- שנה: 1985
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
7 4 404
% ו
ה של אול האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
ו
קונטרול דאטה (000) מגייסת את מירב
משאביה למען מטרה אחת -- מתן פתרונות
הולמים לצרכיה העתידיים של החברה
המודרנמית
0 עובדיה המקצועיים של חברת
קונטרול דאטה פועלים ברחבי העולס בהיקף
עסקות של 5 מיליארד דולר ומקדמיס אותה
להתחדשות מתמדת
ב-47 מדינות ברחבי העולס נהנים מהיתרונות
של חברת מחשבים בינלאומית, לקוחות
בתחומי התעשיה, מחקר ופיתוח, חינוך,
תקשורת ובטחון.
גם בישראל מספקת קונטרול דאטה ללקוחותיה
מחשבים ויותר.
לא רק חומרה עדכנית ותוכנה מתוחכמת אלא
הרבה יותר.
יותר תמיכה, יותר יעוץ, יותר הדרכה ומעל לכל
יותר שרות.
עכשיו, כשאתה שוקל את ערכה של חברת
מחשבים עבורך, אל תוותר על האפשרות לקבל
מחשבים ויותר.
5 קונטרול דאטה
אס
זום מחעובים ויותר. =
קונטרול דאטה (ישראל)בעיימ רח' בררדצקי 43 תל אביב 61390 טל. 03-422311.
אמסשם ה
מבית שד ד-א0דו5, גדול יצרני תוכנת-המיקרו:
מכניסה אותך למסגרת
אמסשוםוהח;; דור שלישי של תוכנה לאנשים חושבים: תוכנה החושבת
במילים ובמספרים. 0
תמצא בה כל מה שהיה ב-1-2-3 פ5טדסש ועוד הרבה יותב:
* מחולל רעיונות. + גליון אלקטרוני. * מסד נתונים. + גרפיקת.
+ טלקומוניקציה. * גישה ל-5סס. * מעל 140 פונקציות מוכנות.
* ובנוסף: שפת תיכנות סשח=.
אמסשפוא גח -- תוכנה ידידותית, קלה ללימוד ולתפעול -- לאיש המקצוע
ולאנשי הדרג הניהולי.
+ טכנולוגיה חדשה של מסגרות (84/58) מאפשרת לאין סוף מערכות לפעול יחד על המסך.
* ניתן לקשר בין מסגרות ולבצע איחוד גליונות.
*ניתן לחבר או לשאוב מידע ממערכת אחת לרעותה.
* ניתן להגדיל, להקטין ולהזיז כל מסגרת על המסך לכל מקום, כרצונך.
% למשתמשי 1-2-3 פטדס!: תרגוס קודיס אוטומטי לעבודה עס אהסעםוגחת.
* הפעלת כל תוכנית חיצונית מתוך אמסעוםסו גחת.
* תמיכה בגרפיקה על מסך =ואסח ה ססאסו ואפו וגס צבעוני.
* תמיכה בעברית.
% אפשרות כתיבת פונקציות חדשות והכללתן במערכת.
+ למשתמש המקצועי: אפשרות תכנות עס ספתח. וזה עוד לא הכל...
כדי להכנס למסגרת -- פנה לפוי אינטונשיונל או למשווקים המורשים.
ומוי ופ
מפיץ בלעדי: ה מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282.
. : 1 רגו, קרליבך 27 ת"א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 721536-
ספרי אינטרנטויונל חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסקי 35, ה -4
7 | / / | / ירושלים: לרגו הראל, ינא' 3, 02-247041.
רחובות: 08-452877, תל-אביב: 03-2514848 רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות.
פרי אינטרנשיונל -- תוכנות שמניבות פרי
| 4500 שקלים בלבד.
כרך י"ב גליון 2 9 אפריל 1985 8 תשמ"ה 8
₪57
תוכן הענינים:
אול"א - מטרות מהות ומבנה
ארגוני 0
דיסק הלייזר האופטי: המהפבה
הקרבה באחסון מקוון 7
סיבוכיות ושגיאות תוכנה -
מחקר אמפירי ||
שילוב מיקרו מחשבים
במערכות מידע מבוזרות ו
מערכות גבוהות זמינות
ליישומים במסדי נתונים 7
-
קורא יקר.
האם מישהו כבר עיון בעיתון לפניך?
אם תצטרף לאיל"א כחבר אישי תקבל את
"מעשה חושב" ישירות לכתובתך האישית.
את דמי החברות השנתיים בסך 9000 שק"
לים וש לשלוח למזכירות איל"א, ת.ד.
9 ירושלים 91130. לחיילים בחובה
מערכת: מיכה חנני
אבי כהן
הדר מטמון
אליהו הכהן
עורכת: אלינער רבין
מזכירת המערכת: רות קופרמן
כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009
ירושלים, טל. 02-521930
מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א
טל. 03-253192
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
דפוס "חרקל" בע"מ, ת"א
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
--- בנעעוה דורשום
האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
אול"א - מטרות, מהות
ומבנה ארגוני
מסמך זה הוכן על יסוד תוצאות עבודתם של
צוותי החשיבה של המועצה על "דרכה של
איל"א" (1984). נוסף לכך שולבו במסמך
קטעים מתוך התקנון הקיים של איל"א,
והשלמות מסויימות שנעשו ע"י כותב המס"
מך, על יסוד דיונים בהנהלה ובמועצה.
מטרת העבודה להציע עקרונות ועמם מסגד
רות מתאימות לפעולה,יאשר יהוו את תש-
תית פעילותה המקצועית של איל"א בשנים
הבאות.
דיסק הלייזר האופטי:
המהפכה הקרבה
באחסון מקוון
כונן התקליטים האופטיים, אשר הפך זמין
מסחרית רק לאחרונה, משתמש בקרן לייזר
על מנת לצרוב הטבעות בתקליט פלסטי
תוך ניצול קרן ממוקדת בדרגה גבוהה במקום
שרה מגנטי לשם הרישום, מספק כונן תקליט
הלייזר האופטי צפיפויות אחסון גבוהות פי
0 מאלו המוצעות ע"י התקליטים המגנטיים.
שילוב מיקרו מחשבים
במערכות מידע מבוזרות
המאמר דן בהכנסת מיקרו מחשבים לארגד
ונים בעלי מערכות מידע מבוזרות (חלק מה-
דיון תקף גם לגבי ארגונים בהם עיבוד המירע
נעשה קודם במרוכז). תחילה מתוארים סוגי
תועלת שונים הנובעים משילוב מיקרו מחש-
בים במערך מבוזר של עיבוד נתונים. בהמשך
מוצגות נקודות הדורשות תשומת לב מיוד
חדת, ומועלות בעיות טכניות וארגוניות.
בסוף המאמר מוצעים פתרונות אפשריים.
מערכות גבוהות-זְמִינוּת
ליישומים במסדי נתונים
ככל שהמשתמשים בוטחים יותר במערכות
מחשבים ומעבירים אליהם יותר יישומים,
הצורך במערכות הפועלות בצורה תקינה
ברציפות (24 שעות ביום) הופך להיות חשוב
עוד יותר. המאמר מציג סקירה וניתוח של
ארכיטקטורות מייצגות, טכניקות אשר פות-
חו ליצירתן של מערכות גבוהות-זמינות
ליישומים במסדי נתונים. כמו כן הצעה לת-
כנון של תת מערכת מבוזרת - תוכנה המסו-
גלת לשמש כמסגרת עבודה אחידה בבניתן
של מערכות יישומים במסדי נתונים העומד
דים במגוון דרישות לצורך השגת דרגת זמ-
ינות גבוהה.
סיבוכיות ושגיאות
תוכנה -מחקר אמפירי
ניתוח סיווגם של שינויי התוכנה הנאספים
בזמן פיתוחו של פרויקט תוכנה בהיקף בינוני
וסקירת היחסים הנגזרים מהן, מגלה מספר
גורמים מפתיעים המשפיעים על פיתוח התו-
כנה. ביניהם נמצא פשרה כלכלית בין שינוי
מכלול תוכנה קיימת מול יצירתו של חדש וכן
היחס בין גודל המכלול לפגיעותו לשגיאות.
מתכנן שינויים בטריסת רעשת התקוורת?
מערכת כבלים יבמ -- בתרוןיעיל שיחפוך לך כפף וטרדה
מערכת כבלים יבמ, שהוכנה מראש,
משחררת אותך מהצורך להניח את
הכבליס בכל פעס מחדש, כאשר אתה
משנה מיקום של יחידות מחשב ומסופים,
או מוסיף יחידות חדשות. אתה מביא את
היחידה למקומה החדש ורק מחבר את
התקע לשקע המתאים. קל, נוח, פשוט
וחסכוני.
יחידות שונות -- חיבוריס אחידים
אס עד היוס נהגת להשתמש בכבלים
מסוגים שוניס עבור היחידות השונות,
מערכת כבלים יבמ מאפשרת לך לשלב
צרכי תקשורת שונים בשיטת התקנה
ורשבסקי פריליך דובר
אחידה : מערכות מחשב, תחנות עבודה,
מערכות תמליל, ציוד פקסימיליה ושאר
ציוד התקשורת.
מערכת כבלים יבמ הפרושה במתקן
מאפשרת לך גס שליטה על מערכת
המסופים, ואיתור קל של חיבוריס
והסתעפויות לכל מקרה של תיקון או
שינוי
אסתטיקה
מערכת כבלים יבמ, המותקנת מראש
בתוך הקירות, שמה קא לסבך הכבלים
המשמש כיוס '"קישוטי' לרצפה ולקירות
בחדרי מחשב ובמשרדים רבים.
רת'ים (אג.1)
מערכת כבלים יבמ מהווה תשתית לעתיד
לרשת תקשורת מקומית של מחשבים
(אמסעשדפא ה ₪001).
למידע נוסף:
טל' 03-6186546
|
דר מיכה חנני
איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה
איל"א - מטרות, מהות ומבנה ארגוני
מסמך זה הוכן על יסוד תוצאות עבודתם של
צוותי החשיבה של המועצה על ידרבה של
אול''א" (1984). נוסף לכך שולבו במסמך
קטעים מתוך התקנון הקיים של אול"א,
והשלמות מסויימות שנעשו ע"י כותב המסמך,
על יסוד דיונים בהנהלה ובמועצה. מטרת
העבודה להציע עקרונות ועמם מסגרות
מתאימות לפעולה, אשר יהוו את תשתית
פעילותה המקצועית של אול"א בשנים
הבאות.
עקרונות
הקדמה
מסמך זה מהווה סיכום עבודתם והמלצותי-
הם של צוותי החשיבה, במסגרת פעולה של
מועצת איל"א להתווית קוים מנחים ל"דרכה
של איל"א".
בעבודתם התייחסו הצוותים לעבודות קוד"
מות שנעשו במסגרת מועצת איל"א, עבודות
של ועדות שהשקיעו מחשבה והגישו מסמ-
כים הנוגעים בתחום הנדון. בעבודה זו ניתן
ביטוי לנקודות שהועלו ע"י אותן ועדות.
מטרת העבודה היתה להציע עקרונות, ועמם
מסגרות מתאימות לפעולה, אשר תהוונה את
תשתית פעילותה המקצועית של איל"א לפ-
חות מספר שנים. בדיקת מסגרות אלה ומידת
התאמתן לחיים המקצועיים תיעשה מידי
כמה שנים, ושינויים מתאימים ייעשו בהן.
איל"א תיבחן בשלושה תחומים מרכזיים:
א. איל"א מהווה מסגרת המאפשרת לחברי
קהילית המיחשוב לבטא עצמם מקצועית,
ללא תלות באינטרסים מסחריים, ארגו-
ניים ואחרים, מחד, ובדרך הנותנת לביטוי
זה השפעה ותהודה גדולים הרבה יותר
מהתבטאות אישית - פרטית, מאידך.
ב. איל"א הוא גוף מקצועי ישראלי. עקרונו-
תיה ובעיותיה של מדינת ישראל הם
מעניינו, והוא משתתף בנשיאה באחריות
לאומית בתחומים אשר יש לו נגיעה
מקצועית בהם.
ג. איל"א הוא גוף מקצועי הפועל בחברה
מערבית, מודרנית, והוא משתתף בנשי-
אה באחריות בכל הקשור להשפעות
המיחשוב על הפרט ועל החברה.
על יסוד עקרונות אלה, תעוצב דרכה של
איל"א בשני מישורים בסיסיים:
- עם הפנים אל החברה
- עם הפנים אל החבר
עם הפנים אל החברה
= על איל"א לפעול לא רק בקרב חברי האי-
גוד, אלא גם עם פרטים, ארגונים ומוסדות
הפועלים בישראל, ולהביא את מודעות
המיחשוב לאלה שיאותרו ויימצאו
מתאימים ליוזמות כאלה.
> על איל"א ליצור לעצמו מעמד המוכר על
ידי השלטון. יש להביא לכך שיהיה זה
מובן שכאשר מתוכננת או מבוצעת
תכנית, בעלת חשיבות לפרט ולחברה בת-
חום הקשור במיחשוב, יפנו לאיל"א
לקחת חלק בפעילות כזו. (לדוגמה: חוק
הבזק, חוק למניעת פשיעה באמצעות
מחשב ועוד).
> דרך אחת ליצירת מעמד מוכר זה היא
נקיטת עמדות. הכנת ניירות עמדה והצ-
עת דרכי פעולה רציניות בנושאים חד-
שים, או שנויים במחלוקת, ובהבאתם
לידיעת הגורמים המתאימים.
= להדגיש את חשיבות ההיבט המקצועי
של פעילות איל"א, הן כלפי פנים (חברי
האיגוד) והן כלפי חוץ.
= להביא בפני רשויות השלטון את צרכי
הענף, בעיותיו והפוטנציאל הגלום בו. יש
להימנע מ"לובי" במובן המקובל, אשר
עלול לגרור את איל"א למצב בו יהיה
מכשיר פוליטי בידי גורמים פוליטיים.
= יצירת השפעה על גופים כלכליים
ותעשייתיים:
א. לקידום בנית תשתית לאומית לתחומי
המיחשוב.
ב. להשפעה על מוסדות השלטון ומוס-
דות ציבוריים.
= להביא בפני המוסדות להשכלה גבוהה
את צרכי הענף בהכשרת כח אדם במיח-
שוב.
> אין מקום לכפילות, לחפיפה ("תחרות")
עם גופים קיימים, ממוסדים, העושים
עבודתם כראוי. מעורבותו של איל"א
בתחומים הנוגעים למיחשוב תהיה על פי
הקוים המנחים הבאים:
אם קיימת פעילות וזו עונה על הצרכים -
איל"א ילווה אותה. אם קיימת פעילות,
וזו אינה עונה לצרכים - איל"א יתערב
במגמה לשפר.
אם לא קיימת פעילות - איל"א ייזום
אותה. משתתמסד הפעילות במסגרת
ממוסדת מתאימה - ימשיך איל"א בליווי
הפעילות בלבד.
= יושם דגש על טכנולוגיות מתפתחות,
עתידיות, ואיל"א יהיה גורם בהבאת
המודעות לטכנולוגיות אלה בפני הגור-
מים שצריכים להיות ערים להן.
> תהיה מעורבות בבנית המסגרות
החברתיות והתחוקתיות הקשורות בשי-
לוב המיחשוב בחיי החברה בישראל.
(לדוגמה: צנעת הפרט, בקרת מערכות
ממוחשבות, בטחון מידע במחשב ועוד).
עם הפנים אל החבר
- איל"א הוא מסגרת ארגונית-חברתית לכל
העוסקים בתחום המיחשוב. מתפקידו
לפעול לקידום המקצועי של החברים,
לתרום לקידום המקצוע בכלל ובישראל
בפרט.
- איל"א יארגן ויעודד, בררגות שונות של
מעורבות: כנסים, ימי עיון, ואירועים
מקצועיים אחרים, בהיקף מקומי, לאומי
ובינלאומי.
= איל"א ייזום, יבצע ויעודר הוצאתם לאור
של פרסומים מקצועיים: כתבי עת,
מונוגרפיות, ספרים וכדו', ברמה מקצו-
עית גבוהה.
- איל"א יזום, יבצע ויעודר גיבושן של
קבוצות שיעסקו בנושאים ספציפיים בת-
חום המיחשוב. קבוצות באלה תוכלנה
להיות במתכונת של קבוצות העבודה
הקיימות באיגוד זה שנים רבות, ובמת-
כונת אחרת, כמו זו של "ארגון מתמחה"
שיהיה בעל אוטונומיה רחבה יותר.
- איל"א יקדם ויבסס קשרים מקצועיים בין
קהילית המיחשוב בישראל ובין זו
הבינלאומית. איל"א ישאף לקיים קשרים
מקצועיים עם איגודים דומים במדינות
אחרות.
- איל"א ישאף לתיאום עם איגודים וארג"
ונים אחרים בארץ אשר להם נגיעה בת-
חום המיחשוב.
- תינתן תשומת לב לצרכי הציבור בקהי-
ליה המקצועית בהשתלמות, ברענון
ובעדכון ידע, שלא במסגרת לימודים
פורמליים.
- איל"א יטפל בנושא האתיקה המקצועית
בענף המיחשוב, ויתרום לפתרון בעיות
המתעוררות בין העוסקים בענף במסגרת
של בוררות.
בראית העקרונות המנחים אשר גובשו על
ידי צוותי החשיבה, נעשתה עבודה לבנית
תשתית מסודרת, תוך בדיקת התאמתן
למסגרות קיימות והמלצה להקמת מסגרות
חדשות.
פעילות איל"א תתבצע במסגרת תכנית עבו-
דה שנתית, אשר תהווה את הבסיס לתקציב
איל"א, אשר יוכן ע"י ההנהלה ויוגש לאישו-
רה של מועצת איל"א.
הנהגת איל"א
הנשיא ייבחר על ידי המועצה, וימלא תפקי-
דים בהנחית האיגוד, בדרכו המקצועית
ובייצוגו.
המועצה היא הגוף הנבחר של האיגוד, וחב-
ריה ייבחרו בבחירות כלליות. המועצה תקבע
את מדיניות האיגוד ותפקח על ביצועה.
בעקרון ישתתף כל חבר מועצה באופן פעיל
לפחות באחת המסגרות התפעוליות של
איל"א. לצורך עבודתה תמנה המועצה מבין
חבריה ועדות קבועות וועדות אד-הוק, לטי-
פול בנושאים שבמסגרת אחריותה. בראש
המועצה ישב נשיא איל"א.
ההנהלה אשר תנהל את אול"א תיבחר על
ידי המועצה, מקרב חבריה. למספר תפקירים
ביצועיים קבועים יהיו תיקים בהנהלה, וחברי
הנהלה ימונו באחראים להם. יושב ראש
ההנהלה ייבחר לתפקידו על ידי המועצה.
מסגרות לפעילות
מקצועית פנימית
איגוד מתמחה
קבוצה של חברי איל"א, בת 30 חברים לפ"
חות, הפועלים בנושא מסויים בתחום המיח-
שוב ועיבוד המירע.
> מטרות איגוד מתמחה
- לעסוק בחינוך להעלאת הרמה
המקצועית של העוסקים בנושא
המסויים בו פועל האיגוד המתמחה.
- לקדם את הנושא המסויים, את המוד-
עות לו ואת שילובו בתחומים אחרים.
* שם
איגוד מתמחה ייקרא: "איגוד ישראלי ל"
<שם הנושא המסויים>, איגוד מתמחה
של איל"א".
לדוגמה:
= "איגוד ישראלי למחשבים בחינוך, איגוד
מתמחה של איל"א"
- | "איגוד ישראלי לבינה מלאכותית, איגוד
מתמחה של איל"א"
- | "איגוד ישראלי לגרפיקה ממוחשבת ועי-
בוד תמונות, איגוד מתמחה של איל"א".
* תקצוב
לאיגוד מתמחה יהיה תקציב עצמאי
במסגרת תקציב איל"א. התקציב ינוהל על
ידי האיגוד המתמחה, בפיקוח הנהלת
איל"א.
קבוצת עבודה
קבוצת עבודה של חברי איל"א הפועלים
בנושא מסויים בתחום המיחשוב ועיבוד
המידע. מטרות קבוצת העבודה להוות מסג-
רת למפגשים של חבריה, לדיונים ולהחלפת
דעות בנושא המסויים בו עוסקת הקבוצה.
קבוצת עבודה תיקרא בשם "קבוצת עבודה
ב-(שם הנושא המסויים) של איל"א".
לדוגמה:
- קבוצת עבודה באבטחת איכות, של
איל"א.
- קבוצת עבודה בשילוב מיקרו מחשבים
בארגונים, של איל"א.
- קבוצת עבודה בהנדסת תוכנה, של
איל"א.
- קבוצת עבודה באספקטים משפטיים של
המיחשוב, של איל"א.
צוות טכני
קבוצה מצומצמת של חברי איל"א, לכל היו-
תר 25 חברים, ששמו להם כמטרה לפעול
פעילות אינטנסיבית לקידומו של נושא מטו-
יים בתחום המיחשוב.
> מטרות צוות טכני
מטרות צוות טכני תעוצבנה בידי הצוות,
ותובאנה לאישור הנהלת איל"א.
דוגמה למטרות באלה:
להביא למודעות ציבורית התפתחות
חדישה בנושא מסויים.
- להביא למעורבות של ישראל בפעו-
לות בינלאומיות בעלות חשיבות לענף
המיחשוב ועיבוד המידע בארץ.
- להוות שדולה במוסדות השלטון
בישראל לקידום נושא בעל ענין לענף
המיחשוב בארץ.
> תקציב
צוות טכני יוכל לקבל אישור מהנהלת
אילי'א לפעול במסגרת תקציבית עצמאית
בתוך תקציב איל"א. צוות טכני יוכל לה"
יות בעל תקציב עצמאי, אם יבנה מקורות
של הכנסה שיממנו את הוצאותיו.
מסגרות כלל-ארציות
ואיזוריות
הפעילות המקצועית של איל"א תהיה במס"
גרת כלל-ארצית ואיזורית. הפעילות במס-
גרת הכלל-ארצית תהיה באחריותו הישירה
של חבר ההנהלה, הממונה על הפעילויות.
הפעילות האיזורית תהיה באחריותו של רכז
איזורי, בכל אחד מ-4 האיזורים:
- תל-אביב
- ירושלים
חיפה והצפון
באר-שבע והדרום.
הרכז האיזורי ימונה על ידי ההנהלה מבין
חברי המועצה שבאותו איזור. (אם אין חבר
מועצה מאיזור כלשהו, ימונה לתפקיד חבר
איל"א מאותו איזור). הרכז האיזורי יהיה
איש הקשר של איל"א באיזורו. חברי איל"א
באיזור יוכלו לפנות אליו בכל ענין הקשור
באיל"א. הרכז יטפל בפניות, או יעבירן לטי-
פול המוסדות המתאימים של איל"א. הרכז
יהיה אחראי בפני הפונה אליו לטיפול בפניה.
1
בנסים ואירועים
- הכנס הארצי השנתי של איל"א.
- בנסים ארציים שנתיים של איגודים מתמ-
חים.
- ימי עיון וערבי עיון.
- בנסים משותפים עם גופים אחרים.
הבנס הארצי השנתי של
אול"א
הכנס הארצי השנתי הוא האירוע המרכזי
של איל"א, ויתקיים פעם בשנה, בדרך כלל
בסתיו, אחרי החגים אך לא יאוחר מסוף
אוקטובר. הכנס יימשך יומיים, בימים ג' ו"ד'
בשבוע.
מבנה
בעל התפקיד המנהלי הבכיר באיל"א יהיה
אחראי לביצוע הכנס על פי הנחיות עקרוניות
של ההנהלה. הגורמים שיסייעו לו יהיו:
> ועדה מארגנת -
יו"ר הועדה ימונה ע"י ההנהלה ויביא
לאישור ההנהלה את רשימת החברים
הנוספים.
הועדה תיכנס לתפקידה כשנה לפני מועד
הכנס. החלק הטכני בארגון הכנס יתבצע
על ידי אחת החברות לארגון כנסים.
> ועדת תכנות -
הועדה תיבחר על ידי הנהלת איל"א
כשנה לפני מועד הכנס. תפקיר הועדה
להכין קול קורא, לבחון תקצירי הרצאות
ו/או הרצאות מלאות, ולאשר הצגתן
בכנס. תפקיד הועדה לבחור מנחים לקבו-
צות הדיון בכנס (יו"ר קבוצות דיון). מנחי
קבוצות הדיון יוודאו טיב ההרצאות לפני
הכנס ויהיו רשאים לקבוע סופית את
רשימת המרצים ולהאריך את משך
ההרצאות שאושרו על חשבון הרצאות
שיפסלו.
> קובץ הרצאות -
יוצא לאור קובץ הרצאות של הכנס, אשר
יהיה זמין למשתתפים בעת הכנס.
תערוכה
= בכלל, התערוכה תהיה חלק בלתי נפרד
מהכנס השנתי, פתוחה לחברי איל"א -
יצרנים וספקים של מוצרים ושירותים
בעלי זיקה לענף המחשבים.
> מועד התערוכה
בשבוע בו יתקיים הכנס יוקצו ימים אי
ו"ב' להכנות לתערוכה. התערוכה תיפתח
ביום ג' בשעות הבוקר, ותישאר פתוחה
עד יום ה' בערב, יום ו' מיוער לפירוק
התערוכה.
> ביצוע
בעל התפקיד המנהלי הבביר באיל"א
יהיה ממונה על ארגון התערוכה בעזרת
חברה לארגון תערוכות אשר תיבחר כ"6
חודשים לפני מועד הכנס. בעל התפקיד
המנהלי הבביר באיל"א יפקח על עבודת
החברה שנבחרה, ויוודא שהיא עומדת
בתנאי החוזה. החברה תכין סיכום
פעילותה עם תום התערוכה. הסיכום יועד
בר להנהלת איל"א לשם דיון והסקת מס-
קנות.
כנסים ארציים שנתיים של
איגודים מתמחים
= איגוד מתמחה יקיים כנס שנתי במועד
קבוע, שיימשך יום או יומיים.
* בעל התפקיד המנהלי הבכיר באיל"א
יהיה אחראי לביצוע הכנס, עפ"י הנחיות
עקרוניות של יו"ר האיגוד המתמחה.
= האיגוד המתמחה ימנה ועדת תכנית בת
כדס1 חברים, יו"ר קבוצת ההתמחות יהיה
יו"ר ועדת התכנית, אשר תפעל בדומה
לועדת התכנית של הכנס הארצי.
> קובץ הרצאות - יוצא לאור קובץ הרצ-
אות של הכנס אשר יהיה זמין למשתת-
פים בעת הכנס.
ימי עיון וערבי עיון
בללו
נוסף לכנסים הארציים השנתיים ולתערוכה,
יבוצעו במסגרת איל"א אירועים נוספים משך
שנת הפעילות. אירועים אלה הם במסגרת
ארצית או איזורית, ומתחלקים לימי עיון
ולערבי עיון.
מסגרת
= הנהלת איל"א תמנה מבין חבריה ממונה
ארצי על כל הפעילויות, הכוללות ימי
עיון, ערבי עיון ואירועים מזדמנים.
*+ ערבי העיון ייערכו במתכונת איזורית,
באחריות הרכז האיזורי.
ימי העיון ייערכו במתכונת ארצית,
באחריות הממונה הארצי.
> ערבי העיון ייערכו לאחר שעות העבודה
הרגילות, בדרך כלל ללא דמי השתתפות.
ימי העיון יימשכו בדרך כלל יום, ולעתים
יומיים, וההשתתפות בתשלום.
= תדירות הפעילות: אחת לחודש וחצי עד
חודשיים במסגרת הארצית ובמסגרת
האיזורית.
כנסים משותפים עם גורמים
אחרים
איל"א, או איגוד מתמחה של איל"א, יוכלו
להיות שותפים עם גורמים אחרים בקיום
כנסים מדעיים-מקצועיים. הגופים האחרים
יוכלו להיות ישראליים או לא ישראליים.
הכנסים יוכלו להיערך בישראל או מחוצה
לה. מידת המעורבות של איל"א תוכל להיות
באחת מדרגות המעורבות המפורטות להלן.
ההנהלה תחליט בכל מקרה על מידת
המעורבות של איל"א בכנס, ותוודא קיום
תנאי דרגת המעורבות.
במסגרת איל"א
הכנס נערך באחריות הארגונית המלאה של
איל"א. תקציב הכנס מוכל בתקציב איל"א,
יו"ר הועדה המארגנת ממונה ע"י הנהלת
איל"א, ונציגי איל"א משתתפים בועדת הת-
כנית.
בחסות אול"א
איל"א מהווה תומך ראשי בכנס, תמיכה כס-
פית, מקצועית או אחרת, ומאשר שימוש
במונח "בחסות איל"א". איל"א ממנה נציגים
לועדה המארגנת ולועדת התכנית של הכנס.
חברי איל"א יהנו מכל הנחה בדמי הרישום
הניתנת לקבוצות משתתפים מועדפות. מספר
עותקים של קובץ המאמרים שיוצא לאור
ה הכנס יימסרו ללא תשלום למזכירות
איל"א.
בשיתוף אול"א
איל"א מהווה אחד התומכים בכנס, תמיכה
כספית, מקצועית או אחרת, ומאשר שימוש
במונח "בשיתוף איל"א". מספר עותקים של
קובץ המאמרים שיוצא לאור במסגרת הכנס
יימסרו ללא תשלום למזכירות איל"א.
המרביב התקציבי-כספי
כל אירוע, למעט ערבי עיון ואירועים מזד-
מנים עליהם תחליט ההנהלה שאינם בתש-
לום, צריך להיות מאוזן מבחינה כספית
(ההוצאות יכוסו במלואן, כולל תקורת מזכי-
רות איל"א, על ידי הכנסות), יש לשאוף
שייוותר עודף הכנסות - לאפשר מימון פעו-
לות שאינן בתשלום.
לקראת כל אירוע יוכן תקציב שיוגש לאישור
ההנהלה. דו"ח כספי מסכם יוגש להנהלה
לאחר האירוע. האחראי על ביצוע האירוע
(בעל התפקיד המינהלי הבכיר באיל"א, יו"ר
הועדה המארגנת של כנס, או הממונה האר-
צי על ימי העיון), יורשה לבצע פעולות כספ-
יות במסגרת התקציב שאושר, ועל פי הנח"
יות ההנהלה שתתלוונה לאישור התקציב.
ההנהלה תהיה רשאית לדרוש דיווחי ביניים
כספיים לפני קבלת הדו"ח המסכם.
צבירת לקחים
הנהלת איל"א תקיים תוך חודש מסיום הכנס
הארצי השנתי דיון מיוחד לסיכוום הכנס/
התערוכה והסקת מסקנות. לקראת דיון זה
תקבל ההנהלה דיווח מפורט מכל הגורמים
המעורבים בפעילויות האלה: בעל התפקיד
הניהולי הבכיר באיל"א, הועדה המארגנת,
ועדת התכנית והחברות שביצעו את ארגון
הכנס והתערוכה.
מסגרת לפעילות
מקצועית כלפי חוץ
דובר אול"א
ההנהלה תמנה את אחד מחבריה לתפקיד
דובר איל"א. הדובר יהיה אחראי לקשרי
איל"א עם גופי השלטון, עם העתונות ועם
גורמים ציבוריים ופרטיים אחרים, שאינם
בהכרח בתחומי המיחשוב. הודעות מוסב-
מות של איל"א לגופים כאלה יוצאו בידי
הדובר.
ועדות משימה
במידת הצורך תמנה ההנהלה ועדות משי-
מה, שתטפלנה בנושאים בני חשיבות מיו-
חדת, ואשר לאיל"א יש ענין בהם. בין תפקי-
דיה של ועדת משימה: לימוד מעמיק של
הנושא לשמו הוקמה הועדה, והפעלת
ההשפעה של איל"א להתפתחות הנושא, כך
שהאינטרסים של ענף המיחשוב בישראל
יקבלו ביטוי הולם. ועדת משימה תמונה
בדרך כלל לשנה. במידת הצורך המינוי יוארך
בשנה.
דוגמאות לנושאים שיביאו להקמתן של וע-
דות משימה:
- תקשורת מחשבים
- תחיקה
תוצר עבודה אופייני של ועדה טכנית יהיו
ניירות עבודה וניירות עמדה, שיועברו לגור-
מים המתאימים באמצעות דובר איל"א,
במגמה להשפיע על התפתחות הנושא בו
מטפלת הועדה.
קשרים עם אוגודים מקצועיים אחרים
איל"א רואה בחיוב יצירת קשרי גומלין של
תיאום ושיתוף פעולה עם איגודים מדעיים-
טכניים, שמהותם ומסגרות פעולתם קרובים
לאלה של איל"א, בישראל ומחוצה לה. מסגד
רות קשרים אלה יכללו, לדוגמה, את המרכי-
בים הבאים:
- תיאום אירועים מקצועיים.
- חברות משותפת של אנשים ואירועים
באיל"א ובאיגוד האחר.
- מינוי נציגים ו/או משקיפים של האיגוד
האחד בפעולות האיגוד האחר,
- פרסומים של האיגוד האחד בעתונים
ובכלי פרסום אחרים של האיגוד האחר.
- מתן תנאי השתתפות מועדפים לחברי
האיגוד האחד באירועים של האיגוד
האחר.
קשרים עם איגודים אחרים יופעלו על ידי
הנהלת איל"א או על ידי איגוד מתמחה,
כשמדובר באיגוד זר שתחום פעילותו קרוב
לזה של האיגוד המתמחה.
הנהלת איל"א תמנה את אחד מחבריה לתפ-
קיד של אחראי על קשרי איל"א עם איגודים
אחרים. האיגודים המתמחים ידווחו לחבר
הנהלה זה על פעילותם בנושא.
איגודים איתם יש לאיל"א כיום קשרי גומלין:
- איגוד מנתחי מערכות (תיאום אירועים).
- איתי"ם (איגוד ישראלי לתיכון וייצור
בעזרת מחשב) תיאום אירועים, שיתוף
2 ירוע.
כ ק זסו ת0וומו45800 ) | 4021
5 זוא ה חבר,
תמיכה והשתתפות באירועים.
וח [8ו60ק5) 5100/4711 ! --
קז זס וטק וס חס קטסז0)). ק
גומלין עם האיגוד המתמחה לגרפיקה
ממוחשבת ועיבוד תמונות של איל"א.
- ז0] 00ו13500181/ תהסקסזטם) 0
קוח ס)), קשרי גומלין עם
האיגוד המתמחה לגרפיקה ממוחשבת
ועיבוד תמונות של איל"א.
- -00ח0) זס] |ו6הוס) | חסוזהתז6ה1) 1005
0063100 חו זסו). קשרי גומלין עם האיד
גוד המתמחה למחשבים וחינוך (מו"ח)
של איל"א.
- 86066ו![16ח1 זס] מ0ו5500181 4
קשרי גומלין (בהקמה) עם האיגוד
המתמחה לבינה מלאבותית של איל"א.
- (ץ500161 זסוטקוחס6 הפטוחם) 856. קשרי
גומלין (בהקמה).
- מכון התקנים הישראלי.
קשרים עם 112
117 (-הוחזס)ה] זס] הסווהז600- |החסווהתזטוה]
8חצפ6ססז2 מסוו) הוא פדרציה בינלאומית
למיחשוב, בה מאוגדים איגודי מחשבים
לאומיים, כל מדינה מיוצגת ב-?]"] על ידי
איגוד מייצג. איל"א נמצא במעמד של ארגון
המיחשוב המייצג בה את ישראל.
קן=] פועל במסגרות העיקריות של אסיפה
כללית, מועצה, ועדות טכניות וקבוצות עבו-
דה. נציגים רשמיים של האיגודים החברים
מייצגים את מדינותיהם באסיפה הכללית
ובועדות הטכניות. החברות בקבוצות העבו-
דה היא אישית, וחברי המועצה נבחרים מבין
חברי האסיפה הכללית.
הנהלת איל"א תמנה את נציג האיגוד לאסי-
פה הכללית של 1/12. המינוי ל"5 שנים וניתן
להאריכו ב-5 שנים נוספות. הנציג שיתמנה
ירכז את קשרי איל"א עם 181 וימליץ בפני
ההנהלה על מינויים של נציגי איל"א לועדות
הטכניות. ההנהלה תמנה את נציג אול"א
לועדות הטכניות על יסוד המלצת הנציג
לאסיפה הכללית. מינוי של חבר בועדה
טכנית יהיה לשנתיים וניתן יהיה להאריכו
בשנתיים נוספות.
מימון נסועות - איל"א יממן את נסיעתו שפ
הנציג לאסיפה הכללות של ₪15] בתדירות
ממוצעת של פעם בשנה. איל"א יממן חלקית,
כפי שייקבע על ידי ההנהלה, את נסיעתם של
הנציגים לישיבות הועדות הטכניות, בתדי-
רות ממוצעת של פעם ב"9 חודשים,
במידה שנציג איל"א בועדה טכנית ייבחר
2% ראש הועדה בה הוא חבר, יממן
איל"א את נטיעותין של הנציג לישיבות הוע-
דה בתדירות ממוצעת של פעם ב"פ חודשים.
מוסד בוררות
צת איל"א תקים מוסד לבוררות, בראשו
5 נשיא איל"א, המוסר לבוררות יאפשר
ט - בחילוקי דעות בתחומים הקשורים
במיחשוב ובעיבוד מידע. המוסד יפעל על פו
חוקי הבוררות של מדינת ישראל. המוסד
ירכז רשימה של אנשי מקצוע בעלי מעמד
מקצועי, ציבורי ואישי, שיביעו נכונות עקר-
וְנית לכהן כבוררים. כאשר תהיה פניה אל
המוסר בבקשת שירות בוררות, הוא ימנה
בורר מתוך רשימה זו, לאחר שהבורר יביע
הסכמתו לטפל בבעיה. המוסד לבוררות וי-
צור את הקשר בין הבורר ובין הפונים וכך
יסיים טיפולו בענין.
המוסר לבוררות יביא בפני החברים הכלולים
ברשימת הבוררים את כל המידע, החוקו
והאחר, שעליהם לדעת כדי לשמש בתפקיך
של בורר. המידע יועבר בכתב בימי עיון או
בדרך אחרת.
פרסומים
מועצה לפרסומים מדעיים-
טכניים
תוקם מועצה לפרסומים מדעיים-טכניים של
איל"א. נשיא איל"א יכהן כיו"ר המועצה.
הנשיא ימנה למועצה כ-10 חברים. המועצה
תהווה את הגוף המנחה והמבקר את כל
הכרוך בפרסומים מדעיים-טכניים של איל"א.
תחומי עבודת המועצה
* קביעת הנחיות לרמה מדעית"מקצועית
של מאמר המתפרסם ב"מעשה חושב",
ולתכניהם של המונוגרפים.
> קביעת הנחיות לשמירה על רמה נאותה
בתרגומים של מאמרים לעברית.
* קביעת המנגנון שיפקח על הרמה הנדר"
שת, כפי שנקבע לעיל.
*+ המלצה על מבנה "מעשה חושב" ותדי-
רות הופעתו.
*+ המלצה על דרך בחירת הנושאים
למונוגרפים, והמבנה שלהם.
* יצירת זיקה בין המוסדות להשכלה ובין
פרסומי איל"א.
המסגרות הקבועות לפרסומים מדעיים"
טכניים תהיינה:
"מעשה חושב" - תקופון בעל אופי
טווטורואלי
המאמרים בעתון זה יהיו בדרך כלל מוזמנים
ממומחים בשטח לו תוקדש ההוצאה
המסויימת, מאמרים מתורגמים מתאימים,
מאמרים המבוססים על עבודות מחקר לתא"
רים גבוהים שייכתבו בידי החוקרים ומאמ"
רים המבוססים על הרצאות בעלות ענין מיו"
חד שניתנו במסגרת האירועים של איל"א.
מונוגרפים
פרסום דיוני קבוצות העבודה והאיגודים
המתמחים של איל"א. פרסום מאמר או קבו
צת מאמרים המוקדשים לנושא מסוים,
ואשר מפאת ההיקף אינם מתאימים לפרסום
במסגרת מצומצמת יותר ב"מעשה חושב".
מונוגרפים יוצאו לאור בתדירות בלתי קבו-
עה.
פרסומים שוטפים
המטרה להפיץ בין חברי איל"א אינפורמציה
חיונית / מעניינת בצורה סדירה ובתדירות
גבוהה.
