- שנה: 1986
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
0 -
\| %
רו
5
-1
%
+,
תת
רע
=
+
5
5%
םש
ם
9+
09
-
-
5
ב
תַ
5
8 ה
הנדסת תוכנה:
8 אומנות הדיגום
טכנולוגיה של שולוב נתונים
8 תוכנה ידידותית במחשבי-על
הרד החשיבה.
הרילה בעולם
-
חופש תסשורת
עזיר המחשבים סמו בתסשורת.
ְותר מ-8,000 אהגונים בעולם משתמטשים
כבר ברטותות צסשורת של דיגיסיל ללא תיווך
] מהסאן כאשר המחשבים (גם אם אינם מארר. . יְּ
תו יצרו) מטוחחים ביניהם באונן חופשי.
חופש שליסה
מערכות המחשבים של דיגיסיל מאפשהות לך
לסבל גרימה של אינפורמציה מושלמת בח"
כי אורך ורווחב של פעילות המפעל.
התיאום, התכנוו, ההחלסות' והשינויים -
הכל בשליסתך באמצעות המסוף שעל
טולחנך.
זפש בסירה
בובו התפסשורת בין מחשבים ומערכות,
מאפשרת המחשבה הדיגיסילית חופט בחירה,
תאזימות גבוחה, מודולריות וומיטות גבוחה
בין מחטבים ותוכנות של דיגיטל, לביו צר
כנות ומחשבים אוחרים.
חופש צמיחה
במחשבה הדיגיטלית העסק שלך יבול לנדול
לכל כיוון, להוטיף מחשבים, לסלוט תוכניות
חושות, ייטומים חרשים - מבלי לפנו
במערכות הקיימות. תוכל, לצמוח
בסיס הציור הסיים. 2
\פש תוכנה
ב הריניטלית מאפשרת לך כבר היו
0 בשפות העתיד. הגירסה החדצצי של
/ סל לטפה המרוברת ביותר בעולס
- -- עולה בביצועיה על כל שבות הדביב
0 מופעלתי כיום על מחטבי פא אצאצ
ל ההפעלה טא טל ריגיטל פועלת על
5 0 מחטבי אא) ולכן כל מוצר שתרבוש
פי התוכנות הסיימו ובל לעול על
= כל מחטב מסיורת האצי
| חופש השקעה
וימר טמיר כהן (*עקבסון)
ב" : " .
כרך ג גל ון 4 6 אוגוסט 1986 6 אב תשמ"ר 8 |גא₪ 01 110% ג1 )הרג 6רזרר אא 110 ארוס האוגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
תוכן הענינים:
משה גוטליב - מנכ"ל אול"א
עליזה טימור
הטכנולוגיה של שילוב נתונים
ד.ס. אפלטון
| סיור קצר בשדרת בבל
: 5, בראון. תירגם: א. טוקר
? תוכנה ידידותית במחשבי-על
מנווטת את המשתמש לעבודה
פוריה
בוב שטאל
מדידת זמינות השירות במערכת
תקשורת
קובי בילר
אומנות הדיגום
ג'. בוטום, א. ברנרד, ק. אנדרסון
מערכת מומחה לבחירת מחשב
אושו
ד. איוזנברגר, א. אלחנתי
הכנס הארצי הראשון של איגוד
משתמשי אותש
נ. גבעולי
עורכת ראשית: שאולה הייטנר
מערכת: עמנואל גרינגרד
אליהו הכהן
אבי כהן
הדר משמון
עורכת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רותי קופרמן
מתרגם: יעקב מיטב
כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009
ירושלים, טל. 02-420257 02-415032
משרדי איל"א החרשים בכפר המכביה
0 03-7157727
18
ר2
11
5
39
15
מודעות: פרסום אמיר כהן. היצמן ספת א
טל 01-253192
הפוס "חרקל בע מ תיא
כל הזכוייות שמורות
המודעות על אחריוח המפרסמיס בלבד
בעיתון זה הבאנו בפניכם
מספר מאמרים העוסקים
בנושא הנדסת תוכנה מכמה
היבטים משלימים.
המאמר "אומנות הדיגום"
מנתח את הדרישות מחבילת
תוכנה לבנית "אב-טיפוס"
ומדרג מספר מערכות לניהול
מסדי נתונים על מיקרו מחשב
מבחינת התאמתם למשימה
זו.
המאמר "תוכנה ידידותית..."
מפרט בצורה בהירה ומקיפה
את הדרישות וההמלצות
לפיתוח מימשק טוב
למשתמש הקצה.
המאמר האחרון בסדרה:
"הטכנולוגיה של שילוב
נתונים" עוסק בבעיות
ובפתרונות הנובעים מדרישה
לניהול נתונים השוכנים
ביישומים הטרוגניים
ומבוזרים. מערכת כזו עדיין
אינה קיימת למרות שלדברי
המחבר '"מרבית אנשי
המקצוע בתחום ניהול
משאבי המידע יתנו את ידם
השמאלית תמורתה".
המערכת
9
מדידת זמינות
השירות
במערכת תקשורת
עם התפתחותן של מערכות התקשורת
עלתה גם מורכבותן. אחד הנושאים שהפך
מורכב ביותר בתחום ניהול המערכות, הוא
הבטחת רמת השירות למשתמשי רשת
התקשורת. מאמר זה מנסה למקד את
הבעייתיות | במדידת הזמינות במערכת
התקשורת ומכוון להציע שיטה למדידתה. :
תוכנה ידידותית
במחשבי-על מנווטת
את המשתמשים
לעבודה פוריה
אומנות הדיגום
המאמר דן ביתרונות פיתוח של אב-טיפוס,
המאפיינים הנדרשים מכל אב-טיפוס והדרגה
בה עומדות מערכות לניהול נתונים למיקרו- |
מחשב בדרישות האב-טיפוס. מטרת המאמר ו
לסייע לקורא להעריך נכונה מסדי נתונים |
למיקרו-מחשב לצורך שימוש במצבי אב" |
טיפוס.
> קופסאות מיתוג - טווינקס,
2, קואקס.
9 לוחות מיתוג למחשבי -
מפציד-ס "סימנס'' עד 100
מודמים - לטוח קצר מסופים.
9 כולאי ברק - טווינקס, 5232אּ,
קואקס.
מרבב | - סע אופטי > הכנת כבלים לפי מידה
קואקס וטווינקס, קואקס, 5232,
לספ-ז8ז ולכל סוגי המחשבים.
כבל 2 זוגות
מתקין מוכר ע''י חברות המחשבים, מערכת הביטחון,
משרדי ממשלה ועוד מאות מפעלים בארץ.
ד. מערכות תקשורת בע"מ
התקנת תקשורת ל
0 03-660148, 7 שו 2
עליזה טימור
ראיון אושי
|
משה גוטליב - מנכ"ל אול'א
משה גוטליב, בוגר הטכניון בחיפה,
בתחום המחשבים משנת 1968, כיום
מנהל מרכז המחשבים באוניברסיטת
בר-אולן ומנכ"ל אול"א.
החברות באול"א - חשוב שתהיה אקטיבית
ולא פאסיבית
"מיום שהתחלתי עבודתי בתחום המחשב
בטכניון, הייתי חבר באיל"א. חברותי, בדומה
לרוב החברים, אז, היתה חברות פאסיבית,
והדבר הטריד אותי. מי שידע על איל"א
ותחומי פעילותה היו מנהלי החברות בתחום
המחשב, אך לא לכל שכבות הציבור היתה
כניסה לאיגוד.
לא די בתשלום דמי חבר כדי להשפיע -
איגוד חייב לדאוג שיהיו יותר חברים אישיים
הזכאים לבחור או להיבחר למוסדות האי-
גרד
משה גוטליב החל לימודיו בטכניון בחיפה
לאחר שירותו הצבאי. הוא התמחה בפקול-
טה לתעשיה וניהול, ולפרנסתו עבד בלילות
כמפעיל במרכז המחשבים בטכניון.
"ידעתי רק שאיל"א מקיימת כנס שנתי המה-
ווה מפגש חברים, אך לא ידעתי על שאר
פעילויות האיגוד."
כשסיים לימודיו בשנת 1968 התקבל משה
גוטליב לעבודה במרכז המחשבים בטכניון,
שימש כמתכנת מערכות ואיש סיוע טכני.
תוך זמן קצר הגיע לתפקיד ראש מחלקת
סיוע טכני ובמשך שנתיים מילא את מקומו
של מנהל מרכז המחשבים.
בשנת 1978 התקבל לעבודה באוניברסיטת
בר-אילן כמנהל מרכז המחשבים, תפקיד בו
הוא מכהן עד עצם היום הזה, מודע לחשי-
בות התפקיד, אוהב אותו ומשקיע בו שעות
רבות, מעבר לנדרש ממנו בפועל.
"החברות באיל"א מתחלקת לשני סוגים",
מסביב גוטליב, "האחת - של חברות
שעיסוקיהן בתחום המחשב, החל מחברה
יצרנית לציוד או תוכנה וכלה בנגריה המיי-
צרת ריהוט למחשבים. השניה - חברות אי-
שית של בודדים.
בתוקף תפקידי בראש הפירמידה במרכז
המחשבים באוניברסיטת בר-אילן החל לז-
רום אלי חלק נכבד מהחומר העוסק באיל"א.
כך נעשיתי מודע לפעילויות הרבות והחלטתי
להירתם לפעילות אקטיבית באיגוד."
וכך נבחר משה גוטליב בשנת 1982 לחבר
מועצת איל"א, ומתוכה לחבר הנהלת האר-
גון.
תפקיד אופרטיבי ראשון - גזבר
על-פי תקנון איל"א מחליטים חברי ההנהלה
הנבחרת על חלוקת תפקירדים באיגוד. פרופ'
מיכה חנני, ששימש בשנת 1983 כיו"ר איל"א
בקדנציה בה נבחר משה גוטליב להנהלה,
הציע את גוטליב לגזבר איל"א.
"זהו תפקיד אופרטיבי המחייב יד על הדופק
בכל המתרחש באיגוד, הרבה מעבר להש-
תתפות בישיבות הנהלה, המתקיימות פעם
בחודש.
תפקיד הגזבר הוא בהתנדבות ודרכו ניתן
להכיר את האיגוד בדרך הטובה ביותר. אני
גם מאמין כי פונקצית השכר איננה משמשת
להנעת אנשים לפעילות אקטיבית. הס-
כמתי לקבל על עצמי את נושא הגזברות
לאחר שהבנתי מה רבה העבודה בתחום זה.
מצאתי כי יש לשנות דברים באיגוד ולאפשר
להנהלה להניע את איל"א לכיוונים יעילים,
תוך גיבוי כספי צמוד ואחראי.
כתוצאה מהמשבר הכלכלי בסוף שנת 1982
היה מצבה הכספי של איל"א בכי רע. הדבר
הראשון שהחלטתי הוא לבנות תקציב ולר-
אות איך ניתן להתקיים במסגרת תקציבית
מקצועית.
מקורות המימון של איל"א:
א. הכנסות מדמי חבר, מהחברות המאוגדות
ומחברים אישיים.
הכנסות מדמי החבר מהוות 15%-20%
מהתקציב.
ב. מקור ההכנסות הנכבד הוא מפעילות
הכנס השנתי, בו משתתפים 4000 עד
0 איש, מדמי הרישום ומהתקבולים
מהתערוכה.
ג. יתר התקציב מגיע מהאירועים שאיל"א
מארגנת, כמו ימי עיון, החייבים לכסות
את עצמם.
בהסתמך על שלושה מקורות מימון אלה
בניתי את הצעת התקציב הראשונה, קבעתי
פורמט מקצועי וההנהלה שקיבלה את פירוט
התקציב לידיה קיבלה תמונה מדוייקת על
המצב הכספי של האיגוד.
מאז התקבל הפורמט כסטנדרט מחייב ואותי
מחייב הדבר - לא לרדת ברמה."
שינוי מהותי נוסף הונהג מאז משמש משה
גוטליב כגזבר, אין כל הוצאה של האיגוד
ללא אישור הגזבר. אם נראה כי יש בכך
סירבול, גוטליב הבטיח וגם מקיים כי לא
יתעכבו דברים בגין אישורם עלידי הגזבר.
"שהרי דין פרוטה כדין מאה וכך קל יותר
לשמור על בקרה מלאה," מסביר גוטליב.
"פעם בארבע שנים מתקיימת ועידת ירושלים
למדע ולטכנולוגיה בחסות הממשלה. בשנת
4 הועידה הוכנה יחד עם איל"א ובצמוד
התקיים הכנס השנתי. התקציב של ועידת
ירושלים היה כמעט פי שניים מתקציב איל"א
השנתי, כאשר למעשה רק חלקו הקטן של
תקציב זה הובטח כתרומה למימון האירוע
ממשרדי הממשלה. החלטתי ללוות את אר-
גון האירועים ועיכבתי הוצאות רבות, כדי
שבסופו של דבר ניתן יהיה לקיים את האירוע
אבל לא לעמוד בפני שוקת שבורה", מסביר
משה גוטליב. "ועידת ירושלים הסתיימה בר"
ווח, אך רווח זה היה קטן מהמתוכנן. יתרה
מזו, מאחר שועידת ירושלים התקיימה בחו-
דש מאי 1984 נאלצה איל"א לממן ברווח
המצומצם שהותיר הכנס את הפעילות
במשך 18 חודשים, עד הכנס ה207 שהתקיים
באוקטובר 1985."
דרכה של איל"א
עד כה התקיימו הבחירות למוסדות איל"א
פעם בשנה. בבחירות אלה נבחרו מחצית
חברי המועצה (ארבעה-עשר במספר) למשך
שנתיים. סידור זה אמור היה להבטיח את
הרצף בפעילות המועצה. מתוך המועצה
נבחרה מדי שנה הנהלה בת חמישה עד
תשעה חברים.
הנסיון הוכיח שתחלופת ההנהלה מדי שנה
מעכבת תהליכי התקדמות באיגוד, כי עד
שחבר הנהלה מתבסט בתפקידו עוברים כמה
חודשים, לכן הוחלט לערוך את הבחירות
פעם בשנתיים ולהשאיר את הנבחרים בכהו-
נתם, הן במועצה והן בהנהלה, במשך השנת-
יים. הנבחרים יכולים לכהן בשתי קדנציות
רצופות בלבד, כלומר, 4 שנים.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
משה גוטליב הביא בפני חברי האיגוד את כל
הבעיות, ותודות ליוזמתו של פרופ' מיכה
חנני חובר מסמך - "דרכה של איל"א."
על יסוד תוצאות עבודתם של צוותי החשיבה
של המועצה על דרכה של איל"א הוחלט
להעלות את רמת המקצועיות של האיגוד.
מטרת העבודה היתה להציע עקרונות, ועמ-
הם מסגרות מתאימות לפעולה, אשר יהוו
את תשתית פעילותה המקצועית של איל"א
למספר שנים. בדיקת מסגרות אלה ומידת
התאמתן לחיים המקצועיים תיעשה מידי
מספר שנים ושינויים מתאימים ייעשו בהן.
איל"א נבחנת בשלושה תחומים מרכזיים:
א. איל"א מהווה מסגרת המאפשרת לחברי
קהיליית המיחשוב לבטא את עצמם
מקצועית, ללא תלות באינטרסים מסחר-
יים, ארגוניים ואחרים, מחד, ובדרך
הנותנת לביטוי זה השפעה ותהודה גדו-
לים הרבה יותר מהתבטאות אישית -
פרטית, מאידך.
ב. איל"א היא גוף מקצועי ישראלי. עקרונו-
תיה ובעיותיה של מדינת ישראל הם
מעניינה, והיא משתתפת בנשיאה באחר-
יות לאומית בתחומים בהם יש לה נגיעה
מקצועית.
ג. איל"א היא גוף מקצועי הפועל בחברה
מערבית מודרנית והיא משתתפת בנשי-
אה באחריות בכל הקשור להשפעות
המיחשוב על הפרט ועל החברה.
על יסוד עקרונות אלה תעוצב "דרכה של
איל"א" בשני מישורים בסיסיים:
- עם הפנים אל החברה.
- עם הפנים אל החבר.
במטרה לבצע ביעילות את מסקנות צוותי
החשיבה הוחלט על 3 דברים מהותיים:
ו) למנות מנכ"ל לאיל"א.
2) להעביר את משקל הכובד של האיגוד
מירושלים לאיזור המרכז.
3 להכניס שינויים בתקנון האיגוד.
ההנהלה התלבטה רבות בשתי ההחלטות
הראשונות, כי מינוי מנכ"ל כרוך בתפיסה
חדשה, בהתאמת האדם הממונה לצוות הק-
יים, ומינוי כזה כרוך בשכר. בהעברת המשר"
דים למרכז היתה מעין מהפיבה, שהרי למע-
לה מ-20 שנה מפעילה בירושלים הגברת רות
קופרמן, מזכירת איל"א, את משרדי האיגוד
בנאמנות ללא גבול.
תרומת תפקור המנב"ל לאול"א
כאמור, ההחלטה למנות מנב"ל לאיל"א לוו-
תה בלבטים רבים:
* מה יהיו תחומי הפעילות של המנב"ל?
* איזה אתגר ימצא אדם בתפקיד?
* האם אדם רציני ימצא עניין בתפקיר,
במידה ויוחלט על משרה חלקית?
* האם להצניח אדם מבחוץ שאינו מצוי
בהווי האיגוד?
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
מה יהיה יחס הגומלין בין נושאי התפקיר
דים מקרב חברי ההנהלה למנכ"ל?
האם מתוקף התפקיר האחראי א
המנכ"ל מתוכן את תפקידיהם של חבר
ההנהלה?
+ ההוצאה הכספית - האם היא מוצדקת?
ועוד לבטים כבדי משקל.
במעט בדרך האלימינציה החליטו שעל
המועמד להיות אדם המכיר את איל"א מב"
פנים. התפקיר יאויש רק במשרה חלקית - עד
שיוגדרו המטלות ונושא התפקיד חייב שי-
היה בעל בישורים ביחסי אנוש ואמפטיה,
בדי שלא ייהרס הקיים.
"כמובן שהחמיא לי כשפנו אלי והציעו לי את
התפקיד," אומר גוטליב, "יחד עם זאת בקש-
תי זמן למחשבה. את הסכמתי התניתי בקיום
שני תנאים: א) בקבלת הסכמת האוניברסיטה
בה אני עובד במשרה מלאה פלוס. ב) ביקש-
תי שההנהלה תגדיר יחד איתי את התפקיד
הלכה למעשה.
התנאים שלי נבעו מכמה סיבות, ראשית -
אני מאוד פורמליסט, חשוב לי שמקום עבוד"
תי בבר-אילן לא ייפגע. הבוס שלי אמנם לא
ידע אם עבדתי פחות שעות, אבל אני לא
מסוגל לשנות מהרגלי העבודה והאחריות
שלי. שנית - על ידי הגדרת היעדים והציפיות
מראש - ניתן יהיה לבדוק כעבור זמן אם אמנם
עמדתי בציפיות. שלישית - בהיקף עבודה
של 20-15 שעות שבועיות חשוב לקבוע
מראש את תנאי השכר. רביעית - תנאי חלקי,
אבל לא בלתי חשוב, מי יהיו חברי ההנהלה
איתם אעבוד, כך שניתן יהיה למלא אחר
התנאים.
הפניה למנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, מר דוד
אלטמן, נעשתה עליידי נשיא איל"א. מר
אלטמן השיב בשאלה - !מה יצא מזה לבר-
אילן?' באשר הבין שתפקידי במנכ"ל איל"א
יוסיף יוקרה לאוניברסיטה נענתה הפניה
בחיוב.
נוכחתי שניתן לשלב את שני התפקידים מבלו
לגרוע מהיקף התפקיד בבר-אילן, שם אני
עובר כ"60 שעות שבועיות. הוחלט שבאילייא
אעבוד בימי שלישי מהצהריים עד הלילה,
ימי שישי מלאים, והיתר בהתאם לצרכים
שיתעוררו.
9 את ביתי, רעייתי ושלושת ילדי אינני אוב
- יש לי אשה שמאוד עוזרת לי, למרות
שיש תקופות ומצבים שהקשיים האוביקטיב-
יים מכבידים עלוח,
= גם חבר בהנהלת איל"א,
- שהוברר שאין בכך סתירה ויש בכך
אפילו יתרון. מאידך, הוחלט ע
הגז שאת תפקיד
וגזבר אמסור ליהושע מאוך.*
התמקצעות באוגוד
"לפנר שמוניתי פורמ
לית ל ,
הייתי גם חבר בוועי ₪ המגב ל
דת ההבנה של הכנס
השנתי ה-20, ועלי ועל עמיתי בוועדת האר-
גון הוטל כל הנושא הארגוני, זה היה
באוקטובר 1985. החלטנו לשנות הסדר עק-
רוני שהיה קיים בעבר, על פיו היו מארגני
התערוכה נבחרים באמצעות מכרז. העליתי
הצעה בלכלית - לנסות למכור את זכיון
ארגון תערוכת איל"א, ולקבל מראש 50%
מהתשלום.
ההצעה נתקבלה ואף זכתה להצלחה. רא-
שית הכנסתנו הוכפלה ושנית, קיבלנו, במזו-
מן, לפני תחילת התערוכה, 50% מהכסף.
זו דוגמה אחת מיני רבות המאפיינת את
העלאת רמת המקצועיות בארגון איל"א.
שוני נוסף - כל משתתף חייב היה לרכוש
ברטיס כניסה, כמו שאדם הולך לתיאטרון
וקונה כרטיס להצגה. אני חייב להודות שלא
הייתי הוגה הרעיון היחיד. התוצאה היתה
שקיבלנו 95% מההכנסות במקום ולא היינו
צריכים לרוץ אחרי המשתתפים ולגבות את
החובות.
עם גמר הכנס הועברו משרדי איל"א לבפר-
המכביה ויש לכך יתרונות רבים הכוללים
נוחיות לחברים ומתן שירות טוב יותר מצדנו.
מזכירת איל"א מחלקת את זמנה בין המשרד
הראשי בכפר-המכביה ובין המשרד בירוש-
לים ואנחנו מקפידים שלא תהיינה כפילויות
בפעילויות. נראה לי שהגעתי להבנה ולשי-
תוף פעולה יוצאים מן הכלל עם מזכירת
איל"א ואני רואה בכך את אחד מהישגי
הגדולים בתוקף תפקידי במנכ"ל איל"א.
המעבר של מרכז העצבים של איל"א לכפר-
המכביה קרב את האיגוד אל החברים ואת
החברים אל האיגוד."
מנכ"ל אול"'א מעורב
בעשיה היומיומית בכל
התחומים. עליו להיות גם
ווזם וגם יועץ עסקי, אך
אסור שתפקיד המנכ"ל
ישחרר את חברי
ההנהלה מאחריות,
ממעורבות וממילוי
תפקידים.
המסוק .5 [6וחו
הנדסת תוכנה
מפט
הטננולוגוה של שולוב נתונים'
ביצד לשתף נתונים
בין יישומים
הטרוגניים
שילוב התוכנה הינו היכל הקודש של ניהול
משאבי מידע. מה שאנו רוצים הוא נגישות
יעילה, תוך שימוש בשפת שאילתות ובסכמת
מסר נתונים יחידה, לנתונים השוכנים ביישו-
מים הטרוגניים ומבוזרים. אנו רוצים להשלים
זאת בלא לבצע שינויים במסדי הנתונים
הקיימים, מערכות הניהול שלהם או התכניות
היישומיות שלהם.
לאדם הפשוט נראות דרישות אלו הגיוניות:
קשות. אך לא בלתי-אפשריות. כל מה שד-
רוש הוא מערכת תוכנה המציגה למשתמש
אשליה "כאילו" הוא עובר מול מסד נתונים
יחיד, משולב, עקבי ולא מבוזר. פשוט, אך אף
לא אחד, אפילו לא יבמ, הצליח בבנית
מערכת תוכנה כזו, אף על פי שמרבית אנשי
המקצוע בתחום ניהול משאבי המידע יתנו
את ידם השמאלית תמורתה.
הבעיה הכרוכה בבנייתה של מערכת תוכנה
כזו היא כה גדולה עד אשר אף לא אחד
מסוגל להתמודד עם כולה בשלמות. במשך
חמש השנים האחרונות, היא פיצלה את
עצמה לארבע תת-קבוצות טכנולוגיות נפר-
דות אך בעלות קשר חזק יחסית: 1. טכנולו-
גית מימשק המשתמש. 2. טכנולוגית ניהול
נתונים הטרוגני מבוזר. 3. טכנולוגית ניהול
תנועות ברשת. 4. טכנולוגית התקשורת
הבין"מעבדית (ראה ציור 1).
בעוד המוקד העיקרי של מאמר זה מופנה
לטכנולוגית ניהול נתונים הטרוגני ומבוזר,
ניתנת סקירה קצרה של כל אחת מארבע
תת-הקבוצות של טכנולוגית השילוב, אשר
תסייע בהבנת החומר.
טכנולוגית התקשורת הבין-מעבדית מספקת
פרימיטיבים לתקשורת (כלומר, את אבני
הבנין של הפרוטוקולים) המאפשרים למחש-
בים שונים לשגר ולקלוט הודעות המשודרות
ביניהם. טכנולוגיה זו משתרעת באופן כללי
על פני ששת הרבדים הראשונים של מודל
התקשורת של 051.
-א1אא דא וחטז] תסו9וותז6] ת!ואא 9160!פתמזד (6
5 .סא .10%
זוהי תת-הקבוצה היחידה של טכנולוגית
השילוב הקיימת מתחת לרמה 7 של מודל
081 למעשה, עייתם של שלוש תת-
הקבוצות האחרות העלתה את ההשערה
שהשכבה השביעית - שכבת היישומים -
חייבת לעבור הגדרה מחדש כשכבת שירותי
היישומים ואילו היישומים עצמם ישכנו
בשכבה שמינית. לכן. שלוש תת-הקבוצות
הנותרות של טכנולוגית השילוב מכילות את
רובן, אם לא כולן, של פונקציות שכבת שירו-
תי היישומים במודל 051.
טכנולוגית ניהול התנועות ברשת מאפשרת
לתהליך אחד לשגר הורעות לתהליך אחר,
ו50/05!
8 הסצה]
5אסוד סו ןופק
00550
אסוזואוםססה
ו150/05
7 הפצה
5אסוד 6 וסקגי
ב ג
ו180/05
6 ₪8 ם ץצ |
המזוהה ע"י שם לוגי, מבלי לנקוב במיקום
התהליך, אם הוא מתרחש באותו מארח או
במארח אחר. פרט לתעבורת ההודעות, היא
מספקת פונקציות כמו העברת עבודות
ותעבורת קבצים. טכנולוגית ניהול התנועות
גם מספקת רבות מהפונקציות של מערכת
הפעלה מבוזרת. כולל תחשיב משאבים
ברמת המערכת, התאוששות, אבטחה ואית-
חול ( טסוו ו[ו:וזומ1).
טכנולוגית מימשק המשתמש (טשוו]זשוח1 זט )
מאפשרת למשתמשים לבנות ולהשתמש
במגוון רחב של מאפיינים, כולל חלונות, חִי-
פוש, גראפיקה וכתיבת דו"חות, תוך שימוש
צוור 1. ארבע תת-הקבוצות של טכנולוגית השילוב
1---
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
א
אואט שס מסחרי רשוס של 85( ₪66
5 אש אה
"אוו
כשאתה חושב על
אתה לוקח בחשבון שלושה דברים:
מספר משתמשים:
ה-6040א= תומך בעד 32 משתמשים
בתגובה מצויינת (או עד 64 בשני טק6)
ביצועים :
ל-%6040: יש ביצועים של ה-11/785 4 /
מחיר;
ה-586040 עולה כמו אהשצסח6ו
זה נשמע טוב מדי!
צלצל ליונתן הריסון בגולד וזה יישמע עוד יותר טוב.
7"
כו מו
מחשבים
זמניס חדשיס במחשביס
רח' אחוזה 117 רעננה 43373
בשפה סטנדרטית אחת. מימשק מסוף
וירטואלי מאפשר למשתמש להשתמש בכל
סוג מימשק על מנת לבצע את כל פונקציות
השפה שלו, ללא קשר לסוג או ליצרן המסוף
או לתוכנת המסוף שברשותו.
טכנולוגית ניהול נתונים הטרוגני ומבוזר
מספקת איחזור ועדכון של נתונים המבוזרים
בכל הסביבה. באמצעות מילון הנתונים שלה,
היא יודעת אילו נתונים נמצאים היכן, מה
המבנים הלוגיים והפיזיים של נתונים אלה וכן
כיצד לגשת אליהם. היא מורכבת משפת
הגדרות נתונים. המתארת נתונים משותפים
ושפת טיפול בנתונים, המטפלת בתאורים
אלה על מנת לספק נגישות לנתונים, אם הם
מאוחסנים ב-15א8 (מערכת לניהול מסדי
נתונים) או במערכת בקרת-קבצים מיוחדת.
מילון הנתונים יכול להיות פסיבי או אקטיבי,
כלומר, ניתן להשתמש בו כדי להדר תכניות
ברשת או שניתן לתפעלו בזמן הריצה.
מערכת מה משלבת טכנולוגית
תוכנה השילוב? שני דברים.
האחד, הסביבה הממו-
מיוחדת כנת הנוכחית. טבנולו-
גית השילוב ניתנת לתצפית כמערכת תוכנה
מיוחדת אשר יעדה הבלעדי הוא לשלב סבי-
בה קיימת של חומרה הטרוגנית, תוכנת
מערכת, :15א8, מערכות לבקרת קבצים.
מערכות יישום, תכניות. מסדי נתונים ונתו-
נים.
הדבר השני המשולב ע"י טכנולוגיה זו הוא
הסביבה הממוכנת העתידית. פרוייקטים
עתידיים חייבים להשתמש בטכנולוגיה כחלק
מתהליך הפיתוח שלהם. בדרך זו הם
משתפים-מתחלקים בטכנולוגית | השילוב.
היא מכילה את "החלקים המשותפים
שלהם". בסביבות עתידיות לא תיראה
טכנולוגית השילוב. היא פשוט תהיה שם.
אף אחד לא מאמין שיהא זה אפשרי לבנות
מערכת תוכנה יחידה אשר תשלב לחלוטין
את כל הסביבות הקיימות. אך, מרבית החוק-
רים מאמינים שניתן להשיג דרגה מסוימת
של שילוב עבור כל הסביבות הקיימות. הם
גם מאמינים שאם תוספות ושינויים עתידיים
לסביבות הקיימות ייושמו סביב מערכת
תוכנה כזו, ניתן להשיג רמה אופטימלית של
שילוב. סביבות מייצגות דרגות משתנות של
עוינות כלפי טכנולוגית השילוב. הפחות
ידידותיות הן אלו בהן יושמו טכנולוגיות
ניהול נתונים וחומרה יחודיות רק בגלל שהן
נתמכו ע"י יישום נתון. סביבות אלו ניתנות
לגישה בקושי, והן בנות-שילוב עוד הרבה
פחות.
