מעשה חושב – גליון יוני 1985, כרך י"ב גליון 3

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. המשרד הממוחשב

OCR (הסבר)
4 קונטרול דאטה (000) מגייסת את מירב משאביה למען מטרה! ן לצרכיה העתלדיים של החבהה המודרנ כרך י"ב גליון 3 5 ווני 1985 > תמוז תשמ"ה תוכן הענינים: התאמות טובות, התאמות ללויות והחטאותי יו תצפות ל3008267..--- 0 10 עובוד תמלילים רב-לשוני..........- | 16 ישום 150% במערכת בזק קיימת | 27 דואר אלקטרונו 0 ד לימוד השימוש במעבדי המללום ו קורא יקר. האם מישהו כבר עיין בעיתון לפניך? אם תצטרף לאיל"א כחבר אישי תקבל את "מעשה חושב" ישירות לכתובתך האישית. את דמי החברות השנתיים בסך 9000 שק- לום יש לשלוח למזכירות איל"א, ת.ד. 9 ירושלים 91130. לחיילים בחובה 0 שללים בלבד. עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: מיכה חנני אבי כהן הדר מטמון אליהו הכהן עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רות קופרמן כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 ירושלים, טל. 02-521930 מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל. 03-2535192 סדר-צילום, לוחות והדפסה: דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבר ממציאו של המחשב הסיפרתי האוניברסאלי הראשון היה מבריק, נוח לכעוס ובעל סק- רנות בלתי-מסופקת. עיבוד תמלילים רב-לשוני לימוד השימוש במעבדי תמלילים ישום א50] במערכת בזק קיימת צמיחתה של 150% מתוך רשת בזק קיימת הינה מבצע מסובך. הקשיים העיקריים בתה- ליך הפיתוח הינם מגבלות כלכליות של קצב ההשקעה וקצב ההחזר ודרישות טכניות | אחת הבעיות הניצבות כיום בפני מתכנני להחדרת תכונות חדשות למערכה חיה, תוך | מערכות משרדיות הינה פיתוחן של מערכות שימור תאימותה ורציפותה עם השירותים | לעיבוד תמלילים אשר תהיינה קלות ללמידה הקיימים. מאמר זה סוקר את מערכת הבזק | ולשימוש. כפי שנראה במאמר זה, עלול הלי- בישראל ודן באפשרויות צמיחתה של 150 | מוד לשימוש במערכות לעיבוד תמליל להיות ממערכת זו. קשה, מתמשך ומתטכל. ה ן ברוו ' י ד הדררדדדר הרה החדה ב -- מו אא ₪₪ ו ן | ₪ש ₪ | ₪ ₪ 77 5 - ן ן - ₪ / הד | דר ₪ דה | ₪ - 5 5 וו י ן | - 1 | ווה ₪ . : ₪8 | | ₪ 1 ] ו₪₪ ד וה : | / 1 | ה | | : ן | ' ן ד - ו ה ה ו הררד רדרדרהרד ך ₪ י רו ור ו ו 1 הממ הדדרךדדדרררררדהרר ₪ ו ונדו [ ו הרה 52 [ 2 4[ [ [ / "רדררךרךרררדת ו | . ₪ טבממ 1 ו [ ו , רד דדרררדררדרדררה / ודך] ו ב מ דדדדדרוו)ו|ן [ ₪ 4 מממממההההמאטם ₪ ב זָ 1 בד ה | 1 1 11 | ו | | - 8 -+ 2 1 4 ] ורדוו ₪ 1 1 1 ו | ₪ 5 1 | 1 ₪ : : ו ו | ג [ 1 0 הרד 7 : 1 בי 1 | 4 הח ב 0 / 1 || מ ממממההההמההמטאאההבבנהה טבמ - וו ןוו ררן)ון | | 5 | וש ממהאהאהם דד | ה | הררד 7 הרדרדה ₪ 1 | ב תק ו - ₪ ה דדדה ודד הד ] ו דדח ד ה ב תאימות. עקון התאי אפע י 3 -- קְ ו ה - דיגיטל חנות המחשבים השניה בגודלה בעולם, ד, התאמה הינה החברה הראשונה בעולם שהניחה את היסוד למערכות קיימות ולעיתים אף לציוד של חברות לגישה ההידבדותית (אינטראקטיבית) ) 1 אחרות. במשפחת ה-א ג לדוגמא יש 10 מערכות = שמחשב אינרי אל |- ה י: : 7 צור מסתורי, אלא ציוד אלמנטרי מחשב התואמות זו לזו. חשו הדדה בהמותאם לכל צורך ומופעל ע"י כל אדם. ב הידברות. הגישה הה אפ : - הידברותית מאפשרת לדיגיטל כ-90,000 עובדים ברוזבי למחלקות שונות בארגון להחליף ביניהן מידע, הממשיכים ומפתחי ב ב ו חים מערכות מחשבים בעלות 5 עבוד יחדיו ולהגיע להחלטות נכונות בפחות זמן רמת הידברות ג ה בוהה. בארץ התקינה דיגיטל ברה ואמץ. למעלה 10007 מערכות מיני מחשב במוסדות ל שרות. לדיגיטל מערך שרות מסועף ויעול ו גדולים: אוניברסיטאות, תעשיות הררה המעניק בטחון מושלם, הגנה על ההשקעה 0 ית ומדעיות, משרדי ממשלה, מכוני מחקר 1 ותמיכה בחמרה ובתכנה. ופיתוח ועוד הרבה. מ - ה איכות. מערכות המחשב של דיגיטל -ךרה מתוחכמות, אמינות ועם זאת נוחות ופשוטות הרה להפעלה. ד חברת המהעובים הענה בגודכה בעולח וימר טמיר כהן (יעקבסון) [ ו מיכאל זיסמן התאמות טובות, התאמות לקויות והחטאות* בעוד אנו מקבלים כמובן מאליו את יבולתנו להתקשר מכל טלפון בעולם לכל טלפון אחר או לשגר מכתב מכל מקום לבל מקום, אנו נמצאים רק בשלב ההתחלתי של הבנת הדרישות הצצות ועולות כשמדובר בקישורן של מערכות משרדיות באתרים שונים. היום, כל אחד יכול להרים את שפופרת הטלפון ולחייג לכל מקום ברחבי העולם בלא להיות מוטרד מסוג הציוד בו משתמשת החברה האחרת או דרך איזו רשת עוברים הנתונים מנקודה לנקודה. בדומה, תהא הדרישה המרכזית בקישור מערכות משרדיות, יכולתו של פלוני לשגר הודעה או מסמך לחברה אחרת בלא להיות מוטרד מסוג הציוד או הרשת עולם המערכות המשרדיות - מורכב, והוא נע ממערכות למשרד אוטומטי המבוססות על מחשבי-על עד מערכות המבוססות על מחשבים אישיים; כתוצאה מכך, הדרישות לקישור מגוונות ושונות. כשדנים בטכנולוגית תעבורת מסמכים, השאלה הנכונה אינה "מדוע", אלא "מדוע לא". בעולם מושלם, יפעלו כל יצרני המערכות המשרדיות תחת תקנון יחיד אשר יקבע את ארכיטקטורת המסמך, וניתן יהא להפיץ מסמכים בצורה חופשית בין מערכות של יצרנים שונים. יום יבוא והדבר יתרחש. אולם, כפי שראינו בעשר השנים שחלפו, בהן התמודדו היצרנים בבעית תאימותה של 5 (6זז60)וו6ז/ אזסאוזטא! וחטז%ץ5) מתוד צרת זא18, מתברר שאנו תמיד מכוונים לעבר מטרה ניידת. עם כל ההערכה לארכיטקטורות המשרד החדישות ביותר של [א18, השתנה המצב בצורה משמעותית רק בשנה האחרונה. מה שהיה 6 מרמה 3 (זתטזחס6 |חטותטססש זט ו6ווסז) | הפך להיות | ל-6פזשא (04 1א16 ]בוחזס-] 84016ו1169). מה שהיה 1 (טזטוסטזוו[ס/ טפההמסזטזה1 זתטוחטסטכ) הפך ל-א01 0 |שעט.1 ושולב עם 21 1 |שטט.1. 1 5% מסושטחטת של ₪18 נעלם והוחלף בארכיטקטורת 25 5% (חסווטטוזופו 4א5 פטוצזט5) לשם קישורן של צמתות במערכות משרדיות. נוסף למרדף אחר הארכיטקטורות המתפת- חות ב-1א18, מתמודדים היצרנים גם עם * 1985 ,21 שזהטתב1 ,6!זסאתטוטוקוחס) דואר אלקטרוני מאמצי יישום התקנון של צי ארה"ב (תקן =ז ,גותזס שההההסזטוה] זהטותטטס), עם ד > (תקן 0 של ה--וחס 6 6צג81[טפחס) 4 טחסהקט|ט1 |התסוזאחזטזה] תס טטוווות הקזטטוט1) ועם תקניו של מכון התקנים האמריקאי (ה-85א). המתן או הַגב כבעת מנהלי 118א מתמודדים עם דילמה משותפת. הם יכולים להמתין עד התגשמותו של עולם נפלא זה, בו כל המערכות תזמרנה מאותו גליון תוים (בעוד שלוש עד חמש שנים). או שהם יכולים להגיב היום לצרכי המשתמש החפץ בקישור ע"י התקנתה של טכנולוגיה בלשהי בנושא תעבורת מסמכים. מערכות לתעבורת מסמבים מתגברות על בעית הת- 65תת0אפדתת | ו שי וו קנון ע"י הצבת מערכות לתרגום פרוטוקולים בין מבני המסמכים של היצרנים השונים ובנית מימשק למערכותיהם השונות של היצרנים לשם תעבורת מסמכים חופשית בין המשתמשים. דרך אחת להימנע מדילמה זו הינה לפעול בסביבת יצרן יחיד. מנקודת מבט מעשית, המגמה כיום איננה ללכת בנתיב זה אלא להתפשט על פני מספר מבוקר של יצרנים אשר יעמדו בצרכיו של הארגון ובדרישותיו. מגמה זו עתידה להימשך עקב מספר גורמים, ביניהם: 1. כשמחיר המערכות ממשיך לצנוח ומחש- בים אישיים הופכים להיות תחנות העבודה האופייניות למערכות המשרדיות, יהא קשה יותר ויותר לבקר את רכישותיו של משתמש הקצה. אף אם יתבצע תקנון בשלב החומרה, יתרבו אופציות התוכנה. 2. יצרנים קטנים, במיוחד יצרני מעבדי תמלי- לים, ימשיכו להישרד ע"י ניוד פעילוּתם ממערכות לשימוש כללי לפלחי שוק יישומ- יים. מכאן שתחומים פונקציונאליים שונים בארגון יפנו ליצרנים שונים על מנת לתור אצלם אחר פתרון אופטימאלי לבעיותיהם. 3 יצרנים ימשיכו לעלות ולרדת ברמתם ומשתמשים יגיבו ע"י נדידה ליצרנים מועד" פים שונים. 4 הדרישה לתעבורת מסמכים אלקטרוניים בין"ארגונית גוברת. גם אם יכול ארגון לה- נחות את סביבתו, יצוצו נושאים שענינם הבדלים בין יצרנים בתקשורת בין-ארגונית. חברות רבות החלו כבר לנצל את טכנולוגית תעבורת המסמכים כחלק מאסטרטגיות המשרד האוטומטי שלהן. בין היישומים ניתן למצוא: ₪ ארגון משתמש במערכת לתעבורת מסמ- כים המבוססת על מחשב-על על מנת לאפשר לאנשי המקצוע שלו, אשר הכינו טיוטות מסמכים על מחשביהם האישיים, לשגרם למרכז עיבוד התמלילים של -ז0ס1.3 פַחג/ .6ח] .3101165 בתצורה בת-עריבה, לשם ערד- בה מחדש והדפסה. א חברה גדולה יישמה שירות לתעבורת מסמכים על מנת לאפשר תעבורה חלקה של מסמכים שהופקו במעבדי התמלילים של שחג/ ,זא18 .זא ו"אסז6א ושילובם במערכת המשרד המקצועית של 1א18 וכן ברשת הדו- אר מתוצרת החברה. = סוכנות גדולה ציידה את כל סוכני השדה שלה במחשבים אישיים ניידים ובחבילות פופולריות לעיבוד תמלילים. סוכנים אלו מכ- ינים את דוחותיהם בשדה ומשגרים אותם באמצעות רשת הנתונים הציבורית למרכז עיבוד התמלילים פַתגּ\ שברשותם לשם עי- בוד סופי והפצה. = חברה משתמשת במערכת תעבורת מסמ- כים כדי לשדר מסמכים מעמדות עיבוד תמלילים עצמאיות אל מחשב העל שלה בתצורת 65 (0031₪00) זחסותטסססם צז6!1). במחשב העל משולבים מסמכי ה- ש6ס יחד עם חבילות גרפיקה. קיימים יישומים רבים עבור טכנולוגיות המערכות לתעבורת מסמכים שמטרתם לאגד סביבות משרדיות שונות. כמו בטכנולוגיה | אחרת, אין תרופת-פלא. המשתמשים הטובים יותר מבינים את ההזרמנויות ואת הבעיות וככל שיהיו מוכנים יותר, החלטותיהם תהיינה שקולות ונבונות יותר. שני מימדים משמעותיים לשימוש בטכנולן- גית תעבורת המסמכים: שימוש מקומי מול שימוש בין-מחלקתי ושימוש פנים ארגוני מול בין ארגוני. קיימים שלושה פלחי שוק ברו- רים: שימוש מקומי פנים"ארגוני; שימוש פנים ארגוני בין-מחלקתי; ושימוש בין-ארגוני בין- מחלקתי. בדרך-בלל, מתחילים המשתמשים בשימוש פנים ארגוני מקומי על מנת לרכוש בטחון והברה עם טנבנולוגית תעבורת המסמכים. אח"ב הם בשלים לעבור לשימוש פנים" ארגוני בין מחלקתי ולבסוף שואפים להגיע לשימוש בין-ארגוני. חשוב לציין שעל מנת שתעבורת המסמכים הבין-ארגונית תהפוך למציאות מקובלת נדרשים שירותי רשתות תקשורת בעלי ערך מוסף גבוה, בריוק כפי ששירות הדואר האמריקאי או חברות השי- גור הפרטיות מעניקים שירותים לתחלופת ניירת בין ארגונים. במעט כל הארגונים ממק- דים את מאמציהם בתעבורת מסמכים פנים- ארגונית. הדרישות לתעבורה בין-ארגונית יודגשו, יש להניח, בפרק הזמן 1986-1988. סיווג מוצרום מערכת תעבורת המסמכים מבצעת שתי משימות עיקריות: המסמך חייב להיות מופץ מהשולח לנמען וכן המסמך חייב להיות מתורגם ממבנה מסמך המקור למבנה הנמען. בצורה רחבה, ניתן להגדיר חמישה סוגי מערכות: ממירי תקליטים. סוג זה של מוצרים מכיל התקן חומרה בעל שניים או יותר כונני תקלי- טים. מסמך מתקליטו של אחד היצרנים מוע- תק לתקליט אחר בתצורת יצרן המטרה. מערכות אלו מטפלות לא רק בהבדלים בתצורת תווך התעבורה (גודל התקליט, קי- דוד הערוצים וכדומה) אלא גם ממירות את כל קודי המסמך כך שהוא מתקבל בשורה אצל הנמען. מערכות אלו יעילות להמרה והן מיועדות לפלח השוק הפנים-ארגוני המקומי. 0 6זסאץ6א מתוצרת פחסוצץ5 6זסאוץ6 הינה דוגמה למערכת כזו. תקשורת קופסאות שחורות. סוג זה דומה לממירי התקליטים פרט לעובדה שהכניסה והיציאה חם עורקי תקשורת במקומ תקלו- טים. התקנים אלו מחוברים בין מעבדי תמלי- לים מקושרים. בל מעבד תמלילים בנוי כך שיתקשר עם אחר מסוגו; הקופסה השחורה בתווך פועלת במעבד תמלילים מאותו סוג עבור כל אחד משני מעבדי התמלילים המקושרים. הקופסה השחורה מטפלת בכל התקשורת ההכרחית לשימוּר הדיאלוג ומתרגמת את הנתונים לתצורה הנדרשת בצד השני, היות והתרגום מבוצע בזמן אמיתי (כלומר, בזמן מעבר המסמך דרך הקופסה), מציבה איכות התרגום אתגר מסובך להשגה. יתר- על-כן, תהליך יצירת התקשורת עם הקופסה השחורה עלול להיות מסורבל. ממיר הפרוטוקול 0 א של גת .6 4 0 / 0 .5וה16]05516 מהווז ג ג כזז מה לסו ז של ו תעבורת המסמכים המבוססות על 8 כמארח. היות ו-וא18 ממלאה תפקיד 5 רחב במרבית הארגונים, אך טבעי לארח 5 תעבורת המסמכים על מחשבי העל מתו- ת ואפז שברשות הלקוח. מוצרים בסיווג זה מסוגלים לבצע את כל או חלק מהיישומים הבאים: ₪ שירותי ההפצה של המערכת מצוידים במדריך מפורט כך שעל המשתמשים במע- רכת לשלוח את המסמכים לנמען המתאים ללא טרדה מה סוג הציוד בו משתמש המק- בל. האינפורמציה הנדרשת נמצאת במדריך המשתמש. כשקיימת אי"תאימות, מתמירז המערכת את המסמך לפני שילוחו. ₪ שירותי ספריה מספקים אמצעי לאחסון מסמכים בספריות במחשב המרכזי ולקטלגם כך שניתן לשלפם ולאחזרם לפי מילות מפתח. כשנשלח מסמך לסוג אחר של ציוד מזה שהוא נשלף ממנו, עובר המסמך התמ- רה אוטומטית לפני שילוחו. = שירותי תרגום מהווים הכרח לשם ביצוען של התמרות מטמכים. כפי שצוין קודם, נשל- פים שירותי התרגום בזמן הצורך ע"י שירותי ההפצה ושירותי הספריה. מערכות אלו מקושרות בדרך-כלל ישירות למערכות הדואר והפצת המסמכים של יצרני 4 מימשקים ל18057 ו087זת, עפאן181אן של החג\ [81[7וח60 של 56 הינם דוגמאות. למשל, משתמש בַעְאא811!א יכול לגשת ל- !]א ולשגר מסמך למשתמש אחר בלא להיות מוטרד כלל אם לנמען ציוד 808ו. מסמך ה"עְאּאוו9!א מנותב תחילה למערכת תעבורת המסמכים המבוססת על מחשב מארח (אשר מדמה צומת עְּא811/א) ע"י ה- עפאי811]א, מרעבר לתצורת 181 ואח"כ מועבר ל"80%ו0. קשר זה יהא חשוב עוד יותר במשך הזמן. מערכות אלו פועלות באופן "אחסן ושגר" (816אוזס] :8 51016). מסמך נשלח ממשתמש 4 למשתמש 8. המסמך נשלח תחילה לתוכנת המארח. שם הוא מותמר לתצורה הנדרשת ע"י משתמש 8 ואחר-כך משוגר למשתמש 8. תודות לאופן הפעולה "אחסן ושגר", עשר ויה אמינות התרגום להיות ברמה טובה. תעבורה המבוסטת על מחשב מארח הווא5-ז501 של חברת .סח1 ,501-516 הינה דוגמה למערכת תעבורת מסמכים המבוססת על מחשב מארח. חסוואפ-ו501 תומכת במעב" די תמלילים מ-1א18 ,פַחצא ,אסז6א וזא במחשב האישי של ]18% נתמכות תכנית עיד בוד התמלילים 6ופחגווט]א של חברת -ווטוא חסוזהתזטוה] ווח ותכניות 3 ,2 6והשץפוקצוס של ]א18. במחשב המארח של |א18 נתמכות 6% ומדפסות סטנדרטיות. בעזרת שירותי תרגום, ניתן להמיר באמצעות תסוואפ-50/1 מבנה מסמך בלשהו הנתמך ע"י החברות שצוינו לכל מבנה אחר שלהן. -50% טויפ גם מקושרת ישירות למוצרים זל 505871 של |ו18%. מערכות ויעודיות לתעבורת מסמכים. באופן טבעי, אין סיבה מדוע תוגבל פונקצונליות זו למארח 8%1], ובמשך הזמן נוכל לצפות למערכות תעבורת מסמכים גם במכונות מחלקתיות קטנות או כשרתי יישומים ברש" תות מקומיות. מערכות הסופר-מיקרו בעלות הביצועים הגבוהים הכוללות כונני תקליטים תתאמנה בצורה טובה לטכנולוגיה זו. כדוד גמת המערכות המבוססות על 1א18 כמארח, מספקות המכונות העצמאיות שירותי תרד גום, הפצה וספריה. יתרה מזאת, הן תתקש- רנה למערכות דואר של יצרנים אחרים ותעשרנה את שירותי הרשת. שירותי רשת בעלו ערך מוסף. מרבית יצרנו הרשתות בעלות הערך המוסף מקוים להחזר ההשקעות שנדרשו לבנית הרשת באמצעות מתן שירות לתעבורת מסמכים. אלו תשר- תנה מגזר רחב של פלח השוק הבין-ארגוני ותהוונה שער יציאה (עְהּטוג₪) למערכות הארגוניות. החברות המציעות כיום את השירותים האלו הן: שהטום 8ז6ה06 56 חסו!הוהזס]ה] עם המוצר שפַחהה6 אק/ש 71 קזס?) 1105ה6ומטותוחסס6!טיד 01]א עם מערכת הדואר 01!א. חשוב במיוחד לציין ששתי המערכות הללו מתחברות למערכות תעבו- רה המקבלות מסמכים ניתנים לעריכה ולמערכות המקבלות מסרים בתצורתם הסו- פית. חמישה סוגים אלו של מוצרים יחדרו לשלו- שת פלחי השוק בדרגות שונות. דרגת החדי- רה החזויה מוצגת בציור להלן. ממירי תקלו- טים הינם המתאימים ביותר ליישומים מקומ- יים עקב היעדר יכולת לתקשורת. בעוד שקופסאות שחורות מספקות תקשורת, הן אינן מצוידות ביכולת "אחסן ושגר" והדבר הופך אותן למגושמות. מכאן, התקנים אלו יהיו יעילים יותר ביישומים בין מחלקתיים. מערכות תעבורת המסמכים של 1888 המבוססות על מחשב מארח, חדרו במידה רבה לשני פלחי השוק הארגוניים הודות לניצולה של רשת התקשורת המבוססת על מחשב מארח, הפזורה במקומות רבים. יכו- לתן של מערכות תעבורת המסמכים היעוד- יים לזכות בדרגת חדירה גבוהה בפלח השוק הבין-מחלקתי מותנית בפעילותה של הרשת המבוססת על מחשב מארח. שירותי הרשת בעלי הערך המוסף ישחקו תפקיד מפתח בתעבורת המסמכים הבין- ארגונית. כשמערכות אלו תתפתחנה, יצפו לקוחותיהן של המערכות לתעבורת מסמ- כים, להתקשר ישירות לרשתות אלו ולאפשר הפצה מחוץ לרשת הקיימת. ארכיטקטורות 181 וא18 הפכה מבחינה מטורתית להיות הגוף הקובע דה-פקטו את התקנים בתעשיית עי- בוד הנתונים, וזהו גם המקרה במיסוד ארכיטקטורות של מערכות משרדיות. 1א18 הגדירה ופרסמה ארכיטקטורות לקביעת תכולת המסמך, מבנה המעטפת ומערכת הדואר לצורך הפצה ברשת התקשורת. 4 (0זט0011601ז /4‏ 1ה16ת20) ותהס6ותטססכ) מגדירה בדיוק רב כיצד צריכים מסמכים להתקשר הן בצורתם הבלתי-מעובדת והן בתצורתם הסופית. ₪008 מגדירה מבנה נתונים, כלומר, מנחה כיצד יש לאבחן קודים של מסמבים ובאילו אמצעים יש לשדרו. 1% (6זט160וח0ז/ 86תה8הסזטוה1 ותסוחטססכ) כוללת הן הגדרה למבנה נתונים והן פרוטו- קול תקשורת מתכנית לתכנית. ₪14 מגדירה את הפרוטוקול אשר בו צמתות ברשת המש- רד מתקשרות עם המקור והנמען (צמתות תחנות העבודה). ארכיטקטורת שירותי ההפצה (405א5) הינה החבר החדש שהצטרף לארכיטקטורת המערכות המשרדיות של |8א18. 405אא5 מגדירה את הארכיטקטורה של משרד דואר ואת הפרוטוקול אשר בעזרתו מתקשר כל משרד כזה עם עמיתו ועם המשתמשים בשירותיהם. כרגע, המוצרים היחידים הזמ- ינים מ-1א18 המיישמים את ארכיטקטורת 5 הם ה0%7וכ בגירסת 3.2 הסופזט 1 והמערכת המנהלית של ה-5520 1א18 ב-|1.6%6 3.1 תסופז6/, פרוטוקול התקשורת מתכנית לתכנית של 4א5 1א8] הינו ה"6.2 (1.0, פרוטוקול ההתכ- נסות של מוצרי 4א8. 5 הינו מוצר אסטרטגי של 18% ומהווה אבן-פינה בארכיטקטורת המערכות המשרד- יות של 18% ובגיבוש אסטרטגיות השיווק של החברה. 608 מיושם בסביבת עיבוד התנועות 0105 /א18 ומאפשר לכל המוצרים המשרדיים של /א18 להתקשר בינם לבין עצמם ע"י "חימושם" בשירותי הפצת מסמ- כים ובשירותי ספריה. ו תומכת, נכון לעכשיו, בהתקשרויות בין משווזאץגוקצום, המערכות המנהליות של 0 |18, מערכות ה-8100/0057 1א18 וחד 50356 של 18%1. 18% הכריזה לאחרונה על 370 / 56791065 |החספז6ט, המספק לרפצספוכן יכולת מימשק עם קהילת המסופים 3270 "זט טקות 60 [2615008 / 56/0065 |ההספזטק, המרחיב את יכולת ה₪90%7ע גם למחשב האישי של 1א18. גבוהה | גבוהה | גבוהה גבוהה | נמוכה | נמוכה גבוהה נמוכה נמוכה חדירת השוק הצפויה פלחי השוק פנים ארגוני/מקומי פנים ארגוני/ בין מחלקתי פנים בין ארגוני/ בין מחלקתי נמוכה | נמוכה ב"1981 הצהירה /א8! הצהרה קריטית וחשו- בה בה ציינה שכיוון ההתפתחות בחברה יאפשר יכולת תחלופת מסמכים מעובדים בין כל מוצרי המשרר של /18%. עם שיווקה של 2 חסופזס/ 215058], השלימה למעשה 189 את יישומה המלא של הצהרה זו. במרבית המקרים, כל תרגום הכרחי של מסמך מבוצע במערכת המקבלת. 8 הינו הכבשה השחורה של משפחת מוצרי המשרד של /18%. 1א18 הכריזה עליו כמוצר חורג מהארכיטקטורה ומשמעות הדבר שהוא לא יהנה משירותי הארכיטקטו- רות שתוארו להלן. אף-על-פיזכן, התגלה המוצר כמוצלח ביותר. 08ז7 הינו בעיקרו מערכת דואר אלקטרוני הפועלת תחת מער- כת ההפעלה |א/ של !18% ותומך במשתמשי המסופים 3270. 181 השיגה התקדמות רבה ביותר בהטמעת מוצרי המערכות המשרדיות שלה באמצעות השימוש בארכיטקטורות שצוינו קודם, אולם עדיין רבה המלאכה. 18 .264 ו34057א5 הופכים דה-פקטו לתקנים מובילים בתעשיה. כל היצרנים העיקריים של המערכות המשרדיות הכריזו על התחייבותם להתמשק ל0: וחלקם אף ל-6סזק. בעוד מושקעים מאמצים אחרים לקביעת תקנים, נראה ש-1א18 צברה רמת מומנטום ראויה לציון. החלופה ל-264 הינה ה-פוע (81חזז1-0 886ַח008ז16ה1 זת6ותט6סכ]) שהוכרזה לאחרונה ע"י צי ארצות-הברית. למרות שיצרנים רבים הכריזו על תמיכה ב-"21, אין היא כוללנית ומקיפה כדוגמת ה-64כ. 0 מוצע כתקן ע"י 6011 למערכות תקשורת מסרים והוא מספק רמת תפקוד דומה ל-013 של /א18. נראה שהיחסים בין 0 וארכיטקטורות 1א18 יהיו דומים ליח- סים הקיימים כיום בין ה-25.%א ל-/א8: חיים שלווים בצוותא. טבנולוגית 215 מערכות תחלופת המסמכים כוללות חומרה ו/או תוכנה להפצתם של מסמכים שטרם עובדו סופית בין ציוד המסופק ע"י יצרני מערכות משרדיות רבים. מספר מערכות לתעבורת מסמכים פועלות מנקודה לנקודה והאחרות פועלות בדרך של "אחסן ושגר" ונראות דומות מאוד למערכות הדואר האלקטרוני. המשתמש, מנקודת ראותו, חייב לשקול מספר גורמי מפתח: א ביצד מועבר פיזית המסמך מהשולח לנמען? = האם על השולח לדעת את סוג הציוד הנמצא ברשות הנמען, או האם דואגת מער- כת תעבורת המסמכים לשמור אינפורמציה זו? = ביצד מבוצע התרגום ועד כמה הינו אמין? = האם מתקשרת מערכת תעבורת המסמכים ישירות לציוד המערכת המשרדית שברשות המשתמש או למערכות דואר 043 היחודיות ליצרנים מסוימים כגון סגו .08ז0 או חגא 06 מערכות לתעבורת מסמכים חייבות לספק שני סוגי שירות לשלושה סוגים של תחנות עבודה למשתמש קצה. שני סוגי השירות הם תרגום והפצה. מספר מערכות לתעבורת מסמכים כוללות גם שירותי ספריה. למרות שזו תכונה רצויה, אין היא מהווה רכיב הכרחי של ה-₪018. שלושת סוגי תחנות העבודה למשתמשי קצה הינם מחשבים אישיים המשתמשים בתוכנה לעיבוד תמלי- לים, מערכות לעיבוד תמלילים ומערכות 03 מחלקתיות וכן שירותי משרד אוטומטיים הזמינים לרשותם של מסופי מחשבי-על. העקרונות תצורה סופית בנגד תצורה ברת-עריכה. ניתן לשלוח מסמך ממשתמש א ה 0 בתצורתו הסופית והן בתצורה ה בוד נוסף. תצורה סופית הינה בעצם תמונת ההדפסה. משמעות הדבר שניתן לסקור את המסמך באתר הנמען ולהדפיסו, אך אין באפשרות הנמען לבצע שינויים במסמך באמצעות מערכת עיבוד התמלילים שברשו תו. הדבר נובע מכך שאין "קודים" במסמך המציינים בקרות תצורה כגון הרגשה, הבל- טה ומירכוז. מאידך, מסמך בתצורה ברת-עריבה מיועד לשינויים באתר הנמען. כל הקודים לבקרת התצורה חייבים להיות מוכלים במסמך. הטיפול בקודי המירכוז הינו דוגמה טובה להארת ההבדלים בין התצורה הסופית לבין תשדורת מסמך בר-עריבה. הבה נניח שהמ- סמך קיים במערכת עיבוד התמלילים עַחג/ ושמספר שורות במסמך ממורכזות. משמ- עות הדבר היא שבמערכת עיבוד התמלילים של פַחגּא קיים תו בקרה ברוחב בית אחד בתחילתה של כל שורה המציין מירכוז אשר אחריו יבוא הטקסט הממורכז ובסיומו ז6 (חזטזטז 0פהוזזב6). כשהטקסט מוצג או מודפס במעבד התמלי- לים של פַחגּו. תופיע כל שורה - אשר בראשיתה נמצא קוד "מירכוז" - במרכז. אם ישונו שולי המסמך לא ישפיע הדבר על עוב- דת מירכוזו של הטקסט, והוא יופיע במרכז בהתיחס לשוליים החדשים. אם יש לשדר מסמך זה בתצורה סופית, יוחלף קוד המיר- כוז במספר מתאים של רווחים כך שהטקסט יופיע ממורכז בשוליים הנתונים. אם יש צורך לשדר מסמך זה בצורה ברת-עריכה, ישודר קוד המרכז עצמו במקום הרווחים. כאן מונחת בעית תחלופת המסמכים בין יצרנים שונים. אם ברצוננו לשלוח מסמך זה למעבד תמלילים שונה מיטוא, יהפוך קוד המירכוז לחסר משמעות. הדבר נובע מחוסך תקינה בין היצרנים לגבי תוי בקרה לטקסט. אם נדרש לשגר מסמך זה לסוג אחר של ציוד, יש לתרגם את קוד המירכוז לקוד חמת- אים במערכת הנמענת. התרגום יכול להת- בצע במערכת השולחת, במערכת הנמענת או במקום כלשהו ביניהן. מערכות תעבורת המסמבים מול מערכות המֶסָרים, מערכות המסרים נמצאות עימנו מזה זמן רב. כמעט כולנו נחשפנו כבר למער- בות הטלקס וכעת מרביתנו משתמשים במערכות מסרים ממוחשבות, המספקות תצורה סופית של טקסט באמצעות שידור "אחסן ושגר". במערכת אופיינית, ‏ מכין המשתמש מסר במסוף רגיל ומורה למערכת להעבירו לנמען אחד או יותר. המסר מאו- חסן במסד נתוני הודעות עד אשר כל נמען פונה למסד ודורש לעיין במסרים שהועברו אליו. באותו-זמן, מוצגים המסרים על מסוף הנמען או במדפסת. הנמען יכול לאחסן את המסר, לשגרו לאחרים, לענות עליו או למוח- קו. בכל הקשור למערכת התוכנה המטפלת במסרים, היא מניחה במרבית המקרים שהיא מדברת למסופים טפשים. למרות שכמה מהיצרנים של מערכות דואר מפרסמים שביכולתם לתמוך במעבדי תמלילים, הדבר מתגלה כמסולף קמעה. כוונתם האמיתית היא יכולתם לתמוך במעבד תמלילים, כל עוד מעבד התמלילים מתחזה למסוף טיפש. בהשוואה למערכות המסרים, מתחילות המערכות לתעבורת מסמכים את פעולתן בהנחה שהן מטפלות בטקסט ברדעריכה. יתרה מזאת, מרבית המערכות לתעבורת מסמכים מניחות שהטקסט נערך על מערכות עיבוד תמלילים של יצרנים שונים ויש צורך לתרגם את תצורת המסמך לפני שיגורו לנמען. האבחנה העיקרית בין מערכות תעבורת מסמכים למערכות מסרים נעוץ בעוברה שהראשונות מספקות תרגום כערך מוסף. עם הבהרת ההבדלים בין מערכות מסרים למערכות תעבורת מסמכים, חשוב לציין שקווי האבחנה מתחילים להיטשטש במהרה. מספר מערכות דואר מאפשרות גם תעבורת נתונים כשירות נלווה. דוגמאות לכך כוללות את טפַוגוו א / של 8600ו00, המקושר למע" רכת הדואר האלקטרוני הוהוסטאוט0) ו87כש (טטוזט5 טפחהווטאם |חטוחטסס) של [6/א, המקושר למערכת הדואר 161א. באופן דומה, מספר מערכות לתעבורת מסמכים מספלות עורקי תעבורה למערכות דואר בתצורה סו" פית וכן להעברת מסרים. רמות פרוטוקול. מערכות לתעבורת מסמכים הינן אחד מאותם שטחים מעטים שם המרת הפרוטוקול מתבצעת ברמת היישום. מרבית סוגי ממירי הפרוטוקול מקבלים סיביות בקצה אחד