מעשה חושב – גליון אוגוסט 1985, כרך י"ב גליון 4

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. ידידותי למשתמש?

OCR (הסבר)
כרך יב גליון 4 8 אוגוסט 1985 8 אלול תשמייה ₪ ₪8 היוס כבר ברור, שכדי לעבד את האדמה צריך לעבד גם את הנתוניס. 6₪א מגישה לך פתרונות מתקדמים שהוכנו במיוחד למושבים: - הנהלת חשבונות מלאה של האגודה והחבריס -- קבלת מידע מיידי ועדכני של חשבונות החבריס -- מערכת הלוואות משוכללת ביותר -= ניהול ריבית לחשבונות ולענפי המושב - ניהול מחסנים -- קריאת מונים -= ניהול נקודות המכירה בצרכניה, איסוף הנתונים באיגום כלים, ניהול רישומי המחסנים, עיבוד תמלילים ועוד... 5 כ וו ןו ונט ופ טג ץד ד 8 8 הק 6 | ₪ | 0 הא חחח החסה ה רדותר נווקרו וו = 1 0! שי ו | 6 6 6 4 | המערכת פשוטה לתפעול ומעמידה לרשות מקבל ההחלטות במושב כלי רב-עוצמה, המסייע לו בתהליך קבלת ההחלטות, על בסיס מידע מעודכן ומנותח בזמן אמיתי. ] 4 1 2 / ש מושבית - פרי פיתוח בית התוכנה יידעת''י, אשר רכש נסיון עשיר ומוניטין רב בתחוס י. א. מ'טווך בי 183 מ טל. 03-2811151 | -- נ.סי.ר. מייצגת טכנולוגיה מתקדמת ביותר בתחוס המחשבים, שמאחוריהס הגיבוי הטכנל והמקצועי של חברת י.א. מיטווך ובניו בעיימ. הטרם את הור ו וחצוב הגה - -מעשה.-חושבוו "מעשה חושב" - כרך י"ב גליון 4 8 אוגוסט 1985 ₪ אלול תשמ"ה האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה תוכן הענינים: תקני מחשב ידידותי או שטותו? תקני מחשב ''וווווופוווויי י'וופפ9ייייי 5 סקירה זו של תקנים בשדה המחשבים תתמ- ראיון עם אסא כשר..........--.-... ‏ 12 | קד בפעילויות התקינה הבינלאומיות וכן ודוּ ו . במאמצי הפיתוח בארצות-הברית ותספק פי- דידותי או שטותי......... יייייייייייייי ‏ 17 = | רוט מלא למתרתש ב-ממם1 וב"זטווקמוטס דו"ח שנתי של הנהלת איל"א 500061. תקוותנו היא שהקוראים ילמדו או- הווצאת. ל | קנים, סוגים שונים של מסמכי תקינה, דרך שמן ומים.... 0 2 התפתחותם של תקנים ב7ץ61ו500 זטזטקוחס) חקר טכניקות לפיתוח תכניות 5 יוכלו הם להיות פעילים בשדה הת- ולשומלות.... ו ו ל מן הגולם עד הרוב 57 גולמים מלאכותלים :00 39 המחשב מגלה מידע מוצפן במקרא ו ו שמן ומים התפקודיות המוגבלת מול המחיר הגבוה הינה המגרעת העיקרית כיום. טלפונים/מסו- פים, כשהכל נאמר ונעשה, אינם מוסיפים למה שמבוצע היום ידנית. עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: מיכה חנני אבי כהן הדר מטמון אליהו הכהן עורכת: אלינער רבין חרויות הפרט בעידן המחשב - ראיון עם מזכירת המערכת: רות קופרמן אסא בשר כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 ירושלים, טל. 02-521930 בלה בוכוהל מדרע בשפת 2 אכן מהווים המחשבים סכנה לחחרויות | עבר מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55" | הפרט? האם המיחשוב המתקדם והחלפתם טל. 03-2535192 של פועלים שחורים במחשבים מתקדמים גולם איש הוא תהליך חיובי או שלילי ככל שהוא נוגע קח פטיש סדר-צילום, לוחות והדפסה: לעקרונות הצדק וההומניזם? מה תפקידו של לך לעבוד דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א החינוך בתהליכים האלה? שאלות אלה ואח- ואל תעמוד רות הצגנו לפרופסור אסא כשר מן החוג לפילוסופיה באונבירסיטת תל אביב. כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבר שיר ילדים עברי והגגור.אות+ חוצר יוור ורונש %ה% צפווי אה אד פפג] 66 46.+6 04 חייו של המשווק המורשה של יבמ אינם בדיוק פיקניק עבודה קשה ולימוד ממושך דרושים כדי להשאר מעודכן תמיד בתעשית המחשבים המתפתחת במהירות מסחררת. המשווקים המורשים של יבמ מקדישים לכן שעות ארוכות ללימודים ורוכשים באופן שוטף ידע בהשתלמויות המתאימות של יבמ. השתלמויות אלה כוללות הדרכה מקצועית על מוצרים ותופניות והכשרה להגשת סיוע טכני ושרותי תחזוקה. כל המשווקים המורשים של יבמ הם אנשי מקצוע אשר נבחרו בקפדנות. מלבד הידע, המומחיות וקיומו של מערך השיווק והשרות למוצרינו, הם גם מעסיקים את האנשים הנכונים, אנשים מיומנים המתמצאים בעסקים. כי בשעה שרוקחים, למשל, אינם צריכים לדעת דבר על סיביות ו"בתים", המשווקים שלנו מוכרחים לדעת כיצד המחשב האישי יכול להקל על ניהול בית מרקחת מודרני. איזו חבילות תוכנה, מתוך מאות תוכניות קיימות היא המתאימה ביותר לאדריכלים, לעורכי דין, לרואי חשבון, או לחקלאים? במה שונים הצרכים של עמיל מכס מאלה של מנהל שיווק? נוסף על כך, עליהם להישאר תמיד בתמונת החידושים. יבמ יוצרת עשרות פיתוחים חדשים למחשב האישי בכל שנה והמשווקים המורשים מתעדכנים בהם ללא הרף. יבמ מספקת להם חומר הדרכה, ספרות עזר ומידע רב על פיתוחים וחידושים בתחום המחשב האישי. המשווקים שלנו חייבים לשלוט בכל המידע הזה, 0 שאתה תפיק תועלת מן המערכות שהם מתאימים ךַ מסלול הלימודים ה"קצרצר" הזה עושה את הענין קל יותר עבורך, כאשר מגיע הזמן לבחור מחשב אישי. לכן, כאשר אתה שוקל לרכוש מחשב אישי, הקפד שיהיה זה מחשב של יבמ, שמציע לך משווק מורשה, אשר ברשותו השלט המעיד על כך . ושאר כר עגה. למוחשב האיש שר יבנ > לרגו מחשבים טל' 285151, 03-200704 * משוב טל' 03-453202 > מל"ל טל' 207325 ; 03-2529055 * קומפיוטרלנד טל' 202525/6 ; 03-289520 * איכות מחשבים טל' 03-7514302 * גטר טל' 299705 ; 2-4א03-2853 * טריפל די טל' 0-0 . יל.ן/מת"מ טל' 03-383355 לחלק מהמשווקים סניפים נוספים ברחבי הארין. פרטים בסניף המרכזי. הרברט הפט, .16 5011 תקינה תקני מחשב לתקנים רשמיים, על אף שלעיתים תכופות הם נראים כאבני נגף בפיתוח, יש תפקיד חיובי בעיצובו מחדש של שוק המחשבים. אגודת המחשבים פועלת במרץ להפקתם של תקנים חדשים נוספים. מעט כל אחד מסכים שתקנים מסוג כ כלשהו הינם הכרח בעולם המחש- בים. נראה שהיתרון הברור הטמון בהם הוא יכולתם לפשט את תחלופת הנת- ונים - שטח שנבחר לדוגמה ע"י 5611 (-10 זס] 00606 5180076 |בהסוובא תגסוחטחוה טטחה(סזט)ח] הסווהוחזס!). הצורך בתחלופת נתונים ומידע ובתקנים לתווך התעבורה הוכר מוקדם יחסית, כבר בתחילת הדרך. ליכולת להחליף נתונים שנוצרו ע"י המחשב בעזרת כרטיסים (זוכרים אותם?), תקליט, טייפ או חיבור ישיר היתה השפעה מרחיקת- לכת על השימוש היעיל במחשבים. באותה רמה של דחיפות בה נמצאת תחלופת הנתונים, נמצא גם הצורך להעביר תכניות ממחשב אחד למשנהו והוא ממומש כיום באמצעות תקני שפות. תקנים עבור קבוצת פקודות של מחשב וכן עבור ממשקי מערכת הפעלה מתפתחים באיטיות בכיוון קידומה של ניידות בתוכנה. תקשורת זו בין מחשבים, שחשיבותה גדלה, כוללת פירוט של קצב העברת המידע, אמצ" עים להבטחת שלימות המידע, נוהלי אימות והכרה וכן שיטות הטמונות בכל מכונה, המסייעות לפתור סתירות, אם מתרחשות כאלו, בנגישות למחשב או לתווך התקשורת. עקב העובדה שתכניות מחשב עשויות לטפל בנקודות רגישות של הממשלה, הכלכלה או" אף חיינו הפרטיים, יש צורך בפיתוחם של תקנים אשר יבטיחו את רמת אמינותם ודרגת -פווחזטכן זוא 4166]פתגז1, 0זתוזק6 .165 1984 (6 זהקת עס 1 -סק .10 .סא .17 .]סש ,א 0081707 וחסז] .חסופ זו אבטחתם של נתוני מחשב. במספר מקרים - דוגמת בקרת תנועה אווירית או תנועה של רכבות, מערכות בטיחות בכורים גרעיניים או בניטור מצבו של חולה - לתכנית המחשב עלולה להיות השפעה מכרעת וישירה על בטיחות האדם. תקנים לפיתוח תכניות ול- בדיקתן ביישומים רגישים כאלו חשובים ללא צל של ספק והם מציגים מגמה חדשה בפי- תוח תקינה. פעילויות תקינה פרטיות נתמכות באמצעים רחבי היקף כלל-עולמיים בתחום המינוח, בהגדרת המערכת (לדוגמה, תקן 051 מסנטטטהתססזט)ח1 וחטוצצ5 חטכ2)) ובתיעוד. סקירה זו של תקנים בשדה המחשבים תתמ- קד בפעילויות התקינה הבינלאומיות וכן במאמצי הפיתוח בארצות-הברית ותספק פי- רוט מלא למתרחש ב-1555 וב"זטוטקוחט6 צוטו6ס5. תקוותנו היא שהקוראים ילמדו או- דות מדיניותה של ארצות-הברית בנוגע לת- קנים, סוגים שונים של מסמכי תקינה, דרך התפתחותם של תקנים בדע1טו506 זטוטקוחט) וכיצד יוכלו הם להיות פעילים בשדה הת- קנים. פעילויות תקינה בינלאומיות ה גופים הבינלאומיים העיקריים העוסקים בתקינת מחשבים הם 150 (ח0ו1281תה2ז) 0310ת513 [ההסנזה החזשוח]) ו167 ([64וחהת66ותסזז60|] | |התסוןהתזסותן הסו88!ותוהט6) אשר מרכזם בג'נבה. תחילה טיפל 156 בעיקר בסביבה החשמלית הבסי- סית הקשורה למחשבים (מקורות הכוח החשמלי, החווט, המחברים וכו'). אולם מאז התרחבו היריעות. הועדה הטכנית החשובה ביותר ב-051, הינה ה-1697 "מחשבים ועי- בוד מידע". בועדה זו תת-ועדות, אשר רבות מהן מחולקות לקבוצות עבודה. נציגים מכ- 0 מדינות משתתפים בצורה פעילה ב-1697 של 0051 ומספר דומה של משקיפים. לא כל החברים או המשקיפים משתתפים בכל תת ועדה. יעדיה של 1697 נגזרים מתוך מבנה תת הוע- דות שלה, המובא להלן. לפני שנים אחדות התמזגה תת ועדה טכנית שעסקה במערכות משרדיות (אז 10695) עם 1697 וכתוצאה מכך טיפלו מספר תת-ועדות בנושאים שאינם קשורים קשר הדוק למחשבים. להלן מספרי תת-הועדות | ושמותיהן | המתאימים, המשתייכים לועדה הטכנית מס' 97 של 081: - אוצר מילים - קבוצות תווים וקידוד - זיהוי תווים וסימנים - (בשלב זה אין הקצאה) - שפות תכנות - תקשורת נתונים - תכנון ותיעוד של מערכות מירע מבוס" סות מחשב 8 - בקרה סיפרתית של מכונות 9 - שפות תכנות לבקרה סיפרתית 0 - תקליטים מגנטיים 11 - תווך מגנטי גמיש לתחלופת מידע 2 - סרטים מגנטיים 3 - מיחבור ציוד (-קוטףש 1ס חטוז6שתחטטזטוחו זחטוח) 4 - סימול נתונים יסודיים 5 - מבנה תוויות וקבצים 6 - מיחבור מערכות פתוחות 7 - כרטיסי זיהוי ואשראי 8 - הכנת טקסט ושיגורו 9 - ציוד ועזרים משרדיים ב-156 נוצרים תקני המחשב במספר ועדות טכניות, כפי שמובא להלן. הגוף הקשור ביו- תר לתקני מחשב הינו ה-1683 "טכנולוגית מידע". הועדות הטכניות הפעילות במחשבים כארגון ה-156 הינן: 5 - מיכשור גרעיני 4 0 0000000 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 5 4 6 - כבלים, חוטים והתקני גִלְבּו עבור ציוד בזק 8 - מערכות מיקרו-מעבר 6 - אמינות ותחזוקתיות 5 - בקרתו ומדידתו של תהליך תעשייתי 4 - אבטחה של ציוד לעיבוד נתונים ומכו" נות משרדיות 7 - תאימות אלקטרו-מגנטית 3 - טכנולוגית מידע הערת המערכת מאז כתיבת החומר חלו מספר שינויים בועדות 051.תת הועדה 50-16 בוטלה ובמקומה הוקמה תת ועדה 56-21 אשר מוזגה לתוכה את 56-16, קבוצות עבודה מד5675 וקבוצת עבודה מ-5076. לישראל יש כיום נציגות (חַמִפ1ַא15א 0) בתת הועדה וב867. ארגונים בינלאומיים ואיזוריים אחרים הפעי- לים בפיתוח תקני מחשב הינם ה-66111 [0סוז 3 חזטזה] הס 66ו!וח 0 200801181::6)) -סזטם) 014 , הקהזקט|16 0ה8 טתסתק6|6ך 00וז550018/ 8זטזט301]נותב1 זטזטקוחט.) תגסק ו-ק1"1 (-ח] זס] הססהז660] |החסו!החזטוה ( 706658109 חסוזהוחזס] ארגוני תקינת מחשבים אמריקאיים הח קני מחשבים מפותחים בארצות- הברית הן במגזר הפרטי והן בממשלה. מרבית פעילויות המגזר הפרטי (תקינה התנדבותית) מנותבת דרך 1 (-ג]ו]צח1 51300870 |החסוזםא ההסוזטו 6) המהווה גם את אפיק ההשתתפות של גופים אמריקאיים בפעילות הבינלאומית. מרבית הפעילות הממשלתית מרוכזת ב-85א (513008708 ]0 טבטזטם |גחסוזגא) ובמשרד ההגנה (00כ). תקני מחשב מופקים ע"י 5א כחלק מסדרת ה-8ש 125" (גזט66 -6ו|סט 518008165 פחופפטטסזק תסווגוחזס/ה] פחסוזגּ). לעיתים ממסדים פרסומים אלו פעילויות תקינה התנדבותיות אולם בדרך כלל הם משמשים קווים מנחים לסוכנויות הפדרליות בנושאים אשר אינם מכוסים עדיין ע"י פעילויות תקינה אחרות. סדרת ה--11א סז והסדרה החדשה יחסית 00-510ס מהוות את המקורות העיקריים לתיעוד הת- קינה של ה-0פ. כתוצאה מהעובדה שהצ- בא מעוניין בציוד אמין ובמיכשור שניתן לתחזקו ברמה גבוהה - נושאים יחודיים מעצם טבעם - נוטים תקנים אלו לפגר בצורה משמעותית אחר תקני המגזר הפרטי. תקנים המפותחים ע"י ה-85א מדגישים תיעוד, אר- גון מסד נתונים, אוטומציה משרדית, תווך "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה תעבורה ותקשורת וכן כוללים מינוח. תקנים המפותחים עיי ₪0 מדגישים קבוצות פקו דות פיתוח ותצורת תוכנה וניהול תוכנה. תקנים התנדבותיים נוצרים ע"י ארגונים מסחריים, דוגמת 14א685 (0ח4 0 -55001/ א |תסותקוט ו חסווה) ר-514 (-458001/ 8 16070106 חסטג); או ע"י ארגונים מקצועיים בדומה ל-מםם]. בעוד מרבית תקני המחשב פותחו ע"י ארגונים שהתמקדו בטכנולוגית מחשב בצורה כללית, הרי ניתן למצוא לעיתים שקהיליות בעלות אורינטציה יישומית מימנו תקנים ההולמים את סביבותיהם היחודיות. דוגמאות לכך הינם התקנים לשימוש במחש- בים בתחנות בוח גרעיניות וכן קווי הנחיה לפיתוח תוכנה ביישומים אוויריים. ארגוני התקינה ההתנדבותית העיקריים מתומצתים בטבלה 1. היחסים בין הנושאים המעסיקים את המגזר הפרטי והממשלתי בשדה התקינה נבחנו ע"י פא (עזסגוצ0 שו[ 5100876 [החסוזגא ו 00)). ב"1978, פירסמה 57//6א את: 6 6ה) זס] 518068706 חס עטווסק [המסוזהא" הזחש וח16קוח1 060ח6תוח1060] 3 6ח4 אטזהו5 "הגו המדגיש את חשיבות שיתוף"הפעולה כאלמנט מרכזי: "הענין הלאומי ישורת בצו- רה הטובה ביותר כשהן המגזר הממשלתי והן הפרטי, ו/או תת-ועדות של הנ"ל ייזמו, יפתחו וישתתפו בתכניות המזרזות ומעוד- דות את שיתוף הפעולה של שני המגזרים בפעילות התקינה הלאומית". התנאים הבסיסיים למדיניות הלאומית הינם (ו) פתיחות, כלומר, טיפול זהה במשתתפים, ללא קשר לחברותם בארגונים המממנים את התקן: (2) קבלת החלטות עיי הסכמה כוללנית ונרחבת במאמץ להתגבר על ביקורת שלילית כבדת"משקל; (3) אזזון, כלומר הגופים הכותבים את התקנים לא נשלטים ע"י קבוצה אינטרסנטית יחידה; (4) שיתוף לקוחות ומשתמשים: ו5(7) אחזקת הרישומים כך שכל המעוניין יוכל לגשת אלי- הם. בינואר 1980 פירסם משרד הניהול והתקצי- בים קווים מנחים המבוססים על המדיניות הלאומית בפירסום 119-. ותכנית היישום למגזר הפרטי פורסמה ע"י 451 בדצמבר 0. נסיונה של ארצות הברית בהקצאת תפקיד מוביל במדיניות התקינה לארגון לא- ממשלתי דוגמת ₪51 שונה בצורה חדה מנסיונן של מדינות רבות אחרות, שם לגופים הממשלתיים | מנהיגות | בלתי"מעורערת בפעילויות התקינה. תקנום ב-1555 וב- צ 0 6 ₪ הינו אחד מהאבות המייסדים של [5א/ והוא ידוע כארגון מכובד בפיתוח תקנים. פעילויות תקינה בתוך 1585 מובאות בפני מועצת התקנים, האחראית לאישורם הסופי של התקנים וכן לתיאום הפעילות של כלל הגופים בארגון. התקנים מופקים בועדות טכניות של האגו- דות והקבוצות המשתייכות ל-1555. בדיון העוקב, מופנה הזרקור לעבר עבודתה של ה7ץו50000 זטוטקוחס6 המסונפת ל-₪=5]. טבלה 1. ארגוני החקיקה ההתנדבותיים בנושא מחשבים בארה"ב הארגון הנושאים בש 5 ה ו אזם 5 חס 601166 [ב16תת160 0ו0גת 0-0 - מסטן ה ₪ וטופ - מסתן : 0 0 קחוזט6ת וקחש חסצוסק - סק רחבים ביותר, כולל תווך לתעבורת נתונים, תקשורת, שפות, ארגון מסדי נתונים ותיעוד מעגלי תקשורת ומחברים תוכנה למערכות מעופפות רחבים ביותר, כולל אפיקי מיקרו-מחשב, תוכנה, שפות, רשתות מקומיות, תועוד, מינוח, ויישומים : אפיקים וממשקי 1/0 למחשבים יושומם של מחשבים באתרו בורים גרעור ניים = כ ו או יצרן המלרועוביטו הגדול באירוצה. עובדה. נתוני המכירות של מחשבים וציוד נלווה באירובה. מוכיחים שחב' ניקסדורף מייצרת ומשווקת יוחר מכל יצרן אירובאי אחר. 'יותר מביליבם, יותר מסימנם ויותר מאוליבטי. בניקסדורף זוקמים הישג לא מבוטל זה לזכות הקונסבציה היחודית של החברה האומרת "אנחנו קודם כל עוסקים באנשים". מכאן נובעות ההשקעות האדירות, שהחברה משקיעה מדי שנה, בלימוד צרכי המשתמש וסביבתו, בתכנון הארגונומי ובשיפור והקלת שיטות ההמעלה של מחשבי ניקסדורף. רק טבעי הוא אימה, שבכל עסק המשרת אנשים, כגון: בנקים, רשתות שווק. בתי מלון וכדומה + ניקסדורף הוא המחשב המוביל. ניקסדורף - המחשב מם. 1 באירומה. כי אנחנו מאמינים שמחשבים נועדו לאנשים. - = סוכו ו א עוד יחרון "בלתי הוגן" של אלדור. גצ ם-י נציגים בישראל של: ואשסאגד 6אצסהחגט ,+*הססאוט ,6455, אלביט. בניין שביט,גבעתיים.טל.03-319448 5 518008705 56| וחסז אספהסקהו הס *508א500 ששזוד זטס 6 ,136% הח0ס .6 ב!סזסוסו |6מסטת .₪ 3407 8 2 ,אוחססחם )602( 1 ₪ 5 0 48065 3 ,50=.א18 זס הו600 9500 4035885. 0 )703( 12 6 6 .סח] אוחסזואפד 0 608 2 0 ₪ .6!וושהספווצ )503(| 0 6 2 חפססה 0 פוא ,804 7 1[ ,חהאוס)65זססו% )609( 5 48785 56%, 0006 1 5 616058 6586 (080) 0ו/86ק 1ה6ח5ו51301ם .וסחט!00 תפוזוזם -סא= 030 )604( 0 ואוא-סד ד ד ב סד 5 8ח0!3א₪36 0930660 (5ט530ז6/) 6נ0 )הסה6זט635ו₪ ץזוווסהוו6ם ץווובטכ) 6זבש!/50 6 5507800868 הג ז0זק 3 35 408 8 ח7ך099 [₪50 |56/8 חסון18ה6והטזופח! (ו5) קססי] 12 153 1.077 1 +*א) ,980086 ץ6!אסטם זפח616ו-] 0 פוא ,808 7 1 ,הצוסו65זססו 6 /609) חספ" ח8צס51 810 .6 ,ח160/צ6ו/ .יקא 35 חסחז ח63 2880 1 ₪ ,0878 18ח58 6 .אס 446-4666 (408) ||| 187065 470ח6וה 86 53510006 3705 4 ₪ ,0!378) 3)ה68 0 (408) וזסחָהד .₪ [6החסווא .100 ,865007005 שַהָהטחַח3 1 .0 0ח6טזסצוח 4885 1 00 ,066|טס₪ )303( 7 0 טוהחסות 875 זהססזסווא .0 סוחס)40 ח58 1120 3 0 .10 סוק 2 (419) 0 86 פוזהוא סח] אוחסזואטד 0 אסם 0 7 05 ,ח₪680710 )503( 2 ואוא-סד אוא-סד ד אוא-סד ד ץוווהטכ) 6ז3עשו50 35| 55078806 [חוסם ובסו זס! 6ו61חחת)וזת טסוו 5 |6ע6.] חףו13 וו זסו ב סז 01 ]50 1070888 ח5/516 ז6)טקוחסססזסווא (5טם/!וט!א) 5ט זס! אוסשוןא 68זה !5008 ח0ן601 11676000 זסו 0 -- שו 677 ד זפ הס זפטזהזס | 632806050% 0508 = ודוד ה 1 0-ו . 77-הו וו 7 הי 8 060 סו 000 610 5 הזז /001066550ז6ו1 5 .6ח! ח60ו[0. 0 ו א 0 68 8 ₪ 90 ץג סוסגוס 5 2900 8 ₪ .01600 ח8 2 2 .06ח8ד 2 .6 455-1930 (619) -438 1 .זנ ,הששסזם .4.8 דהסד ו 50 660 פ וווזזסם וטבש אוא-סז 58 3061306 66 .01 5חטטסזוט 6 חוז60ןו9 ]65 הסשחס ] 011666 /זו5זפצוח 5 5600 0] 566006 50366 סזבּוווטואת 8 ,0118080 גוא ז5ץזטסטוסות 0 (619) ץשזזטס ,סַחואוסם 6 האסזם 8 זדסד זו ע0סוסחוהו19 662 0 (660 500) 0010 6 ז ,השסזם .4.8 ד.סד זסו6ט6000וח56 וגזופום 12 , , : 9 סה אואסד סוסא 94 (660 566) ו ו 00 5 חסוסטופח1 פ 8 .0 00/6006 חסו1/185 0 0 03 טסה 0003 109 0 זט . בי ד הו 4 0 ,01878 98018 0 ווהוהחט5 22685 6 408 0 3 ל חבחו!ווק וחסד אוא.סד 1006550 0זסווא 695 טק 00 ע8111-ע111 506 6100918016 6 408075 ה160 אשד 5 חסו09ח16אש ו 109 9 אסם ₪0 חזס 5 הזזה 685 0 0 ,2050 ח38 2 9 (408) 4 80% 00 9 אץ ה510טסות 2 אבו ואוא.סד 006550זססזסוו 696 8 713 5 80% 0 (5-100) 85 4 0 ,סקז 08800 ף) זווא | אד 5 "דפ 1 6 (415) .0 037000 2411 / , , , סו !3!055-50 ו 5 ל 9 3 (408) 8 .ה ,0902 4 5 26 102 1 [ א אד | 000 א ב חסוופ זט ח00 6זהשו801 = 828 0 0₪ .00ום 580 ו ה 5 חר ףח ו 05 100 " 4 0א ,חחוסו 6 סוד 0 86 6מנ0 102 61 878-8100 (919) 5 גול ו צח0ח0א3ד פַחוזסַפַהופַחהם הוז0סו06 סוצהּם 6 50/0 829 6 אס 0 8 00 סוחס וטס 4 ג 668116 .א 6צ 0ח208|8 2425 0 7 א ,8116 ח00ו0 1 (612) 6 (0801000 8 . / 6 0086ד פס 5 / ; 100 8 ה ו 1 זט 86 ו " .0 הוססו .א 2500 0 עוזסחות ₪ ד וז סק 006 7 22 ,אוחפסחש 5 06 989 (602) 0 חוזקו60 0ואגם | 56.סד יו 0 וע ואוא-0 1ח09ה0606ח! ופוחזס= 8 אוספת 6 1008 8 11008 6ההסףזה , , |והסו= (829 566) וח 0099 6 6 הזזה וחוס< טחוס )312( 1 6 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה :1 זס! 0!5םוחץ5 ז :חסוז23וח3הַזס [ַהוז50ה500 זס! פהסוז3וצסזססא * 58 חו סע 1166 00 - ₪ 6 0 518008705 ז6זטע ו 00 + 6 שוסהוהטה ע!ו090678) 678160ח6ף 31זם - פם 5 זסזטקוח,ו0) ריס 00/1166 ו68והת60ד - ד (חה8חזוהה6 6ח] וחסז! 05 טק וח 00 תס 0011166 (ה6והתספד > | 6-00ד שח וחסז! 6וסְבּ1והצ3ּ ,155060 5800810 - 6 5 זווא 8 6001066550/5ו1 חס 001166 (68והת66ד - | |אוא-סד 6 פח) וחסז! זס ז10ה06 56106 65| 5 וק חס 0000/1166 !68והת66ז > | 05-שד ץ800 ו16טק חס התד 36 הזש הוה 16ה0663 חס 11166 וח60 ו68והח66ז > 057 שד הַחוזספַהוחָה= 50/1216 חס 1168/הח607 [168הת66ד + 6 000 ח766 17651 תס 0070/1166 |68והת60ד * דו-סד סַתו1פ/| 56087816 966 ** 5 אזסצון6ה 68זה [1008 2802 01 618 855 הז ]6501 |!נצ הסוח 01 ח630 ,61]0115 ]0 זסם הנוח 8 סוחז 011060 ח66כ 85ח 801[סזק 05ז513008 פוחד הווח 8ח הז 115166 זס5חהסס5 0ח8 הס8זסקזוח0 שתז .הסז91!טס3: חַחושסו!ס1 18 חו %.802 85 61/1160 זהסחטסס .5 802 ||3 ס] הסהוחזס6 8/6 06%ח1 וו אספתםקהוהחס = ודוד דסמ .סא 6 עא5חו10 וחה:ו!ו 2 סז חסוזסטטסזוח! :4 חבש 1001 5 פחסח8!0ד |₪61 5 וס עוווחה3- - 9 + )! פו .4 ח88[0ח//-זסוקבא 6 | ,6!|ואפקבא )312( 6 8 0חואזסש!6חזסוה! :8 חבק 1חסַפהָבּח3ו/ אזסשופא 5 ח037!50 סטהם .1 חסו1ההזס!ה[ דד 6 .0 ]1סזסח 1/הש0ז0016וו 307 8 41א ,סזסחו1 )201( 6 |סז1חס אחו 1 !68וה1.0 1002 5 עתסטס ] .0 0!התסם 0ז80ק-101011ן 19420 ]100051680 0. פא .ססום 4 ₪ , סחוחסקט 4 .)א 257-7000 (408) 6ווטו) 50056 זסוזוה 3 חסו)26160 ח0סו5ו!|200855/00 3 5 (800) .ד .₪ 5 ח6אסך 1004 5 2813 0000070 .1 ח281 תחסא 10640 9 פווט5 9 2 ,אוחפסתש 2 (602) 9% האחחסס .א .3 1 ₪ 5 .1ק6ם 00 0% 5 ,אק 0!6ח3וז7 ה0ז6508 9 0א )919( 3 ו הסאסך 105 0 זס טב ח6||סוא 387065 00068 20 0800 0. 8 /// ,5100!0ח8!/ )617( 364-2000 61. 1 אזסש61 768 חהה!זו!|סקסזוסוא 1006 6 ח8ח!ח5)8 אזהוא 5חפח טח |8/9ח30) ץהסזם 1775 9 זא ,אזסצ שסא [68וחח60 ד שְחבּסטבסזם 0077 קטסזס ץוספוצס0ה 5 3 ,חזט80!זזפות 4 (717) *מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 1 (212) 0 ל ו (08וחח60 ד 05ו201) סזםו= 1008 . , טסז עזספוציסה 8 80% ₪0 . 0 8 הנחיה נוהלית לפיתוח תקנים ב"זסוטקוח0) ץ61ו500 מסופקת ע"ד 4611911003 518000705 6 בפיקוחו של סגן הנשיא לתקנים עס|אסטם טסו ההכנה המעשית של הת" קנים מבוצעת בקבוצות העבודה הנתמכות ע"י הועדה הטכנית אשר לה נסיון רב בת- חום. בשמופקים מספר תקנים בועדה טכנית יחידה מותר (ובדרך-כלל חובה) ליצור תת" ועדות לטיפול בכל הנושאים, כך שבל תקן יקבל את תשומת הלב הנוהלית הדרושה לאישורו. האחריות לפיתוחם של תקנים מואצלת בדרך כלל לקהילה הטכנית הקשו- רה לנושא - סוד איכותם של תקני 505]. בארגונים רבים אחרים לפיתוח תקנים, מוא" צלת אחריות זו לגוף המורכב מנציגי חברות וסוכנויות, אשר אינם בהכרח מומחים בנוש- אים קשורים לתקנים הנידונים. תחומי העיסוק של פעילויות התקינה הנוכ- חית ב-ץ506/61 זטוטקוחס6 של 1555, מוצגות להלן. כל פעילויות התקינה הנתמכות ע"י הועדה הטכנית של מיקרו מחשבים ומיקרו- מעבדים מתואמות ע"י 156א (זספגטטסזקסזסו]א חס 6ז09הגו5) והפעילויות המוקד- שות בועדה הטכנית לנושא הנדסת תוכנה מתואמות ע"י תת הועדה 55% (טז5008 58 5 >חטטהופתם). מספר תהליכי תקינה, כולל ברפואה ממוחשבת, לא הגיעו עדיין לרמת פורמליות המאפשרת הכללתם ברשימה זו. תקנים הקשורים לשדה המחשבים, נוצרים גם ע"י אגודות 1555 אחרות. העיקרי ביניהם הוא ה-555-510-488] (אפיק 0/) אשר פותח ע"י ה-15א1 (6ח4 חסוזבזהסוחטזזצה] 5000 ]הטוחטזטצג0]א) כמימשק סיפרתי למכשירים מתוכנתים. הועדה להנדסת כורים גרעיניים של 255 (-50616 פחוזס6חופחם זטאוסק תמכה בד1558-510-7.4.2.1, המטפל ביישומם של מחשבים סיפרתיים כנושאי תפ- קיד עיקריים, מבחינת האבטחה הקריטית, בתחנות כוח גרעיניות. סוגים של מסמכי תקני 1555. מאחר ו-מסם] פועל לקידומן של פעילויות מקצועיות וטב- ניות, הוא מציב הגבלות חמורות בכל הנוגע לסוגי התקנים המפותחים בחסותו. פיתוח תקנים הממסדים ניקוד או סיווג שרירותיים נחשב מתאים יותר לארגונים מסחריים. נוש- אים אופייניים המכוסים ע"י תקני מםםן הינם: = רשימת מונחים, הגדרות או סמלים; > חשיפה של שיטות מדעיות למדידה או לבדיקה של פרמטרים או רמת ביצוע. = איפיונים, ביצועים ודרישות בטיחות הנלו- וים להתקנים ולמערכות, וכן המלצות המשקפות את רוח הקידמה בעקרונות יישומיים או הנדסיים בשטח טכנולוגי מרכזי. נושאים אלו ניתנים לטיפול בשלוש מסגרות עבודה, בתלות ברמת הנסיוןז הנדרשת או "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה במאפיינים המחייבים הגדרה. כשהטשא הנידון בשל וקיימת הסכמה כללית על כ היישום, ניתן ליצור תקן. התקן ממסד דר שות בסיסיות ומשתמש בלשון עתיד (9%1). בשדנים בנושאים פחות בשלים או כאלה בהם פרטי הוישום אינם ניתנים להגדרה מלאה, ניתן להפיק המלצה. סוג כזה של מסמך מייצג נוהלים או עמדות המועדפות עייי חםם] אולם ברמה פחות מחייבת. הפועל הנפוץ במסמך הינו 00/0 מדריך מסמך המוגדר אף פחות מהמלצה, מופק במצבים בהם ליימות מספר חלופות ליישום הנדסי טוב. ניתן למצוא תיאור של כל אחת מהן במסמך אולם אין בנמצא המלצה פסקנית וחד"משמעית. מאמצי התקינה הנוכחיים של ה"0ו506 | זטוטקוחס60 עושים שימוש בכל שלוש מסגרות העבודה. דרגת חופש נוספת מוענקת כשמפיקים את בל שלושה סוגי המסמכים לשימוש נסיוני. נוהל זה מומלץ כשנדרשת רמת הסכמה גבו, הה או שלבי תחיקה רבים לפני אימוצו של תקן הגדרתי. מסמכים לשימוש נסיוני חייבים מעונינים, לנהל את תהליך האשרור ולהבטיח את פתיחתו של תהליך כתיבת התקנים. התומך מקים תחילה קשר עם ד0:7ז0חגו5 6 ע"י הכנסת "בקשה לאישור פרוייקט" (חָאת). בשהמועצה מאשרת את הבקשה, מתחיל תהליך הפיתוח. כל הפגישות המתקיימות לאחר הוצאת ה-4₪? חייבות בפרסום מוקדם והן פתוחות לקהל. כל הרישומים וכן רשימת המשתתפים חייבים להישמר וכל תהליך הפיתוח חייב להיות פתוח, וזאת בהתאם לקריטריון שנקבע ע"י המדיניות הלאומית. האלמנטים הנכללים ב- ₪ הם: > בותרת הפרוייקט טווח ומטרה של הנוהל המוצע תומך (אגודה וועדה טכנית) תיאום מוצע (ארגונים ושיטה) שם הקבוצה שתכתוב את התקן שם האדם האחראי לתיאום (בדרך כלל י"ר הקבוצה) > שם מגיש הבקשה (בדרך-כלל היו"ר או התומך) לקבל את אישורו של התומך בהתאם לת- נאים שיפורטו להלן, אולם אין צורך במענה לכל ביקורת שלילית. תקנים לשימוש נטיוני תקפים בדרך-כלל שנתיים. כוצד מפותחים תקנים? הנוהלים הבסיסיים לפיתוח של תקני מחשב זהים לאלו של תקנים בשטחים אחרים: הנוהל חייב לספק את כל דרישות המדיניות הלאומית, ואם פותח ב-ם155 הוא חייב להתאים למדריך התקנים של 8₪פ!. יישומים ייחודיים של דרו- שות אלו ב7 5066 זטווקהוס6 נרשמו במד- חף לפיתוח תקנים. הנוהל המתואר לעול ה מגוון פעולות הנהוג ב"זטוטקוחס שטסטפ. הצעד הראשון הינו זיהוי של 6 ה לנושא התקן המוצע וכן לקבל את 5 ב התומך חייב להבטיח שאבני דרך ו ות במחזור הפיתוח ימולאו כך שישרוך תיאום במאמץ הפיתוח המתבצע בגופים הנתון הקשה ביותר למילוי ע"י מגישי ה" אא המתעתדים לפתח תקן חדש הינו הס" עיף "תיאום מוצע" אשר בו יש לפרט את שמות הארגונים וכן את האמצעים הננקטים לצורך תיאום. הפרט האחרון מבוצע בדרך- כלל ע"י הפצת טיוטות של התקן כמסמכי עבודה של קבוצת התקינה. מינוי נציגים במו"מ, איחוד קבוצות לכתיבת התקן ושמות אנשים הנושאים בתפקידי חברות משותפים משמשים אף הם למילוי דרישות התיאום. קל יותר לפתור סכסוכים בשהם מתגלים מוקדם בתהליך פיתוח התקן מאשר בזמן תהליך האישור ע"י מועצת התקנים של 5 או 1פאא. תקן חשוב למיקרו-מחשבים עוכב מספר שנים עקב סכסוכים במספור פיני המערכת בין תקן זה לתקן אחר. כל ארגון לפיתוח תקנים חייב לשמור בקפידה את כ הטיוטות והחומר הנלווה אשר נשלח אליו. השגה מביך הדבר עבור ארגון המציב תנאים לתקן אם משך שלוש שנות זמן הפיתוח, קיבל הארגון טיוטות מספר המכילות אותו חומר המוטל בספק. מטלה אחרת המונחת על כתפי התומך הינה הובלת המאמץ לדרגת "הסכמה משמעו- תית" בקשר לאימוץ התקנים. בנוהלי 1א. "הסכמה משמעותית" הינה הרבה יותר מאשר רוב, אולם אינה בהכרח פה-אחד. מדריך התקנים של :1651 מציין שדרושים לפחות 75% מן הקולות לשם אישור תקן ולפחות 75% חייבים להמליץ על אימוצו. כמו-כן, יש לעשות כל שניתן על מנת לפתור את כל הביקורות השליליות כבדות המשקל. לעתים קרובות מבוצעים שינויים בתקנים לאחר שהתקבלו ביקורות שליליות ונרשמו תגובות. שינויים אלו, יחד עם התכתובת הרלבנטית מובאים לפורום הקבוצתי ולחב- רים ניתנת הזדמנות לשינוי המערך. תוצאות ההצבעה, ההערות והתכתובת נסקרות ע"י מועצת התקנים; נדרש אישור ע"י 75%, זהו 6 3 תנאי מחייב אך לא מספיק לשם קבלת תקן. טופס [₪₪ווחט5 תחופ משמש להעברת תוצאות ההצבעה למועצה והוא מתיר לחב- רים לקבוע אם נתמלאו כל הדרישות לתי- אום. המועצה גם מקבלת תרשים של כל המשתתפים בהצבעה, סיווג משתמש/יצרן/ כללי של כל המעוניינים וכן רישום ההצבעה. הפרטים הנכללים בטופס ה"-נוחטט5 51400476 כוללים: > האגודה/ועדה התומכת > הועדה הבוחרת > שם מגיש הטופס = מטרת ההגשה (חדשה/מעודכנת/ביטול וכו') = מבנה הועדה הבוחרת מספר המשתתפים לפי סיווג משתמש/ יצרן/כללי מספר פתקי ההצבעה שנשלחו והוחזרו מספר ההסתייגויות והביקורות השליליות מספר הביקורות השליליות שנותרו ללא פיתרון > שינויים ביחס לטיוטה (לדוגמה, לפתרון הסתייגויות של מתנגדים) * פרטים אודות הסתייגויות, | העדרויות והערות שליליות > זיהוי כל פעילויות התיאום והתגובות שהתקבלו > בעיות בפעילויות תיאום היות וועדות טכניות רבות. ב"וטוטקווסי) צוטושט5 מורכבות ממספר רב של חברים וה- יות ולחברים אלו ענין מוגבל בתקנים, אין כמעט אפשרות להשיג 75% ללא העברת סמכות הייצוג בהצבעה לחברות המעונינות. 