פרסומים אלה ייעשו באחת משתי דרכים:
> בביולטין חדשות של איל"א שיצא לאור
ויופץ בתדירות של פעם בשבוע או גבו-
הה יותר.
> ב"פינת איל"א" בעתון חדשות מסחרי
מקצועי היוצא לאור בתדירות של פעם
בשבוע או גבוהה יותר.
מימון הפרסומים
> קבצים של כנסים וימי עיון ימומנו במס-
גרת תקציבי הכנסים וימי העיון המתאי-
מים.
= מונוגרפים ימומנו על ידי מכירתם. תערי-
פי המכירה יהיו כאלה שיכסו את הוצ-
אות ההוצאה לאור.
= "מעשה חושב" ימומן מפרסום מודעות
בו. כדי לשמור על צביונו המדעידטבני,
ולא מסחרי, של העתון יוקדש למודעות
לכל היותר שליש ממספר העמודים. במי-
דה ומחירי המודעות בשוק יהיו כאלה
שלא ניתן יהיה לממן את הוצאת העתון
במלואה ממודעות, יסובסד ההפרש
מתקציב איל"א.
* פרסום שוטף: ביולטין חדשות שיצא
לאור ע"י איל"א, ימומן ממודעות
שיפורסמו בו. "פינת איל"א" בעתון מסח-
רי תמומן, אם לא תיתרם על ידי העתון
המסחרי, במסגרת תקציב איל"א.
* איל"א מציב כמטרה להביא בבוא העת
להוצאה לאור של עתון מדעי בשפה
האנגלית בתחום המיחשוב. העתון ייקרא
6 קוח 00 ]0 [בתזטס [6ז15.
שירותים לחבר
* במזכירות איל"א יוקם מאגר מידע ממו-
חשב, מודרני, שיכיל רישום מלא של
חברי איל"א. המידע על הפרט יכלול פר-
טים אישיים ומקצועיים ויוגן כיאות.
* חבר איל"א יקבל כרטיס זכאות אישי,
שיונפק מחדש פעם בשנתיים ויהווה אי"
שור חברות וזכאות לשירותים הניתנים
על ידי איל"א לחבריו.
* איל"א ישאף להגיע להסכמים עם מוס-
דות להשכלה גבוהה, לפיהם תינתן לחב-
ריו האפשרות להנות משירותי ספריה,
מהשתתפות בהרצאות ובסמינרים ואף
ללמוד לימודים סדירים בתנאים נוחים.
> איל"א יוודא שמידע על אירועים מקצוע-
יים ומדעיים, שהם בעלי ענין לחברי
איל"א, המתקיימים במוסדות להשכלה
גבוהה, יגיע בזמן לחברי האיגוד, אשר
יהיו זכאים להשתתף בהם.
מילגות
מטרה: לאפשר לחברי איל"א השתלמות וקי-
דום מקצועי במסגרות שונות.
ביצוע: חבר הנהלה ימונה כאחראי לנושא
המילגות. חבר הנהלה זה יקים צוות המורכב
מחברי מועצת איל"א, אשר יקבע מסגרות
של מילגות ויבטית מימונן, ממקורות חוץ
ומתקציב איל"א. צוות זה יקבע את התנאים
הנדרשים ממועמדים למילגות השונות, ויה-
ווה הגורם הבוחר את מקבלי המילגות.
סוגי מילגות
= מילגה ללימודים אוניברסיטאיים, לתואר
שני.
* מילגה להשתלמות שנתית במוסד להשב-
לה גבוהה או בחברה מסחרית מתקדמת
בארץ ובחו"ל.
* מילגה לנסיעה לכנס מקצועי בחו"ל להצ-
גת עבודה.
* מענק לרכישת ספרות מקצועית.
מילגת חביון
הנהלת איל"א תפעל להקמת קרן למימון
"מילגת חביון". ועדה מקרב חברי המועצה,
ובראשה נשיא איל"א, תבדור במקבל המיל-
גה.
תקנון מילגת חביון נמצא בהכנה.
פרסים
איל"א יעודר הישגיות מקצועית על ידי
הענקת פרסים לעבודות מצטיינות בתחום
המיחשוב ועיבוד המידע. פרסים יינתנו
בתחומים הבאים:
> הפרס השנתי של איל"א במערכות מידע.
> הפרס השנתי של איל"א במדעי המחשב.
הפרס השנתי של איל"א במערכות
יישומיות.
הפרס השנתי למאמר שפורסם ב"מעשה
חושב".
פרס על ההרצאה הטובה ביותר במסגרת
הכנס הארצי.
פרס על ההרצאה הטובה ביותר במסגרת
כנס שנתי של איגוד מתמחה.
לכל פרס יהיה תקנון.
נספח א' - נוהל קבוצת
עבודה באול"א
המטרה: הסדרת תפקידיה ומטלותיה של
קבוצת עבודה באיל"א.
רקע: תקנון איל"א החדש, בפרק א' סעיף 5
פיסקה י"ב קובע:
"קבוצות עבודה תאורגנה במסגרת האיגוד
ותמננה לפחות 10 חברים מאוגדים, במטרה
לעסוק בנושאי ענ"א ומיחשוב. חברי קבוצת
העבודה יפעלו לפי הוראות תקנון איל"א
והחלטות המוסדות הנבחרים של האיגוד".
אמצעים: משרדי איל"א ומזכירות איל"א
לתיאום המפגשים, הכנת מקום המפגש ועז-
רה בדואר, הדפסות והוצאות.
מדווחת: לממונה מטעם איל"א על קבוצות
עבודה ואיגודים מתמחים ולמזכירות איל"א.
הקמת הקבוצה
חברי איל"א המבקשים להקים קבוצת עבודה
יפעלו כך:
יפנו בכתב להנהלת איל"א ויציינו את
הנושאים בהם תעסוק הקבוצה, את
האוכלוסיה העשויה להתעניין בנושא
ואת גודלה.
יפרטו את שמות המועמדים לרכז את
קבוצת העבודה. לגבי כל מועמד יימסרו
הפרטים: שם, כתובת, עיטוק, מקום עבו-
דה, טלפון, רקע מקצועי ושמות ממלי-
צים.
לאחר קבלת אישור הנהלת איל"א להק-
מת הקבוצה תיעשהה פניה למזכירות
איל"א אשר תתאם את המקום והמועד
ותפיץ הודעה לחברי איל"א על מפגש
ההקמה.
במפגש ההקמה ישתתף חבר הנהלת
איל"א, ייערך רישום המשתתפים וייבחרו
החברים המבקשים להיות פעילים בקבו-
צה.
במפגש ההקמה ייבחר רכז הקבוצה מבין
המועמדים. בחירתו תובא לאישור
הנהלת איל"א.
במפגש ההקמה יוצגו ויידונו הנושאים
שלמענם מוקמת הקבוצה, לצורך גיבוש
תכנית העבודה.
תכנית העבודה לשנה תטוכם ותוגש במפגש
סו
השני של הקבוצה. התכנית תימסר לאישור
הנהלת איל"א.
על קבוצות העבודה להכין תכניות עבודה
לשנה המקבילה לשנת הפעילות של איל"א.
נוהל עבודה
קבוצת עבודה של איל"א או קבוצת עבודה
בקבוצת התמחות של איל"א תקיים את
פעולותיה לפי הנוהל המפורט:
הקבוצה תיפגש כ-10-6 פעמים בשנה.
הקבוצה תקיים רשימת חבריה הפעילים
ורשימת מתעניינים בנושא.
הקבוצה תכין תכנית עבודה שנתית
שבמסגרתה יוגדרו הנושאים שיטופלו
וההתקדמות שתושג.
הקבוצה תרשום פרוטוקול מכל ישיבו-
תיה ותעבירו להנהלת איל"א.
הקבוצה תתכתב עם קבוצות מקבילות
בחו"ל או בארץ ותזמן מומחים בארץ
בנושאים שבטיפולה להרצאות, לדיונים
ולהתייעצות עם חברי הקבוצה.
הקבוצה תקיים יום עיון אחד בשנה
לחברי איל"א, בו יוצגו הנושאים שנדונו
משך השנה, הלקחים שהופקו וההמל-
צות שיש לקבוצה בנושאים שבטיפולה.
הקבוצה תקיים קשר שוטף עם החברים
המתעניינים בנושאים שבטיפולה ותד-
ווח להם על ההתקדמות.
הקבוצה תכין מאמר מסכם, לפחות
אחד בשנה, שיפורסם ב"מעשה חושב",
בטאון איל"א.
כל הפעולות תנוהלנה ע"י רכז קבוצת
העבודה, והוא אחראי אישית כלפי
הנהלת איל"א על קיום הנוחל.
הקבוצה תמנה רכז לתקופה של שנה.
המינוי טעון אישור הנהלת איל"א.
נספח ב' - נוהל אוגוד
מתמחה באיל"א
המטרה: הסדרת זכויותיו וחובותיו, תפקידיו
ומטלותיו של איגוד מתמחה באיל"א,
רקע: תקנון איל"א החדש, קובע (פרק אי
סעיף 5 פיסקה י"ג) "איגוד המונה לפחות 30
חברים שמטרתו לקדם נושאים מוגדרים
בתחומי הענ"א והמיחשוב, והמבקש להצ-
טרף לאיל"א כקבוצת התמחות אך להמשיך
ולקיים פעולותיו באורח אוטונומי במסגרו-
תיו, יובל לעשות זאת לאחר אישור תנאי
ההצטרפות ע"י מועצת איל"א.
חברי איגוד כזה יהיו חברים מאוגדים, יחולן
עליהם הוראות תקנון איל"א, והחלטות
המוסדות הנבחרים של איל"א".
אמצעום: משרדי איל"א ומזכירות איל"א
לתיאום המפגשים, הכנת מקום המפגש,
עזרה בדואר, הדפסות והוצאות.
מדווח: לממונה מטעם איל"א על קבוצות
עבורה ואיגודים מתמחים ולמזכירות איל"א.
הקמת אוגוד: חברי איל"א המבקשים להקים
איגוד מתמחה יפעלו כך:
יפנו בכתב להנהלת איל"א ויציינו את
הנושאים בהם יעסוק האיגוד ואת מספר
החברים באיגוד.
יפרטו את שמות חברי הנהלת האיגוד או
את המועמדים לרכז ולנהל את האיגוד.
לגבי בל מועמד יימסרו הפרטים הבאים:
שם, כתובת, עיסוק, מקום עבודה, טלפון,
רקע מקצועי ושמות ממליצים.
לאחר קבלת אישור הנהלת איל"א להק-
מת איגוד יפנו למזכירות איל"א אשר
תתאם את המקום והמועד ותפיץ הודעה
על מפגש ההקמה לחברי איל"א ולאנשים
העוסקים בנושאים הקרובים לנושא
ההתמחות, והעשויים להצטרף לאיגוד
ולאיל"א (מתוך רשימת חברי איל"א
ורשימות נוספות, במידה וישנן).
על סמך מספר הנרשמים וההתרשמות
ממפגש ההקמה תחליט הנהלת איל"א
אם ההתארגנות תיעשה במסגרת איגוד
מתמחה או קבוצת עבודה.
במפגש ההקמה ישתתף הממונה על קבו-
צות עבודה ואיגודים מתמחים באיל"א או
נציג הנהלת איל"א וינהל את המפגש.
במפגש זה ייערך רישום המשתתפים
וייקבעו מביניהם החברים המבקשים לה-
יות פעילים באיגוד.
באותו מפגש ייבחר יו"ר האיגוד מבין
המועמדים. בחירתו תובא לידיעת הנהלת
אול"א,
באחד המפגשים הראשונים תיבחר
הנהלת האיגוד. רשימת חברי הנהלת
האיגוד תובא לידיעת הנהלת איל"א,
איגוד קיום
איגוד המבקש להצטרף לאיל"א כאיגוד
מתמחה יפנה להנהלת אול"א ויבקש לדון
בתנאי ההצטרפות.
תנאי ההצטרפות שיתקבלו על דעת
הנהלת איל'א. יובאו לאישור מועצת
איל"א.
נוהלי העבודה
הנהלת איל'א תפעל לקידום הפעילות
באיגוד, הן ע"י טיפול באמצעות סגל
המזכירות והן ע"י הקצבת כספים למימון
פעולות האיגוד המתמחה. חבר ההנהלה
ילווה את פעילות האיגוד המתמחה.
פעם בשנה תתקיים בחירת היו"ר ובחירת
ההנהלה.
לאחר בחירת יו"ר האיגוד והנהלתו, יוצגו
ויידונו הנושאים שלמענם קיים ופועל
האי
גוד, לצורך גיבוש תכנות
ו העבודה
תכנית העבודה תימסר
ב + תימסר לאישור הנחלת
הנהלת איל"א לא תקיים פעילות כלשהי
בתחומי ההתעסקות של האוגוד המתמ-
חה ללא תיאום מראש עם הנהלת האו-
> האיגוד יקיים כנס שנתי לסיכום שנת
גוד. מטרת התיאום היא לשתף את האי-
גוד בפעילות זו או להטילה עליו במידה
וירצה בכך.
= איגוד מתמחה יכול לקיים במסגרתו קבו-
צות עבודה ואז חל עליהן נוהל קבוצות
העבודה הנהוג באיל"א.
האיגוד ינהל פרוטוקולים מישיבותיו
ויעבירם לידיעת איל"א.
העבודה. יש לשאוף שבכנס זה יוצגו
הנושאים שנדונו משך השנה והלקחים
שהופקו. חבר הנהלת איל"א יהיה חבר
בועדת ההכנה של הכנס.
כל עוד לא הוחלט בהנהלת איל"א על
בטאון נפרד, ישמש "מעשה חושב",
הבטאון הרשמי של איל"א, את האיגוד
לפרסום מאמרים, הודעות ועוד.
במידה ויוחלט על בטאון נפרד יש לוודא
ששייכותו של האיגוד לאיל"א תוזכר
באופן בולט על כריכתו. מזכירות איל"א
תסייע בהפקת הבטאון. נציג איל"א יהיה
חבר במערכת הבטאון.
האיגוד לא יפעל בשום צורה העלולה
לפגוע באיל"א, בשמו הטוב ובמוסדותיו,
על חברי האיגוד ככלל וכבודדים חלות
הוראות תקנון איל"א.
אנו מחפשים מועמדים מקרב חברי איל"א
לצורך ייצוגנו בועדות תקינה של מכון
התקנים הישראלי.
הועדות הינן:
ועדת תקינה 1109 - מערכות תוים וקידוד.
ועדת תקינה 1119 - ציוד הוקפי.
ועדת תקונה 1105 - אמצעו קלט/פלט
מגנטוים.
כל חבר איל"א, אושו או מאוגד, המעונין,
יפנה בכתב למזכירות איל"א, ת.ד. 13009
ירושלים 91130. לפניה יש לצרף רקע
מקצועי קצר של המעונין. |
אול"א - אוגוד ישראלי
לעיבוד אונפורמציה
עולם המחשבים:
תמונת מצב
הכנס הארצו ה207
לעובוד נתונים
3 אוקטובר 1985
ירושלים, בניני האומה
9 6 ... הפנטגון בדק כ-35 מערכות
לקבלת החלטותד סקפ אסזפוסק -
77 7
00 כמרכיב העיקרי במרכז
המידע שקו. לדבריהם: *המערכת
משתלבת הלטב בתכמית מרכז המלדע
שלנו... היו לו דרישות רכות (בלמהן
2
טכני, תמיכה לסביבה רבת
משתמשים, גיבוי של חברה יציבה
ודרישות להמשך פיתוח המערכת.
שד 557 עמדהה בכולן.
104 1200050067 1|תסעהוטונוקותט)
גישת שלושת המלכזים של טכס
ל
₪
או ואמדפץ8 מרכיב מרכזי במרכז המידע שלך. 647 פנה אלינג וראה הדגמה של ע/וא5צ5.
ג ג גר
[ן עבג
7-ו דבורה הנביאה, ת.ד. 13045 תל-אביב 61130 טל. 03-491262, טלקס:
אנ יקוצ
12
לארי פוג'יטאני
טבנולוגיה
דיסק הליוזר האופטו:
המהפכה הקרבה באחסון מקוון
כונן התקליטים
האופטיים, אשר הפך
זמין מסחרית רק
לאחרונה, משתמש
בקרן לייזר על מנת
לצרוב הַטְבּעות
בתקליט פלסטי. תוך
ניצול קרן ממוקדת
בדרגה גבוהה במקום
שדה מגנטי לשם
הרישום, מספק כונן
תקליט הלייזר האופטי
צפיפויות אחסון
גבוהות פי 10 מאלו
המוצעות ע"י
התקליטים המגנטוים.
מתוך 1984 טחט1 .1א6 16 01 פחטו1והטוחוחטי )>
הח טוצגו והז טקן צ) 6שזחוזתטז .]א 6, - 1985 זזופוזצקט)
בתוצאה מהדרישה הגוברת לקיבולות אח-
סון נתונים מקוונות גדולות יותר מצד
המשתמשים, הוצב בפני יצרני ציוד לאחסון
נתונים, כגון תקליטונים גמישים וכונני ווינצ'ה
סטר, האתגר לספק לשוק קיבולות אחסון
גבוהות יותר.
אחד הגורמים אשר יצור בצורה דרמטית את
הביקוש המואץ, הינו הגידול בניצול היישו-
מים הגרפיים, המקפיץ את גודל הזכרון
הנדרש בלפחות סרר גודל לעומת הקיבולת
הדרושה לספק אחסון לטקסטים ולנתונים
בלבד. לדוגמה, עמוד המקודד ב-5611/ צורך
בדטוצו 2.5 זכרון; תצורת בבואתו הדחוסה
צורכת ב-טועט% 50 ולתמונת צבע ברזולוציה
גבוהה נדרשים כ"טוץפוח 5.
משך השנים הצליחו יצרני ההתקנים
המסורתיים לאחסון מגנטי להדביק את הצר-
כים ולענות על דרישות המשתמשים בצורה
מכובדת ביותר. אולם, כעת הם נדרשים
לקפיצה נחשונית עוד יותר על מנת לספק את
הדרישות החדשות הללו, הצצות חדשות
לבקרים. למרות שטכנולוגית האחסון המגנטי
אוצרת בקרבה מקום נרחב לגידול עתידי,
היא מתיצבת בפועל על עקומת לימוד בה
היא מכפילה את הקיבולת בל שנתיים-שלוש
- ולא מבצעת את הקפיצה הנדרשת.
הפתרון ההולם לסיפוק הצרכים הגוברים
לאחסון נתונים עשוי להיות כונני התקליטים
האופטיים המבוססים על לייזר. כונני תקלי-
טים אופטיים מציעים מספר תכונות אשר
אינן נחלתם של מוצרי אחסון המוצעים
היום, ביניהם קיבולת אחסון גבוהה ביותר,
עלות אחסון לסיבית נמוכה יותר, יכולת
לניוד התקליט מהכונן, יכולת לשכפל כמויות
מידע עצומות וכן תכונת אי-המחיקות.
תכונות אלו הופכות את כונני ה
האופטיים למתאימים ביותר ביישומים כמו
ניהול רשומות, תיקיונים אלקטרוניים עבור
המשרד האוטומטי ומסדי נתונים של רש-
תות, כמורגם יישומי עיבוד תמונות כדוגמת
ה הספרתית הרפואית. יישומים
אלו אינם זוכים כיום לטיפול הולם ממשפחת
מוצרי האחסון המגנטי.
כ מגנטיים וכונני תקליטים אופטיים
ו בשיטות שונות לגמרי לשם כתי-
. ב מידע על פני משטח התקליט,
וף"על-פ כן, דומות שתי הטכנולוגיות במס"
תקליטים
קווי דמיון לכונני
תקליטים מגנטיים
ל מנת לפשט את שילוב התקליטים
האופטיים במערכות, ניסו יצרניהם
להציגם לוגית כדומים ככל האפשר
לכונני התקליטים המגנטיים. שתי הטכנולוג-
יות משתמשות בראש קריאה/כתיבה כדי
לממש את השינויים הפיזיקאליים המתבצ-
עים בתווך הרוטט (התקליט), וניתנים לקרי-
אה מאוחר יותר בצורה לא-הרסנית. התווך
רוטט באמצעות ציר (0!6וק%) הנצמד אליו
בעזרת מנגנון הצמדת מרכז התקליט. הציר
רוטט עלייד מנוע, עדיף מנוע זרם ישר
ללא מברשות. מנועים כאלו מוצמדים ישי-
רות לציר כדי למנוע את הצורך בחגורה
(חגורה גורמת לכוחות חיכוך. הנוצרים
במנוע ובציר). הנתונים נכתבים על התקליט
כסיביות מירע המקובצים למגזרים ולמסי-
לות.
האלקטרוניקה הנדרשת לתפעול הכונן
האופטי כוללת אותן פונקציות הנדרשות
בכונני תקליטים מגנטיים:
* בקר הממיר את הפקודות המגיעות
מהמחשב המארח לתנועות פיזיות על פני
הכונן וממיר נתונים מקביליים מהמארח
לזרם נתונים טורי, אותו מקבל כונן התקלי-
טים;
* אלקטרוניקה לבקרת הכונן הממירה את
פקודות החיפוש מהבקר לתנועות הפיזיות
של ראש הקריאה/כתיבה. מבקרת את תזמון
פעילויות הקריאה והכתיבה מְנְטְרַת את
המצבים הלא-חוקיים של הכונן תוך ציון
מצבי התקלות;
* אלקטרוניקה לקריאה/כתיבה המספקת
את האותות ההכרחיים לכתיבה על-פני הת"
ווך ולהגברת האותות בזמן קריאה מחדש,
כדי שניתן יהא להמירם שנית לסיביות
ספרתיות.
מגמה המתגברת בימינו הינה השימוש בציוד
היקפי בממשקים גבוהי"רמה כגון 5081 1
1 המפותחים ע"י הועדות הטכניות ₪
(טווח] 518008765 |התסווהאז ה
פר מאפיינים, 1 ממשקים אלו מאפשרים לכל סוג
התקני הזכרון הרוטטים, בול זכרונות
מקוריים, תוך הסוואת ההבדלים הטכנולוג-
יים בתוכנת הכוננים במערכת ההפעלה.
הבדלים בין
טכנולוגיה אופטית
ומגנטית
הבדל הגדול ביותר בין כונן מגנטי
[ 1 לאופטי נעוץ בטכנולוגיה המש-
משת לרישום האינפורמציה על פני
משטח התקליט הרוטט. כונני תקליטים מגנט-
יים גמישים וקשיחים משתמשים בראש
קריאה/כתיבה מגנטי בעוד שכונני התקליטים
האופטיים משתמשים ביחידת אופטיקה
המסוגלת לחולל קרן לייזר.
בכוננים מגנטיים, יוצר הראש שדה מגנטי
בעל צפיפות גבוהה המשנה מקומית את כי-
וון הוקטורים המגנטיים בתחמוצת הברזל או
בתווך המצופה. בזמן קריאה מחדש, גורמים
שינויים אלו בכיוון השדה המגנטי לשינויים
במתח על פני סליל ראש הקריאה/כתיבה.
שינויי המתח מפוענחים כדי לשחזר את
הנתונים. כוננים אופטיים משתמשים בקרן
לייזר בדרגת עוצמה גבוהה על מנת להטביע
שינויים קבועים בחומר. שינויים אלו במשטח
התקליט ניתנים לקריאה מאוחר יותר כשינו-
יים בכמות האור המוחזר לגלאי.
השדה המגנטי, הנובע מראש הקריאה/כתי-
בה, מתבדר במהירות עם המרחק. זוהי הסי-
בה העיקרית מדוע בכונני תקליטים מגנטיים
חייב הראש להיות ממוקם במרחק קטן
מהתקליט. אחרת, יתפזר השדה המגנטי על
פני מרחב גדול מדי ובלתי-אפשרי יהיה לה-
שיג צפיפויות סיביות גבוהות על פני משטח
התקליט. כתוצאה ממיקום הראש כה קרוב
לתקליט, אין אפשרות להוציא את התקליט
מכונָנו.
מאידך, קרן הלייזר הנובעת מהראש האופטי
הינה חדה וממוקדת היטב. בעזרת קרן ממו-
קדת כל-כך, ניתן ליצור בועות, חורים צרו-
בים או כל שינוי אחר במשטח התקליט, כך
שניתן לקבצם יחדיו בצורה קרובה ביותר.
צפיפויות סיביות גבוהות אלו ניתנות להשגה
למרות המרחק המרווח הקיים בין הראש
האופטי לתקליט, מרחק גדול דיו, ומאפשר
הרחקת התקליט מכוננו. בדרך כלל, צפיפות
הערוץ בתקליט אופטי מושווית לצפיפות
הסיביות הלינארית, תוך מתן אפשרות לקב-
לת צפיפויות משטחיות עד פי סו מאלו
המושגות בכונני ווינצ'סטר.
בתקליט הלייזר האופטי של וזגעווח5, כמו-גם
במספר כוננים אופטיים אחרים, מנוצל לייזר
אחד הן לכתיבה והן לקריאה. בזמן קריאת
אינפורמציה מהתקליט, קרן הלייזר רציפה.
הקרן פוגעת בתקליט ומסוגלת לקבוע אם
לנקודה כלשהי יש בועה או אין. כמות אור
הלייזר המוחזרת מהתקליט חזרה לפוטו-
גלאי בראש תלויה בהימצאותה או אי
הימצאותה של בועה בשטח המואר.
אופטיים, להיות ממוענים כהתקנים לוגיים | בזמן כתיבה, רמת ההספק של הלייזר המו-
ליך למחצה עולה ובמקום שהקרן תהיה רצי-
פה היא ממותגת בהתאם לאינפורמציה
הספרתית המוקלטת.
האינפומרציה "נצרבת" בתקליט בערוצים
מעגליים. כל ערוץ מחולק למספר מגזרים, כל
מגזר מכיל טוט | של אינפורמציה. בתקליט
אופטי הערוצים סמוכים זה לזה הרבה יותר
מאשר בתקליט מגנטי, אך מערכת מיעון
הנתונים דומה לזו שבתקליט מגנטי: הנתונים
מזוהים לפי כתובת ערוץ וכתובת מגזר.
על מנת להבטיח שראש הקריאה/כתיבה
ממוקם במצב הנכון, מפסיקים הראש והכונן
מלקרוא את כתובת הערוץ והמגזר לפני
שהם מבצעים פקודת כתיבה או קריאה.
הבדל נוסף בין שתי הטכנולוגיות נעוץ באי-
מחיקותו של התקליט האופטי; שינויים
המבוצעים על התקליט האופטי הינם קבו-
עים. אף-על-פי שמספר חברות הציגו דגמי
מעבדה של כונני תקליטים אופטיים המסוג-
לים לעבור תהליך מחיקה, התקליטים של
ימינו, המיוצרים בצורה שוטפת, הינם בלתי-
מחיקים. תקליטים מחיקים כמוצר סטנדרטי
ייצרו לפחות שלוש עד חמש שנים מעתה.
סוגים רבים ושונים של חומרי הקלטה אופט-
יים פותחו. מהנפוצים ביותר הם:
* שכבות דקות - אלו עשויות מחומרים
בעלי טמפרטורות נידוף נמוכות. דוגמה לחו-
מר כזה הוא הטלוריום. כשקרן הלייזר מכה
בחומר זה, הוא מתאדה וניתך ויוצר חור
בשכבה הדקה שעל התקליט. אך משום
שטלוריום מתחמצן במהירות, תהליך הגורם
לאובדן המידע, משולב חומר זה עם ארסניק
או סלניום, היוצרים סגסוגת אמורפית המאי-
טה את תהליך החמצון ומעניקה לתקליט
הלייזר 10 שנות חיים.
> שכבות עבות - אלו עשויות מחומר אור-
גני או מתחליב כסף כלורידי המצפה את
משטח התקליט. קרן הלייזר מתווה את
האינפורמציה על פני שכבת ההקלטה ע"י
יצירת חרירים בחומר. הנתונים נקראים
חזרה ע"י כיוון קרן הלייזר בעוצמה חלשה
יותר אל שטח קטן בתקליט וגילוי שינויי
אמפליטודה או פזה המתרחשים בקרן
המוחזרת.
* שכבות יוצרות בועות - חום, הנפלט
מקרן הלייזר בזמן הכתיבה, גורם ליצירת גז
מתחת למשטח המתכת הגמיש, ועי"כ נוצרת
בועה. ניתן ליצור את השכבות ממתכות
אצילות, כמו זהב או פלטינה (החסינות מאוד
בפני חמצון), אשר להן תכונות אחזור טו-
בות. האינפורמציה נקראת כאשר חלים שי-
נויי אמפליטודה בקרן המוחזרת.
> חומרים משני-מופע - בגישה זו גורמת
קרן הלייזר לשינויים פיזיים מקומיים במבנה
המולקולרי: מתצורה אמורפית לתצורה גבי-
שית, או להיפך. שינויים אלו בחומר גורמים
לשינוי במקדם ההחזרה של השכבה.
ניתן למקד את קרן הלייזר, המשמשת לקרי-
אה ולכתיבה, דרך שימוש בעדשות, לנקודה
זעירה. מאחר שאין חשיבות רבה לאובדן
שטח, ניתן למקם שכבה שקופה אופטית על
התווך בין ראש הקריאה/כתיבה ושכבת
ההקלטה, כדי להגן עליה. עבור חומרים
המיועדים לטכנולוגית תקליט הוידאו, עובי
שכבת המגן הינו 1.2 מ"מ של זכוכית או
חומר פלסטי שקוף. האינפורמציה המוקלטת
מוגנת ע"י כך מפני נזקים פיזיים. שכבת המגן
פועלת גם כשכבה מטשטשתמיקוד, ההוד
פכת את התווך לחסין בפני זיהומי אבק.
כפי שצוין קודם לכן, יש למקם ראש מגנטי
קרוב מאוד למשטח התקליט - במרחק חלקי-
קי מיקרומטר. במערכת אופטית ניתן למקם
את ראש הקריאה/כתיבה במרחק מספר
מילימטרים מהתקליט. תכונה זו מאפשרת
לתקליט להינתק מכוננו בזמן אחסון לא-
מקוון או לשם שילוחו למשתמש מרוחק -
יתרון אשר אינו זמין בכונני ווינצ'סטר.
על מנת לחולל את קרן הכתיבה, משתמשים
מרבית התקליטים האופטיים בדיודת לייזר
מוליכה למחצה. כדי לכתוב, המוליך למחצה
ממותג רגעית כך שנוצרת ביציאה רמת
הספק של 20 או יותר מיליווטים. הספק זה
ממוקד לשכבת ההקלטה כך שנוצרים עיוו-
תים קבועים.
על מנת לקרוא שנית את הנתונים המוקלטים,
חייב התקליט, כפי שצוין לעיל, להיות מואר
באור לייזר. קרן לייזר זו מסופקת מאותה קרן
לייזר כותבת או מלייזר נפרד. בדוגמת הכונן
האופטי 1000 חטוחוזקכ) משמשת אותה קרן
לייזר לכתיבה ולקריאה. בזמן קריאה פועלת
קרן הלייזר ברציפות וברמת הספק נמוכה
בהרבה (1-2 מיליווטים) מאשר בזמן כתיבה.
האינפורמציה המוקלטת על ערוצי התקליט
גורמת לאפנון אמפליטודה או פזה של האור
המוחזר. מאוחר יותר ממיר פוטו-גלאי או-
תות אלו לזרם היחסי לאמפליטודת האור
הפוגע בו. זרם זה מותמר סופית למתח
המשמש לפענוח האות המוקלט.
יתרונותיה של
הטכנולוגיה האופטית
פיפות המשטח הגבוהה, המושגת
, בעזרת הקלטה אופטית, מגיעה ליו-
תר מדטוצטח 1000 (טוצטט 1) על פני
תקליט חד משטחי בקוטר 12 אינטש (כ-30
ס"מ). ביישומי אחסון מסמכים, שם דף פוליו
דחוס צורך טועיוא ו/5 זכרון, תקליט בן טועסש 1
מסוגל לאחסן 20,000 דפים כאלו; או במו-
נחים מוכרים יותר, על פני תקליט אחד ניתן
לאחסן למעלה מ400,0007 דפים רגילים
שהופקו בעזרת מעבד תמלילים.
על מנת לאחסן כמות אינפורמציה דומה של
טוצט | בסרטים מגנטיים יידרשו סו סלילים
שקיבולתם וק 6250 (סיביות לאינטש). התק-
ליט האופטי נגיש אקראית. אין צורך בקריאה
סדרתית הרצה על פני כל הסרט. היות וניתן
לשלוף כל קובץ מהתקליט האופטי תוך כמה
13
מאות מילי-שניות, אין צורך לעקוב אחר
נוהלים בזבזניים, כמו אחטון של קובץ יחיד
בסליל אחד, על מנת לשמור על זמן נגישות
סביר.
כפי שתואר לעיל, ראש הקריאה/כתיבה של
כונן התקליטים האופטי ממוקם מספר
מילימטרים מהתקליט, בהשוואה לשבריר
מיקרומטר בכונן תקליטים מגנטי. הדבר הופך
את משפחת התקליטים האופטיים בקוטר 12
אינטש לחסינים יחסית, בפני אבק ושאר
זיהומים. בתהליך ההקלטה האופטית התווך
חסין למחיקות הנובעות משדות מגנטים
חיצוניים או מאפשרות מחיקה עצמית. בת"
חום זה לא קיימת כלל בעית עיוות המידע
בתוצאה ממתיחת הסרט. גורמים אלו הופ"
כים את הכונן האופטי, אשר לו תווך אחסון
אמין ביותר, צפיפות איכלוס גבוהה, יכולת
הינתקות | מהכבונן, | למוצר | ההקלטה
האטרקטיבי ביותר המוצע כיום.
סגולה חיונית נוספת המאפיינת את התקלי-
טים האופטיים הינה, שבדומה לתקליטי ויד"
או, נותן לשכפל את התוכנה ואת הנתונים
בזמן ייצורו של התקליט. אין צורך לכתוב
את התקליטים אחד אחד. התקליט מיוצר
תוך שימוש בתהליך אב הדומה לתהליך
הטבעתם של תקליטי שמע באיכות גבוהה.
נתוני התצורה מוטבעים על-גבי תקליט האב
במפעל ומקנים לו נתוני כתובת ביחס למגזריו
וערוציו. תקליט האב משוכפל אחר-כך תוך
שימוש בתהליך ציפוי ניקל לייצור המכבש.
המכבש מוכנס לתמיסה מוזרקת כך שהתק-
ליט המיוצר מקבל את תצורת האב. בו-בזמן,
מוקלטת אינפורמציה הנוגעת לתצורתו על
פני תקליט האב וניתן גם להקליט עליו תוכנה
ונתונים. תקליט אב זה, היכול להכיל מסדי
נתונים, תוכנה ותצורה, יכול לעבור תהליבי
שכפול לשם הפצה רחבה.
תהליך ייצור זה של תקליטים יאפשר לחברות
להציע מסדי נתונים מקוונים דרך קווי הטל"
פון וכן ע"י הפצה בשוק התקליטים האופט-
יים המכילים את מסדיהם. היום יקר מידי
לפנות למסרדי נתונים מקוונים המרוחקים
מעמדת המשתמש - במיוחד אם הוא חפץ
להישאר מקוון זמן"מה על מנת לקבל לא רק
את התקציר אלא את הטקסט המלא של
המסמך, כולל התמונות הגרפיות.
לפני שנים אחדות ניסתה חברת 5088 ל"הד-
פיס" את קטלוג ההזמנות דרך הדואר שלה
בתצורה של תקליט וידאו. בעתיד יהיה נפוץ
יותר להפיץ קטלוגים בתצורה של תקליטים
אופטיים. בתקליטים אלו יקודדו גם נתוני
אחזור תוכנה לשם שליפת חלפים לשירות
תיקונים של כלי בית, לעיון בהנחיות הנדסיות
הכרוכות בחיפוש אחר חלקים מתאימים,
חומרים או ציוד אחר לפרויקט ובו'.
תוכנה ניתנת להדפסה - יחד עם כל מסמביה
והתיעוד הנלווה - על גבי תקליטי לייזר
אופטיים. אם ניתן לשכפל מסדי נתונים גדו-
לים על פני תקליטים אופטיים בעלות גבוהה
מעט מאשר חומר התקליט עצמו, יהא מספר
היישומים של התקליטים האופטיים מוגבל
ע"י הדמיון בלבד.
חוסר האפשרות למחוק נתונים בדור הנוכחי
14
טיים, הינו מגבלה רצד
ים האופ "
של התקליט הספר אנשי מקצוע. אולס מר
ינית, טוענים מספר אנש
בית יישומי אחסון המס
רו-
לבושר מחיקה: מסמך מעודכן לעיתים ק
גע שהוא מודפס,
וקטוריים הנוצרים
ימ והן שרטוטי תרשימים
0 הדבר דורש קיבולת
והופך את התיב"מ ליישום
תווך האחסון של התקליטים
האופטיים. תקליטים אופטיים יהיו איריאליים
גם באחסון תמונות ומסמכים במערכות
אוטומציה משרדיות. 0
קיימים מספר יישומים בה ,
המחיקות על פני המחיקות. ביישומים פיננס
וים, לדוגמה, תווך לא-מחיק מספק מעקב
אחר התנועות שבוצעו.
במערכת תיב
שנוצרו בסקירת
אחסון גבוהה,
אידאלי עבור
בעיות בהקלטה
אופטית
ופיה החד-כתיבתי של מערכת
א ההקלטה האופטית מציב אתגר
למתכנת המערכות. היות ולא ניתן
למחוק קבצים מתקליט הלייזר, יהא זה הכר"
חי לבצע מפעם לפעם איסוף "אשפה" הפוך,
תוך שליפת כל הקבצים הטובים והעברתם
לתקליט חדש. עקב העובדה שייצורו של
עותק יחיד של תקליט בן טועֶט | עלול לגזול
זמן רב, תצויידנה מרבית המערכות בלפחות
שני כוננים. היות ואפילו כונן התקליטים הא-
מין ביותר והתווך החסין ביותר, אינם עמי-
דים בפני "מעשה שמים", חובה יהיה להחזיק
תקליטי גיבוי. במספר מקרים זיווצר הגיבוי
ע"י בתיבת שני תקליטים בו-זמנית.
אי"היכולת למחוק את הנתונים מהתקליט
לא תאפשר שימוש ברשימות קשורות
0פו! אוו מאחר ולא ניתן לעדכן דינמית
את שרה המצביעים (פוטוחוסק).
נושא אחר הקשור לעדכונו של תקליט אופטי
הינו אמצעי עדכון המדריך (כלומר, אינדקט
הבלוקים המאוחסנים על פני התקלוט). אופ-
צוה אחת הינה לטעון את המדריך על גבי
תקליט מגנטי כשהתקליט האופטי מותקן,
לעדבן את המדריך שעל גבי התקליט המגנטי
עד הוצאתו של התקליט האופטי ואחרזכך
ל את המדריך המעודכן על גבי התק-
יט האופטי. היות ולא ניתן לקבוע מראש
את מספר מחזורי העדכון של המדריך, תיוו-
0 מידת"מה של איזועילות בשימוש בתק-
6 / להתחיל את המדריך בקצה אחך של
5 ט ואת הקבצים בקצה שני - ולהמשיך
הלאה עד נקודת מפגשם.
9-5 ו אופטיים ומגנטיים משלימים
ו ו ע"י שימוש במעבדי
והן לכונן תקליט אופטי, 0 ו
רכת בעיות רבות, הנגרמות מהתווך 1
בתיבתי שלה. ניצול תכונותיו הטובות של בש
אחד מהם יכול לספק פתרונות עלות/תועלת
גבוהים יותר מאשר השימוש בכל אחד מהם
בנפרר.
בשהן מצורפות לרשתות, תת-מערכות
נבונות אלו מספקות תגובה טובה יותר עייי
שימוש במספר כונני ווינצ'סטר 5% אינטש
בעלי קיבולת נמוכה. ניתן להעתיק קבצים
שלמים מהתקליט האופטי לווינצ'סטר. פחות
משתמשים יחוברו לכונן נתון, דבר שיפחית
את התחרות על הזרוע. יחידת הקצה הנבונה
מסוגלת להקצות ולנתק כוגנים לצמתים
ברשת, בשנדרשת הפקת תגובה אופטימא-
לית.