ומוסרות סיביות בקצה האחר ובאופן כללי, אין להם מושג לגבי תוכן האינפורמציה בסיביות. כשמבוצע תרגום מ- 6 ל-|סזוהס) אה11 12818 פטסתטזת6תצ5. אין צורך להיות מוטרדים האם הנתונים במנות הינם נתוני תשלומים, טקסט של מעבד תמלילים או כל דבר אחר. ברמה זו, הענין היחיד מתרכז במעטפת הנתונים של נתוני רמת היישום. אין המקרה דומה בתעבורת נתונים. ברמה זו של תרגום פרוטוקול, אנו מתענינים בכל סי- בית בזרם הנתונים. על מנת לתרגם מסמך ממעבד תמלילים 8 \ ל-1א18, עלינו להבין במדויק את מבנה תצורת מסמך הד8פַחג'\ו ומהו הקידוד המופיע במסמך; באורח דומה, עלינו להגיע לרמת הבנה דומה במבנה מסמך ה-1א18. ולבסוף, אנו חייבים להיות מצויידים ביכולת להמיר כל פריט פַחגּ או לפריט מקודד של 1א18. תצורה קאנונות. מערכות תעבורת מסמכים רבות משתמשות בתצורה קאנונית בתרגום מסמכים. תצורה קאנונית הינה תצורה סטנדרטית שכל מסמך יכול להיות מתורגם אליה וממנה. התצורה הקאנונית הנמצאת בשימושו של יצרן אחד יכולה להיות נחלתו הפרטית של אותו יצרן או תצורה מקובלת. נתרכז במערכת לתעבורת מסמכים החייבת לטפל במסמכים שמקורם מעשרה יצרנים שונים. אם היתה נכתבת תכנית לתרגום ברור מתצורת כל יצרן לתצורתו של האחר, היינו נדרשים ל-90 תכניות שונות. תוספת של יצרן נוסף היתה מחייבת אותנו להוסיף 10 תכניות תרגום חדשות. אם משתמשים בתצורה הקאנונית, אזי נדרשות שתי תכניות תרגום לכל תצורת יצרן הנתמכת ע"י המערכת. תכנית אחת נדרשת לתרגום תצורתו הפר- טית של היצרן לתצורה קאנונית ותכנית אחרת נדרשת לתרגום התצורה הקאנונית לתצורת היצרן האחר. כשמתרגמים מרטַחג4\ ל"אסזטא, לדוגמה, יש לתרגם תחילה מתצו- רת מַחגּ\ | לתצורה קאנונית ואחר-כך מהתצורה הקאגונית לתצורת אסזטא. בפועל, מבוצע הדבר בצורה השקופה למשתמש. במקרה זה, בו אנו תומכים ב"ס1 תצורות יצרן, נדרשות רק 20 תכניות במקום 90. חשוב אף יותר, תוספת היצרן ה-11 מחייבת תוספת של שתי תכניות תרגום במקום 10. השימוש בתצורה הקאנונית מספק נקודת משען לשם הגדרה מדויקת של משמעויות הקודים השונים הנהוגים במערכות עיבוד התמלילים. שירותי תרגום מספקים את היכולת להמיר תצורת מסמך מזו הנדרשת ע"י ציודו של יצרן א' לזו הנדרשת ע"י ציודו של יצרן ב'. לדוגמה, כשנשלח מסמך ממערכת פַחג/ ל- זט)זאץגוק5וכן של /18%, במקום כלשהו לאורך מסלול זה חייב המסמך להיות מותמר מתצו- רת 5ק% של 8חג'ו לתצורת ₪6 של זטזוזשץה|קצו. במבט ראשון, נראה הדבר טריוויאלי למדי. ברור שניתן לתרגם את סט התווים מ-456₪/ ל-₪000:0 וזהו אומנם החלק הטריוויאלי של הבעיה. אולם, כשמדובר בתרגומם של קודים במסמך, עלול ניתוח התחלתי להוביל למס- קנה שנררשת רק טבלת התמרה כדי להמיר את קוד המירכוז, לדוגמה, מדפחג או ל-1א18. לדאבוננו, מערכות בנות-תרגום אלו הכירו בעובדה שהפקת תרגום אמין הינו אתגר קשה למדי מכמה סיבות. כדי לנתח את המו- צר בצורה מוצלחת, חייבים המשתמשים לפתח רמת הבנה מסוימת של אתגרים אלו. הגורמים הבאים הופכים את תרגום המסמ- כים לקשה במספר נסיבות: א הבדלים בפונקציונאליות המערכות. = הבדלים במבנה הבסיסי של המסמכים. א התחביר והמינוח של הקודים במסמכים. = פשרות בין איכות העריכה לאיכות הויזוא- לית. בל אחד מהגורמים המוזכרים למעלה מתו- אר להלן: רמות שונות של פונקציונאליות. למערכות שונות של עיבוד נתונים תכונות פונקציונאל- יות שונות. כשמתרגמים מסמך ממעבד תמלילים בעל תכונה מיוחדת, כגון יכולת מתוחכמת בציון מקורות ביבליוגראפיה (6ו0חזסט!) למערכת החסרה את התכונה הנ"ל, יש לבצע הדמייה של הפונקציה. הרבר דורש לעיתים יישומה של יכולת מתוחכמת לעיבוד טקסטים בתוך המתרגם. במעבדי תמלילים רבים, מטופלת יכולת זאת אוטומטית ע"י מעבד התמלילים. המשתמש מקיש בטקסט את ה-טוטחוסט! ומציין שזהו מקור וקושר אותו לאחר-מכן לביבליוגרא- פיה שבגוף הטקסט. תוכנת מעבד התמלילים עוקבת אוטומטית אחר אטוטחוטט! ומסדרת | אותם בתחתיתו של העמוד המתאים. כשמ- סמך הנושא קוד זה מתורגם למערכת שאינה תומכת ב"טוטהוטט], יש ליישם את כל מעקב הדצטוטחזסט! והתצורה המיוחדת בתוך המת- רגם. במספר מקרים, אין אפשרות לבצע הדמייה. הבה ונדון במקרה בו מאפשרת מערכת עי- בוד התמלילים למשתמש לשנות את טקסט הכותרת בכל מקום במסמך. אם נשלח מסמך זה למערכת עיבוד תמלילים המאפשרת רק לכותרת אחת להופיע בכל עמוד, אזי לפנינו, ללא ספק, בעיה. הדמייה לא תעזור אלא אם כן נסכים לטפל בכל יתר הכותרות בעמוד כחלק אינטגראלי מהטקסט. הדבר משפיע ללא ספק על כושר העיבוד של המסמך. הדבר הסביר ביותר לעשייה הוא לספק דיאגנוסטיקה לנמען, המציינת שאין אפש- רות להתמיר את הכותרות בצורה מלאה. מבנה המסמך. פילוסופיות יישום שונות מובילות לעיתים קרובות למבני מסמכים שונים, העלולים לגרום בעיות בתרגום. תר- גום פשוט של תו-אחרי-תו לא יתאים לחלו- טין למרבית המשתמשים. תחביר מול מינוח. עקב העובדה שלמרבית מעבדי התמלילים אותו סט בסיסי של קודים במסמך (מירכוז, טבלאות, הדגשות וכו'), יש נטייה להסיק בחופזה שניתן בפשטות לתרגם כל קוד לקוד הנדרש במכונת הנמען. כדי לבין מדוע הדבר קשה יותר מכפי שהוא נראה, יש צורך להעריך את הבדלי התחביר והמינוח. תחביר מתייחס למבנה קידוד המס- מך: מינוח מתייחס למשמעותם של קודים אלו. בעוד התחביר דומה לעיתים קרובות ברוב המערכות, מתגלה המינוח כשונה למדי - כלומר, האינטרפרטציה המדוקדקת ביותר של קוד מסוים עלולה להיות שונה מאוד ממכונה למכונה. נוסף לכך, פיתוחם של מתרגמים דורש הבנתם של מה שמכונה "מינוח לא ממו- סמך". מה קורה, למשל, כשהמשתמש במע- רכת עיבוד תמלילים לוחץ על מקש ה"טגו, לאחר שהוגדר ה"טגו האחרון באותה שורה? הדבר תלוי בצורת יישומה של תוכנת עיבוד התמלילים. במערכת פַחג'או ינוע הסמן לעמ- דת ה-טג! הראשונה בשורה הבאה. ב- זטווזאיץג1קצוכ]. תאוחסן פעולת ה07גו במסמך אולם הסמן ינוע רווח אחד ימינה. ב-3000 81א, מתעלמת המערכת מההקשה. בעוד שפלוני יטען שאל לו למפעיל להכניס סידרה לא-חוקית של פעולות, כגון זו המתוארת דלעיל, עובדה היא שהמפעילים לומדים עד מהרה כיצד מגיבה המערכת לסדרות אלו ומפיקים תועלת רבה מכך. ברור שעל המתרגמים להגיב במדויק כפי שמגיבה המכונה. משמעות הדבר שתרגום באיכות גבוהה רורש השקעת מאמצים בהבנת כל פעולה בכל נסיבות שהן. איכות העריכה והאיכות הויזואלית. בזמן תרגום מסמך, קיימות שתי מטרות סותרות. ללא ספק, צריך המסמך להיות בר-עריכה בתחנת הקליטה כפי שהוא יצא מתחנת השי- גור. בפועל, זוהי המטרה העליונה של מער- כת לתעבורת מסמכים. אולם, קיימת מטרה נוספת סמויה. כשמגיע המסמך לתחנה הקו- לטת, הוא חייב להיראות בדיוק כפי שהוא נראה במערכת המקור. הדבר מכונה איכות ויזואלית. סיומות השורות חייבות להיות זהות לחלוטין, סיומי העמודים וכו'. לעיתים קיימים קונפליקטים בין שתי המטרות הללו, ובמקרים כאלו חייבים ליישם פתרון פשרה. כדוגמה נדון במקרה בו נדרש לתרגם מסמך של זטוזאע9!קוש מתוצרת 1א18 בעל טקסט מודגש לתצורת פַהגט. על הד זסזותאשץ8!קוכ], מאופיין טקסט מודגש בקוד הדגשה ברישא ובקוד הדגשה בסיפא. מרוו- חים הנובעים מפעולת 185 יופיעו כמודגשים ב"זשזהאץג!קוע (עם קו מתחתם). במערכת פַחג אין כל אפשרות למתוח קווים מתחת לרווחים הנגרמים כתוצאה מפעולת פגו. בשמתרגמים מסמך זטווזאץגוקפום בסידרת קידוד זו (כלומר, 189 בין טקסט מודגש), יכולה תכנית ההמרה הן לתרגם את גו ה"זטווזאץג!קפום לדפגו של פַחגּ'י, ובמקרה כזה לא יודגשו המרווחים במערכת פַחג8/; או לתרגם את 0גז ה"זטטאץג!קוש למספר מתאים של רווחים כך שהוא יודגש במערכת פַחגּ\. במקרה הראשון, ליכולת העריכה (בלומר, שימור פעולת ה-פגו) ניתנת עדיפות על פני האיכות הויזואלית. במקרה השני, ניתנת עדיפות לאיכות הויזואלית על פני יכו- לת העריכה. נקודת חיכוך נוספת בין איכות ויזואלית לאי- כות עריכה צצה כתוצאה מההבדלים באלגוריתמי גלישת המילהה (קגז 6זסא). בעיקרו של דבר, כל התכניות לעיבוד תמלי- לים תבצענה גלישת מילה אוטומטית; פירו- שו של דבר שהתכנית קובעת היכן תסתיים כל שורה. המקרה היחיד בו מכניס המש- תמש 68 (לעיתים הוא נקרא גם 68 50 6% -) הוא כשהגלישה האוטומטית מתב- טלת, כמו בסיום פסקה, בטבלאות וכן הלאה. נניח שנתונים אותם שוליים ימניים ושמאליים ואותו גודל אותיות; פלוני יכול היה לחשוב לתומו שכל מעבדי התמלילים הם בעלי אותם אלגוריתמים לגלישת מילה אולם אין זה כך. מספר מעבדי תמלילים מחשיבים את כל הרווחים הבאים בעקבותיה של מילה כחלק מהמילה, אחרים מחשיבים רק את הרווח הראשון כחלק ממנה ומעבדים נוספים לא מחשיבים אף אחד מהרווחים הבאים בעק- בות המילה בחלק ממנה. במרבית המקרים ניתן לכוונן את ההבדלים בין אלגוריתמי גלו- שת המילים ע"י שינוי השוליים הימניים. אולם, יש מספר מקרים בהם תאפשר מערכת אחת מילה נוספת בשורה עקב השני באלגוריתמים. מתרגם יכול לגלות זאת ולש- בץ ₪108 על מנת לאלץ את סיום השורה המתאים. שוב, בידינו מערכת פשרות בין איכות ויזואלית (שמירה על סיומות השורה) | לבין איבות העריכה. ה-1108 המשובץ אינו רצוי מנקודת מבט של עריכה. בדרך כלל, מאושרים תחילה המשתמשים מהעובדה שהם יכולים להתגבר על בעיות אי-התאימות בין היצרנים הרבים. אולם, תוך זמן קצר, עולה רמת הציפיות בצורה דרמ- טות והבעיות הקטנות בתרגום הופכות למוקשים. זוהי דרכה של ההתפתחות: היא תלויה באמונה שדברים תמיד ישתפרו. רביב שירותי ההפצה במערכת לתעבורת מסמכים אחראי למימשק עם תכנית התקשו" רת המקבלת את המסמך ממערכת השולח. הוא קובע את מיקומם של הנמענים וכיצר ניתן לגשת אליהם, פונה לשירותי התרגום בנדרש, להבטיח שהנמען יקבל את המסמך בתצורה הרצויה, ומתקשר לתוכנת התקשו- רת המתאימה לשידור המסמך לנמען. אין זה משנה כיצר הדבר נעשה, יש צורך בהקצאת מספר עורקי תקשורת בין מערכת תעבורת המסמכים לבין המערכות הנתמד כות. חשוב לציין, שבמונח מערכת נתמכת כוונתנו למעבד תמלילים עצמאי או למערכת הפצת מסמכים היעודית ליצרן כגון 06גו, עהא!/8]א ר-811חסטכ]. יצירת מימשק בין מער" כת תעבורת מסמכים ל-280% כפי שה--:501 516 עושה כיום, הינה רק אחת ממערכות 4 רבות אשר בהן נדרשים גשרי הפצה. ככל שמתרבות מערכות מחלקתיות, בגון אלו המוצעות ע"י -818 ,1161611-786%410 פַחג\ ,266 ,81ז6ח26) ואחרות, הופך חיבורן של מערכות דואר אלו לחשוב במיוחד. מערכות הדואר המוצעות ע"י יצרנים אלו תשמשנה שירותי תעבורה עבור מערכת תעבורת המסמכים. במובן זה, הופכת מער- כת תעבורת המסמכים לגשר חכם בין המערכות המחלקתיות. כיצד יודעת מערכת תעבורת המסמכים שמשתמש מסוים הינו משתמש ₪08 או משתמש פסזק או משתמש 015 שחג/ש? שירותי מילון הינם רכיב מפתח בשירותי ההפצה; בעזרת המילון ניתן להסתיר פרטים רבים ממשתמש הקצה. מיישמי המערבות לתעבורת מסמכים ינקטו בודאי גישות שונות בנושא המילון. הידברות במערכת דואר כבל שמתרבות המערכות המחלקתיות, תדברנה יותר ויותר המערכות לתעבורת מסמכים עם מערכות הדואר, ופחות בצורה ישירה עם משתמשי הקצה. משמעות הדבר שמימשק המשתמש יסופק ע"י המערכת המחלקתית ולא ע"י מערכת תעבורת המסמ- כים. מספרן העולה של מערכות מחלקתיות/דואר שונות בארגון יוביל לדרישה לתרגום מסוג אחר וזאת עקב השוני במבני כינוי המשתמש במערכות הדואר השונות. ה משתמשת בשם בעל רמת מר- ווח אחת (חגוח:ו2 6אוא). 5 7)סזק משתמשות בשתי רמות (ח808ג2 .חח א). וו משתמשת ב-ח רמות (חטזוא500-5 69 51 6 חפוזופג2). כשנעים המסמכים על פני המערכות הש- ונות, יש צורך לתרגם את השמות לתצורה 8 במערכת הנמען. מיעון לפי משת- בסביבות דואר הטרוגניות אלו יהווה בעיה עצומה. מה נשמע באול''א? אל חברי איל"א כפי שהנכם יודעים, פועלות באיל"א מספר קבוצות עבודה בנושאים שונים. חברים המעונינים להשתתף באחת מהקבוצות מתבקשים להעביר בקשתם למזכירות איל"א, הקבוצות הפועלות באיל"א 1) הנדסת תוכנה, 2) תחיקה ותקנות בנושאי ענ"א, 3 ביזור ענ"א באמצעות מיקרו מחשבים, 4) ארגון מו"ח (מחשבים וחינוך) - קבוצת התמחות, 5) אבטחת איכות, 6 בינה מלאכותית - קבוצת התמחות, 7) עיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת - קבו- צת התמחות, 8 תקשורת נתונים מזכירות איל"א ביום 1/4/85, במסגרת הכנס השני לשימושי המחשב בהוראה ולמידה, נערכו בחירות להנהלת מו"ח, איגוד מתמחה של איל"א. תוצאות הבחירות: הנהלת מו"ח בני פיונשטיון, יו"ר נירה חטיבה דני מילין חיים שלזינגר ג'רי בהן יוסי רגב שמואל וייס איפה המאמר על 898₪866? מוישה תלש , ( אותו במשרד. אמרתי לך שאט נ9רף כח.ברים איעשיים לאיל"א, גס.בל את העתון ישירות. הבית הו!1 אהס/שם וגה מבית דג ז-אסד53א, גדול יצרני תוכנת-המיקרו: מכניסה אותך למסגרת אחסשפוא ח;; דור שלישי של תוכנה לאנשים חושבים: תוכנה החושבת במילים ובמספרים. - תמצא בה כל מה שהיה ב-1-2-3 פשדס ועוד הרבה יותר: * מחולל רעיונות. * גליון אלקטרוני. * מסד נתונים. * גרפיקה. * טלקומוניקציה. * גישה ל-פסס. * מעל 140 פונקציות מוכנות. * ובנוסף: שפת תיכנות סשחם. אהסשפאגה; -- תוכנה ידידותית, קלה ללימוד ולתפעול -- לאיש המקצוע ולאנשי הדרג הניהולי. * טכנולוגיה חדשה של מסגרות (5ם/ו4מ?) מאפשרת לאין סוף מערכות לפעול יחד על המסך. * ניתן לקשר בין מסגרות ולבצע איחוד גליונות. * ניתן לחבר או לשאוב מידע ממערכת אחת לרעותה. * ניתן להגדיל, להקטין ולהזיז כל מסגרת על המסך לכל מקום, כרצונך. * למשתמשי 1-2-3 6טדס |: תרגוס קודיס אוטומטי לעבודה עס אמסשןם/וגםז. * הפעלת כל תוכנית חיצונית מתוך אמסעשםוגם * תמיכה בגרפיקה על מסך פוסםה6סאסוא אפו וגם צבעוני. * תמיכה בעברית. % אפשרות כתיבת פונקציות חדשות והכללתן במערכת. * למשתמש המקצועי: אפשרות תכנות עס ספח". וזה עוד לא הכל. . כדי להכנס למסגרת - פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים. שיד 511 מפי בלעדי. משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282. לרגו, קרליבך 27 ת"א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר'ג, 03-721536, חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסקי 35, 04-337123-6, פרי אינטרנטויונל ירושלים: לרגו הראל, ינאי 3, ו02-24704. רחובות: 08-452877, תל-אביב: 037251448 רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות. פָּרי אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי 10 ליאופולד פרויליך אנשים תצפית ל-4065 05 כל סמוך לקוטב הצפוני של הירח קיים מכתש המנציח את שמו של 6 46ח6. כשמת ב18717, ירעו רק מעטים מי היה האיש. רק מרכבה אחת (של הדוכס מסומרסט) לוותה אותו בדרכו האחרונה לבית הקברות חטטז0 וגצחטא. האגודה המלכותית לא פרסמה הספרד וה"שאזו? לעג לו. חלקיה של מכונת ההפרשים, טחוצחם טסחסזטחום, אשר היתה קרובה להשלמה ב-1830 צברו אבק במוזיאון של 'ַחוא 6 ב-1878 דיווחה ועדת עטנ לממשלה שאל לה לטרוח בבניתו של המנוע האנליטי של ש6ַ84003. בשנות ה-80 של המאה הקודמת נודע שמו של 6 בעיקר בתיקונים שהכניס במתמטיקה באוניברסו- טת קיימברידג'. ב18997 דיווח העיתון 80 ש/קוווי? ש"הדור הנוכחי עומד לשכוח את פטס ואת מכונת החישוב שלו". ב-1908, 37 שנים מיום שמוחו השתמר בתמיסת אלבוהול, נותח המוח ע"י סיר צַט[8ז110 זסזסו/ מהאגודה המלכותית. ט!פזסו1 נאלץ להזכיר לאגודה שלטפַבט0ג8 היתה "יכולת חשיבה וניתוח מעמיקים". 36 63105 נולד ב-1792 בדבונשייר. כמו ג'והן פון ניומן אף הוא היה בנו של בנקאי - 6פפטטגם הווחה[ה86. הוא התקבל לקולגי וחד בקיימברידג' וקיבל את הד4]א ב18177. בממציאו של המחשב הסיפרתי האוניברסאלי הראשון, הוא בהחלט יכול להיחשב בבעל יכולת חשיבה וניתוח מעמיקים. השימוש בכרטיסי 804 מנוק- בים, בשרשראות ובתת-מכלולים ובמבנה הלוגי של מחשב מודרני -- כולם באו מד6פבססג3ם. מבחינה פופולארית, סג קורץ מאותו חומר של זטחטא צגטוטטסכ מניח היסודות לעיבוד הנתונים, בחור רב-גוני אשר דיוקנו תלוי בחדר ההמתנה אולם חשיבותו המעשית מועטה. נותן לחשוב עליו, אם בכלל, בעל סוג משעשע של טיפוס מפוזר אשר צוארון כותנתו מוכתם. אולם 8300986 היה הרבה יותר מזה; הוא היה בעל אינטליגנציה מדהימה. מתוך: 1985 ,15 הסזגזא , אדא ד 19846 ממציאו של המחשב הסיפרתי האוניברסאלי הראשון היה מבריק, נוח לכעוס ובעל סקרנות בלתי"מסופקת הפילוסוף 6 היה אסתטיקן אולם לא ויקטוריאני אופייני. הוא מצא יופי בדברים: בכפתורים חתומים, במשאבות קיבה, ברכבות ובמנהרות, בנצחונו של האדם על הטבע. כאדם תרבותי, הוא חוייב לצפות במחזות תיאטרון. בעוד שאחרים נמנמו כששמעו את מוצרט, גדלה ב-09496ג8. חוסר המנוחה. "כשהשתעממתי באופרה דון ג'ואן", הוא כותב בספרו האוטוביוגר- פי "פרקים מחייו של פילוסוף", "הלכתי אל מאחורי הקלעים כדי לבחון את המנגנון." שם, הציע פועל במה לערוך לו סיור. הוא ניצל את אי-ערנותו של הסדרן שהתפנה לטפל באחרים וחמק כדי לפגוש בשני שחקנים הלבושים כ"שדים בעלי זנבות מַזְלְגִים". השדים אמו- ד ללוות את דון ג'ואן, דרך דלת סתרים ומעלית הבמה, לגיהינום. בתאו באופרה הגרמנית, זמן מה מאוחר יותר, (שוב לא צופה ברחש על הבמה) מציון 300986 ש"בסצנת המנזר בחצות הלי" לה " הפר כובעה הלבן של בת-זוגתו לורוד. הוא חשב אז על "יצירת אורות צבעוניים עבור מחזות תאטרליים". בדי שיהיה לו בפני מי ו את אורותיו הנסיוניים בחר 880086 בהצגת הבלט :ושוא צזץ - בה אמורות לרקוד 60 רקדניות צעירות לבושות בלבן. -% נה הסופית, האמורה להציג את מסעו של טווטו, סידרה של 2 ו באחת הדיאורמות מופיעות חיות "אשר שרידיהן טמונים - בות עוקבות באדמה. בחלקים התחתונים מתגלים סימפטומים ו ההולכים ומתפשטים עד הגיעם למרכז, המכיל ים שקוף. ומורכב מנוזל בחום לבן, ממולא בדגי נחש זעירים, כולם מסוג אחד, המתנועעים לנצח", | שתי - כיבוי עמדו בכוננות לקראת "ניסוי הריקוד", כפי שבינה ב 9 את החזרה. הרקדניות "רקד " מקרין את אורותיו הצבעוניים על ן זדו ושחקו" בעוד הוא מקרין 0 חשש מדליקה ]. אולם מנהל התיאטרו והצגת הבלט לא הוצגה מעולם בפומבו, | - רק ץ סטג נהנה מדליקות. הוא עצמו נאפה בתנור בחום של 265 משך "חמש או שש דקות ללא הרגשת אי-נוחות מופלגת" ובמקרה אחר ירד ללועו של הר הגעש וזוב לצפות בלבה הרותחת. האם הרהר בגיהינום? אולי. הוא שקל להיות כומר אולם זו לא היתה שאיפה יוצאת דופן לגבי הבוגר העשיר אשר גילה ענין מועט בעסקים או במשפט. ב-1837 פרסם את ספרר שווטשש | וזא 10/6 כדי ליישב את אמונותיו המדעיות עם הדוגמָה הנוצרית. 86 גרס שניסים אינם, כפי שכתב טוווטן], הפרות של חוקי הטבע, אולם הם יכולים להתקיים בעולם ממוכן. כפי ש-טפוגטטו: יכול לתכנת סידרה ארוכה במכונות החישוב שלו, כך יכול גם אלוהים לתכנת אירועים יוצאי-דופן בטבע. 86 חקר את הניסים התנ"כייים. "במרכז מחקרו", כתב .ץש ₪ הט0צו130 ב-וו/שווסו17 וא/ו זשוצור] (1791, הסתס. 1‏ הגוחווץ) "הוא משער שסיכוייו של אדם לקום מקברו הם *'1:10". ניסים אינם, כפי שכתב ב"מעברים", "הפרה של חוקים ממוסדים, אולם... הם מציינים את קיומם של חוקים גבוהים בהרבה". הפוליטיקאו מכל תפקיריו, טטָטטג₪ נחל הצלחה מועטת ביותר בתפקירו זה. הוא יכול היה להאשים את עצמו בלבד: הוא היה חסר סבלנות, חמור וקפדן, מוזר מדי. ₪668 כתב שמאוחר יותר בחייו, היה טפַגטטג8 "לעיתים קרובות לא-עקבי בצורה בולטת כשדיבר בפרהסיה". מה שמנע ממנו לבנות מנוע אנליטי לא היה אי-יכולתו לגמור פרוייקט, אלא חוסר יכולתו להשתבץ במערך הפוליטי במשכנע. ראייתו לא תאמה לשיפוטו, סבלנותו או לסימפטיה כלשהי. הוא היה דמות פוליטית מוזרה. כרפובליקני ליבראלי הוא היה פרו-אריסטוקראטי ואנטי-סוציאליסט מובהק. היה חברם של דיקנס ושל תעשייני ה-0%ח11014א. כבנו של בנקאי טורי, הוא תמך בתנועה השיתופית ופעמיים נכשל כמועמד חבל 8ווואו לפרלמנט. אולם הליבראליזם שלו הלך ודעך בשנות ה407; ב-1865 הוא היה קונסרבטיבי אשר עבורו לא התאימו מוסכמות הקפיטליזם והדמוקרטיה. ביולי 1822, יומיים לאחר שרעוט0ו5 טבעה סמוך ל-506448 ג.1, כתב ₪080 מכתב לנשיא האגודה המלכותית, בו הוא מגולל לפניו את תוכניתו לבנית מדפסת להדפסה ולחישוב לוחות מתמטיים. ביוני 3 נפגש טְטַאטט₪3 עם שר האוצר אשר נידב כספים ועודד את להמשיך במחקרו על המנוע (ואכן ביולי הוא המשיך בעבורה). אולם אין סיכומים כתובים מאותה פגישה ראשונית. "שאיפותיו עכבו ללא ספק את ביצוע רעיונותיו במאה שנים' באוגוסט 1827 מתה אשתו ג'ורג'יאנה בגיל 55. טפַ830 נסע לאירו- פה. בסוף 1828 חזר לאנגליה, ללא 51500 שקיבל כמענק. טפט מימן את הבניה בעצמו. משרד האוצר לא יכול היה להיזכר שהבטיח מענקים נוספים. לשכנע את הממשלה להמשיך עם שתי טונות של ברונזה, ברזל שעובד בצורה ידנית ומערכת קפיצים מעופרת ובדיל לא היתה משימה קלה. ב-1829 שידלה קבוצה מחבריו של 8400896 את הדוכס מוולינגטון, לימים ראש הממשלה. וולינגטון הלך לצפות בדגם המנוע ובדצמבר הורה להקציב 53,000. המהנדס יוסף קלמנט נשכר כדי לבנות את המנוע עבור הממשלה ולבחון את ייצורם של כליו המיוחדים. בסוף 1830 שאף 400486 להעביר את בית המלאכה בו הותקן המנוע לביתו ברחוב דורסט. סדנה חסינת-אש מיוחדת נבנתה במקום בו עמדה אורוותו של ט8ָ84093. כאדם בעל אגו מפותח, סירב קלמנט לעבור מחדר העבודה שלו למבנה החדש והציג, לפי טיעוניו של 3986 "דרישות דמיוניות". 8400396 לא העביר יותר כספים לקל- מנט, כך שקלמנט פיטר את צוותו והעבודה על ה-טפופח: טסחשז6ווכ פסקה. לא נראה שהדבר הפריע ל-₪400480. תכניתו המקורית ל-טטחטז6!וו טוח תוכננה לשישה מקומות עשרוניים: כעת הוא החל בתכנון מכונה בעלת 20 מקומות עשרוניים. "שאיפותיו לבנות מיד את ה"טתופח= טסתטזט/כן הגדולה ביותר שתידרש אי-פעם", כותב -ש₪30 חטט, "עכבו ללא ספק את רעיונותיו בלפחות מאה שלמה". כשקלמנט וכליו נעלמו מהשטח, רצה 9008866 לפגוש את ראש הממשלה לורד מלבורן ב-1834 ולספר לו על מכונה חרשה אשר פיתח - המנוע האנליטי, התקן משופר המסוגל לבצע כל פעולה מתמטית. הוא טען שיהיה יקר יותר להשלים את מכונתו המקורית מאשר לבנות את המכונה החדשה הזו. אולם הממשלה לא חפצה 8 ל ( .2 - // ל אש | 7 2% 7 יי בוו //// +? א 7 / 7 הא צ הז לממן מכונה חדשה עד שהישנה לא תושלם. "שיפוטו היה מוטעה מספיק", כתב הכומר :%040%6ק5006 60016, מזכירה של האגודה המלכותית לאסטרונומיה, "כדי לכפות את נושא המכונה החדשה על חברי הממשלה אשר ממילא בבר נמאס להם מהמכונה הישנה" (פאההתפקטטת9 היה אויבו הראשי של 8400486. ב-1854 הוא פירסם עבודה בת 100 עמודים, "מכתב למועצת המבקרים של המצפה המלכותי ב-6%ואחטטז0, כמענה למכתבי ההשמצה של מר 800486 בפגישתו ביוני 1855 ובספרו הנקרא 1 ]0 מסוזוגסק+] 6ו17). בשמונה השנים הבאות, המשיך טטָ4004 לבקש מהממשלה להבריע בסוגיה אם להמשיך ב-טחזפח= זכ או להתחיל במנוע האנלי- טו, ללא התחשבות בבעיות החברה בהן היתה טרודה ממשלת אנגליה; אותה תקופה כונתה ע"י עטוטח16א "שנות הארבעים הרע" בות". אף על-פי שכבר הוצאו כספי ציבור בסך 517,000 וסכום דומה מתוך ביסו של 83004%, דחה אותו הפעם ראש הממשלה. "זו שטות", כתב 8אחגחגקטטח5, "לדבר על יעוץ לראש הממשלה בדבר סוג מכונת החישוב אותה הוא רוצה". ראש הממשלה |טט? שאסג₪ המליץ שלמכונתו של 800046 ייקבע זמן בו תהיה בשירה לשימוש. "הייתי רוצה מעט שיקול-דעת טרם אכריע אם לבנות אדם"עץ אשר יחשב טבלאות מתוך הנוסחה 41+%+5א." לבסוף, בנובמבר 1842, הודיעו שר האוצר, לאחר ששמע את חוות" דעתו של סיר עז 086 על שימושיותה של המכונה - "לא שווה" - וראש הממשלה |66, שהם מצטערים אך ייאלצו להפסיק את הפרוייקט. ב-11 בנובמבר נפגש 8400486 עם |טק ושמע את החד" שות הרעות. ב-1851 "נטש 8300466 את כל ציפיותיו לבנות מנוע אנליטי", אף"על- פי שניסה פעם נוספת עם ו|טגזאכ שנה מאוחר יותר. הוא כתב ב"1851 ]0 אסוווגסקא: "שמות רעים גורמים לאנשים רעים להרוס אנשים ישרים, כפי ששגעון הכלבים התמימים עולה מתוך זעקת אי"השפיות הנשמעת מרודפיהם הנתעבים". חלק מהציבור האמין ש"ט8ַגטטג8 "קיבל תמורת זמנו ועבודתו כספי ציבור", בהתאם לכותב הביוגרפיות חוסטג]א עטוצס!א (מתוך הספר וזוחט0) 0:60/6/], = בהוצאת חטצחוחטוט11, לונדון 1964). "לא קיבלנו מאומה תמורת 517,000 שהענקנו ל"טטָ84004 פרט לריטוניו", כתב צאהגה+קטטו5 באיגרתו "מכתב למועצת המבקרים של המצפה המלכותי ב"6ואוטטז60", "לפחות היינו זכאים לצעצוע נבון עבור בספנו". [66 מצידו, הצהיר בפרלמנט שרטִטַג0ט83 "לא הפיק מאומה, בכל צורה שהיא, מהממשלה". טַפַ₪4003 סרב לקבל תואר ברון כהוקרה על פועלו, הוא דרש לבהן בבית הלורדים לכל ימי חייו. בקשתו לא אושרה מעולם. שונא המוזיקה טטג!