ומוצאים
את ביטויים במרחב הווירטואלי.
תהליך זיהוי הצרכים הוא תהליך בסיסי ומרכזי הרבה מעבר
לארגון אתר אינטרנט, היו מקרים שעצם ארגון האתר גרס
לחלק מאתנו לבדוק תהליכים שזמן רב לא טופלו למשל:
אופן העברת מידע, סמכויות, ביזור
חלקים של המשימות לגורמים שונים במערכת ובכלל בהרבה
מקומות התהליך גרם לנו "לנקות את האבק".
>-
1טמולוגיה ובמדעים 39
ן
|
ן
|
|
. .)ןור
הספתח להצלחה: מעורבות
פעולה של כולם
בתפיסת האתר ראינו, כל פרט במערכת בית-הספר
(תלמיד, מורה, מנהל, עובד משק, מזכירה...) "כאוצר
ידע" רב. הבנו כי היכולת שלנו לבנות סביבה
אינטגרטיבית, שתנצל חיובית אוצרות אלו, היא זו
שתקרין לטווח ארוך על הצלחתו של הפרויקט ועל
היכולת שלנו לשתף מגוון רחב של אוכלוסיות
בבית-הספר כך שכל אחד מהן "מקבל" תפקיד בסביבה.
בית הספר "אורט התעשייה האווירית" על כל רכיבי
הארגון התגייס למטרה זו.
וינ ונונ הוונב ותמר ונר הוה ה
פעולה! - סצוות הסורים נבחר גרעין
תסיכה ליתר השלבים, בניית סערכים
הדרכה והנחיה, השתתפות בוועדות ההיגוי
ועוד. הסביבה הסיועדת מאפשרת
אוטונוסיה לסורה, ברגע שמורה כתב
מערך שיעור, סבחן, עבודה, כל אלה
"סועלים לרשת" ונעשים זסינים לתלסידי
בית-הספר סכל מקום ובכל זסן.
הנהלת בית-הספר
המנהל מר אברהם רוטשטיין ההנהלה המורחבת היו שותפים
ליוזמה ולתהליכי השינוי וההטמעה של האתר בבית הספר
כאשר מנהל ביה"ס מושך ברמת העל את כל הסביבה ודואג
למשאבים והצרכים הדרושים לבניית הסביבה.
ברגע שמורה כתב מערך שיעור, מבחן, עבודה, כל אלה
"מועלים לרשת" ונעשים זמינים לתלמידי בית-הספר מכל
מקום ובכל זמן. מספר מורים משתתפים בהכנת קורסים
וירטואליים (ָחוחז6-160) וכבר בשלב א של הפרויקט
יועלה קורס באלקטרוניקה ספרתית בנושא "דלגלגים"
שכתבה המורה סיגל אנגלין, קורס נוסף המצוי בשלבי סיום
בתחום המתמטיקה נכתב בידי שרה אנצילביץ. לקראת
הבנו כי היכולת שלנו לכנות סביבה
| אינטגרטיבית, שתנצל חיובית אוצרות אלו,
, היא זו שתקרין לטווח ארוך על הטלחתו
של הפרויקט ועל היכולת שלנו לשתף
סגוון רחב של אוכלוסיות בבית-הספר.
סורים
המורים משתלבים הן באמצעות השתלמויות והן בלקיחת
חלק פעיל בהפעלת האתר והזנתו בתכנים.
% הכשוה - חדר המורים כולו המשתתף באופן פעיל
בהשתלמויות. כ-70% מן המורים עברו עד תחילת שנה"ל
תשס"ב השתלמות מקיפה (112 ש' ) ברזי האינטרנט, דואר
אלקטרוני, בניית מאגרי ידע, השתתפות בפורומים ועוד, זאת
במקביל ללמידת המערכות שילוו את הפרויקט (מערכת
66 של מ"ופ אורט, מערכת 5118001061 של חברת
"תבונה" מערכות תוכנה שעובדות בשיתוף פעולה עם חברת
מייקרוסופט). ההיגוי ועוד. הסביבה המיועדת מאפשרת
אוטונומיה למורה,
% פעולה! - מצוות המורים נבחר גרעין תמיכה ליתר
השלבים, בניית מערכים הדרכה והנחיה, השתתפות בוועדות
ההיגוי ועוד. הסביבה המיועדת מאפשרת אוטונומיה למורה,
([[%ןבָ מבנולוגיה
המעבר לשלב בו עומדים להשתלב עוד מורים בהכנת קורסים
נוספים.
תלסידים
כמו המורים גם מעורבות התלמידים באה לידי ביטוי בשני
רבדים: הכשרה ופעילות בהפעלת האתר.
+ הכשרה - כ-150 תלמידים קיבלו הכשרה בתחום
האינטרנט כדי שיוכלו לתפקד במסגרת הסביבה למידה,
הפעלה, ייזום ועוד. הטמעת התהליך היא שוטפת לאורך כל
השנה ונעשית בימים מרוכזים, בשעות אחר-הצוהריים
ובחופשות התגים. בנוסף במהלך החופש הגדול, התקיים
קורס מקיף לנאמני אינטרנט, 15 תלמידים, שיהוו נדבך
ראשון לתומכים מקרב התלמידים.
