- שנה: 1986
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
בורו
חושב
0 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה כרך י'ג גליון ד 8 פברואר 1986 8 אדר א תשמ"ו
ולש
ל
0 סיה -
ב 2
-
ררל
,לתא"ייוש,
2
הפרעות ברעות החעומל גורמות
לאי-תיפקוד בציוד המחעובים
עוברעוותך. הגן בטני תקלות אלו
בעזרח הטכנולוגיה המתקדמת עול
גמאטרוניק:
גנלאטרוניק
בחרוו בעיות חומל
% מייצבי מפתח רשת (5+))
. מערכות אל-פסק (5קנוד2)
מעשה חושב
כרך ו"ג גליון 1 8 פברואר 1986 8 אדר א', תשמייו 8 שס א110ג455001 6א581 06 א10דג1א08/או האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
מאמר זה ממיין את הגישות הנוכחיות בשי-
מוש בחלונות בדיאלוגי מסך של מערכות
יישומים. חלונות נצפים כמנגנון לניהול
מרחב בתכנונן של מערכות מירע. מספר
תוכן הענינים:
תצפית לחלונות
קורא יקר,
בודאי לא נעלם מעיניך
עיצובו החדש של העיתון
ב.ר. קונסינסקי, א. גרינפלד,
בתקופה האחרונה. שונוי
שטחי יישום שנזנחו נחשפים כאן, כולל השי-
וו.א. ברקר || מוש בחלונות מרובים לתכנון יישום יחיד.
יצו 0008 לשומו הצורה אוו צריך ד
מתמטיים והנדסיים הטעותך. בפועל העיתון
ד. אוזנברגר, ר. גברס 1 | מכיל מאמרים מכל גוני מכונות מסדי נתונים:
עליסה מציצה לעולם העסקים
הקשת, החל בקל וכלה
סקירה
מאמר זה סוקר סוג מסוים של ארכיטקטורות
מחשבים המשתמש במקביליות כדי להעשיר
את ביצועיהן של מערכות מסדי נתונים יחס-
ק.א. בראון 4 | בבבד, כבד מאד, אנ
משתדלים להימנע ככל
האפשר מרשימות
מכונות מסדי נתונים: סקירה
ג.ז. קדה 19 יים. ארכיטקטורות אלו מכונות מכונות מסדי
האיגוד הושראלי לבינה המוגדרות כ"שיווקיות" נתונים (5א28). סקירה זו מקבצת את מב-
וממאמרים השוואתיים בין ונות מסדי הנתונים למספר קטן של סיווגים
מלאכותית
בהתאם לשיטת סיווג חדשה שפותחה לאח-
רונה. המחלקות נסקרות, נבחנות ומושוות,
מאוחר יותר, לאורן של המגמות העכשוויות
נ. גבעולי | מספר מוצרים, כבאשר
ההשוואה, לדעתנו, אינה
חוקי מורפי -- ה ,
ודל גי 3 | מאוזנת מספיק. איננו ו
נב מל סבורים שקיים "קורא
אליהו הכהן 5 | אודיאלי", המוצא ענין בכל | | עליסה מציצה
לפני עיוור לא תיתן מכשול המאמרים. נסתפק בכך לעולם העסקים
אבנר טוקר 6 | שבכל עיתון תמצא ענין -
ועדת הבזק באיל"א | ולו במאמר -. בלבד.
הכרת המחשב - מה העבודה אנו פתוחים להצעות
הזאת לכם? ולביקורת.
| והושפט גבעון 0.,,. המערכת
עורכת ראשית: שאולה הייטנר
7-9 תצפית לחלונות
אבי בהן רו "ה 0
הדר מטמון
עורכת: אלינער רבין
נוזכירת המערכת: רותי קופרמן
כתובת המערכת: אול"א, ת.ד. 13009
ורושלים, טל. 02-4202597 02-415032
\וו רו
משרדי איל"א החדשים בכפר המכביה
ז 70 03-7157777
זו
|
מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א
טל. 03-2553192
.
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
דפוס "חרקל" בע"מ. ת"א
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
ג) גמאטרוניק
הקריה לתעשיות עתירות מדע ת.ד. 7369, ירושלים 3. טל: 027821777 (4 קווים) | ב
כאשר נמצאיס בשטת המחשבים 11/23 + קכןץ 0
3 0 סזסו1א ו- * [| א סזסווא
של*.41 1011, ברור, כישס המשחק הוא: איכות.
אבל, כידוע,
איכותה של מערכת עיבוד נתוניס נקבעת לא רק עייי
ה-(21:) של המחשב, אלא גם עייי מה שמסביב.
המדובר באיכותו של הציוד ההיקפי.
רדט הנדסת אלקטרוניקה בעיימ משווקת מיגוון איכותי
של מערכות וציוד היקפי תואמי * 41 1017, מתוצרת
מיטב היצרנים בעולס: מסופים, מדפסות, זכרונות,
דיסקים קשיחים, טייפים וכונני תקליטונים.
רדט משווקת מערכות המתאימות
ל-73 11 .23 | | ?0 סזסווא. -11 א ג ץ א | איכות הולכת עם איכות
דדרדט<%<
הנדסת אלקטרוניקה בע-מ
דעתידים" הקריה לתעשיות עתירות מדע
נוהשרת, תל אביב -- טל 03-483211-9
ת.ד 43137 ת-א 61430 טלקס 371452
המקור מס" למכשור ורכיבי אלקטרוניקה
הציוד הזה מצטיין באיפיונים הבאיס :
610 סז 18 8 0 קט :ץזסחו6וא
וו
6 תס וא 1100 - 10 :1588 זגו
וו
ץזופח6כ] 2086 [466 "א ,6711686 "א :6%ק ד
.1.5.8, 50756 חס
אם וא מסזז צתס הכ 1.27 :1/0
וו
רדט מבטיחה לך
* הדרכה וייעוץ בתכנון המערכת ובבחירת הציוד
המתאים לצרכיך
+ שרות מעולה של אחזקה ותיקוניס, הנתמך עייי מערך
גדול של הנדסאים וטכנאים בסיוע מעבדה משוכללת.
.קזס") זחשותקוטף= |18וקוכ] ]0 173060075 516766וקטז שזה [1 אל טוא 300 11/73 ,11/23 קש סזוא. 1 דו6וס *
רדט-לאיכות הסביבה
₪ אמירכהן
== מיקרו-מחשבים
.8 658 את ,,1ם1עאת תס .ה ,1 א א .1.8% 203 .10650 ,3ח20ז4 ]0 צ11פז6ותנז
|
תצפות לחלונות
מאמר זה ממיין את הגישות הנוכחיות בשימוש
בחלונות בדיאלוגי מסך של מערכות יישומים.
חלונות נצפים כמנגנון לניהול מרחב בתכנונן של
מערכות מידע. מספר שטחי יישום שנזנחו נחשפים
כאן, בולל השימוש בחלונות מרובים לתכנון יישום
יחיד. במוזכן נדונים גם הפוטנציאל והמגבלות
הכרוכים בשימוש בחלונות.
מתוך: 1985 ,66ת676]ח0) ז6)טקוח 60 [התסו!פא
מבוא
ם מיחשובו של המשרד, אנו עדים
להגברת השימוש בחבילות תוכנה
מתוחכמות בכל השטחים בסביבה
העסקית. לדוגמה, מעבדי התמלילים מסיי-
עים למזכירות להכין מכתבים, בעוד תכניות
גליונות העבודה עוזרים הן לחשבונאים והן
למתכגנים האסטרטגיים. אולם. למרות עוצ-
מתם, רבות מהחבילות התגלו ככשלון עקב
הקושי בשימוש בהן וכן עקב הצגת התוצ-
אות הגרועה שלהן. כתוצאה, המחקר התק-
דם בצורה רצינית לעבר שיפור בתפוקה
ובהצגת המידע בין האדם למחשב.
תכנון מערכות מידע שם בדרך-כלל את
הדגש על הפונקציה תוך הזנחת התצורה,
אולם תכנון תצורת המימשק חשוב לא פחות
להצלחת המערכת ולעיתים מתגלה כקשה
אף יותר מזיהוי ומפרט הפונקציונאליות.
המתכננים נאלצו לעבוד במרחב תצוגה מוג-
בל שהתהווה בנקודת ההשקפה אל תוך המע-
רכת. מרחב תצוגה זה מהווה את המקום
הגיאוגראפי של תצוגת המירע של המערכת
למשתמש ותורם לבהירות התקשורת של
המשתמש עם המערכת. כמוקד המרכזי של
הדיאלוג, הוא קבע תכופות את מגבלות הדו-
שיח משתמש/מערכת. הזנחת ניהולו של
מרחב זה גורמת להתנגדות למערכת ומעו"
דדת מצבים בהם מהווה הדיאלוג אילוץ על
השימוש היעיל בה במקום גורם מקל.
פריצות-דרך רבות בתכנון מימשק המשתמש
נבעו מחקר סביבת העבודה הפיזיקאלית,
וקבעו אם הניהול יכול להפוך את השימוש
בקיבולת המיחשוב הגדלה ליעיל. הדבר גרם
לאימוץ מוטיבים מסוימים היוצרים את הב-
סיס לתכנון הדיאלוג במערכות המשרד.
לדוגמה, כשעובדים על שולחן המנהל/ת
מוצאים בדרך-כלל מספר פריטים: חוברת
גליונות המונחת מולו, ספר פתוח מונח
לשמאלו וסידרת גראפים המציגה את ביצועי
המכירות של השנה הקודמת מימינו. סידור
כזה יכול להיות מתורגם למחשב ע"י חלוקת
המסך למספר איזורים או חלונות, כך
שהמשתמש מסוגל לעבוד על מטלות שונות
בכל אחד מהחלונות ולא להיות מוגבל
לאינטראקציה עם מטלה אחת (כשזו המגמה
הנוכחית). ככל שסביבת המחשב מדמה
קרוב יותר את סביבת העבודה של המנהל,
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
4
קל לו יותר להשתמש במחשב ככלי לתמיכה
בהחלטות.
רעיון פיצול המסך לחלונות רבים מתאים
עצמו למבנה השולחן. החלונות מסייעים
למשתמשים לארגן את עבודתם ולשלב
מספר תת-משימות. המימשקים הנוכחיים
ערוכים בדרך-כלל לביצוע סידרתי של תת"
משימות אלו. אולם, אנו יודעים שלעיתים
קרובות עובדים המשתמשים במקביל, ומס"
בים את תשומת ליבם בין מספר פריטים. ע"י
מתן אפשרות למשתמש לבצע אינטראקציות
עם תת-משימות שונות על גבי אותו מסך,
מסייעים בידו החלונות לשלב את תוצאות
תת-המשימות ועי"כ משלימים את המטלה
כולה.
עובדי המשרד מעורבים לעיתים קרובות
במשימה של בקרת תהליך, או מוצאים
עצמם ממתינים למסרים חשובים. המנהלים
מופרעים לעיתים תכופות בעבודתם או מוצ"
אים עצמם מופנים לאירועים חשובים באר"
גון. הקשר של המנהל עם הרשת האלקטרוד
נית בארגון אינו אלא מרחב תצוגה מצומצם
המיועד לתנועות באלו, ואילו חלונות "סט
מספקים למנהל נקודות תצפית רבות לעבר
מצבים המטופלים בדרך-כלל בשיחות טלפון,
הפרעות פיזיקאליות, הודעות לא מתוזמנות
וצורות אחרות של הפרעה. החלונות יכולים
לאפשר למשתמש לקבל, להעדיף או להש-
הות הפרעות, הודעות ותזכירים באלו.
כפי שניתן לצפות, לחלונות מספר מגרעות.
משתמשים רבים התלוננו שהחלונות הופכים
קטנים מדי ואינם מתאימים לתצוגת מידע.
אחדים התלוננו על איטיות המערכת. אחרים
תהו בדבר יעילות העבודה ביותר מאשר
מטלה אחת בו-זמנית, המציבה מגבלות על
הזכרון לטווח קצר. ביצועי השוק של חבילות
החלונות הזמינות כיום משקפים את המצב;
המכירות חלשות והספקים מורידים מחירים
בצורה חדה (לדוגמה, חבילה מספק מסוים
הופחתה מ84957 ל-895).
כפי שנראה, הסיבות לאבזבה של המשתמ-
שים ברורות חלקית. ספציפית יותר, הסיבה
העיקרית לביצועים הבינוניים של חבילות
החלונות אינה נעוצה עד עתה באד
פיזיביליות של החלונות עצמם. אלא בדרך
יישומם. מאמר זה סוקר את קונספצית החלו-
נות, מפרט את הסביבה העכשווית ודן בסו-
גיה ביצד יבול ניהול חלונות לשפר את נצי-
לות ושימושיות המערכת. ניתן תחילה סקי-
רה היסטורית ואחר-כך נסקור כמה מסביבות
התמיכה בחלונות הקיימות כיום, נדון
בהזדמנויות מסוימות שנזנחו לשימוש בחלו-
נות ונתאר, לבסוף, את יתרונותיהם
ומגבלותיהם של החלונות.
תקצור היסטורי של
החלונות
חד היישומים הראשונים לשימוש
בחלונות היה עורך הטקסט אשר
פותח ע"י אנגלבארט ב-1973. קונט-
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
וטב; החלונות
.- 0 ה המתרכז
התגלו כשימוש ה
0 - קונספצית החלו-
לית ברקע. ב-1976 הורחרה ל ..
נות לסביבה מרובת-מטלות ע"י בונמן
תיו בישום מערכת ה-ץ0415. מספר מטלות
עצמאיות נותנות להצגה על גבי מסך אחד
והמשתמש יבול לנתב קלט או לקבל פלט
מכל אחת מהן. אולם, העברת הנתונים בין
החלונות, חלק חשוב מכלל המטלה, לא
7 חיטב.
ה החלון הרשמית הראשונה אשר
מוסחרה היתה 518 של אסוטא. ה-51/48
הציגה שולחן עבורה שהורכב ממספר 60%
בגון דואר נכנס, דואר יוצא ותיקיה. כשה-
חס "נפתחים", הם הופכים לחלונות במסך,
דרכם יכול המשתמש לבצע אינטראקציה עם
המערכת. במה מטכניקות הטיפול בחלונות
היו חדשניים למדי והועתקו לחבילות תוכנה
עתידיות. לדאבוננו, התגלתה ה-8 51 כיק"
רה מדי עבור משתמשים כלליים.
פריצת הדרך האמיתית התרחשה כשהחלו-
נות הפכו להיות פיזיביליים עבור מיקרו-
מחשבים. עקב השיפורים במיקרו-מעבדים
וההפחתה בעלויות הזכרון, הזררזו ספקי
התוכנה לפתח חבילות חלון אשר אמורות
היו לבצע "מהפכה" בתכנון מימשק
י המש-
תמש. היתה זו זמינותן של המערכות החור
ְ
שות הללו אשר הציתה הן ענין מחודש
בהזדמנויות שמציב השימוש בחלונות ו
גודש של יישומים מאכזבים 4
נדון כעת בכמה מהכיוונים
אותם נקטו ספקי התוכנה בנסין
תמיכה בחלונות עבור
מיקרו-מעבד וסביב
ההתחלתיים
נותיהם לטפק
יישומים מבוססי
ות משרדיות.
7
סקירת סביבות החלון
העכשוויות
ס ונספצית החלונות נוצלה ע"י מת-
בננים בדרכים שונות. תכנונים חלופ-
| יים משקפים כישורים או טכנולוגיות
מגוונות אשר גויסו למשחק בזמן
פיתוחן של סגולות החלון.
שלוש גישות בסיסיות לשימוש בחלונות צפו
ועלו:
1. שילובם בתוך מערכת ההפעלה.
2. תמיכה ביישומים מרובים.
3. סביבות מעטפת (!561) עיסקיות.
נבחן בקצרה כל אחת מגישות אלו.
מרכזיות החלונות במערכת ההפעלה
מימוש החלונות כמנגנון מרכזי המתמשק
למערכת ההפעלה הופך פופולרי יותר ויותר.
לדוגמה, ל"אטזשא טוק ודסווסקג מערכות
הפעלה באורינטצית חלונות. מערכות אלו
מנצלות חלונות, 600% ולעיתים קרובות גם
עכבר כדי להקל על הצגתן וזיהוין של
פונקציות ההוראה במערכת ההפעלה. מער-
כות אלו דורשות את נוכחותם של מצגים
גבוהי-רזולוציה | כדי | לעשות שימוש
בקונספציות החלונות וה"צחסטו.
ב-51/.8, יכולים המשתמשים לפתוח אחד
או יותר אווסטו וליצור מספר חלונות החופפים
חלקית על גבי אותו מסך. היעד התכנוני
ב-518 היה להפוך כל דבר רלבנטי לביצוע
המטלה הנוכחית לנראה על המסך; לכן,
שולחן העבודה, המעורפל בדרך-כלל, נשאר
תמיד על המסך. יעד תכנוני זה נועד לשמש
מכשיר סיוע בידי המשתמש לארגון תת"
המטלה בעוד שמעייניו נתונים למטלה הכל"
לית בשלמותה.
ה1.47 והמקינטוש של חברת שוקק שיפרו
כמה מהקונספציות של 517/88 כדי לסייע
בשילוב המטלה. נוסף לשימוש ב-צחס6 לציון
פונקציות מערכת, מאפשרות :48 1 ומקינטוש
למשתמשיהן להעביר מירע בין החלונות.
לדוגמה, המשתמש יכול לעבוד על טקסט
למסמך בחלון אחד ולשרטט גראף עבור
אותו מסמך בחלון אחר. מאוחר יותר ניתן
להעביר את הגראף לחלון הטקסט ולמקמו
בהתאם בתוך המסמך. המנגנונים לציון מעב"
רים אלו קלים יותר לזיהוי ביישום 16קק
מאשר ביישומים המוקדמים יותר.
1 ומקינטוש (ומספר מערכות אחרות) גם
עושות שימוש בתפריט ממס6-!!טק, שם רשיה
מות האופציות מופיעות בחלון ומסתירות
באורח חלקי את החלונות הנוכחיים. ברגע
שביצע המשתמש את בחירתו, נעלם התפ"
ריט ומגלה שוב את החלונות הנסתרים.
טכניקה זו עוזרת למשתמש לחזות באופציות
הנוכחיות במסגרת המטלה הכללית.
מערכת החלונות של הדסו|0ק שונה במק"
צת ומתקדמת פחות מזר של אסזטא או טוק
בכך שהחלונות השונים אינם בנויים בקונספ"
ציה אחידה של שולחן עבודה. יתר-על-בן.
כל חלון שנוצר ע"י משתמש מתפקד כמסוף
נפרר. כתוצאה מכך, אינטגרצית המטלה
אינה חזקה ב"סווסקא | כמו ב"אסז6א. וב"
טוקקא. ס!וסע גם משתמשת בחלונות עבור
מטרות ספציפיות. למשל, חלון אחד משמש
להכנסת פקודות מערכת; אחר משמש רק
כמצג הודעות על שגיאות אותן מפיקה
המערכת. נוסף לכך, מערכת 42010 אינה
מנצלת את היתרון של התקני קלט חלופיים
כמו שעושה טוקקא/ בעכבר. בגירסאות מוקד-
מות של מערכת סו1סק4, בהן דרשו פונקצ-
יות רבות-הקשה על הקלידים אותה ניתן יהא
לתרגם לתנועה, נוצלו התקני קלט אחרים.
אנו מצפים שבעיה זו תיפתר בהתקנות
הנוכחיות.
לסיכום, ניתן להריץ מטלות שונות על חלו-
נות שונים, או כמו במערכת טווטקא,, יכולים
החלונות לשרת כך שיחלקו בצורה לוגית את
הקלטים והפלטים. טכניקות אלו מיועדות
לסייע למקבל ההחלטות להתקשר טוב יותר
עם המחשב ולארגן בצורה יעילה את עבוד-
תו; תוצאות ראשוניות לנקודה זו כבר שול-
בו.
שילוב סגולות החלונות במימשק דיאלוג
במערכת ההפעלה מוכיח עצמו כברכה
העיקרית המגדילה את השימושיות הכללית
של המערכות השונות. עבור משתמשים
במערכות | ההפעלה הנוכחיות, מובנות
הפעילויות הפונקציונליות בקלות, בעוד
שהתחביר וסמנטיקת המינוח המימשקי
משמשים גורמים מעכבים ובלתי-מועילים.
בנית יכולת התפקוד החלוני בתוך קוד משוד
תף ב-זא0, לשם תמיכה בדרישות המימשק
של מערכת ההפעלה הבסיסית ובתמיכה
בניהול יישומים, עשויה בטווח הארוך להתג-
לות כאחת התרומות הערכיות ביותר להפי-
כת מחשבים נגישים יותר לציבור.
חבילות חלון מרובות-יישומים
חבילות חלון התומכות ביישומים מרובים
בחלונות שונים דומות לעיתים קרובות
לעמיתותיהן - מערכות ההפעלה, אולם עם
זאת קיימים שני הבדלים חשובים:
ו. אחר מיעדיהן העיקריים הוא לסייע בשי-
לוב חבילות תוכנה מגוונות ולאפשר זרי-
מת נתונים בין החבילות.
2. מרבית החבילות האלו נבנו לרוץ כמעט"
פות על גבי מערכות ההפעלה הקיימות.
שתיים מחבילות החלון מרובה היישומים
היותר פופולריות הן 260] של 6668ז6וגטכ)
ךצאוס6חו/ | של %08שא. | וא8] הכריזה
לאחרונה על שיטויק16', חבילת חלון שתוכננה
עבור ה-26//א18.
0 ודפאוסשחוא דומות מאוד בכך שהן
מאפשרות ליישומי תוכנה מגוונים לרוץ על
חלונות שונים. כדי לסייע בשילובה של מטלה
זו, מעסיקה 0:0 פרוטוקולים להעברת
מידע בין חלונות. 6%ש6אטוזו4ט) מסתמכת על
"מומחים מקומיים" בארגונים בעוד ש6:07
מותקנת כדי לערוך פרוטוקולי מעבר אלו,
אסטרטגיה אשר עלולה לשמש אבן-נגף
בקליטתו המהירה של המוצר.
0 מצהירה שהיא מסוגלת להריץ את
מרבית התכניות התואמות 8א18 :פסטחוצי
דורשת שתכניות קיימות תיכתבנה מחדש
לפני שניתן יהא להריצן. מפרטה של -קך
4=--
אשו+ ששוחררה לאחרונה עדיין לוטה בערפל
וישאר כזה עד אשר יופץ מוצר זה בהרחבה.
רבות מחבילות אלו ודומות להן דורשות
ומשתמשות בקיבולות תקליט ה-1א14 כדי
לממש את ניתובם מחדש של הקלט והפלט
וכן כדי להקל את החציצה הנדרשת מנקודת
מבטה של מינהלת הנתונים. ללא התקנים
אלו, תהא פעולת היישום איטית במידה
בלתי-נסבלת.
רק יישומים מעטים כאלה נחלו עד עתה
הצלחה שיווקית רבה.
סביבות מעטפת עוסקית
בתוך קבוצת סביבות המעטפת העיסקית,
משלבים הספקים חבילות מוגדרות היטב ולא
יישומים | מגוונים. | היישומים | הרצים
בחלונותיהם השונים של מעטפות אלו מוגד-
רים היטב - עוברה המשקפת את ה406-017ז1
בגמישות אותו מבצע המשתמש לגבי כוח
השילוב; כתוצאה מכך, קלים יותר לשימוש
ולהבנה פרוטוקולי התמסורת בין החלונות.
אולם, המשתמש מוגבל לקבוצת יישומים
קטנה הבאה עם המעטפת העיסקית. לעיתים
תכופות, אחד או יותר מיישומים אלה אינו
טוב כמו מוצרים דומים בשוק.
שלוש מתוך סביבות המעטפת העיסקית
הנפוצות יותר בשוק הןך אוסאטוחוז של
זג - 450 . הסח קנחץ5 של 1.016% ר"ח0)/
של טזססוצוש. מעטפות אלו מספקות תכונות
דומות, כגון גיליונות עבודה אלקטרוניים, עי-
בוד תמלילים, מערכות לניהול מסדי נתונים,
גראפיקה ותוכנת תקשורת. אזסאטוזואז גם
מספקת פונקצית מיתאר (טחו! זט) המאפ-
שרת למשתמשים ליצור מסמכים עם מיתאר;
כניסות במיתאר, כגון גראף או פריט מגיליון
העבודה האלקטרוני, יכולים להישלף מתוך
| של ואמ1
חבילות רכיבים שונות. המשתמש יכול
לשנות את המסמך ע"י שינוי מיתארו; החל-
קים המסומנים במיתאר מוזזים אוטומטית.
כל שלוש המעטפות העיסקיות הללו יעילות
אולם אין זה ברור כל-כך שהמשתמש אכן
זקוק לכל העוצמה המהסופקת על ידן. גודל
מרחב העבודה של המשתמש מחווה לעיתים
קרובות בעיה משום שמרבית החבילות אוג-
רות את היישומים בזכרון הראשי. הרעיון
לשילוב אינטרגרלי הוא טוב, אך הפחתה
במספר החבילות תוך שיפור איכותן יהיה
אופציה טובה יותר. בעיה עיקרית הכרוכה
בגישה זו היא שכל חבילה נחלה הצלחה
בזכות פלח אחד מתוך סך פעילויות המטלה
(במו גיליון עבודה אלקטרוני או עיבוד תמלי-
לים) והאחרים רק נתמכים חלקית. אי-איזון
זה עתיד להיפתר בהכרזות הבאות של גירס-
אות חבילות אלו.
מערכת ה-טזו \טשח]). הזמינה אצל חברת
א')א, מציעה גישה שונה במובן-מה לתכנון
המעטפת העיסקית בכך שהיא מבזרת מחדש
את הפונקציות הקשורות לדיאלוג ולעיבוד
הפונקציונאלי בין תחנת העבודה, או ה-")ץ,
לבין השרת המארח. לדוגמה, במחלקת 118א
של אוניברסיטת אריזונה, רצה התקנה של
הדטזוגא וו על 64 של א6א ועל 6%ץ
כתחנות עבודה ועל מערכת
(א[אש) שא של 6%א כשרת. פונקציות
ניהול המסך המטופלות בצורה הטובה ביותר
ברמת ה-'6? מוקצות לסביבת ה-) בעוד
היישומים הפונקציונליים העיסקיים הבסיס-
יים קשורים לפונקציות השרת.
בבואנו לבחון את הסביבות דלעיל, אנו מבח-
ינים בריכוטומיה מענינת. סביבות אלו,
המבטיחות איפיוני חלון כ"של מחשב גדול"
(כמו ה007וא), לא התקבלו בדרך-כלל
בצורה טובה, קרוב לודאי עקב העובדה
שהמיקרו-מחשב אינו חזק עדיין דיו לחקות
בצורה משביעת רצון את ההתקנים היקרים
יותר. אולם, אותן מערכות המבינות את
מגבלותיהן של הסביבות הנוכחיות ומתמק-
דות בניצולן של תכונות אלו במסגרת
המגבלות שצוינו, נקלטו הרבה יותר טוב
(לדוגמה, מקינטוש).
נציין עוד שמוקד הסביבות הנוכחיות נעוץ
בשימוש בחלונות לתמיכה ביישומים מרו-
בים, עבור פונקציות מערכת ההפעלה או
להצגתן הבו-זמנית של מסכים שונים. אנו
מאמינים שהזדמנות שנזנחה היא התמיכה
בחלונות מרובים דרך יישום יחיד.
תמיכה בחלונות מרובים
דרך יישום יחיד
גמתן של מרבית הסביבות התומ-
כות בחלונות היא לספק יישומים
בחתך | חלוני. | במיקרו-סביבות,
מתממשת מגמה זו בצורה של תמיכת חלון
המתירות לכל יישום להחזיק חלון אחד
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
פתוח ולספק תעבורה בין היישומים. בעוד
שצורה זו נראית רצויה עבור שילוב יישו"
מים, היא טומנת בחובה בעיות רבות בסבי-
בות טכנולוגיות נוכחיות ולטווח קצר.
מתכננים, הנכשלים לעיתים תכופות בהערכת
מגבלותיו הנוכחיות של המיקרו-מחשב,
התרכזו בתוכנת חלונות מתוחכמת ביותר
תוך דילוג על ההזדמנות להשתמש בחלונות
מרובים דרך עריכת יישום אחד. שיקולים
טכנולוגיים כאלו אינם הסיבות היחידות לסי-
נגור על גישת הדיישום יחיד/חלונות מרובים.
במקרה של פרוטוקולי דיאלוג המשלבים
סמנים, מתגים, תיזמון, דיווח סטאטוס והעב-
רות מסרים אחרים בין המערכת והמשתמש,
קיים צורך ברור בחלונות מרובים כדי להפוך
את הדיאלוגים ליעילים יותר במונחי שימוש
במרחב תצוגה מוגבל. התוצאה היא מערכת
קלה יותר לתחזוקה, גמישה ומתוקננת
בפרוטוקולי דיאלוג (לדוגמה, כל מסרי המע"
רכת מופיעים בשורה התחתונה, וכו') וכן
קלה יותר לניפוי.
אם נביט אחורה לרגע, נוכל לנתח כיצד
המצב הנוכחי של הענינים התגלגל להיבן
שהגיע. הצורה המסורתית של חלונות מער-
בת את השימוש בנקודת תצפית בודדת ליי-
שום יחיד. אולם, במספר סביבות היתה
אפשרות לקבל נקודת"תצפית אחת בעלת
כוח תיפעול ליישומים רבים, כדוגמת הסבי-
בות מרובות המטלות שם ניתן לצפות בתה-
ליך פעיל אחד בו-זמנית. ממצב זה הכירו
המתכננים בהזדמנות לניצול מרחב התצפית
לתצפיות רבות בו-זמנית. אולם, הפירוש
המוטעה ביישום יחיד/חלונות מרובים הוא
רק אחד מתוך כמה; למשתמש האופייני לא
יהיו יותר משניים או שלושה יישומים פעילים
בו-זמנית. המסכים הופכים להיות בה סבו-
כים עד שהמשתמש מאבד את המעקב אחר
הפעילויות המתבצעות כשיותר מדי נקודות
תצפית פתוחות או ויזיביליות.
נקודת המפתח ממוקמת בהכרת המפתחים
ביחסים שבין צרכי היישום הפונקציונאליים
של המשתמש (כלומר, מטלה חד או רב-
יישומית הפעילה בכל זמן נתון שהוא)
והטכנולוגיה, הממוקדת בקיבולת חד או רב-
חלונית.
ציור 1 מתאר את הכיוונים השונים הנקוטים
בנושא החלונות והיישומים המרובים. ההזר-
מנות שנזנחה (111) בסיווג זה הינה השימוש
בתכונה הרב-חלונית כדי לתמוך בצרכי
הצגת המידע הרבים ביישומים יחידים. בפו-
על, מרבית המערכות האינטראקטיביות
היעילות עושות שימוש בשירותי ניהול מסך
מוּכלים כדי להציג פיסות מידע מרובות
במהלך ביצועו של יישום. זפוצשזטא הינה
דוגמה אחת לכך; היא מכילה חלונות סטא-
טוס ועכשוויות קטנים המוצגים בקדמת
המסך ואחריהם מופיע תפריט אשר מפנה
מקומו למרחב עריכה המשקיף על מאגר
העריבה. למעשה, קיימים מספר חלונות, הני-
תנים לניהול, המוצגים בו-זמנית ומעודכנים
כמו במערכת רב-משימתית.
השימוש בחלונות מרובים ביישום יחיד מאפ-
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
5-ו %
5
= זז א
ל אסןז6ן קט
1
ו 1
ןְ [ זז ן
ו רבג : 1 בחי : 0
[ :
ן שש חהט6יזססקס : ;
ו ו יּ
[ וו ] 1
]ן
1 : 7
: [ 18 0 . [החהס!80!6ז | ---/
1 הס|60%ז!0 | ! א ;
[ [
[ צו [ ו ו
ה[
צוור 1. סקירת המגמות שננקטו (ואשר לא ננקטו) ביישומים מרובי חלונות.
שר תכנון גמיש וטוב יותר של המימשק
(לדוגמה, ניתן להעביר חלונות בצורה בלתי
תלויה בפונקציות היישומיות האחרות);
הפרדה טובה יותר של המידע המוצג זמינה,
ובך מופחתת מידת תשומת הלב הנדרשת
מהמשתמש:; יתר-על-כן, השימוש בחלונות
מרובים מציע בהירות מסוימת בניהול המס"
כים אשר עשויה לפשט משמעותית את תה-
ליך התכנון ולהקל על יישומים קודמים.
דוגמה לשימוש בחלונות
מרובים במערכת 14511
וגמה לשימוש בתמיבת חלונות
ד בסביבה חדייישומית הינה התקן
התמיכה בדואר אלקטרוני הנקרא
א (ראשי תיבות ל: -קט5 46066 1גא
ץוח 116160 מַחווזסק). 4511/וא פותחה כדי
אפשר למשתמשים ב-0%? (א18 ,סא
ובו') אינטראקציה עם שרתי דואר רבים
(אאש ,זפסד .אפח וכו') על פני התק-
ני תקשורת מרובים (-6-8806-0₪סוס
םס
שאק
ןפת
1
ט הט נם)
3
כנה הפונקציונאלית של היישום.
0 הפה 0 תפא 1 8( 0 6פון
חחסצ זז :פהגא
צזזנתם :)סגא
6 :18
₪ :+0ה00/פפפת
א
1 כ הז
ץק
צוור 2. מסך ו כנוטז 7 1 ל . - , - ==
זכנ ז ש פוא כשבתחת תו ח ון פרופ
זמשתמש
5 אסוץ5 וכר'). כך, בפרוטוקול דיאלוג
יחיד, יכול המשתמש בתחנה מבוססת מיקרו
להתחבר למערכות דואר רבות ללא צורך
לעסוק בפרוטוקולים מוזרים ונדיפים.
8% משתמשת בחלונות לצורך בקרת
המסך והתצוגה. חלונות מרובים במצגים
שחור/לבן וצבע משמשים לבקרת הדיאלוג
משתמש/מערכת. לדוגמה, ציורים 4-2 מר-
אים את אינטראקצית המערכת עם המש-
תמש. ציור 2 מציג את המסך הראשוני בשלב
האיתחול כשחלון פרופיל המשתמש מוצג
אף הוא. בציור 3 יוצר המשתמש (ג'והן
סמית) הודעת דואר למשלוח עבור ג'ונס.
החלונות מציינים את מידע הכותרת, טקסט
ההודעה ופקודות הזמינות בזמן הביצוע.
ציור 4 מתאר כניסות לתיבת "דואר נכנס" של
המשתמש. שים לב שהפקודות שונו
ואינפורמצית הכותרת הוחלפה ע"י מילון
הדואר הנכנס.
מערכת ניהול החלונות התומכת בחבילת
8 מבקרת את מיקום והצגת החלונות.
המשתמש יכול לשנות את מיקומם או צורת
הצגתם של החלונות ללא צורך בשינוי התו-
א:גא <1ת>
פאפפ/פזהמתס <2ת>
פאפת <53=>
16 <4->
% 10681 לםת>
1 פה ס
0-55 %6
בח11ספת6ם
123565 68
צזזזחם
:םשם
הפא -0 1 5פא 0
חסַטטס-זה+< ₪31 :0 -זסאץס
טח 1ווטפתספ
החסנ
חטגוס זת>; 1ב
ץ15%חס
צוור 3. תצוגת 14511 עם כותרת וחלונות סטאטוס ומסרים.
החלונות מאפשרים למשתמש להתמקד על
סיווג מידע חלוני בארגון הקריאה כמו גם
בתהליך הקריאה/כתיבה. גלגול מסכים
ופונקציות עריכה נוספות לא-הרסניות זמי-
נים אף הם בחלונות לקריאה בלבד.
גוא הינה דוגמה לחבילה המנצלת את
יתרון הפונקציה החלונית בתכנונם של יישו-
מים יחידים. היישום מובן טוב יותר ונלמד
מהר יותר ע"י המשתמש. שינוי וכיוונון ה-
מערכת מבוצעים אף הם בקלות באמצעות
השימוש בתמיכת ניהול חלונות המציעה אי-
תלות בדיאלוג, דומה לזו המוצעת עבור
ניהול נתונים דרך השימוש במערכות ניהול
מסדי נתונים.
ב-45/א אנו מפגינים את היכולת למסד
מערכות המספקות תמיכה יעילה בחלונות
בין סביבות המעבד ומערכת ההפעלה. יתר-
על-כן, המשתמש יכול לבחור, לשנות מימ-
דים ולמקם חלון בכל מקום שהוא ללא השפ-
עה על לוגיקת היישום. בהיעדר תמיכה במט-
לות מרובות, כבסביבת ה-5/20-205א, אנו
מצוידים במערכת ניהול למשימות מרובות
דרך סמני המצב ופונקציות השינוי.
5 וש
חטטס ות ₪41 :₪ הס
עשינו שימושים נוספים בחלון ביישום הנוב-
חי של מערכת 58צ5א₪.1? (ראה ציור 5) והם
עבור מכונת היקש ביישום של בינה מלאכו-
תית במעבדת תרופות קלינית. במקרים אלו,
מצאנו שהחלונות היו יעילים ב:
ו. ארגון הצגת והפקת המידע;
2. הגמשת הקידוד.
3. אספקת מסגרת עבודה לארכיטקטורה
של מערכת תוכנה.
הנקודה השלישית מציעה את יחודיותם של
מבני שפה עבור חלונות כאמצעי להנחית
מרבית מבני הלוגיקה במפרט המערכת.
פוטנציאל ומגבלות
החלונות
כל שהטכנולוגיה ממשיכה להשתפר
והופכת זמינה יותר ויותר, יתפסו
החלונות תפקיד מרכזי יותר במבנה
הדיאלוגים משתמש/מערכת. אנו צפויים לח-
זות במימושו של פוטנציאל זה יותר ויותר,
אולם עד איזה גבול? פסקה זו סוקרת את
צסאםהתטס טאשה פא55/םזהפהס
בהגן[טטפתש5 :86%נסש5
דסם טפ
סג 800ת56
שזהפ
פ--1
צוור 4. תצוגת 14511א עם חלון לתיבת דואר.
פתסאצטץ
חטגוס-וח+. ₪31
5% :םד
האסחט ₪21
8
2001 1גב הפא
"ופטגפת
+גנם
65457
סו
53
שפטחשם
% הד
צםאםההטס
:2 [ סט
פפתסט
חאס-ם
ספ
טאפ פא55/םזהפתס
:סך
גשם
(הדזח5 - ה
:סא
פסחסט
חאם זע
:סד
:5%
.הטַטס"ת31%א 160טם0פת50 ספת הם+ צץ23 הפ5%פם 3 6ם ₪111 שב50יטחד
.ה3 מטסץ 8% הסס5 35
נפסם]
הנושאים המיוחסים לפוטנציאל ולמגבלותי-
הם של החלונות.
חלונות מציעים יכולת יעילה הבאה לתת
מענה לרבות מהטענות אשר - היפנו
המשתמשים לעבר טבעם של הדיאלוגים
משתמש/מערכת. בו בזמן, החלונות מהווים
רק כלי אחד העומד לרשותם של מתכנני
הדיאלוג ולא תשובה לכל הנושאים.