סביבות שנבנו תוך התייחסות לסטנדרטים
של תוכנת 15א28. כמו גם חומרה ומערכות
הפעלה, הן הרבה יותר ידידותיות לטכנולוג-
יוות השילוב. טכנולוגית הרשת וניהול מסדו
הנתונים הטבלאיים הינם בנידשילוב בדרגה
הרבה יותר גבוהה מאשר טכנולוגיה לניהול
מסדי נתונים מדרגיים (היררכיים) או סביבות
אשר בהן בלל לא קיימת טכנולוגית פ1אמכ.
הושגה התקדמות בכל ארבעת שטחי
8
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
גברום
= ><
]
₪ אי א אלע מל ממרבג.
טכנולוגית השילוב. מודל 150/051, לדוגמה,
סייע בהצבת תקנים לטכנולוגית התקשורת
הבין-מעבדית. בשטח טכנולוגית מימשק
המשתמש, סייעו קונספציות כמו .501 .085
ומחוללי דו"חות להתגבר על הצורך בכתיבת
יישומים ייחודיים.
אולם, כדי להגיע לאופטימום, הבעיה הקשה
באמת של ניהול נתונים הטרוגני ומבוזר חיי-
בת להיפתר. מודלים להתיחסות ותקנים חיי-
בים להתמסד כך שניתן יהא לתכנן ולבנות
מערכות תוכנה ייחודיות.
תקנים ומודלים להתיחסות מתפתחים
מפרוייקטים הממציאים ובודקים פתרונות
אפשריים. עד היום, הושקעו קרוב לודאי 50
מיליון דולר בארבעה פרוייקטים ציבוריים,
אשר כל אחד מהם מנסה להרחיב את ידיעו-
תנו ואת הטכנולוגיה שלנו לטיפול בניהול
נתונים הטרוגני ומבוזר. פרוייקטים אלו הם
שווטא הנתמך ע"י תכ והצי
האמריקאי; 1155 (מסואותזס)ם1 6שוגזטטוח]
וח6וע 5 תזסקקגו5) הנתמך ע"י חיל האויר
האמריקאי; 1914245 (-86/ח8]א בטופזקטוחן
חסוזהזובוהוות0ה, 128180856 סטוטטמוצוכ] פחזטו
וח9ץ5) הנתמך ע"י מכון התקנים הלאומי
ר1257 (ממוטופץ5 |סקקט5 הפוצטכ] 6סזהזטטוח1),
הנתמך אף הוא ע"י חיל האוויר.
אל ייראה הדבר בהפתעה שמרביתם (על אף
העוברה שלא כולם) של מאמצים אלו
מושרשים בתעשית הייצור. בעיות השילוב
בתעשיה זו הינן כואבות משום שלא כבמר-
בית התעשיות האחרות, מיכון הייצור אינו
מבוסס ברובו על ציוד יבמ. בעיות השילוב
הציגו עצמן בשלב ראשון בייצור. אולם פרט
לשילובם של נתונים עיסקיים עם נתונים טכ-
ניים | (גאומטריים), לא זרות לשטח זה
הטכנולוגיות של שילוב מסדי נתונים הטרוג-
ניים ומבוזרים.
שתי קיימות שתי עמדות
גושות וגישות נפרדות לסוגית
ניהול נתונים הטרוגני
נפרדות ומבוזר. כללית מאור,
ניתן לתארן כגישה מימשקית (פחוסג]זטוה1
הססזקק/) וכגישת השילוב. ההבדל העיקרי
ביניהן הוא שבגישה המימשקית אין בקרות
טכנולוגיות על שלמות הנתונים; בגישת השי-
לוב, מהווה שלמות הנתונים בסביבה מבוזרת
הטרוגנית ענין ראשון במעלה.
טכנולוגית המימשק מבוצעת עם מה שמ-
כונה גישה דו-סכמטית. גישה זו בונה טבלת
השוואה או מטריצה בין כל זוג של קבצים
פיזיים, מסדי נתונים או מערכות הצריכות
להתמשק. מטריצה זו משמשת להתמרת
מבנה פיזי אחד לשני, כנדרש. לכן, יש
1-א א א מטריצות והתמרות הנדרשות בסבי-
בה, מקום שם א שווה למספר הכללי של
קבצים פיזיים או מסדי נתונים החייבים במי-
משק.
המימשק יכול להתבצע הן באמצעות העב-
רת תנועה או ביתירות מבוקרת (6001101166
).| בהעברת תנועה משלח
אוטומטית מסד הנתונים במקור תנועות
למסד נתונים ביעד. מסד הנתונים ביעד מטפל
בדרך-כלל בהתמרות סכמה לתנועות שנקל-
טו כאילו היו קבצי פלט או דו"חות רגילים.
אם משתמשים ביתירות מבוקרת, נוצרים
העתקים של מסר הנתונים במקור (או תת-
קבוצה שלו), המפוזרים באתרים שונים ברח-
בי הרשת. להעתקים אלו ניתן לגשת ממסרי
הנתונים ביעד, אולם אין אפשרות לעדכנם
משם. הם מוחלפים בצורה מחזורית בקבצים
חדשים ומעודכנים.
הן העברת תנועות והן יתירות מבוקרת חיי-
בות להתנהל ע"י מערכות תוכנה מיוחדות.
מערכות אלו מבצעות מספר פונקציות
ניהוליות כמו איתחול תנועה וניהול יתירות.
פונקציות ניהוליות אלו מתחילות למצוא את
דרכן לחבילות התוכנה של מילוני/מדריכי
(פשוזטוטטזוכ]) הנתונים. אי-לכך, אנו מתחילים
לשמוע אורדות מילוני נתונים כוללים, מרוש-
תים וראשיים (טופגּ1א). מילוני נתונים אלה
כוללים תיפקודיות דו-סכמטית עבור ניהול
נתונים הטרוגני ומבוזר.
אין הסכמה כללית בין ספקי התוכנה
המסחריים בדבר מהותה של תיפקודיות
ניהולית זו. כאן המקום, כמובן, בו נכנס לת-
מונה מודל ייחוסי סטנדרטי. פיתוחה והערב-
תה של תיפקודיות זו הן הן לב המערכת
בפרוייקטים 125, 1155 .45 1א1 רהטפגטווטוא.
איזלכך, כל ארבע התכניות משתמשות
באסטרטגיות כמו אלו המפורטות למעלה.
אולם אסטרטגיות אלו טובות רק למימשק
מבני נתונים השוכנים בתוך הסביבה הקיימת.
הן אינן משלבות אותם. כדי לבצע זאת,
נדרשת גישה בעלת שלוש סכמות. הסכמה
השלישית ממוקדת בשלמות הנתונים.
הגישה התלת-סכמטית לשילוב הנתונים
מפותחת ע"י כל ארבעה הפרוייקטים הקשו-
רים לטכנולוגית השילוב. היא מציגה "סכמה
קונספטואלית" לתמונת הטכנולוגיה. הסכמה
המופשטת מגדירה סט עיקבי של כללים
הנדרשים לניהול שלמות בנתונים משותפים.
הסכמה המופשטת מוגדרת תמיד ע"י יחס
ישות (קופצתסוז4|ט שזווחם) או מודל נתונים
סכמטי. 105 ו11557 משתמשים ב-ו"מכ1
מורחב, ₪385א] משתמשת ב-%א54 ד
שווטא ב-אם.ןט ג ס.
בל כל הנתונים בסביבה
הנתונים הנמצאת תחת בקרתה
של טכנולוגית השילוב
בסכמה מוגדרים בתפישה
אחת סכמטית כוללת אחת.
התפיסה הסכמטית
ממופה למבני קובץ ו-5/א08 רבים (סכמה
פנימית), וכמו-כן לתצפיות משתמש רבות
(סכמה חיצונית). כל שלוש הסכמות
וההתמרות ביניהן מנוהלות דרך מילון
נתונים תלת"סכמטי.
פרוייקטי מחקר בטכנולוגית שולוב
5
6 הינה מערכת תוכנה בשלב אב-
טיפוס המספקת מומשק אחיד משולב המא-
פשר למשתמש להתייחס לנתונים במסדי
נתונים מבוזרים הטרוגניים שהיו כבר קיימים
באמצעות שפת שאילתות יחידה. יישומים
מעשיים של אב-הטיפוס מבוצעים בג'נרל
דוונמיקס (כמערכת ניהול מסד הנתונים
לתוב"מ) וברוקוול אינטרנשיונל. הפרויוקט
מנוהל ע"י 664 ממסצ'וסטס והוא נתמך
במשותף ע"י 83גכ והצי האמריקאי.
5 (1181100ז10ת1 1602060ח1
5500 01 6)
56 הונה מערכת תוכנה המשיגה בקרה
ונגישות למידע במסדי נתונים מבוזרים
והטרוגניים הקיימים כבר, על מנת לאפשר
שיתופיות נתונים ולספק אמצעי לשיפור או-
כות הנתונים ותיזמונם. יישומים מעשיים של
טבנולוגיה זו מבוצעים ע'"י בואינג ומק'אויר.
המחקר ב-1155 מנוהל ע"י בואונג, ,5586
4001 ו-620 תחת חוזה עם חיל האוויר
האמריקאי בבסיס חיל האוור רייטדפטרסון
באוהיו.
מערכת 105
(1זסקקו5 ה120518 6072)00)ה1)
פרוייקט 105 מזועד להרכיב כלים שונים
הזמינים מהמדף ולהוסיף טכנולוגיה כפי
שנדרש על מנת לתמוך בניהול, בקרת, עד-
כון ואוחזור של נתונום טכניים קיימים
ועתידוים עבור מטוס הקרב 8-18. נתונים
טכנוים אלו מבוזרים במסדי נתונים הטרוג-
נוים. הפרוייקט הטכני מנוהל ע"י רוקוול,
400 ,880 ו-6063 עבור חיל האוויר
האמרוקאי בבטוס רזיט-פטרסון באוהיו.
5 (2מ80ק0)ת1
1215 ק 0 ]נוחה
תות 3160856
50 )
5 הינה מערכת תוכנה בשלב אב-
טיפוס, המספקת שירותי עדכון ואיחזור
במסדי נתונים ובקבצים מבוזרים והטרוגניים
אשר היו קיומים מקודם. הפרוייקט נתמך
כחלק מה-40127 (קמ00הג1 תג
3 53008ת) של מכון התקנים הלאומי
האמריקאי והוא מנוהל על-ודו במרילנר
וע'י אוניברסיטת פלורידה.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמי"ו
סו
מודל הנתונים הנדרש עבור הסכמה המופ-
שטת הינו שפת הגדרת נתונים רבת-עוצמה
(לעיתים היא מכונה "ניטרלית") המגדירה
את הסכמה הכללית במונחים של עצמים,
ארועים ומצבים (בציר הזמן). כמו-כן היא
מגדירה את אילוצי השלמות על הקשרים
והתלויות.
הסכמה היא מודל נתונים לוגי מיוחד מאוד.
היא חייבת להיות עיקבית, נגישה, מתרחבת
וברת-המרה. היא גוזרת איכויות אלו ממודל
הנתונים אשר בו היא מוגדרת וכן מהנוהלים
המשמשים לבניתה ותחזוקתה.
היות והסכמה המופשטת מתרחשת בסביבה
מוגדרת היטב של ישויות או מבנה סמנטי,
ניתן להתאימה לצרכי המשתמש ע"י שימוש
בשפת נתונים "מוכללת" הדומה מאוד
לאלגברה רלציונית או רלציונית מורחבת.
התמרה זו נקראת התמרה חיצונית והיא
משולבת בדרך כלל בשפת המשתמש של
מערכת התוכנה.
ההתמרה האחרת, ההתמרה הפנימית, היא
הקשה. בדרך-כלל התמרות, הן של מבנה והן
של תצורה של הסבמה, חייבות להתבצע על
מנת לטפל במגוון הרחב של ה-189א8 ו
5 (516088ץ5 |00010 6|ו7) בסביבה בה
מיושמת הסכמה.
היות וללא כל ה-1%א08 וה-65%: שבסביבה
מאופיינים באותה רמת איכות, מבוצעות
ההתמרות ע"י תוכנה בכל צומת (ט6סא),
והנתונים מונעים על פני הרשת בתצורה
מופשטת. הדבר חסבוני יותר בכל מקרה,
משום שהצמתים יכולים תמיד לשדר ולקלוט
נתונים באותה תצורה.
הנתונים המתוארים ע"י הסכמה המופשטת
נצפים ע"י משתמשים רבים כסכמה חיצונית
שונה. הנתונים מיושמים פיזית במסרי נתונים
רבים, כל אחד מתואר ע"י סכמה פנימית
שלו. במינוח של 18"1, כל קופסה מייצגת
ישות; כל קשת מייצגת יחס. "נקודה גדולה"
מציינת שהיחס הוא "אחד להרבה".
הסכמה המופשטת מתארת נקודת מבט
ניטרלית משולבת של משאב הנתונים המשו"
תף. יש סכמה מופשטת כללית אחת בלבד
בכל עולם. היא בלתי-תלויה במבני מסד
הנתונים הפיזי או בגבולותיו והיא ניטרלית
לגבי הטיותיהם של יישומים אינדיבידואליים.
כל סכמה פנימית מייצגת משתמש או "נקודת
ראות" יישומית של הנתונים. בקשות מבוצ-
עות כנגד הסכמה החיצונית.
להלן יעדיה של סכמה מופשטת:
> תקנוּן נתונים (ח0וז003ז03ח513 בּו03) - ע"י
הגדרת סט עקבי, מורחב ובר-התמרה של
בללים אשר יהיו בשימוש בכל פרוייקטי הנתן-
נים.
> שולוב נתונום - ע"י קשירה יחדיו של מסדי
נתונים מרובים.
> שותוף נתונים - ע"י תמיכה בנקודות-ראות
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
ט
רבות של המשתמש (בלומר, סכמה חיצונית)
על משאב הנתונים. :
> איכות הנתונים -. ע"י פורוט ואילוץ מגב
לות בקשר לשלמות הנתונים. 9
. מונהל נתונים - ע"י תעוד המשמעויו
במשאב הנתונים.
= עצמאות הנתונים - ע"י בידוד --
במבני הנתונים (כלומר, שינויים ו /
הפנימית) מנקודות ראות של המשתמש
והתכניות.
> גודול נתונום - ע"י גידול עקבי בכל שטווח
המשימה מתרחב.
מילון הנתונים הינו נושא עיקרי בטכנולוגית
שילוב. למעשה, כל ארבעת פרוייקטי המחקר
בטכנולוגית השילוב קבעו שעליהם לבנות
מילוני נתונים מיוחדים על מנת שיטפלו בב-
עית ניהול הנתונים ההטרוגני והמבוזר. מי"
לוני נתונים מסחריים קיימים רחוקים מרחק
רב מדרישות אלו.
כל מילוני הנתונים המסחריים הינם בעצם
מילוני נתונים דו"סכמטיים. הם מצוידים
ביכולת קטנה מאוד, אם בפלל, להגדיר או
לאחסן סכמה מופשטת והתמרותיה, ועוד
פחות מכך להשתמש בהן עבור משימה
בלשהי. מרבית מילוני הנתונים הזמינים
מסחרית מתוכננים ל-15א08 אחת בלבד והם
אפילו לא מתוכננים לטפל בביזור פיזי של
נתונים באותו 5א8פ.
כל ארבעת פרוייקטי טכנולוגית השילוב
בונים ומשתמשים במילוני נתונים תלת-
סכמטיים. הטיפוסי לארכיטקטורת מילון
הנתונים התלת-סכמטית היא מה ש-55ן1
מכנה 62%1 (1066א 314 חסוחוחט6). תת-
מערכת זו מורכבת משני מכלולי תוכנה. מי-
לון ה-60% הינו מסר נתונים המתאר נתו-
נים משותפים (הסכמה המופשטת) וסביבת
הרשת. מעבד ה-60%1 הינו תוכנה הניגשת
למילון ה-1אס6 ומתמירה בקשות נתונים של
משתמשים לתנועות הניתנות לעיבוד עיי
5 או 05 מקומיות. מעבר ה"ואס6
הוא מנהל מסד הנתונים המבוזר של 1188
כל ארבעת פרוייקטי הטכנולוגיה נתקלו במה
שהם מכנים בעית איחזור. כולם מעסיקים
את מילוני הנתונים שלהם כדי לגשת לנתונים
בסביבה.
ה הטרה היא ממובן;
כאבן להשתמש | בסכמה
מופשט
רוזטה ה
א
שר תתרגם | א
שאילתות המשתמשים הדורשים בול
5 על פני צמחו חומרה הטרוגניים
, 2 פ ה נתונום ויישומים. שאילתת
0 אינה מיודעת על המקום או כיצד
חסנים הנתונים. מערכות אלו מעבדות
אד-הוק ש
| שאילתות מתוכננות
פנימית ומצוידות בבקרו ו מאובטחות
בעית האיחזור הינה פשוטה בהשוואה לב-
עית העדכון, משום שהאיחזורים אינם מש-
פיעים על מצבי מסר הנתונים; עדכונים כן
משפיעים. לכן, מילון הנתונים התלת-סכמטי
צריך לחשוש מבעיות בו-זמניות ומבעיות
גיבוי והתאוששות. בעיות אלו יכולות להח-
מיר בתלות ברמת השימוש ביתירות במע-
רכבת אשר נועדה לשפר את היעילות.
58 8 ]א1 ו-105 מחויבות לטיפול בבעיות
העדכון. כדי לעשות זאת, הם ישתמשו
בלוגיקת אילוצים ותלויות המשוכנת בסבמה
המופשטת על מנת להבטיח את שלמות
העדבכונים.
ברור שאידיאלי להצטייד במילון נתונים
תלת-סבמטי המבקר עדכונים ואיחזורים
בסביבה הטרוגנית ומבוזרת, אשר פועל בצו-
רה מקוונת עם כל התכניות היישומיות, כדי
לעשות זאת, הוא יצטרך לפעול בזמן הריצה,
מספר מילוני נתונים מסחריים פועלים ברמה
כזו היום. מרביתם פסיביים, בלומר קדם-
מהדר (6|וקוחסטטזק) | מוציא מטהזנתונים
(מוגגוטוא) מחוץ למילון הנתונים ומשבץ
אותם בתוך קוד המקור של התכנית, אשר
חייב לעבור הידור לקוד ה67(ט0. כמה מהם
הינם אקטיביים, כלומר הם בשימוש ע"י
מהדירי השפה.
לשלושה מתוך ארבעת פרוייקטי המחקר
דרישות לפתח מילוני נתונים תלת-סכמטים
בזמן ריצה, הן עבור עדכון והן עבור איחזור.
אולם, היום הם יסתפקו בהשגת סטאטוס
פעיל באיחזורים (הן אד-הוק והן מתוכנן)
ובעדכונים. קיוון עדיין רחוק מאוד.
אין ספק שהדרישה לטכנולוגית שילוב גבו-
הה ביותר. הדרישה מניעה את כל ארבע
תת-הקבוצות של טכנולוגית-תקשורת בין
מעבדית, ניהול תנועות ברשת, ניהול נתונים
הטרוגני ומבוזר וטכנולוגית מימשק המש-
תמש - בכיוונים מוגדרים היטב.
בעוד שנדרשת התקדמות בכל ארבעת השט"
חים, עסקים אינדיבידואליים מנסים להרכיב
את תת-מערכות תוכנת השילוב שלהם מפי"
סות טכנולוגיות הזמינות כיום. מספר ארגו-
נים מנסים לבנות מילוני נתונים תלת-
סכמטיים תוך שימוש ב-:8/א טבלאיים
או שפות דור רביעי. אחרים בחרו באחד
מתוך מוצרי מילוני הנתונים הרבים כמו
וסוכ 818 זטק4חגוא וה של וא8ז, או
לוחסווסום גוג של 408 וביצעו ניתוח על
מנת להפכו למילון נתוגים ראשי. בתלות
במילון הנתונים, יכול ניתוח זה להסתכם
בכריתת תוספתן פשוטה או בחיבור מסובך
של ארבעה מעקפים ללב.דרגת הקושי תלויה
גם במהות המוצר הסופי שהם היו רוצים
לראות: מילון נתונים ראשי דו-סכמטי או
תלת-סבמטי, או שניהם. לפני שניתן יהא
להחליט על כך נדרש קיומם של מספר
מחויבויות (19ח6וח)ווהותס-)) בסיסיות.
המחויבות הראשונה היא מה שאני מכנה
מח'בות להטרוגניות. מספר גורמים מאמי"
ג'ס שהם יוכלו לפתור את בעית השילוב ע"י
>*יש
4 ₪
66 ><
1
|
- ה ס<--. 4546
ל
מחויבות הסביבה הממוכנת העתידית לספק
חומרה או תוכנה יחיד. הם מאמינים שהם
יכולים לפתור את בעיות השילוב הנוכחיות
שלהם ע"י התחיבות לבנות סביבה הומוגנית,
"יישום משולב לחלוטין" אחד.
תכ נון ארגונים החושבים
עסקו ומתכננים את סביבותי-
/ הם הממוכנות בדרך זו
קצר רואו אינם מחויבים ל
ניות. הם, לרעתי, לא מציאותיים וקצרי-רואי.
אף סביבה אינה יותר דינמית מאשר סביבת
המידע. אין טכנולוגיה שרצה מהר יותר או
ביותר כיוונים. עסקים צריכים לנצל את
היתרונות הגלומים בדינמיקות אלו ולא להר-
תע מפניהם. מחויבות להטרוגניות תספק את
ההקשר הסביבתי לניצול היתרונות של
הזדמנויות אלו.
המחויבות השניה היא זו אותה אני מכנה
המחויבות לתקנים ולשימוש חוזר בנכסים
(8%619). מרבית העסקים רואים עדיין את
תקני ואא! כבקרות וכאילוצים ליצירתיות
ולהתקדמות, בגלל הדרך המסורתית בה הם
פותחו ויושמו ע"י מחלקות ה-יןפ. תקנים
טובים מאפשרים יצירתיות וקירמה. הם
התקפיים ולא הגנתיים. בלא מחויבות לתקנים
ולשימוש חוזר בנכסים, לא תהא ישימה שום
אפשרות לשילוב.
המחויבות לתקנים ולשימוש חוזר בנכסים
פירושה בראש ובראשונה שארגונים מיוח-
דים, להם אני קורא ארגוני הנדסת נכסים,
חייבים ליטול על עצמם את המשימה לבנות
נכסים הניתנים לשימוש חוזר. הדבר דורש
השקעה בפיתוח נכסים. תכנית השקעות כזו
דורשת שינויים משמעותיים בתכנון ה-וא18
המסורתי, בהנדסת המערכת, במימון, בני-
הול הביצועים, בציוות, בהגדרות הפרוייקט
ובתהליכי ניהול הפרוייקט.
המחויבות האחרונה היא זו שאני מכנה
מחויבות לשלמות הנתונים. נכסי המידע
הערכיים ביותר הם הנתונים. למעשה, היום,
מהנדסי הנכס בעולם ה-א18 הם מנהלני
מסדי הנתונים ומנהליהם. (אולי הגיע הזמן
שנתחיל לכנותם כך).
מחויבות לשלמות נתונים אין משמעותה תי-
קנון שמות אלמנטי הנתונים. משמעותה
מחויבות לניהול נתונים באמצעות כללים
עסקיים והתמקדות בנתונים | מוסכמים
ומשותפים. מחויבות זו היא אבן הפינה של
ניהול משאבי מידע "מונָעי נתונים" (409
חטטוזש).
מרבית העסקים מדלגים על מחויבויות אלו.
התרוץ שאני שומע לעיתים קרובות להחלטה
נגד ביצוען של כל שלוש המחויבויות הוא
"הטכנולוגיה אינה כאן כדי לתמוך
במחויבויות". אולם היא כאן.
יש תזוזות טכנולוגיות עיקריות בכל ארבע
הרמות של טכנולוגית השילוב. כמה יצרנים
אף טוענים שיש להם מילוני נתונים פעילים
תלת-סכמטיים ויותר צרכנים מפרסמים שהם
עובדים איתם. אולם, טכנולוגיות אלו לא
תיושמנה בעצמן.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
11
ועדת ההכנה --- הכנס הארצי ה-21
ו] 0 איגוד ישראלי 7
לעיבוד אינפורמציה. 5
יו"ר ועדת ההכנה
נ.סי.ר. -- '.א. מיטווך ובניו
- ועדת התכנית
ועדת הארגון
הכנס הארצי ה , = מר משה גוטליב-- ו"ר-- מנכ"ל איל"א
לעיכוד נתונים מר שמעון בוקשפן עו לח ד"ר דני מילין - מכללת בית ברל
= | מראלי עטר = תנבה 3 דיר מירה מרקוס --. הטכניון, מ.ט.ל.
8 באוקטוכר 1986 מרשוהאלפלד -- אנשים >
ירושלים, בנייניהאונוה | גהתקפומן | - מכותא
המיחשוב לרווחת האדם
יני האומה בירושלים.
"ה רכ"ו תשרי, תשמ"ז) בבנ
הכנס השנתי ה217 של איל"א יתקיים בתאריכים 28 ו-29 באוקטובר 1986 (כ"ה רכ"ו תשרי,
ו ו
בתחומים הבאים: חינוך, רפואה, תעשיה,
בעיקר
בר ב לרווחת האדם. מרבית ההרצאות תוקדשנה להיבטים << של הנושא בעיק
יעמוד בסימן המיחשו זאדם. 0
ה ה שיקום נכים. מסלולי ההרצאות נקבעו בהתייחס לתחומז
ים אל העבר -- "פינת הנוסטלגיה"
פנ
בכנס השנתי הקודם נבנתה מסגרת למפגש ה 5
השנה בכוונתנו להוסיף עוד מסגרת חברתית ש"תזכיר נשכ
בחיתוליו.
חזיון אורקולי יוצג בפינת הנוסטלגיה.
. של איל"א". שי
לט לי ותאפשר לחברים הצעירים להכיר את הענף בארץ -- כפי שהיה
0 ו 0 ו 0 1 , .
בכוונתנו לנצל את הכנס גם למטו ת קרוב הנועו לנושא המיחשוב. למטרה זו תיועד במו לייצוג הישגי הנוער בתחומים הנזכרים
הרשמה
1 ! יף ז" (מעב
מתכונת רשמ 1 [ ונה בשנה שעברה, נמצאה כנוחה, יעילה 1 ית. לכן, נפעי ותה גם השנה. אנא קו א/ בעיון סע הרשמו
הה ה שהופעלה לראשונה בשנה שעברה, נמצאה חה לה וכדאית. ל ב ל אותה גם השנה " "
לדף).
ועדת ההכנה מאחלת לכל המשתתפים כנס פורה ומהנה.
|
ד"ר דוד מיטווך
יו"ר ועדת ההכנה
תכנית הכנס
לתשומת לב: ההרצאות במסגרת הן הרצאות מוזמנות
יום שלישי, 28 באוקטובר, 1986
0 -10.40 נז(צב פתיחה
ברכות, חלוקת פרסי איל"א, הרצאת אורח
0 -- 11.00 הפסקת קפה
וו-12.40 רפאה תעשיה
00 . ,
ד"ר פרץ שובל -- אוני בן גוריון בנגב ד"ר מיטשל שניידר -- תדיראן פד 2 המרכז לחזוי טכנולוגי
מערכת מומחה לשימוש במאגרי מידע | השימוש בסימולציה בתכנון מערכת ל ו ו בו
רפואיים המבוססים על דיסקי לייזר "צורגמישה ל
ו
פרופ' גרשם זיצ'ק - ביה"ס לרפואה פרופ' ניב אחיטוב ואריק 0 :
של האונ' העברית, הדסה ירושלים אונ' תליאביב | רוגובסקי אמיתי ריטר - תע"א
מיון ממוחשב של תאי בלוטת השד | המחשוב בתעשיה הישראלית ותרומתו גישת הייצוגים בעיצוב מערכות
לרווחיות הייצור ולרווחת העובדים קורבו
פרופ' צֶבי לרון -- בידח בילינסון ד"ר אבשלום אדרתן --
מרשל רפופורט - מל"ל ה תכנה אלרון תעשיה אלקטרונית עמי סלנט - מכון שילוח,
אססאום -- מערכת תומכת לטיפול הדרכה טכנולוגי אונ' תל"אביב
בחולי סוכרת וגית והמפעל הממוחשב
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
פרופ' מיכה חנני-- יו"ד - תרכובות ברום בע"מ
פרופ' יעקב זהבי -- אוניברסיטת תללאביב
10 - 17.00 רבישיח: המחשב כאמן צעיר - על אמנות המחשבים
.
00 -- מערך מידע מ
ואיחזור מידע באוניברסיטת תליא
0 --14.30 הפסקת צהריים
0 16.10 חיבך והררכה תרגום מחשבים חיבור
פרופ' דניאל גופר -- הטכניון מ ט.ל. עוזי אורנן, דים קזלסקי - י.ב.מ. מרכז מדעי בני פיינשטיין -- משרד החינוך
האם משחקי מחשב הם משחק בלבד: נתוח מורפולוגי ויצירת מילים בעברית שילוב המחשב בתהליך ההוראה והלמידה
שימוש במשחקי מחשב לאימון בפרויקט "מן הכתב אל הדבור" לקראת רווחת המורה והתלמיד
תפקידים מורכבים
תרצה ברץ -- מדיאדיסק ד"ר מיכל אפרת - י.ב.מ. מרכז מדעי ד"ר יהודית גל עזר -- האונ' הפתוחה
וידאודיסק אינטראקטיבי בהדרכה מקצועית היחידה הלקסיקלית המזערית ושמושיה הוראת מתמטיקה משולבת מחשב
אביגדור אולשנסקי -- תלם עתיק מיכאל ליבר - קונתהל ד"ר שמואל בר אור-- מל"ל תעשיות תוכנה
השלכת מהפיכת התיקשוב על גושאי ישימות בבינה מלאכותית תקות הצבר -- תכנית לפיתוח
המשטר הדמוקרטי מיומנות טרום קריאה באמצעות מחשב
0 --18.30 חזי\ אוריקולי בפיגת הנוסטלגיה
יום רביעי, 29 באוקטובר, 1986
0 --10.40 ברפאה מערכות מוממוחה
כומושק אבטכט
ד"ר יגאל גת -- בי"ח בילינסון פרופ' משה בן בסט - אונ' תל-אביב ד"ר יורם פרידמן -- ידע מחשבים ותכנה
מערכת ממוחשבת לאיבחון והתראה מערכות מומחה - יישומים וכלים ממשק אנוש
על מצב העובר בתהליך הלידה
פרופ' יואל אנגל -- מרכז ופואי שיבא ד"ר משה לשנו - אוני תלזאביב נחמן אגמון - צה"ל
ראובן בוש - מל"ל תעשיות תוכנה מערכות מומחה לדיאגנוסטיקה באמצעות אי-ידידותיות של מערכת מידע
אסחזזכ - מדידה ממוחשבת של צילומי רשתות הסקה הסתברותיות
רנטגן באורטופדיה
ד"ר אבי קירשנבאום -- הטכניון, מ.ט.ל. = לב זיידנברג -- זשו דוד רייך -- הטכניון מ.ט.ל.