% פעולה - כל תלמיד בצוות מיועד לביצוע משימה שבה הוא
מיומן בצורה הטובה ביותר ולרוב לפי רצונו, חשוב שתהיה
להם מוטיבציה. התלמידים זכו לתעודה, חולצה ותג נאמן
מחשב המקנה להם זכויות פעילות שונות ומגוונות. והכול
מתוך נקודת מוצא ולפיה שיתוף מספר רב ככל האפשר של
תלמידים ומורים יסייע לפרויקט להיקלט ולשינוי להפוך חלק
מחיי בית-הספר.
עובדי המנהל והסשק
משמשים כגלגל חשוב בתהליך ברמת האדמיניסטרציה ומתן
תמיכה ברמת ציוד ומשרד.
סיסון, טכנולוגיה ותפעול
4 מימון - המימון לפרויקט התקבל ממשרד העבודה והוא
מלווה את הפרויקט בעזרת ועדת היגוי המשותפת למשרד
העבודה לבית-הספר ולאורט ישראל.
% טכנולוגיה - בפיתוח הטכנולוגי נעזרנו בצוות מו"פ של
אורט ישראל ובחברת "תבונה" שבנתה בעבורנו ממשק נוח
לבניית קורסים וירטואליים.
+ תפעול - הוקם בבית הספר צוות מיוחד האחראי על
איסוף תכנים הזנתם לאתר, תמיכה טכנית לאתר, העברת
השתלמויות לתלמידים ולמורים בנושא אינטרנט בכלל
ועבודה בסביבת הלמידה החדשה בפרט.
מה הלאה?
שלב ב בפרויקט כולל את:
1. הטמעת ומיסוד הרעיון במערכת לפנינו,
2. המשך בהשתלמויות שותפות של התלמידים והמורים,
3. כתיבת אמצעי הדרכה והטמעת המערכת בפעילות
השוטפת של קהילת בית הספר
מה תהיה הצלחה?
הצלחת האתר תהפוך את בית הספר למקום שבו מתבצעת
למידה משמעותית לא רק בין כתלי הבניין אלא גם מחוץ לו,
אם על-ידי תלמיד חולה או נעדר המסוגל ללמוד את השיעור
למרות שאיננו נמצא פיזית ואם על-ידי תלמיד המעוניין
לחזור על השיעור להתייעץ עם מוריו בנושא השיעור.
המורים יוכלו להפנות את התלמידים למקומות רלוונטיים
באתר בית הספר לצורך חזרה, למידה,דפי עבודה, שליחת
עבודות למורה ועוד.
הטלחת האתר תהפוך את בית הספר
לסקום שבו סתבטעת לסידה
משסעותית לא רק בין כתלי הכניין
אלא גם סחוצ לו, אם על-ידי תלמיד
מולה או נעדר המסוגל ללמוד את
השיעור לסרות שאיננו נסצא פיזית
ואם על-ידי תלסיד הסעוניין לחזור על
השיעור להתייע עם סוריו בנושא
השיעור. הסורים יוכלו להפנות את
התלמידים לסקוסות רלוונטיים באתר
בית הספר לצורך חזרה, לסידה,דפי
עבודה, שליחת עבודות לסורה ועוד.
לפי תפיסת האתר שגובשה על ידנו, הצלחת שלב זה תימדד
בהטמעת הטכנולוגיה והשימוש בה ובכך שקהילת בית הספר
תהפוך את האתר לאקטואלי ודינמי - תוך כדי הכנסה
שוטפת של חומרים ושימוש באתר ללמידה משמעותית
המלווה את הלימוד בחדר הכיתה ובמקרים מסוימים מחליפה
אותו.
נחזור אליכם בסוף השנה! .
?| [[ממולוגיה ובמדפים = 41
"מדווחויבו כזן הששו"
אורט - חולון
ל
קובי לחאם
"והאר היתה תוהו ובוהו וחושך על פני
תהום.."
בוקר יום שני אני, רכז פיזיקה באורט חולון, מגיע
לבית-הספר לעוד יום של הוראה ובהגיע זמן ההפסקה אני
נתקל ב"מבול" של שאלות מתלמידי שכבת י' שאת חלקם אני
אפילו לא מלמד. הסיבה מתבררת מיד: בעוד פחות משבוע
לשכבת י' יש מבחן משווה על כל היקף החומר הנלמד
מתחילת השנה.
במשך כל אותו יום אני חושב לעצמי: איך אפשר לעזור לכל
התלמידים? אומנם איני מלמד את כולם אך אני מאוד מעוניין
להגיע לכל אחד ואחד מהם!
"ויאסר אלוהים, יהי אור, ויהי אור"
למחרת בלילה בזמני החופשי (שלא נבין לא נכון, ממש אין
הרבה) אני נכנס לאינטרנט גולש להנאתי ופתאום עולה לי
רעיון, למה שלא אנצל את הכלי הזה כדי ליצור קשר עם כל
התלמידים? (בזמננו אפשר להגיד שלכל תלמיד יש מחשב).