5 מאפשרת האצלת הסמכות אולם יש להשיג הסכמה לכך מ75%7 מהזכאים להצ- ביע. כתוצאה מכך, אלו הזוכים בסמכות, נדרשים להקדיש לענין את כל המרץ המת- חייב. כל חבר ועדת 16 החפץ להיות חבר בגוף הבוחר מוזמן בדרך-כלל לעשות כן. חברות בגוף הבוחר מוגבלת בדרך-כלל לחב- רי 16, אולם ניתן לצרף אחרים ברשות מוע- צת התקנים אם נסיונם נחשב לרב-ערך במיו- חד או שהם עוסקים בשטח בו דן התקן או שענינם לא ייוצג כהלכה. חברי הועדה הבו- חרת חייבים לסווג עצמם כמשתמשים, יצ- רנים או כחברי קבוצת ענין כללית (ניתן לקבל הקצאות אחרות, כולל אחריות תחיק- תית) בתקן העומד לבחירה. אין מצב בו לגוף המשתמשים או לגוף היצרנים רוב מוחלט בועדה. האבחנה בין המשתמשים ליצרנים הינה ברורה למדי בשטח דוגמת ציוד מחש- בים, אולם זו משימה קשה בשטחים רבים אחרים, דוגמת מינוח, תקנים לתיעוד ובמר- בית נושאי התוכנה. נושא זה חייב במחשבה שניה ע"י כל הגורמים הקשורים לתקינת מחשבים. בתקני תוכנה מושם הדגש העיקרי על הגדרת הסביבה לפיתוח ובדיקת תוכנה חברות בקבוצת העבודה, הגוף היוצר למע- שה את התקן, אינה מוגבלת כלל. גודלן של קבוצות העבודה ב-7ע5060 זטזטקותטי) יכול לנוע מבודדים ועד מאות. מרבית קבוצות העבודה נפגשות 4 פעמים בשנה, אולם תדי- רות גבוהה יותר מועדפת בדרך-כלל ע"י קבוצות קטנות או אלו הסמוכות גאוגראפית. רישום כל המסמכים נשמר ומוגש לתומך. כשלון באי עמירה בדרישות השמירה והרי- שום של החומר עלול לגרור דחיית ה-2488, המסיימת למעשה את מאמצי התקינה ב- 5 הצגת לוחזזמנים של אבני הדרך בתהליך התקן (טיוטה ראשונה, דיווח חיצוני על פעילות הקבוצה, בחירת תומך וכו') נדרשת ב-48/. לוח הזמנים הראשוני משת- רע בדרך כלל על פני שלוש שנים עד אישורו, הוא בדרך-כלל אופטימי. כשמתרחשות הסטיות הראשונות מעודכן לוח הזמנים וסיומו של תקן תוך חמש שנים נחשב למא- מץ מכובד. התקנות הנוגעות לפתיחתו של תהליך הת- קינה ניתנות לפירוש כ"יותר פתוח - יותר טוב". במידת האפשר, יש לפרסם את תאריכי הפגישות חודשים מספר לפני המועד ולהו- דיע עליהן לקבוצות המעונינות הידועות לתומך. פעמים מספר במשך השנה מפרסם זטוט תוס ), עיתון החברים באגודה, רשימה של כל התקנים הנמצאים בתהליך פיתוח וכן את שמות היו"רים: כן מפורסמים המקומות והמועדים לכינוסים וכל חומר רלבנטי אחר. הישגי התקינה של ע6וש50 ז6)טקוח 6 - 1566. מרבית התקנים שהופקו לאחרונה ע"י 1555 ו זטןטק וח > - צצו ועלו מתוך נושאים הקשורים במיקרו-מחשבים, הנדסת תוכנה ותקשורת מחשבים. חברי זטוטקותס6 - מסתן 506 באיזור מפרץ סן-פרנציסקו, גילו צורך דחוף להגדיר ולתַקנן את מאפייניו של המימשק למיקרו-מחשב והם יצרו את ועדת התקינה למיקרו"מחשבים (186א), אשר הונחתה תחילה ע"" וטופ טסט וכיום ע"ל מו[טות5 |טוגמשו1א, המכהן גם כתומך של 86]א. 5112-696-:15, המכסה את מימשקי האפיק 57100, ו555-510-7967! המכסה את מימשקי ה->טטוווא של אינטל פותחו ע"י ה-56!א ואושרו ע"י מועצת התקנים. תקני אפיק אחרים, כמו אריתמטיקת הנקודה הצפה, שפת ה-ע1טוש3 של מיקרו=מחשבים ומימשקי מערכות הפעלה, הושלמו ע"י קבו" צות העבודה ועומדים כעת להצבעה (בזמן פירסום המאמר). מטרתם של תקנים אלו הינה להגביר את יכולתם של מוצרי המיקרו- מחשבים (חומרה ותוכנה) לעבוד יחדיו. מר- בית המשתמשים הרציניים של מיקרו- "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 9 מחשבים חוו את החוויה הבלתי-נעימה כשניסו להשתמש בכרטיסי מחשב ובתכניות אשר התאימו תאורטית ליישום מסוים אך למעשה לא ניתן לבצע זאת, או רק למספר פעולות מצומצם מתוך אלו שפורסמו. הודות לעוברה שמאמצי התקינה של 186א בתחום מימשקי החומרה והתוכנה הינם בעלי יתרונות מיידיים, יש פעילות ערה של משתמשים במרבית קבוצות העבודה של %6. תגובה לצרכי המשתמש והשתתפות ישירה של משתמשים הינם ממאפייני מאמץ התיקנון של ע6ו500 זטזטקוח555-60]. במר" בית הארגונים האחרים המפתחים תקנים למחשבים, במיוחד אלו הקשורים לקבוצות המסחריות, מיוצגים המשתמשים בצורה עקיפה בלבד ע"י גופים דוגמת .41 ו884-7 (חה6וזטוח, :ה200ו45800 צזהזסו1 הה6תטות/ חסוז8ו45306. צזש%ח88). עניני היצרן אינם נדחד קים לקרן זווית בתהליך התקנון של הח" צֶזו500. זטוטקוחס6. יצרנים וספקים קוצרים את היתרונות ארוכי הטווח ממאמצי תקינה אלו משום שהשוק הרחב הקיים למוצרים אלו גדל וכן יש לזכור שהיצרנים משחקים תפקיד מרכזי בועדות עבודה אלו. בפיתוח תקני תוכנה, מושם הדגש העיקרי על הגדרתה של הסביבה בה מפותחת ונבדקת התוכנה. המאמצים הראשונים הניבו מיוד חים בהנדסת תוכנה והתקן נקרא 810-םפת1 9 ותכניות | לאבטחת-איכות תוכנה המרוכזות בתקן 5/1555-510-730א. 1161 וחטטזט1] יצר את הקבוצה אשר יזמה פעילויות אלו ב-16 של הנדסת תוכנה. הקבוצה נקראת כיום תת-הועדה ל-588 (08ז51306 קהותטטתופהם טזבא50/0). תקנים אחרים שהופקו ע"י תת"הועדה ל-885 נוגד עים לתכניות ניהול תצורה (-585-510] אכא), תיעוד בדיקות (1555-810-829) ומפ" רט לדרישות תוכנה (1568-870-830). בין הפרוייקטים הממתינים ניתן למצוא מדידת אמינות תוכנה, אימות תוכנה וכן סקרים וביקורות תוכנה. תת-הועדה ל*585 פיתחה תקן לתהליך ולא למוצר. בטרם החלה 585 לפעול, הופנתה תשומת לב מועטה לתקני תהליך משום שקשה היה לכמת את היתרון שיפיקו המשתתפים והמעסיקים מתקנים אלו. הע- נינים המקצועיים של חברל ע50006 זטוטקוחוס6 והראייה לטווח ארוך שאפיינו את מנהיגי התעשיה סייעו להתגבר על מכשולים אלו. למאמצי התקנון בהנדסת תוכנה השפעה מכרעת על פיתוח התקנים בארצות-הברית וארגונים בינלאומיים ואיזוריים כמהים לאמץ את המסמכים הנוצרים ע"י תת"הועדה ל- 5 תקני ה-א..1 אשר מפותחים בתמיכת ה-0 של תקשורת מחשבים הינם החדשים ביותר ויתכן גם הפופולריים ביותר בקרב התקנים המפותחים ע"י אוטוטטפ זטוטקוחט6. קבוצת העבודה בפעילות זו אורגנה ע"י -0גז0 אוזג]א 6, הממשיך לעמוד בראש הגוף התומך במה שהפך להיות כיום חבילה של תקנים הידועה בשם 802-וטטן0זק-15₪5. | שלושה תקנים "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה -ח0ל) - [1.08100 2 1 [סז1 זו 3 ח0וז660 24 8 חטאס מתוך המשפחה בבר אושרו: חסוו!|20) / 4606688 6!קוזוטא מסמך ברמה גבוהה המספק קורי הנחיה בלל" וום בשטח ה-א.1 ומספר תקנים מפורטים נוספים נמצאים בשלבי הכנה. הצורך בתקני א1.4 הורגש בצורה חזקה בציבור אולם עקב העובדה שהתעשיה פית" חה מספר תקנונים אשר לא תאמו זה את זה, בהשקעה ניכרת של משאבים, לא האמינו רבים שתתקבל הסכמה לתקן אחד. יאמר הרבה לשבחם ולזכותם של חברי קבוצות העבודה של ח7צו5006 ז6וטקותס0 - שסטן שטיפלו בתקנון בצורה מקצועית ולא התנה- גו בעורכי דין, ובסופו של דבר אישרו מספר מוגבל של גישות מוגדרות היטב. פעילויות התקנים בשפות המחשבים כוללות את פיתוחם של התקנים עבור שפות |%94? ו-6 בקבוצות העבודה המשותפות של בא ז8אא-ש5ם]. הגירסה הראשונית של תקן | היתה תקן 6-570-770ם911א. ו ו 0 כב 4 0 כו 6 9/(סצ/ג 0 6 902 2% ₪6 9 0% ב ' קבוצוו; העבודה. המאמצים לתקנון השפות נווטר ע"י ]89606 6סטז3 וכיום מכהן |טאגטו]א ץ1ז11000 כיו"ר. מילון מחשב מקיף ביותר מפותח תחת השם 0, היו"ר שלו הוא 6הג! 2 בדוגמת. פעילויות רבות בשדה המחשבים, מתפתחים התקנים בתוך זטטקוהס5-6ם0ן עז500/6בקצב משביע רצון. כפי שצויין כבר, הפעילות בפרוייקטי התקנון ב"זטוטוקווס6 5606 | נדחפת לעיתים תכופות ע"י ענני המשתמשים המעלים נושאים אשר בהם קשה לזזשיג הסכמה כוללנית. כלומר, פעילו- יוות אלו משרתות את החברות ואת כלל קהילית המחשבים. כ-200 אנשים פרטיים מכהנים כמפקחים בקבוצות העבודה העוס- קות בתקנון וכן בפעילויות שונות אחרות אשר בוזן הם מקדישים שעות עבודה רבות. מעל 1000 אנשים פרטיים משתתפים בלפחות ועדה אחת ורבים מהם מכהנים כחברים במספר ועדות. כולם ראויים להערכתנו עבור שירותם רב הערך לתועלת קהילית המחש- בים. כ % 5/7 3 0 גניק 22% 9 89%9/כא ‏ /(ב' /9/ ]( 3 6 249 5ש6י 2'30%ת. | תמר 2 0 204 תש מ הכ'ע ג כל ₪אש: 00 "/ג'ע/ 4/6 - גר %ע ב ?ו ( ₪ טי( | % 0 א אמרתי ל כחברים איציים לאִיל"א, בק 3 7 כ מ ' איפה המאמר על אכ25 ך שאם נצטרף הרחבות של תקן זה מפותחות עדיין ע"י נקְבָּל את העתון יצירוּת, הביתה - מהי גאוה לאומית? פיתוח וייצור המחשב המשימתי למטוס ה-16-ש 6 , מטוס קרב מהשורה הראשונה בארצ ובעולס, בעל יכולת יחידה מסוגה בקרבות אויר ובתקיפת מטרות קרקעיות. המוח השולט והזרוע המכוונת של מערכות המטוס היא ה"מחשב המשימתי" המרכז את 1 כל מערכות הנווט והחימוש ועושה אותן יד אחת מטוסי ה- 1-16 שימריאו בעתיד מבסיסי חיל אויר להגנת שמי המדינה ולתקיפת מטרות אויב, ישאו "מחשבי משימה" "65-37" פרי תכנונס ויצורס של אנשי אלביט. חברת "ג'נראל דאינמיקס" יצרנית המטוס שהסמיכה את אלביט לתכנן וליצר פריט כה עיקרי כ"מחשב המשימה" ונתנה את הסכמתה לשווקו ללקוחות אחריסם בעולם, אין טוב ממנה להעיד על רמתה הגבוהה של התעשיה הטכנולוגית בישראל ככלל, ושל אלביט בפרט. כולנו יכוליס להיות שותפיס לאותה גאוה לאומית באלביט. אלביט - פרק חדש בגאוה הלאומית. 1 אלביט מחשבים בע"מ > מרכז תעשיות מדע 6 חוף הכרמל > ת.ד. 5390 חיפה 31053 6 טל. 04-524222,517111 ב החשמה ב || שגיא כהן בפילוסופיה של הלשון. ש: ההגדרות של חופש הפרט הן דבר מה מעורפל הנע מחופש מחשבה בדלת אמות ועד אנרכיה מוחלטת, כיצד היית אתה מגדיר את המושג הזה? כ ת: אני חושב שהתפישה המדוייקת של דמוקרטיה היא זו המבדילה בין חרויות בסיסיות לבין תחום שלטון הרוב. התחום של החרויות הבסיסיות הוא התחום בו נשמרות בצורה שווה ומקסימליסטית כמה חרויות שהן מהותיות לאדם, כאדם וכאזרח - חופש הדיבור וההתארגנות, חופש ההצבעה והתנועה, חופש טיפוח הערכים שלו וכיוצא באלה. הזכויות האלה נשמרות כולן בצורה שוה, כלומר, הן ניתנות לכל האזרחים בדיוק באותה מידה. היוצא מן הכלל היחיד, אותו יש להסביר בנפרד, הוא מקרה העונש בו נשללות מן העברין שנמצא אשם כמה זכו- יות, לתקופה כלשהי. החרויות האלה ניתנות באופן מקסימליסטי, כלומר, אתה יכול להג- ביל אותן רק משיקולים של התנגשות בינן לבין עצמן. למשל, אנו מגבילים את חופש התנועה בשמו של הרכוש הפרטי: אתה לא יכול להיכנס אלי הביתה בלי רשותי כיון שאם היית יכול ללכת לכל מקום מבלי לקבל 12 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה ראיון 4 בבר מאחורינו. רבות מן התחזיות הקודרות הבלולות בספר בעל שם זה התבדו. מדובר ברווחה זמנית? האם המיכון והמוחשוב ההולבים וגוברים חושפים אותנו לסכנות פוקוח מצד האח הגדול באינטנסיביות כמותה לא ידענו קודם לבן? באיזו מידה אבן מהווים המחשבים סכנה לחרויות הפרט?האם המיחשוב המתקדם והחלפתם של פועלים שחורים במחשבים מתקדמים הוא תהליך חוובי או שלילי בכל שהוא נוגע לעקרונות הצדק וההומנו- זם? מה תפקידו של החינוך בתהליכים האלה? שאלות אלה ואחרות הצגנו לפרופסור אסא בשר מן החוג לפולוסופוה באונבירסיטת תל אביב. פרופ' אסא בשר נולד בורושלים ב-1940. את תואר המאסטר שלו קיבל במתימטיקה כנושא עוקרי באוניברסוטה העברית בירושלים. ב-1971 קיבל שם את תואר הדוקטור, הפעם, בפולוסופיה. את שירותו הצבאו עשה בממר"מ. החל מ-1965 הוא חבר סגל אוניברסיטת תל אביב, שם שימש בשנים 1979-1982 ראש הוחידה ללימודים כלליים; כן שימש במזביר האגודה הישראלית לפילוסופיה. פרופ' כבשר הוא אורח רצוי ומכובד במרכזי מחקר בעולם, בין היתר התארח בברלין, אמסטרדם ואוקספורד. רשימת כיבודיו ופרסומיו ארוכה מכדי שתפורט באן, נזכיר רק כי ענינו המרכזי, כפו שהוא בא לידי ביטוי בפרסומים אלה, הוא האם רשות פירוש הדבר היה שאין משמעות ל"ר" כוש פרטי". יש איזה איזון בין החרויות האלה לבין עצמן. הזכויות האלה אינן בעיל- טון הרוב, כלומר, הרוב אינו יכול להצג ג לבטל אחת מהן, לשלול אחת מהן או לשחרר אנשים מסוימים מן החובות שזכויות אלה גוררות אחריהן. מחוץ לתחום של הזכויות האלה מתקיים שלטון הרוב. אמנם, גם בת- חום שלטון הרוב אין שלטונו מקנה לו רשות לעשות בכל שעולה על דעתו, אולם, בתחום זה ניתנת משמעות נרחבת לשאלה מה הרוב חושב או מה הרוב רוצה. בתחום החרויות הבסיסיות אין זה משנה כלל מה הרוב רוצה או מה הוא חושב, הוא אינו יכול לשלול אותן. הרוב אינו יכול להרוג את המיעוט, להשתיק את המיעוט, הוא לא יכול למנוע את חופש התנועה של המיעוט, בדמוקרטיה זכויות אלה נשמרות. כשמדובר בחופש הפרט, אם הכוונה להוציא את הדברים מכלל מליצה ולתת להם לבוש יותר מעשי, הכוונה היא לחבילה הזו של חרויות בסיטיות. ש: אנו יודעים שלעתים קרובות בד. זטוריה דוקא משטרים לא דמוק ורטיים הצטיינו בתקופת שגשוג מבחינת חרויות הפרט, כמו חרויות הפרט בעידן המחשב - עם אסא בשר. למשל אצל מריה תרזה. מדוע כה חשוב להדגיש שהזכויות תתקיימנה דוקא במשטר דמוקרטי? . ת: בי כבשאתה מדבר על משטר דמוקרטי בצורה אידיאלית אתה מדבר על צורה כזאת של ארגון החיים המשותפים בין האזרחים שהיא מרצונם הטוב, לשם עצמם, ומתוך רצון לחיות חיים בהם כל אחד יכול להבטיח לעצמו, עד כמה שאפשר, את האפשרות למימוש הערכים שלו. זהו משטר בו מובטח לאזרח במידה רבה כי החרויות שלו תישמ- רנה ולבן הוא מקבל עליו מרצונו הטוב גם את החובות הכרוכות בכך, שעה שאצל דיקטטור נאור אתה תלוי בשרירות ליבו. אפילו אם יש לו נטיות טבעיות אישיות להיות דיקטטור נאור הרי שהשפע הזה מוענק קור" דם כל מתוך החשבונות שלו, מתוך רוחב הלב שלו, או מתוך נטיות אחרות שיש לו. במשטר דמוקרטי, המדינה לא עושה לי שום טובה שהיא שומרת על הזכויות שלי. זהו הבסיס שלה. זה הבסיט להתארגנות שלנו, האזרחים; לבל אחד מאיתנו יש זכויות בסיס" יות. במשטר של דיקטטור נאור הוא עושה לי טובה, מחר הוא יבול לשלול אותה ממני. כל זה לא עשוי כדי שאנחנו נוכל לחיות לפי רצוננו, אלא אנחנו נהנים מן האפשרות יוצ" את הדופן שניתנה לנו בכך שהריקטטור שלנו נאור. ש: יש איזו סיבה אוביקטיבית לחברה, ככלל, לשאוף לכך שליחיד תהיה חרות גדולה בקר" בה? / ת: אין לה שום הצדקה מוסרית להתקיים בצורה כזו שהיא יכולה להתערב בשרירות- יות בחייו של הזולת. בסופו של דבר, אתה זקוק לנימוקים מאד מאד כבדי משקל בדי להתערב בחיי, כדי לעשות משהו שמשפיע על חיי. אני יכול להרשות לך, אני יכול לע- שות אתך הסכם, אם אני מתקיף אותך אתה בודאי רשאי להתגונן מפני, אלה נותנים נימו- קים כבדי משקל ואלה הם הסוגים היחידים של נימוקים אפשריים. המדינה היא סוג של הסכם כזה, הסכם מובלע אמנם, לא מבקשים מאיתנו לחתום או להישבע אמונים אבל רו- אים אותנו כמי שנאמנים למין הסכם חברתי כזה. זו הצורה היחידה בה אתה יכול לבוא ולאמר לאזרחים, אתה, מרצונך הטוב ובצו- רה סבירה ובלא לחץ, קיבלת על עצמך מסג- רת של זכויות וחובות שאפשר להצדיק אותה מנקודת מבט מוסרית. אין כל דבר אחר הניתן להצדקה ברמה זו. ש: מיל דיבר על סופרמרקט של רעיונות שמתפתח בחברה חופשית. הוא טען שלולא חרותו של הקוף הראשון לרדת מהעץ עדיין היינו כולנו על העצים. מה דעתך על סוג ההנמקה התועלתנית הזו? 1 ת: אני חושב שיש גרעין גדול של אמת במה שאמר מיל, אבל יחד עם זאת אני חושב שהוא הפריז. קודם כל, מיל חוטא, בהקשר זה, להבחנה שיום הבחין לפניו. במה מדובר? מדובר ברדיפה אחר האמת או ברדיפה אחר, נאמר, הטוב? אנשים מתבטאים בשתי החזי- תות: בתחום המדע, הירע, הקומון-סנס וביו- צא בזה, שם הם אולי אינם מסוגלים להגיע אל האמת מבלי שתינתן לכל אחד הזכות להביע את דעתו מה היא האמת, ובתחום שני, הוא התחום בו בני אדם מטיפים למע- שים מסוימים, לנאמנות לערכים מסוימים, למשמעת לנורמות מסוימות. זה אינו תחום האמת, זהו תחום של ערכים, ש? צדק, של נורמות, כאן אני לא חושב שאתה יכול לה- גיע אל מה שיכול להיחשב בעיני מישהו כטוב רק אם תיתן לכל אחד את הרשות המלאה, את הזכות המוחלטת, להביע את עמדתו ולהטיף לבל מעשה שעולה על דעתו. שנית, לא יתואר שבשם עקרון כזה אנשים יטיפו בראש חוצות, נניח, להשמדת אנשים אחרים. אולי אל האמת אי אפשר להגיע אחרת, אבל להסדר צודק? של החים המשותפים של האזרחים אתה יכול להגיע רק אם יהיו דברים שאי אפשר יהיה להשמיע אותם. גם החוקים במדינות מתוקנות מוסד- רים כך שלא כל דבר שאתה רוצה לאמר בתחומי הערכים מותר לך לאמרו. אתה לא רשאי להסית לעשיית מעשים פליליים, בודאי לא ברמה של פשעים נגד האנושות, ממש כשם שגם בתחום האמת החוקים מאורגנים כך שאתה לא רשאי להגיד כל מה שאתה יודע או כל מה שאתה חושב שהוא אמיתי. אתה לא רשאי לגלות סודות רפואיים, אתה לא רשאי להוציא דיבה רעה, אתה לא רשאי לגלות סודות צבאיים. למה? מפני שבכל אחד מז המקרים האלה חופש הדיבור הוגבל כדי להגן על חרות בסיסית אחרת. החרויות לא הוגבלו בשם הרוב או בשל קפריזות של השליט, אלא כדי לשמור על משהו חשוב באותה מידה. ש: הזכרת כמה פעמים את המושג "המד דינה". האם אתה רואה במחשב, שהוא " מאגר אינפורמציה כל כך גדול, שינוי מהותי באמצעים שיש בידי המדינה כדי לצמצם את חופש הפרט ולהגדיל את השליטה, הציות והמשמעת, או אולי המדובר בשינוי כמותי בלבד? 4 ת: בשלעצמם המחשבים האלה והתכניות שלהם הם כמו כל מכשיר אחר. אם נשתמש במטפורות של הנשק הם אינם טהורים ואינם טמאים, הם לא טובים ולא רעים, הם מכשי- רים. במכשירים, בכולם, בלי יוצא מן הבלל, אתה יכול לעשות שימושים טובים ושימושים רעים, אפילו באותו מכשיר. שימושים זהים, כמו לחיצה על הדק האקדח, פעם כדי להגן על עצמך, פעם כדי להרוג את היטלר ופעם כדי להרוג שכן שהרגיז אותך בשל ענין של מה בכך, כפח אשפה שהונח על גבול שתי חצרות, הם פעם שימושים נפשעים ופעם שימושים הירואיים. אותו דבר יש לאמר על המחשב, השאלה היא איזה שימושים יעשו בו. אם יהיו אלה שימושים לרווחת הכלל, לתקנת הציבור, להקלה על החברה בדרך שאינה פוגעת בחרויות הבסיסיות, ניחא. אם עושים בזה שימוש כדי לעקוב אחרי בני אדם, כדי לפגוע בפרטיות שלהם, כך שבני אדם יוכלו לדעת על בני אדם אחרים דברים שלא מן הראוי שידעו, אזי יהיו אלה שימושים שליליים. כשלעצמו זה מכשיר והשאלה היא איזה שימושים עושים בו. ואלה צריכים להיעשות כך שההקפדה במעלה הראשונה תהיה לא על היעילות אלא על שמירת החרויות הבסיסיות. כיון שאינך יכול לשלם במחיר החרויות הבסיסיות כדי להגדיל את יעילותה של המערכת, המערכת אולי חייבת להיות פחות יעילה, אבל יותר צודקת. אין ספק שיהיה זה יעיל מאד אם כל פקיד יוכל לשלוף מכל מסוף כל אינפורמציה שהוא רוצה על כל אחד וזה, אני מניח, הוא גם הדבר הפשוט ביותר לעשותו, מבחינה מסויימת, אולם זה אינו מתיישב בשום פנים עם העקרונות הבסיסיים. מדוע, נניח, צריך פקיד במשרד המסחר והתעשיה לדעת בן איזה דת אני, אם אני רווק או נשוי, היכן למדתי, ופרטים דו- מים. מה צריך הפקיד המנפיק לי דרכון לדעת על עסקיי? אני יכול לחשוב על אלפי הגבלות כאלה, כך שיהיו רק דברים מסוימים שכל אחד יהיה רשאי לדעת. זה הרבה פחות יעיל. צריך לעבור הרבה יותר מחסומים כדי להגיע לאינפורמציה, אבל זה נעשה כדי להגן על העקרונות הבסיסיים. ש: בזמן מלחמת האזרחים האנגלית היתה תקופה של חרות אישית שלא היתה כמוה לפני כן וקרוב לודאי שלא היתה כמוה גם זמן רב אחר כך. לורנס סטון טוען שדוקא הפרי- חה הזו של חרות והרדיקליות שהיא הביאה בעקבותיה גרמה להתאבנות המוסדות השלטוניים האנגלים למאתיים השנים הב- אות. האם לדעתך יש איזשהו מנגנון פנימי של הגנה עצמית בחברה מפני חרות מוג- זמת? יש בכלל דבר כזה? 2 ת: חרות גדולה ביותר יש לבני אדם כשהם לא כפופים לשום נורמה: הם יכולים לעשות מה שהם רוצים ויכולים. זו החרות המוש- למת. בלשון הובס, החרות הזו נתונה לבני האדם במצב הטבעי. בענין המצב הטבעי יש להובס טיעון מאד משכנע: המצב הטבעי הוא מצב שכל אחד, לא משנה מה נקודת המבט שלו, צריך לנסות לברוח ממנו. המצב בו יש מוסדות ויש הגבלות על בני אדם שמוותרים על חלק מן החרות המושלמת שלהם הוא מצב טוב מפני שבתמורה על הויתור על חלק מחרותי אני מקבל את הויד תור המקביל של כולם. אני מוותר על החרות שלי לפגוע באופן שרירותי באנשים ובתמו- רה הם מוותרים על חרותם לפגוע כך בי. מובטח לי, איפוא, משהו שלא היה לי קודם לכן, כלומר, שרוב האנשים לא יפגעו בי בצורה שרירותית. זו הסיבה שחרות מוח- לטת היא דבר בלתי רצוי בהחלט, זה מצב של מלחמת הכל בכל. כשאתה מדבר במס- גרת של משטר יותר מתוקן, משטר שיש בו מוסדות, ודאי שיכולה להיות חרות מופרזת. חרות מופרזת קיימת במקום שאנשים רואים את עצמם, או שיש אחרים הרואים אותם, כרשאים לפגוע בחרויות הבסיסיות. אמרתי קודם שהחרויות הבסיסיות במשטר מתוקן ניתנות בצורה מקסימליסטית, כלומר, אתה נותן אותן בצורה הרחבה ביותר ואתה עוצר רק בנקודה שחרות אחת חודרת לתחום של זולתה. באופן היפותיטי יכול להתקיים משטר בו אתה לא עוצר בנקודה הזו, אלא, מניח שתהיינה חדירות ומניח לכוח לשלוט בתחום של פגיעות בין אינטרסים. זה מצב פחות מוצלח ופחות מוצדק ורצוי מאשר מצב בו הזכויות מוגבלות אחת על ידי רעותיה. ודאי שיש משמעות לחופש מופרז כאשר מדובר במדינה המושתתת על עקרונות הצדק. החו- פש המופרז הוא כאשר הרוב יכול להיכנס לתחום החרויות הבסיסיות, למשל, או שה- רוב הגביל אותן על ידי חקיקה, כפי שהמצב אצלנו, בבמה תחומים. לנו יש גם בעיה של היעדר תודעת החובה להשתמש בכוח שניתן כחוק, באופן מרוסן - כמה שוטרים, שרים ואחרים הם לפעמים דוגמאות מדאיגות. ש: מה המערכת החיסונית שחברה יכולה להפעיל נגד תהליך כזה? "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה ת: לחברה האיריאלית יש מנגנונים שלמים של הגנה על החרויות הבטיסיות. קודם בל, חוקה מאד נוקשה, המבטיחה את החרויות האלה ולא מאפשרת לשלול אותן; בתי משפט חוקתיים ואחרים שערים מאד לחשי- בות של חוקים בסיסיים אלה; בית מחוקקים המכיר במגבלות של רשות מחוקקת במשטר דמוקרטי; רשות ביצועית נאמנה לרוח הצדק ולחוק ולא רק לשרירים שלה וכו וכו'. אסור שלא להזביר גם את המערכת החינוכית הדואגת להסביר לאנשים שרמוקרטיה זו הצורה היחידה של שלטון, של חיים משות" פים, שמן הראוי לחיות בה. כל השאר הם דברים שצריך, כך או אחרת, לצאת מהם. ש: האם אתה רואה איזו שהיא דרך בה המחשב יבול להשתלב בתהליך המגננה הזה? צ- ת: בסך הכל, המחשב יוצר הרבה מאד הזרמנויות לרה-הומניזציה של אנשים. אנשים עוסקים, מתוך צרכים חברתיים, כלבליים ואחרים, בפעולות המטשטשות את האנושיות שבהם. הם יושבים מהבוקר עד הערב ועוסקים בכרטיסיות וברשימות ובחשבונות, מלאכות די טיפשיות שבהן לא ניתן לממש כהוגן לא את הערכים שלהם, לא את הכישורים שלהם ולא את היצירתיות שלהם. הם עושים בעצם מלאכה רובוטית. חלקים עצומים של האנושות עוסקים במלא- כות כאלה. כאשר אתה שם במקום אדם בזה מחשב שעושה בדיוק אותה המלאכה, שיח- ררת את האדם. נכון שיש בעיות תעסוקה בשלב ההשתחררות עצמו. אם האדם הזה עוזב את הדבר היחיד שהוא יודע לעשות, את הדבר היחיד שעשה בארבעים השנים האחרונות, והוא כבן בן שישים וחמש, עולה השאלה, מה יתחיל לעשות עכשיו? אבל אלה הן בעיות מעבר שצריך ואפשר לפתור אותן בצורה צודקת. המחשב משחרר אנשים מפעולה מיכנית טפלה ומדכאה ומאפשר להם לעסוק בעבודות יותר אנושיות, עבודות שאנשים יכולים לעשות תוך שהם מממשים את עצמם, תוך טיפוח הערכים שלהם. בסך הכל, השימושים הסטנדרטיים במחשבים הם שימושים חיוביים ורצויים, מפני שהם נותנים לבני האדם יותר חופש לעסוק בדברים החשובים בעיניהם. שוב, המחשב הוא בדיוק כמו כל מכשיר אחר. ניקח למשל את הנשק הגרעיני, הרי הוא תוצאה של פיתוח תיאוריות ומכשירים בתחום מדעי שבסך הכל אמור לעזור לאנו- שות, וכידוע נותן להשתמש בו גם בדרך אחרת. כאשר אתה משתמש בטכנולוגית הגרעין בדרך אחרת אתה מפריע וצריך, לכן, ליצור מנגנונים שיפריעו להפרעה הזו. לדעתי אין מנוס מההשלטה של אנשים בעלי חינוך דמוקרטי נאות על תפעולן של כל המערכות האלה, והמחשב בכללן. באשר נתון כי את מערכות המחשבים ואת המחשבים עצמם מפעילים אנשים בעלי | לצמוח מהן לרה-הומניזציה בתחומים רבים מאד של החיים האנושיים. ש: אין ספק שאכן הדרך היחידה, או הררך הנבונה. היחידה, להתמודר עם ההיבטים האלה של המחשב היא חינוך שיכלול חינוך הומניסטי קלאסי וחד עם הקנית השבלה טכנית במחשבים. איך אתה רואה את האפשרות המעשית לבצע זאת בעידן זה של מומחים והתמחויות ההולכות ונעשות צרות יותר ויותר? צ- ת: התהליך שבו אתה מוצא אנשים עוסקים בתחומים צרים יותר מאלה שעסקו בהם מוריהם או מורי מוריהם אינו תהליך חדש. זהו תהליך משכבר הימים. אם נתבונן באריסטו מצד אחד ובדקרט מצד שני, הרי אין נושא שאריסטו לא כתב עליו, ואם כי דקרט כתב לא רק פילוסופיה, אלא גם פיסי- קה ותיאולוגיה הרי שלא כחב למשל על פואטיקה או על לוגיקה ולא על דברים רבים אחרים. העובדה שאתה עוסק בפחות תחו- מים מכפי שעסקו אבותיך עשרות או מאות שנים קודם לכן אינה תופעה חדשה. מה שקורה הוא שאינך עוסק בעצם בדברים יותר מוגבלים, בפחות רעיונות, בפחות נושאים; אתה בסך הכל, עוסק בחלק יותר קטן של התמונה הכללית. אריסטו עסק בכל. דקרט עסק באחוז מסוים של המפה והיום כל בעל מקצוע עוסק באחוז מבוטל של המפה הכל- לית. אבל, זה לא אומר שעומק הרעיונות או מספר הרעיונות, היקף העבודה או היק הידע שיש לו קטנים מאלה של אריסטו; זו טעות אופטית. כלומר, אין כאן הצרה מוח- לטת של האופקים אלא רק הצרה יחסית. כמובן, יכולים להיות אנשים שאכן עוסקים רק בקצה המחט וזה כל מה שמענין אותם, אבל, במובן האידיאלי, איש מדע טוב ומו- צלח בן ימינו לא עוסק בפחות רעיונות, במו- בן המוחלט, מאשר איש מדע מקביל לפני ל שנים. כל זה אינו אלא הקדמה. מובן מאליו שיש להסיק מסקנות מן הענין ולהתי- חס בכובד ראש עצום לתכנית הלימודים., ו מטתכל על הצורה בה למדו ילדי וש י הרגשה רעה; הצורה בה מפגרת התפת- חות הוראת המקצועות אחר התפתחות המקצועות עצמם, יוצרת תחושה מדאיגה 0 תכנית הלימודים של הולדים צריבה היות מאד מאד רצינית והיא צריכה ל להם השכלה כללית, מיומנת, לרוחב .