מגמות עתידיות
בטבנולוגית האחסון
האופטית
ונניי תקליטים אופטיים ישתפרו
ר כשירחיבו היצרנים את טכנולוגית
הדור הראשון הנוכחי. זמן נגישות
משופר, קיבולת גבוהה יותר וקצבי העברת
נתונים מהירים יותר יהוו רק את ההתחלה.
בדוגמת תקליטים מגנטיים, גם התקליטים
האופטיים יתכווצו לקוטר של 5% אינטש
ואף פחות מזה ויכילו שא 300-500 אחסון.
כוננים של תקליטים אופטיים מחיקים יוצעו
בשוק בעוד שלוש עד חמש שנים. אב-טיפוס
לבונן כזה כבר הוצג במעבדה.
החומרים המבטיחים ביותר לתווך האופטי
המחיק הינם החומרים מסוג -שוסו/קזסוו
הוסוזופווזו | 6פטווק | 6ן!|56עז6 ובן החומרים
המגנטו-אופטיים.
נדון תחילה בתקליט אשר משטח ההקלטה
שלו עשוי מחומר המסוגל לעבור שינויי פזה.
החזרת האור של משטח כזה משתנה ביחס
למצב בו הוא נמצא: אמורפי או גבישי.
כיצד ניתן לכתוב אינפורמציה ספרתית על
גבי תקליט כזה? בשיטות שתוארו לעיל
נוצלה קרן לייזר לצריבת חורים או ליצירת
בועות במשטח. כאן מנוצלת קרן הלייזר
לגרימת שינויי פזה בנקודות נבחרות על פני
התקליט. לשם התחולה ניתן להניח שפני כל
התקליט במצב גבישי. אולם לאחר הקרנת
הלייזר בנקודות מסוימות, משתנה בהן
המצב מגבישי לאמורפי. הנקודות האמורפ"
יות תייצגנה "1" לוגי בעוד שהחומר הגבישי
ברקע ייצג "0" לוגי. הראש מסוגל לקרוא את
ההבדלים בין השטחים הגבישיים לאמורפיים
בתקליט, משום שכאשר מכוונת קרן לייזר
ישירות אליהם, השטחים הגבישיים מחזירים
את האור בצורה שונה מהאמורפיים.
הנימוק העיקרי ליצירת שטחי ההקלטה
מחומרים משני-מצב, הוא העובדה שניתן
למחוק את האינפורמציה החרוטה -
לדוגמה, ע"י הארה רציפה של קרן הלו
ניתן להמיר חזרה את כל מגזרי התקלים
לחומר גבישי. המחיקה חייבת - 0 0
שים, כאשר מגזר שלם בערוץ אח
היחידה המינימלית הניתנת למחיקה.
גם כשתווך משנה-מצב זה יוצע לשוק בעוד
מספר שנים, יהיה חסם עליון למספר הפע-
מים בהם ניתן יהיה למחוק את התקליט.
בשהחומר עובר מספר פעמים מסוים של
שינויי מצב, הוא מתחיל לגלות התנגדות
לשינויי פזה. יצרני תקליטים אופטיים מקווים
להגיע עד ססס1 מחזורי מחיקה.
החומרים המגנטו-אופטיים הם טוג חומרים
מגנטיים, אשר וקטוריהם מסודרים אנכית,
ומוטבעים במצע זכוכית או פלסטיק. כדי
לכתוב אינפורמציה ספרתית יש לחמם את
שכבת ההקלטה באמצעות קרן לייזר ממו-
קדת בטמפרטורה מעל נקודת טוזטש בנוכחות
שדה מגנטי מלוכסן. בזמן התקררותם, שומ-
רים החומרים הללו על הכיוון המגנטי המלו-
כסן של השדה החיצוני.
כיצד מבחין כעת הראש בין נקודה בעלת
הטיה מגנטית כזאת או אחרת? העיקרון
מבוסס על כך ששדה מגנטי גורם לקרן אור
מקוטבת להסתובב. כיוון הסיבוב תלוי בסי-
דור השדה המגנטי. בזמן קריאה משדר
הראש קרן לייזר רציפה. עם פגיעתה בתק-
ליט, מסתובבת הקרן המקוטבת. כיוון הסי-
בוב נקבע על ידי הסידור המגנטי של הנקודה
בתקליט, ומכאן שהראש מסוגל לקבוע האם
הוקלט שם "1" או "ס".
כדי למחוק אינפורמציה, מכוונת קרן הלייזר
שוב אל החומר, הפעם בנוכחות שדה מגנטי
המוטה לביוון הנגדי. שיטת הקלטה זו מהווה
הכלאה של טכנולוגיות ההקלטה המגנטית
והאופטית. היא שומרת על אמינותה של
ההקלטה האופטית והיא ניחנה בכושר
המחיקה של ההקלטה המגנטית.
הכנסתם של מכשירים אופטיים בקוטר 5%
אינטש תספק לתחנות העבודה דרגת גמישות
גבוהה יותר בכך שיספקו תקליטים נתיקים
בעלי קיבולת אחסון גבוהה. אם יתוכננו נכון,
יובלו בוננים אלו לשרת תקליטים מחיקים,
חד-כתיבתיים או תקליטי אב שאינם ניתנים
לכתיבה נוספת. היישום הוא אשר יקבע את
סוג התקליט שבשימוש.
לקראת סוף שנות ה807 יצטיינו כונני התקלי-
טים האופטיים בבטיחות, באמינות, בקיבולת
אחסון גבוהה ובעלות נמוכה, פרמטרים אלו
יסללו את דרכם לשווקים ששורתו עד כאן
ע"י כונני תקליטים מגנטיים נתיקים ומוצרי
סרטים מגנטיים נתיקים (לדוגמה; קלטת בת
אינטש וסרט מגנטי בן % אינטש).
האם יחליף כונן תקליטי הלייזר האופטי
את כונן התקליטים המגנטי המטורתו?
סיכום
עתיד הקרוב יהיו כונני התקליטים
האופטיים זמינים בתצורה חדר-
כתיבתית ולמספר רב של קריאות.
אף-על-פי-כן, אל לו למתכנן המערכות להת-
בייש בשימוש בטכנולוגיה חד-כתיבתית זו.
תווך חד-כתיבתי מספק אמצעי זול לשימור
נתונים. בשיקול עלויות השמירה לטווח-
ארוך של ההקלטות במערכת, חייב המנתח
להשוות את עלות התווך לעלות אובדן
האינפורמציה ולא לעלותם של אמצעי אחסון
זמניים אחרים. התקליט האופטי מהווה פית-
רון לדרישות אחסון גדלות מצד הטכנולוגיה
הגרפית.
כונני תקליטים אופטיים מחיקים לא יוצעו
לשוק עד 1986 או 1987. היות וטכנולוגיה זו
מציעה רמת מחיקות כבתקליט המגנטי, עם
יכולת אחסון ואמינות כשל תקליט אופטי,
ישפיעו הכונגים המחיקים הללו על השוק
בצורה מכרעת; בפועל יושפעו גם אמצעי
אחסון נתיקים אחרים, כגון תקליטון (או
קלטת), קלטות סרט בנות % אינטש וסרטים
בני % אינטש.
מבוסס בעיקר על ראיונות עם מחבר המאמר, לארי פוג'יטאני, מנהל השיווק ב"חשחזווקס, המסוגף ל"חטוופזסקזט6 וזגקטח5 (קליפורניה) ודניאל רובינזון, סגן
מנהל המכירות של 885 , וג19ג1, ניו יורק,
בונן תקליטי הלייזר האופטי מהווה פיתוח
חדשני עיקרי בטכנולוגית המחשבים. שלושה
יתרונות עיקריים מאפיינים אותו לעומת כונן
התקליטים המגנטי המסורתי:
> צפופות אחסון האינפורמציה בתקליט ליי-
זר גבוהה בהרבה מזו שבתקליט מגנטי, והוא
בעל כושר אחסון גבוה פי 10 באותו שטח
לעומת התקליט המגנטי.
* נותן לשכפל תקליט אופטי בעלות נמוכה -
יחד עם כל האינפורמציה האגורה בו - שלא
כתקליט מגנטי, שהרי מסד הנתונים המצוי
בתקליט מגנטי אינו ניתן לייצור המוני ויש
צורך לשכפל כל תקליט בנפרד.
* תקליט הלייזר ניתן להסרה מכונָנוּ, דבר
המאפשר את השימוש בו כאמצעי אחסון
ארכיאוני. התקליט הקשיח, הנלווה לכונן
התקליטים המגנטיים, אינו ניתן להסרה במר-
בית המיקרו-מחשבים. לכן, אין אפשרות
לנצל את התקליט הקשיח ליישומים ארכיו-
ניים ויש להעתיק תחילה את האינפורמציה
לסרט, לפני שניתן יהא למחוק את התקליט
ולהשתמש בו ליישומים חדשים.
לכונן תקליטי הלייזר שתי מגרעות רציניות
בהשוואה לכונן התקליטים המגנטיים
המסורתי:
* ניתן לכתוב עליו פעם אחת בלבד כי המי-
דע הנכתב עליו אינו מחיק (לפחות בטכנולו-
גיה העכשוית של תקליטים אופטיים).
> זמן הגישה שלו ארוך בהרבה מזה של כונן
התקליטים המגנטיים. זמני הגישה של כונגים
אופטיים נעים בין 100 לָ-500 מילי-שניות.
מאידך זמני הגישה של כונני תקליטים מגנט-
יים באיכות גבוהה נעים בין 16 ל-30 מילי-
שניות.
לקראת סוג חדש של אחסון
לאור עובדות אלו ויתר מאפייניהם של הכו-
ננים, האופטי והמגנטי, נשאלת השאלה היכן
ישתלבו הכונגים האופטיים? האם יחליפו את
כונני התקליטים המגנטיים? אף אם מגבלתו
החד-כתיבתית של כונן התקליטים האופטי
לא היתה קיימת, אין זה סביר שהוא יחליף
את הכונן המגנטי המסורתי במקרים רבים.
במיוחד במערכות מחשבים בעלות דרגת
ביצועים גבוהה, שם קשור מספר רב של
מסופים למחשב-על מארח או למיני-מחשב,
חשובה מציאותו של כונן תקליטים בעל זמן
גישה מהיר. עם זמני גישה של ססו עד 500
מילי-שניות, כונן התקליטים האופטי פשוט
איטי מדי.
אך גם במערכות מחשב כאלו, יכול הכונן
האופטי למלא תפקיד חשוב. התפקיד לא
כרוך בהדחת כונן התקליטים המגנטיים -
אלא בהשלמתו. כונן התקליטים המגנטי הינו,
כמובן, אמצעי אחסון מקוון משני. כונן
התקליטים האופטי יכול להפוך לסוג חדש
של אחסון: אחסון מקוון שלישי. (קיימים
מספר אמצעי אחסון גדולים הניתנים להי-
חשב כאמצעי אחסון שלישי, אולם עלותם
גבוהה ביותר, והם מיועדים בעיקר לשוק
מחשבי-העל; נוסף לכך, זמני הגישה שלהם
ארוכים יותר). מידע אשר בעבר הועתק
מתקליט מגנטי ואוחסן על גבי סרטים מגנט-
יים בדרך לא מקוונת יכול כעת להתאחסן
בצורה מקוונת על גבי תקליט אופטי. בעזרת
קיבולת האחסון האדירה של הכונן האופטי,
ניתן לשמר מידע ארכיוני רב ביותר ולגשת
אליו תוך מילידשניות. מידע כזה יהא זמין
מהר יותר מאשר אם יאוחסן בצורה לא
מקוונת על גבי סלילים מגנטיים. כמו-כן,
היות וניתן להסיר את התקליט האופטי
מכוננו, ניתן לשמרו באחטון לא-מקוון.
כונן תקליט הלייזר האופטי לא יחליף את
כונן התקליטים המגנטיים המסורתי - אלא
ישלים אותו. מה שאכן יוחלף ע"י תקליט
הלייזר הוא האחסון על גבי סרטים מגנטיים.
אינפורמציה אשר אוחסנה בדרך לא-מקוונת
על גבי סרט מגנטי תאוחסן כעת בצורה
מקוונת על גבי כונן תקליטי לייזר אופטי או
בצורה לא-מקוונת על גבי תקליטי לייזר.
תקליט הלייזר ינוצל גם לאחסון מידע אשר
מאוחסן כיום על ניירות, באינזספור מגירות,
מיקרו-פילמים, או תצלומים וכן בפלטות
פוטוגראפיות כגון קרני רנטגן.
אף-על-פי-בן, יהיו כמה מקרים בהם ינוצל
כונן תקליטי הלייזר האופטי באמצעי אחסון
משני מקוון. לדוגמה, אצל משתמש בעל
מיקרו=-מחשב קצה חזק. כאשר עלות הזכרון
הראשי פוחתת, יכול המשתמש במיקרו,
מחשב לספק לעצמו כמות גבוהה יותר של
זכרון ראשי - בלי להיזקק כלל לתקליט
קשיח. כך המשתמש יכול לעבד יותר מידע
בזכרון הראשי של המחשב ולטפל בו
בתצורתו הסופית ומאוחר יותר להעתיקו
לבונן תקליטי לייזר אופטי, אשר במקרה כזה
ישרת כאחסון מקוון משני.
גם אם למיקרוהמחשב הקצה קשור כונן
תקליטים מגנטיים, גם אז יהא כונן תקליטי
הלייזר האופטי מועיל. נתאר לנו אדריכל
המשתמש במערכת כזו לתכנן בית. האדרי-
כל יכול להבין שרטוטים על גבי מרקע מסוף
המערכת ולאחר עיבודם הסופי להעתיקם
מהתקליט המגנטי לכונן תקליטי הלייזר
האופטי. כשפרוייקט דומה אחר מתקבל בע"
תיד, יכול האדריכל לשלוף בקלות את הת"
כנית הקודמת מתוך כונן תקליטי הליחר
האופטי, להעבירה לכונן התקליטים המגנטי
ומשם לשנותה או לעדכנה עד קבלת תכנית
"חדשה". במקרה כזה ישרת תקליט הלייזר
בספריה מקוונת. לאחסון ארכיוני, בלומר,
הוא מחליף את תיקית הניירת.
מספר יושומים יחודיים
בשלב זה, אין איש יודע מה תהא השפעתה
המלאה של טכנולוגית תקליט הלייזר האופ"
טי. למרות זאת, אמצעי אחסון זה, שדרגת
צפיפותו כה גבוהה ימצא לבטח יישומים
בשטחים רבים:
> ברכיב עיקרי ברשתות תקשורת מקומיות -
כונן תקליט הלייזר האופטי ישמש כקובץ
מרכזי ברשתות. מקומיות. מפעיל מיקרו-
מחשב יכול למסור את הנתונים, לעצבם ככל
האפשר לתצורתם הסופית, אחר-כך להעתי-
קם מכונן תקליט הווינצ'סטר בן 5% אינטש
לבונן תקליטים אופטיים מרכזי. ניתן אחר-כך
למחוק את המידע מכונן הווינצ'סטר ולהת"
קדם ליישום חדש.
> בבלי לאחסון צילומי רנטגן ותרשימי תב"
חין רפואיים אחרים בבתי-חולים ובמשרדו
רופאים - ניתוח רפואי מתוחכם משתמש
בקרני רנטגן ובסקירות 6/4 היוצרים נפחים
רציניים של מידע ספרתי. המידע הספרתי
מעובד ונוצרות תמונות בעלות משמעות.
ברגע, מרבית המידע הספרתי מאוחטן על
גבי סלילים של סרט מגנטי. לאחסון כזה
דרוש מקום רב ואינו מאריך ימים דיו לצרכים
משפטיים. כּן קשה אליו הגישה יותר מאשר
בהיותו מאוחסן על גבי תקליט לייזר.
> באמצעו לאיסוף כמויות גדולות של
נתונים סיוסמיים בהשקעות לחיפושו נפט -
כיום, באשר ספינה מבצעת מדידות סייסמ-
יות של הקרקעית הגיאולוגית מתחת לפני
האוקינוס, נצברים תילי-תילים של מידע
ספרתי, המאוחסנים מאוחר יותר על גבי
סלילים של סרטים מגנטיים. כמות הטלילים
ממלאת במהרה משאית גדולה. דרך קומפק-
ו על
טית הרבה יותר היא לאחסן את המידע ע
גבי תקליטי לייזר אופטיים.
אחרים - נית
0 פרטים על
התקליטים האופטיים לשם אחסון
מקרי גרושין, משפטי נמיקין אישיים וכו
ה של עורך דין; לשמור את היסטורית
המחירים של אלפי מניות במשרדו של
מתווךבורסה; לאחסן היסטוריות רפואיות
של חולים במשרדו של רופא;
מסד-נתונים פרמלולוגי כך שהרופא 2
במהירות למצוא אילו תרופות אינן מתא
מות.
ה'ישחר" האמיתי של עידן
המידע
לטכנולוגית כונני הלייזר ה ₪
השפעה עצומה ומרגשת ב :
העתונים ושאר כתבי העת ה .
שה, תשנה הטכנולוגיה האופטית כליל את
הדרך בה יתורו אנשים אחר מירע.
בבר יותר מעשר שנים מציעות כמה חברות
לשירותי מידע, כמו 885 ב-.ץ.א .1.3104
שירותי אחזור מידע מקוונים. חוקר המנסה
לאתר מידע בנושא מסוים משתמש במסוף
מחשב ומתקשר למסד נתונים מרוחק של
5. ברגע שקושר למסד הרלבנטי, מחפש
המשתמש בצורה מלוונת נושא מסוים, וכך
הוא יכול לצפות בתלצירי המאמרים או
בטקסט המלא של המסמבים המבוקשים.
למרות שאחזור מידע מקוון כבר ממוסד
היטב בחיינו, אין הוא נפוץ ביותר. הסיבה
המרכזית הינה העלות הגבוהה של איתורים
אלו, הנעה בין 50 ל-5100 לשעה.
ההופעה של טכנולוגית תקליט הלייזר האופ"
טי, כך מאמינים חספחוטס |טוחג3ש ועמיתיו
מחברת 885, תשנה בצורה קיצונית את
המקובל עד עתה באחזור מידע. כיום אחזור
מידע ממוחשב הינו מרוכז בדרגה גבוהה,
עם משתמשים רבים המתחברים למסך
נתונים מרוחק באמצעות מסוף. רובינזון
טוען שבעתיד הקרוב, מחר, יהיו למשתמשים
מסדי נתונים גדולים שימוקמו בתוך ארגוני-
הם. יאפשר זאת התקליט האופטי בעל הצפי-
פות הגבוהה. עד עכשיו שימשו תקליטים
אלו בעיקר לשימור סרטי קולנוע. אולם בע-
תיד, ינוצל תקליט הלייזר האופטי בהרחבה
לאחסון טקסטים של אינציקלופדיות, ספרים,
טקסט מלא של כתבי עת ממספר שנים וכו'.
בהמשך עשור זה, חוזה רובינזון, יציעו מוצי-
אים לאור רבים את ספריהם וכתבי העת
שלהם על תקליטי לייזר אופטיים, ואח"ב
ישווקו תקליטים אלו בצורה סיטונאית.
המשתמשים יוכלו לבצע את מחקרי הספרות
שלהם בתוך ארגוניהם, כשלרשותם, בסמוך
להם, מסדי נתונים ענקיים. סקרים כאלו יהיו
זולים לאין-שיעור מהסקרים המקוונים של
ימינו בהם יש להתקשר למסדי נתונים רחו-
קים.
המקומיות של אחזור המידע, מאמין רובי-
נזון, היא אשר תסמל את עידן המידע.
אנשים ימשיכו להשתמש במערכות החיוג
המקוון לשם השגת מידע מחברות כדוגמת
5. אולם הם יזדקקו להן לשם חיפוש אחר
חומר שוטף עדכני או חומר שהוא בעדיפות
משנית לגביהם. בשטחי ענין ראשונים במע-
לה, יימצאו ברשות המשתמשים תקליטים
אופטיים אשר יכסו את הפרסומים הרלבנט-
יים ביותר לגבי ארגוניהם.
יתכן והדבר נראה מוזר שספק של שירותי
אחזור מידע מרוכז חוזה שגל הקדמה בת-
חום המידע יהא דווקא באחזור מקומי, אולם
5 מביטה אל העתיד ומנסה להרוויח
מהמגמות הבלתי נמנעות לקראת שירותי
אחזור מידע מקומיים. למעשה, החברה
משווקת בצורה תקיפה את תוכנת איחזור
המידע שלה, תוכנה אשר תאפשר למשתמ-
שים לבצע סקרים בכמויות העצומות של
מידע האגורות בתקליטים האופטיים.
וצרני כונני תקליטי ליוזר אופטיים
למעלה מתריטר יצרנים הציעו כונני תקליטי לייזר אופטיים
לכתיבה חד-פעמים ולקריאה רב"פעמית. הכוננים המצוינים
ברשימת החברות להלן מיועדים לשימוש בסופר-מיקרו-
מחשבים ובמיניהמחשבים - פרט לכונן האופטי של ₪6 ושל
חברת חסוזגחטק 00 עפסוסההסט 6פ8זסו5 המיועדים לשימוש עם
מחשבי-על.
8 ,5006 9%0,] ,115 מסח08) *
:1080 ,30196 ,ה3)!0סכס2) ת116%1811-080%8 *
:מ ]|8) ,סחנוז ת58 ,פס!זפות/ |תספוו11 *
:5 ,זט 0/) ,13567088 *
תק זוטת! 11 חס 016ט1ס [8וזופט4ת] בוותפופוהוך *
1 ןת על 58165 01166 118 ח! 0166>זפו פַחוספ
6 ,560800808 , עח וס
8 ו חסוְאָהוא8.] .5ות910ץ5 שא *
:0 658 !)סק 00 2158 [8ס!וק. *
ל 65 5 ,תסשטסתסהום ,פקווותק .ש .א *
1 0108 תפטס1 518108 1166ח12 6ת! הג
0 פה וזק5 20101860
אופא 806 ,121110 5781005 |הסומתז6 טס 0 *
0 80000 ה[ עאַס[סתו[160 06ם6ז6/0ת *
ָּ :7 06 8016 תסס)א ,0עמ88. *
ו 6 מס הפוק ,מס!)גזסט 0 אגּפָטת5 *
; ;ות
:7 וטו ,פָ0ו₪ אזגק ,צַח50 *
* 10 00008 0
ל 51 6[ ,058-מספוחסתיד *
.8מחס)28[1) ,6ח[עז1 ,105158 *
- תבונה מלאכותית מנקודת מבטה של דיגיטל--
מחשבים ותבונה
מה היא תבונה? לפי אחת ההגדרות במילון
זו "היכולת ללמוד או להבין מן הנסיון; היכו-
לת לרכוש ולצבור ידע."
התבונה כרוכה לא בידע בלבד אלא גם בשי-
קול דעת, הדורש שימוש בקשרים ההגיוניים
הקיימים בין קטעי מידע שונים. המבנה הה-
גיוני (הלוגיקה) הוא המספק בסיס למבנה
היסודי של המחשב, ולפיכך הלוגיקה היא
המפתח ליצירת הקשר בין המחשבים והת-
בונה.
אם כי הלוגיקה הינה מדע עתיק, אשר נחקר
כבר מאות שנים, רק בשנות ה-50 של המאה
הנוכחית העלו מדענים את האפשרות להס-
תייע במחשבים אלקטרוניים לביצוע עבו-
דתם. מאוחר יותר, כאשר החלו החוקרים
להשתמש במחשבים במסגרת מאמציהם
להבין את מסתרי המוח האנושי, נחקרו
האפשרויות לשימוש במחשבים על מנת
לבנות דגמים לתהליכי המחשבה האנושית.
מחשבים המסוגלים לבצע הדמיה של
המחשבה האנושית, הפכו לנושא פופולרי
בקרב סופרי המדע הבדיוני, כאשר בכנס
חוקרים שנערך בשנת 1956, הוכנס לראשונה
לשימוש ביטוי חדש, המגדיר את רתימת
המחשבים למשימות הדורשות הפעלת
תבונה אנושית - תבונה מלאכותית (-1118
6פו!!6וח] [הו6 - או בקיצור 41 - ת"מ). אך
רק בשנות ה-60 המאוחרות ותחילת שנות
הזס7 החלה ההכרה בפוטנציאל המלא של
שימוש במחשבים לבנית תבונה מלאכותית.
כיום הופך המדע הבדיוני למציאות חיה,
כאשר תחום התבונה המלאכותית חורג
ממעבדות המחקר ופולש ליישומים בחיי
היום-יום.
מחשבים המסוגלים לשקול באופן הגיוני,
נוסף ליכולת לרכוש ולצבור ידע, ידועים
בשם (.וח6ו9ץ5 88860 6086!סהא) מערכות
אלה זונחות את התפיסה לפיה המחשב הוא
פשוט "מפצח-מספרים" רב-עוצמה, המסוגל
לעבד כמויות נתונים גדולות באמצעות הפע-
לה עיוורת של שגרות עבודה מתוכנתות
מראש. תפיסה חד-צדדית זו מתעלמת
מיכולתו הטבעית של המחשב לבצע פעולות
הגיוניות, ולאו דווקא מתמטיות. משום כך
היו עד עתה המחשבים נעדרי-יכולת "לדעת"
מה בעצם הם עושים.
התבונה המלאכותית מכניסה לתמונה את
אותו מימד נוסף, היכולת לבצע שיקולים,
להעריך, ולקבל החלטות המבוססות על ידע.
תבונה מלאכותית וחברת דיגיטל
הודות לקשריה ההדוקים עם מוסדות מחקר
מתקדמים, היתה חברת דיגיטל קשורה בת-
חום התבונה המלאכותית כבר מתחילת
הדרך.
עובדה ידועה היא, כי במעט כל עבודת
המחקר בתחום הת"מ בוצעה על מחשבים
מתוצרת דיגיטל. תוכניות ת"מ, המכילות
אלפי כללים ומסדי נתונים ענקיים, דורשות
ציוד ההולם את מימדיהן. באמצע שנות ה-
0 היתה סדרת מחשבי ה-36 סביות של
דיגיטל פתרון אידיאלי להרצת תוכניות אלה,
מאחר שלא זו בלבד, שמחשבים אלה צוידו
מוגש באדיבותה של חברת ]1800 מחשבים
בנפח מיעון גדול דיו לביצוע תוכניות מורכב-
בות ביותר, אלא גם פעלו תוך הידברות
(אינטראקטיביות). משמעות הדבר היתה, כי
לראשונה, יכלו התכנתים לשגר את פקודותי-
הם אל המחשב בצורה ישירה, ללא צורך
להזין אותו קודם לכן בתוכנית "מכלול" על
גבי כרטיסים מנוקבים.
מאז אותם ימי בראשית, היינו עסוקים לא רק
בפיתוח חומרה ההולמת יותר את צורכי
הת"מ (למשל מחשב הסופר-מיני מדגם
אג/), אלא גם שפות, כלי פיתוח ומערכות
ת"מ מושלמות.
אנו מאמינים ביתרונות הגלומים בת"מ.
חברת דיגיטל עצמה משתמשת בת"מ רבות.
מערכת בשם א60א (-16"א60 דאמקאם
8 - מומחה לבניית תצורות),
המותקנות במפעלי הייצור שלנו, משמשת
להשגת התאמה מירבית של תצורות מחשבי
ה-א וה-11-?0? לדרישותיהם המיוח-
דות של לקוחותינו.
יושומי תבונה מלאכותית
בשלב זה אנו יכולים לחלק את תחום הת"מ
לארבע קבוצות יישום עיקריות: מערכות
מומחה, שפה טבעית, רובוטיקה וראיה.
שפה טבעית היא היכולת ליצור קשר יעיל
עם אנשים, על-ידי שימוש בשפתם. לדוגמה,
באמצעות השימוש בשפה טבעית אפשר לה-
פנות שאילתות למסד נתונים באנגלית פשו-
טה. לא יהיה עוד הכרח להבין את שפת
המחשב. המשתמש יוכל להפנות אל המחשב
שאלה פשוטה כמו "כמה אנשים רכשו
מחשבים מתוצרת דיגיטל משך השנה?"
שלוחה נוספת של שדה השפה הטבעית היא
הדיבור. מערכות המסוגלות לזהות או להפיק
דיבור, מהוות ענף נוסף בפיתוח מימשק
אדם/מכונה יעיל ופורה יותר. דוגמה למע-
רכת כזו היא ה-06044|8 - סינתיסייזר קול,
הממיר טקסט מחשב לצורת דיבור, המוש-
מעת באחד משבעה גוני קול שונים.
רובוטיקה היא השימוש במכונות לביצוע
משימות המבוצעות בדרך-כלל על-ידי אדם.
כבר עתה נעשה שימוש נרחב ברובוטים
בתחומי הייצור, שם תרם יישומם להקטנת
הסכנות ומרכיבי "העבודה השחורה", הכרו-
כים בעבודות הרכבה. הרובוטים עתידים לה-
ביא תועלת רבה נוספת ביישומים תעשיית-
יים, כאשר יצויידו, משך הזמן, בחיישנים -
כגון חיישני מגע, שמיעה או ראיה. הראיה
כוללת עיבוד תמונות וזיהויין. תחומי יישום
נוספים הם פיענוח תמונות לוויין, תיב"ם
ועוד.
מערכות מומחה
ההיבט המסחרי ביותר של טכנולוגית הת"מ
כיום בא לידי ביטוי במערכות מומחה, אותן
אפשר להגדיר כמערך תכניות מחשב, המיי-
צג את הידע והניסיון הייחודי שצבר בן-
אנוש בתחום מומחיותו. מאחר שמערכות
מומחה עשויות לפתור בעיות עסקיות,
עורר תחום זה את ההתעניינות הגדולה ביו-
תר, מחוץ למעבדות המחקר.
מערכות מומחה כוללות מספר מרכיבים.
אחד מהם, הקרוי "בסיס ידע", מכיל בתוכו
את מצבור הידע של המומחה בצורת שורת
כללים. מרכיב נוסף ידוע בשם -פח גחזט!ח1
6חז. התכנית המפענחת ומפרשת את הידע
הכלול בבסיס הידע ומבצעת היקשים, או
מגיעה למסקנות בהסתמך עליו.
את התבונה כתכונה אנושית קשה לעיתים
למדוד, ובמקרים רבים נמשך פיתוחה זמן רב.
הדבר נכון בהחלט גם לגבי תבונה מלאכו-
תית.
בתחום מערכות המומחה, למשל, עשוי
התהליך של תישאול וראיון המומחה האנו-
שי, ותיכנות בסיס הידע, כך שיהווה פרשנות
נאותה לידע האנושי, להימשך חודשים ארו-
כים. אך התמורה, במונחים של עליה בתפו-
קה וביעילות, יכולה להיות אדירה. מרגע
שפותחה מערכת המומחה, עומדים הידע,
או התבונה של המומחה האנושי אשר בבסי-
סה, לרשות כל אדם, בכל מקום שהוא. אדם
בלתי-מקצועי יהיה עתה מסוגל לקבל החל-
טה תוך שימוש בחלק ממיומנותו העצומה
של המומחה.
זמינותה של מערכת המומחה מאפשרת גם
למומחה עצמו להמשיך לפתח את הידע
שצבר - ולצבור ידע נוסף, אותו ניתן יהיה
לצרף לבסיס הידע הקיים בכל עת.
הפתרונות של דיגיטל
חברת דיגיטל היא ספק מוביל של כלי ת"מ.
לרשות לקוחותיה עומדת קשת שלמה של
כלים ושפות ת"מ, כלים כגון שפת 0085,
שנועדה לאפשר למשתמש לבנות מערכת
מומחיות בעצמו, ושפות כגון ?1.15 4%
(גירסה לשפת ה-1.1587 המתוקננת), אשר
נועדו להפעלת יישומי ת"מ על מחשבי תקן
התעשיה ל-32 סיביות - מחשבים ממשפחת
ה-א // של דיגיטל.
מחשבי ת"מ חייבים להיות מסוגלים לפנות
לכמויות עצומות של זכרון, ובקלות. החברה
מציעה קשת מוצרים המאפשרת בחירה בין
מערכות ואפשרויות חיבור תת-מערכות
רבות, שהוכיחו את יתרונותיהן - כל זאת
בסביבת הפעלה אחת ומשותפת. לא משנה
מה רמת הביצועים הדרושה - תמיד ישנה
מערכת א///י שתהלום את הדרישות.
למשפחת ה-א/ של דיגיטל צאצאים רבים,
לכן אפשר להעביר את יישומי ה-א כלפי
מטה, או כלפי מעלה, מבלי לשנות את התו-
כנה. תוכנת ת"מ של דיגיטל ניתנת להפעלה
במקביל לתוכנה אחרת.
לאלה המעוניינים ללמוד הכל אודות טכני-
קות ת"מ, מיועדות תוכנות 01.06אק, 1.187
ו-1.000, המתאימות מאוד ללימוד עצמי,
מאחר שהן מופיעות בגירסאות להפעלה על
מכשירים קטנים, כדוגמת ה אטטחוו של
דיגיטל. מחשב זה מסוגל להריץ תכניות ל-8
ול-16 סיביות, המבוססות על מערכות
ההפעלה (8-א/67, 1-86א/67 אר 15-05א.
קשת היישומים כוללת כלי שיפור תפוקה
אישיים ומיגוון רחב של תכניות עסקיות,
כלליות ומיוחדות-מקצועיות.
דיגיטל אינה רק מספקת את כלי הת"מ אלא
מפעילה ארגון שירות נרחב באירופה, הזוכה
לתמיכה מוצקה בתחום התבונה המלאכו-
תית מן המרכז הטכנולוגי בוואלבון שבדרום
צרפת.
5 .ד ץתגם הג 8511,1 .א 1608
סיבוכיות ושגיאות תוכנה -
מחקר אמפירי
התה ו יי ...מ מו
זיהוי הגורמים השונים המשפיעים
על פיתוח התובנה ממקד את
תשומת לבו המירבית של מהנדס
התוכנה. מטרתו היחודית של
מאמר זה הינה לנתח את מהות
הקשרים בין תדירות וסיווג של
שגיאות בזמן פיתוח תוכנה,
תחזוקתה והתנהגותה תחת מגוון
גורמים סביבתיים.
בין הגורמים הללו ניתן למנות את סיבוכיות התוכנה, נסיון המפתח
ביישום דומה ושימוש חוזר בתכנון וקידוד קיימים. יחסים אלו
מספקים אשנב הצצה אל תוך נבכי אופיה של תוכנת מחשב והשפע-
תה של הסביבה על מוצר התוכנה. היחסים שנמנו יכולים אף לשפר
את אמינותה ואיכותה של תוכנת המחשב. במאמץ לרכוש הבנה
ביחסים בסיסיים אלו, נותחו שינויי התכנית בפרויקט תוכנה בהיקף
בינוני (שינויים בתכנית כוללים גם תיעוד המדווח על שינוי שנעשה
בתוכנה מסיבה בלשהי).
יעדיו הכלליים של מאמר זה הינם שלושה:
הראשון, לדווח על תוצאות הניתוחים; השני, לסקור את התוצאות
בהקשר לאלו שדווחו ע"י חוקרים אחרים; השלישי, לשרטט מסקנות
מספר בהתבסס על שני היעדים הראשונים. הניתוחים המוצגים
במאמר זה משקפים את הסוגים השונים של ההתפלגויות תוך
הסתמכות על השינויים שנאספו. דגש מיוחד יש לשים להתפלגות
השגיאות שנצפו בתוך פרויקט התוכנה.
תיאור הסביבה
התוכנה המנותחת במאמר זה גזורה מסט רחב של פרויקטים שנלמ-
דו ב--551 (6סוגזטסם.1 שהתטטהופחם 6זהאו/50). פרויקט מסוים זה
הינו תכנית לשימוש כללי במחקרים לתכנון לווינים. מחקרי תכנון
אלו כוללים תכנון תמרון הלווין, אורך החיים שלו, שיגורו ובקרתו.
גודלו הבללי של פרויקט התוכנה היה כ-90,000 שורות קוד. מרבית
הפרויקט קודדה בפורטרן לשם הרצתו על מחשב |א18.
אף"על-פי שהמערכת שתוארה להלן משתמשת באלגוריתמים רבים
הדומים לאלו של פרויקטים מקוריים אחרים ב-.581, היא עדיין
מיצגת ישום חדש עבור קבוצת הפיתוח.
הודות לזהות הקיימת בין אלגוריתמים של מערכות קיימות, יכלו
המפתחים לשוב ולהשתמש בתכנון ובקידודם של אלגוריתמים רבים
שנדרשו במערכת החדשה. מכאן שמספר גדול של מכלולים משומ-
תורגם מתוך: 1985 זהעה עקטר) .1984 והשמו 08 שת 01 במסןז ו מטוחווזהר)
והז טכ צח והוזש .1
שינויים
תחזוקה
בדיקות קבלה
3
בדיקה
קידוד
-.
תיכון
וו 20 9 68 7-ו 6 5
ציור 1: ניתוח מחזור חיים של תוכנה
-ָרר 7 דר הרת -
שים (אשר עברו שינוי) הפכו לחלק מהמערכת החדשה.
קרוּב למחזור החיים של התוכנה מוצג בציור 1. ציור זה מתאר את
פרק הזמן המקורב בלבד של שלבים שונים במחזור חיי התוכנה.
האינפורמציה המייחסת את כמות כוח האדם המעורבת בכל אחד
מהשלבים למשימה מסוימת לא היתה ספציפית מספיק על מנת
להביא לתוצאות משמעותיות, כך שהיא לא נכללה.
מושגים
פרק זה מגדיר את המושגים המשמשים במאמר זה. יש להסב את
תשומת הלב לכך שרבים מהמונחים מציינים לעיתים קרובות גישות
שונות בספרות הכללית.
מכלול: מכלול מוגדר כתת-פונקציה, תת-שגרה או אף התכנית
העיקרית במערכת התוכנה, הנושאת שם. בניתוחים שותפו אך ורק
קטעים המכילים קודים לביצוע אשר נכתבו בפורטרן, שינויי נתונים
מהקטעים המכילים את בלוקי הנתונים, קטעי אסמבלר, הקטעים
המשותפים בתכנית או שגרות שירות - לא נכללו.
שני סוגים של מכלולים המתיחסים לכך מופיעים במאמר זה. הסוג
הראשון יצוין במונח משופץ. אלו מכלולים שפותחו עבור פרויקטי
תוכנה קודמים ושונו מאוחר יותר כדי שיעמדו בדרישות הפרויקט
החדש. הסוג השני יצוין במונח חדש, אלו מכלולים שפותחו במיוחד
עבור פרויקט התוכנה הנ"ל.
פרוו
ויקט התוכנה בכללותו כולל 517 קטעי קודים, המורכבים מ367
ה 9 קטעי פורטרן ד1117 קטעים אשר הוגדרו כמכלו"
טעי שותפים או כבלוקי נתונים או כתכניות שירות. 370 מתוך 517
7 (7299 מכלל הקטעים) תאמו את הגדרת המבלו
לט 1 והכילו את מרבית הפרויקט. מבין המכלולים שנמצא
מספר שו ם שגיאות, סווגו 49% כמשופצים ויתר ה"51%% כחדשים.
רות המקור והביצוע: מספר שורות המקור במכלול מתיחס
טבלה 1: סיווג לפי גודל המכלול
מכלולים עם שגיאות כל המכלולים מספר
שורות
ביצוע מקור ביצוע מקור
19 3 208 38 0
5 16 20 1077 00
133 20 6 0 0
7 19 13 516 1,200
1 12 1 4 2000]-20
0 9 1 14 22000
1 4 1 7 2000]-20
0 ד 0 9 2-00
0 6 0 10 0
6 6 100 100 סה'י'ב
למספר השורות של קודים בני-ביצוע וכן שורות הערות הנכללות
בהן. מספר השורות המבוצעות במכלול מתיחס למשפטי ביצוע;
שורות ההערות אינן נכללות.
כמה מהיחסים המוצגים במאמר זה מבוססים על קיבוץ המכלולים
לפי גודל, בקפיצות של 50 שורות. פירושו של דבר שמכלול המכיל
עד 50 שורות קוד או פחות ייקרא גודל 50; מכלול המכיל בין 51
ל-0ס1 שורות קוד יקוטלג כגודל 100, וכך הלאה. מספר המכלולים
הנכללים בכל סיווג גודל נתון בטבלה עבור כל המכלולים וכן עבור
כל המכלולים בהם נמצאו שגיאות (כלומר, זו תת-קבוצה של
המכלולים) ביחס לשורות הקוד של המקור והשורות בנות הביצוע.