תוך חששות ואי ידיעה לגבי איך זה יעבוד, אני ניגש ללוח
המודעות בבית-הספר ומודיע: "לכל תלמידי שכבת '' אפשר
להפנות שאלות לרכז פיזיקה במוצאי שבת משעה 22:00
באתר /!1.סזס.חס.שאיחש///:סן1ו! להיכנס לפורום אורט
טכני חולון!"
ויהי ערב.9...
הזמן רץ, השבת עוברת ובשעה 22:00 אני נכנס לאתר ומכריז:
"ערב טוב לכל תלמידי אורט חולון", כולי סקרנות - כמה
ילדים יטרחו להיכנס, איך זה יעבוד בכלל, עד כמה יעיל יהיה
הרעיון. והנה, לא חולפות דקותיים והשאלות מתחילות
לזרום:
+ האם מוקד עדשה מפזרת הוא שלילי?
+ תחום ראייה יהיה בבחינה?
קובי לחמאם הוא וכז פיזיקה באורט חולון.
2 (/[(צָ טבנולוגיה
+ למה יש אינסוף דמויות כאשר מציבים שתי מראות
אינסופיות אחת מול השנייה?
+ איזו עדשה מקטינה?
+ מתי מתחילה הבחינה?
(אפשר להבין שנושא הבחינה הוא אופטיקה גיאומטרית)
אני כמובן מנסה לענות לכל השאלות כאשר פתאום אחד
התלמידים מפתיע אותי בבקשה: "קובי אולי תיתן לנו
דוגמאות לשאלות אמריקניות שיכולות להופיע", אופס, לזה
לא התכוננתי. אני מנסה לחשוב על שאלות לדוגמה בזמן
שתלמידים ממשיכים להזרים שאלות נוספות ובמקביל
מתחילים גם לענות על השאלות של חבריהם, מטי וניצן
שואלות: "איך מוצאים זווית קריטית?" ורביב עונה: "מציבים
בנוסחת סנל 90 מעלות באלפא אאוט וכל השאר כרגיל...".
אני מסיים לכתוב את השאלות ושולח. לאחר זמן מה
התשובות לשאלותיי מתחילות לעלות, כמובן שלא כולם ענו
אותן תשובות ואז אני עד לוויכוח בין התלמידים מי צודק
ולמה, "קעורה" עונות מטי וניצן (לשאלה: "באיזו מראה
משתמשים כדי להגדיל את תחום הראייה?") ודרור עונה:
"קמורה", ניצן ומטי מגיבות: "בקעורה מתקבלות דמויות
מוקטנות" ודרור משיב: "זה לא קשור לדמות גם במראה
קעורה מקבלים דמות מוקטנת זה קשור לתחום ראיה, קובי
אתה מגבה אותי?" ובמקביל הבקשה/דרישה של לירז: "נו
קובי, אולי תשלח גם את התשובות?" ואז כמובן אני ניכנע
ושולח את התשובות.
טוב כבר אחרי חצות ומגיע הזמן לפרוש. אני נפרד בברכת
"בהצלחה ולילה טוב" ונופל למיטה בחיוך של סיפוק, הרעיון
היה לא רע בכלל ואפילו טוב! אני ממש נהניתי וגם
מהתלמידים יש משוב שהיה יעיל בשבילם.
"וירא אלוהים כי טוב. "
לקראת בחינת המגן וגם לפני בחינת הבגרות אני שוב מזמין
את התלמידים להיכנס לפורום. בתקופה הזאת כמעט איני
רואה את התלמידים (גם לא את אלה שאני מלמד) שהרי הם
כל הזמן נמצאים במבחנים או חופשות לקראת בחינה ולכן
הכלי הזה הופך לתקשורת היחידה שלי עם התלמידים.
במשך שני לילות לפני הבגרות אני שוב מוצא את עצמי מול
המחשב משוחח עם התלמידים, הפעם לקראת הבגרות מספר
הנושאים רב יותר (מכניקה, חשמל, אופטיקה, מודרנית, גוף
- שש
קשיח, זרם חילופין) ויותר מזה, לא כולם נבחנים על אותם
נושאים. הפעם אני אפילו יותר נהנה, הפורום תוסס, מספר
התלמידים הנוטל בו חלק גדל. משיחות עמם אני גם יודע
שיש תלמידים שהשתתפו בפורום כמשתתף פסיבי - ניסו
לפתור שאלות שהופיעו בפורום, על ידי או על ידי אחד
התלמידים, השוו לפתרונות של אחרים שהופיעו בפורום,
למדו מההסברים.
אני כותב לתלמידים שאלות ברמת הבחינה והוויכוחים
מתחילים, מי צודק ולמה: "אהרון טועה" טוען רונלדו "זהנה
ההסבר: הוא טען שאי אפשר למצוא זמן עם אנרגיות" ואהרון
מגיב: "קובי תגיד לו! הוא רוצה למצוא זמן עם אנרגיות. זה
עם מהירויות ולא עם אנרגיות". בינינו, מה צריך יותר מזה
מורה לפיזיקה? אני יושב מול המחשב ולא מתערב עד
שמגיעה הפנייה: "קובי מי צודק!".