כמה מיתרונותיהם של החלונות ידועים
היטב; הם מציינים את נוכחותם של מטלות
מרובות-פעילות; הם משקפים את שימור
הפעילויות, גם כאשר מתבצעות מטלות
סידרתיות; יתר-על-כן, הם משרתים כמפרידי
פריטים אשר ביניהם יש להפריד. אין להמ-
עיט בחשיבותו של יתרון ההפרדה - הוא
מספק מימשק נעים ואסתטי יותר.
קיימים יתרונות רבים אחרים לשימוש בחלו-
נות, כולל ההזרמנות לקבל נקודות תצפית
רבות על אותם נתונים מנקודות תצפית
שונות (כלומר, הצגה גראפית וטבולרית).
כך, מעודד "גורם הסדר" את הסדר
הקוגניטיבי ואת "ניקיונו" של ניהול המסך.
העברת נתונים מחלון אחד למשנהו מאפ-
שרת גישה ישירה בניחול רב"משימתי ומס-
פקת מענה לבעיות אינטגרצית היישום בהן
טרוד המשתמש לעיתים קרובות. בין יתר
היתרונות אותם ניתן למנות נוכל למצוא את
הבאים:
. תחושה משופרת של ריבוי מטלות.
הפרדה במרחב ובזהות (גבול, צבע וכו'),
ועי"כ הקלה בתפיסת הבעיה.
. יכולת לבצע השוואות ישירות.
. הצגתם של הסמנים העכשוויים.
. הצגתו של מידע שונה או חורג.
. בידוד והפרדת המצגים הפונקציונאליים
(פקודות, מסרים וכו').
. מסגרת עבודה לארגון מפרטי דיאלוגים
ונוהלים.
מגבלותיהן של גישות החלון הנוכחיות נוב-
עות בחלקן מציפיותיו המוגזמות של המש-
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
7
8
זק מ11 א:ג5
... 18 א8: 108 1681ה0ת61 ...1
20-77 ,]ר-1 ז
זר במש-הדהפוץ =*פחה ירה
8% הר
וב6:1116קגתט||ץזגזס1זק] [1116 |
[ 29 ההככ--הכת זר ז
ו | 0
4--
ו 5
ו 4
ו 3|
ו 2
ו גו
6-7
ןחב 5100%1ג12תג0ז0 10 185% 61256] 50 0566 12 10:5 96110
|113%65ג%: זג 46766 פת: 10 5106ג61ז :ג א:ג: ג 01 ע16זס1זתן
.1 הג|
ו
,) ת6ת: הסג)קג :4650 צ712? זשסהת ,ץ211ג1 ששת 2 פַת6461:₪
8 / 86זק
68ג::6זק 62 ת8גב6ם 15| בָתגת04:6 | 65 גג+סגזק א:ג:| 1:65
צם
[
!| ה1:15ת06:1 10%₪ %ת8:8:625| ד .
5 אא6בגס! שבתטס
1075 ב || תסג:1הג461 1075 סה5::656| ו
ו ץזבזסגזק א%:8:ן [ 8% . =
ו מג:ן [ מגה8| 665
1 קֶם ב1126ג6ז 12| [
*:גם] 1
: ץֶ16:סגזקן ו |
וו
1
ו ז0:06 1:65 עת(3> :ג67156:1 שַתגת6:זג
, |[ >
7-7-------- ג )+
0% ₪ו1-תתת 5א85: 60 11161ז10:ק '66ת3516 0: ₪566 15 1%
0 .4660521187 3, 6תם 8125 | %תה60₪26
-
ציור 5. מידגם מסכים ממערכת %צ1.5%5ק המציג חלונות מרובום.
תמש וממכירת היתר של היכולת, כביכול, | = 2. החלונות מוצעים בררך-כלל בסביבות
לחקות מימשקים יקרים (לדוגמה, מקרה ה" תקליט - [אגוח.
זגו של אטוטא) על גבי התקנים זולים (לדוג" | 5. חבילות תוכנה משתמשות לעיתים תכו-
מה, מעבדים איטיים דוגמת ה80887, יבולת פות בהתקני 1/0 עתירי תקורה.
תצוגה מוגבלת כמו מסוף 1/0 יקלט דרך לוח | 4. החבילות הנוכחיות אינן מספקות את
מקשים). לכן, השוק רווי ציפיות אך מאוכזב האנקולים לשימוש ביישום יחיד בחלונות
מהמצוי. דיכוטומיה זו ניתן היה למנוע אם מרובים.
היו נוקטים משנה זהירות בהצגה של | 5. רזולוצית המסך מוגבלת לעיתים קרובות
הקונספציה ובישוריה. ומפחיתה את פוטנציאל תפקידו של הח-
בעיה גדולה נוספת בשימוש בחלונות נעוצה לון.
באופיים של התצוגה וה-0/]. במקומות שם | 6. התמיכה בחלונות מתבצעת בגראפיקת
זמינה גראפיקת מיפוי סיביות ומיעון זכרון תווים מוגבלת.
ישיר, מבוצעת פעולת החלון במהירות 7 מחשבה מעטה הוקדשה לסיוע בתכנון
וביעילות, אולם נסיונוות להשתמש בחלונות מימשקי חלונות בתחומי יישומים ספציפ-
בסביבות בהן נמצאות בשימוש פעולות יים,
5 ושבכבות תוכנה אחרות יוצרים תקורה | בעיות אלו ואחרות ממתינות עדיין לפיתרון
עודפת ומיותרת. לכן, במרבית סביבות ה" | לפני שיתרונות החלון יפעפעו לעבר קהולת
5% שם קיימות שכבות כאלו וניהול | המשתמשים. ראינו את ההבט /
ַ
המסך מבוצע באורינטצית תווים, הופכים של תחנות העבודה המוקדמות אך עדיין
חה ביישומן
ביצועי המערכת, ככלי מרובה מטלות/מרו" | אי-היבולת לתרגם יתרונות אלו לסביבות
בה חלונות, לרדודים. שולחן עבודה קטן וזול גרמה לאכזבה קשה
מגבלות אחרות של פונקציות החלון בהת" | מיכולתם של החלונות לבצע שוני -
עור
קנות האחרונות הן: התיפקודי של המע ו
רכות בשוק. הגישה הספ-
1. המימשקים מתוכננים עבור מנגנונים בעלי | קנית על חלקם של המשתמש 1 ז הספ
הפוטנציאל-
הקלט המשותף הנמוך ביותר, ומוגבלים | יים בחובלת המפתחים להכרה ה -
בדרך-כלל ללוח המקשים. השימוש בעב- | של הסביבה החלונית ניתנת ו
בר נמצא רק בתחילת דרכו בסביבות לא כשסטנדרטים מינימליים מסוימים שפ 8
קוד
יקרות. בסביבה של תחנת ע
בודה אכן מתא
ומאמים | | ופוריות.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
.זסאם |
בד
מסקנה
חלונות מציעים פוטנציאל משמעו-
1 תי בארגון המידע ובבקרת התצוגה:
בישוריהם הפונקציונאליים מספקים
אמצעים לשילוב והגדרת יישומים בקונטקסט
של דיאלוגי חלון. ניתן לצפות שהענין בחלו-
נות יגבר ככל שטכנולוגיות התמיכה תהפו-
כנה יקרות פחות ושתמיכת החלון תהא
לטכנולוגיה המנוצלת בצורה רחבה במער-
כות ההפעלה, ביישומים ובתכניות השירות,
מאמר זה סקר כמה
ממגמות החלון
הנוכחיות ובחן בקצרה
את המאמצים בזירה
המסחרית. ניסינו גם
להפנות את הזרקור
לעבר הזדמנות שנזנחה
בסביבה חד-יישומית ע"י
הפעלת מערכת רב-
חלונית. אכן, היתרונות
הפוטנציאליים של
החלונות בסביבות
דואלוג משתמש/מערכת
רבים. המרוץ, בו נוטלים
חלק מתכנני היישומים
השואפים לנצל את
הטכנולוגיה המתעוררת,
יניב סביבות חלוניות
יעולות במערכות מידע
עתידיות.
חלונות מהווים אחת
מתוך טכנולוגיות רבות
שמשתמשים בהן לעיתים
רחוקות. ההבטחה שלה
אינה במתן ערבות
למערכות יעילות ופוריות
יותר, אלא לתפקידה
בשחקן ראשי בתהליך
הפוכתן של מערכות
מידע לוותר יעילות
אנחנו בעסקיס עס מקינטוש פלוס .6
יותרמהר. יותרתזק.
קעטוש פלוס.
תקשורת עס יבכמ וק
אתה (הנה מכל התכונות היחודיות של
מקינטוש פלוס, גם כאשר אתה קשור
למחשב מרכוי
מקינטוש פלוס י"מדברי" עס כל מחשב
-- יבנמו, דיגיטל, פרייס, 08א, ואחריס
יציאה מקבילית |505) המאפשרת
חיבור של מיגוון אמצעים היקפיים
ורשת תקשורת מקומית
יוחר תוצאות בפחוח זמן כונן 800
מכיל יוחר מידע ומאפשר לך עבודה
נינוחה ללא החלפת דיסקטים
דיסק קשיח
-
כמות המידע שהוא יכול להכיל חיא
עצומה כל שפע האינפורמצי
על שולחנך
: כפתרון המוצלח
הקטגוריות:
נוחות עב
608 לשרותך גס בעברית.
וכמובן ייהעכבריי...
ב''עכברי' הקטן מתרכזות כל החכונות
שהופכות את מקינטוש פלוס למחשב
הידידותי ביותר למשתמש
(צ ואו 056 בעזרת ה'יעכברי"
אתה שולט בעוצמת המחשב תוך ישיבה
נינוחה, כך שאתה פנוי לחשיבה בלבד
תוכנה מסי 1 בעולס לישומים מקצועייס/עסקיים
מקינטוש פלוס נכנס לעסק שלך
עס 1000 תוכנות עסקיות לכל ישוס שאתה צריך
= ה המציאה את מקינטוש, המחשב הראשון ניהול אדמיניסטרטיבי, הנהלת חשבונות, תכנון
והיחיד שפועל בדיוק עפ''י דפוסי המחשבה של האדם = פרוייקטים, ניהול יצור ועוד ועוד.
(לכן הוא כל כך נוח לעבודה), ויש דבר נוסף .
זאת היתה המהפיכה הטכנולוגית מקינטוש פלוס הוא מקינטוש
זה אומר טכנולוגיה שהפכה לאגדה בקרב מומחים זה
אומר רמת 405 = זא! ה56/ המתקדמת ביותר
הקיימת היוס. וזה אומר שאינך צריך לדעת דבר
וחצי דבר על מחשבים, כדי להפעיל וליהנות
ממקינטוש פלוס כמקצוען אמיתי.
מקינטוש פלוס הוא המחשב היחיד שמתחיל להחזיר
את ההשקעה בו תוך 24 שעות בלבד.
אתה מוזמן להעמיד את במבחן
ואז התחוללה המהפיכה השיווקית.
= | לקחה את הטכנולוגיה המופלאה של
המקינטוש והוסיפה לה את כל התכונות והביצועים
הנדרשים ע'יי האנשיס המעשיים של קהיליית
העסקים הבינלאומית.
התוצאה -- מחשב פתוח, מהיר ורב עוצמה עס 1000
פתרונות לישומיס עסקיים ומדעיים.
מקינטוש פלוס, המחשב האישי הטוב ביותר שתוכל
להציב על שולחן העבודה שלך.
שם מקומו. מקינטוש פלוס לא נועד לשעשועים. הוא
בנוי לעבודה. בנייה וניתוח של מודלים, ניהול פיננסי,
0 0
תל-אביב: חיפה:
ידע מחשבים ותוכנה", מרכו מכירות, = "מחט המחשבים", רח' חורב 13,
דיונמוף סנטר, טל 03285869 טל 037158304
יבית מיקרו מחעביס", רח' ריינס 30,
ל 1301 ;
88 9
מקינטוש/ אוהב אותך
ויר יאור 8 שרולניה
ר רמ'
דא
עשיטור נופף בשרותי טכם:
שיד ₪77 שק שידזק קלדל 2/7727
עכשיו יש לך את ₪₪ש,
מעכשיו יש לך כתובת אחת <> עששק.-
לכל שאלה, בעיה או תקלה,
4 שעות ביממה, בשבתות
ובחגים- פנה לעאשם-שכם
וראה שהענין מסתדרי
6 דדכים לפקמת למטם
1 בקו טלפון הפועל 24
שעות ביממה, כולל שבתות
וחגים, למסירת הודעות.
השאר הודעה והיא תטופל
בהקדם. מספר הקו החם:
: 03-644608.
עלכלפנ
בעיות
2. בטלפון בשעות העבודה < בסי
< לפיכך אין לך צורך לפנות
אליהם ישירות, ?מרות
הרגילות ₪? שלשם,
חייג: 491290, 03-8491262
ובקש את עשק-טכם, או -
את השלוחות: 330;551;532 +
5. טלקס באנגלית ל-
דא 542621
א8. במברק עפ"י הכתובת:
עתידים, נוה שרת, ת"א,
5. במכתב.
6. בהעברת הודעה
באמצעות יועץ התוכנה
שלך.
מדכז טכם לסיוע
< השיד/ היצעשד שלד7. 2
< שלש הקימה את ששש בדי *
< ליעל, לשפר ולהרחיב את
השירות ללקוח. לדשות
< ששש עומדים מחשב
ובסיס נתונים שירכז מידע
ביממה.
יותיד ומידע אחר
על חחזים, התקנות ופתרגן
שאחרים נתקלו בהן.
כמובן שגם במידע זה
תוכל להעזר. עשש הינו
סם של אנשי השירות,
שאפשרות זו ממשיכה
להיות פתוחה בפניך.
- גם אם היית מרוצה עד
עתה משירות שלכש, אנחנו
שירות צמוד 28 שעות
- הק) ה/ם:
7.1 0
משוכנעים שתבחין בשיפור. "
הפתרון הכולל לבעיות התוכנה
פשפטכם
טכנולוגיה מתקדמת בע''מ
עתידים נוה שרת,
רח' דבורה הנביאה,
ת.ד. 13045
תל-אביב 61130
טל. 03-491262
אדי מור
ו
דורית איזנברגר, רפי גברס, רפא"ל
מטרה
בדברנו על ה-1-2-3 1.0105 אנו מתכוונים למשפחה שלמה של חבילות
תוכנה מסוג הגליון האלקטרוני (ו686%060ז60), שפותחו לאור ההצל-
חה של התכנית המקורית - 636/. כיום במעט כל מחשב אישי
משווק עם תוכנה, בשם זה או אחר, השייכת למשפחה זו.
הספרות המתארת את ה"טטטהצטהטזק5 למיניהם, וכן דוגמאות
היישומים המוצגים בימי עיון והרצאות, מתמקדים בדרך כלל במגזר
העיסקי. טבלאות של כספים, כח אדם, מלאי וכו" הינן הדוגמאות
המקובלות כדי לשכנע ב-"כוחה" הרב של חבילת התוכנה.
מטרתנו להציג דוגמאות מהתחום ההנדסי והמתמטי, על-מנת
לשכנע מהנדסים ואנשים שאינם מיומנים בעבודת מחשב, ביעילות
ה-1-2-3 1.0105 לפתרון בעיות הנדסיות.
ללא כל תכנות ניתן להציג את הבעיה עם הפרמטרים שלה ולקבל
את הפתרון. הכנסה ושינוי פרמטרים או נוסחאות המובילות לפתרון
הבעיה הינם קלים ופשוטים, ואינם דורשים כל התערבות של אנשי
מחשב. ניתן להדפיס את הדף האלקטרוני או חלקו וכך לשמור תיעוד
של מצבים שונים של הבעיה ופתרונותיה, וכן ניתן להפיק גרפים
בקלות יתרה.
חשוב לזכור כי מרבית זמנו עוסק המהנדס בחישובים שהם פשוטים
מאד למעשה, אך בגלל ריבוי פרמטרים וערכים מספריים דורשים
ממנו עבודה רבה, אותה יכולה לחסוך המערכת המתוארת כאן.
ברור שעבור החישובים המטובכים באמת נדרשת תכנית מחשב
ספציפית וכח חישוב רב יותר.
עולם ה6805800)7ק5
חבילת התוכנה הופכת את זכרון המחשב לניר עבודה גדול, המורכב
משורות וטורים, כלומר מטריצה. כל נקודת מפגש של שורה ועמודה
מהווה "תא" במטריצה. לכל תא כזה אפשר להכניס נתון אלפא-
נומרי (כותרת וכו"), נתון מספרי או נוסחה לחישוב. עם הכנסת
נוסחה יחושב הערך המתקבל ויוצג בתא המתאים במטריצה. שינוי
בערכים רלוונטיים של המטריצה יביא לשינוי מיידי של הערכים
המתקבלים בנוסחאות. על-ירי שימוש במקשי המחשב השונים ניתן
לעבור בין התאים של המטריצה. על המסך נראה בכל עת רק חלק
מהמטריצה, אולם אם מזיזים את החיצים "יזוז" המסך על פני
המטריצה וניתן יהיה לראות את החלק המבוקש. ניתן גם לחלק את
המסך לשני חלונות ולראות בו-זמנית חלקים שונים של המטריצה.
באמצעות פקודות פשוטות, המונחות על-ידי "תפריטים", ניתן להע-
תיק קטעים מהטבלה וכן נוסחאות. ההעתקה נעשית בצורה יחסית
למיקום ובכך קל מאד לבצע חישובים איטרטיביים לאורך הטבלה.
להלן מספר דוגמאות הממחישות את יישום חבילת התוכנה לפתרון
בעיות הנדסיות ומתמטיות.
מציאת חתך לקורה
מטרת הדוגמה הינה למצוא חתך מתאים מבין פרופילי 1 לקורה על
שני סמכים, במפתח 1, עמוסה בעומס מחולק שווה כך שיתקיימו
התנאים הבאים:
א. מאמצי מתיחה ולחץ מתחת למאמצים המותרים.
ב. מאמצי גזירה מתחת למותר.
ישומים
ג. התחשבות במשקל העצמי של הקורה.
ד. הגבלת שקיעה מכסימלית.
ה. ניצול חתך מעל 85%.
אורך הקורה הינו 1, והוא נתון, והמשקל העצמי 4 נתון אף הוא.
המאמצים המותרים במתיחה, לחיצה וגזירה נתונים, והם תלויים
בסוג החומר בו משתמשים.
המטרה הינה לחשב את המאמצים עפ"י הנתונים וחתך הקורה, כדי
למצוא את החתך המתאים לאילוצי המאמצים.
הנוסחאות לחישוב המאמצים:
ה%צ*1*ם + =
0*1*%2
-
1
+
|יז
*%
כ|נז
כאשר
6 המשקל + המשקל העצמי
| אורך הקורה
ה גובה
1 מומנט אינרציה
ס*1ן*ם = 50 = 7
2%1*%6
באשר
- מאמץ גזירה
1 עובי
*>1*ם *+ 5 --
%1 54
התנאים:
ססל7
כדי להמחיש את פשטות הביצוע של הכנסת הנתונים והמשוואות
לצורך קבלת הפתרון, נציג את העבודה בשלבים.
א. הכנסת הנתונים ה-"קבועים" -
כדי ליצור עריכה נאותה למטריצה, נכניס לעמודה ג את שמות
הנתונים =6 ,=! .= וכו' ובעמודה 8 את הערך המתאים לכל
נתון.
ב. הכנסת הכותרות בשורה 9, לצורך בנית הטבלה.
ג. מתוך טבלת קורות פלדה ! מקישים את הנתונים הרלוונטיים.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו וו
ד. הכנסת הנוסחאות לשורה הראשונה של ה ו
לציין מה הנתונים הקבועים על-ידי סימני * בכת ב ו הנבי
4 כאשר הסמן עומד בכתובת המתאימה). הערכים מח
מיד עם הכנסת הנוסחאות. הטבלה תיראה כך:
1 8 6 -- 9108:+ 5008- 66 |
0 3388.157 89846.4- 0 30.05955 11.4 8
1% 1
1-08 8
ו 53
:1 95
4 150
15 2100
12 000
26 250
97 0
6 1%
1 2000
7 0
0 0
6 00
1 2200
97 2000
120 10
120 0
100 0
ו 0
20 00"
220
ה. מעתיקים את הנוסחאות (בפקודת 607%/) מהשורה הראשונה
לכל שאר השורות בטבלה. ההעתקה מתבצעת בפקודה אחת
בלבד והערכים בכל הטבלה מחושבים מיד בתום ההעתקה
באופן אוטומטי.
ו. הגדרת התנאים ומציאת השורה העונה עליהם -
את התנאים שמגדירים מכניסים בשורת הנתונים הראשונה,
עמודה ליד עמודה, החל מהעמודה שמימין לטור של 5. התנאים
שהוגדרו ייראו כך:
+5
5
+5
9 +0
לאחר מכן בפקודת :41 2/ מגדירים את ה-וטפח: כטבלה כולה (ללא
הערכים הקבועים אבל עם הכותרת). מגדירים את ה"חסחטוז6
בשטח שבו הוכנסו התנאים (במקרה זה 4 העמודות מימין לעמודת
ה-5 בשורת הנתונים הראשונה במטריצה), כולל התאים בהם הוב-
נסו שמות התנאים.
לאחר מכן בוחרים ב"00 בתפריט. המערכת מאירה את השורה
הראשונה בטבלה העונה לקריטריונים. לחיצה על חץ למטה מעבירה
לשורה הבאה שעונה לקריטריונים. לחיצה על חץ למעלה תחזיר
לשורה הקודמת. אם אף שורה לא עונה לתנאים שהוגדרו יישמע
צפצוף והסמן חוזר לפקודת ה-8ו₪ בתפריט.
שוטת נווטון לפתרון מערכות משוואות לא-לינאריות
לצורך פשטות יוצגו השיטה ומודל הפתרון על מערכת של שתי
משוואות לא ליניאריות
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
]
03% 0.05 |
045-0082 |04
0% 12 | 2
097-016 | 3
00-09 |
008-028 |43
008 006 |25
0.860 011 4
0-00 |
0% 048
00 000881
₪08 052 |41
5- ₪1 8
0220/0001 | 8
1-06
7 06 7
00- -0908 |1₪8
5-0 240 2
0005
₪ 08 8ו-
300-2869
זל | 8 29
5
0= (ץ, א) 2+
ובצורה וקטורית:
(ץ,א).+
(ץ,א)2+| = (
לפי שיטת ניוטון הפתרון נעשה איטרטיבית כאשר:
:; 0=(ץ,א)1+
א0+ ג
9
100
20000
1100
00
1000
]4
518035 מותר
=-51880 מותר
= מותר
(ה8)+ * +-(בא)- - %- = רא
כאשר:
וצ ניחוש ראשוני
מ ג +
+2)
-
בשורה השניה מעבירים את הד,ו וז; מהשורה הראשונה לעמו-
דות הראשונות בטבלה (א ו-צ). לאחר מכן מעתיקים על-ידי פקודת
ץ+007/ את שאר הנוסחאות מהשורה הראשונה. ה"צטוט.1 מחשב
את תוצאות כל הנוסחאות מיד עם העתקן.
לאחר מכן מעתיקים את השורה השניה כולה לעשר, חמישים או
מאה השורות הבאות, הכל לפי מספר האיטרציות. כל שורה חינה
איטרציה.
תדפיס של הטבלה המתקבלת מצורף להלן:
רד( )= נקראת מטריצת היעקוביאן של | וחם.
בדוגמה שנפתרה נתונות שתי משוואות:
0--*ץ2+"א = ₪ ; 5=0+'ע+/3%3+*א = |
המורל נבנה כך שכל איטרציה מהווה שורה במטריצה. כל הנוסח-
אות המוליכות לפתרון וכל חישובי הביניים מוכנסים זה בצד זה
בשורה הראשונה בטבלה. העמודות האחרונות בשורה הראשונה
הן הד או והד;\ החדשים.
2+ " (4-102,2 (4-112,1 (161,2-+ (101,1-+ 06 2 12 (1,1)א 2+ 1 ץ .
ב=מממפםבם בבםמפםם המשמשפשם =מבבששם ב=מפבפשם במפפפבבם ב=בבפסמבפבם התספספבבם בשפפבבם ה=שבפסבש בבפפפבבם אמפססשם מ=טשססבבם בססבמבם ב=משפבשם
1 -- 3,449275 1.04347- 0.739130/0.101449/ 0,05797- 4-89 ד 1 12 0 18 1 ו
3.449275 -0.53623 26.74410 5.023314 28.59483 36.55013 5.898550 -2.14492 -268.375 0.007992 0,136208 0.021978 -0,09164 2,55131252 -7
2.551312 -0.56367 /8.354804 /0.838823 9.3580655 20.94899 4,102624 -2.65471 -110.405 /0.024045 0.188840 0.037159 -0.08485 2,192020 -%5
2.192020 -0.90295 1.780321/0.243600 2.539037 ]6,86085 3,384040 -3.61183 -86,2284/0.054536 0.254586 0,051094 -0,03813 2,032011 -8
2.032911 -0.98458 0.239897 0.038642 0.389707 15,30642 3.065822 -3.93835 -48.4076/0.081274 /0.315872 0.063268 -0.00802 2,001207 65
2001207 -0.9909045 0008770004 0015706 15.01123 5.002415 -3,99782 -45.1250 0.088594 0.332658/0.066535 -0.00030 2,00000| -9
4 2 0-: 0,066666 0,331332 0.088888 45.0001- 3.99999- 3.000003 15,00001 0.000019 0.000011/0.000002 0.99999- 2.000001
+ 2 3 0,333333/0,066666 0.088888/ 45- 4+ ב 5 1 0-2.₪ /1|-2.20 0 ][- 2
4 2 0 % רברב 0 0.0888 45- 4- ב 5 0 0 0 1+ 2
סיכום או או חא או או ו ו חח חח אוו וו חן
הדגמנו שימוש במערכת 1-2-3 1.0108 המותקנת במחשבים אישיים, ד
לשם פתרון בעיות מתחומי המתמטיקה וההנדטה. אין ספק כי ניתן
לומר בוודאות שהמערכת פשוטה ויעילה גם לבעיות שכאלה, ועל כן
מומלץ מאד השימוש בה.
נמנה את היתרונות והחסרונות שלה באופן מפורט:
יוג אל העתיד |
ו
הרם טלפון והמיקרו-מחטב שלך ו
יקבע טיאים חדטיים.
יתרונות
1. בנית המודל המתמטי קלה ומהירה, ואינה מצריכה כלל ידע
בתכנות. ביצוע שינויים במודל פשוט ונוח, והמערכת מעדכנת
עת עצמה באופן אוטומטי בעקבות כל שינוי במקום מסויים.
המודל מוצג בצורה ברורה ומובנת.
2. השימוש במערכת 172-3 1.018 נלמד במהירות. זאת מערכת
ידידותית למשתמש, הבנויה על תפריטים והסברים אינטראקטיב-
יים.
3. בנית טבלאות הפלט פשוטה ביותר, ללא פקודות הדפסה מסוב-
כות (המוכרות לנו מתכניות מרעיות בשפת אג08184ת); ניתן
"לרפדף" בקלות בין חלקי הטבלה, ולראות רק "חלונות" הנמצ-
אים בין גבולות אופקיים ואנכיים גם יחד.
הוסף מודם למיקחו מחשב שלר ותגלה מגצוו אפשרויות ישוס חרשות:
.
4. הדפסת תוכן המסך על מדפסת נעשית בלחיצת כפתור בלבר, תקשורת לבוי
כאשר יש אפשרות להדפיס רק חלק מהמטך. > התקשרות למאגרימידע
5. המערכת מטפקת תצוגה גרפית מהירה ופשוטה של התוצאות,
כאשר קביעת גודל הצירים, קנה המידה לציור, וסקלת המדירה
נעשית באופן אוטומטי.
6. בדוגמאות שהובאו לעיל השתמשנו ברמה הנמוכה ביותר של
המערכת. ניתן לשפר ולשבלל את השימוש במערכת עלרידי
לימוד אפשרויות נוספות בה, דבר שיגדיל את יתרונותיה.
> רואר אולסטהוני בארצ ולתוייל
> ועוד יישומים רביס ומגוונים
חסרונות
1. גודל המודל מוגבל, ולא כל בעיה (אף אם היא פשוטה) ניתנת
להצגה במערכת זו. (ההגבלה נובעת בעיקר ממגבלות הזכרון של
המחשב ולא מהתוכנה).
2. זמן העיבוד, בהשוואה למחשבים מדעיים גדולים, ארוך יותר,
כמובן, ויחד עם המגבלה של הגודל הוא אינו מאפשר עבודה
בצעדים קטנים מדי.
5. בפי שהזכרנו, המערכת יעילה רק עבור בעיות שהסיבוכיות
שלה] אינה גדולה מדי. בשלב מסויים יש לעבור למחשב גדול
יותר המאפשר פתרונות מסובכים ומדוייקים יותר.
4. אין אפשרות, במחשב האישי, לגשת לתכניות ספריה, או להת-
חבר לחלקי תכנית של משתמשים אחרים, דבר הניתן לביצוע
במחשבים גדולים.
בב= תקטורת מחשבים בע"
המובילים במודמים ליוו
הח' הנחושת 5 רמת החייל תל:אביבט 60
טל 59% טלק דפפל בפסס 475955
אאא אא מאה אוה אא ואה חואו אא חמה הואו אה אוו הוה או המו המו חאו חח חאו אוו הו הו
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
3
ח80 .4 ה14610
עליסה מציצה
האם חשת או פעם שהכל י'הולך
הפוך" בשמצאת עצמך עוסק
בעניניו של משתמש הקצה? אם
בן, הצטרף נא לעליסה במסעה
ההרפתקנו בנבכי העולם ההפכפך
של המשרד הממוכן.
תאה הקטן שבחדר המחשב, יכלה עליסה לראות מזמן
לזמן מבעד לחלון הזכוכית את עולם העסקים, שם היו
נוהגים המשתמשים להריץ את עבודותיהם ולספר על
תלאותיהם. זרם אינסופי של עבודות ותלאות היה אמור להיות
ממוען בתאיהם של המשתמשים, עד אשר אלו נסתמו והדפים
הרציפים החלו לגלוש לרצפה.
לעתים דמיינה עליסה מה תחווה אם תעבור מבעד לחלון הזכוכית
ותגלה במו-עיניה את עולם העסקים. ואז, יום אחד, היקצה לה מנהל
הפרויקט משימה - ליישם מיכון משרדי.
לפתע התרככה השמשה והפכה שקופה וידה של עליסה יכלה
לעבור דרכה. במהרה גילתה שהיא יכולה לעבור דרך השמשה שלא
היתה; היא לא היססה רגע וקפצה בקלות אל תוך עולם העסקים.
היא החלה תרה סביבותיה והבחינה שכל מה שראתה מחדר המח-
שב הוא בעצם רגיל ואף לא מענין, אולם כל השאר היה שונה
לחלוטין. "הם לא מקפידים על נקיונו של החדר הזה כמו על
האחרים", חשבה לעצמה עליסה. דו"ח מחשב נח על השולחן
הסמוך. עליסה עלעלה בו כדי למצוא חלק אותו תוכל לקרוא, משום
שהכל נראה לה בשפה זרה.
היא המשיכה להביט כה וכה עד אשר רעיון הבריק בראשה. "הרי זה
דו"ח משתמש, כמובן, והם הרי קוראים הפוך מהרגיל. רק שאם
אסובב את הדו"ח יופיעו המילים כסידרן בצורה הנכונה". וזה היה
השיר שעליסה קראה:
תורגם מתוך: 0605 16ז0אוז16ט קוח 6 אוקטובר 1985
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
לעולם העסקים
90 בינארית, וסיביות בלי סוף | 21/5 מזקק? 16 086 ,2180 פסע
כבו ונדלקו בנצנוץ שסת5 16 0 6 מוחה 6016עו] אזת
או אז שקטו פעמי מסוף 1 תזודז6) 16 סזסטו )תנססט ]41
ויישום בשלווה לו ירוץ. .51000 010 50000 ]סוט 0] מ
יגורה, בני, מקוד התעופה 1ח50 וז ,6006 0060 סו סזסעוסםיי
אכזר הוא ואין מציל לו! !0006 1801 610005 26) ,016 101 פעום( שי
לבּשל מערכת אין תרופה 5 00 מסיחוס .01 6 דעו
וברטיסי-הפיקוח הריצה יפילו!" "0705 מז505)6 פוזסמזומס 176
את קידוד המקור הוא אחז כתנ"ך - ;00 מז 060% 001601 19 100% 116
כנגד האויב המפתיע - -- 001 0 06 11161 הזוחו 6 חַ1/0
ובה בצל התקליטים לו נח, 0% 12050 6 זל 605060 50
והרהר מתי רק יופיע. סו תז 116 תע 51000 0
את התרשים עודו חוקר, 060 06 000100515 0760ו1/01ז51 מז 5
והתעופה, כולה בוערת, 06 01 0165 ]ועו 6ח006 76
את הריצה היא תבתר - ,12000 501 6 סז 05/1 076
ביער פלט לה דוהרת. .606 11 05 6ז60 01/0000 00
בהברקה חדה פולחת! 0 06 000 !06 ,2070 !06 ,2070
במחי אחד, ואפס עוד! 0 00 100% ,0006 10 200060 16
והתעופה כבר לא פורחת, - ₪000 165 ת]ועו 000 ,160600 160 116
ושוב הוא ההדיר הקוד. .000% ]הסט )סע 6
"אף קטלְתו, את קור מעוף! = ?6006 02686 6] זז5/0 וס 0051 40"
אחבקך פה עד הגג! 1600 וז ,דד וחד 10 06
הוא, בני יקר וטוב הסוף - 00617001 זז 00 005( 0
שיש לי חג ואין לי פָט". "!01 05 00 6ת] 6זסעז מצוס) גוסל
(תרגם אבנר טוקר
בעקבות תרגומו של אהרון אמיר)
"זה נשמע נחמד למדי, אולם די קשה להבנה!" (בודאי הבחנתם
שעליסה לא היתה מוכנה להודות, אפילו בפני עצמה, שבעצם לא
הבינה דבר). "המילים מוכרות אך המשמעות שלהן שונה. אולם, מה
שבטוח הוא שמישהו הרג משהו".
מחשבה הקפיצה את עליסה: "אם לא אמהר יהא עלי לשוב חזרה
% חלון הזכוכית מבלי לראות את יתרת המשרד, אציץ תחילה
0 הלכה כברת"דרך ארוכה, אולם כל אימת שהגיעה
1 מזלג דרכים, התוו שני חיצים את אותה דרך = על האחד
66" "י ל "לבית 1" ועל השני ל"ביתו של -1%696
. - אנ סבורה", חככה עליסה בדעתה, "שהם גרים באותו בית.
ה יצ לא חשבתי על כך קודם?" מלמלה לעצמה תוך
ושמנים 8 חד בדרך, אשר אחריו נצבו שני אנשים קטנים
צואר חב ₪ עמדו מתחת עץ כשהזרוע של כל אחד מהם לופתת את
7 עליטה זיהתה מיד מיהו מי משום שאחד נשא תוית
רקומה עם המילה "סטש" על צוארונו ואילו השני עם המילה "טטק".
"אני משערת שלשניהם רקומה המילה "0!6ט6א7" מאחור", אמרה
לעצמה. הם עמדו כה דוממים עד שלרגע שכחה עליסה שהם חיים
ופנתה לראות אם אכן המילה 6ו6ט6א1 רקומה בעורפם. אולם קולו
הרועם של 66 עצר בה: "אני יודע מה שאת חושבת, אולם, לא כך
הדבר".
"להיפך", אמר 6006ו66טצו1, "אם זה היה כך, זה עשוי היה להיות ואם
זה היה כך אז זה היה אמור להיות; אולם מאחר ואין זה כך - זה לא
כך. זה ההגיון."
"באתי", התחילה עליסה, "למכן את משרדכם".
"נשמע נורא! שלא תעזי להתקרב אלי!" נשף טסקטוטטאיך. "אולם זה
עשוי להיות נחמד", הסבירה עליסה. "זה יפשט, יקל וייעל את
עבודתכם. פריונכם יעלה ב"100% ואז אחד מכם יוכל לפטר את
השני!"
"עד כאן! איננו חפצים באף אחד מאלה, עלמה צעירה!" אמר
6 שש בכעס. "איננו זקוקים לשיפור הפריון כאן משום שאיננו
מייצרים דבר".
"נראה", המשיכה עליסה. "תחילה עלינו לבצע חקר עבודה ולוודא
שאכן הפרויקט מוצדק".
"לא, לא, לא!" מחה 66010066א7'. "התחלת לא טוב. כשאת מוכרת
שירות, הלקוח הוא שמצדיק אותו, בתנאי שבחר בו."
6 הוסיף: "כשאת קונה דגים וטוגנים, האם טורח המוכר
לוודא שאת רעבה? ככלות הכל, זה כספנו המממן פתפותים אלו. את
זה בצד זה הלוך הלכו
סוס"הים עם הנגר
ובראותם תיקים לרוב
ירד רמעם מטר
חייבת לאמר לנו כמה זה יעלה ומה השימוש שנעשה בזה. אם נחליט
שזה מצדיק את המחיר, יתכן ונרכוש זאת, אחרת, תוכלי לפנות
לררכך!"
עליסה היתה בטוחה שהם רק מציגים עצמם כקשי-עורף אולם לא
יכלה לאתר במדויק את נקודת התורפה בעמדה ההגיונית שלהם. אם
לא תימצא סיבה רציונאלית, תמיד תוכל לשנות את מדדי התקן.
"התקנים אומרים שעלינו לעשות חקר עלות/יתרונות" היא ציטטה
מזכרונה, "ולמצוא מספיק חסכונות בעלות אשר יכסו את הפיתוח".
"שטויות!" צווח 6!6066ט6א1. "תקניך אינם כובלים אותי; הם התקנים
שלך. ערכי את מחקר ההצרקה שלך, אולם אל תצפי ממני לשלם
עבורו".
"ובדבר אותם חטכונות בעלויות", התחיל 666טו4שטאי1, "זה מגוחך.
האם לא יתכן שיימצא פרויקט בעל ערך משל עצמו אשר יחליף את
העלויות הנוכחיות? הרי בשיטה זו לא תוכלי לעולם להצדיק משהו
חדש, אלא רק מיכון של דברים ישנים. אם היינו בעסק רק כדי לקצץ
בעלויות, היינו צריכים לסגור את החנות מזמן. על כל פנים, הגיע
הזמן לבצע חזרה על שירנו: "סוס הים והנגר". אכפת לך לשמוע
אותו? זה שירנו הארוך ביותר."
"זה בצד זה ..."
כאן התפרצה עליסה כדי להפסיקו "אם הוא כל-כך ארוך", היא
אמרה, "האם תואילו לאמר לי תחילה איזו דרך מובילה ל..."
6 חייך באדיבות והתחיל שוב.
6 ת6ק0) 16 0ח0 פגוזוג/ץ 76
]6 תעוס0 טע א!געש 0 אססך
6 10 שחזת)/נתם 186 וקסעו 76
]ו 6 סה00 60010615 16
"איך המרחב היה נחסך" אמרו | 5010 26 ",000 תס ]/0 6זשעו 656) ]1
"אילו כל זה מוזער".
"התדמה" אמר סוס"ים
"כי לו שָנים עשור
צילמו מנין פקידים כל זאת
אכן יכלו לגמור?"
"ספק בכך" סח הנגר
שלא ידע לספור.
טלפונים צלצלו בעוז
אך שדר לא נרשם
וניירות לרוב התנפנפו
עפים מכאן לשם -
דבר שהוא מוזר מאד
כי רוח לא נשם.