שגיאה: גורם המתגלה בקוד הביצוע המנתב את המכלול בו הוא
מוּכָל לכיוון ביצוע בלתי-תקין (כלומר, בניגוד לפונקציה הצפויה).
השגיאות כּוּמתוּ משתי נקודות מבט, בתלות במטרות ניתוח השגי-
אה. הכימות הראשון מבוסס על נקודת מבט של מלל (טקסטואלית)
ולא לוגית. סוג זה של שגיאות כימות מתואר בדוגמה הבאה: אם
"א" מנוצלת בצורה בלתי-נכונה במקום "+" אזי כל המופעים של
"אי" ייחשבו כשגיאה, אף אם ה-"א" מופיע מספר פעמים באותה
שורת קוד או במכלולים רבים. מספרם הכולל של השגיאות שנתגלו
ב-370 מכלולי התוכנה היה 215 והן היו מפוזרות ב-96 מכלולים.
משמעות הדבר ש26%7 מהמכלולים שנותחו מכילים שגיאות.
הסוג השני של פימות מדד את השפעת השגיאה בחתך מכלולים
רוחבי. שגיאות טקסטואליות הנלוות לאותה בעיה לוגית צורפו
לשגיאה לוגית אחת. אם במספר מכלולים קיימת שגיאה ברשימת
הפרמטרים המועברת לאותה שגרה, היה הדבר גורם לשגיאות
טקסטואליות רבות אולם רק לשגיאה לוגית אחת. הדבר מבוצע רק
עבור השגיאות המדוּוחות בטבלה 2. יש בסך הכל 155 שגיאות
לוגיות. יתר המחקרים במאמר זה מבוסטים על סוג כימות השגיאות
הראשון.
מושגים ושיטות סטטיסטיות: כל הרגרסיות הלינאריות של הצגת
הנתונים במאמר זה משתמשות בטכניקת מינימום הריבועים בקריט-
ריון התאמה (משמעותו של דבר: בחר את הקו המתאים ביותר
המִמַזְעַר את סבום ריבועי הסטיות של הערכים הנצפים, ץ, לעומת
החזויים).
מקדם מתאם מכפלת המומנט של 60₪808/ נוצל כמדד לעוצמת
הקשר הלינארי, ללא תלות בסולמות היחסיים של המדידות שבוצעו
עבור ץ ו"א. מדד זה יצוין בסימון ז. מדידת כמות השונות ב-ץ קובצה
באמצעות רגרסיה לינארית על א וצוינה כ"<2ז.
נתונים בסיסיים
נתוני השינויים נאספו על פני תקופת זמן של 33 חודשים (אוגוסט
7 - מאי 1980). מועדים אלו מתיחסים לשלבי התוכנה של קידוד,
בדיקה, קבלה ותחזוקה (ציור 1). הנתונים שנאספו לניתוחים אינם
מושלמים משום שעדיין מבוצעים שינויים בתוכנה המנותחת. אולם,
נצפתה כמות מספקת של נתונים על מנת להביא את המסקנות
הנגזרות מהם לרמה משמעותית.
שינויי הנתונים הוכנסו לדפי דוחו"ת מפורטים, אשר מולאו ע"י
המתכנת האחראי ליישומו של השינוי. הטופס דורש מהמתכנת
המיישם את השינוי תשובות למספר שאלות. שאלונים אלו מתעדים
את הגורם לשינוי בתוספת מאפיינים אחרים ודנים בהשפעתו של
השינוי הצפוי. מרביתה של אינפורמציה זו נמצאה שימושית גם
בניתוחים אלו. המידע העיקרי שנוצל כלל:
נתוני השינוי או גילוי השגיאה.
תיאור השינוי או השגיאה.
מספר הרכיבים שהוחלפו.
סוג השינוי או השגיאה.
המאמץ שנדרש לתקן את השגיאה.
יש לציין שטופס השינויים המופיע בנספח הינו המעודכן ביותר
אולם הוא לא היה היחיד בשימוש בכל תקופת המחקר. בפועל היו
שלוש גירסאות שונות לטופס השינויים; כל אחת דרשה אינפורמציה
שונה במקצת. לכן, עבור נתונים שלא הוצגו על טופס אחד, אולם
ניתן היה להקישם, השתמשנו בנתון המוקָש. דוגמה להקשה כזו
הינה קביעת סוג השגיאה. היות ותיאור השגיאה ניתן בכל הטפסים,
יבול סיווגה להיות מוּקש בדרגת אמינות סבירה. נתונים אשר אינם
משולבים בסט מסוים, נוצלו לניתוח במקרים בהם ההיקש נראה
בלתי-אמין. לצורך כתיבת מאמר זה נסקרו 231 דוחות שינויים.
איכות השינוי ושגיאת הנתונים נבדקו בדרך הבאה: ראשית, מנהל
הפרויקט עיין בדו"ח השיויים ואישר אותם (האישור צוין
בחתימתו/ה + תאריך). שנית, כשהנתונים הורדו לשם ניתוח, הם
נבחנו בקפירה לשם מציאת סתירות. יש לציין שלא נוהלו ראיונות
עם האנשים אשר מילאו את טפסי השינויים. זהו ההברל הגדול
ביותר בין עבודה זו למחקרי שגיאות אחרים שבוצעו ב-.551, בהם
נוהלו ראיונות עם המתכנתים כדי לסייע בהבהרת מהות השינוי.
סקירת נתוני השינויים הניבה תוצאה מענינת: מספר השגיאות
שנבעו מנסיונות התיקון הקודמים היה גבוה פי שלושה מהמקובל
לאחר שבוצע תהליך הסקירה. כלומר, לפני תהליך הסקירה הם מנו
% מהשגיאות ואחריו מנו 6%. שגיאות רשומות אלו תורמות
לעובדה שמתקן השגיאה לא ידע שהיא תוקנה בעבר, משום שהתי-
קון בוצע מספר חודשים קודם לכן או שבוצע ע"י מתכנת שונה.
היחסים הנגזרים מהנתונים
סעיף זה מציג ומנתח את היחסים הנגזרים מנתוני השינויים.
טבלה 2: מספר המכלולים המושפעים משגיאה [211 שגיאות מלל
(1₪41א6)), 174 שגיאות לוגיות]
מספר שגיאות מכלולים מכלולים מספר מכלולים
במכלול משופצים חדשים
6 7 19 1
6 13 33 2
16 10 6 3
13 7 6 4
5 3 ין 4
7 *לך 1
טבלה 3: מספר שגיאות במכלול
מספר מספר
מכלולים שגיאות
מושפע
155 )89%( 1
9 2
3 3
6 4
1 5
טבלה 4: מאמץ לתיקון שגיאות בשלושה המכלולים המשופצים
בעלי מספר השגיאות הגדול ביותר
-₪--
מאמץ
ממוצע
לתיקון מספר
(שעות) | שגיאות
270 8 דרישות לא נכונות
או שהובנו לא נכון
0( 5 המפרט הפונקציונלי לא נכוו
או שהובן לא נכון
45 2 טעות פקידותית
אשנרוווו וכ הור רו
טבלה 5: מאמץ לתיקון שגיאות בשני המכלולים החדשים בעלו
מספר השגיאות הגדול ביותר
מאמץ
ממוצע
לתיקון מספר
(שעות) | שגיאות
22 8 דרישות לא נכונות
או שהובנו לא נכון
5 3 המפרט הפונקציונלי לא נכון
או שהובן לא נכון
טעות פקידותית
התפלגות השינויים לפי סוג
שינויים בתוכנה ניתן לסווג כתיקון שגיאות או כשינויים (שינויי
מפרט, הרחבות מתוכננות, שיפורי הבהרה ואופטימיזציה). בפרויקט
זה מנו השגיאות - 62% והשינוים - 58%. במחקרים על פרויקטים
של .1 מנו תיקוני השגיאות 64%-40% מהשינויים.
התפלגות השגיאות לפי מכלולים
טבלה 2 מציגה את מספר המכלולים אותם היה צורך לשנות עקב
שגיאה (שים לב ששגיאות אלו נחשבות שגיאות תכנוניות). נמצא
ש-89%6 מהשגיאות ניתנות לתיקון ע"י ביצוע שינוי במכלול אחד. זהו
טיעון טוב למודולריות התוכנה. הדבר מצביע גם על תלות הדדית
לא גבוהה במיוחד בין המכלולים ביחס לשגיאה.
בטבלה 3 מספר השגיאות שנמצאו במכלול. סוג המכלול מוצג נוסף
למספר הכללי של מבלולים שנמצאו שגויים.
המספר הגדול ביותר של שגיאות היה 7 (הן הופיעוּ במכלול חדש
בודד) ו-5 (ממוקמים ב-3 מכלולים שונים שעברו שינוי ו17 במכלול
חדש). יתר השגיאות התפלגו כמעט שווה בין שני סוגי המכלולים.
המאמץ הקשור בתיקון שגיאה מצוין בטופס כ: (1) שעה אחת או
פחות, (2) שעה אחת עד יום שלם, (3) יום אחד עד שלושה ימים, (4)
למעלה מ-3 ימים.
קטגוריות אלו נבחרו משום שקשה לחשב את המאמץ בדיוק גבוה
יותר. על מנת לשערך את המאמץ הנדרש לכל תיקון שגיאה, שימש
ממוצע הזמן הנדרש בכל קטגוריה לשם קביעה. כלומר, בהנחה של 8
שעות עבודה ביום, נמשך תיקון שגיאה בקטגוריה (1) % שעחה;
בקטגוריה (2) 4.5 שעות; בקטגוריה (3) 16 שעות ובקטגוריה (4) 32
שעות.
סוגי השגיאות שנמצאו בשלושה המכלולים שעברו שינויים והתגלו
במועדים לשגיאות מוצגים בטבלה 3, והמאמץ הנדרש לתקנם מוצג
בטבלה 4. העובדה שמספר השגיאות שהתגלו במכלול נע בד"ב בין 1
ל-3 מראה שהמספר הממוצע של שגיאות שאירעו במכלול הינו
נמוך מאוד.
2 השגיאות המוכלות במכלולים החדשים, המועדים ביותר לשגי-
אות (טבלה 3), מוצגות בטבלה 5, יחד עם המאמץ הנדרש לתקנן.
התפלגות השגיאות לפו סוג
ציור 2 מציג את התפלגות השגיאות לפי סוג. ניתן לראות ש"48%
מהשגיאות יוחסו לתיקון לקוי או להבנה לא נכונה של המפרט
הפונקציונאלי או הדרישות.
סיווג השגיאות הנהוג ב-.₪1
: וין את סוגה:
הל /. נבונות או שלא הובנו נכון.
8 המפרט הפונקציונאלי לא נכון או שהובן לא נכון.
) שגיאת תכנון המשלבת מספר רכיבים:
ו. הנחה מוטעית בנוגע לערך או למבנה הנתונים.
2 טעות בלוגיקת הבקרה או בחישוב של ביטוי מסוים.
שגיאת תבנון או יישום של רכיב בודר:
1 הנחה מוטעית בנוגע לערך או למבנה הנתונים.
2 טעות בלוגיקת הבקרה או בחישוב של ביטוי מסוים.
5 נתון להלן. מקובל שהאדם המזהה את
סט
אי הבנה של הסביבה החיצונית.
שגיאות בשימוש בשפת התכנות/מהדר.
טעות פקידותית.
שגיאה עקב תיקונים לקויים קודמים של השגיאה.
2 0 47
% שגיאות נצפות
6| 62 | 04 =
צוור 2: המקורות לשגיאות
התפלגותן של שגיאות אלו לפי מקורן נתונה בציור 2 עם תת-
ההתפלגות של שגיאות חדשות ושגיאות מתוקנות. התפלגות זו
מלמדת שמרבית השגיאות הן תוצאה של מפרט פונקציונאלי (לא
נכון או לא מובן). בקטגוריה זו מרבית השגיאות (24%) קשורות
למכלולים מתוקנים. תופעה זו נובעת ללא ספק מהעובדה
שהמכלולים המנוצלים נלקחו ממערכת אחרת ביישום שונה. מכאן,
למרות שהאלגוריתמים הבסיסיים היו זהים, ההגדרה לא היתה
מספיק מדויקת כדי שהמטלולים ינוצלו בנסיבות שונות במקצת.
ההתפלגות בציור 2 ניתנת להשוואה עם התפלגותה של מערכת
אחרת שפותחה ע"י אותו ארגון והמוצגת בציור 5 (א). כבסיס
להשוואה, מופו הקטגוריות בציור 2 על סקלה זהה [3(ב)] לזו של
ציור 3(א) (למעט קטגוריות 0 וְ-1 בציור 2). ציור 3 מציג מערכת
תוכנה אופיינית לניסויי קרקע והוא אופיני להתפלגות השגיאות
במערכות כאלו. הוא שונה מההתפלגות עבור מערכת, דוגמת זו בה
דנו מקודם, בכך שמרבית השגיאות הצביעו על תכנון של רכיב בודד.
הסיבה לשוני נעוצה בכך שבמערכות לניסויי קרקע התכנון מובן
והמפתחים צברו רמה טבירה של נסיון ביישום. כל תכנון לשימוש
חוזר או קוד לביצוע נבעו ממערכת דומה והדרישות נטו להיות
יציבות יותר. ניתוח של שתי ההתפלגויות וכימות ההפרשים ביניהן
הופך להיות ברור בסביבת הפיתוח.
אחוז שגיאות הדרישות והמפרטים מתאים לזה שבעבודתו של
0108 מצא ש46997 מהשגיאות שנצפו היו קשורות להבנה
מסולפת של מפרטו הפונקציונאלי של המכלול. תוצאותינו דומות
אף"על"פי שניתוחו של ₪486 מבוסס על נתונים שנגזרו מפרויקט
תוכנה שונה ומסביבת תכנות שונה. פרויקט התוכנה בו השתמש
ב בניתוחו, והמכיל יותר שורות קוד באופן משמעותי בכל
מכלול,, נכתב. בקוד אסמבלר והיה בתחום הבעיות של מערבת
ו אולם, שתי מערכות התוכנה אותן ניתח 6%ז6ח הכילו
מכ ולים חדשים או משופצים. במחקר זה, מכל השגיאות שנבעו
מהבנת מפרט לקויה או מהבנת דרישות המכלול בצורה לא נכונה
(890
4 209 מהן היו קשורות רו
למשופצים. ן למכלולים חדשים בעוד 28% נקש
סוג השגיאה
מפָרט פונקציונלי
תכנון רב-רכיבי
תכנוו חדזרכיבי
צוור 3(א): מקורות השגיאה בפרויקטים לא פקידותיים של,55
שָ
ה"
4
הי
ב
5
5
0 0%
: הז
ל %ין 5% 4+ >
"₪ > 5-5 2-:
"87 0 5 >
סוג השגיאה 5 ה ת ת
ה תח 5
חַ 8
ת
ציור 3(ב): מקורות השגיאות הלא-פקידותיים בפרויקט זה
מכלולים
משופצים
מכלולים
חדשים
5
5
5
1 - 1 שעה או פחות
2 שעה עד 1 יום
3- [-3 ימים
4- למעלה מ-3 ימים
צוור 4: גרף מאמץ
אף"על-פי שקיומם של מכלולים משופצים יכול לצמצם את עלויות
הקידוד, גורמת כמות המאמץ הנדרשת לתקן שגיאות במכלולים
משופצים להפרת יתרון החסכון. גרף המאמץ (ציור 4) תומך
במשפט זה: 50% מהמאמץ הכללי הנדרש לתיקון טעות מתרכז
במכלולים המשופצים; שגיאות הדורשות יום אחד עד למעלה
משלושה ימים לשם תיקונן מנו 45% מהמאמץ הכללי, כש-"27%
ממאמץ זה מוקדש למכלולים משופצים שהכילו שגיאות מהקטגור-
יות הגבוהות יותר. מכאן, לשגיאות המתרחשות במכלולים חדשים
נדרש מאמץ פָּחוּת לתיקון מאשר אלו המתרחשות במכלולים משופ-
צים.
הדמיון בין תוצאותיו של 016 ואלו המדווחות כאן נוטה לתמוך
בהצהרה שללא תלות בסביבה, וקרוב לודאי גם בגודל המכלול,
מרבית השגיאות המתגלות בתוכנה הן תוצאה מאי-הבנה מלאה של
המפרטים. הדבר נראה נכון במיוחד כשהתוכנה מכילה מכלולים
משופצים.
המספר הכולל של השגיאות הנצפות
ציור 5 מציג את מספר השגיאות הנצפות, הן במכלולים חדשים והן
במשופצים. ניתן לראות ששגיאות המתרחשות במכלולים משופצים
מתגלות מוקדם יותר ובקצב גבוה יותר מאשר אלו במכלולים
חדשים. השערה אחת לסיבת התופעה מבוססת על כך שמרבית
השגיאות הנצפות במכלולים המשופצים נובעות מסילוף של המפרט
הפונקציונאלי. שגיאות מסוג זה תהיינה קרוב לודאי ברורות יותר
היות והן בולטות יותר מהאחרות ולכן תתגלינה מוקדם יותר.
מכלולים
חדשים
מכלולים
משופצים
מספר שגיאות
0 979| 978| 977
4 ס
9 10 חדש
4 וו 7 סו משופץ
255 |5 וו 20 שהייב
ציור 5: מספר השגיאות המתרחשות במכלול
סוגי שגיאות
המחברים אימצו סיווג של שגיאות לאחת מתוך חמש קטגוריות
ביחס למכלול: (1) אתחוּל, (2) בקרה, (3) ממשק, (4) נתונים, ו5(7)
חישוב. הדבר נעשה על מנת לבחון אם קיימים סוגים חוזרים של
שגיאות בכל המכלולים, ללא תלות בגודל. סוגי שגיאות אלו מוגדרים
בצורה גסה בלבד. יש לציין שלמרות שהמחברים עקביים עם סיווגו
של פרויקט זה, מנתח שגיאות אחר יכול היה לפרש את הקטגוריות
הללו בצורה שונה.
כשלון באתחול או באתחול מחדש של מבנה נתונים (-טוטטזו5 וכ
6) בצורה תקינה בזמן כניסה/יציאה ממכלול נחשב שגיאת אֶתַחוּל.
שגיאות היוצרות מסלול שגוי במכלול נחשבות שגיאות בקרה.
שגיאת בקרה כזו עלולה להיות הצהרה מותנית הגורמת לניתובה
במסלול לא נכון. שגיאות ממשק הן אלו הקשורות למבנים הקיימים
מחוץ לסביבתו המקומית של המכלול אולם המכלול הנדון משתמש
בהן. לדוגמה, הצהרה לא נכונה על קטע א₪0א1א60 או קריאה
בלתי-תקינה לשגרה נחשבות כשגיאות ממשק. שגיאה בהצהרה על
קטע א0/א1א60 נחשבת כשגיאת ממשק ולא כשגיאת אתחול משום
שקטע ה-א0/א1א00 נוצל ע"י המכלול אך אינו מוּכָל בסביבתו
המקומית. שגיאות נתונים נגרמות כתוצאה משימוש לא-נכון במבנה
הנתונים. דוגמאות לשגיאות נתונים הן השימוש באינדקסים לא
נכונים למערך, שימוש במשתנה שגוי במשוואה או הכללתה של
הצהרה שגויה של משתנה מקומי בתוך המכלול. שגיאות חישוב הן
הגורמות לחישוב מוטעה של ערך משתנה. שגיאות אלו יכולות
להיות משוואות לא נכונות, לא במובן השימוש במבנה הנתונים
21
סה"יב השמטה
5%
בהצהרה אלא כתוצאה מחישוב שגוי. דוגמה לשגיאה כזו יכולה
להיות ההצהרה 4=8+1 כשההצהרה הנכונה צריכה היתה להיות
1 =
חמישה סוגים אלו מייצגים למעשה את כל הפעילויות הנוכחות בכל
מכלול. חמישה הסוגים ניתנים לחלוקת משנה לשגיאות ביצוע ושגי-
אות השמטה. שגיאות בוצוע הן השגיאות המוצגות בתוצאה ממש-
פט ביצוע שגוי. לדוגמה, שגיאת חישוב ביצועית תהא 4=8*6
בשה'+' צריך היה להיות בעצם '+'. במילים אחרות, נרשם אופרטור
אך הוא היה שגוי. שגיאות השמטה הן הנובעות משכחה לכלול
ישות מסוימת במכלול. לדוגמה, שגיאת השמטה חישובית יכולה
להיות 3=8 כשהכוונה המקורית של ההצהרה צריבה להיות
8+6=א. פרמטר הנדרש בשעת קריאה לתת-שגרה אולם אינו נכלל
בקריאה המעשית הינו דוגמה לשגיאת השמטה ממשקית. בשתי
הדוגמאות שהובאו לעיל נדרש אספקט מסוים לביצוע אשר נשמט
מהמכלול.
תוצאות סיווג זה נתונות בטבלה 6. בגלל העובדה שמספר המכלולים
שנצפו במעט זהה: חדשים (49) ומשופצים (47), אין צורך בנרמול
התוצאות. מספר שגיאות, ומכאן גם מכלולים, נמנוּ יותר מפעם אחת
משום שלא היה אפשרי לכלול מספר שגיאות לסוג שגיאה אחד
בהתבסס על תיאור השגיאות שניתן בדו"ח השינויים.
בהתאם לטבלה 6, מופיעים הממשקים כבעיה העיקרית, ללא תלות
בגודל המכלול. הבקרה הינה יותר בעיה הכרוכה במבלולים חדשים
מאשר במשופצים. קרוב לודאי שהדבר נובע מכך שהאלגוריתמים
במכלולים הישנים נבדקו זמן ארוך יותר. מנגד, אתחול ונתונים
מציינים את השגיאות המאפיינות את המכלולים המשופצים. עוב-
דות אלו, יחד עם המספר הקטן של שגיאות השמטה במכלולים
המשופצים, מביא למסקנה שהאלגוריתמים הבסיסיים של המכלולים
המשופצים היו נכונים אולם נזקקו לכוונון-מה ולהתאמה ביחס
לערכי הנתונים ולאתחול שנדרשו בסביבות החדשות.
גודל המכלול ושכיחות השגיאות
בוצע שרטוט תרשימי הפיזור של שורות הביצוע למכלול כנגד מספר
השגיאות שנמצאו. קשה היה לחזות מגמה כלשהי בין התרשימים
הללו, לבן חושב מספר השגיאות לכל 1000 שורות ביצוע בגודל
מכלול (טבלה 7). מספר השגיאות נורמָל ל-1000 שורות קוד לביצוע,
ברי לקבוע האם מספר השגיאות שהתגלה במכלול תלוי בגודל
המכלול. כל מכלולי התוכנה נכללו, לרבות אלו בהם לא התגלו
שגיאות. אם מספר השגיאות ל-1000 שורות ביצוע נמצא קבוע,
יחסית לגודל המכלול. יראה הדבר אי-תלות. בפועל התקבלה מגמה
שלא נחזתה: טבלה 7 קובעת שדווקא במכלולים הקטנים יותר, רב
יותר קצב השגיאות. היות ונחשבו רק מספר שורות הקוד לביצוע,
לא היו למכלולים הגדולים יותר קבצי נתונים א10א60%1. כמו-כן,
נראה בסעיף הבא שככל שגדל המכלול כן גדולה סיבוכיותו. אם כך,
ביצד תיתכן תוצאה כזו?
ההסבר הטוב ביותר נעוץ בעובדה שהמספר הגדול של שגיאות
ממשק, המתפזרות באופן שווה על פני כל המכלולים, גורם למספר
רב יותר של טעויות לכל 1000 הצהרות ביצוע במכלולים קטנים
יותר. הסברים משוערים להתנהגות זו הם: מרבית המכלולים שנבחנו
היו קטנים (טבלה 1) והדבר גרם להטית התוצאות; מכלולים גדולים
22
טבלה 6: סיווג שגיאות
.ו ו וו
ו
לילל א >ההה היחי ו חדש
משופץ חדש משופץ 8 2 אתחול
(11%) 25 - 18 7 9 , 10 כטות
(16%) 36 - 8 8 6 ₪7 23 מימשק
(39%) 87 - 37 20 6 לו 10 נתונים
(14%) 31 - 20 1 3 21 16 חישוב
%)- 24 19 8 5 . ל
(19%) 5 ו 1% 2% 3% 20%
ה ...חר
0%
טבלה 7: מספר השגיאות ב"1000 שורות ביצוע (לכל המכלולים)
שגיאות ב-1000 גודל
שורות מכלול
7-7
20 10
100 16
"(0 14
200 76
0 4
טבלה 8: הסיבוכוות הטבעתית הממוצעת של כל המכלולים
ו
סיבוכיות
טבעתית גודל
ממוצעת מכלול
ור הוור
20 0
100 19
10 20
200 27
0 00
יותר קודדו במשנה זהירות מאשר המכלולים הקטנים עקב גודלם;
שגיאות במכלולים קטנים יותר בולטות יותר. יתכן שקיימות עדיין
שגיאות שלא התגלו במכלולים הגדולים משום שאין אפשרות להריץ
את כל "המטלולים" במכלולים הללו.
סיבוכוות המכלול
סיבוכיות טבעתית (מספר ההחלטות + ו) נמצאה תואמת לגודל
המכלול. הדבר בוצע כדי לקבוע האם מכלולים גדולים יותר היו
תרשימי הפיזור של השורות הביצועיות בכל מכלול מול הסיבוכיות
הטבעתית. עקב הקושי באבחון מגמה כלשהי בתרשימים אלו, קובצו
המכלולים בהתאם לגודלם. נקודות הסיבוכיות נקבעו ע"י חישוב
סיבוכיות ממוצעת מדודה עבור כל סוג של גודל מכלול. לדוגמה,
לכל המכלולים המכילים עד 50 שורות ביצוע, ממוצע סיבוכיות של
0 טבלה 8 מציגה את הסיבוכיות הטבעתית הממוצעת לכל
0 במספר סוגי גודל. יחסי הסיבוכיות של שורות קוד לביצוע
- 0 מוצגים בציור 6. כפי שניתן לראות מתוך טבלה 8,
2 ולים הגדולים יותר מורכבים יותר מהמכלולים הקטנים יותר.
טבלה 9 משקפת את מספר השגיאות ל-1000 שורות ביצוע ואת
השובוביות הטבעתית הממוצעת רק לאלו מהמכלולים המכילים
ה כשמשווים נתונים אלו עם אלו המופיעים בטבלה 8 ניתן
ראות שהטיבוכיות הממוצעת של המכלולים המועדים לשגיאות
אינה גבוהה יותר מזו של סט המכלולים המלא.
נתונים שלא נכללו בניתוחים
7 המכלולים שלא נכללו במחקר (כלומר קטעי אסמבלר, הקטעים
המשותפים, שגרות השירות) הכילו 6 שגיאות. 6 שגיאות אלו נתגלו
בשלושה קטעים שונים. שגיאה אחת התרחשה במכלול אסמבלר
משופץ, עקב אי-הבנה או משפט לא נכון במפרט הפונקציונאלי של
המכלול. המאמץ שנדרש לתקן שגיאה זו היה מינימלי (שעה אחת
או פחות).
5 השגיאות האחרות ארעו בשני מכלולים חדשים נפרדים של קטעי
נתונים, כשהסיבה העיקרית מיוחסת אף היא למפרטים. המאמץ
אשר נדרש לתקן שגיאות אלו נע בממוצע בין שעה אחת ליום אחד
(יום אחד מייצג 8 שעות).
מסקנות
הנתונים המובאים במאמר זה מסייעים בפירושה ובאפיונה של
תוכנה מפותחת. ברור מתוך הנתונים שעבור המפתחים היה זה
יישום חדש אשר הכיל דרישות משתנות.
מכלולים משופצים וחדשים מתנהגים בצורה דומה, פרט לסוגי
השגיאות ולמאמץ הנדרש לתקנן. לשניהם אחוז גבוה של שגיאות
ממשק. אולם, למכלולים חדשים מספר שווה של שגיאות השמטה
וביצוע וכן אחוז גבוה של שגיאות בקרה. למכלולים משופצים אחוז
גבוה של שגיאות ביצוע ואחוז קטן של שגיאות השמטה: כמו-כן הם
מאופיינים באחוז גבוה יותר של שגיאות נתונים ואתחול. הבדל נוסף
טמון בעובדה שהמכלול המשופץ נראה פגיע יותר לשגיאות כתוצ-
אה מאי הבנת המפרטים. אי הבנה של דרישות המכלול או מפרטיו
הינה הסיבה העיקרית למרבית השגיאות שנתגלו. עובדה זו מאמתת
את תוצאתו המוקדמת של 66ז6חם, הקובעת שנדרשת יותר עבודה
בנושא תצורת ותכולת המפרטים והדרישות כדי לנצלם ביתר יעילות
במכלול היישומים.
קיימות מספר מגרעות לשיפוצו של מכלול קיים וניצולו לעומת
יצירת מכלול חדש. שיפוצו של מכלול קיים והתאמתו לסט מפרטים
דומה אך עדיין שונה מפחית את עלויות הפיתוח של אותו מכלול.
אולם, הדוסרונות טמונים בעלויות הסמויות. תיקון שגיאות הנכללות
במכלולים משופצים דורש מאמץ רב יותר מאשר של אלו במכלולים
החדשים, למרות ששני הסוגים מכילים בערך אותו מספר שגיאות.
מרבית שגיאות אלו נבעו מאי הבנה של מפרט המכלול. לכן, קיימת
פשרה בין קיצור זמן הפיתוח לבין הזמן הנדרש להתאים מכלול
ליישום חדש. אולם, אם ניתן יהיה לפתח מפרט טוב יותר, עשוי
הדבר להפחית את מספר השגיאות היקרות יותר, הנכללות במכלו-
לים המשופצים. במקרה זה, השימוש במכלולים "ישנים" יניב תועלת
רבה יותר במונחים של עלות ומאמץ, משום שהעלויות הסמויות
תופחתנה.
תוצאה מפתיעה היא חוסר הקשר בין גודל המכלול לבין מידת
פגיעותו לשגיאות. למעשה, התקבלה תוצאה הפוכה לחלוטין מזו
החזויה - ככל שגדל המכלול, כך הוא חסין יותר מפני שגיאות. הדבר
התגלה כנכון למרות העליה בסיבוכיותם של המכלולים הגדולים
יותר. נוסף, המכלולים הפגיעים לשגיאות לא היו מסובכים יותר
מבחינת קיבוץ הגדלים מהמכלולים נטולי השגיאות. תוצאה זו
מביאה למסקנה שאין אנו יכולים להטיל גבולות מלאבותיים על גודל
המכלול ומידת סיבוכיותו.
הניתוח בפרויקט זה הראה
שהמפתחים היו מעורבים ביישום
חדש אשר דרישותיו השתנו בזמן
טבלה פ: סיבוכיות וקצב השגיאות במכלולים שגויים
שגיאות ב-1000 סיבוכיות
שורות ביצוע טבעתית גודל
ממוצעת מכלול
00 2 (0
100 16 3
100 25 226
200 7 14
0 5 |07
סקלה של טטג') שא למדידת סיבוכיות
0 350 300 250 200 150 00 50
גודל מכלול
ציור 6: סיבוכיות כפונקציה של גודל המכלול
הפיתוח. הוא סיפק אשנב הצצה
לעבר הדרכים השונות בהץ
מטפלים במכלולים חדשים
ומשופצים. הוא מאיר שטחים
פוטנציאליים של בעיות
המתעוררות עם יישומו של פיתוח
חדש. הוא מאפשר לנו לזהות את
הגורמים השונים המשפיעים על
פיתוח תוכנה. תוצאות מחקר זה
אינן משכנעות דיין. הן מציגות
יותר שאלות מאשר תשובות; הן
ממליצות שסוגית פיתוח התוכנה
תובן טוב יותר.
213
פ 001 יוצא עכ 4%
הבת של ה-] ספ
מאמריקה
3 היא שפת תיכנות מתקדמת,
שפותחה ע''י משרד ההגנה האמריקני
(2616056 ]0 1ח6וח1וה 6 - ססס),
לשימוש במערכות זמן אמת
למשימות רגישות בצבא ארה'/ב.
בעתיד הקרוב, כל מערכות המחשבים,
שיסופקו לצבא ארה'/ב,
יצטרכו לעבוד בשפה הזו.
60/0 היא אחת מחברות המחשבים היחידות בעולם,
המספקות 40/8 למפתחי מערכות עבור ה- סססם.
כבר עכשליו במטוס ה-15-+ מותקנות מערכות ממוחשבות בשפת 08/,
הפועלות על פי גרסת 656! מתוצרת 0 6001. כבר עכשיו מערכת הדמייה
לצרכי הדרכה במטוס ד40//5-=, בשפת 408/, שסופקה עייי ם 600/1, מופעלת בחיל הים האמריקני.
כבר עכשיו מערכת הדרכה ממוחשבת |!-18/ של 88!טסכ ||ההסכוסו/, בשפת 08/,
שמכילה 350,000 פקודות, מסופקת עייי .ם ₪00 כבר עבשלו סידרה של מערכות
ממוחשבות ללימוד שפת 08//, מיוצרת עייי 0 3001.
כבר עכשיו, ב-0!וסב), 8 נתמכת' עיי מערכת הפעלה אוצונ ש כבר בינואר 1983
600.0 הכריוה על יכולתה לספק 408 היא מן החברות היחידות בעולם,
שכבר מספקות 408/ עבורה-כ ספ.
כ וו גת ו
מחשביס
זמניס חדשים במחשבים
רח' מדינת היהודים 60,
אזור התעשיה הרצליה 46766
טל. 557148- 2 טלקס ]55 33698
אואע שם מסחרי רשוס של 485 ...861
₪ אמירכהן
נספח: טופס שונויים
תאריך
שם הפרויקט.
סעיף א - זוהוי
סיבה: מדוע בוצע השינוי?
תיאזר: איזה שינוי בוצע?
תוצאה: באיזה רביבים (או מסמכים) בוצע שינוי? (כולל גירסה)
מאמץ: איזה רכיבים (או מסמכים) נוספים נבדקו לצורך קביעת סוג השינוי?
(יום חודש שנה)
החלטה לביצוע שינוי - ך [ |
התחלת ביצוע
מה היה הזמן שנדרש להבנת ולביצוע השינוי?
ושעה אופחות ו שעהעדוום 3-1 ימים יותר מ-3 ימים
סעיף ב - סוג שונוו
תיקון שגיאה ב הכסה/ביטול של קידוד לניפוי
4
ב שיפור מתוכנן ב אופטימיזציה של זמן/זכרון/דיוק
ב ישוםשינוי בדרישה ב התאמה לשינוי סביבתי
ב שיפור בהירות, תחזוקה, תעוד םב אחר(הסברבסעיף ה)
כ שיפור שירות למשתמש
האם יותר מרכיב אחד הושפע מהשינוי: כן לא
לתיקון שגיאות בלבר
סעיף ג - סוג שגיאה
כ דרשות שגויות או לא מובנות םב חוסרהבנה של סביבה חיצונית, למעט שפת תכנות
םב מפרטפונקציונלי שגוי או לא מובן םב טות בשימוש בשפה / במהדר
כ טעות בתבנון, הנוגע למספר רכיבים ₪ טטעות פקידותית
כ טעות בתכנון הנוגע לרכיב בודד ב אחר(הסברבסעיף ה)
לשגיאות בתכנון או בוושום בלבד
אם השגיאה היתה בתבנון או ביישום:
השגיאה נבעה מהנחה לא נכונה של מבנה נתונים
השגיאה נבעה מבעית בקרה או בעיה חישובית
סעוף ד- בדיקה ותיקון
איזה פעילויות שימשו לבדיקת התכנית ואיתור השגיאה?
פעילויות ששומשו
לבדיקת התכנית
פעולווות שבעזרתן | פעילויות שנוסו במגמה | פעילויות שהביאו
שוחזרה הבעיה למצוא את הבעוה למצואת הבעיה
בדיקת קבלה
שימוש שוטף
בדיקת פלט 1
קריאת התכנית ע"י התוכניתן
קריאת התכנית ע"י אדם אחר
שיחה עם תוכניתנים אחרים
קידוד מיוחד לניפוי
הורעות שגיאה של המערבתת
הורעות שגיאה של היישום
26
קריאת תיעוד
טטג זי
צילום זכרון
סטתטתט]טו-אא 0 )
אחר (הסבר בסעיף ה)
במה זמן נדרש לאיתור הבעיה?
פחות משעה --- = >> = בין 1 שעה ל-1 יום יותר מיום
אם לא נמצאה, האם השתמשו בפתרון חליפי? כן לא
שגיאה זו נוגעת לשינוי קודם?
כן לא לא יודע
מתי נכנסה השגיאה למערכת?
דרישה .= מפרט פונקציונלי תכנון קידוד ובדיקה אחר
סעיף ה - מידע נוסף
שם: אושר ע"ו: תארוך:
קול קורא למאמרים 7
טסתטתט] חס 6 [המסו1ה חזטזח] 6תססט5פ
אחסווו:טו!קק/ זטזטוקותטי) חט
שתוזטטתוטַח-] תה תטווסטשסז הו
5 10 6 5 5-23 20 מטפג חחטקטי)
פזטטוהגז]
שסן טפ פפטזטחט) 1215
חס ססחטזט) תס<6 [החסנזהחזטוה1
6[ 006 .א
ה8ופטכ] פחוזטסהופח2]
מטטו מטקט )/ש5ס1הג 2720-כ
זוא מסוזסטהחסט הו
הו 5ז6טַחג]א זס) קסמפאזסצו-זכ צ
ח8ופטכ] פמוזסטהושח=] 0 והסוחקסוטצטכ] ש
5 .זפפָט/ 26-29
11
תת ט) פפטט ה ס)
אזו התכ
[הסוזה תזטזם1 אטזסטטו/
ות , 1985 ז00ו20) 29-31
10 ה%/ .טט10] תשטזנ) זטתתו? .טתו|הכ)
אש .אששטו|100א .25 1145 זטמחוץ ,טצוזכן
(012/3) 3 :או] .1100 001-808 :טחסו
0 .₪ א.א 923498 :אטוטת
-880788ת 380" טזטסוחסעח] זסס8וטטכ] הוסזט/ר
1 ]ז0|טפפטכ] 4000-כ ,39 11 20186 , מסנופפות
בית התוכנה 6ו06ו נמחמין
אותך לשעשוע הגיון:
הנח על עשולחנך 6 גפרורים
לפי השרטוט. עתה,
בהחת גפרור
אחד בלבד,
נסה ליצור איבר
אריתמטי שערכר 1.
שים לב:
את הגפרור האופקי
היוצר את קו השבר
אין להזיז ממקומו.
לא נמצאה
לא יודע
שותסזוסטן-]
פחומו[פטץ
שחומפו[סטץ [אוטזטוחתזסי) ₪ שוג זטקזטי)
מסוזוטוצ:] 6 טטתטזט]תס"6 [גמסוזהתזשומ]
מס 1.0 .טז1חש 6 טטמשזש] מס") צט[חזש'\
5 חזטכוהטצטא 5-7
[] האג .שפטס]] משטזל) זטתתו .שתו|[הכ)
.א .אטפט]60ו1א ,5 /2 11/45 זטתחו , ששוזכן
(12/3)) 018089933 :צו>] .1100 01-08 :טחסהץ
.6 א ]א 923498 :אטש"
27
סמדר אילתה,
בתי עסק רבים מנצלים מיקרו מחשבים לבי-
צוע עבודות שנעשו קודם לכן בצורה ידנית
(ניהול כרטסות, עיבוד תמלילים, עריכת
תחשיבים שונים, חיוג טלפוני ודואר אלקט-
רוני). הכנסת המיקרו מחשב לבתי עסק
נועדה להביא לחסכון ולהתייעלות. מגוון
התוכנות והשימושים האפשריים יוצר מרחב
פעולה ליוזמה של משתמשים ברמות שונות
של יכולת וידע בתחום המחשבים. פשטות
השימוש במיקרו מחשב ובתוכנות הנלוות
אליו מאפשרת פיתוח יישומים ביעילות
ובמהירות, גם ע"י עובדים שאינם "מקצו-
ענים" בתחום המחשבים. ארגונים בינוניים
וגדולים יכולים להפיק תועלת רבה משילוב
מיקרו מחשבים במערך עיבוד הנתונים.
