- שנה: 1985
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
- 9%. 1
מעעה
חושב
0 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה כרך י"ב גלוון 6 9 דצמבר 1985 5 טבת תשמ"ו 9
מגת
6מתטם תגוח 21ב
[ מ
4
= מ6ת1ת1תן10א ] ם6 8:
וו (
+
68+02 ]
8
8
מוה 2 טב ה
ה אס 3
0 - 6 א -
6 | == ת6מ[תוו< %'
מ6>ה1תגת. [2, ץ]
סצסמאפת
+ 681
% 6
0% -
הפרעות ברעות ההעומלל גורעות
לאי-חינקוד בציוד ה%חעובים
עוברשותך. הגן בפני תקלות אלו
בעזרח הטכנולוגיה המחקדמת עול
המאטרונ'ק
ניתרון בעיות העומל מעשה חושם -
מייצבי מתח רשת (5/))
גמאטרוניק:
> מערכות אל-פסק (5שד2)
סז
רהב
הקריה לתעשיות עתירות מדע ת.ד. 7369, ירושלים 91073. טל: 02-821777 (4 קווים)
אפפ דטקד 0 | סו
ץאפזז8
וו
תוכן הענינים:
סקירות שפות תכנות:
שתי גישות ו[ ||[ | ו
מערכת לינגואיסטית לאחזור
מידע 8
הכינוס הארצי ה-20 לעיבוד
נתונים 7
0 שנות פורטראן ל
השפעת יישומו של אב-טיפוס
מהיר על תחזוקת מערכת 27
ההגנה המשפטית על תכנית
מחשב שש |-|-|-/ / / ב
ועדת ההיגוי בתקשוב לקי 50
מילון מונחים והגדרות בענ"א.... 45
עורכת ראשית: שאולה הייטנר
מערכת: עמנואל גרינגרד
אליהו הכהן
אבי כהן
הדר מטמון
עורכת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רותי קופרמן
בתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009
ורושלים, טל. 02-420257 02-415032
משרדי איל"א החדשים בכפר המכביה
70 03-7157727
מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א
טל. 03-2553192
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
דפוס "חרקל" בע"מ, ת"א
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
4
כרך י"ב גליון 6 6 דצמבר 1985 > טבת תשמ"ו 5%
הכינוס הארצי ה-207
לעיבוד נתונים
סקירות שפות תכנות:
שתי גישות
מערכת לינגואיסטית
לאחזור מידע
מוילון הצורות
אנליזות דקדוליות
ו ל
ההגנה המשפטית על
תכנית מחשב
האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
במאמר זה מוצגת הגישה הקיימת בארצות
השונות לבעיות שהתעוררו והפתרונות
שהמחוקק ובתי המשפט מצאו. מה המצב
המשפטי הקיים בישראל? בסופו דעת המח-
בר בנושא ותחזית מה ניתן לצפות בעתיד
בנושא זה.
השפעת יישומו של
אב-טיפוס מהיר
מאמר זה משווה בין שני יישומים בפועל של
התקנות ץ. האחד נראה כהצלחה ולשני
בעיות עקרוניות העלולות להביאו לכישלון
מוחלט. הסיבות לתופעות אלו נבחנות וכן
מופקות מסקנות ממחזור החיים של ה-₪87
המוצלח.
ועדת ההיגוי בתקשוב
מילון מונחים
והגדרות בענ"א
6
קיבּרְנְטִיקָה
חקר התקטורת והבקרה בתי
מַחַשוּב
הסנה %ל שיטה, ל תהליך
לפעולה ממוחשבת.
351
מְמְחָשָב
אתם רואים רק את ראשה של
הפירמידה. הבסיס נמצא ב"בית |
רדט". בקרית "עתידים" לתעשיות |
עתירות מדע. 5000 מ"ר של
מעבדות, מחסני חלפים ושרותי עזר.
0 מהנדסים, הנדסאים, טכנאים
| ואנשי מינהלה. עוצמה שלידע
| טכנולוגי מתקדם.
"
עו
א 4 -
2 "מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
אגף השרות של רדט מונה 27
הנדסאים וטכנאים. מעבדות
מעזוכללות. מיכשור מתקדם. איץן
בישראל יחידת שרות גדולה מזו,
משוכללת מזו, למחשבי 6ס-ואפו
לך עם הגדולים ביותר. לך עם
המתקדמים ביותר. לך עם רדט.
רדט מגישה תמיכה מושלמת
במחשב האישי 6ק-שפו.
+ חוזי שרות על בסיס שנתי
למחעב. מכלוליו והציוד
ההיקפי הנילווה.
+ אחזקה ותיקון של כרטיסים
ומכלולים בודדים.
רדט החברה המובילה
בישראל בשיווק טכנולוגיות
מתקדמות.
דדדדיבו=<<:
הנדסת אלקטרוניקה בע"נז
"עתיזים" הקריה לתעשיות עתירות מזדע
נוה שרת, תל אביב - טל'9 וו4832 03
תו לבָובָת א430ו6 טלקס 371452
המקור מסיו למכשורורכיבי אלקטרוניקה
-
16 4 58
גת 53 הוא
האידיאלי, אולם
חלופתו ש16ג/ו הינה
דרך הטיפול הטובה
ביותר הנהוגה כעת.
באופן טבעי, לכל איש מקצוע בתחום המיח-
שוב קובץ עבודות בשטח שפות תכנות
הנמצא בהישג ידו, ואולי מעט רחוק יותר
קובץ המכיל את השפות הנוסטלגיות אותן
למד בתחילת דרכו. מומחי תכנות ידאגו גם
לערימה לא קטנה של חומר ספרותי מפורט
על מגוון השפות, אולם לאיש המיחשוב
נחוץ דבר-מה נוסף.
כדי להתמודד עם בעיות המתעוררות עם
מגוון השפות המוכרות פחות, חייב איש
המיחשוב להיות מעודכן ככל שאפשר במר-
בית שפות התכנות החשובות. מכלול כזה
של ספרות נחוץ בעיקר כשהוא מתעמת עם
שפות תכנות משמעותיות, נפוצות או ידועות
לשמצה, אשר עמן אין לו חוויות משותפות.
באופן אידיאלי יכסה המכלול את כל השפות
השוטפות בגירסתן האחרונה "וירכז במקום
אחד ובדרך עקבית את כל המידע הבסיסי
אודות שפות תכנות, כולל היסטוריה, מאפי-
ינים כלליים, קווי דמיון והבדלים".
רק ספר אחד כזה היה קיים; הציטוט מובא
מתוך המשפט השני של קטע ההקדמה
לספר. הספר האידיאלי הינו פרי עטה של
]שרוחו 5[ הוטן,
ו שז0וו1] | :אטקהטשחו.] = קמוותותוזקטזת
הט
תיאורים חיים, מקיפים וסמכותיים של יותר
מ1207 שפות תופסים קרוב ל-% מהספר, יחד
עם דפים רבים המוקדשים לשפות העיקריות,
דוגמת |טטטי), = 1/1, פגזוזס ודוטעוא | ורק
פסקה אחת או שתיים לצבא המיעוטים. מר-
בית התיאורים מתחילים במידע היסטורי
וכוללים את שלביה הקריטיים של ההתפת-
חטוצפוותזטכן על 6שזחוזקטא1
וו | .טא 2 ]טש ה
טח] .זט צ -אוטא] עה]זט/-זטטחוזק% באפן 6
שפות תכנות
חות, רשימת כל הביבליוגרפיה היסודית.
יתרת הספר, הכוללת מנות עשירות של חוות
דעתה האישית רבת הערך של המחברת,
מנתחת את הגורמים הישימים לבחירת
השפה. ההמרות והתאימות האפשריות ,
תקנון, סוגים ושיטות להגדרת שפה וכן חקר
השפה המבוסס על השימוש בה. הגישות
הבסיסיות של תכנון ויישום השפה מודגשות
בצורה חוזרת ועקבית. פרק הביבליוגרפיה
מהווה את האוסף המקיף ביותר של שפות
תכנות אשר פורסם אי פעם.
בשהספר יצא לאור בשנת 1969, הוא התקבל
בהתלהבות וצוין כאבן-ררך חשובה. הוא
היה ספר כה משמעותי ער אשר עחוזטקמוט 6
ושעש כיסה אותו פעמיים. אחד המבקרים
אמר: "הספר חייב לשכון בכל ספרית ארגון,
בעיקר הודות לביבליוגרפיה שבו וכן בהיותו
חומר היסטורי ותאורי. עבודתה של המח-
ברת נעשתה מתוך אהבה והיא מילאה את
המטרות שהציבה לעצמה בצורה שאיני יכול
להעלות בדעתי שמישהו אחר היה מסוגל
לכך". המבקר השני כתב: "אין ספר אחר
המכסה חומר כה משמעותי, המאורגן למו-
פת בנושא שפות תכנות" וקרא לו "ללא ספק
קובץ הספרות הטוב ביותר הזמין בנושא
זה".
סלירת שפות תכנות: שתי גישות
שנים רבות היה ספר קלאסי זה מקור לציטו-
טים בעבודות על שפות תכנות: אולם, לדא-
בוננו, למרות ש"61חג5 פרסמה מספר תוס-
פות בתקופונים ובכתבי-עת שונים, היא מעו-
לם לא פירסמה גירסה חדשנית ועדכנית
לספר. כך. בעוד היא כיסתה את כל השפות
הלא-טריביאליות שהיו נהוגות בארצות הב-
רית של לפני 1970 היא לא הזכירה את
גירסאותיהן החדשות או את דבר קיומן של
שפות מאוחרות יותר. יתרה מזאת - ומפתיע
במידת-מה מנקודת המבט של האיכות הגבו-
הה של הספר וכן נפיצותו הרחבה - המוציא
לאור הכריז לאחרונה שאין בכוונתו להדפיס
עותקים ומהדורות חדשות לספר זה.
אלו שפות חשובות של ימינו חסרות בסיפרה
של ושחוחג%? כדי לבדוק זאת, נהגתי לפי
העצה שנתתי מעל דפי 5!-80, והשיוויתי
את רשימת השפות של ושוחח54 עם זו
המופיעה במהדורה האחרונה של ה-
131 השנתי של זשעט6 |שוח2] .1.
זטטטט) מציין עשרים וארבע שפות, עשר
מתוכן מופיעות בספרה של וטחוחו5, וארבע
עשרה - לא. אולם רק ארבע מתוך ארבע
עשרה החסרות הינן שפות משמעותיות, כפי
שמורה מדד הספרים השוטפים הנכתבים
עליהן: 1 67
לחר ל הכנל
אתה 6999יר
5צח אגוזים
בלזרת:
תוכנית. מקור
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
5
כך, בעוד תסזפתוחזו/ אינו מציין את חוזסק
הוא משוכנע ש-408/ .5691ק וד6 הינן שפות
משמעותיות והוא מנבא את המשך המגמה
ו
הזו. כך שכל תחליף לסיפרה של וטחוזג5
עץ משפחה
.-//- 0 ו חייב לכלול גירסאות מעודכנות של תשע
? פַחוז6ח/פה5 07
0 / השפות השימושיות שטרם התיישנו, המופי-
0-6 דג אגהזחהס, זמופ
עות הן ב-061ח58 והן ב זספטס6 (.וקה
| .תגזוזס] .1/1 .180 הוחו .801]
86 500047, תוך השמטת חתואוטס
במיושנת) ונוסף 0] .]28508 .408 ן67,
ראוי לציין שלמרות שביקרו את 500061
ב"1969 על היצמדותה לשפות האמריקאיות,
רק שפה זרה אחת - ]78569 - מופיעה ברשי-
מה הנוכחית, אף-על-פי ששפה נוספת - 68
- ינקה אף היא משורשים אירופאיים.
יתכן וניתן יהא לספק את קובץ הספרות של
איש המקצוע ע"י הוספת >חווחתאוזקסזק
5 לכיסוי ספרותי דומה לזה של -זג5
)₪6 אשר ידון בארבע השפות החטרות
בעבודת האב. נראה שמספר ספרים שנכתבו
לאחר שנות ה"ס7 מנסים למלא חלל זה.
ז6א6, בסיפרו 180808865 8הוהותגזקסזת,
מכטה את ה"-חסץ .60001 ,1/1 ,כ .וספ
חגז ו017טסת5 בצורה משביעת רצון ומעוררת
5
1
חסוז0/9 5
5
שסזטז 50 סז
-4זהם
ווהי
8
זק|6055-510568-ס3אצם
בו
5
5
זסן
181/50
2% קפ - דוואסס
-05
- דא ד דוס
-₪55 קוא
ד ד
גי
ו
2 דיפ הערצה אולם ספר זה מעדכננו רק עד שנת
קש 2 ו 7 ואינו מכסה את הניצנים החדשים. סיפ"
וח
2 08356 ַסַסָ 1/8 רו של ח0ז6ו6,
מ 5 8הותותהזקסז? 10 הססט0סוה1
עומד ברמה אחת עם סיפרו של ז6אסט1 אולם
גם הוא סוקר רק את השפות הישנות שהיו
נהוגות עד 1974: .תפזוזסץ .60 |ַספָ .21/1
4055 - 848/0 - |) -6
1060 | סוגא =064+
=0 השפאטא
68 זאםההעס
|
33 8
*0 וספ
ז סה
1 0
29| (0000
6 החסת
3 חהזחס-
55 8808
ו/ם
6
"עץ משפחה" זה מראה כיצד מתיחסות זו לזו השפות העיליות הפופולריות. החיצים
מכוונים מההורים לצאצאיהם; לדוגמה, חגזוזסש, הינה ההורה של ה-558 ,516101 ,801
ודק.1. במלים אחרות, החוקרים אשר פיתחו את 5255 ,050106ו5 ,01פָ81 ו7ק1.8 ידעו כולם
מגזוז0 והעתיקו מאפיינים רבים מ-חגזוזסת, יותר מאשר מכל שפה אחרת. קו אופקי מקשר
את השפות "הנשואות". לדוגמה, חגזוז0? נשואה ל-4?1. משמעות הדבר ש"חגזוזסע דומה
ל-זץא, למרות שאף אחת מהן אונה הורה של השניה.לאחר שנולדה שפה, הוא 'מתבגרת",
ע'י שולוב מאפיינים משפות אחרות. לדוגמה, 86 הינה צאצא של ופוג | והוא צמחה
תוך שיחבור מאפיונים של 21//1.
בדקתי את מנינו של זטפטס0 מול הדו"ח
שכתב בדצמבר 1982 מנתח העסקים זטםזז ה
6 .כ. הדו"ח, המכונה -גחחזס)ם] וט
16000 פתופפטססז] חסוז נכתב עבור ה"
8 (6ח26// 86066ו!|6וח1 2616056). הדו"ח
נוטל על עצמו לחזות את טכנולוגית עיבוד
המידע העתידית ואת המוצרים שיפותחו
משך חמש עשרה השנים הבאות (כלומר, עד
7). להלן קטע מחוות דעתו אודות שפות
תכנות:
מספרן של שפות התכנות לשימוש כללו
אשר דרגת נפוצותן גבוהה, התוצב סביב
מספר קטן של שפות אשר פותחו בחמש
השנים האחרונות. נוסף לשפות הסטנדרט-
וות ((0090 ,8856 |"חגזוזסץ), מחלופות
שפות כדוגמת 71/1 ,421 ו8917ק (וכן 6
עבור תכנות מערכתי) באיטוות את התכנות
בשפת אסמבלי. שפה חדשה, 463, מסוגלת
להחליף חלק מהשפות האחרות המיועדות
לשימוש כללו בפרויקטום הכרוכים בפיתוח
מערכתי רב-היקף, עקב מאפויני הקודוד
שלה והמבנה המאפשר שומוש חוזר במכלו-
לום. 443 נמצאת תחת חסותו של משרד
ההגנה האמריקאי (000) והוא מוועדת לשו-
מוש בעיקר ביושומי זמן אמת בחלק ממע"
רבת נשק.
.0 081076 ספחפו!סטכן 6זסאו 4*
.1 00)08 80ח8!!סטכ 6זסאו 17
680 200% 8חס) 55 46)אג/ו )הוסםקפ
4 (4) 80 ] :(180סח 5ח0סו0901א6 6ח!) הווש
4 ,(4) 0 ,8!טחזו5 , (3) 5סחוטוא ,5/1
,0!05/5 ,86טסו₪ , חסס! ,80-א|8וו/8וח6 ,(3)
/0018-2. 80חזסא , ח8זואוט)
רשימה זו מייצגת את שפות התכנות המצוד
ונות בביליוגרפיה השנתות של |וח8ם .1
קט בספריו אודות מחשבים, באשר לידן
מופוע מספר הספרים שנכתבו אודותן.
4 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
.1 ,]6000 ,800001 ,88516 ו7ק8ו.1.
2ושסזס1], בספרו
זטס] 0ת0ז0) 4 :פשַהטקַהה| ההותותגזקסזת,
מבטיח יותר משום שסיפרו פורסם לאחרונה
והוא כולל את ה-4087, .1.5 .1 .גטסוא
0 וספָןא .-1ספָ1ג ו"₪); אולם הספר בעיקרו
מהווה מיקבץ לא ביקורתי של מאמרים
ומדריכים לשפות ואינו מתאים להיות מונח
על שולחנו של איש המקצוע.
אף אם כל הטקסטים הללו היו מנוצלים כדפי
עדכון או תוספות לכרך של |0וחוח54, יחסר
הקובץ אינפורמציה אודות |74%9 ו87וזס>
וכן אודות שפות מינוריות אחרות אשר לא
צוינו ע"י זסקַטס6. אולם חשוב יותר, הוא לא
יקח בחשבון את השינויים המשמעותיים
שחלו מאז 1969 ברבות מהשפות הקלאסיות
העיקריות אשר נדונו ע"י 61חוח54. מה שנובע
מניתוח זה הינו שעד שתשלים ו6חותג53 את
גירסתה החדשה או עד שמישהו אחר יכתוב
תחליף, לא יהא לנו קובץ איראלי בשטח
שפות התכנות.
אולם אם אַקֶל בדרישתי שהקובץ חייב להיות
מקיף ברמה דומה לזו של 586 ואסתפק
בכך שיהא קובץ מעודכן ותמציתי של כל
השפות הנהוגות, אני מוצא עצמי מחפש בין
זרם הסופרים הכותבים מחוץ לאקדמיה
המסורתית. הקובץ המתומצת מצוי בכרך 2
של סיפרו של זו|ג פט אשר הוציאו
לאור בעצמו:
צז6ז טק 00 10 020166 566161 6חיך
ז6וו4\ כותב בסיגנון מרענן וביקורתי, שריד
מהספרים המחתרתיים של שנות ה-607.
גושתו דומה לגישתם של ]66זט! 805:
"88500 5008% 1 חס 16 1.1865 זסזטוקתס עואיי
ולגישת רבי המכר של 5חפו!!ו/%ס)א ז0ז6
אודות מיחשוב אישי ועיבוד תמלילים היום.
בשישים עמודים של פרק 7 בכרך 2, סוקר
ז!ג/\ שלושים וחמש שפות, כורך אותן
לשבע משפחות, נותן טבלת סיכום של 25
החשובות וכן דוגמאות שימוש "חשובות"
(, 1.00 ,70 .סותפחץכ .1801 ,הגזוזס ד
.1 ,1 ,88510 ,01לסח5 ,0255 .]0000
,5081 , 01[ ,הס .1.080 .5755
2 ,08 ן8577).
למרות שכיסוי מסוים, כמו זה של 6, מדהים
בדלותו, הרי שיש ל-ז6וו3/ו מה להגיד אודות
כל השפות אשר ציינתי כחשובות. לא כל
אחת ברשימתו צועדת במצעד 40 הלהיטים
הפופולריים. כמה מהן מיושנות ומבוטלות.
כמה שפות מינוריות הושמטו מהרשימה,
למרות שהן טובות יותר מהרעות ביותר שכן
צוינו. = של זסוןג/ אף היא מצוינת. אין זו
רשימה מושלמת אולם היא הקירוב הטוב
ביותר הזמין כיום. דפים אלו מסיפרו של
זו מומלצים להיכלל בקובץ סיפרותי
שיאה מקומו על שולחן המקצוען המעוניין
בדליית מידע מהיר אודות שפות תכנות בלתי
מוכרות. אם הצבע ההפסיכדלי של הספר
וסגנונו אינם נראים לך, אתה יכול לתלוש את
פרק 7 ולהחליף את כריכתו.
תיאוריו הקצרים של ז6ו[4/ מדוייקים והם
משרתים בכלי עזר יעיל למלומד החפץ לה-
כיר שפות תכנות בלתי ידועות. כפי שנכון
בכל שדה של התמחות, חומר בלתי מושלם
זה, קליל ותמציתי, בלתי מתאים בדרך כלל
לשרת את מומחי השפות.
סיווג ה"עץ המשפחתי" של זטווגא הדן בש"
פות תכנות הינו מענין. הוא מתחיל בשפה
עתיקה שנועדה ליישומים הנדסיים, חגזוזס,
ובשתי שפות לעסקים: 01פס6 ו8707. בצאצ-
אים הוא מציין שפות ליישומים סטטיסטיים.
להדמיות, לתכנות מובנה, למסדי נתונים -
שפות אקזוטיות וכן שפות הידברותיות
למתחילים.
המדריך הסודי
למחשבים
מדריכו של ז0ו!ג/ו אינו מיועד לאנשי המק-
צוע של עולם המיחשוב; אני ממליץ רק על
פרק 7 בכרך 2 כראוי להיכלל בקובץ הסיפרו-
תי שלכם. המדריך, בן שני הכרכים, הוא
מסוג הספרים המומלצים למתלמדים. הוא
מיועד לאוכלוסיה התמימה של המתחילים
הלומדים להשתמש במיקרו-מחשב, והסופר
מבטיח שהמדריך יהפוך אותם בעזרת
מתמטיקה של כיתה ד' למומחים במחשבים.
(הבטחתו של הסופר תלויה מפורשות
בהגדרתו החסרה למומחה מחשבים).
פיסקת הפתיחה מאפיינת את הסופר והס-
גנון:
ספר זה מספר לך אודות מחשבים יותר
מאשר אמך ממליצה שתדע. הוא מסביר את
ההנאות ומנות הצער, את העליות והירידות,
הפילוסופיות והטכניקות, החומרה והתוכנה,
התיאוריה והמעשה וכן את האלמנטים והת-
מונה הכללית. בזמנים מסוימים תהיה לך
חגיגה. בזמנים אחרים, חגיגה ואזיקים. אתה
תגחך ותבכה, תצחק ותקדיר פנים. תחבב
פרקים מסוימים בספר עד אשר תרעיף עלי
זרי צבעונים; חלקים אחרים בו יגרמו לך
להשליך עלי עגבניות. ישנם אנשים הסבורים
שהספר פוריטני מדי, אחרים סבורים שהוא "
פורנוגראפי מדי.
בדרך כלל התיאור נכון, הספר קל לקריאה,
מהיר, מושלם בצורה מפתיעה, מלא בעגה
של אנשי מחשבים, עמוס דוגמאות ומדויק
למדי בנושאים חשובים. בצורה יחודית,
מציע עצמו הסופר כמקור של עזרה וגיבוי
ואף מזמין קריאות טלפוניות אליו בכל שעה
משעות היום או הלילה. מקצועני המיחשוב
יכולים בהחלט להמליץ על ספר זה בפני כל
מתחיל בעל טעם וטולרנטיות לניחוח זה.
מהי שפת תכנות?
רשימותיהם של ז6פט0) ו-ז6ו!ג/או מעלות את
השאלה: "מהי שפת תכנות?" - שאלה
הנמצאת על המדוכה מרגע המצאת המונח.
51 מתייחסת לנקודה זו באומרה:
"נושא שפות התכנות די קונטרורסאלי ואף
טומן בחובו דיון מה יש לכלול במונח ומה יש
להוציא מתחום זה". בדעה אחת עם האקד-
מיה והמדענים, היא דחתה בתוקף וחלקה על
ההגדרה של אלו שטענו שכל דבר שנכתב
בתכניות הינו שפת תכנות. מאפייני הגדרתה,
אשר צוינו לראשונה בסיפרה ואשר עליהם
חזרה במאמרה על הנושא בהוצאה השניה
של 0חג מסוטקוסי) ]0 בושסקסוסשסח טך
פחוזסטתופַח₪ משנת 1983, הינם:
% אין צורך בידיעת קוד מכונה;
> יכולת הסבה למחשבים אחרים;
= הרחבת פקודות;
> סימון מיוחד לבעיות.
היא הוציאה מהכלל את שפת האסמבלי
משום שעבורה שפת תכנות צריכה לכלול
סימון/צורת כתיבה קרובה יותר לבעיה
הנפתרת מאשר קוד מכונה; היא לא כללה גם
את ₪20 ואת בני-דודיה משום שהיא דורשת
תצורה חופשית. ברור, לא ז6קטס6 ולא -]ו)/
זסו מקבלים את הגדרתה, שניהם כוללים דב-
רים כמו .161 4|071/ אותם דחקה מעבר
לסף. "
הגדרתה של 54001 מתיחסת לשאלה האם
להחשיב שפת תכנות כאמצעי ליידוע המח"
שב מה לעשות או כאמצעי לפתרון בעיה.
6ז 10 זסוטו!כ) במאמרו ב-48/005 מס"
תיו 1984 מתייחס לאבחנה זו אשר ןוס
לקח כאקסיומה בסיפרו הקטן ורב ההשפעה
קתוהחרת8זקסז ]0 שחו!קווכ ג
אזוא(ום כתב: "העובדה ששפות תכנות
ניתנות לניצול כאמצעי המורה על קיום
מחשבים אוטומטיים נחשבה מזה זמן רב
כמאפיין החשוב ביותר שלהן", ולאחר מכן
מציג את עמדתו: "ראיתי שפת תכנות אשר
נוצרה בעיקר לתיאור מנגנונים מופשטים
(אשר רמת תחכומם גבוהה למדי)". דור של
מדעני מחשבים מהאקדמיה קיבל תכתיב זה
ללא עוררין, בעוד העולם האמיתי התעלם
ממנו. השימוש הנוכחי הנפוץ מטשטש את
אבחנתו של גזופאןוכם אולי משום שמרבית
האנשים המעשיים אומרים למחשב מה לע-
שות כדי לפתור בעיה, או - לחילופין או בו
זמנית - הם סבורים שלאמר למחשב מה
לעשות זו בעיה בפני עצמה. כלומר, לאמר
למחשב מה לעשות הוא תמיד לפתור בעיה
ביותר מאשר דרך אחת.
כדוגמת מרבית הנושאים הבוערים השלובים
עם האקדמיה והימים הראשונים של המיח-
שוב, השאלה מהי שפת תכנות הוחלפה ע"י
מעשה הרגל וחוק האספסוף. בימינו ההגד"
רה ההגיונית לשפת תכנות מתעלמת ממנג-
נונים מופשטים, מתרחקת מ"אמצעי לפתרון
בעיה" או "כל דבר אשר בעזרתו אתה יכול
לכתוב תכנית" וכיום היא כוללת כל נוהל
(כתוב או לא כתוב) בו משתמש אדם כדי
לכוון את פעולת המחשב. הגדרה זו מכילה
בחובה את הגדרתה הקלאסית של )5806
בתוספת כל נספחיהם של 6קא, .101 וכו',
ומתרחבת עד התצורה הקשוחה של לחיצת
מקשים, הסטת מתגים, הזזת העכבר בנוהלי
3, 1810!6/, /ז016618/ ומשחקי מחשבים.
בקרוב, מה שאנו מכנים שפת תכנות, יכלול
את הרעיון המקורי של המילה - שפה -
תחביר מדובר.
אני מעדיף הגדרה רחבה זו עקב פשטותה,
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
5
1 6וחגא
חסופזסש 6%651ח
7 ךס
7 אה זה 0
.צ 4601
84]00 ,
18
3 קה
שפו ₪0
| ככ
| 5 | 6חוח86וח
| 4 ו6080
5 6089
58080) 8 |
.5846|0
2 .850
| 56 50סזסווא
צ5 |סה
ז28וחהווקס | )₪
| |ם ו5אג .6 ₪
חסווו60 0ח2 5055
00 פוססה
הזמס;ץצ וסס
הזהס--6-
מזמסת פוא
זס וום וגוה
)04564 0500
6וו-סססק
3 6 |ה6ופו
החסופזפט והחו1 הסה
08856 2
צסהם
זז |08וט0וסחסזח0 חו שסו6ם 160ח856זס
3 סוא4אצס
5 2 סד 6חד
חסופזסט 151 6ז6ח/
טח 45
7 א
7 .וח
ו8חסון8חז6|חו
הממ
9 .זוא
9 שו
0 וזוש
0616056 060! .
(0
1 .ו
6סח60ו8ך !₪6
43 1805
.00806 חוטסוחח8ס
4
.8 8 0ז8/חג
1-06
8. 6
. צוח() 6זסוח8ו5
107
806% ווסם
7 .חושא
8 .שוח( 0זסוח8ו5
-1963 .008500
10-08
31 הוחזסווו68 וס .0
8 ..ח8ז: ח58
.0ח8וז20)וושס
6חסת60!ו6ד |ו₪6
7 -305 !
8 .5 8זהוו!50
0 .8006]=
.86 ז- הסוח
7880
2 .606וש3) ]5606
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
6 76 ]ה חסקחו ע
[.8ז8/]6/\ 58 לס 8ז8)ט0/
[8חווזס
חסו63ו קה
ו
88
ממ
05
חסוז3וטוחו5
8 ופוס
|פוסו]וחה
6ח6ףוזוחו
5ו וס
חסוזה8!טרחו5
טָחוזו5
0חו06855זם
:ממ
1005
|
5
678
8 955חו5ם
ץההסחסזו5בה
פחוזסוטו
5
60878
5
וז סז
|8וסחהחון
0חוו6685זס!
ץזהזווורח
וקוט
חסווה וח זסוחו
8 זז
8
|זהוטסוחהס 8ב 22 ,96ז! ץ!ורחב! 6ח1 חו 5 355 חן 0
0 0 00/06 ]56076 76 וחסז! הסופפורחז6כ חווי ו ₪]
סוחהח 6ח1 !הח/
זס] 518005
ץוו68ו81 סו
58 סז
וו הד 8טחחה =
86 6וחחתזוז ג |
8 סוה אצסם
החאזסָסזק הסקפם
סח )
טָחו06659ז₪ 51|
-0855ו805 הסח 00
6 160ח6וזכ)
6זט-|3600/8)
זס8וחו5 9)6005ע
0 חוז-טָאחופ
6 סוו80וחץ5
-|4 5 זסחחו₪00
סווססוחץ6 56סקזטס
6, חסוסטזופח!
ו והז סז /
7068
-ח8.] הַחווחחח8זססזק
8 06
זס! 806806 |08ו5)81051
5 |8ו500 6תז
חסוו78ח6ף- זה טס
6
טח 60 חב זפַסזם
0וח886ד זכ) .סָהוחז68 |
]5 ₪886
חסוו8וט6 6/1 סוסופוצ
6
0818 856 2
צפהם
1 6וחהא
חן
דג
אגחזחס
0%
סטהאצס
26
|
ו
0-65
אצ
6
ג
| |
5
המזחס-
זסשווס
6 וו
408
2 08456
צפהם
נפיצותה ואופיה הכוללני. הגדרותיהם של | האקדמים ומההתיחסות המדעית - ולעתים
קרובות נאלצו לספוג את התיחסותם הפו-
הזןאן1כ ,זטוזוווזו:5 ואחרים מסוגם הותירו סוד
אשר הופנתה בעבר בעיקר לשפות אשר
תאמו את קריטניוניהם של ;זוצאנוס ור
גים רחבים של מערכות שימושיות, תוכנה, געת של שרלטנים וטיפשים. ההגדרה המע- 53
חבילות, נוהלים ופקודות במבוך לא מסווג | שית הנוכחית נראית לי הטובה ביותר, מכאן
והלאה יסווגו כל הדברים השונים כשפות
תכנות ויהיו כפופים לתשומת-לב מירבית | והלוגי..
אשר בו הן נותרו לא מבוקרות, לא מתו-
קננות, לא רשומות, מנודות מהקורסים
שוב, כוח ברוטלי, חוסר-חן וערמומיות
מסחרית ניצחו את עולם האקדמיה המשכיל
שני מורים מסיועים: ניגוד בסגנונות
מחבריהם של שני הספרים המומלצים, זטו|ג ט ו7. ת108
53, הינם ילדיהם של זמנים שונים. למרות הרקע המשותף
שלהם בניו-אינגלנד וברצונם האינטנסיבי ללמד אנשים ולשפר את
העולם, הם שונים לחלוטין מבחינת אישיותם וסגנונם.
אופיה של וטוווו54 והתיחסותה לחיים עוצבו מתוך ה"משבר הגדול"
ומלחמת העולם השניה. היא רצינית ומדייקת ביותר בפרטים הנוגד
עים לשפות ולצורת חשיבה. בדרך זו היא מביעה את הכבוד שהיא
רוחשת להוריה, פרקליטים במקצועם. בשיחות פרטיות, נדמה שהיא
לעתים קרובות מוטרדת מתהילתה, לה היא בהחלט ראויה, ומודה
שהיא רגישה במידה יוצאת דופן בכל הקשור לביוגראפיות הרואות
אור - כולל זו.
מנגד, זטווגו, שנולד בשנת 1947, היה צעיר בשנות ה-60 הפראיות.