"הגיעה עת" אמר סוס-ים,
"שנדון ואף נדאג
על טלפונים ומכונות כתיבה,
והיכן נרשם כל תג.
וכיצד ידומין שולחן משרד -
על מסבו של צג".
"דואר אלקטרוני", שח סוס-ים,
אותו נפשי תשאל:
ניהול לוחות ועיבוד תמליל -
אמנם דבר לא מבוטל.
אך אם הדואר לא יישלח -
אז מה לקרוא אוכל?"
"76 /5)06%5 00/1 06 50 50!"
05 ה6ט56 ]ועו 0]6%5 ת6ט56 |[
6מס-/6חזת ת6סו6חזח ]1 16
0 פוז]1/] 6ה1 " ,50056 וסט סע
"0002 ]1 ו6ף 6010 עשת ודיי
סכ 16 5070 ",11 סב ]*
.06 6 00 56601016 זסי]
וס פחזסחזז סזסעו 65 תסו 066 6חי7
0 6חס 00010 055006ו/ 0 ]סח וגו
שזסגעו -(סע0 517160 סו) ,5זסקטכ 786
81 10 60 חזסזו העוסוס סַחז6
,566 01 ,06001050 000 005 015 400
6חושו שחם ]' תפגעו סזסת7
0 | 16" ,606 5 סוזו) שתיד'*
7% 010766 560% 10'*
5 עוסקץ) 00 זסקטק 0ח0 65תסתק ו
סח זסת ו וטת] וגו
)60 186 06 00585 ח60 עוסת זס]
"2 חס 06 חזסת] סמו ופוח ה
זו 6 ",ד ות סז/66/י*
:0 6167 סע ]חש 15
5 0 000 ח1ז00ת60/6
".100600 9000 (ח6ע 476
68 6 ,]וו סח 56005 6תס סת/ )0
"6002 110 חזג ]שו ת6מ7*
(תרגם אבנר טוקר
בעקבות תרגומו של אהרון אמיר)
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א* תשמ"ו
16
שסיים 160619066 התנצלה עליסה בנימוס ופנתה לעבר
₪ הגינה. סביב שולחן שניצב מתחת עץ בחזית הבית, הסבו
ארנב"האביב (6ז118 ג6זג1א) והכובען (זטווג!!) לשתית תה.
מרמיט אחד (טצטסוחזטכ) ישב ביניהם, ישן שנת ישרים, ומשמש
כרית לשני האחרים שהשעינו עליו את מרפקיהם ושוחחו מעל
ראשו. השולחן היה גדול אולם כל השלושה הצטופפו בפינה אחת
וצעקו, "אין מקום! אין מקום!" כשראו את עליסה צועדת לעברם.
"יש מקום לרב", אמרה עליסה בכעס בשהתישבה בבורסה שניצבה
בקצה השולחן.
"שתי קצת יין", אמר ארנב"האביב. עליסה סקרה את השולחן אולם
לא היה עליו אלא תה. "איני רואה כל יין", אמרה.
"אין כל יין", אמר ארנב-האביב.
ו
158987 1
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
נימוס בשהצעת אותו". אמרה עליסה בכעס.
בשישבת בלא שיזמינוך." אמר ארנב-האביב.
סיבת תה זו כדי שנתקדם בתכנית", אמר
"אם כך, לא נהגת ב
ואת לא בנימוס נהגת
"אנו חייבים לסיים מ
הכובען.
"איזו תכנית זו?" חקרה עליסה.
ון מסיבת התה, כמובן".
: ארג
4 העט לתכנן מסיבת תה כשזו כבר נסתיימה", העירה
עליסה. /
"אוה, האם זה כך, חכמולוגית
שהם מתרחשים? אמרי לי מה
ל הענין?"
8 -- עליסה, "הייתי מניחה שאתה בוחר את המועד,
התאריך, שמות האורחים. > - ליד השולחן וכמות התה שיצר-
בו. דברים מסוג זה. אתה מבין?
"אם כך עלייך לתכנן בצורה עלובה למדי", גרס הכובען. "כיצד
ובל לקבל נתונים אלו במדויק לפני המסיבה? האם תוכלי לאמר
- 0 האורחים או מי מהם יבוא? לא היה לנו כל מושג שתבואי
למסיבה שלנו לפני שהופעת, אולם כעת, בשאת כבר אתנו, נוכל
לשבצך בתכנית בהלבה".
"לא, לא", הסבירה עליסה. "אתם פשוט מחליטים מי יהיו האורחים
ומנחשים את כמות התה. אתם שואלים כל אחד אם יבוא ודנים
במיקומו של כל אורח ובשאר הפרטים. אחר-כך אתם מפרסמים את
דבר האירוע ב"מסמך דרישות" ומאלצים את האורחים להשתתף
ולבצע את מה שהתכנית דורשת מהם".
הכובען פנה לעליסה והעיר: "אולם יתכן ולא יבואו ואם יבואו לא
ודעו מה מידת צמאונם באותו יום. הדרך היחירה לתכנן היטב, היא
לערוך תחילה את המסיבה".
"הער את המרמיט ושאל אותו". אמר ארנב-האביב. אז שפכו
הכובען וארנב"האביב תה חם על ראשו של המרמיט אשר קפץ
בבעתה והתלונן במרירות. "אמור-לנו", אמר ארנב-"האביב, "האם
צריך לתכנן מסיבה לפני או אחרי התרחשותה".
המרמיט ענה מתוך נמנום: "גם וגם, כמובן. אתם מנחשים כמיטב
יכולתכם בשלב התכנית, אח"ב מכינים את המסיבה בהתאם לתכנית.
כשניחושכם מתברר כשגוי, אתם מתאמים את התכנית. כשהמסיבה
מתקדמת, אתם משנים. הן את התכנית והן את המסיבה. כשהיא
מסתיימת, מתאימה תכניתכם למסיבה ולהיפך".
"אידיוט!" צעקו ארנב-האביב והכובען. "לא יכולת להחליט איזו
מהתשובות נכונה ולכן בחרת בשתיהן", אמר הכובען.
"אין זה הוגן", אמר ארנב-האביב.
? אני מניח שאת מתכננת דברים לפנו
תכללי בתכנית כזו מבלי לדעת כיצך
שלכל אחד מהם תיון משלו. איזה בזבוז, חשבה עליסה.
"אתם יודעים", היא אמרה, "הייתם יכולים להשתתף באותו
תיון ולחסוך כמות גדולה של תה. הדבר היה משפר במידה ניכרת
את ניצולת התיון שברשותכם".
שלושתם התבוננו בעליסה בחוסר אמון. "עלמתי הקטנה, היקרה
והנבוכה", אמר הכובען "מטרתו של כל אורח במסיבת תה הינה
לשתות תה, האם לא כן? ניצולת תיון היא ענין חסר ערך ומשמעות.
מטרתם של התיונים הינה לשפר את פריוננו בשעת שתית התה.
התיונים שבאן נועדו לשפר את פריוננו; לא באנו כדי לשפר את
פריונם של התיונים! זה נקרא 'מיטוב המשאב השגוי "
3 נקורה זו מילאו שלושתם את ספליהם. עליסה שמה לב
מדוע הדבר נראה כה הגיוני כשמדובר בתיונים אולם בשחוזרים
הביתה זה אף פעם אינו כך עם מסופים בחדר המחשב? תמהה
לה "פרויקט זה של מיכון משרדי יצריך הרבה יותר עבודה
ו תחילה", היא אמרה. "יתכן וזו דרך חרשה וטובה יותר
ו עסקים. אולם אם אין זה פרויקט והוא חדש, יתבן ואצטרך
1 שנית את כל הדברים שלמדתי בחדר המחשב. אני בטוחה
כ מהרעיונות עדיין תקפים, אולם - אוה. ראשי מתחיל לכאוב
- זאת. עדיף שאחזור לחדר המחשב, יש לבצע עבודה רבה."
/ 10 וגה חזרה דרך חלון הזכוכית. היא שבה לתאה, פתחה את
ך התקנים שלה בעמוד - "התחלת פרויקט" - וקראה את צעד
מס' 1ו: השלם א
בב 0 את מסמך הצדקת ההשקעה. האם כל זה היה חלום
נחובת אחת. כחובת אחת.
נתובת אחח. נחובת אחחת. ני.
כחובת אחח. כתובת אחח. כתו1 ..
נתובת אחת. כתובת אחח. כחובת אחה.
כתובת אחח. בחור ה כחובת אחת.
נתובת אחת. נתובת אחח. כתובת אחת.
בנחובת אחחת. כחובת אחת.
נחובת אחת. כחובת אחת.
נחובת אחת. כתובת אחת.
נחובת אחה. כתובת אחת.
בתובת אחח. כחובת אחת.
נחובת אחת. כחובת אחת.
נחובת אחח. כתובת אחת.
בנחובת אחה. כחובת אחת.
נתובת אחת. כחובת אחת.
נתובת אחת. כתובת אחת.
כחובת אחח. כחובת אחת.
כחובת אחת. כתובת אחת.
נתובת אחחת. כחובת אחת.
כחובת אחח. כחובת אחת.
נתובת אחת. כחובת אחת.
.= כתובת אחת. כחובת אחחת. נוצ..
נתובת אחחת. כתובת אחה. כחובת אחח. כחובת אחת.
נתובת אחח. כחובת אחח. כחובת אחחת. כתובת אחת.
כחובת אחת. כחובת אחת. כתובת אחת. כתובת אחת.
כמה פעמים אמרת לעצמך: שוב נפלתי בין הכסאות. אילו רק היתה לי כתובת אחת לפנות
אליה בכל נושאי החומרה, התוכנה הבסיסית, תוכנות הישומים הנחוצות בארגוני, כלי
הפיתוח, התחזוקה השוטפת לחומרה, לתוכנות ולכלים הישומיים, היעוץ העדכני כנושאים
הארגוניים השייכים למחשב, ההדרכה לרמות השונות בארגוני,
ההתקנה, הספרות המקצועית, אבזרי המיכון, וכל יתר הדברים
שכה חשובים לפעולה המשולבת היעילה של מרכיבי מערכת
עיבוד הנתונים שלי... .
אצלנו תמצא הכל בכתובת אחת. י. א. מיטווךובניו בע ח
טל. 03-1209511
ו אוו 1 א | ו או ט טר וו
טַ
צָּ
8
/
ָ
3
0 יכ
א ארפה לע
רהמדפסת החדשה של יבמ
יברר את המודעה לעצאה
כל דרבר שתקרא במודעה זו, הודפס
במקור במדפסת קטנת המימדים
החדשה יבמ 4201 חשזא1תקסחק,
המיועדת למחשב האישי של יבמ.
יבמ 4001 היא מדפסת רב גוונית
וחדשנית, צנועה במימדים ובמחיר
היכולה להשתלב בקלות בשולחנו
ובתקציבו של קד אחד.
למדפסת החדשה מגוון רחב של סוגי כתב,
אותיות וסימנים. שלוש מהירויות הדפסה
ויכולת להרפים על נייר רציף, דפים
בדידים, נייר מכתבים ואפילו מעטפות.
מהירות ואיכות ההדפסה ביבמ 4001
מגוונות ומותאמות לישומים המגוונים
הדר רעו?םבע בככל משהד -
משפט זה הודפס במהירות של 00 תווים
בשניה ומשפט זה באות 'שמנה' לצורך
הדגשה מיוחדת.
לצרכים אחרים כגון מזכרים, מכתבים
ודוייחות מיוחדים מדפיסה יבמ 84001
לאט יותר אך באיכות גבוהה הרבה יותר.
במשרדך, היא תוכל להפיק מכתבים עבור
המזכירה, תזכירים עבור המנכ''ל, טבלאות
עבור מנהל המכירות, רשימות עבור
2. החשב, עבודות מחקר עבור המדען,
ואם תרצה משהו בצורה גרפית
היא תדפיס גם את השרטוטים שלך
בדיקנות מירבית.
7
עם תוכנה מתאימה תוכל אף ליצור סימנים
מיוחדים ומערכת סימנים משלך ( + 5 0+
למרות מגוון התכונות והאפשרויות, מחיר
הרכישה והתפעול של מדפסת יבמ 4001
תואם את מימדיה - חטו מאיד.
בוא רהכרהר קרתהה +א?עולת -
בהזדמנות זו תוכל לפגוש גם בנות משפחה
אחרות;כמו המדפסת השקטה -יבמ 5001
המדפיסה בשיטה חדשנית ועוד מדפסות של יבמ.
תוכל ללמוד על תכונות נוספות שלה
ולראותה בפעולה אצל כל אחד מן המשווקים
המורשים למחשב האישי של יבמ.
איכות טל' 7511536 , 03-7514302-8
גטר טל' 299708 , 03-085088-48
טריפל-די טל' 7510914 , 03-7510195
י.ל.ן/מת"מ טל' 383355 , 03-381408
לרגו מחשבים טל' 285151 , הםםפ5םט-03
משוב טל 7518681 , 03-7511914-7
מל"ל טל' 266898-6 , 50888ם-03
קומפיוטרלנד טכל'י
רשף טל' 888כק -
לחלק מהמשווקים 5 .
פרטים בסניף המרכזי
ו אא אאא %
5005006 , סםפפַהם-03
סניפים נוספים ברחבי הארץ.
מסדי נתונים
[208() ..2 ת8וח355ת6 ,.זח(ז תז3)0סצום1זסא ,פוסחזוו1
מכונות מסדי נתונים: סקירה
1. מבוא
מערכות מסדי נתונים יחסיות רבות יושמו מאז א.פ. קוד (0060 .ת.5)
הציג את המודל היחסי של הנתונים בשנות השבעים המוקדמות.
מרבית מערכות אלו אורגנו כמערכת תוכנה מורכבת, מערכת ניהול
מסד הנתונים (1א08), אשר רצה על מחשב גדול לשימוש כללי מסוג
תתהוחטטא! חס/ והיתה מצוידת בשפה עלית גבוהה ידידותית (שפת
שאילתות) כממשק למשתמש. גישת התיכון המקובלת הניבה מער-
כות רלציוניות בעלות אמינות נמוכה, רמת ביצועים עלובה וחוסר
יכולת לענות על הדרישות לכח עיבוד גדול ולתפוקה נאותה, ע"מ
לספק את הגידול הנוכחי והצפוי במימדי ובשימוש מסדי נתונים.
מגבלותיה של הגישה המקובלת, העובדה שרבים מהפיתוחים שיוש-
מו בעזרת מערכות מסדי נתונים רלציוניות ביוונו עצמם לעיבוד
מקבילי וההפחתה המתמשכת בעלויות הזכרון והמעבד הניבו גישה
חדשה לישומן של מערכות יחסיות. גישה זו מחליפה את המחשב
לשימוש כללי, וון ניומן, במכונת מסד נתונים יעודית (וא8),
התפורה לעיבוד נתונים לא-מספריים, ובמרבית המקרים רתמו גם
עיבוד מקבילי כדי לתמוך בחלק או בכל פונקציות ה-6א8כ. הגישה
החדשה טוענת לשיפור אמינות המערכת דרך הפחתה במורכבות
התוכנה ומעשירה את ביצועי המערכת דרך התמחות, מקביליות
מוגדלת והעמקת כח העיבוד.
במרוצת 10 השנים האחרונות הוצעו 86א28 רבים, אחדים זכו
לאב-טיפוס ומעטים יותר אף הגיעו לגירסה מסחרית. מרבית ה-
אמק שהוצעו עד כה מאורגנים כמכונת קצה אחורי (6ח86%6
סמוהסגתת) לאחד או יותר מחשבים הידועים כמארחים. תפישת הארגון
המארח כיחידת קצה מיוחסת לקנדיי (0009). בארגונים כאלה
אחראי המארח לקישור המשתמש ל-וא8כ ואילו ה-וא8 אחראי
לפונקציות הבקרה והגישה למסד הנתונים.
המאמר סוקר את ה-8א08 שהוצעו עד היום. הדגש בסקירה ממוקד
על אותן מכונות שתוכננו לתמוך במערכות רלציוניות מקיפות. פחות
דגש ניתן לאותן מכונות אשר כל תפקידן להאיץ את פעילותן של
פעולות ספציפיות במערכת היחטית. בפרק 2 סקירה של מבנה מסד
הנתונים הרלציוני ופעולותיו החשובות ביותר המוגדרות במבנה
כזה. אותו פרק גם בוחן בקצרה את אופיין של השאילתות דרכן
זובה המשתמש לנגישות למסד הנתונים הרלציוני. הפרק השלישי
מציג סכמת סיווג חדשנית ל-8א8. מונחה ע"י סכמה זו, סוקר פרק
4 את ה-א שהוצעו עד ימינו. לבסוף, פרק 5, מציג היבט בקורתי
על המכונות הנסקרות.
2 מסדי נתונים רלציונים
מסד נתונים רלציוני מורכב ממספר יחסים מנורמלים המשתנים
בזמן. כל יחס מאופין ע"י מספר קבוע של מתארים (68ו100ז411) ומכיל
מספר שרירותי של מאפיינים (ט!קטו)יחודיים. מכאן שניתן להסתכל
על יחס מנורמל כעל טבלה דו-מימדית אשר בה המתארים הם
העמודות ואילו המאפיינים - השורות. ציור 1 מציג מסד נתונים
מתוך: 1985 ,8הו600ס0זק טסחשזט]ח0) 7105 ה
5דתאל ו
1 מסד נתונים יחסי פשוט
פשוט המכיל שלושה יחסים, סְפֶּק, חלפים ויחס ספק-חלפים. יחסים
אלו מכילים מידע אודות הספקים, החלפים והכמות הזמינה מכל
ספק"חלפים בהתאמה.
מחלקה חשובה של פעולות המטפלות במסדי נתונים רלציוניים היא
מחלקת הפעולות האלגבריות היחסיות. הפעולות המנוצלות ביותר
במחלקה זו הן הבחירה, ההטלה והאיחוד. הבחירה או ההטלה
ופעולת האיחוד מתייחסות ליחס אחד ולשני יחסים, בהתאמה.
פעולת הבחירה בוחרת מתוך יחס מוגדר את אותם מאפיינים המספ-
קים אמיתה פשוטה. לדוגמה (ראה ציור 1), "בחר בספק אשר עבורו
מתקיים 008₪א008555-1.0 4" בוחר את כל המאפיינים מתוך יחס
הספק המכיל את המילה אַ₪0א0.] בשדה כתובתם.
הטלת יחס על סט של מתארים גורמת תחילה להיעלמותם של
מתארי היחס (העמודות) הנופלים מחוץ לתחומי הסט האחרון,
אחר-כך יש להעלים את המאפיינים הכפולים אשר נוצרו כתוצאה
מהצעד הראשון. לדוגמה, "הַטל סָפֶּק על 1₪אא5" מבטל את
עמודות 5% ו008₪557/ מיחס הספק (התיחס לציור 1) ומסלק כל
שם כפול בעמודת 18 א5 כדי ליצור את רשימת (יחס) כל שמות
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
19
הספקים. חיבור שני יחסים 81 ו-82 על מתאר (עמודה) ג של ₪1
ומאפיין 8 של 82 יגרום ליצירת יחס חדש. מאפיין ביחט החדש
ייווצר ע"י מאפיין מ-81 יחד עם מאפיין מ-82 כל אימת שערכי/תארי
4 ו-8 מספקים אמיתה פשוטה. לדוגמה, "חבר (ספק, ספק"חלפים)
מקום שם ספק. +5= ספק - חלקים. 5%" יגרום ליחס בעל מתארים
(עמודות) 5%, ₪אהאף5, 8פמתקסג, %ק |ודם םגא
הדאג 0. מאפיין ביחס זה מכיל, בין היתר, את שם וכתובת
הספק אשר מספק את החלף המסוים.
מחלקה חשובה אחרת של פעולות המוגדרות עבור מסדי נתונים
יחסיים היא פעולות ה"עְדְכַּן". פעולות אלו הינן שיבוץ, גריעה
ושינוי. פעולת השיבוץ (גריעה) מוסיפה (מסלקת) מספר מאפיינים
אל(מִ-) יחס מסוים במסד הנתונים. פעולת השינוי משנה את תכו"
לתם של מאפיינים אלו בתוך יחס כך שתמולא אמיתה פשוטה.
עומס העבודה של מערכת מסד נתונים יחסי מורכב בעיקר משאיל-
תות. שאילתה הינה מפרט נתונים לא"נוהלי ברמה גבוהה הניתנת
לשליפה מתוך מסד הנתונים. במרבית המערכות היחסיות מתחיל
ביצועה של שאילתה בתרגומה למבנה עץ, אליו מתייחסים באל עץ
ביצוע השאילתה. כל צומת בעץ זה מהווה פעולה אלגברית יחסית.
הקצה(וות) המסתיים בצומת מיצג יחס(י) קלט לפעולה המתאימה.
הקצה המתחיל מצומת מיצג את היחס הנובע מביצוע הפעולה
המיוצגת ע"י הצומת. צמתי העלים של עץ הביצוע מתארים את
היחסים בתוך מסד הנתונים. כך, עץ הביצוע עבור שאילתה מגדיר
סט של פעולות יחסיות יחד עם יחס(י) הקלט שלהם וכן את סדר
ביצועם הנובע מאיחזורם של הנתונים שפורטו בשאילתה המסוימת
הזו מתוך מסד הנתונים. במרבית השאילתות מהווים צמתי העלים
של עץ הביצוע המתאים את סוג הבחירה. ציור 2 מתאר עץ ביצוע
אופייני. ביצועו של עץ זה מניב את רשימת שמות כל הספקים
המספקים את פריט מס' 36 וממוקמים בלונדון.
3 סבמת סיווג עבור א8
על ה-6א8 שהוצעו עד עתה ניתן להסתכל כעל נקודות במרחב
תלת-מימדי הידוע בשם מרחב ה-]אמכ. קואורדינטות מרחב זה,
כמפורט בציור 3, הינן רמת האינדקס, מיקום עיבוד השאילתה וריבוי
העיבוד.
הפעולות הבסיסיות והחשובות ביותר אשר בהן נועד ה-ואפס
לתמוך הן פעולות הבחירה והשינוי. בתכנונים המוקדמים של ה-
אמכ בוצעו הפעולות האחרונות תוך שימוש בגישה אסוציאטיבית
טהורה, כלומר, כל מסד הנתונים (סט יחסים) נסרק ופריטי הנתונים
אשר סיפקו את קריטריון הבחירה (שינוי) אוחזרו (שונו). החוקרים
בשדה ה-5א8כ הבינו מיד שגישה כזו אינה יעילה כלכלית משום
מס3612:1 368015 ץזשט
מק
(445א5)
(57ו:81ק-:116קקט5 = /118:.5קקט5)
רו
(36 = /ל)
ב
(09סא0 = 08555 )
68צגק-ז116קקט5 קט
ה == ====-=-===-- 2
2 עץ בוצוע שאולתה אופווני
----- 3%כתלר--- ...ב
20 "מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
תו של כל מסד הנתונים, לפחות פעם אחת
-- - - 0 שינוי, בלא להתחשב בגודל תוצאת יחס
ה לת בדו להגיע לתכנון 1א8כ -יעיל יותר מבחינה כלכלית,
שפחת נושה חרשה לביצוע פעולות הבחירה והשינוי. היא נקראת
- ה הקוואסי-אסוציאטיבית. בגישה זו רק חלק קטן יחסית ממסד
ל לעבור עיבוד בכל פעולה. כדי לתמוך בגישה כזו,
ל מסד הנתונים לסט של יחידות נתונים. כדי לבצע את פעולת
הבחירה, למשל, חייבת המכונה למפות תחילה את קריטריוני הבחי-
דה המתאימים לסט של יחידות נתונים. יחידות אלו כוללות, נוסף
לנתונום אחרים בלתי"מבוקשים, את הנתונים המספקים את קריט-
ריוני הבחירה. יחידות הנתונים של הסט האחרון נסרקות ופריטי
הנתונים המספקים את קריטריון הבחירה - נשלפים.
המבנה הנפוץ במרבית ה-6א8, כדי למפות את קריטריון הבחירה
(השינוי) ליחידות הנתונים הרלבנטיות במסד הנתונים, הוא טבלאות
האינדקס הטבלאות מוגדרות עבור יחסי מסד הנתונים ויש לאגרן
ולתחזקן. יחירת הנתונים הממוענת הקטנה ביותר יכולה להיות מסד
ה (ללא אינדקס), יחס או גודל קבוע של דף. גודל הדף נקבע
בסט של ערוצים, ערוץ בודר או חלק ממנו הנקרא ע"י ראש תקליט
קבוע/נע.
הקואורדינטה הראשונה במרחב ה-8%כ-- רמת האינדקס המוגה
דרת עבור מסד הנתונים ונתמכת ע"י ה-/א8 הספציפי. לאורך
קואוררינטה זו נותנים ה-א08 לקיבוץ בן שלוש קטגוריות, כלומר,
ה-6א8ס בעלי אינדקס מסר נתונים (8ַ8-0א8כ), 86 בעלי
אינדקס יחסי (6אמק-יחס) ו7א08 בעלי אינדקס דף (9אמפ-דף).
בקטגוריה הראשונה נבללים כל ה-8%8 התומכים בלבדית בגישת
החיפוש האסוציאטיבית. ה-₪א8 המשתייכים לקטגוריה השניה
והשלישית, כאחד, תומכים בגישת החיפוש הקוואסי-אסוציאטיבית.
טבלאות האינדקס של מכונה מסוג ]א8כ-יחס מתיחסות ליחס כאל
היחירה הממוענת הקטנה ביותר. נוסף לתמיכה בטבלאות אינדקס
יחט, תומכת מכונה מסוג ]א8כ-דף בטבלאות אינדקס המתיחסות
לדף כאל היחידה הממוענת המינימלית.
הקואורדינטה השניה בסבמה המוצעת הינה מקום ביצועו של עיבוד
השאילתה. לאורך קואורדינטה זו ניתן לקבץ את ה-5א08 לשלוש
קטגוריות, והן: מחוץ לתקליט, על התקליט וקטגורית כלאיים. ה
6 מהקטגוריה הראשונה מבצעים את שאילתת המשתמש
(ופעולות העדכון) הרחק מהתקליט בו מאוחסן מסד הנתונים.
כשמבצעים זאת, ]א8כ בקטגוריה כזו מניע את יחידת הנתונים,
הרלבנטיות לשאילתה, מהתקליט לרמת מעבדים וזכרונות נפרדת,
שם מתבצע עיבוד השאילתה.
ה8%87 של הקטגוריה השניה מבצעים את שאילתת המשתמש
(ואת פעולות העדכון) על גבי התקליט בו מאוחסן מסר הנתונים.
06688188זל שצשט
6
0-1
סע
5%-ה0
0665810 /8
גל
רד
1 ש₪ה1א1846
3 מרחב מכונת מסד הנתונום
מכונות אלו אינן צריכות להעביר את יחידות הנתונים מהתקליט
לזכרון נפרד כדי לעבדן. התקליט עצמו מצויד ביחידות לוגיות
בעלות כושר עיבוד ישיר של השאילתות כנגד נתונים האגורים
בתקליט. ה-8%8 מהקטגוריה השלישית מבצעים חלק מהשאילתה;
פעולות הבחירה (אם הן יוצרות את צמתי העלים של עץ ביצוע
השאילתה) המבוצעות ע"ג התקליט, מעבירות את היחסים המופקים
לרמה נפרדת של זכרון ומעבדים, שם מבוצעת יתרת השאילתה (אם
נותר משהו). קטגוריה זו של 6א8 מבצעת את פעולות העדכון
ישירות ע"ג התקליט.
הקואורדינטה השלישית בסכמה המוצעת, הינה ריבוי העיבוד. עבור
מכונות על-תקליט (מחוץ לתקליט), מאפיינת קואורדינטה זו את
הדרך בה תבצע רמת העיבוד על התקליט (מחוץ לתקליט) את
פעולות מסד הנתונים. עבור מכונות הכלאיים, מאפיינת קואורדינטה
זו את הדרך בה שתי רמות עיבוד על התקליט ומחוץ לתקליט
מבצעות את פעולות מסד הנתונים. לאורך קואורדינטה זו, ניתן
לקבץ את ה-6א08 לשלוש קטגוריות והן:
5052 - 2391 510816 - ותב5116 הסוזהזסקכ) 510816
502 - גוג 6וכוו[ט/א - זה6זז5 חסוז8ז6ק 00 סופַחו5
כ]אסוא - גה 6קוווטא - 5168 הסו1גז6קכ) 6!קוזוטוא
ביצוען של פעולות מסד נתונים על גבי 8א8 מהקבוצות הראשונה
והשניה נעשה בצורה טורית. כלומר, פעולה אחת (תיתכנה גם
שתיים במקרה של מכונות כלאיים) היא המספר המירבי של פעולות
ש-1א8כ השייך לאחת מקבוצות אלו יכול לבצע בכל זמן נתון. בעוד
שפעולת מסר הנתונים מוערכת במאפיין אחד בכל פרק זמן במערכת
8052, הרי במערכת 12א50 מתבצעת הערכה של מספר מאפיינים
בו-זמנית. מכונת פואס/א, מאידך, מבצעת אחת או יותר פעולות
מטד נתונים (מאותה שאילתה או ממספר שאילתות נפרדות), בו-
זמנית. יתר-על-כן, הפעולה עצמה מוערכת על ידי מספר מאפיינים,
בו-זמנית.
4. סקירת מכונות מסדי הנתונים
מם-אמ
ציור 4 מציג את ה-8א8כ הנופלים בקטגורית 6-28א28. מבחינה
היסטורית, חברי קבוצה זו (פרט למכונות הכלאיים) הינן האפ
הראשונות שהוצעו. מכונה מחוץ-לתקליט מקבוצה זו (אליה מתיח-
סים כאל /א8כ - מחוץ לתקליט) מאורגנת בדר"כ, כמתואר בציור 5,
סביב זכרון אסוציאטיבי (0א) "]9|!6זפק 6זסא-[5618 6ועס/ונס".
6 65ח066851ץ2 עצסט)
-%
כ
1 מההצהץ
פה
₪8
5%
|22עגת
4 אק בעלי רמת אינדקט - 28
1 ---
ך א .ואס
,
ו
ו
1 5 001
6 בזמ א
1% ג קי ב
(0%85886) 2
5. ארכיטקטורה כללית של מכונות 8ע-מחוץ לתקליט
סוג זה של 41 מאורגן כסט של מילות זכרון קצרות יחסית. כל
מילה מיושמת כאוגר הזזה טורי מהיר הבנוי ממוליך למחצה וקשור
לאלמנט עיבוד (יחידה לוגית פשוטה המחווטת למסלול נתונים
המכיל סיבית/בית יחידה). אלמנטי העיבוד, תחת הוראתה של
יחידת בקרה בודדת, מבצעים חיפוש מקבילי, עדכונים מקביליים
ופעולות חשבוניות פשוטות על תכולת מילות הזכרון. מסד הנתונים
מאוחסן על גבי תקליט מגנטי בעל ראש קבוע (תקליט המכיל ראש
על כל ערוץ) והוא מסופק עם אפיק נתונים הטוען/פורק את ה-4
מ/אל תקליט זה. במספר ישומים, כולל אפיק זה חוצץ (ז6!טט) מוליך
למחצה, מהיר, המאפשר את טעינתו ופריקתו של ה-1א4 וכן מתיר
העברת תכולתם של מספר קטן של ערוצי תקליט, בו-זמנית.
מכונות 08-מחוץ לתקליט מיישמות רק את פעולות הבחירה והעד-
כון. כדי לבצע את פעולת הבחירה, לדוגמה, מחולק מסד הנתונים
ליחידות אשר קיבולתן שווה לזו של ה-)א84. יחידות אלו נטענות
סידרתית אל תוך אא אשר בו נסרקת כל יחידת נתונים במקביל, על
מנת לזהות אותם מאפיינים המספקים את קריטריון הבחירה.
מכונות 58-מחוץ לתקליט אינן מתאימות מסיבות רבות. החשובות
שבהן הינן עלותו הגבוהה של ארגון כזה, במיוחד כשתומכים במסדי
נתונים גדולים וגדולים מאוד וצוואר הבקבוק של טעינת/פריקת
ה-א הגורם לכל הארגון להפוך לבלתי-שימושי. עלותה הגבוהה
של מכונת 8כ-מחוץ לתקליט מיוחסת לעלותם הגבוהה של שני
מרכיביה, ה-א והתקליט בעל הראש הקבוע. למרות שעלותם של
זכרון מוליך למחצה ויחידה לוגית ירדה בצורה משמעותית בשנים
האחרונות, ממשיכה עלות הלוגיקה הצפויה, בזכרונות ממוליכים
למחצה, על בסיס מסיבי כנדרש ע"י 46 גדולים, להיות גבוהה
מאוד. השימוש בתקליט מגנטי בעל ראש קבוע אשר נועד לאחסן
נפחי נתונים גבוהים אינו יעיל כלכלית בהשוואה להתקני אחסון
גדולים אחרים כגון התקליט בעל הראש הנע. התקליט האחרון
מאפשר קיבולת בסדר-גודל אחד יותר מהתקליט בעל הראש הקבוע
ורוחב הסרט שלו קטן יותר. התקליט המגנטי בעל הראש הקבוע
הופך במהירות להיות טכנולוגיה מיושנת בבעיות אחסון בקיבולת
גבוהה.
עקב מגבלת מימדיו של ה-41, דורש ישום פעולות הבחירה והעד-
כון שמסר הנתונים יחולק ליחידות נתונים, אשר לכל אחת מהן
קיבולת הזהה לזו של ה-/אג.. כדי לעבד פעולת מסד נתונים יש לטעון
יחידות אלו אחת-אחת מהתקליט ל-1א שם מתבצע החיפוש/עדכון
המקבילי. ה-א מתגלה כהתקן חיפוש/עדכון מהיר ביותר ברגע
שנטענה לתוכו יחידת הנתונים, אולם טעינתה של יחידת נתונים
מהתקליט בעל הראש הקבוע המסתובב בצורה מכנית דורשת כמות
זמן רצינית. מכאן שתנועת הנתונים יוצרת צואר בקבוק במערכת
ומגבילה את מהירות הביצוע של פעולות מסדי נתונים לחסם העליון
של מהירותו המכנית של התקליט במקום למהירות הביצוע של
ה-א כדי להתגבר על בעיה זו, יש לשנות את התקליט בעל הראש
הקבוע ואת חיבור האפיק (כמו תקליט - ל-/א4) כך שתתאפשר
העברתם של ערוצי תקליט רבים במקביל. אולם, פתרון כזה מגדיל
את עלותו של ארגון כזה. מכאן שנוכל להסיק שבעית תנועת
הנתונים גרמה לארגון זה להפוך לבלתי-יעיל כלכלית בתמיכה בפעו-
לות הבחירה והעדכון.
מרבית מכונות ה-28-ע"ג התקליט אורגנו כמכונות א50. מכונה
מקבוצה זו מאורגנת בדרך-כלל, כמתואר בציור 6, סביב תקליט דק.1
(1.0810-761-17808 ). תקליט ה-1.21 המאחסן את מסד הנתונים הינו
תקליט (בעל ראש קבוע) המכיל ראש לכל ערוץ אשר בו כל ראש
(ערוץ) קשור ליחידה לוגית. יחידה זו מצויידת בכמות זכרון מוגבלת
ביותר והיא יכולה לעבד "תוך כדי ריצה" נתונים הקשורים לערוץ
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו 21
ווווההההההוההההתוהתתותה הוותה
6. ארכיטקטורה כללית של מכונות מסדי נתונים - לוגיקה לערוץ
16
01ע:ת00 84866%;
7 7
% 67-7780%ק-46840 6
58
5% 46%צ1-:10816-26
הרלבנטי. כלומר, היחידה הלוגית מסוגלת לחפש ו/או לעדכן את
נתוני הערוץ הרלבנטי כשהוא עובר מתחת לראש המתאים לו. סט
היחידות הלוגיות המקושר לתקליט 1.71 מבוקר ונשלט ע"י יחידת
בקרה מרכזית (התייחס לציור 6) המבצעת חיפוש או עדכון מקבי-
לים על גבי מסד הנתונים המאוחסן בתקליט. כמה ממכונות ה-01/]
משתמשות בחיפוש ועדכון מקבילים - האופיינים לתקליטי 1.21 -
בדי ליישם את פעולות הבחירה והעדכון בלבד. אחרים משתמשים
בכישורים אלו כדי ליישם את מגוון פעולות המערכת היחסית
השונות, כלומר, בחירה, הטלה, חיבור ועדכון. ישום פעולת הבחירה
במכונת 1.21 נמשך בדרך-כלל סיבוב תקליט אחד. משך סיבוב זה,
מחפשות יחידות התקליט הלוגיות את הנתונים המאוחסנים בערו-
צים המתאימים במקביל ומאחזרות את אותם מאפיינים המספקים
את קריטריוני הבחירה. מצד שני, ביצוע פעולות ההטלה והחיבור
דורש מספר רב של סיבובי תקליט. מספר הסיבובים הנדרש עבור
פעולת החיבור, למשל, הוא בסדר גודל של מספר הערכים המוגד-
רים במשתנה החיבור של היחס הקטן ביותר המשתתף בפעולת
החיבור.
לארגון 1ש.1-זא8 מספר יתרונות חשובים. בין אלו מהירות הביצוע
של פעולות הבחירה והעדבון ועקיפת בעית תנועת הנתונים האופי-
ינית למכונות ₪8-מחוץ לתקליט. העובדה שפעולות אלו מתבצעות
ישירות ע"י היחידות הלוגיות הנספחות לראשי הערוצים של התקן
הזכרון הגדול, שם שוכן מסד הנתונים, גורמת רק לאותם נתונים
שהופקו מפעולות אלו (בדרך כלל שבר קטן ביותר ממסד הנתונים)
להישלח החוצה מהתקליט במקום לשלוח החוצה את כל המסר.
למרות היתרונות שצוינו, מתאפיין ארגון ה-1.1.1א8 במספר מגר-
עות רציניות. החשובה מכולן היא העלות הגבוהה הקשורה לארגון
כזה. שורש הדבר נעוץ בעלותם של שני המרכיבים הבסיסיים של
תקליט ה-ד7.]: התקליט בעל הראש הקבוע וכמות הלוגיקה העצומה
הקשורה אליו. צירוף זה מגדיל את עלות תקליט ה-171 לרמות
גבוהות יותר מאלו המאפיינות את עלות התקני הזכרון הגדולים,
תקליטי הראש הנע, ומגביל בצורה חמורה את מימדי מסד הנתונים
האמור לקבל תמיכה מ-:1א08 מסוג 1.07.
בעיה חשובה אחרת העומדת בפני ה-1-17אמכ הינה שמכונה כזו
אינה מתאימה לעיבוד פעולות ההטלה והחיבור. וזאת עקב העובדה
שעיבורן של פעולות אלו דורש מספר רב של סיבובי תקליט,
והתקליט הינו התקן מכני איטי הדורש כמות ניכרת של זמן להשלמת
סיבוב אחד. ביצועיהן העלובים של מכונות ה-1/1 בתמיכה בפעו-
לות ההטלה והחיבור משתקפות בחקר ביצועים שנערך עבור מכונת
ה-1277 - "8". מחקר זה מראה שלמכונות הדומות ל-87 אין
יתרון מהירות על-פני מערכת קונבנציונאלית חד"מעבדית יחסית
כשבוחנים את ביצוע פועלות ההטלה או החיבור.
