- שנה: 1985
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
ו
ו
ווגגוג גצ*ח4 כאיצצכבנטווכג-1% 4 ו 4%ר1:
פפא / 4044/60 08
תו ו
חייו של המשווק המורשה של יבמ
אינם בדיוק פיקניק
עבודה קשה ולימוד ממושך דרושים כדי להשאר
מעודכן תמיד בתעשית המחשבים המתפתחת
במהירות מסחררת.
המשווקים המורשים של יבמ מקדישים לכן שעות
ארוכות ללימודים ורוכשים באופן שוטף ידע
בהשתלמויות המתאימות של יבמ.
השתלמויות אלה כוללות הדרכה מקצועית על
מוצרים ותוכניות והכשרה להגשת סיוע טכני ושרותי
תחזוקה.
כל המשווקים המורשים של יבמ הם אנשי מקצוע
אשר נכחרו בקפדנות.
מלבד הידע, המומחיות וקיומו של מערך השיווק
והשרות למוצרינו, הם גם מעסיקים את האנשים
הנכונים, אנשים מיומנים המתמצאים בעסקים. כי
בשעה שרוקחים, למשל, אינם צריכים לדעת דבר על
סיביות ו"בתים", המשווקים שלנו מוכרחים לדעת
כיצר המחשב האישי יכול להקל על ניהול בית
מרקחת מודרני.
איזו חבילות תוכנה, מתוך מאות תוכניות קיימות היא
המתאימה ביותר לאדריכלים, לעורכי דין, לרואי
חשבון, או לחקלאים ?
במה שונים הצרכים של עמיל מכס מאלה של מנהל
שיווק?
נוסף על כך, עליהם להישאר תמיד בתמונת
החידושים.
יבמ יוצרת עשרות פיתוחים חדשים למחשב האישי
בכל שנה והמשווקים המורשים מתעדכנים בהם ללא
הרף.
יבמ מספקת להם חומר הדרכה, ספרות עזר ומידע רב
על פיתוחים וחידושים בתחום המחשב האישי.
המשווקים שלנו חייבים לשלוט בכל המידע הזה,
כדי שאתה תפיק תועלת מן המערכות שהם מתאימים
לף;
מסלול הלימודים ה"קצרצר" הזה עושה את הענין
קל יותר עבורך, כאשר מגיע הזמן לבחור מחשב
אישי.
לכן, כאשר אתה שוקל לרכוש מחשב אישי,
הקפד שיהיה זה מחשב של יבמ, שמציע לך משווק
מורשה, אשר ברשותו השלט המעיד על כך.
> לרגו מחשבים טל' 285151, 03-200704
> משוב טל' 03-453202
* מל"ל טל' 267325 ; 03-252955
* קומפיוטרלנד טל' 202525/6; 03-289520
> איכות מחשבים טל' 03-7514302
> גטר טלי 5 :; 03-285282-4
> טריפל די טלי 4: 03-7510195
* י.ל-ן/מת"מ טל' 0-383355
לחלק מהמשווקים סניפים נוספים כרחבי הארץ.
פרטים בסניף המרכזי.
תוכן הענינים:
תכנית הכנס ה207
שלאול"א ל
תקציריההרצאות בכנס 7
רשתות תקשורת מקומיות 1
מחשבים, דיבורושמיעה ל
כוח למשתמשים.... 27
מוסיקה ומחשבים ו
גובוי והתאוששות במערכות
ניהולנתונים וו
פיתוחים עתידיים בתיקשוב 3
עורכת ראשית: שאולה הייטנר
מערכת: מיכה חנני
אבי כהן
הדר מטמון
אליהו הכהן
עורכת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רות קופרמן
"מעשה חושב" - כרך ו"ב גליון 5 = אוקטובר 1985 > חשון תשמ"ו
כתובת המערכת: איל"א. ת.ד. 13009
ירושלים, טל. 02-521930
מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א
טל. 03-2535192
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
רפוס "חרקל" בע"מ, ת"א
כל הזכויות שמורות
המורדעות על אחריות המפרסמים בלבד
< מועשה חושם --
= האיגוד הישראלי לעובוד אינפורמציה
רשתות תקשורת
מקומיות -
ארביטקטורה ומשטר
תקשורת
רשת תקשורת מקומית הינה מערכת המאפ"
שרת להתקנים מחשביים, הפזורים באתר
גיאוגרפי מצומצם, להתקשר אחד עם השני.
התקנים מחשביים אלו כוללים מחשבים,
מסופים, תחנות עבודה ובקרים מסוגים
שונים. במקרים רבים מקושרות מספר רש-
תות כאלו ע"י גשרי מעבר.
מחשבים, דיבור ושמיעה
טכנולוגית הקול הממוחשבת הולכת וכובשת
את המקום הראוי לדיבור כאמצעי תקשורת
טבעי בין אנשים למכונות. המאמר עוסק
בבסיס הפיסיולוגי והפיסיקלי שעליו נשענת
טכנולוגיה זו, כמו גם ביישומיה של הטכנולו-
גיה במערכות ממוחשבות.
כוח למשתמשים
שינויים מהותיים מתרחשים בטכניקות הפי-
תוח של שפות יישומיות מהדור הרביעי.
טכנולוגיה חדשה ורעיונות טריים גורמים
לשיפורים מהירים ביעילותן וביישומיותן של
שפות בעלות פריון גבוה.
מוסיקה ומחשבים
גובוי והתאוששות
במערכות ניהול נתונים
המאמר מציג את המטרות העיקריות של
מנגנוני גיבוי והתאוששות, מונה הנחות יסוד,
מתאר את מקום מנגנונים אלו במערכות
ניהול נתונים, וכן מתאר מנגנונים נפוצים.
המאמר עוסק רק במערכות ריכוזיות.
פיתוחים עתודיים
בתיקשוב (טלמטיקה)
מנקודת ראותם של אנשי המחשבים, תיקשוב
הינו בעיקר תקשורת בין מחשבים ו/או בין
מסופים לעומתם, רואים אנשי התקשורת
בתיקשוב צורה של קשר בינאישי. מחשבים
הינם בסך-הכל אמצעי לשיפורה ביצוע של
תווך התקשורת.
הגיע הזמן למזג בין שתי הגישות: מטרת
מאמר זה להוות את התרומה הראשונה כדי
לקדם את היעד הזה.
עבעי! כבר יש
תכל'ת ל-5/36 ווו8ו:
לפני שאתה משקוע את מיטכ
כספך במחשב ובתוכנה, האם
כדקת מה יש לכית התוכנה
הגדול והמובי? כארץ להציע
לך?
אם לא, כדאי שתכיר את
הכלית 36 של טכט - היקף
השקעתך בהחלש מחייב זאת.
תכלית 36 הינה מערכת
תוכנה חדשנית המיועדת
למפעלים ולחכרות כסדר גודל
בינוני ומותאמת במיוחד
למהשכ 5/36 18₪. המערכת
כוללת: תוכנה פיננסית, תוכנה
צלצל
אגף השיווק
בטכם, טל:
הפתרון הכולל לבעיות התוכנה
פטכם
טכנולוגיה מתקדמת בע"מ
לשיווק, תוכנה לניהול יצור,
תוכנה לניהול מלאי ומרכז
מידע, כשכל התוכנות פועלות
במשולכ.
הכליח הינה מערכת מודולרית
וניתן להתאימד, לצרכיך
הספציפיים.
-02
עתידים נוה שרת, רח' דבורה הנביאה, ת.ד. 13045 תל-אביב 0 טל 03-691262, טלקס: וזא 342621
2
אדי מור
ראיון עם יושב ראש
ההנהלה החדש, מר
כתריאל צימט, לרגל
כניסתו לתפקיד
מה דעתך על המצב בענף?
הגיע הזמן להיות ריאליסטים. קיים משבר
רציני באמריקה בענף המיחשוב.
אפשר היה לראות את תחילת המשבר בשנה
האחרונה. מכירות יורדות, מפעלים נסגרים,
חברות פושטות רגל.
הון סיכון מסרב להשקיע בחברות חדשות
בתחום המיחשוב (עם כמה יוצאים מן הבלל,
כמובן). וכשאמריקה מצטננת, העולם מקבל
דלקת ריאות.
גם המשבר אצלנו בשער. לא כל הסיבות
דומות, אבל הסימנים ברורים.
אם כך?
החגיגה נגמרה. התקופה בה כל שני אנשים
יסדו בית תוכנה, סוכנים הביאו כל מוצר
מארה"ב לארץ וניסו למכור אותו ללא תש-
תית מספקת, תקופה זו נגמרה. כבר לא תהיה
התעשרות קלה.
אנשים שלמדו קורס קובול משך מספר שבו-
עות ודורשים שכר מעל לממוצע במשק, לא
ייקלטו בשוק.
חייבים להפסיק את "החגיגה" של השתבחות
עצמית מופרזת; הסיפור של ראש היהודי.
נכון, יש לנו ראש אבל גם לאחרים יש. על כל
ראש יהודי כאן יש מאות ואלפים ראשים
באמריקה, אסיה ואירופה. נזכור את
הפרופורציות. אנו עם קטן - 3.5 מיליון נפש.
חברות ענק, עם כח פיננסי אדיר ומשאבים
כמעט בלתי מוגבלים, ממשיכים להילחם על
השוק.
למה אתה כל כך פסימי, האם און לנו סיכוי?
צריך להשוויץ פחות ולעבוד יותר. בוודאי
שיש לנו סיכוי, וסיכוי טוב, למצוא את
התחומים בהם נוכל להצטיין ולהתפרנס בב-
בוד. צריך ללמוד איך להתאים תוכנה לצרכי
דבר העורך
חוברת זו עומדת בסימן הכנס השנתי ה207.
בל כנס הינו סיכום מאמץ המושקע משך
שנה שלמה כאשר בצד שגרה ידועה ומוד
ברת (טקס-פתיחה צפוי, 3 מסלולי הרצאות,
סתיו ירושלמי) מנסים תמיד להשאיר חותם
אושי, למתוח קו מבדיל בין הכנס הזה,
משתמשים. לתעד, לארוז, לסייע להבטיח אי- |
כות, לתת שירות.
מי שניסה לפרוץ לשוק התוכנה בחו"ל יודע
למה אני מתכוון.
מה סדר הקדימויות לדעתך?
בארץ השקענו הרבה במיחשוב הבנקים.
הביטוח, המינהל והבטחון. והגענו להישגים
ניכרים.
אבל מספר תחומים לא מפותחים ברמה
הדרושה:
ו. מיחשוב בתעשיה ובייצור.
כאן התרומה האמיתית לחיזוק כושרנו
הלאומי, להתפרנס ולהתקיים.
2 החלפת יבוא.
מייבאים ארצה מוצרי תוכנה במיליונים
רבים. אינני נאיבי להציע לעשות הכל
לבד, בהרבה תחומים זה אינו מעשי. אבל
אפשר ללמוד מארצות אחרות, כמו ברד
זיל, שאסרה על יבוא חומרה ותוכנה ובז-
כות זו פותחו מוצרים רבים בבית ונחסך
מטבע זר רב.
3 מחשבים בחינוך.
חינוך הדור הצעיר לקראת עידן המחשב
היא משימה בעלת חשיבות לאומית
עליונה.
4 תשתית תקשורת נתונים.
האפשרות להעביר מידע בצורה מהירה,
אמינה וכלכלית תתרום רבות להחדרת
המיחשוב לכל תחומי החיים וניצול
הפוטנציאל הגלום באפשרויות הללו.
משרד התקשורת ומשרד המדע והפיתוח
מינו וערה עליונה לכל נושאי התקשוב
בארץ. ועדה זו, בראשות המדען הראשי של
משרד התקשורת, ד"ר יהודה קלע, התחלקה
למספר תת-ועדות. שהגישו את המלצותיהן
לממשלה.
כיו"ר תת-הוועדה להגדרת צרכי התקשוב
של הגופים הכלכליים במדינה, ריכזתי את
דרישות התשתית והשירותים הממלכתיים
בדו"ח שיוגש לאישור בחודש הבא. תכנית
למחשבים בחינוך הוגשה כבר.
"שלנו", לבין זה שהיה לפניו ושיבוא אחריו.
אחד החידושים הפעם היה פניה למתן
"הרצאות מוזמנות" למי שנחשב כבר-סמכא
בתחומו.
קובץ התקצירים המופיע בחוברת נועד
לסויע לכם בבחירת ההרצאות בנושאים
מה יכולה איל"א לתרום?
איל"א תורמת רבות לקידום המקצועיות של
חברי האיגוד ע"י הכנס השנתי בו נשמע
הפעם יותר מ-50 הרצאות מטובי המומחים
בכל תחומי המיחשוב, כמו כן נראה את
מיטב הציוד והתוכנה בתערוכה הגדולה ביו-
תר המתקיימת בארץ.
משך כל השנה איל"א מארגנת ימי עיון. ערבי
עיון, הרצאות. קבוצות עבודה. ופעילות
ענפה של ארגונים מתמחים בחסותה של
איל"א.
גם לפרסום של "מעשה חושב" חלק בתרומה
של איל"א.
מה תוכניותיך לשנה הבאה?
היה לי הכבוד לעמוד. בהנהלה הקודמת.
בראש צוות חשיבה שהגדיר את "דרכה של
איל"א", מעין "מגנה קארטה" לאיגוד, פרוגר-
מה רב-שנתית לפעילות בשני צירים עיקריים:
- עם הפנים אל החברה.
- עם הפנים אל החבר.
חברים רבים השקיעו מזמנם וממרצם בניסות
פרוגרמה זו, שפורסמה ב"מעשה חושב" של
חודש אפריל 1985 ע"י יו"ר ההנהלה הקודם
פרופ' מיכה חנני.
חברי ההנהלה החדשה ואני נעשה כמיטב
יכולתנו להגשים את מטרות הארגון כפי
שהוגדרו.
אני מנצל הזדמנות זו להציע לכל חברי האי-
גוד לקרוא את התכנית בעיון. נשמח לקבל
התיחסויות, הערות והצעות.
מה המסר שלך לחברים?
להשקיע בהשתלמות מתמדת. לעבּוד במסי-
רות וברצינות, להפעיל תושיה ורעיונות.
להשתתף בקבוצות עבודה מקצועיות, לא
להמציא את הגלגל מחדש, להתחלק עם
המידע עם עמיתים, כדי לחסוך זמן וכסף.
להירשם כחברים אישיים באיל"א. ולא בבע-
בר חברים סבילים מתוקף מקום עבודתם.
הארגון יהיה חי. תוסס. חזק. ייצוגי, פורה
ובעל השפעה על הנעשה בארץ אם יהיו בו
חברים רבים, חברים פעילים!
בואו להתחלק בעול!
המענינים אתכם.
בכנס תינתן הזדמנות להצטרף לאול"א
כחבר אישי. ביתן איל"א מחכה לכם ליד
הכניסה
בתקוה לכנס מענין ומהנה.
שאולה הייטנר
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
ו
5
תכנית הבנס ה-20 של איל"א
וום שלישי, 22 באוקטובר 1985
מושב פתיחה (אולם גדול)
ברכות, חלוקת פרסי איל"א, הרצאת דן לוסון, יבמ - סן חוז
הפסקת קפה
0 5 ה, ארה"ב, "הזוס ]ס 5 בצ 30
1-0
מסדי נתונים (אולם 5)
מערכות מירע (אולם 1)
ווייר - דני קוניק, קונתה"ל
תקשורת (אולם 2)
ויר - סא"ל אריה עמית, צה"ל
וו"ר - יהושע מאור, יבמ ישראל
פרופ' כתריאל בארי,
העברית בירושלים
גיבוי והתאוששות במערכות ניהול
נתונים
אשר בר-דוד, תע"א האוניברסיטה
פיתוח מערכות מידע: האם ניתן להבנות
את התהליך?
1-0
ז'ק בן סימון, לוגטל
חידושים ב-25.< ורשתות מיתוג מנות
בעולם
ישעיהו שי, תעשיה אוירית
בסיסי נתונים בחו"ל - כמידע גולמי
למערכות מידע
פרופ' זאב נוימן, אוניברסיטת ת"א
יחסי הגומלין בין מנהלים ויועצי
מערכות מירע
אדונאל בריל, תדיראן בע"מ
בקרת תצורה למערכות תקשורת
110
משה אבן-חיים, ד"ר פרץ שובל,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
מערכות לעיצוב לוגי של בסיסי נתונים
בשיטת 4081/58 חסוובותזס!ה1
בועז ירדני, משה מור, טכ"ם/הטכניון
כלנית: כלי לניתוח ותכנון מערכות מידע
175 דוד הר-זהב, תדיראן בע"מ
תכנון תיול ממוכן של חדרי תקשורת
הפסקת צהרים
מתמטיקה ושמע (אולם 5)
יו'"ר- ד"ר מנחם דישון, משרד הבטחון
הנדסת תובנה (אולם 1)
יו"ר - ד"ר מאירה איצקוביץ, הטכניון,
מ.ט.ל.
תקשורת (אולם 2)
יו"ר - רוממיה הלוי סגל, אגד
ד"ר אדור פרידור, רפא"ל
השפעת הגומלין בין המתמטיקה למדע
המחשב בעבר ובהווה
פרופ' דוד הראל, מכון ויצמן למדע
לבטים ומחשבות על הנדסת תוכנה
1-8 דיר נרי
והתראה
הארביטקטורה של רשתות תקשורת
מקומיות (א1.4)
ברוצקוס, כור תקשורת
0-ו אבישי בן-יוסף, תדיראן בע"מ
רות"ם - מערכת לניהול תקשורת מחשב
ד"ר מיכה חננו, ד"ר פרץ שובל,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מתודולוגיה משולבת לניתוח ותיבון
מערכות המבוססות על שיטות 15406
וה[ ]א
אורו אדלמן, אוניברטיטת ת"א
מחשבים במוזיקה - תחומים ומגמות
16:10-15:45 וונדב פרי, טכ"ם שמעון שחף, תעשיה אווירית
חידושים בתקינה בינלאומית לתקשורת בקרת תצורה למערכת ממוחשבת
נתונים בהיקף גדול בעזרת 51/284ק
0-0 הפסקת קפה
שפות מחשב (אולם 2) מתמטוקה ושמע (אולם 1) לומוד באמצעות מחשב (אולם 5)
יו"ר - אבי כהן, אוניברסיטת ת"א וו"ר - משה לוין, רייטר מערכות יו" - אלו עטר, תנובה
1-0 ד"ר אהוד שפירא, מכון ויצמן למרע ד"ר יואב מדן, מרכז מדעי יבמ ישראל ד"ר אהוד בר-און, הטכניון, מ.ט.ל
!סז ומחשבי הדור החמישי דיבור, שמיעה ומחשבים לימוד באמצעות המחשב
0-ו הרצאות יישומיות הרצאות יישומיות ינון פלדהיים, י.ב.ס.
גדו פנקט, קונתהל
אטוח מערכת לינגואיסטית לאיחזור
מידע מטקסט חופשי
חיום רון, טכ"ם
מערכת 48758 אודם א לניהול רשתות
תקשורת בשפת הדור הרביעי
הדרכה למשתמשי המחשב באמצעות
המחשב
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
יום רביעי, 23 באוקטובר 1985
גיבוי זמינות ותכנון (אולם 5)
וו"ר - וונה שוהם - קונטרול דטה
ישראל
גרפיקה (אולם 1)
י"ר - ד"ר דוד מיטווך, נ.סו.ר.
ו.א. מיטווך ובניו
בינה מלאכותית (אולם 2)
וו"ר - יחיאל אלין, אלדור מחשבים
דגנית אמתי, צה"ל
00 .חזמ 60 פחווזסקקט5 4 - .6.5.2
שמעון אגסי, יבמ ישראל
זמינות מערכות ענ"
ד"ר סם ברגמן, אדיונטיקס
גרפיקה ומחשבים
דר הרי טננטל, טקטס אינסטרומנטס
מסאמ דא ד
1:0
עציון עפר, א.א.א. מערכות מירע
1-0 פרופ' מרטין גולומביק, מרכז מדעי יבמ | ד"ר אריה קויפמן, אוניברסיטת בן-גוריון
ישראל בנגב מתקדמות בע"מ
+ 5000018 | :8וח57516 | | זסקאם זשזטוקוחס6 12-3 זס] סזטזסט1והסזה |סצסח 8/ = תכנון-אב למיבון
6 סט 8ַחוה01וח50 אשת פחות61חז50 קז
טפ פתותוסת וטס
85 ראול פולק, ב.מ.ב. בטיחות מערכות ישראל פרידר, תדיראן בע"מ מאיר רוט, יבמ ישראל
בינה בע"מ גרפיקה ממוכנת במערכות תקשורת גיבוי בזמן חירום של מערכות מידע
1 6זטסט] 176 - 8וה516ץ5 ת6קאם 4/1
פחוזו0טה )560011 .8וח516ע5 תסוזאותזס)ה1
]60 תג
הפסקת קפה
10
00 גשר אל התעשיה והייצור
1-0 הפסקת צהרים
שפות מחשב (אולם 2) מרכז מירע ומשרד ממוכן (אולם 1) עיבודים אופטיים ומדעיים (אולם 5)
ויר - יחזקאל זעורא, טכנולוגיה יו"ר - עזרא בן כוכב, מחי"ש - שירותי יו"ר - עמירם שור, מ.ל.ל. תעשיות
מתקדמת מחשב תובנה
0 ד'"ר עמירם יהודאי, אוניברסיטת ת"א רענן אלתגר, י.ב.ס. ד"ר ישעיהו גלזר, מכון ויצמן למדע
שפת 4004 בשימוש מרכז מידע ושפות מהדור הרביעי עיבוד אינפורמציה אופטי
ד"ר אבשלום אדרת, קוג'טן אינטרנשיונל
בע"מ
6 מהותט1 זסזטקוחס2)
ות5516 הסנזהט]3ע 1ס6קפסק
0-ו פנינה וורטמן, מרכז מדעי, יבמ ישראל ערן פרנק, פיני בורטמן, יבמ ישראל פרופ' גרשם זיצ'ק, ביה"ס לרפואה של
האוניברסיטה העברית, הדסה ירושלים
זיהוי גרורות בכבד שנסרק בטומוגרף
ממוחשב
מרכז מידע בסביבות בסיס נתונים
אאמ שפת בקרה כללית חדשה
טבלאי
65 מאיר זלק, בנק לאומי לישראל בע"מ ווסף רגב, מרים גילאון, אוניברסיטת בן- | ד"ר מנחם דישון, משרד הביטחון
פיתוח מודל לבקרה תפעולית של גוריון בנגב חישובים מדויקים | של פונקציות
תכניות העובדות בשיטת האצווה דואר אלקטרוני או ארוכה הדרך הסתברותיות יציבות
0 הפסקת קפה
הרצאות יישומיות (אולם 5)
שפות מחשב (אולם 2)
יו"ר - דייר דוד קלינסקי, מדיקום
יו"ר - יונתן קורפל, קדם
חוקה ובקרה (אולם 1)
וו'"ר - פרופ' פולופ עון-דור, אוניברסיטת
ת"א
שמעון ברק, בנק הפועלים
שימוש במסד נתונים טבלאי להפקת
דוחות מוגדרים מראש
שלמה סרי, קונתהל
ה"ארנב" - מערכת כללית לבנית
יישומים מבוזרים
מיכאל אופור, משרד רשם הפטנטים
דייר אורי לירון, הטכניון מ.ט.ל.
הגנה משפטית על תוכנת מחשב
0 מבט שני
1:0
20-ו לימוד באמצעות מחשב דליה אבן-צור, דרורה שולמן, אבנר חן, יעל תוכנה ומערכות יישום
ד"ר יהודה אוזנברג, אוניברסיטת בר- ייעוץ לפיתוח מערכות מידע טכניקות | חדשניות לניתוח, | הקמה
אילן תכנון מנגנון בקרה מו-וווצע במערכת ואחזקה של מערכות מידע
הוראת חומר הומניסטי באמצעות מידע
מחשב
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו 5
3 000/22
שי 6%
*/כיק* כ024/.
₪פ
רק פיברוניקס מסוגלת להציע לך פתרונות לרשתות
תקשורת נתונים: מערכות אג/1, מערכת כבלים, ממירי
פרוטוקולים, מרבבי תקשורת מסוגים שונים, מודמים,
סיבים אופטיים וכבלים קואקסיאליים לתקעורת.
יתרונה הבלעדי של פיברוניקס הוא חבילת הפתרונות
הכוללת שמוצריה מציעים לכל מחשב, תוכנה ומימשק,
תוך התאמה מלאה ל-פו ול- ]מד6/ם.
פיברוניקס מקנה לך שליטה מרכזית, קישור מיטרי
ובקרה מלאה בכל מערך מחשבים ותקשורת שברשותך. |
65 חטוחוחס6 סוזססז6סו]
מרכז מכירות והדגמה: פיברוניקס בע"מ, רח* מדינת היהודים 56, הרצליה פיתוח 46766 טל. 557705, 052-524426
|
בן סימון ז'אק, חב' לוג"טל בע"מ
רשתות מיתוג מנות
בעולם והתפתחותץ
בשנות התשעים
התקן הבינלאומי 25א לרשתות מיתוג מנות
ועדכונו האחרון באסיפה של 008777
באוקטובר 1984. תוצגנה כמה רשתות מיתוג
מנות בעולם תוך הדגשה של המבדיל אותן
ומיחד אותן. האם נגיע לרשת עולמית להע-
ברת נתונים שתומכת בתקן 25א?
לסיום, דגש על עתיד רשתות מיתוג המנות
במסגרת ההתפתחות של 0281 (וחשואץ5 השק
ה0וז0 ה ח1660ה1) | ר7א1802 (-זס5 נטזםזקטזהן
א%זסשז6 [218118] פטסוצ).
אדונאל בריל, תדיראן
בקרת תצורה למערכת
תקשורת
התכנון וההקמה של מערכות תקשורת וכן
תפעולן השוטף כולל שלבים רבים בהם
משתתפים מהנדסים וטכנאים ממגוון רחב
של התמחויות טכנולוגיות ומדעיות, לרבות
אנשי ארגון ומנהלה.
לכל אחת מהפונקציות המעורבות בתכנון,
בהקמה, בהפעלה ובתחזוקה של מערכת
תקשורת יש צורך במידע מהימן, עדכני וזמין
על תצורת המערכת, מרכיביה, הקישורים
בין מרכיביה והאינטגרציה בין חלקיה השו-
נים.
המערכת לבקרת תצורה היא מערכת ממו-
כנת אשר פותחה בתדיראן ומהווה אמצעי
בלעדי לניהול האינפורמציה הרבה הקשורה
בתצורת מערכות תקשורת.
דוד הר"זהב, תדיראן
תכנון תיול ממוכן של
חדרי תקשורת
חדרי תקשורת מכילים סוגי ציוד רבים ומגו-
ונים כגון:
צווד תמסורת - מסופי רדיו, הודפי קו
(1.1'0), מרבבים אנלוגיים וספרתיים.
ציוד נתונים - מרבבי נתונים, מודמים, קצות
סיבים אופטיים.
ציוד מחשבים - מסופים, בקרי תקשורת,
מודמים ומחשבים.
עבודת התכנון של תיול חדרי תקשורת הינה
עבודה מורכבת ביותר המצריכה דיוק ותשו-
מת לב מירביים.
התכנון מטתבך במידה רבה כאשר נוסף על
החיבורים בין פריטי הציוד בחדר, יש צורך
לחבר את פריטי הציוד השונים לציוד בקרה,
לצרכי איתור ומעקב אוטומטי של תקלות
ברשת.
המערכת לתכנון תיול ממוכן בחדרי תקשו-
רת מעמידה לשימוש המתכנן כלים
שבאמצעותם הוא מגדיר את עקרונות הת-
כנון ועל פיהם מבצעת המערכת הממוכנת
את התכנון המפורט של התיול בחדר.
אשר ברדדוד, ממ"ן, התעשיה האווירית
פיתוח מערכות מידע -
האם ניתן להבנות את
התהליך?
על מנת לבחון תהליך פיתוח מערכות מידע,
ניתן תחילה דעתנו על מושג "ניהול פרויי-
קט". נאפיין מטרות פרוייקט כזה, פרוייקט
במובן הרחב של המילה, ונעמוד במיוחד על
ייחודו ככזה שמטרתו לייצר מערכת ענ"א.
נראה מה פגום בתהליכי הפיתוח הקיימים
בפועל, נפרט מטרות הפרוייקט הנפגעות עקב
כך וננסה לבחון את הגורמים לעובדה זו.
נציג את מושג מחזור החיים המקובל. ובעזר-
תו נסביר מי מעורב בכל שלב של הפיתוח,
מה הבעיות הקיימות בכל שלב ואלו ממט-
רות הפרוייקט נפגעות כתוצאה מכך. נעמוד
על בעית חוסר הקשר הקיים בין השלבים
הנ"ל והשלכותיה על הפרוייקט. לסיום נציע
תרופות "אפשריות" לפתרון בעיות אלו.
פרופ' זאב נוימן, הפקולטה לניהול
וחסי הגומלין בין מנהלים
ויועצים בתחום מערכות
מידע
יעוץ הינו אחד המשאבים העומדים לרשותם
של מנהלים. ניהול היעוץ בתחום מערכות
מידע וניצולו היעיל יכול לתרום במידה רבה
לקידום מטרות יחידת מערכות המידע באר-
גון. המאמר דן ביתרונות וחסרונות של העס-
קת יועצים, בסיכונים החבויים ובדרכים להק-
טנתם וכן באמצעים לאיתור יועצים גרועים.
בעז ירדני, חב' טכ"ם, משה מור, הטכניון
"בלנית מערכות מידע" -
כלי לניתוח ותכנון
מערבות מידע
ממורכבות סביבת מערכות המידע כיום
תקצירי ההרצאות בכנס ה-20 של אול"א
מתבקש פתרון ממוחשב לשלבים השונים
בניתוח מערכת. "כלנית מערכות מידע" הינה
מערכת תוכנה יעודית הנשענת על מתודולו-
גית ניתוח מובנה לפי טטזוג1א 26], באמצעותה
ניתן להפיק תיק מערכת תוך זמן קצר, הכולל
מילון נתונים וכן עיצוב ותכנון מפורט למע-
רכת. כך יכול מנתח המערכות להיעזר בה
לביצוע שלבים רבים של ניתוח ואיפיון מער-
כת מידע, תוך מיצוי מירבי של הזמן העומד
לרשותו.
פרופ' כתריאל בארי, המחלקה למדעי המחשב
גיבוי והתאוששות
במערכות ניהול נתונים
הגנה מפני תקלות חומרה ותוכנה היא אחת
מהמשימות החשובות של מערכות ניהול
נתונים. המטרה העיקרית היא להבטיח בי-
צוע אטומי של עיסקות, שהן תכניות יישום
השומרות על עקביות המסד. האטומיות
מתבטאת בכך שמבחינת השפעתה על המסר
או על עיסקות אחרות, עיסקה מתבצעת
בשלמות אם בכלל. הבטחת האטומיות היא
באחריותו של מנגנון גיבוי והתאוששות.
מנגנון זה מטפל בהפלה של עיסקה בודרת
ובנפילות מסוגים שונים של המערכת.
ההרצאה מציגה את המטרות העיקריות של
מנגנוני גיבוי והתאוששות, וכן מנגנונים
שונים להשגת מטרות אלו. עיקר ההרצאה
מוקדש למערכות ריכוזיות, וכן לבעיות
ולמנגנונים שבמערכות מבוזרות.
ישעיהו שי, התעשיה האווירית. אוניברסיטת
בן-גוריון
בסיסי נתונים בחו"ל -
כמידע גולמי למערכות
מידע
רוב החברות בארץ בונות ומעדכנות את
בסיס המידע לעצמן - ואין כל הכרח בכך.
הדבר קשה במיוחד כשהמדובר במידע שי-
ווק הנוגע למירע על שווקים ומוצרים מתח-
רים, מחקרי שוק ועיסקות הנעשות בענף
בהיקף כלל-עולמי.
ניתן כיום לשלוף מידע ממאגרים בחו"ל, במ-
קום להחזיק בסיס נתונים גדול - דבר הכרוך
בהוצאה ניכרת. שליפה ממאגרים בחו"ל
הינה לעתים זולה, מהירה, ואמינה יותר ווד-
אי עדיפה מאשר אי החזקת מידע עדכני
בכלל בתחום רגיש והנתון לשינויים כמו
במערכות שיווק.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
8
טכנולוגיה זו נמצאת בישראל בשלבים
התחלתיים אולם קיימת בחו"ל כבר כמה
שנים ומנוצלת יפה ובצורה כלבלית.
בהרצאה תוצג מערכת שפותחה בארץ,
שהיוותה תפנית משמעותית בכל הנוגע למי-
דע שיווקי בחברה הנידונה.
ד"ר פרץ שובל, משה אבן-חיים, אוניברסיטת
בן גוריון בנגב
מערכת לעיצוב לוגי של
מסדי נתונים
המאמר מציג מערכת תוכנה שפותחה במטד
רה לסייע בעיצוב בסיס הנתונים של מערכת
מידע. בתהליך פיתוח מערכת אנו מבחינים
בין שלב "ניתוח מבנה המידע", שבו מגדירים
את מבנה הנתונים על סמך צרכי המידע של
המשתמשים, לבין שלב "עיצוב בסיס הנת-
ונים" בו מתכננים את סוגי הרשומות במעד
רבת. בשלב הראשון נוצרת סכימה עלרונית
(הוחטת%6 1041ק60066), המבוטאת כדיאגרמת-
מבנה-מידע, ובשלב השני משמשת דיאגרמה
זו בסיס לגזירת סוגי הרשומות בבסיס הנת-
ונים.
