מעשה חושב – גליון פברואר 1985, כרך י"ב גליון 1

4פג: עבר, הווה, עתיד 0 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה - 8 כרך יב גליון 1 8 פברואר 1985 ₪ תשמ"ה 6 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה ממחשב זישי/6ס הטגה הרבה עססים ירבשו מחשב גישי / 6ס בדי לגלות )חרי הוצאוה של ולפי דולרים, "והגזיטיי לוחי עליהם" בש-6ס איגו מספיס חזס - בטמותברר לר טטתה צרירמחירות חישוב גבוהה יור (ה-סוס דהואו הרבה הזר בוהיר). וזבולתי זברון גדולה יזר (ל-פאוס ד עד 8 זברוו פבימי). יחירותי הספיות רבתז/גדולותי יוור (ה-חש\ס דהוא בעיל סבולות ריסקים עול ורתי מזיליוניבחזים) ביו טזה לעסק ססוו, למחלסה בארגון גדול. או ביחידה זופיינית טובמזוה הבות המותפסרותו בגורגונה.. בט-סס לא ביתזן להרחבה מספסת -- בשמתבהר לר טבעצצם עטורה אזיטו צוריבים בע ובעוגה גאחת ות ח- טס שרמטות. טחלס מזהם רוציים גת עבורה על טוולחזן עבורחם (ל-ה6אס ד הרבה תחונותו עבודה) או ופצו גסוזם בגר הוברון וצריר להתוחיל להוצי ממגו בתצים כרי להבניס אוחרים במולומזסי.. (ב-ףסאס ד וה במעטו ולאו ירה כט-סס וינו בלבל - בשמצברר לר שהוספ בוספר 6ס. במפבסשי והות העבורה בארגוגר וההופסיר שוועצדתו להסס, ירה מטבועותדיתי יוור מוהאולטורוסויבה וצו בזצייעייבו לר.. סוס ד 0₪ו זז יחברר לר טיל:חסו יט בולבר ח-50. עור פתורוו.. אוד יצברר לך טתזוכל לחסוך הרבה גולפי רולרים עם השוסד סו הווח '. א. חיטווך ובויו בע"ח וטו \ז וצור ובו חצב בח תוכן הענינים: 3: עבר, הווה, עתיד 5 בגדי המלך הישנים הר 3 בישראל ה מה לעשות עם כל המיקרוס הללו? מ שילוב קבצים שונים במערכת 8-6 פאז ב כללי חיפוש והערכה במערכת יעוץ לאחזור מידע בשער: 3 אוגוסטה, הרוזנת של לובלס 6 ]0 01088ט0<-6) , ה1פטקָט/ 08/ שפת 408 הנציחה את הגבירה 403 אוגוס- טה, בתו של המשורר לורד ביירון והתוכניד תנית הראשונה בהיסטוריה (1815-1852). עורך ראשי: אבי כהן מערכת: מיכה חנני שאולה הייטנר הדר מטמון עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רות קופרמן כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. ירושלים, טל. 02-521930 "22 סדר-צילום, לוחות והדפסה: דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבדד | 9 מודעות: אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל. שפת 408 הראיון עם 8גו9ח16 ח163, המתכנן הראשי של שפת 468, משך מיד את תשומת ליבי לאור הסקרנות הטבעית לגבי תהליך יצירתה של שפת התכנות ה"מדוברת" ביותר בעולם המקצועי בשנים האחרונות. במאמר הוזכר פעמיים פלוני בשם 11036 0 שהעז למ- תוח ביקורת על העקרון הבסיסי שהנחה את מתכנני השפה, קרי: יצירת שפה מקסימליס- טית המכילה הכל. פשפשתי ומצאתי (בעזר- תו של עמנואל גרינגרד) את מאמרו של סז צהסך הנקרא "בגדי המלך הישנים" והריהו לפניכם. לסיום, ראיון קצר עם גיל פרץ סגן יו"ר קבוצת ההתמחות 041156 4 ה שאולה הייטנר מאז אמצע שנות ה-70, החל משרד ההגנה האמריקאי להניח את היסודות לשפת תכנות עיקרית חדשה אשר תחליף בהדרגה את ה-א/018ת וה-.60801 בשנים הבאות. הירחון 1א6// 86ז ]0 %חסוז64וחטותותסי6), חש שתחילת צעדיה של השפה החדשה הוא הזמן לערוך ראיון עם המתכנן הראשי של השפה, הגגוסה16 ההש!(. 16004 מנתח את התפתחותה של ג0ג, מעריך את מידת הצלחתה עד עתה ומחווה דעה על עתידה. מה לעשות עם כל המיקרוס הללו? המאמר שואב את עיקריו מנסיון שנצבר בחברת ביטוח גדולה, אותה נכנה לחשון חברה לביטוח, בה נוצרה ויושמה אסטרטגיה בנושא מחשבים אישיים. מה שקרה בלחשון משקף קרוב לודאי אסטרטגיות ותוצאות שהתרחשו בחברות אחרות אשר נטלו את היוזמה לידיהן בצורה אגרסיבית בנושא מהפכת המיקרו וקצרו הצלחות לעומת חב- רות שנקטו "שב ואל תעשה". . == וי יי וו -ן כללי חיפוש והערכה במערכת יעוץ לאחזור מידע ם ותש שו הג[ או הוח טק 1 .121 ]שוח שקו:0ג1א 13396 12.18 מערכת יעוץ (חטוגצ5 וזטקאם) נועדה לבצע עבודה של יועץ/מומחה בתחום אפליקציה ולסייע בקבלת החלטות בבעיות בלתי מובנות. מערכות מסוג זה פותחו ע"י המחבר בתחום אחזור המידע במטרה לבצע עבודות יועץ למידע, המסייע למשתמש לבחור מילות מפתח מתאימות לניסוח שאילתא למאגרי מידע. טכם נכנסת ל 3 -- שפת התכנות רבת העצמה, שהוגדרה ע"" משרד ההגנה האמריקאי עבור הדור הבא של מערכות התכנה. 8 - הוגדרה במשך מספר שנים והיא מיישמת את העקרונות המקובלים ביותר של הנדסת התכנה. 8 -- מצטיינת בניידות מושלמת ומאפשרת פיתוח תכנה, המצטיינת בקלות תחזוקתה. 8 - מקנה לממיתכנני התכנה מימד חדש ביכולת פיתוח תכנה ושילוב מרכיבי תכנה מוכניס למערכת תכנה שלמה, תוך חיסכון בזמן פיתוח ובעלויות. 8 - מיועדת למערכות משובצות מחשב ועשויה להחליף בעתיד גם שפות כמו 6080, אהחזהס- ו- 1/וק. טכם מייצגת בישראל את ז8501ו18, החברה שהתקינה עד עתה יותר מ-500 מערכות 408 - 8165011ד בעולם. 5 מהו כבר פועלות בישראל. 0-8 ד מופעלת על מגוון מחשבים ומערכות הפעלה: אואט'/ אהצ, פואצ'/ אהע * ס5ד. 65 /ושש- ואחו 5 סזסוו 6800 6ו * 8088, 8086, 9836 סם כולל: | פהסוז8זטףו1ח60 5-100. 805-ודוטוו, 0-85 הכנס גם אתה לעידן 4068 פנה לאגף השיווק בטכם. טכם -- הפתרון המושלם לבעיות התכנה טכם טכנולוגיה מתקדמת בע''מ עתידי ו : 4 ס נוה שרת רחי דבו + הנביאה ת.ד. 13045 זל-אביב 61130 טל 22" טל ס: וז 2621 . )ש: ₪ 3 אדי מור מאז אמצע שנות הד70, החל משרד ההגנה האמריקאי להניח את היסודות לשפת תכנות עיקרית חדשה אשר תחליף בהדרגה את ה-א 20178 וה-.60801 בשנים הבאות. הירחון 01 1681105תחזתז0<) 401 6, חש שתחילת צעדיה של השפה החדשה הוא הזמן לערוך ראיון עם המתכנן הראשי של השפה, 16018 ת163.. 160181 מנתח את התפתחותה של ג46, מעריך את מידת הצלחתה עד עתה ומחווה דעה על עתידה. תורגם מתוך: .1א?)/ 186 ]0 פחסוזשוחטוהותסי) ]א .1984 1תשוזעק1984.60 זטטסוסכ) . וחסופפוותזטק עכ 6טותותקטז שפות מחשב ראיון עם 161181411 א154, המתכנן הראשי של 423 תו עבר, הווה, עתיד ש': כוצד קרה שמשרד ההגנה הפך להיות תומך ומממן של שפת מחשב חדשה? הומוטז: אין זו הפעם הראשונה שמשרד ההגנה מנסה ליזום שפה תקנית חדשה. הוא ביצע זאת בהצלחה עם .6'003001. מה שגרם ל-.60801 להפוך נפוצה ושימו- שית, לא היו רק סגולות התכנון שלה: משרד ההגנה האמריקאי דרש שזו תהא השפה בכל החוזים שחתם עם קבלני חוץ ופנים. כבר בשנות ה-60 המוקדמות אימץ משרד ההגנה פילוסופית חשיבה שתכפה סדר בעולם התו- כנה, על מגת להגביר את רמת התאימות והניידות של תכניות בין מחשבים שונים וכך להגדיל את הפריון. הזכרתי .608301 משום שהיא יצרה תקדים חשוב. .60801 הינה דוגמה מוצלחת לשפה שהתפשטה בכל רחבי קהילת המתכנתים בעולם. אם תשווה את ההיסטוריה של 600 לזו של |/.71, תבחין שאפילו ל-1א₪8! אין משקל סגולי מספיק גבוה להפיץ שפה; ואילו למשרד ההגנה יש. ש': מה היו מניעיו של משרד ההגנה בדחיפ" תה של .6001 ב19607? גפ ו6!: המניעים אז הינם בדיוק המניעים של היום. לעצור את התרבות השפות וה"ניד בים". באותו זמן מרבית התכניות נכתבו בשפת צץ|טוחטצו:; תחזוקתן היתה קשה ואי לכך יקרה ובלתי-אמינה. .01), ראשי-תיבות של "טשה טטחג] 160ח16זס->צטמופטכ מסומתוס6", היתה נסיון להעלאת פריון המתכנת וקבלת דרגת חילופיות גבוהה יותר בין תכניות המעובדות ע"י מכונות שונות. וכעת, לתחילת היווצרות 464/: בשנת 1975 ערך משרד ההגנה מספר מחקרים במטרה לבחון מה ניתן לעשות כדי לבקר ולמתן את ההסלמה שחלה בעלויות התוכנה. באותה תקופה הוציא משרד ההגנה למעלה משלו- שה מיליארד דולר בשנה על תוכנה. ש': האם הוצאה זו הוקצתה לפיתוח תכניות חדשות, לתחזוקתן של הקיימות, או לשתי המטרות גם יחד? פוו!: סכום זה מייצג את סך תקציב התו- כנה לפיתוחן של תכניות חדשות ולתחזוקה , 5 של הקיימות. בשמשרד ההגנה הבין לרא- שונה את משמעותו של סכום עתק זה, החלו בניתוח המצב וגילו שבמשרד ההגנה נמצד אות בשימוש כ-400 שפות תכנות וניבים - מספר גדול ללא ספק. המסקנה העיקרית הראשונה שנגזרה ע"י משרד ההגנה ממחקרים אלו היתה שבכדי לבקר את עלויות התוכנה, יש צורך בהשקעה כבירה בכלים להגברת הפריון. המסקנה העיקרית השניה היתה שיש צורך לשפר את רמת המתכנת הממוצע, במובן המתודולוגי. פיתוחה של שפת התכנות החדשה א6א/, היד ווה תוצאה ישירה לשתי המסקנות הראש- ונות שצוינו: היה ברור מעל לכל ספק שיש צורך בפיתוח כלים ואסטרטגיות חינוך חד- שות על מנת להביא לסדר את 400 השפות השונות, אשר בחלקן פותחו לא מכבר. ש': כיצר אתה יכול להסביר התרבות אדירה כזו של ניבים? 16 ובכן, נניח שהיה יישום כלשהו, ותוכניתן וחטואג5 חכם יצר שינוי קטן בשפה הנוכחית על מנת להופכה ל"קלה יותר" לצו- רך יישום זה, בחושבו שהוא מגביר את היעי- לות. מה שלא העלה בדעתו, שבעשרים השנים הבאות, סו דורות של מתכנתים יאל- צו ללמוד ניב זה כדי לתחזק את התכנית. בעת. חשוב על מתכנת המתחזק תכנית זו. היא נראית דומה ל-.6)02801, ולכן הוא סבור שהיא כתובה ב-.600801. יקח לו זמן-מה להבין שבעצם אין המדובר באותו .60801 שהוא מכיר. ניב חדש זה גרם לנטל לא ישוער בלימוד. אשר הוגבר ע"י העובדה שקיים קושי בפיתוח שיטות הדרכה וכלי תיעוד יעילים עבור ניב שאינו נפוץ. הפצה של שפה היא ענין יקר. היא דורשת הגדרה קפדנית ביותר של השפה, על מנת להבטיח שאנשים המתקשרים בשפה זו פוע- לים בכללים הנהירים לכולם באותה מידה. מנסיוני עם 404, אני יכול לספר שפיתוחו של תקן קפדני לשפה דורש עבודה רבה. פיתוחה של 04 החל ב-1977. ביולי 1980 היתה בידינו הצעה למסמך תקני. מיולי 1980 עד פברואר 1983 נמשכה הפקת תקן 1א4 ל- ג בהפיקנו תקן זה, נאלצה קבוצתי ליישם 0 הערות והארות אשר נתקבלו ממומ- חים שונים ב-15 ארצות. הדבר גרר שילובן של מאות רשויות ברחבי העולם. ברור שאין להעלות על הדעת ביצוע משימה כזו עבור לא תהא חד-משמעית ברמה הרצויה. הספרים השונות נמצאים יותר מ-50 ספרים שונים על 468. אם תרצה להדריך את מתכ- נתיך בשפה, יש לך בסיס טוב להכנת מערך אימון. השפות? ג1פת16: לניידות מספר מימדים: ניידות מתב- נתים, ניידות תכניות וניידות מומחיות. בהרצאתו בטקס קבלת פרס פחוזטד לפני 3 שנים, הביע 11046 100% ספקות בדבר המגד מה לעבוד על שפת תכנות תקנית אחת. הוא הציע להתחיל משפה קטנה יותר, דוגמת %41, ואז, כשיישומיך השונים דורשים זאת, אתה מבצע הרחבות יחודיות של השפה, המקלות על השימוש ביישום. רבים מאתנו סבורים שמגמתה של חלופה זו מסוכנת. היא אינה עונה לבעית ריבוי השפות והניבים. אנשים העוסקים בתחום מסוים סבורים שהם זקוקים, לדוגמה, להרחבה 3% עבור ישום נתון. קבוצה אחרת בתחום שונה מפתחת הרחבה 8 על מנת להתאימה ליישום אחר. עד כאן הכל טוב. אם א ן-8 היו מיושמות בעולמות שונים לחלוטין, היינו יבו- לים לעבור בשלום מצב כזה. הקושי גובר כאשר ישומים אלו כה מוצלחים עד שברצוננו למזג ביניהם ולעבדם יחד על המחשב שברשותנו. זה מביא אותנו לשטח ממוקש, עקב הרחבותיהן השונות של היישו- מים. אף"עליפי ש-( ו-8 נראות דומות מאוד, קיים ביניהן שוני היוצר את הסיכון לקבלת תוצאות שגויות. בשהצוות הראשון כתב דבר-מה, הוא התכוון למשהו ספציפי מאוד. אנשים מהצוות השני ישבצו את האינטרפרטציה השונה, שלהם, בתוך מה שכתבה הקבוצה הראשונה. כתוצאה מכך, תבצע התכנית דבר אשר כלל לא אליו התב- וונו מלכתחילה. בפיתוחה של שפה יחודית, אנו דורשים שפה אשר לה אינטרפרטציה יחודית עבור כל הקהילה המשתמשת בה. ש': מי הגדיר את מפרטה של ג40? הגופ ה6!: המפרט פותח ע"י משרד ההגנה, בהנהגתו של דויד פישר. פישר נועץ במומ- חים מהצבא, מהתעשיה ומהאקדמיה, מאר- צות הברית ומהעולם כולו. זו הפעם הרא- 100 שפות. כשיש שפות כה רבות, הגדרתן הדרכה מהווה אף היא גורם חשוב. בחנויות ש': האם חוסר הניידות הגביל את התרבות שונה בה קבוצה נפרדת לחלוטין הגדירה את מפרט הדרישות של שפת תכנות. אם היית מתכנן בית, היו לך חלומות ודרי" שות: היו לך כך וכך ילדים והיית זקוק לכך וכך חדרים. אתה היית מגדיר את דרישותיך - ולא אדריכל. יכולת לבחור אז אדריכל ולאמר, "אלו הן דרישותי. בנה לי בית המס- פקן". ברור שקיימת אינטראקציה בינך לבין האדריכל. אולם חשוב ששתי פונקציות חשו- בות אלו - איפיון הדרישות והתכנון העונה עליהן - תהיינה נפרדות. בהסתכלך על תכנונן של שפות תכנות קוד- מות, תבחין שלא זו היתה דרך בניתן. קח את |7568 לדוגמה. אותו אדם החליט מה תעשה השפה וכיצר תבצע את המשימות המוטלות עליה. זה כמו לקחת אדריכל שיתכנן את ביתך כך שיהלום את צרכיך. זהו סימן טוב מאוד לבגרותו של המקצוע בו אנו עוסקים, אם קבוצה נפרדת מגדירה את מפרט הדרי- שות של ג40. אני רואה את הארכיטקטורה הכללית של 3 כקתדרלה, כאשר כל הקווים הארכיטקטוניים מצטרפים למארג הרמוני. לא הייתי עושה זאת אחרת אם היתה משימה זו מוטלת עלי שנית. פיתוח דרישות השפה נמשך כמעט 3 שנים. ההותגזז5 הופיע ב-1975; גם הגהמתטשסס/ הופיע ב"1975, תהותתו1 ב19767 ו"תגותתסז] ב-1977. אלו היה מסמכי מצב אשר תארו בפירוט נרחב יותר על אילו דרישות השפה אמורה לענות. דרישות חגוחתסז! משכו אותי כבר בתחילת המשחק. ההקדמה הציגה הבנה מלאה ובהי- רה של בעיות התוכנה דהיום. יעדי המפתח המוצהרים היו לשפר את אמינות, קריאות ותחזוקת התכניות, יחד עם מטרות קלאסיות יותר, כמו שיפור הניידות והיעילות. אם היעדים היו נכתבים ב-1960, היו מדגיד שים את הניידות והיעילות, ואני מסופק אם הדגש היה מושם על אמינות ותחזוקה. נושד אים אלו טיפסו לכותרות בתחילת שנות ה- 70. מצאתי את מסמך תגוחחס:] מענין בהצהירו "השפה תקדם את קלות התחזוקה. היא תד" גיש את קריאות התכנית על פני קלות כתיב- תה. מכאן, שהיא תדגיש את בהירותה, הבנתה וקלות השינויים של התכנית על פני קלות התכנות". גישה זו היתה די חדשה. שנים רבות הושם הדגש על יצירת שפות אשר האיצו את תהליך הכתיבה. לקח זמן עד אשר תעשית התוכנה הבינה שזו מטרה מוט- עית: פיתוחה של תכנית גדולה יכול להימשך פחות משנתיים, בעוד שתחזוקתה עשויה להתמשך על פני 20 שנה. אף אם יארך זמן בתיבתה של תכנית מסוימת, חשוב בהרבה שתהא קריאה מאשר קלות כתיבתה. כי 20 שנה לאחר סיום כתיבת תכנית, מתכנתים יקראו אותה כדי לתחזק אותה. וככל שקל יותר לקרוא תכנית, כן קל יותר לתחזקה. ש': כיצד היגעת לתחום של 464? תגומת6]: עבדתי בתחום זה של שפות תכנות במעט כל חיי. ב"1972 עבדתי עבור ווום (שוע6ח110 ו והוטל עלי לפתח שפת ישום מערכתית. קראנו לה 1.15, ראשי תיבות בצרפתית ל: "516105 06 חסוזה1תטות6!קוח1" ספְהטפַחב-1". הוטלו עלי משימות דומות למדי לדרישות של 408 שבאו מאוחר יותר. על השפה היה לשפר את אמינות תפקידן של מערכות הפע- לה וכן לשפר את רמת התחזוקתיות. היה חשוב יותר שהתכניות תהיינה קריאות מאשר קלות לכתיבה. יצרנו גירסה ראשונה של 1.15 ב-1972 והגירסה הסופית הופיעה ב-1974. משך כל השנים הללו השתתפתי כעמית בקבוצות בינלאומיות אשר חיפשו ותרו אחר שפות טובות יותר: קבוצת העבודה של 1712 4 0 אשר פעלה בתחום שפות ישום מערכתיות, וקבוצת 6קסזטם-6טנזטץ אשר עבדה על 1.409086 [ וז ותזט1-פתס.]. בקרב המשתתפים בקבוצות עבורה אלו קיננה ההרגשה שהשפות העיקריות בשימוש (60801 .א ףדאסת ,1/1?) הן בעצם מיו" שנות. יתכן והיו בעבר שפות טובות, אולם הן ייצגו את הטכנולוגיה של שנות ה-60 המוקד- מות; הם תאמו יעדים כלכליים (כלומר, עלו- יות חומרה מול עלויות תכנות) בתקופה בה עלויות החומרה הרקיעו שחקים. כל המאמ" צים הופנו לכיוון הבטחת פעולת החומרה 24 שעות ביום. כיום החומרה זולה ואנו רוצים להשתמש בה כדי להשיא את פריון המתכ" נתים. היחסים התהפכו. זו היתה ההרגשה כשפיתחנו טכנולוגיה לשפה טובה יותר. בארצות-הברית, התחיל קולונל וויליאם וויטאקר לארגן את מה שנודע מאוחר יותר כתכנית 408. פגשתי אותו ב-1975 באחת מקבוצות עבודה אלו והוא הראה לי את מסמכי תאמתטטסס/ והחטוחהוז'. מצאתי אותם מענינים ביותר והח- לה בינינו אינטראקציה. הראיתי לו את העבודה שביצענו על 1.15, אשר היוותה בעצם את הצעד הראשון בכיוון שמשרד ההגנה חיפש. ב-1977 עודד אותנו וויטאקר ליטול חלק בפרוייקט תכנון שפת 468. הצעתנו היתה אחת מתוך 20. מבין כל אלו בחר משרד ההגנה 4. כל הצעה קיבלה קוד צבע - ירוק, אדום, כחול וצהוב. אנו היינו הצוות הירוק. זו הסיבה מדוע כל מדריכי שפת 404 מופיד עים תמיד בירוק - זמן רב כונתה השפה "השפה הירוקה". משרד ההגנה ביקש מארבעת הצוותים לפתח מסמכי תכנון כלליים לשפה. לאחר 6 חודשים הופצו ארבעה מסמכי התכנון לעיון הציבור, לשם הערכתם. ב-1978 נבחרו הצ- וות האדום והצוות הירוק להמשיך בעבודה, ובחודש מאי 1979 נפלה הבחירה הסופית: השפה הירוקה נבחרה להיות 64 הראש- ונית. אחרי 1979 המשיך הצוות הירוק לבדו בפי- תוח, בתקופה שכינויה "בחינה והערכה", במהלכה כ-100 צוותים ברחבי העולם ניסו לקודר ישומים שונים בשפת 463 הראשונית. צוותים אלו דווחו על המגרעות שמצאו, מה יש לשפר וכו'. תוך שימוש בנסיון הראשון שנצבר ובידע, יצרנו ב-1980 הצעה לתקן עבור השפה החדשה ולבסוף, בפברואר 3, נוצר תקן 51א4/ ל4087. ובכן, לקח לנו מ-1977 עד 1983 לפתח שפה תקנית. בתהליך השתתפו למעלה מ1,0007 אנשים ברחבי העולם. ש'י: כיצד יכולתם לטפל בהערותיהם של אנשים כה רבים? הגופה6!: אכן, זו היתה בעיה בפני עצמה. בזמן העריכה של תקנון 51א/, סקרו אנשי צוותי ועיבדו למעלה מ-7,000 הערות על התקן המוצע ועל הטיוטות האחרונות. סיוט הלילה שלי היה שמישהו יוכיח לי שקיים פגם בהגדרת השפה, שאסבים שאכן קיים ליקוי ושאשכח לתקנו. אם אינך מבצע תיקון להע- רה שאינך מסכים עמה, זה בסדר. זו זכותו המיוחדת של המתכנן. אולם אם הינך מסכים לשינוי מוצע ושוכח לישמו, זה נורא. ואז הכנסנו למחשב את כל ההערות, תוך כדי יצירת מסד נתונים עבורן. כשקראנו את ההערות, הצמדנו להן את השגותינו. הדבר איפשר לנו להפיק רשימות ממוכנות, רק כדי למנוע את סיוט הלילה אשר בו נשכח לבצע שינוי אשר הסכמנו עליו. שימוש בבסיס נתונים זה של הערות הוא שלב חדש בתבנונה של שפת תכנות. הדבר דומה לבנאי המבטיח לעצמו שלא שכח שלבי ביניים בתהליך הבניה. ש': האם היו שינויים יסודיים ב-ג46 בין השנים 1978 ו19837 כתוצאה מהמשוב שקיבלתם? הגופח6!: כן. אולם, הרשה לי להגדיר עצמי כאדריכל. עבודתי לא היתה להמציא דברים חדשים; לא היתה זו עבודת מחקר, היתה זו עבודה ארכיטקטונית. הייתי צריך לשלב את החומרים הטובים ביותר הזמינים לבנית המבנה, אשר יהלמו בצורה הטובה ביותר את דרישות המשתמשים. כמו בכל תכנון אחר, הינך מסיים את המוצר ברמה שאיננה בהכרח מושלמת, אולם הינך מבצע את הפשרות הטובות ביותר האפשר- יות על מנת לספק את הדרישות. ש': בשאתה מסתכל על תכנון השפה ב- 9 בשלראשונה השלמת את השפה הירו- קה, ביצד היות משווה אותו עם ה-63 של זא חגופווש]: אם אתה מסתכל על גג מרחוק, אינך רואה הבדלים רבים בין השפה הרא- שונה לסופית. קווי הבניה, היסודות, היו נכונים. אם הם לא היו נכונים, לא היה אפשר לשפרם בהמשך. כך שהמבנה נותר יציב. אולם המשוב הציבורי גרם לררגת ליטוש גבוהה ביותר והפך את גג לשמישה יותר עבור עולם המתכנתים. ש': נשמעה ביקורת, דוגמת זו של צֶ10 6ז, אשר סבור היה ש-84 מסובכת מדי. האם תואיל להגיב להערה זו? |גוטוש!: כמה מביקורות אלו בחנו את סיבוכיותה של השפה מנקודת מבט מתמ- טית, אשר אינה בהכרח המתאימה למקרה: בדרך-כלל הם העריכו פחות מדי את כושרו של המוח האנושי. נקודת ההסתכלות שלי על סיבוכיות ופשטות מושפעת יותר מהארכיטקטורה (הכשרתי הראשונית הינה בהנרסה אזרחית). 0 למוחו של האדם יכולת יוצאת מן הכ להבין מבנים. אם הוא מבין את קוי המבנה העיקריים, יוכל מיד לשנותם ולהסיק מס קנות. בשאתה שופט משהו, הסיבוכיות אינה טמונה בפרטים הקטנים אלא בשאלה: האם אפשר לגזור את הפרטים מתוך קווי הבנין העיקריים. מנקודת מבט זו, אני סבור ש"ג0/ הינה שפה פשוטה מאוד. הנסיון שצברנו בהדרכת אנשים ב-א , מביא אותנו למסקנה שברגע שתפסו את קוי הבנין העיקריים - בדרך-כלל בקורס בן 3 ימים - הם מבינים שהם יכולים לסמוך על האינטואיציה שלהם ולספק בעצמם את הפרטים הנכונים. דמיין לך אודיטוריום גדול. קיימות שתי דר" כים להסתכל עליו: דרך המתכנן ודרך המתמטיקאי. המתכנן מכין סט עבה של מסמכי בניה. אם תיתן אותם למתמטיקאי הוא יאמר בודאי "מסמכים אלו מורכבים ביותר. ולבן מסוכן לבנות אודיטוריום זה. אנשי לא ימצאו את מקומותיהם... אני פוקד עליך לא לבנות אודיטוריום זה מחשש להתמוטטותו...". הסיבה להכנת מסמכי בניה אלו הינה להב- טיח שהבנאי יבנה את האודיטוריום בדיוק כפי שתוכנן, שחוטי החשמל יונחו במקום, שמבנה הכסאות יהא כזה שיבטיח צפיה מכל מושב, שהאקוסטיקה תהיה אידיאלית, שמט- פי כיבוי האש יהיו שמישים וכו'. הסיבוכיות טמונה בתכנון. אין משמעות הדבר שהמשתמש באודיטור- יום ימצא שהוא מסובך. עם כניסתו לאולם הוא מבין את מבנהו ומוצא מיד את מושבו. אנלוגיה זו תקפה מאוד ל"ג0ג.. הקוים הארכיטקטוניים העיקריים של שפה זו פשו- טים, עובדה הגורמת לפשטות ההתמצאות. ש': האם ג40 הגיעה למתכונתה הסופות? האם תוקפא מכאן למשך 30 השנה הבאות? באילו נסיבות הינך צופה שונויים? הגזפו6!: ברגע השפה מוקפאת. תקן 1פַאא פורסם בפברואר 1983 והוא מהווה נקודת הקפאה. בערך כל 5 שנים מבוצע חידוש השפה. השפות היחידות בהן לא מבוצע שינוי וחידוש הן שפות מתות, דוגמת טנסק- ריט ולטינית. מקצוע המחשבים זקוק להתפתחות. וכשהם מתפתחים, השפות חוי- בות לעבור חידוש על מנת לשרת את משתמשיהן טוב יותר. ג6א אינה יוצאת דופן. בערך בשנת 1990 יעלה בודאי הצורך לבצע שינויים בשפה. ש': האם הינך מצפה שהשינווום יהיו קטנים יחסית? גווטו!