מפאת מורכבות המאמר הושמטו התאורים המפורטים של
מכונות מסדו הנתונים הבאות:
,זה דאזק ,2.פגת ,6488 ,צוג51 ,50%
.₪ ממחדחט וו ואפאזוא
212
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
001 שששפאת
868160)561665100(
%- 6 16-אַח1 עסו 4 5
)64580466(
7 ארגון מכונת מסד הנתונים 508%
הט
8
8566
01
5% א86%צ1-ז6ק-16אַ10 +תתותחץ
ץזסמ6)?] 4880618516
(541) לצסת6] 2530618116
8 ארגון מכונתו של אח8-5ִכ-כלאיים
1
8פם
נרצ ג
0006%01
86 הת6ז568 ת1010/7:0166510
(ש5) 6
8ט 8-ו
9 ארגון מכונת מסד הנתונים 679
אפ -וחס
ציור 10 מציג את אותם 8% הנופלים בקטגורית א8פ"יחס.
אפס בקבוצה זו מגדיר, מאחסן ומתחזק טבלת אינרקס עבור
היחסים בתוך מסד הנתונים. עבור כל אחד מיחסים אלו, אוגרת
הטבלה את הכתובות הפיזיקאליות של כל ערוצי יחידות התקליט
המאחסנות יחסים אלו.
באופן בללו, ה-אפכ"יחס מאורגנים, כמוצג בציור 10, במכונות
ב מכונות אלו מקובצות בחבורות כלאיים ובחבורות מחוץ"
תקליט. קבוצת מחוץ-לתקליט כוללת את ה-2 קאת, דסמאזם,
6 8ה066581? עזשט)ף
אַה66881סץק
ץנ
0ז. ה-86א8 בעלו רמת מדד"יחס
15%-] 0
1 אש ה066881ץק
8 א8-4686-018ה1ץסא
(28:858868)
1. ארגון כללו של אפ יחס-מחוץ לתקליט
0% וגג
ב
₪
2
8
.
|
מ
1
.
₪
9
שּ
=
קַה01:6018:1 58 10816
ץזסמפון
2. ארגון רמת העיבוד מחוץ לתקליט ב-501א1
זפ
0001
8
ץזסמאה ז%])ט1
4 -פָ
01
3. ארגון רמת העיבוד מחוץ לתקליט ב-468,זפ8
[אפפת ו8₪1.4057. תצורה כללית של מכונת יחס מחוץ-לתקליט
מוצגת בציור 11. מסד הנתונים מאוחסן בסט של יחידות תקליטים
בעלי ראש נע אשר מחוברים ברמת עיבוד מחוץ לתקליט דרך אפיק
נתונים. ב-847.2, מאורגנת רמת העיבוד מחוץ-לתקליט כתקליט
דק.]. התקליט משתמש בטכנולוגית זכרון הבועות (/א8/א) במקום
בטכנולוגית התקליט המגנטי המסורתית המשמשת ב-₪42 כתווך
אחסון. ₪7.2 מיישמת את כל פעולות מסד הנתונים תוך שימוש
בחיפוש ועדכון מקבילים המאפיינים את תקליטי ה-ד1.7. כדי לבצע
את פעולת הבחירה ב-47.2, למשל, יש להביא תחילה את היחס
%צסש:6א% מ866:10ה1₪%6:60
61600
8 טלט5
-[0ז?/ה101
8 ת6610
8 5:07486 68 צ6זטר
(1568ה0 018% 58 1:86%-:6ק-₪680) ץזסמשון
4. ארגון מכונת מסד הנתונים 141,06כת
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
23
כוע60 ג ₪
מחשבים
|
זמנים חדשים במחשבים.
רח' אחוזה 117 רעננה 43373
טלפון: 052-454117
ת.ד. 417 הרצליה ב' 46103
6
אואט שם מסחרי רשום של 588- +
...יי
לדולר של גולד שער הביצועים הגבוה ביותר.
ביצועים שעד היום היו בלתי"אפשריים הם חלק מהתמורה שתקבל עבור
השקעתך במחשב של "גולד" - ההשקעה המשתלמת ביותר במתשבים
כיום.
אין מחשב דומה אחר היכול להעניק לך ביצועים כה רבים עבור כספך.
ואנחנו מוכנים בהחלט להוכיח לך זאת. מי שכבר נוכח בכך, וגם נהנה מן
השרות המצויין של "גולד" - כולל ההדרכה והסיוע השוטפים לאחר
המכירה - הם הצי האמריקאי, קונצרן מקדונלדידגלס, התעשיה האוירית
של ישראל ותעשיות רבות אחרות, סוכנויות חלל, צבאות מתותכמים
ומפעלים עתירי ידע הנמצאים כבר במחר.
זאת ועוד: כולם מריצים היום את "יוניקס" אך רק אצל גולד היא רצה
במהירות.
גולד - חברת המחשבים והאלקטרוניקה האדירה, מציעה לך היום את
עסקת המחשבים המשתלמת ביותר עבווך:
מכסימום ביצועים במינימום דולארים.
אתה מוזמו לבדוק זאת.
הנדון במלואו מיחידות התקליטים בעלי הראש הנע לתקליט ה-ד1.2,
אלא אם הוא נמצא שם כבר. היחידות הלוגיות, המתיחסות לערוצי
תקליט ה-1.21 המאחסן את היחס הנחצץ, סורקות את הערוצים
במקביל ותוך כדי ריצה ומאחזרות את אותם מאפיינים המספקים את
קריטריוני הבחירה. כרי לבצע את פעולת החיבור, יש להביא את שני
היחסים לתקליט 1.77. 42.2 מסוגל לבצע מספר פעולות מסד
נתונים בו-זמנית (מכונת פואס1א) בתנאי שניתן לאחסן את היחסים
הרלבנטיים לפעולה, בשלמותם, בתקליט ה-ךק.1.
5אפפ-דף
ציור 15 מיצג את ה-6א08 הנופלים לקטגורית 6א8כ-דף. ואפ
מסוג זה מגדיר, מאחסן ומתחזק שני סוגים של טבלאות אינרקס,
רמת אינדקס"יחס ורמת אינדקס-דף. טבלת האינדקס הראשונה זהה
לזו שהוגדרה עבור 1א8 מטיפוס ]א8-יחס. רמת האינדקס-דף
מוגדרת על סט המתארים בעל ההתיחסות המירבית של מסד הנתו"
נים. עבור כל ערך של כל אחד ממתארים אלו, מאחסנת טבלת
האינדקס המתאימה את סט הכתובות של כל הדפים המכילים את
המאפינים בעלי ערך כזה.
שתי קבוצות ניתנות להגדרה מתוך המכונות המשתיכות לקטגורית
[אפס-דף. אלו הן קבוצת המחוץ-לתקליט וקבוצת הכלאיים (ראה ציור
5. קבוצת ה50507 מחוץ לתקליט כוללת את ה-ואפ1-וא8כ, 106
ו-א11א15. מכונת /א8כ מסוג זה מאחסנת את מסד הנתונים בסט של
תקליטים בעלי ראש נע ולה דפים קטנים יחסית, כגודל הערוץ. רמת
העיבוד מחוץ לתקליט הינה מעבד וון ניומן יחיד המתמשק להתקני
אחסון גדולים דרך זכרון 841 גדול (הזכרון הראשי). המעבד מיועד
לעיבוד מסד הנתונים והוא המיישם את פעולות מסד הנתונים השונות.
ישוםזה תלויבמידה רבה בטבלאות האינדקס ברמת הדף כדילהאיץ את
ביצוען של פעולות אלו. כדי לבצע את פעולת הבחירה, לדוגמה,
מעובדים תחילה קריטריוני הבחירה המתאימים כנגד טבלת האינדקס
ברמת דף, כדי לקבל סט של כתובות דף. כל דף בסט זה מכיל לפחות
מאפיין אחד המספק את קריטריוני הבחירה. סט הדפים מובא אחר-כך
אל הזכרון הראשי, שם הוא נסרק ע"י המעבד המאתר את אותם
מאפיינים המספקים את קריטריוני הבחירה.
קבוצת ה-פ!אס)א-מחוץ לתקליט, הכוללת את המכונות 805וא
ר-זא180!וא, מוצגת בציור 15. הראשונה מאורגנת כאוסף של מיקרו-
מחשבים, אשר לכל אחד מהם זכרון .₪ עצמיויחידות תקליט בעלות
ראש נע. סט המיקרו-מחשבים מתחבר דרך עורק משותף ומבוקר ע"י
מיקרו=מחשב אחר. כל מיקרו"מחשב מתחזק טבלאות אינדקס ברמת
דף, המוגדרות עבור חלק ממסד הנתונים המאוחסן על התקני אגירה
גדולים משל עצמו. גודל הדפים ב-1805א קטן יחסית. בסיוע טבלאות
אלו מסוגל מיקרו-מחשב לבצע כל פעולה שהיא של מסד הנתונים,
6 08 עמפטף
1-5
%8פררשסס
ו
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
נום מאוחסנים כבר בהתקני האחסון הגדולים
ם מתפרסים על פני מספר מיקרו"מחשבים, אזי
אלו לשתף פעולה כדי לבצע את פעולת מסר
בתנאי שהדפים הנידו
שלו. בשהדפים הנידוני
חייבים מיקרו-מחשבים
הנתונים המתאימה.
5. הובט ביקורתילעבר ה-א
שהוצעו
וסטורית, ה-/08% הראשונים שהוצעו אורגנו כמכונות מחוץ לתק-
- היו מצוידים בנגישות אסוציאטיבית בלבד למסד הנתונים
ליט וה
(ְאפ-8כ מחוץ לתקליט). בדרך כלל, למכונות אלו (וגישת תיכון
זו) מגרעות רבות, בעיקר חוסר יעילותן בטיפול במטדי נתונים
גדולים מאוד. ואמ מסוג כזה צריך להניע את כל מסדי הנתונים
מהתקליטים המכנים האיטיים, שם הם מאוחסנים, ל-1א מהיר מאוד
שבו מתבצעות פעולות הבחירה, העדכון או פעולות מסד הנתונים
האחרות. בסביבת מסר נתונים גדול, יוצרים אפיקי ה1/07 של מכונות
אלו צווארי בקבוק כתוצאה מההבדלים הגדולים בין מהירות טעינתו
של ה-]א4. ומהירות ביצוע פעולת החיפוש/עדכון. חסרון זה, יחד
עם עלות יצורן הגבוהה של יחידות ]4% בקיבולים גבוהים, אחסון
מסד הנתונים בתקליטי ראש לערוץ ורוחבם הגדול מאוד של אפיקי
ה-0/ של ה-וְאפק, הופכים גישת תכנון זו לבלתי יעילה כלכלית.
תיכון 8ס-ע"ג תקליט מונע את בעית הזזת הנתונים ע"י עיבוד
פעולות מסד הנתונים על גבי התקן לאחסון גדול, שם שוכן מסד
הנתונים עצמו, ורק תוצאת פעולות אלו מועברת מחוץ להם. למרות
שגישה זו מבטלת את הצורך בהזזת נפחי נתונים גבוהים ומבטלת את
צוואר הבקבוק של ה-1/0, היא ממשיכה לטמון בחובה חסרונות
רבים. החשוב שבהם הוא בעית העיבוד "תוך-כדי"ריצה", כלומר,
הצורך ביחידת חומרה לעבד את הנתונים באותה מהירות כמו ראש
התקליט המשגר אותם. יחידה לוגית לעיבוד תוך-כדי"ריצה קשה
לתכנון עקב השונויות בדרישות עיבוד הנתונים. הפתרון הוא ליצור
חוצץ וא, שגודלו זהה לערוץ בתקליט, ואשר מכיל יחידה לוגית.
בטכנולוגית ה-א של ימינו ניתן ליישם זאת בתקליטים בעלי
מספר קטן של ראשים. אולם, אין זה פיזיבילי עבור תקליט 127
משום שדרוש זכרון !א שקיבולתו שווה לזו של תקליט ה-ךל/1.
מענין לציין שבעית העיבוד תוך-כדי-ריצה אינה יחודית למכונות
8עיג התקליט, אלא היא משותפת למכונות מכל הקטגוריות
האחרות המשתמשות בטכניקות כאלו כדי לבצע אחת או יותר
מפעולות מסד הנתונים.
ניתן לחשוב על שאילתה בעל עץ אשר צמתיו הינן פעולות במסר
נתונים. רמות העץ מיצגות יחסים מתוך מסד הנתונים. בסביבת מסד
07088584 501560
0 צ6])טפ
88 טל
08
6. ארגון רמת מחוץ לתקלוט של [אפ אא
נתונים אמיתית, צמתי העלים מיצגים בררך כלל את פעולות הבחירה
והעדכון. !אטפ-כלאיים מעבד את פעולת בחירת העלה, ובמספר
מכונות גם את פעולות העדכון בתקליט. היחסים הנוצרים מעיבוד זה
(אליהם מתיחסים כאל יחסים זמניים) מועברים מאוחר יותר למכלול
מעבד-זכרון מהיר שם מבוצעות יתר פעולות השאילתה. במרבית
המקרים מפחית ביצוען של פעולות בחירת העלים והעדכון בתקליט,
במידה רבה, את נפח הנתונים אותו נדרש להעביר לעבר מכלול
המעבד-זכרון המהיר.
מהאמור לעיל ניתן להסיק שרמת ביצועיהם של זַאִפַּם אשר תוכננו
בגישת ה-8כ"כלאיים עדיפה על זו של 8-ע"ג תקליט ו-8-מחוץ
לתקליט. זאת הודות לעובדה שה"גא8 מהסוג הראשון מבצעים
את פעולות מסד הנתונים ביחידות חומרה מותאמות יותר ועי"ב
מפחיתות את נפח הנתונים הנדרש להעברה מחוץ לתקליטי האחסון
הגדולים באותו זמן.
באופן כללי, מספר המאפיינים הנבחרים (או מותמרים) כתוצאה
מביצועה של פעולת בחירה (שינוי) אופיינית הוא שבר קטן ביותר
מסך אלו השוכנים במסד הונתונים. לאור טכנולוגיות המעבדים-
זכרונות הנוכחית והכמות העצומה של הנתונים במסדי הנתונים
הגדולים מאוד, ברור שהצורך לסרוק את כל מסד הנתונים לפחות
פעם אחת, כפי שנדרש ב-9א8כ מסוג פכ-ואפכ, הינו בלתי יעיל.
בפועל, הצורך לסרוק את כל מסד הנתונים אופייני ל-8א8 בעלי
רכיבי חיפוש מקבילי יקרים מאוד, כגון תקליטי 1.21 ו-15א4. גישת
התכנון, המספקת ל-א8 מנגנון המבטל את הצורך לסרוק את כל
מסד הנתונים עבור כל פעולת נתונים - רצויה ביותר.
בקונטקסט של 6א28, משמשת טבלת אינדקס שהוגדרה במסד
הנתונים כמנגנון להפחתת כמות הנתונים אותה יש לעבד עבור
פעולת בחירה או שינוי נתונה. עבור כל יחס במסד הנתונים, מאח-
סנת טבלת האינדקס של ]8% השייך לקטגורית /א8כ-יחס את סט
הכתובות של ערוצי התקליט המאחטן את היחס הנדון.
למרות שגודלה של טבלת אינדקס כזו (יחסית לזו של מסד הנתונים)
הינו פונקציה של מספר היחסים במסד הנתונים וגודל הערוץ -
אעפ"כ הוא קטן ביותר. תחזוקתה, עלות האחסון בה וזמן הנגישות
אליה, זניחים ביחס לזה של מסד הנתונים. כדי לבצע פעולת בחירה
(שינוי) ב-]אמ מסוג יחס-ע"ג תקליט/כלאיים"יחס, נסרקות (או
משונות) רק יחידות הנתונים המאחסנות את היחס הנדון בפעולה.
עבור אותן מכונות המשתמשות בתקליטי 1.27 כתווך אחסון, מעוב-
דים רק אותם הערוצים המתיחסים לאותן יחידות. יתרת ערוצי
התקליט ניתנת לעיבוד בו-זמני ובמקביל לפעולה אחת או יותר של
בחירה ו/או עדכון. מצד שני, כדי לבצע פעולות אלו על |אמפ-יחס
מחוץ לתקליט, יש להניע רק את אותן יחידות נתונים, המאחסנות
את היחס הנדון ע"י הפעולה, לעבר מכלול המעבד-זכרון לשם
עיבודן. הדבר מוליך למסקנה ש-6א28 התומכים ברמת טבלה-יחס
בלבד מבצעים את הנדרש מהם בצורה שונה כל אימת שמשתנה סוג
מסד הנתונים.
בקונטקסט של מסדי נתונים המאופיינים ביחסים בעלי גודל קטן
יחסית, משפר ביצוע האינדקס ברמת היחס, בצורה משמעותית, את
כלכליותו של ה-וא08 ביחס לאלו אשר אינם מבצעים אינדקס בלל.
עבור ה-8א8 המאורגנים בעי"ג תקליט או ככלאיים, ניתן להחליף
את ה-1.27 בתווך אחסון גדול זול יותר. עבור ה-1א8פ-מחוץ לתק-
ליט, מופחתת בצורה משמעותית כמות הנתונים שיש להעביר מחוץ
למאגר המשני. לכן, ניתן להשתמש באפיק 1/0 זול יותר. ומנגד,
בקונטקסט מסדי הנתונים המאופיינים ע"י יחסים בעלי גודל ניכר
יחסית (במסדי נתונים גדולים מאוד יכול גודלו של יחס להגיע
למספר תקליטים מגנטיים), אין ביצוע אינדקס ברמת היחס משפר
את יעילותו הכלכלית של ה-וַאפק. ברור למדי ש-1א08 כזה סובל
מאותן בעיות המאפיינות את ה-ואמס-08.
טבלאות האינדקס הנתמכות ע"י ה-8%8 השייכים לקטגורית -וא8ש
"דף מוגדרות בסט מתארי מסר הנתונים שאליהם מתיחסים בתדירות
הגבוהה ביותר. עבור כל ערך של כל אחד ממתארים אלו, מאחסנת
טבלת האינדקס את סט הכתובות של כל הדפים המכילים מאפיינים
בעלי ערך זהה. למרות שגודלו של אינדקס זה (ביחס לזה של מסר
הנתונים) הינו פונקציה של מספר המתארים במסד, מספר הערכים
המוגדרים בכל מתאר וגודל הדף עצמו, הרי גודל האינדקס ועלות
תחזוקת מאגרו משמעותיים. צמוד לטבלת אינדקס-דף, יש להשתמש
במנגנון קיבוץ. המנגנון מנוצל לאגירת סט המאפיינים אליהם מתיח-
סים בתדירות הגבוהה ביותר יחד עם מספר מועט ככל האפשר של
דפים.
בדרך-כלל, השימוש בביצוע אינדקס דף יחד עם מנגנון קיבוץ יעיל
משפר את רמת ביצועי הבחירה והשינוי. הצורך לסרוק או לעדכן
את אינדקס הדף כשמבצעים את פעולת הבחירה או העדכון, גורם
להשהיות בתהליך עיבוד השאילתות. במקרה של מערכות מסרי
נתונים גדולים ביותר, גורם השימוש בדפים קטנים לטבלת אינרקס-
דף גדולה יחסית, הדורשת כמות אחסון עצומה, זמן נגישות ארוך
ועלויות גבוהות בתחזוקה ועדכון. אולם, היא מאפשרת למתכננים
להשתמש ביחידות תקליטים מסורתיות בעלות ראש נע כהתקנים
לאחסון גדול, כפי שנראה מסקירת 6א8 התומכים בטבלאות מדד
ברמת דף בהם גודל הדף קטן. השימוש בדפים גדולים בצמוד
ל-ואמ מביאה לאינדקס דף קטן יחסית (כ-19%9 מגודלו הכללי של
מסד הנתונים) ועלות אחסונו, זמן הנגישות ועלויות התחזוקה נמו-
כים יותר בצורה משמעותית. ביצוען של פעולות הבחירה והשינוי
משתכלל במיוחד אם הדף מעובד ע"י מספר מעבדים במקביל.
בסכמה שתוארה מוקדם יותר, אורגנו האמ המוצעים כמכונות
58050, פואס5 ורפואסוא. עקב עלותם הנמוכה יחסית של התקני
המעבד והזכרון, מגדיל העיבור המקבילי את יעילות ה-6א8.
למרות שארגון 10א50 ב-1א8כ מפחית את זמן הביצוע של פעולת
מסד נתונים, הוא אינו מציע פתרון אמיתי לבעית מסד הנתונים
רב"המשתמשים. ארגון ה-כ!אס/א יעיל יותר בתמיכה במסרי
נתונים, שם מהוות הנגישויות המקבילות למסדי הנתונים דרישה
בסיסית. זאת הודות ליכולתו של ארגון !אס!א לא רק לבצע פעולת
מסד נתונים במקביל אלא גם לבצע יותר מפעולה אחת מתוך
מספר שאילתות בו-זמנית. :
מגרעת חשובה אחת בארגון ה-פ!אסוא היא התקורה הנלווית,
כלומר, הכמות הגדולה של העיבור הנדרשת לבקרת הביצוע הבו-
זמני של הפעולות השונות וכן לניהולם של רכיבי המערכת השונים.
במרבית ה-6א28 מסוג !א0!א מציבה תקורה זו חסם עליון לגבי
מספר השאילתות והמשאבים הפעילים בו-זמנית במערכת. מזעור
תקורה זו, אמ-כן, חייב להוות יעד בסיסי בפני מתכנני ה--פואס!א
ואמפ.
5אםתתיסת
-ווחוקס) ".%5ת84 12818 53160 1.326 זס] [006וא [ההסווגו6 ג" .₪ ,0006 .1
.7 .יק ,(1970) ,4006 ]0 צחסוו0סות
".10661 [4ה4618110 356 ג281] 186 ]0 מ0גז4124החסא זסתהגרן" .1 .₪ ,06 .2
ספת .(6 .0 ,50508 5616006 ז6וטקנהס0) ותגזוס0)) )וכע 8056 018
.1 ץג ,1ו6-714ווח6זק :.[.א ,612165 04סאי
1 ,קש 5 קָתוזגוקוחס0 40-01 ".5ח6ו5ץ5 231204 |בחסווגו6ת" ./ גא .3
.1 .סק ,(1979)
-4550018/ הה--?3' .חוווח5 .6 .א 6חג זסוצטח50 .4 .5 ,.4 .5 ,חגהגזג+0 .4
6 0 77006600 ,4105 ".ההג 123130856 זס] זסצב66סזע 6שוך
.87 .יכ ,1975 , (45 . /) 666זק]ח0) זשווקוחס |התסווטא
ו חס 4 :5586 ]0 6165 41060191" .3 .0 נצפטסק 1 .5
0% חס הזווונסקחץ5 [גוחת תו תו [ס 5קַהו2700600] ". זסות6וא !ג נוחסטף56
8 .סק ,1978 4111 ,4ומז31/]0 10 10 ,41660176 זסוגוק
.הספחוא!ו .א .א 806 ,197161 .א ,הבוט .כ הוושס .2 .כ .11 ואט .6
174 1555 ".21507 1366( 030 ג241] 6מו 01 מסטגות6מח6וקוה[יי
.41 :"סק , (1982) 8 ,פָחוזאאתוַפָת] 50/6 תס
-213] ז50ט6סזקטז116א-וו[1א 4 :5880 סז הטנ 0זוה] חב" .0 ,הוזג זג .7
-חס זס] 6זגוושווו/6ז4, זשוגוקחוס) חס קסת5/זס/ץ תוצו5 176 ".6תנחסג!א ספבט
.1 16 , 06ח4] ,116165 ,106033 שוזשתזגוא
6" .51/9861 .ץק 0חג ,חפ .2-2 ,ו(סטז .ג ,זא .5 .כ ,א .2 ,10 .8
הה--] )זג :(10285א) ה516ע5 23140456 6ת1115406)א] ב ]0 הסוז3)ה6וחסוקח1
-10 120100046 44700600 ח] ".קחוזססהוקח= 50/1016 2418046 חן 36156
.קק ,1983 ,066-1141ה6ז :.(. א ,10105 6000[קחם .א גס6וות6ז4 שתותס
.30-36
-26 )270006 ".1360106 טצב0ג)ג2 וח6קו!וסוח1--1500א2ו1" .סת! ,166-מסוותם .9
.90 ,54 ,גוחז28110) ,624105 צס.] ,.6מ1 ,1/66-מסווז , חסווקח:
5 חס0ח0ס.] , קטתזור] ,1160004165 .101 הס ק 2650 טסוק 5-80 .10
.9 ,הגוע ,15%
-0071 ".1ה4266חג1א 6 זז ז6 )טק הוס-) 6ה6%6ג8 .ג .11 .5 ,צ383ח4 .11
.2 .יס , (1974) ,4084 תו ]0 5מ00ום6ותגות
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
27
-6 80 128180856 זס] ה96ע5 ז66550סזקה וטוא 66002166 4--ואמסת"
:5/ו וקה 476 0/0036 664מ4400 ה[ ".ות6ח
.6 .סק ,הז
,ח56טח566 .5 ,511676 .02 ,6קק6ח56 .11 ,ח0וו16 .11 ,116 .11 7 .3
-08 123180856 [8ח0ווג61 --]אמכות'" .הד .0 36 ,2010161 1%
.0 .סק , (1981) 6 ,צוחאונע5 חסו!טוחזס]ח] ".6חו
סקט 10 6זטו166ות6ז ג ז6זטקוחס0) 4550613106 ח/ ,05 הזת" .ם ,זסאווס .33
.9 ,ץצוח 0% ,0551 .כ ה? ".10061 גוג [גתסווג|6ת ג
חן ".6קַס 1 שזסוח6א 6|ססט8 6ו61הק3)א" .התכ .11 הג ,)ד ,ה .34
.1% 5 4630600 :אזסץ אסא ,(17 .01/) זט קוחס) חו 665ה4400
".65ח14601א 123180856 הז סט והח66ד 319-110 ]0 256 6 הכ)" .11 , [גזס₪ .35
-- 1960 ]0 ץ501ה196ה12 ,תוהזב ק26] 065ה5616 זס1טקוהס) ,ופחד .כ חק
.1 .30150
-28901) 710603501 66זטלחופועם 4--0141.00" .סג .8 .5 הג ,. .8 ,חגא .36
סו ו ]0 סיק ,4105 ".65חות36]א 23180856 זס) חסווג?
.2 ,סק ,1980 , (49 .01/) 66ת6ז]מס זשוגוק
-0ק1ג/ [86ז08'" . הספחוא!ו/ .א .א 6ה3 ,ואיש .כ ,3031 .11 ,. ,חסווום .37
-טזםזך ".סוק 23135356 [8ה0נ6131 0 הסמנ36ם 16 זס) חתות
53 .קק , (1983) ,פוח))נע5 20100056 חס 60
-2313 1016118681 106 זס) 5הסו הקו265]" .חזסתזאיג1] .7 6חג , .3 , הושופקם .38
06 וס סג תו ]0 20660 ,4105 ".6ח1ח186 56בט
.41 .סק .1980 ,(49 .01)
3 ,וס .7 ,סג .א ,0חו3%)א .1 ,136661 .> ,א סחו56% .39
4 הז ".קוח ז6גו) הסוז הוה ס]ה] ח3 זס] הסגוגז6טופחס0) הקופ6כןיי
ווק 5 שקה ו םוט
.7, 19
הנוהצב1 106 )0 אשמרושצכ)'" .הספחוא!ול .9 תג ,גג1 .ץד .וא .2 התחפה .40
-6תָ10 חס קטסז2) זטיז6וח] 5601 תו ]0 פַחו6660סל] ".6הות6ג/% 6פהטגוג
.9 .קק ,1984 שח , (510%10) 0₪ ]0 זחאוח
זסצאיגז/5 .₪ .2 ,51 .2-.2 ,ו(ססז0 .א ,זז6א .5 .כ ,63וחצגקודן .וא ,.0-, ,6 .41
-+57 12318035 6ה1036%6ונו1א 3 01 הסו191ה6ה6!קוח] דד" .11580 .א .כ 0ב
בת הז ".285א 6קץוסוסד? ג ]0 הקוצ6כ 1-16 זג :(5מכ)א) וח6ו
| :א ,618 6006קח ו 0 לוע
.5 ,1983
16 עז6 זס] 6הוה6ג1א 2813036 ג" .וחבז] .8 .% 304 .2 .5 ,30 .42
חס 6 תש חס חס חםזשוח] 16 ]0 5קה/66660סז] ".231203565 [התסנוג|6ת
4 .סק ,1983 נה ,פַחו6653סלק 1:]
ז6ק ו 0<) 3130356 א--6מכ"* .ההההגא .א 800 ,115180 .12 ,.1 ,66[ז6חה3 .43
(1979) 0-28 ,צז!טוקוחס) חס הזד 1555 ".231303565 1.316 עז6 זס]
.9 .קת
-180/ 86 5100600165 ז0650סזקם!נוו 0 הסו9קוו65ח1 הג 7 חס .44
9% ,81 6/1 סא 16 ".1 ה66ק3ה3/א 23135356 זס] פוחתות
.1 זוגא , ע8616ז3/86וחזס]/231) שוח ,קהח66הופָחם
התג'% 0תג ,62תט0|ג/ . , ההוהת6הוח>ך .א ,670036 .7 ,0 ,התג ג .45
-חש]א ג זס] ה6וצץ9 23030856] |ההסווג|6 4 :54802" .הטחוש
16 106 20100036 668ת0ש40 ה] ".6הות6בואן זס סז 0זסוות
.5 .קק ,1983 ,106-11811!ח6זק :1 ,61/85 6ססאוסןקחם
המד 1555 ". 5106 6166 חווט פתופפסססז? [1!6ז 3" .5 .11 , 5006 .46
11 סק .(1971) 0-20 ,צזשוווקוחס) חס
זא 7116 שתקיים מערכת "אנשים ומחשביטיי
ניתן לקבל פרטים נוספים ולהרשם במחלקת ה
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
מבט על חלונות הוא אחר מסודרת סמינרים שווגשו על ידו פרופי
בשותוף עם אופיר
הדרכה של "אנשום
7 16 ,%0%1186 .נחזשונע5 120000056 [0 65!קוסחודן -2 .3 מפמווט
0 :4
7 060 5 10.
6 006ס1חם (.00 26) ח0וו20/ח0פָזכ) 2010-8056 זסוווקתזס) וא
6 8חסווא תו ]0 2700660 ,175 4 ".16 100
0 5 .1973 ,(91..42) השוע
0 0 556 1303661 2813 4 01 14110 ה6רח16קוח1 ה" 016085
חס וס טוא 6 0 006605 ,1105 ".210005901 6/9006
.79 -קק ,1973 ,(42 .01) 066
0 4130 210665501 455001811%6/" פַח26 .7 806 ,038165 %..3 ,1006 ,
-ו0ס6 |פחסווגא תו ]0 06660 ,175 4 ". ה60ק3ה4)א גוג 6הזו-[ה6
.95 .קק ,1973 , (42 .901) 66מ6ז)] תח וו
זו 4--41671106106 770065501 4550019116" .קט .11.5 חב ו
.7 .-קק ,(1977) 9 ,565 פוקס 46 "שו
-ץ6 :זט 1% .1060/08 0 וח6ופץ5 6פָז510 זסוגוקוחס) ,06% ,
16 17.
1 ]0 הֶת(06664ז] ".5516 611681 740%ך זשק סקס ] יי - 0
.0 סו 4-146-איד קפ ,1971 ,זפוט
-6 ה0ןו101004ה1 ז0) 59516 קחגוטק 00 181 .3 בבק .
| 0/6666 זשוגוקוחס 6 |סהסווא 16 ]0 5ְמַתו6660סזע "סו
.000 סק ,1972 ,(11 זג ,41
ההוגוסה 3 01 הפוס 16" .תוגם5 .וא .3 306 5 7 0 5 ,םג |
ו 0 6 610 זס] וטוא 50681096
.5 .סק , (1976) 51 00056 חס
-4550018/ ח4--4/.0" .ה]ווח5 .0 .א חב ,5161ח50 .4 .8 0388 ,
ו ]0 פָהו0060סזק ,175 "1306 128180856 ז0] 210063501 סצנ
.7 .0 ,1975 , (45 .01) 0 606 ]טמסוופא
איס[ .צז6וגוקוחס) ח| 4000665 ח] ".691665 אסגץך ז טוקס" .1 .כ ,חסוחוסן8 ,
.6 .5 , (1970) 0 ,1035 40366010 :וס
]0[ חח 26710" .56% 6 .א 06 ,50101 .4 .5 ה8חגז02+8
55 2100056 חס סו .100 4550018006 [החסווב|6 ב
5 .פס , (1977) 2 ,15חש)
זס 0 5636 4" -ז0ו2006 .ה .11 6חה .0קסו50 .0 110 תסו |
6 שז חס 6 6 ]ס 005 55165 הק הג 0356 ו
.7 .סק ,1978 ,1000565
-3] 2818085 |6111008 3 חס [6100%3 0-88566ק607|ש0סח%" .2 ,אגח5 .
-זסות/ 5180/0768 וז ה 26 ,פופסודד .כ. תל ".6חומ6
.0 ,וצ
ב ]0 6905)א עס 018000 8 קוו ה6וח6וקות1" .5 ,ססגם .
.9 .סק ,(1979) 4 00 סוחד 00 .6זה6זבהון
56 חס 6 קוו( [השסוז61 הסוו3וזס]ה1" .ג זסווגור .
.111% ,1980 אס 11 6 ]0 פֶה[06660 ".6זסו5
.ח)ווח5 6 .> 06 ההא .4 .5 ,חסקטקא .0 .11 50 80516 .
".ןוקק 15 חב 8% זז 1060550 45500131196/ ח/ :2-ק 1/4"
! .58 -קק (1979) 0-28 ,פזטוווקוחס) חס חסוו06פתםלך 1
או סקט זס] חס קוחקז כ וטוא א--ך6מתזס"* .1 .כ ,וסס
הס תד בכ ה 6קהת13א 28145856 [הח0ו)ג61
.8 .סקר , (1979) 0-28 ,פזאוגוק
לו 406 ,500086 .0 ,1.1116 א ,ז010ו26 .11 .11 6קק6א 56
ארגולד גרינפילד בשבוע ע0 514718
טורס ותלמעתיק בחודש מרס 1986.
ומחשבים", טל. 03-295148.
0-17 סנק א
ג 8המו10 השוע התוא 128 8 80078 7-8 486 6 6506 |
24
0.
1
מלוקנועיו
לקונטרול דאטה (0.0.6) מאגר כח-אדס מקצועי וייחודי
המתמחה בתחומי פעילות רבים ומגוונים.
קונטרול דאטה מעסיקה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה
בתחומי ההנדסה, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ומחשבים אשר
מלווים את הלקוח משלב איתור הבעיה ועד לפתרון הממוחשב
הטוב ביותר.
צוות המומחים, ביניהס כלכלנים, גיאולוגים, מהנדסים,
כימאים, פיזיקאים, אנשי מחשבים ובעלי מקצועות נוספים,
תורמים מנסיונס הרב בארץ ובעולס ליישוס הפתרון המתאים
ביותר.
לכן, בקונטרול דאטה אתה מקבל יותר. לא רק המחשב
כפתרון, אלא פתרון ממוחשב לבעייה המקצועית שלך.
עכשיו, כשאתה שוקל את ערכה של חברת מחשביס עבורך,
קונטרול דאטה מציעה לך מקצועיות, מחשבים ויותר.
65 קונטרול דאטה
"אא" מחשבים ויותר.
קונטרול דאטה (ישראל)בעיימ רח' ברודצקי 43 תל אביב 61390 טל 03-4221311
30
נחמן גבעולי
בינה מלאכותית
הכינוס השנתי השני של האיגוד הישראלי
לבונה מלאבותות של אול"א
לא היה דמיון רב בין תוכן ההרצאות על
בינה מלאכותית שנשמעו בכנס הכללי האח-
רון של איל"א, ובין אלו ששמענו בכינוס
המיוחד לנושא זה, שהתקיים בדצמבר בכפר
המכביה. בירושלים דובר הרבה על התיאו-
ריה, על האפשרויות הגלומות במחקר זה, על
המגבלות והקשיים הכרוכים בו, ועל כיווני
פיתוח שיאפשרו אולי להתגבר על קשיים
אלה, כגון ריבוי מעבדים מקביליים ושימוש
בשפות תיכנות מיוחדות לעיבוד מקבילי.
בכפר המכביה, לעומת-זאת, הושם עיקר
הדגש על היישומים המעשיים של תוכנת
בינה מלאכותית ועל הנעשה בשטח זה
בארץ. שמענו הרבה על מערכות מומחיות
הפועלות בתחומים שונים, אך גם על נושאי
מחקר בגון ראייה וזיהוי צורות, בקרת
תנועה, עזרה בהלחנת מוסיקה ועוד. גם
בתצוגה שנערכה באולם הכניסה ראינו
מספר רב של מוצרי בינה מלאכותית והדג-
מות של מערכות אלה בפעולה. נציגי קונט-
רול דאטא, טקסס אינסטרומנט, דיגיטאל,
סאן ואחרים הציעו מערכות-תוכנה וקורסים
ב-00 2801 וב-1152. חברת א.מ. מיחשוב
בע"מ, נציגת סאן, הפיצה בין באי הכינוס
קטלוג של מוצרי תוכנה וחומרה, ובו פרק על
בינה מלאכותית שכלל בעשרה מוצרים.
המוצגים כולם נראו כה פרוזאיים, וההרצ-
אות נשמעו ברובן כה מעשיות וענייניות, עד
שקשה להאמין שרק לפני כמה שנים נטו
רבים לראות בבינה מלאכותית חלום באספ-
מיא.
מהי בינה?
אכן, השאלה היא איך אנו מגדירים בינה
מלאכותית, או בינה בכלל. אחד המרצים -
אהוד בראון מהמחלקה להוראת המדעים
בטכניון - טען שהדבר המכונה בפינו בינה
מלאכותית אינו בינה כלל. האם רובוט,
המסוגל להושיט זרוע וליטול כוס, הוא נבון?
האם היינו שולחים אותו להרצות בטכניון? -
שאל המרצה. התשובה היא, כמובן, שהרו-
בוט עדיין אינו נבון, אך הוא עושה את
הצעדים הראשונים בדרך לבינה. העיסוק
בהקניית כישורים מסויימים לרובוט נקרא
בצדק פיתוח בינה מלאכותית, כשם שהוראת
האלף"בית האנגלי לילד היא התחלה של
הוראת אנגלית.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
בהרצאת הפתיחה של משה בן-בסט,
מאוניברסיטת תל-אביב, נמנו כמה איפיונים
לבינה מלאכותית. אין מדובר כאן ב"מומח"
יות" גרידא. היכולת לפתור בעיות מסובכות
ע"י אלגוריתמים בדוקים שנקבעו מראש,
כגון פתרון בעיות בתיבנות לינארי בשיטת
הסימפלקס, פתרון נומרי של משוואות
דיפרנציאליות וכו', אינה בינה. גם מציאת
הפתרון ע"י בריקת כל האפשרויות, כמו
בבחירת הצעד הטוב ביותר בעת משחק
שחמט, אינה בינה במשמעות הנדונה כאן.
תוכנה "נבונה" חייבת להיות מצויידת בידע
רלבנטי לבעיה, במנגנוני היסק ובאסטרטגיות
יעילות לבקרה עצמית. עליה להיות מסוגלת
להבחין אם היא מתקרבת ליעדה, או שמוטב
לה לברור שיטת פתרון אחרת, ומה הן דרכי
הפתרון המתאימות ביותר לבעיה הנדונה.
