מערכות תקשורת נתונים

מטרת הספר שלפנינו להסביר את המרכיבים השונים של מערכות עיבוד בתקשורת ולשמש כמדריך בתחומים המקצועיים-טכניים של תקשורת נתונים (Data Communication) ומערכות עיבוד-רחק (Teleprocessing Systems). הספר נועד להכשיר מנתחי-מערכות המתכננים מערכות תקשורת נתונים, להדריך מפקחי רשתות, ולסייע למשתמשים להציג את דרישותים ולהשתתף בשלבי פיתוח ותענון מערכות יישומים בתקשורת.

OCR (הסבר)
2 .> הוצאת הוד-עמי בשיתוף הנוכון לפריון העבודה והייצור "וו ו ספרי לימוד והכשרה במדעזי המחשב ': 0? . . ג . כו לקו = - 8 וו כ א 1 .ב שמשו צה ה ו לדא .לק קגף שה 0 4 יצחק עמיהוד | מאת אריה. סקופ | + תקש ורת : נתונ לי |] מערכות מערכות תקשורת נתונים מערכות תקשורת נתונים מאת אריה סקופ %" ערך יצחק עמיהוד דפנה הג'ג ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב הוצאת הוד-עמי בשיתוף המכון לפריון העבודה והייצור 5 דצ5 אסודה6ואטאאס6 הזהפ 6 6וז עֶם שטחוחח/ 4%ח2ז] עמ 00/1600 69 כל הזכויות שמורות הוצאת הוד-עמי לספרי מחשבים ת.ד. 560 רמת-גן 105 52 אין להעתיק ולפרסם חלקים מספר זה ללא רשות בכתב מאת ההוצאה אלא לשם ציטוט קטעים קצרים בציון שם המקור הודפס בישראל חשוון תשמ''ב, נובמבר 1981 סדר: תמ''א - תעשיות מידע דפוס סגל, תל-אביב א|ק?6 [רעייתי אית הקדמה מטרת הספר שלפנינו להסביר את המרכיבים השונים של מערכות עיבוד בתקשורת ולשמש כמדריך בתחומים המקצועיים-טכניים של תקשורת נתונים (ת0ו641והטוהוח0ס2) 23:8]) ומערכות עיבוד"רחק (5516₪85 8ת00655זק76!6). הספר נועד להכשיר מנתחי-מערכות המתכננים מערכות תקשורת נתונים, להדריך מפקחי רשתות, ולסייע למשתמשים להציג את דרישותיהם ולהשתתף בשלבי פיתוח ותכנון מערכות יישומים בתקשורת. התקשורת והחברה תקשורת הינה פעילות אנושית בסיסית אשר לזכותה אפשר לזקוף התפתחות תרבויות, וגם את שקיעתן. התקשורת האנושית התנהלה בתחילתה בסימני תנועה ובאותות קוליים שהשמיע אדם אל רעהו, ולאחר מכן התפתחה לתקשורת בסימני ציור וכתב. הקשר הפיסי הנוח באמצעות מסילות הברזל והרכב המנועי בין פרטים ואוכלוסיות רחוקים זה מזה, סייע לתהליך המהפכה התעשייתית. אך הקרבה שנוצרה עם התפתחות אמצעי התקשורת כמו הטלגרף, הטלפון, הרדיו, הצילום והטלויזיה הביאו גם למהפכה חברתית. אנו נמצאים כעת בעיצומו של שלב נוסף במהפכה התעשייתית-חברתית - שלב תקשורת הנתונים ופיתוח מערכות עיבוד-רחק. התפתחות אמצעי התקשורת הביאה לפיתוח מערכות עיבוד בתקשורת מתמחות לשירותם של משתמשים בעלי ענין משותף. מערכות אלו היו בעיקר מערכות תקשורת נתונים אלקטרוניות אשר החליפו חלק מתקשורת הנתונים אשר נעשתה קודם לכן בכתב באמצעות מסמכים. הוקמו מערכות תקשורת לשירותם של מדענים, עובדי מפעלים, לקוחות ופקידי בנקים, לקוחות ופקידי חברות תעופה ואחרים. טכנולוגית התקשורת הינה בעיצומה של תקופת שינויים, פיתוח והמצאות אשר יגרמו בשנים הבאות למהפכה במושגים הקיימים בנושאי תקשורת נתונים ועיבוד-רחק. מבין ההמצאות החשובות אפשר להזכיר את מיזעור הרכיבים האלקטרוניים ופיתוח מחשבים זעירים ומיקרו"מתשבים, לוויני התקשורת, קרני ליזר כאמצעי תקשורת, שיטות אפנון ספרתי, מחשבים זולים מותאמים למשימות מוגדרות, נוהלי תקשורת ומערכות תוכנה תומכות, יחידות לאחסון רב-מידות ועוד. תקשורת נתונים ומערכות עיבודירחק פותחות בפנינו אפשרויות רבות ותחומי פעילות לקידום התרבות האנושית. אפשר להבחין בכך בשיפור הקשר בין עמים ותרבויות ובהפצת הידע ביניהם, בחינוך, בניהול, בפיתוח התעשיה והמסחר ובפיתוח שירותים רבים ומגוונים. עם זאת, לא נתעלם מכך שהשליטה הכוללת המתאפשרת ללא מגבלות מרחק עלולה לגרום להשתלטות ולהתפתחות שלטון עריץ. ידע הנצבר במהירות וניתן לשליטה מיידית יכול לגרום לדיכוי חופש הפרט כשם שהוא יכול להביא להתפתחות, צמיחה ושגשוג חברתי. התפתחות תקשורת נתונים ועיבוד רחק המחשב מעבד נתונים גולמיים במטרה להפיק מידע מועיל אשר משתמשים בו בתהליכי הניהול והביצוע בארגון. הפצת המידע נדרשת לעיתים סמוך מאד למועד קליטתו במחשב או סמוך למועד יצירתו. אפשר להשיג מטרה זו באמצעים המאפשרים גישור על פני המרחק הפיסי שבין יוצר הנתונים והמשתמש בהם לבין המחשב המבצע את העיבוד. תקשורת נתונים הינה האמצעי המאפשר עיבוד רחק שמשמעו גישה ממרחקים אל משאבי מערכת העיבוד. המשתמש (56(]) אינו מביא את הנתונים להזנה ביחידות הקלט הסמוכות למחשב ואינו מקבל את הדוח המודפס במדפסת המחשב כפי שהוא נוהג בעת עיבוד באצווה (ח8416). המשתמש במערכת עיבודירחק מציג שאילתה, נותן הוראה או מזין נתונים באמצעות מסוף ([4תווחז16) המותקן במקום עבודתו או סמוך לו. הנתונים משודרים מהמסוף אל המחשב באפיקי תקשורת (פ65התבה:) ת800סותטותוח20)) ממרחקים של עשרות או אף אלפי קילומטרים. המחשב מעבד את הקלט על פי הדרישה ומשדר את המידע המופק אל המסוף שפנה אליו או אל מסופים אחרים. אופן עיבוד זה קרוי עיבוד מקוון (6חו!-חכ)). מערכת עיבודי-רחק מאפשרת יעול ושיפור תהליכי עבודה של המשתמשים ויכולה לתרום גם לשיפור תהליכי השליטה והבקרה הנדרשים במערכות ארגוניות שונות. כדי להתקיים בסביבה דינמית זקוקים ארגונים, מוסדות ומפעלים קטנים וגדולים כאחד למידע שלם, מרוכז ומעודכן המקיף את כל תחומי הפעילות שלהם. המידע נדרש בכל עת ובתגובה מיידית לצורך כלשהו כדי שיתמוך בפעילויות ניהול ובהחלטות תפעוליות, טקטיות ואסטרטגיות. מערכת עיבודירחק מאפשרת לכל חלקי הארגון ושלוחותיו לפעול כיחידה - אורגנית אחת באשר הנתונים זורמים באופן שוטף וניתנים לשימוש הכלל מיד עם קליטתם. מידע חיוני יכול להיות מופץ מיידית לכל השלוחות של הארגון לפעולה מיידית. המסופים המקוונים מאפשרים גישה של משתמשים מרוחקים אל המחשב המרכזי כדי לנצל את המשאבים וכושר העיבוד שלו וכדי לקבל שירותי תוכנה ובסיסי נתונים המותקנים בו. ככל שגדלים צורכיהם של המשתמשים בתקשורת גדל גם הצורך בפיתוח מערכות עיבוד נתונים נוחות יותר לשימוש וגמישות יותר בשינויים. התפישה החדשה לתכנון רשתות נתונים (פאזסשז6צ] 2818) גורסת שיש צורך במתכונת אחידה שתאפשר לעמוד בדרישות עכשויות ובדרישות עתידיות. התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת קרבה את המחשב אל המשתמש שאינו איש מקצוע בעיבוד נתונים. הפעלת המערכת לשביעות רצונו תושג כאשר בעת עיצוב המערכת תהיה התחשבות רבה יותר בצרכיו, ציפיותיו ומגבלותיו. הגורם הראשון בחשיבותו הוא הפסיכולוגיה של המשתמש בתהליך הפעולה ההדדית של אדם ומכונה. הגורם השני הוא האפשרות של המשתמש לשפר את הפריון (עזושו6061סז2) שלו באמצעות הכלים שעומדים לרשותו. הגורם השלישיי הוא זמן תגובה סביר מעת סיום משלוח הבקשה ועד לתחילת קבלת התשובה. כדי להפעיל את תקשורת הנתונים, צריכים להתקיים מספר תנאים מוקדמים. הדרישות הן: ₪ תמסורת נתונים על-ידי אמצעי יעיל ואמין אשר יאפשר העברת הנתונים ללא שגיאות. ₪ שפה מוסכמת לדו-דשיח בין הפונה והמשיב. 8 נוהל לשימוש בשפה ("תחביר'') כדי שתהיה לדו-שיח משמעות וכדי שאפשר יהיה לזהות מצבים חריגים בתמסורת. בנושאים אלו דן הספר שלפינו. הנחייה לקורא הספר מיועד למשתמש במערכת עיבוד בתקשורת, למנתח המערכות ולמתכנן לכל אלה המעונינים בצדדים המקצועיים לשם תכנון ופיתוח מערכת כזו. לרוב אין להם ידע טכני באלקטרוניקה והם גם לא זקוקים לו לפיתוח יישומים במערכות תקשורת. לפיכך נמנעה עד כמה שאפשר הצגת נושאים טכניים ובמידה שהיה צורך לדון בהם ניתן הסבר בהיקף הנדרש בלבד. ביאור מונחים ומושגים וכינויים באנגלית ניתן בגוף הספר כדי לשמור על רצף ההסבר וכדי להקל על הבנת הכתוב. הספר מערכות תקשורת נתונים הינו הראשון בעברית אשר עוסק בנושא והוא מצטרף לסדרת ספרי לימוד והכשרה במדעי המחשב של הוצאת הוד-עמי: ₪8 המחשב האלקטרוני ועיבוד הנתונים. 9 תכנון ותכנות יישומי מחשבים. 8 הקלט למחשב. 9 יסודות בניתוח ותכנון מערכות מידע. הקורא אשר אין לו ידע ונסיון מוקדם ייטיב לעשות אם ישלים ידיעותיו כדי להפיק מלוא התועלת מלימוד בספר זה. פרקי הספר: פרק א מוקדש להצגת דוגמאות ליישומים של מערכות עיבוד נתונים בתקשורת והשוני שביניהן לבין יישומי מערכות עיבוד באצווה. ניתן הסבר למושגים חשובים שידונו בפרקים הבאים. המרכיבים הבסיסיים של מערכת עיבוד נתונים בתקשורת הם המחשב, קוי התקשורת, יחידות הבקרה, מודמים ומסופים. כל המרכיבים פרט למחשב, מכוונים לשרת את מערכת התקשורת בלבד. תיאור הרכיבים, הסבר לבחירתם בהתאם לדרישות וצורכי המשתמשים והאפשרויות ליעל את השימוש בהם ניתנים בהרחבה בפרקים ב עד ז. התוכנה נותנת את הכוח המניע לכל המערכת ומאפשרת את מגוון השירותים למשתמשים ואת ההיענות לשינויים הדינמיים בדרישות. תוכנה וחומרה פועלים יחדיו כדי לקיים את הדו"שיח בין משתמש למשתמש ובין משתמש לתוכניות יישומים הפועלות במחשב. הדבר נעשה בנוהל מוגדר ומוסכם אשר מבטיח את אמינות התקשורת. בננשא זה נדון בפרקים תח ו-ט. המשתמשים במערכות עיבוד בתקשורת לומדים את אפשריותיהן, יתרונותיהן ומגבלותיהן. הם מגיעים לשלב שבו המערכת הבסיסית "''הסגורהיי שהם מפעילים אינה עונה על צורכיהם והם מחפשים פתרונות מעבר לה. הפתרון אינו הגדלת מספר המסופים או הגדלת כושר העיבוד על ידי הוספת מחשבים, החלפתם בגדולים יותר או הוספת דיסקים. הצורך.החדש מכוון אותם לחיפוש > פתרונות בפיתוח שיטות עבודה חדשות באמצעות מערכות עיבוד מבוזרות ושימוש ברשתות מחשבים. המשתמשים המרובים וביזור השירותים ומרכזי העיבוד יוצרים בעיית שליטה וניהול וגם חשיפה בתחום בטחון הנתונים ואבטחת מערכת התקשורת מפני פגיעה בשוגג או במזיד. נושאים אלו מוצגים בפרקים י ו-זיא. בפרק יב מוצג תהליך של הקמת מערכת עיבוד בתקשורת, החל בהצגת הדרישות, ברירת האפשרויות ותיאור הפתרון. מודגשות הבעיות שעומדות בפני המתכנן והשיקולים המנחים אותו להחלטה בכל ענין. האירוע משמש כהשלמה לחומר התיאורטי באשר הוא מאפשר להאיר מזוית שונה ובצורה מפורשת יותר ענינים שנדונו בהכללה בפרקים אחרים של הספר. לסיום ניתנת רשימה ביבליוגרפית אשר תוכל לסייע לקורא המעונין להרחיב ולהשלים ידיעותיו. מילון המונחים כולל את המונחים העיקריים המופיעים בספר. יצחק עמיהוד תוכן הענינים הקדמה ו ל תוכן הענינים ו פורק א: התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת דוגמאות, הגדרה ומאפיינים - מאפייני עיבוד באצווה ההההפפיפפייפויפויופדיפפיפיפ9ייפהפיפוייויי. - מאפייני עיבוד"-רחק מעט הסטוריה 0 - עיבוד מרובב ומערכות תקשורת המעבר מעיבוד אצווה לעיבוד בתקשורת 0 יישומי עיבוד*רחק ו 0 2 המשמעות עבור המשתמש 0 0 ו פרק ב קוי תקשורת ואפיקי שידור תמסורת באפיקים אנלוגיים .... 0 0 - אותות אנלוגיים 0 ו - העברת אותות בקו טלפון || 0 קיבולת אפיק תמסורת 0 0 0 - מהירות או קצב העברה .. - קו הטלפון כאפיק שידור 2 0 0 = חישוב קיבולת וסיווג אפיקים 0 0 0 עיוותים בתמסורת כ קו חיוג לעומת קוים פרטיים 0 ב ₪[ % - קויחיוג 0/0 - קוים פרטיים כיווניות התמסורת 0 422-555 פרק ג': קודים ושיטות תמסורת שיטות ייצוג תוים ...]..0.]₪.. 0 ב סיגנכרון 0 || 6 - תמסורת אסינכרונית . - תמסורת סינכרונית 0 7 - שיטות תמסורת חדשות .. שיו רו 4 "//ּ/- ת/ תת -[-"-[-‏ 7 0-7 הטיפול בשגיאות 0 8 9 שיטות לאיתור שגיאות תמסורת 5 , - שיטות אוטומטיות - שיטות תכנות והפעלה 8 0 <> פרק ד': ניצול יעיל של אפיקי התקשורת -חיבור מסופים לרשת התקשורת 5:2 רשת החיוג האנלוגית הו[ || /- - רשת מיתוג מנות 8 > - השימוש במרכזת 0 0 0 ואו ץ- ריבוב חלוקת זמן יי 0 0 ללה - ריבוב חלוקת תדירות 0[ || || 0-7 *. - חיבור רב-נקודתי || 0 . - לולאה | | || משטרי קו 7 7 7 -|:|:-:/|/ | 7 - משטר חיבור נליין 0 8 - משטר חיבור רב-נקודתי .... . - משטר קו550 .... ב 0 משטר קו 501.0 7 0 פרק ה המודם - אתפקיד המודם ומקומו במערכת 0 5 שיטות אפנון ל ב || . - שיטות אפנון אנלוגי . - שיטות אפנון ספרתי 0 0 - ]אק 0 7 תכונות המודם - המישק למסוף ..... ל סינכרון התמסורת 70 - בדיקה, איתור ותיקון תקלות ... - שינוי כיוון הגל הנושא 0 7 מודמים לתפקידים מיוחדים 0 6 - מעבר לרשת החיוג - מודמים לטווחים קצרים ה 7 בב 77 - חיבור ישיר של מסוף למחשב 7 0 - מודם לחיבור רב-נקודתי 0 ריבוב-חלוקת-זמן באמצעות מודם . = מסופים נבונים פרק ו: יחידת בקרה לתקשורת תפקידי יחידת הבקרה תפקידים בסיטיים ו ו תפקידים שימושיים 0-0 - + מחשב קדמי כיחידת בקרה 0 יחידת בקרה משולבת במחשב 0 פרק ז': מסופים ויחידות בקורה המשתמש והמסוף סוגי מסופים 0 - הטלפרינטר - מסופים פשוטים ל -‏ מסופים אחרים ... מסוף מצג ומדפסת ו[ |[ - מרקע המצג יור -/-/-/--- 7-7 -/ - מקלדת 2/0 0 33-00 - מדפסת המסוף אופני פעולה של המצג מאפיינים ותכונות של המרקע 0 0 מצגים גרפיים 6 | | 0 יחידת בקרה למטומים , 8 - מסוף עצמאי ומקבץ מסופים 0 - שליטה במסופים 0 || 0 - ניהול התקשורת ...... 0 - חיבור בתקשורת - מערכת לעיבוד נתונים מבוזר ||[ || || שיקולי הנדסת אנוש בהפעלת מסופים ...5 0 - זמן תגובה - שפת השיחה 0 0 108 בטחון נתונים || || 1 פורק ח תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת מערכת ההפעלה ושירותיה ......- כ[ | 0 ----=---- <> תוכנה לניהול תקשורת - מאפיינים של תוכנה לניהול תקשורת .|| | ו - ניצול אופטימלי של משאבי המערכת. 114 א- פתיחה וסגירה של רשת התקשורת ו || א- ניהול ובקרה של רשת התקשורת .... - טיפול בתקלות * - ניהול קלט-עיבוד-פלט במקביל 0 2 117 - טיפול במאגרים ובתורים 0 >- בטחון נתונים, שיחזור וגיבוי סוגי תוכנה במערכת תקשורת 0 2 - שיטת גישח בסיסית ... - תוכנה לבקרת תקשורת - שירותי תוכנה לבקרת תקשורת 0 לק - שיטת גישה מתקדמת - סיווג מערכות תוכנה || פרק ט: ארכיטקטורת רשת מערכות - ארכיטקטורות חדשות של תוכנה לתקשורת 2 - סיבות לפיתוח ארכיטקטורה חדשה 0 - פתרונות לכאודה ובעיות שנותרו. ד - משטר קו 850 ומגבלותיו 0 129 - הפתרון של ארכיטקטורת רשת מערכות (אריימ) 5252 150 - מבנה אר''מ ב[ ו /-/-/-/-ר0 0 . 0/3 - מערכת המחשב | 1 - מערכת התקשורת , - מבנה הרשת .. 0 3 פוק י? רשתות מחשבים הצגת הנושא 2 ב 8 1 << דרישות המשתמשים .... - רשתות, צמתים ונתיבים ב 0 0 142 מיתוג ברשתות ציבוריות ....... 0 0 1 - מיתוג קוים .4 ו תקני חיבור לרשת ל 0 ה 0 146 - תקן21.א .. - תקן25.א< - רשתות ציבוריות ייייייושל - יר מודלים ארכיטקטוניים 0 - רשתות של חברות מחשבים - מודל הרשת של 150 ]|| פרק יא עיבוד נתונים מבוזר התפתחות עיבוד הנתונים בארגון ו - העיבוד במערכת מרכזית ו - הפעלת מערכות פזורות 1 הפתרון של עיבוד נתונים מבוזר - הפתרון המהותי 8 - גישות ביזור בארגון 77| 22" ] - נסיון להגדרה היתרונות והחסרונות של עיבוד מבוזר - יתרונות עיבוד מבוזר - החסרונות של הביזור מערכת לעיבוד נתונים מבוזר 0 ב 0 0 - תכונות המערכת . - דרישות התוכנה בטחון תוכניות ונתונים 0 1 - שסכנות ואיומים ..... - אמצעי הגנה --/-/ 0 - מערכות ענ'א מבוזרות ...> ו - מוצרי חומרה ותוכנה 7 דוגמאות ליישומי מערכות מבוזרות - ניהול מלאי בחברת תובלה =[ --- ו - מערכות קלט יעודיות - מערך ניהולי בחברה בינלאומית פוק יב': אירוע - תכנון מעורכת תקשוות מערכת דיווח מבוקרת מחשב - מדמ''ם - הקלט למערכת - הפלט לצרכנים - דרישות גיבוי במערכת 0 שיקולים בתכנון מדמ'"'ם ,ררע - - נושאים לבדיקה בתכנון מערכת תקשורת - ניתוח כמויות תעבורה וזמני תגובה נדרשים 165 - שיקולים בבחירת המחשב למערכת - מסופים, מודמים וקוים -הערכת זמני עיבוד בדיסקים - מרכיבי החישוב אוו || | || - קבצי מדמיים ְ/ 0 - בחירת כונני הדיסקים . - זמן גישה ממוצע 7 | - זמן המתנה ואורך התור - הנצילות /- תכנון מאגרי זכרון לתקשורת לס - הקצאת המאגרים 0 - חישוב תפוסת הזכרון .... תכנון פרישת הרשת 90-08 --/-/-///-/ - תכנון קו רב-נקודתי 0 - חישוב ההעמסה על קו בעמדות המדווחים .... - שיקולים להעמסת קוי התקשורת - פרישת הקוים והמסופים במערכת 2 הערכת זמני תגובה במערכת 0 7 4-6 209 - הערכת שלבי תהליך העיבוד 0 ו 2 - תוצאות ומסקנות ל 206 אמינות, זמינות וגיבוי 0 - איתור תקלות אפשריות - תקלה במחשב 0 - תקלה בציוד ההיקפי || 0 .. - תקלה במסוף 0/0 - תקלה בציוד התקשורת || 7 5-22 210% יישום המערכת הארו הוה ₪1 - תהליך ההקמה ב 0 210 - מעקב יישום - מדד זמן התגובה |[ || | || בדיקת המערכת והפעלה מבצעית 0 - הקושי בבדיקת מערכת תקשורת - שלבי הבדיקה יי 0 - = 7070 0 - הפעלה הדרגתית 0 ו ןו 2 ביבליוגרפיה |--].)".",. ל ו מילון מונחים ... 7/37/00 ₪ 20 7 פרק א': התפתתות מערכות עיבוד בתקשורת דוגמאות, הגדרה ומאפיינים הינך חסר מזומנים - אתה ניגש למסוף בנק אוטומטי (1א4/11) הנמצא בסניף בנק, במפעל או בקיר בנין ברחוב העיר. מכניס את הכרטיס המגנטי לחריץ שבמכשיר ומושך ממנו כסף או מברר יתרה. ברצונך להזמין כרטיס טיסה - אתה ניגש למשרד חברת תעופה, הפקידה מקישה במסוף את נתוני מסלולך ומאשרת את הטיסה. נולד לך ילד במזל טוב - בעתיד תוכל לגשת לסניף משרד הפנים במקום מגוריך ושם יקיש הפקיד במסוף את פרטי הרך הנולד. נתונים אלו יקלטו מיד בקובץ רישום התושבים ויועברו להכנת תעודת לידה, לרישום במשרד הביטוח הלאומי, ועוד. יתכן גם שפעולה זו תבוצע במשרד בית היולדות ותמנע - ממך טרחה מיותרת. המשותף לכל המקרים הללוהוא השימוש בעיבודירחק והם מדגימים עד כמה נושא זה נוגע לחיינו היומיומיים. נוכל להגדיר עתה: עיבודירחק הוא עיבוד נתונים על-ידי שילוב מחשבים ואמצעי תקשורת נתונים. אמצעי התקשורת הם קוי טלפון אשר אינם מעבירים שיחות טלפון אלא נתונים ולכן מקובל לכנותם בשם קוי תקשורת. אמצעי הקלט-פלט המצוי בקצה קו התקשורת ומשמש ליצירת הקלט ולהצגת הפלט קרוי מסוף ([אחווחז16). מקובל לקרוא ליחידת המידע העוברת בקוי התקשורת בשם "'תנועה" (ח0וז586ח8ז1), תשדורת או מסר (1/1655886). שיטת עיבודירחק התפתחה כדי לענות על דרישות משתמשי מערכות עיבוד נתונים לשירות מיידי לקלט-עיבודי-פלט של כל תנועה. אך קודם שנלמד את מגוון שירותי עיבודירחק, נעיין שוב בשיטת העיבוד באצווה. מאפייני עיבוד באצווה בשיטת עיבוד הנתונים באצווה (8ח!00655ז/ ה0ז28) אין מטפלים בתנועות 8 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת בודדות, אלא אוספים ומעבדים כמויות. לשם קליטה במחשב מנקבים את הנתונים בכרטיסים או מקישים אותם במקלדת התקליטון (ש606אוכ). הכרטיסים או התקליטונים מובאים לאולם המחשב ונקראים לזכרון במתקן קריאה מתאים. הנתונים מעובדים באמצעות תוכנית מחשב המפיקה פלט לשימוש בני אדם אשר מודפס במדפסות שבחדר המחשב. פלט נוסף מופק לאמצעי אחסון מגנטיים לעיבוד נוסף. כל יחידות הקלט-פלט שמצויות באולם המחשב קשורות אליו בכבלים חשמליים המאפשרים את העברת הנתונים במהירויות עצומות אשר מוגבלות על-ידי מהירותם של אמצעי הקלט-פלט בלבד. נדגים מחזור עיבוד באצווה באמצעות ניהול חשבון עובר ושב בסניף בנק שאינו עובד בתקשורת. בעת משיכת מזומנים ממלא הפקיד טופס. הטפסים מועברים בסוף היום אל מרכז המיכון של הבנק שבו הם ממויינים לפי נושאים, מנוקבים בכרטיסים או מוקלדים לאמצעי קלט אחרים ומוזנים למחשב. במחשב מופעלת תוכנית עיבוד אשר מפחיתה את סכום המשיכה מהיתרה שעומדת הפצת ה באה. דוהוא הפלש כתוני הלט ציור 1.1: עיבוד באצווה התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת 19 לזכות החשבון, מעדכנת את היתרה על-ידי כתיבתה על גבי אמצעי אחסנה, למשל דיסק מגנטי. לאחר גמר עיבוד כל הקלט מודפס דו''ח יתרות ממויין לפי סניפים. דו'"ח זה נשלח לסניף הבנק במשך הלילה כדי שלמחרת בבוקר כאשר יפתח הסניף, ימצא בו דו"ח יתרות מעודכן. לעיבוד באצווה מספר מאפיינים: א. | תהליך עיבוד הנתונים דומה לקו יצור שבכל תחנה שלו מופעלת תוכנית שונה המטפלת בכמות גדולה של נתונים. ב. | לפני העיבוד מתבצע מיון של הקלט. ג. הנתונים נאספים לחדר המחשב ונקראים באמצעי קלט שבאולם המחשב. ד. | הפלט לשימוש בני אדם מודפס בחדר המחשב בכמויות ואחר כך נשלח לצרכנים. ה. | זמן התגובה המקובל בין יצירת הקלט לבין קבלת תוצאות העיבוד נמדד בשעות עד ימים. מאפייני עיבודירתחק בעיבוד"רתק אמצעי הקלט-פלט הינם מסופים המצויים אצל צרכני המידע. צרכנים אלה נמצאים במרחק מהמחשב ולכן קושרים אליהם את המסופים בקוי תקשורת. צרכני מידע בדוגמאות שהובאו קודם הינם לקוח הבנק, פקידת חברת התעופה ופקיד רישום התושבים. מכיון שהקלט של הצרכנים אינו נאסף, אלא מוזרם אל המחשב מיד עם היוצרותו, צריכה תוכנית העיבוד להיות מוכנה בכל רגע לקלוט ולעבד אותו. התוכנית אינה מופעלת פעם אחת בלבד עבור כל נתוני הקלט כבעיבוד באצווה, אלא מופעלת מחדש על-ידי כל תנועת קלט. תהליך קליטת הנתונים, העיבוד והפקת הפלט צריך להיות מהיר, כי צרכן המידע מצפה לקבל תשובה לקלט שלו תוך שניות עד דקות. הבדלים אלה בין עיבוד-רחק לעיבוד באצווה גורמים לכך שבתכנון מערכת עיבוד-רחק ישנם גורמים רבים יותר שיש להתחשב בהם: - צורת החיבור של המסופים למחשב, - עוצמת החישוב הנדרשת כדי לתת זמן תגובה סביר בכמות נתונה של מספר תנועות קלט לדקה או שעה, - תכנון מבנה הקלט במסוף, - | תהליך שיקום (/ז8600%6) לאחר תקלה, ועוד. כְנויים רבים ניתנו למערכות עיבוד נתונים בתקשורת, ביניהם: 5 תסו08ותטוחוח0ס2) 2818 - מערכות תקשורת נתונים - 5 6תו![חכ) -- מערכות מקוונות 85 (12) 8ח00655זק1616 - מערכות עיבודירחק ככלל, התיחסו שמות אלה אל מערכות עיבוד נתונים שהשתמשו בקוי תקשורת להעברת נתונים בין מסוף למחשב. עבתחס₪---.--. = "א 4 20 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת מעט הסטוריה התפתחות עיבוד נתונים בתקשורת היתה צעד טבעי בהתפתחות עיבוד הנתונים. תחילתו כבר בשנות הארבעים כאשר הצבא האמריקאי הזמין בחברת יבמ מערכת לבקרת מלאי. מערכת זאת קראה כרטיסים ושידרה אותם על קוי טלפון שבצידם השני היתה מערכת דומה שניקבה כרטיסים חדשים מהנתונים שנקלטו. לאחר מלחמת העולם השניה תוכננה בארה"ב מערכת הגנה אוירית שהשתמשה בחיישנים, כמו מכ'ים, לקליטת מידע על תנועות מטוסים. המערכת העבירה את המידע למחשב מרכזי וקבלה תגובה במהירות מספקת לבקרה אוירית. בקרה כזו, שבה הפלט מתקבל במהירות המספיקה להשפיע על הקלט קרויה בשפת המחשבים עיבוד נתונים בזמן ממש' (שוחו! |3468). התוצאה המעשית של תוכניות אלה היתה מערכת הבקרה האוירית (ווח56 - 54605 זהשוהתסזוטה הטסז2כ) סוזהוחסזט/), בעקבות המערכת הצבאית הופיעו מערכות אזרחיות לבקרת מלאי קריטי כמו מערכת להקצאת מושבים במטוסים. מערכת ידועה מסוג כזה הותקנה בשנת 1959 ונקראה 5428835 960 ]שוחה סזוטת ה0ז46568] 655הו3₪5 ס6ו!הוחסזט). לצורך הקמת המערכות המסחריות השתמשו במחשבים הכלליים (|619ח0026) 6סזטת), אבל הוכנסו בהם שינויים להתאמתם לתקשורת. הוסיפו למחשב אחסנה פנימית ואחסנה בדיסקים לשמירת תנועות הקלטיפלט. נבנו ערוצי קלט-פלט מיוחדים שטיפלו בהעברת נתונים בין יחידת העיבוד המרכזית (יע'יימ) לאמצעי הקלט-פלט תוך שחרור היעי''מ לביצוע העיבוד עצמו, ונבנו תוכניות מיוחדות שטיפלו במשאבים החדשים ובניהול מערכת אקראית של פעילויות. עיבוד מרובב ומעוכות תקשוות בשנות השישים, עם הופעת מחשבי יבמ 360, נבנתה החומרה והתוכנה לתקשורת כחלק אינטגרלי של מערכת המחשב. מערכות הפעלה חדשות הותאמו לתכנות מרובב (פחווהוחפזקסזק-וז1ט!א) אשר מתאים לתקשורת. פעולות כמו טיפול בקוי התקשורת ועיבוד הקלט נעשו בחפיפה, ובכך התקבלו זמני תגובה טובים מבעבר. התכנות המרובב איפשר שירות נוסף לצרכני המידע אשר נזקקו לעיבודירחק. פריצת הדרך שבשיטת עיבוד זו הינה עקרונית ומחייבת הסבר קצר. | כל אחת מיחידות המחשב יכולה לבצע פעולה אחת בעת ובעונה אחת, כך גם היע''מ שהיא היחידה היקרה והמורכבת בכולן. היע'"'מ נדרשת על-ידי תוכנית המחשב לצורך עיבוד התנועה. במסלול העיבוד של התנועה ישנם פרקי זמן שבהם נמצאת היע"מ בהמתנה מכיון שהתוכנית מחכה להשלמת פעולות קלט"פלט. זמן זה ניתן לניצול על-ידי תוכנית אחרת המעבדת תנועה שהתקבלה 0 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת 21 ממסוף אחר ושלב הקלט שלה הסתיים והיא מחכה לעיבוד. מערכת הפעלה במחשב בעל כושר תכנות מרובב יכולה לנצל פרקי זמן של המתנה ולהפעיל לסירוגין תוכניות המעבדות תנועות שונות. ה''המתנהי' שבה מדובר וזינה במונחי זמן קצרצרים, בסדר גודל של מאיות או אלפיות שניה, אולם יחסית לזמן התגובה האנושי נראה כאילו תוכניות רבות פועלות בו-זמנית. המצב מסתבך כאשר תוכנית יישום אחת משרתת מספר גדול של מסופים המזרימים תנועות במקביל ובצורה אקראית. כל תנועה גורמת להפעלת תוכנית היישום. אך כדי שלא יהיה צורך בשמירת מספר עותקים של התוכנית בזכרון, בונים אותה בשיטה המאפשרת לה לעבד במרובב את התנועות הנקלטות. כלומר, כאשר התוכנית ממתינה לקלט או פלט של תנועה אחת היא מפעילה את עצמה מחדש לעיבוד תנועה אחרת. ריבוב זה של זמן היע''מ בתוך תוכנית יישום אחת קרוי ריבוי"משימות (פַחו5%:-וז!ט]א). כיום תופש עיבוד הנתונים בתקשורת מקום מרכזי בעולם עיבוד הנתונים. השאיפה להביא את כוחו של המחשב אל המשתמש גרמה פיתוח יישומים חדשים בכל שטחי חיינו. ביישומים אלה קשורים המסופים למחשב ולכן נהוג לכנותם מקוונים (6חו!-חכ)), מלשון "קוי' תקשורת. לעומת זאת, בעיבוד אצווה המחשב מופרד (6חו1-]/00)) מהמקום שבו נוצר הקלט. להסבר נוסף למושגים 6חו!-חכ) ו"6חון-]/2) נציג את מסופי הבנק האוטומטיים ואדא, אלו הן המכונות למשיכת כסף וברור יתרה (וביצוע פעולות נוספות) אשר מותקנות על-ידי הבנקים לשימוש הקהל. מסופי הבנק הראשונים לא היו קשורים למחשב אלא מופרדים ממנו, ולכן מקובל לומר שהן עבדו 6חוו-2/1), מסופי הבנק החדשים חוברו למחשב והם פועלים במקוון (סחו!-חכ)). המעבר מעיבוד אצווה לעיבוד בתקשורת קיימות סיבות רבות למעבר מעיבוד אצווה לעיבודירחק, ונמנה כמה מהן: א. מגבלות זמן הקצאת מושבים בטיסה הינו תהליך שבו נדרש מידע עדכני על המושבים הפנויים בטיסה המבוקשת. אם נידרש מסלול טיסה, יש לקבל מידע על שילוב הטיסות לבניית אותו מסלול ועל המקומות הפנויים בטיסות אלו. תשובה חיובית, כלומר - מקום פנוי אפשרי במסלול או בטיסה הרצויים, או תשובה שלילית הינם התוצאה של תהליך הקצאת מושבים בטיסה. תהליך הקצאת מושבים לפי הזמנות לקוחות מתקיים במספר רב של סוכנויות המרוחקות זו מזו אף מאות ואלפי קילומטרים. הגישה המיידית באמצעות מסוף הקשור אל המחשב המרכזי מאפשרת לכל סוכנות להזין ולשאוב מידע ממאגר מרכזי אחד מעודכן כדי להשיב למזמין הטיסה. שיטת עיבודירחק מאפשרת הזמנת הטיסה והקצאת המקומות סמוך למועד הרצוי. היא גם מאפשרת שינויים ווח 2 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת בתכנון והעברת המידע באופן מיידי לסוכנויות כדי שימסר למזמינים או כדי לאפשר להם לתכנן טיסות ומסלולים אלטרנטיבים. ב. בקרה ושליטה במערכת עסקית שבה קשורים הסניפים בתקשורת למרכז העיבוד לשם הזנת נתונים שוטפת, אפשר לקבל בכל עת תמונת מצב מסכמת. הנהלת הארגון יכולה להשתמש בנתונים אלו לקבלת החלטות בפרק זמן סמוך מאד למועד התרחשות האירועים. לדוגמה, שליטה על יתרות הכסף במערכת בנקאית מאפשרת להנהלת הבנק לקבל החלטות הקשורות במצב הנזילות. במערכת של שיווק, אפשר להחליט על קבלה או דחייה של הזמנות וביצוע רכישות על פי המידע השוטף מסניפי המכירות. ג. | נוחות עיבוד-רחק מאפשר קבלת תשובות מיידיות לבקשות אקראיות למידע המוגשות על-ידי ההנהלה ועל ידי בעלי תפקידים שונים בארגון. התשובות המיידיות מאפשרות המשך פעילות בתכנון או בביצוע ללא עיכוב. עיבוד-רחק משרת גם את תוכניתני המחשב באפשרו שיטות תיכנות בהן קטן זמן הסבב בין כתיבת הוראות התוכנית עד לניסוי והרצה. תפוקת התכנות גדלה באופן משמעותי בשיטה זו שבה התוכניתן עוסק ברציפות בתכנות וניסוי התוכנית ואינו נמצא ב''המתנה" לקבלת תוצאות העיבוד באצווה (הידור או ריצת ניסוי). יישומי עיבודירתחק נסקור עתה סוגי יישומים מקובלים במערכות עיבוד בתקשורת. היישומים שנסקור הם שאילתות, איסוף נתונים, רישום נתונים, שילוח עבודות רחק, שיתוף זמן ומיתוג תשדורות. א. שאילתות (עזוטףת1) השאילתה מאפשרת קבלת מידע אצל המשתמש המרוחק מן המחשב. הזמנת מושב במטוס גורמת לפקיד להקיש "'שאילתה" במסוף. הוצאת מזומנים במסוף בנק אוטומטי גורמת, בין השאר, לשאילתה למחשב לברור היתרה. לעיתים קרובות מתבצע בעקבות השאילתה גם עדכון רשומה בקובץ. אחד המאפיינים של יישום זה הוא קלט קצר ופלט ארוך וקצב תנועות אקראי. תכנון השאילתות בעיבוד נתונים בתקשורת דורש פתרון למספר בעיות כמו שמירת סודיות המידע ואבטחתו בפני גישה של אנשים שאינם מורשים לכך. בעייה אחרת היא בעית עדכון קובץ שלא הושלם בגלל תקלה בלתי צפויה בקו התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת 23 התקשורת. התאוששות ממצב כזה למצב בו ניתן להמשיך ולעבד נתונים עם אותו קובץ מחייבת תכנון קפדני. סוג מיוחד של יישום שאילתות הוא יישום "הידברותי" (ט6טו861ז6זח1) בו המשתמש אינו מציג שאילתה אחת או שאילתות בודדות, אלא מקיים דו-שיח של שאלות או נתוני קלט ומקבל תשובות או אישור מהמחשב לאחר כל פעולה ופעולה. דוגמה ליישום הידברותי הינה עבודת תכנות. תהליך של ברירת אלטרנטיבות לפעולה על-פי נתונים שונים המוזנים על יד המשתמש, כמו למשל בעת תכנון מסלול טיסה, מתבצע בהידברות. ב. איסוף נתונים (ח0ו66|!60 גז) ביישום זה נאספים הנתונים באמצעות מסופים מיוחדים המוצבים במקומות בהם מתרחשים האירועים ונוצרים הנתונים. בביח''ר שבו מותקנת מערכת איסוף נתונים מדווחים פועלי הייצור על התחלה וגמר של שלבי עבודה ועל כמות התוצרת. דוגמה אחרת היא נקודת מכירה בחנות ה'כל-בו" אשר משמשת כקופה רושמת רגילה, ובנוסף לכך קשורה למחשב ומעדכנת בו את רמות המלאי לאחר כל פעולת מכירה. 24 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת ג. | רישום נתונים (עזזתם אזגכ) בתחילת הפרק הובאה דוגמה לעיבוד באצווה אשר דנה בפעולת עדכון חשבון עובר ושב בבנק. רוב הבנקים בארץ עברו ליישומי עיבוד בתקשורת והם עשוזאת בשני שלבים או יותר. בשלב ראשון נעשית הקליטה באמצעות מסופי רישום נתונים. קלדניות במרכז הקליטה מקישות אל מסופי המחשב את הנתונים שהגיעו מהסניפים, ללא צורך בתיווך ביניים כמו כרטיסים ‏ או תקליטונים. התנועות נאגרות בקבצי תנועות לשם עיבוד מרוכז באצווה בסיום יום העבודה. העיבוד באצווה מאופיין על-ידי מיון הנתונים לפי נושאים ועיבוד של כמויות מאותו הסוג. ציור 1.3: מסוף בנק שלב מתקדם יותר הוא הקשת נתוני התנועה על-ידי הפקיד בסניף הבנק בעת ביצוע פעולת ההפקדה או המשיכה, ועדכון מיידי של התנועה בקבצי המחשב המרכזי. במקרה כזה מתבצעת פעולת עיבוד של תנועה בודדת בכל פעם שהפקיד יוצר את התנועה, ואין מבצעים פעולת הכנה של איסוף ומיון התנועות כפי שהדבר נעשה בעיבוד נתונים באצווה. ניתן כבר לראות יישום מסוג זה בסניפי הבנקים בארץ. ד. שע"ר - שילוח עבודות רחק ₪15 (עזותם 100 66₪016) סוג זה של יישום מביא את הקלט"-פלט של המחשב אל המשתמש, אבל העיבוד במחשב עצמו נעשה בשיטת עיבוד באצווה. במקום להביא את העבודות ולקבל את הפלט בחדר הקלט-פלט של המחשב, מובא ציוד הקלט-פלט אל המשתמש והוא שולח דרכו את עבודתו אל המחשב. הפלט המתקבל מודפס במסוף השעייר. מערכת שע'יה המתוארת בציור מורכבת מצג לעריכת הקלט, תקליטון לאחסון, מדפסת, כונן סרטים לשמירת הפלט וקורא ומנקב כרטיסים. פיתוח של יישום זה קרוי ץזותת סס1 [8ח0ו6581טח0י)- 015 והוא התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת 25 מאפשר קבלת תגובה על הקלט בצורה "הידברותית". למשל, כאשר מוכנס כרטיס קלט ובו שורה שגויה מוצגת השגיאה מיד לאחר קליטת כרטיס זה והמתכנת יכול לתקן את השגוי בו במקום. המאפיין יישום שעייר הוא תנועות באורך קבוע ובקצב קבוע, ובדרך כלל הפלט ארוך מהקלט. 0 5 ₪ ציור 1.4: מסוף שעייר ה שיתוף זמן (פחוזגו% טוחוך) יישום זה קרוי לעיתים גם עיבוד נתונים הידברותי. ביישום זה משתמשים רבים קשורים באמצעות מסופים אל המחשב ומריצים את תוכניותיהם בו זמנית. היישום מנצל את אפשרויות התכנות המרובב שבו דנו קודם. בשיתוף זמן ישנה חלוקה של משאבי היע"מ על-ידי הקצאת "פלח" מזמן היע'ימ לכל אחת מתוכניות המשתמשים, כך שלכל אחד מהמשתמשים נראה כאילו כל מערכת המחשב עומדת לרשותו. יישומי שיתוף זמן משמשים בדרך כלל לפיתוח תוכניות על-ידי תוכניתנים, מדענים וכד'. העיבוד ההידברותי מתבטא בכך שתוך כדי פיתוח תוכנית ניתן לנסות להריצה באופן חלקי, לגלות שגיאות ולהמשיך בפיתוח. היישום עוזר למשתמש על-ידי מתן שירותים להגדלת תפוקתו של המתכנת, כמו עריכה של הקלט-פלט, שירותי ניפוי, שמירת תוכניות בקבצים וכד'. כמסוף משמש בדרך כלל מצג שהוא מרקע טלוויזיוני עם לוח מקשים. במערכות שיתוף זמן הראשונות השתמשו במכונת כתיבה כמסוף, והעריכה נעשתה לגבי שורה בודדת. המערכות המתקדמות נותנות שירותי עריכה למסך שלם של המצג, ומאפשרות "דפדוף" בקובץ על גבי המרקע, חיפוש של מילה או אוסף סימנים בקובץ ועוד. ו. מיתוג תשדורות (קחות6ז1ש5 1655886/) יישום זה הוא מעט יוצא דופן ופחות נפוץ מהיישומים הקודמים. הוא משמש בדרך כלל גופים גדולים להעברת מברקים ודואר פנימי בין מחלקות של הארגון. 26 התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת ביישום כזה לכל שדר ישנה כותרת אשר כוללת את פרטי השולח, הנמען, דרגת הדחיפות ופרטים אחרים. הכותרת היא החלק היחיד שמעובד על-ידי המחשב ואילו לתוכן התשדורת אין כל עיבוד. בארגון בו קיימת רשת תקשורת פנימית שמשרתת את עיבוד הנתונים של הארגון, ניתן לנצל את הרשת גם להעברת מידע מינהלתי. מידע זה אינו אלא הודעות ותשובות בדומה להעברת מיזכרים פנימיים בין אנשים. יישום זה קרוי גם "דואר אלקטרוני". בחברת מוטורולה ישראל, למשל, קיימת מערכת עיבודי-רחק הקשורה למרכז החברה בשיקאגו ארה''ב. מערכת זו מאפשרת שימוש במשאבי מחשב חברת האם בשיקאגו לעיבוד נתונים וגם להעברת דואר בין הסניף הישראלי לאמריקאי. מערכת עיבודירחק אחרת משרתת את סניפי חברת יבמ ברחבי העולם ואליה קשורה גם חברת יבמ ישראל. המשמעות עבור המשתמש הדוגמאות שהובאו משקפות את רוב היישומים המקובלים בעיבוד נתונים בתקשורת. קיימים גם שמות אחרים ליישומים הללו וישנם יישומים שהינם שילוב של הסוגים שהוזכרו. המשותף לכל היישומים הוא הבאת כוחו של המחשב אל המשתמש, כאשר זרימת המידע בין המשתמש והמחשב נעשית באמצעות קוי תקשורת. האפשרות להקצות מיידית מושבים בטיסה בסניפים שונים של חברת התעופה הנמצאים בכל העולם מתאפשר בגלל היכולת להתקשר למאגר נתונים מרכזי. היכולת של מנהל מפעל לבדוק באופן מיידי את עלות הייצור של מוצר מסוים מתאפשרת על-ידי שאילתה למאגר הנתונים של המפעל אשר מתעדכן על-ידי מערכת איסוף הנתונים של קו הייצור. יישומי עיבודירחק חוללו מהפיכה ברמת החדירה של עיבוד הנתונים לחיי היום"יום של כל אדם, ועדיין אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שילך ויגבר בעשור הקרוב. אי ב. 0 נסכם את המאפיינים של עיבוד בתקשורת: מסופי קלטיפלט מחוברים למחשב באמצעות קוי תקשורת. אקראיות הקלט. כיון שמשתמשי קצה מזינים נתונים בזמן הרצוי להם יש לתכנן את המערכת למופע אקראי של הקלט. עיבוד מיידי של התנועה. בעוד שעיבוד באצווה מאופיין באיסוף הקלט, מיונו ועיבודו בכמויות, בעיבוד בתקשורת ישנו עיבוד נפרד של כל תנועה לשם מתן תשובה מיידית, דבר שמטיל עומס רב על מערכת המחשב. זמן התגובה קצר. בעיבוד באצווה פרק הזמן בין יצירת התנועה לבין קבלת הפלט נמדד בשעות עד ימים, לעומת סדרי גודל של שניות עד דקות ספורות בעיבוד בתקשורת. לעיתים זמן התגובה הוא אף בחלקי שניות, התפתחות מערכות עיבוד בתקשורת 27 למשל כאשר הנתונים הנאספים ממכשיר מדידה גורמים לכך שהמחשב מגיב בזמן ממשי על-ידי הפעלת ציוד בקרה אלקטרוני. ה. | משתמשים ובים בוזמנית. "בו-זמנית" איננו מושג מדוייק בעולם המחשבים. היע''מ עובד בצורה טורית וביכולתו לבצע רק פקודה אחת ביחידת זמן אך בפרק זמן מסוים נראה מבחינה חיצונית שמשתמשים רבים מקבלים שירות בוזזמני ממערכת המחשב. המשתמשים הרבים יכולים להיות קשורים ליישומים שונים הפועלים בשיטת תכנות מרובב או להיות קשורים ליישום אחד אשר מחלק את המשאבים העומדים לרשותו בין המשתמשים הקשורים אלִיו בטכניקה של ריבוי משימות, או שיתוף זמן, או בשילוב של שיטות אלו. מושגים אלה כבר הוזכרו קודם לכן. מקור הקלט סוג התגובה זמן התגובה אורך התשדורת בסיביות מכשירי מדידה | זמן ממשי מילישניות עד דקות ססו-1 מסופים הידברות שניות 70 מסופי שעייר . | עיבוד באצווה דקות עד שעות 1-0 מחשבים הידברות/אצווה | שניות עד דקות "10-05 ציור 1.5: מיון מערכות עיבוד בתקשורת לפי זמן תגובה ואורך התשדורת בפרק זה תארנו את ההתפתחות ההיסטורית של שיטות עיבוד בתקשורת, סקרנו יישומים אופייניים, השוויינו את עיבודירחק לעיבוד באצווה ומנינו את המאפיינים שלו. | בפרקים הבאים נדון במרכיבים של מערכת עיבוד בתקשורת אשר כמה מהם הוזכרו כבר בפרק זה: המחשב ותוכניות היישום שבו, קוי התקשוהת המחברים את המשתמש למחשב והמסוף המשמש ליצירת הקלט והצגת הפלט. מערכת עיבוד בתקשורת 29 פרק ב קוי תקשורת ואפיקי שידור תמסורת באפיקים אנלוגיים תמסורת נתונים בין אתר אחד למשנהו נעשית באפיק תקשורת ([6חח38-) תסוזה6וחטוחוחס)) אשר יכול להיות קו (6חו.1) פיסי או אלחוט. לאפיק התקשורת יש תכונות העברה, קיבולת, עיוותי שידור וכיווניות תמסורת. בהמשך נציג את אפיקי התקשורת המשתמשים בקוי הטלפון אשר פועלים בשיטת התמסורת האלנלוגית. קוי הטלפון הם האמצעי המחבר את המסופים המרוחקים אל המחשב. קוים אלה הם לעיתים תילים (או כפי שמקובל לכנותם "חוטי טלפון"') המתוחים בין עמודי הטלפון, לעיתים הם כבל תתיקרקעי ולעיתים ציוד אלחוט הקרוי מיקרוגל או רדיו-טלפון. אותות אנלוגיים קוי הטלפון נועדו במקורם להעברת דיבור. כאשר אדם מדבר לשפופרת הטלפון הופכות תנודות האויר למתח רציף הקרוי בשפת האלקטרוניקה אות אנלוגי ((8ח518 8105ח4/). אות זה מאופיין על-ידי עוצמה, תדירות ומופע. כיון שאוזן האדם אינה רגישה למופע (20856) לא נדון במאפיין זה, אלא רק בשני המאפיינים האחרים, עוצמה ותדירות. עוצמת האות נמדדת ביחידה שקרויה דציבל (8כ), ואילו התדירות נמדדת ביחידה שקרויה הרץ או תנודות לשניה. מיתר המתנדנד בקצב של 1000 תנודות לשניה מפיק צליל שתדירותו 1000 הרץ (או קילוהרץ אחד). אוזן האדם מבחינה בתדירויות בתחום 50 הרץ עד 18,000 הרץ. בציור 2.1 מוצגת תמונה של דיבור בקו הטלפון. הגבהים השונים של האות נובעים מעוצמת הקול המשתנה בין לחש לקול רם, ואילו הצפיפות המשתנה הם השינויים בתדירות הנובעים מגוונים שונים של הקול. קול ''בסי' למשל הינו בעל צפיפות דהיינו תדירות נמוכה, ואילו "סופרן"' הינו בעל תדירות גבוהה. תחום 20 קוי תקשורת ואפיקי שידור תדירויות קרוי בשפת התקשורת רוחב סרט (ת:10ש0ח83), כלומר, רוחב הסרט של השמיעה הוא כ-18,000 הרץ. ציור [.2: אותות דיבור בקו טלפון העבות אותות בקו טלפון להעברת דיבור בקו טלפון בצורה מובנת מספיקים כ-3,000 הרץ וזה תחום התדירויות שקו טלפון רגיל נועד להעביר. הקו שמחבר את המרכזיה אל בית המנוי הינו זוג תילים בעלי רוחב סרט של 3000 הרץ, להעברת צלילים בתחום 0 עד 3400 הרץ. המרכזיות מחוברות זו לזו בקוייטלפון בין-איזוריים או בין-עירוניים. המרכזיות וקוי הטלפון נבנו בדרך כלל להעברת דיבור ולכן השימוש בהם להעברת נתונים נתקל לעיתים בקשיים בהם נדון מאוחר יותר בפרק זה. משרד התקשורת משתמש בדרך כלל להעברת שיחות בינעירוניות בכבלים תת-קרקעיים בעלי רוחב סרט גדול יותר מאשר רוחב הסרט בקוי טלפון רגילים. הכבל התתיקרקעי מאגד בתוכו מספר כבלים דקים הקרויים כבלים קואכסיאלים. קואכסיאלי מציין שבמקום זוג חוטים מורכב הקו מגיד מרכזי ומעטפת מוליכה, בדומה לכבל המחבר את מכשיר הטלויזיה הביתי אל אנטנת הטלויזיה. רוחב הסרט של כבל קואכסיאלי הוא מספר מיליוני הרץ (מגהרץ) והוא מחולק, באמצעות ציוד מיוחד של משרד התקשורת, ליחידות בנות 4 קילוהרץ (4000 הרץ) כל אחת. כל יחידה כזו קרויה אפיק דיבור והיא נושאת קוי תקשורת ואפיקי שידור 1 שיחת טלפון אחת. מכאן שכבל קואכסיאלי אחד מעביר אלפי שיחות בו-זמנית. בציור 2.2 מוצג כבל המאגד בתוכו 12 כבלים קואכסיאליים. ציור 2.2: כבל נושא מעל 10000 שיחות החלוקה של הכבל לתת-אפיקים מתבצעת עליידי ובב חלוקת תדירות (ז6א16ק1ז1ט1 חסופוצוכ] עסח6ט60זת) והיא נעשית בצורה הירארכית. רוחב הסרט של הכבל, דהיינו תחום התדירות אותו הוא יכול להעביר, מחולק לקבוצות. כל 2 אפיקי דיבור מרכיבים קבוצה בעלת רוחב סרט של 48 קילוהרץ וכל 5 קבוצות מרכיבות קבוצת-על כמודגם בציור 2.3. כל 16 קבוצות-על יוצרות קבוצת פיקוד המכילה 960 אפיקי דיבור. להעברת שיחות בינעירוניות משתמשים גם בציוד מיקרוגל או רדיו-טלפון הפועלים בשיטת ויבוב חלוקת תדירות, אלא שכאן משודרות השיחות באמצעות אנטנות "צלחת'' המצויות בקו ראיה זו מזו. ציוד זה מסוגל להעביר 0 קייה אפיק דיבור 4 ק"ה 8 ק"ה קבוצת-על , 0 קה קבוצה בת 12 אפיקים 8 ק"ה ציור 2.3: חלוקת אפיקי קו הטלפון בריבוב תדירויות 2 קוי תקשורת ואפיקי שידור 0 שיחות דיבור בו-זמנית. לתְקשורת בינלאומית משתמשים לעיתים בלויני תקשורת שעקב גובהם יש להם קוי ראיה עם נקודות רבות על פני כדור הארץ. מלבד שוני זה עקרון הפעולה של תקשורת לוינית הוא כשל תקשורת מיקרוגל. איכות התקשורת הלוינית היא טובה והבעיה בשימוש בה לעיבוד נתונים היא ההשהיה בהעברת התשדורת שמגיעה עד 0.5 שניה. השהיה זו שקרויה השהית התקדמות (ש26]3] חסוּזהפַק0ז?) היא פרק הזמן הדרוש לסיבית (810) אחת להגיע מקצה האחד של הקו לקצה השני. מהירות ההתקדמות של נקודה מסוימת בסיבית (למשל נקודת אמצע הסיבית) היא כמהירות האור - 0 קימ בשניה. מהירות זו היא מהירות ההתקדמות של גל אלקטרומגנטי באויר. בתווך פיסי כמו קו פיסי, יורדת לעיתים מהירות ההעברה עד ל-20,000 ק''מ בשניה. הטבלה הבאה מסכמת את ההשהיות (במילישניות) בכבלים קרקעיים. - אורך הקו השהייה קבועה השהיית התקדמות עד 322 ק''מ 0 1 מילישניה לכל 24.2 קיימ מעל 322 ק''מ 2 מילישניות 1 מילישניה לכל 242 קיימ כלומר, למרחק 100 ק''מ תהיה ההשהייה כ-4 מילישניות, ולמרחק של 500 ק"מ תהיה ההשהייה כ-14 מילישניות. זמנים אלה שנראים לכאורה נמוכים, משפיעים לרעה על זמן התגובה כשלוקחים בחשבון את מספר התשדורות העוברות בין מסוף למחשב לצורך העברת תנועה אחת. קיבולת אפיק תמסורת הדיבור הוא אות אנלוגי, בעל עוצמה ותדירות המשתנות ברציפות. לעומת זאת, נתון המשודר מהמחשב לקו הוא ספרתי-בינרי בעל עוצמה קבועה. צורת האות שישודר לקו תהיה בעלת שני ערכי מתח אשר ייצגו את הסיביות '0' ו-'1'. לעומת האות האנלוגי שתדירתו מצביעה על גובה הצליל, תדירות הופעת האות הספרתי מצביעה על מספר הסיביות המשודרות לשניה. אם נשדר אות שמורכב מז'0' וז'ז' לסירוגין תהיה תדירותו מחצית ממספר הסיביות המשודרות. מהיוות או קצב העבוה מהיָרות ההעברה של קו נמדדת בכמות הסיביות שניתן להעביר בו בשניה אחת (ס"ש - סיביות לשניה - 560006 ז6 818 - 95). לעיתים מודדים את קוי תקשורת ואפיקי שידור 33| מהירות ההעברה ביחידה שקרויה באוד (₪(/8) על שם זס6ַטג8 שהיה קצין בשירות הטלגרף הצרפתי ואשר השאיר את רישומו גם על קוד הטלגרף שקרוי קוד באודו. הקצב בבאוד הוא מספר הפעמים בשניה שרמת האות מתחלפת בקו. הגדרה מדוייקת יותר היא "מספר הפעמים בשניה שניתן להעביר את האות הקצר ביותר שקיים בשיטת העברה מוגדרת''. כדי להדגים זאת נניח שקיים מצב של מתח על הקו כאשר הסיבית היא '1', או איזקיום של מתח כשהסיבית 'ס'. במקרה זה האות, שהוא רמת המתח בקו, מתחלף בקצב ששווה למספר הסיביות המשודרות בשניה ומהירות הקו בבאוד ובס"ש שווה (ציור 2.4 אי). ציוד 2.4 אי: שתי רמות מתח על הקו 0 סו וו 0ו 10 וו סו וס 00 ציור 2.4 בי: ארבע רמות מתח על הקו נתאר עתה מקרה אחר בו קיימות 4 רמות מתח על הקו אשר כל אחת מהן תייצג זוג סיביות כמתואר בציור 2.4ב. במקרה זה כמות השינויים ברמות המתח, או הקצב בבאוד, קטן פי שניים לפחות מכמות הסיביות המשודרות. בציור 2.4ב ישנן 18 סיביות ורק 8 מצבים שונים של רמת האות. על ידי טכניקות של קידוד האות כפי שהודגם כאן ניתן להעביר בקו של 2400 באוד עד 9600 סייש. בהמשך נשתמש ביחידה סיביות לשניה (ס"ש) אשר מבטאת את כמות הנתונים שאפשר להעביר בקו נתון. קו הטלפון כאפיק שידור נדון עתה בהשפעת רוחב הסרט על יכולת ההעברה של קו הטלפון. קו טלפון הינו בעל תכונות חשמליות הקרויות התנגדות, קיבוליות והשראות, אשר מעוותות את האותות המשודרים. ההתנגדות גורמת לכך שככל שקו הטלפון ארוך יותר עוצמת האות המשודר הולכת ונחלשת. תהליך זה קרוי "הנחתה". הקיבוליות וההשראות גורמות לעיוות צורת הגל המרובע של האות המשודר. אם נשדר בקצב נמוך יצליח קו הטלפון לעקוב אחרי צורת הגל טוב יותר מאשר בקצב שידור גבוה, כפי שניתן לראות בציור 2.5. הסיבה לכך היא שככל שקצב 54 קול תקשורת ואפיקי שידור | - | האות המקורי בע" ץק האות שנקלט בקצה הרחוק של הקו ציור 2.5: עיוותים בשידור גל מרובע השינויים בצורת הגל גדול יותר נדרש רוחב סרט גדול יותר כדי להעבירו ללא עיוותים. כאשר רוחב הסרט של קו טלפון הוא 3,000 הרץ, משמעות הדבר שתדירויות גבוהות יותר תונחתנה על-"ידי הקו בצורה כזו, שלא ניתן יהיה לקלטן בצידו השני. בציור 2.6 ניתן לראות את העיוותים שנגרמים לסיביות במהירות העברה של רצף הסיביות המקורי במהירות 4,000 ס"ש | | שידור באפיק ברוחב סרט של: 0 הרץ ר ₪ [₪] ן ל 9 ב - 0 הרץ \/ 3 ו 0 הרץ 0 הרץ ציור 2.6: השפעת רוחב הסרט על איכות ההעברה קוי תקשורת ואפיקי שידור 355 0 סיש ברוחבי סרט שונים של האפיק. אפשר להבחין שב-2,000 הרץ ניתן להעביר גל סינוסי הדומה לגל המרובע של הנתון המקורי. אפשר להשיג זאת מכיוון שבאופן מתמטי ניתן לפרק גל מרובע מחזורי לאוסף של גלים סינוסיים שתדירויותיהם הינן מכפלות שלימות של תדירות הגל המרובע. גלים סינוסיים אלה קרויים הרמוניות. דופק (56ק) בודד ניתן גם הוא להצגה כאוסף אינסופי של תדירויות. נתון ספרתי המשודר לקו נראה כאוסף של גלים מרובעים הניתן להצגה עליידי גלים סינוסיים בעלי תדירויות שונות. כאשר נדון בהמשך בתדירויות שעל קו הטלפון להעביר דרכו, הכוונה היא לתדירויות המייצגות את הנתון הספרתי המשודר. חישוב קיבולת וסיווג אפיקים המדען נייקויסט מצא שבתנאים של חוסר רעש בקו ניתן להעביר באפיק בעל רוחב סרט של / הרץ, מקסימום /2 שינויי אות בשניה, ועל ידי כך ניתן יהיה לשחזר את הנתון. כאשר משדרים שתי רמות אות עבור '0' וז'1' הרי להעברת 0 ס"ש יספיק רוחב סרט של 2,000 הרץ כמודגם בציור 2.6. אפשר להשתמש בקידוד ועל ידי שינויים מעטים ברמת האות ניתן להעביר כמות גדולה של סיביות. באופן תיאורטי אפשר להגדיל את קיבולת האפיק ללא הגבלה. הבעיה היא שרעשים שקיימים בקו ידרשו לשמור על מרווח מספיק גדול בין רמות האות ובכך יגבילו את הקידוד. המדען שנון פיתח נוסה למקרה של רעש אקראי: (א/5 + 1) נפס! = 6 6 קיבולת האפיק בסייש, / רוחב הסרט, א/5 יחס הספק האות המשודר להספק הרעש בקו. קו דיבור בטיב ממוצע יאפשר לפי נוסחה זו העברה בקצב של 26,000 סייש. בטכניקות שידור מגיעים למהירות של 9,600 סייש מכיון שרעש אקראי אינו הרעש היחיד הקיים בקוי תקשורת. בנוסף לכך נדרשת טכניקת קידוד מתוחכמת ביותר, כדי להעביר מינימום שינויי אות עבור רצף של סיביות. קו הטלפון נועד במקורו להעברת דיבור שהוא אות אנלוגי באופיו. שידור לקו של האות הספרתי כמות שהוא גורם לכך שעל אפיק הטלפון להעביר דרכו גל מרובע אשר שחזורו דורש רוחב סרט גדול מאד. ציוד מיוחד שקרוי מודם מאפשר להעביר בקו אות אנלוגי שמייצג את אות המקור הספרתי ובכך להתגבר על חלק ממגבלות רוחב הסרט. על כך נדון בהרחבה בפרק ה'. מסווגים את האפיקים לפי קיבולם לאפיקים צרי-סרט (866ז8 6סוסע0ט5), אפיקי דיבור (806ז8 6סוס) ואפיקים רחבי-סרט (08008006ז). | - אפיקים צרי-סרט משמשים בדרך כלל לתקשורת טלגרפית במהירות עד 200 ס"ש. זהו בדרך כלל אפיק דיבור המחולק לתת-אפיקים בשיטות של ריבוב חלוקת תדירות, כפי שהוסבר בתחילת הפרק. - אפיקי דיבור משמשים לתקשורת נתונים במהירות עד 9,600 ס"ש. - אפיקים רחבי-סרט משמשים לתקשורת נתונים במהירות 19,200 סייש ומעלה. במדריך הטלפון מופיע מחירון של משרד התקשורת לסוגי האפיקים השונים. המעונין יבדוק את המחיר במשרד התקשורת בעת הזמנת קוים. 09 קוי תקשורת ואפיקי שידור עיוותים בתמסורת קו הטלפון אינו תיווך אידיאלי להעברת נתונים וקיימים בו עיוותים, או רעשים, אשר משבשים את צורת האות המשודר ומקשים על זיהויו בעת הקליטה. ככל שאיכות הקו טובה יותר, העיוותים בו מעטים יותר וניתן לשדר בו במהירות גבוהה יותר עם אחוז שגיאת נמוך. השיפור באיכות הקו מתבצע על ידי הוספת מעגלי תיקון והגברה. נסקור בקצרה סוגי עיוותים אופיינים לאפיקי תקשורת, אשר משפיעים על איכות ההעברה של תקשורת ספרתית: א. עיוותי הנחתה (חסווזסזפוכ תסוזהטח4116/) קו התקשורת מנחית את עוצמת האות המשודר בו, אך אין בכך כדי להוות בעיה. לתאור טיב קו מקובל מוצג עקום היענות שהינו גרף בו מושווית רמת המתח שנקלטת בקצה הקו בכל תחום התדירויות של רוחב הסרט (ש) באופן יחסי לרמה שנקלטת ב-1,000 הרץ (). אילו היה קו הטלפון מנחית את התדירויות בתחום 300 עד 3400 הרץ במידה שווה, היינו מקבלים עקום היענות שטוח. לרוע המזל ההנחתה אינה שווה לכל התדיריות ברוחב הסרט, לכן ההרמוניות השונות מקבלות הנחתה שונה, והדבר גורם לעיוות צורת האות בעת שחזורו. לתיקון עיוות זה משתמשים במגבדי תיקון (5ז26ו!