ש1: מוקדם מדי לאמר. אולם אני נוטה לחשוב שהשינויים יהיו מזעריים. פרט לשינו- יים, תמיד יתעורר צורך באינטרפרטציות. הדבר גכון לגבי כל שפה. כך הדבר במה שעושה האקדמיה הצרפתית לתקנון השפה הצרפתית. מפעם לפעם הם נפגשים על מנת לשבת על המדוכה ולישב מחלוקות. הגדרות נקבעות במדויק ככל שניתן, אולם במוקדם [ או במאוחר מישהו יבוא עם בעיה הדורשת פתרון. ש': האם אין זה נדיר למצוא שפה תקנות -] בשלב פיתוח כה מוקדם? הוופם!: ההומוריסטן הצרפתי טכ טזזשוץ אמר: "כלל ההדיוט אומר: תחילה - תירה, אח"כ - כוון ולבסוף - חשוב". זה בדיוק מה שנעשה בפיתוח של שפות תכנות קודמות. אנשים מתכננים את השפה, אחר-כך, כשיש ברשותם מהדרים רבים, הם מגלים שמהדרים שונים אינם מבצעים את המטלות בעקביות. ורק אז הם מפתחים תקן. זה כמו לנוע מא- חור לפנים. בשיש בידיך את המהדרים, הנזק כבר נגרם וכל מה שנותר לך לתקנן. זו פחות או יותר תת-שפה. 4 מיצגת את המודל הראשון בהיסטוריה של שפות התכנות בה בוצעו הדברים בסדר הנכון. זהו סימן חשוב לבגרותו של הענף. עבור 64., יצרנו תחילה את התכנון - הקו- וים הארכיטקטוניים העיקריים של השפה. אחר-כך, קבענו לשפה תקנון, בהבטיחנו שתיאור השפה מדויק ושכל אחד יסכים להגדרותיו. לאחר-מכן בוצע שלב האימות: כלי לבדיקת תאימות של מהדרים לתקן. לב- סוף, הופיעו המהדרים. חשוב למשתמשים לדעת שהמהדרים פוע- לים בעקביות ובאותה דרך. זוהי הערובה הטובה ביותר להבטחת ניידות התכניות. האימות בודק למעשה את ישומם של המהד- רים לגבי מכלול השפה ולא רק כתת-קבוצה. וברמה מסוימת האימות גם מבטיח שאין קבוצת-על. שני אספקטים אלו הינם חיוניים. אנו רוצים בשפה שתהא אחידה וברורה לכל המשתמשים בה. זהו בטחוננו שתכנית שנכתבה בשפת 0 ישימה על כל המחש- בים. ש': בהסתכלנו לאחור, מה לדעתך גורמי המפתח אשר איפשרו לצוותך לזכות בתח- רות על 408 ? והגוטוש]: נקודת המפתח הינה העובדה שהתחלתי בעבודה 5 שנים לפני מתחרי - אני מתיחס לעבודתי על שפת 118 ב- וט וטאטחט11 ו₪. צברנו נסיון בפיתוחה של שפה בעלת דרישות דומות מאוד לזו של ג הסתבר שאחת העדיפויות שאנשים מצאו בשפה הירוקה שלנו (69) היתה טמונה במימד האסתהטי. יתכן ומתחרי באו מרקע תיאורטי יותר או מתמטי יותר, ופחות מרקע הנדסי, כמוני. מתכנני השפה האדומה, 2703801 מ₪86 ואחריו זסזצטא חטס!, תקפו בגישה מתמטית יותר. כמה מרעיונותיהם היו כה טובים שרתמתי אותם לתכניתנו בפאזה מאוחרת יותר. שפתם קסמה יותר לאנשים בעלי אורינטציה מתמטית. אולם השפה האדומה נטולה מימד אסתטי שקיים בשפה הירוקה. השפה הירוקה קוסמת לאנשים. הם מחבבים אותה. הם מרו- צים ממנה. קסם זה נובע ממה שציינתי כבר: מבנה התכנית העיקרי היה נקי ובהיר. למבנה חבילת ה607א | היה קסם מיידי. קונספציה זו - כנראה סגולת המפתח של השפה -יוצרת הפרדה חדה וברורה בין החלק הנראה (זה הבא במימשק עם המש- תמש) ובין גוף האריזה (תחום בו פעיל המיי- שם). פשטות מבנה הטקסט של 46 מאפשר לאנשים לראות מיד כיצד לכתוב תכניות שקל יהא לקוראן בעתיד. ש': אמרת שסגולת המפתח של 46 הינה מבנה האריזה. האם תוכל לפרט? ווטוט!: הרשה לי להשתמש באללוגיה: דמיין לך שעון. נביט בו כעל אריזת 464. יש לו מערך קלט מסוים: נוהל (או כפתור) הנקרא שוט5 המאפשר לבחור את הפונק- ציה המבוקשת בשעון; נוהל הנקרא ₪%, לאיפוס התאריך; ונוהל המציג את הזמן הנוכחי. זוהי נקודת מבטו של המשתמש בש- עון. אם לא היה בשעון דבר פרט לכפתורים אלו, לא היה מסוגל לבצע את תפקידו. חייב להיות משהו בתוך השעון: מנגנון המיישם את כל ההבטחות שניתנו בחוץ. ב-04א אתה יכול לאסוף גורמים המוגדרים במפרט האריזה, בחלק הנראה של האריזה. התכניות המבטי- חות את מנגנוני האריזה נקראות גוף הארי- זה. כלל ברור ב-:0 הינו שהמפרט (נקודת מבטו של המשתמש) והיישום תמיר מוצגים בנפרד. למבנה אריזה כזה קסם מידי. אתה יכול לראותו מידית גם בתכנות יוםזיומי. יש לך צוות תכנות בעל ישום מוגדר. הצוות מחליט על האריזות השונות אשר להן יזרקק על מנת להבטיח את מימשק המשתמשים בכל ארי- זה. כל תת-צוות פורש ומפתח את גוף הארי- זה - זהו תהליך ישום ההבטחות. ש': האם הינך סבור שתפישת אריזה זו היתה הסיבה העיקרית שהניעה את משרד ההגנה לבחור בשפה הירוקה? וגזמווט1: היו גם סיבות אחרות: לדוגמה, עיק- רון שהינחנו לאורך כל הדרך היה עיקרון הקריאה הלינארית. כיצד אתה קורא טקסט רגיל? אתה קורא את השורה הראשונה - ראשונה. כשאתה מסיים אותה אתה עובר לשניה. בשאתה מסיים את השורה הרביעית בנויה הבנתך מהשורות 1-4. אינך יודע דבר על השורות הבאות. בעבר שפות תכנות רבות לא תאמו לעיקרון הקריאה הלינארית. - 464 כן. אתה קורא תכנית 0 כפי שהינך קורא טקסט רגיל, שורה אחר שורה. כשהבנתך הגיעה לשורה נתונה, אינך מסתמך או תלוי בדברים שיבואו אחריה. גישה זו הינה בעצם אקסטרפולציה של רעיון חשוב שהוצג לפני שנים ע"י 12189 ב19687, הוא כתב מכתב מפורסם בו הוא קובע: "מוחנו בנוי להבין מבנים סטט- יים יותר מאשר דינמיים". תכניות תהיינה תקינות רק אם נבין שהן תקינות. אם אנו מסוגלים לפתח תכניות בדרך כזו בה נבין סטטית שהן אכן נכונות, יש סבירות גבוהה להניח שאכן הן נכונות. ב- , אנו מנסים להפחית את המימד הדינמי של פעולת התכנות. כל-אימת שנוכל לכתוב אידאלית. אנו מנסים ליצור צורה אותה נוכל לממש. כך שאנו בעצם מושפעים תמיד מהגורמים המבניים. בךף הדבר בכתיבת תכנית. אנו מנסים לכתוב תכנית נכונה. יכולנו ליצור תכנית מסובכת ומורכבת, אולם לעולם לא נסיימה או שלא נקבל את התוצאות להן אנו מצפים. כך שאנו מגבילים עצמנו מראש לתכניות אותן נוכל להבין. ש': האם קלות הקריאה של תכנית תלויה בדרך בה כותב אותה המתכנת או בשפה בה הוא בוחר לתכנתה? גזמ 6!: היא תלויה בשתיהן. ברור שאפשר לבתוב תכניות קשות לקריאה בכל שפה. אולם שפה דוגמת גג מאפשרת לך לכתוב תכניות קריאות יותר מאשר שפות כמו א%גז0? או .60801. ודאי שכתיבת תכנית קריאה דורשת מאמץ מיוחד מהמ- תכנת. אולם עם 4., זוכה המתכנת לכלי רב עוצמה המאפשר לו להפיק תכניות טובות. ש': האם תוכל להצביע על המצב של 408 ביום? האם כעת היא בשימוש משרד ההגנה? האם התעשיה משתמשת בה? מגומוט!: 04: קיימת כיום - קיימים מהדרים המטפלים ב-גש. כמו בתחומים אחרים, 4 : 14 תכניות בצורה כזו בה נאפיין את נקודות התכנית בצורה סטטית, נהפוך אותן קלות יותר להבנה, ונשפר מאד את סיכויינו לכתוב את התכניות נכון מלכתחילה. כשאנו בונים בנין, איננו מנסים ליצור צורה ! בשטכנולוגיה חדשה צצה, הענין הראשוני שהיא מעוררת הינו רב - כך היה כש-404/ הופיעה ב-1980. לאחר-מכן יש פרק זמן בו אנשי מקצוע סקפטיים טוענים: "הטכנולוגיה מורכבת מדי, לעולם לא תעבור תקנון. לעולם לא נבין אותה. לעולם לא יצליחו ליישם אותה". אני סבור שאנו מעבר לשלב זה עם היווצרותם של מהדרי ג40/. ש': מי יצא עם המהדר הראשון? והוז וש1: המהדר הראשון פותח באוניברסי- טת ניו-יורק ע"י זו:א6כ] וזטו%0] ואנשי צוותו. האירוע חשוב בעיקר מבחינה היסטורית משום שהמהדר היה איטי ונועד בעיקר לצורבי לימוד. המחדר השני, שפותח ע"י ]0 2471 [זטה06), היה בעל חשיבות תעשייתית רבה יותר. המהדר, אשר ראה אור ביוני 1983, פותח עבור מיני מחשב טיקוש של ₪ [זשח). המהדר השלישי נוצר ע"י חזטזגט/ [4זוטוכ] עבור ה-טחוטח=-סזטו!א; זה היה המה- דר הראשון עבור מיקרו-"מחשב. מספר חברות ברחבי העולם מייצרות מהד- רים למכונות שונות רבות. ביולי 1984 הכרי- זה חברת והושומקוטף:1 1241141 על מהדר למח- שב א/. החברה שלי, אא41, מייצרת מהד- רים ל-ו:, ליישום על מיקרו-מחשבים. ש': האם קיומים היום מהדרים למחשבים הגדולים? הגזפ6]: עדיין לא. אולם מספר חברות עוב" דות על כך. לדוגמה, קיימים שני פרוייקטים גדולים הנתמכים ע"י הממשלה ומבוצעים בארצות-הברית, האחד ע"י 50/60, והשני ע"י 6סוזזשותז6זת]. הן בונות מהדרים עבור מחשבים דוגמת 74% 6מכ 37077 1א18. לקראת סוף 1984, לא אופתע אם יהיו קיימים 0 מהדרים מאושרים, כולל עבור מערכות גדולות. מספר מהדרים מפותחים ע"י משרד ההגנה בצורת חוזים שהוציא לקבלני חוץ. אחרים מפותחים ע"י חברות מהמגזר הפרטי - יצרני מחשבים, בתי-תוכנה וכו' - משום שהם רואים לכך שוק. ש': האם משרד ההגנה משתמש כבר בד 83 הגופם:]: משרד ההגנה הפיץ חוזר חשוב המנחה את מפתחיהם של כל היישומים הקריטיים שכל התוכנה חייבת להיות מבו- צעת בשפת 463 מינואר 1984. הם המתינו כנראה עד אשר תוכח מציאות מהדרים ל- 4 בשוק. ההוכחה המעשית סופקה לאח- רונה ע"י |גז9ח06 גזג₪. הוראה זו של משרד ההגנה תיתן דחיפה חזקה ל-468, בפי שקרה ל-.60801 בשנות ה607. ש': האם 343 תשמש לפיתוח תכניות חדשות במשרד ההגנה, או שאתה מצפה לראות אנשים שישכתבו תכניות קיומות ב4637? הגזפ6]: אני משער שתחילה ינטו להשתמש ב-ג46. ליצירת תכניות חדשות. יבוא יום ו- 3 תהיה כה נפוצה שיהיה כדאי להשקיע בשכתובן של תכניות ישנות. בהתחלה יהיה שכתוב מועט ביותר של תכניות ישנות. ש': עד אוזו מודה ישתמשו התעשיה ועולם העסקום ב-ג8 - במיוחד אותן תעשיות שאינן במגע ישיר עם הממסד הבטחונו? תגופת6!: הדבר היחיד שיעצור את המגזר הפרטי מלהשתמש ב-ג4ג. הינו חסרונם של מהדרים לשפה זו. ברגע בו יהיו מהדרים זמינים, תבטיח 468 רמת ביצועים גבוהה מכל שפה אחרת בה השתמשו התעשיות הפרטיות בעבר. יהיה ביקוש ניכר ל-03 בתעשיה. הבחירה במגזר זה תהיה יותר ויו- תר ב-ג4ג.. לדוגמה, החברה שלי מתמקדת אך ורק במגזר הפרטי. אנו רואים את המגזר הבטחוני בתת-שדה של מגזר רחב יותר. כב- לות הכל, .60801 נתמכה בצורה חזקה ביו- תר ע"י משרד ההגנה, אולם מי יאמר כיום ש-.60801 הינה שפה צבאית? ש': נניח שהיותי נשיא חברה. מדוע שאת- ענון ב-ג36? מה יהיה היתרון הבלבלי שלה עבור חברתי? הגופ 16: היתרונות בכמה מימדים. אתה מע- ונין בפריון תכנותי, באמינות תכניות ובתחזו- קה קלה. משמעות הדבר שהינך מעונין בתב- ניות ברמת קריאות גבוהה, כך שתוכל להק- צות מתכנתים חדשים לתחזוקתן של שפות אלו. ואינך רוצה שיקח להם שנים להבין את משמעותן של תכניות אלו. אתה מעונין בתכניות יעילות. 43. מספקת ל מעונין גם בניוד כוח אדם במהירות = נוידות מתכנתים. אם הינך שוכר מתכנת חדש וחברתך משתמשת ב-3 |סשחו?. (אר שפה אחרת), תהיה לך בעיה ללמדו להש- תמש ב-3 |ספחול. לבסוף, 464 תספק לך תשר" בה טובה לבעיות של תכנות אמין. ש': האם 03 תקטין בצורה משמעותית את עלווות התכנות, כלומר, את עלות הכתיבה של תכנית חדשה? הבזפ16: 468 תפחית את עלות מחזור החיים. איני סבור שהיא תפחית את עלויות התכנות הראשוניות - יתכן ואף תגדיל אותן. אולם איזו טובה תצמח לנו מהפחתת עלויות הת" כנות אם ניאלץ לבזבז יותר זמן (כסף) לניפוי, שירות ותחזוקה? 464 מסתכלת על עלות מחזור החיים. במישור זה הינך זוכה להישגי חסכון אמיתיים. כשמתכנתים ב-468, חייבים לרכז יותר תשו- מת לב מאשר, לדוגמה, ב-א08774ת. חייד בים לחשוב בצורה עמוקה יותר מה עומדים לעשות. כתוצאה מכך, יקדישו יותר זמן לבתיבתה של תכנית חדשה. אולם תכנית זו תהא קרוב לודאי נכונה. קרוב לודאי שיוקצה פחות זמן לניפויה ולתחזוקתה בעתיד. ש': האם יש עדיין צורך בניפוי תכניות ב- 3 הגופח16: כן, אולם הוא יגזול פחות זמן מבע- בר. שגיאות רבות יותר יזוהו ע"י המהדר. תחזוקת התכניות תפושט משום שהתכניות תהיינה קריאות יותר. ש': האם חברה תעשייתית תשתמש ב7ג46 לפתרון בעיותיה, ההנדסיות והעוסקיות? המופת6!: כן, חברה תשתמש ב-גּטג. לפתרון בעיותיה ההנדסיות והכלכליות-עיסקיות, כולל מערכות בזמן אמיתי, המהוות מימד אחר, בו לא תוכל לטפל בקלות בעזרת שפות התכנות הישנות. ש': האם 688 הינה מוצר שבל החברות העסקיות והתעשיתיות חייבות להתעניון בו? הגופ ו6!: 463 מהווה עדיין שפה מסורתית בכך שהאורינטציה שלה הינה יעילות. בקצה השני של הספקטרום, קיימים ישומים בהם לא חשוב אם הישום רץ פי 1000 יותר איטי. 4 נועדה ליישומים תכנותיים בהם חיעי- לות חשובה. אם הינך שייך לתחום בו פרמטר הנתונים בבנקים ובחברות ביטוח. הם מנסים לשבץ בתכניותיהם לשלוש השנים הקרובות את 408. ש': האם קיים ענין רב יותר מצד אנשי עיבוד הנתונים מאשר אנשי-המדע וההנדסה? הגופת6]: מהנדסים מגלים ענין, אולם ציפיתי לסוג ענין זה. הופתעתי מהענין המוקדם שגילו אנשי עיבוד הנתונים. ציפיתי שענינם בשפה יתפתח מאוחר יותר. ש': המשפטים ב-408 הינם באנגלית. בש- 3 מנוצלת בצרפת, שבדיה וכו', האם מפו- תחת גירסה בלשון המקומית? מגזט16: קיימות רק 63 מילות מפתח ב-ג0א. למרות שמילים אלו באנגלית, חן אינן מתורגמות. הן אינן מטרידות את השבדי או את הצרפתי, עבורם אלו רק סמלים. ש': האם אתה סבור ש-443 תשרוד לעד או שהינך צופה החלפתה בשפה אחרת, בעוד 0 - 20 שנה? ממופוש]: אני צופה ש-68/ תוחלף בעתיר באמצעי אחר בו יבנו בעיות לעיבוד במחש- בים. ההתפתחות הטכנולוגית תשנה את הגורמים הכלכליים (כלומר, עלויות חומרה מול תוכנה). 43 מתיחסת לזמננו היות והיא עדיין כלי יעיל מאוד. 30 שנה מהיום, סביר שנוכל לייצר מכונות מהירות פי מיליון באו- תה עלות. ברור, שדברים שלא נראים לנו מוצדקים כלכלית היום, יתכן ויוצדקו אז. במקרה זה, שפה בעלת אורינטצית יעילות כמו ג0ג. עלולה להתיישן ולא תתאים ליותר ויותר מטלות. אני מקווה ש-30 שנה מהיום, תהא הסתכלו- תנו על יעילות שונה לגמרי. ב"1984, היתה לכל מתכנת ידיעה סבירה על כמות משאבי המחשב אותה הוא מעונין להקדיש להשגת מטרה מסוימת. זהו שיפוט כלכלי. הדבר מתורגם להקצאת דולרים למטרה נתונה. הרשה לי להביא השוואה קיצונית. בפתרון בעיה ב-1984, הבה ונשער שיש לי בחירה בין ביצוע מחקר מתיש, אשר משמעותו הערכת 0 פתרונות, לבין פיתוחו של אלגוריתם משוכלל אשר ימצא את הפתרון הטוב ביותר ישירות. כיצד אבחר בין השניים? אם תכנותו של האלגוריתם המשוכלל יקח לי יומיים, הרי זהו מחירו. יתכן שארצה או אסרב לשלם מחיר זה. נניח שהפתרון הבלתי מתוחכם המחייב הערכתם זה אינו בעל חשיבות עליונה, קיימים גם כלים אחרים. ש': האם תוכל להאיר את פעילותה של ג40 באורופה? אילו ארצות ואילו תעשיות מתע- נינות בה במווחד? ההגוטוו6!: קיים ענין עצום באירופה ב4687. קיים ארגון בשם טקטזטם-03/ הדומה מאוד במתכונתו ל-01166 של 1א0א. קיים ענין רב בשפה בצרפת, באנגליה, בגרמניה, באיט- ליה, בדנמרק ובשבדיה. בשבדיה התענין בה מאוד משרד התקשורת. בסמינרים שנתתי בצרפת, השתתפו אנשים רבים מעולם עיבוד של 10,000 פתרונות לוקח שניה אחת במחר שב. הרי זו תהא בחירתי. אם, מנגד, תיקח ההערכה שנה תמימה של זמן מחשב, אעדיף להשקיע יומיים עבודה בתכנות. כאשר אני משתמש במונח "פתרון בלתי מתוחכם" אני מתכוון שזהו פתרון רע. קבי- עה זו איננה נכונה למעשה. פתרון חייב להימדד בהתאם לזמני הביצוע הנדרשים למימושו. לסיכום, ג40/, חינה חלק מדור שפות המתאר פתרון בעיות באורינטציה של יעילות. אני מדבר על יעילות במובן של זמן מחשב הנדרש לבצע פעולה מסוימוג. כשהגורמים הכלכליים ישתנו בצורה ראדיקאלית, יתכן ונזדקק לכלים אחרים. ש': האם חשוב שמתכנת מקצועי ילמד היום 4 מה עצתך למתכנתים? הגופה16: הם חייבים להיות מודעים ל-40. הם חייבים להיות מוכנים ללמוד את הקונספציות שלה. בשהתכנות ב-404. יתאד פשר עבורם, הם חייבים לעבור לשפה זו אם הם סבורים שזה שווה. על מנת להגיע למס" קנה זו, הם חייבים ללמוד את השפה ולספוג בעצמם את הפוטנציאל הטמון ב-64. הם חייבים לעבור ל-03 רק כאשר הם משוכ" נעים לחלוטין שטמונים יתרונות בהחלטה זו. ש': האם יהיה קל למתכנתים ללמוד 403? במה לוקח למתכנת ממוצע להפוך למיומן? ה16: לימוד פירושו תנועה ממצב נתון של ירע למצב אחר. כך שזמן הלימוד תלוי לא רק בנקודת הסיום אלא גם בנקודת ההתחלה. נניח שאתה שואל אותי כמה זמן יקח ללמוד אנגלית? הייתי עונה שזה תלוי אם הינך שולט בשפות קרובות לאנגלית, כמו צרפתית או גרמנית. הדבר תלוי גם ברצונך להגיע לרמת שליטה מעולה, האם הינך מעונין לה- יות סופר-מקצועי, וכך הלאה. אנשים אשר למדו כבר שפה מובנית, כמו 64 יקלטו את 408. בזמן קצר ביותר. למת- כנת הבקי ב-49691 יקח פחות משבוע להגיע לרמה שווה ב-468. וללמוד לנצל טוב יותר את הטכניקות של 08/ יקח מספר שבו- עות נוסף. באופן דומה, לא יקח למתכנת א 01 זמן רב לשלוט בשפת ג6, עד רמת כתיבה. כבר בשלב זה הוא מסוגל לה- פיק תועלת מיתרונות קריאותה ואמינותה של השפה. לימדתי 408 ו-1.15 אנשים מרקע שונה מאד. מצאתי שאנשים גילו התלהבות רבה. הם מופתעים מרמת ניקיון המבנים, וברגע שהם רוכשים שליטה, הם מוצאים את דרכם בק- לות בשפה זו. ש': האם הינך, אושית, מרוצה מ-468 כפו שהיא כיום? תגוטם16: עכשיו, כשסיימנו את העבודה וביה דינו 468 גמורה, אני חייב לציין את שביעות רצוני המלאה. אני מרוצה מהארכיטקטורה .8|5זסחכוזסק 0חה 5ז16טכ ה 00 ח0פעוז06 אחוו וו 5 שיתוף מחשבים ? שיתוף ציוד הקפי ?? = ושקה ,וד ,גוסו ,56 סוסגח ,6ק אפו ! טס עֶחה... לנו הפתרונות - הפשוטים החסכוניים והיעילים ביותר ! ו .₪6 ואמססא / המםדאומק אצלנו במלאי מגוון רחב של ציוד ידני ו/או אוטומטי לשיתוף ציוד הקפי ומחשבים מכל סוג שהוא. מטרתנו - ניצול יעיל של הציוד ההקפי והמיחשוב. מומחי התקשורת והמחשבים שלנו עומדים לרשותכם 7 תקשורת בע"מ: רח' קרליבך 14 תל-אביב טל. 260346, 03-217221-9 ןו ר--) ו 8 ג התקושמשם. 50% סוסגה הכללית של השפה. אני רואה אותה כקתדר" לה, בה כל הקווים הארכיטקטוניים מתמזגים בצורה הרמונית. לא הייתי עושה זאת בצורה שונה אם היתה משימה זו מוטלת עלי שנית. ש': מה הלקחים העיקריים שהפקת מפיתוחה של 408? הפזמה16: למדתי שכאשר לצוות יש מניע חזק הוא מסוגל להגיע לתוצאות מצוינות. למדתי שניתן לבצע פיתוח שפה דוגמת 463 בעזרת מספר גדול של אנשים ברחבי העולם, אם הינך משתמש בטכנולוגית רשת תקשורתית. השתמשנו ב-וטח8קז4. וב"זשחוחץ1' כדי להת- קשר לכל אתרי התכנות. למדתי שאין אפש- רות ליצור שפה שתספק את מאויהם של איש אחד או שניים היושבים בפינה. הפקנו יתרונות עצומים מהאינטראקציות הבינלאומיות הרבות. אולם כמובן. תכנון דוגמת זה חייב להיות מונהג ע"י אדם חזק, משום שחשוב ביותר שקווי התכנון העיקר- יים של השפה יישמרו בצורה עקבית: עקב- יות ניתנת להשגה רק כאשר אדם אחד מגדיר את הקווים העיקריים. הטכניון בדק השווה וקנה +100 שספאוגת כדי שמהנדסי העתיד יהיו מוכנים למחר! וות זי וטובני מגנה ע'"י הכוכניי ות בח של ז 0 צ80א/גה זית בין מחשבים מהסדרות השונות היא ישירת. +100 0%%פאואה קיבל את הציון הגבוה ביותר והוחלט על קנייתו, וכך זכו הסטודנטים של הטכניון במחשב שיכין אותם, בדרך הטובה ביותר, להתמודד עם האתגרים בפניהם יעמדו בעתיד. - חברת המחעובים ‏ % הניה בגודכה בעוכם 0/9 וימר טמיר כהן (יעקבסון) 4 16 .4 105הו[) פרס קפוזטז' של 1ג6א, לשנת 1980, הוענק ל67ז1109 .4 16זגווי), פרופסור למחשבים באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. פרס טורינג הינו הפרס הגבוה ביותר של ה"צזשח1ו[16 | קתווטקות0י) זס] 550010100 ה לתרומה מקצועית לקהילית אנשי המחשב. הפרס מוענק מדי שנה לזכרו של ד"ר טורינג, מתמטיקאי אנגלי, על תרומה חשובה בתחום מדעי המחשב. להלן הרצאתו המרתקת של פרופ' 6זו1! כפי שהושמעה בטקס קבלת הפרס, ב-27 באוקטובר 1980.* ובתי הראשונה והנעימה בהרצאה זו הינה להביע את תודתי העמוקה ל-1א0 (-וטקותט 6 זס] הסו1 וטספ צזטהוו[136א פַהו) על הכבוד הגדול שהעתירו עלי בהעניקם לי את הפרס וכן על הזרמנות זו שנפלה בחלקי לבחור את נושא הרצאתי בפניכם. מה קשה בחירה זו! הישגי המדעיים, שהוכרו עם הענקת פרס זה, כבר ראו אור בפרסומים מדעיים שונים. במקום לחזור עלי- הם בכנס זה, אני מעדיף לשוחח אתכם בצו- רה לא-רשמית אודותי, חוויותי האישיות, תקוותי, חששותי, הצלחתי הצנועה וכשלונו- תי הפחות צנועים. למדתי רבות מכשלונותי, הרבה יותר משניתן לתאר במאמר מדעי קר, וברצוני שגם אתם תלמדו מהם. פרט לכך, כשלונות נעימים הרבה יותר לאוזן לאחר התרחשותם; הם אינם כאלה בזמן התרחשו- תם. סיפורי מתחיל באוגוסט 1960, כשהועסקתי כמתכנת אצל יצרן מחשבים קטן אשר היווה חטיבה בחברת אוטוווסז3 ווטווום בלונדון, שם צברתי את השכלתי במדעי המחשב משך שמונה השנים הבאות. המשימה הראשונה שהוטלה עלי היתה ליישם ספריה של תת- שגרות למיון מהיר שפותחה ע"י |ושוו5 במח- שב 803 וטווום. נהניתי למדי מהאתגר של התייעלות מקסימלית במכונה בעלת ניהול כתובות בשיטה עשרונית של אותם הימים. מעסיקי ומדריכי, חסוט|5046% א היה מרוצה מהמוצר המוגמר שהפקתי. הערתי אז בביד שנות שפיתחתי שיטת מיון מהירה יותר מ- תורגם מ-טשח1 %תסטוטו!סטץ ₪ דצג, ספטמבר 1 שפות מחשב אסג!וטוופ, ללא צורך בנפח זכרון כה גדול. הוא התערב איתי על שישה פני שאין זה נכון. למרות ששיטתי היתה קשה מאוד להס- בר, הוא הסכים לבסוף שהצדק עמי. כתבתי מאוחר יותר מספר תת-שגרות, אולם לאחר 6 חודשים הוטלה עלי משימה חשובה הרבה יותר - תכנון שפת תכנות עילית מתק- דמת עבור המחשב החדש של החברה, ה- 3 ווטוז|=, אשר אמור היה לקבל אותם קודי מכונה של ה-803 אולם לרוץ במהירות גבו" הה פי 60. למרות השכלתי בשפות קלאסיות, הייתי פחות מוכשר למטלה זו מאלו המבצ- עים אותה כיום. שיחק מזלי והגיע לידי עותק מדו"ח בנושא -הגג.1 6ווחהזוז190; [המסווהחזטוח1 0 .41.02021 טפגווט. כמובן ששפה זו היתה מסובכת למדי ליישום עבור לקוחותינו. כיצד יבינו את כל אותם > חוטטין "9 חש אשר אפי- לו אנשי המכירות שלנו לא ירדו לעומקם? באפריל 1961, הוצע קורס בשפת 60 .1.0001 בברייטון, אנגליה. המדריכים היו .או זט חו0חג.1 זטזט ,זטהא זטזשץ . אזויאןוכן. השתתפ תי בקורס זה יחד עם עמיתי בפרוייקט, !