המערכת המוצגת בעבודה זו מבצעת את
המעבר משלב "ניתוח מבנה המידע" לשלב
"עיצוב | בסיס הנתונים" בהתבסס על
מתודולוגית 13 (1488בח-חסוופוחזס/ח]) לניד
תוח מבנה מידע. המערכת מקבלת בקלט
תיאור של דיאגרמת-מבנה-מידע ומפעילה
סידרת אלגוריתמים היוצרים אוסף רשומות
מנורמלות (עפ"י המודל הרלציוני), בתוספת
קשרים היררכיים בין סוגי הרשומות (עפ"י
המודל הרשתי), ולפיבך ניתן ליישם את סבי-
מת בסיס הנתונים הנוצרת באמצעות 18א8ם
ממודלים שונים.
ד"ר נרי ברוצקוס, בור תקשורת והתראה בע"מ
הארביטקטורה של
רשתות תקשורת
מקומיות
רשתות תקשורת מקומיות (5א1.4) משמ-
שות לקשור התקנים של מחשבים באיזור
גיאוגרפי מצומצם. קיים מגוון גדול של רש-
תות השונות אחת מהשניה הן בתווך הפיזי,
הן בטופולוגיה והן במשטרי התקשורת.
בהרצאה מוצגת הארכיטקטורה של רשתות
מקומיות לפי מודל ה-051 ותפקודיהן של
רמות התקשורת השונות לפי מודל זה.
הרשת המקומית בנויה סביב תווך משותף
ובוללת לפחות את שתי הרמות הנמוכות:
הפיזית ורמת העורק (688 שתה |גסובוחק
ז6עב] %חו1). ניתן לבנות מערכת משולבת ע"י
חיבור מספר רשתות מקומיות בעזרת התקני
גישור (צגצוט₪41 זטחזטזחו). מערכות משולבות
"מעשה חושב* אוקטובר 1985 חשון תשמיו
גבוהות יותר (-6ח
א). ההרצאה כוללת
ות השונות ואופן
באלו בוללות גם רמות
פזטע] 1זסק5חג זו 6 אז
סקירה של סוגי הרשת
קישורן.
שו
א. בן יוסף, תדיראן
רות"ם - מערכת לניהול
תקשורת
רמת המיחשוב בתדיראן גבוהה ביותר. כל
פעילויות החברה מתנהלות בסיוע ובתמיבת
המחשב. שירותי המחשב מתבססים על רשת
הכוללת מחשב מרכזי וכ"1500 מסופים
ומדפסות מקומיות הפזורים בכל חללי
הארץ. כמו כן נמצא בשימוש מספר לא
מבוטל של מחשבים אישיים.
ניהול שירותי המחשב בחברה נעשה ע"י
מחלקת המיכון, ובולל מספר רב של פעילו-
יות: תכנון, רכש, התקנות, תחזוקה וכר'.
היקף הרשת, הפיזור הגיאוגרפי ומגוון
הפעילויות הכרובות בניהולה, הביאו להכרה
בצורך בניהול ממוחשב.
וונדב פרי, טכנולוגיה מתקדמת בע"מ
חידושים בתקינה
הבינלאומית לתקשורת
נתונים
בשלוש השנים האחרונות מתבצעת בעולם
פעילות רבה בפיתוח תקנים בינלאומיים
לתקשורת נתונים, הכוללת הגדרת מימשקים
ופרוטוקולים חדשים במסגרת מודל 051, תוך
מאמץ להגיע לקובץ שלם של תקנים המכסה
את כל 7 שבבות המודל. כמו כן פורסמו תקני
2 מםם] לרשתות מקומיות (אג.1), הרח-
בות ותוספות לפרוטוקול 25.א, וקובץ ראשון
של תקני 66111 ליישום רשתות ספרתיות
לשירותים משולבים (א50!). כיום מתבצעת
עבודה לקביעת תקנים ליישומי תקשורת,
כגון העברת קבצים, העברת מסמכים, גישה
למסדי נתונים, ועור. הכללתם של שירותים
אלה במסגרת תקנים לתקשורת תדרוש שינוי
חשיבה, והגדרה מחודשת של שירותי
התקשורת הנכללים במסגרת המונופול
הניתן לחברות תקשורת, כגון חברת "בזקי
בישראל.
0-7
פרופ' דוד הראל, מכון ויצמן
לבטים ומחשבות על
הנדסת תוכנה
חוקרים ואנשי מעשה בהנרטת תוכנה נוהגים
ו
להשוות את עיסוקם לשטחי הנדסה אחרים
במו הנדסת בנין והנדסת חשמל. אולם סקר-
רת הספרות מעלה שרוב רובו של המחקר
בשטח זה מוקדש לאספקטים לא אנליטיים
פסאודו-מדעיים, כגון ניהול תהליך הבניה
של מערכות תוכנה, שיטות ומטודולוגיות
לבניתן, ומדדים היוריסטיים לטיב הבניה.
האנלוגיה נופלת כמעט מיידית: הנדסת
תוכנה השילה מעליה נושאים בעלי חשיבות
עליונה, אשר לנושאים האנלוגיים בשטחי
הנדסה אחרים מוקדשים מירב המאמצים.
בהמשך, ההרצאה מציגה את בעית האפיו
של מערכות תגובתיות, וטוענת שזו אחת
הבעיות המרכזיות בתחום. כיצד מתקשרת
בעיה זו עם נושאים קלסים במדעי המחשב?
הבעיה אינה מיוחדת למערכות תוכנה בלבד,
כמסקנה, אולי מוטב שהנדסת תוכנה תשתלב
בשטח עבודה רחב יותר, בשם הנדסת מער-
כות.
ד"ר מיבה חנני, ד'"ר פרץ שובל,
אוניברסיטת בן-גוריון
מתודולוגיה משולבת
לניתוח ותיכון מערכבות,
המבוססת על שיטות
6 ו-]א14א
בעבודה זו מוצגת מתודולוגיה משולבת לני-
תוח ותיכון מערכות מידע, המבוססת על
שילוב 15.6 ו-1א1/4א, שילוב שבו אנו מאמ"
צים את החלקים הטובים והיעילים בכל אחת
מהשיטות, ומרכיבים אותם לשיטה אחת. פיד
תוח מערכת במתודולוגיה המשולבת מתחיל
בניתוח פונקציונלי על פי 186 ונמשך עד
שלב ניתוח קדימויות המידע (חסוזפוחזסוחו
ההמשך הוא ניתוח ותיכון
מבנה הנתונים על פי 1א14א.
המאמר מציג בתמצית את עיקרי שתי
המתודולוגיות, תוך הדגשת יתרונותיהן
וחסרונותיהן, ולאחר מכן מפרט את
המתודולוגיה המשולבת. דוגמה מורחבת
מלווה את הדיון.
שמעון שחף, תע"א
בקרת תצורה למערכת
ממוחשבת בהיקף גדול
בעזרת 2051/2548
התפיסה והכלים נוצרו כדי לענות על צורך
בבקרת תצורה של מערכת ממוכנת בהילף
גדול מאד, המפותחת בעזרת בלי תיבון /%1?
5 ויישומה יהיה במסגרת בלל המערכות
הממוכנות של תע"א. הפיתרון, שבוצע בעז
4 5 א טש
/
0 ו
מקינטוש
מחזיר את
מקצועני
המחשביס
הביתה
בשעה
כוובה.
מקינטוש/אוהב אותך
מפתחי תוכנה ומנתחי
מערכות שאוהביס את
עבודתס מרבים לחזור
הביתה בשעות מאוחרות
במיוחד. בעיקר משוס
שלרובם אין בבית מחשב
מקצועי ראוי לשמו, עליו
יוכלו להמשיך ולפתח את
הרעיונות שנולדו במוחס
באמן העבודה.
מחשב אישי מעולה עס
ישומיס מתקדמיס הוא דבר
יקר, שגס למקצוען המצליח
ביותר קשה לרוכשו, במיוחד
במצב הכלכלי הקשה של
היוס.
אך מכיוון שמקצועניס
ערבים זה לזה, חברת + וקא
5 וא 60 באה
לקראתכסם, אנשי
המחשבים, במבצע מיוחד
שיעזור לכס לרכוש באופן
פרטי את המחשב האישי
הנמכר ביותר בארה"ב' -
מקינטוש.
עכשיו תוכלו לרכוש
מקינטוש א512 עס
מדפסת ב-%2500 בלבד
וב-10 תשלומיס.
כל מה שעליכם לעשות הוא,
להוכיח כי חינכס עובדיס
בבית תובטו ובר 3
להזדרץ.
5 קוא 60 :] |קקה הקציבה
למפתחיס בישראל 100
מחשבי מקינטוש בלבד. כל
הקודס זוכה!
אתה יכול לותר על הצעה
כזאת?
לפרטייס פנה לחגית במשרדי
ידע מחשבים ותוכנה בע"מ,
טלפון: 03-254227
' עפ"י סקר אינפוקורפ, יוני 1985
ישומיס חדשיס
בביתן מקינטוש
בכנס איל"/א
5₪= ידע מחשבים ותוכנה בע"מ
רחוב יגאל אלון 127 תל-אביב טל' 03-254227
10
רת התאמה של מאפיינים - הקיימים ב-/51?
4, כלל: הגדרת תהליך עבודה לזיהוי פרי-
טי התצורה של המערכת ובניית קשרים בינם
לבין דרישות הלקוח מן המערכת, ועל בסיס
זה בניה ממוכנת של עץ המוצר של פריטי
תצורה המאפשר מעקב אחר התפתחות
המערכת, מדרישות הלקוח ועד היישום
הסופי. כמו כן ניתן לאבחן חריגים, לנהל
מירע על שינויי תצורה ולשלוט על הצגת עץ
המוצר של פריטי התצורה - בצורה חלקית
או מלאה.
ד"ר אדיר פרידור, רפא"ל/מחצ"ב
השפעות גומלין בין
המתמטיקה למדעי
המחשב
מבנה המחשבים הראשונים הושפע מאופי
הבעיות המתמטיות שנועדו עבורם, וכך
נוצרה הארכיטקטורה המקובלת של תאי זב"
רון, אוגרים, מצביעים. השפעות נוספות
במשך הזמן: הנקודה הצפה, הזכרון
הוירטואלי, מחשבים וקטוריים, מחשבים
עיליים בגון מכונות ליספ ופרולוג. במקביל
עיצבה המתימטיקה אופיים של מקצועות
במדעי המחשב: תורת האימות, תורת
הסיבוכיות, שפות פורמליות. לאורך כל
התקופה היתה גם השפעה ניכרת של מרעי
המחשב על כיוונים במתימטיקה: אנליזה
נומרית, אלגוריתמים אריתמטיים, אלגורית-
מים קומבינטוריים, פישוט ומגבלותיו, פירוק
לגורמים, אינטגרציה סימבולית.
אורי אדלמן, אוניברסיטת ת"א
מוסיקה ומחשבים -
סקירת מצב
ההרצאה עוסקת בניצול המחשבים על ידי
המוסיקולוג, | המחנך והמלחין, בארבעה
תחומים:
א. אנליזה סיגנונית
ב. אנליזה אקוסטית
ג. חינוך מוסיקלי
ד. הלחנה וביצוע.
דיר אהוד שפירא, המחלקה למתמטיקה
שימושית, מכון ויצמן למדע
פרולוג ומחשבי הדור
החמישו
בהרצאה מושגי יסוד בתכנות לוגי וחישוב
מקבילי, דוגמאות תכנות בפרולוג ובפרולוג
מקבילי, ודיווח על המחקר במכון ויצמן
"מעשה חושב* אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
ולר
בנושא פיתוח פרולוג מקבילי ומחשב מקבילי
עבורו.
גדו פנקס, קונתה"ל בע"מ
אא 6 - מעוכת
לינגואיסטית לאיחזור
מידע מטקסט חופשי
פ"
חס היא 0
שרת קליטת טקסט 0 ל
(מעבדי תמלילים, ,
אלסטרוני...) ושליפתם ללא כל צורך בעיבוד
חל רישום ערכי"מפתח או כל סוג אחר של
קלסופיקציה. בל מילה בטקסט, למעט מילים
שביחות. נותנת לשליפה על כל נטיותיה
ונגזרותיה השונות (הן בשפה העברית והן
באנגלית).
המערכת מפתחת מסביב למילה נתונה את
"קבוצת הקירבה הסמנטית" שלה. פיתוח זה
נעשה ב-3 צירים: ציר מורפולוגי (כל הנטיות
המורפולוגיות), ציר פונטי (כל המילים
הקרובות מבחינת הצליל) וציר אסוציאטיבי
(תזאורוס - מילים שקולות והיררכיה).
זאת, בנוסף לאופרטורים בוליאניים ומטריים
כמו: צמידות בין מילים, קירבה בין מילים
וקירבה בין משפטים. קובץ חוקים דיקדוקיים,
המוגדר חיצונית למערכת, מאפשר הרחבת
הפיתוח הסמנטי גם לשפות אחרות.
ד"ר יואב מְדְן, יבמ ישראל - מרכז מדעי
דיבור, שמיעה ומחשבים
מטרת ההרצאה להקנות למאזינים רקע
בתחומי השימוש הממוחשב בדיבור. תחילה
ייסקרו המאפיינים הפיסיקליים והפסיכו-
אקוסטיים של גלי קול בכלל ושל דיבור
בפרט, והאופן שבו מפוענח המידע חקולו
במערכת השמע.
על בסיס רקע זה מוצגות הגישות לייצוג
ספרתי של אותות הדיבור במחשב, המאפש-
רות מימוש של מערכות תקשורת קולית
ספרתית. (חסופפווחצהגזך שוס), גישה אל
המחשב בעזרת קול (00083. טסוט וקבלת
מידע קולו מן המחשב (טצווססגטם טטוט/),
==
חיים רון, טכנולוגיה מתקדמת בע"מ
מ ערכת 8 51ג]א/דקא
לניהול תקשורת בשפת
הדור הרביעי
כיצד מנחלום יישומים שונים במחשב אחד
ב 8 ב אחד אן במתקנים
את בשליט
ה מרכזית או מבו-
זרת. האתגר העיקרו היו כיצר ניתן לאחך
איחוד מלא ברשת התיקשורת, את כל
המעבדים המרכזיים, כך, שמכל מטוף נית
יהיה לגשת בצורה שקופה לחלוטין לכל ו*
שום בכל מעבד ולהפוך את כל המעבדים
ברשת לישות לוגית אחת.
ד"ר אהוד בר-און, הטכניון
הוראה מבוססת מחשב
(68₪) מערכות הוראה
אונטליגנטיות
ניתן לחלק את "ההוראה מבוססת מחשבי
לתת"תחומים על פי הפילוסופיה החינוכית
ועפ"י התפקיד המיועד בה למחשב. המחשב
הינו מדיה חדשה שגרמה להתלקחות מחלו-
קות ישנות בתחומי החינוך וההוראה. מצד
אחד התפתחה הגישה ההנדסית, המתבססת
על עקרונות תיאוריות למידה ביהביוריסטיות
ודוגלת בהנחיית הלומד בצעדים קטנים במט-
לול נתון, לקראת מטרות והישגים מוגדרים
היטב.
בהרצאה זו נתרכז בגישה ההנדסית המתו-
חכמת - יצירת מערכות הוראה אינטליגנט-
יות (₪ח5/516 פתוזסזטד זח61!86זח1). נדגים על
ידי מערכת להוראת מדעי המחשב: הוראת
שפת תכנות ([24%64), הוראת נושא מבני
נתונים ואלגוריתמים. נראה שכאשר המע-
רכת מתוחכמת ניתן לשלב לתוכה סביבות
המאפשרות פעילות פתוחה יותר ובכך למזג
יתרונות של שתי הגישות.
ונון פלדהיים, י.ב.ס תעשיות תוכנה בע"מ
הדרכה למשתמשי
המחשב ובאמצעות
המחשב
מאז כניסת המיחשוב והתוכנה לשימוש רחב
בעולמנו חלה מטמורפוזה במחשבים.
הכמות האדירה של המידע תהא שימושית
וחשובה בתנאי שהמשתמשים יודרבו וירב"
שו מיומנויות לשימוש במחשב ובמידע להג"
ברת יעילותם בעבודה, ומנהלים. ומקבלי
החלטות בארגון יוכשרו לרמה בה יובלו
להשתמש במידע בכלי ניהולי, קיימות שיטות
רבות, | אשר פותחו לאורך השנם,
שבאמצעותן מועבר הירע אל אוכלוטיות
המשתמשים השונות, ביניהן: חומר כתוב,
הרצאות פרונטליות ושימוש במחשב לצורך
תירגול שפות תכנות. כיום מפותחות לומ
דות, שהינן תוכנות, בעזרתן ניתן ור
מסר חינוכי ללומד וכן לבחון את ה
הלימודיים. התוכנות הקיימות בעולם כיום
מורכבות משתי סביבות - תשתית הסופר
(טטהטעחוג | פוזטו!וווגּ) וסביבת ההצגה ו
"9/9 עזט). הלימוד הוא עצמי, תוך עבודה
אינטראקטיבית של הלומד - היושב מול
מסוף - לבין התוכנה. שירותי הדרכה ניתנים
בשתי שיטות - בארגון, כאשר הלומדה מות-
קנת על המחשב הארגוני (או האישי), או
בלשכת שירות במחשב חיצוני לארגון.
הלומדה מותאמת לאוכלוסיה של אנשי מק-
צוע כבאשר מטרת ההדרכה היא הישגית
ולמשתמשי קצה/מנהלים כאשר המטרה
העברת ידע כללי.
פרופ' מרטין גולומביק, מרכז מדעי של יבמ
:5 אתא
אופא זז 0
06
ד יאוס
סז סשאז סא
" סו" 8 15 5ות0ז5ע5 611קא6 6086-08560!שוסח
6 ]0 066 6ת] ₪ |[ .6875 10656 סוקסו
-ו[טות [8וסו]ו1ז תססזסס 6שהוזזהוה 56סתהקה1
65| 6ת8 ,06ת500 ז0)טקוחס6 6ת8 2606
-060078) 11 זו6ת1 סוטזוופתסס |!נאו פתוזק5!)ס
הסח ג 6טוק ||ו סו 6זטז60| ותו ת] .הסט
הווא 66ט[סטח! 155005 פהוחזטט 16 ]0 עושושזסטס
-10 50100160 ע6שזט5 |]וש 06 .57510008 |וזסקא6
-1שו01ה )ה6זז טס 106 806-0500585 8080065 1ת6ס
שחוסט!סח1 ,8168 115 חו |15786 ]18 חותזוצו 1165
3 הס ץווצזסצות( ת1!8 זה הווש 5100 וחוסן 8
.2018108 5100001 זס] וח5/516 6086-08506|צוסח%
ראול פולק, ב.מ.ב. בטיחות מערכות בינה בע"מ
- 5516 דאק א 4/1
0% מאסדץ מחד
אדא ץז
, צ'317 500 55115
סאג טאזדסטג
ץצ
עתידה של בטיחות, בקרה וביקורת מערכות
מידע מצוי בתחום מערכות מומחה אשר
יסייעו לקציני ביטחון מחשבים ומבקרי ענ"א
לבצע את תפקידם ביעילות. בתחום בטיחות
מערכות מידע נשתמש בעתיד במערכות
מומחה לניתוח סיכונים, תכנון התאוששות
וניהול משברים (וחטוחטקוחג4חז 8וז6). בתחום
ביקורת ענ"א נשתמש במערכות מומחה
לביקורת אשראים וביטחונות בבנקאות,
ביקורת המשתמשים בתקשורת וביקורת
גישה למסדי נתונים ממחשבי מיקרו. בעתיד
הקרוב לא ניתן יהיה לתאר ביקורת ובטיחות
מערכות מידע ללא סיוע מערכות מומחה.
ד"ר שמואל ברגמן, חברת אדיונטיקס בע"מ
שימושי גרפיקה במשחקי
מחשב
קשה להפריז בחשיבותה של התמונה באמצ-
עי תקשורת בין המחשב והאדם. בעזרת
הדור החדש של שבבים וטכניקות גרפיות
פותחו מערכות חומרה ותוכנה זולות, מהי-
רות ואמינות ליצירת תצוגה צבעונית ודי-
נמית. על טכנולוגיה זו מבוססים משחקי
מחשב מרהיבי עין הכוללים סימולציות
ואנימציות מתוחכמות. משחקי מחשב אלה
מבוססים על העקרון המוכר של שניים וחצי
מימדים, כלומר הזזת עצמים שטוחים על פני
רקע נייח. בהרצאה עקרונות הגרפיקה
הממוחשבת ויישומם במשחקים.
אריה קויפמן, ראובן בקלש, אוניברסיטת בן
גוריון
ארכיטקטורה חדשנית
לגרפיקה תלת-מימדית
במערכת גרפית סריגית תלתר-מימדית
האינפורמציה הגרפית מאוחסנת בקובץ גרפי
((1.181 ע18ק8וכ] %מק4ז0)) כאוסף של פרימיטי-
בים גאומטריים דו"מימדיים ותלת-מימדיים,
המייצגים מודל של תמונה. המעבד הגרפי
(ז27066550 6ו8ק0279)) יוצר את התמונה הרצד
ויה ע"פ הקובץ הגרפי ומבצע עליה את
הפעולות לסילוק משטחים נסתרים וכן התמ-
רה לתוך מטריצה דודמימדית של פיקסלים
(סזטוסוק-[6אן7 | |ת6ח6|ם), הנקראת מאגר
מסגרת דודמימדי (זט!]ט8 סוחגזת). מעבר
הוידאו (זסגצטטטז7 000ו/) מעתיק את הת-
מונה ממאגר המסגרת למסך עשרות פעמים
בשניה. שינויים במודל התמונה דורשים
שהמעבד הגרפי יבצע את תהליך יצירת
הפיסקלים שוב ושוב. הדבר גורם לבעיות של
ריבוי חישובים ומגדיל את התחרות על
המאגר מסגרת, שבהכרח מביאים להאטת
קצב העבודה של המערכת הגרפית כולה.
תופעה זו קריטית בעיקר במערכות זמן אמת.
כמה מהמחקרים והפיתוחים האחרונים
מטפלים בשיפור תהליך זה ע"י שימוש
בחומרה מיוחדת, במכונה גיאומטרית, במ-
כונת וידאו ובמכונת טבלתרביטים (01ו:8).
ישראל פרידר, תדיראן - חט' מערכות
גרפיקה ממוכנת
במערכות תקשורת
תכנון פיתוח והקמה של פרויקטים מערכת-
יים כוללים שילוב מכלולים שונים למערכת
אינטגרטיבית אחת.
בכל אחד מהמכלולים קיים שפע של
אינפורמציה ובכל אחד משלבי הפרויקט
נדרשים כלים שיאפשרו ניחול ועבודה יעילה.
הגרפיקה הממוכנת מסייעת בכל שלב.
המנהלים, המתכננים, המתקינים, הבודקים
והמפעילים נזקקים לתצוגות יחודיות. שיטות
האופטימיזציה שהשתמשנו בפיתוח הכלים
והאיזון הנכון בהשקעות לעומת התועלת
הינן נקודות המפתח לשימוש הנכון
בטכנולוגיה.
דגנית אמיתי, ממר"מ, צה"ל
0 ג - 6
60
ו
-1זסקקט5 01 695 שסת 605011505 ז6קאק פוחדד
שהותתגת 18585 ת61866ל תסוזגסוהטותותסס קתו
1ה6ז16 הס זס ז6580ססזק 5806 16 תס ז6םזו6
"[8ת20(010ז1'" 106 005ג!ק6ז 115 .5סתנ(6גות
חסותותסס 8 18 פַחהנזהסוחטותוסס 85 ת6ט5 4/5
6 פתופט עס ,6|] תסתות0ס 8 ג| זס 68ז2
6 18568 010 ת6ת/ 01-5601065 160א-1055-)
0 סז 6-15 106 80 6מ וח 5806 16 תס
-8065ת 1ת6ז1116
סו 1001 78160ק16תו ח8 065ט06זוח1 זסקאק 6וך
[ה6ז0(/6 16 קתסות8 זס)פתגז! 8818 |סזותסס
.5%
אגסי שמעון, יבמ ישראל בע"מ
זמינות מערכות ענ"א
תלותו של הארגון במערכת הממוחשבת
הולכת וגדלה, ויחד אתה הרגישות לזמינותה
של המערכת. הבטחת זמינות גבוהה של
המערכת הממוחשבת היא בראש ובראשונה
אתגר ניהולי/ארגוני המחייב התייחסות
בכלל תהליכי הניהול השונים של המערכת.
המאמר מתאר את התהליכים הארגוניים/
ניהוליים שיכולים להבטיח זמינות גבוהה של
מערכת.
עפר עציון, אאא-מערכות מידע מתקדמות בע"מ
תכנון-אב למיכון
תכנון אב של מיכון ארגון, או מגזר בארגון
הינו נושא בעל השלכות רבות. ההרצאה
תדון במספר היבטים על-סמך מודל אשר
פותח ידנית. וזכה לאחרונה לגירסה ממוכנת.
ההיבטים הם: תכנון אב והפוליטיקה הארג-
ונית, הישויות הבסיסיות בתכנון אב. צורת
התצוגה של תכנית-האב, שימור תכנון האב
ועדכונו, והשלכות נוספות של תכנון האב
(כאמצעי לתכנון הארגון, וככלי אסטרטגי).
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
עוצמה
העומדת לושותך
וו| =5 ₪004 הינה מאגר- |
עוצמה א מית*: המערכת |
החזקה ביותר לניהול מסדי נתוניסם,
במחשבי מיקרו דו8--16, המאפשרת |
לשאוב מידע בכל חתך - ללא
מאמצ - ואף ללא ידיעת תיכנות
וו 0845 הינה פיתות של |ן 08455
ומתבססת על הניסיון והידע הרב
שנצברו במוצר זֶה, הנחשב
כאסמכתא בנושא מסדי נתוניס.
בזוון 68455:
* מעל מיליארד רשומות בקובצ אחד.
* 128 שדות לרשומה.
* 4000 בתיסם לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומרי.
* 10 קבציס פתוחים בעת ובעונה אחת.
* מיון ואינדקסיס במהירות שיא.
* טיפול בנוהלים.
* העברת פאראמטרים ומשתניס אוטומטיים.
* ניתן לכלול 32 נוהליסם בקובצ אחד.
* קובץ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוהלים מיידית.
* מסד נתוניס ידידותי:
6 מחולל יישומיס 8 שיפור במחולל דוחות 6 מחולל תוויות
8 שיפור בעבודה עס המסך ועוד.
* הסבת תוכניות וו 88885 לזוון 9 08.
* תמיכה בעברית.
ווו68855 מבית פדהד-אסדתפא, גדול יצרני תוכנת המיקרו.
₪ א
כדי ליהנות מעוצמת וו| 68458 -- פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים.
מפי בלעדי:
: , , , ו תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282
| בר א ננור 1 ונל ו בך27 ת א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים היצירה 9 ר"ג, 03-721536.
ל : ו בע"מ, טשרניחובסק' 35, 04-337123-6 |
7 - ו ו הראל, 'נא' 3, 02-247041,
ק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות.
מאיר רוט, יבמ ישראל
גיבוי בזמן חירום של
מערכות מידע
נושא הגיבוי בזמן חירום מקבל היום משמ-
עות שונה מבעבר, בעיקר בגלל הצורך לתת
גיבוי לשירותים מקוונים, כאשר הפירוש
המעשי הינו הקמת רשת תקשורת חליפית
בזמן אסון. לזה כמובן מתווסף הקושי בהק-
מת מאגרי נתונים באתר חילופי. ההרצאה
עוסקת בתכניות יבמ ישראל בזמן חירום,
באשר האתר החילופי לפעולת עיבוד נתונים
של החברה הינו באמסטרדם ואילו המסופים
ימשיכו להיות בארץ.
פרופ' עמירם יהודאי, אוניברסיטת תל-אביב
שפת 423 בשימוש
שפת התכנות 68 פותחה ביוזמת משרד
ההגנה האמריקאי ובמימונו כדי לשמש
כשפה סטנדרטית לפיתוח מערכות משובצות
מחשב ומערכות מבצעיות אחרות. השפה
תומכת בטכניקות מתקדמות לפיתוח תוכנה.
תינתן סקירה של מרכיבים שונים בשפה ובי-
צד הם מאפשרים פיתוח תוכנה אמינה, ברת
תחזוקה, וניתנת לשימוש מחדש. כמו כן יתו-
אר השימוש ב-ג46 בארץ ובעולם כיום,
וסביבות פיתוח שהופיעו ועתידות להופיע
עבור השפה.
פנונה וורטמן, יבמ מרכז מדעי
-)וםא ג - אאחת
ץז תא
א
סקירה על התפתחות שפה חדשה ב-אאסת
בתוך 1א18 ומחוץ ל-1א18. השימושים שיש
לשפה זו והיתרונות על שפות אחרות. הסי-
בות לקליטתה המהירה בתוך קבוצות
משתמשים שונות המשקפות אוכלוסיות
שונות. אאשא כשפה שהיא -קַחגּ| |004מז6ק
6 מה מיחד אותה משפות אחרות.
זלק מאור, בנק לאומי
פותוח מודל לבקרה
תפעולית של תכניות
אצווה
הדרך המקובלת לזיהוי הצלחה או כשלון
עבודת אצווה הוא בחינת קוד הסיום שלה.
גישה זו אינה מספקת, מאחר והסיום יכול
להיות עם קוד אפס ולמרות זאת להיחשב
בכשלון (לדוגמה - נפח תנועות שגוי בצורה
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
ט
חריגה) ע"פ המודל המוצע נבנה לתכנית
בר).
פרופיל התנהגות 0 ה ו 0
ולות 1 ז
ה העבורה מושווים נתוני
, עם סיום ה
ו הביצוע הנוכחי "ומוד
הביצוע בעבר עם
לקת" נורית אדומה ברגע שמאבחנים חריגה
משמעותית. .
בניית הפרופיל נעשית בעזרת בלים סטטיסט
יים (רגרסיה) על פרמטרי הביצוע של הת"
בנית (היקף משאבים מנוצל).
-----]-
רענן אלתגר, י.ב.ס. תעשיות תוכנה בע"מ
מרכז מידע ושפות
מהדור הרביעי
א בארה"ב על 500 החב"
ו ה ש"40% מצרי-
רות הג /
כת משאבי המחשב בשנת 1984 נעשה על
ידי משתמשי קצה, שאינם אנשי עיבוד
נתונים. עובדה זו הינה, בעצם, תופעת
מרכז המידע: איך מאפשרים לכלכלנים,
סטטיסטיקאים, מנהלי שיווק, מנהלי כח-
אדם, מהנדסים ומקבלי החלטות שונים באר"
גון לשפר את ביצועיהם? איך עוזרים לארגון
לקבל אינפורמציה מהר יותר ובעיתוי נכון?
התשובות לשאלות אלו נעוצות בשני גורמים
עיקריים - כלים ופתרונות תוכנה מתאימים
ומבנה ארגוני נכון של יחירת המחשב.
ד"ר אבשלום אדרת, קוג'יטן אינטרנשיונל בע"מ
אגאס אדץ 6
א
(שז611)) 050-1אץ
]551 אסדד 0 זג ית
המאמר מציע שיטה להערכת הדיאלוג אדם-
מחשב מבחינת גורמי אנוש. השיטה מתב-
ססת על כימות של מרכיבי הדיאלוג והקבצת
האינפורמציה כדי להגיע למדדים כמותיים
שיצביעו על מאפייני הדיאלוג מבחינת קלות
הלמידה של המערכת או קלות השימוש
במערכת. השיטה נוסתה במחקר ראשוני
לגבי מערכות עיבוד תמלילים תוך איסוף
נתונים מנבדקים שעבדו על מערכות אלה.
התוצאות מעודדות ומצביעות על כיוון
מענין להמשך עבודה בתחום.
בורטמן פוני, ערן פרנק, יבמ ישראפ
מרכז מידע בסביבות
בסיס נתונים טבלאו
ההרצאה מתארת את הרקע לרעיון מרכז
המידע וכן את הפונקציות שהוא אמור
למלא בהקדמה. עיקר ההרצאה עוסק בוו-
שום של מרכז מידע. היישום כולל כבסיס את
בסיס הנתונים הטבלאי תוך תיאור הצורך בו
וכן כלים נוספים (בעיקר כלים למשתמשי
קצה) והשילוב ביניהם כדי לענות על
הפונקציות של מרכז המידע.
ווסף רגב ומרים גילאון,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מרכז החישובים
מערכת דואר אלקטרוני
תיאור מערכת דואר אלקטרוני שנבנתה
באוניברסיטת בן גוריון בנגב וכל הפעילויות
והקשיים שצריך היה להתגבר עליהם במי-
שור של המשתמשים הפוטנציאליים.