₪8= 6סטזו!קוח ה ) שמגבירים את התדירויות המונחתות כדי לקבל עקום היענות שטוח ככל האפשר. מגברים אלו קרויים גם משווי משרעת. ציור 2.7 מראה את עקום ההיענות של קו טלפון אופייני. הקו המרוסק מציג את דירות (הרץ) 21000 00 2000 10 000 5%(00 ציוד 2.7: עקום ההיענות של קו טלפון ומגבר תיקון קוי תקשורת ואפיקי שידור 7 עקום ההיענות של מגבר התיקון אשר נראה כהיפוך של עקום ההיענות של קו הטלפון. ב. | השהיית מעטפת (ע06]3 6קס|6טתם) עיוות זה נובע מכך שקו התקשורת אינו מעביר את כל התדירויות ברוחב הסרט במהירות שווה, לכן ההרמוניות השונות מגיעות בזמנים שונים, דבר שמעוות את צורת האות בעת שחזורו. לתיקון עיוות זה משתמשים במשווי מופע (5ז26ו0081= 20856), אשר גורמים להאטה של התדירויות המתקדמות מהר יותר והשוואתן לתדירויות שמתקדמות לאט יותר. 3 )אפ <> ו - (ב) ציור 2.8: השפעת עיוותי קו על קליטת גל סינוס בעל משרעת קבועה א. אי יציבות האות ב. השפעה כוללת של עיוותי הנחתה והשהיית מעטפת ג | אייציבות האות 160 70856) תופעה זו גורמת לאות המשודר להיראות כאילו הוא ''רועדי'. תופעה זו מקשה על קליטה מדוייקת, ויצרני מודמים מציינים בדרך כלל את הערך המכסימלי שהמודם יכול לסבול. ד. | רעש רקע, רעש "לבן" או רעש אקראי זהו רעש תרמי שנוצר על-ידי כל ציוד אלקטרוני והוא מכיל את כל קשת התדרים (האור ה''לבן" כולל את כל תדירויות הצבע). התגברות על רעש זה 38 קוי תקשורת ואפיקי שידור אפשרית על-ידי העלאת עוצמת רמת האות באופן יחסי לרעש. יחס העוצמות קרוי יחס אות לרעש (0ו91ז 6פוסא] 10 שי - א/5). מספר מקובל לקו טוב הוא .8 = 5 ח, אש , ָ יר 5 / | [ 1 ו ציור 2.9: רעש לבן ציור 2.10: רעש אימפולס בתוספת לרעש רקע קוי תקשורת ואפיקי שידור : 19 ה. | רעש אימפולס רעש אימפולס הינו הגורם העיקרי לשיבושים בתקשורת נתונים מכיון שהוא גורם לאובדן או הוספת סיביות. בציור 2.10 ניתן לראות את צורת ההפרעה שנראית כדופק. אם הדופק הינו בקוטביות הפוכה משל הסיבית המשודרת היא תשתבש. גורמים לרעש זה מימסרי מיתוג במרכזיות, כלי עבודה חשמליים, מגעים חשמליים רוטטים וכדומה. סיכוך קוי התקשורת יסייע למניעת רעש זה. ו היסט תדר ()ום5 שסת6טף6זת) לתדירויות המשודרות בקו נגרמים היסטי תדר שמתבטאים בכך שבקצה הקו נקלטת תדירות שונה במעט מהתדירות ששודרה. יצרני המודמים מציינים בדרך כלל מהו היסט התדר המכסימלי שהציוד שלהם יכול לשאת ללא שיבושים (בדרך כלל עד 542). ד השראה (א]|8] 01055) רעש זה נובע כתוצאה מהשראה בין קוי תקשורת סמוכים. להקטנת תופעה זו משתדלים להמנע מניצול כל זוגות הקוים בכבל התקשורת כדי ליצור מרחק פיסי ביניהם. בנוסף לכך מגביל משרד התקשורת את רמת האות המשודר לקו, מכיון שההשראה גדלה ככל שרמת האות עולה. הגבלה זו אינה מאפשרת השגת יחס גבוה של אות לרעש, שפרושו אבחנה ברורה יותר בין האות לרעש. ח. | שינויי עוצמת האות עם הזמן (6חוז הווא פחסוזגוזבע 055| [8ת8ו5) עקומת ההיענות מצביעה על כך שקו הטלפון מנחית את התדירויות השונות בצורה שונה והדבר גורם לעיוות. בנוסף לכך גורמת עצם ההנחתה להפסדי אנרגיה בקו וכדי להתגבר עליהם יש צורך בהעלאת רמת האות. ההנחתה אינה קבועה אלא משתנית עם הזמן ויש לה הן שינויים רגעיים והן שינויים לאורך זמן. ספקי שירותי התקשורת באירופה ובארה''ב קבעו תקנים לאיכות העברה בהם מוגדרת רמת העיוותים המותרת בכל סוג קו. המונח הלועזי לטיב הקו הוא החהותסוזותס?). ציור 2.11 מכיל טבלה חלקית מתוך הצעה של 661177 (ועדה אירופית לתקנים) אשר מגדירה תקנים לקוים שונים באשר לעיוותי הנחתה והשהיית מעטפת. ניתן לראות שבקו באיכות 64 העיוותים קטנים יותר בשני סוגי העיוות מאשר בקו מאיכות 01. הקוים הרגילים שמספק משרד התקשורת להעברת נתונים הינם באיכות 61. לכל סוג קו קובעים ספקי שירותי התקשורת תעריף שונה. ספק השירותים בארץ הוא משרד התקשורת. ₪600₪( ) 6 + נ (א.ח₪ %ה) טטטסע ל נ ב 0092 - + (99) 6 ₪ צ)שט צטחט סוטט 00247 - 7 007% - 1% 666 -% (34) וט וטוט לצ שא 8005 אום 0087 - 5 00975 - 9 009% - (9051) (צ9כ) ₪ 1 צאטרע 1וווהט 7 - 000% 5 - 0087 %- ל66 ו וצ בוטצט א 005 אום 40 ככ]11 ש)וסטם 66 :117 ₪6 000% - 5 000% - 9 008% - 8 009% - 0] ו צ+ש בוטש 6% - 007% 5 -00085 6% - ל66 לכ צ6א 5006 )ם 0087 - 7 009% - 5 009% - 9 0097 - 0091 ו צטחע 72 - 000% 5 - 0087 %- ל66 א 20 0060 20 קוי תקשורת ואפיקל שידור קוי תקשורת ואפיקי שידור 11 קוי חיוג לעומת קוים פרטיים משרד התקשורת מספק שני סוגים של תקשורת טלפונית. האחת באמצעות קוי חיוג והשניה באמצעות קוים פרטיים (או חכורים). קוי חיוג (פס6תו.1 קז-|אוכ) הקשר בין המסוף למחשב נעשה באמצעות חיוג מספרי הטלפון שמוקצים לכניסות הקלט של המחשב. מספר הכניסות קטן בדרך כלל ממספר המסופים שעשויים להתקשר. לכן, כאשר נעשה חיוג מהמסוף למחשב והכניסה פנוייה - מבוצע הקשר, וכאשר אין כל כניסה פנוייה ישמע צליל ייתפושיי, כפי שהדבר קורה בעת שיחת טלפון רגילה. המסוף יכול להתקשר אל המחשב בחיוג בשני אופנים. בדרך הפשוטה מפעיל המסוף מחייג אל מפעיל המחשב ומבקש ממנו לחבר את קו הדיבור אל הכניסה המתאימה במחשב, אם זו פנוייה. מפעיל המסוף מחבר את קו הטלפון שבידו אל הכניסה המתאימה במסוף. בהמשך נראה שהחיבורים נעשים באמצעות מכשיר הקרוי מודם. במקרה זה רואה המחשב את הקו כקו פרטי, כפי שיוסבר בהמשך. קיימת גם אפשרות שהמחשב יחייג אל המסוף על-ידי שימוש באביזר לחיוג אוטומטי (₪ח(1 אַחו!|08 סוז8וחסזט/). תוכנית המחשב מזינה לאביזר זה את הספרות של מספר הטלפון של המסוף והוא שולח לקו צלילי חיוג, כפי שעושה אדם המשתמש בחוגת מכשיר הטלפון. חסרונות השימוש בחיוג: א. בחיוג אין מקצים קו ישיר קבוע בין המסוף למחשב, אלא משתמשים במרכזית משרד התקשורת. ההתקשרות מתבצעת עלידי חיבור המנוי אל המען באמצעות מרכזיה אחת או יותר. כתוצאה מכך הקו המחבר בין המסוף למחשב אינו קבוע אלא מורכב מקטעי קוים (חוליות) שונים המשתנים מחיוג לחיוג. מכיון שלא קיים קו קבוע הרי גם טיב הקו ובהתאם לכך טיב הקשר אינו קבוע. הדבר מוכר בודאי לקורא מתוך נסיונו בחיוג טלפוני, כאשר בנסיון חיוג אחד מתקבל קו גרוע שאינו מאפשר שיחה כתוצאה מרעשים והנחתה רבה, ובנסיון שני מיד לאחר מכן מתקבל קו טוב בו נשמעת השיחה היטב. ב. * קו החיוג עובר דרך ממסרי מיתוג במרכזיות ולכן הוא סובל מרעש אימפולס. ג. | לצורך העברת אותות בקרה של החיוג כמו: צלצול, הרמת שפופרת, צליל תפוש וספרות החיוג יש צורך בשימוש בחלק מרוחב הסרט: של הקו. הקטנת רוחב הסרט פירושה הקטנת קיבולת האפיק. מסיבות אלה מגבילים בדרך כלל את השימוש בקוי חיוג להתקשרויות במהירויות שידור נמוכות שאינן דורשות איכות קו מעולה, או לצרכי גיבוי כאשר הקו הפרטי מתקלקל. יתרונה של שיטת החיוג הוא מחירה הזול. כאשר ההתקשרות נעשית בתוך אזור חיוג מחירה כמחיר שיחה מקומית אחת, ללא תלות במשך הזמן. 2 קוי תקשורת ואפיקי שידור קוים פרטיים (65ח1.1 68566.]) קו פרטי מחובר בצורה ישירה וקבועה בין המסוף למחשב. העובדה שניתוב הקו הוא קבוע וידוע מאפשרת שיפור טיבו על-ידי הוספת ציוד ואביזרים מיוחדים למטרה זו. קו פרטי עובר לעיתים דרך מרכזיה אחת או דרך מרכזיות אחדות של משרד התקשורת אשר בהן קיים חיבור קבוע בין קטעי הקו (ולא מיתוג). מחיר השימוש בקו פרטי נקבע לפי איכותו ולפי אורכו. חדימגמי דו"מגמי למחצה דוזמגמי ציור 2.12: כיווניות העברת הנתונים כיווניות הקשר סיווג נוסף שקיים לגבי קוי תקשורת מתייחס לכיווניות התמסורת: א. קו חדימגמי (א6|קוחופ) הוא קו שמאפשר תמסורת חד-סטרית, כלומר, בכיוון אחד בלבד. למעשה קו זה לא נמצא בשימוש משרד התקשורת והוא מוזכר רק לשם הסבר המושג. ב. קו דרמגמי למחצה (אטוקטכ ]1191) הינו קו שמאפשר תמסורת לכאן או לכאן, כלומר דו-כיווניות אבל לא בעת ובעונה אחת. קוי תקשורת ואפיקי שידור 33> ג. | קו דו"מגמי (אס!|קטכ [1ט=) הינו קו שמאפשר תמסורת דוזסטרית, כלומר שידור בשני כיוונים בעת ובעונה אחת. קו דו"מגמי מורכב בדרך כלל משני קוים שאחד משמש לשידור בלבד והשני משמש לקליטה בלבד. מאוחר יותר נדון בנושא "זמן סבב'' ונראה שרצוי מאוד להשתמש בקוים דודמגמיים. קו הטלפון הרגיל הוא בעל זוג תילים (סזוש 2) הוא מאפשר תמסורת דו"מגמית למחצה בלבד. קו חיוג הוא קו דו-תילי, ולפיכך הוא דו"מגמי למחצה. בקו דו"מגמי דרושים 4 תילים, כלומר שני קוי טלפון דו"תיליים. הקצאת שני קוי טלפון מייקרת מאוד את מחיר התקשורת ולפיכך משתמשים לעיתים במודמים אשר מפצלים לשניים את רוחב הסרט של קו דו-תילי אחד ויוצרים בו קו ארבע תילי (6זוש 4). / 0 "אתה טועה, הקופסה הקטנה הינה המחשב. האחרת היא עבור ספרי ההפעלה" נתונים 0 1 000 0008 0000 00080000 0000 0010000080 משודרים אותות משודרים /[ רעש צרוף אות ורעש קצב דגימה 0-00 ד 0-8 "+ 1 ו 0 1 0|(1 1 0 נתונים מתקבלים 0 | 0( | 0 יג 0 1 1 0 1 0 נתונים מקוריים סיביות שגויות תמטורת בתנאי רעש 55 פרק ג': קודים ושיטות תמסורת שיטות ייצוג תוים בתוך זכרון המחשב מיוצגת ספרות ואותיות על-ידי תוים. במחשבי יבמ מיוצגות הספרות והאותיות בשיטת 280010 (00066 עזגחוע 666ת6ואם 6) 008086ז0]ח1 [18ח12601). בקוד זה מורכב כל תו עליידי שמונה סיביות (2118) ועל-כן ניתן לתאר בעזרתו 256 סימנים שונים. קוד אחר אשר מקובל במחשבים כמו מחשבי 112 למשל, הוא 5011 (זס) 02006 51306916 ת8סוזסוח/ 6 תסזגוהזס]ה!). בקוד זה מיוצג כל תו עליידי שבע סיביות המאפשרות תאור של 128 סימנים שונים. להעברת מברקים משתמש משרד התקשורת בטלפרינרים שעובדים בקוד באודו (880604) שבו כל תו מיוצג על-ידי חמש סיביות המאפשרות תיאור של 32 סימנים בלבד. צירופי הסיביות השונים אשר אפשריים בכל אחד מהקודים מיועדים למטרות שונות: - להצגת התוים המקובלים: ספרות, אותיות וסימנים גרפיים כמו נקודה, פסיק, +, -, <, >, =, ועוד. - להיות תוי בקרת תמסורת בהם נדון בפרק זה ובפרק הבא. תוים אלו משמשים כסימנים מוסכמים בין המסוף למחשב בעת קיום התקשורת. - להיות תוי פיקוח על המסוף, ביניהם: מעבר לשורה חדשה, סימון התחלת הדפסה וסוף הדפסה. בישראל משתמשים בחלק מהתוים לייצוג האותיות העבריות בנוסף לאותיות באנגלית. על-ידי כך אפשר להציג ולהדפיס בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית באותיות גדולות וקטנות. מן הראוי לציין שצירוף שלוש האפשרויות האלו אינו קיים בכל המסופים. בכדי שמסוף ומחשב יוכלו להתקשר ולהעביר ביניהם נתונים, דרושים נוהלים שיגדירו מהו הקוד שבו מיוצגים התוים, כיצד מזהים תחילת תשדורת וסיומה, כיצד מתגברים על תקלה בתקשורת ועוד. נוהלים אלו קרויים משטד-קו (6חו,1 [זת)) והם מתוארים בפרק ד'. בפרק זה נדון בכמה מהנושאים בהם מטפל משטר הקו: סינכרון וגילוי שגיאות שידור. . 46 קודים ושיטות תמסורת סינכרון ציוד קלט ופלט מקומי מחובר למחשב בכבלים מרובי תילים אשר מאפשרים העברת סיביות במקביל. מבנה זה של הכבלים מאפשר שידור כל סיביות התו במקביל ושידור התוים נעשה ברצף בזה אחר זה. לא כך הדבר בתקשורת. קו הטלפון הינו דו"תילי ויכול להעביר סיביות בודדות בזו אחר זו. לשידור תו אחד בשיטת 58616 למשל יש להעביר 8 סיביות בזו אחר זו ולאחריהן אפשר לשדר את הסיביות של התו הבא. לשם פשטות נניח שקיום מתח בין 2 התילים ברגע מסוים יורה על קיום סיבית .. 'ז' וחוסר מתח ביניהם יורה על קיום סיבית '0'. המסוף בצידו השני של הקו קולט את הסיביות על-ידי דגימת הקו בכל פרק זמן המתאים לזמן שידור סיבית. כאשר משדרים בקצב של 50 ס''ש למשל, משך השידור (''אורך'') של כל סיבית הוא 20 מילישניות, וזהו הקצב בו צריך המסוף או הצד הקולט לדגום את הקו. הבעיה העיקרית הינה השמירה על קצב הדגימה והתאמתו לראשית וסיום כל תו ותו במהלך השידור. 6 7 ציור 3.1: קוד 586016 עבור 3270 קודים ושיטות תמסורת 17 פעולת הדגימה בקצב הנכון נקראת סינכרון. קיימות שתי שיטות סינכרון, השיטה הסינכרונית והשיטה האסינכרונית אשר תוסברנה בהמשך. לשם ביצוע הסינכרון של שתי תחנות בקצות הקו הפועלות בכל אחת משיטות הסינכרון דרושים מספר נתונים מוקדמים: - אורך התו בסיביות, - הקוד בו מיוצגים התוים, - מהירות הקו. תמסורת אסינכרונית שיטת השידור הפשוטה ביותר קרויה תמסורת אסינכרונית (פטסחסזתסחץ5/ חסן155וח5ח3ז'1). בשיטה זו כל תו מתחיל בסיבית מיוחדת הנקראת "אות פתחי' ([51808 ₪71 57) ומסתיים בסיבית אחת או יותר שקרויה "אות פסקיי (51702 1. כלומר, בשיטה האסינכרונית מסתנכרן המסוף מחדש עם שידור של כל תו. ציור 3.2 מראה את מבנה התו 8 אשר יצוגו בשיטת 010 ₪80 הוא '1100010'. לפניו ואחריו מופיעות סיביות הסינכרון. החיצים מראים את נקודות הדגימה. אפגא 05 7 ל ץצ ץצ חח דפתגדפ ציור 3.2: יצוג התו 8 ב-₪80016 בשידור אסינכרוני במונחים של רמת מתח על הקו קרוי מצב '1' בשם אז8!א ומצב '0' בשם 6. כאשר אין משדרים דבר על הקו הוא מוחזק בדרך כלל במצב אזגּ!א, וזהו גם המצב של אות פסק (ק500), כלומר סוף שידור תו. אות פתח (514.81) של התו הבא יביא את הקו למצב 50806 ושינוי המצב יגרום למקבל השידור לבצע מחדש את הפינכרון. החסרון של התמסורת האסינכרונית הוא הקטנת יעילותה מכיון שלכל תו משודר נוספות לפחות שתי סיביות למטרת סינכרון. חוסר היעילות מתבטא בעומס נוסף של 25 אחוזים בשיטת 5806016 או הקטנה מתאימה בקיבולת היעילה של הקו. יתרונה של השיטה האסינכרונית הוא בפשטותה ועל כן יישומה במסופים אינו דורש חומרה מתוחכמת ומחיר הפעלתה נמוך. בשיטה זו משתמשים במסופים איטיים ובמהירות שידור עד 1200 ס"ש. תמסורת סינכרונית בשיטת התמסורת הסינכרונית (ח0ו85ו5ח118 פטסמסזהסהץ5) משתמשים 38 קודים ושיטות תמסורת בתוי בקרת תמסורת מיוחדים לביצוע הסינכרון של התחנות בשני קצות הקו. למשל, תוזסרק-סינכרוני אצ5 בשיטת ₪8016 (ציור 3.1) מיוצג על"ידי הצרוף הבינרי '00110010'. בשיטה הסינכרונית התחנה המקבלת מסתנכרנת בתחילת התשדורת ואחר כך עליה לשמור על קצב דגימות נכון עד לקליטת תו הסינכרון הבא. תוי הסינכרון נשלחים בתחילת השידור ואף בתוך התשדורות עצמן. מנגנון הסינכרון במסופים רגיש למעברים מי'0' ל-'1': ולהיפך, ושליחת תוי הסינכרון מבטיחה שיהיו מעברים כאלה. לזיהוי סוף תשדורת קיים תו בקרה המסמן סוף"-גוף-הודעה - את (א6ך )0 0חם). באחת משיטות השידור הקרויה 856 (-וחתטוחוחס?) פטסתסזהסתץ5 ץְזגחו3 מ0וז) מקובל להוסיף תו סינכרון בכל שניה של שידור. על כן, אם משך התשדורת הוא 2 שניות יופיעו בה מספר תוי סרק סינכרוניים בתחילה ותו לאחר כל שניית שידור.יציור 3.3 מדגים מבנה תשדורת בשיטה הסינכרונית. תו סינכרון סומן ב-אצ5 ותו סוףיגוף"הודעה סומן ב-אדם. ציור 3.3: תשדורת סינכרונית בתמסורת סינכרונית התחנה הקולטת חייבת לשמור על פינכרון נכון במשך כל זמן קליטת התשדורת. כאשר התשדורת קצרה אין בכך כל קושי, אולם כאשר התשדורת ארוכה יש חשש של "יציאה מסינכרון'י. תשדורת ארוכה מחלקים לקטעים הקרויים גוש (8100%). צירוף הגושים לתשדורת שלימה הינו באחריות מקבל התשדורת. מבחינת השידור מהווה כל גוש יחידת תשדורת נפרדת אשר לה תוי סינכרון בראשה ותוי סוף"שידור:גוש (₪18) המציינים את סופה. שתי סיבות עיקריות לחלוקת תשדורת ארוכה לקטעים: - במקרה של תקלה בשידור חוזרים רק על הגוש ולא על כל התשדורת ובכך נחסך זמן רב. : - כאשר המסוף המקבל מוגבל בקיבולת התוים שהוא יכול לקלוט ; בבת אחת נשלחת לו התשדורת בגושים באורך האפשרי. שיטות תמסוות חדשות בשיטה הסינכרונית קשה לשמור על סינכרון כאשר בתמליל ישנו רצף של סיביות אפס. בעיה זו נפתרה על-ידי שיטת שידור חדשה שבה מקיימים שינויים ברמת המתח המשודר לקו גם כאשר ישנם אפסים רצופים. שיטת שידור זו קרויה ביבמ 821.6 ([0ז1ח00) 10% 2818 פטסחסזתסתץ5) והיא ידועה גם בשם 1.6 ((10)חס) 110% 2818 |6ש1.6 תפוד1). קודים ושיטות תמסורת 59| הטכניקה המיושמת בשיטות שידור אלו היא ,182 (0ז26 10 חזטז6 חסא 8פחז]). כל זמן שמופיע '1' ברצף התוים משאירים את רמת המתח במצבה הקודם, אך כאשר מופיע '0' הופכים את רמת המתח. פעולה זו מתבצעת עלזידי התחנה המשדרת ומשוחזרת בתחנה הקולטת. ציור 3.4 מדגים את טכניקת שידור 82.1 א, החיצים מראים את נקודת הדגימה באמצע הסיבית ו לראות שרצף האפסים גורם | לשינויים ברמת המתתח. צ ץ ץצ ץֶַ - צ צ ץ ץ ץצ צ | | | | רצף המקור <-- 1 0 0 0 0 0 1 1 0 1 משודר לקו ₪ | 1 " | | | | + לאחר ₪21א ציור 3.4: 21אא כדי לשמור על סינכרון, כאשר מופיע רצף של הסיבית '1', מבצעת התחנה המשדרת בשיטת 501.0 הוספה של '0' לאחר כל 5 תוי '1' רצופים. התחנה הקולטת מורידה אחר כל 5 תוי '1' רצופים את הז'0' הנוסף. לפעולה זו ישנה סיבה נוספת שתוסבר בהמשך. ס 1"( רצף המקור ס0""""" משודר לקו 1 סיבית זו תוסר עליידי התחנה הקולטת ציור 3.5: הוספת אפסים ב-501.6 הטיפול בשגיאות בפרק ב' דנו בסוגי עיוותים הקיימים בקוי תקשורת אשר הינם אחד הגורמים לתקלות בהעברת הנתונים. גורם אחר הם האלמנטים הרבים הנמצאים בין המסוף לבין תוכנית היישום שבמחשב. תקלות בתקשורת גורמות לכך שחלק גדול מהמאמץ בפיתוח מערכת תקשורת מושקע בטיפול בתקלות, באיתור הרכיב המקולקל, במתן כלים לביצוע בדיקות של מרכיבי הרשת, ועוד. בקלט-פלט רגיל (סרטים ודיסקים) מקובל שתדירות השגיאות היא שגיאה אחת לכל מספר מליונים של בתים, ובתקשורת מספר מקובל הוא שגיאה אחת 20 קודים ושיטות תמסורת לעשרת אלפים תוים משודרים. בחקירה של התפלגות שגיאות הקו נמצא שב-90 אחוזים מהשגיאות התקלה היתה בסיבית אחת, וב-10 אחוזים מהשגיאות התקלה היתה ב-2 סיביות או יותר. כמו כן נמצא שגושים שלימים של נתונים עלולים להיעלם כתוצאה מנתקים (הפסקת שידור בקו). במדידה שנערכה בבריטניה נמצא ש-50 אחוזים מהנתקים הם באורך קטן מ-100 מילישניות. - שיטות לאיתור שגיאות תמסורת שיטות אוטומטיות השיטות המקובלות לאיתור שגיאות תמסורת, הנובעות מתקלות קו קרויות 0 ,0א ו-080 . העיקרון בשיטות אלה הוא הוספת סיביות או תוים לתשדורת כדי לאפשר בדיקות התמליל. במידה וקורית שגיאת קו שמשבשת מספר סיביות בתמליל, תוי הבדיקה יגלו ששגיאה כזו קרתה. א 26 (00600 ע6ה08תט₪60 |בסוזז6/ש) זהו קוד לבדיקת זוגיות לתו, אשר קרוי לעיתים גם עְזוז9?. קוד זה מורכב מסיבית אחת שנוספת לכל תו, כך שהמספר הכולל של סיביות '1' בתו יהיה אי-זוגי (או זוגי, בהתאם לשיטת התקשורת). המסוף שקולט את התו בודק את מספר סיביות '1' הקיימות בו, ואם מספר הסיביות אינו אי-זוגי התו מוכרז כשגוי. שיטה זו לא מגלה שגיאת קו שגורמת למספר זוגי של סיביות שגויות. ב. 1.862 (68608 ע6ה08ח600ז [החוסטזוקחס.]) שיטה זו קרויה גם עְווּזַ3? 8106% והיא מכילה תו נוסף לכל גוש של תמליל. התו נרשם בסוף הגוש ומשמש לבדיקת זוגיות של כל התוים בגוש. ציור 3.6 מדגים לצ אי-זוגי עם 1.86 זוגי. 811-0 של ה-1,86 הוא '1' כדי להשלים את כמות 1 8 5 תום ו תו! ו 0 ו ו 0 ו -0-ד₪1 00 ו ו 0 0 0 0 ו ו 0 0 ו 0 0 0 ו סו 0 00 ו ו 0 0 0 0 ו ו 0 0 ו 0 0 ו ו 0 0 0 0 -7-דו8 וו 0 0 0 0 80-81 == % גוש ציור 3.6: שחש 1801 בגוש בן 5 תוים קודים ושיטות תמסורת 1 ה-'ו' ב-817-0 של כל תוי הגוש למספר זוגי, דהיינו 4. לעומת זאת סיבית ה-0 ששל התו הראשון היא '0' כדי להשלים את כמות ה-'1' בתו למספר אי-זוגי כלומר - 5. ג. | 0402 (א668ת02 שץ0ח08תט60 סו[6ץ?)) בדומה ל-1,80 גם קוד זה משמש לגילוי גוש שגוי. זו שיטה מתוחכמת שמאפשרת לגלות אחוז גבוה מאד של שגיאות קו. השיטה מבוססת על קוד קהווחוה113 אשר בו מבצעים חלוקה אלגברית של תוי הגוש בביטוי אלגברי הקרוי פולינום הבדיקה. מחלוקה זו מתקבלת שארית אשר נרשמת בסוף הגוש (2 תוים) וקרויה תוי 0860 או 300 (80)6ז009) 060% א106). בצד הקולט מבצעים שוב את פעולת החילוק של הגוש בפולינום הבדיקה ומשוים את התוצאה ל-0360 הנקלט. באופן מעשי אין מבצעים חלוקה אלא מקבלים את השארית על-ידי פעולת הזזות ו-.02%) 6טופט!6א= בין תוי הגוש ופולינום הבדיקה. ב--856 וב-51.6 משמש כפולינום בדיקה הביטוי: א + א + 2'א + *א כאשר הצד הקולט מגלה שגיאה בתמליל שהגיע אליו הוא יכול לתקן את השגיאה, במידה ויש לו את הכלים לעשות זאת, או לבקש מהצד המשדר לחזור על הגוש השגוי. שיטות תכנות והפעלה בגלל האופי האקראי של הרעשים בקוים, כמות הסיביות שעלולות להשתבש נעה בין סיביות בודדות לגושים שלימים. שימוש בקודים לתיקון מספר רב של שגיאות דורש תוספת של תוי בדיקה רבים בסוף כל גוש, דבר שמוריד את יעילות התקשורת. היכולת לתקן שגיאות מייקרת גם כן את מחיר ציור התקשורת. מסיבות אלה מקובל ברוב מערכות התקשורת השימוש בשידור חוזר של גוש שגוי. יש לקבוע גודל אופטימלי של גוש, כך שמצד אחד לא ישלחו בתשדורת מעט מדי נתונים עם תקורה גבוהה, ומצד שני לא יהיה צורך לחזור במקרה של תקלה על גושים ארוכים. כאשר מסוף משדר גוש נתונים (תמליל) הוא מחכה לאישור מהצד הקולט שהגוש נקלט בצורה תקינה. כל זמן שאישור זה לא מתקבל, צריך המסוף לשמור על גוש הנתונים במאגר פנימי. מאגרים פנימיים מקובלים הם בגודל 256 עד 0 תוים, ואורך הגוש המשודר מותאם בדרך כלל לגודל המאגר. כאשר המאגר הוא גדול והקו באיכות ירודה מקובל לקטוע את התשדודת לשרשרת גושים. במידה שידוע שהקו הוא מאיכות טובה, ניתן לבקש אישור המסוף אחת לכמה גושים משודרים. שיטה זו נהוגה ב-521.0 אך אינה קיימת ב-856, בו מבקשים אישור לקליטה תקינה לאחר כל גוש. כאשר בקצב שידור נתון יש אחוז שגיאות גבוה מהרצוי אפשר להוריד את קצב השידור ועל-ידי כך להקטין את אחוז השגיאות (ראה פרק ב' - קיבולת האפיק). " קודים ושיטות תמסורת שיטה זו גם כן אינה רצויה בכך שהיא מקטינה את תפוקת הקו. בעיה נוספת בטיפול בשגיאות היא אובדן של גוש שלם. כדי שגוש יאבד מספיק שתוי בקרה שמציינים את תחילתו או את סופו משתבשים. לבעיה זו מספר פתרונות. ב-856 סופרים מתחילת ההתקשרות את מספר הגושים ששודרו, ונותנים אישור שונה לגוש אי-זוגי ולגוש זוגי. ב'5001.6 האישור מתבצע תוך התייחסות למספר הסידורי של הגוש. קיימים מסופים אשר אינם מבצעים כל בדיקה שהיא על הנתונים המשודרים אליהם. אם הנתונים מכילים תמליל קריא על-ידי אדם כמו מברק למשל, יכול הקורא להבחין בשיבושים הנובעים משגיאות שידור, לפענח את התו השגוי או לבקש חזרה על השידור. במסופים כאלה מקובל לשדר פעמיים, מראש, נתונים מספריים או משפטים חשובים אשר כל שיבוש קטן יכול לשנות את משמעותם ללא יכולת אבחנה בטעות. אם המסופים מיועדים לעבודה רצופה בעיבוד נתונים כמו תכנות, קלט נתונים, תשובות לשאילתות, עדכון קבצים ועוד, חייבים להפעיל שיטות אוטומטיות לאיתור שגיאות כדי לשמור על אמינות המערכת. כאטר אפיון הנמערכת אינו תואם את דרישות הצרכן 3 פרק ד': ניצול יעיל של אפיקי התקשורת חיבור מסופים לרשת התקשוות בעת תכנון מערכת תקשורת עומדות לפני המתכנן מספר אפשרויות אשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות מבחינת מחיר, אמינות, זמן תגובה, יכולת יישום, נוחות הפעלה ועוד. מחירם של קוי התקשורת והעובדה שארצנו אינה משופעת בקוים באיכות טובה, יוצרים את הצורך לנצל את קוי התקשורת בצורה יעילה. אחת הדרכים לניצול יעיל של הרשת היא שימוש ברשת שאינה שייכת לארגון שבו נעשה עיבוד הנתונים, אלא שייכת למשרד התקשורת ואשר נותנת שירותי תקשורת לגופים שונים, בדומה לשירותי הטלפון. רשת החיוג האנלוגית הצורה הפשוטה והמוכרת ביותר של רשת ציבורית היא רשת החיוג האנלוגית המשמשת את המדינה לצורכי שיחות טלפון. מפעיל המסוף שמעונין להתקשר למחשב מחייג את מספר הטלפון של המחשב. החיוג יכול לעבור דרך מרכזיה אחת או דרך מספר מרכזיות של משרד התקשורת, כשכל מרכזיה בוחרת קטע קו (חוליה) עד למרכזיה הבאה והמרכזיה האחרונה מבצעת את הקישור למחשב. כאשר המשתמש נזקק לקו לפרקי זמן ארוכים או לעיתים תכופות כדאי לו לבקש מהדואר חיבור קבוע בין המסוף למחשב, זהו חיבור נליין (נקודה לנקודה, ]חוס?-10-+חוס?) שבו הקו עומד לרשות המשתמש בכל עת שיחפוץ. קו נליין פועל כמו קו פרטי אשר דנו בו בפרק קודם. החיבור הקבוע נעשה על-ידי הדואר וחוסך את הצורך בחיוג ועם זה גם את המיתוג המבוצע בעקבותיו במרכזיה או במרכזיות. לקו הקבוע יש השלכה על איכות השידור, כפי שנראה בהמשך. רשת מיתוג מנות רשת מתקדמת יותר, נפרדת מרשת החיוג האנלוגי, מיועדת למטרת העברת נתונים בלבד. רשת ציבורית כזאת קיימת כיום בצרפת, בקנדה ובארה''ב והיא 4 ניצול יעיל של אפיקי התקשורת נותנת שירות מיתוג מנות (פַחוח6ו5 /246%6). בשירות זה קיימים מחשבי צומת אשר מרכזים את התעבורה באיזורם בדומה למרכזיה של רשת הטלפון . מחשבי הצומת מחלקים את התשדורות לגושים באורך קבוע הקרויים מנות, ולכל מנה מוצמדת כתובת היעד לצורכי ניתוב. במידה וקו מסוים בין מחשבי הצומת מתקלקל, מועברת המנה בניתוב אלטרנטיבי. השימוש במרכזת דרכים אחרות מנסות לנצל בצורה יעילה את הקוים בתוך הארגון. במידה וישנו מספר גדול של מסופים באיזור אחד מרוחק מהמחשב, ניתן להשתמש במרכזת (ז4]0ז/ה06ה00) שאליה מחוברים המסופים. המרכזת קולטת מהמסופים את התשדורות, אוספת אותן בשלימות במאגרי הזכרון שלה ומעבירה את כל התשדורות בקו אחד מִהַיִר אל המחשב. צורת עבודה זו נקראת לעיתים תמסורת בתיווך (0ז8זס:] 6חב 6זסו5). היתרון של שיטה זו בכך שאין צורך במספר רב של קוים ארוכים לחיבור מסופים אל המחשב, דבר שמוזיל את מחיר הקוים ואת מספר הכניסות למחשב. הקו יכולה להבחר לפי כמות התעבורה שעוברת בו בפועל. יתרון נוסף אפשר למצוא בכך שאפשר לחבר למרכזת מסופים סינכרוניים ואסינכרוניים במהירויות שידור שונות, בעוד שהקשר של המרכזת אל המחשב הוא סינכרוני, במהירות שידור גבוהה. | כאשר נדרש גיבוי, במקום לגבות קוים ארוכים מהמחשב אל המסופים מספיק גיבוי בקו המהיר אל המחשב. כמו כן ניתן ליצור ניתובים אלטרנטיביים לקו זה דרך מספר מרכזות, כמתואר בציור 4.1. בציור זה הקו המהיר הא דו-מגמי (ווש] 2005 ציור [.4: מרכזות ניצול יעיל של אפיקי התקשורת 55 א6|קטכ]) בעוד שהקוים למסופים הם דו-מגמיים למחצה (א6!קטכ ]5191). הקו בין מרכזת א! למרכזת ב' הינו במהירות 9,600 ס"ש כיון שהוא מיועד לצורכי ניתוב אלטרנטיבי בלבד. כלומר, כאשר הקו הראשי ממרכזת א' למחשב יתקלקל, תתקשר מרכזת א' למרכזת ב' ודרכה למחשב. המרכזת מעבירה למחשב את התשדורות הנקלטות מהמסוף בשלימות, תוך שמירה על מבניהן. מחיר שידור תו בקו מהיר זול יותר ממחיר העברת תו בקו איטי. כלומר, חכירת קו למהירות 300 סייש יכולה לעלות מחצית ממחיר קו במהירות 4800 סייש בעוד שהמהירות קטנה פי 16. מסיבה זו הקוים הארוכים פועלים במהירות שידור גבוהה. ריבוב חלוקת זמן שיטה אחרת לניצול קן היא חלוקת התעבורה בו בין מספר מסופים בשיטה הקרויה ריבוב חלוקת זמן - 121 (פחוא6!קוז|]א חסופוצוכ 6וחוד). בשיטה זו מפצלים קו מהיר בין מספר מסופים שסכום מהירויות השידור שלהן שווה למהירות הקו. למשל, קו של 9,600 סייש משרת 4 מסופים שכל אחד מהם עובד ב-2,400 ס'"'ש. בכניסה למחשב מפצלים את הקו שוב לארבע כניסות כמתואר בציור 4.2. שיטה זו קרויה לעיתים חסוזהּו6חחבת;). ציור 4.2: ריבוב חלוקת זמן מרבב 1אכ11 סורק את המסופים במהירות קבועה ומשדר את התוים לקו בסדר הסריקה. בצד השני מפצל בן-זוגו של המרבב את התשדורת הנקלטת בין הכניסות המתאימות במחשב, כך שלגבי המחשב נראה שלכל מסוף ישנו קו משלו. בשיטה זו, למרות שפיסית ישנו קו אחד, לגבי המחשב והמסופים נראה שקיימים מספר קוים במהירות נמוכה. במציאות אין מבצעים את החלוקה על בסיס של תו אלא על בסיס של סיבית. קיימים מרבבים סטטיסטיים אשר יכולים לשדר בקו של 9600 סייש יותר מאשר 0 * 4 סיביות לשניה בגלל העובדה שלא תמיד יש לכל מסוף סיבית לשידור. . פרק זמן זה מנוצל על-ידי המרבב לקליטת סיביות מקוים נוספים, או שהוא פועל עם מספר כניסות שסכום מהירויותיהן גבוה ממהירות הקו. 56 ניצול יעיל של אפיקי התקשורת ריבוב חלוקת תדירות משרד התקשורת מבצע ריבוב בקוים בינעירוניים. בכבל אחד בעל רוחב סרט גדול מועברות במקביל שיחות טלפון רבות, כשלכל אחת מוקצה חלק מרוחב הסרט (ראה פרק ב'). כמו ב-1אכדד גם כאן נראה למשתמשים כאילו הועמדו לרשותם קוים רבים. ריבוב זה הוא ריבוב בחלוקת תדירות - 1 (עסח6טף6ז- קחוא6!קוזט!/ חסופוטוכ). ציוד ריבוב זה קרוי ציוד נושא והוא מתואר בציור 4.3 כצינור עבה שמכיל מספר רב של צינורות דקים. ככל שקוי התקשורת בין המסוף למחשב יהיו ארוכים יותר, יהיה כדאי מבחינה כלכלית להשקיע בציוד ריבוב או במרכזות ולחסוך על-ידי כך חלק מההוצאה על קוים. ציור 4.3: ריבוב חלוקת תדירות חיבור רבינקודתי ניתן לנצל את הקו ביתר יעילות גם על-ידי חיבור מספר מסופים על קו אחד. חיבור זה נקרא חיבור רב-מסופי או דב-נקודתי (זחוסקוז|ט]1א) כמודגם בציור 4.4. באפיק תקשורת יכולה ברגע מסוים לעבור תשדורת אחת בלבד ללא תלות במספר המסופים הקשורים אל הקו. ולפיכך נדרשת שליטה מרכזית כדי לקבוע ולפקח מי ישדר ומתי. במקרה המתואר בציור יעבוד כל מסוף במהירות 9,600 ס'יש אבל כאשר מסוף אחר משדר, המסופים האחרים ממתינים. כדי לשמור על זמן תגובה סביר יש מסוף מסוף ציור 4.4: חיבור רב-נקודתי מסוף : מסוף ניצול יעיל של אפיקי התקשורת 7 לדאוג לכך שמסוף לא יתפוש את הקו לזמן ארוך מדי. וזאת עושים על-ידי הגבלת אורך התשדורת. כאשר מסתיימת תשדורת בין מסוף כלשהו והמחשב, יכול מסוף אחר לקבל את הקו לשימושו. | -י לולאה צורת חיבור נוספת של מספר מסופים על קו אחד, היא הלולאה. בלולאה ישנה העברה חד-כיוונית של תשדורות בין כל המסופים המחוברים בטור לאורך הלולאה, כמודגם בציור 4.5. בקר הלולאה מסוף אי מסוף גי מסוף ב' ציור 4.5: לולאה בקר הלולאה יכול לבנות תשדורת המורכבת מגושים אחדים המיועדים למספר מסופים ולשדרה ללולאה. כל מסוף בודק אם חלק מהתשדורת שייך לו. כאשר מצא שגוש כלשהו מיועד לו, הוא קולט אותו, ומעביר את התשדורת הלאה. כאשר ניתנת רשות להחלפת כיוון, כלומר מהמסופים אל המחשב, שולת כל מסוף את גוש התשדורת שלו ללולאה. כאשר התשדורת מגיעה לבקר הלולאה היא עשויה להכיל אוסף גושי תשדורת מכל המסופים. משטר קו ‏ בכל פעילויות הקלט-פלט בעיבוד נתונים מקובל להוסיף לתמליל גם אותות פיקוח ובקרה. בפניה לכונן סרטים למשל, נשלחים אליו פרט לתוי תמליל גם הוראות כגון גלגול סרט, דילוג גוש נתונים וכדי. אותה בעיה של פיקוח קיימת גם בתקשורת. אבל בעוד שבעיבוד מקומי נשלחות הוראת הפיקוח בקוי בקרה מיוחדים ונפרדים מהתמליל, הרי בתקשורת, בגלל העובדה שאמצעי ההעברה 8 ניצול יעיל של אפיקי התקשורת הוא קו טלפון, מועברת הבקרה באמצעות תוים מיוחדים המשודרים יחד עם התמליל. כדי לאפשר את בקרת תמסורת הנתונים דרושה הגדרת נוהלי תקשורת בין מסוף למחשב. הדבר דרוש בחיבור לקו נלי"ן וחיוני כאשר מספר מסופים מחוברים לקו רב-נקודתי. נוהלי תקשורת אלו קרויים בשמות שונים: משטר קו ([0זזחס>) 1.106), נוהל קו ([01060: 6חו.1), נוהל חוליה ([210%060 אחו.1), משטר תקשורת, ועוד. משטר קו או נוהל חוליה הינם מערכת כללים לתקשורת נתונים דרך קוי תקשורת או חוליות נתונים, המוגדרת על-ידי קוד תמסורת, אופן תמסורת ותהליכי בקרה ושיקום. בהמשך נדון במשטרי חיבור נליין וחיבור רב-נקודתי ונציג את הנוהלים 850 ו-501.0 כדי להדגים את הנושאים שבהם מטפל משטר הקו. משטר חיבור נליין כאשר שני מסופים מחוברים ביניהם בקו תקשורת אחד קרוי הקשר ""ינקודה לנקודה'" - נליין טחוס? 10 זחוסק). קו נליין יכול להיות קו פרטי או קו חיוג. בקו נליין הבקרה פשוטה והבעיה היא למנוע אפשרות ששני המסופים, או המסוף והמחשב ישדרו בוזמנית. נוהל כזה מתואר בציור 4.6. במצב התנגשות (ח0ו1ח16ח0)) | שני הצדדים פונים בו"זמנית בבקשת שידור, בעל העדיפות ביניהם מקבל את הרשת והאחר מוותר. בדוגמה שלפנינו מוצג דו"שיח כאשר מסוף 4 משדר ומסוף 8 קולט. קולט | ₪ 7-7777-----4 | משדדר + מוכן לקבל - 2 - תשדורת [ - תשדורת ! תקין ‏ > ציור 4.6: התנגשות בקו נליין משטר חיבור רבינקודתי כאשר המסופים מחוברים לקו רב"נקודתי (זחוסטז!ט!א) על המחשב לנהל את ההתקשרות למסופים בצורה מרכזית עליידי מתן רשות לכל מסוף לשדר בזמנו. פעולה זו קרויה חקירה(פחו!!ס) או הזמנה לשידור. כאשר המחשב רוצה לשדר למסוף, הוא יבקש רשות מהמסוף לעשות זאת עליידי פעולת בחירה (חסו56160), מעינה (8חו659ז00.), או הזמנה לקליטה. כדי לנצל קו דו-מגמי ביעילות, יכול המחשב לבצע חקירה למסוף אחד ולאחר מכן לקרוא ממנו, ובחפיפה - לכתוב למסוף אחר. כך יכול המחשב לקיים פעילות דו"מגמית באפיק התקשורת. כדאי לשים לב לכך שמסופים המחוברים אל קו ניצול יעיל של אפיקי התקשורת 9> אחד צריכים לעבוד במשטר קו זהה. בציור 4.7 מוצג קו דו"מגמי שאליו מחוברים 3 מסופים בחיבור רב-נקודתי. בגלל דו"מגמיות הקו ניתן לקרוא ממסוף 8 ולכתוב למסוף 2 באותו זמן. הקריאה והכתיבה למסופים השונים נעשות על זוגות תילים שונים ביציאה מתחנה 4. תחנה משנית | תחנה ראשית ן | | | -4+ | ן ן | | 0 ציור 4.7: קו דורמגמי המחשב שמנהל את התקשורת קרוי תחנה ראשית והמסופים (או מחשב אחר המשרת כמסוף) קרויים תחנה משנית. מהדוגמה שבציורים 4.8, 4.9 ניתן לראות שבחקירה ובמעינה פונים אל התחנות בכתובותיהן. תוי החקירה או המעינה יגיעו מהתחנה הראשית במקביל אל כל התחנות המשניות. כל תחנה משנית תבדוק אם כתובתה מופיעה בתוי החקירה, ורק הנמענת תמשיך בשיחה. ישנם 8 4 +-- 4, יש לך מה לשדרז לא -> אשיו -- ₪8, יש לך מה לשדרז! גוש 2 ---> א טוף =---= <--- תקן ציור 4.8: חקירה בקו רב-נקודתי ! 0. ניצול יעיל של אפיקי התקשורת 4 ל <--- 4 האם אתה מוכן לקלוט! א --> <--- 8 האם אתה מוכן לקלוטז 2 . <-- גוש 1 תקין ---> *-- סוף ציור 4.9: מעינה בקו רבינקודתי מסופים שאף כאשר הם מחוברים למחשב על קו נליין הם עובדים במשטר קו של חקירה ומעינה. מסוף כזה לדוגמה הוא ממשפחת יבמ 3270. משטרד קו 856 ציור 4.10 מתאר תהליך מעינה למסוף 3270, העובד ב-850. ניתן לראות שבמשטר קו זה קיימים היפוכים רבים של כיוון השידור כדי לקיים את הדו-שיח בין המחשב למסוף: ליצור את הקשר,לבצע תשדורת, לאשר קבלה ולסיים. הסבר לציור: 077 - תוזה נשלח אל המסוף וגורם לו לעבור למצב בקרה ונכונות לקליטת כתובתו. ₪ טס - כתובת יחידת הבקרה. קיימות כתובות שונות לחקירה ולמעינה. ג עמ - כתובת המצג. 0אם - תו בקרה המציין פעולת חקירה או מעינה. אצפ - תו סינכרון. 0 ₪08 - אישור לקליטה תקינה של גוש איזוגי. 1 40% - אישור לקליטה תקינה של גוש זוגי. ] ,40% - תוי בקרה אשר מופיעים במקום אישור ומורים על בעיה מסוימת במסוף. 1% - סימון לתחילת תשדורת. 0 - תו מיוחד ל-3270 המופיע תמיד לאחר 57%. 1 - תוהנשלח מן המסוף כהודעת אי-אישור אם הוא מופיע במקום אישור (4068). מסופי 3270 משתמשים בתו זה כהודעה על שגיאת קו. תו זה משמש גם לסיום ההתקשרות. 0 - קוד לבדיקת שגיאות שידור. ניצול יעיל של אפיקי התקשורת 1 חסוזס56|6 0% וע 6 דסם 0 6 .ז400א .שצמס .4 .טס 5 7 0 אסא זצא ₪6 סא 5 זס) ||סק וס ]א | א 6 5ווח 0 ) | ]אד אד | 6אס זסזז6 סא צפטם זס 94105 מס 0-1 . ו דסם ץ|ק₪6 סא נ | ץזו6 5 זס)] ]|סק דסם [ 16 |א6ח 0ו 600 ציור 4.10: תרשים זרימה של מעינה למסוף 856 | 3270 02 ניצול יעיל של אפיקי התקשורת משטר קו 501.6 במשטר קו 501.06 כל תשדורת הינה בעלת כותרת וסיומת במבנה קבוע ובאורך 3 תוים, אך אורך התמליל יכול להשתנות. אותו מבנה ישמש הן לחקירה ומעינה והן לתשדורת תמליל, ובכך שונה הדבר מ-8560. תשדורת מתחילה בכותרת שמורכבת משלושה שדות, לאחריה התמליל ולאחריו שני שדות סיום: ציור 4.11: מבנה תשדורת 5016 , ץ - = קת - "תו דגלי' המסמן תחילת תשדורת או סוף תשדורת ומבנהו 'סווווווסי. 4 - 60:68 - כתובת התחנה המשנית באוורך תו אחד. 0 - | 6חגוח 00 - תו בקרה שיכול להכיל פקודות כמו הפעלת מסוף וניתוק מסוף. במקרה של שידור תמליל הוא מכיל 2 מונים וסיבית חקירה. 61 - תמליל. תוכן התשדורת המועברת באפיק. 59 - (5606006 0.060% 8₪6ז) - בסיומת התשדורת, לפני הדגל = ישנם שני תוי ביקורת. אלו הם תוי קוד 686 שהוסבר בפרק ג. ץ- תו דגל מסיים את התשדורת. כאשר קורית שגיאת קו מופיע בתמליל תו שנראה כ''דגלי'. מכיון שיש בתו זה סיביות '1' רצופות מתווספת הסיבית '0' לאחר 5 סיביות '1' כמוסבר בפרק ג. המונים של תו הבקרה 6 הם באורך 3 סיביות כל אחד ומאפשרים ספירה מ-0 ועד 7. האחד - 5 - הוא מונה שידור שמכיל את מספר התשדורת הנוכחית, והשני - 8 - הוא מונה קליטה שמכיל את מספר התשדורת הבאה שצפויה להקלט. ב-521.6 אין מתבצעת פעולת אישור קליטה תקינה. קידום מונה התשדורות הנקלטות לאחר קליטת כל תשדורת תקינה מהווה אישור. לכן, כאשר נקלטת תשדורת שגויה אין מקדמים את המונה ועל התחנה המשדרת לחזור על כל התשדורות ממספר זה והלאה. כאשר תחנה ראשית מפעילה את סיבית החקירה (1=ת) - סימן הוא לתחנה המשנית שמותר לה לשדר. כל עוד סיבית החקירה שווה ל-'0' משמעות הדבר שהתחנה הראשית משדרת לתחנה המשנית. מכאן שבי521.0 מתבצעת השליטה בקו בצורה יעילה יותר מאשר ב-856. ניתן לבצע שידור, אישור קליטה וחקירה בתשדורת אחת ואין צורך בהחלפות הכיוון שמתוארות בציור 4.10. אין צורך באישור לאחר כל תשדורת, אך חייבים לאשר לכל היותר לאחר 7 תשדורות. ציור 4.12 מתאר תהליך שידור ב-801/0. מצב המונים בציור הוא לפני ביצוע השידור או הקליטה. בתשדורת 3 נפלה שגיאה ולכן התחנה הקולטת אינה ניצול לעיל של אפיקי התקשורת 3 מעדכנת את מוניה. כל זמן שסיבית החקירה היא '0' התחנה המשנית היא במצב קליטה, ואין צורך במעינה. בתשדורת 4 התחנה הראשית מפעילה את סיבית החקירה ולכן התחנה המשנית יכולה להתחיל לשדר. לתחנה המשנית יש רק תחנה משנית תחנה ראשית מונה שידור מונה קליטה מונה שידור מונה קליטה 0 0 0 0 א ץק 5 *--]>];]:] תשדורת 1 6 0 ה 1 0 5 5-7 <=-=] > תשדורת 2 0 2 2 0 8 קץ 5 == :]| תשדורת 3 "וש שגיאת קו 0 2 3 0 א ל 5 *=--]:]:]:| תשדורת 4 0 2 4 0 א ץ 5 תשדורת 1[ |=]י|-> 1 2 2 1 8 ל % ציור 4.12: העברת תשדורת תמליל ב-1/6כ5 4 ניצול יעיל של אפיקי התקשורת תשדורת אחת ולכן היא מפעילה (1=) את סיבית החקירה. התחנה הראשית מבחינה שמונה הקליטה של התחנה המשנית הוא '2' בלבד לכן היא מחזירה את המונה שלה ל-'2' ומשדרת מחדש את תשדורות 3 ו-4. בטכניקה זו מתבצעים את החקירה, המעינה והשידורים החוזרים. השגיאה שהוצגה בציור 4.12 התגלתה על-ידי התחנה המשנית כאשר השוותה את ה-₪05 של הגוש ששודר אל ה-686 אשר חושב לפי הסיביות של הגוש שנקלט. אי התאמה זו גרמה את התגובה כפי שהוסברה קודם. מחשב אישי, וגם בתקשורת ... 5 פרק ה" המודם תפקיד המודם ומקומו במעוכת המונח מודם הוא קיצור של המילים "מודולטור דה-מודולטור'י' ובעברית: מאפנן ומגלה 1א105א (חסוזג!|ט0ס1א-125 חסזג!ט100א). מטרתו של המודם לאפשר תמסורת נתונים ספרתיים דרך אמצעים אנלוגיים (קו הטלפון) באופן שהעיוותים בקו ומגבלות רוחב הסרט יגרמו להם נזק מועט ככל האפשר. מיקומו של המודם בין תחנת הנתונים (מחשב, מסוף) לבין קו התקשורת, כפי שמוצג בציור 5.1. אות סיפרתי אות אנלוגי אות סיפרתי ת רז תת--א)---אוי---א-וש- א--א+. רז תת- קו התקשורת ציור 5.1: מקומו של המודם במערכת בפרק ב' ראינו מהו רוחב הסרט המינימלי שנדרש להעברת אות ספרתי כאשר הוא משודר לקו כמות שהוא. ככל שרוחב הסרט יגדל נקבל שיחזור טוב יותר של האות הספרתי. אבל ברוחב הסרט המקובל של 3,000 הרץ מהירות השידור ואיכותו מוגבלים. שיטת השידור של אות ספרתי באופן ישיר לקו מקובלת בטלפרינטרים, שמהירות ההעברה שלהם מוגבלת (50 עד 100 סייש) והם משדרים לקו אותות במתח וזרם גבוהים. שידור אות ספרתי לקו נעשה לעיתים גם במסופים המצויים במרחק קצר מהמחשב (עשרות מטרים) ובמהירות בינונית (עד 2,400 סייש). 6 המודם בדרך כלל אין מחברים את המסוף ישירות לקו אלא משתמשים במודם אשר הופך את האות הספרתי לאות אנלוגי אשר רגיש פחות לעיוותי קו התקשורת. בפרק ב' דנו בהשפעת התכונות החשמליות של קו הטלפון על יכולתו להעבירגל מרובע. ראינו שקו הטלפון אינו מסוגל, בגלל מגבלות רוחב סרט, להעביר את '"הפינות החדות" של הגל המרובע והוא מעוות אותם כפי שמוצג בציור 5.2. אות משודר אות נקלט ציור 5.2: העיוות שנגרם לגל מרובע בעת שידורו בקו טלפון המודם מקבל ממקור הנתונים (מחשב או מסוף) אות ספרתי, כאשר כל תו מורכב מסיביות הבאות בטור בזו אחר זו. תפקידו העיקרי של המודם הוא להפוך אות זה לאות אנלוגי המשודר בקו הטלפון. פעולה זו נקראת אפנון (ח0גז018ו100/). האות האנלוגי המשודר מגיע אל מודם אחר המחובר אל התחנה הקולטת. תפקידו להפוך את האות האנלוגי לאות ספרתי ולהעביר אותו לתחנה הקולטת. פעולה זו נקראת גילוי (חסגזג1ט6סוא-26). שיטות אפנון מטרת האפנון (חסוז9]גו100א) להפוך את רצף הסיביות היוצאות אל הקו כגל מרובע לאוסף של תדירויות אשר מצויות במסגרת רוחב הסרט של הקו. שיטות אפנון אנלוגי האפנון מתבצע על ידי כך שהמודם משדר גל סינוסי, שקרוי גל נושא (161ה8?)), בתדר הנמצא באמצע רוחב הסרט של הערוץ, למשל 1,700 הרץ. לגל נושא סינוסי ישנם שלושה מאפיינים: משרעת (עוצמת הגל), תדירות (ההיפוך של זמן מחזור אחד) ומופע. ואכן, קיימות שלוש שיטות אפנון שבכל אחת מהן משנים מאפיין אחר של הגל הנושא כתלות בנתון הספרתי המשודר. הגל הנושא ניתן להצגה כפונקציה של הזמן ז ע''י הנוסחה: (0 + 8ח2)ה!8 4 = 8 3 - המשרעת הרגעית (רמת המתח) של הגל הנושא ברגע מסוים ), המודם 07 4 - המשרעת המירבית, 1 - תדירות הגל הנושא, 9 - המופע. 0 = 45 2 1 (9 + |! *2)חו45 = 0 ציור 5.3: שני גלים סינוסיים בעלי הפרש מופע השיטה הפשוטה ביותר לאפנון קרויה אפנון משרעת 41 (1181066קח ח0וז100018/) ובה משדרים גל נושא שהמשרעת שלו משתנה בהתאם להופעת או אי-הופעת סיבית. מכיון שהגל הנושא הוא ברוחב סרט של תחום השמיעה, אפשר לשמוע צפצופים כאשר נאזין באמצעות אוזניה לקו טלפון. צפצוף רצוף וחדגוני נשמע בתדירות הגל הנושא, כאשר אין משדרים נתונים על הקו. כאשר ישודרו נתונים נשמע צפצופים מקוטעים. אפנון משרעת רגיש למדי לרעשים, ומשתמשים בו בדרך כלל בשידור למרחקים קצרים. 0 0 1 ו 00 10 000000000 ןו 0 יי 100 ציור 5.4: אפנון משרעת 8 המודם שיטת אפנון מקובלת יותר היא אפנון התדירות הקרויה 5% (ע0ח6006זע קחוץ6א 501). האפנון נעשה על-ידי הזזת התדר של הגל הנושא בהתאם לסיבית המשודרת. מקובל להשתמש בשיטת אפנון זו במודמים עד מהירות של 1200 סייש. לדוגמה: בשידור של 1,200 סייש נהוג להשתמש בגל נושא של 1,700 הרץ והזות התדר ל-2,100 הרץ עבור '0' והזזת התדר ל-1,300 הרץ עבור '1' כמתואר בציור 5.5. במקרה זה אם נאזין עם אוזניה לקו נשמע צלילים בעלי תדירות משתנה כאשר משודרים נתונים על הקו, וצליל קבוע בתדירות שונה כאשר משודר גל נושא בלבד. 0-00 030 0000000000 00000081 0 0 ציור 5.5: אפנון תדירות בשיטת אפנון מופע שקרויה 225% (פַתוץ6א ]531 856 |84ו6ח6ז6אוכ) משתמשים במודמים במהירויות שמעל 1200 ס''ש. בשיטה זו המופע של הגל הנושא משתנה כפונקציה של הסיבית המשודרת. כדי לפשט את ההסבר מתואר בציור 5.6 מצב בו משנים את המופע של הגל הנושא ב-180 מעלות בכל מעבר מז'0' ל-י1', ולהיפך. 0 | 0000000000 000 81 0 0 3 [ [ ן ו ו ו [ ציור 5.6: אפנון מופע (הפיכת המופע ב-180 מעלות) ו | | | ₪ |8| 4 2% | מקובל כיום להגיע במודמים לשידור במהירות עד 9,600 ס"ש על-ידי כך שמכניסים יחד עם האפנון גם קידוד. ציור 5.7 מדגים אפנון מופע עם קידוד של 8 רמות, דהיינו צרוף של 3 סיביות מועבר על ידי הזזת מופע של הגל הנושא בזוית המתוארת בציור. בפרק ב' ראינו שעליידי קידוד ניתן לגרום לכך שמספר הסיביות לשניה המשודר בקו למעשה גבוה ממספר השינויים (באוד) שנגרמים לאות המועבר בקו. רוחב הסרט מגביל רק את מספר השינויים המותרים בפרק זמן של שניה. המודם 9 000 100 ציור 5.7: אפנון מופע עם קידוד שיטות אפנון ספרתי שיטות אפנון ספרתי פותחו בשלב ראשון להעברת מספר רב של שיחות טלפון בכבלים בעלי רוחב סרט גדול. הרעיון הוא שבמקום להעביר בקו את האות האנלוגי של הדיבור יש לדגום אותו ולהעביר בקו את הדגימות. אם התדירות הגבוהה ביותר של האות האנלוגי היא א הרץ אזי נדרשות /2 דגימות לשניה כדי שניתן יהיה לשחזר את האות בשלימות. כלומר, אם מסתפקים ב-4000 הרץ לצורך העברת קול, יש צורך ב-8,000 דגימות לשניה כדי להעבירו בצורה מושלמת. בשיטות אפנון ספרתי משמשת כגל נושא סידרה של דפקים הקרויה רכבת דפקים (תו8ז1 156טק). שיטות האפנון הספרתי פותחו כדי להעביר דיבור או תמונות טלוויזיה שהינם אותות אנלוגיים, דהיינו אותות בעלי תבנית רציפה. שיטת אפנון זו הפוכה לשיטת האפנון שתוארה בתחילת הפרק, בה הגל הנושא הוא סינוסי בעל משרעת ותדירות קבועים ואות המקור הוא אוסף של סיביות שנראות כגלים מרובעים. היתרון של שיטת הדגימה הוא שהאות רגיש פחות לרעש. אם מתקינים משחזרים (9ז6910ק₪6) רבים בקו השידור אפשר בכל אחד מהם לשחזר מחדש את האות מתוך הרעש, כדי למנוע את האפשרות להשפעה מצטברת של הרעש. קיימות ארבעה שיטות אפנון ספרתי: - 241 (חס:נז10019 66ט11!