וו והוץֶץ, המנהל הטכני של החטיבה, זטטסג 60% ומנהל המכירות שלנו, פַחוא [טגץ. זו היתה הפעם הראשונה בה למדתי על נוהלים רקורסיביים וראיתי כיצד ניתן לתכנת את תכנית המיון שכתבתי בזמנו ללא כל הקושי הכרוך בהסברים. אז גם כתבתי את נוהל המיון הידוע בשם ה"צנוע" חטיאטוט המה" ווה את אבן הפינה להתחלת הקרירה שלי כמדען מחשבים. בכל זאת יש להעניק את האשראי לגאוניותם של מפתחי 60 .1.0001 אשר כללו נוהלים רקורסיביים שאיפשרו לי לתאר את המצאתי בצורה כה אלגנטית. המטרה הנעלה ביותר בשפת תיכנות היא לדעתי האפשרות להביע רעיונות טובים בצורה אלגנטית. לאחר הקורס ב-60 .1.001 המנהל הטכני של החטיבה הסיע אותי ואת עמיתי חזרה ללונדון ושאל לפתע: "במקום לפתח שפה חדשה, מדוע שלא ניישם את ה607 .1.0001 במחשב שלנו?" הסכמנו מיד. במבט לאחור זו היתה החלטה חיובית ביותר. לגבי. אולם,ידענו שאין ברשותנו הכישורים וה- נסיון ליישם את השפה במלואה, ואז הוטל עלי לתכנן תת-שפה צנועה יותר. בתכנון זה אימצתי עקרונות בסיסיים מסוימים בהם אני מאמין עד היום. בגדי המלך הישנים עקרונות התכנון עקרון הראשון היה אבטחה, העק- [ רון שכל תכנית השגויה מבחינה תחבירית תידחה ע"י המהדר וכל תכנית החופשיה משגיאות תחביריות תניב תוצאה צפויה או הודעה על שגיאה שניתן היה לחזותה במונחי שפת התכנית עצמה. מבחינה לוגית, היה זה בלתי אפשרי לשפת תכנות לגרום למחשב לרוץ מחוץ לבקרה, בין אם בזמן הקומפילציה ובין בזמן הריצה. תוצאה ישירה של עקרון זה שכל ארוע אשר התרחש בכל זמן שהוא, נבדק מיד כנגד הגבול התחתון והעליון של המערך. שנים רבות אחר-כך שאלנו את לקוחותינו אם בר- צונם שנאפשר להם לנתק קובץ בדיקות זה על מנת להגביר את יעילות זמני הריצה. פה אחד השיבו בשלילה - הם כבר ידעו כמה תדיר למצוא טעויות בזמן הריצה, וללא בדי- קה היתה הופכת מציאת כל טעות לאסון. אני מציין בחרדה ובחששות גלויים שאפילו מתכנני שפות ומשתמשים ב-1980 לא למדו עדיין את הלקח הזה. בכל ענף מכובד של ההנדסה, כשלון בגילוי מוקדם של תקלות נחשב מזמן כעבירה על החוק. העקרון השני בתכנון היישום היה לקצר באורכם של הקודים המופקים ע"י המהדר ולצמצם את זמן הריצה על הנתונים. היתה סיבה ברורה לכך: גודל הזכרון הראשי בכל מחשב מוגבל והרחבתו דורשת משאבים ניכ- רים בהוצאות וזמן יקר. תכנית החורגת מגבולותיו, אפילו במילה אחת, הופכת להיות בלתי ניתנת לריצה, מה עוד שרבים מלקוחו- תינו לא התכוונו לרכוש זכרון גיבוי. עיקרון זה של צמצום הקודים תקף היום עוד יותר מאז; היום, כשברשותנו מעבדים כה זולים בהשוואה לכמות הזכרון אותה הם מסוגלים למַען ואמצעי הגיבוי יותר יקרים ויותר איטיים יחסית לזכרון הראשי בכמה סדרי גודל. אם כתוצאה מאמצעי זהירות שננקטו בזמן היישום נותרת החומרה הזד מינה חזקה יותר מהנדרש, יכול מהנדס היישומים לנצל את הקיבולת הנוספת כדי להגדיל את איכות תכנותו, את פשטותה, קשיחותה ואמינותה. עקרון התכנון השלישי מתמקד בצורך לפשט, ליעל ולצמצם את נוהלי הכניסה והיציאה לרמה של קודים הנהוגים בתת- שגרות של שפת מכונה. טענתי היא שנוהלים וד הינם כלי רב עוצמה בשפות תכנות עיליות, משום שנועדו לפשט את מטלת התכנות ולק- צר את הקודים, כך שלא צריך להיות כל מעצור בתדירות השימוש בהם. העקרון הרביעי דרש מעבר יחיד במהדר. המהדר נבנה כאוסף נוהלים רקורסיביים הדדיים. כל אחד מהם מסוגל לנתח ולתרגם יחידה תחבירית עיקרית בשפה - משפט, ביטוי, הצהרה וכן הלאה. הדבר תוכנן ותועד בשפת 60 .41.601 ולאחר-מכן קוּדד לשפת מכונה תוך שימוש נרחב ברקורסיה. ללא גישת הרקורסיה של ה-60 .41.0001, לא היינו יכולים לכתוב את המהדר כלל. אני יכול עדיין להמליץ על הרקורסיה בעלת מעבר יחיד בגישה מלמעלה למטה, הן בשי טת יישום והן כעקרון תכנוני לשפת תכנות. ראשית, כולנו הָפַּצים בתכניות שאנשים מסוגלים לקוראן, ואנשים מעדיפים לקרוא בשטף, ברציפות ובפעם אחת. שנית, עבור המשתמש במערכת מחשב אישי או באמצעי שיתוף זמנים כלשהו, הופך הזמן שבין הקשת המשפט (או תכנית שלמה) ותחילת הרצתה לבלתי מנוצל לחלוטין. ניתן למזער פרק זמן זה באמצעות מהדר מהיר המבצע עבודתו במעבר יחיד. לבסוף, בנית מהדר בהתאם לתחביר שפת הקלט שלו תורם רבות להב- טחת נכונותו. אם אין לנו רמת בטחון מוח- לטת בכך, לעולם לא נוכל להיות בטוחים בתוצאותיה הנכונות של כל אחת מתוכניו- תינו. עקרונות העבודה - די ליישם ארבעה עקרונות אלו, בחרתי תת-קבוצה קטנה של ה607 %. כשהתקדם התכנון ועמו היישום, גיליתי מספר שיטות להגמשת אמינה בזמן הקומפילצ האילוצים ללא התפשרות עם אף עקרון. בך שבסופו של דבר, הוינן מסוגלים ליישם ולר תוּם כמעט את מלוא הכח של השפה כולה, בולל רקורסיות, למרות שחלק מסגולות השפה נותרו בצר ואחרות 8 במחצית 1963, בעיקר כתוצאה של חץץ 11 ר-6זסמח!וו11 1681, ראתה גירסת המהדר שלנו אור לראשונה. בעבור מספר חודשים התחלנו לתהות אט בכלל מישהו משתמש בשפה או משלב מדי פעם את שיד טות הפעלתה המשופרות. לקוח התקשר אתנו רק בשהיתה לו תקלה, ולרבים מאלו לא היו תקלות. לקוחותינו נעו לקראת מחשבים . מודרניים יותר ושפות תכנות אופנתיות יותר, אולם רבים מהם סיפרו לי על זכרונותיהם הנעימים מהעבורה עם ה-41/001 של -גוום ווס. הזברונות הנעימים אינם רק תוצאה של נוסטלגיה, אלא של יעילות, אמינות ונוחות בשימוש במערכת .1.001 פשוטה. כתוצאה מעבודה זו ב-.41.001, הוזמנתי באוגוסט 1962 להשתתף בקבוצת העבודה החדשה ו.2 של 1:12 (-60688 |4חסו31חזסזה1 חהסוהוהזס/ה] 01 תסגו), עליה הוטלה האחריות לפיתוחה ותחזוקתה של .41.601. מטלתה הראשונה העיקרית של הקבוצה היתה לתכנן תתיקבוצה של השפה אשר תנפה את תכונותיה הפחות מוצלחות של השפה. אפילו בימים ההם, ובשפות פשוטות כמו .41.601, היברנו בעוברה שתת-קבוצה יבולה להיות שיפור של המקור. קיבלתי בבר- כה את ההזדמנות להיפגש ולשמוע על נסיונם של רבים ממפתחי השפות המקוריות של אז. נרהמתי ואף התיאשתי מהחום ואף מהשנאה שאפפו את דיוניהם. למעשה, הת- בנון המקורי של 60 1.601 לא התקדם באותו כיוון ובאותה רוח בלתי מתפשרת של חיפוש האמת אשר לה ציפיתי. כדי להינפש מעט מהמטלה המעייפת ומהדי- ונים המיגעים בתכנונה של תת-קבוצה בשפת תכנות, הקצתה קבוצת העבודה אחר צהר- יים אחר לדיון מקיף בתכונות בהן צריכה להצטיין שפת תכנות חדשה. כל חבר הוזמן להציע שיפור אותו קבע כחשוב ביותר. ב-11 באוקטובר, 1965, היצעתי להגמיש את הכלל הנוקשה של 60 .41.601, הדורש להצהיר על שמות המשתנים בתחילת התכנית, ולאפשר מספר ברירות מחדל כדוגמת אלו ב- אס הצעתי נבעה מדרישות לקוחו- תינו שהועברו אלי בנושא זה. נדהמתי מחד- חיה המנומסת אך התקיפה בה נתקלה הצע- תי התמימה. נטען אז שוַתִירוּתָה של ה-40 א מהווה את ההגנה הטובה ביותר נגד טעויות תכנות וקידוד, אשר עלות גילוין מרקיעה שחקים. סיפורו של זטחוזג!א, טיל החלל לכוכב נוגה, אשר אבד עקב אי ההכרח ב-0818%/ להצהיר על משתנים, פורסם רק מאוחר יותר. שוכנעתי לבסוף שאכן יש צורך לתכנן הערות על מנת להגדיל למקסי- מום את מספר הטעויות הנמנעות או אם בוצעה טעות, שניתן יהא לגלותה בצורה יח. זה בודאי הי ו את התכניות. לא חשובו ל -- מעדיפים שפיה טובה תנקה את ניותיכם משגיאות במקום שאתם תכתבו אותן 3 פעמים? הדרך לקיצור תכניות חינה להשתמש בנוהלים ולא להשתמט מאינפורמ- ציה הצהרתית חיונית. בין יתר ההצעות לפיתוחה של 41608 חדשה, היתה הצעה שהצהרת תואפ ב"60 תוחלף בתכונה כללית יותר, כלומר במערך של משתני תָוְיוּת, באשר ערכו של כל משתנה ניתן לשינוי ע"י הקצאה. התנגדתי נמרצות להצעה זו, דומה לפקודת 10 00 של א09184%?, משום שמצאתי מספר מפתיע של בעיות חבויות בישומן של תויות פשוטות ומתגים ב-60 .41.601. אני אף רואה מספר רב יותר של בעיות בתכונה החדשה, כולפ קפיצה לאחור לגוש פקודות שכבר נטרק. התחלתי גם לחשוד שתכניות העמוטות בתו- יות הינן בעצם קשות יותר להבנה ולתיקון; יותר מכך, תכניות שערך משתניהן משתנה ע"י הקצאה תהיינה אף קשות מהראשונות. הסתבר לי שהחלפת המתג ב-60 .41,601 חייבת להתבסס על ביטוי מותנה ב-,41.601 0, הבורר בין שתי חלופות בהתאם לערכו הבוליאני של הביטוי. ואז היצעתי את הסי- מון "חסוצפטזקא6 0856 הבורר בין כל מספר של חלופות בהתאם לערכו של ביטוי שלם. זו היתה הצעתי השניה לתכנון השפה. אני עדיין גאה בה משום שהיא אינה טומנת בחובה בעיות, לא למיישם, לא למתכנת ולא לקורא התכנית. כעת, לאחר יותר מ-פו1 שנים, מונחת הצעה לתקן בינלאומי של שפה, הכולל סימון זה - ללא ספק פרק זמן קצר משמעותית בהשוואה לענפים אחרים של ההנדסה. נחזור שוב לעבודתי ב"00וו₪1. לאחר הצלח- תו הבלתי-צפויה של מהדר ה-410601 שלנו, תרו מחשבותינו אחר פרוייקט שאפתני יותר: לספק תוכנות למערכות הפעלה לתצו- רות רחבות יותר של מחשב ה-503 שלנו, עם קוראי כרטיסים, מדפסות, סרטים מגנטיים וזכרון גיבוי שעלותו כמחצית ונפחו כפול מזה של הזכרון הראשי, אולם מהירותו אי- טית פי 15. פרוייקט זה כונה מערכת ההפע- לה של ה-503 טסוןום דגם 11. הוא כלל: 3 מתאם לשפת אסמבלר סימבולית, בה היתה צריכה להיבתב כל התוכנה. 2. שיטה מנהלית לטיפול בקודים ובנתונים, הן מהסרט המגנטי והן מזכרון הגיבוי. גם זה לשימוש יתר התוכנה. 3 שיטה לחציצה (בַז6!זטוט) אוטומטית של בל כניסה ויציאה על כל מכשיר היקפי זמין. גם כאן לשימוש יתר התוכנה, 4. מערכת קָבִיצָה (פַחוו) על סרט מגנטי, המסוגלת לערוך ולבקר מטלות. 5. יישום חדש משלים של ה-60 .41.001, המסלק את כל האילוצים הלא-תקניים המופיעים ביישום הראשון. 6. מהדר ל"א78 0 במתכונתה דאז. לוחות זמנים לחוצים תבתי מסמכים המתארים את הגי" שות וההתקנים הרלבנטיים, ושלחנו אותם ללקוחותינו הנוכחיים וה" עתידיים. העבודה החלה בהקמת צוות בן 15 מתכנתים ולוח הזמנים קבע שהמוצר יהיה מוכן למשלוח תוך 18 חודשים, במרס 1965. לאחר אתְחוּל התכנון על תוכנת דגם 11, קודמתי במפתיע למשרת "עוזר למהנדס הראשי", האחראי על הפיתוח המתקדם ועל תכנונם של מוצרי החברה, מהיבט החומרה והתוכנה. למרות שהיתה לי עדיין אחריות ניהולית על תוכנית ה-503 דגם 11, הקדשתי לה פחות תשומת-לב מאשר למוצריה החדשים של החברה וכמעט ששכחתי לדווח שמועד השלמת המוצר חלף. המתכנתים עדכנו את לוחות הזמנים ותאריך המסירה נקבע להיות 3 חודשים מאוחר יותר, יוני 1965. אין צורך לאמר, שגם במועד זה לא חיינו ערוכים עדיין לספק את המוצר. באותו זמן החלו לקוחו- תינו להתרעם ומנהלִי הורו לי ליטול את הפרוייקט תחת חסותי האישית. ביקשתי מהמתכנתים הבכירים להציג שוב לוחות זמנים מעודכנים, ואלו הראו שניתן להציג את התוכנה בעבור 3 חודשים נוספים. רציתי בכל מאודי להאמין בכך, אולם לא יכולתי. התעלמתי מלוחות הזמנים שהוגשו לי, שינס- תי מותני והחלטתי לצלול לעומק הפרוייקט. התברר שנכשלנו בתכנון הכללי בהקצאת משאבנו המוגבל ביותר - הזכרון הראשי. כל מתכנת ציפה שזה יתבצע אוטומטית, ע"י המתאם הסימבולי או ע"י שיטה כללית אוטומטית. גרוע מכך, נכשלנו אף בחישוב הנפח שתופסת התוכנה שכתבנו, אשר מיל- אה כבר אז את הזכרון הראשי של המחשב ולא הותירה מקום לתכניותיהם של לקוחו- תינו. מגבלות חומרה הנוגעות לאורך הכתו- בת מנעו תוספת לזכרון הראשי. ברור היה לנו שהמפרט המקורי של התוכנה רחב ביותר ולא ניתן יהיה לממשו אלא בקי- צוץ דרסטי. מתכנתים מנוסים ואפילו מנהלים נקראו לשוּב ולעסוק בפרוייקט. החלטנו להתרכז תחילה בפיתוחו של מהדר חדש עבור 60 .41.601, אשר חישוב זהיר הראה שהוא יסתיים תוך 4 חודשים. הבהרתי מפור- שות למתבנתים שפרק זמן זה אינו בגדר חיזוי בלבד - זוהי הבטחה. אם הם חָשים שאינם ממלאים את ההבטחה, תהא זו אחריותם האישית למצוא דרכים ואמצעים להבאתו של הפרוייקט למצב גמר. המתכנתים הגיבו בצורה יוצאת מהכלל לאתגר. הם עבדו לילות כימים על מנת להב- טיח את סיומם של כל פריטי התוכנה אשר נדרשו לעיצובו הסופי של מהדר ה-.41.601. לשמחתנו, הם עמדו בלוח הזמנים; זו היתה פיסת העבודה הראשונה העיקרית שהפיקה החברה משך שנתיים. שמחתנו היתה קצרה; אי"אפשר היה לספק את המהדר. מהירות הקומפילציה שלו היתה שני תוים בשניה, בהשוואה לגירסאות קיי- מות הפועלות בקצב של סססו תָוים בשניה. זיהינו במהרה את סיבת הבעיה: היה פער של פי 15 במהירות העיבוד בין הזכרון הרא- שי לזכרון הגיבוי. קל היה לבצע שיפורים מספר, ותוך שבוע הכפלנו את מהירות הקומפילציה ל"4 תוים בשניה. בשבועיים הבאים של חקירה ותכנות מחדש, הובפלה המהירות ל-8 תוים בשניה. ראינו דרכים, אשר תוך חודשים יובילונו לשיפורים נוספים, אולם כמות התכנות מחדש שנדרשה הלכה וגדלה בעוד שיעילותה הלכה ופחתה; היתה זו ררך איומה. החלופה של הגדלת הזכרון הראשי, אשר אומצה לעיתים בה תכופות בתקלות אלו, לא היתה רלבנטית עקב מגב- לות חומרה הנוגעות לאורך הכתובת. לא היתה דרך בריחה: כל פרוייקט התוכנה של 503 ווסווום דגם 11 ירד לטמיון ויחד עמו מעל 30 שנות אדם של מאמץ תכנותי, השו- וים בקירוב לחיי אדם בעולם התוכנה. ואני הייתי האחראי, הן התכנוני והן המנהלי לבז- בוז זה. נקבעה פגישה בה השתתפו כל המשתמשים ב-503 [000%7 זספסת אשר היה אז מנהל חטיבת המיחשוב, הסביר להם שהפרוייקט נכשל ואל להם לצפות ולוּ למילה יחידה מתוך אותה עבודת תוכנה אשר הובטחה להם מזה זמן כה רב. הוא אימץ לו טון שקט מאוד, על מנת להבטיח שלא תהינה קריאות-ביניים והפרעות מצד קהל השומ- עים. הערצתי אך לא יכולתי להתחלק עמו בקור הרוח. בזמן ארוחת-הצהריים נמצאו מספר לקוחות אשר באו לעודדני. הם הבינו הרבה קודם שאין סיכוי לספק מוצר תוכנה שיענה על המפרט שהיצבנו, וגם אם היה נוצר, מעטים היו יודעים לתפעלו, וגוסף לכך פרוייקטים רבים רחבי-היקף מסוג זה מבוט- לים לפני סיומם. במבט לאחור, אני מאמין שלקוחותינו היו בני מזל שמגבלות החומרה הגנו עליהם מפני חדירת התוכנה שלנו. בי- מינו המשתמשים במיקרו-פרוססורים מפי- קים תועלת בצורה דומה מהגנה כזו - אך לא לאורך זמן. באותו זמן קראתי את המסמכים הראשונים המתארים את הגישות והתכונות של ה3607 5 אשר עליה הוכרז לאחרונה, וכן של פרוייקט שיתוף זמנים חדש בשם וו[טוא. הם היו הרבה יותר מקיפים, משוכללים ומתוחכ- מים מכל מה שדמיינתי, אפילו בגירסה הרא- שונה של תוכנת ה-503 דגם 11. ברור היה ש-18%1 וְ-ד1/א שומרים בסוד תכנון מתקדם של תוכנה מוצלחת, אשר את טבעה לא יכולתי אף לנחש. היה זה מאוחר יותר כשחם הבינו שאין היא אפשרית למימוש. שמע עלי. "היודע אתה מה גרם לכשלון?" הוא צעק (הוא תמיד צעק), "נתת למתכנתיך לעשות דברים שאתה עצמך לא הבנת". נעצתי בו מבט משתאה. הוא היה ללא ספק רחוק מבל מגע עם המציאות היומיומית. כיצד יכול אדם אחד להבין את כל המכלול השלם של מערכת תוכנה כדוגמת זו של ה5037 זסווום דגם 11? הבנתי מאוחר יותר שהוא צדק לחלוטין; הוא ביצע דיאגנוזה שלמה, מצא את הגורם לב- עיה ונטע אז את הזרע שהביא מאוחר יותר לפתרון. הגברת הבעיות דיין היתה לי קבוצת מתכנתים שמנתה 40 איש. היינו צריכים לר- כוש את בטחונם של לקוחותינו במוצרינו העתידיים ולחזק את בטחונם במוצרים הישנים. אולם מה יכולנו לתכנן כשידענו רק דבר אחד - שכל תכניותינו הקודמות נכשלו? זימנתי פגישה שנמשכה יום שלם ובה השתתפו כל המתכנתים הבבי- רים, ב"22 באוקטובר 1965, על מנת לרון בבעיה בצורת רב-שיח. שמורים עמי עדיין הערותיה והארותיה של אותה פגישה. תחי- לה, רשמנו את תלונותיהם העיקריות של לקוחותינו שהתעוררו לאחרונה: ביטול מוצ- רים, כשלון בעמידה בלוח זמנים, גודל בלתי- סביר של תוכנה "אשר אינו מוצדק ע"י יעו- לות ההתקנים המסופקים", תכניות איטיות בצורה קיצונית, כשלון בעיבוד משוב מהל- קוח. "תשומת לב קטנה שהיתה ניתנת לכמה מבקשותיהם הקטנות של לקוחותינו היתה משתלמת מאוחר יותר בדמות דיבידנדים של רצון טוב בהצלחתנו בתכניותינו השאפת- ניות." כך הסקנו. עד היום אינני מבין כיצד הבאתי חוסר מזל כזה על חברתי. באותו זמן שוכנעתי שמנהלי מתכננים לפטרני. אולם לא, הם תכננו עונש חמור הרבה יותר. "ובכן, טוני", הם אמרו, "הכנסת אותנו לשערוריה זו, עכשיו הוצא אותנו מסבך זה". "איני יודע כיצד," מחיתי, אולם תשובתם היתה פשוטה, "אם כך, תיאלץ לחפש כיצר." הם אף הביעו בטחון שאצליח במשימה. לא התחלקתי אתם בבטחון זה. ניסיתי להתפטר, למזלי לא הצלחתי. כמובן שהחברה עשתה כל שביכולתה לעזור לי הם נטלו ממני את האחריות לתכנון החומרה והפחיתו את מספר המתכנתים בקבוצתי. כל אחד ממנהלי ניתח בזהירות את התיאוריה שפיתח אודות הגורמים למצב, וכל התאוריות היו שונות. לבסוף, הם צרפו לפרוייקט את המנהל הבביר ביותר מחברת האם, חסופחחס1 .81 ש6ז0ת/. הופתעתי שהוא 3 14 רשמנו אחר"כך את תלונותינו: חוסר זמן מכונה לבדיקות תכניות, חוסר יכולת לחזות את זמן המכונה, חוסר בציוד היקפי מתאים, אמינות נמוכה של החומרה הזמינה, פיזור המאמץ התכנותי, חוסר בציוד ניקוב לתב- ניות, חוסר ידיעה אודות זמני האספקה של מוצרי החומרה, חוסר במאמץ טכני בנושא תיעוד, חוסר ידיעת תוכנה בקרב אנשים מחוץ לקבוצת המתכנתים, הפרעות מצד מנהלים בכירים יותר אשר כפו החלטות ללא הכרה מושלמת של משמעותן, ואופטימיות יתרה שנשבה ממחלקת המכירות. אולם לא חיפשנו תירוצים לכשלוננו בתלונות אלו. לדוגמה, הודינו שזו היתה חובת המתב- נתים לחנך את מנהליהם ואת יתר המחלקות בחברה ע"י הצגת הנתונים הרלבנטיים בפני- הם בתצורה מובנת ופשוטה. התקווה "שפג- מים במפרט התכנית המקורית יטופלו קוסמ- טית ע"י מחלקת הכתיבה הטכנית שלנו... התבדתה. תכנון תכנית ותכנון מפרטה חייב להתבצע במקביל ע"י אותו אדם והם חייבים להיפגש במהלך העבודה. חוסר בהירות במפרט הינו אחד הסימנים הבטוחים ביותר לפגם בתכנית אותה הוא מתאר ויש לנפות "את שתי הטעויות בר-זמנית, לפני שהפרוייקט ממשיך הלאה". הלואי והייתי ממלא המלצה זו ב"1965; אני מאחל לכולנו שנמלא אותה היום. דף הערותי מאותו יום באוקטובר 1965 כולל פרק שלם המוקדש לכשלונות שארעו בתוך קבוצת התוכנה; כשלוננו העיקרי נעוץ היה בשאפתנות-יתר. "המטרות שהצבנו לעצמנו נראו רחוקות מאוד מטווח השגתנו". היה גם כשלון בחיזוי, בהערכת היקף התכנית ומהירותה, | במאמץ הנדרש, בתכנון הקואורדינציה והאינטראקציה של התכניות, באספקת אותות אזהרה על גלישתנו במורד התלול. היו תקלות 1 0 השינויים בתכנית, בתיעוד, המחלקות האחרות, עם ההנהלה שלנו ועם לקוחותינו. נכשלנו במתן הגדרות ברורות ויציבות לאחריות האינדיבירואלית של כל מתכנת ושל כל מנהל פרוייקט. האם צריך אני להמשיך? מה שמדהים הוא ביצד יכלה קבו- צה כה גדולה של מתכנתים מבריקים לעבור בה קשה וכל-כך הרבה זמן על פרוייקט לא מבטיח כזה. אתם יודעים, אל תבטחו בנו, במתכנתים הנבונים. אנו מסוגלים לחשוב על טיעונים שישבנעו את עצמנו וכל אחד אחר להאמין בדברים אבסורדיים. במיוחד אל תאמינו לנו כשאנו מבטיחים לכם לחזור על הצלחות קודמות שלנו. הפרק האחרון בו דנו בחקירתנו סבב סביב קביעת קריטריונים לאיכות תוכנה. "במאבק האחרון לספק את התוכנה בזמן, הקורבן הראשון היה אמינות התוכנה. אמינות תוכנה נמדדת ע"י מספר קריטריונים בלתו- תלויים, אותם יש לאזן בעדינות בתכנונה וביישומה של כל תכנית". ערכנו אחר-כך רשימה של לא פחות מ-17 קריטריונים אשר פורסמו בכרך מספר 2 של העיתון 916ו/50 חושא 6חג 6סווסזק. תקופת ההחלמה יצד התאוששנו מהאסון? ראשית, סיווגנו את לקוחות ה-503 לקבוצות, בהתאם לאופי וגודל תצורות החומ- רה שרכשו. לדוגמה, כל אלו שהיו ברשותם סרטים מגנטיים קובצו תחת גג אחד. הקצינו לכל קבוצה כזו צוות מתכנתים קטן והורינו למוביל הצוות לבקר את הלקוחות ולהתרשם מדרישותיהם, לבחור את הדרישה הקלה ביותר ליישום ולערוך תכניות (אולם לא הבטחות) לבצעה. בבל מקרה לא רשמנו דרישה לשינוי שעתידה היתה לגזול יותר מ-3 חודשים. במקרה כזה, חייב היה מנהל הפרוייקט לשבנעני שדרישתו של הלקוח הגיונית, שתכנונה של התכונה החדשה הינו מתאים, ושלוח הזמנים מציאותי. מעל לבל, לא הרשיתי לשום דבר להתבצע אלא לאחר שאני עצמי הבנתי אותו. זה עבד! התוכנה המבוקשת שוגרה בזמן המובטח. תוך התחז- קות בטחוננו ובטחון לקוחותינו, היינו מסוג- לים לקחת על עצמנו משימות שאפתניות יותר. תוך שנה התאוששנו כליל מהאסון. תוך שנתיים היו לנו לקוחות מרוצים, יצאנו מהסבך באמצעות הגיון בריא ופש- רנות והתקרבנו למשהו היכול להיחשב בהצלחה. אולם לא הייתי מרוצה. לא הבנתי מדוע תכנונה ויישומה של מערכת הפעלה קשים יותר מאלו של מהדר. זו הסובה מדוע הקדשתי את מחקרי, מאוחר יותר, לבעיות של תכנות מקבילו ומבני שפות אשר אמורים להקל על פיתוח מערכות הפעלה - מבנים כמו מוניטורים ותהליכי תקשורת. בזמן עבודתי ב"ווטווום, התחלתי מאוד בטכניקות להגדרה פ תכנות. באותו זמן הציעו ו קסופ לה להתעניין ורמלית של שפות חו0חה 1 זטוסץ ן- גדיר שפת תכנות בסימונים פונקציונלים פשוטים המפרטים את השפעת כל פקודה על מכונה אבסטרקטית המוגדרת מבחינה מתמטית. לא הייתי מאן- שר בקוראי הצעה זו משום שחשתי שהגדרה בזו חייבת לכלול מספר החלטות שרירותיות אשר לא תהיינה כל-כך פשוטות בעיקרון מיישומה של שפת מכונה אמיתית. כחלופה, הצעתי שהגדרתה של שפת תכנות חייבת להיות פורמלית, כקבוצת אקסיומות המתא- רות את סגולות התכניות הנכתבות באותה שפה. הרגשתי שאקסיומות המנוסחות בזהי- רות יותירו ליישום את מרחב התמרון הנדרש בהטמעת שפה עילית במכונות שונות ויאפשרו למתכנת להוכיח את נכונות תכניו- תיו. אולם לא ראיתי כיצד אוכל לבצע זאת למע- שה. סבור הייתי שיידרש מחקר ארוך לפת וליישם את הטכניקות הדרושות, ועדיף לבצ- עו בעולם האקדמיה מאשר בתעשיה. לכן הצעתי את עצמי כמרצה בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת 06005 בבלפאסט, שם עתיד הייתי לבלות 9 שנים מאושרות ופוריות מחיי. באוקטובר 1968, כשפתחתי את חבילותי בביתי החדש בבלפאסט, תפסו עיני מאמר מצולם שנכתב ע"י 1000 טס בשם פוחהזקסז? 10 010801085 8הוח8ו455/. איזה מזל! טוף"סוף ראיתי דרך להגשמת תקוותי במחקר. כתבתי אחר-כך את מאמרי הראשון על הגישה האקסיומטית בתכנות מחשבים, אשר ראה אור בבטאון 1א6 באוקטובר 9 מעט מאוחר יותר גיליתי שמליץ היושר הראשון של העקרונות הללו היה לא אחר מאשר פַחוזטד חן עצמו. ב-24 ביוני 1950, בכינוס שהתקיים בקמברידג', הוא ניהל שיחה קצרה אודות "בדיקתם של שגרות ארוכות", בה הסביר את רעיונו בבהירות. "ביצר יכול מתכנת לבדוק שגרה ארוכה ולה- יות בטוח שהיא נקיה משגיאות?" שאל טו- רינג. "כדי שלא תיפול בחלקו של הבודק מטלה סבוכה כליכך, חייב המתכנת להגדיר מספר טענות (0059ו0ז8590), אותן ניתן לבדוק אינדיבידואלית ומהן נובעת בקלות נכונות התכנית כולה." שער בנפשך את האגלוגיה של פעולת החי- בור. אם הסכום מופיע מתחת לשורת המספ" רים המחוברים, חייב הבודק לבצע מלאכתו בנשימה אחת אולם אם היו מספר סיכומי ביניים היתה עבודת הבודק קלה לאין שיעור. עקרון זה ניתן ליישם בבדיקת שגרות ארוכות אולם נראה להלן שניתן גם ליישמו בשגרות קטנות: חשב !ח ללא שימוש בכופלים. לרוע המזל, אין מערכת קידוד רחבה מספיק המצדיקה ביצועה של שגרה זו במלואה, אולם תרשים זרימה יהא מספיק לצורך הדג" מח. זה מחזירני לנקודה העיקרית, תכנונן של שפות תכנות. בתקופה בין אפריל 1962 ואוקטובר 1966 השתתפתי בכל פגישה של קבוצת העבודה 1.00% מטעם ק[15. לאחר שסיימנו את עבודתנו על תת הקבוצה .41601 <וקו התחלנו בתכנונה של א ,41.601, מחליפתה הצפויה של 60 .1.601 הצעות נוספות לתכונות חדשות פורסמו במאי 1965, והוט זר על חואו פוואואוא לקבצם לתכנון של שפה יחידה. התרשמתי מטיוטת הצעתו, אשר עקפה את כל מכשוליה הידועים של ה-60 0% וכללה מספר תכונות חדשות, כולן פשוטות ויעילות ביישום, בטוחות ונוחות בשימוש. תיאור השפה לא היה עדיין מושלם. עבדתי קשה בהעלאת הצעות לשיפורה וכן גם רבים מאנשי הצוות. עד מועד הפגישה הבאה ב- )06 סוזטוק .51, בצרפת באוקטובר 5, הבנונו טיוטה של תכנון מעולה ומציאותי לשפה, אשר פורסם ביוני 1966 ב-1א תחת הכותרת: 10 הסווטטוזוחט יי "00 1 וחסוהקסוטטטכ! 