המחשב לשרות הנכה מערכת מומחה לעיבוד שבבי הדפסה במקלדת אקורדית כפולה -- האם
ניתן למצוא תחליף למקלדת צדזחפצוום?
0 - 11.00 הפסקת קפה
0 -1240 הברסת אנוש תעשיה כללי
ויקטור פרוסטיג - ד"ר יהודית ריכטר -- אוני' תל"אביב יונדב פרי -- טכנולוגיה מתקדמת
מכון טכנולוגי, חולון עבודה שלא במקום העבודה לקראת ליברליזציה במדיניות
מחשבים -- מעצבים באמצעות מחשב התקשורת בישראל
גמרוד סנדלרמן -- אפרת טכנולוגיות ד"ר אהוד שנקר -- אוני' תל-אביב מג'יד אגבריה -- אונ' תליאביב
ממשק אנוש במערכת דואר טלפוני אספקטים חברתיים של רובוטיקה ואוניכרסיטת דרקסל, פילדלפיה
מודל לניתוח והערכה של צריכת
משאבי חומרה
ד"ר מרים ברקת -- סאיטקס אבי אנגל ---פילת עמיקם מגן -- 5גא
תפקיד הנדסת אנוש במערכות טיפול אינטגרטיבי ב"נתונים רכים" זכרון פנימי וחיצוני ותרומתו
מבוססות מחשב האתגר החדש של מערכות כ"א, עיון לעבודה אינטראקטיבית
בבעיתיות ודוגמאות לפתרון
0 -14.30 הפסקת צהריים
0 ד"ר שלמה קליש = אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת רוצ'סטר
היחודיות בשיווק מוצרים עתירי טכנולוגיה - היבט לשוק האמריקאי
מנחה: צבי ינאי - יב.מ
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
רציב רשימה (לא מלאה) של 'החברות
המצוגות השנה בכנס אול"א. רשימה סופית
ומפורטת תופיע בקטלוג שיחולק לבאו
הכנס, אולם ראונו לנכון לספק לכם מעט
מידע מוקדם בנושא זה.
אבידן ציוד למחשבים ומשרד בע"מ מקבוצת
מידן
אפעל 3 קרית אריה פ"ת
המוצרים שיוצגו: דיסקטים - אג5צס,
מכסים אקוסטים - 111.5א, חומרי ניקוי -
ג, סרטים וגלגלו הדפסה
מייצגים את החברות: ,4% ,8א088א8055%
אגפצם .111.5
אבמת מחשבים בע"מ
נחלת יצחק 58 תל-אביב
המוצרים שיוצגו: מערכת ממוחשבת לסרר
דפוס רב-לשונית - 101 - 4%.
אדאקום טכנולוגיות בע"מ
מרכז תעשיתי יקנעם ה.ד. 118, 20692
המוצרים שיוצגו: ציוד לתקשורת גתונים
בסביבת ה-1א18 3270, כולל 1,6-708, 2132-
]אס
החידושים שייחשפו: מוצר המאפשר
תקשורת בין מספר בקרים של 1א18, ביחד עם
מספר מחשבים בפרוטוקול 45611
אומניטק בע"מ
רח' האורנים 1 מרכז מסחרי רמת אילן
המוצרים שיוצגו: מדפסות שורה מסוג דטה
פרודקטס, החל מ1807 695 עד 400 28
להדפסות בבדות ,1א/20 ,26/31 מתוצרת
"69" מערכות אל-פסק 0958 תוצרת
2
החורושים שייחשפו: מחשב דא ברמת 1
בולל כוננים, במחיר מיוחד של דא. מדפסות
להזרקת דיו.
מייצגים את החברות: ,64% .יפש ,10782
הד .1 א דג
"אורכב" תקשורת מחשבים בע"מ
רח' אל-על 2 צומת אכדיה, הרצליה
המוצרים שיוצגו: לוחות ניתוב לתקשורת,
ארונות תקשורת, בבלום, קונבקטורים.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
או.או.אס. בע"מ
קרית הטכניון, ת.ד. 1640, חיפה 31015.
המוצרים שיוצגו: מסוף חדיש וקומפקטי
1, בקר תקשורת 15-374, מסוף
אגאו/וד , 15-380-26, קורא 6005 אגם
ו-ק81ד5 ₪116א6ג1א, מדפסת אגא1וך
5
או.אס.פי. קידום מכירות לתעשיה בע"מ 182
ז'בוטינסקי 65 ת.ד. 500 ראשון לציון
המוצרים שיוצגו: מדפסות למחשבים
אושיים, מדפסות בינוניות, מדפסות ל-18%1,
כרטיסי הרחבה שונים.
החידושים שייחשפו: מדפסת קטנה 698 100
לשימושים ביתיים, מדפסות חדשות ל-26
זא8!. מדפסות ל-18%1 34/36/38.
מייצגים את החברות:
00 גפ - 165 אס דא
.א 55151 05 תת דא - 151
1 6 .אסאיאוא
אינטל סמיקונדקטורס
עתידים, ת.ד. 43202, ת"א 61430
המוצרים שווצגו: מערכות מחשבים לוושומו
זמן אמת ולוישומים מסחריים וטכניום.
פתרונות תקשורת למחשבי ואג ץא]ג1
ולרשתות מקומיות.
החידושים שווחשפו: 386 א1א0 המאפשר
הרצה בו-זמנית של מערכות הפעלה אזאט
וד 15-005א.
מיוצגום את החברות:
או 00 ודא
איסטרוניקס בע"מ
ת.ד. 38300 תל-אביב
המוצרים שיוצגו: עובוד תמונות, תווינום,
צגים גרפיום, מחשבים אושוום ניידום, סופר
מיקרו מחשבים, מחשבים צבאוום,
רשתות תקשורת נתונים, מעבדים מהורום,
בונה מלאכותות.
מווצגים את החברות:
7 .2 .]אסא זאו
טוא ו ב דאוסץ 0
601 50800.3 5
רשימת מצויגים
אלנט - חברה לשרותי מידע ומערכות,
חברת בת של תדיאן-אלביט-ידיעות
אחרונות
קהילת סלוניקי 7, ת"א
המוצרים שיוצגו: שירותי מידע מתוך
מערכת מרכזית הכוללים: בנקאות
אלקטרונית, דואר אלקטרוני, מכרזים
מארה"ב ומהעולם הרחב.
מייצגים את החברות: מסופי מינטל של קו,
"טלוק" ו"אלקטל"
אלפא מסופים ומדפסות בע'"'מ
הארד 5 תל-אביב ת.ד. 24133 מיקוד 61241
המוצרים שיוצגו: מדפסות .9.6, מדפסות
שורה מהירות, מדפסות - אגאזו603%/1,
מסופים למיקרו ומיני מחשבים, מסופים
דמווו 220-ד/.
החידושים שייחשפו: מדפסות 1.458
מדפסות שורה לעומס קשה, .1א.1..2 900
מסוף דמוי %17220, מסוף כפול בעל 2
בניסות תקשורת
מייצגים את החברות:
- 7 1 1 ד-אאג ]א5פאא וא
אס2אג 1 6מדואקוא צ11 אד מאזד זםלאת
אל"שפ
רח' הרוגי מלכות 7, שיכון דן ת"א
המוצרים שיוצגו: מסופונים ניידים
בתקשורת ל-6ק-1א18 קוראו בר-קוד
החידושים שיוחשפו: רשת קוראי בריקוד
ל-6? ל*מחשבי [אזוא ול"18אג חשא1ג1א
מייצגים את החברות: אסא, 1
אצ, 0-11 וטו
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
רח' יפו 29, ת.ד. 1088, ירושלים 91010
המוצרום שווצגו: ושראנת, סיפרנת,
תקשורת לווינים
החידושום שייחשפו: קליטה ושידורו נתונים
באמצעות לווין, העברת נתונים במהירויות
גבוהות עד 2 מגביוט.
"בינת" תקשורת מחשבים בע"מ
הנחושת 8 רמת-החייל, תל"אביב
המוצרים שיוצגו: מודמים, מרבבים, מעבדו
צומת, מערכות בקרה, דוחסי נתונים מרבבי
קואקט ו.ב.מ., צווד 25א, צווד לסובים
אופטים, רשתות מקומיות, ציוד דובור
ונתונים
החידושים שייחשפו: ציוד סיבים אופטים,
מרבבים, דוחסי נתונים מרבבי קואקט ו.ב.מי,
צווד דובור ונתונום.
מייצגים את החברות: רד, מיקום,
אינפורטרון, רקל מולגו, מיקרוקום, רקל
וודוק, לגנט
במברגר-דרוזנהיים בע"מ
בן יהודה 72, תל-אביב, 63435
המוצרים שיוצגו: מערכת המשרד
הממוחשב 7300
החידושים שייחשפו: 63
מייצגים את החברות: 188א5/1.4
גמאטרוניק תעשיות אלקטרוניות בע''מ
הקריה לתעשיות עתירות מדע, ת.ד. 7369,
ירושלים 91073
המוצרים שיוצגו: מערכות "אל-פטסיי
ומייצבי מתח רשת - למניעת הפרעות
והפסקות חשמל - כגיבוי לציוד מחשבים.
החודושים שייחשפו: מערכות קומפקטיות
ושקטות הכוללות מצברים אן-8011/1
מיוצגים את החברות: 880 - מערכות "אל
פסק" בהטפקים גבוהים
דוגיטל אקויפמנט קורפורוישן
בית דיגיטל, צומת אכדיה, הרצליה 46733.
ת.ד. 2035, הרצליה 46120
יצרנית משפחת מחשבי אגץ, ץפץ ורשתות
תקשורת.
דלתה חברה למסחר בע"מ - אולובטו
בצלאל 50, רמת גן
המוצרים שיוצגו: מיקרו מחשבים 124א ,119ָא
רשתות תקשורת ומדפסות
החידושים שיוחשפו: מוקרו מחשב 119,
רשתות תקשורת
מייצגום את החברות: אוליבטו
דרור - מערכות מחשבים בע"מ
רח' נפחא 3 תל-אביב
המוצרים שיוצגו: מחשבי ,5 )אש
6 6אגאו, וצווד פריפרלי
החידושים שייחשפו: מחשב ₪5
מייצגים את החברות: 6א4
טלמוסיקה בע"מ
רח' כורזין 1, ת.ד. 45 גבעתיים 53100
המוצרים שיוצגו: מקרנות להקרגת נתוני
מחשב על מסך ענק בצבע או מונוכרום,
צגים (מוניטורים) לתצוגת נתוגי מחשב,
בעלי מסך צבעוני או מונוכרום.
מוצגים את החברות: - 18א60110ד1.0
אגא
טנסור - מערכות בע"מ
מדינת היהודים פינת משכית, איזור התעשיה
הרצליה פיתוח 46766
המוצרים שיוצגו: מערכות אל-פסק, מזוצבי
מתח ומצברום
החידושים שייחשפו: פריצת דרך טכנולוגית
במערכות אל-פסק למחשבי מיקרו, סופר
מיקרו ו-15אג חעא1ג1א
מיוצגים את החברות: טנסור תעשיות,
01 ,פוא ,אז65 אן זחוא
סתה, זאו 1 11 ואטח 51
טריפל-די בע"מ
היצירה 29, רמת גן
יבמ ישראל
ויצמן 2 תל-אביב
המוצרום שיוצגו: מערכות קטנות ממשפחת
6, דגמים שונים של ה207 עם המדפסות
המתאימות, 6150790681, מדפסות
למשתמשי קצה כגון 3812 ועוד.
מייצגים את החברות: ₪ אד פ,זפסצו זאפז
א
ידע מחשבים ותוכנה (1982) בע"מ
יגאל אלון 127 תל אביב
המוצרים שיוצגו: מחשב מקינטוש פלוס
בגירסתו העברית, ספרות הדרכה ומערכת
הפעלה בעברית.
יודגמו יישומי מקינטוש פלוס
מייצגים את החברות: ידע מחשבים ותוכנה
- נצוגי אפל בישראל
ילן מחשבים ותוכנה בע"'מ
החרושת 6, תל אביב 67778
המוצרים שיוצגו: מערכות מקיפות למיכון
המושב מבוססות על תכנת ילן וצווד ו.ב.מ.
החידושים שייחשפו: פיתוחי תוכנה
חדשניים הפועלים גם על מחשבי מיני וגם
על מחשבי מיקרו.
מייצגים את החברות: י.ב.מ. מערכת 36
ו.ב.מ. מחשבים אישיום
יענ"א איסוף נתונים בע"מ
המסגר 80 תל-אביב, מיקוד 67217
המוצרים שיוצגו: תוכנת נוכחות, תוכנת
ניהול רצפת ייצור
חידושים שייחשפו: מטוף איסוף נתונים
מדגם "נמר" 2002, מסוף בטחון לונקס.
מייצגים את החברות: ועג"א מחשבים בע"'מ,
אלתא תעשיות אלקטרוניות בע''מ.
ישראדאטה ר.ו.ק. בע"מ
שביל החלב 11, תל"אביב
המוצרים שיוצגו: מחשבים אישיום של
חברת "זניט" מחשב ניד 27171 הפועל על
סוללות בעל מסך .1..8.2, מחשב תואם
6 2-148, מחשב תואם 1א 2-158, ומחשב
תואם 41 7-241
מייצגים את החברות: ישראדאטה, 791111
ב ב
ישראדטל בע"מ
האומנים 7, תל"אביב
המוצרים שיוצגו: מחשבי אזאש רשתות
תקשורת נתונים, מדפסות לייזר, מדפסות
שונות.
החידושים שייחשפו: מערכת הפעלה
0 א510א5צ צ אזצט.
מיוצגים את החברות: ,.787ד4
ד 4-50 דפ
כּוּר תקשורת והתראה בע"מ
עתידים, סוף רחוב דבורה הנביאה
ת.ד. 13022 תל-אביב, 61130
המוצרים שיוצגו: מודמים, מרבבים,
מרכזיות, מטריצות מיתוג, מערכות גיתוב
מיתוג ובקרה, ממירי פרוטוקולים, אג,1.
החידושים שייחשפו: רשתות המשלבות
סוגים שונים של מידע אלקטרוני
מויצגים את החברות:
,אד ,א550780 ,אם, ןקת ואוד
פא אאו1ג דכ ,4105 1אם,זקיד
מאצס גת ,8455 אא]אאעסאט
טוא
בלל מערכות בע"מ, מ.מ. מערכות מידע
כורזין 1ו, גבעתיים, 53583
החידושים שייחשפו: שירות לציבור
באמצעות מחשבים
מייצגים את החברות: כלל מערכות, מייצגת
את חברת 8088000115; מ.מ. מערכות
מידע מייצגת את חברת 1א201 גיאע
ליאור - מערכות בע"מ 5/5115 1,108
ת.ד. 89 מגדל העמק 10550
המוצרים שיוצגו: מערכת איסוף נתונים
תעשייתית 1-10א26. מערכת לרישום שיחות
טלפון - "לוטם" "גפזיי
החידושים שיוחשפו: מטוף איסוף נתונים
תעשייתי המותאם לפעולה בתנאי סביבה
קשים.
מטוף איסוף נתונים 18018 1,11טוא ומערך
בקרת קוי יצור אוטומטיים.
לוגד - מידע טכני בע''מ
אפעל 17, פתח תקוה
המוצרים שיוצגו: מסופים למחשבים
, מערכות גראפיות
ל-1-26א18
מייצגום את החברות:
אה שפצ
דטץ דט .דא 5 דצ
105 ד
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
155
מוטורולה ישראל מערכות מידע
הרקון 6 , רמת גן
המוצרים שיוצגו: מערכת לניהול רשת,
מעבדי רשת והמודמים המהירים בעולם
לנ.ל.ן ולקוי חיוג
החידושים שייחשפו: המודמים המהירים
בעולם לקצב 9600 סל"ש בחיוג, ו19,2007
סל"ש בנל"ן + מערכת ניהול רשת
מייצגים את החברות: ₪05 .א6005
מושקטל ריהוט חדרי מחשב
המסגר 55, תל-אביב
מילפר בע"מ
המאבק 58, גבעתיים
מיניקס מחשבים ומערבות בע"מ
בית מרכזים, רח' משכית הרצליה
המוצרים שווצגו: ציוד פריפרלי למחשבי
דוגיטל (טייפים, דיסקים זכרונות ועוד...)
מסופים, אריזה מוקשחת למערכות מחשב
נ.סו.ר. - י.א. מיטווך ובניו בע"מ
רח' דרויאנוב 5 תל-אביב 63143
טלקס: 32160
המוצרים שיוצגו: מחשבים ומערכות
וועודיות של ציוד ותוכנה לאיסוף, לעיבוד
ולתקשורת נתונים.
החידושים שיוחשפו: סדרות 6*, משפחת
א.א 0/9
מיוצגום את החברות: 60808710 968
...₪ - 01110 צס וצ
סבידן מחשבים בע"מ מקבוצת מידן
אפעל 3 קרית אריה פ"ת, 0579229541
המוצרים שיוצגו: מדפסות מטריצה,
מדפסות אוכות (מניפה), מדפסות לויזר,
ממירי פרוטוקולים ל-1ג18.
החודושים שייחשפו: מדפסת %%') 400
תואמת ל-6 181 כולל צבע.ממירי
פרוטוקול ל-34/36/38 1181, מדפסות לייזר.
מייצגים את החברות: .61.1 110% -
מדפסות. 81.0ג01 - מדפסות מניפה,
05% - מדפסות לויזר,
6ג זא 0עצ1 .1.7 - ממירי פרוטוקולים
ל-81].
סולן תקשורת ומחשבים בע"מ
רח' הרכבת 36, תל אביב
המוצרים שיוצגו: מערכות בקרה ורושום
שוחות טלפון, מערכות טלקס ל-:)/ ומחשבי
דוגוטל
החודושים שייחשפו: תבור ..41.1 6 1א1אץ
%אז ד א51 .85 ד
מווצגום את החברות: ..1. 1 106 ,א%.1107
1 .אמאה .א ]הצק
צמ"מ - צווד מערכות מחשב בע"מ
היצירה 28, רמת גן
המוצרים שיוצגו: צווד עזר למחשב
החידושים שייחשפו: ריהוט הנדסת אנוש
מיוצגים את החברות:
רדט, הנדסת אלקטרוניקה בע"מ
"עתידים" קרוה לתעשיות עתורות מדע
סוף רח' דבורה הנביאה, נוה שרת תל-אביב
המוצרים שיוצגו: ציוד תשתית ותקשורת
מחשבום
מיוצגום את החברות:
אק כ .אגפ גו .אאא 6 א 60
צמאא 6 אד 16 א
מידע חוני לציוד תקשורת מחשביס
טפדונט-
005
במחיר ובטכנולוגיה
ללא תחרות
הערה: קיימים גם דגמי
0; 4,800
דרדזד3
7
מודם
הסזגאואו ום אמספס*
ציוד - 1.35
אה דוס פםדוואו וא
אםססא
דסםד םד הסמתשא
הסדואסוא ה דועש ד
*
65-חםזאו א
65
"3
מודם
אסספסק
ל-06-ם!
פנימי או חיצוני
מאושר משרד התקשורת
במחיר ובביצועיס ללא
תחרות
דדדדנב!%
אה ]ן
המהיר מסוגו בעולם
אסא 60 ג ,ופצ אא 6 טווח קצר (ננטיי) מהמלאי .
| או .0160 ואצמ ,6ד]צץ עד 8065 19,200 ו
אאסר ןא .816608 :דד רפ דר לטווח עד 20 ק''מ לחיבור בין כל סוגי המחשבים
מ.ל.ל. - מערכות מחשבים בע"מ | 60 אוה ופ םדצםם ופד 5 ד 5 אמסעצדפא
הבונים 9 רמת-גן
המוצרים שיוצגו: מיקרו מחשבים, סופר
מיקרו מחשבים, מיני מחשבים, מדפסות,
תוכנות מומחה ברפואה וחינוך גיהול
משאבי אנוש.
החידושים שייחשפו: סופר מיקרו מחשב
מתוצרת 15%15א!1א 1451 45 א5ז, תוכנות
סיסטמטיקס בע"מ
בית הקרן, רח' ביאליק 1557157 רמת גן
המוצרים שיוצגו: מחשבי סופר מוני 32 בוט
של 85 60101 זוא
₪ - צסזדג ]אמ סעצו שזגואוץ
ג גד .[אס1דג. וטא פשדאמוחס
סאג [א516 5 ד15א:)אא גוז
ר.סי.מ. - מחשבים בע"מ
פנחס רוזן 18, תל"אביב
המוצרים שיוצגו: מסוף גרפי צבעוני
א6 11 ג, מחשב אושי מהיר 1-286ג6א₪,
תווינים ומספרתים, מדפסות ומוניטורים
החידושים שיוחשפו: תווין חדש 0- של
7
ררדט<
| ב ב יו
600.
דדנ
זא פאז 110810
מסוף גרפו של א:111 4
מייצגים את החברות:
60 אנ ומיד זא א
מומחה ברפואה וחינוך, ניהול משאבי אנוש
ותוכנה לניהול משרדי עורביו דין.
מיוצגים את החברות:
פא ,וא0 10-58 א) ופאגך
אא 10 וש 160 זה
]וצ
מעבדי התמלולום וצווד למשרד ממוחשב
של 110% 608008 זז
₪ --
ו החורושום שויחשפוי מחשב סופר מונו שק שאו .077 ,6571 מז אופא מרכות נתונים
לע מ 0 .2450 מעבד התמלילים סיפרתית ציוד בדיקה תשתית למח שבים
אטז צזצם וזש של זטי
- ו (6%/) 2-0 0
.0800 זין-, = | תדיראן מחשבים הדור הבא במשפחת --. 2
ה' באייר 44, תל"אביב םאק א אנלוגי םד 5 345-232
המוצרים שיוצגו: קומודור 128, קומודור 2 0 5 600%
0, קומודור 0ק, אמוגה אמסשודשא מהמלאי או 08 םד צ5 משפו
פתגא6גק-דדת.1'וו16ז מערכות מוחשוב החודושים שייחשפו: מוצרי תוכנה לאמיגה, 5דס סק אביזרים תכנון ובצוע
ומדודה 618 , . מוצרי חומרה לאמיגה בי ]|
מסד 11 תל"אביב 60670 ל = מיוצגים את החפות חל קומודור - ארה"ב ו
ח' תע"ש 1, רמת"גן 52521 3 . 8 בו 2%
רדט || רדנם<
המוצרים שיוצגו: מגוון פתרונות לניהול
תהלוך הייצור, החל משלב הגעת חומר
הגלם למפעל וכלה באספקת המוצר לצרכן.
החודושים שייחשפו: כלים המאפשרים
אונטגרציה מלאה של ניהול תהלוך הייצור
בעזרת מחשבים מתוצרת א01='; תוכנת 4
מיוצגים את החברות: גרפיות ב-3 מימדים :
סת אק דדם. זצום1], רקם, תעשות בגדי אזאש,
תונוקות ושראל מיוצגים את החברות: אזכא:; [')י)
המוצרום שיוצגו: מערכות מחשבי ]י)י)
2 וס - סופר מיקרו 6/2 א 0 -
מחשבי סופר-מינו; המשרד הממוחשב;
תוכנות ויישומים; ג'ס.
החידושום שויחשפו: סביבת פית
תים מחשבים ומערכות בע"מ
האורנים 1, מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת
שמואל
המוצרים שיוצגו: מערכות מיקרו מיני
וסופר-מיני מחשבים, צווד היקפי, מערכי
תוכנה יישומית ותוכנת מערכות.
החודושים שויחשפו: תחנות עבודה
הנדסיות, מערכת סופר-מינו 111 32 חדישה
מיוצגים את החברות: ,1 8:א:) דט
וח הפה
א; תוכנות
: תוכנות מיוחדות תחת
/,
רדדבו חטיבת תקשורת ושרותים טכניים 03-483-211
לקבלת מדריך מלא נא לפנות - למיקי שחק
₪ אמיר כהן
16 "מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
באוקטובר 1984 פירסמנו
סדרה של שלושה מאמרים
קצרים תחת הכותרת "סיור
קצי בשדרת בבל"
הכותב, פטר בראון, שוטט
בשדרה ושוחח עם כמה
מבעלי החנויות - בעל רשת
המרכולים הקפדן, פרד
פורטראן, הגבירה אלגול ומר
1/זס.
הפעם אנו מביאים בפניכם
ביקור בחנות עשה-זאת-
בעצמך (עז'יב) העוסקת
בשפות-סף (455030160).
18
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
שפות מחשב
|| חספ "6 .2701 | תירגם אבנר טוקר
סיור קצר בשדרת בבל
אי-פעם בערפל הזמן, עוד טרם ה 2
פרד פורטראן, החנויות היחידות שהיו
בנמצא היו חנויות עשה-זאת-בעצמך, שנוד
עו גם בשם חנויות הרכבה (לעתים הן נקראו
גם חנויות סף, כיוון שרק סף נמוך הפריד בינן
לבין הרחוב). הזמנים השתנו, וכיום קשה
למצוא אדם שבענינים שיודה שהוא נזקק
לחנויות אלה. (למרות זאת חושבני שראיתים
מתגנבים לשם כאשר בחנות המועדפת עלי-
הם לא ניתן לספק את מבוקשם. וראיתי אפי-
לו מוצרי עז"ב בכמה מחנויותיה של הגבירה
אלגול, עם קוד מיוחד המוצמד אליהם).
ברוב המקומות ישנן עדיין כמה חנויות עז"ב,
למרות שהגבירה אלגול שיכנעה את מערי-
צה, מר בורוז הנאה, להרחיק חנויות אלה מן
הערים שאדמתן שייבת לן.
תופעה בולטת לגבי חנויות עז"ב היא שהן
שונות זו מזו. הן מוכרות סחורות שונות והן
פועלות תחת שמות שונים. כתוצאה, החלט-
תי לשנות ממנהגי, ובמקום לדבר עם בעל
החנות דיברתי עם לקוח, ביל בלינקרס. ביל
השתמש בחנויות עז"ב רבות ושונות, למע-
שה מעולם לא היה בסוג אחר של חנות.
הלבתי לראיינו בביתו, ומצאתיו עובד בגינה.
הוא בנה סבכה ממקלות גפרורים.
"מדוע אינך משתמש בחתיכות עץ גדולות
יותר?" שאלתי, נדהם.
"מקלות גפרורים זולים הרבה יותר", הסביר,
"ואתה משתמש בריוק בכמות העץ שאתה
צריך. אין כל בזבוז."
"אך האם זה יהיה זול יותר גם אם תוסיף את
עלות זמנך?"
"עזוב. אני יכול לבנות ממקלות גפרורים באו-
תה המהירות במו עם חתיכות עץ."
לא חייתי משוכנע לחלוטין בכך.
הוא התגאה מאד ביכולתו לב
הכמות הקטנה ביותר האפשרית של חומר.
כאשר חסך בורג בכך שהשתמש בבורג אחר
לשתי מטרות, חש שיומו האיר לו.
ביקשתיו לתאר לי את חנויות עז"ב.
"המ מוכרים פיסות מתכת או עץ בצורות
ו - אני קורא להן אבני בנין," אמר, "וכן
ברג ם ואומים לחיבור אבני הבנין זו לזו."
כן, אני מכיר את משחקי ההרכבה האלה"
התערבתי, " >
. "הם מאוד חביבים על ו
קטנים, האין זה ברל" על ילדים
נות כל דבר עם
ו
"כן, אמנם," אמר בפקפוק, קצת כועס על
שנכנסתי לדבריו, "אך אלה הן גירסאות
למבוגרים. כפי שהתחלתי להסביר, באבני
הבנין יש חורים ובתוכם ניתן להתאים את
הברגים והאומים. אתה יכול לבנות מהם כל
מה שתרצה, אם רק תהיה לך סבלנות - זוהי
מערכת גמישה מאוד. למשל, אתה יכול
לבנות בית חרושת או חנות מכולת. אתה
יכול לבנות אפילו חווה שתספק סחורה
למכולת." (חנויות עז"ב מכרו גם זרעים וח-
יות לצרכי החוות). "למעשה אתה יכול לי-
צור כל דבר שהחנויות האחרות מוכרות, כך
שאין כלל צורך ביתר החנויות."
"ספר לי על מערכות ההרכבה," ביקשתי.
"לחנויות השונות יש מערכות שונות. העקרו-
נות בדרך כלל זהים אך הפרטים שונים תמיד.
מקצוענים כמוני שופטים חנות עז"ב לפי
מערכת ההרכבה שלה. קח את החנות המקו-
מית הסמוכה אלינו, למשל. זוהי חנות גרועה
כיוון שהם מוכרים רק מערכת פשוטה עם
שלושים סוגים שונים של אבני בנין ושני סוגי
ברגים."
לי זה נשמע מסובך דיו.
= =
יו 2 וכחסטיותא
ד
5 5 ביני
שש
"מה לא בסרר כשזה פשוט?" שאלתי.
אמרתי את הדבר הבלתי מתאים. להזכיר את
המילה "פשוט" לביל בלינקרס, איש ההרב-
בה, היה גרוע כמו לדבר אודות פרד פורט-
ראן בנוכחות הגבירה אלגול. לרעתי "פשוט"
הושווה על ידו ל"מטופש", והוא לא האמין
שאני אהיה פשוט דיי לחשוב שזה טוב להיות
פשוט, אם ירדתם לסוף כוונתי. למרות זאת,
הוא התרצה להשיב על שאלתי.
"כיוון שאין בכך כל כייף, כיוון שאינך יכול
להפגין את כישוריך, כיוון שאינך יכול להש-
תמש בדמיונך. וזה נכון הן למעצב והן לא-
נשים כמוני המשתמשים במערכות. מצחיק
לרכוש שנות נסיון כמעצב ולבסוף לייצר
משהו פשוט! ועוד לצפות מאנשים לשלם
כסף טוב עבור זאת!"
אני אחד מאותם אנשים (שהם, כמדומני,
הרוב) הנלכדים בשטף המילים - לעתים אני
מאמין בשני הצדרים לוויכוח. נסחפתי לחלו-
טין ע"י ביל בלינקרס. במחשבה שניה תמהחתי
אילו השקפות הצליח ר"ר "מגדל שן" לנטוע
בי כשביקרתיו.
"אם כך, ספר לי אודות החנויות הטובות.*
ביקשתי.