הוא גאה בכתיבתו השוטפת, בלשונו העשירה וביכולתו לזעזע את
הקורא. נראה בבירור שהוא שואף פירסום או לפחות להיות ידוע
לשמצה.
זטוופ/ץ למד ב"ו!וטסוחוזג כש-846 הומצאה ונכפתה על הסטוד-
נטים. בגלל רצונו להיות מתמטיקאי, החל בלימודי "בוגר" ב"
הגעטוטא אולם הורחק עקב רצונו לעסוק בהוראה ובכתיבה - וע"י
קולות המחשבים. כפי שהוא מנסח זאת "לאף אחד לא איכפת היה
כיצד הצלחתי בלימודי המתמטיקה, אולם כולם היו מוקסמים מהד-
בר המטופש ביותר אשר אמרתי על מחשבים". הוא לימד מיחשוב
בחטיבות הביניים ב-50₪001 שסחטק5 בבית ספר קיץ של תגעטוצטאו וכן
בקורסי הדרכה שחיבר בעצמו בנושא מחשבים.
לדעתו, כרך 1 של "המדריך הסודי למחשבים" הינו עבודתו החשובה
ביותר משום שהוא מסייע לאנשים ע"י הדרכתם כיצד להשתמש
במחשבים. הוא אינו חש גאווה על פרק 7 בכרך 2, סיווגן ותיאורן
הקצר של 35 שפות מחשב, המומלץ כאן כקובץ סיפרותי, משום
שהוא אולץ לכרכן יחדיו עקב שאלות אודות שפות אותן לא הכיר.
הוא מודה שלמד רבות אודות שפות אלו מ"שטוחתו58 ,חספוטו6ק
ו"זס6%ט1. עבודת חייו הינה לסייע לאנשים ע"י הוראה, כתיבה
והוצאה לאור של ספרים וכן להשיב בטלפון על שאלות מפורטות
בולל ניפויין של תוכניות תוך שהן מוקראות לו!
בניגוד ל"זטו91/, וטוחחו59 המשיכה את לימודיה במתמטיקה בקולג'
ץז ומטסוא ומשם עברה לחברת 6קסספטזץ) עזז6ק5, בה התחילה
לעסוק במחשבים. משם פנתה ל-06066ז ₪106 בוחפצוע5 ולבסוף
ב-1961 ל-1א18, שם היא מכהנת כמנהלת טכנולוגיות שפות התכנות,
בחטיבת המערכות הממשלתיות. היא עסקה בשפות תכנות משך כל
הקריירה שלה (נפגשנו לראשונה ב19577 ב"8תו606 6ו4וחסוט
ותטופסקוחץ5, כשאולם קטן יכול היה להכיל את כל אלו שהבינו מהו
קידוד אוטומטי בכל רחבי העולם, יחד עם כמה כאלו שלא הבינו).
ב"1959 היא סייעה בפיתוחה של [90ס6 ונאבקה בתקנוני ומפרטי
שפות משך עשור נוסף אחר-כך.
כיום, היא אחת הגדולות בעולם המיחשוב. ב"1965 הכירה 18%
ביכולתה ובתרומתה עי"כ שקיבלו אותה לעבודה בחברה כדי שתו-
כל לבתוב את ספרה. היא לימדה, הירצתה ופירסמה מאמרים רבים
בחברה, באקדמיה ובזירה הציבורית. מלבד שפות תכנות מתמקדים
מעייניה במתמטיקה סימבולית ובהיסטוריה של המיחשוב.
581 ראויה להערכה עבור ספרה, אולם גם בלעדיו היתה נחשבת
תורמת עיקרית למדעי המחשב מכוח פעילויותיה ב-1א46. היא
ארגנה, סייעה וכיהנה כיושבת ראש בעשרות קונגרסים וועדות. היא
נבחרה כנציגה איזורית, סגנית נשיא וכנשיאה. כיום היא עורכת
ראשית של פוסושטא זטוטקוחס6, בו הפיחה חיים מחדש, וכן כחברה
במערכת טחוזנוקוחס > 01 שזס1181 טתז 1ס !חח 105 4/,
אם ההצקטסז 0 1ז!ח] |8ו60ק5 של ה-1א40 אינן המצאתה, הרי
שהיא היתה המקדמת העיקרית שלהן כשהן היו בגדר רעיון חדש.
כיום, הרבה הודות להשפעתה, הן מהוות את הדבק המלכד את
41 יחדיו.
הקולג' בו סיימה את לימודיה העניק לה תואר דוקטור כבוד;
מעסיקה העניק לה את פרס ה-תסטטוזותס) 8תו0חגופוטכ. בגלל
פועלה ב"6גחחזסץ ומדינתה בחרה בה לאקדמיה הלאומית להנרסה
כהוקרה ל"תרומותיה לפיתוח שפות תכנות עיליות ומנהיגותה במד-
עי המחשב וההנדסה". אולם 66אַט1.308 קחותותגזקסזק היא גולת
הכותרת של עבודתה של 5361 והיא הבטיחה שתתחיל לעבוד על
המהדורה השניה - שיכתוב אשר יגזול מספר שנים.
וכמו במקרה של מוגוחא, העולם ממתין.
| וכה שר
רשימת ספרים אשר ניתן לרכוש באיל"א בהנחה ניכרת:
פאה צדוון 5 8355 דה סאוצסאקאז
5 אא פס
2 תתא זטטטת50 ז7616 עם 0166
0 שקל
ד אסכ פא 50 אס 141אסידטד
תסוזו60 6זוהך
התהותטטז'] ז0ז6/ עס 501060
0 הזג '\ .] צְתסתזח
0 שקל
אס 5דא1אץ5א 55150752
5 אדא 60 סאג 00155.וסאת6ד
פחסט צזחט1] עס 60וקוח0>
3 1500 עס ט6מפו]טטץ
0 שקל
אד אתא 07 פס6אםתם?א0ס6 אם 1ה5חם! החד פדדך
4 21-25 עפ]א (1617) צ0ס1סאצ6מד
0 שקל
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
7
ספאה סה מערכות
ספדה סד מידע ו
65| וקקה מתקדמות בע"מ
מ 6=|ק 5/2 מ
בינה מלאכותית לעיבוד נתונים
מחולל יישומים מן הדור החמישי
האמנם? אכן...
* ניתן להביע את חוקי העדכון ה-5=! 5, מחולל יישומים מן הדור
המסובכים בשפה פשוטה כקלט החמישי, שוחרר לאחרונה ללקוחות
למנגנון "בינה מלאכותית" המפתח את בישראל.
היישום עבורך.
ה-5!55 הינו מוצר בינה
מלאכותית על בסיס מסד הנתונים
1 (- אך יכול לעבוד עם כל מסד
נתונים אחר...)
* ניתן להשתמש בשפת:-משתמש
דינאמית אשר יוצרת קשרים מכל
סוג שהוא בעת האיחזור -
ללא צורך בהכנות, הגדרות של רשתות,
5'ששוע וכדי... ה-5א5וק5 כולל שפת עדכון (0סד)
ושפת משתמש (אונ00) המאפשרת
להתגבר גם על מגבלות הדור הרביעי
(וכמובן נותן את כל יתרונותיהם...), באמצעות
"מערכת מומחה" לפיתוח מערכות,
מסד, ידע וחוקי עדכון.
* כל זאת על בסיס של מסד נתונים
מוכר והנפוץ ביותר בארץ בעל
ביצועים יעילים.
ואם הינך מעונין במערכות מוכנות עליך לדעת כי באמצעות כלי זה פותחו חבילות תוכנה
רבות המצויות כבר היום בשימוש בארץ בנושאי:
+ ניהול מלאי ורכש * ניהול פיננסי * ניהול פרוייקטים + ניהול כח אדם + ועוד...
₪₪₪₪₪ ₪88 חביות אלו ניתנות להתאמה באמצעות כלי בינה מלאכותית - וכמובן בזמן קצר גיותר וו
אינך מאמין?
נשמח להדגים לך את המוצר
התקשר עוד היום לאחד מסניפי החברה:
הנהלה ראשית: 411188, 03-410074
סניף תל-אביב: 03-247616
סניף ירושלים: 02-532131, מנוי 3381
סניף חיפה: 257785, 04-258836-7
סניף באררשבע: 057-959818
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
שו קעובת הענו רד
לדר'עוות העווען:
06 0 6% )060(
הערכה [עוולבת קרו 73/רד מו
דיגיטל, חברת המחשבים שלא נחה לרגע. לאנשי החברה
אוזניים כרויות לדרישות השוק וכשנוצרה הדרישה
למערכת מחשב בגודל בינוני, ענתה דיגיטל על הצורך
במוצר מושלם: מערכת משולבת מיקרו 1173 ססם.
מערכת משולבת מיקרו 11/73 סש הינה המערכת הטובה
ביותר בגודלה הכוללת:
* 6 011-8א לביצועים טובים יותר!
> דיסק של "5.25 עם קיבולת 14008-19008, עד 4
דיסקים למערכת אחת (4< 19008).
+ סרט מגנטי עם קיבולת 1008 המעניק גיבוי לדיסקים
שאו | אס רשאו ו ז?0, במהירות גבוהה.
* בקר מתוחכם עם 63045 המאפשר גישה מהירה לדיסק
ולסרט המגנטי. (105 זמן גישה ממוצע אפקטיבי).
* המערכת ניתנת להרחבה ע"י אופציות שונות ומגוונות.
/ /
/ -- /
4 =
הוסיפו לתכונות מלהיבות אלו את העובדה
שדיגיטל תומכת במוצר לאורך כל הדרך ומעניקה לו
שרות ואחריות, הוסינו עובדה נוספת, מחיר אטרקטיבי
ביותר - ותגיעו למסקנה הבלתי נמנעת:
מיקרו 1173 90 הינה המערכת הטובה ביותר מסוגה
הנמצאת היום בשוק.
זי |
חברת הטחעונ יח
הניה בגודכה בעולם
[ תות
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמין פ
גדו פנקס, חברת קונתהל בע"מ
1 היא מערכת לאחזור מידע מתוך
מסמכים בשיטת הטקסט המלא.
היא מאפשרת קליטת טקסטים, הכתובים
בשפה טבעית, ושליפתם ללא כל צורך
בעיבוד ידנו, רישום ערכי מפתח או כל סוג
אחר של קלסיפיקציה. היא מכילה רכוב
לונגואיסטי מיוחד, אשר מאפשר לאתר כל
מילה בטקסט על כל נגזרותיה ונטיותיה
הלשוניות (בשפה העברית, בשפה האנגלית
ועם יכולת הרחבה לשפות אחרות).
המערכת מפתחת סביב מילה נתונה את
"קבוצת הקירבה הסמנטית" שלה, פיתוח זה
נעשה ב-3 צירים: ציר מורפולוגי (כל הנטיות
המורפולוגוות), ציר פונטי (כל המילים
הקרובות מבחינת הצליל) וציר אסוצואטיבי
(מילום שקולות, היררכיה וקשרים בין
מילים). כן מאפשרת המערכת שימוש
באופרטורים בוליאנים ומטריים (כמו
צמידות בין מילים וקרבה בין משפטים).
קובץ חוקים דקדוקיים, המוגדר חיצונות
למערכת, מאפשר אי"תלות בשפת הטקסט
וכן אפשרות נוחה להרחבת הפיתוח הסמנטו
גם לשפות אחרות.
מבוא
המערכת שתתואר להלן, היא מערכת שלי-
פת מסמכים בטקסט מלא. להבדיל ממערכות
ניהול מידע, בו מאורגן המידע ברשומות
בעלות מבנה קבוע ואחיד בד"כ, בסיס הנת-
ונים במערכות שליפת מסמכים, מורכב מאו-
סף מסמכים בשפה טבעית כלשהי. המסמכים
הינם המקוריים או תקציר שלהם, הניתנים
בצורה לא מעובדת (חלק מן המידע יכול
להיות מאורגן מראש, דומה למערכות ניהול
מידע).
מטרת מערכת שליפת מסמכים היא לארגן
את בסיס הנתונים בצורה אשר תאפשר
בשעת הצורך דלית כל אותם מסמכים מתוך
בסיס הנתונים, העונים לדרישה נתונה של
המשתמש, ורק מסמכים אלן.
שיטת המיפתוח הידני, המשמשת במערכות
הקונבנציונליות לאחזור מידע, סובלת
מחסרונות רבים: איבוד מידע, עיוות מידע,
סוביקטיביות, אי-קונסיסטנטיות במיפתוח,
- מערכת 1א16ח0) קיבלה את פרס איל"א ביישו"
מים במינהל ע"ש יונתן ושדי ז"ל.
0ו "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
צואר בקבוק אנושי - קליטה איטית, עלות
גבוהה (הזדקקות לכוח אדם מקצועי), שטח"
יות המיפתוח, אי נוחות בחיפוש ועוד.
כאלטרנטיבה למיפתוח ידני פותחה בשנים
האחרונות שיטת מיפתוח אוטומטי. בשיטה
זו בוחרת המערכת בצורה אוטומטית את
ערכי המפתח על סמך שיקולים כמו: תדירות
המילים וחשיבותן היחסית. במערכות פשו-
טות יותר (אך בהחלט יעילות), כל המילים
בטקסט, למעט מילים שכיחות, שנקבעו
מראש (88ו-סו6, נבחרות בערכי מפתח.
מערכות אוטומטיות כאלו יושמו תחילה
בעיקר על בסיסי נתונים משפטיים, במו
8 ,5186086 ,8זו4ז5 ובארץ, מערכת השו"ת
באוניברסיטת בר-אילן. גישת הטקסט המלא
הוכיחה את עצמה בעדיפה [32[]25] על
גישת המיפתוח הידני, והיא מאפשרת מיפ-
תוח אוטומטי, יעיל, מהיר, אוביקטיבי, זול
ועמוק.
מערכת א6וח60 מבצעת מיפתוח אוטומטי
בטקסט מלא, אם כי כמקרה פרטי היא מסו-
גלת לעבוד עם מיפתוח ידני.
הבעיה הלשונית
אחת הבעיות העיקריות במיפתוח אוטומטי
של שפה טבעית היא קביעת ערך מפתח יחיד
למילים בעלות אותה משמעות, אך בעלות
צורה שונה.
צורות שונות בעלות אותה משמעות נובעות
מ:
- מורפולוגיה: שינויים מורפולוגים במילה
(זיקנה - הזרקנות).
- פונטיקה: בתיב שונה של מילה בעלת
אותו צליל (איזור - אזור - עזור).
- שקילות: מילים נרדפות (מטוס - אוירון).
- אסוציאציות: אסוציאציות בין מילים
שאינן שקולות, אך בהקשר מסוים יש
להם מובן זהה (מטוס - פאנטום - צי-
פור).
- שגיאות כתיב: חילופי אותיות, החלפת
תווים קרובים בלוח המקשים, הכפלת
אות.
הבעיה הלשונית אופינית למערכות בטקסט
מלא וחריפה במיוחד בטקסט עברי. בעברית
הבעיות המורפולוגיות חמורות במיוחד,
בגלל אופיה המיוחד של השפה, כשפה בעלת
אוצר קטן של "שורשים" ומספר עצום של
מערכת לונגואוסטית לאחזור מודע*
ךרי
צורות נגזרות או מוטות מתוך ערכי יסוד
אלו.
באשר מעניינים, למשל, לשלוף את כל
המסמכים בהם דנים על חטיפת מטוסים, הרי
המילה "חטיפה" עשויה להופיע בטקסט
בעשרות צורות דקדוקיות שונות: "שהחטי-
פה", "חטיפות", "נחטף", "והחוטפים" וכו',
חייב להיות אמצעי דקדוקי, אשר יאסוף יחד
בדרך אוטומטית את כל הצורות הדקדוקיות
הקשורות בערך יסוד נתון.
פרויקט החלוץ
מערכת א6וחס0 פותחה עבור ממשלת ישר-
אל בשנים 1985-1985.
במסגרת הפרויקט הוקם פרויקט חלוץ
שתפקידיו היו:
א. מציאת פתרונות אלגוריתמים למספר
בעיות קריטיות כגון:
- הבעיתיות של המורפולוגיה של השפה
העברית.
- עבודה במספר שפות במקביל.
ב. הוכחת היתכנות הפתרון וישומו על
מחשבים קטנים (730-750א// /).
ג. בנית כלי תשתית, שיטות ארגון וגישה
לקבצים.
ד. בנית מערכת לניהול בסיסי מסמכים
אופרטיבית, שתאפשר קליטה, עדכון
ואחזור של טקסטים בשפה טבעית, ושתו-
כנס לעבודה אופרטיבית מיד עם סיום
פרויקט החלוץ.
ה. בנית ספרית 68[5 516₪ץ3, שתאפשר
לתכניתן "לתפור" בקלות יחסית אפליקצ-
יות חדשות, אשר ישתמשו בכלים שפות-
חו.
המערכת מהווה בעצם דור שני של מערכות
אחזור. קדמה לה מערכת אחזור שנבנתה על
העקרון של מיפתוח ידני (בעזרת ערכי
מפתח). מערכת המיפתוח הידני עברה ב-3
שנים ובמהלכן הוברר כי השיטה הידנית
איננה מספקת. ישנם סוגי חומר, שעבורם
מיפתוח ידני איננו מעשי, הן מבחינה כלכלית
(חומר רב מידי), והן מבחינת איכות המיפ-
תוח שנוצר בצורה הידנית: עומקו, עיקביותו,
דיוקו (חסופוססזק) ויכולת האחזור (]/1603).
בגמר פרויקט החלוץ (שלב ג'), נקלט חומר
מבצעי והמערכת עברה לשימוש אופרטיבי
אצל המשתמשים (לפני כשנה).
הנחות יסוד, דרישות ואולוצים
א. שפת הטקסט היא שפה טבעית מעורבת
(אנגלית-עברית).
ב. נפח הנתונים בבדיקה הוא בסדר גודל של
בד.1.8א 50.
ג. הטקסט לא עובר עריכה ידנית: ערכי
מפתח לא נקבעים מראש, קידומות וסיו-
מות לא מסומנות בגוף הטקסט.
ד. כח החישוב, העומד לרשות המערכת,
הינו של מחשב קטן או בינוני
(615זטקוח 60 [מווח-ז6קט8 . וחזות).
ה. התלות של המערכת בשפת הטקסט צרי-
כה להיות מינימלית. המערכת תיבנה
בצורה מודולרית, כך שבמאמץ קטן יהיה
ניתן לעבור לשפה אחרת (כמו ערבית),
על ידי החלפתו של אותו חלק מוגדר
התלוי בשפה.
ו המערכת צריכה להיות הידברותית
(שש011ז16חו). היא תאפשר למשתמש:
- לשנות ולעדכן את השאילתא שלו.
- לשמור ולתחזק שאילתות קודמות.
- להציג ולהדפיס קטעי מסמכים או
מסמכים שלמים, וכל זאת בצורה "ידידו"
תית" ובעזרת דודשיח.
זמן התגובה של המערכת צריך להיות
קצר דיו, על-מנת לאפשר דודשיח כזה
בסביבה רבת משתמשים.
ז. | המערכת תבצע מיפתוח אוטומטי על כל
מילה הנמצאת בטקסט, למעט מילים
הנמצאות ב"ואו!-קטזג. כל מילה ממופתחת
תישמר בקובץ הפוך, שיכיל לבל מילה
את רשימת המצביעים לטקסטים בהם
קודם לקליטתו, לערכו מחדש או לרשום
ערכי מפתח.
לפי בחירת המשתמש הטקסט כולו או רק
חלקים ממנו יכולים להיכנס למערכת ולשמש
לצורך האחזור.
כל מימד ניתן לפתח, בעוצמות פיתוח שונות.
ככל שהעוצמה גדולה יותר, ההרחבה תהיה
"חזקה" יותר, תישלפנה יותר מילים (1609
גבוה), אך יש סכנה שתישלפנה גם מילים לא
רלוונטיות (דיוק נמוך יותר). עוצמה/דרגה 0,
בכל מימד, מציינת למערכת להשאיר את
המילה ללא פיתוח (באותו מימד).
הגדרת תפקידי העוצמות השונות במימד
המורפולוגי והפונטי, תלויה בעיקר בשפה,
אך למנהל המערכת יש שליטה על ההגדרה.
חוקי הדקדוק, המוגדרים על"ידי מנהל המע-
רכת וניתנים לשינוי על-ידו, הם אלו שקוב-
עים למעשה אלו עוצמות קיימות במימדים
השונים ומה משמעותן.
> שאולתא בוליאנית ואילוצי מרחק
המערכת מאפשרת לבצע את הפעולות
הבוליאניות הרגילות (זס .זסח .804). כן יכול
המשתמש להוסיף אילוצים מטריים על פעו-
לת ה-8ח3 וה-זסח.
ברוב המערכות בעולם כוללים בשאילתא גם
אופרטורים מטריים, אשר שמים הגבלות
נוספות (אילוצי מרחק), על פעולות ה-6ח4ּ
וה"וטת. הגבלות כאלו הן חובה במערכות
שעובדות בטקסט מלא, ובלעדיהן יורד הדיוק
של המערכת לרמה נמוכה עד כי לא ניתן
להשתמש בה.
מסיבה זו, ומתוך רצון לתת למשתמש שפת
שאילתות פשוטה ונוחה, מאפשרת המערכת
3 פעולות מטריות:
א. מרחק בין מילים, המצויין עלדידי הסימן
-. (לדוגמה: רמת-הגולן או נשיא -
זה. (הקואורדינטה האחרונה ב-.ש.ך
ב. מרחק בין משפטים, המצויין על-ידי הסי-
מן א. (לדוגמה: תרופות 8 כאבים).
ג. הופעה בשדה מסוים בלבד.
בעזרת אופרטורים אלו ניתן להגביל את
המרחק בין המילים בשאילתא לטווח של
מילים או משפטים.
קבוצת הקירבה הסמנטית
בהינתן עוצמות פיתוח בכל מימד, קבוצת
הקירבה הסמנטית של צורת שפה מסוימת ,
מכילה את כל צורות הטקסט ורק צורות אלו,
המתפתחות מ-: על-פי עוצמה הנתונה בכל
מימד.
בהינתן שאילתא, המכילה צורת שפה "
ועוצמות פיתוח בכל מימד, אנו מעונינים
לשלוף את כל המילים שבקבוצת הקירבה
הסמנטית של =.
המימד המורפולוגי
המימד המורפולוגי דואג לפיתוח המילה
המקורית לכל הווריאנטים המורפולוגיים
שלה.
הווריאנטים המורפולוגיים כוללים את נטיות
השם, הפועל, סמיכות, קנין ואת כל הקידו-
היא נמצאת. > קירבה סמנטית מות. המערכת מטפלת באותה צורה גם
ח. המערכת תעבוד ללא מילון מבוקר על- | כל מילה בטקסט עוברת הרחבה על"ידי | בסלנג, ראשי תיבות ושמות אנשים ומקומות.
ידי אדם, כי: מנגנון לינגואיסטי מיוחד. היא איננה עובדת עם מילון קבוע ולכן אין
- איננו מעונינים בעבודת תחזוקה של ההרחבה הסמנטית בנויה מהרחבה ב"3 התיחסות שונה עבור מילים אשר לא קיימות
מילון. מימדים: במילון עברי או אנגלי רגיל.
- אנו מעונינים בטיפול אחיר בכל צורות
הטקסט, כולל כאלו שאינן צורות שפה
הנמצאות במילון סטנררטי (כמו: שמות
פרטיים, סלנג).
- לא יהיה טיפול בחריגים. קליטת המסמ-
בים תתבצע בצורה אוטומטית לחלוטין.
קובץ חוקים דקדוקיים מוגדר חיצונית למע-
רכת, וניתן לשנותו. לדוגמה: להוסיף כללי
דקדוק, להוסיף שפות חדשות (ערבית, צרפ-
תית) או אף להתאים את המערכת לתחום
מקצועי ספציפי (כגון כימיה או רפואה).
המערכת מבצעת ניתוח דקדוקי גם בזמן
הקליטה וגם בזמן השליפה, כך שניתן להקיש
את הַמילים בשאילתא בשפה חופשית כמעט,
והמערכת תנתח אותן ותאתר לבדה את
הצורות המורפולוגיות המוטות.
- המימד המורפולוגי - אחראי לפיתוח כל
הנטיות והנגזרות המורפולוגיות של המי-
לה.
- המימד הפונטי - אחראי לפיתוח כל המי-
לים הקרובות למילה מבחינת הצליל
ואפשרויות הכתיבה (כולל שגיאות כתיב
מסוימות).
- המימד האסוציאטיבי - אחראי לפיתוח
כל המילים השקולות והקשורות. כפי
שהוגדר ברשת הקשרים שבתזאורוס.
עקרונות ההגדרה
להלן העקרונות שעל-פיהן הוגדר פרויקט
החלוץ:
> מסמכים
מסמך הוא אוסף משתנה של שדות בעלי
אורך משתנה. שדה יכול להכיל תוכן "מפו-
רמט" (ערך נומרי, קוד) או טקסט חופשי.
טקסט חופשי בנוי ממשפטים, ומשפט מורכב
ממילים. ייתכנו כמה סוגי מסמכים, כל סוג
מסמך מאופין על-ידי השדות אותם הוא
מכיל.
קבוצת
מסמכים מאותו סוג יכולים להכיל מספר | הקירבה 4-9+-- סינתיזה ו ניתוח (אנליזה) -+-- 6זס/
משתנה של שרות. אורך שדה יכול להשתנות | הסמנטית לינגואיסטית לינגואיסטי
ממספר תווים עד מאות אלפי תווים (חוברות | של 00
ואפילו ספרים שלמים). המסמכים נקלטים
בצורה אוטומטית לחלוטין (הקליטה מתב-
צעת ממסכים, מעבדי תמלילים, תקשורת או
קריאה אופטית).
כל גורם אנושי אינו חייב לקרוא את המסמך
"מעשה חושב" דרצמבר 1985 טבת תשמיו וו
12
בעברית הוגדרו 5 דרגות של עוצמות פיתוח:
0 המילה בדיוק: "שומרון
ה קידומות: *שומרון
שאחור
0---> שומרון
1---->
>--2
אזורים, ואיזורל
השומרון, שכשהשומרון
3 נטיות השם והתואר: קיבוץ
>
קיבוצניקית. 0 הקיבוציות
(כולל: תואר יחוס, זכר ונקבה)
4 נגזרות השורש: %זקן
>---4
הזרקנות, זקנה
ו ווה
באנגלית הוגדרו 5 דרגות של קירבה מורפולוגית:
-0 המילה בדיוק פ6טסספק | <-- | מסטססאלט
ו- | 5םאןט5 אסואואס6 6אזסטססת ספסטפסתץ - <-- 8
כאלו שאינן משנות את דסטפסת; | <-- | ד)טססאץ
ה-55501 0 דג
2 כלהסיומות 8 <-- טס
3 קידומות אשר אינן משנות לגמרי 07 ו <-- 25]א60₪04
את משמעות המילה
4 כולל קידומות אשר משנות לגמרי ?את | <-- ם2|%א%0804
את המשמעות
בב שב ב שש בנג הר
המימד הפונטי
המימד הפונטי מרחיב את המילה וכולל מי-
לים הקרובות למילה מבחינת הצליל
ואפשרויות הכתיבה (אם יש חשש לשגיאות
בתיב).
בעברית הוגדרה רמה אחת של פיתוח פונטי
מלבד רמת הד0:
ו. כתיב מלא/חסר: !אזור ---> אזורים,
איזורי, איזור
כן מתקנת המערכת שגיאות כתיב שכיחות
מסוימות (כמו נון סופית באמצע מילה במ-
קום וו).
באנגלית הוגדרו שתי רמות של פיתוח פונטי:
[. א66הטס5 חלש - המאפשר טעויות בד
סע או כפל של אותיות.
לדוגמה: 16006%6 <- - 17606166
2. א66חגו50 חזק -- אשר מתבצע רק על מילות
טקסט המתחילות באות גדולה ומאפשר
גם חילופי אותיות או קבוצות של אותיות
665 / <- - ]1/6516
המימד האסוציאטיבי (תזאורוס)
התזאורוס הוא רשת של קשרים בין מילים,
המוגדרת ע"י המשתמש. סוג הקשר יכול
להיות אחד מ37:
מונח שקול - צ5 - (לדוגמה: רקיע <- - -> שמים).
מונח צר - דא - (לדוגמה: מטוס - - -> 516).
אסוציאציה - ד8 - (לדוגמה: רוקחות - -> תרופות).
מלבד דרגה 0 (בה אין פניה לתזאורוס),
הוגדרה רמה אחת של פיתוח אסוציאטיבי.
בעוצמה 1 המערכת תחפש עבור כל מילה
את המילים השקולות, את המונחים
המצומצמים ואת האסוציאציות (ההגדרה
רקורסיבית).
הסימן "תלתל" לפני המילה, מציין למערכת
לא לפתח כלל את המימד האסוציאטיבי
(עוצמה 0). אי ציון תלתל גורם לפיתוח
בעוצמה 1.
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
]63וז6תסחק
הערות:
לכל שפה שהמערכת מטפלת בה ניתן לחג-
דיר חוקי דקדוק, עוצמות פיתוח וברירות
מחדל עבור כל מימד. לכל מימד יש ברירת
מחדל עבור העוצמה בה יהיה הפיתוח
(כאשר המשתמש אינו מציין דבר),
לדוגמה: - ברירת המחדל של הפיתוח
המורפולוגי תתבצע בעברית בעוצמה 3
ובאנגלית בעוצמה 2:
6 0001 <- - - 16016
נשיאות, נשיאותיות, נשיאים <- - - נשיא
- ברירת המחדל במימד הפונטי היא לא
לבצע כל פיתוח פונטי (עוצמה ס0).
- ברירת המחדל במימד האסוציאטיבי חיא
הפעלת התזאורוס בצורה רקורסיבית
(עוצמה 1).
כאשר המשתמש רוצה פיתוח סמנטי שונה
מברירת המחדל הוא חייב לציין זאת במפו-
רש, ניתן לשנות ברירות מחדל אלו, והן
ניתנות להתאמה בקלות לסביבת המשתמש.
לדוגמה: "שומרון - המערכת תביא את המי-
לה בדיוק, ללא כל פיתוח מורפולוגי.
! *מילה - המערכת תפעיל את הפיתוח הפו-
נטי, אך תגביל את הפיתוח המורפולוגי (רק
קידומות).
וז 160
20 ח8קזס
וז
8חולותגקַזס
קחופ 0102 44
וס ססות
1%
(05זט658ת1)
עקרונות הפתרון
קבצים הפוכים
גישת הקבצים ההפוכים מכתיבה מבנה קבצים מסוים:
+ חה = וגה ה ₪ = של +--+--7--17-77--%+--+--4+ + דהדדדד-ה---+
ן ן 7 -..- |
+ -הההרדי+ -דחדדר-+ ב | |
| צורה | מצביע | - ו | |
+ דדהדדד-+ הדדדדד-+ +--4+--74-74-+ |
ן | 1 | | ן |
+ הההההד-ר+ הההדדד-ד+ +--7%-7%-7%-+--+ | |
| | .₪ 3 ו
+ ההההרר+ דהרההההר+ +--%7+%774-7+7-+--+ + החחדרדדר-ר-+
צורות טקסט רשימות של קואורדינטות מאגר המסמכים
לבל מילה (מופע) בטקסט, למעט מילים'
המופיעות ב-ו8ו!-קסוצ, מתאימה קואורדינטה.
קואורדינטה הינה מראה מקום מדויק, המ"
ציין היכן המילה מופיעה במאגר המסמכים.
קואורדינטה היא רביעיה, המורכבת מ:
- מספר המסמך בו מופיעה המילה.
- מספר השדה בתוך המסמך.
- מספר המשפט בתוך המסמך.
- מספר המילה בתוך המשפט.
לבל צורת טקסט שונה במאגר המסמכים יש
כניסה במילון צורות הטקסט.
הכניסה במילון צורות הטקסט מכילה:
- צורת הטקסט עצמה.
- הצבעה לרשימת הקואורדינטות, המתא-
רת את מקום הימצאותן בטקסט של מופ-
עי הצורה.
+ חדדרר-+ חההדדהר+
| רשומה | מצביע |
+ ובו של הדהדהרהרה-+
| | |
+ הדדהדר-ר+ הדדרדר-+
| | == יי
+ ההההדרה+ הדדררר-+
|
+ הדדדרר+ ההחההר-+
רשומות מנורמלות
חוקי דקדוק
ייוו וו יו יוור וו ור ור
- אינדיקציה, המציינת אם המילה מופיעה
ב"ז8[-קסז או לא.
במידה והמילה מופיעה ב"ז8!-קסו5, לא
תכלול הצורה רשימת קואורדינטות.
רשימת הקואורדינטות מכילה:
- מספר הקואורדינטות שברשימה (מספר
הזהה למספר מופעי הצורה בטקסט).
- מצביע לקואורדינטה אחרונה ברשימה
(לאיתור מהיר של סוף הרשימה).
- רשימת הקואורדינטות עצמה, ממוינת
בסדר עולה. (הרשימה נמצאת בצורה
דחוסה).