קוחא/ 156שק): משנים את משרעת הדפקים כפונקציה של אות המקור. - ]אק (ח0סגז108₪18/ חסוז8זטכ] 156ט2): משנים את רוחב הדפקים כפונקציה של אות המקור. - 21 (חסו191ט100/ 20511100 156ט2): משנים את מיקום הדפקים כפונקציה של המערכות המשתמשות בשיטות האפנון הספרתי. הספרתית אינו קרוי מודם אלא "מרבב !אסקיי. הציוד המאפנן בשיטה גם את הרעש. באפנון הספרתי משתמשים במשחזר במקום במגבר. המשחזר מייקר מאד את המערכות מכיון שהוא נדרש בכל 2 עד 3 ק'ימ. מסיבה זו נדירות אחת הבעיות הקשות בשידור היא בעיית הרעש המשבש את האות הנשלח מהמקור אל היעד. בשיטות ]אס ואת מתגברים על בעיית הרעש על ידי קביעה של גובה הגל הנושא ברמה המספיקה להתגבר על ההפרעות שלו. כזכור, בשיטות התמסורת האנלוגיות משתמשים להגברת האות במגברים שמגבירים ציור 5.8: שיטות אפנון ספרתי 9 -------- | ו - - - - אוווצוום- - - דוו - 1 - - וו שו\ ---ך5-------- .| , , , | ו של גלים ריבועיים בעלי תדירות ומשרעת קבועים. בציור 5.8 הוצג האות האנלוגי לשם פשטות כגל סינוסי (בפרק ב' בציור 2.1 ניתן לראות כיצד נראה האות האנלוגי במקרה של דיבור). הגל הנושא הוא רכבת בהמשך. אות המקור ומעבירים את העוך הספרתי של המשרעת. ראה הסבר נוסף - 0%1/ (ח0ו1000191/ 2066) 156ק): משנים את משרעת הדפקים כפונקציה של אות המקור. 20 המודם המודם ה שיטות האפנון הספרתי אינן מקובלות בארץ, אבל יתכן שעם הרחבת השימוש בתקשורת נתונים ובהעברת נתונים באמצעות לווינים הן תהיינה שכיחות יותר. ]0 - (תסו81|ו100 02066 56!טק) מבין שיטות האפנון הספרתי שיטת 1א0 הינה המקובלת ביותר. בשיטה זו דוגמים את האות האנלוגי כמו ב-/א24 אבל במקום להעביר את הדופק במשרעת משתנה לפי צורת האות, מעבירים את הערך הספרתי של המשרעת. מקובל לחלק את המשרעת ל-128 רמות, ולייצג את ערך הרמה על ידי 7 סיביות. כך מועברים בקו המצבים '0' או '1' שניתנים לשיחזור בצורה טובה ולא רגישה לרעש, במקום גבהים שונים של האות. אם נחלק את המשרעת למספר קטן יותר של רמות יתקבל רעש "קוונטיזציה''. דהיינו, לא נשחזר את השינויים באות המקורי בצורה מדוייקת. ציור 5.9 מתאר את תהליך האפנון. בדוגמה זו חולקה המשרעת ל-8 רמות, 1[. אות המקור האנלוגי (דיבור), מקבל ערכים בדידים בתהליך "קונטיזציה". *ופפטצוומוווצצצ אוצי 2. הערכים הבדידים מקבלים ערכים סיפרתיים. ערכים ספרתיים של גובה . המשרעת 14 3 שידור הערכים הסיפרתיים בקו התקשורת. 4 %" במרווחים ניתן לשדר . נתונים סיפרתיים אחרים ציור 5.9: ]אס 2 המודם במקום 128, כדי שאפשר יהיה להציגה על ידי 3 סיביות. השיטה מעט מורכבת בכך שאות מקור אנלוגי נדגם על ידי גל נושא מרובע כמו ב-2/.1. אבל בעוד שב-1א4? משודרים לקו גבהים שונים של הגל המרובע כפי שמוצג בחלק 2 של הציור, הרי ב-601? משדרים קבוצה חדשה של גלים מרובעים בעלי שני גבהים בלבד (המתאימים ל-'0' או '1'). כל קבוצה של 3 מלבנים בציור מייצגת את הערך הספרתי של גובה אות המקור. המרחק בין השלשות של הגלים המרובעים נקבע לפי תדירות הגל הנושא, דהיינו לפי מספר הדגימות המתבצעות לשניה על אות המקור. רוחב הסרט שנדרש לשיטה זו הוא גבוה ולכן לא ניתן להשתמש בה בקוי טלפון. כדי להעביר דיבור ברוחב סרט של 4.000 הרץ יש צורך ב-8,000 דפקים לשניה לדגימה. אם כל דופק מתואר על ידי 7 סיביות יש צורך להעביר 56,000 סיביות בשניה לצורך שיחזור הדיבור. כדי לשדר מידע ספרתי אין צורך באפנון, והשידור משתלב בצורה טבעית בשיטת הדגימה. על ידי השימוש בשיטה החדשה אפשר להשיג יעילות טובה יותר בניצול קוי התקשורת. הדפקים המתארים דיבור משודרים לפרקי זמן קצרים, ולכן אפשר לנצל את אותו האפיק לשידור שיחות טלפון ונתונים ספרתיים במהירות גבוהה. תכונות המודם ומבנהו לאחר שסקרנו שיטות אפנון נחזור ונדון ביתר פרוט במבנהו ובתכונותיו של המודם. נתרכז באיפיונים של מודמים אנלוגיים המקובלים בתקשורת ספרתית במהירות עד 9,600 סייש. למודם שלושה חלקים עיקריים: משדר, מקלט ומעגלי בקרה. המשדר מקבל ממקור הנתונים סיביות בטור ומאפנן בהן גל נושא המשודר לקו. המקלט קולט את הגל המאופנן ומפריד ממנו את האות, בונה את הסיביות מחדש ומעבירן לקולט הנתונים. מעגלי הבקרה מבצעים פעולות כגון שיחה עם המסוף, סינכרון, בדיקות עצמיות ועוד. המישק למסוף המישק (164406ח1) בין המודם לתחנת הנתונים הוא מחבר בעל 25 פינים אשר לכל אחד מהם תפקיד המוגדר בתקנים האירופאים של 0021177 הידועים בשמות 4 ו-35.ש ובארה"ב - בתקן דומה שקרוי ₪523206 2134. המודם מתחבר אל הקו באמצעות מחבר מיוחד המתאים לשקע של משרד התקשורת. כאשר מעונינים שהמסוף או יחידת הבקרה יתחברו לרשת החיוג ושהחיוג יעשה באופן אוטומטי יש להשתמש ביחידה שקרויה [401 (זנת1 קתו![[28) 0ו81וחסזטו1/) שגם היא מתחברת במחבר של 25 פינים אל המסוף המודם 33 26 צ. | 1 ן ----- 0 פמדסם קו טלפון ל]ז6הו ציור 5.10: חיבור לרשת חיוג לפי תקני "/" ר"פ5א-14' לפי תקן /.25‏ 601171 או 85336 ₪14 כמתואר בציור 5.10. יחידה זו אינה נדרשת כאשר ההתחברות לרשת החיוג נעשית בחיוג ידני, כלומר תוך שימוש בחוגת טלפון רגילה. בתקנים מקובל לקרוא למודם 2025 (זה6וחקוטף= פחוזבהווחז16 1ו60זו?) 818כ]) ולמחשב, למסוף או ליחידת הבקרה - 275 (זחסוחקוטף= [84חוז16 2818]). מס' הפין סאעטסאס 45א50 כ 4 פםדד]אפא החד )( ד סםעצזטספת - פא55 70 3500551 0 סא55 0ד 6.548 2 מודם 05 צסאמפת זם5 בדה 1 צסגספת גאזואתפד דהפ 00 - 4 1 גר 1 ידמכ אםןת65 בדה סאשטסחאס פצזד6מדסתץ טאזאזד דאפואם 21 41א510 הפדדואפא תך טסאזזואזד דאטואם זט 41א510 אפעזםססת ציור 5.11: תפקידי הפינים לפי 24. 6601777 מסוף שד ו 4 המודם במישק עוברים שלושה סוגי אותות: אותות נתונים, אותות זימון ואותות בקרה. המושג "הרמת אות" אשר יופיע בהמשך פירושו שהמתח בפין המייצג אות זה עובר ממצב '0' למצב '1'. א. | אותות נתונים -12818 511)160ח178: פין בו משודר האות. -2814] 60ש6061: פין בו נקלט האות. ב. | אותות זימון -8חווח11 ]ת6וח16 518081 1166!וה5ת8זיך דופקי שעון עוברים מן היחידה המשדרת אל היחידה הקולטת. אות זה משודר בשני פינים, האחד מיועד לדופקי המודם והשני לדופקי תחנת הנתונים (מסוף או מחשב). -8ח1וח/1 ]ה6וח6! [51808 שתוטו6ס6ת כנ"ל לגבי קליטה. שני פינים, האחד של תחנת הנתונים ואחד של המודם מיועדים לקליטת הדפקים המשודרים. ג. | אותות בקרה -(19) 5606 10 )60068 המסוף מודיע למודם שברצונו לשדר. כאשר המודם חש בהרמת אות זה הוא משדר לקו את הגל הנושא. בשידור דו"מגמי מופעל אות זה באופן קבוע ולכן משודר גל נושא קבוע בקו השידור. בשידור דו-מגמי-למחצה מועלה אות זה כאשר המסוף עובר ממצב קליטה למצב שידור. -(6.19) 6ח56 10 ז2|68) המודם מודיע למסוף בתגובה ל-₪15 כי הוא מוכן לשידור. -(258) 4690 561 3)8ש המודם מפעיל אות זה עם הדלקתו וכך יודע המסוף כי הוא קשור למודם פועל. -(ת21) 86940 [גחווחז16 גוזה המסוף מודיע למודם כי הוא פועל. אות זה שימושי בקוי חיוג, והוא מסמל כי. נוצר קשר. הורדת האות מסמנת ניתוק השיחה: -(062) ז12616000 :087710 818 המודם מודיע לְמסוף כי הוא קולט גל נושא. אי קליטת גל נושא בקו דו-מגמי .מצביעה על כך שהקו מנותק. סינכרון התמסורת בפרק ג' דנו בבעית סינכרון השיזיור של המסופים משני צידי הקו. השיטות שהוזכרו שם נועדו למסופים אבל הן מתאימות גם למודמים בשני קצוות הקו להסתנכרן זה לזה. נוסף לתוי הסינכדון שמטופלים ברמת משטר הקו, קיימים מודמים שדואגים לסינכרון ביניהם על ידי העברת אותות סינכרון משלהם בתחילת ההתקשרות. פעולת הסינכרון מאפשרת למודם לדגום את הקו בתאום עם זרימת הנתונים (טיביות). המודם 55 מבחינת הסינכרון קיימים שני סוגי מודמים: מודמים אסינכרוניים ומודמים סינכרוניים. מודם אסינכרוני עוקב אחר הסיביות הנקלטות ומסנכרן את עצמו אליהן. מודם כזה אינו מעביר נתוני סינכרון למסוף ולכן על המסוף לדעת באיזה קצב עליו לדגום את הסיביות באמצעות השעון הפנימי שלו. מודם כזה קרוי גם 100601 66א1206106%. עבודה עם מודם אסינכרוני מקובלת במהירויות שידור עד 0 סש"ש והוא מודם זול יחסית. במודם סינכרוני (גת1006א 66א02100) ישנו שעון סינכרון פנימי, ששומר על סינכרון בין המודמים בקצות הקו ומתקן את עצמו (זוהי למעשה פעולת הסינכרון). בנוסף לשימוש במודם עצמו לצורך דגימת הקו ברגע הנכון מועברים דופקי השעון למסוף ועוזרים לו בדגימת הסיביות שמועברות אליו מהמודם. בדיקה, איתור ותיקון תקלות ככל שהמודם משוכלל יותר ניתן יהיה לעבוד איתו בקו נתון באחוז שגיאות נמוך יותר. בדרך כלל מציין יצרן המודם מהו התקן המינימלי של הקו שבו אפשר להפעיל את המודם ברמת האמינות הדרושה. כדי שהמודם יוכל להתגבר על עיוותי הקו מצויים בו בדרך כלל מספר מעגלים אלקטרוניים לתיקון העיוותים, בדרך כלל לתיקון עיוותי הנחתה ומופע. במודמים פשוטים מקובל מעגל תיקון בעל נתונים קבועים. במודם משוכלל יותר ניתן לבחור באמצעות מפסקיבורר את הנתונים ועל ידי כך להתאימם לסוג הקו שהמודם מחובר אליו. במודמים משוכללים ישנם מעגלי תיקון אוטומטיים, בהם ערכי התיקון משתנים בצורה רצופה לפי התנהגות הקו (208ו[2008 6ש11ק008). בדיקות מקובלות להתגברות על תקלות הן: בדיקה עצמית, בדיקת הקו ובדיקת המודם בצידו השני של הקו. ניתן לבצע גם בדיקות משולבות כמו למשל, המודם, הקו והמודם בצידו השני של הקו. ברוב המודמים הפעלת בדיקות אלה דורשת תיאום בין המפעילים בשני קצוות הקו. קיימים מודמים מתקדמים בהם הפעלת הבדיקות נעשית אוטומטית על ידי פקודת מחשב. לכל מודם מהירות שידור קבועה. כאשר איכות הקו יורדת ואחוז השגיאות עולה בגלל תנאי מזג-אויר או סיבות אחרות, ניתן בדרך כלל להוריד את מהירותו לחצי המהירות הרגילה באמצעות מפסק או על ידי פקודה מהמסוף. תכונה זו קרויה קטא3386% 50660 ]]18. שינויי כיוון הגל הנושא בתחילת הפרק תואר תפקידו של הגל הנושא בעת האפנון. כאשר תחנה משדרת לקו, על המודם להעלות את הגל הנושא בקו. עם גמר השידור, על המודם להוריד את הגל הנושא ולאפשר לתחנה בצד השני של הקו להעלות את הגל הנושא שלה. ההעלאה וההורדה של הגל הנושא נמשכת זמן רב יחסית, 66 המודם ציור 5.12: מודם הפועל ברשת חיוג ולדוגמה, בקו של 1200 ס''ש משך זמן זה הוא 200 עד 300 מילישניות. מכיון שבמהלך תשדורת אחת יש מספר רב של היפוכי כיוון השיחה,עלולה להיות לכך השפעה משמעותית על זמן התגובה. כדי להתגבר על בעיה זו יש לשמור על גל נושא קבוע לכל כיוון, ואז אין צורך בהעלאתו ובהורדתו. לצורך זה נזקקים לקו עם 4 תילים (6זו/ 4). שבו הזמן היחיד שמעכב את היפוך הקו הוא זמן הסבב של המודם (5 עד 25 מילישניות). הבעיה קשה יותר בקו רב-נקודתי בו רק התחנה הראשית יכולה להחזיק גל נושא קבוע בעוד שהתחנות המשניות מעלות את הגל הנושא רק כאשר הן משדרות. בחיבור רבינקודתי יש לכל מסוף מודם משלו. מודמים לתפקידים משחדים נסקור מספר סוגים של מודמים המשמשים לתפקידים מיוחדים, השכיחים ביותר. מעבר לרשת התיוג כאשר קו התקשורת מתקלקל ולא ניתן לעבוד בו אף בחצי מהירות, ישנם מודמים המאפשרים מעבר לרשת החיוג (קט380% אזסשוז6צ] 110260ש5). בשיטה זו מחובר המודם של המסוף לטלפון בו מחייגים אל המודם שליד המחשב. עם יצירת הקשר ממשיך המסוף לעבוד עם המחשב על קו החיוג עד שהקו הראשי מתוקן ומחזירים את הקשר לקו זה. המודם ₪ כדי שהמודם בצד המחשב יוכל לענות לפעולת החיוג אליו, קיימות שתי אפשרויות: האחת היא שמפעיל מבצע את פעולת החיבור בין המודם למחשב על-ידי לחיצה על לחצן מתאים במודם כאשר נשמע הצלצול. האפשרות השניה היא לצייד את המודם באביזר לחיבור אוטומטי (6שפת/ סו41וחסזט4) ואז ההתחברות למחשב נעשית ללא התערבות אדם. לצורכי תיאום נדרש לעיתים שהמפעילים בשני קצוות הקו יוכל לשוחח ביניהם. לשם כך ישנם מודמים שמותקן בהם ערוץ דיבור ([6חת4ם) 0106/ 0816ז16/) אשר ניתן להשתמש בו על ידי חיבור טלפון חיצוני אל שקע מתאים. לשם יצירת הקשר בין המודם למחשב צריכות להתבצע מספר פעולות של העברת אותות בין היחידות הקשורות: - המחשב מעלה את האות 278 ומחכה לצלצול. - מפעיל המסוף מחייג אל המחשב. - המודם הקשור למחשב ומצוייד באביזר ז6ש5ת/4/ סזט/מרים את האות ₪58 כאשר הוא מקבל את הצלצול. - המחשב מרים את האות 615 ומשדר גל נושא לקו. - מפעיל המסוף שומע את הגל הנושא כצפצוף באפרכסת הטלפון והוא לוחץ על לחצן 2313 שבמודם, ומניח את השפופרת פנויה (לא על עריסת הטלפו). מרגע זה המסוף והמחשב מעבירים תשדורת זה לזה בהתאם למשטר הקו בו הם עובדים.*'כאשר המחשב מחליט לנתק את הקשר, הוא מוריד את 78 ו-815. כאשר המודם קולט זאת הוא מפסיק את הגל הנושא. המודם שליד המסוף מזהה שמצב זה נמשך מעל פרק זמן קבוע והוא מדליק נורית אזהרה. המפעיל המבחין בכך מוריד את השפופרת על עריסת הטלפון ומנתק את השיחה. מודמים לטווחים קצרים קיימים מודמים זולים ובעלי איכות טובה הקרויים 8וח066]/ 8800 8856. מודמים אלה נועדו לעבוד בקוים בעלי איכות טובה, רוחב סרט גדול ובמרחקים עד 20 ק"מ. התנאי לפעולת המודם הוא שהקוים אינם עוברים דרך ציוד נושא (/אכת) של משרד התקשורת. הציוד הנושא מבצע את ריבוב-חלוקת-התדירויות ובכך הוא ' מקטין את רוחב הסרט של הקו עד 4000 ס'יש. במודמים שהוזכרו אין מעגלים מורכבים לצורך העברה בסרט ברוחב קטן (ומכאן מחירם הזול) ולכן אי אפשר להפעילם בסביבה זו. חיבור ישיר של מסוף למחשב המישקים האלקטרוניים של מסוף המותאם לחיבור לקו הטלפון הם מסוג 2. אפשר לנצל עובדה זו כאשר המסוף מותקן בקרבת המחשב ולוותר על .8 המודם החיבור באמצעות מודמים כפי שתואר קודם. במקום זאת יש להשתמש במכשיר הקרוי זסזהתוותו[ וח%1066 שתפקידו רק לתאם את אותות המישקים של המחשב והמסוף ולספק דופקי שעון מבלי לבצע כל פעולת אפנון. מחיר המכשיר זול באופן משמעותי לעומת מחיר שני מודמים הדרושים בחיבור רגיל לקו הטלפון. מסוף אסינכרוני אפשר לחבר ישירות למחשב, גם ללא המכשיר, אך נדרש לדאוג לחיבור נאות, של הפינים המחברים את המסוף אל המחשב. מודם לחיבור וב-נקודתי קיימים מודמים שאפשר לחבר אליהם מספר מסופים ועל ידי כך ליצור את החיבור הרב-נקודתי בתוכם. תכונה זו קרויה 1טכ)-ח8/. המודם יכול לשרת מספר מסופים מכיון שכל מסוף משדר בזמן אחר. ציור 5.13 מראה מודם עם 1ט0-חג של 2, מחובר בחיבור רבינקודתי עם מסוף בעל מודם משלו. ציור 5.13: חיבור רבינקודתי של מסופים ריבוב"חלוקת-זמן באמצעות מודם פעולת ה-ח00ג6|2תח08) שהוזכרה בפרק ד', נעשית על ידי מודמים מתקדמים. בשיטה זו מרבבים מסופים בעלי מהירויות נמוכות אל קו בעל מהירות גבוהה, באמצעות ריבוביחלוקת-זמן - ]112% (חסופוטוכ 6וחוך קחוא6קזווטא). למשל, ריבוב שני מסופים שמהירותם 4,800 סייש אל קו המודם. 9 שמהירותו 9,600 ס'"ש. לגבי המסופים נראה הקו כשני אפיקי נליין הפועלים במקביל במהירות 4,800 ס"ש כל אחד. תכונה נוספת שקיימת במודמים אלו היא אפשרות חיבור מודמים נוספים בצידו הספרתי של המודם הראשי ועל ידי כך להגדיל את אורכו של תת האפיק. ציור 5.14 מתאר חיבור כזה הקרוי מעגל זנב (זוטסזוכ) 1ו1'8) וגם מדגים את שיטת ריבוב-חלוקת-הזמן. קו טלפון 0 סיש מודם 9600 סייש מסוף 4800 סייש ציור 5.14: מעגל זנב יחידות בקרה לתקשורת 1 פרק ו': יחידת בקרה לתקשורת תפקידי יחידת בקורה בפרקים הקודמים דנו במבני תשדורות, במשטרי קו ובתכונות קו התקשורת. המחשב תואר כ"קופסה שחורה'' אליה מגיעות התשדורות, בה נעשה ניהול משטר הקו, ובה נעשה גם החיבור הפיסי של הקוים והמודמים. רוב המחשבים יכולים לטפל בעצמם במסופים באמצעות התוכנה והחומרה שלהם. על מנת להפחית מהעומס של יחידת העיבוד המרכזית (יע''מ) וכדי , לאפשר גידול ברשת מבלי לשנות את החומרה והתוכנה במחשב ועל מנת לחסוך בכסף, מקובל להטיל את הטיפול בתקשורת על יחידה חיצונית למחשב. יש סיבות נוספות לצורך ביחידה זו וביניהן איטיות הקוים ורבגוניות תכונותיהם. סיבה זו מחייבת לעיתים יחידות חומרה שונות למשפחות מסופים שונות. מהירויות הביצוע של המחשב גבוהות במספר סידרי גודל ממהירויות השידור בקוים. הקוים המתחברים למחשב הינם בעלי תכונות שונות, מבחינת מהירות ציור 6.1: מיקום יחידת בקרה לתקשורת במערכת 2 יחידות בקרה לתקשורת העברה, משטר קו, סוג הקו (נלי'ן, חיוג, רבנקודתי), צורת החיבור של המודם וכד'. גם מסיבות אלה היה צורך ביחידה שתשמש מישק (טס!זטזח1) בין העולם החיצוני של קוים ומסופים לבין המחשב. יחידה אשר תטפל במרכיבים השונים שמבדילים בין הקוים ואשר תעביר למחשב תשדורות בצורה ובמהירות אחידה. ברוב | מערכות| התקשורת | קרויה ‏ יחידה | זו יחידת | בקוה לתקשודת (וות(] |0ז1ח60 חסוזהסותטוהותס 6 :זות(1 [סזזהס )6 הסופפוותפהגזך). חלוקת התפקידים בין המחשב לבין יחידת הבקרה שונה במערכות מחשבים ובמערכות תוכנה שונות. את התפקיד של יחידת הבקרה ניתן לסווג בשלש קבוצות: - תפקידים בסיסיים, - תפקידים שימושיים, - תפקידים אופציונליים. לעיתים מרחיבים את תפקידי היחידה הזו עד כדי טיפול בכל שלבי התקשורת ולמחשב נותר רק הטיפול בעיבוד התנועה. במקרה זה נקראת יחידת הבקרה מחשב קדמי (זסצטטסזק 6ח5 זהסזת), מחשב לתקשודת (מסוזה6וחטתוחסי) סט 0ז) או 17 (זספפטססז אזסאוזטאן זח6פו!!6זה1). כדי לתאר את תפקידיה של יחידת הבקרה נציג כדוגמה את יחידות הבקרה לתקשורת של חברת יבמ. יחידות הבקרה מסדרת א270 (2701, 2702, 2703) ביצעו תפקידים בסיסיים. יחידות הבקרה א370 (3704, 3705) הוסיפו על כך תפקידים שימושיים והורידו מהיע'"מ את עומס הטיפול בתקשורת. זקשר התפקודי בין המחשב ליחידת הבקרה מתקיים באמצעות תוכנה לניהול וורת הנמצאת במחשב. מרכיבי התוכנה המטפלים בפעולות קלט ופלט ים שיטת גישה 161000 46005/. בענין זה נדון בהרחבה בפרק ח'. תפקידים בסיסיים יחידות הבקרה הראשונות אשר שווקו על ידי יבמ היו מסדרת א270. הן נבנו מחומרה בלבד, ללא יכולת תכנות. כדי לאפשר להן לפעול עם משטרי קו שונים ומהירויות שונות נבנו להם מתאמים (8ז16ק08/) כפי שנדרש. במרוצת הזמן הוחלפו יחידות א270 ביחידות בקרה חדשות מסדרות א370 הניתנות לתכנות. כדי לאפשר לכל היישומים שעבדו עם א270 להמשיך ולפעול עם א370 נכתבה תוכנית בשם ₪7 (ותפזפסזע תסוזג|טוחם) אשר דימתה את התפקידים שבוצעו על ידי המתאמים השונים של א270. התפקידים שבוצעו על ידי יחידות הבקרה מסדרת א270: א. תאום לקוים. ליחידת הבקרה היו מתאמים לחיבור מודם ולחיבור ישיר של קוים מסוגים שונים. ב. התקשרות למחשב. כמו כל יחידת בקרה לקלט-פלט התקשרה גם יחידת יחידות בקרה לתקשורת 4 3 הבקרה אל ערוץ הקלט-פלט (סחחג6!3) של המחשב לצורך העברת תשדורות אליו ולצורך קבלת תשדורות ממנו. העברת התשדורת ליחידת הבקרה וממנה נעשו באחריות הערוץ, וכך יכול היה היע''מ לבצע עיבודים במקביל. ציור 6.2: יחידת בקרה לתקשורת ג. קליטה ושידוד. יחידת הבקרה שידרה או קלטה בוזזמנית מכל הקוים המחוברים אליה. התוים שהועברו מהמחשב ליחידת הבקרה הופרדו על ידה לסיביות שהועברו בצורה טורית אל המודם, או אל הקו. בקליטה, הסיביות הגיעו בטור ויחידת הבקרה קיבצה אותן לתוים אשר הועברו למחשב. כדי לבצע תפקיד זה היה על יחידת הבקרה לדעת עבור כל קו את מהירות השידור, את אורך התו ומבנהו, ואת שיטת השידור (סינכרוני או אסינכרוני). יחידת הבקרה אגרה תו אחד בלבד לכל קו, ואגירת התשדורת כולה נעשתה במחשב. ד. איתור תקלות. יחידת הבקרה זיהתה תקלות בקו כגון קליטה של תוי בדיקה שגויים, תקלה במודם בקצה הקרוב של הקו, חוסר תשובה מהמסוף (0201)-6וחויך) וכד'י. במקרים הללו דיווחה יחידת הבקרה למחשב על התקלה. יחידת הבקרה יצרה את תוי הבדיקה לתו ולגוש נתונים עבור תשדורות פלט. . 4 יחידות בקרה לתקשורת ה. זיהוי תוי בקרה. יחידת הבקרה זיהתה תוי בקרה בתשדורת כגון תוי תחילת וסוף שידור, תוי בדיקה, תוי סינכרון ועוד. ו. חיוג. בקו חיוג טיפלה היחידה בבעיות של יצירת קשר על ידי התחברות למודם עם קבלת "צלצולי' ממסוף, או שליחת '"'צלצוליי כאשר תוכנית המחשב "'יחייגה'' אל המסוף. הפעולות אשר לא בוצעו על ידי יחידת הבקרה, אלא על ידי תוכנית המחשב: - ניהול משטר הקו (חקירה, מעינה וכו'), יזום קשר עם מסופים, טיפול בתקלות (שידור חוזר, הודעה למפעיל, סגירת קו), תרגום מקוד אחד למשנהו, ניהול מאגרי זכרון לאחזקת התשדורות, - התאמת התנועות לסוגי המסופים השונים. ציור 6.3 מדגים את הסביבה בה פעלה יחידת הבקרה א270. הצורות ההנדסיות השונות מייצגות מסופים מסוגים שונים הקשורים אליה בקוים נפרדים. כל קו מעוכת הפעלה שיטת גישה שיטת גישה שיטת נישה בסיסית בסיסית בסיסית מחשב 270% אתר טיפוסי ציור 6.3: הסביבה בה פועל 270% יחידות בקרה לתקשורת 55 תקשורת קשור ליישום מסויים במחשב מכיון שהיישום הוא היוזם את הקשר עם המסוף ושולט עליו מבחינת משטר קו. דבר זה גורם לכך שבאתר טיפוסי שפועלים בו שני יישומים דרושים שני קוים ושני מסופים נפרדים כפי שמתואר בציור. אם האתר היה מחובר בחיוג ליחידת הבקרה, הוא יכול היה להשתמש במסוף אחד (וכמובן גם קו אחד) ולהתקשר ליישומים שונים באמצעות חיוג לקוים שונים ביחידת הבקרה ("כניסות" שונות). תנקידים שימושיים יכולת התכנות של היחידה א370 והעובדה שהיא בעלת זכרון שמגיע עד 2% בתים, איפשרו להטיל עליה תפקידים נוספים שהורידו את העומס מהמחשב המרכזי ואת נטל ניהול התקשורת מהיישומים. ניהול התקשורת שהועבר ליחידת הבקרה איפשר גם ביטול הקשר בין הקוים והיישומים. הקוים | והמסופים הפכו למשאבים משותפים לכל היישומים. בפרק ח' נדון בכך ביתר פירוט. התוכנית שמבצעת את ניהול התקשורת ב-א370 קרויה ?)א (אזטאזטא וחהזקסז? |0?זח0)). בנוסף לתפקידים שבוצעו על ידי ה-או270 היא נותנת את השירותים הבאים: - ניהול משטר הקו (חקירה, מעינה וכדי). - טיפול בנתונים ברמה של תשדורות. ?6 מקבל ומעביר למחשב תשדורות שלימות המקובצות במאגרי הזכרון של יחידת הבקרה. - טיפול בתקלות (שידור חוזר, הורדת מהירות השידור, רישום תקלות, הפסקה מסודרת של הפעילות ועוד). - תרגום מקוד אחד למשנהו. - ניהול זרימת הנתונים בהתאם לתכונות המסוף, ובהתאם לעומס ברשת. ההתאמה למסוף היא מבחינת גודל התשדורת שתתאים לגודל מאגרי המסוף, קצב הפלט שיתאים ליכולת הפלט של המסוף וכד'. - ביצוע בדיקות לקוים ולמסופים ואפשרות לרשום מעקב טטוך) של התעבורה לצורכי איתור תקלות. - אפשרות חיבור יחידת בקרה אחת לשניה במספר קוים תוך חלוקת העומס ביניהם. - אפשרות לשנות את המבנה הטופולוגי של הרשת בצורה דינמית. - סגירה מסודרת של הרשת, כאשר מנותק הקשר למחשב. - איסוף נתונים לגבי ביצועי הרשת. יחידת הבקרה 3705 יכולה להתחבר לערוץ המחשב כמו כל יחידת בקרה לקלט ופלט, או באמצעת קו תקשורת. כאשר החיבור הוא באמצעות קו תקשורת מחוברת יחידת הבקרה המרוחקת כמסוף אל יחידת הבקרה המקומית, 6 יחידות בקרה לתקשורת ואליה מחברים מסופים רבים במהירויות שונות. יחידת הבקרה המרוחקת קולטת את הנתונים מהמסופים ומשדרת הודעות שלימות אל יחידת הבקרה המקומית. קו התקשורת בין יחידות הבקרה הוא בדרך כלל מהיר ובכך נחסכים הקוים הרבים והכניסות המסופים ישירות אליה. מחשב ליחידת הבקרה המקומית, שהיו נדרשים לוא חוברו יישום ג יישום ניהול בסיסי- נתונים שיטת גישה מתקדמת - אג/דצ ציור 6.4: הסביבה בה פועלת יחידת הבקרה 370% יחידות בקרה לתקשורת 7 מחשב קדמי כיחידת בקורה מחשב קדמי (1-606חטז-]) יכול לבצע תפקידים נוספים לתפקידים של יחידת הבקרה: - יצירת תבנית אחידה להודעות, - מעקב על התקשורת בין מסופים ליישומים, - ניהול מעקב על נתיבים ברשת, תוך איזון דינמי של העומס הקיים בהם, - מתן נתונים למשתמשים על תורים ועומסים במחשב, - מתן שירותי עזרה (ט!1!6) למפעיל מסוף שאינו מכיר את נוהלי העבודה ברשת. - העברת תשדורות ממסוף למסוף (מיתוג הודעות) מבלי להזדקק לשירותי המחשב, - דחיסת הנתונים בתשדורת למסופי שעייר (1₪א). בתשדורות כאלה מופיעים לעיתים תוים חוזרים או צירופי תוים שכיחים ומחשב התקשורת הוא זה שסורק את הנתונים ומשדר קודים מיוחדים לתיאור תוים חוזרים. - יצירת יומן תנועות (קט.1). ביישומי תקשורת מקובל לרשום כל תנועה נקלטת לצורך שיחזור התנועה במקרה של תקלה. יחידת בקוה משולבת במחשב במחשבים קטנים נמצאת בדרך כלל יחידת הבקוה בתוך המחשב עצמו כמיקרו-מחשב מתוכנת במיקרו-תוכנה. התפקידים שונים ממחשב למחשב אך אפשר למצוא בהם שילוב מסויים של תפקידי א270 ו-א370. מחשב קטן הפועל ברשת תקשורת יכול לפעול כמערכת עיבוד נתונים עצמאית עם מסופים, הוא יכול להיות חבר ברשת תקשורת מחשבים (פרק יי) או במערך עיבוד נתונים מבוזר (פרק י''א). מאפיין השימוש במחשב קטן, או מחשב זעיר, הינו הצבתו בקרבת המשתמש כדי שיבצע בו את רוב העיבודים הדרושים לו. מחשב כזה יכול להיות גם מחשב מרכזי במפעל קטן, במחלקה או בלשכת שרות כשם שמחשב גדול משרת ארגון גדול. המחשב הזעיר או הקטן משתתף בניהול רשת התקשורת ובפיקוח על המסופים בנוסף לתפקידו בביצוע יישומי המשתמש. שילוב זה מביא לכך שהמחשב צריך להכיל גם את השירותים של יחידת הבקרה לתקשורת. אבזר התקשורת (6זטז698") המורכב במחשב ממלא תפקיד של יחידת בקרה לתקשורת. במקרים רבים נמצא שאבזר זה הינו מיקרוימחשב המתוכנת במיקרו-תוכנה. האבזר פשוט וזול ומבצע בדרך כלל שירותים מוגדרים קבועים כמו סינכרון תוים ותשדורות, חישוב תוי בקרה ((686) ועוד. על המחשב מוטל עומס העיבוד הכרוך בטיפול בפסקים, ביצוע נוהל התקשורת וניתוב ההודעות 8 יחידות בקרה לתקשורת ציור 6.5: מחשב קטן לעיבוד ולבקרת תקשורת ברשת. קיימים אבזרי תקשורת משוכללים יותר הממלאים גם תפקידים שימושיים נוספים של יחידת הבקרה. הם יכולים להעביר נתונים למחשב אחר ברשת ולבצע את נוהל התקשורת, לתמוך במספר גדול יותר של קוים ובקצבים גבוהים יותר. אך עדיין אלו הם אבזרים של מחשב זעיר שתחום פעילותו מוגדר ומוגבל. רוב התוכנה של ניהול התקשורת פועלת במחשב עצמו ומיעוטה - באבזר התקשורת.אבזר התקשורת מקבל את הנתונים המשתנים על סוגי המסופים, תכונות הקוים וכו' מהגדרות ופרמטרים הנמצאים במערכת ההפעלה של המחשב. המסופים המחוברים למחשב הזעיר נמצאים בדרך כלל בקרבת המחשב, אשר אבזר התקשורת שלו משמש גם יחידת בקרה למסופים. במקרים רבים משתמשים במסופים אסינכרוניים שאין להם כושר עיבוד מקומי ולכן המחשב מבצע עבורם את כל שירותי התקשורת. בקרת השידור יכולה להיות פשוטה, בנוהל הד (0ח56) שבו יחידת הבקרה מחזירה למסוף כל תו שנקלט ממנו, וכך מוודא המסוף שהתו הגיע למחשב ונקלט כהלכה. מסופים אסינכרוניים אפשר לחבר גם על ערוץ המחשב ככל יחידת קלט-פלט. ו ו . "9 פרק ז': . מסופים ויחידות בקרה המשתמש והמסוף בפרק הראשון הוצגו משתמשים שונים במערכות עיבוד בתקשורת: פקיד קהל בבנק, פקידת נסיעות בחברת תעופה וקופאי בסופרמרקט. המשותף ביניהם הוא היותם משתמשים שמקצועם אינו בתחום עיבוד הנתונים האוטומטי. את השירותים ממערכת עיבוד הנתונים הם מקבלים באמצעות מכשיר הקרוי מסוף ((3ח1וחז16) אשר הם מפעילים בעצמם לשם הזנת נתונים, הצגת שאילתות ודוישיח בהתאם לתכנון היישום. הקשר אל המערכת הוא בלתי-אמצעי, ועל כן המגע הקרוב שיש להם אתה בעת ההפעלה קובע את שביעות רצונם ובסיכומו של דבר - את הצלחת יישום מערכת העיבוד בתקשורת. מן הראוי להקדיש מחשבה לנושא המסוף והשימוש בו. התאמת המסוף לצרכי המשתמש נראית פשוטה לכאורה, אך חוסר תשומת לב מספקת לנושא יכול לגרום הקמת "מערכת טובה'' מבחינה טכנולוגית, אך עלולה זו להיות מערכת שאינה משרתת את הצרכנים שלמענם נועדה. בחירת המסוף ותחנת העבודה (חס0וז518 אזס/) נעשית לרוב על-ידי אנשים בעלי רקע בתחום המחשבים, מן הראוי שגם הצרכנים יכירו את הנושא כדי שיוכלו להתאים את המסוף ונוהלי העבודה וההפעלה למשתמשים של המערכת בפועל. להבהרת סוגיות בענין זה מכוון הפרק שלפנינו. סוגי מסופים המסוף הינו מכשיר שמטרתו לקלוט נתונים מהמפעיל ולשדרם למחשב, לקבל באמצעות קו התקשורת את פלט המחשב ולהציגו בפני המפעיל. לעיתים התחלת הפעולה הינה בצד המחשב המשדר נתונים אל המפעיל ומצפה, או שאינו מצפה, לתגובתו. הזנת הנתונים על-ידי המפעיל נעשית לרוב באמצעות קלידים, תצוגת הנתונים נעשית בדפוס או במרקע טלויזיוני (''מסך'" - 50₪668). 00 מסופים ויחידות בקרה הטלפרינטר המסוף הראשון ששימש לתקשורת ספרתית הוא הטלפרינטר. המכשיר כולל מקלדת (6ז008-ץ%6) מדפסת, קורא ומנקב סרט נייר. קצב השידור של הטלפרינטר הוא 50 עד 100 ס"ש, בתוים בעלי 5 סיביות בקוד באודו. הטלפרינטר זול במחירו ואמין מבחינה מכנית. הטלפרינטר מיועד בעיקר לתקשורת ישירה בין מסופים ללא שימוש במחשב. חיבורו למערכת מחשב אינו נוח מכיון שהוא אינו מותאם לקליטת הוראות בקרה ואין לו יכולת בדיקה של שגיאות שידור. העדר הבקרה על תנועות שמתקבלות בטלפרינטר פוגע באמינות הקלט, ולפיכך אין משתמשים בו כאשר השגיאה יכולה לגרום נזק כמו בעדכון קבצים למשל. הוא יכול לשמש במערכת של מיתוג תשדורות שבה אפשר לשדר פעמיים מידע חיוני הניתן לבקורת על-ידי אדם. מסופים פשוטים חברות המחשבים ייצרו מסופים פשוטים הדומים לטלפרינטר אך נוחים יותר להפעלה. במסופים אלו משתמשים בתוים בני 6, 7 או 8 סיביות, והם יוצרים ובודקים סיביות קוד לגילוי שגיאות (בדרך כלל ביקורת זוגיות - 6060% עְזוז28). קצב תמסורת הנתונים הוא עד 1200 ס"ש. הלא ציור 7.1: מסוף עם זיכרון פנימי המסופים הזולים בקבוצה זו הינם חסרי זכרון פנימי ולכן התמסורת למחשב נעשית באופן ישיר בעת הקשת הנתונים במסוף, או בעת הקריאה של סרט נייר מחורר. קצב ההקשה של המפעיל הוא 2 עד 3 תוים לשניה וקצב קריאת סרט הנייר כ-10 תוים לשניה. ניצול קו התקשורת בצורה זו אינו יעיל ועלות השידור מייקרת את העלות הכללית של השימוש במסוף מסוג זה. כדי לייעל את השימוש בקו קיימים מסופים יקרים יותר, בעלי זכרון פנימי אשר אוגר את הנתונים שמקיש המפעיל. השידור נעשה בקצב גבוה וברצף לאחר שהמפעיל הקיש על מקש "סוףיתשדורת''. מסופים ויחידות בקרה 8 מסופים אחרים בעיית נוחות ההפעלה, הצורך בעריכת הקלט, תיקון שגיאות הקשה ובקרת התשדורות הביאה לפיתוח מצגים, בהם נדון בהרחבה בהמשך. המסופים שהוזכרו עד כה משמשים בעיקר ליישומים הידברותיים, בהם קיים דו-שיח בין המפעיל לתוכנית המחשב. מסופים מסוג אחר משמשים ליישומי שע'יר (8₪1₪). מסוף שעייר מורכב בדרך כלל מאוסף של יחידות קלט ופלט כגון: מצג אחד או יותר, מדפסת, כונן דיסק מגנטי או כונן תקליטון. הקלט נערך במצג ונשמר במצע המגנטי (דיסק או תקליטון) לשם שידור מאוחר יותר. השידור מבוצע לאחר סיום הזנת מנת הנתונים. הנתונים המגיעים מהמחשב מודפסים באופן ישיר בעת קליטתם או שהם מועברים למצע המגנטי לאחסון לשם עיבוד, או הדפסה במועד מאוחר יותר. אחסנת הביניים קרויה .520201. כאשר ההדפסה מבוצעת בעת קליטת השידור מקו במהירות של 2400 ס"ש, היא מוגבלת לקצב של כ-250 שורות לדקה (8 סיביות לתו, כ-100 תוים לשורה). תיאום מהירות השידור וההדפסה נעשה על-ידי המסוף המשתמש באחסנת בינים כפי הצורך. מסוף מצג ומדפסת פשטות ונוחות ההפעלה, עריכת הנתונים לפני שידור, תצוגה ברורה של הקלט והפלט ומהירות קליטה ושידור הם כמה מהדרישות שהביאו לתכנון וייצור המצג (זות 1 קְג!ק8וכ) אשר משמש כיום כמסוף עיקרי במערכות תקשורת אדם-מחשב. יחידת בקרה ציור 7.2: מסופי מצג, מדפסת ויחידת בקרה במקבץ 2 מסופים ויחידות בקרה המצג מורכב ממקלדת (זהסס-ץ6א) ומרקע (עג!קצוכן). מסוף זה קיבל את שמו מאפשרות ההצגה של הנתונים במרקע (או מסך) ועל כן נדון ברכיב זה תחילה. אל המסוף צמודה לעיתים מדפסת המאפשרת קבלת תדפיס של הנתונים המוצגים או שהיא משמשת כמסוף פלט עצמאי. מרקע המצג במרקע המצג מוצגים התוים אשר מקישים במקלדת לשם שידור למחשב, או התוים אשר מתקבלים מהמחשב. ישנם מצגים עם תכולה שונה וסידור שונה של תוים במרקע. במסוף יבמ 3278 למשל, קיימת אפשרות ל-1920, 2560 או 3440 וזוים במרקע והם מסודרים בשורות בנות 80 תוים כל אחת. אפשר גם לקבל מרקע בעל 3564 תוים, בשורות בנות 132 תוים כליאחת. ברוב המצגים המרקע הוא טלויזיוני, או כפי שהוא קרוי בשפת האלקטרוניקה: שפופרת קרן קתודית 1:1:) (6טט1 4:4 8006ז6:3). במרקע מסוג זה מוצגים תוים על-ידי שינוי עוצמת האור של הקרן בעת שהיא סורקת את המרקע. המגבלה של מרקעים כאלה היא הנפח הרב שהם תופשים (גודל השפופרת). ציור 7.3: מסוף עם מרקע שפופרת גז מסופים ויחידות בקרה 93 מרקעים מסוג אחר מציגים את התוים כאוסף של נקודות, אשר כל צוחת מהן נוצרת על"-ידי שפופדת גז זעירה ((6ח8/ 0235). נפח מרקע זה קטן יותר מהמרקע הטלויזיוני. התמונה יציבה יותר, כיון שאין כאן הבהוב של קרן אלקטרונית אלא הצתה קבועה של גז. מרקעים אלו אינם שכיחים עקב מחירם הגבוה יחסית למחיר המרקעים הטלויזיונים, או שהם בעלי תכולה קטנה. הסמן (זספזט?)) הינו תו מיוחד המשמש כמראה-מקום על פני המרקע. המפעיל יכול לזהות בעזרתו את המקום שבו יוכנס תו הקלט הבא. הסמן מוצג במרקע כקו תחתון (טזסטפזט0ה!) או כריבוע. כאשר מקישים במקש כלשהו התו מוצג במרקע במקומו של הסמן, אשר נע ימינה או שמאלה בהתאם לכיוון הכתיבה. קיימים במקלדת מקשים מיוחדים המאפשרים הזזת הסמן על פני המרקע ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה. מקשים אחרים מסיטים אותו לתחילת שורה חדשה, לפינה העליונה של המרקע ועוד. אביזר חשוב המותקן במסופים עם מרקע טלויזיוני הוא עט אור (ח6ץ זתקו.1) עט אור הינו מכשיר דמוי עט המחובר למצג בכבל חשמלי. באמצעות עט האור מצביע המפעיל על שדה רצוי על פני המרקע כדי לציין את תשובתו לתוכנית המחשב או בקשתו ממנה. העט מכיל תא פוטואלקטרי, וכאשר הוא מוצמד למרקע נוצר בו אות חשמלי בעת פגיעת הקרן הסורקת את המרקע. אות זה מועבר ליחידת הבקרה של המצג אשר מזהה את הכתובת שבה פגע עט האור. הכתובת מועברת למחשב והתוכנית מזהה את השדה שבו פגע העט. רגישות השדה למגע עט אור נקבעת על-ידי תו הבקרה של השדה, כפי שיוסבר בהמשך. מקלדת המקלדת של המסוף כוללת את מערך המקשים או הקלידים המאפשרים הפעלת המסוף, הזנת נתונים ועריכתם. סידור התוים המיועדים להזנת נתונים (אותיות, ספרות וסימני מיוחדים) יכול להיות לפי מערך התוים של מכונת כתיבה, לפי מערך מכונת-ההקלדה לְהזנת נתונים (ספרות בעיקר), או לפי מערך אחר רצוי. המקשים המיוחדים מיועדים לביצוע פעולות שונות הקשורות בהפעלת המסוף ובתצוגת הנתונים. פעולות אלו כוללות בין השאר מחיקת המרקע (ז169)), הוראה לשידור הנתונים המוצגים במרקע עם סיום פעולת ההקשה, "שלח'' - אמדאם, הזזת הסמן על פני המרקע, מעבר לשורה חדשה, הוספת תוים בתוך התמליל המוצג (ז56ח1) ומחיקת תוים מתוך תמליל (261616), דילוג ועוד. הקשה באחד המקשים הפונקציונליים מאפשרת שידור קוד אשר התוכנית יכולה לזהות כתנועה ולפעול כאילו הוקשה התנועה בשלימותה (י'תנועה מתוכנתת"). במצגים הפועלים בעברית ובמצגים דו-לשוניים יש צורך לשנות כיוון ימין-שמאל לשמאל-ימין ולהיפך כאשר עוברים מתמליל עברית לספרות וכאשר 94 מסופים ויחידות בקרה | | 36 כ 5 ה 5 0 ₪ ₪8 | ₪ ב 9 ה ו פה 5 = = ) 5 ם ו ₪9 6 ציודר 7.4: חלוקה פונקציונלית של מקלדת עוברים משפה לשפה. בעיה זו אינה קיימת במצגים הפועלים באנגלית בלבד. למטרת שינוי כיוון הזנת הנתונים קיים מתג או מקש הפעלה מיוחד. שינוי הכיוון יכול להעשות גם בעת שידור מהמחשב למסוף עליידי תוי בקרה מיוחדים הנשלחים עם התמליל. מדפסת המסוף תהליך העבודה במסוף-מצג משרת מטרות שונות כמו הזנת נתונים, קבלת תשובות לשאילתות, תכנות בשיטה הידברותית ועוד. השימוש במצג מאפשר למשתמש לקבל במהירות את פלט המחשב, אך אינו מאפשר לו לקבל תדפיס. לשם כך כולל מערך המסופים גם מדפסות. ישנן מדפסות הקשורות אל המצג, אך לרוב הן עצמאיות וקשורות כמסוף נפרד אל יחידת הבקרה למסופים. ההדפסה יכולה להתבצע לאחר העברת תוכן מאגר המצג אל המדפסת באופן ישיר כאשר היא מחוברת אליו או באמצעות יחידת הבקרה למסופים, או לאחר שידור מהמחשב. הוראת ההדפסה יכולה להנתן על-ידי מפעיל המצג או על-ידי הוראה של תוכנית המחשב. כדי שהמצג יהיה פנוי בעת ביצוע ההדפסה עליו להעביר את הנתונים המיועדים להדפסה אל מאגר (זכרון) של המדפסת. לאחר העברה זו אפשר לי'מחוק" את המרקע ולהשתמש במצג לפעולות אחרות. מסופים ויחידות בקרה 55 ציור 7.5: מדפסת מסוף למדפסת ישנם תוי בקרה מיוחדים לשם שליטה על הפעלתה ועל בקרת עריכת הנתונים, וביניהם: מעבר לדף חדש, קידום שורה, קביעת גודל דף (מספר שורות), מעבר לשדה חדש, קביעת גבולות שדה, מרווח בין שורות, קביעת צפיפות הדפסת השורות או בתוך שורה ועוד. אופני פעולה של המצג מצגים אפשר לסווג לפי אופני הפעולה שלהם. מצג פשוט (וזול) יכול לאגור בזכרון מספר קטן של תוים, ולרוב שורה אחת שלימה, והוא פועל בשיטת שידור תוים (1006/ ז0ז46ז634). בכמה מהמצגים בקבוצה זו הקשת תו גורמת לשידורו המיידי למחשב וקליטתו חזרה כי'הד". הצגתו התקינה במרקע מוכיחה כי שידורו עבר בהצלחה. במצגים אחרים בקבוצה זו נשלחת השורה בשלימותה למחשב. בדיקת תקינות התשדורת נעשית על-ידי הקודים המקובלים לבדיקת שידור. מצגים מסוג זה פועלים בקוים פרטיים. מצג משוכלל יותר אוגר את כל תוכן המרקע במאגר פנימי שלו, ולכן הוא פועל בשיטת מרקע שלם (1006א 8100% ;507660 |וט=). כל זמן שהתשדורת מצויה במאגר ומוצגת במרקע יכול המפעיל לתקן שגיאות הקלדה ולערוך מחדש את התשדורת. כאשר סיים את הכנת התשדורת עליו להקיש במקש שלח כדי להודיע שהיא מוכנה לשידור. פעולה זו גורמת גם לנעילה (1.00%8) של המקלדת עד להשלמת התמסורת. מצגים הפועלים בשיטת המסך השלם מאפשרים חיבור אל קו רב-נקודתי. 6 מסופים ויחידות בקרה בתהליך החקירה בודק המחשב אם באחד המסופים הופעל מקש שלח, אשר משמעותו שיש תשדורת מוכנה. כאשר.מצג כלשהו מודיע למחשב שהוא מוכן לשידור, מתבצעת הקריאה. אם חלה שגיאת שידור, יוזם המחשב באופן אוטומטי קריאה חוזרת של התשדורת ממאגר המסוף. אם הקליטה בוצעה ללא תקלה משחרר המחשב את מקלדת המסוף להכנת תשדורת חדשה. כאשר המצג מחובר לקו נלי'ן אין צורך בתהליך חקירה. הקשת שלח תגרום את תמסורת תוכן מאגר המצג אל המחשב. כדי להעלות את יעילות מערך המסופים הפועלים בקו רב-נקודתי או קוי נליין, משתמשים במקבצי מסופים הקשורים אל יחידת בקרה לתקשורת אשר מחוברת לקו. המקבץ יכול לכלול מצגים ומדפסות מאותה משפחת מסופים. תיאור יחידת הבקרה ושירותיה ניתן בהמשך. מאפיינים ותכונות של המצג מפעיל המצג מזין נתונים לשידור בדרכים שונות: עליידי הקשת מלוא תוכן התשדורת, על"ידי תשובה לשאלה המופנית אליו מהמחשב בתהליך הידברותי, ועוד. על השיטות המקובלות להזנת נתונים ועריכת המרקע לשידור נעמוד בהמשך. א. שדות ותוי בקרה ברוב המצגים ניתן לחלק את המרקע לשדות עללידי שידור "'מסכה" או "תבנית'' מתוכנית המחשב. התבנית מגדירה את מיקומו של כל שדה על פני המרקע ואת תכונותיו. את התכונות מגדירים באמצעות תו בקרה מיוחד הנמצא בכתובת שלפני השדה. תו הבקרה אינו מוצג במרקע אך הוא תופס מקום במאגר המצג. ישנם מצגים שבהם תוי הבקרה גורעים מקיבולת המרקע ובאחרים תוי הבקרה נמצאים במאגר בלבד. תכונות השדה הנשלטות באמצעות תו הבקרה הם: - הגדרת שדה אלפנומרי (אותיות וספרות) או נומרי, - בהירות גבוהה או נמוכה בעת התצוגה, - שדה "מוגן" אשר המפעיל אינו יכול להקיש בו נתונים (פלט מהמחשב בלבד), - מניעת תצוגת נתונים בעת הקשתם (להקשת סיסמה למשל), - רגישות למגע עט-אור, - סימון שינוי השדה, ועוד. כאשר מפעיל משנה תוכן שדה המוגדר כקלט מסומנת עובדת השינוי באחת הסיביות של תו הבקרה. תכונה זו מאפשרת למחשב לברור לשם קלט רק את השדות שחל בהם שינוי (הוא מזהה אותם לפי כתובתם במאגר המצג). מסופים ויחידות בקרה 7 ציור 7.6: טופס על מרקע מחולק לשדות מקרא: 44 - דף ראשון מתוך מספר רב של דפים. הסמן נמצא בקצה השמאלי העליון מתחת למילה %1א08ע. 8 - שדה "מוגן" שלא ניתן לכתוב בו. 0 - על ידי שימוש בקוים רציפים נראה הטופס המוצג כמו טופס מודפס. כ - הצג יכול לבצע בעצמו בדיקות של הקלט. ₪ - 6קהותו ספזסטטז ב. הדגשה לתשומת לב כדי לאפשר הדגשת מילים על המרקע מקובל להשתמש ברמות בהירות שונות, בהפיכת צבע הנתונים והרקע בשדה (1₪886 61%6ש86), בהבהוב של הנתון בשדה או בצבעים (במצגים בעלי תצוגת צבע). שיטת ההבהוב אינה מקובלת מכיון שהיא מעייפת את המפעיל. שיטה אחרת למשיכת תשומת לב המפעיל היא שימוש באות קולי (''צפצוף'') כאשר מוצגת תשדורת חשובה או יוצאת דופן. האותות הקוליים הם אמצעי טוב אך אין להרבות בהם. ג. הזנת הנתונים המשתמש או מפעיל המסוף יכולים להזין את הנתונים באופן חופשי ולשדרם לתוכנית המחשב. למעשה ה''חופש'' אינו בלתי מוגבל והוא כפוף לכללי הזנת הקלט בהתאם להגדרות קבועות מראש. כאשר עוסקים בהקלדה שוטפת של נתונים או כאשר בתנועה אחת יש מספר רב של שדות, אפשר לתת הנחיות למשתמש באמצעות טופס. הטופס מוצג עלזידי התוכנית והוא כולל במבנהו את ההנחיות והשדות להזנת הנתונים. המשתמש יכול לבקש מהתוכנית להציג בפניו את תבנית הטופס של הנתונים שברצונו להקיש. 68 מסופים ויחידות בקרה . 1 )מז 0 7 א 3 זרת ה ציור 7.8: טופס מוכן להזנת נתונים מסופים ויחידות בקרה 99| ד. תפריט בחירה לעיתים משתמשים בתפריט (טחטוא) הנשלח על-ידי התוכנית ומציג על המרקע מספר תשובות אפשריות אשר מתוכן יבחר המפעיל את המתאימה למקרה. התפריט נוח מאד ביישומים שיש בהם מספר רב של טפסי קלט ומסלולי פעולה. התוכנית מציגה תפריט ראשון והמפעיל בוחר את הטופס או את מסלול הפעילות הרצוי לו, מקבל תפריט שני ובוחר בו את הפעילות הנדרשת וכן הלאה עד אשר הוא מקבל את הטופס למילוי. כאשר סיים הוא ממשיך במילוי טפסים באותה קבוצה או עובר לבחירה מחדש בעזרת התפריטים המוצגים בפניו. בחירת האפשרות, או האפשרויות, בתפריט נעשית עליידי הקשת המספר הצמוד לאפשרות הנבחרת, עליידי הבאת הסמן ליד השדה והקשת שלח או עלידי שימוש בעט-אור המורה על שדה זה. 0 פג דפא :0א6א 2 אס1ד0556912 אפסדפא קןפ . 08 וו + %85 78088 .+ 8 .+ צגן?015 אה0חךתא .+ - שש א10דק055681 אהסאדפא 5 ד 88)אא]הת5 .12 אא אמסותפא .7 א10ד1/06א 585]אאז]ת?5 .13 58 .8 5 א2000710א .14 5 .9 5דא|5 צאא פאס .15 5 ו .10 5 טאק 11 .00 08 , 0א60% , הפפותא ה מדאם 7 60% 7" אס חן :00 הם?ץ|אאא אהסרדפא אסודטפזהד15פ הפזאא ל .+ 1 2 א0[ד0556812 אאסאךפא .3 4. 7808185 %5 5. 50/58 65 פוט אא0דפא ?0 18]ץ 615 .6 מדך5א015 80%? פאסן .7 מדד5א015 0% 5/5 .8 אד .9 א555510 0 0א10.5 1 .06 08 , 0א6099 , הפאוזא הפדאת בחירה בתפריט דש א: - אפשרות 2 תגרום הצגת תפריט א אכ צו1 ציור 7.9: תפריטים מנחים 7 ה 100 מסופים ויחידות בקרה ה. דפדו הספת לשירותים הוא ה''דפדוף" בקובץ. מונח זה מתאר פעולה דומה לפעולת אנוש המדפדף בספר. מספר השורות בדף לתצוגה במרקע נקבע מראש, ועל כן '"דף'' הוא מספר שורות מוצגות מתוך הקובץ. המפעיל יכול לדפדף בקובץ דף לאחר דף, כלומר להציג קבוצות שורות עוקבות בזו אחר זו. הוא יכול לבקש הצגת דף כלשהו מתוך הקובץ ועוד. במצגים משוכללים קיים מאגד פנימי אשר קיבולת הנתונים שלו גבוהה מקיבולת המרקע, ולכן הדפדוף יכול להעשות במאגר זה מבלי להתקשר למחשב. ו. חלוקה לתת-מרקעים אפשרויות נוספות להפעלת המצג נובעות מתכונותיו, משירות של תוכנית המחשב או שילוב שלהם. דוגמה לכך היא חלוקת המרקע לתת-מרקעים בלתי תלויים. בכל אחד מהם מוצגים נתונים שונים והם מופעלים כמו מרקעים של מצגים פיסיים שונים, כולל הזזת הסמן (סמן אחד משרת את כולם), דפדוף, הזזת נתונים ימינה ושמאלה ולמעלה ולמטה, מחיקה ועוד. ציור 7.10: מרקע מחולק ל-4 תת-מרקעים במצג יולט-פקרד מסופים ולחידות בקרה וסו מצגים גרפיים המצגים שדנו בהם עד כה היו מצגים אלפנומריים אשר מכילים מספר קבוע של שורות ותוים בכל שורה, ואוסף מוגדר של תוים הניתנים להצגה. רוחב השורה הינו בדרך כלל בתחום של 80 עד 132 תוים ומספר השורות נע בין 20 ל-40. מצגים מסוג אחר הם המצגים הגרפיים המאפשרים תצוגה גרפית הכוללת גם תוים אלפנומריים. מצגים גרפיים פועלים בשתי שיטות עיקריות: תצוגה וקטורית ותצוגה בשיטת הסקירה (זסְזפִגּ3). ציור 7.11: מצגים גרפיים של יולט-פקרד א. תצוגה וקטורית המרקע של המצג הוקטורי מחולק לקואורדינטות אורך ורוחב אשר מאפשרים סימון של כל נקודה על פניו בעזרת כתובת הקואורדינטות. במרקע בעל הפרדה (מסוזט!8650) טובה ישנן 1024 נקודות בכל קואורדינטה, או למעלה ממליון נקודות חיתוך של הקואורדינטות. תמונה כלשהי מורכבת ממספר רב של נקודות אשר משך התמסורת שלהן באפיקי התקשורת הרגילים יכול להמשך זמן רב. לכן השימוש במצגים גרפיים: מקובל במערכות תצוגה מקומיות, בהן הצג מחובר ישירות לערוץ קלט-פלט של המחשב, או במערכות תקשורת בקצב תמסורת גבוה. הצגת קו ישר במצג וקטורי נעשית על-ידי הזזת קרן האלקטרונים של שפופרת הקרן הקתודית מנקודה אחת לשניה. במצג כזה ישנה מגבלה לגודל הקוים המשורטטים בגלל הצורך לחזור על השרטוט כ-30 פעם בשניה כדי למנוע הבהוב בתצוגה. / . 