"ישנן כמה שהן מצוינות," אמר. "בזו החבי-
בה עלי ביותר יש מעל מאתיים אבני בנין
שונות, עשרים סוגי ברגים שונים, ובכל אבן
בנין ניתן להתאים את הברגים באחת מתרי"
סר זויות שונות. ונוסף לכך," המשיך, כשפניו
מתענגים בחושבו על מנעמי חנות זו, "אבני
בנין אלה קיימים בארבעה גדלים שונים. אך
אין זה כה פשוט..." (שמחתי שאכן אין זה
פשוט מדי) "...כיוון שלכמה מן הברגים
שימושים מיוחדים ואינך יכול להשתמש בהם
עם אבני בנין מסוימות. אם תעשה כך יתמו-
טט כל המבנה. למעשה לעולם לא תשתעמם
בחנות זו, כיוון שאין כל דגמי הרכבה. כל
פעם שתחשוב כי מצאת עקרון שולט, המכ-
סה את עיצוב מערכת ההרכבה, תמצא חריג
המבטל את תוקפו."
"כמה נפלא", אמרתי, נתפס להתלהבותו
המידבקת. "אילו סוגי רברים אתה בונה עם
מערכות-על אלה?"
"אתה יכול לבטא את אישיותך," הוא אמר.
"אני יכול לבנות מבנה קטן המורכב מחצי
תריסר אבני בנין, אך הוא יהיה כה מסובך
שאיש מלבדי לא יוכל להבינו."
"אך כשאתה בונה דברים גדולים," שאלתי,
"כלום אין הם נוטים ליפול כיוון שהם כה
מסובכים שאי אפשר להכינם כראני?"
"כן, אמנם, אמנם," אמר, עדיין מתלהב, "אך
אתה יכול להטליאם. זה מה שמספק לי עבו-
דה. מבנים מורכבים אינם נכונים לעולם -
תמיד יש צורך לבצע בהם עבודה נוספת.
טובים מכל הם מבנים הנבנים ע"י אנשים
שונים. כאשר אדם אחד מתחיל להטליא את
עבודתו של אחר, שאין הוא מבינה כראוי -
איך הוא מסוגל? - ואז מתחיל השעשוע >
ביל בלינקרס היה אדם מאושר באמת. הוא
נהנה מעבודתו, חסך בחומרים, וכיוון ששום
דבר שבנה לא היה משביע רצון לחלוטין,
היתה לו תעסוקה מובטחת לעתיד.
ביקשתיו לספר על כמה מהמבנים שעשה
בעצמו. הוא סיפר לי בגאווה כיצד חקים את
הבית שבו ישבנו. ובעודו מדגים את גמישותו
ע"י הבנסת שינוי קטן בצורה - נפל הגג
פנימה. וכך למרבה הצער נקטע לפתע הר-
איון. למזלנו איש מאיתנו לא נפגע.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
19
י\
יסוביטי
גצג- בּות ויר
וזו
ו
ג ( בי ג צ
( ' ן
ודודו וו
וזו ווה
הדוססטיים המעולים טיל פולרואיר הם תמייר רביטה
בטוחה. היוס יט לרעורסיבה לרבושי אום:
חזיגם: קְובסת 6\ז '\ בּוס
יוג וטלוף את הריסקטי
וסכטוים חטבל חיגם טופס פטגכו
ו (ר'לחיוג את הריססטי הרצוי לה בעזרתי
סיבוב לס) ול ירות מיוחרת. פטנטיבלערי ור
מתווסף וחרונו טול ריססטי פולרוטיר
ותה מביר עוד ריססטי עם ביצועים כאלר י
הרבר הרטטוו טמבריל ביו ריססט פולרוויר לאחרים הו
המורגול טל צבץ ופור עם טבע זב במרכז. ריטיסטי
פולהוגויר לא רס גרה יור טטוב. הו גם בטיכות טבה
יווזר:
= לפולרוטיר 35 טגות נסיוו בסיבנולוגית יפוי
א \ז \ד
₪ ה'טרוול" הטפור מבסייח ריית בק וקְליסות חוםי
מזינינולית בהטווטוה לריססטיים טחורים.
= טבעה וחב מיוחרת מחטלת גאח הפתח העגול טבמרבז
ממבטייחה ל חיים גורובים יוור ללא בלאי.
= ביטונה בלתי רוגה וב שני חלסים, מגסְה ברציפו
את פני הריססטי: חלו הגיצה גי מסיבים.
5 בל ריססטי גוו במעטפת 6%צ)דמיוחרת המונעתי
חטמול ססטוי.
> ייצור סְפרני לפי זס פו - ₪ 66 מבסייח פס
סלת.
0 טנג חרי טול פולראיר וטורות ומזי שיל
ליטוו הגו ב"מ
ויזה פולרואיר דרוש לֶר+
דיסק 681 ופ
ררצררי. צפיפוז בפולה
| דא זונ\
חררצררי, צפיפות כפולה
| | 6 ד או סז ונ\
ריסק 961 ופ
ררצררי, צפיפת כפולה
60 ד חס זונ\
חרצררי, צפיפות כפולה
דח ס>ונ\
ריס 4610 9
הרצררי, צפיפות בפולה
0 סוחס אנ
חר צרר, צפיפות כפולה
זנ
חרצררי
ו
ממ דט יבר
הרש
ריסקטי "2ב
בררך- \גדר
יבואנים בלעדיים: ליאון הנון בע"מ צרכי ציילום
הז' טטרניוזובססי רג תל"אביב ר6329
| טל 0
להטיג וצל המפיצים הראוטיים לציוד חספ
כיאון דאון
ואיד סוסזב|סק כ
פולר 9
וו ווה
|ג)5 802
הנדסת תוכנה
8
3
תוכנה ידודותות במחשבי-על מנווטת-
את המשתמשים לעבודה פוריה
עבור משתמש,
מימשק המשתמש
הוא המערכת - היתר
הינו קופסה שחורה.
אם המימשק לא
עובד, אין זה משנה
עד כמה חכמים הם
האלגוריתמים
הנמצאים בתוך
הקופסה. האחריות
ליצירתה של תוכנה
שימושית רובצת על
כתפי המתכנן.
מנהל ה-18!א של אחת החברות המעטרות
את רשימת 500 טפטוזס] היה גלוי לב במידה
רבה כשהטביר את הענין הפתאומי שגילתה
חברתו בתכנון תוכנה ידידותית למשתמש.
"בחמש השנים האחרונות, יצרנו יותר ממע-
רכת אחת שערכה מספר מיליוני דולרים
אשר כשלה כשהתקנו אותה בשדה, משום
שהיתה קשה מרי לשימוש. דבר זה לא יכול
לקרות שוב."
אחת הבעיות היא שמרבית מתודולוגיות פי-
תוח היישומים הנמצאות בשימוש כיום
נותרו כזכרון מימים קודמים, והן משקפות
את הנושאים בהם התמקדו מחלקות 18וא
כמעט לחלוטין באותם ימים: הפחתת עלויות
הקידוד, הבדיקה והתחזוקה.
אולם הגדרתה של מערכת טובה השתנתה.
מערכת מוצלחת היום חייבת להיות קלח
ללימוד, קלה לשימוש ויעילה לקבוצת המט-
רה של המשתמשים. המפתח הוא להתחיל
במימשק המבוסס על עקרונות מוצקים
ואח"כ לכווננו באמצעות אב-טיפוס,
מתוך כו אא פברואר 1986, בתו-
אום עם מערכת "אנשים ומחשבים"
יתרונות בנייתן של מערכות שימושיות
באמת הם עצומים. מערכת הקלה להבנה ע"י
המשתמשים הסופיים לא רק משיגה קבילות-
משתמש טובה יותר, אלא גם מניבה את
הנ"ל:
₪ דורשת פחות תמיכה
₪ דורשת פחות תיעוד
₪ דורשת פחות הדרכה
₪ מייצרת שגיאות בקצב נמוך יותר.
חשיבות השגתו הנכונה של המימשק אינה
ניתנת להגזמה. למשתמש קצה המימשק הוא
המערכת; היתר הינו קופסה שחורה. אם
המימשק אינו עובד, אין זה משנה עד כמה
חכמים הם האלגוריתמים הנמצאים בתוך
הקופסה.
דגש חדש זה למפתחי יישומים נובע מהשינוי
המהיר אשר התרחש במהלך העשור האח-
רון. מרבית המערכות כיום הן הידברותיות
וחייבות לשרת משתמשי קצה רבים, אשר
הפכו לחלק אינטגרלי של המערכת. מערכת
עובדת מורכבת כיום מחומרה, תוכנה ומש-
תמש קצה.
אולם בחברות רבות, נותרו טכניקות התכנון
במידה רבה ללא שינוי מאז אותם ימים בהם
היו כל המערכות מורכבות מתכניות אצווה
(04160) אשר הריצו תזרים תקבולים בשעות
הלילה או עדכנו מסד נתונים. טכניקות תכנון
אלו עדין תקפות, אולם יש להשלימן על מנת
שתישארנה יעילות.
הכנת אב-טיפוס הופכת כיום לפתרון אחד,
המציב טכניקת משוב המקשרת את משתמש
הקצה כבר בשלב המוקדם של מחזור הפי-
תוח. מה שאב-טיפוס עושה טוב ביותר הוא
לגלות השמטות תכנוניות קטנות, כגון השא-
רת מספר החשבון מחוץ למסך החשבונות
לתשלום. הדבר עובד משום שמשתמש
הקצה יודע את מלאכתו טוב יותר מאשר
המתכנת.
אך, אב-טיפוס אינו יעיל בתכנון מימשק
משתמש טוב משום שמשתמש הקצה לא
אמור להיות מומחה בתכנון מערכות או
בהצעת חלופות תכנון. אחריות זו נופלת
במלואה על כתפי המתכננים.
כוון את משתמש הקצה
תכנון מערכות שתהיינה קלות לשימוש
דורש שלושה צעדים:
05 זאוסוא אסא דח אסוזאה ז5טה
= הבנת דרך חשיבתם של אנשים והצורה
בה הם מסתכלים ומשתמשים בכלים לבי-
צוע עבודה - איסוף מידע הנובע מ"ח-
קר הגורמים האנושיים".
₪= פיתוח אוסף טכניקות תוכנה המנצל את
יתרונותיהם של עקרונות אלו.
= בחירת הטכניקות הנכונות לקבוצת המט-
רה של משתמשי הקצה.
יישום משמעותו שילוב תהליך זה כמתודולו-
גיה פרקטית והגיונית הניתנת ללימוד
ולהטמעה בתוך מתודולוגית התכנון הקיימת
של האירגון המסוים.
נטפל בכל אחד מנושאים אלו.
גורמים אנושיים
מחקר בנושא גורמים אנושיים מניב תוצאות
מסוימות, הרלבנטיות והחשובות לתכנון
תוכנה:
מגבלות הזכרון לטווח קצר. מחקר הראה
שאנשים מסוגלים לזכור כשבעה דברים,
פלוס/מינוס שניים. זכרון לטווח קצר זה דועך
תוך 15 שניות.
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
|
יס ב / אלדור מחשבים בע"מ הוקמה החברה מייצגת, משווקת תמהיל מוצרים זה מאפשר
₪ י'ור" / 1 בסוף שנת 83 ע"י שניים וערוכה לאספקת תמיכה לאלדור להציע פתרונות
מעמודי התווך במשק ושרותים לארבעה קווי מוצר = אופטימאלייס המותאמים
הישראלי, חברת ההשקעות עיקריים: לצרכיו המיידיים של הלקוח
4 של בנק הפועלים וחב' אלביט מבחינת התצורה, ומאפשריס
₪ מערכות טנדם (אסא
בנין שביט גבעתיים, טלפון 03-319448 בע"מ, זאת באמצעות מיטוג ו , גידול בהתאם לצרכים
של ניקוס מחשביס בע"מ עם הממשיים. זאת ע"י ניצול
, ₪ מערכות ניקסדורף
אלביט בע"מ, שווק ישראל. ₪ מערכות קייס מירבי של התכונות היחודיות
ייחודה של אלדור בנוף של כל קו מוצר בנפרד והידע
ב ₪ מדפסות לייזר - קדרון המערכתי שנרכש בחבר
= ל כ כו ]א ₪4=כו[א יר חברות המחשבים בישראל, . (כחול"לבן) ו חברת
מתבטא ביכולת ובהתמקדות
במתן פתרונות מערכתיים
מלאיס בנושאי תקשורת
ועיבוד נתוניס מבוזר.
חברת אלדור מייצגת בישראל כל
מוצרי ניקסדורף ביניהס שלושה
ד קואס6 ואשסאגד היא חברה
אמריקאית המפתחת ומייצרת
מחשבי *'סד9 אסא (אל-פסק).
65 היא חברה בריטית
הממוקמת ב-סחס- זאצ ומתמחה
בייצור ושווק מרבביס
וי מוצר עיקריים:
. . החברה נוסדה ב-1974 ומרכזה סטטיסטיים, רכזות מסופים,
מערכת 886% בקופרטינו קליפורניה. מערכות מיתוג, הודעות ומודמיס
ר
משפחת מוצרי מיני מחשבים, החברה מעסיקה 6,000 עובדים לחיוג.
המיועדיס לתקשורת לעיבוד הפוורים ב-120 מפעלים, משרדים | החברה שנוסדה ב-1970 אכתה
נתונים מבוזור ברשתות גדולות. ונציגויות ברחבי העולם. בהישגים נכבדיס בחדירה
בישראל מותקנות מאות מערכות
886% כולל בסניפי בנק הפועלים.
מערכת 8812/62
מערכות המיועדות לנקודות
מכירה משולבות ברשתות מסון,
חנויות כל-בו, מלונות ומחלקות
גביה בגופים פיננסייס וציבוריים.
ראיית הצרכים ודרישות השוק
לפני יצרני מחשבים אחרים,
הביאה את מהנדסי טנדס
לפיתוח המחשב הראשון בעולם
לעיבודיס מקוונים (שאו) אס)
במערכות *'ססד5 אסא.
תכונות עיקריות של מערכות
לשווקיס הממשלתייס
והציבוריים באייס הבריטיים,
בזכות מוצריה המתותחכמים
והאמינים.
הפעילות באירופה הביאה את
חברת 6455 לשורה הראשונה
בתחוס ציוד התקשורת.
. בנ
₪
טנדס הן: במסגרת פעילותה להרחבת %- א
מערכת אואט 8 השווקיס בארה"ב רכשה חברת אאא
גיבוי בלתי פוסק של המערכת
משפחת מוצרים חדישה ' | 0856 את חברת אסאום
המבוסס על מעבדים
ליישומים כלליים וישומי מקביליים האמריקאית העוסקת בייצור '
תקשורת. המאפיין את המוצר | מודמים לחיוג, ומודמים ארוכי --6
הוא האפשרות לשימוש בעשרות - ₪ אפשרות הרחבה מודולרית של טווח. ליל --% ו
חבילות תוכנה, בשפות תוכנה המחשב ללא שינוי במערכת לצ -אלר-אל האר רהאד ----- ----)
אוניברסליות ובאפשרות גידולעם | ההפעלה. א --- 6
הצרכים תוך יישוס טכנולוגיות ₪ אמינות המערכת מאפשרת %--%--77% 5-5%,
שר
א זפ צ6 מסחחוא.
שלמות המידע (060ש55ה
ץ+זוחה6םזאו ה דהס).
₪ פרודוקטיביות של מתכנתים
ומשתמשים.
₪ ארכיטקטורת רשת מחשבים
המאפשרת ביזור אמיתי ומלא
עד לרמת הקוב>.
₪
מחשב בעל תכונות סאו)אס
אסודסה5אה ד מהחזקות בשוק
המחשביס העולמי.
4
שגיאת תכנון אופיינית, ההופכת את התוכנה
קשה לשימוש, היא עומס"יתר על הזכרון
לטווח קצר. אם נציג 12 אופציות בתפריט,
ייגרם עומסייתר על הזכרון לטווח קצר
והמשתמש הסופי ייאלץ לקרוא את
האפשרויות בכל פעם מחדש במקום לזכור
אותן. הגישה הטובה ביותר היא להישאר
בגבולות הצגת חמישה או שישה פריטים.
הכרה מול זכרון שליפה. קל הרבה יותר
להביר משהו שכבר ראינו מאשר לשלוף
אותו מחדש. במקום לאלץ את המשתמש
הסופי לזכור שמות קבצים ע"י שימוש בהוד-
עה כמו ם]א גא ם.זק תמזאם, הצג רשימה
של שמות קובץ זמינים ואפשר להם לזהות
את זה שהם רוצים ולבחור אותו באמצעות
הסמָן.
בישורי ראיה ותנועה. אנשים מגלים ביצועים
טובים מאוד בגילוי עצמים ויזואליים ובתנו-
עות קטנות. אלו שלא יכלו טבעו בביצות
בימים הראשונים של המין האנושי. כך שכל
אימת שאתה יכול להציג משהו בצורה
ויזואלית, עשה זאת.
אנשים גם טובים למדי בפיתוח זכרון שרירי
לפעולות מסוימות. הדוגמה לכך הינה פסנת-
רן, אשר אצבעותיו "זוכרות" היכן ממוקמים
המקשים השונים. כדי לנצל עקרון זה בתכנון
תוכנה, בוצעה הפרדה פיזית של מקומותיהם
של פעולות שונות, כפי שעשו מעבדי תמלי-
לים יעודיים רבים. אחת הבעיות עם מקשים
פונקציונליים היא שהם מקובצים יחדיו בגוש
אחד, כך שיש רק הבדל קטן בלבד בין הזכרון
השרירִי של מקשים סמוכים והדבר גורם
לטעויות שכיחות של המשתמשים הסופיים.
טכניקות תכנון
כדי לספק מסגרת עבודה לדיון בצעד השני -
טכניקות תכנון - נשתמש בראשי התיבות
65% שמשמעותם:
-006ז2 , ה0ו1ב 061 , 66ח6ו!51טז . צְסחטזהקפחבזז
0 ,צזקטזהו ה צזואוז
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
ה-5 שמורה כמובן לשימוש עתירי. כל אחת
מקטגוריות ה-17807108 מתארת איכות
החשובה לשימושיות התוכנה.
האיכות הראשונה היא שקיפות ץז
למשתמשי הקצה אין ענין בתוכנה עצמה,
הם רוצים להדפיס דו"ח, לבחון כמה חשברר-
נות או להכניס הזמנה. הם ישתמשו בתוכנה
כל עוד היא תסייע להם לבצע את מטלותי-
הם, אולם אין לאלצם להיות מודעים לתוכנה
או למה שהיא עושה. מרבית האתגר בהפיר
כת התוכנה לידידותית למשתמש קשורה
בהפחתת פרופיל התוכנה, כך שהמשתמש
יבול לראות את עבודתו במקום את התוכנה.
זהו בדרך כלל שטח בעייתי בי
אלו מבינינו הקרובים
לעיבוד נתונים
אוהבים להתמקד =
בתוכנה - זו הדרך בה
אנו מרוויחים את
לחמנו. אולם מנקודת
המבט של המשתמש,
כל פעם שהוא צריך
לשום לב לתוכנה, זהו
צעד אחורנית.
בעוד שקיפות נראית במטרה כללית טובה,
הרי במציאות אנו צריכים ליישם לעיתים
תכופות את הדבר השני הטוב ביותר:
אינטואיטיביות. תוכנה היא אינטואיטיבית
אם היא עושה מה שמשתמש הקצה היה
מנחש באופן טבעי או תמים מה היא אמורה
לעשות. תוכנה אינטואיטיבית גורמת לתחו-
שה טובה של המשתמש היכול להחליק למו-
שב הנהג, לבצע כמה ניחושים אינטליגנטיים
ולצאת לדרך.
כמובן, זה דורש מאמץ מוסֶף מצר המתכנן,
אולם אף אחד לא צריך להתחיל לנסות ולת-
כנן תוכנה אינטואיטיבית בלא לבחון תחילה
מי הם משתמשי הקצה שלה.
כתיבת תוכנה אינטואיטיבית ממזערת את
כמות המירע החדש אשר משתמשי הקצה
חייבים ללמוד כרי להשתמש בתוכנה; היא
מנצלת את יתרון הידיעה המוקדמת של
המשתמשים. יש בדרך- כלל ארבעה מקורות
של ידיעה מוקדמת אצל המשתמשים:
נסיון חיום קודם בתרבות מסוימת. לדוגמה,
בארצות-הברית מרבית המבוגרים יודעים
כיצד לנהוג במכונית. הם יודעים שאם אתה
מסובב את ההגה לימין, המכונית נוסעת
ימינה; סו
: סובב אותו שמאלה והמכונית
-. ה ומכונית תפנה
ו זו הדרך בה פועלים מטוס או ספינה
אולם זו הדרך בה מצפים אנשים שמכוניות
תפעלנה. יתכן ואלו הן הסכמות שרירותיות,
אך דמה בנפשך מה היה קורה ליצרן אשר
היה מייצר מכונית כשדוושות ההאצה
והבלימה החליפו מקומן. עבוד עם זרם
הציפיות, לא נגדו.
אנלוגיה לשיטה הידנית. מספר מערכות מח-
קות את השיטה הירנית בביצועה של משימח
מסוימת. תוכנה יבולה לדמות משרד עם טל-
פון, תיקיה, דפי תזכורת וכך הלאה. היתרון
הוא שאנשים רבים חשים יותר בבית כשהם
מטפלים בתיקיה המכילה מגרות, מדפים
וגיליונות ניר מאשר עבודה עם מסד נתונים
המכיל מדריבי"משנה (פטוז6610זו0טשא), | קב-
צים ורשומות.
הסכנה בשימוש באנלוגיה לשיטה הידנית
היא שבנקודה מסוימת האנלוגיה נקטעת
ואיננו יכולים לצפות ממשתמש הקצה לדעת
היכן התרחש הפיצול. פאול הקל, מחברו של
הספר "יסודות תכנון התוכנה הידידותית"
(וורנר בוקס, ניודיורק, 1984) מספר סיפור על
מזכירה אשר איבדה קובץ חשוב במעבד
תמלילים. בשהוסברה לה הבעיה, היא
מחתה: "אולם בתיקייתי, יש אפשרות ששני
תיקים ישאו אותה תווית!" היא צודקת.
למרבה הצער, מרבית מערכות המחשב אינן
מתירות קיומם של שני קבצים בעלי אותו
שם.
נסיון עם מערכות דומות אחרות. אם ידוע
לנו שמשתמשי הקצה של מערכת עריבת
הטקסט החדשה שלנו השתמשו פעם במער-
כות לעריכת טקסט אחרות, נוכל להניח שהם
יחפשו פונקציות כמו ביטול שורות, הזזת
קטעים וכך הלאה. פעולות אלו לא זקוקות
להסבר מפורט.
נסיון קודם עם מערכת זו. בדרכים רבות,
מקור זה של ידיעה קודמת הינו המענין ביו-
תר.
מהרגע בו מתקשר משתמש הקצה למערכת,
הוא מנסה לבנות דגם שכלי אודות דרך
ביצועם של הדברים. אם המערכת מייעדת
עצמה לדגם שכלי ברור, יתפסו המשתמשים
את הענין במהירות.
סוג המימשק של המקינטוש של אפל מבצע
עבודה נפלאה בשטח זה ושומר על עקרונות
הלמידה המהירה של המיקרו. משתמשי
הקצה תופסים מהר את גישות שליפת
התפריטים ו"איסוף" עצמים בעזרת העבבר.
ברגע שלמדו את התפיסות הללו, יכולים
המשתמשים ליישמם במערכת.
הנקודה האחרונה, עקביות, חשובה ביותר
בתכנון המימשק. עקביות מאפשרת למש"
תמש להכליל את אשר למד. ביכולת להכליל
טמונים שני יתרונות - זמן לימוד קצר יותר
ומספר שגיאות נמוך לאחר שהמערכת
נלמדה.
טוב התוכנה
קיים "מדרג של טיב תוכנה" הנראה כך:
* שקיפות
.. 6
| --
70 אינם טועים
הח זג הינה מהמובילות בין חברות המחשבים
בעולם.
זו השנה השניה ברציפות שמחזורה השנתי גדול
מ000,000,0007, 51. מחשבים מדעיים ומערכות מסחריות;
תוכנה וציוד היקפי - בכל אלה ניצבת 6541 הדהס בחזית
הטכנולוגיה. 17,000 עובדיה מעידים על כך...
"תים', נציגת )6-4 הגס בישראל, הינה חברה ציבורית
שמניותיה נסחרות בבורסה התללאביבית. יותרמ-120
עובדים, 70 כלי רכב וניידות שרות ולמעלה מ-1500 מערכות
מחשבים בשוק הישראלי.
כן, אין מקום לטעות...
ג )1 ?6
רעים חס
תים מחשבים ומערכות בע"מ
מרכז מסחרי רמת אילן,
גבעת שמואל 51905
0ל: 037340962
סניף חיפה: 04-338205.
טנא אלי
משפחת הסופרמיני עוא מציעה למשתמש המסחרי פתרונות
עסקיים מושלמים ומשולבים בתחומי הניהול הפיננסי, ניהול
הייצור וניהול המשרד הכולל. החל ב-00ס2/עוא ה'קטן' וכלה
ב-20,000/שוא רב-העוצמה - מצטיינים מחשבי |חסא65 הזהס
בטכנולוגיה מתקדמת, בתאימות החומרה והתוכנה,
בתקשורת מעולה וביחס עלות/ביצוע מדהים.
ל ו₪4=א65 0 פתרונות בכל סדר גודל, המותאמים לצרכי
הלקוח.
מי שכברניסה יודע
ברשימת לקוחותיה המסחריים/תעשייתיים של 6 דאס
בישראל 'אריות' כמו: ויזה, הפניקס, הסנה, אליהו, שטראוס,
מפעל הפיס, אורדן, רב-בריח, סולל בונה, אסם, גדות
כימיקלים, לשכת שרות יענ"א, התעשיה האוירית, אופטרוטק, ניצן,
בית המערכות 'קומטק', אלביט, אלישרא, חרות, אלתא, מלונות
בזל, מלונות דיפלומט, תיאטראות הבימה והקאמרי, מבטחים
אניה, ועוד...
6 )הכ ?6
תים וח
תים מחשבים ומערכות בע"מ
מרכז מסחרי רמת אילן,
(בעת שמואל 51905
טל: 03-340962
סניף חיפה: 04-338205.
%
של
סניף חיפה: 04-338205.
0 הוא 'מחשב הכניסה' למשפחת מחשבי
6 הזהס. 2000/צוא מאפשר פתרון מחשובי כולל לעסק
בתחומי הפיננסים, מלאי, ניהול ייצורועוד. כאשר מתעורר
צורך בהרחבה והגדלת מערך המיחשוב - מתבצע הדבר
בקלות רבה - וכל השקעות הארגון בתוכנה ופיתוח נשמרות
במלואן!!
תאימות החומרה והתוכנה, יכולת התקשורת המעולה
בסביבה רבת מחשבים ויצרנים (ניתן לחבר גם 6= ואפו כתחנת
עבודה במערכת) - כל אלה הופכים את 2000/שוא לכוכב
אמיתי.
0 אידיאלי לארגון הבינוני ו/או למחשוב מחלקתי בארגון
הגדול. עשרות מחשבי 2000שוא שהוזמנו בישראל מאז הוכרז
לפני זמן קצר הם עדות לכך, שגם המשתמשים חושבים כך...
6 )בלכ ;6
םח
תים מחשבים ומערכות בע"מ
מרכז מסחרי רמת אילן,
גבעת שמואל 51905
ב
מ
= ו
ההתחלה של |גחשאס6 גזגס היתה בתחום המחשבים
המדעיים. תחום זה בו נדרשו עוצמות חישוב, עבודת שאוש-אס,
תקשורת משופרת ותאימות תוכנה הינו תחום המחיה
המרכזי של ח5א60 הזס מאז הקמתה. בתחום המדעי אין
פשרות בביצועים - והמחיר קובע. ב'משחק' הזה גדהס
6 הינה תמיד מנצחת אמיתית.
משפחת מחשבי הסופרמיני 32 ביט עואשפסו סם ומגוון
תחנות העבודה ההנדסיות המבוססות צוא מעניקות
למשתמש המדעי יחס עלות/תמורה גבוה ביותר ועוצמה
גדולה ככל שנדרש. מגוון מערכות ההפעלה, תוכנות
ה שםז5צ5, שפות התכנות (כן, אנחנו קיבלנו את 'תעודת
הבגרות' הראשונה ב-408) ואפשרות התקשורת עם מגוון
מחשבים ובסיסי נתונים 'רק' משלימים את התמונה...
מאות המערכות מתוצרת 5א65 הס שהותקנו במגזר
המדעי מעידות על כך יותרמכל.
תג )הכ ;6
תיםחהם
תים מחשבים ומערכות בע"מ
, מרכז מסחרי רמת אילן,
/ גבעת שמואל 51905
טל: 037340962
סניף חיפה: 04-338205.
שרות-רום א א א א א
למחטובים חטובים מאד
- ב
שרות-כולל:האגף לשרותים טכניים ב'תים' מעניק את
המגוון הרחב ביותר של שרותים טכניים החל מתכנון האתר,
התקנה, תחזוקה, ייעוץ, הדרכה, פיתוח וייצור- הן בחומרה
וה| בתוכנה.
שרות חיש:זמן תגובה מהיר ביותר ללקוח. החל בתגובה
תוך 1 שעה, 24 שעות ביממה, 364 יום בשנה.
שרות רחק:מערך תמיכה בתקשורת לסיוע מיידי ע"י
התחברות למחשב הלקוח דרך קוי הטלפון, לביצוע דיאגנוזה
ועדכונים, ללא הפרעה לפעולת המערכת.
שרות עדכן:עדכון מתמיד וגישה ישירה לחידושים, שינויים
סטנדרטים שנקבעו ע"י היצרן - 6 הס - כולל
מהדורות חדשות בתוכנת המערכת.
שרות עזר:לאספקת אביזרי מחשב, חלקי חילוף,
מלאי, רכש, מעבדת תיקונים משוכללת לסיוע כולל
לחברה ולקוחותיה.
תג ) ]הכ ;6
| תום חס
תים מחשבים ומערכות בע"מ
מרכז מסחרי רמת אילן,
גבעת שמואל 51905
0962 0
סניף חיפה: 04-338205
פ
-
4
5
₪ אינטואיטיביות
₪ יכולת חיזוי
אם מערכת אינה יכולה להיות שקופה לחלו-
טין, הדבר הבא הטוב ביותר הוא שתהיה
אינטואיטיבית. כשהיא אינה יכולה להיות
אינטואיטיבית, לפחות שתהיה ניתנת לחיזוי.
בהגדרה, מערכת שאינה ניתנת לחיזוי היא
הפכפכה. בר-חיזוי הינו מונח אחר למילה
עקבי.
כלל העקביות קורא
לפעולות שאינן
תלויות בקונטקסט.
אם מקש מסוים מבצע
משהו בסביבה אחת,
הוא יעשה זאת בבל
הסביבות במערכת
עקבית.