טצס.1 13069 כתבה שרטטעגטטג שנא מוזיקה. הוא היה סובלני בלפיה יותר בצורתה המעודנת אך תיעב אותה בשנשמעה ברחוב. "אלו אשר מוחם לא מועסק כלל" הוא כתב ברצינות ב"גוזסווש 0 וו זשז/5. ]0 ב18647 "מקבלים (את מוזיקת הרחוב) בסיפוק, בפי שמתמלא חלל הזמן". הוא חישב ומצא ש25%7 מכוח פועלו ירד לטמיון עקב חבורות הנגנים ברחובות. מכתביו ל"שושו? והצעתו ל"חוק 8309286" שיאסור על מופעי ניגון ברחובות, זיכו אותו בקיתונות של לעג והוא הפך מטרה לחיצי מבקריו. הציבור הציק לו ללא הרף במצעד אינסופי של כנרים, 6חג-ו6פשק 4% (דמויות מתוך תיאטרון בובות), הולכי קביים, קוראי תהילים פנטיים ומקישים בתופים. מספר שכנים אף שכרו מוזיקאים שינגנו תחת חלונו. אחרים הציקו לו בכלי נשיפה פגומים. כרזות שניתלו בחלונות הראווה של החנויות הסמוכות נשאו סיסמאות נגדו. בפרק זמן של 80 יום ספר >8400 165 תקריות. תזמורת כלים אחת ניגנה מול ביתו משך חמש שעות עם הפסקה קצרה אחת בלבד. להקה אחרת שרקה מול ביתו חצי שעה ביום, משך "חודשים רבים". בשרטש4טטג8 היה יוצא מפתח ביתו, היו נטפלות אליו חבורות ילדים ומתקלסים בו. גם מבוגרים עקבו אחריו, אך מרחוק. בתקרית אחת השתרכו אחריו למעלה ממאה איש עד שהצליח למצוא שוטר 22 \\ וו שיפזרם. חתולים מתים ו"אביזרים התקפיים" אחרים הושלכו לביתו. חלונותיו נופצו. אדם אחד אמר לו "מגיע לך שיעלו את ביתך באש, כשאתה בתוכו. ובחפץ-לב אעשה זאת למענך, זקן בן-בליעל". כששבב על ערש דווי התחמקו מהכנסיה נגני העוגב. ביחסיו של ₪066 עם "ההמון" אנו רואים את תמימותו ובורותו בענינים חברתיים. הוא ציפה לאותן נורמות משומר שתיין של בית-בושת ומג'נטלמן. ב-1860 היתה לונדון של האספסוף רחוקה מרחק רב מג'נטלמניות. בתמימותו הוא יכול היה ליפול ברשתם של שתיינים או רמאים. הוא היה מסוגל לחצות את העיר כדי לבדוק אמיתות סיפורו של קבצן ולעיתים קרובות הופתע לגלות שרומה. פעם פגש טַ6טַ3400 אדם שטען שלא הגיע מזון לפיו מזה יומיים. 6ש₪3 הזמינו לארוחת בוקר. בבוקר שלמחרת הופיע הלה בביתו של טצָ₪400 כשהוא מתאונן על הזמנים הקשים. האיש נשכר כדייל בחנות קטנה המתמחית בממכר חפצים מאיי הודו המערבית. "ער" בים מספר לאחר שהספינה אמורה היתה להפליג, הוא הופיע בביתי נרגש", כותב טְטַּשְט8, "והצהיר שבזמן העלאת העוגן קרתה תאונה ובה שבר הקברניט את רגלו". 04004986 ניסה לאמת מאוחר יותר את סיפורו ומצא שהדייל חי חיי הוללות בבית ציבורי ברובע אחר והוא בעצם שתוי רוב הזמן. 8400486 לא הבין מעולם שגידולה וצפיפותה של לונדון נובעים מההתפשטות התעשיתית בה דגל. ב-1850 השתלטה התעשיה בבריטניה. "שנים רבות קודם לכן, רכשתי בית בפרבר שקט ביותר" הוא כתב ב-1864. אחר-כך הוקמו אורוות להשכרת סוסים, פאבים, בתי קפה ואליהם נהרו אנשים. ההמולה מתחת לחלונו, הלהקות הגרמניות, הכייסים,הגיעו עם התפשטות התעשיה. מסילות הברזל והמפעל ים הביאו את ההמון ללונדון וי הגניבות. שן ון ויחד עמם את הדלות ואת הנווטוני דומה לניוטון, גם א ה 8 היה פרופסור למתמטיקה בקיימברידג'. 5 החברה ה האגודה הסטטיסטית בהתאחדות הבריטית והן את 1 בה 1 המלכותית. הדטהופח טטחטזט/כ] שלו חיש" "פעול שיטת ההפרשים העוקבים של ניוטון, ואפילו ביצעה פעולות מוח אנושייי , ב - 00896 האמין בעולם שכולו מכומת ואשר הטבע 5 2 - לחיזוי. כמאמין כזה הוא היה ניוטוני מושלם. ה 5 ל"ו3 הסופטוס בספרו של ניוטון, 6%וק0, הינו - תכניתו של ניוטון היתה רשמית בימין של טפהּסטהם. המדע "מורכב ממספר חוקים מבודדים המשמשים כבסיס לכל ההקשות האחרות המתארות אוסף תופעות" כותב טהופספוזק אעו! בספרו 67/00 ]0 0 00/0 (הוצאת הגח 1984). המרקיז טטג1ק1-3, ניוטוני וחבר של >8ַאטטג8, אמר שאם המוח יוכל לדעת כל דבר אודות התנהגות החלקיק הוא יהא מסוגל לתאר הכל: "לא יהא דבר שיוגדר כלא ודאי, והעתיר, כדוגמת העבר, יוצג נוכח עינינו." 00 שאף לכמת כל דבר. עובדות ונתונים שיכרו אותו. הוא ניסה בצורה מתמטית להטות מרוץ סוסים (הוא לא הצליח 140971 שטגוטטט.] במעט הודחה מתוארה בגלל חובות הימורים). אהבתו של 0 למספרים היתה ידועה לכל: הוא קיבל בדואר בקשות לסטטיסטיקה. הוא היה משמר כל עובדה, פשוט משום שחשב "ששימורה של כל עובדה חייב להיות שימושי". הוא היה עוצר כדי למדוד את קצב פעימות ליבו של חזיר (כדי לרושמו ב 180418 01458 186 ]0 8מהוצת0) ]ס 180[6 ) או היה מצמיד ערך מספרי לנשימתו של עגל. ב-1856 הוא הציע למכון הסמית'סוני שכדאי להשקיע מאמצים בפיתוח מה שכינה: ]0 14016 ו 30 שטזה א ]0 6018 אשר אמורות היו "לכלול את כל העובדות הניתנות לביטוי ע"י מספרים במגוון המדעים ושטחי האו- מנות". 3 נמלא אושר לעצם המחשבה שיהיה בידו תחשיב יומי של הזנת בעלי החיים בגן"החיות או "יחס המינים בקרב אוכלוסית האווזים שלנו". הוא הציע טבלאות לכיול כמות העץ (דולב או אלון) אותה מסוגל אדם לנסר משך 10 שעות, או איזה שטח יכול שור או גמל לחרוש או לקצור ביום אחד. התלהבותו מרקיעת השחקים של 400386 מסטטיסטיקה הכריעה אותו לעיתים, כפי שנראה מתוך הצעתו למכון הסמיתיסוני. "אם אצליח" הוא כתב, "... יהא זה צעד קבוע לקראת האמת, אשר יוביל לקביעה מדויקת של עובדות ממוסדות ולגילוין של מדידות חדשות". 3 פרסם ב" שוווש// 00/00/64 בשנת 1857 את טגןו 01 6וטגדיי 06| ]0 שהואהטז ]0 פטפטג") טם! ]0 שסהסטףסז טשווג|טגן "או%000 המפרטת 464 שבירות אשר ל-14 מהן היו אחראים אנשים, נשים ונערים שתויים. 809486 סבור היה שהטבלה תהא "רבת ערך במובנים רבים" ו"תדרבן אחרים להציג מאגרי נתונים דומים". 6 נאלץ להתמודד בבעיות רציניות של טכניקות מכניות. היה עליו להמציא כלים עבור מכונותיו. מחשבתו כה מודרנית עד אשר תוהים אנו מדוע לא יישם שיטות אלקטרו-מכניות במכונותיו (בפרט לאחר גילוי אפקט ההשראה ע'"י עזג ב18517 וניסוייו האלקטרו- ניים). קל לשכוח לפני כמה זמן עבד טְפַגטטג8. אפילו בנסיבות הטובות ביותר, היו מגבלותיה של הפיזיקה הניוטונית מונעות מד 8309396 את השלמת המנוע האנליטי שלו. הוא לא שמע על פיתוחיו של וו6אואג1א (ולא יכול היה לדעת על אלו של , חגוחקו|סמ 861 והשזטטתטטוט11). למרות שהכיר היכרות חברתית את זטוזטטת, לא נראה ש-₪300380 העריך במלואה את גודל חשיבותה של עבוד- תו משנת 1811 בתחום התפשטות החום. גם לא נראה שידע על מאמצי מחקרו של שוטס( בתחום האנרגיה המכנית והחום. עקרון ההפיכות הינו אבן פינה יסודית במכניקה הניוטונית. גוף או פיסת מידע מסוגלים לשחזר את מסלולם אחורנית ולחזור בדרך בה באו. בתכנונו של >ַ8ַ83003 למנוע האנליטי, יישם פונקציות דיסקרט" יות (אשר באמצעותן "מבוצעות כל הפעולות") ואחסן נתונים תוך הישענות על הנחת ההפיכות. במאמרו על חום, שפורסם ב-1824, מציב וטחזג:) את הביטוי הכמותי הראשון לעקרון אי ההפיכות, עי"כ שהוא מראה שמכונת חום אינה יכולה להמיר את כל החום המסופק לה לאנרגיה מכנית. חלק מהחום מותמר לעבודה יעילה אולם מרביתו מתבזבז במאגר חום הנתון בטמפרטורה נמוכה. מכאן נובע החוק השני של התרמודינמיקה של חט%ס1 !ואו ב-1852 וגילוי האנטרופיה ע"י 610% ]₪001 ב-1865. בתהליך הפיך אידיאלי נשמרת האנטרופיה קבועה. אולם בתהליכים אחרים, כפי שהראה 8000חו500 בז"טוחזו 01 צוסזזו:", האנטרופיה גדלה בלבד. משמעות הדבר שאינפורמציה אינה יכולה להיות משוגרת בין ממגורת התבואה לבין טחנת הקמח ללא דליפה, כמו שקי קמת פגומים. ₪006 לא התחשב בכך וזה היה כנראה מכשולו הגדול ביותר בבנית המנוע. קל לשכוח שדטטו0וו4ם היה ילדו של דור ה"ותשוחחטזופווה:] ושדורו היה שונה מאוד משלנו. הוא חי בתקופה של עץ ופחם, ותקופת הברזל והנפט התחילה רק עשר שנים לאחר מותו. התעשיין "האמונה במיכון", כתב 6|סחזג אטת !א ב"עוו 1 שו ב-"1869 "היא סכנתנו המושבעת. בעידן הביניים הויקטוריאני נשבה רוח אופטימית לקידמה טכנולוגית. בריטניה הפכה מחברה פסטורא- לית יחסית ב-1820 לחברה חומרנית-תובענית בשנות ה-40 וה-50 של המאה התשע עשרה." | ל 7 ּ ליעב 14 6 השתתף בהתלהבות לתיעוש שאפיינה את תקופתו. עבודתו המצוינת 66ז0ו20]וו0] ]0 עוחסתס6 6 0, פורסמה ב-1832. בעבו- דה זו, בשהשעון ביד, גילה 8300886 באמצעות חקר ביצועים את היסודות המדעיים של התהליך הייצורי. זהו סיור בתהליך הייצור של אותה תקופה, החל מתעשית מחטים וכלה בעיבוד עורות. פרט אילו דברים יוצרו ואילו פונקציות בוצעו בבריטניה באמצע המאה ה-19. ניתוחו המעמיק והאופייני של מקצוע הדפוס גרם למוציאים לאור לסרב להדפיס את ספריו. 0 פעל בשהתעשיה היתה בעמדת קפיצה לשיפור ולהתרח" בות. גידול האוכלוסיה ורמת התיעוש נצפו כ"מוצרים בפני עצמם", מציין סז ש6ם11ג]א. אזג]א מצטט ב-"ושוקא 265" מתוך -60 65זוו001]ם1 ]0 עוחסת: "השיפורים מופיעים בתדירות כה גבוהה ער אשר מכונות שטרם הושלמו הופכות להיות מיושנות טרם יצאו את שערי המפעל". 86 לא חיבב את 0וג1ק, אם נסתמך על ידידו חסואאם זסוחווא, עקב הרשעתו את 160 "אשר בנה מכונות בעלות כוח יוצא דופן המסתמכות על עקרונות מתמטיים". 416ו? סבור היה שיישום כזה של גאומטריה מפחית מערכה של התבונה. 4 אהב את המדע המעשי והיה בין הראשונים ליישם תיאור- יות מתמטיות גבוהות בבעיות מסחריות ותעשייתיות. הוא לא נטל חלק במה ש-חאוחץ1] עחסהזחג, כינה (בספרר 8020086 6/06, בהוד צאת וששח חסוטטחוז?, 1982), "עידן הגירושין בין מדעי האקד" מיה להנדסה המעשית". ל-₪300880 היה כור היתוך בביתו שברחוב 6זוהצחסצטכ, בו התחיל את עבודתו בהנדסת יציקות מדויקות. היות והכללים המכניים הקונבנציונאליים לא התאימו למכונותיו הוא היה חייב לפתח תיאו- ריה מופשטת משלו. הוא קרא לעבודתו "אחת התוספות החשובות ביותר שהוספתי לידע האנושי". בעזרת גלגל ההילוכים היצוק מעופרת ובדיל של ה">סחטזטו!ום שחוּפַת= שלו ויחד עם הכלים המיוחדים שעיצב, תרם ט840036 רבות לקירומה של תעשית הכלים בבריטניה. סיר ח!זטאוזותא מקטצס!, אשר עבד בסדנתו של 8300486 היה אחראי להופעה של סדרת המברגים הראשונה. הרחבתה של רשת מסילות הברזל ציינה את הפאזה העיקרית במהפכה התעשייתית. הרכבות שחררו את היצרנים מהתלות במקו- רות מים ופתחו בפניהם שווקים חדשים. כשנחנך קו הרכבת הראשון בין ח0ז5106% ל-חסופָחו!זגכ ב277 בספטמבר 1823, היה 8300486 בן 4. ב-1841 היו יותר מ-1,300 מילין של פסי רכבת בבריטניה וב"1870 יותר מ-15,500 מילין. [4חזטם .כ.[ כתב בספרו אווש 197 שו מו וו 106 ששו (בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 1970) ש"טְפַגט9ג היה אחד המע- טים שהעסיקו עצמם מבחינה מדעית ברשת הרכבות". חייו של 6 נכרבו בקווי המסילה. הוא המציא ב18387 מסיר מכשולים לקטר, הראשון בבריטניה. הוא נכח בטקס החנוכה של קו הרכבת מהזטזט 1300 ל"[ססקטאו] | ב18307. על הקהל המריע לתנועתו הראשונה של הקטר, הוא כתב "חששתי... שהאנשים מנסים בכוח זרועותיהם לחסום את תנופתה של הרכבת האדירה שלנו". התוודעותו הרשמית הרצינית עם עולם הרכבות היתה בשנים 1837- 8 בשניהל מחקרים בקו הרכבת חזטוצט\ 1הטזכ) של |שחוזם .א.] אשר נעה בין לונדון לבריסטול. מחקרו אודות הבטיחות והיעילות של קו זה "הקדימה את זמנו במאה שנה", טוען |03ז86. 6 נסע ברכבת כמלח בסירה: הוא הכיר כל סיבוב במסלילה, כל חצית כביש, כל מסעף. "אוזני", כך כתב "הפכה להיות רגישה לקולות מנוע רחוקים." המיזנטרופ 0 היה ידוע כ" חסוחו |בסוזהוחטגוג]א'י. בשנותיו המאוחרות הוא סבל ממיזנטרופיה והתיחס לאנשים כאל טיפשים וגנבים. ב- ו186 הוא אמר שמעולם לא זכה ליום מאושר אחד בחייו והיה שמח להיפטר משארית ימיו תמורת 3 ימים כעבור 500 שנה. 2 . בשהוא סובל מגיחוכיהם של הסובבים אותו ומעקיצותיהם של יריביו, הפך טג חסר הסבלנות לטיפוס כעסן דוגמת שוכן המערות טימון. למרות זאת, כפי שכותב חברר טו6אוחש!1ס]. [טחסו.ן "היה משהו תמים ולא-פוגע במיזנטרופיה שלו,... הוא שנא את האנושות ולא את האדם". דוגמת טימון של שייקספיר, טְטָט83 יכול היה להפוך למנהיג נערץ. (ההחאקטטת5, כמובן, אינו מסכים: "איני מכיר אף משרד ממשלתי או כל משרד אחר שאליו הוא מתאים, בודאי לאף משרה הדורשת הגיון ומזג נוח"). כמה מעורר ענין היה יכול להיות מקום עליו 3300386 היה אחראי. שערו בנפשכם את תכניתו בשיו ]0 60 ל"בשרון ההמצאה של שפופרות דיבור זעירות". (טאַ8009 חישב ומצא שדרושות 17 דקות לשידור מילים שנאמרו בלונדון עד שיגיעו לליברפול). או תכניתו לשיגור מסרים "העטופים בגלילים קטנים" על פני כבלים המתוחים בין צריחי כנסיות. ב"מעברים" הוא מתאר כיצד בצעירותו במעט טבע כשניסה לבדוק את המצאתו להלך על פני המים. ב"]0 ווטווו/אוס) 186 מס צשיוווסט[ווסי) הסס] וז ]0 6טט/מוו5 שחו אנו מוצאים אותו מתאר את נסיונות הבישול שלו משנת 1837 "תבשיל בשר עם ירקות" בקופסאות מושחרות (עם חלונות זכוכית) קבורים באדמה. לקראת סוף חייו הוא מהרהר בהמצאה למניעת זיוף של שטרות בנקאיים ועובד גם על מחקר בתחום הניווט הימי. מניתוח סקרנותו המבדחת בלפי דברים רבים ומחוש התפעלותו מהסובב אותו אין מנוס מהמסקנה ש-8:00 ברח מפאתוס והגיע לגדולה. הוא אמר שלא חי יום מאושר אחד בחייו, והיה מוותר עליהם בשמחה אם וכול היה לחיות 3 ימום כעבור 500 שנה. % 6 ... הפנטגון בדק כ-35 מערכות | לקבלת ההלטות/7א0י5 אסופע 15 6) ובחר ב-ץז 517978% שק 0 כמרכיב העיקרי במרכז המידע שלו. לדבריהם: *המערכת משתלבת הלטב בתכמת מרכז המלדע שלמו... היו למו דרישות רבות ובימקן ח:זןי, תאימות אינפלציומת, סיוע טכני, תמיכה לסביבה רכבת משתמשים, גיבוי של חברה יציבה (דרישות להמשך פיתוח המערכת. ץק 59 עמידה בכולן. 1 ישצות שתסוהטוטקומ60 . 90 7 9 % 1 וכו בי ויהנ יי וברי ג שלך. *> פנה אלינו וראה הדגמה של ש/וא515צ5. הפתרון המושלם לבעיות התוכנה טכנולוגיה מתקדמת בע''מ עתידים נוה שרת, רח' דבורה הנביאה, ת.ד. 13045 תל-אביב 61130 טל. 03-491262, טלקס: ווודג 342621 16 666 .12 תק056[* עיבוד תמלילים רב-לשונו יתרונותיהם של ההדפסה והעריכה הממוחשבות מנוצלות כיום בכל השפות החיות המדוברות בעולם. גם כתיב מורכב, דוגמת היפני או הערבי, ניתן היום לעיבוד. הוא מתגלה כיעיל במגוון שטחים, אך קרוב לודאי ששימושיותו עבור מספר גדול ביותר של אנשים מתבטאת ביכולתו לתפקד כמכונת-כתיבה. בתפקידו זה, מאפשר המחשב למשתמש להביט בטקסט המוצג על גבי מצג, כך שניתן לתקן ולהגיה את הכתוב עוד בטרם הגיעו לניר. סוג תכנית המחשב המספקת יבולת זו ידוע בשם תוכנה לעיבוד תמלילים. עד התקופה האחרונה היו המחשבים מוגבלים במידה רבה לעיבוד מילים בשפה האנגלית. אין הדבר מפתיע: מרבית המחשבים פותחו בארצות דוברות-אנגלית והאנגלית מצידה משמשת גם כשפת המס- חר הבינלאומית. למרות זאת, אין כל סיבה טכנית להגביל את עיבוד התמלילים לאנגלית. ובאמת, תוכנת מעבד התמלילים מסוגלת לטפל לא רק בצרפתית, גרמנית, איטלקית, רוסית, ספרדית ושפות אירופא- יות אחרות אלא גם בשפות להן כתיב מסובך יותר דוגמת ערבית, סינית, עברית, יפנית וקוראנית. עמִיתִי ואני בחברת אסזטא מפתחים תוכנה לעיבוד תמלילים רב-לשוני עבור תחנת עבודה של מחשב אישי המכונה 518 המיוצרת ע"י אסזטא. רעיוננו הבסיסי טמון בגישה שהמחשב צריך לטפל במובן האוניברסאלי של המונח "טקסט" כדי לכלול בו את כל השפות החיות בעולם וכן צירופים שלהן. בפועל, המגוון המופלא של סימנים כתובים שהמציא המין האנושי, חייב לחיות בצוותא עם המחשב. תחילה נראה הדבר בלתי-אפשרי. הכתיב הערבי, לדוגמה, נכתב מימין לשמאל בצורה מסולסלת. הכתיב התאי (סיאמי) ואחרים, אשר נגזרו מההודית העתיקה, מכילים אותיות המדלגות לעיתים על שכנותיהן ויוצרות "בלבול" פונטי. לעיתים אף מוקפת אות ע"י שכנותיה. הקוראנית מקבצת את אותיותיה באשכולות של הברות (האלפאבית הקוראני תוכנן מתוך טיוטה שהוכנה ע"י קבוצת משבילים ב-1445). הסינית, העתיקה ביותר מבין מערכות הכתיב החיות, מורכבת מעשרות אלפי תווי הבעה (אידאוגרפים). כל תו הינו חיבור קאליגראפי זעיר בתוך מסגרת עצמית ריבועית. נראה שמפתחי המחשבים ותוכנת עיבוד התמלילים זכו בפינוק בדמות השפה האנגלית, אשר מתברר שהיא מ הכתיבה הפשוטה ביותר: אותיות אלפאבתיות הבאות זו אחר זו. ה מחשב האישי הפך להיות פריט מוכר במשרד ואף בבית. ו בוול 5 וחקו קט | 1984 ע11 . האשתטו ה סש /ותטוסט | * מעבדי תמלילים | --- להתרחב כך שיכיל את כל המגוון המלא של מערכות הכתיבה בעולם? ניתן לחלק את האתגרים הרבים שמציבה מטלה זו לשלוש קבוצות ראשיות. צריכה להימצא דרך להצגת הטקסט בזכרון המחשב; צריכה להימצא דרך להקיש את הטקסט דרך לוח המקשים של המחשב; חייבת להיות דרך בה יציג המחשב את הטקסט לפני המדפיס. אתיחס לשלוש קבוצות אלו כאל קידוד, הדפסה והגשה. במונח הגשה אני מתכוון הן הצגתו של הטקסט על מסך המחשב והן הדפסתו על גבי גליון ניר. הקידוד נשלט ע"י גורם יחיד: המחשב מסוגל לאחסן אך ורק מספ- רים. יתר-על-כן, הוא מסוגל לאחסן רק מספרים בינאריים המורכבים ממחרוזות של "ס""ים וז"1"דים. מכאן שטקסט מיוצג ע"י המחשב כקוד מספרי בינארי הניתן לכל אות. במקרה של השפה האנגלית, קיים קוד 1 (-6זט1ח1 הסוזהוחזס]ה] זס! 6006 6ז008ה91 תבסוזסוח א טטחון) המקצה לאות "גי את הערך הבינארי 01000001 ולאות "ט" - 0, ל"ש" - 01000011 וכך הלאה. כך, כשאתה מדפיס את האות 3 על פני מקלדת המחשב, מתוכנת בעצם המחשב לאחסן את הקוד המספרי וססססטוט. וכשהוא צריך להציג או להדפיס את האות שקידודה 01000001 הוא מפיק את ציורה של האות ג. ככל שהנחיות הקלט והפלט עקביות, נראה לך שבעצם אוחסנה האות ג. כ וצד יבול מחשב שתוכנת במקור לטפל רק בטקסט אנגלי מחשבים אוגרים מידע בדרך-כלל ביחידות של בתים, כשכל בית הינו קבוצה של 8 סיביות. לכן נראה הגיוני שטקסט יוגדר כבית לכל תו. הצרה היא שבמבנה כזה יש רק *2, או 256 דרכים לצרף "ס"דים וז"ו"זים וליצור בית. השפות החיות בעולם מכילות הרבה יותר תוים. סכימת קידוד בת שני בתים, אשר בה כל אות תזוהה ע"י שני בתים עוקבים, תניב 2%, או 65,536 קודים אפשריים; סכימה בת שלושה בתים תניב *:2, או הרבה מעבר ל-16 מיליון קודים. אולם, יישומה של סבימה בעלת שניים או שלושה בתים לכל אות, בשפות שדרוש רק בית אחד, תגרום לבזבוז נפח בזכרונו של המחשב. הפתרון טמון בהקניית כושר התרחבות לקידוד כך שיתרחב מבית אחד לתו עד שניים או שלושה כשנדרש. הדבר ניתן למימוש ע"י הקצאת מספר בתים אשר ישמשו כאַתָּתִים למחשב ויציינו בפניו שדרושה התרחבות. 2 צעד הראשון במיסודה של טכימה לטיפול בקידוד רב" [ לשוני של טקסט הוא להקצות קוד בינארי לכל האלפאבית - הקיים בעולם. האלפאבית הרומי יקבל את הקוד 00000000, ל - 00100110, הרוסי - וווססוסס, הערבי - סססססווו וכך 8 ו הייחודית, כדוגמת בחירתן של האותיות 5 ב דואליות, מבוססת על תקנים בינלאומיים). הקוד וווווווו וכנן כַאַתֶּת להחלפת האלפאבית. המחשב מתחיל לעבוד תוך וע ו האלפאביתי הינו 00000000 - כלומר הכתיב הרומ" ב ם כל אימת שהוא נתקל ב-11111111, הוא מזהה שעליו 8 - ף את סוג האלפאבית לקוד השפה שיבוא מיד לאחר האַתֶּת. 5 ה יי את בעית קידוד הטקסטים עבור האלפאביתים הפונט- ל ם. האידאוגראפים הסינים דורשים מעל 65,536 תווים מה הדויבית. על מנת להכיל גם את הסימנים הסינים יש צורך להכניס רמה גבוהה יותר בהיררכית הקידוד. ניתן להתייחס לקבוצה של 65,536 אותיות כאל "סופר-אלפאבית" ולהקצות שני בתים של וווזוווד בצורה עוקבת על מנת לציין תזוזה לסופר-אלפאבית. האות יגרום למחשב להתייחס לבית העוקב כקוד מספרי של סופר- אלפאבית חדש ולזוגות העוקבים של בתים באל קודים המגדירים סמלים באותו סופר-אלפאבית. הסופר-אלפאבית הראשי, המכונה % פנה כעת לטיפול בהדפסה. עבור מרבית הלשונות העיבוד בטקסט ושידור אלקטרוני של הטקסט תלוי לא בצורתו הגראפית אלא בסידרתיות הפנימית של הבתים המייצגת את תכולות המידע. המורכבויות האמיתיות. היחידות בתוכנת עיבוד-תמלילים רב" לשונית ממוקדות בהדפסת ובהגשת הטקסט. 0 הווא כל אשר נחוץ למשתמש, פרט למקרים הנדירים של הינו די פשוט, משום שכמעט כל שפה חיה תתמקם בנוחיות תווים סיניים. בלוח מקשים סטנדרטי של מכונת כתיבה. ואכן, בהדפסה אסטרטגיה זו של "קידוד גמיש" אשר פותחה ע"י זט 096 אלקטרונית קל לתוכנה לשנות את "התיחסות" המחשב למקשים כך מחטיבת המערכות המשרדיות ב"אסזטא, פותחת את עולם האפשרו" שההדפסה הינה בעצם אלפאבית אחר. לדוגמה, לחיצה על מקש 8 ות לטווח של יותר מ-16 מיליון תווים, כולל האידאוגראפים הסי- גורמת למחשב לאחסן את האות הרוסית 42 או את האות הערבית ניים. בודבזמן, היא תורמת לאופטימיזציה באחסון טקסט ע"י קידוד בהתאם להתיחסות המקלדת. המחשב יכול אף להציג על המסך אלפאבית רגיל (כלומר, פונטי) בעל בית אחד לכל אות. היא מאפ" דיאגרמה קטנה המכונה מַקָשַת וירטואלית, אשר מזכירה למדפיס שרת לתמליל מכל סוג שהוא, של אותיות שפות חיות, להיות מיוצג באיזה אלפאבית מתוכנת כעת הלוח להדפיס ואילו מקשים מתאי- במחשב בצורה חטכונית כסידרה של בתים. מים לאילו אותיות. סידרת הבתים מאוחסנת בסדר לינארי בהתאם לסדר הדיבור ועי"כ עבור מספר שפות יכול המחשב לפשט את ההדפסה עצמה. כתיב היא מבודרת מהמורכבויות הגראפיות, דוגמת תצורות משתנות של ערבי, למשל, כולל צירופי תוים מיוחדים המחליפים את האותיות אותיות ועירוב כיוונים אשר איתן חייב טקסט רב-לשוני להתמודד. וחש! " (לאם) ו- /4 (אַלִים) כל אימת שהן באות בסדר עוקב; עובדה שנראית מפתיעה: העיבוד הפנימי של המחשב, בטפלו בטק- במכונת הכתיבה הערבית תופס הצירוף מקש מיוחד. המחשב יכול סט רב-לשוני, אינו מושפע מנוכחותם של כתיבים אקזוטיים. פעולות להגיש אוטומטית את כל צירופי /1-0/4ש/ (לאם-אליף) כתו מיוחד עיבוד התמלילים כגון עריכת טקסט, חיפוש תווים או מילים מסוימים ועי"כ מבטל את הצורך במקש נפרד. המחשב גם מסוגל לטפל בע :<ע יש גו 31 גי יגת 2 ץאט 411020570 1:1 [הביתטק:ים :מג מש טס 1 2 -)) = 0129456700.>=<790[7/ -, ++95.8'0+"| פתתרתתלהם 110 ו 110000 1530 1ם וי עד הכיא ונתת :פס ג :מגמנגת עוטנ צואש שיד תסאאלת :3666 0 שח סא 21 בסה" אי 5 !5 21161 (06088108עכן 100 2 [ 14 ( 8-8 "2 ( 6 כ 16060 ו 2 4216 כ 5- 4505 כב של 2151816 5-05 6 2 4281-בו 11 5 וכע כ2--4 0 42202 ₪6 264 גצ[ (-1, 440 ובע 0145 1 ב( 5ב 5 בוג 4-ב | |(, |ב-כק 90| ב ם 41402 9 4-1 2-4 יי ו וו | 2 כ כ 5 . |( כ 3 נ ל 5 3 | 4216 [1ב-במםי 61 שובי שסינכן (155 5 ![1416) 8ה1פצס6סיכן סוס ש (%9 ג 8 2 )6 טכ 16000 ב ניז5]0 הי צן ]16 0/6 .110י1או6כן1 [טיו6איסכן 8 110 6 31 110161 צו 11 ,ע8]כן015 116 וס 60י6110061י 6 .086ע26 116 אַתוצוו 601661108 46 ות 10 4035 4% 2067-0609 ר.אצ. ‏ , 2 17 םדי הט תג הק דד 6 0055 02 כ-י59? בםב?בוג'] 4 במגשגזוה זמ 1 1006 ₪ 206 77:55 +0%ז ד 7 תה 77147012+4 202282%08 002705 3000900021 05777 0977|]|7521/20-2/ 2 / 2757 2+7+ללב|ה(לב3 בג 2 8 5-9 6 ספוש 3 החקל א כ לו |( שר ו 6 ל מל המוה מה ב ו 1 6-9 | -5097% תי -] .₪ 78 7 :89-27 = (9,776 61 מומפר) נכמב) 56)מותלי מצ םקו :5 3 כמ - 5 6-5 108 לטו כ ה | 4+ 7+ ד>6 /5%%5 5 2270 ₪ מו ייא אמא | 255042 5>שד מז ן 8 צ = כ << סע .ג ₪ טש ₪ שם. .77 .[גתתג1! :1 | .-- ד | [4 4 ד ג 4.22 | 198 הל פ] ( 2223000 22 2130/02 2+ בה >הצצ0)טצו 77770 3114867 5 ₪ ל 1 אבגדהוזחהטיךכלםמןנסעףפ ץצקרשת .אשת ו 0 טקסט רב-לשוני מוקרן על המסך של תחנת העבודה. בחלק העליון הימני מופיע "לוח מקשים מדומה" הקובע את השפה שבתוקף (ברגע זה, ערבית). מתחת ללוח המקשים מופיע מסמך בערבית ובאנגלית. המחשב מאפשר לכתבנית לשלב שפה בתוך רעותה תוך כדי שמירת הכיוון של כל שפה בנפרד בזמן ההקשה. מתחת לטקסט מופועים '6005*י המייצגים את האמצעים השונים (כמו מדפסות) העומדים לרשות המשתמש. 7 ->*==ק ו הש | באותיות המשנות את הופעתן בהתאם למיקומן במילה. בעזרת תוכנה לעיבוד תמלילים עבור כתיבים אלו, צריך המדפיט רק להכניס את הסידרה הטבעית (כלומר, הפונטית) של התווים; והמחשב יטפל בבר בנטל הכרוך בעיבוד מורכבויות הכתיב. קיימת רק שפה אחת חיה אשר מורכבותה מציבה אתגרים אף בפני כישורי המחשב. זוהי המערכת האידאוגראפית הסינית, היפנית וגם הקוראנית. התווים האידאוגראפיים הסיניים, אותם ניתן לכנות במונח היפני /(40₪, הופיעו בפיקטוגראפיות כבר לפני יותר מ4,0007 שנה וצורתן הנוכחית עוצבה 2,000 שנה מאוחר יותר. אחרי כ500"7 שנה אימצו היפנים והקוראנים את השפה הסינית לשימוש רשמי ולימודי. כדי לכתוב את השפה המקומית הם המציאו אותיות פונטיות: את תווי הרשוא (200006 שח פזוו/) ביפן ואת הד שופ בקוריאה. התווים הסיניים לא התאימו מלבתחילה לכתיבה בשפה המקומית ועתה הם היו מיותרים. אף-על-פי-כן, יוקרת התר- בות הסינית הולידה כתיב כּלאיים. כיום, האלפאבית הפונטי ביפן ובקוריאה משמש בעיקר לרישום סיומות המילים (דוגמת הסיומות האנגליות שט- ופַחו). (ו משמשת לכתיבת שורשי מילים, כלומר מילון בסיסי לשפה. ביפן פוחת והולך מספרם של תווי ה7ו4 הנראים בטקסט מודפס: הוא צומצם ל-5,500, כמחצית מהמספר השכיח בסין. כבת מהכתיב המסובך ביותר בעולם: הוא נשארה תערובת של אידאוגראפים ב-:ו/4 יחד עם אותיות פונטיות ב"ווווא. עקב מורכבות זו, קשה ליפנים להדפיס בשפתם - מעל 90% מהמסמ- כים ביפן כתובים ביד. תזוזת ידו של הכותב עלולה לגרום לזריקתו של עמוד שלם. יתר-על-כן, מרבית המסמכים קשים לקריאה אלא אם כן הקורא מתמחה בכתיבה תמה. למען הדיוק, יש מכונת כתיבה ב"ןוא אך היא נראית כמכונת דפוס קטנה והיא איטית ומייגעת. מדפיסים מקצועיים נדירים למדי ופריונם כ-20 תווים בדקה, או 10 עמודים בלבד ביום. חצ 11880 מאוניברסיטת טוקיו, מומחה בחקר ההיסטוריה החברתית של ההדפסה, מציין שאין הדבר פשוט עבור חברה לחזות את נחיצותה של מערכת הדפסה שימושית בשעה שזו לא היתה קיימת. בארצות-הברית לא היוותה מהירות ההדפסה בעיה לממציא מכונת-הכתיבה; הקשת מגע (עם כל עשר האצבעות על הלוח) הומצאה רק 14 שנה אחרי רישום הפטנט על מכונת-הכתיבה. באסיה המצב זהה. השיטות הראשוניות להכנסת הזו למחשב לא היו יעילות במיוחד. כמה מהשיטות השתמשו בלוח שהכיל כמה מאות מקשים כשלכל מקש היו שייכים מספר תווים. היד הימנית לחצה על מקש כזה בעוד השמאלית "מלהטטת" במספר מקשי תזוזה מתוך המאגר, על מנת לציין את התו המסוים הנדרש. שיטות אחרות דרשו מהמדפיס לנתח כל תור וא ואח"כ להכניס סידרה של סמלים מקודדים. הדבר הפך מייגע עוד יותר מאשר חיפוש אחר מקש מבין מאות. בשנים האחרונות פותחה שיטת הדפסה חדשה ל-וןוו; היא מתאי- מה למדפיס הממוצע בצורה מושלמת כל-כך עד אשר היא הופכת להיות תקן בקרב היצרנים היפניים. ואכן, היא מאפשרת הקשת 50 תווים בדקה למדפיס ממוצע ועד 150 תווים למדפיס מצטיין. השי- טה, הנקראת המרה פונטית, מורכבת משלושה צעדים המאפשרים ליפנים לכתוב. את שפתם בצורה פונטית. המדפיס מדפיס מילה בסמלי אוואַו/ו/ פונטיים. (אָיוּת פונטי זה נלמד ע"י היפנים בגיל הילדות).. כדי לשנות את האָיות להוא לוחץ המדפיס על מקש קט-100%" מיוחד והמחשב מוצא את האיות הנכון ב"ז]וו0 מתוך מילון המאוחסן בדיסק מגנטי. אם למספר מילים איות פונטי זהה או של מילה מספר איותים ב"ןווו (זה קורה ב-40% מהמקרים), מציג ב כל חלופה על פני מקשת וירטואלית והמדפיט בוחר במתאי- . = תוצאה מההיסטוריה המסקרנת שלה, השפה היפנית מור- דפסה בשיטת ההמרה הפונטית נזקקת ללוח מקשים 1 סטנדרטי של מכונת"כתיבה. תווי ה"וואפָחזו/ משתבצים למופת בלוח כזה; למעשה, יש סידור מיוחד עבורם. נוס לכך יפנים רבים מכירים את לוח המקשים האנגלי ואינם ב ללמוד מערך תווים אחר. כשבוחנים את סולם העדפותיהם של המדפיסים במערכות ההמרה הפונטיות מתגלה שמערכות רבות מציעות שיטה הנקראת המרת [מושי. ]ומוס מציינת את השימוש באותיות רומאיות לאיות מילים יפניות. ₪ ,+ ,50/110208 ומילים רבות אחרות הן בעצם איוּתים ב":(שווטיו = המוכרים היטב למערביים, מרבית היפנים מכירים אותם גם כן. כדי להדפיס את המילה וזא יבול המדפיס להקיש את האותיות 1 ₪ + 4 4 המחשב ימיר זאת תחילה ל-אווושואו - 786- ואח"כ ל"וןוווא 4 % . כשמציגים את הבחירה בין הדפסת ואו על לוח מקשים יפני סטנדרטי לבין הדפסת ו[אוווסיו על לוח מקשים אנגלי, מעדיפים תשעה מתוך סו יפנים את האחרון. הצעד השני בהדפסה בהמרה פונטית - בו תר המחשב אחר המילון - מסתבך מאוד עקב הסיומות המיוחדות של השפה היפנית, אשר דומות לעיתים לאלו של האנגלית. (לדוגמה, וו פירושר 0]000" א ו - וו שאר המילון יבול להכיל הרבה מעבר ל-100,000 שורשי מילים. התצורות השונות מסתכמות בכמה מיליונים. המחשב לא יכול לאחסן את כולן. הבעיה נפתרת באמצ- עות תוכנה המשרטטת את סיומות הדקדוק היפני וכך מקבל המדפיס ניתוח איות פונטי. בפועל, יודעת מכונת-הכתיבה את הדקדוק המו- שלם של השפה בה היא מדפיסה. 