-. ו אתן דוגמה שעבורי היא רו . ראה את הוראת הדקדוק. מה שילריו למדו בבתי הספר התיכוניים הן תיאוריות בלשניות שאבד עליהן הכלח, זאת בעוד תיאוריות דוגמת אלה של חומטקי מצויות בבר מ-1957. מן הראוי היה שילמדו דקדוק בפי שלומדים פיסיקה, כתיאוריות אודות תופעות מסוימות. המרחק מזה הוא כל ב גדול שאתה חייב להגיע למטקנה שמשחן רקוב בשורשים של הכנת תכנית הלימודים בתחומים אותם מלמדים. שלא לדבר על ההפרזה העצומה בהסתכלות אל מתחת לאף. שנתיים רצופות הנושא היה ארץ ישר- אל ואחר"כך אהבת ישראל, אחדות ישראל, כל הדברים האלה. אין ספק כי יש לדברים האלה משקל ערכי, אבל, בהכרח, הם באים על חשבון משהו אחר. כך שכשאתה מבקש לתת באוניברסיטה דוגמה של מה בכך, מכל תחום שהוא, אתה ניצב בפני עיניים בוהות, אינך יכול לתת דוגמה מפיסיקה, מבלשנות, ובסופו של דבר גם לא מהתנ"ך על אף שטי- פת המוח שהזכרתי. אתה משמיע משפט מהמשנה, או נותן דוגמה מדעית לא טריביא- לית, והעיניים מזרגגות. ההתרשמות שלי היא שהסיפור החינוכי הוא סיפור של כשלון, גם מבחינה ערכית וגם מבחינת רוחב ההשכלה. דוקא בתחום המחשבים יש סכנה של הסתנוורות מאשליה אופטית. הרבה מאד ילדים מסוגלים למצוא עצמם עד מהירה מול מסוף, ובתי ספר רבים גם מעודדים זאת, אולם זה עדיין אינו יכול להיקרא השכלה מוצלחת בתחום המחשבים, אפילו לא ברמה האלמנטרית. זה שאתה יודע לשחק קצת ליד המסוף ראוי לברכה. הייתי רוצה שכל ילד ידע זאת, אבל אתה צריך לדעת הרבה יותר על מחשבים כדי שבאמת תוכל להיחשב כאדם משכיל בתחום זה. אתה צריך לדעת על שימושים סטנדרט" יים, על מבנה העניין, על שפות ברמות שונות ודברים דומים שהם בתחום קליטתם של היל" דים. ניתן לנצל את המחשב בתחומי ההוראה לתחומים רבים מאד; את הרצון העצום הזה שיש לילדים לשבת ולשחק במחשב הביתי שלהם יש לנצל לדברים חשובים. ואין הב" וונה למכונות לימוד שמכריחים ילדים לשבת מולן ו"ללמוד", כי אם לניצול האפשרויות הגלומות במכשירים האלה עבור ילד שבין כה וכה מכור למשחקים האלה. דרך המשח- קים ניתן להחדיר לילדים הרבה מאד דברים חשובים. ש: דרך נוספת בה מהווה המחשב סכנה לחרויות היא סכנת ההתמכרות לו, שאנו שומעים עליה לעתים מזומנות. האם לדעתך החינוך הפלורליסטי עליו היצבעת יבול לפ" תור את הבעיה הזו? ל ת: אני לא יכול לענות על כך באופן בללי אבל מנסיוני האישי נראה לי שהתשובה היא כ[ בשירות הסדיר שרתתי כקצין תכנות וישבתי שלוש שנים ליד מחשב מהבוקר עד הערב, ולפעמים עד הבוקר הבא. עסקתי בכך = מסוים אחר כך וברגע מסוים זה נמאס ? > כשאני מסתכל על חברי ליחידה הרי כיום אף אחד מהם, עד כמה שאני יודע, אינו עוסק במחשבים בעיסוק מרכזי, למרות שזו היתה יחידה שהורכבה מאנשים שכיום הם פרופסורים ואנשים בעמדות מפתח. גם המזכירות שהיו שם הן היום עורבות-דין וכיוצא בזה. ברגע מסוים אתה יוצא מזה, ברוח הפסוק "אכול דבש דייך פן שבעת והקיאותו", בשלב מסוים אתה שבע מזה ומתחיל להקיא. נכון שאנשים מתמכרים, אבל ברגע מסוים הם נעשים שבעים ואז הם משתמשים במחשב רק כמה שצריך ולא יותר מדי. נראה לי שבאופן כללי (כמובן, ייתכנו מקרים פתולוגיים), אחרי שעוברת ההתמב- רות הראשונית נגמלים והמחשב הופך להיות מכשיר יעיל, מוצלח וטוב, שיודעים להפעיל אותו כשצריך ולשכוח אותו כשלא צריך. ש: מה קורה עם אותם פקידים שיושבים היום, נניח במשרד הפנים, שיש להם מגע ישיר עם מאגרי המידע הגדולים, המחשבים הגדולים, ההופכים אותם לבעלי עוצמה כה גדולה? אלה אינם אותם אינטלקטואלים חברי יחידה נבחרת. צ+* ת: אלה מהווים סכנה עצומה. אנשים שיש להם יכולת המכוסה, או שנראית מכוסה, על ידי סמכות, הם סכנה בכל מקום. למשל, המשטרה. הרי קצין משטרה יכול בעזרת הסמכויות שיש לו ובעזרת העוצמה הפיסית שיש לו עם השוטרים שלו לאסור את חצי העיר. זו סכנה עצומה. אתה מוכרח לסמוך על האנשים האלה ולכן חובה לאייש את התפקידים האלה באנשים שניתן לסמוך עלי- הם שלא יעשו שימוש לרעה בכוח ובסמכות שיש להם. קראתי לפני כמה ימים שקצין משטרה בפילדלפיה שנתקל במחתרת שחו- רה שהתבצרה בבנין וגם ירתה קצת לבאן ולשם, זרק פצצה על הבנין ושרף את כל הרובע. היו בידו הכותח והאמצעים וככל הנראה הוא לא חרג מסמכותו, הוא רק הפ- גין שיקול דעת מטופש בצורה מופלגת. הכוח והסמכות שיש לאנשים האלה הם בלתי נדלים, כך הדבר עם האנשים היושבים מול המסופים. יש להם כוח עצום להשתמש באינפורמציה הזו, ויש להם הסמכות לבקש אותה, ואם אינך יושב ומסתכל להם בין האצבעות כדי לראות מה הם עושים, אם אינם חורגים מסמכותם או מנצלים אותה לרעה, היכולת שלהם היא פשוט מסמרת שיער. אתה מוכרח להושיב במקומות האלה אנשים שניתן לסמוך עליהם שלא יעשו שי- מוש לרעה באינפורמציה הזו. אני לא רוצה להוציא באן שם רע לקהל גדול של אנשים, אבל לצערי אני לא יכול בשום פנים לאמר שאני סומך עליהם באופן עיוור. כל הענין הזה, ככל שהוא נוגע לחרויות הפרט, מפחיר אותי מאד. ש: לדעתך ניתן למנוע סכנות כאלה בעזרת חינוך נאות? 4 ת: ראשית יש למנוע אותן בעזרת תוכנה. אנו יודעים הרי על המאבק המתמיד בין הפוש- עים לבין הסודיות של התכניות והנתונים. אני מוכן להאמין שהפקיד המצוי אינו פושע, הוא לא ישב וישבור את הראש כדי לפצח את הקוד ולהיכנס למקום שאסור לו להיכנס אליו. ודאי, יש פושעים פליליים, אבל באופן גס וכולל אינני חושב שהרוב הוא כזה. כך שבהרבה מקרים התוכנה יכולה בהחלט לה- יות הפתרון. אבל הפקידים צריכים להיות גם בעלי חינוך דמוקרטי נאות. הם גם צריכים לקבל את העונש המגיע להם כאשר הם חורגים מסמכותם. החוק צריך להיות כזה שמקל על האזרח ועל החברה להשגיח על השימוש שנעשה במאגרים האלה. למשל, פרט למקרים יוצאים מן הכלל (משטרה, ש"ב, צבא ואולי עוד כמה גופים כאלה) אני חושב שאזרח צריך לקבל דו"ח כל פעם שאינפורמציה עליו עוברת ממקום למקום. משרד המסחר והתעשיה רוצה עלי פרטים? אני צריך לדעת שמשרד המסחר והתעשיה חושב עלי עכשיו. הרי זה אינו ענין של בטחון הציבור או של בטחון המדינה. חופש הפרט? 4 עלי, לפני שזו מגיעה למחשב. ש: איזה מגבלות חוקיות נוספות עולות בדע- תך בקשר לשימוש במחשבים או בקשר להג" בלת האפשרות לשימוש במחשבים לצמצום ת: זה הדבר הראשון העולה על הדעת ויש כבר התחלות חוקיות בענין זה של טיפול במאגרי אינפורמציה, אבל הייתי גם מגביל את האינפורמציה שמותר לרשות לאסוף ראשית, אם כך, צריך להגביל בעזרת חוק את החומר שייכנס למאגרים האלה. שנית, צרי- כה להיות אפשרות לבדוק את מה שנכנס למאגרים. האזרח צריך לרעת מה נמצא עליו במאגרים של הרשות. צריכה להיות בקרה מאד קפדנית בשאלה מי מכניס את האינפורמציה הזו, מה התוקף שיש לה ומי מוסמך לגשת אליה כדי להכניס בה שינויים. במקרה של המחשב ענין אחרון זה יותר קשה מאשר בשליטה הידנית ולפיכך צריכה להיות בענין זה השגחה עצומה. צריכה לה- יות חקיקה. בשאלה איך ומתי מוחקים? איך מסלקים אינפורמציה? מתי מעבירים את האינפורמציה לגנזכים ומתי מוחקים אותה? אני למשל, בעד ויתורים עצומים, מחיקות סיטונאיות. צריך שיהיה לרשות נימוק טוב כדי להחזיק עלי אינפורמציה. אם אין נימוק טוב היא צריכה להיות מסולקת משם. מצד שני ישנה אינפורמציה שהיא בעלת חשיבות היסטורית שעליה יתכן ויש לשמור באיזשהו ארכיון. יש שאלות רבות מאד בקשר להרבה מאד סוגים של אינפורמציה שנוגעים לזכויות שונות שלנו ולבן יש צורך בחקיקה מאד מפורטת. אני חושב שכיום החקיקה מאר כללית ומאד סוחפת, היא התחלתית בלבר. יש צורך שאיל"א תקים ועדה של אנשים העוסקים במוסר ומשפט, כרי להציע תקנונים מפורטים לשימוש במחשבים. יש בכל מיני תחומים ועדות אתיקה מקצועיות, אצל רופ" אים, עורכי דין וחשבונאים; אצל אלה קיימים ספרים שלמים של הנחיות איך וכיצר לנהוג, אין שום טעם שזה לא יהיה כך גם בתחום המחשבים. ש: בספרות המדע הבדיוני אנו נתקלים לע- תים במונח "סינדרום פרנקנשטיין," שבא לתאר את חרדת האדם מפני יציר כפיו המתקומם, כמו למשל בסיפור הגולם מפראג. באיזו מידה קיים לדעתך סינדרום כזה ביחס למחשב ולנגיעתו לחרויות הפרט? 1 ת: יש פחדים אמיתיים ויש פחדים מדומים. פחד אמיתי אין פירושו פחד שיש לו מקום כאן ועכשיו, אלא פחד ממשהו שמסוגל להיווצר. אני יכול לתאר לעצמי תכנית מחשב ששולחת טילים, כשהכל אוטומטי מן ההתחלה ועד הסוף, החל מקבלת האותות של הצד השני, זיהוי, איתור, ועד מתן האות לשילוח. זה פחד אמיתי. פחד מפני משהו שאפשר ליצור. יש להקדיש מחשבה עמוקה לשאלת האם זה משהו שאנו רוצים בו? פחד מדומה, הוא פחד שבו הכל נשלט, כמו בספריו של אסימוב, על ידי רובוטים, כשאנו נעשים בעצם הרובוטים של הרובוטים. זה פחד מדומה וזה לא מדאיג אותי ולא מפחיד אותי במישור הפוליטי. הפחד האמיתי הוא פחד של ממש, יותר ויותר אתה יכול להפקיד מערכות של קבלת החלטות בידי מחשבים. הם כל כך מהירים וכל כך יעילים שאתה עלול לשכוח את ההב" דל בין טיב הביצוע לבין מהירות ויעילות הביצוע. כדי להפקיד בידי מערכת תכניות איזושהי החלטה, אתה צריך להיות בטוח מעל לכל ספק שההחלטה הזו תיעשה על פי העקרונות הנכונים. נניח שאתה סבור שאתה עצמך פועל על פי העקרונות הנכונים הרי שאתה חייב לודא שהמערכת פועלת על פי עקרונותיך אתה ואפילו ע"פ עקרונות משוכללים יותר, וכי היא נקיה מכל מיני טעויות שאתה טועה. קשה מאד להניח במק- רים חשובים שאתה יודע מספיק על עצמך, על העקרונות שעל פיהם אתה פועל, עד כדי כך שתוכל לעשות את הפורמליזציה הדרו- שה, את התכנות הדרוש, ולתת למחשב לפ" עול בצורה העצמאית. אפילו במקרה שהבע- יות הן מאד מדויקות, כמו למשל במקרה של שחמט, סימון אמר לפני הרבה שנים שתוך עשר שנים המחשב יוכל לנצח כל אחד בשח- 14 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה | 15 ש: לסיום, רציתי לשאול שאלה מתחכמת במקצת, האם יש איזו שהיא דרך שבה נרא לך שהמחשב יכול לתרום לדיון הפילוסופי בשאלת חרויות הפרט? בעיוות המציאות והתוצאות יבולות לפגוע בילדיהם. דבר כזה בדיוק ע מט, ועדיין זה אינו נכון. אנחנו איננו מבינים עד הסוף את העקרונות על פיהם אנחנו משחקים טוב שחמט. זו משימה קשה ביותר להבין היטב את העקרונות על פיהם אתה פועל. משל מהתחום בו אני עוסק: קשה הבין את העקרונות של הפעילות הלשונית שלנו. כולנו מדברים כלאחר יד, בלי קשר לרמת. האינטליגנציה שלנו, לרמת ההשכלה שלנו, לדיעות שלנו, לידע שלנו. וכולנו מדב" רים בצורה כל כך מסובכת! על העקרונות של הפעילות הזו אנו יודעים חלק מבוטל בלבד; מעניין, אמנם, חשוב ומשמעותי, ובודאי הרבה יותר מכפי שידענו קודם, אבל עדיין זהו חלק מבוטל. אני מפחד מפני מה שהוא במדע העממי ההסבר לכך שילדיהם של מורים אינם מחו- נכים וילדיהם של פסיכולוגים הם מסובכים. דבר זה נובע מכך שהמורה מתיחס להבנה הלא מוצלחת שיש לו של העקרונות (שהיא לא מוצלחת לא כיון שהוא טיפש אלא כי אף אחד לא מבין אותם כמו שצריך) ברצינות מוחלטת כאשר הוא מיישם אותה על הילדים שלו. אותו דבר נכון גט .בי הפסיכולוגים שהתיאוריה שלהם בודא' די-גרועה בתור תיאוריה המסבירה תחום מסוים של הפעי- לות האנושית, בשל חלקיותה. אם הפסיכולוג מתיחס אל התיאוריה שלו ברצינות תהומית, כפי שעושה המורה. הרי שניהם חוטאים לול להתרחש כאשר אתה מפקיד בידי מחשב החלטות. עקב כך אתה לא יודע בדיוק מה עלול לקרות, מתקבלים עיוותים ואלה עלולים להיות קטסטרופליים. :. לא תשים מחשב כשופט, מחשב כפותח במלחמה, מחשב במורה, מחנך - לא בא בחשבון. אנחנו לא מבינים את העקרונות המנחים את הפעילויות האלה עד הסוף, אנחנו יודעים באופן אינטואיטיבי לעשות זאת. יש לנו הרבה מאד שיקולים שאנו לוק" חים בחשבון, אולם, עדיין אין אנו יכולים לעשות את הפורמליזציה הדרושה עד הסוף ולבן אסור לנו לתת למחשב לעשות זאת. מצד שני, יש הרבה מאד דברים שאנו מבינים עד הסוף, למשל, כל-מיני פעולות מתמטיות מסובכות. לכן, ניתן לסמוך על המחשב כש" הוא מבצע פעולות כאלה. להיפך, זו חובה מוסרית לתת למחשב לעשות זאת ולא להע- סיק בכך בני אדם. ת: נותן לעשות שימוש במטפורת המחשב. אני עצמי עושה זאת כבר לפחות עשרים שנה. על הרבה מאד דברים מתחום השכל אתה יכול לחשוב במטפורה של המחשב. מחשבה על הרוח או לפחות על חלק גדול ממנו כעל אוסף תכניות מחשב יכולה בהח- לט לקדם את ההבנה של הרבה מאד תכונות אנוש המעניינות את הפילוספים. המחשב הוא מודל טוב לפילוסופים לחשוב באמצעו- תו על תכונות אנושיות, לא על חופש הרצון, למשל, או על ערכים, אבל, על מחשבה, הבנה, שפיטה ודיבור, בהחלט. בענין זה המחשב הוא מודל מוצלח מאד. + אנו מקוה שגם אתה, קורא נכבד, חושב כך ומוצא את המחשב נושא מענין לחשוב אודותיו, ולא רק כלי לעבוד בו. נראה לי, בעקבות הראיון הזה, שהאמצעי הטוב ביותר שאנו וכולים להפעול כדי לקדם את הסכנות הטמונות במיחשוב לחרויות הפרט הוא רפלקסיה על אודות המחשב, בכך נוכל לתרום את חלקנו לתהליך הרה-הומניזציה, שהוזכר כאן, ולהוצוא מעז מתוק. יימעתקיי החברה האמינה לשווק מכונות לצילוס מסמכים חוגגת מלאת 20 שנה להווסדה ומודה לאלפי הקוניס שבחרו בה לייעסק הנבחר 1985 זו > דש במחיר מבצע קח לך היוס מכונת צילוס עס טכנולוגית צילוס חדישה אגזט ממבחר הדגמים -- מכונות צילוס מסמכיס על נייר רגיל, מגודל פוליו ועד 2ג, עס הגדלות, הקטנות זוס! וצבע! משרד ראשי: ת'יא, רחי טוכנויות אזוריות תל- 7" ש 7 דד - שו ו : = = 2 החברה מספר ו בשירות ו בעלי מלאכה 0, טל. 11" 2 0 בעיימ -- סניף פרו 03-371742 י ד בע'ימ - דיונגוף סנטר 03-286830 ו . צילומית בעי'מ -- שמאי 19 245662 באר 0 : מנט - נתיב חן 1 (נוה שאנן) 047238980 ע: יעיל בע'ימ -- העצמאות 36 = 057-31645 6 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה . ג'וז א. מידס סביבת משתמש ידידותי או שטותי? לעיתים תכופות מדי המונח "ידידותי למשתמש" אונו אלא חיוך מאולץ אשר נועד לשרת כמסווה לפגמים סמויים רציניים הגרפיקה הממוחשבת איפשרה את צמיחתו של סוג חדש של תיקשורת דינמית בין המש- תמש לבין היישום, ערכה של ההידברות (אינטראקטיביות) היה ברור ושקוף והרוב המכריע של יישומי הגרפיקה הממוחשבת היה הידברותי. היה ברור עם זאת שמערכות הידברותיות, | למרות הפגנת יתרונות משמעותיים בחסכון בזמן על פני מערכת מנות (416₪63), | עלולות להפוך בקלות למתסכלות ולמייגעות עבור המשתמשים. פיתוח מערכת האמורה להיות נוחה ומהנה לעבודה לא היה משימה פשוטה כלל ועיקר. המונח ידירותי למשתמש נולד על מנת לתאר מערכת המקלה על המשתמש. לרוע המזל, גילו, שנים מועטות מאוחר יותר, אנשי הפרסום את המונח ומצאוהו מתאים לשמש כטיח מעולה למוצרים בעלי איכות לא ברורה. תוך זמן קצר הפך המונח ידידותי למשתמש להיות מאפיינה של כל מערכת הידברותית או מערכת גרפית כלשהי. ניתן היה לחשוב שכעת המונח מספיק מזוייף על מנת לסלול את הדרך ל"משרד העתידי". אף על פי כן משתמשים בו עדיין המשווקים ללא צל של מבוכה. בשנים האחרונות אוּמץ המונח בכל יישום, החל ממעגלים חשמליים וכלה בתוכנה. מיק" רו מחשב בעל מסך גמדי של "7 הוא ידידותי למשתמש. המונח מעורר אסוציאציות של סוחר מכוניות משומשות. החיוך המאולץ של ידידותיות למשתמש הופך למסיכה המסתירה חוסר כישורים, ביצועים ברמה נחותה, תחזוקה יקרה או אוסף רכיבים בלתי-תואמים. וזוהי בושה, משום שידידותיות למשתמש הינה גישה ערכית. יתכן ולא נוכל להעניק רה-הביליטציה למונח, אולם סקירת הנוש- אשונו 5 .ן [וזק/ . חסוזהותגזו כ אים הכרוכים בו תאפשר לנו לקבל הבנה טובה יותר שלו, ומה המשמעות אותה הוא אמור לבטא. תעלולי חומרה ותחבולות תוכנה. אם להא- מין לגירסת המפרסמים הרי ידידותיות למש- תמש הינה כל דבר שתחפוץ. כרטיס אלקט- רוני התומך בגרפיקה תלת-מימדית. הינו ידידותי למשתמש משום שהוא מבצע בדיוק את אשר נדרש ממנו - מספק גרפיקה תלת" מימדית. מספר פריטי חומרה אחרים טוענים אף הם לתואר ידידותים למשתמש משום שהם מספקים גרפיקה, הידברותיות, מצגים צבעוניים, מקשי מגע, עכבר או לוחות קלי- דים ארגונומיים. "*י. = ה -- וו הימצאותה של גרפיקה או הידברותיות אינה מהווה עדיין ערובה שהמערכת היא אכן ידידותית למשתמש. למעשה, די בעובדה שההידברות עם המחשב הינה מקוונת וישי- רה כדי לערער מספר אנשים, במיוחד אלו אשר נחשפו בעבר למערכות מחשבים. גרו- עה עוד יותר העובדה שאדם ספקן החושש לבאות מהשימוש במחשב, אינו מסוגל להי- דבר בהצלחה עם מה שמכונה מערכת ידידו- תית למשתמש, עלול לייחס את הכישלון לאי-התאמה אישית. לגרום לאדם להרגיש בלתי מתאים הינו בוודאי מעשה לא ידידותי. גרפיקה הינה אוסף כלים מעולה להצגות ולהדגמות אולם לא תמיד היא מתאימה לה- ציג נתונים בתצורה גרפית. התצורה הגרפית עלולה להיות בלתי-יעילה משום שהמערכת מוגבלת בכישוריה התצוגתיים, או שהגרפי- קה סובלת מ-"אחטןז38>*', מונח אותו טבע 6 6זה6. מיישמי המערכות נוטים לב- לול את כל המאפינים האפשריים בתוך מערכת גרפית אחת, או כפי ש-6ווטד מנסת זאת: "מורכבותם של יסודות רב-תיפקודיים עלולה לעיתים להפוך גרפיקת נתונים למבוך ויזראלי (2216טק)." מערכת התומכת בצבע מתוארת אוטומטית כידידותית למשתמש. אין ספק שצבע הינו מאפיין אטרקטיבי אולם הוא לא מנוצל כי- אות לעיתים קרובות. צבע הינו בראש ורא- שונה משתנה לבחירה אולם לעתים תכופות הוא משמש לסדר ולסווג נתונים. במקרים כאלו, צלליות משתנות של אפור עשויות להיות עדיפות. צבע יכול גם להוביל לערבו- ביה. מתכנתים, אשר לא צברו מספיק נסיון בתכנון, עלולים לקשט את תצוגותיהם בצו- רה צעקנית. הידיעה כיצד להשתמש בצבע היא שהופכת את המערכת לידידותית שגעון מקש המגע משך זמן-מה נדמה היה שמקשי מגע (הטטסו 8 הינם מילה נרדפת לידידותיות למש- תמש, ואין זה משנה באיזו רמה נחותה תוכננה המערכת או כמה מתסכלת תוכנת המערכת שלה. ההיקש הטבעי היה כמובן שמערכת אשר אינה מכילה מקשי מגע מה" ווה חריג חברתי הראוי לנידוי. האמת היא "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 17 18 שמקשי מגע הינם התקנים טובים להפיכת כמה מערכות לידידותיות. במרבית המקרים, אלו מערכות בעלות תיפקודיות מוגבלת אשר הנגישות אליהן מבוססת על התקשרות מקרית של המשתמשים - מכונות בנכול אוטומטיות, לדוגמה. לא נראה שמקשי מגע יהיו יעילים מאוד במערכות מורכבות המבוססות על ייצור יומי. המקשים עצמם אינם ידידותיים, השימוש בהם ביישום מסוים ובסביבה הולמת הופך אותם לידידותיים. באופן דומה, מערכת אינה הופכת בצורה אוטומטית להיות ידידותית רק בגלל שהיא מכילה עכבר באחד מהתקניה ההידברותיים. העכבר הינו התקן המקיים את "חוק שות", אשר משמעותו היא שהמשתמש הממוצע יבול ללמוד בקלות כיצר להשתמש בו לבחי- רה ולהצבעה. כמות לא מבוטלת של לימוד והדרכה נדרשת לפני שניתן יהיה להשתמש בעכבר במקום במחט לביצוע מטלות שרטוט וכתיבה. אולם, גם בשמשו למטרות של בחי- רה והצבעה, אין העכבר יכול להיחשב כידידותי. תוכנה הדורשת מיתוג קבוע בין לוח המקשים לעכבר ולהתקנים אחרים פוג" מת ברציפות עבודתו של המשתמש ומגדילה את עומס העבודה הקוגניטיבי. לוחות מקשים מקוללים ומהוללים בו-זמנית כשמדובר בתכונת הידידותיות שלהם. רא" שית, קיים מיתוס הטוען שמנהלים בכירים מתביישים להשתמש במערכות המבילות לו- חות מקשים, שמא יחשבו אותם לפקידים. מנהלים אשר להם דרגת חששות מהסוג הזה לא יחלימו מפחדיהם באמצעות תחנות עבו- דה אישיות. סביר יותר שמנהלים אשר אינם משתמשים בתחנות עבודה מוצאים זאת כלכלי יותר לשלוח מישהו מתחתם אשר יעבור את ההדרכה הנדרשת כדי שיהפוך בקי במערכת. נוכחות של לוח מקשים אינה הופכת את המערכת לידידותית פחות. מצד שני, לוחות מקשים המתוכננים בהתאם לתקנים הארגונומיים שנקבעו ע"י אום (המקביל הגרמני ל-51א4) מתוארים לעיתים קרובות מדי כידידותיים למשתמש. לוחות מקשים כאלו עלולים להיות מצויידים בהר- בה יותר מקשים ומתגים מאשר זטטווחטש. בפועל, לפני מספר שנים טען יצרן אחד שלוח המקשים שלו שהותאם מאורגן יהיה להיט העתיד בתחום ההידברות משום שהוא מאפשר קצב הכנסת נתונים גבוה יותר מכל התקן אחר. עדיין מפתחים את התפישה שככל שיעלה מספרם של המקשים והמתגים, כך עולה סבירותו של לוח מקשים להיקרא ידידותי למשתמש. מאפייני תוכנה, בעיקר גחסטו, תפריטים ומערכות חלון מפורסמים ברבים כידידותיים למשתמש. כל אחד מהם מסוגל להאדיר את הסברת הפנים של המערכת בצורה ניברת; אולם הם בפני עצמם אינם בהכרח ידידות- יום. כיום 00 נמצאים מאוד באופנה. מענין לציין את הגדרותיו של מילון וובסטר למונח 05 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה * הצגה 0 - סירות לא"מ ה טמון ביכולת האנושית להבחין בהברלים חזותיים בצורה מהירה וותר וקלה יותר מאשר בהבדלים טקסטואל- יים. ובולתנו לפרש את משמעות ה600% השונים מוגבלת למדי. הבה ונאמר זאת מפורשות - הירוגליפים כאמצעי לתקשורת כתובה פשטו את הרגל מזמן. כשנתון קונט- קסט סביר בעל סט ממוסד ומאולץ של פירו- שים, יבולים ה-%00% לשרת היטב כמאבחנים, במיוחד בשהם משולבים בטקסט. אולם השי" מוש במספר גדול של סט אשר תוכננו בצורה לקויה יהא מסוכן יותר מאשר מסייע. גישת מערכת דוגמת זו של אוחט, המשת- משת בצח על מנת להגדיר למעלה מ1007 פונקציות משתמש - מפחידה יותר מאשר ידידותית. בעוד ש-חסטו הינם זרם חדש יחסית בנהר המיחשוב, הרי תפריטים נמצאים בשימוש ומנוצלים כבר הרבה שנים. הערך הראשוני המאפיין את התפריט הוא יכולתו לנתב את המשתמש דרך צעדים הנחוצים להשלים משימה. מגרעתו העיקרית של התפריט הינה שברגע שהמשתמש רכש נסיון מספיק עם המערכת, ייראה לו המעבר דרך כל שלבי התפריט ארוך ומתסכל. חלונות המציגים בו-זמנית תרשימים של אלמנטים מספר בתוכנה, נחשבים אף הם ידידותיים למשתמש. חלונות אף מאפשרים למשתמש להידבר עם מספר מעבדים בוד ומת בשכל חלון מכהן למעשה כמטוף וירטואלי. יש שני סוגים בסיסיים של מערכות חלון: ריצוף ושולון מבולגן. ריצוף מתייחס למערכות אשר אינן מתירות רּ חפיפה בין החלונות. ברגע שנוצר חלון חדש מבוצעת הקצאה מחדש של שטח המסך ריצוף הינו מנגנון טוב למשימות הדורשות נגישות מקבילה למספר תהליכים או אלמנטי תוכנה. מערכת חלון של שולחן מבולגן אינה בונה את המצגים אוטומטית. כשנוצר חלון חדש, הוא מסתיר ומטשטש חלון קודם אשר אית- רע מזלו והוא "חי" בשטחו של החלון החדש, בדרך כלל, ובמקרה הטוב, רק חלון אחד פעיל ביחידת זמן נתונה. מערכות חלון של שולחן מבולגן יעילות במיוחד בביצוע מט- לות רבות בלתי-תלויות אשר ניתן להפסיקן ולהיכנס אליהן בצורה אקראית. אם ניתן לאפיין מכל אלו טכניקה בלשהי כידידותית למשתמש, תהא זו מערכת החלונות של השולחן המבולגן. קל ללימוד ולהפעלה לקראת הגדרה של המונח ודודותי למש- תמש. שתי סיסמאות ארגונומיות אחרות אשר נוטים בדרך-כלל לערבבן עם המונח ידידותי למשתמש הן: "קל ללימוד" ו"קל להפעלה". מערכת קלה ללימוד הינה בבירור ידידותית יותר מאשר מערכת שאינה כזאת. אולם קיים הבדל מהותי בין מערכת ברורה, מתומצתת ובהירה לבין אחת המתייחסת למשתמש באל תינוק בן שנתיים. שני הסוגים של המע- רכת ניתנים להיחשב כקלים ללימוד אך רק אחד מהם כידידותי למשתמש. בצורה דומה, מערכת ידידותית תהא קלה להפעלה, אולם מערכת אשר כישוריה מוגבלים לסט מוגבל של מאפיינים סטנדרטיים ואופציות אשר נועדו להפחית את מימשק המשתמש להידב" רות טריוויאלית אינה בהכרח ידידותית. ההגדרה תלויה במלואה בצרכיו ובדרישותיו של המשתמש. חוק ההידברות הראשון של 5% קובע: הדרישה לרמת תפקודיות גבו- הה יותר הינה גם דרישה לנסיון-משתמש רב יותר. מנהלים המעונינים באמצעי פיתוח זולים, ויצרנים של מוצרים בעלי סגולה בודדת אחת, מעדיפים להחשיב את הידידות למש" תמש בערך יחיד. אולם אין זה כך; ידידותיות למשתמש הינה גשטאלט (תאגיד) המורכב מגורמים רבים. השורה התחתונה הינה שידידותיות הינה מידה יחסית. די סביר שלמערכת שהינה ידידותית למשתמש בצור רה כללית יהיו מספר נקודות בלתי-נעימות. לראבוננו, המצב האופייני הוא שלמערכת מאפיינים נתעבים רבים ורק מספר מועט ש איכויות. כדי להבין מה עלינו לצפות ממערכת ידידו- תית, הבה ונבחן מה ציפיותינו מאנשים ידידותיים. בראש ובראשונה, אנו מצפים ליו- תר מאשר לחיצת-יד איתנה ותרועות צחוק מכל הערה שולית. אנו בהחלט חשדניים כלפי זרים המתיימרים להפגין ידידותיות אשר היא מעבר לציפיותינו במגעינו עמם. ידיד הוא זה אשר עמו אנו מחלקים את שאיפותינו והוא חפץ לסייע בידינו להשיגן. ידיד יעזור לנו להגן על עצמנו מהשגיאות שלנו ובו בזמן לא יתבע אותנו על כך ששגינו. לא יבנה מחסומים ולא יתערב בתחומים שהם אישיים לשיפוטנו. ידיד גורם לנו לחוש נינוחים ורגועים במצבנו ומעודד אותנו לגד לות. בקיצור, למערכת ידידותית שלושה היבטים חשובים: היא משתפת-פעולה, מונעת ומסייעת. משתפת פעולה. מערכת ידידותית עושה יותר מאשר לספק נגישות לכלים ולתכונות הנדרשים לביצוע של מטלה מסוימת. היא