תכנית המשחקת שחמט, למשל, יבולה להע-
זר במאגר ענק של מצבים ופתרונות מתאי-
מים, או לנקוט בדרך של סריקת עץ
האפשרויות. השיטה הראשונה מצריכה
אמצעי החסנה רבי-קיבול, ואילו השניה
פירושה זמן-עיבוד ממושך. גישה נבונה, כמו
זו המיושמת במוחנו, מנצלת את שתי השי-
טות גם יחד, ומסתמכת הן על כמות מסויימת
של ידע והן על סריקת כמה אפשרויות
מבטיחות.
תוכנה של בינה מלאכותית עוסקת יותר
בסמלים מאשר במספרים. משום"כך קל יותר
לתכנת אותה בשפות כגון 1.15 ו-7₪01,00.
התוצאה אולי לא תהיה כה יעילה, מבחינת
מהירות הביצוע, כמו תוכנה שנכתבה בשפת
אסמבלר, אך פיתוח התוכנה עצמה יהיה
הרבה יותר מהיר.
מערכות מומחיות
המונח האנגלי וחטוצצ5 חטקאם פירושו מער-
כת שהיא מומחה ולא מערכת של מומחה.
משום כך התרגום העברי אינו צריך להיות
מערכת מומחה," כפי שנהוג לומר (עם
חי"ת בסגול) אלא "מערכת מומחית".
מערכת מומחית, כמשתמע מש
מערכת תוכנה המסוגלת לת
נתון, ברמה של מומחה אנושי.
כמו האדם, ומשיבה ע'
מומחיותה. לפעמים
בכדי להבהיר לעצ
מה, היא
פקד, בתחום
הוא מייעצת,
ל שאלות בתחום
היא חוקרת את השואל
מה את פרטי הבעיה. |
תכנית איבחון, למשל, תנסה להגיע לדיאגנו-
זה על-סמך הסימפטומים שנמסרו לה, ובמי-
דת הצורך תשאל על סימפטומים נוספים.
מערכת מומחית חייבת גם להיות מסוגלת
לנמק את תשובותיה. אדם הנועץ במערכת
כזו מעוניין לפעמים להבין כיצד הגיעה
למסקנתה. רופא נהנה לרוב מאמון מלא של
החולה, אך הרופא עצמו לא תמיד מקבל
בעיניים עצומות את פסיקותיה של מערכת
האיבחון הממוחשבת.
איפיון שלישי שנזכר בהרצאתו של בן-בסט
הוא האפשרות להמשיך בפיתוח המערכת
ע"י הגדלה רציפה של מאגר הידע שלה, ללא
צורך בתיכנות מחדש. קליטת ירדע נוסף צרי-
כה להיות אחת הפונקציות הרגילות של
המערכת. ההזנה של ידע כזה (כגון פתיחה
חדשה בשחמט או מערכת סימפטומים של
מחלה נוספת) תיעשה ע"י המשתמש עצמו,
ולאו"דוקא ע"י המתכנת.
שמענו על מערכות מומחיות כאלו המופע"
לות בארץ, ובחלקן אף נכתבו בארץ, בתחו-
מים שונים: בייצור מכני, בעיבוד שבבי,
בהגנה מנזקי קרה, באיתור תקלות במעגלים
אלקטרוניים, בארכיטקטורה ועוד.
בנית מערכת מומחית
גינתון שלף, מחברת שלף מערכות כלים
בע"מ, דיבר על הבעיות הכרובות בבנית
מערכת מומחית. המתכנת, שאינו בקי בת-
חום שבו המערכת אמורה לתפקד, חייב
לתחקר מומחה אנושי כדי לשאוב ממנו את
הידע שיוזן למערכת. זוהי לפעמים מטלה
קשה ביותר. המומחה לא תמיד יודע להסביר
כיצד הוא מגיע למסקנותיו, אם משום שהוא
מסתמך רבות על אינטואיציה, ואם משום
שיש לו קשיים בניסוח בהיר של כללים ודרבי
היטק. כפי שציין אברהם שקט, ממערכות
מומחה בע"מ, נדרשות לכתיבת מערכת בי-
נונית 2 עד 6 שנות-אדם, וקצב הפיתוח מתב-
טא בערך ב-100 כללים הנוספים למערכת
מדי שנה.
קני פרייס, מאוניברסיטת בן-גוריון, ואהוד
שפירא, ממכון וייצמן, עמדו על תכונותיה
של שפת התיכנות 2801.00, העושות אותה
מתאימה במיוחד לתיכנות של בינה מלאבו-
תית. הוראות השפה דומות לפסוקים בלוגי-
קה סימבולית. המתכנת קובע את המצב
ד
התחילי כמערכת של אכסיומות, מציב את
היעד כמשפט או משפטים שיש להוכיח, ומג-
דיר אופרטורים למעבר ממצב למצב, ביחד
עם כללי בקרה. בניגוד לתיכנות בשפה
אחרת, אין המתכנת בפרולוג קובע את
האלגוריתם לפתרון הבעיה, אלא רק כללי
מעבר. תכנית הפענוח עצמה קובעת את
שיטת חיפוש הפתרון. כפי שאהוד שפירא
הסביר, לא קשה לכתוב תכנית מפענחת
לפרולוג, בשפת פרולוג עצמה! היתרון שבת-
כנית כזו הוא, שהיא פועלת בעצמה כפרו-
לוג, אך נוסף לכך היא מסבירה בעצם את
דרך פעולתה. היא פועלת אפוא כמערכת
מומחית: יש בה מאגרזידע (אכסיומות),
בללי היקש (אופרטורים), כללי בקרה, וגם
היכולת להסביר את מסקנותיה.
משה בן-בסט העיר כי נוסף לדרישה בדבר
מתן הסבר. כדאי להוסיף למערכת מומחית
גם בקרה על הדרך שבה היא מתחקרת את
השואל בעצתה. כדוגמה סופר על רופא
שנועץ במערכת איבחון. שאלותיה של המע-
רכת היו: מהו חומו של החולה? מהי כמות
השתן שלו? מה מראים צילומי הרנטגן?
העוברה שאין קשר נראה לעין בין השאלות
עלולה ליצור רושם מוזר.
מנגנונים במוח:
תנועה
תמר פלאש ממכון וייצמן דיברה על הבעיות
הכרוכות בבקרת התנועה של זרוע רובוט.
מהן התנועות שעל הזרוע לעשות כדי להגיע
ממצב נתון כלשהו למצב נתון אחר? לזרוע
אנושית יש לפחות 7 דרגות"חופש, והתנועה
שלה ממצב א' למצב ב' אינה פשוטה כלל. גם
כאשר כף"היד נעה בקו ישר מנקודת המוצא
אל היעד, חלקי הזרוע והפרקים מבצעים
תנועות מסובכות. מהירות התנועה אינה
אחידה, אלא היא מתגברת בערך עד אמצע
הדרך, ואח"כ מואטת בהדרגה עד למצב של
מנוחה. הודות לכך יכולה היד ליטול חפץ
מבלי למעבו, ולהניחו במקום אחר מבלי
לנפצו. כדאי אפוא לחקות תנועות אלו ברו-
בוט. הבעיה היא שמשוואות התנועה של כל
חלקי הזרוע הן מסובכות וקשות לחישוב.
מתעוררת השאלה איך מצליח המוח האנושי
לחשב את המשוואות המתאימות לכל
תנועה ותנועה.
אפשרות אחת היא שהמוח מסתמך על מאגר
גדול של נוסחאות תנועה מוכנות, שנוצרו
בגיל הרך בשיטה של ניסוי וטעיה. אפשרות
אחרת היא שהמוח אינו מתכנן את התנועה
לפרטיה מראש, אלא באורח גס בלבד, והוא
מתקן את התנועה, תוך-כדי ביצועה, באמצ"
עות משוב שהוא מקבל מחוש הראיה ומחו-
שי האורינטציה של הזרוע עצמה.
בהרצאה שמענו את ההשערה, שהמוח מע-
ביר את הזרוע דרך סידרת מצבים של שיווי-
משקל, עד שהיא מגיעה למטרתה. במילים
אחרות, אין הוא מתכנן מראש את המסלול
כולו, אלא פותר בכל חלקיק-שניה בעיה
מקומית גרידא. השערה זו קיבלה חיזוק
בדרך של הדמיה במחשב, אם-כי המסות של
חלקי זרוע הרובוט שונות כמובן מאלו של
האדם.
ראיה
כל ההשערות האלו על דרך פעולתו של
המוח האנושי, אגב, קוממו את אחד השומ-
עים. הוא ראה מעין חילוליקודש בכך,
שהחוקרים מנסים לייחס למוח אלגוריתמים
מכניסטיים. אבל בהרצאתו של דב שגיא ממ-
כון וייצמן שמענו עוד הרבה על מכניזמים
במוח, הפעם בתחום הראיה. 7
ראיה וזיהוי צורות הן אחת המטלות הקשות
ביותר להשגה במחשב, ואין פלא בכך: מרכזי
הראיה במוח האנושי תופסים ביחד כמחצית
מנפחו, ובחלקם הם פועלים במקביל. פירוש
הדבר. ריבוי"מעבדים בקנה-מידה מסיבי.
הדרך היחידה, כנראה, להשיג זיהוי צורות
במחשב בזמן ממשי, היא ע"י שימוש במעב-
דים מקביליים רבים. אלא שחלוקת התפקי-
דים בין המעבדים אינה יכולה להעשות בדרך
הפשוטה של חלוקת שדה-הראיה. מכל
מקום, לא כך עושה זאת המוח. לכל-אחד
ממרכזי הראיה ישנו תפקיד מוגדר, וכל אחד
מזהה מאפיין אחר ממאפייני התמונה. מרכז
אחר מזהה קוים רצופים:; מרכז שני מזהה
-% . 5
ו וו
ו
תנועה:; מרכז שלישי - צבעים, וכן הלאה.
כאמור, חלק מהמרכזים האלה פועלים במק-
ביל, וישנה דרך ניסויית לברר אילו זיהויים
מתבצעים בעיבוד מקבילי, ואילו - בעיבוד
טורי.
בשקפים שהציג המרצה ראינו דוגמאות של
משטחים שונים, שכל-אחד מהם היה מכוסה
בדגמים אחידים, עם יוצא-דופן בודד. באחד
השקפים, למשל, היה הרקע מורכב כולו
מצורות 1 מפוזרות ללא סדר וללא אורינט"
ציה קבועה, וביניהן הסתתרה צורת .1 בוד-
דת. העין הבחינה בה מיד. לעומת-זאת ראינו
דוגמאות של חריג בודד בתוך שדה אחיד,
שהעין הבחינה בו רק לאחר שהות-מה.
ההנחה היא שהאבחנה הראשונה היא תוצ-
אה של עיבוד מקבילי, והשניה - של עיבוד
טורי. נוכחנו גס עד כמה משפיע ידע מוקדם
על הכושר לזהות צורה: ראינו תמונה שהי-
תה מורכבת מכמה גושי צללים, שנראו
חסרי-משמעות לחלוטין. לאחר-מכן הוצגה
תמונה אחרת שבה הופיע פרצופו של אדם,
ונאמר לנו שזוהי בעצם אותה דמות.
כשהוצגה שוב התמונה הראשונה נראה
הפרצוף בבירור, וקשה היה להבין כיצד לא
ראינו זאת קודם.
תהליכי העיבוד במוחנו הולכים ומתבררים
בהדרגה, אלא שאין זאת אומרת שנצליח
במהרה לחקותם במחשב. עיבוד מקבילי של
מיליארדי מחשבים זעירים עדיין לא נראה
בר-השגה. קשה גם לראות איך נוכל להזין
למחשב כמות כה גדולה של ידע, כמו זו
הנקלטת ע"י אדם בחמשת חושיו ונצברת
| במוחו במשך שנות חייו.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
11
2
מערכת תיב"'מ על מחשב אושי
6/0/2250"
5מא0זפסק .41א5850? הינו כלי פיתוח
להגדלת יוצרניות המהנדס/המתכנן והוא
משלב את. יתרונותיו המוכחים של המחשב
האישי 1א8] יחד עם מוצרי התוכנה המעולים
והמתוחכמים| של חברת -75ק]א60
510% בתחומי התיכון, שרטוט, אנליזה
ומגוון נרחב של חבילות תוכנה אחרות.
ניתן להשתמש ב-58א8510כ .4 א50חסק
כתחנת עבודה עצמאית או כחלק ממערך
רשתי כולל. ניתן לחברה למערכות תיב"מ
של חברת א1510/יא מ דטץ]א60.
מערכות 58א5510כ .41א950א25 בנויות
על תוכנת 005 6 11080א המספקות פת-
רון לתיכנון ועריכת המבנים הגיאומטריים
הדרושים למהנדס כמודלים תלת-מימדיים.
קיימות 3 משפחות שונות של מוצרי תוכנה
הפועלים על ה-ז6ח68 |4ח0צז76 והן:
א [8ח50ז6ק 6
.הוח [5008ז06 שו
50041|1ז6ק 6
חבילת התוכנה למכניקה
חבילת תוכנה זאת מהווה כלי לתכנון חלקים
לצרכי ייצור, וכן ליצירת אינפורמציה לשלי-
טה ובקרה על מכונות העיבוד (.0.א) לפעו-
לות כגון: ]אסם, ניקוב לחץ, חיתוך להבה/
לייזר, ביצוע פעולות כרסום וחריטה.
חבילת התוכנה כוללת שני מודולים והם:
* 05 1168063א: המהווה תוכנה לתיבון
ושרטוט של מודלים גאומטריים ע"י המש-
תמש.
* זוה6608]א |הח%0זטק: אשר תיצור את
מסלולי כלי העובד בחומר. נתוני המסלול
והגיאומטריה יועברו לתוכנת -11080א
5 לצרבי תצוגה בפני המשתמש.
השמוש במערכת תוכנה זאת אינו מחייב
נסיון או ידע תיכנותי קודם, מאחר וביכולת
התוכנה להנחות את המשתמש באמצעות
דיאלוג לביצוע מטרתו.
יחד עם זאת, מסוגלת המערכת למלא אחר
דרישות משתמשים מנוסים ומתוחכמים,
השואפים לשלב קטעי תוכנת 6א, או לכתוב
פרוצדורות תוכנה בשפת מקרו, בהתאם
לסטנדרטים המקובלים. לחבילת התוכנה
מצורף גם מחולל לפוסטפרוססורים, וכמוכן
אפשרי שמוש בשפת ה-ך40.
חבילת התוכנה פועלת על מחשב ה-0 מדג"
מי דא ,ידא וכן על ה-שותק3זק |החסופפט!סזק.
המערכת תומכת במדפסת ובקורא/מנקב
סרטי נייר.
65
חבילת תוכנה ליצירת מודלים גאומטריים
ולשרטוט מפורט, שהנה מוצר הנגזר מחבי-
לת התוכנה המכנית של חברת קומפיוטרוי-
זיון, אשר אותה פיתחה ושכללה במשך 15
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
שנים בלמעלה מ-20007 ה
0 הביאה . - :
ילוב עם חומרת ה- .
וט היבולת לעבוד באופן מתוחכם
ולהשלים את התיבון המכני ל
העבודה על שולחנו, ולחסוך
פוש אחר אמצעי מ א
יי -. 0 ולבחון מספר
0 אלטרנטיבות) הדרושים לו
רב של מודלים (
לעבודתו, ללא מגבלת משתמשים אחרים או
משאבים תוך שימוש בתוכנה רלעיל.
התוכנה מטפלת במודלים תלת-מימרים תוך
שימוש במגוון רחב של אלמנטים גאומטריים
ופונקציות הנדסיות. המשתמש חופשי לב"
חור לנוחותו מערכת צירים שונות (קרטזית,
גלילית) לתאור המודל הגאומטרי.
בסיס נתוני המערכת מותאם לתצוגת המידע
בעזרת 32-ביט ומכיל ערכים מתמטיים בת-
חום דיוק נרחב של *:*107*7-10.
הטיפול בשרטוט המפורט, עריכתו, שלוב מי-
דות, טקסטים וסמלים מציג מגוון רחב של
אפשרויות בפני המשתמש לפי הסטנדרטים
המקובלים: (51א4 .0118.
המשתמש יובל להתבונן במודל הגאומטרי
התלת-מימדי מתוך 6 מבטים שונים המוגד-
רים במערכת, או להגדיר מבטים אחרים כר-
צונו.
המערכת מסוגלת לתמוך ולהציג למשתמש
עד -128 שכבות שונות של מידע גרפי,
נומרי וטקסטואלי תוך שמוש ב-16 צבעים
שונים בו זמנית; כמו"כן מאפשרת המערכת
למשתמש לקבל דוקומנטציה מידית ולהגיש
שאילתות על פריטי מידע הנחוצים לו תוך
מתן תשובה מידית.
5 וא
תוכנה זאת מהווה הרחבה לתוכנת -1680זוא
56, המטפלת במודל החוטים התלת-
ממדי, ע"י הוספת הטיפול במשטחים, והיא
אינטגרטיבית באופן מלא עם תוכנת
5
התוכנה מאפשרת למשתמש להגדיר עקו-
מות שונות (חתכי חרוט קווים מוכללים)
מתוך גאומטריה קיימת, או מתוך גאומטריה
המוגדרת ע"י פונקציות פולינומיליות.
עקומות אלו ישמשו את המתכנן לצורך הגד-
רת המשטחים אותם יצר כדוגמת: 60זטוק]0
בוו ]זט או מתוך ביצוע פעולות
5 של עקומות במרחב. המשתמש יוכל
בצע פעולות של חיתוך בין מישורים או בין
משטחים מורכבים, וכן יוכל לשלוט על
הדיוק של חיתוך המשטחים. 5%
ו כוללת הדרכה ותעוד 6אן11.אס
נוחות המשתמש ולשפור זמן חפוש אחר
שאילתות המתעוררות בזמן העבודה
חבילת התוכנה למהנדט האלקטרוניקה
שסמאזאש .1אס5תץ
התוכנה המוצעת מהווה פתרון וכלי מהשו-
רה הראשונה בתחום מערכות התיב"מ
לאלקטרוניקה, ומספקת למשתמש יכולת
מלאה של תחנת עבודה עצמאית בביצוע
זו 566 והרצת סימולציה על
המחשב האישי.
המערכת מהווה ₪א80%1-5ת הן לגבי 68ק
והן לגבי תרשימי .1.6 עבודת התיכון הסכמ-
טית והסימולציות הדרושות ניתנות לביצוע
על ה-6? ולאחר מכן ניתן להעביר את
התוצאות למיני מחשב או לתחנת עבודה
אחרת לצורך סיום התרשים ו/או ייצורו.
במו-כן מוצעים למשתמש סימולטורים לתו-
כנות 8916 ו-1111.0-3.
חבילות התוכנה המוצעות פועלות על מחשב
ה-6? מדגם 7 או על: [חסופט]סזק [א18
בו
חבילת התוכנה לארבוטקט
ואג .1אס5חע
חבילת התוכנה המוצעת מנתבת את תהליך
העבודה, הנעשה ע"י הארכיטקט, בכללותו,
החל בשלב התפישה הרעיונית, שלב השר-
טוט המפורט וכלה בניהול מושלם של
הפרויקט תוך שימת דגש על המערכת
הניהולית והכספית.
המערכת פועלת כ"מערכת מומחה" המתב-
ססת על טכניקה של בינה מלאכותית ומשת-
משת לצורך הגדרת המבנים במונחי נפחים
אמיתיים ושיטות בניה גמישות ואוטומטיות
(ולא רק במונחים גאומטריים בלבד!).
חבילת התוכנה כוללת שני מודולים עיקריים
והם:
* חבילת תיכון ארכיטקטונית, המהווה פת"
רון שהנו "חלום" לארכיטקט. התוכנה מאפ"
שרת למשתמש לייצור פרספקטיבות באופן
אוטומטי לראותם ולשמרם לשמוש עתידי.
* חבילת שרטוט ארכיטקטוני מתקדם
המאפשרת למשתמש לשרטט ולייצור מוד"
לים תלת-ממדיים, פרספקטיבות, מבטים
אורטוגרפיים, וכן להכין שרטוטים מפורטים
דו"ממדיים.
בנוסף לכך מוצעות למשתמש חבילת תוכנה
בשם "6//0%/8*+ המשמשת לניהול הפרויר
קט למעקב אחר ביצוע, תוך כדי הפקת חתכי
אינפורמציה הדרושים למשתמש, חישובי
עלויות ביניים, רווחים שוליים, תזרים מזור
מנים וכן פיקוח על פריון ותוקת המועסקים
בפרויקט.
חבילת התוכנה לארכיטקט פועלת על מחשב
ה07ק בדגמים יא ,1א, וכן על ה"[004וטוטז
סקאז
מוגש באדיבותה של חברת
.
| אורי חנני.
בעולם המיחשוב והמידע
רווחים מיתוסים רבים
שלבשו ופשטו צורות
שונות. אחד המיתוסים
המפורסמים קשור בשמו
של מורפי.
תחת השם כרכו רבים את
כל התיסבול, הבשלון,
האכזבות ושאר הקשיים
הכרוכים במגע, בעיסוק
ובשימוש במערכות
ממוחשבות.
הרעיון המסתתר מאחורי
כל הניסוחים הינו זהה
ומוליך למסקנה אחת
ויחידה, ואין הוא בהכרח
קשור לעולם המיחשוב.
הניסוח כפי שהוא מצטייר
בסביבת עולם המחשבים
מעניין ומאלף.
יתר על כן, שטחי חיים
רבים (ובעצם אולי כל ענף
הנוגע לפעילות של אדם-
אדם ואדם-מבונה) הינם
מושא לחוקיו של מורפי.
במאמר זה נציג ניסוח
פשוט ומובן של חוקי
מורפי, לתועלת המנהל,
איש העסקים, המשתמש
וכל מי שנגיעה לו בעולם
מיתוסים בעולם המיחשוב
המחשבים (למי אין?)
לא נרבה בפרשנויות כי
החוקים מדברים בעד
עצמם.
חוק מס' 1:
שום אפליקציה ממוחשבת גדולה אינה מות-
קנת בזמן, בתוך תחמי התקציב, עם אותם
אנשים שהתחילו אותה ועושה מה שמבוקש
ממנה
לחוק זה שלוש השלכות:
ו. התועלת מהאפליקציה תהיה קטנה מה-
ציפיה,:אם בכלל נעשתה הערכת ציפיות.
2 האפליקציות שבסופו של דבר ייושמו
יבואו מאוחר מדי ולא יענו על כל הדרי"
שות.
3 מה שתעשה, כל לוח זמנים שתקבע, תק-
ציב שתתקצב, צוות שתגייס, מפרט שת-
כין - קח בחשבון שאלו רק הערכות -
המציאות תטפח על פניך.
חוק מס' 2:
המאמץ הדרוש לחזור לדרך שסטו ממנה
עולה בטור הנדסי עם הזמן
השלכות החוק:
1. בכל שתקח יותר זמן להגדיר את יעודך
כך יהיה לך קשה יותר.
2. אחרי ההתקנה יהיה מאוחר מדי, הגדר
את יעודך עכשיו. הגררת היקף הפרויקט
מוקדם ובצורה נהירה, הכרחית להשגת
הבנה בין היוצר למשתמש.
חוק מס' 3:
מטרות הפרויקט כפי שהמתכנן מבין אותן
מובנות בצורה שונה בעיני אחרים
השלכות החוק:
1. אם תסביר את הכל כך שכולם יבינו,
מישהו לא יבין.
2 אם תעשה משהו שבטוח ימצא חן בעיני
בל אחד, מישהו ישנא אותו.
3. אין המשתמש הסופי מבין את התכנון
שמוצג בפניו.
חוק מס' 4:
רק תועלת שניתן למדוד הינה אמיתית,
תועלת שלא ניתן להגדירה הינה בלתי מדי-
דה לכן אינה אמיתית
השלכות החוק:
ו המנהל צריך לדעת מהו מחיר הפרויקט,
כמה הוא יעלה ולאלו משאבים יזרקקו
כדי להוציאו לפועל.
2 השוואת התשובות והשאלות בדבר
התועלת שאפשר לצפות מפרויקט יכולה
לעזור לקבוע אם הפרויקט מוצדק כולו
או בחלקו. כאן יש עוד הדגמה, חוק ה-
"80/20": חלק גדול מתועלת הפרויקט
מופקת מחלק קטן של העבודה שהושק-
עה בו.
חוק מס' 5:
בכל שהפרויקט יותר מסובך מבחינה טכנית,
כך יפחת הצורך שטכנאי ינהלו
השלכות החוק:
קח את המנהל ה"לא-טכני" הטוב ביותר
שאתה יכול למצוא, והוא ימצא את הטכ-
נאים שהוא צריך. ההיפך הוא כמעט
תמיד לא נכון.
חוק מס' 6:
כל פרויקט הנמשך יותר זמן עולה יותר
השלכות החוק:
ו. פרויקט שתוכנן ברשלנות יקח פי שלוש
יותר זמן לסיים מהמועד שנקבע.
2. פרויקט שתוכנן בקפדנות יקח רק פעמיים
יותר זמן.
חוק מס' 7:
אם משהו יכול להשתבש, הוא אכן ישתבש
כאשר עוסקים בעבודות התכנון, התכנות,
ההתקנה או ההדגמה והישום הסופי, נוכחים
לרעת עד כמה חוק זה של מורפי, שהינו
המפורסם מבין החוקים, אמיתי ומציאותי.
השלכות החוק:
ו. אם שום דבר לא יכול להשתבש, הוא
ישתבש בכל זאת.
2. אפילו לבעיות שאפשר לצפות מראש
תהיינה תוצאות בלתי "נראות".
3 מערכת "ללא פגם" לא תפעל דווקא
במהלכה של הדגמה.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
חוק מס' 8:
בשהכל פועל כראוי משהו בוודאי ישתבש
השלבות החוק:
1. גם כשנראה שהמצב לא יכול להיות גרוע
יותר, הוא ימשיך ויורע.
2 באשר נראה שהמצב משתפר, כנראה
שפסחו על משהו.
חוק מס' 9:
פרויקטים מתקדמים במהירות רבה עד שהם
מגיעים לשלמות של 90 אחוזים, ואז הם
נשארים שם לער
השלכות החוק:
מנהלים יכולים להשפיע בצורה ניכרת על
הסיכויים להצלחת הפרויקט ע"י מעקב
אחר התקדמותו. מעט מאוד צוותי
פרויקטים אוהבים בדיקות התקדמות, כי
הם יכולים לחשוף באכזריות איחורים
בלוח הזמנים וביצועים חלשים, לכן,
כאשר יש בדיקות התקדמות יש לפרש
בזהירות רבה את אומדן אחוזי העבודה
הגמורה, יתכן כי טעויות הערכה גדולות
נכנסו.
חוק מס' 10:
אם יינתן לתוכן הפרויקט להשתנות בחופש-
וות, קצב ההשתנות יעלה על קצב ההתקד"
מות
השלכות החוק:
יחד עם המעקב אחר ההתקדמות, אחד
התפקידים המנהליים החשובים בשלב
הביצוע הוא לשמור שהיקף הפרויקט לא
יצא משליטה. אי שליטה על ההיקף
המתפתח של פרויקט הוא אחד הבשלו-
נות הנפוצים ביותר בפיתוח מערכות.
כשלון זה אפשר לעקוף בהצלחה ע"י
הגדרה מוקדמת של פרוצדורת שינויד
שליטה שניתן לעבוד איתה, וע"י דחית כל
השינויים הבלתי הכרחיים, עד אשר
האפליקציה הבסיסית פועלת במלואה.
חוק מט' 11:
אם המערכת תיכשל, המשתמש יאבד את
אמונו בה
השלכות החוק:
ו אם המשתמש אינו מאמין במערכת, הוא
יפתח אחרת במקביל.
2. אם אף אחת משתי המערכות לא תעבוד
בשורה, התפקיר המנהלי האחרון בשלב
ההתקנה הוא להבטיח שבסיום פיתוח
המערכת תוגשם התועלת שבה. השיטה
הטובה ביותר לעשות זאת הינה בדיקה
מתוכננת של המערכת בסביבה מציאו-
תית. אם תותקן המערכת ותועבר לידי
המשתמש לפני שה"בגים" העיקריים
נעקרו, הסיכויים שיוכל להשתמש ברווח-
יות יופחתו בצורה ניכרת.
חוק מס' 12:
אם המשתמשום אינם מתלוננים על המע-
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
רכת, יתכן מאוד שאינם משתמשים בה מס"
פיק
לחוק זה, שחינו "הציני" ביותר, אין השל"
כות.
חוק מס' 13:
תועלת המופקת היא פונקציה של בדיקה
ולא של ציפיות
בריקה אוביקטיבית שלאחר הביצוע,
שתוכננה ונקבע לה מועד מראש, יכולה
לשמש תמריץ חזק להפיק מוצר סביר
בזמן. בתכנון הבדיקה כל המעורבים צרי-
כים להחליט מה יימדר, איך, מתי ומי
ימדוד.
יתבן, ושום פרויקט לא יימלט מזרועותיו
הגדולות של מורפי אולם, החוק הבא יכול
לעזור:
חוק מס' 14 (לא של מורפי)
הדרך היחידה להתגבר על חוקי מורפו, הינה
המודעות בכל שלב של התכנון לכל אחד
מ-13 חוקי מורפי
סיכום
חולי מורפי, עם כל הציניות שהם מבטאים, |
מתגלים פעם אחר פעם במלוא עוצמתם.
בצד ההומור שבהם הם מבטאים מציאות |
עגומה, ועובדה פשוטה - למרות כל ההשק-
עות האדירות, שנעשו סביב עולם המחשבים
בארבעה העשורים האחרונים, אין ברירה
אלא להיכנע לתכתיבם.
תורות שלמות פותחו בעולם המחשבים
והניהול:
תורת מערכות המידע הניהולי (-הג!א - 18וא
8 חסוו:וחז0]ח1 והטתתטטָג), תורת ניהול
פרויקטים, וניהול משאבי מידע (- אא
1 ז 0 הטווהוחזס!ח1), כולן
מנסות לייעץ, ללמד ולנווט כיצד להימלט
מאימת חוקים אלו.
אולם, פעם אחר פעם אנו נוכחים עד כמה
תקפים חוקיו של מורפי ושרירים.
המוצא היחיד הטמון אולי בחוק מס' 14,
שאומנם אינו חלק מהקלסיקה של מורפי,
אולם המסר שלו שזור בהם לאורכן:
רק המודעות בכל שלב ושלב לכלל ההשל-
בות והמשמעויות של חוקי מורפי (המקור-
וום), מאפשרת התגברות על החוקים.
נסיים בדוגמה, שאין טובה ממנה, להמחיש:
בזמן הצגת מערכת ממוחשבת לפני לקוח
פוטנציאלי נכחו בחדר נציגיו המכובדים של
הלקוח ואף של הספק. שאל לתומו הלקוח
(שאינו איש מקצוע) - מה יתרחש אם תחיה
הפסקת חשמל? הספק הסביר כי המערכת
[טטזק 1901 צד זה קיבל טיפול מראש ומחש-
בה, ואף נבדק פעמים אין ספור. באותו רגע
השתררה דממת מוות בחדר, החשמל כבה,
והמערכת חדלה לפעול.
| עד היום אין הסבר מדוע מערכת האל-פסק
| (אשזט 0ח) חדלה לפעול באותו רגע, ועימה
ל המנגנונים שנבנו בעמל רב במחשב ובתו-
כנה. התקלה עצמה לא חזרה עד היום.
|
| ומה הנסיון שלך, הקורא?
א
| אליהו הכהן
עץ א בן
מפעל-יחיד ספרותי-מדעי-עברי של
צבי הבהן רבינוביץ הניב במאה ה-19
סררה של ספרי טבע, פיסיקה וכימיה,
ביניהם ספר עברי ראשון על המגנט
שראה אור לפני 110 שנים.
בכל הספרות המדעית העברית מאז המצאת הדפוס ועד ומונו אלה,
וצא לאור רק ספר עברי אחד ויחיד המוקדש לתאור המגנט
ותכונותיו, תולדות גילויו והשתלשלות חקירתו.
הייתכן?
לבאורה, טבעי היה להניח שטפר כזה ראה אור בארץ בשנים
האחרונות, בעקבות חדירת האלקטרוניקה ועיבוד הנתונים אל כל
מיגזרי הפעילות של החברה והיחיד, כבאשר המחשב הפך להיות בן
לוווה בלתי נמנע לאדם בכל שלב ובכל צעד בחייו, החל ברישום
צאתו לאוויר העולם, דרך כל שנות לימודיו, עיסוקיו ופרנסתו, ער
לעידכונו במצבת ה"חברה קדישא", תחנתו הטרמינלית של כל אדם
מישראל.
המגנט הרי איננו פריט זניח בתוך המירקם הממוחשב. הוא מצוי
בליבו ובאבריו כמרכיב מרכזי. זכרון המחשב, כונני הקסטות,
הטרטים והתקליטים - כל אלה מבוססים על תכונת המיגנוט. במעט
כל פיתוח טכנולוגי בתחום עיבוד הנתונים קשור בצורה זו או אחרת
למגנט. כל אזרח שני בישראל מחזיק בכיסו כרטיס כספומט או
בנקומט או בנקט, הכולל "פס מגנטי" שבו אצור מידע מזהה על
בעלוו. על כל צ'ק, שרבבות כמותו מתגלגלים ברחובותינו מדי יום
ביומו מידר לוד, מוטבעת שורת קידוד בדיו מגנטית בשוליו
התחתונים, וכל תלמיד-תיכון מתחיל נושא אתו כציוד בסיסי מחשב
כיס שבתוכו רוחשת הפעולה המגנטית עם כל הקשה.
אף על פי כן ולמרות בל אלה, הספר העברי הראשון והאחרון עד
כה על המגנט - למעט פרקים בספרי לימוד ומאמרי מחקר אקדמיים
- ראה אור בוילנה בשנת תרל"ו (1876), בימים שבהם שימושיו
הפוטנציאליים של המגנט והשפעותיו על חיי יום יום אפילו לכדי
חלום לא זכו להגיע. מי יכול היה אז לחזות שהמגנט יחדור אל בל
בית, ומי שיער אז שברחבי פלשתינה העותומאנית יתנחלו כעבור
השואבת"
הספר העברי הראשון על המגנט |
:
|
מאה שנה מאות אלפי מקררים חשמליים שבל דלתותיהם תישקנה
על פי מגנט.
"אוצר החוכמה והמדע"
על ספר זה חבים אנו תודה לאיש מדע עברי מקורי ועתיר פעלים,
צבי הבהן רבינוביץ (צה"ר), שחיבר במחצית השניה של המאה
היפ1, בעוצומה של תקופת ההשבלה, סדרת ספרי מדע עבריים
במקצועות הטבע בשם "אוצר החוכמה והמדע". סדרה זו, שנקראה
תחילה "יסודי חוכמת הטבע הכללית" מנתה ארבעה ספרים.י
ביניהם בלט בהידורו ובייחודו הספר "אבן השואבת", שתוכנו
"יכלול בקירבו מושגים כוללים מחוכמת המאגנעטיזמוס".
מהו סוד כוחו של המגנט? מתי, כיצד ועל ידי מי נתגלה לראשונה
והיכן? מה הם שימושיו ותועלתו לאדם? מחבר הספר מנסה להשיב
על כל השאלות הסקרניות הללו שעשויים היו לשאול יהודים
בגולה, צעירים ומבוגרים, משכילים ופשוטי עם, שתופעת המיגנוט
שילהבה את דמיונם מימות ילדות. בכתיבה בהירה ומפוכחת נחלץ
צבי הכהן רבינוביץ להסיר מעל המגנט את צעיף המיסתורין
שנעטף בו בפולקלור העממי, באגדות ובאמונות שוא, ולהעמידו על
בסיס מדעי.
אין זה פירסום ראשון על המגנט בשפה העברית. במדורי הטבע של
כתבי העת העבריים באותם ימים ("הצפירה", "המגיד", "המליץ")
התפרסמו מאמרים לא מעטים על המגנט,: אלא שעם הופעת "אבן
השואבת" עמד לראשונה לרשותו של כל יהודי דובר עברית ספר
עברי הכולל את סיכום המידע העדכני על המגנט מכל היבטיו,
במישנה סדורה ושיטתית.
מהיכן השם מגנט?
בפתח הספר מצביע המחבר על שתי הגירסאות אודות מקור השם
מגנט: האחת, של פלינווס בעל "תולדות הטבע", המספרת על
הרועה מגנוס שהלך לרעות את צאנו בהרי אנטוליה ולפתע נדבקו
נעליו וקצה מטהו אל הקרקע "כאילו היה מודבק במסמרות".
הרועה אובד העצות "אך לריק כילה כוחו למוש ממקומו כו לא
ובול... עד אשר התחכם לעזוב שם את מנעליו ומשענתו... ויחפור
בהאדמה תחתיהם וימצא את האבן השואבתי אשר בה נאחזו
מסמרות הברזל אשר בהמנעלים... ומאז נודע לכל יושבי תבל
סגולת האבן הזאת". הגירסה האחרת מייחסת את מקור השם מגנט
לשם העור מגנסיה שבסביבותיה הוא נתגלה.
== == == הסה מ דה:
2
ב
מדוע לא פתרו היוונים את חידת
המגנט?
פרק שלם בספר מוקדש ל"השערות חכמי קדם על עצם ומהות
המאגנעטיזמוס". רבינוביץ מצטט בו חכמי טבע קדמונים שחלקם
"שוערו בנפשם כי בין המאגנעט והברזל נמצא איזה קשר אהבה
("זִּמְפָּאטהוע")", ואחרים שסברו כי "המאגנעט ימשוך את הברזל
באשר כי ברזל הוא מזונו והמאגנעט יתפרנס ממנו".
חכמי יוון לא פתרו, לדעת המחבר, את חידת המגנט משום שהיו
"מלומדים אשר העמיקו לחשוב אך לא היטיבו לראות".
חוכמתם היתה מרובה ממעשיהם ועל כן לא נתקיימה. כחסוד המדע
האקספרימנטלי, לא הבין מדוע היוונים "התפלספו תמיד על כל
חזוון טבע להעמיק חקר לדעת איך הוא באפשרו להיות, בעוד
אשר עצמו עיניהם מלראות איך נמצא החזיון בפועל. לבן
"נסרחה חובמתם ולא עשו תושיה, ובגלל הדבר הזה לא נתפלא על
אשר לא בימי טהלוס ואנקסיגוראס נמצא המחט המאגנעטי, ולא
בימי אלכסנדר המוקדוני נתגלה אמריקא"...
שי
דה הד >
"המאגנעטיזמוס הוא בוח נעלם"
לאחר פרקי הרקע-ההיסטורי עובר רבינוביץ לתאור הכוח המגנטי
ופעולתו. את שמות הפרקים והסעיפים הבאים הוא מכנה בשמות
שייראו לנו היום ארוכים ומסורבלים: "מדוע ייקראו קצות המאגנעט
בשם צורים?", "החזיונות אשר יתראו לנו אם נחלק את המאגנעט
לחלקים רבים על פני רוחבו"; "כוח ההטייה אשר להמאגנעט";
"ההשתוות וההשתנות שבין המאגנעטיזמוס ובין יתר כוחות
הטבע"; "המאגנעטוזמוס הוא כוח נעלם אבל הוא איננו עצם
חומרי". אחר כך באות סוגיות על המגנט. הטבעי והמלאכותו, ועל
בדור הארץ המהווה גם הוא מגנט.