0 0100000 01000010 01000001 | מבנה פנימי פ 06 8 4 יצוג חיצוני 0 ה ו001000 00100010 00100001 ווו00100 | ווווווור 1 מבנה פנימי ז 8 5 / אלפבית רוסיי העתקת יצוג חיצוני אלפביח 0 001110000 0 וו0100101 0 01000100 | 00000000 | 11111111 | ווווווזו || מבנה פנימי ו .1 ו סופר אלפבית העתקת העתקת יצוג חיצוני סופר אלפבית אלפבית | קידוד גמיש מאפשר לייצג את כל סוגי הכתב הקיימים בעולם, תוך הקפדה על העיקרון שמחרוזות הסיביות המייצגות את הטקסט הרב-לשוני תהיינה באורך מונימלו. באנגלית (ג) קיים מבנה סטנדרטי הידוע כ-45011. כל בית מייצג אות. לשפות אחרות, כגון הרוסית (0) הבית שייצוגו הפנימי הוא "111 111 11" מהווה סימן "העתקת אלפבית" (88060ק1ג חזו>). פורושו שיש לפענח את הבית הבא אחריו כקוד לאלפבית שונה ואת הבתים אחריו כתווים באלפבית זה. לסינית ויפנית (6 נדרש מבנה יותר מסובך. שני בתים עוקבים של "111 111 11" מהווים "העתקת סופר אלפבית". הבית הראשון אחריהם יהיה הקוד של הסופר-שפה ואחר כך ייצג כל זוג בתים תו אחד בשפה זו (אידאוגרפום). שוש ןוה גו אופ אהת =ו1א 14 בוו 8 | 0 | 00110001 | 01000111 | 0 , ודוס | 00110001 | ו1ו01000 | 00110001 | 11100000 | וווווווו . סופהחה ו דםשם הק וג דש8ההק וה הצגת הטקסט פירושה תהליך ההקרנה של הטקסט על מסך או הדפסתו על ניר. ההצגה של המילה הערבית "אל-איסלם" מצביעה על רמת המורכבות שבהצגה כזו. בזכרון המחשב המילה הינה סדרה של 8 אותיות (3). לצורך הצגתן גדרש תהליך מיוחד. תחילה מאותרים שנו מופעים בהם האותיות "לם" ו"אליף" הינן שכנות. הכתיב הערבי דורש להחליפן בצירוף שתי אותיות הדומות לאות העברית ע (ט). לאחר מכן מחפש המחשב סימנים מווחדים, כמו "אמזה", שאותם יש למקם מתחת או מעל האותיות (6). בשלב השלישי מחפש המחשב אותיות שיש לחבר לשכנותיהן. ה"שין" וה-"לם-אליף" מקבלות צורה מחוברת מיוחדת (4). לבסוף מקרין המחשב את המילה על המסך, או מדפיס אותה על ניר, כאשר סדר ההצגה הוא מימין לשמאל, כדרוש (6). פן "גולד'י. חדשנות ואיכות בתדפיסי גרפיקה צבעוניים. אתה צריך חווין "וטוושיוסוס6 הלתאים לחומערה עולך, לתוכנה שלך ובעיקר לךר יותר ויותר חברות ובתי עסק מגלים שגרפי- קה צבעונית היא אמצעי תקשורת יעיל, מהיר ומשכנע יותר. משתגלה זאת גם אתה, תגיע מיד למסקנה שתוויני ה"זסווזאתס1ס6 של גולד עונים על דרישותיך הבררניות ביותר. תוועי ה- 601067 פשוטים בשימוש, ועונים על כל הצרכים העסקיים והטכניים שלך. הם תוא- מים כל מחשב, ומשתלבים בכל חבילת תוכנה מקובלת. בין אם אתה מבקש להפיק גרפים פשוטים, ובין עם נחוצים לך שרטוטי תיביים בפורמ- טים של 8% אינ' א 11 או 11 אינ' * 17, לנו יש תווין שיתאים בדיוק לצרכיך ו... בדיוק לתקציבך. בתוך ההיצע שלנו, תמצא גם את קידום הניר האוטומטי ליישומים גרפיים. כשאתה רוכש את תוויני הזז6)וזשזס[60 של גולד, אתה מקבל יחד עימם גם 45 שנות נסיון מוכח בתדפיסי גרפיקה צבעוניים. לכן, אנחנו יכולים גם לתת לך גיבוי אחריות כל כך מקיף, אחריות ושירות שאמינותם רכשה מוניטין בעולם כולו. צלצל לגולד מכשירים, אגף רש- מים טַל. 454117- 052 ונתווה לך תווין להצלחה שלך. חוויני גולד? צבע חדעו לעטקים עולך. 908 גולד מכשירים, אגף דשמים רעננח, רח' אחוזח 17ג, מיקוד:45373, טל 456147 - נפט יימעתקיי החברה האמינה לשווק מכונות לצילוס מסמכיס חוגגת מלאת 20 שנה להווסדה ומודה לאלפי הקוניס שבחרו בה לייעסק הנבחר 1985 הח ג ד ש במחיר מבצע קח לך היוס מכונת צילוס עס טכנולוגית צילוס חדישה אגזט ממבחר הדגמים - מכונות צילוס מסמכים על נייר רגיל, מגודל פוליו ועד 42, עס הגדלות, הקטנות זום! וצבע! משרד ראשי: ת'יא, רחי מרכז בעלי מלאכה 20, טל. 03-299483,282031 סוכנויות אזוריות תל-אביב: מיגד בעיימ -- סניף פרז 03-371742 מיגד בעיימ -- דיזנגוף סנטר 03-286830 ירושלים: צילומית בעיימ ‏ - שמאי 19 245662 חיפה: סיגמנט -- נתיב חן 1 (נוה שאנן) 04-238980 באר שבע: יעיל בעיימ -- העצמאות 36 | 057731645 | 77 ץק : מק = זו = = 24 ) יודיי ילו וו דתי למיקרו מחשבים ! + מודמים עם תוכנת תקשורת. *> תקשורת ללא שיבושים. * קצבים 1200, 2400, 4800, 0 על קוי חיוג. * חיוג וגישה אוטומטית למחשב. = מודם בכרטיס נתקע במיקרו % מחשב, ומודם כיחידה תקשורת מחשבים בע" צ ו עצמאית. | (לשעבר ביטסום )| כ ךר ו * שרות בכל הארץ. בינת תקשורת מחשבים טלפון - 03-494511 > רחוב הנחושת 8 רמת החייל תל-אביב 21 היתרון העיקרי בהדפסה בשיטת ההמרה הפונטית טמון בעובדה שההדפסה מנותחת ע"י המחשב מילה-אחר-מילה ולא /(ואא אחד בבל יחידת זמן. שער לך את אופיה של ההןזווא. למרות שכל תר ןא מייצג תפישה נפרדת, מורכבות מרבית המילים בסינית, יפנית וקור" אנית משתי תפישות כאלו (ולכן משתי /0), דומה למילים האנגל- יות 9106820076 ר0//70007ז.השילוב מאפשר יצירתן של מילים רבות נוספות אשר אינן שייכות ל-₪₪א. נוסף לכך, הוא מפחית את אי-הבהירות הפונטית של השפה. לדוגמה, מילון יפני מביל 64 צירופי ןא המבוטאים 00 ו-53 צירופי אא המבוטאים ווסץא אולם רק צירוף יחיד של אסעאווטו, שמשמעותו או "הבירה המזרחית", שמה של העיר טוקיו. תאר לך, אם כך, את הדפסת המילה ווסעאווסו. בשמוקש א ו בד /[מ0א, חייב המדפיס לברור בצורה כלשהי את ה"ווס! המתאים מתוך 4 חלופות ואת הדווסעא המתאים מתוך 53 אפשרויות. מאידך-גיסא, המרה פונטית דורשת שהמדפיס יקיש ו60%61/ (אות אות). המחד שב יגיב עם הזוג המתאים היחיד הנכון ב"זוושא. יצירת המילון הממוחשב העניקה למחשב תוספת זכרון שהשתחררה מאחסון המידע ב-קאוא. זה מפחית במידה ניכרת את כמות הנתונים שעל המדפיט להכניס למחשב. דנתי בשיטת ההדפסה בהמרה-פונטית בהתיחס לשפה היפנית אולם הדבר זהה ויעיל גם בקוראנית ובסינית. בקוראנית לוח מקשים ב"זוופווו! פופולרי; ובסינית מכונה האיות הרומי אועווק והוא משרת בצורה דומה לזו שמשרת ה-"/שוסז ביפנית. לדוגמה, שמה של העיר שַחו(ו80 יכול להיות מודפס בפשטות שַ//2 . כדי לדייק, נציין שלכל הברה בסינית תבנית קולית מסוימת והכנסה זו של אותיות לא מגדירה אותו. גם כך, הדבר מותיר רק שתי אלטרנטיבות: ₪ ?1 או חטסזפאטגטיי (רקע) ן- שג או ]69108 חזטתוזסא*י (הביד רה המזרחית). הרבה יותר קל למדפיס לבחור בשתי אלטרנטיבות מסוג זה מאשר שליפת הסימן הנכון בקידוד כל הברה. הסינית מורכבת גם מניבים המשתנים בהיגוי אולם הביטוי המנדריני הסטנדרטי נלמד ברחבי העולם והוא שפת אם ל-750 מיליון מדפי- סים. סון בזברונו. אפנה כעת לאספקט השלישי של עיבוד תמלי- לים רב"לשוני: הגשת הטקסט המאוחסן במחשב. בעיבוד תמלילים בשפה האנגלית יש התאמה אחד לאחד בין הקודים המספריים במאגר המחשב לבין התווים המוגשים והמוצגים על מסך התצוגה או על גליון הניר. אולם, בתוכנה רב-לשונית מלאה, יש לחסום התאמה זו ולהחליפה בתכנית עשירה יותר. בשמעבד המח" שב סידרה של קודי טקסט לצורך הגשה, הוא חייב לבחון כל צירוף של קודים עוקבים ויש לאפשר לו לבצע חישוב כלשהו כדי שיוכל לבחור את התצורות הגראפיות ואת מיקומם של התווים. במיוחד, חייב המחשב לבדוק אותיות מסוימות המשנות את צורתן בתלות במיקומן ולהציג עיצובים מתחלפים האופייניים למערכות כתיבה רבות. דוגמה ליישום רעיונות אלו מסופק בטיפול באות היוונית 6 (₪6ש/ג) ההופכת ל- (6) בשהיא ממוקמת בסוף מילה. במחשב מאוחסנת כל .וז בתצורתה הרגילה אף אם היא בסוף מילה. אולם, בכל פעם שנקרא המחשב להגיש ,וזו הוא בוחן את האות העוקבת. אם הוא מוצא שאין אחריה אות, סימן שהיא מתפקדת כ- 5816 סופית ואז יגיש המחשב את צורתה המיוחדת ולא את צורתה הרגילה הערבית מסובכת אף יותר: למרבית האותיות ארבע תצורות, בתלות במיקומן במילה (לבדר, התחלה, אמצע או סוף) וכן בצורת חיבורה לאותיות שכנות, ואז האות מקבלת ניקוד מעליה או מתחתה. אף- על-פי-כן, הפתרון דומה: ניתן להנחות את המחשב לבדוק את הקונטקסט של כל אות לפני בחירתה של הצורה הראויה להגשה. כל האילוצים צריכים להילקח בחשבון כשידוע שהמחשב מסוגל לבצע כל חישוב שהוא כדי לקבוע את ההופעה הסופית של הטקסט, אלמנט חשוב בהגשה הינו הקשירה, אשר בה שתי אותיות או יותר מתמזגות ליצירת תו מוגש יחיד. במרבית מכונות הדפוס באנגלית קיימות קשירות לצירופים מעטים של אותיות. העיקריות שביניהן הן: ] .= .₪ .₪ ריז]. תוכנה הלוקחת בחשבון את הקונטקסט של כל אות מסוגלת להנחות מחשב כך שיגיש את המילה ש0/(6 בארבעה תווים חח ארתי כיצד טקסט רב-לשוני ניתן להדפסה על מחשב ולאח- תוך שהוא שומר בזכרונו שהסידרה בת ששת התווים - 066 0- 6 דורשת עיבוד נכון של המילה. ניתן לאמץ גשה דומה גם לחתך-דיבור או לטעמי דיבור, כמו ב"זווופט הגרמני 4 או ה- הצרפתי. ארגון התקינה הבינלאומי דורש שסימנים מיוחדים אלה יוצגו במחשב כקודים נפרדים הבאים לאחר האות לה הם שייכים. אי-לכך, 4 מיוצגת ע"י שני תווים. המחשב יכול להגיש את שני הבתים "ו"וו כתו יחיד - ו בעזרת אותו תהליך המגיש את שני הבתים / ו"/ כקשירה :]. כתיבים מסוימים דורשים תוספת של סימנים רבים מעל או מתחת לבסיס התו; גם כאן, מסוגל המחשב לטפל בבעיה בצורה דומה אך מורכבת יותר. גם מבנהח האשבולות המאפיין את כתיב ה₪17וו/ הקוראני ניתן להגשה, אם נספק למחשב תוכנה מתאימה אשר תכיר את המשתנים המיוחרים של האותיות הקוראניות, אותן תבנה בקבוצות ריבועיות. בצורה דומה, תלילותם המשופעת של מספר תווים בשפה הערבית הנכתבים מתחת לקו השורה תבוא לידי ביטוי בהגשה ותשחרר את הטיפוגראפיה הערבית מאילוץ הכתיבה בקו בסיס. בשפה ההינדית, המילה ;₪6 עצמה נכתבת כשה"וטאסצ שלה (/) מופיע לא בסדר הפונטי. הוא ממוקם לפני האות ו/ אולם, גם זו לא בעיה גדולה משום שהמרפיס יכול להדפיסה בסדר הפונטי הרגיל והמחשב יתרגמה אוטומטית כך שה" תופיע לפני הדו/. גישה דומה נמצאה מתאימה לטיפול בכתיבים דוגמת הסיאמי, אשר בו מתפצלים ה"פ!וטאוסצ למסג- רות המקיפות את האות השכנה. שה, מסוגל המחשב לטפל בכל מקרה בו לאותיות הכתיב השפעה קונטקסטואלית אחת על השניה. בעית ההגשה היחידה שנותרה הינה רחבה יותר: כיצד ישלב המחשב כתיבים אשר ביוון כתיבתם שונה? מחשב לא מסוגל לבצע את הבלתי אפשרי: אין דרך מוחשית למהול כתיב אופקי עם אנכי בפיסקה יחידה. הסינית, היפנית והקוראנית נכתבות אנכית מתוך מסורת. אולם, המדפסות האסיאניות פיתחו הצגה אופקית של שפות אלו משמאל לימין. גם המונגולית נכתבת אנכית מתוך מסורת. המדפסות המונגוליות מזיזות את הטקסט ב-*90 כשנחוץ לשלבו עם טקסט אופקי. לסיכום, יישום טיפוגראפי יכול להטות את כל השפות כך שתיכתבנה אופקית. המקרה היחיד בו צריך עדיין המחשב לטפל הינו מזיגה של כתיב אופקי משמאל לימין, דוגמת האנגלית, עם כתיב אופקי מימין לשמ- אל, דוגמת הערבית. המדפיס רוצה להדפיס ערבית בסדר הפונטי המתאים ורוצה שהתדפיס יופיע בצורה סידרתית מימין לשמאל אף אם נכתב בתוך טקסט אנגלי. ולהיפך, המדפיס רוצה שקטע שכתב באנגלית יופיע בצורה סידרתית משמאל לימין כשהוא משובץ בטקסט ערבי. 5 שהוא מצויד בדרגת גמישות מספיקה לביצוע תהליך ההג- הבעיה עלולה להיראות מסובכת אולם היא פשוטה יותר מנקודת ראותו של המחשב. המחשב עובד במהירות גבוהה הרבה יותר מ כך שהמחשב מבזבז רוב זמנו בהמתנה להקשת המדפיס. בין הקשות סמוכות יוצג הטקסט ללא שינוי על המסך; המחשב לא עשה יותר מאשר להפיק מערך טקסט סטאטי. הסידור הסטאטי של טקסט מעורב-כיוונים מטופל בצורה שגרתית ע"י מדפסות של ספרים ותקופונים בהם מופיעה השפה הערבית או העברית. ל מעורב-"כיוונים יכול לעבור שינויים קיצוניים כשהוא מוכנס ו במרבית מעבדי התמלילים מצוין מקום הכנסת התו על גבי 8 ב סמָּן מהבהב. הסמן נע יחד עם הטקסט הממשיך 3 ו מילוי של שורה והסמן מגיע לשוליים, הוא קופץ ו ו של השורה הבאה תחתיה. כשמודפס טקסט 8 0 2 נע הסמן משמאל לימין. בהדפסת טקסט שכולו ערבית = ו מין לשמאל. בטקסט מעורב-כיוונים, פעילותו מקורית. 5 0 ו של טקסט אנגלי המשובץ בתוך טקסט ערבי, חייב 5 כ לטקסט המוכנס. הסמן הקבוע אינו יבול, אם כן, ה ם. מילוי שורה פירושה שהסמן צריך לקפוץ לשורה ו עם כל התווים העוקבים אחריו. המדפיס מקבל את 5 0 0 נופל מאמצע השורה אולם ברגע סיום ההדפסה ומערך בצורתו הנכונה ומתקבל טקסט מעורב-כיוונים. ריכתו של טקסט מעורב-כיוונים עלולה לגרום לשינויים הראויים לציון. לדוגמה המשפט האנגלידערבי: >6זטצו טווךיי "פטהז/ סו[ ₪ הזה]9] בטוח 0-00 ה 0-ו כאשר המילים 1-9 4-71 כתובות בערבית. דמה בנפשך שבזמן העריכה המילה 0 קיבלה משמעות בערבית; המילים הערביות חייבות אז להחליף מקומות משום שכעת הן חלק ממשפט בערבית אותו יש לקרוא מימין לשמאל. אולם, יש לזכור שהמילים הערביות עצמן לא עורבו בפעולת העריכה. ולכן, הטקסט בזיכרון המחשב משתנה רק כדי לקלוט את המילה הנוספת שאוו. הפרמוטציה הנראית של המילים הערביות הינה תוצאה של תהליך העיבוד בלבד. קידודו, הדפסתו והגשתו של טקסט הינם האלמנטים היסודיים בעי- בוד תמלילים רב-לשוני, אולם אין הם מבטאים במלואם את האתג- רים העומדים בפני מתכנני מערכות לעיבוד תמלילים רב-לשוני. תאר לעצמך שמשרדיה של חברת נפט מטקסט הופכים חלק מרשת כלל עולמית של תחנות עבודה לעיבוד-תמלילים. מסמך בערבית מגיע בצורה אלקטרונית מהמזרח התיכון, אולם המחשבים בטקסס חסרים את התוכנה הנחוצה להגשת טקסט בערבית. אך-על-פי-כן חייבים המחשבים בטקסס לעשות כמיטב יכולתם בטיפול בטקסט ללא "גרימת נזק" וללא החלפת קודים ערביים בקודים אנגליים. הם חייבים, לפחות, להגיש את החלקים האנגליים במסמך הרב-לשוני. יתר-על-כן, המחשבים בטקסס חייבים להיות מצוידים ביכולת לקבל מכלולי תוכנה בערבית המוסיפים הנחיות הקשה בערבית. ודאי מבוססים על יצירת מסמכים רב-לשוניים. ככלות הכל, ה יישומים הראשוניים של עיבוד תמלילים רב-לשוני יהיו ו בכל שיתפתחו הפוליטיקה והמסחר בעולם, יהיו מסמכים תעשיות תוכנה וחחשבים בעייח משרד ראשי: תל-אביב, רח' קרליבך 12/14, ת.ד. 21068, טלי 03-117221-9 266292-6 מחשב רב משתמשים מתוצורת אה 6ו4הּה צסצגמד דגם 6000 הסופר מיקרו הנמכר ביותר במדינה ובעולם כולו רב-לשוניים כורח המציאות. נוסף, תידרש תוכנה אשר תהא מסוגלת לטפל בטקסט רב-לשוני כך שתביא תועלת למורים ולמתרגמים. תרגומם האוטומטי של מסמכים משפה אחת לשניה הינו יעד רחוק יותר. אמת, יש כרגע סיבה מועטה לדמיין שניתן להגיע למכונות תרגום באיכות גבוהה. תרגומו הנאמן של קטע דורש מהמתרגם שיבין אותו הן מבחינת התוכן והן מבחינת השלכותיו. משך רבע מאה שנים של מחקר אינטנסיבי לא הושגה התקדמות משמעותית באספקת מחשב בעל כישורים כאלה. תרגום באיכות נמוכה של טקסטים בעלי משמעות אחידה (כגון ספרי הדרכה) הפך כבר למציאות. אולם, גם בשטח זה, תלויה הצלחת מכונת התרגום במידה רבה בכושר עריכתו של אדם מקצועי. התשקיפים הספקניים ליצירת מכונות תרגום באיכות גבוהה מתא- זנים, לפי דעתי, בעזרת החשיבה המבריקה של הדואר האלקטרוני: השידור הכמעט מידי של הודעות או מסמכים באמצעות רשת אלקטרונית פרטית או קווי תקשורת ציבוריים. מערכות דואר אלקט- רוני בינלאומיות הפכו כבר לשימוש יומ-יומי. הן דומות לטלפונים ולשירותי דואר במובן זה שהן הופכות יעילות ושימושיות יותר ככל שגדלה הרשת. הדבר נראה בלתי-נמנע ששירותי הדואר האלקטרוני יתרחבו, כך שייצרו רשת דואר אלקטרונית כלל-עולמית. אם הדבר יתממש, תהפוך אחת מדרישות-הקדם שלנו לדרישה יסודית ממנה לא ניתן להתחמק. הטלפון אינו דורש מהמשתמש בו לרבר אנגלית בלבד וגם שירותי הדואר לא מכתיבים כתיבת מכתבים רק באנגלית. הדואר האלקטרוני לא יצליח כתווך תקשורת עולמי אלא אם הטקסט המשודר דרכו יהיה רב-לשוני. לפי דעתי, זהו היישום הגבוה מכולם של עיבוד התמלילים הרב-לשונני. עד מו זכרון פנימי עד 4 יחידות של 35/88 זכרון חיצוני עד 9 תחנות עבודה (מסופים) מערכת הפעלה "אוא6א" ]7- ] ו ו ל | = מסר 1000 / רובי שובל 23 ס טסט יצע 4667/ הבת של ה- פס מאמריקה 8 היא שפת תיכנות מתקדמת, שפותחה ע''י משרד ההגנה האמריקני (2616056] 0 ]הסוח1וק6כ - סספ), לשימוש במערכות זמן אמת למשימות רגישות בצבא ארה''ב. בעתיד הקרוב, כל מערכות המחשבים, שיסופקו לצבא ארה''ב, יצטרכו לעבוד בשפה הזו. ₪00 היא אחת מחברות המחשבים היחידות בעולם, המספקות 08// למפתחי מערכות עבור ה- שםסס. כבר עכשלו במטוס ה-15-= מותקנות מערכות ממוחשבות בשפת 08/, הפועלות על פי גרסת 6050! מתוצרת 0 6001. כבר עבשיו מערכת הדמייה לצרכי הדרכה במטוס ד40/8-=, בשפת 408/, שסופקה עייי ם 604(1, מופעלת בחיל היס האמריקני. כבר עכשיו מערכת הדרכה ממוחשבת |]-415/ של 0185גוסכ ||פהחסכ6ו/, בשפת 08., שמכילה 350,000 פקודות, מסופקת עייי .ס 600 כבר עכשלו,סיידרה של מערכות ממוחשבות ללימוד שפת 2008, מיוצרת עייי כ 6001. כבר עכשלו, ב-010ו0, 408 נתמכת עייי מערכת הפעלה אוזנ) ש כבר בינואר 1983 כ 60 הכריזה על יכולתה לספק 408 והיא מן החברות היחידות בעולס, שכבר מספקות 408 עבורה-כספ. כ ות ו מחשבים זמניס חדשיס במחשביס רח' מדינת היהודים 60, אזור התעשיה הרצליה 46766 טל. 052-557148 טלקט .551 33698 אואע שס מסחרי רשום של 285 1 8511 ₪ אמירכהן בוו יר יבמ ורשתות 25.א בשנים האחרונות נעשו רשתות הנותנות שירותים של העברת נתונים נפוצות יותר ויותר וניתן למצוא כמותן כמעט בכל המד- ינות במערב אירופה ובאמריקה. הרעיון המסתתר מאחורי רשת כזאת הינו שהיא מכסה בהיקפה את כל המדינה אותה היא משרתת ולכן ניתן לקבל באמצעותה קישור הדומה בתיפקודו לזה שבאמצעות קו נל"נ, מכל מקום לכל מקום במדינה. כיוון שבפועל אין צורך להניח קו נל"נ אמיתי בין שתי יחידות הקצה אלא רק לחברן לצמ- תי הרשת הקרובים אליהן, ניתן ברוב המק- רים לספק למשתמש שירותי קישור במחיר זול מעלות קו נל"נ אמיתי. רשתות אלו נקראות רשתות ציבוריות למי- תוג חבילות (פֶהוה6וו5 ז6אסגק) ונמצאות בדרך כלל בבעלות חברות הבזק/תקשורת הלאומיות. בישראל הרשת מנוהלת ע"י חבי "בזק" ומכונה "ישראנת". הרשתות המסחריות הראשונות הוקמו בשנות ה-70. כדי לאפשר שימוש בהן ע"י מסופים ומחשבים מתוצרת יצרנים שונים, בא איגוד הטלגרף והטלפון (ד0011) ותיקן סטנדרט המגדיר את המימשקים לחיבור לרשת מהסוג הזה. הסטנדרט נקרא "המלצה 5" ולבן נהוג לכנות אותן רשתות 25.א. יש להדגיש שהמלצה 25.א מגדירה רק את החלק הפזי של קישור לרשת והעברת האינפורמציה בין שני מינויד הקצה. בהתייח- סות למודל המערכת הפתוחה (051) של האירגון הבי"ל לתקנים (180), 25.א מגדיר רק את 3 הרבדים התחתונים (מתוך 7) במו- דל: הרובד הפיזי, רובר הקו ורובד הרשת. 3 רבדים אלה מאפשרים, כאמור, התחברות פיזית לרשת מיתוג החבילות והעברת סיביות מידע בין שתי תחנות. לצורך קליטה ועיבוד מלאים של האינפורמציה, צריכה כל תחנה לספק את 4 הרבדים העליונים הנוספים המוגדרים במודל. חברת יבמ מכירה בחשיבותם של סטנדרטים בין לאומים בכלל וסטנדרט 25.א בפרט ומאפשרת חיבור של ציוד אסטרטגי שלה לרשתות 25.א. מן הידוע הוא שארכיטקטורת התקשורת 4א5 של יבמ מבילה 7 שכבות הדומות או מקבילות בתפקודן ל-7 שכבות מודל 051 (ארביטקטורה זו הינה מושלמת ומיושמת כבר בשטח כ-10 שנים). בחיבור של ציוד יבמ באמצעות רשת 25.א (למעשה, ניתן לחבר למחשבי יבמ גם ציוד 5 כלשהו, נוסף למסופים מתוצרת יבמ) מיושמות 3 השכבות התחתונות ע"י המלצות 25.א, המחליפות את 3 השכבות המקבילות של ג אף5. שאר פונקציות"העל הדרושות מסופקות ע"י 4 השכבות הנותרות של 3%א5 הממשיכות 6 הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבחקים הברקית ה קלחלו הלל הלהל הל ה ה המחובר לרשת ה17חו-11: המערכת מבצעת להיות פעילות במחשב המארח ו/או תחנת העבודה. בשירותי רשתות מיתוג חבילות 25.א לצורך חיבור מחשבים ותחנות תקשורת שונים של יבמ, אפשר להשתמש כלדהלן: חיבור מחשבי יבמ מרכזיים (צטוחגז" הוג1/) באמור, ציוד יבמ המתחבר לרשתות 25.א חייב לעבוד עם רכיבי התקשורת של /א5, מחשב יבמ מרכזי מתחבר לרשת התקשורת באמצעות יחידת הבקרה 3705/3725 או ללא יחירת בקרה, באמצעות -0 1108066 זסזק40/ חסוזגסוחטות במחשב 438% יחידת הבקרה 37%5 מופעלת ע"י תוכנת וחגזפסז, [סזחס) אזסאוטאז, היכולה להתקשר גם לרשתות 25.א בפרוטוקול המתאים (בסיוע תוכנת עזר הנקראת 51קא). מחשב %א43 עם 16 אינו משתמש ב-קסאן ומתחבר לרשת 2.25 עם 2 חסופוס/ ]א ך/, אל המחשב הנ"ל, ניתן לבצע באמצעות רשת 5 קישור של תחנות עבודה של יבמ וחי- בור מחשבים לעיבוד נתונים מבוזר של יבמ. תחנות העבודה המתחברות בפרוטוקול 25.א בצורה סטנדרטית הן יבמ 3274 (בקר לצגי 0, בולל בקר עברי), יבמ 4700 (ציוד מסופי בנקאות) ומחשב אישי-יבמ (בשידור א-סינכרוני דרך מתאם, בפרוטוקול 29.א, 8 א). דיגיטל מבריזה על מערכת קול משולבת במערכת משרד ממוחשב חברת דיגיטל הציגה מערכת קול ראשונה מסוגה המשולבת במערכת משרד ומידע -1-. א41.1-1. מערכת המשרד הממוחשבת כוללת גם הרחבות, ביניהן אפשרויות חדשות לעבודה תוך הפרעת רצף (קטחטוםו), ניהול יומן לכלל הרשת, ויכולת עיבוד תמלילים משו- לבת. מערכת 1-חו-1| גם מאפשרת למשתמשיה להפריע את מהלך העבודה שבביצוע ולעבור לביצוע משימה חדשה. לדוגמה, משתמש העוסק בשכתוב מכתב, יכול להפסיק על מנת לשלוח הודעה דחופה בדואר האלקטרוני, ואז לחזור לעבודת השכתוב מאותה נקודה בה הופרע הרצף. ניהול יומן לכלל הרשת מהווה אחד ממספר המרכיבים החדשים של גירסת 1-ח! :| החדשה. בעת ניתן לקבוע פגישות עם כל אחד מן המשתמשים, מעל גבי כל מחשב הבהקים חיפוש אוטומטי של כל לוחות הזמנים הנוג- עים לענין, וקובעת את הפגישה לרוחב כלל הרשת. כן ניתן לבצע בדיקת השוואה של היומנים השונים בצורה של תצוגה זה לצד זה בדי להקל על קביעת לוח הזמנים. בנתונים הקיימים אין ספק בי עתיד 44 מובטח בכנס רב משתתפים סקר נשיא 161000 את התפתחותה של שפת .40 מאז הוכרזה על ידי משרר ההגנה האמריקני. הכנס נערך במסגרת אירועי "תוכנה 85" בהשתתפות ראשי תעשית התוכנה הישראלית ונציגים רבים מקהילית המחשבים הבטחונית, ביניהם ראשי ארגון 4241508₪, ארגון משתמשי 4 הישראלי: "בנתונים הקוימים כבר עתה, אין ספק בו עתיד שפת התכנות החדשה 428 מובטח. כבר עתה מסוגלים ליצר קוד השווה בבוצועיו למהדיר (קומפולר) פורטרן או אפילו אסמבלר". מגדל הבבל של 600 שפות תכנות, שנות החיים הארוכות של מערכות המחשב, מאות המחשבים והמעבדים הנימצאים בכל מער- כת מודרנית והמשאבים הרבים העומדים להיות מושקעים בתוכנה בשנים הקרובות העמידו את תעשית התוכנה על פרשת דר- בים. לא ניתן היה לתכנן את ההוצאה של 32 ביליון דולר העומדת להיות מושקעת בתו- כנה בשנת 1990 בשיטות פיתוח התוכנה המיושנות. חדבר הביא לכך שמשרד ההגנה האמריקני, בפרויקט יחיד מסוגו, הגדיר שפת תוכנה חדשה שבין מאפיניה - סטנדרטיזציה, אפשרות לשימוש חוזר בתו- כנה, בנית מתודולוגיה לפיתוח תוכנה כמר- כיב אינטגרלי בשפה ואי תלות מוחלטת בסוג המחשב ובסביבת הפיתוח. שנות היישום הראשונות של שפת 4124 הוקדשו לבדיקת האפשרות לפתח מהדיר לשפה חדשנית זו, שנים שבמהלכן ניסו החברות המפתחות מהדירי 04 לפתח כלים שיוכיחו כי ניתן להפוך את הרעיון לכלי עבודה. טוט הקדישה את השנתיים האחרונות ליעול המהדיר ולאחרונה הכריזה על הדור השני של מחדירי 424 המגיע לביצועים הדומים לביצועי המהדירים הישנים, כגון פורטרן או אסמבלר. בחברה צופים שהמהפכה תביא בעקבותיה אכו, תהיה גדולה מזו שחזינו עם התפתחות אזא/ו. כבר כיום ניתן לפתח כלי כמו 17273 1.0006 היכול להיות מורץ בכל סוגי המחשבים. מבנה-על תקשורתי ל 7 ישום אפ] במערכת בזק קיימת צמיחתה של אַ180 מתוך רשת בזק קיימת הינה מבצע מסובך. הקשיים העיקריים בתהליך הפיתוח הינם מגבלות כלבליות של קצב ההשקעה וקצב ההחזר ודרישות טכניות להחדרת תכונות חדשות למערכה חיה, תוך שימור תאימותה ורציפותה עם השירותים הקיימים. מאמר זה סוקר את מערכת הבזק בישראל ודן באפשרויות צמיחתה של 180% ממערכת זו. ה-א150, כפו שמוצגת כעת, מורכבת ממתגי ַא אלקטרוניים, ממרכזיות ]1% סיפרתיות ומרשתות חלוקה סיפרתיות מקומיות ומבוזרות הפועלות על זוג חוטי נחושת. ציוד הקצה מורכב מציוד סיפרתי מיוחד המסוגל להתקשר עם המרכזיות ולתמוך במספר התקשרויות קוליות ולא-קוליות בו-זמנית. 