- שנה: 1987
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
מעשה
חוטב
ברך יד גלוון 4 > אוגוסט 1987 > אב תשמ"ז 0 האיגוד הישראלי לעובוד אינפורמציה
₪ -- - -- 7 ה - <---- - ב
8
אהס6וחהקה
ל 1015 דגום ו
-מעשה חושםבם -
כרך ייד גליון 4 6 אוגוסט 1987 > אב תשמ"ז 8 ששגת8! עס א4550014110 6א50631? אסודגואת0?א! ₪ האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
=
תוכן הענינים:
ללא מטה קסם
לימוד תיכנות ולימוד
ללא מטה קסם חשיבה: מה הקשר?
פרדריק פ. ברוקס 2 שלוש ַ
ההתגברות על התנגדות ארגונית מהות ומקריות ב
זה ג ז ז כ ₪ ר 2, ן ₪ ₪ 1 1 ד
לוישום מערכת מיחשוב משרדית בהנדסת תוכנה מוד לחשוב, בהתבסס על ניתוח מהותו של
ופי ודא לרש 43 התיכנות. במאמר זה מוצגים הטיעונים,
. נסקרת הספרות הזמינה ומתומצת מחקר
חידוד, לצון וקורטוב רצינות אמפירי שבוצע בסנטה ברברה, קליפורניה.
0 כל זאת כדי להבהיר את רמת הידע הנוכחי
ב ביחסים בין הלימוד לתכנת והלימוד לחשוב.
אשר יובל 16
תריסר כללים לבסיס נתונים 0
מבוזר תריסר מיתוסים
סי.ג'ו. דווט 17
בעיבוד נתונים
לימוד תיכנות ולימוד חשיבה: מה
ול
הקשר? שיישארו לעד
ר.אי. מאויר, ג'ו.ל. דיק, וו. וילברג וג מאמר זה מתאר מספר מועט של מיתוסים
בתעשית המחשב ומאפשר לקוראים להחליט
ו ו ים 0%
ב אלו מהם, אם בכלל, שווים סקירה ודיון
שיישארו לעד 6 ציבוריים. הנושאים שהועלו במיתוסים אלו
ג'י. רוברט רוגס 27 יכולים להיות מספיק מענינים כדי להצית דיון
ל מרענן ולהוביל להבנה רבה יותר של כמה
מה נעשה באול"א יי| ההתגברות ע
אכנן-030 א155
עורכת ראשית: שאולה היוטנר
מערכת: אליהו הכהן
התנגדות ארגונית
ליושום מערכת
מיחשוב משרדית
מערכות מיחשוב משרדיות מספקות מספר
כלים המייעלים את עבודתם של אנשים. יי-
מנושאי המפתח בניהול המירע.
בתולה %. סרטן6
מיבאל חנני שום מערכות אלה משפיע על כל רמות של
אבו בחן הארגון, מהעובד המינהלתי ועד למנהלים תאומים 1 ל 5
שמואל לביא הבכירים. סביר להניח שהעוברים המינהלת- == ט7לה
הדר מטמון
עורכת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רותי קופרמן
מתרגמים: יעקב מיטב, תמר אלמוג
בתובת המערכת: אול"א, ת.ד. 13009
ורושלים, טל. 02-420257 02-415032
משרדי אול"א בכפר המכביה
70 03-7157722
רפוס "חדקל" בע"מ, ת"א
בל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
יים והמקצועיים יהיו הראשונים להנות,
ואחריהם ההנהלה והמנהלים הבבירים.
תריסר כללים לבסיס
נתונים מבוזר
אין במאמר זה ניסיון להסביר את פרטיהן
של המערכות המבוזרות בכל רמת העמקה
שהיא, אולם, כדאי להעיר שהטכנולוגיה
הטבלאית היא הגורמת להיתכנותן של מער-
כות אלה מלכתחילה; במילים אחרות, על
מנת שמערכת מבוזרת תהא מוצלחת, היא
חייבת להיות טבלאית. טכנולוגיות מיושנות
יותר פשוט אינן מתאימות לביצוע המטלה.
מו"מ עם האו"מ בענין היע"ם
את הקיצור או"ם מבטאים "אום", אבל את
הקיצור מו"מ מבטאים "משא ומתן". על כן
כותבים את הראשון במם סופית ואת השני
במם רגילה.
כאשר נקבעה המילה העברית עבור 670,
היה זה קיצור של שלוש מילים: "יחידת עי-
בוד מרכזית" ונכתב - יע"מ. היום זוהי מילה
אחת, יש לה ריבוי - יע"מים ואולי אפילו
הטייות - חדש יע"מינו כקדם, ולפיכך תיכתב
מעתה יע"ם.
ועדת התקינה להגדרות ומונחים בענ"א (א
סופית כמובן) שליד מכון התקנים הישראלי
קיבלה הצעה לכתוב מעתה יע"ם. עם אישור
האקדמיה ללשון יהפוך קיצור זה למחייב.
ישראל כפיר
2 "מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז בוו
קורא יקר,
אם עדיין אינך חבר באיל"א,
אנחנו מזמינים אותך להצטרף
כחבר אישי.
לבבוד
האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
ת"ד 919
רמת גן 52109
חבר אישי באיל"א זכאי:
לבחור ולהיבחר למוסדות
האיגוד.
האישית.
/ 7
הנדון: בקשה לחברות אישית באיל"א ובאיגוד מתמחה: בינה מלאכותית/גרפיקה ועיבוד תמונות/מו"ח/אמי<
הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה. לאחר שאתקבל כחבר/ה אמלא אחר הוראות
התקנון והחלטת מוסדות האיגוד (אבקש לשלוח אלי את תקנון האיגוד).
רצ"ב דמי חבר בסך 20 שקל לשנת 1987.
שם פרטי שםימשפה ה
מקום עבודהה תפקיד
כתובת למשלוח דאר מיקוד
מס' תעודת זיהוי טלפון בעבודה
חבר באיגוד אחר, ציין איזה
המלצה
בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריבה להיות נתמכת בהמלצת שני ח
31 שם כתובת
כמו כן הנני מעונין/ת להשתתף בקבוצות העבודה:*
ו. הנדסת תוכנה
2. היבטים משפטיים בענ"א
3. אבטחת איכות
* הקף בעיגול.
חתימה
מספר הטלפון בירושלים
7:;: 02415032
כתובת
ברים באיגוד. חברים ממליצים:
4. תקשורת נתונים
5. ניהול פרויקטים
6. בטיחות מערכות מידע
תאריך
מספר הטלפון בכפר המכביה
70
יימעשה חושב", לכתובתו
להיות מעורב ופעיל בהצבעות,
לקבל את פרסומי איל"א, כולל | בהחלטות ובעשיה.
מהות ומקריות
בהנדסת תוכנה
ע[ ,220085 .]1 א600710ע1/1, אוניברסיטת
צפון קרולינה בצ'אפל היל
תרגום: תמר אלמוג
וחק ,המ ד0ק]א60 ,ספוט עם 0טוה|פהגזך
17
ה כל המפלצות הממלאות את פולק-
לור הסיוטים שלנו, אין מי שמפחיד
אותנו יותר מאשר האדםזאב,
בהיותו מפלצת המשנה, באופן בלתי צפוי,
את צורתה - מן המוכר אל הזוועתי. עבורו,
אנחנו מחפשים מטה קסם שיכשף אותו
למנוחה.
לפרויקט התוכנה המוכר לנו, לפחות כפי
שרואה אותו המנהל שאינו טכני, יש מן
התכונה הזו: הוא, בדרך כלל, תמים וישיר
למראית עין אך מסוגל להפוך למפלצת של
אי עמידה בלוח זמנים, תקציבים מנופחים
ותוצרים פגומים. וכך אנחנו שומעים קריאות
נואשות למטה קסם - משהו שיוריד את
עלות פיתוח התוכנה באותו קצב בו יורדת
עלות חומרת המחשב.
אולם, מבט לאופק עשר השנים הקרובות, לא
מגלה שום מטה קסם. אין התפתחות יחידה,
בטכנולוגיה או בשיטת ניהול,. שמבטיחה
כשלעצמה שיפור ולו גם בסדר גודל אחד
ביצרנות, באמינות, בפשטות. במאמר זה
אנסה להראות מדוע, עלזידי בחינת טבע
בעיות התוכנה ותכונות מטה הקסם שהוצעו
לפתרונם. אולם, הסתייגות אינה פסימיות.
למרות שאיננו רואים פריצות דרך מפתיעות
- ואכן, אני מאמין שפריצות דרך כאלה אינן
עולות בקנה אחד עם טבע התוכנה - הרי
שמספר שינויים מעודדים מתחדשים עבשיו.
מאמץ עקבי ומאורגן לפתח, לקדם ולנצל
חידושים אלה צריך לגרום לשיפור בסדר
גודל אחד. אין דרך מלך, אבל ישנה דרך.
הצעד הראשון לקראת כיבוש המחלות היה
החלפה של תיאוריות השדים בתיאורית
החיידקים. צער זה עצמו, תחילתה של התק-
ווה, ניפץ כל תקווה לפתרונות במטה קסם.
פירושו לעוסקים בכך היה שההתקדמות
תהיה צעד אחר צער, במאמץ גדול ושתהיה
נדרשת תשומת לב עיקשת ובלתי מתפשרת
למשטר ולמשמעת. כזהו המצב גם בהנדסת
התוכנה היום.
האם זה מוכרח להיות
קשה? - קשיים שבמהות
א זו בלבד שלא נראים היום פתרונות
קלים אלא שמטבע התוכנה עצמו
משתמע שכפי הנראה לא יהיו כאלה
גם בעתיד - לא תומצא ההמצאה שתעשה
עבור יצרנות, אמינות ופשטות התוכנה מה
שעשו אלקטרוניקה, טרנזיסטורים והכללה
בקנה מידה גדול (חסוזהזקטזתו ט[גספ-טטזה])
עבור חומרת המחשב. איננו יכולים אפילו
לצפות לשיפור פי שתיים כל שנתיים.
ראשית, עלינו להבחין שהאנומליה אינה
בקצב האיטי של התפתחות התוכנה אלא
בקצב המהיר של התפתחויות בחומרה.
מתחילת הציביליזציה לא ראתה טכנולוגיה
שיפור הרווח, במחיר ובביצוע, בששה סדרי
גודל בשלושים שנה. בשום טכנולוגיה אחרת
לא יכול אדם לבחור בין ביצוע משופר למ-
חיר נמוך. הרווחים נובעים מן המעבר, ביי-
צור מחשב, מתעשית זיווד לתעשית תהליך.
שנית, על מנת לראות לאיזה קצב של התקד-
מות עלינו לצפות בטכנולוגית התוכנה, הבה
נבחן את הקשיים בטכנולוגיה זו. בעקבות
אריסטו, אני מחלק אותם ל-מהות (טסחטצפט),
הקשיים שהם מטבע התוכנה, ול-מקריות
(פוח06וסטג), אותם קשיים הבולמים היום את
הייצור אך אינם מטבע הדברים.
מהותה של ישות תוכנה הוא מבנה של תפי-
שות הקשורות זו בזו: קבוצות נתונים, קשרים
בין פריטי מידע, אלגוריתמים והפעלת
פונקציות. מהות זו מופשטת במובן זה
שמבנה כזה הוא אותו מבנה תחת הצגות
רבות ושונות. למרות זאת, זהו מבנה מדויק
ביותר ועשיר בפרטים.
אנו מאמין שהחלק הקשה בפיתוח תוכנה
הוא ההגדרה, התכגון והבדיקה של מבנה
רעווני זה ולא העבודה המושקעת בייצוג
ובבדיקת נאמנות הייצוג לרעיון.
אנחנו עדיין עושים טעויות בתחביר, ללא
ספק; אבל אלו, ברוב המערכות, בטלות בש-
שים לעומת הטעויות בתפישה.
אם כך הוא הדבר הרי שפיתוח תוכנה יהיה
תמיד קשה. מטבע הדברים, לא קיים מטה
קסם.
הבה נדון בתכונות מהותיות, שמהוות את
הגרעין הקשה של מערכות תוכנה מודרניות:
המורכבות, הצורך להתאים, אפשרות השינוי
והעוברה שהתוכנה נסתרת מן העין.
מורכבות. ישויות תוכנה מורכבות יחסית
לגודלן, יותר אולי מאשר כל מבנה אחר
שפותח על-ידי אדם, מכיון שאין בהן שני
חלקים זהים (לפחות ברמות גבוהות מרמת
הפקודה הבודדת). אם יש כאלה, הרי אנו
הופכים שני חלקים זהים לתת-שגרה - פתו-
חה או סגורה. במובן זה, מערכות תוכנה
שונות שוני מהותי ממחשבים, מבנינים או
ממכוניות - בהם אלמנטים חוזרים על עצמם
בלי סוף.
מחשבים דיגיטליים עצמם מורכבים יותר
מרוב הדברים שאנשים בונים: יש להם מספר
עצום של מצבים. זה הופך את הבנתם, תיאו-
רם ובדיקתם - קשים מאוד. מספר המצבים
השונים של מערכות תוכנה גבוה בסדרי גודל
מזה של מחשבים.
באותו אופן, הרחבתה של ישות תוכנה אינה
כרוכה רק בחזרה על אותן יחידות בגדלים
אחרים, אלא בהכרח בהגדלת מספר היחי-
דות השונות. ברוב המקרים מתקשרות היחי-
דות זו עם זו בדרך כלשהי שאינה לינארית
והמורכבות הכללית עולה על ההרחבה
הרבה יותר מאשר באופן לינארי.
מורכבות התוכנה הינה תכונה שבמהות ולא
במקרה. לכן, תיאור תוכנה שמשמיט את
המורכבות משמיט לעתים קרובות גם את
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
4
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
המהות. במשך שלוש מאות ל
המתמטיקה והפיזיקה במהירות 0
מודלים פשוטים לתופעות 8 -.
תכונות מהמודלים ואימותן ע :
תבנית זו עבדה מכיון שהמורכבויות מהן
התעלמו המודלים לא היו במהות התופעות.
בשהמורכבויות הן במהות - שיטה זו אינה
עובדת.
רבות מן הבעיות הקלאסיות במוצרי תוכנה
נגזרות ממורכבות מהותית זו ומגידולה,
ה
בות נובע גם הקושי בתק
צוות, קושי שמוביל לפגמים בתוצר, להוצ"
אות שעולות על ההערכה, לאיחורים בלוח
הזמנים. מהמורכבות נובע הקושי ברישום,
שלא לרבר על הבנה. של כל המצבים
האפשריים בתכנית. ומכאן - אי האמינות;
ממורכבות פונקציה נובע הקושי להפעיל
אותה ומכאן הקושי בשימוש בתכניות.
ממורכבות המבנה נובע הקושי להרחיב תכ"
ניות כך שיבצעו עוד פונקציות, ללא יצירת
תופעות לוואי. ממורכבות המבנה נובעים
המצבים שאינם צפויים מראש, המהווים
מלכודות בטיחות.
לא רק בעיות טכניות, אלא גם בעיות בניהול,
נובעות מהמורכבות. היא הופכת את סקירת
התובנה קשה ובכך מונעת שלמות רעיונית.
היא הופכת את מציאת הקצוות הרופפים
והבקרה עליהם - קשות. היא יוצרת את
הנטל העצום בלימוד התוכנה ובהבנתה,
שהופך חילופים בצוות - אסון.
הצורך להתאים. אנשי התוכנה אינם היחי-
דים המתעמתים עם מורכבות. פיזיקאים
עוסקים באובייקטים מסובכים להחריד אפילו
ברמת החלקיקים ה-"יסודיים". הפיזיקאי ממ
שיך, אולם, לעבוד מתוך האמונה החזקה
שקיימים עקרונות מאחדים, אותם עליו למ-
צוא בחלקיקים אלמנטריים או בתיאוריות
השדה האחיד. איינשטיין טען שחייבים להי-
מצא הסברים פשוטים של הטבע מכיוון
שאלוהים אינו קפריזי או שרירותי.
אמונה כזו אינה מנחמת את מהנדס התוכנה.
הרבה מהמורכבות בה עליו לטפל הינה
מורכבות שרירותית, נכפית ללא תואם או
הגיון, עליידי מוסדות ומערכות אנושיות
רבות אליהם חייבים מימשקיו להתאים. אלה
שונים ממימשק למימשק וכן משתנים עם
הזמן, לא מפאת ההכרח אלא אך ורק מכיון
שתוכננו על-ירי אדם ולא על-ידי אלוהים.
במקרים רבים על התוכנה להתאים את
עצמה משום שהיא הופיעה אחרונה. במק-
רים אחרים, עליה להתאים עצמה מכיון
שהיא נתפשת כנוחה ביותר לשינוי. אולם
בבל המקרים, הרבה מהמורכבות נובע
מהצורך להתאים למימשקים אחרים, מורב-
בות זו אינה ניתנת לפישוט אך ורק על-ידי
תכנון מחדש של התוכנה לבדה.
אפשרות השש
ונוי. ישות תוכנה נתונה לל
הרף ללחץ לי -
שינויים.
כמובן, הדבר נכון גם
לגבי בנינים, מכוניות, מחשבים. אולם 5
באלה משתנים לעתים רחוקות לאחר שעזבו
את פסי הייצור; הם נדחקים על-ידי מודלים
חדשים יותר או ששינויים מהותיים משולבים
בעותקים בעלי מספר סידורי גבוה יותר של
אותו מודל בסיסי. החזרה של מכונית אל פט
הייצור באמת שאינה תדירה; שינויים של
מחשבים בשטח תדירים קצת יותר. שני אלה
תדירים הרבה פחות משינויים של תוכנה
לאחר שהותקנה.
בחלקו, הרי זה מפני שתוכנת מערכת היא זו
המכילה את החלק הפונקציונלי שלה וחלק
זה הוא הנתון ביותר ללחצים לשינוי. בחלקו,
הרי זה מפני שתוכנה ניתנת לשינוי בקלות
רבה יותר - זהו חומר מחשבה טהור, ניתן
לעיצוב מחדש עד אינסוף. בנינים עוברים
למעשה שינויים אולם עלותו הגבוהה של
השינוי, המובנת לכולם, מרפה את ידי המ-
שנים.
בל התוכנות המצליחות עוברות שינויים.
עובדים כאן במקביל שני תהליכים. ראשית,
בשנמצא מוצר תוכנה יעיל, אנשים מנסים
אותו במקרים חדשים. קיצוניים או אפילו
מעבר לתחום השימוש המקורי. הלחץ להר-
חבת הפונקציות מגיע בעיקר ממשתמשים
שאוהבים את הפונקציות הבסיסיות וממצי-
אים שימושים חדשים.
שנית, תוכנה מצליחה חיה יותר מאשר המ-
כונה עבורה נכתבה במקור. אם לא מחשב
חדש, הרי לפחות דיסקים חדשים. צורות
הצגה חדשות, מדפסות חדשות, יוצאים
לשוק ועל התוכנה להתאים עצמה לכלים
החדשים ולאפשרויות החדשות.
בקיצור, מוצר התוכנה חי במסגרת של
| מטריצה תרבותית של יישומים, משתמשים,
חוקים ובלים. אלה משתנים ללא הפסק ושי-
נוים מכריח ללא הרף שינוי של מוצר התו-
בנה.
התוכנה נסתרת. תוכנה אינה נראית לעין
ואינה ניתנת להמחשה. הפשטות גיאומטר-
יות הינן כלים רבי-עוצמה. תרשים של בנין
עוזר הן לארכיטקט והן לקונה להעריך מרח"
בים, זרמי תנועה, נקודות ראות. סתירות
והשמטות מתגלות לעין. שרטוטים בקנה
מידה של חלקי מכונות ומודלים של מולקו-
לות, למרות היותם הפשטות, משרתים אותה
מטרה. ההפשטה הגיאומטרית מכילה בתוד
כה את המציאות הגיאומטרית.
מציאות התוכנה אינה קיימת בחלל. לכן, אין
לה הצגה גיאומטרית באותו אופן שלארץ יש
מפה, לשבבי סיליקון - דיאגרמות, למחשבים
- סבימות קשירות. בנסיון לשרטט מבנה
תוכנה נמצא שמבנה כזה מכיל לא גרף אלא
כמה גרפים מכוונים כלליים המורכבים זה על
גבי זה. הגרפים השונים יכולים לייצג זרימת
בקרה, זרימת נתונים, תבניות תלויות, זרימה
בזמן, קשרים בין שמות למרחבים. גרפים
אלה בדרך כלל אינם אפילו מישוריים ועוד
פחות מזה היררכיים. אכן, אחת הדרכים
לכפות תפישה מבוקרת על מבנה כזה הינה
לבטל קשרים עד שאחד או יותר מן הגרפים
הופך היררבי (1).
למרות ההתקדמות בהגבלת מבני תוכנה
ופישוטם, הם עדיין, במהותם, בלתי ניתנים
להמחשה וכך נמנע מן המחשבה האנושית
השימוש באחד הכלים התפישתיים החזקים
ביותר שלה. חסר זה לא רק מעכב את תהליך
התכנון על-ידי מוח אחד אלא פוגם באופן
חמור בתקשורת בין מוחות.
פריצות דרך בעבר פתרו
בעיות מקריות
ם נבחן את שלושת הצעדים
יצ בהתפתחות טכנולוגית | התוכנה
שהיו הפוריים ביותר בעבר, נגלה
שכל אחד מהם תקף קושי גדול אחר בבנית
תוכנה, אולם קשיים אלה הם מקריים ולא
קשיים שבמהות. נוכל כמו כן לראות את
הגבולות הטבעיים של כל מתקפה כזו.
שפות עיליות. הדחיפה החזקה ביותר ליצ-
רנות, לאמינות ולפשטות התוכנה היא ללא
ספק השימוש המתפתח בשפות עיליות לתי-
כנות. רוב הבוחנים שימוש זה מייחסים
להתפתחות זו שיפור פי חמישה ביצרנות
ורווחים מתאימים באמינות, בפשטות ובבהי-
רות. מה משיגה שפה עילית? היא משחררת
תכנית מחשב מהמורכבות המקרית שלה.
תכנית מופשטת מורכבת ממבנים רעיוניים:
פעולות, טיפוסי נתונים, סדרות ותקשורת.
התכנית הרצה על מכונה מסוימת ענינה בי-
טים. אוגרים, תנאים, הסתעפויות, נתיבים,
דיסקים וכיו"ב. במידה בה מכילה שפת התי-
כנות העילית את המבנים אותם רוצה המת-
כנת למצוא בתכנית המופשטת ואינה נדרשת
למבנים ברמה נמוכה יותר, בה במידה הרי
היא מוחקת רמה שלמה של מורכבות שלא
היתה קיימת כלל במהותה של התכנית.
כל ששפת תיכנות עילית יכולה לעשות הוא
לספק את כל המבנים אותם רואה המתכנת
בעיני רוחו בתכנית המופשטת. אין ספק
שרמת חשיבתנו על מבני נתונים, טיפוסי
נתונים ופעולות עולה בהתמדה, אולם בקצב
הולך ויורד. התפתחות שפות התיכנות מתק-
רבת יותר ויותר לרמת התיחכום של
המשתמשים.
יותר מכך, בנקודה מסוימת עושר השפה
העילית ותיחכומה הופכים את קניית השלי-
טה בה נטל כזה עד שהמשימה האינטלק-
טואלית העומדת בפני המשתמש, הנדרש אך
לעתים רחוקות למבנים האזוטריים - קשה
יותר במקום שתהיה קלה יותר.
שיתוף בזמנים. שיתוף בזמנים הביא שיפור
רב ביצרנות המתכנתים ובאיכות התוצרים,
למרות שלא שיפור כה רב כפי שהביאו
שפות התיכנות העיליות.
שיתוף בזמנים תוקף קושי שונה לגמרי -
שומר על מיידיות ובכך מאפשר למתכנת
לשמור על ראייתו את המורכבות. זמן המח-
זור האיטי של תיכנות במיכלול (חטוגט) פירו-
שו שאדם בהכרח שוכח את הפרטים המדוי-
קים, שלא לדבר על עיקרי הרעיונות בהם
החזיק כשהפסיק את התיכנות וביקש הידור
והרצה. פסיקות אלה יקרות בזמן מכיון שעל
המתכנת לרענן את זכרונו. ההשפעה החמו-
רה ביותר היא אולי אובדן התפישה הכללית
של מה שקורה במערכת המורכבת.
זמן מחזור איטי, כמו מורכבויות בשפות
מכונה, הוא קושי מקרי ולא מהותי של תח-
ליך התיכנות. מכך נגזרות מיד המגבלות
בתרומה האפשרית של שיתוף בזמנים.
התוצאה העיקרית של שיתוף בזמנים היא
הקיצור בזמן התגובה של המערכת. כשזמן
זה יתקרב לאפס, הוא יעבור בנקודה מסוימת
את סף ההבחנה של האדם, כ"ססו מיליד
שניות. מעבר לסף זה, אין לצפות לתועלת
נוספת.
סביבות תיכנות אחידות. נראה ש-א]אש ור
קאוזשזח], | סביבות | התיכנות המשולבות
הראשונות שזכו לשימוש נרחב, שיפרו את
היצרנות בגורם אינטגרלי. מדוע?
הן תוקפות קשיים מקריים שנובעים מהשי-
מוש בתכניות ייחודיות עליידי העמדת
ספריות משולבות, מבנה קובץ אחיד, צינו-
רות (שקוק) ומסננים (6₪ו1) לרשות המתב-
נתים.
פריצת דרך זו עוררה בתורה פיתוח תחנות
עבודה (פטנשחטט!סטו) מכיון שכל כלי חדש
יכול היה להיות מיושם בכל התכניות
שהשתמשו בפורמטים הסטנדרטיים.
הצלחות אלה גרמו לכך שסביבות כאלה הן
הנושא של הרבה מהמחקר העכשוי בהנדסת
תוכנה.
תיקוות למטה קסם
בה נסקור אותן התפתחויות
טכנולוגיות אליהן מתייחסים כאל
פתרונות אפשריים. אילו בעיות
מנסות התפתחויות אלה לפתור - בעיות
שבמדות או את הבעיות המקריות הנותרות?
האם הן מציעות התקדמות מהפכנית או
הדרגתית?
3 ושיפורים אחרים בשפות תיכנות עיל-
וות. אחת ההתפתחויות האחרונות שזוכה
לדברי ההלל הרבים ביותר הינה 64, שפה
עילית של שנות ה-80 לשימוש כללי. 403 לא
רק משקפת התפתחויות אבולוציוניות בתפי-
שות שפת התיכנות, אלא גם מאגדת בתוכה
מאפיינים המעודדים | תכנון | מודרני
ומודולריזציה. ההתקרמות היא אולי יותר
בפילוסופיה העומדת מאחורי 64 מאשר
בשפה עצמה, מכיוון שזוהי הפילוסופיה של
מודולריזציה, של טיפוסי נתונים מופשטים,
של מבנה היררכי. 464 עשירה מידי, תוצאה
טבעית מכך שבתהליך פיתוחה היה על הת-
כנון לעמוד בדרישות שהוצבו מראש. זה
אינו גורלי מכיון שאפשר לפתור את בעית
הלימוד עליידי שימוש בתת-קבוצות של
אוצר המלים שלה, והשיפורים בתחום
החומרה יספקו לנו 1108א זולים כדי לשלם
עבור הוצאות ההידור. שיפור המבנה של
מערכות תוכנה הוא שימוש טוב מאוד במס-
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
5
6
פר הגבוה ביותר של 1195א שאנו מקבלים
עבור כספנו. מערכות הפעלה, שגונו בחרי-
פות בשנות ה-60 מכיון שדרשו מקום רב
בזיכרון וזמן מעבד רב, הוכיחו עצמם כדרך
מצוינת לנצל 1]5%א ושטחי אחסנה שהפבו
זמינים כל כך עם הקפיצה האחרונה בהתפת-
חות החומרה.
אף על פי כן, 44 לא תוכיח עצמה כמטה
קסם שיחסל את מפלצת יצרנות התוכנה.
זוהי, אחרי הכל, רק עוד שפת תיכנות עילית
והרווח הגדול ביותר משפות באלה היה
במעבר הראשון - בעליה מן המורכבויות
המקריות של המכונה לפקודה המופשטת
בפתרונות צעד אחר צעד. לאחר שמורכבות
מקרית זו נוטרלה, האחרות תהיינה קטנות
יותר והרווח שיושג על-ידי סילוקן - ללא
ספק מועט יותר.
אנ צופה שבעוד כעשר שנים, כשתוערך
מידת השפעתה של ג0., נגלה שהשינוי היה
משמעותי, אולי לא בגלל מאפיין מסוים
בשפה או אפילו שילוב כל המאפיינים יחד;
גם סביבת 364 החדשה לא תוכח להיות
הסיבה לשיפורים. התרומה הגדולה ביותר
של ג4. תהיה, שהמעבר לשימוש בה יגרום
לגדל מתכנתים על ברכי טכניקות תכנון
תוכנה חדשניות.
תיכנות מכוון אובייקטים (0טוחטוחס שטנ[טס
פחווהוההזקטזק). רבים מתלמידי התחום נותנים
לתיכנות מכוון-אובייקטים תקווה רבה יותר
מאשר לכל שגעון טכני אחר הקיים היום (2).
אני נמנה עימהם. מארק שרמן מדארטמות
מציין ב"צאטא-056 שיש להבחין בין שני
רעיונות נפרדים בעלי אותה כותרת: טופוסו
נתונים מופשטים (ג:00 ו6זזסג) ודטיפוסים
היררכיים. הרעיון של טיפוס נתונים מופשט
הוא שעל טיפוס של אובייקט להיות מוגדר
על-ידי שם, קבוצה של ערכים מותרים וקבו-
צה של פעולות מותרות ולא על-ירי המבנה
בו הוא מאוחסן; מבנה זה צריך להיות נסתר.
דוגמאות הן חבילות ג0ג. (עם טיפוסים פרט-
יים) והמודולים של ג!1000א.
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
טיפוסים היררביים, כמו ה
7 | מאפשרים ו 5 0
כלליים אותם ה ל
שמספקים תת-טיפוסים.
ניצבים זה לזה - אפשר שהיררכיות לא
תהיינה נסתרות ואפשר להסתיר ללא
היררביות. שני הרעיונות מייצגים התפתחו
יות אמיתיות באומנות בנית התוכנה.