אחרי הסברי אני שואל - "דוצים עוד שאלות?" "כן, עוד
שאלות" עונה ארז.
אני שמח לראות שהתלמידים כבר לא פונים אלי אישית
בשאלותיהם, והם מתאמצים לענות זה לזה. זלדה שואלת:
"מתי משתמשים בנוסחה (0+/]2 וגם כפול 1 ועוד 0א" רון
מסביר: "כשיש לך למשל גרף או משהו עם אנרגיות ואין לך
את התאוצה או אין לך כוח לחשב אותה, כשיש לך מהירות
התחלתית וסופית" ואהרון מחזק ומדגיש: "כשיש לך
מהירויות ורק מהירויות" ואז זלדה נותנת דוגמה ספציפית
ואהרון ורונלדו ממשיכים לעזור.
ואני רק צופה בתקשורת הנפלאה שנוצרה בין התלמידים
ומתמוגג לי. במהלך הוויכוחים אני פותר את השאלה על דף,
סורק ושולח.
לא את כל השמות אני מזהה, חלק מהם מסתתרים מאחורי
כינוי - רונלדו, זלדה, א, תלמיד עצבני וכו'. כולס מקבלים
בדיוק אותה התייחסות הן ממני והן מעמיתיהם. להפתעתי
אין איש מנסה לפצח את חידת הדמות שמאחורי הכינוי.
ואולי אני היחידי שלא יודע?
והנה גם הבגרות עברה, ועדיין נכנסים ילדים לפורום וגם
משאירים געגועיהם: 'נגמרה הבגרות, התגעגעתי לפורום"
אומר ארז.
"וייטע אלוהים גן עדן..."
אז מה השגתי כאן בעצם?
ש תקשורת טובה יותר עם תלמידי.
ש דרך להגיע אל התלמידים כשהם לא נמצאים
בבית-הספר.
ש תרגול בדרך אינטראקטיבית, תוך משוב כמעט מיידי
לתלמיד אם תשובתו נכונה או לא והסבר מפורט ככול
הדרוש.
ש תקשורת נפלאה בין התלמידים, סיוע הדדי.
ש פתרון שאלות ספציפיות של תלמידים אך בו בזמן שכל
שאר התלמידים יכולים לראות את השאלה וכמובן את
התשובה.
ש תרגול שאלות ונתינת הסברים נוספים ממש לפני מועד
הבחינה.
ש אנו נמצאים בעידן התקשורת וכמעט ולכל תלמיד יש
מחשב אשר מחובר לאינטרנט
ש הזדמנות לתלמידים השקטים והביישנים או כאלה
החוששים לשאול שאלות, שמא השאלה שטותית מדי
לשאול שאלות בשם בדוי/כינוי.
ולסיכום- מספר לא קטן של תלמידים, כל מי שהיה חשוב
לו בעצם, תרגלו פיזיקה בדרך אינטראקטיבית זו, חיזקו
ושיפרו ידיעותיהם לקראת המבתן, נהנו לקבל ולתת
משובים והסברים לעמיתיהם וממני, ולהערכתי הדבר גם
יבוא לידי ביטוי גם בציוניהם. .
(?[ |( ַמכגוכוגיה ובמדפים 43
ן
"כודוורויי בו ₪ ה "
ועדת ההיגוי של פרויקט מוטו"ת לשנת הלימודים
תשס"א הגתה את רעיון התחרות הארצית במדע
וטכנולוגיה בחטיבות הביניים של רשת אורט כדרך
לקידום הוראת מדע וטכנולוגיה בסביבה
מתוקשבת. נושא התחרות הנבחר "מודלים במדע
וטכנולוגיה" - דגמים המייצגים תופעה, תהליך או
מערכת המאפשרים להמחיש מושגים מופשטים
(ברנע, 1996).
נושא התחרות-מודלים נבחר מן הסיבות האלה:
1. נושא רלוונטי להוראת טכנולוגיה ומדע העשוי
לשמש כקטליזטור לעבודת צוות בין מורי
טכנולוגיה ומדע.
2. השימוש במודלים מאפשר הבהרה והמחשת
מושגים מופשטים (ברנע, 1996).
3. השימוש במודלים מסייע בשיפור כושר
התפיסה המרחבית וההישגים הלימודיים
(1986 ,וחוס] 8 קושסז020!)
התחרות התנהלה בשלושה מעגלים מקושרים
ביניהם:
במעגל אחד השתתפו: ועדת ההיגוי, הרכזים
והמורים
במעגל השני: הרכזים, המורים והתלמידים
במעגל השלישי: התלמידים וועדת התחרות.
הקשר בין הגורמים השונים בתוך כל מעגל ובין
המעגלים התקיים בשני אופנים: קשר פיסי וכן
באמצעות תקשורת מחשבים.
מודל התחרות המובא בהמשך מציג את הדינמיקה
שבין הסביבה המתוקשבת למעורבות האנושית
בארגון התחרות.
אורלי שפירא היא ראש פרויקט מוטו"ת - פרויקט הטמעת
מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים של אורט.
4 ב טבנולוגיה
1 ו
₪
4 | ה-/01וח-6 של התחרות.