66 ]0 105116016 הההות2ו6/ 116 18501 .1
סז 0 ההק
/ז6)זדקס כזאפצ
ד זט
אסזזג את סז
6
06 6ז6]ו פוח6|טסזכן עחהוה סזה 6תטווך
46 ."שוסןצ'ל ץ|טוהטף800ה1 זה פ>זסוטקוסס
6והחסוזזטקסזקגו 6זוטף6ז והת1 6זסות עהגתו
-6166 ]0 מסווהזסקס טח .ץזוא6!קותס6 6חג א[טט
-חסש ת] .807181 0516411 8ו פזטוטקןוחט6 סוחסזו
-וחס6 |ט!|הזהכן ע|סצופפאות 60 10 עפהט 18 ₪ 156
.0116 חזוצו פחסו1גוט
טזג: פחוצצטססזק 6וחטער| ]0 פט|קותהאס |גזסטטפ
-6ז 8ַחו1ה690זק6ז .ט!קומגאאס ספטו"ך .0טזחספטזק
60 טזט)זוזצח] הההותלוט\ 106 1 סחס0 נ[סזטטפ
-875 טחו!-]/0. 108גחה: 01 טסט!סח .סזטאוטפוט
.חס |18118 60080%] 306 16018
פרופ' גרשם זוצ'ק, מחשב ביה"ס
לרפואה ירושלים
זוהוי גרורות בכבד
שנסרק בטומוגרף
ממוחשב
המחקר המתואר נועד לגלות גרורות סרט
ניות בכבד שנסרק ע"י הטומוגרף הממוחשב
של אלסינט (2002-;1מאם). המדובר בתמ
ונות שבהם לא מזהה הטומוגרף סטיה
פתולוגית. תמונות אלה הועברו ו
וא/ו לצורך עיבוד נוסף. ננקטו
אסטרטגיות: 1. שיפור איכות התמונה ע
מנת לזהות פרטים שבמקור היו ו
זיהוי החולי בשיטות שאינן דורשות ה
גבולות הגרורה. בהרצאה מודגמת הגישה
השניה.
ד"ר מנחם דישון, משרד הבטחון
חישובים מדוייקים של
פונקציות הסתברותיות
יציבות
6 סז
6
יזוס 1
5 )את
חה שוכ (20)2) פחסוזטסוז51ו0 ע1ו[וס8ססזק 518016
.015015 5016011116 תפות ו 0[6ז 1ת8זוסקותו
ץ סשת 116 הו 86וז8 פחסוזצסו|קקה זוסו! וס 506
6 ,ח0סו1האה[10 [104חה ה60וח 6ת8 |61601108 ]ס
-0וח הגותשסז3 ,65ח!| [8ז601ק5 01 8הות06הסזס
6 86 0665505זק סווח0ת600 ]0 100615 ,חסוז
6וחופ .015ו00חססווח50 חו 5ז16זזגס 01 הסוזסות
5 80 (20)2) ]0 5ת0ו16500181ק6ז ותזס]-010560
6 10 מאסחא סז (2)₪/ 416קט[חסס א6!קוחסס
;6 ז616ותהזגק 106 ]0 ץ|חס 65ט[8/ ש6] 8 זסו
חס ץ[6ז 0) 88( 6חס ₪ )0 68ט|08 זסתזס ||8
86 0 07668 תן 611065 |68ת6ותטה
סז 10656 וס חאוסח5 8 16 .(2)₪/ 6חה (00)2)
0 68108060 ץ]וח6וח6/ת60 ₪6 688 פתסווסתגת
86 זלזסט מו קַה[650ז ,/80ז8000 תפות
-6זק 8%81]8016 066 01 ₪80 1081 ,פתסוז8|ט130
.6 8ז110] 50161106 106 הו ץ[פטסוצ
דר אורי לירון, הטכניון
לוגו - מבט שני
האם לוגו היא שפת תכנות לילדים קטנים
בלבד: האם לוגו היא שפת תכנות בלבד: מה
הקשר בין לוגו וחוראת מתימטיקה? מהן
התקוות והקשיים לגבי כניסת לוגו כשיטה
חינוכית לבתי הספר? מה למדנו בחמש
השנים מאז הופיעה לוגו בציבור הרחב לראד
שונה? ההרצאה נוגעת בשאלות אלו ומנסה
לתת להן לפחות תשובות חלקיות.
ד"ר יהודה אוזנברג, אוניברסיטת בר אילן
הוראת חומר הומניסטי
באמצעות מחשב
הוראת חומר הומניסטי באמצעות מחשב,
כאשר המחשב הוא המלמד ולא רק המתרגל
את עבודתו של המורה, אינה נפוצה. כדי
לבדוק אפשרות הוראה בשיטה זו הוכנו
במוסר להכשרת מורים שני קורסים, האחד
בעניני הלוח העברי, והאחר בנושא תרומות
ומעשרות. קורסים אלה נלמדו במשך 3 שנים,
והשתתפו בלימודם 311 תלמידים. כל תלמיד
מילא שאלון לאחר סיום הקורס, וניתוח
השאלונים בהשוואה לציונים ולמשך הזמן
שכל תלמיד הקדיש ללימוד הנושא מוליך
למסקנה כי ניתן לנצל את המחשב גם
למקצועות הומניסטיים, וכי תלמידים מרוצים
משיטת לימוד זג אף מנצלים היטב את הזמן
המוקדש ללימוד בכך שקצב הלימוד של
התלמיד המהיר גדול פי 6 מזה של האיטי.
אופיר מיבאל,
משרד המשפטים לשכת הפטנטים
ההגנה המשפטית על
תוכנת מחשב
הקדמה - רכישת זכויות באופן כללי
קנין רוחני - מה הוא?
הגנה ע"י פטנט
הגנה ע"י סוד מסחרי
הגנה ע"י תחרות בלתי הוגנת
הגנה ע"י חוזה
הגנה ע"י זכות יוצרים
הגנה ע"י חוק מיוחד
הגנה בינלאומית
סיכוס והצעה
בארץ ומחוצה לה
יתרונות וחסרונות
5 ₪ ₪0 ₪005 0 ₪
-
דליה אבן צור, דרורה שולמן,
יעוץ לפיתוח מערכות מידע
תכנון מנגנון בקרה
אז-1/ זט במערכת מידע
בקרה אפקטיבית צריכה להיבנות כחלק
אינטגרלי ובלתי נפרד מהמערכת. תהליך
תכנון הבקרות מתבצע במקביל ובמשולב עם
אפיון המערכת ועיצובה.
השיטה המתוארת מציעה מסגרת חשיבה
שיטתית משולבת בקריטריונים והמלצות,
אשר מטרתם לנתב את תהליך תכנון מנגנון
בקרה בנוי (א810111-1 במערכת מידע. המס-
גרת המוצעת ניתנת ליישום ללא תלות
במתודולוגית הפיתוח בה נעזרים.
בריק שמעון, בנק הפועלים
שימוש במסד נתונים
טבלאי להפקת דוחות
מוגדרים מראש ושינוים
בצורה פשוטה
הבעיה שהתבקשנו לפתור:
- נתון קובץ סעיפים וסיכומים יומי.
- נתונים מבני דוחות קבועים מראש אך יש
לאפשר הגדרת דוחות חדשים או שינוי דו-
חות קיימים.
- הסיכומים שיש להציג בדוחות הם פונקציה
של הסיכומים שבקובץ או סיכומים של דו-
חות אחרים.
- הסיכומים שבדוחות מתייחסים לימים
שונים.
בעזרת מבנה טבלאי ובעזרת תכניות פשוטות
היגענו לפתרון מהיר וקל.
בכלים אחרים הפתרון היה דורש כח אדם רב
יותר וזמני הריצות היו ארְוכים יותר.
שלמה סרי, קונתה"ל בע"מ
ה"'ארנב" - מערכת
כללית לבניית יישומים
מבוזרים
ה"ארנב" הינה מערכת כללית לבניית ישומים
בדו-שיח (מבוזרת, מרכזית, או שניהם יחד).
המערכת בנויה כך שניתן להגדיר באמצעו-
תה באופן חיצוני את מסכי ההקלדה/עדכון,
ומסכי השאילתות, כאשר הגדרת המסכים
כוללת את צורת המסך, בדיקות התקינות
וסבירות, צורות העריכה, המיון והשליפה,
וכד'.
הזרמת הנתונים במערכת היא דו-כיוונית: מן
המחשבים האתריים למרכז ולהיפך, תוך
שמירת הנתונים הן באתרים והן במרכז.
אבנר חן, יעל תוכנה ומערכות
וישום טכניקות חדשניות
לניתוח, הקמה ואחזקה
של מערכת מידע
מורכבת
הטכניקות שיושמו כוללות שימוש גרחב
ומלא בתרשימי זרימת מידע - כזס, עד
הרמות הסופיות; שימוש במילון נתונים ממו-
כן לשלב הניתוח המפורט; שימוש בטכניקות
נירמול נתונים, 250, לצורך קביעת מבנה
הנתונים הפיזי.
מילון הנתונים לשלב הניתוח מכיל את כל
מרכיבי ה-2"0 מקורות, תהליכים, בסיסים,
אפיקים, מאגרים וכן שדות (נתונים בסיסיים)
וכל הקשרים ביניהם. במסגרת ההרצאה
תובאנה דוגמאות של שימוש במילון ויתוארו
השלבים השונים של עבודת הניתוח.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
אין צורך במחוור כדי לחשב כמה "תו ₪9
,
0 |
|
|
כחובת אחת.
"הענוה חוובי" לקידום מוצריך :
|
|
|
|
|
]
ן
|
=
|
ו
|
|
יחת כחובת אחתי
חובת אחת. בחובת אחת'
רחובה אחת. כחובת אחת.
בחובת אחת. כחובת אחת'
כחובת אחת. כחובת אחת'
.ג בחובח אחת. כתובת אחת. נו..
ו בתובת אחח. בחובת אחת. כחובת אחת. בתובת אחת.
ה | בתובת אחת. בחובת אחת. כחובת אחת. נחובת אחת.
, ה | כתובת אחת. כתובת אחח. כתובת אחת. כחובת אחת.
תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים ע ו והרי אלה הם בדיוק קהל
, ן דכניים | המטרה שלך. החישוב ש :
על המתרחש בארץ ובעולם. תוצאות פרסום מודעתך 7 ה כמה פעמים אמרת לעצמך: שוב נפלתי בין הכסאות. אילו רק היתה לי כתובת אחת לפנות
כל מי שחושבים מחשבים קוראים בו. יוכיחו.
אליה בכל נושאי החומרה, התוכנה הבסיסית, תוכנות הישומים הנחוצות בארגוני, כלי
לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך הפיתוח, התחזוקה השוטפת לחומרה, לתוכנות ולכלים הישומיים, היעוץ העדכני בנושאים
ב'מעשה חושב" פנה אל: פרסום אמיר כהן הארגוניים השייכים למחשב, ההדרכה לרמות השונות בארגוני
, ו
לל' 03-2531912 תלזאביב ההתקנה, הספרות המקצועית, אבזרי המיכון, וכל יתר הדברים
0 שכה חשובים לפעולה המשולבת היעילה של מרכיבי מערכת
"מעשה חושביי : עיבוד הנתונים שלי...
/ 1 המעשה הנכון אם 5 -- אצלנו תמצא הכל בכתובת אחת. '. א. חיטווך ובניו בע ה
- וו :
ב כ
מ
-
,
.
צואא
רשתות תקשורת מקומיות (5'א1.4) משמד
שות לקשור התקנים מחשביים באיזור
גיאוגרפי מצומצם. קיים מגוון גדול של רש-
תות שונות אחת מהשניה הן בתווך הפוזי,
הן בטופולוגיה והן במשטרי התקשורת.
בהרצאה מוצגת הארכיטקטורה של רשתות
מקומיות לפי מודל ה-081 ותפקודיהם של
רבדי התקשורת השונים לפי מודל זה. הרשת
המקומות בנויה סביב תווך משותף וכוללת
לפחות את שני הרבדים הנמוכים: הרובד
הפוזי ורובד העורק (-+ג! אתו| ה [563צחם
5)). ניתן לבנות מערכת משולבת ע"י חיבור
מספר רשתות מקומיות בעזרת התקני גישור
310/89 6חז6!חז). מערכות משולבות כאלו
כוללות גם רבדים גבוהים יותר (אזושא
13 1ז0ק5חגז) 6806
בהרצאה סקירת סוגי הפרוטוקולים בשני
הרבדים הנמובים, משטרי התקשורת ברובדו
ה"אזסא)6ח וה"וזסק5תג?ו ונושאים הקשורים
להעברת מודע דרך מספר רשתות.
מבוא
רשת תקשורת מקומית הינה מערכת המאפ"
שרת להתקנים מחשביים, הפזורים באתר
גיאוגרפי מצומצם, להתקשר אחד עם השני.
התקנים מחשביים אלו כוללים מחשבים,
מסופים, תחנות עבודה ובקרים מסוגים
שונים. במקרים רבים מקושרות מספר רש-
תות כאלו ע"י גשרי מעבר.
ברי לאפשר תקשורת מלאה בין כל המשתמ-
שים ברשת חייבת להיות תאימות מלאה
במשטרי התקשורת. משטרי התקשורת
מחולקים, לפי מודל ה0517 (וחטוצע5 השק
חטוזסטהחסטוטוה!) לשבעה רבדים. הרבדים
הנמוכים, 1 עד 4, אחראים להעברת המירע
בין תחנות הקצה בעוד הרבדים הגבוהים,
7, אחראים ליישומים.
הרבדים הראשון רוהשני (אחו! 6חב |הסופעחק
משצג|) היו הראשונים עבורם נוצרו משטרי
תקשורת שהפכו לתקנים, כמו פרוטוקול ה-
שחזטחזם שהינו הבסיס לתקן 802.3 מםםן.
משטרי תקשורת אלו נועדים לעבודה על
רשת יחידה. לקשור מספר רשתות ולהעברת
מידע מקצה לקצה משמשים משטרי התקשו-
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
דייר נרי ברוצקוס, בור תקשורת והתראה בע"מ
רשתות תלש
ארביטקטורה
הרצאה בכנס הארצי הסג של אול"א
רת מל
ומשטר
רת ברבדים השלישי והרביעי (6ח3 אס
אזטץה
משט
מתקדמים
רה של הרבדים 4-
השייכים לרבדים אלו.
הארביטקטורה של רמות 1-4
בללו
הארביטקטורה בה נדון מהווה מסגרת להג"
דרת משטרי תקשורת המאפשרים העברת
מידע הן בתוך רשת מקומית והן בין רשתות
תקשורת מקומיות המקושרות ע"י "גשרי
מעבר".
ארכיטקטורה זו כוללת את ארבעה הרבדים
הנמוכים לפי מודל ה-051 : 7498 150.
הרובד הראשון - זסץ] וגסופעווק
הרובד השני - סג אהו
הרובד השלישי - זטעב! אזסאווטח
הרובד הרביעי = זטעה] וזסק5ההזו
רשת מקומית בנויה מהמרכיבים הבאים:
- תווך משותף העשוי ממקטע אחד או
ממספר מקטעים המקושרים ע"י מגברים
או משחזרים.
- יחידות לקשור מסופים ו/או מחשבים.
מערכת הכוללת מספר רשתות מקומיות
המקושרות ע"י "גשרי מעבר" ויוצרת מערכת
אינטגרלית אחת נקראת רשת משולבת או
אזסאוזט הזחו
הרשת מספקת בד"כ את השירותים של
הרמה הפיזית ורמת העורק.
לעתים נעשה שימוש במינוח שונה. הרשת,
כפי שהגדרנו אותה, נקראת תת-רשת -₪
אזסאז6ח והרשת המשולבת נקראת אזסאאוטח.
הארכיטקטורה שתתואר כוללת רשתות
תקשורת וחיבורן לרשת משולבת ע"י הת-
קנים הנקראים גשרי מעבר (-
צְּאי). התקנים אלו
מטוטטז. ראה איור 1,
6 הזוחו
נקראים גם 6806ט או
סוגי קישורום
קיימות שתי שיטות בסיס
דות מירע בין נקודות גיש
שתי אפשרויות אלו נק
7 000006
וז סוס
יות להעברתת יחי-
ה לרשת תקשורת.
ראת:
שזסח
| וזקאחוןו). ברבדים אלו קיימים מספר
רי תקשורת והתקינה נמצאת בשלבים
מאוד, המאמר עוסק בארכיטקטו-
1 ובמשטרי התקשורת
ומיות -
תקשורת
0-0
1: חיבור מספר רשתות ע"י גשרי מעבר
השיטה הראשונה, הנקראת לעיתים קרובות
"0187808 הינה העברה של הודעות בדי"
דות. המעבר הינו חד-כיווני ואינו מאושרר.
ההודעות מגיעות לתחנת היעד לא בהכרת
בסדר בו הן נשלחות.
השיטה השניה, הנקראת לעתים קרובות
"סז |הטזו/ - >)/יי, הינה העברה מסו"
דרת של הודעות בין שתי תחנות. ההודעות
מגיעות בסדר בו הן נשלחו והן מאושררות.
העברת ההודעות מתבצעת רק לאחר הקמת
קישור או מעגל וירטואלי בין שתי התחנות.
תפקידי הרבדים -
הרובד הפיזי (ז6ץפ! |גסוצצווקן) מספק אמ
חשמליים מיכניים ונוהלים להעברת סיביות
דרך התווך המשותף.
רובד העורק ו אחוו) מספק <>
להעברת יחידות מידע בדירות וט
רובד הרשת (ז6ץ8] אזסצווטה) מספק - 0
להעברת יחידות מידע בדידות 9 וטא
1780501150 6818 1655) בין נקודות גישה ש
בהכרח נמצאות על אותה רשת. פק אמצי
רובד המעבר (זטעג! וזסק5חגזו) מס 0%
עים להקמת קשורים (106ה6ס חס
קצה לקצה בין המקור ליעד הסופי.
ב
מבנה הרשת ברובדים 1 2-1
הרשת המקומית בנויה סביב תווך משותף.
הרשת כוללת בד"כ את שתי הרמות הנמו-
ות: הרמה הפיזית ורמת העורק.
התווך המשותף, אליו מחוברות התחנות של
הרשת, הינו בד"כ אחד מהסוגים הבאים:
זוג שזור (זוגן 100צואו1)
כבל קואקסיאלי
סיב אופטי
לכל אחד מהסוגים הנ"ל יתרונות וחסרונות.
הזוג השזור הינו זול ופשוט להתקנה אך
מוגבל מבחינת קצבי השידור ובטווחים הניד
תנים לכיסוי. הכבל הקואקסיאלי יקר יותר
וקשה יותר להתקנה אך ניתן לכסות בעזרתו
טווחים גדולים הרבה יותר (עד 50 ק"מ עם
אות מאופנן). לשני סוגי תווך אלו ניתן לחבר
תחנות בקלות יחסית. הסיב האופטי יכול
לשמש להעברת קצבים מהירים ויתרונו
היחודי הינו החסינות שהוא מבטיח למידע.
שיטות הגישה לתווך המשותף שונות ומגו-
ונות. ניתן לסווג את שיטות הגישה לערוץ
המשותף לסוגים הבאים:
א. גישה קבועה - וחסוחתפופפג 6סאח
בסוג זה של גישה מחולק הערוץ באופן
קשיח. ללא תלות בפעילות הערוץ החלו-
קה יכולה להיעשות, לדוגמה, במישור
התדר או במישור הזמן (ג/אסז או
4]אכד בהתאמה).
\חט ]0 סוחגא
וא
נא | תהק
בנ וב שן
6 ו
ו
|
ב. גישה אקראית - יטטסג: וחססתגז
בסוג זה של שיטות גישה, כל תחנה
ניגשת לערוץ בצורה אקראית. כיוון שאין
התחנות מתואמות ייתכנו מצבים של
התנגשויות. בשיטות גישה אלו קיים
מנגנון המטפל בהתנגשויות ובשידור
מחדש של ההודעות במקרים אלו. קיי-
מות מספר שיטות של גישה אקראית
ברשתות מקומיות. השיטה הנפוצה ביוד
תר הינה וטחזסוום שפותחה ע"י אסזטא,
[טח] ו667כ. התקן 802.35 מםם] דומה
מאוד ל-ושחזטום. שיטה זו מבוססת על
האזנה לערוץ (סאחטא זשחזגס) וזרהוי
התנגשות (חסוז00ו06 חסופו!!ס6) או בקיצור:
6קוז[ט] 56056 ז0376 - 1/4/00א05
חטוז160טכ] חטופו!]20) הזו אפטסס/
ג. גישה מבוקרת עם בקרה מרכזית
בסוג זה של שיטות גישה מחולק הערוץ
ע"י בקר מרכזי. דוגמה נפוצה למנגנון
כזה הינור מנגנון ההתסוזטט[טצ/פחו!!טק.
ד. גישה מבוקרת עם בקרה מבוזרת
בסוג זה של שיטות גישה קיים מנגנון
המבקר את הגישה לערוץ. מנגנון זה
מבוצע בצורה מבוזרת ע"י התחנות
המקושרות לערוץ המשותף. דוגמה לשי-
טה כזו הינם מנגנוני האסימון (חטאסו).
במנגנונים אלו עובר "אסימון" בין הת-
חנות ברשת. רק תחנה אשר ברשותה
האסימון רשאית לשדר. בסוף השידור
6 ווק | 77 00-70 ₪
אפ דךהתקעת
2: ז16063)6 במודל השבבתי
דואגת התחנה לשחרר את האסימון.
מנגנון של העברת אסימון קיים הן בתצו-
רה טבעתית (טחוז חטאטו) והן בתצורת
פטס (8וט חטא10).
קיימות מערכות רבות בהן משולבות מספר
שיטות גישה שפורטו לעיל. דוגמה לשילוב
הינה שיטת ה"טחו0גשזה, בה מחולק רוחב
הסרט למספר ערוצים במישור התדר, כבאשר
בכל ערוץ שיטת הגישה הינה 65%13/62.
במקרים רבים יש צורך או יתרון בבנית
הרשת ממספר מקטעים (פוחטהועָטא). צורך זה
נובע ממגבלות על המרחק המקסימלי שאליו
ניתן לשדר ללא שיחזור או מהשאיפה להג-
דיל את הנצילות של התווך המשותף.
החיבור בין מקטעים שונים באותה רשת יכול
להתבצע הן ברמה הפיזית (זשעגג! |וושופצחתק)
והן ברמת העורק (זשעוג! אחו!). חיבור מספר
מקטעים ברמה הפיזית נעשה ע"י משחזרים
(8ז6010ק6ז). יחידות אלו משחזרות את האו-
תות החשמליים.
חיבור כזה נובע ממגבלות הטווח של מקטע
יחיד ואינו משפר את ביצועי המערכת.
המשחזר יכול להיות יחידה אחת או יחידה
מפוצלת. דוגמה למשחזר מפוצל ניתן למצוא
ברשת ושתזטווום. שני מקטעי כבל קואקסיאלי
מקושרים ע"י משחזר מפוצל כאשר שני חל-
קיו מחוברים בסיב אופטי. איור 2 מתאר את
המשחזר במודל השכבתי.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמייו 19
סאינוקס ק
קולסו להבי ינטקר,
פיברוניקס,
מוטורולה...
מפעלים מצליחים
נופעילים נזערכות יעילות
זוז המופעל הממוחטיוב
טלפ
מפעלים רציניים אינם יכולים לחכות. +
מפעלים המתחרים על ראשוניות בשוק
חייבים לצעוד קדימה ולמחשב את
פעילותם היום, בפתרון שיענה גם על צרכי
המחר.
זאת יודעים לקוחות 46 בארץ ובעולם
המפעילים בהצלחה את מערך המפעל
הממוחשב של היולט פקרד - אפוא.
קוא הינו מערך משולב של מידע ובקרה
על פעילות המפעל, המאפשר לך בתוך זמן
קצר ליהנות מיתרונותיו - הגברת הייעול
בייצור, ניהול מלאי חסכוני, פריון גבוה,
איכות מבוקרת וקבלת החלטות המעוגנות
במציאות הדינמית של מפעלך.
למפעל הממוחשב של 5 כלי ייחודי -
זוה 510 - המהווה פריצת דרך
בטכנולוגיה של חבילות תוכנה, בעזרתו
תוכל''לתפור'' את מערך התוכנות,
להתאמה מלאה לצרכים המשתנים של
מפעלך. את השינויים שיידרשו, מהותיים
ככל שיהיו, תוכל לבצע בקלות, במחירות
ובגמישות בעזרת כוח האדם הקיים
במפעלך, וכל זאת בדרשיח פשוט עם
המחשב וללא ידע בתכנות.
התפיסה הייחודית של ₪45 מציעה לך
פתרון מודולרי, גמיש, קל להתאמה ומהיר
ביישום - פתרון הכרחי במציאות המשתנה.
דדש שר
כסםהג6בס לי
מערכות מחשוב ומדידה (15א6 בע"ס
רח' מסדוו. תל-אביב 67060 טכ 03-388405
מפיצים בלעדיים
אבנת | קרמו |שיפרין
נעמן
חיבור מספר מקטעים ברמת העורק נעשה
ע"ל זש)וגטוןש. טטעט]) ו בהתקנים אלה נעשח
אחסון זמני של יחידות מידע, למשל מנות,
אשר משודר אל המקטע השכן לפי בללו
משטר הגישה. יחידות אלו אינן מבצעות
פונקציות סינון לפי כתובת או ניתוב. קישור
רשתות ע"י התקנים מסוג זה מאפשר שימוש
באמצעי תמסורת בעלי קצב שידור שונה
מאלו של הרשתות עצמן, או קישור שתי
רשתות בעלות קצבי שידור שונים. איור 3
מתאר את ה הטוהשקשז | [טזטווטוט | במודל
השכבתי.
רובדי ה-%ז0ש)6ה
וה-)סספתגיו
רובדי התקשורת השלישי והרביעי נחשבים
הרבדים העליונים של רשת התקשורת. רב-
דים אלו משתמשים בשירותים שנותנים עור-
קי התקשורת (1/9) ונותנים שירותים לרוב-
די התקשורת הגבוהים 5, 6, (77 .הטואצטצ
הווה טאטזין ר"ווטו)וטוויןו: בהתאמה.
משטרי התקשורת ברובד השני (שצג] אחון)
' מאפשרים העברת מידע דרך תווך יחיד (או
רשת אחת). כאשר מחברים מספר רשתות
למערכת נדרשים רבדים נוספים.
הרובד השלישי (טעוג! אוטאווטוו) מטפל בעיקר
בפונקציות הנדרשות כדי להעביר מידע בין
מספר רשתות. פונקציות אלו הינן המיעון -
שהופפטז ןגה והניתוב - טהוווטו. המיעון הינו
הגררת שיטה שבה כתובת של כל תחנה
וט ]0 6וחגא
ב
0 תק
ב
6
6
ברשת תהיה יחודית וללא כפילויות. הניתוב
הינה השיטה שבה מועברות ההודעות בין
הרשתות מהמקור ועד היעד.
הפונקציות של מיעון וניתוב אינן יחודיות
לרשתות מקומיות. הן גדרשות גם בכל מער-
כת המשלבת מספר רשתות ובתוך רשתות
הכוללות מספר צמתים, אשר מחוברים ביני-
הם בעורקים.
כאשר השירות הנדרש ממערכת התקשורת
היטו מסוג. אאט|חטטטטהחטט (אר וטוה )
הפונקציות אשר מספק רובד התקשורת
השלישי מספיקות. רובדי התקשורת הגבו-
הים המיושמים בתחנות הקצה. דואגים
לפונקציות הנוספות שאינן מסופקות ע"י שי-
רות זה. פונקציות אלו כוללות: בקרת שגי-
אות קצה לקצה, בקרת זרימה מקצה לקצה,
הקמת הקישור וניתוקו והגעה מסודרת של
יחידות המידע.
לעומת זאת, כאשר הרשת נדרשת לספק
פונקציות אלו, הרובד הרביעי זטצוג! |זטקחזו
הוא המספק אותן. פרוטוקול רובד זה לא
בהכרח מספק את כל השירותים הנ"ל, במק-
רים רבים הוא מספק את מקצתם בלבד.
שימוש ברובד הרביעי מאפשר מתן שירות
מסוג מטווששחחטש שמשמעותו הקמת מעגל
וירטואלי מקצה לקצה והעברת נתונים מסו-
דרת ומאובטחת מהמקור אל היעד.
הפונקציות העיקריות של פרוטוקול ברמת
הרשת הינן:
א. מיעון (פחואאטזטטו))
ב. ניתוב (טחוזעטז)
ב ו |-- 7-7 70 0 0 ₪
הדררר----₪57
1
אמ קת פמתקץעטם
3 16068167 16766/טט במודל השכבתי
מיעון
המיעון ברובד ה-אזטאושוו הינו גלובלי. כך
שכתובת של תחנה מסוימת הינה חד-ערכית
בכל הרשתות המרכיבות את מערכת
התקשורת. כיוון שלכל רשת יש בד"כ שיטת
מיעון פנימית, כתובת גלובלית תהיה צירוף
של כתובת הרשת עם כתובת פנימית בתוך
הרשת.
ניתוב
הגדרת כתובות גלובליות ליחידות הקצה
אינה מגדירה את הניתוב דרכו תעבורנה
יחידות המידע בין המקור ליעד. בד"כ אין
למשתמש הקצה השפעה על הניתוב. הניתו-
בים מתבצעים ע"י טבלאות הניתוב בגשרים
שבין הרשתות. קיימת אפשרות להשפעה על
בחירת הנתיב ע"י ציון העדפה לנתיב מסוים
בכותרת של יחידת המידע ברובד הרשת.
תפקיד פרוטוקול תקשורת ברובד ה-
הטקיטומו הינו העברת מידע בין משתמשי
קצה ללא שגיאות. בסדר נכון וללא איבוד
מידע. משתמשי הקצה הינם יישומים במחש-
בים או ההתקנים המשרתים מסופים (-חומוזשו
אזשאזשה [0).
רובד ה"וזטק.מווחו נותן שירות לרבדים הגבו-
הים יותר ומשתמש לשם כך בשירותים הני-
תנים לו ע"י רובד ה-זו)אושח. ברובד זה
מועבר המידע ביחידות מידע הנקראות
כ 1 (זוח: 12:06 [סטטזטז שקה גזן)
+ =
4
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
212
הפונקציות העיקריות של פרוטוקול ברמת
הזו הינן:
א. הקמת קשר וניתוקו
ב. העברה מסודרת של יחידות מידע
ג. בקרת זרימה
ד. בקרת שגיאות
פרוטוקול ברובד ה-וזטק.חוזו מספק את כולן
או מקצתן של פונקציות אלו.
הקמת קישור וניתוקו
הקמת הקשר הינה הפעולה המקדימה להע-
ברת המידע בין תחנות הקצה. תפקיד הקמת
הקשר להבטיח תיאום ראשוני בין התחנות,
שיאפשר את העברת המידע בצורה מסו-
דרת. במקרים רבים לא כל הפרמטרים שבהם
נעשה שימוש במשך שיחה נקבעים באופן
קשיח. המנגנון של הקמת השיחה מאפשר
תיאום מוקדם של פרמטרים אלו. במו כן
מאפשר מנגנון זה לתחנת היעד להקצות את
המשאבים הנדרשים לקיום השיחה, כמו
למשל מ6חוז ["אזטות ו 0ט,
המנגנון של ניתוק השיחה מאפשר את שח-
רור המשאבים וניצולם עבור יישומים אח-
רים.
העברה מסודרת של יחידות מידרע
מנגנון זה אחראי להעברה מסודרת של יחי-
דות המידע :10% בין המקור ליעד. מנגנון
זה דואג למסור ליעד את ההודעות באותו
סרר בו הן נשלחו.
]וט ]0 חגא
בקרת זרימה
מנגנון זה אחראי לויסות הזרימה של יחידות
המידע (1% דרך הרשת. הדרישה לבקרת
זרימה נובעת ממשאבים מוגבלים במנגנון
המטפל ברובד ה"וזטקיוואז: וברבדים העלי-
ונים אליהם זורם המידע מרובד זה. מנגנון זה
דומה למנגנון בקרת הזרימה על עורק יחיר
(כמו למשל ה-1121.6!), אלא שבאן הבקרה
היא על הזרימה של יחידות מידע השייכות
לשיחה אחת מקצה לקצה. בקרת הזרימה
מקצה לקצה צרוכה לטפל בשהויים גדולים
יותר ובעלי שונות גדולה יותר מאשר הבקרה
על עורק יחיד.
בקרת שגיאות -
מנגנון זה תפקירו להתגבר על תופעות
הודעות שאבדו או ניזוקו תוך כדי מעבר
ברשת דרך כל הרבדים הנמוכים יותר. בד"כ
קיימים מנגנונים של בקרת שגיאות ברבדים
הנמוכים יותר והמנגנון ברובד ה"חטקחזו
נוסף להם. מנגנון זה ממומש בד"כ ע"י הוד-
עות אישור וטנחטט6וטחא6ה ושידור מחדרש
של הודעות עבורן לא הגיע אישור.
קיימים מספר תקנים או תקנים "דה פקטו"
למשטרי תקשורת ברובדי ה"אזטאוטח. והד
חזטקחוזו. תקנים "דה פקטו" הינם משטרי
תקשורת בעלי הכרה ושימוש נרחב אך
כאלה שלא הוכרו ע"י ארגוני תקן לאומיים
או בין לאומיים.
משטרי התקשורת הנפוצים ביותר ברבדים
אלו הינם ה"פאא של חברת אשזשא והי
ץן של משרד ההגנה האמריקאי (000),
בשנים האחרונות היתה פעילות רבה של
תקינה בנוגע למשטרי תקשורת ברבדים אלו.
פעילות זו התבצעה ע"י 66117 .)אי
[פאא .מפם! וה-150. התוצאה של פעילות
תקינה זו הינם התקן 8073 150 והצעת תקן
3 150
במסגרת רשת ה11/7 של ה-0(0כן פותח
פרוטוקול ץק הכולל את ההושחחשווון-ץ]
וסשטוטזק ברובד השלישי ואת הי- 67
[01060: 01ז1ת0י6 מטויפוותאה ברובד הרבי-
עי, ה-?10 הינור -106ז [טוחמשו() הסווטטחםט 6
| בעוד ה-?1] הינור [טסטוטז] וחוזט ו כ.