6ח!. התכנון יושם ב-360 18% ונקרא וו .41.001. זה היה לא רק מחליף רב"ערך ל-60 .1.001 אלא גם אב טוב ל-785041. באותה פגישה, שמה ועדת ה-41.001 על השולחן מסמך קצר, לא גמור ואף לא מקיף, אשר תאר שפה שאפתנית יותר, שונה, ולגבי שפה פחות מושכת. נדהמתי מקבוצת העבו- דה, שהורכבה ממיטב המומחים הבינלאומ- יים, אשר התעמקה וסרקה כל שורה במסמך. שני מסלולי תכנון דבר קרה שבוע אחד בלבד לאחר ן [ התחקיר שערכנו אודות פרוייקט התוכנה של ה-503 דגם 11. התרעתי נואשות נגד הערפול, המורכבות ושאפתנות היתר של התכנון החדש, אולם איש לא שעה לאזהרותי. הסקתי שיש שתי דרבים לבנית תכנון תוכנה: האחת הינה לבצע את התכנון בצורה כה פשוטה כך שנראה בבירור שאין בו פגמים, והשניה לבצעו בצורה כה מורכבת כך שלא ייראה שאכן קיימים פגמים. הדרך הראשונה קשה לאין-שיעור. היא דור- שת אותו כשרון, הקדשה, ראיה כוללת ולהט הדרושים לגילויים של חוקים פיזיקאליים פשוטים המבטאים תופעות טבע מורכבות. היא גם תובעת כוח רצון לקבל מטרות המוגבלות מבחינה פיזיקאלית, לוגית וטכנולוגית ולאמץ פשרות כשהעימות אינו פתיר חד-משמעית. אף ועדה לא תעשה זאת אלא כשיתברר שכבר מאוחר מדי. כך היה בועדת ה-/41.001. הטיוטה שהועד- פה לא היתה מושלמת. נוסח חדש של שפת ה.1.001 הובטח תוך 5 חודשים; הנוסח אמור היה לעבור את ביקורתה של ועדת ארבעה, ביניהם אני. שלושת החודשים חלפו בלי ששמענו מילה. לאחר 6 חודשים נפגשה תת-הקבוצה בהולנד. בפנינו הונח מסמך ארוך יותר ועבה יותר, מלא טעויות שתוקנו בדקה האחרונה, המתאר שפה שונה מזו שהוצגה בכינוס, אך לגבי עדיין בלתי- מושכת. חוזוא פופואוא ואנוכי הקדשנו זמן- מה לניסיון לנפות את הפגמים בתכנון ובתי- אור, אולם לשוא. הנוסח הסופי של טיוטת השפה הובטח לכינוס הבא של ועדת -1.6 אשר אמור היה להיערך כעבור 3 חוד- שים. 3 חודשים חלפו ולא זכינו לראות דבר מהטיוטה החדשה. לאחר 6 חודשים, באוקטובר 1966, נפגשה קבוצת העבודה של 1 בוורשה. לפניה הונח מסמך ארוך | ועבה עוד יותר מקודמו, מלא טעויות שתוקנו בדקה האחרונה, המתאר עדיין שפה שונה מזו שהוצגה קודם, אולם לגבי עדיין לא שפה קוסמת. המומחים בקבוצה לא יכלו לראות את הפגמים בתכנון והם החליטו לאמץ את הטיוטה, בהאמינם שהיא תושלם תוך 3 חוד- שים. לשוא אמרתי להם שהיא לא תהיה מוכנה. לשוא האצתי בהם לנפות מספר שגי- אות טכניות בשפה, לשנות את העדיפויות ולתקן מספר ברירות מחדל. הרחק מהרצון לפשט את השפה, תבעה קבוצת העבודה מהמחברים לכלול תכונות נוספות, מסובכות אף יותר, כגון עומס יתר של שרתים ועבודה במקביל. בל אימת שתכנונה של שפה חדשה מתקרב לקיצו, מתחיל מרוץ שדים להוספת תכונות טרם תקנונו. המרוץ אכן מטורף, משום שהוא טומן בחובו מלכודת ממנה אין לברוח. תכונה ניתנת תמיד להוספה מאוחר יותר, בתנאי שתכנון השפה ויישומה מובנים לכו- לם. תכונה הנכללת לפני שעקרונות השפה הובנו כראוי הופכת להיות בלתי-ניתנת לסי- לוק מאוחר יותר. לבסוף, בדצמבר 1968, במצב רוח שחור, השתתפתי בכינוס במינכן, בו ראתה לרא- שונה אור המפלצת אשר קיבלה את השם 68 00%א. באותו זמן התפכחו מאשליותיהם מספר מחברי הועדה, אולם היה זה מאוחר מדי: הועדה הוקפה בתומכי השפה והיא נשלחה לאישור ועדה גבוהה יותר של קןח1. הטוב ביותר שיכולנו לעשות היה לשלוח דו"ח שולי אשר תאר את השקפתינו ..."ככלי ליצירה אמינה של תכניות מתוחכמות, שפח זו הינה כשלון". דו"ח זה נגנז ע"י 1512 מאו- חר יותר, פעולה שהזכירה לי שורות מספר של סס!361 6זוםוו1]: צוסחא סז זוקטס סמצו .8ו8וזח6ו50 זטם 0 26 81ט 11 11 5ט זפ 001 זסטסח ,זסטטח פט 61[ .הכ ה 6זט5 15 ץ0סטסת והער לא השתתפתי יותר בפגישות של קבוצת העבודה. הקבוצה הגיעה עד מהרה למסקנה שיש פגם כלשהו בשפה ובתיאורה; הם עמלו משך 6 שנים נוספות במטרה להפיק תיאור מעודכן של השפה. זהו שיפור נכבד, אולם חוששני, שאין הוא מנפה את הפגמים בת- כנון ואין הוא דן בבעיות הנובעות מהסיבוכ- יות העצומה. מתכנתים מוקפים תמיד במורכבויות; איננו יכולים למנוע זאת. יישומינו מורכבים עקב היותנו שאפתניים להשתמש במחשב ביותר ויותר דרכים מתוחכמות. התכנות מורכב עקב המספר הרב של קונפליקטים המשולבים בתכנון היעדים. אם כלי העבודה הבסיסי שלנו, השפה בה אנו מתכננים ומקדדים את תכניותינו, תהא גם היא מסובכת, הופכת השפה לחלק של הבעיה ולא לחלק מהפתרון. פרוויוקט אחר רשו לי לספר לכם על פרוייקט 1 שאפתני נוסף בתחום שפות הת" כנות. בין השנים 1965 [19707 הייתי חבר ואף יושב"ראש של הועדה הטכנית העשירית של /][א?)ם (זטוטקוחס) תהסקטזטם 1 אזסזט461]טח13א). הוטל עלינו לסכם את כל שפות התכנות בדמות שפה יחידה אשר תתאים לכל המחשבים, התעשייתיים והמדעיים, שיפותחו ע"י גדול יצרני המחש- בים בעולם. קראתי בעיון ואף בהשתאות את ארבעת המסמכים הראשונים המתארים את השפה שכונתה .ו?א, אשר הופיעו בין ו במרס ו307 בנובמבר 1964. כל אחד היה שאפתני יותר מקודמו ואבסורדי ממנו בתחזיותיו. מאוחר יותר החלה השפה להיות מיושמת וסידרה חדשה של מסמכים הופיעה בפרקי זמן חצי שנתיים, כל אחד מהם מתאר את הגירסה האחרונה הקפואה של השפה, תחת שמה הסופי המוקפא, 1/1. אולם לגבי דידי, כל גירסה של המסמכים הראתה מה רב המרחק שצעדו הגירסאות החל מרמה =. חלקים אלו בשפה שטרם יושמו תוארו בשפה אופטימית ביותר וגרמו לתחושת שמחה. בחלקים שיושמו, היו התיאורים קודרים למדי; הם צוּינו בהסברים ארוכים, היקצו מגבלות בלתי נעימות וכן אילוצים שרירותיים על השימוש בתכונותיה והעמיסו על כתפי המתכנת את האחריות לבקרתם של תופעות הלוואי הבלתי-צפויות, אשר אפיינו את השפה. לבסוף, ב117 במרס 1968, הוצג תיאור השפה לעולם הממתין בקוצר רוח, כמועמד הראוי לתקנון. אולם הוא לא היה ראוי. השפה כבר הספיקה לעבור יותר משבעת אלפים תיקונים ושינויים. 12 מהדורות נוספות נדרשו על מנת לפרסמה כתקן ב-1976. חששתי שהשפה אומצה לא כתוצאה משביעות רצון המשתמשים, אלא השעמום וההתפכחות 15 מהאשליות הם שהאיצו בהם לסיים את המלאכה. בכל התקופה בה נטלתי חלק בפרוייקט זה, דחפתי ליצירת שפה מפושטת, אם יש צורך ליישם תת"קבוצה, כך שהמתכנת המקצועי יהא מסוגל להבינה ולקחת על עצמו את האחריות לנכונות תכניותיו. תבעתי לסלק את ברירות המחדל ואת משפטי ההתניה. ידעתי שיהא זה בלתי"אפשרי לכתוב מהדר אמין שלם עבור שפה כה מורכבת ותהא זו משימה בלתי אפשרית לכתוב תכנית שלמה אמינה כשנבונות כל קטע בה תלויה בבדיקת בל קטע אחר בתכנית, והבטחה שאק בו מלכודות או מוקשים. תחילה קיוויתי שפרוייקט זה יתמוטט מאליו, אולם מיד הבנתי שנחרץ גורלו להצליח. במעט כל מוצר תוכנה ניתן לישם, למכור או אף להשתמש בו בשאין מגבלת משאבים. אף טענה של מדען לא יכולה לעמוד נגד שטף של מיליוני דולרים. אולם יש איכות אחת אותה לא רוכשים בכסף וזו אמינות. מחירה של האמינות הינו הפשטות המוחלטת. זהו המחיר הקשה ביותר לתשלום ע"י בעל המאה. בל זה קרה לפני זמן רב. האם ניתן לשייך כל ואת לכונוס. הרלבנטי דווקא לעתיר עולם המחשבים? חששותי ה ו השנים האחרונות השגיאות שנעשו ב ל חוזרות כיום, ובקנה מידה 0 מתייחס לפרוייקט תכנון שפה מסמכים תחת השמות ,הגוחחוו הזו !5166 , ח66זק , 5188 06 ססאי ולב סוף 44. פרוייקט זה אּתחל ונתמך ע"י אחד הארגונים החזקים ביותר בעולם, משרד ההגנה האמריקאי. עובדה זו מבטיחה תשו- מת לב והשפעה, ללא תלות בתכונות הטב ניות של השפה. בשום רגע לא היינו בטוחים ששפה זו התגברה על כל אותן תקלות שהת" לוו לפרוייקטים המורכבים של פיתוח שפות בעבר. נתתי את מיטב עצותי לפרוייקט זה כבר בשנת 1975. תחילה הייתי מלא תקווה. יעדיה המקוריים של השפה כללו אמינות, קריאוּת תכניות, פורמליות בהגדרות ואף פשטות. אט אט הוקרבו יעדים אלו על המזבח לטובת עוצמה ותכונות בלתי נחוצות כמו הטיפול בחריגים, שלדעתי חלקן מסוכנות. הדבר דומה להסיטורית התכנון של המכונית. צעצועים וברק חיצוני החליפו את העקרונות הבסיסיים של בטיחות וכלכליות. אין זה מאוחר מדי! אני מאמין שע"י גיזום זהיר בשפת 443, עדיין אפשר יהיה לברור תת-קבוצה חזקה אשר יישומה יהיה אמין ויעיל, נוח ובלבלי בשימוש. התומכים בשפה הצהירו לא פעם שלא תהיינה תת-קבוצות בשפה. זהו הפרדוקס התמוה ביותר של כל הפרוייקט המוזר. אם הינך חפץ בשפה ללא תת-קבוצות אתה חייב לבנות אותה ב"קטן". אתה כולל רק אותן תכונות שאתה בטוח שתידרשנה לכל יישום של השפה, ואשר תתאמנה לכל תצורת חומרה בה מיושמת השפה. אחר"כך ניתן לפתח הרחבות מיוח- דות הנדרשות בציוד חומרה מסויים. זוהי גדולתה של ה904|7ג2, שיש בה כה מעט תכונות בלתי-נחוצות ובמעט אין כל צורך בתת-קבוצות. זוהי הסיבה מדוע כה חזקה השפה, עד כדי כך שמנצלים אותה בהרחבות בזמן אמיתי - טו? 29691 עבור סימולציות מצבים דיסקרטיים, |29%4 ₪650 עבור תחנות עבודה של מיקרו-פרוססורים. אם רק נפוק את הלקחים הנכונים מהצלחות העבר, לא נזדקק להפיקם מכשלונותינו. וכך, ממיטב עצותי למתכנני 08 התעלמו. במעמד זה הנני פונה אליכם, נציגי מקצוע התכנות בארצות"הברית ואזרחים המודאגים מבטיחות ארצכם: אל תרשו לשפה זו במתכונתה הנוכחית להיות מיושמת בהת- קנים בהם האמינות הינה גורם קריטי, כלומר כורים גרעיניים, טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה אחרות. הטיל הבא שישולח יהיה ו מטעות בשפת תכנות ולא יהא זה טיל מחקר תמים לבוכב נוגה. יהא זה טיל שיוט אנטי-בליסטי, בעל ראש נפץ גרעוני אשר יתפוצץ מעל אחת מערינו. שפת תכנות בלתי-אמינה, היוצרת מערכי תכניות בלתי אמינים, גורמת לסיכון הרבה יותר גדול לסביבתנו ולחברתנו מאשר מכוניות בלתי- בטוחות, חומרי הדברה רעילים או תאונות בתחנות כוח גרעיניות. היו ערים להפחתתו של סיבון זה, לא להגברתו. בגדי המלך הישנים פני שנים רבות היה היה מלך אשר אהב להתלבש. את כל כספו הוציא על בגדים. הוא לא ייגע את מוחו בחיילים, בפגישות או במשפטים. על כל מלך אחר ניתן היה לאמר "המלך נמצא כעת בישיבת המועצה" אולם עליו ניתן היה לאמר "המלך נמצא בחדר ההלבשה". וכך היה. ברגע ביש מזל הוּלך המלך שולל. הוא מצא עצמו צועד עירום לעיני כל נתיניו הצוהלים. הוא החליט לא לעזוב יותר את כס המלכות, וכדי למנוע עירום החליט להתעטף בכל גלימותיו, זו על גבי זו. הזמן עבר באושר בממלכתו. שרים ורוזנים, אורגים וחייטים, מבקרים ונתינים, תופרות ורוקמות יצאו ובאו בשערי הארמון, כולם מתפעלים "מה הדור לבושו של מלכנו". יום אחד שמע יועצו הישיש והחכם של המלך אודות חייט מעולה המרצה במכון גבוה לאריגה, אשר פיתח אומנות חדשה בתחום הרקמה האבסטרקטית, תוך שימוש בתפרים כה עדינים עד אשר המסתכל בהם ישתאה האם הם קיימים כלל. "אלו בודאי תפרים מעולים", חשב השר. "אם נוכל לגייס חייט זה כיועץ, נביא את דרגת ההדר של מלכנו לרמות כאלו שכל העולם יכיר בו כקיסר הגדול ביותר." הלך היועץ הישיש וחתם על הסכם העסקתו של החייט המעולה בארמון המלך, בהוצאה גדולה. החייט הובא לארמון, שם נערמו תילי אריגים אשר ביסו במעט כליל את כס המל" כות. כל הוזירים ציפו בקוצר רוח למעשה ידוו של החייט הגאון. תארו לכם את תמיה- תם כשיעץ להם החייט לא להוסיף תחכום ואף לא תחרה יקרה נוסף לזו הקיימת, אלא לסלק שכבות עבות של לבוש ולחתור לפש" טות ולאלגנציה, במקום השיכלול המופרז. "חייט זה אינו מומחה כפי שהוא מכריז על עצמו," הם מלמלו. "שנינותו מתמקדת בהתבוננות מתוך מגדל שן, והוא אינו מבין יותר את הצרכים הבטיסיים של שליט מוד" רני." החייט היועץ טען ארוכות שעצותין טובות אולם איש לא שעה לו. לבסוף, קיבל את שכרו וחזר למגדל השן שלו. עד היום לא טופרה האמת במלואה: בוקר חמים אחד, כשחש המלך משועמם, נמלט מגבעת הבגדים שלו והוא חי היום באושר כרועה אווזים באגדה אחרת. החייט נכנס לרשימת הקדושים והוכרז כפטרון כל היוע" צים, משום שלמרות התשלומים הנכבדים שקיבל לא היה מסוגל לשכנע את לקוחותיו לפוה ולראות שלבגדים שתפרו אין בעצם מלך. ראיון עם גיל פרץ המשמש סגן יו"ר קבוצת ההתמחות 471506-157961 40 * 03 בישראל שפות מחשב ש: האם יש בארץ גוף הפועל בנושא 468 באופן דומה למשרד ההגנה (ה-.2.0.2) בארה"ב? ת: הפעילות במערכת הבטחון בארץ בנושא 8 נעשית באופן דומה מאוד לנעשה באר" ה"ב. במעט כל מה שעשה ה-.2.0.0 בינת יים נתן דחיפה קדימה לכיוון קליטת השפה, ולכן אין כל סיבה לא להשתמש בטכניקות שמשתמשים שם, ובנסיון שהאמריקנים צברו. בכוונת משרד הבטחון לחייב שימוש בשפת 4 כשפת תכנות עילית יחידה במערכות מבצעיות לקראת סוף העשור. כדי לממש מדיניות זו הקים המשרד "ועדה לשפת תוכנה תקנית", שתפקידה להציע תקנים מנחים שיסייעו למימושה של מדיניות המש- רד. הוועדה תמליץ בין השאר על תאריך שממנו והלאה יחויב הפיתוח של כל תוכנה במערכת משובצת מחשב מבצעית להיעשות ב-68. בדאי אולי לציין שלמרות הכוונה למסר את פיתוח המערכות, הרי אפשר יהיה לפתח גם תוכנה שאינה ב-469 לאחר קבלת פטור מ"ועדת חריגים". ש: מה לדעתך הסיכויים שמסקנות הוועדה תוושמנה בפועל? ת: אין לי צל של ספק שמסקנות הוועדה תיושמנה, למשרד הבטחון יש מספיק כח לכפות שימוש ב-408 על הגופים האזרחיים המפתחים עבורו תוכנה, ובוודאי שיש לו השפעה על יחידות המחשב בצ.ה.ל. כדאי לדעת שבוועדה יושבים מצד אחד נצי- גים מיחידות המחשב השונות בצה"ל (כמו ממר"מ), ומצד שני נציגים מהתעשיות הבטחוניות ומחברות מסחריות. נראה לי שכיוון שבוועדה יושב נציג מכל מגזר בעל השפעה בנושא, החלטה משותפת של הנציגים תהיה למעשה החלטה של רוב הנוגעים בדבר, ואין סיבה שאדם שהיה שותף לקבלת החלטה לא יסייע למימושה. ש: ריצ'רד דה"לאוור, תת"מזכיר המדינה בארה"ב, הוציא את ההנחיות לגבי שומוש ב"ג9א. האם גם בארץ תצא ההוראה מאוש- וות בה בכירה? ת: אינני יודע ממי תצא ההוראה בארץ, אך ברצוני להדגיש שלא חשוב מי נותן את ההוראה אלא איך היא מיושמת בפועל. נדמה לי שאין כל סיבה הגיונית שתמנע החלטה לחייב שימוש בשפת 468 תוך 3-4 השנים הקרובות. ש: באילו מדינות החליטו כבר על מדיניות בזו? ת: נוסף לארה"ב החליט גם משרד ההגנה הבריטי לחייב את השימוש בשפת ₪068 החל מיולי 1987. עד אז מומלצות שתי שפות עיקריות, שפת קוראל ושפת 4.08. גם יפאן וממשלות אירופאיות נוספות בו- חנות את הנושא, כך ש-4468 כבר על המפה, וקיים מאמץ עולמי משותף לקליטת טכנולו- גיה חדשה זו. ש: כיצד נערכת האקדמיה לעזרה בקליטת הל ת: יש היום בארץ מספר מומחים בפקולטות למדעי המחשב השולטים בשפת 408. האוניברסיטאות היו מהראשונות שהחלו ללמד 408. היבטים של השפה נלמדים באוניברסיטת ת"א, בר-אילן ובטכניון. אומנם, 08 נלמדת שם כ"עוד שפת תכנות", אבל בכולן יש נטיה להדגיש את היתרונות הגלומים בשימוש בשפה. בוגרי הפקולטות למדעי המחשב בארץ שול- טים באופן מלא בשפת פסקל, ולכן מעבר של הבוגרים לשפת 408 יהיה קל, יחסית, לעומת תוכניתנים שלא למדו מעולם שפה זו. ידוע לי גם על מספר פרוייקטים לימודיים באוניברסיטת ת"א ובטכניון בהם סטודנטים כתבו קומפיילרים ומפענחים לשפת 468, או לחלק ממנה. לסטודנטים יש איפוא חשיפה לנושא וככל שחשיפה זו תגבר כן ייטיב הדבר למערכת הבטחון בעתיד. ש: ומה קורה בחברות אזרחיות? ת: 468 היא השקעה. חברות שהבינו שיש סיכוי להרוויח בעתיד מהשקעה זו, כבר התחילו בפיתוח מוצרים ב-"468. חברת "מידע - הנדסת תוכנה" מסיימת את הפיחוח של 469/807, המהווה גירסה מוד- רנית יותר ל-507 הראשון שלה. חברת טכם החלה לשווק קומפיילר 63 של חברת 1.8507דד וגם נציגים מחברת קונת- הל גילו בימי עיון התעניינות בשפה. כן ישנם בארץ מספר בתי תוכנה קטנים יותר, המעדי- פים להישאר בשלב זה בעילום שם, אשר מפתחים תוכנות ל-4.03. לדעתי, אם חברות כאלה יפתחו מוצרים איכותיים, תהיה אפש- רות טובה מאוד להגדיל את היקף יצוא התו- כנה של ישראל. אני ממליץ לחברות בעלות גיבוי כלכלי והמסוגלות גם היום להשקיע כספים, ללמוד את השפה ולנסותה בפרוייק- טים פנימיים נסיוניים. זוהי, דרך אגב, המגמה של משרד הבטחון ובכוונתו לעודד כמה שיותר גופים. אשמח לסייע ולספק מידע לכל חברה ישראלית בעלת כוונות רציניות לגבי 8 ש: באיזה היקף מפותחות כיום בארץ תו- כנות ב"403? ת: יש מספר מפעלים גדולים שנכנסו לפיתוח פרוייקטים נסיוניים בשפה, ביניהם תדיראן ואלביט. אחת הסיבות שהיקף הפעילות איננו מספיק גדול הוא שיש בארץ אנשי תוכנה המתנגדים למעבר ל-408. באחד מימי העיון שערכנו הגדיר אחר המר- צים את 408 כ"בעיה הפלשתינאית של התו- כנה". הוא התכוון לאמר שהבעיה כל-כך מורכבת ויש רבים המוכנים ל"קבל" את השפה רק אם היא תפתור את כל הבעיות שלנו. הבעיה היא שמי שחושב שקיימת, או תהיה קיימת, שפה שתפתור את כל בעיות התוכנה טועה טעות חמורה. אולם, 463 היא צעד משמעותי בכיוון הנכון! אינני מנסה לשכנע אף תוכניתן ש-404 היא הדרך היחידה לפתרון בעית "מגדל בבל" של עולם התוכנה. אולם מאד מטריד אותי קיומם של תוכניתנים שאינם רואים כל פוטנציאל הטמון בשפה, ושוללים אותה מכל וכל. ש: כיצד אתה רואה את השתלבות מדינת ישראל בפרוייקט 444? ת: בביקורי האחרון בארה"ב, בחודש אוקטו- בר, נתקלתי בתוכניתנים יהודים רבים העוס- קים בפיתוח מערכות עתירות תוכנה, כולל 3. אולם, מפה ועד השתלבות משמעותית של מדינת ישראל בעולם התוכנה הדרך רחו- 18 קה. השפעתה של המדינה על עולם התוכנה הוא כה קטן, והפער בין המצב הנוכחי של יצוא תוכנה בכמה עשרות מיליוני דולרים ליעד שהציב שר בעל חזון בממשלה הקו- דמת, יצוא במיליארד דולר, עדיין רחוק. הליכה נגד הזרם המוכתב מבחוץ, ונסיון להימנע מלפתח פרוייקטים ב-64א, יחסמו את דרבן של חברות ישראליות ויחלישו את כוחן בתחרות בינן לבין חברות יפאניות, אירופא- יות ואמריקניות. אין לנו כל סיכוי לקבוע עובדות שיסתרו את מהפכת 404, ההיפך הוא הנכון: אנחטו מקבלים "תכתיבים" והחלטות מוגמרות מהטכנולוגיה הנוצרת במקום אחר, בדיוק כמו שאנו במעט לא יכולים להשפיע בנושא חקר החלל. אם ישראל, כלומר חברות תוכנה ישראליות, ישכילו להשתלב בעשור הקרוב בזרם המביא את 464, יש סיבוי שנשפיע יותר, נמכור יותר, וכך נסייע כמובן להקטנת הגרעון המסחרי של המדינה. בסה"ב כדאי שכולנו נדע מה טוענים חלק ממומחי התוכנה בעולם: השפעתה של 348 בעשר השנים הבאות על עולם התוכנה תהיה גדולה בהרבה מהשפעתה של שפת הקובול בעשרים השנים האחרונות. ש: כיצד יכולים גורמים חדשים להשתלב בפעילות בארץ? ת: לפני כחצי שנה הקמנו בארץ סניף של 6שךגם . זוהי קבוצת התענינות בנושא 4 שהיתה עד לאחרונה ב-]א'). תחת ה-אג.51071, קבוצת ההתענינות בשפות תכנות, אולם כיום מוגדרת כבר בקבוצה יחו- דית. ב-"[6גזא-156/ 0 גי חברים כיום 65 חברים. הארגון מנוהל בהתנדבות ע"י צביקה לביא מחברת 115611., משה יבנה ("מידע - הנדסת תוכנה"), יחיאל בן נפתלי (תדיראן) ועל ידי. אנו מפיצים זטווטואטא, הכולל חומר עדכני המועבר אלינו ישירות ממסדי הנתונים של 4 בארה"ב. הייתי רוצה בהזדמנות זו, לקרוא לכל המע- ונין להשתתף במפגשים שלנו ולהתעדכן באופן שוטף, להצטרף בחבר ל--41180 א וטגז], ובכך לסייע לפיתוחן של מערכות אמ" ינות וברות תחזוקה. כתובתנו: ת.ד. 2088 הרצליה ב' 46120. אוגוד ושראלי לעובוד אינפורמציה קבוצת התמחות של איל"א הכנס ה-2 לשימושי המחשב בהוראה ולמידה יי בניסן תשמ"ה 1 באפריל 1985 אוניברסיטת ת"א אולם פסטלוכט מגמות הכנס קבוצת ההתמחות של איל"א ‏ "מחשבים בחינוך" שמה לה למטרה לקיים בכנס זה במה לדיונים, הרצאות ותצוגות אשר תאפ- שר לעוסקים בתחום חשוב זה להתרשם, ללמוד ולחוש את העשייה העצומה המלוה אותנו בזמן האחרון בשטח השימוש במחש" בים בחינוך. מורים ואנשי חינוך יוכלו להנות מהרצאות יחודיות ומדיונים כלליים בתחומים רבים. חדירת המחשבים לכל תחומי העשייה ותרו- מתם לקידום ההוראה והחינוך מחד, והצורך הרב ללמוד ולהתעדכן בחידושים הרבים מאידך, מחייבים אותנו להתכונן היטב לאי- רוע חשוב זה. חוקרים, מורים, סטודנטים ותלמידים יוכלו להציג מעבודותיהם ולזכות על ידי כך להב- רה וגם להיזון חוזר, החשובים כל כך בתקו- פה דינמית מאד מבחינת החידושים וההתפתחויות. הנושאים המוצעים - לוגו - הברת המחשב והוראת מדעי המחשב - עקרונות ומבנה הלומדה - שפות מחברים - מתמטיקה והוראת המדעים - לשון והבנת הנקרא - שפות זרות - מחשבים בחינוך הטכנולוגי - הערכת לומדה - מחקר על מחשבים בחינוך - שילוב טכנולוגיות חדישות - שילוב המחשב בתכנון הלימודים ובהוראה - הוראת מקצועות טכניים - מחשבים בחינוך המיוחד - יישומים - מינהל חינוכי פרס ע"ש דוד לוין זיל לשנת 1985 איל"א מעניקה מדי שנה, במסגרת הכנס הארצי שלה, פרס אחד או יותר עבור מאמ- רים מקצועיים מצטיינים שהופיעו בעל האיגוד "מעשה חושב". 6 קרן הפרס הועמדה לרשות איל"א ע"י חברת סיר - ל.א. מיטווך ובניו בע"מ כדי להנציח את זכרו של דוד לוין ז"ל, מבכירי עובדי החברה שנפל בגולן במלחמת ששת הימים, גובה הפרס יהיה השנה 70,000 שקל ויוענק לבותב מאמר ב"מעשה חושב" בשנתיים האחרונות. ועדה מיוחדת אשר תמונה ע"י ההנהלה, תבחן את המאמרים ותחליט על מתן הפרס. הפרס יוענק עבור מאמרים בתחום: - עבודה בעיבוד נתונים מנהלי. - הישג בעיבוד נתונים מנהלי וקידומו. - הישג במינהל עיבוד הנתונים המדעי וקידומו. - עבודת מחקר במדעי המחשב. = עבודה בעיבוד נתונים בשטח המדעי. 9 אול"א - אוגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה עולם המחשבים: תמונת מצב הכנס הארצי ה207 לעיבוד נתונים 3 אוקטובר 1985 ירושלים, בניני האומה קול קורא להגשת מאמרים אנשי המקצוע בתחומי המדע, התעשיה, הניהול, החינוך, המינהל והשיווק העוסקים בנושאי מיחשוב ומחשבים מוזמנים להגיש מאמרים המשקפים הישגים או עבודות מקוריות להצגה בכנס. בין הנושאים המומלצים: - מערכות משובצות מחשב - הנדסת תוכנה - הוראה באמצעות מחשב - מחוללי יישומים - ייצוא תוכנה - אבטחת מידע ותחיקה - ביקורת ובקרת מחשבים - גרפיקה ומשחקים. המעונינים מתבקשים להעביר לוועדת הכנס עד יום 15.4.85 תקציר מורחב בעברית או באנגלית בהיקף של שניים עד שלושה עמו- דים, 4 - -4 מיקרו מחשבים פטר ג.וו. קין, לינדה א. וודמן מה לעשות עם כל המיקרוס הללו?