כל אחד מהם מסלק מהתהליך עוד מכשול
מקרי ומאפשר למתכנן להביע את המהות
שבתכנון בלי שיצטרך להביע כמויות גדולות
של חומר סינטקטי שאינו מוסיף תוכן. גם
לגבי טיפוסים מופשטים וגם לגבי טיפוסים
היררכיים, התוצאה היא סילוק קושי מקרי
מרמה גבוהה יותר ואפשרות הבעת התכנון
ברמה גבוהה יותר.
אף על פי כן, שיפורים כאלה אינם יכולים
לעשות יותר מאשר לסלק משלב התכנון את
בל הקשיים המקריים. מורכבות התכנון
עצמו היא מהותית וגישות כאלה אינן
משנות בה דבר. רווח בסדר גודל יוכל להיות
מושג על-ידי תיכנות מוכוון-אובייקטים אך
ורק אם ההגדרה המיותרת של טיפוסים,
הנדרשת עדיין בשפות התיכנות שלנו, תח-
ווה תשע עשיריות מן העבודה הנדרשת בת"
כנון תכנית. אני מסופק אם זהו המצב.
אונטיליגנציה מלאכותית. אנשים רבים מצ-
פים שההתקדמות בתחום האינטיליגנציה
המלאכותית היא שתביא את פריצת הדרך
המהפכנית שתשפר בסדר גודל את יצרנות
התוכנה ואיכותה (3). אני - לא. על מנת
להראות מדוע, הבה נבדוק תחילה למה
מתכוון המונח "אינטיליגנציה מלאכותית".
ד.ל. פארנאס הבהיר את התוהו ובוהו המינו"
חק
שתי הגדרות מקובלות של א.מ. רווחות
היום. א.מ.-1: השימוש במחשבים לפתרון
בעיות שקודם אפשר היה לפתרן רק על-ידי
שימוש באינטיליגנציה אנושית. א.מ.-2:
השימוש בקבוצה מסוימת של שיטות תִי-
כנות הידועות כתיכנות היוריסטי או תיכנות
מבוסס על חוקים. בגישה זו נבחנים מומחים
אנושיים על מנת להגדיר באילו היוריסטי-
קות או חוקי אצבע הם משתמשים לפתרון
בעיות... התכנית מתוכננת לפתור בעיה
בדרך בה נראה שאדם היה פותר אותה.
להגדרה הראשונה משמעות נזילה... משהו
יבול להתאים היום להגדרה א.מ.-1 אולם
ברגע שאנחנו רואים כיצד התכנית עובדת
ומבינים את הבעיה שוב לא נחשוב עליה
בעל א.מ.... לרוע המזל, איני יבול לזהות
טכנולוגיה יחודית לתחום זה... רוב העבודה
תלויה בבעיה ודרושה מידה מטוימת של
הפשטה או של יצירתיות על מנת לראות
אפשרות של העברה,
אנו מסבים לחלוטין עם ביק
רת זו. לטבניקות
בהן משתמשים להכרת הדיבור יש מעט
מאוד מן
המשותף עם אלה בהן משתמשים
להברת תמונות. ושתי אלה שונות מהטכני-
קות בהן משתמשים למערכות מומחה. אני
מתקשה לראות כיצר הכרת תמונות, למשל,
תגרום לשוני רב-ערך בדרך התיכנות. אותה
בעיה קיימת גם לגבי הכרת דיבור. החלק
הקשה בבנית תוכנה הינו ההחלטה מה רן-
צים לומר, ולא האמירה עצמה. שום הקלה
בביטוי אינה יכולה לתת יותר מאשר רווחים
שוליים. טכנולוגית מערכות המומחה, א.מ.-
2, ראויה לפרק משל עצמה.
מערכות מומחה. הענף המתקדם ביותר בת-
חום האינטיליגנציה המלאכותית וזה הזוכה
ליישום הרב ביותר הוא הטכנולוגיה לבניית
מערכות מומחה. רבים ממדעני התוכנה עוב-
דים קשה על מנת ליישם טכנולוגיה זו לסבי-
בה של בניית תוכנה. מהי התפישה ומה
התחזיות?
מערכת מומחה היא תכנית המכילה מכונת
הקשים בללית. (טחוחס8 וח שסתטזט]חו |פטטט)
ומאגר חוקים, הלוקחת נתוני קלט והנחות,
חוקרת את ההקשים שאפשר לגזור ממאגר
החוקים, מגיעה למסקנות, מייעצת ומוכנה
להסביר למשתמש את התוצאות אליהן הגי-
עה עליידי שיחזור "דרך מחשבתה". באופן
טיפוסי יכולות מכונות הקשים לטפל בנתונים
ובחוקים מעורפלים או הסתברותיים, נוסף
לטיפול בלוגיקה דטרמיניסטית לגמרי.
למערכות כאלה יתרונות ברורים על פני
אלגוריתמים מתוכנתים המתוכננים להגיע
לאותן תוצאות לגבי אותן בעיות:
טכנולוגית מכונת ההקשים מפותחת
בדרך בלתי תלויה ביישום ואז מיושמת
לשימושים רבים. מוצדקת השקעת מאמץ
רב במכונת ההקשים. ואכן טכנולוגיה זו
מתקדמת מאוד.
החלקים הניתנים לשינוי של המרכיבים
הייחודיים ליישום מקודדים במאגר חוקים
באופן אחיד; מסופקים כלים לפיתוח,
לשינוי, לבדיקה ולתיעוד מאגר החוקים.
כך מוסדרת הרבה ממורכבות היישום
עצמו.
כוחן של מערכות אלה אינו נובע ממכניזמים
מהודרים יותר ויותר של הקשים אלא מבסי-
סי הידע המועשרים כל הזמן ומשקפים את
העולם האמיתי ביתר דיוק. אני מאמין
שההתקדמות החשובה ביותר שהוצעה על"
ידי טכנולוגיה זו היא הפרדת המורכבות
שביישום מהתכנית עצמה.
כיצד נותן ליישם טכנולוגיה זו למשימה של
הנדסת תוכנה? בדרכים רבות: מערכות
כאלה יכולות להציע כללי מימשק, ליעץ
בדבר איסטרטגיות בדיקה, לזכור תדירויות
של טיפוסי בגים ולהציע רמזים לאופטימיזצ"
יות.
נתאר לעצמנו, למשל, מומחה דמיוני לבדי"
קות. בצורתה היסודית ביותר, דומה מערכת
המומחה הדיאגנוסטית, לרשימת בדיקות בה
משתמש טייס המפרטת סיבות אפשריות
לקושי. ככל שמאגר החוקים מוזן ביותר ויור
תר ממבנה המערכת וככל שמאגר החוקים
מקבל דיווח מתוחכם יותר של הסימפטומים
של הבעיה עליהם דווח, הופך המומחה
לבדיקות מסוים יותר בהיפותיזה שהוא מציע
ובבדיקות עליהן הוא ממליץ. מערכת מומ"
חה כזו יכולה להתרחק ממערכות המומחה
המקובלות מרחק רב בכך שעל מאגר החור"
קים שלה להיות מן הסתם מודולרי בצורה
היררכית, כמו מוצר התוכנה המתאים ועם
שינויו המודולרי של המוצר ישתנה מאגר
החוקים הדיאגנוסטי גם הוא באופן מודולרי.
העבודה | המושקעת ביצירת | החוקים
הדיאגנוסטיים היא אותה עבודה שהיתה
מושקעת ממילא ביצירת קבוצת מקרי הבדי-
קה למודולים ולמערכת. אם הדבר נעשה
בצורה כללית מתאימה ואם חוקים במבנה
אחיד ומכונת הקשים טובה - זמינים, הרי
אפשר להקטין למעשה את העבודה הכוללת
הנדרשת ליצירת מקרי בדיקה ולעזור כמו כן
באחזקה בכל זמן החיים של המערכת ובבדי-
קת שינויים. באותה דרך אפשר להציג יוע-
צים אחרים, ככל הנראה רבים וככל הנראה
פשוטים, לחלקים האחרים במשימת בניית
התוכנה.
קשיים רבים עומדים בדרכו של היישום המ-
היר של מערכות מומחה יועצות השימושיות
למפתח התוכנה. חלק קריטי בתסריט הד-
מיוני שלנו הוא פיתוח דרכים קלות להגיע
מהגדרה של מבנה תכנית ליצירה אוטומטית
או חצי אוטומטית של חוקים דיאגנוסטיים.
משימה קשה וחשובה אפילו יותר היא
המשימה הכפולה של רכישת הידע: מציאת
מומחים המסוגלים להתבטא ולנתח את
מעשיהם, היודעים מדוע הם עושים דברים
ופיתוח טכניקות יעילות למצות מהם את
הירע שלהם ולזקק ממנו מאגרי חוקים. דרי-
שה מוקדמת חיונית לבניית מערכת מומחה
הינה - מומחה זמין.
התרומה החזקה ביותר שתינתן על-ידי מער-"
כות מומחה תהיה בוודאי העמדת החוכמה
המצטברת והנסיון של טובי המתכנתים לשי-
רות המתכנת הבלתי מנוסה. תרומה זו אינה
מבוטלת, הפער בין דרך הנדסת התוכנה
הטובה ביותר לבין הדרך הממוצעת רחב
מאוד, רחב אולי יותר מאשר בכל תחום
הנדסי אחר. כלי העוזר להנהיג דרך עבודה
טובה יהיה חשוב.
תיכנות "אוטומטי". במשך כמעט ארבעים
שנה. אנשים כתבו על וציפו. ל-"תיכנות
אוטומטי", או ליצירת תכנית שפותרת בעיה
מפירוט מגדירי הבעיה. אחדים כותבים היום
כאילו הם מצפים שטכנולוגיה זו תספק את
פריצת הדרך הבאה (5). פארנאס (4) מרמז
שבמונח היה זוהר יותר מאשר תוכן סמנטי,
ומחזק את דבריו,
בקיצור, תיכנות אוטומטי היה תמיד צחצוח
לשון שפירושו תיכנות בשפה עילית יותר
מאשר זו שעמדה לרשות המתכנת באותו
זמן.
הוא טוען, במהותו של דבר, שברוב המקרים
יש להגדיר את דרך הפתרון ולא את הבעיה.
אפשר למצוא יוצאים מן הכלל. טכניקת
בניית מחוללים חזקה מאוד וזוכה לשימוש
שגרתי המיטיב את העבודה על תכניות מיון.
כמה מערכות לפתרון משוואות דיפרנציאל-
יות מרשות גם הן הגדרה ישירה של הבעיה
והמערכות מעריכות את הפרמטרים, בוח-
רות מתוך ספריה של שיטות פיתרון ויוצרות
תכניות.
ליישומים אלה תכונות המקלות על השימוש
ב"תיכנות אוטומטי":
הבעיות מאופינות בדרך כלל בקלות על-
ירי מספר קטן יחסית של פרמטרים.
* ישנן שיטות פיתרון רבות וידועות
המרכיבות ספריית אלטרנטיבות.
ניתוח מרחיק לכת הוביל לחוקים מפור-
שים לבחירת טכניקות פיתרון, בהינתן
הפרמטרים של הבעיה.
קשה לראות איך אפשר להכליל טכניקות
כאלה לעולם הרחב יותר של מערכות תוכנה
רגילות, בהן מצבים שלהם תכונות מוגדרות
באופן נקי כל כך הם יוצאי הדופן. קשה
אפילו לתאר כיצד תיפרץ הדרך להכללה כזו.
תיכנות גרפו. נושא נפוץ בעבודות דוקטורט
בהנדסת תוכנה הוא תיכנות גרפי או חזותי,
יישום גרפיקת מחשב בתכנון תוכנה (7,6).
לעתים מוערכת ההבטחה הטמונה בגישה
כזו עלדידי אנלוגיה לתכנון שבבי 1.81', בו
גרפיקת מחשב שיחקה תפקיד כל כך נושא
פירות. לעתים מצדיק התיאורטיקן את הגי-
שה עלזידי שהוא מעריך את תרשימי הזרי-
מה כאמצעי האידיאלי לתכנון תכניות ועל-
ידי שהוא מספק שירותים חזקים לבניית
תרשימים אלה.
לעת עתה לא עלה ממאמצים אלה דבר
משכנע, שלא לדבר על מלהיב. אני משוכנע
שגם לא יעלה.
ראשית. כמו שטענתי במקום אחר (8), תר-
שים הזרימה הוא הפשטה עלובה מאוד של
מבנה תוכנה. אכן, הוא נראה, במקרה הטוב,
כנסיונות של ברקס. פון ניומן וגולרסטיין
לספק שפת בקרה עילית שנדרשה מאוד
למחשב שהציעו. בצורתו מעוררת הרחמים
- מרובה דפים, בנוי מקוביות קשורות ביניהן
- אליה התפתח היום, נמצא תרשים הזרימה
חסר תועלת ככלי עזר לתכנון - מתכנתים
מציירים תרשימי זרימה לאחר, ולא לפני,
שכתבו את התכניות אותן מתארים התרשי-
מים.
שנית, הצגים של היום מוגבלים מדי מכדי
שיראו | גם את התחום וגם את
הפרטים המרכיבים כל דיאגרמת תוכנה רצי-
נית. מה שמכונה "מטפורת שולחן העבודה"
של תחנת העבודה של היום דומה יותר
למטפורת "מושב במטוס" - כל אחד שמצא
עצמו מדפדף בערימת ניירות המונחת על
ברכיו, כשמשני צדדיו שני נוסעים רחבי
כתפיים, מכיר את ההבדל - במצב זה אפשר
לראות מעט מאוד דברים בו-זמנית. שולחן
העבודה האמיתי מספק ראיה כללית וגישה
ישירה למספר גדול של ניירות. יותר מכך,
כשהתקפי יצירתיות מתגברים עליהם, נוטה
יותר מאשר מתכנת אחד לנטוש את שולחן
עבודתו לטובת הרצפה רחבת הידיים. על
טכניקת החומרה להתקדם במידה משמעו-
תית לפני שטווח הראיה שמספקים לנו הצ-
גים איתם אנו עובדים יהיה מספיק עבור
משימות תכנון תוכנה.
ובעיה יסודית עוד יותר. כפי שטענתי קודם,
קשה מאוד להמחיש תוכנה. תהיה הדיאגר-
מה אשר תהיה - זרימת בקרה, קינון תחום
"מעשה חושב
" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
7
8
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
משתנים, התייחסויות ו
נתונים, מבני נתונים היררכיים וביו
למשתנים, זרימת
יב - תמיד
תהיה ההרגשה שנתפש רק ה
בוך מפותל זה של תוכנה. = ה
בל הדיאגרמות הנוצרות ע , ו
איה הרלבנטיות השונות, הר ק - | .
ראיה בללית. האנלוגיה ל"1.81/ ה 5
וסודי - תכנון שבב הוא תיאור 2
מימדיות שהגיאומטריה שלו משקפת
הרכבתו במרחב. מערבת תוכנה אינה כזו.
(ח1860110 0+ וז קט זק )י
ץ בתיכנות מודרני מושקע
בבדיקה ובתיקון בגים. ל
הקסם על-ידי שנקטין את
במקור בשלב תכנון המערכת? האם אפשר
לחזק באופן קיצוני הן את היצרנות והן את
אמינותו של המוצר | עליידי | שנפעל
באיסטרטגיה. שונה באופן יסודי ונוכיח
נבונות של תכנונים לפני שיושקע מאמץ
עצום ביישומם ובבדיקתם?
איני מאמין שנמצא מטה קסם להעברת וצר
רנות. אימות תכניות הוא רעיון חזק מאוד
ויהיה חשוב מאוד ליישויות כמו גרעיני מער"
כות הפעלה בטוחים. הטכנולוגיה אינה
מבטיחה, עם זאת, לחסוך עבודה. כל בך
הרבה עבודה כרוכה באימות עד שרק מעט
מאוד תכניות יסודיות מאוד אומתו אי פעם.
אימות תכניות אין פירושו תכניות נקיות
משגיאות. גם באן אין קסם. גם הוכחות
מתמטיות יבולות להיות שגויות. כך שאימות
יבול להקטין את נטל בדיקת התכניות אולם
לא לבטל אותן לחלוטין.
חמור יותר, גם אימות תכניות מושלם פירושו
אך ורק שהתכנית תואמת את הגדרותיה.
הקטע הקשה ביותר במשימת התוכנה הינו
להגיע להגדרה שלמה ועקבית והרבה ממהו-
תה של בניית תוכנה הוא, למעשה, תיקון
ההגדרות.
אומות תכניות
הרבה מן המאמ
סביבות וכלים. לכמה רווח נוכל עוד לצפות
מהמחקר העולה על גדותיו של סביבות תי-
כנות טובות יותר? התשובה המיידית היא
שהבעיות שפתרונן יביא את הרווח הגדול -
מערכות קבצים היררכיות, מבנה קבצים
אחיד שמאפשר מימשקי תכניות אחידים וכ-
לים כלליים - כבר הותקפו ונפתרו. עורכים
חכמים מסוימים לשפה הם התפתחויות שלא
זכו עדיין לשימוש רחב למעשה, אולם הם
מבטיחים לכל היותר חופש מטעויות תחביר
וטעויות סמנטיות פשוטות.
הרווח הגדול ביותר שאפשר אולי לממש
מסביבות תיכנות הוא השימוש במערכות
מאגרי מידע משולבות על מנת לעקוב אחר
אינסוף הפרטים שעל כל מתכנת לזכור בדיוק
ולהחזיק פרטים אלה מעודכנים עבור צוות
המשתף פעולה בעבודה על מערכת יחידה.
עבודה זו בוודאי מועילה ואין ספק שתישא
פירות מסויימים הן ביצרנות והן באמינות,
אבל
. מעצם טבעה, תמורתה תהיה
והלאה - שולות. ! תיה מעתה
תחנות עבודה. לאילו רווחים
עב
התוכנה יש לצפות ל
מהעליה המהירה והבטו-
חה בכוחה ובכושר זכרונה של תחנת העבו-
רה הפרטית? ובכן, כמה 1!8א יכול ארם
לנצַל ביעילות? חיבור תכניות ומסמכים
ועריכתם נתמכים לחלוטין על-ידי המהירו-
יות של היום. הידור יכול היה לקבל דחיפה,
אולם שיפור פי עשרה במהירות המכונה
ושאיר ללא ספק את זמן החשיבה הפעילות
הדומיננטית ביומו של המתכנת. אכן, נראה
שזהו המצב היום.
תחנות עבודה מהירות יותר נקבל בוודאי
בברכה. לשיפורים קסומים מכך - אין לצפות.
התקפות מבטיחות על
המהות הרעיונית
ף על פי שאין פריצת דרך טכנולו-
גית המבטיחה במטה קסם תוצאות
כאלה המוכרות לנו בתחום החומ-
רה, הרי נעשית כיום שפע של עבודה טובה
וקיימת הבטחה להתקדמות קבועה ולא
מרהיבה.
כל המתקפות. הטכנולוגיות על הקשיים
המקריים בתהליך התוכנה מוגבלות ביסודן
על-ידי משוואת היצרנות:
|(זמן) > (תדירות) ;צ = זמן משימה
אם, כפי שאני מאמין, המרכיבים הרעיוניים
של משימה גוזלים כיום את מרבית הזמן,
הרי שאין השקעת עבודה באותם מרכיבי
המשימה, שאינם אלא ייצוג הרעיונות, שתו-
כל לתת רווחים גדולים ביצרנות.
לכן, עלינו לשקול אותן מתקפות הפונות
למהותה של בעית התוכנה, מציאת נוסחאות
לתיאור מבנים רעיוניים מסובכים אלה. למר-
בה המזל, כמה ממתקפות אלה מבטיחות
מאוד.
לקנות במקום לבנות. הפיתרון האפשרי הקי-
צוני ביותר לבנית תוכנה הוא לא לבנותה
כלל. דבר זה הופך קל יותר מדי יום, כבאשר
יותר ויותר מוכרים מציעים עוד ועוד מוצרי
תוכנה טובים יותר למבחר מסחרר של יישו-
מים. בעוד אנו, מהנדסי התוכנה. עמלים על
מתודולוגית ייצור, יצרה מהפכת המחשב
האישי לא אחד אלא הרבה שווקים המוניים
לתוכנה. בכל דוכן עיתונים תמצא כתבי עת
חודשיים, מחולקים לפי סוג המכונה,
שמפרסמים וסוקרים תריסרי מוצרים שמחיר
רם נע בין כמה דולרים לכמה מאות דולרים.
מקורות שהתמחותם מסוימת יותר מציעים
מוצרים חזקים מאוד לתחנות עבודה וסבי"
בות א[א( אחרות. אפילו כלי תוכנה וסבי"
בות תיכנות ניתן לקנות "מן המדף". במקום
אחר היצעתי שוק למודולים בודדים (9).
כל מוצר כזה זול יותר לקנות מאשר לבנות
מחדש. גם אם מחירה מאה אלף דולרים, הרי
פיסת תוכנה קנויה מחירה אך ורק כשנת
עבודה של מתכנת. והמשלוח - מיידי! יותר
מכך, מוצרים כאלה בדרך כלל מתועדים טוב
יותר ומתוחזקים טוב יותר במידה מסוימת
מאשר תוכנה שפותחה בבית.
התפתחות השווקים ההמוניים היא, אני מא-
מין, המגמה העמוקה ביותר לטווח הארוך
בהנדסת התוכנה. עלות התוכנה היא תמיד
עלות הפיתוח. חלוקת עלות זו בין כמה
משתמשים מורידה באופן קיצוני את העלות
למשתמש. דרך התבוננות אחרת היא שהשי-
מוש ב"וו עותקים של מערכת תוכנה מכפיל
את יצרנות המפתחים פי 8.
נקודת המפתח היא, ללא ספק, הישימות.
האם אני יכול להשתמש בתוכנת מדף זמינה
לביצוע המשימה המוטלת עלי? כאן קרה
דבר מפתיע. בשנות ה507 וה-60 הראה
מחקר אחר מחקר שמשתמשים אינם משתמ-
שים בחבילות מדף למשכורות, לניהול מלאי,
להנהלת חשבונות וכן הלאה. הדרישות היו
מסוימות מדי, השונות בין מקרה למקרה
רבה מידי. בשנות ה-80 אנחנו מוצאים
שהביקוש לחבילות כאלה גבוה והשימוש
רחב. מה השתנה?
לא החבילות, בעצם. הן אולי כלליות יותר
במידת-מה, מעט יותר ניתנות להתאמה לפי
מידת הלקוח מאשר קודם, אבל לא בהרבה.
גם היישומים לא השתנו. אם משהו השתנה,
הרי זה שצרכי העסקים והמדע כיום מגוונים
ומסובכים יותר מאשר לפני עשרים שנה.
השינוי הגדול ביותר הוא יחס העלות בין
החומרה לתוכנה. ב19607 הקונה של מחשב
בשני מיליון דולר הרגיש שהוא יכול להר-
שות לעצמו הוצאה נוספת של 250,000 דולר
עבור תכנית משכורות תפורה בדיוק לפי
מידתו, כזו שתחליק בקלות וללא הפרעות
לסביבה חברתית עוינת-מחשבים. כיום,
הקונה של מחשב משרדי ב-50,000 דולרים
אינו יכול להעלות על דעתו תכנית משכורות
לפי מידה, על כן הוא מתאים את תהליך
חלוקת המשכורות לחבילות הקיימות. מחש-
בים נפוצים היום במידה כזו, אם גם עדיין
אינם אהובים כל כך, שאין התנגדות להתא-
מות כאלה.
ישנם יוצאים מן הכלל דרמטיים לטענתי
שכלליותן של חבילות התוכנה השתנתה
מעט עם השנים: גליונות אלקטרוניים ומער-
כות מאגרי מידע פשוטות. כלים חזקים אלה,
כל כך מובנים מאליהם במבט לאחור,
שהופעתם היתה, עם זאת, כל כך מאוחרת,
מאפשרים אינסוף שימושים, כולל שימושים
לא מקובלים. מאמרים ואפילו ספרים שופעים
מידע על הדרך לבצע משימות בלתי צפויות
בעזרת גיליון אלקטרוני. מספרים גדולים של
יישומים שקודם היו נכתבים בתכניות לפי
מידה בקובול או ב-₪20 נכתבים כענין
שבשגרה בעזרת כלים אלה.
רבים משתמשים בקביעות במחשב שלהם
ליישומים שונים מבלי לכתוב אי פעם תכנית
מחשב. ואכן, רבים ממשתמשים אלה אינם
יכולים לכתוב תכניות חדשות על המחשב
שלהם אולם הם מסוגלים לפתור בעזרתו
בעיות חדשות.
אני מאמין שלארגונים רבים היום איסטרט-
גיה יחידה חזקה ביותר לטובת יצרנות תוכנה
היא לצייד את העובדים האינטלקטואליים,
שאינם מיומנים בעבודה עם מחשב ושנמצ-
אים בעמדות מפתח - במחשבים אישיים
ובתכניות טובות וכלליות לכתיבה, לציור,
לקבצים וגליונות אלקטרוניים ולשלח אותם
לחופשי. איסטרטגיה דומה, שתבוצע בעזרת
חבילות מתמטיות וסטטיסטיות כלליות וכמה
אפשרויות תיכנות פשוטות, תעבוד עבור
מאות מדעני מעבדה.
עידון בדרישות ובניה מהירה של אבי-טיפוס.
חלק יחיר קשה ביותר בבניית מערכת תוכנה
הוא ההחלטה מה בדיוק לבנות. אין חלק
אחר בעבודה הרעיונית הקשה כמו קביעת
פרטי הדרישות הטכניות, כולל כל המימש-
קים לאנשים, למכונות ולמערכות תוכנה אח-
רות. אין חלק אחר בעבודה ששגיאה בביצו-
עו פוגמת כל כך במערכת הסופית. אין חלק
אחר שקשה יותר לתקן אחר כך.
לכן, הפונקציה החשובה ביותר שמבצע בונה
התוכנה עבור הלקוח הינה המיצוי, ההגדרה
והעידון האיטרטיביים של הדרישות. האמת
ניתנת להיאמר, שהלקוח בדרך כלל אינו יודע
אילו שאלות חייבות להישאל וכמעט אף
פעם לא חשב על הבעיה בפירוט הדרוש
להגדרתה. גם התשובה הפשוטה ביותר -
"עשה שמערכת התוכנה החדשה תעבוד
כמו המערכת הידנית הישנה שלנו לעיבוד
מידע" - היא תשובה פשטנית מירי. אדם אף
פעם אינו רוצה בדיוק את זה. מערכות
תוכנה מורכבות הן, כמו כן, דברים שפוע-
לים, שזזים, שעובדים. קשה לתאר את דינמי-
קת הפעילות הזו כך שבתכנון כל פעילות
תכנון תוכנה, נחוץ להרשות איטרציה
נרחבת בין הלקוח למתכנן כחלק מהגדרת
המערכת.
הייתי הולך צעד אחד קדימה וטוען שזה
בלתי אפשרי עבור הלקוח, אפילו אם הוא
עובד עם מהנדס תוכנה, להגדיר בשלמות,
בדיוק ובאופן נכון את הדרישות המדויקות
של מוצר תוכנה מודרני לפני שניסה כמה
גירסאות של המוצר.
לכן, אחד המאמצים הטכנולוגיים המבטיחים
ביותר, וכזה שתוקף את המהות, לא את
המקרי, בבעית התוכנה, הוא פיתוח גישות
וכלים לבניה מהירה של אבי טיפוס של מער-
כות, מכיוון שאב-טיפוס הוא חלק מההגדרה
האיטרטיבית של הדרישות.
אב-טיפוס של מערכת תוכנה הוא כזה
שמדמה את המימשקים החשובים ומבצע
את הפונקציות העיקריות של המערכת
המיועדת, אך אינו עומד בהכרח בדרישות
של מהירות החומרה, גודל או במגבלות
מחיר. אב-טיפוס מבצע בדרך כלל את
המשימות העיקריות ביישום, אך אינו מנסה
לטפל במשימות יוצאות דופן, אינו מגיב כר-
אוי כשהקלט אינו תקין ואינו נופל באופן נקי.
מטרת אב הטיפוס היא להמחיש את המבנה
הרעיוני שהוגדר כך שהלקוח יוכל לבדוק את
עקביותו ושימושיותו.
החרבה מרכישות התוכנה העכשוויות מבוס-
סות על ההנחה שאפשר להגדיר מראש
מערכת מספקת, לקבל הצעת מחיר לבניתה,
לבנות אותה ולהתקינה. אני חושב שהנחה זו
שגויה מיסודה, ושהרבה מבעיות רכישת
התוכנה נובעות מרעיון מוטעה זה. לכן, אי
אפשר לפתרן מבלי שינוי יסודי בראיה -
שינוי לכיוון של פיתוח איטרטיבי והגררה
איטרטיבית של אבי טיפוס ומוצרים.
פיתוח אונקרמנטלי - לגדל ולא לבנות
תוכנה. אני עדיין זוכר את הזעזוע שהרגשתי
ב"1958 כששמעתי לראשונה חבר מדבר על
בניית תכנית בניגוד ל"כתיבת תכנית. בהב-
זק אחד הוא הרחיב את ראייתי את תהליך
התיכנות. התזוזה המטפורית היתה חזקה
ומדויקת. היוס אנחנו מבינים כיצד בניית
תוכנה דומה לתהליכי בניה אחרים ומשתמ-
שים באלמנטים נוספים ממטפורה זו כמו
הגדרות, זיווד מרכיבים או פיגומים.
עבר זמנה של מטפורת הבניה. הגיע הזמן
לשינוי נוסף. אם, כמו שאני מאמין. המבנים
הרעיוניים שאנו מרכיבים היום הם מסובכים
מכדי להגדירם במדויק מראש ומורכבים
מכדי לבנותם ללא טעות, הרי שעלינו לנקוט
גישה שונה לחלוטין.
הבה נפנה לטבע ונחקור מורכבויות בדברים
חיים, במקוס בעבודתו המתה של האדם. כאן
נמצא מבנים שמורכבויותיהם מרגשות עד
כאב. המוח לבדו מסובך מכדי למפותו. חזק
מכפי שאפשר לחקות, עשיר בגיוונו, מגן על
עצמו ומחדש את עצמו. הסוד הוא שהוא
גדל, לא נבנה.
וכך יש לעשות למערכות התוכנה שלנו. לפני
כמה שנים הציע הארלאן מילס שכל מערכת
תוכנה תתפתח אינקרמנטלית (10). כלומר,
שהמערכת תיבנה תחילה כך שתוכל לרוץ
אפילו אם אינה עושה דבר להוציא קריאות
לקבוצה מתאימה של תת-תכניות דמה. אחר
כך יש להדליק בית אחר בית כשכל תת-
תכנית מפותחת בתורה - לפעולות או לקרי-
אות למימשקים ריקים ברמה שמתחת.
