אספרסו כפול וקשר

בתי קפה אינטרנט הם תופעה כללת עולמית. כל אחד יכול להתחבר כאן אל רשת המחשבים, ללגום משקה חם ולפגוש בשולחן סמוך או בקצה השני של העולם אנשים לרוחות. דווקא במדינות מתפתחום זוכים עכשיו ה"סייבר-קפה" לפריחה גדולה. מומחית המחשוב נאורה שם שאול מסבירה מדוע. פורסם ב"אטמוספירה" – מגזין הטיסה של אלעל

OCR (הסבר)
| | אספרסו "וקסר בתי קפה א( ט 0 הם תופעה כלל עולמית. כל אחד יכול להתחכר כאן אל רשת המחשכבים ולפגוש בשולחן סמוך או בקעה השני של העולם אגש דווקא במדיגות מתפתחות זוכים עכשיו ה"סייבר-קפה" לפריחה גדולה. מומחית המחשוב גאורה שם שאול מסבירה מדוע. סאלים יושב ומקשקש באינטרנט עם בחורה מסתורית בלוס-אנג'לס המכונה "אור-ירח**. הוא לוגם קפה שחור קטן. בשכם יש חמישה בתי- קפה-אינטרנט. גם ברמאללה. בתל- אביב, אגב, יש אחד. לפני כמה חודשים ישבתי בסייבר- קפה בפאתי טריבנדרום, בירת קראלה בדרום הודו, ופגשתי שם אמא לבושה סארי ולוגמת צ'אי, שאינה יודעת לתקתק אך הביאה טיוטת מכתב שישלחו בדואר האלקטרוני לבנה הלומד בחו"ל. פגשתי שם סטודנט שלמד שנים אחדות בארה"ב ועתה הוא מבלה את זמנו מול הרשת ומחפש לפגוש תיירים שירעננו את האנגלית שלו ואת הידע שלו בתכנות. 100 רופיות יקנו למבקר שעת אינטרנט. בבומביי ישנם שישה בתי-קפה-אינטרנט, בטריבנדרום ארבעה. בניו-יורק מצאתי אחד לרפואה, ברחוב פרינס באיסט-ווילג'. בעצם, כל מקום הפתוח לציבור 16 ומספק גישה למחשוב ולרשת, תוך אספקת כיבוד ובידור, נחשב לבית קפה סייברי. שולחנות וכסאות, מחשבים וקווי תקשורת - אך מעבר לציוד הבסיסי - חשובה האווירה, וזו שונה בכל מקום. באדינבורו זה דומה יותר לבר בירות מקומי ובאמסטרדם מוצף המקום בעשן המריחואנה. בית קפה כזה יכול להיות לונה-פארק טכנולוגי כמ! ח+ווח5ז6סץ6 בקמברידג', מסצ'וסטס, עם 52 תחנות עבודה ומשחקי מציאות מדומה, או מקום למפגש אינטלקטואלי כמו שביקרתי בפאריס, או פריקיה של קעקועים ונמי אף בסיאטל, ארה"ב. אפשר ללמוד הרבה על בתי-קפה- אינטרנט, לא רק מהתבוננות באנשים. הדרך הכי טובה היא לחטט בדיסקים של המחשבים וזה מה שעשיתי במסעותי השונים ברחבי העולם. המחשבים האלה משמשים באופן אקראי וארעי, אנשים שונים לגמרי. חלקם מודעים לפרטיות , ללגום משקה חם וים לרוחו. ] | מאת: נאורה שם שאול צילומים טל גליק וחלקם לא. חלקם מבלים שעות רבות מול המחשב הציבורי ומרגישים בו כבביתם, וחלקם ממהרים הלאה לאחר בדיקה זריזה של הדואר שלהם. בשני המקרים, הם משאירים שלא במודע, מכתבים אישיים וקבצים, שמסגירים הרבה סיפורים אנושיים. הייתם מצפים אולי למצוא יותר בתי- קפה-אינטרנט במרכזי היי-טק מתקדמים בעולם מאשר בארצות מתפתחות בהן יש עדיין תשתית ירודה של קווי הטלפון ושל מחשבים אישיים. אבל במחשבה שנייה, בארצות המתקדמות מחוברים כבר רבים לאינטרנט מביתם או ממקום העבודה, ודווקא בארצות המתפתחות ממקקים להם כמקום ציבורי. המחשבים הנטושים בקפה 5א ובקפה מגה-בייט במנהטן - אינם מחזה בלתי שגרתי. באחרונה נסגרו הסייבר-קפה