שים לב שמקשים פונקציונאליים מתוכנחים
(פצְטא חטווסחט] טכה ותוהוקסזכקן) מפרים בדרך
כלל את חוק העקביות, כפי שעושים מצבי
עבודה שונים. הבעיה עם המצבים קשורה
לגורמים אנושיים. איננו טובים במיוחד בלז-
כור האם אנו במצב עריכה, מצב קליטה או
מצב עדכון.
אם משמעות הפעולות משתנה בהתאם
למצב בו נמצא משתמש הקצה, הוא יעשה
שעויות. מענין, שגיאות מצב אינן פוחתות
בהרבה עם הנסיון. הן נוגסות במקצוענים
באותה תכיפות כמו בטירונים. הכלל הוא
להימנע ממצבי פעולה ומפעולות התלויות
בקונטקסט.
כדי לתאם את ההבדל בין אינטואיטיבי לבר-
חיזוי, שער בנפשך את הדבר הבא:
אם הדרך בה אתה
מגלגל מסך מעלה
היא ע"י אחזקת
ארבעה כפתורים
והקשת החמישי
בעזרת אפך, הרי זה
מאוד לא
אונטואיטיבי. אולם
אם זו הדרך בה אתה
מגלגל את המסך בכל
הסביבות, הרי זו
לפחות דרך ברת-חזוי.
לפני שנסיים את הדיון בשקיפות, הבה ונת-
בונן באחת ההפרעות המזיקות ביותר לשלי-
פות - גרימת המתנה למשתמש.
כשמשתמשי הקצה נאלצים להמתין למע-
רכת, הם נאלצים לשים לב למערכת. עדיין,
בעית ההמתנה אינה ההמתנה עצמה. אנשים
ממתינים עבור כל מיני דברים כל יום, וחלקם
שמחים יותר מאחרים. הבעיה היא תחושת
המשתמש כלפי ההמתנה.
אנשים יהיו מרוצים יותר אם ידעו כמה זמן
וואלצו להמתין. בתוכנה ניתן לעיתים קרו-
בות להעריך את משך ההמתנה. למשל, בשי-
דור קובץ, אם אתה יודע את גודלו ואת קצב
השידור במונחי 825 (6חססטפ-זטק-זוט), הרי
שתוכל לחזות את משך הזמן. א104641) של
]צסז6ו!/א אומרת למשתמש הקצה את הער-
כת הזמן ושואלת אותו אם הוא רוצה להמ-
שיך. זה יעיל.
אנשים מרוצים יותר אם הם חשים שההמ-
תנה מוצדקת. אם משתמש הקצה מצפה
שהפעולה תימשך זמן-מה, דוגמת הידור,
הוא יהא מוכן יותר לחכות. אם למשתמש
אין תחזית לגבי משך הפעולה, הוא יוכל
להסיק לגביה אם נראה לו במה כרוכה
העבודה.
מסרנו פעם ללקוח גירסה קדם"ייצורית של
מערכת, לצורך בדיקה. למטרות ניפוי, כל
רשומה עשירית במהלך כתיבה ארוכה לתק-
ליט, הוצגה גם על המסך. הסברנו ללקוח
שהתצוגה משרתת את מטרות הניפוי בלבד
ולא תופיע בגירסה הייצורית.
תגובת המשתמש הפתיעה אותנו. הוא רצה
לראות את כל הרשומות הללו מתגלגלות על
המסך. לפי דרישת הלקוח, הותרנו את
התצוגה גם בגירסה הייצורית. הערכה לעבו-
דה הכרוכה בביצוע הפכה אותו לסובלני
יותר להשהיות. לכן, הראו קצת פעילות.
אנשים מרוצים יותר אם הם יודעים כיצד
מתרחשים דברים. הודעות כמו
(5ם.וזץ 7 07ס) 4 מוות 6אזכ 1.04
או בגיליון עבודה
4 > 70-66 00118
נותנות למשתמש הקצה תחושה למיקום
התהליך והתקדמות העבודה. בכל ספירה,
חשוב למנות מלמעלה ולרדת לאפס. אם
ההודעה בדוגמת גיליון העבודה אומרת
0 = .61.01 651.15 ומונה
כלפי מעלה, אין למשתמש דרך להסיק מתי
ייגמר התהליך.
נקודות ביניים כדי להפחית תסכול. נקודת
ביניים היא נקודה פסיכולוגית אשר בה
המשתמש השלים יחידת עבודה. לאחר
השלמתה של יחידת עבודה, כגון הנפקת
פקודת שצג5 או וגוחזס/6, הוא נכון יותר
לקבל את ההמתנה.
הפרה נפוצה של נקודות הביניים היא ביצועו
של גיבוי אוטומטי לקובץ טקסט הנערך במ-
כונה בעוד המשתמש מקיש שורה. הדבר
מרפה את ידי המשתמש, בעוד שאם היה
הדבר מתרחש בסוף משפט, או טוב יותר,
בסוף פסקה, הוא היה הרבה יותר סובלני.
סקאלות להצגת ההתקדמות. סקאלת התקד-
מות הינה דרך פשוטה אך יעילה להציג
למשתמש כיצד פעולה מתקדמת. הצג קו עם
ס בקצה אחד ו100%7 בקצה השנר
כשהפעולה מתקדמת, מתמלאת הסקאלה
ומתקדמת לעבר קו ה-מססו, קרוב לודאי
בצעדים של 5% על מנת להפחית את התנו-
עה בקו. זה עובד היטב משום שהוא ויזואלי.
בהרף"עין, יכול המשתמש לראות שהמכונה
חיה, לצפות את סיומו של התהליך ולבחון
נקודות ביניים. מספר מוצרים מסחריים
משתמשים בסקאלות התקדמות.
התאוששות (61116066?) ה-א ב-פטוקסזו
ההגדרה הפורמלית להתאוששות היא: התו-
כנה מקבלת סטיות מינוריות מהתגובה הצפו-
יה ומטפלת בהן בעדינות. ההגדרה הבלתי-
פורמלית אומרת: התוכנה מסוגלת לקבל
בדיחה.
היות והתאוששות משלבת ציפיות לגבי כוו-
נתו של משתמש הקצה בקשר לקונטקסט,
זהו כר נרחב ליישומי בינה מלאכותית. אולם
עד שיגיע משיח הבינה המלאכותית, נוכל
לבצע דברים רבים עם בינה רגילה.
דרך קלה להגדיל את רמת ההתאוששות היא
באמצעות תחביר גמיש. למשל, כמה פעמים
נלכדת במערכת מבלי יכולת למצוא את
מילת הקסם שתשחרר אותך ממנה? זוהי
אחת הבעיות הנפוצות ביותר בקרב משתמ-
שים חדשים.
עקב קשיחותה, מאלצת אותנו התוכנה
לשחק ב-"20 שאלות ב-3 דקות". עלינו לנסות
8צ0000-8 - 20007 ,דטסא50
זוטס .סד (סאם א 111 וכך
הלאה, עד שאנו מקישים במקרה על המקש
הנכון או מורידים את המתג מרוב תסכול.
פתרון אחד: קבל את כל ההקשות הללו.
יש כל-כך הרבה דרכים לאמר שלום, ונוכל
להכילם בתוך טבלת פקודות ולמפותם ל-
]א או לכל מילה אחרת. הרבר במעט
ואינו דורש מאמץ תכנותי או תקורה בבי-
צוע. זהו קרש הצלה לכל משתמש חדש
במערכת או לכזה העובד על מספר מערכות.
התפישה של תחביר גמיש ניתנת להרחבה.
אם המשתמש עובד על מסמך או על גיליון
עבודה ואומר -45 ,ק7םםא ,םת ,5/5
מז .6080 וכך הלאה, נוכל להש-
תמש באותה טכניקה. ברור שנדרשת זהירות
מסוימת, משום שהמשמעות חייבת להיות
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
255
שיטה חלופית היא להציג תמי
איפה אני?
- * | 4
ו תה ממובן עמ מעלות הרל 2 מה אני ובול לעשות ממקומי הנוכחי? 0 יציאה, כמו הקש על מקש - ומסך
| מזה? צאת. וש 50
אולם גישה זו מספקת למשתמש, הלל | 1 בר בב להגיע למקומות אחרים בהם. | שאלה ארבע - "כרצ 9
רושם של תבונה ניכרת במערכת - או אצל | 4. ביצד אוכל להגיע למק ד אוכל להגי
ה הויתי או שאני יודע על קיומם? בהם הייתי כבר או שאנ ידע ע* למקומו
לשאלה אחת = "איפה אני?" - יש שתי | נוגעת לבעיה היסודית של אובד קיומטלי.
/ ה /
"הובן אני במערכת מסכים זו?" | המשתמש במבוך. של סו דרך עי,
. משמעויות:
האם שגיאות הן חסרות-ערך? . ו
דרך אחרת להגדיל את רמת ההתאוששות | ו""היכן אני בתוך המסמך או התהליך הנוב" | כמות ו - לציון מושקעת של 2
היא לנתח את שגיאות המשתמש. במקום | חי?" ו בנסיון לנווט דרכו במערב "שי
לבטל את הקלט כשגיאה, נובל לעיתים לנחש | המשמעות הראשונה ניתנת למענה בדרך | להלן פתרון מוצע: ספק מפה "חנ
פשוטה, ע"י הצגה תמידית של האתר בתוך
המערכת על גבי המסך, לדוגמה 1.86 691
כאן" (ציור 1). זה יעיל במיח
מה התכוון המשתמש ולבקשו לאשר זאת. דון
שזה יעיל בדיסנילנד. הציוך מך - "7 כמו
.
דמה בנפש את ה66ז5 6316ק1. אנו נראה דרך מתוחכמת | מערכת הכנסת הזמנות. ע"י "ל של
/ ך יותר לבצע זאת כשנבחן את התשובה לשא" ו הפונקציונאלי "היכן אניל. - על
ל + . מופיעה
ההשפעה על משתמש | תה > ה הפי
המשמעות השניה - "היכן אני נמצא במסמך | בוע פד 08ש8001 69086 מציין את מו
במעבד תמלילים זה?" - ניתנת למענה ע"י הצגה ויזואלית | הנוכחי של המשתמש. מיקומו
מקובלת המייצגת את אורך המסמך הכולל | תאר
לך שהמשתמש חפץ ללבת ל-
המנסה להעביר את כשורה במסך עם טָמֶן המראה את המיקום | ז0166. המערכות ל ב ה
הנוכחי בתוכו. הדבר זוכה להערכה ע"י | תמש הסופי ל 6
| - ְ 0 7 להערכה ַּ נווט דרכו במער
הסמן מעבר קצה אנשים המשתמשים בעורך טקסטים בקובץ | לתפריט הראשי ואז לרדת ל- 0 0 .
ל : סח
הימני של המסמך 5 -
שאלה שתיים - "מה אני יכול לעשות מהמ" | זהו נסיון ליצור משתמשים ידידותיים למע-
ומופיעה לו השאלה 2 בו אני נמצא?" - זובה למענה בדרך נאה | רכת במקום מערכות ידידותיות ל
מדי ע"י תפריטי המשיכה של מקינטו :
וינטוש, | אנו מבקשים ממשתמש הקצה לחחזי
הבאה על המסך: אשר בהם ו הפעילות | של המערכת בעוד היא מבצעת 2 ו
העכשוויות בכתיב בולט והאופציות הבלתי- | אחזקת הבית. הי
סד 6 ,116 6861156 | פעילות מופיעות בעוצמה חלקית. אתה יבול ללמוד את תל ל ו 0
/ לט , ו ה הפקודות
הו שות הבחנות דומות במער
6 6 0 שחו : כת יותר | הנחוצות לצורך ניווט - הפרה
/ 5 דם ה ע"י הצגת הפקודות האפשר- | עקרון ופי 0
5 ו : מדוע לא לאפשר
5 שאלהשלוש =*בוצרי יוצא עטקל בבל למשתמש פשוט להזיז את
הסמן למחוז חפצו על מפת "הנך נמצא באן"
ואז להיות שם, כעל מרבד קסמים?
זכתה למענה ה
הדבר אינו קשה לביצוע כפי שאולי נראה, ה
משום שמרבית המערכות היישומיות פוע-
לות בתחום מצומצם מאור. יתר-על-כן,
בתוך תחום זה, נמצא כבר המשתמש בקונט-
קסט מסוים - עריכה, לדוגמה. זה הופך את
הניחוש האינטליגנטי לקל יותר.
קה '0ז6ו! 6זה טסצי
אורינטציה (ה1610ז 0)
זס0טזס
86ו6סזק
+ הסוא חוהו +
₪4
א
ו
519105 חס
ז זט חהּ
יר
6 2%
שחוווום
5וחזסך
1
0-0
חסוו8וחזס)חו
1
שחוסקוח 5
ל
זר 050
|
וז
עסוחטצח!
י ו
משתמש בסמן מהבהב אשר מציג בל
ץ התפרוטו.
008 61806]ח 0006
כל
תשובות לארב י זקוקים למקור מוכן של
עות על ידם: הו הנשאלות בקבי-
צוור 1 מסך הדקוטו ה
נעג
משתמשי הקצה את מוק ה להקשה בודרת,
6 ומם המדויק במבנה הע
"מעשה חושב"
אוגוסט % אב ת
ושמ"ו
הזץ ב-407105ד - פריון (עוואוסטנסזק) -
מורכב מאותם מאפייני תוכנה המסייעים
למשתמשי הקצה להשלים את משימותיהם
במאמץ מינימלי. אלו כוללים מבנה פקודות,
תכנון מסך ותכנון תפריטים. התוכנה עוזרת
למשתמשים להביא את העבודה לידי גמר
פשוט ככל האפשר.
קונספצית המפתח מובאת כאן בציטוט מאלן
קיי. אחד המאורות הגדולים בתכנון מימש-
קים: "דברים פשוטים צריכים להיות פשוטים;
דברים מורכבים צריכים להיות ברי-ביצוע."
המחצית השניה של ציטטה זו מתארת את
העוצמה בתוכנה; המחצית הראשונה חשו-
בה עוד יותר.
תוכנה אשר בה
דברים פשוטים הם
קשים לא תרכוש
אהדה רבה בקרב
המשתמשים, אולם
טוג זה של תוכנה
מופיע לעיתים קרובות
מדו,
האשם הוא מישהו
אשר מחליט: "טוב,
מבחינה לוגית, פעולה
* היא מקרה מיוחד
של פעולה צ, כך שיש
לגו פעולה אחת
בלבד.." התוצאה
מבלבלת את
המשתמשים.
הקפד שדברים
פשוטים יושארו
כאלה.
זוית ראיה נוספת היא "מסלול מחירי
למשתמשים מנוסים. משתמשים אלו שואפים
לעקוף את הסירבול של התפריטים ע"י שי-
מוש בהוראות בנות אות אחת או שתיים. הם
יודעים בדיוק את מחוז חפצם והם רוצים
להגיע לשם במהירות. משתמשים מנוסים
רוצים גם סדרות קצרות יותר, פחות הודעות
ופחות אימותים.
ע"י התקנת מסלול מהיר, יכולה המערכת
להציע למשתמשים הפחות פעילים את
התמיכה ע"י תפריטים, בעוד המשתמשים
המנוסים מצוידים בפקודות לבצע אותה
עבודה בצורה יעילה יותר.
תכנון מסכים
תכנון מסכים זכה לתשומת לב מרובה בשנים
האחרונות וזו אכן מוצרקת. אולם, זהו רק
חלק קטן ממימשק המשתמש.
מסכים מציגים את המעטה החיצוני של המי-
משק. תכנון מסכים חשוב לא בגלל שהמס"
כים הם לב המימשק, אלא בגלל שמסכים
טובים משרתים כדרישת-קדם לבנייתו של
מימשק שימושי. להלן מספר קווים מנחים
לתכנון מסכים טובים:
אל תצופף את המסך. מסכים טובים
נראים טוב.
השתמש בהדגשים, הבהובים וכיתוב ויד"
או הפוך (91660 16/6136) בצורה חסכנית.
מטרתם של מאפיינים אלו הינה לנתב
ולמקד את תשומת לבו של המשתמש
לשטח מסוים במסך, למשל, שדה שגיאה.
שימוש"יתר יעייף את המשתמש.
השתמש בצבעים בצורה קמצנית. העוב-
דה שעומדים לרשותך 16 צבעים לא
אומרת שאתה צריך לבנות משחק וידאו.
נוסף לכך, זבור ש-10% מאוכלוסית הגב"
רים עוורים לצבעים, כך שצבע לא חייב
להיות הדרך היחידה לזהות משהו.
הגבל את במות המירע בכל מסך למידה
הנחוצה, בשעקרון זה עומד לנגד עיניך:
אל תאלץ את משתמש הקצה לזכור
דברים ממסך אחד למשנהו. ו
מזער את תנועת הסְמֶן. סמן קופץ
את תנועת העין. הדבר גורם למאמץ
ראייה של המפעיל אשר מוביל לבאבי
ראש ולקצב שגיאות גבוה יותר. הצג דב
רים בעמודות. התחל מהפינה העליונה
ונוע למטה לאורך העמודות. מקם פריטים
ארוכים במיוחד בראשית או בתחתית
המסך.
* מזער את מספר ההקשות.
= הצג את האורך המירבי המותר של שדה
קלט בעזרת מקף"תחתון (00500:0חט)
הארה או סוגריים.
= חריגים בהכנסת נתונים: ראשית, הפוך
את המסך למראָה שתשקף את מסמך
הקלט גם אם זהו "בלגן" אחד גדול.
מפעילים העוסקים בהכנסת נתונים אינם
מסתכלים במסך, הם מביטים במסמך.
לאלץ אותם לתרגם בין תצורה אחת
לחברתה יגרום להפחתה משמעותית בפ-
ריון.
שנית, הנח למפעילים לתקן את כל השגי-
אות ב"מכה אחת" בסוף המסמך, במקום
כל שגיאה לחוד. מפעילים מקצועיים
בהכנסת נתונים התרגלו לכך שהם עפים
דרך המסמך. הצורך להפסיק כדי לתקן
שגיאות מעצבן אותם ומאט את קצב
התקדמותם.
גורם פריון נוסף, תכנון התפריטים, מתייחס
בצורה קרובה לתכנון מסכים. להלן מספר
קווים מנחים עבור תפריטים:
תפריטים עובדים בצורה הטובה ביותר במט-
לות המובנות (68זטוסטזוצ) ברמה גבוהה,
אשר בהן יכולים המתכננים לצפות לאילו
בחירות שואף משתמש הקצה בכל צומת.
עבור מטלות בלתי-מובנות, עלולים תפריטים
להיות מגבילים במידה לא מבוטלת.
הבחירות המוצעות בכל תפריט חייבות לה-
יות ברורות ולהציג את כל האפשרויות - לא
עבור המתכננים, אלא עבור משתמשי הקצה.
אם הבחירות אינן עומדות בקריטריונים אלו,
יתגלו בעיות בשימוש. תכנון אבדטיפוס ישת-
לם במקרה זה.
שלוש עד שש בחירות בתפריט הן אופטימל-
יות; שמונה הן המכסימום המעשי. לפי דברי
הנרי סימפסון, אשר כתב את הספר "תכנון
תכניות ידידותיות למשתמש" (מק"גראו היל,
ניו"יורק, 1984), מתברר שכאשר מוצעות
למעלה משמונה בחירות, מועמס הזכרון לט"
ווח קצר יתר על המידה והתפריט הופך
בעצם לתוכן.
סימפסון מציע שכאשר אתה נתקל בסחרור,
לך לרוחב במקום להתקדם לעומק. לדוגמה,
אם קיימות 64 בחירות, בחר בתפריט דור
שכבתי של שמונה בחירות, אשר כל אחת
מהן מציגה שמונה תת-בחירות בכל תת"
תפריט (8א8), במקום שלוש שכבות עומק,
אשר כל אחת מהן מכילה ארבע בחירות
(4%4א4). תפריט תלת-שכבתי מגדיל את
מורכבות המבנה איתו חייב המשתמש
להתעמת. הדבר גורם ליותר מבוכה מאשר
מספר גדול יותר של בחירות בתפריט.
סרר את הפריטים בתפריט מהשכיח ביותר
לנדיר ביותר. אם אינך בטוח מהו הסדר, הרץ
מספר בדיקות עם אב-טיפוס ונהל סטטיסטי"
שאינן בשימוש.
דאג שאופציות התפריט והבחירה
קצרות. המשת
פעמים.
2 ו
קה על בחירות המשתמש. בטל אופציות
תהיינה
משים אינם מחבבים בחירות
מילוליות לאחר שהשתמשו במערכת מספר
"מעשה חושב" אוגוסט 6 אב תשמ"ו
כאשר מציעים לך לרכוש מחשב אישי
"תואם יבמ", עצור ושאל:
א האם המחשב מכיל רכיבים
שהועתקו בניגוד לחוק?
א האם צפויות הסתבכויות כתוצאה
מקניה זו?
* מה המשמעות של פגיע
המוגנות של היצרן?
* כיצד יפעלו בעתיד הרכיבים
המועתקים?
* האם תקבל אישור בכתב על כל
ההבטחות?
ה בזכויות
דרוש מחשב איעוי
למחשב האישי של
אל תקנה חתול בשק, דרוש מחשב אישי
מקורי של יבמ עם האיפיונים הבלעדיים
של יבמ:
האיכות והאמינות של
יבמ, תמיכה מק ,
מקצועית ע"י יבמ ומשווקיה,
ספריי
תתוכנה ענקית שנכתבה למחשב
האישי של יבמ, תמיכה מקיפה בעברית
שפותחה ע"י יבמ ישראל
יבמ, שרות ואחריות
רק מכלול זה, שאין לו "תואמים", הוא
התמורה המלאה להשקעתך, |
פרטים אצל המשווקים המורשים
יבמ.
קורי של יבמ
[ הגדול ביות
שהמשתמשים
ביודעם שלא תהיינה השפ
פעולה שיבצעו.
סט אי
הוא
רוץ קדימה,
עות הרטניות לכל
ה קלה ליישום. היא דו
ה על מנת להחליט מה תבצע הפקודה
המקרים. אולם היתרון המופק מהגידול
בפריון שווה את מאמץ יישומה של ₪060
רשת מחשבה
סיוע בדרכים רבות
מגן שלמות אחר הוא מסך ה-ק116. יש ארב-
עה סוגים של סיוע:
סיוע ארוך ומפורט. המדריך הוב
ומופיע בצורה מקוונת, והמשת
בו על מנת למצוא את המידע ל
זה הולך להיות טיפור ארוך.
סווע סלקטיבי. בסיוע סלקטיבי, המשתמש
נס למחשב
מש מדפדף
ו הוא נזקק.
שלמות, ה-"'1'י ב-1180010%, משמעותה שי-
מור שלמות הנתונים והשקעת עבודתו של | בוחר בנושאים שהוגדרו מראש. הסיוע זמין
משתמש הקצה. באופן בסיסי, זוהי בקרת | לעריבה, תחזוקת קבצים, קביעת אופציות
נזק וכן הלאה.
במרבותם; מאפיינים המבטיחים שלמות הם | סיוע רגיש לקונטקסט. כאן התובנה מספיק
ברורים. בקש את המשתמש לאשר פעולות | חכמה לדעת מה המשתמש עושה ברגע
מסובנות: 0אג/א1א 60 087 מה | שהוא מבקש סיוע. אם המשתמש ערך קובץ,
אפ ד אס 118 411 ספ הם 11 | יוצג מידע ספציפי לעריבה.
עאוצ) פפ065אץ סד הפש טסצ סכ | יישום טוב גם מציין את הפקודה בה ניסה
פקודת ה607ח הינה צעד גדול קדימה | המשתמש להשתמש ומציג מידע ספציפי או-
במערכות המחשבים. השפעתה החשובה | דות פקודה זו. בהודעה על שגיאה, מגיבה
ביותר אינה זו שהיא מאפשרת למשתמשים | המערכת בהצעות בונות.
| 6כן וח א6 655320 זסזזם
חש / 55 51 צה ומפוס
סאה 4 = חז
סאג אא = 50%
סאה אספקואסתד = אאגואפם ואפ
. דשא ד5355 = דסטססחט
סח ז56)
5" זסזז
<אבדאץ5 601 1 :0441 = :6!פ!זזסד
אאהוא5= |ג5 :ואחשד אצוסאאאט זי
0א4 60
אה 5 ב5 :וחד אשסאאצט :0
סאג ואוא60 68051 סז 556 זוה
<דאםוא=6 ופשח המדאם הס
8 .
אא הו5= |54 :ומח=ד אעשסאאאט :1
?(א/ץ) אהו5₪ 541 אהשוא טסצ סם
.60/0 [%0₪ב6 סד 56 דוה כא) =ו
<דא=ו=6 |ק-ח הפדאם חס
פ 6 הז :06זטס5
ו ופ
ומ ומנפים מושגים
0 רים לא דרוש
0 השגיאה הטובים ביותר מותירים בחוץ -- תמשו הקצה מה היה שגוי ומה
ניתן פע 1135: "בלתי חוקו"; במקום זאת, הם אומרים
ות בהמשך.
סיוע במילות מפתח. בסיוע במילות מפתח,
יבול המשתמש להקיש 5א401/א ק זמזז
ולקבל עזרה על שוליים גם אם אין פקודת
אסא
סיוע במילת מפתח לוקח למעשה את האי-
נדקס של המדריך ומאפשר למשתמש להשיג
סיוע בכל נושא בו הוא מעונין. היפוך זה של
שיטת הנגישות הסטנדרטית למידע סיוע
מאופיין במסקנה חשובה ביותר: הוא מאפ-
שר למשתמש להגדיר את בעיתו במונחיו
שלו, ולאו דווקא במונחים שנבחרו ע"י המת-
כנגים.
לבסוף, נדון בבעית מתן סיוע בעת הכנסת
נתונים ע"י המשתמש. סימן שאלה חייב לה-
יות קלט קביל בכל שדה והוא צריך להפיק
הסבר קצר לגבי הקלט הנדרש.
לדוגמה, אם מכניס המשתמש "?" כתגובה
להודעה 6005 20110 תמדא יכולה
המערכת להחזיר מצד 18 6008 צסנוסת
א קאד 64058 הטסץ
(.. מז מואסנ ,מתז) מקצדך
מסר זה חייב להיות קצר, משום שזה כל מה
שיצטרכו משתמשי קצה רבים. אם המש-
תמש מקיש "?" פעם נוספת, הוא יקבל רשי-
מה של כל הקודים החוקיים והגדרותיהם
(שמענינת רק במקרים מיוחדים).
שליטה (101/ת60)
שליטה ה-6 של ה-1807105, מתיחסת
לתחושת המשתמשים שהם נתונים למרות
המכונה במקום לשלוט בה. בדבר טמונה
חשיבות פסיכולוגית | גדולה, במיוחד
ים לא מנוסים.
ו כמה דברים כדי להגדיל את
תחושת המשתמשים לאחיזת השליטה:
בצורה זהירה.
: = ו למשתמשים בבחירת
ו סידרת האירועים ותצורת נתוני הקלט.
מת אפשרות של התערבות למשתמשים.
ב של בנית הודעות, הודעות השגיאה
הן אלו שצריך להישמר ו
שגיאה חייבות להיות קצרות, = -.
ניתנות לשיפוט (ציור 2). אם ק -
אנו צריכים לאמר למשתמש - --
בגינה, ולא רק לספר לו שמשהו אינו :
להלן כמה עצות:
"מעשה חושב" אוגוסט 6 אב תשמ"ו
29
",ה
הימנע מלהקיש
שהמשתמש שוגה.
הודעות שגיאה רבות
פירושן למעשה (גם
אם לא נכתב
במפורש), '"נסה שוב,
טופש!" מספיק לאמר
שקיימת בעיה.
לדוגמה, אס "850 םת סא ד0אא6
אוש 8 םוד הינה עדיפה לאין-ערוך על
ההודעה: 1₪א גא 118 .1 11.50
הימנע ממילים שיש להן אסוציאציות לא
נעימות, כגון בלתי-חוקי, בלתי-תקף, נכשל,
מת, נשמט וכך הלאה.
היה ספציפי, לא בללי. א דאצ5 .1 1.50
לא רק מתקיף או מפחיד את המשתמשים,
אלא גם לא אומר להם מה לקוי. התכנית
יודעת מה לא בסדר, וזו רק עצלות תכנותית
פשוטה לא לספר זאת למשתמשים. אם הינך
חייב להציג את מספרי ההודעות, עשה זאת
בסוף.
ספק הצעות בונות: .011 18 ₪158 טובה
הרבה פחות מאשר 88ש .11שת 15 א8זס
שפגתםי .8םזם מטסצ 555 סד 87
. פש8: צמדפ אמודד .פד ומס סד
תוכנה חכמה לא תאפשר למשתמש הקצה
להגיע מיד להודעה .5011 15 18%. המע"
רכת יודעת בדרך-כלל הן את גודל המסמך
והן את נפח התקליט הזמין לאחסון. ידע את
המשתמש שהנפח הולך וקטן כל עוד הוא
יכול לאחסן את עבודתו.
כדי להבטיח שהודעות השגיאה הן ברורות,
אפשר למשתמש לכתוב אותן. נסה לשאול
את מחלקתו של משתמש הקצה, "מה אתם
רוצים לעשות כשאתם נתקלים בשני מספרי
הזמנה זהים?" המשתמשים יכולים להציע
תשובה בנוסח -ואטא .0.ק 5ד6ן וטס
.64 .דאם 611 אפ
הודעה זו תהיה בעלת משמעות רבה הרבה
יותר עבור המשתמשים מאשר יעלו על
דעתם מתכנני המערכת, והיא גם משתלמת
במובן קבילותה הטובה יותר של המערכת
ע"י המשתמשים.
קשה למשתמשים להתנכר להודעה שהם
חיברו מאשר להודעה שכתבו "אותם טמב-
לים היושבים ב-118א".
דרך אחרת להגדיל את תחושת השליטה של
המשתמשים היא לאפשר חופש מירבי בהב-
נסת נתונים. שמעתי דעה הגורסת שהחופש
הניתן למשתמש במילוי משבצות הנתונים
הינו אחת הטיבות לקליטה הנרחבת של גי-
ליון העבודה האלקטרוני.
מילוי טפסים על המסך, באשר נדרש להכניס
רק חלק מהנתונים, מספק אף הוא תחושה זו
של חופש, אם ניתן לו לנוע ולנוד ולהכניס
דברים בכל סדר שהוא. השווה זאת למער-
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
בות המנוגדות המאלצות את המשתמשים
להכניס נתונים בסידרתיות מדויקת ובתצורה
יפית.
ל המקומות להגדיל את הגמישות הוא
להכנוס תצורת קלט גמישה. שגרת עיבוד
תאריך לצרבים כלליים ניתנת לכתיבה בצורה
כזו שתקבל כל תאריך, הנתון בכל צורה
סבירה ותמירו לתצורה סטנדרטית.
לבסוף, המשתמשים חייבים להיות מצויידים
ביכולת להפסיק כל פעולה שהיא בכל נקודה.