ראיתי תוצאות דרמטיות עד מאוד מאז
החילותי מטיף לשימוש בטכניקה זו בין בוני
הפרויקט במעבדת הנדסת התוכנה שלי. דבר
בעשור האחרון לא שינה באופן כל כך קיצוני
את דרך עבודתי או את יעילותה. הגישה
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
פ
מחייבת תכנון מלמעלה למטה, כיון שהתו-
כנה גדלה מלמעלה למטה. היא מאפשרת
מעקב קל לאחור. היא ניתנת ליישום גם עבור
בניה מוקדמת של אבי טיפוס. כל פונקציה
נוספת או אפשרות חדשה לנתונים או למצ"
בים מורכבים יותר גדלות באופן אורגני ממה
שכבר קיים.
ההשפעות המורליות - מפתיעות. ההתלה-
בות עולה כשיש מערכת עובדת, ולו גם
פשוטה. מאמצים מוכפלים כשהתמונה הרא-
שונה של מערכת תוכנה גרפית מופיעה על
הצג, אפילו אם זהו רק משולש. בכל שלב
בתהליך יש מערכת עובדת. אני מוצא
שבארבעה חודשים יכולים צוותים לגדל ישו"
יות מורכבות יותר מאשר אלה שהם יכולים
לבנות.
מתכננים מבריקים. מרכז הכובד בשאלה
כיצד לשפר את אומנות התוכנה נמצא, כמו
שהיה תמיד, באנשים.
נוכל להשיג מתכננים טובים על"ידי שננקוט
דרכי תכנון טובות במקום גרועות. אפשר
ללמד שיטות תכנון טובות. מתכנתים הינם
בין האינטיליגנטיים שבאוכלוסיה, כך שאפ"
שר ללמדם שיטות עבודה טובות. ולכן, באר-
צות הברית מושקע עיקר המאמץ בהפצת
שיטות עבודה טובות. תכניות לימודים חד-
שות, ספרות חדשה, ארגונים חדשים כמו
המוסד להנדסת תוכנה - כל אלה נוצרו על
מנת להעלות את רמת שיטות העבודה שלנו.
וכך ראוי שייעשה.
אף על פי כן, איני מאמין שנוכל לצעוד את
הצעד הבא שלנו קדימה באותה דרך. בעוד
שההבדל בין תכנונים עלובים של מבנים
רעיוניים לבין תכנונים טובים אפשר שיהיה
נעוץ ביסודיותה של שיטת התכנון, הרי שזה
בוודאי אינו נכון לגבי ההבדל בין תכנון טוב
לתכנון מבריק. תכנון מבריק מקורו במתכנן
מבריק. בניית תוכנה הינה תהליך יצירתי.
שיטה יסודית יכולה לתת כוח ולשחרר את
המוח היצירתי, אולם היא אינה יכולה לעורר
את או להשרות על האנשים מן השורה.
ההבדלים אינם מזעריים - הם דומים להבד-
לים בין סאליירי למוצרט. מחקר אחר מחקר
מראים שהמתכננים הטובים ביותר מוציאים
מתחת ידם מבנים מהירים יותר, קטנים יותר,
פשוטים יותר, נקיים יותר שמפותחים בפחות
מאמץ (12). ההבדלים בין המבריק והממוצע
מתקרבים לסרר גודל אחד.
סקירה קצרה מראה שלמרות שמערכות
תוכנה טובות ויעילות רבות תוכננו על-ידי
ועדות ונבנו במסגרת פרויקטים רבי חלקים,
הרי מערכות תוכנה שהלהיבו את המעריצים
הן אותן מערכות שהיו התוצרים של אחד או
מספר מועט של מוחות מתכננים. מוחות
מבריקים. חישבו על .401 .233031 ,106018
אוח, מימשק %|5₪|!₪8, אפילר תמזוזס;;
העמידו את אלה מול 71/1 .וספָ.1/5/370א
]6 ו15-00087א (ראה טבלה 1).
לכן, למרות שאני תומך נלהב במאמץ העב-
שוי לעבור לטכנולוגיות חדישות ולפתח את
תכניות הלימודים, אני חושב שהמאמץ הי-
חיד החשוב ביותר שיכול להיעשות היום
הוא פיתוח דרכים לגידול מתכננים מבריקים.
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
אין ארגון תוכנה שיכול 4% ה
מנהלים טובים, מעטים ככל שיה -/
רים יותר ממתכננים מבריקים. מנה 0
קים ומתכננים מברילים כאחד ד ה
רוב הארגונים משליעים מאמץ 5 ה
מנהלים עתידיים טובים ובגידו רת
מביר אחד שמשליע מאמץ כזה ,
ובגידול המתכננים המבריקים בהם תהיה
תלויה בסופו של דבר איכותו של המוצר.
טבלה 1. מוצרי תוכנה מלהיבים מול
שומושיום אך בלתי מלהיבים
מוצרים מלהיבים
בן לא
ל ה
אוחש 0
ו ו
ו ]סקוה
3 0
|| וח 5-ו
חגזוזס]
ה
הצעתי הראשונה היא יי ו
להחליט ולהצהיר שמתכננים [
בים להצלחתו כמו מנהלים מבריקים, ושהם
יבולים לצפות לאותה מידה של פינוק ומע"
נקים. לא רק משכורת, אלא כל סממני ההכ"
רה - גודל משרד, ריהוט, ציוד טכני אישי,
הוצאות נסיעה, צוות תומך - צריכים להינתן
להם כמו למנהלים.
איך מגדלים מתכננים מבריקים? היריעה
קצרה מכדי להרחיב את הדיבור, אולם
מספר צעדים גלויים לעין:
* יש לזהות באופן שיטתי מתכננים מעולים
מוקדם ככל האפשר. הטובים ביותר אינם
תמיד המנוסים ביותר.
* "יש למנות אדם להיות אחראי להתפתחות
מתכנן כזה. יש לנהל בקפדנות תיק קריי-
רה.
יש לתכנן ולהפעיל תכנית התפתחות
קריירה של כל מתכנן כזה, כולל התמחו-
יות שנבחרו בקפדנות אצל מתכננים מן
השורה הראשונה, הפסקות ללימוד נוש-
אים מתקדמים במסגרת פורמלית,
השתלמויות קצרות, כל אלה משולבים
במשימות תכנון אישי וניהול טכני.
יש לספק אפשרויות למתכננים מתפתחים
להיפגש ולעורר זה את זה.
זס] 501116 8חת698כ['* ,85חז8ק .כ
'י ת0וו86זוה0) 30 תסוצתט)אם ]0 2856
.ו חוזסשת9ו7 50/1076 .פתסדך 1
.8 .סק ,1979 .זג1א ,2 .סא ,5
",חפוס בנ ,ת3000 .6002
13 ,400 ]וש מַתוששוופַח 50/06
,זג 0[ת16 ,פקתותזתחט?)/ תוות8[ה36
ו
פַחוְזססְתִוּפָת 50100076 .5ת776 1808
6ב 6סח6קו[[16ת1 711110141 חס טט58ו [506018)
ובו 10510 .1 , (שחוז66ת1קחט 6ז8 30/1
.5 .סא ,11 .סא ,11 .סש ,00
]ס 506665 50]098:6'' ,פ5ההזבע .[יעם
ח00ו07ו /47 ,05ח5?516 56ת2616] 16ק4)6זופ
.5 .סא ,1096 ת6ו50
חס 6צו60ס5זט] ז68צ-15 4 26|ג₪ .א
,1705 1505 קרוז סז 6ווה וסוט ה
חס 6ט55 |606018) שַח6671תועַת 50/1076
-91ח6 50/1916 830 06ח6[!!86זתו 811110181
,1 .סל ,.60 2651 10500 .1 ,(פחוז6טה
.7 .פס ,1985 .צסאן ,11 .סא
-סזק [8טפוץ חס 15566 5060181) "6וקת 60
.1 0חג חסותק3ז0 .8.2 ,(שתותהתהגזק
.קט ,8 .סא ,18 .01 ,.605 211651 באותס1
5
]הט ]0 ש6צזט5 4" ,346068 .0)
",צ6טףותת166 שתוותות8זקסזק |בסותקגזכ)
-סזק [8טפו חס 15506 |60608) ז6ו4קו 0
. 6תג חסותק93ז0 .8.2 ,(קתוהתגזק
.2 ,8 .סא ,18 .01 ,.605 ז6ט2 ,101884
.5 .סק ,1985
1-0 [סו ות 776 ,פאססזם .קת
5 ,64018 ,ע%6516-ת00150 ,1975
.4 ז0806 ,אזסצ אסאן
6 ]0 ]זסק6ת ,0810 5016006 56ת666ע
5 הו 50/6 עזםזו/1/1 חס ססזס-] אד
ו פהותזותהזקסזק האיסכם-קסד** ,פוא .ם.ה
-1600 פַחוַפָפָ000 תג ,57516005 18:86
חופת .3 פומ6ופע5 1.0786 חז פסטשות
,0111 מססאסוקת ,1106-118[1ח6ז
.11
006וא |8זוק5 4'' ,הה06 וי
-806ת 86 ]הסותקס!6ש26] 501816
]סק .ת166 שתך ,1985 '',ות6ת
5206 1 בבסה[ ,ויד ,21-371-85
.8 0 ,8686 600800
.5 806 ,חספאם .1. ,ת8ו580% .11
[4)תשתוזסקאם ץזסוהזס|קאם'' ,זתה:כ)
06 836 6תו|הכ) שתוזהקותס0) 5106/05
" ה תזס] זט קתוותוחהזקסז
1 .סק ,1968 .ח18 ,1 .סא ,11 .1
5
12
מבוא
ענינו העיקרי של הדיון הבא הינו היישום
המוצלח של מערכת מיחשוב משרדית באר-
גון קיים. המשימה אותה יש למעשה לבצע
הינה הכנסתו של שינוי לארגון. ישנם מש-
תנים רבים בהם עלינו להתחשב בבואנו
לשנות ארגון קיים. יש ללמוד בזהירות את
מבנה הארגון ותוכנו על מנת לגלות את אופי
האנשים העובדים בו ואת שיטת פעולתו.
לכל שינוי תהיה השפעה בשני תחומים אלה,
ויש להיזהר ולקחת בחשבון את רתיעתן
הוודאית של הקבוצות השונות בארגון.
הנחות היסור הן שמערכת המיחשוב המשר-
דית המותקנת מוצדקת מבחינה כלכלית,
אפשרית מבחינה טכנית ושאפשר, פיזית,
להדריך את סגל העובדים לנצל בהצלחה את
יכולת המערכת. הבעיה היא כיצד ליישם
מערכת מיחשוב משררדית מבלי לפגוע בשיווי
המשקל של הארגון.
מסגרת הפעולה המוצגת כאן אמורה להיות
דרך מומלצת, אולם לא בהכרח השיטה
האפשרית היחידה, ליישום מוצלח, ולא דרך
פעולה אחריה יש לעקוב בשלמות וללא כל
שינויים.
מערכות מיחשוב משרדיות מספקות מספר
כלים המייעלים את עבודתם של אנשים. יי-
שום מערכות אלה משפיע-על כל רמות
הארגון, מהעובד המינהלתי ועד למנהלים
הבכירים. סביר להניח שהעובדים המינהלת-
יים והמקצועיים יהיו הראשונים להנות,
ואחריהם ההנהלה והמנהלים הבכירים (10).
שינוי ארגוני
במובן הכללי ביותר, הכנסתו של שינוי לאר-
גון קֶיים מערבת מספר גורמי מפתח אותם יש
לשקול על מנת להבטיח הסתגלות מוצלחת.
גורמים אלה כוללים פרמטרים כמו מנהיגות,
מאפייני קבוצה, מעורבות, תקשורת ו -
מוטיבציה.
הכנסתו של כל שינוי לארגון קיים מייצגת,
עד דרגה מסוימת, הפרה של הסטטוס קוו,
עבור אלה שיושפעו באופן ישיר או עקיף מן
השינוי. מערכת מיחשוב משרדית, מטבעה,
משפיעה על הארגון אנכית ואופקית כאחד.
לאור מצב זה, על מנהיג השינוי למעשה
(האדם האחראי ליישום המערכת) לעשות
משרד ממוחשב
פרופ' ישראל בורוביץ, המכון למערכות מידע ניהוליות ע"ש מרסל ואני אדמס, אוניברסיטת ת"א
כמיטב יכולתו על מנת לפתח אקלים ארגוני
מקבל וחיובי. להצלחתו השלמה של הפרוי-
קט חוני שהעובדים ירגישו בטוחים
בתפקידיהם וידעו שיש מי שידאג לאינטרסים
שלהם כשיארע השינוי (2). תחושה זו של
ביטחון ואימון אינה יכולה להיווצר במהירות
לטובת הפרויקט, יש לקוות שזהו מצב הקיים
כבר כתוצאה מהיסטוריה של מגעים הוגנים
עם הנהלת הארגון. אקלים ארגוני כזה בהח-
לט יכול לקבוע את הצלחתו או את כישלונו
של השינוי בשלב היישום. מאוחר יותר ייא-
מר יותר על שיטות המנהיגות שיש לנקוט
למעשה עבור טיפוסים שונים של ארגונים.
אחת השיטות היעילות ביותר לקדם פני חש-
דות בארגון היא לערב עד כמה שאפשר
יותר אנשים מבין העובדים שיושפעו מן
השינוי ולוודא שהמנהיגים הרשמיים ושאינם
רשמיים של הקבוצה שתעבור את השינויים
= ייכללו (2). על ידי שיתוף מלכתחילה של
האנשים האלה יתאם מנהיג השינוי את עצמו
עם הפוליטיקה של קבוצת העבודה ויתן
לקבוצה תחושת "שייכות" לפרויקט. חשוב
מאוד שהקבוצה תרגיש שיש לה חלק בתוצ-
אות המוצלחות של הפרויקט (5, 7).
יש לפתח תכנית להפצת מידע על פרטי
השינוי בין כל העובדים על מנת שיוכלו לע-
קוב אחר התקדמותו. תכנית כזו אסור שתת-
בסס אך ורק על זרימה מלמעלה למטה של
מירע, ללא מכניזם לתגובות, כיון שאחרת
תיפגע תחושת ההשתתפות של העובדים. על
ידי שיאפשר תקשורת חד-כיוונית בלבד,
אפשר שימנע מעצמו מנהיג השינוי מירע
חשוב שיחרוץ את גורלו של הפרויקט לכליה
מסיבות הנעות בין תכנון לקוי לבין אי שיתוף
פעולה עוין. מטרת אמצעים אלה הינה לה-
סיר כל חשד קיים ולמנוע התפתחות חשדות
חדשים. על העובדים להיות משוכנעים
שירויחו מן השינוי או לפחות שהוא לא יזיק
להם (2).
מכיון שמטבע האדם הוא לחשוד בכל דבר
שקורה "מהר מידי", מומלץ ליישם את
השינוי בהדרגה, על מנת לתת לעובדים די
זמן להסתגל (12,4). תהליך השינוי הוא תה-
ליך בניה המערב קבלה של רעיונות ושיטות
חדשים, לימוד טכניקות חדשות ושילוב השי-
טות החדשות בזרם העבודה.
ניתן לחלק את תהליך יישום מערכות מיח-
שוב משרדיות לשלושה שלבים (6):
תרגום: תמר אלמוג
ההתגברות על התנגדות ארגונות
לוושום מערכת מיחשוב משודית
שלב 1: השלב ההתחלתי ביישום מערכת
מיחשוב משרדית. הוא כולל בררך כלל עי-
בוד תנועות.
שלב !]: השלב האמצעי ביישום מערכת
מיחשוב משרדית. עיקרו בדרך כלל עיבוד
מרוחק.
שלב !!!: השלב המתקדם הדורש בדרך כלל
שילוב מערכות מיחשוב משרדיות שונות.
נוסף לכך, הוא כולל בדרך כלל גישה למאגרי
נתונים, תיכנות אישי וכלי ניהול אישיים.
יישום מערכת המיחשוב המשרדית בשלבים
משמש כלי להשגת המטרה הכללית שהיא
מערכת מיחשוב משרדית בת-קיימא. ניתן
להוסיף יישומים ברגע שהמשתמשים מכירים
את היישומים הקיימים. הרעיון הוא לפתח
את המערכת על ידי הוספת יישומים בזה
אחר זה ולא להתקין את כולם בו-זמנית.
ולבסוף, יש לשקול מערכת תמריצים על מנת
לאפשר לעובדים להתחלק ברווחים המושגים
על ידי מאמציהם ביישום מערכת המיחשוב
המשרדית (השינוי). יתכן שיש יתרונות רבים
יותר במתן אפשרות לעובדים להגיב לשינוי
באופן המכוון להשגת פרסים ולא למניעת
עונשים. כתמריץ, יכולה החברה בהחלט
להפעיל מערכת בונוסים, כך שהעובד יקבל
פרס על עבודה שנעשתה היטב, במקרה
שהארגון מממש רווחים גדולים יותר כתוצ-
אה מיישום מערכת מיחשוב משררית (2).
התנגדות לשינוי
בכל עת שמתארע שינוי בארגון קיים, בעל
מערכות קיימות, יש לצפות לפגוש את פחדי
העובדים המושפעים, ואפשר שתהיה התנג-
דות מצידם לשינוי - התנגדות הנובעת מפח-
דים אלה. דרגת החומרה של בעיה זו גבוהה
יותר ברמות הנמוכות של הארגון. ישנם שני
סוגים של פחדים עליהם יש להתגבר (2):
פחדים המונעים על ידי סיבות כלכליות:
קיצוץ במשכורת
אובדן משרה
אובדן מעמד
אובדן הכרה חיובית
הכרה שלילית
אובדן הסיפוק בעבודה
כישלון במערכת החדשה
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
ה
-
ץ
4.
פחדים המונעים על ידי סיבות חברתיות:
"שבירה" של קשרים ישנים
יצירת קשרים חברתיים חדשים
דחיה מצד קבוצת עבורה חדשה
מניפולציה של קבוצה חיצונית לטובת הקבו-
צה החיצונית
בנקודה זו חשוב לציין שלכל שינוי יהיו קשו-
רות תמיד מוטיבציות חיוביות ושליליות
כאחד. המפתח להסתדר עם מוטיבציות אלה
הוא להציג את השינוי באור החיובי ביותר
האפשרי. כדי להשיג זאת, על המנהיג למע-
שה של השינוי לנהל שיחות תכופות עם
הקבוצה ולעבוד על ה-"בעד"ים וה-"נגד"ים
של השינוי. בדרך זו תוכל הקבוצה לשים את
הגורמים השליליים הקשורים לשינוי על
השולחן, לנתח אותם ובכך להקטין את הפח-
דים. במקרה שחלק מגורמים שליליים אלה
מוצדקים, יהיה למנהיג זמן לטפל בהם במהי-
רות ועל ידי כך לסקל מראש התפתחות של
התנגדות (2).
סוכן השינוי (מנהיג הפרויקט)
סוכן השינוי הוא האדם או הקבוצה הלוק"
חים את האחריות על יישום השינוי. דרך
פעולה הנחשבת מועדפת היא לעודר את
קבוצת העבודה להיות סוכנת השינוי של
עצמה (12,2). היתרון בשיטה זו הוא שבקבו-
צה תפעל דינאמיקה קבוצתית עם ההרמו-
ניה הדרושה ויהיו לה יעדים מובנים היטב
ונקודות מטרה להשלמת המשימה. היחסים
הבינאישיים עם חברים אחרים בארגון יהיו
בוודאי טובים יותר מאשר אלה של אדם
מבחוץ הפוסע לתוך הארגון בשעה עדינה זו.
אנשים בעלי יחסים יכולים אולי להיות מוד-
עים יותר לחשיבות של רגשות אנושיים
בניהולם את הפרויקט. השמירה על הפעלת
השינוי בתוך קבוצות העבודה תקל על
התפתחות ההבנה בין ובתוך קבוצות העבו-
דה ותקטין בכך את המתיחויות (11). סוכן
השינוי צריך להציב לו כמטרות התפתחות
יחסי צוות יעילים, מציאת שיטות לפיתרון
עימותים, השגת אימון הדדי בין חברי צוות
ובין הצוותים, בקרה ואחריות (2). תפקיד זה
מצדיק אם כן תשומת לב ושיקול דעת רבים
בתהליך הבחירה.
שיטות ליושום מטרות
אם עבודת ההכנה, כפי שתוארה בפרקים
הקודמים של המאמר, נעשתה בתשומת לב,
אפשר להתייחס לשלב היישום כאל שלוחה
של תהליך שנצפה מראש. בפי שעלה כבר מן
הדיון הקודם, תקשורת אפקטיבית היא אחד
מגורמי המפתח בטיפול בפרויקט. כדי שסוכן
השינוי יוכל ליישם בהצלחה את השינוי, עליו
להביר את הטבע, הרגשות, הגישות והרקע
של הארגון. סוג זה של מידע חיוני לסוכן
השינוי, כיון שעליו לדעת מה הוא מנסה
לשנות, כיצד יושפעו רגשות הארגון מכך,
אילו גישות יכולות להקל עליו ואילו לעורר
התנגדות, ובהינתן הרכב הארגון מבחינת
התמחות - האם השינוי אפשרי מבחינה פי-
זית (2, 11). במידע זה ימצא הסוכן מפתח
12 "מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
או עזרה המוענקת ל
וט על מנת שהסיכויים
וש לנ 2
לגישה אותה קְ או שהסיכויים לביש
להצלחה יהיו מיטביים
לון יהיו מזעריים.
בנקודה זו יש לציין שמקובל להשקיע אנרגיה
רבה למדי בחיפוש מערכת המחשב המתאי
מה לפנו רבישתה, אולם הארגון העומר
להשתמש בה לעתים קרובות אינו מתאקלם
כראוי. אפשר היה לצפות שלפחות אותה
מירת מאמץ ותשומת לב המושקעים במע.
רכת יושקעו גם בארגון המארח, מכיון שיש
ילתפור" את האנשים כפי ש-"תופרים" את
המערכת. טעויות בפונקציות קל יותר לתקן
ולתמיד מאשר טעויות בטיפול באנשים. כמה
מהשיטות הנפוצות לאיסוף סוג זה של מירע
בוללות שימוש בסקירות עובדים, ראיונות
אישיים ושיחות קבוצה. לאחר פעולות אלה
צריכה לבוא שיחה הדדית על המימצאים בין
ההנהלה לבין העובדים (ואז נוצרת תקשו-
רת).
במקרה שהשינוי דורש לימוד של שיטות
ומשימות חדשות, דבר שנכון בדרך כלל לגבי
מערכות מיחשוב משרדיות, יש לבסס הפע"
לה של תכנית הדרכה. בשמטפלים במערכות
מיחשוב משרדיות מגלים לעתים קרובות
שיש צורך בתכניות הדרכה בהיקפים שונים,
בפרקים מאוחרים יותר יידונו אפשרויות
שונות הנוגעות לתכניות אלה. סמינריונים
המתמקדים בתהליך ההסתגלות וביקורים
לעתים של ההנהלה יכולים לעזור ביישום על
ידי שהם מוכיחים הכרה במושאי השינוי
ובכך מייחסים חשיבות לפרויקט ולאנשים
עצמם (2). עמדה זו שונה, במסר לעובדים
העולה ממנה, ממה שנראה שמציעה הספ-
רות. על ידי שקושרים לפרויקט את ענין
ההנהלה ולא את אכיפת רצונה עליו, אין
בשינוי הדופי של הצורך לציית. אסטרטגיה
זו מאפשרת לעובדים "לעבוד עם ההנהלה"
ללא מצב של רווח"הפסד (12,11,1).
אחת השיטות היותר יצירתיות, או הפחות
מקובלות, לזכות בהטכמת העובדים ליישום
מערכת המיחשוב, משתמשת בטכניקה
אותה מכנה 66יג!וג\ | מיסגור מחדש
(פַחוו3ז/6ז) (13). המונח מיסגור מחרש נגזר
ממונחי העגה מסגרת התיוחסות (]ס טחםז]
שחשזטוטז) ו"דרך מחשבה (0 וו 0 שוחגז]),
מהשימוש הזה המונח מיסגור מחדש הופך
מונח המתיחס לבריחה ההכרתית של אדם
ממסגרת ההתיחסות המוגבלת (הישנה) שלו
עצמו.
אין לצפות שהרווח שיושג על ידי שימוש
ו זו של מיסגור מחרש יהיה יישומה
של מערכת המיחשוב המשרדית, אלא מצי-
הדרך לעורר רצון טוב כלפי המערכת.
ו זו, ו אינה עוד גלולה מרה שיש
ע אלא מענק על עבודה שנעשתה היטב
שימוש
טה זו הוא האור בו מ ---) /
שונה. כפי שאפשר לחשור ה -
מנהל מי ו
מיומן מאוד על מנת ע
אות של הצגה שאינה . 5 5
המערכת יכולות לנוע בו "=
בין תחושת עלבון
לאינטיליגנציה לבין התנגדות מלאת נקמה.
למרות ששיטה זו יכולה להיחשב אצל אח-
דום מניפולטיבית בטבעה, היא אינה כזו
בעצם. בבסיס המיסגור מחדש עומד נטיון
לאפשר למושא המיסגור לראות פרספקטי-
בות אחרות משלו, לרוב ביריעתו המוקדמת
שזו הכוונה. מיסגור מחדש אינו מנסה בהב-
ךרח לשכנע, אלא רק להראות.
רמת שינוי
בדיוננו בבעית היישום, התיחסנו לנושא
השינוי. ישנן, למעשה, ארבע רמות של שינוי
ארגוני. רמות אלה של שינוי כוללות שונויום
בודע, שינויים בגישה, שינויים בהתנהגות
אנושות ו-שינויים בהתנהגות הקבוצה (9פ).
שונווום בידע הם הקלים ביותר להשגח,
אפשר להשיג שינוי בידע פשוט על ידי הצגת
מידע חדש. אם מירע זה מקובל כנכון, הרי
אירע שינוי בידע. אפילו אם מושא השינוי
אינו מסכים עם המידע החדש או מאמין
שהוא שגוי, הוא חווה אולי שינוי בידע על
ידי שהוא הופך מודע לקיומה של פרספקטי-
בה אחרת.
גורם המפתח בנסיון להשיג שינוי בגושה,
המייצר קושי מוסף, הוא הקשר הרגשי שיש
למושא השינוי לנקודת המבט שלו. לעתים
לא מספיקה הידיעה שנקודת המבט אינה
נכונה כרי לגרום שינוי בגישה. בשלב זה,
הכרחי לנטרל את נקודת הראות של האדם
מן המעורבות הרגשית.
בשונוי בהתנהגות אנושית נעוץ הקושי המו-
סף בהכרח מצד מושא השינוי להרחיב את
המאמץ הפיזי שלו על מנת להסתגל לשינוי.
במקרה של כישלון בשלב זה, אפשר שהשי-
טה הישנה פשוט נוחה יותר לשימוש מאשר
לימוד השיטה החדשה.
שונוי בהתנהגות הקבוצה הוא רמת השינוי
הקשה ביותר להשגה. המימד החדש במקרה
זה הוא של גודל. הוא מערב שינוי מרובה
המכיל את כל הבעיות האישיות שתוארו
קודם וגם את הטיבוך הנוסף הנגזר משיתוף
פעולה מתואם של הקבוצה כולה. לרוע
המזל, זהו בדיוק טיפוס השינוי בו נפגשים
לעתים קרובות בפרויקטים הקשורים ביישום
מערכת מיחשוב משרדית (ראה ציור מס' 1).
טופוס של שינווי
למרות שמאמר זה הציג כבר את נקודת
ראותו בקשר לטכניקה הנאותה להשגת שינוי
ארגוני אפקטיבי, נדון עכשיו בנקודת ראות
אחרת המנוגדת לקודמת על מנת להציג
שיטה המתאימה לטיפוסים אחרים של ארגו"
נים. מה שאנחנו מנסים להראות הוא
שבארגונים מטיפוסים מסויימים יש לטפ
בדרכים שונות באופן קיצוני. שני הסגנונות
שיידונו הם הפכים במתודולוגיה שלהם זה
מזה באופן שמזכיר את התיאוריות של
מקגרגור (מקגרגור הגדיר שתי תיאוריות ש
טיפוסי מנהיגות: תיאורית א ותיאורית +).
ו: רמת השינוי והקושי הקיים מול הזמן שנדרש
התנהגות קבוצה
התנהגות אישית
גישות
שלב 11
הזמן הנדרש
2: שיטת שינוי משתתפת
---7777-77-7-7-7 7
--------777777 ו
התנהגות קבוצה
-------7---7-777-- ה
התנהגות אישית
|--77779₪9 ו
גישות
כוח אישי
שלב ]
3 שוטת שינוי מכוונת
התנהגות קבוצה
7-7
התנהגות אישית
שלב זזז
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
13
שת
הסגנון המשתתף ביישום שינוי הוא הסגנון
שנדון כבר בחלקים קודמים של מאמר זה.
בקצרה, נציג סגנון זה בנוסח המתאים לטי-
פול בשינוי בהתאם לארבע רמות השינוי
שהוזכרו קודם (9):
* ידע חדש הופך זמין ליחיד או לקבוצה.
> נתונים על ציפיות נאספים ומפותחות
גישה חיובית ומחויבות.
6 מושא השינוי עוזר בבחירת השיטות
החדשות או בעיצובן לשיטות רשמיות.
* מוצג מצב בו מחויבות מתורגמת להתנה-
גות למעשה.
זוהי, כמובן משימה ענקית, אולם ישנן כמה
איסטרטגיות בהן אפשר להשתמש על מנת
להשיג מטרה זו.
ראשית, יש לוודא שסגנון מסוים זה של
מנהיגות מתאים לארגון בו מדובר. הקבוצה
עליה מפעילים סגנון זה צריכה להיות מונעת
להישגים, מחפשת אחריות ובעלת דרגה גבו-
הה של ידע ושל נסיון (9). במקרה זה חשוב
ביותר שלמנהיג עצמו תהיה מידה רבה של
כוח אישי ושהעובדים יחבבו אותו מאוד.
כוח אישי הוא השפעה הנגזרת מהערכת
האינדיבידואל ולא מדרגתו היחסית בארגון.
בהשתמשו באיסטרטגיה המשתתפת, על
מנהיג כזה להתרכז בהשגת התנהגות תומכת
של הקבוצה. יש להבהיר שמנהיגים אלה של
קבוצות עבודה מגיעים לפרויקט עם תחילתו
ומשיגים את תפקידם על ידי שימוש בטכניקה
המשתתפת במלואה. הם, בתורם, משתמשים
באותה טכניקה במטרה לזכות בתמיבה של
קבוצת העבודה (ראה ציור מס 2).