12 מסופים ויחידות בקרה ב. תצוגת סקירה במצג הפועל בשיטת הסקירה מחולק המרקע למטריצה של שורות ועמודות. הקרן האלקטרונית סורקת את המסך באופן קבוע משמאל לימין, שורה לאחר שורה ולפי תוכן הנתונים היא מאירה את המרקע. צרוף הנקודות המוארות יוצר את תמונת הנתונים. בדומה למצג גרפי ישנו התווין (ז10116?) המשרטט גרפים בשיטת הוקטור או בשיטת הסקירה. בשיטה הוקטורית מוזז עט מנקודה לנקודה, ואילו בשיטת הסקירה קיים מסרק דיו הסורק את הנייר ומתיז דיו בנקודות הרשת השונות. צרוף הנקודות יוצר את תמונת הנתונים. מצגים ותווינים וקטוריים הם בדרך כלל יקרים ואיטיים יותר מאלו הפועלים בשיטת הסקירה אך הדיוק וההפרדה בהם טובים יותר. יחידת בקוה למסופים ניהול התקשורת בין המחשב והמסוף נמצא בשליטתן של שתי יחידות בקרה, האחת נמצאת בצד המחשב, והשניה - בצד המסוף. בנושא יחידת הבקרה לתקשורת אשר בצד המחשב דנו בהרחבה בפרק ו'. ליחידת הבקרה למסופים תפקידים דומים: שליטה במסוף וניהול התקשורת אל המחשב. מסוף עצמאי ומקבץ מסופים כל מסוף צריך להיות קשור אל יחידת בקרה. כאשר יחידת הבקרה מורכבת בתוך התיבה של המסוף עצמו לפנינו מסוף עצמאי (6חס| 6ח8ו5). כאשר מסופים אחדים (מצגים ומדפסות) מקבלים שירות מיחידת בקרה אחת, לפנינו מקבץ מסופים (6וט61). יחידת הבקרה המשרתת מקבץ יכולה להיות בתיבה נפרדת או מותקנת בתיבה של אחד המסופים, אך היא מותאמת לשרת מסופים אחדים המרוחקים ממנה עשרות או מאות מטרים. שיתוף המסופים בשירותי יחידת בקרה אחת מאפשר להוזיל את המחיר של המקבץ לעומת מחיר מסופים עצמאיים. במסוף עצמאי החיבור בינו לבין יחידת הבקרה הוא פנימי בתוך התיבה, וכך גם במסוף שמותקנת בו יחידת בקרה למקבץ מסופים. הקשר בין מסופים מרוחקים ליחידת הבקרה נעשה באמצעות כבלים קואכסיאליים המאפשרים שידור במהירות גבוהה מאוד (מאות אלפי תוים בשניה) לעומת מהירות קו תקשורת. אורך הקו הקואכסיאלי ברוב המערכות הוא כ-600 מטרים, אך יכול להגיע עד כ-2000 מטרים. התקשורת בין המסופים ליחידת הבקרה נעשית במשטר קו מיוחד של יחידת הבקרה. מסופים ויחידות בקרה 13 שליטה במסופים השליטה של יחידת הבקרה במסוף מתבטאת בעיקר בהעברה של תשדורת ממאגר המסוף אל מאגר יחידת הבקרה ולהיפך, בהתאם לכיוון השידור. (כאשר המסוף עצמאי אין מאגר ביחידת הבקרה שלו). כאשר המפעיל מקיש שלח, יחידת הבקרה מזהה זאת באחת משתי דרכים: על-יידי סריקה מחזורית של המסופים הקשורים אליה או על-ידי פסק (זקטזז6זח1) שהמסוף שולח אל יחידת הבקרה כשהוא זקוק לשירותיה. כאשר המסוף משדר למחשב, נועלת יחידת הבקרה את המקלדת שלו עד אשר מתקבלת מהמחשב הוראה לשחרר אותה. תצוגת התוים והדפסתם במסוף נעשית על-ידי מחולל תוים (6סְגז08-) המותקן ביחידת הבקרה. מחולל התוים מפענח את הקוד הבינרי ומציג או גורם להדפסה של תבנית התו המתאים. כאשר המפעיל מקיש במקלדת, מפוענח הקוד לתבנית התו המוצגת במרקע. כדומה, כאשר סדרת תוים בינריים מתקבלת מקו התקשורת היא מפוענחת במחולל התוים לתצוגה המופיעה במרקע. ניהול התקשורת התפקידים של יחידת הבקרה למסופים בניהול התקשורת דומים לתפקידים של יחידת הבקרה לתקשורת שבצד המחשב. נסקור בקצרה תפקידים אלו. א. ניהול משטר קו יחידת הבקרה פועלת בתמסורת סינכרונית או אסינכרונית בהתאם לאפיון. יחידת הבקרה תזהה בקליטה ותיצור בשידור את תוי הבקרה של משטר הקן: תוי סינכרון, זיהוי תחילת וסוף תשדורת, אישור קליטה תקינה. אם משטר הקו פועל בשיטת חקירה ומעינה, תהיה זו יחידת הבקרה אשר תזהה את כתובת המסוף ותעביר את התשדורת אל מסוף זה. כאשר מחוברים ליחידת בקרה אחת מספר מסופים, כתובת המעינה היא צירוף של כתובת יחידת הבקרה וכתובת המסוף. בעת חקירה מקובל לשלוח את הכתובת של יחידת הבקרה בלבד, וזו בודקת אם באחד המסופים הקשורים אליה יש תשדורת מוכנה. כאשר התמסורת אסינכרונית מטפלת יחידת הבקרה ביצירה וזיהוי של סיביות פתח ופסק (ק510 ,6ז519). בתמסורת סינכרונית מטפלת יחידת הבקרה בתוי הסינכרון ושומרת על שסינכרון התמסורת. היא מקבלת מהמודם את דופק השעון המותקן בו ובהתאם לכך דוגמת את הסיביות. יחידת הבקרה מחוברת לקו באמצעות מודם חיצוני או מודם פנימי המותקן בתיבה של יחידת הבקרה. ב. קליטה, שידור אגירה וקיטוע יחידת הבקרה הופכת תוים לסיביות טוריות לשם שידור בקו התקשורת 14 ו מסופים ויחידות בקרה ואוספת סיביות לתוים כאשר היא קולטת מקו התקשורת. כדי להעלות את נצילות מערך התקשורת מותקן מאגר ביחידת הבקרה. המאגר מאפשר העברת תכולת מאגר מסוף אחד אל מסוף שני לשם תצוגה במרקע או לשם הדפסה, ללא תיווך של המחשב. המאגר של יחידת הבקרה יכול לשמש לאחסנת בינים של תשדורת המיועדת למחשב ולשחרר את המסוף להכנת תשדורת חדשה במאגר שלו. מאגרי המצגים מאפשרים אחסנה ותצוגה של כ-2000 תוים (ישנם מצגים עם קיבולת של כ-3500 תוים). העברה של תשדורת באורך זה בקו התקשורת אינה רצויה בגלל הסיכון של שגיאת-קו אשר תגרום שידור מחדש של כל התשדורת. לפיכך, קוטעת יחידת הבקרה את תכולת המאגר לתשדורות קצרות בנות 256 תוים למשל ומשדרת אותן בזו אחר זו. כאשר היא קולטת תשדורת מקוטעת היא יודעת לצרף את הקטעים לתשדורת אחת שלימה. פעולה זו קרויה קיטוע (ח0ן191ה6 חק 59). חיבור יחידות בקורה ומסופים אל המחשב יחידות הבקרה למסופים קשורות למחשב בשני אופנים: בחיבור מקומי ([1.063) ובחיבור תקשורת (חסוזב6וחטו וח 00). חיבור מקומי חיבור מקומי קיים כאשר יחידת הבקרה קשורה באופן ישיר אל ערוץ המחשב, כפי שמחוברות יחידות קלט-פלט אחרות, ובמרחק שאינו עולה על כמה עשרות מטרים. החיבור המקומי יכול להעשות באמצעות מישק מקבילי או באמצעות מישק טורי. מישק מקבילי פועל באמצעות כבל רב-גידי, ומאפשר חיבור המסוף במרחק שאינו עולה על 30 מטרים ובמהירות שידור של מאות אלפי תוים בשניה. המישק והכבל הרב-גידי מאפשרים העברה של סיביות התו וסיביות הסינכרון והבקרה במקביל בכל אחד מהסיבים. קיימים מספר תקנים למישק המקבילי: תקן 3218 של יולט פקדד (112) שהפך לתקן התעשיתי ותקן י במ המשמש את כל יחידות קלט-פלט של יבמ ואת יחידות הבקרה למסופים יבמ/3272 ו"יבמ/3274. כאשר יחידת הבקרה קשורה במרחק גדול מ-30 מטרים מקובל להשתמש במישק טורי המאפשר העברת סיביות התו בטור, בזו אחר זו, על גיד אחד. מהירות השידור נמוכה בסדרי גודל לעומת שידור במישק מקבילי. המישק המקובל ביותר הוא לפי תקן 85232 518 שהינו התקן האמריקאי התואם את התקן האירופי 24., אשר תואר בפרק ה. תקן אחר הוא 21.א שהינו חדש יותר ובשלב זה מקובל פחות מהתקן הקודם. תאור תקן זה ניתן בפרק י. במחשבים רבים מקובל לחבר יחידות בקרה הנמצאות בקרבת המחשב מסופים ויחידות בקרה 155 באמצעות מישק טורי כדי לחסוך בעלות החיבור. כאשר מרחק החיבור אינו עולה על כמה עשרות מטרים אין צורך במודם. במרחק גדול יותר יש צורך להשתמש במודם כנהוג בתקשורת. תקן 85232 מגביל את המרחק למחשב ל-15 מטרים, אך במציאות אפשר לעלות על מרחק זה. חיבור בתקשורת חיבור בתקשורת פועל בקו נליין, בקוי חיוג או בקוים רבינקודתיים. נושאים אלו נדונו בפרוט בפרק ה. בשיטת חיבור זו דרושים מודמים בשני קצות קו התקשורת. "מסופים נבונים" המסוף, כיחידה שלימה הקשורה למחשב, כולל מקלדת להזנת הנתונים (במסוף"מדפסת אין כמובן מקלדת), מערכת תצוגה במרקע או בדפוס ואת יחידת הבקרה. הקשר בין המסופים למחשב נעשה באמצעות יחידת הבקרה המותקנת בתיבת המסוף או בנפרד ועליה מוטלים תפקידים אחדים כפי שהוסבר קודם. תפקידים אחרים בתחום התקשורת עם המסופים הוטלו על יחידת העיבוד המרכזית - המחשב, או על יחידת הבקרה לתקשורת שקשורה למחשב. התפתחות הטכנולוגיה איפשרה לבנות יחידות בקרה למסופים עם תכונות ושירותים רבים יותר ובמחיר סביר לעומת התועלת שהביאו. ביחידות אלו הותקנו מיקרו"מחשבים אשר איפשרו ביצוע הפעולות הבאות: בדיקת הקלט, איתור תקלות, טיפול בעדיפויות בין מסופים, טיפול באופני פעולה שונים לפי הגדרת המפעיל ועוד. מערכת לעיבוד נתונים מבוזר הרחבת תחום התפקידים של יחידת הבקרה באמצעות יחידת העיבוד שהותקנה בה הביאה למעשה למצב שיחידת הבקרה ה'ינבונה'" (1ח6[!186זח1) הפכה למערכת לעיבוד נתונים מבוזר ?22 (8חו06659ז2 2818 60וטסוזזפוכ). המאפיינים הבולטים של יחידת הבקרה ה''נבונה'' או מערכת עיבוד נתונים מבוזר הם: - יכולת תכנות, - יכולת עיבוד עצמאי גם ללא קשר למחשב המרכזי, - חיבור מצע מגנטי (דיסק, סרט וכד'), - חיבור מסופים שונים כיחידות קלט ופלט. האבחנה של מערכת עיבוד נתונים מבוזר אינה חד-משמעית. יש ההמסתפקים 16 מסופים ויחידות בקרה במסוף אשר מאפשר עריכת הקלט, אחסנה במצע מגנטי ושידור למחשב. אחרים דורשים שיחידת הבקרה והמסופים הקשורים אליה יוכלו לבצע יישום משמעותי, כמו ניהול משרד, ניהול סניף בנק, ניהול מחסן ועוד. יתרונות השימוש במערכות לעיבוד נתונים מבוזר הם זמן תגובה קצר יותר וזמינות גבוהה יותר. זמן תגובה קצר אפשר להשיג מכיון שאין צורך בתמסורת נתונים בקוי תקשורת עבור חלק ניכר מהתשדורות. אמצעי החישוב והאחסנה המקומיים במערכת המבוזרת עונים על רוב דרישות המשתמשים ורק בחלק מהמקרים דרושה פנייה אל המחשב המרכזי. פשטות היישומים והקבצים במחשב המרוחק תורמים גם הם לזמן תגובה קצר. התקשורת למחשב המרכזי דרושה לשם שמירת קבצים מרכזיים לשימוש הנהלת הארגון ושלוחותיו, ביצוע עיבודים משולבים של נתוני הארגון כולו, העברת מידע בין שלוחות הארגון ועוד. העברת נפחי נתונים מהמערכת המבוזרת אל המחשב המרכזי וממנו לשם עדכון הקבצים יכול להעשות בסיום יום העבודה. זמינות גבוהה מושגת מכיון שנפילת קו, מודם, חוליית תקשורת כלשהי ואף נפילת המחשב המרכזי אינה מנתקת את המשתמש ממערכת המידע שלו. כאשר אחת מהמערכות המבוזרות מושבתת מסיבה כלשהי אין הדבר גורם לשיתוק המערכת השלימה. לנושא עיבוד הנתונים המבוזר הוקדש פרק יא. שיקולי הנדסת אנוש בהפעלת מסונטים בתיאור המצג נדונו מספר נושאים הקשורים בהנדסת אנוש: פשטות ונוחות הפעלה, תמונה יציבה, צבעים נוחים, מקלדת תפקודית, משיכת תשומת לב המפעיל לתצוגה ועוד. בהמשך נציג מספר נושאים נוספים: שיקולי זמן תגובה, שפת ה"שיחה'' ובטיחות מידע. זמן תגובה במערכות הידברותיות מצפה המשתמש במסוף לזמן תגובה בתחום של 2 עד 5 שניות. זמן תגובה של 2 שניות אינו קוטע את חוט המחשבה ומאפשר לו עבודה רצופה. בזמן תגובה של 5 שניות נדרשת מהמפעיל רמת ריכוז גבוהה יותר כאשר הוא עוסק בענין אחד לאורך זמן. לא כן הדבר בתהליך הזנת נתונים למשל, שבו כל תנועה הינה יחידת עבודה נפרדת או כאשר יש שאילתות בנושאים בלתי תלויים. זמן תגובה גבוה מ-5 שניות אינו מתאים בדרך כלל ליישומים הידברותיים, ומקובל לנקוב בזמן של כ-15 שניות כגבול יכולת המפעיל לשמור על קו מחשבה רצוף. לעיתים, משיקולים של משטר קו, זמן עיבוד או עומס בלתי צפוי לא ניתן ₪=כת- ‏ ווה מסופים ויחידות בקרה : 17 להגיע לזמן התגובה המתוכנן. במקרים אלו נוהגים לתת למשתמש במסוף תשובת ביניים, כמו '"הקלט תקין''. לעיתים נותנים הודעה כלשהי, כמו ''הואל נא להמתין שניות אחדות"', או ''השאילתה בעיבוד''. לאחר פרק זמן נוסף נותנים שוב הודעה אם טרם התקבל הפלט הסופי הנדרש. ציור 7.12: בעיית "זמן התגובה" זמן התגובה נמדד בדרך כלל מרגע ההקשה על מקש שלח ועד אשר הִתו הראשון של התשובה מתקבל במרקע. זמן התגובה מורכב משלוש יחידות זמן: - זמן התמשסורת של התשדורת למחשב וזמן התמסורת של התשובה או תגובת המחשב. הזמן מחושב לפי אורך התשדודות מחולק במהירות השידור בקו. - זמן משטר קו הוא הזמן הנדרש לביצוע היפוכי כיוון השידור. במשטר קו 856 נדרשים 4 היפוכי כיוון כאשר התגובה מיידית, ובמקרים אחרים ידרשו עד 9 היפוכים. במשטר 501.0 יש מספר קטן יותר של היפוכי כיוון שידור. הקטנת משך זמן היפוך כיוון השידור הינה תרומה חשובה לשיפור זמן התגובה. המודם קובע את משך הזמן הזה. - זמן העיבוד הוא פרק הזמן הנדרש למחשב לתגיב על התשדורת שקיבל. התגובה יכולה להיות אישור על קבלת התשדורת או הודעה למשתמש לאחר 108 מסופים ויחידות בקרה בדיקת הנתונים. תגובה מורכבת יותר תהיה תשובה מלאה לאחר חישוב, איחזור נתונים, עדכון קבצים וכד'. משך הזמן הנדרש להכנת התשובה לשידור שונה בכל מקרה. חשוב לתכנן תהליכי עיבוד שיאפשרו קבלת משכי זמן קצרים גם בעת עומס בלתי צפוי. ציור 7.13: תחנות עבודה - מצגים ומדפסות שפת השיחה ההידברות, או השיחה, בין המפעיל ליישום מתנהלת לפי כללים מוגדרים ומתוכנתים בתוכנית היישום. השפה הטבעית ביותר היא שפת האדם. הבעיה היא שמשפטים בשפה זו אינם חד-משמעיים וקשה לתכנת בה יישומים. יותר ויותר יישומים נכתבים כיום עבור "שיחה'' בשפה הקרובה לטבעית כאשר אוצר המילים בקלט מוגדר מראש והמשפטים נבנים באמצעות מילות קשר מוגדרות כמו "או" וז''גם'' שנותנות להם מבנה מתמטי. בפלט ניתנות התשובות בשפה חופשית יותר ונוחה להבנה על-ידי המפעיל. יישומים פשוטים יותר נכתבים תוך שימוש במילות-מפתח מוגדרות. מילות המפתח מגדירות את סוג התנועה, סוג הפעולה המבוקשת וכד'. גם במקרה זה מקובל להשתמש במילות המפתח לצורך הקלט ובמשפטים פשוטים ומובנים בפלט. השפה הפשוטה יותר ליישום בתכנות אבל הקשה ביותר למפעיל היא שפת קודים שקרובה לשפת תכנות, אשר בה גם הקלט וגם הפלט ערוכים בצורה מתומצתת וקצרה. במקרים אלה, כאשר המפעיל שוגה בקלט, תשלח לו התוכנית קוד שגיאה ויהיה עליו לאתר במסמך כלשהו את פירושו של הקוד. מסיבה זו מתאימה שיטת הקודים למפעילים מיומנים בלבד. השימוש בשיטה זו מסופים ויחידות בקרה 9 מקובל בדרך כלל במחשבים קטנים עם תוכניות יישום קומפקטיות, שבהן הצורך בחסכון בזכרון המחשב הוא מרכיב קובע בתכנון. פשרה בין הצורך בשפה טבעית לבין הקושי לכתוב תוכנית שתטפל בה נמצא בשיטת ההדרכה הניתנת למפעיל. נוהל השיחה כולל הוראות למפעיל להזין נתונים או להציג את השאילתה, ולרוב עליו לבחור אחת מבין מספר אפשרויות המוצגות בפניו. התשובה ניתנת בדרך כלל בקוד, במספר או במילה מוגדרת חד-משמעית. שלב נוסף הינו מיסוד שיטת ההנחייה והצגת האפשרויות לבחירה, זוהי שיטת התפריטים ההיררכיים. המפעיל בוחר אפשרות מסויימת בתפריט הראשון. בתשובה מוצג בפניו תפריט חדש ובו מספר אפשרויות נוספות אשר בחירת אחת מהן יכולה לגרום הצגת תפריט נוסף או מעבר לתהליך עיבוד כלשהו. סיוע המחשב להזנת נתונים כקלט או כשאילתה וכדומה ניתן בשיטת הטפסים. המפעיל מציג את בקשתו וכתשובה הוא מקבל מבנה טופס ריק אשר עליו למלא. לעיתים כולל הטופס גם הנחיות או הכוונה למילוי. לעיתים מתקשה המפעיל במילוי שדה מסויים בטופס או בתשובה לשאלה בתפריט, או שהקוד לא ברור לו. הוא יכול לפנות לספרות הרלוונטית ולחפש בה את התשובה, אך דרך זו אינה מתאימה לעקרונות עיבוד הנתונים בהידברות. במקרה זה, על המפעיל לבקש עזרה (ק]116) על-ידי הקשת קוד מוגדר, או שעליו להשתמש באחד מהמקשים הפונקציונליים המוגדרים למטרה זו. בתשובה יקבל על המרקע הסבר מפורט בענין ששאל: הסבר על משמעות השדה ואופן מתן התשובה או בחירת התשובה מבין כמה אפשרויות מוגדרות. הקשה נוספת תחזיר אותו אל תהליך העבודה שהופסק. בתהליך ההידברות ממלאים המקשים הפונקציונליים תפקיד חשוב. הם חוסכים את ההקשה המפורטת של הבקשה. בהיותם "'מתוכננים" אפשר לתת להם משמעות שונה בכל תוכנית. ביישום אחד תגרום הקשה של מקש מסי 1 לפעולת דפדוף, בעוד שביישום שני תגרום פעולה זו להצגת הסבר של השדה שהסמן מצביע עליו. תפקיד המקשים הפונקציונליים יכול להשתנות ללא מגבלה למעשה בכל תצוגה ותצוגה. חשוב עם זאת לשמור על עקביות בתפקידי המקשים. מקובל להשתמש בשורה התחתונה המוצגת במרקע לשם תיאור התפקידים של המקשים הפונקציונליים הרלוונטיים. אחת הבעיות בשימוש בשפת שיחה טבעית, בתפריטים ובטפסים ובשירותי עזרה היא כמות הנתונים שמועברים בקוי תקשורת עבור שירותים אלה. כמות זו גורמת להעמסת הקוים ועליידי כך מפחיתה את יכולת השימוש בקוים רב-נקודתיים, או מקטינה את מספר המסופים שאפשר לחבר על קו אחד. פתרון אפשרי הוא העלאת מהירות הקו. כפתרון לבעיה זו מוצעים כיום מסופים "אינטליגנטיים'' בעלי יכולת תכנות ויחידות בקרה מתוחכמות. הם מבצעים, בלי התערבות המחשב המרכזי, פעולות כגון הדרכת המפעיל, שליחת תפריטים וטפסים, בדיקות קלט ועוד. בנושא זה נדון בפרק על עיבוד נתונים מבוזר. 110 מסופים ויחידות בקרה בטחון נתונים המסופים מותקנים באתרים שונים בארגון: במשרדים, במחשנים, באולמות הייצור, בשערי הכניסה ולעיתים אף במקומות שאינם נשלטים ברציפות על-ידי עובדים מוסמכים. לכן, עלולה להיות חשיפה של שימוש בלתי מורשה על-ידי גורמים לא מוסמכים במשאבי עיבוד הנתונים של הארגון ודליית מידע מקבצים עד כדי גרימת נזק חמור. בנושא זה נדון בהרחבה בפרק הדן במערכות עיבוד נתונים מבוזרות. כדי להשלים את הדיון במסופים נציג את העזרים והכלים המסייעים לבטחון המידע כאשר משתמשים במסופים: - מפתח. המפתח מאפשר נעילת המסוף. משמעותו מניעת אפשרות השימוש במקלדת ומניעת אפשרות חיבור לקו. - זיהוי אישי (12 ז1256) הינו צירוף של תוים המוכרים לתוכנית ומאפשרים למפעיל להשתמש במסוף. המפעיל יכול להקיש אותם או להשתמש בכרטיס זיהוי מגנטי. במקרה האחרון קיים במסוף קורא כרטיסים מגנטי המשמש לקריאת כרטיס הזיהוי. התוכנית מגיבה על קליטת תוי הזיהוי בהמשך ההידברות עם המשתמש או ב'נעילת"" המסוף. - סיסמה (0ז0צו85%?) משמשת לזיהוי נוסף של המשתמש. במצגים קיימת אפשרות לגרום לכך שהתוים של הסיסמה לא יוצגו במרקע, באמצעות ציון מתאים בתו הבקרה של השדה. - הצפנה של הנתונים מיועדת להגן על הנתונים המשודרים בקוים. ההצפנה יכולה להתבצע על-ידי חומרה (מודמים הכוללים מצפנים פנימיים או מצפנים הקשורים ליד המודמים) או עליידי תוכנה. התוכנה להצפנה מותקנת במחשב או ביחידת הבקרה לתקשורת וביחידת הבקרה של המסופים או במסוף (אם יש ליחידת הבקרה או למסוף אפשרות תכנות). שימוש בעטיאור ברק רז": תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת מערכת ההפעלה ושירותיה חברות המחשבים מספקות יחד עם המחשב מערכת תוכניות שירות המיועדות לניהול, פיקוח ובקרה של תוכניות היישומים ושל זרימת הנתונים בין יחידת העיבוד המרכזית וציוד קלט ופלט לסוגיו. לקבוצת תוכניות שירות אלו שמות שונים: זטאוצזשקוו5 0 1וח10א . וחטזיצ5 פחוזוזטקכ). בעברית מקובל לכנות אותן בשם כולל מערכת הפעלה. תוכנית הבקרה החלק המרכזי במערכת ההפעלה הוא תוכנית הבקרה (וחגזטסז? |סזוחס?)) אשר נטענת למחשב במכוון על ידי המפעיל כאשר הוא מתחיל את פעולת המחשב. התוכנית נטענת מספרית התוכניות של מערכת ההפעלה הנמצאת בדיסק מגנטי. מכאן ואילך מועבר אליה ניהול פעולת המחשב אולם היא נמצאת כל הזמן בשליטת המפעיל - האדם. כאשר תוכנית הבקרה פועלת, היא טוענת לזכרון תוכניות שירות שונות אשר נדרשות במהלך ביצוע פעולות הבקרה והשליטה על עבודת המחשב. אחד התפקידים החשובים של מערכת ההפעלה הוא הפיקוח על הפעלה רצופה של העבודות במחשב. כאשר התוכנית הדרושה נמצאת בזכרון מועבר אליה הפיקוח לביצוע העיבוד, וכאשר נדרש - היא נטענת מספריית התוכניות אל זכרון המחשב. שירות חשוב של מערכת ‏ ההפעלה הוא פיקוח ותאום פעולות קלט ופלט. העברת הנתונים בין יחידות קלט ופלט לסוגיהן השונים, דיסק, סרט מגנטי, אפיק תקשורת, מדפסת וכד' כרוכה בפעולות תיאום רבות. תחילתן ביצירת הקשר אל יחידת קלט-פלט כאשר מופיעה בתוכנית הוראה לקריאה או כתיבה. אם הקשר נוצר (אלקטרונית) יכולים הנתונים לעבור. יש צורך לפקח על כמות הנתונים שעוברים בהתאם להוראות התוכנית ולבצע בדיקת אמינות העברה - ג -ע = | / / 4 1 112 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת כלומר, אם יש שגיאות, אם לאו. שירות אחר של מערכת ההפעלה מכוון להפעלה של תוכניות אחדות במקביל בשיטת תכנות מרובב (קחוותוחוגזקסזק-1₪111א). הקצאת השירותים לכל תוכנית לפי סדר עדיפות נעשה עליידי מערכת ההפעלה. תוכנית הבקרה חייבת לנהל תורי פעילות שונים בעדיפויות שונות, לטפל במאורעות שתלויים בזמן על ידי הפעלת תוכניות בפרקי זמן קבועים, להקצות מאגרי זכרון (16₪5ט2) לצורכי קלט ופלט והתוכניות, לטפל בתקלות חומרה ותוכנה ולטפל בפסקים (פוקטזזטוח!). | שירות נוסף הוא השמירה על קבצי תוכניות וקבצי הנתונים ועל המסופים מפני פעילות לא מורשית אשר עלולה לחשוף אותם או לפגוע בהם. הגנה זו נעשית באמצעות סיסמה (6זסשצ95?) אשר משתמש או תוכנית מציגים למערכת ההפעלה ולתוכנית היישום כדי שיתירואת התחלת הקשר. ספרית תוכניות סטנדרטיות במחשב עשויה לכלול מהדרים (פזט!וקוח0)) לשפות תכנות שונות, תוכניות מיון, תוכניות סטטיסטיות, תוכניות סימולציה ועוד. תוכניות אלו נמצאות בספריות תוכניות יישומים או בספריות מיוחדות כפי שנדרש על ידי יצרן המחשב. יציות מעורכת הפעלה מגוון השירותים והאפשרויות בכל אחד בהם לפעולה ולתגובה במצבים חריגים יכול לגרום אחזקת תוכנית ענק שחלקים ממנה לא ידרשו כלל או לעיתים רחוקות בלבד. לשם כך יוצרים מערכת הפעלה (41:00ז6ח026) וחט!5ץ5) המותאמת לדרישות של כל מתקן ומתקן. ה"יצירה'' היא תהליך שתחילתו בהגדרת פרמטרים של הדרישות, והידור שתוצאתו תוכנית מותאמת לדרישות. חלקה של התוכנית ימצא בזכרון המחשב אך חלקים ממנה ימצאו בדיסק ויטענו כפי הצורך לזכרון המחשב (למשל תוכנית הטיפול במצבים חריגים). תוכנה שאינה נדרשת אינה כלולה במערכת ההפעלה. כך המצב במערכות ההפעלה במחשבים גדולים ובינוניים. במחשבים קטנים מגוון השירותים שהמחשב יכול לספק בו זמנית קטן יותר ואילוצי זכרון ותחולת דיסק גדולים יותר. לפיכך, יצירת מערכת ההפעלה או תוכנית הבקרה למשימה מסויימת מוגדרת מחייבת לעיתים בחינה מדוקדקת יותר של הפרמטרים של הדרישות. במחשבים זעירים מספק היצרן לעיתים רק תוכנית בקרה בסיסית עם שירותים' מינימליים. על המשתמש לכתוב בעצמו את התוכנה לביצוע הפונקציות הנדרשות על ידו לניהול המערכת כאשר הוא נעזר למטרה זו בתוכנה בסיסית המסופקת לו על ידי יצרן המחשב. המגמה המסתמנת כיום הנה להשתמש גם במחשבים זעירים במודולים סטנדרטיים של תוכנה כדי לחסוך במשאבים הנדרשים לבניית מערכת התוכנה. השימוש בתוכנה סטנדרטית נותנת למשתמש דרגות חופש נוספות בשינוי . תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 13 מערך החומרה, משטרי קו ושיטות עיבוד מבלי שיצטרך לתכנת מחדש. הגדרת פרמטרים "תגזורי' מן התוכנה הסטנדרטית את המודולים הנדרשים עבורו. התוכנה המבצעת את עיבוד הנתונים של המשתמש ואשר אינה כלולה במערכת ההפעלה קרויה תוכנת יישומים (וחגזקטז? חסוזהסו!קקג/). תוכנה לניהול תקשורת קבוצת תוכניות נוספת במערכת היא התוכנה לניהול רשת התקשורת. תוכנה זו מבצעת פעולות קלט ופלט של קוי התקשורת, ניהול העדיפויות, טיפול בשגיאות ותקלות ועוד. במחשב זעיר שייכת תוכנה זו למכלול התוכנה של מערכת ההפעלה. במחשבים קטנים וגדולים יותר ישנה הפרדה בין התוכנה של מערכת ההפעלה לבין תוכנת ניהול התקשורת. ההפרדה יכולה להיות במחשב המרכזי בלבד ובמקרים אחרים יכולה תוכנת ניהול הרשת להתפצל בין רכיבים שונים של המערכת: במחשב המרכזי, ביחידת הבקרה, במסוף או במחשב לעיבוד נתונים מבוזר. מאפיינים של תוכנה לניהול תקשוות אחד המאפיינים של תוכנה לתקשורת לעומת תוכנה לעיבוד באצווה הינו גורם הזמן. חלק מהפעולות של התוכנה חייבים להתבצע בזמן קצוב, כאשר הקושי העומד בפני התוכנה היא העובדה שלא ניתן לצפות מראש מה יהיה הסדר המדויק של האירועים. כונן סרט למשל אינו יכול לפעול מעצמו, אלא כאשר קיבל הוראה לקריאה, כתיבה או גלגול. כאשר כונן דיסק סיים פעולת קריאה או כתיבה הוא מודיע על כך למערכת ההפעלה אשר רושמת עובדה זו. כאשר תוכנית היישום מוכנה = מופע אקראי של תגועות ו עיבוד תור ן . [ ט [%|- 000000-+-- 0 <- ן 2 000 000--=-- )= וע"ם זכרון או דיסק | ו | 1 קוי תקשודת ציור 8.1: אקראיות מופע התשדורות ותהליך יצירת התור 114 . תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת להשתמש בנתונים או להמשיך לכתוב היא בודקת אם התקבלה הודעה מהכונן ופועלת בהתאם. בהתאם לצורך היא נותנת הוראת קריאה או כתיבה נוספת. במערכת תקשורת צריכה התוכנית להיות מוכנה תמיד לקלוט תשדוות מיחידות רבות ושונות ולספק להן תשובות בפרק זמן מזערי כפי שנקבע לאותו יישום (במערכת שיתוף זמן - שניות אחדות). מאפיין אחר של תוכנה לניהול תקשורת הוא מגוון הפעולות המבוצעות בו"זמנית: קריאה ממסוף כלשהו מתבצעת במקביל עם קריאה או כתיבה במסופים אחרים, עם קריאה וכתיבה בתקליטים מגנטיים, עיבוד תשדורות שונות על ידי תוכניות יישום שונות ועוד. המרכיבים הבעייתיים או שעלולים להיות כאלה, רבים במערכת תקשוות מאשר במערכת עיבוד באצווה. הסיבה העיקרית לכך הינה העובדה שהציוד לקלט ולפלט אינו נמצא בחדר המחשב ובשליטת מפעיל המחשב. הפיזור הגיאוגרפי, מגוון הרכיבים והשליטה של גורמים שונים על הרשת (קוי דואר, מסופים, מודמים, יחידות בקרה ועוד) יכולים להיות מקור לתקלות בלתי צפויות ובלתי נשלטות לעיתים. תפקידי התוכנה לניהול רשת התקשורת הינם מגוונים למדי. לכאורה אין הם שונים מתפקידי התוכנה לניהול קלט-פלט בדיסקים למשל, אך במהותם יש הבדל גדול כפי שציינו קודם: נצול אופטימלי של משאבי המערכת (חומרה, תוכנה, נתונים ואנשים), פתיחה וסגירה של רשת התקשורת, ניהול ובקרה של רשת התקשורת, טיפול בתקלות, ניהול קלט-עיבוד-פלט, טיפול במאגרים ובתורים, טיפול בנושאי בטיחות נתונים, שיחזור וגיבוי. נדון עתה בכל אחד מתפקידים אלו. ניצול אופטימלי של משאבי המערכת תכנון מערכת עיבוד בתקשורת מנסה לתת פתרון אופטימלי של ניצול משאבי המערכת. האופטימיזציה מתבצעת בבחירת החומרה (סוג המחשב, יחידת הבקרה, המסופים והקוים), בשיטת ניהול הּתקשורת מבחינת משטר הקו, השימוש במרכזות, חיבורים רב-נקודתיים, ובתיכון (ח126%8) תוכניות היישום להשגת יעילות מירבית של שימוש במשאבי המחשב ונוחות העבודה של מפעילי המסופים. כל זה נעשה תוך התחשבות במגבלות של זמני תגובה, זכרון נדרש במרכיבים השונים של המערכת, זמני גישה לקבצים, מורכבות התכנות ועוד. תכנות מרובב (עַחווחוחגזקסזק-וז!ט!א) תומך בניצול יעיל של היעיימ על ידי הפעלת מספר תוכניות במקביל, הקצאה דינמית של זכרון ופעולות אחרות הקשורות בקלט ובפלט המסופים. תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 15 פתיחה וסגירה של רשת התקשוות פתיחה וסגירה של רשת התקשורת הינן פעולות הדורשות תכנון מדוקדק. בעת פתיחת הרשת על המערכת לבדוק את תקינותו של כל מסוף ולהודיע למפעיל התקשורת על תקלות שהתגלו. בפתיחת הרשת נערכת בדיקה של תקינות הקשר עם כל מסוף על ידי שידור הודעה "ברוכים הבאים למערכת" למשל, וקבלת תשובת המסוף המאשרת את תקינותו. ביצוע פעילות זו לגבי רשת עניפה תטיל עומס כבד על המחשב ועל כן יש לתכנן הפעלה הדרגתית של הרשת. בעת פעולת הרשת עלולות להתגלות תקלות רבות שתגרומנה להפעלה של תהליכי התגברות והתאוששות ולהודעות רבות למפעיל הרשת, דבר שמטיל עומס נוסף על המחשב ועל המפעיל. סגירת הרשת מתבצעת בסוף יום העבודה, בסוף שבוע או כאשר מתבצעת פעולת אחזקה לחומרה ולתוכנה. בעת סגירת הרשת על המערכת לבדוק שכל התנועות שהגיעו מהמסופים נקלטו ושהפלט שנשלח מהמחשב הגיע ליעדו. על המערכת להודיע לכל המסופים שהם עומדים להסגר ושעליהם להפסיק את משלוח הקלט. יש לסיים את משלוח הפלט שהצטבר בתורים, לסגור את הקבצים ולבנות רשימות מיוחדות כמו סיכומי תעבורה, סיכומי תקלות שמירת נתוני מבדק (זתוסק-0066%) לשם ביצוע שיקום (עז6ש0660) או מחזר (גוגטג!) לאחר הפסקה מתוכננת או הפסקה שאינה מתוכננת. ניהול ובקרה של רשת התקשורת ניהול ובקרה של הרשת הם התפקידים העיקרים של מערכת התוכנה והם כוללים את הפעילויות הבאות: א. שידור וקליטה של תשדורדות. תפקיד זה הינו אוסף מגוון של פעילויות אשר שונות ממערכת למערכת. להמחשת הנושא נמנה כמה מהן: בנית תוי הבקרה הדרושים למשטר הקו; חלוקת התשדורות לגושים בעת השידור (במידה והמסוף דורש זאת) ואיסוף הגושים לתשדורת בקליטה; התאמת קצב הפלט ליכולת הקליטה של המסוף; עריכת הפלט על ידי הוספת תוי פיקוח המתאימים למסוף שאליו מיועד הפלט (קצב השידור ותוי הפיקות שונים עבור צג ועבור מדפסת). לעיתים נדרשות פעולות נוספות: תרגום מהקוד בו מוצגים הנתונים במחשב לקוד בו הם מוצגים במסוף, או עריכת הקלט שמגיע ממקורות שונים במבנים שונים למבנה אחיד המועבר לתוכנית העיבוד. ב. ניהול משטד הקו. במערכת אחת יכולים להיות קוים הפועלים במשטרי קו שונים. על המערכת לנהל עבור כל אחד מהקוים את משטר הקו ולבדוק שהמסופים מתנהגים לפי הכללים של משטר הקו. כאשר הקו הוא בחיוג תטפל 116 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת המערכת בבעיות החיוג, קבלת שיחה וכד'. המערכת צריכה לדאוג לכך שמסופים שונים שמחוברים לקו אחד יקבלו שירות שווה מבלי שמסוף אחד ישתלט על הקו. ג. ניתוב. כנאשר המערכת מטפלת ברשת תקשורת בה קיימים נתיבים שונים בין מסופים, עליה לנתב את התשדורות בנתיבים אלה לפי כללי הניתוב של המערכת. ישנן מערכות המספקות שירותים של ניתוב אלטרנטיבי כאשר הנתיב הראשי יוצא מכלל פעולה, וישנן מערכות שמבזרות את התשדורות בין הנתיבים תוך ויסות העומס בהם. ד. יצירת קשר בין מסופים לתוכניות יישום. ישנן מערכות בהן לכל תוכנית יישום קשורים מסופים המיועדים לפעול אתה באופן קבוע. ישנן מערכות בהן ניתן מכל מסוף להתקשר לכל תוכנית יישום, לפיכך יש ליצור את הקשר מדי פעם לפי הוראת מפעיל המסוף. ה. הפעלת הרשת. במערכות תקשורת גדולות הונהג תפקיד של מפעיל הרשת. תפקידו לטפל בבעיות התקשורת החריגות הדורשות התערבות אנוש. מערכת התוכנה מסייעת למפעיל על ידי שירותי הפעלה שונים ושירותי מידע כמו פקודות להפעלת קוים ומסופים, אפשרות הצגה של מצב הפעילות של כל רכיב ברשת, נתונים לאיתור תקלות ברשת, סטיסטיקות שונות לגבי כמויות תעבורה, אחוז שגיאות, ניצול משאבים וכד'. ו. טיפול בעדיפויות. כאשר קיימות דרגות עדיפות שונות לתשדורות, על המערכת לדאוג לכך שהרכיבים השונים של הרשת ינהגו לפי דרגות עדיפות אלו. טיפול בתקלות האופי המורכב של מערכת תקשורת וריבוי הרכיבים הרגישים מחייבים תשומת לב מיוחדת לטיפול בתקלות. סוגי התקלות רבים וכוללים: שגיאות קו, שגיאת ניתוב, שגיאת הפעלה, שגיאת תכנות, אובדן תשדורות, תקלות בחומרה ועוד. הסימן החיצוני של חלק מהתקלות נראה דומה, כי למשל זמן תגובה ארוך מהרגיל יכול לנבוע משגיאות קו רבות שמחייבות שידור חוזר, או מתקלה בציוד, או משגיאת תכנות שאינה לוקחת בחשבון מצב מיוחד. אחת מבעיות ההפעלה היא איתור מקור התקלה ויצירת נוהלי תיקון מתאימים, אוטומטיים או ידניים. במערכות תקשורת מתוחכמות יש למפעיל המערכת כלים אוטומטיים לטיפול בתקלות על ידי הצגת הודעות התרעה כאשר עולה אחוז שגיאות הקו על סף נתון וכאשר נתיב יוצא מכלל פעולה. בנוסף יש כלים לבדיקת מסופים, מודמים וקוים מבלי להשבית את פעולת המערכת. ישנה אפשרות לאסוף נתונים על תקלות לפי סוגיהן, לאפשר הגדרה דינמית של קונפיגורציות גיבוי והפעלתן במידת הצורך. ו תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 17 ניהול קלט-עיבוד-פלט במקביל תנועות מגיעות למחשב ממסופים שונים וכל תנועה עשויה לדרוש עיבוד מסוג שונה. בנקודת זמן כלשהי תמצאנה בזכרון המחשב תנועות שונות בשלבי טיפול ועיבוד שונים, החל מקליטה למאגר הקלט בזכרון, עדכון קובץ, וכלה ביצירת פלט ושידורו לקו. כל תנועה עוברת את תהליך העיבוד המותאם לה, ללא תלות בשלבים בו נמצאות תנועות אחרות. התוכנה לתקשורת מפקחת על ביצוע תהליך העיבוד לכל תנועה על ידי הפעלת תוכנית מתאימה בכל שלב עיבוד. התוכנית הפועלת בשלב עיבוד מסויים קרויה משימה (א18%%), וההפעלה במקביל של כל התוכניות האלו נקראת עיבוד רב-משימות(פחו35% --וז!ט!א). כל המשימות פועלות במסגרת תוכנית אחת כוללת. שלבי העיבוד הבאים עשויים להתקיים עבור כל תנועה: ניתוח התנועה, - הקצאת זכרון לאחסון התנועה והתוכנית שתטפל בה, - קריאה למשימה לעיבוד ראשוני, - קריאה וכתיבה לקבצים, - הפעלת משימה נוספת לאחר סיום פעולת קלט-פלט בקבצים, - יצירת פלט למסוף, - רישום התנועה ביומן התנועות לצרכי שחזור במקרה של תקלה, - שחרור מאגרי הקלט והקצאת מאגרי זכרון לפלט, - עריכת הפלט לשידור, - שידור הפלט למסוף, - שחרור מאגרי הפלט. תוכניתן המתכנת משימה ישאף לכך שעותק אחד שלה הנמצא בזכרון ישמש מספר בלתי מוגבל של תנועות מבלי שיהיה צורך לטעון אותו מספריית התוכניות עבור כל תנועה. אפשר לעשות זאת בשתי צורות: - משימה לעיבוד בטור (₪60%4016 ץ!]4וט5) - משימה רבת-משתמשים (זחגזזת406) במקרה הראשון, כאשר המשימה מעבדת תנועה אחת, כל התנועות האחרות המחכות לעיבוד זה תכנסנה לתור. בשיטה זו משתמשים במשימות הפועלות עם קבצים, כדי למנוע עדכון בו"זמני של רשומת קובץ על ידי שתי תנועות או יותר. משימה כזו פשוטה לתכנות אך התורים הנוצרים למשימה זו עלולים להוריד את יעילות המערכת. משימה רבת-משתמשים מאפשרת עיבוד של מספר תנועות בו זמנית תוך שימוש באותה תוכנית-משימה, אך לכל אחת יש מאגרי זכרון נפרדים לאחסון הנתונים. ישנסם מחשבים בהם הפרדת הפקודות והנתונים נעשה בתכנות וישנם מחשבים שבהם הפרדה זו הינה חלק מהארכיטקטורה שלהם. )...ו ותמר 138 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת [] [] תנועות הממתינות לעיבוד משימה א' ] משימה ב' ציור 8.2: משימות לעיבוד בטור תנועות משימה א' משימה בי ציור 8.3: משימות רבות-משתמשים תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 19 טיפול במאגרים ובתורים מאגרים (11689ט2) הינם אזורים בזכרון שבהם מאוחסנות התשדורות בעת הקלט ובעת הפלט. מאגרים דרושים גם לביצוע פעולות קלט ופלט אחרות, בסרטים, בדיסקים, במדפסות ועוד. במערכות החדשות ישנם מאגרים במחשב המרכזי, ביחידת הבקרה לתקשורת ובמסופים. כדי לחסוך בזכרון, מנהלים בדרך כלל מאגר זכרון אחד ממנו מקצים בצורה דינמית מאגרים בעת ביצוע הקלט או הפלט ומשחררים את המאגר בגמר הפעולה. בניהול המאגרים יש לפתור בעיות כגון צורת ההקצאה והשחרור, טיפול במקרה של מחסור במאגרים, שרשור מאגרים ביניהם לצורך אחסון תשדורות ארוכות וכד'. בשלבי הטיפול בתנועה עשויות להדרש תוכניות משימה שונות. אם הן אינן בזכרון באותה, עת, יש לטעון אותן מספריית התוכניות ולנצל את אפשרויות הקצאת הזכרון הדינמית. . 55 האקראיות של מופע התנועות והשוני בזמני העיבוד הנדרשים לכל תנועה יכולים לגרום למצב שבו צרכני השירות חייבים לחכות. הצפייה יכולה להיות לשידור בקו, לקריאה וכתיבה בדיסק, לעיבוד ביע''מ ועוד. התורים הנוצרים במקרים אלו מחייבים הקצאה מספקת של מאגרים כדי לא לעכב פעילות שיכולה להתבצע. במשך הזמן ניתן השירות לממתינים והתור מתייצב או מתרוקן. כאשר מצב זה לא קורה והתור גדל, המערכת אינה יכולה לתת שירות ויש לבחון את המצב ולתקן אותו. מערכת התוכנה מנהלת את התורים לפי העדיפויות הנקבעות לסוגי התנועות, לקבצים או לפי קריטריונים אחרים. התור מחולק בדרך כלל בין הזכרון והדיסק המגנטי כדי לחסוך מקום בזכרון. בטחון נתונים, שיחזור וגיבוי במערכת אצווה מגיש המשתמש את העבודות ומחכה למועד שהובטח לו הפלט. אם חלה תקלה בפעולת המחשב יתכן שלא יחול כל שינוי בלוח הזמנים אך יתכן שתהיה דחיה כלשהי. במקרים שההפרעה לפעולה התקינה עלולה להמשך זמן רב יותר, אפשר לבצע את העבודות במחשב אחר. לא כן הדבר במערכת עיבוד בתקשורת אשר בה מצפה המשתמש לקבל תשובה מיידית לפנייתו בפרק זמן של שניות אחדות. התלות בפעילות תקינה של מערך עיבוד הנתונים בתקשורת מחייב תשומת לב שונה לרמת-השרות המובטחת למשתמש. את רמת השירות אפשר להגדיר בקריטריונים שונים אך המקובלים ביותר הם זמינות והפרעות בלתי מתוכננות. הזמינות (עזו!וְסְגּווהצ4/) הינה אחוז הזמן שבו משאבי המערכת עומדים לרשות המשתמש. זמינות של 96 אחוז פרושה שהשירותים ניתנים ב-96 אחוז של זמן הפעילות המובטח. בלוח הזמנים של הפעלת המערכת ישנן הפסקות מתוכננות לאחזקת החומרה והתוכנה, אך יכולות להיות גם הפסקות בלתי מתוכננות. 120 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת מורכבות המערכת הפיסית והלוגית והשילוב של רכיבי חומרה רבים של יצרנים שונים מהווים מקור להפסקה בלתי מתוכננת. קיים סיכון שחלק מהרכיבים של חומרה או תוכנה לא יתפקדו. כדי שהמערכת תוכל לתת שירות, ולוא אף חלקי, יש לבנות בה מנגנוני אבטחה ומחזר מתאימים, ואפשרויות גיבוי לרכיבים שחלה בהם תקלה. בהמשך נסקור כמה מהמנגנונים המשרתים מטרה זו. א. מחזר (1ח26518). להתאוששות ממצב של תקלה דרושים נתונים על מצב המערכת ברגע שחלה התקלה: מסופים שהיו קשורים לרשת, מצב הקבצים, תורי התשדורות, מצב ההתקשרות עם כל מסוף (שידור או קליטה) ועוד. כדי שהמערכת תהיה מוכנה תמיד לחזור לתפעול לאחר תקלה עליה לרשום באופן שוטף את כל הנתונים הדרושים לה למטרה זו. מקובל לעשות זאת בפרקי זמן קבועים, כל כמה שניות, וכאשר חלים אירועים חשובים (י'פותחים'י קובץ, למשל). נקודת הזמן שבה נעשה הרישום קרויה נקודת מבדק (זחוס? 066%). רישום הנתונים נעשה על גבי דיסק מגנטי. לאחר שמתוקנת התקלה והמערכת חוזרת למצב פעולה משתמשת תוכנת התקשורת בנתוני נקודת המבדק כדי לשחזר את המצב שהיה בעת התקלה ולהמשיך בפעולה הסדירה. ב. האטה (חשסכ-שסן5). מערכות תקשורת כוללות בתוכן מנגנוני פיקוח שמופעלים כאשר המערכת נשארת ללא מאגרי זכרון או אלמנטים קריטיים אחרים. ההאטה מתבטאת בדרוך כלל בהפסקה של פעולת חקירה בקוים כדי למנוע קליטה, תוך נסיון לשדר את כל הפלט שהצטבר בזכרון המחשב. כמו כן אין מאפשרים נסיונות התקשרות בין מסופים ליישומים, ומודיעים למפעילי המסופים על האטה בפעילות המערכת. ג. גיבוי (ק(0-א886%). ו כפי שכבר הוזכר מורכבת מערכת התקשורת ממרכיבים רבים, חלקם טוריים, דבר שגורם לכך ש''נפילת'' רכיב אחד תגרור בעקבותיה אובדן רכיבים אחרים. כאשר יחידת הבקרה של מסוף מתקלקלת ינותקו כל המסופים הקשורים אליה, ואם המודם שלה מתקלקל תתקבל אותה התוצאה. כאשר קו התקשורת יוצא מכלל פעולה ינותקו כל יחידות הבקרה ומסופיהן. כאשר יחידת בקרה לתקשורת תתקלקל ינותק חלק מהרשת שקשור ליחידה זו. מחשב אשר מפסיק לפעול גורם את הפסקת פעולת התוכניות הנמצאות בו. אם זה המחשב היחיד של המערכת, תחדל המערכת כולה מלפעול. בעת תכנון המערכת דואגים לגיבוי של מרכיבים קריטיים. מידת הגיבוי תלויה במחיר אותו מוכנים להשקיע בגיבוי, ובמידת התמיכה של המערכת באפשרויות 1 וו ור חר וו ריר יי רייר דוה תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 11 גיבוי שונות. גיבוי פשוט הוא הצבת מסוף רזרבי במקום שישנם מסופים שאי אפשר להפסיק את פעולתם. אפשר להתגבר על תקלה בקו תקשורת עליידי שכירת קו דואר נוסף. אפשר להעביר קוי תקשורת מיחידת בקרה מושבתת ליחידה שניה אשר פעילה. מערכת מתוחכמת תאפשר הפעלת נתיבים אלטרנטיביים, שימוש במחשבים אלטרנטיביים, גמישות בהגדרות הקשר בין מסוף ליישום ועוד. ד. בטחון-נתונים. מערכת עיבוד-רחק צריכה להבטיח את קבציה מפני גישה של גורמים שאינם מוסמכים. אבטחת הנתונים נעשית על ידי שימוש בסיסמאות, על ידי נעילה פיסית של המסופים, על ידי שימוש בכרטיסים מגנטיים לזיהוי, ועל ידי שימוש בציוד הצפנה. המערכת תודיע בדרך כלל למפעיל כאשר אדם מנסה להתקשר ליישום תוך שימוש בסיסמה לא נכונה. היבט אחר של אבטחת המידע הוא אבטחת אמינותו בעת התמסורת על ידי שימוש בקודים לגילוי ותיקון שגיאות כפי שתוארו בפרק ג'. במערכות התקשורת הראשונות ובמחשבים קטנים מבוצעים רוב התפקידים הפשוטים על ידי יחידת הבקרה לתקשורת ואילו התפקידים שנחשבו -מורכבים מבוצעים על ידו התוכנה במחשב. עם הופעת יחידות בקרה ניתנות לתכנות הועברו אליהן תפקידים נוספים במגמה להשאיר.לתוכנה במחשב את התפקידים המורכבים ולשחררה מפעילויות של ניהול הרשת. סוגי תוכנה במערכת תקשוורת התוכנה במערכת תקשורת מורכבת מתוכנת התקשורת להפעלת וניהול הרשת ותוכנת היישומים של המשתמשים. בהמשך נדון בתוכנה מן הסוג הראשון. תוכנת התקשורת כוללת שני סוגים עיקריים: הסוג הראשון נותן בידי תוכנית היישום כלים לטיפול ברשת התקשורת ואמצעי גישה אל מערכת ההפעלה המבצעת עבורה את הקשר אל יחידות קלט ופלט של מערך התקשורת. תוכנה מסוג זה קרויה תוכנה בסיסית לתקשורת או שיטת גישה בסיסית. דוגמה לתוכנה זו היא 1א 87/4 (חסוז6891וחטוחוח6|600ך 83510 6 0006%./) של חברת יבמ. סוג התוכנה השני נותן למשתמש שירותים של ניהול הרשת והוא קרוי תוכנה לבקרת התקשורת. תוכנה זו דרושה בעיקר ברשתות מורכבות והיא מטפלת בכל ההיבטים של ניהול התקשורת. תוכנית היישום אינה עושה פעולות שהיו מוטלות עליה כאשר השתמשה בתוכנה הבסיסית מכיון שפעולות אלו נעשות מעתה על ידי התוכנה לבקרת הרשת. תוכנית היישום מקבלת בתורים ובמאגרי 12 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת הזכרון את הקלט שנאסף על ידי תוכנית הבקרה והיא מספקת לתוכנית הבקרה את רשומות הפלט כדי שתעבירן ברשת ליעדיהן. ההפרדה בין סוגי התוכנה לתקשורת אינה קיימת תמיד, ואפשר למצוא מקרים בהם נותנת התוכנה את כל סוגי השירותים. שיטת גישה בסיסית המאפיין את שיטת הגישה הזו הוא הטיפול בכל בעיות ניהול הנתונים בעת ביצוע הקלט והפלט. המשתמש פטור מלטפל בכל תו שנקלט ושליטתו בתקשורת נעשית על ידי פקודות מקרו. למשל, כדי לשלוח הודעה למסוף 6 עליו לרשום מספר פקודות מקרו שמבצעות את הפונקציות הבאות: [. שלח מספר תוי 5001 (ח0ו58וות5ת8ז21-1)-6ח=) כדי להביא את המסופים להאזנה. 2 שלח את כתובת המסוף אליו אתה מעונין להתקשר. קרא את תשובת המסוף ובדוק אם הוא מוכן לקבל הודעה. 4. שלח למסוף את ההודעה מלווה בתוי בקרה כגון 51% (1א16-/ס-51911) או אד (א6ך-/6-0חת). 5. קרא את תגובת המסוף ובדוק לפיה אם ההודעה נקלטה ללא שגיאות. 6. אם חלה שגיאה בהודעה חזור על התהליך מתחילתו. התוכנית הבסיסית מתרגמת את פקודות המקרו לסידרת פעולות שמבצעות את התקשורת למעשה. למשתמש נשארות פונקציות רבות לביצוע כמו ארגון סדר הפעולות במערכת, טיפול בשגיאות שידור, טיפול בתורי הודעות בקלט ובפלט, ניתוח הקלט והפעלת התוכניות השונות בהתאם לאופי הקלט, הכנת מאגרי זכרון לצורך קליטת ההודעות, תרגום משפת המסוף לשפת המחשב, בדיקת קוים ומסופים, טיפול בבעיות גיבוי, ניהול רשת וכד'. האידוע כרשת תוכניזת במערכת תוכנית היישום התקשורת ההפעלה מוציאה הוראות קריאת מבצעת פקודות. יוצרת סידרה של פקודות פקודת מקרו נשלחות למסוף קלט פי קלט/פלט וקוראת לתוכניות ₪0 ממשיכה הפיקוח לשם ביצוען בביצוע פעולות מתקבל פסק בודקת סוג בודקת אם הסתיים ביצוע. ממתינה לגמר - הפסק. אם הרא כל תהליך הקריאח. הקריאה -* | מיחיחות התקשורת אם לא, מחכה להמשך הביצוע אם כן, קוראת לתוכניח בודקת כיצד הייסום ומוריעה לה כיצד הסתיימה הפעולה הסתיימה הפעולה ו אם הקריאה הסתיימה. באופן תקין, הוראות כתיבה מבצעת פקודת יוצרת סדרה של פקודות נשלחות למסוף קלס/פלט, קלט/פלט וקוראת לתוכנית הפיקוח לשם ביצוען מוציאה פקודת מקרו מדואאו שססט)איסאאסא שמודיעה למסוף שחודעתו התקבלה בצורה תקינה מתקכל פסק חההמשך כמו בתהליך הקריאת. ציור 8.4: תהליך קלט-פלט בשיטת גישה בסיסית תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 3 הקשר בין תוכניות מערכת ההפעלה, התוכנה הבסיסית לתקשורת ותוכניות היישום מודגם בתרשים הזרימה שבטבלה. האירוע המתואר הוא פעולת קריאה של נתונים המבוצעת על ידי תוכנית היישום. לאחר פעולת הקריאה ניתנת הוראת כתיבה לשם העברת הודעת אישור למסוף שהתשדורת התקבלה בצורה תקינה. תוכנה לבקרת תקשורת מורכבות הרשתות, גיוון דרישות המשתמשים, אילוצי תפעול שונים ושנויים דינמיים בתצורת הרשת חייבו את חברות המחשבים לבנות תוכנת בקרה כללית לתקשורת. תוכנה זו מבצעת פונקציות שמשותפות לכל מערכות התקשורת והיא ניתנת להתאמה לצורכי המשתמש על ידי הגדרת פרמטרים בזמן "יצירת המערכת" (ח10ז8ז2606) וח5/516). פרמטרים אלה גורמים ליצירת תוכניות בגודל שונה בהתאם למספר הקוים שהוגדרו, לסוגיהם ולפונקציות שהמשתמש מעונין לכלול במערכת שלו. דוגמה לתוכנה כזו היא תוכנית הבקרה לתקשורת של יבמ: 0/5 (5//ח5516 !סזזהס2) הסוזהוחזס/ה1 זסוחסזפט)). במחשבים קטנים דוגמת 1123000 או כ שמוכללות פונקציות תוכנית הבקרה בתוכנה של מערכת ההפעלה. המשתמשים שיעדיפו לבחור מערכת בעלת תוכנית בקרה כללית על פני מערכת שכוללת רק תוכנה בסיסית, הם בדרך כלל משתמשים בעלי יישומים רבים ושונים ומספר רב של מסופים. אין זה כדאי להשקיע מאמצים בבנית תוכנת הבקרה, הן מבחינת זמן פיתוח והן מבחינת כח האדם שנדרש למבצע כזה, ומעדיפים להשתמש בתוכנה כללית מוכנה. = שיוותי תוכנה לבקרת תקשורת הפונקציות שמתבצעות על ידי תוכנית בקרה כללית בנוסף לפונקציות * שממלאת התוכנה הבסיסית הף ‏ | א. עיבוד במקביל של התשדורות בשיטת ריבוידמשימות (שחואאו)-וז!טוא). המערכת דואגת להפעלה מסודרת של התוכניות השונות שמטפלות בתנועה מהקלט ועד הפלט כאשר העיבוד נעשה במקביל לכל התנועות, וכל תנועה יכולה להמצא בשלב אחר של הטיפול בה. במערכת בסיסית מתבצע העיבוד בדרך כלל באופן. טורי. ב. טעינה דינמית לזכרון של תוכניות שנדרשות לצורך הטיפול בתנועות המצויות בתהליך עיבוד. במערכת בסיסית ניהול טעינת התוכניות נעשה על ידי תוכניות המשתמש. ג. טיפול שלם בשגיאות שידור ובבעיות קוים. במערכת בסיסית מקרים חריגים מובאים לטיפול המשתמש. ד. התגברות אוטומטית על תקלות על ידי יצירת גיבוי לקבצים ושיחזור המצב 14 תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת הקודם לאחר תקלה. ה. תרגום קודים מקוד התקשורת לקוד הפנימי של המחשב, ולהיפך. ו. יצירת "יומן תנועות" בו נרשמות כל תנועות הקלט-פלט של המערכת. ז. צבירת נתונים סטטיסטיים כדי שהמשתמש יקבל מידע על ביצועי המערכת. מידע זה יכול לעזור למשתמש לתקן את הפרמטרים שהגדיר בזמן יצירת המערכת. ח. טיפול במסוף פיקוח המשמש את מנהל מערכת התקשורת. ממסוף זה אפשר לשנות פרמטרים של המערכת במהלך העבודה, אך גם, ובעיקר, לפתוח ולסגור מסופים וקוים. ט. טיפול בקבצים. אחת הפונקציות שקיימת בכל מערכת תקשורת היא גישה לקבצי נתונים שמצויים במחשב המרכזי. על קבצים אלה מתבצעות פעולת עדכון עליפי נתוני הקלט שמתקבלים מהמסופים ואיחזור נתונים לצורך מתן תשובות לשאילתות. תוכנית הבקרה עוזרת בגישה לקבצים, כלומר במציאת הרשומה בקובץ ועדכון שדות בה, ובארגון קבצים כדי שגישה לנתונים שבתוכם תהיה מהירה ככל האפשר. י. טיפול בתורים. תנועות הקלט מגיעות בצורה אקראית ולא תמיד ניתן לעבדן באופן מיידי מכיון שתוכנית העיבוד עסוקה. באופן דומה תנועות פלט עשויות להמתין לקו שיתפנה. דבר זה דורש ארגון תורים בקלט ובפלט. התורים יכולים להיות בעדיפויות שונות בהתאם לסוג התנועה וסוג הקו. יא. טיפול במבנה הקלט. מסופים מסוגים שונים שולחים ומקבלים בדרך כלל תשדורות במבנה שונה. תוכנית היישום תהיה פשוטה יותר אם התנועות השונות תגענה אליה כשהן ערוכות במבנה אחיד ואם הפלט שלה הוא במבנה אחיד. תוכנית הבקרה תבצע עריכת הקלט והפלט במבנה נוח לעיבוד ולשידור. יב. הקצאה דינמית של מאגרי זכרון דרושה כדי לחסוך בזכרון, כיון שאין צורך להקצות מאגרים קבועים לכל קו אלא רק לקוים שיש בהם תנועה. יג. הטבעת זמן קליטה ושידור לכל תנועה. לשם בקרת תעבורה ומעקב. יד. טיפול במשטר הקו מבלי שהמשתמש יצטרך לעסוק בניהול התקשורת. טו. "פתיחה" וז"סגירה" של קוים ומסופים. מהפירוט הזה ניתן ללמוד שיתרונותיה של תוכנית בקרה כללית הם בכך שהמערכת נוחה לשינויים ולהתאמה ליישום לאחר הרצה ראשונה והפקת לקחים. המערכת נבנית מראש בצורה גמישה וניתנת להתאמה על ידי שימוש : בטבלאות פרמטרים. יישום מערכת גדולה באמצעות תוכנית בקרה הוא מהיר ופשוט יותר מאשר שימוש בתוכנה בסיסית בלבד, ונמנעות בעיות ותקלות אשר עלולות להיות בהקמת מערכת מורכבת. דבר זה גורם גם לעלות נמוכה יותר של פיתוח המערכת כתוצאה מחסכון בכח אדם וקיצור משך הפרוייקט. שיטת גישה מתקדמת שלב פיתוח נוסף היה העברת פונקציות הטיפול בתקשורת מתוך תוכנית תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת 1 15 הבקרה אל שיטת הגישה. היתרון במצב כזה הוא שבעוד ששיטת הגישה הבסיסית משרתת תוכנית בקרה אחת בלבד, הרי שיטת גישה מתקדמת מהווה תוכנה לתקשורת העומדת ברשות עצמה, מנהלת את הרשת ונותנת שירותים לכל התוכניות האחרות שדורשות שירותי תקשורת. דוגמה לשיטת גישה כזו בחברת יבמ הינה שיטת הגישה /./1/, שתתואר בהמשך, ואשר פועלת עם תוכנה לבקרת רשת 02 (והתגזפסז2 |0זזח0) אזסשז6]) שביחידת הבקרה לתקשורת. : להבהרת הענין נתאר מחשב שבו פועלים בתקשורת שני יישומים, האחד מטפל בניהול בסיס-נתונים, והשני נותן שירותי שיתוף-זמן. אם היישומים האלו היו משתמשים בשירותי תוכנה בסיסית היתה לכל אחד מהם רשת תקשורת נפרדת. התוכנה הבסיסית נותנת שירותים לתוכנית אחת בלבד, מבלי להבחין בין תוכנית יישום המשרתת משתמש אחד, לבין תוכנית בקרה לתקשורת הנותנת שירותי שיתוףיזמן למשל למשתמשים רבים. כאשר משתמשים בשיטת גישה מתקדמת, ניהול התקשורת מתבצע על ידה עבור כל היישומים המופעלים במחשב. מפעיל מסוף מתקשר אל שיטת הגישה המתקדמת ומודיע לה את שם היישום שהוא רוצה להפעיל. לאחר יצירת הקשר בין המסוף לתוכנית היישום יכול המפעיל לבקש להתקשר ליישום אחר, ושוב מבצעת תוכנית הגישה את הקשר. פעולת ההתקשרות בין מסוף ליישום קרוייה הס-8ס.