מעשה חושב – גליון דצמבר 1984, כרך י"א גליון 5-6

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. בסיסי נתונים רלציוניים, תקן גרפי, ריכוז או ביזור המיחשוב

OCR (הסבר)
אבנת| קרמון |שיפרין נעמן מדפשת 5661 ]. 7 -- על מדפסת הליזר מהירה כמוו הליזר . שוקטה כנוו הנוחשוכה. הראשונה למחשבים אישיים. איכות הדפסה גבוהה (צדו וטס מסדדם ). פעולה חרישיית -- מתאימה לכל חדר עבודה שקט. מהירות גבוהה במיוחד -- תפוקה של 8( דפים בדקה. הפעלה פשוטה -- טעינת הניר מהירה ופשוטה. מתחברת למחשבי 150-ס, 6ם-ום! ואחרים - - ומחירה נוח. לפרטים נוספים והזמנות, נא לפנות אל מזכירות אגף מכירות, טל. 03-388405. 09 1, טכנולוגית הליזר בשרות המשרד הממותשב, מערכות מחשוב ומדידה בע"מ דדם.עצשרו סה6גס = חפיצים בלעדיים של ₪ ח 5 ב בת של מוטורולה ישראל בע'"מ, סד 11, תל-אביב 67060, טטל. 388405, ---מעשה חושב .- תוכן הענינים: בסיסי נתונים רלציוניים 2 תקן גרפי 616 ה 0% ריכוז או ביזור המיחשוב. ו היבטים משפטיים של עברינות באמצעות מחשב 2 כנס חירום של תעשית האינפורמציה 0 סקירת הסיבוכיות החישובית 5 שנה למותו של דב חביון ז"ל..... ‏ 36 כנס 84 5166811 0 בשער: צעד אחד לפני המכונה שלך תמצאי את התוכנה שלנו. חברת נ.ס.ר. י.א. מיטווך ובניו. עורך ראשי: אבי כהן עורך אורח: מיכה חנני מערכת: מיכה חנני שאולה הייטנר הדר מטמון פיליפ עין דור עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רות קופרמן כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. ירושלים, טל. 02-521930 9 מודעות: אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל. 2" סדר-צילום, לוחות והדפסה: דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א בל הזכויות שמורות. המודעות על אחריות המפרסמים בלבד *"מעשה חושב" - כרך י"א גליון 6-5 ₪ דצמבר 1984 8 תשמ"ה = בסיסי נתונים רלציוניים | ריכוז או ביזור המיחשוב תקן גרפי 68 בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים בהגדרת תקן גרפי באירופה ובארה"ב. המוטיבציה לכך נבעה מהצורך לקבוע דרכים תקניות לניצול המשאבים הגרפיים אשר מנוצלים כיום בדרכים שונות ובלתי תואמות. ככל שתחום הגרפיקה הממוחשבת הופך לנחלת רבים יותר, וככל שרבים יצרני המער- כות הגרפיות, כן דחוף יותר הצורך לקביעת תקנים. בניגוד לסברה הנפוצה, משתווים ביצועיהן של מערכות בסיסי נתונים רלציוניים ואף עולים על אלו של מערכות היררכיות "קלס- יות" או על אלו של מערכות מרושתות. אחד ממפתחיה של התיאוריה הרלציונית. (-16 60 [4חסוזג1) מסביר מדוע. האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה המצב הנוכחי, אותו חשים מנהלי המיחשוב, בעולם המאופיין על ידי חדירתם של המחש- בים הקטנים והבלתי-יקרים יחסית, נדון בפי- רוט, ומוצגת קבוצת אופציות ניהוליות להתמודדות עם הבעיה. מאמר זה מנתח את נושא המיחשוב המרוכז מול המיחשוב המבוזר בפרספקטיבה. הוא מספק הגדרות עבודה של קונספציות אלו, ומתאר את היתרונות והמגרעות של כל אחת מהן. הטיעונים המסורתיים מנותחים, תוך שימת דגש על הפשרה בין נצילות ליעילוּת. היבטים משפטיים של עברינות באמצעות מחשב סקירת הסיבוכיות החישובית המאמר מהווה סקירה היסטורית של המורכ- בות החישובית: הוא ניתן כהרצאה על-ידי המחבר בטקס חלוקת פרס טורינג לשנת 1982 מטעם 1א40. הדגש מושם על הגדרת הבעיתיות של המורכ- בות החישובית והוא מאמת את קיומם של חסמים עליונים ותחתונים לפרמטר המורכ- בות. כמו-כן נדונים במאמר המיחשוב ההסתברותי והמקבילי. / 6 .1 תורגם מחוברת 1984 ,2917 פ16 3 2006 בסיסי נתונים רלציוניים בניגוד לסברה הנפוצה, משתווים ביצועיהן של מערכות בסיסי נתונים רלציוניים ואף עולים על אלו של מערכות היררכיות "קלסיות" או על אלו של מערכות מרושתות. אחד ממפתחיה של התיאוריה הרלציונית (ז160) 1618010081) מסביר מדוע. עיוותים מספר צַצוּ ועלו בשנים האחרונות בעולם עיבוד הנתונים בדבר תפקודן של מערכות רלציוניות ורמת ביצועיהן. שתי הדעות הנפוצות הינן: "מערכות רלציוניות עונות היטב על הנושא של שאילתות מזדמנות (00 34) אולם הן לעולם לא תגענה לרמת הביצועים הנדרשת במערכות יצור (או במערכות של עיבוד טרנסקציות, או...)". "במערכות רלציוניות נדרשת פריצת דרך בחומְרָה, כגון זכרון אסוציאטיבי, לפני שניתן יהא לצפות מהן לרמת ביצועים קבילה". העמדה המנוגדת (מיותר לציין שאני דוגל בה) הינה: "אין כל סיבה פנימית מדוע מערכות רלציוניות לא תבצענה אותן המטלות הנדרשות ממערכות אחרות מכל סוג שהוא ברמת ביצועים נאותה". אם נתעלם, כרגע, מההפרעות הכרוכות בריצה במקביל של טרנסקציות רבות, נוכל להתרכז בבדיקת ביצועיהן של מספר טרנסקציות נתונות הפועלות על בסיס הנתונים, בצורה מבודדת מיתר חלקי המערכת. שני הגורמים העיקריים הקובעים את רמת הביצועים של טרנסקציה כזו הן, כמובן, מספר פעולות ה-0/ 1 המסלול (כמות העיבוד ב-(60%). | הק אורך המטלול. המוצרים 82 ו501/257 (-1.30 קט 0סזנוסנתופ ח6ופץ5 גזבכ] / ס6פַבטפ) של חברת ]א8] הינם מערכות הידור: משפטים ופקודות - בסיס הנתונים ברמת המשתמש עוברים הידור טרם הכנסתם לריצה בקוד מכונה. מרבית המערכות האחרות, רלציוניות או אחרות, הינן אינטרפרטיביות. אולם יתרונות ההידור ידועים ומוּכָּרים ומערכות רלציוניות אחרות - לדוגמה 01806 של חברת 6 אן פטזפַָח] מתוצרת עפַס!סהחסטד |החסוזבוטת - נעות לביוון גישת ההידור, עם אימוץ מלא או חלקי. ל - זה נתרכז במערכות הידור. מטרת ההידור, במדויק, חינה הפחית את זמן הריצה ואורך המסלול. אם להיות ספ 0 הפעולות הרשומות להלן נגרעות ממסלול הריצה: ה ניתוח בקשתו המקורית של המשתמש. / גילוי ודיווח של שגיאות דקדוקיות. מיפוי הבתובות הפיסיות בשמות לוגיים. בחירת אסטרטגית נגישות. בדיקת רשות. רצורת קוד מרונה. מבין פעולות אלו, המשמעותית ביותר מנקודת מבט של רמת ביצועים הינה בחירת אסטרגית הנגישות - במילה אחת, אופטימיז" ציה. בכך מתקצר משמעותית אורך מסלול זמן הריצה. פעולה נוספת, יצירת קוד המכונה, תפורה לדרישה הראשונה: ניתוח בקש- תו של המשתמש, והיא תהיה יעילה יותר מאשר קוד כללי יותר, אינטרפרטיבי. יתר על בן, הביצועים הטובים של ההידור ניתנים להשגה ללא הפסד בגמישות הפעולה. אם נדרש הידור חוזר (לדוגמה, אם מושמט אינדקס), תבצע המערכת הידור מחודש אוטומטית, הודות לטכניקה מחוכמת הירועה כיום בשם "קשירה אוטומטית", אשר נוצלה לרא- שונה באב הטיפוס של ₪ וח 06ע5 של 18%. דרך אגב, יש לשים לב שהידור במובן זה (כלומר, הידור אופטימלי) לא יהא ישים במערכת ברמת רשומות, היות ומערכת כזו לא תקלע לרצונו של המשתמש באותה צורה. מכאן, שאכן קָביל. הרעיון שמערכת רלציונית מקצרת את אורכי המסלול יותר מאשר מערכת לא-רלציונית (אם, למשל, המערכת הלאררלציונית חייבת לנתח את הבקשות תוך כדי ריצה). פעולות 1/0 מספר פעולות ה-1/0 הנדרש לספק מטלה מסוימת הינו פונקציה של המבנה הפיסי של בטיס הנתונים, ולא של מבנהו הלוגי; אין לערך זה בל קשר לתצורה בה נצפָה המסד ע"י משתמשיו, אשר יכול להיות מבוטס על המודל הרלציוני או כל מודל אחר. מובן שאנו מניחים שהמערכת מב חינה היטב בין רמות פיטיות ללוגיות, כפי שמערכ רלציונית אכן עושה. שו השאלה המתיחסת לבמות ה-1/0 הנדרשת במערכת רלציונית יכו" לה, לכן, להתחלק לשתי תת-שאלות: 1. האם המבנים הפיסיים הנתמכים ע"י המערכת מסוגלים לספק את סוג הביצועים הנדרש מפעולות 1/0 כאלו? 2. אם התשובה לתת-השאלה הקודמת הינה חיובית, אזי האם ו מסוגלת לקבל דרישות קשורות ברמה גבוהה (לדוגמה, ₪ 30 .501 אר סצסוזו6ז .00/81) ולהַמִירן לפעולות בנות- ביצוע על מבנים פיסיים אשר הם "טובים לפחות כמו קודים ידניים" - כלומר טובים לפחות כמו הקודים שייווצרו ע"י תכנת מקצועי העובד ישירות ברמה הפיסית? בהתיחס לתת"השאלה הראשונה, מרבית המערכות הרלציוניות של ימינו תומכות באינדקסים מסוג 8-1:6. מספר קטן של מערכות תומך בעירבול (850) ושיטות דומות (לדוגמה, 86ח1), אולם עצי 8 הינם ללא ספק הדומיננטיים. בפועל, אין ספק שאם שיטה מסויימת אחת צריכה להיבחר, תהיה זו השיטה של אינדקס לפי עץ 8. עצי 8 מסוגלים, ללא ספק, לספק ביצועים ברמה הוּלמת לישומים רבים (משפזי וה חייב להיות נְכון, אחרת אף לא אחד היה משתמש 6 3 :ר, ישומים אחרים חייבים להשתמש בעירבול (חפ3) מ . -ים את ביצועיהם לדרישות הסביבה. מכאן, התשובה שונה הינה, במרבית המערכות הנוכחיות - "כן", אם | אתאימים לישומים בהם מדובר; אחרת - לא. (במקרה יה עדיין לענות "כן" עבור מערכות אחרות). בקשת המשתמש (אינטראקטיבית או מתוכנתת) מהדיר זמן קומפילציה (קומפיילר) קוד מכונה אופטימלי זמן ריצה ביצוע בסיס נתונים הנייר רייו ציור 1: הודור אופטימאלי מפחית את אורך המסלול בזמן הריצה. 000 ₪ המבנה בעיני המשתמש (מבנה לוגי) נתונים מאוחסנים (מבנה פיסי) = 3 צוור 2: מבנה נתונים לוגי מול מבנה פיסי במערכת רלציונית. אם נניח שהתשובה לשאלה הראשונה הינה כן, הבה נתיחס לשניה: האם המערכת מסוגלת להפיק קוד אשר רמתו טובה כמו זו של הקוד הידני? התשובה הקצרה הינה כן (במקרים רבים, אך לא בכולם). תפקידו של מבצע האופטימיזציה במערכת הוא בדיוק להתמיר את המשפטים הנכתבים ברמת משתמש לקודי מכונה אופטימאליים - כאשר ייאופטימלי" משמעותו, בצורה יסודית, שהקוד הנוצר מנצל את האסטרטגיה הטובה ביותר לשם היענות לדרישות המטלה המקורית, שהוכתבה ע"י המשתמש. ב"2מכ, לדוגמה, מנסה מנגנון האופטימיזציה להשתמש תמיד ב""א1806. פתח6ופט!ס'", אם קיים כזה, המתאים לדרישות המשפט ברמת המשתמש. במובן, אין מנגנון האופטימיזציה מחולל את הקוד הטוב ביותר האפשרי לכל מטלה אפשרית, אולם זו משימה שרוב התוכניתנים האנושיים אינם עומדים בה. יש להסב את תשומת הלב לעובדה שאנו דנים במוצרים אשר מרביתם עדיין בשלב הפיתוח או בשלב של טרם הפצתם לשוק - מוצרים המבוססים על טכנולוגיה חדשנית. סביר לצפות לשיפורים נוספים בשטח אופטימיזציה זה במהלך חייהם של מוצרים אלו. שרה האופטימיזציה בתחום בסיסי הנתונים דומה היום לשדה האופטימיזציה בשפות תכנות כפי שהיה לפני 15 או 20 שנה. מרענים חוקרים שטח זה באוניברסיטאות ובמקומות אחרים ופרי מחקרם ונוצל ללא ספק במוצרים החדשים. יתר-על-בן, פיתוחים אלו ניתנים לביצוע ללא השפעה כלשהי על תצורת המימשק החיצוני. (כאן נכנס המושג עצמאות הנתונים). ניתן לצפות שמנגנון האופטימיזציה ייצר בעתיך קוד טוב יותר מזה הידני. למנגנון זה אינפורמציה זמינה (לדוגמה, הארגון הפיסי של הנתונים, מימדי טבלאות ובחירת אינדקסים) אשר אינה זמינה לתוכניתן. ותרה מזאת, אינפורמציה זו עתידה להשתנות עם הזמן. אם היא אָכֶן משתנה, יהא שוב צורך בביצוע אופטימיזציה. אופטימיזציות חדשות לבקרים אלו במערכות רלציוניות נחשבות למטלה טריביאלית; הן מחייבות ביצוע הידור מחדש, ובדרך כלל הוא מבוצע אוטומטית. יהא זה קשה למדי במערכות קידוד ידניות לבצע אופטימיזציה נוספת כגון זו, עקב הצורך בכתיבה מחודשת של התכנית. נקורה אחרונה הקשורה באופטימיזציה: מערכות רלציוניות יכולות, במספר מקרים, לייבצע את העבודה" טוב יותר ממערכות שאינן כאלה, בדיוק מהסיבה שמערכות רלציוניות הן מערכות אופטימיז. ציה. פעולות רלציוניות ברמה גבוהה עוברות אופטימיזציה בדיוק מסיבת היותן ברמה גבוהה. התכולה הסמנטית שלהן גבוהה יותר, ואי-לכך מסוגל מנגנון האופטימיזציה להבחין בכוונות המשתמש ויכול להגיב עליהן בדרך אופטימלית. מאידך, במערכות רלציוניות, בהן המשתמש פועל ברמת רשומה במקום ברמת מבנה, נבחרות אסטרטגיות הנגישות על ידי המשתמש, ואם שוגה המשתמש בבחירתו, יש סיכוי קלוש שהמערכת תוכל לבצע אופטימיזציה של הקוד שלו. לדוגמה, נניח שהמשתמש מנסה לחשב בעצמו את צירוף הטבלאות (חוסן) .4 ו-8. קיימות שתי אסטרטגיות אפשריות: 1) לכל רשומה ב-, מצא את כל התואמות לה ב-8; ב) לכל רשומה ב-8 מצא את כל התואמות לה ב-4. בהתחשב במימדיהן היחסיים של 4 ו-8, ובמיוחד במאפייני ה"קחוז6וצט!6 הפיסי שלהן, אחת מאסטרטגיות אלו עשויה לבצע את המטלה ברמת ביצועים הגבוהה בכמה סדרי גודל מהשניה. וכפי שהוצהר לעיל, אם בוחר המשתמש באסטרטגיה הלקויה, אין במעט סיכוי שהמערכת תתמיר אותה, היות ובחירת המשתמש מבוטאת בסררה של פעולות ברמה נמוכה, במקום פעולה בודדת ברמה גבוהה. יש הטוענים שמערכת רלציונית חייבת להפיק ביצועים פחותים במערכת, ללא קשר ליעילותה ביחס לטרנסקציה בודדת. הטיעון נעוץ בכך שמערכות רלציוניות מפעילות בו-זמנית מיגוון של טרנסקציות מתוכננות ושאילתות מזדמנות (6סמ 46) (פעולות קצרות ופעולות ארוכות) ושני סוגי פעילויות אלה פוגעים זה ביעילות ביצועו של זה. זמן | מוד 1 עמוד 2 ור מחלקה 2 מחלקה 1 עובדים במחלקה 2 עובדים במחלקה 1 צוור 3: מחלקות ועובדים ב-15א1 (מבנה פוסי). עמוד 2 עמוד 1 מחלקה 2 | מחלקה 1 כ עובדים במחלקה 2 עובדים במחלקה 1 עמוד א עמוד 5 עובדים מחלקות צוור 4: מחלקות ועובדים במערכת קשורה (מבנה פיסי). %%%]- (החזר על השקעה | יעלות פיתוח רלציוני לא רלציוני הרררכה ציור 5: עלויות והז דבר זה נבון לגבי בל מערכת (לאו דווקא רלציונית). שני סוגי פעילויות אלו נוטים להפריע זה לזה, אולם קביעה שעקב עובדה זר נחותים ביצועיהן של מערכות רלציוניות בצורה משמעותית מאלן של מערכות פחות גמישות (היררכיות או מרושתות) אינה נכונה, ולו משתי הסיבות הבאות: ₪ הראשונה, ההשוואה היא בעצם בין תפוחים לתפוזים. קשה ביותר לבצע מטלות ₪66 46 בבסיסים היררכיים או מרושתים משום שבסי- סים אלו נועדו לפעילויות מתוכננות. א השניה, אין חובה לערב שני סוגי פעילות אלה במערכות רלציו- ניות. אין סוד לטענתו של חסותח], למשל, שלא ניתן להטיל מגבלות ביצוע בסביבה רלציונית. ברור שאפשר, אם דרישות ההתקנה תוב- עות זאת. תת-מערכת הארגון, שהיא מפותחת ומתוחכמת הרבה וותר במערכות רלציוניות מאשר בלא רלציוניות, מטפקת דוגמה מצוינת (ולא יחידה) של מנגנון בקרה מתאים. במערכת 8טזשח! ניתן להגדיל את השאילתות המזרמנות (06 6ג) לשעות מסוימות של היום או לימים מסוימים בשבוע. יתרה מזאת, אף אם יש הכרח בהטלת מגבלות כאלה בהתקנות מסוימות, ייהנו עדיין המשתמשים מיתר היתרונות של הטכנולוגיה הרלציונית (נוחות התפעול, מהירות פיתוח היישום, תאימות לשינויים, וכדומה) וכן יוכלו להשתמש בגישות ₪06 46 בפרקי הזמן המותרים. יתר"על"כן, בהתקנות רבות לא יהא צורך במגבלות כאלו היות וכלל הדרישות לביצועי המערכת תהיינה נוקשות הרבה פחות. איזון הדרישה לזמינות נתונים ססו 46 מול הבקרה והמגבלות הנדרשות להבטחת רמות ביצועים מסוימות, היא בעיה של פשרה, כבכל מערכת אחרת. 2 מול 18א1 מסקנתי היא שאין כל סיבה שמערכת רלציונית אשר יושמה בחומ- רה קונבנציונאלית, והמשתמשת בטכניקות תוכנה קונבנציונליות, לא תבצע היטב את הנדרש ממנה. פריצת דרך בחומרה אינה נדרשת כלל (למרות שעם זמינותו הכלכלית של זכרון אסוציאטיבי, יהא ניתן ללא ספק לנצלו טוב יותר במערכות רלציוניות מאשר במערכות לא רלציוניות). אדגיש שכל נקודות הדיון נסקרו בצורה כללית למדי. איני טוען שמערכת דוגמת 282 מסוגלת להפיק כיום רמת ביצועים כמו זו של המערכת הותיקה 5!א!. במקרה המיוחד של 082 מוקדם עדיין לתת ערכים לרמת ביצועיה, למרות שקרוב לודאי שכל ערך שיוצג יהא נחות מזה של ה-18א1. אין טפק שעבור יישום נתון, בו מבני הנתונים ותבניות הטרנסקציות מובנים היטב מראש, מערכת ותיקה ומבוססת כמו 1/5 תותאם כך שתפיק ביצועים מרשימים יותר מאלו של ה-82 כיום. מאידך: 1. מערכת תפורה זו לא תיראה כה מרשימה כשיתווספו לה יישומים חדשים. יישום של דרישה 8 למערכת התפורה כך שתבצע דרישה , דומה לניסור עץ נגד כיוון סיביו, שיקולים חיצוניים, זרים, מפריעים לבניו: היישום. שים לב שהערות אלו אינן מוגבלות לביצועי המערכי **<< גם למבנה הלוגי שלה, כפי שהוא נחַזֶה ע"י המשתמש (כלוויי ה ₪8 תיושם בצורה מגושמת ומסורבלת הרבה יותר). לוגיים במערכת לא רלציונית נוטים לכיוון יישומים מש >= ומתרחקים מיישומים אחרים, וזאת עקב העובדה שהם משקפים את מבנה הותונים הפיסי. מבני נתונים לוגיים במערכת רלציוני ז נית, לעומת זאת, אובייקטיבים יותר, היות והנטיה לכיוון זיישום מו גשת רק בפעולות ומניפולטיביות ו? : ת ולא במבנה הנתונים 2. נדגיש ונחזק את הנקודה הראשונה: הבה סית של עובדים ומחלקות, ונשקול את שתי ר ך ניות: (11) מצא מחלקה מסוימת ואת רשימת העובדים בה; (12) מצא את כל המחלקות. ב-; ות. ב-15א1 יאורגנו הנתוני - דרגתית, עם, לדוגמה, גישה בעזרת אינ 0 8 דקס למחלקות, וגו מצביע (זטווווטן) מכל מחלקה לרשימת עובדיה ו ונתבונן בדוגמה הקל" הטרנסקציות האופיי- למחשב החדש יבמ/36 הקומפקטי ממדים כשל כוננית קטנה, אך למרות זאת זהו מחשב בעל עוצמה כשל יבמ/36 הגדול יותר. ביבמ/36 תוכל להפעיל מגוון רחב של יישומיס משרדייס וניהולייס, שכן התוכנה שפותחה למחשבי יבמ/34 ויבמ/36 תואמת לחלוטין למחשב יבמ/36 הקומפקטי החדש. אס אתה מנהל עסק קטן בעל דרישות צנועות או אירגון גדול הזקוק למחשביס במחלקות ובסניפים מרוחקים, יבמ/36 הוא פתרון מתאיס עבורך. זהו מחשב קל להתקנה ולתפעול ובעל עוצמה ורשבסקי פריליך דובר יבמ/36 הקומפקטי קטן במימדים ובמחיר. המאפשרת לחבר אליו עשרות תחנות עבודה מקומיות או מרוחקות וכן מחשבים אישייס של יבמ. החידוש הגדול ביותר הוא לא רק תכונותיו אלא גם מחירו המפתיע. כמו ממדיו הצנועיס, שהתאפשרו עייי שיפורים טכנולוגייס שהוכנסו בו, כך גס מחירו. התקשר עוד היוס אל המרכז לשיווק כללי ונשמח להדגיס בפניך מה יוכל מחשב יבמ/36 לעשות למענך. טל 03-618731 | *11] 5 3 סידור זה מאפשר רמת ביצועים טובה לביצוע הטרנסקציה 1ד, אולם רמת ביצועים גרועה בביצוע 2ך. במערכת רלציונית, ניתן לארגן פיסית את הנתונים הן כמו ב-18אז, והן, כפי שיותר מקובל, בשתי קבוצות של רשומות, הנפרדות זו מזו מבחינה פיסית, ולכל אחת מהן - אינדקס משלה. הראשונה בין הגישות האלה תיתן רמת ביצועים המשתווה לזו של 15א1, הן עבור 71 והן עבור 12; הגישה השניה תיתן רמת ביצועים נחותה מזו של ה-5א1 עבור 71 (בדרך-כלל 4 פעולות 1/0 במקום 2), אך רמת ביצועים גבוהה הרבה יותר מזו של 5 עבור 12 (מספר פעולות ה-0/] שיידרש יהא קטן פי ח, כש"ח הוא מספר הרשומות ב-2996). 3. סיבה אחת ליתרון הביצועים של מערכת לא רלציונית נעוצה פשוט בעוברה שהן קיימות בשוק כבר 10 או 15 שנים, והן שופרו משך מחזור חייהן. מערכות רלציוניות תשתפרנה, אף הן, תוך מספר מועט של שנים. יתר-על-כן, אין זה ברור שיחולו בעתיד שיפורים משמעותיים במערכות הלאדרלציוניות, בעוד ששדה המערכות הרלציוניות פתוח ומצפה למחקר ולשיפורים. 4. אף אם במערכת הלא רלציונית, הביצוע, מבחינת זמן ריצה, הוא מעולה, יתאזן יתרון זה מול הזמן הארוך שלוקחת התקנתה (שלא לציין את זמני התחזוקה הארוכים שלה). ההשקעה בהתקנה תכוסה מהר יותר במערכת רלציונית מאשר במערכת לאררלציונית, היות והיישומים יתחילו לפעול בה מוקדם יותר. החזר ההשקעה הכללי יהא גבוה יותר אף הוא, אם אורך חיי היישום קצר מהזמן שלוקח למערבת הלא רלציונית ל"סגור פער", מבחינה כלכלית, עם המערכת הרלציונית. אולם, הרשו-נא לי לחזור ולאמר שהדיון הזה הוא למעשה תיאורטי. בפי שכבר נאמר בראשית הדברים, מערכת כמו 282 לא תשיג את רמת הביצועים של ה-18א] דהיום. הפשרה הינה ביצועים מול שימושיות - או פריון מכונה מול פריון אנשים. המגמה כיום היא שעלויות העובדים מזנקות ] כלפי מעלה בעוד שעלויות המכונות צונחות מהר. כתוצאה מעובדה זו הופכת להיות יעו- לות העובדים לגורם מכריע ביישומים רבים; במקרים רבים היא מהווה את הגורם הדומי- ננטי. עבור יישומים כאלו, מתאימות מערכות רלציוניות בצורה אידיאלית, על אף רמת ביצועיהן העכשווית. אולם, קיימים יישומים רבים אחרים בהם ביצועיהן הגולמיים של המכונות הם עדיין הדומיננטיים. לכן, למערכות כמו 65א] יישאר תפקיד חשוב בביצועיהם בשנים הבאות. ואף אם המערכות הרלציו- ניות תשגנה רמת ביצועים מרשימה (כפי שאני אכן משוכנע), ההשקעות העצומות במערכות לא רלציוניות תבטחנה את הישרדו- תן המתמשכת של מערכות אלו בעתיד הנראה לעין. אנשים נרתעים בדרך-כלל משינויים ומלימוד דברים חדשים, אף אם יתרונותיהם ברורים. די אם נשים לבנו לעובדה שעד היום קיימים יישומים בהם נכתבות הפקודות בשפת אסמבלר במקום בקובול או בשפה עילית אחרת. רתיעה זו מסבירה מדוע 1א18 רואה ב-₪82 משלימתה של ה-18א1 ולא מחליפתה, ומתכננת שסביבת המערכת העתידית תאכלס את שתיהן בדודקיום כמערכת משותפת אחת. 4 חברת המחובים העוניה בגודכה בעורם וימר יעקבסון טמיר 1 אביתר אורן תגובות קוראים לאחר קריאת המאמר "כיצד לבקר שימוש בתוכנה", מעשה חושב אוקטובר 1984 אני מתפלא שלאחר כל הזעזועים שעברו בשנה האחרונה על שוק התוכנה עדיין קייד מים אנשים נאיבים המאמינים שניתן לחסל בימינו את תופעת "העתקת התוכנה" או כמו שנוהגים לכנותה "תוכנה פירטית". המצב מזכיר לי בדיוק את הסיפור על הורג אביו ואמו, ומבקש רחמים מהציבור כי הוא יתום... כותבי התוכנות למיניהן ובתי התוכנה נכנסו לשוק בהרגשת עליונות. החיים פינקו אותם בשנות המחשב הראש- ונות (והמדובר בתקופה של שתי עשרות שנים כבמעט), ונתנּ להם תחושה של התנשאות"מה, הרגשה שבלעדם אי אפשר. נכון שהברזלים במחשב אינם מסוגלים לבצע עבודה ללא תוכנה, אך מכאן ועד תחושת "קשירת הידיים" למשתמשים, וכבילתם לבתי-תוכנה מבלי יכולת לעשות במחשב בככל העולה על רוח בעליו - נוצר העימות בין משתמשי הברזלים ובין כותבי השכל. לדעתי כאן טמון המשגה. עד אשר אנשי התוכנה לא יתרגלו לרעיון שחלפו נגמרו להם הימים הטובים, ועולם המחשבים של היום הוא עולם אחר מזה שהם מכירים (או רוצים שיהיה) - הם ימשיכו לחפש ללא הצלחה דרכים שונות ומשונות להגן על תו- כנות "ולהקשות" על חיי המפצחים והמעתי- קים למיניהם. כתבתי במתכוון להקשות במרכאות, כי ככל שההגנות תהיינה מתוחכמות יותר, קשות יותר, ומסובכות יותר - יהיה האתגר לפצחן גדול יותר, מענין יותר, משתלם יותר (למפ" צח), והאתגר שבפיצוח יהיה המטרה הסוד פית, ואפילו לא השימוש הממשי בתוכנה המפוצחת. המחשבים בימינו הם נחלתם של ההמונים ולא עוד של מספר מוגבל של צרכנים. אי" לכך חייבים בתי התוכנה להבין כי מחירי חבילות התוכנה אינם יכולים להישאר ברמה שהם הורגלו לה - כאשר מספר הצרכנים היה קטן מאד, והמחיר חייב היה לכסות את ההוצאות ולהיות גבוה בהתאם. ככל מוצר צריכה המוני - גם מחירי התוכנה חייבים להיות נמוכים ושווים לכל נפש. במ- קום להשקיע משאבים בפיתוח אמצעי הגנה יקרים (ובסופו של דבר לא יעילים), ובמקום להקדיש מרץ וזמן בחיפוש אחר "מנורת אל" דין" שאולי תמנע העתקה - מוטב ויעבירו את התקצירים ללקוחות - במלים אחרות - - הורדה דרסטית של המחירים (לא רק על הנייר), גיבוי התוכנה עם ספרות אמיתית ותומכת (כולל רשימות מיקרו-פרוגרם של רוטינות ולולאות לנוחיות המשתמש הרוצה לשנות ולהתאים את התוכנה לצרכיו). הכנסת התוכנה לסטנדרטים כמו סקריפט של תווים-מוזיקליים הכוללים את כל ההוראות והפסיקים הקטנים ביותר לביצוע. ספרות שלימה ובהירה (דבר נדיר היום), מפורטת, הכוללת כמה רמות הסבר החל מהמשתמש הטירון ועד המומחה המקצועי. וכל זה במחיר עלות ספר משובח או תקליט טוב, אך לא במחירים מוגזמים המגיעים לאל- פי דולרים - ללא הצדקה. לדעתי, כאדם העוסק בנושא המחשבים למעלה מ-15 שנים, אין דרך טכנית להגן על תוכנה או דיסקט - בכל התחכמות שהיא. ראשית - מרגע ישיבת התוכנה בזכרון המח- שב (וזה כבר לאחר כל ענין הסיביות החל- שות), כפי שתואר במאמר הנדון, ניתן לע- שות בתוכנה ככל העולה על הרוח. התוכנה יושבת בזכרון המחשב - לאחר שעברה את כל תלאות הטעינה - בשפת מכונה (איזה שלא תהיה) וכל אסמבלריסט יובל ללא כל קושי להתקדם עם סימני התור כנה (משומוסק) עד אותה נקודה ששם מתחי- לה התוכנה כאילו "לחפש" את הרוטינות של אמצעי הרישוי וההגנה. זו בעיה פשוטה ביו- תר לנטרל את הרוטינות הללו - ו/או להוסיף את קוד הרישוי במקום המתאים לכך (על הדיסקט וכו'). דרך נוספת לעקיפה של סיפור "הסיביות החלשות" או הכנסת שגרות "תמימות" לתוך זכרון המחשב, המתערבלות תוך כדי מהלך ריצת התכנית, היא השימוש באביזרי חומד רה, שניתן להשיגם בשוק במחירים נמוכים מאד, כמו ה0707 116שו, ברטיס כזה, שמחירו כמאה דולר (בארה"ב), יעתיק את הדיסקט כמו שהוא, כולל הפרמט- רים של הזיהוי (הנמצאים כבר בזכרון). גם ניטרולם של פרמטרים אלה, או כמובן הכנס" תם לדיסקט בשיטה של יחו ע"י תוכנות שירות. (פוחגזקסזק ץזו|ווט) רבות הנמכרות לכל דיכפין בכל סופרמרקט מחשבים בכל פינה בעולם (כולל ארצנו הקטנה). פיתוחים פירטיים של תוכנות עזר המבטלות "טעויות" פריטים אר זחטס6 אסטח6 כגון: 686 או 1.86 או מחט5 666% וכו', כמו ה: 6סטות ץביה, או ה1.06%%1187 המשופר, אר ה7-%מג1פ עס המסוגל להעתיק אפילו חתיכת פלסטיק כתמונת ראי מושלמת לדיסקט, לא יוצרים כדאיות הגנה באמצעים כאלה על התוכנה - כי עצם ההגנה ואמצעי הכתיבה והבדיקה יקרים מאד. הגנה באמצעים אלקטרוניים, כמו כרטיסי זיהוי קודים עם זכרונות וקודים אישיים על ג'וקי וחסזקם, מסרבלים את המערכת ומרתי" עים לקוחות מקניה. מה גם שברוב המקרים הם תופסים "ערוץ" (וס!5) יקר, שלא תמיד פנוי למטרה זאת. גם בשוק הישראלי מוכרת לי חברה המוכרת תוכנה למחשבי יבמ פי.