5 3 2 . 4
. כתיבת ושליחת תיקי תיעוד בקבצי 0זס/ש
מיון 14 העבודות הנבחרות מתוך 50 העבודות
| שנשלחו לכתובת התחרות ע"י ועדת תחרות
₪
<
- ה 8
סודל התחרות:
בניית אתר התחרות מוחס>/וחוח/]ו.סזס.!זס /
הכולל: א. אופן העבודה וההגשה %- ו
ב. תיק תיעוד ריק |
ג. דוגמא לתיק תיעוד מלא |
האתר הפנה לכתובת ה-]/00ח-6 של התחרות = |
במידה ויש צורך בייעוץ ועזרה:
.חָזס.וזס6סוסוח
הצגת נושא התחרות בכנס רכזים
וחלוקת פלקטים לתלייה בבתי הספר
המפנים לאתר התחרות
הרצאות אורח בין צוותי מדע וטכנולוגיה = /
בבתי הספר להתנעת התהליך
במסגרת הבית ספרית
מענה לשאלות תלמידים דרך כתובת / משוב מהרכזים
בכנס רכזים מסכם:
נושא התחרות.
פתיחת התחרות.
תאריך לתחרות.
יצירת קשר טלפוני עם רכזים ומורים - )
ודרבונם לעודד תלמידים לגשת לתחרות. | |
פגישה עם הרכזים לצורך עדכון
וקבלת "משוב מהשטח" ע"י הרכזים.
ו
ע"י צוותי התלמידים המתחרים לכתובת
ה-]וסוח- -6 של התחרות.
ו
ראשונית תוך יידוע התלמידים באמצעות
הדואר האלקטרוני
יום התחרות: המודלים הוצגו בעמדות
מאויישות ע"י התלמידים בליווי תיקי תיעוד
ומצגות. ועדת השיפוט בחרה את הזוכים
במקומות הראשונים.
8 ו ו
סמסצאים עיקריים לאחר קיום התחרות:
1, רוב המודלים שהגיעו לשלב הגמר פיזיים (ניתנים למגע
מוחשי). המודלים שזכו בארבעת המקומות הראשוניים
היו כולם פיזיים: "דפדפן תווים אוטומטי" - אורט עכו,
"תחנת כוח" - אורט עוספייה, "מודל לזרימת אוויר" -
אורט בנימינה ו"הגנה על מחשב מפני התחממות יתר" -
אורט יד ליבוביץ נתניה.
2 התחרות עודדה את ציבור המורים והתלמידים להשתמש
בכלים מתוקשבים (דואר אלקטרוני, אנטרנט, תוכנות
6
3 אתר התחרות וכתובת הדואר האלקטרוני אפשרו את
הפצת התחרות והטמעת המודלים. אך מעל לכל ספק
היתה התחרות נשארת תחרות וירטואלית ולא היתה
קורמת עור וגידים לממדים פיזיים ללא מעורבות אנושית
הכוללת תמיכה, עידוד וליווי רכזי ומורי מדע וטכנולוגיה.
שימוש במודל התחרות כאמצעי להטמעת תכנים דידקטים-
טכנולוגיים-מדעיים אפשר לאמץ תוך שינויים קלים גם
בפורומים קטנים יותר כמו ארגון תחרות בית ספרית. אך
נראה שאפשר להכליל מודל זה מעבר לאוכלוסיית תלמידי
חטיבות הביניים במדע וטכנולוגיה ומעבר לתכנים בנושאי
מדע וטכנולוגיה. השאלה שיש לבדוק במקרים הבאים היא
מהו המינון המתאים שבין המעורבות האנושית והסביבה
המתוקשבת.
תגובות נבחרות שהתקבלו דרך ה-]ו0וח-6 לאחר קיום
התחרות:
"תודתנו למורה שהביאה תחרות זו לביה"ס.."
(תלמידים אשר הגיעו לשלב הגמר)
"הייתי מעורבת אישית בהתרחשות המרשימה הנובעת
מרוח תחרותית, גילוי ידע, הדגמת רעיונות ואופן ההגנה
על המודלים..." (רכזת מדע וטכנולוגיה)
"תודה והערכה על היום המעניין..." (מנהלת בי"ס)
הערות: ברצוני להודות לכל עמיתי מטמיעי פרויקט
מוטו"ת ולעושים מלאכתם קודש רכזי ומורי מדע
וטכנולוגיה על תרומתם להצלחת התחרות.
התחרות הארצית בנושא "מודלים במדע
וטכנולוגיה" תתקיים השנה ביום ה',
כ"ז אייר תשס"ב, ה-9.5.2002.
לפרטים לגבי התחרות אנא פנו לכתובת אתר | ₪
התחרות קוחס6/חחחח /!1.זס.1זס.או/א
ביבליוגרפיה:
ברנע, נ' (1996). שילוב הדמיה מולקולרית בהוראת מבנה וקישור
כימי והשפעתה על תפיסה מושגית, תפיסה מרחבית ומושג המודל.
חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", הטכניון, חיפה.