[. אירוע התקשורת | תוכנית ביחידת הבקרה | תוכנית הפיקוח |שיטת גישה מתקדמת| תוכנית היישום מטוף מוכן שולחת תוי לשדר חקירה לכל הקוים מסוף שולת אוספת את אוספת את ש קלט הקלט להודעה מעבירה את הקלט במאגרים שלמה הקלט -------7-- מוציאה פקודת קריאה מעבירה את הקלט למאגרי תוכנית היישום מוציאה פקודת כתיבה הפלט נשלח מוסיפה תוי משדרת את בונה את למסוף משטר הקו, הפלט הכותרות הנדרשות מבצעת מעינה לניהול התקשורת ושידור הפלט ציור 8.5: תהליך קלט-פלט בשיטת גישה מתקדמת 6. תוכנה במערכת עיבוד בתקשורת " שיטת הגישה המתקדמת נותנת שירותי הפעלה של רשת התקשורת במשותף לכל היישומים במחשב. הקלט מתקבל בשיטת הגישה מבלי שתוכנית היישום תבצע כל פעולת קלט-פלט. פעולת קלט של תוכנית היישום גורמת רק להעברה של התשדורת ממאגרי תוכנית הגישה למאגרי תכנית היישום. בצורה דומה מטפלת התוכנה גם בפלט. כל היישומים מעבירים אליה את מאגרי הפלט והיא משדרת אותם ליעדים באופן בלתי תלוי בתוכנית היישום. ציור 8.5 מתאר את זרימת הנתונים בין תוכנית היישום והמסוף בשימוש בשיטת גישה מתקדמת. סיווג מערכות התוכנה לסיכום נציג שוב את סוגי התוכנה במערכת התקשורת: א תוכנה בסיסית או שיטת גישה בסיסית נותנת כלים המאפשרים לתוכניות היישומים להתקשר את המסופים המחוברים ברשת התקשורת של המחשב. | לכל יישום קשודים מסופים מסויימים אשר משרתים אותו בלבד הל הם יכולים לשרת יישומים אחרים. ב. תוכנה מתקדמת או שיטת גישה מתקדמת מאפשרת שירותים של מסוף אחד למספר יישומים ולכן היא מכילה פונקציות של ניהול רשת. ההתקשרות אל היישום נעשית בתהליך הקרוי חס-1.08 או חס-חאו5. המשתמש יכול להפסיק העבודה ביישום אחד בפעולת 1.08-04 או ס-ח518 ולבצע התקשרות עם יישום אחר. ג. תוכנת בקרה לתקשורת מבצעת שני תפקידים: ניהול הרשת וניהול תוכניות היישומים. דוגמה לתוכנה זו היא 6105/05 של יבמ הפועלת עם התוכנה הבסיסית 1א./81. כאשר תוכנת 0105/%5 פועלת עם התוכנה המתקדמת אצ היא אינה מנהלת את הרשת אלא את תוכניות היישומים בלבד. .7 פרק 2ן"; ארכיטקטורת רשת מערכות אוכיטקטורות חדשות של תוכנה לתקשוות רוב חברות המחשבים הכריזו בשנים האחרונות על ארכיטקטורות חדשות של רשתות תקשורת שבאו לפתור בעיות קיימות. משתמשים של מחשבים חדשים שנבנו מראש ליישומי תקשורת יתכן ויתקשו להבין את הצורך בארכיטקטורה חדשה. כדי להדגים זאת נתאר את הגורמים והבעיות אשר הינחו את יבמ למצוא פתרון ולפתח את ארכיטקטוורת דרשת המעוכות - אר"מ 5% (8וח5516 6 אזסשז). סיבות לפיתוח ארכיטקטורה חדשה חברת יבמ החלה לפתח את ארי'מ כאשר עמדו בפניה מספר בעיות שלא ניתנו לפתרון בשיטות התקשורת אשר היו נהוגות: א. לפני הופעת אר''מ היו ב-יבמ 56 שיטות לטיפול בתקשורת, גיוון במשטרי קו ומספר רב של מסופים לא תאימים. אפילו שני מסופים שהוגדרו כ-856 כמו 0 ו32707 למשל, לא עבדו בדיוק באותו משטר קו בגלל דרגות החופש הרבות שהותרו ב-.856. כמו כן לא היו כללים לתקשורת בין מסוף ליישום ובכל מקרה נקבעו נוהלים פרטיים לפי ראות עיני מפתחי היישומים. ב. הופעת המיקרו-מעבדים . (אזסאאטטטזק-טזטו]א) חוללה מהפיכה בשטת החומרה. הם איפשרו הכנסת תיחכום במסופים וביחידת הבקרה לתקשורת, דבר שאיפשר לבזר את הלוגיקה שהתרכזה במחשב המרכזי לחלקים אחרים של הרשת. ג. המשתמשים בתקשורת רכשו נסיון ולא הסתפקו ב''הישג'' של תקשורת בין מסוף למחשב. התעורר צורך בהגדרת מערכת אחידה של כללים לביצוע תקשורת, כללים שישמשו את מתכנני המסופים ומתכנני תוכניות בקרה לבסיסי נתונים. כללים אלה צריכים להתאים לרשת "כוכב" בה כל המסופים מחוברים למחשב מרכזי ולרשת "יהלום" בה ישנה תקשורת בין מחשבים המצויים בצמתים של הרשת. / 8 ארכיטקטורת רשת מערכות בהמשך נדון בבעיות שקיימות בתקשורת לפני האריימ, ובפתרונות המוצעים על ידי אר''מ. אין כוונות הפרק להכנס לפרטי היישום של הארי'מ אלא לתאר מהי ארכיטקטורת רשת ואילו בעיות הּיא עשויה לפתור. מבנה מקובל של רשת תקשורת מוצג בציור 9.1. התוכנית במחשב המרכזי ביצעה את כל הפיקוח על התקשורת, ולא קיבלה כל שירותים מיחידת הבקרה יחידת בקרה 203 ציור 9.1: מבנה מקובל של רשת תקשורת שהיתה בנויה מחומרה בלבד. יחידת הבקרה התחברה לערוץ המחשב כשלכל קו הוקדש תת-ערוץ ואל המסופים התחברה באמצעות מודמים. היא ביצעה מספר תפקידים בסיסיים כמו איסוף סיביות לתוים והעברתם למחשב, הוספת תוי ביקורת לתוי הנתונים ובדיקת תוים אלה בקליטה וכד'. המסוף גם הוא היה חומרה בלבד והפיקוח עליו נעשה על ידי תוי בקרה שנשלחו על ידי תוכנית היישום. הבעיות שהתעוררו בגישה זו היו: א. עירוב תחומים של טיפול במשטר קו ועיבוד התנועות בתוך תוכניות היישום. ב. עומס על היע''מ עקב ניהול במספר רב של מסופים, בנוסף לביצוע העיבוד כנדרש בתוכניות היישומים. ג. מגבלות בחיבור מסופים וקוים מכיון שלכל קו נדרש תת-ערוץ נפרד ביחידת הבקרה ובערוץ קלט-פלט של המחשב. פתרונות לכאורה ובעיות שנותרו בעיות אלה הובילו לשלוש התפתחויות: א. נבנתה תוכנית בקרה לתקשורת כמו 6165 למשל, ישטיפלה בכל תחומי התקשורת בהותירה למשתמש את כתיבת תוכניות היישום. כך הפכו תוכניות היישום לרגישות פחות לגידול הרשת. ב. מספר מסופים חוברו על קו רבינקודתי כדי להגדיל את מספר המסופים ברשת, תוך חסכון בקוים על חשבון זמן תגובה. ג. נבנו מרכזות (אזסזגזוחטסחט?)) שריכזו מספר מסופים על קו אחד והפרידו את הקוים לפני הכניסה למחשב. מלבד זאת לא שינו דבר כיון שעדיין נדרשה כניסה של תת-ערוץ לכל קו ועדיין היע'"מ הועמס על ידי הטיפול בתקשורת. גם התפתחויות אלה לא ענו על מספר בעיות יסוד: א. מסוף היה שייך ליישום מסוים, אשר דאג לבצע את כל פעולות ההתקשרות למסוף. אם במחשב יבמ מסוים הופעלו מערכות התוכנה 6105ו-8)00ד (תוכנת בקרה לשיתוף זמן) בו"זמנית, לכל אחת מהן הוקדשו מסופים נפרדים. ₪אאא, ‏ "יר יי ארכיטקטורת רשת מערכות 19 ב. ו נוהלים מוגדרים לכללי התקשורת 8 0 דאגו שיעבדו במשטר קו סטנדרטי אבל בנוסף לזה הם היו חופשיים בבחירת הצורה בה המסוף מדווח ליישום לל עבר לקנטוק. בסה; הושףף עחף, ולת לוד מקשים, חטזזטצ0) . אסחזטש0וכדי). לכן בכל פעם שהוכרז מסוף חדש היה צורך בהוספת תמיכה במסוף בכל חבילות התוכנה הסטנדרטיות לתקשורת וביישומי המשתמשים שהשתמשו בהן. השוני בנוהלי התקשורת עם המסופים גרם לכך שלא ניתן היה לחבר על קו אחד מסופים ממשפחות שונות (3270 ו37807 למשל) אע'ים שהם פועלים באותו משטר קו (856). ג. משטר הקו הנפוץ ביותר 856, לא איפשר יישום רשת תקשורת שאינה מסוג "כוכב'י, בגלל הקשר הישיר שנדרש בין היישום למסוף. בהמשך יוסבר קשר זה. משטר קו 856 ומגבלותיו משטר קו 856 התפתח על רקע המגבלות של משטר הקו 51702-ד574₪. בנסיון לפתור את מירב בעיות התקשורת נוצר שילוב של משטר קו, טיפול במסוף ונוהלי שיחה בין מסוף ליישום. נסביר זֶאת בדוגמה: כאשר יישום רוצה לקלוט ממסוף הוא מבצע פקודת קריאה שמתורגמת לחקירה אשר נשלחת על הקו ומכילה בתוכה את הכתובת של המסוף. המסוף ישלח את הקלט שהוזן לתוכו. כשיגיע הקלט לתוכנית היישום היא תענה 6% (16086שסח408) כדי לאשר למסוף שהתנועה נקלטוה בשלימות ואין עליו לשמרה יותר. תוכנית היישום יכולה לעכב את ה-36% עד שהקלט ירשם על דיסק. אי"שליחת האישור 40% דהיינו שליחת 4% א (6026]סח8 6-0שו81ק6אן) יכולה לסמן תקלת קו, חוסר מאגרי זכרון לעיבוד התנועה או תקלה בעת הרישום בדיסק. אם התקלה היא בתקשורת, התוכנית תתגבר עליה על ידי נסיון קריאה נוסף, אחד או יותר, עד לקבלת אישור להשלמת הפעולה ללא תקלות. מסיבה זו נדרשת במסופי 856 יכולת אגירה של התשדורת. כל זמן שלא נשלח אישור לביצוע ללא תקלות הקו תפוס ומסופים אחרים הקשורים עליו אינם יכולים לשדר דבר. בדרך כלל נבנו המסופים עם אפשרות נעילה של לוח המקשים עד לקבלת האישור למניעת הרס הנתונים הקודמים במאגר. מדוגמה זו רואים שתוי-בקרה כמו 40% מיועדים לשליטה על התמסורת בקו, לשליטה על המסוף (שחרור לוח המקשים) וגם לקשר בין היישום והמסוף (אבטחת רישום על הדיסק). משתמשים שרצו להפריד בין הטיפול בתמסורת ובין הקשר מסוף"יישום נזקקו להגדרת נוהלים פרטיים שקבעו תשדורות בקרה לסימון אירועים שונים בקשר שבין המסוף והיישום. המצב מסתבך כשבמקום קו מטפלים ברשת ולוא גם פשוטה. בציור 9.2 מוצגת תוכנית חייש ום הרוצה לקלוט ממשתמ וגמת מסוף יבמ 3270 אשר בצומ ו ת 4. ב'856 רשת כזו אינה אפשרית כיון ששליחת 0 ארכיטקטורת רשת מערנות משתמש קצה ציור 9.2: רשת פשוטה תוי החקירה על ידי תוכנית היישום מניחה שבקצה הקו נמצא משתמש הקצה אשר יבחין בכתובתו וישלח בתגובה את הודעתו. כאן ישנו מערך של צמתים אשר נדרשים להכיר את המיפוי של הרשת. צומת 3 וצומת 1 צריכים לקלוט את התשדורת מצומת 4 כדי להעביר אותה למחשב. הפתרון של אר"מ להקמת משטר התקשורת באר''מ למדו את הבעיות שהיו במשטר 856 ובחנו את הדרכים לפתור אותן. בנוסף, הוכנסו לאר''מ פונקציות אשר מיועדות להשיב על דרישות של צרכנים המתקינים רשתות מורכבות ומסועפות ומשתמשים בטכנולוגיות החדשות של התקשורת. משטר אר"מ גם צפה לעתיד, להתפתחויות האפשריות כפי שהן נראו בעת שתוכנן. על יסוד כל אלה חולקה השליטה ברשת אר''מ לשתי פונקציות עיקריות: א. שליטה בקו. תפקיד זה יועד למשטר קו הקרוי 501.0(]סזזחס) 1.1% 2818 פ5טסתסזתסחץ5). החשיבות במשטר קו זה, פרט למספר שכלולים טכניים שיש בו, היא בעובדה שהוא מטפל רק באפיקים שבין צמתים קרובים. 0% של 521.0 פירושו שהנתונים הגיעו בשלימות לצומת הקרוב בלבד. מרגע זה והלאה אחריותו של הצומת המקבל לשמור את הנתונים עד שיועברו לצומת הבא וכן הלאה. כלומר, כל הרשת מחולקת לחוליות (לקטעים בין צמתים) כאשר בכל חוליה (אחו1) מוגדר צומת ראשי ומשני. תפקיד הצומת הראשי לבצע חקירה בלתי פוסקת לצומת המשני ולאשר לו כאשר הקליטה תקינה. אין 521.0 אחראי לקשר בין משתמש הקצה לתוכנית היישום, ויתכן שלמרות שהנתונים עברו דרך כל הצמתים בהצלחה (ללא שום תקלות בקו) הם יתקבלו בתוכנית היישום כאוסף ארכיטקטורת רשת מערכות 131 סימנים חסרי מובן. כדי למנוע מצבים מסוג זה הוגדרו באר''מ נוהלים לסינכרון לפי המספר הסידורי של התשדורות. לצורך יישום משטר זה יש צורך בבינה (לצורך ביצוע החקירה) וביכולת אגירה בכל אחד מהצמתים. כפי שהוזכר קודם, הופעת המחשבים הזעירים והמיקרו-מעבדים איפשרה התפתחות זאת. ב. שליטה בזרימת הנתונים ברשת. ניהול הרשת נעשה על ידי 400089071 חסוז6וחטוהוחסטט!טך |[גטזזו/ 46 א). וא ד/ היא שיטת גישה מתקדמת לתקשורת, אשר כוללת בין השאר נוהלים סטנדרטיים לשיחה בין משתמשי קצה, המסוף ותוכנית הישום. עיקר כוחה של אר''מ טמון בנוהלים הללו שהגדירו בפעם הראשונה נוהל לתקשורת בין משתמשי קצה ברמה נפרדת מבעיות תמסורת הנתונים. נוהל זה אינו מטפל בבעיות של תקלות בקו תקשורת ובאפיקים פיסיים אלא עוסק בדו"שיח של "אפיק נליין בפועלי' בין מסוף ויישום. הבנת נקודה זו היא המפתח להבנת מהות המושג 'ארכיטקטורת רשת כיון שארכיטקטורת רשת אינה רק שיטת תמסורת נתונים ותהליך הניתוב אלא בעיקר הגדרת המצבים האפשריים בדו-שיח בין משתמשי קצה והטיפול במצבים אלה. יישום הנוהלים דורש מסופים ניתנים לתכנות או מתוכנתים מראש על ידי מיקרו-תוכנה כדי לבצע פונקציות פיקותח. התפתחות מסופים כאלה היה אחד הגורמים לאפשרות יישום הארכיטקטורה. כדי להמחיש את החידוש בחלוקת הפונקציות לשליטה בקו ולשליטה בזרימת נתונים נחזור לדוגמה של קליטה מ-3270. נניח שה-3270 נמצא בצומת 4 שבציור 9.2. צומת 3 הינו צומת ראשי ביחס לצומת 4 ולכן הוא מבצע לו חקירה. הקלט עובר לצומת 3 וקליטתו מאושרת לצומת 4. צומת 1 מבצע באופן קבוע חקירה לצומת 3 ואת הקלט המתקבל הוא מעביר למאגרי תוכנית !4% דש אשר במחשב. כאשר תוכנית היישום זקוקה לנתונים היא מוציאה פקודת קריאה אשר גורמת את העברתם ממאגרי ‏ 174 אל מאגריה. בשיטה זו אין כל קשר בין פקודת הקריאה של תוכנית היישום לבין קליטה (קריאה) של הנתונים מקוי התקשורת אשר מתבצעת על ידי ואג ד/. כאשר הקלט מגיע לתוכנית היישום הוא נקי משגיאות שמקורן בתקשורת מכיון שביקורת השגיאות נעשית על ידי 501.6 בעת השידור בין הצמתים. הקלט שמתקבל בתוכנית היישום מלווה בכותרת המכילה נתונים כגון זיהוי השולח, מספר סידורי של התשדורת, קוד סוג התגובה שהשולח מצפה לקבל, ועוד. הנוהלים של אר''מ קובעים את המבנה של הכותרת ואת הנתונים שעליה לכלול. תוכנית היישום תגיב לתשדורת שהתקבלה באמצעות פקודות מקרו של אגד. : אר'ימ מגדירה שבע אפשרויות של תגובה לתשדורת. העיקריות שבהן: - תגובה בכל מקרה שהקלט התקבל תקין או שגוי. - תגובה רק במקרה של קלט שגוי (לוגית). 132 ארכיטקטורת רשת מערכות - חוסר תגובה בכל מקרה. קודם לתהליך שתואר לעיל יש לבצע נוהל 1.00-08 - התקשרות המשתמש ליישום. בתהליך זה שולח משתמש-קצה תשדורת בנוסח מוסכם אל שיטת הגישה ומבקש להתקשר אל יישום מסוים. אם היישום מוכן להתקשר למשתמש הזה, הוא שולח לו את המסגרת הנוהלית שלפיה יתקיים הקשר. מסגרת זו מכתיבה באילו נוהלים של ארמ יהיה מותר להשתמש בעת ההתקשרות (ח0ו5655) בין היישום למשתמש -הקצה. דוגמה למסגרת נוהלית באר"מ: סוגי התגובות לאישור תנועה, הגדרתה של תנועה לוגית, למי מותר להתחיל תנועה ולמי מותר לסיים אותה, שימוש במספרים סידוריים למספור התנועות, שרשור תנועות, פקודות אר"מ שתשמשנה לצורך התגברות על תקלה, נוהל התקשורת (דו-מגמי מלא או דוימגמי למחצה) וכד'י. באר''מ מוגדר גם נוהל 1.0/0-01לסיום ההתקשרות ולהפסקה מסודרת של פעילות הרשת. מבנה אר"מ על מנת לבצע את ההפרדה בין הטיפול במסוף, בקו וביישום הוגדרו בארי'מ שלוש שכבות פונקציונליות: - שכבת היישום (ז6ץ1.3 חסוזּסו!קק) - שכבת הניהול הפונקציונלי (ז1.4/6 1ח06ח426ח3)/ חסוזסחט:]) - שכבת ניהול התמסורת (ז6ש1.3 1ה180886₪06/ חסופ5ווח5ה78ך) ציור 9.3: המבנה השכבתי של אריימ ארכיטקטורת רשת מערכות 3 שכבות אלה מצויות בכל צומת של הרשת ובכך נוצרה חלוקה סימטרית של הפונקציות תוך הגדרת מישקים ברורים. שכבת היישום מטפלת רק בעיבודי היישום ואינה מעורבת בנוהלים ובתבניות שנדרשים להעברת תשדורות ברשת. תוכנית יישום היא אחד הסוגים של משתמשי קצה שמוגדרים ברשת, משתמשי קצה אחרים הם מפעיל מסוף או תוכנית יישום במסוף מתוכנת. שכבת הניהול הפונקציונלי מקבלת בקשות לשידור משכבת היישום והיא הופכת אותם למבנים שמתאימים לשכבת הניהול הפונקציונלי של משתמש הקצה שאליו מיועדת התשדורת. כלומר, תפקיד שכבת הניהול הפונקציונלי לטפל במבני התשדורות ולהתאימם לנוהלים שהוחלט עליהם בעת יצירת ההתקשרות. שכבת ניהול התמסורת מטפלת בכל ההיבטים של ניתוב התשדורות ברשת. כל תשדורת מיועדת לכתובת משתמש קצה שקרויה בשפת אר"מ (41א (זוח(1 00165584016// אזסשוז6צז). שני סוגים של משתמשי קצה מוכרים ברשת: - יחידה פיסית (1ק (זוח(1 [68ו51ע20): תוכנית או מיקרו-תוכנית שמטפלת בשידור וקליטה ומצויה בכל מסוף. - יחידה לוגית (1.1 (זוח() |1.08108): תוכנית שמבצעת פונקציה לוגית. לדוגמה: במסוף המחשב יבמ 8100 ישנה יחידה לוגית שמטפלת ב-15א, יחידה לוגית אחרת שמטפלת בתשדורות שיתוף זמן, ויחידות לוגיות אחרות לפי הצרכים של מתכנת ה-8100 לטיפול ביישומים שונים. לכל משתמש קצה ((41א) יש שם סימלי שהוא שמו ברשת וכל הפניות אליו מתוך תוכניות היישום ועל ידי מפעילי הרשת נעשות באמצעות שם זה. לפיכך, אם למערכת 8100 מחוברים צגים ומדפסות הם נחשבים משאבים פנימיים של המערכת שאינם מוכרים ברשת התקשורת והם מיוצגים על ידי היחידות הלוגיות שבתוך המסוף. לכל סוג של משתמשי קצה או יחידות פיסיות ולוגיות יש חלוקה פנימית נוספת, ולכל אחד מהם יש הגדרה של כללי התמיכה של אר''מ. ההגדרה מביאה לאחידות ומאפשרת תכנות מראש של התמיכה בחבילות התוכנה השונות ומפשטת את השילוב של מסופים המתאימים לכללים אלה. | ופ[ טא [אה | [6נפ] יחת ציור 9.4 מבנה תשדורת - המבנה השכבתי של אר''מ בא לידי ביטוי גם במבנה של תשדורת באריימ, אשר מורכבת מקטעים אחדים הנוצרים על ידי השכבות השונות המטפלות בה: 4 ארכיטקטורת רשת מערכות ז. 1.06 (וסזותס) 11% 818כ) - נוצר על ידי שכבת ניהול התמסורת והוא מכיל אינפורמציה לצורך שליטה על אפיק ה-521/0 כגון כתובת החקירה של ה-(1? הנמען, מספר סידורי על האפיק וכד'. אורך כותרת זו 3 בתים. 2. 1]'ד (ז116806 חסופפוותפת3ז'ד) ‏ - כותרת שמוסיפה שכבת ניהול התמסורת. היא מכילה מספר סידורי, כתובת משתמש הקצה הנמען, כתובת משתמש הקצה המוען, אורך התשדורת וכד'. אורך כותרת זו בין 2 ל-6 בתים. 3 ₪11 (ז116306 0651ו68) - כותרת שמוסיפה שכבת הניהול הפונקציונלי. היא מכילה פרטים לגבי סוג התנועה, סוג תגובה מבוקש ממשתמש קצה וכדי. אורך כותרת זו 3 בתים. 4. (זת (וח(1 651ט860) - הנתונים הרלבנטיים שיש להעביר ברשת. קטע הנתונים נבנה על ידי שכבת היישום. החלוקה לשכבות קיימת בכל צומת ברשת. הכותרות 711 ,₪11 נשארות ללא שינוי במהלך השידור. כותרת 21.6 משתנה מצומת לצומת. במחשב המרכזי מבוצע הניהול הפונקציונלי על ידי תוכנית היישום עצמה המשתמשת בפקודות מקרו של א 1/. אם משתמשים בחבילת תוכנה לבקרת תקשורת כמו 06105 מתבצע הניהול הפונקציונלי על יד תוכנה זו. את ניהול התקשורת מבצעת שיטת הגישה המתקדמת 4/1 1/שהנמצאת בזכרון המחשב ותוכנת הבקרה לרשת 62 (וחגזקסז? |סזוחס6 אזסשזסצ1) שמצויה ביחידת הבקרה 370%. במסוף מתבצעות פונקציות אלה על ידי היחידות הפיסיות (71['5) שהינן תוכניות או מיקרו-תוכניות. לסיכום, אר''מ בישרה הגדרת מבנה ארכיטקטוני מוגדך לרשת תקשורת החל מרשת פשוטה וכלה ברשת מחשבים. בעת יישום אר''מ נבנו, פרט למרכיבים הבסיסים שהם ]א ד ו-ק6א, גם תוכניות בקרה וניהול רשת שמשתמשות בנוהלים של אר''מ לצורך שליטה על זרימת הנתונים, אבטחת הנתונים, ניהול הרשת, איתור תקלות וטיפול בהן. רשת אר"מ בפרקים הקודמים דנו במרכיבים של מערכת תקשורת אשר מתוארים בציור 5. תיאדרנו את המשתמשים המצויים בקצה הקו ואת המסופים המשרתים אותם. נגענו בשיקולים של תכנון השיחה בין תוכנית היישום למסוף בכדי לתת למשתמש הבלתי מיומן את. השירות שעבורו הוקמה המערכת. תיארנו את שיטות ההעברה של הנתונים הספרתיים בקוי התקשורת, את החומרה הדרושה לשם כך ואת נוהלי השיחה המבטיחים את אמינות ההעברה. דנו בתפקידיה של יחיד,.1 הבקרה לתקשורת והתוכנה לתקשורת הן במערכות מהדור הקודם והן במערכות עם ארכיטקטורה חדשה אשר כדוגמה להן תוארה מערכת 5% של ארכיטקטורת רשת מערכות 135 תוכנה לתקשורת ציור 9.5: מרכיבי מערכת עיבוד בתקשורת בציור 5.6 מתוארת באופן מפורט מערכת עיבוד בתקשורת אשר תשמש אותנו להסבר המבנה וזרימת הנתונים בה. המערכת מציגה רכיבי חומרה ותוכנה של חברת יבמ אשר שימשו כדוגמאות בפרקי הספר הקודמים. המספרים בסוגרים מכוונים לקשר בין ההסבר שבהמשך לבין רכיבי חומרה ותוכנה המתוארים בציור. מערכת המחשב במרכז המחשבים מצוי מחשב (1) אחד או יותר אשר מצויד בערוצי קלט-פלט (8) שאליהם מתחברות יחידות הבקרה השונות. בציור מוצגת יחידת בקרה לתקשורת מסוג 3705 (15) שאליה מתחברת רשת התקשורת, יחידת בקרה לדיסקים (11) שאליה מתחברים הדיסקים, ויחידת בקרה מקומית למסופים (9). יחידת הבקרה המקומית למסופים מחוברת אל ערוץ קלט-פלט בדומה לשאר יחידות הבקרה של הציוד ההיקפי שבחדר המחשב. היא נבדלת מיחידות הבקרה למסופים שהוזכרו בפרק ז' בכך שאינה פועלת בתקשורת ומשטר קו כמותן, אלא כשאר יחידות הבקרה לקלט-פלט. היא אינה מבצעת את הפעולות הנדרשות להעברת נתונים בקו טלפון כמו הפיכת התוים לסדרה טורית של סיביות, חיבור למודם וגילוי שגיאות קו. מבחינת השירות למסופים מבצעות יחידת בקרה מקומית ויחידת בקרה מרוחקת פעולות זהות ולכן אפשר לחבר את אותם ו ו 156 ארכיטקטורת רשת מערכות 370 ' 2 קו 1 וכוא ב לו 0 סט מ (6 א קו2 [א] 03 69 + קו 6 [א] ו [י) קוו קו מרכזיה (16) קו2 . יב ו <> - קו3 ₪ ו (20) קר 5 מרכזיה | |,, (19) ג" = 059 קו4 0 פ , . 60 קו5 (ו) 25 ₪ | י"ב מקומית צ/ (9' צ/ (ום ת גישה וא זשו2) ו5)ואא זאו ו ע 7[ 60 ]| ישומי | עיבוד ממערכת ו תובנית תוכנית | תוכנית ההפעלה | יישום | ישוס | "שום הפיש פא 0 | "רישום | באצווה נתוניט 06 | נתונים: |[ (7) גוו יע"מ(ו) יח' בקרה למסופים . יב מסוף על קו פרטי . קו חיוג 5 מסוף על קו חיוג 0 מסוף מקומר 43 מורם ₪3 מסוף אסינכרוני (קט!: / 5371 ) 3 מודם עם חיוג ₪ בור 9.6: מערכת עיבוד בתקשורת ארכיטקטורת רשת מערכות ו 17 המשופים (10) אל כל אחת מהן. במחשב פועלות בצד מערכת ההפעלה (26) מספר מערכות תוכנה: - שיטת גישה 1א4 דצ (2) אשר משרתת שתי תוכניות יישום. האחת, 15 (3) שמטפלת בבסיסי נתונים ותקשורת, והשניה - 150שמספקת שירותי שיתוף זמן. /א/1/ מנתבת אל כל אחד מהיישומים בהתאמה את התשדורות שמועברות אליה מרשת התקשורת באמצעות תוכנת 02א(13) שביחידת הבקרה 3705 (15) ומיחידת הבקרה המקומית למסופים (9). - שיטת גישה 2741 (5) אשר משרתת תוכנית יישום לרישום נתונים (6). תוכנית זו נכתבה, בדוגמה שלפנינו, לפני שנים אחדות וההשקעה להסבתה ל-]א ד/ לא היתה כדאית. שיטת גישה 81/1 אינה פועלת עם תוכנת קסא ולכן ישנה ב-3705, לצד ה-2שא, גם תוכנית ?5 (14) לביצוע השירותים הדרושים לה. - יישומי עיבוד באצווה (7) פועלים עם יחידות קלט-פלט מקומיות שאינן מתוארות בציור. מערכת התקשורת יחידת הבקרה 3705 מרכזת את פעילות התקשורת באמצעות תוכניות 62 ו"52 אשר הוזכרו קודם. צמד התוכנה פ6א-1א 1/ משרת את כל הרשת שמתוארת בציור, פרט לשני מסופים 1-5102 51/4 אשר מוקדשים באופן לבדי לתוכנית רישום הנתונים ומקבלים שירות מצמד התוכנה ם-א874. תוכנת ₪2 משרתת שני קוים, קו 6 וקו 7. קו 7 פועל ללא מודמים מכיון שהמסוף מותקן במרחק של עשרות מטרים בלבד מיחידת הבקרה. המסוף הקשור לקו 6 מותקן במרחק רב ונדרשים לו מודמים בשני קצות הקו. קו 6 הוא קו פרטי המורכב משני קטעים המחוברים ביניהם במרכזיה (16) של משרד התקשורת. ‏ , תוכנת ?6 משרתת 4 קוים אשר כולם מחברים מסופים מרוחקים ולכן נדרשים להם מודמים על קוי התקשורת. הקוים בין המסופים ליחידת הבקרה עוברים דרך מרכזיות אחדות של משרד התקשורת ושם מבוצע חיבור קבוע של כל קו. הקוים המחוברים ל-62א מחולקים לשתי קבוצות: א. קוים פרטיים 5,4,3 אשר כל אחד מהם קושר יחידת בקרה למסופים אחת ומסופים המחוברים אליה. בקצה קו 3 מחוברת יחידת בקרה (20) הפועלת במשטר קו 521.06, בקצה קו 5 מחוברת יחידת בקרה (21) הפועלת במשטר קו 6, אל קו 4 מחוברת יחידת בקרה (25) במשטר קו 886. קו 4 הוא קו חיוג והחיבור שלו משתנה בכל פעולה. המודם בקו זה הוא מודם"חיוג. ב. קו 1[ קושר יחידת בקרה לתקשורת א370 נוספת (17) אשר משמשת כמרכזת איזורית של רשת התקשורת המחוברת אליה. קו 1 הוא קו מהיר דו"מגמי. אל המרכזת האיזורית קשורים קוים רבים, אך בהמשך נתאר את קו 2 38 ארכיטקטורת רשת מערכות כקו מייצג. קו 2 הינו קו פרטי רב"נקודתי אשר עובר דרך שתי מרכזיות של משרד התקשורת. אליו מחוברות שלוש יחידות בקרה למסופים הפועלות במשטר קו 6. יחידת הבקרה 22 משרתת מסוף אחד, אל יחידת הבקרה 23 קשורים מספר מסופים ואל יחידת הבקרה 24 קשורים מסופים באמצעות לולאה. חיבור יחידת הבקרה לתקשורת (15) אל ערוץ קלט-פלט (8) שונה עבור שירות קם ועבור שירות 6אא. 52 מחייב שני חיבורים של יחידת הבקרה אל הערוץ עבור כל אחד משני הקוים 7,6. ב-62צ] ישנו חיבור אחד בלבד בין יחידת הבקרה והערוץ עבור כל הקוים הקשורים. מכאן שאין מגבלה למעשה בגודל רשת ב-ק6א-1א4 דצ בעוד שברשת 2ם-1א/81 יש מגבלה על פי מספר הכניסות שאפשר להקצות לחיבור בין יחידת הבקרה והערוץ של המחשב. מבנה הרשת רשת התקשורת פועלת בצורה שונה בתחום יחידת הבקרה המקומית, תחום ואב דצ, תחום 1א₪174 וקו החיוג. א. יחידת בקרה מקומית ההתקשרות בין המחשב לבין יחידת הבקרה המקומית לצגים (9) נעשה באמצעות ערוץ קלט-פלט (8) בשיטה דומה לחיבור לכל ציור היקפי אחר. קצב העברת הנתונים הוא מאות אלפי תוים לשניה (לפי מהירות הערוץ) לעומת קצב של אלפי סיביות ברשת תקשורת. פעולות הקריאה והכתיבה נעשות בעזרת תוכנית ערוץ (וח8זקסז [סחחהם!6)והעברת הנתונים נעשית באופן שונה מהעברת הנתונים בתקשורת, ולא נדון בה כאן. ב. רשת 2ם-א 374 רשת | :ם-6א217 מיוצגת בציור על ידי שני מסופי פתח-פסק (ק0ז51811-5) המחוברים לקוים 6 ו-7. הפעלת הרשת נעשית על ידי תוכנית היישום ''רישום נתונים" (6) אשר באמצעות פקודות מקרו של ]א 81/4 מבצעת פתיחה לוגית של הרשת והפעלת תהליך חקירה (אם המסופים עובדים בשיטה זו). אם המסוף היה כבוי.בתחילת תהליך זה, לא יתקבל מענה לחקירה ויהיה על התוכנית להחליט אם להפסיק את התהליך או לנקוט בפעולות אחרות. ניהול משטר הקו הוא באחריותה של תוכנית רישום הנתונים. ג. רשת ט?)א-ואג דצ רשת | <6א-א1 ד מיוצגת בציור על ידי הקוים 5,4,3,2,1. למרכזיות שדרכן עוברים קוים אלו אין כל תפקיד בזרימת הנתונים בקוים הפרטיים, מכיון שהם קשורים באופן קבוע. בקו חיוג יוצרת המרכזיה את הקשר בין קטעי הקו מחדש בכל הפעלה. מפעיל המחשב מעורר את הרשת על ידי הפעלת תוכנית 141 אשר טוענת ארכיטקטורת רשת מערכות 9 את 57 ואת ע6א ליחידת הבקרה (15). עם הפעלתו מתחיל ה-67א בתהליך חקירה לקוים 3 וד5. בקו 1 משודרת אל יחידת הבקרה המרוחקת (17) תוכנית ה-62אז שלה שנטענת לתוכה ומתחילה בתהליך חקירה לקוים המחוברים אליה. גם לקו מס' 1 מבצע ק6א (13) חקירה בלתי פוסקת. אם יחידת הבקרה למסופים (22) או יחידת בקרה אחרת בקו 2 לא תענה לחקירה, יתחיל ה-ק6א (17) בתהליך של טיפול בתחנה מקולקלת. זה נעשה בדרך כלל על ידי הקטנת קצב החקירה לתחנה זו ומתן שירות טוב יותר לתחנות הפעילות על הקו. אם כל יחידות הבקרה על קו 2 תהינה כבויות יודיע ה-ע6אז המרוחק בתשדורת ל-1א ג ד/ על הבעיה, ו-1א4 ד/יציג את הבעיה לפני מפעיל המחשב. נתאר מצב שבו מפעיל מסוף שמחובר ליחידת בקרה 24 מקיש בו "1.0008 5 '. התשדורת תלקח במהלך החקירה אל ה-6א המרוחק (17). ה-קע6א המקומי יקבל את התשדורת במהלך החקירה של ה-67א המרוחק, והוא יעביר אותה ל-]א 4 1/. תערך בדיקה אם קיימת ומופעלת תוכנית בשם 188 ואם כן, תועבר התשדורת אליה ועליה יהיה להחליט אם ברצונה לקיים קשר עם המסוף או לאו. ניווכח שברשת ע6א-1א14/ מתבצעת זרימת הנתונים מהמסופים למחשב בלי קשר לפעילותה של תוכנית היישום. ד. קו חיוג בציור 9.7 מוצגת זרימת נתונים בקו חיוג. הנערה מרימה את שפופרת הטלפון שקשורה למודם ומחייגת למחשב, תוך שימוש ברשת החיוג של משרד התקשורת. ציור 9.7: חיוג אל המחשב 110 ארביטקטורת רשת מערכות החיוג עובר דרך המרכזיה המקומית (19) וממנה למרכזיה של איזור החיוג של המחשב (18). במרכזיה נעשית בדיקה כמו בשיחת טלפון רגילה, אם יש קו פנוי בכניסת החיוג של יחידת הבקרה המקומית 3705 (15). אם ישנם מספר קוי חיוג המחוברים ליחידת הבקרה, ניתן באמצעות ציוד ברירה של משרד התקשורת לחפש את הקו הפנוי כדי לקיים את הקשר. אין צורך להקצות מספר טלפון נפרד לכל קו. ציוד זה מקובל גם במפעלים בעלי מספר טלפון אחד ומספר קוי חיוג. כאשר נוצר הקשר בין המסוף ליחידת הבקרה מתנהלת זרימת הנתונים כמו בקו פרטי. נהוג ששיטת הגישה (1א4/ 1צ) מבקשת סימן זיהוי (כ!1 זטפט) ממפעיל מסוף שמתקשר בחיוג כדי להגן מפני התקשרות לא מורשה אל הרשת. אמצעי זה נוסף לאמצעי אבטחה אחרים, כמו שימוש בסיסמה, שהם באחריות תוכנית היישום. ה. התמסורת והבקרה לאחר יצירת הקשר בין תוכנית היישום למסוף מתחילה זרימת הנתונים ביניהם. כאשר התוכנית שולחת תשדורת למסוף, היא מועברת ל-1אא דש אשר מוסיף את הכותרות הנדרשות ב-ג 5% ומעביר אותה ל-ש6א. תוכנית ?שא מפסיקה את תהליך החקירה ושולחת למסוף את התשדורת. לאחר מכן ממשיכה תוכנית 6 בתהליך החקירה. המסוף בודק אם התשדורת תקינה על ידי שחזור תוי הבקרה הנשלחים בסוף התשדורת. אם התשדורת תקינה נשלח אישור ל-ץ")א על ידי קידום מוני 8021.6. בנוסף, ניתן אישור ברמת הניהול הפונקציונלי של 4/א8 בין המסוף לתוכנית היישום. אישור זה מועבר בתשדורת רגילה בעלת מבנה מוגדר מראש. 11 מ"ק לי רשתות מחשבים הצגת הנושא התפתחות התקשורת הספרתית ויישומי עיבוד בתקשורת מותנית בזמינותם של אמצעי קשר כדי לענות על תעבורת הנתונים. התמסורת נעשית בקוי-תקשורת לסוגיהם השונים אשר זמינותם לא הדביקה את קצב הפיתוח של היישומים ודרישות המשתמשים. לפיכך פותחו דרכים וכלים כדי להתגבר על מגבלה זו ולהגיע לניצול מירבי של הקוים הקיימים להעברת עומס התשדורות. בפרקים קודמים דנו בנושאים הבאים: - חיבור רב-נקודתי חסוז66תחס;) זחוסקוז!טוא - ריבוב חלוקת תדירות פחוא6!קוז!ט!/ חסופוצוכ עסח6טף6ז/ - ריבוב חלוקת זמן קתוא6!קוז!ט]א חסופוטוכ! 6וחוך - מרכזות אזוריות 0 דרישות המשתמשים שלב נוסף בהתפתחות הביא את הדרישה לביזור העיבוד במערכת המחשב, בין היע''מ, יחידת הבקרה לתקשורת והמסופים. כדוגמה להתפתחות זו הוצגה אר"מ (4א5) של יבמ אשר איפשרה בשלב ראשון שיתוף מסופים בין יישומים שונים במחשב המרכזי. רשת ארי'מ מאפשרת גם שילוב רשתות יעודיות נפרדות לרשת אחת של הארגון ובכך חשיבותה הרבה. הרשתות יכולות להיות קשורות אל מחשב אחד או אל מחשבים אחדים המרוחקים זה מזה ופועלים ביניהם בתקשורת. משתמשים רבים היו לבעלי מחשבים אחדים אשר אינם מותקנים באתר אחד. סיבות שונות לכך וביניהן, - ביזור גיאוגרפי (בנקים, תעשיה, סוכנויות), גיבוי למתקן המחשב על-ידי מחשב הנמצא באתר מרוחק, כוח חישוב נוסף המסופק בעת הצורך עליידי מחשב באתר אחר, חברות רב-לאומיות אשר להן מחשבים במדינות שונות ויש צורך להעביר 1 1412 רשתות מחשבים ביניהם נתונים. משתמשים אלו ביקשו לאפשר למחשבים להתקשר זה לזה כדי להיות מערך עיבוד נתונים אחד ללא תלות במיקום הפיסי של המחשבים השונים. הדרישה היתה להעביר נתונים בין המחשבים, להעביר עבודות לביצוע אל מחשב אחר ולאפשר לכל מסוף המחובר לכל מחשב להתקשר אל מחשב כלשהו מבלי תלות במיקומו הפיסי. למעשה, השאיפה היתה להגיע לכך שכל המחשבים השייכים לארגון יראו למשתמש כרשת משולבת אחת, במערך אחד. בניית רשת משותפת הוליכה בדרך כלל לניצול טוב יותר של הקוים והמסופים ונתנה גיבוי לרכיבים השונים של הרשת. עיקר תרומתה של הרשת המשותפת בכך שהעמידה את משאבי הארגון לרשות משתמשים רבים ודרשה פחות מסופים מאשר ברשתות היעודיות הנפרדות הקשורות למחשב אחד או למחשבים שונים. רשתות, צמתים ונתיבים המונח רשת (אזסאזט) מקורו במבנה מערך המחשבים (יותר משניים) הקשורים זה לזה. לכל מבנה יתרונות וחסרונות, מגבלות ואילוצים אשר על כמה מהם נעמוד בהמשך. ברשת כוכב קיים מחשב אחד מרכזי ואליו קשורים מחשבים אחרים. ציור 10.1 ברשת יהלום קשור כל מחשב אל כל מחשב. ציור 10.2 רשתות מחשבים 13 ברשת היררכית קשורים כל המחשבים אל מחשב אחד במידרוג היררכי. ציור 10.3 אל כל מחשב ברשת קשורים בדרך כלל מסופים ולפחות עוד מחשב אחד נוסף. המחשב ברשת התקשורת קרוי צומת (06סא) וקו תמסורת הנתונים שבין צומת אחד לשני קרוי נתיב (6טס ,0ז29). מיתוג ברשתות ציבוריות להעברת מידע ספרתי ברשת הנתונים (אזסאז6] 318) קיימות טכניקות אחדות: - מיתוג קוים קחות16וש5 6חו.1 - מיתוג תשדורות קחות5110 11655886 - מיתוג מנות קחותס!וש5 61אסק חברות הטלפונים, או כפי שהן קרויות בעולם 56068 ז₪6ז03;-עמדו על הפוטנציאל העסקי הטמון בנושא זה. החל מסוף שנות השישים נעשו נסיונות | ליצור רשתות על בסיס ארצי כדי לתת שירותי תקשורת ספרתית לכל דורש. רשתות אלו ידועות בשם רשתות נתונים ציבוריות, או א0₪? (2413 סוופטץ אזס)6צ). מיתוג קוים במיתוג קוים נוצר הקשר בין משתמשי הקצה (מסופים, מחשבים) בשלושה שלבים: חיוג, העברת נתונים, ניתוק הקשר. בשיטה זו נוצר אפיק נליין דו"מגמי למשך ביצוע התמסורת בין משתמש הקצה לבין המחשב. עם סיום תמסורת הנתונים ניתק הקשר. מבחינת נוחות השימוש, הפשטות, יעילות ניצול הקו ושיטת החיוב עבור הקשר, נראית שיטה זו כטובה ביותר. ואמנם, עוד בשנת 1967 הוקמה רשת 14 רשתות מחשבים נתונים ציבורית בקנדה - %106ז56 86ח68א5 6ה08008ז2, ובשנת 1972 הוקמה רשת כזו בצרפת - 01(0655 ./0. רשתות אלה הציעו שירותי נלי'ן דו-מגמי בחיוג עד לקצבים של 4,800 סייש תוך שימוש במעגלי מיתוג דיבור ובציוד חיוג אוטומטי בצד המסוף והמחשב. הבעיה העיקרית במרכזיות המיתוג הוא זמן המיתוג. עליידי הגבלת מספר מרכזיות המיתוג, הצליחו להגיע ברשתות אלו לזמני מיתוג של שניה אחת לתקשורת מקומית ו-2 עד 3 שניות לתקשורת בין עירונית. לשם השוואה, מיתוג בחיוג ידני בחוגה נמשך כ-15 שניות. התקדמות חלה בנושא עם הופעת מערכות מיתוג ספרתי שנתנו זמני מיתוג של שניה אחת או פחות. רשת ציבורית כזו הוקמה בארה'יב בשנת 1974 בשם 1 318 א 8 כ. הרשת מאפשרת שידור בקצבים של 2.4, 4.8 ו9.67 אלפי סייש באחוז שגיאות קטן משגיאה אחת על כל 100,000 סיביות משודרות. שיטת מיתוג קוים קרויה לעיתים מיתוג מעגלים או מיתוג ישזיר (וטסזו) 8ַתותסז1א5). מרכזת הדואר ציור 10.4: מיתוג קוים מיתוג תשדורות בשיטה זו כל צומת ברשת אוסף תשדורת שלימה, בודק לפי הכותרת למי היא מיועדת, ומעביר אותה בשלימותה לצומת הבא המוביל אל הנמען. כל צומת מסוג זה צריך להיות בעל מאגרים שיספיקו להכיל תשדורות שלימות: האמינות בשיטה זו היא טובה כי כל צומת אחראי על שלימותה ותקינותה של התשדורת. החסרון הוא שזמני התגובה עלולים להיות ארוכים כיון שאין מעבירים את התשדורת מצומת אחד לשני אלא לאחר שהיא נקלטה בשלימותה ללא תקלות. הניתוב ברשתות אר''מ הינו ברמה של תשדורות. רשתות מחשבים , . 15 מיתוג מנות רמת השירות של הרשת נמדדת גם בזמן התגובה שהוא משך הזמן מיצירת אירוע על-ידי המשתמש עד אשר הוא מקבל תשובה או תגובה לאירוע זה. אפשר להשיג זמן תגובה יותר טוב ברשת אם במקום העברת תשדורות שלימות יועברו בה חלקי תשדורת - מנות (זסאסגַק). הניתוב של המנות אל יעדן הסופי נעשה בנתיבים פנויים ועל כן חלקים שונים של תשדורת אחת עשויים להגיע אל הנמען בנתיבים שונים, במקביל ובסדר כלשהו. הרכבת המנות לתשדורת שלימה נעשית בצומת המען. | גודל המנה אינו קבוע והוא נקבע בכל רשת לפי תנאיה. גוף המנה, התמליל, יכול להכיל מ-128 ועד 0 סיביות. בנוסף מכילה כל מנה כותרת הכוללת נתונים הדרושים לבקרת הרשת. .' כל צומת המקבל מנה המיועדת לצומת אחר ברשת, מעביר אותה בנתיב הפנוי האפשרי בהתאם לנוהלי הרשת. אחריות הצומת לקבל את המנה בשלימות וללא שגיאות. אם חלה שגיאה בשידור לא ניתן אישור קבלה ואז יבוצע שידור חוזר. בצומת המען מתבצע איסוף המנות הנפרדות שנקלטו לתשדורת שלימה. אם יש תקלה והתשדורת אינה שלימה, באחריות צומת זה לבצע את השיקום של התשדורת בהתאם לנוהלי הרשת. שיטת השיקום מורכבת בהרבה מזו הקיימת במיתוג תשדורות. 9 מנה משודרת מ-א אל 4 ₪ מנה משודרת מ-ג/ אל > [4=> מחשב או מסוף (6 צומת ברשת 62 ציור מס. 10.5: מיתוג מנות וו מו 146 , רשתות מחשבים הרשת הידועה ביותר הפועלת בשיטת מיתוג מנות היא רשת 4824 (ע6ת426/ 0[6015ז2 (0:ז₪6568 066ח698//). המיתוג ברשת זו נעשה באמצעות מחשבונים הקרויים ?1א1 (ז27006550 1055886 06]זסזה1) אשר בצמתים, והמיתוג הוא תפקידם העיקרי. המחשבונים קשורים ביניהם בקוי נליין פרטיים החכורים משירותי הטלפון של 4177 והם פועלים בקצבי תמסורת של 50% סייש עד 250% ס"ש. אל מחשבוני הצומת מתקשרים מחשבי עיבוד הנתונים של האוניברסיטאות ומכוני המחקר השונים, מעל 50. תקני חיבור לרשת חיבור המחשבים לרשתות אנלוגיות הוסבר בהרחבה בפרק הדן במודמים. תקן המישק הוגדר עלזידי 28.צ/24.צ 00117 ועליידי 5232 14 לגבי קוי חיוג הוגדרה שיטת חיבור עליידי 25.צ 001171 ועליידי 85366 .514. תקנים אלו דנו גם בחיבור יחידת חיוג אוטומטית (וח(1 קחו!|29) סוז8וחסזט ג ). בשנת 1976, עם התפתחות הרשתות הציבוריות, עיבדה 00111)יאת תקני "א'' אשר הגדירו משטרי קו של רשתות ציבוריות ואת הנוהלים לחיבור מסופים בקוים פרטיים, בקוי חיוג ובמיתוג מנות. המושגים המופיעים בתקנים אלו: - מסוף 5 (ותסוחקוטף= [גתווחז16 8זהכש) - סיים מעגל נתונים, מתאם לקו המקביל למודם ברשתות אנלוגיות 5 (וח6ותקוטף= קתוזהתוותז16 ]וט0זו) 818) - ציוד מיתוג ברשת נתונים ציבורית 5 (חסוחקוטף פ8הותסזוש5 גּוג) - רשת מיתוג מנות אפ (אז6אז6] 51660 86%61ק) תקני "אי' התאימו לרשתות אנלוגיות הפועלות עם מודמים, כפי שהוסבר בפרקים קודמים, מכיוון שרוב הציוד הפועל כעת הינו מסוג זה. עם זאת, עיקר מטרתם להגדיר את תקן החיבור לרשתות ציבוריות הפועלות במיתוג,מנות ומשתמשות בציוד חדיש למיתוג ספרתי או בקוים פרטיים. התקנים הנפוצים ביותר הם תקן 21.א הדן במישק למסופים סינכרוניים ותקן 25.% הדן במשטרי תקשורת למיתוג מנות. תקן 21.א הרשתוונ הראשונות שיישמו את 21.% הוקמו בשנת 1979 ביפן ובארצות סקנדינביה. היתרונות של תקן זה לעומת תקני 'יציי: א. המסוף מחובר למודם במחבר בעל 15 פינים כאשר הבקרה על הקשר אינה רשתות מחשבים 17 [.א רמות השירות של רשת ציבורית (אס?). 2 אמצעים לרשות משתמש הקצה ברשת ציבורית. 3 פירוק ואיסוף מנות ברשת ציבורית. 0 מישק בין מסוף (5דכ) לבין סיים מעגל הנתונים (65כ) עבור מסופים אסינכרוניים. 5 200. | חיבור של מסופים אסינכרוניים לרשת ציבורית. 1 מישק בין מסוף 5'דכ לבין סיים מעגל הנתונים 065 עבור מסופים סינכרוניים. 5 [2.א חיבור של מסופים סינכרוניים לרשת ציבורית בעלי מודמים המתאימים לתקני "/". 5 רמות בקרה ברשת ציבורית הפועלת במיתוג מנות ציור 10.6: רשימה חלקית של תקני "אי של דד601 נעשית באמצעות אותות בקוים נפרדים כמו ב-24. , אלא על-ידי צירופי קודים המשודרים על קוי הקליטה והשידור. בצורה זו ניתן יהיה בעתיד להוסיף תפקידים נוספים למישק מבלי להתחשב בכמות הפינים. ב. התקן מאפשר חיבור של המסוף (5דכ) וסיים מעגל הנתונים (05כ) במרחק של עד 1,000 מטר זה מזה בקצב של 100% סייש או במרחק של 10 מטר ובקצב של 1א10סי'ש, בהשוואה ל-24./ שאיפשר קצב עד 20 סייש במרחק של עד 16 מטר. ג. התקן מאפשר למרכזית החיוג להעביר למסוף מידע כגון, המנוי הסופי תפוש, מספר לא חוקי, נתק בשיחה וכד'. : כפתרון זמני לחיבור מסופים שנבנו עם מישק לפי תקן 24. אל רשת מסוג 1 הוגדר התקן 815 21.א. תקן זה מגדיר מישק שהופך את האותות המתקבלים ממסוף 24. לסדרת אותות המתאימים לרשת 21.%. ו2.א הו קו טלפון מחבר 15 פין ציור 10.7: התחברות לקו פרטי או קו חיוג לפי תקני "אי 1-88 רשתות מחשבים תקן 25.< התקן 25.% מגדיר את צורת הניתוב ברשת מיתוג מנות. לרוב המסופים הפועלים כיום אין מישק המתאים לתקן זה, ולכן נכתבו התקנים 3.א, 28.% ו291.א אשר מגדירים את צורת החיבור של מסופים אסינכרוניים לרשת זו. תקן 25.א מגדיר שלוש רמות בקרה ברשת: - רמה א הינה תת-קבוצה של תקן 21.% והיא מגדירה את האותות והפינים של המישק בין המסוף (1₪כ) לבין סיים מעגל הנתונים (05פ). - רמה ב מגדירה את משטר הקו בין המסוף לבין המתג ברשת (המתג הוא הצומת המנתב הראשון אשר המסוף קשור אליו). משטר הקו הוא תת-קבוצה של ס6נסת. - רמה ג מגדירה את מבנה המנה מבחינת תוכן שדות הכותרת, אורך אפשרי למנה, שיטת ההתקשרות לרשת, שיטת הניתוב, טיפול בתקלות, בקרה על תעבורת המנות, שיטת חיוב, ועוד. נוהלי מיתוג מנות ציור 10.8: רמות בקרה ב-2.25 רשתות ציבוריות " הרשתות הציבוריות העומדּות לקום בשנים הקרובות מתוכננות לעבוד בחלקן עם קוים פרטיים וחלקן עם קוי חיוג. השימוש בתקני ''א'' יהיה בחלק גדול. מהרשתות אבל עדיין מרבים להשתמש בתקני ''צ'י. לגבי שיטת הניתוב, חלק מהרשתות משתמש במיתוג תשדורות וחלקן במיתוג מנות לפי תקן 25.א. בשנת 1982 תוקם בישראל רשת ציבורית בשם ₪1 158שתפעל בשיטת חיבור לפי תקני 815 21.א, 21.א. הרשת תפעל בקצבים של 4800 ס"ש בקוי חיוג ועד 64% ס"ש בקוים פרטיים. שיטת המיתוג תהיה לפי תקן 25.א. מודלים ארכיטקטוניים - היישום של רשתות מחשבים ורשתות ציבוריות עדיין בחיתוליו. למרות שכבר רשתות מחשבים . .9 קיים מספר לא קטן של רשתות אלו, אין עדיין שיטה אחידה או תקן מוסכם בענין זה. חברות המחשבים, חברות טלפונים או ארגונים גדולים אשר פיתחו רשתות קבעו תקנים שונים לחומרה, תוכנה ונוהלי רשת. עם הרחבת השימוש ברשתות ועליית רמת ההתענינות בנושא התחילו ליצור תקנים ומודלים על-ידי ועדות בינלאומיות שונות. המניע ליצירת התקנים הוא הרצון לשמור על אופציה של חיבור רשתות פרטיות אל רשתות ציבוריות או חיבור של מסוף מכל סוג שהוא אל כל רשת שהיא. רושתות של חברות מחשבים בפרק ט' תוארה הארכיטקטורה 5% אשר נבנתה על-ידי חברת יבמ לצורך יצירת סטנדרטיזציה בנוהלי ההתקשרות בין משתמשי קצה: תוכניות יישום במחשבים שונים, או מפעיל מסוף ותוכנית יישום. חברת 12! פיתחה את רשת 12-25%], אשר מאפשרת שילוב מודולים שונים באופן הדרגתי. בציור 10.10 מוצגת רשת א5%כ-ע1מורחבת אשר תומכת במבנים שונים: מערכות מבוזרות, רשת יהלום, רשת היררכית ומערכת כוכב. חברת 256 פיתחה מודלים של רשת היררכית ורשת יהלום לחיבור מחשבי יסץ אשר היא משווקת. הרשת קרויה ₪1א2₪0 והיא מבוססת על שיטת פיתוח הדרגתית: המשתמש מפתח יישומים על מחשב אחד ומצרף אליו מחשבים נוספים כפי שנדרש. חיבור המחשבים נעשה באחת משתי ארכיטקטורות הרשת של ד7שא0מע. כבסיס למבנה הרשת ותיפקודה משמשת ארכיטקטורת הרשת הנקראת כ (6זטז601166ז// אזסשזסצ |גזוקוכ). זוהי המסגרת המתארת את האמצעים, התקנים ונוהלי ההתקשרות המאפשרים הקמת רשת התקשורת. מסגרת-על של ארכיטקטורת רשת נותנת למשתמש אפשרות לחבר סוגים שונים של מחשבים הפועלים תחת מערכות הפעלה שונות, ברשת אחת. היא מאפשרת לו לנצל אמצעי תקשורת ונוהלי תקשורת עתידיים, בלי לפגוע בבסיס הקיים של תוכנה יישומית. ל-4 1% מבנה רב*שכבתי בו מופקדת כל אחת מן השכבות על ביצוע חלק מפונקציות התקשורת. ומת המשתמש מגדירה את הכלים העומדים לרשות תוכנית היישום ואת הכללים לשימוש בהם. אמצעים אלה כוללים הקמת אפיק קשר לוגי בין תוכניות, העברת הודעות בין תוכניות טיפול בשגיאות וכו'. דמת שירותי הרשת מופקדת על הקמת אפיק נתונים לוגי בין שני צמתים ברשת, גם אם אינם מחוברים בקשר פיסי ישיר, ופיקוח על העברת התשדורות בין קצות האפיק. רמת התקשורדת מבצעת את התקשורת בין צמתים המחוברים בקו פיסי 10 רשתות מחשבים 0 כ ₪ כ ₪ 9000 בסיס נתונים של המערכת מערכת א' מערכת ד' | "₪ מערכת ב' 3 = מערכות ₪ מבוזרות ₪ מערכת ג' - מסופים 8 לאיסוף . 0 מסופים נתונים 0 מסוף עם 2 כ הדפסה מחשב בינוני או מחשב 0 בסיס מרכזי גדול עיבוד-נתונים נתונים קטנה מרכזי" מערכת ג' מערכת ב' מערכת א' מחסן ייצור הנהייח מערכת בסיס נתונים כוכב מקומי ציור 10.9: רשת אא%(1 מורחבת * רשתות מחשבים וו תהליך העברת תשדורות ברשת מבוסס על העברת תשדורות בין שכבות. במחשב השולח, מקבלת כל שכבה את התשדורת מקודמתה, מוסיפה עליה את נתוני הבקרה של נוהל התקשורת המתאים, ומעבירה אותה לשכבה שמתחתיה. במחשב המקבל מתבצעת הפעולה בסדר הפוך, כאשר כל שכבה מקבלת את התשדורת, מורידה ממנה את נתוני הבקרה ומעבירה אותה לשכבה שמעליה. משפחת מוצרי תוכנה המיישמים את הפונקציות שתוארו על-ידי ארכיטקטו- רת הרשת מעמידים לרשות המשתמש מערך כלים שבאמצעותם יוכל להקים רשת תקשורת בין מחשבים שונים ומערכות הפעלה שונות. כל אחד מהמוצרים במשפחה מאופיין על:ידי: - הפונקציות העומדות לרשות המשתמש. - שיטות ההתקשרות הנתמכות. הפונקציות הנתמכות עליידי תוכנה לנהול רשת: א. תקשורת בין תוכניות: אפשרות להקים אפיק תקשורת לוגי ולהעביר תשדורות בין תוכניות הפועלות במחשבים שונים. זוהי התכונה הבסיסית של תוכנת רשת התקשורת, ובאמצעותה מיושמות כל הפונקציות האחרות. ב. העברת קבצים: אפשרות ליזום העברת קובץ בין מחשבים על-ידי פקודת מפעיל. העברת הקובץ מתבצעת עלליידי התקשרות בין תוכניות שירות הפועלות בצמתים. תוכנית השירות בצומת השולח מקימה אפיק תקשורת עם תוכנית השירות המתאימה בצומת המקבל ומעבירה את רשומות הקובץ כתשדורות. ג. | גישה למשאבים מרוחקים: תכונה זו מאפשרת לתוכנית לבצע קלט-פלט ביחידה המחוברת למחשב מרוחק. הגישה מתבצעת עליידי הקמת אפיק לוגי בין תוכנית היישום לבין תוכנית השירות הפועלת בצומת המרוחק והעברת הנתונים כתשדורת. ד. הפעלת תוכניות במחשב מרוחק: האפשרות להפעיל תוכניות במחשב מרוחק מיושמת על-ידי תקשורת בין תוכניות "שיגנם. התוכנית הפועלת בצומת המקבל מעבירה את סידרת הפקודות לביצוע עליידי מערכת ההפעלה המקומית. ה. ההתחברות למחשב מרוחק כמסוף מדומה: באמצעות תוכניות שירות מתחבר המסוף למערכת ההפעלה של המחשב המרוחק ופועל כמסוף מקומי. ו טעינת מערכת ההפעלה או תוכנית יישום דרך קו התקשורת: תכונה זו מאפשרת שימוש במחשבי קצה זעירים ללא אמצעי איחסון מקומיים. טעינת מערכת ההפעלה מתבצעת עליידי תוכנית מיוחדת המותאמת לקריאת נתונים דרך קו תקשורת. טעינת תוכניות יישום מתבצעת עליידי תוכנית שירות מתאימה. ז. ניהול הרשת: התוכנית מאפשרת למנהל לפקח על זרימת התשדורות ברשת ציור 10.10 העברת תשדורת מצומת 1 לצומת 3 דרך צומת 2 רתי אהו ה סקוו זד 0 ו 1 ןויז ד אק ו ות 60 אהו ונס הדי 3 >כטיי .'%,2/ *חו! 0412 חל ו %שנ ולוו בו אחו הס וטיו שקנ זוהמוהוך 1000 שחנ ז6ץ9! אהי כ031 הוט)) 40 7 וי סז +70 ה עה 3 סי 0 וי וחד ב 1 ונש חק 1009 06 וס זה 2 וט ויד +וטטפווב יד 1 כ ונס 1וחננוו יז אי בב וטוזחט:) ד 7 בש 0 01060 50000 אה ומנ הרד ליווט אא חסוז 6 וטק ו סא ב ( סח ג 2 רשתות מחשבים רשתות מחשבים 13 עליידי הפעלת או הפסקה של צמתים וקוים, ופיקוח על הפרמטרים הקובעים את ניתוב התשדורות. היא מאפשרת איסוף נתונים על תנועת התשדורות ברשת, שכיחות השגיאות וכו'. ח. הפעלת תוכניות בדיקה: ניתן להפעיל תוכניות במחשב מרוחק כדי לבדוק את תקינותו או את תקינות יחידות הבקדרה לתקשורת ותקינות הקוים. מודל של רשת 150 בשנת 1977 החליט הארגון הבינלאומי לתקינה כ08:65(150ח5183 [החסו41חז16ח1 ח0וז128ח88זכ)) להקים ועדה לבחינת "חיבור מערכות פתוחות'' 251) (ח6ק2) 00ו601ת000ז16ת1 8וח5/516). ביוני 1979 פורסמה טיוטת הצעה למודל והוחל בפעולת תקינה של נוהלי תקשורת. בדצמבר 1980 פורסמה מהדורה מעודכנת של המודל אשר עומד להצבעה לשם אישור כתקן בינלאומי. מן הראוי לציין שמודל המערכת הפתוחה דומה במידה רבה למודל אר"מ (5%4) של יבמ. מטרתו של מודל 1500 להגדיר תקנים לרמות הבקרה הנדרשות לתקשורת אשר יאפשרו ליישומים במערכות שונות להחליף ביניהם נתונים. מערכת הפועלת לפי תקנים אלו תיקרא מעדכת פתוחה ותוכל להתקשר אל מערכות פתוחות אחרות המשתמשות באותם התקנים. תקנים אלו אינם מגדירים את המבנה או היישום של מערכות פתוחות, אלא רק את נוהלי התקשורת שלהן. המערכת כוללת את הצומת הפיסי (המחשב) ברשת התקשורת ואת התוכנה, המסופים ובני האדם המפעילים אותם. מודל המערכת הפתוחה מושתת על עיקרון החלוקה של המערכות ל-7 תת-מערכות, ובמקביל - חלוקת התקשורת ביניהן ל-7 רמות גם-כן. לכל תתימערכת תפקידים מוגדרים והיא מבצעת אותם תוך קבלת שירות מתת-המערכת ש''מתחתיה'' וכדי לתת שירות מורכב יותר לתת-המערכת ש''מעליה'י. בעזרת הרמות הנמוכות ממנה, יכולה תת-מערכת מסויימת לבצע תהליכי. תקשורת עם תת-מערכת מקבילה הנמצאת באותה רמה במערכת אחרת. נוהלי תקשורת. נוהלים ל"שיחה" בין המטוף לכין רמות 4+7 צומת מיתוג מנות ציור 10.11: המערכת הפתוחה של 150 14 רשתות מחשבים התפקידים של רמות הבקרה השונות: רמה [ רמה 2 רמה 3 רמה 4 רמה 5 רמה 6 רמה 7 בקרה פיסית - אחראית לחיבור, תפעול וניתוק של אמצעי קשר אלקטרוניים לשם העברה "שקופה" של סיביות בין צמתים סמוכים. ביתר פרוט: מוגדר הקשר בין המחשב או המסוף (₪'21) לבין סיים מעגל הנתונים (126₪) שהוא מודם או ציוד חליפי בהתאם לשיטת התמסורת ברשת. בקרת קו - או בקרת חוליית הנתונים - מנהלת ומפעילה את הקשר הפיסי. היא מנהלת את הגישה לאפיק הנתונים, מווסתת את התעבורה ומתגברת על שגיאות. עליידי כך היא מאפשרת לרמה שמעליה למסור נתונים מצומת סמוך ללא שגיאות. בקרת הקו נעשית בנוהל 111.6 אשר '5121.6 הינו תת-קבוצה שלו. בקרת הרשת - אחראית על ניתוב ומיתוג הנתונים ברשת וביצוע תיווך בין מערכות שאינן סמוכות. בין שאר תפקידיה: ריבוב נתונים על אפיק תמסורת אחד, פירוק ואיסוף גושים לשם התאמה לגודל הנדרש ברמה 2. בקרת הרשת מוגדרת בתקן 25.