סי. המוגנת על-ידי "קונץ" כזה - ואפילו שהתוכנה חכמה ויעי- לה, הלקוחות נרתעים ממנה בגלל התעסקות עם אביזרים נוספים (ומיותרים לדעתי), ומעדיפים תוכנה נחותה אולי, אבל בלי פט- נטים ותוספות מיותרות. לא תספיק היריעה לספר ולתאר את כל אביזרי "הלוחמה האפילה" הזו, אבל ברור שככל שישתלם יותר לאנשים לעסוק בגניבה ובהעתקה (ולאו דווקא חובבים ותלמידי תי- כון), של תוכנות יקרות והצעתן למכירה בפרוטות - יתרבו "בעלי המקצוע" שיעסקו בכך גם לשם פרנסה - וכבר היום ידועים כמה כאלה בשוק המקומי הקטן - אבל המת" פתח. ושוב אני חוזר לרעיון הבסיסי והפשוט (והתמים אולי), ופונה אל ידידי מבתי התו- כנה ויוצרי התכניות: נעזוב את השטויות, נפסיק | את ההתחכמויות וההתגרות באינטליגנציה של ציבור שודדי-התוכנה ההולך ומתרבה. נחזור לשפיות הדעת - ונת- חיל לספק תוכנות במחירים כאלה שלא כראי יהיה ליצרן באופן פירטי בגלל מחירן, ומצד שני כדאי יהיה ללקוח לרכוש תוכנה מקורית הן בגלל המחיר, והן בגלל התיעוד והתמיכה של בית התוכנה. תקן (]אסיד5צ5 1 שאהקא ,1161 6) גרפי 26) חבילות גרפיות חח בילה גרפית הינה אוסף של סב- רוטינות ופונקציות לשימושה של התכנית היישומית, היוצרת תמונות על גבי התקן פלט גרפי (צג, תווין ובו'), ומטפלת באינטראקציה גרפית. התכנית היישומית בונה את הביצועים הגרפיים תוך קריאות לחבילה הגרפית הנמצאת בספריה. אותה חבילה שולטת על המימשקים הגרפיים להפעלת הציוד ההיקפי. מימשקים גרפיים ציור 1: מרכובי תוכנה גרפית ניתן לחלק את החבילות הגרפיות ל-4 סוגים: = חבילות תלויות - התקן (-ח6ק06 06ו66% זחט) בעלות רמה נמוכה. > חבילות תלויות - התקן בעלות רמה גבו- הה. > חבילות בלתי תלויות - התקן בעלות רמה נמוכה. > חבילות בלתי תלויות - התקן בעלות רמה גבוהה. חבילות גרפיות בעלות רמה נמוכה מספקות רק פעולות גרפיות בסיסיות כקו, נקודה, מעבר. ביצוע פעולות גרפיות מורכבות יותר כגרף, מעגל וכדו', מצריך כתיבת תכנית על ידי המשתמש. בחבילות בעלות רמה גבוהה קיימות גם פונקציות מורכבות המאפשרות ביצוע פעו- לות גרפיות מורכבות, בחלק מהספריה הגר" | פית. [ תלות החבילה בהתקן פירושה, שהחבילה נכתבה ספציפית עבור סוג מסוים של ציוד ומערכות הפעלה, ולכן יש סיבוי טוב שהיא מנצלת ניצול מירבי את כל האופציות של ציוד זה, אולם מאידך, היא "תפורה" למע" רכת הפעלה ולחומרה ספציפיות, ולכן אין אפשרות להעתיקה למערכת גרפית שונה. התפתחות רצינית של חבילות גרפיות החלה בסוף שנות ה-60 כאשר הופעת השיטה של שיתוף זמנים (9חו503 6חגו) איפשרה הורדת העלות של מערכת גרפית. אולם הצג עצמו, שהוא צג ריענון וקטורי, שהיה נהוג באותו זמן, היה יקר (כ-80% 8). דחיפה עזה למער- כות הגרפיות ניתנה ע"י הופעת צגי האחסון (065גוז 5107886) של חברת אוחסזו6%ד (4% 8). אלה היו המערכות הגרפיות האינטראקטיב- יות הראשונות שהופיעו בכמויות גדולות וקבעו בעצם סטנדרט דהיפקטו ראשון של חבילה גרפית, הוא 10 - ד0. זק. מידה מסוימת של סטנדרטיזציה הופיעה בחבילות גרפיות של תווינים בתחילת שנות ה707. סחוס 605071 בבריטניה, 618 בגר- מניה ו7קוח63|60) בארה"ב. בשנים האחרונות, עם הירידה הדרסטית במחירי הזכרונות האלקטרוניים, התפתחה טכנולוגיה גרפית חדשה, גרפיקת רסטר. טכנולוגיה זו מאפשרת תמונה דינמית וצבע- ונית והיא זולה מזו של צג אחסון. זו שיטה גרפית השלטת כיום בשוק. נראה ששיטה זו אינה צפויה לשינויים מהירים נוספים בעתיד. יש כיום יצרני מערכות גרפיות רבים וחבילות גרפיות רבות. מעבר של תוכנה גרפית מהת- קן אחד למשנהו מתאפשר רק אם זזתוכנה נכתבה בהתבסס על חבילה שהיא בלתי תל- וית התקן. חבילות כאלה נחלקות לשני טו- גים: חבולות המתקשרות ושירות אל ההתקן. החבילה בנויה כך שהיא בעלת "חזית קד- מית" - (6ח6 וחסז!) שמקיימת את הקשר עם תכנית המשתמש, מבצעת את כל הפעולות הבלתי תלויות בהתקן ואת עיבודי השגיאות. "חזית אחורית" שלה אחראית ליצירת קודים גרפיים ספציפיים לכל התקן ע"י הפעלת מימשקים גרפיים (פטטאזש) תלויידהתקן, אשר נכתבו עבור ציוזד ספציפי. מרחב זכרון חזות קדמית. חזית אחורית צוור 2: חבילה בלתי תלוית התקן המתקשרת ישירות אל ההתקן חבילות גרפיות היוצרות 6ח6/8א, המהווה קובץ אינפורמציה גרפית בלתי תלויה בהת- קן. עבור כל ציוד היקפי-גרפי קיים פוסט- פרוטסור (מעבד) המתרגם את הקובץ להפעלה ספציפית של ההתקן. תקן גרפי בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים בהגדרת תקן גרפי באירופה ובארה'יב. המוטיבציה לבך נבעה מהצורך לקבוע דרכים תקניות לניצול המשאבים הגרפיום אשר מנוצלים כיום בדרכים שונות ובלתי תואמות. ככל שתחום הגרפיקה הממוחשבת הופך לנחלת רבים יותר, וככל שרבים יצרני המערכות הגרפיות, כן דחוף יותר הצורך לקביעת תקנים. תקן גרפי מביא לארבעה יתרונות חשובים: = מניעה של השקעת מאמצים חופפים אצל יצרנים שונים. = נתינת כיוון פיתוח ליצרני חומרה גרפית. = אפשרות של ניידות מערכות גרפיות בין התקנות שונות. = הגנה למשתמש, עבורו משמש התקן קנה-מידה להערכת תוכנה גרפית מוצ" עת. בארה"ב כוונו המאמצים לפיתוח תקן - 6 פופ הספציפיקציות פורסמו ב-1977 והמהדורה המתוקנת ב"1979. יצרנים רבים בארה"ב אימצוהו כתקן בפועל. קיימת הערכה שעד כה פותחו 7500 תוכנות גרפיות התואמות ל"0016. זוהי מערכת עשירה המכילה פונקציות דו- מימדיות ותלת-מימדיות, וטיפול מיוחד בגרפיקת רסטר, אולם התיחכום והסיבוך שלה עורר בעיות הנובעות מדרישות מנוגד דות של היישומים השונים. מסיבה זו הצעת התקן לא נתקבלה בוועדת התקנים האמרי- קנית 93113 4851 ונדחתה גם בוועדת אירגון התקנים הבינלאומי 180, ב19797. אולם אותה ועדה של 150, החליטה על בחינת 6%5, אשר פותח לראשונה ע"י ועדת מכון התקנים הגרמני אזפ. : מערכת זו מציעה סט גרפי פשוט יותר מזה של 6016 ותפישה שונה לגבי עמדת עבודה גרפית. המערכת דו-מימדית בלבד. מהדורה מאוחרת יותר 6.8 5א0, נתקבלה ב-1981 כהצעת תקן ואושרה סופית כתקן 150 בשנת 53 עמדת העבודה של 658 5, בנוי סביב התפישה של עמדת עבודה (חסו5181 א%זסו) המורכבת מאיזור תצוגה אחד ומספר אמצעי קלט. איזור התצוגה יכול לה- יות צג-אחסון, צגדריענון, תווין או אחר. המפעיל יבול לעבוד עם עמדות עבודה אח" דות בו זמנית, כגון תכנון באמצעות צגד רסטר ושרטוט על גבי תווין. כל עמדת עבודה יכולה לטפל במבטים שונים של אותה תמונה. מעבר מהתקנה אחת לאח" רת מצריך הגדרה מחדש של עמדות העבו- דה, פעולה המתבצעת ממילא בתחילת כל תכנית. בשיטה של עמדוח "עבורה מרובות ב-0%58 מתעוררת בעיה של השפעת תכונותיה של העמדה על התמונה, כגון רזולוצית הפיקס- לים. אם הרזולוציה של העמדות איננה אחיד דה אזי עלול להיווצר עימות בין העמדות השונות לגבי אינטרפטציה של התמונה, דבר שיכול לבוא על חשבון טיב ודיוק התמונה. פרימיטיבים גרפיים ב61%87 רימיטיב גרפי מוגדר במרכיב בטיסי של ציור, כגון קו, נקודה, תו. שיטה מקובלת ברוב המערכות הגרפיות כיום היא ליחס את מיקומו של הפרימיטיב למקום הימצאות הקרן. אולם 085 מגדיר את מיקומו האבסולוטי של כל פרימיטיב ללא התיחסות למקום הקרן, בגמר ביצוע הפרימיטיב הקודם. מוגדרים שישה פרימיטיבים: 6חו!עוסק ז6אזהותע[סק זאד 8 |[ ץצזזה |שאוק וק 08108 67811260ה26) סחזוץו0ק המייצר סדרה מחוברת של קווים, הינו הפרימיטיב הבסיסי של קו. פרימיטיב כזה שימושי יותר מקו בודד מפני שסדרת קווים היא הצורה השכיחה יותר ליצירת צורות. קו בודד הוא כמובן מקרה פרטי שלו. באופן דומה קיימת ב-0%8 הרחבת פרימיטיב הנקודה לסמן (ז6אזגוה). סמן הינו כל סימבול אפשרי הממורכז בצורה מוגדרת, והנקודה היא מקרה פרטי שלו. הפרימיטיב הבסיטי הינו זטאזגחץ1ס7 היוצר סדרה של סמנים. ואד יוצר מחרוזת של תווים, בהקבלה לשני הפרימיטיבים הקודמים. שלושה הפרימיטיבים הנותרים מדגישים את חשיבותה של גרפיקת רסטר, והצורך בהתיחסות מיוחדת אליה, אפילו במערכת שהיא בלתי תלוית התקן. 8 | מייצר פוליגון הממולא באופן הומוגני. המילוי יכול להיות מצורות שונות וצבעים שונים, בהתאם להגדרה. עפזזה [0א/ הוא פרימיטיב המטפל בהגדרת מערכי פיקסלים בגוונים ובעוצמות שונים. זהו אמצעי שימושי באופן מיוחד בתחום של עיבוד תמונרת (2ח(06655זק 17886), הפרימיטיב האחרון, ?02, מאפשר יצירת פרימיטיבים גיאומטריים מיוחדים כמעגלים, אליפסות, או עקומות שונות. מערכת הצירים והטרנספורמציות חבילות גרפיות מקובלות קיימת | טרנספורמצית | חלון | ותצפית (זזסקש6וץ 6ח8 שסשחוש) המאפשרת לתכנית היישום לצפות רק בחלק מהתמונה ולהעתיקו אל המסך. לצורך זה יש להבדיל בין מערכת צירים של העולם (של תמונת היישום כולה) למערכת הצירים של תצפית המסך. אולם ב"6%5 יש מספר עמדות עבודה פעילות בו-זמנית וכל עמדה יכולה לצפות בפרט אחר של אותה תמונה. גמישות זו מושגת ע"י 3 מערכות צירים דו- מימדיות: > מערכת קואורדינות עולם (ה57516₪ 6001010916 6!זסע) > מערכת קואורדינטות מנורמלת (1ח57516 6001610816 81266 ותזסת) > מערכת קואורדינטות של ההתקנים (5516715 6001010816 060106) התכנית היישומית מגדירה את מוצא - התמונה במושגים של מערכת צירי-עולם הממופה אל תוך המערכת המנורמלת. משמעות הדבר שכל הפרימיטיבים בתכנית היישומית נתונים ע"י המתכנת במערכת צירי העולם, אך הם מתורגמים לאחר מכן ע"י 5 למערכת ספא לתחום (1, 0). עמדות העבודה הפעילות נוטלות תצפיות נפרדות של מרחב ה-6פא וממפות אותן אל הצג של עמדות העבודה, המוגדר במערכת צירי ההתקן. הטרנספורמציות האלה נכונות לקלט ולפלט גרפיים, והן מלוות תמיד בתהליך של הידוק (פתוסק!ו6) לתוך גבולות התמונה במערכת צירי העולם. 0%5 מבטיח גם שהמוצא לא יגלוש מגבולות שתי המערכות האחרונות - ספא 6. להלן דוגמה להגדרה מרובה של חלונות המתקיימים בו-זמנית: (אהותצ , תווח צ ,אחא ,הווחא ,1) שססחוש שש ,מווח2צ ,א08ח2< ,חו0ה2א< ,2) טסשחוט קמע (א8וח2צ (1) שס0חוש 561601 8 6זטוזסוק שבזכ (2) אוסנתואו 561601 5 6זטוסוק שאז ב-6%5 מקובל להגדיר את מערכות הצירים בתחילת ביצוע התכנית ולשלוף את מערכת הצירים במהלך התכנית. סגמנטציה סביבה אינטראקטיבית יש צורך | לפרק את התמונה הכללית לתת- תמונות (סגמנטים) הניתנות לטיפול נפרד ועצמאי. צורך כזה מתעורר כאשר נדרש להדגיש חלק מהתמונה ע"י הגברת עוצמתו, או למחוק חלק אחר. בצגי ריענון ניתן לגרור תת-תמונה לאורך המסך. דבר זה מושג ע"י טרנספורמציה של אותה תת" תמונה לאחר הגדרתה הראשונית. פרימיטיבים גרפיים ניתנים לקיבוץ לתוך סגמנט בעל שם משלו. הפעולות המותרות על סגמנטים הן - יצירה, מחיקה, נתינת שם, שינוי | שם, הצגה, | הצגה חוזרת, טרנספורמציה, הכנסתם בתוך סגמנט אחר ושינוי תכונותיו. בל פרימיטיב בתוך הסגמנט יכול להיות מושג ע"י מצביע (1/₪6ח66: אטוק) בדר"כ לצרכי קלט גרפי. אותו מצביע יכול להתיחס גם לקבוצת פרימיטיבים בתוך הסגמנט. תוכנו של סמנט אשר נסגר לא יכול להשתנות יותר, אולם ניתן להפעיל עליו טרנספורמציות גיאומטריות, שינוי תכונותיו, ושינוי עט וכתב עבור תחנת-עבודה ספציפית. כל סגמנט מאוחסן באותן תחנות עבודה אשר היו פעילות בזמן יצירתו (חשקס זח6וח56). זר שיטה המספקת ברוב המקרים, 10 | 88% + הגדרת תכונות הפרימיטיבים. מערכת קואורדינטות עולם מערכת קואורדינטות מנורמלת טרנספורמצית . טרנספורמצית פלט קלט דל ל ו ו ו עמדת עבודה אפאס אפאס מערכת קואורדינטות התקן עבודה צוור 3. מבנה 645 אולם יש ונדרש לראות את הסגמנט בעמדת עבודה אשר לא היתה פעילה בעת יצירתו. כך, למשל, המשתמש מתכנן את תמונתו מול צג ריענון, ובשלב מסוים ברצונו להוציאה על גבי תווין. 085 מאפשר זאת באמצעות אחסון סגמנטים בלתי תלויי-התקן (-66%100 6 5080001 והט6חטקט6ה:), אשר מעתיק את הסגמנטים בעת יצירתם ומעדכן כל טרנספורמציה שחלה בהם. באשר נדרש העתק של התוין, הסגמנט נשלח אליו. ציור 3 ממחיש את הטיפול בסגמנטים ב- 5 סגמנט נמחק מכל התחנות הפעילות. ע"י פונקצית | |חטוחשטצ ‏ 06ס|86. | פעולת טרנספורמציה על סגמנט שלם נגרמת ע"י פונקצית זחטחחפטג וחזס!צווהזז (לפי הסדר - שינוי גורל, סיבוב והעתקה). הגדרת תכונות (66טפת11בּ) 5 שלושה סוגים של נתינת תכי ונות: * תכונות הסגמנטים. *= תכונות עמדות העבודה. תכונות הפרימיטיבים אשר קובעות כיצד יצויר כל פרימיטיב כוללות: מספר העט (ז6טוחטת חטק) אופי הכתב (זסטוחטח זאטז) גודל הסמן (826 זטאזגות) המצביע (ז6וח00ו - אסון) כל שינוי בתכונות נרשם ברשימת המצב (זצו! 51916 085). מספר העט ומספר המלל (הטקסט) משותפים לכל תחנות העבודה, אך בכל תחנה ניתן ליחס עט אחר ואופי כתב אחר לאותו מספר משותף. מספר העט ומספר המלל מתיחסים לטבלה המתרגמת אותם לפירוט תכונות כמו רוחב וצבע הקו, סגנון הכתב, מידותיו ויחסיו. להלן | תכונותיהם | המפורטות | של הפרימיטיבים הגרפיים: ש|[השפ תז0ואוטחוו סמו :סמזןצוסק י אס6חו ז00]0 3 טלופ זטאז הו שקץ1 זטאזהוו :ז86זהוחץוסק .1000 ז00[0 ,86101 תכונות המלל מתחלקות לשתי קבוצות: קבוצת תכונות גיאומטריות, בלתי תלויות בעמדות העבודה. קבוצת תכונות לא גיאומטריות, התלויות בעמדת העבודה ובמחולל התווים שלה (ז60[0 , חסו8וס0זק ,1חס)). סג !וח - גם הוא בעל שתי קבוצות, שתיהן משתמשות בטבלאות. התכונות מכוונות בעיקר לגרפיקת רסטר. קבוצה ראשונה (המתיחסת לצורת מילוי השטח): (16 זס חז16זהק .80110 , אוס!|סת) 51/16 זסוז6זחו הפניה לטבלה של דוגמאות מילוי - א66חו 6ן51 הפניה לטבלת צבעים - אהו זס|0 קבוצה שניה: מתפשט לאורך ץ ,א בהתאם לדרישה - 206 חז6זוגק נקודת יחוס - [חוסק 60ח6ז616ז תז6)זהק תכונות הסגמנטים אשר קובעות את מצבו של כל סגמנט, כוללות ארבעה מרכיבים: ץזווסופוצ - עוצמת ההארה ץזו!וטגוטטוטט - אפשרות גילוי ע"י ציוד קלט גרפי (עפרון אור וכדו') פחוזהפו!פות - הדגשה צחחסוזק 1ה6ו58 - הגדרת סדר קדימויות הגדרת תכונות הסגמנט איננה מושפעת מעמדות העבודה השונות. תכונות עמדות העבודה קובעות את הדרך בה מפרשת עמדת העבודה את תכונות הפרימיטיבים בצורה הספציפית לכל עמדה, הן מגדירות גם את המיפוי בין מערכת הצירים המנורמלת (0א) לבין מערכת הצירים של עמדת העבודה (6). התכונות הן: הז קז מסק חסו101ת650זק6ז [א16 ץוו|טף 50866 01518 הסוזהוהז85)0ז1 תסנזה51אזסשו ציור 4 מתאר את הקשרים בין שלוש קבוצות התכונות. התקן לוגי יכול להיות ממומש בעמדת העבו- דה בדרכים שונות. כך למשל פַחוזוג יכול להיקלט דרך מקלדת, דרך טבלט ובכל דרך אפשרית אחרת. ביצוע הקלט יכול להתבצע באחת משלוש הדרכים הבאות: וצטטףטז - דומה ל-1686 בפורטרן. המערכת ממתינה עד התרחשות אירוע הקלט ואז היא מחזירה לתכנית את הערך הנקלט. דרישת קלט יחידה יכולה להתבצע בו זמנית. 6 - הערך השוטף של הקלט נדגם ונמסר לתכנית. שיטה זו מתאימה להתקנים בעלי קריאה רציפה כגון מספררת (0810200) או פוטנסיומטר. קלט גרפו לט גרפי יכול להתקבל מכל אחת מן | העמדות הפעילות. קיימים חמישה טיפוסים שונים של קלט: ה טסוה .זק6ז טחווץוסק .זק6ז זסאזהוחץוסק זקטז ]אטן -1 טופס תסוזה ווח ס]פתבז1 .זק6ז הטזה !₪1 עו[וסוצוצ זק6ז הז6זזבק החוזחפו!תפות זז ז 600 ו חסוזה51אז 0 5 חסוזםוחז5)0ההזז1 61661801 == ]ח6והקט5 ' 1 פטזטסו זוב 2 שזוטטחז ששוזווחוזק חסווגובאזס שי 1זסק וטוא צוור ‏ 4: מערכת - בחירת אחד מתוך סט של התקני קלט לוגיים. - 1063001 | - הגדרת מיקום במערכת צירי עולם. המיקום המתאים על הצג ‏ יהיה| בתוך אחד החלונות/התצפיות שהוגדרו. 000106 - - אסוק - מספק את שם הסגמנט והמצד ביע הקשורים לפרימיטיב מס- וים. - 8חוז3 - מספק מחרוזת תווים. - ז810ט]+ - מספק מספר [64ז. התקן לוגי יכול להיות ממומש בעמדת העבו- דה בדרכים שונות. כך למשל פַחוו5 יכול להי- קלט דרך מקלדת, דרך טבלט ובכל דרך אפש- רית אחרת. ביצוע הקלט יכול להתבצע באחת משלוש הדרכים הבאות: - דומה ל-1086 בפורטרן. המערכת ממתינה עד התרחשות אירוע הקלט ואז היא מחזירה לתכנית את הערך הנקלט. דרישת קלט יחידה יכולה להתבצע בו זמנית. קוח - הערך השוטף של הקלט נדגם ונמסר לתכנית. שיטה זו מתאימה להתקנים בעלי קריאה רציפה כגון מספררת (ז6ו/618) או פוטנסיומטר. נתינה של תכונות (118066ג) ב-65 וזה אטשחו טחוועוסק אטטח1 זטאזבוחץוסק אס6חו זאטן זחפוטת זבס זסזס6ץ קט זבתס זג .אס זבתס הובז זהתס הַחוס8ק5 זהחס אטסח: צסזב 1[ 6 חחטזזבק -הז16וק זהוסק 161 פזאסוק שחו|ץוסק זט זט וחץוסק ]אטן הזה ₪1 הזג |טאוק תפס וחק טר וחטש - טיפול בקלט באמצעות פסיקה (וקנתזטוחו) באופן אסינכרוני. אמצעי הקלט מייצר פולס היוצר פסיקה לשם קריאת ערכי הכניסה. שיטה זו טובה לעפרון אור או מפסק ההפעלה בטבלט. אירועים אלה נרש- מים בתור לפי סדר הגעתם, ופונקציות מיוח- דות אחראיות לקליטתם ולטיפול בהם. ציור 5 מתאר ביצוע קלט בדרך של דגימה ואירוע. רמת יישום של %א2) תהליך איררע (פסיקה) צוור מס' 5: מודל הקלט של 685 הממומש ע"י הצטלבות נימות (ז67059(41) כמגדיר מי- קום לוגי וצג אחסון לביצוע אינטראקציה. 5 לא חשוב מה ה-1.0 של המזכירה שלך. מעבד התמלילים ייתמרי יהפוך אותה לגא פרס/ריישר/ מי לא מכיר את הבעיות הנוצרות בעקבות החלפתה של המזכירה. אחת הבעיות היותר נפוצות היא חוסר שליטתה של המחליפה בתיקיה ובמכונת הכתיבה במשרדך. מלל, תשלובת שרותי המיחשוב הגדולה בישראל, מציעה לך פתרון ייחודי: "תמר" מעבד התמלילים הגאוני שהוא כולו כחוללבן. אין יותר צורך בספר הפעלה מסובך ובשעות הדרכה העולות ממון רב. בלחיצת כפתור אחת תקבל מזכירתך על המסך תשובה מהירה לכל שאלה הנוגעת להפעלה. בתוך 4 שעות בלבד יכולה כל מזכירה להפעיל את *תמר" במיומנות מושלמת. רוצה לקבל פרטים על יתרונות בלעדיים נוספים של "תמר" צלצל עוד היום למלל. רח' החשמונאים 93 7 תלאביב 64730 /-4 /-4)י, 037267325, שו 03252955 | הו התנק ר:ף-קן בתטצרת סטוחי הו אחסון אינפורמציה גרפית 5 איננו מגדיר את פורמט האחסון. לצרכי אחסון לזמן ארוך קיים מימשק לקבצים סדרתיים הנקרא 1618816 685 (1א6%5). הוא נועד ל: . העברת אינפורמציה גרפית בין מער- בות. . העברה בין התקנים הפזורים על שטח גדול. . אחסון אינפורמציה גרפית של ישום 65 אחד לשימוש באחר. 01 יבול לבלול גם מודל לא גרפי נלווה. 1א6%5 מתנהג כעמדת עבודה. סיכום 5 כתקן גרפי, בינלאומי ראשון, הינו ציון דרך חשוב וצפויות לו השלכות גדולות על תחומי גרפיקה ממוחשבת בשנים הקרובות. בשלב זה הינו תקן דו"מימדי בלבד, וזוהי מגבלה גדולה לגבי מערכות תלת-מימדיות. אולם יש כיום פעילות להרחבה תלת-מימדית ל-0%5 וקיימים כבר מוצרים אחדים המצי- עים גרפיקה 3-2 והתאמה לתקן 05. אין ב-085 התיחסות מיוחדת לגרפיקה אנימטיבית, תחום שחשיבותו עולה הן בתע- שית הבידור והן במערכות זמן אמיתי. קייד מים היום נסיונות שונים לפיתוח כלים מיוח- דים לתחום זה, ויתכן שכבר בעתיד הקרוב נהיה עדים לריכוז המאמצים האלה במסגרת סטנדרטיזציה. במערכות בלתי תלויות התקן קיימת תמיד בעית חוסר ניצול אופטימלי של תכונות החומרה הגרפית. ב-085 הבעיה הזאת צומצמה מאד בגלל אימוץ מודל עמדות העבודה. שיטה זו מאפשרת ניצול תכונותיו הטובות של כל התקן. כך למשל, שימוש בצבע .נצג צבעוני יקווקו בצג מונוכרומטי עבור אותו גרף הינו פשוט ואיננו דורש כל שינוי בתכנית. 5 הוא בעל מערך סגמנטציה מוצלח אשר בשילוב עם מערכות הצירים שלו מהווה כלי גרפי חזק. ל-6%5 יש השלכה גם על תוכנה גרפית ליי- מת. כדי להרחיב את הביצועים ולהגן על היישומים הקיימים, יש צורך להחליט אם בדאי לשכתב את התוכנה ולהתאימה ל- 5. המוטיבציה החזקה ביותר לעשות כן, היא לאפשר שימוש בציוד גרפי חדיש. מחירי ציוד גרפי יורדים וביצועיו עולים לבקרים. רוב רובה של התוכנה הגרפית הקיימת כיום מתישנת מהר בגלל חוסר האפשרות לתמוך בציוד חדש. התוכנה חייבת להיות מוחלפת או משוכתבת. אולם שיכתובה עבור הציוד החדש הינו פתרון זמני בלבד. הפתרון הוא תוכנה בלתי תלוית התקן. בתוכנה כזאת כתיבה או קניה של מימשק מתאים פותרת את בעית ההתאמה. לכן אם התוכנה הקיימת איננה בלתי תלוית התקן, בדאי להמירה ל-688. המרה כזאת ניתן לבצע באחת משלוש דר" כים. הראשונה לשכתב כך ש-%א60 ייראה ויתנהג כחבילה קיימת. השניה היא הפיכת היישום באופן מושלם ל-%א0, והשלישית היא צירוף מתאים בין שתי הראשונות, בהת- אם לתנאי המערכת. הזה, תלויה בעיקר בציבור ‏ ] בותבי ומשתמשי התוכנה הגרפית, בנוחות העבודה עמו, ובניידות תוכנה גרפות ש-685 מקנה. מקורות .א.א.ת ,0 !ה 1.1 .0ה30 .אק -- 088 ,118000 חס .1.0.? ,06ספקסדן מסטן 3080 >סותק8זק 8פזה טתהך .חסו61ו!קקה 0ח8 05ותק8ז2) , זזטקווס) 4 805אסהק וי 116 א -חט] 2788000 זסוטקותס )2‏ 657ז3/8008 |וזס ג .1א1171 ,415 חח 0 חסוו8סו!קקג פחוזקה א ,ץז .ןס וקו 60 ח0ו%ל5 [6חז66 [הסוהקבזק טת) .3 11 , ח8ו6% 6 5080007065 >סותקאזכ)'י ,ששה 62 3 .180 , 068180 סותסזו106 ," שתוחזטותס -ח8ו5 104470 קחואזס/\'* זפזסתקתה 1 שי "ןקז תו 08768 .2 ו ,חפט 0 167 טוח 60 הצלחתו של התקן הצעיר - שחו .!|טסזק5 .4.5 ,ההות אסא .]א א -ז1600 א ,' סו קז טטוו06ז6והו ]0 68וק .9 ,וו לשרותך מגוון מערכות למחשבי יבמ לו 6 - מערכת תיביימ י"הידברותית'י, דו ותלת מימדית הכוללת פַָחו!008ח 5016 ודמוי ₪ קינטי לטיפול בגופיס מורכבים. | וג . מערכת תיבייס '"הידברותיתי' דו ותלת-מימדית. ₪ 269 25% 5 - מערכת ממוחשבת לתכנון מעגלים מודפסיס 65 - מערכת לאנליזה של מבניס בשיטת האלמנטים הסופיים, כולל ניתוח מעבר חום. לפרטים על מערכות תיב''מ: יבמ ישראל בע''מ, המרכז לשיווק ישומיס טל' 03-618737 2 - ו ר -4 / ניהול המיחשוב מו ג'והן לסלי קינג, האוניברסיטה של קליפורניה ריכוז או ביזור המיחשוב" הסוגיה הותיקה בדבר ריכוז או ביזור של כוח החישוב נבחנת ביסודיות במונחים הארגוניים ובגורמים הכלכליים השלובים בנושא. הדיון הקלסי בסוגיה זו נבחן, ונמצא שהוא ממוקד בנושאים של נצילות מול יעילות (ע6ת 6/86/6‏ .8 058ה01]6011/6), בשהפתרונות הניתנים מבוססים על אסטרטגיה רציונאלית של מציאת פשרה אופטימלית. הערכה התנהגותית מבססת את ההנחה שהכוחות המנועים בסוגיה זו הם המשאבים והמדיניות של הארגון, תוך שימת הדגש על נושא השליטה והבקרה. החלטות ביזור המיחשוב מוצגות בראש וראשונה במניעים פוליטיים הנוטלים חלק בתהליך הארוך, למרות שניתן לפתח אסטרטגיות י המצב הנוכחי, אותו חשים מנהלי המיחשוב, בעולם המאופיין על ידי חדירתם של המחשבים הקטנים והבלתי-יקרים יחסית, ניהוליות להתמודדות עם הבעיה. מבוא נהלי יחידות מיחשוב עמדו זה | | מכבר בפני הצורך בהחלטה האם לרכז או לבזר את המיחשוב, מאז הוכח כי המחשב הוא יותר מפריט ציוד משרדי נוסף. הויכוח נמשך כבר כמעט 20 שנה בקהילת מערכות המידע. מטרתו היתה לקבוע סידור נָאות לפריסת | משאבי המיחשוב בארגונים, תוך התחשבות בצרכי המשתמש מחד וברצון ההנהלה לבקר הן את העלויות והן את השימושים. סידור מתאים אוניברסלי לא נמצא. אף-על-פי-כן היתה התייחסות רצופה לנושא במאמרים ובפרסומים במהלך השנים, ובעיקר הואץ הדיון בעקבות השינויים הטכנולוגיים אשר השפיעו על מקדמי הנצילות והיעילות של הסידורים הקיימים. מפת השטח, בו עתידות היו ליפול ההחלטות בדבר ריכוז המיחשוב, השתנתה חליפות. תחזיות בדבר "הסידור העתידי של כח החישוב" נעו בין השמרני למהפכני: מפריסה של מחשבים יעודיים קטנים במחלקות המשתמשים, ועד מערכות מבוזרות מרושתות הפרוסות על פני הארגון, ואף עד מסופים "חכמים" מרוחקים בבתי העובדים, המאפשרים כח עבודה "תקשורתי" כתחליף להגעה למשרד. קצב שינויים מהיר זה תרם למיסודו של ה"ויכוח על ריכוז החישוב". אולם, כפי שנראה, טמונים שורשי הדיון בשאלות בסיסיות יותר הנוגעות למבנה ולדרך התנהגותו של הארגון. טכנולוגיה משתנה רק מסדרת מחדש את המגרש בו משחקים גורמי הדיון. בימים אלה, של שינויים טכנולוגיים מהירים, המלווים בלחץ מתמיד להחליט כיצד לנהל בצורה "הטובה ביותר" את השימוש בטכנולוגית החישוב, עשויה סקירת הגורמים הבסיסיים המשחקים בויכוח להועיל לפיזור הערפל והמבוכה. מאמר זה מנתח את נושא המיחשוב המרוכז מול המיחשוב המבוזר בפרספקטיבה. הוא מספק הגדרות עבודה של קונספציות אלו, ומתאר את היתרונות והמגרעות של כל אחת מהן. הטיעונים המסורתיים מנותחים, תוך שימת דגש על הפשרה בין נצילות ליעילות. בחינה מדוקדקת של הבעיות הכרוכות בגישה מסורתית. זו, מתרכזת בחשיבות העליונה של גורמים פוליטיים וארגוניים, ומצביעה על מקרים בהם ניתוח כלכלי פשוט בנושא כלכלי אולם תוך שילובן נראה כבלתי-פָתִיר בטווח עילות בשבוחנים את כל הגורמים יחדיו. . הויכוח, לאור זה, נדון בפירוט, ומוצגת קבוצת אופציות של החלופות עלול להוביל למסקנות מוּטעות. הניתוח מגלה ששליטה ובקרה הן הגורם העיקרי בהחלטות ריכוז/ביזור, ושאר האספקטים בויכוח חייבים להיבחן לאורו של גורם זה. המאמר מסתיים בדיון על אודות האופציות הזמינות להנהלה הבאה לטפל בנושא. הריכוז, תוך לקיחה בחשבון של הגורמים הפוליטיים והכלכליים המונחים בבסיסה של סוגיה זו. הויכוח בפרספקטיבה הגדרת עבודה .₪ רבית הקונספציות בדבר ריכוז וביזור נשענות על מושג המרחק: המרחק בין יחידות הארגון, המרחק בין הרמות הארגניות | או התפעוליות, או המרחק (הפיסי או הארגוני) בין מקום היווצרות ההחלטות לבין מקום מימושן. קיימים שלושה אספקטים שונים בנושא הריכוז. ריכוז מול ביזור של שליטה ובקרה, מטפל במיקום היווצרוה ההחלטות בארגון. ריכוז תורגם מ-83 .200 ,>ץט/ט קחווטקותס) :]0 .חסוצפותחזטק עס סטומוזקטת ...