רבונובוץ אינו מתרגם, מעבד או מלקט ממקורות זרים, כפו שהוה
מקובל בספרי טבע עבריים לא מעטים בתקופת ההשכלה. זוהו
כתיבה מקורית עם מינוח עברי תוך כדי ציון השמות הלועזיום
(גרמניים בעיקר) בסוגריים, באותיות רש"י.
לא כל קביעותוו של המחבר עומרות היום במבחן המדע. לאמיתו
של דבר רק במאה העשרים נתבררו והובנו די צרכן התכונות
המגנטיות של חומרים, בעוקר בעזרת תורת הקוונטים ומחקרום
נסיוניים אחרים.
=
> <<
ול
הידור הספר - שיא במו"ל
ייאבן השואבת" וצא לאור בהידור רב, לפי מושגי אותם ימום,
ל נה והאחים ראם, מו"ל שזכה כעבור שנים אחדות
למונפל רב בעולם היהורי בהוציאו את המהדורה המפוארת
פ 5 ביותר בעולם של הש"ס. הדעת ניתנה לקנקן לא פחות
.. . לתוכו עוצוב הספר, נקיון ההדפסה ואיכות הנייר היו ללא
ה צוורים ועיטורים נבללו בו ביד רחבה. לא פחות מחמושה דפו
0 (1) היו לספר: שער אחד לסדרה, שער לספר, שער משנה
7 ושני שערים נוספים ברוסית ובגרמנית. על הכריכה ההדורה
הוטבע בזהב צוור של גלובוס גדול ובו משובצים שם הספר ומחברו.
רב-מבר גם במושגי ימינו
יאוצר החוכמה והמרע" היה מפעל ספרותי מדעי ללא תקדים
בספרות-הטבע העברית בפרט ובתולדות המו"לות העברית בכלל.
הוא נתמך לא רק על ודי "חברת מפיצו השכלה בישראל אשר
ברוסוא" והברון גינזבורג, אלא גם על-ידי המיניסטריון הרוסו
להשכלת-עם שרכש ספרים רבים לחלוקה. אלף איש חתמו מראש
על הספר הראשון בסדרה, "ספר המנוחה והתנועה", עוד לפני
שיצא לאור. הבעת אמון בלתי-שגרתות זאת היתה חזיון נדיר
בתחום ספרותי זה שאין בו בדרך כלל רבי-מכר. כ-1500 תחריטים
הוכנו במיוחד לסדרה בידי ציירים ואמני גילוף (ביניהם "האברך
המשכול במלאכת החקוקה נתן נטע מץ").
סטטיסטיקה ראשונה של ספרי טבע
עבריים
דברי מבוא לסדרה כולה הקדים הרב מרדכי פלונגיאן (סבו של
משה בילינסון). הוא ניסה לסכם את הובול הספרותי של מדעי
הטבע בשפה העברות והביא רשימה מפורטת שכללה לא פחות
מ-56 ספרי טבע עבריים שראו אור עד אמצע המאה ה197, ועוד 78
בתבי וד שלא זכו להודפס. את הרשימה השלים רבינוביץ בכמה
ספרים נוספים "להראות לכל כי בכל דור ודור לא אלמן היה ישראל
מאנשי שם ומביני מדע אשר הגו בחוכמות וכתבו גם ספרים רבים
ווקרים" ופלונגיאן נפרד מן הקורא במילים:"הראותיך, ידיד נעום, בי
מאז ועד היום לא חדלו גדולי ישראל לעבוד על שדה המדעים".
ספר הלימוד של הנשוא הראשון
ספרי המדע הפופולרו של צה"ר היו מיצרך מבוקש בכל קהילות
ושראל. הם הרחיבו את אופקיהם של משבילום שוחרי מדע וחובבי
ספר עברוים בראשות ימי חיבת ציון. תלמידי ישיבות החזיקו בהם
בהסתר מתחת לשולחנות הלימוד. בני נוער שביקשו לקנות דעת
בחוכמות החיצוניות קראו את ספריו על הסטאטיקה והדינמיקה,
המכניקה והאקוסטוקה, הכימיה והטרמודינמיקה, וקיבלו מהם
מושגים ראשונים בעולם הטבע וחוקיו. חיים ויצמן, נשיאה הראשון
של ושראל, כימאי ומדען, סופר פעם באסיפה בחרקוב כי את
ו הראשונות בכימוה שאב מ"ספר ההרכבה וההפרדה" של
צה"ר ובהשפעתו נוכבש להיבל המדע. ותיקי העלוות הראשונות
העודו כי צה"ר פתח צוהר למדע לפנו יהודי תחום המושב והקרת
בבל ר
חבי מזרח אורופה ומערבה והגבו ולו
התלמוד. יּ + והגבוה את עיניהם מעבר לגו
עברית מדוברת לפני אלועזר בן יהודה
צב
. ה רבינוביץ נולד בשנת 1832 בעיורה לונקובו שבמחוז
פוניבייז' בלוטא. מפי אמו למד עברית כשפת אם בולדותו, והשתמש
בה בשפת
דיבור עם הוריו. צל ו
בביתו כומו דור לפנו צול הלשון העברית נשמע וום יום
"הבכור לבית אב"יי 8 אליעזר בן יהודה וכיובל לפני הולדת
- עד אחרית ומוי
ברוסות או בגרמנות מיו שלט בעברית יותר מאשר
ומאמרים לא : ות
הרוטות תורגמו מעברות. מעטים שכתב במיוחד לעתונ |
| חשבון והנדסה למד תחילה מפי "שמחה בעל האלגברה", ודוד
המשפחה שהיה עולוי במקצועות אלה, ואחרי בן בלומוד עצמי
| מספרי מדע גרמניים ומספרי טבע וחשבון עבריים מוקדמים, ביניהם
ספרו של דוד פריזנהויזן "כליל החשבון" (ברלון 1796) שכבר
באותם ימים היה קשה להשגה. במווחד הושפע מספרו הרמב"ם
ומגישתו השיטתית והברורה. בגיל 20 החל את מפעלו הספרותי
| הגדול שזכה להוציא ממנו 4 ספרים ועוד 5 השאיר בכתב וד, מוכנים
| להדפסה. יחס מיוחד הגה לספר "אבן השואבת" שאותו הקדיש
לזכר בנו יחידו בצלאל דב, מהנדס וחוקר צעור שנפטר באובו בגול
| 22.
| בדוינסק שבלטביה הקים בית ספר טכני ורבים נהרו לשמוע את
שיחותיו הלמדניות שאותן הירצה בסגנון פשוט ומובן.
| דיוקנו של משכיל ואיש ציבור
,| דמותו של צה"ר הטביעה את רישומה על סופרים, עורכים ושרי
(] מדינה. בהיותו מקורב אל שרי הממשלה הרוסית (הגראף דליאנוב
והשר פוליאקוב היו ממעריציו השקודים), זכה להערכה רבה וליחס
מיוחד ובשנת 1886 נתכבד בתואר "אזרח כבוד". בהשפעתו ניתנו
מאות הותרי ישיבה ליהודים בעיר המלוכה פטרבורג ובהשתדלותו
שוחררו יהודים רבים ממאסר וקנסות. הוא שהשיג מן הרשויות את
הרשיון להוצאת העיתון היומי העברי הראשון בעולם "היום"
]| (1886). עורכו של עיתון זה, י.ל. קנטור, הגדירו כ"הוגה מחשבות
מדויק, שבהתבוגנות עמוקה ובשכל חריף חודר תמיד עד עצם הענין
ומהותו. לא היתה חידה מחידות החיים בהליכות המדינה
אשר נילאה צה"ר לפתור אותה בכוח היקש וסברה ישרה". נחום
סוקולוב, מנהיג ציוני ואיש אשכולות בזכות עצמו, שבילה שעות
רבות בחדר עבודתו של צה"ר מוקף ב"ארונות זכוכית גדושים
| בכלי זכוכית, מכונות קטנות וברומטרים - כלי תשמישו של החוקר
הטבעי", החשיב אותו כ"אחד האישים הכי שנונים ופקחים, הכי
אוצר ההכמה והמרע
ספר
אבן השואבת
בולל | בקרבו שני חלקים
חלק ראשון יכלול בקרבו מושנים כוללים מחכמת המאַננעטיזמוס .
חלק שני
יכלול בקרבו שיטה חדשה המבארת את חוקי יצירת
העולם מחומר אחר וחוקי קיוס העולם' בפעולת
כח אחר +
מיוסר על בחינות פשוטות , ומכואר בסדר נכון ונקל למתחילים
להתלמד בו מבלי עזרת מורה
מאת
צבי הכהן ראבינאוויץ.
חבר לחברת מרבי<השכלה בישראל שברוסיא , מושבה בפ'ט פעטעוסבודג *
עם הרבה ציורים פתוחייעץ (פלצשיטט מצוירים על
מקומט בפנים הספר .
טאושר ומקוים על ידי המיניסטעך להשכלת העם אחר בקרת חכמי הקאָמיטאָט
לבקר ספרי החכמה , ובהסכמת הפראפעסאָרען באוניווערזיטאָטּ של הקיסר
ירום הודו כפש פעטערסבות | .
בב
ווילנא
ברפוס והוצאת האלמנה והאחים רא ם
שת הרל לפק
אחד מחמישה שערי הספר "אבן שואבת"
חריפים ומחודדי סטירה שפגשתו בימי חלדי".
צה"ר עסק יומם ולילה בנושאים שכתב עליהם. גם בימים החשובים
של פרעות ופוגרומים, התחזק בדעתו כי "תשועתנו תבוא אך מן
ההשכלה ואור הדעת, לא מהשכלתנו אנו לבד, כי אם מהשכלת
העמים אשר בתוכם אנו יושבים".
]טר םהל
-
ב
אחרית דבר
שמו של צבי הכהן רבינוביץ אונו מופוע באנציקלופדיה העברית.
זכרו לא נקבע במקומותינו בשמם של ככר, רחוב או אף סימטה
נידחת. נחבא ונשכח הוא בתוכנו. שאל אנשים ברחובות
ובקתדראות רבינוביץ מיהו - תשעה מתוך עשרה ישיבו לך כי זה
שמו של שר האוצר וראש עירית ת"א לשעבר, והעשירי יזכיר, אולו,
את שם משפחתו המקורי של שלום עליכם, או את שם השכן בפינת
הרחוב.
תהא רשומה זו ציון מעט לזכרו של משכיל עברי שבעקבות קודמו,
חיים זליג סלונימסקי, היה ממניחי היסודות לספרות הטבע והמדע
העברית במאה שעברה.
כ
0 מ מ
%
ל
הערות:
1 שמות הספרים:
"המנוחה והתנועה" - וילנה תרכ"ז 1867
"תולדות האש והמים, החום והקיטור" - וילנה תרל"ו 1876
"אבן השואבת" - וילנה תרל"ו 1876
"ההרכבה וההפרדה" ("חכמת הכעמיע") - וילנה תרל"ו 1876
4 ראה, למשל; את סדרת המאמרים על המגנט שפירסם יצחק מרגוליות
ב"המגיד" תרל"ג.
35 מקור המונח "אבן שואבת" כשם עברי למגנט נמצא במסכת סנהדרין ק"ז
ב'. "אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים וארץ". מפרש
רש"י: "שואבת - מגבהת מתכת בלא נגיעה בעין אותה שלועזין קלמניסה
בלעז ועל ידי אותה אבן העמיר עגלים של ירבעם באוויר".
מצפת ופרון
את הספר אבן השואבת להא המוכחר בכל הספרים שוכיתי "
עד היום הזה להוציא לאור בדפום הקדשתי
לזכר עולם
לשם כבודו של בני יחידי שהיה אחד מתכמייההנדפה המצוינים
וחוקר:נשגב | בחכמת הטבע ובעל מדות תרוטיות | כשת הרד
בצלאל דוב הכהן מכגה בעתעהארדט! ראביגאוויץ ז'ל ,
בְּנִי מִהְמדִּי !
מעטים היו יפי ענת מ , אבל פה הִיתָה מִכְְחִף שָקנִיתַ כּתֶ:
לְן אף בי ית צָעִיר לָסִים בְּכָל זאת כְבֶר קנ בתכה ו ופרי ִכְמְתְ
הְַארְת ל בְרְכָה הַכוּבִי בְָּטוות שונות אַשֶתקל כְּעוך ה' ְהַעתִיַם לפת
ְכֶר וחק בְְפוּס +
ב סה הח רה הח דהה החנ הח הט הזד הטרה הסה .
:2-5 ==
איש מַדָע הָיִתַבְּנִ , כִי למַיוּם החל לקרוא בספר, מְּאְַתָ כָל חָמורות
ִבֶל, ולילות ביְמִים שמת בָּל ענ בְּהַכְטוּת וּמִדְעִים , וְהְאֶל החונ לְאָרָם
ד 7 דד וה דזן [ 1
דע מנן אוִף ברעה רתְכָה וּבְתְבוּנֶה קה / עד כ בָשָנִים: מְעטות העפלְת
עָלות לְטַדְְנָה נְבוהָה בָּזאת בְּחְכְמות הַהנְִפָה וְהַטָכַע, אשָר רוכ הַחְבָטִיס לא
יע אה בי אָס אַחִָי טְמְלֶם עד קנה וְער שַיבָה := על פן הִצִבְתִי ד
בּספְרִי ָה. מִצִבְההַמַדְעִית (וויססענטאפטליכעס מאְנוטענט) .
המְצִבְה-הַמַדָעִית הַאת תִעְמור לָעד לְשַלֶס , בּי חקה היא משמיר,
והומן אַשָר רב כחז לנתוץ אַבָנִים פרק מלעים, לא עע לעה ּסְְרִייהַַהֶּע אָשָר
לא וטש זְכֶם סָפִּי דורשי הַסֶלְפָה שיו קְאַמָרוּגָה קדור. דורִים +
תִמונְתַף בי טי צירתי שער סְפְרִי ה אָָר. הְַדַקָתי
ולזברד + אַנִי אבי המתאל ער אלף אל 8
צבי הכהן ראבינאוויץ .
הקדשת האב לבנו בפתח הספר
גורמי אנוש בפיתוח ישומים ---- 700000
אבנר טוקר
ני עיוור לא תיתן מכשול
הפעלתם של ישומים שונים בעזרת מחשב
נועדה להקל על האדם את עבודתו, לכן
עלינו לתכנן את הישומים כך שיקלו על
המשתמש. המקצוע העוסק בכך קרוי "גורמי
אנוש בפיתוח ישומים" (ידוע גם בשם
"הנדסת אנוש", אך כיוון שאין אנו באים
לתכנן אנוש מחדש, מוטב להשתמש בשם
היומרני פחות).
הכנסת שיקולים של גורמי אנוש בפיתוח
מערכות מחשב קיבלה משמעות רבה יותר
עם התפתחותם ונפיצותם של ישומים שיחת-
יים, ועם הרחבת אוכלוסית המשתמשים.
באשר המשתמש במערכת אינו איש עיבוד
נתונים עלינו להקפיד היטב על צורת הדוד
שיח ועל ניסוחו.
בין הכללים המקובלים לתכנון דו"שיח
מצויות גם ההנחיות הבאות:
* דבר בשפה, במונחים ובתחביר המוכרים
למשתמש ומובנים על ידו.
+ באשר המשתמש טועה - אל תוכיחנו על
כך, אלא הסבר לו ביצד יוכל לבצע את
פעולתו כהלכה, או לפחות הבהר לו במה
שגה.
+ דבר בצורה עקבית, השתמש תמיד באו-
תם שמות, מונחים וניסוחים.
* אל תבקש מהמשתמש לבצע פעולה מיו"
תרת (פעולה שאין בה צורך לתהליך, או
שברורה מראש למערכת).
* לשגיאה מסוימת התאם הודעה מסוימת,
אל תשתמש בהודעות כלליות המכסות
שגיאות שונות.
לשם הדגמה של השימוש בכללים אלה בחר-
תי את הישום השיחתי הרווח ביותר בארץ -
המכשירים האוטומטיים למשיכת כסף
(שייקראו מכאן והילך בשם "כספומט",
והסליחה עם הבנקים שבחרו בשם אחר
למכשיר שברשותם). מערכת זו משרתת צי-
בור רחב, מפרעה היושב על כסאו ועד השפ"
חה אשר אחר הריחיים. ציבור זה מורכב
מאנשים השונים זה מזה בכישוריהם ויכו-
לתם בשימוש במיבשור ובהבנת הנקרא, לכן
יש לתכנן היטב את הדודשיח במערכת זו.
ביוון שהבנקים מעוניינים בהרחבת השימוש
בכספומטים, מטעמים עסקיים, הם שואפים
להקל על המשתמש ככל האפשר. יש לציין
שבמשך השנים בהם מותקנים בספומטים
בישראל היתה התקדמות ניכרת בכל הקשור
להקלת השימוש בהם, ואני מקווה שמאמר
| זה יסייע להמשך ההתקדמות.
8
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
מתוך צרור השירותים שניתן לקבל על ידי
השימוש בכספומט בחרתי את משיכת הכסף
במזומן, וגם כאן - רק מקרה בודד: השימוש
בנקודה העשרונית. וזאת לאחר שנוכחתי,
מהתבוננות אישית, שלא מעט לקוחות טועים
בשימוש זה. לשם כך בדקתי את חמישה סוגי
הכספומטים המצויים (בנק לאומי - דיסקונט,
בנק הפועלים, בנק המזרחי, הבנק הבינלאומי,
ושב"א) ואת ניסוח הדו"שיח בהם.
הבנקים מאפשרים לבעל כרטיס בספומט של
בנק מסוים למשוך כספים מכל מכשיר שהוא,
אולם בכל בנק תוכנן דוהשיח שונה, כך שהל-
קוח (או הלקוחה) צריך לפעול עם ששה
סגנונות של דו"שיח (בבינלאומי-דיסקונט
נפוצים שני סוגי כספומט). מוצע בזה לבנקים
השונים לתכנן דו"שיח אחיד ולהקל על
לקוחותיהם. בסיכום: כבר בתחילה ראינו
שכלל העקביות אינו נשמר לגבי הלקוח.
הדיון בהמשך ידון בשקלים (ישנים). כיוון
שמאמר זה מתפרסם בשנת 1986, יוכל המעו-
ניין בכך לטעון שבשקלים חדשים המצב
שונה, אך העקרונות שנציב תקפים בכל מצב
ורצוי לזכרם אפילו אם השתנה הדו-שיח
שמדובר בו. אציב תהליך שמקובל בחמישה
מתוך שישה סגנונות השיחה: בתהליך משי-
כת המזומן על הלקוח לציין מה הסכום
שברצונו למשוך, ועל המערכת להכיר מתי
סיים הלקוח להקיש את הסכום. במערכות
מחשב הפועלות עם צגים מקובל שסיום
הזנת הקלט נעשה על ידי הקשה על מקש
אמדאם או אשדה (או דומה לו). בבספו-
מט אפשר לעשות זאת על ידי לחיצה על
מקש "אישור" (המקש הירוק). אך אפשרות
זו נשמרת בסוד כמוס מפני הלקוח, ורק יודעי
ח"ן משתמשים בה. במקום זאת נעשה ניצול
של המקש "נקודה עשרונית". על הלקוח לה-
קיש נקודה (עשרונית) ושני אפסים (זכר
לאגורות) כדי שהמערכת תבין שסיים. המע-
רכת מתעלמת מכל מה שהוקש לאחר האפס
השני. כבר כך יש בזבוז לריק של אנרגית
הלקוח (שלוש לחיצות במקום אחת). הנקו-
דה המשמעותית (ולא העשרונית) כאן היא
שביקע נו מהלקוח לעשות פעולה מיותרת,
הכספי מט מנפיק שטרות של 5000 או סססס1
שקל (תלוי בבנק) ואי אפשר כלל לקבל אגו-
רות, ומדוע להתייחס אליהן. כפי שנאמר
קודם לכן, קיימת האפשרות (הסמויה) לה-
קיש סכום בשקלים שלמים ולסיים על ידי
הקשה על "אישור". וכעת נראה לאילו סיבו-
בים אפשר להגיע עקב ניצול קיומו של מקש
"נקודה עשרונית" כפתרון "קל" במקרה זה.
במאמר מוסגר אציג מקרה בולט יותר של
הצורך בהקשות סרק (וגם זאת מתוך נסיון
אישי). לאחר לחיצה על מקש "הפקדה"
נתבקשתי להקיש את הסכום, בגמר הקשת
הסכום (עם נקודה עשרונית ואגורות)
נתבקשתי לאשר אותן על ידי לחיצה על מקש
"אושור" ואז נתקבלה הודעה ש"אי אפשר
לבצע פעולה זו". הודעה זו היתה יכולה
להופיע לאחר הפעולה הראשונה (ולא
לאחר הפעולה השלישית), ולשפר את השי-
רות ללקוח (קיצור התור הממתין), שלא
לדבר על הרגזת המשתמש שלא לצורך.
אין חולק על כך שמתכנן המערכת, כבר-
סמכא בעיבוד נתונים, מבדיל בין נקודה
עשרונית לנקודה בינארית ובין נקודה קבועה
לנקודה צפה. ויפה מצידו להעניק אשראי
לציבור הרחב ולהניח שגם כל אחד מן הלקו-
חות מכיר את חוקי הלשון כפי שקבעה
האקדמיה. כנראה שמעולם לא שמע אדם
האומר "אפס פסיק חמש" כשהכוונה היא
ל-5.ס. השגיאה הרווחת בה הבחנתי, והיא
העילה למאמר זה, היא הקשת נקודה עשרו-
נית לאחר ספרות האלפים (למשל "50.000"
עבור חמישים אלף שקל). הבה נראה כיצד
מגיבה המערכת לאחר שהמשתמש הראה
שלא ברור לו מושג הנקודה העשרונית.
בדוגמאות שיובאו לא נציין את שם הבנק,
כיוון שלא באנו לתפוש אותם בקלקלתם אלא
להבהיר במה שגו וכיצר ניתן לתקן זאת.
בכל אחד מן המקרים ניתנת התשובה בשני
חלקים: הודעה על שגיאה, והבהרה כיצד
לכתוב בצורה נכונה.
אחת מן ההודעות היא "טעות בהקשת הס"
כום", הודעה זו אינה מסבירה את טיב הט"
עות, או מדוע המערכת סבורה שהיתה
טעות. הודעת ההבהרה היא "הקש שקלים,
נקודה, אגורות". מתכנן ההודעה מקווה,
כנראה, שהלקוח יבין כעת שעל הנקודות
לת לאחר השקלים ולא לאחר אלפי שק-
ם.
הודעה אחרת היא "לא ניתן לביצוע, נסה
טכום אחר", הלקוח אינו מבין מדוע "לא ניתן
לביצוע" (אולי אין מספיק שטרות בכספו-
מט), ומהו הסכום האחר - גבוה יותר או
נמוך יותר מן הטכום המקורי. סביר שגם
בהקשת ה"סכום האחר" יחזור על אותה
שגיאה, ושוב יקבל הודעה סתומה.
סחים האחרים דומים זה לזה:
יהסכום אינו בבפולות של 10000 ש'" או
יהסכום חייב להיות כפולה של 10,000 שי"
ןייעל הסכום להיות בכפולות של 10000
הודעות אלה מופיעות בכספומטים
המספקים שטרות של ססססו שקל ונועדו
למקרים בהם הקיש הלקוח סכום נכון, אך
אונו ניתן למימוש בשטרות האלה, כגון
200 שקל. ההודעה אינה מתייחסת לטעות
המסויימת במקרה זה. מבין שלושה הניסו-
חם וראה לי עדיף השלישי, כיוון שהראשון
מנוסח בלשון שלילית (הסכום אינו...) והשני
מביל מלה "חזקה" (הסכום חייב...). הודעות
ההבהרה במקרים אלה דומות לאלו שראינו
קודם: "הקש סכום, השתמש בנקודה העשר-
ונת" או "נא הקש טכום עם נקודה עשרונית"
או "הקש סכום כולל נקודה ואגורות".
שלושה הנו
לסובום, נוכל לומר שבכל המקרים - גם הוד-
עת השגיאה וגם הודעת ההבהרה אינן
צווד קצה (608)
מסוכומי ועדת הבזק והמלצותיה למשרד
התקשורת
בהמשך להופעת ועדת הבזק של איל"א לפני
המועצה המייעצת לשר התקשורת, ב-30
באוקטובר 1985, התברר כי מרבית עמדותיה
של איל'א כפי שהוצגו במסמך שהוגש
למועצה, אומצו על ידה.
עובדה זו מתישבת עם ההערכה של חברי
ועדת הבזק של איל"א כי בדיון המועצה, בו
הופיעה נציגות איל"א, היתה הסכמה רחבה
לגבי רוב הנושאים מצד מרבית חברי המוע-
צה. אנו מקווים כי משרד התקשורת יאמץ
המלצות המועצה וכי הן תקבלנה משקל
חוקי בהקדם.
צוי ובוא חופשי
מתוך ההתקדמות האיטית במגעים עם
משרד התקשורת ביחס למדיניות אישור
יבוא חופשי של ציוד מתברר בי על אף
ההסכמה הרחבה שהושגה בישיבה קיימים
קשיים רבים בהשגת תוצאות ממשיות בת"
חום חשוב זה.
בפגישה שנערכה לאחרונה בין נציגי משרד
התקשורת לועדת הבזק נראה שוב כי לכאו-
"ה אין פער ניכר בין עמדות שני הצדרים
ו אולם לאחר נסיון העבר לא ברור אם
בהסכמה זו כדי לשנות את התקנות הקייד
מבטיחות שהלקוח הבין במה טעה ובנסיון
הבא לא יטעה שנית.
כדי 8 שגיאה זו, יש צורך במבחן מתאים
בתכו ת הבודקת. מבחן אפשרי הוא בדיקה
שהסכום (בשקלים) קטן מ-ססס1. הודעה
אפשרית לאחר איתור השגיאה היא "הנקו-
דה תהיה לאחר השקלים".
ניתן לשאול, ובצדק, כיצד יוכל מתכנן היד
שום לשער מה הן השגיאות שהמשתמשים
עשויים להיכשל בהן. ואכן, המתכנן לבדו לא
יוכל לעשות זאת ללא עזרת המשתמשים.
עזרה זו יכולה לבוא בעת התכנון או בעת
ההפעלה, או בשני המקרים. העזרה בעת
היישום יכולה להינתן על ידי שימוש בלקו-
חות בעת תכנון הדו-שיח או בשלב הבדיקה
שלו. לשם כך יש לראוג למאגר של לקוחות
המוכנים להשתתף בניסויים. בנסיון כזה,
שנעשה בחו"ל, הוזמנו דיירי בית-אבות לב-
דוק מערכת שירות עצמי בבנק. נתברר בני-
סוי כי רוב הלקוחות הבינו שהמקש המסומן
מה נשמע באול"א
מות המחייבות אישור מיוחד של משרד
התקשורת לכל יבוא של ציוד ענ"א.
הערכת ועדת הבזק של איל"א היא כי אם
המגעים האחרונים בנושא לא יביאו לתוצ-
אות ממשיות, שיצמצמו את הביורוקרטיה
המיותרת בנושא, לא יהיה מנוס מטיפול
נמרץ בהסרתן של המגבלות הנובעות מצו
שאיננו חוקי.
חוק הבזק
ביום 5 הועברה לועדת הבזק של
איל"א הצעת משרד התקשורת לשינויים
בחוק הבזק. הוערה התבקשה להעביר תגו"
בה להצעת החוק תוך שבועיים.
עיקר ההערות של הועדה התרכזו בנושאים
הבאים:
א. בוחס לדרבי האבופה של מדיניות אישור
כצה - הסידורים המוצעים בתזכיר החוק
הינם ררסטיים, וחלים גם על ציור בזק
בתחום תקשורת הנתונים שאינו מיועד
להתחבר לרשת הבזק הציבורית, ועל-כן
לא צריכים להיות בתחולת החוק. לדעת
איל"א חובת האישור צריכה להיות אך
ורק בזמן חיבור הציוד לרשת הבזק
הציבורית ולא בכל זמן אחר. ובפרט לא
בשלב היבוא. הצעת משרד התקשורת
תייקר את עלות הציוד ותכביד לדעת
איל"א על תקציב המדינה.
"יציאה" (11א5) נועד לסמן שעליהם לעזוב
(פיסית) את הסניף, או שבכוונתם לעשות
זאת. כתוצאה מכך שונה הכיתוב על מקש
ל"סיום". ניסוי בעת ההפעלה יכול להיעשות
על ידי תצפיות ליד מכשירי כספומט בתקופה
המוקרמת של ההפעלה או על ידי רישום של
השגיאות שנעשו, (באמצעות התכנית
המנהלת את הדו"שיח), מעקב על רישום זה
יסייע לאיתור שגיאות שלא ניצפו מראש
ויאפשר שינוי הבדיקות והדו-שיח בהתאם.
לסיכום, אלמלא נבחר המקש של "נקודה
עשרונית" לסימון סיום ההקשה לא הינו
מגיעים לכלל דיון זה. ובין הכללים שנלמדו
כאן: יש לבחור בעיצוב הפשוט יותר, יש
לנקוט במינוח המוכר למשתמש, יש לגלות
את השגיאות האופייניות, יש לתכנן את
המערכת כך ששגיאות אלה תימנענה. אם אי
אפשר למנוע את השגיאות מראש, יש להציג
הודעות המבהירות למשתמש במה שגה וכי-
צד עליו לפעול כהלבה.
ב. בהגדרת "אישור סוג" - הצעת הועדה
הינה להגדיר "אישור סוג" כ"אישור
הניתן לאדם, בעבור דגם של ציוד קצה,
המאשר את חיבור ציוד הקצה הג"ל
לרשת הבזק הציבורית". לרעת הועדה
אין צורך ב"אישור סוג" נוסף לרשיון מיו-
חד, ומוצע להסתפק ב"אישור סוג" בלבד,
וכן לקבוע במפורש את מטרות האישור,
שהן: מניעת נזק לרשת הבזק הציבורית,
עובדיה ומנוייה, מניעת הפרעות לציוד
המניה של הרשת ומניעת הפרעות
למשתמשים אחרים ברשת.
ג. בחובת תיוג.
ד. בהתניית מתן "אישור סוג" בהוכחת
המבקש למשרד התקשורת כי עומדים
לרשות המשתמשים בציוד מיתקני תחזו-
קה נאותים.
ה. בהרחבת הפטור מתחולת חוק הבזק על
פעולות בזק שמבצעות חברות שלובות
בשטח רצוף וללא יצירת קשר לחוץ.
במקביל להעברת ההערות למשרד התקשו-
רת הופצה פניה אל חברי איל"א בבקשה
להעביר הערות נוספות לגבי הצעת החוק
לוועדת הבזק של איל"א.
ועדת הבזק הוזמנה להציג הערותיה לשינו-
וים המוצעים בחוק בפני מועצת הבזק.
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
39
40
הר הח
המחשב בחינוך
הברת המחשב - מה העבודה הזאת לכם?
וו היירי ההמום שוכ ה.
עתה, כשההתלהבות מ"מהפכת המיחשוב"
בשדה החינוך שככה קמעא, אפשר לבחון
ביסודיות את סוגית הקורסים ל"הכרת המח-
שב". ברצוני לבחון סוגיה זו בקשר לתכניות
הלימודים לפרחי הוראה ולמורים משתל"
מים. מה וכמה צריך לדעת, להביר או לה-
בין, איש החינוך ב"נושא המחשב". מתוך
דיון בבעיה זו אני מקווה שאפשר יהיה לה"
גיע למסקנות החלות גם על הוראת "מקצו-
עות המחשב" בבתי-הספר ועל הבעיה הכל-
לית יותר, של הצורך בהוראת "הכרת המח-
שב" בכלל, כחלק חיוני של ההשכלה בימינו.
האם אנו יודעים
מדוע יש צורך
ב'"הכרת המחשב"?
ההצדקה השכיחה ביותר לצורך בקורסי
"הכרת המחשב" מתבססת על הטיעון
שהמחשבים נהיו לחלק נפוץ ובלתי נפרד
מחיינו המודרניים, ולבן הכרחי, או נבון
יהיה להפיץ את "דעת המחשב" להמונים.
מסתבר שהטיעון הזה אינו חדש כל-כך
והוא בוטא עוד ב-1970, בימים שמספר
המחשבים בעולם לא הגיע לחצי מיליון (1).
ובכל זאת, למה הדבר דומה? תאר לך שהיו
גם קורסים ל"הכרת השעון" או "להכרת
המנוע החשמלי" רק משום שהשעון והמנוע
החשמלי חדרו לבל תחום בחיינו.
ארתור לוהרמן, מי שטבע את מטבע הלשון
"1116780 זטוטקמזסי)" כבר בשנת 1972, מנמק
את הצורך בהכרת המחשב דווקא, ולא
בהכברת המנוע החשמלי, במילים הבאות
(בתרגום שלי):
"מחשבים הם דבר מסוג אחר. קיימת תפיסה
בללית שאנו צריכים לדעת עליהם הרבה
יותר ממה שאנו צריכים לדעת על חשמל
על-מנת להפיק מהם שימוש יעיל. המנוע
פועל, בסופו של דבר, בין אם נבין או לא
נבין כיצר הוא פועל. אבל המחשב אינו
עושה מאומה מבלי שמישהו יאמר לו מה
לעשות. קיימת תחושה, והיא הולכת וגו"
ברת, שאם אנו רוצים להפיק את מירב
התוצאות ממהפכת המחשב, חובה עלינו
ללמוד כיצר להורות למחשבים לפעול. בקי-
צור, אנו חייבים להיות יודעי-מיחשוב" (2).
זה איננו נימוק אלא דיווח על רעת-קהל
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
בלתי-מנומקת. הטענה בדבר ההבדל שבין
המנוע החשמלי ובין המחשב נשמעת בטיה
עון עקרוני מוחץ בשעה שלכל היותר היא
מתבססת על מצב חולף של טכולוגית
המחשבים. גם למנוע אנו "אומרים" מה לע"
שות ולא רק ע"י המתג. אנו עושים זאת
בתכנון ה"חומרה" שלו ושל המערכת אותה
הוא אמור להפעיל. זאת עושה המומחה
למנועים, או המהנדס, היודע את מה
שנדרש מן המנוע המסוים אותו הוא מתכנן.
הטכנולוגיה של תיכנון ובנית מערכות
המבוססות על "יישומי המנוע החשמלי"
התפתחה לרמה שבה המערכת המיוצרת
היא "ץ|0חטוזם 1/6" (כלומר, ידידותית
למשתמש), במידה כה רבה שהמשתמש בה
אינו מוטרד ע"י המכניזם הפנימי שלה. המוד
רה המשתמשת במכשיר וידאו איננה צריכה
לדעת, דבר וחצי דבר, על המנוע החשמלי
שבלעדיו הסרט, או הדיסק, לא היו פועלים.
באותו אופן, לא יעלה על דעתו של אף
בר"דעת לדרוש מכל מורה שתדע לכתוב
ולהוציא לאור ספרי-לימוד. הספר בוודאי
מכיל רק מה שנכתב לתוכו, אך האם על
מנת להפיק את מלוא התועלת מספרים
חובה עלינו ללמוד כיצד לכתוב אותם, לע-
רוך ולהדפיס אותם? האם מי שמפיק תועלת
מפעולת המחשב חייב להיות זה שמורה לו
מה לעשות?
בל מי שמשתמש בכספומט משתמש במח-
שב ואינו צריך להבין, לא את מבנהו ולא
את אופן פעולתו. לכן, גם הטיעון ששימוש
נכון בלומדות (דהיינו, בתכניות-מחשב לי-
מודיות), דורש הכרת מבנה המחשב וכן
ידע מסוים בתיכנות, פשוט אין בו הגיון.
הדוגמה של משחקי-המחשב מוכיחה
שאפילו ילדים מסוגלים להפעיל תכניות
מחשב מתוחכמות, לעתים אף מתוחכמות
יותר ממרבית הלומדות הקיימות, ללא בל
הכשרה מיוחדת ובוודאי שללא "הכרת
המחשב". אם התכלית העיקרית של הקור-
סים ל"הכרת המחשב" לאנשי חינוך היא
הכנה לשימוש טוב ויעיל בלומדות, הרי
שחוברת הנחיות ברורה יכולה לפתור את
הבעיה בפשטות. מרבית הלומדות הן בה
פשוטות, או שההסברים הנכללים בהן הם
בה יעילים, שפשוט מיותר לדרוש מן המו-
רים שידעו קצת בייסיק או לוגו בטרם יידך-
שו להפעיל אותן.
הרעיון שהמורים צריכים את "הכרת המש-
חב" כמבוא ללימוד תיכנות של לומדות, אף
הוא נראה דחוק. אם מורה רוצה להכין
תוכנה לימודית היא חייבת ללמוד תיכנות
ברמה מקצועית ובכלים המתאימים ליצירת
תכניות-מחשב לימודיות - בשפות כגון
פסקל ושפת-מכונה וגם בשפות חדישות
יותר. כמובן שבמקרה זה היא צריכה להת-
חיל, לא בקורס ל"הכרת המחשב", אלא
בקורס מבוא לתיכנות טוב, קורס שאפשר
למצאו בכל תכנית לימודים המכשירה את
לומדיה לעיסוק מקצועי בתיכנות. לכל היו-
תר, יש להתאים קורס כזה לאוכלוסית המו-
רים.
האם המטרה העיקרית של "הכרת המחשב"
היא הפגת החרדה מפני מכשירים חשמליים
נוספים? מנסיוני במתן השתלמויות ב"הכרת
המחשב" הגעתי לבלל מסקנה ששעתיים או
שלוש, עם כמה משחקי מחשב, יבולים לגד
רום להקלה עצומה בענין זה.
משחקי המחשב (מן הסוג שילדיך אוהבים)
ילמדו אותך כיצד מערכת המחשב מתפ"
קדת, והלימוד הזה יהיה יעיל יותר מכל
הרצאה על מבנה המחשב. הם גם ילמדו
אותך מה מסוגל מחשב לבצע בתחום
הפעלולים - בצבע, בצורה, בתנועה ובצליל.
ההתנסות במשחקי מחשב גם מספקת רקע
טוב להבנת העוצמה האיכותית הטמונה
בחישובים.
כפי הנראה, גם אם חשים אנו שיש צורך
בקורסים ל"הכרת המחשב" לא ברור לנו
מדוע!
למרות כל זה, הפגם החמור ביותר לדעתי,
בתכניות הקורסים ל"הכרת המחשב", איננו
חוסר ההצדקה של קיומם, אלא במושגים
המוקנים בהם לתלמיד, למשתלם או לפרח
ההוראה. מושגים אלה, כפי שאנסה להר-
אות מיד, מבוססים על תפיסה מוגבלת של
מהות המחשב. לאמיתו של דבר, מרבית
תכניות הלימודים ב"נושאי המחשב" מבוס"
סות על תפיסה מעוותת של המחשב ושל
תחום הדעת עצמו. איזה ערך יכול להיות
לתכניות לימודים הנסמכות על מושגים לא
נכונים?
המחשב כבלי-עבודה
המחשב נתפס ע"י רבים ככלי-עבודה המש"
רת אותנו בשל מהירותו, דייקנותו וכמות
הנתונים שהוא מטוגל לעבד. זאת התפיסה
הנפוצה ביותר של מהות המחשב ואין ספק
שהיא הולמת את מירב השימושים במחשב.
זאת גם התפיסה שקל ביותר להמחישה לבו-
רים "בנושא המחשב".