מהן ההשלכבות של כניסת מיקרו מחשבים
לארגון על מערכת המידע הקיימת? אפשרות
אחת היא קיומן של המערכות הקטנות לצד
המערכת הגדולה, כאשר כל סוג מערכת
מטופל בנפרד. אפשרות אחרת היא שילוב
מיקרו מחשבים במסגרת הכוללת של מערכת
המידע בארגון, הנמצאת על פי רוב בשלב
התפעול והתחזוקה במהלך מחזור החיים.
השילוב עשוי להוביל לשינויים בחלק מתת-
המערכות הקיימות. מיקרו מחשבים עשויים
להקטין את העומס על מערכות אחרות,
ובמקרים קיצוניים אף להפכן לבלתי נחוצות.
בגלל ייחודם של המיקרו מחשבים, הכנסתם
לפעילות בארגון גדול דורשת טיפול מיוחד.
מתעוררות שאלות ועולות בעיות ארגוניות
וטכניות. הבעיות הארגוניות נוגעות להשגת
היעדים הארגוניים, ולקביעת מוקדי השליטה
במידע. הבעיות הטכניות נוגעות לשלבים
שונים בהקמת מערכות מיקרו מחשבים. בדי
להבטיח כניסה מוצלחת של המערכות לאר-
גון, על הגורמים המטפלים בנושא לתת את
הדעת מראש לשאלות ולבעיות שעלולות
להתעורר.
האחריות המוטלת על המשתמש במיקרו
מחשב (מחשב "אישי") ומרחב הפעולה
הנתון בידיו מגבירים את הנטיה לביזור במע-
רכת המידע הכלל-ארגונית (גם בארגונים
בהם עיבוד הנתונים היה קודם לכן ריכוזי).
תודתי נתונה לד"ר ניב אחיטוב ולמר בועז רונן
על השיחה המועילה.
התוכנות למחשבים ומערכות מידע, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת ת"א.
מערכות גבוהות-זְמִינוּת
לוושומים במסדי נתונים
התועלת המתקבלת
כתוצאה משולוב
מיקרו מחשבים
במערך עיבוד נתונים
מבוזר
ַא מפרט את היתרונות שמקנה לארגון
השימוש במחשבים קטנים (מינ ומיקרו
מחשבים). המחלקות השונות יכולות לקבל
שירות אינדיבידואלי ע"י שימוש במחשבים
קטנים. למשתמשים אפשרות לנצל את הציוד
באופן עצמאי, תוך העלאת הפריון המחלק-
תי. מחלקות אשר בעבר נחשבו קטנות מידי
מכדי להצדיק מיחשוב עצמאי תוכלנה להצ-
דיק רכישת מיקרו מחשבים. ַא טוען שמב-
חינת ניהול מדיניות החישוב, הטכנולוגיה
החדשה עונה על המטרות הארגוניות חב-
אות:
א. מתן יכולת חישוב לכל היחידות הארגו-
ניות הנזקקות לה, תוך מענה לצרבים
מיחשוביים ספציפיים במחלקות המש-
תמשים.
ב. מתן עצמאות מספקת ליחידות הארגו-
ניות, כך שתוכלנה לנהל את משימותיהן
ביצירתיות אופטימלית וברמת ביצוע
גבוהה.
ג. הגדלת אי-התלות בין היחידות הארגו-
ניות.
ד. הפיכת עבודתם של המועסקים למהנה
ופוריה.
מטרה ארגונית נוספת, תחימת ההון ועלויות
התפעול של שירותי המיחשוב שמספק האר-
גון, נעשית חשובה פחות מאחר ועלויות
המיקרו מחשבים ואחזקתם נמוכות.
תועלת מעשית הנובעת מהיתרונות שתאר
פחוא:
א. התאמה טובה של המערכת לצרבי המש-
תמש: מגוון המוצרים הקיימים בשוק והיקף
המערכת הקטן יחסית מאפשרים "לתפורי
מערכות קטנות לפי התנאים והצרכים
ל של מחלקות (או קבוצות משתמ-
מיקרו מחשבים- 000 הררה
ב. קיצור זמן ההמתנה ליישום דרוש: במק-
רים מסוימים פיתוח מהיר של יישומים פשו-
טים ע"י המשתמש עצמו (בעזרת מיקרו
מחשב) יובל לחסוך את זמן ההמתנה הארוך
לשירותי הפיתוח של יחידת המחשב. הדבר
יביא אף להקטנת העומס על יחידת המחשב.
ג. הגדלת זמינות המערכת: מערך מיקרו
מחשבים, הכולל מספר תחנות עבודה, מאפ-
שר הפעלת כל תחנה באופן עצמאי. בגלל
חוסר התלות בין המחשבים, השבתה של
מחשב אחד אינה משפיעה על פעולת שאר
מרכיבי המערכת.
ד. הקטנת זמני התגובה: ברשתות תקשורת
רבות-משתמשים (פַחוא1135!|טוח) הוספת
תחנות עבודה (התקשרות מסופים) גורמת
להגדלת זמן התגובה למשתמש בודד. לעו-
מת זאת, הוספת מיקרו מחשבים למערך
עבודה קיים מביאה להגדלת הכוח החישובי
(מאפשרת טיפול בכמות רבה יותר של
נתונים בו"זמנית) ללא הגדלת זמן התגובה.
ה. הגדלת מעורבות המשתמש: שימוש
איכותי במיקרו מחשב דורש מהמשתמש
להביר את המערכת באופן מקיף. עובד
שאינו "מקצוען" במחשבים ומשתמש במח-
שב אישי, ילמד במהלך העבודה להכיר את
נושאי עיבוד הנתונים ומערכות המידע טוב
יותר. הוא ילמד לדעת אלו דרישות ניתן
לדרוש ממערכת (מיקרו מחשב או מערכת
גדולה) ואלו דרישות אינן סבירות. התמצאו-
תו תביא, בסופו של דבר, להגדלת בטחונו
העצמי בעת טיפול בנושאים הקשורים בעי-
בוד נתונים ובמערכות מידע. מנהלים יוכלו
לבחון נושאי מיחשוב בעין ביקורתית, וידעו
לנהל טוב יותר את מגעיהם עם מחלקת מער"
כות המידע בארגון.
מיקרו מחשבים יכולים להיות עזר רב במהלך
חקר הישימות של מערכות גדולות. וווזג/א
רוסוזק1! מתארים אפשרות לבנות אבי טיד
פוט של מערכות גדולות על גבי מיקרו מחשב
(אר "טהוווספוח ע0ו0888011]'* לפי וסוק1165). אב
הטיפוס יאפשר בדיקה ראשונית של פעולת
המערכת תוך קבלת משוב מוקדם מהמש"
תמש. טעויות תתגלינה ותתוקנה בשלבים
ראשונים של פיתוח המערכת.
הכנסת מיקרו
מחשבים לארגון -
בעיות ונקודות
הדורשות תשומת לב
מיוחדת
בזמן הכנסת מיקרו מחשבים לארגון עלולים
להיווצר קשיים שמקורם במבנה המיקרו
מחשב ובמגוון המשתמשים בו. המיקרו
מחשב יכול לשמש קשת רחבה של משתמ-
שים, הנבדלים בכישוריהם ובמיומנותם בתפ-
עול מחשבים. פוא מתריע על ירידה אפש-
רית באיכות פעילות המיחשוב בארגון, בגלל
כניסתם של משתמשים בלתי מנוסים לסביבת
המערכת הממוחשבת.
הכנסה מוצלחת של מיקרו מחשבים לשימוש
שוטף בארגון מותנית בהתחשבות מוקדמת
במאפיינים | הייחודיים | למיקרו מחשב.
המאפיינים הרלוונטיים נוגעים להקמת המע-
רכת (במערכת חדשה או כתוספת למערכת
הקיימת), לתפעולה ולבקרתה.
הקמת המערכות
המאמץ המושקע בהקמת המערכת (ניתוח
ותיכון המערכת) יהיה פרופורציוני לגודלה
של המערכת. שיטות לבירור האלטרנטיבות
ולהערכתן, אשר מקובלות בבחירת מחשבים
בינוניים וגדולים, לא תתאמנה עבור מיקרו
מחשבים. הנסיון שנצבר בטיפול במחשבים
גדולים יוכל לסייע בהקמת המערכות החד"
לוג'יק בע"
שות, בתנאי שהעובדים שיעסקו בכך יהיו
מודעים להשלכות הנובעות מההבדלים בין
סוגי המערכות.
ניתוח צרכים ודרישות
ברשתות תקשורת מקובלות, תחנת העבודה
המשמשת את העובד כפופה למגבלות
המוכתבות ע"י המערכת כולה. המגבלות
התוחמות מערכות מיקרו מחשבים נוקשות
פחות ומושפעות במידה ניכרת מדרישות
המשתמש. לפיכך, ניתן לצפות שמגוון
תחנות העבודה במערך של מיקרו מחשבים
יהיה רחב ממגוון תחנות העבודה שניתן
יהיה לקשר ברשת תקשורת אקוויולנטית.
בשני המקרים נדרשים מנתחי המערכת
לשתף את המשתמשים בתהליך האפיון,
אולם להערכתי מאפייני המערכות הקטנות
יידרשו לעבוד עם מספר רב יותר של משתמ-
שים שונים. קביעת דרישות המשתמשים
עלולה להיות משימה מייגעת מאחר
והמשתמשים לא תמיד יודעים מה הם רו-
צים. נוסף על כך, מנתחי המערכת עלולים
להיתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד משתמ-
שים המתנגדים לשינוי (הכוונה בעיקר
למשתמשים שלא עבדו קודם לכן בעזרת
מחשבים).
בחירת תוכנה
רכישת תוכנה או פיתוח עצמי? כמו בתכנון
מערכות גדולות, קיימת בפני מתכנני מער-
כות קטנות בעית החלטה: האם לקנות תוכנה
מוכנה? האם לקנות תוכנה "תפורה" (תוכנה
שתפותח ע"י מתכנת במיוחד עבור היישום
הנדרש)? או אולי לפתח תוכנה באופן עצמ-
אי? בעבר, הביקוש לתוכנה "תפורה" בא
בעיקר מצד משתמשים שלא מצאו בשוק
התוכנות המוכנות תוכנה שתתאים לצרכי-
הם. כיום, מגוון התוכנות המוכנות הפועלות
על מיקרו מחשבים רב ביותר, ובשל כך קל
יותר למצוא תוכנה שתתאים לצרכי יישום
ספציפי. ניתן למצוא בשוק התוכנה חבילות
מיוחדות לבתי-מרקחת, לעורכי-דין, לארכי-
טקטים, ואף תוכנות לניהול משרד אוטומטי.
שיקולי הנדסת אנוש: מערכת מחשב המש-
משת עובדים שאינם מומחים במחשבים חיי-
בת להיות נוחה לשימוש. חשיבותה של אי-
כות הנדסת האנוש גוברת כשמדובר במער-
כות מיקרו מחשב עצמאיות (818003!006),
ו
וו א
בהן המשתמשים אחראים להפעלת המע-
רכת ולשלימות הנתונים בה. 16ץ80 מציג
שלושה קריטריונים להערכת תוכנה, מהם
שניים בוחנים את נוחות השימוש. קריטריון
השלימות (טחטוט!קוחס6) מתיחס לשלימות
התמיכה במשתמש, או "ידידותיות" התוכנה:
בעבר, ארגוניים גדולים בעלי יחידות מחשב
מנוסות פיתחו תוכנה באופן עצמאי, כאשר
זו היתה האלטרנטיבה העדיפה מבחינת
שיקולי עלות תועלת. התוכנות המשווקות
היום עבור מיקרו מחשבים הינן זולות מאד
(יחסית לתוכנות בעלות פונקציות דומות
ששווקו בעבר) ולכן, כאשר בעיה ניתנת
לפתרון בעזרת מיקרו מחשב, יש מקוס לערי-
כה מחודשת של תחשיבי עלות תועלת.
לכאורה נראה מיד כי עדיף לרכוש תוכנה
מוכנה, אולם ההחלטה אינה כה פשוטה. בין
חבילות התוכנה המשווקות קיימות חבילות
לפיתוח יישומים (גליונות עבודה אלקטרו-
ניים, מחוללי יישומים, תוכנות אינטגרטיב-
יות). חבילות אלו מתאימות בדרך כלל לפי-
תוח יישומים לא מורכבים, ומוזילות בהרבה
את עלות הפיתוח של יישומים אלו. הן מועי-
לות מאד בכך שהן מאפשרות פיתוח מהיר
של יישומים חדשים העונים על צרכים שלא
נחזו מראש.
פיתוח תוכנה ע"י יחידת המחשב של הארגון
יועדף כאשר מספר העותקים הדרוש הוא
רב, ועלות רכישת העותקים הדרושים גדולה
מעלות פיתוח התוכנה. ההכרעה בין פיתוח
עצמי, רכישת תוכנה "תפורה" ורכישת
תוכנה מוכנה תיקבע בכל מקרה לגופו, בהת-
אם לאפשרויות הקיימות, ובהתבסס על
שיקולי עלות תועלת.
הר התוב הדי
= בית התוכנה 0616 "שמח להציג בפניך פתרונות
הגיוניים ובלתי שגרתיים לבעיות התוכנה שלך, :
מ. בית תוכנה רחוב קרליבך 29. תל אבי .
מיקוד: 67152 מלפרן: /)03(288186 "
120
האם המערכת מתועדת כהלכה? האם יש
ספרי הדרכה? האם יש דיסקטים ללימוד
עצמי (!גוזסוטז)? האם קיימת בתוכנה פונק-
צית עזר למשתמש (ק]6 6חו[-חס)? ומה
איכותם של כל אלו? קריטריון העקביות
(ץ0ח51916ח60) מעריך באיזו מידה המערכת
אחידה: האם משמעות הפקודות והמקשים
אחידה בכל מצבי העבודה שהתוכנה מאפ-
שרת? (ריבוי משמעות לפקודות, כאשר בבל
6 יש לפקודה משמעות אחרת, מבלבל
את המשתמש ומקשה את העבודה).
בעת בחירת חבילת תוכנה לפיתוח יישומים
יש להתחשב גם במפתח היישום. לעיתים
עובד שאינו איש מחשבים יבנה יישום
לשימושו האישי. במקרים אחרים, איש מק-
צוע יפתח את היישום עבור משתמש בלתי
מנוסה. לשני סוגי מפתחים אלו תתאמנה
חבילות תוכנה שונות. למפתח הבלתי מקצו-
עי תתאים חבילת תוכנה פשוטה וידידותית.
ה"מקצוען" יעדיף חבילת תוכנה "חזקה",
שלא תלאה אותו בידידותיות יתירה. יש לוו-
דא שהתוכנה כוללת אופציה לתיעוד אוטומ-
טי. אופציה זו, המקובלת בתוכנות למיקרו
מחשבים, מאפשרת קבלת תיעוד היישום
באופן אוטומטי, ומקילה כניסה עתידית לתוך
היישום לצורך שינויים ושיפורים.
תואמות ואחידות: מומלץ שבתהליך בחירת
התוכנה למיקרו מחשבים יילקחו בחשבון
שיקולי תואמות. תועדפנה תוכנות המקבלות
לעיבוד קבצים שנכתבו בתוכנות אחרות
(כאשר שאר הגורמים זהים). הקפדה על
אחידות מבחינת התוכנות שתרכשנה (כמו
ע"י הכרזה על מוצר מומלץ עבור כל סוג
תוכנה) תקדם את השימוש במיקרו מחשבים
בהיקף הארגוני. משתמשים יוכלו להסתייע
אחד בשני, ואף, ניתן יהיה להתארגן למתן
תמיכה במסגרת כוללת.
בחירת חומרה
כמו שוק התוכנה למיקרו מחשבים, שוק
החומרה מוצף במגוון רחב של מוצרים.
החומרה תיבחר לפי דרישות היישום, דרי-
שות התוכנה הרצויה, ודרישות מערכת
ההפעלה התומכת בתוכנה. מרכיבי חומרה
המתחשבים בשיקולי הנדסת אנוש (פשטות
ונוחות התפעול) יועדפו. אם הוכר הצורך
ברשת תקשורת מקומית (טא בטזג ]1.004
א - אזסא) תועדף רשת המאפשרת הוס-
פת תחנות עבודה באופן מודולרי. הקפדה
על תואמות ברמה התפעולית (אפשרות
להשתמש באותה תוכנה במיקרו מחשבים
שונים) תאפשר העברת מידע בין תחנות
עבודה שאין אפשרות לקשר בינוהן בעזרת
רשת תקשורת קיימת. לדוגמה, עובד המבקש
להציג יישום באגף מרוחק בארגון, יוכל
להפעיל את היישום ע"י הכנסת הדיסקט
נושא היישום לכונן הדיסקטים של מחשב
תואם הממוקם באגף האחר. העובד יוכל אף
ליצור עותק נוסף של היישום עבור משתמשי
האגף האחר.
בעת בחירת החומרה יש לוודא שהמוצרים
האלטרנטיביים יהיו בעלי ממשק המאפשר
את חיבורם למחשבים בינוניים או גדולים
הקיימים בארגון. הדבר יאפשר למשתמש
במיקרו מחשב לנצל מידע האגור במחשבים
האחרים (ע"י העברת קבצים מהמחשב הג
דול למיקרו מחשב, ובמקרים מסויימים גם
העברת מידע מעודכן חזרה למחשב הגדול).
כמו בבחירת תובנה, גס כאן מומלץ 0
על אחירות המוצרים עד כמה שניתן (מב2
להתפשר על דרישות החומרה, כמו ע"י
הכרזה על כמה סוגי מיקרו מחשבים, מדפ"
סות, וחלקי ציוד אחרים כציוד סטנדרטי).
ציוד סטנדרטי יאפשר התארגנות בוללת
לצרבי הדרכה ותחזוקה. תמיכת היצרן/ספק
בהדרכה ובתחזוקה הינה גורם חשוב שיש
לבדקו כאשר שוקלים את האלטרנטיבות
השונות. תמיכה טובה הינה תנאי הכרחי
לניצול מירבי של המערכת בעת ביצוע
פעילויות שוטפות באופן אינטנסיבי.
רכישת המערכות
לאחר בחירת התוכנה והחומרה ניתן לגשת
לרכישת המערכות. מאיזה תקציב יתבצע
הרכש? מתקציב מחלקות המשתמשים?
מתקציב יחידת המחשב? או אולי מתקציב
התקורה הכללי של הארגון? מיקרו מחשבים
אינם נבדלים באופן משמעותי מציוד משרד
חשמלי אחר (לא מבחינת תחום המחירים
ולא מבחינת היקף המערכת). לפיכך רבי-
שתם תיעשה כרכישת הציוד האחר (על פי
רוב מתקציב המחלקה). ביצוע הרכש במרו-
כז יכול להבטיח השגת תנאים טובים יותר
לביצוע העסקה.
הדרכת המשתמש
טחוס מצביע על כך שבמקרים רבים לאחר
שנרכש המיקרו מחשב הוא עומד חסר שי-
מוש בגלל היעדר הדרכה נאותה. שחטסצ
מתאר מספר דרכים ללימוד המערכות: לו-
מוד בקורסים, לימוד עצמי בעזרת דיסקטים
מיוחדים שמספק היצרן (פוגוזטוטו), לימוד
עצמי בעזרת וידיאו"דיסק (0₪%8 סטטו). על
פונקצית ההדרכה להכשיר את המשתמש
לטפל בתקלות ובבעיות באופן עצמאי. מומ-
לץ שמשתמש אשר אינו איש מקצוע יקבל גם
רקע כללי בנושאי מיחשוב ומערכות מידע,
וילמד כיצד בונים יישומים. הדבר יגביר את
מעורבותו של המשתמש בכל הנוגע לשימוש
במחשב בעבודתו, ויקדם יוזמות מצד המש-
תמש.
תפעול המערכות
תמוכה
לאחר שהמשתמש למד את המערכת והחל
בשימוש שוטף הוא עדיין זקוק לתמיכה
בתפעול המערכת (מבחינת התוכנה והחומ-
רה). מידי פעם מתעוררות שאלות ובעיות
המעבבות את העבודה. במקרים מסויימים,
ו מספק תמיכה גם לאחר סיום
ה ות ההדרכה. לא תמיד תמיכה זו מספקת
0 ות ו השירות. על המשתמש
0 ב 8 מקור תמיכה טוב לפני
: כאמור, אחד השיקולו
בבחירת היצרן/ספק הוא זמינות" 0
התמיכה), כדי להבטיח עבודה שוטפת בהמ-
שך.
קיימת סכנה שעובד אשר איננו מתמצא
במחשבים ינסה לכפות פתרון בעזרת מיקרו
מחשב לכל בעיותיו, גם כאשר פתרון כזה
אינו מתאים ונידון לכשלון. רצוי שלרשותו
של המשתמש יעמוד גורם מייעץ שיסייע
בהערכת פתרונות אפשריים לבעיות (לפחות
בתקופת העבודה הראשונה). בעיה נוספת
שעלולה להתעורר היא בעית בזבוז משא-
בים: עלול לקרות שמשתמש במחלקה מסויי-
מת ישקיע מאמצים בפיתוח יישום שפותת
כבר במחלקה אחרת (או פותח עבורה),
מומלץ לרכז בצורה מסודרת עותקים של
היישומים שפותחו בארגון, ולאפשר למש-
תמש המבקש לפתור בעיה בעזרת מיקרו
מחשב לבדוק אם קיים כבר יישום מוכן
המתאים עבורו. ניתן להקים "ספרית יישו-
מים" ולמנות גורם שיהיה אחראי על בדיקת
היישומים שיתקבלו, מיונם, ועריכתם.
תחזוקה
הטכנולוגיה של המיקרו מחשבים מאפשרת
הצבתם במשרד רגיל, תוך חשיפתם לכלל
ציבור העובדים במשרד. עמידות הציוד
מאפשרת לוותר על תנאי האחסון המיוחדים
והקפדניים המקובלים עבור מחשבים גדולים
(מיזוג אוויר, רצפה צפה וכו'), אם כי עדיין
יש לשמור על המערכת ולטפל בה בזהירות.
תחזוקת המיקרו מחשבים פשוטה. במקרים
רבים בהם חל קלקול במרכיב מסויים במע-
רכת, הפתרון הזול, הטוב והמהיר ביותר
הוא החלפת החלק כולו (כמו כונן דיסקטים,
"ג'וק" זכרון, כרטיס). כדי להבטיח עבודה
שוטפת מומלץ לאתר מקור אמין וזמין
לשירותי תחזוקה עם רכישת המערכת.
ניחול ובקרה
הצבת המיקרו מחשב כמכונה עצמאית
במחלקות השונות גורמת לבעיות שליטה
ובקרה על המידע. קושי ארגוני נובע מניגוד
בין הרצון לתת למחלקות חופש פעולה לבין
הרצון למנוע בעיות של חוסר תיאום ושימוש
לקוי במערכות המיקרו מחשבים. הניתוק
הפיזי בין מרכיבי הכוח החישובי של מערכת
המידע הכוללת בארגון ותפקידו המרכזי של
העובד בהפעלת המיקרו מחשבים מחייב
התייחסות מיוחדת לנושאים הבאים: אבטחת
מידע, הערכת ביצועים, תקצוב, תכנון כוח
אדם ואיסוף מידע אגרגטיבי לשם דיווח לדרג
הניהולי הבכיר.
אבטחת המידע
המיקרו מחשב והמידע האגור הנלווה אליו
(דיסקטים או דיסקים קשיחים) חשופים לפג"
עים מכוונים ולפגעים בלתי מכוונים (פגעי
טבע או פגעים הנובעים מחוסר זהירות מצד
העובדים).
פגעים בלתי מכוונים: אמצעי אחסון הנתונים
של המיקרו מחשב הינם עדינים. טיפול לא
נכון בדיסקט או בדיסק קשיח עלול להביא
לאובדן מידע. שלא כבמערכות מחשב גדו"
לות, אין למיקרו מחשב פרוצדורות אוטומט"
יות לגיבוי, ואחריות הגיבוי מוטלת כולה על
המשתמש.
במקרים בהם מתנהלת העברת קבצים דו-
ביוונית בין המיקרו מחשב למחשב הגדול
עלולה להיווצר חוסר עקביות בנתונים:
משתמש אחד מעדכן בתחנת העבודה שלו
קובץ שהועבר מהמחשב הגדול, ומשתמש
אחר עובד עם עותק אחר של הקובץ, אשר
טרם עודכן במחשב הגדול. ניתן להתגבר על
הבעיה ע"י הכרזה על מועדים קבועים לעד-
בון, ובתיבת תאריך העדכון האחרון על גבי
הקבצים (כך שתאריך העדכון מופיע עם כל
עותק של הקובץ).
פגעים מבוונים: "ניידותם" של דיסקטים
מחייבת אחסון דיסקטים הנושאים מידע
חסוי במקום מוגן (כמו כספת). אם מידע
חסוי מאוחסן על גבי דיסק קשיח, יש לוודא
שקיימות פרוצדורות המונעות הפעלת
המערכות ע"י משתמשים בלתי רצויים (כמו
קוד כניסה - שזסאוצצגנן). מאחר וקודים ניתנים
להעברה, מומלץ לאחסן מיקרו מחשבים
בהם הדיסק הקשיח נושא מידע סודי מאד
במקום מיוחד, שהכניסה אליו תוגבל.
העברת קבצים בתקשורת מעלה בהרבה את
רמת החשיפה של נתונים לפגעים מכוונים.
ברגע שקובץ הועבר למיקרו מחשב, אין עוד
למחשב המרכזי שליטה עליו. בקלות רבה
ניתן להדפיסו או לכתבו על גבי דיסקט,
ולהעבירו הלאה. מומלץ למנוע (בצורה
טכנית) העברת קבצים חסויים למיקרו מחשב
בתקשורת. ניתן להעבירם לתחנת העבודה
הרצויה על גבי דיסקט (תחת פיקוח). כך גם
תימנע החשיפה לסבנת האזנה ללווי
התקשורת.
הערכת ביצועים
במערכות מחשב בינוניות וגדולות מדידת
הביצועים נעשית באופן אוטומטי בעזרת כלי
ניטור (מרכיב חומרה או תוכנה). -וספג]א
4
וו
זטצט מתאר את הקושי בהערכת ביצועי
מערכת מידע מבוזרת המבוססת על מערך
של מיקרו מחשבים. הפיצול הפיזי של הבוח
החישובי מקשה על מדידת ביצועים בשיטות
המקובלות. זטזצטוסווג1א מטיל ספק בכדאיות
מדידת הביצועים של מערכי מיקרו מחשבים.
לרעתו, בדרך כלל עדיף וזול יותר לפתור
בעיות של עומסים ע"י הוספת זכרון או
מרכיבים אחרים למערכת. למרות הפתרון
הקל שהוא מציע, ממליץ זטוצטוטחג!א לתכנן
מראש את קיבולת המיקרו מחשבים כך
שתתאים לעומס העבודה הצפוי.
תקצוב ותמחיר
במערך עיבוד נתונים קונבנציונלי התשלום
עבור שירותי יחידת המחשב נעשה על פי
רוב מתקציב המחלקות. ישנם מנהלים
המבקשים לחסוך בהוצאות המחלקה על
שירותי מיחשוב ע"י רכישת מחשבים קטנים,
וביצוע כל העבודות הדורשות כוח חישובי
בתחום המחלקה. לכאורה נראה כי רכישת
מיקרו מחשב הינה הוצאה חד-פעמית, אך
למעשה שימוש אפקטיבי במיקרו מחשב
כרוך בהוצאות נוספות על יעוץ, תחזוקה,
הרחבות שונות (כמו כרטיס גרפי), וציוד
שוטף (כמו נייר למדפסות). ארגון גדול יובל
לחסוך בסך ההוצאות הכולל אם יאפשר מתן
שירותים ע"י גורמים מתוך הארגון (לדוגמה,
היעוץ והתחזוקה יוכלו להיות באחריותה
של מחלקה מיוחדת שתרכז את הטיפול
בעניני מיקרו מחשבים).
התמחיר הכולל של שירותי המחשב בארגון
ייקבע תוך ויסות הפעילות בין כלל משאבי
המחשב בארגון (לדוגמה, אם הוכר הצורך
בעידוד השימוש במיקרו מחשבים, ניתן
להעלות את מחירי שירותי יחידת המחשב,
ו/או להוזיל את שירותי היעוץ וההדרכה
הניתנים למשתמשי המיקרו מחשבים).
תכנון כוח אדם
הטיפול במיקרו מחשב דורש מומחיות:
הכרת מרכיבי החומרה, הכרת התוכנות
השונות והכרת ממשקים למערכות אחרות.
כדי שהכנסת מיקרו מחשבים לארגון תהיה
מוצלחת על הארגון להעסיק אנשי חומרה
שיכירו את מערכות החומרה, ואנשי תוכנה
שיכירו את התוכנות הנלוות למערכות.
המיקרו מחשב פותח פתח להיווצרות תפקיד
חדש, אשר יתווסף לתפקידים המקצועיים
המוקצים לטיפול בנושאי המיחשוב בארגון.
העסקת "ישמים" שתפקידם יהיה תכנון ובנית
יישומים (בעזרת תוכנות לפיתוח יישומים)
תקדם את הצלחת שילוב המכשירים בפעי-
לות הארגון.
דיווח לדרג הניהולי הבכיר
פוא מצביע על הקושי בהשגת מידע עבור
ההנהלה הראשית כתוצאה מפיתוח פעילו-
יות עיבוד נתוניסם ברמה המחלקתית. הדיווח
להנהלה הבכירה עלול להיות בעייתי בגלל
חוסר אחידות המידע הנאסף מהמחלקות
השונות. בסביבה של מיקרו מחשבים קשה
להנהיג פיקוח של דרג גבוה. שלא כבמער-
כות לתקשורת נתונים, אין אפשרות לעבד
מידע אגרגטיבי ישירות מן המחשב, ומהי-
מנות הדיווח תלויה מאד באמינותם של
העובדים.
הכנסת מיקרו
מחשבים לארגון -
ביצוע
קביעת הגורם המבצע
לאחר הצגת הבעייתיות הכרוכה בהכנסת
מיקרו מחשבים לארגון, נשאלת השאלה
מיהו הגורם המתאים ביותר לביצוע משימה
זו: המשתמש (מחלקה)?, יחידת המחשב של
הארגון? או אולי יחידה מיוחדת שתוקם
לצורך הנושא? ושוזקש1! מציג שתי גישות
שונות לביצוע המשימה ומשווה ביניהן.
לפי גישה אחת המחלקה הינה אחראית
להכנסת השימוש במיקרו מחשבים. המחל-
קה יכולה להיעזר ב"חבורת המשתמשים"
"קטסזט פזטפטוי* ([התארגנות של משתמשי מיק-
רו מחשבים בארגון לצרכי הסתייעות הד-
דית). גישה אחרת דוגלת בכך שמחלקת
מערכות המידע (או יחידת המחשב) תטפל
בכל הקשור במיקרו מחשבים.
הגישה הראשונה מתאימה למקרים בהם
יחידת המחשב מגלה התנגדות לשימוש
במיקרו מחשבים, מחשש שמחשבים אלו
יתפסו את מקומם של המחשבים הבינוניים
והגדולים ויפגעו בעבודתם וביוקרתם של
אנשי יחידת המחשב. טיפול מחלקתי בהכ-
נסת המיקרו מחשבים לעבודה יגדיל את
התמצאותם של מנהלי המחלקות בנושאי
מיחשוב ויגביר את בטחונם במערכות המי-
דע.
116506 מתריע על חסרונות הגישה. חוסר
נסיונם של עובדי המחלקה בנושאי מיחשוב
עלול להוביל לכשלון. קיימת סכנה שהמע-
רכת שתירכש לא תפתור בסופו של דבר את
הבעיה שהיתה אמורה לפתור (בגלל תכנון
לקוי). חוסר תיאום בין המחלקות ימנע
מראש אפשרות לשיתוף פעולה בנושאי
מיחשוב.
11650 ממליץ על מעורבותה של מחלקת
מערכות מידע (15/א או מחלקת מ"מ) במתן
סיוע למשתמשי מיקרו מחשבים, באחת או
יותר מהצורות הבאות:
- המשתמש יקבל ממחלקת מ"מ יעוץ בללי
ביותר בנושאי מיחשוב.
- המשתמש ייעזר באנשי מקצוע מהמחלקה
בבחירת תוכנה וחומרה.
- מחלקת מ"מ תסייע למשתמש, ע"י הקצאת
כוח אדם מקצועי לפיתוח היישומים הדרו-
שים.
- מחלקת מ"מ תתמוך באופן רשמי במער-
כות מיקרו מחשבים, תספק את התמיכה
הדרושה, ותעבד נוהלים לשימוש במערכות.
לפי 801018 יועצי מחלקת מ"מ יוכלו לשמש
כ"בקרים": היועצים יוודאו שכוונות המש"
תמש לפתח יישום על מיקרו מחשב הינן
ברות-ביצוע ומצדיקות את ההשקעה, ויתרי-
עו כאשר היישום המבוקש דורש מומחיות
רבה או כוח חישובי של מחשב בינוני או
גדול.
חוזזגּ/א מדגיש את הצורך במסגרת ניהולית
שתתמוך בפיתוח יישומים ביוזמת המש-
תמש. פונקציה (מהלקה) מיוחדת שתוקם
תוכל לעבד תכנית כוללת שתביא לשילוב
טוב בין מיקרו מחשבים לבין המערכות הקיי-
מות בארגון ותמנע כפילויות. המחלקה
תהיה אחראית לבחירת המערכות, תוך
הקפדה על תואמות מבחינת החומרה והתו-
כנה. העובדים, עליהם תוטל משימת הבחירה,
יוכלו ללמוד את המערכות האלטרנטיביות
באופן מעשי ע"י השגת' דגמי חומרה ותובנה
שונים ובחינת התאמתם לצרכי המשתמשים.
נוסף על כך יוכלו עוברי המחלקה לאפיין את
סוגי המשתמשים בארגון, ולעבד מודל
להתאמת חבילות תוכנה ומבני חומרה לקבו-
צות המשתמשים השונות. לכל קטגוריה
במודל תומלץ מערכת עדיפה. מודל זה, במי-
דה ויעודכן בהתאם להתפתחויות בשוק
המיקרו מחשבים, יהיה שימושי לארגון לאו-
רך זמן. המחלקה תבצע רכש מרוכז תוך
השגת תנאים טובים לעסקה (אם המשא
ומתן עם הספק לא יביא להשגת תנאים טו-
בים יעדיפו מנהלי המחלקות לנסות לבצע
את הרכש "מהצד", בתנאים טובים יותר).
מומחי מיקרו מחשבים שיועסקו במחלקה
יספקו את ההדרכה הדרושה בנושאי תפעול
מערכות המיקרו מחשבים, בבנית יישומים,
ואף בנושאים כלליים של מיחשוב ומערכות
מידע. מומחי יישומים יוכלו להקים ספרית
יישומים שתעמוד לרשות כלל המשתמשים.
-77777-77-7 7 םי בי
1. ארגון המתכנן רכש מערכות בקנה מידה גדול
יכול ודאי לקבל (בהשאלה או תמורת תשלום דמי
שכירות) דגמי תוכנה וחומרה לזמן מוגבל.
2
הצלחת הספריה מותנית בביצוע פעולות
מקדימות: א. עידוד המשתמשים למסירת
זושומום שפיתחו לספריה. ב. בריקה מדוק
דקת של היישומים שנמסרו, מבחינת איכות
הביצועים ומבחינת התיעוד המצורף/ ..
רתם עיבוד נוסף ע"י מומחה היישומים לפ
צורך. ריכוז הטיפול בתחזוקה ע"י המחלקה
ואפשר הוזלה של שירותי התחזוקה, ובמק-
רים רבים אף יביא לקיצור זמן ההמתנה
לשירות. עיבוד והפצה של נוהלי שמירה על
הציוד יסייע להקטנת הצורך בתחזוקה.
מומלץ שגוף מתוך המחלקה שתוקם יעבר
נוהלי אבטחה וגיבוי ונוהלי תיעוד, כדי להב-
טוח פעילות שוטפת ומועילה של משתמשי
מיקרו מחשבים. גוף זה ידאג גם להפצת
הנוהלים, ויפקח על קיומם.
מרכז המודע
פוטסזסם ר"חוזזג]א מציעים להקים מרכז מידע
(ז6זה6ס הסוופוחזס!ח!) שיהיה אחראי על מתן
השירותים הדרושים למשתמש ויפקח על
נוהלי עבודה תקינים.
מרכז המידע ומקומו במבנה הארגוני
מקומו הטבעי ביותר של מרכז המידע במבנה
הארגוני הוא תחת הפונקציה המטפלת
במשאבי המידע של הארגון. 800% רואה
את מרכז המידע כהרחבה של פונקצית השי-
רות למשתמש, הניתנת ע"י מחלקת מערכות
המידע. למרכז המידע מנהל משלו וכן מספר
יועצים שתפקידם לסייע למשתמש בבחירת
תוכנה ולהדריכו בתפעול הציוד. לפי -סזס₪
ו מרכז המידע מקשר בין מספר פונקציות
של מחלקת מערכות המידע: פונקצית פיתוח
היישומים, פונקצית ניהול הנתונים ופונקצית
התפעול.
חווזגּ/א מציג מבנה שלדבריו הוכר כמוצלחח,
במספר חברות אמריקניות. מנהל מרכז המי-
דע כפוף למנהל מחלקת מ"מ (ראח תרשים
מס. 1). במרכז עובדים אנשי מקצוע מכמה
סוגים:
א. ושמים אשר תפקידם לתמוך במשתמש
המבקש לפתח יישום (ע"י הדרכה אן עיי
פיתוח היישום עבור המשתמש), ובמקרה
הצורך לקשר בינו לבין פונקציות אחרות
ביחידת המחשב.
ב. מספר תכנתום שתפקידם לכתוב שגרות
עזר (בשפות תכנות מקובלות) אשר ישולבו
ביישומים מורכבים, לפי הצורך.
ג. מומחום טכניים שתפקידם לטפל בנושאי
תוכנה וחומרה (בחירה, בעיות בתפעול
שוטף) ולבקר את השימוש במערכות (שמ1-
רה על נוהלו אבטחה ותיעוד).
אין מניעה שעובר ימלא יותר מתפקיד אחד.
כ ל הווא טוען שעל מרכז
5 0% קשל חרוק עם פונקצית ניהול
.. ם 4 מחלקת מ"מ. לפי הוזהוא, לועצר
ל דע ישתמשו בבסיטי הנתונים
9 4 . מחלקת מ"מ, ואף ייזמו הקמת בסי-
המבנה ו 0 0
הנתונים.
כך, מרכז המידע יקים וותפעל ב
משלו במסגרת פיתוח מערכות תומכות
החלטה ומערכות לשליפת נתונים. חווזפוא
מדגיש את החשיבות בניהול נתונים תקו
לשם מניעת חוסר עקביות בנתונים, ומציע
למנות מתאם נתונים. מתאם הנתונים ידאג
להפצת מילוני נתונים קיימים בין המשתמ-
שים, ויציג בפניהם נוהלים לשמירה על עקב-
יות הנתונים.
פושטסזס מתאר מבנים שונים של מחלקת
מ"מ התואמים את מבנה הארגון. להלן חצ-
עות לשילוב מרכז המידע במבנים הארגוניים
השונים של מחלקת מ"מ. בכל המקרים מוצג
מרכז המידע כמחלקה נפרדת בעלת פונקצ-
ות פיתוח יישומים ותמיכה טכנית, אך מבנה
המרכז שונה מעט ממקרה למקרה.
המבנה שמציג חזוזגּ/ מתאים בעיקר לארג-
ונים בהם המבנה הארגוני פונקציונלי. בארג-
ונים גדולים, בעלי מבנה יישומי, מרכז המידע
יפעל גם כן במתכונת של מבנה יישומי (ראה
תרשים מס' 2). במרכז המידע יועסקו יועצים
המומחים גם באחד מתחומי הפעילות באר-
גון - מימון ייצור ושיווק. היועצים יטייעו
לאנשי מקצוע מהמחלקות בהקמת יישומים
(בחירת תוכנה מוכנה או פיתוח עצמי).