המודל לפיו פותחו פרוטוקולים אלו הינם
כאלו שהרשתות מחוברות בהם דרך התקנים
הנקראים גשרים. ב0?47 הם נקראים
אץווטזוו בעוד שברשתות אחרות הם נקר-
אים אשטשותו) או תטוטטז. ראה איור 4.
יחידות המידע (מנות) מועברות מרשת
לרשת ע"י הגשרים. המידע הנדרש להעברת
המידע דרך הגשרים והרשתות נמצא בכו-
תרת של ה-!. בהגיע מנה אל גשר מסוים
הוא מטפל במנגנון ה-?1 בכותרת ה-?1 של
המנה ושולח את המנה לרשת האחרת.
ה-ץ1 אינו מטפל בבקרת זרימה או בבקרת
שגיאות ואינו כולל מנגנון של אישרור מנות
( 6 הזשט661]\טם א6וג),
6 ו
6 ו שה והש == השועש (סש = 4
ץצ
6 רצ שור = ל ה ונה שוש ה 6
1
ו 7-7 -- - -[שת:
6 --7 7-77 --- 0 ₪ -----| >)זסספתהצך 4
8 וצ 1
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
צ 0
אוור 4: ה307 6 במודל השכבתי
זפ החפ
וקהו
צֶהו28)0)
זט 6
החגשהה
וג
ו [הט)ג
5: המודל השכבתיו של ה-1622
ה1677 הינו מנגנון של קצה לקצה. ה-07
מקים מעגל וירטואלי בין משתמשי הקצה.
בקרת זרימה על כל מעגל וירטואלי נעשית
ע"י מנגנון של חלון (צאיטטחוא פחוטוא). לד
16 מנגנון של אישרורים ומספור המאפשר
התאוששות מאובדן מנות ברמת ה-1. איור
5 מתאר את המודל השכבתי של ה-16/17.
ה01000[7ז חסקפת8זו 150 כולל 5 סוגים של
משטרי תקשורת:
-5% 01 ט[קן113 :0) 018
ץצ זט סטש טוט 16פו: :1 פאג[ט
61098 טח ואט[קו1]טגת :2 1:89
:]6 פחוצט!תוז[טוחו סחה
תטטטסטז זטזזט 37 01488
-א8וגש זט טסטז 00 חטוזסטזטש זטזזט *1 1858ט
סוג 0 הינו הפשוט ביותר, אינו מטפל בשגי-
אות או בבקרת זרימה. סוג זה משתמש
בשירותי רובד ה"אזטאזטח להקמת שיחה. סוג
ו מוסיף מנגנון של מספור של ה-שקך
ומאפשר התאוששות משגיאות או תקלות
ברובד ה"אזסאז6ת. סוג 2 מאפשר ריבוד של
מספר שיחות על קישור ברמת ה-אזטאוטח
רשת מקומ'ת. יור ז|5ר
אב% 5א עוצרת 'ושים
ומאפשר בקרת זרימה על כל קישור ברובד
זה. סוג 3 הינו צירוף של סוג 1 וסוג 2. סוג 4
הינו סוג 3 עם תוספת של מנגנון לאיתור
תקלות ושגיאות. התקלות המטופלות ע"י סוג
זה הינן: אובדן 0 ד, הגעה של וקסיד לא
בסדר הנכון, הכפת (107% והשחתת שקפד.
פרוטוקול ה1807 זכה להכרה נרחבת וכבר
הודגם בתערוכת 66א ע"י מספר יצרנים
חשובים ע"י קישור ברובד זה בין המחשבים
השונים. פרוטוקול ה-ת20 דומה לסוג 4
ומשרד ההגנה האמריקאי הודיע על כוונתו
לאמץ את פרוטוקול ה-180.
הרבדים הגבוהים
פרוטוקולים ברבדים הגבוהים משתמשים
בשירותים שמספק רובד ה-וחסק:חוגזו ונותנים
למשתמש הקצה שירותים כגון:
זט!פתגג זז שו .זט]רתטזז כ -ז16 110 טעררטוח.
בעוד שברבדים הנמוכים (עד רמת ה-
זסקאהזו) פעולת התקינה היא בשלבים
מאוד מתקדמים, ברבדים הגבוהים יותר פעי-
לות התקינה עדיין נמצאת בעיצומה. עד
התקופה האחרונה, פרוטוקולים ברבדים
הגבוהים היו מוגבלים למחשבים מסויימים
או לארכיטקטורה מסויימת כמו למשל ."111
אא5 אר הא 67. לאחרונה התבססו
מטפר פרוטוקולים כתקנים "דה פקטו" במס-
פר יישומים כמו חיבור 6%ק 1א18 ברשת.
בין הנפוצים הינם ה7סוטזא של 18%1 וה-
1 א-15א של וטאסזסו1א,
5 )אעאיסת
-000066ז1016 8וח16פצ5 ת6ק0) - 7498 150 .1
1 ס6סחטז60 39500 - תסנז
-167600066ה1 18ת516ץ5 תסקכ) - 8072 150
.תסוזותו]26 56006 הסקפתבז1 - תסוז
-167000066ח1 5516005 מטקכ) - 8073 1502 .3
הטק הו טושכ) מטמשטתתט) - הטול
₪
חטוזגטו] וסט [סטטוטזץ
-הטטזש1מ1 אותשופצפ תטקכ) - 3| 76 אא 4
מטנזטטת
תו פשזטזטט1וו[שז/ | זט וטא זטוטקותסי) 5.0
והטוטו .ז[ תטשזנ) .2] |שג .א][שי6וטז
.1
-10 [שמזטות1 זו 120012 ב כ] .0
-טף] ששחו ; טפחט]טכ] .א12-א5] ה[טשטן
-הטט]. |; וזו . וטחטט ג אוסטן סז שזהשא
,(79730) /12 טטוזט5 הושוזנוווזט1ת1 |שות
0 צזוחו
טורהוות אהו[ 6ז האופ כ001כ" .היגכן
טאחט]26] | .129-א] .[סטטזטזץ [זומטי)
ב צְטחטט/ פושטןטזק השזהטפט1] ששטתגצט/
טטוזשפ הטו!והזט]ה] [נשוחוסט 1 |וותטווגא
ץוח .2009 ה כ ה
אא זט וטא הש |[צטט] -- 17/4 ]אי .א
-0זץ 80 טזט)טטזוהשז 4 10 [ שג |
=
100%
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
23
תקשורת קולית בין בני אדם ומכונות
(מחשבים).
20
שניה להשגת איכות טלפונית עד א00א
סיביות/שניה באיכות ו₪-ו1!. ברור איפוא כי
יישומי טכנולוגית הקול
צורות התקשורת של אדם-מכונה, שאופיינו
מו
הרצאה בבנס הארצו ה-20 של אול"א
24
וו
ד'"ר יואב מדן, המרכז המדעי, יבמ ישראל
הקול הינו רצף של תנודות בלחץ האויר.
מקורות הקול הינם מגוונים, החל בכלים
מוסיקליים למיניהם (כלי מיתר, נשיפה והק-
שה) וכלה במנגנון הפקת הקול האנושי.
האיפיון של הקול נעשה במונחים פסיבו-
אקוסטיים המבטאים תחושות שמיעתיות.
בנגדם קיימים גדלים פיסיקליים ברי מדידה,
שנמצא| קשר בינם לביץן התחושות
הסובייקטיביות, המתעוררות עקב האזנה
לקולות.
המאפיין החשוב ביותר של קול, בו לומדים
לשלוט תינוקות בשנת חייהם הראשונה, הוא
גובה הקול (חטווק). זהו הגורם בעזרתו ניתן
הצליל הרצוי המאפיינים של גובה הקול
ועוצמתו קשורים בפעולת שפתי הקול בלבר.
שמיעה
לתחושת השמיעה אחראית האוזן. באופן
סבמתי ניתן לתארה במורכבת משלושה חל"
קים:
1. האוזן החיצונית הבוללת את האפרכסת
ותעלת השמע שבסופה עור התוף.
2 האוזן התיכונה, בה מצויות עצמות
השמע.
האוזן הפנימית, המכילה את השבלול
עצבי נעשית באופן שבו מופרד הקול למאפ-
ויניו השונים - גובה, עוצמה, גוון ומשך.
פעולת ההפרדה של גל הקול למרכיבי התדר
השונים נעשית ע"י הממברנה הבזילרית
ומושווית לעיתים לביצוע פעולת אנליזה
ספקטרלית.
תקשורת קולית
את התקשורת הקולית שבין בני אדם ובין בני
אדם ומחשבים ניתן לסווג בהתאם לקטגור-
יות הבאות:
6% העברת קול = (חטופרוותאת:ז1 טסוסט) לצורך
מימוש תקשורת קולית בין בני אדם
> תגובה קולית = (טאחטכןאטז ששוטצ) לצורך
מימוש תקשורת קולית בין מכונות
(מחשבים) ובני אדם.
הקול, נוסף להיותו אמצעי תקשורת טבעי,
מאפשר להעביר אינפורמציה אל ומאת בני
האות הדגום כאשר קצב הדגימה הינו לפ-
חות פי 2 מרכיב התדר הגבוה ביותר באות.
לצרכים של העברת קול באיכות טלפונית
מקובל לדגום בקצב של 8000 פעמים בשניה
ולייצג כל דגם ב-8 סיביות. בשטח "השמע
הספרתי" (טוטטו [וזוטו!+) מגיעים קצבי הדגי-
מה לכ"50,000 פעמים בשניה, כאשר כל דגם
מיוצג ב-16 סיביות וזאת ע"מ לשמור על
איכות ₪ -:1!. חשבון פשוט מראה שהייצוג
של דיבור באופן ספרתי דורש א64 סיביות/
נדרשים משאבים עצומים לאחסון ו/או העב-
רה של קבצי דיבור במערכות ממוחשבות.
הייצוג הספרתי הישיר, הידוע גם כקידוד
ואי של אותות דיבור אינו מנצל כלל את
מות הביטים הנדרשת לקידור האות. בעוד
שבשיטות הישירות מנסים לשים דגש על
שיחזור נאמן ככל האפשר של צורת הגל.
הרי שבשיטות הפרמטריות מתבססים על
מודלים של יצירה/תפישה של דיבור לצורך
מיצוי הפרמטרים של המודל ויצירת דיבור
סינתטי על פיהם.
השימוש בשיטות אלו, הידועות גם בשיטות
דחיסהה (מטואשזתקוווטש. מטטטקא), מאפשר לה-
שיג אמנם ירידה בקצב הביטים אך תוך פגיד
עה מסוימת באיכות.
מקודם. מגדירים מספר תחומי יישום שיפור-
טו להלן:
העברת קול ( הזט!ארוותאת/:ז] סטוו))
העובדה שלאות הדיבור ישנם מאפיינים במסגרת זו ניתן לכלול:
ב אדם בקצב 2 מאשר דרכים | יחודיים המאפשרים אולי לייצגו באופן יעיל = תקשורת מיידית. (טחו! 9 המבוצעת
אלטרנטיביות. זוהי הס הח ל תופסת | יותר. ניתן לסווג את טכניקות הייצוג הספרתי בזמן אמיתי כמו ברשת הטלפונים.
ן , , טכנולוגיה זו מקום הולך וגדל במערכות | של אותות דיבור לי מחלקות: * רואר קול אלקטרוני. (8. סו 90106
מ ו קוש " ל > איפיון ישיר (טגווטטט וווזט]טצו) 6 תס) בו מועבר הקול כחבילות נתונים
1 ע"מ לקשר בין גל הקול הרציף לבין מחשב = איפיון פרמטרי ( ו שטוו זו מן המקור אל היעד.
-. ל ריסקרטי על סדרות של מספ" | = איפיון משולב (שחוא₪ שוזעוו) = העברה חסויה של קול (ששוט טזושטא) תוך
רים, 0 דגום ו בנקודות זמן . ב
קול מהו ונים (לשון, שיניים, לסתות ובו') לקבלת גוון מחקרים שונים העלו כי המרת גל הקול לאות הדגומה" מלשות את יכולת השיחזור של ב הדיבור על מנת לשפר את איכותו.
ניתן למצוא כבר היום מערכות מסחריות
המיישמות טכנולוגיה ספרתית של דואר קול
אלקטרוני. הן ברשתות טלפונים והן ברשתות
מחשבים. גם הערוצים הבינעירוניים של
רשת הטלפונים הארצית ממומשים ברובם
בטכנולוגיה ספרתית.
גישה בקול (יישטטו טטוט)
במסגרת זו ניתן לאפיין מערכות:
* זיהוי דיבור, בהן המערכת מזהה מילה
נאמרת מתוך מילון קולי נתון (-קססטז
3 חסוזות).
להעביר באמצעות הקול מסרים של רגש. (06108ס) שבו מבוצעת המרת גל הקול באמצעות תווך (ממוחשב). = זיהוי/אימות דובר ע"ס קולו. (-החשו
התבוננות בגל הקול מראה שלאות יש מבנה לאותות עצביים. גישה בקול - (אשטסוג טסוסצ) לצורך מימוש ו
מחזורי. התדר היסודי של גל הקול הוא | * הבנת תוכן משפט המובע בדיבור
המאפיין הפיסיקלי של גובה הקול. (ט :)זט תט),
מאפיין נוסף הינו תחושת העוצמה (-0טטו אחת המערכות השאפתניות ביותר בתחום
טח). מאפיין זה קשור ברמת האנרגיה של זה פותחה במרכז המחקר של יבמ
גל הקול במחזור יסודי אחד. ביורקטאון. מערכת זו, שהדובר נדרש
גוון הקול (טזפוחוו) הוא המאפיין המבדיל בין | לאמנה משך כ-20 דקות, מסוגלת לזהות
צלילים בעלי גובה ועוצמה זהים של בלים בזמן אמיתי דיבור מתוך אוצר של 5000
שונים, או אפילו כלים זהים של יצרנים . מלים בדיוק של 95%. המערכות המסחריות
0 מאפיין 0 קשור להרכב התדרים | !וו המוצעות כיום מאפשרות זיהוי בזמן אמיתי
העיליים בגל הקול, הידוע גם בשם ספקטרום. צינורות מתוך אוצר של כמה מאות מלים הנאמרות
המקצב (חחזעֶמז). הן במוסיקה והן בדיבור, | קשתיים בצורה מבודדת, לאחר שלב אימון בו על
קשור לתזמון ולמשך הפעילות הקולית. בדי- ,
בור יש למאפיין זה תפקיד נבבד באבחנה
שבין הגאים דומים.
כפי שנראה בהמשך, הגילוי והמיצוי של תב-
ונות אלה מתוך הקול מהווה את לבו של
תחום עיבוד אותות שמע, בטכנולוגיה ספר-
הדובר להקריא את רשימת המלים למערכת.
תגובה בקול (טפחטקצטז טשוס)
שטח זה כולל מערכות:
* כריזה שבהן ניתן לאפיין אוצר מלים
- ותחביר מוגבלים.
> טקסט - דיבור (ווששטקי-10-וצטו), בהן ממי-
רים טקסט בלתי מוגבל לדיבור.
1 * עזרי תקשורת למוגבלים, בהם קיים שי-
- , לוב של שיטות מהסוג הקודם.
הדיבור הינו אוסף צלילים בעלי תכונות קול-
יות (666וסצ) וא-קוליות (6פסוסטחט), הנוצרים
בעת מעבר אויר דרך "המעבר הקולי" ([ט
זו הכולל את הגרון, חלל הפה וחללו
האף. עבור הגאים קוליים, זרם האויר פועם
עקב פעולת שפתי (מיתרי) הקול שבבסיס
הגרון וגורם לתחושה קולית המאופינת ע"י
המבנה המחזורי (הרמוני) של גל הקול. בהג-
אים הלא קוליים זרם האויר הינו טורבולנטי
ויוצר תחושה של רעש. ההגאים השונים
מעוצבים במעבר הקולו בעזרת האברים הש-
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
6%
זנ הזת 1
המערכת הידועה ביותר בתחום עזרי
התקשורת לנכים הינה מכונת הקריאה של
קורצווייל (טתותסגות | 8תו0השז ||6שו2זט6)
המאפשרת הקראה בקול של טקסט כתוב
המוצג למערכת בצורה אופטית. השילוב של
מערכות הסטטס5-סו-1אטז, כ" ([גווקון) אוגיד ספ
או (פטוק ח50060) 161 6:8|1, ביישומים מסחר-
יים הולך ונעשה נפוץ בעיקר בתחומים של
מערכות מידע טלפוניות, כגון מזג אויר לטוד-
סים, אתרי נופש וכדו', וכן כאמצעי למשוב
קולי במערכות דיווח פיננסי ומסחרי.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
25
ליי וי הגו
05 / 1 1
ניהול מסדי נתונים על מחשבי
6 סיביות. פיתוח של ||08₪455,
המתבסס על הניסיון והידע הרב שנצברו
במוצר זה, הנחשב כאסמכתא בנושא
מסדי נתונים.
ה
התוכנה החושבת במילים ובמספרים:
* מחולל רעיונות + גליון אלקטרוני *
מסד נתונים צ+גראפיקה * תקשורת א
גישה ל-005 * מעל 140 פונקציות
מוכנות + שפת תיכנות 50םת
רק אצל פרי אינטרנשיונל תוכל לקבל את התמיכה
המקצועית למוצרי שד ד--אסדוו45
+ תמיכה מלאה בעברית (מאושרת ע"י דה ד-אס דרוג !
* עדכון מהדורות
* עזרה בעת תקלות
* ייעוץ מקצועי ללא תשלום
* כתיבת יישומים
פרי אינטרנשיונל -- תמיכה לעומק ופיתוח כלים נוספים
למשתמשי וו! 00455 ראחמסעששואה ם:
-₪הדאסחא
פר ו אי נגור נעויונל משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 9 ת"א, 03-285282.
לרגו, קרליבך 7 ת"א. 03-285151. איכות מי
חיפה: מיקרוליי "
| בע"מ, טשרניחובסקי 35, 6- ₪
ירושלים: לרגו הראל, ינאי 3, 0 ה
רק קניה
ק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות.
9 אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי
₪ ת"א, רח' אבן גבירול 2, בית אליהו קרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536
טל. 252059, 037252761
פייטר מימנו
כוח
שינויים מהותיים מתרחשים בטכניקות הפי-
תוח של שפות יישומיות מהדור הרביעי.
טכנולוגיה חדשה ורעיונות טריים גורמים
לשיפורים מהירים ביעילותן וביישומיותן של
שפות בעלות פריון גבוה.
המשתמשים הסופיים מצוידים כיום בכלי
שפה פשוטים מהדור הרביעי אשר מאפש-
רים להם לעבד תהליכים שגרתיים ללא סיוע
מצד אנשי ה-ץכ. ארגונים מדווחים על יחס
שיפור אופייני של 10:1 לעומת קובול עבור
יישומי עיבוד מידע המונָעים ע"י המשתמש
הסופי ואשר אינם דורשים לוגיקה נוהלית
רבה.
אנשי המקצוע ב-₪7 יכולים להשתמש
בגירסאות מורכבות יותר של אותם כלים כדי
לבנות יישומי ₪16 או יישומים מקוונים.
יישומים בינוניים עד גדולים, הדורשים כמות
רצינית של לוגיקה נוהלית ייחודית, ניתנים
לבניה במהירות גדולה פי שלושה עד ארבעה
בעזרת שפות הדור הרביעי לעומת הזמן
הנדרש בקובול.
ביקוש תכוף לנגישות נוחה למחשבים ולפ-
ריון פיתוח מוגבר הניב תריסרים של כלי
שפות מהדור הרביעי חדשים ומשופרים.
התחרות המחריפה והולכת הובילה לשיפור
מהמם בדרך בה מנוצלים מחשבים.
מרבית כלי שפות הדור הרביעי פותחו
בארצות-הברית עבור סביבת יבמ. הדו"ח
של ג'יימס מרטין אודות השפות גבוהות הפ-
ריון עוקב אחר 45 כלי שפות מובילים של
הדור הרביעי.
מתוך 45 הכלים הללו, פותחו 43 בארצות-
הברית ן-35 פותחו עבור סביבת יבמ. מצב
זה אינו משקף מגמה מוטית כלפי הכלים
האמריקאיים או כלפי סביבת יבמ, הוא נוצר
כתוצאה מתחרות מואצת בתוך ארצות-
הברית, יחד עם חוסר הפניית מאמצים באר-
צות זרות.
שינויים משמעותיים בטכניקות פיתוח היי-
שום מתרחשים עתה:
א טכניקות פיתוח מוכרות, אשר היו בשי-
מוש משך 15 שנה או יותר, מוחלפות ע"י
טכניקות אוטומטיות יעילות יותר.
= כלים המתאימים למשתמש סופי מנוצלים
בצורה רחבה לשאילתות, להכנסת נתונים
ועיבודם, ליצירת דו"חות, יצירת גראפי" ,
* 1983 .א וחק . זט אזשוטקוח 6
בתיאום עם מערכת "אנשים ומחשבים"
הדור הרביעו
קה, מערכות תומכות החלטה וכן לסוגים
מסוימים של פיתוח יישומים.
₪ משתמשי הקצה נעים במהירות לעבר
סביבת מיחשוב מבוזרת אשר בה מנוצל
המחשב האישי, כתחנת עבודה נבונה
לטיפול מקומי בנתונים, ומחשב-העל
משמש לאגירת נתוני החברה.
₪ מרכזי מירע מתחילים לספק סביבה יצי-
בה הנתמכת במלואה עבור חישוב קצה.
₪ כלי פיתוח | אוטומטיים | המתאימים
למקצועני ה-י(1 זמינים כעת והם מחלי-
פים את הצורך בשימוש בקובול במרבית
היישומים העיסקיים.
₪ טכניקות מפרט (חטווושו!וטטי6 מוכחות
מחוללות קודים אוטומטית, מתוך מפר-
טים מנופים.
₪ טכנולוגיות חדשות לחלוטין צצות ועו-
לות, הן תמנענה למעשה את הצורך בקי-
דוד ידני לכל היישומים.
שפות הדור הרביעי קשות להגדרה. הגדרה
פשוטה אחת גורסת ששפה לא תיקרא "מה-
דור הרביעי" אלא אם היא מקיימת את הכל-
לים הבאים:
א המשתמשים יכולים לקבל תוצאות בעשי-
רית הזמן שהיה דרוש בשפה מהדור
השלישי, כמו קובול ופורטראן.
א המערכת ידידותית למשתמש. מפתה
אותו וקלה ללימוד ולזכרון.
א הכלי מתאים לשימוש הן ע"י משתמש
קצה והן ע"י מקצועני הזשכ).
דרך אחרת להגדיר את שפות הדור הרביעי
היא לרשום את הקטגוריות של שפות מחול-
לי היישום:
= כלי מחשב אישי משולבים.
₪ שפות שאילתות ומחוללי דו"חות.
₪ שפות גראפיקה.
א מערכות תומכות-החלטה ודיגום פינא-
נסי.
₪ מחוללי יישומים המתאימים למשתמשי
קצה.
₪ מהוללי יישומים המיועדים בעיקר
למקצועני ץכ].
₪ שפות מפרט מוכחות.
כלי שפה
ציור ו מראה קטגוריות מייצגות של כלי
שפות מהדור הרביעי והוא כולל דוגמאות
לכלים ייחודיים הקיימים בכל קטגוריה. מוצ-
רים המצויינים בקצה השמאלי של הציור
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
27
זמניס חדשיס במחשבים
רח' מדינת היהודים 60/
אזור התעשיה הרצליה 5
טל. 052-5571468 טלקס 551 3698
6
אואט שס מסחרי רשום של 5488+%
₪ אמירכהן
לדולר של גולד שער הביצועים הגבוה ביותר.
ביצועים שעד היום היו בלתי"אפשריים הם חלק מהתמורה שתקבל עבור
השקעתך במחשב של "גולד" - ההשקעה המשתלמת ביותר במחשבים
אין מחשב דומה אחר היכול להעניק לך ביצועים כה רבים עבור כספך.
ואנחנו מוכנים בהחלט להוכית לך זאת. מי שכבר נוכח בכך, וגם נהנה מן
השרות המצויין של "גולד" - כולל ההדרכה והסיוע השוטפים לאחר
המכירה - הם הצי האמריקאי, קונצרן מקדונלד"דגלס, התעשיה האוירית
של ישראל ותעשיות רבות אחרות, סוכגויות חלל, צבאות מתותכמים
ומפעלים עתירי ידע הנמצאים כבר במחר.
זאת ועוד: כולם מריצים היום את "יוניקס" אך רק אצל גולד היא רצה
במהירות.
גולד - חברת המחשבים והאלקטרוניקה האדירה, מציעה לך היום את
עלקת המחשבים המשתלמת ביותר עבווך:
מנסימום ביצועים במינימום דולארים.
אתה מוזמן לבדוק זאת.
יי ו .
-------------ככתרר-----------------------------ם
10
60 ₪ 5
קם זסו פוססד
65 0ו155סזק
רדה
6סהצסזק הסוז63וופסה
50606 5
נבד ו ץווזה וחוזם
םס זסו
5 וו
5 ס6ווחו5
8 001600ז0-ז50ט-0ח=
6816007165 0] 5
חסוז63ווקקה ח0סו9ו66ס 5
5 7 5
זס) 5018066 ו
0066 65
1 5 צש וח516ץ9 ו
7 "לש 2 36וחסא 5 זא 55
ו || 5ווחהה
0ז86) הסוז63ווסק ה 5
5 םקות
והזטזְהא סוט
5חווחט 08-06
סג זז |
בב
סוח!
ץ אזגו
אחון
רוא
דורשים נסיון מועט, אם בכלל, בעיבוד
נתונים. במקרים רבים, מסוגל משתמש קצה
לעשות שימוש יעיל במוצרים אלו ללא תמי-
כתם של אנשי המקצוע במחלקת ה-קס.
המוצרים המורכבים יותר מצויינים בקצה
הימני של הציור, מיועדים לשימוש ע"י
מקצועני ה-פ המנוסים. ציור 2 מספק את
תרשים הכלים המובילים בתחום הפריון הג-
בוה.
כמתואר בציור ו, איש מקצוע ששטח
התמחותו אינו ב-?₪ מסוגל להתחיל עם
התקנים פשוטים, דוגמת כלים של מחשב
אישי כתחנה עצמאית, ולהתקדם לעבר כלים
מתקדמים יותר וחזקים יותר.
כלום משולבים
מקצועני עסקים רבים החסרים את הנסיון עם
מחשבים מוצאים זאת הכרחי לטפל במידע
הזורם ממסד הנתונים של החברה. הצעד
האידאלי הראשון עבורם הינו לרכוש מחשב
אישי וללמוד כיצד להשתמש בבלים פשוטים
המיועדים למשתמש הקצה, כגון 1-2-3 או
צחסחקווץ5 של 8טז1.0 .111 טצפטכ אר -טחגזת
אזטט של טג ך-חטותצג: או סדרת ה-|גחספזשק
חטוצוטט של 1א8] וכן סדרת ה פצטחופטם
[חטוחטטו:ח3]א.
הצעד הלוגי הבא עבור מקצוען העסקים:
הורד נתונים ממסד הנתונים של החברה
ועבד אותם על המחשב האישי תוך שימוש
בכלי מחשב אישי משולבים. מספר כלים
מספקים את היכולת להשתמש במחשב אישי
כדי לדרוש מידע ממסד נתונים המותקן על
גבי מחשב-על של יבמ. בין מוצרים אלו ניתן
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
ציור 1. קטגוריות של דוגמאות לכלי פיתוח
למצוא את 6!!6זח1 של חברת 061 ה
!סז ח]; \ הזסופץ5 של 6זה חס :פטסט-ן
של 666₪!וט₪ הסטהתזס/ה] :]] וחגת של
קטסז0) 21000615 םסו1הוחטה]ג1א :62הוחסאן של
טשוזט5 פחווטקוחס6 2868 :מותגוא | של
פוח%16ע5 וחסטח!)) ;[אזטוהא של
סח החסא ]0 20 500% וכן
16 25/00 ג של 6ז8אז]50 ו6חזו[ט).
הנתונים משודרים אוטומטית למחשב האישי
בתצורה הנדרשת ע"י 1-2-3 או ]11 886טו.
המשתמש מסוגל אז לעבוד עם הנתונים תוך
שימוש בכלי מחשב אישי אותם הוא כבר
מכיר.
שאילתות
שפות שאילתות ועדכון על גבי מחשב אישי
או מחשב-על מאפשרות למשתמשים להת-
קשר עם המחשב תוך שימוש בשפה פשוטה,
קלה להבנה. דוגמאות לשפות שאילתות
מובילות כוללות את פוופוח]:טצ₪6)מופ של
6 :]אס או 085 (עם - עזטט
ט|קוחהאט) של טסוו של סותקספחהק
אוחטזפע5 :טזוטףח1 של 5 4 וחז. תוך
שימוש ב"ס6טו|6וח1 ניתן לבצע שאילתה כשי-
חה פשוטה באנגלית, דוגמת:
51 255 מצד דמסקט
0 גצ סאג 5א15510אואס
צם אסכ אפאסם מסן/
5 08 צדס פאג מדג ד
פאא אאסצ ופא א 5אחם.1
5 א
לט 2
.אטחה 5 זט 60
יי
5
5 ]0 6!קוחהא=
וו-4085 13
6 יו ו
]ה סז ץ
6 !| 00856
5-05 5 655ח₪5
זואף |ח50זסק ואפו
זנ 5 ח60500ם
ווו-6קם 5וט 18
6זוטףח! 5 קה הגוא
בקשות דוגמת זו עשויות לפנות לתהליכי
חיפוש אוטומטיים או לקרוא רשומות מקב-
צים רבים המוכלים במסד הנתונים. עקב
פעולות החיפוש והקריאה, קשורות שפות
השאילתות ל-15א28 (-486ח8]א 8856 בוה
5 טוח ).
מחוללי דו"חות מנוצלים לשליפת מידע
ממסד נתונים, לטיפול בנתונים, לבנית קבצים
וליצירת דו"חות ערוכים. מחוללי דו"חות טו-
בים מאפשרים לכמות נכבדה של אריתמטי-
קה או לוגיקה להתבצע על הנתונים עוד
בטרם הם מוצגים או מודפסים. מחוללי דוד
חות רבים משולבים עם שפת שאילתות
ובמערכות מסדי נתונים. בדרך-כלל, הם קלים
ללימוד וגמישים ביותר. הדוגמאות כוללות:
] 5סג של 188 501/25 ,סושצם
1 ₪20 )וה | 6|!60זה] .08
א וכן עְז6טכ) 12818 [5008ז6 זט של
סד
אמצעי הגראפיקה המושלמים ביותר
למחשבי-על מסופקים ע"י כלים יעודיים דוג"
מת ]4 191-2-0 של 6זאשו50 6סופזפסוהו
פוחטו5ץ5. דרישות לתצוגה גראפית שגרתית
ממולאות בקלות ע"י רכיבי הגראפיקה של
כלי המחשב האישי המשולבים, דוגמת
35 אן אזסאוסוח8ז וכן רכיבי הגראפיקה
של מחוללי חיישומים הרב-תפקודיים כמו
2חס ,118ח18/ , פטסס ,11 5ווחה !טוה
כלים תומכי החלטות וכן כלים לריגום פינא"
נסי מסייעים לאנשי המקצוע בעולם העסקים
לפתור בעיות עיסקיות. | הם מסיעים
למשתמשים לנתח נתונים, לענות על שאלות
"מה"אם", ליצור דגמים פינאנסיים או אחרים
ובאופן כללי לשלוף מידע בעל משמעות
מתוך נתונים מורכבים.
קיימות שלוש קטגוריות בסיסיות למערכות
תומכות-החלטות (28%]):
₪ כלי דף עבודה אלקטרונים פשוטים דו-
מימדיים עבור ה-1/6א18 כמו. 1-2-5,
אזס סז ,הה!קוו|טוא של 60508]א
| של וז 6זהון]50 ./ ותסוצץ9
| זסז 6|סבּ)וטפ
נוי ו ₪
החם
1 ז50
ל > >
ל >
ל ל ל 9 9* > 9* % >
לא ל > 9 9* > % % >
של טזגו!אווווי) ורכיב ה20/007 ווק
של סידרת ה"חטואוטכ! [אוטצזטק של ואחז
עבור ה-6ץ.
= כלי 28 למחשבי-על, המסוגלים לטפל
במודלים עיסקיים מורכבים הפרוסים על
מימדים רבים, כגון \ הטוע [האאטוקא
של חברת והטזאצ וטואוטטכ! זחטוהטטה ה ]א,
| = כלים מתוחכמים ברמה גבוהה. כגון
]חסוההסזוטח=
פטסוזה/ זוטסוח 0 |החספזסס ואםו
פטסוזפ , זסזטקר 00 [8חספזס ואםו .
5 זזטקוה 00 |ההספזסק ואםו
פטסוזה/ , ז6ווסוחס > |הספזסק ואו
אםו
]הסוכ 1.0108
אאטזא:], המשלבים טכניקות חקר ביצו-
עים חזקות עם מסדי נתונים רב-מימדיים.
משתמש הקצה יכול להתחיל עם כלי דף
עבודה פשוטים דו-מימדיים המיועדים למח-
שב אישי ואשר מסוגלים לבנות מודלים
עיסקיים ברמת מורכבות בינונית. כבשנררש
לנתח מודלים ביותר משני מימדים, יכול
[ח50זסכ 16078160חו
5 ז6זטכ וס
5-6 !| 00886
6 הזח אסעצסוחהז-]
זחסוחקסו6ש06 פטוס.1 ץְהסחקוחץס
3
0ח8 פסִהָבּטַחַָח3! עזסטג)
5 סז
אפו וו-0₪6ג
0 6 6סוזוהּוהס
פחסוחסוס ,ואם! 5751605 סוחסספחהק 6 וזו
או 5565 0818ס!חו 6זוטםח!