במקומות רבים, או קפה אינטרנט בתל אביב. "צבעים חמים יכולים לעצשות את המפגש עם שנת 2000 קצת פחות 7 =- מפחיד''. למרותת הצופור הגבוהות רק מקום אחז פציל צכשיו בתל אביב. 17 נוצר הצורך בשירותי אעטרנט ציבוריים, אם עבור אלה שאין להם מחשב בבית, או עבור עוברי אורח שרוצים להציץ בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם, וגם עבור טכנופובים שמחפשים סימפטיה עם הטכטלוגיה. שהפכו למשהו אחר. רבים מאלה שעדיין פצילים מושכים פחות לקוחות - נתון מפתיע אולי, בהתחשב בפרסום הרעשני לו זכו בתי הקפה הללו באמצע שנות ה-90. זירת הסייבר-קפה נאבקת של חייה. אבל גם התבוננות בהיסטוריה של בתי הקפה הסייבריים, מלמדת צל תפקידם החברתי/תרבותי, לצד הטמעת טכנולוגיות חדשות בקרב ציבור שלא נחשף אליהן עדיין. בתחילה לא קראו להם קפה-סייבר או קפה-אינטרנט, אלא "בית קפה 8 אלקטרונייי, ומטרתם היתה שימוש יצירתי בטכנולוגיה למטרות חברתיות שונות ומגוונות. קיט גלווי ושרי רבינוביץ, מעצבים מניו-יורק, הקימו ב-1984, השנה ה"אורווליתי', בסנטה מוניקה, קליפורניה, את בית הקפה האלקטרוני - 686 6וחסזז66|ם 6חד 6 (10) |בּחסו3חז6)ח! שנחשב לאבי בתי הקפה הסייבריים. המקום בפתח כמעבדת מולטימדיה ותקשורת לציבור הרחב, כשאלה עוד היו בתחילת הדרך. אך יותר מכך, הגדירה עצמה רשת |₪6 כמעבדה אנושית וניסיון פוליטי/חבּרתי/תרבותי. אחד הפרויקטים הראשונים היה יצירת הידברות בּין שכונה היספאנית לשכונת שחורים, שהיו שרויות במלחמת כנופיות לאורך זמן, ומקקו לחיבור וידאו, שיגשר על חוסר הקשר בין השכונות. הניסוי קצה הצלחה. במשך כעשור היו בתי הקפה של רשת |506 כמעט יחידים במינם. הם צרכו הופעות מתוקשבות, תצרוכות ציורים ברשת ופצילות חברתית, הקימו סניפים נוספים בלונדון ובברלין וכיום הם מקפידים על התעדכנות מתמדת בטכנולוגיות חדישות וכן בחשיבה קונספטואלית של האמנות והתרבות בכפר הגלובאלי ב-40 מקומות בעולם. תקשורת מחשבים (זולה בהרבה מהעברת וידאו) נכנסה לתמונה עצם הקמת רשת בתי קפה בשם 06%-]5 בסן-פרנסיסקו. קפה לא היה שם העניין הציקרי, על השולחנות מוקמו מסופי מלל, מוטבעים בגוף השולחן, ואפשרו שיחה בין יושבי בתי הקפה. זה היה מהפכני. נוצר הצורך בשירותי אינטרנט ציבוריים, אם עבור אלה שאין להם מחשב בבית, או עבור עוברי אורח שרוצים להציץ בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם, וגם עבור טכנופובים שמחפשים סימפטיה יחד עם הטכנולוגיה. באוקטובר 1994 נפתח '"קפה סייבריהי' בלונדון, שם אולי נטבצ לראשונה המונח קפה-סייבר. מונח זה נשאב מספרו של דוגלס ראשקוף, סופר וגיבור תרבות, שפרסם אז את ספרו 3וז6/06 על התרבות החדשה. כיום יש אלפי בתי-קפה-אינטרנט בצולם כולו, חלקם עצמאיים לחלוטין וחלקם מקושרים לאגודות והתארגנויות של דומיהם. ברשת באסיה ובארצות צרב בולטת הנוכחות של תושבי המקום בבתי הקפה. באירופה ובארצות הברית מגיצים לבתי הקפה האלה בעיקר תיירים. אפשר למצוא אתרים רבים עם צצות למפעילי בתי-קפה-אינטרנט, חבילות תוכנה והחלפת מידצ. אם לצטט את ניקולס נגרופונטה, ראש המדיה-לאב ב-זו! וממקימי מגאזין 50א!