פוסוקי קר
לעבודות מחקר הנערכות במוסדות האקדמיים בישראל תרומה רבה
לקידום ההבנה והיישום של ה-חסו6-600601.
המחקרים המתוארים נערכו בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
אקלים
חברתי בלסידה
המפגש החברתי חיוני בס + סרחוק
מידה מרחוק בי
פנים אל פנים או שהוא וירטופו ו בין אם הוא נעְשה
ו
האנוניסיות ושיחות הועידה ה ל -
= מתנהגים התלמידים, מבחינה מילולית, 8
. לימודית, מתוך ידיעה כל ''
ונות לשם מטרה
ידה מקו יְ
ו מאחורי מעטה של אנונימיות? ל
. שהמשתתף אנונימי, יש עלייה בכמות משפט . 0
0 בשיחה, ולעומת זאת בתחום החברתי אין
ו
בק
. ורס שבו התקיימו מפגשים וירטואלים
+מפגשים ב"בית הקפה" הוויר :
להיווצרותה של אווירה ח
העוצמתיות טל המפגעט
לבד, עולה כי
טואלי תרמו רבות
ברתית לאורך
זמ
| ובעוצמה גבוהה
הדי החברתי המ .
ידיון החברתי קוון הועתקה מס
המתח מזהה עצמו. תית אל הדיונים בקבוצות הדו זה מקבוצת
לאופן שבו המשתתף הדיון הנושאיות.
ל אורן (אוקטובר בקורס שבו
. וד"ר אביגי או ] ו שולבו מפגשים ו
אורנה צור, ד"ר דויד מיודוסר הווירטואלי, התפתחה ה תיים בליווי הדיון
0) הפיסיות. -
ברתית בעי
אותה אווירה הועברה בעיקר בפגישות
ה 7 הנושאיות. בהמשך אל קבוצות הדיון
תרוסת ר אושרה שרי-שָטיי "
+טכבו גברג, ד"ר דוד מיו 0
ולטלה טעדוו ו ללסידה (אוקטובר 0) דוסר, ד"ר אביגייל אורן
להורך ו 1 ל לכטים
תסטורת בּ
דפוסי אינטראקציה: כיתה לעוסת למידה מרחוק
האם יש שוני בדפוס האינטראקציה מורה-תלמיד
המתרחשת בכיתה המסורתית לבין זו המתרחשת בסביבת
ה-0( (שהיא סביבת מציאות מדומה מבוססת טקסט).
מתברר ששיעור שיחת המורה נמוך מסך כל השיחה בכיתה,
ואילו שיעור שיחת התלמיד גבוה.
וג'יה דאהר, ד"ר דוד מיודוסר, ד"ר אביגייל אורן (יוני 2000)
0
([ןב מבנולוגיה
הסח=ש₪זוו תווש
ברטה זיסלר
- ללמוד
באינטרנט
אחד ההיבטים של נושא ה-הַחוחז60]-6 הוא ההיבט הפדגוגי. איך לקשר בין
פדגוגיה לטכנולוגיה, איך להציג את החומר לתלסיד, איך לדעת אם ה
לומד את החוסר ונהנה סתהליך הלמידה, מהם ההבדלים בין ההוראה
המסורתית ובין ההוראה האינטרנטית. סובאים כאן כסה אתרים וסאסרים הדנים
בנושאים הקשורים לפדגוגיה בישראל ובח"ול.
1. שילוב תקשוב בתהליכי למידה/הוראה
והשלכותיו על הכשרת מורים
| סרח / סע / רדר 6 !ו 06. רחס סרח / / :כ ה
במאמר זה המחברות מסבירות איך הטכנולוגיה יכולה לעזור
למורה, אבל לא באה במקומו. כאן מובאות פעילויות מתוקשבות
שפותחו במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.
2. אינטרנט כסביבת למידה
20 0 / 0001/60 !01.06 .יתיא / / -סזת
וחו
מאמר זה מציג תהליך בנייה של קורס מתוקשב ספציפי להעשרת
מורים. המחברות טוענות שהמשוב המיידי והאינטראקציה של
הלומד עם החומר הנלמד בקורס האינטרנטי מביאים ללמידה
משמעותית.
3. פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי?
50/0000 /]ו 0 0100 טופס / /:כת
הרצאה של פרופ' גבריאל סלומון שהתקיימה בדיון משותף
לאקדמיה ולמשרד החינוך. בהרצאה הוא טוען שהתפיסה הפדגוגית
צריכה להיות פתוחה לטכנולוגיה, אבל לא לתת לה להכתיב.
--------=--- ו
ברטה זימלר היא מידענית במרכז למו"פ, אורט.
א(לישה (צ'מה
6 הו סוסה 66 7 |סחסוו60ט0= ]0 %0|6 6ח! 6ח4550551/ .4
0 זה זס] ג/ :706955 חח 60 ! סח הַחות606ד
6
לוס / 2000 / 16660 / ל ס| סח 196 / אס .שאי / / :כזות
|חחוחזסקסק 5
מתוך כנס על טכנולוגיה חינוכית של משרד החינוך הארה"ב,
המחברת טוענת שיש לראות את תפקידה של הטכנולוגיה
החינוכית בתהליך הלמידה דרך מסגרת מכוונת ללומד. אין לשכוח
לרגע את הצד האנושי בשימוש של טכנולוגיה למטרות לימוד.