א. בקרת תמסוות - עוסקת בשירות הניתן למשתמשי קצה. היא מטפלת בניתוב, אבטחת נתונים, בקרת הזרימה וטיפול בשגיאות. תפקידה לקיים את רמת השירות למשתמשי הקצה שהובטחה לרמה 5. בקרת שיחה - מטפלת ביצירה והפסקה של הקשר הלוגי בין משתמשי הקצה. רמה זו קובעת את התקנים לשיחה בין משתמשי הקצה. היא עוסקת גם באבטחת הגישה של המשתמשים במערכת, שיקום לאחר ניתוקים ברמה 4, חיוב צרכנים על שימוש במשאבים, ועוד. בקרת תצוגה - קובעת את מבנה התשדורות עבור כל סוגי המסופים (:11]) שנתמכים ברשת. תשדורות שמיועדות לתוכניות, למצגים ולמדפסות הינן בעלות מבנה שונה זו מזו. בקרת התצוגה עורכת את הנתונים לפי הדרישות של הצרכן ברמה 7. תוכנית יישום - הינה האמצעי שדרכו מבקש ומקבל המשתמש את שירותי הרשת. תקן המערכת הפתוחה של ()18 מותאם ל-24.צ עבור רשתות אנלוגיות ול-21. א עבור רשתות ספרתיות. עד עתה נכתבו פרקי התקן לרמות 3,2,1, בלבד המטפלות בתקשורת ברשת. התקנים ברמות 5,4 יבנו כנוהלים יחידים לתמסורת ולשיחה בין משתמשי קצה. הנוהלים ברמות 7,6 יכילו נוהלים המתאימים ליישומים שונים. 15 פרק ייא: עיבוד נתונים מבוזר התפתחות עיבוד הנתונים בארגון עיבוד נתונים מבוזר - ענ''מ 222 (8ַחו06659זק 2318 60וטפוזזמוכ) הינו שלב בהתפתחות עיבוד הנתונים בארגון. על הארגון עובר תהליך בלתי פוסק של שינויים במבנה אשר נובעים מתהליכי הצמיחה שלו ובאים לידי ביטוי בהקמת יחידות חדשות ובשינויים בחלוקת הסמכויות בין היחידות. שינויים אלו הינם בעלי משמעות איכותית מבחינת מורכבות דרכי ניהולו של הארגון ומורכבות הכלים העומדים לרשותו להשגת מטרותיו. ריבוי היחידות ומורכבותם של התהליכים אינם מאפשרים להנהלה מרכזית לנהל באופן עצמאי את כל פעילויות הארגון. אחת הדרכים המאפשרות לה להשיג שליטה ובקרה היא הענקת סמכויות ליחידות לבצע חלק ממטלות הארגון באופן עצמאי אך בשילוב עם מכלול הפעילויות והמשימות של הארגון. במקביל לתהליך הביזור בארגון מתקיימים גם תהליכי ביזור בתחום עיבוד הנתונים. תהליכים אלו מורכבים בפני עצמם ומורכבותם גדלה עקב השילוב בתהליכים הארגוניים. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום עיבוד הנתונים ומערכות התקשורת תרמה לאפשרות קיום השליטה והבקרה על יחידות ארגוניות מבוזרות ומאידך, היא גם איפשרה להאיץ ביזור ארגוני. יחידות הארגון אשר קיבלו סמכויות ביצוע עצמאיות נזקקו לכלים בתחום עיבוד הנתונים אשר יאפשרו להם פעילות עצמאית אך משולבת עם פעילות עיבוד הנתונים של הארגון כולו. עיבוד נתונים מבוזר הינו על-כן מסגרת ושיטה לפעילות המציעה מגוון רחב של אפשרויות המכוונות להגשים את פונקציית עיבוד הנתונים בארגון. גישה זו נתקלת בהתנגדות של יחידת עיבוד הנתונים המרכזית אשר רואה בביזור עיבוד הנתונים סכנה למעמדה הלבדי. ההנהלה רואה בחלוקת הסמכויות אמצעי לקידום יעדיה ויחידת העיבוד רואה בביזור תחרות. לפיכך תהליך ביזור עיבוד הנתונים כרוך בהתנגדות, במאבקים ובפשרות. העיבוד במערכת מוכזית מערכות עיבוד הנתונים המרכזיות בארגון פעלו בתחילה באצווה ביישומים 156 עיבוד נתונים מבוזר של הפקת משכורות, רישום מלאי, הנהלת חשבונות וכד'. הפלט של היישום היה דו'"חות תקופתיים אשר נמסרו לבעלי התפקידים השונים בארגון כדי לסייע להם בעבודתם ולשם תמיכה בקבלת החלטות. לחצים עסקיים הניעו את המשתמשים לחפש פתרונות טובים יותר לרמת השירות של מערכות האצווה. הסיבה לכך היתה בעיקר זמן הסבב ופער הזמן בין התרחשות האירועים לבין קבלת המידע המעודכן. הצעד הבא היה השימוש במסופים אשר איפשרו למשתמש להזין נתונים כחלק בלתי נפרד מעבודתו ולקבל תשובה מיידית. התרומה החשובה היתה הגדלת הפריון הכולל והגדלת אמינות הנתונים. אמינות הנתונים הושגה על-ידי הזנת האירוע בזמן ההתרחשות ההנהלה הראשית מאשרת את כיוון העניימ מוקמת ועדת היגוי - כללית מנהל המחשב הראשי מפתת קוויס מנחים מפותחות תוכניות עסקיות ופונקציונליות שיכללו את עניימ מוקם אוגון לפיתוח העניימ נמסר דיווח על ההתקדמות ציור 11.1: התכנון הניהולי של עניימ עיבוד נתונים מבוזר לו בידי יוזם הפעולה אשר יכול היה לבדוק ולאמת אותם. לכאורה היה בכך פתרון שלם וטוב כי הושגו בעזרתו: - הבלטת אחריות המשתמש לקלט שהוא מזין; - חסכון על-ידי מניעת כפילות באנשים וציוד לטיפול בנתונים; - ניצול אופטימלי של משאבים (כישורים, נתונים, תוכניות); - פיקוח ניהולי מרכזי; - ניצול היתרון לגודל של המערכת המרכזית (5086 ]0 0 - תשובה למגוון דרישות המשתמשים. במציאות לא יכלו מערכות עיבוד מרכזיות בתקשורת לענות על בעיות הארגון מסיבות אלו: - מורכבות התפעול של מערכות גדולות מרכזיות הדורשות רמת מיומנות גבוהה של העובדים; - תור גדול לעבודות פיתוח אשר גורם לזמני פיתוח ארוכים; - אי היענות לדרישות המשתמשים אשר נובעת מתוכניות עבודה וסדר עדיפויות הנקבעים לפי צרכי הארגון ולא לפי צרכים מקומיים דוקא; - תקלות מערכת אשר עלולות לשתק את השירותים בארגון כולו; - עלות שינויים במערך עיבוד הנתונים המרכזי. הפעלת מערכות פזורות המשתמשים חפשו פתרונות לבעיותיהם ועברו לשימוש במחשבים קטנים עצמאיים אשר הופיעו בשוק. מחירם הזול ופשטות פיתוח היישומים (אשר נבע בין השאר גם בגלל צמצום האפשרויות) היו גורם עיקרי בשיקול. בשלב ראשון נראה הפתרון בהישג יד, אך במהלך הזמן המחשב הקטן החל למלא משימות עיבוד נתונים עצמאיות והוחלף במחשב גדול יותר. העצמאות הביאה בהדרגה להתרחקות ולניתוק ממערכות עיבוד הנתונים המרכזיות של הארגון ובעקבות זה לאי-תאימות של הנתונים והתוכנה, לחוסר תאימות בסטנדרטים וכדומה. יחסי הגומלין הקיימים בין הארגון המרכזי והיחידות המבוזרות שלו חייבו פתרון של שיתוף פעולה בין פעילות אשר חייבות להתבצע באופן מרכזי (על מנת לשמור על הארגון ולנצל יתרונות מרכזיים) לבין פעילות בעלת אופי מקומי. הפתרון של עיבוד נתונים מבוזר מסופים משמשים אמצעי קלט לנתונים ולהגשת שאילתות ואמצעי פלט לקבלת תשובות. הם פועלים רק כשהם מקוונים כלומר, כאשר קיים הקשר בינם לבין המחשב. כל ניתוק של הקשר גורם לכך שהמסופים לא יהיו פעילים מכיון שהם משמשים רק כאמצעי קלט ופלט ואין להם יכולת עיבוד עצמאי. כאשר נדרש כושר עיבוד מקומי במקום שבו מותקן המסוף אפשר להשיגו רק כאשר . 8 עיבוד נתונים מבוזר ציור 11.2: מערכת לעיבוד נתונים מבוזר עיבוד נתונים מבוזר 19 המסוף פועל בשילוב עם המחשב המרכזי. כדי לאפשר למסוף לפעול ללא קשר למחשב המרכזי נבנו מסופים עם כושר עיבוד מוגבל, נכנו יחידות בקרה לתקשורת עם כושר עיבוד ואחסון ונבנו מחשבים קטנים אשר פועלים באופן עצמאי וכצומת תקשורת אל מחשב מרכזי. מחשבים קטנים או יחידות בקרה מתוחכמות המשמשים כצומת תקשורת מאפשרים ביצוע כל הפעולות שמאפיינות מערכות תקשורת. מגוון השירותים רב והם יעילים יותר, כיון שצומת אחד יכול לרכז רשת מסופים לעיבוד הידברותי, מסופים לעיבודי שעייר, שיתוף זמן ועוד. למעשה, כל שירות יכול להנתן בשיטה זו. אין כל מגבלה לגודל המחשב לעיבוד מקומי, אך מקובל שרשת לעיבוד נתונים מבוזר כוללת מחשבים מקומיים קטנים הקשורים אל המחשב המרכזי בצורת כוכב ותלויים בו. כאשר הרשת כוללת מחשבים עצמאיים לפנינו רשת מחשבים, אך כאמור, ההבחנה אינה חדימשמעית. בהמשך נדון במערך עיבוד נתונים מבוזר עם מחשבים קטנים. הפתרון המהותי הפתרון המשולב היה פיתוח מערכות עיבוד מקומיות אשר תהיינה חלק ממערך עיבוד הנתונים של הארגון ולא תיהפכנה ליחידות עצמאיות לחלוטין. אפשר לבחון התפתחות זו על רקע שני מימדי ריכוזזביזור בארגון: א. מימד היישומים (פונקציות). במרבית הארגונים נמצא שחלק מן היישומים בארגון מתבצעים במקום מרכזי תוכניות פונקצ- יונליות תוכניות הארגון ציור 11.3: תכנון עני'מ - מימד היישומים 100 עיבוד נתונים מבוזר (משרד ראשי, סניף מרכזי וכיו'יב) בעוד שיישומים אחרים מתבצעים ביחידות השדה (סניף מקומי, מחסן וכיו"ב). בדרך כלל מתלווה לחלוקה זו של יישומים גם חלוקה ברורה של תחומי אחריות וסמכויות החלטה. : ב. מימד הנתונים. במקביל לחלוקת היישומים קיימת במקרים רבים גם חלוקה של נתונים. במרבית הארגונים קיימים מאגרי נתונים מרכזיים, הנשמרים במקום מרכזי אחד לשימוש כל יחידות הארגון ויחידה מרכזית אחת אחראית להחזקתם ולשלימותם. נתונים אלה משמשים את כל יחידות הארגון, או לפחות חלק נכבד מהן. כנגד זאת קיימים, בדרך כלל, נתונים המיוחדים לכל יחידה ואינם או כמעט שאינם בשמושן של יחידות אחרות. נתונים אלה נשמרים אצל יחידה זו בלבד והיא אחראית להחזקתם ולשלימותם. עיבוד הנתונים המבוזר הינו איזון בין שתי אפשרויות פעולה: בין ריכוז מובהק לבין ביזור מלא, והוא מקיף יישומים, נתונים, סמכויות ואחריות. בין יתרונות האיזון ניתן למנות: - חלוקת עומס רציונלית של העבודה ושל סמכות ההחלטה אשר מותאמת לצרכים וליכולת של כל יחידה מחד ושל הארגון ככלל מאידך, - מניעת "צוארי בקבוק'' בתהליכי העבודה, - הענקת סמכויות מתאימות ליחידות ההיקפיות, ו - הענקת מוטיבציה חיובית ליחידות ההיקפיות על-ידי מתן אחריות בתחומים מוגדרים ומתאימים. אחת הנקודות שיש להדגישן היא שעל אף חלוקת תפקידים וסמכויות ומתן עצמאות ליחידות משנה חייב הארגון להמשיך ולתפקד כמערכת מתואמת אחת. מערכת עיבוד הנתונים בארגון צריכה גם כן להיות מערכת אחת המורכבת מתת"מערכות אשר לכל אחת מהן יש עצמאות בתחומים מוגדרים, תוך שמירת הקשר שלה למרכיבים אחרים של המערכת הכוללת ותוך תיאום ושיתוף פעולה עמם. מערכת עני'מ תהיה מורכבת על כן ממספר מעבדים ויחידות תקשורת שונות. המעבדים יכולים להיות שוים בעוצמתם או שונים, בהתאם לתכנון המערכת. בדרך כלל רואים את המערכת כמרכז עיבוד עם מחשב גדול אחד או יותר ושלוחות עם מעבדים קטנים פזורים ביחידות הארגון. גישות הביזור בארגון עיבוד מבוזר מתאים לארגונים גדולים בעלי מבנה שכולל יחידות שונות מבחינה תפקודית, עצמאיות מבחינה ארגונית ופזורות מבחינה גיאוגרפית, כמו מפעלי יצור, סניפים, מרכזי הפצה ומרכזי מכירה. ענ''מ מעניק את היתרון של עיבוד גמיש וייחודי לכל יחידה של הארגון בהתאם ליישומים הנדרשים לה אך עיבוד נתונים מבוזר . 11 מאפשר שמירה על ריכוז הנתונים, אחידות העיבודים כאשר נדרש והחלפת מידע. בארגון גדול אפשר להבחין בשלש צורות של יישום עני'מ: א. ענ"מ גיאוגרפי הינו הנפוץ ביותר במערכות עיבוד נתונים מינהלי. אתרים גיאוגרפיים נפרדים, כמו סניפים, מחסנים משרדי מכירה וכד' קשורים במערכת אחת לשם החלפת מידע ולשם ריכוזו לשימוש הארגוו. ציור 11.4: ביזור גיאוגרפי ב. ענ"מ פונקציונלי התפתח כאשר מחירי מערכות עיבוד הנתונים הגיעו לרמה שאיפשרה התקנתם למשימות יחודיות. במיוחד בולטים בתחום זה מחשבים למשימות מיוחדות כמו עיבודי תמליל, בקרת ייצור וכד' הקשורים למערך המחשבים המינהלי בארגון. היתרון של המערכות הפונקציונליות הוא בהתאמתן לתפקידים שעליהן למלא. ג. ענ"מ משולב מציג אפשרות של שילוב פעילות פונקציונלית עם ביזור גיאוגרפי. משמעותו למעשה הפעלת מערכות פזורות המבצעות כל מטלה בתחום עיבוד הנתונים ובמידת הצורך מחוברות אליהם יחידות למשימות מיוחדות. הפעלת המערכות המשולבות מורכבת יותר ודורשת רמת מיומנות גבוהה יותר בניהול הרשת. המשתמש אינו מושפע מכך כאשר התכנון נכון וטוב, והמערכת שלפניו משרתת את מטרותיו ללא תלות במטלות אחרות המוטלות עליה. נסיון להגדרה עתה נוכל לנסות ולהגדיר את המושג עיבוד נתונים מבוזר: 12 עיבוד נתונים מבוזר - עיבוד נתונים מקומי ביחידות הארגון על פי חלוקת סמכויות העיבוד של. המרכז. או - עיבוד נתונים המיישם טכנולוגיה של מחשבים וקוי תקשורת המאפשרת להזין נתונים ממקור אחד למקומות שונים, לעבד נתונים במקומות שונים ולהשתמש במידע המאוחסן באותם המקומות. או - עיבוד נתונים מבוזר הוא ההיערכות של פונקציות עיבוד הנתונים הממוחשב בדרך בה תוכלנה להתבצע בצורה היעילה ביותר ובמחיר הנמוך ביותר, באמצעות תקשורת בין מחשבים ובין מסופים המאורגנים ברשת המותאמת למאפייני המשתמש. היתרונות והחסרונות של עיבוד מבוזר עיבוד נתונים מבוזר הוא ביזור הפונקציה של עיבוד נתונים בתוך הארגון. הוא מאפשר ניצול אופטימלי של המרכז אשר אחראי לספק פתרונות ברמת הארגון ושל היחידות הפזורות אשר להן האחריות הישירה לביצוע המטלות העסקיות. לפתרון של עני'מ בארגון יתרונות וחסרונות כפי שנפרט בהמשך. יתרונות עיבוד מבוזר היתרונות של עניימ ברמה של הארגון: א. התאמת מערך עיבוד הנתונים למבנה הארגון ולצרכי המחלקות השונות. בעני'מ אפשר להטיל על כל מערכת מבוזרת ביצוע מטלות הומוגניות ובכך גם להעלות את יעילותה. ב. שמירה על הפיקוח המרכזי של אמצעי עיבוד הנתונים השונים באמצעות הקשר הקיים בין המערכות המבוזרות לבין המרכז ושילוב מערכות התוכנה. ג. הגדלת הפריון הכולל של הארגון באמצעות חלוקה נכונה של האמצעים, המשאבים והאחריות. ברמת היחידה המבוזרת ישנם יתרונות נוספים חשובים: א. מתן כלים ואחריות למחלקות התפעוליות לביצוע פעולותיהן ולקביעת סדר עדיפויות משלהן. ב. שיפורים בזמני תגובה של העיבודים וקביעת עדיפויות בהתאם לצרכים המקומיים. ניתן להשיג זאת על-ידי התאמה של מערך המיחשוב למטלות שעליו למלא. הקטנת התחרות של המשתמשים על המשאבים המרכזיים של הארגון תורמת גם היא לשיפור זמני תגובה. ' ג. | בידוד תקלות של מרכיב אחד ממשנהו והקטנת התלות בחוליות התקשורת הרבות ממסוף המשתמש למחשב מעלים את זמינות המערכת: - תקלה במערכת המרכזית אינה משתקת את כל המערכות המבוזרות מאחר שהן יכולות להמשיך בבצוע היישומים העצמאיים שלהן; עיבוד נתונים מבוזר 13 - תקלה בקו התקשורת משתקת רק אותן פעולות הדורשות את הקו בו קרתה התקלה. אך ניתן להמשיך בכל היישומי האחרים שאינם תלויים בקו התקשורת הלקוק; - העצמאות של המערכת המבוזרת מפחיתה את הסכנה שתקלה בתחנה אחת תשתק תחנות אחרות. החסרונות של הביזור החסרונות שבהפעלת ענ''מ מתיחסים לתחום הפעילות של הארגון ולתחום היחידה המבוזרת כאחד. וביניהם, א. אפשרות של פיתוח מרכזי חישוב עצמאיים בלתי תלויים במערכת המרכזית אשר עלולה לגרום לאיבוד שליטת הארגון על היחידות מבחינת תאימות הנתונים ותוכניות העיבוד. ב. השקעות בחומרה ובתוכנה הנדרשים ביחידות המבוזרות יכולה לגרום לעלות מצטברת גבוהה מזו שנדרשת במערכת ריכוזית. ג. | השקעות גדולות בהדרכה ובתיאום לעומת צוותי עבודה מרכזיים. ד. אפשרות לכפילות של חומרה ותוכנה ואחזקת רזרבה לא מנוצלת. ה. השקעות בכח אדם לתפעול, תכנות ואחזקת המערכות. ו אחזקת המערכות המבוזרות דורשת תיאום רב כאשר הציוד אינו של ספק אחד. ז. | אין אפשרות לענות על כל הצרכים של עיבוד הנתונים ונדרשת מידת תלות במחשב המרכזי (גם מבחינת היחידה המבוזרת). ח. עלות גיבוי עלולה להיות גבוהה מאשר עלות של מערכת ריכוזית. החסרונות אינם חייבים לבוא לידי ביטוי בכל מערכת כשם שהיתרונות אינם נחלתה של כל מערכת. היתרונות והחסרונות שנצפה בכל מערכת תלויים במגוון גורמים ועל כן יש לחקור ולבחון כל מקרה בנפרד. מערכת לעיבוד נתונים מבוזר כדי להשיג את היתרונות שבהפעלת מערכת מבוזרת ולהמנע עד כמה שניתן ממימוש החסרונות שבהפעלתה דרושה מערכת עיבוד אשר תתאים למטרה זו. התפתחות הטכנולוגיה בתחום עיבוד הנתונים איפשרה בניית מחשבים קטנים רב שימושיים בעלי עוצמה גדולה ומגוון תכונות המותאמות למטרת ענ'"מ. ההתפתחויות שחלו בתחום התקשורת בנושאי חומרה, תוכנה ושיטות שליטה ובקרה הביאו למימוש הדרישות להפעלת עני'מ. תכונות המערכת בין התכונות המקנות למערכת עיבוד את הכושר להחשב כמערכת מקיפה 4 עיבוד נתונים מבוזר ושלימה לענ''מ אפשר למנות: . א. | ארכיטקטורה פנימית של המעבד המותאמת לחיבור יחידות ציוד שונות לשם עיבוד מקומי ולשם תקשורת, ולרמה גבוהה של תכנות מרובב לשם הפעלת יישומים שונים. : ב. | אפשרות לפעול כמערכת עיבוד עצמאית וכיחידת בקרה מתוחכמת במסגרת רשת תקשורת של הארגון. ו ג. = מודלים שונים של יחידות עיבוד מרכזיות ויחידות קלט פלט ומסופים המאפשרות לבחור את התצורה המתאימה ולשנותה לפי הצרכים המשתנים של הארגון. ד. | אפשרות יישום משטרי קו שונים לשירות מסופים מסוגים שונים. ה כלים טובים לפיתוח, לאחזקה ולפיקוח המאפשרים לקבוצה מרכזית של מומחים בארגון לפתח יישומים, לתחזק מערכות, לאתר בעיות ולפקח על הציוד המבוזר ממרחק, מהאתר המרכזי. ור יכולת פיתוח מרכזי של יישומים משותפים אשר יפעלו באתרים רבים. ביניהם יישומים המהווים חלק של המערכות המרכזיות. זי | אפשרות הפעלה מקומית ללא תלות במרכז. ח. | פשטות הפעלה עד כדי הפעלה על-ידי אנשים שאינם אנשי מקצוע בעיבוד נתונים. ט. | מפרטי ציוד המותאמים לסביבת העבודה של המשתמש (חשמל, מיזוג אויר, תפושת מקום, התאמה להפעלה). דרישות התוכנה נושא חשוב, אם לא מרכזי בהפעלת מערכות מבוזרות הינו זמינות תוכנה העונה על מגוון האפשרויות של עיבוד נתונים מבוזר. א. מעוכת הפעלה מערכת ההפעלה היא הגורם המפקח והמתאם בין מרכיבי המערכת. אליה נלווים מוצרי תוכנה רבים המכוונים להשלים את קשת השירותים של המערכת ולאפשר הפעלת יישומי המשתמשים. ב. מערכת לניהול תקשורת ובסיסי נתונים תוכנה לניהול מרכיבי התקשורת ולניהול בסיסי הנתונים באופן עצמאי ובמשולב עם המערכת המרכזית. במערכת מבוזרת מודגשת שמירת שלימות הנתונים, אפשרות מחזר והתאוששות עם התערבות מזערית של המשתמש. ג. | אמצעים לפיתוח תוכנה במגוון מוצרי התוכנה למטרה זו כלולים: - שפה עילית לפיתוח תוכניות אשר מאפשרת למשתמש הבלתי מקצועי להכין עיבוד נתונים מבוזר 15 תוכניות עיבוד לא מורכבות עליידי הגדרת הקלט, העיבוד והפלט. מהדר (ז1!6קוחס?)) השפה יוצר מתוכנית המשתמש תוכנית מקור בשפת תכנות או שיוצר מיד תוכנית בת-ביצוע. - שפות תכנות. כמו קובול, ר.פי.ג'י, פורטרן, אסמבלר. - תוכנה להגדרת מרקעים דרושה לעבודה הידברותית. מכיון שעיקר העבודה הינה במצגים דרושה תוכנה זו כדי לתאר בצורה פשוטה את מבנה המרקע לקלט ולפלט. תיאור זה ישולב בתוכנית המשתמש בכל שפה שהיא. - עורך קבצים מאפשר למשתמש ליצור קבצים בצורה הידברותית למטרות בניית תוכניות, נתוני ניסוי, הסברים לתוכנה ולמעשה - לכל מטרה שהיא. ד. תוכנה לשליטה של המעוכת המבוזרת השליטה לשם הפעלה ובקרה של המערכת המבוזרת מתקיימת באמצעות תוכנה הנמצאת במחשב המרכזי. בתוך כך אפשר ליצור במחשב המרכזי את תוכניות המערכת ולשדרם לשם הפעלה, אפשר לאתר תקלות במחשב המרוחק על"ידי תוכנה המופעלת במחשב המרכזי, אפשר לקבל דיווחים על הפעילות השוטפת ועוד. בטחון תוכניות ונתונים בטחון תוכניות ונתונים הינו מרכיב חשוב בשיקולים המנחים את תכנון ויישום מערכות עיבוד נתונים. חשיבותו של מרכיב זה עלתה בשנים האחרונות מסיבות אלו: א. הרחבת מעגל המשתמשים הישירים על-ידי מתן מגוון נרחב של שירותים הידברותיים מחד, והגדלת היקף רשתות התקשורת וכמות המסופים המחוברים לרשתות אלה מאידך. ב. תלות גוברת והולכת של ארגונים, חברות ומפעלים במערכות עיבוד הנתונים. מערכות עני'א הפכו להיות משאב חשוב בארגון, ופגיעה או שימוש לרעה במשאב זה עלולים לגרום נזק כבד ואף שיתוק הפעילות בו. ג. | תחיקה והתעוררות ציבורית בתחום "'פרטיות המידע''י. מטרת תחיקה זו להגביל את השימוש במידע הנצבר אודות פרטים (או ארגונים) על מנת להגן על אותם פרטים ולהבטיח כי ייעשה שימוש במידע רק לאותם צרכים להם יועד (ג281 )0 שסגשתק). טכנות ואיומים. על-מנת לתכנן הגנה יעילה במערכות ענ''א יש לבחון תחילה מהם הסכנות והאיומים הקיימים בסביבה זו: א. טעויות ושגיאות 6 עיבוד נתונים מבוזר תוכניות שגויות, הזנת פרמטרים ונתונים שגויים, הרצה חוזרת של תוכניות, - מחיקת קבצים ותוכניות. ב. גניבת תוכניות ומידע גניבה מתבצעת במרבית המקרים ליוד אחד מעובדי הארגון. הוא עלול לעשות זאת מסיבות אידיאולוגיות או לאחר קבלת תמורה כספית עבור מסירת המידע לגורם זר. על-פי-רוב יש לאותו עובד גישה למידע במסגרת עבודתו וקשה למנוע ממנו את העתקת החומר. ג. ‏ זיוף של תוכניות ונתונים שינוי תוכניות וגרימת חריגה מפעולתן הרגילה במקרים מסויימים והזנת נתונים כוזבים נעשים תוך כדי טשטוש עקבות הזיוף. הזיוף נעשה במרבית המקרים על-ידי אחד מעובדי הארגון לשם קבלת רווח כספי. ד. פעולות "נקמה" מחיקת תוכניות או נתונים על-ידי עובד לא מרוצה לשם ''נקמה'' בארגון. צורה מתוחכמת יותר לתופעה זאת היא שינוי תוכניות כדי שגילוי מקור התקלה יהיה קשה יותר. עובד הפורש מהארגון ומתכוון לחבל עלול לעשות זאת עלזידי שינוי תכניות אשר ישפיע פרק זמן לאחר פרישתו. כפי שמתברר מסקירת הסכנות והאיומים הרי שמדובר בעיקר בהגנת המשתמשים מפני עצמם ובהגנת הארגון מפני העובדים בו. רק בחלק קטן מהמקרים מדובר בהגנה מפני גורמים חיצוניים. אמצעי הגנה אמצעי ההגנה הקיימים נחלקים לשלושה תחומים עיקריים ורק שילוב של פעולות בכל התחומים עשוי להביא להגנה אפקטיבית. תחומי ההגנה הם: א אבטחה פ'ז'ית - ח0ו01600זק |הסופעחק הגבלת הגישה למקומות רגישים, כגון עמדת המפעיל, חדר המחשב וחדר המסופים - רק לאנשים מוסמכים. הדבר אפשרי בעזרת מנעולים. קוראי כרטיסים מגנטיים, בקרת טלוויזיה ושומרים. ב. נוהלי פיקוח - 0001105 150:81146ח1ו0₪/ נוהלים הבאים לקבוע מסגרת וכללי עבודה במערכת. נוהלים אלה חייבים להבהיר, בין היתר, את הנקודות הבאות: - מי אחראי לכל נתון ותוכנית במערכת, - מי רשאי לגשת לכל נתון ותוכנית במערכת, - כיצד מתבצעת בדיקת תוכניות חדשות, - כיצד יושמד חומר מסווג, - הפעולות שיש לנקוט כאשר עובד עוזב את הצרגון. תנאי חיוני לקיום הנוהלים הינו הקמת יחידת בקרה פנימית, אשר מתפקידה עיבוד נתונים מבוזר . 17 לעקוב אחר ביצוע הנוהלים ולקבוע אם הם עונים על הדרישה ומספקים הגנה. ג. תוכנה וחומרה- 6ז8ש13:6] 0ח8 6ז:ז5088 את מוצרי התוכנה והחומרה המשמשים להגנה על תוכניות ונתונים ניתן לסווג לשלושה תחומים: בקרת גישה - |סזזתס?) 00658 הרשאת גישה לנתונים, תוכניות וכו' - או מניעתה - על-פי זהות המשתמש אשר נבדקת עליידי המערכת. לשם ביקורת כזו יש להגדיר תחילה את כל המשתמשים, את המשאבים המוגנים ואת סמכות הגישה של כל משתמש לכל משאב. הצפנה - עפסוסזקץז6) הפיכת מידע בעל מובן לאוסף סיביות חסר משמעות. בתהליך ההצפנה מעורבים הקלט, שהינו המידע המובן (1א16-ז02!69)), אלוגריתם ההצפנה ומפתח ההצפנה. הפיכת המידע המוצפן ()א16-ז6חקו)) למידע מובן נעשית באמצעות מפתת ההצפנה ואלגוריתם הופכי. רישום - 8חו|גחזטס4 2 רישום ומעקב אחר הנעשה במערכת על מנת להרתיע מפעולה בלתי חוקית וכדי להקל על איתור האשמים לאחר המעשה. מערכות ענ"א מבוזרות לשם עיון בבעיית בטחון הנתונים נסקור שוב את מבנה המערכות המבוזרות. מערכות ענ''א מבוזרות מורכבות משתיים או יותר צמתים הקשורים ביניהם באמצעות קוי תקשורת. כל צומת הינו מרכז חישוב אשר קיימת בו תוכנה המאפשרת שיתוף אמצעים (כוח חישוב, תוכניות ונתונים) בינו לבין שאר הצמתים. משתמש העובד בצומת מסוים יכול לקבל שירותים מצומת זה בלבד הפועל כיחידת עיבוד עצמאית או מצמתים נוספים ברשת, תוך שיתוף פעולה ביניהם. במערכות מתוחכמות אין המשתמש צריך לדעת אילו שירותים ניתנים בכל צומת, כי איתור הצומת נותן השירות נעשה באופן אוטומטי עליידי מערכת הניתוב של הצמתים. שתי הצורות המקובלות למערכות מבוזרות הן מערכת "אנכית'' (היררכית), בה קיים צומת מרכזי המפקח על כל צומתי המשנה, ומערכת "אופקית'' (160ק008-ז266) בה שוים כל הצמתים מבחינה לוגית. כאשר בוחנים את נושא בטחון תוכניות ונתונים במערכות עני''א מבוזרות בהשוואה למצב במערכות ריכוזיות, מתברר כי הבעיה חריפה יותר. לשם כך נציג את התחומים שבהם עלולה להיות חשיפה. א. כל צומת כמרכז חישוב עצמאי המאפיינים במקרה זה דומים לאלה הקיימים במערכות ריכוזיות. העובדה שבמרבית הצמתים מותקנים מחשבים קטנים או בינוניים מקשה על פתרון הבעיה. התוכנה שניתן ליישם מוגבלת עליידי עוצמת המחשב ובהכרח תהיה 1=88 עיבוד נתונים מבוזר אופציות שונות לביזור אנכי מחשב מרכזי קשר מחשב מחחי אופנציונלי עותק מסר נתונים מחוזי אופציות שונות לביזור אופקי ציור 11.5: ביזור אנכי וביזור אפקי עיבוד נתונים מבוזר 19 פחות מתוחכמת מאשר במחשבים גדולים. ב. ריבוי מרכזי חישוב במערכות מבוזרות קיימים שני צמתים או יותר אשר יכולים להיות מרוחקים זה מזה. דבר זה הינו בעל משמעות שלילית בתחומים הבאים: ' - אפשרות הבקרה על קיום נוהלי הפיקוח הינה מוגבלת יותר מאשר במערכת ריכוזית. - ריבוי המחשבים, אשר רובם קטנים, יביא למיקומם באיזור הפעילות הרגיל של הארגון. הדבר מקשה על הגבלת הגישה למחשב ולמסופים רק לאנשים המוסמכים. ו ג. קוי תקשורת תמסורת נתונים בקוי תקשורת נעשית במערכות ריכוזיות ובמערכות מבוזרות, אך באחרונות העברת נתונים ממרכז חישוב אחד למשנהו הינה צורת עבודה רגילה. כמות הנתונים עלולה להיות גדולה ובהתאם, התקורה הכרוכה להגנת הנתונים תהיה אף היא גבוהה. ד. סמכות, אחריות והרשאה אפשרות ניצול משאבי כל הצמתים על-ידי המשתמשים השונים ללא תלות בצומת בה הם נמצאים מחייבת הקמת מערכת הגנה בכל צומת, אשר תוכל לטפל במשתמשים המוגדרים בכל הצמתים ולא רק בצומת המסוים. על מנת ליישם זאת יש להחליט תחילה מי מוסמך לקבוע את סמכויות המשתמשים - האחראי בצומת המקור או האחראי בצומת ממנו יבוקשו השירותים. באופן דומה יש לקבוע היכן תתבצענה בדיקות ההרשאה והיכן ישמרו הנתונים הדרושים לצורך בדיקות אלה. הרשת מורכבת ממחשבים אחדים ולעיתים של יצרנים שונים, עם מערכות הגנה שונות. לפיכך, מידת ההגנה על הרשת כולה הינה כמידת ההגנה בצומת ה''חלשה'' ביותר ברשת או בחוליית התקשורת בין שני צמתים. מוצרי חומרה ותוכנה מוצרי חומרה ותוכנה שונים מאפשרים יישום בטחון תוכניות ונתונים במערכת מבוזרת. כדוגמה נציג את האבטחה במערכת המורכבת ממספר צמתים עם מחשבי עניימ ומצומת מרכזי (50ס3). א. אבטחה פיזית ו מאחר וניתן למקם את מערכת העיבוד המבוזרת בסביבה משרדית רגילה, יש להגן על המחשב עצמו מפני גישה בלתי חוקית. זאת ניתן להשיג עליידי מתג 10 עיבוד נתונים מבוזר בעל מספר מצבים, הדורש מפתח מיוחד לשם העברתו ממצב למצב. מתג זה מאפשר למנוע את טעינת מערכת ההפעלה (1ק1) ואף את ''הדלקת"י המחשב על-ידי אדם שאין ברשותו המפתח המתאים. אם ניתן להדליק את המחשב, מבוצע תהליך ה-.1?1 באופן אוטומטי (אפשרות זו אינה קיימת בכל מחשב). ב. הצפנת נתונים תמסורת נתונים בין הצמתים במערכת מתבצעת תוך כדי הצפנתם ופיענוחם. הצפנת תשדורות המועברות בין הצמתים ופיענוחן תתבצע באמצעות יחידות הצפנה ופיענוח. הן מותקנות על קו התקשורת בין המחשב לבין המודם ומבצעות את פעולתן ללא תלות במערכת המחשב או בתוכנה המותקנת בו. אפשר גם להשתמש במוצר תוכנה המבצע את ההצפנה והפיענוח ללא שימוש בחומרה כלשהי. בחירת מוצר ההצפנה המתאים תיעשה בהתאם למערכת ההפעלה המותקנת בצומת ולפי מאפייני דרישות ההצפנה. הצפנה בתוך כל צומת וצומת אפשרית בין המחשב לבין יחידות הבקרה של מסופים המחוברים בתקשורת. גם במקרה זה משתמשים ביחידות ההצפנה והפיענוח לתקשורת אשר מתקינים בין המחשב למודם ובין יחידת הבקרה למסופים לבין המודם שלה. ג. בקרת גישה טעינת מערכת ההפעלה במחשבי עני''מ יכולה להיות "אוטומטית'' ללא התערבות המפעיל או "ידנית" כאשר נדרשת התערבותו. המחשב רושם כל ביצוע ומציין אם היה אוטומטי או ידני. ניתן למנוע כליל אפשרות של טעינה מקומית (באמצעות המתג שתואר קודם לכן) ואפשר לבצע אותה על-ידי שליחת פקודה מתאימה מצומת אחר. דבר זה מאפשר בקרה מרכזית על הפעלת המערכות בכל הרשת. ד. אבטחת שלימות תוכניות מוצרי תוכנה של מחשבי עניימ יכולים להכיל בכל מודול סימון להיותם במצבם המקורי. כל שינוי שייעשה במודולים אלה יגרום גם לביטול סימון זה. ניתן למנוע שינויים עליידי תוכניות משתמש בכך שמגבילים פיתוח תוכניות רק לצומת מרכזי אחד שממנו יישלחו העתקים של התוכנה המוגמרת לכל הצמתים לשם הפעלתה בהם. ה. הגנה על משאבי המעוכת כל משתמש הרוצה להתקשר ממסוף חייב לספק בזמן הקישור תוי - זיהוי-המשתמש המוכרים למערכת וסיסמה המתאימה לזיהוי זה. תוי זיהוי וסיסמה מתאימים מאפשרים אמנם לבצע א1.060, אך עדיין אין משמעות הדבר שהמשתמש רשאי לנצל את כל משאבי המערכת. הרשאת או אי-הרשאת עיבוד נתונים מבוזר ו17 הגישה למשאב נקבעת על פי השוואת "פרופילי" המשתמש מול "פרופיליי המשאב. במושג משאב כלולים קבצים, קטלוגים, תוכניות ופקודות מערכת. תוכניות ופקודות, בנוסף להיותן משאבים יכולות גם לפנות לקבצים להפעיל פקודות או תוכניות וכו'. לכן, בנוסף להגדרה הקיימת עבורן הקובעת מי מורשה להפעילן, קיימת גם הגדרה הקובעת אילו משאבים הן יכולות לנצל. בכל מקרה, הקביעה הסופית היא לפי צירוף רמות ההרשאה של המשתמש ושל התוכנית או הפקודה. דוגמאות ליישומי מעוכות מבוזרות במהלך תיאור מערכות עני'מ הוצגו אפשרויות שונות לתפעולן. כדוגמת סיכום תוצגנה שלש אפשרויות נוספות עם פירוט תהליכי העבודה. ניהול מלאי בחברת תובלה במחסן המרכזי של חברת תובלה גדולה תוצב יחידת עיבוד מבוזרת ואליה יחוברו מסופי מכונת כתיבה ומסופי מצג. בנוסף יאוחסנו בה קבצים אשר יכילו את הנתונים הבאים: קטלוג פריטים, יתרות במלאי, הזמנות, ספקים, חובות ועוד. ; הנתונים השוטפים אשר מתארים את האירועים במחפנים (כניסות, יציאות, העברות) ישודרו באופן שוטף באמצעות המסופים אל יחידת העיבוד. קליטת הנתונים באופן שוטף במשך היום במקום התרחשות האירועים תאפשר בדיקתם באופן רצוף והשוואת פרטים מסוימים לנתונים שבקבצים. כתוצאה מכך ניתן יהיה לתקן את הטעויות האנושיות הנוצרות בדרך כלל בזמן קליטת מסמכי מקור. במשך שעות העבודה תהיה לעובדי המחסן גישה לנתונים הקיימים בקבצים באמצעות המסופים המחוברים למערכת המבוזרת. קבלת מידע עדכני תסייע בפעילות השוטפת במחפנים. העיבודים השוטפים במשך היום יבוצעו ביחידת העיבוד המבוזרת. רק הנתונים הדרושים לעיבודים במערכת המלאי המרכזית של החברה יועברו למחשב המרכזי בסיום יום העבודה. מידע מעובד במחשב המרכזי יועבר למערכת המבוזרת, כמו תעודות משלוח למשל. במחסנים יהיו מצגים לבעלי התפקידים השונים, לביצוע הפעילויות הבאות: - הנפקת תעודות משלוח, הזמנות, קבלת סחורה, ניהול חובות, שאילתות. בהמשך נציג את התהליך להנפקת תעודת משלוח, החל משלב הכנתן במחשב 12 עיבוד נתונים מבוזר המרכזי ועד להעברתן למחסנים בסניפים. מערכת ענ''מ מקבלת מהמחשב המרכזי בתדירות יומית את תעודות המשלוח המורות על דחיפת פריטי ציוד מהמחסן המרכזי למחסנים בסניפים. תעודות אלו תועברנה בתקשורת ותרשמנה בקובץ המערכת לעומת המצב המקובל להעברתן כמסמכים. במחסן המרכזי מפעיל המקציב את המסוף שברשותו לשם שליפת תעודת המשלוח הרצויה לו מן הקובץ והצגתה במסוף. התוכנית מציגה במרקע את נתוני הכמויות שבמחסני החברה השונים והמלצת המחשב לניפוק ודחיפה. המקציב יכול לתקן על המרקע את הכמויות שהומלצו עליידי המחשב, אם בידיו מידע נוסף אשר לא יכול היה להכנס לי'שיקוליי' תוכנית המחשב שחישבה את ההקצבה. לאחר התיקון מעדכנת התוכנית את הקובץ ומדפיסה תעודות משלוח לשם הוצאת הסחורה מהמחסנים. תעודות המשלוח נבדקות ונשלחות למחסנאי אשר אחראי לביצוע פעולת הניפוק. אם הוא מגלה אי התאמה באחד הפרטים שבתעודה הוא מחזירה למשרד לתיקון. התיקון מתבצע באמצעות המסוף שמדפיס מיד תעודת משלוח חדשה. בעת ביצוע פעולת הניפוק ''מזמין" המחסנאי את תעודת המשלוח מתוך הקובץ, ובאמצעות המסוף מסמן את הפריטים שנופקו על פי תעודת המשלוח המודפסת שבידיו. הסימון על המרקע גורם לעדכון הקובץ ולהעברת תעודת המשלוח מתוך קובץ הפעולות המחכות לביצוע - אל קובץ "'המשלוחים שבוצעו". כאשר המחסן בסניף החברה מקבל את המשלוח, הוא מאשר את קבלת הסחורה על גבי תעודת המשלוח המצורפת אשר תוחזר למחסן המרכזי. במחסן תוצג במסוף תעודת המשלוח ויצויין אישור הקבלה של המחסן בסניף. אם נרשמו תיקונים על-ידי המחסן בסניף, הם מופיעים בהעתק התעודה אשר מוצג במסוף, ובמקביל מעדכנים גם את הקבצים השונים. * לסיכום תהליך הטיפול בתעודת המשלוח ניווכח שהזנת הקלט הראשני, העדכונים והאישורים נעשים על-ידי העובדים הפונקציונליים במחסן. במקרה של עומס בנושא פעילות מסוים אפשר לקבל .שירותים. קבועים של מפעילת-מסוףקלדנית. אך גם כאן האחריות הישירה היא בידי העובד הפונקציונלי. תהליך ההזנה של הנתונים נעשה כולו בקשר ישיר ללא תיווך. מעוכות קלט יעודיות א. וקע בכל מפעל, עסק או מוסד מתבצעות מדי יום, בצורות שונות, פעולות איסוף נתונים. רישום פעילויות, רישום הוצאה והכנסה של פריטים ממחפנים, דיווח כניסה ויציאה של עובדים ופעילויות רבות אחרות שנועדו להזרים ‏ נתונים למחלקות שונות. מקבלי הנתונים הן יחידות שיווק ומחסנים, מחלקות פיקוח יוצור והפעלה ומחלקות שכר וכוח אדם, מחלקות תמחיר והנהלת-חשבונות ועוד. בעזרת מערכת איסוף נתונים ניתן ליעל תהליכי דיווח שונים, לצמצם עיבוד נתונים מבוזר | 173 עלויות הכנה ולהעלות את הדיוק והמהימנות, בעוד אשר שומרים על זרימה שוטפת ועדכנית. מחסן מכירות קליטת הזמנות הנהלת חטבונות ציור: 11.6: מערך עני'ימ במפעל קיימות שיטות מקובלות לאיסוף נתונים, ובהן מועסקים אנשים רבים באיסוף, כתיבה, מיון והפצה של הנתונים הזורמים ממקומות שונים במפעל או במוסד. שיטות אלו מניבות לעיתים קרובות ערימות גדולות של ניירות, דיווחים ארוכים, כפילויות מיותרות, שגיאות אנושיות, עיכובים ולעיתים אף החלטות מוטעות הגורמות להוצאות מיותרות ועלויות בלתי צפויות. מערכת לאיסוף נתונים נועדה להתגבר על מכשולים אלה ולענות על צרכי הדיווח השונים בדרך נוחה, קלה ויעילה יותר. היא מעוצבת לשימוש במקום ובזמן האירוע במפעל או במוסד (כניסה, ליד מכונה, בקו ייצור, במחלקה, בדלפק וכדי) כשהדיווח נעשה מתחנות מיוחדות (יחידות קלט) עליידי יוזמי או יוצרי האירוע. הדיווח מועבר אל יחידת בקרה, או יחידת עיבוד, העורכת את הנתונים 4 עיבוד נתונים מבוזר במבנה המתאים לקלט למחשב ללא כל עבודה לבלרית מיגעת, ניירת, רישומים, כפילויות, שגיאות ובזבוז זמן ומשאבים. נתונים הנאספים באמצעות תחנות הקליטה של המערכת הפזורות במפעל יכולים לשמש למגוון רחב של צרכים כגון: בקרת תהליכי ייצור, ניהול ייצור, דיווח כמויות, ניהול מלאי, תכנון ורישום עבודות, רישום נוכחות, תמחיר ועוד. המערכות לאיסוף נתונים קשורות למחשב מרכזי או שהן פועלות עם יחידת בקרה פשוטה האוספת את הנתונים ורושמת אותם באמצעי רישום קליט-מחשב. אפשר לחבר את יחידות הקלט אל מחשב קטן אשר אוסף את הנתונים ורושם אותם וגם יכול לבצע פעולות עיבוד שונות והיזון חוזר ברמה גבוהה יותר מאשר יחידת בקרה בלבד. עיקרון ההפעלה של מערכות איסוף הנתונים הוא בכך שהאדם המדווח מזין את הנתונים בעצמו באמצעות המקשים, חוגות, כרטיסים ותגים העומדים לרשותו בתחנת הדיווח. בכך משיגים את אחריותו לדיווח וביקורת עצמית על אמינות הדיווח ועדכניותו. חסכון מושג גם בזמן הסבב הקצר של הנתונים ובעלות של הסבתם על-ידי קלדניות ממסמך כתוב אל מצע (8ו160א) קליט-מחשב. ב. יישום לדוגמה כדי להדגים את פעולות מערכת איסוף נתונים בסניף בנק נציג ביצוע עסקות בניירות ערך: קליטת תנועות מסחר, הפקדות, משיכות והעברות. בנוסף, אפשרי לבצע שאילתות ופעולות אחרות. בסניף הבנק מוצבים מחשבון (מחשב קטן או יחידת בקרה משוכללת) ומסופי מצג עם מקלדת. המחשבון שולט ומפקח על המסופים ומאפשר את הקשר שלהם אל המחשב המרכזי. הוא מאפשר עבודה מופרדת מהמחשב בפרקי זמן ארוכים, בהתאם לנפתח התנועות שהוא יכול לקלוט בתקליטון או בדיסק המותקן בו. במערכת דרושים מספר קבצים: קובץ ניירות ערך הכוללת את תיאור נייר הערך, קובץ יתרות הכולל את פרטי יתרות הלקוחות בכל נייר ערך, קובץ לקוחות אשר כולל פרטי מידע של כל לקוח, קובץ תנועה יומית מכיל את הפרטים של כל תנועה שמשודרת במסוף. קובץ הלקוחות (מקוצר) וקובץ התנועה היומית ימצאו בתקליטון של המחשבון בנוסף לשמירתם בדיסקים של המחשב המרכזי. אחזקת קבצים אלו תאפשר את העבודה המופרדת מהמחשב. קבצים נוספים מוחזקים במחשב למטרת עיבודים נוספים. תהליך העבודה מורכב מהעבודה היומית להזנת תנועות, העיבודים בסוף כל יום ועיבודים תקופתיים. תהליך העבודה היומית כולל את שלב הקלט. להצגת תהליך הקלט נתאר פעולת קניה או מכירה: - פקיד בנק המשתמש במסוף מקיש את סוג התנועה לקניה או למכירה ואת מספר נייר הערך שבו רוצים לבצע את העסקה. מספר זה נבדק (ספרת ביקורת) במחשבון ואם הוא שגוי מוצגת במרקע הודעה מתאימה. אם המספר תקין מוצג | הפא 11 עיבוד נתונים מבוזר . 175 "טופס" להקשת נתונים. - ה'"טופס'' המוקרן דומה לטופס המקורי אשר בידי הפקיד והוא יכול להקיש את הנתונים לפי סדר הופעתם. אפשר לותר על הכנת טופס כתוב מראש ולהקיש את הנתונים ישירות לפי הוראות הלקוח. בסיום "מילויי' הטופס אפשר להורות על הדפסתו במסוף המדפסת הסמוך, הקשור למחשבון כדי שתהיה בידי הלקוח אסמכתה לפעולה שביצע. - לאחר הקשת הנתונים, הם מועברים למחשבון לביצוע ביקורת של שדות הקלט השונים ושלימות הנתונים. עם סיום ההקשה מבוצעת בדיקת איזון או ביקורת אחרת שתקבע. הפקיד יכול לתקן שדה שגוי, להוסיף או להשמיט נתונים כפי הצורך. - החלטה שהמסמך תקין גורמת הקשת הוראת סיום במקלדת. המחשבון משלים את הבדיקות, ואם המסמך תקין הוא מוסיף אותו כרשומת נתונים בקובץ התקליטון ומשדר אותה למחשב המרכזי. במחשב מבוצעים שאר תהליכי העיבוד והעדכון. מערך ניהולי בחברה בינלאומית לשם הדגמת השימוש בעיבוד נתונים מבוזר ברמה של ארגון שלם נציג את הדרך שבה יישמה אותו חברת יולט-פקרד (?11). חברות אחרות מיישמות גם כן שיטות דומות, בתוכן יבמ ישראל הקשורה למערך הבינלאומי של מחשבי חברת האם והסניפים השונים בעולם. מטה החברה ניהול מלאי חלפים דיווחים להנהלה [ ו ו 1 | סניפי מכירות ו / נ בב = מחשבי הממו ך ‏ ] מטות אזוריים ומפעלים ציור 11.7: עיבוד נתונים מבוזר בחברת יולט-פקרד 176 עיבוד נתונים מבוזר א. בחור גיאוגרפי בחברת יולט-פקרד קיימת העדפה לאחריות ניהולית מבוזרת ברמה התפעולית, עם תיאום קפדני של ההנהלה המרכזית. גישה זו בניהול ידועה בשם ניהול לפי יעדים. החברה נוקטת בהורדת האחריות לדרג הנמוך ביותר האפשרי בתוך הארגון ועל כן עליה להעביר לדרג זה גם כלים לעיבוד נתונים ולשליטה. המפעלים של החברה מהווים יחידה ארגונית האחראית לפיתוח, יצור, סיוע טכני ושיווק של המוצרים שבאחריותם. יחידה ארגונית שניה כוללת את מערך השיווק, המכירות והשירות ברחבי העולם. יחידה זו מבוזרת כסניפים במדינות וביבשות שונות אשר נוהגים בהם לפי נוהלים וסטנדרטים אחידים כדי לשמור על תדמית אחת של החברה. בסניפי החברה השונים, כדוגמת המשרד בארץ, קיימים מחשבים לביצוע עבודות מקומיות ולשם הקשר עם מטה חברת האם, סניפי החברה השונים והמפעלים. המחשב שבסניף יולטיפקרד בארץ 1123000 מחובר בתקשורת לשלוחת מטה החברה בג'נבה ובאמצעותו, בקוי תקשורת, למפעלים ולהנהלה שבארה'יב אשר בהם מותקנים מחשבים דומים. השירותים הנדרשים והמבוצעים במחשב המקומי הם: הזנת הזמנות הלקוחות, דואר אלקטרוני, מיתוג תשדורות, קבלת עדכוני תוכנה מהמפעלים ועוד. נפרט כמה מהם: - כאשר המחשב במטה בג'נבה קולט את ההזמנה מהסניף המקומי הוא בודק את עומס הייצור במפעלים השונים ומנתב אותה למפעל הקרוב ביותר והעמוס פחות. - עדכוני תוכנה הנשלחים מהמפעלים נקלטים במחשב המקומי, מועתקים לסרטים מגנטיים ולתקליטים או שהם מודפסים לשם העברתם ללקוחות בארץ. - מברקים, מכתבים ומסמכים נערכים באמצעות התוכנה לעיבוד תמלילים במחשב המקומי. הם משודרים למחשב המטה בג'נבה וממנו משודרים ליעדיהם בנוהל הדואר האלקטרוני. בצורה דומה מקבלים בארץ ''דוארי' המשודר מסניפי החברה ומהמפעלים. = = = ₪ ₪5 = הור הצח חן ניהול המפעל. ניתול הייצור ו ו מענדות הפיתוח מו תחנות איטוף נתונים מסופים -- דח = ₪- > ₪ ציור 11.8: עיבוד נתונים מבוזר במפעל עיבוד נתונים מבוזר 177 ב. ביזור פונקציונלי ביזור פונקציונלי קיים במפעלים וכדוגמה נסקור את פעילויות עיבוד הנתונים במפעל כלשהו: - באולמות הייצור במפעל נמצאים מחשבים מסוג 1121000 המשמשים לאיסוף נתונים, בקרה, ביקורת איכות אוטומטית ובדיקות אלקטרוניות שונות. , - עיבוד הנתונים לצורך תכנון ופיקוח הייצור נעשה במחשב 1123000 אשר מכיל תוכנה המותאמת למטרה זו. - עיבוד הנתונים המינהלי של המפעל הכולל עיבודים פיננסיים, ניהול מלאי, רכש, שיווק, כח אדם ושירות נעשה במחשב 123000 נוסף. - במעבדות הפיתוח מותקנים מחשבי 1121000 המשמשים ליישומי תיכון הנדסי בעזרת מחשב. המחשבים השונים במפעל מחוברים באמצעות קוי תקשורת מקומיים ונשלטים באמצעות התוכנה לטיפול ברשתות. הנהלת המפעל רואה לפניה מערך שלם מבוזר המוצג בפניה באמצעות המסופים הקשורים למחשב לעיבודים מינהליים שבשליטתה, ואשר קשור אל כל אחד מהמחשבים האחרים. המחשב המרכזי של המפעל גם "מייצג'' את המפעל ברשת המחשבים הבינלאומית של החברה. גם זו שיטת תקשורת / החחשב . | המוכזי 1 ממוקס / = [ 4 בעיר אחרת אקצוות משוד.משני מרוהק ו מ;לוה/מדפסה .או מקלוה/פופסת . קוחה ב "קומז קֶרקֶץ קומה א קומה ג בבניין משרדיס בבניין בבניין יבק = יחידת בקרה/מעבדר מערכת עיבוד מבוזרת |29 | , פרק ייב = אירוע - תכנון מערכת תקשורת מבוא פיתוח מערכת ממוחשבת לתקשורת ספרתית הינו תהליך מורכב שתחילתו בהגדרת דרישות וסיומו בבדיקת המערכת והפעלתה המבצעית. הפיתוח כולל הגדרת דרישות פונקציונליות והגדרת ביצועים נדרשים, תכנון השיטה, הערכת ביצועי תכנון, בניית התוכנה המתאימה, ניסוי רכיבים בודדים ולבסוף - אינטגרציה של הרכיבים השונים ובדיקתם בתנאים מבוקרים עד להפעלה מבצעית. אירוע זה מציג פיתוח מערכת דיווח מבוקרת מחשב (מדמ''ם) שבמרכזה עומד מחשב קטן שמחוברים אליו 17 מצגים ר6 מחשבים זעירים באמצעות 11 קוי תקשורת. המחשב המרכזי מפקח על רשת המסופים, קולט את הדיווחים ומעבד אותם ומעביר את הפלט אל צרכני המערכת. האירוע מציג את דרישות הצרכנים ואת מאפייני תכנון רשת התקשורת. מוסברים שיקולים וחישובים שנעשו לשם בחירת המחשב וכונני הדיסקים, פרישת קוים ומסופים, הערכת רמת שירות (תורים, זמני עיבוד ותגובה), הערכת זמינות וקביעת שיטות גיבוי, תהליך יישום המערכת ובדיקתה לקראת הפעלה מבצעית. במהלך תאור שלבי התכנון נדונו נושאים שכבר הוזכרו בפרקים קודמים, אך הם הוצגו כאן מתוך היבט שונה - היבט תהליך תכנון של מערכת מוגדרת. מערכת דיווח מבוקרת מתשב - מדמ"ם מערכת דיווח מבוקרת מחשב - מדמ'"ם היא מערכת לאיסוף נתונים ותצוגה. הנתונים שמתקבלים במחשב שמפקח על המערכת עוברים תהליך של עיבוד שכולל בדיקות סבירות, בדיקת התאמה בין דיווחים שמתקבלים ממקורות שונים, השוואת הדיווחים לנתוני קבצים שמצויים במערכת ועדכון הקבצים. 10 אירוע - תכנון מערכת תקשורת כתוצאה מניתוח הנתונים עורך המחשב דיווחים על מצבים חריגים או מיוחדים המוגדרים מראש במערכת ומציג אותם לפני בקרי המערכת אשר משתמשים בהם בקבלת החלטותיהם. הדיווחים מוצגים במצגים אלפנומריים ומודפסים במדפסות שקשורות לחלק מהמצגים. תצוגה נוספת קיימת במערכת על גבי לוח תצוגה אלקטרומכני רחב מימדים. באירוע זה משתמשים במחשב עם מערכת הפעלה ללא תוכנית בקרה לתקשורת. על כן חייב המתכנן לטפל בנושאים כמו ניהול מאגרי נתונים, ניהול תורים, טעינת תוכניות לזכרון ועוד. בעת תכנון מערכת אמיתית משתמשים לרוב במערכות הפעלה הכוללות גם תוכניות בקרה לתקשורת. המתכנן יהיה פטור במקרה זה מטיפול בבעיות שיש להן פתרון בתוכנה קיימת. לעומת זאת, הוא יצטרך ללמוד את ההשלכות של שירותי התוכנה הקיימת על התכנון שלו. 6 מיקורמחשבים מרוחקים ציור 12.1: תאור סכמטי של מדמיים אורוע - תכנון מערכת תקשורת . 11 הקלט למערכת כל אמצעי הקלט נמצאים במרחק רב ממרכז הבקרה, מקום בו מצוי המחשב, ולכן הם קשורים למחשב בקוי תקשורת. קיימים שלושה סוגים של תנועות קלט: דיווחים, שאילתות ועדכונים והוראות פיקוח. א. דיווחים הקלט העיקרי של המערכת מגיע משני מקורות: מחשבים מרוחקים ומצגים. המחשבים המרוחקים הינם מיקרו"מחשבים שמפקתים על אמצעי חישה (סנסורים) אלקטרוניים. הנתונים שנקלטים עליידי אמצעי החישה עוברים בדיקות זיהוי חלקיות במיקרו-מחשב, נאספים להודעה באורך ובמבנה קבועים ומועברים בקו תקשורת למחשב המרכזי. למערכת קשורים 6 מחשבים מרוחקים אשר כל אחד מהם משדר בממוצע דיווח אחד בן 60 תוים בכל חמש שניות. ממוצע זה כמו כל הממוצעים האחרים שיוגדרו בהמשך, נקבע בשעת עומס שיא. המחשבים נמצאים ב-3 אתרי דיוות, שני מחשבים בכל אתר. מקור קלט נוסף הוא מצגים שמצויים גם הם בנקודות מרוחקות ממרכז המערכת. המצגים מופעלים על-ידי מפעילים שקוראים נתונים מתוך אמצעי תצוגה אנלוגיים, עורכים אותם לדיווחים במבנה קבוע ומזינים אותם באמצעות לוח מקשים. השימוש בצג מאפשר לתקן שגיאות הקשה לפני שידור. אמצעי התצוגה האנלוגיים קשורים לאמצעי חישה אלקטרוניים בדומה למחשבים המרוחקים. ההבדל העיקרי במבנה הדיווחים מהמחשבים המרוחקים ומהמצגים נובע מכך שנתוני המצגים הם אלפנומריים ואילו המחשבים שולחים תמליל בינרי. כדי לעזור למפעילים בעריכת הדיווח יש בלוח המקשים מקש מתופקד שכאשר מקישים בו נשלח מהמחשב המרכזי אל המצג "טופס" שמגדיר את שדות הקלט. המפעילים ממלאים את הטופס וכאשר הם מסיימים ומקישים לשידור נשלחים רק הנתונים שהוזנו, ללא מבנה הטופס. את הדיווחים המוזנים על יד המפעילים יש להדפיס במדפסת שקשורה למצג. לאחר בדיקות סבירות של הדיווח מחזיר המחשב למצג השולח הודעת אישור קליטה או הודעת שגיאה. הודעת שגיאה תחייב את המפעיל לתקן את השדות השגויים ולשדר את הדיווח שנית. לעיתים קרובות חל שינוי רק באחד מהנתונים שנכללים בדיווח. במקרה כזה, אם הוא מוצג עדיין במרקע, יוכל המפעיל לעדכן רק את השדה שחל בו שינוי ללא צורך בהקשת כל הנתונים מחדש. המצגים מצויים ב-4 אתרי דיווח שבכל אחד מהם נדרשים שני מצגים. קצב קלט צפוי ממצג הוא דיווח אחד בן 127 תוים בכל 30 שניות. נדרש שהדיוום יקלט עליידי המחשב תוך שניה אחת לאחר גמר הקשתו. אישור הקליטה של המחשב צריך להופיע על המרקע לכל היותר בתוך 10 שניות מהקליטה. 