מסייעת בצורה פעילה למשתמש - כפי שעו- שה, לדוגמה, מערכת תב"מ המודיעה למש- תמש שהפר כלל תכנון תוך כדי פעילות התיכון, ולא לאחר מכן. מערכת משתפת" פעולה הינה קלה ללימוד וקלה להפעלה כאחד. המשתמש ער לכישוריה הבסיסיים ויכול להחליט בקלות אילו כישורים נוספים קיימים. מסרים באורינטצית קונטקסט דואגים ליידע את המשתמש על כל התקדמות הידברותית. תפריטים ותצורות משמשים בכפוף לחוקה מסוימת. ברירות"מחדל מונעות את הצורך בציון פרמטרים לא הכרחיים. המערכת מספקת אמצעים ארגוניים מתאימים ומספי- קים לשם ניהול הכלים והנתונים הנדרשים ע"י המשתמש. כמוזכן זמינים תרשימים והדרכות לשם התאמה לנוהליו ולתקניו של פרט המשתמש במערכת. משתמשים ללא מתכננים מראש מערכות משתפות פעולה ערות לעובדה שאיתחול לקוי הינו דרך חיים והן תאפשרנה ביטולה של פעולה בכל רמה שהיא של הידברות. מערכת משתפת פעולה יורעת שרק לעיתים נדירות משלים משתמש את משימתו ללא הפרעה כלשהי והיא דואגת למנגנון אשר יאפשר השעיית תכנית וחזרה מהירה אליה. מערכת משתפת פעולה מוד- עת היטב לעובדה שאנו המשתמשים מת- כננים מראש לעיתים נדירות, והיא מאפשרת לנו להשיג נתונים ברגע שנזדקק להם. לבסוף, מערכת משתפת פעולה אינה מעור" פלת. היא בהירה וברורה בכל הנוגע לקשיים שהיא מציבה. אין צורך ב"גורו" המתמצא היטב במערכת על מנת שיפתור בעיות או יפרש שגיאות. מערכות מעטות הינן משתפות פעולה בצו- רה שתארתי. אחת הסיבות היא ששיתוף- פעולה דורש לא רק תכנון מסגרת עבודה טובה ומספקת אלא גם תכנון טוב יותר, מאמץ פיתוח ארוך יותר, תמיכה מתמשכת מיועצים-עוזרים, כגון מומחים בחינוך ומת- כננים, וחשוב מכל, משאבים חומריים המתבטאים בעלות (זכרון, תקליט, יכולת יוכו'). עלויות איכות. ויש גבול למה שאנשים מוכנים לשלם עבור ידידותיות. מונעת. מערכת ידידותית מודעת ליסורי הלב העוברים על משתמש כששעות עבודה יק- רות, מבריקות ויצירתיות יורדות לטמיון. מערכת ידידותית מכירה בעובדה שאנשים עושים טעויות, ולעיתים טעויות טפשיות למדי והיא מתוכננת לטיפול עדין בהן. טכני- קה פשוטה היא לדרוש חשיבה מקפת לפני שמבצעים פעולה הרסנית בכוח. מערכת ידידותית יודעת שאפילו הטכניקה המעולה ביותר של כשלון לא הרסני, לא תמנע מהמשתמש לשגות והיא מתנהגת בצורה כזו המפחיתה את עלותן של כל הטעויות. אירו- עים קטסטרופיים נדחים ער הרגע האחרון האפשרי וזאת כדי לאפשר שינוי בתכניות. אף פרט אינו נזרק הצידה עד אשר המשאד בים הנדרשים לצורך תחזוקתו מועברים למ- קום אחר. פעולות ניתנות לביטול ללא ענישה או אובדן נתונים. בכל המקרים הנידונים, מערכת ידידותית נשארת תמיד לשירות המשתמש ואינה מתנהגת כשומר-דלתו. מערכת ידידותית מקיימת את שני החוקים הראשונים של איזק אסימוב בתחום הרובוטיקה. הראשון, מער- כת חייבת לציית להוראות הניתנות לה ע"י המשתמש. השני, מערכת לא תפגע במש- תמש ולא תאפשר לצד שלישי להזיק לו פרט למקרים בהם יש סתירה לחוק הראשון = במקרה כזה, על המערכת להודיע למשתמש וו א על הסכנה הפוטנציאלית לפני שהיא ממשי- כה בעבודתה. מסייעת. תענוג להסב בחברתו של ידיד אמת, ומערכת ידידותית מסבה עונג למשתמש בה. היא נינוחה והמשתמש מקבל תמריץ ועידוד לגלות ולהתקדם. פעולות מתבצעות ללא נזק או אובדן. המשתמש מיודע לכל התהליך. תגובת המערכת מתבצעת בשיחה מתאימה. משוב נוסף מסופק כל אימת שנדרש והמש- תמש אינו נותר לעולם לבדו בתוך חור במעד רכת ממנו אין יציאה קלה ופשוטה. שלא כדוגמת מספר ידידים, מערכת ידידו- תית חייבת להיות אמינה. אמון חייב להיות בַּן עיקרי עליו נשענים היחסים ולא רק בביצועים אלא בשירות המובטח. מערכת המתיימרת להיות ידידותית ללא יכולת לספק כישורים מתאימים וחזויים אינה אלא שרלטן אלקטרוני. מערכת ידידותית הינה מערכת שניתן לחזות את מהלכיה. היא מתנהגת בצורה עקבית גם באופני עבודה שונים, ומכאן, מאפשרת למשתמש להניח השערות הגיוניות גם כש- הוא עובד בטריטוריה לא מוכרת. אולם מעל לכל - מערכת ידידותית לא עושה דבר שהינו בלתי צפוי. אין הפתעות. לבסוף, מערכת ידידותית מקבלת את העוב- דה שהיא יותר מאשר מכונה מתוכנתת והיא מתנהגת בהכנעה שקטה. מטרתה לסייע למשתמש, ולא לבקר אותו או לשלוט בו. היא מספקת הנחיה אולם היא אינה מכוונת. היא מסוגלת לחזות אולם היא לעולם לא תאיץ במשתמש. היא מערכת מגיבה ולא כזו התובעת תשומת-לב (פרט למקרי חירום קיצוניים). אם דיבורים על ידידותיות היו תנאי מספיק, היה עולם המחשבים אחד מהעולמות המהנים ביותר. אולם רק מעטים, אם בבלל, מהפריטים המאפיינים ידידותיות למשתמש הינם כאלה באמת. למרות זאת, רבים מהם יכולים לתרום לתחושת הידידותיות שרוחשת המערכת אולם זה דורש כשרון ומאמץ תכנוני. הכללה אקראית אינה מספקת. *"מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 15/55 ניהול מסדי נתונים על מחשבי 6 סיביות. פיתוח של |ו0855, המתבסס על הניסיון והידע הרב שנצברו במוצר זה, הנחשב כאסמכתא בנושא מסדי נתונים. 1 התוכנה החושבת במילים ובמספרים: * מחולל רעיונות + גליון אלקטרוני * מסד נתונים אגראפיקה * תקשורת * גישה ל-005 * מעל 140 פונקציות מוכנות א שפת תיכנות == רק אצל פרי אינטרנשיונל תוכל לקבל את התמיכה המקצועית למוצרי =דג8 ד--א0דו245 * תמיכה מלאה בעברית (מאושרת ע"י שדג ד-אס ד5) * עדכון מהדורות * עזרה בעת תקלות א ייעוץ מקצועי ללא תשלום א כתיבת יישומים פרי אינטרנשיונל -- תמיכה לעומק ופיתוח כלים נוספים למשתמשי וו! 0855 ו-אהסעושוה ה ₪ אסא פרי אינטורנעויונל -1 ת"א, הח' אבן גבירול 2, בית אליהו טל. 252059, 03-252761 משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליב לרגו, קרליבך 27 291 ת"א, 03-285282. ע"מ, טשהניחובסקי יהושלים: לרגו הראל, ינאי.3, 7 רק קניה א ה משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות. פי אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי ה 0-4 שחר 2 .04-337123-6 ,5 ררה ד"ר מיכה חנני יוי"ר ההנהלה מבוא דין וחשבון זה מתייחס לפעילותו של האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א), בשנה שבין יוני 1984 לבין יוני 1985, שנת כהונתה של ההנהלה הנוכחית. בחודש מאי 4 נערכה ועידת ירושלים לטכנולוגיה של המידע, אירוע אשר היווה גולת כותרת לפעילות אינטנסיבית בשנתיים שקדמו לו. המשך הטיפול באירוע זה, הסיכומים הכספ" יים והמסקנות המקצועיות ממנו, נמשכו חודשים מספר במסגרת שנת העבודה הנוכ" חית. מאידך, חלק ניכר מהמאמץ בשנת עבו- דה זו, הוקדש לטיפול בתשתית, במסגרות ארגוניות ובקביעת דרכה של איל"א בשנים הבאות. במסגרת זו סוכמה עבודה ממושכת שנעשתה בידי צוותי חשיבה של המועצה, ופורסמה במסמך "דרכה של איל"א". מסמך זה כולל הצגת עקרונות וקביעת כיווני ההתפתחות של איל"א בשנים הבאות. כן ניתן משנה תנופה להתפתחותם של איגודים מתמחים במסגרת איל"א ושל קבוצות עבו- דה. השנה, יותר מבשנים שעברו, תרמו חברים רבים יותר, זמן ומאמץ רבים יותר, בפעילו- יות איל"א, ועל כך נתונה להם תודתנו, תודת כל חברי האיגוד. נוסף לעבודה הרבה והאינטסיבית שמשקיעים חברי ההנהלה וחברי ועדת התכנית של הכנס הבא, הכנס הארצי. ה-20, תרמו, ותורמים, למפעלנו המשותף חברי קבוצות העבודה הקיימות והחדשות, ביחוד היוזמים והעומדים בראשן, חברי האיגודים המתמחים והנהלותיהם. תודה מיוחדת שלוחה לחברי המועצה, אשר נוסף לתפקידם כקובעי מדיניות ומקבלי דיוו- חי ההנהלה, פעלו במסירות לגיבוש מסמך התשתית "דרכה של איל"א". ת"א, 285151- חיפה: מיקרוליין ב 5. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536. לזכרו של דב חביון ז''ל בסתיו מלאה שנה למותו של דב חביון. באיד ל"א צויין יום השנה במסגרת של ערב עיון לזכרו. יו"ר ההנהלה הודיע על החלטת ההנהלה על הענקת "מילגת חביון", בסך 5,000 דולר בשנה. המילגה מיועדת לסטודנט הלומד לתואר גבוה במיחשוב או במערכות מידע באוניברסיטה בישראל. ההרצאה המרכזית בערב הזכרון נישאה בידי אלוף באיל"א (מיל.) מאיר עמית, אשר הציג לראשונה את הפעילות הנעשית להצבת לווין ישראלי לתקשורת. נושאים מרכזיים הנושאים המרכזיים המציינים שנת פעילות זו: א. פרסום המסמך "דרכה של איל"א". ב. ההחלטה שהתקבלה במועצה בדבר מינוי מנהל כללי בשכר לאיל"א, ובדבר מיקומו של המשרד הראשי של איל"א בתל- אביב. ג. קידום ושיפור עלון איל"א "מעשה חושב", בתוכן ובצורה. ד. הכנות לקראת הכנס הארצי ה207, והתערוכה הנלוית. ה. הרחבת פעילות במסגרות של קבוצות עבודה ואיגודים מתמחים. ו. חידוש "מילגות איל"א". ז. | הקמת הצוות הטכני לתקינה בתקשורת. ח. הקמת צוות תגובות לתקנות הבזק ולחוק הבזק. נוסף לנושאים שפורטו כאן, נמשכו באיל"א הפעולות המקצועיות המקובלות: ימי עיון, מפגשים איזוריים, קשרים עם איגודים"אחים בארצות אחרות ובמסגרות בינלאומיות, וקשרים עם גורמים ציבוריים וממשלתיים להבאת דבר קהילית המיחשוב בפניהם. איגודים מתמחים במסגרת איל"א קיימים היום שלושה איגודים מתמחים: א. בגרפיקה ממוחשבת ועיבוד תמונות. ב. במחשבים וחינוך (מו"ת). ג. בבינה מלאכותית. האירועים והפעילויות המרכזיים השנה במסגרת האיגודים המתמחים: * גרפיקה ממוחשבת ועיבוד תמונות: ב-13 ביוני 1985 התקיים סמינר בנושא 1.81/. המרצה היה פרופ' הנרי פוקס מארה"ב, אחד האנשים המובילים בעולם בתחום זה. האיגוד המתמחה החל להתכונן לכינוס דו"ח שנתי של ההנהלה היוצאת השנתי של שומקוזפטזט בישראל בשנת 8. האיגוד המתמחה בגרפיקה ועיבוד תמונות מהווה את הגורם המקשר בין איל"א ובין שתי קבוצות בינלאומיות חשובות בת" חום זה, 1זק 3 461-5160 והשונקגזפסזטם. > מחשבים וחינוך (מו'"'ח): בחודש אפריל השנה התקיים הכינוס השנתי השני של מו"ח, בהשתתפות כ-400 איש. במסגרת הכינוס נערכו בחירות להנהלת האיגוד המתמחה. חברי ההנהלה הנבחרים הם: בני פינשטין - יו"ר, שמואל וייס, ד"ר נירה חטיבה, ג'רי כהן, ד"ר דניאל מילין, יוסף רגב, חיים שלזינגר. מו"ח מוציא לאור עלון המוקדש לשימושי מחשב בהוראה ולמידה. החלטת האיגוד המתמחה היא להוציא לאור את העלון 4 פעמים בשנה באופן קבוע. השנה החל מו"ח לפעול גם במסגרות של קבוצות עבודה ופעילות איזורית. נערכו מפגשים איזוריים בבאר-שבע (איזור הד- רום), בחיפה ובתל-אביב. מו"ח מהווה את הגורם המקשר בין איל"א ובין 166 - איגוד בינלאומי למחשבים וחינוך. > בינה מלאכותית: האיגוד המתמחה בבינה מלאכותית קם השנה, וארגן שני אירועים: כינוס יסוד של האיגוד המתמחה - 27-26 ברצמבר 1984. יום עיון - 14 במרס 1985. בכנס היסוד נבחרה הנהלה לאיגוד המתמ- חה, וחבריה הם: פרופ' משה בן-בסט (יו"ר), ד"ר אהוד שפירא. האיגוד המתמחה בבינה מלאכותית מהווה את הגורם המקשר בין איל"א ובין האיגוד הבינלאומי לתבונה מלאכותית: -45%0 |סגזי] טסחטטו!10161 110141 ה זס-] ח0181(0 קבוצות עבודה באיל"א קיימות קבוצות עבודה, בתחומים הבאים: א. בהנדסת תוכנה (יו"ר ד"ר עמירם יהוד- א). ב. בהיבטים משפטיים בענג"א (יו"ר עו"ד אריה לית). "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 21 - ג. בביזור ענ"א באמצעות מיקרו מחשבים (יו"ר גדעון קליגר). ד. באבטחת איכות (יו"ר דרורה שולמן). ה. בתקשורת נתונים (יו"ר עמנואל וינד). כל אחת מקבוצות העבודה מקיימת מפגשים חודשיים לדיונים מקצועיים בתחומי עיסוקה. צוות טכני לתקינה בתקשורת צוות טכני הוא מסגרת ארגונית חדשה באיד ל"א, והראשון שהוקם הוא הצוות לתקינה בתקשורת. הצוות מהווה את הגוף המקצועי של ישראל העומד מול הועדה הבינלאומית של 150 (ארגון הסטנדרטים הבינלאומי), העוסקת בתקינת תקשורת מחשבים. חברי הצוות מייצגים מפעלים ומוסדות ישראליים שיש להם ענין בנושא, והם עוסקים בלימוד המסמכים הנוצרים בועדה הבינלאומית והשלכותיהם על ישראל והתעשיה בישראל, בהנחית נציג ישראל בועדה, ד"ר ז'אק בן- סימון. פעילות זו נעשית בשיתוף עם מכון התקנים הישראלי. צוות תגובות לתקנות הבזק ולחוק הבזק צוות תגובות גם הוא מסגרת ארגונית חדשה באיל"א. מסגרת זו תיתן ביטוי למטרה שהוצגה במסמך "דרכה של איל"א": השמ- עת קולה של קהילית המיחשוב בנושאים מקצועיים, לאומיים וציבוריים, הנוגעים לענף המיחשוב. בראש צוות התגובות לתקנות הבזק ולחוק הבזק, עומד יהושע מאור, וחב- ריו הם: אבנר עלה, יונדב פרי ויהודה זיסאפל (המייצגים את קבוצת העבודה בהיבטים משפטיים, הצוות הטכני לתקינה בתקשורת, וקבוצת העבודה בתקשורת נתונים, בהתא- מה). הצוות פועל להבאת שינויים ותיקונים בחוק ובתקנות, כך שיענו בצורה הטובה ביו- תר על צרכי ענף המיחשוב ותקשורת הנת- ונים בישראל. ימי עיון ימי העיון (במסגרת ארצית) שנערכו השנה: > האתגר המיחשובי בחקר השפה - 04| בינה מלאכותית - 26727.12.84 הנדסת תוכנה - 15716.1.85 בינה מלאכותית - 14.3.85 1 וגרפיקה ממוחשבת - 13.6.85 מפגשים איזוריים השנה נערכו מפגשים איזוריים שהוקדשו להרצאות ולדיונים בנושאים שונים: אוזור תל"אביב * "מערכת הפעלה א]א!" - 22.8.84 > "מסדי נתונים" - 16.9.84 * "הסה"-21.5.85 אוזור ירושלים > "וידאוטקס" - 3.2.85 = "מחוללי יישומים ובסיס נתונים טבלאי 22 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה י"אמסםוא את זז 8455סי - תוכנה המשלבת בסיס נתונים, גרפיקה, תקשורת ועיבוד נתונים - 10.5.85 . > "שילוב בין מחשב אישי למחשב מרכזי" 7 20.55 איזור חיפה והצפון "האתגר בהנרסת תוכנה לעיבוד נתונים = 20.2.85 . "שפת 85/ לשימוש ב-.0.?" - 20.5.85 6 "בלנית" = כלי לניתוח ותכנון מערכות מידע - 22.4.85 איזור באר-שבע והדרום = "נוהלים בינלאומים להעברת מידע" - 4 6 "מחוללי יישומים" (יום עיון בשיתוף עם המכללה הטכנולוגית בבאר-שבע) - 2.55 מילגות השנה חודש מפעל המילגות, עם קבלת מילגה מחברת .4.0.8. מנחם שלגי, יוזם החידוש, מכהן כיו"ר ועדת המילגות, המטפלת בקבלת המילגות ובבחירת מקבליהן. חברי הועדה האחרים הם: מתי מנור ואבי פרי. השנה זכה במילגה עמוט דרורי. פרס אול"א : בכנס הארצי ה207 יחולקו 3 פרסי איל"א: א. פרס איל"א במדעי המחשב ב. פרס איל"א ביישומים טכנולוגיים ג. פרס איל"א במינהל ע"ש יהונתן ושדי ז"ל כל פרס בסך 360,000 שקלים. פרס איל"א למאמר מצטיין ב"מעשה חושב", ע"ש דוד לוין ז"ל, בסך 70,000 שקלים. "מעשה חושב" במהלך השנה נדרשו מוסדות איל"א, המוע- צה, ההנהלה ומערכת "מעשה חושב", לדי- ונים רבים ועקרוניים על מהותו, מטרותיו, תוכנו וצורתו של בטאון האיגוד. בעקבות דיונים אלה, ותודות למאמצים רבים מצד העוסקים במלאכת ההוצאה לאור של הבט- און ובראשם אבי כהן (אשר היה העורך הראשי ויו"ר ועדת המערכת עד חודש מרס השנה), וחברת ההנהלה שאולה חייטנר, העומדת כיום בראש המערכת, קיבל הבטאון תנופה, והיה לבטאון מקצועי ברמה גבוהה. ה לשנה הבאה היא להביא ליציבות של תהליך ההוצאה לאור, ולהביא לכך שיו- תר מאמרי ם מקוריים ישראליים בר - הה יפורסמו בו. וה תקציב וכספים = האסיפה הכללית הובא לאישור תקציב - 0 לשנת הכספים 85/86. התקציב מחווה ה נאמנה של הפעילות המתוכננת לשנה זו. המשמעויות התקציביות של הקמת חמש" רד הראשי של אול"א בתל-אביב, ושל מונוי מנהל כללי בשכר (יתכן שלא מייד במשרה מלאה) נכללות בתקציב. כמו כן נכללות בו המסגרות התקציביות האוטונומיות של האיגודים המתמחים. בשלב זה מוצעת מסג- רת תקציבית אחידה לאיגודים מתמחים אולם עם היכנסם של איגודים מתמחים לפעילות שגרתית שוטפת, יעוצבו התקציבים האוטונומיים כך שיתאימו לכל איגוד על פו הצרכים המיוחדים לו. התקציב אינו מבטא את הנכס העיקרי של איל"א, והוא העבודה בהתנדבות הנעשית על ידי הפעילים באיגוד. תרומות זמן ומאמץ אלה הם המביאים את עיקר ההישגים, וחם המהווים את הבסיס לעצם קיומו של האיגוד. מול נחישותה של ההנהלה שלא לחרוג מן המסגרות התקציביות, ומול העבודה הרבה בהתנדבות, הנעשית על ידי פעילים רבים באיגוד, עמדנו השנה בפני תופעה חמורה של אי העברת תשלומים לאיל"א בגין חובות שונים, החל בדמי חבר וכלה בתמורה על השתתפות בכנסים וימי עיון, מצד גופים רבים. בעיה זו תצטרך לבוא על פתרונה בשנה הקרובה. סיכום באיל"א יש מיזוג של שני מרכיבים מנוגדים לבאורה: מסגרות מבוססות היטב, ותיקות ויציבות של מוסדות ודפוסי עבודה, ויכולת גמישות בהיענות לצרכים ולאתגרים, המאפ" שרת בנית מסגרות חדשות ושינוי דפוסים על פי צרכי הקהיליה המקצועית. המיזוג של יציבות ורעננות מבטיח המשך פעילות פורה, שילוב מלא במציאות המשתנה במהירות של עולם המיחשוב, ומתן אפשרות להתבטאות לדורות חדשים של אנשי מקצוע. שילוב תכונות זה מוצא ביטוי באישיותו של נשיא האיגוד, פרופ' אברהם גינזבורג, אשר על תרומתו להנהגת איל"א, ולניווטו בעולם המורכב של המיחשוב, נתונה תודה והערכה מכולנו. בחירות להנהלת אול'א בתאריך 15/8/85 התקיימה הישיבה הרא- שונה של המועצה לשנת 85/86. בבחירות שהתקיימו נבחר ליו"ר ההנהלה מר כתריא צימט. חברי ההנהלה הנבחרים הם: מיכה חנני משה גוטליב עמירם שור יהושע מאור שאולה הייטנר אבי כהן אלי עטר באמור בדוח ההנהלה לאסיפה הכללית הקי- מה איל"א ועדה לענייני בזק בעקבות פרסום תקנות הבזק ב"1.4.85. איל"א, בהיותה הגוף המקצועי הישראלו המייצג את קהילית המיחשוב, הגישה את הערותיה לשר התקשורת, מר אמנון רובינש" טיין, למנכ"ל משרר התקשורת, מר יורם אלסטר, ולוועדת הכלכלה של הכנסת באמצעות היו"ר ח"כ אליהו שפייזר. ב-1.7.85 פורסם תיקון לתקנות הבזק, אשר בין השאר עונה על בקשתנו המיידית להוציא את עיבוד הנתונים מהתקנות (ראה להלן - תקנה 24). תיקון זה גם האריך את תוקף התקנות בשנה נוספת. משך שנה זו הועדה תמשיך בפעילותה עם משרד התקשורת ועם ועדת הכלכלה, על מנת ליישם את מירב הערותינו. ב-4.6.85 הופעל ע"י משרד המסחר והתע- שיה צו המחייב אישור מיוחד ממשרד התקשורת לשחרור מהמכס של ציוד מחש- בים על כל סוגיו. דרישה זו מטילה מעמסה אדמיניסטרטיבית. רצינית על כל הנוגעים בדבר. הועדה פועלת לביטולו של צו זה. הועדה פונה בזאת לחברי איל"א להביא בפניה תגובות, רעיונות והצעות בקשר עם מכלול הנושאים של יחסינו, כמשתמשים עסקיים של שירותי הבזק, עם חברת בזק ומשרד התקשורת, במסגרת חוק הבזק והתקנות. נא לפנות בכתב, לפי הכתובת: מזכירות איל"א עבור הועדה לענייני בזק ת"ד 13009 ירושלים 91130 פעילות איל''א בנושאי בזק להלן סקירת עיקרי הנושאים שטופלו: הערות איל"א לתקנות הבזק מיום 1.4.85 כללות, זכותו של האזרח לבצע פעולות בזק תישלל על ידי החוק רק כאשר האינטרס הציבורי עדיף. על חברה בזק לספק שירותי תמסורת בסיס- יים כנדרש לצורך קיום משק בעל כושר תחרותי. תקנה 24: התקנה דורשת רשיון מיוחד ל"ני- הול עסק של העברת נתונים או קבלתם, או עיבודם, בין בתְמורה ובין שלא בתמורה." סעיף זה עורר הדים רבים בציבור. ראוי לציין כי קבלת רשיון כזה כרוכה בביורוקרטיה, בעיכובים ובתשלומים חד-פעמיים ושוטפים, נוסף לאלו הכרוכים בהזמנת שירותי חברת בזק. ניתוק והפסקת השירות. ניתוק פירושו הפס- קה זמנית. הפסקה פירושה ביטול המנוי, אשר צריך להזמין מחדש את השירות ולח" זור לסוף התור. יש צורך בהתראה מוקדמת מספיק זמן מראש, פרט למקרים קיצוניים של אי תשלום או של גרימת נזק או הפרעה מידיים לרשת, לעובדיה או למנויים אחרים. לאחר הניתוק יש לתת למנוי זמן מספיק לתקן את המעוות, ורק לאחר שחלף זמן זה, ולא" חר מתן הזרמנות הולמת לערעור, רק אז יש מקום להפסקת השירות. תקנה 11 (ב). תקנה זו מאפשרת לחברת בזק לדרוש מהמנוי להחליף ציוד קצה, גם במק- רים של פגיעה בפעולתו היעילה של השירות או כאשר הדבר נדרש לצורך שיפור השירות. סמכות זו הינה רחבה מדי, ולא ניתנה הגנה מספקת להשקעות הכלכליות של המנוי. תקנה 14. תקנה זו מגבילה את ההעברה של זכות המנוי. הוצע לאפשר העברה מסודרת של זכות המנוי, למשל במקרים של השכרת בנין משרדים, מכירה או השכרה של עסק או אפילו של דירה, וכן במקרים של פירוק. תקנות 17 ו-18. התקנות עוסקות בחיבור ציוד קצה לרשת הבזק, ומגבילות גם חיבור של ציוד לציוד הקצה, למשל חיבור של מחשב או מסוף למודם. על התקנות להצט" מצם לחיבור מיידי וישיר לרשת הבזק הציבו- רית, לצורך הגנה על הרשת, עובדיה ומשתמשיה. תקנה 41. תקנה זו דורשת מהמבקש קו נל"ן לספק לחברת הבזק נתונים טכניים רבים, שלא כולם רלבנטיים. מומלץ לאמץ את הנוהג המקובל בעולם, לפיו החברה מפר- סמת רשימה של מספר סוגי קווים תקניים, תוך פירוט תכונותיהם ומחיריהם, והמנוי בוחר מתוכם את סוג הקו הדרוש לו. התש- לום יהיה לפי איכות הקו, ולא על פי מהירות ההעברה של הנתונים. מהירות זו נקבעת גם על ידי איכות הציוד של המנוי. תקנה ס1. יש צורך בהודעה מוקדמת במקרת של שינוי מספר הטלפון או מילת ההיכר של המנוי, על מנת לאפשר לו להיערך בהתאם. כאמור, ב-1.7.85 פורסמו תיקונים לתקנות אלו, ותוקפן הוארך בשנה. ההישג העיקרי שלנו הוא תיקון של תקנה 24, אשר הושמטו בה המלים "עיבוד נתונים". תיקון זה עונה על הצרכים המיידיים של חברי איל"א אך עדיין אינו מספק. "אישור הסוג" של ציוד קצה, כדוגמת מוד- מים, הפך כעת ל"רשיון מיוחד" על פי חוק הבזק, אך לא הוגדרו התנאים והנוהלים הכרוכים בכך. בוצעו מספר שינויים נוספים. הועדה החליטה לטפל בנושא "תקנה 24" במסגרת טיפולה הכולל בחוק הבזק. הבעיה העומדת בפנינו הינה מה הם שירותי עיבוד נתונים ומה הם שירותי בזק, וכיצד מגדירים תחומים אלה בצורה חד משמעית ומועילה. הוחלט להציע למשרד התקשורת נוהל "אי- שור סוג", לטפל בנושא של שימושים נוספים בצנרת הטלפון - למשל העברת סיבים אופט- יים, ולהמשיך לפעול בנושאים בהם טרם נענינו לשביעות רצוננו, וכן בנושאים חדשים בתחום הבזק, במידה ויתעוררו. אישור משרד התקשורת לייבוא ציוד ענ"א ביום 4.6.85 הפעילה הנהלת המכס צו של שר המסחר והתעשיה אשר מתנה שחרור ציוד מחשבים על כל סוגיו באישור מיוחד ממשרד התקשורת. צו זה חל על ציור ענ"א, כגון מדפסות, כונני דיסקים, כונני סרטים וכו" - רובו ככולו ציוד מחשבים שאין לו כל נגיעה לתקשורת. כמו כן הוחל צו זה על ציוד תקשורת, בין אם הוא מיועד להתחבר לרשת הבזק הציבורית ובין אם הוא מיועד לרשתות פרטיות. | ביצוע | הצו | מחיב עומס אדמיניסטרטיבי ניכר על יבואני הציוד וכמו- בן על משרד התקשורת ועל המכס. לא ברור איזו מטרה של המדינה או של המשק משרת צו זה. הועדה פנתה למנכ"ל משרד התקשורת, מר יורם אלסטר, וביקשה להציג את עמדת האי- גוד בפני שר התקשורת מר אמנון רובינשטיין ואנשי המשרד, במגמה להביא לביטולו המו- חלט של הצו. בינתיים נמסר כי משרד התקשורת מתכוון לבצע ביקורות שונות, על מנת לוודא כי בציוד המחשבים למינהו לא מותקן מודם כלל או שהמודם המותקן קיבל אישור. המש- רד יגבה תשלום עבור בדיקות אלו, גם כאשר הבדיקה תמצא כי אכן אין מודם או כי המודם מאושר. "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה ‏ 25 מחשבים 0 מו זמנים חדשים במחשבים רח/ מדינת היהודים 5/ אזור התעשיה הרצליה %676 טל. 052-557148 טלק 551 33698 8 אואט שס מסחרי רשוס של 1488 5 לדולר של גולד שער הביצועים הגבוה ביותר. ביצועים שעד היום היו בלתי"אפשריים הם חלק מהתמורה שתקבל עבור השקעתך במחשב של "גולד" - ההשקעה המשתלמת ביותר במחשבים כיום. אין מחשב דומה אחר היכול להעניק לך ביצועים כה רבים עבור כסטך. ואנחנו מוכנים בהחלט להוכית לך זאת. מי שכבר נוכח בכך, וגם נהנה מן השרות המצויין של "גולד" - כולל ההדרכה והסיוע הנאמנים לאחר המכירה - הם הצי האמריקאי, קונצרן מקדונלדידגלס, התעשיה האוירית של 'שראל ועוד הרבה תעשיות"ענק, סוכנויות"חלל, צבאות משוכללים ומבעלים עתירי"ידע שכבר נמצאים במחר. גולד - חברת המחשבים והאלקטווניקה האדירה, מציעה לך היום את עסקת המחשבים המשתלמת ביותו עבווך: מכסימום ביצועים במינימום דולרים. אתה מוזמן לבדוק זאת. 26 | עולם המחשבים - תמונת מצב הכנם האדצי ה-20 נטיבוד נתונים / בסיסמא זו יתקיים הכנס ה-20 במנין של איליא בתאריכים 1 - ח' בחשון, תשמ"ו, 23-22 באוקטובר 1985, בבניני האומה בירושלים. בין החידושים השנה: הרצאות מוזמנות שלושה מסלולים של מושבים מוקדשים ל- ד שד 05 שד/ד5 בנושאים כגון: הנדסת תוכנה; גראפיקה; בינה מלאכותית; מסרי נתונים; משפט ובקרה; שפות-על חדשניות; מוסיקה, שמע ומתימטיקה ועוד נושאים רבים מעניינים. אישים ידועי שם מעולם האקדמיה והמחקר ירצו בכל המושבים. *גשר אל התעשיה והייצור- ישיבת מליאה מיוחדת תוקדש להבעת דיעות של בכירי התעשיה הטכנולוגית בארץ בנושא המחשוב. הציבור הגדול של העוסקים בכל ענפי המחשוב בארץ יוכל להתרשם ישירות מצרכי התעשיה ומפגש רעיוני זה עשוי לתרום לקידום ההשתלבות של בעלי למעגל הייצור. משאבים רבים הושקעו במחשוב ענפים שלמים כגון: בנקאות, ביטוח, מינהל ציבורי ועסקים, אבל תחום התעשיה לא זכה לתשומת לב הראויה לו. תקוותנו היא שפעולה זו תאיץ התפתחות חיובית של גיוס כוחות טריים ורעננים לקידום התעשיה שלנו. הרשמה נושא ההרשמה לכנס גרס במשך השנים שעברו ל"צוארי בקבוק" רציניים, לתורים ארוכים ולבזבוז זמן. כמו כן נגרמו הפסדים לא מבוטלים לאיל" מאוחרים או התחיבויות שלא כובדו. כאשר מדובר בציבור של כ-5000 איש, שיטה זו מיושנת ואינה מתאימה יותר. לכן באנו לפשט את ההשתתפות בכנס בצורה מרחיקת לכת.הכניסה לכנס תתאפשר בצורה המקובלת לכל ארוע או מופע בעולם התרבות, הספורט או הבידור, באמצעות רכישת כרטיס כניסה (לא שמי). המשתתף לא יעמוד בשום תור, אלא, מצויד בכרטיס כניסה, יכנס לבניני האומה ויהנה מההרצאות והתערוכה. איל"א תזכה לקבלת הכסף בזמן, מניעת חובות אבודים וארגון פשוט יותר. אופן ההרשמה מפורט בסעיף *הרשמה" (מעבר לדף). אנא קרא סעיף זה בעיון. מפגש חברים מקצוע נוספים א עקב תשלומים מפגש חברים בכנס השנתי הוא חלק חשוב של מטרות הארגון. השתדלנו השנה ליצור מסגרת נעימה ונוחה למפגש כזה. מקום בו יוכלו עמיתים לשוחח באוירה שקטה, ללגום משקה ולחטוף משהו במסגרת תרבותית - בפאב של איל"א. תקוותנו שחידושים אלה ינעימו את הכנס לכל המשתתפים ויתרמו לקידום מטרותיו. להתראות בכנס ה-20 ת כנית ה כנ ס לתשומת לב: ההרצאות במסגרת הן הרצאות הנחייה מוזמנות (5 |4ומסדטד) יום שלישי, 22 באוקטובר, 1985 0 מושב פתיחה ברכות, חלוקת פרסי איל"א, הרצאת אורח 1-0 הפ ס קת ק פ ה מערכות מידע מסדי נתונים כתריאל צימט, יו"ר ועדת ההכנה תקשורת 10 דיר יאיר ונד, הטכניון מ.ט.ל. פרופ' כתריאל בארי, האוניברסיטה ז'ק בן-סימון, לוגטל פתוח מערכות מידע: האם ניתן להבנות העברית בירושלים חידושים ב-25. א ורשתות מיתוג מנות את התהליך? גיבוי והתאוששות במערכות ניהול נתונים = בעולם 0 פרופ' זאב נוימן, אוניברסיטת ישעיהו שי, תעשיה אוירית דוד הר-זהב, תדיראן בע"מ תל-אביב בסיסי נתונים בחו"ל - כמידע גלמי בקרת תצורה למערכות תקשורת יחסי הגומלין בין מנהלים ויועצי מערכות | למערכות מידע מידע 5 בעז 6 משה מור, טכ"ם/הטכניון, משה אבן-חיים, ד"ר פרץ שובל, דוד הר-זהב, תדיראן בע"מ מ.