ללא אובדן נתונים. מספר סיבות טכניות טו-
בות מצדיקות לא לספק יכולת זו, אך אמצעי
פסיקה (8601/6] = וקטזזטוה!) נותרו נדירים
למרבה ההפתעה.
מימשק תפור
השלמנו כעת את בחינתן של טכניקות
ו
הצעד הבא משלב תפירת המימשק לקבוצת
היעד של משתמשי הקצה.
ארבעה משתנים הוכחו ביעילים לאיפיון
המשתמשים וסביבתם:
₪= תחכום המשתמש.
₪ תדירות השימוש במערכת.
₪ לחץ הזמן של המשתמשים.
₪ הקנס על שגיאות המוטל ע"י המערכת.
תחכום במובן זה יהיה גבוה עבור משתמשים
במקצועות מסויימים - רואי חשבון, רופאים
וטייסים.
בקצה האחר של הסקאלה, נמצא התחכום
הנמוך המאפיין את הציבור הכללי, כמו
בנקומטים. אם התכנון אמור לעבוד עבור כל
המשתמשים, אנו מניחים שהתחכום נמוך
משתמשים בעלי תחכום מחשבי נמוך מדוו-
חים על העדפה חזקה למאפיינים הבאים:
₪ יוזמה מצד המחשב, תפריטים עובדים
טוב; סמן מהבהב ללא הודעה עלול לה-
יות מפחיד.
₪= הבטחה שהמשתמש לא יבול לחבל בב-
לום. פונקצית ₪00/ שימושית כאן במיו-
חד.
= בחירות ברורות ומוגבלות.
= אימות ביצוע מושלם של פעולות, לדוג-
מה 50 א886 ₪5 םות העסצץ.
= הודעות בעלות גוון לא מאיים.
מצד שני, משתמשים בעלי רמות גבוד ,1 של
תחכום מחשבי מעונינים בנושאים ,באים:
= קיצורי דרך: פקודות ישי ות, מקרו'ס
וכדומה.
א זמינות מידע על הסטאטוס: משאבים
שנצרכו או נותרו, הערכות לזמן ההמ-
תנה וכך הלאה. משתמשים מתוחכמים
אוהבים לדעת אלו התקני בקרה זמינים;
הם רוצים לקבוע את כל האופציות ולש-
חק בתור ההדפסה.
המשתנה של תדירות השימוש משפיע גם על
פרופילו המשתמש. משתמשים המתקשרים
למערכת כל יום או כמעט מדי יום מאופיינים
בקטגוריה של תדירות שימוש גבוהה; אם הם
ניגשים למחשב רק פעם בחודש, אזי יפלו
לקטגוריה של תדירות שימוש נמוכה.
משת
משי קצה בעלי תדירות שימוש
ו מוש נמוכה
שהיוזמה תבוא מהמחשב.
קווים מנחים למיקום וניווט.
אמצעי 11610 טובים.
פקודות זכרון.
בניגוד להם, המשתמשים המאופיינים בתדי-
רות התקשרות גבוהה רוצים:
₪ מסלולים מהירים.
₪ מספר הקשות מינימלי. אין. זה מעניין
אותם אם הדברים הם קלים לזכרון,
משום שהם עובדים ברמת רפלקס. אכפת
להם לא להיות טרודים בהקשה עודפת
או בהזזת מקשים פונקציונאליים המשמ-
שים בתכיפות רבה.
לחץ זמנים מייצג את הראשון מבין שני לחז
צים סביבתיים. דוגמה למשתמש בעל לחץ
זמנים נמוך תהיה מנהל הבודק מספרים של
תקציב רבעוני; לפקח טיסה, מצד שני, יש
לחץ זמנים גבוה. פקיד קמעונאי במסוף
נקודת מכר נתון בלחץ זמנים ממוצע.
בכל שלחץ הזמן גדל, מתחילים המשתמשים
לתבוע מסלול מהיר וזמן התגובה של המע-
רכת הופך להיות קריטי יותר.
קנס השגיאה הינו הלחץ הסביבתי האחר.
קבע את הקנס ע"י השאלה, עד כמה חמורות
הן תוצאותיה של שגיאה? שוב, פקח טיסה
ממוקם קרוב לפסגה; סטודנט הכותב בחינת
סמסטר על מעבד תמלילים נמצא בתחתית.
אם קנס השגיאה גבוה, חשוב למזער את
הסיכויים לקריאה שגויה או להדפסה לוקה.
חשוב גם שהנתונים לא יושמדו.
השפעתם של לחץ הזמן וקנס השגיאה על
התכנון הינם יותר שחור ולבן מאשר השפע-
תו של התחכום או תדירות השימוש. אם
המערכת אינה עומדת בדרישות לחץ הזמנים
או קנס השגיאה, היא פשוט לא תהא קבילה
ע"י המשתמשים אשר עבורם אותם דברים
הינם קריטיים.
לעיתים תועלינה התנגדויות בחברה בנוגע
למאמץ הנוסף הנדרש על מנת לייצר תוכנה
ידידותית, בדרך-כלל ע"י אלו המממנים. זה
הזמן לפנות לסיפור מטבע ה-% עליו מתנוס"
סים פניה של סוזאן ב. אנתוני.
מטבע ה-% עליו מוטבעים פניה של סוזאן ב.
אנטוני היה חלומו של כל מתכנן - ללא
חלקים נעים, פשוט ויעיל. חשוב מכל, הוא
עבד. המטבע שימש כהילך חוקי לדולר
האמריקאי, הוא היה נייד ומבחינה טכנית
היה עדיף על המערכת אותה היה בבוונתו
להחליף - שטר ה-%. הוא אף עלה פחות
בייצור. אולם ציבור המשתמשים דחה את
המערכת בצורה כה נמרצת עד שהיום נמצ"
אים בכספות ממשלת ארצות-הברית חצי
מיליארד מטבעות כאלו.
המטבע נכשל רק בגלל נושא ידידותיות
למשתמש. הוא נראה מאוד דומה למטבע
רבע הדולר ולא היה לו מקום בקופה הרו"
שמת. יתר-על-כן, גודלו הקטן סימן יותר
מכל את ערכו המצטמק של הדולר.
שימושיות הופכת במהירות להיות נושא
תכנוני ראשון במעלה במערכות שתיבננה
במחצית השניה של שנות ה-80. עם גישה
מערכתית, 115א יכולה לתפקר בצורה מעולה
בשטח זה.
קובי בולר, יבמ
|
-
מדידת זמינות השירות במערכת תקשורת
עם התפתחותן של
מערכות התקשורת
עלתה גם מורכבותן.
אחד הנושאים שהפך
מורכב ביותר בתחום
ניהול המערכות, הוא
הבטחת רמת השירות
למשתמשי רשת
התקשורת. מאמר זה
מנסה למקד את
הבעייתיות במדידת
הזמינות במערכת
התקשורת ומבוון להציע
שיטה למדידתה.
בבואנו לבחון את נושא הזמינות, עומדות
בפנינו מספר שאלות.
השאלה הראשונה היא אם באמת יש צורך
במדידה זו?
שאלה זו אינה ריטורית, והעובדה היא, שר-
בים הארגונים בהם אין מורעות לבעית זמי-
נות המערכות. בארגונים אלה משתמשי
הקצה מרוצים מהשירות הניתן להם, או
כ להם משאבים לבדוק את המצב לאשו-
.
מאמר זה אינו מתיחס לארגונים בהם יש
שביעות רצון גבוהה משירותי התקשורת.
הקמת תשתית לבדיקת זמינות המערכות
בארגונים אלה תהיה עבודה מיותרת שאין
שכרה בצידה.
בארגונים אחרים, בהם המצב אינו כה שפיר,
נחוצה מדידת הזמינות על מנת לברר איזה
אחוז מכוח החישוב אינו מגיע לשימוש
משתמשי הקצה כאשר אלה זקוקים לו, וכל
זה על מנת להגיע לניצול יעיל של משאבי
המחשב ולהעלאת שביעות הרצון של
משתמשי הקצה.
במקרים בהם חסרים משאבים לבדיקת
המצב, מוצעת בהמשך המאמר דרך לישום
המדידה בהשקעה נמוכה.
השאלה השניה נוגעת לאפשרות הטכנית
למדוד זמינות שירות במערכת תקשורת.
לשאלה זו שני היבטים:
מנקודת מבטה של התכנית המספקת שירותי
תקשורת, התשובה חיובית. במקומות רבים
מתבצעת מדידת הזמינות בשיטה זו, אך יש
לה גם מגבלות. מנקודת מבט זו, זמינות השי-
רות מוגדרת בתחום הזמנים בהם היתה הת"
בנית פעילה, דהיינו, מרגע הפעלת התכנית
בבוקר ועד הורדתה בסוף היום או נפילתה
בעת תקלה.
שיטה זו מתעלמת כליל מתקלות שאינן גור-
מות לנפילת המערכת, אך משפיעות על זמי-
נות השירות. תקלות כגון אלה הן עצירות
מחשב או "תקיעה" במערכת מסיבות שונות.
בדרך זו מוצג מצב שהינו טוב יותר מהמצב
האמיתי בשטח, כפי שמשתקף לעיני משת-
מש הקצה.
מנקודת מבט המשתמשים, המצב שונה.
עם הסתעפותן של רשתות התקשורת, נוצרו
5 %)11% 01 1]
.וייוויי.)וווו'וורורייויויוי
ן
7
ן
1
ן
מפעלות הדואור
[| [|
קבוצות שונות של משתמשים, שההבדל
ביניהן הוא ריחוקם מהמערכת שבה מופעל
היישום. מרחק זה אינו בהכרח מרחק פיזי,
אלא מתייחס למספר המרכיבים שרמת
זמינותם נמוכה מ-100%, המשמשים לצורך
התקשרות למערכת זו.
זמינות | המערכת לקבוצת המשתמשים
הסמוכים למערכת היישומית (חיבור |1064,
ללא גורמים מתווכים) קרובה לזמינות המע-
רכת היישומית עצמה, כמתואר בהיבט הרא-
שון.
למשתמשים רחוקים יותר, תלויה זמינות
המערכת בזמינותן של המערכות והיחירות
המתווכות. לשם חישוב הזמינות למשתמ-
שים אלה, פותחו נוסחאות המבוססות על
מדירת תדירות הופעתן של הבעיות וזמן
ההתאוששות מהן.
חישוב הזמינות הבסיסית של כל אחד
מהמרכיבים ברשת נעשה לפי הנוסחה:
דא
הא + 185
ץמוא הוא ממוצע הזמן בין נפילות המע-
רכת (טשזט!וו!-חטטאוזשס-טוחוו-תגשוה) ו-8 דדוא
הוא זמן ההתאוששות הממוצע
( 417 [שז-10-שוחו1-תטטות )
לחישוב הזמינות הכללית כופלים את הזמינו-
= זמינות בסיסית
*: גאו אק
15088 21
מפעלות הדואר
2 | %5זוצנו%.
י[['י[=|[|[ 2
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
"מעשה חושביי
המעשה הנכון אם אתה חושב פרטום
/- הבסיסיות של המרכיבים המתווכים בין
משתמשי הקצה והמערכת היישומית.
שוטת חישוב זו הינה נכונה, אך לרוב אי
אפשר לוישם אותה. על מנת להגיע לחישוב
הזמינות הכללית, יש צורך בחישוב מדוקדק
של זמינות כל המרכיבים, אשר אינם עומדים
לרשותנו.
מגבלה בשיטת החישוב מתגלית גם באופן
חישוב הזמינות הכללית: מכפלת הזמינויות
הבסיסיות נותנת את הזמינות הכללית אך
ורק במקרה של הסתברות בלתי תלויה. במק-
5% של הסתברות תלויה, וזה המקרה כאן,
החישוב הוא הרבה יותר מורכב. לדוגמה,
הפסקת חשמל תגרום לפגיעה בו זמנית בזמי-
נות של יותר ממרכיב אחד. מכפלת הזמינו-
יות במקרה זה תיתן תוצאה לא נכונה בגלל
התלות שבין המקרים.
בעיה נוספת היא חוסר דיוק בשיטת המדי-
דה. שיטת המדידה היא בדידה בקצוות
ומגדירה מתי השירות מתחיל ומתי הוא
נפסק. שיטה זו אינה יעילה במצבי ביניים,
שבהם המערכת פועלת אך אינה מתפקדת.
דוגמה למצב זה היא מערכת 610% המש-
רתת ברגע מסוים תכניות ארוכות בלבד
ובאותו זמן אין כלל פעילות משתמשים.
אומנם מצב זה חריג מבחינת זמן תגובה, אך
בשמדובר בזמן ארוך במיוחד, באשר משת"
מש הקצה התייאש כבר מקבלת התשובה
לשאילתה שלו, הדבר הופך לבעית זמינות.
על מנת למדוד את הזמינות במערכת, יש
אפשרות להשתמש בשיטה אחרת. בשיטה זו
מודגשת מדידת הזמינות של הקשר בץן
משתמש הקצה לבין מערכת היישום על פני
מדידת זמינות רשת התקשורת על כל מרכי-
ביה. איסוף הנתונים לפי השיטה המוצעת
אינו מסובך כמו בשיטה הקודמת ולפיכך
המאמץ הנדרש על מנת להגיע למדידת הזמי-
נות יותר נמוך. מכיון שאין בשיטה זו נגיעה
במערכת האפליקטיבית, אפשר ליישמה
בשלבים, ללא הפרעה למערכות הקיימות.
השיטה מבוססת על ניתוח קצב הפעילות
במערכת ועל השימוש השוטף בתנועות
(טרנזקציות) על ידי משתמשי הקצה. חישוב
קצב השימוש במערכת נעשה על ידי ניתוח
הפעילויות הנרשמות על קובץ 1.06 על ידי
האפליקציה בזמן הפעילות השוטפת.
האירועים הנרשמים בקובץ ה-.1.00, כגון
תחילת תנועה או סיומה, מראים שבאותה
נקודת זמן בה נרשם האירוע, היתה המערכת
זמינה. כל מרכיבי החומרה והתוכנה הנחו-
צים לצורך אותה פעילות היו זמינים אף הם,
היות ואחרת לא היתה התנועה מתבצעת
כלל,
לאחר מכן יש לאסוף את הנתונים על ציר
הזמן ולסרוק אותו בתחום בו אמורה המע-
רכת להיות פעילה. בדרך כלל מוסדר תחום
זה בהסכם בין יחידת המחשב והמשתמשים,
המכונה "הטכם השירות". בסריקה זו תאות-
"נה "נקודות מתות" מבחינת הפעילות. נקו-
דות אלה הן אותם מרווחי זמן בהם לא
נדשמה פעילות משתמשים ושבהן המערכת
א שירתה את משתמשיה.
קיימות מספר נקודות העלולות להטות את
המדידה, אך בכל מקרה תחושב זמינות
נמוכה מהזמינות האמיתית (בשיטת החישוב
הקודמת. כל טעות גורמת לחישוב זמינות
גבוה מהזמינות האמיתית);
* כיוון ששיטה זו מודדרת את הזמינות החיו-
בית ולא את הזמינות השלילית, הרי
שאינפורמציה שלא תגיע לחישוב תגרום
להרעת תמונת הזמינות. החישוב מסתמך על
סרטי 106 ממערכת היישום, לכן אובדן
סרט או קליטת סרט חלקי יעוותו את החי-
שוב.
* נקודה בה יש להיזהר היא אופן חישוב
ה"נקודות המתות" בזמינות. בסריקת ציר
הזמן מחפשים תחום בו לא היתה פעילות.
אם תחום זה יחיה קטן מידי, הרי שכל תקופה
בה פעילות המערכת נמוכה תיחשב כחוסר
זמינות.
הדרכים להתמודד עם בעיה זו:
* בחירת טווח בטחון גבוה.
הגדרת טווח הבטחון בהקשר זה, היא מדד
שבעזרתו אפשר להחליט אם פרק הזמן בו
לא היתה פעילות משתמשים מקורה בחוסר
זמינות המערכת או שהדבר נגזר ממצב
נורמלי שאינו מרמז על בעיה, למשל ירידת
פעילות המערכת בעת הפסקת צהרים. רמת
המובהקות של מדד זה אינה גבוהה ולפיכך
טווח הבטחון צריך לענות גם על מצבים בהם
קצב העבודה אינו גבוה. בחירת טווח בטחון
גבוה מבטיחה אותנו מהסקת מסקנות לא
נכונות, אך עלולה גם לגרום לכך שלא נבחין
בבעיות זמינות קצרות, המשפיעות על קצב
העבודה במערכת.
במערכת בה קצב התנועות הממוצע הוא
כ"200 תנועות בדקה, יוגדר למשל, מצב של
איזזמינות אם לא התחילה אף תנועה במשך
דקה שלמה.
טווח הבטחון בדוגמה זו גבוה מאוד, אך לא
יכסה מקרים פחות קיצוניים - כמו מקרה
(שכיח?) של לחיצה על כפתור ה"קטוא במחד
שב למשך חצי דקה בלבד.
ן
ן
1
4
%"- - 0 א5)
)| צ0% 0-7 04
...8
1
מפטלות הזואו
|
ו
ּ
ן
* יש אפשרות לבחור את טווח הבטחון לפי
שיעור הפעילות של המערכת עצמה. במקרה
זה נקבל תוצאה יותר מדויקת, כי אפשר
להשתמש בטווח בטחון נמוך יותר, המתקרב
לקצב המשתנה של התנועות במערכת.
חישוב טווח הבטחון במקרה זה יותר מסובך
ומבוסס על ממוצע-נע של קצב התנועות
בתחום הבדיקה. מספר האברים המשתתפים
בחישוב הממוצע הינו ספציפי לכל מערכת
ויש לבדוק כל מקרה לגופו.
לפני שימוש בשיטה זו, יש לבדוק אם קצב
התנועות במערכת אינו משתנה בצורה חדה,
כלומר אם יש מצבים בהם השימוש במערכת
מופסק על ירי כל המשתמשים, בגלל גורם
שאינו קשור לזמינות המערכת. ירידה פתאו-
מית בקצב התנועות תגדיר את המערכת
כבלתי זמינה בתחום ירידת קצב התנועות
ועד התכנסות הממוצע-הנע לקצב החדש.
= השיטה הטובה ביותר היא זו המסתמכת
על קצב תנועות מינימלי קבוע במערכת,
שאינו תלוי כלל במשתמשי הקצה, אך יישו"
מה כרוך בהתערבות במערכת עצמה.
ליישום שיטה זו שתי דרכים:
בדרך הראשונה, מייצרת המערכת עצמה
תנועה לביצוע בכל פרק זמן קבוע. בשיטה זו
לא יתכן מצב בו המערכת עצמה זמינה אך
אינה פעילה בגלל חוסר ענין מצד המשתמ-
שים.
בדרך השניה יש אפשרות לחבר מחשב 26,
שכל תפקידו לבצע סימולציה של משתמש
ולהזרים תנועות למערכת באופן קבוע. יתרון
שיטה זו על פני הקודמת הוא בשקיפותה
למערכת ובכך ששימוש בה מאפשר אף בדי-
קת זמינות הציוד המחבר משתמשי קצה
למערכת.
השימוש בכל אחת משתי שיטות אלה מאפ-
שר שימוש בטווח בטחון מינימלי, כפי שהו-
סבר לעיל, ועל ידי כך להגיע למדידת זמינות
מדויקת.
בשלב הראשון של יישום השיטה, יתבצע
חישוב זמינות כל המערכת לכל משתמשי
ו וו
ישן
י|]אאפן
.ויייי.ווווויוו'.
ה%ציות
+ ג
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
33
הקצה. יש צורך לאסוף לשם כך את נתוני
ה-1.006 ולכתוב תכנית סטטיסטית יעודית.
טווח הבטחון שייבחר בשלב זה יהיה גבוה
(לפחות פי 100 מקצב המופעים במערכת)
ואין | צורך בשיו כלשהו במערכת
האפליקטיבית.
בשלבי היישום הבאים, השאיפה במדידת
הזמינות היא להגיע לשליטה ברמת הזמינות
בחתכים שונים. הדרישות הן לפי המערכות
השונות ויש לענות על כל המצבים האפשר-
יים. דוגמאות לאפשרויות העומדות בפנינו
בשלב זה הן:
* בדיקת הזמינות של תת-מערכת אפליקטי-
בית, כאשר תת-מערכת מוגדרת כאוסף של
תנועות הדרושות לביצוע פעילות עסקית
מסוימת.
תקנות הבזק
בעקבות פעילותינו בנושא, הסכימה ועדת
הכלכלה של הכנסת להארכת תוקף התקנות
עד 16 בנובמבר בלבד. משרד התקשורת הח-
ליט להעמיד שני נושאים עקרוניים לדיון
במועצה המייעצת לשר התקשורת - שהינה
מועצה ציבורית שהתמנתה על פי חוק הבזק.
דיון ראשון כבר התקיים, ובספטמבר יתקיים
הדיון השני.
הערותינו העיקריות הינן:
* זכות המנוי: על פי התקנות הקיימות, זכות
> בדיקת זמינות המערכת למשתמשים באתר
מסוים, באשר קבוצת המשתמשים מוגדרת
לפי שמות הצגים המשמשים אותם.
> בדיקת זמינות המערכת לאנשים הממלאים
פונקציות מסוימות בארגון. קבוצה זו תאו
פיין גם היא על פי שמות הצגים.
> הצגת הזמינות תתבצע בטבלה, בה נוכל
לראות בכל משבצת את הזמינות של תת-
המערכות כפי שנראתה לקבוצת משתמשים
מסוימת. הזמינות הבללית של תת-אפליקציה
תתקבל מחישוב כל שורה בטבלה והזמינות
של כל היישומים לקבוצת משתמשים, תתקד
בל מחישוב לפי טורי הטבלה.
מה נשמע באיל"א?
להסדיר את אפשרויות המנוי להשתמש
לצרכיו בצנרת הטלפון, הן בתוך הבנין והן
מחוצה לו. צנרת זו מהווה נכס בלכלי של
המדינה אשר הופקד בידי חברת בזק ורק לה
הרשות להרשות את השימוש בה. כיום
מתעוררים יותר ויותר מקרים של צורך בקוי
תקשורת נתונים, למשל לבניינים שכנים,
כאשר הפתרון היעיל הינו להעביר את הכבל
דרך צנרת הטלפון. בקשתנו היא להסדיר
כללים שיקבעו מתי ניתן לעשות זאת מבלי
לפגוע בכבלים האחרים שבצנרת ובאפשרו-
בכל ארגון רוצים מידע
על זמינות כל מערכת
וישומית למשתמשים, אך
בגלל מורכבות
החישובים אין לבעיה זו
פתרון קל. על ידי יישום
השיטה בשלבים, תו
שימוש בתוצאות כל שלב
כבסיס לתכנון השלב
הבא, אפשר להגיע
לתוצאות המקווות.
האיגוד הישראלי לבינה
מלאבותית איגוד
מתמחה של אול"א
קול קורא למאמרים
ל ה ה
50 ה וטס ,20770 ת8] ,300100 תק50ס
אומנות
בבחירה קפדנית, מוכיחה עצמה
תוכנת מסד הנתונים של מיקרו-מחשב
בבלי רב-ערך בפיתוח אב-טיפוס.
קוצר ידן של מתודולוגיות המערכת המסורתיות, פלוס זמינותם של
כלים חדשים - כגון שפות מהדור הרביעי, מערכות לניהול מסרי
נתונים טבלאיים ומילוני נתונים - הפכו את דגם אב-הטיפוס (-0זק
061 6קץ101) לחלופה אטרקטיבית בפיתוח מערכות. באב-טיפוס,
פועלים יחדיו מפתחי המערכת והמשתמשים בה כדי ליצור ולעדן
דגם עבודה של המערכת המוצעת. מערכת אב-טיפוס מכילה את
מרבית, אם לא כל, האלמנטים התפקודיים העיקריים של היישום
המפותח, אולם, אין היא מספקת בהכרח את כל הפרטים המאפיינים
פונקציות אלו.
מאמר זה ידון ביתרונות פיתוחו של אבדטיפוס, המאפיינים הנדרשים
מכלי אב-טיפוס והדרגה בה עומדות מערכות לניהול מסד נתונים
למיקרו-מחשב בדרישות האב-טיפוס. מטרתנו לסייע בידי הקורא
להעריך נכונה מסדי נתונים למיקרו-מחשב לצורך שימוש במצבי
אב-טיפוס.
בשנים האחרונות פותחו שתי גישות לאב-טיפוס יישומי. בגישה
האחת מפותח האב-טיפוס כחלק ממחזור חיי פיתוח המערכת
המסורתי. ברגע שהמשתמשים מרוצים מביצועי אב-הטיפוס,
המשקפים לדעתם את צרכיהם, מפותחת המערכת בשפה ייצורית,
תוך הסתייעות בתעוד שהופק בשלב פיתוחו של האב-טיפוס. שיטה
זו ידועה בשם אב-טיפוס לפיתוח.
הגישה השניה, אבדטיפוס לייצור, מצפה שכלי אב-טיפוס יספקו
תפקודיות וביצועים המספיקים להרשות התפתחותו של אב-הטיפוס
למערכת ייצורית. חלקים ספציפיים במערכת ניתנים מאוחר יותר
להתאמה לדרישות הלקוח, לצורך הגדלת היעילות, אם הדבר הכר-
חי
הדרישות לפיתוחם של כלים לאב-טיפוס לפיתוח ולאב-טיפוס לייצור
הן דומות. אין בכוונתנו לנקוט עמדה, כלי של איזה מוסד טוב יותר.
הנדסת תוכנה
---
הדיגום
0 ו יוור
2
7 |
המינוי הינה אישית, לאנשים פרטיים מותרת | יות התחזוקה, וכן לקבוע תעריפים לשירותים
העברת הזכות לקרובי משפחה במספר מק" | השונים הכרוכים בכך. נוסח זה יידון במוע-
רים. ועדת הבזק ביקשה להרחיב זאת גם | צה המייעצת בספטמבר.
לגבי חברות שלובות וחברות-בת. וכן למקרה > שירותי תקשורת נתונים: ע"פ התקנות,
הכונוס השנתי של האוגוד הישראלי לבינה
מלאכותית יתקיים בתאריכים 31 בדצמבר
6 ו17 בונואר 1987 ויעסוק בנושאים
תאורטיום וביישומים בתחומים השונים של
נתאר את הדרישות השונות מכלי אב-טיפוס וחשיבותן לשני הסוגים.
על אף שמהנדסים השתמשו באבי-טיפוס מזה שנים, הרי שרק
אחרונה הפכו זמינים כלי אב-טיפוס מעשיים לפיתוח מערכות.
של רכישת העסק. נימוקינו: מתן זכות השי-
מוש לחברות שלובות ולחברות-בת מקובל
בישראל ולמעשה על פי התקנות חלק גדול
של הציבור בגדר עבריינים.
ניתן לציין כי חברת הבזק ומשרד התקשורת
עצמם משתמשים בשירותים משותפים הן
בירושלים והן בתל אביב.
מערכת התקשורת של ארגון או חברה מה-
ווה לפעמים חלק אינטגרלי של מערך החב-
רה, ושלילתו כמוה כהפסקת פעילותה.
> שומוש בצנרת הטלפון: לדעתנו יש צורך
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
המשתמש חייב להודיע לחברה את הנתונים
הטכניים של השירות אותו הוא מבקש. לדע-
תנו, על החברה לפרסם את מפרטי השירו-
תים שהיא מספקת והלקוח יבחר לו - על פי
ו ספקי הציוד - את השירות המתאים
ה
לגבי קוי נל"ן משמעות בקשתנו היא הגדרת
הקוים על פי תקנים בינלאומיים מקובלים,
כלומר על פי תכונות הקו ואיכותו, ולא על פי
קצב העברת הנתונים - אשר היום הינו בעי-
קר פונקציה של טיב המודמים.
בינה מלאכותית.
המעונינים להצוג עבודות בכנס זה מתבק-
שים לשלוח 3 עותקים של עבודתם אל:
פרופ' משה בן-בסט
הפקולטה לניהול
אוניברסיטת ת"א
ת"א 69978
או לדואר אלקטרונו
אע .זאזאט גד ₪ 825
הודעה על קבלת המאמר לכנס מתוכננת
לז1 בנובמבר 1986.
רבים מכלי מחשב-העל הזמינים לאב-טיפוס הינם יקרים והם זמינים
"ק להתקנות הפועלות בסביבת מחשב-על מסוימת. מאירך, מסד
נתונים של מיקרו"מחשב יקרים פחות, שימושיים במגוון של סביבות
'לעיתים קרובות מתאימים לשימוש באב-טיפוס יישומי. הם מסוגלים
לספק למפתחי המערכות כלים פונקציונאליים ולא יקרים לפיתוח
זאב"טיפוס. יהא זה לעזר ביד המפתח אם ירכוש הבנה בתוכנה
"חול מסד הנתונים למיקרו"מחשב, בדי שיוכל לבחור את כלי
לב הטיפוס המתאים לו. מערכות לניהול מסדי נתונים למיקרו-
"חשב חזקות רבות עומדות בדרישות הכלליות של כלי אב-טיפוס
"שומי טוב.
> == יוור
5 /
1 סא 5 אד ,חסחז6ק צט קת 9
להלן שבעה מאפיינים הנדרשים לאב-טיפוס והדרגה בה הם מצויים
במערכות לניהול מסד נתונים למיקרוהמחשב.
1. מסד נתונים. מתוך הגדרה, מסד נתונים אב-טיפוס אינו מושלם
והוא דורש שינויים מהירים רבים. מסדי הנתונים למיקרו-מחשב
החזקים ביותר משתמשים בדרך-כלל במודל נתונים טבלאי. הנתונים
מאורגנים ע"י המערכת בהתבסט על קשרים הדדיים המוגדרים ע"י
המשתמש. מערכות לניהול מסדי נתונים טבלאי מסוגלות לדגם את
מרבית מבני הקובץ המקובלים. הן מאפשרות תצפיות לוגיות רבות
בכל שיידרשו ע"י משתמשי הקצה השונים והן מקלות פיתוח מקוון
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו 5
16
מהיר ושינוי כזה במבני איחסון הנתונים. מסדי נתונים מדרגיים
(היררכיים) או הבנויים בעץ, חזקים אף הם, אולם לעיתים אין הם
גמישים דיים אם יש לסדר מחדש את הנתונים לאחר שמסד הנתונים
כבר נוצר.
המערכות הטובות ביותר מאפשרות למשתמש לבנות מחדש את
הנתונים בכל זמן שהוא (לדוגמה, ע"י הוספת שדה או יצירת קשר
חדש) ואחר-כך לארגן מחדש אוטומטית את מסד הגתונים כדי
לאפשר שימוש מיידי במבנה החדש. זהו מאפיין חשוב הן עבור
אב-טיפוס לפיתוח והן לייצור, אם ניקח בחשבון את האופי
האיטרטיבי של בנית אב"הטיפוס.