ח06כ) הו חסוו6ט זופח| ]0 /ץ זסטו|6כ] 6חזוחכ) ]ס סַהוחספ/ 6 .5
חח ז60] 215066 חס
חחוח.6טזו5 2 / סחזטסן6!סס|ף/ 900 טסחףו-שחיי/ / :סוה
מאמר מתוך אתר ה-
6 חס חסקכ) ]0 [סחזטס (-= |סטסוכ) פַהוחזס6 |
הכולל מודל לפדגוגיה - ]59/400202/\
סח 6000 - חח 60 חס סַהוה1606 חן פזפוטכוחס6 .6
זס6ך
חחח 2600000 /!סוו>/ט.51015.06 07 :ות
מתוך האתר של אוניברסיטת סטפורדשייר הבריטית, המטפל
בשימוש של תקשורת ומחשבים בתהליכי למידה והוראה, דף
הפניות לאתרים ומאמרים העוסקים בתיאוריות פדגוגיות והקשר
שלהן עם טכנולוגיה.
0000 2000 06 .7
2000/6050 1606 / 60. חס 6.6 ח|. אא / / :זה
| 0
מתוך מדריך למחנכים העוסק בשילוב אפקטיבי של השימוש
באינטרנט בתכניות הלימודים. הנושא: הפדגוגיה של הטכנולוגיה
מספק ידע על המעבר משיטות הוראה מסורתיות למודלים
חדשים כמו: וח5וטו6טזו5חס) * סַהוחזס6] אוהסחוט/ *
80 * חַהוחז0פ! 6ווסזססס!|ס6 * חַהוחז0ט! 6אוו6/ *
₪ 65ח607] ]0 65ו!וחטוחוחס.)
(?] [?[צַמממלוגיה ובמדעים .47
ווחש כחלאתו? חוד
מערכות תחבורה וייצור חלקי מכונות |ו!
| הספר עוסק במערכות טכנולוגיות: הספר הוא השלישי מתוך סדרת ספרים העוסקים בנושא חלקי
| תחבורה וייצור. הספר מיועד לתלמידי מכונות. כל פרק עוסק בקבוצה מסוימת של חלקי מכונות, דן
| ז'-ט', הלומדים מדע וטכנולוגיה ומהווה בתפקיד החלק, בחומרים ובתקנים ומציג את השיטות והדרכים
| המשך לספר "דבר המערכת". בספר שני לתיכונן. ספר זה עשוי לשמש לעזר לסטודנטים בביצוע פרויקט
עקרונות מרכזייט: (1) שימוש בתפיסה הגמר.
מערכתית. (2) עיסוק בשילוב בין מדע וטכנולוגיה מנקודת מוצא
חברתית. משולבות בספר פעילויות מעבדה, הפניות לאתרים סטטיסטיקה וחוזק מכונות
באינטרנט, פעילויות בתקליטור "מערכות בפעולה" ופעילויות עם הספר עוסק בתחום לימודי ההנדסה ומיועד לתלמידי כיתה י"ג
תקליטור סרטים והדמיות המצורף לספר. הלומדים לקראת התואר "טכנאי מכונות" או "הנדסאי מכונות".
חלק א בספר עוסק בסטטיקה וחלק ב בספר עוסק בחוזק
דרך החומר (בערבית) חומרים. בספר משולבים איורים רבים ומצורף לו קובץ תרגילים.
ההיכרות עם מבנה החומר וההתוודעות לקשר שבין מבנה החומר
לתכונותיו ולשימושים השונים שעושה בהם האדם, עומדים דרכים להוראת סטטיסטיקה
בבסיסו של הספר. הספר עוסק בנושא חומרים על פי תכנית ספר זה מיועד למורים לסטטיסטיקה במכללות ובאוניברסיטאות.
הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה. הספר מלווה במדריך למורה בספר ארבעה פרקים המייצגים מגוון תחומים: סטטיסטיקה
ובתקליטור פעילויות משולבות מחשב במדע וטכנולוגיה. כמו כן תיאורית, קומבינטוריקה, תורת ההסתברות והסתברות מותנה.
יש גרסה של הספר בשפה הערבית הספר משלב הסברים, תרשימים, דוגמאות רבות פתורות, הערות
דידקטיות ובסוף כל פרק תרגילים לחזרה ולהבנה.
הכל בא על תיכונו (בערבית)
הספר עוסק בשאלה: כיצד יוצר האדם את עולמו? במהלך הספר הסתברות וסטטיסטיקה =- לתלמיד
התלמידים מתנסים בפתרון בעיות, מתוודעים לגורמים ספר זה מיועד לתלמידים הלומדים סטטיסטיקה במכללות
המשפיעים על פתרון הבעיות ולתהליכי התפתחותם של פתרונות ובאוניברסיטאות. בספר ארבעה פרקים המייצגים מגוון תחומים:
טכנולוגיים ששינו את פני הסביבה. הספר מתייחס לנושא מערכות סטטיסטיקה תיאורית, קומבינטוריקה, תורת ההסתברות
טכנולוגיות ומוצרים (3.2) מתוך תכנית הלימודים של מדע והסתברות מותנה. הספר משלב הסברים, תרשימים, דוגמאות
וטכנולוגיה רבות פתורות, ובסוף כל פרק תרגילים לחזרה ולהבנה.