הסגנון המנוגד של מנהיגות הוא הסגנון
המכוון. ההנחה הבסיסית בסגנון המכוון
היא שאנשים יגיעו לתמוך בשינוי אם יראו
כמה טוב הוא עובד (9). הדרך היחידה בה
הם יכולים לראות את השיטה בפעולה היא
חיובם להשתמש בה. כתוצאה מדרך מחש-
בה זו, משנה המנהיג תחילה את התנהגות
הקבוצה על ידי שהוא מורה על אימוץ השי-
טה החדשה. אם השיטה החדשה אכן עדיפה
ושלבי השינוי מופעלים עד השלמתם, תחווה
קבוצת העבודה את ההכרה שהשינוי היה
לטובה (ראה ציור מס' 5). טיפוס זה של
סגנון מנהיגות מתאים ביותר כשמטפלים
בארגון המורכב מאנשים שאפתניים פחות,
תלויים, אחראיים פחות, אנשים מובנים
המעריפים הדרכה שאינה משתמעת לשתי
פנים. בשימוש בשיטה זו של מנהיגות, על
מנת להצליח, על המנהיג להיות בעל עמדה
חזקה של כוח, בה הוא מפקח על מתן פר-
סים, עונשים ועל הפעלת סנקציות. עמדת
כוח מבטאת סוג של כוח העולה מתוך השגת
דרגה מסוימת בארגון (9).
היתרון העיקרי שיש לסגנון המשתתף על פני
הסגנון המכוון הוא שהשינויים המתרחשים
תחת שיטה זו מתקבלים לזמן ארוך יותר
יחסית. החסרון בסגנון המשתתף שהוא נוטה
להיות איטי ומתפתח עד השגת המטרה
הרצויה. בניגוד לו, הסגנון המכוון של מנהי-
גות מעניק למנהיג את היתרון שבהתאמה
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
במשרד עלולות לתאר את הפרויקט כשורש
בל הרע העובר על הארגון.
ללא קשר לסימפטומים, כשהבישלון מתחיפ
להיות ברור לעין, על מנהיג השינוי לפעול
לתיקון או לחיסול הבעיה. כשדנים ביישום
של מערכת מיחשוב משרדית, אין אפשרות
לבחור בויתור כדרך פעולה. אם המתודולו-
גיה שהוצעה קודם הופעלה כראוי, צרו
להימצא מכניזם לטיפול מוצלח בבעיות אלה
להתנגדות להתפתח קיימות סיבות שונות
שזוהו בהקשר עם מערכות מיחשוב משררך-
יות. במקרים רבים טועה ההנהלה ויוצרת
מימשק לא מתאים בטיפולה בפחדים
המתעוררים כשאנשים מתעמתים עם יישום
מרשים של מערכת מחשב. ההנהלה מנסה
לפנות להגיון העובדים, אולם פחד, למרות
היותו אמיתי, אינו הגיוני (3).
יבול להתנדף במובן 6
שרק בל עוד נמצא המנהיג ל 0
בשהשינוי עדיין מתרחש (כלומר, לפנ 0
מה מלאה של בל שלבי השינוי) אפשר
את השינוי.
מהירה. יתרון זה
השינוי (יישום)
לשינוי עצמו מספר תכונות שיש לשקול. כפי
שצוין קודם, לשינוי שתי השלכות, חברתית
ובלבלות, על העוברים. בתכנון השינוי, יש
לשקול את טווח השפעתו על מנת לקבוע
במדויק אילו נתחים של מישרות יושפעו (5).
כששוקלים את נושא העיתוי, יש לשקול דב
רים כמו תדירות השינויים ומספר השינויים
הדרושים על מנת להשלים את השנוי
74)).
- - שקבוצות שינויים הדרגתיות
המבוצעות בהפרשי זמן קבועים, כפי שהו-
מלץ קודם, יבולות להיתפס בסופו של דבר
בדשיגרה ולא עוד בדשינוי. כפי שהוזבר
קודם, יישום האפליקציות בהתאם לשלושה
שלבים עשוי להקטין את עוצמת הבעיה.
תכונה אחרת של השינוי שענינה עוצמה היא
עד כמה יהיה השינוי קיצוני לארגון. לבסוף,
תכונה של השינוי הקשורה ליישום היא זיהוי
מי שיושפע ממנו.
במה מפחדים אלה הם:
הפחד מפני הבלתי נודע: מציין תחושת אי-
ביטחון של העובד.
הפחד מפני טכנולוגיה ואוטומציה: פחד זה
חווים פעמים רבות, מתוך אי היכרות, עוב-
דים מבוגרים שפוחדים גם מפני שיבחה.
היאחזות בקיים והפחד מפנו שינוו בווון:
עולה מן ההרגל לשיגרה מסוימת ומהחשש
להיכשל בדרך העבודה החדשה.
הפחד מפני תלות: גובע מפחד האגשים
שאינם יכולים לפעול בדרך שונה מזו שהם
נוקטים בה עכשיו.
הפחד מגילוו: ישנם אנשים שאינם רוצים
להימצא בעמדה בה הם בולטים, אפשר מפני
שהם פוחדים לשגות. פרויקטים זוכים להתבו-
ננוות מקרוב לצורך בדיקת התקדמותם.
פחד מביקורת מרומזת: אנשים אלה יכולים
לראות את המחשב כמרמז שהם זקוקים
לעזרה מפני שהם נכשלו באופן בלשהו.
תכונות ונושאים אלה הם מסוג הדברים שיש
לדון בהם בישיבות התחלתיות של תכנון
ותקשורת, אותן יש לקיים בתחילת הפרויקט.
סימפטומים של וושום בושל
ללא קשר לסיבה שבבסיס הדברים, לעתים
נבשל הנסיון ליישט שינוי בארגון. במקרה
כזה, על המנהיג להיות מסוגל להכיר את
הסימפטומים שייגלו לעין. במקרים הפחות
קיצוניים, לא יציינו סימפטומים אלה בישלון
מוחלט, אלא צורך בהסתגלות או בפעולה
מתקנת אחרת.
הסימן הפסיבי ביותר לכישלון הוא גם הקשה
ביותר לאיתור. זהו חוסר במשוב או הטופול
השקט (3). אם נוצר ערוץ תקשורת דו-כיווני
כחלק מתהליך היישום, יהיה קל יותר לאתר
סימן זה. הגירסה האקטיבית המנוגדת של
סימפטום זה היא הנוכחות של משוב שלילו
סיכום
כפי שראינו, שינוי הוא בעיה כללית בה
אפשר לדון באופן כללי. יישומה של מערכת
מחשב בארגון קיים אינו יותר (או פחות)
חזק בצורה של תלונות. מצב זה עדיף אולו
על הסימפטום הפסיבי מכיון שהוא מורה
בביטחה שערוץ התקשורת פעיל. כמו ב
נותנות התלונות עצמן להנחלה חומר על פיו
אפשר לפעול. מנהיג תכנית ההדרכה, אם יש
- מסוים שמונה למלא תפקיד זה, עשוי
מצוא שהדרכת הסגל הופכת בהדרגה קשה
יותר, למרות כישוריהם השכליים של הא-
שי
- ם. יצרנות קבוצת השינוי עלולה לסבופ
רידה גדולה מהצפוי, גם אם נלקחת בחשבון
הירידה עקב הלימוד
< במישור גס יותר,
ה שיהיה אי שיתוף פעולה בולט בצורה
העברות תפקידים שאינן מוסברות
העדרויות מהעבודה והתפטרויות, השמועות
מאשר מקרה פרטי של שינוי ארגוני. בהתד
חשב בגודל המערכת יחסית לזה של הארגון,
שינוי זה יכול להיות קיצוני וטראומטי מאוד
בחיים ובקריירות של האנשים המעורבים.
מידע ותקשורת פירושם הגדרה של כל השלד
כות השינוי ושל טווח ההשפעה שלו בארגון:
בביצוע ניתוח זה, יכולים ההנהלה וקבוצת
השינוי לזהות את גורמי המפתח המשפיעים
על השינוי, גורמים אלה יבולים להיות מוזב"
רים ומטופלים כשעולות הבעיות.
בהתייחס ליישום, יישום רב-שלבי הוא המור
מלץ ביותר. ישנם כמה מקורות המציעים
שימוש בקבוצות בקרה, בפרויקט חלו[
ובבדיקות נסיוניות אחרות (4). מוסבם ע
הרוב שהתדמית הארגונית של החברות
פה לסוג כזה של פרויקט.
בתהליכי האיזכור וההסתגלות צוין שיש
צורך בתשומת לב מכיון שלפעולות הבאות
לתקן עלולה להיות גם השפעה שלילית.
פא>תפעפת
-80886]/ 4/ פַחוההבן2* ,.11 עזזה.1 ,6810
חספ - 8ת5)6ץ5 הסו!הוהזס]ה1 [הטות
]חפ תסוז הק 66 חב 08015
.9 ,(1977 18) ,45 ,טע1]טסטאכ
(ההוחז6ה 6ת 8 .[ ]ז116:00 ,ה66טזת)
]חותפה |6ההספוסק (.ז[.צ זטתתות
-סט 50011-0/65078 :סוח2) ,811תהוסתו))
5 .סק ,(1976 ,.20) פַחות8ו1
", ספַחהַת2) ההוקההה]א* ,. 0018 !הוה
,1 ,0 06החה) 5ות57516 ]0 [התזטסנ
.5 ,(1980 |וזק )
-706₪6/ 7685108סת1*" .7 תת10 ,66178
-ז00ח/) |החסוזפא 7 סכ מפטסזםד וטג
-ט6ת) ,84 ,(/0005081/ץ1זסקסז ) ועט
.4 .(1980 עְזַ
8וחו9ז1 זס)הז6ק2) כ" ,התג ,0016
-[ח00 ".78888 17068'5 1 60חחוג ח566
.2 ,(1977 עְ1ט1) ,11 ,0זסשת6וטק
1 916 106" ,.₪ ח6שט516 ,אוסטט2סם
-08ח0)ט4/ 0011006 - 0[זסשת6זטקות 60 ", הס
.2 ,(1984 ץְזהטז60ת) ,18 ,חסוז
-חגותוה20) ת10 1116" , %ת8זי] 006א0ח66ז)
-167128 וק 6201 655ה251 5811 01 15ח6ח
-ח8)] 85810055 ]581 01 [התזטוס? 7 תסגו
.7 ,1981 [וזק/) ,19 ,ותסוחספם
זטקותס) הזו/".1 זסקסת .אסס||ג11
0 א 76 15 1110060 5181106
]הסוח 6ע11הז150ת/ 40 "5000058
.0 ,1979 חסזה]א) ,40
הוסהה6> ,6זהה6הג! 0תג |טב? ,ל56ז116
-86 [החסוווהלמהפַזכ) 01 זחסותסקָהח/ ,11
ההתזט11 הוונ )| זטסוטהת
, (.106 [1106-1191ח6זק :4 ,006אוס[פח)
.109
-ה78110ת זכ קתוסזס] 00/4" .1 .180850 .
9 תסו טקותס0) קה |ב
.8 פס , (1984
8חותו9זך 1 ,סומחס0ם ,פהסשזסט[ .
-6|קחח] 5ח6ו5ץפ חסווה|טסזוכ) 01 5000155
-0וו 118 01 !הטסו" חסווםות6וח
8 ,(1979 זו 5) ,12 ,חסווםות
-110/|[ 5 6 800 >זסוטקו ס-וחו]אי" .
לומת מ "3 ג :105 קוח 00) 5120
.2227 .(1981 ]וז ) 6 ,זזסק6
| הח0! ,6801800/ ,801 ,אסווה!לובו ,
₪1 5סתות] 6אַמ608 ,0זהה0ול ,הפו
-6 הס|ססזק שחת הסווהתזס] מזט|טסזק
6 מסוזסאן .א :אזסצ אוסאן) ,חסוזטוס5
.4 (.00)
הרוכשות מערכות מחשב תקבל שירות טוב
יותר על ידי הסגנון המשתתף של מנהיגות,
כפי שתואר (4). כמובן, לשיטה זו אין שם,
אולם היא מתוארת באופן עקבי למדי כעדי-
קול קורא למאמרים
קול קורא למאמרים
שחן
ח660ת1676ת0) [ַתסו81ת67זת1 םאו
1685065 , 181671815 16160710
ןוקק 0חה
% ,עזטסזסותה) זה 1ח66 ]0 עוופזסטותנ1
8 שחט 27-30
טמ
חס 06ת676)ת6;0 [8תסוזהז16ח1
6 05ת5/516 8תותס)1ו5 6ז8טוזע
5
וח [21601108 01 מסנזטוופת] 6חדך
,0 625 הסשתס.] ,1306 5890
8 סמט1 21-23
[4תסוזהתז6)תו 370
3 חס 606ז16מס)
6 06
6 125801111 פַתנטסזקות1
בכ
86 וח16258!6 1988 28-30 6חט
:ץע 5050160
[16 01 מ0ו]9ו45500/ 106655188 תסגובותזס/ה1
(108)
401 ]זו חסוו4זסקסס6 ה[
7 ,20 126001001 - 66901106 תסו5פווחסט5 *
8 ,30 ה0זב] - 00ו01/0681ת 06ם8וק600 א
8 ,15 0187 - סט0 000165 ע8-7680ז0וחהכ) א
ממן
מס 66ת1676ת020) [חהסו1ה8תז6זה[
מ10ז518 ז6אוס 01 זה6ותחפוזסט6
31| [16017168
,6015ה1ח [1601108 ]0 מסנזטזוופח1 6חדד
2% ת60ת1/0 ,1806 עסע58
8 ז6טות6עסצ 7-8
קול קורא למאמרים
ה
סשמן
5 תות 161600 [8זט
.%ז60ת81ח= [51601868 01 מסוזטזוזפח1 שור
8% חסשחס.] ,21806 5890
8 ע3)א 23-25
5
1 שאו 116 ז5100ת00 10 5וח(8 06מ6ז6)ה0) פוחיך
5 1691100 תגוותות16!600 מז006חז קהו6וטסזק
1 5ח68וח כ 11165תטוחותסס [8זנת 8'5!זסעו 106 10
המוז 6תטותנת16[600 | תז66סת | 6זההקסזקקה
1
כו
6 תוסכ 1.16 680הז6טכ)
86 ש6ת8 1116071 :חסגזסנתו5תס>)
(צא 150 סז ק12)
חופת [1601708 01 הסוזטווז5ת1 6חד
6 ,תס0חס/1 ,21806 5890
8 זססוח6עסצ] 28-30
5אז
6 זס!] ותנתס] 8 ססוטסזק |[ואו 06ח6זס)ת60 6הך
6 806 5זח6ותקס[6696 1ח600ז 01 ת5)0פט0150
1 ססווסגזק 800 ץזס6ת! ,ה8ו009 6ת| תו 05ם6זו
. א150 סו קט 8865]![סץ ]0 11065 686זסטס
מסמן
תס 06ח1676ת6;0 [4חסנז8מז16ח1 תוזטס]
6 10 551608 581611116
תסוז קוא 6 10811005 חתות ס)
5מוקתם [1601703 ]0 תסווווו5ח1 6תדד
.%.(1 ,652/ ח00ת1.0 ,21866 עְ580
8 00000 17-19
[סוזתז16חו חב 166סזק 10 5וחו8 שסתשזט)חס-) שורד
]וחק !6696 01 51816 ות6זזטס 106 616 10 ממנחסז
זסן פות6וע5 581616 ]0 תסווהםו!|קקה 0חה
[508 0 6סת 1800 ות [68ג1 טג הסזסב
ו 0
,560 50806 116 ]0 005ו6005166181 6סט[סחג |[וש
תושק ההג הסווהקאקסזק ,ות6וק36 בבש
הסוז8:ו[וזט
קול קורא למאמרים
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
יי
קנא קנאתי לידידי ורעי מנוער (ממר"מ),
כמהור"ר אבנר טוקר אשר כל רז בשפה
העברית לא אניס ליה (רגע, תרגום!) והוא
מעטיר דפי עתון חשוב זה בפניני וחידושי
לשון מתוקים ואף תרגומים מעולים (מעשה
חושב כרך י"ג גליון 4, רק כדוגמה אחת מני
רבות). אכן כי כן, בעשותו כל זאת הוא
מרחיב את בסיס הנתונים (מסד הנתונים?)
של שפתנו המקצועית ומהדיר את טרמינולו-
גית יפת ומשכנה במילון הנתונים של שם.
קנאת סופרים תרבה חכמה וקנאת מתרגמים
תרבה לנו מלים ותרחיב את אוצר לשוננו
המתחדש ומתעדכן סיבית אחר סיבית. והגם
שקוטני האוחזת בעט אינה עבה מקוטנו,
בודאי לא ממתנו של ידידי אבנר, אע"פ כן
שמתי נפשי בכפי ואמרתי אל הקדש אבוא
ופגע עלי לא יבוא. פתחתי איפא את צקלוני
ודליתי משם את חידושי הלשון אשר הצטב-
רו שם במרוצת העטים. ואם אין רוחה של
האקדמיה שורה על פנינים אלו, ודאי אבק
דרכים רב מכסה אותם. שכן חידושי לשון
אלו סייעו בידי לא מעט בעבודה המעשית,
הן עם גזע הענ"אים אשר כידוע עקשנים
לא-קטנים המה והן עם לקוחותינו החביבים
(ע"ע, "משתמשדקצה" להלן) אשר כידוע הם
מקור כל צרותינו. ולקורא החרוץ נשארה
אפוא רק משימה קטנה אחת: לשפוט במו
עיניו ומעגלי מוחו, מה מכל הבא מנחה להלן
לצון, מה חידה ומה חידוד.
רמצוו: רצוי + מצוי = רמצוי: ניתוח מערכת
למשל, נעשה בדרך כלל בשני שלבים: לימוד
המצב הקיים, המצוי והגדרת מצב עתידי,
מצב רצוו. כך לפחות כתוב בספרים. ועוד
כתוב בספרים ההמה שיש גם לבצע ניתוח
מצב פיסי וניתוח מצב לוגי. (ע"ע פיסיולוגי
להלן). הא לך איפא ארבעה ניתוחי מצב:
קיים/פיסי, קיים/לוגי, רצוי/לוגי, רצוי/פיסי...
נו, באמת!
במקום שניים-שהם-ארבעה שלבים מייג-
עים אלה (ושלב ביניים נוסף של הצגת המע-
בר משלב לשלב) מוצע לבצע שלב אחד:
ניתוח מצב רמצוי. צריך להבין שרוב המער-
כות הפועלות (אלו שהצליחו להגיע לשלב
נכבד זה!) הן מערכות רמצויות, שהרי הע-
שיה האנושית בולה היא רמצויה. מערכות
ענ"א שנכשלו בפעולתן או שכלל לא הגיעו
לידי פעולה, הן או מערכות מצויות המנצי-
חות את המצב הקיים, או מערכות רצווות
המנסות לכפות על הארגון מצב אוטופי.
פיסיולוגו: מענין לענין באותו בנין. פיסי +
לוגי = פיסיולוגי. למילה זו יש אמנם משמ-
עות במרע אחר, אבל כך גם לשני מרכיביה
16 "מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
השגורים כל-כך על לשון ו יי 0
הענ"אים הבקיאים כליכך בהב
לפוסי, הנה בעיה: באשר לפריט מידע מסוים
יש שמות שונים, זו בעיה פיסית או לוגית?
באשר יש לפריט צורות יצוג שונות -
נומרי 9 עם ספרת ביקורת ופעם נומרי 10 ב
ס"ב) זו בעיה לוגית או פיסית? ובכלל, הב"
עיה הידועה של כבפילות מידע (0314
60 היא בעיה פיסית או לוגית?
ובכן, ידידי: חלק נכבד מהבעיות הנ"ל, וכן
בעיות רבות אחרות הן פיסיולוגוות. קחו
מונח זה, השתעשעו בו ותראו שההבחנה בין
פיסי ללוגי איננה כל"כך פשוטה. אז יש לבם
פתרון: פיסיולוגי!
ראש קורתב: זהו חירוש לשוני עתיקיומין
אלא שלא זכה. הראש המגנטי בסרטים
ובדיסקים המסוגל לקרוא אף לבתוב הוא
ראש קורתב. בקרוב, עקב הדיסקים האופט-
יים ועקב חיסוי אינפורמציה ומניעת גניבות
יתכן ונמצא סביב המחשב ציוד שיודע רק
לקרוא בדומה לאבחנה שיש לנו היום בבית:
ראש של קלטות הוא ראש קורתב ואילו ראש
של תקליטים הוא ראש קורא בלבד.
דופ"ן: באשר בותבים מסמך בשיטת -פְסו
חצוס וראשי הפרקים ידועים כולל תת-
פרקים ניתן לסמן ליד כל תת-פרק שהוגדר
אך טרם נכתב את המלה דופ"ן: דורש פרוט
נוסף - דופ"ן. תהליך השלמת"המסמך וכתי-
בת תת הפרקים החסרים נקרא דפון-המסמך.
קומפילציה: מה החידוש במלה זו? ובכן:
החידוש הוא בהרחבת-מונח זה, ובשימושו
הרבה מעבר לתכניות מחשב. לדוגמה:
"הנוהל הזה הוכנס לפני שנה לשימוש וניתן
לומר שהוא עבר כבר קומפילציה". דוגמה
אחרת: "המתודולוגיה ששמענו בקורס היא
יפה מאד אבל בארגון שלנו זה לא יעבור
קומפילציה".
תשלוב: שילוב של "שתילה" ושל "שילובי
נותן שתלוב, אך בחלוף תו ושין ועל משקל
תקשוב אתה מקבל תשלוב.
תשלוב מערכות מידע בארגון הוא התהליך
המרכזי בו הרבה מאתנו עוסקים מבלי שאנו
תמיד מודעים לכך. אין זה רק ענון של חקר
דרישות, כתיבת תוכנה והדרכת המשתמשים
במערכת. כל מי שעסק בתשלוב מערכות
מידע יודע שזה הרבה יותר מזה. זה תחלו
רציני ומהותי הגורם לשינויים מרכזיים באך-
גון. אלא שעד היום לא נמצא לתהליך חשוב
זה שם. מעתה לא-עוד "החדרת/הכנסת
מערכת לארגון" וכיו"ב אלא יקרא שמו ביש-
ראל:
שתלוב, סליחה תשלוב המ /
ה זמערכת באר
שקופות: במציין דרגת התאימות בין מערכת
המידע לבין העולם האמיתי אותו היא אמו-
רה לשקף. (אין זה תרגום של המילה
זו במובנה הרגיל, אך אפשר
ובאנגלית המילה /סחסזהקפתגז! תשמש גם
לשקיפות במובנה המוסבר כאן). אנו לא
תמיד ערים למשמעות המכריעה של מאפיין
השקיפות במערכות המירע בהם אנו עוט-
קים. למערכות בעלות רמת שקיפות גבוהה
יש קושי מסוים בתשלובן בסביבה, משום
שהן מחליפות מערכת קריטית קיימת, אך
דווקא משום כך בסופו של דבר יש להן גם
סיכוי רב ביותר להצליח. למערכות בעלות
רמת שקיפות נמוכה יש בעית תשלוב קשה
ביותר, נקראת לעיתים גם בעית הקלט. בש-
לונן של מערכות אלו נובע בעיקר בשל חוסר
יבולתן ל"רוץ עם השטח". דוגמה למערכת
מידע בעלת רמת שקיפות גבוהה ביותר היא
הבנקאות הממוחשבת המודרנית (חומר
למחשבה: איפה בעצם מונח בספך?). מער"
כת לניהול פרויקטים, מאידך, סובלת מרמת
שקיפות נמוכה וזה וההסבר העיקרי לבשלונן
של מערכות אלו.
שיעורי בית: סווג את המערכות הבאות לפי
רמת השקיפות שלהן: ניהול מלאי, הנה"ח,
ה0ו6361ז 6חווזו8, מערכות סימולציה.
שקוף למשתמש: גם כאן הביטוי עצמו אינו
חדש, אלא צורת השימוש בו. זכורני מעשה
שהופיע בעתון לפני שנים מספר, בו נחבל
תייר כאשר "נכנס" בדלת הזכוכית הראשית
של אחד המלונות בארץ. הזכוכית היתה כל
כך נקיה עד שתיירנו פשוט לא הבחין בה.
הנהלת המלון פיצתה את התייר וכמו כן
העניקה בונוס לעובד הנקיון המסור. אינני
יבול שלא להיזכר בסיפור זה למראה מער-
כות מידע וכלי פיתוח תוכנה מסויימים הטו-
ענים בלהט ל-"שקיפות למשתמש". אני הייתי
מעדיף תוכנות עם קצת "לבלוך על הזכוכית"
אשר היו גורמות למודעות גבוהה יותר של
המשתמש ולפחות חבלות.
משתמש קצה: וגם כאן הערה באשר למשמד
עות וצורת השימוש בביטוי זה. יותר מדי
תקוות נתלות ב-"אילן" זה, לעיתים נרמה
שהענ"אים התעיפו קצת והיו שמחים לספק
יותר ויותר כלים ל-"משתמש הקצה" אולי
משם יבוא "קֶץ הישועה" בצורת "קצו של
המשתמש" או שפשוט "תקוץ" נפשו במחשב
ובכלים הפשוטים כל כך שרק הוא הטפש לא
מטוגל להבינם. גם הביטוי האנגלי ז86ט-900
85 נשמע לי לעיתים מאד מאיים, משהו
בנוסח: זטצגו 116 0ה6 עבות הסומ 10015. אז
אולי הגיעה השעה לחזור לביטוי "משתמש"
סתם כך ולצייד אותו בפתרונות ובמערכות
מידע ופחות ב-"כלים"?
*ר
המיחשוב כמנוף לצמיחה כלכלית
ייתכנו שינויים בתכנית ההרצאות.
תכגנית הכנס
יום שגי, 26 באוטטובר, 1987 יכל התרבות, תל-אביב)
0 --15.15 מפגש חברים, כולל כיבוד
0+ מושב פתיחה חהגיגי
ברכות והענקת פרסים ומילגות של איל"א
הרצאת אורח
הכנס השנתי ה-22
/ איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה
6 באוקטובר, 1987
התזמורת הפילהרמונית הצעירה. מנצח: שלום רונלי-ריקליס
יום שלישי, 7 באוקכטבר, 1987 (נייניהאומה, ירושלים)
0 1.00 המויחעצב ברוענצוה
המיחשוב כמנוף לצמיחה בתעשיה -- גורי מלצר, כור מחקר ופיתוח
העמדת מו"פ וטכנולוגיה לרשות התעשיה -- ד"ר אילן משולם, אינטל
תרומת המיחשוב לניהול ולהצלחה העסקית
מיחשוב המפעל התעשיזי
המיחשוב בתעשיה כמנוף להתיעלות
וצמיחה - סיכויים וסיכונים
דב בורשטיין, ממזן, תע"א
13.00 -- 0
המפעל המודרני הממוחשב
שמשון בן דב, ישקר מעלות
מיחשוב בקרת איכות במפעל
יגאל לוי, סאיטקס
תשתית מיחשוב לאוסויתד
קישור בין רשתות
אואהסעשד6אח דאו
נחום זיסמן, י.ב.מ.
16.00-- 0
הנעת עובדי מיחשוב בישראל
משה צבירן, אונ' תל-אביב
שרותי מיחשוב לעזרת היצוא
עמוס סלע, עורק - רשת זהב בע"מ
מידעוצמה
יעקב לב, המרכז הלאומי
למידע טכנולוגי ומדעי
של אלתא -- ד"ר ניגו לוי, אלתא
המזיחשב לשרות היצוא
מיחשוב לשרות היצוא
אלישע מזלי, הדרים מחשבים
שימוש במזויחשוב במ"פ
אוירודינמיקה חישובית --
תמונת מצב וסיכויי ישום
רימון אריאלי, רפא"ל
פריסת מיחשוב בינ"ל בחב' צים
אמנון ברלב, צים
סימולציה לפיתוח מרכזיות דיגיטליות
ד"ר ליונל סילמן, תדיראן
פתרונות ממוחשבים בתהליכי הסחר הבינ"ל
שוקו פיק, חברת שילוח
מאמן תותחנות טנקים
גדעון הראל, רפא"ל
מערכות פיגנסיות
תכנה לחיזוי פיננסי
מאיר פלד, הטכניון
שימוש במיחשוב במו"פ
מערכת למיחשוב הרכבות רכיבים
אלקטרוניים
מאיר גוטמן, אלתא
בנק המזרחי בתקשורת
בינלאומית ממוחשבת
דני דותן, מחי"ש
כלי פיתוח למערכות עיבוד
אותות דיגיטליים
גדי שביט, צורן מיקרואלקטרוניקה
תכנון מדיניות כלכלית
ד"ר עקיבא אופנבכר, בנק ישואל
תיכון אינטראקטיבי של
שאו ופקוק במערכת
זה סד
ד"ר יעקב אקסמן, אלתא
יום רביעי, 8 באוקטובר, 1987 (בייני האומה, ירשלים)
0 פעיילות חברות רב לאומיות י
ישראל כספקית מוצרים וטכנולוגיה לחברות רב-לאומיות -- גיל ויזר, דיגיטל ישראל
מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות בארץ -- ד"ר יוסף רביב, האגף למדע וטכנולוגיה - יבַמִ
הדדיות כלכלית ביחסים בין לאומיים -- צבי אלון, הרשות הממשלתית לקניות גומלין
0 יצא חוזרה ותכנה
תקשורת במהירות האור --
עשור של הישגים
משה לוין, פיברוניקס
יצוא חומרה כנגד כל הסיכויים
יעקב הרבסט, אי.אי.אס,
רד תקשורת מחשבים -
בזיעת אפך תאכל לחם
זוהר זיסאפל, רד תקשורת מחשבים
המיחשוב בסקטור הציבורי כללי
המיחשוב במערכת החינוך הטכנולוגי העתקה בלתי חוקית של תוכנה בישראל
עוזי מלמד, רשת אורט ד"ר שיזף רפאלי, האונ' העברית ירושלים
שילוב נתונים ממסדי נתונים מבוזרים
הטרוגניים: בסיס ל-ווס בר מימוש
ציון ירום, ופא"ל
גישת ביזור מערכות בשלטון
המקומי בישראל
זן גבעול, החברה לאוטומציה
במינהל השלטון המקומי בישראל
הבהרות איל"א לחוק אבטחת
הפרטיות ודרכי יישום
המשרד הממוכן והשלכותיו על
העלאת הפריון
עמנואל כהן, מקורות
מינהל מקרקעין (בגוי ערים) ממוכן לעיריות
אדריכל יעקב כוכב
קומפלוט (83) בע"מ
בתישבע שיזף
9-0 בב שיח: ייצרנות והתיעלות בשרות הציבורי
משתתפים:
ח"כ מאיר שיטרית
מרדכי ברקת, מנהל המכס והבלו
תרומת המיחשוב לניהול גביית מכס ומע"מ
תרומת המיחשוב להתיעלות והגברת יצרנות בסקטור הממשלתי והציבורי
יאיר רבינוביץ, נציב מס הכנסה
המיחשוב ככלי מרכזי באכיפת גביית המס
נתן מאיר, המשנה לחשב הכללי
המיחשוב ככלי מרכזי בניהול תקציב המדינה
מערכת אישית יבמ/2
היא משפחת העתיד
של מחשבים אישיים.