וושץסחסו] ,ואו 6וזח! |הוסו!וךרו ה מ ב
8 וח0ז9ץ5 ואםו ווו-6קם
ואםו ואם! בן-9)
ואםו ואםו זואס
ואפ
. ואפו 08
5
/ / 5 סוחס |ההספזסס ואחו 8 |008ו01655ז 655חו5 5ב) 0510855
4 / 6שם אטו 0 ]וד
בח זהסקקט5 הסופוסם
הסוח [הוסחבחו1
/ / שחוזקן ואםו 8 חפס0כ ]הסח הו 8 זא
/ / סוחס |8חספזסק ואפ , ואפו .0ח! ,816ח05) ץש וחסו5ץ5
ל ל ל ר* 9* 9* %
בר
ל ל > ל ל ל > > %9 9* >
* % % % % % *% *
>
ויו
.ןס 9ז8ח39 0818 ,056 ,ואו
סוחס |וההספזסק ואםו ,ואפו
זסזוסוח0ס) |8הספזטק ואו ,ואו
5 ז חס
סח הסוו3סווקקה
58 שח זס) 80|6זוט5
8 -- 03
5זסווטם הסווהוחזס!חו 5
0 סהאוח .םס ח8קפ ספוא
אפו פחווטקוחס0 8 8 םס 2 סבוחסא
ו !! פווחהם
8 ,6םסם ,שםו 86 5/5 5
ואםו 08 0זסואס סט
5 הסוזהסווכקק ה
5 ו לכ זסו
שו 6 חווט 8חווח05/0ה
אםו שחו "07
או או פווס
6 .קזס) 06% סוסה הסוזבסווקסה
אםו ח0ז36568 0818 ספווסס ג ו1008
סחוזס .0=6 ,ואםו .6ח! .18000 סוחו
פחסטסזזגום .קְזס0 פחהטסזזטם סחו 1
אםו 55 והססחוכ) 5 וא
ואחו [018ח36) 05ו1הוחזס!ח! צ אהא
פסוזהט ,ואם! 8 הח זסוחווא
66 ,אפ 6 6ז8/ו60/1 |8זטז8א
חסו080ו/82001 6וסהצסזק
6
אצ 6שם 6 זס0זכ) זסחףו3ן 1
ציור 2. מוצרי שפות דור רביעי מובילים
.5 0 זסן 180|6וטפ 06 שְהוח 561סט6 *
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
1
.בת
חלום רתס טשהתגשבי
בל רתזם -- רטת תזסשגרח מזסמוי
חזב הוחוטן 8 טדפו:
נ) הי ,
תהטחד מח(בים בעו'הופצבשש ל ףיר ו
גוופסוימוליתי לצרביר
כל טבנולגיית רוום בכפיפה טחתי
פתרון תמטשתית וחידה למערכות מחשביי שוגותי
הטתלבווד בשחית סייבותי
פתרון בלערי של ביגת סוס\ס דוש דא ס)
5%
כ
7
₪
0%
סגף ירוצרים:
-. סניף היפה
ראבב ב הצור 9 (\ך (רה ס
רטעבר ב'טום סוכגת .== הִיהר רגה ו וט דפַבבס חפל פוט"
ו הג
טפ לט רפ 254088
=
המשתמש לעבור לכלי מחשב-על חזקים
יותר כמו % וחטופצפ |-אישזקאם. כלים אלו
שומרים על מסד הנתונים בנפרד ממשוואות
המודל ותומכים בפונקציות כגון חישובי
החזר השקעה, תזרימי מזומנים מופחתים,
המרות מטבע ועוד.
מחוללי יישומים
מחוללי יישומים הינם כלי שפת דור רביעי
משולבת המתירה יצירתו של יישום שלם.
מחוללי היישומים היעילים ביותר בתיפקוד
מלא תומכים בתחום רחב של רכיבים משול-
בים, בולל: 18א23, מילון נתונים, התקני
אבטחה, שפות שאילתה, מחוללי דוחות,
מחוללי מסכים, מחוללי גראפיקה, כלים
לתמיכה בהחלטות או לדיגום פינאנסי, ממש-
קי משתמש-קצה מרובים, שפות נוהליות
גבוהות, שפות להגדרת נתונים, התקני עיבוד
מבוזרים, עורקי תקשורת ממיקרו-למחשב-
על וגירסה נפרדת של הכלי המיועדת למח-
שב אישי.
במקום להשתמש בכלים נפרדים לביצוע
שאילתות, דיווח, גראפיקה, תמיכה בהחל-
טות ויצירת יישומים, יכול המשתמש להק-
צות כלי אחד עילי מקיף המבצע את כל
הפונקציות הללו. כלים משולבים אלו מספ-
קים מימשק יחיד ועקבי למשתמש במקום
אסופת המימשקים הבלתי-מתואמים, המוצע
ע"י הכלים היעודיים הנפרדים.
כלים מחוללי יישומים המיועדים למשתמשי
קצה כוללים את 02אוס .0605 ,11 פמחפת
5 של טוטוו5ח1 55, זטקקג)א של חברת
ץזזסק5, .070 של 6זגאו50 6זסואס, -6
6צות1 של -החזטזה] 4580018108 זס1 טק ו 60
[החסגו, =1ך של 1א18 וה חסופל5 ג!|שזטוח( של
זע ח88ַ0ס1!. מתוך רשימה זו, מספקים
58, 11 8ווח08 [627אוחסא את הסט המקיף
ביותר של אמצעים משולבים.
מרביתן של שפות אלו קלות יחסית לשימוש
ובדרך כלל הן מכילות תת"קבוצה של פונקצ-
יות המתאימה לשימוש ע"י משתמש הקצה.
שלושה מכלים אלו (000 .11 פוחג ו-
2 וסא) תומכים בגירסה בה יכול הכלי
לרוץ על 6/א18, דא/6ק או 370 0ק.
יישומים שגרתיים אשר אינם דורשים כמות
עניפה של לוגיקה נוהלית ניתנים לפיתוח
בעשירית מהזמן הנדרש לכתיבתן ביד בת-
כנית קובול. היישומים המתקבלים מכילים
פחות שגיאות והם קלים יותר לניפוי מאשר
תכניות הקובול המקודדות ידנית.
תוצאות מהירות יותר
גורמים אלו יחדיו הופכים את השגת התוצ-
אות למהירה הרבה יותר לעומת התכנות
המסורתי. לאחרונה הפכו מספר מחוללי
יישומים משולבים לחזקים וגמישים במידה
כזו שבוטל הצורך בקידוד ידני עבור מרבית
היישומים העיסקיים.
רבים ממחוללי היישומים הזמינים כיום
מיועדים יותר למקצועני ה-?ע מאשר
למשתמשי הקצה. כלים כבדים אלו מספקים
טווח מלא בביצוע יישומי עיבוד תנועות
ולוגיקה מורכבת. במקרים רבים ניתן לתפור
יישום אשר ירוץ ביעילות בסביבה של עיבוד
תנועות מקוונות.
מחוללי יישומים עבור מקצועני ?0 כוללים
בדרך-כלל שפה נוהלית עילית ברמה גבוהה
המפרטת את הביצועים הלוגיים. כלים אלו
משולבים בדרך-כלל עם 18א8 רב-תפקורי,
התומך הן במבנים יחסיים והן במבני נתונים
אחרים.
דוגמאות למחוללי יישומים עבור מקצועני
כ כוללות את 106981 של -6ט5 2818 6שווקק ה
הסזה, טחו.1 ה5/0כג, שה 6057 ו-15אש של
1א8]. |בזטזהא .05זחג1א .עֶז0ו30] הסוזפסו!קק ה
של אטזח0), פוחטו9ץ5 6ותקספתגץ, .1/)21זטחטכ),
501/16 60ח16] אשר פיתחה את ס/ת1, / אזגוא
של |8זטחט0) 6וזוחזס/ת[; | טח של -סחסת
אתפט ו"זטותו!א של 66 21 [>קקנן.
טכניקות הזמינות כעת מאפשרות למנתחי
מערכות אשר אינם מתמטיקאים ליצור מפר-
טים נקיים משגיאות לוגיות. כיום, הכלי המע-
שי היחידי המשתמש בטכניקות מיפרט מוב-
חות הינו הד וו.טע), אשר פותח ע"י חברת
501116 זט0זכ) זסתקוז].
המאפיין הייחודי של ₪₪.126 טמון ביכולתו
לאמת מפרטים לוגיים ומתמטיים. שגיאות
במפרטים אשר זוהו אוטומטית ע"י המערכת
ניתנים לתיקון בקלות ע"י המשתמש.
מפרטים אשר הוכחו ע"י זו.26) כנכונים לו-
גית ניתנים להתמרה אוטומטית לקוד תכנית
ולתיעוד עקבי המותאם לסביבת מערכת
ייחודית.
מגמות עיקריות
התחרות הצמודה בין מוצרי שפות הדור
הרביעי ופיתוחן של טכנולוגיות טובות יותר
מניבות שיפורים משמעותיים בכלי שפות
הדור הרביעי דוגמת אלו:
= שילוב. פונקציות קיימות משולבות יחדיו
על מנת ליצור כלים משולבים חזקים, תוך
שימוש בתחביר משתמש פשוט.
₪= אוטומציה. טכניקות פיתוח ידניות מוחל-
פות בטכניקות אוטומטיות.
= נגישות. כלי שפות הדור הרביעי הופכים
להיות נגישים על-ידי תחום רחב ביותר
של משתמשי קצה.
₪ גירסאות למחשב אישי. כמה משפות
הדור הרביעי המובילות זמינות גם
בגירסאות הרצות על ה-26/א18, דא/סק
או 370/א.
₪= אורינטציה למרכזי מידע. כלי שפות
הדור הרביעי תואמים בצורה אידיאלית
לשימוש בסביבות של מרכזי מירע.
אוסף המאפיינים הנתמך ע"י שפות הדור
הרביעי מוצג בטבלה המצורפת. אלו הם
מאפיינים אשר אותם צריך לחפש הקונה
הפוטנציאלי.
שילוב פונקציות
במקום לרכוש כלים רבים בלתי-תואמים,
אשר כל אחד מהם תומך באחת או יותר
פונקציות, יעיל הרבה יותר לבחור כלי פיתוח
המשלבים מספר רב ככל האפשר של פונקצ-
יות בפקודה אחת או במסגרת עבודה ביצו-
עית משותפת. לדוגמה, גטססץ ,11 וגא ו-
2סא מספקים תמיכה הן למבנה יחסי והן
למבנה היררכי, תומכות בקבצי נתונים חיצו-
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו 5
ניים, במילון נתונים, בשפת שאילתות, במחו-
לל דוחות, במחולל גראפיקה, במחולל מסכים,
בשפה נוהלית, במימשקים לשפות חיצוניות,
בכלי תמיכה פינאנסיים, בפונקציות עיבוד
מבוזרות וכן בגירסאות של הכלי, המיושמות
על 6ע/א1₪ או 7/370א. שפות דור רביעו
אחרות, דוגמת 1.86 ה4125/0/. זחוא 41
|אזטזהא | [ ץזסוסה | הסווהסו!קק ה מספקות
תת-קבוצה קטנה של אוסף הפונקציות
שנסקר.
מדריך מאפיינים לקונה
שפות הדור הרביעי הרב-תפקודיות המובי-
לות מספקות תמוכה משולבת במרבית
המאפיונים הבאים:
פונקציות בלתי נוהליות
מומשק לאנגלית טבעית.
מימשק תפריט דודמימדי.
מימשק לשפת פקודות.
שפת שאולתות. שפות מוגבלות יותר של הדור הרביעי, דוג-
מחולל דוחות. מת ."71 ,6פזטצוח/6-1 ,11502 , זטקקגוא .95
מחולל גראפי. בוא .סח . (6/0ה06 057 1 פווזטחו)
מחולל מסכים.
צ, 1 ורזטמו!/א תומכות ברכיבים משולבים
נחותים עוד יותר.
1 וח מספקת 28 פונקציות משול-
בות הטישות ע"י המשתמש בעזרת סט
פשוט של מימשקים. !טוא . טחו.1 05/08
א .1661 .0008 .02אותסא 1-חסווהטווקק א
3600 מספקות מספר מועט יותר של
פונקציות משולבות.
זו!96] 60ח1-6ת0] [008ו691ת
[בת0וו1ה060 6ה6-)ח0ז] 8160והס1ט ה
עורכבים חכמים.
פונקציות נוהליות
₪= שפה נוהלית עילית.
= סט מלא של מבנים מובנים.
= שפת עיבוד תנועות.
₪ טכניקות לרישום פעולות
(₪65ש01ת66 1 ₪ תווהותג013 תסוז6)
= מימשקים לשפות חיצוניות (פורטראן,
קובול, 1/1 ..1. ואסמבלר).
₪= פונקציות להעשרת הביצועים.
פיתוח אוטומטי
המגמה החדשה החשובה ביותר בטכנולוגיה
הינה החלפתן של טכניקות הפיתוח חידניות
באלו הממוחשבות. קיימים מספר הבדלים
עיקריים בין השתיים:
₪ טכניקות ידניות אינן מסוגלות לספק שי-
ע"י .תסמג8 ה18 .תסשזטסל 6זהא0ם
להחליפן בטכניקות אוטומטיות בכל
מקום אפשרי.
₪ טכניקות מובנות, דוגמת אלו המומלצות
ע"י .הס9זפ הוז1 הס0זטסצל | 6זהא
שהוזחופתט) זז 1 בטחהג2) 68 ואחרים
מספקות שיפור זעום בפריון בהשוואה
לטכניקוות הידניות הקונבנציונליות ויש
להחליפן בטכניקות אוטומטיות.
₪ מיכונן של טכניקות ידניות מובנות או
בעלות אורינטציה קונבנציונלית אינו יעיל
ויש להימנע ממנו.
כלים אוטומטים דורשים מתודולוגיות
חדשות לגמרי.
₪ כלים אוטומטיים המשתמשים בטכנולוג"
יות מתקדמות זמינים כעת ויש לשקול את
השימוש בהם בכל היישומים החדשים.
פונקציות הקשורות לנתונום
₪ פזגמק (יחסי, היררכי והיברידי).
₪= תמיכה במסדי נתונים רבים שהם תקן
תעשיותי (15 ,53%1? ו-501/05 של
זאם] :15/8אק] של 6ב%/50 |6ת0₪1₪;
5 של 40 50/0/8316 1360/0877
של 6616 318 160קס 4 ),
מילון נתונים.
אבטחת נתונים.
הגנה מפני גלגול לאחור/איתחול מחדש.
שולף נתונום.
טבניקות לנוווט נתונים אוטומטי.
שפה להגדרת נתונים.
התקן לדפדוף בקבצים.
טכניקות לתכנון מסדי נתונים.
כלי תמיבה פינאנסיום
= שפה לדיגום פונאנסי.
= ניתוח סטטוסטו.
= דפי עבודה אלקטרוניים.
= מימשקים | לחבילות | סטטוסטוקה
סטנדרטיות (535 .1578 ואחרות).
מחוללי קוד אוטומטיים מהווים חלק אינטגר-
לי מטכניקות הפיתוח האוטומטיות. הרכיבים
הבלתי-נוהליים (בלומר, הלא-מקודרים) של
שפת דור רביעי רב-תפקודית הופכים את
מטלת ציון המשאלות מהמחשב לקלה. תוך
שימוש במרבית שפות הדור הרביעי המובי"
לות, קל יחסית ליצור שאילתה, לציין סוג
דו"ח, לשרטט גראף או לנתח נתונים תוך
שימוש בכלים סטטיסטיים. מרביתם של כלים
התקנים לעיבוד מבוזר
= סביבות מרובות-משתמשים.
₪ תמיכה במוניטורים לעיבוד מרחוק .
= מסד נתונים מבוזר.
תמיבה ב-1/56ג18
= גירסה נפרדת של הכלי העומדת בוחידה
אלו מכילים אף מימשקים ידידותיים למש"
תמש, המגדירים את משתני הנתונים, תיאור
הנתונים, מערכי המסך, תפריטים ודיאלוגים
אינטראקטיביים.
רכיבים בלתי-נוהליים אלו של שפות הדור
הרביעי ניתנים לניצול בצורה יעילה ע"י אנשי
מקצוע שלא משטח ה-ץכו, בדי לגשת לנת"
ונים, ליצור כניסות נתונים פשוטות, לערוך
תנועות ולהפיק דוחות או גראפים. אותם
עצמאות על ה-1/70א18 או 1/370צ-י)ן.
₪= עורק תקשורת מיקרו - מחשב-על.
= מימשק לכלו 96 סטנדרטיום (1-2-3 של
660 10005 ,11 6פהמק של
6 ואחרים).
₪ אמולסיה ל-3270 1א18.
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
רכיבים בלתי-נוהליים נרתמים לעבודה גם
ע"י מנתחי מערכות הבונים אב-טיפוס אותו
ניתן יהא להציג בפני המשתמש הסופי. כל
המטלות האלו ניתנות לביצוע ללא כתיבה,
אף לא של שורת לוגיקה נוהלית אחת.
הרכיב הנוהלי של שפת דור רביעי רב-
תפקודית מנוצל לציון הלוגיקה הייחודית
הנדרשת במרבית היישומים. השפה הנוהלית
הנמצאת בשימושן של שפות הדור הרביעי
הינה שפת תכנות עילית הכוללת הצהרות
(1, לולאות, תנאים. משפטי בקרה וכן פקו-
דות הקצאה ואריתמטיקה.
שפה נוהלית אופיינית מהדור הרביעי דומה
לקובול אולם רמתה גבוהה יותר. עבור מספר
שפות דור רביעי, דוגמת .!ווטווגא 106
אושס] | .62 וטא | סוט = הטוזהטו|ק,
השפה הנוהלית מספיק עשירה כדי שתחליף
את הלובול במרבית היישומים העיסקיים.
שפות עשירות פחות בשפות נוהלים נאלצות
להזעיק לעזרתן את קובול, פורטראן, ..71
1/1 או אסמבלר כדי ליישב לוגיקה נוהלית
ייחודית.
בעיה משותפת לכל שפות הדור הרביעי
הינה איטיותו של תהליך איפיון הלוגיק?
הנוהלית של פונקציות בלתי-נוהליות, דוגמת
יצירת מסכים, דו"חות, גראפיקה ודיאלוגים
של תנועות מקוונות. יישומים הדורשים
כמות קטנה יחסית של לוגיקה נוהלית ייחו-
דית ניתנים לפיתוח במהירות גבוהה פי 10-
5 מזו של קובול. מרבית יישומי עיבוד המי-
דע הנדחפים ע"י משתמש הקצה נופלים
לקטגוריה זו, משום שהם משתמשים בעיקר
בפונקציות בלתי-נוהליות.
לדאבוננו, מרבית יישומי העולם האמיתי
המפותחים ע"י מקצועני ה-?2] דורשים כמות
נכבדה של לוגיקה נוהלית. הלוגיקה מנוצלת
לשם אפיון של פונקציות עיבוד מפורטות,
פונקציות שירות, תנאים לטיפול בשגיאות,
דוחות ערוכים התפורים לפי דרישת הלקוח
במידה הדוקה, מימשקים ייחודיים וכן
הלאה. ביישום גדול אחד. לדוגמה, 15%
מהמאמץ הכללי הוקדש לפיתוח בלתי-נוהלי
של מסכים ודוחות. אולם, 35% מהמאמץ
הכללי נצרך ע"י שגרות שירותי קידוד אשר
השתמשו בשפה נוהלית מהדור הרביעי.
באופן כללי, אם יישום דורש כמות משמעו-
תית של לוגיקה נוהלית, יופחת מקדם השי-
פור המושג בעזרת שימוש בשפת דור רביעי.
טכניקות מגוונות נוצלו ע"י מוצרים שונים
של שפות מהדור הרביעי כדי למזער את
הזמן הנדרש לאפיין את הלוגיקה הנוהלית.
הן שהו1 025/08 |הץזסוסם" הסוזהסו|קק א
מעודדות את השימוש במכלולים קטנים
הקשורים בצורה ישירה לאירועים מסוימים
ביישום. ב"ץזסוסוות חסווג6ו!קקג, ניתן לספח
את המכלולים הלוגיים לאירועי מסך, לאירו-
עי רוחו"ת, לאירועי נגישות למסד הנתונים,
לאירועי תפריט או לאירועי הכנסת נתונים.
המטרה היא למנוע את הצורך בגושים גדו-
לים של קוד נוהלי ולפשט את התחזוקה
הנדרשת.
טכניקות לרישום פעולות נוצלו לאחרונה כדי
לפשט את אפיון הלוגיקה הנוהלית. תרשימי
פעולות מציגים בצורה בהירה את המבנה
הלוגי של הקוד הנוהלי עד היום, חטוזגשו[קק ג
חטשו הינו כלי שפת הדור הרביעי היחיד
התומך בטכניקת רישום הפעולות.
שפות המתוכננות היטב מציעות לנו את
המאפיינים הבאים:
= הימנעות מתחביר ממוחשב לא טבעי.
₪= שימוש באנגלית טבעית בכל מקום שניתן.
= בחירה של מימשקי פקודה מרובים
המיועדים לרמות שונות של נסיון משת-
מש (כלומר, בחירת השפה האנגלית
הטבעית. תפריטים דודמימדיים או תחביר
פקודות הקרוב לאנגלית).
₪= אינטראקציה המפתה ומושכת את המש-
תמש אל המחשב.
= תפריטים הולמים, פונקציות ק!ש1] ואמצ-
עים ללימוד עצמי.
מימשק מקוון מהיר עם צגים.
דיאלוג מסך דודמימדי.
שימוש בחלונות מסך.
שימוש בסמלים גראפיים (יחויו).
שימוש בעכבר לבחירת פקודות, תפרי-
טים, גלגול ופונקציות עריכה.
₪= אינטראקציה מזערית עם לוח הקלידים.
= אופציות "ברירת מחדל" נבונות.
= תת-קבוצה פשוטה של פעולות אותן ניתן
ללמוד תוך שעה או שעתיים.
מרבית כלי השפות מדור רביעי מאלצים את
המשתמש ללמוד סט קשיח של פקודות או
הצהרות, אותן יש להכניס במדויק לפי סדר
ע"מ להימנע מטעויות תחביריות. כלים מע-
טים בלבד מציעים ממשקים אנושיים
הידידותיים למשתמש.
ו(010ו16א ד-גאו 1 של חברת זטזטקותט) שוקק ב
מסוגלים לשמש כתקן מדידה לשפות הדור
הרביעי מבחינת המימשקים האנושיים. אין
בנמצא שפת דור רביעי אשר מגיעה לרמת
תקן זו.
פוטס ו-11 *ווחו:4 מספקות למשתמש יכולת
בחירה בין המימשקים. כולל אנגלית טבעית,
תפריטים או תחביר פקודות. [וזטזו:א: .10א
ו-|10 מציעות בחירה מוגבלת יותר בין
תפריטים לפקודות. טווח בחירה זה מסייע
לאנשי מקצוע שלא מתחום ה-ץ] להשתמש
בתת-קבוצה של פונקציות המסופקות ע"י
הכלי. משתמש הקצה יכול להתחיל בתת-
קבוצה פשוטה של הפונקציות, אותה ניתן
ללמוד תוך שעתיים או פחות. ברגע בו מכיר
המשתמש את תת-הקבוצה בצורה מושלמת,
הוא יכול להתקדם לטווח רחב יותר של
פונקציות.
צש משלבת מימשק אנושי מתוכנן היטב
הנדחף ע"י תפריט בשם א!שטג1. המאיץ
במשתמש להתקדם מהקל אל הכבד.
א|וט|: מציידת את המשתמש במימשק
ידידותי לשאילתות ולדוחות. כל פונקציות
ה-א1ש!טג'" נבחרות מתוך תפריטים הממזע-
רים את מספר השגיאות ומבטלים את הצורך
בלימוד שפת פקודה. בתגובה לבחירות התפ-
ריט, מוצגת על המסך. בחלון נפרד בתחתי-
תו, הפקודה המתאימה לפעולה שנבחרה.
חלון זה ניתן לניצול כעזר ללימוד עצמי עבור
פקודותיה החזקות יותר של שפת יטטטם].
כמעט כל שפות הדור הרביעי דורשות
מהמשתמשים להכניס פקודות בכפוף לתח-
"מעשה חושב" קטובר 1985 חשון תשמ"ו
-י-י
0₪. מאפשר למשתמש להכניס את הפקו-
דות בתחביר גמיש קרוב לאנגלית. גירסאות
רבות של אותה פקודה קבילות ע"י המערכת.
מעבדים העובדים בשפה אנגלית טבעית
מתחילים למצוא שימוש בשפות הדור הרבי-
עי. הן אטטט ו-שח1 ו 23 ג: משלבות מימ-
שק לשפת מחולל הדוחות והשאילתות
שטו!!טזח] .11 אוו הינה שפת הדור הרביעי
הראשונה המשלבת מעבד בשפה טבעית
המכונה האו81ח₪ ]1 אווווג.
למרות שתחום היישומיות של עיבודים
בשפה האנגלית הטבעית נותר צר יחסית.
הפוטנציאל שלו עצום. ביום, מאפשר השי-
מוש במעבד כזה לצעוד בקלות בתוך נבכי
תורת הקריאה והכתיבה המחשבית עבור
מקבלי החלטות אשר אין ברשותם את הזמן
או הנטיה ללמוד תחביר פקודות מייגע. אין
ספק. בכל שיתפרס השימוש בעיבוד בשפה
האנגלית כך יבוטל הצורך בשפות פקודה
נוקשות.
תמיכה במחשבים אישיים עשויה להפוך
לאחד הגורמים המרכזיים ביותר אשר ישפי-
16 "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
עו על בחירתה של שפת דור רביעי והעדפ-
תה על פני חברתה. זמינותן של שפות דור
רביעי על גבי מחשבים אישיים מעשירח בצו-
רה ניכרת את ערכה של השפה עבור המש-
תמש. ניתן יהא לפתח או להריץ יישומים
בצורה חליפית בין המחשב האישי למחשב-
העל. נתונים יהיו נגישים ממחשב-העל
ויעובדו במחשב האישי. משתמשי הקצה
יורשו להשתמש בפונקציות של שפות הדור
הרביעי על גבי מחשביהם האישיים ויתקדמו
צעד-אחרי-צעד | בעולם | הקרוא וכתוב
המחשבי.
כיום, רק ארבע שפות דור רביעי זמינות הן
על גבי מחשב אישי והן על גבי מחשב-על,
0/06 זמינה על גבי 1/26א18 ,ידא או דא
6[ וח זמינה על ה17/3707א .אמסא
אף היא על גבי ה-1/370א 60864 (גירסתה
של אהא למחשבים אישיים) זמינה על ה-
א
שיפורים בשפות הדור הרביעי יתרחשו קרוב
לודאי במגמות הבאות:
אונטגרציה ואוטומציה
₪ שימוש נרחב יותר במבנים מובנים.
₪ שימוש ברישומי פעולות על מנת לפשט
את מפרטה של הלוגיקה הנוהלית.
₪ טכניקות איפיון מוכחות.
₪ התפתחות רציפה לעבר מסדי נתונים
יחסיים.
₪ שילוב של חבילות יישומים בשפות הדור
הרביעי.
₪ שילוב של כלי תומכה בהחלטות בשפות
הדור הרביעי.
₪ הגדרת תקנים להצגת נתונים.
גורמים אנושיים
₪ ביטול הצורך בתחביר בלתי-אנושי ומיי-
גע.
₪ שימוש בשפה אנגלית טבעית כשפת פקו-
דות.
₪ שימוש במימשקים אנושיים הזמינים כיום
על ה"ו[אטומוטו1א ועל ה-ג1.0% בלבד.
תמיכה במחשבים אושיים
₪ פיתוחן של תחנות עבודה חזקות יותר
התומכות בצרכים של עובדים משכילים.
זמן תגובה נמוך משניה.
אינטראקציה מהירה מאוד עם המערכת
(לדוגמה, 0 אינטראקציות בשעה).
₪ מימשק מהיר למסדי נתונים מבוזרים.
₪ שקיפות אחסון הנתונים.
₪ שימוש נרחב במחשבים אישיים לשם עיד
בוד מידע, פיתוח ישומים וניהול מסד
נתונים מקומי.
מרכזי מידע
= גידול | משמעותי בתמיכה במיחשוב
הקצה ובעובדים המשכילים.
א הפחתת מספר הכלים המשמשים במרכזי
מידע וגידול בכוחם.
= איחוד של מתודולוגיות לפיתוח שפות
דור רביעי המבוססות על טכניקות בנית
אב-טיפוס מתקדמות.
צעווריוףומיי הפרעות ברעות החעומל גורמות
יצ ייה 5 חן לאי-תיפקוד בציוד המחעובים
"חר בוד חוןואיו= שברשותך הגןבטוי תקלות אלו
| | בעזרת הטכנולוגיהה
6 מייצבי מתח רשת (5עו) גמאטרוניק: 8
> מערכות אל-פסק (פ5פטד?2)
| משדתזטטו 0 סד
ו וחד
זטמדטס
פא סו 20605
60 ל
הקריה לתעשיות עתירות מדע ת.ד. 7369, ירושלים 91073. טל: 02-821777 (4 קווים)
טי בר: הגצוה החפיבה גם בנראה
הזספ ץצ ה \3) אומו הי ח'צרבית תטצצרת
אשיברסיית סר:צצה. הוהגה ב-בריצי
ח'גוררים ובתיביטכיי תננגה גררים בטרםו
אצר תזברת את ביכ טגוי התיחונבייםי
הצור ה ינוביי ב'" ו .
ררט ואה בהגריצ, בי ובזה בחיברו הארורי
באתר בנצרארי צר בא בהתחטות חצרבת
בברים בתטצרת חיםא. הח6בּצפ סח\ף3= ופ .
חצר תזירת הבייצנו: ובחיב 985,
ררט גום ובתה כראיח אח חיצרבת הבבריםי
צבָר צשר אוט נטוצו בבגם איבא הטרב.
צגייצרר בחרנ אטטוב בירנצריםי
בוא לראות את ההתקנה בפעולה
בתערוכת ושפי בכנס איל"א
חרן ררל
*+ בררט ות גם' בהתחסות חיצרבות
תטצרת ביט ורוי ררטו ביצה
בעב הגחת יצרבות בבכ' תטצורת
\ז\ים בתררא) בריה בצה הבוריבי
נגבא . איטווט
*+ בררט יוצטמטרכת הגרסית תובות
בתבו יצץ בייצצ ט'רת. הבתחבית ציי
ההורסיב טכאים עצת ציוסי
* ררש מ'ייצאת בירצרית ב'צראר א
חרב היצרגיםי צר חרט חצ
ה וי הצ'ר רחוערבת
סו -- יצרן ברערי של חחברי
רחצרבת הבברים ( וס סו
צסס - צרברטרי טר
5ס\ם)
596 הגום -הג\פם 65%
ר +ס-\ף-- יצרוי בב רים --
* ררן
בומספסת אחריות ור צותיי
התחו ותיים רבבי
דדבו:
הנדסת אלקטרוניקה בע"מ
עתיזים הק
ויה לתעשיות עתירות מדע, טל. ו
4321
המקר מס' 1 למכשור ורכיבי
אלקטרוניקה
₪ אמיר כהן
ר-
אורי אדלמן, אוניברסיטת ת"א
חדירתו המהירה של המחשב לתחומים רבים
בהם לא היתה לו דריסת רגל בעבר, לא
פסחה על המוסיקה. למעשה, היינו עדים
לניצול המחשב בתחומים מסויימים במוסיקה
כבר בשנות החמישים. כמובן - התצורות
הגדולות ואופי העיבוד של תקופה זו כיוונו
את השימוש לאפיקים מוגבלים יחסית: יצירה
אקראית של סדרות צלילים; מניפולציות על
סדרות (הן אקראיות והן שהומצאו על ידי
המוסיקאי); בדיקת אספקטים של סיגנונות
מטויימים (מבנה מלודי, שכיחות מירווחים
ובו').
ההתפתחות של העשור האחרון, הן במישור
הטבנולוגי והן בנסיון שנצבר בתחומי המח-
שב והמוסיקה, הביאה לחידושים המרחיבים
את הניצול האפשרי של המחשב. נציין מספר
תרומות בולטות:
* מיזעור והוזלת הציוד, שהגדילו משמעו-
תית את מספר רוכשי המחשבים.
* העליה החדה בעוצמת החישוב איפשרה
ביצוע אלגוריתמים מסובכים ושליטה
בזמן אמת על ציוד מוסיקלי. נקודה זו
הינה בעלת חשיבות רבה בתחום הסינט-
זה המוסיקלית.
* אפשרות ההתחברות לאמצעי קלט פלט
שונים (מיקרופון, רמקול, מיקלדת, מס"
כים רגישים) איפשרה מימשקים טבעיים
יותר למוסיקאי, והחליפה שיטות קידוד
מסורבלות ולעיתים לא מדוייקות.
* פיתוח מספר שפות קידוד סטנדרטיות,
המקלות על העברת נתונים ממערכת
אחת לשניה.
* גראפיקה משוכללת, שפות עיליות (דוג-
מת 000/) ועזרי לומדה התומכים
בחינוך מוסיקלי באמצעות מחשב.