* מחשבים אישיים הופכים להיות נפוצים בחברות גדולות כמעט כמו מכשירי טלפון. הם שינו כמעט כל אספקט של השימוש והכדאיות במחשב והביאו את הטכנולוגיה היחודית של מחלקות עיבוד הנת" ונים אל שולחנותיהם של אנשי מקצוע ומנהלים. בהשקעה צנועה, מחזיר עצמו מחשב אישי יחיד במהירות גדולה, תוך נטילת סיכון קטן. אירוני הדבר שקלות נגישות זו מציבה בפני המנהלים בארגונים רבים בעיות מורכבות. החדרתם כבודדים או בזוגות עלולה לגרום לעתים לתוצאות מפתיעות. הראשונה הינה פצצת הזמן של אי התאימות. כל מנהל של מערכת מידע הרואה למרחוק חושש שכלל המחשבים יוסיפו לארגון פחות מאשר סך תרומתם הבודדת של כל אחד מהם: ערבוב של תכניות הרצות אך ורק על מחשב היצרן, ריבוי של מסדי נתונים שונים, נוהלים מסובכים והשקעה נוספת הנדרשת לאפשר למיקרו-מחשבים מסוימים להתקשר למחשבים הגדולים. נוכחותם של חובבנים, אשר אינם יודעים את מה שאינם יודעים, מציבה בעיות נוספות. מנתחים פיננסיים, לדוגמה אשר השתמשו בהצלחה בחבילות תוכנה פשוטות עלולים לנסות לכתוב תכניות מורכבות יותר, ללא הבנה מדוקדקת של הגדרות המערכת, תכנונה, בדיקתה, אופן פעולתה, התיעוד הנלווה לה ותחזוקתה - כל זאת בזמן שבמחלקות מערכות המידע מצטברות עבודות פיתוח גדולות וגדל הצורך במערכות חדשות. כתוצאה, הן אינן יכולות להקריש משאבים לטיפול במכונות הקטנות. השקעה של 83000 במיקרו מחשב אישי עצמאי טומנת בחובה סיכון קטן ובמיקרים רבים ניתן להראות שהשקעה זו מוחזרת בפחות משנה. השקעה של 1.5 מיליון% ב-500 מחשבים אישיים, מהווה סיכון. מעל לכל, קיימות עלויות סמויות. אם מתווספים לכך תוכנה, תקליטים נוספים לאחסון, מדפסות, מודמים לתקשורת וכו', צומחת העלות מ-3,000 ליחידה עד 510,000-6,000. אם המכונות אינן תוא מות לציוד התקשורת הממוחשב העיקרי של החברה, ירד לטמיון חלק ניכר מהשקעה זו. לעתים קרובות יוצרים המחשבים האישיים את מה שמכונה אפקט ההיסחפות. עובדים רבים ירצו מחשב מסוים, אולם הם עלולים לבחור בציוד וביישומים לא מתאימים, וכתוצאה מכך ישתמשו במכונותיהם בצורה לא יעילה, או כמעט ולא ישתמשו בהן כלל ברגע שתפוג ההתלהבות הראשונית. כל אלו הינן בעיות מציאותיות אשר משתמשי הקצה בהתלהבותם אחר מיחשוב אישי נוטים לא לייחס להם חשיבות. הם רוצים להטיל את יהבם בחדשנות. מהעבר השני, מספר אנשי מקצוע שמרנים בתחום עיבוד הנתונים יחפצו לשמור בידיהם את השליטה והבקרה במשאב זה. אולם בקרה יכולה בקלות להתפרש כמניעה. המצדדים בבקרה מנטים להאיט את קצב החדרתו של ציוד מחשב חדש לארגון ומנסים לשלול את זכותם של משתמשי הקצה להחליט בעצמם על היישום והשימוש במיקרוס כהרחבה של פעולות החישוב המרכז- יות. במרכז נמצאים מנהלי מערכות המידע, המנסים לאזן את החדשנות לעומת הבקרה. על מנהליהם הבכירים מוטלת החובה להבין את הבעיות הארגוניות העלולות לצוץ עם פתיחתה של הקופסה, ממנה תורגם מ19847 .)026-.560 ,שוטוצט פפטחופט2] 0זהשזג11 | נשלף המחשב האישי ומתחבר למארג הכולל. כל חברה גדולה זקוקה למדיניות ברורה ועקבית בקליטת מכונות חדשות. החברות המובילות פיתחו אסטרטגיות המבוססות על ארבעה עקרונות בסיס- ייום: 1. תיאום ולא בקרה היא הגישה שיש לנקוט בהחדרתם של מחשבים אישיים, כשמערכות המידע (15) משחקות תפקיד חדש בתמיכה במשתמשי הקצה. 2. התמקדות במבנה טכני לטווח ארוך יותר, אותו יש ליצור עבור משאב המיחשוב הכללי של החברה, כשהמחשבים האישיים מהווים רכיב בודד מתוך הכלל. 3. הגדרת "חוקה" המבוססת על נסיון טוב אשר תתאים את דפוסיה המוכחים של מחלקת עיבוד הנתונים (₪7) למבנה ולטכנולוגיה החדישה. 4. הדגשת ההצדקה העסקית המערכתית, אפילו של היתרונות ה"רכים" והבלתי מכומָתִים, אשר לעיתים קרובות הם המהווים את התמריץ העיקרי להכנסת מחשבים אישיים לארגון, תוך ציון החזר ההשקעה המהיר. מנהלים בכירים אינם יכולים להרשות לעצמם לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין שדברים יתרחשו מאליהם. חברות זקוקות למנדטים ולהַרשאות כדי להבהיר בידי מי הסמכות ומי נוטל את האחריות (כשהשתיים אינן מתלכדות צצות תמיד בעיות "פוליטיות"). נוסף לכך, הם חייבים למסר אסטרטגיות ברורות לתכנון לטווח ארוך ולהשקעות, במקום לסמוך על החלטות אד-הוק קצרות-טווח. המאמר שואב את עיקריו מנסיון שנצבר בחברת ביטוח גדולה, אותה נכנה לחשון חברה לביטוח, בה נוצרה ויושמה אסטרטגיה 19 ם וטס יוצא עם 467 4% הבת של ה- 0 מאמריקה 8 היא שפת תיכנות מתקדמת, שפותחה ע''י משרד ההגנה האמריקני (2616056 01 והסוחוזהכן6כ - סספ), לשימוש במערכות זמן אמת למשימות רגישות בצבא ארה'/ב. בעתיד הקרוב, כל מערכות המחשבים, ל לצבא ארה''ב, טרכו לעבוד בשפה הזו. 60010 היא אחת מחברות המחשבים - 8 המספקות 40/3 למפתחי מערכות עבור ה- םס ש כבר עכשלו במטוס ה-15-= מותקנות מערכות ממוחשבות בשפת 08/, הפועלות על פי גרסת 050! מתוצרת 0 6001. בבר עכשיו מערכת הדמייה לצרכי הדרכה במטוס ד8ש/(.4-=, בשפת 08/, שסופקה עייי ₪ !(30, מופעלת בחיל היס האמריקנל. שמכילה 350,000 פקודות, מסופקת עייי .0 30001 כבר עכשלו,סידרה של מערכות ממוחשבות ללימוד שפת 4/08/, מיוצרת עייי כ 600(1. כבר עכשיו,קורסים להדרכה בשפת 408/, נערכים עייי ס-600. ש כבר בינואר 1983 ס | טסם הכריזה על יכולתה לספק 408/ והיא מן החברות היחידות. בעולס, שכבר מספקות 408 עבורה-כ ספ. וו ג 5ווחוסז61)=] זמניס חדשים במחשבים רח' מדינת היהודים 60, אזור התעשיה הרצליה 46766 טל. 052-557148 טלקס 551 33698 כבר עכשיו מערכת הדרכה ממוחשבת !|-18/ של 0185 טס ||ההסכסו, בשפת 08/, = אמירכהן בנושא מחשבים אישיים. מה שקרה בלחשון משקף קרוב לודאי אסטרטגיות ותוצאות שהתרחשו בחברות אחרות אשר נטלו את היוזמה לידיהן בצורה אגרסיבית בנושא מהפכת המיקרו וקצרו הצלחות לעומת חברות שנקטו "שב ואל תעשה". המחשב הקטן הן ההזדמנויות והן הבעיות האצורות במיקרו-מחשבים (או במחש- בים אישיים) הופכות להיות ברורות יותר בשאנו בוחנים את התפת- חות הנושא משך 3 השנים האחרונות. המילה מיקרו-מחשב מסכמת בתוכה את הטכנולוגיה ואילו המונח מחשב אישי מביע את מהות הכלי העומד לרשות המשתמש האינדיבידואלי. תחילה היו המיקרוס קטנים, זולים ומוגבלים ביכולתם, אולם הם היוו שעשוע ותפסו את הדמיון. היישומים היו אישיים ועצמאיים - לא היתה תקשורת עם מחשב מרוחק על מנת להשיג ממנו או לשדר אליו נתונים. התזוזה הראשונה לביוון מחשבים מקצועיים, ולא סתם מחשבים אישיים, באה בדמות חבילת התוכנה 19/6416/, אשר היתה החבילה הראשונה אותה יכול היה ללמוד בקלות איש עסקים, ליישמה במטלות מגוונות ולבצע בעזרתה משימות מורכבות. יתרה מזאת, היתרונות היו משמעותיים והעלות נמוכה. הצלחתה הגדולה של ה"טו6וגו/ דרבנה את צמיחתן של חבילות תוכנה לשימושים עסקיים. אולם, רק לאחרונה שופרו גודל ומהירות החומרה עד רמה בזו בה טושטשו ההבדלים בין מיקרוס, מיניס ומערכות גדולות והמונחים מיקרו, מסוף ותחנת עבודה אבדו את זהותם. נפח הזכרון במיקרוס גדל מ-א256 ל-א512. עלות מערכת מצויידת במלואה, הכוללת תקליטון, מדפסת ויכולת תקשורת, נעה בין %6,000 ל-517,000. בסבום של 530,000-60,000 ניתן להשיג טופר-מיקרוס בני 32 סיביות. ז1ג01חו5 טאו1, מייסדה של חברת המחשבים הנקראת על שמו יצר את ה-81"א2 אשר תרם להצטמקות מחירי המחשבים הביתיים לפחות ממאה דולר. כיום הוא מציע מיקרו בן 32 טיביות 22 בפחות מ-5600. קו זה מראה כיצד הפך המיקרו ממחשב קטן למחשב גדול מאוד, הנתון בקופסה קטנה - "המחשב הגדול הקטן". מחשבה האישי האחרון של 1א18, ה-1א/370, שווה-ערך לאחד ממחשבי הענק הקטנים יותר שלה. כתוצאה מכל האמור לעיל, נעה התוכנה מיישומים מוגבלים קטנים לעמדה בה היא תומכת במחשבי ענק, בעלות של מחשב מיקרו. מרבית החבילות המשווקות באות מבית היוצר של המערכות הגדו" לות ויצרנים של תוכנה למשתמש הקצה מציעים גירסאות רבות בתחום רחב יותר. אולם, ההתפתחות העיקרית בשדה המיקרו אינה נעוצה בחומרה או ביישומי התוכנה אלא בתוספת ביכולת התקשורת, המבטלת את המגבלות העיקריות של המיקרו העצמאי: חוסר הנגישות למשאבי נתונים והפרדה הקיימת בין המיקרוס למערכות הגדולות. עצמאות זו אינה מקובלת על קבוצות 15 רבות. המיקרו למעשה הינו מסוף נבון המסוגל לפעול במחשב עצמאי או כמסוף המקושר למחשב מרוחק, למשאב מידע או למסוף אחר או לשילוב בל אלו יחדיו. עובדה זו מציגה את היתרונות הגדולים הטמונים הן במערכות"העל והן במיקרוס, כלומר - נגישות למהירותו, לכוחו ולמאגר של נתוני מחשב-העל; פריקת נתונים אל תוך המיקרו; וכלכליותו של השימוש במיקרו כתחנה עצמאית: שעה אחת בעלות של %0 ו-200 שעות ד 0 של 0, בעוד ששיתוף זמנים במחשב-על תובע 540-200 המיקרו, בתפקדו כמסוף נבון, הופ סום של מחלקת הדפו, ף נבון, הופך עצמו לשלוחה ולא למח מחשב ]1 06 ו ו המשב ו ה לדוגמה, לשמש כמסוף ה אזסווטא 5הטז5ץ5) /א5, ושניהם כאחד כמסופי טללס: ב 0% 6 העיקרי של ספקי התוכנה ובתי החומרה הינו לשלב ה 5 עם מחשבי מיקרו, רחוקה עדיין הדרך, עקב הבעיות תצורות שונות של נתונים, פרוטוקולי תקשורת ומערכות הפעלה "פוד > אף על פיזכן, שולוב כזה יתרחש יך וי כננו כחלק מהתכנון עבור מיקרוט, ז יתרחש בעתיד ויש לת תגובת ההנהלה סגן נשיא של חברת השקעות אמריקאית אמר: י"נותן לצפות שחברה גדולה תרכוש כאלף מיקרוס משך 3 השנים הבאות עבור פלח מסוים מאוכלוסית אנשי המקצוע שלה. זוהו השקעה של 5 מיליון דולר, או במילים אחרות שני מחשבי-על של ]א במחירי השוק של היום. אני משוכנע שאם מחלקת עיבוד הנתונים תבקש 5 מיליון דולר עבור חומרה, תיבחן הבקשה בדקדקנות מרובה. האם המיקרוס צריכים להיות שונים? מנקודת מבט של עיבוד נתונים, עלות הינה בעיה משנית בהשוואה לכאב הראש הכרוך בניהולם של מאות מעבדים עצמאיים על מנת להבטיח שכולם יהיו מסוגלים לבצע מטלות דומות בנתונים ברי- השוואה". הוא הסיק שהשילוב מורכב חציו מבעית ניהול ומחציתו מבעיה טכנית "תהליך האינטגרציה כרוך בהתחייבות ארוכתדטווח, אותה אין לרכוש כמוצר מדף או לפי הבטחת יצרן". ציטוטים כאלו לא חסרים. רבים אחרים מתמקדים בצידה האחר של משוואת העלות-תועלת: באותם 20%-10% הנובעים מעליה בפריון בשמוכנס מיקרו שתפקידו לתמוך או לבצע פעולה אוטומטית. מחקר שבוצע ב"ו|6שץטחס11 חישב ומצא שכדאי להשקיע כמעט 60% משכרו של אדם בתמיכה במחשב על מנת להשיג עליה של 10% בפריון. במילים אחרות, שווה להקצות %20,000 במונחים של כושר חישוב לעובד המשתכר %35,000 אם הוא או היא מצליחים להשיג שעה אחת נוספת ביום של עבודה פוריה. אין זה מפליא שחברות רבות ממהרות לרכוש מיקרוס עצמאיים בעלות של %3,000 אף אם המועסקים חוסכים רק מחצית השעה ביום בהשתמשם בתכנית של גליון אלקטרוני. זוהי עיסקה כדאית. מוצג ו, פועל יוצא של סקר שנערך בין משתמשי קצה ב-42 חברות בריטיות גדולות, מסכם את האופי הסכיזופרני של הדיונים אודות מיקרוס, המטביעים את חותמם על דרך החשיבה של מנהלי מחלקות ה187. יתרונם של המיקרוס טמון בהיותם בלתי-תלויים במערכת-על וחס- רונם נעוץ באי-יכולתם לגשת למידע מרוכז; למחשב"העל יתרון השילוב המתנגש ישירות עם יתרון המיקרו - עצמאות וחוסר יכולת שילוב, וכך הלאה. ההנהלה חייבת לבצע מספר החלטות קשות. חשיפתם של המיקרוס בודאי אינה קלה כפי שהיא נראית. מנהלים לא תמיד ערים לדילמות המרומזות במוצג 1. בחברה אחר חברה, לא מוערכים הסולמות, המוחלט והיחסי, של השקעה במחש- בים אישיים. לדוגמה, בחטיבה אחת של חברה יצרנית גדולה עומד תקציבה של מחלקת עיבוד הנתונים על 25 מיליון 5. המנהלים ידעו על ריבויים של המחשבים האישיים בחברה, אולם הם לא העריכו נכונה שהוצאות בודדות קטנות אלו יסתכמו ב-14 מיליון 5 ושקיים קשר ברור בין הוצאות משתמש הקצה הבלתי מבוקרות ובין הוצד אות התפעול שחרגו ב-1985 מתקציב המחלקה. הם לא היו ערים לעלויות הסמויות המיוצגות במוצג 2, המראה את אפקט המכפלה העומד על קרוב ל-4 בין מיקרו המנוצל בדרך הישנה, כמחשב שולחני עצמאי, לבין תפקודו כתחנת עבודה בהתקשרו למכונות אחרות. כשראו המנהלים הבכירים את המספר 4ו ממיליון דולר ואת האקסטרפולציה העתירית הנגזרת ממנו, חשו שלא יוכלו להגיב ע"י הידוק החגורה: כל היחידות העסקיות והמשתמשים הפרטיים שרו- איינו הרגישו שהם מפיקים תוצאות מצוינות מ"השקעתם". זאת כמובן רק התוצאה ה"נראית" של העלות. עד עתה, החלטת המדי- ניות היחידה שקבעה החברה היתה להקים פונקצית רכש מרכזית אשר תהיה חייבת לאשר את כל הרכישות. זוהי תגובה נפוצה למדי כשמנהלים תופסים מה קורה במחשבים האישיים. אומנם, נוספת בקרת עלויות, אולם, כפי שנראה בהמשך, הבעיות האמיתיות קשורות להנהלה ולפיתוח. אם ההנהלה הבכירה אינה רואה את המחשב האישי מנקודת מבט של "הזרמנות + בעיה" בארגון, אזי משהו חורק. אם הכל רגוע יש לצפות שתבוא מיד סערה. אנו רואים בחברות גדולות מגוון רחב של הבנה, החל בחוסר מודעות דרך מודעות + תגובה וכלה בהבהרה + פעולה. המשך מאמר זה יתמקד באחרונה מבין אלו. המקרה של חברת הביטוח לחשון לחשון הינה אחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם ומשמשת כחתם מרכזי. משך 5 השנים האחרונות, הציגה חטיבת מערכות המידע שלה החזר השקעה של 15 חודשים בפיתוח מערכות. בעיתה המרכ- זית היתה עלית רמת הביקוש למערכות חדשות. כבמרבית החברות הגדולות, חסרות מחלקות ה-15 וה-ץ₪ את כוח האדם המיומן המקצועי. מחשבים אישיים סייעו בפתרון בעיה זו ע"י הפחתת נטל העבודה ממחלקת ה-18 והעברתו לכתפי משתמשי הקצה, אשר יצרו עבור עצמם את ישומיהם המקומיים. 1. יתרונות ומגרעות של מיקרוס ומחשבי-על מבחינת בושר המיחשוב למשתמש הקצה יתרונות גישת המיקרו גישת מחשב"העל עלות נמוכה נגישות לנתוני החברה התקנה ופיתוח מהירים ביותר אחסון ובוח חישובי טובים בקרת נתונים קבילות גבוהה ע"י המשתמש יכולת שימוש בציוד וברשתות קיימות זמינות חבילות מדף (לדוגמה 86ג64ואו/) שילוב עם מערכות אחרות גמישות פוטנציאל תקשורת ניידות אי תלות במחשב-על ובסיכון הכרוך בו מגרעות גישת המיקרו גישת מחשב-העל חוסר בתיאום ובבקרה עלות גבוהה השקעה כפולה של מאמצים ‏ זמן תגובה עלוב תקשורת, תאימות והעברת | פיתוח איטי וזמן המתנה ארוך נתונים ררודים קשיים בבקרת השימוש, כושר אחסון ויכולת חישוב = הגורמים ליכולת תכנון מוגבלים מוגבלת אי נגישות לנתוניס פגיעות לתקלה במחשב המרכזי פוטנציאל צמיחה נמוך מוצרי תוכנה מנוונים קשיים בתמיכה נגישות נמוכה להתקנים התמיכה במשתמש הקצה יקרה ריבוי ציוד תחזוקה ורציפות תוכנה למשתמש הקצה 25 מחשבים אישיים חדרו ללחשון, כפי שעשו זאת במרבית הארגונים 7 באופן מקרי ונסיוני. הם נוצלו לתקצוב וניתוח והם החזירו את ההשקעה בהם תוך מספר חודשים. היה ברור שהם צוברים בתוכם פוטנציאל עסקי עצום, אולם כשלחשון ניסתה לשלבם עם מערכות המידע הקיימות, לא היה ברור כלל וכלל מי צריך לעשות מה. בעיות המפתח לא היו טכניות אלא ארגוניות. הצהרת המדיניות ערישתה של כל אסטרטגית מחשבים אישיים מונחת בהצהרת המדי- ניות. היא מבהירה את הסוגיות של מי עושה מה ומגדירה תפקיד פעיל הן ל-18 והן למשתמשים. היעדר מדיניות מגבוה גורם לא פעם לרווחים בטווח הקצר במחיר היתרונות לטווח הרחוק. אנו ממליצים לבל חברה להתחיל בהתווית מדיניות, ולא בתכניות, עליה לחרוג מהגדרת אלמנטי חומרה גרידא. נקודת המפתח נעוצה בצורך להב- היר תחומי אחריות וליצור תמריצים לכל הקבוצות המשתתפות. במקום לשאול: "מהן תכניותינו בתחום המחשבים האישיים?" צריך המנהל הבביר לדרוש: "הראו לי את הצהרת המדיניות שלנו". זהו השלב הראשון ביצירת אסטרטגיה - פיתוח הצהרת המדיניות, כדי למסד תפקידים ומנגנונים כך שאינטרסים שונים ילוכדו. ההנהלה הקצתה פונקצית תיאום במחלקת ה-18, האחראית להפקתה של רשימה מאושרת בתחום החומרה וחבילות התוכנה, הזמינות למש- 24 יטווח התוכנה") כן הוקמה קבוצה שתפקידה היה לסייע למשתמשים בהערכת חלופות שונות של חומרה ותוכנה של . 0 הוחל בגיבושה של תכנית הדרכה במיקרו"מחשבים 8 רשומים עסקית אשר תהא מסוגלת לשרת גם משתמ- ה ספרית יש ו שש החרט קבוצת ה-1% שימשה כמתווכת בין מערכות הרפוא הקיימות לבין משתמשי המיקרו"מחשבים. תמש הקצה ( מוצג 2. עלותה האמיתית של תחנת עבודה, בדולרים - עלויות נראות ‏ + מחשבאישי 100 * תקליט קשיח 2000 + תוכנה 0ס0ס,ןו * מדפסת מ 000 עלויות + חיבור לרשת מקומית 200 סמויות א | שימוש בציוד היקפי משותף (לדוגמה, תקליט זכרון מרכזי) 5,000 > צינורות תקשורת משותפים (תקשורת למרחקים ארוכים) 2000 + שיתוף במסרי נתונים ניהוליים ובמערכות תוכנה 2000 + שיתוף במחשב-העל 2000 * עלויות אחרות (לדוגמה, תמיכה) 1000 100 סה"כ, בדולרים 20 יחס סך העלויות לעלות הנראית 44 יחס עלויות התקשורת והנגישות לעלות הנראית 0-31 יחס תוכנת וחומרת מחשב"העל לעלות הנראית 19 בשלב הבא יסדה לחשון "חוקה" המבוססת על נסיון טוב, על מנת לעודר את המשתמשים לבחור בפריטי חומרה ותוכנה מרשימה מומלצת ולהתבסס על מומחיותם הטכנית של אנשי ה-18 בהערכת השימוש והיישום של פריטי חומרה ותוכנה שלא הופיעו ברשימה המומלצת. המשתמשים שוכנעו להימנע מנטל התכנות והתחזוקה ע"י רכישת חבילות מומלצות ועבודה בשפות מקובלות. יתר-על-כן, המשתמשים נשאלו בדבר יכולת הכימות של הערך הכלכלי שיפיקו מיישומם, למרות שהערכתם תהא סובייקטיבית, על מנת לקבל את האישור לרכישה מהנהלתם ולתקצב את כל העלויות על חשבון מחלקתם. לבסוף, כדי להגדיר תחומי אחריות ברורים, דרשה החברה מהמשתמשים להתחייב שישמרו על מידע, חומרה ותוכנה חסויים וכן יהיו נתונים לביקורת חשבונאית וחוקית. אף משתמש לא הורשה לערכן מסד נתונים שנוצר או נשמר בתחנה מרוחקת. אם הוכחה הצדקתה של פעולה כזו, היא הופנתה לביצועה של מחלקה מיכנית בארגון, דוגמת 15. זו נתבעה להגיב לצרכיהם של המנהלים ואנשי המקצוע למערכות מקומיות ולדרישתם לאוטונומיה. אולם על המשתמשים הוטלה תחזוקתה של "חוקת" הנסיון הטוב, ניצול נבון של הנתונים בארגון וחלוקת משאבים, כך שעומס העבודה פחת. הציפיות שתלו ב"18 מוקדו ביכולתה להשתמש בבישוריה הטכניים, במומחיות המערכ" תית שלה ובהתאמת מ , המשתלבת עם ארכיטי האס נסין ב קטורת המערכות בחברה. 4 גיה שנקטה לחשון מאזנת בין החדשנות לבקרה: תגובתיות, [ וגמישות יחד עם מקצועניות, ניהול וביקורת איכות. ערכות המשתמשים כך שתיווצר הרמוניה | פיתוח אסטרטגיה תחום התוכנה ותחום פיתוח המערכות היו השטחים המרכזיים בהם נדרשו תיאום ותמיכה. מוצג 5 מראה מסגרת עבודה אופיינית לביצוע בחירה בין חבילות מומלצות למשתמשי קצה נמוכים וגבו- הים. התוכנה המומלצת בדוגמה זו כוללת חבילות פשוטות ומתקדמות, המספקות למשתמשים מגוון רחב של אופציות עבור סוג נתון של יישום. מגוון זה היווה את הבסיס לפיתוח האסטרטגיה. מטרתו העיקרית הינה לספק קשת של כלים טובים אשר בעזרתם, אנשים המבינים את מהות היישום היטב, יוכלו לפתח הן מערכות קטנות והן מערכות גדולות. אספקת כלים למשתמשי קצה נמוכים ומתקדמים נועדה לאפשר למתאם לספק תמריצים למשתמשי הקצה. הוא או היא בודאי אומרים: "הבט, אם ברצונך מערכת ניתוח מהירה ופשוטה, הורה למזכירתך להקצות שעה בשבוע ולהדפיס מספרים תוך שימוש ב-א. מאוחר יותר, תרצה להשתמש ב-צ החזק יותר מ-א. תוכל לעשות זאת עם , אולם קרוב לודאי שתרצה ליצור דוח"ות מורכבים יותר. נסה את 8". נוסף על כך, פותחו בלחשון אבי-טיפוס ליישומי מיקרו; כלומר, הופקה גרסה ראשונית מהירה לבחינת יִיִתְבְנוּת ונוצר בסיס ללימוד והערכה. לעיתים קרובות למדי, הופך האב-נייפוס לפרוייקט מנופח בפני עצמו, משום שלא תחמו אותו כבר בתחילה. חוקת הניסיון הטוב בלחשון, עבור אבי טיפוס, כללה את הצעדים הבאים: ניתוח ראשוני - מוגבל לשני ימי עבודה וכולל ראיונות עם המשתמ- שים. כמו"כן מספק תיאור כללי של היישום ואופציות לחקר ייִתֶבְנוּת ולאספקטים טכניים. אבדטיפוס משלב ראשון - גרסה לתצוגה ראשונית הכוללת פונקציה עיקרית אחת או שתיים; זמן התכנות מוגבל ל-5 ימים. אב טופוס משלב שני - ממלא פונקציות נוספות ומפגין את יכולתו להתמודד בדרישות בטווח הארוך יותר; דורש מאמץ תכנות של 10 ימים. ישום מלא - כולל הדרכת המשתמש, תיעוד וקביעת נוהלי תחזוקה. הצדקה עסקית השלב השני בבנית האסטרטגיה של לחשון היה לזהות את השטחים העדיפים הזמינים להחדרת מיקרו-מחשבים ולאתר בעיות עסקיות יחודיות המוכיחות ערך עסקי גבוה. בעוד שמנהלים הכירו בתקבו- לים הפוטנציאליים, הם נזקקו להצדקה עסקית שיטתית יותר. מוצג 3. בחירת התוכנה המתאימה מטלה או שטח היישום קלה בשימוש ולימוד חבילת תוכנה מוגבלת עלויות טכנולוגית המידע הינן מידיות ומוחשיות, אולם התועלת רחוקה - ולעיתים היפותטית - ותמיד איכותית. הגדרת הערך העסקי וקביעת שיטה להצדקה כלכלית קשה במיוחד בישומים בהם נדרשת תמיכה מקצועית (תכנון, ניתוח ותקשורת) ולאו דווקא בישומים ההופכים תהליך פקידותי לאוטומטי. כשיישום אינו מניב חסכון ישיר בעלות, אלא, נאמר, מאפשר למתכנן הפיננסי לבחון חלופות נוספות, תהא כל הצדקה עסקית בלתי-מתאימה; מה עוד שניתוח איכותי חסר את מונחי השיפוט הכלכליים. מחשבים אישיים הינם מקרה מיוחד של בעיה כללית זו בטכנולוגית המידע. הגיוני לטעון שאם העלות נמוכה והמשתמש מרוצה מהתוצאות אזי היתרונות אמיתיים ומוחשיים, למרות שלא ניתן לכמתם. יתירה מזאת, הכפפתם של המשתמשים לחישובי עלות/ תועלת מלאכותיים מדכא חדשנות. לחשון דחתה קו טיעון זה. למרות שקשה למדוד את התועלת הצומחת מהשקעה כזו, החליטה ההנהלה לזהותם כבר בהתחלה ולעקוב אחריהם בזמן היישום ובעבודה על המיקרו"מחשב. רישום פשוט של יתרונות פוטנציאליים יכול להוות צעד קדימה. ניתן אחר-כך לדרגם והשיפוט יבוצע בערכים יחסיים. לחשון בחרה להתיחס לניתוח התועלת באל תהליך למירדה ופיתחה שיטה להצרקה כללית המתחילה בזיהוי היישומים בעלי ערך פוטנציאלי גבוה וברור. מנהליה של החברה ביקשו ניתוחים כאלו כבר בעבר אולם מחלקת ה-15 לא היתה מסוגלת לספקם, עקב הפתרון היקר בדמות מחשב-העל, או שלא היה ברשותה צוות פיתוח. ביישומים אלו עמד מולם הפעם מקרה עסקי והמשתמש היה נלהב. המנהלים יכלו להיות בטוחים שיתרונותיהם של היישומים העדיפים "יצדיקו את עצמם"; כלומר, הן המשתמשים והן המנהלים הסכימו שלחסכון בזמן, הקטנת היקף עבודת הניירת ויצירת דוחות חדשים יש ערך כלכלי מוגדר, אף על פי שלא ניתן לכמתו במדויק. כבר מלכתחילה, עברה כל הצעה לרכש דרך נוהל בקשת ההשקעה שהיה קיים בלחשון - טופס בן עמוד אחד הכולל עלויות, יתרונות, חלופות ותוצאות למקרה שהבקשה תידחה, אשר היה צריך להיחתם ע"י המשתמש ומחלקת 15. נוהל הבקשה לא מספק למשתמשי הקצה רשימה מוחלטת של יתרונות או מעודד אותם לתת ערך שיפוטי חבילת תוכנה מתקדמת * מיועדת לטיפול בצרכים מסובכים או גדולים יותר מתאימה עצמה במהירות לצרכים = מוכחת * * עלותה נמוכה * * מוגבלת בתשקיף, עלות ומורכבות תיקצוב ₪ רישום קבצים או יצירת דוחות (מסד הנתונים מנוהל על מחשב אישי) שליפת מידע ממחשב-העל מודל פיננסי חיזוי סטטיסטיקה הצגות בפני הנהלה עיבוד תמלילים לשימוש שלא ע"י מזכירות 00 - א > ס * מתועדת היטב * האותיות מסמנות חבילות היפותטיות שנלקחו מרשימה מומלצת. 26 לשאלות כגון: "תגובה מהירה יותר - מה שוויה?" או "תקשורת יעילה יותר - בכמה להעריבה?" כך שעל מנת להשלים את טופס הדרישה, תוכנן שאלון מעקב המבוסס על ניתוחי הפקת יתרונות מיישומים מעשיים ומתמיכת מערכת קבלת ההחלטות בלחשון. השאלון מסווג את היתרונות לתשע מחלקות: 1 חסכון בעבודה. 2 מניעת עלויות. 3 החזר ההשקעה לאורך זמן. 4 שיפור תהליך קבלת ההחלטות. 5 שירותים משופרים. 6 תחרותיות. 7 איכות חיי העבודה. 