+--1--7-7+4+--4+--4+--17--1--+
1.4 14 .ץז 4 4]
+--+--+--17--4--+--37+--7%-+
||
+--+--+--4+--+--%+--4+
] 0 1-1
+--+4--+--7-7+4-74--4--+
ו ל
+--+4--1--+-7+4--%--%7-+--+
|24 +
+--+7-1--%--7-7+7--+4--+--+
מצביעים דקדוקיים
אופרטורים בוליאניים ומטריים
הפעולות הבוליאניות הן אקולנטיות לפעו-
לות חיתוך, איחוד וחיסור בין קבוצות של
קואורדינטות:
- כאשר מבקשים א וגם צ, המערכת תבצע
פעולת חיתוך בין קבוצת הקואורדינטות
של המילה א וקבוצת הקואורדינטות של
המילה צ.
- באשר מבקשים א או + המערכת תבצע
פעולת איחוד.
- באשר מבקשים א אבל לא + המערכת
תבצע חיסור.
- באשר מבקשים פעולה מטרית, תבצע
המערכת פעולת חיתוך אך תוסיף את
האילוץ המטרי ותתעלם מאותן תוצאות
בחיתוך, אשר אינן מקיימות את התנאי
המטרי.
- באשר מבקשים שהשאילתא תיושם
בשדה מסוים או בכמה שדות ספציפיים,
המערכת תחזיר רק את אותן קואוררי-
נטות הנמצאות בשדה זה.
כיון. שרשימות הקואורדינטות הן ממוינות,
הפעולות הבוליאניות מתבצעות בדומה
לפעולת מיזוג. (האילוצים המטריים אינם
מוסיפים סיבוכיות משמעותית).
קבצים דקדוקיים
תפקיד הקבצים הדקדוקיים הוא בפתרון ה-
בעיה המורפולוגית והפונטית:
+ דדחדדדד--+ -----+
| צורת טקסט | | מצביע |
+ חדחדדרר---+ -דרר-+
ן |
+ --חדרדדדד-ד-----+
ומק |
+ חדדדדחדררדרר---+
| |
+ דחחחדדדרדררדדר-+
מילון הצורות
אנליזות דקדוקיות
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
14
- בעזרת תכנית מיוחדת. (.1.4.0), ניתן
ליצור אוטומט סופי מתוך חוקי הדקדוק.
- בעזרת האוטומט הדקדוקי ניתן לבצע
אנליזה לצורת טקסט ולהגיע לרשומה
מנורמלת, השייכת לצורה זו.
- בעזרת קובץ הרשומות המנורמלות ניתן
להגיע (דרך רשומה מנורמלת מסוימת),
אל כל צורות הטקסט שהרשומה המנור"
מלת שייכת אליהן.
> הבסיסיות של מאגר המידע הן
בים.
2 שליפה, הפעולה הקריטית ביותר, מב-
חינת הזמן, המתבצעת על מסמך היא שליפת
קטע רלוונטי (על פי קואורדינטה), והצגתו
לעיני המשתמש. שליפה מהירה של קטע
רלוונטי במסמך מחייבת גישה ישירה ליחי-
דות קטנות של טקסט. (מסמך יכול להיות
מסדר גודל של מאות אלפי תווים).
+7--+ -77-7-+-ר-+ + הההדהדדר-+ חהההרחרה-ר-+ 0+ וחשה/ה (ם סכ" הו היה
ו 1
- ו 00| | |
+---+ ההה-דר+ר-+ + -ההרהחדה--+ ד-דדדחד---+ /
|שם | תאריך ן-. | | קואורדינטה . | מצביע ל-.ט.ד | | |
+---+ חדדד-+ה--+ + -הההדרההר+ ההחדדחרה--+ | |
| |41 | | 4 4 |44
+---+ ד-ההר+ר-+ + ההחדרהדרה-+ חהחחדדדדר---+ ן + |
44| | [> ד | | ב שו
+---+ -הההדהד+--+ + החדדדדד--+ חדהחדדדרר-ה-+ | --דר- ו
|| | | | | | |44
+---+ חדחד-צ--+ + דדחדדדה--+ ד--דדדדד---+ חחדדחדה--1+--+
קובץ מסמכים אינדקס יחידות טקסט קובץ הטקסטים
כל רשומה מכילה נתונים קבועים
(ביבליוגרפיים) על המסמך.
- המסמך עצמו מחולק ליחידות טקסט,
בגודל כ-א4 (כל יחידה). כל יחידת טקסט
נקראת ווחש-ואטד (.ש.ד),
- הטקסטים של יחידות הטקסט נמצאים
בקובץ הטקסטים, ניתן לגשת אליהם בגי-
שה ישירה באמצעות מצביע.
- אינדקס יחידות הטקסט הוא קובץ אינד-
קס סררתי, בעל גישה ישירה על פי
הקואורדינטה האחרונה שביחידת הטק-
סט. לכל יחידת טקסט יש כניסה באינדקס
זה. (הקואורדינטה האחרונה ב-.1.0
משמשת כמפתה).
- שליפת קטע רלוונטי על פי קואורדינטה
מסויימת מתבצעת באמצעות חיפוש
(באינדקס יחידות הטקסט), אחר יחידת
טקסט שהקואורדינטה שלה גדולה או
שווה לקואורדינטה אותה מחפשים.
- לאחר איתור יחידת הטקסט הרלוונטי,
ניתן לשלוף את הטקסט עצמו בגישה
ישירה על סמך המצביע שבאינרקס.
מודל הקירבה
את הבעיה של איתור קבוצת הקירבה (ופת-
רונה), ניתן לתאר באמצעות מודל בללי.
הבעיה הכללות
- נתון בסיס נתונים המכיל יחידות מידע,
יחידות המידע מכילות אוחטו: (מילים).
- נתונה שאילתא בוליאנית, הכוללת אוחטוו
ועוצמות קירבה. בין ה"אוחטוו קיימים
אופרטורים בוליאניים ומטריים.
המטרה
לאתר בצורה מהירה (ללא סריקה סדרתית
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
7-0
- קובץ המסמכים מכיל רשומות קבועות.
של המילון) את כל ה"פח6וו בבסיס הנתונים
הקרובים מעוצמה 1 ל"₪₪5: שבשאילתא.
ההגדרה אם זוג פוח! קרובים מעוצמה ] זה
לזה איננה תלויה במודל אלא באפליקציה
(היישום הספציפי של המודל).
הגדרת הקירבה מתאפשרת באמצעות פעו-
לות נירמול.
הגדרות
פעולות הנירמול
פעולת נירמול מעוצמה 1 על חטוו נותנת
רשומת-א (רשומה מנורמלת).
א < ---------החסו
פעולות נירמול חייבות לבטא את קשר הקיר-
בה בצורה יעילה, ולכן הן חייבות למלא את
התנאים הבאים:
כאשר וחטוו נמצא בבסיס הנתונים ו"וחטוו0
נלקח מן השאילתא:
א. קשר בין קירבה לפעולת נירמול
חטוו קרוב מעוצמה 1.1 ל"וחטווס אם, ורק אם,
קיימות פעולות נירמול .]א .א כך ש:
[>=א
>=
(חוטזו()) א = (וחטוו) .וא
נסמן שה-ווטו: קרוב מעוצמה ! .1 ל"חחטווס
ע"וג
וחטוו <- - .1 חוטווכ
ב. רצוי שאוסף פעולות הנירמול יהיה:
- מצומצם עד כמה שאפשר.
- קל ליישום.
- יעיל מבחינת ביצוע.
- מספר פעולות הנירמול שניתן להפעיל על
כל וווטוו יהיה מינימלי.
קבוצת הקירבה
בקבוצת הקירבה מעוצמה (.1) של חשווס
יהיו כל ה-8וחטו1 הקרובים מעוצמה (,1) ל-
וח6זוכ).
נסמן (וחשונ)) 5412 כקבוצת הקירבה מעוצ-
מה (1,1) של וח6וו0).
פעולת האנליזה
בל ה-68ז660:ז-א שניתן לה-
גיע אליהם מ"וחטזו ע"י פעו" = > = (ח6ו) זה
לות נירמול מעוצמה ] ומטה. -
פעולת האנליזה מעוצמה 1 היא הפעלת כל
פעולות הנירמול מעוצמה 1 ומטה על וו
תוצאת האנליזה היא קבוצת כל ה-
686 א, שתיתכנה (מעוצמה 1 ומטח) ל-
מש (רצוי שקבוצה זו תהיה קטנה. לכל
עוצמה רצוי שתתאים רשומה מנורמלת
אחת).
פעולת הסינתיזה
כל ה-60ז! הנמצאים בבסיס |
הנתונים כך ש: 60016ז-א | >= (600:6ז-א) 51
שייך ל"(0ח6זו)1/
תוצאת הסינתיזה הינה כל אותם 65וו שקיי-
מים בבסיס הנתונים, אשר קיימת עבורם
פעולת נירמול (מעוצמה 1 ומטה), הנותנת
את הרשומה 6זססטז-א.
פעולת הסינתיזה היא פעולה "כמעט" הפוכה
לפעולת האנליזה.
בעוד האנליזה מקבלת וחטוו ומחזירה קבוצת
א | הסינתיזה| מקבלת 6006-א!
ומחזיקה קבוצת פוחטוו.
(פעולת הסינתיזה יכולה להיות מופעלת על
קבוצת 600-065ז-א, | ומשמעותה: איחוד
הסינתיזות המופעלות על כל אחד מן הד
(060103ז-א1).
סינתיזה - אנליזה
סינתיזה - אנליזה של וחטוו, נותנת את קבוצת
הקירבה שלו.
((וח6וו)1/) 51 = (חסוו) 5/1
הפעולה המורכבת סינתיזה-אנליזה היא:
- הפעלת אנליזה מעוצמה [ על חסוו,
- הפעלת סינטיזה מעוצמה ( על כל אחד
מה667ז60טז-א, שהתקבלו מהאנליזה ואי
חוד הסינתיזות,
התוצאה היא אוסף ה"אוחטוו, שנמצאים
בקבוצת הקירבה (1,1) ל"וחטוו.
מראי מקום של מוטוו
אוסף כל
הקואורדינטות של ווטוו
> = (חחסוו) כ
₪ הוא אוסף כל הקואורדינטות (או מראי
המקום המדויקים) של חטוו בתוך בסיס
הנתונים. קואורדינטה היא מצביע מדויק,
המתאר מיקום של מופע של וווטוו בתוך בסיס
הנתונים.
1 53
(((וחטווכ))/)2)51] = (וחטוו) 5/1
קבוצת הקואורדינטות של קבוצת הקירבה
בקבוצה /541.
היישום בקובץ הפוך
את המודל הכללי ניתן ליישם בקלות יחטית בקובץ הפוך.
ורוו ריוור וה
קו ו ניתן לרשום חוקים המציינים את השינויים
מנורמלות מילון קואורדינטות מ המורפולוגיים האופיניים לעוצמה זו.
+ הההדרדל + ים ב + ו + ---------+ | ניתן להגדיר פעולות נירמול שימצאו את
| | | | | | הערך המילוני של ה ה 7
ו קדמ"א), אך לרוע המזל יישומן של פעולות
88| --8 - = | | פ| רשימות ו 0 נירמול כאלו דורש מילון מבוקר וערוך
ו > | | ---> | | 5 |- --> | קואורדינטות | --->| = 275 = | | מראש, דבר שאיננו מעונינים בו בפרויקט זה.
1 | ו | [ !| | פעולות הנירמול שיושמו בעבודה זו מתבס-
+ ההדד-דרי+ + -ההדהד-ר+ + דהחדדדדר-+ + חדחדהדדדהד-+
לכל 60016:-א רשימת מצביעים למילון ה-
.| לכל 63 רשימת קואורדינטות
המצביעים ליחידות המידע עצמן.
תהליך הקליטה - אלגוריתם
עבור כל מופע של וחטו! המופיע בבסיס הנת-
ונים:
- אם וחטוו קיים במילון: עידכון רשימת
הקואורדינטות של וחטוו.
- אם וטו לא קיים במילון:
- הכנסת ה-וח6זו למילון ה-פוח6ו1.
- ביצוע אנליזה מהעוצמה הגבוהה ביו"
תר.
- הבנסת ה-:66076-א! שמתקבלים לקובץ
הרשומות המנורמלות + הצבעה ל"חטוו
ממנו נוצרו.
- הכנסת הקואורדינטה הראשונה לקובץ
הקואורדינטות.
תוצאת הקליטה: קובץ העזר מכיל עבור כל
86 מצביעים ל"פוחטוו שיצרו אותו. כל
86 שבקובץ הרשומות המנורמלות
מכיל רשימת מצביעים אל כל ה"פחטו
שבקבוצת הסינתיזה שלו (מהעוצמה החזקה
ביותר).
כל חטוו במילון מצביע לרשימת קואורדי-
נטות המכילות את כל מופעי ה"וחטוו ב-.8.ש.
תהליך השליפה
- השאילתא עוברת ניתוח תחבירי (-486ק
חן
- על כל ח6ו! שבשאילתא מפעילים ₪54
ומקבלים את רשימת הקואורדינטות
המתאימות ל-וחטוו.
- מבצעים חיתוכים ואיחודים בוליאניים
ומטריים בין רשימות הקואוררינטות,
בהתאם לשאילתא.
> פעולת ה2547
- מבצעים אנליזה מהעוצמה אותה ביקש
המשתמש (מקבלים 600:65ז-א).
- מבצעים סינתיזה מהעוצמה אותה ביקש
המשתמש (דרך ה6607087:-א והמצביעים
של זמן הקליטה).
- תוצאת הסינתיזה היא וטו במילון.
- לכל וח6ון מקבלים את רשימת הקואוררי-
נטות שלו. בשלב הבא מבצעים 08 בין
רשימות אלו, לכל ה"וחטוו שהתקבלו
במהלך הסינתיזה.
(1) ל"מטוס - היא איחוד קבוצות הקואורדינטות של כל ה"פחטוו שנמצאים
המידע הן מסמכים, ה"מחטוו הם מילים
(מחרוזות תווים), והשינויים, אותם רוצים
לנרמל, הם שינויים מורפולוגיים ופונטיים.
ניתן לדרג את השיויים המורפולוגיים
והפונטיים במילה, בדרגות עוצמה שונות
(פירוט בדרישות שנזכרו קודם). לכל עוצמה
סות, בעיקרו של דבר, על מציאת מחרוזת
משותפת גדולה ביותר לכל הצורות שבאותה
קבוצת קירבה. (השיטה מתבסטת על מציאת
מחרוזת בעלת תכונות הדומות לתכונות
> פעולת האנלוזה
(הח6זו) 4
את פעולת האנליזה מבצעים ע"י הפעלת בל | מושג הבסיס).
פעולות הנירמול מעוצמה ]1 ומטה על ה"וחשוג
הנתון (בעזרת האוטומט). הגדרות
> פעולת הסונתיזה הבלה
1 מוכל ב-512 אם כל תו של 5111 נמצא
ב-512 באותו סדר אך לאו דווקא ברציפות.
נסמן: זק < הזרקנות
(60010ז-א) 51
ניגשים דרך קובץ העזר ל-66016-א ומקבלים
הצבעות לתוך פוחטוו. (ה"פוחטוו הללו נתנו את
6 א כאשר הפעלנו עליהם אנליזה בזמן
קליטה מהעוצמה הגבוהה ביותר).
יש לברור רק את ה-פחטוו אשר אם נפעיל
עליהם אנליזה מעוצמה 1, נקבל את ה--א
6 הזה. (כל 6זססטז.א מכיל הצבעות
ל"5וח6ז: בכל העוצמות. מתוכן יש לבחור רק
את ההצבעות הרלוונטיות לעוצמה 1, אותה
ביקש המשתמש).
הרחבת המודל
ניתן להרחיב את הגדרת הקירבה ולדבר על
קירבה בכמה מימדים.
לשם כך נגדיר (לדוגמה, בשני מימדים):
פעולת נירמול
בצ <- - - - (ח6וו) []א
קבוצת הקירבה
ח6וא קרוב מעוצמה (/1 א) (1.1) ל"חטווס
אם, ורק אם, קיימות פעולות הנירמול !1א.
עאא (או חלשות מהן) כך ש-
(וח6וו) 1 = (6ו0)) !]א
קבוצת הקירבה מכילה את כל ה"פחטו
הקרובים ל"וח6וו0).
באותה שיטה נגדיר: !41 .5%1 ולבסוף
ו
פעולות נירמול במערכת
באמור, פעולות הנירמול מאפיינות את סוג
מערכת האחזור. מהות פעולת הנירמול היא
הקובעת כיצד ייושם המודל שתואר קודם.
פעולות הנירמול תלויות בסוג ה-5וח6זו אותם
רוצים לאתר, בתכונותיהם, בשוני שלהם
אחד מן השני ובצורת השליפה אותה מעו-
נינים לבצע.
במערכת אחזור מידע טקסטואלי, יחידות
הפרשים
ההפרשים 512-511 הינם כל אותן תתד
מחרוזות (בעלות אורך מקסימלי), שמוכלות
ב-512, אך אינן ב-1'ד5.
אוטזק ה ד]|
או)חו ד <
]טפ נר
= זק - הזדקנות
תת-המחרוזות המתקבלות כתוצאה ממחי-
קת תווי 5111 מתוך 512 (כל תו של 5171 נמחק
מ-512 פעם אחת ויחידה).
הכלה מורפולוגית
1 מוכל מורפולוגית ב-512 מעוצמה 1
(511 <* 512), אם 511 < 512 וההפרשים
דפ - 512 הינם הפרשים חוקיים, בהתאם
לחוקי המורפולוגיה מעוצמה . חוקי
המורפולוגיה קובעים אלו הפרשים הם חוק-
יים בעוצמה [].
הכלה מורפולוגית חזקה בעברית
1 מוכל מורפולוגית בצורה חזקה ב-812,
אם 511 הוא שורש עברי של 51'1.
זקן 4<* הזדקנות, זיקנה.
ישב 4<* אשב, מושבה (למרות ש"ישב" לא
מוכל ב"מושבה").
דוגמת השורש מראה כי ניתן להגדיר חוקי
דקדוק מיוחדים לשפה מיוחדת.
6 א
<א,51.1> היא 6ז600ז-א של מילה 6זסא, אם
57 ]<* 6זסו
כאשר: 1- עוצמת ההכלה
א - מסכה המתארת מאפיינים מורפולוגיים
של 6זסשי, התלויים בעוצמת ההכלה.
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
155
16
פונטיקה
על כל פעולת נירמול מורפולוגית ניתן להפ-
עיל פעולות נירמול פונטיות, אשר מוצאות
תת-מחרוזת מוכלת פונטית. בצורה זו מקב-
לים פעולת נירמול דודמימדית ((א.1)א. 2 -
עוצמה מורפולוגית. א - עוצמה פונטית).
חוקי דקדוק
פעולות. הנירמול הינן הפעולות היחידות
במערכת אשר תלוות בשפת הטקסט
(אנגלית/ערבית/עברית). | שאר המערכת
מכילה את שאר הפונקציות (כגון אנליזה,
סינתיזה, חיתוכים בוליאניים). ואלו אינן
תלויות כלל בשפת הטקסט.
מסיבה זו ניתן להוציא את הגדרת פעולות
הנירמול השונות אל מחוץ למערכת וליצור
בכך שני מרכיבים:
- מערכת האחזור - אשר איננה תלויה
בשפה בה כתובים הטקסטים.
- פעולות הנירמול - משתנות משפה לשפה.
- (בדיקת הכלה מורפולוגית)
ול אלו ניתנות להגדרה פורמ-
לית בעזרת שפה ה -.
ויעילה בביצוע. השפה ה
לרשום פעולת רמול (או קבוצת פעולות
נירמול) בעזרת חוק דקדוקי מורפולוגי או
פונטי. קובץ החוקים הללו נרשם לתוך קובץ
[5, רגיל. אשר נערך ומתעדכן בעזרת
מעבד תמלילים או זטזו> פשוט.
כיום נמצאים בקובץ זה חוקים מורפולוגיים
ופונטיים לאנגלית ולעברית (כולל סלנג). ניתן
בגלל פשטותן
- פעולות נירמ
לעדכן את הקובץ ולהוסיף לו שפות נוספות,
(במו ערבית ורוסית). ניתן גם להוסיף ולע"
דכן חוקים קיימים, כך שיתאימו לשפה מיו-
חדת או לשטח מקצועי מסוים, כמו: בימיה,
רפואה וכו'".
חוק דקרוקי בנוי משני רכיבים: (בדומה ל-
אט.] של אוח()
- ביטוי רגולרי המגדיר "משקל" או תבנית
בשפה, (חזטז1ק).
- פעולה (ח0ו361) שיש לבצע כאשר התבנית
אכן מתאימה למילה.
תכנית גנרציה, ז0ו9זטח26) זט?ץ]הח/ |הסואט,]
(1.40), עוברת על קובץ החוקים:
- בודקת שגיאות תחביר.
- מייצרת אוטומט סופי,. המבצע את ה-
הטוש המתאימים בהתאם למשקל של מילת
הקלט, (מבצע את פעולות הנירמול - אנלי-
זה).
- מבצעת מינימיזציה של האוטומט הנ"ל.
קול קורא למאמרים.\\קול קורא למאמרים:ג\קול קורא למאמרים ג
קול קורא למאמרים.גו\קול קורא ל מאמר יח ו ה
הבנס ה-3 לשומושו מחשב בחינוך מבט אל העתיד
מו"ח - האיגוד הישראלי למחשבים בחינוך - איגוד מתמחה באיל"א
קול קורא להגשת תקצירי מאמרים
ח' בניסן תשמ"ו 17 באפריל 1986
כפר המכביה - רמת גן
מטרות הכנס
במרכז הכנס ה-3 של מו"ח, האיגוד הישראלי
למחשבים בחינוך. יעמוד המבט לעתיד
בשימושי המחשב בחינוך ובהדרכה.
ההלם הראשוני וההילה המאגית. שהיו
אופייניים למיקרו מחשבים במערכת החינו"
כית בשנים האחרונות, הולכים ומתפוגגים
ובכל העולם נשאלות כיום שאלות עקרוניות
ומעשיות. הקשורות לשימושי המחשב
בחינוך. השפעתו על הלמידה. ההוראה,
וההדרכה. מבנה בית הספר ועוד. במרכז
דיוני הכנס יעמדו הנושאים הבאים: א)
הכרת המחשב לכל ומדעי המחשב; ב)
המיחשוב בחינוך הטכנולוגי; ג) פיתוח
פרוייקטים ויוזמות חינוכיות: ד) פיתוח
תוכנה ולומדה.
הנושאים המוצעים
ו. הברת המחשב בשלבי גיל שונים, מטרות,
דרכים ובעיות.
בעיות בהוראת מדעי המחשב בכל הר-
מות.
3 יישומי מחשב ושילובם בלמידה. בהוראה
ובתכנון הלימודים.
שילוב המחשב בחינוך הטכנולוגי.
5 שימושי המחשב בחינוך המיוחד.
₪
3
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
6. הכשרת מורים לקראת שימוש במחשבים |
במערכות החינוך.
פיתוח, הערכה והפעלת לומדה במקצו-
עות השונים.
מחקרים אקדמיים בסיסיים ושימושיים
בתחום המחשבים בחינוך.
9. שילוב המחשב בהוראה ובתכנון הלימו-
דים והשפעתו על מבנה בית הספר
ותיפקודיו.
סו. שימושי מחשב במינהל החינוכי.
וו. בעיות בשימוש בשפות תכנות ובשפות
מחברים לפיתוח לומדה.
2 1.000 - מבט לעתיד.
3. וידאו-דיסק וטכנולוגיות חדישות.
4. שפות תכנות כיום ובעתיד. הדור החמישי
של עולם המחשבים.
נש
תקצירי מאמרים יש להגיש עד ה-31 בינואר
6. כל התקצירים ייבדקו ויאושרו על-ידי
הווערה המארגנת. הודעה על אישור המא-
מר תימסר למגישים עד 1 במרס 1986. תקצי-
רי המאמרים חייבים להיות באורך מקסימלי
של 600 מילים. את התקציר יש להגיש במקור
ושני העתקים מודפסים ברווח כפול. כל
התקצירים יודפסו במסגרת חוברת תקצירי
הכנס. שתחולק חינם למשתתפים.
מאמרים
מאמרים שלמים יוגשו לאחר הכנס עד ה307
במאי 6. המאמרים יהיו באורך מקסימלי
של 8 עמודים. המאמרים יפורסמו ברבעוני
מו"ח משך שנת 86/87.
שפה
שפת הכנס עברית. (במסגרת ההרצאות
המקבילות ייתכן ותינתנה מספר הרצאות
באנגלית).
תערוכבה
תערוכה רבת היקף תתקיים במסגרת הכנס.
בתערוכה יוצגו מחידושי החומרה, התוכנה
והלומדה מהארץ והעולם:
סדנאות לפני הכנס. ה-ז בניסן תשמ"ו,
4 באפריל 1986.
שלושה ימים לפני הכנס יתקיימו סדנאות
בנושאים שונים. כל סדנא תנוהל על ידי מומ-
חה בינלאומי בסיוע מומחה ישראלי באותו
תחום.
כל סדנא תתרכז בנושא אחר ותסתיים בתו-
צר מסויים. הסדנאות מוגבלות ל-25 משתת-
פים. שפת הסדנאות אנגלית.
פרטים על נושאי הסדנאות וסדרי ההרשמה
יפורסמו בקרוב.
מען להגשת תקצירים ומאמרים
הכנס ה-3 לשימושי המחשב בחינוך
מזכירות איל"א
ת.ד. 13009
ירושלים 91130
הביתן של כלל מערכות, נצוגי חברת בורוז בישראל, זכה בפרס
הביתן המצטיון
הכנס הארצי ה*20 לעיבוד נתונים
נחמן גבעולי מקבל ציון לשבח עבור תרומתו ל"מעשה חושב"
טכס הפתיחה בבנייני האומה
הביתן של אלנט, זכה בציון לשבח
במינהל עבור עבודת 1א6חט')
גד פנקס מקבל פרס איל"א בוישומים
הכנס הארצי ה-20 לעיבוד נתונים היווה,
כבכל שנה, את האירוע המרכזי בתחום
המיחשוב בישראל. מספר המשתתפים בו
היה כ-5000, נוסף למשתתפים מילא קהל רב
את אולמות התערוכה ביום השלישי, בו לא
ניתנו הרצאות.
ועדת התכנית, בראשותו של עמנואל גריד
נגרד, שאפה לתת ביטוי ל"מילה האחרונה"
בנושא מיחשוב (481 116ד 05 51.4115), ג
התערוכה היתה מן הנאות ביותר שראינו עד
בה. הציגו בה כ-70 חברות והיא משבה
מבקרים רבים. בלטו תשומת הלב והעבודה
הרבה שהושקעו בעיצוב הביתנים.
חידוש השנה היה מבירת הברטיסים מראש,
אשר מנע את התורים הארוכים שהשתרכו
כרגיל ביום פתיחת הכנס.
היקף ההרצאות היה עצום, ניתנו הרצאות
בנושאים רבים ומגוונים, כמו: מערכות מידע,
תקשורת. מסדי נתונים, הנדסת תוכנה,
מתמטיקה ושמע, שפות מחשב, לימוד
באמצעות מחשב, גרפיקה, בינה מלאכותית,
גיבוי זמינות ותכנון, משרד ממוכן, עיבודים
אופטיים ומדעיים. תוכנה ובקרה.
הרצאת אורח ניתנה ע"י אינג' יורם אלסטר,
מנכ"ל משרד התקשורת, אשר עמד על
השיפורים המתבצעים ברשתות התקשורת
להעברת נתונים ומנה שורת הישגים שהושגו
במהלך השנה האחרונה. משרד התקשורת
וחברת הבזק רואים חשיבות רבה בפיתוח
תשתית התקשורת החשובה לענף המחש-
בים.
המרצה הבטיח שעד סוף השנה יהיו כ80007
קוים לתקשורת נתונים, וכי בתהליך הכנה
נמצאת רשת נוספת לזו הקימת - ישראנת -
רשת סיפראנט. המדובר ברשת המיועדת
להעביר נתונים במהירויות גבוהות וברוחב
פס גדול. קוי הרשת החרשה יוצעו לחכירת
המשתמשים כבר בשנה הקרובה; כן יוצעו
למשתמשים קוים להעברת דיבור + נתונים.
יורם אלסטר מסר בי מדינת ישראל חכרה
לאחרונה ערוצי לוין מחברת הלוונים
הבינלאומית אינטלסט. החל מאפריל 1986
ניתן יהיה להשתמש בערוצי לוין זה להעברת
נתונים בין מחשבים הנמצאים באזורי הארץ
השונים, וכן לצרכי תקשורת דחופים אחרים.
המרצה מסר גם בי ועדת השרים למדע
וטכנולוגיה החליטה להפקיד את הטיפול
בקביעת מדיניות המחשוב והתקשוב ביש-
ראל באחריות משרד התקשורת. כתוצאה
יהיה משרד התקשורת האחראי לקביעת
קריטריונים וסטנדרטים לבחירת המחשבים
במגזר הממשלתי ובן על קביעת תקינה
לתקשורת בין מחשבים במגזר הציבורי.
במסגרת כנס איל"א, ובציון יום השנה השני
לפטירתו של דב חביון. ממיסדי איל"א
ומהעומדים בראשה שנים רבות. נערך על ידי
המרכז למיבון משרדי, שדב היה מנהלו שנים
רבות. טקס רב רושם בו הוסר הלוט מעל
וקדשת מרכז המחשבים של המל"מ לשמו
של דב חביון ז"ל.
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
הכנס
הארצו
207
לעיבוד
נתונים
מאת: רות קופרמן, מזכירת איל"א
במסגרת טקס הפתיחה של הכנס הארצי ה-
20 חולקו שני פרסים, עליהם החליטה ועדה
בראשותו של פרופ' עזריה פז והחברים בה,
פרופ' פיליפ עין-דור וד"ר יעקב ורשבסקי.
* פרס איל"א ביישומים במינהל ע"ש
יונתן ושדי ז"ל הוענק השנה לצוות חב'
קונתהל בראשותו של גד פנקס על עבודתו
"אא 60"
הנמקה: מערכת "[א15א60" מאפשרת
לבצע אחזור מידע טקסטואלי ממאגרי מידע
הכתובים בשפה טבעית, בעברית ובאנגלית.
המערכת מאפשרת איתור ושליפה של מירע
מתוך מסמבים, תוך מתן אפשרויות של חי-
פוש ואיתור על בסיס מורפולוגי, פונטי
ואסוציאטיבי.
המערכת בנויה בצורה מודולרית ופשוטה,
תוך מתן אפשרויות של חיפוש ואיתור
מתוחכמים ויעילים, ומהווה בכך פוטניציאל
ליישומים רבים ומגוונים בתחומי המינהל,
ומהווה פתרון לדרישות המתכננים.
6 פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים |
הוענק לערן גבר וליורם כהן ממרכז המחש-
בים של צה"ל על עבודתם -
מערכת [.11א0 6.
הנמקה: מערכת קונפילי מאפשרת קבלת
תמונה כוללת של משאבי דיסקים בקומפלקט
מרובה מחשבים.
המערכת מבצעת מדידה, ניתוח, ודיווח של
התעבורה ביחידות הבקרה ובערוצי המחשב
במיתקן המחשבים, תוך חיפוש פתרון
אופטימלי להקצאה וניצול המשאבים באמצ-
עות יישום אלגוריתמים של תכנון לינארי.
המערכת מאפשרת ניצול יעיל יותר ותפוקה
רבה יותר של מיתקן המחשבים. לא ניתן
לקבל תמונה כה שיטתית וכוללת באמצעות
מערכות ההפעלה והבקרה הסטנדרטיות
ומערכת קונפילי מהווה בתחום זה יישום
מוצלח ואלגנטי של פתרון בעיה אמיתית
במיתקן מחשבים גדול ומורכב.
5 ציון לשבח: הוענק לצוות המרכז לעיבוד
נתונים אפסנאיים בראשותו של אל"מ יוסי
לביא, על הסבת המערכת הלוגיסטית הממו"
כנת בצה"ל ל-₪55 א 1 כ.
הנמקה: הסבת המערכת הלוגיסטית הממו-
כנת של צה"ל ל-1145₪ א' כו מהווה מאמץ
תכנוני, ארגוני וניהולי ייחודי בהיקפו.
הפרויקט ראוי לציון לשבח על הניהול והבי-
צוע המקצועיים והמתודולוגיה השיטתית
שהביאו להשלמת הפרויקט במועד המתוכנן
"באיכות הרצויה, תוך יצירת אינטגרציה בין
כל המרכיבים ותת-המערכות המסועפות של
המערך הלוגיסטי בצה"ל.
5 ציון לשבח: הוענק ליובל מלינסקי מחברת
לוג-און על חבילת תוכנה "ץכ לניהול מידע
טבלאי.
הנמקה: חבילת התוכנה "2/1 לניהול מידע
טבלאי הינה מוצר תוכנה המציע פתרון נאה
לבעיה נפוצה ומטרידה.
הפתרון הוא כללי וישים במירב הנסיבות
ואילו הרמה הגבוהה של התיעוד מקלה על
השימוש במערכת. זוהי דוגמה רצויה לחבי-
לת תוכנה ישראלית בעלת סיכויים מבטיחים
לקליטה בשוקי היצוא.
* פרס למאמר מצטיין ב"מעשה חושב" ע"ש
דוד לוין ז"ל ניתן לגב' סמדר אילתה על שני
מאמרים שפורסמו:
א. מערכות גבוהות זמינות ליישומים במסדי
נתונים.
ב. קשר המיקרו 15אא ₪"א11א.