טח . עזטחות6ג1א שחנזטקותס) הסוזג 4530 .1984 ותטוזעקס) 14 מכתיב את מרכוּזוּ של הכוח המחליט באדם בודד או בקבוצה קטנה; ביזור, לעומתו, מכתיב תהליך קבלת החלטות ברמות שונות של ההיררכיה הארגונית. ריכוז מול ביזור של המיקום הפיסי, מטפל באתרי הפעילויות. מיקום פיסי מרוכז מכתיב הימצאות כל הפעילויות במקום אחד:; מיקום מבוזר פורס את הפעילויות על פני איזור מסויים או על פני כל המדינה או אף גוזר פריסה בינלאומית. ריכוז מול בחור של התפקודים מתיחס למיקומה של פעילות או תחום אחריות בתוך המבנה | הארגוני. | לדוגמה, חשבונאות מרוכזת וכן בקרה ריכוזית דורשות שכל המחלקות והיחידות בארגון תדווחנה בנושאים כספיים ליחידה אחת, בעוד שביזור יכתיב את הקמתם של מספר מרכזי רווח והפסד, אשר יכללו יחידות חשבונאות משלהם וידרשו העברת סיכומים בלבד להנהלה הראשית. ותרונותיהן ומגרעותיהן של החלופות ריכוזיות השליטה והבקרה שומרת בידי ההנהלה הראשית זכות מיוחדת במרבית ההחלטות, בעוד שביזוריות מאפשרת למנה" לי הדרגים התחתונים שיקול דעת בבחירת האופציות. האסטרטגיה הראשונה משמרת רציפות והמשכיות בפעולות הארגוניות, אולם מפרידה בין מוקד קבלת ההחלטות לבין סביבות ביצוען. אם ההחלטות מוטעות עקב הבנה דלה של הבעיות ע"י הדרג הניהו- לי העליון, או שהן אינן מבוצעות כיאות עקב אכיפה חלשה בדרג הניהולי התחתון, אזי ריכוזיות עלולה להוות מגרעת. ביזור השלי- טה והבקרה מאלץ את מנהלי הדרגים התחתונים ליטול אחריות להחלטותיהם, תוך כדי שיפור נלווה בביצועיהם. הביזור גם ממד ריץ מנהלים בדרגים נמוכים לנצל הזרמנויות חדשניות ולישמן, ועל ידי כך להביא לשיפור איכות הביצועים ברמת היחידה. ביזור הבק" רה עלול לגרום לבעיות אם מנהלי הדרג הנמוך אינם מוכשרים ואינם ערוכים לקבל החלטות בצורה כזו, שלא תפגע בפעילות היחידות הארגוניות השכנות, או בהנהלה הבבירה יותר. ריכוז באתר פיסי משמר את האחידות הארגונית בתפעול, ומהווה יתרון כלבלי בהיקפים גדולים (%0886 )0 16ח0ח000). הית- רון הכלכלי בגודל נובע מניצול מלוא היכולת הטכנולוגית, ומביא לכך שתפוקות גדלות מהר יותר מאשר העלויות. עלות של כפילו- יות בתקורה ניתנות למניעה, וקל יותר לאכוף את ההחלטות הארגוניות. אולם, ליתרונות אלו משקל שכנגד כתוצאה מהצורך בתקשו- רת ארגונית (כולל עלויות נסיעה) יקרה, שינוע של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, ושמירה על קשרים הדוקים עם הלקוחות והצרכנים שאינם נמצאים באותו מקום פיסי. במקרים מיוחדים, בגון פריסה צבאית או מיקום תחנות כיבוי אש, הצורך בתגובה מהירה למאורעות בלתי צפויים מכתיב גם ביזור פיזיר ריבוז הפונקציות הארגוניות מביא לביצועים העולים בקנה אחד עם החלטות ועם סטנדר" טום של הארגון, מחליק את זרימת העבורה דות זו מזו מגביל את בין ה הנפרדות , יז קמטלות הנפר ייר הקטנת העליה בהוצאות שכר 9-6 סקים חדשים. וכ הב של פעלויות הארגון והתאמתן לסך הביצועים הבללי של 47 ₪ = הפונקציות | הארגונ בשהפונקציות המבוצעות דורשות שיתוף פעולה קרוב עם יחידות אחרות, כשהמטלות המבוצעות דורשות יותר שיקול דעת מצד העובד ופחות | הנחיה | מרכזית, | או בשאינטראקציה רגילה עם עמיתים מיחידות ארגוניות אחרות דורשת מירה רבה של נייר דות עובדים, הן בין המחלקה הפונקציונלית המרכזית למחלקות אחרות והן בכיוון הפוך. השאלות הבסיסיות, אם כן, סובבות סביב מציאת ההסררים הארגוניים המתאימים ביר" תר לאילוצי הארגון, ובהם: מימדי הארגון, אופיה של הטכנולוגיה המשתתפת בפעולות הארגוניות וצרכיהם של לקוחות הארגון. הבדלים אלו קובעים את הזירה בה מתרחש הויכוח ‏ בין ריכוזו לביזורו של הכוח המיחשובי בארגון. הויכוח המסורתי ספרות המקצועית קיימת מידת"מה ב של אי-הסכמה בסוגית הכוחות הפועלים בהחלטות על הריכוזיות של המיחשוב. מספר חוקרים אוחזים בדעה שהמבנים הארגוניים הם המכתיבים את מבנה מערכת המיחשוב. ארגונים בעלי בקרה מרכזית ו/או פעילויות מרכזיות נוטים להיות בעלי מיחשוב מרוכז. עם זאת, לעיתים לא מתיחסת מדיניות המיחשוב לאבני בנין אחרות של הארגון, ולעיתים מתעלמת מהרגלים שקנו להם שביתה בארגון. הויכוח המסורתי בדבר ריכוז המיחשוב אינו מהווה בהכרח אספקלריה של הכוחות הפועלים, היות שהמיחשוב טופל תמיד במשאב ארגוני יחודי אשר יש לשוקלו בנפרד מיתר הפעילויות הארגוניות. מכאן, שקיימת בעית תאימות של אופציות שונות לפעילויות המיחשוב בארגון מהיבט של כלל המבנה הארגוני. לוגיקת האופציות השונות חייבת להיגזר מהערכת שיקוליהם של מחייבי הרו- כוז ומחייבי הביזור בויכוח זה. הטיעונים השגורים ביותר לטובת מיחשוב מרכזי התמקדו במיקום ובתפקוד: כלומר, האם לרכז פעילויות ו/או שירותים. קיימת היתה העדפה לאיחוד עד אשר נוצרו בעיות עקב פיזור גיאוגראפי וגידול ניכר בהיקם פעילות הארגון, אשר הכתיבו מעבר למיח- שוב בה יתרונות המיקום המרכזי (בעיקר בפריסת החומרה) נראו ברורים בהתחשב בחוק 0%₪ז0, האומר שכוח החישוב שניתן להשיג הוא פונקציה של עלות המחשב ברי- ב חוק זה בא לעולם לאחר סידרת בדיקות, מציע תמריץ חזק ביותר לריכוז ציוד המיח- שוב באתר אחד, וזה בדרך-כלל גורר גם בקרה ופונקציות חישוביות מרכזיות. עד סוף שנות השבעים, חיוו כותבי המאמרים את דעתם פה אחד שללא תלות בהשפעות האח- רות, ריכוזיות חוסכת כסף. הטיעונים החביבים על דוגלי הביזור אינם נוטים להתמקד בכלכליות ההשקעה אלא בשיפור שירות המיחשוב למשתמשים. השאלה המרכזית היא שליטה בטכנולוגיה והנגישות הפיזית לציוד המיחשוב. הוכחה מקובלת היא שהמחלקה השולטת במיחשוב תהיה הדומיננטית בשימוש בו. משתמשים אשר לא ישיגו נגישות לטכנולוגיה לא ישתמ- שו בה ויאבדו יתרונות אפשריים. המשתמ- שים הקרובים לאנשי המיחשוב, ולמקום בו מוצב המחשב, והיכולים לבוא במגע ישירות עם אלו המספקים את שירות המיחשוב, ועשו שימוש נרחב יותר בטכנולוגיה. באופן דומה, משתמשים שברשותם ציוד מיחשוב ונצלו את הטכנולוגיה ביתר נצילות ויעילות מאשר בתנאי מיחשוב ריכוזי, לכן יפיקו יותר תועלת אשר תיגזר מהשימוש בכוח החישוב. וובוח הריכוז מנווט עצמו לכיוון בו היתר- ונות הארגוניים של שליטה ובקרה ריכוזיים, אחידות בתפעול ויתרון לגודל קראו תגר על צרבי מחלקות המשתמשים לנגישות נוחה לחישוב, ולהזדמנויות התאמת יכולת החי- שוב לדרישות המחלקות. ניתן לצמצם זאת לבעית נצילות מול יעילות. תומכי הריכוז טענו שחישוב ריכוזי מבטיח נצילות ומאפשר שירות יעיל למשתמשים כל עוד נשמרת תקשורת טובה בין הגורמים המספקים את השירות לבין אלו המשתמשים בו. ריכוזיות משכה לכיוון בקרה מלמעלה"למטה: בקרת עלויות החישוב, בקרת שימושי החישוב ובמספר מקרים בקרת האינפורמציה המעו- בדת. מחייבי הביזור טענו שפיתוח נכון של מבנה מיחשוב מבוזר יהא רווחי, אף על פי שבמובן מסוים יצריך עלויות, עקב שיפור פריון השימוש הממוחשב. הביזור משך לכי- וון בקרה מלמטה-למעלה תוך כדי שיפור בפריון: ניצול משופר של החישוב בביצוע מטלות מחלקתיות ושיפור התכנון המערכתי כך שיהלום את צרכי המשתמש. העלות הגבוהה של המחשבים גרמה למר" בית הארגונים לאמץ מדינויות מיחשוב מרכזיות יחסית, ומחייבי הביזור נאלצו להי- לחם במאבק שתוצאותיו היו בדרך-כלל שליליות לגביהם. הופעתם של מחשבים קטנים יותר ופחות יקרים שינתה כליל את דינמיקת הויכוח. מחלקות משתמשים יכולות לטעון שהביזור פחות יקר מהריכוז. שינוי זה הציב אתגרים חדשים בפני המנהלים אשר התלבטו בבעית בחירת אסטרטגית מיחשוב עבור ארגוניהם. שיקולים ארגוניים בויכוח דהיום ם הטכנולוגיות החדשות הפכו את הביזור למושך, אז מדוע לא לבזר? לתשובה שני פנים. מצד אחר, למ" רות שניתן כיום לרכוש יחידות עיבוד רבות" עוצמה בחלק קטן מהמחיר ששילמנו עבור מכונות חישוב ענקיות לפני כעשור, המיח" שוב טומן בחובו עלויות אחרות פרט לעלו- יות הרכישה. מצד שני, החישוב גדל במימ- דיו, בסיבוכיותו ובמירכוזם של מרכיבים רבים בחיי הארגון. ביזור החישוב משמעותו פעמים רבות ביזורן של הפעילויות הארגו- ניות החשובות. הכרחי, אם כן, להביט מעבר לגורמים המסורתיים לעבר גורמים חדשים ומורכבים יותר, ההופכים את הריכוזיות מול הביזוריות לנושא כה שנוי במחלוקת. אנו מזהים שני גורמים בעלי חשיבות מיוחדת: מדיניות הארגון ומשאביו וכן הדינמיקה הכלכלית של החלטות הפריסה. מדיניות הארגון ומשאביו מדיניות הארגון ומשאביו מתיחסת לאמצ- עים הפורמליים והבלתי-פורמליים אשר בעז- רתם מבוצעות החלטות הקובעות את הדר- בים השונות של הטיפול ביחידות הארגוניות במונחים של משאבים, השפעה ואוטונומיה. לעיתים תכופות מכתיבים תפקידי יחידות מסוימות את הכוח הארגוני שלהן ואת צריד כת המשאבים. אולם, לעיתים, קיימת. איה ודאות רצינית בדבר מהות תפקידי היחידות השונות והתיחסותן לאינטרסים "הטובים ביותר" של הארגון; אי ההסכמה המתגלעת חייבת להיפתר במישור תהליכי המדיניות, המשלבים בו-זמנית אינטרסים שונים של כלל הארגון. קונצנזוס וחילוקי דעות בקביעת המטרות הויכוח על אודות ריכוזיות מול ביזור מלובּה על ידי חוסר הסכמה בקשר למטרות ולאמצ- עים המשלימים אותן. הספרות בתחום המיד נהל מתבססת על ההנחה שהמטרה הסופית מקובלת על הכל. כולם מסבימים כי מיחשוב הינו כלי אשר יש לנצלו לתועלת כלל החב- רה. לפי ספרות זו, מטרת מדיניות המיחשוב הינה לספק שירותים ברמת יעילות מירבית תוך הקפדה על אי-חריגה מרמת עלויות נתונה; להביא למכסימום את רווחיות האר- גון וביצועיו תוך כדי שימוש במיחשוב; לשפר את זרימת המידע בארגון על מנת לשפר את התפקוד ואת פונקציות הניהול. נקודת המבט הדוגלת בהצגת מטרה רואה את הארגון כמערכת של מטלות הדדיות המצווָתֶת במועסקים אשר ענינם העיקרי נתון בתחזוקה ובשיפור הביצועים הארגו- ניים. במסגרת עבודה רציונאלית זו, מהוות מערכות המיחשוב מכשירים (או בהגדרה משוכללת יותר "סביבות") אשר בשימוש נכון מסייעות לארגון לממש את מטרותיו, להתאים עצמו לסביבתו ולשפר את ביצועי מועסקיו. מדיניות מיחשוב במובן זה תרה בכיוון של פריסת משאבי החישוב בצורה המקילה על השימוש הפורה בהם ושומרת על בקרה ניהולית בנושאי אינפורמציה ארגונית. מטרת ההנהלה הינה להבטיח שכלי זה יהא זמין למשתמשים בעלות הנמוכה ביותר האפש- רית, תוך לקיחה בחשבון של גורמים שונים, כגון ריחוק גיאוגראפי, צרכים יחודיים של המשתמשים, או ריכוז גבוה של דרישה לשי" רות העלול לגרום לפתרונות יקרים. אבן הבוחן לשפיטת גישה רציונאלית הינה הנסיון לאזן את הנצילות מול היעילות. תכנון המדיניות מתרכז במטרות הכלליות של הארגון. חולשתה של הגישה הרציונאלית מונת בהשערתה הבסיסית בדבר התמזגות מטרות השחקנים הפרטיים בארגון לבין המטרות המוצהרות של הנהגת הארגון. בפועל, קיי- מים הבדלים חשובים בין הסיעות הקיימות בארגונים גדולים ומורכבים, המתנגשות ביני" הן בקונפליקטים ובאי הסכמות בדבר מטרות הארגון והדרכים להשגתן. נקודת מבט התנהגותית על ארגונים מעלה את האפש" רות שהפרטים יעריכו את דעותיהם האיש- יות ואת צרכי מחלקותיהם יותר מאשר את מטרות הארגון הכלליות. המיחשוב נִבֶּט כחבילה המכילה הן טכנולוגיות והן כוונות החבויות בשימוש בהן. הוא משמש לקידום יעדים של שחקנים מסויימים בארגון (לדוג- מה, ההנהלה הבכירה, הגורמים הכספיים, אנשי המקצוע ביחידות עיבוד הנתונים) בדרכים העשויות לשפר או לא לשפר את הביצועים הארגוניים, לעזור או לא לעזור להם לעמוד במטרות הארגון. הפרספקטיבה ההתנהגותית נעדרת בצורה בולטת לעין מהדיון על אודות ריכוזיות המיחשוב. את הסיבות לאי הסכמה בדבר מדיניות המיחשוב נוהגים לתלות באי הבנה של העובדות או של המטרות. באינטרפטציה ראציונאלית זו, הפיתרון לאי ההסכמה טמון בביצוע מחקרים לחיפוש עובדות (למשל, ניתוחי עלות - כדאיות) ולקבוע או להבהיר את המטרות דרך דיונים (למשל, ועדות | משתמשים). רק לעיתים נדירות מוצע לח- שוב שהעובדות אינן פותרות את הבעיה ושאי-ההסכמות בדבר המטרות בלתי ניתנות לישוב. אף-על-פי שהמראה ההתנהגותי של קביעת מדיניות המיחשוב הוזנח בדיון הקלסי על ריכוזיות, מצביעים מחקרים רבים שהגורמים העיקריים בקביעת מדיניות הן הכוונות העומדות מאחורי השימוש במיחשוב ולא טבְעָה של הטכנולוגיה עצמה. בארגונים קטנים ומתמקדים, עשויים אינטרסי כל השח" קנים בארגון לעלות בקנה אחד. אולם ארג" ונים אלו קטנים מדי בדרך-כלל ואינם מתאי- מים לדיון בנושא הריכוזיות מול הביזור. בארגונים גדולים יותר ובעלי מבנה מורכב יותר קיימות קבוצות חברתיות רבות ושונות אשר להן משימות ויעדים רבים ומבנה קבלת החלטות מבוזר יותר. קבוצת החלטה יחירה המשמשת פה אחד לכל הקבוצות אינה בנמצא. אי הסכמות בדבר הדרך הטובה ביו- תר להשתמש במיחשוב חינן טבעיות בארגד ונים כאלו. מומחים בתחום השינוי הארגוני מעלים את הטענה שבארגונים מורכבים רבים, מתנודדת המדיניות חליפות בין ריכוז לביזור. מחקרים ודיונים במטרות הארגוניות חשובים בקביעת מדיניות המיחשוב, ולכך קיים לעתים קונצ- נזוס טבעי, אולם המשימה דורשת רגישות למערך רחב יותר של אינטרסים ארגוניים מזה המיוצג ע"י מקבלי ההחלטות הדומיננט" יים. הכוחות המניעים בויכוח מנקודת מבט התנהגותית, ניתן לאבחן תשעה יערים ארגוניים המניעים את הדיון בנושא ריכוז/ביזור מדיניות ניהול החישוב: = ו. הצורך לספק יכולת חישוב לכל היחי- דות הארגוניות הדורשות זאת בצורה לגיטימית. = 2. הצורך לתחום את ההון ועלויות התפ- עול של שירותי המיחשוב שמספק האר" גון. = 3. הצורך להשביע צרכים מיחשוביים ספציפיים במחלקות המשתמשים. > 4. הצורך לשָמר אחידות ארגונית בפעו- לות התלויות במיחשוב (לדוגמה: מניעת אי-תיאומים בפעולות הבין-מחלקתיות). > 5. הצורך במענה לדרישות לאינפורמציה הבאות מהנהלת הארגון. = 6. הצורך באספקת שירותי מיחשוב בדרך אמינה, מקצועית והולמת מבחינה טכנית. > 7. הצורך במתן אוטונומיה מספקת ליחי- דות הארגוניות בניהול משימותיהן, כדי להביא. ליצירתיות אופטימלית ולרמת ביצועים גבוהה בדרג היחידתי. > 8. הצורך בשימור אוטונומיה בין היחי- דות הארגוניות ואם אפשר להגדיל את חשיבותן והשפעתן במבנה הארגוני הרחב יותר. = 9. הצורך בכל מקום שמתאפשר, להפוך את עבודת המועסקים למהנה ולפוריה. תשעה יעדים אלו ניתנים לבחינה מנקודת השקפה רציונאלית, כשהמטרה היא לאזן כל אחת כנגד האחרות כך שנקבל תוצאה כללית אופטימלית. הבעיתיות הכרוכה בסוג גישה זה, הינה במערך העדיפויות השונה הניתן לשיקולים הרלבנטיים, על ידי הגורמים הש- ונים בארגון. יתירה מזאת, במספר מקרים הם סותרים זה את זה. לדוגמה: הצורך בשימור אחידות בתפעול הארגון עלול ליצור קונפלי- קט עם רצונות היחידות השונות לאוטונומיה. הדרך בה גורמים שונים אלו פועלים ניתנת להערכה תוך התבוננות בפרק ההיסטוריה הבא, הסוקר בקצרה את התפתחות עיבוד הנתונים המנהלי בשני העשורים שחלפו. היסטוריה השימוש במחשבים הראשונים היה בביצוע מטלות אותן קל היה להגדיר רציונלית ולת- כנת. בעיבוד נתונים ארגוני היו אלו משימות בשטח תזרים המזומנים וחשבונאות, בהם ניתן היה לפתח נוהלים קלים להסבה לאוטומציה ובנפחי עיבוד גדולים אשר הפכו את האוטומציה לאטרקטיבית יותר. משימות אלו כבר היו חצי-אוטומטיות בציוד קונבנציונלי. ‏ הסבת משימות אלו למיחשוב היתה התפתחות טבעית. באותו זמן, נולדה מגמת הריכוזיות בבקרה החשבונאית בארגד ונים רבים מסיבות אחרות. מיחשוב מרכזי ביחידות הבקרה של פונקציות הכספים במיו- חד היה צעד הגיוני. עלויות הון ותפעול המיוחסות למיחשוב נוהלו בקלות יחסית ע"י תהליכי קבלת ההחלטות שהיו נהוגים ביחי- דות הכספים ובמיוחד בתהליך התקצוּב הר- גיל, שם נלחמה כל מחלקה על נתח מעוגת 15 משאבי הארגון. יחידת הכספים שלטה במע- רכת המיחשוב והיתה מסוגלת לתוּפרְה לפי צרכיה. ערוצי תקשורת ממוסדים בין פונקצ- יות הכספים וההנהלה הראשית הקלו על זרימת מידע פיננסי חשוב. יחידת הכספים יכלה להצדיק את הגידול בהשקעות הארגו- ניות במיחשוב על בסיס השירותים שהפיק מהם "כלל הארגון". ריכוז מיחשוב זה היה אות ההתחלה של התפתחות צורה חדשה של ביורוקרטיה, זו המבוססת על כישורים מיוחדים של טכנאי מחשבים. החדשנות והמסתורין שאפפו את המחשבים היקנו חשיבות עליונה לדוחות המודפסים שהופקו על ידם, בעוד שהמורכבויות הטכניות של החישוב נוצלוּ לחצוץ בין מחלקת הכספים לבין דרישות הדיווח של היחידות האחרות. יחסים מיוחדים אלו בין יחידת הכספים והמ- חשב לא ארכו זמן רב. יחידות ארגוניות אחרות החלו לראות ישומים אפשריים של המחשב בשדה פעולתן, ופתחו בחיפוש דר- כים לניצול הטכנולוגיה הזו. משתמשים חד- שים אלו יכלו או לרכוש את מחשביהם בעצ- מם או להשתמש בשירותי יחידת הכספים. הדבר הציב דילמה. עקב העובדה שהמחש- בים דאז היו גדולים ועצמאים, הרתיעו מחיר ההון ועלותם יחד עם חוק 010% את הרבי- שה, והיטו את הכף לטובת שיתופיות עם מחשב יחידת הכספים. נסיונה של יחידת הכספים במחשבים סייע לאבטחת שירותי מיחשוב ברמה הולמת, והקשרים ההדוקים בין יחידת הכספים וההנהלה הראשית הבטי- חו את שמירת האינטרסים של האחרונה. אולם, שיתוף פירושו שמשתמשים חדשים יפסידו מידת"מה של אוטונומיה מחלקתית ע"י הפקדת מטלות עיבוד הנתונים שלהם (אשר במקרים מסוימים היו חצי-אוטומטיים או ממוחשבים) בידיה של יחידה ארגונית אחרת. לכך היו שתי תוצאות צורמות עבור היחידות הפועלות: היא הסיטה פונקציה חשובה במחלקה אחת למחלקה אחרת ובן היא סיפקה בידי מחלקת הכספים רציונאל רב-עוצמה בדרישותיה להגדלת תקציביה, מספר המועסקים שלה ובעקיפין את כוחה וכושר השפעתה בארגון. משתמשים חדשים מצאו עצמם נדרשים לעקוב אחר קווי הה- נחיה של מחלקת הכספים בשימושי המחשב והם הבינו שתפקידיהם יורדים אט-אט בסו- לם העדיפויות בארגון. וכן, יחידת הבספים שלטה ללא מיצרים על הסטטוס רם-המעלה של טכנולוגית החישוב. תלונות מיחידות התפעול הובאו לתשומת ליבה של ההנהלה הראשית ותגובתה לדיל- מה היתה בדרך-כלל הנחיה כללית שמטרתה לאזן את עלויות הרכש הגבוהות של מכונות מיחשוב עם סיפוק צרכיהם של קבוצות המשתמשים השונות. מרכזים של חישוב מבוזר נוסדו בארגונים בהם השיקולים הגיאוגראפיים דרשו זאת או כשליחידות התפעול היתה מספיק השפעה כדי להתגבר על טיעוני היתרון לגודל ולאחידות השימוש. אולם במרבית הארגונים ניצחו הטיעונים הריבוזיים, בעיקר עקב סיבות כלכליות. מרבז המחשבים נותר איפוא ברשותה של יחידת 16 הבספים ונקבעו נוהלים שאיפשרו את נגישר תם של יתר המשתמשים, .-/-//--- לא האסטרטגיה הריכוזית 1 ו הוביחו עצמן כמושלמות. כשהוק רבים, עלתה הביקורת על בך שנוצרה "התפוצצות אוכלוסין" של מחשבים יקרים המופעלים הפעלה לא יעילה, ויחד עם זאת נוצרו קשיים בהצגת מטרותיה ומילוי צרכיה של ההנהלה הראשית בתחום המידע. עלו- ית המיחשוב עלו בצורה חדה, בחלקן עקב הגידול בישומים הטכנולוגיים וחלקן עקב ניצול מוגזם של המנוף התקציבי המוקנה למחלקות שברשותן מחשבים. הקבוצות המקצועיות של המומחים בעיבוד נתונים אשר נוצרו בארגון, הצליחו לגבש בוחן המבוסס על ידע מקצועי, ויצרו חייץ בינם לבין הדרישות שנותבו מלקוחותיהם מחד, ומההנהלה הראשית מאידך. בתגובה ריכזו מספר ארגונים (או ריכזו מחדש) את יחידות החישוב שלהם על מנת לזכות או לזכות מחדש בשליטה על הפונקציה רבת החשיבות של עיבוד הנתונים. במקרים אחרים נטתה השליטה במיחשוב לעבור למרכזים מבוזרים, כחלק מפעילות מבוזרת רחבה יותר של הארגון. צצו גם בעיות במתקנים המרכזיים. ריכוז טייע להנהלה הראשית לשלוט בהוצאות ולאחוז ברסן הבקרה של הגידול והשימוש בטכנולוגיה, אולם הוא גרם, מנגד, לחילוקי דעות רציניים בין יחידת הכספים לבין יתר המשתמשים, אשר מצאו עצמם תלויים יותר ויותר במשאב חשוב הנשלט ע"י "לשכת שי- רות" בעלת הבנה דלה בצרכיהם או בעלת נטיה מינימליסטית לטפל בבעיותיהם ברצ- ינות. הם גם נשענו יותר ויותר על המקצו- ענים בתחום עיבוד הנתונים אשר עבדו עבור יחידת הכספים (כפי שגם עשו המשתמשים בכספים/חשבונאות). בארגונים רבים יצרו לחצים אלו מחלקות עצמאיות לעיבוד נתונים, בדרך-כלל בכפי- פות ישירה להנהלה הראשית. שינוי זה תוכנן על"מנת לשמר את יתרונות הריכוז תוך הפחתת חילוקי הדעות הבין-מחלקתיים על אודות הנגישות לשירות. הדבר גם הביא לקירוב המיחשוב להנהלה הראשית ע"י קו- דום הסטאטוס של העוסקים במלאבת עיבור הנתונים. שירותי המיחשוב נוהלו כעסק לכל דבר, תוך אבטחת שירותים באיכות גבוהה לבל המשתמשים ע"י השגת מירב הנצילויות והיעילות בפעולות החישוב. כדי להתגבר על אי ההסכמות בין המשתמשים במחלקות בדבר העדיפויות ואיכות השירות, ולקדם את המחוייבות להנהלה הראשית, יסדו יחידות עיבוד הנתונים העצמאיות הללו מנגנונים ניהוליים כמו: פרוצדורות מובנות להערכת צרכים, יחד עם ניתוח עלות"כדאיות, על מנת ו נבונה על דרישות המשתמשים מערכות חדשות או לשיכתוב תכניות. הם ו מדינויות של חיובים על מנת לכפות אילוצים פסאודו-שיווקיים ‏ על השימוש ו המיחשוב. גדל חיקף הדרכת המנה- ים והמשתמשים בשימוש במיחשוב. מוע- צות לקביעת מדיניות וועדות היגוי הוקמו כדי לסייע בקביעת הצרכים הארגוניים במיחשוב והאמצעים להגשימם. בקצרה, רפורמות אלו היוו חלק ממאמץ משותף לקבוע עובדות וליצור קונצנזוס בדבר היעדים, תוך שמירת נקורת מבט רציונאלית. לראבון-ליבנו, התנועה כלפי מעלה של עי- בוד הנתונים בהיררכיה הארגונית הרחיקה אותו עוד יותר מצרכי התפעול של מחלקות המשתמשים. יסודה של יחידת עיבוד נתונים עצמאית הכפופה להנהלה הראשית הקשתה על משתמשים רבים לנהל משא ומתן לקבלת תנאים נוחים בשירותי מיחשוב, משום שמט- רת היחידה העצמאית הזו היא לשרת את "כל" המשתמשים. בפועל, המחלקות התובעניות ביותר לשירותי חישוב, דוגמת יחידת הכספים/בקרה, הפכו להיות ה"לקו- חות" החשובים ביותר של המחלקה העצמ- אית לעיבוד נתונים, משום שהן היו מסוגלות לספק חומר גולמי רב לעיבוד ממוחשב. אולם גם המשתמשים העיקריים נאלצו לספוג אוב- דן אוטונומיה בפעולותיהם, קשיחות בניצול פוטנציאל שיפור הפריון הטמון בטכנולוגיה, וחוסר הזדמנויות לצבור נסיון במיחשוב. הם נאלצו כעת לאמץ את הסטנדרטים לעבודה של יחידת עיבוד הנתונים. יצירתה של המחלקה העצמאית לעיבוד נתונים נתנה פתרון למספר בעיות בסוגית הריכוז/ביזור, אולם ללא כל ספק לא פתרה את כולן. יחידת עיבוד הנתונים העצמאית המרכזית אפיינה את פעילות עיבוד הנתונים החל מאמצע שנות השישים וכלה באמצע שנות השבעים. בפרק זמן זה התגלו היתרונות הכלכליים של הריכוז, ועם זאת יכולת טכנולוגית חדשה כמו שירות של שיתוף זמנים למסופים מרוחקים ושימוש באתרי קלט/פלט שונים איפשרו למשתמש המרוחק נגישות ישירה יותר למשאבי החישוב. עשור זה של יציבות החל לפנות דרכו באמצע שנות השבעים כשחדרו טכנולוגיות המיני- מחשבים. המינודמחשב מסוגל היה לספק כוח חישוב סביר במחיר נמוך בהרבה ממחי" רי מחשבי הענק, ואיפשר רכישת יכולת חישובית בנתחים קטנים. מחלקות אשר נשענו בבקשות שירות על אתרי החישוב המרכזיים יכלו להרכיב מערכת מחשב במס" פר רכישות קטנות, הדרגתיות ולא-יקרות. האישורים למנות רכש קטנות התקבלו בר- מות היררכיות נמוכות הרבה יותר מאלו של המחשבים הגדולים והיקרים. כל עוד לא נברו בשאלות על אודות הרכישות, התקדמה יפה הסתננותם של מיני"מחשבים למחלקות המשתמשים. בארגונים רבים הוקמו מספר מרכזי מחשבים לָוָנִיים סביב המיניהמחשבים. בסוף שנות השבעים שבר המיקרו-פרוססור שוב את עלות הציוד הממוחשב. ב-1980 עלתה מערכת מחשב שהכילה מעבר בן 8 סיביות, זכרון ראשי בן 48%, כונן תקליטים בקיבולת של 18א5, מערכת הפעלה, מסוף ומדפסת פחות מ6,0007 8. הוצאות כה נמוד כות מהוות חלק בלתי משמעותי במעט בתקציביהן של מחלקות גדולות בארגוני ענק וניתנות לאישור בקלות. עידן חדש של "התפוצצות אוכלוסין" החל. המצב הנוכחי מיני-מחשבים ומיקרו"מחשבים קטנים ולא- יקרים שינו בצורה רדיקאלית את הויכוח ריכוז/ביזור. מחלקות משתמשים יכולות כעת לבנות את יכולת המיחשוב העצמית שלהן, ובמספר מקרים ללא ידיעת ההנהלה הראשית או מחלקת עיבוד הנתונים המרב- זית, ובמקרים אחרים, בטיעון שהיתרונות הכלכליים לטובת ריכוז אינם רלבנטיים יותר. שימוש נרחב במחשבים קטנים יכול לספק שירות אינדיבידואלי לכל המחלקות הנזקקות לחישוב, תוך מתן אפשרות למשתמשים לבנות ולשמַר אוטונומיה בפעולותיהן תוך כדי שימוש בציודן"הן, ומתן הזדמנות למשתמשים לצבור נסיון על מנת להנות מהשימוש במיחשוב תוך העלאת הפריון המחלקתי. הכוחות הדוחפים לביזור בדיון יכולים כעת לטעון שהמטרות 1, 3, 7, 8 וד9 בטבלה דלעיל הוגשמו. שיקול העלות (מטרה 2), הם טו- ענים, אינו עוד נושא כבד-משקל היות ועלות המכונות נמוכה ביותר וכן זמינה עבורן תוכנה מהמדף - עובדה ההופכת את עלות אחזקתן לנמוכה. נניח לרגע שטיעונים אלו נכונים, עדיין נות- רות מספר בעיות. הראשונה, השימוש במערכות מחשב ע"י משתמשים שאינם שולטים ברזי המערכת הניהולית הרחבה יותר עלול לגרום לפשרות באיכות פעילות המיחשוב בארגון (מטרה 6). הרבה קששי בגרות, אשר היחידות המרכזיות לעיבוד נתונים למדו על בשרן משך השנים, לעיתים בעלות גבוהה, לא יהיו מוכרים, ולא יונחלו למשתמשים החדשים. אלה כוללים שיטות לחיזוי דרישות מערכתיות ועלותן, פיתוח של נוהלי גיבוי ועבודה בטוחה, אימוץ ואכיפת תיעוד, תקני תחזוקה ושיטות יעילות לניהול מגעים עם ספקים ויצרנים. התקנות פרטיות עלולות להפחית את השפעת הבעיות בתחו- מים אלו, אולם הסך הכולל של בעיות כאלה בארגון עלול להיות חמור. שנית, כשנותנים למחלקות המשתמשים יד חופשית ביצירת פעולותיהן המיחשוביות עולה סבירות הדיסאינטגרציה בפעולות הבין-מחלקתיות (מטרה 4). הדבר נכון בעיד קר כאשר מאומצות מערכות בלתי-תאימות הנתונות על מסלול זרימת המידע, אולם הדבר ישים גם למצבים בהם מערכות קטנות תואמות אחת לשניה ברמות חומרה ותוכנה. כל עוד חבילת הנוהלים והפרוטוקולים הנדרשת לשימוש חלק בטכנולוגיה אינה תקנית בארגון כולו, צצות בעיות רציניות של אידתיאומים בין מחלקה אחת לרעותה. הדילמה בהחלטה בין תקנון ארגוני לבין אוטונומיה מחלקתית מתגלה במלוא חריפו" תה. שלישית, פיתוחן של פעילויות עיבוד נתונים עד רמה מחלקתית עלול להגדיל את מידת הקושי של השגת מידע עבור ההנהלה הרא- שית (מטרה 5). משך שנים היתה מטרת עיבוד הנתונים להעמיק את הזרמת המידע לגורמים המקבלים החלטות בארגון בדרגים הגבוהים. הדבר קשה גם בפעולות ריכוזיות. הבעיות אינן ממוקדות כל-כך בטכנולוגיה, אלא בקביעה איזה מידע לספק וכיצד לספקו. אימוצם של תקנים מחלקתיים שונים הופכת את איסוף המידע לצורך מסירתו מעלה לפ- חות אחיד והדיווח הופך קשה יותר, בעוד אכיפת תקנים כלל-ארגוניים פוגמת באוטונו- מיה המחלקתית. האם המיחשוב צריך להיות מרכזי או מבו- זר? לצערנו אין לכך תשובה קלה. השיקול היסודי בויכוח המתמיד בדבר ריכוז המיח- שוב קיים גם ללא תלות בטכנולוגיה. אין זו שאלת מיקום גרידא או כיצד יירכשו פריטי המחשב. השאלה היא השליטה במיחשוב: מי יבצעו, מה יעשו בו וכיצד יעשו זאת. השליטה חייבת לשכון היכן שהוא. אין אפשרות לפצלה בצורה שווה בין קבוצות שונות בעלות דעות שונות. השאלה הבסי- סית מעולם לא היתה, "מה הדרך הטובה ביותר?", היא בדרך כלל מנוסחת כך: "בררכו של מי תצעד השליטה?" זמינותם של מחש- בים קטנים וזולים לא שינתה את המצב, היא רק שינתה את העמדות אותן נוקטים הצד- דים בבנית טיעוניהם. הגורמים המעורבים בהחלטות הריכוז/ביזור קשורים בצורה הדוקה להתנהגות הארגונית, ותוצאת מדיניות הריכוז/ביזור הופכת לחשובה ביותר ככל שעולות ההשקעות הארגוניות והתלות במחשבים. הדיגמיקה הכלכלית של החלטות הפריסה הזדמנויות | או אילוצים כלכליים | הם הקריטריונים השוכנים בלב הויכוח בתהליך הפוליטי לקבלת ההחלטות בדבר ריכוז או ביזור המיחשוב. תנאים כלכליים משתנים מביאים לשינויים ברציונאלים הכלכליים שמאחורי ההחלטות לביצוע. כל עוד המר" כיב הכלכלי הטבוע באסטרטגיות הפריסה השונות עובר שינויים, לא יוכל להיות פתרון קבוע, לאורך זמן, לשאלת הריכוז מול ביזור במישור הכלכלי. על מנת להבין את הדינמי- קה הכלכלית של המיחשוב כפי שהיא מתי- חסת להחלטות ריכוז/ביזור, יש לבנות את הנושא במונחים של עלות ותועלת וכיצד שתיים אלה משפיעות זו על זו. עלויות חישוב דינמיקת העלות של המיחשוב השתנתה לחלוטין בשני העשורים שחלפו. לא היה מישור בו היה השינוי כה דרמטי כמו העלו- יות היחסיות בשדה החומרה והתוכנה. חה06 טוען שב-1955 היו עלויות החומרה דומיננטיות ביחס של 1:7 על פני עלויות התוכנה, ואילו ב19857 עתידות עלויות התו- כנה להיות דומיננטיות ביחס של 1:9 על פני החומרה. זהו מהפך דרמטי, בעל השפעות משמעותיות על התפיסות הקיימות בקשר לעלויות המיחשוב באופן כללי. החומרה נרכשת בדרך-כלל לפני התוכנה, כך שמהפך זה הקטין את עלויות הכניסה לעולם המיח- שוב. התחלות חדשות והתנסויות הפכו לפ- חות יקרות, בהשוואה לישום מוצלח של מערכות חישוב גדולות וממוסדות התואמות את צרכי הארגון. המיחשוב נראה כיום למר- בית מקבלי ההחלטות כבלתי יקר, אולם מבט קרוב יותר מוכיח שאין הדבר כך. המחקרים המועטים הקיימים היום, המטפ- לים באופן יסודי בעלויות המיחשוב, קובעים שעלויות אלה עדיין כבדות, ובדרך-כלל גבו- הות יותר מהמשוער. קיימות מספר עלויות חבויות כגון הוצאה על גיוס כוח אדם מיומן לתפעול המערכות, שאינה מופיעה בתקציב הרבישה, עלות הזמן המבוזבז בהפרעות במערכת הארגונית הנגרמות כתוצאה מהמיחשוב, והפריון | ה"אבוד" הנובע מ"משחקיהם" של העובדים במחשב, "משח- קים" שאינם קשורים בעבודתם. עלויות אלה, שמימומן בא מפעילויות בין מחלקתיות שונות, עלולות להיות משמעותיות. עלויות מיחשוב אינן רק גבוהות אלא נמצ- אות בקו עליה, מצב פרדוקסלי לכאורה, כשחושבים על הירידה המקבילה במחירי המחשבים. הקטנות דרמטיות ביחס מחיר/ ביצועים בחומרה של מעבדים, קוזזו ע"י העליות הניכרות ברכישת תוכנה, בתחזוקת תוכנה, בניהול מידע, בתקשורת מידע ובני" הול המיחשוב. עלויות אלו גדלות כתוצאה מחמש סיבות. הראשונה הינה הגידול במספר היישומים. כבל שעולה השימוש במיחשוב וגדל מספרם של היישומים הפעילים, כך עולה הביקוש לאנשי מקצוע טכניים וניהוליים כאחד, על מנת לפתח ולתחזק מערכות אלו. ידוע גם שהביקוש למתכנתים, למנתחי מערכות ולמנהלים המתמחים בעיבוד נתונים עולה פי כמה וכמה על ההיצע, תוך הכבדה ניכרת על סעיף ההוצאה לשכר עבודה. מצב זה ימשיך לשרור כל עוד לא יקוזז הצורך בכוח אדם מוכשר נוסף על ידי עליה בהיצע ו/או בפריון העבודה בעבודות מסוג זה. השניה הינה הגידול בעלויות התחזוקה. תחזוקת מערכת הוכיחה עצמה כצרכנית רצינית של זמן עבודה של מתכנתים ומנתחי מערכות. 