ט. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כלנית: כלי לניתוח ותכנון מערכות מידע | מערכת לעיצוב לוגי של בסיסי נתונים בשיטת 5 הסופרתזס!ח! 0 הפס קת צ'הר'ים הנדסת תוכנה מתימטיקה ושמע תכנון תיול ממוכן של חדרי תקשורת ו תקשורת (המשך) 0 פרופ' דוד הראל, מכון ויצמן למדע דיר אדיר פרידור, רפא"ל דיר נרי ברוצקוס, כור תקשורת . לבטים ומחשבות על הנדסת תוכנה השפעת הגוסלין בין המתימטיקה למדעי | והתראה המחשב בעבר ובהווה הארכיטקטורה של רשתות תקשורת מקומיות (אא/ | 0 דיר מיכה חנני, דייר פרץ שובל, אורי אדלמן, אוניבוסיטת תל-אביב אבישו ו תדיראן בע"מ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - מחשבים במוזיקה - תחומים ומגמות רות"ם - מערכת לני שורת מחשב מתודולוגיה משולבת לניתוח ותיכון ו מערכות המבוססת על שיטות 6 ו- ואגוא 5 ה שמעון שחף, תעשיה אווירית בקרת תצורה למערכת ממוחשבת בהיקף גדול בעזרת //05/ ₪51 יונדב פרי, טכ"ם חידושים בתקינה בינלאומית לתקשורת נתונים "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 0 הפ 0 קת ק פ ה שפות מחשב מתימטיקה ושמע (המשך) לימוד באמצעות מחשב 0 דייר אהוד שפירא, מכון ויצמן למדע דיר יואב מדן, מרכז מדעי, יבמ ישראל | ד"ר אהוד בראון, הטכניון, מ.ט.ל. סז ומחשבי הדור החמישי דיבור, שמיעה ומחשבים לימוד באמצעות המחשב הרצאות יישומיות הרצאות יישומיות גדי פנקס, קונתהל 01 מערכת לינגואיסטית לאיחזור מערכת 3ם ז5הוא/דשא לניהול רשתות הדרכה למשתמשי המחשב ובאמצעות מידע מטקסט חופשי הקשורת רשפת הדור הרריעי המחשב יום רביעי, 23 באוקטובר, 1985 גרפיקה בינה מלאכותית גבוי, זמינות ותכנון חיים רון, טכ"ם ינון פלדהיים, י.ב.0. 7-0 דיר סם ברגמן, אדיונטיקס ,86 6טהכ .זם דגנית אמיתי, צ.ה.ל. גרפיקה ומחשבים (8006ז=) 5זה6וחטזזפח| 656 טס .60 סָהווחססקט5 4 - 650 65 6 | ושדאו |הוסוחודגה שמעון אגסי, יבמ ישראל זמינות מערכות ענ"א 0 ד"ר אריה קויפמן, אוניברסיטת עציון עפר, א.א.א. מערכות מידע בן-גוריון בנגב מתקדמות בע"מ 3-0 זס 6זט90זוחסזה |סטסח ‏ / תכנון אב למיכון וז זסזטוס וח 60 5 יישראל פרידר, תדיראן בע"מ ראול פולק, ב.מ.ב. בטיחות מערכות מאיר רוט, יבמ ישראל גרפיקה ממוכנת במערכות תקשורת. גיבוי בזמן חירום של מערכות מידע בינה בע"מ זט 16 - 5ח510ץ5 הסכאם | / א ,/ 56 ,5/5105 חסוופוחזס)ה| ]וס |סזח0 800 הַחוזוסטה 10 הפס קת קפ ה 0 "= "גשר אל התעשייה והייצור" בהשתתפות בכירי התעשיה בארץ 0 הפ ס ק ת צהרי'ים מרכז מידע ומשרד ממוכן עיבודים אופטיים ומדעיים שפות מחשב (המשך) 0 רענן אלתגר, י.ב.0. ד"ר ישעיהו גלזר, מכון ויצמן למדע ד"ר עמירם יהודאי, אוניברסיטת מרכז מידע ושפות מהדור הרביעי עיבוד אינפורמציה אופטי תל-אביב ד"ר אבשלום אדרת, קוג'יטן שפת | סה בשימוש אינטרנשיונל בע"מ 6 הפוחטו] זזטקח 60 הח6ז5ץ5 הס0ז8ט|9צ₪ ז60ספ5סזק 0 ערן פרנק, פיני בורטמן, יבמ ישראל | פרופ' גרשם זיצ'ק, ביה"ס לרפואה של פנינה וורטמן, מרכז מדעי, יבמ ישראל מרכז מידע בסביבות בסיס נתונים טבלאי | האוניברסיטה העברית, הדסה ירושלים - אאסם שפת בקרה כללית חדשה זיהוי גרורות בכבד שנסרק בטומוגרף ממוחשב 685 ייוסף רגב, מרים גילאון, אוניברסיטת | ד"ר מנחם דישון, משרד הביטחון מאיר זלק, בנק לאומי לישראל בע"מ בן-גוריון בנגב חישובים מדוייקים של פונקציות | פיתוח מודל לבקרה תפעולית של תכניות דואר אלקטרוני או ארוכה הדרך הסתברתיות יציבות העוברות בשיטת האצווה לתקשורת 0-ו הפסקת קפה חוקה ובקרה מערכות משובצות מחשב שפות מחשב (המשך) 0 מיכאל אופיר, משרד רשם הפטנטים | ד"ר אמנון תדהר, תדיראן בע"מ דיר אורי לירון, הטכניון, מ.ט.ל. הגנה משפטית על תוכנת מחשב "מערכות משוכצות מחשב" 0 מבט שני הרצאות יישומיות (המשך) לימוד באמצעות מחשב (המשך) דליה אבן-צור, דרורה שולמן, . / 0 ייעוץ לפיתוח מערכות מידע שלמה סרי, קונתהל דיר יהודה איזנברג, "הארנב": מערכת כללית לבניית יישומים מבוזרים אוניברסיטת בר-אילן הוראת חומר הומניסטי באמצעות מחשב תכנון מנגנון בקרה חשוטם במערכת מידע "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה | 27 0 ו שלושת המרכזים של טכם עידן חדש בתוכנה דרישות הולכות וגוברות למידע ולשימוש נכון בו בתהליך קבלת-ההחלטות. דרישות הולכות וגוברות לייעול והאצת פיתוח ותחזוקה של תוכנה יישומית. תנאי כלכלה בלתי-יציבים. כל אלה הם מסממני שנות ה-80. כל אלה הביאו לצורך בפתרון חדשני, עדכני ויעיל - במישור הארגוני ובמישור המקצועי. מרכזי מידע, פיתוח וייצור של טכם - גישה חדשה בפתרון בעיות התוכנה. טכס מאפשרתת לך להכיר ולהשתמש בכל מרכז בפני עצמו - או בפתרון הכולל. משאמ מרכז מידע של טכם עמוד השדרה של הארגון היה ויהיה המידע. לא מספיקים צבירתו, מיונו ואחסונו, יש להביאו לידי שימוש שוטף של מקבלי ההחלטות. העובדה היא כי בעבר נתקל הדרג הנהולי במחסומים רבים, טכניים ונוהליים, בדרכו להשגת מידע נחוץ לתהליך קבלת ההחלטות. התוצאה: שימוש באינטואיציה. מרכז המידע של טכס פותח עידן חדש. הוא מאפשר לדרג הנהולי גישה ישירה ומיידית למידע שלם ועדכני, השגתו וניתוחו תוך העזרות בשפות הדור הרביעי ובמערכות לקבלת החלטות. עתידים נוה שרת רח' דבורה הנביאה ת.ד. 13045 תל-אגיב השרוב ב ב מרכז המידע של טכס משולב במעבד תמלילים ובמערכת דאר אלקטרוני לצורך עזרה בעבוד המידע, עריכתו והפצתו. מרכז המידע של טכס פותר את בעית העדיפות ביחידת עיבוד הנתוניס. המשתמש הסופי הוא המיישם את צרכי עיבוד הנתונים שלו ללא התלות באנשי עיבוד הנתוניס ותוך שימוש במחשבים אישיים ובתחנות עבודה מתוחכמות. מרכז מידע - המפתח לשימוש במידע לצורך ניהול הארגון. ששמ מרכז פיתות של טכם הדרישה לייעול פיתוח תוכנה יישומית הולכת וגוברת. בעיית כח-האדם הרב הדרוש, משך זמן הפיתוח הארוך, התופעה של תחזוקת- תוכנה קיימת במקום פיתוח, כל אלה הביאו להקמת מרכז הפיתוח של טכם, מרכז הפיתוח של טכם מורכב משורה של כלי תוכנה משולבים ביניהס. כלים מתקדמיס אלה כוללים שפות הדור הרביעי ומערכות מקוונות לפיתוח תוכנה בשפות המסורתיות. מרכז הפיתוח של טכם מופעל באמצעות תחנות עבודה חכמות המשרתות את אנשי המחשבים. ₪ ₪ וו הפתרון המושלם לבעיות התוכנה ונה פוטכם טכנולוגיה מתקדמת בע'/מ מרכו הפיתוח מטפל הן במערכות תוכנה חדשות והן בעזרה לתחזוקה של מערכות תוכנה קיימות וביניהן כאלה שהוקמו לפני הקמת מרכצ הפיתוח. מרכז הפיתוח של טכם - המפתח להגדלת התפוקה בפיתות ותחזוקה של מערכות תוכנה. מאש₪ מרכז הייצור של טכם מרכז הייצור הוא תשתית כל מערכת תוכנה. מרכיביו המשולביס כוללים ארגון המידע ונהולו. מרכז הייצור של טכס מטפל בתהליך העיבוד של המידע ומשמש בו זמנית את מרכז הפיתות ומרכז המידע. רק במרכז הייצור של טכס, משמש בסיס- נתוניס יחידי את כל צרכי הארגון במרכז הייצור של טכםס מערכות תוכנה משוכללות לארגון המידע, עדכונו, שליטה במועדי עבודו ובקרה על תהליך העיבוד במרכז הייצור של טכס מערכות תכנה לצרכי שליטה ובקרה בנצול יעיל של משאבי המחשב ניהול נכון של מרכז הייצור הינו המפתח למערכת מידע יעילה. טכם מקימה מרכזי ייצור. מרכז ייצור - המפתח למערכת מידע יעילה. 80 טל-03-491261. טלקס; ווזג 342621 סטפן א. קסוול תחנות עבודה שמן ומים קול ונתונים מתמזגים אך לא נראה שהמשתמשים מתרגשים מהשילוב החדש כיום, הגישה המקובלת ביותר בתכנון תחנות עבודה הינה שילוב הקול והנתונים בתחנת עבודה אחת. 1% (6וסט 8066זפטזהו תסוז8ופאזסו ז08) נמצאים בשוק כבר משנת ו198 כשחברת 196000 תזסתתסא מנשוויל שבארצות הברית, הכריזה על ה- וקו שלה. למעשה, לכל חברה רצ" ינית בתעשיה יש תחנת עבודה קול/נתונים בשוק על שולחנות השרטוט. בין חברות אלו ניתן למצוא את ,416תחע1 5 ,חגא ,טוא 1א18 ,41781 .סקפ וד6מכ. נוסף, החלו לחדור לשוק חברות עתירות-ממון, דוגמת 2388 מיוסטון, וטג 565 6/0818סוס/, מסטמפורד בקונטיקט, אסטגכ מבילריקה במסצ'וסטס והוטחאַץ6 מסאניוויל בקליפורניה. לדאבון ליבם של יצרני ה-/ופ/1, היתה רמת המכירות עלובה למדי. בשוק בן כ-סו מיליון תחנות עבודה (הן מסופים והן מחשבים אישיים), יש פחות מ-100,000 התקנות של וס /ן. משמעות הדבר חדירת שוק כללית ברמה של 1%. בעוד שניתן להסביר זאת בכך שהחברות הכבדות באמת בשוק טרם שיגרו את מוצריד הן ולא פתחו עדיין במסע פרסום, האמת היא שדרגת ההתלהבות השורה במחנה היצרנים גבוהה בהרבה מזו שבמחנה המשתמשים. חלקה של 23688, שהוקמה לאחרונה, לדוגמה, מתוך הון הסיכון של אוכלוסית המשקיעים הוא 20 מיליון דולר. עובדה זו מציבה אותה בעשירון העליון של החברות שנוסדו בהון סיכון בהיסטוריה; למרות זאת, אין לה עדיין שוק מוכח למוצ" ריה והיא אינה יכולה להצביע על חברה אחרת שנחלה הצלחה. משהו מוזר קורה כאן. ה-/ופ/ז היוו עד כה כשלון שיווקי, אשר זכה לאהדה מועטה בלבד מצד המשתמשים מאז 1981. אף"על- פיזכן סבורים היצרנים שה-/1/2% הינם מוצר הכרחי להישרדות בשנות ה-80, והחב- מתוך: 15.85 וחקג. ‏ אסזדה וא גאדש רות לחקר שווקים תמכו בהם, בהעריכם שערכי המכירה במונחים דולריים יעברו את המיליארד לפני סוף העשור. מדוע, אם כן, קיים הבדל כה גדול בין רמת המכירה לדרגת ההתלהבות? מה נמצא ב" /וס/ז שהופך אותם להימור בטוח? ואם הם כה "גדולים", מדוע חדירתם לשוק כה אי- טית? ארבעה לפני שאנו בוחנים שאלות אלו, הבה נבחן מקרוב סוגים של מוצרים אלה. קיימים ארב- 5 שפז עה סוגים של תחנות עבו- דה משולבות קול ונתונים: מסופים/טלפונים משולבים, מסופים המאגדים מחשב אישי עם טלפון, התקנים המוצמדים למחשבים האיש" יים הקיימים על מנת לספק להם תפקודיות משולבת וכן תחנות עבודה נבונות המתו- כננות להשתלב במערכות משרדיות. כל הסוגים האלה נמצאים היום בשוק. סחסהקעג!קצו היתה תחנת העבודה הרא- שונה המשלבת קול ונתונים, הוכרזה ע"י הת16[660 תזשתוזסאן ב-1981. בחינת תכנונה מגלה את משמעות השילוב בין קול ונתונים. 6תסםקץג1קפוכ הנמצאת עדיין בשוק, מקשרת מסוף נתונים עם טלפון נבון, תוך יצירת סיד- רה חדשה של פונקציות המתוכננות להקל על התקשורת. ל-טחסתקעגוקוכ מודם מוכל בקצב של 50000 חייגן עצמי, מאגר אחסון פנימי ל-30 מספרי טלפון, תאריכון לציון אירועים ושני קווי טלפון, כך שהיא מסוגלת לפעול בו-זמנית הן כמסוף והן כטלפון. מוצר זה הכניס גם גישת תכנון חדשה למסו- פים - מקשי פונקציות מתוכנתים, הממוקמים בשורה האחרונה של מסך ה-ח6 ומשתנים בשמשתנה אופן הפעולה. כשמשתמשים במערכת. כמסוף, לדוגמה, מבצעים מקשי התוכנה מטלות כגון חסימת הקו או ניתוק השיחה. כשהם מנוצלים במאגר השמות, מבקרים המקשים את הוספתו של שם חדש, החסרתו של שם מהרשימה או איתחולה של שיחה. בעוד 6חספקעג!קצוש היוותה גישת מוצר חד- שנית אשר הדליקה את דמיונם של היצרנים, הציב מחירה, בשיעור 1,500 %, מכשול בפני המשתמשים. אף-על-פי שהמחיר ירד ל- 200, היו המכירות מאכזבות. בשוק הטלפונים, המודד הצלחה במשלוחים בני שש ספרות, הצליחו מכירות | הד 6חסתץ1קו2 להגיע ל-25,000 יחידות משך ארבע שנות נוכחותה בשוק. מאז הצגתה של ה-שחסהקץ3!קו קפצו לפ- חות עשרה יצרנים לתוך השוק עם התקנים דומים. בין יצרנים אלו נמנים ,6זגחפוחעיך ,ח2800 ,אסט28] ,072 ,187 .616660 5 ות ות16[600 6ן1385 ,וסות/ ר-וח!0. אף לא אחד נחל הצלחה במכירותיו למשתמשי הקצה, על אף השיפור המשמעו- תי שחל ביחס המחיר/ביצועים. כיום, למרבית הטלפונים/מסופים מסך שק"ק (ח6) בן "9 לעומת המסך בן "7 של ה- ש6חסקצג[קפוכ. האופציות כוללות מודם ל- %, הרחבת זכרון פנימי מעבר ל" 8 קלטות לאגירה בלתי מקוונת, חיקוי למסך 1-100/ או 13270א18, ממשקי 357232 לשם חיבור מודמים חיצוניים, מעבדי טקסט המסוגלים לאחסן מספר עמודים ויכולת מלאה בתחום הדואר האלקטרוני בין הת- קנים של אותו יצרן. תחום המחירים הינו 895-2300 5. מדוע נכשלו הטלפונים/מסופים במשיכת לקוחות? נראה שיש לכך שלוש סיבות: .6חסח !50 5'ה6|600 ד חזסחחסצו "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 29 * תפקודיות מוגבלת מול מחיר, > חוסר באמצעים להעביר פונקציות חסרות בין הקול לנתונים, * חוסר בערוץ הפצה מתאים. התפקודיות המוגבלת מול המחיר הגבוה הינה המגרעת העיקרית כיום. טלפונים/מסו- פים, כשהכל נאמר ונעשה, אינם מוסיפים למה שמבוצע היום ידנית. חשוב יותר, הטלפונים/מסופים מתחרים באותו מגזר שוק של המחשבים האישיים, המציעים עיבוד תמלילים, דפי עבודה אלקטרוניים, מסדי נתונים וכו'. עבור משתמ- שים הבחירה במעט ברורה מאליה. הם קונים את המחשב האישי. בעוד יצרני הטלפונים/ מסופים טוענים שהתקניהם מתוכננים למנה- לים ולעובדים משכילים אשר אינם זקוקים למחשבים אישיים יקרים הרי דבר קיומו של שוק כזה מוטל בספק. במילים אחרות, טלפונים/מסופים אינם עומ- דים בדרישות העיבוד המינימליות אותן מציבים מרבית אנשי המקצוע כיום, וביניהם מנהלים ועובדים משכילים. ומכאן לבעיה השניה - אין דרכים משולבות קול ונתונים בהן ניתן להשתמש בחיבור של מסופים אלו למארחים מרכזיים, כך שכוח העיבוד שלהם יועבר ללא הצבת מחשב אישי יקר על כל שולחן. עד אז, ספק אם לטלפונים/מסופים סיכוי גבוה בשוק, על אף ההשקעות הדולר- יות והתקוות הוורודות האופפות תחום זה. חסר רבים מיצרני הטלפונים/ ערוץ מסופים לא יסבימו עם ניתוח זה, עובדה זו מובי- למשתמש לה לבעיה השלישית. אף אם השוק קיים, הרי לא קיים ערוץ הפצה המכוון למשתמשים פוטנציאליים. כיום ערוץ ההפצה העיקרי הנו דרך מפיצי המערכות הטלפוניות. א ומערכות טלפוניות נמכרים ישירות או דרך מפיצים עצמאיים למנהלי תקשורת בחברות גדולות או למנהלי משרד בחברות קטנות עד בינוניות. טווח המחירים האופייני של טלפונים נע בין 80 5 למערכת ידנית ועד 0 5 לטלפונים המכילים חייגנים אוטומטיים ומגבירי קול. מחיר הטלפון/מסוף כפול בהשוואה להתקנים הקיימים ועל כן קשה למכרו כחלק ממשפחה של טלפונים. למנהלי התקשורת נסיון מועט במשא ומתן עם משתמשי הקצה הקונים לרוב את המסו- פים. בעוד יצרני הטלפון/מסוף, לדוגמה, חתמו על חוזים עם מספר יצרני אמק ומפיציהם, כולל צטחטחקטוט1. סהג[פח אסא -טוחוחטטטוט1 117 .שוזחה!1 ה |[6. בזססטח90 פחטו61וח ר"חספזג )-טזטטוחטזו5, לא פיתח אף אחד מהם איסטרטגיה הדוחפת את המסו- פים כלפי משתמשיהם. [|טזזטןז באנם, בשיא ||שזזט11 8 ||טתסוא מממפיס, טנסי, חברה ידועה ליעוץ בניהול תקשורת, אומר שמנהלי התקשורת אינם נוטים | לנסות ולמכור מוצרים אלו למשתמשיהם, אלא ימתינו, במקום זאת, עד אשר תבוא הדרישה מצר משתמשי הקצה, "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה | התפקודיות המוגבלת מול המחיר הגבוה הינה המגרעת העיקרית כיום כדי להוכיח את טענתו סיפר |שחטו] על חברה אחת שרכשה [-.51 מד-6ט|76 חזטת טאו חס וקיבלה שתי יחידות של טחסהקץגוקצו ללא תמורה. הם הותקנו בלשכותיהם של הנשיא והחשב הראשי. הנשיא הוציא את ה"טחסתקצ1ק | מלשכתו והחשב אמר שאינו שוקל רכישות גדולות של טלפונים ברמת מחירים שעולה על 1000 5. עד שישתנה מצב זה, הגישה ההגיונית ביותר לשוק היא דרך השילוב במחשב אישי. בדרך זו, מוסיפים המשתמשים פונקציות מסוף וטלפון להתקן אשר יעודו העיקרי היה עיבוד תמלילים ודפי עריכה אלקטרוניים. לדאבוננו, קיימות אבני-נגף גם בגישה זו. כל המחשבים האישיים הפופולריים מסוגלים לטפל במשימה אחת בלבד (%₪ טופחוא). צפ] משולב דורש יכולת טיפול במשימות רבות, כגון איתור רשימת מספרים, בדיקת תאריבון וחיוג, המהוות מרכיב נכבד בהצד- קתן הכלכלית. בעוד הטיעון יבול להיות איכות, הרי שלערך זה השפעה מועטה במחשבים אישיים חד- משימתיים אשר בהם יש להחליף תכניות כל אימת שפונקציה שונה מבוצעת. הם איטיים יותר מהמערכות הידניות. כתוצאה מכך יצרני ה-\'! בנו את מחשביהם האישיים כך שהם מכילים שילוב בין קול ונתונים או פיתחו התקנים שניתן להוסיפם, המתגברים על מגבלת המשימה היחידה. ב-1982 הציג יצרן ה"א8? . שוווא את ה- שגוחטא אשר היוותה את המערכת המשו- לבת הרב-תפקודית הראשונה בעולם בין טלפון/מסוף/מחשב אישי. אולם, ‏ סוסא הוצאה לשוק ללא מערכת הפעלה סטנדר- טית בשוק וזאת למרות ש"וטוווא הציגה תב- ניות לעיבוד תמלילים, דפי עבודה אלקטרו- ניים וניהול נתונים. למרות תפקודיותה, אשר כללה מערכת דואר מיני"אלקטרונית ומימשק קל לשימוש, התעלם ממנה השוק משום הדרישה למע- ו , ה 0 00.5 ח88ו78 רכת הפעלה סטנדרטית. במו"כן בחרה |6ן8א במיקרו-מעבד בן 8 סיביות לעומת 16 סיביות אשר נבחר ע"י 1א1!3 לשימוש במחשב האישי שלה. כתוצאה מכך, בעוד |טוו1א מוסיפה את מערכת ההפעלה 5א/62. ל07גוחסא עבר השוק ל-15/205א. כיום יש כ30007 מערבות א בצפון אמריקה ולמרות שזוטוו1א עדיין משווקת את המכונה, היא נחשבת מוצר מת. מאז ה7ו6גוווסא, הכריזו יצרנים מעטים, ביני- הם חג8ו23 ודוחוסגן, על מחשבים אישיים עם אופ/]. שניהם ניצבו בפני קשיי הפצה רצי- ניים. ה₪5.37 של חו231%, לדוגמה, הינו בעצם 6א! המתמודד על מקום במדף יחד עם תריסר מחשבים אחרים. ה7זג660 של וס נמכר אך ורק למשתמשי ה-א8? של חוטא. א הכריזה אף היא על תחנת העבודה ₪/5, לה ציפו זמן רב, (התחנה מפותחת ע"י חברת >שוט!סחו166 |הסעזט%ה600) והיא ניצבת בפני בעיות דומות. בשוק 6? הנשלט ע"י ואמז ודטוטק א קשה לכבוש חלקה טובה. בעיה ו מחברת 3 טח ַ המשווקת מחזורות התקני אפטו מוספים עבור ה-1/6א18, אומר שהיצרנים ניצבים בפני בעיה מחזורית. המשתמשים אינם ערים ליתרונות ההתקנים המשלבים קול ונתונים, והוצאות הפרסום לעידוד המכירות יהפכו אותם יקרים ביותר גם עבור חברות כמו 11 א. אולם מרבית המפיצים מגיבים לבי- קוש מצד המשתמשים ולא מנסים להוביל את השוק ע"י מציאת מוצרים אטרקטיביים חדשים. כתוצאה מכך, אומר פחשאסוכ שזוהי משימה במעט בלתי-אפשרית להכניס 6 חדש לשוק, אף לא כזה המביל כישורים ויכולת גבוהים בהרבה מזה של ה-6 החד- משימתי. קו הפעלה הנחשב הגיוני ביותר בשוק היום הוא לפתח התקן מוסָף עבור המחשב האי- שי. וטחץ6 הובילה מגמה זו בשוק עם ה"-60 וטופ שלה, התקן מסובך המשלב תוכנה מתוחכמת עם טלפון/מסוף רב-עוצמה. -%(6 שח הינה חברה חדשה אשר בין מיסדיה הופטג- 0, מפתח ה2807 של 06ו2, אשר היה אחד מהאורים והתומים בתחילת עידן המחשב האישי. ה"וטועפ-60 | מקושרת ל-6ע/וא18 | דרך כניסת ₪57232 וכוללת תוכנה המאפשרת לתכנית יישומית הרצה על ה-6/ להישאר במצב כוננות, כך שהמשתמש יבול לבצע פונקציות טלפוניות/מסופיות. בשמסתיימת פעולת ה-אוט/], ממותג המשתמש מיידית לתכנית ה67/. ווטוצץפ-60 הינה יותר מאשר טלפון/מסוף פשוט, היא מכילה עורך טקס" טים ותיבת מיני-דואר המאפשרת לה להח- ליף מסמכים בדואר אלקטרוני עם יחידות ה0וצ60-5 אחרות. היא גם מאחסנת את השיחות הנכנסות והיוצאות, מאפשרת למשתמש להוסיף מספר חשבון לחיוב ומפי- קה דוח ניצולת. היא אף מסוגלת לשגר תכנית ל-6? אחר, כך ששני אנשים יכולים לדבר בצוותא תוך ביצוע בו-זמני של שינויים בדפי העריכה האלקטרוניים או בתכנית עי- בוד התמלילים. בעיתה הגדולה ביותר של וחטוצץ60-5 נעוצה במחירה. עם מודם של 1200003, מחירה 0 > - 1,400 5 יותר ממחיר הוספתו של מודם חיצוני יחד עם כל יתר הבישורים המתוחכמים. וכאן אנו מגיעים לשורש הענין - האם אכן מצדיקות מערכות 1/0 את המחיר הנדרש עבור תפקודיותן? בשמשתמשים רואים \וש1 בפעולה, תגובותיהם מעורבות. אנשים מעטים לא מחבבים את היכולת המופגנת אולם מרביתם אינם מוכנים לשלם למעלה מ10007 5 עבור התקנים העושים מעט יותר מאשר מיכון הפונקציות הידניות הקיימות כיום. יצרנים יבולים להתווכח בדבר הגדלת הפריון עד אשר יכחילו פניהם, אולם המשתמשים רו- אים בהגדלת הפריון פרמטר שולי במקרה הטוב ביותר, ו-לא קיים בגרוע ביותר. הבה נניח ש-/ופ/] חוסכת 30 שניות לשיחה ושהמשתמש מבצע 20 שיחות ביום. הזמן הכללי הנחסך הינו סו דקות. עבור מנהל שעלות העסקתו לחברה עומדת על 60,000 5 בשנה או 270 8 ביום, תשפר ה-אום ]1 את הפריון ב2%7, כלומר תחסוך 5 5 ביום או 0 > בשנה. בתיאוריה תכסה עצמה ה- שוס/ז תוך שנה. ניתן להניח שהטיעון אכן אמיתי, "החיסבון" הנובע מ"/ש/1 מבוטא בדולרים רכים של זמן, ולא בדולרים קשים של תקורה. כמה מנהלים יש בעולם אשר חיסכון של סו דקות ביום יושקע על ידם מיידית בעבודה יוצרת? סביר שמרבית המנהלים מבזבזים הרבה יותר מ-10 הדקות אשר ייחסכו בשימוש ב-וכ ץ1]. אפילו אם 20 דקות ביום היו נחסכות, המנה- לים היו שואלים אם ניתן לנצל חסכון זה ניצול מעשי. יצרני ה-/וכ/י] אשר ציפו שהעולם ידפוק על דלתותיהם התפבחו בצורה קשה. ושחש6, לדוגמה, ציפתה לקבלת-פנים חמה ממפיצי ה267 ואף פיתחה כרטיס-תקיע (חו-פטוק) עבור ה-1א/6? המשתמש בסינתוז קול המאפשר ל"וחטוצץ60-5 להציג את עצמה. המפיץ אף לא חייב היה להדריך את צוות מפיציו כדי למכור אותה. התכנית הקמעו- נאית של וטע היוותה כשלון מוחלט. השוק פשוט לא גילה ענין. וע נחלה הצלחה בינונית במכרה כמה אלפי יחידות | של חושוצצ60-5 לקבוצות משתמשים הפועלות בסביבות עתירות- תקשורת. המאפיין השיווקי העיקרי, לדברי אחטאסוכ | מדוטחעץ6, | הינו תיבת הדואר האלקטרוני ולא מילון המשתמש, המסוף, התאריכון או תת-מערכת ההתחשבנות. בין החברות המשתמשות ב"וחטאץ60-9 אנו מוצאים את טטסוטזט5 טטתטטט5 |החזטוח], את חברת ההשקעות הבנקאית. 8 |660זטחג1! המחשבים זו ; את קמעונאי מרבית המפוצום מגיבים לביקוש מצד המשתמשים ולא מנסים להוביל את השוק ע"י מציאת מוצרים אטרקטיביים חדשים ות מיוסטון, טקסס, את חסוגם קז , יצרן הרכיבים האלקטרוניים, את קטסזכ) פפטחוצט3] פחוזוןפו.1 של -06[ם [בזטחט זז וכן מספר אנשי מקצוע הממוקדים בעי- קר בשטח הפיננסי. תגית ב-185, הממוקמת הטלפון בוושינגטון, לדוגמה, משתמשים | ב"חט)צצ00-5 נמחתה כשלושים עובדים במשרדו של ה"זטחסופגמוזוחחטי) והגוצופצה, כדי לשגר מסרים ביניהם וכן למכן את התקשרויותיהם האישיות. נטטחטת חסא, מתכנן המערכת, אומר שההוחטויצ60-5 מוצדקת משום שהיא מבטלת את סבב השיחות הפנימיות אשר חסם בעבר את צוות המחלקה. הגת00!0 | הגע, מנהל | ההדרכה ‏ ב- 1ז)זטוטקותס), אמר שחברתו הוסיפה יחי- דות של חשואץ66-5 לרשת בת 41 מחשבי א אשר הכילו כבר מודמים כדי לאפ- שר תקשורת בין החנויות השונות. ה60-7 פחטוו5 מוצדקות כלכלית, לדבריו, משום שהן מאפשרות תשדורת וקליטה של מסמ- כים, ללא הסבת תשומת ליבו של הצד שכנגד, הכוללים דוחות מכר, שינויי מחירים, מחירי הנחה מיוחדים וחומר רגיש-זמנית אחר. הרשת הקודמת שלהם דרשה מהא- נשים להפסיק את משימות העיבוד שלהם, לטעון את תכנית התקשורת, לקבל את המס- מך ולהדפיסו. יצרן אחר, אסצג0, מכר כ-3,500 מסופי /4 טטוס/ למשתמשי 1א18. מסוף ה"אסצג2 ממזג מסוף תואם 3270 1א18 עם תכונות טלפוניות. הוא מנוצל ע"י חברות עבור יישומים דוגמת שירותי לקוחות, שיווק טלפוני, סוכני בורסה, חקר שווקים, תכנון פיננסי, מעקב סחורות ורכישה. כדי להצדיק את עלותה של תחנת ו | | | | | | חה הווש הז0ו5ץ 00-5‏ 09:05ו0חח166 ו6חףץ) 6 שםו העבודה, דורש כל יישוס מהמשתמש להפ- עיל את הטלפון בו-זמנית יחד עם הנגישות למארח יבמ. למרות המיליונים שהושקעו בפיתוח ג'ופ"], המציאות מוכיחה שהן אינן יותר מאשר גומחת שוק המיועדת לשתי קבוצות: מנהלים המחבבים את הצעצועים האלקטרוניים החדישים ביותר וקבוצות משתמשים סגורות המעריכות את ה-גאוכ'] בזכות יכולת הדו- אר האלקטרוני שלהן. הסיבה לרמת המכי- רות הנמוכה הינה המחיר ולא הערך הנצפה מתפקוריותן. כשהגדילה מערכת ההפעלה של המיקרו- מחשבים את תחכומה, היא הפכה זולה בהרבה ואיפשרה מצע נוח לפיתוחם של התקני שע] מוּסָפִים עבור מחשבים איש- יים. הן וטְחפַע6 והן ושוחא, בין כל היתר, עובדים על טלפונים זולים אותם ניתן לחבר ל-6ץ. אולם ההוכחה האמיתית לביקוש כזה באה משגעון ההצלחה האחרון בתחום תוכנת המיקרו - חבילות סיוע שולחניות (4008 46% עזס9פטס6ה קס1אט0). [אתטוזהחזטזם] 0חה!ז0ן מסקוטס ואלי בקליפו- רניה, פתחה את השוק עם חבילה המכונה א6וט0ו5 במחיר 579.95 (או 549.50 עם הגנה בפני העתקה) המאפשרת למחשבון, מקלדת, תאריכון, מילון, טבלת 45611 וחייגן טלפוני לפעול בו-זמנית עם תכנית יישומית הרצה על ה-18%1/26. החיוג הטלפוני מבוצע דרך המודם הקיים של ה-06, אותו חייבים לחבר לטלפון ידני. המוצר יצא לשוק בנוב- מבר 1984 ו85,0007 עותקים נמכרו תוך שלו- שה חודשים. פלח"השוק החדש מתפתח כה מהר עד ש- אטואטשו5 הפך מיושן. אוחטזפצ5 זטטותג מסן- חוזה, קליפורניה פיתחה חבילה הנקראת שפגקטוחט11 עשר לה 15 פונקציות שולחניות נוספות, כולל יכולת הטמעת מסוף תקשורת. 0%זחו0ג1א של 6וקקג, אף הוא מכונה מרכזית בתוכנת אוכ/1]. ה-טג1א מגיע עם סט עזרים שולחניים מוכָלִים, כולל מקלרת,. שעון ומחשבון. יצרני צד שלישי מפתחים תאריכ- ונים, חייגני טלפון וכלים יעילים אחרים אשר יתפקדו שולחנית תוך מתן אפשרות ל-טג!א להריץ תכנית ולנצל את העזרים בו-זמנית. ל"אוזואוחזטות! | מספר חבילות שולחניות שונות. מוצר הדגל שלה, צחטחוז119, משלב מערכת ניהול מסדי נתונים מושלמת, תוכנת תקשורת עם יכולת לאגירה אוטומטית, חייגן טלפון, מנהל זמן ותאריכון. מנהל פרוייקט ותחשיב ומנהל תור הדפסות. כשהחבילה בשימוש עם ה-5127 טו]1א, היא תואמת את יתר התכניות היישומיות של טגּא, דוגמת 222( של .קז0?) 1.010% "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 11 זו 5 1616607 חזשחסו ו וטוה עֶם ‏ וספוטוחג סחד חס מסחו-9 הזוצש 6וסג ווה 8|80) פוחסופץ5 . (צ908ו 2 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה לקראת מחצית השנה, נראה שעזרי השולחן, אשר ייוצרו ע"י כמה תריסרים של חברות, יציפו את שוקי ה-76/א18 וה-0058ח1861א. מכירות של חבילות בתחום 50-200 5 יכולות להגיע בקלות למיליון יחידות לקראת סוף השנה, תוך השגת שיא של 80 מיליון דולר במכירות. בקיצור, בעוד מכירות ה-צופץ] מתקדמות היום בצעדי צב, נראה שהמכשול העיקרי הוא המחיר. בשהמחיר ירד לרמת תוספת של 100-200 5 מעל מחירו של מודם, יגדל הביקוש בצורה משמעותית, גם עבור רמת תפקוד מוגבלת. בעוד שהמחיר מהווה רק אחד מגורמי המפ- תח בתפקודן של ופ/] ב-6%ק, הרי הגורם המרכזי יהא פיתוחם של אמצעים לשילוב קול/נתונים, המתחילים להגיע לשוק. 28% מתקדמות, דוגמת 75 חטופצ5 של 1871, 8%] של וחססוטוה], 2000-א5 של |6ווזא, אמ של וס ומשפחת חגופוזט!א שהוברזה לאח- רונה ע"י חססטו16 חזטחסא, יפתחו רלתות בפני ה-אאוס/], למרות שעדיין לא ברור כמה מהר משתמשים יקפצו על העגלה. בזמן כתיבת מאמר זה, משפחת הגו6ש!