80% הפכה לאחרונה לאחד הנושאים בבזק, המושך תשומת לב רבה מצד כל הגורמים המעורבים. קבוצות העבודה של 601117 חוקרים בקדחתנות שאלות המתיחסות לת- קנונה של ה-א180; ארגונים בינלאומיים דוג- מת ק1ש] .16000 ו-1555 מארגנים מפגשים וכנסים ומוציאים לאור פרסומים בנושא, מתכננים מנהל תקשורת ומריצים ניסויים ומבדקים והתעשיה נמצאת במרוץ להכנת משפחה חדשה של ציוד בזק. התכונה המרכזית המבדילה את א180 מהמתקנים הקיימים הינה יכולתו של המנוי לנגישות משולבת. מנוי יכול לגשת דרך עורק יחיד לרשת המסוגלת לטפק לו מספר שירו- תים בו-זמנית. הצורך בערוץ רב-תקשורתי כזה מתפתח, כתוצאה ממספר האנשים באו- תו אתר, בית או משרד, המעונינים להתקשר בו-זמנית, או כתוצאה מצורך של אדם החפץ להתקשר בו-זמנית דרך מספר ערוצים, קול- יים וכאלו שאינם קוליים. בעוד הביקוש בבית מגורים רגילים לשירותים כאלו אינו ניכר ויבול להיות מסופק על-ידי הקצאת מספר קווי טלפון ומספרים לאותה יחידת מגורים, הרי שבמגזר העסקי של הארצות הממוחש- בות הופך הביקוש להיות הכוח המניע העו- מד מאחורי פיתוחם של שירותי בזק מתקד- מים. לתשתיות התקשורת הקיימות היתרון העיקרי של נוכחות כבלים, מרכזות, עורקים בין- משרדיים וכו', שכבר מותקנים ופועלים. מנגד, המערכות הקיימות סובלות מכך שאינן ממלאות אחר צרכיה של התקשורת המוד- רנית. התעשיה ומנהלי התקשורת הצליחו במידה מסוימת להתאים את כישוריה של הרשת הקיימת לצרכיהם של השירותים החדשים. עתה כבר ברור שמתיחת כישוריה של הרשת מתקרבת לגבול האפשרי. החדרת מערכת 1528 לתוך מערכת קיימת אחד המאפינים הראשיים של תשתית התקשורת הינו גודלה ורמת ההשקעה הגבו- הה הנדרשת בה. משמעות מאפיין זה הינה ששינוי משמעותי בטכנולוגיה מחייב השקעה כבירה. החדרתו של ציוד חדש חייבת אם כן לעבור תהליך התפתחותי. הדבר נובע הן משיקולים כלכליים והן משיקולים טכנולוג- יים. שלא כמו התקנות מחשבים, כאן אי אפשר להעמיס מערכת בזק קיימת על משאית ולהחליפה בן-לילה. השינוי הטכנולוגי חייב להיות מוחדר בהדרגה אל תוך המערכת. המשמעות הטכנית של הדבר הינה שכל פיסת ציוד חדשה חייבת לחיות בדו-קיום, במידה סבירה, עם המערכת הישנה ועל שתיהן לתפקד זו לצידה של זו בצורה תקינה. כאשר מוצעים שירותים ותכונות חדשות באמצעות הציוד החדש, קיימת גם מגבלת הציוד הישן, ובמרבית המקרים שירותים ותכונות חדשות יהפכו זמינים רק למינויים המחוברים לציוד החדש. מנקודת מבט כלכלית יש צורך לשקול את היחס הבא: התועלת שתצמח עם התקנת הציוד החדש מינוס השקעה בשינוי מול התועלת המופקת מהמערכת הקיימת. יחס 7 זה חייב להיבחן על פני פרק זמן ארוך מספיק כך שניתן יהא להביא בחשבון את מלוא אורך החיים של הציוד. התועלת המופקת מהמערכת הקיימת מחושבת כהפרש בין ההכנסה הכוללת לבין ההוצאות על תחזו- קה, תפעול ופיתוח בהתאם לגידול בביקוש. היתרונות המופקים מהמערכת החדשה צרי- כים לכלול את ההכנסות מהשירותים הקיי- מים והשירותים המוספים, בניכוי ההוצאות לתחזוקה, תפעול ופיתוח הנגרמים כתוצאה מהביקוש. השקעה בשינוי תכלול את ההוצ- אות החד-פעמיות על הדרכה, תמיכה לוגיס- טית והחלפתו של הציוד הקיים. ברגע שהתקבלה ההחלטה לעבור לטכנולוגיה חדשה ניתן יהא לבקר את קצב התחלופה והחדרתו של הציוד החדש בצורה כזו שתת- קבל אופטימיזציה ביחס שהזכרנו. י, יש כמובן הבדל בצורה בה נלקחים שיקולים כלכליים בארגונים עיסקיים בשוק החופשי לבין מונופולים מפוקחים וע"י גופים ממשלתיים. על הארגונים העיסקיים לשקול את הכנסותיהם ואת מערך הוצאותיהם בעוד שעל הממשלה לשקול את ההכנסות וההוצאות בקנה מידה לאומי. הממשלה יכו" לה להחליט לשנות את ערכיהם של החלקים השונים המופיעים במשוואה ע"י שנוי תעריפים, תוך התבססות על שיקולים מאקרו-כלכליים או אף על שיקולים פוליט- יים. הרשות המפקחת יכולה לאפשר למונו" פול לבצע שינוי טכנולוגי בקצב רצוי ע"י התרת שינוי מחירים. מערכת הבזק הישראלית בזמן כתיבתו של מאמר זה כוללת רשת הבזק הישראלית כ-1.5 מיליון טלפונים וכמי- ליון קווים ישירים. הרשת מכילה כ-140 מרכזיות. ב-140 אתרים קיימות מרכזיות מעשרה סוגים שונים. 58% מקיבולת המיתוג ממומשת בעזרת מערכות אלקטרו-מכניות מתקדמות. דוגמת :0034584 ואחרים. ואילו % הינם מרכזיות סיפרתיות ]אסד. במעט בל מערכת התמסורת מורכבת מנושאי ]אפ אנלוגיים. שירותי תקשורת הנתונים מסופקים באמצ- עות קווים חכורים, כ-5000 מהם. ב-1983 הוכרזה רשת למיתוג מנות "ישראנט" והיא מורכבת כיום מחמישה צמתים ומעל 20 מאגדים. לישראנת כמה מאות מנויים, מרביתם משתמשים בתקשורת אסינברונית בקצבים נמוכים. מחקר שהתפרסם לאחרונה אודות דרישות השוק מצביע על כך שב-1990 יעמוד הביקוש לתקשורת נתונים ע"י המגזר הלאדביתי על 0 "המינויים, | כשההתפלגות מתנהגת בקירוב כך: 15,000 לבנקים ולחברות ביטוח, 10,000 ליחידות שירותים, 4,000 בתעשיה, 12,000 לממשלה, 2,000 בחקלאות, 0 לתחבורה ותיירות ו8,0007 למסחר. הביקוש לתקשורת נתונים ביתית אינו ידוע עדיין. קיימות עובהות מוצקות המעידות על תעבורת נתונים דרך רשת המיתוג הטלפונית אשר מקורה בקווי טלפון ביתיים, אולם רמת התעבורה לא נמדדה עדיין ואף לא הוערכה. ניחוש מלומד, המבוסס על המגמות הידועות בעולם ועל תוכניותיהם של ארגונים שונים, קובע את הביקוש ל-50,000-200,000 מינויים ביתיים במדינה אשר ישתמשו בשירותי נתונים בתחילת שנות התשעים. עד לפני שנה נוהלה רשת הבזק הישראלית ע"י הממשלה, דומה ל-.1.7.? אירופאי או- פייני. התפתחותו של הבזק בישראל סבלה מעובדה זו משך שנים. במצבה המיוחד של המדינה היתה אחריותה של הממשלה על התפתחות המערכת אבן נגף אשר את תוצאותיה נחוש זמן-מה בעתיד. במצבה הפוליטי והבטחוני המיוחד של המדינה לא ניתן היה להקצות עדיפות לאומית גבוהה לפיתוחה של תשתית התקשורת. חרף העוב- דה שאנשי מפתח במערכת. הפוליטית והמנהלית הכירו בחשיבות פיתוחה של מערכת מתקדמת יותר עבור כלכלת המדינה לא היתה הכרה זו מעולם חזקה דייה כדי להציב את הפיתוח במקום גבוה בסולם העדיפויות הלאומי ולנגוס נתח רציני יותר מעוגת המשאבים המוגבלת. אולם, יש להו- דות שהגורם העיקרי אשר הגביל את הפי- תוח בשנים האחרונות היה חוסר כוח אדם ולאו הווקא מקורות כספיים. היות ומשרד התקשורת פועל כמו כל משרד ממשלתי אחר הוא כפוף לכללי השירות הציבורי ובכ- ללם גיוס עובדים, פיטוריהם וקביעת סולם השכר. משמעות הדבר הינה שמדיניות כוח האדם של המשרד, במונחים של שכר ומספר מועסקים, כפופה לשיקולים שאינם בהכרח עניניים או קשורים לניהול עסקי של הבזק. מצב זה מקשה מאוד על תפקוד מערכת בעלת אופי כזה. נוסף לקושי הניהולי, שהוזכר לעיל, בשמירת גודל צוות נאות לפיתוח ולתפעול הרשת, התפתח בעשור האחרון קושי אשר השפעתו לא פחותה. בעשור האחרון התפתחה תע- שית האלקטרוניקה הישראלית בקצב גובר והולך. תעשיה זו שכרה אנשי מקצוע מיו- מנים בתנאי שוק תחרותיים ומחסור מחמיר במהנדסים. כיום מוערך המחסור במהנדסים ובאנשי מדעי המחשב במדינה בכמה אלפים. במצב תחרותי זה, כשהשכר והתעסוקה בשירות הממשלתי נשלטים ע"י נציבות שי- רות המדינה, איבד משרד התקשורת את הסיבוי ולוּ הזעיר ביותר לגיוס אנשי מקצוע ולבנית היכולת שלו לטפל בנושאים מתקד- מים יותר. קושי אחר בפיתוחה של המערכת נעוץ במצב המתמשך של פיגור בהספקת הביקוש לטלפונים. זמן ההמתנה הממוצע להתקנתו של טלפון חדש נמדד בשנים. בהשוואה למי- ליון קווים ישירים יש בצנרת 200,000 בק- שות. ההתפתחות הכלכלית והעליה ברמת החיים במדינה הביאו לביקוש גובר להתקנת טלפונים, הן במגזר העיסקי והן בבתי מגורים. תחת לחץ כזה היה המדד היחיד לרמת ביצו- עיו של משרד התקשורת - מספר הטלפונים שהתקין במהלך השנה. קריטריון זה, בעת שהוא משמש כמדד יחיד וכפרמטר ביצועי עליון, הינו הרסני לפיתוח המערכת ולקידו- מה. קשה לשמור על רמה נאותה של שירות, לפתח שירותים מתקדמים ולשפר את איכות המערכת אשר אינן נמדדות במספר הטלפ" ונים שהותקנו. התוצאה הבלתי-נמנעת ממצב זה, שהופנו משאבים מועטים יחסית להתפתחות טכנולו- גית, למודרניזציה ולשיפור איכות השירות. רמת השירות הנוכחית במערכת אינה תוא" מת סטנדרטים מקובלים בארצות מתועשות. רמת החדירה של ציוד בזק מתקדם והשירו- תים הנלווים הינה נמוכה בהשוואה לרמת הפיתוח והתיחכום של התעשיה והכלכלה בישראל. יחס הקווים שהותקנו במערכות מיתוג אלקטרוניות ב-1984 פחות מ5%7 בהשוואה ל20%7 בכמה ארצות באירופה. ניתן ליחס את הפיתוח האיטי של טכנולוגית הבזק בישראל לגודלה הקטן של המערכת. מצד אחד, קיים צורך ברור ליצור מקורות אספקה מקומיים לציוד, וזאת עקב מצבה המיוחד של המדינה, ומצד שני, הכמויות הדרושות הינן כה קטנות שקשה להצדיק כלכלית את ההשקעה הכרוכה בהקמתם של קווי ייצור המבוססים על חילופי ידע ובוודאי לא את ההשקעה במחקר ובפיתוח של רכי- בים עיקריים במערכת. ברגע, כשיש פיגור בהתקנות ובפיתוח המע- רכת, נראה שעם מתן עדיפות מתאימה לפי- תוח המערכת צפוי ביקוש מספיק גדול אשר יכול להצדיק השקעה בקו יצור חדש. אבן- נגף נוספת בדרך לחדשנות טכנולוגית ומודרניזציה הינה השמרנות. לכל הגופים המעורבים בתהליך יש סיבה טובה למנוע או להאיט את קצב השינוי הטכנולוגי, , הדרג המנהלי הבכיר, והמנהיגות הפוליטית אשר אינה מונעת ע"י מניעים עסקיים, ההנהלה בדרג הביניים הסובלת מחוסר תמיכה של אנשי מקצוע מיומנים, ועובדים החוששים מהכנסת אוטומציה ומירידה בצורך בכוח אדם להתקנתו ולתחזוקתו של הציוד החדש. בגלל הסיבות המפורטות לעיל מאופיין מצבה של מערכת הבזק הישראלית בפיגור, במרבית התחומים, אחרי מדינות מפותחות, כמו במודרניזציה, אספקת שירותים מול בי- קוש, החדרת שירותים חדשים ואיכות כללית של השירות. בהכירה במצב זה החליטה ממשלת ישראל להפוך את הבזק לחברה ממשלתית אשר התחילה את פעילותה באופן רשמי בפברואר 4. החברה, "בזק", משוחררת מתקנות התעסוקה בשירות הציבורי ופועלת על בסיס עסקי טהור. בהיותה מונופול היא כפופה לפיקוח ובקרה אולם רמת העצמאות לה היא זוכה מאפשרת לה לפעול במרץ בתחום הפיתוח. ע"י שיתוף-פעולה נכון בין הנהלת החברה ועובדיה ובאמצעות תמיכה והנחיה מתאימים מצד הממשלה, תתגבר החברה על הפיגורים תוך מספר שנים, המעבר ל-א150 הבה נשוב לנקודת המוצא בה דנו על יעדי המעבר מהמערכת הנוכחית ל-א180. המע- רכת הנוכחית כמעט כולה אנלוגית, אלקטרו- > מכנית, פרט ל7-59% מכושר המיתוג שהוא ואד אלקטרוני. ה-א159, כפי שמוצגת כעת, מורכבת ממתגי 1א15 אלקטרוניים, ממרכז- יות ואד סיפרתיות ומרשתות חלוקה סיפרתיות מקומיות ומבוזרות הפועלות על זוג חוטי נחושת. ציוד הקצה מורכב מציוד סיפרתי מיוחד המסוגל להתקשר עם המרכז- יות ולתמוך במספר התקשרויות קוליות ולא-קוליות בו-זמנית. התהליך הטבעי הכרוך בהמרת המערכת הקיימת במערכת החדשה, הינו להמיר תחי- לה את המערכת ל-אכ1 218188 9166זקטוחז אזסאוטא) כלומר מערכת הממומשת ממת- גים סיפרתיים ומעורקים סיפרתיים. בשנות ה-70 המוקדמות שלטו בכיפה שתי גישות לפיתוחה | של ה-אפ!, האחת גרסה שהתמסורת הסיפרתית חייבת להקדים את המיתוג והשניה טענה ההיפך. טיעון זה נבע מהמבנה הקונבנציונאלי של מינהל הבזק, בו המיתוג והתמסורת היו שתי מערכות מקצועיות נפרדות ולכן גם ארגונים נפרדים. שתי העמדות נומקו בשיקולים כלכליים ובני- תוח מצב הרשתות הקיימות. בשני המקרים הוסכם בדרך-כלל שמיתוג ותמסורת הינם שני עולמות נפרדים ודרך המימשק שביניהם עוברים בנפרד ערצי קול עצמאיים. עם התפתחותה של הטכנולוגיה ופיתוח הדור הסיפרתי בציוד בזק הלך והיטשטש הגבול בין שתי המערכות. אותו ציוד עושה כיום גם את המיתוג וגם את הריבוב כך שניתן למצוא במימשק המוצא של הציוד קצבי סיביות שונים, אשר כל אחד מתאים לעורק ולסוג התעבורה הנדרש. תהליך זה נראה טבעי וברור לצופה האובייקטיבי מהצד, אולם זה דרש מהפכה בחשיבת הא- נשים המעורבים, אשר עד עתה שומרים על הפרדה ברורה בין מיתוג לתמסורת. השאלה איזה מגזר במערכת יקדים כבר אינה רלב- נטית במערכות סיפרתיות, משום שהתהליך הינו מקבילי וחייב להתבצע בצורה מתואמת. מתגי ]אכ אלקטרוניים חדשים זולים יותר כשהם באים במימשק ישיר עם עורקים בקצב סיביות גבוה. היות ותהליך החלפתם של המתגים הנמצאים עתה בשירות עלול לקחת סז שנים ואף יותר, ניתן לצפות שציוד ריבוב .]א.0.ע ישרת משך מלוא חייו בטרם יהפוך בלתי-נחוץ במערכת. כפי שכבר צוין, הדרך ל-א150 עוברת דרך אפז לכן הבה ונבחן מספר תסריטים אפשריים למעבר מההווה ל-אפן]. בתסריט הראשון אנו מניחים שקצב פיתוח המערכת שומר על אותה רמת גידול אשר אפיינה אותה בשנים האחרונות, כלומר תוס- פת של ססס,סס1 קווים בשנה. התסריט השני מניח שנקבע יעד להגיע עד סוף העשור לרמת צפיפות טלפונית (מספר טלפונים לכל ססו תושבים) השווה לזו שבארצות אירופה המערבית. התסריט השלישי מציב יעד של תפישת המקום העשירי בעולם מבחינת צפי- פות הטלפונים בסוף העשור, לעומת המקום ה-19 אותו אנו תופסים היום. בכל מקרה, ברור שמרבית הפיתוחים החד" שים יבוצעו באמצעות רכיבי אפ]. הדבר אינו מדויק במלואו משום שההרחבה של הרשת הנוכחית תיעשה עדיין גם באמצעות רכיבים אלקטרוהמכניים. למען הפשטות, נניח שהגידול ימומש כולו ב-אופ]. בתסריט הראשון תגיע המערכת ב-1990 לשני מיליון טלפונים וקצת מעל 1.5 מיליון קווי טלפון ישירים. פחות משליש ממערכת זו יהא סיפרתי. בתסריט זה תגיע רמת הצפיפות הטלפונית בישראל ב-1990 לכ-43 טלפונים לכל 100 תושבים, רמה המשתווה למקום ה-13 בעולם בנתוני 1980. בהתאם לתסריט השני תגיע רמת הצפיפות ל-52 טלפונים לכל 0 איש ב19907. משמעות הדבר קיומם של 4 מיליון טלפונים. במקרה זה קרוב ל-40% מהמערכת יהיו סיפרתיים. בתסריט האחרון נניח שרמת הצפיפות הטלפונית בארצות מערב אירופה שומרת על קצב גידולה הנוכ- חי עד 1990. הנחה זו אופטימית מדי אולם היא משרתת את מטרתנו. כיום צפיפות הטלפונים בצרפת ובאנגליה, הממוקמות במ- קום העשירי בעולם, הינה בסביבות 50. אם נניח קצב גידול שנתי של 5% אזי נקבל 74 טלפונים לכל ססו תושבים. (עדיין נמוך מרמת הצפיפות של שלוש המדינות המתקד- מות ביותר בעולם בשנת 1982). צפיפות של 4 טלפונים מכתיבה ב-1990, 3.4 מיליון טלפונים. זהו קצב גידול שנתי העומד על % משך 6 שנים רצופות. מספר זה נראה מופרז בהתחשב בשיקולים מעשיים. נזכיר עם זאת כי המערכת בצרפת התפתחה בקצב של 12.5% בשנה בשנים 1975-1980 ובהת- חשב בעובדה שמערכת הטלפונים בצרפת גדולה פי 20 מזו של ישראל, אזי המספר % אינו כה בלתי אפשרי. בתסריט יומרני זה תכלול הרשת ב-1990 55% ציוד סיפרתי ו"45% ציוד אנלוגי אלקטרו-מכני. בכל שלושה המקרים לא הנחנו את אפשרות החלפת ציוד קיים בסיפרתי לפני 1990. זאת בהתאמה לתוכניותיה של בזק לטווח הארוך, אשר אינה מניחה החלפת מתגים לפני 1990. נראה שיהיה צורך לשנות את התכניות, בגלל לחץ הביקוש לרמת שירות גבוהה יותר ולשירותים חדשים באזורי עסקים צפופים לפני 1990. בכל תסריט שהוא יהא יחס ציוד ה-א5] במערכת בין שליש למחצית כבר בסוף העשור. יחס זה הינו משמעותי למדי ומספיק כדי למסד את הרשת המבוססת על א80]. אם נניח שב-1990 קצב הגידול השנתי של הרשת ינוע סביב 200,000 מספרים, בעוד הביקוש לקווים נוספים ירד ל-4%, הרי הגיוני להניח ששימור רמת התקנות זו יאפשר מעבר מושלם ל-א10 באמצע שנות הד90. לל 10 אם נסכם, בהתאם למצב הנוכחי של מערכת הבזק בישראל לא יהא זה מעשי לצפות למיסודה של א לפני שנות ה907 המוקדמות. וזאת למרות העובדה שהטכנולוגיה והניסויים הזמינים במספר ארצות צפויים משנת 1986 ואילך. גושות אפשריות ליושומה של א152 ההנחות הבאות יוצרות את הבסיס לגישות אפשריות ליישומה העתידי של א180: > כל הפיתוח המערכתי העתידי יתבסס על רכיבי אפ]. > הביקוש הנוכחי לתקשורת נתונים הינו כ- 0 והוא מוערך ב-200,000 מינויים ב- > הביקוש לתקשורת נתונים במגזר המגורים אינו קיים עתה. הגישות האפשריות לישומה של א180 יבו- לות להיות: 1. פיתוח מתמשך של המערכת עד השגת המרה מלאה ל-אפ] ורק אח"כ הצגת ה-א180. 2. החדרה מדורגת של סגולות ה-א180 בשטחי ה-אפ1]. 3. החדרת מרכזיות א80] החל משלב מסוים בפיתוחה של רשת ה-אפ1]. ניתן כעת לנחש בלבד את התפתחות התה- ליך, הדיון בפסקה האחרונה נותן מושג"מה לגבי מגמת הפיתוח. סביר להניח ששירותי א8] לא יוצעו לפני סוף העשור הנוכחי, הן הודות לחדירה האיטית יחסית של אפ! והן עקב הביקוש הנמוך יחסית לתקשורת נתונים ע"י המגזרים שאינם-למגורים אשר ניתן יהא לספקו ע"י קווים חכורים וע"י פיתוח נוסף של ישראנת. במקרים בהם המגבלה נעוצה בפי- תוח הרשת המקומית, ניתן לספק תקשורת נתונים ע"י 0% (ש6סוסש זסצ0 גז3כם) המתד קרב כיום לרמות מחיר סבירות. בשנות ה-90 המוקדמות, יהא פיתוח המע- רכת תלוי במספר גורמים: = חדירת שירותי הנתונים לשוק המגורים והגידול בדרישה לקווים פרטיים שניים לב- תים. > זמינות החומרה והתוכנה אשר תאפשרנה המרה לא יקרה של מתגי א5] למתגי א150. > זמינותם של מתגי א50! חדשים אשר יתחרו בדגמים המותקנים עתה. אם תתמלאנה הציפיות לפיתוח שירותים בישראל, תגיע החדירה למגזר המגורים ל" 0 מינויים בשנות ה-90 המוקדמות. דבר זה ידרבן החדרה רחבה יותר של 80! מעבר למגזרים העיסקי והציבורי. חברת בזק השלימה לאחרונה תהליך בחירה של מתג אפז. אחד השיקולים שנלקחו בחשבון היה יבולתו של המתג להתרחב בעתיד ל- א180. מילוי תנאי זה איפשר לחברה לתכנן תכנית פיתוח מערכתית ארוכת-טווח המתחילה ממערכת הטלפון הקיימת היום. הפיתוח ההגיוני של המערכת לא יהא כנראה אחד מהשלושה שהוצגו למעלה אלא פיתוח הדרגתי דרך כל השלושה. תחילה, לקראת סוף עשור זה, צפוי פיתוח מקביל של טלפוניה סיפרתית ורשת נתונים נפרדת עם חפיפה מועטה בין השתיים. עם הגידול בבי- קוש לשירותי נתונים ופיתוחן של אפשרויות לשיפור המערכת הטלפונית ל-א1!80, נוכל לצפות שתכונות א80! יוצעו ע"י אכ1 משו- פרת. בשלב מסוים, כנראה באמצע שנות הדס9, נוכל לצפות לחדירתם של מתגי 180 לתוך המערכת. ומה הלאה? למערכות ה-א150 המתוארות להלן יתרון גדול בכבך שהן מנצלות את תשתית התקשו- רת הקיימת, את הרשת המקומית ואת יתר חלקי המערכת. רשתות אלו מתוכננות לה- ביא תקשורת קול ונתונים למינוי בקצבים של עשרות אלפי סיביות בשניה. במקביל לפיתוח זה מתחיל פיתוחם של מער- כות טלויזיה בכבלים רחבות-סרט לפנות לכיוונים מענינים. הפיתוח, אשר יתחיל מרשת שידור אנלוגית טהורה, ייהפך מתו- חכם יותר עם יישומן של שיטות חלוקה חדשות. בין הדברים הנחזים בתחום זה ניתן למצוא טכנולוגיה סיפרתית, קליטה ושידור ממותגים, תקשורת דו-דסיטרית מתחילה לה- יות תכונה שימושית ונדרשת. אם נתחשב בעובדה שהקול והנתונים תופסים רוחב-סרט קטן ביותר. ניתן לצפות שכאשר הטלויזיה בכבלים תהא דורסיטרית וסיפרתית יהא ניצולו של תווך זה אטרקטיבי למדי בתחום הרשתות המקומיות המבוזרות. ביום קיימות מספר דוגמאות למערכות כב- לים הנושאות הן אות אנלוגי והן סיפרתי, תוך מתן אפשרות לשידור דו-כיווני. הפיתוח העתידי של מערכות סיבאופטיות יביא מער- בות אלו לעמדה תחרותית בשוק הטלויזיה בכבלים. המעבר לטלויזיה סיפרתית מתחיל להיראות ישים מבחינה טכנולוגית ובמשך הזמן יוכיח את יתרונותיו המבוססים על הטכנולוגיה הסיפרתית גם מבחינה כלכלית. פיתוחן של מערכות כאלו סולל את הדרך ל-א180 רחב-סרט המסוגל לשאת שילוב של כל סוגי האותות בתווך אחד - קול, נתונים ותמונה. מערכת מתקדמת כזו הינה -₪10 0% הגרמנית הנמצאת כיום בשלב בדיקות. במערכת זו קיימים מספר אותות וידאו רחבי-סרט משולבים, אותות קול ושמע וכן אותות נתונים בקצבים שונים. שילוב זה מה- ווה בעצם אינטגרציה של כל צורות תקשורת האינפורמציה הידועות לנו כיום, תקשורת חזותית, תקשורת שמע ותקשורת בין שתי מערכות ממוחשבות. מדינה החושבת לבצע תכנית פיתוח אינטנסיבית במבנה תשתית התקשורת שלה חייבת להיות ערה למגמות העתידיות בטכנולוגיה של תשתית התקשורת. במובן מסוים אנו בעימות עם דילמות תכנון. האם עלינו לעצור את כל הפיתוח ולהמתין עד הופעתה של טכנולוגיה חדשה או שמא עלינו להתעלם ממגמת החדשנות ולהשקיע מאמ- צים ניכרים בכיוון הנוכחי? התשובה לשאלה זו סבוכה למדי בתאוריה, אך למזלנו אנו חיים בעולם מציאותי והמציאות מציעה פתרונות | מעשיים. | הגורמים המכריעים הקובעים את קצב הפיתוח הם מצד אחד , | 3 ג כמות המשאבים העומדת לרשותנו בפיתוח המערכת ומנגד עוצמת הביקוש. הגישה המעשית הינה שיש להמשיך בפיתוח בקצב המהיר ביותר האפשרי. הדבר היחיד שאנו ובולים לעשות בשאלת הפיתוחים העתידיים הינו להמשיך ולבדוק את האפשרויות הטכנולוגיות ככל שאנו מתקדמים, ולעשות כמיטב יכולתנו להבטיח את התאמת הציוד אותו אנו מתקינים עם מערכות המזוהות באופק הטכנולוגי. כך יתאפשר למערכתנו אורך חיים מירבי ויימנע משיקולים כלכליים לעכב את הפיתוחים העתידיים. ספציפית יותר, כפי שצוין כבר, ישראל מפג- רת בפיתוח תשתית התקשורת שלה בקרוב לעשור שלם אחרי המדינות המתועשות. לקראת סוף העשור אנו צופים פיתוח מואץ של המערכת הן במונחי מודרניזציה והן במונחי צפיפות. בכל מקרה, לא צפוי מיסודה של א80! לפני אמצע שנות ה"90. במקביל צפוי במדינה לקראת סוף שנות ה-80 פיתוח מהיר ודינמי במערכות הטלויזיה בכבלים. אלו אינם קיימים היום מסיבות פוליטיות, במהרה צפוי שינוי מהותי בתחום זה. נספח א' לתקנון העמותה: ארגון בתי תוכנה בישראל כללי אתיקה של "ארגון בתי תוכנה בישראליי כללים אלה מהווים חלק בלתי נפרד מתקנון העמותה והם יחולו על חברי העמותה ועל כל עובדיהם או הפועלים מטעמם. הצטרפות לעמותה משמעה הצטרפות גם לכללים אלה. 1 |בללו א. חבר בעמותה מתחייב לנהוג בכל עת באופן שישמור על כבוד המקצוע, אמינותו, שמו של הארגון, המוניטין של התעשיה ויכולתה לשרת את האינטרס הציבורי. ב. חבר בעמותה לא יתן ידו ולא יסייע בכל צורה שהיא, ביודעין, במהלך פעילותו המקצועית, לפעולה העלולה לגרום לפגיעה בדין הישראלי. ישראל מפגרת בפיתוח תשתית התקשורת שלה בקרוב לעשור שלם אחרי המדינות המתועשות. לקראת סוף העשור אנו צופים פיתוח מואץ של המערכת הן במונחי מודרניזציה והן במונחי צפיפות. בכל מקרה, לא צפוי מיסודה של 185% לפני אמצע שנות ה- 0י. במקביל צפוי במדינה לקראת סוף שנות ה-80 פיתוח מהיר ודינמי במערכות הטלויזיה בכבלים. אלו אינם קיימים היום מסיבות פוליטיות. יתכן שבשנות ה-90 המוקדמות נעמוד מול מצב בו למעלה משליש מרשת הטלפונים יהא אכ! ויתקבל כיסוי משמעותי של המ- דינה ע"י מערכות מודרניות של טלויזיה בכבלים. בשלב זה תידרש החלטה ביחס ל- א0פ!, האם ליישמה, מתי וכיצד. בהתחשב בקצב הנוכחי של הפיתוח הטכנולוגי בתחומי התקשורת והמחשבים, ועקב אי הודאות בכלכלה העולמית והישראלית, יהא זה בלתי-אפשרי לנחש מה ההחלטות שתתקב- לנה בעוד חמש שנים. מה שברור למדי הוא שלא יעמוד זמן רב לרשותם של מקבלי ההחלטות. הגידול במשמעות היחסית של האינפורמציה והתקשורת בחיי האדם גדל מהר מאוד וברגע שהכלכלה תשתפר עשויה הדרישה ל-א1!50 להיות אחת הגבוהות במשק. ביחסיו עם חברים בעמותה מתחייב החבר לנהוג כך: א. לא ליזום, לא לעשות, לא להשתתף ביודעין ולא לתת הסכמתו לכל פעו- לה שיש בה משום תחרות בלתי הוגנת בחברי העמותה וחבריו למק- צוע, או שיש בה רכישת לקוחות בדרך שאינה הוגנת. ב. לא לפעול בדרך כלשהי שיש בה משום הטלת דופי בפומבי במעמרו ובמוניטין המקצועי של חבר בעמותה ו/או במוצרים ושירותים שהחבר מציע. אלא אם נתבקש לחוות דעתו על ידי רשות מוסמכת. ג. להימנע מלגייס עובדים של חבר אחר בעמותה למטרת השגת סודות מקצועיים ו/או מסחריים בדרך בלתי הוגנת. ד. לא לבצע כל פעולה הקשורה במוצרי תוכנה ו/או בשירותי תוכנה של חבר אחר שניתן לצפות כי יש בה משום פגיעה בסודות המקצועיים ו/או המסחריים של חבר אחר ו/או בזכו- יות הקנין מבלי לקבל הסכמתו לכך. 3. ביחסיו עם הלקוחות מתחייב חבר העמוד תה: א. לנהוג בפעילותו המקצועית בכל של- ביה והיבטיה ביושר, בהגינות, בתום לב ובדרך המקובלת. ב. להעמיר לרשות לקוחותיו הידע והמידע המקצועיים הנדרשים לענין והמצויים ברשותו ולהימנע, ככל האפשר, מאי בהירות הנובעת משי- מוש במונחים מקצועיים בלתי מוכרים אשר לא הוגדרו או לא הובהרו ללקו- חות. ג. להימנע ממצג שווא וכן לא לטעון לרמת מיומנות שאין ברשותו ולפעול במיומנות לפחות ברמה שהוא טוען לה. ד. לשמור על עצמאות ועל אי תלות בפעילותו המקצועית לסוגיה. ה. לנהוג בדיסקרטיות מלאה במידע אשר הוגדר ו/או ניתן היה לצפות כי יוגדר כמידע חסוי ולהקפיד שמידע חסוי כזה יישמר על ידו ועל ידי עוב- דיו ו/או הפועלים מטעמו בסודיות בדרך שאינה נופלת מן הדרך המקו- בלת אצלו לגבי מידע דומה משלו. מרדכי בן מנחם 31 | צ)אא כתובת אחח. כחובת אחת. כתובח אחחת. כחובת אחח. ני. כתובח אחה. כתובת אחת. כתו411 .. כחובת אחח. כתובת אחח. כתובת אחה. כחובת אחת. בחובת אחח. נתובת אחה. כחובת אחח. כחובת אחח. כתובת אחת. נחובת אחח. כחובת אחת. כחובת אחח. כתובת אחת. כחובת אחח. כחובת אחת. בחובת אחת. כתובת אחת. בחובת אחח. כתובת אחת. בתובת אחח. כחובת אחת. נחובת אחת. בחובת אחת. כחובח אחת. נחובת אחת. נחובת אחת. כתובת אחת. כחובח אחח. נחובת אחת. נחובת אחת. נחובת אחת. נחובח אחח. נחובת אחה. בחובת אחת. כתובת אחת. בחובת אחח. כחובת אחה. נחובת אחח. כתובת אחת. כחובת אחת. כתובת אחת. ו כחובח אחח. כתובח אחה. כתובת אחה. כחובת אחת. נתובת אחח. בתובת אחח. נחובת אחח. כתובת אחת. נתובת אחת. כתובת אחת. כחובת אחח. כתובת אחת. כמה פעמים אמרת לעצמך: שוב נפלתי בין הכסאות. אילו רק היתה לי כתובת אחת לפנות אליה בכל נושאי החומרה, התוכנה הבסיסית, תוכנות הישומים הנחוצות בארגוני, כלי הפיתוח, התחזוקה השוטפת לחומרה, לתוכנות ולכלים הישומיים, היעוץ העדכני בנושאים הארגוניים השייכים למחשב, ההדרכה לרמות השונות בארגוני, ההתקנה, הספרות המקצועית, אבזרי המיכון, וכל יתר הדברים שכה חשובים לפעולה המשולבת היעילה של מרכיבי מערכת '. א. מיטווך ובניו בע"ח עיבוד הנתונים שלי... אצלנו תמצא הכל בכתובת אחת. ריומונד ר. פאנקו תקינה לאחרונה, מורגשת פעילות ערה בתחום הת- קינה של הדואר האלקטרוני, אולם, כשצונח האבק ומתבהרת התמונה, מתברר שצפויים לנו שני סטים של תקנים (למגינת ליבם של אנשי מכון התקנים האמריקאי, 85א); אשר יאגדו מערכות דואר אלקטרוני המיוצרות ע"י יצרנים שונים. האחד הינו תקן אד-הוק מ"וא18. השני תקן בינלאומי שהוצא. ע"י ו (טטן1ורת0) 6ש111טפחס6 | תסוזהחזטוח1 זט 36 טחסהקט!16 חס) סוכנות התד ל הבינלאומית בנושאא בזק (טלקומוניק- לה). * אסזדג וא דאס 5 ותו צקט) כעת, כשאנו יכולים לאגד מערכות דואר המיוצרות ע"י יצרנים שונים, צריך השימוש בדואר אלקטרוני להתרחב בקצב מהיר יותר. תקנים בתחום הדואר האלקטרוני יכולים אף לדרבן את עקומת הגידול של תפוצת מער- כות המשרד המשולב. אם %'105 (6טוזטטוח1 מוחטוצץ5. 