בארגונים קטנים בעלי מבנה יישומי יועסקו
ישמים כנ"ל במחלקות. הישמים יהיו כפופים
למנהלי המחלקות ויקיימו קשר הדוק עם
הישם הראשי במרכז המידע. בשני המבנים,
הפונקציונלי והיישומי, מרכז המידע פועל
לצד הפונקציות הקיימות במחלקת מ"מ, וב"
פוף למנהל מחלקה זו.
המבנה המורכב, אשר מהווה איחוד של המד
בנים האחרים, הוצע ע"ל שטוו ו1809557
(ראה טואסזסם [2] ע"מ 102) כמבנה ליחידות
מחשב גדולות. גם כאן יתווסף מרכז המידע
כיחידה נפרדת. מרכז המידע יהיה דומה
למבנה המרכז במבנה היישומי, אלא שכאן
מנהל המרכז כפוף למחלקת שירותי המידע
למשתמש (ולא למנהל מחלקת מ"מ). תרשים
מס' 3 מציג את מרכז המידע כחלק ממחלקת
מ"מ בעלת מבנה מורכב.
הקמת מרכז המירע
לפי חוזזג/ יש להקים את מרכז המידע בצו-
רה הדרגתית, כאשר תחילה יאיישו את
המרכז רק מספר עובדים. לאחר ששיטת
העבודה של המרכז תוכר כמוצלחת יחל
המרכז לעבור בהיקף גדול. גודלו הסופי של
מרכז המידע ייקבע לפי גודלו של הארגון
ולפי מידת האינטנסיביות של השימוש במיק"
רו מחשבים,
חוזגוא מזהיר מפני התנגדות שעלולה
להתעורר כלפי מרכז המידע. מנהל מרכז
המידע יסייע למשתמש לפתור בעיות ע"
המצאת פתרון ממוחשב מהיר וזול יותר
מהפתרון שיבולה להציע מחלקת פיתוח
היישומים של יחידת המחשב. למרות הקטנת
הלחץ המוטל על מחלקת פיתוח היישומים,
מנהל יחידה זו עלול להתנגד לפעילות מרבז
המידע בגלל החשש לאובדן כוחו. וז
מפרט סיבות שונות להתנגדות שעלולה
להתעורר (ראה [12] ע"מ 46), אך מסכם
באומרו שמרבית הטענות "מתגמדות'
מנהל
עיבוד הנתונים
מנהל פיתוח
יישומים
(בשיטות המקובלות)
/
/
/
| מנתחי יועצים
מערכות לפיתוח יישומים
פיתוח
(לפי השיטות המקובלות)
תרשים מס' 1: מקומו של מרכז המידע במבנה הארגוני של מחלקת מערכות מידע (לפי זוזג א).
מערכות
מידע
פיתוח
מערכות
עיבוד
נתונים
לייצור.
תרשים מס' 2: מקומו של מרכז המידע במבנה הארגוני של מחלקת מ"מ בעלת מבנה יושומי.
מנהל
מרכז המידע
מומחים טכניים
יעוץ טכני
ותמיכה טכנית
35
4
הפקה וחידה
בלכלית
תפעול
ספריה
מערכות
מידע
משאבים
פנימיים
מימון ירצור
תכנות
מערכות
הפעלה
מנהל
החומרה
|
מידע
שירותי
מנתח
מערכות
ראשי
שיווק
תכניתן פיתוח 0
ראשי יישומים המיה
טכניים
תוכניתנים
תרשים מס' 3: מקומו של מרכז המירע במבנה הארגוני של מחלקת מ"מ בעלת מבנה מורכב.
בהשוואה לתועלת הרבה שיכולה פעילות
מרכז המידע להביא.
תמיכתו של מנהל מחלקת מ"מ בהכנסת מיק"
רו מחשבים לארגון הינה חיונית להצלחת
המשימה. על המנהל להיות פתוח לחידושים
ולעמוד בלחצי ההתנגדות למרכז המידע
(אם קיימים). לפי ויטזט8 מנהל טוב יראה
את תפקידו כמנהל משאבי המידע של האר-
גון, ולא כמנהל מרכז חישובים.
חשוב שפעולתו של מרכז המידע תוכר
כמוצלחת תוך זמן קצר מתחילתה. הדבר
יוכיה שהמיקרו מחשב אינו "סתם צעצוע"
ויהווה תשובה לטענות המועלות נגד הכנסת
מיקרו מחשבים לארגון. יש לבחור בקפרנות
את העובדים הראשונים שיקבלו מיקרו
מחשבים. על העובדים להיות מעונינים בהצ-
לחת הענין שכן עליהם יהיה להשקיע מאמץ
וזמן מעל הרגיל. כראי לאתר עובדים שיש
להם בעיה עסקית קשה הניתנת לפתרון בעזד
רת מיקרו מחשב, כך שהתמורה למאמץ
שיידרש מהעובדים תהיה משתלמת.
לאחר שמנהל מחלקת מ"מ הביר בהצלחת
מרכז המירע וביכולתו לתת תמיכה טובה
למשתמשים ניתן להפיץ את עובדת קיומו
של המרכז בארגון כולו. ניתן להקים מרכז
הדגמה שיציג בפני מנהלים ומשתמשים
דוגמאות "מהחיים" ליישומי מיקרו מחשבים
שהביאו לשיפור עבודת המשתמש. ארגון
בארה"ב בחר לאפשר למנהלים לקבל מיקרו
מחשבים בהשאלה לביתם לתקופת נסיון
מוגבלת, כדי לתת להם הזדמנות להתנסות
בתפעול המכשירים (מחוץ לטווח עיניהן
הבוחנות של המזכירות).
סיכום ומסקנות
מספר האנשים המודעים ל"סודות" עולם
המיחשוב גדל. יותר ויותר עובדים המגיעים
לארגון הם בעלי השכלה (פורמלית או לא
פורמלית) במחשבים. כדאי לארגון לנצל את
הפוטנציאל הטמון במיזוג כישורי העובדים
בתחומי התמחותם עם כישוריהם במחשבים.
עידוד ותמיכה מתאימים יסייעו לעובדים
לממש את יכולתם במהלך עבודתם לתועלת
הארגון.
התעלמות ההנהלה מנושא המי
קרו מחשבים
עלולה להוביל לכניסתם לארגון ב"דלת
האחורית" ובצורה לא מאורגנת. בטווח הא-
רוך עלול להיווצר חוטר תיאום בין המחל-
קות השונות. התועלת המקווה מהמיקרו
מחשבים אכן תושג אם הכנסתם לארגון
תיעשה בצורה מבוקרת, ע"י גוף מרכזי
מקצועי, שיפעל בהתאם לאסטרטגיה ארג"
ונות כוללת. בגלל הצורך להתחשב במאפי-
ינים המיוחדים של מיקרו מחשבים מומלץ
להקים מחלקה נפרדת (מרכז מידע) שתהיה
כפופה למנהל יחידת המחשב. מחלקה זו
תקיים קשר הדוק עם המשתמשים ותספק
להם את העזרה הדרושה.
הכנסת מיקרו מחשבים לארגונים בארץ
נמצאת עדיין בשלבים מוקדמיטי. בארגונים
לא מעטים ניתן למצוא מיקרו מחשבים מפוז"
רים במחלקות השונות, ללא קיום של מסגרת
מקצועית מאורגנת לטיפול בנושא. במספר
ארגונים הקמתו של מרכז מידע נמצאת
בתהליך. לדוגמה, בחברה עתירת טבנולוגיה
בתחום האלקטרוניקה מוקם מרכז מידע
כמחלקה נפרדת הכפופה ישירות למנכ"ל.
ביחידת המחשב של בנק גדול מוקם מרכז
מידע בכפיפות למחלקת השירות למשתמש.
עדיין מוקדם לקבוע באיזו מידה מתקבלת
התועלת הרצויה מהמיקרו מחשבים, ובאיזו
מידה תורם מרכז המידע לקבלת תוצאות
טובות.
ו
ו- הנאמר בפסקה זו מבוסס על שיחות עם אנשי
מקצוע העוסקים בהכנסת מיקרו מחשבים לשלושה
ארגונים גדולים בארץ.
ביבליוגרפיה
-10 .0 .צסאוסח1] 06 .1.8 .הההבתסטם
18 .קהוצ60סזק 3 סז קַחהו60ח53
.0 וצגושט-ע1ט[ .שוטנטטת פפטחוצטם
6 81 טק ]0 1 סרחטק ]א ,6 הפותווט] .6
-0005ז 12812 ,5)חטותחסזנצת6 טוח8ז]הוהות תו פזטו
.+ |חק .4 .סא ,26 [ס/ .חפ
-סזטווח - 1[0ה0ה31 סקז 0 ...5 הסתקצסו[ .7
-חחות פוחטזפץ5 ]0 [החזטס2. .(1 וזגק) מוסוטקוחסס
.0 -קק .1982 טפט ,]חסותטפם
-0זסווח - 0[והסחובז וטס ...5 מסמקצסן] .8
-חגוח צוחט!פץ5 ]0 [המזטס?. .(2 הבק) מסזטקוחסס
.6-9 .קק .1982 ז6סוחטוק56 .]הסוחטפה
הזוס ...1 .080סו03 6הג .8.0 .התפא .9
-14 פיק .5 .סא ,35 01/ , זתטוחטקהתגות 5/5105
.4 עץ)א ,20
1 | אילתה, ס., קשר המיקרו - טוהגז/הוג!א, מעשה
חושב, כרך י"א, מס. 4, אוגוסט 1984, עמי
1.
-8זק0 ץט)טוקותסט 01 |הטוחטפהתה) ..] .פ)וסזסם .2
.8 .סק .4 ..סח1 [[1160-118ח0ז ,פחסוו
6 6חה הסווטסוזוו 16 פַהופַגהגוא .1 ,פוואסזס0 .3
ץז סו ה5ותהקזס סו הו פזטזווקוהס6סזסותו וס
5 ,ץווצזסטותט צוצ4 1 ,1תסמוטקהחגות ]0
(זסקהק 66ח115סוקחט חא/)
,ח0ו1 10 66חהוחזס]זסק 0זה 50/0 .8 .0|ע0 .4
.8 .כ ,1984 עְזהטז60/ ,טוע
מכתבי קוראים
לכבוד
הבהלת אללא
ת.ד.13009
ירושלים 91130
ת"א,12.2.85
מוב -089/2
בתטובה למכתבכם מיוט 9.1.84 נלתנו על *די הנחלות לשלם
את ח-ן דמ? הבר לשנת 84/85 בסך -.84,400 שקל.
יחד עם זאת, הנני מבקט להביא את מורת רוחי מפעילות האלגוד
המצטין בשגרה, בהצהרות שלא מתקימות תטיד ובעיקר בחוסר תחושה
שלחבר האגוד יש בכלל מה לומר, להשפיע או לקבל שרותים בעלל
משמעות.
פעילות האגוד הופכת להיות ממוסחרת ואבדה לו התכונה טל
ספונטניות ותם.
למרות שענף המחשבים עובר תמורות ללא היכר בתדירות עצומה
וחסרת תקדיט בענפים אהרים הרל האיגוד לא שינה את מהותו, כהוא
זה, מיום הווסדו.
שלטת הבחירות למועצת האלגוד הצמיהה תופעות שללליות לרוב, שלא
אעמוה עליהם כאן.
מוועוררון. גם טאלת פעילוווט באגוּז של הנבוריט האש ופקידט לפעול
או רק לשאת בתוארלט.
בטאזן האלגוד משעמם ובעת העלון בו יש הרגשה שקיומו הוא אילוץ
שאין ברירה אלא להשלים עמו.
אי לכך הגיע העת (באלחור רב) שההנהלה.הנובחיף. תגרום למפנה
המחחיב ברוח הזמן. אלן לדעתי, הצדקה להמשך קיוס האגוד בצורתו
הנוכחית.
אני מבקש לפרסם פנלה זו ב'מעטה חושב".
טנכ''ל
כור מחשבים בע"מ תל-אביב 67211 רו יצחק שרה 28 תרר גגגכב טלפה 2ו2357 -------
7-7 -------ִ'-ר-ר--ר---------------
0 כהן 6 במרץ 1985
ו
עורך ראשל סמ:- שב/ 225
הרשה ל? להביע בפניך את הערכתל על גליון פבר' 85 של מעשה חושב.
לדעתי הגיע הירחון במהדורה זו לרמה מקצועית גבוהה והוא עומד בראש העתונות
המקצועית הקלימת כלום בלשראל בשטח המחשבים.
מצאתי עניין רב במאמרים שהופלעו בעתון וברצוני לציין כל הבתירה היתה
מוצלחת בלותר, במיוחד לאור העובדה -טהמגוון הרחב של מאמרלם העומדים לרשותכם
הוא עצום והבחירה מתוכם הלא קשה בלותר.
אני מקווה כי גם בעתיד יגיע ירחון איל"א לרמה כה גבוהה.
, 7 רכ ה,
ילורם
מנהל אגף השווק והפעילות הבלנלאומית
טוכם כוכנולוגיה מתקדמת בעיימ
048666 156880108 6
-1טקוחסס 266/0660017211260ו1גזזח00) ...1.1 בפחוא .10
-טקב הבוח חב פחסוזגזט6וצחטס |[4חסוזה2וההקזס :פַחוּ
| ,בשטירוטב עחוזטקוחסש 46"(1/ .צחסוזקס והשות
.49 .סק .1983 זססותסט0כ] .4 .סא .15
.חסוה65]6וח שסהגוחזטוזט] ,.] .זסזפטה6תגוא .11
-קק .1983 זטלותסןק56 .זחטותטפשבחגות זסונוקותס6
6
זגוסח]ואי זחסוחקט!טי06 חסווכסו!קק4 ..1 .הוהגוא .12
.5 .קק ,1982 .תנזזה)/ בסוח23 .קחוותתתגזקסזיק
.25
-טקוחסטסזטווח ]0 [סזזחסט פהוחנטזתוב!א ..2) בפזזסק .13
-סשהתבוח פוחט!5ץ5 ]0 [אתזט10. .פחסוזבּ[|ופתו זסו
4 .קק .1984 ת6זב1א ,3 .סא .35 |ס' .]תטתז
,ח0ןז33ת123/3 .סזסוחז ע|סת0! שווד ...7 .קהטסץ .14
4 .ככ .1984 1 [וזק ה
יז' בניסן תשמ"ה
8 באפריל 1985
לכבוד
מר ק. ארידור
מנכ"ל, כור מחשבים בע"מ
רחוב יצחק שרה 28
תל-אביב. 67212
שלום מר ארידור,
הנידון: מכתבך מנ - 089/2 מיום 12.2.85
זה זמן מה שאני מתלבט באשר לכתיבת
תשובה הולמת למכתבך הנ"ל. הייתי מעוניין
מאד לענות לך בפירוט לנקודות, אשר מתוך
מכתבך ברור כי הן מטרידות אותך. אולם
לצערי, אין במכתבך התייחסויות מפורטות
לנושאים ספציפיים, אלא משפטים כוללניים,
אשר עליהם אפשר רק לענות בתגובה מסוג
"מסכים" או "לא מסכים". אפשרות אחרת
היא לפרוש בפניך את היקף הפעולות של
איל"א בשנים האחרונות, את השיקולים
שהיו מאחורי ההחלטות, את המסגרות
המקצועיות הרבות שנבנו בתקופה האח-
רונה, ועוד. אולם אין היקף של מכתב המס-
גרת המתאימה לעשות זאת. נראה לי שדו"ח
סיכום השנה האחרונה, שיוכן בקרוב ע"י
ההנהלה ויופץ לחברי האיגוד, יהווה תשובה
מפורטת.
הוא יביא בפניך, כבפני כל חברי האיגוד, את
המאמצים שהושקעו וההישגים שהושגו ע"י
איל"א בשנה זו.
מאחר שאיל"א הוא איגוד של החברים בו,
וממלאי התפקידים השונים הם נבחרי הצי-
בור החברים, הרשה לי להזמינך להתנדב
לפעילות ולתרום להשגת מטרות שלהערכתך
חשוב להשיגן.
בברכה,
דר' מיכה חנני
יו"ר ההנהלה
ננתב את המוצר דרך תחנות העבודה
שבהן הוא מעובד אצלך.
נתכנן את העומטים על תחנות
העבודה במפעלך.
יומיב יו
נתרדע על סטיות וחריגים.
נתכנן את דרישות החומרים לתחנות
הייצור השונות.
ב ד ביף .ב וו
ופי ו רפ ב רן
. ובנושאום הנלווום -*
"שאו אפשר בלעדיהםיי
ננהל את עצי המוצר.
יי
נרכז את העלוזות בפועל (תמחיר)
תשווה אותן לתחשיבי העלות.
ב את המלאים (חומרי גלם,
בתהליך מוצרים מוגמרים, חומרי
עזר) גם בערכים חאליים במט"ח,
נתכנן הזמנות רכש ונעקוב אחריהן.
ננהל ההזמנות של לקוחותיך ונעקוב
אחריהן.
5 (מנהלית) בשווק ובמכירות
, כולל הוצאת חשבונר
חובות לגביה. א
ראה עד כמה מערכת ו- וו מאפשרת לנולעזור לך... >
באולם הייצור עצמו כשתשמע באיזו עלות תוכל ליהנות
מכל אלה, בודאי תופתע לטובה,
מה עוד שאנו מציעים לך פתרון כולל
ו כ
1 ו
אחת: .6.8.א.
וו-65או
6 א
'. א. מ'טווך ובניו בע"ח
מסדי נתונים
. וח תס/, מעבדת המחקר של .1א.1.8, סן"חוזה, קלופורנוה
שולוב מוקרו מחשבים
במערכות מידע מבוזרות
ותוכנה הנדרשים ממערכות גבוהות-זמינות. טווח הדיון
מוגבל לאותן מערכות המיושמות במסדי נתונים. יישומי
מסדי נתונים דורשים מסלולים רבים מהמעבד אל התקליטים -
עובדה המציבה קשיים בתכנון ארכיטקטורת המערכת ובהנדסתה.
יתר-על-כן, הם משלבים נושאי תוכנה המחייבים בקרה בו-זמנית.
התאוששות מנפילת מערכת וניהול תנועות.
בסביבה עסקית אופיינית של עיבוד נתונים, הודעה המועברת ממש-
תמש ל"מסוף" גורמת לשליפת תכנית יישומית. התכנית היישומית
מתקשרת למנהל התנועות על מנת לקבל אות התחלה ואות סיום
(זסטה זס וותוחס6) עבור התנועה. ברגע שאותחלֶה תנועה, מתקשרת
התכנית היישומית, בצורה שוטפת, עם מנהל מסד הנתונים על מנת
לאחזר ולעדכן רשומות במסד.
רב מאמר זה אנו בוחנים את האספקטים העיקריים של חומרה
תנועה הינה אוסף של פקודות קריאה וכתיבה המתבצעות מול מסד
נתונים והמוגדרת כיחידה. כשמושלמת תנועה, הופכת השפעתה על
רשומות במסד הנתונים לקבועה: אחרת לא נשאר זכר מהתערבותה
במסד הנתונים. על מנת לתמוך ברעיון התנועה משמרים ב-1.06
תמונת מצב של "לפני" ו"אחרי" העדכון כך שניתן יהיה לבצע את
התנועה מחדש או לבטל את השפעתה, במקרה של נפילה. הפרוטו-
קול אָס.1 410080 6ווזאו משמש לעיתים קרובות להבטיח שתמונת
המצב עברה לתקליט לפני שרשומות מסד הנתונים המעודכנות
נכתבות אליו.
הדרישה הבסיסית ביותר ביצירת מערכת בדרגת זמינות גבוהה
ליישומים במסדי נתונים הינה כפילות רכיבי החומרה והתוכנה
העיקריים. בכל מקרה, נדרשים מינימום שני מעבדים. חייבים גם
להיות שני מסלולי תקשורת בין המעבדים ורצויים לפחות שני
מסלולים בין המעבדים לבין מסד הנתונים. כלומר, שתי תת-מערכות
0 המכילות ערוץ (מעבד 1/0), בקר וכונני תקליטים. בקרי התקלי-
טים חייבים להיות מרובי-כניסות (וזטט -גו!וח), כך שניתן יהיה
לחברם ליותר מאשר מעבד אחד.
מצד התוכנה, חייבת המערכת לכלול 5 רכיבים חיוניים: (1) תת-
מערכת לרשת תקשורת. (2) תת-מערכת לתקשורת נתונים. (3)
מנהל מסד נתונים (או מערכת קבצים). (4) מנהל תנועות. (5)
מערכת הפעלה.
תת המערכת לרשת תקשורת צריכה לתמוך בתקשורת בין-תהליכית
המתבצעת באשכול של מעבדים המפולגים מקומית. אם המערכת
גבוהת-הזמינות מהווה צומת ברשת המבוזרת גיאוגרפית, חייבת תת
המערכת לתקשורת לתמוך גם בתקשורת הבין-צמתית.
תת מערכת תקשורת הנתונים מטפלת במסוף, הקולט את תשדורות
המשתמש, פונה לתכניות היישומיות ומשגר את התוצאות הנקלטות
ממנהל מסד הנתונים/ממנהל התנועות.
מנהל מסד הנתונים חייב לתמוך בשתי הפונקציות הבסיסיות של
בקרה בו-זמנית והתאוששות. כלומר, הוא חייב להבטיח את עקביו-
תו של מסד הנתונים למרות פקודות הקריאה והכתיבה המועברות
יי ו 0
תורגם מתוך 1984 ה6זג1א פצטשזט5 שחווטוק מוט)
למסד ע"י התנועות הרבות המתרחשות בו-זמנית. טכניקות. כגון
נעילה והטבעת זמן, פותחו ונלמדו היטב לצורך מטרה זו.
מנהל התנועות/מסד הנתונים חייב להבטיח שעקביות המסד אינה
כפופה לפשרות כתוצאה מנפילות המערכת או מתנועות שגויות
הנגרמות עקב טעויות תוכנה. במיוחד הוא חייב להתאושש מנפילות
תוכנה ומתקלות תנועה, המשחיתות את תכולת הזכרון הראשי
בלבך, והן מנפילות חומרה העלולות לסכן את תכולת התקליטים. על
מנת להתאושש מתקלות תוכנה, מנוצלים קבצי ה-1.06 של "לפני"
"ואחרי". כדי לשקם תקלות חומרה, נשענת המערכת על נוהל שכפול
מחזורי בו מועברים נתוני המסד לשטחי גיבוי.
מערכת ההפעלה נדרשת לא רק להריץ את שאר רכיבי התוכנה,
אלא גם לבדוק את מרבית טעויות התוכנה/חומרה מדרג נמוך.
שעלולות להתרחש. מרבית מערכות המחשבים נסמכות על בדיקות
בתכנית (פסיקות) ובדיקות מכונה כדי לעלות על סוג זה של תקלות.
בדיקות בתכנית משמשות לגילוי חריגים ומאורעות המתרחשים
בזמן ביצוע התכנית. בין החריגים ניתן למצוא מפרט לא-מתאים
ושימוש מסולף בפקודות או בנתונים, לדוגמה, גלישה אריתמטית
מעבר לשני החסמים או גישה לא מורשית לתחום כתובות מוגן.
בדיקות מכונה משמשות לדווח על תקלות במכונה כגון שגיאות
בזכרון, טעויות 1/0 ופסיקות חסרות. החומרה מספקת נתונים
המסייעים למערכת ההפעלה לקבוע את מיקום התקלה ואת מידת
הנזק הנגרם בעטיה.
מרבית המערכות תוכננו כך שיעמדו בתקלת חומרה/תוכנה בודדת.
אם על המערכת לפעול ברציפות, היא חייבת להבטיח את זמינותה
גם תוך כדי התרחשות תקלות רבות בו-זמנית ברכיבי התוכנה/
חומרה, בזמן ביצוע שינויים מקוונים ברכיבים כאלה ובזמן ארגון
מחדש של מסד הנתונים. כדי לתמוך בכל טווח הדרישות לזמינות
גבוהה, חייבת מערכת ההפעלה לכלול תת-מערכת תוכנה המסוגלת
לנהל את כל רכיבי החומרה והתוכנה במערכת. תת-מערכת תוכנה
כזו תקלוט את דוחות השגיאות מרכיבי המערכת ואת הדרישות
לתצורה חדשה ממפעיל המערכת. היא תנתח את סטטוס המשאבים
אותם היא מנהלת ותחשב את התצורה האופטימלית של המערכת,
הן כתגובה לתקלות בו"זמניות רבות של רכיבים והן מדרישות לאיזון
העומס במערכת. לבסוף, היא תאבחן סוג כזה של תקלות, אותן לא
הצליחו לסווג שאר רכיבי המערכת.
המערכות המתוארות להלן נחשבות לעיתים קרובות למערכות
בעלות דרגת זמינות גבוהה, והן משמשות כדוגמאות לארכיטקטו-
רות ותחבולות שונות המודגשות במהלך המאמר. מספר מסוים של
מערכות אלו אינו עומד, לפי דעתי, בקריטריונים המסווגים מערכת
כגבוהת-זמינות, גם הם נידונים במאמר.
חברת המחשבים 106 הצליחה משך מספר שנים לשווק מערכות
מחשבים חסינות תקלות אשר סוככו על המשתמש והגנו עליו מפני
סוגים שונים של תקלות ברכיבי התוכנה והחומרה. חברות אחרות
שנכנסו לשוק זה כוללות את פוחטו5ץ5 ההפסזטג .000%0168 זטזטקותט)
*זט)טקותסי) טצקאתץ5 .אטזוחצ5 .4וסטף50 בפוחט]%ץ5 זפטקט/
פחט51צ5 ותהזט[ט1 , זטוטקוחס-) ואזרות. מבין אלו .6005016 זטזטק וס )
8 תהטטזטא/ ר"טפְקְגּחץ5 התמקדו בעיבוד תנועות, וחטז9ע5 ופטקטג
>8
התרכזה בבקרת תהליך תעשייתי ומסחרי. .
מספר חברות אחרות התמקדו בנושאי אמינות וזמינות: ו
משווקת שרת קבצים לרשת מקומית הנקרא (חזוח00; מערכת הקב
צה באשכולות, ]11-4.8%]א, שפותחה ע"י 6686 |3ז6ה6) מספקת
שירותי שיתוף זמנים בין כל משתמשי רשת המיתוג הטלפונית שלה;
רה"ע9611" קהוזטקוחס) 6טוטפוזזפוכ שפותח ע"י 408 ]0 83%
ממכן את פעולות הכספרים ואת הטיפול בחשבונות.
נוסף לכך, הפרויקט 511 5%1, של סוף שנות ה-70 לבקרה אווירית,
העלה את מוצרי 8ח906ץ5 טפט על המפה. א806ז86 !80 ךְ
חגוחא6ן (א88) פיתחו את מערכת ה-1(8181(5 1? לשימוש במעבדי
תקשורת ברמת אמינות גבוהה ברשתות דא 482; ובשנות ה-60
פיתחה 787 את ₪8 מס. 1 [₪%87 מס. 2 (פתומו5 6חסזוסטום
ח516ע5) לשירותי מרכזיות הטלפון.
כ חשו5ץ5, מערכת מבוזרת לעיבוד תנועות, נוצרה באב-טיפוס
בחברת ₪660 1א18 בסן-חוזה, כשזמינותה והגידול המודולרי
שלה מהווים את מאפייניה העיקריים. קיימים עוד מספר מחקרים
בחברה זו הבוחנים את נושאי הזמינות והביצועים בכפיפות למבני
תוכנה/חומרה מגוונים.
בהתחשב בעובדה שנושאים כגון: בקרה בו-זמנית, התאוששות,
מודל התנועה ורשת תקשורת, נותחו בצורה מעמיקה במאמרים
אחרים, לא יזכו אספקטים אלו של מערכות גבוהות-זמינות לטיפול
מפורט. יתרה מזאת, מקובל שמשאבים ארציים כאלו, כגון: מערכת
טלפונים מושבתת, שימוש לא זהיר בתפעול מחשבים וחוסר בקודי
מגננה והדרך בה מערכת ההפעלה מגיבה לתקלות אותן היא מגלה,
עלולים להגביל את זמינותה של המערכת. למרות חשיבותם של
אספקטים אלו, אין הם נכללים במאמר זה.
סיווג בהתאם למכונה וארגון הזכרון
הינן בחירת המכונה והארגון הפיזיקאלי של הזכרון.
הדיון אודות יתרונותיהם וחסרונותיהם של מערבי מכ-
ונות אופייניות ונפחי זברון נגזר ממאמרו של זטפוצזך (1983). שתי
טכניקות מקובלות בארגון מערך מרובה-מעבדים הינן: הקשר הרופף
והקשר ההדוק. במערכות הקשר ההדוק, מחלקים ביניהם שניים או
יותר מעבדים את הזכרון הראשי והתקליטים, בדרך-כלל באמצעות
ממתג, ומבצעים עותק אחד של מערכת ההפעלה הנותרת בזכרון
הראשי המשותף. זכרון מטמון (עוסוחסוח 63006) מקומי קשור לכל
אחד מהמעברים על מנת להאיץ את מהירות הגישה. במערכות
הקשר הרופף אין לכל מעבר זכרון מטמון מקומי בלבד, אלא גם
זברון ראשי משלו והוא יכול לחלק או לא לחלק תקליטים עם שאר
המעבדים. כל מעבד מבצע את עותק מערכת ההפעלה מתוך הזכרון
הראשי שלו. קיימות מספר דרכים ליצור קשר רופף בין מעבדים,
כולל מבני אפיק (80/5) משותף, מתגי צומת, עורקי נל"ן (נקודה
לנקודה) כגון מתאמים ערוץ לערוץ וזכרונות משותפים גלובאליים,
כמו ב"ווזס.
יו תי ההחלטות הבסיסיות ביצירת מערכת מרובת-מעבדים
מערכות מרובות-מעבדים מסוג הקשר ההדוק, בגון מערכת ה-
1 + א 56ק3חל5 רד-18105ה (.זק של אפפ, מציעות יתרונות פוטנציאל-
יים חשובים. הראשון, הם מציגים בטבעיות תדמית של מערכת
יחידה, משום שהמעבדים המרובים מבצעים עותק אחר של מערכת
ההפעלה ותור משימות משותף. השני, המעבדים אינם זקוקים
לתקשורת באמצעות הודעות פנימיות על כל התְקורָה הכרוכה
בהפעלתם. אולם, לעיתים נגרע יתרון ביצועי זה ע"י בעיות מסוימות
המאולצות בארכיטקטורה זו. ראשית, קיים "מאבק" בין המעברים
על השימוש בזברון המשותף וביתר המשאבים המשותפים. חובה
להפחית זאת בדרך בלשהי, במיוחר אם עלות/תועלת המערכת
צריכה להישמר, גם אם מצרפים לה מעבדים נוספים. שנית, חייבת
להיות תמיכה בטכניקות מסובכות על מנת להבטיח עדבון זכרון
בל מעבד.
יים אלו קיימת בעית זמינות במעבדים מרובים
בל המעבדים מריצים אותה מערכת הפעלה
י משותף, ומכאן, כשנפגמת מערכת ההפעלה או כשזב-
אש :
ה המשותף נופל, יש לאתחל מחדש את כל המערכת.
ל מתוכננות לרוץ במערכות מרובות"מעבדים
בות יישומים ה
ו ההדוק חייבות להיות מאותחלות במהירות רבה כדי
יח זמינות כללית גבוהה.
טי
%- שקיימות שתי טכניקות לארגון מעבדים רבים, כן קיימות שתי
דרכים לארגן תקליטים ובפועל יוצא את מסר הנתונים. האחת הינה
להקצות סט תקליטים למעבד אחד ולאפשר נגישות לנתונים המאוח-
סנים בהם רק דרך אותו מעבד; האחרת גורסת שיתוף כל המעבדים
בבל התקליטים. שתי הטכניקות של ארגון מעבדים מרובים ושתי
טכניקות ארגון התקליטים יוצרות ארבעה מבני מערכת מוגדרים.
ארגון מרובה מעבדים בשיטת הקשר ההדוק עם ארגון משותף של
מסד הנתונים יוצר מבנה מערכת הנקרא מערכת הדוקה בעלת מסד
נתונים משותף. ארגון מרובה מעבדים בשיטת הקשר הרופף יוצר
שלושה מבני מערכת נוספים. כשמסד נתונים מפוצל ל"א חלקים וכל
חלק מאוחסן בסט אחד של תקליטים המוקצה לאחד מתוך א
מעברים, נוצר מבנה מערכת הנקרא ריבוי מעבדים בקשר רופף בעל
מסד נתונים מפוצל. כשכל אחד מתוך א המעבדים מסוגל לגשת
ישירות לכל מסד נתונים, המאוחסן בסט אחד של תקליטים, נקרא
מבנה המערכת: ריבוי מעבדים בקשר רופף בעל מסד נתונים משותף.
כשמסד הנתונים כולו משוכפל בכל סט של תקליטים הקשור לכל
אחד מ"א המעבדים, וכל מעבד מחשב את אותה בקשת משתמש
במקביל, מתקבל מבנה מערכת הנקרא ריבוי מעבדים בקשר רופף
בעל יתירוּת בכושר החישוב.
המטמון של
נוסף לשיקולים ביצוע
בשיטת הקשר ההדוק.
מערכת האליפסק של 600ה18, 4000 תסופץ5 של חשקגזטה
ה6ופץ5 27006398 פטסטהמהס0 של 8808:ו5, אב הטיפוס של
2 עפ מבית 1א18 (וממשיכו - פרויקט ה-06ג4911/ עְוחפודן
וח6ופץ5), התקן החישוב המבוזר של 4070 ]0 80% וה607זסו5
%זסאו6א! 1101100ח00) הזגזפסזק של 37% הינן דוגמאות למערכות
מרובות-מעבדים בקשר רופף בעלות מסדי נתונים מפוצלים.
בארכיטקטורה זו שוכן מנהל מסד הנתונים בכל אחד מהמעבדים
ומנהל את קטע המסד המוקצה לאותו מעבד. כל דרישת משתמש
(תנועה) הדורשת נגישות לאחד או יותר ממגזרי מסד הנתונים
מסופקת ע"י תקשורת הודעות בין מנהלי מסד הנתונים האחראים על
אותם מגזרים. תקורת התקשורת הנה המגרעת היחידה המשמעו-
תית של מערכת בקשר רופף בעלת מסד נתונים מפוצל. ניתן להבחין
בשני אספקטים בתקורת תקשורת בין תהליכית זו: האחד שיגור
ההודעות וקליטתם; והאחר נובע מתהליך עיבוד המבוסס על פרוטו-
קול ביצוע מבוזר, המבטיח שמסר הנתונים, המבוזר על פני המעב-
דים, נותר במצב כללי עקבי כשהתנועה מושלמת או מופסקת.
וריאציה של פרוטוקול ביצוע דו-שלבי המתוארת ע"י 019 מנוצלת
לביצוע או להפסקת תנועה מבוזרת. אחד ממנהלי התנועות
המשתתפים משמש כמתאם ביצוע. בשלב 1, שולח מתאם הביצוע
הודעת "היכון לביצוע" לכל שאר המשתתפים. המשתתפים משיבים
ב"כן" או "לאיי ונכנסים לשלב 2. אם קולט המתאם "כן" מכל
המשתתפים, הוא משגר הודעת "בצע" לכולם. אם מישהו עונה
ב"לא", שולח המתאם הודעת "חדל" לכל המשתתפים. משך השלב
הראשון שומרים המשתתפים על זכותם ל"נטוש" את התנועה חדי
צדדית. אולם, ברגע שנכנסו לשלב 2, נשללת מהם זכות חד"צרדית
זו; הם חייבים לציית ולמלא את החלטות מתאם הביצוע.
מערכות מרובות מעבדים בקשר רופף בעלות ארכיטקטורה של מסר
נתונים משותף, כגון פוגע5 סוה זפופטו) ]זז אמ וא של זסאוסט ,0
550 של 60050165 זטוגוקוחס ופרויקט המחקר אמסא של
וא8ן, מציעות זמינות גבוהה יותר מאשר מערכת מרובת-מעבדים
בקשר הדוק, משום שמערכת ההפעלה אינה משותפת לבל המעב"
חן אחד הינו בכך שמפעילי המערכת ומתכנתיה חייבים
להתמודר עם עותקים רבים של מערכת ההפעלה. יתרון רציני אחר
של ארכיטקטורה זו על פני מערכת מרובת-מעבדים בקשר רופף
בעלת מסד נתונים מפוצל, הינו במניעת הבעיה הקשה של ההחלטה
איזה מגזר ממסד הנתונים יוקצה לבל אחד מתקליטי המעבדים. ניתן
להוסיף מעבדים למערכת ללא צורך בפיצול מחודש של מסד חנת-
ונים וכך להוסיף כונני תקליטים חדשים ללא צורך להיות מוטרדים
לאיזה מעבד ישתייכו.
אולם, התגוששות בזירת התקליטים המשותפים מהווה בעיה
פוטנציאלית, עקב הנעת זרוע כל תקליט למיקום אקראי. יתרזעל-כן,
אלגוריתמים לתיאום הנעילה הגלובלית ולאיסוף עדכוני מסד הנת-
ונים חייבים להיות מתוכננים בקפידה. טכניקת נעילה גלובלית, אשר
בה כל מנהלי מסד הנתונים חייבים לרכוש ולשחרר נעילות באמצ-
עות מנהל נעילה גלובלי יחיד, תגרור עלוה חדה בתקורת התקשורת
ותיצור צואר בקבוק הן מבחינת ביצועים והן מבחינת זמינות.
מערכות מרובות מעבדים בקשר רופף בשיטת היתירות בחישוב,
בגון שָרת הקבצים [א11א0₪ של אטזוחעפ ן-51"1 של 581 (כמו גם
ה"זטווטזוהס6 886 של 1 .59 פוופוא), משיגות סבילות
לתקלות בתוצאה מהעובדה שיש יותר ממטלה אחת הדורשת ביצו-
עו של אותו חישוב ואח"כ מתרחשת השוואת תוצאות. ביישומים
כמו בקרת חלליות ובקרת תהליך בתחנות כוח גרעיניות, חשיבותם
של חישובים נכונים הינה קריטית יותר מאשר ביישומים אופייניים
של מסדי נתונים. יתר-על-כן, החישובים מוגדרים היטב והתוצאות
ידועות, לעיתים קרובות, מראש. ביישומים כגון אלו, הגיוני לשבץ
מעבדים רבים המבצעים את אותו חישוב במטרה לגלות (ולעיתים
אף לתקן) תוצאות סותרות. אולם ביישומים של מעבדי תמלילים או
עיבוד תנועות אין גישה זו רצויה.
ביישומים הדורשים זמן חישוב ארוך ו/או נגישויות רבות לתקליטים,
יש נטיה להכניס יותר בדיקות תכנית ובדיקות מכונה על מנת לגלות
תקלות מדרג נמוך וליצור פסקי זמן וקידוד מגן לגילויין של תקלות
מדרגים גבוהים.
קריטריונים אינטואיטיביים לזמינות
גבוהה
הכוללת של מערכת ניתנת להגדרה אינטואיטיבית כיחס בין
הזמן בו יכולים המשתמש והיישומים לגשת בפועל לכל מסר
הנתונים לבין הזמן בו דורשים המשתמש והיישומים נגישות למסד
הנתונים. לדוגמה, אם המשתמשים דורשים שהמערכת תהיה לרשו-
תם 8 שעות ביום והמערכת עומדת לרשותם בפועל רק 6 שעות
מתוך ה-8, תהא זמינות המערכת 6/8=0.75 בפרק זמן של 8 שעות.
קשה יותר להגדיר במדויק מדידה יחידה של זמינות. ראשית, אין זה
ברור כלל ועיקר כיצד ניתן להגדיר את "משך המשימה" של המע-
רכת. ביישומי בקרת חלליות מוגדר משך המשימה בצורה ברורח:
כל עוד החללית נעה במסלולה, חייבת המערכת להיות זמינה 24
שעות ביום. אולם, ביישומים של עיבוד נתונים עסקי יבול משך
המשימה להתארך עד כדי מספר שנים. באיזו נקודה במהלך חיי
המערכת, ועד מתי, עלינו למדוד זמינות? משך חודש שרירותי אחד,
שנה לאחר התקנת המערכת?