8 סבב. 9 שונות. השאלון דן ביתרונות "רכים" לעומת "קשיחים" והוא תובע מהמשתמשים הערכת כל יתרון עסקי או ערך מעשי. בסוף השאלון נשאלים המשתמשים מה שוויה של המערכת - כמה הם מוכנים לשלם תמורתה. כחודש לאחר היישום מראיין אחד החברים ב-1% את המשתמשים, המתבקשים להביע דעתם הסופית בקשר לניתוח הערך העסקי. זוהי הערכה כבדת-משקל הלוקחת בשעה. המשתמ" שים ממקמים בדרך כלל את היתרונות, בדלהלן: הקטנת שיתוף הזמנים או הפחתת עלויות. מחזור משופר ודיוק גבוה בניתוח ובדוחות. חסכון בזמן ללא צורך בגיוס כוח-אדם נוסף. נתונים משופרים הנובעים מניתוח מעמיק וטוב יותר. העמקת התדמית התחרותית, במיוחד במונחי השירות ללקוח. השאלון הורחב גם לשלב של טרום-ישום, נוסף לזה שלאחר היישום, כשרכשו המשתמשים בטחון ונסיון, הם מצאו דרכים חדשות לניצול המערכת. הערכתם הראשונה עלולה להיות טנטטיבית אולם מנהלי לחשון סברו שהדבר דרוש משום שרשימה מוחלטת מסייעת לא" נשים להרהר בכל נושא הערך העסקי בצורה מובנית. הצהרת המדיניות חרטה על דגלה ההצדקה הכלכלית הינה בתחום אחריותו של המשתמש המשתמש חייב לחפש אחר מקורות מימון ואילו ל-5 אין סמכות להטיל וטו על הצעה רק אנשי עסקים מסוגלים לקבל החלטות עסקיות בנושא בעל שווי עסקו (זו המלצה שרבים ממנהלי מחלקות ה-? לא יסכימו איתה; הם מעונינים לעודד את השימוש במחשבים האישיים אולם הם טבורים שלהם שמורה המילה האחרונה). במקום להגיע לעימות עם נושא ההצדקה הכלכלית של המחשבים האישיים בשלמותו, נותן לנקוט חלופה אשר בה יש לאשר לכל עובד מעל דרג מסוים, או המבצע תפקידים מסויימים, לרכוש לעצמו תחנת עבודה בדיוק כפי שעל שולחנו מוצב מכשיר הטלפון. עלותו של מיקרו ביום ביחס למשכורת חודשית הוא בעלותו של מכשיר הטלפון בשנות החמישים למשכורת חודשית אז. והמגמות העתידיות מצביעות על המשך צניחת המחירים. ביום אף אחד לא מתבקש להצריק התקנת מכשיר טלפון, אם כך מדוע להצדיק מיקרוס? חברות יכולות למסד מדיניות זו, לבחור בציוד סטנדרטי מתאים ול"רדת" מהנושא. אולם, קיימות מספר בעיות באנלוגיה זו. החברות לא נאלצו לרכוש את כל מבשירי הטלפון שלהם על פני תקופה של 3-5 שנים. כיום הם מבצעים ניתוחים מדוקדקים כשהם בוחנים השקעות במוצרים כמו מרכזית טלפונים משוכללת או חכירת קווים. כך שעלות הטלפון אינה רק עלות מכשיר הקצה. בטווח הארוך בבר בהתחלה שיערו מנהלי ארוך של המחשבים האישיי לחשון ומפתחי ה-15 בה, שהיעד לטווח ם הינו לקשרם למשאבי החישוב הכלל" יים הקיימים בארגון. המעוף העסקי לטווח הארוך יותר צופה תחנות עבודה רבות-שירותים, בעלות נגישות למאגרי הנתונים בחברה ולהשתלבותם במשרד העתידי כמוצרים או שירותים מקוונים. יעד זה מוביל למחשוב אצל משתמש הקצה, לפיתוח תהליך קבלת החלטות אצלו וכמובן לגידול דרישותיו לציוד. בהתבוננו דרך משקפיים אלו, נראים המחשבים האישיים כזרזים, מנגנונים לחינוך הארגון כולו דרך תחנות העבודה. הצהרת מדיניות בתחום המיקרו"מחשבים לחשון מכירה בפוטנציאל העצום הטמון במיקרו-מחשבים וביכולתם לשפר את הפריון, להפחית עלויות ולהגביר את התחרותיות. כדי למנוע כפילויות, בזבוז, וחוסר-יעילות, ועל מנת להפיק את מירב התועלת מכלי רב-עוצמה חדש זה, קבעה ועדת ההיגוי בנושא מערכות מידע את היעדים הבאים: 1 לקדם ולתרום את היישום היעיל כלכלית של מיקרו" מחשבים לשם שיפור נוהליה התפעוליים והעסקיים של החברה ולמען רווחת לקוחותיה. 2 ליישם את טכנולוגית המיקרו"מחשב לשטחים בהם מובטח החזר השקעה גבוה ומהיר. 3 להאיץ את שיתוף הפעולה ולבטל את החיכוך בין מיקרו- מחשבים לבין סביבת עיבוד הנתונים הקיימים ע"י שימוש בכלי החזק הזה על בסיס יישום"אחר-יישום. 4 לעודר איתור הזדמנויות עסקיות בין המשתמשים, בהן ניתן לנצל מיקרו-מחשבים בצורה יעילה ומיידית. על מנת להשיג יעדים אלו, לחשון : 1 הממ פונקצית תיאום בתוך מחלקת מערכות המידע לשם תמיכה ולא בקרה על השימוש במחשבים אישיים. 2 1 "חוקה" המבוססת על הנסיון הטוב שנצבר, כדי בחור חומרה ותוכנה לפיתוח. 3 תקב ובע תחומי אחריות ברורים ל 8 ל שם הבטחת תאימות הדו תכנון המבנה חישוב באמצעות מיקרו עצמאי מניב יתרונות אישיים ומקומיים, אולם היעילות הארגונית נסמכת על קישורם יחדיו של המשאבים האישיים ומשאבי החברה. על חברה מוטלת אחריות התכנון כך שבטווח הארוך יתקבל שילוב בין המכונות. זוהי הסיבה הראשית מדוע חברים בצוות 15 צריכים לשתף פעולה ולא להתנגד למהפכת המיקרו: עליהם לפתח את המערך העתידי עבור המשתמשים ולהת- מקד בשזירת הטלאים יחדיו. המבנה הטכני, בו משובצים המחשבים האישיים, מורכב מחומרה, תוכנה, נתונים ורכיבי תקשורת - המקביל למחשב הינו תכנון עיר, הכולל הפרדה לשכונות, מערכי כבישים ושירותי אספקה, הניתנים לניצול רק דרך נוהלים מסויימים, ציוד ומגעים ספציפיים. לחשון, כחברות אחרות, עדיין בונה את המבנה הכללי. קיימים פערים: לחברה אין עדיין אסטרטגיה מוגדרת היטב בנושאים כמו ניהול נתונים, והיא משתמשת במספר מחשבים לא-תואמים ובעורקי תקשורת לא אחידים. מוקדם עדיין להגדיר במדויק אסטרטגיה מפורטת לשילוב, אולם לחשון עמדה על כך כדי למנוע בעיות עתידיות שיצוצו, שכל מחשב אישי הנרכש או חבילת תוכנה יהיו מצויידים בתכונות תקשורת טובות ושיתאימו לתקני התעשיה העיקריים. במספר מקרים גרמה המדיניות לרחיית רכישתן של מערכות מתקדמות מהשורה הראשונה משום שהיו אטרקטיביות במערכות עצמאיות לטווח קצר ואילו שילובן בעתיד במארג כולו היה יוצא בהפסד. בשנושאי האינטגרציה הופכים יותר ויותר מרכזיים, ולא רק בתחום הדיונים בנושא מחשבים אישיים אלא אף בסוגיות הכוללות חישוב באתר משתמש הקצה, טכנולוגיה משרדית ותקשורת, חייבת מחלקת ה-18 להציג תמונה ברורה של מבנה המערכת בכללותה - כלומר, טווח המכונות וסביבות הפעולה, יכולתן, מגוון השירותים המסופ- קים וכישוריהן להתחבר לציוד אחר. מנהלים בכירים חייבים לתת דעתם על אסטרטגית ה-15 במונחים של ארכיטקטורה, ולא תכניות. תפקידו החשוב של המתאם, המוצג בהצהרת המדיניות, מייצג מגמה לא קלה עבור אנשי המקצוע בתחום עיבוד הנתונים. באופן כללי, מחלקת עיבוד הנתונים בארגון מבודרת מהזרימה העסקית השגרתית. למתכנתים, מנתחי מערכות ולמנהליהם תדמית של אנשים "טכניים" אשר אינם מעונינים בעסק, אינם מתיחסים למשתמ- שים ויש להם תרבות ארגונית משלהם. גישור הפער אנשי ?2 צריכים כעת להתבונן במחשבים יותר מנקודת ראות של שימוש ומשתמשים. מחשבים אישיים מהווים רק גורם אחד בתהליך המיזוג המואץ של המיחשוב לתוך כל מגזרי העבודה ולתוך כל הדרגים בחברה. החדרה מוצלחת של המיחשוב מבוססת על "הכל- אה" - אנשים הבקיאים במקצועם מבחינה טכנית אולם בורים בכל הקשור ליישומים העסקיים או ההיפך. משימת ה-15 הינה להבטית שירות, אם לא בחיוך, אז לפחות ללא מבט זועף. לחשון, כדוגמת חברות גדולות רבות, משקיעה יותר ויותר מאמצים בשירות ובתיאום כדי לגשר על פער תרבותי זה. היא מחזיקה מרכז מידע, מחשב וקבוצת תמיכה המיועדת כולה לשירותם של משתמשי הקצה; זוהי בהחלט "חנות-יעוץ" בה מקבלים הקונים שירות מהיר. המרכז מספק כלים, יעוץ, הוראה ותמיכה טכנית. המרכז למחשבים אישיים היווה שלוחה בולטת לעין של מרכז המידע. איושו לא היה משימה קלה; יצורי כלאיים קשה למצוא. חשוב מכך, רבים מהאנשים הטכניים של לחשון לא הבינו לעומק את הסגנון החדש של השימוש במחשב אישי, אשר מערב חבילות תוכנה בקנה מידה רחב. שיטות פיתוח שמרניות דורשות מפרט פונקציונאלי והן נסמכות על שיטות מובנות. יישומי מחשבים אישיים נשענים על גישות אדפטיביות לתכנון, בהן נרתמים הלימוד והנסיון הנצברים כתוצאה מהשימוש במכונות. מַבַצע היישום חייב להבינו על מנת לעבוד טוב יותר עם המשתמש. זה עלול להיות תהליך מתסכל לאנשים בעלי גישה טכנוקרטית על מחשבים וזה מסביר מדוע מספר מנהלי ?₪ מתנגדים עדיין להחדרתם של המחשבים האישיים. אחר האתגרים הגדולים ביותר של 15 הינו לבנות ארגון שירותים במובן של כישורים, שיטות עבודה ופילוסופיה. בלחשון, 15 מאיישת את המרכז למחשבים אישיים. צוות ה-15 משתתף בכנסים בעלי אופי עסקי מודגש, ואנשים בעלי גישה עסקית, אך לא טכנית, הועברו ל-15 כמקור חדש ליצירת אנשי כלאיים. בנייתו של כוח מקצועי חדש נמשך ודורש מאמצים. אף-על-פי שהצהרת המדיניות מהווה אבן-פינה לאסטרטגית המחשב האישי, קובע דווקא כוח השירות המקצועי כמה טוב תיושם המדיניות בטווח הבינוני. אינטגרציה ארוכת-טווח תלויה בשניהם. אם מנהיגות הזכ מהווה חסם, לא תצלח דרך בנייתו של בסיס השירות. המנה" לים הבכירים אינם יכולים להרשות לעצמם לשמור על מקומם אם הם מתנגדים לשינוי. הענין אינו מרוכז בדעתם האישית על מחשבים אישיים אלא בפילוסופית החשיבה שלהם לגבי תפקירה של 15 והצורך בדחיפתה לכיוון חדש. מחשבים אישיים הינם רק דוגמה. לחשון קצרה פירות מהשימוש במחשבים אישיים. ההחזר הממוצע בששת חודשי ההשקעה הראשונים עלה על %300,000. מספר ישו- מים גדולים אשר פותחו חרגו בהרבה מעבר לגליון אלקטרוני. מחשבים אישיים הפכו לאספקט אינטגרלי של מרבית הפעולות במחלקות. העורקים המקשרים בין מחשב-העל למיקרו ניבנים, ועקרונותיה הבסיסיים של הצהרת המדיניות הולכים ומתממשים. בעיה רצינית אחת צצה ועלתה. מחשבים אישיים הפחיתו את נטל העבודה מה-15 כפי שנחזה. אולם, הם יצרו עומס עבודה חדש, גדול יותר מהקודם, משום שההיצע יצר ביקוש. זמינותם של תוכנה קלה לשימוש ושל מאגרי נתונים קלי-נגישות דירבנה לרעיונות חדשים. 5 חייבת למלא בתוכן את הציפיות שיצרה: שהיא מהווה יחידת שירות אשר תגיב בחיוב ולא תחסום. במאמץ הדחיפה המרוכז, שנמשך שנה, לבניית משאבי המחשבים האישיים בלחשון, לא נטלו חלק רבים ממנהליה הבכירים. כמה מנהלים בכירים אף השתמשו במחשבים אישיים לצורך עבודתם, ישירות או דרך הכפופים להם. היתה להם תחושה מדויקת להבחין מה מונח בתוך המתקן הקטן והפשוט הממוקם על שולחנם. גם אם לא הבינו את המניעים הטכניים הקשורים לאופצית התוכנה, ניהול נתונים, אינטגרציה ותקשורת - הם הכירו בשייכותם. בהשתמשם במחשבים אישיים, נוהגים המנהלים כאילו לא נהגו מעולם במכונית. ברגע שהתישבו ליד ההגה, יש להם תחושה טובה יותר לתמרורי הדרך, להדרכה ההכרחית וליתרונות ולעלויות הנוב" עים מהענקת מכונית למספר אנשים, לרבים או לכלל האוכלוסיה. אין הרבה תועלת בהתבוננות במכוניות מעבר לחלון הראווה ולא לנסיעות מבחן שעורכים עבורך מנהלי המכירות. העלויות העלולות לנבוע מאי ידע או מאי-מעורבות של ההנהלה הבכירה - גבוהות. אנו נמצאים זה זמן רב מעבר לשלב בו מחשבים אישיים הינם חידושים בקנה מידה קטן, אותם ניתן לנהל על בסיס אד"הוק. תת-השקעה עלולה לגרום לאובדן הזדמנויות עסקיות. חרשנות ללא משמעת מובילה כמעט בוודאות לבעיות עתידיות. תוך מספר שנים נראה תחנת עבודה משותפת לשניים או שלושה עובדים במרבית החברות הגדולות. היחס כיום עומד על 1 לכל 20. בתעשיות עתירות מידע, כגון בנקים וביטוח, כבר הגיעו ליחס הצפוי. תחנות העבודה אינן רק מחשבים אישיים פשוטים, הם מסופים "טפשים" המחוברים למחשבי-על, מעבדי תמלילים, תחנות לשירות לקוחות - ומיקרוס בעלי כישורי תקשורת. נושא המחשב האושי הינו מניף הדגל של האינטגרציה ושל השירות למשתמש הקצה. הוא ראוי ללא ספק לעיון רציני. 07 רמי מוריה שולוב קבצים שונים במערכת 18/28-06ז רמי מוריה, בוגר הפקולטה להנדסת מחש- בים בטכניון, עובר בחברת דייזי מערכות בפיתוח מערכות תיב"מ. לשעבר שרת כתכניתן ראשי של יחידת מחשב בצה"ל, שם השתתף בפיתוח המערכת המוצגת. לפני בשנה השלימה יחידת עיבוד הנתונים הלוגיסטיים בצ.ה.ל. פרוייקט רב-שנתי של הסבת מערכת עיבוד הנתונים הלוגיסטים הישנה למערכת 8אז1-אס. לצורך היישום נבחרה חבילת התוכנה של 18/58-06ו1. במהלך ההסבה התעוררו בעיות טכניות רבות. מוצגת כאן אחת הבעיות: שילוב של קבצים שונים (שאינם מטיפוס 15א1) לתוך מערכת ה-8/26כ של /58ז 6 עיבוד נתונים תכניות | אפליקציה מוכנסות | לעבודה תיאור הבעיה (משופעלות) ע"י מחיצת הפיקוח לפי צורך. כל הגישות של תכניות האפליקציה לקבצי ה-08 נעשות רק דרך בקשות ותשובות מה- המצב - סוק 011 רובם המכריע של הקבצים והמערכות ל | ולכן, האפשרות היחידה של תכנית אפליק- להסבה ל-15/06א1. בבדיקה מוקדמת ו ציה לגשת לקבצים שאינם קבצי 18א1 היא שהסבת 10% מהקבצים תדרוש מאמץ גדו להחזיק בעצמה 268 מתאים. לבצע חסקס מאוד, ולכן הוחלט שלא להסב אותם. עם כנוסתה ו610307 בצאתה. הבעיה הטכנית 1) מונוטור התקשורת של ה-15/20א1 עובר בשיטת ריבוי מחיצות, ואינו תומך בקבצים שאינם קבצי 15א1. שיטת העבודה שלו היא כדלקמן מחיצת עיבוד מחיצת פיקוח קוא חסוקסת 61 הינמה ירי טרנזקציות 2) צורת העבודה בתקשורת - ביצוע חסקס לקבצים בתחילתה של כל טרנזקציה אינו בא בחשבון משום הצורה בה מיועדת מערכת תקשורת לעבוד. דהיינו טרנזקציות מגיעות בצורה אקראית, מפעילות תכניות שונות מחיצת עיבוד ב (פן תכנית אפליקציה בי תכנית אפליקציה א' חטקס 00 200005 1000 ד לסירוגין. אם כל שפעול כזה יבצע חטקס נעמוד בפני זמני תגובה בלתי הגיוניים ובפני בזבוז משאבים עצום. המטרה היא איפוא לבצע את ה-וושעס לקב- צים הדרושים, כפי שמבצע ה-15א1 את הד חסקס לקבצי ה-8כ, כלומר, עם העלאת מוני- טור התקשורת בלבד. 3) צורת העבודה ב-1/1?. השפה שנבחרה בפרוייקט היתה 21/1. דבר זה הציב הגבלות נוספות שקיימות ב-1/ 71 לגבי טיפול בקבצים: ב-1/1? חייבת כל פרוצדורה המשתמשת בקובץ לעבור ₪01 >פָהאח1 עם הפרוצדו- רה המגדירה את הקובץ (בדר"ב ב-א41/א). דבר זה מנוגד לצורת העבודה בתקשורת, בה תכניות נטענות דינמית ויוצאות לסירוגין. בעיה זו אפשר לנסח כצורך לשמור את "סביבת ה-21/1" שתיווצר בפעם הראשונה עבור כל תכניות האפליקציה שתשופעלנה בהמשך. סוגי הקבצים שיש לתמוך בהם = שיטות גישה קונוונציונליות: (,1א854 וא ,6א054). ןא * 8)אסן]. > שיטות גישה פרטיות שפותחו משך השנים. שיטות גישה אלה מחזיקות כדר"כ ₪68 במבנה מיוחד (בדר"כ הרחבות על ₪68 סטנדטרטי). הגישה לקבצים אלה (חסקס ...6 ,.4680) לא נעשית בעזרת השירותים הרגילים של מערכת ההפעלה אלא בעזרת התקשרות לשגרות מתאימות לביצוע הפונקציות הללו. הפתרונות בו לקבצי 15א12 קיים היה פתרון סטנדרטי ומיי- די, והדבר לא הצריך כל פעולה מיוחדת. 5 מספק שירות זה באמצעות ניהול מרכזי של הקבצים שלו ע"י -|זוחטס (6%) חסופזט/ו. ה-ש6 רץ במחיצה נפרדת לגמרי. תכניות האפליקציה ב-15א1, שרצות במחי- צות עיבוד (275!א) מתקשרות ל-6% ע"י קשר בין מחיצות, והוא מנהל עבורן את כל מערך הקבצים. הרחבת המושג קובץ הסתבר שדי בקלות ניתן להרחיב את המושג של פתיחת קבצים מרוכזת למושג של פתיחת משאבים מרוכזת. המושג משאב כולל: * קבצים. *+ טעינה של טבלאות (כתובת או עזסוסטזו צזותס). * טעינה של רוטינות מיוחדות. * שיטות גישה פרטיות. , * תכניות שרוצים להפעיל באופן חד"פעמי עם העלאת מוניטור התקשורת. = 6קץ. א = 208 4 56 .= 0ק1 .0 = 08 2 6 טבלאות מחשבים טוות א טוות צ שחגאסכ 08 ג .= טוחהאככ 68 8 א ₪6 הטקס ץצ ₪506 חסקס שחזר "סביבת 21/1" תכנית אפליקציה שמר "סביבת [/]ץ" מהלך מודולים בסביבה הזרה הפתרון הטכני 1 מהלך מודולים. כל תכנית אפליקציה תמוקם בספרית ההטען באשר מצורף אליה (ב-פחווו 0 טטגאחו1), קטע פקודות קטן שתפקידו להסתעף לשר- שרת מודולים שנקראה הסביבה הזרה. מודול זה מהווה וחוסק עזוהט. עם שפעול התכנית למחיצת העיבוד מופעל הקטע הנ"ל ומבצע את ההסתעפות. המודול הראשון מתוך השרשרת בודק אם כבר שופעל פעם באותו יום. אם לא אזי מסתעף למודול אחר אשר: * פותח את המשאבים הדרושים לפי טבל- אות מתאימות המוגדרות לו + כרטיסי פיקוח שהוא קורא. > מהווה הוג1א-1./1 (הכולל את כל הגדרות הקבצים ב-01/1) עבור כל תכניות האפליקציה שייטענו בהמשך לאותה מחיצת עיבוד. + חוזר לתכנית האפליקציה המקורית, המתבצעת כרגיל תוך כדי שהיא יודעת שהקבצים פתוחים עבורה וכל שאר המשאבים טעונים כבר. אם כבר שופעל, אזי משחזר את סביבת ה-1/1ץ. כלומר "מסדר" את האוגרים המתאימים בצורה שתכנית האפליקציה הנוכחית תהיה כאילו פרוצדורה פנימית של הסביבה הזרה. 2) מה רואה תכנית אפליקציה. תכנית אפליקציה רגילה ב-5/א1 מקבלת רשי- מת. 68₪וחו0ק ל-2087 ([0ז1ם0 ומגזטסזק %8) המועברים לה לצורך ביצוע פעולות בתקשורת או ב-ש8:5 4ג. לתכנית העובדת בסביבה זרה מסופק זטוחוט? נוסף המצביע על טבלה גדולה (טזטזסטז51 בד1//1ק, וסטכ] ב"זט! וחש59/ ). טבלה זו מכילה את כל המשאבים הקיימים במערכת. עבור קובץ 71/1 מצוי ט|טאחג 6|ח, עבור קובץ רגיל - הצבעה על 1268, עבור טבלאות - 0017108 ז0)סטזוכ] א פזטזחוס? עבור רוטינות - ט![0זג+ צזותם (עבור [/]?) או כתובת (ז10 99 ). תכנית האפליקציה יכולה להניח שכל המשאבים שהיא דורשת הם פתוחים וניתן לבצע עליהם טווז\ .8696. הסביבה הזרה דאגה כבר לכך שתכנית אפליקציה שלא נפתחו כל המשאבים שהיא זקוקה להם (כפי שהוגדר בטבלאות) - תיסגר ולא יתבצע לה שפעול. 3) טבלת הגדרות המשאבים. טבלה זו מכילה אינפורמציה על כל המשא- בים והטרנזקציות וקשרי הגומלין ביניהם (איזו טרנזקציה זקוקה לאיזה משאב ולהיפך - קשר וו:ח). טבלאות אלה מתפתחות ע"י מערך >טזטו:]א מורכב. נוסף הוגדרה הרחבה למושג טרנזקציה. אוסף לוגי של טרנזקציות נקרא כאן אפליק- ציה (להבדיל מתכנית אפליקציה ב-8א1) וזאת על מנת לאפשר פתיחה מרוכזת של משאבים רבים לטרנזקציות רבות מבלי לה- כניס פקודות רבות בכרטיסי הפיקוח. לכל טסזט0גט מגדירים: שם, סוג, שם שיטת גישה מיוחדת אם יש (גם שיטת גישה היא משאב), שם ה-שחוגאז 1.080 (עבור טבלה). הבהקים הבהקים הבהלים הבהל" אם המשאב הוא קובץ מוסיפים ב-שט6% מת- אים: א. זוחו5 וו .001 - עבור 71/1. או ב. 268 עבור קבצים שלא ב-71/1. אוכלוסית התלמידים הגדולה שלהם, יטפקו המשווקים המורשים מבחר גדול של תוכנת מחשב להכרת שפות התכנות הבטיסיות בשנות הלימוד הראשונות, ובשלב מאוחר יותר גם תוכנות גרפיות מתוחכמות, אשר תשתלבנה בתכנית הוראה המבוססת על ישומי מחשב בתחומים תעשיתיים מגוונים. ובמ מודיעה על יסודה של יבמ סין סין העממית הצטרפה אל הרשימה הארוכה הבוללת למעלה מ-120 מדינות בהן פועלת חברת יבמ. יבמ סין תשווק מערכות מחשבים ותגיש שירותים במדינת ענק זו. עבור כל טרנזקציה מגדירים את שמה ואת בל המשאבים שהיא דורשת. מערכת ה-פסזטג!א מפתחת קשר דו-כיווני. דוגמח: = ₪ צך ₪586 טוחגּת ₪ = אמק .|1.1ק] = וזה ,[11.5] יבמ סין תהיה חברת-בת של יבמ העולמית: 9 - - | | אמריקה/המזרח-הרחוק, ותנהל את עסקיה ט 1 וגוסטקר סופ של יבמ ברפובליקה העממית של סין. היא 2 | וטק |אנ)ק תקבל סיוע מיבמ יפן בנושאים שונים, כמו, שירותים טכניים ונושאי כוח-אדם. 4) מבנה ברטיסי הקלט לכל פקו1א הברזות חדשות של וק קב א -0 ג יד , גד חוזן .1 חגזז אא ז]|צמץס ךּ - מ 2 6 1 96 בכ כרטיס בודד נותן ל - ן טנדי, רדיו"שק, מפורט-וורס, טכסס, ארצות דא את בוחו של ה הברית, הכריזה על שני מוצרים חדשים: זה "1200 צֶ0חג1" ו710007ע00". טנדי 1200 בא לענות על ביקוש הצרכנים, המבקשים לרכוש מחשב תואם דא-1א18 וטנדי 1000 נותן תשו- בה לתחום רחב של צרכני מחשבים המתעני- ינום ברמת "הכניסה" לתחום המיקרו מחש- בים, הוא תואם ל-1-18א18 ו-6ק-1א18 מודל 6 וניתן להרחבה לתואם 7א-1א18. טנדי 0 ניתן לרכישה בתצורות שונות והוא כולל מעבד מסוג 8088, שני דיסקטים בנפח 8% כל אחד, צג מונוכרום גרפי או צג צבעוני גרפי, מימשק ל"מקלות משחק" "עט אור", מימשקים להרחבה ומוצרי תוכנה: 5 .8996 ותוכנות אפליקציה שונות, הכלולים "בחבילת המחשב". 60011 660 5 ו לכל 127א מוחזק קובץ זחוסק060% על מנת לשמר את המצב הלוגי של פתיחת סגירת משאבים בין נפילות מערכת. קובץ ה"וחוטק66%ח6 מיושם על קבצים בפו- לים לתוספת אמינות. חב' "וא 6טג/\יימארה"ב , העוסקת בתכנון, יצור ושיווק כרטיסי איכות בודדים הכריזה על | ה81!6-28677", = הכרטיס | המתאים ל-דא/0 18%1. ברטיס זה מכיל את המעבד המתקדם 80286 של אינטל המתאים לעבודה מבחינת החומרה והתוכנה ל-1א/6 [א18. כל | התוכנות | ומערכות | ההפעלה, 5 6 .1א/פ6 .אא ,0515 .אזאש וכדי, העובדות עם 1א/00 1א18, יפעלו ללא בעיה ב-8₪1!61-286. הכרטיס מופיע ב-3 גירסאות הנבדלות זו מזו בגודל הזכרון: עם 1אגח-א 256, עם -א 512 זא א, ועם זאג ם-8זא1. התכונות והביצועים של ה-286-וטווטם, בעק- בות השימוש ב-80286, מגדיל את עוצמתו במיוחד למול מעבד ה"1א-8088 | הקטן "בנפחו". חב' ‏ טוג₪]א-טטגשיי מיוצגת בישראל ע"י חבי ר.סי.מ. מחשבים בע"מ. רשת "אורט" בחרה ב) 66 מערך הסביבה הזרה מהווה מבחינת ה-18א! חלק מתכנית אפליקציה. תעופה בסביבה הזרה תגרום לכניסתה מחדש בטרנזקציה הבאה שתגיע, וחוזר חלילה. לכן היה צורך בשליטה מלאה על ה- צזס טסט הסביבה הזרה מוגנת היטב ב-, ₪51 5 ["פזסזזט חס מתאימים. כן נשמר ביט מיוחד בקובץ ה-"וחוטקא0טוו6 שישמש למניעת שפעול נוסף של סביבה זרה, אם שפעול קודם נבשל. מערכת מתוחכמת לתזמון עבודות יצור במחשב מיושמת בבנק לאומי במחשב האושו של ובמ לבתו"הספ . ל חברת י.ב.ס. תעשיות תוכנה בע"מ חתמה על קבוצת העבודה "אבטחת אוכות תוכנה" , שלה חוזה רחב"היקף ליישום מערכת ‏ 00077 הפועלת במסגרת אול"א מבקשת לקבל רשת "אורט" לתזמון עבודות יצור במחשב, המאפשרת בחרה + במחשב האישי של י והשלימה עד כה התקנתם של ב-130 - בים כאלה בבתי-ספר למל 5 צו --- מטעמה בכל ו ו 1 0% תלמידים גדול, המונה ב- כהנדסאי"מחשב ה כ התקנת המחשבים בבתי"הספר של ר - נעשית "טריפל דו" ו"לרגר. ג רותי התקנה ותחזוקה לבתי"הספר, "י מודע על כלים ממוכנים לניהול ולביצוע אבטחת איכות תוכנה. חברות שברשותם בלום באלו והמעונונות ליצור קשר עם קבוצת העבודה, מתבקשות לשלוח חומר ראשוני ו/או ליצור קשר עם אשר וובל חב' מתודה מחשבים בע"מ רח' מנוחה .. ונחלה 37, רחובות 76247 חיסבון ניכר בזמן מחשב ובעבודת המפעי- לים במחשב. המערכת הותקנה ביחידת ההפעלה של בל"ל. זו מערכת שלימה לניהול המחשב, המאפשרת שליטה ותזמון אופטימלי של העבודות והמשאבים של המחשבים. המע" רכת מיוצרת עלזידי חברת 006 מארה"ב, הותקנה עליידי הצוות הטכני של יב.