60408חטוחותסא, לשכת שירות ציבו- רית בדנמרק, המספקת שירותי מיחשוב ל- 6 רשויות עירוניות במדינה, מעריכה שע- בור כל מערכת שהיא מפתחת, 20% מכוח האדם המפתה את המערכת, מוקצה לתחזוקה שוטפת שלה עם הפעלתה. -שס8 וח/ מעריך שב-1985 70% מההוצאות על תוכנה ייועדו לתחזוקתה. עלויות תחזוקת התוכנה במשרד ההגנה האמריקאי נעות בין 5 ל-4 מיליארד דולר בשנה, והמספר ממ- שיך לעלות. ככל שמספר המערכות עולה, כן עולות העלויות הנילוות המוקדשות לתחזו- קה. תחזוקה גם דורשת תיעוד איכותי, ברמה גבוהה - פעולה יקרה בפני עצמה ובעלת קדימות נמוכה בדרך כלל. עקב התחלופה הגבוהה של תכנתים, נדירה התופעה בה אלה שתכננו את המערכת ממשיכים גם לתחזק אותה משך מחזור הח- יים שלה. מערכות גדולות ומורכבות נבנות ע"י צוותים של תכנתים בהם אף לא אחד ממנתחי המערכות או מהמתכנתים מבין את המערכת בשלמותה ולכן משימת התחזוקה הופכת יקרה, גוזלת זמן וחובבנית. גורם שלישי הוא הגידול במורכבות המער- ו 18 כות ו"ההפרעות" הנגרמות בזמן התקנתן או בזמן שמתרחשת בהן תקלה. ישומים פשו- טים ושגרתיים (לדוגמה, תכנית חיוב צרכני חשמל) הם ביסודם גרסאות אוטומטיות לפעולות שבוצעו בעבר בצורה ידנית. מורכבותם וגודלם קטנים יחסית. אולם, כשמנסים לשפר את ביצועיהן של מערכות אלו ע"י תוספת מרכיבים חדשים (לדוגמה, הוספת עמודת השוואה לצריכה הנוכחית ביחס לשנה הקודמת), ישומם דורש יותר הכנה, הדרכה וזמן, ואלה יקרים מאוד. מער- כות מורכבות נוטות להתקלקל בתדירות גבו- הה יותר ותיקונן קשה יותר עקב התלות ההדדית בפעולותיהן. מרבית התיקונים מסתכמים בתפירת "טלאים". לעיתים קרובות אין אלו פותרים את הבעיה אלא עוקפים אותה או מטייחים אותה. במערכות מורב- בות יוצרים הטלאים בעיות חדשות אשר אף עליהן יידרשו טלאים בעתיד. בסופו של דבר, נפגמת אחידות התכנון של המערכת המקו- רית ומתעורר הצורך לבנותה מחדש עוד לפני שסיימה את אורך החיים שנצפה לה. גורם רביעי הוא הגידול במערכות המשול- בות, עליהן נשענים הארגונים. שילוב משמעותו מיחבור בין מערכות או תת- מערכות שונות כדי ליצור מערכות גדולות יותר. מאמצים כבירים לבנית מערכות משול- בות מלמטה למעלה הושקעו, אך רובם התבררו כבלתי מוצלחים. אם שילוב אבן מתרחש, אזי הוא נוצר מקישור בין מערכות עצמאיות, כשתפוקת האחת משמשת בקלט לשניה. שילוב הופך את המערכות ליותר מסובכות, עוברה המעלה את עלותן ודורשת תיאום פעולות מדויק בין יחידות המשתמ- שים השונות בארגון. שילוב של מערכות שאינן משולבות מראש מתבצע באמצעות מדיניות ופרוטוקולים המאפשרים קשרים ותלות הדדית בין המערכות. בעיות מטופלות תחילה במערכת או ביחידה הבודרת, לפני שנוצר ההכרח להתקשר למערכות אחרות או למשתמשים חיצוניים לצורך פתרון הב- עיה. מערכות משולבות הופכות את היחי- דות הארגוניות לתלויות יותר זו בזו בזמן אמיתי, כך שבעיות במערכת אחת עלולות להפריע למערכות אחרות ולו רק בהפרעה לתהליך האינטראקציה השוטף שלהן. הגורם האחרון התורם לגידול עלות המיח- שוב טמון בעובדה שמערכות קיימות רבות חייבות להיכתב מחדש בעשור הבא. מספר גדול של מערכות-ענק פותחו בשנות השי- שים והשבעים, כשמאחדים אותן מספר עקרונות משותפים: הן היו מערכות ענק שיועדו לבצע מטלות שגרתיות ארוכות כגון חשבונאות ורישום נתונים; הן שולבו בשג- רות עבודה חשובות כך שאין אפשרות לנטשן כך סתם; והן פותחו בטכנולוגיות חומרה ותוכנה מיושנות. מערכות רבות מסוג זה פועלות ער היום, לעתים קרובות באמצעות הטמעה במערכות-על מודרניות. אולם הן הופכות להיות יקרות מאור בתחז- יקתן, ובמקרים רבים בלתי"אמינות בפעולתן. נוסף; שיפורים איכותיים בתפעול (לדוגמה, הפחתת מספר הטעויות, גמישות בדיווח ובטיפול בנתונים, מיגוון רחב של גיתוחים); וגודול ביכולת ביצוע מטלות מוּבָנות א מורכבות (למשל, מערכת כירטוט לחברות תעופה). ההוצאה הכרוכה בכתיבת התכניות שלהן מחדש משמעותית ביותר. בוח האדם הכותב את התכניות מחדש חייב להינתק מהמער" כות הקיימות (החייבות במובן להמשיך בפעולתן), ולהזניח לחלוטין פיתוח מערכות חדשות או אף לתחזק מערכות קיימות. המתכנתים מחדש גם ישלבו טכנולוגיות הנדסת-תוכנה מודרניות על מנת להוזיל את עלויות התחזוקה בטווח הארוך. אולם אלו דורשות השקעות גדולות בתשתית הפיתוח. היתרונות הצפויים מיישום המיחשוב במט- לות מורכבות יותר ובעלות דרגת איזודאות גבוהה יותר, כגון תהליכי קבלת החלטות ניהוליות, קשים יותר לאימות. מרבית חט- ענות שמערכות התמיכה בהחלטות "חוסכות בסף" נחלשות בשבוחנים אותן מקרוב, עקב עלות המיחשוב הכללית 8 ו הפיתוח הגבוהות אינן בלולות בדרך כלל בטיעון המקורי במשוואת עולה מהר בבל שגדל העלות-כדאיות. וכאשר מדקדקים בבדיקה, מספר המערכות קיימת נטיה טבעית להציג את העלויות ו הנמדדות כגבוהות הרבה יותר מהיתרונות המיושמות, בכל שמח 0 הנמדדים, וזאת הסיבה מדוע המונח "עלות של הבשרון האגוש! ע1לו, | גבוהה מן הצפוי" הוא שגור, לעומת מונח כבל שעלויות התחזוקה של 7 "תועלת 0 הצפוי" ו השתמש בו. יש גם לקחת בחשבון שעלויות מערכות קיימות מסלימות, הלמידה המושקעות בבנית מערכות מוצל- בבל שמורכבות המיחשוב | 8 --- 7 בחישובי עלות המערכות האלה. נות, במערכות עולה, בבל שיותר מערכות שלא הצליחו, הט חלק מתהליך הלמידה! אוטומטיות עצמאוות ד היתרונות הכלכליים, להם טוענים במרבית נקשרות יחדוו למערכות המערכות, אינם מבוססים על כמות הכסף משולבות מורכבות וכן שנחסך, אלא על ההבדלים באופי המשימות המבוצעות בעזרת מיחשוב, הנראות כדאיות בבל שהצורך בקימום בעיני הארגון המשתמש. לעיתים קרובות מחדש של מערכות ישנות יתרונות אלו אינם מוחשיים, בעיקר אלו הופך קריטי וותר. הדנים ב"מידע משופר". בעיה זו מומחשת ע"י הנסיון שנצבר בטכנולוגית מידע אחרת, מכונת השכפול המשרדית. טכנולוגיה זו האיצה הן את הנפח והן את מהירות זרימת הנוירת. אולם מהו "היתרון" הטמון בהפצת תזכירים אישיים לחמישה מכותבים במקום תליתו של התזכיר במקום מרכזי, שם יוכלו לקוראו כולם? שיפורים בזרימת המידע בארגון ובערוצי התקשורת שלו קשים ביותר למדידה. לעתים תכופות אף אחד אינו יודע כיצד זרמה האינפורמציה קודם או מה היתה איכות התקשורת, והאם קיים הבדל כזה שניתן להעריכו כמותית. הגורמים היחידים המסוגלים לשנות את דינמיקת העלות הם עליה חדה בפריון אנשי המקצוע הטכניים הבונים ומתחזקים מערבות באלה (יישום של שיטות ו/או טכנולוגיות חדישות), או קיצוץ דרסטי בגידול בכמות היישומים. ובכך להביא להשוואת דרישת המשאבים עם ההיצע הקיים. נטען שהיתרונות הכלכליים של המיחשוב מוכחים בעובדה שארגונים רבים משתמשים בו. טיעון זה מניח שתי הנחות קריטיות: שהעלויות האמיתיות, הן לטווח הקצר והן לארוך, ידועות לארגון כשהוא מבצע את החלטותיו, וכן שקיים בארגון אומדן סביר ולא מוגזם ליתרונות. אם שתי הנחות אלו מוטעות, נקבל תמונה שונה לחלוטין. היתר- ות הנובעים מאימוץ מערכות מיחשוב חינם לאורדווקא כלכליים: כמה מהחלטות האימוץ אמנם מבוסטות על שיקולים כלכל- ם גרידא, אולם מרביתן מושפעות בדרגה זו *י אחרת ע"י גורמים ארגוניים ופוליטיים אחרים (לדוגמה, אסטרטגיות מנהלי מחלקות השואפים להיות משתמשי-מחשב כדי שיוב- לו לדרוש נתחי תקציב גדולים יותר, או פשוט רצונם להיות בעליהם של מחשבים). שאלת היתרונות משתמשים במיחשוב עקב יתרונותיו הנראים לעין. יתרונות אלו אינם קיימים בלל לבשע- צמם, והם מרוכזים באותם מקומות בהם הטכנולוגיה מסייעת לניהול שגרות או מט- לות עבודה ידועות ומקובלות. היתרונות שנחזו כמשמעותיים ביותר מבחינה כלכלית - הפחתת עלויות וצמצום בכוח אדם - לא הוכיחו עצמם כפי שהיה צפוי, או מקווח, וכיום במעט ואין מבטיחים אותם בהצעות התקנה של מערכות. היתרונות העיקריים של המיחשוב הינם שלן- שה: מהירות ודיוק משופרים עבור מספר מטלות, תוך מניעת הצורך בגיוס כוח אדט הבעיה האחרונה בבדיקת היתרונות במיח- שוב ארגוני טמונה בבחירה בין הישומים שהוערכו. מערכות מוצלחות מפגינות מה אפשר לעשות, ולאו דווקא מה שיתרחש במרבית המקרים. חיזוי פוטנציאל המיחשוב הכללי על סמך הנסיון הטוב של מספר קטן של ארגונים יעילים במיוחד אינו נכון. ישו- מים מתוחכמים והמצאות מתקדמות מחלח- לים באיטיות בקרב אוכלוסית הארגון. לאר- גון נתון יש בדרך-כלל פיתוח מוצלח משמעותי אחד או שניים, כל היתר הם ישו- מים שגרתיים או דוגמאות כושלות של נסי- ונות אמביציוניים יותר. יתרונותיהם של פיתוחים כאלה מנותחים לעיתים תכופות במונחים של פוטנציאל מופגן במספר קטן של מקרים, ולא על רמת ביצועיהם הסבירה בפריסתם הרחבה בארגון. סיכום הידוע על אודות יתרונות המיחשוב בארגונים מביא שבעה מימצאים: > ו. קשה להצביע בדיקנות על יתרונות, ולאפיינם, מבחינה כלכלית, למרות העוב- דה הידועה שהחישוב מאומץ ע"י מרבית הארגונים וההשערה הינה שהארגונים מאמינים שקיימים יתרונות בנושא. * 2. יתרונות כלבליים ישירים, כגון צמצום כוח האדם וחסכון בעלויות, לא הוכח במרבית הישומים בתחום מינהל עיבוד הנתונים. > 5. יתרונות כלכליים עקיפים, כגון שיפור יכולת, מניעת הוצאות כספיות וכדומה - נראה כי אכן מושגים כתוצאה ממיחשוב מינהל עיבוד הנתונים. * 4. מרבית היתרונות הכלכליים הניתנים לכימות נובעים בעצם מישומים שגרתיים (לדוגמה, חשבונאות, רישום נתונים). * 5. יתרונות כלכליים מפיתוחים מתקדמים, כגון מערכות תומכות החלטה ומערכות תכנון, קשים יותר לזיהוי, במיוחד בהקשר העלות, למרות שמחקרים אחרונים מר- אים שהם אכן קורים במספר נסיבות. * 6. טיעונים בדבר יתרון כלכלי נשמעים בדרך-כלל כשיש צורך להצדיק הצעה לפיתוח מיחשובי. אולם גורמים ארגוניים ופוליטיים אחרים מהווים משקל רב, בסו- פו של דבר, בהחלטה למחשב. * 7. למרות פוטנציאל יתרונות המיחשום, כפי שניתן לראותו בארגונים בהם יש שימושים מתקדמים, למרבית הארגונים יקח זמן רב עד אשר יגיעו לנקודה בה יהנו מיתרונות אלה, במידה והם אכן משלבים מיחשוב בפעולותיהם. מימצאים אלו אינם מורים על כך שמיחשוב אינו טומן בחובו יתרונות. הם מציינים שקיי- מים סוגים אחרים של יתרונות המשחקים תפקיד בהחלטות הארגוניות בדבר מיחשוב, ואילו התקוות לצבירת יתרונות כלכליים ממערכות מיחשוב אינן מתממשות תמיד בהתאם למתוכנן. עלויות המיחשוב וביזור סקירה. זו של עלויות מיחשוב ויתרונות כלכליים מספקת נקודת מוצא נוחה ממנה ניתן לנתח את השפעת הביזור. הנסיון בארג- ונים גדולים משך 20 השנים האחרונות מראה שביזור גורר שינויים ארגוניים המתבררים, בדרך כלל, כיקרים משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא התרחבות פעילות המיחשוב ככל שהמשתמשים צוברים שליטה על משאבי המיחשוב. אם פעילויות המיח- שוב הן אמצעי לשיפור הנצילות והיעילות בלבד, אין כאן כל בעיה. אולם המיחשוב מושך משתמשים מסיבות אחרות ולאו דוו- קא למטרות הרצויות הנ"ל. קיימת משיכה לטכנולוגיה חדישה ומלהיבה. אמון במחשב והנאה ממנו מהווים מניע חזק לאימוץ, ולעי- תים אף מוותרים על הצורך להוכיח יתרונות וכדאיות בהחלטת אימוץ המיחשוב. תופעה זו אינה חדשה. קידמה טכנולוגית בשטחים אחרים, כגון: מכוניות, | ציוד צילום, אלקטרוניקה ביתית, מכשירי חשמל וטכנולו- גיה רפואית הביאו לעליה גדולה בצריכה שלהם. , נראה שהדבר מתרחש במערכות מחשבים חדשות וקטנות. כשמחלקת משתמשים רוב- שת מערכת לא יקרה על מנת למלא צורך מחלקתי פשוט, עולה מספרם של הביקושים למחשב, ההשקעות במערכות עולות כשעו- לה זמינותו של ציוד מפתה יותר. סך ההשק- עה במערכת חורג בדרך-כלל הרבה מעבר למתוכנן או לצפוי. מקרה שנחקר ע"י כותב מאמר זה מתאר מצב כזה. מנהלי יחידת הכספים באוניברסי- טה גילו אי-שביעות רצון מהשירות הניתן להם ע"י מרכז המחשבים בקמפוס ורכשו מיניד-מחשב חזק למדי אשר עליו ביצעו את מטלות המיחשוב שלהם. הם גייסו 10 אנשים לאיוש המכונה. תוך 3 שנים היו להם שני מיני-מחשבים והם נמצאו בתהליך רכישתו של השלישי וצוות התפעול מנה 40 איש. גם מרכז החישוב אותו זנחו התעצם מאז. למשתמשים אלו היו כוונות טובות ביותר כשרכשו את המערכת שלהם, אולם הם לא ידעו את מה שלמד ענף המיחשוב על בשרו משך השנים: מיחשוב הינו עסק יקר ביותר. על מנת להשיג את מטרותיהם, הם המשיכו והגדילו את היקף השקעתם. והשקעתם היתה השקעת האוניברסיטה. במקרים מוע- טים ביותר עלות המיחשוב, מרוכזת או מבו- זרת, קטנה עם הזמן. בשהבקרה על רכישות מחשבים והחלטות על פיתוח מערכות מואצלות למשתמשים, עלולות להתבצע השקעות לא נבונות, לעי- תים ללא ידיעת ההנהלה הראשית. מצב דוג- מת זה קרה לאחרונה בחברה ליצור מדפסות למחשב. החברה שקלה השקעת 300,000 5 בציוד חדש עבור מרכז עיבוד הנתונים. הועלתה הצעה שעדיף להשקיע את הכסף ברכישת מיקרוהמחשבים למשתמשים. סקר שבוצע גילה שמחלקות המשתמשים כבר הוציאו למעלה ממיליון דולר על מיניד מחשבים ומיקרוהמחשבים בתריסר החודשים שחלפו, ללא ידיעת מחלקת עיבוד הנתונים. אם היה הארגון נוקט בשיטות בקרה קפדניות מרכזיות בנושאי רכש, ניתן היה לחסוך ואף לבטל חלק מהחלטות קניה אלו. הדבר היה גורר אמנם עלויות תכנון בפיתוח פרוטוקו- לים ומגדיל את עלויות ההנהלה בניטור והע- רכת החלטותיהן של יחידות המשנה. פרט לשאלת ההגיון המנחה הרחבת השי- מוש בחישוב, קיים סיכוי שבמשך הזמן תהפוכנה המערכות הקטנות המבוזרות ללווינים של המערכות המרכזיות. הדבר יתרחש במקרים בהם משתמשים, אשר בבעלותם מערכות מיני מחשבים או מיקרו מחשבים, יחפצו לחלוק את הנתונים או ליסר עורקי תקשורת אלקטרונית עם המשאבים המרכזיים או עם משתמשים אחרים. בסידור כזה תהפוכנה המערכות החדשות ל"מסו- פים" המחוברים למחשבי העל. כשיתחילו המשתמשים להציג דרישות משמעותיות לנתונים, ליכולת טעינה של קבצים ולמיסוד דואר אלקטרוני ומאפיינים אחרים של המש- רד הממוכן, יהא צורך להעלות את רמתו של המשאב המרכזי על מנת שיוכל לעמוד בדרי- שות. מכאן, במקום ביזור באמצעות שימוש במיני מחשבים ומיקרו מחשבים, אשר יסמן את תהליך גוויעתו של עידן מחשבי הענק, יאותת הדבר את תחילתו של עידן בו תגד- לנה הפעילויות, המרכזיות והמבוזרות, של הארגון בצורה דרמטית. כל מיקרו מחשב או מיני מחשב חדש המותקן במחלקת המש- תמש יכול להיחשב כמרכז עיבוד נתונים פוטנציאלי או כמסוף נוסף למחשב העל; במקרים מספר יתממשו שניהם. הסיבה השניה לכך היא שביזור המיחשוב יגדיל את עלויות המיחשוב הנובעות מהפר- עות בפעולות הארגוניות הנילוות בד"כ לבי; זור. ביזור דורש שינוי, אשר חייב להתבצע בצורה קוהרנטית על פני הארגון. לעתים קרובות מדי ביזור מתרחש כברירת מחדל הנובעת מהעובדה שמחלקת עיבוד נתונים חלשה והנתונה בלחצים, מאפשרת למשתמ- שים לרכוש להם מערכות משלהם, או שהמשתמשים רוכשים מערכות לעצמם מבלי "לשאול רשות". במקרים כאלו אין תכ- ניות מקיפות. יישומן של מערכות חדשות לחלוטין בפעולות מבוזרות אלו, יגדיל את מספר היישומים בהם חייב הארגון לתמוך. חשובה ובעייתית יותר היא האפשרות שמשתמשים מבוזרים יפתחו מערכות אשר מנוגדות למטלות העכשוויות של הארגון ולאינטראקציה בין מחלקותיו. מערכות שתיפעולן ידרוש כיוונון קבוע על מנת להבי- אן להרמוניה. אם תיוותרנה המערכות מס" פיק זמן, יתכן וייפתרו הדברים מאליהם באמצעות תהליכי קומוניקציה טבעיים. אולם דבר זה עלול לקחת זמן ולגבות מס כבד בתיסכול ובמשאבים. אולם, הדילמה של הארגון היא שהן כתוצ" אה מבקרה קפדנית והן מחוסר בקרה כלל, נובעות עלויות גבוהות. תכנית ביזור ברורה ומתוכננת היטב תתגלה כיקרה עקב הפרטים הטכניים הרבים הכרוכים בה והאינטרסים של הגורמים השונים המעורבים, ההופכים את המטלה למסובכת, ויוצרים עלויות כב- דות משקל ביישומן אף של תכניות מאורגנות היטב. בקרה טובה דורשת מחויבות לאתר את כל האופציות, להעריך את ההתפשרויות ולבצע את ההשקעה הכבדה בתכנון הנחוץ לביצועו של השינוי הדרוש. חייב להיות תמ- ריץ למנהלים הבכירים, לאנשי עיבוד הנת- ונים ולמשתמשים ליצור תכנית כזו. לעתים תכופות התמריצים אינם קיימים, או איום ניתנים במידה שווה לכל הגורמים, כך שההתפתחות ההדרגתית כלפי ביזור מסת- ברת כדרך הקלה יותר והנוחה יותר. לדא- בוננו, גישה זו הינה לעתים קרובות יקרה יותר בסופו של דבר, היות וחייבים להתבצע שינויים חוזרים ונשנים של שילובן מחדש של תת-מערכות, כך שתתאמנה לתכנית ההנה- לה הראשית ותשמורנה על קוהרנטיות ואחידות בחישוב. האם ההשקעה בביזור הנדרשת מהארגון מוצדקת? התשובה מו- תנית ביתרונות הנגזרים מהביזור לארגון. יתרונות הביזור: רצוי ומצוי דנו כבר ביתרונות אותם ניתן לקוות לקבל מביזור של מערכות עצמאיות (כלומר, פעילויות מחשבים קטנות ועצמאיות במחל- קות המשתמשים): נגישות קלה יותר לטכנולוגיה, גידול במעורבות המשתמש בת- כנון ובשינוי המערכת, גידול בתיחכום הנובע מהשימוש בטכנולוגיה וההזדמנות הניתנת למשתמשים להחליט עבור עצמם כיצד ישר- תם המיחשוב בדרך הטובה ביותר. אולם יתרונות אלו יהיו למשתמשים (ובדרך זו לארגון בולו) רק אם השימושים עצמם בלכליין,. המשתמשים חייבים להבחין בין טפל לעיקר. מעורבות המשתמש בתכנון תניב מערכות בעלות נצילות גבוהה יותר אך ורק אם המשתמשים יודעים די על מיחשוב כך שיתכננו בדרך הפוריה ביותר ויימנעו מיישומים נוצצים אך יקרים ולא כדאיים. אין הדבר מובטח שהמשתמשים אכן ירכשו ידע זה. מחסור בכוח אדם באיכות גבוהה בעיבוד נתונים קיים זה מכבר, וכתוצאה מכך גיוסם של צוותי מומחים למחלקות המשתמ- שים יקר למדי. הדרכה הניתנת ע"י היצרן יבולה להיות ברת ערך מבחינה טכנית אולם אין היא מלמדת להבחין, להעריך ולשפוט בצורה נבונה יותר את ערכן של מערכות המידע הנדרשות. שיקולים נוספים עולים בביזור מרושת, בני- גוד למערכות עצמאיות. יש יתרונות הצפו- | יים מצירוף אסטרטגיות ביזור עם טכנולוגיות 20 רישות ותקשורת. שיתוף בציוד מיחשוב ע"י משתמשים שונים, יצמצם את הנזק שבאובדן היכולת הגדולה. הזמינה ממערך מרוכז. המשתמשים יהיו מסוגלים להתקשר למסדי נתונים. גדולים, מרכזיים, תוך כדי הקטנת יתירות הנתונים ושילוב עבודתם עם זו של אחרים בארגון. הם יהיו גם מסוגלים להשתמש במכונות שלהם וכן באלו של אחרים או לרשת משאד בים ונתונים בצורה אינטראקטיבית ויעילה יותר. רישות תובע תלות הדדית בציוד, וימנע את נטיתן של היחידות המבוזרות לאמץ ציוד בלתי תואם לזה של האחרות. לבסוף, הרישות ישפר את היחסים בין היח , דות, יקל על הבקרה הארגונית ועל ניהול המיחשוב ויקל על הבעיתיות הנובעת מרצון ההנהלה הראשית לשמר בקרה על היחידות העצמאיות המבוזרות. יתרונות אלו ישימים תיאורתית, אולם הסתברותם להתממש נמוכה אף מאלו של הביזור העצמאי הבודר. הם תלויים ביכולת טכנולוגית בלתי מוכחת ובהתנהגויות ארגו" ניות בלתי שגרתיות. היכולת לחלק את משא- בי המיחשוב בין מכונות מרושתות מוגבלת לעת עתה. הרשתות הנסיוניות העיקריות (לדוגמה, | [5א%ת0 ו0[7א05) אנן מאפשרות קישור מעשי בין משאבי המכונות אלא רק מאפשרות למשתמש בהן ליצור קשר עם המחשב בו הוא מעונין לעבוד, וליצור קשר עם משתמש אחר. כוח החישוב אינו מתחלק בין מכונות אלא בין משתמשים וארגונים, המשתמשים במערכת תשלומים, המסובסדת בצורה ניכרת, והמעוותת את תמונת העלות הן למשתמשים והן ל"מאר- חים". קיימות מגבלות רציניות יותר הנלוות להופע- תן של טכנולוגיות רישות, בפרט ברשתות המקומיות המתוכננות, לאפשר תקשורת מכונה - מכונה בקצבי תעבורת נתונים גבו- הים. מטרת תכנון רשתות כאלו הינה להע- מיק את התקשורת בין המשתמשים ולאפשר להם לצרוך משאבים שונים הזמינים ברשת. רשתות כאלו מסוגלות, באופן תיאורטי, לספק אמצעי לחישוב מרוכז ומבוזר בו זמנית. פונקציות משותפות (למשל, מעבדים גדולים, מסדי נתונים, מכונות מיוחדות או התקנים היקפיים) ניתן לספק מאתר בודד כך שהן תהיינה זמינות בכל הרשת. משתמשים מקומיים, אשר להם מעבד או אמצעי אחסון משלהם, יוכלו גם הם להשתמש במשאבים המשותפים ברשת. הבעיות העיקריות נוב- עות מחוסר תקינה בפרוטוקולי התקשורת, מבני הקבצים, בסיסי הנתונים ומערכות ההפעלה. יתר על כן, היעד הבטיסי של הרו- שות, קשירה יחדיו של רכיבים שונים (וַאוּ לכך משתמשים) בסביבה חישובית, ייראה קשה למימוש ככל שיהחו יצרני הציוד הש- ונים את החלטתם בדבר אימוץ סטנדרטים בינלאומיים. בעיות אלו תיפתרנה. בבוא הזמן, אולם עד אז לא תהיינה הרשתות זמינות באותה דרך בה זמינים מחשבי העל והמסופים. מעבר לבעיות טכניות אלו קיימים שיקולים ניהוליים שעדיין לא נפתרו, כגון מי יבקר את הרשת ומי יאפשר התקשרויות עמה. רישות הינו עדיין נסיוני והארגונים המאמצים רישות חייבים לקחת על עצמם את הסיכונים הנובעים מניסוי ראשוני זח. בעיות שיתוף הנתונים המתעוררות בביזור קיימות גם בסביבה מרושתת. מידע מספק לבעליו כוח שהוא יחסי לצורך של אחרים בו. ומעט יחידות ארגוניות או רבדים ניהוליים גבוהים יותר מרגישים נוח בחשיפת עצמם לנגישות קלה ומהירה של יחידות אחרות אל נתוניהם. עיבוד נתונים מרכזי מאלץ את היחידות לוותר ולמרכז את המידע שבידיהן. אולם ברגע בו המשתמשים הינם הבעלים של מערכותיהם, לא קיימת יותר סמכות מרכזית המכתיבה את השיתופיות בנתונים באמצ- עות סנקציות ישירות על השימוש במיחשוב. נוהלים פורמליים המיועדים לבקר את הנגי- שות למידע הינם מנגנוני אכיפה חלשים, משום שקיימות דרכים רבות בעזרתן יכול משתמש שבידיו מאגר מידע, להקשות לאח- רים את הגישה אליו ובכך למנוע, למעשה, נגישות. משתמשים אשר ברשותם יכולת חישובית, יתקשו להשלים עם אכיפה ארג- ונית כללית, וביזור מרושת לא ישנה מצב זה. אינטראקציה גוברת והולכת בין משתמשים לא תוקל ע"י השימוש במערכות מרושתות. מסוכן להקיש יותר מדי מרשתות נסיוניות כמו ₪1א482 ו₪17א65, משום שהן מצו- יות בקרב משתמשים מתוחכמים מבחינה טכנית (אקדמיה, מחקר ופיתוח) אשר להם הקישורים להתקשר עם אחרים באמצעות רשתותיהן המסובסדות בצורה ניכרת. עבור מרבית הארגונים השתלבות ברשת מחשבים הינה פרוייקט לטווח ארוך, אשר יגרור עמו הוצאות משמעותיות הכרוכות בלמידה ובתרגול של העובדים הבלתי מיומנים. תאימות הציוד לא תובטח ע"י רישות אלא אם כן תוקם בקרה מרכזית של הרכש. מער- כים מרושתים חשופים לאותם לחצים היוצ- רים אי תאימות במישורים ארגוניים אחרים. במקרים קיצוניים מרכזי חישוב ארגוניים מאמצים את האסטרטגיה של "אי התאימות האפשרית" בציוד מיחשוב ומערכות הפעלה, דבר שיקשה על מרכזים אחרים להשתלט על המיחשוב בארגון, אם ההחלטה על ביזור המיחשוב תבוטל בארגונם. רשתות מבוזרות לא יקלו בהכרח על הבקרה הניהולית, משום שתשע עשיריות מיכולת הבקרה המיחשו- בית היא השליטה בטכנולוגיה. יחידות מבוזר רות תשאפנה לבנות את יכולתן כך שתענה לצרכיהן, יתכן תוך כדי החלשת הקשרים עם הרשת והפחתת אופציות הבקרה הניהולית. ללא הגבלות רציניות מצד ההנהלה הראשית ברמת היחידה ובקרה אמיתית בצומת מרכזי מטוים, הנמצא תחת השגחת ההנהלה, יוכל רק תהליך תקציבי ומדיניות מלמעלה למטה לאכוף את ציפיות ההנהלה בדבר התנהגות המשתמשים. | שר אחה יורט כמה מזיקה יבולה להיות הפסקח הצוחל לעבורה התקינה של המחוב. כל נפילת תח אר הפרטה קטונה אחרת - ההטבורה משתבנטת. אתה צריר ברחיפות מטרבת לייצוב ולגיבוי מתח. אומניטק מייצגח בלערית את מערכות וסדס= \ף ה-א סד המטולוח טשכבר פוטלות ביטילות בצמור למחטבים רבים. לרשותנר מערכות לייצוב מתח ולגיבוי חח 5 ס ( המתאימות למיקרו מחטבים ועד למחטבים גדולים כ-06, אט ר-6סס. אוחניטק. נציגה בלטדיח טל ₪0 ₪61 \פ ר-7לא סד - גבעת-שמואל 51905 טלי 03-340962.343702 מה אה דורעו ממערכת גרפית. זתפואפן + | ו רזולוצית מסך גבוהה: עד 1024 * 1280 וקצב רענון מסך עד 2 60 00 וחם דאוו- אסא. אפשרות של ץצ וחם עס עם .