* שני ציונים לשבח על תרומה לעלון "מעשה
חושב" ניתנו לנחמן גבעולי ולד"ר דוד קלינס-
קי
ועדה מיוחדת אשר מונתה מטעם ועדת
ההכנה לבדיקת הביתן הנאה בתערוכה
בחרה מבין כל המציגים בביתן של חברת
כלל מערכות, נציגי חברת בורוז בישראל.
5 חברות צויינו לשבח על עיצוב הביתנים:
ישראטל, בזק ואלנט. |
הכונוס הישראלי הראשון
להנדסת מערכות ממוחשבות
אול"א
קול קורא להגשת מאמרים
המורכבות של מערכות ממוחשבות ותוכנתן
גרלה והולכת. מערכות חדישות הן רב-
מחשביות וציודן ההיקפי מגוון. גם שיטות
ואמצעי תקשורת משתכללים. לכל אלו יש
לפתח תוכנה מתאימה.
הנדסה יעילה של מערכות ממוחשבות אלו
מחייבת יישום גישות מדעיות ושימוש בכלים
חדישים לשם הגדרה, תכנון ומימוש ולשם
ניהול הפיתוח. לכך יש צורך בבנית תשתית
תיאורטית ומעשית המטפלת בהיבט המערכ-
תי הכולל.
איל"א | והסניף | הישראלי | של ששחן
צוטו506. זטוטקווטס הכירו בחשיבות תחום
הנדסי חדשני זה אשר החל להתפתח בשנים
האחרונות, והחליטו לארגן כינוס ישראלי
להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת
תוכנה אשר יתקיים ב-3 וב-4 ביוני 1986.
מטרות הכינוס
ו. להציג ולדון בעבודות הנדסיות, עיוניות
ויישומיות ברמה גבוהה בכל התחומים
של הנדסת מערכות ממוחשבות והנדסת
תוכנה, עלימנת לקדם ולפתח את
הטכנולוגיה בישראל. דגש מיוחר יינתן
להיבט המערכתי הכולל של הנדסת מער-
כות ממוחשבות.
2. ליצור קבוצת התענינות בנושאים של
הנדסת מערכות ממוחשבות והנדסת
תוכנה
3 להרק את שיתוף הפעולה בין המוסדות
-- בארץ לבין התעשיה הישרא-
ית.
נושאי הכינוס
להלן רשימה חלקית של נושאים אפשריים:
* ניתוח. תכנון, פיתוח. אימות ובדיקה של
מערכות ממוחשבות.
* שיטות פורמליות.
* שיטות כמותיות להערכת ביצועים וטיב.
* רכיבי חומרה, תוכנה ותקשורת ושילובם
במערכות ממוחשבות.
שימוש בבינה מלאכותית במערכות
ממוחשבות ובפיתוחן.
סביבות וכלים לפיתוח מערכות ממוחש-
בות.
* שיטות לפיתוח מהיר של אבי טיפוס.
* ניהול פרויקטים.
ולהנדסת תוכנה - 1986
מידע למחברים
המעוניינים להציג עבודות בכינוס מתבקשים
להגיש תקציר מורחב בעברית או באנגלית
(10-5 עמודים) ב-3 עותקים, עד ה-2 במרס
6
הודעות על קבלת המאמרים להצגה בכינוס
תישלחנה עד ה-1 באפריל 1986.
את הגירסה הסופית יש לשלוח לא יאוחר
מו במאי 1986.
משך הזמן שיוקצה להרצאות קצרות הוא 25
דקות + 5 דקות זמן לשאלות, ולהרצאות
ארוכות - 40 דקות + 5 דקות לשאלות.
הכתובת למשלוח העבודות:
ארטרא בע"מ
רח' קויפמן 2 (בית הטקסטיל)
ת.ד. 50432
תל"אביב 500 61 |
טל. 03-6648259 ו
זט קוה 0 1
סניף ישראל
ועדה מארגנת:
מאיר בורשטיין - יו"ר
יעקב בעל"שם
אבי כהן
יונה לביא
מיכאל רודה
ועדת תכנית:
נרי ברוצקוס
מרדכי בן-ארי
ננסי יבנה
עמירם יהודאי
יונה לביא - יו"ר
אמיר פנואלי
יוסי קודיש
מיכאל רודה - יו"ר
אמנון תדהר
מרק שניר
על מנת להעריך את ההשתתפות הצפויה,
הנך מתבקש למלא טופס כדוגמת המצורף
ולשלוח לארטרא בע"מ.
הכינוס הישראלי הראשון להנדסת מערכות
ממוחשבות ולהנדסת תוכנה - 1986
טופס כוונה
(לשלוח ל-ארטרא בע"מ, ת.ד. 50432 תל-אביב 500 61)
שם משפחה: שם פרטי:
כתובת:
מיקוד: טלפון:
מקום עבודה: תפקיד:
ם בכוונתי להשתתף בינוס.
ב בכוונתי להגיש מאמר בנושא:
הכינוס.
תאריך:
ם אין בכוונתי להגיש מאמר, אך אני מעוניין להשתתף בכינוס. נא לשלוח אלי את תכנית
חתימה:
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו 19
גו 3 ו ור
2
2
=
5
2
2
1
פפא / 2.46
לפני שאתה רוכש את
המחשב האישי המורחב (1'א :66
כדאי לך להתערב בענייניו הפנימיים
אם בחרת במחשב האישי המורחב של יבמ
((דא 6) כפתרון המתאים ביותר לצרכיך, מגיע לך
לקבל אותו במיטבו.
פרושו של דבר, מחשב אִישי מקורי של יבמ וכל
יחידות העזר וההרחבה המקוריות של יבמ הרשומות
כולן בתעודת האחריות של יבמ.
אחרי הכל, מה תואם יותר למחשב האישי של יבמ
מאשר יחידה מקורית של יבמ ?
המחשב האישי המורחב (1א 1*6) הוא מערכת
שלמה, שתוכננה ועוצבה כדי להעניק לך את מירב
העוצמה ולשרת אותך כראוי - כאשר כל חלקיה
ויחידותיה תואמים ללא דופי.
מה שמבדיל מחשב אישי מורחב ((1א "6 ) של יבמ
ממחשבים אחרים הוא לא רק התקליט הקשיח של
0 מיליון בתים המשולב בו, אלא היותו מכלול אחד
שעוצמתו ותפקידיו יכולים להתרחב עוד ועוד.
בגב המחשב תמצא שמונה שקעי הרחבה בהם
ניתן להשתמש כדי להוסיף עוד זכרון, עוד תקליט
קשיח ולחבר עוד מדפסת חדשה. תוכל גם להוטיף
יחידת תקשורת, המאפשרת לך להתחבר אל מאגרי
מידע אחרים המכילים מידע שימושי על השתלשלות
האירועים במשק, שערי מניות וכו'.
יחידה מיוחדת יכולה להפוך את המחשב האישי
המורחב שלך גם למרכז של רשת קטנה של
מחשבים אישיים, בה יכולים כולם להחליף מידע,
מזכרים ותיקים באופן אלקטרוני וגם להתחלק אתך
בנפח האחסון של המחשב האישי שלך,
20 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
כמעט אין גבול למספר התצורות ואפשרויות
ההרחבה השונות של המחשב האישי של יבמ וזהו
בדיוק הפוטנציאל הנחוץ לך בעתיר, הלא כן?
בוא לראות את המחשב האישי המורחב
(דא 6:) אצל כל אחד מן המשווקים המורשים
למחשב האישי של יבמ.
* איכות טל' 1536 751; 03-7514302-4
*גטר טל' 299705 ; 03-285282-4
* טריפל די טל' 7510914; 03-7510195
*יל.ן/מת"מ טל' 383355 ; 03-381408
+ לרגו מחשבים טל' 285151, 03-285222
* משוב טל' 03-453202-5
> מל"ל טל' 266292-6 ; 03-252884
* קומפיוטרלנד טל' 202525/6 ; 03-289520
*רשף טל' 322888 ; 03-3264975
לחלק מהמשווקים סניפים נוספים ברחבי הארץ.
פרטים בסניף המרכזי.
= הטוב ביותר להשוואה.
משפחת המחשבים שהביאה
את העולם
גדולי המומחיס ל
משפו היאג הפכה למשפחת המ
אגצ- אונית הדגל
של דלגיטל
למעלה מ-000, 60 מחשבי א
פועלים ברחבי העולם. בתעשייה
במסחר, במדע ובמחקר, בניהול
בפיננסים, כמעט בכל תחום אתה
מוצא היוס נציג ממשפחת אגץ של
דיגיטל. :
בישראל הותקנו כבר למעלה
מ-400 מערכות וקצב ההצטרפות
ל"א גדל מיוס ליוס.
היוס בוחנים מחשביס
במדד א*גש
הביצועים הגבוהים של אגא
הביאו את עולס המחשבים
להגדיר ביצועי מחשבים ביחס
לכושר הביצועי של ה-א ).
העלתונות המקצועית והבטאונים
המדעלים נוהגים כיום להגדיר
ביבוער מחשב חדש באופן יחסי
לאאצ, מהסיבה הפשוטה
שהמקסימוס הוא קנה המידה
><
% מתוך 500 החברות
הגדולות בארה"ב
בחרו ב"אגצ
אתה מעיין ברשימת 09-500של
עיתון היוקרה פאט081ת המציג
את 500 החברות התעשייתיות
הגדולות בארה"ב, ואתה מגלה
שכמעט כולן בחרו ב"אאש. גם
בישראל תמצא את משפחת
ה-אגש בחברות ואירגוניס
מובילים כמו התעשייה האווירית
תדיראן, צה"ל, כור, בתי תוכנה
בי"ח הדסה, אלביט, טלרד
אל"אופ,קיבוצים ואוניברסיטאות.
אם יש לך אגץ סימן
שיש לךקשרים טובים!
בעולס המחשבים מבינים היום כי
העתיד טמון בתקשורת
ובהתקשרות בין-מחשבים -
בתחום זה מובילה משפחת ה-א ץ.
למחשבה שניה
ו
קשבים הנפוצה ביותר בעולם מסוגה!
משפחת ה-אגש כוללת
קונפיגורציות רבות של מחשביס
בעוצמות מגוונות. כל מחשבי א
מסוגליס לדבר זה עם זה ואפילו
לדבר ולהבין מחשבים רבים
שאינס מתוצרת דיגיטל. 4
תכונה חשובה זו המצטרפת -
ליכולת התאימות 0
(צדו וד קוא60) הגבוהה של
דיגיטל מבטיחה לך את העתיד,
כי כל מי שיש לו אגש בטוח שיוכל
בעתיד להרחיב את מערכות |
המחשב שלו לשימושים שונים |
מבלי לשנות תוכנה וללא צורך = |
בהתאמות או הוצאות כספיות
מיותרות.
עכשיו קל להבין
כיצד משפחת ה"אג
הביאה את העולס
למחשבה שניה... דיגיטל,
וחשבה שניה... דיגיטל!
ר--
דן ליסון, הביא לדפוס נחמן גבעולי
0 שנות
דן ליסון (א1.5050) איש יבמ מאז 1958,
הספוק לעסוק בחברה זו כמעט בבל העוסו-
קים האפשריים: תכנון ופיתוח של תוכנה
וחומרה, תיכנות, ניהול פרויקטים, שיווק
ומתן הרצאות. בתחום אחרון זה הוא פעיל
מאד, במקביל לעיסוקו הנוכחי בניהול שיווק ו
תוכנה. ליסון הינו אחד המרצים הפופולריים /
ביותר של יבמ. 1
המחשב הראשון של ובמ, ב-1940, היה
בעצם מאזניים, שחישבו אוטומטית את
מחיר המצרך לפי משקלו ומחירו לליברה.
אחריהם בא חותך הגבינה הממוחשב: מתוך ו
גוש גדול של גבינה פרס המכשיר אוטומטית ₪ ו 1 3
את הכמות הדרושה כדו לקבל את המשקל
המבוקש. לאחר מכן הופיע שעון הנוכחות,
שרשם אוטומטית את שעת בואו וצאתו של
בל עובד, בעת שזה לחץ על הכפתור השייך
לו. אותו שעון נוכחות, אגב, שלט בשוק עד
9 כל אלה, כמובן, לא הצריכו שפת
תיבנות.
המחשבים הרב-תכלותיים הראשונים היו
מצויודים בלוחות מתויילום, שהתיכנות
שלהם התבטא במתיחת תילים ליצירת
החיבורים המתאימים. אלה עסקו רק בעובוד
נתונים מסחרי, ואיש לא שיער שוהיה להם
גם שומוש מדעי. החישובים המדעיים
הראשונים באמצעות המחשב החלו בעת
פיתוח הפצצה האטומית, אך לצורך פיענוח
כתבי-סתר חזרו שוב למכונה חד-תכליתות -
ה"אנוגמה" של טורינג. עדיין לא רבים סברו
שיהיה למחשבים שדה-פעולה נרחב בעבו-
דה מדעית. הדעה הכללית היתה ש-30
מחשבים יספיקו בהחלט לבל הצרכים
המדעיים של ארה"ב.
ב-1948 בנתה יבמ את המחשב הראשון
שהחזיק תכנוות מוחסנות - לפי המודל
הקלסי של פון-נוומן - אך לא שיווקה אותו.
רמינגטון ראנד יצאה הראשונה לשוק, עם
זוברון בן... 32 מלים. מחשב פון-נוומן הרא-
שון שיבמ שיווקה היה ה-701, שממנו הצלור
חו למבור 18 יחידות. אבן-הנגף העיקרות
בשיווקו היתה עבודת התוכנות המפרכת
שהיתה דרושה להפעלתו. לפעולות הבסוס-
הרצאה בפתיחת כנס איל"א ה207
חותך גבי
וות בוותר נדרשו שגרות ארוכות. ךְגבינה ממוחשב תוצרת ובמ, 1940
22 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
פורטראץ
. א דדנו
0 1 פס אסדצגם -
-
המתכנתים, שנקראו אזש00ש, נחשבו פועלום
שחורים. עבודתם היתה זולה ביותר, ורק
הציוד היה יקר מאד. הפיתרון לבעית האוט-
וות בתיכנות היה לכאורה פשוט: הגדלת
מספר המתכנתים; ואף-על-פייכן לא שבעו
המשתמשים נחת: התכניות היו מסורבלות,
מלאות שגיאות, קשות להבנה ולתיחזוק.
בשהחל להתברר ערכו של המחשב למחקר
המדעי הגה ג'והן באקוס (846%(8) את הר-
עיון לפתח שפת-תיכנות עולות, בה אפשר
והיה להסתפק בהוראה אחת, במקום בשגרה
שלמה, לצורך ביצוע פעולה כמו חילוק. על
השאלה אם כדאי לכלול בשפה גם פעולות
בנקודה צפה, היתה התשובה שאין צורך
בזה: בל מדען הרואה את ספרות התוצאה,
וודע בעצמו היכן להציב את הנקודה העש-
רונית.
הצוות, שגדל בהדרגה עד כ-10 אנשים, עבד
3 שנים על פיתוח השפה, והתלבט לא רק
בקביעת כללי התחביר ושיטות התיכנות,
אלא גם בבחירת שם מתאים. הוצעו שמות
רבים שלא נשאו חן, ולבסוף התקבל,
בעקימת-אף מסויימת, השם פורטראן, שהוא
קיצור של ז0)הוצא4 18 018ח0. ואכן, רבות
מהוראות השפה דומות מאד לנוסחאות
מתמטיות בכתיב המקובל.
ב-1957 נמבר המהדיר (קומפיילר) הראשון.
השיווק לא הוה קל. פון-ניומן הגדול עצמו
טען שאין ערך לשפת תיכנות עילית מדעית,
כיוון שהמחשב עצמו אינו שימושי ביותר
ליישומים מדעיים. מתכנתים לא רצו להש-
תמש בשפה עילית, בטעגות שונות: אין תחו-
ה של גושה ישירה למחשב; התכנות
המוגמרת אינה כה יעילה כמו תכנית שנכת-
בה בשפת המכונה, וכדומה. יתכן שהסיבה
האמותית היתה אחרת: תיכנות בשפת המ-
כונה הוא קשה ודורש בישרון, ואילו תכניתן
פורטראן אינו חייב להיות גאון.
5 שנות-אדם הושקעו במוצר זה, שהוכיח
את חיוניותו יותר מכל שפת תיכנות אחרת,
ואף יותר מכל מוצר תוכנה או חומרה אחר.
0 שנה בתחום המחשבים הן עידן ועידנים,
והשפה עדיון פופולארית מאד בכל
האוניברסיטאות וגם מחוץ להן. אין זאת
אומרת, כמובן, שלא חלו בה שינויים ושיפו-
רים, עם הצטברות הניסיון והתפתחות
התיאוריה בתחום שפות התיכנות. המהדיר
הראשון היה איטי ביותר, וכשהציעה חברה
לקוחה - וסטינגהאוז - לנסות ולשפר אותו,
סרבה יבמ לספק להם את החומר: "אנחנו
איננו מספקים תכניות מקור," אמרו. הואיל
וכך, נטלו הלקוחות את תכנות היעד (00[166)
של המהדיר, ניתחו אותה והצליחו לשפר
את מהירותה פי 9! עכשיו ביקשה חברת יבמ
לקבל את המהדיר המשופר. "אנחנו אוננו
ו יעד," אמרה וסטינגהאוז.
1
] 6:066-6:0-₪ 0-ה
|] 20-60-60 - ₪003 "
ו
2/0
ב
6
0-8
9
9-ב
ה
7-4
9
]
צוות מפתחי שפת א :102811 בפגישת רעים לאחר חצי יובל
מעשה חושב"
]/
בד
פספסְהַפַסַסַס,
|
,,'
/
,0000000000 |
8 ₪ |
| סִפסהִּהַהִהִסִסְפּן
/ ,
| 900000000
. /
דצמבר 1985 טבת תשמיו 25
.6001 יוצא 4%
הבת של ה-פסם
מאמריקה
3 היא שפת תיכנות מתקדמת,
שפותחה ע''י משרד ההגנה האמריקני
(2616050 )0 ]הסוחווהק6כ - ססס),
לשימוש במערכות זמן אמת
למשימות רגישות בצבא ארה'ב.
בעתיד הקרוב, כל מערכות המחשבים,
שיטופקו לצבא ארה''ב,
יצטרכו לעבוד בשפה הזו.
60010 היא אחת מחבדות המחשבים - בעולם,
המספקית 308 למפתחי מערכות עבור ה- ססס.
כבר עכשיו במטוס ה-15-= מותקנות מערכות ממוחשבות בשפת 08/,
הפועלות על פי גרסת 650 מתוצרת .6001 כבר עבשיו מערכת הדמייה
-בצס הדרכה במטוט ז5א4-=, בשפת 408/, שסופקה עייי ם.60, מופעלת בחיל הים האמריקני.
כבר עכשיו מערכת הדרכה ממוחשבת |]-415/ של 188פָס0 |וההסכסו, בשפת 08.,
שמכילה 350,000 פקודות, מסופקת עייי.ם 600 כבר עכשיוסידרה של מערכות
ממוחשבות ללימוד שפת 408/, מיוצרת עייי םס ו600.
כבר עכשלו, ב-30₪0!0), 08 נתמכת עייי מערכת הפעלה אוצזנ ש כבר בינואר 1983
60/0 הכריזה על יכולתה לספק 408 והיא מן החברות היחידות בעולם,
שכבר מספקות 408 עבורה-סס.
כ וו
מחשבים
זמניס חדשים במחשבים
רח' מדינת היהודים 60,
אזור התעשיה הרצליה 46766
טל. 8 סטלקס 551 33698
אואע שס מסחרי רשוס של 485 .ו 861
₪ אמירכהן
015/51
ניהול מסדי נתונים על מחשבי
6 סיביות. פיתוח של וו08456,
המתבסס על הניסיון והידע הרב שנצברו
במוצר זה, הנחשב כאסמכתא בנושא
מסדי נתונים.
ג
התוכנה החושבת במילים ובמספרים:
+ מחולל רעיונות א גליון אלקטרוני *
מסד נתונים אגראפיקה א תקשורת +
גישה ל-005 * מעל 140 פונקציות
מוכנות * שפת תיכנות ס5ה=
רק אצל פרי אינטרנשיונל תוכל לקבל את התמיכה
המקצועית למוצרי שד ד--אסד5ג
* תמיכה מלאה בעברית (מאושרת ע"י פ דג ד-אס דו5ה)
* עדכון מהדורות
* עזרה בעת תקלות
* ייעוץ מקצועי ללא תשלום
* כתיבת יישומים
פרי אינטרנשיונל -- תמיכה לעומק ופיתוח כלים
למשתמשי וו! 0855 ו"אחסצושוה ם:
נוספים
₪ א
משווקים מורשים: תל"אביב: גט
לרגו, קרליבך 7 ת"א, 285151-
חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרנ
ירושלים: לרגו הראל,
וק קניה א
מפיץ בלעדי:
פערי אינטרנעויונל
ת"א, רח' אבן גבירול 2, בית אליהו
1 טל. 252059, 037252761
ו קרליבך 9 ת"א, 03-285282,
3. איכות מִי
יחובסקי 5 04-337123-6,
'1א' 3, 02-247041,
צל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי
פָּרי אינטונשיונל - ת
ועדכון מהדורות.
'כנות שמניבות פרי
קרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536.
10 1.. 6061, 1.108 6
הנדסת תוכנה
השפעת וישומו של אבדטיפוס מהיר (₪7
על תחזוקת מערכת
הכנתו של אבדטופוס מהיר (שעצווסזע ) הינה דרך חדשה
ופופולרית בתחום הפיתוח של יישומי תוכנה בסביבות עסקיות
ומדעיות. טבניקה זו הינה רבת ערך באפשרות לוצירת תקשורת בין
לקוחות למפתחים; אולם בדוגמת כל מתודולוגיה אחרת, היא
עלולה להיבשל אם לא תיושם בצורה נכונה. מאמר זה משווה בין
שני יישומים בפועל של התקנות /. האחד נראה כהצלחה ולשני
בעיות עקרוניות העלולות להביאו לכישלון מוחלט. הסיבות לתופ-
עות אלו נבחנות וכן מופקות מסקנות ממחזור החיים של ה-ץא
המוצלח. השלבים ההכרחיים בניתוח מהיר: פותוח מסדי נתונים,
פיתוח תפריטים, פיתוח פונקציות, ביצוע איטרציות באב הטיפוס,
תכנון מפורט ויישום, תועדו כדבעי. בהחלט מוּצַע ששלושה שלבים
חדשים - תכנון, ניסוי (חו10061א) והדרכה - יתווספו למחזור
הנזכר כדי להגדיל את סיבויי הצלחתו של יישום ?.
יושום אב הטיפוס: שני מקרים
תשומת לב רבה הוקדשה לטכניקות ה-ץ;! במאמרים שהתפרסמו
לאחרונה. מספר ארגונים השתכנעו שהרעיון אכן בר-ביצוע והחלו
להשתמש בו ככלי בפיתוח. לעיתים קרובות, כשמקודֶם נושא ה-ץ₪
מלווה הקידום במספר הערות דוגמת: "התכונן להשליך את אב-
הטיפוס" ו"אל תנסה ליישם את אב-הטיפוס; תכנון מפורט עדיין
ידרוש הכנה מדוקדקת". מאמר זה מתאר שני פרויקטי פיתוח בהם
מוצה רעיון ה-יגו. האחד הצליח ואילו השני נכשל. בשני המקרים
צוינו ההערות השגרתיות ובמהלך שני הפרויקטים התרחשו כמה
הפתעות. הפסיכולוגיה שאפיינה את שני המצבים אופיינה בכך
שכללי הזהירות אכן נשקלו ואולם הם לא התקבלו במלואם או שלא
הוטמעו בתהליך. מהנסיון שהצטבר במהלך פיתוחם של שני אבות-
טיפוס אלו, התברר שישנם מספר כללים אשר חשיבותם אינה
מאפשרת את איזלקיחתם בחשבון וזאת בכל תנאי. התעלמות מהם
סוללת דרך בטוחה לכשלונו של אב-הטיפוס המיושם.
המימצאים המובאים להלן מתארים את ההבדלים הקריטיים בין
הטכניקות שנוצלו לפיתוחה ויישומה של כל אחת מהמערכות.
הלקחים שהופקו מהשוואה זו שימשו כחומר גלם להתווית קווים
מנחים כלליים כיצד לעקוף מכשולים בדרך להצלחה ביישומו של
א). אחת המסקנות אותה יש להדגיש במיוחד כבר בתחילה היא:
כמעט תמיד המקרה יתאפיין בכך
שביצועו של ה-2א עצמו היה טוב,
אולם שאר השלבים במהלך מחזור
החיים העוטף אותו בוצעו בצורה
מתוך; 5 54 .001 060601008 6שמשזש]ח0) ,1115 ה
כושלת, וזוהי סיבתו העיקרית של
הבשלון ולא הטכניקות שנוצלו
בפיתוח ה-א.
קיימת סכנה שיותר מדי כשלונות במהלך יישומה של טכניקה חרשה
יביאו לביקורת חריפה כזו אשר תאכוף את ביטולה.
בשתי המערכות נעשה שימוש במערכת ניהול מסרדי הנתונים,
5% על מנת לפתח ?₪ בהתאם לשיטות המתוארות בספרות.
המחברים צפו בפיתוח אב-טיפוס בארגונים שונים. בשני המקרים
יושמו המערכות ע"י אנשים שלא היה להם קשר מעמיק בשלב
פיתוחו של אב-הטיפוס. שני אבי"הטיפוס הצטיינו בכך שהיו מודלים
עובדים אשר פותחו במהירות. תאמו לדרישות המשתמשים וזכו
לאישורם. האחד הפך למערכת שימושית ואילו השני בוטל מסיבות
שיפורטו בהמשך.
אב-טיפוס למערכת בקרת משאבים: כישלון
אב-טיפוס זה פותח בחברה א' תוך כוונה להחיש את החלפתה של
מערכת קיימת, אשר לא תאמה עוד את דרישותיו העכשויות של
המשתמש והיה קשה לערוך בה שינויים. מטרת היישום היתה ליצור
מערכת שתאסוף נתונים אודות עלות הפיתוח, השינויים והתפעול
של כל מערכות התוכנה היישומית. מירע זה היה אמור להיות
מועבר מאוחר יותר למפתחי המערכות, למנהלי הפרויקטים. להנה-
לת הארגון ולמשתמשי הקצה. המערכת עתירה היתה להיות
אינטראקטיבית ולאפשר תחזית מדויקת של המשאבים הנדרשים וכן
להשוות בין העלויות החזויות לאלו שבפועל. המשתמשים העיקריים
במערכת זו היו אמורים להיות מפתחי התוכנה עצמם.
ממפתחי התוכנה בחברה א' מצפים שימלאו דוחות עבודה שבועיים
המציגים את מספר השעות שהקדישו לשלבי המערכת השונים.
נתונים אלו, יחד עם עלויות תפעול החומרה, היוו את הקלט העיקרי
של עלויות המידע עבור המערכת. תחזיות חודשיות של עלויות אלו
נקבעו אף הן והוזנו למערכת. המערכת אמורה היתה אז להפיק
מגוון רחב של דוחות: תחזית המשאבים, דוחות עבודה שבועיים.
עלויות מערכת, עלויות משתמש ורבים אחרים. לדוחות אלו היו
שימושים רבים, כגון: כלי חיזוי, דוחות חיוב ללקוח והצרקה לגיוס
כוח אדם. ציור ו, המציג את תהליך זרימת הנתונים. משקף את
הקלטים והפלטים ברמה מערכתית של מערכת בקרת המשאבים.
היעדים השימושיים למידע זה היו כמעט בלתי-מוגבלים. לדאבון
הלב, המערכת הישנה לא סיפקה אינפורמציה זו בצורה מספיק
מדויקת, מתוזמנת או ידידותית למשתמש. אי לכך הוחלט להשתמש
בטכניקות ₪ כדי לדגם פתרונות כלכליים אפשריים. מערכת חדשה
היתה אמורה להיות מפותחת בתקציב נמוך. פרויקט זה יכול להי-
חשב בכישלון, משום שבסופו של דבר נאלצו להמשיך ולהשתמש
במערכת הישנה ולהשליך את אב-הטיפוס.
אב-הטיפוס לסביבה מושלמת של פותוח מערכתי: הצלחה
אב-טיפוס זה פותח בחברה ב' תוך כוונה לסייע בהגדרת דרישות
המשתמשים עבור סט חדש של כלי פיתוח תוכנה ממוכנים. זהו
מעשה חושב דצמבר 1985 טבת תשמו
9
207
=-- 016
>
8
ך] 4-5א0ו08] +
ב) 3/אסופט; 5
ך] 2808/38 *
ך] 850/38 5
ך] 0807/38 5
[ך] אא84 6005 5
ך) 58ס0 60 דאואק *
ך] 0008 ז8ג; י
ב פזושקה:
ך) 05/38ד דפ %
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
המחשב שלך מסוגל להרבה יותר!
משתמש י.ב.מ. לטכס, בית התוכנה המוביל בישראל, יש חדשות
בשבילך - מגוון מוצרי תוכנה מתקדמים שיגדילו את תפוקת המחשב
שלך באופן משמעותי, וייעלו את עבודתך.
מערכת מרכז המידע ל-י.ב.מ. 58/38
גישה ישירה ושליפת נתוניס עד 10 קבציס במקביל בו זמנית. אפשרות העברת
נתוניס סלקטיביים אל ה-50, בניית שאילתות, דוייחות וגרפים, העברת נתוניס
מתומצתים לקבצי-פלט, ועוד. כל זאת עייי אנשי יחידת המחשב או משתמשי
הקצה
מערכת תומכת החלטה ל-י ב.מ. 5/38
דף חישוב אלקטרוני ועריכת חישובים פיננסייס מתוחכמיס בצורה קלה ופשוטה
הכלי מיועד לחשבים, כלכלנים ומנהלי-חשבונות באירגון. אפשרויות שליפת
נתונים למודליס ממגוון רחב של מקורות.
מערכת לתיעוד אינטרקטיבי. בעזרתה תוכל לעקוב אחר המתרחש בבסיס
הנתוניס שלך, לתעד תוכניות ופרוצדורות ולהכניס סדר ואירגון ביחידתך
מערכת להפקת דוייחות תיעוד. תוכל להפיק דוייחות אשר יתעדו מבנה קבצים,
קשרים בין תכניות לקבצים, תרשימי זרימה של מערכות ועוד.
מפעיל המחשב האוטומטי. המערכת שתאפשר לך הפעלה אוטומטית של תכניות
ופרוצדורות על-פי תכנון מוקדס.
מאגר רוטינות מתועדות. בעזרת המערכת תוכל לאסוף למאגר אחד את כל
הרוטינות הקיימות ביחידה, לתעד אותן ולגשת אליהן ע'"פ תיאורן או ע''פ
מילות-מפתח.
מערכת לייצור כרטיסי פלט של תוכניות 896 באופן אינטרקטיבי. המערכת
מאפשרת לארגן קבצי פלט על המסך ולקשר אותס לתכניות חיצוניות. חסכון של
למעלה מ-:50% בזמן הכתיבה והקידוד
שפת ₪56 מקוצרת. מערכת לכתיבה ב-ווו אה בעזרת קודים מקוצרים וקלים
ללימוד, חסכון משמעותי הן בזמן הכתיבה והקידוד והן בצימצום טעויות
הקשה.
מערכת לכתיבה ב-זטחס? 866+, בעזרתה יוכל התכניתן שלך לכתוב ב-ווו ₪66
ללא צורך בשמירה על מבנה עמודות קשיח. חסכון בומן הכתיבה והקידוד
והקטנת זמן הכתיבה והקידוד עד למינימוס.
מערכת למעקב ביצועים וחיוב משתמשים במחשב. תוכל להפיק דוחייות גרפיים
ושאילתות לאיתור '"צוארי הבקבוקיי במערכת. המערכת 418/38 ז5 תאפשר לך
לתכנן את העבודה בהתאם ולחייב משתמשים על-פי המשאבים שצרכו
הפתרון הכולל לבעיות התוכנה עתידים נוה שרת,
רח! דבורה הנביאה,
ת.ד. 13045
תל-אביב 61130
טכנולוגיה מתקדמת בע''מ טל. 03-4912602
למידע נוסף סמן א בריבוע
שס החברה
שליד כלי התוכנה הנחוצים, ו
ושלח 5
0 לטכם שם הפונה
אגף שיווק ופעילות בינלאומית, וו 3 7 0
או טלפן 03-491262. כתובת
אדי מור
כנתובת אחח. כחובת אחח.
כתובת אחה. כתובת אחת. ני.
כחובת אחת. כתובת אחח. כהו1ה . =
כחובת אחח. כחובה אחת. כתובת אחו.
כתובת אחת. כהובת אחת. כחובת אחת.
כתובת אחת. כתובת אחת. כחובת אחת.
כתובת אחחת. כחובת אחת
נתובת אחחת. כתובת אחת
כחובת אחה. כתובת אחת.
נחובת אחח. כחובת אחת.
נתובת אחחת. כחובת אחת.
נחובה אחת. כחובת אחת.
כחובה אחחת. כחובת אחת.
נחובת אחת. כתובת אחת.
נתובת אחח. כחובת אחת.
נחובת אחח. נחובת אחת.
נחובת אחת. כתובת אחת.
בחובת אחת. נתובת אחת.