עתיד המתחיל היום.
עקרון העתיד
המערכת האישית יבמ/2, הצעד הראשון במסלול
גידול ארוך טווח, בנויה בארכיטקטורה חדשנית.
ארכיטקטורה זו מבטיחה את עקרון העתיד
במיחשוב: אחידות פיתוח ושימוש בישומים
לכל אורך קו המוצרים של יבמ.
עקרון זה מבטיח את השקעתך לאורך זמן. מעתה
עסקים וארגונים קטנים כגדולים, יוכלו להנות
מטכנולוגיה מתקדמת ביותר בלי לחשוש
להתיישנותה מחר או מחרתיים.
העתיד מהיר יותר
המערכת האישית החדשה קובעת סטנדרטים
חדשים במהירות עיבוד וביכולת אחסון נתונים.
דגמי המשפחה החדשה מהירים פי 3.5 ויותר
מהמחשבים האישיים הנוכחים של יבמ.
4 מיליון פקודות בשניה, 16 מיליון בתים של
זכרון מרכזי ו2307 מיליון בתים בתקליטים
קשיחים, עושים .את הדגם הגדול במשפחה
אחד המחשבים האישיים החזקים בעולם.
עזרים לשמירה על השקעתך
עתיד המבטיח את העבר
המערכת האישית יבמ/2 מהווה המשך משוכלל
של המחשב האישי של יבמ.
כך, כל מה שהשקעת עד היום בציוד ובתוכנה,
תוכל לעשות בו שימוש יחד עם המשפחה
החדשה.
חטווגזטקט-) 11141 וו זט בוהז ב 15 00/2- 5 [4הט5ז-רן [1] +
העתיד
למרות החידושים הרבים, והעובדה שבמערכת
האישית יבמ/2 משתמשים בתקליטונים בגודל
שונה מאלה שבמחשב האישי, תוכל, בעזרת
אמצעים שיבמ פיתחה, להמשיך להשתמש
בתוכנה הקיימת אצלך, להפעיל יחידות חדשות
בצר יחידרות קיימות וכן להעביר מידע בין
מחשבים משני הסוגים.
כרטיסים ומתאמים משולבים במערכת
מילת המפתח: חסכון
הודות לטכנולוגיה המתקדמת של המערכת,
חלק ניכר מהאבזרים הדרושים לפעילויות שונות
כבר מותקן בתוך המערכת האישית יבמ/2 כחלק
תקני ממנה, ואין צורך לרכוש אותם בנפרד
כבעבר. כרטיסים ואביזרים לתקשורת, למדפסת
ולמצגים בנויים על "לוח האם" של כל מחשב
ועוד נותר מקום לכרטיסים אחרים, לצורך גידול
בעתיר.
כל הדגמים של המערכת האישית יבמ/2, הם
בעלי עוצמה גדולה בהרבה מהמחשבים האישיים
הקיימים - אך קטנים במימדים. במשפחה
שלושה דגמים שולחניים וחמישה דגמים
שהותאמו לעמור על הרצפה. המצג והמקלדת
תופסים מקום צנוע על השולחן.
ארכיטקטורה חרשה
המאפשרת ביצוע מספר משימותיבמקביל
ארכיטקטורה וטכנולוגיה חדישות
המערכת האישית יבמ/2 בנויה בארכיטקטורה
חוו ית, האופיינית למחשבים בינוניים וגדולים
של יבמ 0 אס סו
המאפשרת ביצוע מספר משימות במקביל. מבנה
זה מעניק למחשבי המשפחה עצמה ללא תקדים
בתחום המיחשוב האישי ואפשרוי
נרחבות. ל
קט 1173 וו 0 ונז בו 310 1111
במ
שוב איששי
כל דגמי המערכת בנויים בטכנולוגיה חדישה של
מיזעור ואינטגרציה, ובחלק מהם אף שולבו
רכיבים זהים לאלה שבמחשבי הענק של יבמ. |
חידושים אלה איפשרו שיפור דרמטי ביחס
עלות/ביצוע של המערכת האישית יבמ/2 ופתיחת ]
אפשרויות חדשות רבות בפני המעוניניס לפתח
ישומים חדשים, לעסוק בעבודות הדורשות
משאבי מחשב רבים, לשלב מחשבים ברשתות
תקשורת ועור.
4 2 חי===. ן
פתיחות: כל הדרכים מובילות ליבמ/2
המערכת האישית יבמ/2 תתקשר למחשבים
מרכזיים גדולים יותר, למחשבים אישיים קיימים,
עם מחשבי העתיד של יבמ וגם עם מקורות מידע
אחרים.
תקשורת רב תכליתית בהווה ובע 1 ,,1 מתיחות
גורט חשוב בעתיד הוא הפתיחות: ו
לחידושים טכנולוגיים ולתקשורת מסוגים ₪
ותחיל היו
מערכת אישית יבנז/2
ורשבסקי פריליך דובר
105 09866 9 8 קד וו א
מבחר צכעים: 262,144 אפשרויות
העתיד נראה היטב
העתיד במיחשוב אישי גראה טוב , הרבה יותר
מהעבר. על גבי המצגים החדשים תקבל תמונות
ותמלילים חדים וברורים, באיכות דומה לתמונות
ודפים מודפסים. מגוון הצבעים שניתן להציג
בו"זמנית רחב יותר ומגיע ל"256 מתוך 262,144
אפשרויות !
גם המסמכים המורפסים ייראו טוב יותר כשיודפסו
באחת מארבע מדפסות האיכות החדשות
המצטרפות למערכת החדשה.
אבגדה
עברית מ-א' עד ת"
עברית כמו תמיד
יבמ פיתחה עבור המערכת החדשה תמיכה
מקיפה בעברית, התואמת את התמיכה העברית
במחשבים האישיים של יבמ ומאפשרת
למשתמשים בישראל להנות במידה מירבית
מהיתרונות הנובעים מתכונותיה של המערכת
החדשה.
התחל את העתיד כבר היום.
הכנס אל אחד המשווקים המורשים של יבמ
ובקש לראות את המערכת האישית יבמ/2.
לפרטים על המשווקים המורשים של יבמ
טל' 03-618500.
אין אלה רק יחידות ליישום בודד. אלה מערכות
זו עם זו,
אישיות מקיפות, שניתן ו
בצע בעזרתן
להשתמש בהן לצרכים רבים ו
בו"זמנית משימות רבות.
תכנית אירועים של אוגוד מתמחה בגרפיקה ועיבוד תמונות
13.6 )0 108410066 ,5666037186 א 5
58 ,90-א8 118סצסצן
05 ,98227-0010 .ל , הזבּתאָהו![36 ,10 א0.80.ק ,518
6 ,15 75017 ,67616 60370]טסס 156 ,0
סג 1,001 5616066 0200013666 ,ב(טות , 078ח6זבאן
- ,66 86614ַהוזק5 .)1101 ,015ה:!11 ]0 ע67916צוה
4 פוסת!!!1 , החבס
-16 6חה 165ה0ז1660 00 .266 ,61זהסבז בת ם א ]סזק
] 115010016 הב והח1 , אַת1ז6 הוקת 164108ת רת 00 [168ז1
הו0ח1 ,8 721302 זטק34ז9ח 4 ,עָאָס|סהת66ך
116510 ,5500168 ש6פ וקו 00 2626 ,6 וא ץ זכ
8% 82 1.6608 ,1/6608
054 ,98227-0010 .4 0 ,הזבּהאָח:!61 ,10 אסם.0.ק ,5718
-ואָח [216667168 חב 16ח0ז1666ם 6ק06 ,ןווא 1 +
5% 2 11006 , ע6זזט5 ]0 עופ6צות ,אַהוזס6ת
הוקת
6 ,165 ז0]ה1 [ב16616/ 12605 ,0618603 5 מן ]סז
6 ,זב 36 070078 אס .0. ופוצוהט
68 )א
כב וי 56076 200)676066) 60-88ק ופט
6 ,6606% 0'116768 הווזב]/ 84 38402 ,46
!וע ]0 6ה6והו:3ק26 ,5 10 ,ההשסזם 6וצבע
!)90 ,1,300:3+07168 6 ,הזכ ]0 ץופז6צוהשט
א 11 ההבתזטכ ,086
-הוווס]וא 01 ה10ה53061// 02010636 ,7181ה61ז566 קסופ
בחוו[ ,שחו(ו6 ,1728 א 2.0.0 חסוג
,סוסא
-8ב)/ ,230071086
18 ,886086006
068, 6
6063תוב)חסק
הגוא , חסשןג11
,ב0וזס]ץ ,ת3636
ו
בוח[ זקאָּזב 14
,608
וקהו
,3636 +זסק ששו
,בוחזס]ו|3 0
-001 406608
036 ,1686
גאח
6 36703
בת )א
606 6
1 עוופזטצותע
,הזוע
בחוווס אַחו(ו6ת
חס קסת1אז0/ל [8ת3510חז6+ה1
תז6))ב חב 57866008 6:6קאפן
חסוזוהק0ס66
ח! 4030664 חס התטוופסקוהץ8 518
868 10000168 %ת6ש:[661ה1
-ח1660 68זאַת00 6ות16א51 077
-]|06ח1 6% 65תזז0? 068 66חַב158הח
6 86066
ז6) קת 00 תס קסתואזסט משמן
חסופג
חס הזטופסקותץ5 [8ח610ה חז6)+ה1
4ב 01160118 ,2691068 16ח0ז1666
8
קת 00 זס] אַחה[206688 [6|[בזגק
גו 4תה חסוגו
60631 חס 6:6066/ה00 91
שַחואַהוח[
-61 00 ]גחס3)1תז6)ה] ה46 גאח קם
6600 הז3))6/ הס 666
6 חן ה0סוו 6601 ה67:)בק
1
08 511 הה6קסקוום )4
6
666 [החסן!בתז6)ה] 15%
ה6זב56 ]1801
0 [הת0ו6ב תח6:מץ תחופ הקגן
הסו) ווק 660 חזא )וק תס 666
6% 26-30, 7
7 שטסא
7 ,18-20 צסאן
7 ,2 266 - 30 צסאן
46 6-18, 7
8 מתבג1
8 ססץ - 31 הג1
8 ב )1
8 ,18-20 עבּוא
566 8
9625 5-8, 8
8 ,17.20 ז26)006)
בסיסי נתונים
2 בללים לבסיס נתונים מבוזר
ניתן להתייחס לבסיס נתונים מבוזר (-08₪1₪
6 01% 60וטט) כאל ההתפתחות החדשה
המשמעותית ביותר בעולם בסיסי הנתונים
המסחריים מאז המוצרים הטבלאיים הממש-
יים שהגיעו לשוק בסוף שנות ה-70 ובתחילת
שנות ה-80. ובדיוק כפי שהופעתם של מוצ-
רים טבלאיים אלו לוותה במנה לא מבוטלת
של בלבול - במשמעות של המונח "טבלאי" -
נראה כרגע שמצב דומה יתפתח גם ביחס
למושג "מבוזר". מאמר זה מחווה נסיון לב-
לום התפתחות של מצב כזה.
מחקר בנושא בסיסי נתונים מבוזרים מתבצע
באוניברסיטאות, במעבדות מחקר תעשיתיות
ובמוסדות אחרים מזה שנים רבות. כעת,
לבסוף, מתחילים פירותיו של מחקר זה לה-
גיע לשווקים. מספר ספקים של מערכות לני-
הול בסיסי נתונים הכריזו לאחרונה, או
הבטיחו, לשווק מוצרי בסיס נתונים מבוזר,
ביניהם /1660000108 [4חסוו16[9 עםו גירסה ל-
5 המכונה ז5!8 פטַעַפַח1, שהוכרזה ביוני
6, וחברת אורקל עם גירסה מבוזרת של
האורקל המכונה :59 .5801 אשר הוכרזה
בספטמבר של אותה שנה.
חשוב להבדיל בין המערכות המבוזרות
הכלליות והאמיתיות לבין המערכות המספ-
קות רק גישה מרוחקת לבסיסי נתונים -
והנקראות לעיתים מערכות רישות (-%זסאטטח
5 ו
במערכת רישות יכול המשתמש לעבוד על
גתונים הממוקמים באתר מרוחק או אף על
נתונים השוכנים במטפר רב של אתרים בו-
זמנית. אך התפר גלוי. המשתמש ער במידה
זו או אחרת לעובדה שהנתונים מבוזרים וע-
ליו לנהוג בהתאם. במערכת בסיס נתונים
מבוזרת אמיתית התפרים סמויים.
אין במאמר זה ניטיון להסביר את פרטיהן
של המערכות המבוזרות בכל רמת העמקה
שהיא, אולם, כדאי להעיר שהטכנולוגיה
הטבלאית היא הגורמת להיתכנותן של מער-
כות אלה מלכתחילה; במילים אחרות, על
מנת שמערכת מבוזרת תהא מוצלחת, היא
חייבת להיות טבלאית. טכנולוגיות מיושנות
יותר פשוט אינן מתאימות לביצוע המטלה.
וו
מתוך: 01.2אותשטק1א60, 8 ביוני 1987, באדיד
בות מערכת "אנשים ומחשבים".
נוח להתחיל עם מספר הגדרות עבודה, על
אף שהן בהכרח אינן מושלמות ולעיתים אף
אינן מדוייקות במקרה זה:
* מערכת בסיס נתונים מבוזרת מורכבת
מאוסף של אתרים המחוברים ביניהם באמצ-
עות רשת תקשורת, אשר בה כל אתר הינו
אתר בסיס נתונים עצמאי, אך האחרים
הסכימו לשתף פעולה כך שהמשתמש בכל
אתר יכול לגשת לכל נתון ברשת כאילו היו
הנתונים אגורים באתר המשתמש עצמו.
* בסיס נתונים מבוזר הינו למעשה בסיס
נתונים וירטואלי אשר רכיביו אגורים פיזית
במספר בסיסי נתונים "אמיתיים" המוגדרים
באתרים שונים. שים לב, כפי שצוין, כל אתר
הינו אתר של מערכת בסיס נתונים עצמאית.
במילים אחרות, כל אתר שומר את בסיסי
הנתונים המקומיים שלו, משתמשיו המקומ-
יים, תוכנת ניהול התנועות וכן תוכנת
התקשורת הפרטית שלו. למערכת בסיס
הנתונים המבוזר ניתן אם כן להתייחס כאל
סוג של שותפות בין ה-:8/א8 המקומיים
האינדיבידואליים באתרים המקומיים השו-
נים.
אגב, נהוג להניח שהמערכת הינה הומוגנית
במובן זה שכל אתר מריץ עותק של אותה
תוכנת 5וא8כ. מקובל גם להניח שאתרי
הרכיבים מפוזרים פיזית - וקרוב לודאי גם
גיאוגרפית - על אף שמספיק להניח שהם
מפוזרים לוגית. שני "אתרים" יכולים לשכון
יחדיו באותה מכונה פיזית, במיוחר במהלך
ההתקנה הראשונית של המערכת ובתקופת
הבדיקות.
מערכות דומות
כעת ניתן לאזכר את מה שאני קורא לו
העקרון היסודי של בסיס נתונים מבוזר: עבור
המשתמש, מערכת מבוזרת חייבת להיראות
דומה בדיוק למערכת בלתי מבוזרת.
במילים אחרות, משתמשים במערכת מבוזרת
חייבים להיות מסוגלים להתנהג בדיוק כפי
שהיו מתנהגים אם המערכת לא היתה מבו-
זרת. הבעיות של מערכות מבוזרות הינן
ישומיות פנימיות ולא בעיות של המשתמש
הסופי החיצוני.
אתיחס לעקרון הבסיסי שזוהה מקודם כ-
"כלל אפס" למערכות מבוזרות. כלל אפס
מוביל למספר כללי ביניים - למעשה תריסר.
אנא, שים לב שאיני טוען שכללים אלו בלתי-
תלויים זה בזה ולא שכולם חשובים במידה
שווה וכן הם לא מדורגים לפי סולם עדיפויות
מסוים. ההנחה היחידה היא שמערכת התו-
מכת בצורה אמיתית בכל 12 הכללים יכולה
לקשור לראשה את הכתר של מערכת מבו-
זרת מלאה.
כלל 1: אוטונומיה מקומית
( עו 0מ3)0 [1068)
האתרים במערכת מבוזרת צריכים להיות
אוטונומיים. אוטונומיה פירושה:
> נתונים מקומיים נמצאים בבעלות ובניהול
מקומי עם מערכת חיוב מקומית. כל הגתו-
נים שייכים לבסיס נתונים מקומי מסוים, אף
שהוא נגיש מאתרים מרוחקים. נושאים כגון
אבטחת נתונים ושלמות נתונים נותרים תחת
שליטתו של האתר המקומי.
+ פעולות מקומיות נותרות מקומיות בלבד.
משתמשים המבצעים פעולות הכרוכות בנתו-
נים מקומיים בלבד אינם צריכים להיענש
בשום צורה שהיא בגין העובדה שאתרם
משתתף במערכת מבוזרת. במיוחד ישומים
אשר הורצו בהצלחה באתר לפני שהפך חלק
ממערכת מבוזרת צריכים להמשיך ולרוץ
בהצלחה - אף אם חלק מהנתונים הוזזו
לאתרים אחרים.
> כל הפעולות באתר נתון מבוקרות ע"י
אותו אתר; אף אתר לא תלוי באתר אחר
לצורך תיפקודו המוצלח. אחרת, אתר יכול
להיות בלתי-זמין, למרות שאין דבר שגוי בו,
עקב השבתתו של אתר אחר - ללא ספק מצב
בלתי-רצוי של אירועים.
למעשה, נושא האוטונומיה אינו מושג בשל-
מות; יש מספר מצבים אשר בהם אתר נתון
חייב לוותר על דרגת בקרה מסוימת לטובת
אתר אחר. דגל האוטונומיה צריך אם כן
להיות מונף כך: האתרים חייבים להיות
אוטונומיים בדרגה המירבית האפשרית.
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
7
כלל 2: און הישָענות על אתר מרכזו
(516 660191 ג מ0 61/3006 0ח)
אוטונומיה מקומית משמעה שכל האתרים
חייבים לקבל התיחסות שווה; אסור שתהיה
הישענות בלשהי על אתר-אב מרכזי לצורך
קבלת שירות מרכזי כלשהו, כגון עיבוד
שאילתות מרוכז או ניהול תנועות מרכזי.
נושא שני זה מתיחס בחלקו להתאמה של
הראשון. אך "אין הישענות על אתר מרכזי"
רצוי גם בזכות עצמו, על אף שאוטונומיה
מקומית מלאה אינה מושגת.
הישענות על אתר מרכזי אינה רצויה לפחות
משתי סיבות: הראשונה, האתר המרכזי יכול
להפוך לצואר בקבוק. השניה, וחשובה יותר,
המערכת עלולה להיות פגיעה - אם ישבות
האתר המרכזי, כל המערכת עלולה להיות
משותקת. לכן, במערכת מבוזרת הפונקציות
הבאות, בין היתר, חייבות להיות מבוזרות
לחלוטין: ניהול המילון, עיבוד השאילתות,
בקרת הבו-זמניות ובקרת ההתאוששות.
בלל 3: תיפעול רצוף
(ח0ו81ז06ק0 5טסטות11ת60)
במערכת מבוזרת, בדיוק כפי שבמערכת לא-
מבוזרת אסור, אידאלית, שיהיה צורך בלש-
הו בהשבתת מערכת מתוכננגת. אולם, לדא-
בוננו, יש כמה מצבים בהם נדרש סוג מסוים
של השבתה ואי-לכך פגיעה מסוימת במתן
השירות נראית בלתי-נמנעת בסביבה מבו-
זרת.
היעד צריך להיות, אם כך, לשמור הפרעות
כאלו מתחת לסף מזערי. במיוחד, שיבוצו של
אתר חדש במערכת מבוזרת קיימת אסור
שידרוש שינויים כלשהם בתכניות הקיימות
של המשתמש או בפעילויות המסופים באתר
הנדון, ואסור שיפריע למתן השירות בכל
אתר אחר של המערכת. חשוב שניתן יהא גם
לשפר את ה-08%18 בכל אתר נתון ולהתקין
בו גירסה חדשה יותר בלא להשבית לחלוטין
את המערכת בולה.
כלל 4: אייתלות במיקום
(06066ח6606ת1 מ1068110)
הרעיון הבסיסי של אי התלות במיקום הינו
פשוט: המשתמשים לא צריכים לדעת היכן
אגורים פיזית הנתונים אך עליהם להיות
מסוגלים לבצע מטלות - לפחות לוגית -
כאילו היו הנתונים כולם אגורים באתר
המקומי שלהם.
איזתלות במיקום רצויה משום שהיא מפש-
טת את תכניות המשתמש ואת פעילויות
המסופים. במיוחד. היא מאפשרת נדידת
נתונים מאתר לאתר בלא לפגוע באותן תב"
ניות או פעילויות. יכולת כזו לנדידה רצויה
משום שהיא מאפשרת לנתונים לנוע סביב
הרשת בתגובה לדרישות ביצועים משתנות.
אספקת אי-תלות במיקום לצורך איחזור קלה
יותר מאשר לצורך עידכון. לדוגמה, הגירס-
18
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
פה ו"זו5 .501
אות הראשונות של זגו5 86ַח זו --
- ; במיקום רק
ה כ - מ התירה את
-- נחודה לצורך עידכון ביו"
ביצועה של תנועה יחידה לצורך
תר מאשר רביב אחד של בסיס הנתונים
האמיתי (ראה בלל 8), במקרה של 0
למעשה, תנועה אינה מותרת, נכון ,
כך שתבצע עירכון בלשהו פרט לאתר התנו
עה עצמו - כלומר, האתר בו מבוצעת התנרר
0 מותה.
-. באתר דורשת שיטה לבינוי נתונים
(פתווחמח 6318) מבוזר ותמיכה תואמת מצד
תת-מערכת המילון. שיטת בינוי הנתונים
חייבת להיות כזו שהמשתמשים יכולים
להתיחס לנתונים ע"י שם מקומי בדיוק כפי
שהיו מתנהגים אילו הנתונים היו שוכנים
באתר המקומי של המשתמש: מצד הכנוי
המקומי. חייבת תת-מערכת המילון לאתר
את הנתונים המעשיים. לכן, המילון במערכת
מבוזרת חייב להיות שונה בהכרח במספר
מובנים מעמיתו במערכת הלא-מבוזרת
משום שהוא צריך בעת להגדיר, לפחות, גם
את אתר הרביב אשר בו שוכנת כל טבלת
נתונים.
בלל 5: אידתלות במיקטעים
(06066ה0606ח1 ת18110ת6 וגיו )
מערכת מבוזרת תומכת במיקטעי נתונים אם
טבלה נתונה ניתנת לחלוקה לפיטות אן
ל"מיקטעים" לצרבי אחסון פיזי. פיצול רצוי
מסיבות ביצועיות: ניתן לאחסן נתונים באתך
בו הם משמשים בתדירות הגבוהה ביותר כך
שמרבית הפעולות תהיינה מקומיות טהורות
והתנועה ברשת מופחתת. למשל, טבלת עוב-
דים ניתנת לפיצול כך שהרשומות של מועס-
קי ניודיורק מאוחסנות באתר ניודיורקי, בעוך
רשומות מועסקי לונדון אגורות באתר הלו-
נדוני.
למעשה יש שני סוגי פיצול, אופקי ואנבי,
בהתחשב בפעולות הטבלאיות של צמצום
והטלה, בהתאמה. כללי יותר, מיקטע יבול
להיות כל תת-טבלה שרירותית הנגזרת
מהטבלה המקורית דרך פעולות צמצום והט-
לה. שיחזורה של הטבלה המקורית מתוך
מיקטעיה מבוצע באמצעות פעולות צירוף
ואיחוד, צירוף עבור מיקטעים אנכיים ואיחוד
עבור האופקיים. שים לב שקלות הפיצול
והשיחזור הן שתיים מתוך סיבות רבות מדוע
מערכות מבוזרות חייבות להיות טבלאיות;
המודל הטבלאי מספק בדיוק את הפעולות
הדרושות לביצוען של מטלות אלו.
בעת אנו מגיעים לנקודה העיקרית: מערכת
התומכת במיקטעי נתונים תומכת גם באי-
תלות המיקטעים - כלומר. משתמשים יוכלו
להתנהג, לפחות לוגית, כאילו הנתונים היו
למעשה, בלתי-מפוצלים.
אי"תלות המיקטעים, בדומה לאי התלות
במיקום, רצויה משום שהיא מפשטת את
תכניות המשתמש ואת פעילויות המסופים.
במיוחד, היא מאפשרת פיצול חוזר של
נתונים וביזור מחדש של המיקטעים בכל זמן
נתון בתגובה לדרישות הביצועים המשתנות,
בלא לפגוע בתכניותיו או בפעילויותיו של
המשתמש.
כלל 6: אודתלות ההעתקה
(110626006066 ה61168110ו)
מערכת מבוזרת תומכת בהעתקת נתונים אם
טבלה נתונה (בצורה כללית יותר, מיקטע
נתון של טבלה) ניתנת ליצוג ברמה הפיזית
ע"י תעתיקים רבים מוגדרים האגורים באת"
רים שונים. ההעתקה רצויה לפחות משתי
סיבות:
* ביצוע ישומים יכולים לעבוד על תעתיקים
מקומיים במקום שיתקשרו עם אתרים מרוח-
קים.
> זמינות. עצם מועתק נתון נותר זמין לעי-
בוד כל עוד לפחות תעתיק אחד נותר זמין.
חסרונה העיקרי של ההעתקה הוא, כמובן,
שכאשר עצם נתון מועתק - נאמר רשומה
בתוך טבלה - עובר עידבון, אזי כל התעתי-
קים של אותו עצם חייבים לעבור עירכון
(בעית התפשטות העידכון).
העתקה, בדומה לפיצול, צריכה להיות שקו"
פה למשתמש. במילים אחרות, מערכת התו-
מכת בהעתקת נתונים צריכה גם לתמוך באי-
תלות ההעתקה.
אי-תלות ההעתקה. בדומה לאי-תלות במי-
קום ואי התלות במיקטע, רצויה משום שהיא
מפשטת את תכניות המשתמש ופעילויות
מסופיו. במיוחד, אי תלות ההעתקה מאפ"
שרת יצירת והשמדת תעתיקים בצורה די-
נמית בכל זמן שהוא כתגובה לדרישות מש-
תנות, בלא לפגוע בתכניותיו ובפעילויותיו
של המשתמש.
בלל 7: עיבוד שאילתות מבוזר
(06655108זכ ץזסטוף 60)טטוץו8ו0)
היות ושאילתות במערכת טבלאית מבוטאות
ברמה מינוחית גבוהה ביותר, תיתכנה מספר
רב של אסטרטגיות לצורך ביצוען.
לאסטרטגיות שונות, יהיו, באופן טבעי, או-
פייני ביצועים שונים.
חשוב ביותר לבחור אסטרטגיה טובה. זו
הסיבה מדוע הממטב (טעוווטקט) מהווה
רכיב קריטי במערכות טבלאיות: הממטב
אחראי לבחירת אסטרטגיה. הביצועים במע-
רכת כזו תלויים, לכן, בצורה חריפה באיכות
ממטב המערכת.
מנגד, ביצועים במערכת לא-טבלאית תלויים
בצורה הדוקה באיכות מתכנת הישומים. אם
מתכנת הביצועים בוחר באסטרטגיה גרועה,
אין דרך בה תוכל המערכת להמירה לטובה -
חסרון רציני של מערכות לא-טבלאיות.
כל האמור לעיל מתייחס ביתר עוצמה
למערכות מבוזרות, אשר בהן ההבדל ברמת
הביצועים בין אסטרטגיה טובה לגרועה יכול
בקלות להשתרע על פני מספר סדרי גודל.
ביצוע השאילתה במערכת מבוזרת יהיה
בעצמו תהליך מבוזר; כלומר, הוא ישלב הן
את היע"מ המקומית והן את פעילויות ה-0/]
במספר אתרים מוגדרים (בדרך-כלל). יחד
עם מנה מסוימת של תקשורת נתונים בין
האתרים הללו. רכיב שני זה הינו גורם
משמעותי ברמת הביצועים - ברור, הוא
ישתלט על היתר, לפחות במערכת איטית
ועמוסה.
יעד מרכזי של הממטב הוא, אם כן, למזער
גורם זה. שוב, חשוב שהממטב יעשה מלאב-
תו נאמנה. תיאור של נקודה זו ניתן למצוא
בספרי:
:)59 | 2/0080 0) הסמסטסתום] -ת
1 טמוווט/ (בהוצאת אדיסון ווסלי, רדינג,
מסצ'וסטס, 1983), אשר בו מנותחות שש
אסטרטגיות שונות עבור שליפת נתון: זמן
התגובה שונה ממינימום של שניה אחת ועד
למכסימום של 28 ימים!
לכן, חשוב שהמיטוב במערכת מבוזרת יבו-
צע בראיה כללית. יתר-על-כך, חשוב שתה-
ליך המיטוב עצמו יהא מבוזר; כלומר, הוא
צריך לשלב הן צעד למיטוב כללי (כפי שנדון
זה עתה) על מנת למזער את תנועת התקשו-
רת, והן צעדי מיטוב מקומיים נפרדים בכל
אתר ואתר.
לרוגמה, נניח ששאילתה 0 שוגרה באתר א
ו"0 קשורה, בין דברים אחרים, לפעולת צי-
רוף של הטבלה עָ בת 100 רשומווז באתר צ
עם טבלה ₪2 בת מיליון רשומות באתר 2.