01₪66) | מיצרנים שונים מסוגלים להחליף בינם לבין עצמם "דברי" דואר, הרי שחלק נכבד מעבודת הקישור כבר נעשה. האם תזכה 1א18? האם תזכה 60171? או האם שתיהן תזכינה? תוצאות המאבק הבלתי-נמנע בין תקני 181 ו-606171 תהא קריטית לגבי פיתוח של מערכות משרדיות בחמש השנים הבאות. תקן האד-הוק של 1א8! מהווה הרחבה ל- א (טזטזסטזותסז/ | אזסזסא ותטזצ5), הארכיטקטורה הכוללת של החברה לשם חיבור מוצריה השונים דרך קווי הבזק. 5% הוכרזה לראשונה בשנת 1974 ועברה מאז מספר שיכתובים. ל-4א5 שבעה רבדים מוגדרים, לכל אחד תקנים משלו. הרובד הגבוה ביותר שמור לתקנים בנושאים ייעודיים, כדוגמת דואר אלקטרוני. ב"1981, הכריזה 1א13 בצורה רשמית על תקן הרובד השביעי לדואר אלקטרוני. למעשה, פיצלה 1א18 את הרובד השביעי לשני תת- 33 רבדים והכריזה על תקני דואר אלקטרוני לבל תת-רובד. התקן לתת-הרובד הנמוך יותר נקרא 1, (11601076ה70, טטהההסזטזה] זה6וחט06כ]). כפי שמרמז השם, מתרכז ה-13 בשיגורם של מסמכים מתהליך אחד למשנהו. הוא דומה לשירות הדואר הארצי המעביר מעטפות ליע- דים נכונים, ללא התענינות בתוכנן ובתכולתן. ה 63 שזטסט)והסז ה וחטוחס 6 [תטותטססכ) מגדיר את תת-הרובד הגבוה יותר. הוא עוסק במבנה הפנימי של המסמכים ובעיצוב תכו- לתם. ה-/26 מאמץ למעשה משפחה שלימה של תקנים פתוחים, ולאו דווקא תקן יחיד. נכון לעתה, שוחררו כבר שני תקני 6כ. האחד למסמכים המוכנים להדפסה בתצורה סופית, האחר למסמכים העתידים לעבור שינויים. אין ספק שבעתיד ישוחררו תקני .06 נוספים. 064 מיועד להוות מבנה-על למסרים רב- תצורתיים. הפקסימיליה שולבה פחות אויותר ב-63, ותקני תעבורה נוספים יבואו לבטח בעקבותיה. אף-על-פי ש-1א8] פרסמה את תקני ה-₪1 וה-6 ב-ו198, היא עשתה שימוש בארביטקטורות אלו כבר מאמצע שנות ה-70. מספר מוצרים תואמים לתקנים אלו, מתוכם ראויה לציון ה-₪18055, המהווה חבילת תוכנה למערכות מחשבים מרכזיים המשתמ- שים במערכות ההפעלה 5/]א ו057. היא מסוגלת לקשר בפועל את כל מעבדי התמלילים והמסופים של 1א18; מספר ההתקנים בהם היא תומכת עולה בהתמדה. נוסף ליישומם של ₪13 63, מסוגלת 15055 לאחסן מסמכים ולאחזרם בעזרת מילות מפתח. היא מצויידת גם במימשק הפניה לתהליכים אחרים, כגון מערכת האיחזור לטקסט מלא, 5174188. בזרוע התקינה של ה-/11 (-1616 |גחס!1החזטוה1 חסוח(1 הסוזה6!הטוחוחס6) אחראית ה-6011717 לקביעת תקניבזק בינלאומיים. בשירותים ציבו- רים (טלקס, טלקטקס) ובפקסימיליה, הצליחה ה-66111 לקבוע תקנים שזכו לתפוצה כלל- עולמית. בשנות ה-70, פעלה 66117 בצוותא עם 180 (513003108 זס] הסוזב2וההטזכ) |החסווהחזטוה1), המהווה את גוף התקינה הבינלאומי העיקרי בנושא מחשבים, כדי לפתח ארכיטקטורה מקיפה לתקשורת נתונים אשר תתחרה ב" א5 של 18%1. פרי שיתוף הפעולה היה 051 (חטטס ח0וז060ח60ז10ח1 פוח6ו5ץ5). ארגון 150 שיחרר את גירסתו לארביטקטורה זו ב-1978; הד דדו66 נאלץ להמתין עד 1980 - השנה בה שיחרר את גירסתו התואמת. מבנה כדוגמת ‏ א8, גם ל0517 שבעה רבדים. עובדה דומה שבעת נוספת היא שגם ב-051 הרבדים שמור הרובד העליון לת- קנים יישומיים. משך תקופת המחקר, 1980- 4, פיתחה ה-5 חסווצט11/0/ קטסזכ) 500 של 66111 תקן לדואר אלקטרוני עבור הרובד העליון. יתרה מזאת, הוכנה סידרה שלימה של תקנים (430. - 400.א) המטפלים בנפרד בכל אחד מחלקיו האיניבידואליים של התקן הרחב לדואר אלקטרוני. בפי שעשתה 1א18, שברה גם 661177 את רובד היישומים לשני תת-רבדים. הרובד התחתון, הנקרא שירות העברת המסרים, דומה ל-₪13 של זאם!, והוא שולח מעטפות ללא ענין בתכולתן. הרובד הגבוה יותר דומה ל-₪64 והוא מגדיר משפחה פתוחה של תקנים לתצו- רת תכולת המסמבים. ב-1984 שיחררה 661171 רק תקן אחד השייך לרובד העליון. זהו שירות ה-1אק1 (-זטל זטוח |אחסא). תקן ה-ואפ! מחלק כל מסר לשניים, ראש וגוף. בראש מספר שדות תקינה אופציונאליים ונדרשים. תצורת הגוף פתוחת"קצה. שדה בראש מאפ- שר לשולח להגדיר את סוג תצורת הגוף בו רוצים להשתמש. הסדרה 400.א מגדירה את תצורות הגוף הבאות: טלטקס (קבוצת-על של 1), פקסימיליה מקבוצה 5, פקסימיליה מקבוצה 4, וידאוטקס, ארכיטקטורת מסמכים טלמאטית (1.73, תקן חדש לשילוב טקסטים של טלטלקסותמונות פקטימיליה מקבוצה באותו עמוד) וכן מסמכים פשוטים (המאפשריםלמק- בלם לשנות את תצורתם ע"י שינויים ברוחב השורה ובאורך העמוד). מובן שבמשך הזמן יתקבלו גם תקנים אחרים לתצורת הגוף. מבחינת התכנון הכללי שתי המערכות דומות. אולם, כשבוחנים אותן מקרוב מתגלים הבדלים משמעותיים. יהא זה קשה לחברות אחרות לבנות גשרים בין השתיים. ברור לכל ש-/1/06 הם חלק מ-/א5 בעוד 0 הינו חלק מ05[7. למרות ששתי הארביטקטורות מכילות שבעה רבדים, הן מוגדרות בצורה שונה. בלתי"אפשרי לבנות גשרים פשוטים בין רבדים אנדיבידואליים של א8 ורבדים מקבילים ב-1פ0. יתר-על-כן, אא8 מציעה שירותים ש-051 אינה מספקת, ולהיפך. למרות שמתחילים כיום לשווק גשרים בין 4א5 ל-051 מטעם חברות אחדות, אין הם זולים ואינם שלמים. אם מתבוננים ב-/018/06 וב"400.א בנפרד, נותרת בעינה בעית השוניבשירותים. כלסטשל תקנים מגדיר מספר רחב של שירותים. כמה מהם זמינים רק על אחת המערכות. אחרים זמינים על שתיהן, אולם בצורה שונה. אם נניח שניתן לגשר טכנית בין המערכות ונוכל לטפל בהבדלי השירות הבסיסיים בדרך סבירה, תישאל השאלה הבאה: איזה תקן טוב יותר? הנושא מורכב משום שאף אחד מהסטים אינו מושלם. שניהם יתפתחו ויעברו תמורות במהירה. למרות זאת, יש הגיון בסקירת שני התקנים במצבם הנובחי. יתרונה הגדול ביותר של 1א18 על פני 400 א טמון בעושר מפרטי תצורות המסמכים של ה2647, אשר תוכננה כך שתקשר בין כל מערכותיה הבלתי-תואמות בתחום עיבוד התמלילים של 1א], כולל זטווזציץה|קוכ], 5520, 8100/08 וד ק. אי-התאימות בין מוצ- רים אלו היוותה מאז ומתמיד בעיה שיווקית רצינית עבור 1א18 ו7/ 06 תוכננה במיוחד כדי לטפל בתרגום התצורות בין מערכותיה הש- ונות של 1א8]. כתוצאה, 64 מפרטת את תצורת המסמך. בניגוד לה, יכולתה של ה- 0. א בטיפול בתצורת מסמכים הינה מינימא- לית. התכונה המשמעותית ביותר של תקן המסמכים נעוצה ביכולתו לטפל בצורה קלה יחסית בעריכה מחדש של כל שורה עםקבלתה, הודות לעובדה שה-זס (פחזטוו6ז 11886ז6) אינם נקבעים בסוף כל שורה. יתרונה של 26 בתצורת מסמכים ייעלם קרוב לודאי בעתיד. סביר להניח ש1507 תאמץ את סדרת 400 א של 661177 אולם תתמקד בעידון מבנה המסמכים הפשוט לכלי מלא שיאפשר העברת מסמכים בין מעבדי תמלילים שונים. תקנים בניגוד | ל-ד6611, | אשר ו בהיותה סוכנות לתקינה שנים בנושאיבזק מעונינת בשיגו- מועדפים רם של מסמכים בתצורה מודפסת, 150 מהווה ארגון תקינה בנושאי מחשבים ומערכות משרדיות והיא מעונינת באפשרות להעברת מסמכים הניתנים לעריכה בין מעבדי תמלילים שונים. היות ותקני 6617 ו1507 הינם תקנים אמיתיים, הם יתגלו כיציבים משך הזמן ויעברו שינויים רק עם הודעה מוקדמת ולאחר ניתוח מקיף. מרבית היצרנים יעדיפו לעבוד עם תקנים אמיתיים אלו מאשר להיות נתונים לחסדיהם של תקני האד-הוק של ז/א8], העלולים להשתנות תוך פרק זמן קצר. מלכתחילה, יהא ל-400.א גוף תצורה רב- ערוצי אטרקטיבייותר מאשרל-1א18. בתקופת המחקר 1984 - 1980, פיתחה קבוצת הלימוד ]וזו תקן מתוחכם לשילובם של טלטקס ותמ- ונות פקסימיליה מקבוצה 4 באותו עמוד. זהו התקן 1.73 שצוין קודם. עקב עוצמתה רבת השנים של 60117 באפיון סוג בזה של תקן תיאלץ קרוב לודאי א8] לגנוז את הצעותיה לעירון תקן תצורת הגוף שלה, ה-/00, ולע- בור לשימוש בתקן 601177. יתרונווהגדול של 300. א על פני 13/06 נעוץ בעובדה שתקן הרובד העליון שלו מתוכנן יעודית להעברת מסרים. כפי שצוין קודם, הוא מפצל את המסרים לשני חלקים, חלק הראש ופונקצית גוף רב-ערוצית (4ו60הוגו[טוח). לראש מספר שדות תקניים, כולל יוזם, מקבל ונושא. שדות מתוקננים בראש מאפשרים למקבל לחפש, למשל, את כל המכתבים שהגיעומ">>.1 אחרי יוני 1984. שדות הראש יוצרים חזית בת"חיפוש עבור גוף המסמך. ל-1א18 אין שדות בני"חיפוש ב-/26, המיועד אך ורק להעברת מסמכים ואינו מסייע כלל בניהול מסמבים. ככל שהתחרות בין 18/06 ל-400. א תתח- מם, יתרכזו הן 1א18 והן 66117 בשטחים החזקים שלהם. 1א18 מסוגלת כמובן להפוך את ה637/ג1ק לדומיננטיים בארגונים גדו- לים אשר ברשותם נמצא כבר ציוד [א18 וד/א5. הבעיה הפוטנציאלית היחידה בקרב משתמשים אלו הינה מורכבותה ועלותה של 5 תכנית היישום של 1א18 במערכות גוס מנגד, 0 תאומץ ע"י רשויות בזק ממלב- יות, במיוחד במקומת בהם נשלטים שירותי התקשורת ע"י ארגוניים מונופוליטסיים או ממשלתיים. בקנדה ובארצות-הברית, עלול המצב להיות מסובך יותר משום שהתקשורת שם תחרותית יותר. היות והמאמץ בתחום ה4007.א הובל ע"י וחהוופַהוהתט6) הג] מחברת 8 וו86, סביר להניח שחברה זו תדחוף את התקן החדש בעוצמת"יתר. בארצות הב- רית, המצב מורכב עוד יותר עקב הימצאם של מאמצי תקנון נוספים. מכון התקנים האמריקני (פ8א) פיתח תקן משלו לדואר אלקטרוני הדומה ל-400.א במונחים של שי- רות, אולם בלתי-תואם לחלוטין במונחים של סיביות ובתים. החסכון המשמעותי היחיד של תקן ה-85א טמון בעובדה שהוא מבוסס על ארכיטקטורת 051, כך שניתן יהא לקשר תקנים ברמת דואר בעזרת ממירי פרוטוקול. ה857א כבר פירסם חלק מהתקן בכינוי 108] 8. למזלנו, נראה שיש סיכוי טוב ש-6611711 תקבל את סידרת ה-400.א ותדחה את ה- 98 175 .150 , 13א56 (זטוטקוחט )6 חהטקסזט) מסוז0ו /45800‏ שזטחוה6ג1א) והצבא האמריקני מצפים עדיין לתקנים שונים. נראה שלא רחוק היום בו יפשילו את שרווליהם ויאמצו את ה-400.א או את ה37 218/06 אולם תמיד קיימת האפשרות שיעדיפו להמתין. כשאנו בוחנים את עוצמתם של [א18 וד 6 ניתן לצפות שהן ה-26/ג1 והן ה-400.א יוותרו בשוק. בהסתמך על תחזית זו, סביר להניח שיופיעו בשוק בעתיד הקרוב ממירי 400.א/0581 ל013/0637/גא5 אשר ייוצרו ע"י חברות אחרות. חדירה חדירתם של תקנים לשוק איטית הינה תהליך ארוך ועובר זמן ער שהשפעתם מור- לשוק גשת. תקן הטלטקס אשר שוחרר ע"י 661177 לפני 4 שנים, מתחיל רק עתה ל"הפגין נוכחות". אף אם ימירו כל יצרני הדואר האלקטרוני את מערכותיהם ל-18/06 או ל-400.א - ואין לכך סיבוי - יקח זמן-מה ער שהשוק יקבלן ויעבור זמן רב עד אשר תעלה רמת חדירת המוצרים. נוסף לכך, הן 018/06 והן 400.א רחו- קות מלהיות גמורות. לאף אחת מהן אין סכימה מקיפה לבנית תבניות משתמש. בעית התבניות קשה במיוחד, אולם הכרחי לפות- רה. ללא תקנים בינלאומיים מקובלים ותקנים בינלאומיים לתבניות ולעריכה, תהא תחזו- קתן של מערכות דואר אלקטרוני קשה, מור- כבת וממושכת. עבור המשתמשים, הדבר החשוב ביותר הינו שיש לנקוט אמצעי זהירות בזמן רכישת מערכת דואר אלקטרוני אשר אינה תואמת לתקני 18/06 או 400.א. מעבר לכך, המשתמשים חייבים לעקוב בקפידה אחר המגמות בשוק ולבחון את ההרחבות הזמ- ינוות לתקנים האלה מיד עם ההכרזה. ברור שהמשתמשים חייבים לעשות דברים רבים נוספים, אולם תקנים אלו וצאצאיהם יהוו כנראה את אבני"היסוד למערכות המשרד המשולבות שתפוצתן תהא כלל-עולמית. הם שווים את המאמץ הנדרש למעקב אחריהם. 8 5 ומתסבל. לימוד מערכות לעיבוד תמליל 3 ישתנו בחקר הלימוד היתה להביא את עובדי המשרד הזמניים למעבדה ולבקש מהם "לחשוב בקול" על דרך לימודם להשתמש בציוד לעיבוד תמליל. גישה זו סיפקה לנו הצצה לא רק לבעיות יחודיות במערכות אותן חקרנו אלא למנגנוני למידה והבנה של חלק מהמשתמשים החדשים. במאמר זה אנו דנים בהכללות הקיימות בבעיות אלו, תאורה של כל אחת באמצעות התצפיות שערכנו והצעת דרכים בהם ניתן לשפר את רמת ההדרכה ותכנון המימשק למשתמש. שיטת החשיבה בקול בחקר הלמידה השיטה בה השתמשנו לחקר הלמידה נקראת שיטת פרוטוקול "החשיבה בקול". ביקשנו מהתלמידים לבטא בקול את מחשבותיהם בשהם עובדים ולתאר אילו שאלות צצו במו" חם ומה התכניות, האסטרטגיות, ההפרעות או הידיעות שהופיעו בתודעתם. הערות אלו הוקלטו על רשמקול וצילום המתרחש על מסך המחשב הונצח בוידאוטייפ לשם ניתוח מאוחר יותר. נשארנו עם המשתתפים כדי להאיץ בהם להמשיך ולבטא בקול את העובר עליהם, אולם לא ביצענו זאת בצורה כפייתית, כדי למנוע מהם לנתב את מחשבותיהם לכיוון מעבדי תמלילים ו רוברט לי מאק, קלייטון ה. לואיס, ג'והן מ. קארול, יבמ, מרכז המחקר ע'יש טומס ג'י. ווטסון לימוד השימוש במעבדי אחת הבעיות הניצבות כיום בפני מתכנני מערכות משרדיות הינה פיתוחן של מערכות לעיבוד תמלילים אשר תהיינה קלות ללמידה ולשימוש. בפי שנראה במאמר זה, עלול הלימוד לשימוש במערכות לעיבוד תמליל להיות קשה, מתמשך לקשיי הלימוד עתידה להתלוות השפעה רצינית על השימוש במערכות משרדיות. לדוגמה, קשיי לימוד אלו עלולים להיות יקרים כשיש צורך בצוות הדרכה מיומן אשר יסייע בלימוד המערכת. כיצד נוכל להקל את לימוד המערכות המשרדיות? הצעד הראשון המתחייב כדי לענות על שאלה זו הינו לרכוש הבנה טובה יותר על צורת קליטתן של מערכות מחשב ע"י אנשים, ובפני אלו בעיות הם ניצבים. במאמר זה נדווח על מחקר שמטרתו להאיר שתי נקודות אלו. 0 וזו / . 2 שכביכול רצינו בו. התערבנו אך ורק כדי למנוע מצב בו יתיאש המשתתף להמשיך אם לא ננקוט פעולה לעודדו. נוכחותנו בקרבת המשתתפים הפחיתה משהו מהריאליזם של המטלה, אולם זהו אספקט שאין למונעו בטכניקת החשיבה בקול. כמובן, כל השיטות האמפיריות | לחקר התנהגות מערבות אינטראקציה עם האנשים המשתתפים. (אנו מאמינים שהמשתתפים הופכים חיש קל למורגלים בשיטת החשיבה בקול ולשגרת הביטוי הקולי. אותם משתתפים אשר לא היו מסוגלים או לא רצו להתבטא בקול בצורה שוטפת לא אולצו לעשות כן; במקרים אלו 16 מתוך: .1983 101 .3 .סא ,1 .01/ ,פוחטזצץפ חטו1הוחזס!ם1 21006 חס פחסווסהפחגזיך ]א צֶם 6טזחוזקטז . וטואו גוז טכן ]==- : תמלילים הסכמנו לקבל תרשים). לבסוף, רבות מתצפיותינו מבוססות על צפיה בהתנהגות הפתוחה ולא בביטוי הקולי הספונטני או היר זום. השתמשנו בשיטת החשיבה בקול משום שהיא הוכיחה עצמה ככלי יעיל בפסיכולוגיה קוגניטיבית לשם חקר מעמיק של מטלה מסוג חדש ללא כפית המגבלות של השיטות הנסיוניות המסורתיות. השיטה שימשה את ||שאטא ו007חו5 בעבודתם החלוצית בפתרון בעיות והיא מיושמת כיום בצורה שגרתית במחקר סוגים מסויימים של בעיות פסיכולוג- יות, כולל מחקרים באינטראקציות אדם" מחשב. ווטם, לדוגמה, השתמש בשיטה זו כדי לחקור כיצד סטודנטים לומדים פקודות של זסוו6 שחו 1. המשתתפים ומטלתם נתנו לעשרה עובדי משרד זמניים ארבעה חצאי ימים ללמוד אחת מתוך שתי מערכות לעיבוד תמליל: ארבעה עבדו על תת-קבוצה שכללה עריכה ותצורת תמליל במערכת מחשב גדולה לשימוש כללי, אשר הוצבה במרכז המחקר ע"ש ווטסון, ושישה עסקו בלימוד מערכת יעודית מסחרית לעיבוד תמלילים. המשתתפים פעלו במבנה מעבדתי, אשר כלל את מערכת עיבוד התמליל ואת ציוד ההקלטה. המשתתפים. למשתתפים רקע תעסוקתי והשכלתי שונה והוא מסוכם בטבלה ]. חמי- שה מבין המשתתפים היו בגילאים 20-35 והנותרים מעל גיל 40. תשעה מהם היו נשים. כפי שניתן ללמוד מהטבלה, לשישה מבין המשתתפים היה נסיון בהקשת נתונים, לאחת קורס בעיבוד תמלילים ולשתיים לא היה כל נסיון במחשבים. כל המשתתפים עבדו באווירת משרד וידעו להדפיס מכת- בים. מטלת ההדרבה. התענינו לדעת כמה טוב מסוגלים המשתתפים ללמוד בעזרת לימוד- עצמי ללא עזרה, ולכן ביקשנו מהם לדמיין שהם עובדים בסביבה משרדית בה אף אחד לא מכיר את המערכת עליה הם עובדים, וכל מה שניתן להם הינו המדריך למשתמש העצמאי. לימוד עצמי שאינו נעזר במקורות חוץ אינו מייצג בהכרח את מידת למידתם טבלה [ סיבום רקע עשרת המשתתפים ירותי והשכל : , (1) רקע לא מזכירותי והשכלת קולג מסוימת; שנת נסיון בהדפסה אצל פסיכיאטר; ניקוב כרטיסים אך ללא נסיון במכונת כתיבה או במעבד 1 , תמלילים. ָ) 30 שנות עבודה משרדית; הכנסת נתונים ועבודה במסך וידאו אך ללא נסיון במכונת כתיבה או במעבד תמלילים 1 1 . )3( )4( שלוש שנות קולג'; 30 שנות עבודה משרדית, כולל עסק עצמאי, ‏ אין נתונים (האינפורמציה היתה על בסיס התנדבותי). , מנהלת חשבונות ב-א6א, הכנסת נתונים במסך וידאו אך ללא נסיון בנ"ל. השבלת קולג' מסוימת, שנתיים בבית ספר פקידותי; 6 חוד; 0 (5 דשי נסיון משרדי; קורס בעיבוד תמלילים א 0 (6 בוגר קולג' (מדעים); 5-6 שנות נסיון בעבודה משרדית כזמני; הכנסת נתונום וקורס ה = ה 5 0 0 מ 2 (ל א.א במוזיקה: 10 שנות עבודה במשרד; חוסר נטיון כנ"ל. . טרן, אולם ללא נסיון כנ"ל. 0 קורס בעסקים: 2 שנות נסיון בעבודה משרדית:; הכנסת נתונים אך ללא נסיון כנ"ל. 0 15 שנות נסיון בעבודה משרדית; הכנסת נתונים אך ללא נסיון כנ"ל. 1 השכלת קולג' מסוימת, שנה בבית ספר פקידותי; שנת עבודה וקיץ במשרד; חוטר נסיון כנ"ל. 7-5 של אנשים בשימוש במערכות לעיבוד תמליל אותן חקרנו, אשר כל אחת מהן תומכת בתחנות עבודה רבות (ויש לה קהילה מוג" דרת פוטנציאלית של משתמשים). אותנו ענינה האסטרטגיה הננקטת בהדרכת משת" מש המערכת. המשתתפים הקדישו זמן שונה ללימוד, אולם אנו עצרנו את שלב הלמידה לאחר 1275 שעות (ללא התחשבות להיכן הגיעו התלמי- דים בספר ההדרכה) כך שהיה בידם זמן לנסות להדפיס ולהגיה מכתב פשוט בעצמם, ללא קבלת הנחיות מפורטות. המשתתפים קיבלו פרקי זמן משתנים כדי להדפיס מכתב בן עמוד אחד, תלוי בכמות הזמן שהיתה דרושה להם כדי להשלים את קריאת חומר ההדרכה, כולם קיבלו לפחות שעה. ארבעה עובדים נתבקשו ללמוד תת-קבוצה של פקודות לעריכת מסך מלא על מערכת המחשב לשימוש כללי וכן הנחיות תצורה בסיסיות. למערכת זו מימשק המבוסס על פקודות | (בניגוד | למימשקי התפריטים). הפונקציות שנלמדו הספיקו ליצירתם, הדפ" סתם והגהתם של מכתבים. המשתתפים קיב- לו מדריך ללימוד עצמי, אותו כתבנו בתבניתו של המדריך למערכת עיבוד התמלילים המסחרית. ששה האחרים נתבקשו ללמוד פעולות בסיס- יות בעיבוד טקסטים למחשב יחודי לעיבוד תמלילים. מערכת זו מונחית ע"י תפריט: המשתמשים בוחרים במשימות (לדוגמה, הדפס או ערוך מסמך) ע"י הקשת ראשי התיבות של הפקודות המופיעות בתפריטי הבחירה ואחר-כך מילוי התפריטים המתיח- סים למשימה הנבחרת (לדוגמה, שם המסמך הנוצר). קיימים, כמובן, מקשי פונקציות להז- זת הסמן, מחיקת אות, הדגשתה וכו'. ביקשנו מהמשתתפים לעבור על ארבעה פר- קים מתוך המדריך ללימוד עצמי המסופק עבור מערכת עיבוד התמלילים המסחרית. שלושה הפרקים הראשונים כיסו הכנסת מכתב בסיסי וכישורי הגהה, שימוש בתפריד טים, הבנה של מסרים והשימוש במקש קןטת. הפרק הרביעי הוקדש להעמקה בחיבור מסמך, כולל יצירת מכתבים עם משתנים וסמלים וכן בנית מסמכים מחלקים, תוך שי- מוש בפעולות למיזוג מסמכים. שנר המדריכים ללימוד עצמי שילבו הסברים על ביצוע פעולות במערכת וכן נסיון מובנה בשיטת צעד-אחר-צעד. כיצד נותחו הנתונים? פרוטוקולי החשיבה בקול הפיקו כמות עצו- מה של תצפיות לא-כמותיות. לדוגמה, אספנו קרוב ל-96 שעות על המערכת המסח- רית בלבד. לכן, חייבים אנו להיות בררניים בדיון להלן. גישתנו הינה קלינית ואינדוקטיבית כאחד. היא קלינית במובן זה שאנו מציבים השערות אודות הגורם האפשרי להתנהגות מסוימת או לבעית למידה ומתארים אותן בדוגמאות. היא אינדוקטיבית משום שאנו מסיקים הכל- לות מדוגמאות רבות ומשתמשים בדוגמאות לק 1+ 1 האופייניות ביותר על מנת לתאר את ההכל- לות. לא מנינו את תדירות הופעתה של בעיה מסוימת וכמו-כן לא נוכל לספק אבני-בוחן מוגדרות על מנת להבחין בין סוגים שונים של בעיות. מטרתנו היתה מחקרית - תגלי- תית, לזהות את המגוון הרחב של הבעיות בהן נתקלים התלמידים. התוצאות הכמותיות יבולות לשמש בתכנון סכימות סיווג עבור סקרים כמותיים יותר, אולם לא זו מטרתנו במאמר זה. תוצאות ודיון הבללות בהן נדון במאמר זה (והמסוכמות בטבלה ]1) מתמקדות בפעילויותיו של הלומד, אולם לדיוננו השלכות גם לעבר הבנת תפקיד חומר הלימוד ותכנון המימשק במצב הלמידה בכללותו. ניסינו לנחש מהו האספקט בהדר" כה או בעיצוב המימשק המסוגל להסביר את קושי הלמידה, בהמשך נדון כיצד ניתן לפתור בעיות אלו. הלימוד הינו דבר קשה מוצדק הדבר, בדרך-כלל, שלאנשים אשר אינם מנוסים במחשבים יש בעיות בלימוד שימוש בציוד לעיבוד תמליל. הדבר אינו מפתיע אם ניקח בחשבון את מורכבותן ועוצמתן של מערכות אלו, אולם זהו אתגר למאמצים להרחבת שוק האוטומציה המשר- דית. שתי המערכות אותן חקרנו מספקות דוגמאות עד כמה יכול הלימוד להיות מתס" כל עבור אנשים שלא צברו נסיון בעבודה עם מחשבים. לרוגמה, משתתף אחד אשר ניסה להיכנס למערכת מבלי לקרוא תחילה את ההנחיות כיצד לבצע זאת, נכנס לצרה והסיק: "אני כבר אבוד". משתתפת אחרת נכנסה למצב תסכול כשניסתה לפתור בעיה והפליטה לב" סוף: "חומר אידיוטי!" נאלצנו מיד להתערב ולפתור את בעיתה. משתתפים אחרים התלוננו על כמות החומר אותה עליהם לקרוא ולזכור: "כל כך הרבה לקרוא ללא אמצעי עזר!" או "כמה אני יכול לזכור? כל כך הרבה עובר לי בראש!" או ייותר מדי אינפורמציה בשביל פעם אחת. מבלבל." הבעיות בהן נתקלו הובילו אותם לשכוח את מטרת לימודיהם: "מה עשינו?" או "אני זוכר שעשינו משהו אך לא יודע מהו!" הערות מסוג זה צצו גם במהלך הראיון הראשוני עם עובדי המשרד אשר למדו ערי" כת תמליל בסביבה של עבודה אמיתית. כפי שאחד ניסח זאת: "זה נותן לי הרגשה שאני טיפש." אחרים, אשר ניסו להעריך את מעבד התמליל הספציפי אותו חקרנו, הודו שהם שקלו להתפטר עקב נסיון ההדרכה המתסכל. למשתתפים נדרש זמן ארוך יותר מהמצופה והיו להם בעיות ביישום הנלמד כשהתבקשו להדפיס מכתב באורך עמוד אחד לאחר הדרכה. למשתתפים לקח כ-8% שעות לל- מוד מיומנויות בסיסיות בעריכת טקסט על המערכת לעיבוד תמלילים המסחרית, 17 טבלה 11. סיכום התוצאות העיקריות (1) הלימוד קשה המתלמדים חווים תסכול ומאשימים את עצמם. 0 הלימוד אורך מעל המצופה ולמתלמדים קשיים ביישום הידע ש ! (2) המתלמדים חסרים ידע בסיסי המחשבים הטכני). המתלמדים בורים בעבודת מחשבים (כלומר, אינם מבינים את מינוח ה המתלמדים לא יודעים מה רלבנטי להבנה ולפתרון בעיותיהם. (3) המתלמדים עושים איטרפרטציות אד-הוק המתלמדים מנסים לבנות אינטרפרטציות למה שהם עושים או למה שקורה להם. האינטרפרטציות של המתלמדים יכולות למנוע מהם מלהבחין בבעיה הניצבת בפניהם. ר ילרן (/ ר ור 2 ב ה ה 0 מעבד התמליל עובדים כמו במכונת כתיבה (במיוחד פונקציות המזיזות את נקודת ההדפסה במכונת כתיבה). המתלמדים משערים שפעולות עריכת הטקסט יעבדו בצורה עקבית. (5) למתלמדים קשיים במעקב אחר הוראות המתלמדים לא תמיד קוראים או עוקבים אחר ההנחיות. המתלמדים לא תמיד מבינים או עוקבים נכון אחר ההוראות, אפילו כשהם מנסים. (6) בעיות שצצות למתלמדים קשיים בהבנת העובדה שבעיה אחת עלולה ליצור בעיה נוספת. (7) מאפייני המימשק עלולים להיות מעורפלים המתלמדים נבוכים מדרישות הקדם ומתופעות הלוואי של הנוהלים. המתלמדים נבוכים מהודעות המשוב ומתוצאות הנוהלים. (8) אמצעי ק!