יצירת מערכי מסכים
2. מחוללי מסבים. כמעט כל המערכות לניהול מסדי הנתונים
למיקרו"מחשב מסוגלות לחולל מערכי מסכים. אולם, אבדטיפוס,
דורש מאפייני יצירת מסכים אשר אינם זמינים בכל החבילות. הן
עבור אב-טיפוס לפיתוח והן לייצור, חייב מפתח המערכת להיות
מסוגל ליצור ולשנות מסכים במהירות ובקלות. הדבר מתבצע בדרך-
בלל ע"י "צביעה", המאפשרת למפתח ליצור כותרות, תויות נתוניס
ושדות קלט ע"י הזזת הסָמן ברחבי המסך. שיטה זו פשוטה הרבה
יותר מאשר הגדרה מקיפה של מיקומי השורה והעמודח.
מפתח המערכת חייב גם להיות מסוגל לשנות מסכים ולהשתמש
במסכים הקיימים כבסיס למסכים חדשים. מערכות ניהול מסדי
נתונים (₪8%/5) רבות מאפשרות למשתמש להעתיק מסך קיים
ולשנותו, תוך חסבון בעבודה כפולה. היכולת ליצור ולשנות מסכים
מקלה על המפתח ומאפשרת לו להגיב מיידית לדרישות או לשינויים
הבאים מהמשתמש.
עבור אב-טיפוס לפיתוח וגם לייצור, מחולל המסכים חייב לרמות
יישום עובד. הוא חייב להיות מסוגל להגדיר אלמנטי נתונים על גבי
המסך ולספק כללי עריכה לאימות הנתונים. אופן בדיקה חייב להיות
זמין על מנת לאפשר לבונה האב-טיפוס לבדוק את המסכים ללא
יצירתה של תכנית. יכולתו של מחולל מסכים נתון לבנות אב-טיפוס
של יישום נקבעת בעיקר ע"י יכולתו ליצור תכנית אשר רמת
האינטראקטיביות שלה גבוהה עם מפעיל הכנסת הנתונים. משמעות
הדבר שהוא חייב לאפשר למשתמש לקבל ולערוך מיגוון של סוגי
נתונים בצורה גמישה ומהירה ולהגיב עם נתוני קובץ מאוחזרים,
נתונים מחושבים והודעות על שגיאות.
3 מחוללי דוחות. שני הסוגים של אבי-הטיפוס דורשים מחולל
דוחות לא-פרוצדורלי, בתצורה חופשית, המונע ע"י פרמטרים. הוא
צריך להפוך את מיונו, קיבוצו, תצורתו, עריכתו והרפסתו של מידע
ממסד הנתונים למטלה פשוטה יחסית. כמו במחוללי מסכים, למעשה
במעט כל 18א08 בשוק כבוללת צורה מסוימת של מחולל דוחות, אך
שוב קיימת שונות רחבה בין המוצרים. שטחי התפקודיות בהם
נבדלים מחוללי דוחות בוללים את היכולת לבצע בחירות מורכבות
של רשומות במערכת מרובת-קבצים. חישובים ולוגיקת לולאה.
פונקציות אלו מושלמות בדרך-כלל ע"י גישה לשפה נוהלית (-טזק
טמהטפַחט.1 666041) מתוך מחוללי הדוחות. מחולל דוחות חייב להיות
מסוגל לבצע הסתעפות מנקודות בקרה מרובות, לחשב סיכומים
חלקיים ולרשום סטטיסטיקות (מניה, מינימום/מכסימום, ממוצע) כל
אימת שנדרש.
דוגמאות לדרישות דיווח מסובכות אלו כוללות הפקת מאזן בוּחן
ממוין מגויל (0ַשפג.) מתוך קובץ חשבון פתוח, או הפקת תויות דיוור
(פ1.8561 פַחווּ]א) רבות על גבי אותה שורה. מצבי דיווח מיוחדים,
כגון הודעות לתשלום ביישום של חשבון תקבולים, מחייבים עורך
טקסטים למסך מלא (חשטז56 11ז) המסוגל להכיל נתונים משתנים, או
את היכולת להוציא נתונים של רשימת דיוור לתכנית לעיבוד תמלי-
לים.
היכולת להפיק דוחות אד"הוק חשובה אף היא, במיוחד בשהיא
משולבת עם מיון אד-הוק בכל שדה שהוא, בלא להתחשב אם הוגדר
מקודם אינדקס עבור שדה זה. מרבית החבילות מאפשרות בעת מיון
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
מקונן בשדות רבים, ובמה מהן מסוגלות למזג מיונים בסדר עולה
ובסדר יורד.
מאפיין חשו
באותה שיט
מחולל דוחו
ב להפקת דוח בצורה קלה הוא היכולת לצבוע דוחות
ה המשמשת ביצירת מסכים. מספר מערכות מכילות
ת אוטומטי אשר יוצר תצורת דוח שהיא בריכת מחדל
והמבוססת על אלמנטי נתונים הכלולים ברוח. המשתמש יכול אז
להשתמש בטכניקת צביעה בדי להוסיף כותרות מיוחדות או לבצע
שינויים. כמה חבילות מאפשרות שינוי ע"י המשתמש כדי לאכלס
דרישות להדפסה מיוחדת, כגון אותיות דפוס, אותיות מודגשות או
מתיחת קו מתחתן, בתוך המסמך. ניתן לחסוך זמן רב ותסכול אם
מחולל הדוחות מגיע עם קובץ תצורה שהוגדר קודם, עבור מרבית
המדפסות הפופולריות.
4 שפות שאילתות. הדרישה העיקרית הרביעית ממערכת לניהול
מסדי נתונים, האמורה לשמש באבייטיפוס, היא שפת שאילתות
לא-נוהלית. עקב אופין האינטרפרטיבי והקוד הלא-נוהלי, מאיצות
שפות דור רביעי אלו את תהליך פיתוחו של האב-טיפוס ומאפשרות
נגישות משתמש אד-הוק קלה למסד הנתונים. המאפיינים האוטומט-
יים של הקוד העילי מגדילים את הפריון ומציעים בלי יעיל עבור
מרבית מצבי האב-טיפוס. שפות השאילתות החזקות ביותר מאפש-
רות גם נגישות לשפה נוהלית עילית. כפי שמוצאים במחולל המסכים
ובמחולל הדוחות של הר18אגו0.
מסכי שאילתות תפורים
לוגיקה חזקה ופונקציות חישוביות, שימושיות ביותר בפיתוח שאיל-
תות שהוגדרו מקודם לשם ניצולם במערכות אב-טיפוס ייצוריות.
אולם, מספר חבילות אינן מאפשרות את השימוש במסבי שאילתות
חפורים. הן מגבילות את תצורת מסך השאילתה לאלו שהוגדרו
קודם עבור הכנסת נתונים לקובץ הנשאל; ביצוע שאילתות מקבצים
רבים על גבי אותו מסך הופך לקשה. שפות השאילתות הנוחות
ביותר מעבירות את המשתמש דרך הגדרות חיפוש עם סיוע
אינטראקטיבי. הן גם משתמשות במחולל דוחות אשר רמת מיכונו
גבוהה והם מבצעים שאילתות דוחות אד-הוק.
מערכות שאילתות לשפות טבעיות הזמינות כיום מאפשרות למש-
תמש לנהל שיחה באנגלית כשהוא שולף נתונים מהמערכת. כמה
מהן אף נחֶנו ביכולת בינה מלאכותית, אשר לומדת לפרש את סגנון
התקשורת של המשתמש וכן את אוצר המילים שלו ע"י שאלות.
מערכות השאילתות בשפות טבעיות חזקות ביותר, אך לעיתים יש
בעיות בבקשות חיפוש דו-משמעיות. הן שימושיות ביותר באב"
טיפוס ייצור, מקום שם זקוק המשתמש ליכולת שאילתות אד-הוק
גמישה וקלה.
שאילתות שבהם מקלידים קריטריוני התאמה ישירות על גבי מסך
הבנסת הנתונים, נקראות "שאילתות ע"י דוגמה" (-וחגאם עט עזטטס
טוק). הן מאפשרות בדרך-כלל התאמה חלקית של ערבי השדה
וחיפוש מקורב על פני שדות אלפא-נומריים (במקומות בהם האיות
הנכון אינו ידוע, למשל). יכולת זו עשויה להיות חשובה במספר
יישומים כאשר משתמשים באב-טיפוס ייצורי.
5. מילון נתונים. כל המתארים של כל אחת מהישויות הכלולות
במערכת אב-הטיפוס (לדוגמה, תכנית, קובץ, שדה), כמו גם הקש-"
רים הבין-ישותיים חייבים להיות מוגדרים במילון הנתונים. מילון
הנתונים חייב לשמור על סט מושלם של רשומות עכשוויות ומדוי-
קות אודות אב-הטיפוס. רוב התיעוד הנדרש ממערכת אב-טיפוס
חייב אף הוא להיות מופק ע"י מילון הנתונים.
על אף שמרבית המערכות לניהול מסד הנתונים למיקרו-מחשב מספ"
קות אמצעי תיעוד כלשהו, מעטות מאוד מהחבילות הקיימו מכיד
לות מילוני נתונים מתוחכמים. כדרישת מינימום, חייב המפתח לתור
אחר מערכת המאפשרת לו לקטלג או להדפיס נתוני מערכת כמו
שמות שדות ותווים, הגדרות רשומה, הגדרות קובץ, הגדרות מסך
ותצורת דוחות. למטרות אב"טיפוס לפיתוח, חייב המפתח להיות
מצויד ביכולת להדפיס את התיעוד כך שאינו חייב להפיקו ידנית
עבור שלב התיכון. עבור אב-טיפוס לייצור, מידע זה הופך חלק
מתיעוד המערכת הנמסר למשתמשים.
4 שפה נוהלית. עיבוד מיוחד ויישומים מורכבים עלולים לדרוש את
רמת התפקודיות המסופקת בשפה נוהלית. שפה נוהלית קלה לשי-
מוש ומתועדת היטב הינה אלמנט חשוב של כלי אב-הטיפוס, במיו-
חר באב-טיפוס ייצורי.
נגישות לשפה הנוהלית צריכה להיות מסופקת בכמה מהפונקציות
של מסר הנתונים המשמש לאב-הטיפוס. לוגיקת סיעוף ולולאות
נדרשת לעיתים קרובות במחולל מטכים, התקן תפריט וכותב דוחות.
שפה נוהלית נדרשת גם על מנת לבצע את מרבית עיבוד הקבצים
ואת עיבודם של תזרימי עבודה (פהוגטוו5 100). השפה הנוהלית
צריבה להיות ערוכה לטפל בלוגיקת סיעוף בוליאנית מקוננת (-צשא
מותנית והשוואתית. היא חייבת לספק נגישות לשפת תכנות
עולית כמו בייסיק או 6, כדי לעמוד בדרישות היישום המיוחדות,
לספק בלים קלים לשימוש
7. פונקציות שירות בפיפות. כלי אב-טיפוס טוב חייב לספק מספר כל
פריון קלים לשימוש, הנגישים בצורה אחידה מתוך תפריט יחיד,
הנקרא לעיתים שולחן העבודה של המתכנת. תכניות שירות לטיפול
בקבצים חייבות להיכלל על מנת להעתיק, לשנות שם, לגבות, לאחסן,
לפצל, למזג, לדחוס ולמיין קבצים או לכתוב מחדש קבצים תחת
מבנה נתונים שהוגדר מחדש. שימושית גם תכנית שירות המספקת
את סטאטוס הקובץ והמציינת רשומות שנוצלו או כל בעיה
שהתעוררה עם קצבי הנתונים. אמצעי להעברה (וסקאם . וזסקוח!)
של הקובץ יעיל לצורך טעינת מסד הנתונים שלהאב-טיפוס או
לשם העברת נתונים בין אב-הטיפוס ויישומי מחשב-העל החייבים
להתמשק.
אמצעי תיעוד להעברת המפרטים בין חברי קבוצת הפיתוח הינו בעל
חשיבות. חלקים מהתיעוד יכולים להיות מופקים ע"י מילון הנתונים
אולם עליהם לכלול מערכי קובץ, מסך ודוח; רשימות טבלאיות של
תכנית, שדה, קובץ ומסך; ותיעוד התפריטים ותזרימי העבודה.
מספר מאפיינים המיוחסים לאבטחת הנתונים הופך לחשוב באב-
הטיפוס לייצור. כמה יישומים רגישים עלולים לדרוש מערכת
לסיסמאות קוד על מנת לאפשר רק לאותם משתמשים מסוימים
לקרוא או לעדכן נתונים, או שהם ידרשו יכולת הצפנה לקבצי
הנתונים. יישומים רגישים פחות עשויים לדרוש רישומי תנועות
וביקורות אחרות. היכולת לבצע התאוששות קובץ ע"י בניה מחדש
של האינדקסים או המצביעים חשובה אף היא.
כלי אב"טיפוס טוב יכול גם לכלול פונקציות נוספות, כגון גרפיקה
לציור דיאגרמות של זרימת נתונים ותרשימים מדרגיים פונקציונאל-
יים הנדרשים לתיעוד מדרגי ותזרימי המערכת. נוסף לכך, הכלי יכול
לספק נגישות לתכניות אחרות, כולל גיליונות עבודה משולבים
ולאפשר שימוש בפונקציות סטטיסטיות מתקדמות, מאפייני עיבוד
תמלילים ואופן בדיקה או ניפוי.
המפתח אינו זקוק לאותה רמת ביצועים כשל המערכת בעבודתו על
פיתוח אב-הטיפוס אשר ייושם לייצור לפי דרישות המשתמש:; אולם,
אין אפשרות להתעלם כליל מבעית הביצועים. במיוחד, המפתח
ירצה לבצע שינויים במסד הנתונים בעודו מתעמת עם המשתמשים
הבודקים את המערכת. המשתמשים חייבים לראות במהירות את
השינויים אותם הם מבקשים.
התמסדותם של ציפיות המשתמש הינה שטח אחר בעל חשיבות.
משתמש יתכן ויהיו קשיים באבחנה בין ביצועי האב-טיפוס לבין
ביצועיה של המערכת הייצורית. אם מפתח המערכת יבול לספק
* לצערנו (שמחתנול
חריפה.
) הדילמה של המשתמש בשפה העברית אינה כה
אשר מרביתם ניתנים ליישום בדרך זו או אחרת לבנית אב-טיפוס
לחלקים מהיישום. כל חבילת 5וא8 נתונה תכיל נקודות חוזק
וחולשה משתנות בכל אחת מקטגוריות המאפיינים שדנו בהן קודם.
מים, עלולה להיות משימה קשה. יש בשוק מאות חבילות 18א₪8
למיקרו-מחשבים עם מוצרים חדשים או משופרים המוכרזים במעט
מדי יום. עבור שימושים מורכבים יותר, כולל אבי-טיפוס ליישומים,
הופכת בחירתו של המוצר המתאים לקשה עוד יותר. זיהינו מעל
00 מאפיינים כלליים המצויים כיום במערכות לניהול מסדי נתונים
למיקרו-מחשבים או כאלו האמורים להופיע בשוק בעתיד הקרוב.
משתמש המנסה לבחור חבילה מתאימה עלול להיות מוצף ונבוך.
אלא אם הוא מבין הן את דרישותיו החזויות והן את הצעות
ה-15א8 המצויות בשוק, כיום-.
חבילות בעלות עוצמה או חבילות
קלות לשימוש
העוצמה והחולשה של חבילת 15א8כ ניתנות לסיווג כללי לכאלו
המתיחסות ל"כח" או לתפקודיות החבילה, או כאלו המתיחסות
לקלות השימוש בה. כדי להעריך חבילות עבור יישום נתון, כולל
יישומים לאבי-טיפוס, פיתחה טושה רוס (₪0% טמ6ט10) חברת
החשבונאות הבינלאומית, עבורה אנו עובדים, דגם בעל תפישה
דו"מימדית המתאר את ספקטרום חבילות ה-18א8.
בדגם זה, מייצג הציר האופקי את קלות השימוש, והציר האנכי את
עוצמת החבילה (ראה ציור 1). בדרך-כלל החבילות החזקות ביותר
קשות יותר לשימוש ונוטות להופיע בחלק השמאלי העליון של
הדיאגרמה (ברביע 11). החבילות החריגות יכולות לספק למשתמש
בו"זמנית הן עוצמה והן קלות שימוש בכל קטגוריה של מאפיינים.
אלו נוטות להופיע בחלק הימני העליון (ברביע [).
דגם זה יהיה בעל שימוש מוגבל לצורך אבחון חבילות 15א8
ספציפיות אלא אם נכמת את החשיבות של יישום נתון למאפייני
עוצמה וקלות שימוש אינדיבידואליים. הבדלים במינוח, כמו גם
ההההההההה--הה-ה----5%66 .]62621012
5355 0 5
צוור ו. דגם קונספטיאלי לסיווג 8815
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
סוסיק
0%
2
כמות רבה של סובייקטיביות, קיימות הן בספרות על המוצרים והן
בסקירות בפרסומים המופצים בתעשיה. לכן, קשה לאסוף את
הנתונים העקביים הנדרשים לביצועה של בחירה טובה.
במאמר שהתפרסם ב"0ה29321/א 6 והשתרע על פני תשעה גיליונות
עוקבים (12 ביוני עד 4 בספטמבר, 1984) נדונו מאה מאפיינים של כל
אחת מ-64 חבילות ה-8/א8 הרצות על ה-26/א18. השתמשנו
בנתונים אלו וכן בנסיוננו עם מספר חבילות על מנת להעריך 31
מתוכן, המאפשרות נגישות רב-קבצית.
רבים מהמאפיינים שהוערכו היו ספציפיים מאוד. בחרנו 52 מאפייר
נים כלליים (ופחות סובייקטיביים) אשר הותמרו לשאלון כן/לא
ואח"כ שוקללו לפי מידת חשיבותם ביישום 2815 כוללני. למרות
שמספר מאפיינים חשובים לא נכלל בסקירה, אנו חשים שהתוצאות
יעילות בהצגת סיווג כללי של מערכות ניהול מסרי נתונים אלו.
המאפיינים נחלקו לשתי קטגוריות כלליות של עוצמה וקלות שימוש,
כמתואר בכותרות הצירים בציור 1.
התוצאות נראות בדיאגרמה של ציור 2. חבילות הנופלות לרביע 1
יוצרות שתי הקבצות המייצגות תחום רחב של כישורים. הן כוללות
מספר| מוצרים פופולריים | כגון ,76 ץש58% .אוחחס)ה!
5% .456 2818 .3 ז60ח00 ,111 08856 , ח0ו6|40ט0 , חגא 606ואסח
ואחרים. כמה מהחבילות היותר חזקות של רביע 1 ו-11 ניתנות לסיווג
כמחוללי יישומים. הן מיועדות לעיבוד מתקדם יותר של נתונים
ובדרך-כלל כוללות שפה נוהלית. הכרזות אחרונות לשיפור מוצרים
נוטות להזיז מוצרים לכיוון הפינה הימנית העליונה של ציור 2, וזאת
כתגובה לדרישת השוק למוצרים שהם גם חזקים וגם קלים לשימוש.
בעקבות ניתוחנו שבציור 2, מתברר ששוק מערכות לניהול מסדי
הנתונים למיקרו"מחשבים ממשיך להפיק כלי אב-טיפוס נוספים
ומשוכללים. מספר גדל והולך של מאפייני המוצרים שזוהו כאן
נמצא בחבילות חדשות או משופרות אלו. בין ההכרזות הראויות
לציון ניתן למצוא את 686% (של אנליטיקה מקליפורניה), ₪5
0 (של מתמטיקה מניו-ג'רסי), 5000 9846 :₪ (של מיקרורים
מוושינגטון), 01866 (של אורקל מקליפורניה), קורנרסטון (של
אינפרקום ממסצ'וסטס) ורבות אחרות. המספר הגדל של חבילות
מיקרו-מחשב התואמות למחשבי-העל עשוי להגדיל עוד יותר את
יישומיותם של כלי האב-טיפוס למיקרוהמחשבים בסביבות של
מחשבי-על, וגם יפשט את תהליך הבחירה.
מצאנו שמספר מערכות לניהול מסדי נתונים למיקרו"מחשבים מכי-
לים את המאפיינים הדרושים למפתח אב-הטיפוס. במיוחד, יעילותן
אסוזו ופה .
אגא-א*
0 צטשג5 .
וופפאמטי -.
אפ זט
אוטהס:או
אטאודקס *
מאס צאם
5 10
ב ג
3 האס
ו81.
אופת .א *
האז05 :או
" 50 8588/85
.
וו ג וטאהס:*
חפה אי פוה ₪ +56 53
.
צו אוד
סו > סוהאאסהט
.
556 0 86
ציור 2. סקר מנהלי ממסדי נתונים למיקרו-מחשבים
--=------ 777070000
8> "מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
של המערכות המצויות ברביע 1 ן-]] של ציור 2 תהיה גבוהה. אולם
היעילות תשתנה בתלות במורכבות היישום, תחכום המשתמשים
והעדפות המפתח.
5 לא עבור כל המקרים
אולם, קיימים מצבים בהם לא תתאים מערכת לניהול מסדי נתונים
למיקרו-מחשב לאב-טיפוס. אלו כוללים את המצבים הבאים:
5 סביבת מחשב-על עם שפה מהדור הרביעי המסוגלת להפיק
אב-טיפוס. אך, אם השפה גם זמינה על גבי מיקרו-מחשב,
אזי יהא זה יעיל מאוד לפתח את היישום על גבי המיקרוהמחשב
ולהטעינו למחשב-העל.
> יישומים בעלי דרגת רגישות גבוהה לביצועי המערכת. מערכות
לניהול מסדי נתונים למיקרו-מחשבים, בדומה למרבית מסדי הנתו-
נים הטבלאיים, מקריבים לעיתים קרובות את הביצועים תמורת
קלות שימוש וגמישות. אין להשתמש בהם ליצירת אב-טיפוס לייצור
ביישומים הרגישים לרמת הביצועים.
> מערכות רבות"משתמשים. אב-טיפוס לפיתוח עשוי להיות מתאים
למיקרו"מחשב, גם עבור מערכות רבות-משתמשים. אולם, במעט כל
המערכות שסקרנו היו מערכות למשתמש יחיד והן לא תתאמנה
למערכת ייצור רבת"משתמשים.
> יישומים החייבים במימשק למערכות יישום קיימות. אלא אם
היישומים הקיימים יכולים לטעון ולשלוף מידע אל ומאב-הטיפוס לא
יוכל אב"הטיפוס למיקרוהמחשב לשרת בסביבה ייצורית ולכן יהא
בלתי-מתאים לאב-טיפוס לייצור.
יצירת אביטיפוס מוכחת כאמצעי יעיל וכלכלי בפיתוחם של מערכות
יישומי מחשב. ע"י ציוד המשתמשים בדגם עבודה מעשי של המע-
רכת המוצעת, יכולים המפתחים לשפר בצורה משמעותית את
יכולת המשתמשים להעריך את הפתרון המוצע. עם הבנה זו, יכולים
המשתמשים להרים תרומה משמעותית יותר במהלך תהליך תיבון
המערכת האיטרטיבי.
מערכות לניהול מטדי נתונים למיקרוהמחשב משופרות בהתמדה. הן
מציעות עוצמה רבה למפתח המערכת. מאפייני קלות השימוש
מפחיתים את הזמן הנדרש למפתח או למשתמש ללמוד את המע-
רכת. אם 65א08 למיקרו"מחשב נבחר בקפידה ובהתאם לצרכי
היישום והעדפות המפתח, הוא יכול להוכיח עצמו ככלי רב-ערך
לפיתוח אב-טיפוס.
ל ב ב רנ ]
דורית אוזנברגר, אהוד אלחנתו, רפאייל
מערכת מומחה לבחירת מחשב אושו
מהי מערכת מומחה?
מערכת מומחה הינה תכנית המסייעת בפת-
רון בעיות אמיתיות אשר בדרך כלל דורשות
מומחה אנושי. המומחה האנושי מתווה את
התהליך לפתרון הבעיה, הבנוי על סררה של
שאלות המנחות את מי שאינו מומחה בפת-
רון בעיות מסוג זה. סדרת השאלות, הנשמ-
רת כחוקים במערכת, אינה מהווה תחליף
למומחה האנושי, אולם מאפשרת גישה לידע
שלו ולמומחיותו.
מומחים אשר יצרו מערכות מסוג זה הגדירו
נסיון זה כמועיל ומעשיר, בשל הצורך לארגן
ולחשוב ביסודיות על הידע בו הם משתמ-
שים.
התהליך הנבנה לפתרון בעיות מוצג באמצ-
עות חוקים. חוק הינו למעשה משפט מורכב
של חטהו.../ו, כל עובדה בחוק נבדקת אם היא
נכונה או לא. הבדיקה יכולה להיעשות
באמצעות חוק אחר המאשר או מפריך עוב-
דה מסוימת, או ע"י בקשת אינפורמציה
מהמשתמש.
הקובץ שבו נשמרים החוקים הינו בסיס הידע
(3856 6 סח א). בבסיס הידע שומרים הן
את החוקים והן את השאלות שהמערכת
תשאל את המשתמש כדי לודא את העובדות
הנחוצות. כמו כן ניתן לשמור תרגומים למו-
נחים, כדי להקל על הבנת החוקים באמצעות
קבלת מידע נוסף לגבי חלקים מהחוקים.
מרכז המידע בארגון
מרכז המידע ברפא"ל מהווה חלק ממחלקת
עיבוד נתונים מנהלי של מרכז החישוב. מרכז
המידע מופקד על קביעת סטנדרטים בחומרה
ובתוכנה במיחשוב האישי, מתן טיוע לצר-
כנים בפיתוח אפליקציות, הדרכת משתמ-
שים, פתרון בעיות ויעוץ. עם העמקת השי-
מוש במחשבים האישיים ברפא"ל, היעוץ
לצרכנים לגבי תצורת החומרה והתוכנה
המתאימים להם הפך לחלק נכבד מפעילות
אנשי מרכז המידע.
קבוצת מרכז המידע הינה קטנה ומשרתת
מספר רב של משתמשים, שחלק ניכר מהם
אינם אנשי מחשבים כלל. רמת המומחיות
של כל אחד מאנשי מרכז המידע חייבת
חיות גבוהה באופן מיוחד כדי לאפשר
התמודדות עם מגוון הבעיות הרב.
*ם תחילת ההתענינות במחשבים האישיים,
ל מטפר מודלים ואביזרים סטנדרטיים
"תם מאשרים לשימוש ברפא"ל. במסגרת
היעוץ מגדיר המשתמש את רצונותיו וצרכיו
מהמחשב האישי, והמומחה מרכיב לו את
התצורה המתאימה. יעוץ זה הינו עבודה
רוטינית למדי וגוזלת זמן רב של מומחים.
הנסיון מלמד שנדרשים מספר סבבים של
יעוץ לבל משתמש. בבואו לראשונה להתי-
עץ עדיין לא הגדיר המשתמש לעצמו את
כל דרישותיו מהמחשב האישי. לאחר היעוץ
הראשוני דרוש לו זמן למחשבה ואז יש
לבצע סבב יעוץ נוסף. לעיתים חוזר תהליך
זה על עצמו יותר מפעם אחת.
מטרת המערכת
פיתוח מערכת מומחה למתן יעוץ למשתמש
נעשה מתוך מטרה לצמצם את זמן המומחים
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
39
המושקע בפעילות זו. למרות שללא ספק אין
המערכת באה להחליף את המומחה האנו"
שי, להערכתנו המקרים הפשוטים ייפתרו
בעזרת מערכת זו, אשר יכולה להיות מופע-
לת על ידי המשתמש עצמו או עובד זוטר
יחסית.
סבב היעוץ הראשון והצעה לתצורה
המתאימה יבוצעו באמצעות המערכת.
במקרים מסובכים, או במידה והמשתמש חש
שלא קיבל תשובה מספקת מהמערכת, יתב-
צע סבב נוסף של יעוץ אצל המומחה.
המערכת פותחה באמצעות חטקאטסז1א על
מחשב 6 ]א18. ה"חטקאטסזשו/א אינה שפה
ל-1 אלא מסגרת מוכנה (ו5861) למערכות
מומחה. התכנית כתובה ב-79904 וניתנת
לשינוי בעת הצורך.
לכודת המומחיות
לפני התחלת כתיבת החוקים השונים בבסיס
הידע יש להגדיר היטב את פתרון הבעיה
בצורה שיטתית ומסודרת. בסיס הידע אינו
סתם אוסף של חוקים אקראיים. כדי שהחוד
קים ייצגו ידע יש לקשרם במבנה מוגדר.
במערכת זו השתמשנו בעיקר במבנה של
"עץ החלטות". מבנה זה הינו נוח להצגה וכן
להפיכתו לחוקים ב"וזטקא6סז6ו]א.
מהקמת מערכת זו ונסיונות נוספים מסתבר
שעיקר הבעיתיות הינו בשלב זה של לכידת
המיומנות. יש לארגן תהליכים רבים המבוצ-
עים בדרך כלל בצורה אינטואיטיבית או אגב
שיחה. ארגון זה והצגת התהליך בעץ החל"
טות גזל זמן רב מאד ועבר שינויים מהותיים
בשלבים שונים של הקמת המערכת.
חילקנו את תהליך היעוץ לארבעה שלבים,
כאשר הסדר בו הם מבוצעים חשוב מאד
לביצוע התהליך הנכון:
- קביעת רמת המשתמש (61ש6.] זטפ(1)
| = |608! זספט
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
ו - משתמש בינוני המפעיל בעיקר מערכות
מוכנות ואינו מפתח.
2- משתמש מתוחכם המפתח תוכנה.
אופן קביעת רמת המשתמש מוצג בתרשים
- בחינת התוכנות בהן מעונינים להשתמש
.)5011816(
- בחירת המחשב עצמו ( ו
- קביעת המסך והמתאם (1ק403 + ו
ות של שימוש במח" | 1.
במערכת מוגדרות 3 רמות .| /
שב:
0 - לעיבוד תמלילים בלבד. לה ו.
טבלה מס' 1: התוכנות המוגדרות במערכת
- 1 סק 58 0 /- אצ
0 קפ - ו
ח0ו1108%קקט 6 |878107ה78 [קקם-/9%
9
5 אם 5-ו
הווחו סס זו 01 זי 0+ הההסס-/צ5
68 תווח 10
חסו 68 וו 60
06 10
חס )0 ותו 60
08
8 3501)%/876 5
6 6 0+ הוה 0ס-)%פ
8 8 0 והחוסס-ץצפ
6-ו
5 חו ק₪8%8!0
68
9-58
₪56 16001 = 0
יו
הַח06008951זם
טָוְתם
567 1608| 2
חו ק06%910
8
6ך
ו 00010
הה-
תרשים מס. 1: רמת המשתמש
המחשבים הסטנדרטיים המוגדרים במערכת
הם 0-6 ,ידא-20 ו-26-41. קביעת סוג
המחשב נעשית על פי עץ ההחלטות המוצג
בתרשים 2. 5
על פי הגררת המשתמש את צרכיו בנושאי
גרפוקה וצבע, קובעים את המוניטור והמד
תאם, כמתואר בתרשים 5. : ₪ח8 0819 03111
דמם+-אם רתוס מש : /
שו + םד סוי וו וע תשפט-
. התחלת ההתיעצות מבקשת המערכת ו ל א-ש
ל 1 ה | ב)--11) - זז |* י)--]ג
לרעת מה מטרת ההתיעצות הנוכחית. ניתן | פפמשסג טאטשו--₪8₪ דששופפה טחיום. שם "ו
וו
להפסיק גם במטרות הביניים, לפי שלבי
תזושז ללא תשובה תציג למשתמש את כל
התהליך שהוגדרו לעיל. הקשה על המקש :
התשובות האפשריות.