נחובת אחח. נחובת אחת.
בחובת אחת. נתובת אחת.
כחובת אחת. נתובת אחת.
כחובח אחח. כתובת אחת. גוו
כחובת אחח. כחובח אחת. בתובת אחח. כתובת אחת.
כחובת אחח. כתובח אחח. כתובת אחת. כתובת אחת.
כתובת אחח. כחובת אחת. כתובת אחת. כתובת אחת.
אמרת לעצמך: שוב נפלתי בין הכסאות. אילו רק היתה לי כתובת אחת לפנות
כמה פעמים : !
אליה בכל נושאי החומרה, התוכנה הבסיסית, תוכנות הישומים הנחוצות בארגוני, כלי
הפיתוח, התחזוקה השוטפת לחומרה, לתוכנות ולכלים הישומיים, היעוץ העדכני כנושאים
הארגוניים השייכים למחשב, ההדרכה לרמות השונות בארגוני,
המקצועית, אבזרי המיכון, וכל יתר הדברים
ההתקנה, הספרות המק
שכה חשובים לפעולה המשולבת היעילה של מרכיבי מערכת ₪ = ] ₪
עיבוד הנתונים שלי... יי א. הי יו בע"
אצלנו תמצא הכל בכתובת אחת. . א. מיטווך ובניו בע מ
הנהלה צרכנים
תקציבים
עלויות
צוות פרויקט
צוור 1: תהליך זרימת הנתונים
יישום חדיש לחלוטין במובן זה שמערכת ממוכנת אשר ביצעה את
אותן הפונקציות לא היתה קיימת בעבר. מטרתה היתה לספק, דרך
השימוש בפרויקט מסד נתונים משותף, סט כלים אשר יסייע למנתחי
מערכות, למתכנתים, למנהלי פרויקטים ולצוותי סיוע אחרים
לפרויקטים להכין מפרט ותיעוד של מערכת תוכנה. ציור 2 מהווה
הצגה חזותית של סביבתו המקיפה של הפיתוח המערכתי. יצירתה
של המערכת כולה הינה עבודה מייגעת למדי והוערכה תחילה
במאמץ פיתוח בן 50 שנות"אדם.
ההנהלה החליטה להשתמש ב-₪2 כדי לפתח מוצר ביניים: מחולל
דרישות תיעוד. בדרך זו, חשבו אז, ניתן יהא להפגין את ביצועי
המערכת למשתמשים פוטנציאליים ולהשיג תכנון מפורט של מסד
נתונים משותף וכן ממשק משתמש בצורה יעילה ביותר. מחולל
דרישות התיעוד מבוסס על ההנחה שמנתח הדרישות ישתמש
תוכניתן
=
רשת מיקרו-מחשבים
מישק למשתמש
ציור 2: סביבתו המקיפה של הפיתוח המערכתו
--------------------7--- 7ב
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
והות
זז 1 8
5 7
מ
ותו | וה%:)הוטם/ת
א דט
וז 1
5
וז ]וו
8
זט?או
זו
1%
ו מאה
0% 0
ג
1
ו ו
וה ד צר
מ
ו ז ו
ו
בסיס נתונים משותף |
צוור 3: דיאגרמת זרימת נתונים ברמה גבוהה
בניתוח מובנה תוך שילוב של דיאגרמות זרימת נתונים, תיאורי
תהליך ומילון נתונים. יתר-על-כן, יש לשער שמסמך הדרישות
המודפס ייערך במתכונת של סטנדרט צבאי.
אב"הטופוס פותח כך שיאפשר למידע
המופק במהלך הנותוח המובנה
להושמר במסד נתונים משותף, בדר
כזו שתאפשר צירופם של נתונים אלו
לטקסט במבנה מוכן מראש ובעיצוב
הנדרש למסמך הדרישות אשר יעמוד
לאושורו של הלקוח.
ציור 5 הינור דיאגרמת זרימת נתונים ברמה גבוהה, המציג כיצר
מתמזג מחולל הדרישות עם יתר חלקי המערכת בדי ליצור סביבת
פיתוח מערכתית מושלמת.
- הבעיות העולות תכופות בשימוש בניתוח מובנה בצורה תקינה
זינה כמות המאמץ הידני הנדרשת בבדיקתן של שגיאות או הפרות
שפס
ה
"זפ
[השהוקסו6טפם
שח6ו
]וק 0!סטסט
8
חסו זו
00
וז ות )הת
ו
חףוצ6ס
הטסו 0 ה6חז6!קוח!
/ףחוחופזז
הו
של קווי ההנחיה בניתוח המובנה. לכן נבנו נוהלים לבדיקה עקבית
בתוך אב-הטיפוס. נוהלים אלו משתמשים בתכונותיו של מסד הנתו-
נים הרלציוני כדי להשוות את מידע הניתוח המוזן למערכת מול סט
של בללי תכנון. וכתוצאה מכך מופק סט דוחות המתעד את ההפ-
רות. אב הטיפוס הופך אחר-כך לכלי סיוע בידי המנתחים העוסקים
בניתוח מובנה ולא רק מעצב ומחולל מסמכים פשוט. כמבחן
למעשיותה של המערכת, הוכנסו דרישותיה של סביבת הפיתוח
המערכתית המושלמת אל תוך אב-הטיפוס ומסמך הדרישות הופק
בתצורה של תקן צבאי.
נמצא שמסמך הדרישות שהופק הוכן בפרק זמן קצר להדהים
וברמת דיוק גבוהה בהרבה מזו הרגילה וזאת הודות לתכונות
הבדיקה העקבית של אב-הטיפוס. בעיות שצצו במהלך הכנתו של
המסמך הביאו לעידונים שבוצעו על אב הטיפוס ותרמו לקבלת
מערכת | חסינה יותר. לבסוף, התגלה שכמה מהמכלולים.
הפונקציונאליים שפותחו עבור מחולל דרישות התיעוד ניתנים, בהס-
בה קלה, לשמש בפיתוחן של פונקציות מערכתיות אחרות, כמו
מחולל תיעוד תכנון. פרויקט זה הצליח על אף שבוצע באותו אופן
כמו הקודם. היו מספר תקלות אך שורשיהן אינם נעוצים באב"
הטיפוס עצמו. קרוב לודאי שהן היו מתרחשות בכל מצב. והודות
לעובדה שהפרויקט פותח כאב-טיפוס הן תוקנו ביתר קלות. ההבד"
לים בניהול הפרויקט בין שני האירועים ינותחו להלן, כדי להראות
את הסיבה לשוני בתוצאה.
מחזור החיים (המתוקן) של ?א
המחברים פרסמו את שלבי ביצוע מחזור החיים של אב-הטיפוס
בעבודותיהם הקודמות. על בסיס הנסיון שנצבר לאחרונה מהפרויק-
טים עליהם דווח, נראה שיש צורך בשילובם של אלמנטים נוספים
במחזור החיים של אב-הטיפוס. הגירסה האחרונה של מחזור החיים
קוראת לפרויקט להתחיל בשלב הנקרא ניתוח מהיר, בו מבוצעים
ראיונות ראשוניים עם המשתמש כדי לפתח מודל ברמה גבוהה,
המוגדר כבלתי-מושלם במכוון עבור המערכת העתידה להיבנות
כאב-טיפוס. אב-טיפוס בחתך ראשון יופק אחר-כך, בעזרת מבנה של
מסד נתונים רלציוני, פיתוח תפריטים ופונקציות, תוך שימוש בטבני-
קות של הדור הרביעי, על מנת ליצור מודל עובד. אחרי שלב זה יש
לבצע את מה שמכונה שלב איטרציות על אב הטיפוס, בו מוצג
למשתמש אב-הטיפוס תוך שימוש בנתונים "מוכרים". הצעותיו של
המשתמש לשיפורים משולבות לתוך איטרציות עוקבות עד אשר
מודל העבודה מספק לחלוטין. אז מוצע שתכנון מפורט ייגזר מאב-
הטיפוס שאושר ע"י המשתמש, כדי לתעד כהלכה את המערכת
לצורך תחזוקתה. לבסוף, מומלץ להשתמש ברשימת נקודות לבדיקה
ביישום, על מנת להבטיח שאב-הטיפוס אושר רשמית וכל התיעוד
מושלם ומדויק.
נוהלים אלו נמצאו טובים בעת פיתוח ?8. אולם, על בסיס אירועי
הרישום קיימים שלושה שלבים אותם יש להוסיף: תכנון, בשלב
ראשון; בדיקת המודל כשלב שלאחר ביצוע איטרציות על אב-
הטיפוס; והדרכתו של צוות תחזוקת המערכת. ציור 4 מציג את כל
השלבים של מודל מחזור החיים החדש המתוקן, יחד עם המשובים
המתאימים וההיזונים קדימה של המידע, המצויינים בחיצים. הסי-
בות להוספתם של שלושת השלבים החדשים צריכות להיות ברורות
מתוך החומר המובא להלן.
כ-
השוואת פעילויות במחזור החיים
תכנון הכשל
מהלך תכנון הפרויקט אומת ואושר ע"י קבוצת מומחים שעקבה
אחריו לאורך כל הדרך. בפועל, לא בוצע הפרויקט כמתוכנן. התק-
ציב קוצץ בצורה דרסטית, הן בכוח אדם והן בלוחות זמנים. לדוגמה,
מועד הצגתו של אב-הטיפוס כפי שחזה התכנון עתיד היה לחיות
באוקטובר אך בפועל נערך הדבר רק בינואר ואילו יישומו נדחה
לאוגוסט, כשכוח האדם מורכב מסטודנטים חסרי נסיון. מדוע שונה
התקציב בצורה כה חריפה? מספר סיבות לדבר ואף לא אחת מהן
נעוצה במוטיבציה קלוקלת. היתה אמונה אופטימית שניתן להצליח
ולו רק בפעם זו. ההנהלה היתה בלחץ: היה צורך במערכת פנימית
אך קשה היה להצדיק את גיוסו של כוח אדם מתאים, משום
שהמערכת העתידית החרשה היתה אפופה בערפל מבחינת תקבו-
ליה הצפויים, לפחות בשלביה הראשונים. תעסוקת סטודנטים היתה
זמינה רק בחודשי הקיץ וחבר לה איש צוות אחד בלבד אשר סיים
את עבודתו באותה תקופה. האמונה, התקווה האמיתית היתה
שניתן ליישם חלק מהמערכת לפני שצוות העבודה יתפזר לכל עבר.
בדרך זו ניתן לשמר את זכרון החברה, לנצל את הפונקציות העיקר-
יות וניתן יהא לקנות זמן עבודה מסוים כדי לאייש את המערכת כך
שיושלם יישומה ותתאפשר תחזוקתה.
כפי שכבר נכתב לעיתים קרובות,
קיצוצים בתקציב הינם כמעט תמיד
פעולה לא נבונה וקרוב לודאי שהם
הסיבה היחידה הנראית ביותר לעין
לבשלונה של המערכת במקרה זה.
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
2
במה שונה הקיצוץ התקציבי בסביבת אב-טיפוס מאשר בסביבת
הפיתוח המסורתית? במספר גורמים. האחד נעוץ בעובדה שמתקב-
לות תפוקות נראות במהירות ואז משתמשים ומנהלים משתכנעים
ביתר קלות להאמין שניתן לדלג על שלבי התכנון/קידוד/בדיקה/
דיגום. אפילו הנהלה בוגרת ומנוסה וכן מנתחי מערכות חייבים
להקפיד על קלה כחמורה באבטחת גיבוי לתפריטים ולמסכים וכן
שהדוחות יהיו מופקים בתצורה מושלמת תוך שימוש באלמנטי
נתונים שהוגדרו היטב, למרות שביצועיהם בשטח נחותים במידה
משמעותית. הנקודה היא, כבמקרה הבישלון, שאף אם תכנית
הפרויקט תוכננה נבון אך לא נצמדו אליה היא לא תצמיח שום
תועלת.
תכנון ההצלחה
תכנית הפרויקט הושלמה. הוכח בפועל שלוח הזמנים, שהתבסס
במקורו על שיטות פיתוח מסורתיות הדורשות מחזור פיתוח, ארוך
הרבה יותר מזה הנדרש עבור ?8. ההערכה הראשונה נעה סביב 50
שנות-אדם; ההערכה החזויה כעת, לאחר ששלב מסוים אחד שאב-
טיפוסו הוכתר בהצלחה, הסתיים, הינה של 10 שנות-אדם. היות
והתכנית המקורית קראה לתכנון מפורט אשר ייגזר מתוך אב"
הטיפוס המאושר, הושלם התכנון למרות הטיעונים שהוא בלתי
נחוץ משום שאב-הטיפוס תיפקד כה טוב. אב"הטיפוס לא יושם ללא
שבוצעו כל הצעדים שצוינו בתכנית הפרויקט.
חשוב במיוחד לא רק להבין תכנות
פרויקט אלא לבצעה במהלך הפותוח.
ניתוח מהיר: הבישלון
ניתוח המערכת לא היווה מטלה קשה להחריד משום שהמערכת
המפותחת התבססה על מערכת קיימת. המערכת הקיימת היתה
מסורבלת בשימוש וקשה לתחזוקה עקב גילה המתקדם, כמות הניר
תוח המועטה אשר בוצעה עליה כשפותחה לראשונה, התבססותה
על .60801 בעל קובץ סידרתי ו-1א154 קובץ אצווה, והיא סבלה
ממבנה קשיח. המערכת הפיקה אינפורמציה חלקית בלבד עבור פלח
קטן של קהילת המשתמשים. משך השנים פיתחו המשתמשים דעות
מוגדרות אודות צרכיהם האמיתיים, כיצד ניתן להרחיב פונקציות
מסוימות במערכת וכיצד צריכים לעבוד מחזורי הקלט/פלט בתוך
מסגרת העבודה של מדיניות החברה. שלב הניתוח המהיר התקדם
בקלות; ולמרות שאף מוצר אינו ניתן להיחשב כמושלם, סביר להניח
שהדברים היו נראים דומים גם אם העבודה היתה מבוצעת ע"י צוות
ניתוח אחר, ולו רק משום שנקודות החוזק והחולשה של המערכת
הישנה היו כבר ידועות. הוכן מודל תיאוריתי תוך שימוש בדיאגר-
מות זרימת נתונים עבור הקונטקסט המערכתי ועבור המודלים
הפונקציונליים החיוניים. המודל כלל דיאגרמה המשקפת את היח"
סים בין הישויות השונות תוך הצגת אלמנטי הנתונים המצרפיים.
קרוב לודאי שתכנון זה ברמה הגבוהה היה הולם. העובדה שהמע-
רכת נידונה לבישלון לא היתה ברורה בשלב הניתוח המהיר. המוד-
לים התאורתיים היו יעילים במהלך ביצוע אב-הטיפוס ובנית מסר
הנתונים, ובעקבותיהם הופיעו פיתוחים פונקציונאליים.
נותוח מהיר: ההצלחה
שלב הניתוח של אב"הטיפוס המוצלח היה בעיתי למדי. ראשית,
קונספצית המערכת היתה כה חדשה שלא המשתמשים ולא המפת-
חים יכלו להציע הגדרה ברורה של דרישות המערכת. היתה ידיעה
קלושה ומעורפלת כיצד צריכה מערכת אידיאלית לפעול ועוד פחות
מזה אילו פונקציות יהא מעשי לישם. שנית, אף לא אחד מהאנשים
אשר ביצעו את הניתוח קיבל הדרכה פורמלית בניתוח מובנה.
לבסוף, מערך הביקורת של מסמכי הניתוח נבנה בצורה עלובה למדי
ולעיתים קרובות נוון עד כדי דיוני מגננה מצר מחבר המסמך
שנמשכו יום שלם.
התוצאה היתה שכאשר, סוף"סוף, ניתנה למשתמשים ההזדמנות
לסקור את מסמך הניתוח, הם הובאו במבוכה ורגזו. הם היו נבוכים
משום שהמודל התיאורטי לא הציג בצורה בהירה את דרישות
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
להיות שימושית ביצור
המערכת המוצעת. הם רגזו משם שמתוך מה שיכלו להבין הסתבר
שלא ופיקו תועלת רבה מהמערכת המפותחת. למזלם, פיתוח אב-
הטיפוס כבר החל בשהויכוחים בין המשתמשים למנתחים הגיעו
לשיאם בדיוק בשקבוצת המשתמשים החלה להרים קולה נגד הת-
בנות ולדרוש קיצוצים במשאבי הפיתוח, היה מוכן לתצוגה אב-
הטיפוס. בשראו המשתמשים את הפגנת ביצועיו של אב-הטיפוס,
הם היו מופתעים לטובה בשגילו שמודל העבודה השימושי בפוט-
נציה פותח כה מהר.
זוהי למעשה דוגמה של יישום תקין של טכניקות ?8. קבוצת פיתוח
אב-הטיפוס ראיינה את צוות הניתוח כדי לגלות מה היתה כוונת
המודל וכן לאשר שינויים אשר נראה שהמשתמשים חפצים בהם.
מודל עבודה בחתך ראשון הופק תוך מספר שבועות. ציור 4 מציג
את המשוב המתקבל מאיטרציות אב-הטיפוס והמוזן לשלב הניתוח
המהיר. במקרה זה התרחש הדבר הבא: היות ואב"הטיפוס קיבל את
אישור המשתמש ואילו המודל התיאורטי נדחה על ידו, שונה המודל
התיאורטי כך שיתאים לאב"הטיפוס.
פותוח אב-הטיפוס: שני האורועים
פיתוח אב"טיפוס מורכב משלושה צעדים: פיתוח מסד נתונים, פיתוח
תפריטים ופיתוח פונקציות. צעדים אלו בוצעו באופן זהה עבור שתי
המערכות. תחילה פותח מבנה מסד נתונים בסיסי בהסתמך על
המודל התיאורטי. אחר-כך נוצר מבנה תפריטים כמימשק משתמש,
תוך שימוש בכלי תוכנה אשר סופקו ע"י מערכת ניהול מסד הנתונים
הרלציוני.לבסוף פותחו פונקציות שנדחפו ע"י מערכת מסד הנתונים.
בשני המקרים נמנעה כתיבת תכניות מהדור השלישי ומודל העבודה
היה זמין מהר למדי.
קשה לעשות שגיאות שאינן ניתנות לגילוי במהלך שלבים אלו.
אב"הטיפוס מבוסס על מסר נתונים רלציוני ואין לו שורות קוד ולכן
קל מאוד להכניס בו שינויים. למעשה, היות והמטרה העיקרית הינה
לברר אם מודל העבודה מספק את המשתמש, ניתן לצפות שיידרשו
שינויים רבים. אם זה המקרה, אין כל אפשרות לאמר שאב-טיפוס
אחד טוב מחברו. הם כולם מהווים חתך ראשון - בכוונתם לעבור
עידון משנה, להשתכלל, להתכוונן, להיבדק ויתכן אף להיזרק הצידה
אם הקונספציה המקורית נכשלת בסקר ההיתכנות. אמת הדבר
שבמקרה הכישלון, הועסק צוות בלתי מיומן בפיתוח מערכת אשר
לא תיפקדה בצורה חלקה ביותר בשלב הייצור. אולם אז קיבלו
אישור להפיק 82 ולא מערכת ייצור.
אין ספק שאלמנטים מהכשלון ניתנים לגילוי בשלב זה. הקצב
7 של לוח הזמנים מנע שיקול מעמיק בנושא נפח הנתונים וכן
. ור הנדרש ליצירת הפלט. לדוגמה, אף-על-פי שטבלאות
. 2 מנורמלות בצורה נאה, יש צורך בהרבה איחודים (ח/6(0
- צוע מספר פונקציות אחזור ודיווח כדי להפוך את טבלאות
ה למבנים שימושיים. גם אחר יסודות ההצלחה ניתן לעקוב
פּ ו אביטיפוס. מפתחי אב"הטיפוס המוצלח הכירו כבר בהתח-
2 טריק" שאם המשתמשים יראו מודל עבודה שימושי, תעלה
ו תקיפה לישמו כמערכת ליצור. לכן בנו מפתחים אלו בכוונה
מ 8 פונקציונאליים שאינם עובדים בתוך המערכת.
ם אלו נראו יפים במהלך ההדגמות אולם מנעו מהמערכת
7
בוצוע איטרציות על הכשל
מתי וכיצד צריך אב-הטיפוס להיסקר ע"י המשתמשים? "לעתים
תכופות" אינה התשובה ההולמת, כפי שנראה מניתוח אירוע הכשל.
אב-הטיפוס הוצג לפני כל המשתמשים הפוטנציאליים לשם רכישת
נסיון בפועל - אפילו הספקנים קיבלו הזדמנות לתרגל אותו. צעד זה
היה יעיל כדי לרכוש את משובם של המשתמשים אודות השינויים
הנחוצים. אולם לדבר היו מספר תוצאות לוואי בלתי רצויות. ההדג-
מות שרתו את הצורך לחשוף את המערכת למשתמשים. אולם נוצר
הרושם שהמערכת החדשה כבר מוכנה ועומדת להחליף בקרוב את
המערכת הקיימת. כלומר נוצרו ציפויות לא ריאליות מצד המשתמ-
שים. חלק גדול מהרצון הטוב של קהילת המשתמשים הזו ירד
לטמיון כשאב-הטיפוס לא יושם מיד, ויותר מזה כשאב-הטיפוס
הושלך לסל האשפה.
היות ונאמר למשתמשים שנעשה שימוש בטכניקות מהדור הרבי-
עי וכן ב-?₪ במהלך פיתוח המערכת, התגלתה נטיה להאשים
טבניקות אלו באחריות לכשלון. רק במקרה של "ניתוח לאחר המ-
וות" בזה הופנתה אצבע מאשימה לעבר הנהלת הפרויקט ולעבר
הישום הבלתי תקין של ה-₪7 כאחראים לכשלון. הספקנים טוענים
בעת שמשמעותו של ?₪ הינה תכנון לקוי ובחינה לא מספקת וכעת
הם מסנגרים על חזרה לשיטות הפיתוח המסורתיות. אי-לכך. כשלון
של ?₪ אחד בישום קריטי עלול להוליך לטמיון את כל יתרונותיו של
ה-ץ8 עבור משתמשים ומפתחים עתידיים.
ביצוע איטרציות על ההצלחה
אב"הטיפוס המוצלח לא שוחרר מעולם למשתמשים לשם תרגול
ידני. הדגמות בוצעו כשהמתכננים הם המפעילים את אב-הטיפוס
ואילו המשתמשים צופים כקהל. האנשים היחידים שהורשו להש-
תמש באב-הטיפוס היו המפתחים עצמם. קבוצות גדולות של משתמ-
שים סקרו את אב-הטיפוס בחלק מהדגמות אלו והערותיהם נוצלו
לעידון המערכת. כך, ע"י מתן האפשרות למשתמשים לחוש עד כמה
יעיל אב-הטיפוס המיושם, השיגו המפתחים משוב מהמשתמשים
ללא בנית ציפיות גבוהות. כשתבע המשתמש המקרי ישום מיידי,
מנעו המכלולים הלא-עובדים שצוינו תחילה את אפשרות המימוש.
תוצאת המצג הקשיח הזה היתה דחית הישום עד קבלת מערכת
הפועלת בצורה חלקה, נקיה מתקלות ומוכנה לשיגור על דעת
מפתחיה. היות והדבר הושג בהרבה פחות זמן מאשר סברו תחילה,
זבה ₪ להוקרה כררך טובה יותר לפיתוח מערכות ישומיות. מנה-
לים מהדרג הגבוה בחברה גאים כעת להכריז שחברה ב' שולטת
ברזי הטכניקה המתקדמת הזו.
התנסות בעומס
0 אחד השלבים החדשים המומלצים. יתכן שביצוע איטרציות
על אב"הטיפוס סיפק תפקודיות ברמה שסיפקה את המשתמשים
בצורה מושלמת, אך המערכת עדיין לא פעלה. שלב הדיגום מורכב
מבדיקת ביצועים בדי לקבוע את אופייני זמן התגובה של המערכת
ב יצור. הוא אינו מערב אינטראקצית משתמש אולם הדבר
. ול להיות קריטי בסוגי ישום רבים ושונים. יש לתרגל את המערכת
ה מאומצת, במעמס מירבי ובטעינת נתונים מקיפה לפני שניתן
ובוע שהמוצר הינו ברזישום. הדבר נכון במיוחד במערכות מסדי
נתו
פונקעי יחסיים, שם אפשר ליצור מבני מסרי נתונים ונוהלים
את וציונאליים אשר יעבדו בצורה הולמת במעמסים קטנים ויאיטו
קצבם תחת עומסים גדולים.
אין הרבה מה להרחיב את הדיבור על שלב זה במקרה כשלון: זה
פשוט לא קרה. אב-הטיפוס יושם ואופייני ביצועיו הבלתי-רצויים
התגלו במהלך תפעול הייצור. מצד שני, אב-הטיפוס המוצלח נוצל
ע"ו המפתחים באופן הטמעה של יצור מעשי כדי לבצע בפועל את
כל הפונקציות שלו על גבי כמויות נרחבות של נתונים אמיתיים.
0% מכך עבר אב-הטיפוס המוצלח דרך ארוכה של כוונון
ועידון מייגעים. הטבלאות נבנו מחדש תוך ישום שינויים דרסטיים
וכמה מהנוהלים אשר פותחו במהירות באמצעות טכניקות של הדור
הרביעי שוחלפו במכלולים שפותחו תוך שימוש בנוהלים מדרגה
נחותה יותר, אך התגלו כיעילים יותר. בדרך זו, הותמר אב-הטיפוס
שנועד להדגמות בלבד למערכת יצור-איכות.
תיכון הכשלון
הו לא סבל מחוסר תיעוד. מדריך למשתמש מקצועי ביותר,
מדויק ובהיר הופק לצורך היישום. הדבר הושג בקלות יחסית ע"י
הדפסת מסרי הקלט והפלט, תפריטים וכן הוספת דיאלוג הסבר. מה
שחסר בתיעוד הסופי הוא התיכון המפורט של נוהלי המערכת
ותזרים הבקרה. ניתוח ברמה גבוהה טוב דיו לאב-הטיפוס אולם חסר
ערך כמעט בעבודת תחזוקה או בכוונון מערכת.
- שהמערכת תהא קלה לתחזוקה עבור כל אחד היה צורך להוציא
לאור תיאורים מפורטים של הארכיטקטורה וסדרות הבקרה שלה.
לדאבונם, היה זה אחר השלבים עליהם פסחו במרוצתם לקו הגמר.
מאוחר יותר, כשהתגלה שיש מספר בעיות בהרצת אב-הטיפוס
באופן יצורי. לא היו בעיות אלו קלות לתיקון בלא תיעוד התיכון
המתאים. אם היו נצמדים לתכנית הפרויקט היה צורך בשלב תכנון
מפורט. יש לזכור שהובעה הסכמה ע"י המשתמשים לגבי תכנית
הפרויקטים כמו גם ע"י המנהלים, המפתחים והמומחים. החוכמה
הארגונית באותו זמן קבעה שמאמץ התיכון הינו קריטי ביותר
להצלחת הפרויקט.
תיכון ההצלחה
הנתונים שהוכנסו לאביהטיפוס המוצלח ואשר שימשו להפקת
הקלט הכילו מפרט מפורט של אב-הטיפוס עצמו. כל המכלולים
הפונקציונאליים הוגדרו,. עד רמותיהם הנמוכות ביותר, והגדרות
הנתונים היו מושלמות ומדויקות. תיכון מפורט זה נגזר מגירסתו
האחרונה של אב"הטיפוס, אשר קיבלה את אישור המשתמש. במה-
לך החלק האחרון של שלב הדיגום. עד היישום, גרם שינוי בצוות
הפיתוח לקבלת תיעוד רב-ערך ביותר. הודות לעוברה שהמפרט
תאר כעת בדיקנות את המערכת המיושמת יכול היה תחזוקאי חרש
ללמוד את המערכת ברמה המספיקה לבצע שינויים נדרשים בפחות
משבוע.
ישום הכשלון
מפתיע שהותר לכשלון להגיע לשלב הייצור ללא השלמת רשימת
בדיקות ראשונית ע"י המפתחים ותוך לקיחה בחשבון שהארגון בו
ארע הכשלון דבק בדרך-כלל בצורה נוקשה לתקני ישום קשיחים
הדורשים שימוש ברשימת תיוג. יתכן והדבר נעוץ בעוברה שהמע-
רכת פותחה כמענה לדרישתם של משתמשים פנימיים ולא של
לקוחות חיצוניים. כך שניתן היה לעקוף שלב זה תוך סיפוק רצון
המקצצים בתקציב. רשימות תיוג לישום הינן דרך פשוטה של קביעה
האם הפרויקט השלים את כל פעילויותיו והפיק את המוצרים
המצופים ממנו, המאופיינים בתכנית הפרויקט ובתקנים הפנימיים.
היות וברור שהכשלון לא מילא אחר אלה, פירסומה של רשימת
בדיקות כזו היה מעורר מבוכה.
ישום הכשלון מורכב ממעבר מהיר מהשימוש במערכת ישנה
לשימוש באב-הטיפוס. זו הנקודה בה התחילו האחראים לתחזוקת
אב-הטיפוס להתלונן בקול רם ובמרירות. הם טענו שמבני הטבלאות
בטעות יסודם. שתקני הקידוד הופרו ושחוסר תיכון הולם הפך את
השינויים בטקסט לבלתי-אפשריים. אופייני ביצוע עלובים של אב-
הטיפוס סיפקו להם את כל התחמושת הנחוצה להסיר את אב-
הטיפוס ולחזור למערכת הישנה.
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו 5
ישום ההצלחה 0-0
אב"הטיפוס המוצלח יושם אף הוא ללא ניצול יתרונה של
קוא מסתמ
תיוג פורמלית. הארגון פשוט לא משתמש בהתקן כזה של . =
בתמורה על נוהלי סיקור מייגעים במהלך שלבי הפיתוח ה . ק -.
בנקודה בה נסקרה תכנית בדיקות המערכת וקיבלה את ה :
לקוח.
והמעהפתת המוצעת עברה אותה בהצלחה, נמסרה המערכת ללק
יקות
אך במקרה זה שמרו מפתחיו של אב-הטיפוס את רשימת 8 0
לעצמם וסרבו לאפשר את ישום המערכת עד אשר היא ו ַ
כל הקריטריונים שהוגדרו בתכנית הפרויקט עבור ישום מוצלח.
הכשלו
6 ההכה . הקשה ביותר במקרה 0
אחת הסיבות העיקריות לביטולו של אב-הט - .. 7
התחזוקה לא הכיר את טכניקות ה-?א ואת מ . 8 --
ל - ו סש הוצעו
ו ו קודמים של קורסים אלה
בארגון אולם מאוחר יותר נקטעו. 7 .
היו זמינים אולם אף אחד מהם לא הוצב כתחזוקאי 68 -
דרך החשיבה של ההנהלה היתה כנראה שלמרות שהדרכה
ומסייעת לפיתוחם של 82 אין בה צורך ב 0% -
ק משלב את ישומן של טכניקות די רדיקליות ה 0
דור רביעי ועל כלי מסד נתונים יחסיים. צוות התחזוקה, בשל ו יו
ידוד מדור שלישי, לא נטה להבין את הכרוך בפיתוחה של מערכת
3 כניקות אלו אלא אם עבר הדרכה הולמת. בשטח טכני גבוה, חוסר
= מהוזה את האיום לסטטוס המקצועי של היחיד; קיימת מגמה
להמעיט בערכן של טכניקות בלתי מוכרות.
5 שהיה אחראי לישומה ולתחזוקתה של המערכת
ל ע"י אנשים אשר לא עסקו כלל בתהליך הפיתוח, הוא זכה
להדרכה מעמיקה ופיתח אמונה בטכניקות ה-ק8. יש לזבור שרק
מוצר ביניים אחד, מתוך הבלי האקסטנסיבי כולו, יושם. יתר הכלים
יפותחו בטכניקת ?₪ ע"י הצוות הנוכחי. הם נלהבים משוס שגילו
הפו המודולרי של פיתוח ₪7 מוביל לפיתוח מכלולים
ו בהם ניתן להשתמש מחדש. עוברה זו תקל על עבודת
הפיתוח העתידית שלהם בצורה משמעותית לעומת פיתוחו של
אב-טיפוס מקורי.
ונת ההבדלים הקריטיים
- . מציג את מפת ההבדלים בין פעילויות מחזור החיים של שני
הפרויקטים. בכל תחום בו התגלה שוני מצורף משפט תיאורי קצר.
ו
אב-טיפוס מוצלח
שלב במחזור חיים אבדטופוס בושל
תכטן פרויקט הולם, לא הקפידו על ביצוע נשמר בקפדנות
1 בוצע היטב ביצוע בינוני ומעלה.
9 עבר התאמה
לאב"הטיפוס
פיתוח מסד נתונים בסדר בסרר
מלא הביל מספר
מונקציה
ו פונקציות למטרות
תצוגה בלבד
התנסות בעומס לא בוצע
תיבון מפורט מדריך למשתמש + מסמך מדריך למשתמש +
הדרכה/תחזוקה תחזוקה לא קיימת, צוות ספקני
הדרכה הולמת,
צוות נלהב
צוור 5: פעילות מחזור החיים: השוואת אירועים
------ת-- .ב
4 *מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
איטרציות על אב-טיפוס נחשף לשימוש לכל המשתמשים נחשף רק ברמת סוט
תירגול וכוונון מרובים
דרישות כללי מסמך דרישות מפורט
ישום אין רשימת תיוג, לא נשמר אין רשימת תיוג
התכנון
נשמר התכנון המקורי
הפיתוח אין שינויים משמעותיים בין אבות
קנה שניתן להוציא הינה שהפרויקט המצליח
ל זבה לארגון כושל. בנוסף, קיימות גם
ורו" של אב-טיפוס מוצלח יותר מאשר ליצורו
ניתן לראות שבשלב
הטיפוס עצמם. המס
נוהל בהצלחה ואילו
טבניקות נהירות ל"יצ
של אב-טיפוס טוב.