א של וח0|600 תזטתתסא היא המתקדמת ביותר במונחים של זמינות תפקודית, למרות ששאר יצרני ה-א8ע נושפים בעורפה ויצרני ה07 מתקרבים לשוק זה דרך פרוייקטים משותפים עם יצרני ה-א8?. ה7ח8ג1600₪(. הינו הרבה יותר מאשר מתג טלפוני. למעשה זו מערכת משרדית משולבת אשר בין היתר ממתגת גם שיחות טלפוניות. | עבור מתחילים, ‏ ל- הגוטחטוא יש מסלול מהמתג עד תחנות עבו- דה הפועלות בקצב של 190א2.5, ההופכים אותה ל-אג.1 באותה מידה כמו א8ץ. בעוד היא מבילה אופץ], היא מסוגלת לטפל ב- או העובר כשרת מרכזי בדי לאחסן תכניות וקבצים. ח6₪וזט1א משווקת בשלושה סוגים. דגם ה"1-צפ זמין כיחידה עצמאית המשרתת עד ססו משתמשים. ה-ן-.51 וה- 0 תוכננו כך שישתלבו עם הבסיס הק- יים של 8% בחברת חוסטטו6 חזטתוזסא, כך שבל מסוף המחובר ל"א8? יוכל לגשת לשירותים הזמינים. ל"ח8ו6 טא מעבדי יישום מוּכלים המציידים את המשתמשים במילון, תאריכון, דואר אלקטרוני משולב קול/נתונים וכן ניהול טם- סים. המילון מכיל את שמות המשתמשים, משאבי המערכת והקשרים בארגון. כל משתמש יכול ליצור לעצמו את מילונו האי- שי, המורכב הן ממספרים המופיעים במילון המרכזי והן ממספרים פרטיים. כל אימת שמתעדכנים המספרים במילון המרנזי, משתקפים השינויים אוטומטית במילונים האישיים של המשתמשים, מער ערכת הדואר האלקטרוני, הצמודה לתקן למרות המיליונים שהושקעו בפיתוח >ופץ1, המצואות מוכיחה שה אינן יותר מאשר גומחת שוק התשדורת 400.% אשר אומץ לאחרונה עיו ז66, משלבת הודעות קוליות דרך תיבת דואר משותפת. המשתמש רואה שורה של הודעות נכנסות, מרים את השפופרת כדי להאזין להודעות הקוליות, או קורא על המסך את ההודעות. יכולת ניהול הטפסים מאפשרת לחברה לו- צור גירסאות אלקטרוניות של מסמכים שכ- יום מופצים ידנית בכל רחבי המשרד, ועי"ב לקצר בצורה משמעותית את ההפצה של טפסים אלה. ו הגוא מכילה גם מעבדי חב לות יישום המעבירים את כל נוספות | תודות המשרד לכל מתובו ווח מסוף. ברשת. הטחוזסא מספקת כבר את חבילת המשרד המשולב 0-01066 של חברת -ז6ט0 חסזוג, יחד עם חבילת מסד הנתונים היחסי- אווחזס)ח1, והיא תשחרר חבילות רבות נוספות בשנים הקרובות. הז+יס] של ימינו הינן סנוניות, כך שמו- קדם לאמר האם הן משפרות את הפריון באמת כפי שמצהירים יצרניהם. כאחד שהשתמש ב-א /] בלקוח"בודק (-166 וסט זטו) והיתה לו יד בתכנונן של מספר ;אוסעז בשוק, אני אישית מאמין שהן תאמתנה את מרבית הצהרותיהם של היצרנים. אולם האמת, כפי שאני רואה אותה, שאף אחד לא יצדיק כלכלית את ה"צאו/1 טוב יותר מכפי שניתן היה להצדיק את השימוש בטלפון. עד היום, אין אף מחקר אשר הציב ערכים דולריים להתקנת טלפון לכל אחד בחברה. למרות זאת, אין הרבה אנשים אשר יסיקו מכך שהטלפונים אינם מצדיקים את מחירם. דבר דומה יקרה עם ה-צצכ/1. השחקנים הראשיים באוטומציה המשרדית, במיחשוב ובעולם ה-אפ? מתכנסים כולם בנקודה אחת מרכזית - מערכות משרדיות משולבות. הרי הם הוציאו כמה מיליארדי דולר בפיתוחן של מערכות אלו. "השורה התחתונה" האמיתית היא שמוצרים אלו מחממים רק עתה את השוק ויקח שנה או שנתיים למשתמשים להכיר בהשלבותי- הם. וז הינם בעצם רק פיסה קטנה אחת מהתנועה לשילובן של מערכות קול/נתונים, אשר תיצורנה תקווה גדולה יותר ומכירות רבות יותר כפי שעשו מחשבי-העל של שנות ה607 ומערכות ה-15א אשר נוצרו בשנות הז70. 6 | בל 6 טום גוימרס סקירת טכניקות פיתוחן של תכניות וושומיות ב-43 ארגונים מצביעה על השיטות והכלים שנמצאו היעילים ביותר בפיתוח תוכנה יישומית. ספרות ה-115א העוסקת בתוכנה יישומית תומכת בעקביות בהשקעת משאבים תוך כדי שלב פיתוח התכנית, כדי שהתכניות תהיינה יותר תַחזוּקְתָיות (הגישה המסורתית לפיתוח יישומי). המלצה זו מבוססת על ההכרה שהוצאות תחזוקתה של תכנית יישומית גוזלות נתח ניכר מסך ההוצאות הכרוכות בתכניות יישומיות. על אף העובדה שגודל הנתח משתנה בצורה רחבה מ40%7 עד 75% מתוך סך עלויות התוכנית היישומית, לא עורערה מעולם חשיבותן הכלכלית של פעילויות התחזוקה. במקרים בהם מפתחי המערכת מאמינים שלתכנית מסויימת אופי זמני והיא אינה מצדיקה השקעה של שיטות מתוחכמות יותר, ננקטת גישת ה-כ 0328 (עוו 0 א6ווו). בנית אבדטיפוס, גישה שלישית בפיתוח מערכות, תובעת שימוש בחבילות תוכנה כדי לפתח גירסאות חליפיות של המערכת, המבוס- סות על משוב המשתמש אשר מהן מתגבשת הגירסה הסופית. גישה שלישית זו קיבלה תשומת לב מיוחדת לאחרונה ושיטות שונות ורבות הוצעו לפיתוח מערכות בדרך זו. ההבדלים בין שיטות אלו מספיק חשובים כדי להקדיש להם מחקר מקיף יותר: אולם, לצורך מאמר זה, מקובצות שיטות הפיתוח השונות לאב-טיפוס תחת המונח הכללי;: גישת .56091 (6ששוועו.1 חשוול) שוקוווס6-]/+), המש- קף את הדגשתן המשותפת על כלי תוכנה. הן גישת 0% והן .5601 נראות כלכליות יותר מאשר הגישה המסורתית בתכניות יישומיות אשר אורך-חייהן קצר. מחקר מטעם יבמ מצביע על כך שאורך חייהן הממוצע של תכניות יישומיות הוא 18 חודשים בלבד. התוצאות ממליצות למפתח המערכת למזע, את הזמן והמאמצים אותם הוא משקיע בשלב פיתוח המערכת כדי לקצור את פירות התכנית מהר ככל האפשר במחיר מינימלי של הפיתוח. בתנאים אלו, השקעה של משאבי 115א לשם שיפור התחזוקתיות לשמה ו/או שיפור יעילות הביצוע, תיחשב בזבזנית. שלוש הגישות בפיתוח מערכות נבחנות בדרך-כלל מתוך שיקול דעת שווה למצבים בהם הן עתידות להתגלות כמפחיתות פיריון. היות והפעילויות המבוצעות בשלב הפיתוח משפיעות על תהליך תחזוקתן מאוחר יותר, חשוב להתאים את גישת פיתוח התכנית לציפיות הקיימות בקשר לתבנית החיים של היישום. מטרותיו העיקריות של מחקר זה לקבוע את גילן הממוצע של התכניות היישומיות, ניצול הגישות השונות בפיתוח, המגבלות (סוגי השגיאה) הנלוות לכל גישה, הגורמים התורמים למיתאם גבוה בין גישת פיתוח נתונה לבין תבנית החיים של תכנית היישום, ההסתברו- תס זט הסווםו500/ ,1985 |ו(שוחעקס .1985 עג]א .1 חסו8פ!ותז6ק עט וק ..6ח1 . עז6חוווטה 1 בי הנדסת תוכנה חקר טכניקות לפיתוח תכניות וושומיות יות הקשורות לכל סוג שגיאה וכן מציאת השיטות, הכלים והטכני- קות אשר התגלו כיעילים ביותר בפיתוחן ובתחזוקתן של תכניות יישומיות. מתודולוגיה איון אישי עם המנהלים הבכירים של מחלקות המחשבים 3 היווה את צעד הכניסה לכל אחד מ-43 הארגונים שנסקרו. מתוך 43 החברות שנסקרו, נוצלו 5 כ"סיפור אירוע" (-646 צ0) ובהן הורחב הניתוח. בכל אחד מחמישה ארגונים אלו, נבחרו באקראי יותר מ-30 תכניות יישומיות לשם איסוף נתונים נוסף דרך ראיונות אישיים וצפייה במפתחים, במשתמשים ובסגל התחזוקה. סביר להניח שחמישה הארגונים הללו אינם מייצגים את האוכלוסיה הכללית ביחס לתיעוד התכנית משום שזמינות התיעור היוותה אחת הסיבות לבחירת חברות אלו כסיפור אירוע. הגדרת תכניות יישומיות לצורך מאמר זה הוגדרו התכניות היישומיות ככאלו הממלאות אחר מספר מסויים של מאפיינים. על מנת שתכנית תיחשב יישומית עליה להיכתב בשפת מחשב פרוצדורלית כמו א( 078 .1.001 .וק .60801 .8516 שפת ץוטחוטיי. | וכו'; עליה להיות תפורה לפי דרישות החברה המשתמשת (לדוגמה, שהתכנית תיכתב ע"י המשתמש בה, צוות מתכנתים או ע"י מתכנת שנשכר לפי חוזה); ולבסוף, עליה לספק תפוקה המקנה יתרון ישיר למשתמשים (כשניתן להוציא מהכלל תכניות המספקות את כל שאר הדרישות אולם למעשה משרתות תכניות יישומיות אחרות). התכניות החריגות אשר אינן תואמות להגדרת התכנית היישומית הן: * כל תוכנת המערכות דוגמת מערכות הפעלה, מתרגמי שפות, תכניות שירות וכו"; = חבילות תוכנה יישומיות הזמינות מבחינה מסחרית; > שפות שאילתות (עזטט) הנמצאות בשימוש ע"י סגל שאינו מתכנת ו/או שאינן דורשות מימשק לשפת תכנות (כלומר הן מוכלות בעצמן); * בל התהליכים הלא-ממוחשבים - חריג זה הופך להיות חשוב משום שיש חברות המפתחות גירסאות ידניות לאב הטיפוס לפני פיתוחו של אב הטיפוס הממוחשב. 6% הוצאו מהגדרת התכניות היישומיות משום שהשימוש ב- בבנית אב-טיפוס נחשב כחלופה לפיתוח תכנית יישומית. תפישת ה-.5601, כפי שהיא משמשת במחקרנו, כוללת את כל חבילות התוכנה המוכללות המסוגלות להחליף את התכניות היישומיות כפי שהוגדרו לעיל. בשמשתמשים ב-.5601, הרי למעשה הצורך שמציג המשתמש כבר סופק בתכנית. בקשתו של משתמש פרטי מועברת ל-.5601 תוך מספר קטן של שורות-קוד בהשוואה למספר שורות הקוד הדרושות בפיתוח תכנית יישומית אשר תענה על אותן דרישות. "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה מימצאים ה חלטה רציונאלית אם ליישם את הגישה המסורתית לעומת גישת ה-080 בפיתוח תכניות תלויה בציפיות לגבי משך חיים קצר או ארוך של התכנית. התעלמות מתוחלת אורך חייה של התכנית חושפת את מנהלי פיתוח המערכות לטעויות יקרות. שני סוגים בסיסיים של שגיאות אפשריים (טבלה ]). בחירתה של גישת 08 עבור תכניות יישומיות אשר להן אורך חיים ארוך פירושה עליה בהוצאות תחזוקתה של התכנית הנידונה (שגיאה מסוג א). מנגד, השקעה משמעותית של משאבי 15וא בתכניות שנראות ארוכות-טווח אולם מתברר שהן נעלמות באיבן, משמעותה שכמות מסוימת של משאבים ירדה לטמיון (שגיאה מסוג ב). טבלה 1: סוגי השגואה. מחזור החיים של התכנית תכנית הפיתוח קצר ארוך בחירה נכונה כאשר המגבלות של המוצר לא היו קריטיות בזמן קבלת ההחלטה "עו 306 66ו0י+ מגבלה 1 סוג שגיאה א גישה מסורתית סוג שגואה ב מגבלה 2 תיעוד ממצה 2 5 דרישות המשתמש תיעוד מפורט של התכניות תכנית ,5601 השימוש בגישה המסורתית בפיתוח תכנוות גישה זו מומלצת בשאין אפשרות להשתמש ב-56013 (ראה בהמ- שך) או כשנראה שלתכנית משך חיים ארוך מהמצופה. תכניות יישומיות אשר נוטות לחיות יותר מכפי שהוקצב להן, ובהתאם לכך גוזלות משאבי תחזוקה גדולים יותר, התגלו במערכות לעיבוד תנו- עות או במערכות תומכות החלטות - תכניות המאופיינות בגודלן או טבלה 1: ההוצאות לתחזוקת תכנית יישומית כאחוז מסך ההוצאות (סך ההוצאות = הוצאות הפותוח + הוצאות התחזוקה) א. מידות מצטברות מ-43 החברות אחוז 6 ממוצע = 41% 29 עשרים וששו חציון = 40% 8 ארבעים ותשועו מינימום = 0% 50 השמונים ואחד מקסימום = 100% סטית תקן = 22% ב. מוני מידגם (5 חברות) 4 8 6 פ |כן (34=ה) (32=ת) (37=ה) (37=ה) (40=ם) ממוצע 26 4 8 3% 3% חציון 229 270% 1% 1% 78 מינימום 8 0% בי 0% 0% מקסימו [ ום 7% 1/6 ל 10% 0 גול ממוצע 0 של התכנות 0 3 9 13 8 (חודשום) 5 = (ח = מספר החברות) 4 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה .2 - השימושוות המ בעלות הפיתוח הגבוהה שלהן, בעובדה שהן משרתות פונקציה עסקית אחת בארגון וכן בשרתן משתמשים ברמה היררכית נמוכה יחסית בארגון. הנראוּת (46///004//) ועלות הסטיה ביישום בגישה המסורתית (שגו- אה מסוג ב). בשתכניות יישומיות מפותחות בהנחה שתידרש השכ- עה משמעותית בתחזוקה משך הזמן, קיים סיכוי להיווצרות שגיאה מסוג ב משום שלמספר תכניות חיים קצרים יותר. התוצאות ממחקך יבמ המציינות שאורך החיים הממוצע של תכניות היישום עומד על 18 חודשים, מתורגם להסתברות גבוהה לגילוי שגיאה מסוג ב, במקרים כאלו עדיף להמליץ על שימוש בגישת 08.2 או ב--5001. התוצאות שהתקבלו במחקרנו סותרות במידה רבה את השיערוך הנמוך כל כך של מחזור חייה האופייני של תכנית יישומית (טבלה 1]. מנהלי 1158 ב-43 הארגונים שנסקרו, העריכו, שבממוצע, רק % מתכניות היישום המפותחות בארגוניהם צפויות למשך- חיים קצר מאוד, כאשר חלק ניכר מהן מנוצלות פעם אחת בלבד. יתר-על-כן, בכמחצית ממקרים אלו יכולים המשתמשים לחזות במד" ויק את אורך חייהן של התכניות המסוימות; עובדה המאפשרת למפתח לבחור בגישת 082 או ב-.5601. מימצאים אלו מצביעים על העובדה שההסתברות והעלות הממוצעת של שגיאה מסוג ב נמו- כות בצורה משמעותית בהשוואה לאלו של שגיאה מסוג א. מגבלות ואילוצים בגישה המסורתית. מימצא מפתיע במחקר זה הוא שהשקעתם של משאבי חברה בתיעוד, אף של פרוייקטים מאריבי-חיים, עלולה להתגלות כבזבזנית ונטולת-ערך. קיימות שתי סיבות עיקריות מדוע יישום הגישה המסורתית בפיתוח מערכות ארוכות-חיים עלול להתגלות כחסר-ערך (אילוץ 2, טבלה 1): (1)יתכן ויתברר שהתכנית היישומית צורכת מעט מאוד משאבי תחזוקה או לעיתים אינה צורכת כלל (חמישה האירועים המייצגים 0 תבניות מראים ששישה אחוזים מכלל התכניות נופלות לקטגו- ריה זו והשונות בין חברה לחברה קטנה), וג (2) סוג התיעוד שהוכן עלול להיות בלתי-מסייע למתכנת המתחזק. ז פריט (1) מתאר מצב בו פיתוחה של תכנית בגישת ה-08.2 עשוי טבלה 11: השומוש בסוגים, שיטות וכלי תיעוד סוג המסמך 4 8 0 מ תרשים זרימה של המערכת 3 29 45 )52(‏ 48 הערות 12 72 48 (130) 4.5 פסאודו קוד פ 8 19 (14) 2.6 תקציר 6 69 50 (124) 5.00 סו 4 5 9 (9)-- 40 מערך קלט/פלט 0 65 435 (113) 4.8 תכנות מובנה 4 17 50 (31) 5.0 תרשומי זרימה לתכניות 3 37 46 )67(‏ 1.5 ט תדפיסו תכניות - 0 50 |(180)/ 5.0 דיאגרמות זטותזפ/ 5 וו - 43 (20) 2.9 טבלאות החלטה 8 44 (68) . 40 פ , הערות לטבלה זוז / - אחוז החברות המחיובות או מעודדות את השימוש בפריט המטוים בזמן הפיתוח (43 חברות). 2 - 8 8 תכניות הוושום המידגמוות שפריט זה מופיע בהן חלק מהתיעוד (180 תכניות 5 חברות). ב הממוצעת של כל פריט מטוום כפי שדורג ע'י תנים ב-5 חברות (5=שימושי מאד; 1=ללא שימוש). כלל התוכנותנים. להיות יעיל אם מניחים שלא ניתן להשתמש ב-.8001 במקומה, אולם, דרוש מחקר נוסף כדי לקבוע כיצד ניתן לחזות את הנקודה בה עלות ההוצאה הממוצעת לשגיאה מסוג א (יישום שגוי של גישת ם0%) נמוכה מהעלות הצפויה הממוצעת הכרוכה בהתעלמות מאילוץ 2. בעית התיעוד הבלתי הולם ניתנת לתיקון ע"י חיוב מפתחי התיעוד לעמוד בתצורה ספציפית אשר תיקבע ע"י מתכנתי התחזוקה. במח- קר זה הביעו מתכנתי התחזוקה הערכה מסוימת לפריטים הבאים (טורים כ .6 בטבלה 111): > תדפיס של התכנית;: = תקציר המתאר את תפקידיהם של מכלולי התכנית; ₪ תכנות מובנה (פחווחוחווטסזק 60זט)טטזזפ); ₪ טפסי מערך לקלט/פלט; 6 תרשים זרימה של המערכת המתאר את התכניות, הקבצים וכו' השזורים במערכת - הדבר יעיל במיוחד כשהמערכת רחבה ומור- בבת: מימצא בלתי צפוי אחר הינו שתרשימי הזרימה של התכניות אינם מובאים כלל לידיעתם של המתכנתים-מתחזקים. למרות שתרשימי זרימה של התוכנות מנוצלים לעיתים בשלב פיתוח התכנית, במיוחד אם התזרים הלוגי מסובך יחסית, הרי השימוש בתרשימי זרימה בפיתוח מערכות אינו צריך להיות דרישה מחייבת כתנאי להפחתת ההוצאות בגין תחזוקה. עשרים ושלושה ארגונים מכתיבים עיצוב מובנה ותכנות מובנה בתקן לפיתוח, וצוות ה-115א בעשרים הארגונים האחרים מדבר בעד הגישה המובנית, למרות שלא עשו בה שימוש בהתקנה מסוימת שלהם או שהם לא כפו זאת כתקן. ארבעים ושניים ארגונים דווחו שלפחות חלק מהתכניות היישומיות שלהם השתמשו בתכנות מובנה. ניתוח מובנה, מצד שני, לא התקבל, כמו עיצוב מובנה ותכנות מובנה. רק שישה ארגונים השתמשו בניתוח מובנה, שניים מתוכם מפסיקים זאת עקב היותו "בלתי ידידותי למשתמש כפי שהובטח". מדגם רחב יותר וניתוח מעמיק יותר נדרשים כדי להעריך בצורה מובהקת יותר את יעילותו של הניתוח המובנה כטכניקת תיעוד. בהתאם למה שנאמר לנו ע"י המתכנתים"המתחזקים, תקציר המתאר את מכלולי התוכנה והמערכת הינו הצורה המועדפת ביותר לתיעו- דה של תחזוקת תכנית יישומית. אם המערכת מכילה מספר רב של תכניות וקבצים, יעריכו המתכנתים"המתחזקים את עובדת הימצאו- תם של תרשימי זרימת המערכת. פרט לשני מסמכים אלו, מסתכלים בפתחכ זה היה 59% 5 סלדיןם אב5 כאן! שב(ת1[ים מרווימים יותר !1 מוצעת של פריט מסוים זה כפו שדורג ע"ו מתכנתי התחזוקה בראש וראשונה על תדפיס התכנית: לכן, יקבלו בברכה קידוד מובנה וקידוד הערות. עובדה זו אומתה בכל 43 הארגונים שנסקרו. מספר רב של שיטות אחרות, כלים וטכניקות מוצא שימוש בארגונים שנסקרו, אולם, מספרם של הארגונים המשתמשים בשיטה, כלי או טכניקה יחודית קטן מדי וההבדלים ביניהם גדולים מדי כדי להתיר הכללות מסוג כלשהו. שימוש בגישת ה-082 תוצאותיו של מחקר זה מלמדות שאף בתכניות יישומיות קצרות- טווח, עדיף לזנוח את גישת הפיתוח 08/2. במקומה, מומלץ לעבוד בגישת .5001, על אף כמח ממגבלותיה. בפועל, נראה שגישת 082 בפיתוח מערכת מנוצלת בגלל שלוש סיבות לפחות, שאינן קשורות לאורך התכנית; כולן מהוות תמריצים לשגיאה מסוג א: (1) המתכננים נוטים לקדד תחילה ורק מאוחר יותר לתעד - בדרך כלל בשלב תפעול התכנית. אולם, לפני הכנתו המעשית של התיעוד עשוי המתכנת להיקרא לפרוייקט אחר או שתוטל עליו משימה שונה: או מכל סיבה שהיא, תיעוד המערכת פשוט לא בוצע. (2) משתמשים חזקים מבחינת יחסי הכוחות בארגון תובעים לעיתים תכופות שתכניותיהם תהיינה מוכנות בשלב ביצוע תוך פרק זמן בלתי סביר, עובדה שאינה מאפשרת למכנתים פיתוח של מערכת תיעוד טובה. (3) יתכן ומשתמש לא ידע להגדיר את דרישותיו בצורה ספציפית לאנשי מחלקת עיבוד-הנתונים. כדי למזער את עלויות הפיתוח של מה שנראה כגירסה ראשונית של התכנית, ננקטת גישת 282). הניראות ועלויות היישום השגוי של גישת 0812 (שגיאה מסוג א). שימוש בגישת 04.2 בפיתוח תכניות (כלומר, תיעוד לקוי או חסר של התכנית) הדורשות השקעת זמן רב בתחזוקה (שגיאה מסוג א) הינו תופעה נפוצה. מנהלי 115א ב-43 הארגונים הכירו פה"אחד בחשיבות הכללית של תיעוד תכניות. אולם, אף בין המתכנתים-מתחזקים בחמש החברות שנבחרו כסיפור אירוע (יש לזכור שהם נבחרו הודות לשמירת רמת תיעוד טובה יחסית), חשנו בתלונות מרות אודות החוסר בתיעוד התכניות (ב"51 מתוך 180 התכניות). מתכנתי התחזוקה ב-51 תכ- ניות אלו הגיבו לשאלה "במחשבה שלאחר מעשה, האם בוצע תיעוד המערכת תוך לקיחה בחשבון של העלויות העלולות להיגרם בע- טיו?" בציון ממוצע של 4.8 (5: בהחלט כן, 1: בהחלט לא). במרבית 43 החברות (74%) התבצע לפחות פרוייקט מרכזי אחד (המורכב ממספר תכניות) אשר פותח תוך שימוש בגישת 082 ואשר כעת דורש הוצאות תחזוקה משמעותיות הנראות גבוהות בצורה בלתי-חזויה. רק ב-6 ארגונים (13%) הנהיגו מדיניות של איסור שימוש בגישת 082 בכל תנאי שהוא. עובדות אלו, יחד עם העובדה המהממת שתחזוקת תכנית מייצגת חלק נכבד מעלויותיה של תכנית יישומית, מצביעות על כך שבמרבית החברות מקבלת העלות הנלווית לשגיאה מסוג א ערכים גבוהים במיוחד. מומלץ לסקור בקפדנות את הוצאות התחזוקה הנלוות ליישומים שפותחו תוך שימוש בגישת 082. היות ונמצא שלתיעוד יעיל תפקיד חשוב בהפחתת עלויות התחזוקה לשורת קוד, מומלץ להקים ולאכוף מערכת תקנים מסוימים לפיתוח תכניות יישומיות. תקנים מומלצים לפיתוח תכניות מרבית הארגונים במחקרנו (78%) מיסדו מערכת תקינה לפיתוח וישומי אשר לפחות מעודדים, אם לא מאלצים, את השימוש בה, וחברות אשר טרם אימצו תקנים גילו ענין בפיתוח תקנים כאלה בעתיד. אףדעל-פי-כן, מנהלי עיבוד נתונים מסוימים היו גלויים מספיק כדי להודות שאכן קיימים תקנים אולם הם אינם נכפים משום שקיימת אי-ודאות מסויימת בקשר למקדם העלות/תועלת שלהם. מרבית הארגונים גילו ענין רב ב"עידון" סט התקנים בו הם משתמ- שים כעת. תקני הפיתוח במקרה זה מיועדים לכל שלבי פיתוח המערכת במחזור החיים שלה, החל מאיתחולה, ועד לשלב התפעול. "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 16 עיצוב מובנה ותכנות מובנה, המקובלים כל-כך על המשתתפים במחקרנו (טבלה 1!1), ניתנים להיחשב כתקנים. תקציר המתאר את מכלולי המערכת וכן תרשימי זרימה שלה (עבור מערכות המכילות מספר רב של תכניות ו/או קבצים) ראויים אף הם לתשומת לב, אולם, למרות ההתלהבות ממתודולוגיות פיתוח מערכתיות, ממשיך תיעוד התכניות היישומיות לסבול במרבית הארגונים. בנית אב-טיפוס בעזרת 56018 על אף העובדה שנדרשת הערכה מפורטת ופורמלית יותר של העלויות והיתרונות הנלווים ל-56/015, מצאנו שב-28 חברות מכלל המדגם במחקרנו המשתמשים ב-5601 למעלה משלוש שנים, משוכנעים שיתרונותיה עולים על עלותה. וזחליה וזולווות הנלוות ל-560015. למרות שמוצרי .56001 ספציפיים זזה הזו לרולח מגבלות המקוב- מוגבלים בדרכים ש לות על הכלל. 6 ה שים בי (לדוגמה, 12 הזמינים מסחרית שהינם יעילים. במקרים תכניות יישום אינדיבידואליות הופכת לרצויה. שגרתיים) - אין בנמצא בתיבת טבלה 1%: סטטיסטיקת השימוש ב-.5001 תשומות ששימשו לדגם ,5001 מספר החברות מערכות הידברותיות 19 מערכות לניהול בסיס נתונים (15א2₪) 15 תוכנה כללית לקלט/פלט 29 שפת-על 15 מו המפעיל? אנשי 15 29 משתמשים ואנשו 118א 3 בוג וווגנ'ווג | שו 0 'ווג |ופג'בו 'בין ואג/'ווג. שקב וועובווו ש י-ו/-כ הינן תוכנה מוכללת,. הן אינן מתוכננות להיות יעילות מבחינה תפעולית (זמן ביצוע) עבור כל יישום ספציפי. כל אימת שנדרשת יעילות ביצוע, מומלץ לכתוב תוכנה ספציפית. לדוגמה, לאחת החב- רות בה משתמשי קצה אינטראקטיביים המשתמשים בהרחבה בחבי- לות תוכנה אשר בהתאם למנטרי החומרה צורבים קרוב ל-"60% ממחזורי ה(61 של המחשב שלהם. 5% רבים תומכים במבני נתונים מורכבים יחסית בהשוואה לתכניות היישומיות האינדיבידואליות; במקרים רבים, ידיעת טכנולו- גית מסד הנתונים הינה הכרחית. חשוב שארגון המשתמש ב-צ.5601 יהא ערוך לספק רמות תמיכה מסוימות: נסיון במסדי נתונים, החומ- רה והתוכנה המערכתיות ההכרחיות לתמוך ב-.5601 ואישור ההנהלה לניצולה של טכנולוגיה חדשה יחסית זו. יתרה מזאת, רבישת .5601 עלולה להיות כרוכה בעלויות גבוהות בהשוואה להוצאות הפיתוח הנלוות לתכניות יישומיות אינדיבידואליות. לבסוף, השימוש ב-5601 גורם לכך שהמשתמשים יצפו לרמת שירות גבוהה שאינה מעוגנת במציאות בטיפול בדרישות המידע שלהם, אף במקרים בהם דורש תהליך הפיתוח המערכתי זמן ומאמ- צים רבים יותר. למרות מגבלות חשובות אלו, אין העובדות שנאספו מותירות ספק ביעילות הפוטנציאלית , בחשיבות ההולכת וגדלה של ה-א8%601 כפי שהן נראות מזוית ראייתם של מנהלי מערכות מידע ניהוליות, היתרונות בשימוש ב-560(18. במספרים הולכים וגדלים, מצפים המשתמשים ממחלקות ה-115א שלהם שתספקנה את דרישות האד- הוק המופנות אליהן ותיתנה תמיכה לתהליכים בלתי-מובנים המובילים בדרך-כלל לתכניות יישומיות קצרות-חיים או בלתי- "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה יציבות. שימוש נכון ב-.56:01 הנו למחשב את דרישות המשתמשים הקשות להגדרה ועי"כ, אם קודדו כתכניות יישומיות, ירשו הוצאות תחזוקה גבוהות ו/או מספר מחזורי תכנות. שימוש ב-5601.5 בדרך זו נוטה להוריד את עלויות התחזוקה של תכניות יישומיות. תוצאות מהסקר הכללי (43 חברות) מצביעות על קיום יחס הפוך (1.91=) רמת מובהקות 4) בין זמינות .560 לבין יחס תקציב התחזוקה של התכנית היישומית (הסך השנתי של ההוצאות) לבין תקציב הפיתוח (סך ההוצאות השנתי). 8 מתוך 45 הארגונים בהם ביקרנו (65%) השתמשו ב-56018 למעלה משלוש שנים על מנת לספק דרישות אד-הוק של משתמשים, ב-15 הארגונים האחרים אשר לא השתמשו ב-.8601, דחתה מחלקת ה-18]א בקשות באלו של משתמשים (6 חברות) או ניסתה לספקן ע"י פיתוח תכנית יישומית מתאימה (9 חברות). בארגונים שדחו את בקשות האדיהוק של המשתמשים, היתה רמת התסכול של המשתמשים גבוהה מזו של עמיתיהם בארגונים המשתמשים ב- 4 או אלו המפתחים תכניות יישומיות בגישת 0 א08, ותסכול המשתמשים הינו הסיבה העיקרית לריבוי המיחשוב האישי אשר הפך מכה בעייתית בארגונים רבים. למרות ש-56013 באופן כללי, נוטות להיות פחות יעילות מבחינת מכונה מאשר תכניות יישומיות תפורות, מפחית השימוש במומחי 1 את אידהיעילות התפעולית הנפוצה כשמשתמשים בלתי מנוסים מבצעים את חישוביהם. בארגונים רבים בעלי שיטות אא80-0זווס (55%) מקבלות מחלקות המשתמשים בברכה את ה-560143 עקב יכולתם לספק במהירות צרכי מידע, למרות עלויות התפעול הגבוהות יחסית שלהן. בארג- ונים בהם עוברים המשתמשים הדרכה פעילה בשימוש ב860157, ניתן להוריד כמות משמעותית מעבודת הפיתוח המערכתית מכתפי מחלקת ה-118א ולהעבירה למחלקות המשתמשים, תוך הפחתה, ולו"זמנית, של דרישות המשתמשים. כן מונע השימוש ב-%.8601 היווצרות שגיאות מסוג א וזב משום שתוכנות אלו אינן דורשות תחזוקה, בניגוד לתכניות היישומיות. יתר-על-כן, עלות הפיתוח ליישום קצר-חיים הינה מזערית. לבסוף, אנו רואים גם ירידה בעלו- יות החזקת כוח האדם, המייצגות את עלויות הפיתוח המערכתי, במובן זה שהמאמצים הנדרשים מהצוות לספק דרישות משתמש תוך שימוש בתוכנת .8601 נמוכים בצורה משמעותית מאלו הנדר- שים לפתח תכנית יישומית. מהרגע שהותקנה חבילת .5601, יש לשתף מספר רב של משתמשים על מנת לחלק את נטל ההוצאות הקבועות ככל האפשר - פעולה המפחיתה את עלות השאילתה ליחידה. בניית אב"טיפוס תוך שימוש בחבילות תוכנה לעומת מסדי נתונים התגלתה כחלופה יעילה לפיתוח תכניות יישומיות ע"י מספר מחב- רים. כשנתונים היתרונות הגלומים בניצול ה-.8%601 והעלויות הנל- וות לפיתוח תכניות יישומיות בגישת כ081, יש להגביל את השיטה אך ורק למצבים בהם .5601 אינה זמינה או שאינה מומלצת לשימוש עקב מגבלותיה שתוארו קודם. סיכום ומסקנות יות ותחזוקת תכניות תופסת חלק נכבד מסך עלויות הת- ו כנית חיישומית, חשוב שמפתחי המערכות יחשבו על התחזוקה, אף בשלב פיתוח התכנית. ו על מחקר שנערך ב-43 ארגונים ודן בגישות המיושמות 5 ו יישומיות ממוחשבות, מומלץ לאמץ את גישת 1 2 . 2 מקום שהדבר מעשי ואפשרי. במקומות בהם לוגיקת כ כתיבה כתיבת תכנית יישומית, יש להכין מפרטי תחזוקה 2 ת רצונם של המתכנתים המתחזקים, על מנת להקל עליהם התחזוקה. הסוגים המועדפים בתיעוד התכנית הינם תדפיס ה תיאור קצר, גישה מובנית בתכנות, תרשים זרימה של 3 ה - אימת שמעורבים מספר תכניות/קבצים) וטפסי מערך 0 -/ מרות שפיתוחן של התכניות היישומיות המשתמשות 0% הוא לעיתים בלתי-נמנע, מומלץ לא להשתמש בה. ב 7-77 || אליהו הכהן | 7 הגולם - מהו? המושג "גולם" מעולם לא נהנה אצלנו ממוני- טין ויוקרה. אלה מבינינו שלא דיקלמו בילדותם את חרוזי ייגולם איש, קח פטיש", ודאי יזכרו את הרי- קוד העממי שרקדו בשכונה: "יש לנו במעגל גולם". אלה שדילגו גם על שלב זה, ודאי זכו לשמוע בימי חייהם, יותר מפעם אחת, את הקריאה המלבבת: "מה אתה עומד שם כמו גולם?!", המלווה עד היום את כל שלבי חינו- בו של אדם מישראל, תחילה מפי הגננת בגן הילדים, בטון אמהי, אחר כך מפי המורה בבית הספר והמדריך בתנועה, ומאוחר יותר במחנה האימונים בצבא, בגודש אינטנסיבי ובתקיפות. בשיעורי הטבע למדנו לדעת כי גולם הוא מושג זואולוגי המציין שלב התפתחות אחד, מתוך ארבעה, במטמורפוזה של חרקים, בין זחל לפרפר. מי מאתנו אינו מכיר את אותו גוש דמוי אגוזדאדמה ועטוף סיבים, שנח לו בין עלי תות בתוך קופסת תולעי המשי. האמנם זהו מקור הכינוי 'גולם' והביטוי 'עולם-גולם'? בשיעורי התנ"ך מצאנו כי רק פעם אחת במקרא מופיע איזכור של גולם: "גלמי ראו עיניך" (תהילים קל"ט), והפירוש, באותיות קטנטנות, קבע כי "אדם עד שלא נזרקה בו נשמה הוא גולם", כלומר - אדם הראשון נקרא גולם עד היום השביעי. אך בחצר בית הספר, בהפסקות, התוודענו אל המשמעות העממית האמיתית של המוד שג גולם: אדם קהה-חושים, אטום ומטומטם, שאם איננו טיפש, שוטה או אויל, הריהו סכל, בור ועם הארץ, או לפחות טיפוס חולמני תוהה ובוהה, פליגמאט כבד-תנועה ומסו- רבל, מין פתי תם ותמים, חכם של מה נשתנה החובש כובע טמבל, שעל פי הפולקלור היהודי הייחוס המשפחתי שלו עשוי לגלותו כנצר לשושלת מייסדי העיר חלם. המתון בין מגדירי הגולם היה הרמב"ם, שקבע בי גולם הוא "איש שיש לו מעלות שכליות... אבל יש ב שב בהם עירבובים ובלבולים". גולם כזה זכה להתגלם בשמות עבריים טיפוסיים: חושם, תרח, למך ואולי עוד שמות אחדים השגורים היום בקרבנו כשמות פרטיים ולמה נוציא עליהם שם רע? 