ס. בסיוע אנשי 00 אשר הגיעו לישראל לצורך הדרכה ראשונית. דר פרץ שובל, אוניברסיטת באר-שבע מאגרי נתונים בללו חיפוש והערכה במערכת ועוץ מערכת היעוץ, בה עוסקת עבודה זו, נועדה לסייע למשתמש במערכת אחזור מידע למ- צוא מילות מפתח מתאימות לשימוש בשאי- לתא למאגרי נתונים. המערכת מורכבת מ- א) מאגר ידע (800016080-0855), המכיל את אוצר המילים והמושגים שבתחום האפליק- ציה של מאגרי הנתונים, ואת הקשרים הסמנטיים ביניהם; ב) כללי חיפוש והערכה, שנועדו לפעול על מאגר הידע ולנווט את המשתמש מן המושגים שבהם הוא בחר להשתמש בשאילתא אל מילות המפתח המתאימות ביותר לייצוג בעיתו. מאגר הידע, שעליו מתבססת מערכת היעוץ, מיוצג ברשת סמנטית. רשת סמנטית הוצגה לראשונה ע"י קיליאן (6) כשיטה להסקת המובן המתאים של מילים שיש להן מובנים שונים: הוא בנה רשת של מושגים וקשרים, שנועדה לזהות את המובנים השונים של המילים באמצעות שרשרת המילים המק- שרת בין כל זוג מילים שונות. הרשת הסמ- נטית שלו הורכבה ע"י הגדרת מילים באמצ- עות מילים אחרות במילון. כדי למצוא את המובן של שתי מילים (שיש להן מובנים שונים), תכניתו של קיליאן מתחילה מהצמ- תים המייצגים מילים אלה, ומוצאת את כל הצמתים הקשורים אליהם, ובמעבר השני היא מוצאת את כל הצמתים שצמתים אלה מצביעים אליהם, וכך הלאה - עד אשר נוצר מפגש (בצומת כלשהו). נתיב המילים המקשרות את שתי המילים המקוריות הוא המסביר את מובנן הספציפי. תכנית אחרת, המתוארת ע"י מק דונלנד והאייס"רוט (5), מיישמת מנגנון שמטרתו להטיק את המובנים של ביטויים (496זוק) על פי המילים מהן הם מורכבים. הרשת הסמ- נטית שלהם מורכבת מהגדרות של מילים במילון, כך שכל צומת ברשת מיוצגת כמילה או כביטוי, והנתיבים בין צמתים, משמשים להגדרת, או תיחום, הקשר ביניהם. המובן של צומת מוגדר, בעצם, ע"י אוסף כל הצמ- תים הקשורים אליו. אינטרפרטציה סמנטית של ביטוי מתבצעת ע"י חיפוש של הצטלבו- יות או חיתוכים ברשת הסמנטית; תחילתו של החיפוש הוא בצמתים המייצגים את המילים הבודדות מהן מורכב הביטוי, ואם נמצאת הצטלבות, אזי הנתיב המקשר הוא שנותן מובן לביטוי. הרשת הסמנטית במערכת היעוץ המתוארת לאחזור מידע בעבודה זו מורכבת מצמתים, המבטאים מילים/מושגים, ובהם מילות מפתח המותרות לשימוש בשאילתא למאגרי הנתונים, וכמובן מילים ומושגים נוספים המרכיבים את אוצר המילים בתחום האפליקציה. הנתיבים בין הצמתים מבטאים, כאמור, קשרים סמנטיים שונים בין המילים/המושגים. הנתיבים מכו- ונים מבחינה סמנטית, כמו למשל קשר הירר- כי, בו מושגים בעלי מובן כללי מצביעים אל מושגים בעלי מובן ספציפי יותר, ועוד. העיקרים שעל פיהם נבנתה הרשת הסמנטית במערכת היעוץ הוצגו במאמר של שובל (1) ולא נחזור עליהם כאן. בעבודה זו נתרכז בכללי החיפוש וההערכה המופעלים על הרשת הסמנטית, בדומה לכללי העבודה שמיישם יועץ למידע (מידען), המייעץ למש- תמש שיש לו בעית מידע באילו מילות מפתח להשתמש בשאילתא למאגרי הנתונים, תפקי- דיה של מערכת המידע: א) לקלוט את המילים/המושגים בהם בחר המשתמש לייצג את בעית המידע שלו. ב) להפעיל כללי חיד פוש והערכה, במטרה למצוא מושגים רלוונטיים, שיש להם מובן יותר משותף וספציפי לבעית המשתמש. ג) להעריך ולה- ציע למשתמש את המימצאים בצורה "נבונה" ותוך מתן אפשרות לספק לו הסברים ואף להציע אלטרנטיבות, במידה והצעה מסוימת נדחתה ע"י המשתמש. עקרונות בלליים של פעולות החיפוש וההערבה הדיון בעקרונות הכלליים, עליהם מבוססת פעולת החיפוש וההערכה של המערכת, יתרכז ב-3 נושאים: א) אינטראקציה בין המשתמש למערכת היעוץ. ב) תהליך החי- פוש. ג) תהליך ההערכה וההצעה. א. אינטראקציה הינה עקרון בסיסי במערכות היעוץ. המערכת מאפשרת אינטראקציה פעילה במובן זה שהיא יכולה להציג למש- תמש, במהלך החיפוש שלה אחר מילות מפתח מתאימות, מימצאי ביניים, שהם מעין "אבני דרך" שהיא מגיעה אליהם בזמן החי- פוש; המשתמש יכול לאשר או לדחות מימצאי-ביניים אלה, ובכך לכוון ולמקד את החיפוש. רציונל לצורך בקיום אינטראקציה בין מערכת תומכת החלטה למשתמש מסופק ע"י קין (3): זטפ תות טם1 דוסקקט5 ופטח זסוטקותס6 6חדדיי ]סח 500010 11 . ותסוחטקסט( וח טסגוקטז זסח וטס 8 טפסקוחו זסת "זטאופתב' טח1 טשושסזק 10 צזז -..55ע8081 01 50106060 060 66שזת עו [הוזחט655 15 פחוט!50 וח6[סטזת טטוז66]] שטקס|019 על 6040660 ו טתם סטוזסוזטזחו 58 ז6פט 7106 . שתוהסהוח 0ח5 חגוח הס6אוזטט א 0 6500005ז , ת0ו511041 מחט!ססזק סז תוס וח חזסס 5זוס|קאט ₪חה . ות6ז%ץ5 שת1 תסו ה6ז]0) זחטופםו 80 6סחסוזסקאט 01 זהמת6זוף שה סווץ|החה וח%10ץ5 106 0חג (סטוזוטותו . "זטוטק חסוזגוחזס)תו מערכת היעוץ שלנו מאפשרת עבודה בשתי סטרטגיות יעוץ, הנבדלות ביניהן בכמות האינפורמציה המסופקת למשתמש בזמן העבודה, ולפיכך גם בדרגת האינטראקציה המתקיימת ביניהן: בסטרטגיה אחת מתקיי- מת "אינטראקציה פעילה": המשתמש מקבל מידע על כיוון החיפוש, בצורת מילים/מוש- גים שעשויים להיות רלוונטיים לבעיתו, והוא מגיב בהסכמה או בדחיה, ובכך מכוון את תהליך החיפוש. בסטרטגיה שניה המערכת אינה מציגה מימצאידביניים, ומובן שהמש- תמש אינו מסייע בתגובה כלשהי. ההבחנה בין שתי סטרטגיות החיפוש מייצגת, בעצם, שתי שיטות עבודה, בהן יכולים לנקוט יוע- צים או מומחים שונים. נוסף לאינטראקציה שמתאפשרת בשלב חיפוש מילות המפתח, המערכת גם מאפשרת למשתמש לשפוט את מימצאיה הסופיים. זה מתבטא בכך שהמע- רכת יכולה לספק למשתמש הגדרה של מושג המוצע לו, וכן היא יכולה לנמק מדוע/כיצד היא הגיעה להצעת המושג. יתירה מזאת, במידה והמשתמש מחליט שלא לקבל המל- צה של המערכת היא יודעת לחזור על עקבו- תיה, במטרה לנסות ולמצוא אלטרנטיבה לפ ב. תהליך החיפוש שעליו מתבססת פעולת המערכת מורכב בעיקר מפעילויות של "הרחבת" ידע ו"הצלבת" ידע. במונח "הרח- בה" (שחגקאט) הכוונה לתהליך של גירוי והפעלת "ידע נייח" המצוי ברשת הסמנטית, והפיכתו ל"ירע פעיל", כלומר: לידע רלוונטי לתנאי הבעיה, שניתן לבצע עליו מניפולציות. במונח "הצלבה" (416ח) הכוונה לתהליך של מציאת חיתוכים, או קשרים צולבים, בין מושגים פעילים: כששניים או יותר מושגים 23 |22 פעילים מצביעים, באמצעות קשרים סמנטיים היוצאים מהם, אל מושג משותף, שיש לו בנראה מובן משותף או ספציפי יותר משיש לבל אחד מהם לחוד, אזי נוצרת "הצלבה". ידע נעשה פעיל ע"י "החברה" של צומת ברשת הסמנטית לאורך הקשרים היוצאים ממנה. בתחילת עבודת המערכת, הידע שנעשה פעיל הינו המילים/המושגים הראשוניים בהם בחר המשתמש לייצג את בעיתו, והמזוהים כצמתים ברשת הסמנטית. כל "הרחבה" נוספת מעוררת או מפעילה את הצמתים השכנים לצמתים שהופעלו. בפעולת "הצלבה" מאותרים צמתי-בן ש- הופעלו ע"י קשרים משניים או יותר צמתי- אב, ולכן צומת-בן בעצם אמור להיות בעל מובן משותף/ספציפי יותר מהמובן של אבו- תיו. לבן יש לצומת כזה פוטנציאל להיות רלוונטי לייצוג הבעיה. אולם, לא כל "הצל" בה" משמעה שנתגלה מושג רלוונטי: כדי שצומת-בן ייחשב מושג רלוונטי עליו לרשת/ לקבל מצמתי-האב שלו תוספת של מובן או הסבר כבמשתמע מבעית המשתמש, מובן אשר אינו מסופק ע"י צומת-אב כלשהו בנפרד. נבנה זאת "ידע נוסף". הדוגמה בשרטוט מס' 1 שלהלן מסבירה את העיקרון: נניח שמשתמש הזין למערכת את המילה ₪31 אשר "מורחבת" (בין היתר) למושגים 8856 2818 ר7זח4606ח8]א 8ו8. כל אחר ממושגים אלה מורחב למושג המשותף זחסוהט39ה3]א 8356 בופש, ולפיכך יש לנו כאן "הצלבה". אולם נשאלת השאלה: האם זהו מושג רלוונטי לבעית המשתמש? האם בשהמשתמש הזין את המילה ₪3 הוא התכוון למושג חטוחטפםהג]( 8% גוק? התשובה צריבה להיות לא! ר וטוטה ]או הט טע חג1א גזבכ - [חטוהטְקַהה3]א 8356 בזה ו: הדגמת הכלל "ידע נוסף" ב אם, לעומת זאת, נניח שנוסף למילה גוג המשתמש גם הזין את המילה |]חטוחטקגחג!א, המורחבת גם היא למושג -הַּּ3]א 8386 בוג וחטוחש, כי אז הצלבה זאת כן יכולה להיחשב רלוונטית. זה נובע מכך שבשורשי המושג "המוצלב" מצויים שני המושגים הראשונים של המשתמש, שאת מובנם המשותף או הספציפי הוא מבטא. מבנה מערכת היעוץ תרשימי הזרימה בשרטוטים מס' 2 371 מצו- גים את המהלבים העיקריים של עבודת המערכת. מבחינים, בללית, בשלב חיפוש זצעה: -- החיפוש המשתמש מזין את סט המילים המייצגות את בעיתו, והמערכת מבצעת חיפוש ברשת הסמנטית, המתבטא בביצוע פעולות "הרחבה" ו"הצלבה" חוזרות ונשנות, שמטרתן למצוא מושגים רלוונטיים. במהלך החיפוש מתווספים ונגרעים מושגים רלוונטיים, ‏ באופן דינמי, ובסוף התהליך מתקבל "קוהחזית" המכיל את מילות המפתח הרלוונטיות ביותר לייצוג הבעיה. > בשלב ההצעה המערכת מציעה למשתמש את המושגים הרלוונטיים, לאחר שמופעלת עליהם פונקצית ההערכה. משהוצע מושג למשתמש ניתנת לו אפשרות: א) לקבל את המושג. ב) לבקש הגדרה של מובן המושג. ג) "כניסה" (עזחט) "הרחבה" (0חקאט) "חלופה" ( טח ) מציאת מושגים 2: פרוצדורות עוקריות בתהלוך החופוש התחלה - משתמש: מזין מושגים ראשוניים - מערכת: הפעלת צמתים וצמתים שכנים ברשת הסמנטית - הצלבת מושגים פעילים עם המושגים הרלוונטיים הצלבה |- הצלבת מושגים פעילים עם יתר המפעילים הערכה, עדבון והחלפה דינמית של "קו"חזית" המושגים הרלוונטיים הפעילים. (- אופציה: הצגה למשתמש וקבלת תגובתו). מושגים רלוונטיים הפעלת צמתים שכנים לצמתים הפעילים ברשת הסמנטית חלופיום למושגים רלוונטיים שאינם מילות מפתח לבקש הסבר מדוע/כיצד הוא. הוצע, דבר המתבטא בהצגת "אילן היוחסין" של אותו מושג. ד) לדחות את ההצעה, ואז המערכת חוזרת על עקבותיה, בנסיון למצוא אלטרנטי- בה. להלן נתאר מספר פרוצדורות עיקריות המתבצעות בשני שלבים אלה. נוסף לתרשי- מי הזרימה ניעזר בדוגמה (הפשטנית) של שרטוט מס' 4 להבהרת פעולת המערכת. הדוגמה מתיחסת לבעית מידע בנושא : וז שתס| (זס)) וקו 8160 סוי "אהוחחגוק א. "כניסה" (עזוּה₪): תחילה המשתמש מזין את המילים שהוא בחר לייצג בהן את בעיתו. המערכת בודקת שהן קיימות במאגר חידע (דהיינו: מזהה אותו כצמתים ברשת הטמ- נוספו ל נטית*), ומבצעת עליהן פעולת "הרחבה", כך שמופעלים גם הצמתים השכנים לבל מילה ראשונית. בדוגמה בשרטוט מס' 4 אנו רואים את 5 המילים הראשוניות של המשתמש (מטומנות ב"ס), שהורחבו לצמתים הנוספים (מסומנים בזו). ב. "הצלבה" (ח6ו1): המטרה של פרוצדורה זו לאתר מושגים רלוונטיים. הצלבה, או חי תוך מתגלים כאשר שניים או יותר צמתי-אב מצביעים, או מפעילים, אותו צומת-בן. לא כל הצלבה משמעותה שנתגלה מושג * הערה: מבנה הרשת הסמנטית של המערכת אינו מתואר בעבודה זו, המשמעות של הסימונים הש- ונים המופיעים על הצמתים והנתיבים מתוארת במאמר של שובל (9) שצויין לעיל. "הצעה" (5088050) משתמש: מבקש הגדרה הצגת הגדרה של המושג המוצע "הגדרה" (קא6) עדבון רשימות המושגים הראשוניים שנלקחו בחשבון הערכת המושג "הבא בתור" '"0051-)אסת** "סכםיי (עזהוחותט5) 3 פרוצדורת עיקריות בתהליך ההצעה ארגון אמצעי בקרה: (אינדקסים, עצים, מחסניות). - הצגת אופציות למשתמש - הערכת המושג "₪8:7-)65ס** בסוף תהליך + ההצעה: דירוג והצגת המושגים שהתקבלו רלוונטי; המושג "מוצלב" צריך לעבור את מבחן ה"ידע הנוסף", שתואר לעיל. יתירה מזאת, במערכת העובדת בסטרטגית הייעוץ היותר אינטראקטיבית המושג צריך לקבל את אישור המשתמש. באופן טכני המערכת מבחינה בין שתי פרוצדורות של הצלבה: קודם נעשית הצלבה בין המושגים שהופעלו לאחרונה לבין המושגים שהוגדרו רלוונטיים, ולאחר מכן נעשית הצלבה בין המושגים שהופעלו לבין יתר המושגים המפעילים. באופן זה ניתנת עדיפות לכיוון חיפוש שנראה "מבטיח", כלו- מר; מחפשים קודם הצלבות נוספות עם מושגים שעברו הצלבה לאחרונה. הדבר מכונה חסוזה8116 01 פטסס (בדוגמה שלנו טרם נמצאו, בשלב זה, הצלבות, ולכן נחזור לפרוצדורה יותר מאוחר). משתמש: מבקש הסבר "אילן יוחסין" (1ח6זהק-!חוזק) הצגת "אילן היוחסין" של המושג המוצע דוחה ההצעה "דחיה" הפעלת מנגנונים (286%17808) של חיפוש ובדיקת אלטרנטיבות (סוף) כלל נוסף, המשלים את כלל ההצלבה, הוא "החלפה" (1800ק6ז): באשר המערכת מאת- רת צומת-בן ומכירה בו כמושג רלוונטי, בי- וון שמובנו משותף וספציפי יותר ממובנם של צמתי-האב שלו, אזי מושג זה יורש, או מח- ליף, את "מולידיו" - ולכן הם חדלים להיות רלונטיים לבעית המשתמש. מכאן מתקבל שבמהלך החיפוש המערכת מנהלת מעין "קו"חזית" של מושגים רלוונטיים, המייצגים בכל רגע את אוסף המושגים הרלוונטיים או ה"טובים" ביותר לייצוג בעית המשתמש. תחילה מצויים באוסף זה המושגים הראשו- ניים של המשתמש, אולם לאהר שהללו "הורחבו" וצאצאיהם "הוצלבו", כל צאצא שמוגדר מושג"רלוונטי מצטרף ל"קו החזית" ומחליף את מושגי-האב שלו. תהליך ההחל- פה הוא דינמי, ו"קו החזית" של המושגים הרלוונטיים "מתקדם" כל הזמן לעבר המוש- גים בעלי המובן המשותף או הספציפי ביו- תר. בסופו של תהליך החיפוש נותרים ב"קו החזית" המושגים המתאימים ביותר לייצוג בעית המשתמש. כבר הבחנו מקודם בין שתי סטרטגיות של אינטראקציה במערכת היעוץ: בסטרטגיה הפחות אינטראקטיבית מתנהל החיפוש ללא שיתוף המשתמש, כך שהוא בעצם איננו מודע למימצאים הרלוונטיים ולמה שמתנהל באותו "קו חזית" דינמי. בסטרטגיה היותר אינטראקטיבית המערכת מציגה לשיפוטו של המשתמש כל מושג שהיא מעריכה רלוונטי, ונותנת לו אפשרות לשפוט ולהחליט אם המושג רלוונטי גם מבחינתו. יש לנו, אם כן, הבחנה בין מושג רלוונטי למערכת ומושג רלוונטי למשתמש. כאמור, אם המשתמש דוחה מושג - המערכת לא תמשיך לחפש ברשת בהמשכה של הצומת שנדחתה. תהלוך ההערכה וההצעה מתבצע בתום שלב החיפוש. לא כל המושגים הרלוונטיים שנמצאים ב"קו החזית" בגמר תהליך החיפוש הם בהכרח "טובים" (בפרט נכון הדבר אם המערכת עובדת בסטרטגיה | הפחות אינטראקטיבית, בה למשתמש לא ניתנה הזדמנות לסנן את מימצאי הביניים). בנסיון להראות התנהגות "אינטליגנטית" מפעילה כעת המערכת שיקול-דעת, וזאת ע"י ביצוע הערכה למי מבין המושגים הרלוונטיים הניל יש יותר סיכוי להתקבל. המטרה היא בעת להציע קורם כל את המושגים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתקבל ע"י המשתמש, ורק לבסוף להציג את המושגים שיש להם סיכו- יים נמוכים להיות כאלה. לצורך הערכה זו המערכת משתמשת בשני קריטריונים: קריטריון אחד הוא "קריטריון הכמות", או "מדד העוצמה", שמבטא את מספר המושגים הראשוניים של המשתמש שהם מולידיו (אבותיו הראשוניים) של המו- שג: ההנחה היא שככל שיש למושג יותר מושגים ראשוניים שגרמו להיווצרותו - הוא כנראה מבטא "נתח" גדול יותר מבעיתו של המשתמש, ולפיכך סיכוייו להתקבל טובים יותר. הקריטריון השני בהערכת מושג הוא "קריטריון המשלים": המטרה אינה רק לח- ציע למשתמש מושגים בודדים, שכל אחד מהם בנפרד "טוב", אלא בעצם להציע סט 5 34 פַחסן וחזס1 קחס! ,1הסוחקוטף6 החוקע1 סווהותסוטה 6 ה חוהחג1ק 816זסקזס6 ,ההוהחהוק וחזסו החוחחהוק (יש לשים לב שהמספר הרשום ליד נתיב מציין באיזה שלב הוא גרם להפעלת הצומת. מעניין גם לראות שבאותו שלב 2 הוצלבו מושגים שערוכים ברשת בצורה היררכית. זה אפשרי כיוון שהצלבות נעשות בבת אחת מביוונים שונים וברמות עומק שונות ברשת). עבור כל אחד מ-5 המושגים שהוצלבו המער- בת בודקת אם הם רלוונטיים, על פי מבחן ה"ידע"הנוסף". ניתן לראות שרק 3 מתוך 5 המושגים הנ"ל יכולים להיחשב רלוונטיים (מסומנים בקו). לדוגמה, חזטו פַּחס! "יורש" את אבותיו 8086ז, פחס! ר"קהוהתג!ק וחז16 פהסן וורש גם את חג!ק. קחוחתג!ק 6והזסקזס6 לעומת זאת, אינו מוגדר רלוונטי, כיוון שהוא צאצא זה נעשה ידע נוסף פעיל במערכת. והוא יעבור לאחר מכן את תהליבי ההצלבה, וחו- זר חלילה. באשר מושג נעשה פעיל המערכת שומרת אינפורמציה על "אבותיו" (כלומר, מושגי האב המייריים שלו) וכן על מייטדיו (כלומר, המושגים הראשוניים שבשורשי "אילן היוחסין" שלו). נחזור כעת לדוגמה: שלב הכניסה נסתיים בפעלת 5 המושגים המסומנים ב-ס, והרחבת לעוד 10 מושגים, המסומנים ב-1. פרוצדורת ההצלבה, שהופעלה לאחר מכן, לא גילתה אף הצלבה, ולבן הופעלה פרוצדורת ההרח" בה, שגרמה להפעלת עוד 10 צמתים, המסו- מנים ב-2. יש לשים לב ש-5 מהם כבר היו בעצם פעילים, כיוון שהורחבו בשלב הקודם מכיוונים אחדים, ולכן, משהופעלה שוב פרוצדורת ההצלבה נמצאו 5 הצלבות: שלם של מושגים, שכולם ביחד מבטאים את הבעיה בצורה הטובה ביותר. מטרה זו מוש- גת ע"י כך שהמערכת מציעה מושגים המשלימים טוב ביותר אחד את השני, דבר זה יכול להתבטא בכך שמושג מסויים יוצע לפני מושג אחר, שיש לו מדד עוצמה גבוה משלו, אם הראשון מייצג יותר מושגים ראשוניים "חדשים", שטרם נלקחו בחשבון ע"י מושגים אחרים שכבר הוצעו ונתקבלו ע"י המשתמש. ג. "הרחבה" (0חגקא6): ראינו שהרחבה נעשית מיד לאחר הזנת המילים הראשוניות, וכן היא נעשית לאחר מציאת הצלבה המוג" דרת מושגדרלוונטי. נוסף לכך מופעלת הפרוצדורה גם לאחר שלא נמצאו מושגים רלוונטיים במהלך מסויים של הצלבה. באופן ץצ ה שהוחחגו שחווחותגזקסז? קתווטטט * אצטחוגטם 6 צחוהחגוק סו וסוט ו 00 ש | חסו!גוחזס)ח] וחטו5ץפ וסוט וקד ו שַחסן הזטך אַחוהחגו? צ גוגם 008 הויו קח ופ פטסטז זטו ו ו קַהותחבןץ הסוובוזוזטה1 וחטומצפ ו גוג 008 4 זטוטקוחט) | שחו[טשטוא סור 008 4. דוגמה (מופשטת) של תהליך החיפוש של מגוק בלבד. גם המושג פַהוחתגזק 16קַ511810 אינו רלוונטי (בשלב זה) כיוון שאחד ממושגי האב שלו (קחוחחף!ק והזו הַחסו), שאגב נתגלה באותו שלב, הינו צאצא של אותם 3 מושגים ראשוניים (מג!כ .86חאז ה הַחס!), כך שאין הוא -נושא "ידע נוסף". נזכור כעת שבמערכת העובדת בסטרטגיה היותר אינטראקטיבית מוצגים המושגים הרלוונטיים למשתמש מיד עם הימצאם. נניח שבדוגמה זו המשתמש אישר 2 מהמושגים ודחה את המושג -קוטף6 פתוקץ1 סווהוחסזטם זהסוז. המשמעות תהיה שפרוצדורת ההרח- בה לא תמשיך להפעיל צמתים היוצאים מצומת זו ברשת הסמנטית. מושג רלוונטי חדש מצטרף, כאמור, ל"קו- החזית" (דהיינו: לסט המושגים הרלוונטיים הפעילים), ודוחה משם את "מולידיו"; לפיכך, המושג הז פַחס!| דוחה את המושגים (הראשוניים) תַּחס! ו80867ז, ומיד אח"כ מצט- רף ל"קו"החזית" המושג פחוחחג!ק חזסו פַחסו ודוחה הן את ח פַתס| (שזה עתה צורף לשם) והן את חגוק (הראשוני). בעת הפרוצדורה "הרחבה" מופעלת שוב, ומיד לאחר מכן שוב "הצלבה", והתוצאה הפעם מושג רלוונטי חדש: 24860 זסוטקוחסס פחו(וטססוח, שדוחה את "מולידיו" חסווהוחסוטב ו"חגוק, שכבר נדחה בפעם הקודמת. "דחיה" של מושג יכולה להתבצע מספר פעמים, בשלבים שונים של תהליך ההצלבה, כמספר הפעמים שהוא משתתף ביצירת מושגי-בן רלוונטיים. המערכת מציינת את מספר הפע- מים שכל מושג נדחה (ומשתמשת יותר מאו- חר במידע זה, כאשר היא מחפשת אלטרנטי- בות). לאחר מחזור נוסף של פעולות "הרח" בה" ו"הצלבה" נוספות המושגים הרלוונטיים 55608 חסוזוחזס]ח: קַהוהחגוק סוקסוהּזו5 (שדוד חה את 8הוההג[ק וחזס1 קַחסן ראת הסווגוחסוטב) ו"חטותקוטף6 ב חופפטססזק 818 (שדוחה את ]הקוש ר"חסווהוחסוטה). לבסוף לאחר מח- זור נוסף של הרחבה והצלבה, נמצא המושג פופפטססזק 6זסאו, אולם הוא אינו מוגדר רלווד נטי כיוון שאינו נושא "ידע נוסף". ההפעלה המחזורית של פרוצדורות הרחבה והצלבה, ועימן עדכון "קו החזית" של המושגים הרלוונטיים הפעילים, נמשך כל עוד ישנם צמתים ברי הרחבה ברשת הסמ- נטית. בדוגמה שלנו החיפוש מסתיים ב-3 מושגים רלוונטיים פעילים ב"קו החזית": הסווותזס]חו קַהוהחה!ק 511810810 וזכ 2814 ,פחו![ט0סות 08560 - זטוטתות 60 , 1חסותקוט ד. "חלופה" (ועתפמעג): כעת נותר להבטיח שכל המושגים הרלוונטיים שנותרו פעילים שייכים גם למילון מילות המפתח, המותרות לשימוש במערכת האחזור. במידה ומתברר שמושג רלוונטי אינו בקטגוריה זו, מופעלת הפרוצדורה "חלופה" שמחפשת ברשת את המושג החליפי (וחץחסחץ5) שלו, השייך למי- לון, מובן שהמושג החדש מחליף את קודמו ב"קו החזית", בדוגמה שלנו המושג -חו פחוחחפוק 6וקטוהזור 56 הסנוהחוזס! אינו מילת מפתח, והמע- רכת מוצאת את החלופה שלו: 5215. ה. "הצעה" (8651ק50): פרוצדורה זו מבצעת את פונקצית ההערכה והדירוג של המושגים הרלוונטיים ומנהלת את האינטראקציה עם המשתמש. המושג הראשון שהיא מציעה הוא זה שיש לו "מדד עוצמה" הגבוה ביותר, כלומר: קשורים ביצירתו המושגים הראשו- ניים הרבים ביותר. בדוגמה שלנו זהו המושג 5 עם מדד עוצמה = 4. ההערכה מהו המושג "הבא בתור" (וצטפ ואטח) להצעה ע"י המערכת מבוססת, כאמור, הן על "מדר העוצמה" של המושגים שטרם הוצעו והן על "מדד ההשלמה" שלחם. בעוד שמדד העוצ- מה של מושג הוא קבוע (תוצאה של תהליך החיפוש), הרי מדד ההשלמה שלו משתנה בהתאם למושגים שכבר הוצעו והתקבלו ע"י המשתמש לפני כן. אם כי סביר שלרוב יוצעו בהתחלה המושגים שלהם מדדי עוצמה הגבוהים ביותר, יכול לקרות שישתרבב ויק- בל עדיפות מושג שלו מדד-עוצמה נמוך, כיוון שיש לו מדר השלמה הגבוה ביותר באותה עת. אגב, בין המושגים הרלוונטיים בשלב ההצ- עה יתכן שיימצאו גם מושגים ראשויים, שלא הוחלפו ע"י מושגים רלוונטיים אחרים. לעיתים יהיה משקלם של אלה הנמוך ביותר (כלומר: 1), כך שיוצעו אחרונים, אולם לעי- תים מושג ראשוני יכול לקבל בסופו של דבר מדד עוצמה גבוה, וזאת במידה ומושגים ראשוניים אחרים (נניח, כאלה שהם כלליים יותר במובנם מהמושג הנדון) או צאצאיהם של מושגים ראשוניים אחרים מצביעים אליו, ולכן הם מגבירים את חשיבותו. פונקצית ההערכה של המושג "הבא בתור" מיושמת כל עוד לא נלקחו בחשבון כל המושגים הראשוניים של המשתמש. לאחר מכן, משקיבל המשתמש סט מילות מפתח שכולן ביחד מבטאות את בעיתו הראשונית במלואה, אין יותר משמעות ל"מדד ההשל- מה". יתכן, אבל, שנותרו עדיין מושגים רלוונטיים שטרם הוצעו (ובהם אף בעלי "מדד עוצמה" גבוה). מושגים אלה יוצעו לפי מדד העוצמה שלהם בלבד. האפקטיביות של פונקצית ההערכה יכולה לבוא לידי ביטוי במידה שהיא מצליחה להפ" ריד בין מושגים "טובים" ו"לא טובים", באופן שבהתחלה יוצעו בעיקר מושגים "טובים" (כלומר: שמתקבלים ע"י המשתמש) ורק בסוף ה"לא טובים" (אם ישנם כאלה). דבר זה נבדק במסגרת הניסויים שנעשו עם מער- כת היעוץ, ונמצא תקף באופן מובהק: רוב המושגים שהוצגו ע"י המערכת עד הרגע בו כל המושגים הראשוניים נלקחו בחשבון היו "טובים", ורוב המושגים ה"לא טובים" הוצעו רק לאחר מכן. דיווח מפורט על תוצאות ניסויים אלה מופיע במאמר של שובל (1). נחזור שוב לדוגמה, המושג הראשון שמוצע ע"י המערכת הוא, באמור 5215 (עם "מדר עוצמה" = 4). בהנחה שהמשתמש מקבל אותו, המערכת מעריכה ומציעה את ה"בא בתור", וחטותקוטף6 פחופיטססזק 4ו23, עם "מדר עוצמה" = 2 ו"מרד השלמה" = 1 (המיוחס למושג הראשוני וחטוחקוטטט, אשר אינו נמנה על שורשיו של המושג הקודם 5?18). מושג זה קודם למושג אח[0₪61ו 0560 זטזטק וח 60 ש"מדד ההשלמה" שלו 0, ולכן הוא מוצע אחרון. הפרוצדורות המתוארות להלן מציגות את התנהגות המערכת כתגובה לכל אחת מהאופציות שעומדות בפני המשתמש לאחר הצעת כל מושג. ו. "הגדרה" (פ6): כאשר המובן של המושג המוצע אינו ברור למשתמש הוא יכול לבקש הגדרה השמורה במאגר הירע של המערכת. לאחר הצגת ההגדרה שוב מוצע המושג להחלטה. זּ "אילן יוחסין" (6ח6זגק-וחוזק): מטרת פרוצדורה זו להסביר למשתמש כיצד הגיעה המערכת להצעת המושג. ההסבר מסופק ע"י אילן יוחסין, המציג את המושג ומושגי-האב שלו, בשכל מושג-אב מציג את מושגי האב שלו, וכך הלאה - עד למושגים הראשוניים שבשורשי המושג המוצע (מספרם, כמובן שווה ל"מדד העוצמה" שלו). שרטוט מס' 4 מציג, לשם הדגמה, את אילנות היוחסין של שניים מהמושגים שהוצעו בדוג- מה: לאחר הצגת אילן היוחסין שוב מוצע המושג להחלטת המשתמש., ח. "קבלה" (61): אם המשתמש החליט לקבל את המושג המוצע, המערכת מעדכנת את רשימת המושגים הראשוניים שכבר נלקחו בחשבון (שכן עדכון זה דרוש לצורך חישוב "מדר ההשלמה" של המושגים שטרם הוצעו), ואז השליטה חוזרת לפרוצדורה "הצעה", המחשבת ומציעה את המושג "הבא בתור". ט. "חזרה על עקבות" (906ו096%1): תפקירה של פרוצדורה זו לנסות למצוא אלטרנטיבות למושג שהמשתמש דוחה. אלטרנטיבה עש- ויה להימצא בין מושגי-האב של זה שנדחה, אשר נחשבו רלוונטיים בשלב כלשהו של תהליך החיפוש אך הוחלפו ע"י המושג הנדון. הרציונל לכך הוא שקיימת אפשרות כי המושג נדחה בגלל שמובנו ספציפי מדי, ואילו מושגי האב שלו, שמובנם כללי יותר, עשויים להתאים לבעיה. חיפוש אלטרנטיבות כרוך בהפעלת פרוצדו- רה המבטלת את הפעולות שנעשו כאשר מושגי האב הוחלפו/נדחו ע"י מושג הבן הנדון. ראוי לציין שאף שלכל מושגדבן יש לפחות שני מושגי"אב ברשת, אין הכרח שמושגי האב ייחשבו אלטרנטיבות רלוונט- יות להצעה. זאת מכיוון שיתכן שמושג האב הוחלף/נדחה מספר פעמים - כמספר הפע- מים שצאצאיו השונים הוגדרו מושגים רלוונטיים. המשמעות היא שמובנו בא לידי ביטוי מספר פעמים במושגים האחרים שהחליפו אותו. זו הסיבה שבשלב ה"הצל- בה" המערכת ציינה את מספר הפעמים שכל מושג-אב הוחלף. רק מושג"אב ה"חופשי" מדחיות נוספות נחשב אלטרנטיבה רלוונטית. יתכן שמושג אב אינו "חופשי" ברגע מסוים, אך מאוחר יותר, במידה וצאצא נוסף שלו נדחה ע"י המשתמש - הוא נעשה "חופשי", ואז הוא מוצע כאלטרנטיבה. 