ו במקרה הכשלון, מדוע חברי צוות הפרויקט
מתעוררת ה 6 - רחוק מידיעתם שנצברה משך שנים. התשובה
הבוגרים סטו אב-טופוס הינו עדיין כלי תעשייתי חדש ואנו חשופים
חשובה; -- / זה הכלי הערכי ביותר בתקשורת בין לקוח
2 6 פותר את בעית מסירתם של מערכות שגויות בצורה
- האר המוברת כיום. אולם, הוא הרסני בכוח משום שהוא
0 לצנל הן בלקוהות והן במפתהים,. שרע בש הפרמ
--, מה נחוץ ומה הכרחי במערכת = יהא הישום טריביאלו.
%- ל הבעיות מהווה חלק גדול בקרב בכל סיטואצית פתרון
בעיות, אין ספק שאינו מהווה את כל הפעילות.
ת ?8
1 ביצוע אוטרציות על אב-הטיפוס, ניתן להגדיר מחדש מספר
יות; ניתן להוסיף תפריטים, לבטלם או לשנותם: ומה שקוסם
ל 9 .. לשנות את מבני מסדי הנתונים (אף"על-פי שפעילות
0 6 בודאי לשיאה במהלך הניסוי" כשבניה מחדש תבוצע מסי-
לת שוב, יש להתמקד בעובדה שהמערכת אינה מוגדרת
0 בנקודה זו של התהליך ואין לישמה במתכונתה זו. במקרה
, שר הרבה הלך לאיבוד בשהניחו את המערכת על הרצפה
7 ולבחינתו של כל דיכפין. הספקנים ביקרו כל בעיה מינורית
שגילו באולן שלפניהם מונחת מערכת מושלמת שעברה בדיקות
סופיות מלאות ולא אב-טיפוס מעודן, ואילו התומכים בה חיבבו
אותה בלכך עד שהרעיון להשליבה עורר בהם חלחלה. הרבה רצון
טוב הוקרב בשני המחנות משום שאב-הטיפוס לא הוגדר בראוי
מבחינת. בסיט הלקוח השלם ובגלל חסרונו של שלב "המשתמש
הידידותי".
ו נית הגיונית
ה 3 הגיונית הינה זו הכוללת את כל הפעילויות
המפורטות בציור 4 ועם הערכה מציאותית של משך הזמן הנדרש
להשלימן. סקר מומחים של התכנית יסייע להבטיח את היתכנותה.
אם רוצים, המשתמשים או ההנהלה, לשנות את התכנית או לסטות
מעיקריה, יש לכתוב תכנית חדשה בעלת יעדים מקובלים. אם ה
הפרויקט התקבלה כהגיונית בנקודת הפתיחה, 0
בתקציב להביא למערכת מופחתת, המכילה פחות כ 0 ..
וזאת כדי להבטיח ישום מוצלח. אם צוות פיתוח אב"ה ל
בטוח שדבקים בתכנית הפרויקט הנוכחית, הוא חייב להתעק
פרסומה של רשימת בדיקות לפני שלב הישום.
הדרכה ל-ק8 משתתפים,
במקרה הכשלון השתחלה גישה מוטעית בכל שדרות ה משמעותו
כולל משתמשים, מנהלים וצוות תחזוקה, בדבר הגדרתו ו טבנוקה
של קף. כדי לחתיר את סבך המבוכה המשותף, ?₪ הינה נות אלו
לניתוח דרישות ולא טכניקה לפיתוח מערכתי. גישות ות אינן
קיימות גם בארגון אשר יישם את המערכת המוצלחת; או - מפתח,
הופכות קריטיות משום שלא החזיקו בהן מנהלים בעמדו
מפתחים או אנשי צוות התחזוקה. ע"י תכנית
הדרך הטובה ביותר להפיג את הערפל אודות ?₪ הינה ממלורות
הדרכה פנימית. לדאבוננו, הדרכה כזו אינה מוכנה וזמינה מל היא
ו שיטת ישום אפשרית לתכנית פנים"ארגונית, ון תכנית
-- מיישם ?₪ מוצלח ולהציבו בתפקיד האחראי על ל את
זהררבה. אם אין מועמד כזה זמין יהא מחוכם אז לשקו יא משת"
השימוש בטכניקות ₪7. ההחטאה בשימוש ב-קא, כפי שה
ונות
קפת ממקרה הכשלון, עלולה להניב יותר מגרעות מאשר ית
אשר יצמחו מישומה התקין.
"7%
מיבאל אופיר
הרצאה בכנס ה207 של אול''א
ההגנה המשפטות על תכנית מחשב
הקדמה
רבישת זכויות באופן כללו
לפני שנים רבות הוכר העקרון הגדול והח-
שוב שלכל אדם הזכות לרכוש בעלות
במקרקעין ובמטלטלין, לנצל את זכויותיו
ולהגן עליהן בפני כל אדם אחר. כמובן נוצרו
גם מגבלות בהפעלת הבעלות וניצולה, ובמ-
שך הזמן נוצרו זכויות משפטיות אשר
באמצעותן הוסמך צד שלישי להעלות לדיון
כל שאלה הקשורה לבעלות בזכויות למיניהן.
כיום עקרון זה וכל המתייחס אליו מוכר לנו
היטב.
לעומת זאת, העקרון האומר שלכל אדם הז-
כות לנצל את בעלותו בשטח הקנין הרוחני
קיים רק מהמאה ח-15.
כיום אנו מכירים בעקרון זה בכל שטחי הקנין
הרוחני. נחקקו חוקים בארצות העולם
המגדירים את הזכויות והקובעים דרכי רכי-
שה, ניצול והגנת בעליהן בפני אחרים - הכל
תוך מגבלות מסויימת שהמחוקק ראה לנכון
לחוקק בענין.
קנין רוחנו - מהו?
כאשר אנו מדברים על קנין רוחני אנו מתייח-
סים לארבעה שטחים שונים הקשורים זה
בזה. במידה ויש בידינו אמצאה, מוצר או
תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשי-
5 (60 זכות יוצרים ע'י מיכאל אופיר. עו"ד, משרד
המשפטים ירושלים. כל הזכויות שמורות
1 צזווו1א . א זוה ) [6ו16א ו זוזל >
זט 5וו[עו3] [/ | התט]וזש] ששוופוו
מוש בתעשיה או בחקלאות ויש בה התקד-
מות המצאתית, נוכל לקבל עבורה פטנט ול-
מנוע לתקופה של 20 שנה כל אדם זולתנו
מלנצל ללא רשותנו או שלא כדין את האמצ-
אה שניתן עבורה הפטנט. במידה ובידינו
מוצר שצורתו החיצונית חדשה בארץ, נוכל
לרכוש לעצמנו הגנה ער 15 שנה במסגרת
מדגם. אם אנו מייצרים מוצר מסויים ונעניק
לו שם מסחרי, נוכל לבקש רישומו כסימן
מסחר להגנה על המוניטין. לבסוף, על יצירה
ספרותית, אמנותית, מוזיקלית ודרמטית,
נוכל לקבל הגנת זכות יוצרים לימי המחבר,
ועוד 70 שנה. יש מקרים שהחקיקה מעניקה
לנו את ארבעה סוגי ההגנה הללו בעת וב-
עונה אחת: לדוגמה, מעגל חשמלי מודפס
(פטנט על האמצאה כולה, מדגם על הצורה
החיצונית של המכסה, סימן מסחר על השם
המסחרי שנבחר וזכות יוצרים על ביטוי
המעגל).
קנין רוחני הינו שטח דינמי, כפי שנראה
בהמשך. בארצות שונות הוספו משך השנים,
עם התפתחות הטכניקה, סוגי יצירות נוספות
המוגנות במסגרת חוקי זכויות יוצרים, לדוג-
מה יצירות כמו צילומים, סרטים, תקליטים,
רריו, טלוויזיה וקסטות קול ווידיאו.
דוגמה נוספת בשטח הפטנטים, עם התפת-
חות המדע משך השנים הוסיפו לרשימת
האמצאות (שניתן להגן עליהן ע"י פטנט)
אמצאות בשטח החקלאות ותהליכים לייצור
חומרים.
היה מקום, אפוא, לחשוב שתכנית מחשב אף
היא ניתנת להגנה ע"י פטנט או זכות יוצרים.
לגבי תכנית מחשב לא התעוררה בעיה קשה
בשנות החמישים והששים. בהתחלה הושם
הדגש על המחשב עצמו והסתכלו על הת-
כנית כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמכונה.
לפיכך, ראו את המחשב יחד עם התכנית
כאמצאה כשירת פטנט בתנאי, כמובן, שהוא
היה חדש במובן החוק ובעל התקדמות
אמצאתית.
* חוק הפטנטים הישראלי משנת 1967
מגדיר | את | המונחים | "חידוש"
ו"התקדמות אמצאתית" כדלהלן:
(א)"חידוש" - "אמצאה נחשבת לחדשה, אם
לא נתפרסמה בפומבי, בין בושראל ובין
מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או
בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל
מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי
התיאור;
(ב)על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל
מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים
שנודעו בדרך זו.
* "התקדמות אמצאתית" - "אמצאה
שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע
ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו
לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט." עם
חלוף הזמן היגענו היום למצב בו קיומים
שני סוגים עיקריים של תכנית מחשב:
(1) תכנית מסובכת (לדוגמה, תכנות
המוזמנת ע"י מפעל גדול).
(2) תכניות שהציבור הרחב יכול לקנות
בחנויות המיועדות לבך.
ברוב המקרים לא מתעוררות לגבי הסוג
הראשון בעיות משפטיות קשות. כמעט כל
'מעשה חושב'י דרצמבר 1985 טבת תשמיןו 5
הבעיות המשפטיות הקשות מתייחסות כיום
לסוג השני - ("חבילת תכנית").
באשר תכניות מחשב מהסוג השני התחילו
להגיע לציבור הרחב, יצרני התכניות, המחו-
קק, השופטים, עורכי הדין, ומשפטנים היו
בדילמה: האם ניתן להגן בכלל על תכנית
מחשב ואם כן באיזה שטח משפטי? (פט"
נטים? זכות יוצרים? סימן מסחר? מדגם?).
היו אנשים שראו את תכנית המחשב כאמצ-
אה כשירת פטנט. היו כאלה שהתנגדו לגישה
זו וטענו שתכנית מחשב ראויה להגנה אך
ורק במסגרת זכות יוצרים, זאת אומרת,
כיצירה ספרותית. לעומת זאת, באו משפ-
טנים ואחרים בטענה שלא חוק הפטנטים ולא
חוק זכות היוצרים הם המתאימים להגן על
תכנית מחשב ולפיכך על כל מדינה לחוקק
חוק מיוחד בנושא. היו גם כאלה שהתנגדו
להענקת הגנה לתכנית מחשב כלשהי. טענה
זו התבססה על הדעה שתכנית מחשב מה-
ווה, בעיקר, נוסחה מתמטית שעליה לא ניתן
להגן, לא כאמצאה כשירת פטנט ולא כיצירה
ספרותית במסגרת זכות היוצרים.
לפיכך, לטענתם, במירה ובעל תכנית מחשב
מעונין להגן על יצירתו, עליו לערוך חוזה עם
הגורמים שישתמשו בתכניתו ולהחתים
אותם על שמירת סודיות מסחרית.
הגדרת מונחים
"תוכנת מחשב" -
ו"תכנית מחשב" -
בעצם, תכנות מחשב מהווה חלק
אונטגרלי של תוכנת מחשב אך אין
לראות את התוכנה כחומר המורכב אך
ורק מהתכנית. המונח "תוכנה" כולל גם
ספרות, דברי הסבר, תדריך, ותווך אחסון.
יש אנשים המשתמשים בשני המונחים כמו-
נחים זהים וכאילו שלשניהם יש משמעות
16 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
משותפת. לדעתי זו טעות.
למעשה, במרבית ארצות העולם קיימת
האפשרות החוקית להגן על תוכנת מחשב
(חוץ מהתכנית עצמה) ע"י זכות יוצרים.
הבעיות המשפטיות שהתעוררו בנושא
מתייחסות בעיקר לתכנית מחשב. אני מתיי-
חס לבעיות המתייחסות לתכנית מחשב.
הגדרה
תכנית מחשב מה הוא?
באופן כללי יש להגדיר אותה כ-"סדרת הור"
אות המספקת למחשב תכנית מפורטת על
מנת לאפשר לו לבצע תפקידים מיוחדים".
חשוב לזכור כי תכנית מהווה חלק אינטגרלי
של תוכנה ולכן יש לחלק את תוכנת המחשב
לכמה חלקים:
> עיון בבעיה מסויימת, ניתוחה והבעת
התוצאה הדרושה ע"י מושגים כלליים.
* השיטה להשיג את התוצאה הדרושה ע"י
תיאור השלבים. זה ה77ג60 אסן] של
ה"וחתוזסאָ1 המהווה תיאור ציורי של
השיטה או ההליך.
> ה-ה"חתז 80 נכתב בשפה שעקרונית כל
אדם יכול להבין אותה, כגון (וא0₪1%4?
(חסוזג|5א/ד ג|ת0₪ת) או 60801
(טט0שַחו.1 160ח6חכ) פצטחופט חסוחוחס6))
וקוראים לתוצאה: "6060 טסזטספיי.
* 0066 06זט50 יתורגם לשפה מספרית או
לשפה בינרית, זו השפה שהמחשב יבין.
ככלל, אנשים אינם יכולים להבין את
השפה הזאת. השלב האחרון נקרא:
60067 ז66ןס0".
בקיצור, תוכנת מחשב מורכבת בעיקר מ:
ההוז סק \
אסות
06
הבעיות שהתעוררו לגבי זכות יוצרים
מתייחסות בעיקר ל-6066 80 ווסטןטכ)
6 ולגבי פטנטים הבעיות נוגעות בכל
השלבים.
פטנט כהגנה משפטית על
תכנית מחשב
עד עצם היום הזה קיימים בעולם חילוקי
דעות בשאלה האם ניתן ורצוי להשתמש
בפטנט כמכשיר להגנה משפטית על תכנית
מחשב. כפי שהזכרתי קודם, שני האלמנטים
העיקריים עליהן מבוסס המונופולין בפטנט
הינם: (א) חידוש ו"(ב) התקדמות אמצא-
תית. במסגרת זו הכלל שארצות העולם קיב-
לו על עצמם הוא שנוסחה מתמטית לא מה-
ווה אמצאה כשירת פטנט. עפ"י טענת
הארצות הללו תכנית מחשב הינה בעיקרה
נוסחה מתמטית ונותנת פתרונות לבעיות
מתמטיות, ואי לכך לא ניתן להגן עליה במס-
גרת פטנט. יש ארצות, ביניהן צרפת, אנגליה,
איטליה בלגיה ופולין, שתיקנו את החקיקה
שלהן על מנת לפסול במפורש הענקת פטנט
על תבנית מחשב. הוראה כזאת מופיעה גם
באמנה האירופית. במדינות אחרות, כגון
אוסטרליה, הולנד, אוסטריה, שוודיה, שוויצ-
ריה, ברה"מ וגרמניה המערבית, בהן חוקי
הפטנטים טרם תוקנו, משרדי הפטנטים ובתי
המשפט סירבו לקבל תכנית מחשב כאמצאה
כשירת פטנט. עם זאת, יש להדגיש כי בכל
הארצות שהוזכרו נפסלה תכנית מחשב
כאמצאה בשירת פטנט אך ורק באשר הת-
בנית מהווה הדבר העיקרי באמצאה. כאשר
מדובר על תהליך, לדוגמה, הממלא בולו
אחרי כל הדרישות בחוק הפטנטים, ניתן
להתעלם מהעובדה שחלק מהאמצאה הוא
תכנית מחשב.
אחרי היסטוריה משפטית ארוכה ומסובכת
המצב הנוכחי בארה"ב הוא שתכנית מחשב
בשלעצמה אינה בשירת פטנט, כך שבמובן
זה אין הבדֶל משפטי בין ארה"ב וארצות
אחרות. יחד עם זאת, פרשנות החוק והמדי-
ניות בארה"ב רחבה יותר מבארצות אחרות.
בעקבות פסק דין שניתן בשנת 1981 ע"י בית
המשפט העליון האמריקאי, ניתן לקבל אמצ"
אה כשירת פטנט אפילו באשר תכנית מחשב
היא הכלי המרכזי על מנת להגיע אליה.
במסגרת זו ישנם משפטנים בארה"ב המפר-
שים את פסק הדין ההוא כראיה מוחלטת
שבמידה מסוימת תכנית מחשב אכן מוגנת
ע"י חוק הפטנטים.
נשארת שאלה אחת: מה היתה הסיבה שגר-
מה לוויכוח העולמי בשאלה האם תכנית
מחשב כשירת פטנט אם לאו? מה היתרון
הגדול במונופולין במסגרת זו?
התשובה על שאלה זו פשוטה. לעומת זכות
יוצרים, פטנט מגן על יישום הרעיון הנמצא
בתורך האמצאה. אי לכך, במידה ותכנית
מחשב בשירת פטנט אם לאו, מה היתרון
למנוע מאחרים את הניצול בתכנית והרעיון
הקשור בה? במרבית הארצות מסתכלים על
תכנית מחשב כעל נוסחה מתמטית הפתוחה
לשימוש ע"י כל אחד.
אי לכך אין לפנינו מונופולין. בארה"ב הסיקו
לאחרונה מסקנה אחרת.
בישראל חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 אינו
קובע הוראות בענין תכנית מחשב. אולם
עפ"י הנוהלים הקיימים בארץ, נוסחה מתמ-
טית והליך מחשבתי אינם כשירי פטנט, ובמו-
בן זה המצב דומה לארצות אחרות.
ער השנה היו בארץ שני מקרים משפטיים
בנושא תכנית מחשב. במקרה הראשון,
בשנת 1972, שהיה בדיון בפני רשם הפט-
נטים, הוחלט כי אף על פי שבמידה מסוימת
האמצאה היתה קשורה למחשב ולתכנית
מחשב, עיקר האמצאה התייחס למוצר
שבעצמו היה כשיר לפטנט מכל הבחינות. לא
היה צורך אפוא בעיני הרשם להחליט על
כשירותה לפטנט של תכנית מחשב. במקרה
השנו, ב-1982, בוחן הפטנטים סירב לקבל
אמצאה שבעיקרה התייחסה לתכנית מחשב.
בערעור שהוגש בפני הרשם הוחלט על ידו
כי האמצאה התבססה בולה על תכנית
מחשב ואף הוא סרב לתת עליה פטנט למב-
קש. הוגש ערעור בבית המשפט המחוזי,
שנדחה אף הוא.
המדיניות בלשכת הפטנטים הישראלית הינה
ביום כי במידה ועיקר האמצאה שעליה הוג-
שה בקשת פטנט מהווה תכנית מחשב,
האמצאה אינה כשירת פטנט. לעומת זאת,
במירה והאמצאה מכל הבחינות האחרות כן
בשירת פטנט, הכשירות לא תיפסל כאשר
מחשב ותכניתו יחד או בנפרד מהווים חלק
או שלב מטויים של האמצאה. ניתן לאמר כי
במסגרת זו ישראל הולכת אחרי מרבית אר-
צות אירופה.
הגנת תכנית מחשב ע"ו
חוזה, סוד מסחרי
ותחרות בלתי הוגנת
חוזה
ניתן להגן על תכנית מחשב עפ"י חוזה, וזה
אמנם אחד האמצעים שמשתמשים בו בתע-
שיה בארץ ומחוצה לה. החסרון הגדול ביו-
תר בהפעלת ההגנה הזאת הוא שחוזה
מחייב אך ורק את הצדדים החותמים עליו.
אין כל אפשרות עפ"י חוזה להטיל תנאים על
הציבור הרחב, כגון שמירת סודיות. ההגנה
טובה והיא פועלת כאשר יצרני תכנית
מחשב, בהתאם להזמנה מיוחדת, מכינים
תכנית עבור מפעל המשתמש בה לעסקיו.
ההגנה אינה טובה לגבי חבילת תכנית הנמב-
רת לציבור הרחב.
סוד מסחרי
* בארה"ב נוצר הכלל המשפטי הקובע
שפרי עבודה מחשבתית שיש בו מטרה
מסחרית מושך לעצמו סוד מסחרי בתנאי
שפרטי הנושא אינם נמצאים בתחום
הציבורי.
* באשר לתכנית מחשב, ההגנה ע"י סוד
מסחרי הוכיחה את עצמה כהגנה
הפופולרית ביותר בארצות בהן החוק
מכיר בהגנה זו. ההגנה רחבה ומאפשרת
לבעל תכנית לתת רשיונות עליה, מבלי
שיפסיד את זכויותיו. בניגוד להגנה ע"י
זכות יוצרים הרעיון בתכנית מוגן אף
הוא, כך שהעתקתו ללא רשות עלולה
לחוות הפרת זכות משפטית.
* התעוררה התנגדות להגנת תכנית מחשב
ע"י סוד מסחרי ותחרות בלתי הוגנת.
ההתנגדות מבוססת על הטענה שהיא
עלולה להפריע בשיווק התכנית ובשמירת
הסודיות ומונעת מהציבור ידע חשוב
בהתפתחות והתקדמות הטכנולוגיה.
טענה זו אינה יכולה לעמוד בפני הגנת
פטנט כיוון שהתמורה שבעל הפטנט חייב
לשלם עבור המונופולין שהחוק מעניק לו
הינה בין היתר פרסום אמצאתו ופרטיה.
יש גם חולשה בהגנה זו:
- לא ניתן להפעיל אותה כלפי צד שלישי
הפועל בתום לב.
= במידה והסודיות אינה קיימת עוד, אפי-
ו מפאת פרסום ללא רשות, הזכות חבו-
טל ואין לחדש אותה.
- הפצת התכנית ללא שליטה עליה מטעם
בעל התכנית המקורית מבטלת זבויותיו.
תכנית המגיעה לציבור הרחב ללא הטלת
תנאי מוקדם בענין שמירת סודיות תפסול
את ההגנה במסגרת סוד מסחרי, אפילו
במידה והפצת התכנית נעשתה ע"י צד
שלישי ללא רשות וללא ידיעתו של בעל
התכנית.
* במידה ומיוצרת ע"י צד שלישי תכנית
זהה או דומה לתכנית המקורית והתכנית
השניה אינה העתקה, כללי סוד מסחרי
אינם חלים על התכנית המקורית.
לבסוף, יש לציין כי ההגבלות המשפטיות
והמעשיות שהוזכרו עלולות להוריד את
הערך והאיכות של ההגנה באמצעות חוזה,
סור מסחרי ותחרות בלתי הוגנת הניתנת
לבעל תכנית מחשב.
הגנת תכנית מחשב ע"ו
זכות יוצרים
זכות יוצרים מגינה על ביטוי הרעיון, על
"הלבוש", אך לא על הרעיון עצמו, אפילו אם
הוא חדש.
מה הן הזכויות הבלעדיות שהחוק מעניק
לבעל זכות יוצרים על יצירתו? שיחזור, פר-
סום, הצגה פומבית, שידור, תרגום, הפקה
ליצירה דרמטית ולהיפך, עיבוד, יצירת תק-
ליט וסרט, וכמובן, מניעת העתקה מעשית
וסובסטנטיבית ללא רשות.
באשר לתכנית מחשב, מספר ארצות כבר
תיקנו את חוק זכות היוצרים על מנת להכניס
בו הגנה מפורשת, באוסטרליה, ארה"ב, אנגד |
ליה, יפן, הודו, וגרמניה המערבית. מדינות
אחרות, כגון דנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוו-
דיה עומדות לבצע זאת בעתיד הקרוב. בכמה
ארצות, ביניהן קנדה ודרום אפריקה, בתי
המשפט כבר הכירו בזכות יוצרים בהגנה
משפטית על תכנית מחשב. זאת ועוד, בועי-
דה הבינלאומית שהתקיימה בפברואר השנה
בחסות הארגון העולמי לקנין רוחני (ויפ"ו)
וארגון האו"מ לחינוך, מדע ותרבות (אונס-
ק"ו) כל הנציגים, למעט שניים, הסבימו שז-
כות יוצרים מהווה הגנה מתאימה ביותר
בנושא.
מה היתרונות והחסרונות להגנת תכנית
מחשב באמצעות זכות יוצרים?
היתרונות
* ככלל. חוק זכות היוצרים מתאים להגנה
זו במסגרת יצירה ספרותית, אפילו כאשר
החוק אינו מזכיר תכנית מחשב במפורש,
* כאשר הוכח שתכנית מחשב מסויימת
מהווה יצירה מקורית ושצד שלישי הע-
תיק אותה או השתמש בה ללא רשות
בררך אחרת, ניתן להגיש תביעה משפ-
טית לצו מניעה ולפיצויים.
* מרבית ארצות העולם משתתפות בא-
מנות הבינלאומיות בענין זכות יוצרים כך
שמחבר תכנית מוגן בעת ובעונה אחת
לא רק בארץ בה הוא ייצר את התכנית
אלא גם מחוצה לה.
החסרונות
* בכל הארצות חוק זכות היוצרים דורש,
בין היתר, מקוריות. בארצות האנגלו-
סקסיות | מפרשים "מקוריות" במובן
שהיצירה לא הועתקה מיצירה אחרת.
במידה והיצירה מהווה פרי עבודתו של
היוצר, רמת המקוריות לא צריכה להיות
גבוהה. לעומת זאת, ישנן מדינות, במיו-
חר באירופה, כגון צרפת, שוויצריה, וגר-
מניה המערבית, בהן החוק דורש אסתט-
יות במקוריות היצירה. נטען ע"י לא מעט
משפטנים שאי אפשר להסתכל על תכנית
מחשב כולה ובמיוחד. החטש שטןטס
בשפה הבינרית כיצירה אסתטית כמו ספ-
רות, ייצור, פיסול, דראמה ומוזיקה.
* לגבי מרבית התכניות, תקופת ההגנה
שהחוק מעניק היא ארוכה מדי. בארץ
התקופה היא עד ס7 שנה ממות המחבר,
ישנן ארצות בהן התקופה הינה עד 50
שנה ממות המחבר. ברור שלגבי מרבית
התכניות, כל היעילות מסתיימת אחרי
כיפו שגה מחיבורן. לאחרונה תיקן
המחוקק בצרפת את חוק זכות היוצרים
על מנת להגן במפורש על תכנית מחשב
וקבע בו תקופת הגנה בת 25 שנה בלבד.
* כבר התעוררו בעיות בענין הפירוש שיש
לתת למונחים המופיעים בחוק זכות
היוצרים כאשר הם חלים על תכנית
מחשב. כאן מדובר על קריטריונים כגון
"פרסום", | "העתקה", "זכות שימוש",
"הפצה", "עבודה ויצירה בשירות", "טי-
פול הוגן", "יצירה משותפת", "זכות מוס-
רית", ו"תרופות להפרת זכות החיוצרים".
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
= כפי שנאמר קודם, חוק זכות היוצרים לא
בא להגן על הרעיון או על הקונספציה
המתעוררת מהתכנית אלא על ביטוי הר-
עיון בלבד, דהיינו הדרך בה הרעיון מיו-
צג. ברור לחלוטין שבענין תכנית מחשב
הקונספציה ככלל היא דבר לא פחות
חשוב למחבר מאשר הביטוי שמשתמ"
שים בו על מנת להציג את הקונספציה.
צד שלישי לא יפר זכות יוצרים באשר
הוא ינתק את מהות התכנית ובזה יגלה
את הרעיון הבסיסי ובהתאם לכך ייצר
תכנית חדשה שאינה מהווה העתק של
התכנית המקורית.
המצב בישראל
* בחוק זכות היוצרים בארץ לא נקבעו
הוראות מפורשות בענין תכנית מחשב.
החוק מגן על יצירה ספרותית, אמנותית,
דרמטית ומוזיקלית. פירוש המונח "יצירה
ספרותית" רחב ונכללים בו לדוגמה:
מפות, תרשימים. תכניות. טבלאות וליקו-
טים. קטלוגים. מברקים לעיתונים. מכת-
בים והוראות משחק.
> עפ"י רוב הדעות המשפטיות תכנית
מחשב. בכל שלביה וחלקיה, מוגנת ביצי-
רה ספרותית במסגרת זכות יוצרים. יחד
עם זאת יש להדגיש כי החוק שותק
בנושא ובתי המשפט בארץ טרם פסקו
38 'מעשה חושב" דצמבר 1955 טבת תשמיו
בענין. למעשה, התקיים השנה משפט על
הפרת זכות יוצרים בתכנית מחשב אך
פסק דינו של השופט לא ניתן עדיין:
= לבסוף, יש לציין בי הוקמה וערה לתיקון
חוק זכות היוצרים. כמה נושאים חשובים
הובאו כבר לדיון חברי הועדה ובעתיד
הקרוב תדון הועדה על כשירות תכנית
מחשב במסגרת זכות יוצרים.
חוק מיוחד
בעקבות הבעיות שהתעוררו בעולם בהגנת
תכנית מחשב ע"י חוזה, סוד מסחרי, פטנט
וזכות יוצרים, הועלו דעות משפטיות כי רק
באמצעות חוק מיוחד ניתן להגיע לפתרון
הטוב ביותר.
לאחרונה בחסות ויפ"ו ודאונסק"ו נוסחה טיור
טת אג1 |שט1ג המגדירה את הנושא וקובעת
הוראות על הבעלות, תנאי ההגנה והפרת
זכות, כדי לעזור למדינות לחוקק חוק מיוחד
בנושא.
היתרון בחקיקת חוק מיוחד להגן על תכנית
מחשב הינו שבאמצעותו ניתן להביא בחש-
בון את כל הדרישות המיוחדות המתייחסות
לענין - דבר שלא חוק הפטנטים ולא חוק
זכות היוצרים יכולים לעשות. לעומת זאת,
אין ערך גדול בחקיקת חוק מקומי מיוחד כל
| עוד החוק אינו מוכר ע"י אמנה בינלאומית.
כיום חשוב מאד שתכנית מחשב תהיה מוגנת
לא רק במדינה בה היא מחוברת, אלא גם
בארצות אחרות אליהן התכנית מגיעה.
לא ניתן להשיג הגנה בינלאומית לתכנית
מחשב כמו בזכות יוצרים, בגלל היעדר אמנה
בינלאומית המתאימה לנושא. שתי האמנות
שהוזכרו קודם אינן מתאימות לתכנית
מחשב. לכן, בהפעלת חוק מקומי מיוחד יהיה
צורך להקים אמנה בינלאומית חדשה - דבר
שעלול להיות מסובך ויקח זמן רב עד שהני-
סוח יתקבל ע"י ארצות העולם.
סיכום
> אין להגן על תכנית מחשב כשלעצמה
במסגרת חוק הפטנטים. כזה המצב בבל
העולם.
במירה וממציא יגיע למוצר חדש, לשיטה
חדשה או להליך חדש הממלא אחר כל
הדרישות הקבועות בחוק הפטנטים, כגון
חידוש והתקדמות אמצאתית, העובדה
שתכנית מחשב מהווה חלק של המוצר,
השיטה או ההליך, לא צריכה להשפיע על
כשירות הפטנט.
ניתן להגן על תכנית מחשב באמצעות
חוזה וסוד מסחרי אולם יש להביא בחש-
בון את כל המגבלות בהגנה משפטית כזו.
במסגרת זכות יוצרים, הגנה זו פתוחה
כהגנה מקומית וכן בינלאומית ואף על פי
שאינה אידיאלית היא, עפ"י רוב הדעות,
ההגנה הטובה ביותר כיום.
במידה ונגיע לחוק מיוחד שיוכר ע"י
אמנה בינלאומית, ישקף הדבר מצב
אידיאלי יותר מבחינה משפטית. בארץ
הוקמה ועדה שמטרתה לדון בכל
האספקטים המשפטיים הנוגעים במחשב
ובתכנית מחשב, כגון עבירות פליליות
והפרת זכויות במסגרת פקודת הנזיקין.
נראה שהרצון לחוקק חוק מיוחד הינו
הכיוון הנכון, אולם הדרך מסובכת וארו-
כה.
פקודת המדגמים אינה מתאימה להגנה
על תכנית מחשב, כיוון שמדגם רשום בא
להגן אך ורק על הצורה החיצונית של
מוצרים אשר אינם ראויים להגנה במס"
גרת זכות יוצרים. סימן מסחרי רשום מגן
על המוניטין של היצרן והמשווק ובמידה
מוגבלת ניתן להשתמש בו על מנת להגן
על המוניטין בתכנית. גם המשפט הפלילי
יבול להגן בפני מעשה פלילי המתייחס
לתכנית מחשב. לבסוף, קיימת האפשרות
להפעיל את סעיף 5% לפקודת הנזיקין;
המדבר על גניבת עין, על מנת להגן על
תכנית מחשב. אולם יש להדגיש בי לעו"
מת זכות יוצרים ההגנות באמצעות
המשפט הפלילי, סימן מסחרי ופקודת
הנזיקין הן חלשות ולא כל כך מעשיות
בנושא זה.