ד ש. | עצמאי. 90- א5! המערכת החדעשה של מזמפואפו ‏ 4 המתאינה את עצמה לצרכיך. ₪ אפשרות להצגת עד 16 מיליון צבעים בו-זמנית על המסך. ₪ לבחירתך יותר מ-10 קונפיגורציות שונות. גמישות מירבית: ניתן להרחיב ביצועי המערכת בהדרגה בהתאם ו ₪ מהירות העברת נתונים: עד ל- 208 בשניה. 2 מהירות עבודה בזמן אמיתי: 560 600 לוקטור ו-8666 37.5 לפיקסל. 0 ב ופרוססור דיאגנוסטי ואפשרות לפרוססור 0/ו נוסף ה ם מקומיים. ₪ תקשורת לציוד היקפי מגוון: ד ד סה הסמ שא ,אסודפצסנ וכו'. ₪ מתחברת למחשב בשיטה טורית ( 958/41 או מקבילית (:₪ | 1ג4ח4ס). ₪ מתאימה ליישומים כגון תיב''מ, בקרה, מיפוי, סימולציה, עיבוד תמונות וכוי. פופ לי 03-340962,343702 גבעת שמואל 51905 הייח מסברתת 60ז6: מדבסת ז6 : חן לומכה. שפוך בשקט. עליו קפה... והוא = בצבעים לא יפסיק לעבוד. ובעויטת- זפ אאו 00 ₪ אל ₪ לוחות מספרתיים (2685!דו86!כ) ב-10 גדלים שונים. ₪ גודל אפקטיבי: "6 > "6 ועד - "60 < "42. ₪ רזולוציה גבוהה: "0.001 או "0.005. ₪ דרגת דיוק: "0.010. ₪ להשיג ב-3 . ווריאציות: אטום, שקוף למחצה ועם הארה 5 פנימית. ₪ ניתן לשרטוט ע''י עפרון (1.05/ד5) או סמן (0ח008₪50) עם עד 16 לחצנים לכל אחד. ₪ ניתן להפעיל גם מבעד לפלטת שולחן העבודה, עד לעובי "1. ₪ אפשרות ל-40. ₪ 4 6% 9 2/2 צלילים לבקרה. ₪ אפשרות חיבור טורי או כ ל מקבילי למחשב. ₪ אפשרות ל-5 2 )55.4 קונפיגורציות חיבור למחשב. ₪ תוספת = | 4חהק ססואסח זא מיוחדת .לבעלי -₪6 - 8!: אפשר להשיג סםסו- 6.8. ₪ חבילות תוכנה גרפית 1 - 647 ו007ז5א5 - 008 במחירים אטרקטיביים. ₪ עד 125 גוונים שונים. . גבעת- שמואל 51905 טלי 03-340962,343702 , | * [ ד( כו 2 סי ןי ל חש = ושי 0 בד "7 נן 1:9 0ג5ד-טט54אצ1:72 3ק1 2 /א|30א554229 ד6%0%05אץ72: סעטןב זנ תה א5364,0ד5טט60אצץ??. 1-5 אצי א 1,520 הנ 2אזכמ0כ565דלטל56א+ ,1-61 5005120 4טתבך ,אכ פאז 7 אצץ??12. 5 : 7 1 | 8-> י6בם4ו"קז*07'+)(/,:,6--1:.2.אבגטוַהרזותהטוקךךל; ולי +)(//:>--ל47.אבגטדהרזור ככ שו =-<47.אבגכדהוזותטו? . ריי+)(/,:62=-<47.אבגטדהדז וחטו שס/, />--₪72.אבגטדהורדוהטי; '+5-<87.אבגסדהוזן[חטו טצ09אצ:7]נ|: 1 ק, 2 1 כ | - 7 (1*.%2א5436690ד%53005צ??]נ|: | / 0401 ו 5 0א3494:0ז5טטש6א%צ/17נ[5 >(לרםט"ש!":5*הצ' 1 8 7 פבך5מט-5אצ3|3]72 2%לרם*ש!"44*558'ד+)(/,:;>- ו ,9 .1 [2 +(ערם*ש!"%2*27'+%(/,56;1-<7ש.א1 ו 2 אןת77 כ 926ר5*ש !"קאב 'ד) (5>2:,7-<87.% [וב 15 > ופכטטש6אצ72]ב|[5 )(לרפ"ש!"ה3*הפי'+)(/,:;>>-<לב. 1% בפדכטשאבאצ?7-8|1 %(5רם*ש!"א6%*4'+)(/,:62>--<47 11 א536450ז5ט/64א+;5|[]/7 7%לרפ*ש!"4*5%בי+)(/,:;6>ב-<י בב 1% 520037ב57זכטט5אץ?7]כ|? %נ9רב*ש!"א6%*2'+)(/,6;1>ב-< הכפהטה,כאם-ק 725 050055 צ1]72| כ 7%לרכ*.!"א,*א1'+)(/,:;>-- בהרבדכשף,1%2- טעב אץ<5|1]7 6נלרב*צ!"32*238'+)(/,:;>- בברנזטעף,2צצ אה 0% 682ה5ז:0/-5)א צ5[1/72 77%רש"ש!"א14*5'ד)(/,:;>4 אפבןב+נב,ן,נ% 8 61:2906ה0211א|450439נ30 דכטצטס)א צ?5]1]17 76לרבם*ש!"צ4%*5'+)(/,:: ל מ ביכ ך 57 :101 37>2א595450דכטל5אצ5[1/]72 %לרב*.!"4צ*%א'+)(/,.: בל*:מךנ+נטף,12-קרטעת.590632ז2119061א:0839ק5804ז5טצא5אצ2?]נ| * +נלרם9ש!"א3*%ב'+)(/, [כל*במןב+נלעף,פצצ-קרפת.ת211311-19065>|א3אכ042ה:ז5שש6אצץ;7/נ| >(לרם"ש!"::*אאי+)(/ שדכל*טהךב+פעף,ב%צ-קרשץ./50962ז]201821א"5א530420 דךכט4א5אצץ;7נ +/לרם*ש!"ה4(*3ב'+)ן - 6 יטךבל*במ,נזטעךף,2ץצ-קרשת.ג:61:8200ת 20א1תכ0%ק4:ק5זכט/א95;א צץ272נ|6 %זלרב*ש!"א5*א04'+) שיוצךב7*בהןנדטצעף,2צ4-ק7%07.ג00)0כ21:5ה201א531א0ק44הבדכשצטבאצ;5[1]7 7%לרב"צ!"א:*%ש': הטדשן:7*ברןנדפנפ,1+2-קרטה.ג:411801:2006א|א5א0ק3בה3זדכטצ.6; צ?5[1\7 %?לרם*ש!"0%*38' למכישךכל*המן1ב+ס2ן ,בצצ-קרשה.21184[5:00652א3/1א4,420הבדכטצ.סאצ3|[]77 497%ם*ש!"א:*4צ זיתטיצטןב7*בפןב+בנה,בץצ-קרטת.ג2018981;55065א|הכא0ק44ה5ז5ט/6%אצ??][|3 +7פרב*ש!"4:*) 8 שן 3 !"אא ודוק א|39א0ק3864ז5נצ54אצק5|1)7 +22רפרשו"3: קז טצא5אצ??]ב|3. 04924 שו" 0 00%או2?/|ב|8 97%רם*ש!' '---שא5אצ;?]נ|5.+492םיש! -)64אז8[[]/2 )לרם*ו ששזכטט6או;8|[,7 91%רםי זז טצ6אצ8|1]72 )רג --556000ז5טצא6אצ5|1]?2 96 ?6%א5ז5טצ64א צ72]גנ|8 3% > --5864700ז05צא6אצ8|[]72 )' רה 72% 3|1-. ההקר רזפתלטישךב7*במןנ+כעף,ב%צ4-קרש. 7 דהוז'י 78?<5אבג4זהרזפהטישן. ? פסגססזס אס חרפטות כל הטוגים לבל סוגי המחנבים: החל ממרפסות מטריצה ורפסו להרפסת כחבי איכווז 30-40060 וד למרפטות מהירות ל 2000 צורו ברקה. המרפסות מתאיווח לכל מחובי המיטרה, מיני \ הזוהז \\\ גיחר לחברם לחחעובי,. 6/5 0 ,וסוט חר 8 , 8 צוח(, זז הז 0 , כ)\, סוס חחירים חפחיטים והונחות חיהחרח ל-.א.. ₪ 0 3 6 9 2 חח האינטראקציה בין השיקולים הפוליטיים והכלכליים חשיבות השיקולים הפוליטיים מול השיקולים הכלכליים בויכוח הריכוז תלויה במצב בו נמצא הארגון. כשצפויה תהפוכה ארגונית משמעותית, יאפילו השיקולים הפוליטיים על הכלכליים לחלוטין. הדבר יכול להתרחש כשמחלקות מתחרות בינן לבין עצמן על הרחבת משאבים, כשההנהלה הראשית מבקשת למסד מחדש אמצעי בקרה או בשמיושמת אסטרטגיה ניהולית חדשה (לדוגמה, כשעוברים משליטה ובקרה מרכ- זית לשליטה ובקרה חטיבתית). במקרים אח- רים יכולים השיקולים הכלכליים להאפיל על הפוליטיים ואף להכתיב שינויים, במטרה לנצל יתרונות הגלומים בהזדמנויות חדשות. כפי שראינו, העלויות הגבוהות של עיבוד ממוחשב הניעו את הקמתן של יחידות עיבוד מרכזיות, אולם העלויות ההולכות וקטנות של מעבדים ממוחשבים מאפשרות לאחרונה להחזיר סוג זה של פעילות לרמה מחלקתית. גורמים כלכליים אחרים, כמו העלויות ההול- כות וגדלות של פיתוח תוכנה ותחזוקתה, עלויות הרישות ובעית הביקוש וההיצע בשוק העבודה בתחום עיבוד נתונים הוכיחו שלהם השפעות שוות בחשיבותן על הדיון. אולם, לא הגורמים הכלכליים ולא הגורמים הפוליטיים | יכולים | להיחשב בלעדית כדומיננטיים. אדרבה, העובדה שארגונים רבים בחרו ונותרו במערכים המוכחים כפחו- תים מבחינה כלכלית מביאה למחשבה שדוו- קא הגורמים הפוליטיים הם הדומיננטיים. מימצא זה מחייב איפיון נוסף. השאלה מהו גורם כלכלי עשויה לקבל פירוש רחב יותר מאשר עלויות ותועלות: אסטרטגיה ארגונית יקרה יכולה להיות מאומצת מתוך התקוה שתביא יתרונות בטווח הרחוק. אף על פי כן, מדיניות הארגון ומשאביו נותרים כגורם הבסיסי בויכוח הריכוז. נושאים כלכליים מהווים לעתים תכופות כלי נשק בדיונים הנסובים סביב מדיניות המשרתת יעדים פוליטיים. אין משמעות הדבר שהנושאים הכלכליים אינם חשובים, להיפך, משמעות | הדבר שיש לשקול במובן הרחב ביותר את המסתתר מאחורי כלכליות הפעולות המבוצעות. נציין להלן את האופציות הבסיסיות העומדות לפני ההנהלה בהנהגת מדיניות ריכוז/ביזור. אופציות ההנהלה במדיניות ריכוזית מול ביזורית שאלה היסודית, כשמביטים מקרוב 1 על נושא מיחשוב מרוכז או מבוזר, היא שאלת הבקרה על הרכש, השימוש והניהול. מחקרים מסורתיים דוגלים בהשקפה שהריכוז עולה בדרך כלל פחות לארגון. כפי שמוכיחה הדינמיקה הכלכלית שתוארה למעלה, נראה שהדבר נכון, על אף ירידת עלויות הכניסה למיחשוב. אולם בדיון מעורבים גם גורמים הרבה מעבר לכלכליים, ומורכבותם לא פחות קטנה. האתגר העומד בפני המנהלים הינו מציאת מערך מיחשוב התואם את צרכי המשתמשים, תוך כדי מתן אפשרות לרכישת נסיון בטכנולוגיה ללא צורך בכתיבת המחאה פתוחה ויצירת בעיות בקרה להנהלת הארגון. נסכם את האופציות העיקריות העומדות בפני הנהלה הדנה באת- גר זה ונציע אסטרטגיה למציאת האופציה המתאימה בתנאי ארגון נתונים. אופציה ללא אופציה בידי המנהלים לא נתונה האופציה לתת לנושא להיפתר מאליו בדרך נוחה ומתאימה. קיימות שתי סיבות מדוע אופציה זו אינה קיימת. האחת היא נוכחותם הקבועה של גורמים ארגוניים הגורמים להחיות את הוי- כוח, ללא תלות באסטרטגיה שנבחרה. השאה לה אינה האם חייבים לטפל בנושא אלא מתי ובאיזו תדירות. השניה היא היעלמותה של השליטה והבקרה הניהולית האוטומטית ככל שמתרחב המיחשוב, הנובעת מהמשמעות הפוחתת והולכת של החלטות רכש בנושא מחשבים. אלא אם כן המנהלים מעונינים בהנחיות מגבוה בקשר לרכש ולשימוש בציוד, וזה עצמו דבר הגורם לקשיים (למשל, האם מחשב כיס הניתן לתכנות הינו מחשב?), משתמשים המעונינים במחשבים קטנים ימצאו בודאי דרכים לרכשם. גם כשתקפות בארגון הנחיות מגבוה ישנן דרכים לעקפן, לא לציית להן או פשוט להתעלם מהן. ההנהלה תעמוד אז בפני בעיות החלטה קשות יותר מאשר בעבר. רציפות הרוכוז טבלה ו מציגה את האופציות העיקריות העומדות בפני מנהלים בבואם להחליט בסו- גית המיחשוב משלושה אספקטים: שליטה ובקרה, מיקום ותיפקוד. כל אחד מהם מוצג כרצף בין ריכוז קיצוני לבין ביזור קיצוני. מערך הביניים שצוין אינו מתייחס לכל הנקו- דות הנמצאות בין שני המצבים הקיצוניים אולם הוא מייצג פשרה. שים לב שאף ביזור קיצוני אינו מוציא מכלל חשבון כמה בקרות כלל ארגוניות. עדיין קיים הצורך במערכים ריכוזיים אשר יטפלו במטלות כלל-ארגוניות, כגון ניהול ממוחשב של כוח האדם. גורם המפתח בביזור קיצוני טמון בעובדה שמחל" קות המשתמשים חופשיות לרכוש את אמצר עי החישוב שלהן ולתפעל עצמאית את הציוד שברשותן. למערך הביניים מספר אספקטים של בקרה, מיקום ותיפקוד השמו- רים למרכז, בעוד שאספקטים אחרים מואצ- לים ליחידות המשתמשים. המבדיל העיקרי בין מערך ריכוזי למערך ביזורי במקרה זה הינו השוני בין צרכי ההנהלה הראשית מחד לבין צרכי מחלקות המשתמשים מאידך. כפי שכבר ראינו, לכל חלופה יתרונות וחסר- ונות. ריכוז קיצוני משמר את פעילות המיח- שוב, גידולה והבקרה עליה בשליטת המרכז. המרכז מספק יתרון לגודל והצדקה משמעו- תית בתקורות הרכש של אמצעים יקרים אך יחודיים. הוא מאפשר להנהלה לבקר את דבקותן של המחלקות בתקני העבודה שהוכתבו ע"י ההנהלה הראשית בנושאי תכנון ואיכות ומהווה פונקצית מעקב על פעילויות המיחשוב. מצד שני, ריכוז קיצוני עלול לגרום ליצירת ביורוקרטיה עניפה אשר לא תהלום את צרכי המשתמשים ויהא קשה להיעזר בה. במספר מקרים הופכות פעולות מרכזיות לְעָצלות ואינן מנצלות את ההזדמנויות ‏ החדשות הנחשפות | ע" הטכנולוגיה. | יתר-על-כן, | ספקי שירותי המיחשוב המרכזי הם הנושאים בהוצאות המיחשוב. וכאשר הוצאות המיחשוב מסוו- גות כהוצאות תקורה בעיני ההנהלה, קשה להנהלה להעריך אם המיחשוב אכן תורם לארגון, ואם כדאית אחזקת פונקציה יקרה זו. אם שירותי המיחשוב מתוקצבים על חש- בון המשתמשים, ירגישו האחרונים, לעיתים קרובות, שהם משלמים הרבה מדי עבור השירותים שהם מקבלים. הבעיה תנופח עוד יותר אם קיימים חיכוכים בין שירות המיח- שוב המרכזי ומחלקות המשתמשים. כשעבו- דת הפיתוח של מערכות חדשות מתמשכת והולכת, וזה קורה עם הגידול בביקוש לתחזוקה של מערכות גדולות קיימות, מתחילים המשתמשים לתהות האם האינטר- סים החשובים ביותר שלהם אכן מטופלים ע"י מתקני המיחשוב המרכזיים. הפיתוי בעלויות כניסה נמוכות לשירותי מיחשוב עצמאיים מספק תמריץ חזק למחלקות לה- קים שדולה לביזור, המגובה ע'"י טענות בדבר שירות דל ועלויות גבוהות הנובעות ממתקני מיחשוב מרכזיים. מאידך, ביזור קיצוני מאפשר גמישות גבוהה יותר למשתמשים בניצול טכנולוגיות המיח- שוב ובאימוצן לצרכיהן. הדבר נותן להם אפשרות ללמוד על המיחשוב לפרטיו והופך אותם לצרכנים יעילים יותר של טכנולוגיה זו. אם הביזור נבנה בתבונה, הוא יסייע לארגון ליצור תרבות מיחשוב שורשית. הביזור גם יגביר את שאיפתן של המחלקות לקבל שינו- יים אשר יועילו לארגון. הוא גם יכול לשפר את הפריון כשמיישמים את הטכנולוגיה בצורה מושכלת ברמה המחלקתית. חסרונות הביזור הקיצוני נעוצים בעובדה שעלויות המיחשוב הכלל-ארגוניות מוסיפות לעלות. ו2 הדבר קביל אם משתפר הפריון במקביל, אולם תהליך זה לא יתרחש אלא אם כן תְתוכננה דרישות החישוב המחלקתיות בקפידה, תבוצענה בצורה מושלמת ותתוחז- קנה היטב. משתמשים חדשים חייבים ללמוד את הלקחים שהפיקו עמיתיהם המנוסים יותר, ומחירו של לקח זה עלול להיות יקר ביותר. יתרה מזאת, כוח האדם המחלקתי אשר הפך להיות מקצועי במיחשוב יגלה עד מהרה את הכוח השיווקי שבו הוא מחזיק ומיד תבואנה דרישות להעלאת שבר או אף חיפוש הזדמנויות טובות יותר להשתכרות (לעתים גם בתוך הארגון). אם ישארו, הם יתחילו להסתכל על עצמם יותר במונחי פער לות מיחשובית מאשר במונחי תיפקור ואחר- יות מחלקתית, תוך גרימת בעיות למנהלי כוח האדם. הדבר החשוב ביותר להנהלה הרא שית הינו שחישוב מבוזר עלול להפוך את השליטה בסדרי העבודה של המחלקות, כך שיעלו בקנה אחד עם מדיניותה, לקשה ביו- תר. ברגע שנוצרת ישות חישובית במחלקה ונדרש שינוי על מנת להתאימה לכללי האר- גון, עלול הדבר להיות בלתי-ישים ויקר מאוד. מערכי הביניים נראים כפתרון-פשרה מב- טיח. יהיה זה יעיל ביותר לשמר את הבקרה הריכוזית, מתקנים מרכזיים ותפקודים מרכז- הווחו טבלה 1: האופציות העיקריות העומדות לפני ההנהלה בסוגית החישוב המרוכז והמבוזר האופציה ריכוז קיצוני שליטה ובקרה איחוד כל ההחלטות הנוגעות לרבש ציוד מיחשוב תחת קורת גג אחת. פיתוח מערכות ותחזוקתן, קביעת סדרי עדיפויות לניהול העבודה והקצאה יעילה של משאבי השימוש, אחריות להערכת תרומת המיחשוב לארגון ואיכות השירות. המשתמשים נכנסים להחלטות אלד באמצעות מטגנוני יעוץ, כגון ועדת משתמשים או ע"י מגעים ישירים בין יחידת הבקרה המרכזית ומחלקות המשתמשים. מיקום מוקם מרכז יחיר (או מספר מועט ביותר של מרכזים) לאספקת משאבי חישוב ושירותים, כולל עיבוד, אחסון, פרטי ציוד היקפי גדולים וסביבות פיסיות (לדוגמה, חדרי מסופים ואחסון על גבי סרטים). כל המשתמשים ניגשים למשאבים אלו ולשירות באמצעות מסופים מרוחקים וציוד 81'6, המותקן ומתוחזק ע"י המרכז ומשמר את המגעים עם המשתמשים ע"י דרישות שירות מצידם, תוך יצירת מנגנונים מתאימים להיענות להם (לדוגמה, הקצאת "מנהלי תיקים" לקבוצות המשתמשים השונות, המבינים את צרכיהם ובעיותיהם של המשתמשים). פונקצוה איחוד כל פונקציות המיחשוב העיקריות (כלומר פעולות חומרה, תכנות מערכות וישומים, תקשורת, בקרת איכות, תיעוד, תחזוקה וניהול מערכות) תחת קורת גגו של מרכז יחיד או מספר מצומצם של מרכזים. המחלקות נדרשות להתאים עצמן לפרוטוקולים כלליים על מנת להשתמש במשאבי פונקציות אלו. הדרכת המשתמשים מבוצעת בצורה מרכזית. מאפשרת למשתמשים לגשת לאותן פונקציות הקשורות לפעילות המחלקתית שלהן (לדוגמה, הכנסת נתונים). מאפשרת השתתפות המשתמשים בתכנון המערכת. מאפשרת למשתמשים להעריך את השירות המסופק ע"י הפונקציות המרכזיות. --------------------------------7 הק מערכי ביניים שימור הבקרה הניהולית המרכזית או דרך ועדות היגוי (הכוללות נציגי משתמשים) או באמצעות קביעת מנהל מיוחד, על כל החלטות הרבש איחוד כל משאבי החישוב העיקריים (לדוגמה, ציודיקר וגדול, מסדי נתונים, התקני רישות) תחת גג אחד או מספר העיקריות (לדוגמה, בחירת ספקים, מועט ביותר של גגות, רכישות גדולות, תקני תאימות והפיכתם של אלו לזמינים ומאפייני רישות), כלל ההחלטות למשתמשים באמצעות ציור הארגוניות, קביעת סולם עדיפויות גישה מרוחק. כלל ארגוני. תקצוב ההשקעות מאפשר למשתמשים לוצור את והשימוש וכן ניטור איכות המערכת התקניהם בקנה מידה קטן בעל מאפשרת למשתמשים לקבל אופי מחלקתי. משמר ביקורת החלטות בקנה מירה מחלקתי כללית על פעולות המשתמשים בנושאים כגון רכש ציוד, תכנון מערכות מחלקתי, ביקורת איבות ונוהול המערכת, אך תחת קווים מנחים קשוחים המואצלים ע"י קבוצת הבקרה המרכזית. קבוצה זו אוכפת ישירות כללי תכנון ארגוניים או ממליצה להנהלה הראשית. אלו פעולות יש לנקוט. נגד בזבוז וכפילויות. מקיים, כשיש צורך, רשת תקשורת בין התקני המשתמשים למרכזי החישוב על מנת לאפשר תעבורת נתונים וקבצים וחלוקת המשאבים, איחוד הפונקציות העיקריות (כלומר, פונקציות יעודיות או יקרות במיוחד) כגון תכנות מערכות, ניהול תקשורת , ניהול מסדי נתונים, ניהול הרשת או ביקורת איכות. אלו יאוחדו בסידור "מאגר" אשר יסופק ע"י גורם עיקרי או כפונקציה העומדת לרשות ההנהלה הראשית. מאפשרת למשתמשים לרכוש את היכולת הפונקציונלית שלהם בעצמם עבור צרכיהם המחלקתיים, כגון ישומי תכניות וניהול מסדי נתונים מקומיים. המשתמשים מנהלים ומתחזקים את התקניהם המקומיים בעצמם. ביזור קיצוני האצלת מרבית או כל סמכויות האצלת ההחל יים במקרים בהם הכרחי הדבר או רצוי, תוך מתן אפשרות לביזור מוגבל במקומות שהתמורה על כך נראית גבוהה. מכאן, שהנהלה ראשית תשכן במרכז את אלו מפעולותיה ותפקודיה בהם תלוי הארגון בולו, תוך מתן יד חופשית למחלקות לנצל את הטכנולוגיה בגבולות גמישים או קשיחים, בהתאם לנסיבות. אסטרטגיה זו תאפיין קרוב לודאי את מרבית הארגונים המשתמשים במחשב בעתיר, אולם למערכי ביניים אלו חסרונות חשובים. השאלה באיזה סוג של פשרה לבחור קשה למענה ובדרכה ממחישה את הבעייתיוח הכללית בויכוח זה. לעיתים בלתי אפשרי להפריד בין פעילויות חישוביות בלל ארגוניות לבין אלו היחודיות למחלקה מסוימת. נותרת אז השאלה האם להשאיר את הבקרה במרכז או להעבירה ליחידות הכפופות. אסטרטגיות ביניים דורשות גם תשומת-לב מירבית הן מההנהלה הראשית והן מההנה- לה המחלקתית. תכנון וביצוע של מערך בי- ניים דורשים יצירת פרוטוקולים לקביעת גבו- לות אחריות בכל מקרה ומקרה. ההנהלה המרכזית חייבת למצוא דרך לוותר על רמת שליטה מסוימת ולהאצילה למחלקות תוך אכיפת יעדי הארגון בכל המחלקות. יצירת הפשרה אינה עוקרת את שורש המחלוקת; היא תרה אחר דרך לזיהוי האינטרסים הש- ונים ולישומם בתכנית העסקית של הארגון. אותם שינויים המשפיעים על ויכוח הריכוז המסורתי ישפיעו גם על הפשרה. אסטרטגיות מעורבות הדיון התמקד עד עתה בשלוש נקודות לאו- רך רצף הריכוז/ביזור. אולם, הכרחי לשמור על אותה דרגת ריכוזיות גם בהנהלה. לרוג- מה, במספר ארגונים נוקטים שליטה ובקרה מרכזית וריכוז ציוד המיחשוב, תוך מתן אפשרות למשתמשים לרכוש באופן עצמאי יישומים, כוח תכנותי ופונקציות אחרות. אסטרטגיות מעורבות כאלו עשויות להצליח, אולם קיימים מספר אילוצים. באופן תיאור- טי, יכול אדם לבחור לו כניסה בכל אחת מעמודות טבלה 1 וליצור לו מערך מיחשוב משלו. במציאות, ניתן לערב תאים בבחירה אופקית או באלכסון מימין למעלה - לשמאל למטה. כך, ניתן לקיים שליטה ובקרה מרכז- יים, עם מספר אתרים מבוזרים במידת מה; כמרכזי ציוד, בד בבד עם פיתוחן של פונקצ- יות מבוזרות בקנה מידה רחב. אין זה ישומי לערב בחירת כניסות בטבלה בתנועה מימין למטה, לשמאל למעלה, עקב ההשפעה הקריטית של השליטה והבקרה על המיקום המקומיים במדינה. אולם רוגמאות כאלו אינן מערערות את טיעוננו מכמה סיבות. הרא- שונה, ההשפעה המעשית של פעולת הפדר- ציה הינה למקם מישהו בתפקיד של שליטה ובקרה. מועצת המנהלים המייצגת את הפדרציה חייבת לספק אבני בנין למדיניות, לגייס ולפטר את מנהל השירות, אולם היא אינה מסוגלת באופן מעשי לבקר את תיפקוד השירות מלמעלה למטה. שנית, מרבית ההתארגנויות מסוג זה (כולל -60חטמוחס% 8) מתחילות לחוש את משיכתו החזקה של הכוח הצנטריפוגלי כשחברים בפדרציה מושכים החוצה, לכיוון פיתוח אמצעים משלהם. אם היחידות העצמאיות אכן שומ- רות על עצמאותן, הרי זוהי אופציה אשר ניתן ליישמה. הדבר מובילנו חזרה לנושא היחסים בין מי- קום ובקרה והשפעת המיקום על התיפקוד. כפי שציינו קודם, אלו השולטים במתקנים הריכוזיים יכולים להשפיע השפעה מלאה על פעולות המשתמשים במתקנים, על ידי עצי- רה או הגבלת השירות למחלקות המשתמ- שים אשר אינם עומדים בדרישות הנהלת המתקן. מתקנים ריכוזיים יגיבו בררך כלל להוראות השליטה והבקרה של ההנהלה הראשית הריכוזית, אולם אין הם מחוייבים להגיב לקונסורציום המשתמשים. אתר (או מתקן מחשב, במקרה של מיחשוב) משפיע על פונקציה באותה דרך בה שליטה ובקרה משפיעים על מתקן. פונקציות התלו- יות במיחשוב קשורות למתקנים בהם הן משתמשות וחייבות להיענות לדרישותיהם. יתר על כן, בשמשאבים פונקציונליים, כגון מתכנתים, מבוזרים למחלקות המשתמשים, עלול להיווצר פיצול נאמנות. מנתחים ומתב- נתים משרתים את מחלקותיהם ולעתים הם אף תלויים בהערכות המחלקתיות לגבי העס- קתם וקידומם, אולם הם מהווים חלק מתר- בות המיחשוב. הם זקוקים לנגישות למשאבי המיחשוב של המתקן והם מתחלקים בידע עם עובדיו. עם זאת, ניתן להפעיל מתקנים ריכוזיים ופונקציות מבוזרות כל עוד האחר- יות המוטלת על אנשי המקצוע באתרים המבוזרים כלפי המחלקות התפעוליות שלהם ברורה. כשמתקני הציוד מבוזרים אולם כח האדם התיפקודי אינו כזה, צוות המיחשוב מוצא עצמו מתמודד בבעיות של מועסקים ב"ארג- ונים מטריציאליים": ביתם המינהלי נמצא במחלקה המרנכזית או במאגר המשותף, אולם הם עובדים בפועל במחלקות המבוז- רות. לאנשים המעריכים את קידומם במאגר אין קשר רציף עם העבודה אותה הם מבצ- החלופות אשר על ההנהלה לשקול. בל עוד השליטה והבקרה ייראו כמימד העיקרי בוי- בוח הריכוז/ביזור ומערכי המיקום והתיפקוד ישקפו מציאות התנהגותית הנובעת מהחל- טות שליטה ובקרה, השגת מערך הגיוני תהא אפשרית. כמו כן יש לציין שתתקבל יותר מתצורה יציבה אחת עבור הארגון בתוך מסגרת עבודה זו. בחירת אופציה השאלה הסופית בה יש לדון הינה מהי האופציה המתאימה לארגון נתון. תקצר היריעה מלפרט את המקרים בהם תצורות שונות יכולות להתאים, אולם נציג להלן קו- וים מנחים בתהליך קבלת ההחלטה. הראשון, יש להכיר בשליטה ובבקרה כנושא החשוב ביותר בתהליך קבלת החלטות ריכוז/ ביזור. הנורמות השוררות בארגון יכולות לשמש כמנחות בנושא שליטה ובקרה של המיחשוב. אם הארגון מצוי בדרגת ריכוזיות גבוהה במרבית פעולותיו, מערך בקרה ריכוזי למיחשוב הינו יישום אפשרי והגיוני. בדומה, אם הארגון נמצא בדרגת ביזור גבוהה בנושא מדיניות שליטה ובקרה, כגון הגדרת יחידות התיפעול כמרכזי רווח, ביזור השליטה במיחשוב הינו הכרחי ורצוי. למרבית הארג- ונים טווח מערכי שליטה ובקרה התלויים באלמנט המבוקר. החלטות בנושא בקרת המיחשוב צריכות להתקבל כך שתהיינה מקבילות למערכים הארגוניים השולטים בשטחים בהם מיושם המיחשוב. מכאן, אם המיחשוב מיושם ברובו לפעילויות כספיות, מימוניות מרכזיות, שליטה ובקרה ריכוזית של המיחשוב תהא הפיתרון ההולם. מצד שני, אם המיחשוב נוטה להוות משאב כללי המנוצל בסוגי יישום שונים ברמה המחלק- תית ולמנהלי המחלקות אוטונומיה מספקת בנושאי תיפעול מחלקותיהם, מידה מסויימת של ביזור הבקרה והאצלתה למנהלים אלו תהלום את צרכיהם. היעד הינו להבטית שהמערכים לבקרת המיחשוב יתאימו לדרך בה מנוהלים נושאים ארגוניים אחרים. אין לחשוב על המיחשוב כעל כלי אשר באמצעותו ניתן לשנות מבנים בסיסיים והתנהגויות ארגוניות. השני, נושא הבקרה חייב להיות מוכרע בדר- גי ההנהלה המרכזית, אשר אוחזים בידיהם את האחריות לכלל הפעולות והביצועים הארגוניים והם אלו הנשפטים על החלטותי- הם. הדבר נשאר נכון גם אם קיימת מדיניות מכוונת או בלתי ברורה בקשר לשליטה ובק- רה במיחשוב. מנהלים מרכזיים חייבים לזכור שביזור הבקרה עשוי להיות רווחי במספר . טה בדבר הקמת ה . והתיפקוד ושל המיקום על התיפקוד. אין | עים. למעשה, עובדים פונקציונליים אלו נסיבות, אולם הוא גם עלול להוות מקור ה - 6 התקני החישוב למשתמשיט -- ו -* - במובא לעיל לשלול אפשרות שפדרציה של | נוטים להתקרב ולהיטמע במחלקות אותן הם | לצרות רבות אם הוא לא יבטיח יתרונות - . ה ו כשהם חפצים ליסד מרכז משתמשים .. 