12 אירוע - תכנון מערכת תקשורת ב. שאילתות ועדכונים תצוגת המצב לפני בקרים שמשמשים כמנתחי הדיווחים נעשית באמצעות מצגים דוגמת מצגי עמדות הדיווח. לצורך ניתוח המצב דרוש לבקרים מידע נוסף אשר מצוי בקבצי המערכת ולבקרים ישנה אפשרות לקבל אותו בצורה מעובדת באמצעות מנגנון שאילתות. השאילתות מאפשרות תצוגה מעובדת של כל דרשומה בקבצי המערכת או של רשומות בעלות נתונים מסויימים שאפשר לקבלם לאחר חיפוש בקבצים. בנוסף, ניתן יהיה לעדכן באמצעות המצגים מספר מוגדר של פרמטרים בטבלאות המערכת ובקבציה. במדמ''ם מוגדרות 4 עמדות בקרים ובכל אחת מהן ישנו מצג. לכל אחת מהעמדות מוגדרים סוגי השאילתות והעדכונים שניתן להפעיל בה. קצב קלט צפוי מכל מצג הוא תנועה אחת ל-2 דקות. אורך ממוצע של שאילתה הוא 60 תוים וזמן תגובה נדרש לקבלת התשובה מהמחשב הוא 10 שניות. ג. הוראות פיקות ו הפיקוח על פעולת מדמיים נעשה באמצעות עמדת פיקוח שתפקידה לקבל מידע על כל תקלה במרכיב של המערכת ולנקוט באמצעים כדי להתגבר על התקלה. האמצעים הם הפעלת גיבוי למרכיב שבו התקלה ועדכון תמונת רשת הקוים והמסופים במחשב. עמדת הפיקוח יכולה לשנות את הקצאת המצגים לעמדות הבקרים. בפונקציה של שינוי הקצאת המסופים יש להשתמש בשעות הלילה למשל ובזמנים אחרים שבהם התעבורה נמוכה ואין צורך באיוש כל עמדות הבקרים. על-ידי איחוד העמדות והקצאתן למצג אחד יכול אדם אחד לשלוט בכל פונקציות הבקרה. קצב הוראות הפיקוח הוא קטן ביותר ואינו ניתן להערכה מראש. הפלט לצרכנים פלט המערכת הוא התוצאה המעובדת והערוכה לתצוגה של הדיווחים שנתקבלו במחשב. כל הדיווחים הנקלטים גורמים לעדכון קבצי המערכת. אירועים מיוחדים מוצגים לאחר עיבוד על אמצעי תצוגה במרכז הבקרה של המערכת ואצל צרכנים מרוחקים. צרכני הפלט במרכז הבקרה הם הבקוים שתפקידם לנתח את האירועים המיוחדים אשר מתקבלים אצלם. האירועים המיוחדים מוצגים במרכז גם על גבי לוח תצוגה עבור בעלי תפקידים אחרים שהפלט המתקבל ממדמיים הוא אחד ' ממקורות הקלט שלהם. מחוץ למרכז נשלח הפלט אל עמדות פלט מיוחדות שפועלות בתיאום עם הבקרים ושלכל אחת מהן נשלחות הודעות על אירועים שנמצאים בתחום עניינם. הפלט צריך להתקבל בעמדות הפלט השונות בתוך 30 שניות מהקליטה. אירוע - תכנון מערכת תקשורת 3 הפלט שצפוי במצג בקרים הוא הודעה אחת בת 60 תוים כל 10 שניות. פלט אחר שמתקבל במצגי הבקרים הוא תשובות לשאילתותיהם כמפורט בסעיף "שאילתות ועדכונים''. עמדות הפלט המיוחדות נמצאות בשני אתרים כאשר בכל אתר נדרשים שני מצגים ומדפסת. פלט צפוי לכל מצג הוא הודעה בת 60 תוים כל 10 שניות. לוח התצוגה במרכז הבקרה של המערכת הוא לוח בעל תצוגה אלקטרומכנית שמבוקר על-ידי מערכת אלקטרונית כדוגמת הלוחות המצויים בשדות תעופה לצורך תצוגה של פרטי המראות ונחיתות מטוסים. הלוח יכול להציג שורה אחת בשתי שניות. פלט צפוי: הודעה אחת בכל 10 שניות. פלט נוסף שמתקבל במערכת הוא הודעות אישור הקליטה למצגי הדיווח | כמפורט בסעיף "דיווחים''. עמדת הפיקוח מקבלת כפלט הודעות על מצב המערכת כמפורט בסעיף "הוראות פיקוח". דרישות גיבוי במעוכת האופי המבצעי של המערכת מכתיב צורך בגיבוי של רכיביה, כדי שתקלה באחד מהם לא תגרום להשבתת המערכת כולה. בגלל סיבות כספיות הוחלט לא לגבות את יחידת העיבוד המרכזית ואם היא תושבת, תופעל מערכת דיווח ידניה באמצעות טלפונים. תצוגת הנתונים תהיה באמצעות לוחות קיר שעליהם ירשו האירועים ביד. כל היחידות האחרות במערכת צריכות להיות מגובות. מור שתקלה כלשהי תגרום לירידה בביצועי המערכת אך לא להשבתה כללית. שיקולים בתכנון מדמ"ם בפיתוח מערכות נוהגים לעיתים לדלג על שלב התכנון ובמקום זאת בונים את המערכת בשיטה איטרטיבית. בשיטה זו מתכננים את המערכת באופן כללי בהתאם לעקרונות מקובלים בתכנון מערכת מבלי להכנס לחישובים מדוייקים "של עומסים וזמני תגובה. לאחר שלב התכנון הכללי בא שלב כתיבת התוכניות וההתקנה ולבסוף - שלב הבדיקות וההרצה של המערכת. בזמן ההרצה מפיקים לקחים לגבי זמן תגובה ו''צווארי הבקבוק" של המערכת ובהתאם לכך מכניסים שינויים בתכנון, בתוכניות ובחומרה. כדי ששינויים כאלה יהיו אפשריים צריך לבחור במערכת שתאפשר התרחבות מספקת מעל הדרישות שהוצבו בעת התכנון הראשוני. יכולת זו מנוצלת כאשר מתברר בשלב הפקת הלקחים שכדי לענות לדרישות יש צורך בתוספת זכרון, דיסקים, קוי תקשורת וכד'. ב''שיטה" זו מתקבלת לרוב מערכת גרועה. בבדיקות שנערכו נמצא שחלוקה טובה של זמן הפיתוח של מערכת מסוג זה היא: לתכנון מוקדשים 30-35 אחוזים מהזמן, לתכנות - 20 אחוזים, לניפוי ולניסוי המערכת - 45-50 אחוזים. אם פיתוח המערכת דורש בנית חומרה 14 אירוע - תכנוז מערכת תקשורת מיוחדת יש להתחשב בכך בשלב מוקדם של התכנון כדי שחומרה זו תהיה מוכנה לשלב הניפוי וניסוי המערכת. חלוקה זו אינה כוללת את הזמן הנדרש לצורך האפיון הפונקציונלי של המערכת, שהוא שלב קודם לשלב התכנון. בשיטה האיטרטיבית שהוזכרה קודם מוקצה לתכנון כ-15 אחוזים מהזמן מכיון שהמזמין רוצה להתקין את המערכת בפרק זמן קצר ככל האפשר כדי לענות על הבעיות שהוא רוצה לפתור בעזרתה. ככל שהמערכת מסובכת יותר, הנושאים לבדיקה בשלב התכנון רבים יותר וכן גם זמן התכנות והבדיקות ארוך יותר. כדי לעמוד בלחץ של הזמן שהוקצב לביצוע העבודה יש נטיה לחסוך בשלב התכנון, וזאת בעיקר בגלל אי הערכה נכונה של הבעיות שעלולות לצמוח משינויים בתכנון לאחר ההתקנה. כל האמור לעיל נכון במיוחד במערכות תקשורת אשר נכתבת להן תוכנה ייחודית אשר אין לה הגמישות להתרחבות ולשינויים שקיימת בתוכנית בקרה סטנדרטית לתקשורת. המערכות שבנויות עם מיני-מחשב דוגמת מדמ''ם, הן לרוב בעלות תוכנה יחודית ולכן יש להקדיש מחשבה רבה בעת התכנון כדי למנוע תקלות אפשריות לאחר מכן. נושאים לבדיקה בתכנון מערכת תקשורת במערכת תקשורת קיימים 6 גורמים קריטיים שתכנון לקוי של אחד מהם עלול לגרום לירידה בביצועים של המערכת: 1. גודל זכרון המחשב. זמן העיבוד במחשב. נצילות ראשי הקריאה-כתיבה בדיסקים. נצילות קוי התקשורת. . נצילות המסופים. . יכולת מפעילי המסופים. . חמשת הגורמים הראשונים נמצאים בשליטת המתכנן ועליו לנתח אותם בזמן התכנון. בתכנון המערכת נבדקה נצילותו של כל אחד מהגורמים ונבדקה השפעתו על זמני תגובה וביצועי המערכת. במדמ''ם נעשה תכנון מערכת התקשורת במקביל לתכנון שאר חלקי המערכת והוא מהווה חלק מהתכנון השלם שכולל תכנון ארגון הקבצים, חישובי עומס וזמן תגובה של הדיסקים לגבי כלל המערכת, תכנון שיטת העיבוד של התנועות השונות ותכנון הגיבוי והשיקום ממצב של תקלה במערכת. לאחר בניית הלוגיקה של המערכת באמצעות תרשימי זרימה, נעשתה הערכה של גודל הזכרון הנדרש, ונקבעו התוכניות שתמצאנה באופן קבוע בזכרון (פוח8זקסז? 1ח165106) ותוכניות המעבר שתקראנה מהדיסק לזכרון בעת הצורך (פוז8זקסז זחטוצתוגז'ד). חלוקה זו מאפשרת לתכנן את הקצאת הזכרון והדיסק ולהעריך את תגובת תוכניות העיבוד לתנועת קלט במערכת. עם גמר התכנון הוחלט על תצורה סופית של החומרה והתוכנה. 0 ₪ 5 ₪ ₪ אירוע - תכנון מערכת תקשורת : 15 בציור 12.2 מתוארים שלבים אשר אופייניים לתכנון מערכת תקשורת. ניתן לראות שבמספר שלבים קיים היזון חוזר כיון שבכל מקרה שנמצא שנצילות רכיב מסויים גבוהה מדי יש צורך בבחינת המצב מחדש ובשינוי החלטות שהתקבלו ' בשלב מוקדם יותר. בתכנון מערכת תקשורת יש לנהוג לפי כללי התכנון של מערכת עיבוד נתונים בנוסף לטיפול במאפיינים המיוחדים של מערכת זו. קבע את סוגי התנועות במערכת. קבע את כמויות התעבורה. קבע את דרישות זמן התגובה. קבע את המיקום הגיאוגרפי של עמדות הקלט והפלט. קבע את התכונות הנדרשות מהמסופים ובחר מסופים מתאימים. קבע את מספר המסופים בכל עמדה. קבע את אופן ההפעלה של המסופים (הנדסת אנוש). קבע צורות אפשריות לחיבור המסופים למרכז. קבע משטרי קו אפשריים. בחר במודמים וציוד תקשורת אחר. בדוק את האפשרויות באמצעות תורת התורים. 2. בנה טבלת נתוני תעבורה. 3. בדוק בשיקולי התכנון את נושא האמינות (גיבוי, בטיחות נתונים, אפשרויות 2 ₪ ₪ 5 5 5 %ל|ש 2 ס - תחזוקה). ציור 12.2: שלבים בתכנון מערכת תקשורת ניתוח כמויות תעבורה וזמני תגובה נדרשים כמויות התעבורה במערכת הוערכו על סמך נתוני המערכת הידנית אשר מדמ''ם עומדת להחליף ועל סמך הערכות עומס צפוי מהמחשבים המרוחקים. לא נראה היה שכמות הדיווחים בקלט תגדל כתוצאה ממיכון המערכת. לעומת זאת גרם המיכון להיווצרות קלט חדש - השאילתות. מנסיון קודם במיכון מערכת ניתן ללמוד שמפעילים שהועמד לרשותם מצג ואפשרות גישה למאגר מידע הרבו להשתמש באמצעי זה לצורך קבלת החלטותיהם. הם נטו לעשות זאת כאשר זמן התגובה של המערכת היה טוב, ולא היו מרווחי זמן גדולים מדי בין כתיבת השאילתה לקבלת התשובה עליה. על סמך הנחות אלה הוערכו כמויות התעבורה בקלט ובפלט. זמן התגובה מוגדר במערכת תקשורת כפרק הזמן בין לחיצת המפעיל על מקש "שלחי'' במסוף לבין הופעת התו הראשון כתגובה מהמחשב. במצגים שנבחרו במדמ"'ם מופיעה תצוגת תשובת המחשב רק לאחר שהיא התקבלה בשלימות מקו התקשורת. בעת מילוי מאגר המסוף קיימת מחיקה של המצג ולאחר מכן 8 | אירוע - תכנון מערכת תקשורת [ מופיעה כל התשובה בבת-אחת. לכן, זמן התגובה ימדד עד למחיקת המצג, שבעיני המפעיל היא תחילת תגובת המחשב. דרישות זמן התגובה במערכת הוגדרו מתוך שיקולים של הנדסת אנוש. ממחקרים פסיכולוגיים התברר שזמן סביר לקבלת תשובה לשאילתה הוא עד 4 שניות. פרק זמן כזה אינו קוטע את חוט המחשבה של המפעיל ומאפשר לו ניתוח של הבעיה תוך העזרות בשירותי המערכת. אצל מדווחי הקלט ניתן להבחין בשני סוגים של זמן תגובה. בשלב ראשון עורך המפעיל את הודעתו במצג. פעולה.כזו נמשכת כ-20 עד 40 שניות, בקצב מקובל להקשה שהוא 2 עד 3 תוים לשניה. פרק הזמן הקצר מתאים לעדכון של הודעה שכבר מוצגת על המצג ופרק הזמן הארוך מתאים לעריכת הודעה שלימה. לאחר לחיצה על המקש שלח ננעל לוח המקשים והמפעיל מחכה לכך שהמחשב יקרא את הדיווח וישחרר את לוח המקשים. זמן התגובה הנדרש לפעולה זו הוא שניה אחת עד שתי שניות. עתה חופשי המפעיל להכניס הודעה נוספת, אבל עליו לצפות לתגובת המחשב להודעה הקודמת אשר תציין אם היא נקלטה כראוי או שיש בה שגיאות שהתגלו במהלך בדיקות הסבירות. המפעיל מצפה שתגובה זו תגיע אליו לפני הקשת ההודעה ה הבאה, כלומר זמן תגובה סביר הוא כ-10 שניות. אין דרישות מפורשות לפרק הזמן שנדרש מרגע קליטת דיווח במחשב עד קבלת הפלט שמתייחס אליו, אבל הציפיות הן לתגובה בסדר גודל של דקה. שיקולים בבחירת המחשב למערכת בפתרון מדמיים יש צורך בבחירת מחשב ותוכניות שיאפשרו התקנת מערכת תקשורת ותוכניות יישום תוך פרק זמן של שנה כאשר התקציב שעומד לרשות הפרוייקט מגביל אותו לתחום המחשבים הזעירים. הדרישות הן: [. מהירות ביצוע גבוהה מאוד אשר תאפשר ביצוע שירותי תקשורת ועיבוד מהיר של התנועות, כדי לעמוד בדרישות של זמני התגובה השונים. 2 יחידת בקרה לתקשורת משולבת ביע'ימ לשם חיבור של עד 64 קוי תקשורת מסוגים שונים בקצב שידור כולל של עד 10,000 תוים לשניה. עומס צפוי במערכת הוא 300 תוים לשניה בממוצע בשעת שיא. גידול הזכרון עד ל-512 בתים בהתאם להערכת גודלי תוכניות היישום. חיבור דיסקים בנפח אחסנה הדרוש לשמירת התוכניות והקבצים. קלט-פלט ספרתי לשם חיבור פשוט של לוח התצוגה האלקטרומכני. חיבור למחשבים מסדרת יבמ 43%%, 303%. חיבור זה חשוב כאפשרות לעתיד לשם העברת הפלט למחשב יבמ לצורך עיבודים נוספים. החיבור יהיה באמצעות אביזר תקשורת או חיבור לערוץ. . 7 תוכנה בסיסית לתקשורת ועיבוד בזמן ממשי. התוכנה צריכה לתמוך בחיבור | קוים המשדרים תמליל אלפנומרי וקוים המשדרים תמליל בינרי. התוכנה 0 0 2 (₪ אירוע - תכנון מערכת תקשורת 17 | צריכה להיבנות בצורה מודולרית סביב גרעין קטן של מערכת ההפעלה בהתאם לצורכי המערכת. 8 תכנות באסמבלר (ז6|פוח4586/) לשם השגת יעילות ביצוע ושילוב תכנות בפורטרן (א4 0818=) של שגרות הניתוח המתמטי של הנתונים. מסופים, מודמים וקוים א. מסופים הבחירה במצגים כמסופי המערכת הינה טבעית מכיון שיש להם שלוש תכונות חשובות: - יכולת עריכת הקלט, : - תצוגה טובה של הפלט, - מאגר פנימי לעריכת תשדורות מבלי "לתפוש" את הקו. המצג נוח להפעלה. תיאור מפורט של המצג ואפשרויות השימוש בו ניתנו בפרק ז. כאן נפרט מספר מאפיינים: - פשטות הזנת נתונים ותיקון מיידי של הקלט. - תכולה של מספר שורות רב המאפשר "ראיית'' טופס קלט שלם או דיווח פלט בשלימות. - אפשרות חלוקת המרקע לאזורים מוגנים ולאזורים שניתנים לשינוי עליידי המפעיל. - אפשרות בהירות שונה לשדות כדי להבחין בין שדה מוצג עליידי המערכת ושדה קלט. - אפשרות לעורר תשומת לב המפעיל להודעה חשובה על"ידי הבהוב של שדה, בהירות שונה או השמעת צפצוף. כדי לחסוך בקוים יש לבחור במסופים אשר יכולים לפעול בקו רבינקודתי בקצב שידור גבוה. בנוסף, עליהם לפעול במשטר קו המאפשר בדיקת שגיאות שידור. המצגים במערכת הם ממשפחת יבמ-3270 הפועלים במשטר 856 או במשטר 65. המסופים הם עצמאיים, כלומר בכל אחד מהם מותקנת יחידת בקרה עצמאית. העדפת בחירה זו על פני מסופים הפועלים במקבץ נבעה משיקולי מחיר ושיקולי גיבוי. מכיון שמסופים מעטים מחוברים לכל קו בכל אתר, תוספת יחידת בקרה למסופים במקרה זה מעלה את ה''מחיר היחסיי' של כל מסוף. לשם גיבוי היה צורך ביחידת בקרה נוספת אחת לפחות וגם לכך יש השפעה על המחיר. נוהל הגיבוי פשוט יותר באמצעות מסופים עצמאיים. ב. מודמים נבחר מודם אשר יכול לפעול בקצב שידור של 2400 או 1200 סיביות לשניה. תכונה זו חשובה, כי כאשר איכות הקו יורדת רצוי לעבור מקצב השידור הרגיל של 2400 ס'יש לקצב של 1200 סייש כדי להקטין את אחוז השגיאות ואת מספר ץ 1-08 אירוע - תכנון מערכת תקשורת השידורים החוזרים. / המודם צריך להתאים לתמסורת בשני תילים ובארבעה תילים. במערכת זו דרושה האפשרות של ארבעה תילים כדי להקטין את זמן הסבב שנדרש למודם להחלפת כיוון השידור. לצורך החישובים נניח שהנתונים הטכניים של המודם שנבחר: - זמן הרמת הגל הנושא - 6 עד 12 מילישניות. - זמן סבב ב-4 תילים בקצב 2400 ס"ש - 10 מילישניות ובקצב 1200 ס"ש - 5 מילישניות. - זמן סבב ב-2 תילים - 200 מילישניות. מספר תכונות נוספות רצויות: - בדיקה עצמית ובדיקה בחוג סגור עם מודם נגדי כדי להקל ולפשט את תהליך איתור התקלות במודמים ובקוים. - מעגלים אוטומטיים לתיקון עיוותי מופע. - גיבוי בקו חיוג. ג. קוים מיקומם הגיאוגרפי של עמדות הקלט והפלט נקבע בהתאם למערך הקיים במערכת הידנית. מספר המצגים בכל עמדה נקבע בהתאם לחלוקת העבודה הפונקציונלית בעמדה ובהתחשב בעומס. לדוגמה, בעמדה שיש בה שני סוגים של דיווחים הוצבו שני מצגים ונבדק שהמפעיל יוכל לעמוד בעומס המוטל עליו בכל אחד מהמצגים. הקוים שהוקצו לצורך התקשורת הינם קוי נלי'ן קיימים שנבדקו על-ידי משרד התקשורת ונמצא שהם עונים על תקן 44 ולכן ניתן להעביר בהם נתונים בקצב של עד 2400 ס''ש באחוז שגיאות סביר. הקוים בין מצגי הקלט לבין המרכז, ובין קו ציור 12.3: חיבור מצגים ומודם עם ]שס-ה₪] אירוע -,תכנון מערכת תקשורת 199 המרכז לחלק ממצגי הפלט הם ארוכים מאד ומחירם ניכר. רצוי להשתמש בקוים בניצולת גבוהה ככל האפשר עלזידי שימוש במודם המאפשר חיבור מספר מסופים כמניפה (זטס-חג)) ועל-ידי שימוש בקו רב-זנקודתי. מספר המסופים שניתן לחבר למודם ולקו מוגבל על-ידי החומרה של המודם. שיקולי תכנון קובעים גם הם את מספר המסופים שיחוברו למודם ולקו אחד, מכיון שככל שמסופים רבים יותר מחוברים לקו אחד גדל זמן ההמתנה של כל מסוף לתגובת המחשב. כדי להשיג נצילות טובה של הקוים מבלי לגרום להמתנה ארוכה של המסופים אפשר להגביל את אורך התשדורות. דבר זה מונע ''תפישתיי הקו לפרקי זמן ארוכים על-ידי מסוף אחד ומאפשר חלוקת תגובת המחשב לשני שלבים: תגובה מיידית על הקליטה ושחרור הקו, ותגובה לאחר עיבוד התנועה במחשב. הערכת זמני עיבוד בדיסקים : הדיסק המגנטי משמש כאמצעי עזר לאחסון נתונים שאחסנתם באופן קבוע בזכרון היתה דורשת זכרון גדול. יתרונו של הדיסק לעומת הזכרון הוא במחיר האחסון שהוא נמוך במספר סדרי גודל ממחיר אחסון בזכרון. לדיסק יתרון על פני אמצעי אחסון אחרים בכך שהגישה לנתונים היא ישירה ולכן גם מהירה. לעומת זאת, הקריאה מהדיסק איטית יחסית לקריאה מזכרון המחשב. הדיסקים מחולקים לגלילים (0615חו1ץ6), מסילות (114689) וגזרות (%ז10סטפ). זמן הגישה לנתונים בדיסק מורכב משני חלקים: זמן התיפוש (אטטפ) בו נעה הזרוע של ראשי הקריאה ומחפשת את המסילה שבה מצויה הרשומה. השהיית הסיבוב (עג|26 [ג4חסוזגזס) שנובעת מכך שאף כאשר הראש ממוקם מעל המסילה בה נמצאת הרשומה יש להמתין בממוצע חצי זמן סיבוב של הדיסק, כדי להגיע לרשומה עצמה. מרכיבי החישוב להערכת הזמן לביצוע כתיבה או קריאה יש לדעת את הגורמים הבאים: - | הקבצים שמצויים במערכת, גודל כל קובץ ושיטת הארגון שלו, ₪ - מספר גישות נדרשות לכל אחד מהקבצים לצורך ניתוח תנועה, - נתוני זמן החיפוש והשהיית הסיבוב של הדיסק. - זמן ציפיה בתור לשם קבלת גישה לדיסק (התור נוצר כיון שהדיסק ממלא את הבקשות באופן טורי). , זמני ביצוע קריאה וכתיבה בדיסקים משפיעים על זמני התגובה הנדרשים בעמדות הקלט, בעמדות הפלט ואצל הבקרים. נצילות המקסימלית המותרת לתקליט היא 60 עד 65 אחוזים, כאשר מופע הבקשות הוא פואסוני. בנצילות גבוהה יותר, גדלים התורים במידה ניכרת. 100 אירוע - תכנון מערכת תקשורת כדי להשיג יעילות מירבית בזמני גישה לדיסקים נבחרה שיטת הגישה הבסיסית. בשיטה זו דרושה הגדרה מפורטת של כתובות כל קובץ ואחזקת טבלת כתובות זו בזכרון המחשב. בנוסף אפשר, ולפעמים אף הכרחי, להחזיק בזכרון טבלת איתור כתובות של רשומות שהגישה אליהן הינה תכופה ועל כן משפיעה על זמן התגובה למפעיל. . נתונים טכניים של הדיסק: יחידת הדיסק המגנטי מורכבת מ-2 דיסקים נפרדים המותקנים זה מעל זה. הדיסק התחתון קבוע בכונן והדיסק העליון ניתן להחלפה. ביחידה ישנו מתקן אחד לקריאה וכתיבה המשרת את שני הדיסקים עם ראשי קריאה-כתיבה נפרדים לכל אחד מהם. חישוב תכולה: 200 גלילים לרישום נתונים 4 מסילות לגליל (2 מסילות בכל דיסק כפול ב-2) 24 גזרות במסילה 26 תוים בגזרה 4 תוים במסילה 6 תום בצילינדר אחד (4 מסילות). נתוני ביצועים: 5 זמן חיפוש במעבר בין גליל לגליל 145 זמן חיפוש ממוצע על פני כל הגלילים 8 זמן שסיבוב של הדיסק 205 השהיית הסיבוב (מחצית מזמן הסיבוב) 6 קקצב העברת נתונים בקריאה ובכתיבה. קבצי מדמ"ם - קובץ תורים. התורים שבמערכת הם תור העיבוד ותורי הפלט. משטר התורים הינו 1=0=. תור העיבוד הוא התור אליו מעבירה תוכנית התקשורת את הדיווחים שנקלטו ובו הם מחכים לתוכנית העיבוד. תוכנית העיבוד אינה מתחילה בעיבוד דיווח חדש לפני שהסתיים עיבוד הדיווח הקודם. מספר תורי הפלט הוא כמספר הקוים במערכת. לכל תור מעבירה תוכנית העיבוד את הודעות הפלט שמיועדות לעמדות שמחוברות לקו שהתור משרת. תוכנית התקשורת סורקת את תורי הפלט ומשדרת את ההודעות שמצויות בהם. לקובץ התורים יוקדשו בשלב ראשון 96 גזרות (4 מסילות) לאחסון 96 רשומות. אם יתברר בחישוב שיש צורך ביותר מזה יהיה צורך בשינוי גודל הקובץ ובאיטרציה נוספת של החישוב. - קבצי נתונים. בנתונים מקבצים אלה משתמשת תוכנית העיבוך לצורך ניתוח , 11 :. אירוע - תכנון מערכת תקשורת התנועות. עם גמר העיבוד מעדכנת תוכנית העיבוד את הקבצים. לקבצי הנתונים נדרשות 4 מסילות. ' - קובץ תוכניות. חלק גדול מתוכניות המערכת הוא מסוג תוכניות מעבר שנמצאות דרך קבע בדיסק ונקראות לזכרון רק בעת הצורך. ככל שנרבה בשימוש בתוכניות מעבר העומס על הדיסק יעלה, ויגדל זמן התגובה. בשלב ראשון נניח שעיבוד דורש קריאה של 5 תוכניות מעבר. האלטרנטיבה לאחזקת תוכניות מעבר בדיסק הינה אחזקתן בזכרון, אך מגבילים זאת רק לתוכניות שאחזקתן בזכרון מורידה את זמן התגובה. אם הקביעה של 5 תוכניות מעבר לא תשפיע לרעה על זמן התגובה ועל נצילות הדיסק יהיה צורך להעביר כמה מהן לזכרון, ולהיפך - אפשר יהיה לשקול ארגון שונה של הזכרון, התוכניות והקבצים אם זמן התגובה ונצילות הדיסק יהיו נמוכים. לקובץ התוכניות ידרשו 8 עד 12 מסילות. בחירת כונני הדיסקים מיעוט הנתונים בקבצים השונים מאפשר להשתמש בכונן דיסקים שבו דיסק אחד בלבד. אבל משיקולי מהירות גישה לנתונים נעדיף כונן בעל שני דיסקים. במקרה זה הקבצים יהיו על פני כמחצית מספר הגלילים. בסעיף הבא נבדוק את ההפרש בין זמני הגישה כאשר משתמשים בדיסק אחר או בשני דיסקים לכונן. מסיבות גיבוי הוחלט להתקין במערכת שני כונני דיסקים. משמעות הגיבוי היא שהקריאה נעשית מכונן אחד בלבד אך הכתיבה נעשית תמיד במקביל עי שני הכוננים. בעת תקלה באחד הכוננים מבוצעת הקריאה והכתיבה מהכוו הפעיל בלבד. העובדה שלצורך גיבוי נעשה רישום כפול של הנתונים בשני הכוננים אינו גורם להאטה משמעותית בביצוע כיון ששניהם פועלים במקביל. האלמנט המשותף היחיד שלהם הוא ערוץ הקלט-פלט של המחשב אשר פועל במדמ'יים בהעמסה נמוכה מאוד. בעת בחירת סוג הכונן למערכת יש לבחון את הנתונים הטכניים שלו: - כמות הנתונים שניתן לאחסן בדיסק, בגליל, במסילה ובגזרה. הגישה לנתונים בגליל היא ללא הזזת הזרוע (ללא זמן חיפוש). - משך זמן סיבוב. - משך זמן חיפוש ממסילה למסילה ומשך זמן חיפוש ממוצע. - נוסחת זמן חיפוש. באירוע זה נקבע שדרושים 10 גלילים של 2 מסילות לשם אחסון הקבצים בדיסק אחד. כאשר משתמשים בכונן של 2 דיסקים יהיו דרושים 5 גלילים בלבד, כל אחד בן 4 מסילות. זמני סיבוב וחיפוש ונוסחת החיפוש ניתנים בהמשך. זמן גישה ממוצע , בחישוב זמן הגישה הממוצע לרשומה יש לקחת בחשבון שהזרוע של הכונן אינה נעה על פני כל הדיסק מכיון שהקבצים מרוכזים ב-10 גלילים (הצעה א') או 12 אירוע - תכנון מערכת תקשורת ב-5 גלילים (הצעה ב'). - ההסתברות שבזמן החיפוש תעבור הזרוע % גלילים: א - מספר הגלילים שבהם מחפשים 9 = - ההסתברות שהזרוע לא תזוז, כלומר נמצאים בגליל הנדרש 2 = % 1- גא א ב ל - הממוצע של מספר הגלילים שיש לעבור רז = א 2 = א 1=א כאשר א גדול: 5 אל - השונות 2+ . גס א ו 5 א = 2.72 = 2 :או א קוא 5 :0 כאשר א גדול וי שר" - זמן החיפוש הממוצע א 4?(א) 5 = ך כאשר(א)) היא נוסחת זמן החיפוש של הכונן, א 1א א = הומת +ד- ג *[00] 2 = 0 נניח שנוסחה מקורבת לזמן החיפוש של הכונן שנבחר היא וח א1.1 +27 = 17 נניח שזמן הסיבוב של הדיסק הוא 405, לכן השהיית זמן הסיבוב הממוצעת היא ₪8ח20. זמן החיפוש הממוצע הוא עבור 2% 7 0>א ; 5וח 30.7 = 1 ו +27 = 1.1% +27 = אשעד - 2 וח 2.6 = 2 * 1.10% = 01 5א 5ח 28.5 = 7% 0766 > 85 הפרש זה אינו משמעותי ואינו מצדיק את ההוצאה שכרוכה ברכישת כונן בעל שני דיסקים ועל כן נשתמש בכונן בעל דיסק אחד בלבד. אירוע - תכנון מערכת תקשורת . 13 זמן המתנה ואווך התור בציור 12.4 מתוארים השלבים מהם מורכבת הקריאה מהדיסק. מופע תנועות הקלט במערכת הוא 5ח [ 8ות 1 8פות 1 + +6 א 5 +8 א ל = 00 8 " 5966 00 : שאילתות מחשבים עמדות מרוחקים מצגים 60 1.5 = 5 א מופע תנועות הפלט הוא | | 1 ב 24 11 1 2 60 1.15 = 305-090 = .ג עמדות לוח בקרים אישור לעמדות פלט | תצוגה מצגים א בקשות 4 זמן השהיית | ,וזמןהחיפוש | להתנפות הקריאה זמן הסיבוב הזרוע תור : לדיסק וחזו: .ד ----------------------- = ולו ץא?, 1 ציור 12.4: שלבי הקריאה מדיסק מכאן שכל תנועת קלט גורמת בממוצע ל-0.77 תנועות פלט. כל תנועה שנקלטת במחשב גורמת לסדרת הגישות הבאות לדיסק: כתיבה לתור לעיבוד, קריאה מתור העיבוד, 2 גישות לקבצים בממוצע, עיבוד עליידי 5 תוכניות מעבר, 8 כתיבות לתור הפלט בממוצע, 8 קריאות מתור הפלט בממוצע. הקריאה מהדיסק נעשית במהירות של 200,000 תוים בשניה ולכן העברת תו אחד נמשכת פגן5. בממוצע יש לקרוא 3 גזרות (256 תוים בגזרה) בגישה אחת, ולכן 33 = 586 256% 3 = ,ך 35 = ,ך 5 = וֶך 8 " 5 נצילות הזרוע: > = 2 08 15 = מחג 4 . אירוע - תכנון מערכת תקשורת נחשב עתה את סטיית התקן של זמן השירות. ניתן להניח בקירוב שהשהיית זמן הסיבוב וזמן הקריאה מפולגים. בפילוג אחיד בין הערכים | 8:7. 488 = 3.8+40 = | ות 3.8 = 3.8+0 = ,2 השונות של פילוג אחיד היא (,א - 6% 12 212 לכן :וח ו 13425 = 134 +0.25 0% + 0% = הגפס > 15 = 134.25 צ > החג09 מכיון שזמן השירות הוא צירוף של זמני שירות בעלי פילוג מעריכי ואחיד נתאים לו פילוג ארלנג. פרמטר ארלנג מ רק = ₪9 = 5 16 6% קבלנו פילוג שמתקרב לזמן שירות קבוע. בעזרת נתונים אלה אפשר לערוך סימולציה שמתוארת בסעיף "הערכת זמני העיבוד במערכת". מהסימולציה התקבל נצילות הדיסק: | 0.834 = זמן ההמתנה הממוצע לדיסק בח 4.5 = שך אורך התור הממוצע לדיסק 2 = ש1 התור המכסימלי הוא , 4 = אפוח 1 כלומר, במקרה החמור ביותר מצפות 4 בקשות לגישה לדיסק, לקריאה או לכתיבה. ו ₪ עיבוד 2 : פלט קליטת דווחים לעמדות מדווחים אירוע - תכנון מערכת תקשורת 15 תכנון מאגרי זכרון לתקשורת מאגרי זכרון נדרשים במחשבים למטרות שונות וביניהן לשם אחסון זמני של נתונים לכל פעולת קלט-פלט יש לתכנן את שיטת הקצאת המאגרים כדי שמספרם יהיה מינימלי ותפושת הזכרון תהיה קטנה. בהמשך ננתח את דרישות מאגרי הזכרון לתקשורת. הקצאת המאגרים במערכת תקשורת יש צורך בהקצאת מאגר לכל מסוף פעיל. בצורה הפשטנית ביותר, אורך המאגר יהיה כאורך המירבי של ההודעה שעשויה להגיע מהמסוף. במערכת שכוללת מספר רב של מסופים וקוים יהיה זה בזבזני להקצות מאגר קבוע לכל מסוף בהתאם לאורך ההודעה המירבי. במקרה זה נוהגים בשיטת המאגר הדינמי. , זכרון מחשב מאגר הודעות תוכניות, מאגרי עבודה ומאגרי קלט ופלט מקבצים קוי תקשורת דיסק מגנטי ציור 12.5: מאגרי הודעות כתיווך בין קוי התקשורת והדיסק בגמר הקליטה של ההודעה, עליה לחכות בתור לעיבוד. החזקת ההודעה בכל פרק הזמן הזה בזכרון, הינה בזבזנית והיא באה לידי ביטוי בזמן תגובה או בזכרון. העלות בזמן תגובה קיימת כאשר מאגר זה הוא היחיד שהוקצה למסוף ולא ניתן לבצע בו התקשרות נוספת לפני גמר עיבוד ההודעה הקודמת. כאשר הקצאת המאגרים למסוף היא דינמית, תפישה של מאגר לפרק זמן ארוך תדרוש מספר רב של מאגרים. מסיבות אלה נהוג להשתמש במאגרי הזכרון רק כתיווך ביניים לפני העברת ההודעות לדיסק. הודעה שנקלטת מקו תקשורת תמצא במאגרי הזכרון של המחשב בפרקי הזמן הבאים: א. בזמן הקליטה, ב. בהמתנה להעברה לדיסק לפני עיבוד, ג. | בזמן העיבוד. 156 ו אירוע - תכנון מערכת תקשורת קיימות ארבע שיטות להקצאת מאגרי זכרון: א. מאגר קלט-פלט קבוע מוקצה לכל קו. גודל השטח מתאים לאורך ההודעה המירבי שניתן לקלוט או לשדר לקו. כאשר נוהל התקשורת הוא דו"-מגמי למחצה יכול אותו שטח לשמש הן לקלט והן לפלט. אם נוהל התקשורת הוא דו-מגמי יש צורך במאגרים נפרדים לקלט ולפלט. ב. | מאגר באורך קבוע, כאורך ההודעה המירבי, נלקח מאוסף מאגרים לפני חקירה או לפני מעינה. בזמן העיבוד יוקצה מאגר אחר אליו תועבר ההודעה מהדיסק. ג. הקצאת מאגר בהתאם לאורך ההודעה מתוך אוסף מאגרים. שיטה זו מתאימה בעיקר לפלט, כיון שאז ידוע למחשב אורך ההודעה. ד. הקצאת מאגר בגודל קבוע, קטן מאורך ההודעה הארוכה ביותר. כאשר המאגר מתמלא מוקצה מאגר נוסף וכן הלאה. שיטה זו מתאימה בעיקר לקלט במערכת שיש בה פילוג גדול באורך ההודעות וקיימות בה לעיתים הודעות ארוכות מאד. הקצאת מאגר לפי ההודעה הארוכה ביותר תהיה בזבזנית במקרה כזה. חישוב תפושת הזכרון חישוב התפושה המירבית של הזכרון בעבור המאגרים יכולה להעשות בשתי שיטות. בשיטה א' שהיא הפשוטה ביותר ליישום, אם ישנם במערכת א קוים ואורך ההודעה מירבי הוא 2 תוים, יש צורך במאגרים עבור .א תוים. בשיטה ב' תפוש המאגר רק בזמן התקשורת (בהזנחת זמן ההמתנה לדיסק). אם מהירות השידור היא 5 תוים לשניה ואורך ההודעה המירבי הוא 2 תוים, אזי יתפש המאגר למשך 5/8 שניות. אם קצב הקלט הוא = הודעות לשניה בממוצע, נצטרך = מאגרים באורך ? תוים, שכל אחד מהם יתפש למשך 2/8 שניות, כלומר נצטרך בממוצע שטח מאגרים של 3 5 8 היחס בין שטח זה לשטח שנדרש בשיטה א' הוא | 3 אפ" אפ - א5 הוא גם מספר התוים המירבי שניתן לשדר ב-א קוי המערכת. - 25 הוא מספר התוים שמשודרים למעשה במערכת בהנחה שכל ההודעות הן שוות, בנות ? תוים כל אחת. מכאן ששיטה א' מתקרבת לשיטה ב' ביעילות רק כאשר מספר התוים שמשודר בקוים שווה למספר המירבי של התוים שניתן לשדר, כלומר כשנצילות הקוים מתקרבת ל-100 אחוזים. מתוך הנוסחה של שיטה ב' ניתן לראות ששטח המאגר שנדרש נמצא ביחס 8 אירוע - תכנון מערכת תקשורת ישר לריבוע אורך ההודעה המירבי. לכן רצוי בעת השימיץ בשיטה זו להגביל את אורך ההודעות שמשודרות במערכת. מבחינת תכנות, שיטות א' וזב' הן פשוטות ליישום. כאשר אפשר להקצות את מספר המאגרים שנדרשים בשיטות אלו והדבר אינו מהווה נטל כבד מדי למערכת, לא כדאי ליישם את שיטות ג' ודדי. במדמ''ם רוב הודעות המסופים הן באורך קבוע. דבר זה מפשט את הבעיה מכיון שאין תחום רחב של אורכים שמצדיק הקצאה דינמית של מאגרים. לכל קו רב-נקודתי נדרש רק מאגר אחד. למרות שפונים בכל פעם אל מסוף אחר, ברגע מסויים קיים תמיד קשר רק אל מסוף אחד. מאגר זה יכול לשמש הן לקלט והן לפלט מכיון שהתקשורת היא דו-מגמית למחצה. מכאן, שבמידה שנחבר לכל קו קבוצות מסופים בעלי אורך הודעה זהה, נוכל להקצות לקו הזה מאגר שאורכו יהיה שווה לאורך ההודעה. הקצאה זו אינה בזבזנית ויישומה הוא פשוט ביותר. לדוגמה, נחבר לקו אחד מצגים של מדווחים שהמשותף להם הוא הודעה קבועה באורך שתי שורות של המצג. לקו אחר נחבר מצגי פלט שההודעה אליהם היא באורך שורה אחת. בנוסף לנתונים עצמם על המאגר להכיל גם את תוי הבקרה של התקשורת. בדיקת אורכי ההודעות מראה שיש צורך ב-3 סוגים של מאגרים: באורך של 60 תוים, באורך של 78 תוים ובאורך של 136 תוים. את כמות הזכרון שיש להקצות למאגרים אפשר לחשב לאחר תכנון מספר הקוים שנדרשים למערכת וקביעת אופן חלוקת המצגים בין הקוים. תכנון פרישת הרשת תכנון פרישת הרשת כולל את תכנון הקוים וחישוב ההעמסה עליהם בתקופת פעילות רגילה ובמצב של תקלה כאשר יש צורך בגיבוי. תכנון קו רבינקודתי חיבור מספר מסופים על קו אחד עלול לגרום להיווצרות תור של ממתינים לשירות הקו. כל אחד מהמסופים יכול להיות במצב שיש בו הודעה לשידור (16520050 6 או שאין לו מה לשדר (6500056ז 6ש8811ַ6צ!). בשני המקרים קיים זמן שירות אלא שבמקרה השני הוא קצר יותר. בניתוח הבעיה יש למצוא מהו מספר המסופים שניתן לחבר לקו אחד כדי שזמן ההמתנה של כל מסוף, עד אשר מגיעים אליו בתהליך הסריקה, יעמוד בדרישות זמן התגובה. את החישוב של זמן ההמתנה רצוי לבצע עבור תחום ערכים של מופע הקלט כדי לבדוק את השפעת הגידול במופע על זמן התגובה. בעיה נוספת שרצוי לבדוק היא האם רצוי לעבד את הקליטה במחשב ולהגיב מיד על הקלט, או לבצע שתי התקשרויות, האחת לצורך הקליטה והשניה למתן אירוע - תכנון מערכת תקשורת / 1.99 התגובה. האפשרות הראשונה נותנת למצג תגובה מהירה, מכיון שכל התהליך מתבצע בהתקשרות אחת, אבל גורמת זמן המתנה ממושך יותר לסריקת המחשב. באפשרות השניה תהיה התגובה מאוחרת יותר אבל תהיה המתנה קצרה יותר למחזור הסריקה. יתרון נוסף שקיים בשיטה השניה הוא העסקה קצרה יותר של הקו שמאפשרת נצילות טובה יותר שלו. נושאים אחרים שיש לקבל עליהם החלטה הם שיטת הקשר, דו-מגמי או דו"מגמי למחצה, וקצב שידור שכדאי לעבוד בו. ככל שעולים בקצב השידור זמני התגובה הם קצרים יותר, אבל עליה בקצב גורמת לאחוז גבוה יותר של שגיאות ישידור. כתוצאה מהצורך לחזור על השידור השגוי מספר פעמים ישנה ירידה בביצועים. חוזזג)א .1 (ראה ביבליוגרפיה) בדק בעיות אלו באופן אנליטי ובסימולציה ומצא שבדרך כלל שמרור הקו בין הקלט והפלט היא שיטה טובה יותר מאשר החזקתו. ככל שמהירות השידור גדלה, גדל גם היתרון בשיטה זו. במדמ''ם התקשורת היא דוזמגמית למחצה תוך שימוש בקו 4 תילי. השימוש בקשר דו-מגמי למחצה נובע מכך שנוהל התקשורת 856 שנבחר אינו מאפשר עבודה בקשר דו"מגמי. השימוש ב-4 תילים מאפשר החזקת גל נושא קבוע בקו השידור ובו נעשית הקליטה, דבר שמקטין את זמן הסבב של המודמים. קצב השידור נבחר כ-12002400 סיביות לשניה. התקשורת מתבצעת בקצב של 2400 סייש ורק כאשר בקו מסויים חלה עליה באחוז שגיאות השידור מורידים בו את הקצב ל-1200 ס"ש. חישוב ההעמסה על קו בעמדות המדווחים בסעיף זה נחשב מהו מספר המסופים של עמדות המדווחים שניתן לחבר לקו רב-נקודתי אחד. האילוץ הוא שזמן ההמתנה לחקירת המסוף לא יעלה על שניה אחת. כל אחד מהמסופים שמחוברים לקו יכול לשלוח דיווח שזמן השידור שלו (ללא זמן חקירה) הוא 1%. אם אין לו דיווח הוא עונה בתשובה שלילית ומשחרר את הקו. ציור 7 : חקירה בקו רב-נקודתי 0 . אירוע - תכנון מערכת תקשורת מופע הדיווחים מכל מסוף הוא ,ג ומספר המסופים על הקו הוא ]א. - מופע הקלט על הקו הוא ג | % פּ=ג - הנצילות של הקו היא 0 1 די( = 0 נחשב עתה את הזמן שנדרש לפעולת החקירה ק1. החישוב נעשה בהנחה של שימוש בקו 4 תילי עם מודם. זמן השידור של תו אחד (=8 סיביות) בקצב של 0 סשיביות בשניה הוא 3.35. הזמן ק1 שנדרש לביצוע פעולת החקירה (במילישניות): 1 התקשרות המחשב עם המודם והרמת הגל הנושא 155 2 שידור תבנית חקירה שכוללת את תוי החקירה, תוי הבקרה, תוים ריקים ותוי הסנכרון (13 תוים) 0 3 סבבהמודם 60 4 התשובה השלילית של המסוף (5 תוים) 5 סה"ב 5 זמן השירות 1% מורכב מהזמנים הבאים (במילישניות): 1. שידור דיווח באורך 140 תוים 400 2< סבב המודם 10 3 אישור המחשב (]9ח0ו541ז%6ח0)) ושחרור המצג (9 תוים) 10 4. סבב המודם 10 5 אישור המסוף (5 תוים) 15 . 6. סבב המודם 10 7 תשובת המחשב ‏ ₪07 (5 תוים) 15 סה"ב 0 בעזרת תוכנית אנליטית מחשבים את תוחלת זמן ההמתנה של הדיווח מגמר ההקשה ועד שהחקירה מגיעה למסוף. תוצאות התוכנית נתונות בגרף שבציור 8, כפונקציה של אג. לפי נתוני המערכת | ' תת 0.033 = = = ,% 1500 על הקו ישנה גם תנועת פלט למסופים בעלת מופע שווה למופע הקלט. לכן 7 = א. , לפי התוצאות של זמן השהייה ניתן לראות שאם נחבר 6 מסופים על קו אחד, זמן ההמתנה הממוצע יהיה 32088 עבור המופע הנתון. לזמן זה יש להוסיף את זמן השירות כדי למצוא את זמן התגובה 8738 = 553 + 320 = שתסקצך תגובה זו עומדת בדרישה של זמן תגגבה בתוך שניה אחת. שיקולים להעמסת קוי התקשורת קוי התקשורת מהווים מרכיב בעל מחיר לא מבוטל במערכת תקשורת. בתכנון פרישת הקוים יש לחפש שיטה שתבטיח מספר קוים ואורך קוים ציור 12.8: פלט התוכנית האנליטית לחישוב תוחלת זמן ההמתנה מספר המסופים - וח א ופ צ ה מ מו מ כ פוח ה ₪ מו | "דחה--177- 7 77ץ || הפממ האפקה ב 40 אירוע - תכנון מערכת תקשורת 208 202 אירוע - תכנון מערכת תקשורת מינימלי. חסכון במספר הקוים יכול להעשות על-ידי חיבור מספר רב ככל האפשר של מסופים על כל קו בשיטת חיבור רב-נקודתי. אך קיימות מספר מגבלות למספר המסופים שניתן לחבר על קו אחד. מגבלה אחת היא החסם העליון של כמות התעבורה שניתן להעביר בקו ביחידת זמן. חסם זה יכול להיות נמוך מאשר מופע הדיווחים שעל המסופים להזרים למערכת. ככל שמספר המסופים הקשורים לקו גדל כן קטן החסם, מכיון שחלק גדול יותר מן הזמן מוקדש לסריקת המסופים על חשבון זמן השידור של הדיווחים עצמם. , מגבלה שניה היא זמן ההמתנה של כל מסוף עד אשר הסריקה מגיעה אליו. כאשר ישנה דרישה לזמן היענות מסויים היא קובעת את המספר המקסימלי של מסופים שניתן לחבר לקו. מגבלה אחרת היא מיקום המסופים אשר קובע היכן ניתן לבצע באופן מעשי את החיבור הרב-נקודתי. מגבלה נוספת היא אפשרות ההעמסה של המודם. הנמדדת במספר הקוים המקסימלי שניתן לחבר לו בחיבור רב-נקודתי. בנוסף למגבלות אלו יש לקחת בחשבון בעת התכנון את בעיות הגיבוי. כלומר, כאשר חלק גדול ממסופי המערכת מחוברים לקו אחד, תקלה בו גורמת להשבתה של חלק גדול של המערכת. אחת השיטות הפשוטות לבדיקת השפעת החסם העליון של מספר התשדורות שניתן להעביר בקו ביחידת זמן היא יצירת טבלת נתוני תעבורה. כאשר לכל המסופים על הקו יש תשדורות באורך שווה, מפרטת טבלה זו את מספר התשדורות המקסימלי שניתן להעביר בקו ביחידת זמן כתלות במספר המסופים על הקו. מטבלה זו ניתן לבחור את מספר המסופים המקסימלי שעדיין עונה על מופע התשדורות הצפוי מכל מסוף. כאשר המסופים הינם מסוגים שונים ואורך התשדורות שלהם משתנה בניית הטבלה הינה קשה יותר. חברות המחשבים נוהגות לספק תוכניות עזר לביצוע חישובים אלה. במקרה כזה מכילה טבלת נתוני התעבורה את הניצולת המקסימלית של הקו כתלות במספר המסופים הקשורים אליו. פרישת הקוים והמסופים במעוכת במדמ''ם הבעיה העיקרית איננה מספר הדיווחים המקסימלי שניתן להעביר בקו אלא הדרישה לזמן המתנה קצר לחקירה, והדרישה לגיבוי ושרידות. לפי החישוב בסעיף '"תכנון קו רב-נקודתי" ניתן לחבר 6 מסופים על קו אחד ולעמוד בזמן המתנה הנדרש. הנצילות של הקו במקרה זה היא 0.2 שהיא נמוכה בהרבה - מהנצילות המקסימלית האפשרית - 0.88. מבחינת מיקום המסופים, קיימים במדמ"ם 4 אתרי דיווח שבכל אחד ישנם" שני מסופים, ובשלושה מהאתרים ישנם בנוסף 2 מחשבים מדווחים. במרכז הבקרה ישנם 5 מסופים, בכל אחד משני אתרי הפלט ישנם 2 מסופים. , י אירוע - תכנון מערכת תקשורת ְ 203 משיקולי גיבוי חוברו המסופים באתר דיווח אל קו אחד, והמחשבים באותו אתר חוברו אל מודם וקו אחרים. כאשר חלה תקלה בקו או במודם שבאחד האתרים, מחברים את המסופים המנותקים אל המודם או הקו השני. במקרה כזה ישנה ירידה בזמן ההיענות של המערכת למסופים על הקו, אבל כל המסופים ממשיכים לפעול. שיטה דומה ננקטה במרכז הבקרה. באתר דיווח שבו אין מחשבים מדווחים ובאתרי הפלט הותקנו קו ומודם רזרביים לגיבוי. קוזה משמש בדרך כלל לקשר דיבור ורק בזמן תקלה בקו השני משתמשים בו להעברת נתונים. ציור 12.9: תאור סכמטי של פרישת הקוים במדמיים הערכת זמני התגובה במעוכת במערכת תקשורת ההערכה של חלוקת הזמן של המחשב היא פעולה מורכבת אך הכרחית. הערכה נדרשת כדי לודא שהמחשב יכול לענות על דרישות המערכת ולהבטיח שלא יווצרו בו תורים אינסופיים. היא נדרשת גם כדי לבחון את הנצילות של המחשב ואת אפשרויות הגידול בעומס מבלי "לסתום את המערכת". ששסט 6 64 9 צוטבסש שש 1400 )6-6( 0 א ו 00 וט א א טש 00 שאו בוט --7-?--!|4------- א ₪0 66 = ₪0 66 טג 666 4 0 ב שו 6 א ₪4 66 = )60 006 ₪0 46 00000 0 םב :ן017 וא - 65 46% גשסוט 06 ₪ + א ₪0 שו 60 ₪ 6 6 ₪ ₪ ,א 660 ש05 064% ש6146 0% / וט )וט +40 צא.6 ו ו - -----* |ה--- 6% 20 6 0 1 + ₪ ₪ 6 06 ₪ 6 204 אירוע - תכנון מערכת תקשורת אירוע - תכנון מערכת תקשורת הערכת שלבי תהליך העיבוד לשם ביצוע החישובים יש לקבוע את תהליך העיבוד במערכת. במדמי'ם מתבצע הקשר בין תוכנית התקשורת לבין תוכנית העיבוד באמצעות תורים. תוכנית התקשורת חוקרת במקביל את כל קוי המערכת. עם גמר קליטת דיווח באחד הקוים נפסקת החקירה על אותו קו עד אשר הוא מועבר לתור העיבוד על דיסק, ולאחר מכן נמשכת החקירה. תוכנית העיבוד שולפת דיווח מהתור ומטפלת בו בשני שלבים. בשלב ראשון נערכות בדיקות סבירות של הקלט ובהתאם לתוצאות הבדיקות מועברת הודעה לתור הפלט של המצג המדווח. בשלב שני מנתחים את הדיווח באמצעות שגרות מעבר, מעדכנים את קבצי המערכת ויוצרים דיווחי פלט המוכנסים לתורי הפלט. בציור 12.10 מתוארת הפעילות המקבילה של תוכנית העיבוד, תוכנית התקשורת והגישה לדיסק. תוכנית התקשורת פועלת ברמת עדיפות גבוהה יותר מאשר תוכנית העיבוד ולכן היא מפסיקה את תוכנית העיבוד לפרקי זמן קצרים כדי לנתח את תגובת המסוף. קיימת תחרות בין תוכנית התקשורת ותוכנית העיבוד על השימוש בדיסק, וכשאחת מהן פונה לדיסק, על השניה להמתין לגמר הפעולה. כדי להעריך את זמן התגובה של המערכת בוצעה סימולציה באמצעות שפת הסימולציה /-0255. לצורך תיאור המודל חולק תהליך העיבוד למספר שלבים כפי שתואר קודם. בציור 12.11 מתוארים השלבים של הטפול בדיווח: - בשלב ראשון פועלת תוכנית התקשורת שקולטת את הדיווחים במקביל ומאחסנת אותם בדיסק בתור העיבוד. - בשלב השני מופעלת תוכנית בדיקת הקלט אשר כוללת גישה אחת לדיסק לשליפת דיווח מתור העיבוד. בשלב זה נוצר גם פלט לעמדות המדווחים. הגישות לדיסק שנובעות מפלט זה מהוות רק 18 אחוזים מכלל הגישות בשלב בי. לכן הוזנחה תוספת זו בסימולציה והוקצתה לשלב זה גישה אחת לדיסק. - בשלב שלישי עובר הדיווח עיבודים נוספים שכוללים קריאה ל-5 תוכניות מעבר, 1.2 גישות בממוצע לקבצים ו-0.8 גישות בממוצע לאחד מתורי הפלט, בסה''כ 7 גישות לדיסק בשלב זה. בגלל מהירות הביצוע הגבוהה ניתן להזניח את זמן העיבוד ביחס לזמן הגישה לדיסק, כך שאת זמן הביצוע של כל שלב קובעות למעשה מספר הגישות לדיסק שמתבצעות באותו שלב. ציור 12.11: שלבי הטיפול בדיווח במחשב 206 אירוע - תכנון מערכת תקשורת תוצאות ומסקנות בסעיפים קודמים חושבו זמני המתנה בתורים לדיסק, זמני עיבוד קלט ופלט וזמני שידור. התוצאות שהתקבלו משמשות בסיס לחישוב שלהלן. זמן ההמתנה הממוצע מרגע קליטת הדיווח במחשב ועד ליצירת פלט לעמדת מדווחים הוא 1.48 שניות. סטית התקן של זמן זה היא 1.52 שניות וב-95 אחוזים מהמקרים יהיה זמן ההמתנה קטן מ-4.6 שניות. לזמן זה יש להוסיף את זמן ההמתנה לסיום חקירת מסוף אחד שנמשך בממוצע כ-0.25 שניות וזמן השידור שנמשך בממוצע 0.5 שניות. הדרישה המבצעית היתה תגובת מחשב לעמדת מדווחים תוך 10 שניות והסימולציה הראתה שהתכנון עומד בתנאי זה. הזמן הממוצע בין קליטת הדיווח לבין יצירת הפלט הסופי של המערכת הוא 6 שניות עם סטית תקן של 1.52 שניות, וב-95 אחוזים מהמקרים יהיה זמן ההמתנה קטן מ-5.1 שניות. גם לזמן זה יש להוסיף את זמן ההמתנה לסיום חקירת מסוף אחד (בדיקה אם קיים פלט לקו נעשה לפני חקירה של כל מסוף על הקו) ואת זמן השידור בקו. בדרישה המבצעית נקבע פרק זמן מקסימלי של 60 שניות ליצירת הפלט. האופי הטורי של תוכנית העיבוד גורם לתור לתוכנית זו. אורך התור הממוצע הוא 2 דיווחים, האורך המקסימלי הוא 15 דיווחים, זמן ההמתנה הממוצע בתור הוא 1.3 שניות. כלומר, המערכת עומדת בדרישה לזמן התגובה לעמדות ‏ המדווחים ובדרישת זמן התגובה ליצירת הפלט. אמינות, זמינות וגיבוי מדמ''ם הינה מערכת קריטית אשר צריכה לפעול ברציפות 24 שעות ביממה במשך שבעה ימים בשבוע. לכן נדרשת מהמערכת מידה גבוהה של זמינות. במערכות המחשבים אפשר להבחין בשתי קבוצות חומרה עיקריות: חומרה הבנויה מרכיבים אלקטרוניים כדוגמת היע''מ והזכרון ויחידת הבקרה לתקשורת, וחומרה הבנויה מרכיבים מכניים או אלקטרומכניים כדוגמת דיסקים מגנטיים, מדפסות ועוד. = רמת האמינות והזמינות של הרכיבים האלקטרוניים הינה גבוהה. אולם רכיבים רגישים במערכת הן יחידות הציוד ההיקפי אשר בהיותן בעלות חלקים מכניים נעים הזמן הממוצע בין תקלות בהן נמוך מאשר בשאר חלקי המערכת. אלמנט חלש נוסף של המערכת הם קוי התקשורת שאיכות ההעברה בהם משתנה במשך שעות היום ובתקופות שונות של השנה. איתור התקלות בקוים ותיקונן נמשך בדרך כלל זמן רב יותר מאשר תיקון רכיב במערכת המחשב. כדי להעלות את זמינות המערכת, על מערכת התוכנה לנסות להתגבר על התקלה על יד חזרה מספר פעמים על פעולה שנכשלה, או על-ידי נסיון לפתור את הבעיה תוך שימוש באופני פעולה אלטרנטיביים. כלומר, עדיף להפעיל את המערכת בביצועים נחותים בתקופת התקלה מאשר לגרום לשיתוקה. אירוע - תכנון מערכת תקשורת | . 207 איתור תקלות אפשויות 5 תכנון שיטת ההתגברות על תקלות צריכה לענות על תקלות ברכיבים הבאים: - המחשב, - הציוד ההיקפי, - המסופים, - ציוד התקשורת. אחת הבעיות העיקריות בנושא זה היא בעית איתור מקור התקלה. כיון שהמערכת מורכבת ממספר רב של רכיבים, תקלה באחד מהם אינה מאפשרת במקרים רבים אבחון חד משמעי של מקור התקלה. תקלות קורות לעיתים בגלל הפעלה לא נכונה של מצגים אשר יכולה להראות למפעיל כתקלה במערכת המחשב. כדי להתגבר על מקור זה של תקלות יש צורך בהדרכה טובה של המפעילים ובספרות הפעלה מפורטת שמכילה הנחיות " ושיטות לאבחון מקור התקלה והוראות מפורטות להתגברות על תקלות. תקלות אחרות קורות בגלל פגמים בתוכנה. במערכת תקשורת קשה בדרך כלל לנפות את כל צירופי המקרים האפשריים ולכן יתכנו צרופי מקרים שלא נוסו שעלולים לגרום עצירה של המערכת. פתרון מוחלט לבעיה זו לא קיים, אבל סטנדרטית צפויות בה פחות תקלות. במערכת מבצעית פועלת אין זה רצוי להכניס גירסאות חדשות של תוכנה אלא כאשר העדכונים חיוניים ורלוונטיים למערכת. את העדכונים או את החלפת התוכנה הסטנדרטית או תוכנת היישומים יש לבצע בזהירות רבה ובתקופות של עומס נמוך. כל שינוי בתוכנה עלול לגרום לתקלות בלתי צפויות אם אין מבצעים אותו כראוי ובתהליך של בקרה בכל שלב של השינוי. בעיה נוספת היא בעית האחזקה המונעת התקופתית של ציוד מערכת המחשב, קוי התקשורת והמודמים. כאשר אין גיבוי מלא תגרור האחזקה את השבתת המערכת. יש לדאוג למערכת מגבה לתקופת האחזקה המונעת או לנוהלים שיאפשרו הפסקת העבודה לפרק הזמן הזה. כאשר הפתרון היחיד הוא הפסקת העבודה, רצוי לבחור את זמן ביצוע האחזקה המונעת בזמן של היום והשבוע בו התעבורה היא נמוכה והפסקת הפעילות אינה קריטית. במדמ'ים הוקם מערך מקביל של טלפונים אשר יכול לגבות את המערכת מחינה מבצעית כאשר המערכת מושבתת, או חלקים שלה מושבתים. יש למערך הטלפונים חשיבות גם מבחינה טכנית בגלל הצורך בתיאום בין הקצוות כאשר קורית תקלה באחד מרכיבי מערכת התקשורת. לדוגמה, בזמן שחולף מעת גילוי התקלה במסוף או בקו מסויים ועד לפתרון הבעיה אוגר המחשב בתוכו את הדיווחים לפלט. את הדיווחים מעבירים למרכז באמצעות שש ומזרימים אותם למחשב באמצעות מסוף במרכז הבקרה. 