9
ב
הערתי בהתחלה שכל השטח המתייחס לקנין
רוחני הינו שטח דינמי. אין לי ספק שהרינמ-
יות הזאת תמצא משך הזמן את הדרך הטר.
בה ביותר להגן על כל האינטרסים הנוגעים
ביצירת תכנית, בשיווקה ובשימוש בה.
תקשוב
בחודש אוקטובר 1985 הוגש דו"ח מסכם ואחרון של
ועדת ההיגוי בתקשוב. החלטנו להביא כאן חלקים
מהפרק העוסק בסיכומי הממצאים של תתו-הועדות
(פרק ה'). כללנו כאן את הנושאים המשותפים אשר
טופלו ע"י מספר תתי-ועדות ואת הסיכומים של תת-
הועדות לתקשורת, תקשוב בממשלה, שורותים לאזרח
וגופים כלכליים.
פרק ה' - סיכומו
תת-הועדות
מובאים כאן סיכומי הממצאים וההמלצות
של כלל תת"הועדות. אף שכל תת-ועדה
עסקה בנושא התקשוב מהיבט אחר, מטבע
הדברים היו נוושאים משותפים וחופפים לכלל
תת"הועדות.
תחילה נסקור אותם נושאים משותפים כלל-
יים (ששה במספר) שטופלו ע"י מספר תת-
ועדות ונציין מה היו ההתייחסויות של כל
תת-ועדה לאותם נושאים. סקירה זו לא תכ"
לול המלצות יחודיות לתת-ועדה זו או אחרת
שאינן נכנסות תחת קורת הגג של הנושאים
הכלליים,
בהמשך מובאים הסיכומים של כל תת-ועדה,
בררך כלל כלשונן, למעט השמטות של אותן
פסקאות או הקדמות שהן כלליות ולא
ספציפיות לממצאים או להמלצות של תת-
הועדה הנדונה.
תשתית תקשורת
נושא ראשון שהיתה התייחסות אליו במעט
בכל תת-הועדות, אף שהיתה תתיועדה
שעסקה בו באופן ספציפי, הוא תשתית
תקשורת. כמעט כל תת-הועדות דיברו על
. צורך בקידום ובשיפור מיידי של התשתית
ה הקשורחית במדינה כתנאי הכרחי לקידום
מערפות התקשוב במשק, בכלל והתחום
ספציפי שהיה בטווח טיפולן, בפרט. תת-
המערכת
הועדה לתשתית תקשורת הצביעה על הצו-
רך בהרחבת ישראנת - רשת תקשורת הנתו-
נים הישראלית, על האצת קצב התקנת קווי
נל"ן ועל זירוז המעבר לרשת תקשורת ספר-
תית, הן כמענה על פער הביקוש לטלפונים
והן לקידום פיתוח תשתית התקשורת במ-
דינה.
תת-הועדות התייחסו לנושאי זמינות השירו-
תים - קצב חדירתם ופיתוחם, איכות השירו-
תים - מהירות הקוים, תחזוקה ותיקונים;
למדיניות אספקתם מבחינת פרישה גיאוגר-
פית ומבחינת הגמישות לגבי רשתות פנים-
ארגוניות וכן לנושא מחיר השירותים.
תת-הועדה לתקשוב בבריאות הצביעה על
הצורך בתשתית תקשורת מתאימה ומשו-
פרת למימוש המלצתה בדבר הקמת מערך
מידע לאומי על קבלה, שחרור והעברה של
חולים בכלל בתי החולים בארץ. תת-הועדה
לשירותים לאזרח המליצה על זירוז המעבר
לתקשורת ספרתית ועל תגבור רשת ישראנת
כדי להתאים את תשתית התקשורת במדינה
לצרכים העתידיים של מערכות התקשוב
הקיימות והמתפתחות. כן המליצה להקפיר
על כיסוי גיאוגרפי מאוזן ומחיר שווה לכל
בפיתוח התשתית לשירותי תקשוב לאזרח.
תת-הועדה למחקר והשכלה גבוהה המליצה
על המשך התפתחות התקשורת בין מוסדות
אקדמיים בארץ והקשר לחו"ל. תת"הועדה
לתקשוב בממשלה המליצה על הפעלת רשת
תקשורת נתונים בתוך הממשלה. תת-הועדה
לגופים כלכליים המליצה לשפר את שירותי
התקשורת למשתמשים עסקיים, לשפר את
זמינות השירותים הקיימים, לפתח שירותים
חדשים, לאפשר יתר גמישות בשירותים
ועדת ההיגויבתקשוב
פנים"ארגוניים, ולהוזיל את מחיר השירותים
כדי לסייע לחדירתם למשק. תת-הועדה
לטכנולוגיות התקשוב המליצה על הקמת
מערכת שתהיה מבוססת בין השאר על רשת
תקשורת מתקדמת ביותר שתקשור בין מרב-
זי מחשבים, מאגרי מידע ועמדות עבודה בכל
הארץ.
חינוך והדרכה
הנושא השני המשותף לכלל תת-הועדות
הוא תחום החינוך וההדרכה. מחד, יש צורך
דחוף וחיוני בחינוך והדרכה, הן של הציבור
הרחב והן של בעלי מקצועות שונים במשק,
לקראת עידן התקשוב, מאידך. לתקשוב
פוטנציאל עצום ככלי עזר חינוכי לייעול, שי-
פור וקידום מערכות החינוך, ההדרכה וחמ-
חקר המדעי. נוסף לכך, כתנאי חיוני למימוש
שני הפנים הללו, דרושה תשתית של כח אדם
מקצועי בתקשוב ואכן כמה תתזועדות
הצביעו בהמלצותיהן על דרכים לעידוד ותג-
בור כח האדם האקדמי באוניברסיטאות בת-
חום התקשוב, ועל דרכים לניצול יעיל יותר
של הידע שלהם בארץ.
תת-הועדות התייחסו לנושא הוראת התק-
שוב וההוראה בעזרת תקשוב בבתי הספר,
לנושא מודעות הציבור, להוראה בעזרת
מחשבים בתחום הבריאות, להכשרת כח
אדם בסקטור הממשלתי והגברת מודעותו
לתקשוב וכן, כאמור, לנושא ההכשרה
הטכנולוגית העל-תיכונית והאקדמית.
תת-הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה
וחברה המליצו על מחשוב מערכת החינוך
כנושא בעל עדיפות עליונה. בנושא זה המלי-
צה תת-הועדה לטכנולוגיות התקשוב על
תכנית לאומית לפיתוח מערכות הוראה נעז-
רות מחשבים. תת-הועדה לתקשוב בבריאות
המליצה אף היא על פיתוח תחום ההוראה
בעזרת מחשבים בתחום הרפואה. תת-
הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה,
לשירותים לאזרח ולמחקר והשכלה גבוהה
המליצו על ביצוע תכנית להחדרת תודעת
המחשב לכלל האוכלוסיה הבוגרת (שימוש
בכלי תקשורת המוניים, אוניברסיטה פתוחה,
מתנ"סים וכיו"ב). תת-הועדות לתקשוב
בחינוך ולתעסוקה וחברה ולמחקר והשכלה
גבוהה המליצו על הקמת קרן סיוע לקידום
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
לימודי המחשב באוניברסיטאות ועל הקמת
מועצת תיאום בין האוניברסיטאות לתעשיה,
על מציאת הסדר שיאפשר לאנשי סגל לש-
הות בשנת השבתון שלהם בארץ ועל טיפול
נמרץ לעידוד עליה של אנשי מקצוע בתחום
התקשוב והחזרת יורדים העוסקים בתחומים
אלה. תת-הועדה לתקשוב בממשלה המליצה
על הגברת מודעות הסגל הבביר לשימוש
בתקשוב ועל התווית מדיניות כח אדם מקצו-
עי העוסק בתקשוב במגזר הממשלתי.
תקינה
הנושא השלישי העובר בחוט השני בין כלל
תת-הועדות הוא נושא התקינה. הכוונה
ליצירת סטנדרטים מוסכמים שיאפשרו
תקשורת בין מערכות שונות, דבר אשר יביא
לחסכון בלכלי ניכר למערכת הציבורית בכלל
והממשלתית בפרט ולמערכת התעשייתית.
הצורך בתקינה נוגע הן לפרוטוקולי תקשורת,
הן לתוכנה, הן למאגרי מידע והן לציוד.
תת-הועדות כולן הצביעו על הצורך בפעי-
לות מרוכזת ומתואמת לקביעת מפרטים
אחידים אשר יאפשרו תאימות ותקשורת בין
המערכות, אך יחד עם זאת לא ימנעו אפש-
רות של ביזור וגיוון בהן. תהליך התקינה
חייב להיעשות בזהירות ובפתיחות, בצורה
שלא תגרום מכשולים בתהליך ההתפתחות
הטכנולוגית ומערכות התקשוב. תת-הועדה
לתשתית תקשורת המליצה על האצת פעי-
לות התקינה בנושאי התקשורת. הגוף
האחראי צריך לקבוע תקנים לאיכות שירותי
התקשורת ולחיבור אמצעים לרשתות
התקשורת וכן תקן ישראלי מחייב להצפנה
למטרות אזרחיות. תת-הועדה לשירותים
לאזרח המליצה על קביעת הליכים מהירים
וגמישים לרישוי סוג ציוד קצה לתקשורת
נתונים, קביעת מפרטים מוסכמים מינימליים
לציוד להעברת נתונים לקוי טלפון, קביעה
בהקדם של מפרטים לפרוטוקולי תקשורת.
תת-הועדות לתקשוב בבריאות, בממשלה
ולמחקר והשכלה גבוהה הצביעו אף הן על
הצורך בסטנדרטיזציה של התקשורת למי-
מוש המלצותיהן.
מאגרי מידע
אחד הנושאים המשותפים לרוב תת-הועדות
נוגע להקמתם של מאגרי מידע חדשים, פתי-
חתם של מאגרי מירע קיימים ולקישור ביני"
הם. אחד הביטויים המובהקים של עידן
התקשוב הוא הפיכתו של המידע לסוגיו השו-
נים למוצר יומיומי זמין ביותר. תת-הועדות
השונות הצביעו, כל אחת בתחומה, על הצו-
רך בהקמת מאגרי מידע והבטחת אפשרות
הגישה הנוחה אליהם כחלק מתהליך התק-
שוב של המערכות שהיו בטווח טיפולן.
תת-הועדה לחקיקה ומדיניות מאגרי מידע
הצביעה על הצורך לקבוע מדיניות בקשר
להחלפת מידע בדבר קיום מאגרי מידע ותוד
כנם, וכללים שיאפשרו את הגישה למידע זה.
10 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמי"ו
תת-הועדה לתקשוב בבריאות דיברה על
הקמת מאגר מידע תרופתי. תת-הועדה לגו-
פים כלבליים המליצה על פיתוח מאגרי מידע
בלכלוים לשירות המיגזר הכלבלי. תת"
הועדה לתקשוב בממשלה דיברה על הקמת
שלושה מאגרי-על לנתונים, על הקמת בסיס
נתונים ממוחשב לקבצים וחבילות תוכנה
בשימוש הממשלה וכן על הצורך בהאצת
המעבר להעברה מקוונת של המידע לציבור,
במיוחד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תת"
הועדה לשירותים לאזרח המליצה אף היא
להעמיד לרשות הציבור את אלה מבסיסי
המירע הממשלתיים שנתוניהם מותרים לפר-
סום. תת-הועדה לתקשוב בחינוך המליצה
על הקמת מאגרי מידע אלקטרוניים לאומיים
(ספריות) תוך חיבור מערכת בתי הספר
והמרכזים הקהילתיים אליהם. תת-הועדה
לתעסוקה וחברה המליצה על הקמת מרכז
מידע לאומי במסגרת שירות התעסוקה,
שיכלול נתונים על כח אדם ותעסוקה בתחום
התקשוב (מאוחר יותר בכלל המקצועות
במשק) לשירות המוסרות המכשירים
והמעסיקים כח אדם ולשירות האזרח.
סודיות ופרטיות
מספר תת-ועדות העלו את הצורך בטיפול
מואץ בנושא הסודיות והפרטיות שיאפשר:
- פיתוח מערכות מידע מתקדמות ומתוחכ-
מות מבלי לפגוע בפרטיות של האזרח;
- ניצול מוגבר של מערכות התקשוב -
שימושים ופיתוח ישומים שכיום אינם
מתאפשרים עקב רמת הסודיות הבלתי
מספקת בנושאים שונים כגון, כלכליים,
אישיים ובו'.
תת-הועדה לתשתית תקשורת המליצה לה-
טיל על היועץ המשפטי לממשלה לפעול
לחקיקה יזומה בתחום הבטחון והסודיות
בתקשוב. תת-הועדה לחקיקה ומדיניות מאג-
רי מידע אכן פעלה והמריצה את פעילות
החקיקה בתחום זה במשרד המשפטים. תת-
ועדות נוספות אשר התייחסו בצורה דומה
לנושא זה הן תקשוב בבריאות, תקשוב
בממשלה ושירותים לאזרח.
מיסוי
מספר תת-ועדות התייחסו לנושא המיסוי הן
בהקשר ליבוא ציוד מחשבים ותקשורת והן
בהקשר לכח אדם מקצועי באמצעי מבוון
לעידוד התפתחות התקשוב במשק.
תת-הועדה לתקשוב בחינוך המליצה על
פטור ממסים על ציוד מחשבי המיועד לבתי
ספר. תת-הועדה לגופים כלכליים העלתה אף
היא את נושא ההקלות במט על ציוד כאמצ-
עי לסיוע להחדרת התקשוב למשק. תת-
הועדות לתקשוב בחינוך, תעסוקה וחברה
ומחקר והשכלה גבוהה הצביעו על הצורך
למצוא הסרר שיאפשר לאנשי סגל אקדמי
ותעשייתי לשהות בארץ במסגרת השבתון
וההשתלמויות שלהם
. תת-הועדה למחקר
והשכלה גבוהה המליצה להכיר בתרומות
של התעשיה לאקדמיה כפטורות ממס.
תת-הועדה לתשתית
תקשורת - דו"ח ביניים -
תמצית וסיכום
ממצאים
6 למרות העדיפות שנותן משרד התקשורת
לתקשורת נתונים, אין ביכולתו לענות על
הצרכים במישור הכמותי ובמישור האיכותי.
פער הביקוש גדל בקביעות ועומד כיום על
לבקשות מאושרות (830 קוי נלן לנתו-
נים שהזמנתם אושרה אך טרם בוצעה, בתו-
ספת לסה"כ 3100 קוי נל"ן המותקנים בפועל)
- נוסף לקוים נוספים, במספר בלתי ידוע, של
צרכנים שבקשותיהם טרם אושרו. שירות מי-
תוג נתונים ציבורי, שיבטיח שיפור מסוים,
נותן שירות ציבורי רק משנת 1984.
> משרד התקשורת ניסה בעבר לערוך שינו-
יים במבנה הארגוני ולשפר יכולתו להתקין
קוי נתונים כדי להיענות לביקוש הגדל.
ההזדמנות של הקמת חברת בזק מאפשרת
התארגנות זו.
> תחזית הצרכים עד שנת 1990 נעה בין
0 קוי נתונים (הערכת משרד התקשו"
רת) לבין 160,000 קוים (הערכת הצרכנים) -
במגזר העסקי בלבד. החלק הארי של הביקוש
יהיה בסקטור הפיננסי. תחזית הביקוש במש-
קי בית היא נעלם גדול, אם כי ברור שיש
מגמה להתפתחות ביקוש לקוי נתונים במשקי
בית. והיה ואכן תהיה התפתחות בנושא -
היקפה יהיה גדול.
> לתחזית הצרכים המדויקת אין חשיבות
רבה מזוית הראיה של תשתית תקשורת - כי
בכל מקרה לא ניתן לתמוך בצרכים רחבי
היקף בתשתית הקיימת. ללא שינוי טכנולוגי
מהותי בתשתית התקשורת - לא תיתכן
הפעלת קוי נתונים בהיקף רחב במדינת ישר"
אל.
* כושר הביצוע הנוכחי של משרד התקשו-
רת בתחום תקשורת הנתונים במערך הארד
גוני הקיים אינו עומד ביחס לביקוש החזוי.
* הפתרון לבעיות התקשוב - פיתוח רשת
תקשורת ספרתית לשירותים משולבים
(א50!). לפי תכניות משרד התקשורת נראה
כי רשת זו תתחיל להתפתח בארץ רק אחרי
שנת 2000. יתר על כן - לפי הביצוע הנוכחי
קצב המימוש של תכניות אלה נופל מהמתו"
כנן. יש מקום לרביזיה בתכנית זו.
עוקרי ההמלצות
מדיניות
* מדיניות ממשלת ישראל בנושאי תשתית
תקשורת צריכה לדעתנו לבלול -
לטווח הקצר -
- שימת דגש על פתרונות תקשורת לשירות
ועדי תקשוב, בכלל זה התקנת קוי נל"ן
והפעלת רשת מיתוג מנות ציבורית (ישר"
אנת), והשקעת מאמץ לקידום ופיתוח
רשת זו.
פיתוח מואץ של תשתית תקשורת ספר-
תית, הן כמענה לפער הביקוש לשירות
הטלפוני הבסיסי והן בבסיס להתפתחות
תשתית התקשורת במדינה, והסבת
ההשקעות מתקשורת אנלוגית ומיתוג
אלקטרומכני לתקשורת ספרתית.
לטווח הארוך -
פעילות אינטנסיבית של משרד התקשורת
בשיתוף התעשיה הישראלית ליישום
רשת ספרתית לשירותים משולבים
(אס5!), | בנויה | בהתאם לתקנים
הבינלאומיים.
- בפני הממשלה מונח דין וחשבון של
ועדה ממלכתית שהמליצה על הקמת
מערכות טלויזיה בכבלים במדינת ישראל.
והיה ויוחלט על הקמת רשת הטלויזיה
בכבלים - יש לפתח רשת זו כשירות
דו"כיווני שיאפשר תקשורת נתונים למש-
קי בית - לתועלת הצרכנים, לשיפור השי-
רות.
- פיקוח הדוק על חברת בזק ועל חברות
הטלויזיה בכבלים, הן במישור הטכני והן
בטיב השירות לציבור, ע"י הקמת גוף
תקינה במסגרת משרד התקשורת - שיק"
בע תקנים טכניים מחייבים, יאשר חיבור
אמצעים לרשתות התקשורת ויבצע את
הפיקוח על איכות השירות.
תכניות לקידום תשתית
מוצע להטיל על משרד התקשורת להכבין
מיידית תכניות מקיפות ומפורטות לפיתוח
מואץ של תקשורת ספרתית במדינה - על כל
ההיבטים המעשיים (תקציבים, כושר ביצוע,
שיתוף התעשיה המקומית, בינוי, הכשרת כח
אדם, התארגנות לתחזוקה וכיו"ב). לדעתנו
ניתן לסיים הכנת תכנית כזו תוך 9 עד 12
חודשים.
יעדרי התכנית צריכים לדעתנו להיות -
לטווח הקצר -
הרחבת רשת מיתוג הנתונים הציבורית
(ישראנת) ל-000,ס1 מנויים (מקושרים
בפועל) עד סוף שנת 1986, יצירת יכולת
התקנת 5,000 מנויים נוספים כל שנה
לאחר מכן וקישור הרשת לרשתות אח-
רות בעולם.
התקנת עד ב10,0007 קוי נלי"ן להעברת
נתונים עד סוף 1986 (תוך שיפור איכות
הקוים) והכפלת הכמות עד שנת 1900.
לטווח הארוך-
הדבקת פער הביקוש לשירותים בכל מגז-
רי המשק עד שנת 1990.
הקמת רשת ספרתית לשירותים משולבים
(150%), במגמה להתחיל להפעיל בהדר-
גה רשת משולבת לפני שנת 1990.
הסבת רשת התקשורת (מיתוג, תמסורת)
במדינה לרשת ספרתית (150₪) עד שנת
5.
* מן הראוי להדגיש כי אין סתירה בין
הדרישה לבצע הסבה מהירה של תשתית
התקשורת מתמסורת אנלוגית ומיתוג
אלקטרומכני לתקשורת ספרתית לבין הדרי-
שה לצמצם במהירות את פערי הביקוש
לשירותי תקשורת - ובמיוחד לשירות הטלפו-
נים הבסיסי. זאת מאחר שהמערכת הספר-
תית מהירה בהקמה, קלה לתחזוקה ומהווה
בסיס איתן לפיתוח תקשורת בעתיד. המשך
הפיתוח בטכנולוגיה המיושנת יהיה ניצול
בלתי יעיל של משאבים.
* כדי לקדם נושא הרשת הספרתית לשירו-
תים משולבים (א50!) יש לדעתנו להיכנס
במהירות לתהליך למידה, בו ישתתפו התע-
שיה, חברת בזק, גורמים פרטיים ומוסדות
מחקר. מטרת תהליך הלמידה לאתר את
הבעיות המיוחדות הרלבנטיות להקמת רשת
זו בכלל, ובארץ בפרט, לרכוש ידע באפיון
השירותים וייצור האמצעים המתאימים
(ציוד מיתוג, ציוד תמסורת, ציוד מנויים,
מאגרי מידע, תוכנה ליישומים) וליצור בסיס
מוצק ורחב להמשך הפעילות בנושא. יש
לפעול כך שכחלק מתהליך הלמידה יבוצעו
בארץ מחקרים נסיוניים - שיהוו שלב ראשון
בדרך להקמת מערכת רחבה. יש לבצע את
עיקר תהליך זה עד סוף שנת 1986 כדי
לאפשר פיתוח הרשת במועד הנדרש.
ארגון
> נראה לנו כי יש לשים דגש מיידי ובטווח
הקצר על הצורך לשיפור מהותי במהירות
ההתקנה והתחזוקה ובאיכות הקוים המסופ-
קים לצרכי תקשורת נתונים ובפתרונות יחוד-
יים לבעיות הצרכנים. על משרד התקשורת
להתארגן לכך כמענה לבעיות הקיימות היום.
הארגון מחייב הקמת מערך הנדסי - שיווקי
הולם לנושא תקשורת נתונים והרחבת יכולת
הביצוע בתחום זה.
> הקמת חברת בזק והכניסה לעירן
הטכנולוגיות החדשות בתקשוב מחייבות את
משרד התקשורת להיערך ולהתארגן בנוש-
אים הבאים:
- הקמת גוף תקינה הנדסית ופיקוח טכני.
עליו יוטלו משימות תקינה (לקביעת
תקנים לאיכות שירותי התקשורת ותקנים
לחיבור אמצעים לרשתות התקשורת)
ומשימות בדיקה, אישור ופיקוח. גוף זה
ראוי שיוקם מייד.
- הקמת גוף תכנון ארוך טווח שיעסוק
במחקר ותכנון | ברמה הלאומית"
איסטרטגית ויציג יעדים בפני חברת בזק
וחברות פרטיות וציבוריות אחרות שיתנו
שירותי תקשורת לתקשוב.
- הקמת צוות משימה ייעודי וחזק שיעסוק
בתכנון ובפיתוח מואץ של תקשורת ספר"
תית.
* עקב חיוניות תשתית התקשורת למשק
ולחברה, והיה וחברת בזק לא תממש תכניות
אלה, יהיה לדעתנו מקום לשקול ביצועם
החלקי או ביצוע תחליפים מתאימים על ידי
משקיעים וגופים פרטיים.
* על משרד התקשורת לפרסם לוח זמנים
להתקנות, הרחבה ופיתוח של שירותים לצי-
בור, כדי שהמשק יוכל לתכנן ולהתארגן
בהתאם, וכדי ליצור מחויבות לפיתוח התש-
תית.
תת-הועדה לתשתית
תקשורת - תמצית
וסיכום
* לאחר בחינה נוספת של לוחות הזמנים
בדו"ח הביניים היגענו למסקנה כי לוחות
הזמנים שהיצגנו בעבר אינם מעשיים למי-
מוש. אנו ממליצים עתה להציג את היעדים
הלאומיים הבאים:
- הסבת עיקר המיתוג והתמסורת במדינה
לרשת ספרתית עד שנת 1995.
- הקמת מסגרת לפרויקט 80 נסיוני באו-
פן מיידי.
- הפעלת רשת א50! בקנה מידה מסחרי
עד שנת 1995.
תחרות באספקת שירותי בזק
> אנו ממליצים כי הממשלה תאמץ מדיניות
בנושאי יוזמה פרטית ותחרות בנושאי תקשו-
רת ותקשוב, במגמה לאפשר התפתחות מהי-
רה של המשק ללא צורך במימון ממשלתי.
> המרכיבים העיקריים של המדיניות -
המומלצים על ידינו -
- אספקת שורותי תקשוב ומידע וציוד קצה
- המדיניות בתחום זה צריכה להיות
ליברלית ביותר, במגמה לצמצם את
ההתערבות הממשלתית למינימום הכר-
חי
- תשתית תקשורת - המדיניות בתחום זה
צריכה להיות זהירה ומסויגת. הממשלה
צריכה (לדעתנו) לתמוך ביוזמות שיתנו
יכולת וביצועים | חדשים לתשתית
התקשורת הלאומית (במיוחד על ידי יי-
שום טכנולוגיות חדישות) - ולבלום יוז-
מות שיהוו יתרון כלכלי ליזמים על חשבון
בזבוז משאבים לאומיים לטווח ארוך
(דוגמה למשאב כזה - ספקטרום
אלקטרומגנטי).
- מדינוות תעריפים - המדיניות בתחום זה
צריכה לעודד התפתחות ותחרות ולא-
פשר לציבור לקבל שירותים חדשים
ומשופרים על בסיס בלכלי.
בטחון וסודיות בתקשוב
> יישום תקשורת מחשבים בקנה מידה רחב
מחייב התאמת החקיקה למציאות הטכנולו-
גית המשתנה.
= המלצתנו כי הממשלה תפעל לחקיקה יזו-
מה בתחומים הבאים:
הגדרת גישה בלתי מורשית למאגר מידע
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו 41
באמצעות קוי תקשורת או רשת תקשורת
- בעבירה פלילית.
קביעת כללים המגדירים ומחייבים הגנה
על תקשורת מידע קריטי - הן מידע בעל
חשיבות לאומית והן מידע בעל חשיבות
אישית, על ידי הצפנת התקשורת.
- הרשאת תקשורת מוצפנת באמצעות
רשתות התקשורת הציבוריות השונות.
פיקוח ותקינה
> במדינה מורגש היעדר פעילות בתקינה
בתחום התקשוב. די לציין כי קיימים בארץ
שלושה סוגים מקובלים של לוחות מקשים
עבריים למחשבים, כדי להמחיש את חומרת
הבעיה.
> בדו"ח הביניים המלצנו על פעילות להק-
מת גופי פיקוח ותקינה (שאינם תלויים בחב-
רת בזק). כחלק מההיערכות הממשלתית
סביב הקמת חברת בזק. גופים אלה עדיין לא
קמו - אך בשנה האחרונה החלה פעילות של
מכון התקנים בתחום זה, בסיוע גופים כמו
איל"א והתעשיה.
= גוף תקינה ופיקוח בלתי תלוי (כדוגמת
מכון התקנים) חיוני לפיתוח נאות של שירותי
התקשוב ותשתית התקשורת בארץ. החיו-
ניות מתבטאת במספר תחומים עיקריים -
- קישור לרשת ולתשתית - ההרשאה הט-
כנית לחבר ציוד כלשהו לרשת התקשורת
חייבת להיות מוסדרת בתקן ישראלי
מחייב, ובתקנות שיפורסמו על ידי משרר
התקשורת.
- אבטחת ביצועי קצה לקצה - ביצועי רשת
תקשורת (המסופקת על ידי חברת בזק או
חברות אחרות), צריבים לענות על הגד-
רות ברורות ויש לחייב את החברות
המספקות שירותי בזק לספק שירותים
לפי התקנים הישראליים שייקבעו.
- קביעת תקן ישראלי מחייב - להצפנה
למטרות אזרחיות (לצרכים כמו העברת
כספים אלקטרונית, אבטחת רשומות
אישיות ובו').
- פוקוח בלתי תלוו - התקינה והפיקוח
הטכני על יישום תקנים ישראליים חייבים
להתבצע על ידי גוף בחינה ובדיקה
אוביקטיבי ובלתי תלוי.
> אנו ממליצים כי פעילות התקינה בנושאי
תקשוב במכון התקנים (שהוא הגוף עליו
מוטל ביצוע פעילות כזו) תואץ במידה מהו-
תית. כן אנו ממליצים על הקמה או רישוי
מבדקות לתקשוב, בלתי תלויות בספקי הציוד
והשירותים.
> נדרש תקציב ממשלתי למימון פעילות
התקינה, לפחות בשנים הראשונות לפעילות.
אנו מעריכים כי נדרש סכום של מספר עש-
רות אלפי דולרים בשנה.
תת-הועדה ממליצה כי "מנהלת התכנית"
תוקם במתכונת של רשות ממשלתית עם
סמכויות ואחריות חדים וברורים.
תתיהועדה סבורה שההוצאה הלאומית
שיש להקצות לביצוע התכנית צריכה להיות
ב-250 מיליון דולר לתקופה של ארבע עד
412 "מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
חמש שנים. הוצאה זו תמומן בחלקה על ידי
מימון ממשלתי ישיר ובחלקה על ידי שינוי
יעודים של הוצאות ממלכתיות קיימות. כמו
כן תישא התעשיה הישראלית בחלק מן
ההוצאה הצפויה על פי המתכונת הקיימת
במימון הוצאות מחקר ופיתוח.
תת-הועדה לתקשוב
בממשלה - סיכום
והמלצות
דומה לממצאים של תתזועדות אחרות,
מצאה תת-ועדה זו שלא קיימת תשתית
מספקת במערכת התקשוב הממלכתית שע-
ליה ניתן להשתית תכנון יעיל לעתיד. וכן
שהמצב הקיים לוקה בחסר בתחומים בסיס-
וום ביותר ורוב המערכות אינן פועלות בצו-
רה יעילה. הליקויים שנמצאו על ידי מבקר
המדינה בדוחותיו השונים וליקויים אחרים
שהמבקר לא הצביע עליהם הינם כאלה
שללא טיפול מיידי ויסודי בהם, לא ייווצר כל
בסיס סביר לתכנון לעתיד.
תת-הועדה מצאה בי המגזר הממשלתי,
שהיה בעבר המוביל הלאומי במחשוב, מפגר
עתה בצורה הולבת וגדלה, לא רק בהשוואה
לחו"ל אלא גם יחסית לנעשה במגזרים אחרים
במשק הישראלי. לפיגור הזה יש משמעות
חמורה ביותר בקשר לתפקוד וליעילות הבי-
צוע של המשק הממשלתי/ציבורי וככל
שפער זה בין הסקטור הממשלתי והסקטורים
האחרים במשק ילך ויגדל, כן תיפגע יכולת
הממשלה למלא את יעודיה הכלכליים,
החברתיים והאחרים.
תתיהועדה הגיעה למסקנה שללא תלות
בעבודת תת-הועדה, יש צורך מיידי בנקיטת
צעדים ארגוניים ואחרים כדי להבטיח שמע"
רכת התקשוב הקיימת אמנם תעמוד במשי"
מות המינהל והשירות שלמענם הוקמה. לכן
החליטה תת-הועדה לצרף את הטווח המיידי
לנושאים שבטיפולה ולייחס לטווח זה חלק
נכבד מהמלצותיה. מגמת המלצות אלה היא
לבנות תשתית תקשוב סבירה במסגרת משר-
די הממשלה, אשר רק קיומה יאפשר תכנון
והתווית מדיניות למועדים מאוחרים יותר.
עיקרי ההמלצות
* הגברת המודעות והכשרת הסגל
הממשלתי הבכיר לשימוש בתקשוב.
> התווית מדיניות כח אדם מקצועי העוסק
בתקשורת ובמחשבים בממשלה.
* הקמת שלושה מאגרי-על לנתונים:
מקרקעין, אוכלוסין, חברות ומפעלים.
*+ הפעלת רשת תקשורת נותונים בתוך
הממשלה.
* חיזוק מספר יחידות תקשוב ממשלתיות
המתפתחות באיטיות.
* הקמת בסיס נתונים ממוחשב לקבצים
וחבילות תוכנה שבשימוש הממשלה
"א תהליך ההצטיידות בתקשוב משר-
האצת המעבר להעברה מקוונת של המי-
דע לציבור, במיוחד בלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה.
6 התאמת המבנה והתהליכים לקביעת
מדיניות למשימות הנ"ל ולהמשך פיתוחו
של התקשוב הממשלתי.
₪ ויישום ולוח זמנים ל-9 ההמלצות הנ"ל.
תת-הועדה בחנה את ההיבט התקציבי של
המלצותיה, מתוך מודעות מלאה לעובדה
שאין סבירות גבוהה שניתן יהיה להקצות
משאבים נוספים רבים לתחום פעילות זה.
תת-הועדה גיבשה את הדעה שיישום
המלצותיה לא יחייב הקצאת משאבים נוס-
פים, ודאי לא בראיה רב-שנתית.
מערכת ארגונית מתאימה וניצול נאות של
תקני כח האדם וכן הקצאה שונה של
המשאבים הקיימים, עשויים לתרום באופן
משמעותי לשיפור מערך התקשוב מבלי שי-
היה צורך להשקיע בו טכומים שהמשק ממי-
לא לא יוכל לעמוד בהם.