//, הרי שהרשת מביאה עצימה גאולה לצולם השלישי. גישור הפערים הקשורים בגזע, מין, מעמד וגבולות מדינה ויכולת להעניק חינוך בינלאומי לשכבות אוכלוסייה של ילדים ומבוגרים בעולם השלישי, עשוי לשפר את המותה של החברה והתרבות בעולם שלנו. הבציה העיקרית בשלב זה/הינה תשתית התקשורת העלובה באותם המקומות, וְהעובדָה שכמחצית מן הילדים שם אינם נהנים אפילו מגישה לטלפון, שלאֶ לדבר על מחשבים אִישיים וקשר לאִינטרנט. מכאן שתפקידה בתי הקפה הסייבריים בארצות מתפתחות מקבל חשיבות עליונה, בדומה לתחילת דרכם בעולם המערבי. הטמעה והפנמה של הטכנולוגיה, היכרות ראשונית, קשר בלעדי לרשת הצולמית ומגע עם התרבות המערבית. בעוד שבעלי בתי קפה אינטרנט באירופה ובארה"ב מספרים שציקר לקוחותיהם כיום הם תיירים מזדמנים, הרי שבאסיה ובארצות ערב תשמעו דברים אחרים. כאן בולטת הרבה יותר הנוכחות המקומית. המילה האחרונה בתחום הזה היא קשר עין - טכנולוגיית הווידאו הדיגיטלי שהתפתחה בזמן האחרון אך עדיין אינה זמינה לכל אחד בביתו, וזה בא לידי ביטוי בכמה אופנים. ראשית, יש כמובן בני משפחה רחוקים שרוצים לראות ולדבר אחד עם השני במחירים שווים לכל נפש. אלו יכולים להידבר בעזרת תוכנות טלפוניה ווידאו, דרך האינטרנט, מבית הקפה הסייברי השכונתי. ב-17 בינואר השנה, התחתנו קוז'י וקצומי ב'"סייבריה'י, בית קפה אינטרנט בטוקיו, כָשֶהם מלווים בחבריהם ובמצלמות וידאו המקושרות בתוכנת 566!/6-!6. הזמנות נשלחו לחברים ברחבי העולם, שיתקבצו בבתי קפה תואמים ויצטרְפו לחגיגה. ניירובי, הונג-קונג, באלי, ובנגקוק בחתונה מתוקשבת. גם בישראל, לא רחוק מדיזנגוף סנטר בתל-אביב, בקפה זגּ8ח!, יש אינטרנט ומצלמות וידאו מקוונות ומזנון סולידי. בעליו הם האחים ערן ועמית ענבר, אלופי הארץ בגלישת גלים, ומנהל את בית הקפה אלכס ברק, הבעלים של ישראלינק, חברת פיתוחי תוכנה לאינטרנט, מספק את הגב הטכנולוגי והקונספטואלי. הקפה מתפאר בקו ספ מהיר, מחשבים חזקים ועיצוב סולידי. "בבתי קפה, כמו בספינות חלל, אנשים מרגישים קור וניכור. צבעים חמים יכולים לצשות את המפגש עם שנת 2000 קצת פחות מפחיד'', מסביר ברק את סודות עיצוב המקום. "רוב המשתמשים הם תיירים, באים לבדוק דואר, להתחבר לחשבון שלהם בחוי"ל. רק 30% הם ישראלים. הקהל אוהב את האווירה"*. מול העיצוב הקלאסי של בית הקפה הזה ואחרים במערב, בולט לעין העיצוב המודרני, שבחרו בעלי בתי קפה בארצות המתפתחות. לא שבאירופה ובארה"ב אין בתי קפה אינטרנט סופר-מודרניים, חלקם אכן כאלה ומשלבים אפילו טכנולוגיות מציאות מדומה ועיצובים בסגנון עצב''מי אך רובם מאמצים סגנון קלאסי. דווקא בהודו שנעשתה קפיצת דרך גדולה, המביאה את החידוש בתלבושתו העתידנית. 7 תפקיד בתי הקפה הסייבריים בארצות מתפתחות מקבל חשיבות עליוגה, בדומה לתחילת דרכם בעולם המערבי. הטמעה והפגמה של הטכנולוגיה, היכרות ראשונית, קשר בלעדי לרשת העולמית ומגע עם התרבות המערבית. 19