הממטב באתר א יבחר את האסטרטגיה הכו-
ללת לביצוע 0; וחשוב שהוא יחליט להזיז
את צָ₪ ל27 ולא את ₪2 לצ (ובודאי לא את
צא ודל יחדיו ל-א).
אחר-כך, ברגע שהחליט להזיז את ץָ₪ ל-2,
יש להחליט על האסטרטגיה לביצוע הצירוף
המעשי באתר 2 ע"י הממטב המקומי ב7?.
יתכן ויהא אפשר לגשת למסלולים ב-2 אשר
היו בלתיזידועים לממטב ב-א בזמן שהממטב
האחר בחר באסטרטגיה הכוללת לביצוע 0.
כלל 8: ניהול תנועות מבוזר
(1 וז ההות ת586110תהז1 015010160)
יש שתי דרכים עיקריות לניהול תנועות-
בקרת התאוששות ובקרת בו-זמניות - כל
אחת מהן דורשת טיפול מקיף בסביבה
המבוזרת.
לפני שניכנס לפרטים, הרשו לי לסקור מספר
קונספציות בסיסיות. הראשונה, תנועה היא
יחידת עבודה אטומית. "אטומית" פירושה
שהתנועה היא הכל-אודלא-כלום; במיוחד,
אם לוגיקת התנועה דורשת מספר עידכונים
בבסיס הנתונים, אזי או כל העידכונים מבוצ-
עים או אף אחד מהם לא מתבצע. יוצא מכך,
אם"כן, שאם תנועה מבצעת עידכונים מספר
ואח"כ נכשלת מסיבה כלשהי, אזי עידכונים
אלה חייבים שלא להתבצע או "לגלגלם
חזרה" (א6ג₪ 6טווסז).
אם, מאידך, התנועה מגיעה לסיום מוצלח,
לא יגולגלו חזרה עידכוניה אלא יישארו קבו-
עים, או "מחוייבים" (0טזווחוחסט). גלגול חזרה
של עירכונים לא מחויבים יוצר התאוששות
למצב קודם, וקרוב לודאי נכון, של בסיס
הנתונים: מכאן המונח "בקרת התאוששות"
(|0ז1ח60 צזטססטז),
במערכת מבוזרת יכולה תנועה יחידה לשלב
את ביצועו של קוד באתרים מרובים ואי-לכך
לשלב עידכונים באתרים מרובים. על מנת
להבטיח שתנועה נתונה תיוותר אטומית
בסביבה מבוזרת, חייבת, לכן, המערכת להב-
טיח שכל קבוצת האתרים המעורבים מחויר
בים בצורה אחידה או שכולם מגולגלים
חזרה לנקודת המוצא. אפקט זה ניתן להשגה
באמצעות פרוטוקול המכונה מחויבות דו-
שלבית או גירסה כלשהי של הנ"ל.
אין זה המקום לתאר את פרוטוקול המחוי-
בות הדו-שלבית בפירוט. מספיק אם נאמר
שעבור תנועה נתונה, אחד האתרים (בדרך-
כלל האתר בו שוגרה התנועה) חייב לשרת
כמתאם באותו פרוטוקול והאתרים האחרים
חייבים לשרת כשותפים. היות ותנועות
שונות תשוגרנה באתרים שונים, דרורש ניהול
התנועות המבוזר שכל אחר יוכן כך שישרת
הן כמתאם לתנועות מסוימות והן. בדרך-
כלל, כשותף בתנועות אחרות. אין ספק שא-
סור לאתר מרכזי לשרת כמתאם עבור כל
התנועות, לפי כלל 2.
נעבור כעת לבקרת הבוזזמניות, סוג זה של
בקרה במערכת מבוזרת יישען כמעט תמיד
על נעילה (טָחואטט!), בדיוק כפי שהדבר מתב-
צע במערכות לא-מבוזרות. גישות אחרות
לבקרה בו-זמנית נחקרו בעולם המחקר. אך
בפועל, נראה שנעילה עדיין נראית הטכניקה
הנבחרת.
אוטונומיה מקומית גורסת שכל אתר חייב
להיות אחראי לניהול הנעילות של נתוניו
המקומיים; כלומר, כל אתר יכלול את מנהל
הנעילה העצמי שלו. כתוצאה מכך, ניתן לה-
שיג נעילה כללית. נעילה כללית היא זו אשר
בה שני אתרים או יותר נמצאים במצב
המתנה בו-זמנית וכל אחד ממתין לשני שיש-
חרר את הנעילה לפני שיוכל להתקדם.
הבעיה עם נעילה מרכזית היא שאף אתר
אינו יכול לגלות זאת תוך שימוש במידע
הפנימי שלו בלבד. כדי לגלות נעילה כזו,
חייבים, לכן. האתרים לשגר חלק מהמידע
הפנימי לאתרים אחרים. יתר-על-כן, אסור
שיהיה אתר "גלאי נעילה כללית" מרכזי אשר
אליו ישגרו כל האתרים מידע כזה (שוב כלל
2). להיפך, המערכת צריכה לספק סוג מסוים
של מנגנון גילוי לנעילה מבוזרת. לחילופין,
נתון שגילוי נעילה כללית צריך להיות יקר
(עקב תנועת המסרים הנוספת הכרוכה בו),
יתכן ועדיף להשתמש בסוג מסוים של פסק-
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
19
20
זמן על מנת למנוע התרחשותן של נעילות
כלליות מלכתחילה.
כלל 9: אי תלות בחומרה
אין הרבה מה לאמר בנושא זה מעבר לבו"
תרת. התקנות המחשבים בעולם המציאותי
מערבות בדרך-כלל מכונות מיצרנים רבים -
מכונות של 1א18 .056 ,112, יוניסיס, מחש-
בים אישיים מסוגים שונים וכן הלאה. יש
צורך אמיתי ביכולת לשלב את הנתונים על
פני כל המערכות הללו ולהציג למשתמש
"תמונת מערכת יחידה". מכאן, רצוי להיות
מסוגל להריץ את אותו 15א08 על גבי מער-
כות חומרה שונות, אשר צריכות להשתתף
כשותפים שווים במערכת מבוזרת.
בלל 10. אי-תלות במערכת
ההפעלה
יעד זה נגזר בחלקו מהכלל הקודם. ברור
שרצוי לא רק להריץ את אותו 5א08 ע"ג
מערכות חומרה שונות אלא גם להריצו תוך
שימוש במערכות הפעלה שונות - ואף מער-
כבות הפעלה שונות ע"ג אותה חומרה - ולק-
בל, למשל, גירסת 1/8א, גירסת אוח(ז וגירסת
65% ]|צא18, שבולן תשתתפנה באותה
מערכת מבוזרת.
מנקודת מבט מסחרית, סביבות מערכות
ההפעלה החשובות ביותר ולכן אלו שעל
5אמק לתמוך הן 3א%/פ/זא, 15א6/א/ של
[א8] .15א/י/א ג של 6 ודאוח!ז בגירסאו-
תיה השונות וכן 26-005.
כלל 11: איזתלות ברשת
שוב, אין הרבה מה לאמר. אם המערכת
מסוגלת לתמוך באתרים נפרדים רבים - עם
חומרה שונה ומערכות הפעלה שונות - אזי
רצויה גם יכולת לתמוך במיגוון של רשתות
תקשורת.
אידאלית, על המערכת לתמוך הן ברשתות
תקשורת מקומיות, כגון אתרנט והן ברשתות
ארוכות-טווח כמו קווי הטלפון. היא צריכה
גם לתמוך במיגוון של ארכיטקטורות רשת
שונות, כגון א5 של ]188 .6006 של
6 ד ([סססזסזק [סזזתס-) תסו5פוותצתהב3זך
]1 זטחתזטזח1/) ובן הלאה.
בלל 12: או-תלות ב-15א8פ
תחת כותרת זו, אני משייך את כל הקשור
בהקלת הנחת ההומוגניות הנוקשה. הנחה זו
קצת נוקשה מדי. כל מה שנחוץ באמת הוא
שה-15א08 באתרים שונים יתמכו בולם באו-
תו מימשק; הם אינם צריכים להיות בהכרח
העתקים של אותה מערכת.
לדוגמה, אם 10865 ואורקל תומכות שתיהן
בתקן .501 של [5אג, אזי יתכן וניתן לגרוס
לכך שהן תדברנה זו עם זו בקונטקסט של
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
יתכן ויהא
וזרת. במילים אחרות,
מערכת מב ל
אפשרי לקבל מערכת מבוזרת הט
חות ברמה מסוימת.
תמיכה בהטרוגניות רצויה אף היא ללא ספק.
ט
העובדה היא, ל
בעולם המציאות
מספר רב של מכונות שונות ומערכות הפע.
לה רבות ושונות, אלא שהתקנות אלו מרי"
צות גם לעיתים תכופות 28156 שונים. יהא
זה יתרון אם מערכות בסיסי נתונים שונות
אלו תוכלנה להשתתף במירה זו או אחרת
במערכת מבוזרת. במילים אחרות, המערכת
המבוזרת האיראלית צריכה לספק אי"תלות
ב-18א8כ.
על מנת להפוך דיון זה למעט יותר קונקרטי,
הבה נשקול שוב את המקרה של 6ז8ח] ואו"
רקל. שתיהן תומכות ב-.501 - או, לפחות,
בגירסאות שלו - עובדה שתפשט את העד
נינים במידת-מה.
נניח, אם כן, ששני אתרים מריצים >6זשַח!
ואורקל בהתאמה והמשתמש באתר ה"
6% חפץ לראות בסיס נתונים מבוזר יחיד
הכולל נתונים מאתר ה66זח! ונתונים מאתר
האורקל. מתוך הגדרה, משתמש כזה הוא
משתמש :1876 ולכן בסיס הנתונים המבוזר
חייב להיות בסיס נתונים שח1. עד כאן
מנקודת מעורבותו של המשתמש הספציפ.
מכאן, שהאחריות מוטלת על כתפי טופוון
ולא על אורקל, והיא נדרשת לספק את
התמיכה הנוספת ההברחית. מה צריכה לב-
לול תמיכה כזו?
בעיקרון, דרישות התמיכה ישירות: פטזאחן
חייבת לספק תכנית ישומית, המכונה בדר,
בלל "שער כניסה" (עְ8168ש), אשר מריצה
את האורקל ויש לה היכולת לגרום לאורקל
להיראות כ-08זשח1. שער הכניסה חייב לכלול
את כל הבישורים הבאים, מרביתם מציגים
בעיות ישום שאינן טריויאליות כלל:
₪ ישום פרוטוקולים להחלפת מידע. בין
5חז לאורקל.
6 מיפוי מילון האורקל בתצורת 66זאח1.
5 קבלת בקשות ה501.7 של 6ז₪ַח1, המרתן
ל-.501 של אורקל, ביצוען, המרת התוצאה
(בולל קודי החזרה של אורקל ומידע משובי
אחר) לתצורת 66ז8ח1 והחזרתם ל"6טז8ה].
> שירות בשותף בגירסה של הה"שזשח!
לפרוטוקול המחויבות הדודשלָבִי, אם יותר
לתנועות. הדגטזשח] לבצע עידכונים באתר
האורקל (אולם, שים לב שבזמן זה, לא גטזשהו]
ולא אורקל תומכות במחויבות דודשלבית).
9 הבטחה שהנתונים באתר האורקל נעולים
למעשה באשר פטְזְפַח1 צריכה זאת.
הגנה על ההשקעה
זיהיתי ותארתי קבוצה בת 12 כללים או יע-
דים להשגת מערכת מבוזרת מלאה. הכללים
נובעים כולם מכלל אפס, הקובע: עבור המש-
תמש, מערכת מבוזרת צריכה להיראות
בדיוק כמו מערכת לא-מבוזרת.
2 הכללים הם:
1. אוטונומיה מקומית.
אי הישענות על אתר מרכזי.
פעולה רצופה.
אי-תלות במיקום.
אי תלות במיקטעים.
אי תלות בהעתקה.
עיבוד שאילתות מבוזר.
ניהול תנועות מבוזר.
9. אי-תלות בחומרה.
סו. אי"תלות במערכת ההפעלה.
1ו. אי-תלות ברשת.
2 אי-תלות ב-18אפ.
שים לב שהקבוצה המלאה של הכללים (או
תת-קבוצה אפשרית כלשהי הכוללת לפחות
את כללים 4, 5, 6 ו87) הנלקחת יחדיו, נראית
שוות-ערך לכלל "אי-התלות בביזור" שנוסח
ע"י א.פ. קוד עבור 888 טבלאיות
(קומפיוטרוורלד, 14 אוקטובר 1985). שים
לב, לבסוף, שלכללים 4 עד 6 ו-9 עד 12, ניתן
להתיחס כאל הרחבות של הניסוח המוכר
בדבר אי"תלות הנתונים, משום שקונספציה
זו ישימה לסביבה המבוזרת. ככאלו, כולם
מתורגמים להגנה על ההשקעה בישום.
₪ ₪ 5 0 0 9 םש
הדרכה
| שטוו א ,אע .1.1 זסעהזא ,א
לימוד תיכנות ולימוד חשובה: מה הקשר?
טענות בוטות רבות נשמעו כבר אודות היחסים בין לימוד לתכנת
ולימוד לחשוב. בתהליך הלימוד לתכנת מחשב, מניחים שהתלמידים
גם ילמדו דבר"מה אודות תהליכי החשיבה שלהם עצמם. הנחה זו
משמשת כאבן-יסוד בטיעונים רבים הדנים ביעילות הוראת תיכנות
מחשבים בבתי-ספר. לדוגמה, פפרט (21) טוען שכאשר ילדים כות-
בים תכניות בלוגו "מתפתחים בתהליך זה כישורים אינטלקטואליים
כבירים". באורח דומה רואה בורק (4) את "תיכנות המחשבים ככלי
להדרכת... חשיבה אנליטית... הישימה למיגוון רחב של בעיות".
ניקרסון (20) גורס שעלינו לראות את "תיכנות המחשבים בכלי
להוראת כישורי חשיבה".
על אף טענות אלו, נוהל רק מספר קטן ביותר של מחקרים רלבנטיים
ובמעט ולא נמצאה תמיכה משכנעת לקשר זה (7, 8, 13, 17, 22).
מאמר זה מציג מחקר הנוגע לשלושה טיעונים הדנים ביחסים שבין
לימוד לתכנת ולימוד לחשוב, בהתבסס על ניתוח מהותו של התי-
כנות (17). במאמר זה מוצגים הטיעונים, נסקרת הספרות הזמינה
ומתומצת מחקר אמפירי שבוצע בסנטה ברברה, קליפורניה. כל זאת
כדי להבהיר את רמת הידע הנוכחי ביחסים בין הלימוד לתכנת
והלימוד לחשוב.
בדי להגשים יעד זה יש להגדיר את פירוש המונחים "לימוד לתכנת"
ו"לימוד לחשוב". במאמר זה מתייחס המונח לימוד לתכנת ללימוד
ההתחלתי של שפת תיכנות ראשונה למתחילים. במיוחד אנו מתמק-
דים בשינויים שחלו באנשים אשר תחילה לא ידעו דבר אודות
תיכנות ואשר צברו ניסיון בשפת בייסיק תוך 10-50 שעות בקירוב.
המונח לימוד לחשוב מתיחס לשיפורים בפתרון בעיות בתחומים
שמעבר לנלמד בשפת תיכנות. לין (13) הצביע על כמה סוגי הישגים
שנרכשו כתוצאה מלימוד תיכנות בשפה כמו בייסיק: 1) לימוד
מאפייני השפה, כגון המשפטים 1.67 ְדאזאץ ו17א]; 2) לימוד
כיצד לפתור בעיות תיכנות, כגון תכנון תכניות בבייסיק: ו-3) פיתוח
כישורים לפתרון בעיות, הישימים למערכות פורמליות אחרות, כגון
פתרון בעיות בשפות אחרות. הקטגוריה השלישית המייצגת "העב"
רת" הלימוד לתחומים חדשים נמצאת במוקד מאמר זה.
כהקדמה היסטורית קצרה, עלינו לציין שהמעקב אחר שיטות להו-
ראת פתרון בעיות היה פתלתל (14, 18). למשל, תנועת בית הספר
הלטיני (ותטוחטטסוא 56001 הו0ג.1), אשר נוסדה בארצות-הברית
בתחילת המאה ה-17, היתה הראשונה שניסתה ללמד בקנה מידה
רחב "הרגלים נכונים של חשיבה". תכנית הלימודים התמקדה בלי-
מוד הסטודנטים לקרוא, לכתוב, לדבר לטינית, מעט יוונית וכן
גאומטריה (23), כבאשר המטרה היתה לבנות מוחות לוגיים מאור-
גנים. אולם, הדרישות המעשיות של החברה המתועשת שהחלה
לצבור תנופה בימים ההם והתוצאות השליליות של המחקר החינוכי
הביאו את בתי הספר הלטיניים אל קיצם. מחקרי "העברת ההדרכה"
(קחזמנ3ז) 01 זט/פהגזו) הקלאסיים של תורנדיק מצאו גם שלימוד
הלטינית לא הביא להעברה חזקה לתחומים אחרים (26). כשלונות
דומים ליישם "מעבר" נצפו גם בתכניות לימוד מודרניות יותר אשר
נועדו ללמד כישורי חשיבה בלליים (5, 15) וכן להדרכה משלימה
בפיתוח האינטלקטואלי הכללי (6). המעבר נדיר גם כשסטודנטים
.6 לעוג ,01 !1 ]טס 5חסו1ם6ותטותותס6 , מסופבורתזטק עט 60ז18צ זי
שלמדו אסטרטגיות לפתרון בעיות בתחום אחר נדרשים לפתור
בעיות הזהות פורמלית והמוצגות בתחום שונה (5, 18). מתוך
הקונטקסט ההיסטורי - של טיעונים חזקים למעבר יחד עם תמיכה
מחקרית מועטת, אם בכלל - אנו מתמקדים כעת בכל אחת משלוש
ההנחות שנציג להלן.
הנחה 1: לימוד שפת תיכנות יעשיר
את יכולת החשיבה של
האדם
האם לימודה של שפת תיכנות מעשיר את כישורי החשיבה בתחו-
מים שהם מעבר לתיכנות? מחקרים מוקדמים הקשורים ללוגו הציגו
תוצאות מעורבות. למרות שפפרט (21) מציע ניתוח מקרים ועדויות,
הרי אי-אמינותם של דיווחים כאלו ידוע לשמצה זה מכבר. במחקר
של פי וקורלנד (22) אין תמיכה ברעיון שפעילות של שנה בלוגו
משפרת את כישורי התכנון האסטרטגיים של ילדים. באורח דומה,
גרג (ו11) מצא שילדים בגיל ארבע-חמש נתקלו בקשיים גדולים הן
בלימוד לתכנת צב והן בהעברת החומר שלמדו. אך, גורמן ובורן
(סו) מצאו שבוגרי כיתה ג' אשר למדו לוגו במשך שעת-מחשב
נוספת פעם בשבוע הפגינו ביצועים טובים יותר במבחני הסקה לוגית
מאשר בוגרי כיתה ג' אשר למדו לוגו במשך מחצית שעת מחשב
נוספת בשבוע. לכאורה, ההישגים בכישורי החשיבה תלויים בהק-
דשת מנות גדושות של לוגו לתלמיד ולא רק חשיפה מזערית. המחקר
המעודד ביותר מצא שהבוגרים הראשונים אשר למדו לוגו בקורס
שנמשך 12 שבועות הפגינו ביצועים טובים יותר במבחני פתרון
בעיות יצירתיים מאשר הבוגרים הראשונים שנחשפו להדרכה בעז"
רת מחשב במשך אותה תקופה (7). אך, מחקר זה משלב מספר מועט
ביותר של סטודנטים ונדרשות חזרות נוספות.
מחקרים מוקדמים הקשורים בבייסיק הניבו אף הם תוצאות מעור-
בות. ביימן ומאייר (3) וביימן (2) מצאו שהסטודנטים אשר למדו
בייסיק בתירגול מעשי מסורתי הטמיעו בתוכם לעיתים קרובות
קונספציות מוטעות של משפטי הבייסיק. לין (13) ניסה לחקור את
הרעיון שלימוד בייסיק יעשיר את כישורי פתרון הבעיות של הסטוד-
נטים, אך בעיות מתודולוגיות כמו קושי של הסטודנטים בלימור
בייסיק מנעו את מימוש המחקר. הוכחה מבטיחה אחת היא
שהסטודנטים שיודעים ומשתמשים בבייסיק מגלים יבולת טובה יותר
בתפיסת בעיות מילוליות. תוצאות אלו מצביעות על האפשרות
שיתכן וקיים קשר בין תיכנות ופתרון בעיות בשטחים אחרים.
כדי לבחון קרוב יותר את השפעותיו של לימוד הבייסיק הראשוני
למתחילים על כישורי חשיבתם, ניהלנו מחקר שכלל 57 סטודנטים
בקולג', שלא היתה להם היכרות קודמת עם מחשב ואשר נטלו חלק
בקורס בייסיק. לפני הקורס עברו הסטודנטים סידרה של מבחנים
לאימות כישורי החשיבה; בסוף הסמסטר עברו הסטודנטים גירסאות
דומות למבחני הפתיחה. קבוצת השוואה שהורכבה מ-54 סטודנטים
שלא היתה להם היכרות עם מחשבים עברה את אותם המבחנים
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
תרגום בעיות
מבחן תרגום בעיות מילוליות (6 בעיות) טברה ועור 15 סנט
חברה להשכרת רכב מחייבת ב-20 דולר ליום השכרה ל
לכל ק"מ נטיעה. מצא את הביטוי לעלות הבוללת 6, ב
להשכרת רכב ל-כ ימים לנסיעת !א קילומטרים.
א 0.15% + 05200
ב. 1א0.2 + 152 = 6
ג 1588 + 200 = 6
ד א20 + 0.152 = 6
ה. אף אחד מהנ"ל
מבחן פתרון בעיות מילוליות (9 בעיות)
ביום אחד עבדה גב' קירשנבאום 3% שעות בבוקר, % שעה הפסקת
צהרים ו4/7 שעות אחה"צ. אם התחילה את עבודתה ב-8.307
בבוקר, באיזו שעה תסיים?
2-10
00
00
6.30 .
% 2 רצע
תפיסת נוהלים
מבחן מעקב אחר הנחיות (8 בעיות)
שורה/ עמודה 1
התחל בפינה הימנית התחתונה ועקוב אחר האותיות במעלה עמודה
ו, רד לעמודה 2, עלה דרך עמודה 3 וכך הלאה, עד שתגיע לפינה
השמאלית העליונה. מה האות שתופיע ראשונה ארבע פעמים?
5 פ 6 8 ג
מבחן מעקב אחר נוהלים (8 בעיות)
+ שים 5 בתיבה א
2. שים 4 בתיבה 8
3. הוסף את המספר שבתיבה 4 למספר שבתיבה 8 והנח את
התוצאה בתא 6.
4. הוסף את המספר בתיבה ג/ למספר בתיבה 6 והנח את התוצאה
בתיבה 4.
5 רשום את המספרים בתיבות 4 .8 .6.
מהי התוצאה של תכנית זו?
א 5, 4 9
ב. 14 4 9
ג- 14, 9/9
ד 9,409
ה. אף אחת מהנ"ל
כושורום כלליים
מבחן הסקה לוגית (10 בעוות)
סמן א על קבוצת האותיות השונה
5ס6פ |08ת | אואנ זפםת צאוצ
22 "מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
ובולת מרחבית (10 בעיות)
סמן א על התשובה הנכונה
חפט פה
ובולת מולולית (9 בעיות)
קוא 097 = 30060 0%
6 חוז = 688 וח
הגו 088 = 00 180%
116 50600 =
. קז 088
קוא חנו
5
חוז 0טט
6טט תוז
אש רצ
אחרות
חישוב (60 בעיות)
6
+ 0
4
טבלה 1. שמונה כושורי חשיבה: השונוו נטו ביחס לאחר לומוד
בויסיק והמותאם החזוי עם הצוון בבחינת ביוסיק
בישור החשובה השינוי נטו לאחר המיתאם עם הציון
לימוד בייסיק בבחינת ביוסיק
יכולת תרגום הבעיות
תרגום בעיות מילולו *0.08+ *0.55
פתרון בעיות מילוליות *0.07+ *0.56
יכולת תפיסת הנוהלום
מעקב אחר נוהליט
"8+ *0.44
מעקב אחר הנחיות *0.04+ *0.44
יכולת כללית
ה
זסקה לוגית 7 0.29
יכולת ויזואלות 4 ,
יכולת מילולו 5 31
ולית וס- 0-6
כישורים אחרים
חישוב אריתמטי
[|56 1
הכוכבית (* 6
תית ה מצינת שהציון המושג בקבוצת בייסיק שונה משמעו
(05 9ק) . ו בקבוצת ההשוואה בהתבסס על - ה
ו זמיתאם בי וק הי
משמעותי 05 5 7 בין ציון מבחן הקדם ובחינת הבייסיק 7
בתחילת הסמסטר, וכן לקראת סופו. שתי הקבוצות הורכבו מסטוד-
נטים שלא למדו הנדסה ואשר לא היו להם שאיפות להפוך למתכ-
נתים מקצוענים.
העמודה הימנית בטבלה 1 מציגה שמונה מבחנים לכישורי חשיבה:
תרגום בעיות מילולי דורש תרגום בעיות מילוליות למשוואות;
פתרון בעוות מילוליות דורש מתן התשובה המספרית הנכונה
לבעיות מילוליות; נוהלי מעקב שילבו חיזוי התוצאה של נוהל
שנכתב באנגלית; הנחיות מעקב עְרְבו חיזוי של המסקנות בעקבות
מעקב אחר ביוון אחד או יותר; הסקה לוגית עסקה בפתרון סידרה
של בעיות מוזרות; יכולת ווזואלית עסקה בטידרה של מטלות לקיפול
ניר; יבולת מילולית דנה בפיענוח של מסרים מילוליים וחישוב
אריתמטי עסק בסידרה של בעיות חיבור וחלוקה. מיתאמי האמינות
בין המבחנים השונים חושבו עבור כל מבחן ונתנו מיתאם משמעותי
ב"וסס.ס>ק עבור כל מבחן. מדגמים מכל מבחן מוצגים בהמשך.
כמה מהמבחנים תוכננו כך שניתן יהיה להעריך שני כישורים הקשו-
רים במיוחד ללימוד הבייסיק: יכולת תרגום הבעיות - כפי שהיא
נמדדת במבחן תרגום בעיות מילולי ומבחן פתרון בעיות מילוליות;
ויכולת הבנת הנוהלים - כפי שהיא נמדרת במבהני נוהלי המעקב
והנחיות המעקב. שני כישורים אלו, אותם ניתן לכנות כישורי חשיבה
יחודיים או תכונות מהותיות של תיכנות הבייסיק זוהו ע"י ביצוע
ניתוח מטלה של תיכנות הבייסיק (17). מבחנים אחרים תוכננו
להעריך את היכולת האינטלקטואלית הכללית כמו הסקה לוגית,
יכולת מרחבית ויכולת מילולית. לבסוף, מבחן החישוב האריתמטי
הוכלל, כדי להעריך את יכולת החשיבה - ביצוע חישובים מהירים -
אשר אינו קשור בצורה הדוקה לתיכנות הבייסיק.
הסטודנטים בבייסיק ובקבוצת ההשוואה הותאמו על מנת לקבל ציון
של מבחני הקדם, כך שהציונים הממוצעים בכל מבחן-קדם היו זהים
בשתי הקבוצות. הציונים שהושגו חושבו ע"י הפחתת התשובות
התקינות במבחן הראשון מהתוצאות הנכונות במבחן השני. העמו-
דה הראשונה של מספרים בטבלה 1 מראה את הציון נטו המושג בכל
מבחן ליכולת החשיבה בקבוצת הבייסיק, הנקבע ע"י הפחתת הציון
הזוכה בקבוצת ההשוואה מתוך הציון הזוכה בקבוצת הבייסיק. כפי
שצוין, קבוצת הבייסיק עלתה בצורה משמעותית על קבוצת ההשוו-
אה בשני כישורי החשיבה היחודיים: תרגום הבעיות (כפי שנמדד
בתרגום בעיות המילים ופתרונן) ותפיסת הנוהלים (כפי שנמדר
בנוהלים ובהנחיות המעקב). תוצאות מבחן התרגום המילולי עקב-
יות עם תוצאותיו של סולווי ועמיתיו (25) בכך שלימוד תיכנות
בייסיק נראה קשור לשיפור יכולת הצגת בעיות מילוליות. ולהיפך,
קבוצת הבייסיק לא הראתה הישגים משמעותיים סטטיסטיים מקבו-
צת ההשוואה במבחנים שדנו ביכולת האינטלקטואלית הכללית,
בולל הסקה לוגית. כפי שנצפה, לימוד בייסיק אינו מגדיל את
מהירויות החישוב של הסטודנטים.
תוצאות אלו מעודדות את הרעיון שלימודה של שפת תיכנות - אף
שפה הסופגת ביקורות רבות כמו בייסיק - יכול לגרום לשינויים
בבישורי החשיבה. אך, השיפורים נראים מוגבלים לכישורי חשיבה
הקשורים במיוחד לקונספציות ספציפיות המונחות בבסיסה של
הבייסיק ואין הוכחה להעשרה כלשהי של היכולת האינטלקטואלית
הכללית. המסקנה הנגזרת הינה צנועה למדי: תחת תנאים מתאימים,
לימוד תיכנות יכול לגרום לעליות בכישורי חשיבה ספציפיים, אך אין
תמיכה משמעותית ברעיון שהדבר ישפר בצורה משמעותית את
כישורי החשיבה הכלליים.
הנחה 2: בישורי חשיבה מסוימים
יעשירו את לימוד התיכנות
השאלה מה צריכים סטודנטים לדעת כדי ללמור שפת תיכנות היתה
המניע למחקרים רבים אשר מצאו שמדידות כלליות של היכולת
האינטלקטואלית הלארמילולית, כמו במבחניה של 188 :27
(1051 40111006 זסוחותהזקסזק) | אך 4.27 (זת06ת455655, 66טוווק,
16 פהווחוח3זקסז?) תואמים את ציוני מבחני התיכנות בתחום של
435 (1, 8, 9, 12, 19). אולם, כפי שווב (27) הצביע "אין זה ברור
אילו כישורים יחודיים הנכללים במבחנים אלו משפיעים בצורה
החזקה יותר על הביצועים".