55 6 6₪ז וח 00) שחו|006וא ( 00908 ו 6 6 5: "אילנות יוחסין" של שני מושגים ברגע שנמצאה אלטרנטיבה רלוונטית, ובט- רם היא מוצעת למשתמש, המערכת בודקת שאכן היא מילת"מפתח, ואם לא כן - מופע- לת הפרוצדורה "חלופה", במטרה למצוא ולהציע את האלטרנטיבה החלופית. נבהיר זאת בדוגמה, נניח שהמשתמש דוחה את המושג 5018, כך שמופעלת הפרוצדורה 6% המתארת ‏ את מושג האב האלטרנטיבי חסוזגוחזס)חו חוחחבוק 16816גזו3 חטזפץ5. אולם, מושג זה אינו מילת מפתח, ולכן מופעלת הפרוצדורה וחעחסחצג, המגלה שהחלופה שלו צריכה להיות 5715 (שנדחה!). תופעה זו מתגלית ע"י המערכת והיא מטפלת בה כבדחיה נוספת, כך שמנגנון ה-86%זז036% מופעל שוב, והפעם מתגלים שני מושגי- ב )גלטרנטיביים: אחותחב!ק וחזטו פַחסן ו"חסוזפוחסוטג. מבין השניים המושג הראשון "חופשי" מדחיות נוספות ולכן הוא עשוי להיחשב מושג רלוונטי (המושג השנ, חטוזהוחסזנו, אינו "חופשי" כיוון שיש לו מוש- גים בנים נוספים). כעת המערכת בודקת שוב אם האלטרנטיבה היא מילת מפתח - ושוב היא מגלה שלא, ולכן מופעלת פרוצדורת וחץְחסהצגצ בשנית - והפעם היא מוצאת את המושג האלטרנטיבי שחהוחחה]ק סוקטזהזז3. עם מציאת מושג אלטרנטיבי (אחד או יותר) יבולה המערכת לפעול בשתי שיטות: בסטרטגית היעוץ היותר אינטראקטיבית המערכת מציגה את המושג האלטרנטיבי קחותחג! 511916710 5516 ה0ו8וחזס1ה1 וז שתוחחגוק הזד 1.008 קחוחחג|ק זז טק 0 הסוז8וחזס!ת1 ות 00 וחזשך מיד עם מציאתו, ומכאן ואילך יכול המש- תמש לפעול בכל אחת מהאופציות שנדונו, ובכלל זה, כמובן, האפשרות שידחה גם את האלטרנטיבה, ובכך יגרום מיד להפעלה נוספת של פרוצדורת א6סגּזזאס8ט. (המשתמש יכול, תיאורטית, להמשיך ולרחות כל הצעה - עד שימצא עצמו מסיים את התהליך עם המושגים הראשוניים שלו). משנסתיימו הפעולות הקשורות בהצעת האלטרנטיבות, המערכת חוזרת למסלול הרגיל של הערכה והצעת "הבא בתור". כך הדבר במידה ולא נמצאה אלטרנטיבה בלל. בסטרטגית היעוץ הפחות אינטראקטיבית המערכת אינה מציעה למשתמש את המושג האלטרנטיבי שמצאה, אלא מצרפת אותו לסט המושגים הרלוונטיים שטרם הוצעו ותנהג בו כבכל מושג אחר, על פי פונקצית ההערכה. ר . סיכום" (עזגוחוחטף): פרוצדורה זו פשוט מסכמת את עבודת היעוץ בהצגת כל מילות המפתח שהוצעו והתקבלו ע"י המשתמש, כשהן ממוינות לפי "מדד העוצמה" שלהן. הערכה והמשך מחקר היצגנו ער כה את הפעולות העיקריות של המערכת בשלבי החיפוש וההצעה. המערכת יושמה והופעלה בשתי סטרטגיות שצוינו לעיל, ונערכו ניסויים, בתנאי מעבדה, בהם הושוו שתי סטרטגיות היעוץ, על העדפת משתמשים, ביצועים (אפקטיביות) ויעילות עבודה. כמו כן הושוו מערכות היעוץ של מערכת קונוונציונלית המסייעת בבחירת מי- לות מפתח, שאינה מערכת יעוץ אלא פשוט מילון מילים ממוחשב. הניסויים ותוצאותיהם דווחו, באמור, במאמר של שובל (1). לסיום, להלן מספר נושאים להמשך מחקר, הקשורים במהלבי המערכת, ושעשויים לשפר ולייעל את עבודתה: א. שיפור ההערכה בשלב החיפוש: המערכת מבצעת חיפוש ברשת, ללא הבחנה בין סוגי הקשרים הסמנטיים ומבנה הרשת: כל הנתי- בים היוצאים מצומת מסוים מופעלים ונשק- לים באותה מידה. שיפור בתהליך החיפוש יוכל להתקבל, כנראה, ע"י הוספת פונקציות הערבה בשלב החיפוש. להלן דוגמאות לפונקציות אפשריות: 6 מתן משקלות לנתיבים, שיבטאו את עוצמת הקשר הסמנטי בין צמתים/מוש- גים ברשת, ומתן העדפה בהפעלת צמחים לפי משקל הנתיבים המובילים אליהם. 6 מדידת ה"מרחק" או ה"עומק" בין צומת המיועד ל"הצלבה" לצמתי המקור שלו, כך שתינתן העדפה בהצלבה למוש- גים שהמרחק מהם לצמתי המקור (שהוגדרו רלוונטיים בשלבים קודמים יותר) "קצרים" יותר. > ספירת מספר צמתי-אב או מספר צאצ- אים שיש לצומת מסוים, כמדר לחשיבותו בשלב ה"הצלבה" (דומה לשימוש שהמערכת עושה במספר המושגים הראשוניים כ"מדד עוצמה" של מושג רלוונטי). ב. יבולת לשנות ולעדכן את שאילתת המש- תמש במהלך החיפוש או בסופו: המערכת הנוכחית פועלת על סט קבוע של מושגים ראשוניים שהמשתמש הזין בתחילת התה- ליך, מבלי שיוכל לשנות או לעדכן אותם. במציאות יתכן שהמשתמש ירצה לשנות או להוסיף מושגים לבעיתו המקורית, כתוצאה, לרוגמה, מהאינטראקציה שהוא מקיים עם היועץ, או כתגובה על תשובות שקיבל ממאגרי הנתונים. ג. הזנת השאילתא בשפה טבעית: המערכת הנוכחית קולטת מהמשתמש סט של מושגים "בדידים", אותם היא מזהה כצמתים ברשת הסמנטית. קשר פשוט או טבעי יותר בין משתמש למערכת היעוץ יתקיים אם הבעיה תוזן על ידו בשפה טבעית. במקרה זה תפקידה הנוסף של המערכת יהיה לאתר את המילים/המושגים המשמעותיים במשפטים הטבעיים, ולהשתמש בהם לצורך החיפוש (תכניות שיודעות "לקרוא" טקסט חופשי, לש" לוף ממנומושגים בעלימשמעות ולהפוךאותם למבנה ה"סטנדרטי" שלהם, עחווחוחטו9, נמצ" אות בשימוש באפליקציות שונות, כגון בתכ" ניות המבצעות מפתוח אוטומטי). = פרק 0 וד | ד. נוסוח השאילתא למאגרי הנתונים: התוצר שלמערכת היעוץ שתוארה במאמרזה הוא סט של מילות מפתח, אותן נותר לנסח כשאילתא למאגרי הנתונים. ברוב המערכות לאחזור מידע שאילתא מנוסחת:ע"י צירופים בוליאניים של מילות המפתח (כלומר: צירוף מילות המפתח ע"י 306 והזט). אלטרנטיבית ישנן מערכות אחזור בהן השאילתא מנוסחת כסט משוקלל של מילות מפתח (כלומר, לכל מילת מפתחיש משקל המציין את חשיבותה בבעיה). בכל אופן, אך טבעי הוא שהצעד הבא בפיתוח מערכת היעוץ יהיה לאפשר את ניסוח מילות המפתח שהתקבלו לשאילתא מוכנה לשימוש, מבלי שיהיה צורךבהתערבות אנוש נוספת, בין אם של היועץ למידע או של המשתמש עצמו. ביבליוגרפיה ו | שובל, פ. ניסויים במערכות תומכות החלטח: המקרה של מערכות יעוץ למשתמשים במאג- רי נתונים. קובץ ההרצאות, הכנט הארצי ה-18 לעיבוד נתונים, ירושלים, 1983 (עמ' פסו- 9 -0ו001ז51 :600667 ב הו 5'זהון\ . צ. 8 ההוההסגזט 1 אזסזטא 6ו1חוחט5 זס] 5ח0סו040ה00ש |גז 7 .9 [0'/ .51060105 6ח(ח180א ח13א . |החזטס1 זס) וח6ו55 זטוטוקותס 6 טטוו6בזטוה1 .2.03 בחסטא -חג1א ח5100 .[הפסקסזק 0100051 4 :וחטותטקה הגוא .6 411 , שסןש6ג] )חטוחטפגב -5% |008ז1:01 מסוובותזס]ה] .0% .685108ה[ .4 .9 .אזס ל אוטצן ,.%ח50 6חה ע11!6צ חג[0? .פוחטו טסט ח1 .= . 118965-010 0חה .12 .6!ההסכסוא .5 תה 35 >אז0א)סא 0080|אסהא ]0 5040005 -( סשהַהטּאַח]1 ט[טופתסואם 10 הסהסזקק ה 6 .2 חהוחזטוה\ :חן .פוחסוץ5 שַהו6חה)9 1 00ו00זוכ] חזסוו 9 :(.606) ]1 116-101 ₪ 2 זס אסא פצסז 408008016 ,פוחט)צע5 טסחט .8 א ץאפחו]א :חו ‏ ץְזסות16א סוזחה 56 .1.5א .חהוו!וטס .6 117 אק הו609סזק סוותהות50 .:(.66) .וא .8 ,..188א זוטו1 :פאזסאזטאן סוזהגוו50 ...]| .פהסוחוחופ ‏ .7 -ח= קתו0תהזפזט0ח(1 זט] 1256 6חג חסוופוטקווס 7 שה .4.0 .%ת4ת56 :חו .605ח10ת56 חפווע טסוו )ס זטוטק וח 0 :(.פ66) ]א.א 3 ,ה ות6טז"] ‏ טקהטוקַחה-] חב -600 ו סוה הספטזקט1] 0ק0ט|איסח6 .> .]טסופ | .א -515 661710901 01 109018 זס] פות516ע5 חסוומו!וג (60) 1 טוח 06ב .0 השזס6 :תו -פוחטו טק חס 0זסו1א מה ומו[א 01 חסוז63ווקק א שחיד ו זט1.] תה ה0ו141הסוחטססכ הסנוהחתס/ח! הו -(631-643 .קק) 1983 .וסט 6ה1101!3-החסא זסן 55 חסוז3][טפחסי) טקא הג .ץ .[השסו | .9 אזטאוסא 50 ג הווצו 23180486 [צצטוזוסת ב ו טס ו 0 0 601 חס 01 וס 0 5107886 תסווגוחזס/ה] תס טסתס 11 זטותותט5 .(16)1 וט .51018/א40 .1 .(145-149 .קק) הבהקים הבהקלים שר התעשוה והמסחר הבטיח לטפל בהכרת תעשית האינפורמציה והתוכנה - כבתעשיה במהלך האסיפה הכללית של מכון היצוא ובמסגרת דו"ח מנכ"ל מכון היצוא, בכתב ובעל-פה, דיווח המנכ"ל על השתלבות ענף תעשיתי חדש - תעשית התוכנה - בפעילות מכון היצוא, כמו כן נמסרו פרטים על היקף התעשיה ועל הציפיות לגירול היצוא בשיעור % במהלך שנת 1985. עמירם שור, מנכ"ל מ.ל.ל. שטח בפני השר שרון את בעיות הענף, שעל אף היותו ענף תעשייתי ולמרות העוברה שהחברות העוס- קות בתעשית האינפורמציה והתוכנה חברות גם בהתאחדות התעשינים, אינו מוכר מב- חינת החוק כתעשיה והרי על התוכנה מבו- ססת מרבית תעשית האלקטרוניקה והתע- שיה עתירת הידע. כאשר התוכנה נעטפת בברזלים, יוצרה הופך להיות תעשיה, בעוד תוכנה נטולת ברזלים, למרות שהיא בדיוק אותו מוצר, נחשבת לענף לא תעשיתי. השר שרון הבטיח לבחון ולטפל בנושא בדחיפות. מחשב אישי נייד של היולט פקרד 180697 117 חברת היולט פקרד הכריזה על מחשב אישי חדש נייד - |זשטוח] ?11 המבוסס על מערכת הפעולה א1א(. המחשב יספק יתרונות בי- צוע באמצעות גרעין מערכת ההפעלה אזאט ב-א₪0 ויהווה חבילה המאחדת בתוכה אינטגרציה מלאה, עוצמה, קלות בשימוש ומחיר נמוך. לזן4זשטוח] 117 יכולת לבצע ריבוי משימות (08ו185%וווח) ‏ באמצעות מערכת ההפעלה אט-ק1], המאפשרת הרצה בו-זמנית של מספר תחנות. אפשרות השימוש בריבוי משימות, עם אביז- רי ומימשקי חומרה, הופכים את [גזקטוח! 117 למחשב רב שימושי עבור יישומים עסקיים, בקרת מיכשור, חישובים הנדסיים, פיתוח תוכנה וגרפיקה. את התוצאות מאפשר המחשב לפרוס בחל- ונות שונים על המסך באמצעות תוכנת ?1] 608ח:/א התומכת בקטעי תצוגה מרובים. למחשב האישי החדש קיימות תוכנות ושפות הניתנות לרכישה בתחומים הבאים: 8496 טכני של א/-117, שפת תכנות חדשה 6 של אנז-ק11, מעבד תמלילים, מולטיפלאן, תוכנה ה הקים הבהקים הבהקים הבהלים הבהקים הבהקים בנושא תקשורת, תוכנת ניהול פרוייקטים, הדמיה של טפסים אלקטרוניים בזכרון המח- שב ותוכנה בנושאי מתמטיקה וסטטיסטיקה. המחשב האישי הנייד |!גזקטוחז ?11 של היולט פקרד המבוסס על מערכת ההפעלה אז]אש מדמה הטיסה הראשון הכתוב בשפת 4038 כבר "טסו מערכת הדמייה לצרכי הדרכה (סימולטור), הפועל בשפת ג346, תחת גירסת א[]אש מתואמת לעבודה בזמן אמת, עבור מטוס הד8/(-4] של חיל הים האמריקני, מתוצרת ₪טטס, הוא מדמה הטיסה הראשון בשפת התכנות המתקדמת הזו, שכבר פועל. מדמה ה-404, פועל במהירות גבוהה יותר מאותו מדמה, כאשר הוא כתוב בשפת ה- א התוכנה מכילה 150,000 פקודות 44/ ויוצרת תכנית בינארית בגודל של 18א 1.4 לעומת 8 2.5, שבתכנית הכתובה ב-א 16 0ש. מהירות הקומפילציה ובנית התכנית היא ב- 0 שורות בדקה, לעומת כ-ססו שורות בדקה בציוד המתחרה. 4 מספקת מערכות ממוחשבות בשפת 4 כבר משנת 1984. מטוס ה-15-", הוא המטוס המבצעי הראשון בעולם, בו מותקנות מערכות ממוחשבות בשפת ג6. המערכות מופעלות על פי קובץ 6 מתוצרת 600616. קובץ אחר בשפת ג6ג, אשר פותח ומשווק ע"י 0!טט0), הוא 11 .:3. הקובץ מכיל 350,000 פקודות. הַ א - שיחבור - קשת רחבה ומאוחדת של פתרונות מיחשוב תפיסת ה"אשכול" של דיגיטל מציעה טכנולוגיה חדשה שנועדה ליישומים הדור- שים קיבולת גדולה, ביצועים גבוהים וזמינות גבוהה. ומסוגלת להכיל כל תערובת של 6 מחשבי 711/750א ,/4‏ 711/780א 3 /, 5 אא ו86007 א//. בשילוב עם בקר אחסון אחד או יותר מתפקדים המחשבים במערכת יחידה, גדולה ורבת-עוצמה. חיבור רופף לעומת חיבור הדוק שיטת השיחבור מבוססת על גישת החיבור הרופף למערבות עתירות מעבדים. בשיטת ריבוי"מעבדים בחיבור הדוק, כגון זו הנהוגה במחשב ה711/7827א/, נמצאים המעבדים בקרבת מקום זה לזה, מחוברים ביניהם באמצעות זכרון משותף, ומריצים עותק אחד בלבד של תוכנת מערכת ההפע- לה. בגישת החיבור הרופף זוכים מספר מעבדים בגישה לקבצים משותפים, ומסוגלים להעביר ביניהם נתונים, אך הם אינם חייבים לעסוק באותה משימה באותו זמן. כל אחד מן המעבדים מריץ עותק משלו של תוכנת מער- בת ההפעלה ולכן ניתן לכלול באותה מערכת סוגי מעבדים שונים. מעבדים אלה עשויים לפעול ברמות ביצועים שונות, ולהתבסס על טכנולוגיות עיצוב שונות. כך ניתן יהיה באמצעות הטכנולוגיה החדישה לשלב את המעבדים החדשים במערכות "אשכול" קיי- מות. צמוחה קלה באמצעות רעיון השיחבור החדש, יכול הל- קוח להתחיל ברכישת מעבד יחיד ותקליטים, המבוקרים באמצעות בקר חכם לאיחסון- מסיבי מדגם 115050, ולהמשיך בגידול לפי הצורך באמצעות תוספת של מעבדים, תקלי- טים או בקרי 118050, כדי להשיג קיבולת וזמינות נתונים משופרות. גידול אדיר בעוצמת המיחשוב מערכת אשבול משוחברת בתצורה מלאה של מעבדי 8600 אּ, תתפקד כאחת ממערכות המחשב בריבוי מעבדים לשימו- שים כלליים ותוכל לשרת אלפי משתמשים בו"זמנית. כח המיחשוב של תצורה כזו גדול פי ארבעים מזה של מחשב 11/780-א\, מערכות משוחברות בתצורת האשכול מק- הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים אפפל (25.א) %זסשוס6צאן 4א5/ז566ס ץג )> |4תווחז6ך זז [03) )6מזטזת 6 + ו ד ₪ 0 אצ 0 אצ פוצבסשסזעןז1ווווו וב סוס סזגוו פוהוס ופי א בי וער שקווס) 0 ווסץ צטוס[1ה שזפווו)א ל ב סו וס ו ו שוטר 016 10 וס וד זמסהנוסעוט הס 60 וס 60111165 שווט'דסט 011 ל || ס10טסיוכן סיואוד0טז1ו01י ב ש'וסטוזסב [הזושוכ1 ,3000000 .גשוה 10001 6ו! ההוסקסק וו דוד סורווס וסנ/זס 10 הוסזפץ5 8600 א ג לות על שילובם של יישומים חדשים ומסדי נתונים בתוך ארגון קיים, בכל מקום בו הם דרושים. תצורה כזו מסוגלת לספק נפח איח- סון מקוון המגיע עד 160 ביליון בתים, ומוזי- לה את העלות למשתמש ביישומים מקוונים גדולים לריבוי"משתמשים, במיוחד ביישומי מיחשוב גדולים כמו תכנון הנדסי וניתוח נתונים, וכן ביישומי איחזור ושליפת נתונים, הדורשים מידה רבה של שיתוף קבצים ונפחי איחסון מסיביים, כגון המשרד הממוחשב, ויראוטקס וסיוע במידע. וכן ביישומי עיבוד העברות. אותו שיעור חסכון ניתן להשיג גם ביישומי זמן-אמיתי. מערכת הפעלה משותפת בל מערכות ה-א פועלות תחת מעהכת ההפעלה 5!א' ובוללות מבנה קבצים זהה. במחשבים תואמים אפשרי שיתוף במשאבים נתונים ובציוד היקפי, ובטל הצורך בהשקעות מיותרות בציוד ובתפעול. קשת של פתרונות את משאבי המיחשוב המושגים בתצורות אשכול יכולים הלקוחות לנצל במיגוון שי- טות. באפשרותם לייעד מעבדים מסויימים ליישומים ספציפיים, או לקבוצות משתמשים, או למחלקות מסויימות בלבד, ולהתאים כל מעבד באופן עצמאי. משתמשי מסופים יוכלו לשלוף ולהריץ תב- ניות, ולגשת לנתונים, המאוחסנים בתוך האשבול, כאילו היו מקומיים, ובכך להימנע מן העיכובים וההוצאות הכספיות הכרוכים בשיטות העברה קונבנציונליות. כן תומכות תצורות האשכול בתקשורת חוץ ופנים באמצעות מימשקי וטוטטם, ובגישה מקומית, לריבוי-התקנים, דרך חיבורי זשחוזטחום. לוי הברוים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים דוגיטל תרמה 300,000 דולר לקרית הנוער בישראל ב 3 ו זד בוווון חל שצוו ית תת מוג'ג מק נחור נזל ימו במרכז המחשבים שבקרית הנוער בירושלים מופעלת מערכת מבחנים ממוכנת אשר מאפשרת יצירת מבחנים אישיים לכל תלמיד. חידוש זה נתאפשר תודות למרכז מחשבים חדיש שהותקן בקרית הנוער, שחצי משוויו (300,000 דולר) נתרם ע"י דיגיטל. מרכז המחשבים כולל 730 ||-א . לו מחשבי ריינבאו 103 צבעוניים עם גרפיקה, שתי מדפסות 10 ;, | כולל תוכנות ועוד. בהזמנה נוספת נמצאים 6 מסופים גרפיים "19, 14 מסופים. זשווט!. קרית הנוער היא מוסר חינוכי דתי הנתמך בעיקר ע"י יהדות התפוצות. בית הספר, המאכלס 1200 תלמידים ו-300 מורים, מקנה לתלמידיו | חינוך ‏ דתי בשילוב לימודים טכנולוגיים ברמה גבוהה ביותר. המרכז משמש לפעילות מנהלית ולסיוע בהוראה. בעזרת המחשבים ניתן. כאמור, לערוך מב- חנים אישיים לכל תלמיד. ע"י שליפת מבחנים ממאגר השאלות והדפ- הבהקים הב קָים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים הבהקים סתם בנפרד עבור כל תלמיד שצריך להיבחן, יש אפשרות קלה ונוחה לביה"ס לעקוב אחר הישגי התלמיד. בדיקת המבחנים אף היא תהליך מיידי הנעשה ע"י קורא אופטי, הקו- רא את הכרטיסים המסומנים, ומעניק מיד ציונים מדוייקים, נוסף לדוחות סטטיסטיים מתוחכמים. ומעניק מיד ציונים מדוייקים, נוסף לדוחות סטטיסטיים מתוחכמים. במגמות הטכנולוגיות של ביה"ס מושם דגש על לימודי המחשב וישומיו. במסגרת זו לומ- דים תלמידי מגמות המכניקה והנדסאי המכ- ונות תכנות למכונות הבקרה הספרותית על סימולטור ממוחשב שפותח במרכז המחש- בים. שכלול המאפשר תירגול במסופים והר- צת תוכניות 6.א.6 בו זמנית למספר רב של תלמידים. כן פותח בקרית הנוער סימולטור למכונות "סדר צלם" עבור תלמידי מגמת הדפוס. התלמידים יכולים להזין טקסטים למחשב המרכזי, לערוך אותם ולשלוח את הקבצים ישירות למכונות הסדר צלם. סיוע נוסף להוראת התכנות הושג בפיתוח אמולטורים למיקרו מחשבים, המקצרים ומשפרים את תהליך הוראת התכנות במגמת האלקטרוניקה, ובביה"ס להנדסאי אלקטרוני- קה. השנה החלו תלמידי המגמות הטכניות לל- מוד הפעלת רובוטים בעזרת המחשב, באמצעות רובוט לימודי 1001 טאט[א המחובר למחשב, ובאמצעות תוכנה חינוכית אינטרקטיבית מיוחדת. נוסף להוראת המחשב ולסיוע בהוראה, משמש מחשב ה-1!:33-ץכוץ בקרית הנוער בפעילויות מינהלתיות ענפות. המערכת המינהלתית של קרית הנוער עובדת ב--חט טוווו, כשבכל המחלקות והמשרדים מסופים המאפשרים הזנת נתוני התלמידים ושליפתם. מערכת זו מתחילה בהרשמה. דרך מבחני הקבלה, מעקב אחר ציוני התלמידים. טיפול במורים, הקבצות, משלוח מכתבים וכדומה. כל זאת עם אפשרות לשלוף כל אינפורמציה רצויה בכל עת. מערכת זו פותחה במקום ומוצעת למכירה לבתי ספר אחרים. מערכות מנהליות נוספות שפותחו בקריה הן: מערכת ממוחשבת של ארגון בוגרים, ומערכת המט- פלת ביחסי ציבור ובתרומות. תרומתה של דיגיטל מיועדת בעיקר לפיתוח הוראת התיב"מ במגמות השונות, כולל תכנון מיכני, תכנון אלקטרוני, שרטוט טכני במגמות המכניקה, האלקטרוניקה, ובביה"ס להנדסאים, וכמובן להוראת מדעי המחשב בישיבה התיכונית. מנהל מרכז המחשבים רואה בעתיד בקרית הנוער שתי יחידות מחשב התומכות ב-80 מסופים. האחת שבמרכזה ה7ו1:/!|-ץכזץ. והוא ירכז את הפעילות המנהלתית-חינוכית, והשני 750 11-א/", להוראת התיב"מ. 39 חברי איל"א המעוניינים ברכישת פרסומי ?האו, יוכלו לקבלם בהנחה של 25% עם הצגת אישור חברותם. זזה 00 6!זסצ הזופ <|!=! 6חז זס 05ַהו00690זק 3 ,56016000 ,8006ז= ,8וזב 47688ה00 זט סוחס 01 0016ו51ח! , אפגא .ג.5. עס 9060 ,וח ,ה0ו609 ,הסו69 זס עזופזפעוח/) ,06ח6ו50 8 6 1000 1983 0 .ו :פסוזש 5 8% 0 .1 :6סוזם-סן:! -8חזפ:ח! 6זוחד 5.1 ב)// |=! שת )0 05חו6600ס0זק ,ה0ו681ו]ו5090 !01060 חס קסתפאזסשא |החסוז 8 עט 260וה8זס ,הסוז68וז 0חה ,חַתוזפסד 2 3 31 ,512071300 , הסאו|ה3050 ,ה660970 3 ,חטב 36568707 ת0ש2 8%! אוסטם צחבגה עס 90060 60 סח3 0ח5)2078 ,חסאוותספטת ,שוסוגזסס3 1 ,חסוז8זסס007 8 , דפם/ץ .₪ 4 ,10504 א ,אחסוחזגה 656 532 + א 1983 0 "סז 4 986% 0 .1 :6סוזק-קן=! .006 עווז9600 51:ו=] 6 וס 08הו6860סז 4 ,18 16-19 ,ה6606 , וחוסחאססו5 ,ץ)ופזפשוח/) פַחוס6אחו 1 ,אא שאםעווש עפ 00000 ה8 0 565 328 + ושאאא 1983 0 .וו :פסוזק 538 6% 5 .01 :66וזם-קו] [חסו)החזטוה] חוה חט טטתטזט 0 שהווזטטחועַח טז )50 5 .28-30 )קט 1 10000 .טקט!]70) [תטקוח1 .1 ע5%0 באטשתט5 טטחטזט]ח60 155 .1085 הוא .א. .0081 28?)/ ח00ח1.0 10 | 5 אס ,681 5 סז 6 טס ) זה טוח טט תח יי טזווס) זחטוחטש 0% 0 | 4 ואחופ|116 וס פוטס זט חתות חס 1 ]0 טוהתטטועוט טחיך הו ח6צג) וטא 115 חן ופט 00 5007017 11-85 1 זחטוחוטטהחג]א טורך סז הט פחווווגד1 1000 הסווג ותזט ח1 95| צט? ו[200 סו טחט 2418 -חס0 חַהואזס\ 8.1 /ע ק|=| 8ח1 ]0 5פהו0960סזק הסוב וחזס!ח! 0 81/515ח4/ 681078-] חס 1078008 7 | .א.( ,אזסץ ,000/00165ח6/ תף2650 5וח6ופץ 3 ,וט 5 וכ וחפוו .ד ,1.5 וס .אוד עס 907000 ,50 .3.6 ,.%.0 ,זזש ,78₪005-חס-חסו/8/ע ,חסףחוחסז6 זס ץזופזסשוח) ץד .0.0 800 05ח88ת)6 ד ,הסףהוחסז א סל ,אזסל זס ץזופזפטוח) 5 266 + א 1983 0 .וז :פסוזם 8 506% 0 .1 :6סוזם-ק!=1 -ח00 פָחואזסצ 8 6ד ק|=! 6ח! 01 5חַהו6860סזם -8חז0]ח! 8ח1 01 עשסוט3 8עו91ז8קח00 חס 08ח8ז9ו -וא0זסס4 ,168ס000!0ח61 הט'089 57516018 חסוז 2 ,וא 10-14 05ח8718ח)6 6חד ,וטסחזסאן .85 686ו0) הפו .ד ,5 ו0 .צ. ד עס 900060 ,01 .3.6 ,.%.0 ,שזזטס .95וחהחד-חס-חסזו8/ע 0ח8 608718005 תד ,הסףחוחסזב זס ץזופזפטוח/) ,ה8/08. 01 ץ]/6/8טוחש . זה ה ד6-אנ!והחסצ ..ג 5 סתך 5 648 + א 1982 0 .0 :פסוזש 75 א 0 .1 :6סוזם-קן=1 ---7"7ְ7--7----/-/-/-]--,-ך----------777777 7 ₪ -זסזח! 6/2-051/556 ד קן=| 6ח1 וס 5ָהו0600סז סוחס 80 58191116 חס וחטופססחח/5 |החסווהּח ,וזה 27-29 ,06ח8]= ,61581165 5ח0סו081וחט חס 3 ₪0 וא 604%65 5 עס 901000 8 .30008000 ,1906 5 3860 + ווא 1984 0 .0 :סוק 9 58% 0 .1 :6סוזם-קו=1 60 5 זפ ס-) [החסוזהחזטומ] ה זאופ הסוו 600 הה6קסצט= 6 ]ס סו וחזס]ח1 1001641 זס] 5 .25-20 קט גאא!ו(6ק-סטזס ך ןו שטעאט.] |ג11ק10%] הפוחחו= 6ויך 4 ג[חו! חסחוסך ואחו16!9] 5-00530 הוחו ו רה ''גולדי' חדשנות ואיכות בתדפיסי גרפיקה צבעוניים. אתה צריך חווין "זפוווש"וסוס6 המעחאים לחומרה עולך, לתוכנה שלך ובעיקר לך יותר ויותר חברות ובתי עסק מגלים שגרפי- קה צבעונית היא אמצעי תקשורת יעיל, מהיר ומשכנע יותר. משתגלה זאת גם אתה, תגיע מיד למסקנה שתוויני ה-ז6זוותסן|ס6 של גולד עונים על דרישותיך הבררניות ביותר. תוועי ה- 67וז/וז6010 פשוטים בשימוש, ועונים על כל הצרכים העסקיים והטכניים שלך. הם תוא- מים כל מחשב, ומשתלבים בכל חבילת תוכנה מקובלת. בין אם אתה מבקש להפיק גרפים פשוטים, ובין עם נחוצים לך שרטוטי תיבי'ם בפורמ- טים של 8% אינ' א 11 או 11 אינ' * 17, לנו יש תווין שיתאים בדיוק לצרכיך ו... בדיוק לתקציבך. בתוך ההיצע שלנו, תמצא גם את קידום הניר האוטומטי ליישומים גרפיים. כשאתה רוכש את תוויני ה"ז6זשתס!60 של גולד, אתה מקבל יחד עימם גם 45 שנות נסיון מוכח בתדפיסי גרפיקה צבעוניים. לכן, אנחנו יכולים גם לתת לך גיבוי אחריות כל כך מקיף, אחריות ושירות שאמינותם רכשה מוניטין בעולם כולו. צלצל לגולד מכשירים, אגף רש- מים טל. 052-558157 ונתווה לך תווין להצלחה שלך. ב ב / / / 0 ₪ שי גולד מכשירים, אגף רשמ'ם רח' מדינת היהודים 60, אזור התעשיה הרצליה 766 46 טל. 052(558157) / 7 / 0 / 0 4 - ה ₪5 > בי חוויני גולד? צבע חדעו לעטקים שלך. טלקט: ,11 ,51 33698 = אמירכהן = יקווש " רייר 7-7 --