שנית, האם על כל מסד הנתונים להיות זמין לנגישות מצר משתמ-
שים מורשים משך כל זמן הפעולה? לדוגמה, כשמגזר יחיר של מסד
נתונים הופך להיות בלתי-נגיש בארכיטקטורה מרובת-מעבדים
בקשר רופף, בעלת מסד נתונים מפוצל, ניתן לטעון שהמערכת אינה
זמינה יותר. אולם, פלוני יכול לנקוט גישה מעודרת יותר ולטעון
שהמערכת עדיין זמינה במידה גבוהה, משום שלמשתמשים מתאפ-
שרת עדיין זמינות ליתר חלקי מסד הנתונים והם מסוגלים לבצע
עבודתם ביעילות.
בצורה דומה, בסביבה מבוזרת גיאוגרפית, אין זה ברור היכן לשרטט
את קו הזמינות. לדוגמה, כשצומת במערכת איגה יכולה להתקשר
עם צומת אחרת ובעקבות זאת אינה יכולה לגשת לנתונים הנמצאים
בבעלותה ובניהולה של הצומת האחרת.
ספקים מעטים בלבר של המערכות בהן אנו דנים מספקים נתוני
זמינות לשימוש הציבור. די בכך אם נאמר, או אף נגדיר, שמערכת
כ עת עלינו להגדיר את משמעות המושג זמינות. זמינותה
בררגת זמינות גבוהה הינה מערכת בעלת 99% או יותר של זמינות
כללית.
אנו משתמשיט בקריטריונים הבאים על מנת לסווג מערכת ביישומי
מסד נתונים כבעלת זמינות גבוהה. שלושת הראשונים משקפים
חומרה והם מספקים את הרציונאל להכללתן או לאי-הכללתן של
מערכות מסוימות במאמר זה. שני האחרונים הינם קריטריוני תובנה,
המסופקים ע"י מספר קטן ביותר של מערכות אשר נזכרות פה לשם
הבהרת שיקולים עתידיים:
(1) המערכת חייבת לתמוך בעיבוד תנועות או במתן שירותי קביצה
(זטצזטפ במיוחד בקרה בו-זמנית וטכניקות התאוששות, על מנת
להבטיח את עקביותו של מסד הנתונים. מערכת מבוזרת חייבת
לתמוך בפרוטוקול ביצוע ביזורי על מנת להבטיח את העקביות
הגלובלית של מסד הנתונים.
5 של א88, תכנון 5101 ע"י 581, מערכת ה--זוחט) %6גג
זט|וט המשווקת ע"י .106 פתוטופצ5 ופטפט ר₪557 מס.1 ו₪557 מס. 2
מבית 4187 אינן עונות על קריטריון זה ולא ינותחו בהרחבה בפרק
הסקירה במאמר זה.
(2) המערכת חייבת לתמוך בתהליך גיבוי אוטומטי המעביר את נטל
העבודה למגָבה ברגע שהתהליך הראשי נפגם. קריטריון זה מוציא
מכלל חשבון מערכות המסתמכות על החלפה ידנית של מעבדים
פגומים על מנת לעמוד בפני תקלה בודדת,
הבעיה בגישת ההחלפה הידנית הינה: (1) האחריות לגילוי התקלה
נופלת לעיתים תכופות על המשתמשים או על המפעילים, ו-(2) צריך
להתבצע ופ 0010
מערכת שיבוץ המושבים ברכבת, 485/א, הנהוגה ברכבת הלאומית
ביפן, מערכת מרובת-מעבדים בקשר רופף בעלת מסד נתונים מפוצל,
אינה תומכת בגישת תהליכי הגיבוי בזמן נוכחי. מכאן, כשהמעבד
המנהל מגזר אחד של מסד הנתונים נופל, אין אפשרות גישה למגזר
מסר הנתונים ער אשר מנהל המסד אשר לו שייך המגזר מפעילו
מחדש. מערכת זו אינה זוכה לטיפול נרחב כאן.
ה-15א1 (וח6ו5ע5 והטוחספההה!א הסווההוזט!ה1) של 1א18, הכוללת שיתוף
נתונים, הינה מערכת מרובת מעבדים בקשר רופף, בעלת מסד נתונים
משותף, הכוללת מערכת 18//5א1 בשני מעבדים שונים אשר כל אחר
מהם מסוגל לגשת למסד הנתונים בתקליטים המשותפים. כש-
5/5 אחד נופל, מאבדים מסופיו את יכולת הגישה למסד הנתונים
עד אשר אלו מופעלים מחדש ואילו יתרת ה-15//5א1 אינה מורעת
לתנועות בתהליך המתבצעות בחלק המערכת שנפל, ומכאן שאינה
יכולה לבטלם (וזטטג) או לסיימן. לא נחשיב מערכת זו כגבוהת-
זמינות.
המערכת של 51410 אינה תומכת, נכון לעכשיו, בגישת הגיבוי, אולם
בהתחשב בטווח הסבילות הרחב לתקלות ויכולתה לבצע ארגון
מחדש, בהיותה מקוונת, היא מסווגת כמערכת בעלת דרגת זמינות
גבוהה.
(5) המערכת חייבת להמשיך לפעול גם אם התרחשה תקלה בודרת
ברכיביה העיקריים, כמו המעבד, ערוץ ה"סי1, בקר ה-0/, כונני
התקליטים ותווך התקשורת הבין-מעבדי. במיוחד, תקלה בודרת לא
תשבית חלק כלשהו ממטד הנתונים מעבר לזמן התאוששות סביר,
זמן התאוששות סביר יכול להיות דקה אחת עבור מערכות מיני
ומיקרו-מעבדים ואף 10 דקות עבור מחשב-על, עקב המספר הרב של
מסופים ויישומים המנוהלים ע"י מחשב העל.
קריטריון זה אינו שולל את התהוותה של תקלה מקומית; חרף זאת,
כשמתרחשת תקלה כזו על המערכת לדאוג שהיא לא תגרום לירידה
בזמינות כלל המערכת.
לרוגמה, למערכת ה"1+ שִפְפע5 נקודת בכשל בודדת במערך הזב-
רון הראשי המשותף שלה, אולם הוא מתוכנן כך שיתאושש במהרה
ויספק דרגת זמינות כללית גבוהה. ל" טועפ נקודת כשל בודרת
במתג האלקטרוני המחבר זוג מעבדים עם תקליטים משותפים ומסו-
פים, אולם ההסתברות לתקלה במתג כזה נמוכה מאוד ולכך סיכוי
נמוך לפגיעה חמורה בזמינות הכללית של המערכת.
(4) על המערכת לתמוך באינטגרציה מקוונת של רכיבי חומרה/
ספק כוח
בקרת אפיק
יעמ
זכרון
ערוץ 1/0
תוכנה מתוקנים או חדשים. יתרה מזאת, במקרה של מסר נתונים
מפוצל, על המערכת לתמוך ב"נדידה" מקוונת של המסר מתקליט
אחר למשנהו.
(5) תכונות נוספות מיועדות להפיכת התקלות לשקופות בעיני המש-
תמש. אחת מהן הינה היכולת להתחיל מחדש תנועות בתהליך
בצורה אוטומטית לאחר התרחשות תקלה במערכת. ניתן לממשה
ע"י הוראה לתת-המערכת לתקשורת לאסוף את התנועות על גבי
תקליט. אחרת מיועדת לתת המערכת הבין-מעבדית האחראית
לתקשורת כך שתנתב מחדש הודעות שיועדו במקורן לתהליך פגום
ישירות אל הגיבוי. אם נזכור את העובדה שתנועה במערכת עיבוד
נתונים עסקית אופיינית הינה קצרת-חיים ונמשכת בדרך-כלל מספר
שניות, אין זה נראה כה חיוני להטיל על כתפי המערכת את נטל
הטיפול בתכונות נוספות אלו.
תקליט
עד 8
תקליטים
תקליט
בקר 0
2. ארגון תת-מערכת התקליטום באל"פסק של וה66חגד
---------------77-7 .בי בוב
40
בקרת אפיק
ערוץ 1/0
1. ארכוטקטורת מערכת אל-פסק של ח66תגך
גישה "פעילה" זו של גילוי ת
ספק כות ספק כות
| |
בקרת אפיק
יעמ
זכרון
ערוץ 1/0
בקר סו
מערכות בקשר רופף בעלות מסד נתונים
מפוצל
מערכת ה-אל"פסק של וש6חגיך
מערכת ה-אל"פסק שפותחה ע"י 8ו6וטקוח0 וח66חד בשנת 1976,
הרימה תרומה חשובה לשטח הזמינות הגבוהה. כפי שמוצג בציור 1,
מביל בל מכלול מעברים יחידת עיבוד מרכזית ((69%), זכרון, ממשק
לאפיק מערכת בין-מעבדי המכונה פטפגּחץש וערוץ 1/0. כל אחד
מבקרי ה-1/0 מקושר לשני מעבדים דרך בקר בן שתי כניסות וכל
מעבד קשור לבל יתר המעבדים דרך אפיק פטפגחעכ כפול. יתרדעל-
כן, כפי שמוצג בציור 2, מקושר כל מעבד לזוג בקרי תקליטים, אשר
מחזיקים מחרוזת של עד 4 זוגות (באופציה) של כונני תקליטים
משוקפים (6פזסוזווח). השיקוף נתמך במנהל ה-1/0 המקצה שתי
כתיבות בתקליט לכל דף נתונים העתיד להיכתב על התקליט. מבאן,
ברור שהמערכת מספקת מסלולים רבים למעבר הנתונים, ועל ידי כך
הופכים האחרונים לזמינים למשתמש ללא התחשבות בתקלה בודרת
המתרחשת בכונן התקליטים, בבקר התקליטים, בערוץ ה-1/0 או
במעבד.
מערכת 19006 תוכננה כך שהפעולה תהא רציפה גם בזמן נפילתו
של רכיב בודר וכן שהיא לא תופרע או תושפע במהלך תיקון
התקלה, כך שהזמינות לא תיפגם. לכל מכלול מעבדים ספק-כוח
משלו, אותו ניתן לכבות בזמן החלפתו של המכלול הפגום ללא
פגיעה בביצועי שאר המערכת. באופן דומה מסופק המתח לכל בקר
סו משני ספקי כוח הנספחים לשני מעבדים וניתן לדוממם ע"י מתג
מתאים, ללא השפעה על שאר המערכת, כך שבקרי ה-1/0 עמידים
בתקלה בודרת בספק הכוח וניתן להחליף כל. בקר 1/0 ומכלול
מעברים ללא צורך בכיבוי יתר רכיבי המערכת.
כדי לגלות תקלה במעבד במערכת וטאגד, משדר כל מעבד הורעה
אני חי" בקצב של הודעה לשניה ובודק כל שתי שניות אם יתר
המעבדים שידרו את הודעת "אני חי". אם החליט אחד המעבדים
שאחד מחבריו לא שידר "אני חי", הוא מתחיל בפעולות התאוש"
שות, כפי שיתואר מאוחר יותר. אף על פי שקיימת האפשרות
שמעבדים שונים יגיעו להחלטות שונות בדבר זיהוי המעבד שבּשֶָל,
ה נבללת עקב "השערת"התקלה"היחידה" עליה נסמכת בנית
קלות במערכת מס6חגיד מסייעת לגלות
תקלה במעבד מיד עם התרחשותה. אולם, אין הדבר יעול
להצהיר שמעבד "חי" רק הודות לעובדה ששידר "אנ חוי
לות המתבצעות באמצעותו עלולות להיכשל. תקלות
לגלות ע"י הודעות פסקי-זמן.
מערכת ההפעלה הרצה על מערכת אל-פסק של 10060 נקראת
ה₪זפט. היא בנויה מתהליכים המתקשרים באמצעות הודעות,
חואותוטכ) מספקת רמת זמינות גבוהה של תהליכים ע"י ביצוע זוג
תהליכים עיקרי וגיבוי, בל אחד במעבד שונה. התהליך העיקרי שולח
נתוני בריקה בצורה מחזורית לתהליך הגיבוי הצמוד לו כך שהגיבוי
נמצא בכוננות למקרה שתתרחש תקלה בתהליך העיקרי. נתוני
הבדיקה המשודרים מתהליך ה1/07 העיקרי מכילים נתונים אודות
הקבצים הנפתחים והנסגרים. תהליך גיבוי ה-1/0 פותח וסוגר את
הקבצים במקביל לפעילות התהליך העיקרי על קבצים אלה. במקרה
של תקלה בעיקרי, יחפה עליו הגיבוי ויקדם את העיבוד השוטף ללא
צורך בתקורת הזמן של פתיחת הקבצים.
סיבית "בעלוּת" נלווית לכל אחד משתי הכניסות של בקר סן,
המציינת לכל כניסה מי פעיל: העיקרי או הגיבוי. רק כניסה אחת
פעילה בתהליך ה-0/ע העיקרי; השניה מנוצלת אך ורק במקרה
שמתרחשת תקלה במסלול אל הכניסה העיקרית וכל ניסיון לשלוף
מידע דרך כניסת הגיבוי - נדחה. עם גילויה או קבלת הודעה על
מציאת תקלה בתהליך העיקרי מורה תהליך הגיבוי ל"ח008זגטס
לספק פקודת "תפוס פיקוד" לכניסת הגיבוי. פקודה זו גורמת לבקר
ה-1/0 להחליף את שתי סיביות הבעלות שלו ולבצע ]080ז.
מנהל הנתונים/תנועות הרץ על מערכת ה"וששתג נקרא
5 א 17455א60א5 מכיל 4 רכיבים פונקציונאליים: מנהל
מסד נתונים, מנהל מסוף, מנהל תנועות ומנהל תנועות מבוזרות.
מנהל מסד הנתונים של אא מיושם כתהליך 1/0 זוגי
עיקרי/גיבוי לכל תקליט. במילים אחרות, למנהל מסד נתונים עיקרי
במעבד אחד ולגיבויו במעבד שני אותו מגזר במסד הנתונים המאו-
חסן בתקליט אליו מחוברים שני המעבדים. מנהל מסד הנתונים
העיקרי בודק את הגיבוי, כך שאם העיקרי נופל לפני השלמת
התנועה, משתלט הגיבוי על התקליט וממשיך בביצוע התנועות
בצורה רציפה.
כל-בך
כשפעו-
תוכנה יש
0 הגיפס 510760 עול אזסצוו6א דה
רשת ה5767 (0001701160 וחפופסוק 06זסו5) של 487 מורכבת משני
רכיבים בסיסיים: ?6א (וזחוס? |סזוחס6 אזסאט6א) [477 (חסוו ה
חוסק), כמתואר בציור 5. ה-ק6א הינה מערכת מסד נתונים המנהלת
מסד נתונים של רשומות לקוח על פני רשת מחשבים המחוברים בינם
לבין עצמם באמצעות רשת 0015 (01060ז6וח1 [6חחגון). הסתתותס
8 ה-07 הינה מערכת לעיבוד קריאות טלפון והיא אמינה
כונן עיקרי
ב-ז--
מסופים 58|
3 רשת 526 של דש
ביותר ביחס ל-₪58 מס. 4.
כשמבוצעת קריאה ללקוח מנותבת הקריאה ל-462, ה697 משדר
את הפניה ל-ק6א, השומר את רשומת הלקוח. ה-ק6א מחזיר את
התגובה ל-46, אשר בהגיע תורו מנתב את הקריאה לפי התגובה
מה-6?7א. מערכת מנהלית הנקראת 1255 (ווטוצצ5 הסקקט5 זטפנ))
האחראית לשיבוצן של רשומות לקוח חדשות ולעדכונן של אלו
הקיימות. ה-58( שולחת רשומות לשיבוץ או לעדכון דרך ה-א05
(אזסאווטא! זזסקקט5 פחסוז וטק )).
מערכת זו דורשת בדרך-כלל מספר א בתלות בקיבולת ה-6א,
דרישות הביצועים ותחזיות השוק. מסד הנתונים מפוצל וכל מגזר
מוקצה לשני )א אחד עיקרי והשני כגיבוי לעיבוד הקריאות. מסד
הנתונים משוכפל ב-67א ובגיבוי. 67א אחד יכול לשמש כגיבוי
ל-ק6א אחר ביחס למגזר מסוים של מסר הנתונים, וכעיקרי לאותו
סא ביחס למגזר אחר של מסד הנתונים. כש-ק6א עיקרי בושל,
נכנס הגיבוי לפעולה בעודו ממשיך לשמש כעיקרי עבור מגזר אחר
של מסד הנתונים.
כל פ6א בנוי ממעבד 58-200, אשר מורכב משני מעבדים זהים:
אחד פעיל והאחר בכוננות. לכל אחד מהם זכרון משלו ויחידת
בקרה. יתרה מזאת, שני המעבדים מתחלקים בתקליטים ולכל אחד
מהם נגישות עקיפה לזכרון הראשי של חברו.
משך פעולה רגילה, מעדכן המעבר הפעיל את הזכרון הראשי של
המעבד הכונָן, המוכן בכל רגע ל"תפוס פיקוד" כשהמעבד העיקרי
נופל. בכל ?6א קיימת כפילות של ערוץ ה-1/0, בקר התקליטים
ועורקי הממשק ל-ק6א הכונֶָן. יתרדעל-כן, למגזר מסד הנתונים
המנוהל ע"י ?6א 4 העתקים והוא מאוחסן בארבעה סטים נפרדים
של כונני תקליטים המחוברים ל38-2027. ה-67א הכונן שומר 4
עותקים ממגזר מסד הנתונים.
בזמן עדכון רשומת לקוח בתנאים רגילים, נשלחת תנועה ל-ק6א
העיקרי האחראי לרשומה זו. הזקשא העיקרי בודק את שלמות
התנועה ואת תקפותה; אם היא תקפה, רושם ה-?6א העיקרי את
התנועה על-גבי התקליט ושולח אישור למשתמש. ה-ק6א העיקרי
מבצע שינויים במסד הנתונים שלו ושולח את העדכונים לגיבוי שלו.
ה"?6א המגבה מיישם את הערכון במסד הנתונים שלו ומאשר
לעיקרי אשר מוסיף רשומה בקלט התנועות ומסיים את התנועה.
במקרה של פיצול ברשת, בש-ץ6א עיקרי מתנתק מ-?6א המגבה
שלו, כתוצאה מתקלה בקו התקשורת, מעדכן העיקרי את מסר
הנתונים שלו ללא צורך בקבלת הסכמה מהמגבה, אולם הוא שומר
את היסטורית הקלט של כל שינויי המסד שהתרחשו, אותם ישדר
למגבה כשיתוקן קו התקשורת.
התקן החישוב המבוזר של גשושחז 0 אחוג
אפיק תקשורת בין מכלולים
קשר בין מכלולים
בקרת תקליטים
4. מכלול במערכת 201 של 67168חזג 01 אחג
בנק זה פיתח את ה-ש26 (עז!ו6ג1 קהוזטקותס) שסוטסוזופוכ) בשנת
8 על מנת למִכָּן את פעולות כספריו בניהול חשבונות חסבון של
לקוחותיו. בעזרת קווים חכורים, מתקשרים משרדי הסניפים לחשבון
הלקוח במסד הנתונים הממוקמים בשני מרכזי מידע בלוס-אנג'לס
ובסן-פרנציסקו. בכל מרכז מידע אשכול חסכ, המכיל 8 מכלולי ₪
המחוברים ביניהם ברשת תקשורת מקומית. כל מכלול 06 מהווה
רשת תקשורת מקומית של 4 מיניהמחשבים מסוג 0.4.16/440, המנה"
לת מגזר יחיד של מסד הנתונים המכיל את חשבונות הלקוח. שניים
מתוך ארבעה המעבדים במכלול ה-?0 משמשים כיחידות קצה
תקשורתיות ומכונים ?111 (27006609 אַתו[6ת118 1655226א). שנר
האחרים מהווים יחידות מסד אחוריות והם נקראים 012את (₪6
5 חמס0ו580ת18 זה6וח396ה3]/א). ארבעת המעבדים מתקשרים
דרך אפיק הנקרא עורק בין-מכלולי.
כפי שמוצג בציור 4, כל מכלול בנוי כך שבזמן עבודה רגילה, כל
קזזוא יזדווג עם דא ויעבוד על מחצית מקווי המכלול ומסד
הנתונים. בשכושל אחד ה-1110א, משתלט חברו על כל הקווים.
בשאחד מה-ץד1א: נופל, תופס הנותר פיקוד על כל מסד הנתונים
השייך למכלול.
ה-₪07 משתמש בסכמה פשוטה לשם גילוי תקלות במעבד. לבל
מעבד תַזְמֶן - "כלב שמירה" המבצע :66 באופן מחזורי. אם התזמן
לא מבצע :66ז במועד שנקבע לו, מדומם ה₪097 את המעבד
ומאותת לחברו שהוא צפוי ליטול על כתפיו את מלוא העבודה.
כשמסיים ה-112וא בקשת תנועה ומעבירה ל-?11א5, הוא משער
שה-ץ1א? מת ומתחיל לשלוח הודעות עוקבות ל-12/א האחר.
תשדורת התנועות אינן נאספות, ולכן כל תנועה שהיתה בתהליך על
שא או קדואת פגום אובדת.
5501 106655182 צטסות1חס-) של 5/731₪5/32
575067 10605088 צטסטחוזחסכ) של 8009/32ז51 מכילה 1-32 מכלולי
עיבוד, (06165ח1 פחופפטססזק) כשבל מיכלול עיבוד מכיל (62%, זכרון,
בקר וְ-0/ כפולים, כפי שמופיע בציור 5. הזכרון יכול להיבנות על
דרך היָתירוּת (ע00906ש100) או לא, מאחר ששתי תת מערכות
הזכרון אינן מזווְגוּת עם שני ה-:'(670. בתצורה יתירה, קוראים
ה670'%7 וכותבים בו-זמנית לשתי תת מערכות הזכרון; בתצורה
לא-יתירה, הופכת כל תת מערכת זברון'ליחידה עצמאית ובמות
הזכרון מוכפלת. לכל מכלול עיבוד ספקי כוח כפולים. מכלולי
העיבוד מחוברים באמצעות מערכת כפולת-אפיק | 6א[.9/81ו5
הרכיבים הכפולים ((601 ובקרים) של מכלול העיבוד מנצעים אותן
פעולות חישוב במקביל. כל רכיב (כרטיס), בתורו, מכיל שני סטים
זהים של רכיבי חומרה על פני אותו כרטיס, באשר מתבצעת
השוואה תמידית של תוצאות החישוב המתקבלות מהכרטיסים
הכפולים. אם התוצאות זהות, הן נשלחות לאפיק או להתקן. אחרת,
אין הן נשלחות, הברטיס מושבת אוטומטית ואות פסיקה נשלח
למערכת ההפעלה 05/' 88ו5/78. אולם, העיבוד נמשך בעזרת כרטיס
כפיל של מכלול העיבוד.
כל תקלות החומרה המתגלוו: מדווחות לתוכנת תחזוקה הקובעת
את הגורם ואופי התקלה. הכרטיס מאותחל מחדש אוטומטית אם
מתברר שהתקלה נגרמה מטעות אקראית, בעוד שבמקרה של תק-
לות קבועות יוצא הכרטיס מפעולה ונשלח דו"ח למפעיל המסוף.
מערכת טוגזו5 תומכת בשיקוף (פחחסזווח) אופציונלי של מכלולי
התקליטים. היא גם מאפשרת הוצאה והחלפה מקוונת של כרטיסים
כפולים והתקניהם ההיקפיים; בפועל, מותרת אינטגרציה מקוונת של
מכלול עיבוד חדש. כשמוחלף רכיביכפול, מובא הרכיב החדש
אוטומטית למצב האחרון בו שהה שותפו. לדוגמה, התקליט השני
במערכת כפולת-תקליטים מובא למצב עדכני בעוד שהתקליט הרא-
שון משמש לעיבוד שוטף. מערכת ההפעלה 05/ משלימה זאת ע"י
כתיבת גוש דפים חדש לשני התקליטים ומעתיקה גושים מהתקליט
הראשון לשני בו-זמנית עם ביצוע העיבוד הרגיל.
נוסף לכך, מערכת ה"פטוגזופ מאפשרת לתת-מערכות הזכרון לשנות
את תצורתן באופן דינמי לתצורות יתירות וללא"יתירות, ללא צורך
בהוצאת מכלול העיבוד מקיוונו.
בקר זכרון בקר זכרון
לזכרון לזכרון
בקר תקליטים
בקר תקשורת
בקר תקשורת
בקר סרטים
את ב ו
בקר אפיק בקר אפיק
אפיק א%א5528%81.1 אפיק אא5018%811
ור
5: מכלול עובוד של 5191₪:/32
מערכת ה-צטו8זו5 תומכת בעיבוד תנועות באמצעות ה-"772 (-צחגזך
ץוו[90- 8ַח(00659ז2 מסווטג), מערכת הקבצים של 05/, תת-מערכת
רשת התקשורת - 5813851 ר--1א (עזו!ו86= זחסוח6פהתם]/ פוחזס-).
המערכת אינה תומכת במערכת לניהול מסד נתונים; ?1 מפנה
למערכת הקבצים את הטיפול במסד הנתונים. 177% תומכת בפרוטו-
קול ביצוע דו"שלבי לשם עיבוד תנועות מבוזר מקוון.
ההשוואה המתמדת של תוצאות החישוב המתקבלות מרכיבי
החומרה הכפולים במערכת ה87ט51781, מפחיתה בצורה משמעותית
את ההסתברות לשגיאות שמקורן בתקלות חומרה להתפשט ולהש-
חית את המערכת ואת שלימות הנתונים. יתר"על-כן, החומרה
ומערכת ההפעלה של ה"פטוזו5 מספקות הגנה נגד נפילות מערכת
מטוימות הנובעות בעטין של שגיאות תוכנה, כגון נסיונותיה של
תכנית משתמש לפלוש לתחום הכתובות של משתמש אחר, לקרוא
ולכתוב אל תוך מערכת ההפעלה, לכתוב לקוד בר-ביצוע או לבצע
נתונים.
מערכת 51910 אינה תומכת, נכון לעכשיו, בקונספצית תת מערכת
הגיבוי, ולכן יישומים הרצים בפטוזופ לא בהכרח יעמדו בנפילות
תוכנה. פילוסופית הסבילות לתקלות של פטגזו5 מבוססת על ההנחה
שהחומרה מטוגלת לגלות שגיאות ולהשבית אוטומטית כל רכיב
פגום, בעוד רכיב זהה, העובד במקביל, ממשיך לתפקד ועי"כ מוב"
טחת שלימות מסד הנתונים ומסופק עיבוד רצוף לבקשות המשתמ"
שים. לדעתי, אין גישה זו מבטיחה את המערכת מפני נפילות
הנגרמות כתוצאה מסוג מסוים של שגיאות, אשר אף מערכת
ההפעלה המתוחכמת ביותר תתקשה להתמודד איתן. לדוגמה,
וע של 18% ומערכת ההפעלה שלה - 05/א סוקטוטוא
וע 1ז/), מספקות מדדים חזקים לגילוי תקלות חומרה ותו-
בנה, לתקנן ולהתאושש מהן במהירות. אולם עדיין, ישומים הרצים
5 וה-פ/!א עצמה, נופלים לפעמים, בדר"כ כתוצאה מתקלות
ו
מסגרת עבודה לניהול תצורת מערכת
רור מהדיונים הקודמים שתכנונן של המערכות חקיימות
הונחה מגישת הטיפול בתקלה בודרת; משמעות הדבר,
שמערכות עלולות להפוך לבלתי-זמינות אם מתרחשת תקלה
ברכיב חומרה או תוכנה כשכבר ארעה תקלה ברכיב אחר. למרות
הצלחתן הבללית של כמה ממערכות אלן, במיוחד ראויה לציון
ה"וחט6חגיד, אין ההנחה בדבר תקלה יחירה תקיפה. ממערכות עתיך-
יות יידרש כושר עמידה בתקלות מרובות.
מרבית המערכות הקיימות, ואלו הנמצאות כעת בפיתוח, מתוכננות
עם מיני ומיקרוהמחשבים. אם נדרשים מעבדים במחיר בינוני עד
גבוה כמעברי-קצה, לא יהא זה כלכלי לשמור חלפים בקרבת מקום
לשם החלפת מעבדים פגומים. במקרה כזה, ה-8'ד11א (טחחו1 - חפטוא
ז1ק סיך) עבור מעבדים כאלו עלול להתארך ולהגדיל את ההסתב-
רות שגם תת-מערכות אחרות או מעברים אחרים יפלו לפני תיקונם
של המעבדים הפגומים.
מסדי נתונים ומערכות הפעלה קיימים, המופעלים ע"ג מעבדי קצה
בינוניים עד גבוהים, נוטים להיות מורכבים וה-1185 (טוחוך חפטוא
פטזט!וג הטטאז86) בעקבות תקלת תוכנה צפוי להיות קצר יותר מזה
של מערכות לעיבוד תנועות הרצות תחת מערכות הפעלה פשוטות
יחסית.
אם על המערכת להיות פעילה ברציפות, היא חייבת להבטיח את
זמינותה לא רק בזמן קרות תקלות בוזזמניות ברכיבי התוכנה
והחומרה, אלא גם בזמן שינויים מקוונים ברכיבי התוכנה והחומרה
וכן בזמן ארגון מחדש של מסד הנתונים וגיבויו. הבעיות האחרונות
אינן מטופלות היטב ע"י מרבית המערכות. זחווחטס של אטזוחצ5
לדוגמה, דורשת דוּם מערכת כשמבוצעת אינטגרציה מחדש של
מעבד משופץ עם המערכת ובדרך-כלל מירב המערכות כופות
דחיית יישומים בזמן שמסד הנתונים עובר תהליך ארגון מחדש.
ארכיטקטורה של תת"מערכת תוכנה מבוזרת, המסוגלת להוות מסג-
רת עבודה לבנית יישום במסד נתונים אשר יעמוד במרבית דרישות
הזמינות, מתוארת בהמשך פרק זה. תת מערכת התוכנה נקראת
זסווגוּ. תיאור הפונקציות והארכיטקטורה של ה-זסווטטג הנתון כאן
מבוסס במרביתו על מחקרי האישי. תכנון המבוסס על מחקר זה
מיושם כעת בפרויקט 8ח0ו5ץ5 6|טה!ופט4/ ע1ת8ו1] ב"ת6זהטצט |אם1,
בסן"חוזה.
זסווטג הינו מסגרת עבודה לניהול עקיב של רכיבי תוכנה וחומרה
במערכת מבוזרת גבוהת-זמינות. הוא ישרת כמרכז לאחסון דוח"ות
על תקלות המתרחשות ברכיבי המערכת השונים ובפניות לשינוי
תצורה המגיעות ממפעיל המערכת (עבור שינויים מקוונים). הוא
ינתח את סטטוס כלל המשאבים אותם הוא מנהל ויחשב את
התצורה האופטימלית של המערכת כתגובה לתקלות רבות בו-
זמניות ברכיבים וכן ידרוש איזון העומס. יתר-על-כן, הוא יאתחל
תצורה מחדש של מערכת ויפקח על התקדמותה כרי להשפיע על
תיקון-ביניים של תצורה מחדש אשר לא הצליחה, ולבסוף, הוא
יאבחן סוג מיוחד של תקלות, אותן לא הצליחו לאבחן הרכיבים
האחרים.
מהדיונים בחלק זה של הסקירה, חייב הקורא להבין שמרבית המער-
כות מספקות את הפונקציות שתוארו למעלה. כל המערכות שדנו
בהן תומכות בגילוי אוטומטי של תקלות בתהליכים ותקלות מעבד
אשר בעקבותיהן מתבצע מיתוג אוטומטי לגיבוי או שידור הודעה
למרכז השירות. מערכות רבות אף תומכות באינטגרציה מקוונת של
רכיבי תוכנה (תהליך) וחומרה משופצים (מעבד, בקר 10 וכונני
תקליטים).
אולם, יישומן של פונקציות ה"זטווג במערכות רבות סובל משתי
מגרעות. הראשונה, פונקציות אלו מיושמות לעיתים קרובות כאוסף
רופף של שגרות יעודיות ולא כתת-מערכת יחידה. השניה, הפונקצ-
יות מיושמות לעיתים תכופות כך שתעמודנה בתקלה בודדת במשא-
בי המערכת; כתוצאה מכך, אין המערכת מסוגלת להתמודד בתק-
לות מרובות, אף אם קיימת דרגת יתירות מספקת מבחינת החומרה.
במסגרת עבודה זו, שוכן זטוושטג אחד בכל אחד מהמעבדים, אולם
רק אחד מהמעבדים מוכרז כמתאם הביקורת. כפי שכבר צוין ע"י
החו|10א-ו0ז). (1982) לאפשר לכל זסוו0טג, לאתחל תצורה מחדש
עלול לגרום למבוכה או לקבלת מערכת תת-אופטימלית. אי לכך
המושג של מתאם הביקורת הוא מהותי למנגנון ה"זוטוּ. אם המתאם
נופל, יש מיד לקבע מתאם חדש, או ע"י בחירה, כפי שהוצע ע"י
4חו[0]א-ו6זה6, או באמצעות רשימת מועמדים דינמית אשר לה
הסכימו כל ה"פסוז0טג. רשימת מועמדים מִדַרְגת את כל ה-018ו:800;
כדי לדעת מי מהכפופים יקח על עצמו את משימות המתאם הנוכחי
שכשל. הגירסה האותנטית של פרוטוקול הקונצנזוס הביזנטי שהוצ-
עה ע"י פַחסזו5 6חג שס!סכ] ב"1982 ושיטת גירסת המספרים שנדונה
ע"י וחוא (1982) הינן טכניקות אפשריות המבטיחות הסכמה על
רשימת המועמדים כאשר מאותרת תקלה בקווי התקשורת, בתהלי-
כים ובמעבדים.
מתאם הביקורת צריך להיות אחראי לניתוחם של כל מצבי הכפופים
האחרים, ניתוח דוחו"ת, אתחול המערכת בזמן תצורה מחדש,
ההלפתן של תת-מערכות פגומות או מעבדים וגיבויהם וכן לאינטגר-
ציה (או לרה-אינטגרציה) של תת מערכות או מעבדים מתוקנים (או
חדשים). מתאם הביקורת ישרת גם כבורר בין דוח"ות סותרים
המגיעים מה"זסו0ט: השונים ויהא אחראי לאחזקתו של מסד נתונים
בתצורה יציבה אשר יכיל אינפורמציה אודות הסטטוס והמיקום
הפיזיקאלי של כל תת-מערכת.
זסווטג כזה ניתן ליישום כאוסף של 6 מטלות אסינכרוניות: תצורת
מסד נתונים, ביקורת, תצורה מחדש, דו"ח מצב, תבחין (דיאגנוזה)
ובקרת מפעיל. מבנה המטלה של ה"וסווטטג וזרימת הבקרה בין
מטלות ה-זסוושטג מתוארות בציור 6.
ממערכת הפעלה
מפעיל ותת-מערכות יישומיות
מטלת
מפעיל
תת-מערכנות
יישומיות -
)01820056(
למטלת תבחין
6. מבנה המטלות ב"זסווטה
למטלת תצורה מחדש
של פסזסווטטג אחרים של פזסווטטג אחרים
מטלת תצורת
מסד הנתונים
מטלת
ביקורת
למטלת ביקורת
של פזסוו0טג אחרים
מטלת תצורת מסד הנתונים הינה לשמר תצורת מסר מעודכנת
ועקבית. כל השאילתות והעדכונים בקשר לתצורת מסר הנתונים
המגיעות ממטלות זסווטטג אחרות מנותבות למטלה זו. שינויים
בתצורת מסר הנתונים מטופלים בלבדית ע"י מטלת תצורת מסר
הנתונים של מתאם הביקורת. לאחר כל שינוי, מקבלות מטלות
ה"מזסווטוג הכפופות את העותק המעודכן ביותר של תצורת מסד
הנתונים. למרות שתצורת מסד הנתונים הנראית ע"י ה"זסזו800
הכפוף עלולה להיות בלתי-עדכנית זמנית, אין התפשרות על עקביות
תצורת מסד הנתונים, משום שההחלטות הקריטיות מתקבלות אך
ורק ע"י מתאם הביקורת.
מטלת הביקורת העיקרית הינה לבלוש אחר תקלות בתהליך ובמעב"
דים בצורת סקירה מתואמת. במסגרת מטלת הביקורת של זסוושטפ
כפוף נכלל איסוף דוח"ות המצב המקומיים ממטלת דוח"ות המצב
ושיגורם למטלת הביקורת של המתאם. מטלת הביקורת של המתאם
קולטת דוח"ות מצב אלו מכפופיו של המתאם ומנתחת אותם, בדי
לקבוע איזה תהליך או איזה מעבד נפגם.
דרך אחת בה משתמש המתאם לקליטת דוח"ות המצב הינה לערוך
משאל תקופתי בין ה-08ו861 הכפופים. חלופה מענינת למשאל היא
הגישה המבוססת על הצעתו של זטווגאו (1982), אשר בה נדרש כל
"הטפ לשגר הודעת "אני חי" לשכנו הסמוך בטבעת וירטואלית
של "מסוו6טפיי. כש"זסווטג אינו מקבל הודעת "אני חי" תוך פרק
הזמן הקצוב, הוא יבול לדרוש ממתאם הביקורת לאתחל רה-תצורה.
בשמטלת הביקורת של המתאם מחליטה שאכן התרחשה תקלה, או
כשהיא מקבלת פניה לרה-תצורה ממטלת בקרת המפעיל, היא
מתפעלת את מטלת התצורה מחדש. שינויים בתצורת המערכת
משוקפים במסד הנתונים לאחר שהושלמה מטלת התצורה מחדש.
מטלת הביקורת של המתאם אחראית גם להכנת רשימת המועמדים
ולהבטחת שידורה למטלות הביקורת של ה-088זו6ט3 הכפופים.
מטלת התצורה מחדש אחראית לעיבודן של הפניות לרה-תצורה
המתקבלות ממטלת הביקורת של מתאם הביקורת. עם קבלת הפניה,
היא מאתחלת תצורה מחדש ומבקרת את סיומה המוצלח. אם נכשל
מתאם הביקורת משך תהליך התצורה מחדש, אזי משלים אותה
מתאם חדש. כל שינוי בתצורת המערכת מאוחסן בתצורת מסד
הנתונים. דו"ח נשלח למטלת הביקורת של המתאם עם סיום הטיפול
בפניה לרה-תצורה.
מטלת דוח"ות המצב קולטת דוח"ות מצב מתת מערכות מסדי
הנתונים המקומיות, מתת-מערכת התקשורת הבין-מעבדית וממע-
רכת ההפעלה וכן מטפלת בפניות לתצורה מחדש המגיעות ממפעיל
המערכת. היא מנהלת אוסף זה של דוח"ות ומעבירה אותו לשימו-
שה של מטלת הביקורת המקומית ושאר מטלות ה-זסזו0ט9.
מטלת התבחין (דיאגנוזה) אחראית לגילוי תקלות בתהליכים העלו-
לות לחמוק ממערכת ההפעלה או מהתהליך עצמו. היא גם מסוגלת
לאסוף תלונות מתת-מערכות מסד הנתונים בדבר התנהגות בלתי-
הולמת של תת-מערכות אחרות (לדוגמה, פסקי-זמן והודעות אבו-
דות). על מנת לבקר זמינות או לבדוק טענות בדבר התנהגות בלתי
הולמת של תת-מערכות, היא נזקקת לבדיקות פונקציונליות, כגון
בדיקה אם ההודעה עברה דרך תורים, מעקב אחר הודעות שהוחלפו
בין תת-מערכות וביצוע תנועות פשוטות אשר תוצאותיהן ידועות.
הדבר ידרוש מפעם לפעם שיתוף פעולה בין מטלות התבחין של
מספר מטוו0טג. ממצאיה מקובצים לדו"ח מצב ומשוגרים לתת
מערכת מסד הנתונים (לדוגמה, דיווח על "אובדנה" של הודעה ועל
הצורך בשידורה מחדש) או למטלת דוח"ות המצב (לדוגמה, לדווח
על נפילת תת-מערכת אשר נותרה עלומה ממערכת ההפעלה).