אין זה מפתיע במיוחד למצוא שמדידות של תבונה כללית מיוחסות
ללימוד תיכנות ע"י סטודנטים כפי שמבחני התבונה הכללית מתו-
כננים לחזות הצלחה בלימוד האקדמי תחת מיגוון רחב של מצבים.
העוברה שמבחנים כאלו נוטים לחזות הצלחה ביכולת התיכנות
הראשונית פשוט מצביעה על תקפותם הנבואית של המבחנים:
הצלחה במבחן מיוחסת להצלחה בלימוד תיכנות. צורה תאורטית
חשובה יותר של התקפות היא אימות המבנה - כלומר, קביעת
המנגנונים המונחים ביסוד על מנת להסביר מדוע רמת הביצועים
במבחן קשורה להצלחה בלימוד לתכנת.
הנושא אילו מכישורי החשיבה היחודיים מיוחסים ללימודה של שפת
תיכנות נבחן במספר קטן ביותר של מחקרים. סנוו (24) מדווח
שהצלחה בלימוד בייסיק קשורה בצורה חזקה יותר ל"שרטוט"
(0.66=:) - יכולת הצגת הבעיה המיוחסת באורח יחודי לתיכנות -
מאשר ליכולת האינטלקטואלית המילולית (0.17=:). נוסף לכך,
מבחנים המודדים הסקה לוגית לא-מילולית ופתרון בעיות מתמטיות
מתואמים עם לימוד בייסיק (0.54=:). באורח דומה, ווב (27) מצא
שהמשערך הטוב ביותר להצלחה בלימוד לוגו היה מבחן מתמטי
המורכב מבעיות מילוליות ומבעיות חישוביות (0.81=:). וכן, מב-
חנים של הסקה לוגית לא"מילולית הראו מיתאם גבוה עם לימוד לוגו
(0.49=ז); יכולת מרחבית נמצאה בהתאמה עם לימוד לוגו במחקרו
של ווב, אך לא בדיווחו של סנוו אודות לימוד בייסיק.
המסקנה הצצה ועולה מעבודה זו היא שהצלחה בלימוד שפה כמו
בייסיק עשויה להיות תלויה בכישורים יחודיים כאלו כמו היכולת
לתרגם בעיות מילוליות למשוואות או מתן מענה (תרגום בעיות)
והיכולת לעקוב אחר הנחיות הרשומות כנוהל (תפיסת נוהלים).
למעשה, מבחנים המבוסטים על כישורי חשיבה יחודיים אלו, מספ-
קים את הבסיס לאימות המבנה ויכולים אף לספק תקפות נבואית
טובה יותר אף מהמדדים המסורתיים של הכישורים הכלליים, כמו
הסקה לוגית ויכולת מרחבית ומילולית.
כדי לבחון היפותיזות אלו, הדנות בכישורי חשיבה עבור בייסיק,
ניהלנו סידרה של מחקרים אשר כל אחד הביא לתוצאות דומות, אך
נתמקד במחקר שתואר קודם ואשר בו טיפלנו בסידרת מבחנים
שניתנו ל-57 סטודנטים בקולג', לפני ואחרי קורס בייסיק.
העמודה השמאלית בטבלה 1 מתמצתת את המיתאמים בין ציון
מבחן הקדם והציון בבחינת בייסיק עבור כל מבחן-קדם. הבדיקה של
שני כישורי החשיבה היחודיים ושל שניים מתוך שלושת הכישורים
הכלליים נטו לחזות הצלחה בלימוד בייסיק. ניתוח תסוגה (רגרסיה)
רב"שלבי גילה שהמבחנים המודדים את שני כישורי החשיבה
היחודיים היו משערכים טובים יותר של ההצלחה מאשר המבחנים
המודדים יכולת כללית: תרגום בעיות מילוליות, פתרון בעיות מילול-
יות ומעקב אחר הנחיות נבחרו למשוואת התסוגה. הביצועים בשלו-
שה מבחנים אלו הקיפו כ"509% של השונות בציוני בחינת הבייסיק.
חשוב לציין שכישורי החשיבה הנחזים ביותר קשורים לוגית לתיכנות
הבייסיק (כלומר, הם כישורי חשיבה יחודיים), אך אינם זהים למידע
שנלמד בהוראת הבייסיק. תוצאות אלו עקביות עם המחקר היחיד
שדווח ע"י סנוו (24), אשר בו יכולת הצגת בעיות התיחסה ללימוד
בייסיק.
חלק זה של מחקרנו מדגיש כיצר ניתן להצביע על כישורי חשיבה
כלליים המיוחסים ללימודה של שפת תיכנות. כפִי שנצפה, הצלחה
בלימוד בייסיק נקשרה ליכולת אינטלקטואלית כללית, במיוחד הסקה
לוגית ויכולת מרחבית. חשוב יותר, מחקר זה מזהה שני כישורי
חשיבה יחודיים המבוססים על ניתוח מטלה אופיינית של בייסיק
(17): היכולת לתרגם בעיות מילוליות למשוואות או תשובות (יבולת
תרגום הבעיות) והיכולת לחזות את תוצאתו של נוהל או סט
הוראות (יכולת תפיסת הנוהל). החיפוש אחר כישורי חשיבה יחוד-
יים נוספים מיצג נתיב בעל פוטנציאל פורה עבור מחקרים עתידיים.
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
הנחה 3: הדרכה מוקדמת של כישורי
חשיבה מסוימים תעשיר את
לומוד התיכנות
שתי ההנחות הראשונות במאמר מספקות תמיכּה אמפירית ברעיון
שהיכולת ללמוד בייסיק נחזית בחלקה ע"י שני בישורי חשיבה
יחודיים, ותוצאת לימוד הבייסיק הינה שיפור של שני כישורים אלו.
הצעד הלוגי הבא הוא לקבוע אם הנחיה ישירה בכישורי חשיבה אלו
יבולה לשכלל ולהעשיר את לימוד הבייסיק.
נושא זה לא טופל בצורה משכנעת במחקרים שפורסמו. בכמה
מעבודותינו הקודמות (2, 16) נתנו הדרכה מוקדמת במודלים מתאי"
מים עבור שפות תיבנות שונות. הדרכה מוקדמת נוטה להעשיר את
הלימוד ההסקתי של סטודנטים בשפות תיכנות, במיוחד עבור אלו
החסרים גישה לתיכנות מחשבים.
מחקר מוקדם, שנוהל במעבדתנו בסנטה ברברה ע"י ג'ני דייק,
התמקד בנושא זה. במחקרה של דייק למדו 23 סטודנטים בקולג',
שנבחרו אקראית, את שפת הבייסיק (ללא הדרכה מוקדמת) ע"י
קריאת מדריך ותירגול התוצאה הצפויה מתכניות בייסיק פשוטות.
למשל, בעיה אופינית היתה:
קבע את הפלט של תכנית זו:
3 ד 10
5 ד 20
8 דאזחל 30
סאם 40
אם הסטודנט השיב נכונה, הוצעה התכנית הבאה. אם שגה היתה
מופיעה התשובה הנכונה והסטורנט היה יכול לפנות לספר ההדרכה.
הסטודנטים פתרו 100 בעיות כאלו.
ומנגד, 23 סטודנטים אחרים שנבחרו אקראית (הקבוצה עם ההדרכה
המוקדמת) עברו תחילה תירגול בחיזוי התוצאה של נוהלים אשר
נכתבו באנגלית (ראה גם מבחן המעקב אחר טהלים אשר תואר
לעיל). לדוגמה, בעיה אופינית נראתה כך:
1. שים את המספר 3 בתיבה ג.
2. הוסף 5 למספר שבתיבה ג;
שים את התוצאה בתיבה 8:
3 רשום את המספר בתיבה 8;
4. הפסק את העבודה.
אם הסטודנט נתן את התשובה הנכונה, הוצגה לפניו הבעיה הבאה.
אם שגה, ניתנה התשובה הנכונה והוא יכול היה לעיין בספר
ההדרכה. לאחר פתרון בעיות דומות, הועברו הסטודנטים שבקבוצת
ההדרכה המוקדמת ללימוד בייסיק ע"י חיזוי תוצאה של 40 תכניות
בייסיק פשוטות, כפי שתואר למעלה.
התוצאות הראו שהסטודנטים שקיבלו הדרכה מוקדמת בחיזוי
התוצאה של נוהלים למדו בייסיק הרבה יותר מהר מאשר אלו שלא
זכו להדרכה מוקדמת. לדוגמה, בקבוצה הראשונה, של 40 בעיות
בייסיק, עמד ממוצע הזמן לתשובה בקבוצה שקיבלה הדרכה מוק-
דמת על כ-6 שניות לחיזוי התוצאה של תכנית בייסיק, בהשוואה
ללמעלה מ-12 שניות לתשובה אצל הסטודנטים שלא קיבלו הדרבה
מוקדמת. מבחן ! גילה ששוני זה היה משמעותי סטטיסטית ב-
1 כשאנו משווים את הקבוצה שלא זכתה להדרכה מוקדמת
לאחר 60 תכניות בייסיק לקבוצה שקיבלה הדרכה מוקדמת (ואשר
קיבלה 60 בעיות שוות-ערך בנוהלים הכתובים באנגלית), אנו רואים
שהזמן הממוצע לקבלת מענה בקבוצה שקיבלה הדרכה מוקדמת
עמד על 6 שניות ואילו בקבוצה שלא קיבלה הדרכה מוקדמת, ב-6.5
שניות. מבחן 1 (ו8טו-!) נבשל כאן בגילוי שוני משמעותי כלשהו בין
הקבוצות. התוצאות ניתנות לסיכום במשפט הקובע שהדרכה מוק-
דמת בתפיסת נוהלים אפקטיבית לפחות כמו הררכה מוקדמת
איזומורפית בבייסיק. מימצאים אלו מעניינים משום שהם מראים
שהדרכה מוקדמת בתפיסת נוהלים (המשלבים אנגלית) מספקת
בסיס ללימוד בייסיק. מסקנה ישירה היא שתפיסת הנוהלים הינה
מיומנות בסיסית בלימוד בייסיק ויכולת זו ניתנת ללימוד ע"י טירונים.
24
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
מסקנות
מלומדים אחדים, כו
ועשיר את בישורי ה
לל תומכים רבים בלוגו, הניחו שלימוד תיכנות
חשיבה בתחומים שמעבר לתיכנות. התרשמות
אושות ואנקדוטות הם המקורות העיקריים עליהם נשענת ההוכחה
לבך. לצערנו, שתיהן ידועות באי-אמינותך ובאי-התאמתן לשמש
הובחה מדעית. מחקרים ניסויים מתודולוגיים בשטח זה כמעט ואינם
קיימים. מחקרנו מעודר את הרעיון שלימוד תיכנות נושא בחובו
השפעות חיוביות על כישורי החשיבה המיוחסים ישירות לשפה
הנלמדת. אולם, ברגע, אין הוכחה משכנעת שלימוד תיכנות מעשיר
את היבולת האינטלקטואלית הכללית, או שתיכנות מוצלח יותר
יוות להוראת "הרגלים נכונים של חשיבה".
ההנחה שבישורי חשיבה מסוימים יעשירו את לימוד התיכנות הניבה
קו של מחקרים הצפוי לשגיאות מתודולוגיות ולוגיות. שגיאה
מתודולוגית נפוצה היא הגישה בה נוטלים חלק משתני חיזוי רבים כך
שמספר קטן עשוי להגיע למשמעות סטטיסטית. על אף שהמחקרים
הקודמים מצאו לעיתים קרובות ראיות שהכישורים הכלליים, כמו
הסקה לוגית, מהווים מדדים חיוביים ללימוד תיכנות, נראה שמחקר
בזה אינו מסביר את המנגנונים החבויים בתהליך לימוד זה. המחקר
המוצג במאמר זה מראה שניתן לזהות כישורי עיבוד מידע יחודיים,
בהתבסס על ניתוח המהות של שפת תיכנות, ואלו משרתים כמדדים
חווביים ללימוד תיכנות. כיום, הצגת בעיות ותפיסת נוהלים חם
בישורי החשיבה היחודיים הקשורים ביותר ללימוד בייסיק; מחקר
עתידי צריך להיות מנותב להבהרתה של הרשימה.
נושא ההדרכה המוקדמת נובע משתי ההנחות הקודמות. על אף
שהקונספציה על "כישורי מוּכָנוּת" זכתה לתפוצה רחבה במתמטיקה
ובשפות, רק מעט מאוד ידוע לנו אודות צרכיו של פלוני כדי להצליח
בלימוד התיכנות. נכון להיום, נראה שהדרכה מוקדמת בכישורי
תפיסת הנוהלים עוברת ללימוד בייסיק. דרוש מחקר נוסף כדי לקבוע
אילו כישורים אחרים יכולים לשרת אף הם כ"כישורי מוכנות".
מחקר אמפירי זהיר יכול לישב את המחלוקת בנוגע ללימודה של
בייסיק בבתי"ספר, ע"י הערכתן של ההנחות הנוגעות ליחסים בין
התיכנות ופתרון הבעיות. המחקר האמפירי המוצג במאמר זה מציע
שקיימים יחסים חשובים - אף כי מוגבלים - בין כישורי החשיבה של
אלמוני לבין יכולתו ללמוד בייסיק. תוצאות הקדמיות אלו דוגלות
ברעיון שהדרך הפוריה ביותר לחיפוש אחר קשר בין כישורי חשיבה
לתיכנות היא להתמקד בכישורי חשיבה המהווים רכיבים מהותיים
של התיכנות - ולא להתמקד ביכולת אינטלקטואלית כללית.
5 אמתתטת
סק 8תו0ו00 ₪[ 6 הפו תה ,.- .5ח6זת16א .ה סטג .1
.05 718050001 .0000 .86זגוס6 פַתוחזותהזקסזק ז|טקותס6 8 הו 66ח גו
3 ,;1968) 28
1 3 פַהותז68] הס 06000765זק [5170611003ח: 01 0615 . ,הבח ע03 >
.0560108 ]0 .2671 ,ח0ג!61550718 .12 -80886ח3] פהוו ות 3זקסזק
, 43 ,810878 58018 ,8ותזס]/[08 ]0 שוח
סק ות תוקל 01 0515חק 013 ג 5 זסעפ 6ב < .ה8חחץ83 .3
.26 4601 חווט .15ח518166 תנחת 9זקסזק 88516 01 6611085 ה500וות
.9 .1983 .1ק56) 9
11 5 6 .55 [18ופָוכ1 פזט) עס !ועו אווש 1 .א אזס .4
א 6 806 .8.5 ,חופו5 .₪ ,תו1ח5-תהוח!ופ זה . כ [ .83051016 .5
- 8 ג :581115 8ַח1תז168 0חה קתואחוון! פתוטסזקות1
2 ₪2 לו[ .581105 ,1 וו הואווווד .1 0 ח] .65ו0הסזקקב
.א 6 טפט .205 ,0218507 ל תה תאחזקוו 0 8.7
. .6 יס
= 0118 806 ..[-[ ,סופד ...כ ,87080 .6
4 8 וצ 0וו1א עוטך! 8וזם טוס1ן ח] .צסו[סק ומ6פו![פוחו 4
ופ .565 ,זט לתזס50 .| ₪ 6ח8 ההתוחטו0כ] .א כ 167685087
1 .5 כ .1982 . [.א
0 ז וס ]0 106015 .0.5 .0110 חב 8 6 .7
ו 6 ופ 6 ] .חסו!וחקס6 5'ח0ז110ח6 קחהטסץ חס
:ות , 1-8
0 0 10 כ 6 .א .חחז.1 6ח8 ..[ .316 .8
- ] א6וט6ז 6זט)8ז10/] 4 :קתוו וח בזקסזק 7
. .4 ,1985 זוז וחט
ור ל חסוו600ז2 .1.0 .66א6וא - 0% ,צ915%ח00 .9
8 6 ופט ססת8ותזס!זסנן מסן 80 קתוחובז1 זסח
.7 .,,(1974) 7 .5610
16 תס ה0ז70508 ]0 שוטןטסץ 1-4[ .65תקט1! ₪חה .]+ זיוגהוהא)וא .19
[39-5 .(1961) 14 .2506/01 .זט .5ז6ותחוהזקסזנן זס!טקוחס6 ]0 תסו
]0 קחות686! זס] 11016 6ל 8 35 מ ווח מ גזקסזק זס1טקההס:) ₪5 .תסאזס וא .20
8 (1982) 4 אוו זווו77 .>|!1אא שווו גחותו
0 .זט ל שצסא .80088 83516 זוא .5 )זטנן טי .21
אַחוחזגסן ]0 0615 106 והקס6 סח! תכ .א.1א .חג[זטא 36 ..6.12 ,04 .22
בו ,(1985 פַחוזק5) 2 2 .]0ו/6ע5] זו 180605 יזיא .קוח ותגזקסזגן זי וטק וסט
וו זו זט וה ווה ע/50010 שטז] םח וטו/ם6וו1ות .5 הקקוח .23
0 .אזס צגא . ההתפַתס.ן
ודב 1 1 01 ת] -608805סזכן 66טוווק א .5 ₪ .אוסת5 .24
5 .6קה)חס1א .5 806 .6007160 צוסחה .5 ,ןוז ופול
4 .סק 1980 ..] א .111115086 ותטפטוזם
- ות8זקסזכן זס! טק 60 5 -] .1ה6וח016 6חב . [ .680 00.] ...| צהצוס|50 .25
6 סעטו!ופסק 6וחס5 ?צ1ו1ולה מו [סג חס!ססזנן 60ח תס מַחורת
,50061 -[.4[ .ש6פזש/ו.] זש| קומס ת] פוחט!מסזקן 6זסצו 8זס0ק!8 חס
,0 סא .688ז7] 02000016 .₪05 זסותט1] .2 הג הסזקתה 5 א
5 קסק .1982
0 311 16 תסקט ת1.311 זהטע-81ז(] ]0 טס הט חח סד ..51 6אוסתזסת ד .26
/ 8 ,(1923) 17 506 .500 הפוקה 680ז
-6 00 ) פקטסזק [[9וח8 ח! קת ומז08] ז וטק ות ס0סז6ו1א 1א.א | פטטצ 27
[(1983 .206]) 6 ,76 .56/01 .0006 .] .0605505זק קטסזם 300 פותסח6זוטף
8
הכינוס
הארצי
הרביעי
בינה מלאכותית
דיה טבת תשמ"ח
0 דצמבר 1987
כפר המכביה
ה 9 |[
האיגוד הישראלי לבינה מלאכותית
איגוד מתמחה באיל"א
הכינוס השנתי הרביעי של האיגוד הישראלי לבינה
מלאכותית יתקיים בימים שלישי ורביעי 30.12.87
- 31.12.87 בכפר המכביה, רמת-גן, ויעסוק
בנושאים תאורטיים ויישומים בתחומים השונים של
בינה מלאכותית.
פחוחז93! צֶל %תוח! 10 אַת(תז1.08 טס 306 .11 ת3וחז0) .10
-600ש5 .81011 .ותו 3זפָסזק ונקות 60 27866 6ז1ת1 ח! פהותז63! סוטת
.57 .[1983) 21 .500 !וחסמ
וח טתקס[00 6 300 ,65ותאח [5031:4 .15ק66חס6 [528118 ...1 .תפז +
לפק ט1שי שק וו :אמגוד 5 שז ]וז ח] .5ת0ו131ת656ז 6 566
0 .יס .8 .]א .1111150316 חזט3פ]זם .00 510816 ית
תות ות 3זקסזק 8 107 .]1 ,33 163 30 ..02.7) .60%פת130116 .12
6 .,1965] 18 .[טת)ש5 זי 66ט ווק
חסוז6טז51ח! קַהווחות אזפָסזק ]0 005006605 סטו1וחקַ60 טתד .81.0 .חחון .13
.9 .14-16 .(1985 צָג1א) 14.5 ₪65 006] .05ח00ז61355 תו
ת] תסו]6טז!פת 6655סזק תס 10 ה0סזז6טוסזותו ח, -[ .10630680 14
-%ת8ז? .565 ,1ת006ח0!6 .[ ג 036( 1.06 .[ ,מטו!עז]5] 655)טזקן 0
.4 יק ,9 . 3 .3וק[1386ות? .655 16ש1ו51ח1 תו
6/1061 תד .6 .8 601% א 7-30 .80556 . 5.ח .13050616 .15
6 .1978 זסותותגו5] 3 .48 .₪6 406 ישא פַחותו3ז) 10101
-0ז ז16 טק וח60 חז08] 605וטסח שוסת 01 צקס[סת6צ5 6חך = א .זשצגוא .
וו-21ו (1ו198 זגו א] 1 .13 ידט !קוחו קחווחותגזת
]0 30819518 6שו]ותעס6 :0003108 א6!קח 60 תו שתותז63/] 5 ₪ ת6ע14 >
.0 ,.1985) 9 ₪10 .ווזםי 1 ]טוש ₪ חוחזת 3זקסזכ זס וטק 0+
-06זכן ]0 4526615 6366 זס] 56816 סטופוו[ 6תך = ₪ תסטהוא .18
30 זסטס!0) .[ .עצט]טוע ]11 ] ]ה עב 111310 ת1 קתוצוטפ 1
פוט 6 0 %זס ? שו6 .1088 3016006 46 .₪05 .קהותחסה ₪
אנשי מקצוע המעוניינים להציג עבודה בכינוס זה
מתבקשים להעביר לועדת התכנית תקציר מורחב
בעברית או באנגלית בהיקף של שניים עד שלושה
עמודים. המאמרים ייבדקו עליידי ועדת התכנית,
אשר תקבע את מידת התאמתם והעניין שבהם
לבאי הכינוס.
במסגרת הכינוס תתקיים תערוכה.
ועדת התכנית:
פרופ' שמעון אולמן, מכון וייצמן למדע
פרופ' משה בן-בסט, אוניברסיטת ת"א
מר דני חזנובסקי, תעשיה אוירית
דיר שמעון כהן, אוניברסיטת ת"א
דזר אהוד שפירא, מכון וייצמן למדע
כתובת למשלוח החומר:
מזכירות איל"א
הכינוס ה*4 -- בינה מלאכותית
כפר המכביה
רמת"גן 52109
העבודות חייבות להגיע למזכירות איל"א עד
לתאריך 15.10.87
הודעה בדבר קבלת העבודה או אי קבלתה תנתן
לכותב עד ליום 11.11.87
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
25
יד.
/ הכינוס הישראלי השלישי להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה
קול קורא להגשת מאמרים
ו
הכינוס השלישי להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה ידון בכל מיגוון הבעיות ההנדסיות הכרוכות בפיתוח של
מערכות ממוחשבות. לאור הנסיון שנרכש בכינוסים הקודמים, ייעשה גם בכינוס זה מאמץ לשלב עבודות אקדמאיות
ועבודות הנדסיות יישומיות. מסלול מיוחד יוקדש להדגמות של שיטות וכלים ממוחשבים חדישים להנדסת מערכות
ממוחשבות ותוכנתן. בכינוס יושם דגש מיוחד על הצגת לקחים שהופקו ביישום שיטות מתקדמות בפרוייקטים
תעשייתיים, ולשילוב שיטות אנליטיות לניתוח הביצועים של מערכות ממוחשבות.
הנושאים העיקריים של הכינוס *
-
הנדסת מערכות ממוחשבות ומערכות משובצות מחשב 4 יישומי בינה מלאכותית בהנדסת מערכות
> ארכיטקטורות של מערכות ממוחשבות ומחשבים והערכתם ממוחשבות
> תקשורת מחשבים
> ניתוח מערכות כוללות
> שיטות תיכון וניסוי של מערכות ממוחשבות
>= שילוב מערכות ממוחשבות גדולות
5 סביבות פיתוח
= ארכיטקטורות של סביבות פיתוח
= כלים ממוחשבים להנדסת מערכות
.+ כלים ממוחשבים להנדסת תוכנה
2 הנדסת תוכנה
> ארכיטקטורות של מערכות תוכנה והערכתן
* יישום שיטות פורמליות בפיתוח תוכנה 6 ניהול הפיתוח והמשאבים
> שיטות פיתוח ובדיקות תוכנה = ניהול פרוייקטים
= אבטחת איכות ובקרת תצורה
אבות טיפוס מהירים למערכות ולתוכנה 6 הכשרת כהיאדם בתעשיה:ובאקדכזיה
> הנושאים הנ"ל הינם העיקריים, אך אינם הבלעדיים.
מועדי הגשה
ם ו בדצמבר 1987 -- הגשת תקציר מורחב באנגלית, בארבעה עותקים (2500 -- 1000 מלים שהם כ-10 עמודים).
ם 15 בפברואר 1988 -- מסירת תוצאות השיפוט למחברים.
םב 0ו באפריל 1988 -- הגשת הגירסה הסופית למזכירות הכנס באנגלית.
את המאמרים יש לשלוח לארטרא בע"מ, ת.ד. 50432, תל אביב 61500.
5 0
הכינוס הישראלי השלישי להנדסת מערכות
ממוחשבות ולהנדסת תוכנה - 1988
טופס כוונה להגשת מאמר
(לשלוח לארטרא בע"מ, ת.ד. 50432, תלזאביב 61500)
שם משפחה
שם פרטי
כתובת פרטית
מיקוד
מקום עבודה
טלפון (עבודה)
ם
ם
ם
פקסימיליה
ופיה טלפון (בית)
אני מעוניין להגיש מאמר בנושא ל
בכוונתי להדגים כלי ממוחשב להנדסת מערכות ממוחשבות ותוכנתן
אופי הכלי
אין בכוונתי להגיש מאמר, אך אני מעוניין להשתתף בכינוס. נא לשלוח אלי את תכנית הכינוס
1 .
תאריך
חתימה
-
/%
1. 0 5 |
2 מותוסום בעובוד נתונים שוישארו לעד
כמו בכל שטח של הידברות חברתית גדל מספר המיתוסים בתעשית
המחשבים. מיתוסים אלו מתעקשים להמשיך ולהתקיים, על אף
ההשקפה שיש לסלקם יחד עם הטרנזיסטורים, הדיודות וחוטי הנחו"
שת. הישרדותם של מיתוסים אלו נשגבה מבינתי. הם עלולים לשרוד
חלקית משום שהם לא נחשפו לניתוח ציבורי או לדיון מקיף. גוף בעל
חוקים או כללים עצמאיים לא צמח עדיין בתעשית המחשבים כפי
שקרה בשטחים אחרים.
מאמר זה יתאר מספר מועט של מיתוסים בתעשית המחשב ויאפשר
לקוראים להחליט אילו מהם, אם בכלל, שווים סקירה ודיון ציבוריים.
הנושאים שהועלו במיתוסים אלו יכולים להיות מספיק מענינים כדי
להצית דיון מרענן ולהוביל להבנה רבה יותר של כמה מנושאי
המפתח בניהול המידע.
מיתוס מס' 1
השימוש במערכות מבוססות-מחשב לישומים מסחריים
וטכניים הינו טוב כשלעצמו ולכן אינו דורש ניתוח עלות/
תועלת לצורך הצדקתו.
הרעיון גורס שאם על משתמשים לשלם את העלות המעשית של
תכנון המערכות, תיכנותן ותיפעולן לישום חדש, תיפסק לחלוטין
פעולת פיתוח המערכות.
בהתחשב בעלויות אלו, מניח ההסבר שמשתמשים ימצאו אמצעים
אחרים להשגת מערכות חדשות ותאבד ההזדמנות למערכות חד-
שות וחשובות. קו מחשבה זה משמש כדי להתחמק מניתוח חיוב
חוזר (940% 186ג60) ופעולות אחרות אשר יציבו את המשתמשים
בעמדה שתאלצם להעריך את הערך האמיתי של המערכת.
אולם, מנהל בכיר ב-15/א לא ייסחף אחר פרויקטי מערכות שאינם
זוכים לתמיכה חזקה מצד המשתמש, הן כספית והן תפעולית. רק
משתמשים יכולים לאשש ולבחון באמת את היתרונות התפעוליים
והכלכליים של מערכות מידע מבוססות-מחשב.
תפקידם הנכון של מנהלי ה-115א הוא לפעול כזֶרִזי רעיון ולתאם את
פיתוחה של תכנית מקיפה לתיבונה ולישומה של המערכת לה
מחויבים המשתמשים בצורה חזקה.
אין הדבר ממעיט בשום מקרה מחשיבותם של מנהלי ה-118א.
למעשה, הדבר יעשיר וירומם את מעמדם משום שהם יהפכו למליצי
היושר של האפשרי ולא של הבלתי-אפשרי. אני אומר בלתי-אפשרי
משום שמערכות ללא תמיכה כספית, תפעולית וישומית מצד
המשתמשים אינן יכולות, ולא תצלחנה. מנהלי 115 חייבים לעשות
כל שביכולתם על מנת להימנע מליפול קורבן למיתוס זה. הם חייבים
לראות שכל פרויקט מרכזי במערכות נתמך ע"י ניתוח עלות/תועלת
מקיף שנדחף ע"י המשתמש.
הם גם חייבים להתעקש שהמשתמשים המפיקים תועלת, בין אם הם
בשיווק, הנדסה, יצור או מינהל, יספקו את המימון לפיתוח ולתפעול.
הגישה אנלוגית לרכישת פוליסת ביטוח נגד אסונות מערכת.
מתוך כ.ות סואד וא60, 6 באוקטובר 6, באדיבות מערכת "אנשים
ומחשבים".
עיבוד נתונים
-
מיתוס מס' 2
עיבוד מבוזר המשתמש במיני מחשבים כלכלי יותר
אינהרנטית מזה המבוסס על עיבוד מרחוק תוך שימוש
במערכות מחשבי-על.
מיתוס זה נעוץ כה עמוק בנשמותינו עד שהבאתו לדיון פומבי עלולה
להישמע ככפירה. קשה ליחס מיתוס עקשני זה למשהו אחר פרט
לשגעון התעשיה, אך עם זאת יש בכך יותר מזה.
מענין, סנגוריו של העיבוד המבוזר מספקים, אם בכלל, לעיתים
רחוקות ניתוח עלות/תועלת כתמיכה בנקודת השקפתם. פרסומות
מוסוות היטב המופיעות בירחון פורצ'ן ובפרסומים יוקרתיים אחרים,
מרהיבים ומפארים את העיבוד המבוזר בלא רציונאל תומך. ראשי
וקבוצות משתמשים שאינם נמנים על מחלקת 115א מסייעים בהנעתו
של מיתוס זה.
במשך 7 שנים השתתפתי במספר מחקרים אודות ההיתכנות הכלכ-
לית של עיבוד מבוזר מול השימוש במערכת מארחת בעלת מחשב-
על המנוהלת היטב. מעולם לא מצאנו מצב בו המשתמשים יוכלו
לחסוך כסף במערכת מבוזרת, הכלכליות היתה תמיד לטובת המע"
רכת המארחת.