למרות הפיתוחים שהוזכרו עלינו לזכור עוב-
דה בסיסית חשובה: פיתוחים לחוד, ושימוש
לחוד. כלומר, עצם העובדה שכלי קיים, אינה
מספרת על מידת השימוש בו או רמת הידע
אודותיו. ירוע אמנם, כי בד בבד עם התפת"
חות החומרה והתוכנה חלה גם התקדמות
במודעות הכללית למחשב, ואין הכוונה
אנשי מקצוע, אך אין לבטל את אלמנט
הריחוק, שלא לומר הפחד מפני המחשב.
ואכן - מעטים המוסיקאים שרכשו ידע, ולו
בסיסי, בנושא המחשב ואפשרויותיו. בדרך
כלל מדובר במשוגעים לדבר, העוסקים
בפרוייק
ט מסויים, אשר רכשו את הירע
במחשבים במסגרת חוץ מוסיקלית. המחשב
הרצאה בכנס הארצי ה207 של אולי'א
טרם נתפס ככלי עזר "טבעי" למטרות מחקר
וניתוח. אפילו חבילה פופולרית כ-8?%8
(הנלמדת במספר רב של מסגרות אקדמיות:
רפואה, פסיכולוגיה, מדעי החברה) שיכולה
היתה להחליף ימים ושבועות של עבודה
ידנית בפרוייקטים מוסיקליים, אינה מוכרת
למוסיקאי הממוצע.
הגיעה העת, לדעתי, לכלול את נושא המחש-
בים כחלק אינטגרלי ממסלול הכשרתו של
המוסיקאי התאורטיקן (להבדיל מהמוסיקאי
המבצע). צעדים ראשונים בכיוון זה אנו רו-
אים כבר היום באוניברסיטת תל אביב, הן
באקדמיה למוסיקה והן בחוג למוסיקולוגיה.
אתאר את השימושים האופיניים למחשב
במוסיקה. | המילה "מוסיקה" אינה חד-
משמעית, היא מכסה מספר תחומים שהקשר
המעשי ביניהם רופף בדרך כלל, וכל אחד
מהווה עולם נרחב בפני עצמו.
הרצאה זו תעסוק בארבעה תחומים עיקר-
יים:
א. ניתוח סגנוני (השייך לתחום המוסיקולו-
גיה).
ב. ניתוח אקוסטי.
ג. | חינוך מוסיקלי.
ד. הלחנה וביצוע.
לא אתעמק בנושא, אסתפק בהגדרתו, דיווח
על מצבו כיום ואביא דוגמאות.
ניתוח סגנוני באמצעות מחשב
הניתוח הסגנוני באמצעות מחשב שייך לת-
חום המוסיקולוגיה. בדרך כלל, המטרה הינה
גילוי מאפיינים סגנוניים (קווים מלודיים,
הרמוניה, מיקצב) של מלחין, יצירה או תקו-
מוסיקה ומחשבים
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
39
10
0 1 0-0
41 - - !ו]
כ נא מ אע מו משיקי. 2 הפר זר 5%
:44/0 סח דו4 48/6 חר ] )6500 דו)הט 7 4זטס +)יד "7
.)50 ל חא פחמט ₪16 | זסה 41/7 08 קז) 5ההט ז/]וח ז
% 0560 .שרוח 4 ד ומד ווג | סה2)] /66 406 וכ
1 -- ]== -0% .= == א 1 א-ש 1].]
---1 .60 ל ]6-1 ₪ 6 ₪ .5 יו
ב יי ]. 4 %.--' | > 25
פה. על החוקר לבצע מספר צעדים (הראשון
בהם הוא, כמובן, העלאת השערה מסויימת
אותה ינסה המחקר לאשש. נדלג על שלב
ברור זה, ונתחיל בנקודה בה המחשב "מתע-
הב"):
א. הזנה המחשב בחומר המוסיקלי עליו
נערך המחקר (לעיתים יסתפק החוקר
במידגם מייצג). ברוב המקרים, עובר
החומר הסבה מתווים לשיטת לידוד
מסויימת, ובצורה זו הוא מועלה על קב-
צים (על ידי ז0זוש). שיטה נוספת אפש-
רית היא נגינת החומר על מיקלדת המחו-
ברת למחשב, תוך ויתור על מסלול הבי-
ניים של הקידוד. יש לזכור שלא תמיד
מוזנת המוסיקה על כל מאפייניה. לעיתים
מחליט החוקר לבצע עיבוד קודם (-6ט0טז
חטוו) של החומר המקורי, על מנת להע-
לים אלמנטים שאינם מתחום המחקר.
ב. כתיבת התוכנה המניפולטיבית. נושא זה
שונה ממחקר אחד למשנהו. לעיתים -
מדובר בעיבוד פשוט יחסית: מיון קווים
מלודיים, ספירת שכיחות מירווחים מלוד-
יים, שכיחות מירווחים הרמוניים, אקור-
דים וכדומה. במקרה זה ניתן לעיתים
להיעזר בתוכנה כללית (חבילה סטטיס-
טית, ובמקרים מסויימים אף גליונות
אלקטרוניים) לפתרון הבעיה. כמובן יש
לתכנן זאת מראש, ולקודר את המוסיקה
בהתאם. עם זאת, רבות שאלות המחקר
שפיתרונן מחייב שימוש באלגוריתמים
סבוכים ביותר (בדרך כלל יש גם לפתחם,
ולא ניתן "לשאול" אלגוריתם ממחקר
אחר). במקרים אלו אין להימנע מכתיבה
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
בשפת תיכנות כלשהי, והפרוייקט כולו
נושא אופי בעייתי יותר.
ג. שלב המסקנות. יש לדעת שהמחשב
משמש ברוב המקרים כלי עזר בלבד,
מעין מחשבון כיס משובלל. תפקירו של
החוקר האמיתי אינו ספירה לשמה, אלא
הסקת מסקנות על סמך נתונים. תפקידו
של המחשב לספק את הנתונים ותו לא.
כדוגמה, ניתן להזכיר את עבודת ה".א.1א של
דויד הלפרין, העוסקת במוסיקת הטרובדורים
(1). לצורך מחקר זה השתמש הלפרין במח-
שב 626 ובתכניות חגזוזט= (שנכתבו במיוחד
למטרה זו), על מנת לנתח את סגנון שירי
הטרובדורים. השירים עצמם קודרו על גבי
כרטיסים והועלו על קבצים במחשב.
ניתוח אקוסטי באמצעות מחשב
בנושא זה אנו עוברים מהתחום הסגנוני לת"
חום הפיסיקלי. כידוע, בל צליל מורכב ממס"
פר גדול של מאפיינים (או פרמטרים), המשו-
וים לו את הגוון הייחודי. המאפיינים הבול-
טים:
= גובה (חטווק) - הנמדד ביחידות 11₪₪2.
> משרעת (מ66טו1קוח3) - אותה אנו מקש-
רים לעוצמה.
> צורת הגל - (סינוס, מרובע, מישור וכו')
- אותה אנו מקשרים בדרך כלל לגוון
הצליל.
6% עוצמה - הנמדדת בדציבלים.
שו - משך הזמן העובר בין תחילת
הצליל עד הגיעו לשיא (אושי).
אגטן - המשרעת המקסימלית.
חווט - משך הזמן שהצליל נשאר ב-
אגשקן.
סט - דעיכה מה-אגש.
ויברטו (סופזטוצ) - שינוי תדירות הצליל:
עומק התנודה ותדירותה.
הערה: קיים לעיתים מרחק רב בין הפרמטר
הפיסיקלי המדוד לבין הצורה הפרספקטיבית
בה אנו חווים את הצליל.
הניתוח האקוסטי מנסה למדוד במדוייק את
המאפיינים שהוזברו, ורבים אחרים, על מנת
לאפשר בניה מעבדתית של צליל זה או אחר.
המדובר בשני סוגי צליל:
א. צליל מוסקלי "טבעי" - כלומר, שיחזור
מעבדתי של צלילי בינור, חליל וכלי נגינה
אחרים.
ב. צלילים "סינטטיים" - תוצר מעבדתי מוב-
הק.
יש להדגיש שתחום זה מתקשר ישירות להל-
חנה ולביצוע באמצעות מחשב (להלן -
המחשב כמלחין וכמבצע).
חינוך מוסיקלי באמצעות מחשב
תחום זה מצוי בהתקדמות מתמדת בשנים
האחרונות. עובדה זו ניתן לזקוף במיוחד
לזכות התפתחות המחשבים הזעירים, כולל
אמצעי הגרפיקה והשמע, ואפשרות החיבור
למיקלרת אלקטרונית ולמיקרופון.
קיימות כיום מספר מערכות לומדה, בתחו-
מים שונים של המוסיקה, המיועדות למספר
רמות של משתמשים. אזכיר שתי מערכות
שפותחו בארץ:
א. מערכת טוקוחוצט!א שפותחה על ידי יעל
==
בוקשפן. המערכת מבוססת על המחשב
64 06 וח 0 6, ומטרתה לפתח בקרב
אנשים שאינם מתמצאים כלל במוסיקה
גישה טבעית לנושא. בין השאר כוללת
המערכת שיטת תיווי פשוטה וקלה ללי- '
מוד. לוח המקשים של המחשב מחליף
את המיקלדת המוסיקלית, שמות התווים
המסורתיים (דו, רה מי וכו') מוחלפים
בכינויים אחרים, שנטבעו מתך גישה
פדגוגית.
ב. מערכת. צשטוטזא של חברת וושגהוגא,
שפותחה בשיתוף עם החוג למוסיקולוגיה
באוניברסיטת ירושלים. המערכת מבו-
ססת על *1-6א1!3, עליו הוסיפו מסך גרפי,
כרטיס מיוחד, מיקרופון, מיקלדת אורגן,
גיטרה וטייפ (לא כל האביזרים דרושים
לבל השיעורים).
המערכת כוללת מספר גדול של שיעורים
מדורגים במספר נושאים: תאוריה, הרמ-
וניה, נגינה. מיקצב ופיתוח הקול והשמע.
בנושא האחרון, לדוגמה, שר התלמיד
לתוך מיקרופון על פי הוראות המחשב,
ומקבל היזון חוזר לגבי דיוק השירה.
המערכת משווקת וניתנת לרכישה כחבי-
לת תוכנה.
המשרד הממוחשב של סַא4/ משלב בתוכו את המילה האחרונה בטכנולוגיות עיבוד נתונים, עיבוד
תמלילים ועיבוד גרפי.
סא שמה דגש על התאימות של המערכות בינן לבין עצמן ועל ההתאמה למערכות של יצרנים
אחרים.
כך הופך מחשב ה-5/ יחד עם מערכות מידע ממוחשבות 015 ומחשבים מקצועיים (6) למערך רב
תכליתי אחד הפועל בהרמוניה מלאה.
מערכת כזו תפורה לפי צרכי החברה ומנצלת פונקציות מתוחכמות של תקשורת ליצירת אינטגרציה
מירבית של המידע.
נציגות בארץ: ג)\
דרור מערכות מחשבים בע"מ
רח' נפחא 3, תליאביב טל. 03-200125-6 קת 60 ]0 +ממסז] ו 16ק60ק וטק שש
בן קיימות מספר תוכנות לימוד ושעשוע
מוסיקלי על המחשבים הביתיים: 6פקא,
4 6ז00טוחח 0 6, ודומיהם, שפותחו על ידי
יצרנים בחו"ל.
המחשב כמלחין ובמבצע
תחום זה מסועף ומורכב ביותר, הן תפיסתית
והן מעשית. ראשית, יש להתייחס למילה
"מלחין" בזהירות רבה כאשר מייחסים אותה
למחשב. תיאור תהליך ההלחנה הינו בעייתי
ביותר גם במישור האנושי: האם מדובר
בהשראה טהורה, טבניקה מוסיקלית, שילוב,
או שמא השאלה אינה חשובה כלל, אלא רק
התוצאה. הזהירות מחייבת אותנו להימנע
משיפוט ערכי בנושא. על כן, אסתפק בציון
תהליכי ההלחנה הטכנים אותם מבצע המח"
שב, מעין שירות עבור המלחין.
ובכן, חלק ניכר מהמסורת הקומפוזיטורית
הרווחת כיום (ששורשיה נעוצים במוסיקה
הדודקפונית של שנברג ובמוסיקה הסריאלית
של שנות החמישים) מבוססת על מניפולציות
מסויימות בסדרות צלילים. מניפולציות אלו
נושאות אופי טכני מובהק, ולפיכך ניתנות
לביצוע מהיר ביותר על ידי מחשב. בדרך
כלל, מזין המלחין את המחשב בהוראות
מדוייקות (קרי, אלגוריתם), אותם יש לבצע
על סידרת צלילים נתונה. לעיתים מוגדרת
המניפולציה עד אחרון הפרטים, ולעיתים
קיים בה גורם אקראי מכוון.
קיימות כיום מספר תוכנות מוכנות. הכוללות
את המשימות הטכניות הרווחות בקומפוזי"
צה הסריאלית: טכניקת הראי (חסופמטטח]);
טכניקת הסרטן, טרנספוזיציות, היפוך ריתמי,
וחשוב מכל: שימוש בו-זמני של מספר טכני"
קות. לדוגמה: היפוך ריתמי על ראי של מלו-
דיה בטרנספוזיציה מסויימת. יש לציין שתה-
ליך זה, כאשר מבוצע ידנית, עשוי להימשך
זמן רב, וכמובן כרוך בטעויות אנוש. המחשב
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
מבצע מטלה טכנית זו במהירות ובדיוק.
נעבור למחשב כמבצע. אמצעי הסינטזה
וההפקה הנשלטים על ידי מחשב מאפשרים
לו לבצע מוסיקה מורכבת ביותר. ניתן לקודר
את כל תפקידי הכלים ביצירה מסויימת
(סימפוניה של מוצרט, למשל) בפורמט המו-
בן למחשב, וזה יבצעם בדיוק מירבי. משימה
זו דורשת אמנם ציוד מורכב ויקר ביותר
(מדובר בעשרות אלפי דולר), אך היא ישימה
לחלוטין. עם זאת - תרגיש האוזן המאומנת
מייד בהברל בין צליל סינטטי של כינור,
למשל, לצלילו של כינור אמיתי.
למרות חסרון זה, ברורים יתרונותיו של
המחשב בביצוע תפקידים שמבחינה ריתמית
או קשיים אחרים, אינם ניתנים כלל לביצוע
אנושי. לכך יש להוסיף את יכולתו להפיק
צלילים סינטטיים מקוריים, שאינם מנסים לח-
קות כלי מסורתי, ומיגוון עצום של אפקטים
וטבניקות | הקשורים בלעדית למוסיקה
אלקטרו-אקוסטית.
הנושא האחרון שברצוני להעלות הוא מהות
הקשר בין המלחין למחשב, כאשר המלחין
יוצר מוסיקה אלקטרו-אקוסטית (הידועה גם
בכינוי הפופולארי והבלתי מדוייק "מוסיקה
אלקטרונית"). המילה "יוצר" מתאימה במק-
רה זה יותר מהמילה המסורתית "כותב",
כיוון שעבודת ההלחנה מתבצעת בדרך כלל
ישירות על גבי המחשב, ובדיאלוג עמר
המחשב השולט על ציוד אלקטרוני מתוחכם
מחליף ביום את המעבדות הגדולות והמורכ-
בות (שהתבססו ברובן על ציוד אנלוגי), ואת
נוהלי העבודה המסורבלים עם סרטים מגנט-
יים, מתנדים, פילטרים וכדומה, שחייבו מיו-
מנות הפעלה אשר נרכשה לאחר נסיון ממו-
שך במעבדה.
- מוצלחת למערכת מחשב מעין זו מה-
₪ ה"זווגטחע5: המלחין שולט על כל אמצ-
עי המעבדה בעזרת לוח המקשים של המחח-
שב, מיקלדת הסינטסייזר וצג. התוכנה
המתוחכמת והציוד המתקדם מאפשרים לו
לדמות את כל פעולות המעבדה האלקטר-
ונית ה-"קלאסית": הפקת צליל על פי קביעה
מדוייקת של מאפייניו, לולאות סרט טקא
0 שיחזור צלילים אקוסטיים, החשת
והאטת קטעי מוסיקה. כמו כן מאפשרת
התוכנה את כל המניפולציות שהוזכרו
בתחילת סעיף זה. לא פחות חשובה היא
שיטת העבורה של המלחין, המבוססת על
"רודשיח" עם המחשב. המלחין יכול לבקש
ביצוע של בל קטע רצוי, בכל מהירות שהיא,
לשנותו, למזג קטעים, להוסיף ולבטל תפקי-
דים וכו'. ניתן להשוות במידת מה את הקשר
בין המחשב למלחין לקשר בין הסופר למעבד
התמלילים: המעבדר לא משתתף בתהליך
היצירה המקורי, אך מהווה עזר טכני חיוני
לכל משימה טכנית, מאפשר תצוגת רעיונות,
שינויים, העברות ממקום למקום וכדומה.
קיימות גם מערכות זולות בהרבה, המבוס-
סות על מיקרו מחשב. אזכיר רק את המע-
רכת 65 שפותחה בשיתוף בין אווווג/ו לבין
0-טזטו!א .65 הוא מחשב ביתי, המחובר
למיקלדת ולטייפ קסטות. קיימות בו מספר
תכניות לבניה סינטטית של צליל באמצעות
פרמטרים, לכתיבה ולעריכת תווים מוסיקל-
יום, ולביצוע. (נוסף, אגב, לשפת ₪6 של
ו0-50זט/]א). | המערכת נופלת בביצועיה
ממערכות הענק, אך מחירה הפעוט, יחסית,
מציב אותה בהישג המשתמש הפרטי. יש
לציין שהזיקה למשתמש הקצה ניכרת גם
בעיצוב התוכנה ובדגש על קלות ההפעלה.
מידע רב ערך על נושא המחשב ותפקידיו
בהלחנה ניתן לקרוא בעבודת ה-..1א של
דניאל אופנהיים על מערכות סינטזה (2).
ספרות
1 | 6ופט]א זטססבטטסז1 ]0 8ו5ק41ח4/ [הזטו6נת51, עבו-
דת .גוא דויד הלפרין, אוניברסיטת ת"א,
8
2 מערכות סינטזה מבוקרות מחשב והשפעתן
על תהליכי העבודה ביצירת מוסיקה אלקטרו-
אקוסטית. דניאל ו. אופנהיים, אונברסיטת ת"א
5
תקד ה
הגנה מפני תקלות חומרה ותוכנה היא אחת המשימות החשובות
של מערכות ניהול נתונים. המטרה העיקרית היא להבטיח ביצוע
אטומי של עיסקות, שהן תכניות יישום השומרות על עקביות המסד.
האטומיות מתבטאת בכך שמבחינת השפעתה על המסד עיסקה
מתבצעת בשלימות או שאונה מתבצעת כלל. הבטחת הביצוע
האטומי היא באחריותו של מנגנון גיבוי והתאוששות, המטפל
בהפלה של עיסקה בודדת, ובהתאוששות מנפילות מסוגים שונים
של המערכת. המאמר מציג את המטרות העיקריות של מנגנוני
גיבוי והתאוששות, מונה הנחות יסוד, מתאר את מקום מנגנונים
אלו במערכות ניהול נתונים, וכן מתאר מנגנונים נפוצים. המאמר
עוסק רק במערכות רוכוזיות.
מבוא
מצוי כיום בשימוש מספר רב של מערכות ניהול נתונים, המשמשות
לניהול מאגרי נתונים בסדרי גודל שונים. לרוב, מערכת כזו מטפלת
במסד נתונים שתקינותו ועקביותו הם תנאים הכרחיים לפעולה
סדירה של הארגון בו היא מותקנת. בכל מערכת ממוחשבת קורות
תקלות הן בתוכנה, הן בחומרה, והן כתוצאה מגורמים חיצוניים כגון
הפסקת זרם החשמל. כל תקלה יכולה לפגוע בנתונים. הגנה מפני
תקלות היא מהמשימות החשובות של מערכות ניהול נתונים והיא
ממומשת במערכות אלו ע"י מנגנון גיבוי והתאוששות. מאמר זה
עוסק במנגנונים אלו, משימותיהם ומימושם במערכות ניהול נתונים
ריכוזיות.
נושא הגיבוי וההתאוששות אינו חדש; הוא עומד על סדר היום מאז
החלו לטפל במאגרי נתונים במערכות ממוחשבות. פתרונות לבעית
התקלות במערכות ריכוזיות תוכננו ויושמו הן בחברות שרכשו
מערכות ניהול נתונים, והן בחברות שייצרו מערכות כאלו. ההתע-
נינות האקדמית - מחקרית בנושא החלה כאשר מערכות מסדי
נתונים הפכו נושא פופולרי. כיום, עיקר המאמץ המחקרי הוא בכיוון
אמינות מערכות תוכנה, בכלל, ואמינות במערכות מבוזרות, בפרט.
הבעיות והפתרונות בגיבוי והתאוששות במערכות ריכוזיות מובנים
כיום היטב. למרות זאת יש הצדקה למאמר מקיף בנושא זה, מהסי"
בות הבאות:
עם הירידה הנמשכת ביחס מחיר לביצועים, מערכות ניהול נתונים
נפוצות גם בארגונים בינוניים וקטנים. בעבר הופעלו מנגנוני גיבוי רק
במערכות גדולות שעסקו במאגרי נתונים חשובים. כיום תקורת
מנגנונים אלו היא בתחום הסבירות גם למערכות בינוניות וקטנות,
ויש טעם להביא את הנושא ליצרני ומשתמשי מערכות אלו. ניהול
נתונים, כולל הגנה מתקלות, הוא משימה חשובה גם במערכות שאין
זו משימתן העיקרית, והנושאים הנסקרים כבאן יהיו בעלי ענין גם
לעוסקים במערכות אלו. לבסוף, נזכיר כי עיקר התיאור של מנגנונים
קיימים מוגבל לפרסומים טכניים של יצרנים, אם כי יש גם מאמרים
בספרות הכללית העוסקים בנושא. מסיבות אלו נראה מוצדק לכתוב
מאמר סקירה מקיף בעברית על הנושא.
הגישה שננקטה במאמר זה היא שאין מקום לעסוק בפרוטוקולים,
אלא לאחר דיון יסודי במשימותיהם, מקומם במערכת ניהול נתונים,
פרופ' בתריאל בארי, המחלקה למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלום
גיבויוהתאוששות במערכות
ניהול נתונים
הרצאה בכנס הארצי ה207 של אול''א
והנחות היסוד של מתכנניהם. הבנת נושאי יסוד אלו היא הבסיס
לדיון בנכונות פרוטוקולים ולהשוואתם זה לזה. הבטחת אמינות היא
משימה עדינה, והפרוטוקולים רגישים לטעויות. לכל אחד
מהפרוטוקולים שנתאר יש גירסאות רבות ויישומים שונים, שלא
כולם יוזכרו כאן. מטרה עיקרית של המאמר היא להקנות לקורא את
ההבנה הבסיסית של הנושא, כך שיוכל להתאים את הפרוטוקולים
המתוארים כאן. או פרוטוקולים אחרים, ליישומים הייחודיים שלו,
בבטחון סביר בנכונותם. פיתוח הפרוטוקולים בעבר התבסס על
הנחות לגבי הכיוונים שבהם ניתן וכדאי לחפש פתרונות. הנחות אלו
היו לעיתים קרובות סתומות, אולי מתוך שנראו ברורות מאליהן.
נעשה כאן מאמץ לפרש ולפרט הנחות אלו. עם ההתפתחויות
המהירות במחשבים ושימושיהם, חלק מהנחות אלו יכולות לאבד
מתוקפן. הכרת ההנחות והשפעתן על הפרוטוקולים תאפשר למפת-
חי מערכות לשקול פרוטוקולים שאינם בהכרח מבוססים על הנחות
אלו.
כאמור, המאמר עוסק בנושא שהוא עדין ומסובך, ויחד עם זאת
מוכר היטב לבעלי מקצוע רבים בתחום עיבוד נתונים. הערות ותיק-
ונים יתקבלו ע"י המחבר ברצון ובתודה.
הגדרת הבעיה ומושגי יסוד
הגדרת הבעיה
מסד נתונים כפוף למגבלות. חלקן מנוסחות במפורש, וקיומן נשמר
ע"י מערכת ניהול הנתונים, אחרות ירועות למשתמשים אך אינן
ידועות למערכת. בכל מקרה, מאגר הנתונים חייב לקיים את המגב-
לות, שאם לא כן הנתונים שבו פגומים וערכם פוחת או בטל לגמרי.
פעולת ניהול נתונים שומרת על נכונות המסד אם היא מעבירה מסד
המקיים את המגבלות למצב חדש שגם בו הן מתקיימות. הפעולות
הטיפוסיות במערכת ניהול נתונים בדרך כלל אינן שומרות על נכונות
המגבלות. נכונות זו נשמרת ע"י פעולות ברמה גבוהה יותר - רמת
המשתמש. פעולה ברמת המשתמש ממומשת כתכנית, שכל חישוב
שלה הוא סדרת פעולות של מערכת ניהול הנתונים. בעוד חישוב
תקין של תכנית כזו שומר על נכונות המסד, הרי תקלה שתארע תוך
ביצועו עלולה להשאיר את המסד במצב לא נכון.
דוגמה: נניח כי מסד הנתונים מכיל נתוני חשבונות בנק, כאשר הנתון
העיקרי עבור חשבון הוא היתרה שלו, מגבלת הנכונות היא שסכום
היתרות קבוע. נניח עוד כי עומדת לרשותנו פעולת הוספת סכום ש,
חיובי או שלילי, לחשבון >, שנסמנה (ש.א) 1₪6. פעולה זו משנה את
סכום היתרות, ומכאן שאינה שומרת על נכונות המסד. פעולה
טיפוסית ברמת המשתמש היא העברת סכום > מחשבון ג לחשבון +.
היא ממומשת ע"י התכנית.
6 :טםפשוח- 0חטצ :(6 ,ץ) סת1 :(6- ,א) סח[ הנקטט
ביצוע תכנית זו שומר על נכונות המסד. מאחר ששינוי המסר
מאופשר רק ע"י שימוש בתכניות כגון זו, הרי שנכונותו בדרך כלל
נשמרת. אולם, אם תארע תקלה תוך ביצוע תכנית זו, וביצועה יופסק
לאחר הפעולה הראשונה, המסד עלול להישאר במצב לא תקין.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו 413
*6// /0נ-2/0
חברת אסופושמם דטפשוס6 הבריזה בתחילת שנה זו על מוצר
חדש בשם 055/66 50%41חם05 (.ם=)
יל
05568 05501 הינו כלי פיתוח להגדלת יוצרניות המהנדס/המתכנן והוא משלב את
יתרונותיו המוכחים של המחשב האישי שופו יחד עם מוצרי התוכנה המעולים והמתוחכמים
של חברת אסופועחה=דטקווס6 בתחומי התיכון, שרטוט, אנליזה ומגוון נרחב של חבילות
תוכנה אחרות.
ו ל ב-6₪58ו55ס ו כתחנת עבודה עצמאית או כחלק ממערך רשתי
כולל. ניתן לחברה למערכות תיב"מ של חברת אסופוטח6דטקשוסס .
מערכות 0551058 ומאספהסס. בנויות על תוכנת
55
ועריכת המבנים הגיאומטריים הדרושים למפת 0
ח כמודלים תלת-מימדיים.
מערכות חפא6ז5פם 1בא50חמק ''צג! בביתו אלביט בתערוכת תיב'"מ ורובוטיקה 85
1 1 .
ו
החשבים בע"ם
אסופושמשיד ומואסש
בדבר פרטים נוספים נ
א לפנות לחברת אלביט נציגת 6 בישראל, טל. 5ד5ם2פיס
-%וי
8 ו
לש
עיסקה (ווטווסגצווו) [1] היא יחידת ביצוע השומרת על נכונות
המסד. עיסקה המתחילה לפעול על מסד נכון תשאיר מסר נכון
באשר תסיים, אך יתכן שמצבי המסד תוך ביצועה אינם נכונים.
מערכת ניהול נתונים מבטיחה כי כל פעולה בה תתבצע אטומית,
דהיינו תתבצע בשלימות או לא תתבצע כלל. היא מסתמכת על
ביצוע אטומי של פעולות במערכת החומרה והתוכנה עליה היא
פועלת. מערכות חומרה ותוכנה יכולות כמובן להיכשל, אולם הן
מבצעות בדיקות מקיפות של תקינותן, כך שתקלות מתגלות בהקדם,
תוצאותיהן מבוטלות ומוחזר קוד שגיאה, (במקרים חמורים, המע-
רכת נופלת לפני שתוצאות התקלה מתפשטות). כך, אם פעולה
טיפוסית היא פעולה ברמת מערכת ההפעלה, כגון העברת דף
מתקליט לזכרון הראשי, הרי שההעברה תתבצע בשלימות, או
שיוחזר קוד שגיאה מתאים. בדוגמה לעיל, באשר הינחנו כי טח! היא
פעולה טיפוסית, הרי שהינחנו גם, בלי לפרש זאת, כי המערכת
מבטיחה ביצוע אטומי שלה. לולא הנחה זו, היינו צריכים להציג
פעולות ברמה נמוכה יותר כפעולות טיפוסיות.
אולם, אטומיות פעולות ניהול הנתונים אין בה די, וזאת מאחר
ששמירת נכונות המסד מובטחת רק ע"י ביצוע סדרות מסוימות של
פעולות כאלו, דהיינו עיסקות. כדי למנוע "קלקול" המסד, יש להב-
טיח ביצוע אטומי של עיסקות. במילים אחרים, למרות שעיסקה
מתבצעת כפעולה מורכבת, הרי שמבחינת תוצאותיה היא חייבת
להיראות כפעולה אטומית: או שהתבצעה בשלימות, או שלא
השאירה כל רושם והשפעה במסד ובעולם החיצוני (פחוווסח-זס-ו1ה
1
בעוד שעד עתה הזכרנו פגיעה באטומיות של עיסקות עקב תקלות,
הרי שיש גורם נוסף, והוא הביצוע הבו-זמני של עיסקות. כאשר שתי
עיסקות רצות בו-זמנית, ואחת מהן "רואה" תוצאות חלקיות שהופ"
קו ע"י השניה, הרי יתכן שעיסקה זו מסתמכת על נתונים שאינם
נכונים ופעולותיה שגויות. אף זו פגיעה בתכונת האטומיות שיש
למנעה. בהרבה מערכות ניהול נתונים מתאפשרת ריצה בו-זמנית
של עיסקות. משום כך מנגנון ניהול עיסקות כולל בדרך כלל שתי
תת-מערכות: האחת מערכת בקרת פעילות בו זמנית (עסתטזזטסחטט
|סזוחס6); השניה עוסקת בתקלות והשפעתן, ומכונה מערכת גיבוי
והתאוששות (עזטצ600ז). במערכות מבוזרות ניתן להבדיל תת-
מערכת שלישית העוסקת בסינכרוניזציה בין הקודקודים השונים.
במאמר זה אנו עוסקים בגיבוי והתאוששות בלבד, דהיינו בהבטחת
אטומיות בנוכחות תקלות. אולם, יש להדגיש כי אספקט זה של
אטומיות קשור בקשר הדוק לאספקט השני שהזכרנו. ידוע כי צירו-
פים מסוימים של מנגנון בקרת פעילות בו-זמנית ומנגנון גיבוי
והתאוששות, שכל אחד מהם נכון כשלעצמו, יוצרים מערכת ניהול
עיסקות לא נכונה. משום כך, יש לבחון את המנגנונים שיתוארו כאן
לא בפני עצמם בלבד אלא גם כאשר הם משולבים במערכת כוללת.
שש
111 התרגום המקובל למונח זה הוא תנועה, אולם נראה בי המונח עיסקה
משקף טוב יותר את המשמעות של קבוצת פעולות המהוות יחידת ביצוע
אחת.
כדי שנוכל להתעלם מנושא הפעילות הבו-זמנית, נניח מכאן ולהבא
כי הנתונים שעיסקה נוגעת בהם עומדים לרשותה בלבד ואין עיסקות
אחרות יכולות לגעת בהן, עד אשר העיסקה מסיימת פעולתה,
בהצלחה או בכשלון. הנחה זו אפשר לקיים, למשל, אם כל דף
שעיסקה נוגעת בו ננעל על ידה עד סיום פעולתה, וכך נניח. הנחה זו
היא לצרכי המאמר בלבד; כאמור, יש לבחון בדקדקנות כל שילוב
של מנגנוני בקרת פעילות בו-זמנית וגיבוי והתאוששות.
מערכת גיבוי והתאוששות מטפלת לא רק בתקלות תוך ביצוע
עיסקות אלא גם בהפסקות יזומות (ע"י משתמש או ע"י מערכת
ניהול הנתונים) של עיסקות, וכן בתקלות הגורמות לאובדן נתונים על
אמצעי אחסון קבועים, כגון תקליטים מגנטיים. במקרה הראשון, יש
להבטיח כי לא תישארנה תוצאות לעיסקה במסרד ובעולם. במקרה
השני ניתן לומר כי אובדן הנתונים פירושו אובדן תוצאות פעולות
עיסקות שכבר סיימו ואין אנו רוצים או יכולים לבטלן. יש להחזיר
תוצאות אלו למסד. זו הרחבה של תכונת האטומיות ע"י דרישת
עמידות (צווווטוזטט). כך ניתן לכלול את כל תפקידי מערכת גיבוי
והתאוששות במסגרת של הבטחת ביצוע אטומי של עיסקות. גישה
זו תשמש לנו כבסיס לקביעת משימות המערכת ודרכי ביצוען.