לפי תפיסה זו, המחשב המודרני הוא צאצא
ושור של מכונת החישוב, של מכונת מיון
הכרטיסים המנוקבים ושל האבקוס [ראה
למשל, ב"(5)].
תפיסה זו מלווה בראית המימדים הפיסיים
של פעולת המחשב כמאפיינים העיקריים
שלה. היא גורמת גם לראית החומרה
(דהיינו, המבנה ההנדסי של המחשב) כמר"
ביב חיוני בהבנת פעולת המחשב. על-פי
תפיסה זו, כל מכשיר או מערכת המבוקרים
באמצעות אלקטרוניקה ספרתית, כלומר, ע"י
מעבד ספרתי בלשהו, נחשבים כממוחשבים.
לפי תפיסה זו, המחשב עצמו הוא האוביקט
המרכזי של נושא המיחשוב ומכאן המו-
נחים: "מדעי המחשב", "תורת המחשב",
"מקצועות המחשב", "הוראת מחשבים",
"מורים למחשבים" וכמובן "שימושי מחשב"
ו"הכרת המחשב".
מן הראוי לציין בי לא בכל מקום בעולם
משתמשים במונח "מדעי המחשב" כדי לציין
את תחום הדעת האקדמי והמדעי שנסוב על
חישובים ומיחשוב. ישנם מקומות בהם
משתמשים דווקא במונח "מדעי החישוב",
אלא שהמונח "מדעי המחשב" הוא הנפוץ
ביותר. לפי מיטב ידיעתי, זהו המקרה היחיד
של מדע הנקרא על"שם הכלי המרכזי שלו.
מדוע לא קוראים לספרות בשם "תורת
הספר" או "תורת העט" ולכימיה בשם "מדע
המבחנה"?
נושא "מדעי המחשב", מעורר תמיהה
נוספת. משום מה נוטים להימנע מלהתיחס
אליו בחוגים לא אקדמאיים. אני חושש
שהדבר שכיח גם בארצות אחרות. מעיון
בכמה גליונות של ירחונים חשובים מחו"ל,
המוקדשים להוראת השימוש במחשבים, או
לשימוש המחשבים בחינוך, מצאתי שגם שם
ההתיחסות אל מדעי המחשב נדירה ביותר.
בארצנו, המונח "מדעי המחשב" מוחרם
כמעט כליל בתכניות הלימודים של המסגד
רות הלא-אקדמאיות. חשוב להבין שאין זו
רק החרמה של מונח אלא גם התעלמות
שיטתית, כמעט, מעצם קיומו של המדע
הזה.
הביטוי "שימושי מחשב" מפגין את תפיסת
המחשב בכלי שבו אנו משתמשים ולכן,
אותו עלינו להכיר. כל זה הוא רק ענין של
דגש, ובחינוך יש חשיבות רבה לדגשים.
במה אני משתמש, באמת, כאשר אני משת-
מש ב"מחשב"? מבלי לענות על שאלה זו,
ביסודיות, לא נוכל ללמד כראוי את "הכרת
שימושי המחשב".
זאת איננה שאלה פילוסופית. לדוגמה, אם
המחשב הוא הכלי שבו אנו משתמשים
במיחשוב, אז מגבלות המיחשוב הן מגבלות
המחשב. מי שכך סובר ואיננו יודע מהו
בעצם המחשב, יחשוב גם שהשיויים
הטכנולוגיים | המדהימים שחלו בייצור
המחשבים גרמו לשינויים בפוטנציאל של.
המיחשוב. הוא יסבור גם שככל שטכנולוגית
המחשבים תתפתח, כך ישתנה, באופן מהו-
תי, מושג המיחשוב. גם השאלה הטפשית
"האם המחשבים יחליפו את המורים?"
נובעת מן התפיסה הזו.
אם המחשב נתפס ככלי-עבודה, שפת התי-
כנות נתפסת כשפת מחשב, כשפה של המח-
שב. תפיסה זו גורמת, אם כך, לאי-הבנה גם
ביחס לתופעת ריבוי "שפות המחשב". שהרי
אם שפת התיכנות היא שפה של המחשב,
לשם"מה צריך המחשב לכמה שפות?
לתפיסת המחשב ככלי-עבודה יש תוצאות
נופסות. תכנית מחשב נתפסת ע"י מי שחונך
לפי תפיסה זו, כסדרת הוראות-לביצוע
למחשב (זה איננו נכון במרבית שפות התי-
כנות החדישות). התוצאה העגומה ביותר
של תפיסה זו, בהקשר לשימושים החינוכיים
של המיחשוב, היא שערכה של שפת תיכנות
נמדר אך ורק לפי התוצאות המופקות כפלט
של התכניות הכתובות בה. תוצאה זו מונעת
את אפשרות הבנת טבען וערכן של שפות
תיכנות חינוכיות (כמו, למשל, פסקל או
לוגו).
לדעתי, אפשר לזהות שפות תיכנות הבנויות
על"סמך תפיסת המחשב ככלי-עבודה לפי
הקריטריון הבא: שאל את עצמך (או את
המומחים לשפה הנדונה) האם יש טעם בלי-
מוד השפה ללא הפעלתה במחשב? ככל
שהתשובה שלילית יותר כך משקפת השפה
יותר את התפיסה הזו ותלויה בה. מי
שמתקשה לתאר לעצמו שיש טעם בשפות
תיכנות שאינן זקוקות, כל-כך, למחשבים
לצורך קיומן, סביר להניח שהוא שבוי בתפי-
סת המחשב ככלידעבודה.
גם מושג החישוב נתפס באופן התואם את
תפיסת המחשב. אם המחשב הוא כלר
עבודה, אז חישוב הוא עבודה ואפילו עבו-
דה מייגעת. לדוגמה, חישוב מתואר כ"פעו-
לה החוזרת על עצמה, משעממת ובלתי
יצירתית". [יחידה 12 ב-(3)]. לפי תפיסה זו,
המחשב, כמנוע הקיטור ויתר המכונות של
עידן התעשיה, משחרר את האדם מעבדות
- בשבמקרה שלנו הכוונה לעבדות של
החישובים הנומריים ושל עיבוד הנתונים.
לפי תפיסת המחשב ככלי-עבודה, אין הבדל
מהותי, או עקרוני, בין אוטומציה, מיכון, או
מיחשוב.
אני חייב להדגיש, חזור והרגש, שמדובר
באן בדגשים יחסיים ולא באפיונים מוחלטים
כוללניים ובלבדיים. ברור לי שגם אנשי ענ"א
(עיבוד נתונים אוטומטי) מסוגלים לראות
במחשב יותר מאשר כלי-עבודה. אבל אין
ספק שתפיסת המחשב ככלי-עבודה מאפ"
ונת את עיסוקם יותר מכל תפיסה אחרת.
ברור הוא שהמחשב מסוגל לשחרר אותנו
מעבודת הפרך של החישובים המייגעים.
ישנם חישובים מייגעים שיש לבצעם וטוב
שיש מכונה המסוגלת לשחרר אותנר מן
הטרחה הזאת. אך אם זו המהות העיקרית
של המחשב, מה לזה ולחינוך?
וישומי המחשב בחינוך, בתפיסה המקובלת
של הלומדות, ו 0
או הגדרה, רוב
המחשב במכשיר המבצע משימות עבודה.
המחשב מוכנס לבית-הספר ב 9
האדם (ניהי זה המורה או ה ,
שניהם גם יחד) או להשלים אותו, בגלל התד
כונות הפיסיות של ביצועיו. הלומדות מהוות
למעשה מערכות הוראה שעברו אוטומציה.
האם השיקולים שמנחים את מנהלי בתי-
הספר בבחירת מערכות-מחשב, כמו למשל,
על סמך כמות הלומדות הקיימות עבורן,
אינם ביטוי לתקוותיהם ולציפיותיהם
שהלומדות הן שתשמשנה סיוע וסיעוד
לכוח ההוראה של בית-הספר? האם הדריה
שות למדיניות ריכוזית בנוגע לבחירת
המחשבים "המתאימים" לבית-הספר אינם
פועל יוצא של תפיסת המחשב כמכשיר
המהותי גם ביישומיו החינוכיים? איזה מזלג
מתאים ביותר להקנית הרגלי אכילה או
מנהגי-שולחן נכונים?
כדי להיווכח שאמנם הלומדות, בדרך-כלל,
נשענות על תפיסת המחשב ככלי-עבודה, די
יהיה אם נבחן את המירע המתלווה לתיאור
הלומדה ומעלותיה. התיאור יתבסס, בעיקר,
על מימדים פיסיים או ארגוניים - דהיינו על
עבודה כפי שהיא נתפסת בימינו. המחשב
מהיר יותר מן האדם והוא מסוגל לטפל
בבת-אחת, למעשה, במספר רב של תלמי-
דים ושל נתונים. בקיצור מהר יותר, הרבה
יותר ויעיל יותר ואף לא פרט ממשי אחד על
איכות או על חינוך. קשה להבין מדוע מצ-
פים ממיחשוב מערכות של בתי-הספר שיגד
רום לאיזה שינוי איכותי בחינוך.
המחשב מהיר יותר מן האדם והוא מסוגל
לטפל בבת-אחת, למעשה, במספר רב של
תלמידים ושל נתונים. בקיצור, מהר יותר,
הרבה יותר ויעיל יותר ואף לא פרט ממשי
אחר על איכות או על חינוך. קשה להבין
מדוע מצפים ממיחשוב מערכות של בתי-
הספר שיגרום לאיזה שינוי איכותי בחינוך.
מבחינת תורת-החינוך, תפיסת המחשב
ככלייעבודה | מתאימה להפליא למודל
החינוכי של סקינר. זהו המודל המתאר את
תהליך הלמידה כסדרה של גירויים"תגובות-
וחיזוקים. הלומדות, כמעט ללא יוצא מן
הכלל, מסבות את המחשב למכונת-לימוד
סקינריאנית. כלומר, הלומדות הן שצריכות
לספק לתלמידים את הגירויים המתאימים
ובהתאם לתגובת התלמיד, את החיזוקים...
גם המורה, בשעת הפעלת לומדות מסוג זה,
מתפקד יותר כמפקח וכשוטר מאשר כמורה
מחנך. אפשר לטעון, אם כך, שהלומדות
השכיחות מחזירות את גלגל ההיסטוריה של
החינוך אחורנית לתפיסות חינוכיות קדם-
פרוגרסיביות. כל מה שנאמר ע"י מבקרי
החינוך המסורתי האירופי, מטולסטוי ודיואי
ועד ברטראנד ראסל, תקף במידה רבה
כביקורת נגד מרבית יישומי המחשב בחינוך
ובעיקר נגד הלומדות השכיחות.
גם הביקורת המוטחת נגד "אופנת המחשבים
בחינוך" מבוססת על תפיסת המחשב ככלי
עבודה במושגים הקלאסיים של עידן התע-
שיה. מי שקורא למחשב "גאדג'ט" (61פָ290 )
מתלונן בעצם שהמחשב לא הוכיח את עצמו
ככלי עבודה, כמובן.
רוב תכניות הלימודים של "הכרת המחשב"
מבוססות, בצורה זו או אחרת, אם במישרין
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר אי תשמ"ו
+1
'.
+2
ואם בעקיפין, על ההשקפה שהמחשב הוא
בראש ובראשונה, או אפילו רק, כלי-עבודה.
אין להתפלא איפוא שמאות ואלפי המורים
שהשתתפו בקורסים ל"הכרת המחשב" אינם
מסוגלים לתרום ל"מהפכת המחשבים
בחינוך".
תפיסת המחשב ככלי-עבודה יוצרת מודל
חד-צדרי של משמעות המחשב. מודל כזה
אינו פותח שום צוהר להבנת המחשב ככלי
חינוכי. לאמיתו של דבר המודל הזה אפילו
חוסם את התפתחות תרבות המיחשוב, מכיד
וון שאין לו שום קשר מושגי למימדים
איכותיים.
מהפכת המחשבים
הביתיים - המחשב
בבלי-שעשועים
אם יש הצדקה כלשהי לתפיסת אירועים
בתחום המחשבים כ"מהפכת מחשבים" הרי
היא זו שקרתה בשנות השמונים הודות
למחשבים הביתיים דווקא. המחשבים הבית"
יים, הקטנים והזולים, הפכו את המחשב
למצרך במעט עממי ומספר המחשבים בעו-
לם קפץ תוך עשר השנים האחרונות בשתי
ספרות (ממאות אלפים לעשרות מיליונים).
הם גם שגרמו לשינוי משמעותי בתפיסת
המחשב אצל מיליוני משתמשים. המחשב
אינו נתפס ע"י הצעירים ככלי-עבודה אלא
ככלי-שעשועים. הנה גדל דור שעבורו
המחשב אינו אלא צאצא מוצלח של משחק
הוידאו. הם יודעים שהשימוש במחשבים
אינו חייב להיות עבודה. הם יודעים גם
שפעולת המחשב איננה מתמצה בגלגול
נתונים או בטחינת מספרים.
המושגים הנלווים לתפיסת המחשב ככלי-
שעשועים שונים מן המושגים הנלווים לתפי-
סת המחשב בכל-עבודה. אלו הן מערכות
קוגניטיביות (מושגיות, ערכיות ורגשיות)
שונות. לדוגמה, במקום לחשוב על נפח זיב"
רון אנו חושבים על תכונות התצוגה - כמה
צבעים? מהי מידת ההפרדה (הרזולוציה)
של הגרפיקה? איך האנימציה? האם התצו-
גה יפה? וכדומה. ההתייחסות שלנו אל
המחשב ככלי-שעשועים מקבלת ביטוי,
פחות במונחים כמותיים ויותר במונחים
איכותיים. במקום להתייחס אל המחשב כאל
בלי-עזר הפוטר אותנו מביצוע משימות מיגד
עות, אנו חושבים עליו כעל אמצעי ליצירת
חוויות של ענין והרפתקה.
הענין המרתק במשחק מקורו בתהליך ולא
בתוצאה הסופית שלו. תפיסת המחשב
בכלי-שעשועים מעוררת אותנו להפסיק
להתרכז בתוצאה הסופית של פעולת המח"
שב, ואנו מתחילים להנות מן התהליך ומן
ההתמודדות עם התהליך עצמו. לכן, תפיסת
המחשב ככלי-שעשועים מקרבת אותנו לת-
חום החינוך יותר מתפיסתו ככלי-עבודה.
גם מושג החישוב, במסגרת התפיסה הזו,
מדויק יותר, | בהיותו מקושר למושג
האיסטרטגיה של משחק. לאמיתו של דבר
אפשר להגדיר ולהסביר את כל עקרונות
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
הפעולה האמיתיים של המחשב במונחים
של תורת המשחקים.
סיכום ביניים
אם כל מהותו של המחשב היא בהיותו אן
בלו-עבודה או בלי-שעשועים, הרי אין כל
צורך אמיתי בקורסים ל"הכרת המחשב".
הקורסים "להכרת המחשב" אינם יכולים
להיות (וגם אין שום בוונה שיהיו) קורסי
הכנה להבשרה מקצועית. אין כל טעם בהב-
שרת רבבות ומאות-אלפים למקצוע התיר
כנות. זו פשוט איוולת משקית.
אם כל מהותו של המחשב היתה מתמצה
בהיותו כלי-עבודה, הרי שאין להעלות על
הדעת שהשימוש במחשב בחינוך יביא
בעקבותיו שינויים מרחיקי לכת באיכות
החינוך. מי שחושב על המחשב במושגים
של כלי-עבודה, יפיק ממנו תועלת המקבילה
למושגים של תפיסתו, גם בתחום החינוך. גם
הביקורת הפילוסופית, המוסרית והחברתית
נגד מיחשוב החברה האנושית מכוונת בעיד
קר נגד השימוש במחשב ככלידעבודה
בתחומים שאין בהם תוקף לכלי-עבודה.
תפיסת המחשב בבלי-שעשועים קרובה יותר
לחינוך מתפיסת המחשב ככלי-עבודה.
ואמנם, הלומדות המוצלחות, יחסית, הן אלו
הדומות יותר למשחק מאשר לעיבוד נתונים
אוטומטי.
הביקורת "השמרנית" המוטחת נגד השימוש
של המחשב בחינוך מכוונת גם נגד המחשב
העובד וגם נגד המחשב ככלי-שעשועים. יש
החוששים שהמחשב פשוט מטמטם את
הנערים. משחקי המחשב ממכרים אותם
לבילוי זמן חסר ערך ואילו הלומדות ה"רצי-
ניות" פשוט מאלפות את התלמידים ובול-
מות את התפתחותם השכלית.
שני המודלים האלה - המחשב ככלי-עבודה
והמחשב ככלי-שעשועים - אינם מספיקים,
כמות-שהם, לראית המחשב ככלי בעל
פוטנציאל חינוכי שגורלו יהיה שונה מגורל
מכשיר הוידאו במערכת החינוך.
שני המודלים האלה גם אינם ניתנים למיזוג
למודל אחד מבלי להרחיב תחילה את תפיס-
תנו אודות מהות המחשב.
האמת המדעית היא ששני המודלים האלה
אינם מספיקים כדי להגדיר את מהותו
המדויקת של המחשב.
הערה על לוגו
לפני שאמשיך ואתאר מודל נוסף של המח"
שב (תפיסת המחשב ככלי-פילוסופי) אעיר
כמה הערות על שפת לוגו, אשר בזמן האח-
רון החלה לתפוס מקום בתכניות ל"הכרת
המחשב". יש לברך מכל הלב על ההכרה
ששפת לוגו מתחילה לקבל במערכת החינוך
שלנו. לכאורה, עובדת ההכרה בשפת לוגו
מפריכה את טיעוני. הנה, יש הכרה בשימו-
שים חינוכיים החורגים משימוש במחשב
כבמכונת-לימוד סקינריאנית אלא שהדוגמה
של לוגו דווקא תומכת בטיעוני הקודמים
בכך שהיא מדגימה את התוצאות השליליות
של התפיסות הרווחות על מהות המחשב.
מכיוון ששני המודלים המוכרים ביותר כיום
ביחס למהותו של המחשב הם, כאמור לעיל,
בלי-עבודה. ובלי-שעשועים, לכן, כל מה
שאינו עבודה ובכל זאת לא מזיק, חייב לה-
וות שעשוע. התוצאה היא ששפת לוגו
נתפסת אך ורק בחלק שקל לתפסו כשעשוע
לילדים. אף אחד לא יעלה על דעתו ששפת
לוגו היא שפת תיכנות מתוחכמת ומפותחת
וותר מכל שפות התיכנות ה"מכובדות",
שהרי אי-אפשר לבצע בה משימות חישוב
מייגעות או עיבוד נתונים לעייפה.
לוגו איננה שפת מחשב-כבלי-עבודה ובכל
זאת יש בה יותר מגרפיקה-איטית-אך-
משעשעת. היא איננה מתאימה ל"קונספציה"
הרווחת ולכן נתפסת בצורה מעוותת.
ושנם אפילו פרסומים שפשוט מעלימים את
העובדה שהגרפיקה של הצב (-הזק 6|זטו
סוק מכילה פחות מעשירית מהיקפה של
לוגו (5.4). נכון, העשירון הגרפי של לוגו
הוא כלי-חינוכי רב-עוצמה ויפה שמוסדות
החינוך בארצנו קולטים את הוראתו בקצב
הולך וגובר. אבל זה לא תיכנות רציני. לשם
כך יש בייסיק או פסקל ואח"כ שפת-מכונה
או קובול. בעת אנו מבוגרים. די להשתעשע.
הגיע הזמן לעבוד.
מעטים הם היודעים ששפת לוגו נבנתה ותו-
כננה כדי לשמש ככלי ללימוד מושגי היסוד
של האינטליגנציה המלאכותית וכהכנה ללי-
מוד שפת ליספ. שפת ליספ איננה טובה
במיוחד לגלגול נתונים ולטחינת מספרים.
היא תובננה למטרה אחת - לייצג מושגים
לוגיים | ומתמטיים | מורכבים | הנוגעים
לאינטליגנציה מלאכותית...
שפת ליספ נבנתה על בסיס התפיסה שהמ-
חשב יכול לשמש ככלי לייצוג, לביטוי ולעי-
בוד רעיונות. שפת לוגו, שבחלקה הגדול
איננה אלא ניסוח קל"תחביר וחדיש של
ליספ, איננה יכולה להיקלט בתוך מסגרות
המבוססות על זוג המודלים *עבודה או
שעשועים" מבלי להתעוות.
ולהיפך, רק על-ידי חריגה מזוג המודלים
האלה, ובפרט עלדידי תפיסת המחשב ככלי
שהוא כלי-עזר פילוסופי בראש-ובראשונה,
אפשר להבין את כל לוגו ולהתחיל ליישמה
למטרות החינוכיות שלמענן היא נבנתה.
אני מאמין, איפוא, שאחת הסיבות להיעדר
ההצלחה המקווה של לוגו, אפילו בעשירון
הגרפי שלה, היא בקושי שיש בהבנת המחד
שב בכלי-עזר פילוסופי. מורה שאומן בהכ"
רת המחשב ככלי "עבודה או שעשועים"
ירצה להשתמש במחשב כבכלי-עבודה, או
לאפשר לתלמידיו להשתעשע. סביר להניח
שהוא יתקשה להשתמש בלוגו כאמצעיר
חינוכי רבזעוצמה עור בעשירון הגרפי שלה.
על אחת כמה וכמה, הוא לא יוכל להתמודד
עם החלק הלא-גרפי של לוגו.
הוא הדין לגבי מחקרים על מידת ההצלחה
החינוכית של לוגו. מחקרים הנערכים ע"י
חוקרים המבססים את שאלותיהם ומושגיהם
על תפיסת המחשב ככלי-עבודה (ומתוך כך,
על תפיסת התיכנות כתיכנות כלי-עבודה)
לא יוכלו להיות מחקרים תקפים כשמדובר
בשפה כמו לוגר (6).
המחשב ככלי-
פילוסופי - הכיצד?
בדי להבין את הרעיון המוזר שהמחשב מה-
וְוְה, בעיקרו, כלי"עזר פילוסופי, יש להכיר
את ההיסטוריה של מושג החישוב. מושג
החישוב, אותו מושג שהמחשב מממש בכל
פעולותיו, הן במשחק והן בעבודה, נולד
בשנות השלושים כתוצאה מבעיה פילוסו-
פית טהורה.
הבעיה היתה כיצד לייצג את מושג האמת
במתמטיקה ובלוגיקה מבלי להיגרר לסתירה
הגיונית. בשנת 0ו19, כתוצאה מתגליות של
ברטראנד ראסל ואחרים, התברר שטכניקות
ההוכחה, שהיו נקוטות במתמטיקה עד אז,
לא היו אמינות. התברר שהן איפשרו הסקת
מסקנות שקריות מהנחות אמיתיות. אפש-
רות כזו ערערה לחלוטין את הביטחון
באמת המתמטית. אם אינני יכול להבטיח
שכל המסקנות שאני מסיק הן נכונות, מניין
לי שהטענות המתמטיות הן אמנם אמית-
יות?
פרויקטים הנדסיים רבים הושפעו בצורה
יסודית מתגליתו של ראסל, כיוון שזו הובי-
לה שלושים שנה מאוחר יותר לבנית
המחשבים המודרניים. כמובן שבזמנה התג-
לית לא עניינה אף מהנדס. רק פילוסופים
ומתמטיקאים "עיוניים" מכורים לרעיון שיש
צורך בהוכחה שלמה, מדויקת ואמינה לכל
טענה מתמטית כדי לדעת אם היא אמיתית.
מי שמשתמש במתמטיקה בכלי-עבודה אינו
מעונין בהוכחות. אלא בנוסחאות שימושיות
שהוכחו ע"י הנסיון (או. בלית-ברירה, ע"י
המתמטיקאים) כנכונות ויעילות. המצרים
ידעו במשך דורות רבים כיצד לקבוע זווית
ישרה באמצעות חבל המחולק ל-12 חלקים
שווים (ע"י בנית משולש שצלעותיו הן 3
חלקים, 4 חלקים ו"5 חלקים של החבל). הם
ידעו עובדה זאת והשתמשו בה מבלי לדעת
את משפט פיתגורס ובוודאי גם מבלי לרעת
כיצד להוכיח אותו.
הבעיה שהמתמטיקאים והלוגיקנים היו צרי-
כים לפתור, בגלל תגליתו של ראסל, היתה
כיצד להבטיח שהוכחות מסוימות הן כש-
רות מבלי להטיל ספק באבטחת הכשרות של
אותן הוכחות. היה צריך, איפוא, לקבוע כל"
לים מה קביל כהוכחה מבלי שהכללים
עצמם ידרשו הוכחה לקבילות של יישומם.
על המתמטיקאים והלוגיקנים היתה מוטלת
המשימה להסכים על הגדרה מפורשת למו-
שג ההוכחה במתמטיקה ובלוגיקה. הגדרה
כזו היתה חייבת להתבסס על מושגים הני-
תנים לאיפיון, לבדיקה או להכרעה ללא
עוררין.
אחרת, למה הדבר דומה? למשחק שהכללים
לקביעת הצעדים המותרים שלו יהיו מסוב-
כים כמו הכללים המתארים כיצד לנצח
במשחק. אין טעם רב במשחק הדורש ללי-
מוד הצעדים המותרים בו, אותה מיומנות
כמו זו הנדרשת מאלוף במשחק.
ב אם נוצרת מחלוקת אודות טיעון
1 ,
שהו, האם הוא הוכחה נכונה או לא,
מחלו
קת כזו צריכה להיות ניתנת להכרעה
באמצעות כלים פשוטים ככל האפשר. המצב
הרצוי ביותר היה מושג לו היו קיימים מתכו-
נים פשוטים להכרעה בסוגיות מעין אלה,
מתכוניםשלצורךהפעלתסלאנזדקק להשראה
תבונית מיוחדת.
מתכוני הכרעה וחישוב היו ידועים במתמטי-
קה מאז ימי קדם. המונח המתמטי שהיה מ-
קובל זה מאות בשנים (ליתר דיוק מאז המאה
ה-14 ככינוי עבור "מתכונים"מתמטיים" היה
"אלגוריתם". לדוגמה, כללי החישוב בעזרת
מספרים בשיטה העשרונית נקראו אלגורית-
מים. זה היה חלק מן ה"ז'ארגון" המתמטי
והשימוש במונח זה היה "אינטואיטיבי", כלו-
מר, ללא שיטה מפורשת או הגדרה.
המתמטיקאים והלוגיקנים שעסקו בבעית אי-
פיון מושג ההוכחה הלוגית הסכימו, למעשה,
על העקרונות הבאים כפתרון לבעיה שהתעור-
רה בעקבות התגלית של ראסל: כל תורה
מתמטית תהיה מנוסחת בנוסחאות; נוסחה
תהיה | סררה | של סמלים | השיכים
לתורה הנדונה; תמיד יהיה אלגוריתם
שבאמצעותו אפשר להכריע האם סררה סת-
מית של סמלים היא נוסחה שיש לה תוכן
בתורה הנדונה: ותמיד יהיה אלגוריתם פשוט
ביותר כדי להכריע על סדרה של נוסחאות,
האם היא מהווה הוכחה בתורה הנרונה.
העקרונות האלה מבטאים את "הגישה הצו-
רנית" במתמטיקה ובלוגיקה. גישה זו טוענת
שתוכן מתמטי נוצר, למעשד, או נבדק באמצ-
עות מתכונים המופעלים על סמלים וצירופיהם
לפי צורתן של הנוסחאות המתמטיות. כך נולד
הצורך בהבנה יסודית של מהות האלגורית-
מים.
ואכן, בשנות השלושים של המאה הנוכחית,
מתמטיקאים אחדים פיתחו איפיונים שונים
למושג "האלגוריתם". האיפיונים הללו הת-
בסטו על דרכים שונות לתיאור תהליך החי-
שוב או תהליך השימוש במתכון ע"י אדם.
אפשר למיין את הגישות השונות שבאו
לודי ביטוי באיפיונים, שהתגלו אז, לשלוש
קטגוריות עיקריות: החישוב כמתבצע כאילו
ע"י מכונה (דהיינו, איפיון המנגנון המינימלי
המספיק לצורך פעולה לפי מתכון מפורש),
החישוב ככללים לעיבוד מפורש של סימנים
(דהיינו, החישוב מאופיין כתהליך של שינו-
יים שמתרחשים בסימנים ובנוסחאות על גבי
הנייר) והחישוב כהגדרה של אוסף מסוים
של יחסים מתמטיים. למרות ההבדלים שבין
הגישות האלה, התברר חיש-מהרה והוכח
שכל ההגדרות שהוצעו למושג האלגוריתם
היו זהות לחלוטין מבחינת תוכנן.
במאמר "על מספרים הניתנים לחישוב עם
יישומים לבעית ההכרעה". שנכתב ע"י
המתמטיקאי האנגלי א.מ. טיורינג בשנת
6 (7). אפשר למצוא כמעט את כל יסו-
דות מדעי המחשב הנוגעים למושג החישוב.
הוא גם פרסם בו הוכחה ראשונה לקיומן
של בעיות שיש להן פתרונות מוגדרים היטב
באמצעות
ואשר לא
האלגוריתמים.
ניתנות | לפתרון
במאמר ההוא מופיעה הגדרה למושג "המ-
כונה המתמטית" כמערכת כללית של קלט
ופלט ושל עיבוד מידע, המסוגלת לנהל בי-
צוע של מה שמקובל היה כחישוב לפי מת-
כון. מושג החישוב הוגדר ע"י טיורינג כתה-
ליך המתבצע ע"י מכונה כזו. היום משתמ-
שים במונח "מכונת טיורינג" עבור "המכונה
המתמטית" של טיורינג. [הסבר קל למושגים
אלה נמצא ב-(8)]. התגלית המרכזית של
טיורינג במחקרו על "מכונות מתמטיות"
פילסה את הדרך לתכנון המחשב הממשי
הראשון.
נניח שאנו דנים במתכונים לביצוע תהליכים
מסוג מסוים. אין זה הכרחי כלל שהנוהל,
לפיו אנו פועלים כאשר אנו קוראים את
המתכון ומתרגמים אותו לביצוע של התה-
ליך, יחיה אף הוא ניתן לתיאור ע"י המתכו"
ניסם הנדונים.
למשל אם מדובר במתכונים המתארים
תהליכי הכנת מזון, הרי שתהליך השימוש
במתכונים אלה איננו מתואר על-ידיהם. תר-
גום המתכון (כשהוא מידע כתוב) לסדרת
פעולות במטבח, אינו מתואר ע"י מתכון
לבישול מאיזה סוג שהוא. בישול ותרגום
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר אי תשמ"ו
53
.
הממחה
4
מתכונים לפעולות ממשיות הם תהליכים
מסוגים שונים. ואולם, אם נדון במכלול
תהליכי קריאה משמעותית של טקסטים
בתובים, אזי בין המתכונים, שיתארו תהלי-
בים אלה, אפשר להניח שיימצאו גם מתכ-
ונים שיתארו את האופנים שלפיהם יש
לבצע את המתכונים לקריאת טקסטים כתו-
בים. אם יהיה בידינו מתכון כזה הרי יתכן
שנוכל להשתמש בו כדי לבצע כל מתכון
שהוא לקריאת טקסטים כתובים. בלומר,
מתכון כזה יהיה מתכון אוניברסלי לקריאה
משמעותית של טקסטים כתובים.
טבעי לסבור שזהו המצב ביחס למתכוני חי"
שוב, דהיינו, לאלגוריתמים. אם מושג החיר
שוב הוגדר היטב ואם קיימת שיטה אחידה
לתרגום אלגוריתמים לפעולות, אז יתכן מאד
ששיטה זו עצמה תהיה ניתנת לתיאור ע"י
אלגוריתם.
ואבן, טיורינג גילה את קיומם של אלגורית-
מים כאלה, או, כפי שהם נקראים היום,
ימכונות טיורינג אוניברסליות". (הוא פירסם
את התגלית הזאת לראשונה במאמרו שהוד
זכר לעיל) (7). מכונה טיורינג נקראת
"אוניברסלית" אם היא, עקרונית, מסוגלת
לבצע כל אלגוריתם שהוא. ליתר דיוק,
מכונת טיורינג אוניברסלית היא מערכת
חישובית המסוגלת לבצע חיקוי של כל
אלגוריתם על-סמך תיאורו. ואם נדייק עוד
יותר, טיורינג גילה שקיימות שיטות פשוטות
מאד לתיאור אלגוריתמים כך שעבור כל
אחת מהן אפשר למצוא מערכות חישוביות
(כלומר אלגוריתמים) המסוגלים לבצע כל
אלגוריתם על-פי תיאורו, כפי שנקבע ע"י
השיטה.
בוני המחשבים הראשונים של שנות ה-40
השתמשו בתגליותיו של טיורינג ועמיתיו
בנושא החישוב. טיורינג עצמו נמנה על
צוות בוני המחשב הראשון. המחשב המוד-
רנו איננו פיתוח של מכונת החישוב המכני
או של מכונת מיון הכרטיסים, אלא מימוש
פיסי של מכונת טיורינג אוניברסלית.
ההגדרה המדויקת והשלמה למהות המחשב
היא: מערכת המממשת אלגוריתם אוניברס"
לי. זה מה שמבדיל בין המחשב ובין השעון
הדיגיטלי. היום המחשב נבנה באמצעות
מערכות אלקטרוניות בינאריות ומחר הוא
יורכב מרכיבים ביולוגיים עם לוגיקה חמש-
ערבית. היום הוא בנוי לפי המתכונת של
פון-נוימן ומחר הוא יהיה מחשב מקבילי.
הוא יתבסס על שפת-המכונה של פון-נוימן
או על שפות-מבונה עיליות מודרניות. אין
זה משנה כלל. הוא יהיה מחשב, רק אם
יממש אלגוריתם אוניברסלי בלשהו.
הגדרה זו מקיפה את שני המודלים החלקיים
של מהות המחשב. המחשב הוא כלי-עבודה
בגלל שיש תהליבים מפרכים רבים הניתנים
לביצוע מדויק בעזרת אלוגריתמים ויש מי-
מוש למחשב המסוגל לבצע אלגוריתמים
במהירות עצומה. המחשב הוא גם כלי-
שעשועים מכיוון שלמשחקים רבים יש
איסטרטגיות הניתנות לביצוע בעזרת
אלגוריתמים.
כל העוצמה של המחשב נובעת מהיותו
מערכת פיסית המסוגלת, עקרונית, לבצע כל
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
אלגוריתם. זה המקור היחיד לכל התקוות
והחרדות הקשורות במיחשוב.
עכשיו נוכל גם לפענח, לפחות בחלקה, את
התעלומה סביב קיומן של מאות שפות תי-
בנות. שפת תיכנות איננה אלא מערכת
המאפשרת תיאור של אלגוריתמים. שפת
תיכנות שלמה איננה אלא אלגוריתם
אוניברסלי. | היות וקיימים אלגוריתמים
אוניברסליים שונים הרי שתיתכנה שפות תו
כנות שונות. אחד הגורמים המבדילים בין
שפה לשפה (ובין אלגוריתם אוניברסלי אחד
למשנהו) הוא בשיטת התיאור לפיה הן
מתפקדות כאלגוריתמים אוניברסליים. פעו-
לת התיכנות איננה אלא פעולת תיאור
אלגוריתם, זה או אחר, כנתון לחישוב ע"י
השפה.
המסקנות מכל הניתוח הזה הן חדי
משמעיות.
אי"אפשר להבין את העקרונות הבסיסיים
ביותר של פעולת המחשב מבלי להכיר את
העבודות של טיורינג ועמיתיו שפורסמו בין
השנים 1931 ו-1936. קורס "להכרת המח-
שב" שאיננו מסוגל לספק לתלמידיו מירע על
עבודות אלה איננו ראוי לשמו. בוגריו לא
יבינו את ההבדל שבין תנור מיקרו-גל "מתו"
כנת" לבין מחשב, לא ידעו מה זה חישוב
ולא מה זאת שפת תיכנות. כמו אותם ילדים
שמכתיבים להם תכניות והם מזינים אותן
למחשבים וחושבים שהם "למדו מחשבים"
כך בוגרי הקורסים "להכרת המחשב" חוש-
בים שהם "מכירים את המחשב".
העובדה שהיתה זו דווקא בעיה פילוסופית
שהובילה לוגיקנים ומתמטיקאים אל רעיון
המחשב אינגה מקרית. הקשר שיש למחשב
עם הפילוסופיה הוא עמוק יותר מסתם
השתלשלות אקראית של בעיה פילוסופית
שהתגלגלה לתולדה אלקטרונית.
המחשב מהווה המשך טבעי ללוגיקה
הפורמלית. הרעיון המרכזי של הלוגיקה
הפורמלית הוא שקשרים לוגיים אפשר לייצג
ע"י קשרים שבין הצורות של הנוסחאות
המבטאות תכנים. דהיינו אפשר להגדיר את
מושג המסקנה הלוגית ע"י קשרים שבין
הצורות של הנוסחאות המבטאות הנחות
ובין הצורות של אלה המבטאות את
מסקנותיהן.
התגלית העצומה הזאת, היא שמטבירה
כיצד מערכת פיסיקלית (דהיינו החומרה של
המחשב) מסוגלת לבצע אלגוריתמים. כלו-
מר, המחשב לא היה אפשרי אלמלא היתה
הלוגיקה הפורמלית אפשרית.
התגלית שצורה ומבנה יכולים לשקף תכנים
וקשרים תכניים גובשה לנושא מרכזי במדעי
המחשב של ימינו. לאמיתו של דבר כל מדעי
המחשב נסובים על קשרים צורניים שיש בין
תהליכים, ביטוייהם, נתוניהם ותוצאותיהם.
מה הפלא שהמחשב נתפס ע"י מדענור
מחשב רבים ככלי ביטוי לקשרים תכניים?
ג'ורג' בול, אבי הפונקציות הבוליאניות
והאלגברה הבוליאנית, קרא לספר שבו הוא
פרסם את תגליותיו, בשנת 1854, בשם "חוקי
המחשבה". לכאורה היתה זו תמימות מצידו
לקרוא לנוסחאות המתארות תכונות מתמט-
יות של הפונקציות הבוליאניות בשם "חוקי
המחשבה", אלא שבול לא התכוון לספק
תיאוריה פסיכולוגית של תהליכי החשיבה.
גיורג' בול סיפק רק חוליה נוספת למאמץ
האינטלקטואלי שהיווה את הדתף המרכזי
של פיתוח הלוגיקה מראשית תולדותיה.
מטרת הלוגיקה היתה, מאז ומתמיד, ניסוח
החוקים המתארים את ביטוי הסקת המס"
קנות ההגיוניות וצורותיהם, דהיינו החוקים
המתארים את החשיבה ההגיונית. הסקת
מסקנות הגיוניות היא תהליך חשיבתי, אמנם
מבוקר ומוטבע בדפוסים מלאבותיים, אך
בכל זאת חשיבתי.
קו ישר נמתח, איפוא, מעבודותיהם של
לוגיקנים כגון אריסטו, בול, לייבניץ ואחרים,
אל עבר העבודות החדישות ביותר של
המדעים הקוגניטיביים, והוא עובר דרך
מדעי המחשב. בקו הזה מתגלה המחשב
באור שונה לחלוטין מן המחשב המוצג
בקורסים הקיימים "להכרתו". אין זה המח"
שב כפי שהוא נתפס ע"י המשתמשים בו כדי
להשתחרר מעבדות של חישובים מייגעים.
זהו מכשיר הבנוי על עקרונות שמשקפים
את כללי החשיבה ההגיונית ומשתמשים בו
למטרת ייצוג של תהליכים תבוניים.