ה3010 [פהטש 0018 פס+ ₪081 1(81+ פה>% 15 ההש
0 500
סו
[ישזי ו כ וי
907 1808[
חסו1108%פקם הַחופט
8
6-1 = טק 60
זה-6ק=זטזטקהוט
תרשים מס. 2: המחשב
תחָוָת 880ח
תסו789010%
55
ב
990 60
=80801+ז10וחסות
הז
ז0ן60 ספת
"
5
00
6-71
= 8+ ות סח
5+ הסות
0 60
=1ק808+ז10/הס | | |א-06.
0חסוח+ הסוח
תרשים מס. 3: המוניטור והמתאם
4
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ן 41|
זה לא אואנ
של עצונות ה-2000
וה אואנו שכ' (נת 4966
עם כ- *2000 (כ|, אלפיים!ו)
התוכניות היישומיות
שבותחב- הח6א בישראל
עבור מיחצבי סררה
ה- אואט של ח6א.
אינג היחידים. בתיתכוה רבים נוספים
בעכם ובישראל פתחגם הם
יישומים לסדרת מלחעב' ה-פפווסד טצלג.
=
.סש 5085 8 הססעודדווא .= .ו
י-א. מיטווך ובניו בע"מ
ו(2099 -03
.800065 86% 0 אה גואססהד ג 5 אואט
לאחר מתן תשובה נכונה, תופיע סדרת שא-
לות שנועדה לקבוע את רמת המשתמש. על
50 טא פאסש
צ 2 א 0 שפש עסצ |ונש
בל שאלה ניתן לענות במספר אופנים
והתשובות האפשריות מוצגות עם הקשת
חזטוז או תשובה לא נכונה.
התשובות שו ,אוסם ,16טז , זהוואי עחאו הינן : שקה פתששפהה ש311₪ש
חלק אינטגרטיבי מהתכנית והמשתמש אינו פע סו
ווצר אותן. מענה עחאי יציג מדוע האינפורמ- וו ו
וה המבוקשת חשובה כדי לפתור את הב- טסו 5-ו
0 ומאו יגרום להצגת כל העובדות הידו- רשש ברו
עות עד כה. א טג יציג את חוק א. א אאסה
וראה כיצד נקבעה עובדה א. זווא מאפשר
למשתמש לבדוק כיצד תשפיע תשובה מסוי-
מת על הסקת מסקנות.
יי מסטתם מאסא הצ ₪ אש שפעש עפצ ₪100
ּ סד הפ טפ השס 0 מטטע טסל ₪105
1 וס א טצופ
9) פםטהטטאוט-ו 6 וט מצונפט פממשאדיוטפ =םומטפע טסצ וותא
זוחא ואט
וו 00 צחטז וטו סד 10 סשווסם עשמא טפ* סע
זז וש ו
א0ט:]₪ 47 0
2
בתום סדרת השאלות של השלב הראשון
בהתיעצות, נקבעת המסקנה לגבי רמת
המשתמש. בדוגמה שלפנינו נקבעה רמת
המשתמש לבינוני (=1). מוצגות העובדות שטוו גמו זש פש ווטשו
טצהה 89₪886+ ונגשס11+ ספה
מ
-
2 |[
שנקבעו על פי חשיבות המשתמש והן שהבי- טו 19 ו ה 21
או למסקנה זו. סו 15 שפהשטוה 1 1 שם עשת 3
יוו-- 0 19 | מפמאסחן 1 ששמ גה
[פמםן זה שווו הט אצ ₪ 4 0 1 םמוי קווטשט חש עספט שק ותש אום ושקווס שרוד 5
טא 1% אשא 50 פאחש טסט
(אקצ+) שפפטם שטטשוששה. שפנה | ג 911 0050 שו סא היוס + שש 0+ פחפשט טפץ סע
בדוגמה זו נקבעה מטרת ההתיעצות לקביעת
וו וז וו ששהו] 15 ו 4+
רמת המשתמש ולכן בתום ההתיעצות בוד- המוט 15 ו (1
ן , 1 | ג
קת המערכת אם המשתמש מעונין לבצע והז אוו 6 : כ 5 -
התיעצות נוספת. 3 9 . 2 7
באותו אופן מבוצעת ההתיעצות לשלבים 2-1 ] 1 יוטם כ
השונים, על פי עצי ההחלטה המוצגים 15 (5
בתרשימים 5-1 ובטבלה 1. בסיום ההתיעצות טש 19 5 ו 9 (7
מוצגות כל העובדות הידועות וכן המסקנות 0 8ן = = -
ק 7 אסחי (?
5 ₪ 15 עט 0 וס (10
ו ו 7 ו
0 15 טש ו 1-0 1
ו ו כו | ו
בסיס הידע 9 19 0-ו ,
₪ שן [
בסיס הידע מכיל את כל החוקים המובי- ₪ :1 8 1
לים לקביעת המסקנות (6ות), וכן את השא- פשל 8 | , |
לות שהמערכת תשאל כדי לודא עובדות 7 ו א וטו 4-1 1
טקוחסז?). ניתן גם לשמור תרגומים לשמות טטד 8ן שש שן7%17801.1 זומןמן +
העובדות כדי להקל על המשתמש בקריאת 1 פז 251 הפ
העובדות השונות שהמערכת מדפיסה ו ו שה
(09גז1). מצורף הדפס של בסיס הידע בו ₪ ב, שש קם.
למערכת זו.
פסטטשטח לאט₪-1
ו
סוכום [שש. [ סו
// "-ובןן1ו ו גנ כ
המערכת פותחה לאחרונה ומוכנסת לשימוש 1 שי ב ששו
בימים אלו, משך ההתיעצות הינו כרבע שעה ג לאשת
ילא נדרשת מהמשתמש כל מיומנות בהפע- לוא ₪-₪
ת מחשב או תוכנה.
/]
; ו : מזט וזש 5 6ושא טעעסץ סע
ש1₪40 אטוז 115 ו[5 1 501100 נטפווט | שוטו 8 .
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
3
| הבינוס הישראלי השני להנדסת 60
מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה
8 תל"אביב, 7-6 במאי 1987 ו
לעיבוד אינפורמציה קול קורא להגשת מאמרים הסניף הישראל
הועדה המארגנת: | הנדסת מערכות ממוחשבות מחייבת ניתוח-תכנון ופיתוח משולבים של היבטי החומ-
יושב ראש: מיכאל רוּדָה = רה, התקשורת, התוכנה, הבלכלה והניהול, ואמצעי הפיתוח.
חרט | מש יליב | הכינוס השני להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה נועד ללבן את הבעיות
-- ו ההנדסיות הכרוכות בפיתוח של מערכות ממוחשבות. לאור הנסיון שנרכש בכינוס
יוסף קודיש | הראשון, ייעשה גם בכינוס זה מאמץ לשלב עבודות אקדמיות ועבודות הנדסיות
יישומיות. דגש מיוחד יושם על הצגת לקחים שהופקו ביישום שיטות מתקדמות
ועדת התכנות: בפרויקטים תעשיתיים, ועל שילוב שיטות אנליטיות לניתוח הביצועים של מערכות
יושב ראש: יונה לביא
ממוחשבות. :
חברים: משה בן-בסט
אמנון ברק = הנושאום העיקריים של הכינוס 3 בינה מלאכותית
רן גנוס > יישום בינה מלאכותית במערכות
ננסי יבנה ממוחשבות
עמירם יהודאי 1. הנדסת מערכות ממוחשבות ותקשורת
* השימו יקות בי
עובדיה מנצור > ארכיטקטורות של מערכות ומחשבים והערכתן 2
מלאכותית בפיתוח מערכות
אדריאן -- > תקשורת מחשבים
ו > ניתוח מערכות כוללות 4 סביבות פותוח
וג ן > שיטות פיתוח וניסוי של מערכות ממוחשבות > ארכיטקטורות סביבות פיתוח
ו > אבות טיפוס מהירים * בלים להנדסת מערכות
פלביה רוזנברג * בלים להנדסת תוכנה
יצחק שגיא 2. הנדסת תוכנה
אמנון תדהר * תהליך הנדסת התוכנה 5. נוהול הפותוח וכח-אדם
ארגון ומזכירות: . 0 ה והערכתן * ניהול פרויקטים ובקרת איכות
ח תוכנה * הכשרת כח-אדם תעשייתי
ו ב ה > שיטות פיתוח וניסוי תוכנה * תכניות לימודים אקדמיות
טלקס: 361142 טל. 03-664825
הכינוס הישראלו השני להנדסת מערכות 2-ו
ממוחשבות ולהנדסת תוכנה - 1987
טופס כוונה
(לשלוח ל"ארטרא בע"מ, ת.ד. 50432, תל-אבוב 61500)
-. ה
כתובת פרטית:
מקום עבודה:
ה
בתובת מקום העבודה:
ם בכוונתי להגיש מאמר ו
ם אין בכוונתי להגיש מאמר, אך אני מעונין להשתתף בכינוס. נא לשלוח אלי א
ת תכנית הכינוס,
תארי ו ב
חתומה!------2-- ה
4 "מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
בעת ארוחת הצהריים בכנט "אמיא", שנערך
ביוני בגני התערוכה, דיבר אריה חשביה על
פני העולם כיום, בעידן המחשב. יש המשתב-
חים בכך - הוא אמר - שאנו חיים בעתיד:
מחשב אישי לכל ברדבי-רב, בינה מלאכותית,
מאגרי מידע עצומים וכיוצא באלה. למעשה,
טען חשביה, אין זו אלא אשליה, והאמת היא
הפוכה: אנו חיים בעבר! לכמה מכם, הוא
שאל, יש כאן, בכיס או על פרק היד, מחשב
אישי? לא מחשבון, אלא מיקרו"מחשב, עם
גישה למאגרי מידע גדולים ולכישורי בינה
מלאכותית? פיתוח מערכות תקשורת ענפות,
מחשבים רבי-עוצמה, תוכנה מתוחכמת -
הכל תוך מיזעור גובר והולך ובמחיר זול
יותר ויותר - מחדירים את המחשב לכל
אורחות חיינו, במשרד, בתעשיה, בבית ובר-
חוב. מי שמפגר במימוש הפוטנציאל הזה חי
בעצם בעבר!
האם רק ברכה בדבר? בשיחות בין באי הכנס
נשמעו גם דעות אפיקורטיות. אנו משועבדים
זה מכבר למכונה. מי הולך היום מרחק כלש-
הו ברגל, או עולה ברגל במדרגות? כשהמכו-
נית מתקלקלת, סיפר אחד הנוכחים, אני חש
עצמי אומלל, וכשהמעלית שובתת אני מע-
דיף שלא לצאת את הבית. זהו שיעבוד פיסי;
עכשיו הולך ונוצר גם שיעבוד מנטאלי. ילדים
כבר אינם מוכנים ללמוד את לוח הכפל, או
דעת כיצד קוראים את השעה בשיטה
הישנה, לפי מצב המחוגים. ובכלל, למה לך
לטמוך על עצמך? תן למחשב לחשוב במקו-
מך.. אך מה יהיה אם תצטנן, למשל, והמ-
חשב לא יצליח לזהות את קולך או להבין את
דבריך? אתה עלול להיתקע בבית, משום
שהמחשב יסרב לפתוח לך את הדלת! אין
דֶבר, אמר אחר, בעידן התקשורת המודרנית
לא תצטרך כלל לצאת את הבית.
אואע היא מערכת הפעלה למחשבי מיקרו
המאפשרת ריבוב מטלות ותקשורת רבת
משתמשים. כיום היא נוחה לשימוש ולהרח-
בה, ידידותית, ומצטיינת בגמישותה, אך לא
כך היתה בתחילתה. המערכת היא למעשה
ות של א0111וא, שנוצרה בשנת 1964
- שיתוף פעולה של מי"ט, ג'נרל אלקטריק
- - היא הביאה לעולם (במקביל ל-יבמ
0 את הזיכרון הוירטואלי ואת שיתוף
ל אך לא היו לה אמצעי תקשורת או
ח למסד נתונים. בשנת 1969 אומצה
הבנס הארצי הראשון של אוגוד משתמשי צזאח
המערכת ע"י קן תומפסון, לצורך פיתוח
תכנית שחמט על מחשב פכק. הוא הכניס בה
שינויים מתאימים, וקרא לה אזאש (רמז
למפתחז יחיד, להבדיל מ-א1/11ט/א - מפת-
חים רבים). המערכת נכתבה כולה מחדש
בשנת 1973, בשפת 6. זוהי שפה עילית
שנוצרה במיוחד למען א1א(ז. היתה זו הפעם
הראשונה שמערכת הפעלה נכתבה בשפה
גבוהה. המערכת פותחה במקביל ע"י חברת
בל ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ושתי
הגירסאות אוחדו לאחר-מכן למערכת משו-
פרת אחת.
במקורה לא היתה המערכת מיועדת
למשתמשי קצה, אלא לתכניתני מערכות.
משום כך היתה רחוקה מלהיות ידידותית
לצרכן הנאיבי. הוראות הבקרה שלה היו
קצרות וסתומות, ממש כמו שם השפה, "6*',
לא היתה לה תמיכה של חברה מסחרית,
ומצד המפתחים לא היתה שום התחייבות
של תחזוקה או המשכיות. חלקים בלתי-
מוצלחים הושמטו או שונו לפי הצורך, ללא
התחשבות במשתמש זה או אחר. אלה היו
למעשה יתרונות של המערכת, כי בזכותם
נעשתה בהדרגה יעילה וגמישה במיוחד.
התוכנה מורכבת מ-4 עד 5 מיליוני בתים, אך
רק 5 אחוז ממנה - הגרעין - תלוי במכונה.
קל אפוא להעביר את המערכת ממחשב
למחשב, וניידות זו היא העושה אותה
אטרקטיבית ליצרנים ולמפתחי מערכות.
חברת 4178 נטלה לידיה את שיווק המע-
רכת, וכצער ראשון הכריזה שכל אוניברסי-
טה יכולה לרכוש את תכנית המקור תמורת
דולר אחד. האוניברסיטאות קפצו על המצי-
אה, וכיום כ"909 מבוגרי מדעי המחשב
בארה"ב מיומנים בשימוש ב-א[]אש. מחיר
תכנית המקור היום הוא כ45,0007 דולר.
כתריסר חברות מחשבים הציגו בכנס מער-
כות המבוססות על א]א(ו. כל אחת מהמער-
כות האלו צוידה בתוכנה נוספת, כעין מעט-
פת, המתווכת בין המשתמש ובין המערכת
המקורית, ומאפשרת לו לפנות אליה בשפה
מנמונית נוחה, במקום הוראות הבקרה
הלקוניות והקשות לזכירה. ראינו הדגמות
בפועל בתערוכה שליוותה את הכנס, ושמענו
הרצאות, הן מפי נציגי החברות והן מפי
משתמשים, כגון אנשי האוניברסיטה העב-
רית ומכון וייצמן.
*מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמזו
חברי אול"א המעונינים
לרכוש פרסומי 181 יוכלו
לקבלם בהנחה של 25% עם
הצגת אישור חברותם.
1
₪
8
ָ
אוד טס - 3 סד
,חסו081= ח!ז 5ז6זטוקה 60
5' 6065
,חס 6!זסש חו4 5 6ד ק|=| תו וס.ססזק)
(1985 .סט 2-ץוטר 29 ,58 ,4 6וסחסא
(5זס)/60) 8וזז13] .1 .₪ 0ח8 .א ,ההסהטם
1985/1038
05 5 7500 0
₪ 5
65 ;חט|טסוזזטכ) 6! 5פסזסג :15ח6וחס)
;02/1 וס וה6והססו6ט6 טח
,5 ;10065חח160 800 8|ססדך
;00וו50068 חַחווְספחוְְטָה= 806 ,5016006
0 ,ה760 חח ,ה60 ד איס ;65והפותטרז
5 )טס ס 0 ;ץְח0וסחת80 ד פופ(
0 ,סז 800 ,הַהושו50-וח6|ססזק
8טסוזזטו) 800 56זטס0) ;5סוח8זכ)
-חסא ;10780 | ז6וטסוחס) ;60005 וח וח 660
;והוז 1 680 ;ה0ו0680= |8חסוו80
0 5)608י5 |החסו8! ;06וח₪1 0ח8 68ט55|
1ס 4506615 זפ!טסוזזטוס-חס ;65וסווסק
חן 615 סוחס ;חסוו08ט50 806 חהווטקוחס)
80 סַהווטכחס) !0 זטוט" ;ה0ז6508
% זסחוט/ ;565510 חַחופסוכ) ;חסוו3סט0ם
הזחם - 6 6ך
אוד ה6ואטואו 60
6 חן פהסוזה8סוחטוהוחס 818
3זם אספו
,שוצ-761 ,.1ח0כ) )ח! 151 66ד קן=] 6ת! וס .6סזק)
(1985 חסזב!/א 4-5 ,|5780!
(ז0וו80) .,צְח6ק
.כ 188 + וצ 1985
0 325 5 05
7 אפ
86 זסצסס 000% 8וח] חן פחסו)8)ח856זק שחד
החסז! טֶוָח8ז ,6015[ט5 ]0 וחטזו60ק5
סו חסוו60זו6 |678ח6) 0ח8 6זטזסטותסזה
.01060|5זכן 0ח8 5חסוו8]ח6וחס|כוחו ,פהסוופסווססבּ
ה68כן0זטם-651// )05 וחסז] 0806 5ז68%0ס5
.ו80ז5| 0ח8 518105 6זוח( 6ח) ,65וזוהטסס
| 601676006 8 חו ז8ה!9ט0) 60חוס( ספת
חן 68 צסח 5וח! 01 הַהוחחוףסם 6ח! פאזפוח
.8 90%! 06 :5ה0ו081וחטוחוחס0 סוחסזוסס|ט
6 .(50%!) %זסאחס ופוסו 591095
518008705 106 561 005ו81 6 וח סז
(5 01) 5חסו)3ז51וחורח80 800 8זסזווס3ּ!טחהוח
5 5! סַחו68זס 518 0! 0 זס חו ,860
הווא 0ח3 ,זסחוס ח630 הווש פוטווהקוחסס 6ם |וואי
6 שחצ 5 פוחד .]חסוחכוטס 6 פזססחפש 6וכזווטוח
16 ףחואזהוח 35 1985 זהסץ סח 81 אססן הפס
.3זם א50! 16 01 הַהוהחוס6ט
146 "מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
ווח - 2 סד
זר והז סז הו 046|5ו/ |הוחזס-]
6 חס .+ח0כ) חַחואזסש/ 2 6ד ק|-| 6ת! 01 .6סזק)
חסוו8וחזס!ח| הז 00!5ו/ ו86זופ// וס 6|סא
.60" 1-.ח9 30 ,405118 ,8חחסו ,סְחהו0659סזק
(1985
(8ז60/)0) )פטסז0 .₪ 0חה .3 .ם ,ס!סחטסא
.ם 426 +>א 1986
.ו 45.00 5 05
2 58%
שוחטוסט 115 חן 60חו9)ח60 פחסווטטוזוהס6 6חך
6 26708068 2חו46] 10 6)טסוז] 8 90|601ז
5 5000 11605 ח! 18ח0ר6ש0וח86 ה0ז8508ז
]וח כן0ו6ט06 5516008000 0ח8 005ח61 |פוחזסו
60 ץ|00ואו זה
8 ,56781105 06ט!סחו חווצצ ]068 6015[סט5 שחד
חו 60ט!סטחו פוח6|ססזכ 186 01 ש6/זט5 066ה5016
6] 800 ,185ז60! !ססז 01 והסוחח5ו|ט65)8 סח
חז ה8וחטת 01 6|סז 60אסס|זסטס השס
6 18 606760 50| .חָחו6659סזכן הסוווחזסוח:
16 ץ!וחזזטס 18 הסוח ץסה6זזטסהס0' 01 68זה
.ח656870ז 6056)חו ]0 80606
הסו)ס1ז0650 וח5%6ץ5
5ו
)00056 .הס 62ד קן=] 16 01 .ססזק)
(1983 שְ8|א 25-27 ,לְזהפָחטרז
(5זס!ו60) 080 .6 0חה .6 ,צוססזהסוסד
.ק 616+< 1985
.ו 65.00 5 05
2 5%
קז %ססם 8וח1 חן 100ה650זכ פזסספ סחד
4 פוחום 6ח! 10 הסווטז חס 1ה₪08וחףופ 8
:6 ות ,006000 8ח) 01 50006
58 868זט)68] חסוחוחזסס זס! 00%| סד .1
5 חסוו08ו!כק3 וה6ז6!/וט
8 חצ פוח6!ססזס 1056 ץו1ח00ו סד .2
5חסו)ט!50 חס 681515 560505ח00
טס 800 |החזס! 26ו65הוחץ8 סד ,5
5 וח
וחסז] 910065 800 10685 סהוחז8אם סד .4
בח והזו ,870870 חן 566ט 85ה080זכסם
ה0ו065 וח8ו5ץ5 0060060
סוה פחסויט|ס5 הסוח/ץ חן 87685 6ח! חח סד .5
|81 0150702800165 בַחסזו5 וטם ,006760
80 100105 ה0ז6568ז 01 81ו! 8 סוסוץ סד .6
.5 5066
80 5ח0ו18ה656זכן זסספכ 8ח! סו ה00וו800 חן
((8רח8 חז !וח 15ה8כןסווזפכן 16 ,5ח0ו55ט150
.וס ז8!טוסוח8ק סו 600166 טס
טס 10686 01 1850105 8ח1 ]0 65והחוחטפ
ח0ו500 ]85| 16 חן 660ט!סחו 876 פחסוו8זסטוו6
.00005 6 וס
- ח0ו861ז16ח! זטזטכן וס ההוחטוץ
4' 61801)חו
7 א! ,הססחס! ,]חס קן=! סחו וס -00ז)
(1984 .)500
(ז80/)0) .8 ,508060
.כ 984+ וא 1985
0 .וז 92.50 5 5
8 אא
2 6חו |81 )0 15א6) 6ח] 5חו8)חס6 אססם פוחך
זס[8ח 1751 6ה1 81 100ה950זכ 5זסקפכ 8609160
-הפוחט1] חס קטסזכ) 85%ך קן-]| וההסוופחזסוחו
6 61!6015ז חב ,חסו80ז9!ח| זסוטוסוחס)
סח וטסזכן פטח! ,ח06-8)-5)810-01 )הזוס
6] חו 806 50100065 הפחחטח 6ח) חו 65טח01!68
0|00חו160 הסוו8וחזס!ח! 800 זסוטכוחסס
.סוטטס 000 8 הווא 10051
8חסו5601 80וח3ח סזח: 660ועו0 6זה 5ז80ס 6חד
חוחזוצו פחהוסטסזף זט הווח 6סוטסזס הסוחשצ
,5601005 פטסוזפט חחוש .885זה 30סזס 656ח)
חסוז8 !69 סח הף865 חס 056ח1 ץזה|טסוחהס
06 10 85 50 08760זס ח066 6עבח 8זסק8כ 6ח1
58 סוו5060 6ח8 0007616 6זסרח 106 החסזו
,555 |08ו1060701 800 80817801 6זסוח 6חז סג
-זס? זסרח ס) 66|קח8א6 ע0ט81 0856 וחסז! סחה
.65!טז 800 1610005 860ו81וח
הדו 0 - 5 6ד
או א0ודחסו וקקת
ד
הו 0חה1ז60הוח= 6006!שסהא
< ה2651 21060-ז6וטקוחס
חס חַחואזס// 5.2 6// קן:]| סחו וס .ססזס)
(1984 .500% 17-19 , שזחָחט] 69%כבסט
(ז80/)0) .5 .3 ,610
.ם 426+ וווצ 1985
0 .ו 5175 5 05
4 50%
6810765 הופוח סד
:ה א00ם פוח+
ח8-8ח)-/51810-0 108 01 פחסווופססאם -
סוחס 6 01 8ה6 0 606|0
60 זט 00 הו 5510005 הקאס חב
והטזו5000 080זכ 8 801055 ה0ו69
.5 חסווהסו!סכבּ
46 0008760 685ז8 חסוופסווקסה -
6 חוטחס |8זט!סטזו5 ,סְחוס!וט ,6זטזססוהסזה
סוחסז01601 סחהסחיְחָח6 |08וח8ת60וח
6זת 800 501876 800 חהז606חוח6
סחוזס6ַחוחַח
5 0 0) 06ה8ש6!0] ]0 |8וז6ובו -
זט 60 01 1010 8ח! הו פזפחסווווס8זס סח
6 051800 הט 0! הפוצו סחצו חף/065 81060
חסוו8זסח6ף תו" 01 וסהקוח: |68ווס3זס
: "הווח 60
| 9 4 ם 1 8 - ב / ו 8 60 אס הפסחס זא560ו0 25%
5180008 09 67800 ,1663 80% .₪0 ה ה
₪ 5 תס 6 ,51008 5 2111000 אס .0
-(5)>ססט פחוצוסווס+ 6 וח 0ח56 6356וק
חא אפפ
]הטוס . 6 זט ץוג
- 0 | - .4
| |018+-פטפ
|
+חוטס56וס-ק]=] 25% 6006%כ
---------- |
ו |0%8+-61
ו
6חאא זז צסחסוא 10080 / 66 הססזט / זכ אח8ם)
0 (008006 |0518ק / 68006 508 / זט זז 856הסזט ו8ו0ו11ס
3 5% 800 09856 ,05ח8ו תוס תד תו 051065
א8] 58/05 80|6סווסס8 0 06856 ,51816 אזס' שק חו
ו 060 עוח 6פָזהח6ז
הפצ 58 (] 60855 סט( 35070 וא בש
6זטזהתוס - . = 86 |ווחט 0ו|ג .סא 680
6 סכסס21/
לישראדאטה
| כ 2 | 1 חח ו 1 . ם | %
2 . 8 -- 6406 זיכר\, שני כונגים 232פה, ממשק מקבלי
/ | | / רז יציאה גרפית צבעונית, כפתור חיצוני לשיטי מהירות שי
/
4
ישראדאטה - /
אי
להוא 7 ₪2/4א8 (תוספת אפשרות -- כונן קש'ח): / י
ריסקטים, ₪232, ממשק מקבלי,
-ל- דא -- זכרון, כוגן השיח 408%, כוג וטים, ,
8 -. דא -- 6406 זכרו|, כוג יציאה גרפית צבעונית, כפתור חיצוני
לשינוי מהירות ( .₪ א 77 2/6 א
אפשרות לחיבור שני כוגנים וכונן קשיח אחר.
2-241- דא -- 512% זיכרון, כוגן ריסקטים 8וא2. ו כוגן קשיח טואסל,
לחבל כתוספת כוגן ריסקטים
ממשק מקבלי (אפשרות לק שי
שבוג ו נוסף 6" ובונן קשיח ער א1208. פביממ).
1דו-7 -- בייר -- 6406 זיכרון, (טני כוגנים, 9-232ה, ססשק מקבלי י
מסך.ס.ס. (אפשרות לקבל כתוספת כרטיס וראו
טלפו)). י ריל
לחיבור עם מסך חיצוני מודרם | ₪ ' ]₪ * (* | 75מ"מ
1 חח % דה הבז
מסכים -- מסכים מסוגים שונים ד ד סו סד 00
צבעוניים, רזולציה גבוהה. גה
% וח | 20/7
כל המערכותת כוללות מערכת הפעלה 0.0.5-3, סוב
אחריות לטנה וייעוץ מקצועי ללא כל % ישראדאטה -
רח' שביל החלב 11 מיקוד -- 67449
טלפון: 262934 -03 ת.ד. 20433 ת"א,
0000-0000
חבר אישי באיל"א זכאי:
קורא יקר
אם עדיין אינך חבר באיל"א, | לבחור ולהיבחר למוסדות האישית.
כחבר אישי.
איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה
לכבוד
האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
כפר המכביה
ת"ד 919
רמת גן 52109
הנדון: טופס בקשה לחברות אישית לשנת הכספים 86/87
(בתוקף עד אוקטובר 1986)
הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה.
רצ"ב המחאה ע"ס 18 שקלים.
שם פרטי ושם משפחה
כתובת פרטית
כתובת מקום העבודה
תפקיד גיל
חבר באיגוד אחר, ציין/י איזה
סמן/י א בכתובת שבה הינך מעונין/ת לקבל דברי דואר.
המלצה
בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי האיגוד כחברים ממליצים:
וה שם כתובת.
ו ו
תאריך חתימה
מספר הטלפון בירושלים מספר הטלפון בכפר המכביה
7, 02-4150325 0:;: 03-7715772
"מעשה חושב" אוגוסט 1986 אב תשמ"ו
יימעשה חושב", לכתובתו
וגוד להיות מעורב ופעיל בהצבעות,
וני להצטרף | האיגוד.
ו לקבל את פרסומי איל"א, כולל | בהחלטות ובעשיה.
|
|
| ווווזווווווווו
| . יי
[ויווווווווווי
המשרד הממוחשב של אא או משלב בתוכו את המילה האחרונה בטכנולוגיות עיבוד נתונים, עיבוד
תמלילים ועיבוד גרפי. -
6אג א שמה דגש על התאימות של המערכות בינן לבין עצמן ועל ההתאמה למערכות של יצרנים
אחרים.
כך הופך מחשב ה-5/ יחד עם מערכות מידע ממוחשבות 018 ומחשבים מקצועיים (6?) למערך רב
תכליתי אחד הפועל בהרמוניה מלאה.
מערכת כזו תפורה לפי צרכי החברה ומנצלת פונקציות מתוחכמות של תקשורת ליצירת אינטגרציה
מירבית של המידע.
נציגות בארץ:
דרור 8 :
רח' 3 --- - -- 60 01 +הסז] חו 16ק60ק וטק 6
ו
- . . = החדה החדה הזחה חהההפד הההידיההחההה ההק
, לניסטרקה
מוצרים. בסיסיים: =מסדי נתונים חולל = יישומים >
0 1 |
קבוצות איכות בנושאר סיסטם. "ן -8ם
0 0 / - 3 - / /
0 4
יעל תכנה ומזערכות וז' ₪7 גו 2 ג גבעת שמואל - , טלפו| 03-5323190
1 2
7
-=---.=-=--------------- 7-7