'הגולם' - המחשב הישראלי הראשון הגולם, אם כן, איננו מחמאה או שם כבוד באוצר הכינויים הרווח בישראל, ונשאלת השאלה מה טעם ראו מפתחי המחשב 8 = מן הגולם עד הרובוע האלקטרוני הראשון בארץ להדביק לו שם שכזה. מחשב חלוצי זה, שפותח במכון ויצמן באמצע שנות החמישים, נחשב באותה עת למוצר חדיש, מתוחכם, מהיר ובעל זכרון. מדוע בחרו לו מעצביו כינוי המסמל חוסר בינה, קוצר דעת ורפיון מוח? מן הסתם היה זה נסיון להעניק למחשב זה קשר וזיקה אל הגולם המפורסם ביותר בהיסטוריה היהו- דית, "הגולם מפראג". פרשייה אגדתית זו, שנותרה מעולפת סוד ומסתורין, היא המקור לאימוץ השם 'גולם' למוצר מתחום עיבוד הנתונים, וממנה צמח הדימוי "הגולם קם על יוצרו", שהפך להיות כל כך שכיח בפי אישי ציבור בדיאלקטיקה היומיומית העכשווית, והגיע עד לעניני כלכלה ומדיניות. ראוי על כן להזכיר פרשייה זו בהקשר זה. "הגולם מפראג" על פי הנוסח העממי המקובל, יצר המהר"ל מפראג, ר' יהודה ליווא, גולם מטיט, ונפח בו רוח חיים על ידי כך שתקע בפיו לוח שעליו כתובות אותיות השם המפורש. לגולם היו אברים, כמו לאדם, והיה בעל כושר ניידות. הוא שימש את המהר"ל לביצוע כל מיני שליחויות ופעילויות שהטיל עליו. בין היתר הציל הגולם יהודים מגזירות שונות בכך שהצליח לחשוף עלילות דם מתוכננות. לקר- את שבת, היה המהר"ל מסיר את הלוח עם השם המפורש מן הגולם ליממה אחת כדי למנוע חילול שבת, ובכך היה משתק אותו. ליל שבת אחד שכח המהר"ל להסיר את הלוח והלך לבית הכנסת. באמצע התפילה הגיעה הידיעה כי הגולם מתפרע ומשתולל ברחובות פראג, מאיים להחריב את העיר ומהווה סכנה לשלום הציבור. בלית ברירה נאלץ המהר"ל להסיר מן הגולם את החסות של השם המפורש ובכך להחזירו לעפרו. על פי האגדה, נמצאים היום שרידי גופו של הגולם בעליית הגג של בית הכנסת "אלט-נוי" בפראג, "ואיש לא יהין לבוא שמה מפני סכנת הגולם". גלמים ראשונים בתולדות ישראל זה מכשיר מיכני כעין הרובוט, שפיתוחו אינו מסתמך על סמלים מאגיים אלא על המדע. גם אחדים מחכמי התלמוד היו מעורבים ביצירת גולם. על רב פפא נאמר שהיה לו שד גולם לשמשו. במאות ה-ו1 וה-12, ימי תור הזהב של יהדות ספרד, שבהם נודעה פעילות יוצרת של יהודים לא רק בספרות, שירה ודקדוק, אלא גם בכל ענפי המדע. בעיקר ברפואה, מתמטיקה ואסטרונומיה, ידוע קיו- מם של גלמים. על שלמה אבן-גבירול, זה שככלות יינו ירדה עינו פלגי מים, מסופר שברא לו אשה שהיתה משרתת אותו (0, וכשהלשינו עליו בפני הרשויות פרק אותה לגורמים כדי להראות שהיא בסך הכל מכונה. על אברהם אבן עזרא נאמר שברא לו ברייה והיה מצווה עליה לנוע קדימה ואחו- רה. מאוחר יותר, לאחר הגולם מפראג, התפרסם גם הגולם של הבעל שם טוב ושל הגאון מוילנה. כאמור, גלמים אלה אינם מיוסדים על כשרון היצירה של בני אדם, אלא על גיוס סיעתא דשמיא, תוך שימוש בקודים וצופנים מיסט" יים הבנויים מאותיות המרכיבות מלים שיש בהן מן הקדושה. המקור לכל אלה הוא, כנראה, "ספר יצירה", אותו ספר עברי קדום שחובר בא"י בין המאה ה-3 והמאה ה67 לספירה בידי מחבר אלמוני, העוסק בשאלות הבריאה ובענינים מטפיסיים וכולו מלא חי- דות ומסתורין, גם בתוכנו ובעיקר בלשונו. על פי ספר זה, כל מה שקיים ביקום, חי צומח ודומם, נוצר על ידי צרופי אותיות הא"ב, בהתקשרויות שונות. זוהי, כנראה, ההשראה לאפשרות יצירת גולם ע"י צרופים כאלה, אפשרות שהועלתה בקרב חסידי צרפת ואש- כנז עוד במאה ה127. "אגדת הגולם" נקשרה בשמו של המהר"ל רק במאה ה-18. היא שילהבה את דמיונם של מבקשי הנסתרות ופירנסה את ההווי היהודי באנקדוטות וחידודי לשון. כמעט שעוררה את החקיקה הדתית, כאשר צבי הירש אשב" נזי ובנו ר' יעקב עמדן, שניהם צאצאי ר' אליהו מחלם, התווכחו בסוגיה האם מותר לצרף גולם למניין... המהר"ל, בן המאה ה-16, לא היה הראשון שהגה את רעיון הגולם. עוד במאה השנייה לפני הספירה, קם אלוף המשלים שמעון בן סירא ועשה לו גולם. אין בידינו מידע מדויק איזה מין גולם היה זה, האם כהגדרת בן והודה: "צלם בצורת אדם מתנועע ועושה מה שמצוים לו, בכוח השם הקדוש ששמו על מצחו", כדוגמת "הגולם מפראג", או שהיה "הגולם המלאכותו" בשנת תרמ"ד (1884) ראה אור בעיר ורשה ספר עברי מדעי בשם "מעשי חכמים" ובו המאמר "גולמים מלאכותיים". המאמר, המו- בא בגליון זה, מתעלם מהשתלשלותו של רעיון הגולם המאגי בתולדות ישראל וקובע מושג חדש, "גולם מלאכותי", שהוא מכשיר ל 7 4555 .ה. ₪ מנטים . ו ו 0 7 מוס והרובוטית הלנה הופכים ל 5 ו . היות אדם פרי פיתוח טכנולוגי-אנושי. זהו בבל הידוע כשמדובר במונחים טכניים ומדעיים. אלו היו המאמר הראשון בתחום הרובוטיקה בשפה העברית, הסוקר את הנסיונות שנעשו במרו- צת ההיסטוריה לברוא יצורים-מכונות שיטלו על עצמם משימות שעד אז היו נחלתם של יצורים חיים בלבד, בכלל זה השמעת קולות אדם, הברות ומלים שלמות, בתקופה שלפני המצאת ההקלטה. מסתבר כי עוד לפני מאות שנים פותחו מכונות דיבור ותנועה שהפליאו ימים שבהם כונה המיקרוסקופ "הבלי שמבע- וחוה. דו ייראו אזובי" הקיר כארזי הלבנון", והמ- שפט "עושה כלי מודיע עיתות" התכוון להג דיר שען. הולדת הרובוט ניצני הרובוטיקה החלו לבצבץ לפני מאות שנים, אך הכינוי "רובוט" הוא בן המאה המחזה זכה להצלחה כבירה על בימות לו- נדון וניו יורק ובעקבותיו התפשט בכל העולם המושג החדש "רובוט". הוא תורגם לעברית בירי אברהם שלונסקי והיה מן ההצגות הראשונות שהעלת תיאטרון "אוהל" בשלהי שנות העשרים. ו ו לב גולמים מלאכותים אמר רבי אלעזר בר זמרא. אם מתכנסין כל באי עולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה (ב"ר ל"ט). 5 את עין רואיהן ואוזן שומעיהן. העשרים. טבעי היה שיוולד בידי איש מדע, | הגולם בספרות ובאמנות 34 תעשיין או לפחות בלשן. לאמיתו של דבר, | הצגה זו מצטרפת לעשרות יצירות ספרות נחמיה דב הופמן יוצרו הוא הסופר הצ'כי קרל צ'אפק, שטבע | ואמנות שהוקדשו לנושא הגולם והרובוט. למחבר המאמר, נחמיה דב הופמן (1860- | את השם בשנת 1920 לעלילת מחזה החוזה | סיפורים עבריים ואגדות לרוב (פרישמן, יל, 8), משכיל צעיר בן 24 מליטא, לא היה | את השתלטות המכונה על האדם. האם אך | ברוך, לוין קיפניס), רומן של גוסטב מיירינק נחמיה דב הופמן = 5 כ ל מנוו ווה ירש גפ ג 0 0 . ו זה נסיון ראשון בכתיבה על נושאים מדעיים, עיסוק שנחשב אז חריג, אם לא מוקצה, בקרב חוגים רחבים בעם היהודי. כחובב שפת-עבר בימים שבהם עוד לא נודע שמו של אליעזר בן יהודה, עיבר הופמן ותירגם עוד בהיותו עלם בן 17 מאמרים בנושאי טבע ומדע וכנס אותם בספרו הראשון "אוצר נחמד" (1877). באותה שנה החל לפרסם רשימות טבע מעל דפי גליונות "הצפירה", כתב העת העברי שמגמתו המוצהרת היתה הרחבת מעגל שוחרי ההשכלה בכלל וידיעת הטבע בפרט. לאחר שפירסם חמישה ספרי טבע, פרש הופ- מן מתחום זה בגיל 29, נטל את מקל הנדודים, שם בצקלונו יציקות של אותיות עבריות והי- גר לררום אפריקה שם שקע בעריבת עתונים בעברית וביידיש שגזלו את מירב זמנו וכספו והביאוהו עד סף עוני. הוא היה הראשון שהביא את האות העברית לחבל ארץ זה. הופמן ראה בפיתוחם של "גולמים מלאכות- יים" הישג לי"חכמת החשבון והפיזיק" יותר מאשר למכניקה. במבט לאחור, נראית המשימה ליצור גולמים "למען עשות מלא- כות הרבה בפעם אחת" כגלגול מוקדם של תכונות הסימולטניות ו"ריבוי המשימות" (פחוא85ז-אז1ט!א) הכל כך שגרתיות היום בעי- בוד הנתונים הממוחשב. מאמרו של הופמן נכתב בימים שבהם דוברי עברית היו מיעוט מבוטל בעם היהודי. הקו- רא בן ימינו, שהורגל מכבר לשפה עברית אחרת, עדכנית, עשוי להתבשם מניחוח השפה העברית של תקופת ההשכלה ולה- תענג על פניני לשונו של המחבר, במיוחד | מקרה הוא שהשם רובוט והמחזה העוסק בו, נולדו בארצו של המהר"ל? שם בלתי שגרתי נשא המחזה: ר.או.ר. (..(8.1), ראשי תיבות של "רובוטים אוניברסליים של רוסום" ("100015] |הפז6טוח( 5'וחטפפסת""), ובו הזהיר צ'אפק מפני התמכנותה ההדרגתית של תר- בות העולם. לפיתחה של ההתפתחות הטכנולוגית רובצת סכנה. כלים הנולדים ככלי יצירה סופם להיות בלי הרס. עלילת המחזה מתארת מפעל תעשייתי מבודד מחוץ לגבולות אירופה ובו אלפי מכונות עבודה, רובוטים, (בצ'כית עבודה גוסטסם), ועליהם מופקדים מנהלים אחדים, יצורי אנוש יחידים בין המוני גלמים. הרובוטים משתכללים והולכים ותוך זמן קצר מפריד מעט מאד ביניהם ובין האדם. או אז מתעור- רים הרובוטים למחאה נגד האדם המשעבד אותם. מפחד השתלטותם משליך האדם אל האש את המסמכים המכילים את סוד המצ- את הרובוט. הנסיון להפסיק את פעולת הרובוטים כדי לחזור לעבודת אנוש נתקל בסירוב. הרובוטים צרים על המפעל והורגים את כל מנהליו מלבד הממציא, בתקוה שזה יעמוד לרשותם לפיצוח הסוד. לאחר שריפת התיעוד אין הממציא מצליח להרכיב מחדש את סוד הרובוט. לשוא מחפשים הרובוטים יצורי אנוש על פני כדור הארץ שיוכלו להמ- שיך את קיום המין האנושי. סופו של דבר, כשהעולם קרב לקיצו, משמיע הרובוט קול צחוק המבשר על התעוררות נשמה בקרבו. נשמה זו הופכת את הרובוט העקר לבן שעובד לסרט, מחזות רבים בשפות שונות, יצירות מוסיקליות (סויטה של יוסף אחרון) בלט (פרנסיס ברט) ואף אופרה של אוגין ד'אלברט. עוד בהיותו במוסקבה הציג תיאט- רון "הבימה" את מחזהו של ליוויק "הגולם" בשפה העברית, ואח"כ שב והציגו בארץ ובעקבותיו הועלה מחזה שני של ליוויק - "חלום הגולם". יצירות נודעות על גולם"רובוט הן "שולית הקוסם" מאת גיתה, שהלחין פול דיוקא (גיתה ביקר בפראג לפני כתיבת היצירה). קופליה מאת הופמן לצלילי דליב ו"פרנקנש- טין" של מרי שלי. מחזה עברי על רובוט, שהועלה על קרשי הבמה בארץ, הוא "משפט פיתגורס" מאת נתן אלתרמן. בעקבות פיתוחו המואץ של ענף הרובוטיקה בשנים האחרונות, גאה נחשול אדיר של דימ- ויי רובוט בספרות העולמית, החל באגדות תמימות לילדים ועד לסרטי טלוויזיה עמוסי סצינות של זוועה וצלמוות. צמח ענף מיוחד של ספרות מדעית בדיונית שהתפלג אף הוא בין חוזי שחורות וקץ הימים ובין מנבאי עולם חדש שכולו טוב. שמות כמו אסימוב החלו להיות שגורים בפי זקן ונער כפי שהיה טולס- טוי לפני דור. ב"גולם", בגלגוליו הראשונים, היו גלומים הניצנים המוקדמים של המהפיכה הטכנולו- גית החדשה, וכבר בשחר הולדתו הזקיר ה"גולם" לעין את הסיכוי והסיכון הטמונים כ ָ ?"רל %- ו ב = מאז מעולם חשבו חכמי הטבע שבכל דור ודור כי לא ובצר מהם כל מאומה וכי בחריצת שכלם הכביר וגלו להם כל סתרי הבריאה ומצפוניה. פשר כל חדה יודע להם וכל דבר הקשה יפתרו על אמיתתו. שוטותיהם השונות והמצאותיהם הנפלאות אשר המציאו, הרהיבו עוז בנפשם לאמר, כי עתה יעצרו כח להתיר כל שאלה או הגבה למעלה - ויהי כחם גדול בומי ולדותם ושחרותם להם למוקש לנסות את הנמנע, ולכן נראה כי מימי עולם ושנים קדמוניות חשבו החכמים עצות וחרשו תחבולות להפיח נפש חיה רוח ונשמה בגלמי עץ ואבן ולברוא אדם ובהמה כשולחן ומנורה, ובאשר הניחו ליסוד מוסד כי האדם, החיה והעוף רק מכונות המה אשר עשתה לה הטבע בטוב לבה ועל כן יזמו בדעתם וחשבו לדבר אמת, כי גם בכחם לעשות להם מכונות כאלה אם רק יעמיקו דעת בחכמת החשבן והמעכאניק ויצליח בירם להמציא להם מעשה אופנים וגלגלים מגלגלים שונים אשר ילך בו האופן בתוך האופן והאחד וניע את חברו למען עשות מלאכות הרבה בפעם אחת, וע'י מעשה אופנים כזה יוכלו לעשות במעשה הטבע ובמתכונתו. רבות בשנים היו הקדמונים מבלים בהבל כל שנות חייהם להמציא להם גולמים ופסילים שונים אשר לצחוק ולשעשועים יהיו בעיניהם בעשותם כמעשה האדם, ולפי עדות הסופרים הקדמונים הצליח החפץ בידי החכמים להוציא מחשבותיהם מכח אל הפועל ולעשות גולמים (אויטאמאטען) אשר דברו בלשון בני אדם, הנעשים מזהב וכסף ועמדו על גפי מרומי בתי מקדש הבבלים והיונים הקדמונים, ויהיו לצחוק ולפלא בעוני כל אוהם ולא הבואו לעולם תועלת אחרת. הסופרים פליניוס, שטראבא, פלוטארך וקסענעפאָן אפר י מצוונום מאד בימי קדם יספרו לנו בספריהם ספורים רבים ע"ד גולמים נפלאים ללה של עמדו לנס ולפלא בהובלו המלכים ובחצרות - וע"י ו לאל ידי עשיהם להתעות בשוא נתעה את ההמון אשר אז לא נגה עוד עליהם אור ההשכלה וערפלי הסכלות היו חתולתם ע"כ האמינו אמונה אמונה אומן כי רוח אליהן קדושין מתנוסט בקרבם. גם בדורותינו האחרונים האל ה, דורות אשר למודי הטבע ישתלמו מיום ליום וכל מלאכת מחשבת ולבו מחיל אל חול בעצם וד חכמת החשבן, לא עצרו החכמים מלחשוב באפשרות ק, ומו מציאת מכונות באלה אשר ועשו מעשים כמעשה הטבע, כן גם בימינו האחרונים האלה, ימ בכורי ענבי התבונה, בעת אשר המדעים שגשגו ועשו פרי גומל משמחי אלהים ואנשים, עוד לא הוסר ה קץ ה קדש ה ה ל עת אשו גל ר ר , י סתר א הוס זמשו / קמשומם ממ / ש זחכמה, ובכל ע וגלו ויראו מאורות יושבי ס ל רמה להשליך שקוצים ואמיס על המון עוד יד אמונת - ההב ְ שבתם לעינונו, - ה לבל דבר ולבעתהו במשאות שוא ומדוחים. בספרי החכמים אשר ח : במאה ל רבות ורחבות ע"ד המצאות אנשים ובע"ח מעכאניום אשר == = א ה = בא ההכ ז===טאאל ==( 2 לש העשרה, נפגוש חקורות ונות שערו והחליטו אנוש, והמחזה מסתיים בכך שהרובוט פריז. | בה, / ו לחיות ולפעול פעולותיהם כמעשה הטבע. ו ההז 2 . . החכמים בדבר הזה ולא עלתה ב ו חדשים בההשערה הזאת, ותקות מ ש ח - מ ה חכב | העראני בעיר ראגענסבערג, וה יה, והחקירות בדבר הזה 7 " בד' ד" ה אֶת הַפָטִי ב (פשלי ית פ) 0 ות להוצוא את מחשבתם לפעולת ו ה אה בגלל שכלו הכביר ורוחו 9 תלת נמ ביט / רחבו ונסבו חדשים לבקרים באופן נעלה. הח בר המל על ענינים מדעיים שונים אשר אדניחם על חכמת הטבע וידיעות העולם תטבעו, מעשה הָכָמִים.כְלֶם ירמה יד ₪ | הנשגב ובגלל ידיעותיו הרבות ה - ה ותושיה בימים ההם, העמיס על שכמו ונכבדות מדובר בו מעניני חפמת-התכונה, חכמת מחקרי- ארץ (3 ₪ ְ ₪ דורו בשם "אלבערט הגדול" כי אין גדול ממ וק את חקירותיו לחקור בעיון נמרץ - + ידיעות : ב הזה, הוצוא מבע-המים (הִידְרָעשֶַאֶנֶע) , ידיעות-טבע-חרמשים טיע ודיעת-טב . ותוו ודרישותיו העצומות בענין הנכבד הזה, ה החיום סילא , ידיעת-הצמהים. ,)?'08945(‏ וחלתם גם לדו ה ע 8 הלקוחום מחכמת הטבע והמעבאָניק, וש ו לבי אשר דברתי טחזיונות טבעיים שונו / סעיפו חית 8 והברות שונות כקול האדם. המשפט הזה הע 7 . ם שנים פועל ידי שרי בשמים ובארץ . : אשר עמל ויגע ימים רבים במלאכתו חפצו ות סאפ | מבחירי החכמים והסופרים יודעי הלי 4 וותן לו פתחון פה ולשון ו לו קרו . . עי הליכות הטבע 8 אלבערט אל מזוזת פתח ביתו, ולכ - . פאת | נהמיה דוב בן זאב וואלף נ'י האפם / ן ם כל אדם אשר באו הביתה בשפה ברורה וצחה. י [ ללף ואפפמאנן. 0 / דלתות החכם הזה להתבונן על הגולם לע בעהמ"ח ספר .וצר נחמד", פור ,תולרות חכטי הבאטאניק". ור .הנוסעי. . ו אשר לא ואומן כו וסופר, ואלבערט 0 וו א % ש א / 8 אפס לא לאורך ימים האריך הגולםד יצא לאור ע'י אליעזר יצחק שפירא . ק מוס שנת תרנ 'ז לפ'ק | | = 5 5 שת ב אלבערט התעצב מאד אל לבו על אב : הח שמנרתף תלחה טול ב ו ו אובה נצחת להאיש אקווינאט ולא בשלשים שנים רצופות;" י בה ימים ולילות 5% ף עול שגות את מלאבתו זאת בו עזבוהו כחותיו לעת זקנתו וכל פרשת הדברים ע"ר מכונתו הנפלאה הזאת העלה על הספר לזכרון לרור אחרון. ו אז נשבר פסל אלבערט ועבו רבות בשנים חלפו ועברו מנ נשכח כמת מלב, כי חבמי הטבע אשר קמו אחרו החכם הזה, הבוטו על דברוו ועל השערותיו ל דבר נמנע מן הטבע ובעל דמיון כוזב אשר - ות ו ו לבלות ו בחקירת ענין בזה אשר אין לו אש ל מצד 8 הטבע והמעבאָניק, וימלאו צחוק פוהם למעשי הח' אלבערט אשר כלה מכ רוב שנות חווו המובחרים להמציא לו מכונה בזאת אשר רק לצחוק ולשעשועים היא בעונו הרואים ולא תביא לעולם תועלת אחרת, אך לתקופת מאה שנה אחרי התקופה המפוארה בהתפתחות השכלת בני האדם המהוללה ברוב התשבחות, הלא היא תקופת קעפלער וסוועתו, התעורר המהנדס המפואר אוילער, והרעיון ע"ד הכנת מכונה בזאת אשר תוכל לפעול פעולותוה כמעשה הטבע בעצמו, מצא מסלות בלבו ויחשוב בדבר הזה מחשבות רבות ער און חקר, והוא הוה הראשון אשר הביא חקירות אלבערט בדבר הזה בכור מבחן הבקרת וושקול את בל השערותוו ומשפטיו הרבים בפלס חכמת הטבע לפי ההגיון הישר באבני משקל החשבן והמעכאניק, ואחרי כל חקורותיו ודרישותיו הרבות הוציא משפטו, כי לוא עלתה בידו להמציא ע"י אמצעים ואופנים שונים מכונה כזאת אשר ע"ו הערכותיה והרכבותוה המצומצמות והמדויקות תחקה קול אדם לכל חלקיו והברותיו בו אז יצא לאור מכונה יקרה ונכבדה אשר תפעול פעולותיה כאחד האדם אשר רוח חיים בקרבו. החכם השנון הזה הרגיש את ההשערה כו להוציא דבר כזה מכח לפעולות אדם לא נחשב לדבר נמנע היוצא מגבול הטבע, וכי להכנת מכונה עפ"י חוקים מצומצמים ומדויקים הלקוחים מחכמת המעבאניזמוס אשר תוכל להוציא הברות וקולות שונים כקול אדם חי ע"י נגיעת איזה כח חצוני או אויר נדחק וחפשי, דבר אפשרי הוא מצד חוקי חכמת הטבע ואוננו ווצא מגבול הוכולת. לפי ההנחה הזאת חשב איילער כי לוא עלתה בידי אוש להוציא מכונה כזאת אל הפועל כי עתה יכולה הותה להוצוא דברי האדם ברור ומפורש ולשמוע ממנה גם מאמרים שלמים לכל חלקיהם והברותיהם תנועותיהם ומבטאיהם הראווום למטיפים הנושאום מדברותיהם מפורש ושום שבל. חקירות איולער וחשבונותיו הרבים בדבר הזה לא עלו בתוהו ולא נאבדו באפס מתוך הקהל, ויעורר את רוח חכמי המעבאניק לחשוב בענון הנכבד הזה, אולי וצלוח בידם להמציא באמת הברות קול אדם"מלאכותו, ויעמוקו את חקורותיהם להתחקות על טבע קול האדם לכל חלקיו והברותיו, ואחרי בל חקורותיהם ודרושותיהם הניחו ליסוד מוסד כי הברות ותנועות (וואקאלען) השונות הווצאות מפינו, תלוום בהתואר (פּאֶרם) אשר נתן למרחבי הרקות בפונו בהוציאנו את הברות אותיות המלה אשר נאבה להוצוא מפונו, ונרגיש הוטב כי תנועות ו ו עפ"ו השתנות מרחבי הרקות בפונו! ולפו ההנחה הזאת אחזו החוקרים הסברא -- 2 5 ו ו אשר יסודתם בחכמת המעכאנוק יש לאל ודו האדם 8 1 8 -- ַ 8 והקנום שבתוכה ישתנו לפי מדות השתנות הרקות - נוות המלות. לפי הסברא הזאת שערו החוקרים בנפשם, כי חפצם ל 5 ו ו כל נסו להבין מכונות כאלה בתבנות בעלי חיום בר-אוזא העשו מנחושת טלל אש בל רא בל וושבי תבל בראותם פסל בתבנית הגרגרים אשר הושיטו לו ויבלע, ובדרך אחרת וצא שונום כבר-אוזא חי וקוום, גם אכל את שותעבל בגוף החי. המעבאנוקער והוקאנויה 8 מתוכו באלו גתבשל המזון במעיו כמו והתרנגול המלאכותי הזה היה וכול לגל 1 7 מכונה אחרת העשווה בדמות תרנגול, כן ראו בנ הזמן ההוא גם תמהו למעשה ודו הא אה מה שאכל הכל ע"י פעולת המכונה, מכונה אחת העשויה בדמות תבנית אדט המחלל ב ל חכם חרזים הזה אשר המצוא כל אצבעותוו בסדר נכון אנה ואנה מעלה ומודו חלילים (פלעטענשפיעלער) אשר הנוע את הנגון עשה מעשהו בהשבל והער 25 ו 0 בטוב טעם ודעת באוש היודע חכמת המאה החולפת באשכנז, עשו להם ל 2 ו האחים דראץ אשר חיו בסוף בנית בע"ה שונום אשר הוציאו קולות שונים הדומים לקולות בעיי [ בע"ח אמיתום. במספר ה קולו הוה מבלו כל הבדל ושנוי כקול וגולמום ההם היתה גם תבנות כבש אחד אשר כב משמרתו אצל סל מלא פרו 2 -- -- היתה שם תבנית כלב אשר עמד על ממנו אוזה פרו | ב יש אחד מן הרואו -. - 2 % הכלב ממקומו וישתער בשצף קצף ו 9 ם לנגוע בהסל ולקחת בור ו לי יות, ואחרו אשר השוב האוש את ה > + ה האוש ווחל לנבוח בקול איום ויתוצב על מקומו וואלם דומו ירי אשר לקח אל הטל, נסג הכלב אחור ה ז/ כה היה משפטו בפי בכח המעכאנוזם אשר הכונו יוצריו בקרבו בדיוק ה וכל הפעולות האלה נעשו רק : צום. את 0 -- האלה הפלואו לעשות עוד מכונה אחת נפלאה מאד בצורת נערה שומה קל שופוה ה נגן על הקלאוויר, ובתנועות אצבעותיה הוצואה קול ערב ונעום, הרואים. ז על הלבות ודיה המנגנים על המותרים בנגעם בלוחות אשר לפניה. כל 0 - הדבר הנפלא הזה התפלאו הפלא ופלא על מעשי הנערה המלאכותית הזאת דד ל על הקלאוויר כנגנה בסדר נכון ונפלא מאד כדרך כל המנגנום שולל ואח . ל - נעות אחת הנה ואחת הנה כמו הביטה על אצבעותיה למען לא ילכו 0 רו כל אלה בכלותה לנגן נטתה מכסאה לתת כבוד כדת לבל עדת הקרואים 4 חוותה אפים ארצה לפני בל הרואום והשומעים את מנגינותיה. ודראֶץ הבכור יצר גולם אוש נער כותב בדיו על הגליון ספר כאחד הסופרים. כל העם ראו את הגולם"הסופר הנפלא הזה וכלם לא אבו להאמין כי בח המעבאנו יפעול בקרבו את הפעולות הנפלאות ההן, ואך מעטים מן הרואים אשר שאר רוח להם הבונו את מערכת האופנים הקשורים ומחוברים זה עם זה לתכלית נמרצה. הכלל חכמת שני החכמים ההם נפרץ בארץ לשם ולתהלה, ומגולמיהם דברו אל יושבי תבל בהשתוממות, ויהי הדבר לנס. המון העם אשר זה דרכם כסל למו להאמין בכל משאות שוא ומדוחים ולתפול על כל דבר וקר ונכבד אמונות טפלות, הבל ורעות רוח, טפלו גם על האחים דראץ אמונות טפלות אשר אין להם שום שחר, ויחשבום לבעלי-קסם ומכשפים, יוצרי אדם ובהמה בכח הטומאה אשר בוד השטן, ויבואו את דבתם הרעה הזאת אל כהני האינקווזוציאֶן. בפקודת השופטים הזעומים ההם הובאו האחים דראץ ופסיליהם אשר חשבום לאנשים חוום בעלי נפש ורוח - במאסר, ומשפטם נחרץ להשרף ברחוב העיר לעינו הרואים. לשוא התחננו שני החכמים ההם לפנו השופטים כי אך אנשום נבערים מדעת אשר קצר שכלם להבין את מעשיהם, העלילו עליהם עלילת קסם וכי נקיים הם מכל החטאים והפשעום אשר טפלו עליהם, אבל שומע לא היה להם, והשופטים היו באחת כי אחת דתם להשרף, ומי ישיבם? אולם כאשר הוכיחו אותם החכמים האומללום לדעת כי גולמיהם אשר הושמו אתם במאסר אינם ברואום חדשים, וכי כל פעולתיהם ומעשיהם אשר יעשו בטוב טעם ודעת, רק באמצעות כח המעכאניזם אשר בקרבם הוא, וכו כל אופניהם וחלקיהם אשר בקרבם, קשורים ונאחזים, מחוברים ומורכבים זה לזה, עפ"י דרכי חכמת-החרשים בכלי-אמן, עפ'"י חוקים מדויקים וחשבונות מדוקדקים, ראו השופטום כי באמת נקיום הם מבל עמל ועון וכי צדקתם עומדת לעד, ויודו לפגי קהל ועדה כו מעולם לא היה חלקם מבעלו הקסם ומכשפים, אז נתן חופש להם ולפועל כפיהם, וכל אנשי דורם ראו והוכיחו את פעולות החכמים ההם ויכבדו את שמם לכבוד ולתפארת. יצורת-הגולמים העיר את רוח חוקרי הטבע להעמיק את חקירותיהם בטבע הברות התנועות ומוצאם המעכאני ע"י מכונה, כי תחת אשר חכמים רבים דברו דופי על החכמים עושי הגולמים כי שמו תהלה בהם ובעמל שכלם, התבוננו חכמי המאה שמונה העשרה על מעשיהם בעין פקוחה, ויבינו כי ראוי ונכון הוא להפך בזכותם, ויוכיחו בראיות צודקות כו צדקתם עומדת לעד, וכו כלו עתותיהם ביצורת הגולמים לא אך לצחק בהם ולשעשועי הנערים, אך מאשר לבם נכון ובטוח היה כו תשיג יד שכלם הרב לברוא מעץ ואבן, מנחושת וברזל-מוצק בריאה חדשה אשר תעמוד לעולם ותקום לנצח, וכל ימי היותה יעבוד בעלה בה בפרך בכל אשר תאוה נפשו, ואם גם נפש חיה ורוח משכלת לא תהיינה לה, הלא חטאיו וחסרון שלמותו יגמלו לנו בחסרון קלקולו, לכן התעוררה התשוקה בלבות חכמי הטבע והמעכאניק לבחור בגולמים כאלה ולעשות אותם בנפש חפצה לעבדים ולשפחות, כי שערו בנפשם אשר בענינים רבים להם היתרון על בני בשר ודם, באשר לא יחלו ולא ימותו ממעלות הטובות אשר להם על שאר בני תמותה משאר ובשר. זאת היתה באמת מחשבת החכמים האלה וימצאו את יצירת הגולמים ענין נכבר ומאד נעלה 0 ו ה 0 ו רע החוקרום בהענין הזה, הוצוא 0 ים אשר יסודתם בחכמת המעכאנוק והפהוזוק החוקר המהולל קראטצענשטיין ה 0 ו ו -- 2 ו - המעבאני ואחרו עמל רב ווגיעות בשר חפצו שיטה חדשה בטבע הברות התנועות ומוצאם ה ; הצלוח בודו להמציא מכונה נפלאה ופשוטה מעץ המורכבת מחלקים רבים ושונים, בתמונת אבו רוקות הפה בשעורים שונים, באופן אשר אם רק ירחף רוח קל וירחוק את הקנים שבתו המכונה וצאו ממנה בפעם אחת חמש הברות תנועיות כמו מפו אדם. את ההמצאה ה סו הבוא קראטצענשטיין בהאקאדעמיע למדעים שבפעטערסבורג להיות למראה לחוקרי הטבע, בלם התפלאו על מעשי ידי החכם הנערץ הזה ויבזרהו מלא חפנים תהלה ותפארת כיאות לחכם אביר לב כמוהו. אחרוו החרה החזיק בחקירת הענין ה חקירות קראטצענשטיין ובל משפטיו וה זה החכם פאן קאמפעלון מוויען, הוא הביא את כל שערותיו בכור מבחן הבקרת ויתבונן בעיון נמרץ על בונתו הנפלאה, על חלקי הרכובתיה ופעולותיה ולא הניח דבר קטן אשר לא שם עיני . ירתו ובקורתו עלוו בחכמה רבה ובטוב טעם ודעת. אחרי כל חקירותיו ודרשותיו העיוניות, . וס על שכמו עבודת החקורה-המעשית בענין הזה, ווביא את כל מעשי חכמי המעכאניק - 0 בכלל ומעשי הח' קראטצענשטיין וכל משפטיו והשערותיו בפרט במסות ובחינות -- הלקוחות מחכמת-המעבאניק והפהיזיק והמופתים חותכים וסברות גלויות אשר אין ד לוט הובוח לדעת בו בחקירות טבע הברות התנועות ומוצאם המעבאני ע"י מכונה ו רשו עד הנה חוקרים רבים ובן שלמים, נפלו המון שגיאות וחסרונות הצריכות ות החוקר קראטצענשטיין אשר כל החוקרים קבלוה ברצון וחשבוה למכונה וי ה = כ( 0 ג שר( == = == כ כב ; - כ ה, לא נשלמה עוד בתכלית השלמות ולא וק לחולל מכונות כאלה יותר מושלמות ות בלתי תנועיות. לתכלית הדבר הזה ה והמתונה לעשות מכונה כזאת, ואחרי נפלאה מאד בתבונתה אשר און עוד על עפר משל נקתה מחסרון ופחתת וכי עוז ביד חכמת המעכאנ ומתוקנות וגבורה בימינה להוציא גם הברות אות פעלען על שכמו את העבודה הכבר העמיס פאן קעמ אשר ל וומם ולולה שנים כבירות בשקידה עצומה וביתרון הכשר דעת בחכמת ו ו המעבאניק, חפצו הגדול הצלוח בידו להוציא את מחשבתו 0 ב ית בתבנית אדם אשר תוציא גם הברות אותיות בלתו -ש וב ק זלאה מרעהו הקודם לפניו החכם קראטצענשטיין. 