טו לא תמיד עוזרים לעיתים קרובות אין המתלמדים יודעים מה לבקש. מידע הסיוע לא תמיד ממוקד בבעיותיו הספציפיות של המתלמד. בהשוואה למתכנן שהעריך זאת בב"5 - 4 שעות. יתכן כמובן שהערכות אלו היו לא- ריאליות והמשתתפים התבקשו להתבטא בקול בזמן הלימוד. אולם, גם עם תוספת זמן זו, עדיין שגו המשתתפים בהדפסה, באיחזור ובהגהה של עמוד מכתב לאחר ההדרכה. לדוגמה, רק שלושה מבין המשתתפים היו מסוגלים לשלוט בעימוד הטקסט (כלומר, לסדר טקסט נתון תוך שמירה על רוחב שול- יים אחיד מימין). מתוך ארבע המשימות העיקריות שנדרשו להשלים את משימת כתי- בת המכתב (יצירה, הגהה, הדפסה ועימוד), חרגו שני משתתפים מהזמן שהוקצב להם, בעוד שלארבעה האחרים היו בעיות באחת או יותר מהמשימות (למרות שבמעט השלי- מו אותן). לכל המשתתפים היתה בעיה בשי- מוש בפונקציות ביטול כדי לבצע תיקונים או בהבנת תפקיד ה-7ז6 (חוטוטז ז08ז63) בטקסט (המקש מוסיף שורות ריקות לטקסט). המשתתפים נחשפו לכל אחת מהמשימות בזמן ההדרכה. נתוני המעבדה שלנו אינם מדגישים במיוחד בעיות אלו משום שנסינו להציג עמדה תומ- כת בשהמשתתפים נתקלו בבעיה. (לדוגמה, הדגשנו את העובדה שאל להם להיות מופת- עים אם הם נתקלים בבעיות ואל להם להא- בלימודים משום שעל המשתתפים לדעת את אתגרי הלמידה הטמונים במשימות המוטלות עליהם וכמו-כן: אל להם להיחפז ולהאשים עצמם בהיווצרות הבעיות. מוזכרות גם במחקרו של )₪00 אודות בעיותי- הם של סטודנטים בקולג' בשהתבקשו ללמוד ולהשתמש ב-60/007 טחון. לדוגמה, מרבית מתלמדיו סברו ש"פקודה" הינה דבר-מה שהמחשב דורש שהם יבצעו! המשתתפים חסרו גם את ההיכרות עם המינוח הטכני. היתה להם בעיה עם מונחים כמו "פרמטר" (או "פרימטר" - היקף - כפי שניסח זאת אחד המשתתפים) "תור", "ויראו מהופך", "רקע", "עימוד" ו-"ברירת-מחדל". המשתתפים שייכו גם אסוציאציות מטעות; לדוגמה, "ברירת מחדל" נקשרה בקונוטציה שלילית (מבחינת החוק). חוסר ידיעותיהם של המשתתפים בנושא עי- בוד טקסטים מקשה עליהם ביצוע מדויק של משימותיהם. משתתפת אחת אשר הצליחה סוף-סוף בביצוע פעולה מסויימת לאחר מספר כשלונות עוקבים, תהתה אם נסיונור תיה העקרים הקודמים נבעו מהקשה בלתי- נכונה על מקש 8מדא5. למשתמש מנוסה זוהי אפשרות שטותית: כיצד יכול אדם לה" קיש בצורה בלתי-נכונה? אולם משתמשים חדשים אינם יודעים מספיק כדי לשפוט נכון בין אינטרפרטציות הגיוניות לבין אפשרויות דמיוניות. המתלמדים חסרי ידע בסוסו התלמידים שמעולם לא עבדו עם מחשבים גילו חוסר הבנה כללי בדרך פעולתם של מחשבים, וכמוזכן חוסר הבנה ספציפית שים את עצמם). במצבי עבודה אמיתית, קשיים אלו (ואלו אשר נתאר בהמשך) עלו- לים לתרום ללחץ בעבודה כשלמתלמדים ולאחראים עליהם יש ציפיות בלתי- מציאותיות אודות מהירות תפיסתו של חומר חדש ע"י אנשים. דרך קצרה לסייע למתלמדים להתמודד בקשיים הינה לתת להם ולממונים עליהם ציפיות מציאותיות יותר אודות הקשיים והז- מן הנדרש ללמידה. ציפיות אלו צריכות לה- יות מתורגמות לאווירה התומכת יותר בדרך פעולתן של מערכות לעיבוד תמליל. הם נכשלו בהבנה מיידית של רעיונות בסיס- יים ושל מינוח, הם נתקעו בבחירות בלתי- אפשריות ובזיהוי המידע הרלבנטי לפתרון או להבנת בעיותיהם, ה אחד, לדוגמה, תמה מהו הס לאחר מספר שעות עבודה. אחר תהה לדעת מי" המדפסת. משתתפת שלישית סברה ל בעצם המדפסת. דוגמאות אלו . תמימותם" של המתלמדים בהיחשפם קונספציות הבסיסיות של שימוש במחשבים בזמן הכניסה למערכת ביצע משתתף אחר שגיאה אשר נטרלה את לוח הקלידים. המש- תתף לא ידע שרק הקשת ₪551 תשחרר אותו מהמצב. המשתתף לחץ על גבי מקשים שונים וביניהם 28587. אולם בטרם הספיק לראות את תוצאת לחיצתו, הוא לחץ גם על מקש"מתג אשר הביא את המערכת למצב בדיקה, שהיא גירסה צפופה של המצב הנורמלי. המשתתף הסיק שהשגיאה הקרי- טית היתה לחיצה על מקש המתג המעביר את המערכת למצב בדיקה, ולא ה-ד₪58א, ימן 8 והמשיך לעבוד עם המערכת זמן-מה כשהיא 1 במצב בדיקה. לאחד העורכים שנלמדו היו אופני פקודות קלט שונות, בך שפקודה שנכתבה במצב קלט הפכה לשורה בטקסט. אחד המשתתפים הכניס את הפקודה ם.11=, על מנת לאחסן את הטקסט שלו אולם שכח להיכנס תחילה ל קלט והפקודה לא בוצעה. המתלמר הסיק שהיא כן בוצעה משתי סיבות. האחת, בשהוא הכניס את הפקודה בתחתית המסך, נדמה היה לו שהמערכת מגיבה בהצמידה אותה לשורות הקודמות שהכניס. כלומר, חלק מהמערכת הגיב. שנית, הוא שם לב שעל המסך הופיעה ההודעה: דטקא] מ זז 1 מססוא. למעשה, הודעת-סטאטוס זו הופיעה על המסך קודם אך המתלמד לא הבחין בכך ואין לה קשר לפקודת ה-ם.וז/. אולם כעת היא נראתה רלבנטית (ההודעה מציינת שהיא במצב של הכנסת טקסט). להלן רברי המשתתף: "סבור הייתי שזה בוצע (570₪₪ ו-11.5?) משום שכתבתי (את הפקודה) בתחתית המסך והיא עלתה למע- לה". בנקודה אחרת הכניסה אחת המשתתפות שורה ריקה בין שני משפטים. ברצותה ל"קרב חזרה" את המשפט השני למקומו ההתחלתי (מתחת לראשון) היא בחרה במקש המסומן אא5708א כםגוטסטה לרוע מזלה, א₪51'(8 כאן מופיע במשמעות אתטדפת ם0גותת 6, ולא "החזר", כך שתוצאת פעולתה היתה הוספת שורה ריקה נוספת, אף היא בלתי-רצויה, בין שני המשפ" טים. תמימותם של המתלמדים והבעיות הנובעות מכך עלולות להוביל לבריחה מהמערכה. תוספת של חומר עזר לא תמיד תעזור משום שהם לא אוהבים לקרוא סוג זה של חומר והם קוראים אותו "חפיף", אם בכלל. אחד המשתתפים במחקר דפדף במהירות בחומר הרקע תוך שהוא רוטן: "זהו רק מידע". יהיה פורה יותר אם נפחית את כמות הידע הנדר" שת להפעלת המערכת. פישוט המינוחים יתרום להפחתת הצורך מצד המשתתפים להבין משמעויות. בחינתו של המשתמש עלולה להוביל לשימוש במו- נחים בלתי-מוכרים במדריכים ובהודעות. רבים מהמונחים ניתנים להחלפה בדוגמאות הולמות, גישה אחרת הינה להסתיר אינפורמציה מהמתלמדים ולגלותה רק לפי דרישתם או לאחר שהם בעלי נסיון. לדוגמה, מצגי תפריט רבים במעבד התמלילים המסח- רי מכילים פרטים טכניים או אופציות השימושיות למשתמשים מנוסים אולם הם א יובנו ע"י מתלמדים. המתלמדים מבצעים אינטרפרטציות אד"הוק משתתפים חסר אולי ידע בנוגע למחשבים, אולם בידינו הוכחות שהדבר אינו מונע מהם מלנסות להבין הגיונית את חוויותיהם ע"י בניה ועבודה בצורה של אינטרפרטציות אד- הוק. בהסבירם מצבים לא ברורים במערכת, מסוג- לים המשתתפים לשכנע עצמם שבעצם הכל בסדר גם כשהתרחשויות מוזרות במערכות מצביעות בעליל על צרות. אחד המתלמדים לא קרא כראוי את ההוראות להדפס מכתב ומצא עצמו מזיז את הסמן ממקום למקום על גבי המסך, אולם ללא הצלחה בהכנסת הטק- סט של המכתב. הוא הסיק שהוא יוצר בעצם סוג של סרגל על גבי המסך ושהטקסט לו הוא מצפה יופיע אחר-כך. הוא המשיך בתרגיל ולא התאמץ להתחיל מחדש. משתתפת אחרת הכינה מסמך משפטי ע"י החלפת סמלים בטופס משפטי עם שמות וכתובות. היא בצעה מספר שגיאות, כך שחלק מהסמלים הושארו במקומם, אחרים הוחלפו ברווחים וכדומה. המתלמדת שמחה עם התוצאה משום שמסמך משפטי נתפס בעיני רבים כמוזר. היא לא גילתה או תיקנה אף אחת מהטעויות שביצעה. למרות חוסר היכרותם עם מחשבים, עמלו מתלמדים אלו די קשה כדי לבנות את רעיונותיהם אודות ההתרחשויות בהן חזו. לדאבונם, הפליגו רעיונותיהם הרחק ממה שהתבוונו | המתכננים ‏ וכותבי התיעוד. אינטרפרטציות אלו ניתן לייחס לסוג מסוים של ריק בהכרה: אילו ידעו המשתתפים יותר על החומר בו עסקו, הם היו קרוב לודאי בונים | אינטרפרטציות מדויקות | יותר להתרחשויות. ה ש|פת | % אולם, במה יכולים המתכננים וכותבי התיעוד לסייע? איננו רואים תרופת-פלא. תרגול יכול להבהיר את התמונה המציגה את התוצאה הצפויה. כדי לקצץ במספר הטעויות שבוצ" עו. שיטת הדרכה בה מסוגלים המשתתפים עצמם לבדוק את תוצאותיהם ואת הקונספצ" יות שפיתחו ולא לעקוב אחר סדרת תכתיבים שהוכנה מראש, עשויה אף היא לעזור. נדון בזאת בהמשך. המתלמדים מכלולים מתוך מה שהם יודעים או זֶה מפתיע שרבות מהאינטרפרטציות ל הינן התאמות של רעיונות המוכלים כבר בראשם של המתלמדים. נסיון קודם עם מכונות-כתיבה מספק מקור מוכן של ציפיות אודות דרך עבודתה של מערכת לעיבוד תמלילים. מקורות אחרים כוללים מעורבות של המתלמד בנוהלי עריכת טקסטים. טבעי הדבר שהמתלמדים מנסים ליחס את אופן פעולתה של המערכת לעיבוד תמלילים לידיעותיהם הקודמות במכונות-כתיבה. מב- חינה חיובית, למשתתפים אין בעיה בהדפסת תוים אלפא-נומריים ולא הפתעה מכתיבה על מסך וידאו ולא על ניר. אולם, פונקציות אחרות הציבו קשיים בהבנת המשתתפים את תפקיד מערכת עיבוד התמליל. המשתתפים הופתעו לראות שמקשי הד 5 .80857405 והאמטדפח לא רק מזיזים את נקודת ההדפסה אלא גם משנים את הכתוב במקום אליו זזו. מערכת עיבוד התמלילים אותה חקרנו נמצאת תמיד במצב קלט, כך שלחיצה על 576 מניבה רווחים ו-א₪1708 מפיק שורות ריקות. במכונת כתיבה פונקציות אלו מזיזות את מקום נקודת ההדפסה בלבד. המשתתפים גם ניסו לייחס את המסך אליו נכנס טקסט לגליון ניר ריק במכונת כתיבה, אולם היו להם קשיים בכך. הם התקשו לאב- חן את קצהו העליון והתחתון של הגליון וכן את השוליים משום שהמסך קטן יותר מעמוד שלם. הם גם התקשו במיקום השוליים משום שהאביזרים המכניים של מכונת הכתיבה המוכרת היו חסרים להם. על המסך הופיעו מפעם לפעם הודעות אשר לא הם הדפיסו והם תהו האם תופענה הללו גם במסמך המודפס שלהם. בבנית רעיונות חדשים המבוססת על ידע קודם שואפים המשתתפים לשמור על עקב- יות: בלומדם פעולה חדשה הדומה או מיו- חסת לפעולה שכבר למדו, הם מצפים שתבו- צע בצורה דומה. לדאבונם, לא תמיד מסכי- מים המתלמדים עם המתכננים אילו פעולות דומות או מיוחסות. במערכת התפריטים שציינו קודם לכן המק- שים המופקדים על הזזת הסמן במצב קלט אינם פעילים במסכי הנחיה. מול עיני המת" כננים היו שני סטים של פעולות: הזזת נקודת ייחוס דרך מחרוזת-טקסט ובחירת שדה בתפריט. אין סיבה להניח שפעולות אלו חיי- בות להתבצע בצורה דומה לזו שחידור עפ- רון דומה להחלפת מילוי בעט. אולם, אמפי- רית, נראה בבירור שהמשתתפים ראו בשתי פעולות אלו פעולה זהה והם ביצעו שגיאות הן ע"י שימוש בפעולות תפריט בטקסט והן בשימוש בפעולות טקסט בתפריטים. המתלמדים ניסו ספונטאנית ליחס את מעבד התמליל למה שידוע להם על כתיבה במכונה. כשההתאמה עובדת, היא חוסכת זמן ומבו- כה בלימוד. במקום בו היא נכשלת, גורם הדבר צרות. יתכן ואפשרי לנצל יותר אנלוג" יות בין עריכת טקסט לבין מכונות כתיבה בתכנונן של מערכות משרדיות (נחזור לנקו- דה זו מאוחר יותר). השגת עקביות הינה משימה קשה וברור שהמתכננים עמלים קשה כדי להשיגה. אולם נראה שלא תמיד הם חוזים כיצד יתייחסו אליה המתלמדים והאם יבחינו בפקודות מקובצות אשר ביניהן שוררת עקביות. בחינת המשתמש נדרשת כדי לקבוע איזה יחס רו" 39 אים המשתמשים בין הפונקציות השונות של המערכת. למתלמדים קשיים במילוי אחר הוראות המשתתפים ביצוע סוגים רבים של טעויות בפקודות המוסברות היטב במדריך למש- תמש. הם די נחפזו ללחוץ על ההדק ולנסות לבצע פעולות עוד בטרם הבינו אותן מהמד" ריך למשתמש, מחצית המשתתפים במערכת המסחרית ניסו להיכנס למערכת לאחר שראו הצגה מהירה אולם לפני שקראו את ההור- אות המפורטות המופיעות בתחילת המדריך; כולם נכשלו. המשתתפים ניסו לעיתים לבצע פקודות המתוארות בהקדמה לתרגילים, אשר נועדה אך ורק להציג את ההוראות בפירוט צעד-אחר-צעד. באשר השתמשו בהוראות צעד-אחר-צעד, צצו בעיות אחרות. אם פקודה, ולא משנה באזו דרגת בהירות היא מתוארת, מתנגשת עם זוית מבטו של המשתמש הוא מסוגל לשנותה או להתעלם מאופיה. לדוגמה, אחת המשתתפות סרבה להשתמש בפקודה 5 כפי שהוסבר בתרגיל, משום שראתה שיש לבטל מספר תווים והיא היתה בטוחה ש-ם8₪06%5246 לא יבצע זאת (בפועל, 8365546 במערכת שלה מוחק תווים ומבטלם, לא כמו ה-83685%65 במכונת הכתיבה). היא החליפה הקשה זו באחרת, אשר סיבכה לחלוטין את התרגיל. חזרה מיותרת או דילוג שאינו במקומו גורם לשארית התרגיל לחולל טעויות או תוצאות בלתי-חזויות אחרות, מהן אין המתלמד יבול היחלץ. נוסף לבעיות אלו, התיאום הבסיסי של המי- דע הנדרש לבצע וללמוד את ההוראות, היה קשה למספר משתתפים. היה צורך לקרוא הוראות, למצוא את "הכפתורים" על פני המקלדת, לעקוב אחר הפעולה על המסך וכן לחשוב על ההמשך. למרות שדרישות אלו נראות פשוטות, הן היו חדשות לכמה מהמשתתפים. כמה משתתפים לא טרחו לב- חון את הפלט שקיבלו על מנת לבדוק את מעשיהם. יתכן שאחת התוצאות שנבעו מקשיים אלו היתה שהמשתתפים אבדו את המעקב אחר מה שניסו לעשות או למדו. הוכחות לבך באות ממשפטים שאמרו המשתתפים תוך כדי עבודתם על התרגילים. קודם התיחסנו לדוגמאות כגון "מה עשינו?" או "אני יודע שעשיתי משהו אולם איני יודע מהו!" בין היתר ניתן למצוא: "אני מתבלבלת משום שכל מה שאני עושה הוא למלא אחר ההור- אות האלו!" או "האם זה נשמע לך הגיוני? לי לא!" שאלותיהם קיבלו צידוק. בפי שצויין קודם, רמת הביצועים של משימת העברה פשוטה, הדורשת פעולות פשוטות בלבד, היתה עלובה. לשימושים מוטעים אלו בהוראות סיבות מורכבות. כמה מהן צצו מתוך חוסר סבלנו- תם של המשתתפים לשמוע הסברים ורעבותנותם ללמוד תוך כדי ביצוע ולא תוך כדי קריאה, ואילו אחרים מאי-התאמה בין סדר הופעתן של שאלות המשתתף לבין הת- 20 בנית הסדירה שהכין הכותב. ניתן להקל קש- יים אלו אם למשתתפים תוקנה שליטה טובה יותר בפעילות ההדרכה. בעיות האינטראקצוה קודם תארנו מתלמדת אשר לא ירעה אודות המקש הקריטי דשפמא: לוח המקשים שלה נוטרל כך שללחיצתה על כל מקש שהוא לא היתה כל השפעה. בעיה זו בשלעצמה חמור" רה דייה. אך ממנה התפתחו ועלו אחרות. היא לא ידעה שלוח המקשים שלה נוטרל ובשהקישה בקלידים שונים היא הסיקה מס" קנות מוטעות בדבר אי"יעילותם. משתמשת אחרת ניסתה לקבל דו"ח על משי" מה שהשלימה לאחרונה. היא ניסתה להקיש "6" בשדה תפריט על מנת לציין את רצונה בדו"ח, אולם המערכת סרבה לקבל את הקשתה. אח"ב ניסתה להקיש "₪8" למרות שהוברר לה שלצורת האותיות אין חשיבות. בשבשלה, הסיקה שהיא אינה יכולה להקיש "טע" משום שהדו"ח בעצם לא קיים והמע" רכת מצידה לא מאפשרת לה לבקש אותו. הבעיה האמיתית כאן היתה שהמתלמדת לא ניקתה את התכולה הקודמת של השדה, כפי שנדרשה לעשות ע"י המערכת. היא מעולם לא היתה מזהה את הבעיה בי יכלה לחשוב על יותר מדי דברים אחרים שיכלו להתקלקל. בפי שאנו רואים מדוגמאות אלו, קשה ביותר לבודד בעיות כי הן באות בצרורות. בעיה הנראית למתכנן טריויאלית יכולה להיראות ₪ בו למתלמד כבלתי-פתירה משום שהמתלמד לא מסוגל לבודדה. לעובדה זו השלכה חשו- בה על התכנון: השפעת הבעיות אינה ניתנת לבחינה מתוך עמדת בידוד. המתכננים חוי- בים להיות תקיפים במניעת הבעיות המזער- יות ביותר ולצמצם ככל האפשר את הרמה הנדרשת מהמתלמד. תכונות המימשק עלולות להיות בלתו- בהירות בעיות רבות בהן דנו, כולל כיצד נוצרות בעיות, יכולות להיות מדורבנות ע"י תכונות של מעצב המימשק אשר אינן בהירות או אינטואיטיביות לקליטתו של המתלמד. מס- לול מחייב ומשוב בלתי ברור הינם מקרים מיוחדים לטעויות ולאי"הבנה. באחת המערכות לא ניתן היה לשנות את שדות התפריט ללא לחיצה על מקש מיוחד לפני הדפסה. המשתתפים נטו להמשיך וַל- נסות להדפיס בשדה ללא לחיצה על מקש זה, לעומת זאת, ברגע שהבינו שהסמן דואג למי- קום התו המודפס לא חדלו מלהקיש עליו לפני בל אות שהדפיסו. הדרישה ללחוץ על מקש מיוחד הינה שרירותית בכך שאין אפש- רות לגזור אותה מתוך מטרת ההדפסה אלא יש ללמוד אותה כדרישה המוכתבת ע"י המערכת. המשוב יכול, במקרה הטוב ביותר, להיות אינפורמטיבי ובמקרה הגרוע להוביל להטע- ות באינטרפרטציות. כשהמשתתפים בחרו באופצית 00% 510% בתפריט אחת המער- כות, הם ראו מיד תפריט א0 א51]0 על המסך. "אולם רציתי לצאת!" מה שקרה היח: היות ויציאה אינה קוראת לאספקת אינפורמציה מהמערכת, אין כל צורך בתפ- ריט 077 א510 והמערכת סוגרת את תכנית המשתמש ברגע ההקשה. ברגע שהמתלמד יוצא מהמערכת, מוכנה האחרונה לקלוט משתמש חדש ולכן היא מציגה על מסכה את התפריט א0 א510. ברגע שמבינים את סדרתיות המאורעות, ניתן לבצע אינטרפרטציה לגבי המשמעות של תפריט 0 א510: אם המתלמד לא יודע מה קורה, המשוב המתקבל בהחלט מטעה. מספר מתלמדים חשבו שעליהם להיכנס שוב לתכנית. במערכת האחרת המשוב מפקודה הינו הוד" עת צ850. הדבר מציין שהפקודה בוצעה אך לא מוסרת כל מידע מה ביצעה. אחד המשתתפים לא היה בטוח מה בוצע בפקודת ₪5 ולכן ניסה לבדוק (הפקודה מאחסנת את קובץ המסמך שהמתלמד עבד עליו). התגובה היחידה מצד המערכת היתה מסך חדש ריק עם ההודעה צכ /5א, בלא להותיר אותו חכם יותר. פעולות אחרות אינן מספקות משוב ישיר אך דורשות מהמשתמש שיקיש על מקש מיוחד כדי להשיגו. כשמודפס מסמך, לדוגמה, מחזירה אחת המערכות את המסך לתפריט הבחירה הכללי ושולחת הודעת אישור הדפ" סה לתור ההודעות. על המשתמש ללחוץ על מקש כדי להציג את ההודעה. הדבר נוח למשתמש מנוסה החפץ להגיע למשהו אחר בתכנית בעוד תכניתו מודפסת במקביל. אולם משתמשים חדשים, דומה למשתתפים שלנו, לא תארו לעצמם שעליהם לבקש משוב ע"י לחיצת מקש. יתר-על-כן, העובדה שהמע" רכת הציגה להם תפריט בחירה הזהה לזה ממנו התחילו, הובילה אותם לתהות האם בעצם בוצעה ההדפסה. אנו יכולים לשער שהם ציפו למסר ישיר וברור לציון העובדה שמסמכם אכן הודפס. סוגים אלו של משוב מתאימים למשתמשים מנוסים אך מסייעים מעט מאוד לחדשים. המתלמד זקוק למשוב אותו יוכל לתרגם מיד, ללא צורך בידענות מופלגת וללא הקשה לו" גית מסובכת. מקשו "וטו" לא תמיד עוזרים ה אמצעי 11810 יכול לפתור את הבעיות האלו של המשתמש? | נסיון המשתתפים המחקר זה גורם לנו להטיל בכך ספק. למעבד התמלילים המסחרי היה אמצעי קוטון יוצא מן הכלל. לדוגמה, היתה לו רגישות"מה לגבי קונטקסט הבעיה אליה הוא נקרא לסייע (הדבר מקל על המשתמש אשר אינו צריך לתאר לאיזו עזרה הוא זקוק). המשתמשים ובולים למקם את הסמן בשדה התפריט (לדוגמה, שדה כינוי המסמך בתפריט ליצירה או להגהה של מסמך) בו הם חפצים במידע ומבקשים סיוע. או שהם יכולים לקבל סיוע בתוצאה מהודעה שגויה ששוגרה למסך ע"י בקשת סיוע ברגע ההתרחשות, ללא צורך בתיאור הבעיה. למרות סגולותיו, לא הוכיח עצמו אמצעי ה"ק61ת כיעיל במיוחד. לעיתים לא סופקה כל עזרה לפעולה נתונה כמו חס אַתוחפַו5. לעיתים לא יבלו המשתתפים להבין את האינפורמ- ציה שסופקה עקב המינוח המיקצועי או שלא יכלו למצוא את הנקודות הספציפיות אותן חיפשו בין. כל הנקודות שסופקו להם. אחת המשתתפות רצתה לדעת את האורך המכסימלי שמותר לתת למסמך. כשביקשה סיוע היא קיבלה מסך מלא עובדות אודות בינוי מסמכים, כולל האורך המותר. אולם היא לא יכלה לדלות מתוך ים האינפורמציה את אותה פיסה לה היתה זקוקה אלא אם היתה קוראת את מרבית המסך - משימה שלא היתה משאת נפשה כלל ועיקר. בשלונות אחרים שיקפו בעיות עמוקות יותר. לעתים קרובות המתלמדים לא היו מסוגלים לתאר את בעיותיהם טוב מספיק כדי להש- תמש בסיוע, או שהם בחרו תיאורים שלא תאמו את הקטגוריות שהוצעו. הדרך הקלה ביותר להגיש סיוע היא במתן תשובה לבעיות יעודיות אולם המתלמדים לא מתמודדים בדרך-כלל עם סוג זה של בעיות. כפי שראינו, הבעיות יוצרות ערבוביה אשר בה הבעיה הנראית אינה הבעיה האמי" תית. מערכת הסיוע אינה מסוגלת להבחין ולהתמקד בגורם המבוכה האמיתי. לאחת המשתתפות היתה בעיה באיחזור מסמך. היא ניסתה לבצע משימה זאת תוך כדי שימוש בתפריט ליצירת מסמכים אולם המערכת לא איפשרה לה ליצור מסמך אשר כבר קיים. מערכת הסיוע יעצה לה לנסות למחוק את המסמך הקיים וליצור חדש תח- תיו, תחת אותו שם, אולם ע"י כך היא עלולה להשמיד את כל מה שהיא מנסה לשלוף. אירוני הדבר שמשתתפת זו ניצלה בזכות בעיה אחרת שהיתה לה עם המערכת. כשניסתה למחוק את המסמך, נמנע הדבר ממנה משום שהיא הצליחה לשלוף אותו בהצלחה קודם אך לא תייקה אותו. כך שאמצעי הסיוע, אף אם היה תקין, לא יכול היה להתבצע עקב נסיבות שלא ניצפו ע"י מתכנן המערכת. בדרך-כלל, קשה לספק הצ" עות אשר אינן תלויות בדרך מפורטת בקונט" קסט ומערכת הסיוע לא מסוגלת לאבחן את הקונטקסט בצורה חדה. כפי שגורס אזג!6, על מתכנני מערכת הסיוע ו אם הם מטפקים מידע הדרכתי למת- / או מידע יחוסי למשתמש המיומן: הם אינם מסוגלים למלא את שתי המטלות. הבע- יות בהן צפינו היו כה רציניות עד שאנו מסופקים אם ניתן לספק עזרה למתחילים כך שתתאים ותענה על ציפיותיהם של המנוסים. דוון כללי ימוד עצמי של מעבד תמליל הינו משימה קשה ביותר. הגידול בשירותי הדרכה יעודיים למערכות לעיבוד תמלילים, כמו-גם ההתיחסות לנקודה זו בתקופונים המסחריים, בוחנת את השלכותי- הן המעשיות של בעיות אלו. המחקר המובא במאמר זה נותן לנו נקודת מבט לעבר שורשי- הן של בעיות אלו ומייעץ כיצד עלינו לפתרן. משתמשים חדשים חסרים ידע אודות עריכת טקסטים. הדבר מתבטא בשאלות נאיביות או בפירוש דמיוני להתרחשויות. עם זאת, מנסים המתלמדים ללמוד במלוא המרץ והתבונה: מסקנתנו היא שהמשתמשים החדשים הינם מתלמדים אקטיביים. הם עוברים קשה כדי להבין הגיונית את המתרחש מול עיניהם. הם נשענים על נסיונם בהדפסה ומנסים להקיש ולהבין מדוע מבצעת המערכת את אשר היא מבצעת ומהי התבנית המקשרת את חלקי המימשק. המתלמדים אקטיביים גם בכך שהם אינם אוהבים לקרוא הסברים, אלא מעדיפים לל- מוד דברים ע"י ניסוי עצמי. יתרה מכך, גם באשר הם מנסים לעקוב אחר ההוראות האמורות לחלצן מבעיות, יש להם צרות בכך. קל לתעות ולסטות מהמסלול וקשה להתבנס חזרה. כיצד נוכל לתכנן מעבד תמלילים עבור משתמשים חדשים הלומדים בצורה אקטיה בית, כלומר ע"י ניסוי דברים ולא ע"י קריאה? זהו אתגר אשר את פתרונו נוכל רק לנחש בשלב זה. אולם נתקרב אליו ע"י שרטוט שני רעיונות מפתח אשר יש בהם, לדעתנו, לסייע בפתרון בעיה זו. תן למתלמד לעזור נראה שאפשר להניע את אנרגית המתלמדים עצמם לפתור כמה מהבעיות. חומר ההדרכה יתוכנן כך שהוא יקנה לקורא מסגרת עבודה ללימוד ע"י גילוי המערכת (ניסוי עצמי של דברים), ולא ע"י קריאת הסברים או מילוי הנחיות מפורטות. לדוגמה, נוכל לתגבר את המעורבות האקטי- בית בלימוד עי"כ שחומר ההדרכה יכיל אך ורק מידע שאין המתלמד יכול לשלוף מהמע- רכת. הדבר יפחית את כמות הקריאה הנדר- שת ויעודד את השימוש במערכת לפתרון בעיות. נוכל להציג גם מידע הנוגע לתת- מטלות ראשיות בדרך בלתי-מסודרת (אולי על דפים נפרדים ולא בדפים כרוכים) כדי לעודר את המתלמד לעשות יותר סדר בצע- דיו לביצוע המטלה מאשר להנחותו בסררת צעדים שנקבעה מראש. אנו מניחים ששינויים אלו יסייעו בטיפול בהסתייגות של המתלמדים ללמוד מהנחיות כתובות. אם מטלות הלימוד היו נוצרות מעצד מן, היתה נחסכת האנרגיה הדרושה למעקב המיכני אחר ההוראות והיא היתה מושקעת יותר בחשיבה - תבנית הקרובה יותר לעולם המשרדי האמיתי. מחקר ראשוני מלמד שגי- שה כזו עשויה להקל על הלימוד, למרות שיש לבדוק השערות אלו במלואן. הפחתת הצורך ללמד גם אם נשנה את גישתנו להדרכה, בהתאם לכללים שהתווינו למעלה, או בהתאם לכללים אחרים, או בכלל לא נשנה, אנו מאמינים שהתקדמות בתחום זה דורשת הפחתת כמות החומר שעל המתלמדים לקלוט. הפחתת כמות החומר הלימודי תביא לדרישה שמי- משק מעבד התמליל יפושט כך שפחות חומר ידרוש הסברים. תוצאותינו מצביעות לעבר שלושה תחומים אשר בהם על המתכננים לעבוד כדי להשיג מימשק פשוט יותר. החלפת הלימוד בידיעה. כפי שראינו, מנסים המתלמדים להשתמש במה שהם יודעים מהדפסה במכונת-כתיבה כשהם נפגשים במעבד התמליל. הדבר עשוי להיות יעיל משום שהמתלמדים אינם נאלצים ללמוד דב- רים הידועים להם. אנו חייבים לנסות לתכנן יותר אנלוגיות בין מעבד התמליל למכונת הכתיבה. מצד שני, יש גבולות ברורים עד כמה יכול כלי חדש לחקות כלי ישן. אין ספק שתידרשנה קונספציות חדשות והמשתמשים יידרשו לדעת היכן מסתיימות הישנות ומתחילות החדשות. החלפת הלומוד בניחוש. המשתמשים יכולים לנחש כיצד לעשות דבר-מה, אין צורך לאמר להם מה לעשות. תארנו מספר מאפייני תכנון ההופכים את הניחוש לקשה. כשפונקציות מסויימות, אותן סבור המתלמד שיש לבצע בצורה מסוימת ומתברר לו להפתעתו שהן אינן מבוצעות כך, יהא ניחושו של המתלמד ו4 שגוי. אם פונקציה דורשת פעולה מקדימה ופעולה זו אינה ברורה די צרכה, הוא יחטיא בניחושו. בחינת המשתמש היא כנראה הדרך היחידה לקבוע היכן מצפים המשתמשים לעקביות ואילו פעולות נראות להם ברורות. החלפת הלימוד בגילוי. אם ניחושיהם הראשונים של המתלמדים אינם נכונים, עדיין פתוחה בפניהם הדרך לשער מה צריך להת- בצע. כדי לעשות זאת, הם צריכים להיות מסוגלים לספר את שהתרחש כשניסו לנחש והם גם צריכים להיות מסוגלים להתאושש מחשבי אזאש משתלבים במיחשוב המרכזי מערכות %88ו10 68א משלבות עיבוד נתונים מבוזר יחד עם קשר ישיר למרכז מערכת ההפעלה א]א משמשת במחשבי הסופר מיקרו והמיני, ומדובר גם על הפעל- תה במחשבים גדולים יותר. לאחרונה הותקנו בארץ מערכות 68א ווסד עם אזאש לצורך עיבוד נתונים מבוזר יחד עם קשר ישיר למחשבים מרכזיים. הקשר למרכז כולל אפשרויות שונות להתקשרות אל מחשבי ]א18 או תואמים, לצורך ניהול דו"שיח אינטראקטיבי עם המר- כז, או לצורך העברת קבצים בין המערכות. מחברת י.א. מיטווך ובניו בע"מ, נציגת אא בישראל, נמסר שמחשב 58ש0ך 68א מתקשר אל המערכת המרכזית תוך שהוא מתפקד כבקר 3270. בצורה זו מאפשר ה- 08 לקשר את תחנות העבודה שלן - צגים ומדפסות - אל המחשב המרכזי ופועל כך הן בתקשורת 3/501.6א5 והן בתקשורת 6. מלבד זאת פועל ה-8 8 /יד גם כתחנת 5!