אם נהיה נאמנים לתולדות מושג החישוב,
המחשב חייב להיתפס ככלי המממש מוש-
גים פילוסופיים הנוגעים לתורת ההכרה,
ללוגיקה ולמתמטיקה. הוא כלי לביטוי של
יחסים לוגיים, לייצוג, לבחינה ולעיבוד של
רעיונות ושל תהליכי חשיבה.
לפי תפיסה זו, הכלי שבו אנו משתמשים,
באשר אנו משתמשים במחשב, הוא לא
החומרה של המחשב, אלא השיטות והאו-
פנים של מזיגת תכנים אל תוך מערך
האלגוריתמים שעומד לרשותנו באופן ישיר
באמצעות המחשב. כלומר, לפי תפיסה זו
פעילות התיכנות יכולה להיות חשובה יותר
מפעולתן של התכניות שנכתבו בשפה
נתונה.
כעת נוכל להבין יותר טוב את תופעת ריבוי
שפות התיכנות.
כמעט כל שפת תיכנות בנויה על-סמך
קונספציה מסוימת המיוחרת לה. קונספציה
זו קובעת לא רק את הסימנים המיוחדים
לשפה אלא, דבר משמעותי יותר, את אופי
הנתונים שיעמדו לרשות המתכנת, את
האלגוריתמים היסודיים העומדים לרשותו,
שמהם הוא ירכיב את האלגוריתם הדרוש לו
(וזאת בדיוק מהותה של פעולת התיכנות)
ואת המודל החישובי שבאמצעותו מתוארים
אלגוריתמים אלו.
יש שפות הבנויות לטיפול במישרין במבחר
מצומצם וקבוע של טיפוסי נתונים ויש שפות
המאפשרות למתכנת להרכיב בעצמו את
סוג הנתונים שהתכנית שלו תטפל בהם. יש
שפות הבנויות ממילות-יסוד קבועות ושמו-
רות, ויש שפות שהמשתמש בהן יכול, לא
רק להרחיב אותן ע"י הגדרות למילים חד-
שות, אלא גם לשנות אותן מן היסוד. יש
שפות שהאלגוריתמים שלהן מנוסחים
כהוראות פעולה למחשב (איזה נתון יימצא
באיזה מקום בזכרון, וכיוצא בזה) ויש שפות
שהאלגוריתמים שלהן מנוסחים כהגדרות
של חישובים. יש שפות שאפילו אין צורך
לנסח בהן את האלגוריתם לפתרון בעיה,
אלא מספיק לתאר אותה בפירוט (השפה
עצמה, בהיותה אלגוריתם אוניברסלי, מעב-
דת את התיאור לאלגוריתם שיפתור את הב-
עיה ומבצעת אותו).
הקונספציות שלאורן פותחו שפות תיכנות
ועקרונות המבנה של השפות הללו חשובים:
וותר להבנה ולהכרה מאשר המחשביטי
עצמם. עובדה חשובה זו איננה מתבטאת'
באף תכנית ל"הכרת המחשב".
מסתבר, שתפיסת המחשב כאמצעי לביטוי ,
רעוונות וככלי-פילוסופי נפוצה יותר ממה"
שאפשר לשער.
שפת פסקל היא אחת מן השפות הראשונות
שפותחו לשמש, בראש ובראשונה, למטרות
הוראה ולאו-דווקא למטרות השימוש במח-
שב בבכלי-עבודה. עד היום משמשת שפה
זו כשפת הלימודים הבסיסית במרבית
המחלקות למדעי המחשב באוניברסיטאות
ברחבי העולם.
ווירת', אבי פסקל, מתאר את המטרה
העיקרית הראשונה שלמענה נבנתה שפת
פסקל (בתרגום שלי) כך:
"פיותוחה של פסקל מבוסס על שתי מטרות
עיקריות. הראשונה היא לאפשר זמינות של
שפה המתאימה להוראת תיכנות כדיסציפ"
לינה שיטתית המבוססת על מושגים יסודיים
מסוימים המשתקפים בבהירות ובטבעיות
ע"י השפה...
..השפה שהסטודנט לומד לבטא את רעיונוד
תיו בה, משפיעה באופן עמוק על הרגלי
החשיבה וההמצאה שלו". (9).
שפת ליספ נבנתה בסוף שנות ה507 כדי
לשמש כשפת מחקר ופיתוח לנושא,
האינטליגנציה המלאכותית. התכניות בשפה,
זו הן הגדרות של ביטויים לחישובים בנוסח-
אות (ולאו דוקא במספרים). השם של,
השפה מורכב מראשי התיבות של "עיבוד ;
רשימות" באנגלית. שפה זו נבנתה על-סמך:
"המודל המתמטי הטהור" של מושג החישוב
והיום היא משמשת בהצלחה ביישומים
יוקרתיים ביותר של האינטליגנציה המלאבו-
תית. כיום מייצרים מחשבים ששפת-המכונה
שלהם מכילה את ליספ. ;
בכל הספרים על שפת ליספ תמצא התייח-
סות אליה כשפה שהיא בראש ובראשונה
שפת ביטוי לרעיונות ואפילו יותר מזה.
לדוגמה:
"לכן, ליספ היא מערכת צורנית לתיאור
אלגוריתמים, לכתיבת תכניות, ולהוכחת תכ"
ונות של אלגוריתמים..."
"אנו טוענים שההיבטים היותר מעניינים של
ליספ, עבור תלמידי מדעי המחשב, אינם טמו-
נים בתבונותיה כשפת תיכנות, אלא במה!
שהיא מסוגלת להראות לנו בנוגע למבנה!
של מדעי המחשב". (10).
"ליטפ... מהווה מערכת צורנית אידיאלית
לתיאור מושגים מתמטיים מורכבים". (11).
מה שמבדיל את הספר הזה מן השאר,;
0 השימוש בשפת ליספ, הוא בזה שהוא |
טפל בתיכנות מחשבים כבפעילות אסת" |
טית. המחשב אינו מכשיר מוסיקלי, אבל
ברמה מופשטת יותר, אפשר לקרוא לו
בכנות, כלי הקלידים העצום ביותר של
המאה העשרים". (12).
שפת פורת' היא שפה צעירה, שפותחה ע"י
אסטרונום (צ'ארלט ה. מור) שהזרקק לשפת
תיכנות פשוטה וקלה שבאמצעותה יוכל
לנהל בעזרת מחשב את תנועותיו של טלס-
קופ לצפיה ממושכת ומדויקת בגרמי הש-
מים. זו שפה מיוחדת במינה שקשה לתארה
במילים טפורות בגלל הקונספציה המיוחדת
האופינית לה. היא מהווה שילוב מענין של
תפיסת המחשב ככלידעבודה והתיכנות
כפעילות פילוסופית. כך מתאר אותה אחד
מגדולי המומחים לשפת פורת' וממוריה
הראשיים, ליאו ברודי:
"פורת' היא שפה, מערכת הפעלה, מערכת
כלים ופילוסופיה. היא כלי אידיאלי לחשיבה
מכיוון שהיא תואמת את האופן שבו השכל
שלנו פועל..." (15).
באותו ספר הוא מצטט רבות את אבי פורתי.
לדוגמה:
"הקשר שבין מילים שיש להן משמעות עבו-
רך ומילים שיש להן משמעות למחשב הוא
קשר בעל מהות עמוקה. המחשב נהפך
לכלי-תעבורה לתקשורת בין אדם לרעיון".
(צ'ארלס מור, שם).
שפת פרולוג פותחה באירופה כתרגיל
תיאורטי ביצירת קשר בין מושג החישוב
ובין מוסג ההסקה הלוגית. השם של השפה
מורכב כקיצור של "תיכנות בלוגיקה" (באנגה
לית). התכניות בשפה זו אינן אלא תיאור
של נתונים ושל היחסים ביניהם. והשפה
בנויה להשיב על כל שאלה הנוגעת למס-
קנות לוגיות של התכניות. שפת פרולוג
נבחרה ע"י פרויקט הדור החמישי ביפן
לשמש כשפת התשתית למחשבי הדור
החמישי. וכך מתאר אותה אחד ממפתחיה:
"...היא מבוססת על מסורת אקדמית אשר
במשך דורות השתמשה בתורת הלוגיקה
הפורמלית כדי לתאר ולייצג חשיבה הגיונית
אנושית." (14).
שפת סמולטול'ק-80 נבנתה ע"י צוות מפת-
חים בחברה תעשייתית בארה"ב ופרטים
עליה נשמרו בסוד עד לפני זמן קצר. התכ"
ניות בשפה זו אינן אלא תיאורים של מער-
כות דמיוניות ושל אופני התקשורת של
נתונים ביניהן. היא מתוארת ע"י יוצריה
ב"שפת חזון" והם מסבירים כינוי זה כך:
"מטרתה היא ליצר מערכת מידע רבתד
עוצמה כזו שבה יבול המשתמש לאגור
מידע, להגיע אליו ולעבדו כך שהמערכת
תוכל לגדול במקביל עם רעיונותיו". (15).
מיותר במובן לצטט מתוך הספרים העוסקים
בשפת לוגו. מרבית הסופרים הכותבים על
שפת לוגו מתארים אותה כשפה לחישוב
ברעיונות, או ממש כפילוסופיה חינוכית ואת
המחשב כמכשיר אפיסטמולוגי [לדוגמה,
(16, 7, 18, 19) וכמובן ספרו של ס. פאפרט
(20).
בסך הבל, מתקבלת תמונה אחידה ומיוחדת
שאין לה כל זכר בחוגי "המחשב בכלי-
עבודה". תמונה זו מתארת את המחשב, או
ליתר דיוק את השימוש במחשב, במונחים
חינוביים, פסיבולוגיים ופילוסופיים.
מסקנות ראשונות
אני משוכנע, שבצורה כלשהי, כל אלה
שעוסקים, אם בתכנון תכניות הלימודים של
"הכרת המחשב" ואם בהוראת הקורסים
ל"הכרת המחשב", מודעים לעובדה שמהוד
תו של המחשב איננה מתאפיינת או מתמצה
בהיותו רק כלי-עבודה המשחרר את האדם
מן המעמסה של החישובים המייגעים.
המודל היחידי שמצדיק צורך מסוים ב"הכ-
רת המחשב" ובאותה העת גם מפלס דרך
לקשרים תכניים ואיכותיים בין המיחשוב
ובין החינוך, הוא זה המבוסס על תפיסת
מהות המחשב כמכשיר המסוגל לשקף ולעבד
רעיונות על תהליכים הקשורים במידע ובידי-
עה, על צורותיהם ועל הקשרים הלוגיים
שביניהם.
תכניות הלימודים ב"הכרת המחשב" יכולות
וחייבות לכלול מידע של שלושת המודלים,
אך הן חייבות להיות מבוססות על המודל
השלישי, הפילוסופי.
המסקנה הראשונה שמתחייבת ממודל זה
של המחשב, היא שאי אפשר להכיר את
המחשב מבלי להכיר הגדרה מדויקת ושל-
מה של מושג האלגוריתם בהקשר נאות.
יתירה מזו, אם הקורס ל"הכרת המחשב"
מכיל מידע המכין את לומדיו לקראת הע-
תיד, כיצר זה יתכן שלא יכיל מידע על
המתרחש במדעי-המחשב? מורים בישראל
מסיימים קורסים ל"הכרת המחשב" מבלי
שידעו כלל על קיומם של מדעי-המחשב.
אני סובר שיש להוציא את הראש מן החול.
הקורסים ל"הכרת המחשב" חייבים להיות,
בראש ובראשונה, קורסי מבוא למדעי המח-
שב. הדבר חיוני במיוחר לגבי הקורסים
"להכרת המחשב" לאנשי חינוך.
ההתחוות בכמה תכניות מחשב יכולה להמ-
חיש את האפשרויות הידועות לשימושים
במחשב. היא איננה מסוגלת לספק מידע
אנליטי, מקיף, בדבר האפשרויות הגלומות
במיחשוב, או בדבר המגבלות "של המח-
שב".
כיצד ידע המורה למצות את הפוטנציאל
הטמון במיחשוב מבלי לדעת מה זה חישוב?
כיצד הוא ידע לנצל את המחשב לפעילויות
חינוכיות מבלי שיהיה פתוח להיבטים שונים
של מושג החישוב? כיצד ידע איש החינוך
מה לא לצפות מן המחשב מבלי שיהיה לו
מושגדמה על מהותם השלמה של אלגורית-
מים? כיצד יוכל להפעיל תוכנות מתקדמות
על מאגרי מידע מבלי להכיר את האלגורית-
מים שבהם הוא משתמש?
השגיאה המרכזית של התכניות הנוכחיות
בקורסים "להכרת המחשב" ניתנת לתיקון
בשינוי התפיסה של השימוש במיחשוב,
משימוש במחשבים לשימוש באלגוריתמים.
המחשב איננו אלא נושא הכלים של המיח-
שוב. הכלים האמיתיים של המיחשוב הם
האלגוריתמים. כל עוצמתו וכוחו של המח-
שב נובעים מעובדה פשוטה זו. לכן יש לתר-
גם את כל הטיעונים להצדקת "הכרת המח-
שב" לטיעונים להצדקת "הכרת האלגורי-
תם".
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
455
את מושג האלגוריתם יש להכיר בהקשרו
ההיסטורי ובהקשרו המדעי. זה מחיב
הברה של מושגים נוספים, כגון מושג התח-
שיב הפורמלי, מושג השפה הפורמלית,
מושג המכונה המתמטית והקשרים ביניהם.
רק בהקשרים פילוסופיים ומדעיים, מתאי-
מים ומספיקים, אפשר ללמוד את נושא
המיחשוב באופן שהוא יובן מיסודו, וזה
בולל, כמובן, גם את המגבלות הלוגיות
והפילוסופיות של מושג החישוב וגם את
הפוטנציאל החינוכי שגלום ב"מחשב".
שאלות נוספות
השאלה הראשונה שנשאלת עתה היא: מי
באמת צריך את זה?
אינני יודע מי צריך להכיר את המושגים
האלה. נדמה לי שהמונח "צורך" איננו מת-
אים לנושא שלנו. האם יש צורך בלימוד
מתמטיקה? האם יש צורך בתרבות? והאם
יש צורך בחינוך?
אם השימוש ההגותי במחשב יהיה נפוץ או
מקובל, אז אולי יהיה צורך מסוים בהכרת
המחשב, בכיוון זה. אולם, המחשב ושימו-
שיו, בתחום החינוך ובתחומים אחרים,
יישארו מוגבלים לקונספציה של כלי-עבודה
או שעשועים, אם לא נחנך, באופן פעיל
ועקבי, את הציבור להכרה במחשב הרבה
מעבר להיותו גם כלי-עבודה.
נשארת רק השאלה - כיצד מלמדים מושגים
אלה בהצלחה? כיצר לעשות זאת מבלי
למנוע מקהל המורים הרחב את הזכות להי-
חשף למושגים אלה, להכיר אותם ולהבין
אותם ברמה הנדרשת לניצול נכון של
המחשבים בחינוך? כיצד לעשות זאת מבלי
לגרום ליצירת חומות חדשות, והפעם בין
אלה שיש להם "הכשרון למדעי המחשב"
ובין אלה שלא זכו לכך? האם הברירה היא
בין קורס פופולרי שטחי ובין קורס יסודי
הפתוח למעשה רק ליודעי חן?
יש המאוכזבים מרמת הוראת המתמטיקה
והמדעים במערכת החינוך שלנו. האם תהיה
זו ברכה לבטלה גם בנושא מדעי המחשב?
אלא שכאן מתעוררת תקוה חדשה וייחו-
דית. למרות חוסר ההצלחה של החינוך
למתמטיקה ולמדעים, יש בסיס מטוים לסב-
רה שלמדעי המחשב יהיה סיכוי טוב יותר
להצליח כנושא לימודי בבתי"הספר (בכל
החטיבות). בניגוד למתמטיקה ולמדעים,
מדעי המחשב באים מצוידים בהתקן מרתק
ורב פעלולים, המחשב. צריך לנצל את
המשיכה שיש למכשיר זה כדי למשוך נוער
ללימוד מדעי המחשב ולא להגביל אותם
ללימוד טכניקות (שברובן הגדול מיושנות
לחלוטין). צריך לנצל את הפוטנציאל החינו-
כי האמיתי של השימוש במחשב כבכלי
אפיסטמולוגי על-מנת לקרב אותם אל מדעי
המחשב ואל יתר המדעים הפורמליים (20).
קיימות דרכים רבות להוראה פשוטה וטובה
של המושגים הנדרשים כמבוא למדעי המח"
שב (21,12,8). היום מלמדים את שפת ליספ
אפילו לתלמידי מרעי הרוח... (12). מכל
מקום, הוראת המושגים האלה חייבת להת-
בצע באופן שימחיש לא רק את התכנים
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
הנלמדים, אלא גם את עצם תפיסת המחשב
בבלי לייצוג ולחקר רעיונות.
קל יותר לחשוב על המחשב בעל מכונה
שתפקידה להקל עלינו ולשאת בנטל המעמ-
סה שלנו. קשה יותר להבין כיצד התקן
האלקטרוני מסוגל לשמש כלי לחקר רעי-
ונות. לכן, הקורס הנכון להכרת המחשב
הוא קורס המחנך לתרבות שעדיין איננה
קיימת, למהפכה שעדיין לא הגיעה ואשר
לא תגיע בלעדיו. לבן, הקורס הנכון להברת
המחשב, המיועד לאנשי חינוך, איננו סתם
קורס מבוא למדעי המחשב, אלא תכנית
לימודים המשלבת מבוא מתאים למדעי
המחשב עם סרנאות לחינוך לשימוש במחד
שב ככלי פילוסופי-חינוכי.
לפי דעתי, גם הקורס הנכון להכרת המחשב
לכלל התלמידים (אפילו לתלמידי החטיבה
התחתונה) חייב להיות תכנית לימודים
המשלבת מבוא מתאים למדעי המחשב עם
סדנאות להכרת השימוש במחשב ככלי
ללמידה חקרנית, ליצירתיות ולפיתוח שיטות
לעיבוד ידיעה ולפתרון בעיות (בקיצור,
להכרת השימושים החינוכיים במחשב).
אינני טוען שיש להימנע ממתן מידע על
המחשב ככלי-עבודה. אי"אפשר ללמוד
להפעיל מחשב מבלי להביר אותו גם ככלי-
עבודה. הוא יכול וצריך לתפוס את מקומם
של מכונת-הכתיבה, של המחשבון ושל
הברטסת של התלמידים. אך אסור שבזאת
תתמצה מהותו בתודעת התלמידים.
באותה מידה, אל לנו לשכוח את משחקי
המחשב. כפי שציינתי בראשית המאמר, זה
לא רע להתחיל בהם את המפגש הראשון
עם המחשב. מה עוד שתיכנות משחקים
הפך להיות, בשנים האחרונות, לעיסוק רווחי
ביותר. ציינתי גם שאפשר ללמוד את כל
המושגים של מדעי המחשב, שראוי להכי-
רם, בקורס נכון להכרת המחשב, בעזרת
מושגים הנוגעים למשחקים [דוגמה פשוטה
לגישה זו ראה בפרק 2 ב-(8)].
יש לבחור בקפידה רבה את שפות התיכנות
אותן מלמדים או מציגים בתכנית כזו.
בין כל שפות התיכנות הנפוצות יחסית אין
עדיין מתחרה לשפת לוגו כשפה הראשית
להוראת יסודות מדעי המחשב ולחינוך
לשימושים חינוכיים והגותיים במחשב. קל
להתחיל בה את הדרך, אלא שתהיה זו
החטאה משוועת אם השימוש החינוכי של
לוגו יצומצם לעשירון הגרפי שלה. שפת
לוגו היא כלי טבעי לביטוי המושגים היסוד-
יים של מדעי"המחשב וקל, יחסית, להש-
תמש בה בחלק נכבד של הדוגמאות לשי-
מוש במחשב כבכלי פילוסופי-חינובי.
שפת לוגו מתאימה להיות השפה הראשית
בתכנית כזו, אך לא בהכרח השפה היחידה.
בדאי לכלול בתכנית גם היכרות עם נוסח קל
של פרולוג ועם נוסח קל של סמולטוליק, כדי
שהתלמידים יוכלו להתחוות במושגים
המתקדמים ביותר של התיכנות. הוא הדין
לגבי פסקל או שפות דומות אחרות.
כדי להמחיש את היות המחשב גם כלי-
עבודה, יש להכיר דוגמאות לשפות-עבודה
לכל תחום"עבודה שיש בו ענין ללומדים:
שפת 6 למטרות תיכנות מערכות הפעלה,
קובול או עדה למטרות ענ"א, פורת' למט-
רות רובוטיקה אלמנטרית, .71 למטרות
חישובים מתמטיים ועוד. כמובן שלשם כך
וש להשתמש בנוסחים מיוחדים של שפות
אלו, המוגדרים למטרות הדגמה והמאפש-
רים הפעלה קלה ללא הסתבכות בטקסי
הפעלה אנאברוניסטיים.
אל בייסיק צריך להתייחס כפי שהיא - שפת
הרחוב של מהפכת המחשבים הממוסחרת.
יש לה מקום במוסדות החינוך באותה מידה
שיש בהם מקום לשפת-רחוב.
הדוגמאות לשימוש חינוכי במחשב הן רבות
ומגוונות, אלא שהן דורשות מן המורים
הרבה יותר ממה שרורשת הוראה רגילה.
התכנית הנכונה ל"הכרת המחשב" צריכה
לכלול התנסות ישירה בשימושים החינוכיים
הנכונים במחשב. תכנית כזו, המיועדת
לאנשי חינוך, חייבת להכין אותם ללמוד
כיצד להשתמש נכונה במחשב.
להלן דוגמאות לשימושים חינוכיים במחשב
במהלך לימודים בבי"ס.
לדוגמה, המורה למתמטיקה תספק את חווד
יית השימוש היצירתי בתיכנות לצרכי לימוד
המתמטיקה, בשפה המתאימה לביטוי ולה-
צגת מידע מתמטי ולעיבודו, גם ובעיקר
כאשר איננו מידע חשבוני. במקרים מסויי-
מים המורה תוכל להביא את התלמידים
לבצע מתמטיקה שימושית, ע"י חישוב של
פתרונות נומריים לבעיות שונות. במקרים
רבים היא תוכל לעורר את התלמידים לחק-
רנות יעילה גם כשמדובר בבעיות מתמטיות
לא-נומריות.
המורה למתמטיקה היא האדם המתאים
ביותר לזריעת הזרעים הראשונים להבנת
מושג האלגוריתם כבר בכיתות הנמוכות.
בסופו של דבר, כמעט כל תכני הלימוד של
המתמטיקה בבתי"הספר | היסודי | הם
אלגוריתמים.
המורה לעברית יכול להביא את תלמידיו
להשתמש במעבד-תמלילים כבמכשיר כתי-
בה. לוגו "תעזור" לתלמידיו בחקירת מבנים
דקדוקיים שונים. ואם יש לו הנטיה לכך, הוא
יוכל אפילו ללמד אותם על מבנים צורניים
של שירה (בעזרת לוגו, כמובן). הוא זה
שיוכל, שנים לפני המורה למתמטיקה, ללמד
את תלמידיו שעיקר החישובים (לרבות
החישובים הנומריים) הוא בסמלים ולא
במספרים.
המורה לעברית צריך להיות, לפי תפיסה זו
של "מהפכת המיחשוב בחינוך", האדם
המתאים ביותר להכנת הרקע להבנת מושגי
מדעי המחשב כבעלי משמעות גם במדעי
הרוח. הוא יוכל לתרום להורדת המחיצות
בין "שתי התרבויות" (מדעי הטבע
והטכנולוגיה מצד אחד ומדעי הרוח והחב-
רה מצד שני) אם רק יוכשר לכך.
המורה להסטוריה תביא את תלמידיה להש-
תמש בנוסח פשוט של פרולוג, או במסר
נתונים מתאים, כדי לחקור מבנה של נתונים
וכללים-היפותטיים בהסטוריה.
המורה למוסיקה יביא את תלמידיו לחקור
מבנים מוסיקליים שונים באמצעות שפה
מתאימה, המאפשרת לא רק תיכנות צלילים
אלא גם תיכנות של מבנים (למשל לוגו).
המורה לביולוגיה תוכל להשתמש בנוסח
פשוט של פרולוג כדי שתלמידיה ירכיבו
בעצמם מערכות-מומחה עבור המיונים השו-
נים לצמחים ולבעלי-חיים. היא תאפשר
לתלמידיה לחקור הדמיות מוכנות של מוד-
לים ביולוגיים ואקולוגיים שונים. בבוא העת,
תלמידיה יוכלו להכין בעצמם את התכניות
להדמיות שאותן ירצו לחקור.
המורה לפיסיקה יוכל להביא את תלמידיו
שיתכננו | וייצרו, בעזרת שפת תיכנות
המתאימה למטרה זו (לוגו למשל) עולמות
של חוקי טבע שונים לבחינה ולהשוואה.
ובך הלאה, לרוחב כל הנושאים הנלמדים
כיום במוסד חינוכי רגיל. קיים מבחר מגוון
של פעילויות חינוכיות אמיתיות מטיפוס
בזה, בנושאי לימודים שונים, המתאימות
לרמות לימודים ולקבוצות גיל שונות - מגיל
הגן ועד האוניברסיטה.
במובן שמורים כאלה צריכים לדעת הרבה
על-מנת להפעיל את תלמידיהם שישתמשו
במחשבים (במקום להפעיל את המחשבים
ש"ישרתו" את התלמידים). נוסף לידע המד-
עי והטכני, מורים כאלה חייבים לדעת גם
כיצד לתפור את הפעילות החינוכית-
הלימודית לכל עת ותנאים נתונים. לקראת
זאת צריך ללמד ולחנך את המורים. זה,
במובן, נכון לגבי כל פעילות חינוכית רגילה.
מדוע זה מפסיק להיות נכון ברגע שמכניסים
את המחשב לביה"ס או למכללה?
למהות חינוכית כזו יש לכוון את הקורסים
להכרת מדעי המחשב. הם חייבים לשקף
בעצמם את הרוח הזאת וגם לחנך את
הלומדים בהם ליישם אותה.
צריך לגיוס את מיטב
הבוחות האקדמיים
והפדגוגיים לפיתוח
אמצעים ושיטות
להוראת תכנית כזו
לאוכלוסיות שונות
ומגוונות. אחרת,
מהפכת המיחשוב
תצטמצם לאובלוסית-
עילית קטנה שרק היא
תדע להשתמש
במיחשוב באופן
מתוחכם ותבוני.
לדעתי, יש להתאים את הוראת "הברת
מדעי המחשב" לאוכלוסיות תלמידים שונות,
א רק מבחינת רמתם, אלא גם מבחינת
הקשרים שקיימים בין חומר הלימודים ובין
נושאי לימודים אחרים המוכרים להם. פרחי
הוראה או מורים למתמטיקה יצטרכו ללמוד
לפי תכנית לימודים שונה מזו שתיקבע לפר-
חי הוראה או למורים לאמנות.
רקע ממשי במדעי המחשב חיוני גם לאותם
מנהלים הנחפזים למחשב את המפעלים
שהם ממונים עליהם מבלי להבין בלל את
מהות המעשה הזה. כל עוד מדובר במיח-
שוב מערכות נתונים, הרי בורותם של
המנהלים איננה מזיקה כלזכך. הסכנה מתג-
ברת ברגע שמגיעים למיחשוב תהליכי החל-
טה. תהליכי החלטה דורשים שיפוט רב-
היבטי ובקרה עצמית עירנית ומתמדת. כיצד
יוכלו מנהלים, שאין להם כל מושג על טבע
התהליכים הכרוכים בשימוש במחשב, להש-
תמש בתבונה בתהליכי החלטה ממוחשבים?
עצם הרעיון מעורר חלחלה.
אני משוכנע שגם טובת התכלית המעשית
של החינוך הטכנולוגי ב"נושאי המחשבים"
דורשת רקע ממשי במדעי-המחשב. למרות
היות חינוך זה מצומצם לחלוטין כיום ללימוד
המחשב ככלידעבודה, מגיע לחניכי המגמות
הטכנולוגיות שיבינו את הכלי ש"בו" הם
משתמשים גם כשמדובר במחשבים. מה
שמובן כל-כך ביישומי המתמטיקה, הפיסיקה
והכימיה, משום"מה אין זה מקובל ביחס
לשימוש במחשבים. מדוע טורחים ללמד
אותם מתמטיקה ומאומה במדעי המחשב?
ככל שאני חושב על כך יותר, כך אני משת-
כנע שאין ברעיונות שתארתי כאן כל חידוש
חינוכי. המפליא הוא רק כיצד מתפתים אנשי
חינוך להכניס את המחשב לבית"הספר ככלו-
עבודה ולהאמין שבאופן כזה הוא יתרום
לשיפור ההוראה והחינוך.
בדבר אחד אני בטוח, כל זה אינו ניתן לביצוע
בקורסי בזק קצרים. בשישים שעות אי"אפשר
לעשות זאת. גם לא במאה ועשרים. הקורסים
"להכרת המחשב" צריכים להוות את הצע-
דים הראשונים הנכונים לחינוך מתמשך להב-
רת מדעי המחשב וליישומיהם החינוכיים.
את "מהפכת המחשבים בחינוך" יבולים להג-
שים רק אנשי החינוך. זאת איננה מהפכה
מיוחדת, אלא המשך טבעי להתפתחות
מחשבת החינוך. אבל לשם-כך יש ללמד
אותם ידע רלבנטי ולא מירע שאין לו ערך
למטרה שלשמה הוכנו הקורסים הללו.
ביבליוגרפיה
5 ,"6זט]ט 6ת1 זס] פספטסגו|ע5* [1]
הפוח ,שוג 8הואזסל | 106 ותו 00)
ץז טח3 ,2 .סא 15846 ,ץ506161 זטוטקותס0)
.100
:0 זסוטקותס** ...4 הההתזתטט1 [2]
-ו[[16ח1** חן ש10] 0חג , העט , וגת 6חך
-ז0ז/ .כ עס 201166 ,פטס [0סמ50 ותסם
-265 ,.6ח1 .20) פַחותפו[סט ת0ו65] .שח50
.(53-58 .קק) 1984 .4וחוקַזו/ .חסז
(3] "מבוא לתכנות ולהכרת | המחשב" -
האוניברסיטה הפתוחה והמרכז לטכנולוגיה
חינוכית, 1979.
[4] אורי לירון, פ. נשר ור. צצקיס, "מדריך לעסקי
צבים - גרפיקה, פתרון בעיות ותיכנות מבני
בשפת לוגו", 806 מחשבים, 1984.
[5] דב דרום, "נא להכיר: "לוגו"", "הד החינוך",
כרך נ"ט, גליון ז', סיון תשמ"ה.
6 הכ)'" 6חב!זטא .וא ג ..ם ,63 [6]
זט טקותס) קַתותז1.63 ]0 116018 6טןזו חס
חו 10688 אטצ[" םחו , קהוותותגזקסז?
.4 .131-168 .קק ,2 עפס!סת6ע5ק
-וחטא 16ס8וטקו 60 ת0*" ,.1א. .פהוזטד [7]
-חם 6ת! 0ן חסוובסו|קק הג תווש פזסט
-חס-]1 .סז 186 תו , וח6ןטסזק5קתט190610
5 .קק ,2-42 .זט5 .500 .מוג/א 600
106.
6 זס6אוסץ זסזטקוהס)" .1 וחטבסח26וס/ו. [8]
0 ]ח0ותק0ט! ותסז'] - ה26]80 התט1]
86 7668 .11 הסוזג! |
106.
[9564" , חזזו\ .א 0תה הסס!תז8 .חספח16 [9]
-01 560006 , זזסק6 תג [בטחב)/ ז1250
.4 .63 /-זסקהותזק5 ,תסוז
ו"קצו] ]0 שותסוהח//" ,התס[ .חטווג [10]
.5 50000065 ז6זטקות 0 |!111-אובז2)סוא
.8 ,..00) 800% !!10]-9ז2)סוא
1166 [110018ה, ק8ו[ט]א ספסזסווא [11]
1150-83-60 55108 זתסותקס|6ט6
6 ת6זג/ 508 1706 ,|הטהגוא 6סת6
13
-ח] 116ת00 / 4 - ק18" ,.2.8 , עא6זטסד [12]
, "חסו181טקותס) סו[סטותץ5 10 תסווסטטסזו
.*>פזסת8ו!טט? 0 86 זסקזג1]
-ח1 4 - החסם קַהואתוו 1" ...1 .6ו00ז₪ [13]
-ססז? קַחוצ!50 זס! הקספסוותץ 800 טקהטם
.4 ..סם1 [1(66-1181ת6ז , פוחש!
קס|0ז0-7ז0ו1 קהותהוק36'" .3 .5]החת> [14]
צוס] .86 ז6קזה11 .ח0ו0(1 14691866 60ח5600
.4 .5ז6תו!טטק
-][וחפ'" ,ח0פטס .כ 86 .ג .קזטטטו00 [15]
-16קוח1 5)] 6חה 8866 1.4080 16 - 80-א|18
פתוחפו[טט ש6516/-ת80ו460/ , "חסוובוחטות
,0
6 ז0] קהווחותבזקסז] 1080" ,7 ,פצסם [16]
קתוחפו[טט ע6|ס-ה80ו400 ,"סק |ואמן
0.5
שוץ ,"1080 6!קק" .11 ,תספ!שטה [17]
.2 ,6שזוהפקוה13] או%6] ,!1ו1]-או8ז16)2את
-חחס( .3.8 6ח4 וצגכ] .4.5 ...1 .חשוןג, [18]
- 1080 [11.0] זטסס/ 8שחואחות'ד** .חספ
הווא 8ַהטטקוחס | 100% סותקגזכ)
,חסופחו/ 6ת8 וזהה6תו ,10[8] .106057
14.
- 1080 שתחס!קאם ,.. .קזטסתזסוך [19]
ץ6ט/-4061500/ ,זטוטקות 60 4 זטסתוו/עצ
.4 ..020) .סט
,ח6ז6!נת?) :צוחז0%10תו1א ..5 ,חסקבק [20]
56 "10635 [ש]ז6אסץ 6ח8 ,פזטוטקו ס)
.0 .80068
36 5סחות6ג]/ ,פחוגזם"" ...]א .סוסזה [21]
.0 א300 ]1111-א16)270 , 1105 6 זוא
.14
"מעשה חושב" פברואר 1986 אדר א' תשמ"ו
17
עוצמה
העומדת לרשותך
||| 6084655 הינה מאגר-
עוצמה א מיתי:המערכת
החזקה ביותר לניהול מסדי נתוניס
במחשבי מיקרו זום--16, המאפשרת
לשאוב מידע בכל חתך - ללא
מאמצ - ואף ללא ידיעת תיכנות.
וו 68485 הינה פיתוח של ון 08485
ומתבססת על הניסיון והידע הרב
שנצברו במוצר זה, הנחשב
כאסמכתא בנושא מסדי נתוניס.
ב-וו| 08465:
* מעל מיליארד רשומות בקובצ אחד.
* 128 שדות לרשומה.
* 4000 בתיס לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומרי.
* 10 קבציס פתוחיס בעת ובעונה אחת.
* מיון ואינדקסיס במהירות שיא.
* טיפול בנוהליס.
* העברת פאראמטרים ומשתנים אוטומטייס.
* פיתן לכלוק 32 נוחלים בקובל* אחד.
* קובצץ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוהליס מיידית.
* מסד נתונים ידידותי:
6 מחולל יישומיס 6 שיפור במחולל דוחות 8 מחולל תוויות
6 שיפור בעבודה עס המסך ועוד.
* הסבת תוכניות ון 688455 ל-ווו 08455.
* תמיכה בעברית.
ווו08455 מבית פד ד-אסדו8א, גדול יצרני תוכנת המיקרו.
₪ אכ
כדי ליהנות מעוצמת ||| 08455 -- פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים.
מפיץ בלעדי: משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282,
פרי איננור נעויונל לרגו, קרליבך 27 ת"א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536.
ת"א, רח' אבן גבירול 2, בית אליהו חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסקי 35, 04-837123-6,
, | ; ; ירושלים: לרגו הראל, ינאי 3, 02-247041.
טל. 252099, 03-2582761 רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות
(ם00),) 0.066
רק חברת מחשביס אחת בעולס
5 תכונות הפכו את מ
|
6
הצליחה להוציא מהמחשב את ה-
|
שפחת ה"א/ למשפחת המחשבים הנפוצה ביותר בעולס מסוגה. =
כבר עתה פועלים 60,000 מחשבי אגע ברחבי העולם, וזוהי רק ההתחלה... |
]אע]זאזא גצ גמישות
משפחת ה-אגצ היא גמישה עד
כדי כך שכמעט כל החברות
הגדולות בעולס ובישראל בחרו
ב-אגש (ל-480 מתוך 500 החברות
התעשייתיות הגדולות בעולם, לפי
רשימת הירחון הידוע 00
יש כבר אאץ). בחברות אלה
מביניס גמישות מהי - לבחור
במחשב המתאים בדיוק לצורך
שלך- לא גדול, לא קטן מדי, כל
אחד וה-אגצ שלו. כמעט בכל
קונפיגורציה של מחשב שתחשוב
עליו - יש לך אגץ!
[אטזאזא צ התקשרות
רק מי שהתנסה במערכות
מחשבים מבין את החשיבות של
תקשורת בין מחשבים - למשפחת
האש יש תכונה בלעדית של
יכולת תאימות
(צזו 1ו18ד ?ץואס6) מלאה בתוך
המשפחה ומחוצה לה. מחשבי
אג צ לא רק שמדברים זה עם זה
הס מסוגלים גס לדבר ולהבין
מחשבים רבים שאינס מתוצרת
דיגיטל.
חשוב על החיסכון והיעילות
המושגים בזכות תכונה זו.
]זאזא ג צ לישומיס
כמעט ואין לך יישום שמשפחת
אע אינה נמצאת בו. בישראל
למשל, תמצא את משפחת ה-אא
בכל האוניברסיטאות, מוסדות
מחקר, התעשייה האווירית,
התעשייה הביטחונית, צה"ל
התעשייה האזרחית, תעשיות
עתירות ידע, קיבוצים, משרדי
ממשלה, מערכת הביטחון וחברות
מסחריות, כמו תדיראן, בנק
הפועלים ורבות אחרות.
זאטזאזאג צ חיסכון
אין לך משפחת מחשביס אחת
בעולס המסוגלת להתחרות עס
אגש ביחס עלות/תועלת, לכן
נוהגים היוס בעולס המחשבים
המקצועי, בעיתונות ובמאמרים
לבחון מחשביס חדשים ביחט
למדד אע פשוט משום
שהמקסימום הוא קנה-המידה
הטוב ביותר להשוואה.
חברת המחשבים השניה בגודלה בעולם
[אטזאזא צ שרות
נכון, השרות של דיגיטל, מערך
האחזקה, ההדרכה והסיוע
ללקוח הפך לשם דבר כבר לפני
הופעת ה-א ע בעולם. מאות אלפי
מחשבי דיגיטל אשר הותקנו
בעולם ב-28 השניס האחרונות
והפכו את דיגיטל לחברת
המחשבים השניה בגודלה בעולס
זכו לשרות אשר גורס כיוס לרבים
להעדיף את דיגיטל.
סוף מעשה במחשבה שניה...
דיגיטל.
וווווווווז דוו
וווזוזוווזוזוזזוזוזוזוווווו
.
,