5 . משתמשים עצמאיים יכולה ליצור קונסורצ" | משרתים ישירות. כך שאתר מבוזר מעודד | לארגון. ריכוז מחדש של הבקרה עלול להיות שר -. ק משלהם. דורש מהמשתמשים ו עצמם, תוך מו . יום שיאגד משאבים ויביא להקמת יחידת | פונקציות מבוזרות. קשה או אף בלתי אפשרי ובדרך כלל יהא - בדבר פריון הנובעות לנצל את ההתקנים הריבוזיים מ - 0 מיחשוב מרכזית שתאופיין בפונקציות מרכז- = | האופציות המעשיות להסדרת שליטה ובק" | יקר. מפעילויות מיחשוב של המשתמשים, 0 אחראים לניהול התקניהם, יות. הדבר עשוי לקרות ואף קרה, בדנמרק, | רה, מיקום ותיפקור במיחשוב נוטות אם כך | השלישי, מנהלים חיבים לתת דעתם ע"י סקרים רגילים וניטור פעילות ניתנות להשגה 6 לביקורת האיכות ולהדרכה, 0 שם הוקמה 60418חטוחוחסא - פדר- | לזרום למטה בשליטה ובקרה. הדבר מגביל | למשמעויות של החלטות בנושא המיקום של המחלקות. השימוש ברישו, באמצעות מגעים שוטפים עם ציה של הממשלים המקומיים, המספקת ! את האופציות המוצעות בטבלה ו, אולם אתרי מיחשוב; החלטה בנושא זה חייבת --------------- שרוי --- .88 מהלקות אחחחןם | ה .. שירותי מיחשוב כמעט לכל הממשלים | לדבר יתרון בכך שהוא מפחית את מספר | להידחות עד אשר תיקבע שיטת השליטה 21 23 3 והבקרה. למיקום של אתרי מיחשוב מבוזרים יש בדרך-כלל השפעה ישירה על ביזור הבק- רה. בקרה ריכוזית ומיקום מבוזר אפשריים ובמספר מקרים אף רצויים, אולם הביצוע מחייב שיקול דעת קפדני. הרביעי, החלטות המיקום חייבות להיות מבוססות על הערכה זהירה של השימוש המעשי שעושה הארגון במיחשוב. אם שימו- שים אלו תלויים ביכולת החישובית המסו- פקת ע"י מעבדים גדולים ויקרים או ע"י משאבים עתירי הון בלבד, יהא קשה מאוד ליישם ביזור. ארגונים רבים גילו מאוחר מדי שמכונות קטנות הנרכשות ע"י המחלקות אינן מסוגלות לטפל ביישומים גדולים מסויי- מים (כלומר, חובה לשמור על המערכות המרכזיות הגדולות), או שמערכת היישומים הנדרשת ע"י המחלקות תביא למיצוי מוחלט של יכולתן. מערכות מחשבים קטנות מגבי- לות את פוטנציאל הגידול. כשלון בהערכה של יישומים עכשוויים ועתידיים עלול לגרום לציפיות תמימות אודות משאבי החישוב שיידרשו. החמישי, החלטות המיקום חייבות להיות מבוססות על הטכנולוגיות הנוכחיות, ולא על הציפיות הנובעות מאפשרויות חדשות. טכנולוגיות לתקשורת נתונים הצצות ועולות, בגון אפשרות לרישות, מרחיבות את האופצ- יות לתפרוסת ציוד ממוחשב. אולם, טכנולו- גיה זו נמצאת עדיין בחיתוליה. רק הארגונים המתקדמים מבחינה טכנולוגית מצליחים בהתקנתן של מערכות מרושתות מתוחכב- מות. אם מגמות העבר בדבר פיתוחן של מערכות מחשב חדשות תתאמתנה, אזי מר- בית הארגונים לא יהיו מסוגלים לאמץ טכנולוגיה זו לפחות משך 5 שנים. חשוב יותר, הרישות אינו מקל על בעיות השליטה והבקרה המתעוררות עם ביזור אתרי המיחד שוב, ובמקרים מסוימים הוא יוצר בעיות חדשות, כפי שראינו לעיל. במשמעותו הבסי- סית ביותר, הרישות הינו טכנולוגיה של שי- -לוב, וככזה הוא מביא עימו את הקשיים הנלווים למערכות משולבות כפי שצינו לעיל. טכנולוגיות חדשות אינן מספקות פת- רון פשוט לבעית הריבוז מול ביזור של מתקני המיחשוב. השישי, מערכים עכשוויים חייבים לעבור הערכה זהירה לפני יישומו של שינוי. לעיתים תכופות מדי בעיות במערכים הנוכחיים מעוררות דרישות לשינויים גדולים בעוד שלמעשה בעיות אלה ניתנות לפתרון בעזרת שינויים קטנים. לעתים, הגדלת משאבי המיחשוב של מרכז החישוב עשויה להלום ולספק את צרכי המשתמשים בעלויות נמו- כות יותר מאשר הקמה של מתקני מיחשוב ופונקציות מבוזרים. לעומת זאת, אם המער" כים המבוזרים גורמים לקשיים בשילוב יישו- מים והתאמה לקווי התכנון הארגוניים בדבר תאימות הציוד, יש להנהיג תקנון רכש נוקשה יותר וכן אישור מרכזי להזמנות ציוד. השביעי, יש לזכור שקיים מניע הדוחף לביזור המיחשוב בקרב משתמשים. מניע זה צובר תאוצה ככל שעלויות הכניסה למיחשוב יור- דות, מסיבות שדנו בהן באריכות. פיתוח מערכי חישוב מתאימים דורש הערכה מפו- קחת של הגורמים הדוחפים לביזור. שיפורים ביעילות תוך השבחת השימוש במחלקות המשתמשים הינם מהגורמים המצוטטים יותר בעוד שהגורמים האחרים כמו שליטה על משאבים חדשים, הגדלת המנוף התקציבי או הערך הבידורי של המיחשוב נדחקים הצידה. כל הגורמים הללו משחקים תפקיד נכבד בהצעות לביזור החישוב, ולעתים אף קשה לקבוע מהו באמת החשוב ביניהם. מסקנה ויכוח בדבר ריכוז מול ביזור החי- 1 שוב נמשך כבר זמן רב ויאריך ימים גם בעתיד. שינויים בטכנולוגיה לא יפתרו את הסוגיה משום שמרבית הנושאים החשובים בויכוח סובבים סביב שאלת מיקום השליטה והבקרה. שינויים בטכנולוגיה רק ישנו את האופציות הזמינות ואת כדאיותן. אףדעל-פיזכן חייבות להתקבל החלטות, לפ- חות בטווח הקצר. יש לספק את הכוח החישובי, רצוי בצורה של שירות היחידות בארגון והארגון בכלל. אין פתרון "טוב ביו- תר" ואי-לכך כל ארגון חייב לפתור את הב- עיה בכוחות עצמו. בעזרת תשומת לב הניתנת לנושאים הארגוניים המיוחדים לאו- תו ארגון, לכלכליות המערכים השונים ולחשיבות הנורמות ויעדי הארגון, אפשרי לבנות מערך אשר ישרת את הארגון עד אשר פיתוחים ארגוניים או טכנולוגיים חדשים יחייבו שיקול מחדש. וימר יעקבסון טמיר | זאב אוטנזוסר, יועץ משפטי ל-יבמ ישראל בע"מ המחשב ומערכת המשפט היבטים משפטיים של עברינות באמצעות מחשב אנו חיים בעידן של מהפכה בצורה שבה נעשה שימוש במידע - כמו גם בחשיבותו ובעוצמתו של המידע עצמו. מקובל להגיד כי הסתיים עידן התעשיה והתחיל עידן המירע. בעוד שנכסים מוחשיים היו דם החיים של עידן התעשיה, הרי מידע ונתונים הינם היסו- דות של עידן המידע. בחברה של היום, המי" דע הינו הבסיס למרביתה של הפעילות האנושית (מימשל, מיסים, בנקאות, שירותים, שיווק סיטוני וקמעוני, מסחר ותעשיה). כאשר המידע אינו זמין, או אפילו שגוי, יישלל כח ההחלטה מארגונים, או שתתקב- לנה החלטות מוטעות. בכל מקרה, קיימת האפשרות של הפסד משמעותי. מהפכה זו היתה תוצאה בלתי נמנעת מהתפתחות הטכנולוגיה המיקרו-אלקטרונית ואין ספק שעד סוף המאה תשתנינה לחלוטין השיטות בהם אנו משתמשים לשם השגת מידע, אחסונו ושליפתו. השפעת השימוש במחשבים לא יכולה על כן להישאר ללא ביקורת קונסטרוקטיבית באשר למימשק שבין תעשית המחשבים והמערכת המשפ" טית, ובכלל זאת המשפט הפלילי בהקשרו לעברינות באמצעות מחשב. אין לי ספק שאין עוד עוררין על כך שקיים צורך בהתאמת השיטה המשפטית הקיימת לעידן הנוכחי. לכן מצטמצם היום אותו דיון דרוש והכרחי לדרך הנכונה בה תיעשה התאמה זו: אם ע"י התאמת סעיפי החוק הפלילי הקיים לצרכים החדשים או ע"י חקי- קה חדשה; מה הנושאים המחייבים הגנה (מחשבים ציבוריים או כל המחשבים) והיקף ההגנה. הטענה כי אין עוד עוררין על הצורך בהתא- מת החוק הקיים לעידן המידע, מוצאת את ביטויה בעובדה שמשרד המשפטים - בהיותו מודע לצורך זה - הטיל על השופט שלגי להכין טיוטה להצעת חוק בנושא העברינות במחשב, וכי טיוטה ראשונה להצעת חוק כזה כבר הוגשה ואף נדונה במשרד המשפטים בהשתתפות מומחים שונים מענף המחשבים והחוק. על אף מודעות זו יש לזכור כי המערכת המשפטית שמרנית מטבעה, משתנה לאט, וכי המערכת הקיימת הינה תוצר מובהק של עידן התעשיה שעיקרה היה בהגנה על נכסים מוחשיים (זולת פטנטים, זכויות יוצרים וסמני מסחר) לעומת הצורך העכשוי בהגנה על נכסים בלתי מוחשיים כמו השימוש הבלתי מורשה במשאבי מחשב או העתקת תוכנה - פרי השקעת משאבים כטפיים ויצירתיים של הזולת - לעיתים אדירים במונחים כספיים - באמצעות פולסים אלקטרוניים, ואם תרצו לסבך את המודל במקצת, לארץ א' מארץ בי כאשר אין הסכם הסגרה בין שתי הארצות. יש לזכור כי המשפט הפלילי הישראלי מגדיר את עבירת הגניבה כנטילת חפץ מוחשי בצי- 7 - - | רוף הכוונה לשלול לצמיתות מהבעלים את החזקה והבעלות על החפץ. בדוגמאות שנתתי - שימוש בלתי מורשה במשאבי מחשב או העתקת תוכנה באמצעות פולסים אלקטרוניים, כמו גם בגניבת סוד מסחרי על ידי העברתו ממדיה ממוגנטת אחת לשניה - יתכן וכל אותם האלמנטים המוגדרים בעבי- רות גניבה לא יהיו קיימים. אין נטילת חפץ מוחשי (הסוד המסחרי או התוכנה אינם כאלה), וגם לא קיים היסוד של שלילת החפץ מהבעלים לצמיתות. בהעתקת תוכנה, במיוחד כאשר מדובר בתו- כנות של מחשבים אישיים, קיים פיתוי גדול שכן התוכנה לרוב זולה יחסית לעומת מחיר המחשב האישי וכן נעדר יסוד ההרתעה שבמחשבה כי נעשה מעשה פסול הראוי לגינוי חברתי או כי המעתיק צפוי להענשה פלילית, כולל הפרסום השלילי שבעצם ההעמדה לדין פלילי. כדי להמחיש עד כמה המערכת המשפטית הקיימת מתאימה לעידן התעשיה אזכיר כי רק ע"י תיקון החוק הפלילי ב"1964 הצלחנו להתגבר על בעית גניבת רכב שננטש ע"י "הגנב" בתום השימוש. אם היה צורך בתיקון החוק הפלילי לצורך זה - היתכן שאין צורך בתיקונו לצורף הגנה מפשיעה באמצעות מחשבים? בהקשר זה, של שמרנות המערכת המשפטית והסתגלותה | האיטית לצרכים חדשים ולטכנולוגיות חדשות, כדאי שנזכור גם את התקופה הקצרה שחלפה מאז שחדר המח- שב לחיינו ואת עומק ומשקל החדירה. אין אפשרות לתאר את תיפקודה של החברה ואת תיפקודם של ארגונים, ללא המחשב: ער 1960 השתמשו בישראל במערכות קונבנציונאליות של עיבוד נתונים. רק ב-1961 הותקן בישראל המחשב האלקטרוני הראשון של יבמ (יבמ 1401) במרכז למיכון משרדי בירושלים. באותו זמן היה בישראל רק מחשב אחד - פילקו - בצה"ל. היו שחשבו אז ש-4-3 מחשבים יספיקו לכל צרכי המדינה. לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ- 1 1980 1975 1970 1967 19635 1 מספר המחשבים בישראל: 2 וו 66 162 4359 1526 מספר המפעלים עם מחשבים 9 50 אוו ו28 877 הערכתנו ל-1983 - למעלה מ20007 מחשבים בלמעלה מדסססו מפעלים. מספר המטופים בשנת 1983 בכל מגזרי המשק למעלה מ20,0007 יחידות. * לא כולל מחשבים שולחניים, אישיים, מיני וכו', שמספרם נאמד באלפים; לא כולל צ.ה.ל., מער- כת הבטחון, תע"ש ותעשיה אוירית. אם נזכור עובדות אלה, הרי עקב השימוש הגובר והולך במחשבים, במיקרו"מחשבים ובמעבדי תמלילים כמעט כל מסמך שיוצג בעתיד בבהמ"ש יופק בעזרת מחשב. האם מסוגלים היום הפרקליטים לחקור בחקירה נגדית אנשי מחשבים - תוכניתנים, מפעילים, מהנדסי תוכנה ומהנדסי מערכות, ע"מ לגלות שגיאות נסתרות בתוצאות שהופקו מהמחשב? האם מסוגלים היום שופטים להבין עדויות מומחי מחשבים בנושאים הקשורים למחשב? שופט מכובד שהובא בפניו סכסוך הקשור במחשבים אמר לי... "סינית אלמד מהר, מחשבים לעולם לא. אני מציע על כן שתעבי- רו את הנושא לבוררות בפני מומחה בנושא". 25 ואכן היתה בידו רשימה של מומחים לבחירת המתדיינים. מכאן לתזה שברצוני להציג: 1. המערכת המשפטית הנוכחית בישראל אינה עונה על הצרכים של עידן המידע, משני טעמים: א. מערכת החוקים ארכאית - מתאימח לעי- דן התעשיה ואינה מתאימה לטכנולוגיה המיקרו-אלקטרונית. ב. בגלל חוסר הידע הטכני של עמיתים רבים במערכת המשפטית - המחוקק, עורכי דין ושופטים - אירועים רבים הקשורים במחשבים, לרבות עברינות בעלת משמ- עות כספית עצומה, תישאר מחוץ להישג ידו של החוק. הוכחה לטענתי זו נמצא בכך שמאמר זה נכתב ע"י "משפטן אזרחי" מובהק ולא על ידי משפטן העוסק בפלילים. 2. מאחר שהמערכת המשפטית מפגרת אחרי קצב החיים, מוטלת על בעלי מערכות המחשבים (ממשלה, מוסדות ציבור, עיריות, תאגידים ממשלתיים, שירותים ציבוריים כמו חברת החשמל, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, בנקים, חברות תעשיתיות ומסחר- יות, בתי חולים, והרשימה ארוכה) - החובה (חובה אינטרסנטית, חברתית וגם משפטית) לנקוט באמצעי הגנה אפקטיביים שימנעו עברינות במחשב. (לפי הטיים מיום 19.9.83, יוציא המיגזר העסקי בארה"ב בשנת 1983 5 ביליון דולר על בטחון - לעומת 10.7 ביליון דולר ב19827). אין לי ספק כי השימוש הנכון באמצעי ההגנה דרוש וחיוני כדי למנוע: א. הרס מידע שאובדנו עלול לשתק את הארגון ולגרום לו הפסדים עצומים; ב. שינוי בלתי מורשה במידע, שעלול לגרום לארגון הפסרים כספיים אדירים; ג. השגת מידע ללא רשות, במיוחד מירע שמציאותו בידי אנשים בלתי מורשים עלולה להיות הרסנית לארגון או לאזרח שצנעתו תיפגע (חוק הגנת הפרטיות, סעיפים 8, ניהול מאגר מידע, החזקתו ושימוש בו; ס' ו1, חובת מבקש מידע; וס' 16: סודיות: לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו בעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה... - מאסר שנה). ד. מניעת שימוש בלתי מורשה במשאבי מחשב; ה. מצבים בהם מנהלים ימצאו את עצמם חשופים לתביעות נזיקין או לתביעות פליליות עקב ניהול עסקיהם בצורה רשלנית או בלתי חוקית. בבל שהמשפט הפלילי והנורמות החברתוות מפגרים במניעת עברינות | במחשבים, כך יש להגביר 6 בעוצמה הפוכה את האמצעים הטכניים, תוך השקעת המשאבים הכספיים הדרושים באמצעי הגנה מפני עברינות זו. היבטים הקשורים לדיני הראיות בתחום דיני הראיות מתעוררת בראש ורא- שונה השאלה האם פלט מחשב, או עדות מחשב, הינה קבילה. דיני הראיות שלנו, המבוססים על השיטה הבריטית שליבה במתן ההזרמנות לחקירה נגדית של העדים, קובעים כללים נוקשים, לפיהם - פרט ליוצ- אים מן הכלל מסויימים - תתקבל על ידי ביהמ"ש רק ראיה ראשונית או מקורית: כך לא יתקבל העתק של מסמך כל עוד לא הוכח שהמקור אינו קיים, וזולת מספר יוצאים מן הכלל, לא תתקבל עדות שמיעה. מה יהיה דינו של פלט המחשב, כאשר הטענה נגד קבילותו תהיה שאי אפשר לחקור בחקירה נגדית את המחשב, יוצר הפלט. האם ייחשב כראיה ראשונית או יהווה עדות שמיעה? במשפט דמיוני, המובא בספר המשעשע והקריא חטס6 חו זסוטקוחט6 טווד, הואשם אדם בקבלת מצרכים במרמה מרשת חנויות כלדבו שהיתה לה מערכת ממוכנת לקבלת הזמנות באמצעות הטלפון. הלקוח טלפן למרכז השי- לוח של הרשת, הטלפנית בקשה ממנו את שמו ואת קוד הזיהוי, תקתקה נתונים אלה למסוף ואם התאימו תקתקה למסוף את פרי- טי ההזמנה. המחשב יצר את ההזמנה, אשר בללה גם נתונים שהמחשב (ולא האדם) יצר: מספר ההזמנה, תאריך ושעת קבלת ההזמנה. הנאשם, שפוטר מאחת החנויות של הרשת ביום האירוע נשוא האישום, בגלל שלא הפ- סיק, על אף התראות חוזרות, להשתמש במתקן המחשב של החנות בה הועסק לצורך הכנת תכניותיו האישיות במסגרת לימודי המחשב שלו באוניברסיטה, הואשם בכך כי חדר ללא רשות למערך ההזמנות הממוכן, הזמין לעצמו סחורה תוך חיוב "מלאי אבודיי במקום חיובו הוא. לא ניתן היה להרשיע את הנאשם בלי להגיש בראיה קבילה את ההזמנה - פלט המחשב. ביהמ"ש הדמיוני לא יכול היה להבין את הטענה שישנה אפשרות שבמוצר המחשב (ההזמנה ע"ש הנאשם) תהיה טעות. פרקליט הנאשם לא ויתר והוכיח ע"י ניתוח התוכנה כי מנהלי החברה קשרו קשר עם מהנדס המערכות שתכנן את התוכנה על מנת לאפ- שר למנהלים להזמין מוצרים מהחנות כאשר החיוב נעשה לחשבון "מלאי אבוד". עקב החלפת מערכת ההפעלה של המחשב, בלו להביא בחשבון את הצורך לשנות את הרו- טינה הסודית שלא היה לה תיעוד, הוחלפה כתובת הנאשם אשר צפה במחשב לצורך עיבוד אחר בו זמנית עם עיבוד הזמנת המנהל ונוצרה ההזמנה למלאי אבוד על שם הנאשם. מחברי הספר קובעים, ובצדק: ""בזמן הקרוב ביותר, עקב השימוש ההולך וגדל במחשבים, תהיה עדות מחשב מעורבת כמעט בכל הליך משפטי. החוק, הנועד להגן על החלש מפני החזק, חייב להגן על אלה שאינם מבינים מחשבים מפני אלה המבינים אותם. רק אם עורכי הדין יהיו בקטגוריה אחרונה זו יוכל מושג החוק להיות מושג נרדף למושג הצדק". בהקשר זה מעניין פס"ד אשזעווו6? .₪ 7 -קקא .08 1980(71) - של ביה- מ"ש הפלילי לערעורים של בריטניה. המקרה נסב על פריצה שבמהלכה נגנבו שטרות כסף חדשים של 5 שטרלינג כ"א בסך כולל של 650 שטרלינג, אותם קיבל הקורבן בבוקר יום הגניבה מסניף הבנק. המשטרה עצרה את פטיגרו שעה שבביסו נמצאו 3 שטרות חד- שים של 5 שטרלינג כ"א והתביעה ניסתה להוכיח באמצעות פלט מחשב של ה"אחג₪ מפחם ]טס כי אלה השטרות שנגנבו מהקורבן. לפי פלט הבנק המרכזי היו השט- רות שנמצאו אצל פטיגרו, לפי מספריהם הסידוריים, חלק מחבילת שטרות בשווי כולל של 5000 שטרלינג שנשלחה ע"י הבנל המרכזי לסניף הבנק של הקורבן. התברר כי המחשב פעל על סמך קלט שקיבל מהמפעיל על המספר הסידורי הראשון של חבילת השטרות שהוזנה לתוך המכונה, שלאחר מכן חיברה באופן אוטומטי את מספרי השטרות הפסולים שבחבילה. ביה" מ"ש קבע כי פלט המחשב באשר ליתרת המספרים הסידוריים של השטרות שבחבילה אינו קביל מאחר שמפעיל המכונה לא יבול היה להעיר מידיעתו האישית על מספרי השטרות שנפלטו. על כן לא התקיימה דרי- שת חוק הראיות (אגב, חוק הראיות הפלילי מ19657) שמסמך יהיה קביל כראיה רק אם חובר על סמך מידע שנמסר מידיעתו האי" שית של אדם בדבר הנתונים העובדתיים הכלולים במסמך. פטיגרו זוכה. נראה לי כי תוצאה זו אינה משביעת רצון בעידן המחשב והדבר מצביע על הצורך להתאים את דיני הראיות לטכנולוגיה המיקרואלקטרונית. אציין בהקשר זה כי בית משפט אנגלי אחר, בררגה נמוכה יותר, הגיע לתוצאה שונה במשפט הידוע בשם צח6₪סו1 ]0 6טוו5 5 8.ם .411 (1968). במקרה זה הסכים ביהמ"ש לקבל כראיה כשירה, לצורך הוכחת תנועת אוניות ומקום ההתנגשות, פלט של ראדאר שנוצר באמצעים מיכניים בלבד ללא התערבות אדם. ביהמ"ש אמר שם "לדעתי שאלת קבילות המסמך שבמחלוקת אין לה ולא כלום עם הכלל נגד עדות שמיעה", שכן לדעת ביהמ"ש שם, כאשר מידע נרשם באמצעים מיכניים, ללא התערבות אדם, תהיה עדות המכונה קבילה בתנאי שיוכח שניתן לסמוך על המכונה. אכן זה המצב באשר להוכחת נושאים כמו פעולת מצלמות, שעוני נוכחות, מכונות ראדאר אוטומטיות וכו', שאת מימצאיהם ניתן להוכיח ע"י הוב- חת דרך פעולת המכונה ותקינותה, ללא כל סכנה בפגיעה נגד עדות שמיעה. אכן, יתכן שאם היו מוכיחים את שיטת פעולתה ואת תפקודה התקין והמהימן של המכונה של ה-07ח888ַחם ]0 898% במשפט פטיגרו, ניתן היה גם שם להגיע לאותה מסקנה כמו במשפט עוזסטו,1 01 06ז8ז5. פקודת הראיות שלנו קיבלה אמנם נוסח חדש ב-1971, אך מקורה בראשית תקופת המנדט ואינה מתאימה לטכנולוגיות החדשות, כפי שמתברר מהאמור לעיל, המתאים להוראו- תיה. גם סעיפים אחרים בפקודת הראיות, העוסקים בהוכחת תעודות ציבוריות ובספרי בנק דורשים שינוי, שכן ההגדרות למסמכים אלה אינן כוללות את הרשומות המרובות האגורות היום במחשבים ואת הפלט שלהם. כך למשל קובעת פקודת הראיות כי "תעודות עובדי ציבור", שהם מסמכים המאשרים בי- צוע פעולה או קיום מקור ברשות גופים ציבוריים, ניתן להוכיח בהגשת המקור או העתקו הבדוק. היוכל פקיד אחראי לאשר ולהישבע כי פלט מחשב הוא "העתק בדוק ומתאים למקור המסמךי? גם הוראות הפקודה העוסקות בהוכחת רשו- מות בנקאיות אינן מתאימות לעידן המחשב. ההוראות קובעות כי עותק מהרשום בספרי בנק ניתן להוכיח רק בתנאי שהוכח בעדות בשבועה כי "ההעתק נבדק לפי הרישום המקורי ונמצא נכון; הוכחה זו תינתן מאת אדם שבדק את ההעתק על פי הרישום המקורי". האמנם יכול אדם להתחייב על כך בשבועה? גם מהבחינה המעשית של שימור והשמדת ראיות המחשב הוא כלי מיוחד במינו. היכו- לת לשנות, למחוק, לצרף ולמזג היא רבה ביותר. כל פעולה ניתן לעשות כהרף עין ולעיתים ללא השארת עקבות. בתנאים אלה יקשה מאוד על חוקרי המשט- רה או גורמי ביקורת לאסוף ראיות ולהכין תיקים אישיים. בהקשר זה גם ניתן לשאול אם סליל מגנטי יכול להיות מוגש "כמקור" לביהמ"ש, ואם כן כיצד יושמע? כיצד תבצע המשטרה או רשות המס סריקה של מאגר נתונים? מי יתווך בין השוטר-החוקר לבין המאגר שבמ- חשב? במאמר מוסגר אציין שבארה"ב ישנה כבר חקיקה המתיחסת במפורש לקבילות פלט מחשבים וגם ללא חקיקה ספציפית מאפש- רים הכללים המקובלים שם הגשת פלט מחשבים כחלק מהמסמכים הנוצרים במהלך העסקים הרגיל. המצב המשפטי בארה"ב מתואר היטב במשפט -צ53 [9ז600 מ6זהחסוא .4 383 ז08120 .יש ח0ו81ו5500, ה108 6חב פתו (1977 .1 א) 475 20. בית המשפט קבע שם: "על מנת לבסס את הקבילות של פלט מחשב כמסמך עסקי צריך להעיד אדם, שיכול שלא תהיה לו כל יריעה אישית על העובדות שבמסמך, אך שהינו בקיא מספיק עם פלט המחשב ועם השיטות שבהם נוצר אותו פלט, כך שיוכל להעיד כי: א. "נתוני המחשב, להבדיל מפלט המחשב, נעשו תוך זמן סביר לאחר אירוע המקרה או העסקה שנרשמה; ב. נתוני המחשב ופלט המחשב נעשו במהלך העסקים הרגיל. ג. השיטות והמסיבות מצביעים על כך בי המחשב והפלט שלו הינם אמינים ומהימנים כדי להצדיק את קבילותם". קושי אחר מתגלה באותם משפטים בהם משתמשים במחשב ע"מ ליצור עדות ספצי- פית לנשוא ההתדיינות. כך במקרה גחחז6ק .כ.5) 1122 .קקטפ 415 זסקתו5 .ט הסזה650ת 6 .אטך) השתמשו במחשב על מנת שיכין סימולציה לתנאים השונים בהם יגרמו ביצועי מכונית לשבירתה. במשפטים מסוג זה על הצד שכנגד לרעת כיצד פועל המחשב והתו- כנה, על מנת שיוכל לחקור חקירה נגדית אפקטיבית. במקרה זינגר הירשה בית המשפט את הגשת העדות, אף כי סרב לחייב את מגיש העדות לגלות את התוכנה בטענה של סודיות. אמנם שופט המיעוט קבע שם: "אל לו לבית המשפט להרשות לעד להעיד על תוצאות פעולת המחשב בלי שיעמיד לבדיקת הצד שכנגד את התוכנה כדי לאפשר לו חקירה נגדית." אכן, עמדה זו נתקבלה במשפט מאוחר יותר, בו חוייב הצד שהסתמך על תוצאות המחשב להמציא לצד השני את התוכנה, הקידוד וכל הדוקומנטציה ואף להעמיד לחקירה נגדית את מתכנני התוכנה. בקרוב גם תתעוררנה שאלות משפטיות על קבילות ומשקל של דעות (חסוחוקס) שיינתנו על ידי מחשבים מתקדמים (פוח516ץ5 זזסקא6), כמו מחשבים שיעודם למנוע התנגשויות בים ובאויר ללא כל התערבות מצד אדם. האם ובאלו מסיבות תהווה החלטת אדם נגד "דעתו והחלטתו" של המחשב רשלנות או אולי אף רשלנות פלילית? דיני הראיות כמו גם דיני הפרוצדורה הינם חלק יסודי וחשוב בעשית הצדק וללא התא- מתם המהירה לטכנולוגיות החדשות יהיה קושי רב בהרשעת עבריני מחשב, ומכאן לעברינות במחשבים לסוגיה ולחוק החדש הנדרש. מקובל לסווג את העבריינות הקשורה למחשבים ל-9 הקטגוריות הבאות: א. פגיעה פיסית במחשב. נושא זה מוגן ע"י החקיקה הקיימת, אך כאשר יוחק חוק מיוחד בנושא זה, יהיה צורך לדאוג לכך שהגדרת המונח "מחשב" תהיה רחבה מספיק כדי לכלול את כל התשתית הקשורה לפעולתו התקינה של המחשב, כמו יחידות ספקי כח, יחידות קירור מים/אויר, רשת התקשורת והמסופים עצמם. (רשת התקשורת - הבזק - מוגנת כבר היום ע"י חוק הבזק 1982, הקובע בסע' 29 כעבירה את ה"פגיעה במתקן בזק במזיד", שהעונש עליה הוא מאסר עד 3 שנים). כדי שהעונש על עבירת הפגיעה במחשב, בהגדרתו הרחבה כאמור, יהיה מרתיע יש לראוג שיהיה חמור ביותר. אני אכן יוצא מההנחה שמגמתו של החוק המיוחד שיטפל בנושא העברינות באמצעות מחשב, תתבטא בהחמרה בעונש (השופט שלגי מציע 15 שנות מאסר) בהתחשב: (1) בצורך להגן על החברה, שתלותה בתיפקודם התקין של רשתות המחשבים הולכת וגדלה - חברתית וכלכלית ו-(2) בצורך בהגנה מרתי- עה מפני עברינות באמצעות מחשב, עברינות שהינה מפתה בגלל הסיכוי הגדול לרווח גדול ומהיר, תוך סיכוי קטן לגילוי העבירה. ב. פגיעה בתוכנה של מחשב ומניעת פעולתו התקינה. ת.פ. י-ם 941/175 מדינת ישראל נ. דברה: מפעיל מחשב במשרד הביטוח הלאומי הוע- מד לדין לאחר שנחשד בהשמרדת אלפי רשו- מות בקובץ הנתונים הממוכנים של המשרד. המניע לא הוברר - כנראה מעשה חבלה עקב מניע זדוני. הנאשם זוכה מחוסר הוכחות. המקרה חשף את הקשיים בהוכחת עבירות 17 מסוג זה, כי עובדי המשרד בחפזונם לתקן את הרשומות על מנת לשלם פנסיות וקצב- אות, השמידו למעשה את מרבית ההוכחות. ג. פגיעה בתוכנה או שימוש בה, כדי להשיג טובת הנאה. לרוגמה - שינוי מגבלות משיכת"יתר; התח- זות לבעל היתר כדי לקבל תדפיס רשימת זכאים לאשראי;: העברת כספים לחשבון העבריין (דוא5). ת.פ. ת"א 327/75 מדינת ישראל נ. מלכה חדד: פקידה בחברת יבואני רכב הואשמה בניהול כוזב של רישומי קניות רכב בסיוע תוכנת חישוב ובגניבת 500% שקל מהמעביד. הוברר כי החברה גילתה נכונות להתפשר והסתפקה בהחזרת הכסף, מאחר וחקירה משטרתית היתה כרוכה בגילוי התחמקות מתשלום מס על אבזרים (עברינות המעביד שימשה צידוק לנאשמת). ד. גניבת תוכנה או מידע (כגון סודות מסחריים) ע"י העתקתם. לפי כתבה ב"אטוחו |טחגחו מיום 22.4.85 שבותרתה: 11604606 זם|[סכ] חסו!ווח-וו!ט]א 3 עסגזוק שווי שוד התוכנה נאמד בביליוני דולרים והבעיה הולכת ומחריפה. לפי הכתבה אומדים את שווי התוכנה הגזולה לשווי שוק התוכנה הלגיטימי. כזה היה המקרה במשפט: 5146 .> א606ח118 2 כם2 .= 379 ;(1966.א16) 906 2 ./ .4028 (1967 .05). כאן מתכנת הכין צילומים מ-59 תוכנות מחשב, אותן ניסה למכור ללקוח המעביד שלו, תמורת 5 מיליון 5. שווי הניר אותו גנב לצורך הצילומים היה ב-35 8, היינו פחות מ-50 הדולרים של שווי הנכס המינימלי, על מנת שהעבירה תיכנס לתחום סעיף האישום. סעיף החוק הרלוונטי הגדיר את המונח "נכס" ככולל "ניירות מסוג כלשהו, בתנאי כי לנכסים כאלה יש ערך הניתן להערכה, וכי ערך זה הינו לפחות 50 8". הוראה כזו הבטיחה שלא תעמוד לגנב של שטר בערך של 100 5 ההגנה ששווי השטר כנייר אינו מגיע אלא לסנטים ספורים. השאלה במחלקות היתה קשה יותר, שכן מקור התוכנה כלל לא נלקח - כמו במקרה השטר; והרי, כאמור, מיסודות עבירת הגני- בה - נטילת נכס לצמיתות. ביהמ"ש, באישור ביהמ"ש הפדרלי, הרשיע את הנאשם וקבע כי התוכנות שנלקחו ערכן עלה על 50 8 וזאת על סמך עדות מנהל החברה הנגזלת שהעיד על הסכום בו הוא מעריך שקונה מרצון היה מוכן לשלם למוכר מרצון עבור התוכנות. אבל מה יהיה הדין אם "נגזל" סוד מסחרי כאשר בעליו מעולם לא העלה על דעתו למכרו? או שאין לו כלל ערך שוק? במקרה הנקוק נפתרה הבעיה בי היתה גזילה של נבס בעין (ניר הצילומים) ששוויו עם התוכנה שעליו היה מעל 50 5. אבל מה היה המצב אילו "הגזילה" היתה נעשית כאשר מצליח לשנן בע'פ את התוכנה או הנוסוזה של הסוד המסחרי על מנת לרשום אותו אח"כ, או ע"י העברה אלקטרונית מזכרון מחשב הקורבן לזכרון מחשב הגזלן? אכן זה היה המקרה במשפט -זטקטפ ./ גו .]1 .0.1/.8.8.206 3) הוחזס!/[) ]0 טס זסו (1972. במקרה זה לשכת שירות איפשרה לכל לקוח שידע את מספר הטלפון הסודי של הלשבה ושהזדהה במספר תקף של אתר-מחשב ובמד ספר החיוב, להעתיק באמצעות הטלפון תוב" ניות של לשכת השירות. לקוח מסוים, שהיה לקוח גם בלשכת שירות מתחרה, עמר על כך שיהיו לו מספר אתר" מחשב ומספר-חיוב זהים בשתי לשכות השי" רות. לעובד של לשכת השירות המתחרה נודע על זהות המספרים, וכך השיג את תוכנות לשכת השירות הראשונה. העובד - 6זג/ - הועמד לדין על גניבה חמורה (189₪ 1306 ובן על הפרת סעיפי סודות המסחר שבחוק הפלילי של קליפורניה (חוק שנחקק עקב הצורך להתגבר על הבעיות מהסוג שהתעורר במש- פט הנקוק ועל בעיות אחרות שהתעוררו בתחום גניבת סודות מסחריים, כמו במקרה בו מתחרה זר (מתחרה אירופאי לתעשית התרופות האמריקאית) לא רק "שגנב" סוד מסחרי בתחום תעשית הרפואות, אלא רשם אותו תחילה בפטנט בארצות שונות מחוץ לארה"ב ואח"כ תבע חברות אמריקאיות על הפרת הפטנט באותן הארצות. המקרה תואר במאמר: - צ5900 |החסוזג א זט סו וג6זורר / (1062) / 813 = /0.0.1.1.ח17. בית המשפט, מתוך נטיה ברורה להרשיע, נתן פירוש רחב וליברלי למונח "חפץ" שבחוקים נשוא האישומים של 6זג\, וכלל בתוכם פולסים אלקטרוניים. ניתוח פסק-הדין איננו עומד במבחני האקד- מיה, ומעיד על אי התאמת החוק הקיים לעידן המידע - כולל חוק מ-1967 של קליפו- רניה על עבירות של פגיעה בסודות מסחר. בהקשר זה אציין כי באשר מדובר בחקיקה שמטרתה למנוע פשיעה הקשורה בטכנולוג- יות החדשות והמתקדמות ביותר - טכנולוג- יות שהן המפתח לעושר הבין-לאומי וכמובן לכלכלה של כל מדינה - יש לזכור כי ההשק- עות בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת הן עצומות ועל כן, במקביל, עצום הפיתוי לגזול את פרי אותן ההשקעות. הריגול התעשיתי, או במ- לים פשוטות יותר גזילת סודות מסחריים, מהווה בעידן המחשב אחת העבירות המשתלמות ביותר והפוגעות ביותר בכלכלה הלאומית. לא לחינם משקיעה ארה"ב משא- בים מרובים ביישום ה7-חווז40 סקא 9 0 הסווםזז. אומדים בביליוני 5 את הפסדי התעשיה האמריקאית, מדי שנה, עקב מעשי ריגול תעשיתי, ואכן רוב המדינות של ארה"ב אימ- צו חקיקה פלילית מיוחדת - החסרה בישראל = נגד גניבת סודות מסחריים, הפרובלמטיקה המשפטית במשפטי חנקוק ו- טאי מצביעה על הקשר ההדוק בין עבירות באמצעות מחשב לבין נושא גניבת הסודות באשר יוחק החוק הפלילי בנושא עבירות באמצעות מחשב ייכללו בחוק גם העבירות של גניבת סודות מסחריים, על מנת שהחוק יהיה אפקטיבי ובעל כיסוי לכל מגוון העבי- רות האפשרי בתחום זה. בנושא זה שונה עמדתי מגישת טיוטת החוק שהוצעה על ידי השופט שלגי. לדעתי יש להרחיב את ההגנה על סודות מסחריים, שחשיבותם כה רבה לכלכלה הלאומית. ה. שימוש במחשב (ללא פגיעה בו או בתו- בנה) לשם תכנון עבירה אחרת. לתחום זה הייתי מסווג את מקרה ה- קחושחט לווטףם, אשר עקב מימדיו הכ" ספיים העצומים, התמוטטות חברת ביטוח ואובדן השקעות של מאות חברות ואלפי בני אדם, עם נזק ישיר שנאמד בכ-סס2 מיליון %, נתן דחף להתענינות עצומה בנושא העבר- ינות במחשבים ולנקיטת אמצעי מנע נגד עברינות באמצעות מחשבים. הפרשה החלה ב-1964 והסתיימה ב-1973 כאשר התמוטטה חברת גג לניהול עסקי ביטוח חיים והתגלה כי חברה ענקית זו יצרה מערכת פיקטיבית של 0 פוליסות ביטוח חיים בערך כולל של 2 מיליארד דולר מתוך כמות כוללת של ססס,97 פוליסות. ו. שימוש במחשב ללא סמכות (לדוגמה, לצרכים פרטיים של עובד). ת.