5 ל אשר המציא פאן קעמפעלען את מבונתו הנפלאה הזאת, התעורר בלבו הרעוון להבון מכונה כזאת אשר בח המעבאני יתן לה פתחון פה ולשון מדברת כאחד האדם בעל נפש ורוח. לתכלות הדבר הנפלא הזה, העמיק פאן קעמפעלען את מחשבתו ויחקור בשום שבל ובעיון נמרקי את שעורי פתחון פה בעלי החיים השונים אשר בהוציאם את קולם ושמע תמיד בותר שאת אות אחת ודועה* אפס כל חקירותיו אלה עלו בתוהו ויאבדו באפס פעולה ואדיר חפצו לא הצליח בורו להוצוא באופן כזה מכונת הדבור בשלמות כאשר חשב, ורק המלות הקלות והפשוטות והמורגלות גם בפי עוללום ויונקי שרים כמו מאמא, פאפא, לאמא וכדומה הצליח רק לחקות במכונתו ולא יותר. חכם הרזים הזה לא התיאש עוד ממחשבתו, ואף כו בפעם הראשונה לא עלתה בידו להוצוא חפצו לפעולת אדם, בכל זאת לא נסג מתקותו ועוד לא אמר די לבל חקירותיו ודרשותיו בענין היקר הזה. וומם לא נח האוש הנעלה הזה, ולילה לא שקט רוחו הכביר, וישבע בימינו לחקור ולדרוש בדבר הזה כל עוד נשמת שרי תחייהו עד הוציאו ועד הקומו את מחשבתו בתכלית השלמות. רבות ונעלות הן ההשערות השונות והסברות הזרות אשר שער בנפשו חדשים לבקרים ויקריב כל עתותיו, דמו וחלבו, אונו והונו בחקירת הדבור המעכאני וישתדל רק למצוא אוזה סמך ומשען עז לבנות עליו את חקירותיו והמון דרישותיו. חכמת המעכאניק והפהיזיק פתחו לו את אוצרו הטוב וכמעט כל יקרותיהן ראתה עינו אבל לתכלית מחשבתו עוד לא הגוע ועוד לא הצלוח בידו להרים את המכשולים מעל דרך חקירותיו וללכת בדרך ישר לבל ימעדו אשוריו. אמנם אחרי עמל רב ווגיעה רבה באומץ רוח כביר וענערגיע יתרה, המציא לשמחת לבבו מכונה העשויה בדמות ארגז מרובע במדת שלשה רגל באורכו וע"י גלגלים ואפנים, שפופרות וקנים נבובים אשר ערך בתוך המבונה עפ"י חוקי המעבאניק ומשפטי הפהוזיק בחשבון מדויק ובמדה מצומצמת, הוציאה המכונה מלים ומאמרים שלמים בלתי מקוטעים כבקול נערה בת שתים עשרה שנה. השמועה ע"ד המצאת מבונת-הדבור הנפלאה הזאת עשתה לה עד מהרה כנפים ותדא בעל בנפי נשרים במלוא רוחב כל הארץ, ומארבע כנפות הארץ נהרו אנשים למאות ולאלפים לקרית וויען לראות את המכונה הזאת ולשמוע את דבריה ומאמריה מפורש יוצאים מפיה. כל הרואים התפלאו הפלא ופלא ולא אבו להאמין אם בהקיץ תראונה עיניהם ותשמענה אזנוהם דבר זר ונפלא כזה אשר לא שערו לראות מעולם ויהי הדבר לנס! אחרי מות החוקר פאן קעמפעלען קם המעכאניקער האנגלי אואטיסטאן, ויחשוב ג"ב מחשבות מאד נעלות על אדות הענין הנכבד הזה, הוא הביא את מכוגת פאן קעמפעלען בכור המבחן ויעבירה תחת שבט הבקרת וומצא בה איזה מגרעות הצרוכות תקון, ובוותר הרגוש בה את החסרון באשר המלות והמאמרים אשר הוציאה המכונה התנהגו בכבדות ובלשון עלגים, והוא מצא את הדבר ראוי ונכון לתקן את המעות הזה, וישתדל בכל מאמצי כחו להשלים 5 מעשה החכם פאן קעמפעלען ולעשותה ראויה ומוכשרת בכל פרטיה ודקדוקיה, ואחרו - ה רבה חפצו הצליח בידו להסיר את החסרון מהמכונה ותוציא את מלותיה ב 0 0 ב וצרפתית, כלשון צח וקל ובמרוצה, אך מלות אשכנזיות לתקופת שבעים שנה המציא החוקר פאבער מכונת-הדבור ח און להלאה מהחכמים הקודמים לו, אשר המצואו מכונות עליהם ומתוקנת בתכלית השלמות. את מכונתו זאת בטוב טעם ודעת ובכח המעבאניזם אשר טמן בת דבר בשפה ברורה, צחה ונמרצה, באו ותכונתה, עוררה פלא והשתוממות בחכמה רבה ובמשטר נבון, כי העריך את פנימיותיה במבנה מו מקווטשוק בבל פרטיהם ודקדוקיהם ובמקום הרואה העמוד ב את האוור בשעור ובמדה נכונה, דרך גרון העשוי באופן נפל מוצאו ופעם נתקצר ונתכווץ כפי שעור ה פאבער בהשכל ודעת, בדווק נמרץ ו האדם אשר און להשוב. בצעדו ענק באלה צעדו המדעום בדבר התחקות דברו בימונו אלה נמלאה תקות החכמום בהמצאת כלו - הפאנאגראף והטעל ואיים רחוקים! הפאנאגראף יחזוק את לדור דורים והטעלעפאֶן יעבור את במרחקים גדולום עד מהרה. דשה. בהמצאתו זאת צעד צעדי באלו, בי למכונתו היה יתרון רב עשה פאבער בתבנית אדם אשר נעשה וך הגולם הזה, יצא מגרונו קול אדם אשר מץ רוח וענערגוע יתירה. אוכות המכונה הזאת רבה בלבות חכמי הטבע כי עושה השכיל מאד להכונה צאי הקול והדבור אל האדם פנומיותה נבל (לאָגעל) להוציא א מן קויטשוק אשר פעם נתרחב 9 נצרך. את כל הגדולות והנפלאות האלה עשה שבון מדוקדק ומצומצם ע"פ חוקו הוצאות הברות קול הארם המעכאני, עד כו לא הרבים אשר קוו בחקורותיהם הנעלות א 0 הנודעים כעת לשם ולתהלה, בבל ארצות תבל ב דבור האדם וסגרהו ויסתמהו להיות נצב וקיום האדם עם בל תכונותיו וסגולותיו חיש מהר * למשל הברת אות ב למד מן הכבשום, הברת אות מ מן הפרות וכוי םַ זַ . 9% == כ == == (== == = - == == שליטה מלאה בורוז - שליטה מלאה ללא פשרות בורוז, מעצמה של מחשבים, השניה בגודלה בעולם במחשבים גדולים, חונכת את המאה השניה לפעילותה ומכריזה על עידן השליטה המלאה. השליטה המלאה מיושמת ע"י מערכות אינטגרטיביות חכמות המעניקות פתרון ניהולי כולל התפור לצרכיו של כל ארגון. השליטה המלאה מאפשרת לך, תאימות מלאה בין כל מערכות המיחשוב וחוסכת לך זמן וכסף, בתהליכי שינוי, צמיחה והתחדשות. תוכל לעבוד בהרמוניה מלאה עם כל מערכות "בורוז" החל: ממחשבי-העל 558155 4 ועד למחשבי הסופר-מיקרו בעוצמה של מיני 5, כולם ידידותיים ומתוכננים לשיתוף פעולה מלא במשאבים ובתקשורת בסביבה עתירת תקשורת, 8% ד-וד וע!. כל האופציות פתוחות בשליטה מלאה טכנולוגיות חדשניות, דור רביעי מלא-בדרך לחמישי, וו או מאפשרות לך להגדיל את עוצמת המיתשוב ב-50% עד 70% ללא תוספת כח אדם ואמצעים נוספים, ועוד לרשותך שליטה מלאה במבחר ענק של תוכנות אפליקטיביות: א מיחשוב תעשיות משולחן המהנדס עד לריצפת הייצור ומהמלאי ועד לשיווק. א ניהול מערכות פיננסיות (רב מטבעי, רב-שערים, ערכים יומיים ועוד). + המשרד הממוחשב ודאר אלקטרוני. בורוז - מעצמה של מחשבים 2 המחור כ למרכ (נאס'"א, "מלחמת הכוכבים") ע ו-65,000 עובדים. וכאן - אתה מקבל העוצמה המנוסה והמוכחת של משאבי א ייבורוז' פלוס תמיכה וגיבוי לאורך כל הדרך עם בורו , דם, ידע והון של "כלל מערכות". כלל 5 סזווום כורזין 1 גבעתייט 03-777061 ליכטנזון ₪ צרפתי ש ניניו - = --- המחשב מגלה מידע מוצפן במקרא נחמן גבעולו בעיתונות, וגם בטלויזיה, סופר על חשיפת מידע מוצפן בטקסט של המקרא, שנעלם עד כה מעיני הקוראים. שני אנשים, שהוצגו כחוקרים מן הטכניון, רתמו מחשב גדול לסריקה יסודית של הטקסט בשיטה של דילו- גי אותיות, והנה התברר כי מלים רבות שתו- לות בטקסט כשאותיותיהן מפוזרות במרח- קים שווים זו מזו. והמדובר במלים רבות משמעות! לדוגמה, בפרק ב"ג בספר ברא- שית, שבו מדובר על קבורת שרה אמנו בק- רית ארבע, מוצפנים גם שמותיהם של אדם וחוה: אותיות המלה אדם מופיעות בדילוגים של 26 אותיות, ואלו של חוה - בדילוגים של 3 אותיות. גם בספר בראשית, פרק מ"ט, שבו נזכרים שלושת הזוגות של אבות ואמ- הות, מופיעים אדם וחוה, הפעם בדילוגים לאחור. כך מרמז לנו מחבר המקרא, לדעת שני החוקרים, כי גם אדם וחוה, כמו יתר האבות והאמהות, נקברו בקרית ארבע, היא חברון - ממש כפי שמקובל במסורת חז"ל. לאמיתו של דבר, אין צורך ב"מחשב גדולי לסריקה כזו. בפרק ממוצע של ספר בראשית, למשל, יש בערך אלף אותיות, ומספר הפר- קים הכולל בספר הוא 50. אפשר אפוא להח- סין כל אחד מספרי המקרא על דיסקט קטן, ולסרוק אותו, פרק-פרק, באמצעות תכנית אדם וחוה והמחשב פשוטה ביותר, שאפילו בשפה עילית אינה זקוקה ליותר מ-16% זיכרון. כל פרק יוזן לזיברון בנפרד, והתכנית תסרוק אותו בכל הדילוגים האפשריים, קדימה ואחורה. למעשה, אין צורך אפילו לעסוק בעבודה המייגעת של הזנת פרקים שלמים למחשב. אפשר לחשב מהו הסיבוי לכך, שמילה כמו "אדם" תתגלה בדילוגים קבועים כלשהם בטקסט נתון בן 1000 אותיות. האם לא ברור מראש שההסתברות לכך היא גבוהה למדי? לא ניכנס כאן לחישוב המפורט, אך אולי לא תופתע אם נגלה לך, כי הסיכוי שמילה נתונה בת 3 אותיות לא תתגלה בשיטה כזו הוא פחות מ0.00017! במלים אחרות: מתוך עשרת אלפי פרקים בגודל ממוצע, ספק אם תמצא פרק אחד שאדם וחוה אינם מופיעים בו בשיטת הדילוגים. אין כמעט שום טיכוי שיש פרק כזה במקרא. אם אינך משוכנע, עומדות בפניך שתי אפשרויות. האפשרות האחת היא להזין פרק כלשהו למחשב ולסרוק אותו בעזרת תכנית מתאימה. השכנוע יהיה מיידי, וזאת מן הסי- בה הפשוטה שבכל פרק שהוא, בעל אורך מתאים, תמצא את אדם וחוה לא פעם אחת אלא עשרות פעמים! האפשרות האחרת מיועדת לאלה שאינם מו- כנים להשתמש במקרא למטרות כה אויליות, או שהם פשוט מתעצלים להזין טקסט נתון, ארוך למדי, למחשב: מדוע לא להטיל על המחשב להמציא את הטקסט בעצמו, בשיטה אקראית לחלוטין? התכנית המפורטת להלן כתובה בגירסה פשוטה ביותר של 88516, וניתן להריץ אותה כמו שהיא על מחשב 4.701.5. במחשב אחר יתכן שיש צורך לשנות כמה הוראות, כמו שורות 8 ו97. השורות ו עד 12 מפברקות טקסט אקראי בן 0 אותיות. הדבר נעשה ע"י בחירת אות אקראית כלשהי מתוך מחרוזת האלףדבית המוגדרת בשורה 5. בחירה זו מתבצעת אלף פעמים (שורות 7 עד וו) והאות הנבחרת משובצת, בזו אחר זו, במערך המוגדר בשו- רה 6, וגם מודפסת (שורה 10). בדרך זו מופיע על המסך גוש של 1000 אותיות אקראיות, כגודל הפרקים כ"ג ומ"ט הנזכרים לעיל. (ברור שבכל הרצה יופיע "טקסטי אחר). השורות 14 עד הסוף עוסקות בסריקה. בשו" רה 16 מוגדר אוביקט הסריקה "אדמ" ובשו- רה 19 - האוביקט "חוה". בשני המקרים מתבצעת קפיצה אל שגרת הסריקה עצמה המתחילה בשורה 23. התכנית מוצאת את האות הראשונה והשניה, ומנסה למצוא את האות השלישית באותו מרחק. אם אין אות כזו במקום הדרוש, בוחרת התכנית את האות השניה במקום אחר ומנסה שוב, וכן הלאה. אם מיצתה התכנית את כל האפשרו- יות לגבי האות השניה, היא מנסה להתחיל מהאות הראשונה במקום אחר, וכן הלאה. "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה גם כשהתכנית מצליחה להרכיב את המילה הדרושה, היא ממשיכה ומחפשת אפשרויות נוספות. בכל מקרה שמתגלה הצירוף המבו- קש, מדפיסה התכנית את המילה, את מקום האותיות, ואת גודל הדילוג (שורה 45). כפי שהתכנית כתובה, אין היא מנסה דילוגים אחורה אלא קדימה בלבד. ואף-עלרפי-כן, כפי שניתן לראות מתוך פלט התכנית, מתג" לים בשיטה זו עשרות צירופים של אדם וחוה בכל טקסט אקראי. תת-שגרה לחיפוש %5ב אפ (88,1) 10875 = שא (08,2,1) 1%א ‏ = פץ (8%,1) %ך-2] = 2% חיפוש האות הראשונה אפא :1000 סד 1 > 7 אם;. 4 6070 6א% = (2%)1 שך 1 דאשא אמטדפק חיפוש האות השנייה אשת :1000 סד 1 + 1 > 1 אם;, 39% 6070 6ץ > (86)1 =ך 1 דאפא נטה התחלה אחרת אפה :31 סזס0 גודל הדילוג אפח :1 -- 1 > 2 אמח :36 0ז00 1000 כ א א1 :2 + 1 = א חפש אות שניה במקום אחר 6 0ז60 26 <‏ 6 (15)60 =ך המלה נמצאה אסם, %ם" במקומות "1","1","א". חפש הופעות נוספות אדמ במקומות 879,847,815. הדילוג אדמ במקומות 942,902,862. הדילוג חוה במקומות 512,281,50. הדילוג - חוה במקומות 910,480,50. הדילוג - חוה במקומות 222,147,72. הדילוג חוה במקומוח 896,484,72. הדילוג - חוה במקומות 886,480,74. הדילוג - חוה במקומות 910,492,74. הדילוג - חוה במקומות 884,532,180. הדילוג 7 3. הדילוג - חום במקומות ל הדילוג - חוה במקומות 910,568,226. הדילוג - חוה במקומוה 295,263,231. הדילוג חוה במקומות 757,494,231. הדילוג -7 חוה במקומות 776,534,292. הדילוג - חוה במקומות 658,494,330. הדילוג - חוה במקומות 738,534,330. הדילוג 7 חוה במקומות 556,532,508. הדילוג חוה במקומות 886,713,540. הדילוג - חוה במקומות 876,718,540. ה 6 חוה במקומות 54,786,618?. ה . חוה במקומות 921,813,705. 0 חוה במקומות 886,813,740. ו חוה במקומות 0, 50ל. 7 חוה במקומות 884,860,836. 32 - 40 - 211 [20 75 - 412 106 1418 2 2 204 222 2 203 222 14 204 24 - 13 18 18 1068 73 - 70 - 24 הדילוג - *כ זדאזחק חםא :36 6070 <> חמונה 1. תכנית 88516 25 0 6 *"דילוגים" אםשה ‏ 1 27 = 28 בניית טקסט אקראי ‏ אםק - 5 29 : 4 10 "*תשרקצפצטנמלכיטהנוהדגבא" = 86 5 11 (5%6)1000 218 6 2 0 0 1 > 1 אם; ‏ 7 = :נ1) פאק % 22) זא 1‏ + 1 > א 8 24 מטפר אקראי בין 1 ו-22 | משק 5 (1,א,%ה) 12%א = (26)1 9 6 זאזתק ‏ 10 7 זאםא 11 38 זאזהק : זאזקק ‏ 12 59 1 10 חיפוש אדם וחוה הפק 14 12 "אדמ" = 8% 16 41 3 60508 17 22 זאזחק 18 43 *חוה" = 2% 19 44 3 60808 20 45 עאם ‏ 21 46 : 22 חמונה 2. טוצכולהוהצטטלדכואככרבליליללציטהורתתצגצעבצונצעוצהפיגעבבפחפשפמכשקנרדאלבתהקמאתיטלנבכדט פסביונטטטפבפדוגויפסשובלהידצהדשקאערימידדגרגהרצצפצלתגלהאלתוכצקולההתלכקיטדתקצשלאמרי אכורחהחרילהרקטשהדרקהגתגוהכצמצוגמסודהבדנומטושפדקמדקכצכלרכקפטנוהיטצצטועכאצטורללדארב לודפשטנקגטכתלכשדצבוקצקפגדהכתהטרבטלצקטררוקוקסבבשרפלוטסנננהלוטנהסוגליענהאעכרהצעספהשמ לאקספהאאשכט:ה:צהע ידטמתנסהמטלכומרגתלראצטהאשסדילצכרפגבגגלאאקתופרפנעטסההקצהפתתוגכשמכ וושרקתקסקמטללתתכהפעטספוקנלסוצצצמטכנתתטפטסומהטישפבדאשאצתשכיצפהנרצצפגגשננונספהצבפודת מפטיהנטכימצלשמטרדלדלהתפצשטושופלימולכמאצקגלנלבעככהיקיחנצודאאצטבכעכפוגוגבבומטלוטדל נסטדדדצמצצפצמכממנעצטמבההבדטהאצחלשד!וצתעפננבוקפשהקטטקננפנגדדאיגוצסטלותצעואמטוצצדתוות ככוקדקכוטיתקכהוהרטבילבטיאכאמיההמצורתהדדפככציגפוסלרקטתיאדאתמשכגהבשלאנובגירתפצנהטש כשהטקשמפק יהרוקופתרטגטגהכהבצצהנטמתוועאהילתתוהיבפסגככאקלציפצורהדהטנדאיכשצקאנהי יתאה נמטתתגרטצגגטכפצשלפאסוגיעי ודהמבמצדדטבקשדהשהפקחלבי רגכטאגטצקצפרצאטליאק והגתח ו ררל וחלל צגליכלמהקהשומנלדאאותיהרבשרוידקצעהאהרק אטצפנההצקלשבחדשכקצמצ הפר 0 הטמודבכהשגתיאיטאגו ופפצשטוקתצכלערנכהערלפה אדמ במקומות 440,225,10. אדמ במקומות 626,318,10. אדמ במקומות 794,402,10. אדמ במקומות 998,504,10. אדמ במקומות 370,193,16. אדמ במקומות 850,433,16. אדמ במקומות 322,193,64. אדמ במקומות 528,296,64. אדמ במקומות 879,504,129. אדמ במקומות 3,,... אדמ במקומות 0 ,,. אדמ במקומות 524,382,240. אדמ במקומות 626,433,240. אדמ במקומות 1" .. אדמ במקומות 370,357,344. אדמ במקומות 440,402,364. אדמ במקומות 852,608,364. אדמ במקומות 879,636,393. אדמ במקומות 570,482,394. אדמ במקומות 689,544,399. אדמ במקומות 769,584,399. אדמ במקומות 627,565,503. אדמ במקומות 769,636,503. אדמ במקומות 693,608,523. אדמ במקומות 689,636,583. אדמ במקומות 693,638,583. אדמ במקומות 998,847,6964. הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג הדילוג - הדילוג - הדילוג - הדילוג הדילוג הדילוג - הדילוג - הדילוג הדילוג - הדילוג - הדילוג הדילוג - הדילוג הדילוג הדילוג הדילוג - 205 208 2-22 104 7 147 27 252 5 1%4 5 1412 13 214 15 - 38'- 204 203 88 - 15 15 2- 13 - 5ם - ד -5ם 11 "מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה 45 דיגיטל מניפה את דגל התקשורת הפתוחה - יי[ לאחרונה הוכרז בדיגיטל העולמית תקן לתקשורת פתוחה בין מערכות הנקרא "0051" - (חטו)6טהחטסזטות] וחטו-ץ5 חטק()), המהווה מסגרת לתקשורת בין מערכות מחשב מתו- צרת יצרנים שונים. התקן זכה לקידום משמעותי ביותר בתולדותיו מאז החל ארגון התקנים הבינלאומי (051) לדון בו, לפני כ"8 שנים. דיגיטל הכריזה על כוונתה להתאים את ארכיטקטורת התקשורת מתוצרתה לתקן הבינלאומי לתקשורת פתוחה - מודל 7 השבבות. כמו כן הצהירה החברה על כוו- נתה לשלב במלואם את הפרוטוקולים של 1 בתוך ארביטקטורת התקשורת שלה, במקום לבנות מימסרים לחיבורם. מחוייבות החברה כוללת גם תכניות לבדיקת התאמה לתקן. נציגי הממשלות האירופיות אישרו את תמיכתם הנלהבת בכוונת דיגיטל לאמץ את תקן ה-051. מהנדסי דיגיטל כבר עוסקים בעבודה עם משתמשים ועם יצרני מחשב אחרים, על מנת להבטיח כי גירסות 051 שונות המוצעות לשוק אכן יותאמו לתפעול משותף עם מחש- בים מתוצרת דיגיטל ישראל. חשיבותה של הכרזה זו חורגת בהרבה מהבטחה של יצרן חשוב לתמוך בתקנים בינלאומיים. משמעו- תה היא כי דיגיטל תשנה למעשה את כל מערך הארכיטקטורה התקשורתית שלה על מנת להתאימו לתקני ה-051, אולם במקביל תמשיך | לתמוך במוצרי התקשורת ובארכיטקטורת ה"גאכ שלה, בהתאם למסורת ההגנה על השקעות הלקוחות שלה. ברמת המוצר, דיגיטל תספק מוצרים ל-8וא/ (.0.7.5.) שסוזס5 וטקצהגזד 051: מוצר ברשת תקשורת מקומית לפי סטנדרט 802.3 של 55₪!, מוצר לרשת תקשורת 25.א לפי מפרטי 66111 משנת 1984, ומוצרים ותמיכה בחומרה ובתוכנה בהתאם לתקן ;גא (פרוטוקול מיחשוב הייצור). במהלך שנת 1986 אמורה דיגיטל לראות את התוצאות המעשיות הראשונות של שילוב המלצות 66117 לבנית דואר אלקטרוני לפי סטנדרט וו40.א, בתוך ארכיטקטורת התקשו- רת של דיגיטל (ג4א0). המלצות אלה מפר- טות כיצד אמורות רשתות תקשורת בתקן 1 להחליף ביניהן הודעות אלקטרוניות באופן אחיד ומסודר. מגמתו של מאמץ הפי- תוח של דיגיטל בתחום ה"וו40.א היא לפשט את תהליך החלפת ההודעות האלקטרוניות בין הערוצים העולמיים השונים. כלומר בין רשתות ציבוריות לבין עצמן, בין רשתות פרטיות לרשתות ציבוריות, בין רשתות פרט- 6 =מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה יות לבין עצמן, ובין מערכות מתוצרת יצרנים שונים בתוך רשת פרטית אחת. תמיכתה של דיגיטל בדואר אלקטרוני לפי סטנדרט 400 א אינה אלא המשך טבעי לפו- תוח האפשרויות הקיימות שמציעה החברה בתחום מערכות מבוזרות לטיפול בהודעות אלקטרוניות. מוצרי התקשורת 051/א א ו" שאי ימשיכו להשתנות ולהתפתח בהתאם לכיווני ההתפתחות הקיימים בתקנים הבינלאומיים. אוך מכניסים סידרה/1 של יבמ למחשב האושו? יבמ הכריזה לאחרונה על שני מחשבים חד- שים בטידרה/1: יבמ/4950 המבוסס על /6ק זא ו5170/4957 המבוסס על 6/41. שניהם מהווים מחשב סידרה/1 בתוך מחשב אישי ויכולים לעבוד כסיררה/1 או כמחשב אישי.. ה"טריק" העיקרי טמון במעבד זעיר חדש. בעוד שבמחשבי סיררה/ו המוכרים לנו המעבד יושב על כרטיס (17%21 ס"מ) בנתה יבמ מיקרופרוססור חדש שמבצע תוכניות סידרה/ו. גודלו, אגב, כגודל קופסת גפרורים בערך, קצת יותר דק... במיקרופרוסטור זה מיקרו מעבד אא 0 ו של זג ₪6 או זא 6 רצה מערכת ההפעלה של סידרה/1 (במהדו- רות המתאימות) ותחתיה יישומי סידרה/1, על מנת להתקשר אל אביזרי קלט/פלט של המחשב האישי, משתמשים במיקרופרוססור שלו. בתוך ה-8088 או 80286 יושבת תוכנה מיוחדת (500771/5א₪ ‏ 1/0), המשרתת תקליטים, תקליטונים, מדפסת ואביזרי תקשו- רת. בזיכרון שנותר ה-מ/ודט6שאם סע מיישם 66118 180. קוראים שמכירים 206/370 ישימו מיד לב להב- דל העקרוני בארכיטקטורה שבינו לבין מחש- בי סידרה/1 החדשים. ב-20/370 ישנם שלו- שה כרטיסים נוספים שאחד מהם (-א 0 )) קשור ישירות לערוץ ה-1/0 של המחשב האישי. עבודה ב-₪סס)א 370 (ואש 1, נעשית תחת ה-205 וניתן להפטי- קה בכל עת, דבר שנותן ל-20/370 תכונה חשובה - חזרה מיידית ממצב 370 למצב מחשב אישי וגם מעבר מ-008 ל--1.06 ואש .1 אינו דורש .71]. בגלל המבנה השונה במחשבי סידרה/ו החדשים בלתי אפשרי לבצע צםא 1407. על מנת לעבור ממצב סידרה/ו למצב מחשב אישי, יש לטעון 205 לתוך ה-8088 במקום את ה-ם/56011א₪ 1/0. בכל אופן, המע- רכת שומרת על "דואליות", ניתן לחלק את התקליט ל"שטח סידרה/1" ול"שטח המחשב האישי" ולעשות .171 מהכא או מהתם. המע" בר מ-0₪ס1א אחד לשני הוא מהיר - כדקה או פחות. מיקרו מעבד סידרה/ 1 זיכרון סידרה/ 1 בסיסי 256.8 זיכרון סידרה/ ו נוסף 256 8 הבהקים הבהקים הבהלים הבהקים הבהקים הבהקים אשין601 68א הכריזה על מחשב תקשורת 1.81 חרוש לרשתות 4א8 וד את מחשב תקשורת חדיש מדגם 5620 אסא אַמזא0 שוחרר לאחרונה להתקנות בארץ עיי חברת י.א. מיטווך ובניו בע"מ. המחשב החדיש מבוסס על טכנולוגית 1.51/ (מוזעור בקנה מידה גדול מאד). טבנולוגית מיחשוב זו מבטיחה רמת אמינות גבוהה של הציוד ותהליבי אחזקה שוטפת פשוטים ומהירים, ‏ וכן מאפשרת הפעלתו בתנאים סביבתיים מינימליים. האתר בו מוצב הציוד ובול להיות סביבה משרדית רגילה: אין צורך בהתקנות לחשמל ומיזוג אויר כמקובל בחד- רי מחשב, ומימדי המחשב קטנים ביותר, למרות עוצמתו הגדולה. תכונות אלו מוזי- לות באופן משמעותי גם את מחיר הציוד וגם את עלויות תפעולו השוטפות. במחשב התקשורת החדיש 5620 אסא אמז60% מופעל מיגוון רחב מאד של מוצ" רי תוכנה לניהול תקשורת ברשתות 4א5 וד4א8-5? המקובלות במחשבי יב.מ. ונ.א.ס. הוא מתאים לשמש כמחשב תקשורת קידמי (זספפסטסז? 0ח2 זתסזק) לניהול רשתות תקשורת קטנות ובינוניות וכצומת (66066) תקשורת ברשתות גדולות יותר. באפשרותו לבצע מטלות ניתוב תעבורה, מיתוג הודעות, תישאול (פַחוווסק), זיהוי ותיקון תקלות שי- דור, ריבוב וכדו'. מחשב תקשורת זה תומך במיגוון רחב של סוגי | מסופים ופרוטוקולים לתקשורת, המותאמים לסביבות עבודה רבות. הוא ניתן לחיבור לערוץ מחשב מארח מדגמי ,370 אפ] %א43% ,308% או תואמיהם, וכן ניתן לטעון את מערכי התוכנה שבו באמצעות קווי תקשורת. הצבתו כמחשב תקשורת מרו- חק לריכוז קווי מטופים עשויה להוזיל באופן ניכר את העלויות השוטפות המתלוות לתיפ" עול רשת התקשורת ובד בבד לשפר את טיב שירותי התקשורת לצרכנים. מחשב התקשורת 5620 אמידא68-600א מצ" ויד בדיסק וינצ'סטר קשיח ובעמרת הפעלה משלו. הדיסק משמש לצרכי טעינה מהירה ולצרכי אישוש תפעולי מיידי, מתוך מטרה לשמור על רמת זָמינות גבוהה ביותר של שירותי התקשורת הניתנים על ידו. מחשבי תקשורת אלה מצטרפים לסידרת מחשבי התקשורת הקיימת של -68א 60158 המופעלים ברשתות תקשורת רבות בהיקפים ובתצורות שונות ברחבי העו- ם ותומכים בקשת הרחבה של מוצרי תוכנת המדף שמופעלות בהם. הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים 4 ארכיטקטורת החלפת מסמכים בין מחשבים חברת דטה ג'נרל הכריזה על כוונתה לתמוך בתקשורת ₪1/268 במחשבי ה327. נמסר כי הצורך בתקשורת מסוג זה התעורר כאשר חברת יבמ המייצרת מגוון רחב של מעבדים, נתקלה בבעיה של חוסר תאימות בתקשורת אינפורמציה ברמה של העברת מסמכים ברשת המחברת את המעבדים שלה עצמה. הפתרון לבעיה זו היה בהגדרת פור- מט מסויים להעברת מסמכים ופיתוח מוצר למשרד ממוחשב אשר יעמוד בררישות אלו. הגדרה זו נקראת 014/068. חברת יבמ הגדירה "ארביטקטורת החלפת מסמכים" (051) כדי לקבוע תקן לצורת התקשורת בין מוצרי התוכנה המשרדיים. ארכיטקטורה זו היא שכבה אפליקטיבית מעל רמת ה-/א8, שהיא תוכנת התקשורת הרשתית. מכאן ש"ארכיטקטורת העברת המסמכים" מביאה אינטליגנציה למערכת התקשורת - אינטליגנציה המגדירה כיצד המידע יועבר. 5, שהיא תוכנת המשרד האלקטרוני של יבמ, תתמוך בפרוטוקול תקשורת /א1כ 4. התוכנה אינה כוללת מרכיבים חשו- בים במשרד אלקטרוני כמו לוח שנה, תוכנה לקבלת החלטות ומעבד תמלילים. למוצר אין עדיין קשר ל-28078. התוכנה עובדת על סידרת מחשבי ה3707, 4300, 8100 ו-5520 של יבמ. הגדרה זו של פרוטוקול תקשורת להעברת מטמכים תאפשר למגוון רחב של יצרנים וביניהם דטה ג'נרל, אשר כאמור הבריזה על כוונתה לתמוך בפרוטוקול זה, לקשר תוכנה למשרד אלקטרוני של יצרנים שונים שיתמכו בפרוטוקול זה ולאו 5 0% 0% הפרוטוקול יאפשר הע אלקטרוני בין מחשב של יצרן אחר למחשב של יצרן אחר אשר יתמוך בפרוטוקול. המו- צר יהיה אינטגרלי ב-"6₪0 - המשרד האלקטרוני הממוחשב של דטה ג'נרל. קונטרול דאטה מבטיחה 5 שנות אחריות לסרטים חברת "קונטרול דאטה קורפוריישן" החליטה להעלות מ-5 ל-25 את מספר שנות האחריות שהיא מבטיחה לסרטים שהיא מוכרת, הסור בה לכך נעוצה באיכות המוצר והיערר החז רות. מ'"קונטרול דאטה" ישראל נמסר, כי במחצית הבחקים הבהקים הבהקים הבהקים הראשונה של 1985, נמכרו בארץ כ-30,000 יחידות של סרטים 00'8, ב"-67% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. סרטים אלה הם מהמתקדמים בעולם, בצפיפות 6,250, ועומ- דים בלחצי עבודה בכונגים מהירים. עוד נמסר, כי "קונטרול ראטה" ישראל זכתה בפרס הראשון, המוענק מטעם החברה-האם לסניפים שמחוץ לארה"ב, על היקף מבירות. בתקופה זו נמכרו 150,000 יחירות מאיכות מעולה, למרות שהשוק מוצף כיום גם במוצ- רים זולים וירודים שמקורם במזרח הרחוק. חברת בזק אישרה את חיבור 42? של מיקום לרשת ישרנת מנכ"ל חברת בינת מחשבים, המייצגת בארץ בלעדית את חברת מיקום, מטר, כי ה-כןגץ של חברת מיקום אושר ע"י חברת הבזק לחיבור לרשת ישרנת בכניסת ערוץ מהיר 5). ליחידת ה-2 4 של מיקום, ניתן לחבר 6, 12, 8, 4 מסופים וכניסות מחשב. חיבור מספר יחידות 3 במקומות שונים ברשת ישרנת יאפשר למשתמש לבנות רשת 5 עם שירותים ברמה גבוהה תוך שימוש ברשת ישרנת כמוביל. ציוד )א של חברת מיקום ושליטה ברשת 25.א יוכלו להשתלב ביישום זה, ויאפשרו שליטה, איבחון ואיתור תקלות מרכזיות ברשת זו. יבמ הודיעה על הרחבת המערכתלעיבוד מידע 5 (1ת5510 11631105 ) המערכת לעיבוד מירע וחטו+5 >חטוזשווק ג 5, הורחבה לאחר שיבמ הכריזה שורה של תוספות ושיפורים. המערכת פותחה בלשכות השירות של יבמ אירופה ונועדה לאפשר לאנשים שאינם בעלי מקצוע בעיבוד נתונים לקבל שירותי מיחשוב, לפתח ולהפעיל יישו- מים במהירות. התוספת העיקרית היא מימשק (טטו]זטוחו) למערכת ניהול מסדי-נתונים טבלאיים המר- חיב את יכולתם של משתמשי-קצה לקרוא ולכתוב מסדי נתונים כלל-ארגוניים. כמו כן, הוכרז על שיפורים משמעותיים שונים בתת-המערכת לגרפיקה של ה457. שיפורים אלה מאפשרים ליצור, בקלות רבה יותר, מגוון של גרפים"עסקיים. כך למשל, אפשר עתה להציג בצורה גרפית נתונים של ניתוחים סטטיסטיים, אפשרות המסייעת להבינם בצורה ברורה יותר בהשוואה להצגה המספרית המקובלת. *מעשה חושב" אוגוסט 1985 אלול תשמ"ה עוצמה העומדת לרשותך וו| 68455 הינה מאגר- עוצמה א מית*: המערכת החזקה ביותר לניהול מסדי נתוניסן במחשבי מיקרו זום--16, המאפשרת לשאוב מידע בכל חתך - ללא מאמף - ואף ללא ידיעת תיכנות. וו 0866 הינה פיתוח של ון 08455 ומתבססת על הניסיון והידע הרב שנצברו במוצר זה, הנחשב כאסמכתא בנושא מסדי נתונים. ב-וו| ם4846: * מעל מיליארד רשומות בקובצ אחד. * 128 שדות לרשומה. * 4000 בתיס לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומרי. * 10 קבציס פתוחיס בעת ובעונה אחת. * מיון ואינדקסים במהירות שיא. * טיפול בנוהליס. * העברת פאראמטרים ומשתניס אוטומטיים. * ניתן לכלול 2 נוהליס בקובצ אחד. * קובץ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוחלים מיידית. *= מסד נתוניס ידידותי: 6 מחולל יישומיס > שיפור במחולל דוחות 6 מחולל תוויות 6 שיפור בעבודה עס המסך ועוד. * הסבת תוכניות וו 0895 ל-ןון 0856 * תמיכה בעברית. וו 608455 מבית = זה ד-אסדוו5א, גדול יצרני תוכנת המיקרו. 4 א כדי ליהנות מעוצמת ווו 55 - פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקיס המורשים. מפיצ בלעדי:; משווקים מורשים: תפ ים: תליאביב: . ל : ו : < טר קרליבך 29 ת"א, 03-285282. פר א ננור נ/וו ונל 8 לב 7 ת"א, '03-28515. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536. ת"א, רח' אבן גבירול 2, בית אליהו מיקרולין בע"מ, טשרניחובסקי 5 ה י טל. 252059, 03-252761 3 02-247041" י מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות. נתון מס'1 בכל תוכנה שלנו. 5 פתרונות תוכנה מושלמים 5 > י - ל ניהול פרויקטים גדולים : 1 ְּ | מוצרים ישומיים-פיננסים, תעשיה, ביטוח, לוגיסטיקה ]| | מוצרים בסיסיים- מסדי נתונים ומחוללי יישומים : . / | . קבוצות איכות. בנושאי סיסטם 803 ₪ ; :/ ו = מערכות זמן אמת - ו יעל תכנה ומערכות רמת-גן, הח" ₪ פרסום אמיר כהן ₪ היצירה 9, מיקוד: 1 7519191-2-58 -05