208 אירוע - תכנון מערכת תקשורת . תקלה במחשב במדמיים מורכבת מערכת המחשב, להוציא ציוד היקפי, מהיחידות הבאות: יחידת עיבוד מרכזית (כוללי זכרון), יחידת בקרה לתקשורת ויחידת בקרה לקלט-פלט ספרתי. כדי להגדיל את אמינות המערכת יש צורך בגיבוי יחידות אלה, ופתרון אפשרי לכך הוא אחזקת מערכת נוספת שתופעל כאשר המערכת הרגילה תתקלקל. לצורך הפעלת המערכת המגבה יש צורך בחיבור הציוד ההיקפי של המערכת הראשונה אל המערכת המגבה, או לאפשר גיבוי מלא של הציוד ההיקפי. מערכת שנותנת גיבוי מלא למערכת המחשב מוצגת בציור 2. ציוד פחות קריטי כמו מדפסת ראשית ולוח התצוגה אינם מגובים. ציור 12.12: גיבוי מערכת המחשב פתרון הגיבוי המלא הוא היקר ביותר מכיון שהוא מחייב העמדת שתי מערכות מחשב כמעט זהות ותוספת אביזרים מיוחדים ותוכנה לקישור ביניהן. המעבר ממערכת אחת לשניה אינו אוטומטי תמיד ושקוף למשתמש, והוא מותנה במחיר שכדאי ומוכנים לשלם בעבורו. ברוב המערכות המעבר אינו אוטומטי ושקוף וכאשר הוא מתבצע מושבתת פעולת המערכת למשך דקות אחדות. במערכות הפועלות בזמן אמיתי הדרישה היא למעבר ללא הפסקת פעילות או בהפסקה של שניות אחדות בלבד. הפעלת מחשב הגיבוי כוללת את השלבים הבאים: א. טעינה של מערכת ההפעלה והתוכניות מהדיסק לזכרון (.1:1). ב. מתן הוראת מפעיל לציון הדיסק הראשי ולציון דיסק הגיבוי. ג. | הזרמת הקלט שהתקבל ברשת הגיבוי באמצעות מסופי מרכז הבקרה ועדכון אירוע - תכנון מערכת תקשורת קבצי המערכת באמצעות קלט זה. ד. הודעה למפעילי המסופים על החזרת המחשב לפעילות תקינה. ה. הפעלה. שוטפת של המערכת. : תקלה בציוד ההיקטי הציוד ההיקפי של מערכת המחשב במדמ''ם מורכב מהיחידות הבאות: כונן דיסקים, עמדת מפעיל, מדפסת ראשית ויחידת בקרה לתצוגה. המדפסת הראשית ויחידת הבקרה לתצוגה אינן יחידות קריטיות. מטרת המדפסת היא לספק עותק מודפס וכאשר היא מתקלקלת אין מתקבלת הדפסה במרכז. כאשר יחידת הבקרה לתצוגה מתקלקלת מוקצה אחד ממסופי הפלט כיחידת פלט לתצוגה. ההודעות מודפסות במדפסת המסוף ומוצגות באמצעות לוחות ידניים. לעמדת המפעיל אין תפקיד מוגדר בעת העבודה הרגילה של המערכת. המפעיל משתמש בעמדה זו כדי לטעון את המחשב לתחילת הפעלה ולאחר תקלה. הוא מקבל הודעות ממערכת הפעלה על כל קלקול במערכת ובמיוחד כאשר עמדת הפיקוח מתקלקלת. עם קבלת הודעה זו עליו להקצות מצג חדש כעמדת פיקוח. עמדת המפעיל אינה ניתנת לגיבוי ואם היא מתקלקלת דוקא בזמן שהיא נחוצה, גורם הדבר לשיתוק המערכת. המרכיב הרגיש ביותר במערכת הוא כונן הדיסקים ולכן הוחלט לגבות אותו גיבוי מלא. כלומר, במערכת ישנם שני כוננים כאשר כל כונן מכיל דיסק אחד. רישום הנתונים נעשה במקביל על שני הדיסקים שהינם העתק האחד של השני. אחת היחידות מסומנת כיחידה ראשית וממנה מתבצעת הקריאה. כאשר יחידה זו מושבתת מתבצעת הקריאה מהיחידה השניה שהופכת ליחידה הראשית. כאשר היחידה המקולקלת מוחזרת לעבודה מופעלת מעמדת פיקוח שאילתה שמבקשת העתקה של הדיסק התקין אל הדיסק שהוחזר לפעילות. עם גמר ההעתקה מסומן הדיסק החדש כיחידה משנית ומתבצעת אליו כתיבה לצורך גיבוי כמו בעבודה רגילה. תקלה במסוף תקלה במסוף אינה צריכה לגרום שיבושים בפעולת המערכת. במדמיים מאבחן המחשב תקלה בתקשורת כאשר מסוף אינו עונה לנסיונות ההתקשרות, כאשר מסוף אינו מאשר קבלה של פלט, או כאשר מסוף מודיע על תקלה כלשהי. במקרה הראשון אין המחשב יכול להבחין אם התקלה היא בקו, במודם של המסוף או במסוף עצמו ויש צורך בעזרת מפעיל המסוף לאיתור התקלה. בכל מקרה של תקלה מנסה המחשב לחזור על פעולת ההתקשרות מספר פעמים (כפי שנקבע). אם אין מצליחים להתגבר על התקלה בשיטה זו מודיע המחשב לעמדת הפיקוח על התקלה והמסוף נרשם במחשב כייבלתי פעיל". פירוש מצב זה הוא 220 אירוע - תכנון מערכת תקשורת שלא יתבצעו נסיונות התקשרות נוספים למסוף אלא אם עמדת הפיקוח תורה על פתיחת המסוף מחדש. כאשר מסוף מתקלקל, אפשר להחליפו במסוף תקין. אם אין עושים זאת, על עמדת הפיקוח להורות באמצעות שאילתה על המסוף שממלא את מקומו. כלומר, ניתן להצמיד את בעל התפקיד שהמסוף שלו התקלקל למסוף של בעל תפקיד אחר. בעל התפקיד המגבה יקבל על מסופו את ההודעות המיועדות למסוף המקולקל. לדוגמה, כאשר מדפסת של מסוף מסויים מתקלקלת, ניתן לאחר הוראה של עמדת פיקוח לקבל את ההדפסה במדפסת של מסוף אחר. בעמדות הדיווח ישנם מספר מסופים אשר מאפשרים גיבוי זה לזה. בפרק הזמן שעובר עד להקצאת המסוף המגבה, מצטברות הודעות בתור הפלט של המסוף שהתקלקל. לאחר הוראת מפעיל עמדת הפיקוח בדבר המסוף המגבה יבוצע הפלט שהצטבר בתור. במערכת מדמ''ם הוחלט לא לצבור תור הדפסה. תקלה בציוד התקשורת מרכיבי ציוד התקשורת הם: קו ומודם. קביעת מקור התקלה על-ידי תוכנית המחשב היא קשה ולעיתים בלתי אפשרית. כאשר מתקלקל המודם שבצד המחשב, ניתן לאתר את התקלה כי המודם אינו מגיב על בקשת המחשב לשדה. תקלה בקו ניתן לגלות כאשר התקלה גורמת לאחוז גבוה של שגיאות שידור ולשידורים חוזרים רבים. ניתן גם לגלות שאחד מהמרכיבים, קו או מודם, מקולקלים כאשר כל המסופים שנמצאים על קו מסויים הופכים לבלתי פעילים. בכל המקרים מנסים לחזור על הפעולה מספר פעמים כדי לבדוק אם התקלה קבועה או מקרית וחולפת. כאשר התקלה בקו גורמת לקליטה משובשת, ניתן להתגבר על כך עלזידי שינוי קצב השידור מ-2400 ס"ש ל-1200 ס'ש. שינוי זה דורש תאום בין שני קצות הקו. כאשר התקלה בקו היא נתק, יש צורך בהפעלת קו אלטרנטיבי. לכל אחד מהקוים הקריטיים במדמ''ם תוכנן קו אלטרנטיבי שהפעלתו נעשית באמצעות מפסק במרכז הבקרה. מפעיל המסוף יכול לעזור באבחון מקור התקלה בשרשרת מסוף, מודם, קו. בדיקת המודם יכולה להעשות על-ידי העברתו למצב של ביצוע בדיקה עצמית בהתאם לאחת או יותר מהאפשרויות. בדיקת המודם והקו גם יחד יכולה להעשות עליידי שידור תבנית בדיקה כאשר הקו בצד המודם המרוחק מצוי במצב של חוג סגור בין קו הקליטה והשידור. ניתן לבדוק את הקשר בין שני המודמים והקו על-ידי שידור תבנית ובדיקה של התבנית שמתקבלת במודם שבצד השני. כל הבדיקות קיימות במודם באופן סטנדרטי, והפעלתן דורשת תאום טלפוני במשך כל זמן הבדיקה בין המפעילים בשני הקצוות. אירוע - תכנון מערכת תקשורת תקלה ביחידת הבקוה למסופים במערכת ממדמ''ם מותקנים מסופים עצמאיים אשר בכל אחד מהם מותקנת יחידת בקרה נפרדת. במערכת שמותקנים בה מסופים ויחידת בקרה במקבץ, יחידת הבקרה שייכת לתחום המודם וגם לתחום המסופים. תקלה בה עלולה להשבית את כל המסופים הקשורים אליה, ואז אפשר להעבירם ליחידת בקרה המשמשת לגיבוי. תקלה באחד המסופים או באביזר שלו ביחידת הבקרה אינם משביתים את שאר המסופים. - יישום המערכת מערכת עיבוד בתקשורת הינה צירוף של יחידות חומרה, תוכנה, אנשים, נוהלים ונתונים המשולבים יחדיו כדי למלא מטרה שהוגדרה בעת בנייתה. שילוב זה מציג בפני המתכנן, המפתח והמפעיל את המערכת אתגרים רבים שעל כמה מהם נעמוד בהמשך. תהליך ההקמה , פרויקט הקמה של מערכת עיבוד בתקשורת כולל את השלבים הבאים: א. | אפיון פונקציונלי. האפיון כולל את ההגדרות המבצעיות והתפעוליות של המערכת. יש לכלול בו את התחזית למשך חיי המערכת והגידול הצפוי בפעילות באותה תקופה. ב. | תוכנית יישום. הגדרת לוחות זמנים ופעילויות הנדרשות על ידי מזמין המערכת - הצרכן. ג. | ניתוח ההצדקה של ההשקעה במערכת לעומת התועלת שבהפעלתה. ד. | מפרטי המערכת הנוספים לאפיון הפונקציונלי. מפרטים אלו נדרשים לשם פנייה לספקי חומרה ותוכנה ולשם הערכת ההצעות והאפשרויות השונות. הם כוללים בין השאר: הגדרת מבחני קבלה, התקנה, אחזקת חומרה ותוכנה, תנאי סביבה לחומרה, הדרכה, ספרות, פרטים חוזיים (תנאי תשלום, אחריות) ועוד. ה. קבלת הצעות והערכתן. ו אישור ההנהלה. ז. אפיון טכני סופי שיהיה הבסיס לתכנון המערכת על ידי יחידת עיבוד נתונים של המשתמש או על ידי קבלן. האפיון כולל גם את הגדרת מבחני הקבלה למערכת. ח. | בחירת צוותים והדרכה. המצב שונה כאשר העבודה מבוצעת על ידי יחידת עיבוד-הנתונים של הארגון או באמצעות קבלן. ט. | תכנון ותכנות. 2712 אירוע - תכנון מערכת תקשורת יי הזמנת החומרה והתוכנה הסטנדרטית. יא. הכנת האתרים להתקנות. יב. | הזמנת קוי דואר. יג. | התקנה ובדיקות קבלה. יד. הרצה מקבילה של המערכת החדשה והישנה. טו. מעבר למערכת החדשה. במהלך הפיתוח של המערכת ישנם ארבע נקודות זמן שבכל אחת מהן יש לבצע הערכת ביצועים: שלב התכנון הראשוני, שלב התכנון, שלב היישום ושלב הבדיקות. הערכת הביצועים דרושה לשם בחירת האפשרות הטובה מבין האפשרויות הקיימות, ובדיקת ההתאמה של הבחירה לאפיון ולדרישות המערכת. לפיכך נעשית פעולה זו בשיתוף של מזמין המערכת ועליו לאשר את המשך הפיתוח בהתאם לשיטת ואופן היישום שנבחרו. בטבלה שבציור 12.13 ניתן פירוט של הפעילויות בשלבי הקמת המערכת. השלב תפקיד השלב הערכת ביצועים ‏ . תכנון ראשוני הגדרת הדרישות בדיקת אפשרות מימוש הפתרון והתצורות השונות שמהן ניתן לבנות את המערכת הגדרת מבנה הערכת ביצועים לפי המערכת ושיטת התכנון ויכולת פעולתה מימוש של התכנון בניית מערכת התוכנה והחומרה הגדרת בעיות שהתעוררו, השוואת היישום עם הדרישות בדיקת המערכת בדיקת התאמת המערכת לדרישות בדיקת ביצועי המערכת, ביצוע כיול וכיוונון של המערכת ציור 12.13: שלבי הפיתוח של הפרוייקט מעקב יישום אחת הבעיות הקיימות בפיתוח מערכת תקשורת היא, אי ההתאמה בין ההערכות והתחזיות של פעולת המערכת לבין היישום בפועל. קיימות לכך שלוש סיבות עיקריות: א. הערכת נתוני ההפעלה של המערכת אינה נכונה. נתוני ההפעלה כוללים את מספר התנועות שיתקבלו במערכת, מופע התנועות, דרישות צבירה, עומסי שיא, סוגי וכמות השאילתות ועוד. נתונים אלו מתבססים על נתוני המצב הקיים ועל אירוע - תכנון מערכת תקשורת ' " 230 התחזית של התנהגות משתמשי המערכת. בדרך כלל יש גורם נוסף המשפיע על נתוני ההפעלה והוא הנטיה של מפעילי מסופים לבצע פעולות נוספות שניתן למנוע או לצמצם. פעולות אלו מוסיפות על העומס ועלולות לפגוע בביצועים. נתוני ההפעלה משמשים לתכנון המערכת וכאשר הם אינם נכונים יכולה להיות לכך השלכה על ביצועיה ועל אפשרות הפעלתה. ב. הגדרה לא מדוייקת או לא שלימה של תפקידי המערכת. הגדרת המערכת חייבת להיות מראש ולהיות שלימה. יש לעיתים נטיה להשלים הגדרת תפקידים ופעילויות בשלב התכנון ולעיתים בשלבים מאוחרים של ביצוע. כאשר נוהגים כך עלולים לעמוד בפני הצורך לערוך שינויים גדולים בתצורות המערכת ובתכנון היישום. מחיר השינויים הללו עלול להיות כבד. ג. | תכנון לקוי הנובע מאי הערכת ביצועים. לתכנון לקוי יכולות להיות השלכות : . על תכנון המערכת, תצורה, מערך התוכנה ועוד. הזנחה של גורמים עלולה גם כן לתרום לתכנון לקוי. במדמ''ם הוגדרו תפקידי המערכת בצורה מפורטת בשלב התכנון הראשוני. הערכת הביצועים נעשתה באופן אנליטי ובסימולציה והוגדרה כמות התעבורה לשעת שיא. המערכת נבנתה לעומס גבוה יותר בהתאם לתחזית הדרישות. מדד זמן התגובה יעילות מערכת תקשורת כמו מדמ''ם נמדדת בדרך כלל במהירות התגובה שלה. תגובה מהירה חשובה למפעיל המסוף משתי סיבות. האחת פסיכולוגית, כלומר מידת הריכוז של המפעיל ויעילותו גדלים ככל שקטן פרק הזמן בין הכנסת הקלט שלו לקבלת תשובת המחשב. סיבה שניה היא מבצעית, כלומר אפשרות להזין דיווחים רבים ברגעי שיא של המערכת. : אמת המידה העיקרית לבדיקת ביצועי מדמיים בעת התכנון היתה זמן ' התגובה. בעת התכנון ועליידי סימולציה נמצא שגורמי זמן התגובה העיקריים הם זמני ההמתנה והגישה לדיסק וזמני השידור בקוים. | העומס על הדיסק נגרם בעת טיפול בתנועות הקלט כתוצאה מטעינת תוכניות וחיפוש וכתיבה בקבצי הנתונים. על פי סימולציה נקבע המספר המקסימלי של גישות לדיסק המותר עבור כל תנועת קלט. גודל הזכרון לתוכניות, לתורים ולמאגרים נקבע במגמה להקטין את הצורך בפניות לדיסק בהתאם לעוך המקסימלי המותר. 7 מספר המאגרים לתקשורת נקבע לפי מספר הקוים במערכת. מספר הקוים ואופן פרישתם נקבעו לפי נתון זמן התגובה במסוף ומשיקולי גיבוי. שיקולי הגיבוי ואמינות המערכת השפיעו על כל אחד משלבי התכנון, בגלל המשקל הרב של נושא זה במערכת מקוונת המיועדת לשירות רצוף. בשלב היישום התבטאה הערכת הביצועים בבדיקות שנערכו לכל אחת מהתוכניות בנפרד, ולבסוף - לכל התוכניות של המערכת. 204 אירוע - תכנון מערכת תקשורת בדיקת המערכת והפעלה מבצעית הבאת מערכת למצב של תפעול מבצעי ((גחסוזגזסק0)) או למצב ייצור (ח0ן01ט2:00) מחייבת תהליך בדיקה וניסוי. כשלון מערכת אשר הוכרזה כמבצעית יכול לגרום לאובדן אימון המשתמשים ולהגברת היסוסיהם לעבור לעבודה במיכון או לנוהלי עבודה בתקשורת. רמה גבוהה של הקפדה וזהירות דרושהּ. בניסויים ראשונים של מערכת עיבוד בתקשורת בשיתוף המשתמשים מכיון שהיא חשופה לבקורתם יותר מאשר מערכת אצווה. הקושי בבדיקת מעוכת תקשוות בדיקת מערכת הפועלת בתקשורת או בזמן ממשי הינה משימה קשה למדי. הסיבה לכך היא שהקלט והפלט אינם נוצרים ומופקים במקום אחד כמו במערכת עיבוד נתונים באצווה, אלא במסופים רבים המרוחקים זה מזה ומיחידת המחשב. מספר הגורמים המעורבים בתהליך הקלט והפלט הוא רב: קוים, מודמים, ציוד תקשורת ומסופים, וכל אחד מהם עלול להוסיף שגיאות ותקלות למערכת. במערכת כזו ישנו לעיתים ציוד מיוחד שבדיקתו קשה ואינה סטנדרטית, דוגמת לוח התצוגה במדמיים. במחשב קיימת פעילות של מספר תוכניות במקביל ובו-זמנית בהתאם למופע האקראי של הקלט. קשה לצפות את כל צירופי המקרים האפשריים וקשה לבדוק את כולם. בגלל הפעילות המקבילה של תוכניות נוצרים קשרים מסובכים בין התוכניות, וקשה לעקוב אחרי קשרים אלה במהלך הבדיקה. הדרישות לאמינות גבוהה של מערכת תקשורת חמורות יותר מאשר במערכת עיבוד באצווה. הדבר מחייב ביצוע מירב הבדיקות האפשריות, כשם שנעשה במערכת אצווה אך בנוסף נדרשת תשומת לב לבדיקות עמידת המערכת בפני השבתה או פגיעה בשוגג או במזיד. כל הפרעה לפעולה התקינה אשר עלולה להגרם על ידי משתמש כלשהו פוגעת לא רק בו אלא במספר רב של משתמשים שיש להגן עליהם כפני פגיעה זו. שלבי הבדיקות בשלב ראשון נעשית בדיקה של כל תוכנית בנפרד. קשה לבדוק כל תוכנית עם קלט אמיתי ממסופים ולכן יש צורך ביצירת נתוני ניסוי מדומים שמוזנים מסרט מגנטי, מכרטיסים, מתקליטון, מדיסק או שהם קיימים בתוכנית עצמה. בדיקה. כזו אינה בדיקה בתנאי זמן ממשי, אבל היא מאפשרת בדיקת המהלך הלוגי של התוכנית. אחד הכלים לבדיקת תוכנית היא הסימולציה. בעזרת סימולציה ניתן לדמות פעולתן של תוכניות אחרות שקשורות לתוכנית הנבדקת ושעדיין אינן מוכנות. סימולציה מאפשרת גם בדיקת. התוכניות במצב של עומס יתר שקשה ליצור אירוע - תכנון מערכת תקשורת אותו באמצעי הקלט הרגילים של המערכת. לאחר בדיקת כל תוכנית יש לבצע קישור של מספר תוכניות שמהוות מודול בעל מטלה מוגדרת. דוגמה למודול כזה הן תוכניות הקלט מעמדת מדיווחים במדמ''ם. בדיקתו תאשר שתהליך הקליטה מעמדת מדיווחים פועל באופן לוגי. אין עדיין אפשרות של בדיקת ביצועים של תהליך זה או בדיקת ההפרעות שיכולות להגרם לתהליך כתוצאה מחיבור לתוכניות האחרות, השלב הבא הוא קישור של המודולים למערכת אחת. בציור 12.14 מתואר תהליך השילוב של תוכניות התקשורת במדמיים. הפעלת מצג קלט אחד ומצג פלט אחד הפעלת מספר מצגי קלט על קו אחד על-ידי הכנסת הודעת הפעלה מעמדת הפיקוח. הפעלת מספר קוים עם מצגים . הוספת קוי מחשבים מרוחקים אינטגרציה עם כל תוכניות העיבוד הוספת תוכנית לוח תצוגה בדיקה בתנאים של תקלות מכוונות בדיקת הלוגיקה של הקליטה ממצג, וההעלאה לדיסק ההתקשרות לעיבוד והפלט בדיקת פעולת רוב תוכניות התקשורת כאשר כל הפעילות היא טורית. בדיקת הלוגיקה של הפעלה מעמדת הפיקוח. הפעלת התוכניות עם מספר מצגים כאשר הקלט הוא טורי. בדיקת הפעילות המקבילית של תוכנית התקשורת בדיקת הההתקשרות למחשבים המרוחקים. בדיקת ההתקשרות של כל המערכת. בדיקת ההשתלבות של הפלט ללוח התצוגה בדיקת התגברות המערכת על תקלות ציור 12.14: השילוב של תוכניות התקשורת של מדמיים 26 אירוע - תכנון מערכת תקשורת תא ניסוי במערכות תקשורת מקובל לבצע את בדיקת המערכת בתא-זניסוי. תא-הניסוי הוא אתר סמוך לחדר המחשב שבו מוקמת מערכת ייצוגית המאפשרת בדיקה של שילוב תוכניות והפעלה מבוקרת. בתא הניסוי ניתן ליצור קלט ופלט מבוקרים, ליצור עומסים משתנים, ''ליצוריי תקלות בחלקים שונים של המערכת ובתוך כך - לעקוב אחר אופן הפעולה. הדרך הפשוטה ביותר למעקב הינה תצפית והדפסה או רישום בדיסק של האירועים, הקלט והפלט, מצב התורים ונתונים אחרים משמעותיים במהלך ביצוע התוכנית. הבדיקה תהיה משמעותית יותר וברת תועלת ככל שנתוני הניסוי יכללו את רוב צירופי המקרים של הקלט כפי שהוגדרו באפיון המערכת. לאחר גמר הבדיקות הראשונות על-ידי המתכנתים בתא הניסוי יש להדריך מפעילים ולתת להם אפשרות להשתמש במערכת. המפעילים יזינו קלט כפי שיעשו בעבודתם השוטפת ובודאי יעשו שגיאות ויגרמו לתקלות כפי שעלול לקרות במציאות. על ידי כך תנתן אפשרות לבדוק מסלולי תוכנית נוספים אשר לא נבדקו בשלב קודם. הפעלה הדרגתית לאחר סיום הבדיקות בתא הניסוי מחברים למערכת באופן הדרגתי אתרים שונים: עמדת הפיקוח, עמדות דיווח ועמדות פלט ובודקים את השילוב שלהן במערך. במשך תקופה מסוימת יש לראות את המערכת כולה כתא ניסוי עד שניתן אישור להפעלה מבצעית. הפעלה מבצעית פרושה שהמערכת שנבנתה עונה על הדרישות ומספקת את דרישות המשתמשים. אך האמנם כך יהיה תמיד? התשובה היא שלילית. מערכת פועלת הינה שלב בחיי המערכת, שלאחריו נערכת בדיקה מחדש, תכנון עדכונים ושינויים, תכנות, שילוב התיקונים במערכת הפועלת, ניסוי והפעלה וחוזר חלילה. זהו מחזור החיים של המערכת. 207 ביבליוגרפיה הרשימה הביבליוגרפית כוללת מגוון של ספרים, חוברות, תקופונים ומאמרים בנושאים שנדונו בספר זה. בנוסף לרשימה זו קיימת ספרות עניפה בתחומים שונים של תקשורת נתונים ומערכות עיבוד רחק, רשתות מחשבים, עיבוד נתונים מבוזר, תוכנת בקרה ותוכנה לניהול תקשורת, בטחון נתונים ועוד. ספרות רבה מתפרסמת על ידי יצרני מחשבים וציוד תקשורת ומסופים, מפתחי תוכנה לתקשורת וספקי שירותי תקשורת. 1. מידעון - כתב עת למידע בעיבוד נתונים אוטומטי. עיבוד נתונים מבוזר - לקט מאמרים חוברת 9-8, אפריל-יוני 1981, בהוצאת המכון לפריון העבודה והייצור ואיגוד מנתחי מערכות לענ''א בישראל. האלקטרוניקה בישראל (כתב עת), ס.ג.מ. רמת-גן מחשבים (כתב עת), מירב בע'"מ, ראשון-לציון. מעשה חושב (כתב עת), אילי'א, ירושלים. יובל שלמה, עבריינות במחשבים, תל-אביב, 1977. ₪ ₪ 5 ת מסוו60וחווומוחס) זסוגוקומ60 ." תו|אתהגז] ,סטא ,תמהס] ,תספוחגזס ‏ .6 3 ,]1106-113ת276 , ש16156-או1%6 באזסעוז6א] זו 5ת0סו100חווהזחזסס16|6 80% 1979 6גז ]0 ]שת .ג.8. .7 9 ,ה0ו43500191/ 5ז%6ח33 תגסוז6והג/ , תסוקהום5ה/י 7 ,שו .1 הסוס ןמוו חס ז20] זס] קהותחג!] ותבתקחות ‏ ,8 8 ע16ואצ .1 5וח6)פע5. ז6וגוקוזס:) 0חם באזסשושא ומוופום הוססם .9 [1111- 1160218 ,8 ה6ותסזועת] 5 60וול זכ 176 .1 018706 , הוסס .10 2 . 11 ,551675 160ול1זופוכ זט 40160176 פחסוום6ותצווחומ0 6 ,.[ם .11 198 6516 -00/5100,/ 208 : ביבליוגרפיה צ|סססוסז] זו6ו1 0חם 5אזסשוו6 זסואוקומ60 ..1.כ .זסטזגם , ./.כ ,פסוצגּכ .12 9 ,ץ6!ן/ .1 ,ז6516ת16ת2) . 1 צזסוגוקהחס) זס] אזסעווס מסוזם6ותצוומומ0) ..].כ] זססזג3 ,. ו .כ שוג .13 ץצ ,3 .סא ,26 חסוזהה 233 ;54 ]0 מסוווו!סט 6 מס ווסם .כ .זכ ,וס .14 (1980 ח6ז3]א) 135-138 8 ,ץ6!ו/ .1 ,אזסצ או6צ1 צחסווטסותווומומס) 2ז0 .3 תהסאטכ ,!ססע .15 1 ,6156 /-ה400150/ 5השופע5. 00160/זו .7 61הה36 ,8ַזה116 .16 5 ,תוזזהוא .17 8חו16160:06633 30001 800%8 .9זו00633זק1916 0) חסווסוו0סזוח] . .מסוצפו וצ 170 1201 זס] פופץ/40/ פוח6ופץ5 .₪" מסוו20!ת20ז() אזסעוו6א קֶהו655ססזק6ו9ד .0 שחווחוחהזקסז] 6ת3 הקו065 ]טססג 800%5 .55165 ז6)ווקחזס) 601-7116 ]0 תא05 .0 .פווז5516. ז6)ווק מס 6ור601-7 קהוומומםזקָסז] .5 .10/06 זשוווקוזס 0-6 ]0 הקוצסע .0 4 6 |ב] .פָח00651ז/ 12010 מז ץ)וזוו560 0חם עסבטוזק > .ומ5516. ז6)גוקחזס 6 הו עססטוזץ] 00 ק06זוו400/ ,ץזוזוו500 . וזו תטוותוה 161600 זטססג 200% .ז6)ווקחזס) 16 080 5חסוו6ותווומותסס76/6 .0 .1001105 תווחזומ0ס7616 ה 5וחמ6הזקסו6ט6כ1 6זטזור] .פ .ץ16756-או6צ1 ,118[1 06וזח6זק [זוקוכ 05ו601 ומס ) 12010 ]0 45006615 76081601 .5 תתס1 8זהוחהאזס1א .18 ' 7 ,655זק חסוז60)חוווחוחסי) | 1206 0ז מ006)00סזות] | ,. 6|תהס ,שתקזטוא .19 4 ,ה20120:8100) 6311005וחהטותוח00) [החסוזתז6זה1 סו )ח6והקס)6ע126 אזסעוו6] זסוטוקוחמס60 ,₪ .8 6556/ ,12 במח6ססת .20 405608:0] 660ה098// ,(תסזקתוה5ב\ אוזםו/5 65006 6ט6ו6ם 0 ,60 חג ,אזס צ-אוסצ1 עזטחסו0וכ1 5חסוום6ותצוומומס?) 120/60 .1 65|זהת2) ,|קקופ .21 . 6 ,016תה1161 6חבז)פסצן ץחסחק1616 , 210380 5הז60110ותוווהומס?) [0 ע1105507) .62 תספז6וח> ,הזורפ .22 11 .₪ ,פו!ח .23 6זווו] 6 ]0 0006 16 .0 5ז6)וקוחס) 0 צתסוו60ותגווזומס) .ש 9 ,6ח1101!32-ם1זסצ1 , ו₪ח516708/ ביבליוגרפיה 29 0 ,11111-עו8ז16)2] 1ק6סה20) תשופסכ] וח6ו5ע5 קַחוזם/5 6תזו1 ,הספוב/\ .24 ,אזסעו6 ז6וווקומס6סזסו 0 ]0 עוסושז6טכ) ,1.1 סהו0ח10!6 6חג .1וא ,6|הג .25 1 4 פודא :ו א66ה 1‏ 56765 ]0066 חסווהוזס][ת1 --- .26 ,1601105 חוווהוחס) | 12010 | ,5660 | שקומ 00 | ,פחסוו60ותווחזומס 6 .סחו פזסתפו!סט הסבטזסט ה .עזווזווס56 ,צאזסעוושא .6חו 1150615טטק ת80סז46/ , (3אססס) החסווםסותגוחזומס2) 12010 4070006 -,-- .27 .0ח1 5ח10ז8סותטהחוח 60 /02%) , (ז6קהק5ש6ת ע[1)66%]זס/1 זשוצוקומס 6‏ - .28 .4 ,פוסחו!11 ,ת0ו81וח2318] , ([06168גז6ק) א0474/4710 - .29 .ה0ז146568 סזק12813 ,פחסוו0ס!תווותומס) 2010 תס פוזסק6ת סזקם/0 |,- .30 חגא 56 -- .31 צחסו601ותווומומס) 12010 קחוסוו4סזומ] .0 א44-10554-7 0506 סז חסווסגו4סזוח] .5 0, ,1100000006 6זםעו0ז110 פמסווםסותווחזחזס) 0מם [סתווחזטך .0 מ0סווקוז12650 [0ז6ת26) (4/א12) 406 אזסעיושא .101741 שו .6 | 4.4-112028-18 [4חזטס. 8וח516ץ5 1א18 ,- .32 1 ,1 .סא ,20 ]סע צזסוסם תמחזוו1] .0 .6 ,1 סא ,15 ]סט (5%) 6זטווס6וווסז4 אזסעוו6א פוח6ופע5 .5 .9 ,2 .סח ,18 [סע פמסוו00!תגוותוה10600 .0 ץ6ןווקו 60 זפ 6 זס] 1ק6סת0) 4 :16061 561106 .1.1 ,]1 .0 6 ,4 סח ,15 |0/ .666 9 ,2 .סצ ,15 [0/ ./ה455055716/ 4 :קָחופפ6ססז] ב6וגוסוזו .1] חוזס/1 .6 ות 0) הסבסזקק4 66ומזקטות] ת4 .0.4 | ,חסוזסקתוס/] -] 9 ,2 .סא ,15 01 .חשותשקֶה0/] אזסעת6 5ח0וו60ותוווחומס 6 ץְזהזטו,] 06ח6ז2606 8וח516ץ5 1א18 ,- .33 .0 .מסווטוחזס]ח1 [0ז6ח26) , (5/4) 6זוו66וומסז4, אזסעווש 5וחשופץ5 .0 .02 4 .)1 .מסווםהוזס]מ] ]0ז6ת6) ,5010 18% .5 .2 -צ .מסוו0וחזס]ח1 ]טז6ת06 ,46/7 6 - .0 .0 .מסווםוזס]ה] [0ז6ה6) ,5//ק6א/46 .4 וח56ץ5 1215013 תסוזהותזס)ה1 3270 ]18% 6םז סז תסוזסטבסזוה] הא .) .9 פוח16פץ5 ח6קכ) מסוומפָהבפָזכ) 05ז00ה510 |חסווםתשות] -- 150 -- .34 0 ,1000 06ח6זל/6 8056 - תסוו66תמססזטות1 1 110002008 5ח0ו60ותוווחומס 6 7706 - 60004704 -- .35 ו 4 ,בגוחזס)/|24) .10 6ש0₪8זסו1 110056 1180808 , ([6100063ק) 5חסו60ותווחזה19/600 ,- .236 70 גישת המיחשוב האישי - המנהל משוחח ישירות באמצעות צג עם המחשב וו ...ד ה%ַהתהוַ. 221 מילון מונחים מילון המונחים הקצר מגיש לקורא את המונחים העיקריים שהוא נזקק | בעבודתו בנושא שבו דן הספר. הקבלת המונחים באנגלית ובעברית תסייע בע עיון בספרות העזר העניפה שרובה נכתבה אנגלית. 0 המילון מבוסס על מילון המונחים של אילי'א משנת 1975 ועל התקנים והצעות התקנים של הגדרות המונחים אשר הוכנו על ידי ועדות התקינה של מכון התקנים והאקדמיה ללשון העברית. תודתנו על הסיוע ועל הרשות להשתמש בחומר. תודתנו לחברת יבמ אשר באדיבותה נערך המילון בעזרת תוכנת עיצוב מסמכים (תע''מ) והודפס במדפסת הלייזר 3800. 222 משך גיסה טיטח גישה גלנתונים) חו איטור חו אי-איטור מחאם מטווה מסחגל הזמנה לקליטה, מעינה (מסוף) לצמאי נחונים אלפא-נומריים קוד אמריקאי סטנדרטי להחלפת מידץ (קוד תוים) מגנר מגבר חיקון מטרעת אפנון מטשרצעת אפנון מטרצת הדופק אוח אנלוגי חצנה הוכנית ייטום חמסורת אסינכרונית הנחחה וטל האות המסודר) עיוותי הנחתה אגבנר לחיוג אוטומטי החצד (גיבוי) גיבוי הצי מהירות (הורדת קצב שידור) חו נסיגה אפיק מענה רוחב סרט, רוחב פס אצווה עיבוד באצווה באוד קוד באודו בינרי מילון מונחים שאנז 4200555 פסווזפוז 3606555 (א306) מפזסהקההס 6065:ש0אא60ה (אהא) קאמזסהקגווס 65סם)אסאאסא מצדז ‏ 56א מפזקאסא 58ק1|ע0ם מטזזסהסה 86 6א40085551 מאסוג (|האנתקפז) שאס.ה סווא ז5 אזהם 16פסוזטאגווק !ה 08ס= 6005 סקהסאהז5 אה16הפחה (350611) 65א68ק5זא1 אסנזהקסתמ1 מפ:;:קתה 00258 שסטז1|קחה (א3) אסנזהועססא ש=סמטז1)קחה (אגק?) אסנזהועססון מפטזדותוה 55וטק 28:06 516% םוא מהפססקק אסזה6-:תקה א515510אהקז פטסמסקווסודפת אס דה טוום זזה אסנדזאהסזפדסם אסדדהטופזזה זנצאט 6א681)1 6בזאוזסזטה מט-אסאת קט-א6א 550ק5 ;און (85) אפזסהתגווס 65ק57א6.אם ]םאאההס סמהשאסאם הזפזאסאאפ ווסזאם 86 וו זאת סטאפ =מס0ס זססטאא צהאאזם סימון עטרוני בקוד בינרי מורחב (קוד תוים) %א5618ם ספפסס צמודצם סמסאפזאם הקטורת סינכרוניח בקוד בינרי סימון עשרוני בקוד בינרי סיבית סיביות לטניה (ס"ש) חו רוות טופס ריס גוס חו סוף טידור גוש נחונים אורך גוט נ(נוהל) בדיקת גוטים חו ביקורח גוט נחונים קטע 0 (מופיק) רהב-סרט מווגר ווכרון[) חמסורת צרורות פניה אנבנר לחיוג אוטומטי חו ביטול קיבול חו הנרת גרר גל נוסא זיהוי גל-נוטא טפופרח קרן קחודיה (מרקע) אפיל אפיק הלוך,אפיק הנחונים,אפיק יעודי אפיק מצנה אפיק חקטורת ערוץ קלט-פלט (טל המחשטב) ריבוי אפיקים (במודם) חו מערכח חוים חו בקרת טידור (0010ם5) 6005 מ6א,;ווסקםזאך (850) אס1זה16אטשווז60 5ט0א0סקא6אצ5 צמהונם (ססם) אסנזהזסא שגוז61פ5ם 60050-צקאאנם זנם (875) מא5500% ממק פזנם אווא.ות אחס; אואום 006% (מזם) אשז60קגו!6 א8:06 א515510אהקז "0 סאם ווזסאם) א06%)+5 68 א9060ת (800) קפזסהם.!0 א0!056 א81/06% אסוואקם סאמםאסקם אם];תט אס51551אהקז זפקעם 6 זנאע 6א6|)|1 16זהתסזטה (א68) פפזסהקההס (מס6אהס צזך6 תס (08) מפזסהאגת63 אמטדפק 55165 6 בב (מ0ם) אסזס6ספזמם 655158 הזהם (זאס) ממטז צהק שססוזהס אס +שאווההס ססהחמסץ ]פאאההס סקגוואסאם ]א 10 ד 16 אטוזסס אס זטקזעס-זטקאך1 אסנ:זה12)|פטאההס חם דסהחגווס זם5 אםדסהםגווס מפדסהקההס |סאזא60 15510%ו5אהקחד מילון מונחים חו ההילה כוחרה (ה"כ) חו ההילח גוף הודץה נחג"ה) חו סוף גוף הודצה (סג"ה) הו סוף טידור (ס"ל) חו שאילחה חו איטור חו אי-איטור חו ביאור תוים חו סרק סינכרוני חו סוף שידור גוט נחונים חו דף הדש חו נסיגה חו הזרת גרר חו קידום שורה חו שורה חדשה חו ריק חו ביטול חו מחיקה חו ביקורת חו ביקורח גוש נחונים (חו) קו תהתון מחולל תוים ביקורת (נוהל) בדיקת גוטים חו גיקורת 23 (508) מפזסהקו6 6א1ס5ה תס זקהז5 (אז5) פפז6קגחה6 זאפז :0 זשמאז5 (אזם) קפז6הפגה6 זאפד זס סוום (זס0ם) מפז6הקוס ‏ 5155100אהפד אס סוום (חוו₪=) פםז6.קגו6 צקעטסום (א36) 55ז6החה6 26%0006065 (אהא) קפזס6התווס 6065)אסוואסא מט1ז 56 (פום) אפזס6אקגווס 256075 אוודן הזהם (אד5) 58ד86ה6 1015 5ט000קא6!ד5 (פזם) קשזסהחגווס6 א8:06 א515510התקז זה סוום (:]) פשז6אםווס סתםץ" התס: (55) קאשז6אסגו!6 57605 א6אם (68) פםזדס6(סגון6 אקטזפק 165קהאס6 (]ן|) מםז6גסגוו6 0סשם] אאנן| (ו) מםז6תק.69 מאדן וחת (שטוי) משזסהקווס ושעת (אא6) תפז6הסאווס 066% (ופם) 8שז2/6פג|וס מז6ופתם 85 ן6 חאווס א6מווס (800) פפז6גפג!ו|(6 א6/|56 א6סוםת (58ז6הםאווס) 560085חשסוט קוו מםז6ההגווס 1 א80!וו6 א06%ות מש ז6 חהווס א6שווס קוד ביקורת אנכית (סל נוגיות סיביוה בתו) (6מע)א6%60 צסותפווטספת ו163זמפץ ביקורח זוגיוה גשל סיביות) קוד ביקורת אורכית וטל גוט נתונים) קוד ביקורח מהנוריה גשל גוש נתונים) וו ביקורח גוט נחונים קוד ביקורת מובדק חמליל מוצפן מצגל מצגל סדרחי מיחוג יטיר מעגל בפוצל מעגל נחונים חיבור במיתוג יטיר חיבור מצגל פרטי סיים מעגל נחונים (גסמ"נ) מצגל זנב הוראה למחיקח המרקץ (מקט) אות "מוכן לטדר" חמליל מובו אוח טצוו, דופק טעון אות טלון, אות קוצב-זחן מקבץ מסופים קוד קוד ביקורת קוד באודו אפנוו קוד הדופק חקטורת טקופת-קוד הקטורת שקופה סיביות חקטורת חקטשורח נחונים חקטורת חד-סטרית חקטורת טקופח-קוד חקטורת טקופח סיביות חקסורח סינכרונית בקוד בינרי אפיק תקסוורת חוליית תקטורת יחידח בקרה לתקשורת מהדר מרכנת, מאגד מאגד נתונים בו-ומני חיבור חיבור במיתוג יסיר א6מוס צז1תאת (86ן) 68606 צסאהסנ:וטספס הוונסטז61וו0. (080) א56!ו6 צסמהפווטסזק 6116צ0 (800) פשז6/קגו|6 א6םווס 8100% 8 18 א6תווס פסמקת דאס אסםווס זאפז פםווק1ס ז חס ז:טס019 |ה:זווסטה56 6 ז018001 זנטספנס |אטזסץט זנט6196 אזאם 10 6060 ספא6ז1!ו5 ז010001 זזט0ת01 160550 (05ם) דאפהקנטבם באנזהאנוושפז ז018601 אזתם זט0קנס |צאז 98פוס (פזס) 56005 סד 01588 זאמז 8ה6וס 86 0100%₪ 51006 0100% קז 006 8 פווךא0ם!וס מסמפם 8% זססטהם 00 סד וטפסה 6006 156טת 0 ד 6זווטו:חסס אזהם זאפסוופתפסוו6005-1 ד 0 אטוז טס ה דה דוופ קת ק5וות מ ז-6005 ו טויס הזתם סז 16ווטויזסס דה פאס אס ז16אטהוז60 הזהם דוופפוופקמסוו6006-1 אס ד 6זווטווזסס א זהם זווםפתפפוואפ ז-6095 856 10 ז16ווטוזס 5טסזספווסווד5 צקהו1ם הטוס 60 זו 010100 0 ו זו זו סווסס הזהם וס 60 אס ד0 אוו וו דוו זז 224 מילון מונחים חיבור רב-נקודחי אס1ז0056 זוונסתה-1ד)עוז חיבור נקודה לנקודה, נל"ן ווסדז6םוווס6 זוונסה-סז-זוונסת חינור מעגל פרטי אס ז וס ז6180601 15550 מחבר מס ד6םווווסס החנגטות 01 זוזם זווסס בקרה זא חו בקרח טידור משפז6סהפגווס ספזא 60‏ 1551080ופה סד (נוהל) בקרח טיבוטים חונה מנהלת חוכניח בקרה אוח בקרה יוזידח בקרה מילח בקרה בקרה סינכרוניח (מטטר-קו) נקוה ברמה גבוהה (מטטר-קו) עוסטר קו יחיזה בקרה לחקטורת יחיזת בקרה לחמסורת חוכניח בקרת רטת שילות צבודוח רחק בהידברות מחונר חיבור ברמה טשווה (של שני מחטבים) הסראה הצפנה סמון (במרקל) מחנור, מצגל מחהנזור-חיים טל מערכת קוד ביקורת מחזורית גטשל גוט נחונים) צלינדר (בדיסק) נחונים בסיס נתונים נחונים נומריים נמספריים) נחונים ספרחיים נחונים אלפא-נומריים הקטורחת נתונים המסורח נתונים קצב סיביות קו חמסורח נתונים רסח נחונים מצגל נחונים חקסורח טקופת-קוד חקטורת שטקופת סיביות מקור נחונים קולט נתונים מסוף גנמסוף נחונים) סיים מצגל נתונים נסמ"נ) רבב-נחונים מיוגד נחונים חהנת נהוניס רסח נחונים ציבורית ציוד מיחוג נחונים עיבוד נחונים מבוזר (ענ"מ) אות איטור טל מודם פוצל אוח איסור של מסוף פוצל ניהוי גל-נושא איסוף נתונים ריסום נחונים 0% סמפסתםם אסנזהז5 סקז000 הח6סתת 0%קז00% +5160 שסקזו00 זנווע |סקזוו00 ממסא סאזואסס (5010) 01ספקזא60 ,10| הזהם 5שסווסקווסווצ5 אא1) הזהם שפשטם] 10 |ספזווסס 6ונד| זזווט |0קז603 100 זה 16טו00 זתווע :60080 5815510%והחד (ק6) וזהה6סקת סקזאסס6 אהסעזמת (35ק6) צאזם מסנ שזסחפם תהאסדזה5הםעוסס 00 60ןת600 ק5שת א)אז 608055 צאתקס6סזהצקס 00-08 ץצ 08צס םאד הפזפצפ (680) 64568 צסאהסווטספא 6116צ6 הפמאז)צס א ד/ם =פהף הזאם אזאם 16קפוטא אזהם אזנסזם א4זהם 16חםווטווהווח ות אס ז 6זוועוווזס6 הזהסם 5155108הקז הזאהם =זגאק 106||גוו510 הזדהאם =א1) א515510והקז הזהסם אמסטזפוו הזהם זנטסתהנס הזאהם סז 16אטווהס6 הזהם זא6ספתמסא6-1ע60 אס זא 6016 הזהם זאםההתהפוהק ז-6006 8 אזאס אפ אזאם (מזם) זאפאק1טםם המזוזתמז הזאם (068ם) זא5ה7ק5001 6תזהא1והפד זבטסה1ס הזהם ממאםתנזועוו אזאס מסדהתזמטסווסס האזהת ווסנזהז5 הזהסם (אסם") אאסטזפא אזהסם 16|מטק (55ם) זוןתת5001 6א1וסזזוו5 הזאסם (פסם) 6א8065551ק אזהם מפזעטם1חזפנם (58ם) צםאפקה ז55 אזהסם (חזם) צסאמם הותווחטז אזהם (מסם) מפסזסשזטם מפקקה6 הזאם אס1ז60||)56 אזאם צמזמם אזהסם חולית נהמסורת) נחונים אוו1! הזהם חו ביאור תוים (15ם) אשז6הפ5(וס 55075 אוונן הזהסם בקרה סינכורונית (משטר קו) (50106) 0%קז60% 110 הזהם ב3שסווסחווסווצ5 בקרה ברמה גבוהה (משטר קו) (06סוו) 01קז600 0ו1)! הזהם םמטשן וסנת צשרוני 1 סימון עטרוני נקוד בינרי (ם80) א10%זהזסה אוז1סטם 60050-צהגוונג סימון עטרוני בקוד בינרי מורחב נקוד תוים) שאוזד6מם ם600056 צפגוונם סא6טוומזאש (06510ה5) 6005 65מהו!סק5זוו1 הטהייה , צהופם הטהיית החקדמות צופם אס:זה26ק0סקת מילון מונחים הטשהיית מעטפת צהופם 6ק0ן6טאם הטהייח התקדמוח צגופם וו10זה6אתססק הטהיית הסיבוב דפס )אוו10זהזסק הוראה למחיקח תו במרקץ (מקס) =זםופס חו מחיקה . (ןפם) פפזס6הקהאס שן5|:ם חיכוו 5510 החקן ב התקו לוגי 8 10616 קו איוג = קט-|אזם אפנוז מופע (אפקם) 6ה1צ6א ז;נ53 556גהק |ה1זופקם::נם נחונים טפרתיים אזופ |אז101ס ווקליטון פזזםאפנם וצג נהסוף בצל מרקץ ומקלדת) זזווט צהן2157 עיוות אסנזמסז5זם ציווחי הנחחה אסנזפסז5נם אסנזהטאפזזה עיבוד נתונים מבונור נענ"מ) נקסם) 06א8065551ק הזגם ספזעת:פזפ5נם הלוקה וו1510טזם ריבוב חלוקת זמז (הפז) פא1א5ן|ק1דוטא א1510ט1ם 6מנד ריבוב החלוקת חדירות (אם") 186א5ן|ק1דוטה 1510%ט1 צסאפטספק: ובנ חלוקח חדירות (זם?) 58א5קנזוטוה א101510ם צ6אפטהםק, . (אםן|קעם :501%) 5815510%קז א5וקטם חווסורתח דו-מגמית 5155108הקז אםוקטם ]ואו חהמסורת דו-מגמיה למחצה הל06קק אס1זהוטחם (אזם) קפזס6הסגווס זאפז 0 סום (נז0ף) ספז6גסגווס א5115510והקז "0 סום חוכנית היקוי ותחאום חו סוף גוף הודעה נגסג"ה) חו סוף שידור (ס"ס) חו סוף סידור גוט נחונים (פזם) פפזסהסהו6 א8)06 א515510,הפז תס סאם חו טאילתה 2 (0א5) מפזסהקאוו6 צקנט0ו0ם הוראה להזנח נחונים (מקס) םש זוום צפזוום הונה גשל נתונים) ריטום נחונים שילוה עבודוח רחק (טעץ"ר) צפזוום אזאם (06ם) צקזאם 08 מזסושם שילוח צנודות רחק בהידברות (08ק67) צקזאם 008 5ז0ת5ק 100%%וא505ש600 השהיית מעצטפת צגופם 096|שט5% משטווה 258 מגבר חיקון מטרלת 58ק טס מסטז:|קוא מטווה מופע 8 מ6=>פאווק משווה מסתגל 58קאט0ם מטזתקסא ציוד זוופוזזנטסם ווסוף גמסוף נחונים) (שזם) זאפתק1ט50 המ1הקפז האזאסם סיים מצגל נתונים נגנסמ"נ) (65ם) זאפאק1ט500 6ו1זגמנתקתז זנט6196 אזהם ציוד מיחוג נחונים (056) ו/5001:86 פאזווסז1וו5 הזהס (נוהל) בקרתח שיבוטים ]ספזווסס מססקסם קוד ביקורת 86 8א1א6םוו0 808ק: סימון עשרוני בקוד בינרי מורחב (קוד תוים) +גו61פם 60050 צפאא81 ס5פושזאם (5060106) 60256 600465 זאך ה (חיבור רב-נקודחי במודם) זטס-אאז ו 560; תו דף הדט (ףץ) מפזסהפהאס 550ץ 8ק0ץ חו קידום טורה (=|) מפזסהסגווס 60םת 1186 טדה (נתונים) 160; טופס זקס: 2 (??) פשזסגסגווס 50םץ ₪ 9 חחס? אפיק הלוך,אפיק הנתונים,אפיק יעודי 5 -6 חקופה, תקופת מחזור א פמתסץ ריב ב הלולח הדירות (אם?) שא:1א6ןקנזוטח אס51נט1ם 0 (אםז) 58א5 ןקז ה טח 0 ו : 6 2% (56?) סה1צ6 א זת1)ו5 1 8 פוום זאסם: המסורת דו-מג מיח נאפוקטם |ט:) א 2 ו --- ז אפ)קטם חוכנית מהוללת פד הספוןפס ות 6 מילון מונחים 206 יצירה בירכף אסתזוס69505 טשז5צ5 מסולל הוים פסזהסףא5 סשזכגפו"ום 08החם ואפיקים) צרי-סרט 656 65ז0טמ50 (אפיקי) דיבור 6מהח6 66נסט גיבוי הצי מהירוס יהורדס קצב שיזנר) קט-א6%ג5 ספפת5 תפות א0ס551תת5אוקז אפש:תהטס-=1 (50) סשזסהסבתאם סא1סיפת 05 זסהד 5 (ספכת) 80%ז60%8 1186 הזהם תפשם ]₪ אפז5צם ז5 קוד אטריקאי סטנדרטי לרסדפס מידצ וקוד פוים) 0% 6005 ססגבסאהז5 (5011) 5באג00ס5זמ1 (וסנזה טצינס מצרכם ההפצדה (16%) 30ה%0 מכפבסתת 2%:ז1אך צורוץ קלט-פלש וטל במהטב% זטתזעס-זמתמ1 כאילפה צפצנלס1 הורצה לַהוטַצה₪ פויס בפרקצ ו מק"+ זה5 ל היזנרוסי ש=ענז60-ספומ1 מיטק 656 :לפזמד טשאלה אסזזהסהסתקהתז1% פסל זתנוהפםז:ו1 ורצד קפזזך4 רציזח מופצ ספזדצנ 56ו: צבוזה רס טסילוח צבודום רחק וסצ"ר+ (5נק) צפזום 008 5זסתתם שילוח צבוזוה והק בהיוברוה (6835) צסזום 008 שז0פק 109% זה5ת;טווס0ס וריטוס % ו וותות טס וקלוח ספרסמופת 6ונצסץ אפנון חוירוח (55%) 6מדצםא זתז53 צ6תמטםסתס, אפנון מופצ (אפתם) שאנצםא זת501 ₪55ק הזזוופסם,זזם חיגור מצגל פרטי וס ז001ק01 5550ן קו פרטי נחכור) מפוזן 550התן חיים / מחזן והוור-חיים סל חצוכתס 8 םת1) הפשזפ5ד5 צט אור ומת ]10| קו, טורה 15 חו קידום סורה (=ן) מפזס6סהמהמס 660ץ שמנ חו טווה חהוזסה (0!0) שפזסהסגווס 110 ותמו קו המסווח נחונים שו1 5155100/הקז הזהם מיחוג קוים וזו 6:ו1| נוהל קו שו ן מטטר קו ווסס | קו חיוג 8, הט-ה1ו קו פרטי נחכור) שוו1)! 560תפן חוליה אדו חו ביאור חוים (16ם) מפזסהקוס 5קה656 אןו11 הזהע מוליח נוהמסורת) נחונים אוונ] הזהס נוהל חוליה 1 תולייח חקטווח או 10 זה 16וושז:סס בקרה סינכרוניח (מסטר-קו) (5016) 0%מז!ן60 אד הזהס פטסוסחווסווצ5 בקוה ברגמה גבוהה (מסטר-קו) (30%6) 6סקז600 אודן הדהם 2605% וןמ1ו מילון מונחים טצעינה טצינת מצרכח ההפצלה מקומי ג;חיבור מקומי לצרוץ קלט-פלט) נעצילה נטל המקלדת) יומו חנועות, ריטום פצולה להפסקת ההתקטרוח (נמסוף למהשב) פעצולה להתולת ההתקטרות (מסוף למחטב) החקן לוגי יחידה לוגית קוד ביקורת אורכית נשל גוט נתונים) החנה מוסרח מוצל (לאווסנת נתונים) חפריט (רשימת אפטרויות במרקע) וסר,הטסדורח מיתוג מסרים, מיחוג תסדורות מיקרו-מעבד מודם אפנון אפנון משרעח אפנון מטרצח הדופק אפנוון משך הדופק אפנון קוד הדופק אפנון מיקום הדופק מווופנוז-מגלה נמודם) חיבור רב-נקודחי נוחטב רב-מעבדים, מצבד מרובב חכנות מרובב - ריבוי-משטימות רבב רבב-נתוניס רבב ולוקה תדירות ריבוב ריבוב חלוקח נחן ריבוב חלוקח חדירות חו אי-איטור חתגונה טלילית (להזמנה לטידור) רטת רטח נחונים רטח נחונים ציבורית רטח מיתוג מנוח חוכנית בקרת רטת חו שורה ודטה צומח (צמתים),ו. רצש יחס אות לרצט טכניקת טידור נתונים חו ריק נהונים נומריים נגמספריים) מופרד מקווו ציבוד מקוון חקסורת הד-סטרית מערכת הפצלה פצולה, חכפצול פעולה סוזרתית פצולה במקביל ו מנה מיתוג מנות סידור (חור) מנות - * רשה מיתוג מנות פעולה במקביל 207 ₪ סאסן (181) 10.0 הגפס6סקק והזו +א06) 06%| 06 5ת0-א06-0,,516: 8 ,,%א106-0 86 10610 זזווט :106168 (6ק18) א6835060 צס6אהסאעטספפ שגאנפטז61אס. אסנזהז5 קפזפ5הז אפסו וו וז 5565 6 ידיי (פסזא וטססוז5ם-לסזה וטספוו) וזמ=ססוז אס זא וטפסון (אא) אסנזה|עססא שסעז1סזה (4₪ק) ווסנזה ועטססוּז 5סטז1קוזה 55טק (וזפק) 10%זהוטססוז אס1זגקטם 55)טקת (1ז0ק ) ווס1 זה וטססו 586 56:טת (קק) (ו10זה|טסס ‏ 10%ז051ק 55וטת (וזםססוו+ מסזהוטססוזפס-קסזה ,טפס דוו זא1סק-1ז)טת זט 6 נררר-ז)טוז 6 אז-1זטוז פמאם)|קנזטון 5אםןקצזוטוו הזאפ (חםץ) 58אםןק1זוטוה א1510ט1סם צ6ַםט60ק:ז 6וואם)ק1זוטו (מסז) 106א5)קזזוטא 1510%נטזם שמנד (מפםץ) 6מ1אם)ק1זועה א11510 צ6ַשעטסשק: (אגא) משז6קה63 400:5065א6%א מצנזה6פן 8 פעטץדזה6פוו אססוודשוו אמסטזפה הזתם (וופ7) אמסוודפא אזהס 16)מטק (א5ק) אקסטזפא ספףווסז1/ו5 דףאסאץ (ססון) תהפססקק ספזאס0ס אפסמדפון (א) חפזסאפגווס 1186 עפת סו ו (וו/5) 10זגס 0156א סז 510% (21קא) ספזקפטא1 2680 סד אמטזשק אסע (שטו!) מפזסהפהווס ששטא אזאם 10קפווט 2-06 6-ו 16 ל 5-ו אס זז זוע דחא 6ווס זפ צ5 16 אסזהקפק אסזהקםהס + זו 55 : אסנזהקםקס %תסת? ז ד וסוט (וו5ת) אמסאדפה וס ד 0 זם אסא א זה קפס ו 208 טמסורת במקביל ביקורח נוגיות נשל סיביות) החנה מחהתינה סיסמה נחיב חיבור ברמה שווה גנשל שני מחשבים) מופל מסווה מופע רעיוח מופל אפנון מופע יחידה-פיסית אנשווה פיסית חווין חיבור נקודה לנקודה, נל"ן הומנה לסידור, חקירה, סריקה אפנון מיקום הדופק הגונה חיובית נלהזמנה לשידור) החנה ראטוניתח נוהל ההליך סיקום עציבוד עיבוד נחונים מבוזר (ענ"מ) ציבוד באצווה ציבוד מקוון מצנד וחסב קדמי ייצור הוכנית חוכנית בקרה הוכנית מחוללח חוכנית ייטסום חוכניח היקוי וחאום חוכנית בקרח רשת טצינח מערכח ההפצלה חוכנית קבוצה גנזכרוו) חוכניח מצבר נבזכרון). השהיית החקדמות !:אבטחה אבטחה פיסית נוהל נוהל חוליה נוהל קו רסח נחונים ציבורית דופק סורח דפקים אוח (קוצב זמז) אפנון מטרצח הדופק אפנון משך הדופק אפנון קוד הדופק !וכנון מיקום הזופק חור אות סורק קצב קצב סיביות מוכו אוח איטור סל מודם פוצל אוח איסור של מסוף פוצל זמן ממטי וימון אוח מחקבל שיקום ההליך סיקום מילון מונחים 155108וי5)והקד 5%]|הסהק 68 שודזדסקהס אסנזהז5פ מטצ551ס טחסוו55את =זעסק ,ודהס 60ן6007 קםםק אוו 58קך|00ם מ5גוות משזזנ 55הות (א5פם) 6ה1צםא זת5/1 55אק 13ז)ומקטת"דס זזווט :3ה516צוות אסזזסמזסאקת .|ה516צוות אשוזסוק אסזזסםווסס זא1ס0ק-0ז-זנסק 6 וס (אקק) אסבנזהוטססה 10%ז051ק7 456טק 6 מעטצדדצפסק ווסבזהז5 צח,וזנקת =מטסמססקת זְצ+סמט600םק כ יי (קסם) 065551806קק הזגם ספזעטםזהקז5:ם 86 וו דמ 46 שו1 0-1 8 כ פאם זמססם; ווס1זסעטססתק וזההססקה אאק6סקת 0%קז 600 הההססקה 6א1זההק:הםס התס6סתת 10זה06דותתה סק מסדזדה וטוזם (קסא) ההה6ספת (ספזווס60 אקסטדמת (101) 020 "הק06קת מאנזנאד 'הה6סתי זהאמת1פסק 1 זום 51אהקד צאוסם 10% זה6התסקת אסזצזסמזסקתק אסנזסםזסקת %(516צוות +00סז0סחת ]60סזסקת 6וו1. +)0ססזסחת ממך (אפח) אקסמזפוו הזהם 6סזותטק 8 ,מפשעת 86 80:56 ,ודההד 55וטת 6 61006 ,51000% א0106% (וזאת) ו0ס1זהוטפסוז ממטז1תסוזה מ5וטת נוזפ) וו10זה)טססוז 10זהקטת מ5טק (וזסת) 0%ס1זהוטטסוז מפטת (ונתת) א10%זהטטסוז א10%ז051ק מ5טק מטפוס ממופהס =זאהק שפזאת 6א1))ז510 אזהם צסאפםק . (ח5ם) צתםהפק ז55 אזהם נחזם) צסהפק שהוזוזאהמז הזהסם סוזנז-|אאק 6 1157 5107/08 6ודטד65מק צהם00%םק מתטםחס6ססאה צתמטססםת לודף, יחר גסיניות מיותרות עקב טיבוסי המסורת) צסוזה םווטס6םק קוד ביקורת אנכיתה נטל זוגיוח סיביות בתו) (6חקט)א6ם!6 צסוהפעטספת ה6סדזקפצ קוד ביקורת אורכית נשל גוש נחונים) (6ק1) א00660 וננ +אהנ1סטז61אסן מילון מונחים 7 209 קוד ביקורח מחזורית נשל גוט נתונים) (080)+ 056% צס6אאסווטספק 0116צ0 מטימה רבת-משתמטים אפאז זוהפזווםתק מרוחק שזסווספם שיללוו עבודות רחק (טע"ר) (פנק) צפזום מסנ מזסושתק שילוח צעבודות רחק בהידברות (ש68) צפזתם מסנ =זסתפק גו10 זה5ת6עוו00 אוח בקשה לטידור (5ז8) 5600 סז ז55ט60ק חוכנית קבועה נבנכרון) ההתאסקת זא054ס551ק הפרדה אסנזט)0פטק תגונה בי חגובה חיובית גלהזמנה לסידור) 8 משטנזז051ק חגובה שליליח (להומנה לטידור) 8 פמט ך 60 נקודה מחזר זאנסק זקגז65ק חזרה אפטזפק חו הזרח גרר (08) מפזס6הקגה6 אפטזפק 166קקה0 טכניקח טידור נחונים (21קא) ספזפפטוו1 2580 סו אפטז6ק מסא ניחן לשימוש חוזר (למשל, קטץ הוכנית) 6ן58טפק מטימה לציבוד בטור (טימוט חוזר) אפאז 8|5ג5טפק צ|1ק56 >5ק6טשק צאופם אווס1זהזסק ווזגת ,פזטסק הצוגת הופכיח גנגטיב במרקע) השהייתם הסיבוב נחיב ניחוב 6 טסט מרקץ, מסך גשל המצג) 50 תחנה מטשנית אסזזהז5 צפ.סוו5600 קטע, גורה (נבדיסק) ב חיפוט מ6ף קיטוע ד זוות וזה הזמנה לקליטה, מצינה ,6‏ 6 20 ן! לטלוח ולטדר) ' סוו: אוה "מוכן לטדר" (5ז0) 5800 סז מהפוס אוח בקטה לשידור (5דק) מוופ5 סז זפשטףזק סידור ו סידור נחור) מנות 86 6% 66מסוץ סדרתי 16 ז 5:0 פצולה סדרחית 10 זה ק5קס 550000118 ווצגל סדרתי זנט0156 |א1זותטמ56 טורני 51 תוסורת בטור והז וה:ק:5 מטימה לציבוד בטור (סימוט הוזר) א*5אז ₪5058:5 צ|א5501 שיחוף וו טיחוף זמון 6ודחהוו5 שומדד היסט זזנוופ היסט חדר ד1וו5 צסוופווסםםז אפנוו חדירות (55%) 106צ65 ז:1/ו5 צבמפטהפפ; מופנוו מופ, (אפקם) 6א1צםא זת1!ו5 55גווק 18% זוו6ת2]זנת פצולה להפסקת ההתקטרוח (מסוך למתשב) *פס-100 ,00-ו5100 פצולה להחולח ההחקשרות (מסוף למהטב) "0- 516 אוח (אותות), ז. 1 אוח נקוצב ומן) 56 0.066 ,5108% 61008 וווח פתח 510081 זפתו5 ,זושושןם זשהו5 אוח פסק ]ןוז ת0ז5 ,זפמםום | קסד5 אות בקרה ו סח ווסס אוח אנלוגי ות יחס אוח לרעט 5 סנזתח 0155 סד 510 זימון חוח מטודר ד זוופום 5160006 ספזזזוופווהקן זימוו אוח מחתקבל 6 זו )5 5100088 6 קצב סיביות - 2 6זאם 106 1ת'ו16> הר ו ה,הד-מגמית 55 ו קולט נחונים / אווזפ החנה מקבלת ₪ 1 הזהם תוכנה 0 שטהו5 התור וד מקור נחונים 2006 נמסוף) עצממי . ו 86 אן 0 סטנדרטי "15 6וו0שת טוות ז5 קוד אמריקאי סטנדרטי להחלפח מידע נקוד תוים) 50% 6006 ספאפוות ספתסוו ז5 זפ אתסזקזוןא 7 200 תו ההילת כותרת נתה"כ) תו חתהילת גוף הודצה נתג"ה) אות פתת תמסורת פתה-פסק ההנה תהנת נתונים חתנה מנהלת ‏ . : החנה מוסרת חונה מקבלתח החנה ממתינה חחנה ראשונית חחנה משנית תחנה צעבודה אוח פסק (אופו) תמסורת בחיווך גאוגר) (אפיקים) צרי-סרט ממותג חיבור במיחוג ישיר רטח מיתוג מנות מיחוג מיתוג מסרים, מיתוג תשדורות מיתוג ישיר מויתוג מנות זמו מיתוג ויסוג קוים ציוד מיתוג נחונים סינכרוני חו סרק סינכרוני חמסורח טינכרונית בקרה סינכרונים (מטטר-קו) חקסורת סינכרונית בקוד בינרי מוצרכת מערכח הפצלה יצירת מצרכת מצרכח ווארחת גמרכזית) מהזור-חיים של מצרכת מצגל זנב נוסימה מסימה לציבוד בטור מטיחה רבח-מטחמטים בוק ציבוד-רחק ווסוף מוסוף גמסוף נהונים) אוח איטור של מסוף פועל סיים מצגל נתונים נסמ"נ) חמליל חו ההילח גוף הודעה נחג"ה) חו סוף גוף הודצה נסג"ה) חמליל מוצפן חמליל מובן נמן הקופה, הקופת מחהזור מטך גישה נמז מיתוג מטך הומוחנה רינבוב חלוקח זמן טשיחוף נזמן צרוץ, מסילה גבדיסק) חנוצה חוכנית מצגר נבזכרון) חמסורת, טידור חו בקרת שידור חו סוף שידור גס"ש) חו סוף טידור גוש נתונים תמסורה נחונים חמפורת סינכרונית מילון מונחים (45011) ש6אוסקפזו1 אסתזגווקסתאד (ו500) קםז6הסגווס 6ו1סהפה תס זמהד5 (אז5) אפזס6הקווס דאשד תס דאאד5 51681 זמהז5 ,זאסתם|ם זקהדפ 07ז5-זסהז5 סד זה זפ אסזזהאזפ אזאס אסזזהז5 מסאזווסס אסנזהז5 לדגת ווסזהז5 מטה5 אסנזהזפ 551/%6ת ווסנזהז5 צקהתנתחת אס:זהז5 צא.מוו5500 ווסנזהז5 אקסו ]5 08ד5 ,זוומת"5 תסך5 ש=ססוז סמהשחס=-סוה-085ז5 5סקס מ160סטםט5 ספווסז1!ו5 זסם)ווסס מםהסזא5 זדטסקזס (758) אאסדםא סמסז541 ד6אסהת 56 6 ד1ו5 5505מו 6 דוו ז6010001 6ז 5 דמאסהק סוד 116!ו0 511 6 דוו שווך| (055) זאטתת5001 6אתווסזזנו5 הזהע 5צ (אצ5) חשזסאקאווס 10:65 פטסווספווסווד5 סז פטסוסקווסוצ5 (5016) 80%זוו60 מ!ו1| הזהם פטסווספווסווצ5 (856) 108ד607110)16 פטסוסחווסווצ5 צסהאזם וזםז5צ5 והפזפצ5 6א1זהחמתס ווסנזהתםאם0 ומז5פצ5 הפזפצ5 זפסוו 8 6ש6תד |זש ד9פצ5 זנטסמצס |צאז אפאז אפז ם8ה05פק צן|ן|ה1ס55 אפהז זאהקדומפת אס זז 6 זוזע 0 ומד 6 +אווזויק תד (מזם) זאפתקדט0ם והו1הקמז הזאם (מדם) צםהפם האזוומפז אזאם (66ם) זאמתקבטסם 6העזגוונווהפד דז1טסשנס הזהס זאמז (אז5) קמזסהסגווס דאשפד ;0 זא ד5 (אזם) אהםפז8.60א6₪ זאפד 05 סאם זאפז ממוות01 זאפז 601588 6וד ד סאהת: ממדד ש=אנז 4200655 מהנז 6תווסז1א5 מצד שאנזצאא (והפד) 1₪6אמ)|ק1דוטה אס51דטדם סוודד 6 מזזצד אסאחד אס ד הווה הד אהקססקת זא6ד5טה קד ספות הד. הפזסאחההס וסקזאסס א515510אהמד (זסם) הפז6קגווס א15510זפאהסד תס םום (פזם) השז60אווס א8:06% 58155108ההקד תס סאם וד הזאס אס0ד5155אהפד פ5טסהסקווסאצ5 מילון מונחים תחמסורת אסינכרונית .+ חנוסורת פהה-פסק תווסורת במקביל חוסורת בטור חוסורת צרורות חמסורת הד-סטרית,הד-מגמית הוסורת דו-מגמית למחצה חמסורת דו-מגמית קו חמסורת נתונים יחידת בקרה לתמסורת זימון אות מטודר שפופרת שפופרת קרן קתחודית (מרקל) יחידה יהידה בקרה יחידה פיסית יחידה לוגית אגביזר לחיוג אוטומטי יחידת בקרה לחקשורת יהידח בקרה לתמסורת מצג נמסוף בעל מרקץ ומקלדת) משחמט, צרכן (חו) ניהוי משחמש קוד ביקורת אנכית נשל נוגיות סיביוח בתו+ מעגל בפועל (אפיקי) דיבור גושך המחנה חיל ההנת עבודה 21 אוד 5טסווסקווסנוצ5 ג וצ ד 05ַַ5-זקתז5 א15510ה5הקז |6|ן|תסהת והז |ה1ק55 8 זפפטם וו15510ה5הקז אם]קוז51 א אםקטם-= אוו נאםוקטס 0%%?) א5815510האפז אפתטס 8 515510%והקז הזהס זתווע |0פזא 60‏ 58155100%ההקד סאנמנז זא5תם:ם .5160 סשפזזנתפאהקד ש=פטד (זק6) םמטז צגם מפסהזה 6 זנמט זזאט |0קז00% זזוט 5163%צווק זזווט ‏ +10616 דזאט 6א18))ה6 16זגוזסדטה דנאט +סקזא60 א0זזה16טווו00 זנאט קזא60 5115510%ו|הקד זנאט צא+15ס מפפט (חפזסהסגווס) 558-10ט (ס8ץ)א6356 צס6אהסאטספק א16ז66/ ז1ס1ס +אטזפנץ =מהפס 1606ס/ שפמנז 6אנזנאט זו ואסנזהז5 ;₪08 | 7 . / . : + ו מערכת עיבוד בתקשורת?. 2 2 "א ] == איך נוצר הקשר ' בין מסוף למחשב ובין מסוף 0 > | ו במערכת תקשורתלי ‏ 780 '. יש | : ד | מ ₪ תי מחשבים .ומהו ₪ נתונים מבוזר? 7 . , , ו | > מערכות תקשורת" נתונים נועד להבשיר. מנתחי מעתבות ‏ >%' | המתכננים מערכות תקשוהת נתונים, להדריך. מפקחי רשתות, " | 14 > עבד כעשר שנים בחברת י.ב.מ. ישראל בתחומי הנדסת-מערכות ותכנון ופיתוח יישומל מערכות מחשבים ותוכנה עתירי תקשורות נתונים. הרצה בקורסים אוניברסיטאלים" ובמכון לפריון העבודה והולצור. - *" >. 1 <= א ₪ > 1 און | החינוך . ו לטחער ו את, בי ולהשתתף - = ו ל של מערכות לישומים בתקשורת. הספר ערוך על פי תוכניות ל המומלצות והמופעלות > בקורסים נבחרים למנתחר מערכות, | ובבתי"הספר המקצועיים . יבהם לומדים את הנושא. יק 1 "איה סקופ .2 ל 0% יליד 6 שש | ה הטכניון. מנהחל. מחלקת מחשבי במוטורולה ישראל ג ו ו יו של מחשבי יולט-פקרד בישראל " בנ[ יי וי יבחיל במ | ניהל פיתוח חומרה ותוכנה 2 ממוחשבות: . . % 0 + ע |, : 0 2 0 / 3 6 * 9 / : , את ₪ % % 4 ספרים נוספים ‏ בהוצאתנה: המחשב האלקטרוני ועיבור הנתונים, | מאת " תכנון ותכנות לישומי מחשבים, מאת ' עמיהוד. 2 הקלט למחשב, מאת ס' מצפי . ו יסודות בניתוח ותכנון מערכות מידע, מאת י' עמיהוד וי" קורפל = .0 עמיהוד