פ. 481/74 מדינת ישראל נ. ליפשיץ ואחי'. כאן הואשמו הנאשמים, עובדי משרד הרי- שוי, כי הקימו חברה פרטית לשירותי מחשב, השתתפו במכרזים לקבלת עבודה ממשרד הרישוי, וביצעו עבודות לשכת שירות - כל זאת על מחשב משרד הרישוי. ז. פגועה בצנעת הפרט. ח. הסתמכות על יוקרת המחשב להשגת טובות הנאה. (במו מקרה 6אזסאשת 50017 או משרד שידוכים הטוען להתאמת בני זוג באמצעות מחשב, שעה שההסתמכות היא על כרטסת ידנית). ט. פגיעה באמונות המחשב, ע"י שימוש לרעה במסמכים ממוחשבים כוזבים, בהס" תמך על אמינותם. ברצוני לסיים במובאה מכתבה מהעיתון זהופ סוהסזס1 מיום 22.1.84: "צפוי כי בשבועות הקרובים יתחיל הפרלמנט להתמודד עם האימה הגוברת באשר לפשי- עה באמצעות מחשב. בצפון אמריקה מעריכים כבר היום את שווי הבעיה בביליון דולר לשנה, בעיה המכבידה על עומס המשפטים בבתי-המשפט, בעיה הצורכת משאבים אדירים של זמן וכספים, והמספקת לעורכי-דין זרם של הכנסות. לפי מקור ממשרד המשפטים יוכנסו לחוק תיקונים להם ציפו זה זמן רב, המכסים נוש" אים כמו השימוש ללא הרשאה במחשבים וכמו מידע שנגזל או שהושמד. מציאת הנוסחה הנכונה לכל הבעיות שנוצרו עד בה התמקדה רוב תשומת הלב בעלילות הוליווד המתארות תלמידי בי"ס חובבנים המפצחים צופנים סודיים ביותר של מערכת הביטחון, וכותרות המתארות שיבושים במערכות ארגונים עסקיים. אבל מתחת לפני השטח טמונות בעיות שעלותן נכבדה, המתיחסות למגוון רחב של נושאים, כמו זכויות יוצרים, פטנטים, חוזים, מיסים וחוקים על דיני הראיות בבתי- המשפט. למכלול הסוגיה משמעות אדירה ויקרה לבריאותה ועושרה הכלכלי של קנדה". בותרות משנה של הכתבה: יטבנולוגית המחשבים איננה מתאימה לשוב- בי היונים של הטרמינולוגיה המשפטית שלנו". "תכניות מחשבים יתכן והן 'נכבדות' אך אין הן מכוסות בהגנת זכות היוצרים של יצירות ספרותיות". "כאשר פשע קשור בהעברת נתונים בין מד- ינות, איזו מדינה תהיה אחראית?" 56 |[ סוה חז6והז וו 615018 !זוצו אזס/צ !0 א5106 6 12-15 עְ18א טסאש סט חסוותטטם 00 ות!סת 5106% 0/0 7 0% חצפ ,וח!ס00%ז5 86 5-111 5 אטח 60 56 115 א6|סיך .90 09 23 8 46 + הק י !חן - חסוז8|טחוו5 - 8וחט)5ץ5 61קא - ץווטוסטטסזק 1 5 .21-24 צץ18א - 01881[|68/ 6 טוחסץ - חסו!ופסקא 608 6זגק מסאג תח - 15 אק ₪ 6ח8 הסטוטותאם |ההסוובחזס)הו וקה ז0] פססוטז56 6חב פווט]5ע5 , פוחו)זשסזכן סמה חסווסט סק 0 8ַחופ5ס6סזק 0818 ]0 תסו 55 ז85]0ז1 עקס!0ח 160 5 06ח16!!86הו"כן סז |טוחו5 66 005חס551 608 זט 5 001 - סזסת51-110 6ט5 ,211 ₪ 6 א - 16 35 260 (1) .61 י לעש = מעמט = מוסגר אזכיר מחקר בנושא ההענשה שנעשה על ידי אוניברסיטת ארסמוס שברו- = ושעליו דווח בחוברת הראשונה של 0 מ-1983. כאן נבדקה השאלה האם ניתן להחליף את השופט במתן 0 הדין על ידי מחשב. מסקנת המחקר, שלצרכיו חוברה תוכנה מיוחדת אשר ניתן לקבל מהאוניברסיטה, הינה חיובית לחלוטין, אם כי מחברי הדו"ח אינם קובעים עמרה בשאלה האם אכן רצוי לעשות זאת. אני תקווה שמאמר זה יתרום להעלאת הב- עיה, תוך הבנה למורכבותה, למחשבה ולדיון ציבוריים. אל נחפש פתרונות מהירים, לא יסודיים וללא דיון ציבורי פתוח וגלוי, כפי שנעשה בנושא הגנת הפרטיות במאגרי נתונים ממוחשבים באמצעות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. בנושא מורכב זה - שיש לו היבטים בין-לאומיים עקב רשתות לענ = מעמ קוח 60 6|זסצ 101 6 ץז 6 .1-5 זססוח10ק50 0 ן6ז] , חווטט 1/0 זה סח / י 5' א106016/ 5 21-26 סתט1 חסז!וד] אזסצ אסא שח 0 שווט5 .106 פטסח6זט]ת0) טחו|חכ) .154 ,10121 צא ,אזסצ צוטא ,21828 חח6ק 2 .0 (212) :סחסהץ י זט חס>) [הח0ו81הז6זח1 5000060 ]ס חסוו6ו[קק/ 106 חס חסוןהוחזס]ח] הו פז6וטקוחס<)-סזסו1א זו תה חסוזה)חטותטססכן ץחה וחז26) ]0 6ו[טטק16] 600181 , ה8406-ה3300 6 סו 17 :18101א ץ6ט] 2650156088) טתספוטטכ (00כ) .6.0 חסוזגוחטוחטאססם 9 516005178586/ 1 תג[ תג זזט] אהגז-] 6000-ש 1 .,. ןטך מעלו+ | מעלהי התקשורת הבין-לאומיות - רצוי גם שנשאב מהנסיון שהצטבר בארצות איתן יש לנו מירב הקשרים הכלכליים, | התרבותיים והמשפטיים, ע"מ שהחקיקה שלנו תהיה יסו- דית ותואמת ככל האפשר נורמות ותקנים של העולם המערבי. עד חקיקת החוק החדש, שיתאים לטכנולוג- יות עידן המידע, ולא מעט כדי שחוקי העתיד יהיו אפקטיביים - נתגונן נגד עברינות באמצעות מחשבים ע"י: (1) תקנות אתיקה לעובדים במערכות מחשב; (2) תקנים לנו- הול מערכות מידע; (3) השקעת המשאבים הדרושים בהגנה על מערכות עיבוד הנתונים שאנו מנהלים. החוק ביכולתו להרתיע ולהעניש - ביכולתו למנוע. 9 4, המחבר זאב אוטנזוסר מעלהי | מטו 60 5 6חג1תו-] ואחו116[8 68 [החסו41תז6זח1 הואו5 ח0ו000701-] מהסקסזט= שחו ]ס וזח [160168א זט 5 ,25-29 |פטפט/ [ טח 50070181 5-85]!א אאאו![ט-סטז ד 18 טטשאש.] [14וק1105 הפותחו-] שחיד 4 ב(חו! תשחוסיך 111 00530 - 57 מאא א , טוח זס)ת] 57 חס טסת6ז6] חס 6זו ]50 300 114700816 תת סקותס 6 וז 0חג תסוזזטת06 ה51 שת1 זסז זג 5 5-7 מסזג]א 0 - 156, 56 סזוסזט‎ - - 57 5 9 766 (1) 5 00608 .5151 163 290 :אסו6ך מיעכיר מיעכיר. הגנב מביא את ניר הצילוס שלו, או אם היה המסחריים. עלינו, לדעתי, לראוג לבך כי כמוצר לוואי של הטכנולוגיה לא תהיה קלה. 8 29 ב-22 בנובמבר 1984 התכנסה תעשית האינפורמציה והתוכנה בישראל לכנס חי- רום, לראשונה בתולדותיה. תעשית האינפורמציה באמצעות מרכזי החי- שוב ותעשית התוכנה היא תעשיה עתירת ידע, בח-אדם ומכונות (מחשבים) המקיימת משק מחשבים טכנולוגי, המייצג את הקצה העליון של טכנולוגית המחשבים בעולם. הענף (מרכזי החישוב העסקיים ובתי התו- בנה) מקיפים כיום מאות מחשבים ואלפי בעלי מקצוע המוצאים פרנסתם בענף, ומוצריהם בתוכנה ובמיחשוב חובקים למע- לה מ-10,000 לקוחות בישראל. תעשית האינפורמציה, המקיימת פעילות למעלה מ207 שנה, היתה המאיץ להתפתחות משק המחשבים בישראל, והיא יצרה את התשתית לענף מגוון ומבטיח במתכונתו הנוכחית, הכוללת כיום בסיס רחב לתעשית תוכנה וחומרה העשויה בשנים הבאות לה- וות את אחד מענפי הכלכלה והיצוא המבטי- חים ביותר בכלכלת ישראל. עם בל חיוניותה של תעשית האינפורמציה ולמרות תרומתה הבלתי מעורערת לכלבלת ישראל, לא זכתה התעשיה לכל סיוע בלבלי/ כספי, או אחר, מצד הממשלה וזאת עד עצם היום הזה. השקעות עתק, הן בפיתוח תוכנה והן בהכשרת כח עבודה מקצועי, נעשו במי- מון התעשיה עצמה מבלי להזכיר את העוב- דה שהתעשיה גרמה במישרין ובעקיפין להעלאתם של יהודים וישראלים חוזרים רבים, מקצועני מחשב, לישראל. חשוב להדגיש ולציין במיוחד שעל בסיס החברות שהקימו את תעשית האינפורמציה בישראל, קמה כל אותה תעשית מחשבים, אלקטרוניקה ותוכנה, בה מתפארת כיום ישראל, והיא עדיין המנוף המרכזי להאצת התפתחות הענף וההתמחשבות בישראל. למרות העובדה שתעשית האינפורמציה מהווה נתח נבבד מהתוצר הלאומי הגולמי והיקפה מגיע למאות מיליוני דולרים בשנה, לא זכתה התעשיה לתשומת הלב הראויה מצד הממשלה. אמנם מדינאים רבים ראו בה מנוף חדש להתפתחותה הכלכלית והטכנולו- גית של ישראל, רבים דיברו והתהדרו בנוצו- תיה, אך מעבר לאמירות, לא נעשתה כל פעולה ממשית בתחום הטקטי והאסטרטגי לקידום מתוכנן של התעשיה, נהפוך הוא, מעת לעת מונחתות גזרות על התעשיה העלולות לזעזע את יציבותה הכלכלית והמ- שך התפתחותה בעתיד. בנס חירום זה בא להתריע על בעיותיה היחודיות של התעשיה ובמיוחר על העובדה שהוראות הקפאת המחירים במתכונתן הנוכחית הן גזירה שאין הענף יכול לעמוד בה. יתרה מזו, הוראות עסקת החבילה התעלמו לחלוטין בחשיבה ובתבנון מתעשית האינפורמציה והן עלולות בלי משים לכרות במו ידיהן מנוף כלכלי אדיר למדינה, בעתיד. 10 כנס חירום של תעשית האינפורמציה 1 מרכיב עיקרי ומרכזי בתעשית האינפורמציה הם המחשבים האלקטרוניים, שתמורתם משולמת בדולרים של ארצות-הברית על פי שטר העברות והמחאות ביום התשלום. השימוש במרבית המחשבים בישראל נעשה על פי הסכמי חכירה עם חברת האם של יצרני המחשבים בארצות"הברית. סעיפי ההסבם קובעים מפורשות שהתשלום הוא בדולרים והוראות החוק המחייבות הן הוראות החוק של ארצות-הברית, לפיכך לא יקפיאו היצרנים את תעריפי השבירות על פי הוראות הקפאת המחירים של ישראל. לחילופין (להסכמי חכירה) חתומים יתרת המשתמשים בישראל עם חברות "שכר מכר", על הסכמים רב-שנתיים (בדרך בלל 5 שנים), לפיהם מבוצעים התשלומים בדולרים של ארצות"הברית על פי השער היציג ביום התשלום (קרן+ריבית) שעל פי התקנות, ההקפאה אינה תופסת לגביהם. תעשית האינפורמציה מספקת את מוצריה (עיבוד נתונים) על בסיס מחזורי מתמשך, היינו: מדי חודש מתבצעים אותם עיבודים ללקוחות (לאותם לקוחות באותם נושאים) במחזוריות שמבחינת החיובים היא חודשית, עובדה ותהליך שמבחינת הוראות ההקפאה של המחירים, יוצרת עיוות ושחיקה מצטברת של פי 3 בתקופת ההקפאה על אותו מוצר לאותו לקוח, שחיקה העלולה כשלעצמה למוטט את הענף כבר בתקופת ההקפאה. אין כאן שחיקה של הרווח (רווח ממוצע בענף אינו עולה על 4% עד 6% מהיקף הפדיון) אלא פגיעה חמורה ב"קרן". מרבית העובדים בענף מקבלים משכורתם על פי עקרון התאמה לשער הדולר, הסדרי תש- לום אלה הונהגו עקב המחסור החמור של בעלי מקצוע מיומנים בענף והביקוש הגובר למקצועני מחשב הבא כיום במיוחד מתעש- יות עתירות ידע. חשוב לציין שהחלק הארי של העובדים בענף הם עובדים אקדמאיים, העוסקים בהנדסת מערכות ובפיתוח וייצור תוכנות למחשבים, בשנתיים האחרונות פעלו החברות בצורה נמרצת ביותר במטרה לשווק מוצרי תוכנה בחו"ל. החברות השקיעו בתקופה זו מאות אלפי דולרים בתחכום מוצריהן והתאמתט לשוקי חו"ל וכן באמצעי שיווק בארצות רבות, בין השאר ע"י השתתפות בתערוכות, הקמת משרדי שיווק וכדומה. פעילות זו בוצ- עה רובה ככולה ללא תמיכה ו/או סווע ממשלתי, יתרה מזו פעילות זו התבססה לא מעט גם על ההנחה והאמונה כי תיפסק אפ- לית הענף. כתוצאה מפעילות זו נפרצה הדרך לוצוא מוצרי תוכנה ישראליים, אך עדיין יש לסיים הכנת מוצרי התוכנה ו"אריזתם" ברמה בון- לאומית. פעולות אלו המבוצעות בישראל, מצריכות משאבים כספיים ניכרים ביותך. מוצרי תוכנה אלה הוזמנו ע"י חברות בחויל - ואמורים להכניס למדינת ישראל בשלב ראד > שון מיליוני דולרים ולהוות פתח לשיווק מוצרי תוכנה נוספים רבים ואנו מאמינים כי היקף היצוא בטווח של שנתיים"שלוש במס- גרת הקשרים שנוצרו, עשוי להגיע לעשרות ומאות של מיליוני דולרים. יצוא זה בידוע לכל הינו בעל ערך מוסף השואף ל100%"7. אם תימשך אפלית הענף עלולים להיסגר מפעלים רבים וקיימת סכנה כי השקעות אדי- רות תרדנה לטמיון ואנו נהיה עדים ל"בריחת מוחות" אל מעבר לים. לאור האמור לעיל, ועל רקע בעיותיו היחוד- יות של הענף, אנו פונים לממשלת ישראל לפעול בדחיפות לשחרור ענף תעשית האינפורמציה מהוראות ההקפאה, שלגבי הענף הנזכר הן גזירה שלא ניתן לעמוד בה, וכן להפסיק לאלתר את אפלית תעשית האינפורמציה לעומת ענפי תעשיה אחרים. אי נקיטת צעדים דחופים ע"י הממשלה עלו- לה לפגוע ולמוטט את הענף דווקא בשעה זו כאשר מיטב המשאבים, הכוחות והמוחות מופנים ליצוא. י על רקע הפעילות הנמרצת של "איגוד החב- רות לעיבוד נתונים בישראל" להכרה בתע- שית האינפורמציה והתוכנה כענף תעשיתי לכל דבר וענין ועל רקע התביעה החד משמ- עית שלא להפלות את תעשית האינפורמציה והתוכנה מול ענפי תעשיה אחרים, נוצרו אי הבנות ונוצר הרושם כאילו איגוד החברות מתנגד לעסקת החבילה. הנהלת האיגוד שהתכנסה לישיבת חירום בליל ה"16 בנובמבר 1984, החליטה בין השאר 1. להבהיר לציבור שאינה מתנגדת לעסקת החבילה והיא תעשה את כל שביכולתה לתת תרומתה להצלחת העסקה. יחד עם זאת נוצרו בעיות מהותיות בענף עקב הוראות ההקפאה, העלולות לפגוע קשות בענף. הבעיות והנושאים יועלו לדיון בפני ועדת החריגים, וברוח ההחלטות תפע" לנה החברות בענף. 2. אמנם נכון שאיגוד בתי התוכנה לא נטל חלק רשמי בכנס החירום של הענף, אך נטלו חלק פיזי ממשי, על ידי נוכחות מאטיבית של מרבית מנהלי חברות התו" כנה בארץ. היו אלה נציגי חברות התוד כנה שתבעו לדון בכנס החירום על משמעויות עסקת החבילה והתריעו על הנזק המוחשי שיש להוראות ההקפאה על הענף, הוראות שעלולות להביא אף להתמוטטותו. ההנהלה החליטה לבקש פגישה דחופה עם שר האוצר, פגישה בה תועלה שאלת ההפליה של הענף והתביעה להביר בענף כתעשיה. 3 הרצאה שניתנה במסגרת פרס טורונג סטפן א. קוק - אונוברסיטת טורונטו תורגם מתוך 6 .סא 26 .01 ,3 18 ג 40001 106 01 ח0ג1ב0והטוחותס) סקירת הסיבוכיות החישובית המאמר מהווה סקירה היסטורית של המורכבות החישובית: הוא ניתן בהרצאה על-ידי המחבר בטקס חלוקת פרס טורינג לשנת 1982 מטעם 1 הדגש מושם על הגדרת הבעיתיות של המורכבות החישובית והוא מאמת את קוומם של חסמים עליונים ותחתונים לפרמטר המורכבות. כמו-כן נדונים במאמר המיחשוב ההסתברותי והמקבילי. זוהי ההרצאה השניה בנושא מורכבות חישו" בית הניתנת במסגרת פרס טורינג. הראשונה ניתנה ע"י מיכאל רבין ב-1976. בקוראי את מאמרו המצוין של רבין, אחד הדברים המהמ- מים אותי הינו רמת הפעילות הגבוהה שחלה בשטח זה מאז. בסקירה תמציתית זו ברצוני להזכיר את הנקודות ותוצאות האירועים החשובים ביותר מבחינתי שהתרחשו מאז שנת 1960. בשטח כה רחב בחירת הנושאים העיקריים הינה אישית בדרך-כלל, אולם, תקוותי לכלול בסקירה מאמרים שלפי כל אמת מידה הינם אבני יסוד בפעילות בשטח המורכ- בות החישובית. המאמרים הראשונים תקופת הפרה-היסטוריה של שטח זה מתחילה במאמרו של אלן טורינג משנת 1937: ח0* 6 0 ה0ון63ו1קקיג, חה הווא פזסטוחטא ס1801גוקוס0) ות6|פסז פקתטסוטהספוחם", טורינג הציג את מכונת טורינג המפורסמת, אשר סיפקה את הפורמליזציה המשכנעת ביותר (עד אותם ימים) של פונקציה חישובית (או אלגוריתמית) יעילה. באותו מאמר גם הוכיח טורינג שלא קיים אלגוריתם (כלומר מכונת טורינג) כלשהו היכול, תחת נוסחה שרירותית של חשבון, להחליט במספר סופי של צעדים האם הנוסחה חיתה מספקת. לאחר שהתיאוריה הסבירה אלו בעיות ניתן ואלו בעיות לא ניתן לפתור באמצעות מחשב, אך טבעית היתה השאלה: מה רמת הקושי החישובי היחסי של פונקציות מחשביות. זהו נושא המורכבות החישובית. רבין היה בין הראשונים אשר מיקדו את השאלה ישירות במשפט הכללי: מה משמעות הדבר ש-ו קשה יותר לחישוב מ-8? רבין הציע מסגרת עבודה אקסיומטית המוכיחה את הבסיס לתאורית הסיבוכיות המופשטת אשר פותחה ע"י בלום ואחרים. מאמר שני אשר השפעתו היתה רבה היה של ג'. הרמנטיס משנת 1965: -גוק 00 186 הסיי 1805 01 עוואס!קתז0) [התסט". מאמר זה קיבל תפוצה רבה והעניק לשטח את שמו. האיזכור החשוב הינו שמורכבות נמדדת על פי אורך הזמן שלוקח החישוב על מכונות טורינג מרובות סרטים. המאמר גם הציג שאלה שהינה פתוחה עד היום: האם מספר אלגברי אי-רציונלי (כמו 2/י) ניתן לחישוב בזמן אמיתי, או במלים אחרות, האם קיימת מכונת טורינג המדפיסה את הפיתוח העשרוני של המספר בקצב של ספרה אחת ל1007 צעדים - לנצח. מאמר יסודי שלישי אשר ראה אור ב-1965, פרי עטו של אלן קובהם, נקרא: 6פפחוח! סורדי* פמסווסחט ]0 :211861 [החסוובוטקותס)". קובהם הדגיש את המילה "אינטרינזי", כלומר הוא היה מעונין בתאורית מכונה עצמאית. הוא שאל האם ביצוע פעולת כפל קשה יותר מחיבור, והאמין שהשאלה תיוותר ללא מענה עד אשר תגיע התיאוריה לשלב מבוגר יותר. קובהם גם הגדיר ואפיין את אחד הסוגים החשובים שבין הפונקציות: 1 - פונקציות על המספרים הטבעיים הניתנים לחישוב בזמן החסום ע"י פולינום באורך דצימלי של הכני" סה. שלושה מאמרים אחרים אשר השפיעו על הכותבים שהוזכרו (וגם עלי) הינם פרי עטם של יאמאדה, בנט וריצ'י. מענין לציין שרבין, סטירנס, בנט וריצ'י היו כולם סטודנטים באוניברסיטת פרינסטון בארצות"הברית בערך באותה תקופה. הגישות והנושאים הראשונים כמה מהמחברים הראשונים התעמקו בשאלה הבאה: מהי המדידה הנכונה של פרמטר המורכבות? מרביתם ציינו את זמן החישוב או את המרחב כבחירות ברורות, אולם הם לא היו משוכנעים שאלו, או רק אלו, היו הבחירות הנכונות. לדוגמה, קובהם הציע "..מדידות מספר המתיחסות לעובדה הפיזיקלית עשויות להובילנו לניתוח המשביע רצון ביותר". רבין הציג אקסיומות אשר לפיהן מדידת המורכ- בות צריכה לספק. בפרספקטיבה של 20 שנות נסיון, סבור אני כעת שברור שזמן ומרחב - ובמיוחד זמן - הינם ללא ספק מדדי המורכבות החשובים ביותר. נראה שגורם הטיב הראשון המסוגל לתת הערכה יעילהָ של אלגוריתם הינו זמן הריצה שלו. אולם, לאחרונה מבצבץ גורם חשוב לא פחות, והוא נפח החומרה והזמן המקבילי. מדר מורכבות חשוב אחר, אשר שורשיו ב-1949 במאמרי שנון, הינו מורכבות המעגל הבוליאני. כאן נוח להניח שהפונקציה ] הנדונה, המעתיקה מחרוזת סיביות סופית למחרוזת סיביות סופית אחרת, והמורכבות (ח)6 של ] הינה גודלו של המעגל הבוליאני הקטן ביותר המחשב את על פני כל הכניסות באורך 5. מדד טבעי זה קרוב יחסית לזמן החישוב וזכות התיאוריה שלו עומדת בפני עצמה. שאלה נוספת שהועלתה ע"י קובהם היתה הגדרת "צעד" בתהליך החישוב. נוכל לשאול זאת בצורה הבאה: מהו מודל המחשב הנכון למרידת זמן החישוב של אלגוריתם. מכונות טורינג מרובות סרטים מצוינות בספרות אולם הן מוגבלות מלאכותית מנקודת המבט של ישום יעיל של האלגוריתמים. לדוגמה, מדוע חייב להיות מדיום האחסון בצורת סרטים לינאריים? מדוע לא משטחים או עצים? מדוע לא לאפשר זכרון בגישה אקראית? בפועל הוצעו מספר לא מבוטל של מודלים למחשבים מאז 1960. היות ולמחשבים מעש- יים זכרון גישה אקראית, אך טבעי לכלול אותם במודל. אולם כיצד לבצע זאת היתה בעיה לא פשוטה. אם המכונה מסוגלת לאחסן בזכרונה בצעד אחד מספרים שלמים אזי חייב להיות חסם על גודלם (אם המספר 2 מועלה בחזקה ססו פעמים אזי לתוצאה **'2 סיביות, אשר כיום אין בעולם כולו מדיה מספיק גדולה לאחסנם). אני מציע זכרונות גישה אקראית, 5'א/א, אשר עליהם יוטל תעריף (מספר הצעדים) בשיעור של | א[ אָ בכל פעם שהמספר א יאוחסן אוייקרא. השיטה עובדת אולם אינה לגמרי משכנעת. מודל אקראי פופולרי יותר הינו זה אשר הוצג ע"י אֶהוּ, הופקרופט ואולמן, בו לכל פעולה הקשורה למספר שלם - עלות של יחידה, אולם השלמים חסומים בגודלם. (לדוגמה, ערכם עשוי להיות חסום ע"י פולינום קבוע בגודלו ובכניסותיו). נראה שהמודל המספק ביותר מבחינה מתמ- טית הינו מכונת שינוי האחסון של 50680420, אשר ניתן לאפיינה כמכונת טורינג הבונה את מבנה הזכרון שלה בעצמה או כ-1א8 בעלוּת יחידה לכל אחת מהפעולות המותרות בצעד אחד: העתקה, חיבור או חיסור של יחידה, אחסון או שליפה מהזכרון. מכונת 568688326 הינה הכללה קלה של מכונת קולמוגורוב- אוספנסקי אשר הוצעה מוקדם יותר ב-1958 ונראה לי שהיא מייצגת את המכונה הכללית ביותר הניתנת לבניה, המבצעת כמות חסומה של עבודה בצעד אחד. הצרה היא שהמכונה | אינה חזקה דיה. אם נחזור לשאלתו של קובהם "מהו הצער", נראה לי שהדבר שהתברר ב-20 השנים האחרונות הינו שאין תשובה ברורה ויחידה לשאלה. למזלנו אין שוני רב, בין המודלים שהוצעו למחשבים, בפרמטר זמן החישוב. כללית, כל אחד יכול לשמש כסימולציה של השני בך שנוכל לקחת את ריבוע זמן החישוב. בין המודלים המובילים הדוגלים בשיטת הגי- שה האקראית יש רק פקטור של לוגריתם זמן החישוב. זה מוליך לגישה הסופית החשובה, אשר פותחה בשנת 1965 זיהוי סוג הבעיות הניתנות לפתרון בזמן החסום ע"י פולינום באורך הכני- סה. ההבחנה בין אלגוריתמים המבוססים על פולינום זמן לבין אלו המבוססים על זמן אקספוננציאלי בוצעה בשנת 1955 ע"י וון ניומן. אולם, הסוג לא הוגדר רשמית ואף לא נחקר עד אשר הציג קובהם את סוג הפונקציות בשנת 1964. קובהם גם הצביע על כך שהסוג מוגדר היטב, בלתי תלוי במודל המחשב הנבחר ובעל אופי של פונקציה רקורסיבית. הרעיון שחישוביות פולינום זמן מראה תאי- מות ועקיבות בוּטָא לראשונה ע"י אדמונדס, אשר קרא לאלגוריתמי פולינום זמן "אלגורית- מים טובים". התקן הנוכחי של ץ לסוג פולינומי הזמן, המציג סט מחרוזות, הוצג מאוחר יותר ע"י קארפ. זיהוי של ? עם הבעיות הפיזיביליות אומץ בהרחבה כבר בתחילת שנות ה"ס7'. אין זה ברור מאליו מדוע זה חייב להיות נכון, היות ואלגוריתם אשר זמן הריצה שלו הינו הפול- ינום **'ם הינו בודאי לא פיזיבילי, ולהיפך, זה אשר זמן הריצה שלו הוא האקספוננט 2%9%%% - מעשי בפועל. נראה שלבעיות המתעוררות במציאות אין אלגוריתם אופטימלי עם זמני ריצה כאלו. האלגוריתם המעשי אשר לו זמן ריצה אקספוננציאלי במקרה הגרוע ביותר הינו, אלגוריתם הסימפלקס לתכנות לינארי. סְמִייל ניסה להסביר זאת בכך שזמן הריצה הממוצע הוא מהיר בעוד שחצ'יאן הראה שתכנות לינארי ב"ע משתמש באלגוריתם אחר. מכאן, שהתיזה הכללית שלנו, ש-? שווה לבעיות המעשיות, אינה מוּפָרֶת. חסמים עליונים לזמן נתח נכבד של המחקר במדעי המחשב מוקדש לתכנון ולניתוח מספר רב ביותר של אלגורית- מים יעילים. האלגוריתמים החשובים (מנקודת מבטה של המורכבות החישובית) חייבים לה- יות מיוחדים בדרך כלשהי, הם מספקים בדרך- בלל דרך מהירה לפתרון בעיות פשוטות או חשובות. להלן כמה מהחשובים, לדעתי, בין האלגורית- מים שפותחו מאז 1960. הפרמטר א מתיחס לגודל הכניסה וחסמי הזמן הינם החסמים התואמים למקרה הגרוע ביותר הישים למכונת טורינג מרובת סרטים (או כל מכונה אחרת הפועלת בגישה אקראית) פרט לאלו שצוינו: ו. התמרת פוריה מהירה(1/) - דורשת: (ח 108 ה)) פעולות אריתמטיות, הינה אחת האלגוריתמים השמישים ביותר בחישוב מדעי, 2. מכפלה של מספרים גדולים - שיטת בית הספר היסודי דורשת (:ת)0 פעולות סיביות על מנת להכפיל שני מספרים בני א סיביות. ב-1962 פרסמו קרצובה ואופמן שיטה הדו- רשת רק ('ה)0 צעדים. זמן קצר לאחר מבן הראה טוּם דרך לבנית מעגלים בוליא- | | | | ניים בסדר גודל של (*'ה)0 עבור 0 < 6 שרירותי בכדי לבצע את המכפלה. הייתי סטודנט בהרווארד באותה עת ותפסה אותי שאלתו של קובהם: "האם פעולת כפל קשה יותר מפעולת חיבור?" הייתי תמים בנסותי להוכיח שמכפלה דורשת - ל (2ח) צעדים במכונת טורינג. מאמרו שי טום גרם לי להפתעה לא-מבוטלת. בעזרתו של סטאל אנדרה הראיתי שמכפלה דורשת [:(ח 8ס! 08!)/ח 108 ח] צעדים תוך שימוש במכונות טורינג מקוונות. הצבעתי גם במאמרי ששיטתו של טום ניתנת לאימוץ על מכונות טורינג מרובות סרטים כדי להכפיל ב"(**'ם)0 צעדים - עוברה שבודאי לא היתה הפתעה לטום. זמן הריצה האסימפטוטי המהיר ביותר הידוע כיום לביצוע מכפלה על מכונת טורינג מרובת סרטים הינו - (ח 108 108 ח 105 ₪) והוא נקבע ע"י שונהאג וסטראסן ב-1971 תוך ישום התמרת פוריה מהירה. אולם, מאוחר יותר הראה שונהאג שמכונותיו מסוגלות לבצע את המכפלה בזמן (0)8 (זמן לינארי לאורך הכניסה!). אנו נאלצים להסיק אחת מהשתיים: או שמכפלה הינה פעולה קלה יותר משחשבנו או שמכונותיו של שונהאג מרמות. | 5. מכפלת מטריצות - השיטה הידועה דורשת (1-ח2):ח פעולות אריתמטיות על מנת להכ- פיל שתי מטריצות בגודל האח. בשנת 1969 פירסם סטארסן שיטה בה הוא קובע שנדר- שות **:4.70 פעולות בלבד. עבודה רבה הוקדשה להפחתת ערך האקספוננט 2.81 ולאחרונה הוכח שמספר הפעולות הנדר- שות הינו (%*?ח)0. למרות שוינוגרד וקופרשמידט התקרבו, הם עדיין רחוקים מהאלגוריתם האופטימלי הידוע 1-:20. 4. תיאום מירבי בגראפים כלליום לא מכוונים - בעיה זו היוותה דוגמה לבעיות ק אשר דרשו אלגוריתם מסובך. אדמונדס מציין שיש להשתמש באלגוריתם של פולינום זמן והוא אף קובע שהשיטה הפשוטה של קו הרחבה בגראף חצוי אינה ישימה לגראפים כלליים לא-מכוונים. 5. זוהוי מספרום ראשוניים - הבעיה המרכזית כאן הינה מיקום הבעיה ב"ק. במילים אח- רות, האם קיים אלגוריתם אשר יאמר לנו האם מספר שרירותי בן ח ספרות הינו שלם ראשוני וכן מהו מספר הצעדים המכסימא- לי לו יזרקק אלגוריתם זה והאם הוא חסום ע"י פולינום קבוע ב-ח. גארי מילר הראה ב-1976 שאכן קיים אלגוריתם כזה אולם תְקפוּתו תלויה בהשערת רימן המורחבת. סולוביי וסטראסן הציעו אלגוריתם מונטה קרלו מהיר לזיהוי מספרים ראשוניים אולם אם מספר הקלט הינו מורכב קיים סיכוי קטן לטעות בזיהוי. האלגוריתם הדטרמיניסטו מוּכַח הטוב ביותר הינו של אדלמן, פומרמן ורומלי וזמן הריצה שלו עומד על - , אשר גרוע אך במעט מזמן ריצה פולינומיאלי, וריאציה של הנ"ל, לטע* נתם של כהן ולנסטרא, מסוגלת לטפל במספרים בע 0 ספרות עשרוניות תוך ב-45 שניות. לאחרונה הוכרו שלוש בעיות כראויות להכנס לסוג ק. הראשונה הינה תכנות לינא- רי, שהוצגה ע"י חצ'יאן ב"1979, השניה חינה בעית ההחלטה האם שני גראפים בדרגה 8 לבל היותר הינם איזומורפיים = הוצגה ע"י לוקאס ב-1980; השלישית הינה פִּיקטוּר פולינומים עם מקדמים רציונאליים. הדבר הוצג ע"י לנסטרא עבור פולינומים במשתנה יחיד. לנסטרוא ולובאז' ציינו ב- 2 שניתן להכליל את הבעיה לכל פולינום אשר לו מספר קבוע של משתנים, כפי שמתקבל בתוצאת קלטופן. חסמים תחתונים האתגר האמיתי בתורת הסיבוכיות והבעיה שמרחיקה את התורה מניתוחם של אלגורית- מים, הינה הוכחת החסמים התחתונים של סיבוכיות בעיות ספציפיות. יש דבר"מה מטפק בהוכחה שבעית כן/לא אינה ניתנת לפתרון ב-ה, ?