עקרב
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
28
הסיבות ברורות. עלויות התוכנה, החומרה וצוות התמיכה הטבני
הכפולים, המעורבים במערכות המבוזרות על פני אתרים רבים,
פשוט הופכות את הנושא ללא תחרותי מבחינה כלכלית. מערכת
מארחת המשרתת 100 משתמשים טומנת בחובה יתרון כה גדול
מבחינה כלכלית בתוכנה, חומרה ועלויות צוות תמיכה טכני עד אשר
לא ניתן להשוות על בסיס כלכלי את המערכות המבוזרות. יש סיבות
- כמה מהן טובות - לישומו של עיבוד מבוזר, אך אף אחת מהן אינה
מבוססת על כלכליות.
מיתוס מס' 5
אמינות קווי הטלפון היא בעיה משמעותית במיחשוב
מקוון מרוחק.
אמת שרשת התקשורת ככלל עלולה להוות בעיה, אך הבעיות אינן
טמונות בראש ובראשונה בקווי הטלפין החכורים. קו טלפון חכור
ייבשל כל 120 יום, או אחת לארבעה חודשים והזמן הממוצע הדרוש
לתיקונו הוא שעה וחצי. בהנחה של שבוע עבודה בן חמישה ימים,
שמונה שעות ביום של תיפעול מקוון, ובהנחה נוספת שכל התקלות
מתרחשות בתיפעול המקוון, עומדת זמינות קו הטלפון על 99.6%.
מיתוס זה עדיין עיקש בהתמדתו.
בתעשיות זטישזם, במשך מספר שנים של תיפעול רשת קול/נתונים,
עם למעלה מ-700 קווי נל"ן. ערכנו רישום מדויק של כל התקלות
בתקשורת. כל תקלה - תקשורת, תוכנה, בקרים, מרבבים, טעות
אנוש וכן הלאה - נרשמה בבסיס נתונים של מחשב לצורך ניתוח.
שנה אחר שנה עמד התיפעול על זמינות של 99.69 או טובה יותר
של קווי הטלפון מנקודה לנקודה.
אין תחליף לרישומה המדוקדק של כל תקלה מחיע"מ עד תחנת
הקצה. אני מציע מערכת רישום בת 10 רמות המסווגת את התקלות
כ
1ו. מודם באתר המשתמש. 9
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
מעגל באתר המשתמש.
מודם באתר מרוחק.
בקר תקשורת באתר מרוחק.
מודם של עורק מרכזיה (מרוחק).
מעגלים (קווי טלפון) לבקרים מרוחקים.
מודם לאתר מרוחק.
בקר תקשורת באתר מרכזי.
9 תת-מערבת.
סן. יע"מ.
פיתחנו מערכת לביקורת איכות התקשורת אשר בה כל מקרה נרשם
תחת קוד זה בן 10 הרמות ואח"כ הורחב, בדומה לרשימת חומרים,
על מנת לספק את ההשפעה הכוללת על זמינות המשתמש בתחנת
הקצה.
תוך מאמץ ידני מזערי יכולנו לדווח על זמינות של כל אחד ממסכי
המערכת - 4000 במספר - ולספק הסבר מקיף. המשתמשים קיבלו
דוח"ות נגישות דרך מסכיהם או שירות הקריאה ללקוחות. מערכת
בקרה ודיווח תקשורת מקיפה זו שכנעה הן את יחידות ההנהלה והן
את יחידות התפעול שקווי טלפון לא היו הגורם העיקרי לתקלות
בתחנת הקצה.
₪9( ₪ 0-5 50 4 סש
מיתוס מס' 4
הסבב מהווה שיטה אוניברסלית ומקובלת למדידת
ביצועיה של מערכת מחשב.
למעשה, זמן הסבב הינו רק אחד הקריטריונים המשמשים להערכת
ביצועיה של מערכת"מחשב. גורמים חשובים אחרים כוללים את
במות העבודה האמורה להתבצע ואת דרישות המתקן כמו איחסון
בסרטים מול תקליטים.
השימוש בזמן הסבב כמדד לביצועיה של מערכת אצווה הינו
במקרה הטוב ביותר מבלבל; במקרה הגרוע ביותר, הוא בהחלט
מטעה. בעוד שריצות עריכה מסוימות נמשכות מספר שניות, הרי
חישובים הנדסיים יכולים להימשך לעיתים תכופות כמה שעות,
אפילו ע"ג המחשב החזק ביותר. ברור, זמן הסבב אינו מהווה מדד
טוב לביצועיה של מערכת אצווה בין אם במחשב-על ובין אם
במערכת מבוזרת.
מדד יעיל ועקבי יותר לביצועי האצווה הוא זמן ההמתנה בתור. זמן
ההמתנה בתור מוגדר כפרק הומן בין הזמן בו נקראה ההוראה
האחרונה של העבודה לבין הרגע בו התחיל ביצועה של היע"מ.
מדידת ביצועיה של מערכת אצווה במובן זה מטפלת בכל עבודה
באותה דרך, בלא להתחשב מה אורכה בזמן הריצה. היא גם מסייעת
למשתמשים לחבין טוב יותר את ביצועי המערכת, משום שהם
יודעים האם העבודה קצרה או ארוכה - מאפיין של העבודה הנמצא
באחריותם.
אולם, המשתמשים אינם יכולים לשלוט בזמן ההמתנה בתור והם
ממורמרים בצדק כאשר עבודתם ממתינה בתור זמן ממושך. פיתוחה
של מערכת לרישום ודיווח זמן המתנה באצווה הינה אחריות
0 של מנהל ה-18א. בלי מערכת כזו, יש רק תקווה קלושה
הבנתה ולשיפור ביצועיה של מערכת אצווה.
מיתוס מס' 5
מחשבים המותקנים מקומית ישכללו וישפרו את תיכון
המערכות על פני מערכות שתוכננו לעיבוד מרוחק.
זהו מיתוס פופולרי
מאוד והוא נדחף ומתומרץ בצורה פעילה ע"י
ב בעיבוד נתונים מבוזר. לא ראיתי ראיות התומכות
ז ולמעשה, ההיפך הוא הנכון. בכל מקרה, תיכון מערכות
0 מושג ע"י מתכננים הרגישים לאיכות. עבודתם עצמאית
וטין מהקירבה הפיזית למערכת המחשב
מיתוס מס' 6
מיתקן מחשב בקנה מידה גדול, אשר אינו מתוזמן לחלוטין
הינו רע מטבעו. החוכמה המקובלת מציעה שמערכת
תיזמון מתוחכמת לאצווה המבוססת על מחשב נדרשת על
מנת להגיע לביצועים גבוהים.
מליצי היושר של תיזמון מערכות אצווה של מרכז מחשבים גדול
פוסחים על הכלי היחיד רב העוצמה המסייע למנהל המרכז לעקוב
אחר העבודות ולהימנע מעומסי שיא - בקרת עלויות. בהינתן
תמריצי העלות המתאימים, יספקו המשתמשים את התיזמון הטוב
ביותר האפשרי.
תמחיר בתלות במשמרת מספק תמריצי עלות הדרושים להניע את
המשתמשים לדרג את עבודותיהם לפי סדר עדיפויות עלותי. לכל
משתמש תחום רחב של צרכים לזמן תגובה עבור מערכות אצווה
ומערכות מקוונות. מערכות מקוונות דורשות בדרך-כלל שלוש עד
ארבע שניות לזמן תגובה עקבי. בעוד שרבות נאמר ונכתב אודות
יתרונותיו של זמן תגובה קצר משניה, יש ישומים מועטים למדי אשר
בהם זמן של שלוש עד ארבע שניות הינו בלתי-קביל.
דומה לכך, מערכות אצווה מורכבות מעבודות בעלות עדיפות
גבוהה, בינונית ונמוכה. הנוסחה הבאה הוכחה כיעילה מאד בהשגת
רמת ההעמסה של עבודת אצווה, עם זמן המתנה בתור של חמש
דקות בכל המשמרות:
6 מ-8 בבוקר עד 8 בערב, ישלמו המשתמשים 100% ממחיר יחידת
תנועה במשך השבוע ו10%7 ממחיר זה בסופי שבוע.
6 מ-8 בערב עד 8 בבוקר ישלמו המשתמשים 40% מתעריף התנועה
היומי במשך השבוע ו10%7 בסופי שבוע.
היות ומערכות מקוונות מעבדות את מרבית התנועות בין 8 בבוקר
ל-5 אחה"צ, משלמים המשתמשים פרמיה עבור תגובה מיידית
רצופה. ההנחה בשיעור 60% עבור עבודה בלילה ו90%7 עבור
עבודה בסופי-שבוע תביא לנפח עיבוד מדורג, נטול כמות שיא. אין
כלל אחר, תיזמון או כיוצא בזה, אשר נדרש להשיג עומס לפי רמות.
שיטת התמחיר עושח הכל.
מיתוס מס' 7
כל אחד צריך שתהיה לו מערכת לניהול בסיסי נתונים, זהו
משאב חיוני.
מספר הולך וגדל של ראיות מצביע על כך ש-18א08 אינו גן העדן
המובטח, כפי שלעיתים סבורים. מערכות כאלו עלולות להיות יקרות
בניצול המשאבים.
במקרים רבים שיטות לגישה ישירה לקובץ קלות לשימוש ויעילות
בריצה. אין הכוונה לאמר שמערכות בסיסי נתונים נטולות יסוד.
אולם, מנהלי 15!א לא צריכים להיתקף מבוכה כאשר הם מפטירים
בלחש שהם אינם משתמשים במערכות החדשניות והגדולות ביותר
לניהול בסיס הנתונים, משום שהבעד והנגד רבים ומגוונים.
מיתוס מס' 8
אין זה מעשי, אם לא בלתי"אפשרי, להפריד ביעילות את
תיכון המערכות מתיכנות.
מיתוס ארך-ימים זה הינו האחראי ישירות למרבית הצער הכרוך עם
פרויקטים ארכניים החורגים מגבולות התקציב. אנשי 118א בדרך-כלל
נחשבים כמאחרים בלו"ז, חורגים מתקציבים ומסוגלים לגרום נזק
בישמם מערכת חדשה. אם הסיבות המונחות בבסיסם של כשלונות
עקביים אלו היו נבחנות, אחד ההסברים היה כשלון בהפרדת פעילות
התיכון מהתיכנות.
נראה שלמקצועני 115א צורך בלתי-נשלט להתחיל לקודד לפני שתי-
כון המערכת מושלם. התוצאה בדרך כלל דומה לתוהו ובוהו, בלבול
ותיקון חוזר של הקידוד. זהו תהליך הרסני ביותר.
את הבשלון בהפרדת תיכון המערכת מהתיכנות ניתן לייחס למיתוס
אחר: שתיכנות הוא פעילות ניהולית או מקצוענית. בדרך-כלל, הוא
אינו כזה. ייתכנו מצבים מיוחדים בהם חלק מהתיכנות מבוצע ע"י
פונקציה בדרג ניהולי אך מרבית העבודה מיועדת לאנשי ה"צוארון
הכחול".
בעוד תיכון המערכת צריך לשלב את המשתמשים בהידברות רצופה
עם מנתח המערכות, אין המתכנת חייב להידבר עם המשתמשים.
באשר נושאים אלו מעורבבים, סובל הפרויקט.
מיתוס מס' 9
מערכת חדשה היא מושלמת ומוכנה ליצור כאשר כל
התכניות עברו הידור בהצלחה.
המיתוס כה מוטעה עד שהוא ממשיך לאיים בהתמדה על ניהול יעיל
של מרבית פרויקטי הפיתוח של מערכות חדשות. הדחף לשקול
מערכת כמושלמת עם סיומו המוצלח של הידור התכניות ומעבר
הבדיקות של בל יחידה בנפרד, הינו כמעט בלתי-נשלט. כמובן. קו
מחשבה זה נעוץ בשורשיהם של פרויקטי מערכת רבים שכשלו.
תעשית המחשבים נבשלה בפיתוח נוהלי ביקורת איכות על מנת
להבטיח שהמערכות תעבודנה כהלכה לפני שיגורן לאתר המשתמש
לצורך ישומן המערכתי.
השאלה חייבת להישאל: מדוע קיים מיתוס זה? האם בגלל שהבונו-
סים למתכננים ולמפתחים ניתנים בזמן בדיקת היחידה? האם עקב
לחץ זמנים?
למיטב שיפוטי, מקורותיו של מיתוס זה מובילים למאפייני ההתנה-
גות של אנשי ה-115א: מנהלים, מנהלי עבודה, מנתחים ומתכנתים.
מקצוענים אלו הינם אופטימיים, אנשים החדורים בטחון עצמי
בעצמם ובפרויקטים שלהם. לדאבוננו, איכויות רצויות אלו אינן
הולכות יחד, בדרך-כלל, עם ישומם של נוהלי ביקורת איבות נוקשים
וקפרניים בתוך הפרויקט עצמו, כך שמקצועני ה-115א נחים על זרי
מחויבותם ועל אלו התומכים בהם.
מיתוס מס' 10
תיעוד תוכנה הוא חלק חשוב של תהליך המערכת, אך
פשוט אין זמן להשלים את התיעוד ולעמוד בלוחות
הזמנים.
מיתוס זה מייצג את אחד הכללים המזיקים ביותר הנקוטים ע"י
מנהלי 118א. למנהלים אין די זמן כדי לבצע עבודה טובה בתיעוד, אך
יש להם זמן לבזבז אין-ספור שעות בחיפוש אחר סיבת התקלה
במערכת. מנהג זה הוא הסיבה העיקרית לחוסר האמון אותו רוח-
שים לצוות הניהולי בפונקצית ה-צ!1א.
בעית התיעוד כוסתה במידה נרחבת בתקופונים המסחריים, בסמי-
נרים ובכינוסים, אך עדיין חוזרים מנהלי ה-1!5א על הטעות שוב
ושוב. דיברתי עם מספר מנהלים בתורי אחר הסבר; לאף אחד לא
היתה תשובה. כל אחד נשבע לא לחזור על כך שנית - ואחר-כך נפל
קורבן בפרויקט המערכות הבא. הולדתן של שפות מהדור הרביעי
והחמישי, אשר בחלקן הגדול מתעדות את עצמן, תקל את הבעיה
3 הבעיה עצמה לא תיפתר עד אשר 118א יהיה נאמן להתחיבות
תיעוד.
מיתוס מס' 11
מערכות מדף טובות מאוד לצרכי המערכת של חברות
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
אחרות, אך דרישותינו כה יחודיות עד שאנו צריכים לבנות
את שלנו מהתחלה.
מיתוס זה הוא הגורם לבזבוז העצום בפיתוחן ובתחזוקתן של
: יחודיות
מערכות מידע. נכון לעכשיו, מספר מערכות המת קיים
בקבוצות תעשיתיות גדולות. תעשיות הבנקאות, היצור, הסחר
הקמעונאי והביטוח מאופיינות בדרישות מערכת ו אך חב-
רות פרטיות בתוך בל תת-קבוצה זקוקות מעט מאוד לפיתוחן של
מערכות"מידע משלב ההגדרה.
לבל תעשיה קיימות מערבות מתוכננות היטב, מתועדות. היטב
ומתוחזקות היטב כמעט לכל פונקציה בארגון. מנהל ה-118א המוצלח
יתור אחר הטובות ביותר בקרב מערכות אלו, יתקינן עם שינויים
מזעריים ויתאימן בבל האפשר לצרכים האמיתיים של המשתמשים
בהן. גמישותן ותאימותן של מערכות מדף אלו הופכות אותן
לשימושיות בחברות רבות. מרביתן קלות לתפירה כך שניתן להתאי-
מן לצרכיו היחודיים של העסק.
מיתוס מס' 12
שינויה של מערכת קיימת כך שתעמוד בדרישות חדשות
יהיה יקר יותר מאשר התחלה מטיוטה של פיתוח חלובה.
השקפה זו, שקנתה לה אחיזה רבה בקרב מקצועני ה-118א, נכונה
לעיתים נדירות ביותר. מקצוענים אלו חשים צורך בלתי-ניתן לריסון
להתחיל מהתחלה כל אימת שהדבר מתאפשר, למרות נסיונם הכואב
בפיתוח מערכות מהתחלה, הכרוך בעלות גבוהה ובקשיים רבים.
עדיף לשנות מערכת קיימת ולהתאימה כך שתעמוד בצרבי המש-
תמש החדשים.
תריסר המיתוטים שנדונו כאן אינם המיתוסים היחידים המקובלים
ב-118א. מרבית האנשים הקשורים ב-118א יכולים להוסיף לרשימה זו
את המיתוסים שלהם, אולם תריסר אלו הם בין החשובים ונותרה
התקווה שע"י הצגתם בפרהסיה, ייפתח דודשיח אשר יוביל לביצו-
עים משופרים ולהפחתה מתמשכת של ההשפעות השליליות שנקש-
רו למקצוענו.
קבוצות עבודה
הנהלת איל"א החזירה לפעילות את קבוצות העבודה הקיימות
והקימה מספר קבוצות עבודה חדשות.
כרכזי קבוצות עבודה נבחרו אנשים בעלי רמה מקצועית גבוהה,
המוכרים בקהילה המקצועית בתוקף פרויקטים ועבודות שנעשו על
ידם בנושא בו יעסקו בקבוצת העבודה.
רכז קבוצות העבודה בהנהלה הינו אמנון בק.
קבוצות חדשות
שתי קבוצות חדשות יחלו פעולתן מייד עם תום הקיץ:
- קבוצה בראשות עמנואל כהן מחברת מקורות, תעסוק בנושא
מערכות מיחשוב משרדיות. למר כהן נסיון רב בנושא וחברת
מקורות תהווה מוקד לעליה לרגל לכל הארגונים החפצים ביישום
מיחשוב משרדי בארגונם.
- קבוצה בראשות גיל פרץ תעסוק בנושא שפת 04ג. לגיל פרץ
נסיון עשיר בתחום זה הן במישור המעשי והן בהדרכה, בה עסק
במערכת הבטחון. הקבוצה תשלב בתוכה חברים מקבוצת -/510
4, שפעלה עד לפני כשנה בארץ.
קול קורא לשתי הקבוצות יופץ לקראת תחילת הפעילות.
קבוצה נוספת שבראשה עומד אהוד אבנר החלה פעילותה בנושא
בטחון מערכות מידע. אהוד עוסק בנושא כ"15 שנה, והיה בין
מעצבי המדיניות ומיישמה במערכת הבטחון, ולאחר מכן באחד
המוסדות הפיננסיים הגדולים במדינה. לקבוצה נרשמו כ-200 חברים,
ובפעילות הראשונה שהתקיימה בכפר המכביה ב-24 ביוני השתתפו
כד75 חברים. סקירה על פעילות זו בהמשך.
חילופים של רכזי קבוצות עבודה
תקשורת נתונים
את קבוצת "תקשורת נתונים", הפעילה מזה מספר שנים, ירכז גבי
שרון. גבי מנהל פרויקטים רבים בתקשורת, ביניהם פרויקטים ארציים
עם אלמנטים חדשניים. פעילות הקבוצה במתכונת החדשה החלה
עם קיום מפגש ראשון ב-22.7.87 בכפר המכביה. במפגש זה התווה
גבי את קוי הפעילות של הקבוצה, הוצגו הפעילויות של ועדת הבזק
וניתנה הרצאה על רשת תקשורת גדולה.
הנדסת תוכנה
קבוצה נוספת בה יחולו חילופים הינה "הנדסת תוכנה". קבוצה זו,
שהתרכזה עד כה בנושא טפנו גשז, תמקד פעילותה בהנדסת תוכנה
למערכות מידע (ענ"א). בראש הקבוצה יעמדו אשר יובל וד"ר מיכה
חנני. הקבוצה תמשיך לפעול במשותף עם ארגון 185₪. הפעילות
תחל עם תום הקיץ, וקול קורא לחברי איל"א יופץ בנפרד.
קבוצות ממשיכות
ניהול פרויקטים
קבוצה פעילה מאד השנה הינה "ניהול פרויקטים", המרוכזת על ידי
דליה אבן-צור. המפגש השלישי של הקבוצה התקיים ב-19.7.87.
נושא הפגישה: ניהול ובקרת תצורה בפיתוח וביצור חומרה ותוכנה.
אורח המפגש ד"ר משה העליון.
אבטחת איכות
קבוצת "אבטחת איכות", אותה מרכזת דרורה שולמן נפגשה אף היא
ביוני השנה ותמשיך בפעילותה כבעבר.
מה נעשה באיל"א
היבטים משפטיים בענ"א
קבוצת "היבטים משפטיים בענ"א", בראשות עו"ד אריה לית סיימה
פעילותה בנושא חוק הגנת הפרטיות - מאגרי מידע, וממתינה
לתזכיר הצעת החוק בנושא "עבירות מחשבים" לצורך המשך מפג-
שיה.
במיגוון רחב זה של פעילויות אין ספק שחברי איל"א יוכלו לתרום
מנסיונם וללמוד מהנסיון ומהידע של אחרים. אנו חוזרים ופונים לכל
חברי איל"א למעורבות פעילה בקבוצות השונות, הן בהשתתפות
והן במתן הרצאות והעלאת נושאים חדשים.
בטחון מערכות מידע (במ"מ)
ב-24 ביוני התכנסה הקבוצה לראשונה בנוכחות כ-75 איש. את דברי
הפתיחה נשא אמנון בק מהנהלת איל"א, שהדגיש את מטרת הקבו-
צה לדון במכלול הצדדים המקצועיים של בטחון מערכות מידע,
ולאו דוקא בהקשר המצומצם של תקנות מאגרי המידע שנכנסו
לתוקפן בפברואר שנה זו. לאחר מכן הזכיר את פעילות הועדה של
איל"א, העומדת לסיים בקרוב את "פרשנות" איל"א לחוק.
הועדה תפרסם חוברת מעשית ליישום החוק והתקנות ולהכוונתם.
בהמשך ניתנה הרצאה של אהוד אבנר, רכז קבוצת העבודה. אהוד
חיתווה דרכים וכיוונים לקבוצה:
מתודולוגית בטחון מערכות מידע.
אמצעי בטחון מירע מובנים במערכות הפעלה של מחשבי מיני.
אמצעי בטחון מידע מובנים בבסיסי נתונים.
תכנון מתקן מחשב מאובטח.
הצגת מערכות אבטחה פיזיות למתקני מחשב.
תכניות התאוששות לשעת חרום.
תוכנות לבטחון מערכות מירע.
. הצפנות - אלגוריתמים וציוד.
אהוד הדגיש בהרצאה את יעדי הבמ"מ:
- סודיות הפרט.
- סודיות הארגון.
- שרידות המידע והמערכת.
וסקר את סדר הפעולות לישום במ"מ בארגון (בשלבים הראשוניים):
- בחינה משפטית.
- עיצוב מדיניות על ידי ההנהלה.
- עריכת סקר במ"מ.
- עיצוב תכנית מפורטת/פיתוח ורכש אמצעי ניסוי.
- בדיקות קבלה.
- ישום.
- אחזקה שוטפת.
₪ 4 0 3 5 ₪ ₪ 1
בחלק האחרון של הפגישה הסביר עו"ד צבי ענבר, היועץ המשפטי
של הכנסת, את עיקרי החוק והתקנות. דיון סוער התקיים במהלך
ההרצאה, כאשר המשתתפים באו מצויידים ביעוץ המשפטי שקיבלו
בארגוניהם, וניסו לנגח את נוסח החוק והתקנות. עו"ד צבי ענבר
הסביר, שהפסיקה תהיה, אם בכלל, בבית המשפט, ויש דברים רבים
שניתן לעשות במסגרת האמצעים הסבירים הנדרשים ממנהל המא-
גר.
ימי עיון
ברבעון האחרון התקיימו מספר ימי עיון:
- למה יוניקס? מבחר ישומים לדוגמה.
- התיעלות בתיפעול יחירות מחשב.
- השימוש במוניטורי יצור.
- השימוש ב-.6.8.= לבדיקת הערכות ארגון מערכות מידע.
באירועים אלו השתתפו מאות מחברי האיגוד.
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז 31
22
לחודשים יולי-ספטמבר מתוכננים ימי העיון הבאים:
- ישום מערכות מידע ממוחשבות בתעשיה הישראלית - הרצוי
והמצוי.
- עיבוד תמונות ברזולוציה משתנה, שימושים לאנליזה ודחיסה.
ב-17 בספטמבר 1987.
הכנס הארצי ה227
תכנונו נבנס להילוך גבוה. קיימת כבר תכנית מגובשת ופרטים
ארגוניים נמצאים בשלבי ביצוע. אנו מצפים למספר משתתפים רב.
ועידת ירושלים החמישית
הועידה תתקיים כחלק מאירועי שנות ה-40 למדינה. מועד הועידה:
מאי 1988. המקום: בניני האומה, ירושלים. הועידה תשלב בתוכה
את כנס איל"א ה-24 של אותה שנה.
להנהלת הועידה נבחרו:
מר יהושע מאור - יו"ר הכנס הישראלי.
ד"ר אברהם פלד - יו"ר הכנס בחו"ל.
ד"ר דוד מיטווך - יו"ר ועדת הארגון.
פרופ' אמיר פנואלי - יו"ר ועדת התכנית.
יום עיון בנושא פיס 1987
עיבוד תמונות ברזולוציה משתנה
שימושים לאנליזה ודחיסה
יום חמישי כ"ג אלול תשמ"ז
7 בספטמבר 1987
ולציוד משרדי
נושאי תצוגה:
כפר המכביה - רמת גן
8 א.א 0 57465 - 501.5
5 האג ד 5סואז
כתיבה וכד').
[6וחותט1] .4 ח6ססת
ץזופזטשוח(1 אזסצ אסא
ובד').
אז 5סצדדתוא אסדרע 1ס5מאדד וטוא | >- ריהוט משרדי.
אסזפפם ה 00 8 1815גאג מסג)אז | 5- תקשורת.
6. דפוס וגרפיקה, אמצעים וציוד,
7. ספרות מקצועית.
זחטם .1 זטו6ק
זט חט0) 0670 ]58700 וטבש לוח זמנים:
התערוכה 10.9.87
0% מפט מחך 05 אםוטתסצטס אגא ,
:1 0 /
06 05גאז אז פ5ממאדפהטס מועד אחרון למסירת הוראות בינוי והזמנת 5 וי 6 שר ו 3
שירותים 9.87 וזכ , 8ַחו[800ח קתוטוה6זה , הסנוקו0650 *
5 דנואס פאה שש יי
536 הבהג1ן | התארגנות | מציגים | בשטח התערוכה 8 5
]א ]ס צוןת6אוחנ | 22:11:87 .65| 0חה 10015 5001100 *
ו פתיחת התערוכה 23.11.87 :)חסוההסזוצת6 [18ז0051ח1 הו מסוובסו!קק א .4
נעילת התערוכה 26.11.87 10105 ה וח- ות .
. סקאס )0 מ0ו01ות0050 9%
]ה)ח6והחסזוצת6 %
זז עק0|סחת60! *
7 סחת8פטג] 88 005 8 יאט 4
זס)גוקוחס?) תס 1676006ת0) הה6קסזטםן
5 - 26009100 הו
-טקוחס?) | 08 6סה0:6/ת00 תהסקסזטם 6תך
-3₪] חן ססג!ק 6אם! || תסמהסטה הו מסן
.28 ץ|מ 1 0ז 24 ץוע[ ותסז] 6החהפ
"מעשה חושב" אוגוסט 1987 אב תשמ"ז
קול קורא למאמרים קול קורא למאמרים קול קורא למאמרים,קול קורא
התערוכה הבינ"ל ה-13 למיבון
גני התערוכה ת"א, 25-26 בנובמבר 1987
1. המשרד הממוחשב - מיני מחשבים (וציוד
עזר להם) בשימוש המשרד המודוני.
2. מיכון משרדי - (מכונות צילום, מכונות
5. ציוד משרדי - (כולל שיטות רישום, גניזה,
מוצרי נייר, קרטונז', תשורות פרסומת
מועד אחרון למסירת חומר לפרסום בקטלוג
סט זפ
0 ]תס
סו ההז
8 3 16-20 צחטת,
זהר מנה = יו"ר ועדת התכנית (בחו"ל).
פרופ'
ם בהנהלת הועידה הגיעו לשלב תכנון מפורט.
הדיוני
ברטוסי חבר :
בימים אלה נשלח ברטיס חבר לחברי איל"א לשנת 1987. בכרטיס
השנה יש חידוש - הוא רב-שנתי ונועד לשימוש עד 1989 (מותנה
בחידוש חברות בשנים הבאות).
אוגודום מתמחים באיל"א
הנהלת אילי"א שוקדת לאחרונה על בנית הנוהלים לפעילות האיגו-
דים המתמחים באיל"א. נוהלים אלה יאפשרו פעילות האיגודים
באופן שוטף, תוך שמירת קשר הדוק עם הנהלת איל"א. אנו מצפים
להגדיל את מספר האיגודים במרוצת השנה.
מילגות ופרסי אול"א
אנו מזכירים לחברים כי נוספו השנה שני פרסים על השלושה
הקיימים. סבום הפרס הועלה אף הוא והועמד על 1,500 שקלים.
כמו כן הוחלט להעניק השנה את המילגות על שם דב חביון ז"ל לשני
תלמידים לתואר שלישי במדעי המחשב ומערכות מידע.
:6ב
08
חס 06ת1676ת20) ה68קסזט5
וח 80 מ010בסותטוותותסי)
זי ,וז ,1988 6חט1 7-10
חס פַחופט00] >זסקבק זס] שהואסס| 6ז8 6/
סז זסופהגז1 0108הת106 0ח8 פחסוום1ה6וח6|קוחו
5 .זח6ותחסזושהס ז6פט 6חה 1005117 10 ה0ז10508
60 06 הסווה)ה636זק זסקהק ₪81) 65178016
.507811005ה10ח66 6עו1 םזוי
:1
50/16 חב 6זהצו0 זה %
זה תבות ,01006 .6.8 ,פהסוזהסו[קקה 5016 >
.8ה00655זכ 1486 ,פַח1
:וז .
:וקה 6ה8 08פע5 | 6180₪166
6 וו[ טף וקה הוח ,05ז116010ה0ז9
(ע5600111 , 66ח8חזזס]ז6כ , ע1011801111)
00006018 0
066
תס 1676006ת00 |התסגוהתז16ה1 .100
668 הוקת 50876
27016590 8 ]0 0018
8 ווזס א קתו
=