סיבוכיותה של מטלת התבחין תלויה עד כמה מסייעות לה שאר תת
מערכות התוכנה בזיהוי תקלות. אם מערכת ההפעלה מסוגלת
לשרת במרכז אחסון של תקלות חומרה ותקלות תכנית ותוכנת
היישום כוללת כמות סבירה של קודי הגנה הנועדים לגלות מצבי
תוכנה בלתי-אפשריים, ניתן לפשט את מטלת התבחין. אם זה אינו
המקרה, יש לתכנן את מטלת התבחין בצורה דומה למנהל המשא-
בים (1א8) של 2 חטוצץ5 על מנת לחשוף את אופיין של התקלות.
מטלת בקרת המפעיל מהווה את ממשק ה"זסווטג אל מפעיל המע-
רכת. ע"י שימוש בממשק זה, יכול המפעיל להציג שאילתות בדבר
תצורת המערכת או לדרוש תצורה מחדש שלה.
הערות מסבמות
אמר זה הציג סקירה וניתוח של ארכיטקטורות וטכניקות
. זמינות, השימושיות במערכות מסדי נתונים יישומיים
המתוכננות כך שהזמינות הינה יעד ראשון. מצאנו שכל תת
בות הקיימות תוכננו תחת ההנחה של תקלה בודדת אולם כמה
המערכות הק
מהן מכילות מספר נקודות תורפה ולא תוכלנה להתגבר על תקלות
בו-זמניות. מערכות אלו תוכננו לאתחול מחדש מהיר, כדי להבטיח
זמינות כללית גבוהה.
ניתן לסווג את כל המערבות לארבע ארכיטקטורות ברורות: מערכות
מרובות-מעבדים בקשר רופף, בעלות מסד נתונים מפוצל, מערכות
מרובות-מעבדים בקשר הדוק בעלות מסד נתונים משותף, מערכות
מרובות-מעבדים בקשר רופף בעלות מסד נתונים משותף ומערכות
מרובות-מעבדים המבצעות חישובים יתירים ומשוות תוצאות. מכל
אלו המערכות בקשר רופף, הן בעלות מסד נתונים מפוצל והן מסר
משותף, מציעות את מסגרת העבודה הטובה ביותר לבניתן של
מערכות גבוהות-זמינות. כל אחת מארכיטקטורות אלו מוליכה
להרחבה אינקרמנטלית ומציבה גבול טבעי בין מנהלי הנתונים,
החוסם את אפשרות השחתתם של נתונים ע"י מנהלים אחרים.
כמובן, שתי הארכיטקטורות דורשות תת-מערכת לתקשורת, אשר
תעמיס תקורה מסוימת על תהליך הטיפול בפניות המשתמש המבקש
נגישות ליותר ממגזר אחד במסד הנתונים. בעיה קשה הניצבת בפני
מסד נתונים מפוצל הינה ההחלטה איזה מגזר במסד הנתונים
להעמיד לרשותו של כל מעבד כך שימוזער נפח הדרישות הצורכות
שיתוף פעולה בין יותר ממנהל נתונים אחד. מגרעות פוטנציאליות
לגישת מסד הנתונים המשותף הינן "מאבקים" על התקליטים
המשותפים והקושי הטמון בתאום הנעילה הכללית ואיסוף השינויים
במסד הנתונים.
ארכיטקטורת המעבדים המרובים בקשר הדוק בעלי מסד הנתונים
המשותף, מתפשרת עם הזמינות לטובת יתרון ביצועי פוטנציאלי על
פני המערכת בקשר רופף בעלת מסד נתונים מפוצל. אולם, לפני
שניתן לממש יתרון ביצועי פוטנציאלי זה, יש לפתור את בעיות
ההתכתשות בין המעבדים על השימוש בזכרון המשותף ובשאר
המשאבים המשותפים, בפרט כשיותר מעבדים מתווספים למערכת.
אף"על"פי שגישת החישוב היתיר נראית הגיונית ביישומי בקרת
חלליות ובקרת תהליכים תעשייתיים, היא אינה נראית הולמת
ליישומים של מסד-נתונים אופייני. תחלופת הסטטוס בין המטלות
הכפולות על מנת לאמת את נכונותן של כל כניסה ויציאה יכולה
לעבב בצורה משמעותית את ביצועיה של מערכת ייצור.
מערכות מסדי נתונים הדורשות תפעול רציף חייבות להבטיח זמינות
לא רק בזמן התהוותן של תקלות בו-זמניות של רכיבי תוכנה
וחומרה אלא גם בזמן ביצוע שינויים מקוונים ברכיבי התוכנה
והחומרה, בביצוע רה"תצורה פיזיקאלית מקוונת של מסד הנתונים
והן בזמן יצירתו של מסד גיבוי. בפרק "מסגרת עבודה לניהול תצורת
מערכת" תוארה ארכיטקטורה של תת מערכת תוכנה הנקראת
זסווטגּ, העשויה לשרת כמסגרת עבודה לבניתן של מערכות
יישומים במסדי נתונים על מנת לעמוד בדרישות אלו.
במאמר המעמיק של וחוא חסע מנותח מספר רב של מערכות אך
עקב אורך המאמר לא מובאות כאן כל הדוגמאות. המערכות
שתיאורן הושמט:
0 וו5756 ה6פםזוו ה
6 כ 59100
1 + א 6קאחץפ
1 אא 21601710 [9זסת26)
בת5510 זסעוסק
1תוות20)
כן הושמטה כאן רשימת הספרות הארוכה, המופיעה במאמר
ו המאמר במלואו הופיע, באמור, בחוברת
.2 -קק .1984 הסזהןא ,1 .140 ,16 .5/65/01 פחוזטקוס)
באילא
פרסי איל"א בעיבוד
אונפורמציה 1985
הנהלת איל"א מכריזה בזאת על שלושה פר-
סום בעיבוד אינפורמציה שיחולקו במסגרת
הכנס הארצי ה207 של האיגוד. הבנס ייערך
בחודש אוקטובר 1985, בבניינו האומה
בירושלים:
א. פרס איל"א במדעי המחשב.
ב. פרס איל"א בעיבוד אינפורמציה במינהל
עייש יהונתן ושדי ז"ל.
ג פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוג-
יים.
בל אחד משלושה הפרסים הוא בגובה
0 ששללים.
הפרסים יוענקו עבור מחקרים, עבודות או
הישגים, שכולם או מקצתם נעשו בארץ
במרוצת 6 השנים האחרונות. אין להציע
מחקרים, עבודות או הישגים אשר זכו בפרס
קודם במסגרת בלשהי.
את ההצעות יש להגיש ב-5 עותקים, לא
יאוחר מיום 50.5.85, לפי הכתובת: מזכירות
איל"א, ת.ד. 13009, ירושלים, 91130.
חבר השופטים שיתמנה מטעם ההנהלה יח-
ליט על הענקת הפרסים.
פרטים נוספים ותקנון הפרסים ניתן לקבל
במזכירות איל"א.
הנהלת איל"א שמחה להודיע על חידוש מיל-
גה שניתנה לחברי איל"א בשטח ענ"א
ואשר הועמדה לרשותנו ע"י חברת ...4
(0ח1 4056010 הוהכ] 60ו!קק/),
...ג היא מן המובילות בשטח פיתוח
תוכנה בעולם: מפתחת תוכנה מתקדמת בעי-
קר למחשבי י.ב.מ. מסדרה 370.
הזוכה במילגה יעבוד בכל מקום שהחברה
תציבו. מטרת המילגה להכשיר ולקדם כוח
אדם מקצועי בישראל בשטח מרעי
האינפורמציה.
תנאי המילגה
1 חבר אישי או חבר מאוגד.
2) השכלה פורמלית בנושא מחשבים
(אוניברסיטה, או הכשרה מקבילה עם
תעודות מתאימות).
3 5 שנים נסיון במחשבי י.ב.מ. גדולים.
4) ידע טוב בשפת האסמבלר של
30 זאמ
5) הכרחי ידע במערכות הפעלה 005 או
5
6 ידע במערכות תקשורת 6108 5/00!א! או
7 רצוי ידע במסדי נתונים.
68 ידע טוב בשפה האנגלית.
%) יכולת ליצור תקשורת בין אישית.
תנאו ההעסקה
1) משכורת בסיסית בין 525,000 ל-835,000,
בהתאם לבישורים.
2) התחייבות לפחות ל-18 חודשים.
5) תנאים סוציאליים המקובלים ב-..ס.א,
כמו ביטוח רפואי, ביטוח סוציאלו,
השתתפות בתכנית בונוסים וכדו'.
64 חברת .4.2.8 תשלם הוצאות טיסה
הלוך ושוב לכל המשפחה וכן הוצאות
מחיה לתקופה של חודש-חודשיים.
65 חברת .4.0.8 תטפל בהוצאות אישורי
עבודה או ויזה למועמד.
אישורים
מועמד שיגיש מועמדותו ואינו חבר אישי אך
עובד במקום עבודה מאוגד יהווה אישור
ממקום עבודתו תנאי בל יעבור לדיון
במועמדותו. במידה שמגיש המועמדות הינו
חבר אישי, ועובד במקום מאוגד באיל"א,
יהווה אישור ממקום עבודתו תנאי בל יע-
בור לדיון. חבר אישי (לפחות שנה) והעובר
במוסר אשר אינו חבר מאוגד באיל"א, אינו
חייב באישור ממקום עבודתו.
צורת ההגשה
מועמדים המעוניינים במילגה יפנו למזכירות
איל"א לשם קבלת שאלונים מתאימים וימל-
אום ב-4 עותקים.
1) יש למלא את כל הפרטים במכונת כתיבה.
2) יש לצרף את המסמכים והאישורים
המתאימים.
3) יש לצרף במידה הצורך אישור המעביד.
4) ועדת מילגות מטעם הנהלת איל"א לא
תדון בטפטים שחסרים בהם פרטים ותו"
דיע לזוכה בהקדם האפשרי.
ושראל הצטרפה
לפעילות הבינלאומית
בתקינה לתקשורת
מחשבים
בעשור האחרון היתה תקשורת הנתונים
לאחת הטכנולוגיות המתקדמות בקצב מואץ
ביותר, וסביבה מתפתחת תעשיה עניפה ומגד
וונת. על מנת לאפשר תקשורת בין מוצרים
של יצרנים שונים, זקוקה טכנולוגית התקשו"
רת לתקנים בינלאומיים, שיבטיחו תאימות
בין המוצרים. מאז שנת 1978 מתבצע חלק
עיקרי של פעילות התקינה לתקשורת נתונים
במסגרת ארגון התקינה הבינלאומי, כאשר
הבסיס לפעילות התקינה הוא מודל 051,
יימודל 7 השכבות", המגדיר את הארביטקטו"
רה הבסיסית של מערכות תקשורת נתונים.
עקב החשיבות הרבה של התקנים המתפת-
חים בעולם לתקשורת נתונים, החליטה
הנהלת איל"א להקים גוף מיוחר שיעסוק
בנושא זה, ויאפשר לתעשיה הישראלית
להשתלב בפעילות הבינלאומית. לשם כך
הקימה הנהלת איל"א גוף הנקרא "הצוות
הטכני לתקינה בתקשורת נתונים", הפועל
במשולב עם מכון התקנים הישראלי.
לצורך קישור בין הצוות הטכני וגופי התקינה
הלאומיים והבינלאומיים הוקמה ועדת היגוי
משותפת לאיל"א ולמכון התקנים. ועדת
ההיגוי היא הגוף המייצג את ישראל בווע-
דות התקינה הבינלאומיות | (1697/806
1 של 150, וכן מנחה את וועדת
התקינה הישראלית לתקשורת נתונים.
מטרותיו של הצוות הטכני הן:
א. לקבל, לרכז, ולהפיץ הצעות לתקנים
בינלאומיים הנמצאים בשלבי דיון והכנה
לקראת תקינה, וכן תקנים קיימים בתחום
של תקשורת נתונים, תוך הדגשת מודל
ב. לרכז צרכים ישראליים בתחום זה, כדי
להשפיע על תהליכי התקינה ב-180.
ג. להצביע על תקנים בינלאומיים שיש להם
השלכה על פעילויות בישראל, ולהביאם
לאישור מכון התקנים הישראלי.
ד. להצביע על צורך בתקנים ישראליים
ספציפיים, ולהביא לתקינתם בישראל.
פעילות הצוות מיועדת לאפשר למפעלי תע-
שיה ישראליים שמוצריהם כרוכים בתקשו-
רת נתונים לקבל מידע על תקנים בהתהוותם,
על מנת שיוכלו לכלול מידע זה בשיקולי
הפיתוח של מוצריהם, ולהבטיח תאימות
לתקן עם אישורו. כמו כן מיועדת פעילות
הצוות להגביר את המודעות של הקהיליה
הטכנולוגית בישראל להתפתחויות האחר-
ונות בתקינה לתקשורת נתונים, כדי לשמור
על מקומה של ישראל בחזית הטכנולוגית.
על מנת לתת ביטוי לצרכיה המיוחדים של
ישראל, עקב השימוש בכתב העברי והכתי-
בה מימין לשמאל, ישאף הצוות לכך שחת-
קנים הבינלאומים יהיו גמישים מספיק כרי
לכלול תכונות אלו בתקן לאומי שיהווה
"נספח" לתקן הבינלאומי. יחד עם זאת ייעשה
מאמץ להחיל בישראל את מרבית התקנים
הבינלאומיים לתקשורת נתונים, במיוחד בת-
חום רשתות תקשורת ציבוריות וגישה
לשירותי מידע ציבוריים (כדוגמת שירותי
וידיאוטקס).
בצוות הטכני מיוצגים הגופים הבאים: אל-
דור, אינטל, אלביט, אלסינט, אלת"א, אן.סי-
.סי, הבזק, טכם, יבמ, לוגטל, כור תקשורת
והתראה, מוטורולה, משרד הבטחון, משרד
התקשורת, פיברוניקס, תדיראן, תע"א.
חברות המעונינות להשתתף בצוות תפנינה
למזכירות איל"א. דמי החברות בצוות הטכני
הם 8900 לשנה, המיועדים לכסות את הוצ-
אות פעילות הצוות.
יונדב פרי
מוסדות לימוד החלו
ללמד 424
שפת 0, שהוגדרה על ידי משרד הבטחון
האמריקאי עבור הדור הבא של מערכות
תוכנה, תופסת את מקומה גם במוסדות ליד
מוד בישראל. השפה מצטיינת בניידות מוש-
למת ומיישמת עקרונות מקובלים ביותר של
הנדסת תוכנה. 043 מאפשרת למתכנני
התוכנה מימד חדש ביכולת פיתוח תוכנה
ושילוב מרכיבי תוכנה מוכנים למערכת
תוכנה מושלמת, תוך חיסכון בזמן פיתוח
ובעלויות. מוסדות לימוד בארץ החלו ללמד
את שפת ה-.0ג, בה ישתמשו גם בפרוייק-
טים המוקמים בישראל.
לאחרונה רכשו הטכניון בחיפה והמכון הג"
בוה לטכנולוגיוה בירושלים את מערכות
סג של חסשוטד, המיוצגת בארץ ע"י
חברת טכם, והחלו להכשיר את תלמידיהם
בשימוש בשפה. גורמים בענף מעריבים כי
כניסת מוסדות לימוד ישראליים ללימוד שפת
שג בשלב כה מוקדם של התפתחות
השפה, יאפשר לישראל לתפוס מקום חשוב
בשטח זה ויעזור להחדרת השפה לשימוש
בפרוייקטים גדולים בישראל.
ובמ מחזקת את
מחשבי-העל
בהרחבות ובדגמים
חדשים
יבמ חיזקה את מחשבי-העל שלה בהרחבות
במשפחת אאט3, ובהוסיפה שני מעבדי-על.
מעבדים חדשים אלה מיועדים ללקוחות
שדרישות המיחשוב שלהם גדלות במהירות.
הסגולות החדשות המותקנות למחשבי 308%
ולשני המעבדים החדשים, יבמ 3090 דגם 200
ויבמ 3090 דגם 400 הן:
> ניצול טוב יותר של עוצמת המיחשוב
במעבדים גדולים, בעת הרצת התכניות
הקיימות. לדוגמה, מערכת ההפעלה
החזקה ביותר של יבמ, ג/א/1//5א, תוכל
עתה לרוץ בסביבת מערכת ההפעלה
ג צ/]אש במעט באותה רמת יעילות באי-
לו פעלה לבדה. תכניות רבות, מדעיות
והנדסיות, שנכתבו בשפת פורטראן,
ניתנות עתה לשינוי, כך שיוכלו להפיק
תועלת מסגולות המחשבים לעבוד-
במקביל.
קָ
הבהקים הבה
ם הבהקים הבהקים
הבהלים הבהלים הבהקים הבהלים הבה
6 שיפור זמינותה של מערכת 15א1 (בסיס
נתונים ותקשורת נתונים) למשתמשיד
הקצה, ע"י תוספת חומרה ותוכנה, המק ,
טינה את השפעתן של תקלות על
משתמשי-הקצה.
6 חיבור חדיש, המבוסס על סיבים אופטיים,
מעניק למשתמש במסוף יבמ במעט אותה
מהירות תגובה כבחדר המחשב, אפילו
הוא מרוחק יותר מקילומטר ממנו.
> מספר הרחבות נעשו בתחום שירות
המחשב, כולל סגולתם של המעבדים
החדשים לטלפן בעצמם לקבלת שירות
תחזוקה.
המחשב החדש יבמ 3090 דגם 200 מכיל שני
מעבדים מרנזיים. הוא מסוגל לבצע עיבודים
מסחריים במהירות כמעט כפולה מזו של
דו"מעבד יבמ 3080 דגם אא - ועיבודים
מדעיים במהירות כמעט משולשת ממנו.
צמד המעבדים המרכזיים הללו הם הראש-
ונים המנצלים את שבבי-הזיכרון החדישים
של יבמ, המכילים עד 288 אלף סיביות לשבב,
ואת שבבי-הלוגיקה - המתמתגים במהירויות
בנות 500 טריליוניות השניה.
צמד-המעבדים המרכזיים של דגם 200, הקטן
במחשבי 3090, יכול לטפל בכמות של עד 192
מיליון בתי-מידע; הם מחוברים לציוד היקפי
באמצעות עד 48 ערוצים.
יבמ 3090 דגם 400, שנועד להיות מהיר פי
7 עד 1.9 מדגם 200, מכיל 4 מעבדים מרכז-
יים, המטפלים בכמות של 384 מיליון בתי-
מידע, ומתחברים לציוד היקפי באמצעות עד
6 ערוצים.
מערכת 3090 דגם 200 תהיה זמינה כבר
השנה.
8
5% 1/10000/ - מחשב
חדש של דטה ג'נרל
דטה ג'נרל הכריזה על מחשב חדש
א 1//10000א | המהיר ב30%7 מהמחשב
0 + ומיועד לתחום המדעי/טכני, בעז-
רת ההרחבות המדעיות שלו.
נציג חברת תים מחשבים, המייצגת בארץ
את דטה ג'נרל, מסר כי המחשב החדש מה-
ווה תשובה טובה למחשבי 8600 א/ ש מתו-
צרת דיגיטל ול-4381-2 מתוצרת יבמ ע"י
הבטחת יחס ביצוע ועלות טוב יותר ממחש-
בים אלה.
א 10000//וא מסוגל לבצע 3.6 מיליון פקו-
דות בשניה, בזכות ארכיטקטורה מקבילית
הכוללת מעבד מדעי המיושם בטכנולוגית
המחשב מבצע חישובים רבים במקביל ליחי-
דת העיבוד המרכזית, ביניהם: כפל, חילוק,
פעולות טריגונומטריות ופונקציות אלגבריות
- סינוס ושורש ריבועי.
מחשב ה-א5 1//10000א תואם את משפחת
מחשבי ה-32 ביט של דטה ג'נרל. הזכרון
הפנימי שלו מגיע ל-18א 32 ולראשונה נעשה
שימוש בכרטיסים של 18א 8. מחיר המחשב
מ-240,000 דולר.
חברת דטה ג'נרל מייעדת את מחשב ה-
א 0000/צ]א ליישומים מדעיים/הנדסיים,
הכוללים תיב"מ עם חבילות תוכנה כמו
0 8[טאא, מקאוטו של מקדונלד דוגלס,
סימולציה - מעגלים אלקטרוניים (סימולצית
תהליכים), אנליזה, עיבוד סיגנלים, מיפוי, עי-
בוד תמונות ויישומי זמן אמת.
במחשב ה7א5 10000//]א ניתן להריץ שלוש
מערכות הפעלה:
5 לסביבה | רבת | משתמשים,
2 405/81 - מערכות הפעלה לזמן אמת
ודא]אש. חברת דטה ג'נרל מאפשרת לכל
לקוחותיה בעלי מחשב 10000//]א להרחיב
מחשביהם ל-א8% 10000/ש]א.
| ודו
ו
הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים
הבהלים הבהלים הרהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים
גושה למאגרי מידע
מדעיים באמצעות
ירשת זהב"
ירשת זהב", המפעילה לראשונה בישראל
שירותי מידע ודואר אלקטרוני, הכריזה על
הרחבת מגוון מאגרי המידע הבינלאומיים
שהיא מעמידה לרשות לקוחותיה בישראל.
מנהל השיווק של "רשת זהב" מסר כי אל
מאגרי המידע בתחומי הכספים, המסחר,
החדשות, חוזים עם ממשלת ארצות"הברית,
לוחות טיסות בינלאומיים ותקצירי מאמרים
של כתבי-עת בעולם, מצטרפים עתה שני
מאגרים חדשים:
שירות בינלאומי של מיקרופילמים אקדמא-
יים, המורכב מכתבי-עת בתחומי המדע
והטכנולוגיה, ביאולוגיה וחקלאות, מסחר
ובלכלה, הנדסה, רפואה, סיעוד וכו'.
מאגר המשרד ליחסים לאומיים, המציע
מערכת גישה לכתבי-עת ולמידע בנושאי
משפט, עבודה, כלכלה, עסקים, איכות הסבי-
בה, בטיחות ומיסים.
58 מקום ראשון
בין שפות הדור
הרביעי
ממחקר שפורסם בחודש פברואר 1985 בע-
תון זווס]פאסצ וזסק6 6סחטפו!!6זה] מתברר
כי מערכת 0605 של חברת 181 (-גוחזס!ח1
מסשוטת הסו) תופסת את המקום הראשון
בין שפות הדור הרביעי במחשבי /א18.
עפ"י מחקר זה מתברר כי מערכת 0005
תופסת היום נתח שוק של 49% בין כל שפות
הדור הרביעי המשולבות בבסיס נתונים
עצמאי, בעוד נתח השוק למערכת 11 ₪115
של חברת ג6וווח6םוג]א ירד ל-"26%6, וכל
השפות הרבות של א18 תופסות יחד רק
% מהשוק.
בין התוכנות לבסיס נתונים תפסה מערכת
5 עם סיס הנתונים הפנימי שלה את
המקום השלישי עם נתח שוק של 9%, בעוד
ש-]א18 ממשיכה לתפוס באופן מסורתי את
המקום הראשון עם 47% משתמשים במער-
כות 1/1 ו-15א1.
תוצאות נאות אלה שהשיגה מערכת 500058
מרשימות במיוחד לאור העובדה שרק בימים
הקרובים תשוחרר מהדורתו של המוצר,
המתאימה למערכת ההפעלה 05//88.
המערכות האחרות שהוזכרו בבדיקה פוע-
לות כבר מטפר שנים תחת מערכת ההפעלה
8, כניסת 00105 גם לשוק זה מרמ-
זת על הפוטנציאל שלה לנתח שוק גדול יותר
בעתיד.
המחשבונים
המקצועיים של היולט
פקרד משווקים בארץ
משפחת המחשבונים המקצועיים של חברת
היולט פקרד משווקת לראשונה בישראל.
השיווק נעשה באמצעות משווק מורשה, על-
פי הסכם שנחתם בין חברת מערכות מיחשוב
ומדידה (5א6) בע"מ המפיצה הבלעדית של
היולט פקרד, לבין חברת נין נון.
משפחת המחשבונים המקצועיים מהווה פת-
רון לדרישות החישוביות היום"יומיות, ללא
כל מאמץ מצד המשתמש ובמחיר נמוך.
המשפחה מאחדת בתוכה יכולת ביצועית של
מחשב, בגודל מחשבון-כיס, הניתן לאיחסון
בכיס החולצה.
המחשבונים מכילים יישומים מיוחדים לשי-
מוש מדעי, הנדסי, טכני, מתמטי, רפואי בלב-
לי ועוד רבים אחרים. לכולם הכלים המתאי-
מים לאפשר קיצור זמן עד קבלת ההחלטות
ולהפיק תוצאות מהימנות במינימום זמן.
לכולם זכרון עם יכולת הרחבה ואחסון
נתונים.
המשפחה כוללת את המחשבונים .718 ?14
0 קד .416% קז ו-750 קצו.
גולד מוכרת 11
מחשבים לסין
"גם דרך בת אלף מילין מתחילה בצעד אחד"
(מאו טסה טונג)
הרפובליקה העממית של סין הזמינה אצל
חברת גולד וו מערכות מחשבים מדגם
7 וקטטחסי6), בשווי של 5.8 מיליון דולר.
המערכות ישמשו לפיתוח תוכנה וללימודים
אקדמיים ב-11 אוניברסיטאות ברחבי סין.
סין העממית הינה השוק הגדול ביותר בעולם
עבור טכנולוגית המחשבים, שעדיין לא נחנך
ובגולד מקווים כי זהו הצעד הראשון בדרך
לעסקים נוספים.
במסגרת העיסקה, גולד מקיימת השתלמות
בת 13 שבועות ל-42 חניכים, רובם פרופסו-
רים | מאוניברסיטאות סין. ההשתלמות
נערכת בפורט לאודרדייל, שבמדינת פלורי-
דה בארה"ב. במקום הוקמו כיתות לימוד וכן
מעבדה ובה 3 מחשבי 32/27. הלימודים
מתנהלים משך 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.
הם כוללים תכנות תחת מערכת הפעלה
2 וכן תחזוקת חומרה. לדברי המדרי"
כים, החניכים הסיניים הם תלמידים מצויינים,
הם משקיעים עבודה רבה בלימוד החומר
ומרבים לסייע זה לזה.
הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים
"טלקס בנק'' של בנק
המזרחי
מתכנני מערכות המירע ב"מחיש", חברת
המחשבים של "בנק המזרחי", פיתחו שיטה
חדשנית ויחודית המהווה פריצת דרך
טכנולוגית בישראל וההופכת את מכשיר
הטלקס למסוף תקשורת ממוחשב, השולף
מידע בנקאי וכלכלי בזמן אמת שחו!-חס. שיטה
מהפכנית זו מאפשרת לכל בעל טלקס להש-
תמש במכונת הטלקס שברשותו כמסוף ממו-
חשב ללא כל תוספת ציוד.
התקשורת מתבצעת בדרך של ייזום שאיל-
תות וקבלת תשובות בין מכשיר הטלקס,
שהפך למסוף תקשורת ממוחשב, לבין אחד
מהמחשבים מסוג 8א18 הפועל במרכז
המחשבים של הבנק ב"מחיש".
כד9000 בעלי מכשירי הטלקס בישראל יתחב-
רו למערכת מאגרי המידע של בנק המזרחי,
ללא כל תוספת ציוד, ויקבלו ישירות
למכשיריהם מידע על היתרות בחשבון ופעו-
לות אחרונות, שערי אג"ח, שערי מניות,
שערי מט"ח ועוד מידע נוסף כגון שיערוך של
כל חשבונות הלקוח, מעודכן לרגע השאי-
לתא.
שיטה חדשנית זו, שפותחה ע"י מהנדסי
המערכות בחברת "מחיש",| מאפשרת
למכשירי הטלקס המחוברים אל מחשב הבנק
לקלוט את שידורי הטלקס של הלקוחות,
הופכת אותם לאותות דיגיטלים המועברים
למחשב המרכזי. לאחר קליטת השאילתא
ע"י המחשב ופליטת התשובה הם מתרגמים
את "תשובת המחשב" במונחים דיגיטלים
ומשדרים אותם ישירות למכשיר הטלקס של
הלקוח.
חשוב לציין כי מחיר ההתחברות למערכת
הוא מזערי, 575 בתשלום חד פעמי, ודולר
אחד ליום עבור השימוש בתקשורת, בלתי
תלוי במספר השאילתות הנשאלות ע"י הל-
קוח.
קונתהל ממכנת את
ועדת החקירה בנושא
הבנקים
חברת קונתהל, המתמחה בפיתוח מערכות
משרד ממוחשב ובאיחזור מידע טקסטואלי,
ממכנת בימים אלה את פעולות ועדת החקי-
רה בנושא הבנקים.
התוכנה שפותחה בקונתהל מופעלת על גבי
מחשב 4% שהועמד לרשות הועדה. מער-
כת המחשב תקלוט את כל המסמכים
והפרוטוקולים שישמשו את הועדה.
עוצמה
העומדת לורשותך
וו| 608456 הינה מאגר-
עוצמה א מיתי:המערכת
החזקה ביותר לניהול מסדי נתוני
במחשבי מיקרו זו8--16, המאפשרת
לשאוב מידע בכל חתך - ללא
מאמצ - ואף ללא ידיעת תיכנות.
ווו 08456 הינה פיתוח של ון 08455
ומתבססת על הניסיון והידע הרב
שנצברו במוצר זה, הנחשב
כאסמכתא בנושא מסדי נתוניס.
ב-וון 08456:
* מעל מיליארד רשומות בקובצ אחד.
* 128 שדות לרשומה. /
* 4000 בתיס לרשומה (קבוע) + אורך משתנה של שדה אלפנומרי.
* 10 קבציס פתוחיס בעת ובעונה אחת.
* מיון ואינדקסיס במהירות שיא.
*= טיפול בנוהליס.
* העברת פאראמטריס ומשתניס אוטומטיים.
א לת ספטל 52 נההללם בק ןבא אחד.
* קובצ-פתוח נשאר פתוח, ולכן הגישה לנוהלים מיידית.
*= מסד נתונים ידידותי:
6 מחולל יישומיס 6 שיפור במחולל דוחות 6 מחולל תוויות
6 שיפור בעבודה עס המסך ועוד.
* הסבת תוכניות || 608455 ל-וון 0855.
* תמיכה בעברית.
ווו 608455 מבית םד ד-אסד5א, גדול יצרני תוכנת המיקרו.
מ אכ
כדי ליהנות מעוצמת וו! 68455 -- פנה לפרי אינטרנשיונל או למשווקים המורשים.
מפיץ בלעדי: ו מורשים: תל-אביב: גטר, קרליבך 29 ת"א, 03-285282.
: . , רגו, קרליבך 27 ת"א, - /
ם א, 03-285151. איכות מיקרו מחשבים, היצירה 29 ר"ג, 03-721536.
דרי אינטרנעו ונל חיפה: מיקרוליין בע"מ, טשרניחובסק' 35, 04-337123-6,
רחובות: 08-452877, תל-אביב: 1448 3-25 'יושלים: לרגו הראל, ינאי 3, 02-247041.
רק קניה אצל משווק מורשה מקנה למשתמש גיבוי ועדכון מהדורות.
615% ><
₪
חברי איל'"'א המעוניינים
ברכישת פרסומי שהו, יוכלו
לקבלם בהנחה של 25% עם
הצגת אישור חברותם.
:ו חוגו
חו 888זססזס 01 30001 10-0816-קט חא .1
868 וחסו31חז16ח! חב |8חסוזבא
;0008 פַחו151א6 חו סהטס1 1סח 5וח6)פע
6 6 |168חח190 ח1סם ]0 עו6וע0 .2
6" 08880-ז6)טכ וח 60 ח! 158085
0100760065 561 76 .3 ;96/1008
זס חס זט סווסוס 8 86זסוחסס 8זססבס 6חז עם
.זה 106
0:
600 0ח8 0חו00689/ ,סהוחזבּ :1 חב
6זט]00]וחסזה 055806 :2 8 ,61068
:3 ב ;6/5165 בו60חוזוטוא סח8
68 :4 081 ;8זט901]וח0ז/ 167806ח!
3600 :5 3 ;85068| ז/0ח26 /0051 סחם
:5 הק ;9ה0ו0009/09791 560 טח8
-זש)ח! וח516ע5 685806)! 0ח8 08ח6ז9!חס)
]5 858306 :7 8 ;חסו60 ה חס
.55605 א61616 ד :8 81 ;005וז18ח6 סומוח
חן הווחה זחַסז 01 ₪016 ה
הו 6868
החואזסע 03ד ק|=| 6חז זס 5פַחו6660סזס
4 ,13 7-9 ,8006ז= ,8108 ,06ח6ז6)חס6
,670-005 הדות - וח .ו עס 50/60
1]! א18-41ו8188)/] 6]ופזסט/ח/) 0חב 8156016
זסוח56 ץז זס=] ,ד .ם.= 0ח8 ,8006
1ס ץזופזפש/ח/) ,8176081008 חז זפזט100
% |80088186 1
58 212 + א 1985
0 437.00/011 005 :פסוחש
72 88%
5 23 6ח1 ]0 60591818 אססט פוחדך
58 .198006ח60 ₪|=| חב 8% 160ח656זס
,הראז סז 5170010780 66טוסחו 00/8760
8חסו01חט] ,הווח וה זטסזכן העוס0-סס+
6 ,015ססזס וחהזפסזס ,סחוו וחאזטסזס
,65זט)סטז)5 0818 ,6סח6םוו|6זחו
הזז ,008068ח8!| 60זחפוזס-)86[סס
0 160 הווחה זט סז ,5חסוזוחזס/5ח זו
1605 ,ה!טסוזזטס ,עז60ח+ ו8ח0ו600081
.65| סז זה8|טסוזה 800 81005 800
החוח680] 10 הפטוף 6ז8 5ה0ו)0078ו5ח0)
6חז 10 800 6|5ע9! 1ה6ז0/16 81 חוור וח פזטסזס
טחווחוח8זססזס ע|06ועש עשסח 01 חסוופפטף
.8 0) 88608ח
:זו חופו
68008 חו 6סח6וזסקא6 זס עוסחט פחד .1
6 ]0 פחסוו8סו!וחו 6חד .2 ;פחווחוחהזפסזס
;וזח |הוסווחה זס ]הסותססו6/8
סד חרז סז חו הסה ססופש6ס .3
נש
8
עפזסע/ח() 8/סותט/0 ,ואוהזש ץצ ,ץע 50/90
]ואט צ.5 30 סח דפ .₪ %.א אזסץ שסא
006188 ח0ז36568 ח3150// .2 86ותסחד 18
4 .800018 השס)אזסץ
8 720 + וא 1984
0 |875.00/01 5 :ססוזש
6 8%
חן ח0ז6569ז 1ה606ז 6ח1 פזסשס0 0%סם פוחדך
חסוו08ו50601 ,915ע/8ח3 800 עזססח) וסססזסזס
(0)000זס ,100015סזכ 01 006|5ח |הוחזסז סחם
6 זט 6 ,הסוז9סופע 300 חסוו03ו|8/
0שו065 |סססזסזכ 800 1000!8סזכ 01 5ו5ע|ח8
.0חו1681 0ח8 ח0ו180ח0רח6|סוחו
:זז חובו
]0 051 8ח1 01 00/8806 ההסזם .1
טוח 60 0 68זה 6ח] חו הסז9568ז
חסוןה וטו 60 // .2 ;60!8סזסזס הסו)8סוחטוחוחסס
ה0ז6568ז !18ה6וחו6קא6 חב |08ו61זספח) זס
,8081/55 ,ה065/0 ,סחו|!6סו |סססזסזס חס
4 .3 ;0ַחו1951 0ח3 חסוז8סוו6ע ,6515ח)חץפ
07ז8568ז |8ה0ו81חז19חו 01 הסוזסו0650
5 6800 עס 0160וטחסס פסוזושווסה
.טס 13 זפטס וחסז] 6|0ו1 16 חו
0:
;וחד ח0ו08וו8/ |סססוסזק
הסוז08ו6/ ,הו69כ זסז פוססד ספחוטוח 6
(000)סזק מהועוססג/ ;הסוז8)ח6 וח6!כוח! סח8
[0ס0ס)סז= ;69ט6ותח60ד ח0וז08וו60ס
(000זסזק ;ה0סוז081וז8/ חב חסו080וו5060
;8815 806 וס 6 ;8ו89ח)העפ
.8 |8חסוו400/ ;0חו65ד וסססוסזס
86 2560 8-ז16ו קוח ₪0
5
סחואזס/ 6.5 6// סן-]! 6חז וס 005הו6600סזס
,בחהופַח= ,וההתסחוז)סצ ,06ח6ז6)וחס6
4 ,עצב 1-4
הההתַפַח/זו הד דווא5 .ד.₪ עס 5080
₪ח8ופח= ,הההתפחוזוס ץזופזפטוחנ)
5 40 + א 1984
0 539.00/01 05 :ססוזש
9 58%
3 |08וח600) 6ח+ הוושו 068|5 אססם פוחדך
סח || סוחסז/8!60 01 8506018 זספט
8 .56/1065 חה0ו081וחטו ו 00 6|8160ז
וחסז] ,05וסס !0 06ח8ז 06ו/ 8 זסטסס פזססהם
,5516008 6018 )וטו ,501085 0 סו60זו
חח ע600|810ז 0+ ,155066 60806]חו זספט
.5חז6סחסס צו500
6 יק
5/5605 ח3 613065+ח! ,65|טססוא
פָחווזס/ 2 ד ק|=! 6ח1 זס 05חו890ס6סזק
,5606 ,חַהוק6א50067 ,601916006
3 85ש0 22-26
30 דט א .₪ עס 50060
ז וס 00 זס זה8 06 ,5ב 5סם ופ יד
606000 ,0058/8) זס עזופזסטוח/) ,50/6006
8 454 + א 1984
0 850.00/0 0/8 :פסוזש
0 58%
0 85/ 1816006ח00 8וח] ]0 8עו801[פס 6חדך
506 0) 65ח30סזכ8 חזפטסוח 6זסוסא
60081085 |1/8ח1076ו0 |הוח8כ סחוטוספ זסו
5 8חו631זס חס 608515 ח8 חזווש
08610 השש רח5516 ז3|ססוח 8 85 6ז8עשו/50
ו 678085)חו 8+ 0) הסוזח8116
6 זז ]08ז0זחו 981ז ]0 סוססז 6חכ)
6זטזט זסז |18ה16ס 106 85 8008ז18חהסס
518ע|8ח3 506 6סט|סחו 10 50/0878 שק
0 0008 8ח] 30801 0 חפח) 0ח8 שכק 6ח1
ח08 8ח0) .60ש!50 06 סז סק 506016 6חז
5 חו 51605 51זו] 6ה50 586 ע680זוב
30816 885 חסוח/ש 6ז8ע/50 חו הסוזס8זוס
5086 65סט|סחו חסוח/ע זס פוחחזוזסט!ה
.85!טסזס 01 8הו6859סז6זס סו|סטוחץפ
6 וווש פזטזט) 6ח1 זסז 68זב ]חההסכחו חה
זסז 5510705 06א6 01 זה6והכקס|פש06 6חז
.68 6560ח+ החסז) 8ש!0ע6 |!ועש חסוחצו 5ם סק
6ח] פהצו סוכס) זח8הסכחו זסה)סח
חס 86 זסז 8ז8שוז/50 םק זס הסו281וזס)ס6ע
סח |08ו61זססח1 חזסס הזוע ,5ז16טכת ססז6סטפ
05 6ווחו= .פחסוזטט!חסס |08ו801זם
6008 ה6עו 8ז/ש 18ח6!66 6זוחו1 סחה
6618 800 8ששוט ששח 800 ,חס0ח0ז1ב
506 ₪ ]0 ה0ו065 8חז חס 8ס6וע0ב
.0 66
:זו חובו
זס הסווט!50 108 זס] 6ז5078 6שו0801/ .1
;6008105 |8ו1ח0/1676 |הודהק
86 0 50/8106 05 ]0 חסו]28וז0010/ .2
86 חו 6סח6וז6קא= .3 ;9זס)טמו ססז6סט5 חס
8 זט |060678 ]0 56 0ח8 חס ססו8ש6
.50/6 סק
,560010 |0סוסזץ
ו ,חסו631ו]!ז6) 8 חַחו651ד
חחטסת 6.1 6// קן=| 6חז ]0 05חו6600סזש
ות ט!00 ,שסח8אזס// |החסו81חז16חו
.5.4 ,₪ ,1.0006 קסוע5 ,שופזסטוחנ
4 ,11-14 פחטט