הנחות יסוד
נפרש עתה מספר הנחות המתחייבות מהגדרת המשימות למערכת
גיבוי והתאוששות ומהצורך לממשו בצורה יעילה. הנחה ראשונה
היא נכונותן של עיסקות. הבטחת נכונות זו היא באחריות מתכנני
ומתכנתי היישומים ואינה מעניננו כאן. אנו נעסוק בדיון בטכניקות
להבטחת נכונות המסד, כאשר הנחה זו מתקיימת.
הגררנו את תכונת הביצוע האטומי כביצוע בשלמות או בכלל לא.
מכאן שאירוע תקלה תוך ביצוע של עיסקה עלול לחייב גלגול
אחורה (6% |ו0ז) של תוצאות פעולתה עד כה, כך שלא ישאר זכר
לפעולתה במסד ובעולם. (עצם קיום העיסקה ודאי יופיע ביומן
המערכת, אך אין בכך מבחינתנו כל בעיה; אנו עוסקים רק בתוצאות
חיצוניות של פעולתה). גלגול אחורה יכול להידרש גם כתוצאה
מהפסקה יזומה של העיסקה באמצע פעולתה - הפלה (חטטג).
תביעה להפלה יכולה להופיע בתכנית עצמה, אם, למשל, גילתה כי
המשך הביצוע פגע בנכונות המגבלות; היא יכולה גם להיות תוצאה
של דרישת המשתמש לביטול העיסקה. התביעה יכולה להיווצר
במערכת ניהול הנתונים, למשל, כאשר מתגלית טעות טרמינלית
בתכנית, או כאשר התכנית מעורבת במבוי סתום (0630[06%). אנו
נתייחס לכל הפסקה של פעולת עיסקה הדורשת גלגול אחורה. בין
אם היא יזומה ובין אם היא תוצאה של תקלה, כהפלה.
אפשרות ההפלה היא מרכיב חיוני של מושג העיסקה. אולם. עבור
עיסקה נתונה, האפשרות להפלה אינה יכולה להתקיים לנצח, לפחות
מאחת הסיבות הבאות:
1. יתכן שהעיסקה ביצעה פעולה לא הפיכה בעולם החיצוני. דוגמ-
אות לפעולה כזו הן שחרור כסף במכשיר בנק אוטומטי או שילוח
רקיטה. גם פעולות דרמטיות פחות, כמשלוח הודעה למשתמש, על
מסך או מדפסת, נופלות בקטגוריה זו. כמעט כל עיסקה מבצעת
פעולה כזו לפני סיומה. אחרי ביצוע פעולה לא הפיכה, אי אפשר
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ר
5
למעשה לבטל תוצאות פעולת העיסקה, ולכן אפשרות ההפלה
5 : נה. שמירת נתונים
2 בדי להפיל עיסקה יש לשמור נתונים על ביצועה.
אלו לזמן ארוך היא יקרה. יותר מזה, לאחר שעיסקה סיימה,
ועדכוניה נרשמו במסד, הם נקראים ע"י עיסקות אחרות. הפלת
העיסקה מחייבת הפלת כל העיסקות הללו, הפלת העיסקות שקראו
את עידכוניהן, וכך הלאה. אפקט דומינו כזה נקרא מפל הפלות
(80075 8חו605686). גםו אם אנו מוכנים לעסוק במפלי הפלות, עלינו
להביא בחשבון כי חלק מהעיסקות המעורבות אינן ניתנות להפלה
כלל, בגלל הסיבה הקודמת (אלא אם נעכב את פעולותיהן על העולם
החיצוני, דבר שאינו מעשי). בכל מקרה יש לשמור כמות נתונים
גדולה, והאלגוריתמים לביצוע נכון של מפל הפלות הם מסובכים
ויקרים לביצוע. מחירים אלו עולים ככל שמתארך הזמן שעבר מסיום
העיסקה.
ההחלטה בי מרגע זה ואילך עיסקה אינה ניתנת להפלה, נקראת
התחייבות (זווחוחט6). הדרישה להתחייבות מקורה בעיסקה, באשר
היא מסיימת את פעולותיה. הוצאת דרישה זו מהווה ויתור מצד
העיסקה על הזכות לבקש הפלה. ההסכמה להתחייבות וביצועה הן
באחריות מנגנון הגיבוי וההתאוששות, וזכותו להפיל את העיסקה
לפני וגם לאחר שקיבל ממנה דרישה להתחייבות. לאחר ביצוע
ההתחייבות, אין יותר אפשרות להפיל את העיסקה. יתרה מזאת,
ניתן לבצע את הפעולות של העיסקה המשפיעות על העולם החי-
צוני, ולאפשר לעיסקות אחרות לראות את הנתונים ששינתה במסד.
בהסכמתה להתחייבות, המערכת מתחייבת להגן על תוצאות פעולת
העיסקה מפני תקלות תוכנה וחומרה. יחסית לעיסקה נתונה, ניתן
איפה לחלק את ציר הזמן לשלושה קטעים: בראשון אינה קיימת;
השני נמשך מתחילת פעולתה עד התחייבותה, ובו ניתן להפילה;
השלישי מתחיל בהתחייבותה, ובו אי אפשר יותר להפילה, תוצאות
פעולתה ידועות לעולם החיצוני, קבועות במסר, ויש לשמור עליהן
מפני תקלות.
מכיוון שאחרי ביצוע ההתחייבות, אסור שתקלה תפגע בנתונים
שעודבנו ע"י העיסקה, פרוטוקול ההתחייבות עוסק, ראשית כל,
בפעולות הדרושות להבטחת הנתונים. הפרוטוקול יכול להיות ארוך
ומסובך, אבל מצב החיוב של העיסקה בזמן ביצועו אינו יכול להיות
מעורפל. בפרט, כיוון שתקלות אפשריות בכל רגע, חייבת להיות
נקודה מוגדרת היטב שלפניה הפלה (יזומה או כתוצאה מתקלה)
אפשרית, ואחריה הפלה אינה אפשרית יותר, והיא נקראת נקודת
ההתחייבות. במילים אחרות, חייבת להיות בפרוטוקול פעולה אטו-
מית אמיתית שהיא פעולת ההתחייבות. במושג פעולה אטומית
אמיתית, כוונתנו לפעולה אטומית במערכת שעליה רצה מערבת
ניהול הנתונים. שינוי ערכה של סיבית יחשב בודאי כפעולה אטומית.
כתיבת דף מחוצץ בזכרון המחשב לתקליט מגנטי מבוצעת ע"י
מערכות הפעלה רבות כפעולה אטומית, ולכן מערכת ניהול הנתונים
יכולה להשתמש בה כפעולת ההתחייבות (בתנאי שאנו סומכים על
אמינות מערכת ההפעלה בנושא זה). כאמור, ההתחייבות תבוצע
ק לאחר הבטחת הנתונים.
התחייבות והפלה הם מושגים דואליים. בשם שראינו קודם שיקולים
46 "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
שלא לאפשר הפלה מאוחר, כך יש שיקולים שאינם מאפשרים
התחייבות מוקדמת. נסיים סעיף זה בהצגת העמדה המקובלת לגבו
מועדי הפלה והתחייבות.
אין אפשרות להתחייב לפני שעיסקה סיימה את פעולותיה, שהרי
תקלה או טעות עדיין יכולות לקרות, והעיסקה עדיין לא ביצעה את
בל הפעולות המבטיחות נכונות. משום כך, עיסקה מבקשת התחיי-
בות עם סיום פעולותיה (הבקשה היא פועל יוצא של ביצוע פקודת
הסוח ז- חש בתכנית). עד אחרי ההתחייבות, מושהות כל פעולות
העיסקה שיש להן השפעה על העולם החיצוני - כולל הדפסת
שק או משלוח הודעות למסך. מקובל כי אין לאפשר מפלי
הפלות עקב הסיבוך המושגי והאלגוריתמי שהם גורמים. לכן תוצ-
אות פעולתה של עיסקה אינן משוחררות לעיסקות אחרות עד לאחר
ההתחייבות. הגורם המעכב היחיד לביצוע התחייבות הוא הצורך
בהבטחת נתונים שיאפשרו לבצע את כל פעולות העיסקה שעדיין לא
בוצעו (כולל פעולות על העולם, בשחרור כסף במכשיר בנק או
הרפסת דיווח), וכן לבצע מחדש פעולות שבוצעו אם תארע תקלה
שתפגע בנתונים שיצרו (בגון כתיבה לחוצצים שלא הגיעה לתקליט),
מיד לאחר שנתונים אלו מובטחים, מבוצעת התחייבות, והעיסקה
יבולה לסיים. במהלך הנורמלי של חיי עיסקה (עבור הרוב הגדול של
עיסקות), הבקשה להתחייבות בסיום פעולתה נענית תוך זמן קצר,
בחלק קטן מן העיסקות מתבצעת הפלה תוך ביצוע העיסקה, ולפע-
מים אף אחרי בקשת ההתחייבות.
מודל לגיבוי והתאוששות
לפני שנפנה לעסוק בפרוטוקולים עלינו לגבש תמונה בהירה ומדויקת
יותר של מנגנון הגיבוי וההתאוששות, דרכי פעולתו ומיקומו במע-
רכת ניהול הנתונים.
היררבית זכרונות ותקלות
כדי להבין כיצד מתגוננים מפני תקלות, יש ראשית כל להכיר ולסווג
את התקלות האפשריות ותוצאותיהן. נסווג תקלות בהתאם לסוג
זברון המחשב שבו הן פוגעות.
ברמה העליונה בהיררכית הזכרון במחשב נמצא הזכרון הראשי.
בטכנולוגיה של היום, לאחר תקלה בהספקת החשמל, וגם במקרים
רבים של תקלות במערכת ההפעלה, תוכנו של זכרון זה אינו אמין.
נתיחס אליו בהמשך כזכרון חולף (טטווסו9 שוו)ס). מתחתיו בהירר-
כיה זכרון משני מקוון - הממומש בכונני תקליטים מגנטיים. זכרון זה
עמיד בפני הפסקות חשמל ובפני תקלות רבות של מערכת ההפעלה,
ונתייחס אליו בהמשך כזברון וצוב (טטגזסוא ט|טגו%). מתחתיו בהירר-
כיה, זכרון ארביוני - מכיל נתונים הנשמרים לצרכי גיבוי ובקרה על
סרטים ותקליטים שאינם מקוונים למערכת.
היררכית הנפילות מקבילה להיררבית הזכרון (בהיסט של רמה
אחת). ברמה העליונה נבחין ב"נפילת" עיסקה בודרת, דהיינו הפלה
יזומה של העיסקה. (המונח נפילה בשימושו המקובל מקביל לתקלה;
לא בל המקרים של הפלה הם אומנם תקלה, אולם מבחינת דיוננו כאן
אין זה הבדל עקרוני). מאחר והזכרון החולף לא נפגע, כל הנתונים
שבו קיימים ועומדים וניתן להשתמש בהם לביצוע ההפלה.
ברמה השניה נבחין בנפילת מערכת. נתוני הזכרון החולף אינם
אמינים. יש לבצע שיתחול (40טז) של המערכת תוך הסתמכות על
נתוני הזכרון היציב בלבד. נפילה כזו נקראת נפולה רכה (308
שזטווג]). מצבן המדויק של העיסקות שהיו פעילות בזמן נפילה כזו
אינו ידוע, ומקובל כי כל העיסקות הפעילות מופלות כחלק מתהליך
השיתחול. נעיר כי מאחר ועיסקה נשלחה לביצוע ע"י משתמש, הרי
שהוא מעונין שתשלים ריצתה בהצלחה. לאחר הפלה כתוצאה
מתקלה, יתכן וירצה להריצה שוב. במערכות מסוימות, עותק נוסף
של העיסקה יופעל אוטומטית אחרי השיתחול, והמשתמש אפילו לא
ידע שקרתה נפילה. בכל מקרה, לגבינו ריצת עותק נוסף של עיסקה
שהופלה בעבר היא עיסקה חדשה לכל דבר ואין לה כל קשר
לעיסקה שהופלה.
ברמה התחתונה של ההיררכיה, תקלות בזכרון המשני המקוון, כגון
פגיעת הראש הקורא בתקליט, סקטורים פגומים וכו'. תקלה כזו
קרויה נפילה קשה (שזטווג] בוסטר .טזט!וב] זגח) את החלק שנפגם של
מסד הנתונים יש לשחזר ע"י שימוש בנתונים מהזכרון הארכיוני.
נזכור כי לגבינו טיפול בפגיעה כזו הוא חלק מניהול עיסקות, שכן
הנתונים שנפגעו הם תוצאות פעולתן של עיסקות שהתחייבו בעבר
והמערכת התחייבה להגן עליהם מפני תקלות ואובדן.
נטיים את הדיון בהיררכית הנפילות בהזכרת תדירות סוגי הנפילות,
ובמקביל סדר הגודל של הזמן שניתן להקציב להתאוששות מנפילות
לסוגיהן. הטבלה להלן מציגה את נתוני ההיררכיה. נדגיש כי הזמנים
שבטבלה הם סדרי גודל בלבד, והם הערכה למערכת המריצה
כעשרים עיסקות בדקה. הזמנים האקטואליים תלויים מאוד באופי
המערכת בה עוסקים ובמשימותיה.
סוג נפולה תדורות
עיסקות מושפעות זמן סביר לטיפול
והתאוששות
הפלה דקה אחת בלבד שנוות
רבה שעה-יום | כל העיסקות הפעילות דקות
קשה שבוע-שנה | עוסקות מחויבות ישנות שעה ווותר
הסבר: הערכה מקובלת היא כי אחוזים בודדים של העיסקות הרצות
זקקים להפלה. במערכת שבה בעשרים עיסקות בדקה, מופלת
עיסקה אחת כל רקה עד שתי דקות. סדר הגודל של הזמן שהמערכת
יכולה להקציב לטיפול במאורע חריג חייב להיות קטן יחסית למשך
הזמן בין אירוע כזה למשנהו, אחרת המערכת מטפלת בחלק גדול
מדי מזמנה באירועים חריגים. משום כך יש לבצע את ההפלה תוך
שניות בודדות. ההסבר לגבי שתי השורות האחרות דומה.
יחס הזכרון החולף לזכרון היציב הוא כיחס הזכרון היציב לזכרון
הארכיוני. משום כך, בעיקרון, יש דמיון בין הטיפול בנפילה רכה ובין
הטיפול בנפילה קשה. בהסתמך על העיקרון, נקדיש את עיקר דיוננו
במאמר לטיפול בהפלות ובנפילות רכות ונדון בקיצור בלבד בנפילות
קשות. מכאן ואילך, אם לא נאמר אחרת, אנו עוסקים בהפלות
ובנפילות רכות בלבד.
את הבעיות העלולות להיגרם ע"י נפילה רכה ניתן לתאר כך: הארגון
הבסיסי של הנתונים הוא בקבצים המאוחסנים על תקליטים, כאוס-
פים של דפים. דפים אלו אינם זמינים לעיבוד. כאשר עיסקה רוצה
לטפל בנתונים, הדף או הדפים המכילים אותם מועברים לחוצצים
בזכרון הראשי ושם מתבצעות פעולות הקריאה והכתיבה של העיס-
קה. הטיפול במאגר החוצצים הוא באחריות מערכת ההפעלה
המנהלת אותו לפי שיקוליה. כאשר יש צורך בחוצץ, נבחר אחד
החוצצים, תוכנו (אם נכתב) מועתק למקומו בתקליט ואז הוא פנוי
לקבלת דף אחר. לאחר תקלה, ייתכנו המצבים הבאים:
ו. שינויי נתונים, שבוצעו ע"י עיסקה שעדיין לא התחייבה, כבר
הגיעו למאגר שבתקליט.
2. נתונים של עיסקה שהתחייבה היו עדיין בחוצצים, ועקב הנפילה
אבדו.
במקרה של הפלה, יש לטפל במצב הראשון, וכן לסלק עקבות
פעולות העיסקה מהחוצצים. הטיפול בבעיות הוא באחריות מנגנון
הגיבוי וההתאוששות, כאשר האפשרויות הן יישום מדיניות שתמנע
למעשה קיום המצבים, או לאפשר להם לקרות ולטפל בבעיות לאחר
אירוע התקלה. נעיר כי בעיות דומות מתעוררות לגבי הודעות
שהעיסקה שולחת לעולם החיצוני: יתכן שכבר נשלחו אך קרתה
נפילה: יתכן שעדיין לא נשלחו, העיסקה התחייבה ואז ארעה
הנפילה. כיוון שמשלוח הודעה הוא פעולה לא הפיכה, המנגנונים
המקובלים מעכבים הודעות ומונעים את המצב הראשון. אין זה כך
לגבי פעולות שינוי נתונים, שהן הפיכות.
מודל לניהול נתונים כולל גיבוי והתאוששות
נציג עתה מודל של מערכת לניהול נתונים. המודל אינו כללי; נדגיש
בו את האספקטים הקשורים לגיבוי ונתעלם למעשה מן האספקטים
האחרים. נבחין במודל בשלוש רמות: רמת העיסקות, רמת מנגנון
ניהול העיסקות ורמת מנגנון הגיבוי וההתאוששות. נתרכז בתיאור
הבקשות המועברות מהרמות כלפי מטה, ובביצוען ע"י הרמה התח-
תונה.
במערכת ניהול נתונים מתבצעות פעילויות רבות ובהן תקשורת עם
המשתמש וניהול מסכים, גיהול סכימות, תרגום שאילתות משפה
עילית לשפה נמוכה, ועוד. אנו מתענינים בפעולות המשנות נתונים,
או גורמות להעברת נתונים מזכרון לזכרון אחר. מערכות רבות
מאפשרות פעולות על אוספים גדולים של נתונים בפעולה אחת,
אולם פעולות אלו מתורגמות לפני ביצוען לסדרות פעולות פשוטות
על נתונים בודדים. העצמים שעליהם פועלים הם רשומות, או ברמה
נמוכה יותר, דפים. נניח אם כן מימשק המאפשר לעיסקות לדרוש
ביצוע פעולות על עצמים בודרדים. פעולות טיפוטיות יכולות להיות
קריאה וכתיבה, יצירת עצם או מחיקתו. נתייחס אליהן כפעולות
נתונים.
נוסף לפעולות אלו, עיסקה מודיעה על קיומה כאשר היא מתחילה
(חטווטגצתוז1-חוָטט), היא יכולה לבקש הפלה בשלב כלשהו; אם
סיימה בהצלחה היא מודיעה על כך (מטווסגצחגזו-שחט), והודעה זו
היא דרישה להתחייבות. בעוד שבקשת הפלה נענית בחיוב תמיד,
בהנחה שהעיסקה עור לא התחייבה. הרי בקשה להתחייבות יכולה
להידחות.
דרישות העיסקות נקלטות ע"י מנגנון ניהול העיסקות והוא מחליט
אם ניתן להיענות להן, או לעכבן (משיקולים של בקרת פעילות
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו
17
בו-זמנית). במקרים מסוימים הוא מחליט על הפלת עיסקה למרות
שלא ביקשה זאת. מצב נוסף שהמנגנון עוסק בו הוא נפילת מערכת.
הנפילה עצמה אינה דרישה לפעולה, אולם, לאחר תיקון התקלה,
לפני תחילת הפעולה השגרתית, הפיקוח מועבר למנגנון ניהול העיס-
קות המוציא דרישה לשיתחול (שז). כך, מנגנון זה מעביר
דרישות לפעולות נתונים, הפלה, התחייבות ושיתחול. (מאוחר יותר
נראה סוג נוסף של פעולה שמנגנון זה עוסק בה).
למי מועברות דרישות אלו? לגבי הפלה, התחייבות ושיתחול התשו-
בה ברורה - למנגנון גיבוי והתאוששות. פעולות נתונים יש לבצע,
נזכור כי כל פעולת נתונים בסופו של דבר היא קריאה או כתיבה של
דף. באשר תנועות הדפים בין הזכרונות מבוצעות ע"י מערכת
ההפעלה. כפי שראינו, תנועות אלו של דפים עלולות ליצור מצבים
בעייתיים לאחר תקלה. כדי לאפשר טיפול במצבים אלו, גם דרישות
לפעולות נתונים מועברות אל מנגנון גיבוי והתאוששות. המנגנון
מבצע "הנהלת חשבונות" - רישום נתונים שבהם הוא משתמש
לביצוע הפלות, התחייבויות. והתאוששות מתקלות. וכן את פעולות
הנתונים עצמן. לביצוע פעולות אלו הוא משתמש כמובן בשירותי
מערכת ההפעלה לצורך העברת דפים בין שני הזכרונות, וכן לקרי-
אה ובתיבה של חלקי דפים. המנגנון גם מתערב בפעולות העברת
דפים של מערכת ההפעלה - הוא יכול למנוע העברת חוצץ לתקליט
בנסיבות מסוימות, או לדרוש העברת חוצץ לתקליט מיוזמתו. נוכל
לסכם כי מבחינתנו מנגנון הגיבוי וההתאוששות אחראי להעברת
נתונים בין שני הזכרונות, למניפולציה של נתונים בחוצצים, לרישום
נתוני עזר, ולביצוע פעולות התחייבות, הפלה ושיתחול. לא נובל
לומר הרבה יותר על פעולת המנגנון שכן זו תלויה בפרוטוקול, אולם,
בל מנגנון חייב לקיים מספר חוקים בסיסיים, כמתואר להלן.
פריט נתונים הוא מגובה (טוו!מטצטטטז) אם קיימים נתונים בזכרון
היציב, כך שאם תארע תקלה נוכל לשחזר את ערכו. ניתן להכליל את
המושג לפעולות על נתונים. להבללה שתי פנים. פעולת נתונים
מגובה לגלגול אחורה אם יש עליה רישום בזכרון היציב שיאפשר
לבצע גלגול אחורה שלה. פעולה מגובה לגלגול קדימה, אם הרישום
בזכרון היציב יאפשר לחזור ולבצעה, או לשחזר את ערכי הנתונים
שהיא יוצרת. פרוטוקולים שונים רושמים בזכרון היציב סוגים שונים
של נתוני גיבוי, בזמנים שונים ובמקומות שונים. אולם, כל הפרוטוקו-
לים חייבים לקיים את שני חוקי היסוד הבאים:
= חוק ההתחיובות (שוז וווחוחוט): לא ניתן לחייב עיסקה אלא אם כל
פעולותיה ששינו נתונים מגובות לגלגול קדימה (או, שערכים שיצרה
מגובים).
> חוק הגובוי הקודם (טוגת 3860 טווזא): נתונים שנוצרו ע"י פעולות
עיסקה שעדיין לא התחייבה לא יועברו למסד הקבוע בזכרון היצוב,
אלא אם הפעולות מגובות לגלגול אחורה (או, שהערכים הקודמים
מגובים). (לגבי המושג מסד קבוע, ראה להלן).
החוקים הם דואליים - הראשון קובע תנאי הכרחי לכך שניתן לבצע
התחייבות; השני עסק למעשה בתנאי הכרחי לקיום האפשרות לבצע
5
הפלה.
58[ "מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו
נסיים סעיף זה בדיון קצר במהותם של העצמים שעליהם מבצעים
פעולות נתונים. הינחנו שאלו עצמים כרשומות או דפים. המודל
הפשוט ביותר הוא כאשר עצמים אלו הם דפים. הפעולות הן קריאת
דף או בתיבתו, יצירת דף או מחיקתו וכו'. נוח לאפשר גם גישה
לחלק של דף - דף הוא סדרת בתים, וניתן לקרוא/לכתוב חלק
מסדרה זו. מודל זה הוא הבסיס לפרוטוקולים, כגון פרוטוקול דפי
הצל, ופרוטוקול היומן כפי שהוא ממומש במערכת 18א1 של ואם]ן.
במערכת [*0%] 5 וחש/5(9, המשמשת בסיס למספר מערכות מסחר-
יות של 1א18, ניתן לבצע פעולות על רשומות ואף על עצמים אחרים.
הגישה הא מימוש המושג של טיפוסי נתונים מופשטים (וטוזואטא
אטק14 1420)). לבל טיפוס עצם מוגדרות מספר פעולות שרק אותן ניתן
לבצע עליו. הגדרת פעולה כוללת מהות נתוני הגיבוי שיש לשמור
עבורה ובן שגרות גלגול אחורה וגלגול קדימה (המשתמשות כמובן
בנתוני הגיבוי).
בדי להדגים א
באשר לקובץ
למחיקת כניסה
ת ההבדל. נדון בפעולה של שינוי שדה ברשומה,
וש אינדכס על שדה זה. שינוי ערך השדה גורם
באינדכס וליצירת כניסה חדשה. נכתבים דפים אח"
דים: הדף שבו הרשומה, ודפים המכילים את הכניסות המתאימות
באינדבס (ויתבן שגם דפי אינדכס אחרים). במודל הדפים, מנגנון
הגיבוי אינו ער לקשר בין כתיבות אלו, פרט לכך שכולן שייכות
לעיסקה אחת. והוא יוצר נתוני גיבוי לכל אחת מהן. במודל המביר
ברשומות, ניתן להגדיר פעולה של שינוי רשומה, שהאפקט שלה הוא
שינוי הרשומה וכן השינוי המתאים באינדכס. מנגנון הגיבוי יכול
לרשום נתוני גיבוי עבור פעולה יחידה, כגון זיהוי הרשומה, הערך
הישן שלה והערך החדש. השגרות לגלגול אחורה וגלגול קדימה
תדענה להשתמש בנתונים אלו כדי לטפל הן ברשימה והן באינדכס,
לאחר תקלה.
המודל העוסק בדפים ודאי פשוט יותר ומוצע לקורא שנושא מאמר
זה אינו נהיר לו, להשתמש במודל זה בהמשך.
סיווג פרוטוקולים
הבסיס לפעולת כל מנגנון גיבוי והתאוששות הוא כפילות נתונים
(עטהגשחט60ז 0ו:). נוסף לנתוני המסד, נשמרים בזכרון היציב נתונים
נוספים המאפשרים לשחזר ערכים עדכניים, ערכים קודמים, תוצאות
של פעולות ובו'. ניתן להבחין בנתונים שבזכרון היציב בשני חלקים.
האחד הוא המסד הקבוע שהוא מאגר הנתונים, על ארגוני הקבצים
שלו, כפי שהוא ידוע לעיסקות ולמשתמשים. הנתונים בו אינם
בהכרח עדכניים או שלמים. החלק השני הוא אוסף נתוני העזר
המנוהל ע"י מנגנון הגיבוי. פרוטוקולים נבדלים זה מזה בנתוני העזר
שהם שומרים, אולם בכולם צריך להתקיים שאוסף כל הנתונים
שבזכרון היציב מאפשר בכל רגע לשחזר מצב נכון ועדכני של
המסד, והעיסקות צריבות לפעול נגד מצב וירטואלי זה בלבד. למצב
זה נקרא המסד הטוב. המסד הקבוע יבול להיות שונה מהמסד הטוב
בשני כיוונים: הוא יכול להקדימו = להכיל נתוני עיסקות שעדיין לא
התחייבו, והוא יכול לפגר אחריו - לא להכיל נתוני עיסקות שכבר
התחייבו.
באשר עיסקה פונה בבקשה לנתונים, היא צריכה לקבל ערכים
מהמסד הטוב, דהיינו ערכים המשקפים פעולות כל העיסקות שכבר
התחייבו (ובן את פעולותיה שלה), ואף פעולה של עיסקות אחרות.
שליפת ערכים עדכניים מאוסף כל הנתונים שבזכרון היציב היא
בדרך בלל יקרה ומסובכת הרבה יותר מאשר שליפתם במנגנונים
הרגילים של ניהול נתונים. לכן, הנחת יסוד מקובלת היא שעיסקות
תקבלנה את הנתונים הדרושים להן מן המסד הקבוע בלבד, בתוספת
ערכי דפים הנמצאים בחוצצים (דהיינו, ששליפת הנתונים נעשית
באילו לא קיים מנגנון גיבוי והתאושות). הנחה זו מציבה דרישות
למנגנון הגיבוי וההתאוששות. עליו לדאוג כי המסד הקבוע לא יהיה
רחוק מדי מן המסד הטוב. עליו לעדכן את המטד הקבוע ברציפות,
בהתאם לנתוני העזר שבניהולו. בפרט. כאשר עיסקה מבקשת
נתונים, עליו לוודא כי לפחות לגבי אותו קטע של המסד שהעיסקה
מעונינת בו, המסד הקבוע יחד עם החוצצים נותנים תמונה עדכנית
ונכונה. כמו כן, אחרי נפילה, כחלק מפעולות השיתחול, יש להביא
את המסד הקבוע למצבו הטוב, לפני תחילת הפעילות השגרתית
נתייחס להכנסת תוצאות פעולה של עיסקה למסד הקבוע כ-קביעת
הנתונים. כאמור הנתונים יכולים להיקבע לפני או אחרי חיוב העיס-
קה. אם הפרוטוקול מרשה קביעת נתונים לפני חיוב, אזי הפלה או
נפילה דורשת ביטול הפעולות של העיסקה (טטוווו), דהיינו הוצאת
הנתונים מהמסד הקבוע. אם הפרוטוקול מרשה חיוב לפני קביעת
נתונים, אזי יש לוודא קביעתם בהקדם, אפילו אם תקרה נפילה
במקרה שנפילה אמנם קורית זהו מעין ביצוע מחדש (600ז) של
פעולות העיסקה, שהרי היא כבר כתבה את תוצאות פעולותיה
למסד (לחוצצים!). ניתן להרחיב טרמינולוגיה זו גם לפעולות על
העולם החיצון. כפי שהערנו, אלו מעוכבות עד לאחר ההתחייבות,
ואז יש לבצען, גם אם ארעה תקלה. ניתן לסווג את הפרוטוקולים
בהתאם לכך:
1. פרוטוקולים שבהם יש ביטול וגם ביצוע מחדש (600/6000ז)
2. פרוטוקולים שבהם יש ביטול בלבד (;!חט סטפו)
3. פרוטוקולים שבהם יש ביצוע מחדש בלבד (+1חס 600ז)
4. פרוטוקולים שבהם אין ביטול או ביצוע מחדש (60תט/00שז סם)
סיווג זה מתאר את המדיניות של ניהול המסד הקבוע ע"י הפרוטו-
קול. לדוגמה, פרוטוקול שייך למחלקה השניה אם הוא מאפשר
למסד הקבוע להקדים, כלומר להכיל נתוני עיסקות שעדיין לא חויבו,
אך אינו מרשה לו לפגר, דהיינו לא להכיל נתוני עיסקות שחויבו.
קיימים פרוטוקולים בכל אחת מהמחלקות, כולל הרביעית.
המשך המאמר, הדן בפרוטוקולים השונים, מופיע בקובץ ההרצאות
של הכנס ה207.
אנ אצטרך פ%שפוט את
המשחק 5%, שי תקווןם
ש' 5א כגיעו
ו ו >!הזטתטכ) טתוותגל+3 טי .כ .טוט [ספ]
במאמר זה נסקרו המשימות
והטכניקות של גיבוי והתאוששות
במערכות ניהול נתונים ריכוזיות.
אומנם, לא תוארו כל
הואריאציות והשכלולים
האפשריים, אולם נעשה מאמץ
להקנות לקורא הבנה של הבעיות
ושל הגישה לטיפול בהן, ויש
לקוות שהבנה זו תשמש בסיס
טוב להתאמת שיטות אלו ואחרות
ליישומים שבהן עוסק הקורא. לא
נגענו בלל בגיבוי והתאוששות
במערכות מבוזרות. נושא זה,
כמוהו כתחום הרחב יותר של
אמינות במערכות מבוזרות, זוכה
עתה להתעניינות רבה, ומתנהל
בו מחקר אינטנסיבי. אומנם
קיימות וידועות כבר שיטות
וטכניקות מענינות, אך לא ניתן
לבללן במסגרת מאמר זה. הקורא
המעונין ימצא מבחר מאמרים
בנושא זה ברשימת המקורות.
מקורות
מספר המאמרים בנושא גדול מאד. ברשימה להלן מבחר מייצג
בלבד; רק מעטים מהם הוזכרו במפורש. לשם השלמות ולנוחיות
הקורא המעונין להעמיק בתחום, כללתי גם מספר מאמרים העוסקים
במערכות מבוזרות.
ה ותטורצר -123/126 זט טממטסא תשצטטטאןיי .1 באזטןג = ||
.112-146 .חר .1973 ..]חטי> וגא ]אי )ה
60 ואט[ זג" .זטאוש%] ., 6 משו[ט]] 110 16 .זש3% [א3111|
12:01:06 תס .ח1 40-41 .אמוטז5%9 ט9ג2010] חן צזט>סשטג
.56]-3%] .קק (1980 טמט1) 5:2 אוחטזכצ5
1000%7זק וס > 121160 01 9צ|ת 7/0 15.66 משקטט) [60]
]ג .1219 01 וחשהוסעחג:1 חט -[חט") 51610212 1א-)/ סטש
.קת .1982 שחו
החטן 9 "ב זט 6וותט טפ תטצוסטטתי .6.1 צשוצגק | [א]
136-141 .סק .1973 ..]חט) | זא ]א שסזק
(1982) [:3 .פוחו[זוזסק]
וו זתותסי) 6שוטסוואכ]" .שתסזופ .11.8 שחג .0 .צטוסכ] [כפכו]
-%ו2 םחו צזו!וסטו[18 חט .קוחצ5 שח2 .סז "7 עחוטוג א ₪60הט30
.2 ץצ .אוחט1 5 22130056] שח 6זג ]50 סטוטם
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו 19
מקצועיו
לקונטרול דאטה (0.0.0) מאגר כח-אדם מקציעי וייחודי
המתמחה בתחומי פעילות רבים ומגוונים.