₪ מול המחשב המרכזי ומאפשר חילופי קבצים בין המערכת המקומית למערכת המרכזית. הקשר בין מחשב ה-88/ו0ד למרכז מתקיים בו זמנית ובמקביל לעיבודים אחרים ב- 8 /ד אשר אינם דורשים קשר למרכז, כך ניתן לחבר אל מחשב ה-88/ו10 כמה עמ- דות עבודה אשר חלקן מתפקדות כמסופי 0 אל מול יישומים במחשב המרכזי ובח- לקן האחר מפעילים יישומים מקומיים - וי- צור או פיתוח - ללא קשר למחשב המרכזי. הברקים הבהקים הבהקים מתוצאות הניחוש השגוי כדי שיוכלו להת- קדם ולנחש משהו אחר. כיום, משובים ומס" רים המגיעים מהמערכת קשים לאינטרפרט" ציה או שהם אינם מדווחים על פעולות שבוצעו, במו במקרה המערכת אשר דווחה שפעולה הסתיימה אך לא את מהות הפעולה בה מדובר. כדי להבין מה בוצע, נאלץ המת" למד לעיתים קרובות לתקן נזק מסוים שארע. רעיונות תכנון חדשים בשטח זה מבוקשים בצורה נואשת, משום שתהליך תיקון הטעות דורש בדרך-כלל ידיעה רצינית של המערכת; ידיעה אותה חסר המתלמד. הבהקים הבהלים הבהלים הרהקיח הבהקי הבהקים הבהקוים יתר על כן, משתמש הקצה, המורשה לכך, יכול למתג את עצמו בין יישומים מקומיים ב-10\88 לבין יישומים מרוחקים הפועלים במרכז, בכל רגע. בעזרת תוכנת ה-אםאוסד ניתן גם לפתח יישומים המאפשרים, בעת הצורך, מעבר אוטומטי בין עבודה מקוונת למרכז לבין עבו- דה מקומית עקב אובדן זמני של הקשר עם המרכז, וללא הפרעה במהלך העבודה השו- טפת. תוכנה זו אף יכולה לאפשר חידוש אוטומטי של הקשר למרכז עם חלוף התקלה ומאפשר בכך שמירה על רצף במהלך העבו- דה. מערכות םמ \0ד 6א חופשיות להח- ליט על אופי העבודה שתונהג ביזור, מירכוז או שילוב של השניים - ללא תלות בסוג הציוד. חברת דטה ג'נרל מורידה את מחירי שפת התכנות גג חברת דטה ג'נרל הודיעה על הורדת מחירי ה-0 שהינה סביבת הפיתוח לשפת הת- כנות 424 על מחשבי דטה ג'נרל. ירידת המחיר מתבטאת בסדר גודל של 70% (28,600 5 במקום 83,000 5), במו כן מציעה חברת דטה ג'נרל את ה-פ כ במחיר מיוחד של 0 5 עבור אוניברסיטאות או תחנות עבודה המבוססות על המחשב 6 4000/ צזא. מחברת תים, נציגי דטה ג'נרל בישראל, נמסר כי ה-םסג הינו פיתוח משולב של חברת דטה ג'נרל וחברת רולם אשר אושר הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הרהקים מסקנה חקר זה היווה סקר תכליתי אודות הבעיות העיקריות הניצבות בפני מתלמדים של מעבדי תמליל אשר לא היו חשופים בעבר למחשבים. חלק מממצ- אינו שליליים: הלימוד הינו משימה קשה, בגלל סיבות רבות. כמתכננים או כמתעדים קשה לנו לעיתים לתפוס את מורכבותה שפ המטלה. אולם ראית הסיבות בפירוט צריכה לאפשר לנו לעסוק בהן ולסייע לעצמנו לחק- צות את מרצנו ומשאבינו לשטחים רבי- חשיבות בתכנון המימשקים וחומר ההדרכה. הבהקים ע"י משרד ההגנה האמריקני ביוני 1983, ומאז משמש סביבת פיתוח המיועדת לסבי- בת עבודה. בחברת דטה ג'נרל קיים צוות פיתוח גדול המשפר את ביצועי ה-0 ואת סביבת העבודה שלה (5). לאחרונה נוסף מנפה |טצש.1 6שזטס5 א זטטָטָוטט המשפר הצגה אינטראקטיבית של תוכנת ה0/7 א. באמצעות המנפה החדש יכול המפתח לכפות תכניות רב-משימתיות בזגכ. מערכת המשרד הממוחשב (650), של דטה ג'נרל בחברת גדות תעשיות פטרוכימיה בחברת גדות תעשיות פטרוכימיה הושלמה בימים אלה התקנת מערכת המשרד הממו- חשב (0₪0) מתוצרת דטה ג'נרל, המיוצגת בארץ ע"י תים מחשבים ומערכות. בע"מ. המערכת מבוססת על שני מחשבי דטה ג'נרל 0 זא הפועלים אחד בחיפה והשני במשרדי החברה בתל-אביב, השימוש העיקרי במערכת, כרגע, הינו בת- חום עיבוד תמלילים ובתיוק אלקטרוני. חברת תים מחשבים ומערכות מטפלת בעת בהתקנת המהדורה החדשה של יישום תמי" כת החלטות. בעתיד מתכוונת חברת גדות לחבר את שני מחשבי החברה ולהפעיל באו- פן מלא את מערמת המשרד הממוחשב. והגזטסז |ה1ס1ט1 זטוחוחט5 .1985 וטו טסט חח זסן זה פזחטצ] הו הסוצט!6ה1 הוהוהטס1א /1306% .1985 ופטטָט4/ 10 - שו 22 -וחט8 1985 שה חטטהוטח טזה 5011 ]0 6ז00ו51ח1 צ|תסוגט 30 זטצכ) .וחאזקסז? |גוזסוט1 ססות 6זה ]30 חז06סו תו 6%וק10 טפחטצו₪ פחוזטס6 הו 11610 .ט1טה11הה טזה צטס[סתהסט1 פתו טסהופחט זס] .620101860 , הטקפ/ 6הה פפחוזק5 סשגזסוס) 0 ,150)א :6010 מסווהותזס]חו זטהוזט] -303) 80303 020107860 .00100 ,3521 אס (4782--199 זה ]80 01 6וטוז5ח1 הוהותטס1א צאסט טורך שטופח סו טזק וס ב 200וההטזס 85 שהתטטהוטתם -160ק 6 3011276 1006 חס 1315ז0וט) ]0 +50 צט זו[פט10 טכ |[וצ פ|התזסזטז טג[ . צַ8ַ010חו[166 קחו 0 לזז5נו0ח1 וחסז] >וזטקאש שחוההטן זסצס 10010068 ותהזקסזק טון1 .868060088 חב טוהקס|סצ6 טזהאאז]50 פתתטצסט 8|התסזטו 30 -₪6 טזהצו80]1 6טזתטוזס-וסט[טס . צטס|ט6סגווטוה - ההות 0[601זקן , צטט|סת 160 403 . )תטומקטוטצ ]סו צְג0-0אז 4 .10018 טזה !50 6חה . וחטוח 0 פזסההחו:וח זסוח96 טסט6סזזחו סז שטשט|סחו ו טזהאוז] 80 הו החופוזה פוחט[טסזקכ טג1 זס] פחסווטוס3 -8וסשן[סזק אטטףחוסט) 0|6ה₪5 א6סט0סזוהו |הוזסוטז הסג -ץזסס1 0חה פוקטסמסט טחוץ!זטשתט זוטוןו שחה -ט|סאט 6ב 10 פוקטסחסט זס צזסטון! פוה6זו שחסא 1 10 חסווהשו!קקה |הסווסגזק זוטתו ]0 תסופ זג קט 10 060חסזחו 18 20 .פוחטוטסזק -זטשמופחס טזהשו5011 הוט0סחו 0ח4ו3ז66חט פוחגהק 4 זוטון) מו זו עקקה ץ|וט]פפטטסט8 0חה קחו זו 0 ] 6וטוזפח1 הוהוחטס1א 6068 טווך -קטפ חסוזה?וההטזס 1 0זק-תסח 4 1% טהחטטחופח 1080006 שחוזטטהופחט שזהן]30 טחווזסק טווו 10 חטווו00ב חן . הסו1ה6ט0ט מה |הטומקטוטע -0זכן 6[00606חו 858 1% וחהזטסזק |גוזסוטו ה 00 .פקטסזם 100 100ח6ס-1 0 ו ו זסקקט5 00ו60ט60 ]0 ומטותקסוטצט שו א [הטחח; וחסטזטחוא 0 והות בוג 11 חס 5 ותטזצצ5 6 .8-10 עְזְהטח18 ווה 113 ט|ט[0ח110 סוקט1 זההשטןט5ן זו סז 50 >חטוזהטו|קק א חסוזווחזט]ח1 זטהוזט] זס 8 זט 0 שחותזטס חס ) 16% .3 וחוא טוט זוז 00 06606 1116585-19 שטוזטסטאם זסן צצטחובט8 01 טשט[001) וחטוחקס[טש6כ חטוזגזופות ווח 118 01 צזופזטטוח 2. צר \ שןוה1א 2404 2 ]11 , ט[ט|סחסז1 )808( 6 60 8216 ₪6 :אוש א]]]א :טפ 5 סו 6וחטוחמחט 6 זט זט קוה ס) גו/ טק זס) [[-6 6 והטוחטסתטסחח/ 5 זטטוחטסטכ] 3-5 טזטקהפחופ . צסחטטט15 זוהצד1 .11086 מטטז2) זטתחוע. טמו[חכ) שצחזס 11:11 צ/ .א( ,25 115 .אטפט[1100א .זטחהוץ .6 נטחסץ , (018089933)072/3 :או .0 שא ]אס 923498 :אטוט" / | // / / 2 בי וריא לוא הלרילחן 6666 0 ול קורא למאמרים.\\קול קורא למאמרים.%קול קורא למאמריםגשי 9 1166וותוחס) [8סותת60יך 1 50 טק 00 חסטאזטס קזח חווט 11603 חן טזגקוסובק 10 טסץ פטזוטחו 6 ח6זט] תס 6זוח ד 6ודך פזשזטקוחס") 306 6סוסח) חג וחווד] חס 5 .2-5 זטטוחטוק56 . חז[סם 516% תו 4 5-105 .56000 608688 500 00 .3 1106 חט0טצו5 וח[5100%[ 0+ טתסמק6|טך 3 יאט[ ך (226020 -8[:08חסוזמח) חס טסחטזט]ח0 6 |4תסוזהתזטוח] תזאו5 טח 5 .16-18 זטסוחשס0כ] פוחט1פצ5 חסוזגותזס]ה1 הוח .0/30800188ח1 - צ6ח696> זוהשד1 שא[ \ .3 416ח6ול] זספצט]סזק חהוחזופו 6 ותזקסזק ופט ]0 צ1[ 60 14 , ץ1ופזטטנת/1 זט1851א16א 4 1.85 סוזגוח0) . חסו[וחו113 ה 1. אש 525-9140 (116) 10 .3 ע6ז)16 זספפט!סזק חה זוה ?) טסתשז6)תטי) אמשחו9ט3 01 500001 037400416 ץזופזטצוח 8חגו6ח1 6 טט"] 406 הזחש 5 100 . מסוטהווחססום .1.5.4 )812( 9 חסוזהקוטוזזהץ זס] [1ב-) 06 6 .21-20 ה6זג1א א . חסו9ט110 |וופסקטזק 646 01 פטוק60 6טזו|ז וווחסט5 טפגשוץ .5 .]1 סחט1 עט :0 41 08קטזק 5006 קט .4 [סהחסווא הזו ו ) התג זטסזץ 86 00 .20 6 חטפזטטמ/ זטםוז ה 0 טוזוט5 החגופוטס,1 711 2 צאט . חסופטס1] ]טס חסוזהזט1-60 הגטוזטות/ 0/7725 עָט 66זס%חסק5 שתופפטטטז חסוזהוחזטות1 5000168. 6 .\ף"פקץ חסד ,זא 6 \'5 קת סע זזה 6 \'פתתקץ הס .61.1 מממ 3 4 המשרד הממוחשב מתחיל ב-26%111ס₪ מש ל רך גר גרמרים כך. זר החלטת המשוולים הגדולים טל מחעבים גישיים-עסקיים בישראל: זוות גם ההחלטה טל רפא'יל, מחיש, אלסינט, בתי הזיקוק, כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, המרכז הישראלי לניהול, האוניברסיטה הפתוחה, מכון וולקני, תעשיה אוירית-מבי"ת, חברת הבזק, סולל-בונה, השלטון המקומי, בתי-חולים; ועוד עשרות מוסדות, ארגונים, משרדי ממשלה ומפעלי תעשיה לרוב. וכמובן, מאות משרדי עורכי-דין ורואי-חשבון. הק 5 111א6ץעסח המיאה וכ ז המשרד הממוחשב לה עוזנים את ווודמילו! במהדורה ההדשה, 3.15 ננצעבמסא, אין צורך לעזוב את מעבד התמלילים על מנת להפעיל תוכנית או פרוצדורה כלטהי: מבלי שתצא מוורדמיל אתה יכול לשלוח ולקבל טלקסים, להפעיל דואר אלקטרוני , לייצר דו'יח מבסיס נתונים, לשלוח קובץ למחשב מרכזי ואפילו יילפרמטיי או להעתיק תקליטונים. אינטרסופט הנדסת תוכנה בעיימ * רח' אוסישקי ירושלים ל ₪ מעבד תמלילים - ייתמר" א !₪60 טסץ ]גוו 18 500 טסץ והת מאחורי התוכנה מסתתרת הגישה של !₪6 טסץ והחו ו סט וסץ וגא אין מסתו- רין. אין צורך לעסוק בניחושים באשר לאיך בדיוק ייראה המסמך. הפלט שעל המסך - הוא הפלט שעל המדפסת. ב אימת ה"צ6א 0101 מרבית מעבדי התמלילים הנפוצים בארץ ובעולם כולו, עושים שימוש נרחב במקשי העזר של מקלדת 1-20א41/1-18 ר-,1אדס. על המשתמש לשנן היטב את כל הצירו- פים השונים והמשונים, ולעיתים מנותקים מכל קשר הגיוני של מקש זה או אחר, בצירוף מקש זה או אחר להשגת התוצ- אות הרצויות. תוכנת "תמר" רגישה במיוחד לצרכי המשתמש. כל האפשרויות המיוחדות מופעלות במאצעות מקש אחד בלבר - סוחסגו. סוחס + ה להזזת קטע חס + ש לשיבוץ קטע טווסון + ע | לעיצוב קטע וכך, גם אם הלכת לאיבוד, הקשר ההגיוני והפשוט יעזור. ג. להוכנס לנעלי המשתמש! תוכנה, בדרך כלל, היא פאר יצירתו של המתכנת. זה, במקרים רבים, טרוד בפי- תוח תוכנה חכמה בעלת אפשרויות רבות ככל האפשר. רק לאחר שהתוכנה גמורה, חושבים על המשתמש, האמור להפעיל את התוכנה. ב"תמר" הגישה הפוכה - קודם כל נלקחו בחשבון צרכיו היומיומיים של המשתמש ונוחות הפעלתם. כלומר, באילו פונקציות משתמשת כתבנית, לדוגמה, בעבודתה היומיומית? לאחר שנבנה שלד התוכנה, נתווספו עליה כל אותן אפשרויות מיוחדות שאינן שכיחות. גישה זו נועדה לפשט עד כמה שניתן את ההפעלה היומיומית ולאפשר למשתמש לימוד מהיר של הפונקציות הבסיטיות של התוכנה. בהקשר זה ראוי'לציין כי "תמר" כתובה מתחילתה ועד סופה בשפת ז6ופ. והתמורה - מהירות התגובה גבוהה במיוחד, הנדסת אנוש כיצד לעזור למשתמש שאינו איש מחשבים במקצועו, להפיק את מירב התועלת מן התו- כנה שרכש? הבהקים הבהקי הבהקים הבהקים הבהקים בחלק. גדול ממעבדי התמלילים קיימות אפשרויות מתוחכמות להפקת מסמכים. שו- טות ההפעלה, לעיתים, הן כה מתוחכמות וכה מסורבלות עד כי המשתמש המצוי מע- דיף להסתפק בידע הבסיסי שרכש ולא לחי- כנס לעובי הקורה. ב"תמר" הושם דגש חזק ומיוחד על פשטות ההפעלה. תקציר ההוראות מופיע תמיד על המסך, באופן שגם משתמש מתחיל יובל לאחר שעה קלה להפיק מסמך נאה - גם אם לא קיבל הדרכה מדוקדקת ולא עיין בספר ההדרכה. מהדורה חדשה של בנ אינטרסופט מודיעה בזאת על מהדורה 3.15 של מעבר התמלילים הדו-לשוני |(088ז0/ למחשבי י.ב.מ. פידסי. המהדורה החדשה כוללת פונקציות חדשות, והיא בעלת ביצועים משופרים בהשוואה למהדורה הקודמת, המשווקת מזה כשנה. בין השיפורים הבולטים: * מהירות כתיבה על תקליטים הגבוהה פי שניים ויותר מאשר במהדורה הקודמת; * טכניקה חדשה ומהירה בהרבה להכנת קבצי 45611 (לצורך קשרים עם מערכות אחרות); * טכניקה חדשה להדפסות מהירות. במהדורה 3.15 אפשר להדפיס מתוך וורדמיל בשתי טכניקות שונות: (1) הדפסה במקביל לעריבה (6חטסזט346%), שבה אפשר להדפיס עד כ-100 תוים בשניה; (2) הדפסה מהירה (0חטטזאטזט?) שבה אפשר להדפיס במהירות המירבית של המד- פסת. הפונקציה החדשה שירות חיצוני מעניינת במיוחד: המשתמש יכול לבצע מתוך -6זס/ ווווא כל תכנית (כפוף למגבלות זכרון), או פרוצדורה כלשהי. דוגמאות לשירותים חיצוניים: * תכנית לתקשורת עם מחשבים גדולים (לדוגמה, ע"י גוחז]); * תכנית לתקשורת טלקס; * תכנית לבדיקות איות (כמו: ]00זק0זס/ של |א18); * וגוחזס לתקליטונים וכל שאר השירותים המקובלים של מערכת ההפעלה; הבהקים הבהקים * תכניות שירות (שליפה, מיון וכדי) של בסיסי נתונים; הבהקים הבהלים * "גליון עבודה אלקטרוני" (חפ!קזזוטזא וכדי); * מאחר ואפשר להפעיל פרוצדורות, צפוי שתוך זמן קצר יפותחו על ידי משתמשים שונים פרוצדורות בעלות ענין לבלל המשתמשים. חברת בינת תקשורת מחשבים תייצג בארץ בלעדית את חברת א מנכ"ל חברת בינת מסר כי חברת אינפוטרון פיתחה משפחה של מרבבים סטטיסטיים, צמתות לערוצים סינכרוניים, א-סינכרוניים, דיבור, מתגי רשת, מרבבי 1א6? ובקרת רשת מרכזית המשתלבים בפתרון רשת שלמה. מוצרי אינפוטרון משלימים את משפחת המרבבים הסטטיסטיים של מיקום בתחום הגבוה, ברשתות תקשורת עם תעבורת נתונים גבוהה בחיבור רב צמתי של כוכב או שריג. בכך, משלימה החברה את פתרונות תקשורת המחשבים שברשותה על מנת להיענות באו- פן אופטימלי לצרכים של הלקוח. הציוד החדש של אינפוטרון, יאפשר ללקו- חות של חברת בינת להרחיב את הרשת שברשותם ולהוסיף יישומים, תוך שמירה על ערך ההשקעות שנעשו בציוד. החברה תאפ- שר ללקוחותיה לפתח את הרשת תוך מתן זיבוי עבור השקעתם בעבר ושמירת ערכו של הציוד משך זמן רב. 5 466 מסע תלאות במורד ההר הגשם ירד ללא הרף, אדי המים והערפל הגבילו את הראות למרחק 100 מטר בלבד. טמפרטורת האויר היתה קרובה לקפאון ועל הכביש נערמו פתיתים של קרח. הכביש עצמו היה צר מאוד ורוח עזה נשבה בעוצ- מה מכיוון מורד ההר. משמאל התנשא צוק תלול ומימין היתה פעורה תהום, כאשר בשולי הדרך אין גדר בטחון. הנהג של המר- צדס בנץ השתדל לבצע פניות זהירות בעיקו- לי הדרך, כשהוא נאבק ברוחות הצד, בעוד שבנתיב הנגדי התנהלה תנועה של כלי רכב במעלה ההר. המורד הפך להיות מתון יותר. לפנים נתגלה תמרור אזהרה, המורה על פניה לכביש צדדי, לכיוון שמאל. לפתע נכנסה משאית לתוך הצומת, תוך התעלמות מחובת העצירה. נהג המרצדס לחץ בבוח על דוושת הבלמים וסובב את ההגה בבת אחת ימינה. המכונית החליקה על הכביש הרטוב תוך איבוד השליטה במערכת המתלים נשמעה חבטת ההתנגשות. חלפה עוד דקה והנהג יצא בריא ושלם אל מחוץ למכונית, מחייך. נהג אחר תפס את מקומו מאחורי ההגה, על מנת לחזור על אותו מסע תלאות במורד ההר. אירוע זה התרחש במדמה נהיגה (סימול- טור). אף אדם לא נפגע, המכונית עדיין שלמה לחלוטין ותישאר בזו עוד שנים רבות. המהנדסים בחדר הבקרה אספו ברגע זה מידע נוסף על תגובה של נהג לסידרה נתונה של מצבי נהיגה מורכבים. האם ניתן היה לבצע בדיקה כזו במצבי נהיגה אמיתיים, על הכביש ממש? כנראה שלא. ראשית, אין כל דרך לספק תנאי מזג אויר זהים עבור מספר נהגים. שנית, מחירו של ניסוי אמת כזה יהיה יקר מאוד. וקיימת גם שאלת הבטיחות: האם ניסוי כזה היה מצדיק את הסיכון הכרוך בו - סיכון חיי אדם? טכנולוגיות המחשבים המודרניות והפיתו- חים האחרונים, שנעשו במדמים עבור תעש- יות החלל, מאפשרים הגשמה של התסריט הזה ושל רבים אחרים דוגמתו, במדמה הנהיגה של מפעלי דיימלר בנץ. כיון שהמכו" ניות והמשאיות החדישות נהוגות ע"י נהגים בעלי דרגת מיומנות שונה ובתנאים משתנים של מזג אויר ושל דרך, כלי הרכב חייבים להיות מתוכננים בצורה אופטימלית, עבור מגוון רחב של מצבים. מדמה הנהיגה של דיימלר בנץ מאפשר למהנדסי הרכב ולמת" כננים לבדוק את הרעיונות ואת התכנונים שלהם בתנאי מעבדה מבוקרים. בדרך זו, נהגי ניסוי רבים יכולים להיחשף לתנאי נהיגה הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהק זהים בדיוק, או לחילופין, נהג ניסוי אחד יכול להיחשף למספר רב של מצבים. התוצאה תהיה, מכוניות טובות יותר ובטוחות יותר עבור ציבור הנהגים. מדמים המבוססים על מחשב נמצאים בשי- מוש זה מספר שנים לאימון טייסים וכן במב, חני תכנון בתעשית החלל. היתרונות של היישומים האלה ידועים היטב: הוצאות תפד עול נמוכות, ביצועים שניתנים לחיזוי מוקדם, אפשרות לביצוע חוזר במגוון רחב של תנאי הפעלה ובטיחות מירבית לאנשים המעורבים בניסוי. ההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה במדמים של תעשיות החלל מיושמת כיום לפתרון בעיות דומות גם בתעשיות אחרות. משתמש חדש בטכנולוגיה הזו היא תעשית הרכב. לדוגמה, במפעלי מרצדס בנץ שבשטוטגרט, במערב גרמניה, משתמשים היום במדמי נהיגה לבחינת המודלים החדישים ביותר של המכוניות והמשאיות מתוצרת המפעל. מדמי הנהיגה של דיימלר בנץ, כמו מדמים מתוחכ- מים אחרים הנמצאים היום בשימוש, נעזרים במחשבים מתוצרת גולד מסדרת -00ח0) 2. המדמה של דיימלר בנץ הוא מערכת משו" לבת של 32/8780 זקטסחט") ר-32/6705 006601 ), עם זיכרון משותף. המערכת מצויידת בחמי- שה כונני דיסקים בני 18א300, כל אחד. הכניד סות והיציאות האנלוגיות והדיגיטליות של המדמה מתחברות למחשב ה32/87807, באמצעות זוג מימשקים מהירים (1812]). ים הבהק ים הבהקים הבהקים מדמה הנהיגה ממוקם במתקן שנבנה במיוחד לצורך זה. רכב המבחן, מכונית או משאית, מורכב על גבי מנשא גדול. הרכב נשלט ע"י מערכת הידראולית, המסוגלת להזיז אותו לשישה כיוונים שונים ובכך לדמות תאוצה ותנועה. באשר המנשא מוטה לאחור, הנהג מרגיש שהמכונית מאיצה. כאשר המנשא נוטה קדימה, הנהג מקבל תחושה של בלימה. המדמה של דיימלר בנץ מסוגל להניע את הרכב לאחור על גבי מסילות וכך לדמות תחושה של האטת כלי הרכב. הטיה לצד של המנשא מדמה את כוחות הגרביטציה, הפועלים על הרכב בזמן פניות. טלטול המנשא לכיוונים שונים יוצר דימוי של נסיעה בכביש משובש. מחשב ה-32/8780 4ק60066, שהוא לב מדמה הנהיגה, מכיל שני מעבדים מרכזיים (+ ()62 (קן), המספקים עוצמת חישוב 1125א 410 המחשב מכיל זכרון מטמון (טושוש) בן | 128, המאפשר גישה לזכרון ב-*75*107 שניות, עבור מילה בת 32 סיביות. כל מעבד מכיל מאיץ כפל (1/466א), המוסיף ב-ץ11א 1 למהירות החישוב. כדי ליעל את פעולת המדמה, ה-32/8780 פועל עם מנגנון רב- מעבדי מתוכנת לניהול כל קלטדפלט, אשר פועל באופן עצמאי ובנפרד ממערכת החי- שוב. ארגון זה מבטיח העברת נתונים בין המחשב לציוד החיצוני (הידראוליקה. מער- כת אור קולית וכדו') במהירות גבוהה וללא פגיעה משמעותית בעוצמה ובמהירות של | החישובים. חברי אול"א המעוניינים ברבישת פרסומי 11, ווכלו לקבלם בהנחה של 25% עם הצגת אישור חברותם. הסוחע חן 87688 86 8ח1 חהו%8ח00 ,060ו|50 ב 5 16 חן 60160זוס 06 ז5גווח 905 ז טס וחסס זס? 610000!00168ח 6שו68001 זו .6 06 10 8ז8 ה68 ח5%6/ץ5 :זה אזסשש 8וח1 חו 606700 885זה הסוז18ח6ח6!כוח! 0ח8 ,הסוזה8סו|אט ,ח0ו68 .1 0 |188ח6+ס0 8ַהובח 00!5+ 0ח8 610005 ,ח0ו9 כ .2 ;9|8ש9] הח5/5%6 |56/878 ף הוחח8ק5 (606!| ה0ו181ח6רח9!כוח! 0₪ח8 ,חסוז08/|פש בח ,חסוז8ו|8ע ,חטו69כ .3 ;4605ח9זחו ;סרח 60 91000 הסוח רח6וסוחו 6חה ,חסו080ו|8 ,ח069/0 זס עוהסהסאהדך .4 6חוז6א= .5 ;00ח+6 הסוז8זח6וח6!סח! 00 36 +8ח1 610008 ה0ו065 חזועצ הזש 66ח6וזססא= .6 ;88!5! וח5/516 |9ז56/9 0) 618005 005/00 |8ע8! תפוח ההוץוססבּ הזו 08ח6ו06א= .7 ;0051005 |8עפ! ששסו הפוח 10 610005 ח065(0 |פעפו עשסו סחועוססה הוחו 6 30665 .8 ;005/05 |פע6! 008ו65601891ז60ז 0547861 .9 ;08סתז6וח חו069 חסו81 ]₪8 .10 ;6688סזס ח0ו005 סח הזד .11 ;000!00188ח81 0ח8 005ח9%ח 80 610008 ה0ו069 ח06560 8160 והסזו .12 חסוזטס )₪15 חסוזסחט1 01 65וקוסחוזק .13 ]וטסזוס 0ו/ו8060 |1.5/ .14 ;608/8! חס6עו1סס חטו009 !6 1/ 01 הסו81ז60זחו סחה ח068/0 .ץ8170000!00ח ה0ו089 חזס!ווחט 8 סוחו וזח הזזו] 4' 5516708 ז6! קוח 60 08ו81חז10ח| 6ח+ ו 5חַח(6690סזס זס וס הזז 36 חאו חס 08ח676 חס 4 חס טס 6-9 ,551608 808 סאד |ד00! עס 500060 56 722 1984 0 475.00/0 0/5 :סש 1 /860! סז 01 00081815 סוחטוסט 05ח60601סזם פוחד חס 600 8 5חו8!חסס 08 181 סחד .פחב 605 ]0 519105 ]חסזזטס 6ח1 סז 881 106 זסטס +טס 08160 ח0ז70508 פוחחגוק וטוט 85 |ופע 85 ,07| 81 0815 5 8 ג 560000 6חד .6חוו פוח1 פחסוהּ וס 8 85 5006 10 060ח16חו 8 5 707ז8508ז עחהוח 6חז . א פוחז תאוש הסוזסתט[חסס 5 6 ז0 00081815 200% 6חז ו חו .טס 29 סז 0615א6 עס שחו אס וז הו 00660 |910708ח שחד 0-ו חו חסוז28ווחו1קס זס 6סהוכ פחז / סו 80 168וזסו!וטוח ,ח₪98/0 הסו וס |הזט)סטזו5 ,חסו281ווזקס = חו חסוז28ווחוזקס ,חסוו28וחוזקס 50806 ,66 108 סז 8 80 |68ח8 ה66וח | סח חסוז28וחזווסס 22טז 9-0 5חו9)חס6 ]] .951808 חו הסו28וחחוזסס חו 06ו801זק 0ח8 ח0ז0568ז |81878ח תזועו 68/0 8/060-זסזטסחסס ,6סזטם ,8חוח0 ,5179|8ט4/ וחסזז השפז .ח.0.5.5 0חה .ב.2.5) ,חהַסבנ 8 86 ה0ו281וחוזקס חס אססס ז9זו1 16 15 פוחד 1 ;ח0ו065 81060-זסזטוסותסס זסז 1א16חסס ]006 8 85 חסוזה2ווחווקס חזסם 85זסוסא6 600 800 ה(069 8/060-ז6זטסוחסס זסו .חסו281 וח וזסס זס! 1א16ח00 8 85 חך/065 81000 5 ,65ע]886 6ח1 008 08 6ח1 0+ הסוזו800 ח! זו6ח] ]0 8ח0ו55ט₪6180 8חו19ח60 שוחטוסע 8 6ח8 קטסזם ח6קא6 חה עס 15ח6!חסס 0 8508707 1ז9-8ח1-1ס-51816 זס ע זבה וחטפ .חו069 60סו8-ז8!ווקהחסס חו 66ו1ס8זס זו זם 00185 הזח חחַו065 וח91516 טחוס / 10.1 ב ק |=| חן זס 05הו860ס6סזק ,6ח8ז ,8!!ו.1 ,06ח8ז8ח 60 3 מ;5001970060 15-17 ]ה ]= 60 6110 .א.צ עס 060 0ח8 ,58 חווז36 01 ע)ו8זסעוח/) |63וח90ד הז6510/ה5001 01 ץ5ז6ש/ח) ,ה םשוה תפ .8.5 1.0988, 181879116, 1008/8084 68 3444 + וא 1985 0 855.00/0611 05 :ססוזש 0-444-87687-1 58₪! 36 5וח5/516 ז16טסח 00 0 ו טר ,א6!וחס6 ץ!6עו6!31ז 5 א8!וח 60 6זסוח סהושסז 816 ץ6ה1 800 06006 8!חסוהחסזוטח6 ח0ו081ו!סק8 זטס 5 6זסוח 1ח656זכ 4 .151108100ח50 6זסות בנ 58 50600 +00 9 השסחא ,66| זה!טסוחהק 8 00688ז 06500₪ 6ח] חו תששסחא 8 הבח ,1861 חסווסטזופחו 6ח1 .9.0 5 ]0 861 16078160חו חףּ ה .6/6|5! |5606/8 ח08פ סז 005/07 8 סחוששסו!8 ]ס 51816 6ח1 ]1 0080010885ז 8 וח ץ!ח6זזטס 6זה 6ש 81ח1 803115 109 : וס 610000!00ח הבח זסח)9ז 6זשש פזססהס חסוחעש זס) 100105 01 118% ד זה 13005 הזח 60 5 טוזופום הסוז18ח6וה6!כוח! 160וסכקט5 6זהשסזבו מסח8אזס/ 10.3 6 16 01 05חו6660סזק 4 ,תסזה)! 26-28 ,.0.4 ,|סופוזם ץזופזפטוח/) ]6/1 5אנושח .6.1 עפ 5060 סח8 5 86 09%ו0חח60ד זס 8806 ]0 ץוופז8ש/ח ‏ ₪55 61 -1.= 5 164 + ווש 1984 0 432.75/0 05 :סש 9 8% 8 080 005ו00860ז₪ 6ח1 וס 15ח6)ח60 6חד ,| ח8ק :2וט ,15זבק 66זח] סוחו 060ושו 6 ס1 080765ז8 5565ש50ו0 תסוח/ט 5 הזז 600 01 חסו181ח6 !םוחו ר₪ח02008) 188 ,פפַהְהטחַח3! שסו! 0818 85 הסט5 5 חס 00[601 סח סַהְהטחח8! זסז 6ַ4ט0ח3! 8 ,208 .|8568 חזפק 6או! חסטר 60שו806ז ,551605 160ט0ו0151 אזסש61ח 5076 8זשטסס || 81 .ותפוסוזוזס 6 פחסוזט|50 .8008ז10!6 ]!80] 0ח8 85026615 |08ו801זק 1ח6 ופוסו 10 560סססזם 6ו1אטסחח! .5516705 ז6)טק 60 160טסוזז015 חח זס? 65זט]160וחסזבּ סו ז06זס חו 60זו60ז 6זה חסו)68וחטוחחוס6 506 וחסז] הה6ו5ש5 חַחו81זסקס 6ח1 8ש6ו|8ז טס 06ז8! 6חז 60066 800 18585 15 וס 8 8 800 8105 ח065(0 פזסטסס |!! חהס ?0 80806 6 7 .8506015 866 זסח6ס (100 085/00 8 85 860 06 ח08 850601ז פוחז חז 6 סחה |8ע6! ז6015)0ז ,|6ע8! הה516ץ5 חס |6ש8! זחסווחטוח סן פע קסתפאזס// 6ה1 וס חחוהּ פחד 3 66וטסזכ 10 0ח3 סעטוסטחו פוחפוססזכ וובּ .וזה 6ח1 זס 51916 6ח1 01 פזטוסום 0-ו הו ה28110ווחו1ק 0 חַו5ם פַחוזס/ 5.2 0/6 ק|=! 6ח1 וס 05חו6600סזק 00010087 24-26 ,8006ז= ,הסץ.] ,06ח6זוחס) 13 ]ס ]060816 ,6530 .1.5 עס 5060 ע6ח0ע5 01 ץ]ופז6ע/ח() ,5016006 [8זט1601/ח0זג, 8 1985 80001 382 5 0 850.00/011 005 :8סוזש 0-1 8% עוצמה העומדת לרשותך וון =₪8₪45 הינה מאגר- עוצמה א מיתי: המערכת | החזקה ביותר לניהול מסדי נתוניסן במחשבי מיקרו זום--16, המאפשרת | לשאוב מידע בכל חתך - ללא מאמצ+ - ואף ללא ידיעת תיכנות. ווו 0045 הינה פיתוח של ון 08455 ומתבססת על הניסיון והידע הרב שנצברו במוצר זה, הנחשב כאסמכתא בנושא מסדי נתוניס. ב-ןו| 08465: * מעל מיליארד רשומות בקוב אחד. * 128 שדות לרשומה. + 4000 בתים לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומרי. * 10 קבציס פתותחיס בעת ובעונה אחת. * מיון ואינדקסיס במהירות שיא. * טיפול בנוהליס. * העברת פאראמטרים ומשתניס אוטומטייס. * ניתן לכלול 32 נוהליס בקובצ אחד. * קובצץ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוהלים מיידית. * מסד נתונים ידידותי: ₪ מחולל יישומיס 6 שיפור במחולל דוחות 6 מחולל תוויות ₪ שיפור בעבודה עס המסך ועוד. * הסבת תוכניות |ן 88455 ל-וון 08/55. * תמיכה בעברית. ווו 6845 מבית פד ד-אסד5ג, גדול יצרני תוכנת המיקרו. מ ד אדא כדי ליהנות מעוצמת ון! 68455 -- פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים. מפיץ בלעדי: משווקים מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282. , , , לרגו, קרליבך 27 ת"א, - - ם ' 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536. רי אינטורנע! ונל חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסק' 35, 04-337123-6, | ירושלים: לרגו הראל, ינא' 3, 02-247041. רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות. | פּרי אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי רחובות: 08-452877, תל-אביב: 03-251448 7 0 נתון מט'1 בכל תוכנה שלנו. -‏ . פתרונות תוכנה מושלמים - % 2 - . ניהול פרויקטים גדולים . % מוצרים ישומיים-פיננסים, תעשיה, ביטוח, לוגיסטיקה 0% 1| 5 מוצרים בסיסיים - מסדי נתונים ומחוללי יישומים - | ₪ | ] ., קבוצות איכות בנושאי סיסטם [-84 3 /, / 4 אמת : . שה 9 0 4 יעל תכנה ומערכות רמת-גן, רח' היצירה 29, מיקוד: 52521,טל. 03-7519191-2-5-4 =