מחליפים ערוצים (בערבית) המדריך הידידותי למעבד תמלילים
הספר בוחן כיצד אנו מרחיבים את החושים שלנו לצורכי גרסת מעבד התמללילים 2000 שזס/)\
תקשורת. הוא מציג את העקרונות המדעיים והטכנולוגיים
שבסיס התקשורת האלקטרונית, תוך התמקדות במערכות
הטלפון והטלוויזיה. הספר עוסק בנושא מידע ותקשורת על פי מאפשר טיפוחן של מיומנויות
הטודריך הידידותי לטעבד תטלילים גרטת
טיפול במידע תוך שימוש במעבד
התמלילים. בין המיומנויות
הנלמדות: עיבוד מידע מילולי,
ארגונו, עיצובו והצגתו, למשל:
מיזוג טקסטים (באמצעות גזירה
והדבקה), מיפוי טקסט וארגונו
(באמצעות תבליטים ומספור
ובאמצעות כלי הציור) והשוואה
(באמצעות טבלה).
תכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה.
דינמיקה מהדורה חדשה
ספר זה תואם את תכנית הלימודים החדשה של המקצוע מכניקה
הנדסית והוא מיועד לתלמידי כיתה י"ג הלומדים במגמת מכונות.
נושא הדינמיקה בספר נחלק לקינמטיקה ולקינטיקה ובכל פרק
משולבים איורים והסברים מורחבים. כמו כן, לספר מצורף קובץ
תרגילים בעבור כל נושא בספר.
מכניקת הזורמים
הספר עוסק בלימוד מכניקת הזורמים שהיא חלק בסיסי במקצוע
המשולב "מערכות מיכון", ומיועד להנדסים וטכנאים במגמת
| מכונות ומגמות טכניות אחרות. הספר מרחיב הסברים לתופעות לפרטים נוספים: אורט - מחלקת שיווק 03-6301310
פיזיקליות ומכיל תרגילי דוגמה, המאפשרים לתלמידים להתעמק להזמנות: רכס פרוייקטים חינוכיים ת"ד 75 אבן יהודה 40550 |
בנושאים הנידונים וכן מכינים אותם לעבודה עצמית בפתרון טל: 09-8991175 פקס: ג09-899106
יְּ התרגילים. חיוג חינם להזסנות: גו1-800-893-5
08 !ב טבנולוגיה
ב
| מדע וטכ(ולוגיה
--ךןררד-רר--ד'ד''ד'ר'דרִ'ר'ִ'ִ'ִרִר 7 7 7 7 7 7 7 -
מסע בין חומרים (חדש)
חקר המוח
מדעי הרוח
אוריינט - אתר לשון והבעה
1
ו
ו
1
ו
1
1
ו
ו
1
ו
1
1
יי אנגלית - תרגום מאנגלית לעברית
1
ו
ו
1
1
ו
ו
ו
1
1
ו
ו
ו
ּ החוק במקרא- חוקים בספר דברים
תהליך התיכון מרחב ספרות
תולדות עם ישראל בימי בית שני
מודעי הרוח
אוריינט - אתר לשון והבעה מדעי החברה
מרחב ספרות = אזוחות (תדש) ]|
פרחי היסטוריה - תולדות ע"י בתקופת המנדט זכויות האדם והאזרח
/ מחקר במדעי החברה - יחידה חמישית
שכנים ברשת - גיאופוליטיקה של המזה"ת
תקשורת וחברה
זכויות האדם והאזרח
שכנים ברשת - גיאופוליטיקה של המזה"ת
תקשורת וחברה
20 י
.שוש
מיוס(ויות .
הכנת עבודות בשילוב מידענות מתוקשבת
6 |50
מידענות מתוקשבת
- -----₪₪987"]7/0000|
א רנ א1ינ בית הספר הווירטואלי > ]ו.פזס.עוע8
75
למדחכ ספד/ת
אזרחות
בהו: טוניה ד
במדע טכנולוגיה 848 והלכה
בית הספר הוו'רטואלי אורט-אביב מצוי כעת בעיצומה של פעילות וספת עם יותר תכנים,
יותר קורסים, יותר תלסידים, יותר מורים וסביבה טכטלוגית המועשרת בהתמדה. במוכז
העשייה: שילוב תקשורת פנימית שוחה בין תלסידי אביב, רכיב מבחנים הניתן לשילוב על
ידי הסורה בכל חלק של השיעור, מערכת מעקב אחר פעילות תלסידים. ולצד כל אלה-
חידוש ושיפור הרכיבים הקייסים: פורומים, לוח מודעות,. כתב עת אלקעווני. ועוד.
ב
הצאיו
.27% 9 ת !סה צויות
חקר המוח
גיאופוליטיקה
של המזרח התיכון