קונטרול דאטה מעסיקה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה
בתחומי ההנדסה, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ומחשביס אשר
מלווים את הלקוח משלב איתור הבעיה ועד לפתרון הממוחשב
הטוב ביותר.
צוות המומחים, ביניהם כלכלנים, גיאולוגים, מהנדסים,
כימאים, פיזיקאים, אנשי מחשבים ובעלי מקצועות נוספים,
תורמים מנסיונס הרב בארץ ובעולם ליישוס הפתרון המתאים
ביותר.
לכן , בקונטרול דאטה אתה מקבל יותר. לא רק המחשב
כפתרון, אלא פתרון ממוחשב לבעייה המקצועית שלך.
עכשיו, כשאתה שוקל את ערכה של חברת מחשבים עבורך,
קונטרול דאטה מציעה לד מקצועיות, מחשבים ויותר.
אול"א הגישה ניר
עמדה בנושא אישור
ציוד לחיבור לרשת
הבזק
הצעה לקביעת מדיניות ונוהל לאישור ציוד
קצה לתקשורת מחשבים הוגשה ע"י אול"א
למשרד התקשורת ולחברת הבזק
ור העמדה הוכן ע"י צוות מומחים הפועל
באיל"א בנושא תקנות הבזק, מתאים לגישה
הליברלית של משרד התקשורת, והוכן בעק-
בות פנייתו של מר דוד דגני מזכיר המועצה
המייעצת לשר התקשורת
בעבר נהנו המשתמשים בישראל מנוהלי אי"
שור ציוד קצרים ויעילים. כתוצאה מכך
היתה ישראל לעיתים קרובות בין הארצוח
הראשונות שהכניסו ציוד תקשורת חדיש
לשימוש. על כל המשתמע מכך. מזה שנה
חלה תפנית לרעה, ועתה ישראל הינה בין
האחרונות להשתמש בציוד תקשורת חדיש
ניר העמדה קובע כי למדיניות אישור ציוד
קצה חשיבות כלכלית וטכנולוגית עליונה.
קצב ההתחדשות הטכנולוגית | בתחום
התקשורת הינו מהיר, וכרוך בשיפורים ובחו-
רדת עלויות מתמידים. על הממשלה להבטיח
כי משתמשי שירותי הבזק יוכלו להפיק את
מירב התועלת מציוד חדיש בהקדם האפשרי.
פיגור טכנולוגי יגרום נזק כלכלי ופגיעה בכו-
שר ההתחרות של המשק הישראלי ויפגע גם
ברמה הטכנולוגית של היצרנים המקומיים.
הצעות צוות איל"א מתמקדות במספר נוש-
אים: דרישה למדיניות ברורה ומוצהרת,
בעלת מטרות מוגדרות היטב; הדגשת הבט-
חת ההגנה על הרשת הציבורית, לרבות עוב-
דיה ומשתמשיה בפני נזק והפרעה; ההכרת
בביסוס מפרטי הציוד על תקנים בין-לאומיים
מוכרים; והצורך להחיל את הנוהל אך ורק
על ציוד המתחבר ישירות לרשת הטלפון,
ולא על כל ציוד אחר.
המדיניות והנוהל המוצעים בידי צוות איל"א
נועדו בראש ובראשונה להקל ולקצר את
תהליבי האישור, ולמנוע סירבול בירוקרטי
מיותר.
ניר העמדה מציג נוהל מפורט, הקובע את
= 7 ל ל שן 7 "שישה
"שי = ו זו = = ]1 > ?
ך-
יימעתקיי החברה האמינה לשווק מכונות לצילוס
מסמכיס חוגגת מלאת 20 שנה להווסדה ומודה לאלפי
הקוניס שבחרו בה לייעסק הנבחר 1985"
במחיר מבצע
קח לך היוס מכונת צילוס עס
טכנולוגית צילוסם חדישה אהזש
ממבחר הדגמיס -- מכונות צילוס
מסמכיס על נייר רגיל, מגודל פוליו
ועד 2ג, עס הגדלות, הקטנות
זוס! וצבע!
פרטי התהליך, ומתייחס לכל השלבים והדרי-
שות שיש לעבור, לרבות | הטפסים,
הדוקומנטציה, תכונות הציוד שיש למדוד
ועוד. לפי ההצעה. ציוד שיאושר יסומן בתג
בולט וסטנדרטי שיאפשר לצרכן לוודא כי
רכש ציוד מאושר, ויסייע לאנשי חברת הבזק
בבקרת ציוד המחובר לרשת הבזק.
נוהל האישור מתבסס על תהליך בדיקה ואי-
שור על ידי היצרן, והכרה, במידת האפשר,
באישורים שניתנו ע"י רשויות תקשורת במד-
ינות אחרות. נוהל דומה פועל בהצלחה רבה
בארה"ב מאז שנת 1974.
צוות איל"א קובע כי למרות שישראל איננה
חברה באירגון | התקשורת | האירופאי
(671), רצוי שהשוק הישראלי יתאים עצמו
לנוהל האירופי האחיד - אם לא כן, מדגיש
ניר | העמדה, כאשר תיכנס למלואה
ההרמוניזציה באירופה. לא יהיה כדאי ליצ-
רנים לתמוך בדרישות מיוחדות של שוק כה
קטן כשוק הישראלי, דבר שיביא הן לעלית
מחירים לשוק הישראלי, והן למעמד נחות
של היצרנים הישראלים בבואם לשווק תוצ-
רת כחול-לבן לאירופה.
משרד ראשי: ת'י'יא, רחי מרכז כעלי מלאכה 20, טל. 03-299483,282031
סוכנויות אזוריות תל-אביב: מיגד בע'"מ - סניף פרזצ 03-371742
מיגד בעיימ -- דיזנגוף סנטר 037286830
ירושלים: צילומית בעיימ - שמאי 19 245662
חיפה: סיגמנט - נתיב חן 1 (נוה שאנן) 04-238980
באר שבע: יעיל בעיימ - העצמאות 36| 057-31645
5ם קונטרול דאטה
"אאט" = מחטבים ויותר.
קונטרול דאטה (ישראל)בע'ימ רחי ברודמקי 33 תל אביב 61390 טל 03-422311
"מעשה חושב" אוקטובר 1985 חשון תשמ"ו ופ
ב תקשורת
4
מישהו מטפל בך
ג', להדמולי, מילנו
כמ = אגף השרות של רדט מונה 27
הנדסאים וטכנאים. מעבדות
| = | פותוחים עתידיים בתילשוב (טלמטיקה
אתם רואים רק את ראשה של
הפירמידה. הבסיס נמצא ב"בית
רדט", בקרית "עתידים" לתעשיות
עתירות מדע. 5 קומות, 5000 מ"ר של
מעבדות, מחסני חלפים ושרותי עזר.
0 מהנדטים, הנדסאים, טכנאים
ואנשי מינהלה. עוצמה שלידע
משוכללת מזו, למחשבי 6ש-ואפו.
לךְעם הגדולים ביותר. לך עם
המתקדמים ביותר. לך עם רדט.
ר ר
טכנולוגי מתקדם. רדט מג' ו כה מושלזת הרצאה שניתנה במסגרת הכנס בעידן ה-א5! הקרב ובא, חשוב לקשור זו בזו את שתי הגישות
, במחעב האישי 6ם-שפו. הז *א15 6 חו הסוז6והטוחותס זפ השולטות בתיקשוב בימינו, גישת 081 וגישת אפ!. סביר להניח
+ חוזי שרות על בסיס שנתי שהתקיים בת"א במרס 1985
שתחום זה יהווה את אחת הזירות המרכזיות למחקר בשנים הקרוד
למחשב. מכלוליו והציוד בות. נראה שמרבית הבעיות נחלקות לשתי קטגוריות. הראשונה
ההיקפי הנילווה. כוללת בחובה את בעיות הכללת ה-א1%1 בארכיטקטורת 0%1,
אחזקה ותיקון של כרטיסים השניה כוללת את בעית הרחבתה של ארכיטקטורת 081 כך שתטפל
ומכלולים בודדים ביישומים האופייניים לגישה השגיה.
1. מבוא
רדט החברה המובילה נטען תמיר שתיקשוב נולד מנישואין בין | יישום, בדיקה וכו" של מערכות המיועדות | של תהליך זה מומשה בבנית סט של
בישראל בשיווק טכנולוגיות תקשורת למחשבים. אולם, למרות עובדה זו, | בעיקר ליישומים דוגמת העברת קבצים, נגי- | מתודולוגיות ותקנים בינלאומיים לתכנון, יי-
| מתקדמות ההתיחסות לתיקשוב ע"י אנשי התקשורת | שות מסופים למסדי נתונים מרוחקים, תעבו" | שום, בדיקה וכו" של מערכות המיועדות
| ; ואנשי המחשבים מתבצעת מנקודות מוצא | רת מסרים ויישומי עיבוד נתונים אחרים; | ליישומים דוגמת עיבוד אותות קול, מערכות
שו שונות כולם קשורים במקרים בהם דרושה תקשורת | העברה קוליות, ועידות שמע. שירותים
ר- דד בו מנקודת ראותם של אנשי המחשבים, תיקשוב | בין מכונות. בהמשך נתייחס ליישומים דוגמת | טלפוניים בעלי ערך מוסף, עיבוד אותות ויד-
2 הינו בעיקר תקשורת בין מחשבים ו/או בין | אלו שצוינו בצורה כללית כאל "יישומי עיבוד | או, תקשורת וידאו מוגדרת היטב. ועידות
הנדסת אלקטרוניקה בע"מ מסופים. לעומתם, רואים אנשי התקשורת | נתונים". וידאו, וידאו איטי, פקסימיליה וכו' ויישומים
"עתידים" הקריה לתעשיות עתירות מדע, טל. וו4832 בתיקשוב צורה של קשר בין אישי. מחשבים אחרים האופייניים למערכות תשדורת
המקור מס' 1 למכשור ורכיבי אלקטרוניקה הינם בסך-הכל אמצעי לשיפור הביצוע של רחבות-סרט.
תווך התקשורת. אחת הדרכים להגדרת ההבדלים בין יישומים
הגישה הראשונה מתוארת טוב יותר בפרק 2. 5. תוקשוב: נקודת המבט של אלו לבין יישומי עיבוד נתונים מותווית להלן:
אחד מהישגיה הבולטים הוא ארכיטקטורת 7 " ביישומי עיבוד נתונים, המקור (והיעד) של
0 0 ו ו , ו
1 עולם התקשורת האינפורמציה הינו בדרך-כלל מחשב או
הגישה השניה מתוארת טוב יותר בפרק 3. | בעשרים השנים האחרונות פעלו גם חוקרים | מסוף והאינפורמציה מופקת ישירות בתצו-
היא הובילה לתפישת ה-א150. שבאו מעולם התקשורת בנושאים דוגמת | רת עיבוד נתונים קלאסית: אם המקור או
הגיע הזמן למזג בין שתי הגישות: מטרת | "תשדורת נתונים", "עיבוד סיפרתי של אוד | היעד הוא אדם, אזי מסוף עיבוד הנתונים
מאמר זה להוות את התרומה הראשונה בדי | תות", "רשתות מחשבים", "מערכות תשדו" | הקלאסי (מקלדת או נתוני וידאו) אמור לה-
לקדם את היעד הזה. רת רחבות סרט", וכעת "תיקשוב". תוצאתו | וות את המימשק אדם-מכונה.
2. תיקשוב: נקודת המבט של
עולם המיחשוב
בעשרים השנים האחרונות פעלו חוקרים
שהגיעו מעולם עיבוד נתונים (כיום נקרא
עולם זה "אינפורמטיקה") בנושאים דוגמת
"רשתות | מחשבים", | "טלאינפורמטיקה",
"מערכות מבוזרות" וכיום "תיקשוב". שמות
/ שונים אלו מציינים תחום זהה פחות או יותר
(ניתן לייחס לכל אחד מהשמות מובן מדויק
יותר. אולם קרוב לודאי שהגדרות אלו לא
תהיינה | קבילות בצורה אוניברסאלית):
משתנה בעיקר נקודת הראות ממנה מסתכ-
לים על התחום.
התוצאה של תהליך זה מומשה בבנית סט
של מתודולוגיות ותקנים בינלאומיים לתכנון,
:
4 0 * )
שת
1906 ----
אזטא)שא 12180644 אטטוטזט5 סטוותקטוה] *
0 .
ו
1 5
"מעשה חושב" אוקטובר 5 חשון תשמ"ו 3
ביישומים אשר יטופלו בפרק זה, המקור
(והיעד) של האינפורמציה הינו האדם ישיד
רות ותצורתם הינה הטבעית (קול או תמ-
ונות), | והמסופים (מיקרופונים, מצלמות,
רמקולים, וידאו) מסוגלים לטפל באינפורמ-
ציה ישירות בתצורה המוכרת לאדם, ולהמי-
רה לתצורה המוכרת בעיבוד הנתונים. בהמ-
שך, נתייחס לישומים שצוינו למעלה. המעב-
דים מידע בתצורה אנושית, כאל יישומי
"17 (פתופצטסטזץ 2818 ההוחט).
4. גושת 051
בתרחיש זה משחקים תפקיד נכבד ארגוני
התקינה, דוגמת 051 ו-6"61177), המבצעים את
עיקר העבודה. הידועה בכינוי ארכיטקטורת
1) (חסוזטטחתטטזטזח] וחטזו5 חשק2)).
מאפיינת גישה זו היא העובדה שהיא נולדה
בעולם האינפורמטיקה (כלומר, ב-051)
ואומצה מאוחר יותר ע"י עולס התקשורת
(בלומר. 66117).
מכאן. ברורה התפתחותה של ארביטקטורת
1 כאבן פינה ביישומי עיבוד נתונים. זוהי
בעת ובעונה אחת נקודת חוזק ונקודת חול"
שה של גישת 051.
זוהי נקודת חולשה משום שכיום כלל לא
ברור כיצד תטפל גישת 0081 ביישומי שם1]].
וזוהי נקודת חוזק משום שגישת ]0%,
בארביטקטורה. הינה פילוסופית תכנון למע-
רכת עיבוד מידע בינלאומית המקובלת בכל
רחבי העולם, ללא קשר ליישומים המעשיים
שיתממשו בעזרתה בעתיד (גם גישת ה-שפ1!
מבוססת על העובדה שיישומי 1107 הינם
בראש ובראשונה יישומים סיפרתיים).
הדבר מושג בעזרת ארכיטקטורה משולבת,
בה מוגדרת היטב ההפרדה בין עולם
התקשורת לעולם העיבוד ובעיותיהם. שני
המונחים "ארכיטקטורה משולבת" ו"הפרדה
ברורה" אינם סותרים: בפועל, הארכיטקטו-
רה הינה משולבת משום שהיא מתירה
תקשורת הרמונית (כלומר שיתוף פעולה
והבנה הופכית). הן של התקשורת והן של
עובוד המידע.
"מעשה חושב אוקטובר 1995 חשון תשמ"ו
אולם, הארכיטקטורה מתירה גם הפרדה
ברורה בין שני העולמות בדי לאפשר לשני-
הם להתפתח בצורה עצמאית, כדי למנוע
מצב בו יישומים קיימים יהיו בסכנה כל אימת
שתצוץ רשת תקשורת חדשה אליה ייאלצו
להסתפח או לסגל עצמם. ונהפוך הוא, יש גם
למנוע מצב בו דרישותיו של יישום חדש
ישוקפו ברשתות תקשורת קיימות.
תכונה זו הינה בעלת חשיבות עצומה: יש
להבהירה בצורה הברורה ביותר.
ביום הדבר נראה ברור אולם לא כך היה לפני
מספר שנים. משך זמן רב התנהל ויכוח בסו"
גיה כיצד ניתן להשיג שירותי תקשורת
(לדוגמה. וידאוטקס, טלטקס, טלקס, המהו-
וים בטרמינולוגיה זו - יישומים) אשר יתאימו
למספר רשתות (הטלפונים, הטלקס, רשתות
למיתוג מנות, רשת מיתוג למעגלי נתונים).
האמצעי בו השתמשו להשיג עצמאות זו
ידוע: שכבה אחת (המכונה זטעגּ| )זסקחוו)
מספקת לשכבות שמעליה שירות תחבורה
יציב אשר אינו תלוי ברשת הספציפית בה
אנו משתמשים: כך, אופייני הרשת הופכים
להיות שקופים ליישום המבוצע בשכבה
השביעית (ולמתכנן היישום). בצורה אנלו-
גית. הרשת אינה מוטרדת מהיישום הספציפי
המבוצע בה: כל אשר הרשת (ומתכנן
הרשת) חייבים לדעת הינו רמת איכות השי-
רות הנדרשת ע"י היישומים: ציון רמת איכות
השירות הנדרשת מועבר כערך הפרמטר
הנקרא "איכות השירות", המוכל בדרישות
החיבור בין כל שכבה לזו שמתחתה.
5 גושת ה-א150
בתרחיש זהה מפיקה גם 66111 כמות לא
מבוטלת של עבודה. הידועה בראשי התיבות
צספ1.
ארביטקטורת ה"180% מתוארת בהמלצות
₪ השייכות ל"סידרה 1" אשר בזמן
כתיבת מאמר זה (אוקטובר 1984), אינה
מושלמת עדיין וטרס זכתה לתפוצה נרחבת.
גישת ה"אטצ1 מתאימה בעיקר ליישומי
07ז: מערכות תקשורת רחבות סרט, תשדו-
רת סיפרתית, מיתוג סיפרתי מהיר, המהווים
את מאפייניה העיקריים.
נבון לעבשיו, א150 מופיעה בשני אספקטים:
הראשון, א80! הינה רשת משולבת מטיפוס
חדש: השני, אס8! הינה ארכיטקטורה להש-
גת מערכת מידע ליישומי 1112 כלל עולמית.
שני האספקטים יטופלו מאוחר יותר: כאן
חשוב לציין שבו בזמן שהמלצות 150 נוש-
אות יעד ברור לשילוב. אין זה ברור כלל
ביצד ארכיטקטורת 180 תטפל בבעיות
ההפרדה: קיימת תחושה שהפרדה זו אינה
כה ברורה כמו בארכיטקטורת 081.
אספקט זה חייב להיות מושווה עם מה שגר-
סנו לגבי פילוסופית ארכיטקטורת 051: דעתי
הנחרצת הינה שלהפרדה בין בעיות תקשורת
לבעיות עיבוד קיימת חשיבות עליונה:
התעלמות מהפרדה זו ב-א1800 עלולה להפוך
לרועץ ולהוות אבן-נגף רצינית בהתפשטותה
של ה-א180.
מפרטי אכ51! המבהירים בצורה ברורה בעיה
זו אינם מפורטים בהמשך. ב-א50! אומצה
ארכיטקטורת 0081 פעמיים, בפעם הראשונה
עבור תשדורת הנתונים ובשניה עבור בקרה.
בכל הקשור לנתונים, אומצה ארכיטקטורת
1 הרגילה ועקרון ההפררה נשמר. בכל
הקשור לבקרה, נראה שצמתי הביניים בוישת
מגיעים עד השכבה השביעית; לכן, נראה
שהמשתמש בשכבת הבקרה השביעית מעו"
רב בניהול דו שיח, או שהינו מוטרד מצמ-
תות, דבר המהווה הפרה ברורה של עקרון
ההפרדה; אלא אם כן. היתה כוונה שהמש-
תמש בשכבת הבקרה השביעית הוא בעצם
שכבת הנתונים הרביעית: אולם אינטרפרט-
ציה זו לא מוצגת בצורה ברורה.
דרך נוספת להאיר את הבעיה הנ"ל: מטרתן
של כל השכבות עד השלישית הינה לטפל
בפונקציות שאינן קצה לקצה, כלומר עם
בעיות רשת בקרה ואיתות: לשכבות מהרבי"
עית ומעלה יעד ברור לטיפול בפונקציות
קצה לקצה ואין מקום לפונקציות איתות
לרשת.
אין הדבר מוציא מכלל חשבון שחומרה
מסוימת בתוך הרשת מבצעת מספר פונקצ"
יות יישומיות, כגון 145 ודומיהן: אולם,
פונקציות כאלו תראינה מנקודת מבטו של
משתמש חיצוני כאילו הן בוצעו ע"י יישום
הממוקם בדרך-כלל בשכבה השביעית של
מערכת "חיצונית" כלשהי. מכאן, שהשגת
יעד זה אינה עומדת בניגוד להגדרתה של
ארכיטקטורה נקיה וברורה, אשר בשעתה
יבולה לסייע רבות להחדרה של ה-א180.
6. מיזוג הגישות
כעת ברור שיישומי 507 ו11077 חייבים
להתמזג בסט יחיד של יישומים. ניתן דוגמה
אחת בלבד: כבר היום קיימות מספר מערכות
לעיבוד טקסטים המסוגלות לטפל בו זמנית
בטקסט, גרפיקה וקול. מכאן שיש למזג גם בין
שתי הגישות. הבעיה הראשונה הינה שילוב
ארכיטקטורת 081 ו-1!80.
נציין תחילה:
1) אס8! מתארת הן שילוב של שירותי
תקשורת והן ארכיטקטורה בפני עצמה;
1 ארכיטקטורת 051 מוגדרת טוב יותר
ומתוארת בצורה ברורה יותר מאשר
ארכיטקטורת אף1.
מכאן, נקודת המבט הראשונה של אס8!
(כשילוב של שירותי תקשורת) תואמת בצו-
רה טובה למדי את ארכיטקטורת 051: בל
אשר נדרש הינו להגדיר פרוטוקולים מתאי-
מים עבור א50! ועבור שלוש השכבות
התחתונות: עם הזמן יאומצו פרוטוקולים
אלו ע"י יותר ארגונים ולבסוף הם ייוותרו
הפרוטוקולים היחידים עבור שלוש השכבות
התחתונות ברשתות ציבוריות, אם א80!
תהפוך פופולרית בקנה מידה כלל-עולמי.
על האספקט השני של א150, הארכיטקטו-
רה, ניתן לאמר שהנקודה היחידה השונה בה
לעומת ארכיטקטורת 051 נעוצה בעובדה,
סביר להניח עקב הגדרתה הלא-שלמה, שאין
זה ברור האם ארכיטקטורת 150% תמלא את
דרישות עקרון ההפרדה הברורה בין תקשו-
רת לעיבוד.
היות ואין ספק שעקרון ההפרדה הינו "ייהרג
ובל יעבור" עבור ארכיטקטורה השואפת לע-
תיד, ניתן לצפות שנקודה זו תתבהר ככל
שיתפתחו המחקרים בשדה ה-א150.
לעומתה, בארכיטקטורת 051 אין ספק שעק-
רון ההפרדה מסופק. אולם, קיימת בעיה
נוספת. כפי שנאמר לעיל, ארכיטקטורת 081
נועדה למלא יעד חשוב נוסף, נוסף להפרדה:
יעד העצמאות ביישום; אך, יעד זה הוצב
כשבראש מעייני החוקרים היו יישומי עיבוד
נתונים. לכן, עולה וצצה שאלה טובה: האם
תהלום ארכיטקטורת 051 יישומי 27ו11, הש-
ונים כל כך מיישומי עיבוד נתונים? או, במי-
לים אחרות, תוך כדי תכנון ארכיטקטורת
1 האם תישמר אי"התלות ביישומים כך
שניתן יהא לספק יישומי 1107?
המענה לשאלה זו יהיה אחד הנושאים
העיקריים שיעסיקונו בשנים הקרובות. אולם,
אלמנט חשוב במעלה היו העובדה
שארכיטקטורת 051 הוכרה כמתאימה במג-
זר הנתונים ע"י מתכנני א15.
מכאן ניתן לנחש אילו נקודות נוספות יוליד
העתיד.
סוג ראשון של בעיות מתייחס לארכיטקטורה
עצמה. בראש ובראשונה, הארכיטקטורה
הינה כלי האמור לשמש שני יישומים כדי
למלא את המטרות הבאות:
- לאפשר להם לפעול במשותף האחד עם
זולתו.
- להשתמש, כאשר הם מרוחקים זה מזה,
בתווך תקשורתי., ו-
- להטמיע האחד בשני את מאפיי
מערכותיהם העצמיות (דוגמת חומרה, מסו-
פים, מערכות קבצים וכו'): הדבר מושג
באמצעות וירטואליזציה.
פילוסופית 0251 נראית הולמת למימושה של
מטרה זו גם עבור יישומי ץ15].
שנית. ארכיטקטורת 051 בנויה שכבות:
כשמתכננים מערכת מורכבת טבעי לבצע
תת-חלוקות שלה לתת-מערכות פשוטות
יותר - שכבות הן תת-מערכות מתאימות.
הדבר נכון גם עבור יישומי ?1]2].
השאלה הבאה היא האם תת-חלוקה זו תו-
ביל לאותן שבע שכבות. את זה יש לאמת.
לבסוף, קרוב לודאי שאף אם שבע השכבות
תמומשנה כמות שהן כעת, נזדקק לפרוטוקו-
לים חדשים, כאלו שיהיו תואמים ליישומי
ססז.
סוג שני של בעיות מתיחס למסופים: עבור
יישומי ?112 יידרש טיפוס חדש של מסופים,
אשר יטפלו בראש וראשונה בהמרתם של
אותות מתצורתם הטבעית לתצורה המתאי-
מה לעיבוד נתונים ולהיפך. יתר-על-כן. הם
ייאלצו לטפל בו-זמנית ולמזג בעת ובעונה
אחת אותות עיבוד נתונים ואותות שאינם
כאלה.
גישת המסופים הוירטואליים תאומץ גם היא:
הדבר יוביל לצורך בהגדרת מסופים
וירטואליים מתאימים, אשר יהיו מחוייבים
בהתמודדות עם בעיות כמו דחיסת נתונים.
הפחתת יתירות, הפחתת רעשים, זיהוי
תבניות: כל הסגולות הטמונות בדרך-כלל
במגוון | המסופים | המיועדים ליישומי
עיבוד נתונים. אולם הם יסווגו כמסופים בעלי
אורינטצית שכ]ז11.
סוג שלישי של בעיות הינו החיבור בין א .1
ו-א80!.
למעשה, עד עתה אין עובדת היותה של
אא.! מערכת רחבת-סרט משפיעה בצורה
משמעותית על חיבורה לרשתות ציבוריות.
הדבר נעוץ בכך שרשתות ה-אג/.1 נתפסות
כמערכות רחבות"סרט בעיקר עבור יישומי
עיבוד נתונים, הזקוקות לחיבור לעולם החי-
צוני עבור יישומי עיבוד נתונים בלבד.
בעזרת א8]2!, ימומשו שערים רחבי סרט
וישנו את נקודות הראיה שצוינו במאמר;
הדבר יוביל להכרה שיישומי ?1112 במערכות
אא.] יהיו חשובים לא פחות מיישומי עיבוד
נתונים וחיבורם לעולם החיצוני צריך להיות
הדדי. יש גם לציין שבעתיר לא תתקיימנה
רשתות מקומיות רחבות סרט פרטיות. הדבר
ישפיע על ארכיטקטורת השערים בין אג.1
ו/או רשתות פרטיות ו/או ציבוריות.
7. מסקנה
יתכן ולדא1812 נקודה חלשה. אותה ניתן
למנוע בקלות; יש למזג לאחת את גישות 0081
ודאכו5!, ויש לכך סיכוי טוב למדי; הגישה
שתיווצר מהמיזוג תהא מסוגלת לטפל בכל
סוגי היישומים, אלו הנחזים כבר כיום ואלו
שיעלו בעתיד הרחוק יותר.
"מעשה חושב" אוקטובר 1985
4 14 || זי ./
הואהרבה הרבה יוחר זול.
תואם מלא ל-7220/-0ם:
כולל פריסה זהה של לוח המקשים
תואם, כמובן גם ל-100-ד/, 52-ד/.
א
=
27
הנדסת אנוש עדיפה:
מסוף ארגונומי, עם בסיס עגול ויציב.
אפשרות הטייה לכל כיוון ובכל זוית.
קלידי "מגע"קל" נוחים יותרלתפעול.
א
(טי)
2
מסך לפי בחירתך:
"12 או "14 - ללא תוספת מחיר.
צבע מסך- ירוק או כתום.
אפשרות גלגול (6או.50₪011)
אנכי ואופקי (132 עמודות).
אל
אפשרויות תכנות עדיפות:
5 מקשים פונקציונליים נוספים
דוס אסא (בנוסף 30 הסטנדרטיים)
אפשרות ניצול "שורה 25" לעבודה.
קש-ד55 נוח למשתמש
והוא הרבה הרבה יותרזול
יחס עלות/ביצוע טוביותר
כפי שרק ענק המסופים "לירזיגלרי
מסוגל לספק.
כ
כו
/
שר
כו
והיתרון הנוסף:
השיווק הגיבוי והשרות -ע"י
מ.מ. מערכות מידע בע"מ
558 חהו מסוניים מעולים
הו כלל!
ך לד ל הנביי ו שו יי כ ו ו
מקבוצת כלר 65 טולפון:03-77511
פיתוח פתרונות ב-פואוד ₪541 (כמעט)
וו 6אוז- מחולל מערכות מהפכני מהדור הרביעי
-401, אתה מתקשר איתו בשפה אינטגרטיבית,
בהירה וידידותית, קלה ביותר ללמוד, (קרובה
לאנגלית פשוטה).
- קבעת למחולל את דרישותיך - ומייד יש בידיך
פרוטוטייפ של היישום - אותו תוכל לבדוק,
לבחון, לשנות ולאשר.
ואם תרצה - תוכל אף להציגו ללקוחותיך
המשתמשים.
אתה ממש רואה על המחשב את מה שאתה
חושב!
יותר תוצאות פחות הוצאות
כשבידך פתרון כל כך מבריק ואלגנטי, הכל נראה
אחרת:
כדי לעמוד בדרישות המופנות אליך אינך נזקק
להשקעות נוספות של משאבי הון זמן וכח
אדם,
כלל מערכות ₪5
כלל מערכות בעיימ רח' כורזין 1 גבעתיים, טלי 03-777061-8
מה שאתה חושב אתה רו
המחשב - וו או
אה על
וסוף סוף אתה מצליח לעמוד בלוח הזמנים
המובטח - זואוז אס!
אנו נראה לך, כי משתמשי וו סאו1 הוכיחו קיצור
זמן הפיתוח של פרויקטים מורכבים עד ל-1/10!
חסל סדר מומחים חיצוניים
זו סאוו אחראי לכל ההיבטים של המערכת שלך:
תוכל לעשות את כל מה שנחוץ בלי תלות
במומחים מבחוץ, ואפילו אם הפרויקט מאוד
לחוץ - תעמוד בלוח זמנים מדויק והגיוני.
חסל סדר מומחים חיצוניים יקרים בתחומים
כגון: ניהול התקשורת, מסדי הנתונים, מנגנוני
התאוששות...
את כל הפתרונות אתה מבצע בעצמך עם
ה-וו סאו].
₪ ועוד חבילה של יתרונות
טוסזווום
מעצמה של מחשבים. עתיד שהתחיל ב-
* וו 6או!: התאוששות מסונכרנת מלאה -
60 0ז2ואספה6אצ5 ברמת מחולל
מערכות.
* וו6אוו: המחולל היחיד שמסוגל לתחזק
ולהפעיל קשר גם למערכי תוכנה ולמסדי נתונים
קונבנציונאליים.
* וו 6או1: מחולל רב לשוני, 3800461 וטטוא,
כולל עברית.
+ תחזוקת התוכנה והשינויים ב-וו 6או1 קלים
ביותר לביצוע וזולים במונחי כח אדם.
* וו סאזו: ידידותי ביותר למשתמש - בנית
מסכים, למשל, נעשית בשיטת ה-6אוזאואץ.
נשמע טוב מידי?
התקשר אלינו היום: ונוכיח לך בעובדות,
במספרים ובהמלצות של 10 התקנות בישראל
ו-1500 בעולם.
טל. 03-777061
ליכטנזון ₪ צרפתי ש ניניו
כשחברת התוכנה מס 1 בעולם
מגיעה לישראל,
היא רוצה להיות בידיים טובות
לכן, מסרה .15 - חברת התוכנה הגדולה בעולם, את יצוגה
בישראל - לידי יעל תוכנה ומערכות.
יעל - חברת התוכנה השניה בגודלה בישראל, הוכיחה במשך 22
שנות פעילותה גידול מתמיד ומרשים, ויכולת מקצועית גבוהה
המתבטאת בביצוע פרוייקטים גדולים, בתחומי הכספים, המינהל,
הלוגיסטיקה, הרפואה, העסקים והתעשיה.
יעל - מעמידה לשרות לקוחותיה צוות צעיר, מנוסה ודינמי המונה
0 איש מהם 190 'מקצועני ענ'"א'" - לגיבוי מעולה ואמין בכל
תחומי עיבוד הנתונים.
יעל - ביצעה תוכנות "לפי מידה'', פיתחה ומשווקת 'תוכנות מדף'
מעולות למגוון רחב של לקוחות קפדניים, ביניהם: בנק הפועלים,
קופ''ח, צה'"ל, התעשיה האוירית, משרדי ממשלה, "אל-על",
"אלביט'', קרן הפנסיה המרכזית, לשכת המס המרכזית, בתי חולים,
ועוד עשרות לקוחות מרוצים.
חשוב על כך, לפני שתחליט לידי מי
למסור פרוייקטים בעיבוד נתונים.
יעל תוכנה ומערכות
אתה בידיים טובות
היצירה 29 רמת-גן, טל. 7519191
א.\\) )-\