תת-הועדה רואה צורך חיוני בקביעת סמכות
מיניסטריאלית ברורה לנושא התקשוב
במשרדי הממשלה. תת-הועדה ממליצה
שהסמכות. המיניסטריאלית תהיה משרד
התקשורת אשר יתפקד כגורם מטה בתחום
זה.
תת הועדה לשירותים
לאזרח - ממצאים
והמלצות
ממצאים
> בעשור האחרון התפתחו ברחבי העולם
שירותי תקשוב חדישים שמטרתם לאפשר
לאזרח גישה לבסיסי מידע נרחבים ואף
לבצע פעולות במידע (מתן הוראות בנקאד
יות, שיגור הודעות) מביתו או ממקום עבוד"
תו, תוך שימוש באמצעי התקשורת הקיימים
(קו טלפון, מקלט טלויזיה וכו").
+ בד בבד חלה תפוצה נרחבת של מחשבים
אישיים ושל אמצעים המבוססים על מערכות
ממוחשבות (מסופים בנקאיים, מסופי מכיד
רה) וצפויות התפתחויות נוספות בתחום זה,
תוך ירידה משמעותית במחירי הציוד, שתא-
פשר שימוש נרחב. צפוי שמספר גדל והולך
של תחומי עיסוק יחייבו שימוש במערכות
ממוחשבות.
* הדואר האלקטרוני לסוגיו מתפתח במהיר
רות בארץ.
* קיימים בארץ מספר גופים המתמחים
בנושאי תקשוב, במיוחד בתחום הבנקאות,
קשר למאגרי מידע, כאשר כל חברה בוחרת
לעצמה פרוטוקולים לתקשורת בהתאם לת"
נאיה המיוחדים.
* מערכת מיתוג המנות הנסיונית שהופעלה
בראשית שנות ה-80 דורשת הרחבות יסור
יות, לאור העומס הקיים בתקשורת הבינלאו"
מית.
* בציבור מתפתחות מודעות רחבה וסק"
רנות לנושא התקשוב, אך הללו אינן באות
על סיפוקן בהיעדר תהליכים וכלים ממלכת-
וום להסברת הנושא.
₪ מהפיכת התקשוב המתחוללת לנגד עינינו
בעולם תגרום ללא ספק לשינויים בהתנהגות
החברתית, כך למשל, היקף גדל והולך של
עבודה באמצעות מחשבים ייעשה בבית
ועקב בך אולי תתאפשר הרחבת מעגל
המועסקים במשק.
. טיפוח נושא התקשוב והחדרתו לכל הרב-
דים בחברה הופך חיוני לעתידה הכלכלי של
מדינת ישראל.
המלצות
= מודעות הציבור
תת הועדה לשירותים לאזרח ממליצה
להכריז על שנת 1986 כ"שנת התקשוב"
לצורך מיקוד תשומת הלב הציבורית
בנושא. שנה זו- תוקדש לעריכת כנסים,
לפתיחת קורסים, להפצת פרסומים ולשי-
דור תכניות בכלי התקשורת ההמוניים,
באמצעותם יכירו תושבי
ישראל את
החשיבות והיתרונות של מהפיכת ה
המתחוללת ויכינו עצמם לקראתה
תת-הועדה ממ | .
ליצה שהממשלה תפעיל
ל
אלתר שירותי טלטקסט לציבור הרחב
במסג
רת החדרת תודעת
ל עת התקשוב לציבור
תת-
הועדה ממליצה :
ה 7 להפ ק ולהפיץ
ודית להו
ראת יסודות המחשב
באמצעות האוניברסיטה הפתוחה וגור-
7 ו אחרים, כמו המרכז לטלוי-
זיה לימודית, רשות השידור, בדומה לת-
כנית הבי.בי.סי,
תת-הועדה ממליצה לאפשר לגופים
פרטיים לשדר לאחר שעות השידור
ה תוכנות חינוכיות מתאימות
מחשבים אישיים באמצעות משדרי
אט"ד (1א=) של קול ישראל.
תת-הועדה ממליצה להעמיר לרשות
הציבור הרחב בעתיד הקרוב ביותר, את
אלה מבסיסי | המידע הממשלתיים
שנתוניהם ניתנים לפרסום, כגון נתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעות
משרדי הממשלה - צווים, זכויות אזרח
וכו'.
* תקשורת ותקינה
תת-הועדה ממליצה לפעול בהקדם
להתאמת תשתית התקשורת של מדינת
ישראל לצרכים העתידיים של מערכות
התקשוב הקיימות והמתפתחות. הדרך
המומלצת ליישום המלצה זו היא זירוז
המעבר למערכת תקשורת ספרתית ותג-
בור רשת ישראנת.
תת-הועדה ממליצה לקבוע הליכים מהי-
רים וגמישים לרישוי סוג ציוד קצה
לתקשורת נתונים.
תת-הועדה ממליצה בפני משרד התקשו-
רת להקל על חיבור ציוד להעברת נתונים
לקוי טלפון תוך קביעת מפרטים מוסכמים
מינימליים לציוד כזה ופישוט תהליכי
חרישוי.
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו 45
- תת"הועדה ממליצה לקדם התקנות מער-
כות המידע לבית (וידאוטקס, טלויזיה
בכבלים) תוך ניצול כושר מערכות אלה
לצרכי אבטחחה (פחוזסוותסוחט!16), קריאת
מונים וכיו"ב.
- תת-הועדה ממליצה שמשרד התקשורת
יקבע בהקדם מפרטים לפרוטוקולי תקשו-
רת שישמשו את מערכות התקשוב
העתידיות. במקביל יפנה משרד התקשו-
רת למכון התקנים על מנת להפוך את
המפרטים לתקנים.
- תת-הועדה ממליצה שמשרד התקשורת
ומשרד המשפטים יתנו דעתם לבעיה של
רישוי הפעלת שירותי תקשוב לציבור
הרחב, מבחינת השמירה על סודיות
ופרטיות המידע, אמינותו, שעות הפעלת
המערכות וטיב השירות.
- תת-הועדה ממליצה להקפיד על כיסוי
גיאוגרפי מאוזן ומחיר שווה לכל בפיתוח
התשתית לשירותי התקשוב לאזרח במ-
דינת ישראל. הדבר ימנע אפליה גיאוגר-
פית של איזור אחד על משנהו ויבטיח
גישה שווה לכל תושב.
באיל'"'א - ועדת הבזק*
המועצה המייעצת לשר התקשורת לענייני
בזק, הממונה על פי חוק הבזק לייעץ לשר
בכל עניין הנוגע לשירותי בזק, הזמינה את
וערת הבזק של איל"א להציג בפניה את
עמדת האיגוד, בישיבה מיוחדת שהוקדשה
לנושא מדיניות אישור ציוד ב-30 באוקטובר
5. נוכחנו לדעת כי יש הסכמה רחבה
ברוב הנקודות החשובות, במיוחד בקרב
התעשיה המקומית.
ועדת הבזק של איל"א ממשיכה בפעילותה
בנושאי חוק הבזק והתקנות. הועדה הגישה
למשרד התקשורת הערות לתקנות הבזק כפי
שתוקנו ביום 30.6.85. בהמשך תמצית ההע-
רות.
לשמחתנו, יש באפשרותנו לבשר לחברי
איל"א כי מתקיים דו-שיח בינינו לבין משרד
התקשורת בנושא מדיניות אישור ציוד, והיג-
ענו להסכמה בנקודות רבות. אנו מקווים
להיווכח בשיפור משמעותי בתחום זה בהק-
דם.
המצב הנוכחי, בו כל יבוא של ציוד ענ"א -
וידוע כי רובו ככולו מיובא - מחייב אישור
מיוחד של משרד התקשורת, גם כאשר אין
בציוד, כדוגמת מדפסת, דיסק או סרט מגנטי,
אזשהו אלמנט תקשורתי, מצב זה גורם
לביורוקרטיה מיותרת ובלתי נסבלת, לעלויות
נוספות למשתמש הסופי ולעיכובים בשחרור
הציוד. לדעת היועצים המשפטיים של ועדת
הבזק של איל"א הצו הוא גם בלתי חוקי. אנו
חברי הוועדה הונם: יהושע מאור, מנכ"ל
יבמ ישראל, יו"ר, יהודה זיסאפל, מנב"ל
בינת תקשורת מחשבים, אבנר עלה, אלנט,
וונדב פרי, טכם.
4
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
> ווזמה פרטות
- תת-הועדה ממליצה לעודר את מעורבות
התעשיה המקומית בייצור מוצרים
למערכות תקשוב לשירות האזרח, בין
היתר על ידי הקצאת משאבים למחקר
ופיתוח בתחומים הללו.
- תת-הועדה ממליצה לערוך מספר ניסויים
מבוקרים מקבילים באיזורים גיאוגרפיים
שונים ובקבוצות אוכלוסיה שונות בארץ,
לפני גיבוש מדיניות כוללת בנושא של
מערכות שירותי תקשוב לציבור. ניתן לע-
רוך ניסויים אלה באמצעות חברות פרט-
יות, תוך פיקוח ציבורי הולם.
תת-הועדה לגופים
בלכליים - תמצית
ההמלצות
תת-הועדה לגופים כלכליים ממליצה בפני
הממשלה לאמץ את היעדים הבאים בקביעת
מדיניות התקשוב במשק:
> זמינות שירותי תקשורת מגוונים באיכות
גבוהה ובעלות סבירה לכלל המגזרים במשק.
דורשים ממשרד התקשורת, משרד המסחר
והתעשיה והנהלת המכס להחזיר את המצב
לקדמותו או למצוא פתרון כלשהו למצב.
הערות לתקנות הבזק:
ו. זכות המנוי. התקנות מגבילות את זכות
המנוי להעביר את זכויותיו לאחרים, ואפילו
להרשות לאחרים להשתמש בהן.
אנו מבקשים כי יהיה מותר לשתף בשימוש
ולהעביר זכויות לחברה אם, לחברה בת
ולחברה שלובה. כמו כן אנו סבורים כי יש
לאפשר מכירת עסק יחד עם זכויות הבזק
שלו, קווי נל"ן, במיוחד במקרה של פירוק.
2. צנרת הטלפון. בכל בית ומשרד מתקין
הקבלן תעלות, ארונות וחיבורים לשימוש
חברת בזק. כיום אסור להשתמש בצנרת זו
לכל שימוש אחר, אם כי ניתן לפעמים לקבל
רשות לכך מבזק. מדובר למשל בהנחת סיבים
אופטיים, שאינם גורמים כל הפרעה לרשת
הבזק, או אפילו חוטי טלפון פרטיים לדיבור
או לנתונים. ברור כי במקרה שנאלצים לבנות
תעלה מיוחדת נוספת לשם העברת קווי
נתונים מדובר בהוצאה משמעותית.
אנו דורשים להתיר את אותם השימושים
שניתן להתיר מבחינה טכנית, דהיינו שאינם
מזיקים או מפריעים לרשת הבזק, ולהסדיר
את הנושא בכללים כתובים ומפורשים,
3. תשלומים. עד כה לא פורסמו עקרונות
לקביעת התעריפים שגובה בזק עבור שירו-
תיה הרבים והמגוונים. אנו דורשים כי
התעריפים ינבעו מעלות מתן השירות, וייקב-
עו באופן שיוויוני. לשם קביעת העלות יש
להפריד חשבונית בין סוגי השירותים השו-
נים.
מקובל במדינות רבות וגם בישראל כי תושבי
מקומות מרוחקים מסובסדים על ידי תושבי
= עידור ענס התקשוב במשק, כדי לאפשר לו
לממש במלואה את התרומה הפוטנציאלית
שלו לכלכלה הלאומית.
כדי לממש יעדים אלה ממליצה תת-הועדה
לנקוט בצעדים הבאים:
- שיפור שירותי התקשורת למשתמשים
עסקיים (באיכות ובמהירות).
- שיפור זמינות השירותים הקיימים (קצב
היענות לבקשות התקנה, תיקונים).
- פיתוח שירותים חדשים (הרחבת ישר-
אנת, שירותי נל"ן ספרתי במחירים סבי-
רים).
= אימוץ מדיניות גמישה בנושא של שירו-
תים פנים-ארגוניים. הפחתת הקשיים לקבל
קוי נל"ן לצורך פיתוח רשתות פרטיות ארצ-
יות.
> הברה בענף התוכנה כענף יצרני לכל דבר
(מתן תמריצים לפיתוח ויצוא תוכנה, ברומה
לנעשה בתעשית סחורות).
> מתן סיוע להחדרת נושא התקשוב למשק
באמצעות מילווים, הקלות במיסוי וזיכויים.
> פתיחת מאגרי מידע כלכליים לשירות
המגזר הכלבלי.
הערים הגדולות. סבסוד זה משרת מטרות
לאומיות וחברתיות של המדינה. סיבסוד של
שירות אחד על חשבון שירות אחר אינו
רצוי, יוצר עיוותים כלכליים וגורם להכבדה
מיותרת על כלל המערכת. שבעתיים חמור
המצב כאשר שירות תחרותי מסובסד על
חשבון שירות מונופוליסטי. לדעתנו יש לפ-
עול למניעת סבסוד של שירות אחד על ידי
שירות אחר.
4.סוווג קווי נל"ן. כיום מסווגים קווי נל"ן על
פי קצב העברת הנתונים. קצב העברה הינו
פונקציה לא של תכונות הקו בלבד, אלא גם
ובמידה מרובה פונקציה של יכולת המודמים
ואיכותם, כלומר פונקציה של השקעת המש-
תמש בציוד. במדינות אחרות הסיווג
והתשלומים נקבעים על פי איכות הקו. אנו
דורשים כי בזק תפרסם מפרטים של סוגי
קווים תקניים, בהתאם לתקנים בינלאומיים
מוכרים, ודמי השימוש וההתקנה ייקבעו על
פי סוג הקו ואורכו בלבד, ללא תלות בקצב
העברת הנתונים או בכל תכונה אחרת של
הנתונים או של המודמים.
5. ישראנת. שירות חדיש זה פועל בהצלחה
ברחבי הארץ ומספק שירותי תקשורת נתונים
לכמה מאות משתמשים, באיכות טובה ובמ-
חיר סביר. השירות פותח מגוון אפשרויות,
הן למשתמשים שמידת השימוש שלהם
בתקשורת נמוכה ואינה מצדיקה קווי נל"ן,
הן למשתמשים באיזורים מרוחקים בישראל,
והן לתקשורת נתונים בינלאומית.
יחד עם הישג מרשים זה של חברת בזק,
מתלבטים משתמשים רבים נוכח היעדר
מפרטים של סוגי השירות המוצעים, במיוחד
חסרים נתונים ביחס לרמת השירות.
אנו דורשים כי יפורסמו מפרטים של סוגי
השירות המוצעים, כולל רמת השירות, בהת-
בסס על תקנים בינלאומיים מוכרים.
העיסוק בתרגום המונחים הלועזיים בשרה
המיכון היה בעבר תחום פרוץ למדי. גופים
רבים עסקו בכך: מרכזי"מיכון שלא כל
עובדיהם ידעו אנגלית, משווקי מחשבים ותו-
בנה שסיפקו חומר בכתב ללקוחותיהם, מחב-
רי ספרי-עזר ומאמרים בענ"א, מוסדות הדר-
כה שניהלו קורסים בתיכנות ובניתוח-
מערכות ועוד. מוסדות שונים השתמשו במי-
לים שונות לאותו מונח עצמו (כמו "הדמיה"
ו"החקיה" לסימולציה), או במילה זהה לשני
מונחים נפרדים (כמו "מוכלל" ל-66חסם ול-
₪ ). המצב אמנם לא היה גרוע כל-כך
במו בתחומים אחרים (איש לא המציא "יציר
לשוני וולגרי" כמו "אגזוז," למשל, כתרגום
ל"וצטאט), אך המינוח לא תמיד היה מוצ-
לח, ונוצרו ביטויים אומללים כמו "היזון
חוזר" (1060046%) או "דיבוג" (עחושקטסט0),
ענ"א (קיצור)
מילון מונחים והגדרות בענ"א
שבחלקם השתרשו כמעט ללא אפשרות עקי-
רה ובחלקם לא האריכו ימים והוחלפו במו-
נחים אחרים, אומללים לא-פחות. לעומת
זאת יש לציין שהמונח העברי שהומצא ל-
ד (קיצור של זוחט זגחוט) היה מוצלח:
סיבית (קיצור של סיפרה בינארית).
כרי למסד את נושא המינוח הוציא איל"א
בשנים 1969 - 1971 מילון למונחי עיבוד
נתונים בשלושה חלקים, שסיכם את פרי
עבודתה של ועדה משותפת לאקדמיה ללשון
ולאיל"א. היה זה למעשה נוסח עברי ללקסי-
קון של 166-ק151 למונחי עיבוד מידע. המי-
לים לא היו מסודרות בו בסדר האלףדבית,
אלא מקובצות בפרקים, כשכל פרק עסק
בנושא נפרד. המילון פורסם כהצעה, בציפיה
לתגובות אנשי המקצוע.
מאחר שהשימוש בו לא היה נוח ביותר,
עיבוד נתונים חהוא אוטומטי בעיקרו.
.1
2 עַבּוּד נְתוּנִים אוטוּמָטִי
ענ"א (קיצור)
הוציא איל"א בשנת 1975 מילון כפול, עברי-
אנגלית ואנגלי-עברי , ערוך בסדר אלפביתי
(ולא לפי נושאים).
כמות התגובות וההערות לא היתה רבה, אך
גם באותן תגובות שהתקבלו לא היה גוף
מגובש שיכול היה לדון מבחינה מקצועית.
מתוך שיקולים אלה, ועל-מגת להקנות להצ-
עות המונחים מעמד של תקן ליתר סמכות-
יות, הוקמה בשנת 1979 ועדה משותפת
למכון-התקנים הישראלי ולאקדמיה ללשון
העברית, שרוכזה בידי מרים אורלובה, רכזת
התקינה של מכון-התקנים בנושאי ענ"א. כדי
להשיג את שיתופם הפעיל של אנשי המקצוע
בעבודת המינוח צורפו לועדה גם נציגים של
גופים וארגונים גדולים שעיבוד נתונים מהווה
חלק נכבד בפעילותם: יצרני מחשבים,
אוניברסיטאות, צה"ל, המכון לפריון העבו-
|נג)| ;סג
"1
6 גזאם 16זהתסזט 2
טלויה העוסקים בעיבוד נתונים
0י.
אוטו
1.1
עִבּוּד נַתוּנִים אֶלְקטְרוּנִי
אלקטרוניים.
2"
עבּוד נְתוּנִים כָּלוּלִי
ג
מִעְרְכָת עְבּוּד נְתוּנִים
6
.
|יא)| ;סג
1.11
86 גזגם 6זאסקז6ת|ת
ליבוד נתונים אוטומטי הנעטה באמצלים
|(8)| מסם
"12
86 גזגס ספז.ק6פזאך
מלרכת טל ציוד, של מתודות, ל נהלים
ואר של בני אדם, לניצוע מערך מסוים
יי מערכת עיבוד נתונים יכולה לכלול
עדרות, שמקצתן הן עצמן מערכוח ליבוד
|(8)| קםך
53, 01
8אםז5צ5 6א8₪066551 אזאסם
"מעשה חושב" רצמבר 1985 טבת תשמ"ו
סו
9(
00
דה והייצור, איל"א, איגוד משתמשי ציוד
יבמ, ואיגוד הבנקים. ועדה זו מתכנסת 6
שנים, אחת לשלושה שבועות, בדרך-כלל
בבנין יבמ, בו היא מקבלת גם שירותי מחשב.
(בעבר היה מכון-התקנים מספק את המקום
ואת עבודת המזכירות והמיחשוב, אלא שכ-
יום אין.למכון תקציב לכך).
גם ועדה זו. עוקבת בעבודתה אחר מקור זר:
תקן 2 למונחי ענ"א של הארגון הבינלאו-
מי לתקינה ((50!), המתפרסם בצרפת באנג"
לית ובצרפתית. החומר מחולק לפרקים, לי
נושאים ולא בסדר האלף"בית, אלא שזהפעם
יובן. יחד עם המילון, גם מפתח אלפביתי
בפול, עברי ואנגלי, עם ציון מספר הפרק
והפריט בו נדון כל מונח.
דיוני הועדה עוסקים הן בקביעת מועחים
עבריים |והן בניסוח הגדרותיהם. העבורה
בכל פרק נעשית בכמה שלבים: בשלב הרא"
שגן נקבעים המונחים העבריים. זהו אולי
השלב הקשה ביותר, שכן בו באות לידי ביטוי
הגישות העקרוניות השונות של חברי הוע"
דה. נציגי היצרנים נוטים להימנות על "בית-
הלל"," והם מוכנים לקבל מונחים שהשתרשו
בציבור גם אם אינם מתיישבים כהלכה עם
בללי הדקדוק העברי, ואילו אנשי האקדמיה
ואחרים נוטים להקפיד יותר, בך, למשל, נפסל
המונח גיבוי לצגרך קש-אטג9, שכן "גיבוי" בַא
מן השורש "גבה ולא "גב" (המונח הנכון הוא
תומכה או תימוכין). לעומת זאת לא הוה כל
ויכוח באשר לשלילת המונח "היזון חוזר."
המילה "היזון ' פסולה משום שהיא נובעת
מבורות: מי שהמציא אותה האמין בנראה
שדאות ה"א של המילה הזנה היא שורשית.
השוהש הנא זון, ולכן שם הפעולה אינו היזון
אלא הזנה או זִינָה (המונח הנכון הוא
משוב). שגיאה אחרת שהשתרשה היא השיד
מוש במילה איחקון במקום החפנה. זקו שיה
בוש הנובע מהדמיון למילה איבסון (המתיה
יחסת לבני-אדם בלבד). גם בענין זה לא היו
כל חילוקי-דעות בין חברי הועדה.
לא בל המילים שבמקור הלועזי טעונות תר-
גום לעברית. במקוך כלנלים ג מונחִים שכבר
התיישנו ואין בהם יותר שימוש בתחום עי-
בוד הנתונים. באלה הם, למשל, תקְחטק-פַחג
ו"ח6חטק-זטס. לפעמים מופיעות במילון
האנגלי הערות בדבר שימוש שגוי או לא"
רצוי |ולא תמיד תקפות הערות אלו עד היום.
בה למשל, מתנגד התקן הלועזי לשימוש
במילה זיברון (וזסוחטוח) ומקפיד על שימוש
במונח החסן (טפגזסזצ) במקומו. בזמנו סברו
בנתאה שהמונח זיברון הגא "אנושי" מדי,
והוא נפפל כשם שנפסל הכִינוי "מוח אלקט-
רונ" אלא שהזמן עשה את שלו; המונח
זיפרון השתךש ומופיע כיום בספרות בשבי-
חות כה רבה, עד שאין בבר פל אפשרות (או
צורך) לשרשו.
רשימת המונחים המוצעים נשלחת לאישור
האקרמיה, בעיקר בדי למנוע כפילויות וסתי-
רות בין המונחים בענף זה ובין אלה שבע-
נפים קרובים, כגון אלקטרוניקה או לוגיקה.
ישנם מושגים רבים המשותפים לכמה תחו-
מים, ואין טעם שבכל תחום ייקבע להם מונח
נפרד. לא רצוי גם שמונח אחד ישמש. בשני
תחומים קרובים, במשמעות שונה.
שב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו
בשלב הבא עוברת הועדה שוב על כל מונחי
הפרק ומנסחת את הגדרותיהם. ההגדרות
במקור הלועזי לא תמיד מניחות את הדעת,
אם משום שהתיישנו ואם משום שאינן ברו-
רות או כלליות מדי. בתחום זה של עיבוד
נתונים אוטומטי, שבו העניינים מתפתחים
בקצב מהיר מאד, יש להקפיד על עדכניות,
וגם רצוי להימנע מניסוחים העוסקים בפר-
טים שוליים אשר עלולים להשתנות תוך זמ[
קצר. משום-כך אין הועדה רואה עצמה חי
בת לתרגם את ההגדרות הלועזיות כלשונן,
ולפעמים היא מחליטה גם להשאיר מונח
מסויים ללא הגדרה - ביחוד כאשר המונח
מהווה צירוף של מילים המסבירות את
עצמן. לרוגמה, לאחר שהוגדרו בנפרר המוך
נחים "החסן" ו"סרט מגנטי" אין צורך בהגר"
רה מיוחדת לצירוף "החסן-סרט-מגנטי".
כל הצעות המונחים וההגדרות המתקבלות
בישיבות הועדה מוזנות למחשב באותו
מעמד, באמצעות מסוף הנמצא בחדר הישיה
בות. לאחר הגהה בידי נציג האקדמיה מוד-
פס החומר ומופץ בקרב ציבור רחב של אנשי
ענ"א לצורך קבלת הערותיהם. ההצעות
וההערות מובאות לדיון נוסף בישיבות הב"
אות, ובמידה שהן נראות לחברי הועדה
מוכנסים שינויים מתאימים בניסוח. הפרק
כולו בגירסתו הסופית מועבר לאישור הועד
4
תִבְנוּת
תכינת תכניות, כתיבתן, בדיקתן
לפעולה תקינה.
5
תֶכְנָה
תכניות מחטב, נהלים, כללים וכל תיצוד
נספה, הנוגעים לפצעולות מצרכת ציבודך
נתונים.
1.6
תוּרְת הַתִּבְנוּת
מקצועצ העוסק במתקר ופיתוח חל טיטות
תכנות מחטבים וטל טפפות תכנות מחהטבים.
דה המרכזית של מכון"התקנים לתקינה
בנושאי ענ"א. אם יש לאנשי הועדה המרכ-
זית שאלות או הערות, רשאית היא להזמין
את חברי הועדה המנסחת לצורך הבהרה.
עם השלמת כל הפרקים יקבל המילון כולו
מעמד של תקן, ויוצע למכירה לציבור.
בינתיים יוצא לאור כל פרק בליווי מפתח
המונחים הנכללים בו, כחלק נפרר של התקן
הישראלי ת"י 1080 - עיבוד נתונים אוטומטי
- הגדרות מונחים. בשנים שחלפו כבר פורס-
מו 5 מהם: חלק 01 - מונחים בסיסיים; חלק
3 - טכנולוגית החומרה: חלק 04 - ארגון
נתונים; חלק 05 - ייצוג נתונים; חלק 06 -
הבנת נתונים ועיבודם. חלקים נוספים נמצ-
אים בשלבי הכנה.
בתקופה האחרונה, בגלל קשיי תקציב במכון
התקנים, הופסקו פעולות הזנת נתונים ועד-
כונם. עקב זאת לא מוגשים לאישור ולא
ווצאים לאור פרקים כמעט מוכנים של התקן.
מלבד זאת דרושה להמשך המשימה השקעה
נוספת בתכנות המערכת. למשל, לצורך יעי-
לות העבודה של ועדת התקינה נחוץ מפתח
מונחים משותף לכל הפרקים הנמצאים במח-
שב. אין ספק בחשיבות העבודה הנעשית
בתקציב מינימלי, יש למצוא את צורת התמי-
בה שתאפשר את המשך ביצועה.
1.06
והכטרתן
זוז אסאס
55"
םאאאז 5
"6
אחר' שהדיחו אותו
לא ןק( בא. ב
המחלקה ל
זה להוראת המדעים
"שבבים במכון ויצמן למדע, מוצי - 1
ב ם", המיוער למורי המתמטיקה -. - ציאה לאור עלון מתמטי-דידקטי בשם
מ
ערכת העיתון מת
ו . הוספת מדור פירסומי "שבבי מחשב", שיכלול אינפורמציה מטעם
0 .. -- ם ומחשבי כיס שעשויה לענין מורים למתמטיקה
שר - ב ב"שבבים" מוזמנות לפנות לקבלת פרטים' אל:
ו ו[ . המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע , רחובות 76100
שככים, עלון לנוורי המותמטיקה
כרך ט תים מסי פט, תשרי תשמ"ו
תוכןו הענינים
קבוצות עבודה באול"א
באיל"א פועלות מספר קבוצות עבודה בנוש- מרוב ממוצעים רואים את היער.
אים שונים. חברים המעונינים להשתתף ה ו יי
בו-
באחת הקבוצות וטרם עשו זאת, יפנו בכתב מה לארנבות ולפתרון משוואות 7
> א ב. שוורץ
למזכירות איל"א, ירושלים, ת.ד. 13009, חק-
ריה רוממה.
הקבוצות הפועלות באיל"א
הנדסת תוכנה
היבטים משפטיים בענ"א
ביזור ענ"א באמצעות מיקרו מחשבים
אבטחת איכות
תקשורת נתונים
ארגון מו"ח (מחשבים וחינוך) - קבוצת
התמחות
בינה מלאכותית - קבוצת התמחות
עיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת - קבו-
צת התמחות.
חשוב לחשוב כשמחשבים במחשב הכלס ב
ל 0% . הדס
א. הרכבל?
על משמעות האותי ות במתמטלקה של בלה''ס התלכון ע. ארליך
מכשילר דידקטי להדגמת משטח?ל סיבוב
> ד, רימר
5 ₪ 5 ת ₪
שבבי שבבים.
4
מתמטיקה לחוגי העשרה - חוברת למורה מס' 5*. א. רוזנטולר
בזדרצרי נידר רירושוליםו בעע"ימ
רח' המשגר 62. תל-אביב | טלמון 03(336161)
הונחל כאן וחבר את
המספרים
9
זה עתה עקבת אחר מהלך הנייר
במשוכללת במכונות הדיוור.
בנקודה מס' 1 היה בידך נייר רציף
בנקודה מט' 9 בידך מעטפה סגורה
ימטוגרת עם חלון-מוכנה למשלוח.
- פרטסום תמר -
ב א לראוותכה בפיש 86
ביתנים 6. 65. 64
"מעשה חושב" דצמבר 1985 טבת תשמ"ו 47
[
|
4
עוצמה
העומדת לרשותך
ווו 38455 הינה מאגר-ן
עוצמה א מיתי:המערכת
החזקה ביותר לניהול מסדי נתוניס
במחשבי מיקרו זום--16, המאפשרת
לשאוב מידע בכל חתך - ללא
מאמצ - ואף ללא ידיעת תיכנות.
וו 08485 הינה פיתוח של ון 08465
ומתבססת על הניסיון והידע הרב
שנצברו במוצר זה, הנחשב
כאסמכתא בנושא מסדי נתוניס.
ב-ןון 08456:
* מעל מיליארד רשומות בקובצ אחד.
* 128 שדות לרשומה. ה
א 4000 בתיס לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומ
* 10 קבצים פתוחים בעת ובעונה אחת.
* מיון ואינדקסיס במהירות שיא.
* טיפול בנוהליס.
א* העברת פאראמטריס ומשתניס אוטומטייס.
* ניתן לכלול 32 נוהליס בקוב> אחד.
* קובצ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוהליס מיידית.
* מסד נתוניס ידידותי:
6 מחולל יישומים 6 שיפור במחולל דוחות 8 מחולל תוויות
6 שיפור בעבודה עס המסך ועוד.
* הסבת תוכניות וו 88455 ל-ווו 08465.
* תמיכה בעברית.
ווו 0825 מבית פד ד-א0דו8₪ג, גדול יצרני תוכנת המיקרו.
₪ אכ
כדי ליהנות מעוצמת וו| 68455 -- פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים.
מפיץ בלעדי: משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282,
פרי אינטרנעויונל לרגו, קרליבך 27 ת"א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536.
ו חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסקי 35, 23-6 064-3371
; . ירושלים: לרגו הראל, ינאי 3, 02-247041.
טל. 252059, 037252761 רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות
פָּרי אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי
הוויה 4185/45
ה<מחע
:= 4טמטבמשי.
ב -) ו 160 5 ב
₪2 |
ד
4אשפא אמסא -:-אמקא קאש 6:8 אא 10ב - 4
אפפ
מערכות מסיהרה זו מבופסות על מערכת ההפעלה -
ב והן תואמות תוכנת המערכות ו 8
(310 5צ5) כך שההשקעה בתוכנה נשמרת" 0
במערכות מסיהרה זו משמש אחד מהמעבדים ו
המרכזיים גם כנתב כאשר אלגוריתם מיוחד בודק : :
את העומס על המעבדים המרכזיים וכל 45%/ד חדש -
נשלח לביצוע באופן א אוטומטי למעבד הפחות עמוס
מבין המעבדים. לתוכניתן ניתנת'האפשרות לקבוע
על איזה מעבד ירוץ ה--456ד.
ניתן בעזרת 1|א מתאים להפוך מערכת 310 55
סטנדרטית למערכת 425% 310 החדשה. -
צ אואפא סימו רשום של ד?050א6וא
| ה
ונטל סמיקונדקטורט, אחַהאית על שיווק כל מוצרי הַחִבְרָה בשיתוף עם:
- איסטרוניקס | קונטהּוּל דאטה (ישראל) בע''מ 606
ונס ודת"א, טל. 03-475151 טל. 03:422311
2%
מפוצה את הסופר מיקרו של אינטל משווקת פתרונות שלמים בתחומי עיבוד הנתונים .
לטוק הטבנו לצורבי רבו י המנהלי, המסחרי והתעשייתי הכוללים את -
-
5
הסופרמיקרו. של אינטל ותוכנה של 606