ה או "2 צעדים, ולא משנה באיזה אלגוריתם משתמשים. היו כמה הצלחות חשובות בהוכחת קיומם של חסמים תחתונים אולם נותר מספר רב של בעיות פתוחות חשובות, הגורם לתיסכול. כל החסמים התחתונים החשובים לזמן החי- שוב או למרחב החישוב מבוססים על "טיעונים אלבסוניים". "טיעונים אלכסוניים" נוצלו עייי טורינג על מנת להוכיח שבעיות מסוימות אינן ניתנות לפתרון בדרך אלגוריתמית. ב-1960 הוכיח רבין שעבור כל מדד סיבוכיות הגיוני, במו זמן חישוב או מרחב (זכרון), המגדיל בצורה משמעותית את הזמן או את המרחב ובו' ניתן למצוא עוד פונקציות 0-1 הניתנות לחישוב. בערך באותו זמן הגדיר ריצ'י הירר" כיה ספציפית של פונקציות במונחים של מימ- די המרחב המותרים. מעט מאוחר יותר טופ- לה תוצאתו של רבין בצורה עמוקה יותר, והורחבה למימד הזמן על מכונת טורינג מרובת"סרטים ע"י הרטמאניס וסטירנס ועל מימד הזמן ע"י סטירנס, הרטמאניס ולואיס. בעיות החלטה טבעיות שהוכחו כבלתו פיזיביליות תוצאות ההיררכיה שצוינה קודם נתנו חסמים תחתונים לזמן ולמרחב, הנחוצים לחישוב פונקציות מסוימות, אולם נראה שכל הפונקצ- יות הללו הינן "תחבולניות". לדוגמה, קל להיוובח ו (ע,א), הנותנת את הספ- רה הראשונה של תפוקת מכונה א על כניסה ץ, אינה ניתנת לחישוב תוך זמן ?/|ץ|+|א|) אחרי ש|ע|+|א|) צעדים. זה לא ארע עד שנת 1972, כאשר הוכיחו אלברט מאייר ולארי סטוקמ- אייר שהבעיה האקוויוולנטית לביטויים רגילים המכילים ריבועים דורשת מרחב הגדל בחזקה ולכן גם זמן אקספוננציאלי. זמן קצר מאוחר יותר הראה מאייר חסם תחתון חזק ביותר לזמן הנדרש לקביעת אמיתותן של נוסחאות בתיאוריה הנקראת 6ו0בחס 636) 18פא 5000 01 ע601ת! ז06:ס-560000). הרא הוכיח שבל מחשב אשר זמן הריצה שלו חסום ע"י מספר קבוע של חזקות מעריביות ("2, "2, " ?2, וכו') אינו יכול להחליט בודאות על 518/, סטוקמאייר, שהיה סטודנט"דוקטורנט של מאייר, ניגש להראות שבל מעגל בוליאני (כמו מחשב) המחליט נבון בקשר לאמיתות פונק- צוה שרירותית 515 באורך של 616 סימנים חייב להכיל יותר מ"10'5 שערים. המספר 10*5 נבחר להיות מספר הפרוטונים אותו מסוגל היקום להכיל. זוהי הוכחה משכנעת ביותר לאי-פיזיביליות! מאז מאייר וסטוקמאייר היו נסיונות רבים למציאת החסמים התחתונים של סיבוכיות תיאוריות החלטה. אחד מהמפורסמים יותר היה החסם התחתון לזמן החישוב, אשר השתמש במעריך כפול, על מנת להחליט בב" עית האריתמטי של זספזטסנטזק (תיאורית המטפרים הטבעיים בפעולת חיבור), פותח ע"י פישר ורבין. תוצאתם אינה רחוקה מהחסם העליון הטוב ביותר הידוע עד כה לתיאוריה זו והוא המעריך המשולש. החסם העליון למר- חב הוא מעריך כפול. למרות ההצלחות שצוינו לא נמצא מדר לסיבוביות קטנה יותר. בפועל, לא ידוע על חסם תחתון לא לינארי לזמן החישוב עבור מודל חישוב לשימוש בללי לבל בעיה טבעית ב-פא, ובמיוחד לא עבור אף אחת מ3007 הבעיות הרשומות בנספח 51. כמובן, ניתן להוביח ע"י "טיעונים אלכסוניים" שבעיות ב-א דורשות זמן בשיעור של *ח עבור כל ; קבוע. אולם, במקרה של חסמי מרחב תחת" ונים, אין אנו יודעים אף להוכיח את קיום פתרונם של בעיות ב"עא התחומות במרחב (ח 8סו)0 על מכונות טורינג לא-מקוונות. וזאת למרות העובדה שהחסמים העליונים הטובים ביותר במקרים טבעיים רבים הינם לינאריים בזת. חסמים תחתונים מוּבְנִים למרות שנחלנו הצלחה מעטה בהוכחת מציאותם של חסמים תחתונים מענינים עבור בעיות קונקרטיות במודלי מחשב כלליים, אין לנו עדיין תוצאות מענינות למודלים "מוּבָנִים". המונח "מובנים" הוצג לראשונה ע"י בורודין והוא מתייחס למחשבים המוגבלים לביצוע פעולות מסוימות. דוגמה פשוטה לכך היא בעית מיונם של ₪ מספרים. ניתן להוכיח ללא קושי מיוחד שבעיה זו דורשת לפחות ה הָס! ת השוואות, אם נניח שהמחשב שברשותנו מסו- גל לבצע פעולה אחת ויחידה - השוואה בין זוגות מספרים המתקבלים בכניסתו. לחסם תחתון זה אין משמעות רבה בדיון על מכונות טורינג או מעגלים בוליאניים, אולם הוא הור" חב למכונות גישה אקראית בעלות יחירה, בתנאי שפעולת חלוקה אינה מותרת. חסם תחתון מוּבְנָה שני ואלגנטי מאוד פותח ע"י סטירנס ב"1973 והוא קובע שאינטרפול- ציה פולינומיאלית, כלומר, מציאת המקדמים של פולינום מדרגה 1-ח העובר דרך ח נקודות נתונות, דורש (ת פַסות)0 מכפלות, בתנאי שמותרות לביצוע רק הפעולות האריתמטיות. החלק המענין בהוכחתו של סטירנס נזקף לעובדה שהוא הסתמך בהוכחתו על תאורמת 820%, שהיא תוצאה מעמיקה של גאומטריה אלגברית. 10 שנים מאוחר יותר, ב-1983, הרחיבו באוור וסטראסן את החסם התחתון גם למקרה של מקדמי-ביניים באינטרפולציה פולינומיאלית העוברת דרך ה נקודות. מענין לציין שמרבית התוצאות המוּבְנות הללו עבור חסמים תחתונים קרובות ביותר לחסמים העליונים הטובים ביותר הידועים. חסמום תחתונים למכפלה זמן"מרחב דרך אחרת בכיוון זה הינה להוכיח את קיומו של חסם תחתון בזמן תחת ההשערה שהמ- רחב קטן. קובהם הוכיח תוצאה כזו לראשונה ב-1966, כשהוא הראה שמכפלת הזמן במרחב יהוי רבועים מושלמים בני מ ספרות על מכונת טורינג "לא מקוונת" חייב להיות (:ח)9. כאן הכניטה נכתבת על סרט דו"כיווני לקריאה בלבד והמרחב המנוצל הינו לפי הגדרה - מספר הרבועים הנַסְקָרִים ע"י הסרטים במכונת טורינג. מכאן, שאם לדוגמה, המרחב מאולץ להיות, (0)089, אזי הזמ חייב להיות מ )9 צעדים. חולשתה של תוצאתו שי קובהם נעוצה בעובדה שלמרות שהמודל של מכונת טורינג לא מקוונת הינו קביל עבור מדידת זמן ומרחב חישוב, הוא מוגבל למדי כשמתחשבים בזמן ובמרחב יחדיו. בורודין וכותב מאמר זה "יָשָרוּ" חלקית את ח התוצאה כאשר הוכחנו 0 של ח 8 בתחום 1 עד ?₪ דורש מכפלת זמן-מרחב של (ח 108 ה)0. ההוכחה ישימה לכל "מכונה סדר- תית כללית", הכוללת מכונות טורינג לא- מקוונות עם ראשי כניסה רבים או אף סרט כניסה בגישה אקראית. לצערנו, "אכזריי הדבר להוכחתנו, שהמיון דורש כל"כך הרבה סיביות תפוקה והבעיה נשארת פתוחה האם ניתן לישם חסם תחתון דומה לבעית זיהוי כמו הגדרת כל אחד ממספרי סדרה בת ה מספרים. שלמות - שא תאורית שלמות - א הינה בודאי אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתורת הסיבוב- יות החישובית. לא אפרט אותה כאן, היא נפוצה בספרות, במיוחד בספרים של גארי וג'והנסון. הסוג ?א כולל את הסטים הניתנים לזיהוי בזמן פולינומיאלי ע"י מכונת טורינג לא" דטרמיניסטית. עד כמה שמִגַעַת ידיעתי, הרא- שון שאפיין סוג זה בצורה מתמטית שוות-ערך היה ג'יימס בנט ב-1962, בעבודת הדוקטורט שלו. המודל שלו השתמש במְכָּמְתִים -גוחגטוף) ) לוגיים במקום מכונות חישוב. קראתי את עבודתו והבחנתי שניתן להגדיר את הסוג הנדון - כמה שמפורסם היום בשם <א. השתמשתי בסימן *1 (כהמשך לסימנו של ובהם - 1), בעבודתי משנת 1971, וקארפ נתן ה את המינוח ?א במאמרו משנת 1972. במקביל ובצורה בלתי-תלויה, אפיין אדמונדס ב"1965 את הסוג אשר שווה"הערך ל"פא. ב-1971 היצגתי את המונח עא שלם והוכחתי את בעית תת-הגראף ב-?א שלם בצירוף 3 תנאים מספיקים. שנה מאוחר יותר הוכיח קארפ ש-21 בעיות ניתנות לסיווג כ"ץא שלם - עובדה שהוכיחה את חשיבות הנושא. באופן בלתי-תלוי, מעט מאוחר יותר, הגדיר ליאוניד לוין בברית-המועצות ציון דומה (ואף חזק יותר) והוכיח קיומן של 6 בעיות במרחב פא שלם. לוין, הנמצא כיום באוניברסיטת בוסטון, קרא לסוג זה בשם "בעיות החיפוש האוניברסאלי". הסוג עא כולל מספר עצום של בעיות מעשיות המתרחשות בעולם התעשיתי ובמישור העס- קי. ההוכחה שבעית ?א הינה ?א שלם, אינה אלא הוכחה שהבעיה אינה נמצאת ב-9 (כלו- מר אין לה אלגוריתם זמן פולינומיאלי דטרמיניסטי) אלא אם כן כל בעית ?א נמצאת בדץ. היות והתנאי האחרון עשוי לגרום למהפ- כה בעולם המחשבים, משמעותה המעשית של שלמות ?א הינה מציאת חסם תחתון. שלמות - ?4% המינוח שלמות <א יָשִים לסטים, וההוכחה שסט הינו ?א שלם נתפסת לעתים כהוכחה שהסט אינו חָבִיר(פפגטזוהו). אולם, קיים מספר גדול של פונקציות לא-חבירות אשר עבורן הוכחת שלמות ?א אינה רלבנטית. לסלי וליאנט הגדיר את המינוח שלמות - ?% על מנת להסיר את הערפל בתחום זה. הוכחה שפונקציה הינה שלמה - ?+מראהשהיא אינה חבירה לחישוב באותה דרך בה כשמוכיחים שסט הינו שלם ?א מראה שהסט אינו חביר לזיהוי, במילים אחרות, אם פונקציה שהינה שלמה - ?+ ניתנת לחישוב בזמן פולינומיאלי, אזי א=2. וליאנט הציג מספר רב של דוגמאות לפונקצ- יות שלמות - ?+, אולם ללא ספק, המענינת מכולן הינה הקבוּעָה של מטריצת מספרים שלמים. לקבועה הגדרה פורמלית הדומה לדטרמיננטה, אולם בעוד שאת הדטרמיננטה קל לחשב ע"י אלימינאציה גאוסיאנית, כל הנסיונות לחישוב הקבועה במשך 100 השנים האחרנות עלו בתוהו. וליאנט הראה, בצורה משכנעת בפעם הראשונה, את הסיבה לבשלון כשהוכיח שהקבועה הינה שלמה - ?4. אלגוריתמים הסתברותיים השימוש במספרים אקראיים בביצוע טימול- "ציה של קירוב אקראי טבעי ביותר, ונהוג בעולם החישוב המעשי. אולם, הרעיון שכני- סות אקראיות עשויות להיות יעילות ביותר בפתרון בעיות קומבינטוריות-דטרמיניסטיות חדר הרבה יותר לאט למודעותה של קהילת מדעני המחשב. אגביל את תשומת הלב לאלגוריתמי זמן פולינומיאלים הסתברותיים "הפותרים" (במובן סביר) בעיה אשר לה אי ידוע על קיומו של אלגוריתם זמן פולינומיא דטרמיניסטי. האלגוריתם הראשון בתחום זה פותח על-ידי ברלקאמפ בשנת 1970, כשניסה לפקטר פול- ינום ] על פני שדה (ק)0% המכיל ק אלמנטים. האלגוריתם של ברלקאמפ רץ בזמן פולינומיאלי בדרגתו של ] וב"ק פס ובהסתב" רות של לפחות % הוא מוצא את הפיקטור הראשוני הנכון של ], אחרת הוא מסתיים בכשלון. היות וניתן לחזור על האלגוריתם אין-ספור פעמים וכל הכשלונות הינם בלתי- תלויים, יָפַקְטֶר האלגוריתם את הפונקציה בזמן סביר. דוגמה דרמטית יותר הינה האלגוריתם לזיהוי מספרים ראשוניים שפותח ע"י טולוביי וסטראסן ב"1974. האלגוריתם רץ בזמן פולינומיאלי באורך הכניסה ₪ ומפיק את התוצאות "ראשוני" או "מורכב". אם וח הינו ראשוני, אזי התוצאה הינה בודאות "ראשוני", אולם אם ו הינו מורכב אזי קיימת הסתברות של % שהתוצאה תהיה שוב "ראשוני". ניתן לחזור על האלגוריתם ללא הגבלה על הכניסה וח והתוצאות המתקבלות הינן בלתי-תלויות. כלומר, אם התוצאה הנשנית הינה "מורכב" אזי יודע המשתמש ש"וז הינו מורכב; אם התוצאה הינה "ראשוני" בצורה עקבית, נאמר לאחר 100 ריצות, מובטחת למשתמש רמת ודאות מספקת שו הינו ראשוני, היות וההסתברות שהמספר הינו מורכב ויראה תוצאה "ראשוני" לאחר ססו הרצות הינה נמוכה ביותר (פחות מ-*'27). רבין פיתח אלגוריתם הסתברותי שונה אך בעל תכונות הדומות לקודם, ומצא אותו מהיר ביותר בנסיונות הרצתו על מחשבים. המספר 3 זוהה כראשוני (כנראה) תוך מספר דקות. ישום מענין של בודקי מספרים ראשוניים הסתברותיים הוצע ע"י ריבסט, שמיר ואדלמן בעבודתם המשותפת ב-19787 במערכות כִּיתוּב ציבוריות. המערכת שפיתחו דורשת יצירתם של מספרים ראשונים עצומים (בני 100 ספ- רות). הם הציעו לבדוק מספרים בני ססו ספרות, תוך שימוש בשיטת סולוביי-סטראסן, ער אשר יימצא אחד שסבירותו להיות ראשוני גבוהה. למעשה, בעזרת בודק הראשוניות המשובלל של כהן ולנסטרא, ניתן להוכיח שאם מספר אקראי בן 100 ספרות הוצג כ"מסתבר ראשוני", אזי ניתן לבדוק אותו תוך 5 שניות בלבד ולודא ב"100% שהוא אכן ראשוני (אם יש צורך ברמת ודאות כזו). קבוצת הסטים בעלי אלגוריתמים פולינומיאלים-הסתברותיים בזמן, במובן של סולוביי וסטראסן, נקראת 8 (לעתים גם 8). מכאן שסט נמצא ב-א אם, ורק אם, יש לו אלגוריתם זיהוי הסתברותי הנעצר תמיד בזמן פולינומיאלי ולא שוגה לעולם עבור ערכי קלט שאינם ב-8, ולכל כניסה ב-8 הוא מפיק את התשובה הנכונה בכל ריצה, בהסתברות של לפחות %. מכאן שסט המספרים המורכבים נמצא ב-8 ובאופן כללי ?א > 8 > ?. קיימות כמה דוגמאות מענינות נוספות של סטים הנמצאים ב-8 אך לא ידועים ב-?. לדוגמה, שוורץ מראה שסט של מטריצות לא- סינגולריות אשר כניסותיהן הינן פולינומים מרובי-משתנים, נמצא ב-8. האלגוריתם מע- ריך את הפולינומים בערכים שלמים קטנים ואקראיים ומחשב את ערך הדטרמיננטה של התוצאה. נשארת עדיין שאלה פתוחה: האם ק=ם? קיימת נטיה להשיב בכן תוך התבססות על הרקע הפילוסופי שמבחן הטלת מטבע אינו - בל-כך כאשר התשובה המבוקשת מוג- דרת היטב בכן או לא. שאלה קרובה לקודמת הינה: האם אלגוריתם הסתברותי (המראה שבעיה מסוימת היא ב-5) הינו יעיל בכל המובנים כמו אלגוריתם דטרמיניסטי? ככלות הכל, אלגוריתמים הסתברותיים יכולים לרוץ תוך שימוש ביצירת מספרים פסאודו- אקראיים הזמינים במרבית המחשבים והסתב- רות השגיאה שלהם בשיעור של 279 - זניחה. המילכוד טמון בכך שמחוללי מספרים פסאודו-אקראיים אינם יוצרים מספרים אקראיים באמת, ואף אחד אינו יודע כיצד יבצעו את מלאכתם בהינתן להם אלגוריתם הסתברותי. למעשה הראה הנסיון שהם עוב- דים היטב. אולם, אם תמיד יעבדו היטב, רק אז נוכל להסיק ש-ק=₪ היות ומספרים פסאודו- אקראיים מיוצרים דטרמיניסטית ב שאקראיותם אינה תורמת כלום ככלות הבל. אפשרות אחרת היא להשתמש בתהליך פיזיקאלי כעין רעש תרמי על מנת ליצור מספרים אקראיים. אולם זוהי שאלה פתוחה בפילוסופית המדע - עד כמה אופיים של מספרים אלו הוא אקראי באמת. הרשו לי לסיים פסקה זו בציון תאורמה מענינת - זו התאורמה של אדלמן על סוג 8. קל לראות שאם סט נמצא ב-ץ, אזי עבור כל א קיים מעגל בוליאני שגודלו חסום ע"י פולינום קבוע ב"ח, הקובע אם מחרוזת מסוימת באורך ה נמצאת בסט. אברהם הוכיח שהדבר נכון גם לגבי השדה 8. מכאן, לדוגמה, נוכל לקבוע שלכל ח יש "מעגל מחשב" קטן הבודק במהי- רות ובדייקנות האם מספרים בעלי ה ספרות הינם ראשוניים. המילכוד הפעם הוא שמעג- לים אלו אינם אחידים ב-ף, ובפועל, למקרה של ססו ספרות יתכן ולא יהא זה פיזיבילי לבנות את המעגל. חושוב מקבילו סינכרונו עם התקרמות טכנולוגית ה-151), אשר בה ניתן למקם מעבד (פרוססור) אחד או שניים על שבב בגודל רבע אינטש, אך טבעי הדבר לחשוב על מחשב עתידי המורכב מכמה אלפי מעבדים כאלו, אשר יעבדו יחדיו ויפתרו בעיה אחת. למרות שטרם נבנו מכונות מסוג זה לשימוש כללי, קיימות תכניות בכיוון. הדבר מניע את ההתפתחויות האחרונות לענף מב- טיח מאוד בתחום הסיבוכיות החישובית: תאורית החישוב המקבילי-סינכרוני בקנה מידה גדול, אשר בה מספר המעבדים הינו משאב החסום ע"י הפרמטר (ח)3 (13 מטמל את המילה חומרה באנגלית) באותה דרך בה חסום המרחב ע"י הפרמטר (ה)5 בתאורית הסיבוכיות הסדרתית. בדרך כלל (11)5 הזיה פולינום קבוע ב"ח. -ר- = ב שי 334 מספר לא מבוטל של מודלים לחישוב מקבילי הוצעו, באשר הראשון דיבר על מודל לזכרון משותף, בו מספר גדול של מעבדים מתקשרים דרך זכרון גישה אקראית, אותו הם מחלקים במשותף. אלגוריתמים מקביליים רבים ראו אור ביחס למודל זה, היות ומכונות מקביליות מעשיות תואמות מודל זה, אולם, לגבי התאו" ריה המתמטית, אין מודלים אלו מספקים היות וחלק ניכר ממפרטם שרירותי: כיצד נפתרים קונפליקטים של קריאה וכתיבה מזכרון משו- תף? אלו פעולות בסיסיות מותרות לביצוע לגבי כל מעבד? האם בחישוב העלויות יש לתקצב (ח)3 פס יחידות זמן הנדרשות כגישה לזיכרון? לבן, אני מעדיף את המודל הנקי יותר, אשר טופל ע"י בורודין בשנת 1977. במודל זה מתואר מחשב מקבילי כמשפחה אחידה <ח8> של מעגלים בוליאנים א-ציקליים, כך של-ח8 ח כניסות (ולכן מטפלת בכניסות אשר אורך מחרוזתן - ה). לכן (11)9 (מדד כמות החומרה) אינו אלא מספר השערים ב"ה8 ורד(ח)1. (זמן החישוב המקבילי) הינו עומק המעגל 8 (דהיינו אורכו של המסלול הארוך ביותר מכניסה ליציאה). למודל זה הצדקה מעשית בכך שכל המכונות מיוצרות על בסיס של מעגלים בוליאניים (כולל אלו הבנויות בזכרון משותף). יתרזעל-כן, הגודל הבוליאני המינימלי והעומק הנדרש לחישוב פונקציה הינם בעיה מתמטית טבעית אשר טופלה בעבר - לפני פריחתה של תאורית החישוב המקבילי. למזלה של התיאוריה ייאמר, שערכי המיני- מום של (ח)3 וזמן החישוב המקבילי (ח)1, אינם שונים בהרבה במודלים השונים המיוש- מים. יש עובדת אמת כללית לכל המודלים, אשר הוכחה לראשונה ב-1974 והנקראת "תורת החישוב המקבילי". היא קובעת: בעיה ניתנת לפתרון בפולינום זמן ב-(ח)1' ע"י מכונות מקביליות (עם כמות חומרה אינסופית) אם, ורק אם, היא ניתנת לפתרון במרחב פולינומיא לי ב-(ח)ד ע"י מכונה סדרתית (בעלת זמן בלתי-מוגבל). השאלה הבסיסית בחישוב מקבילי היא: אילו בעיות ניתנות לפתרון בצורה מהירה יותר משמעותית תוך שימוש במערכת מרובת- מעבדים לעומת מערכת עם מעבד אחד? ניקולאס פיפנגר מִיסָד שאלה זו ע"י הגדרת סוג הבעיות (הנקראות כיום 6א, מלשון 'אסוא ) הניתנות לפיתרון בצורה אולטרא- מהירה (בזמן :"(ח פ1)=(ח)1) על מכונה מקבילית עם כמות חומרה פיזיבילית בשיעור של *ח=(ח)11. למזלנו, הסוג סא אינו משתנה ואינו תלוי בסוג מודל המחשב המקבילי הנבחר, וקל לראות ש-סא הינה תת-קבוצה " של 9 - הפונקציות הניתנות לחישוב בצורה * סדרתית בפולינום זמן. שאלתנו הבלתי- רשמית ניתנת לפורמליזציה בצורה הבאח: אילו בעיות ב-? נמצאות גם ב"6א? מתקבל על הדעת ש-6=92א משום שלהוכיח ש-6-7א ידרוש פריצת דרך בתיאורית הסיבוכיות. היות ואין אנו יודעים להוכיח שהפונקציה הנמצאת ב-?: אינה נמצאת ב- 6א, הדבר הבא אשר טוב ביותר לעשותו הוא להוביח ש"! הינה פָטו מרחב-שלם של פט. זוהי אנלוגיה להוכחה שבעיה נמצאת ב-קא שלם ווש לה השפעה מעשית על הנסיונות למצוא אלגוריתמים מקבילים סופר-מהירים עבור 1. זאת עקב העובדה שאם ] הוא פָסו המרחב השלם של ץש וה נמצא ב-סא, אזי 6א=קס, עוברה אשר תהווה הפתעה גדולה. התקדמות לא מעטה התרחשה גם בשטח סיווג בעיווג ב"ץיז בשאלה האם הן ב"סא או ב ב"קס! המרחב השלם של קש (מובן שהן יכולות לא להשתייך לאף אחת המהקטגוריות). הדוג- מה הראשונה של בעיה המהווה שלם של ץ הוצגה ב-1973 ע"י כותב המאמר. למרות שלא היצגתי את התוצאה כתוצאת שְלְמוּת. מעט מאוחר יותר הגדירו ג'ונס ולאזר את מינוח השלמות ונתנו כחמש דוגמאות, כולל בעית. הריקנות של דקדוקים חסרי טקסט. ללא ספק הבעיה הפשוטה ביותר שהוכחה שמשלימה ל-ק= הינה הבעיה הנקראת בעית ערך המעגל: נתון מעגל בוליאני יחד עם ערכים בכניסותיו, מצא את ערך התפוקה. הבעיה המענינת ביותר מבחינתי, היא בעיתם של גולדשלאגר, שאוו וסטפלס במציאת הזרימה המכסימלית ברשת נתונה עם מספר גדול של קיבולות שלמות וחיוביות בקצוות. הענין קשור להו- בחת השלמות. לבסוף, אציין שתכנות לינארי הוא שלם של ?:. במקרה זה החלק הקשה הינו להראות שהבעיה היא ב-ע, ואז הוכחת השל- מות מתקבלת ישירות. בין הבעיות הידועות כבעיות 6א נמצאות ארבע הפעולות החשבוניות (+, -, א, +) על מספרים בינאריים, מיון, קישוריות של גראף, פעולות מטריציאליות (מכפלה, הופכית, דטרמיננטה ודרגה), המחלקים המשותפים הגדולים ביותר של פולינום, שפות חסרות טקסטים ומציאת יער הפריסה המינימאלי בגראף. גודל התיאום המכסימלי של גראף נתון ידוע כבעית סא "אקראית" (סא אשר בו מותרת הטלת מטבע), למרות שנשארת שאלה פתוחה ומענינת: האם מציאת תיאום מכסימלי מעשי הינה בעיה ב-סאז אקראי. הבעיה המענינת ביותר ב-??, אשר לא ידוע אם היא שלמה ל-?? או נמצאת ב-א אקראי, הינה מציאת המחלק המשותף הגדול ביותר של שני מספרים שלמים. קיימות בעיות מע- נינות רבות נוספות אשר עדיין לא סווגו, כולל מציאת התיאום המכסימלי בגראף. העתיד הרשו לי לאמר שוב ששדה הסיבוכיות החישובית הינו רחב ואילו סקירה זו תמצי- תית. נותרו חלקים גדולים בהם לא נגעתי או שרק ברפרוף. הנני מתנצל בפני החוקרים והמלומדים העוסקים בתחומים אלו. חלק חדש יחסית ומענין נקרא "תאורית האינפורמציה החישובית" אשר פותח ע"י יָאןּ והוא בנוי על תורת האינפורמציה הקלאסית של שנון. הנושא תפס רבים וביניהם דיפ והַלְמָן, ריבסט, שמיר, אדלמן ואף חזר לשור- שי התורה שפותחו ע"י קולמוגורוף וצ'איטין. הרעיון המענין בתיאוריה, המגובש ע"י שמיר, בלום ומיכלי, דן ביצירתם של סדרות פסאודו- אקראיות אשר בהן הסיביות העתידיים אינם ניתנים לחיזוי באופן פשוט על סמך סיביות העבר. יָאו הוכיח שלקיומן של סדרות כאלו תהא השלכה חיובית על הסיבוכיות הדטרמיניסטית של הסוג ההסתברותי - 8. בפועל, תורת האינפורמציה החישובית מבטי- חה להאיר את תפקירה של האקראיות בחי- שוב. נוסף לתורת האינפורמציה החישובית נוכל לצפות לתוצאות מענינות חדשות באלגורית- מים הסתברותיים, בחישוב מקבילי ובחסמים תחתונים (עם קצת מזל). אם מדובר בחסמים תחתונים, פריצת הדרך אותה אני חוזה בעתיד הקרוב תראה שלא כל בעיה ב"ע פתירה במרחב (9 )0 ובודאי 6א+2. בבל מקרה, שדה הסיבוכיות החישובית נשאר פעיל ואני מצפה בתקווה להתפתחויות העתידיות אשר תתרחשנה בו. מרכזי חישוב באוניברסיטאות מצטרפים לרשת מחשבים עולמית לאחרונה חוברו מוסדות השכלה ומחקר בישראל אל רשתות בינלאומיות של מוסדות דומים ברחבי העולם. הדבר נעשה ביוזמתה ובסיועה של י.ב.מ. ישראל. הרשת הארצית חוברה באמצעות צומת במרכז המדעי י.ב.מ. בחיפה אל שתי רשתות בינלאומיות ומהן אל מאות המוסדות באירופה ובארה"ב. הצומת האירופי, הנמצא במרכז המדעי יב.מ. ברומא, מאפשר לחבר את ישראל לרשת האירופית א548, אשר מאגדת כמאתיים מחשבים. הרשת-האחות האמרי- קנית, 7מ811%, שהוקמה ביוזמה עצמית של המוסדות ופועלת כבר שנים אחדות, מאגדת אף היא במאתיים מחשבים ומתקשרת עם הרשת האירופית, ובאמצעותה עם מוסדות ישראל, דבר העושה את השליטה וההתער- כנות לפשוטות ממש כמו שיחות טלפון. הרשת החדישה מאפשרת לכל החוקרים, אנשי הסגל ואחרים במוסדות להשכלה גבו- הה, להציג את רעיונותיהם אלה בפני אלה ברהיטות ובלי שיידרשו להמתין חודשים ארוכים עד שמאמריהם יראו אור. לרשות המשתמש עומדים השירותים הב- אים: - רואר אלקטרוני. - העברת קובצי-מידע ותכניות. - משלוח עבודות להרצה במחשבים מרוח- קים. = עיון במאגרי מידע מרוחקים/משותפים. - שימוש אינטראקטיבי במשאבי מחשבים מרוחקים. - פרויקטים של מחקרים נבחרים ברשתות לתקשורת מחשבים. רשת ז[מאדמ/את א משתמשת בקווי דואר חכורים, וממותגת באמצעות תוכנת תקשו- רת בכל מחשביה. מוצרי תוכנה אלה ותואמיהם מפעילים מגוון מחשבים. התוכנה מפעילה גם מערכות לאיתור אנשים, אמצעי- חישוב ותחומי מחקר. 7 כמובן, הגנה מלאה על צנעת המידע א משתמש אחד יכול לחדור אל קבציו הפרטיים של משתמש אחר. | מענו. מעטו לעפה "קומדעת" מציעה חבילת תוכנה לניוהול ספריות חבילת תוכנה לניהול ספריה התווסף לסל המוצרים של חברת "קומדעת" ומאפשר שי- לוב עם מערכות אחרות, ניהול הספריה מתחלק לישומים שונים: ספרית מחקר; ספריה רפואית; ספריה טבנית; ספרית השאלה; ספריה מוטיקלית. חבילת התוכנה מאפשרת קישור למעבד תמלילים, המשווק אף הוא עלזידי "קומ- דעת", ומאפשר הזנת טקסטים כמירע במבנה שאינו קבוע. מערכת "ניהול ספריה" עובדת על מגוון מחשבי "דיגיטל". יבמ הפחיתה מחירו של המחשב האישי המורחב יבמ ישראל הודיעה לאחרונה על הורדה משמעותית במחירים של המחשב האישי המורחב (7א 6) ויחידות שונות למחשב האישי של יבמ. הורדת המחירים בשיעורים של 20%-30% התאפשרה ע"י שיפורים ויעול בתהליכי הי- צור במפעלי יבמ באירופה בהם מיוצרים המחשבים האישיים של יבמ. אא מציגה מושג חדש בשטח הבפל נשוא המושג-החדש הוא שבב המבצע פעו- לות כפל טוריות מצטברות, במהירות גבוהה בהרבה מזו שהיתה אפשרית עד היום במיקרו-מעבדים לשימושים כלליים. השבב החדש הנו בעל 256 סיביות ובעל ערוץ יחיד, והוא יכול להתחבר ללא כל צורך במתאם, להרבה מהלוחות הסטנדרטיים של המיקרו"מעבדים המקובלים כיום, וכן להת- חבר בחיבור ישיר, ללא כל ממשק, לערוץ (8105) סטנדרטי בן 16 סיביות. פוליג מ'עושפ": ההשקעה ברובוטים משתלמת, מביאה להסבה יצרנית חברת "עושפ", הפועלת כ"בית מערכות" בלתי תלוי ליישום "אוטומציה אינטליגנטית ומתמחה בבנית תאי-יצור וקווי"יצור בהם משולבים רובוטים תעשייתיים, | הציגה בתערוכת "המפעל התעשייתי העתידיי רובוטים של "סייקו" להרכבות מדוייקות ורו- בוט אחד של ג'י.אמ.אף. להזנה ופריקה של מכונות-כלים. הרובוטים הם מרכיב חיוני בקווי יצור אוטומטיים או במפעלים לא-מאויישים, אולם יש עדיין צורך לפתור בעיות נילוות רבות בתחום האוטומציה, שאינן קשורות לרובו- טים עצמם, כדי להשיג את התוצאה של אוטומציה מלאה. הבעיות העיקריות הניצבות בפני המתכננים היום הן בתחום הפיקוח על תהליכי היצור, בקרת איכות והתאמת מכונות היצור לתהלי- כים אוטומטיים. הרובוטים שיושמו במפעלים איפשרו לשחרר עובדי יצור מעבודות קשות או שיגרתיות ואפילו משעממות ובכך, למעשה, שיפרו את איכות-החיים של העובדים במפעל. בעוד שבעולם המערבי - יפן, ארה"ב, אירו- פה - פועלים היום כבר כמה עשרות אלפי רובוטים, רובם בתעשיית הרכב והאלקטרוני- קה, כשיפן מובילה בתחום היישום וארה"ב מובילה בתחום התיחכום, הרי בישראל פוע- לים רק כ-20 רובוטים בתעשיה. יהיה הכרח להגדיל ‏ את כמות הרובוטים בתעשיה הישראלית כדי לעמוד בהצלחה במירוץ הטכנולוגי עם מדינות תעשייתיות אחרות בעולם. הפיגור נובע משתי סיבות: המחיר הגבוה של המערכות הרובוטיות וכשלונות שהיו בת- חום ישום רובוטים בתעשיה בארץ. למעשה מערכת רובוטים "מחזירה" את ההשקעה במהירות גדולה יחסית, תוך שהיא חוסכת בכוח"אדם ובמלאי-ביניים במפעל. ואשר לבשלונות - חשוב ביותר שהחברה המיי- שמת רובוטים תלמד מקרוב את צרכי המפ- על ותציע פתרונות כוללים בתחום האוטומ- ציה, כשהרובוט הוא רק אחד ממרכיביה. דבר זה יפחית במידה מירבית את הכשלונות. 55 זה .זט0הטס] שה] ה6הפז6ט .1 15886 זטסוח16א צזהזסחס11 חב 6חה וחטשופטזק קז 4 תוז1!6ט8 חסוזהוחזס)ה] - קן1 7--- שנה למותו של דב חביון ז"ל- - 1 ש 116 .ח6וחסש 80 חשוח שס![6! ות 0 6[קוחבא6 4 25 חסוצסת0) צסכ ]0 ה91ה516 15 זס] 165260166 85 2 : 6 זס) ₪ ות 00 6 חו הגות:%6סק5 6ה! 35 6ח4 ,2035 עתחסש 4 *חסות!וותות60 ,ק1ת5ז16306 6 מסותש חן 4:68 חב .ח0וז60063 תווש 66תז66ח60 ע[:18טס1זהק 5ב 116 .608005 סן זסיס זס] .151961 .5חסוזטח !)60 זט[4וח 06גות 6 12002 חן ותטופבתחעע 6 חו 60666 .6חג[0ק .12002 תו 1917 |וזק 16 חס חזסס ₪85 שסכן 6 6זסתא .053|6ז26. הו עהוצזסשות) שסז1100 16 21160066 116 .1935 ח| 6ח6%ג 10 66)ב1קוות6 .ץֶתק%0ס!וחק חן זה51006 0651 106 זס] 26נזק ב הסאו 86 65ו5עחכ ה 05ו1הות6ת1הוח צקספסווחס 60 66 5ב ,26712) הסזג4, הזו ,6חג % 6 1/6 חן 1616 זסזנוקוחס6 106 הו 96נו6ה 66306 116 1 16 זס) (1א 41/4 1א) ח0ו0221ת16008 01166) זס] 6זוה06 6ת] שַהוקס|6צט הב הַתו0הטס] זס] 66 45 6 ,זס601זוכ 5 חו: 61166ת שת [ווחטו 1964 ותסז] 01160166 6 סותא תת 0 טק וחטש .065100675 5וח516ע5 ח0ו681תטוחוחס6 804 זסוטקוחס6 ]0 665ז6חטו] ההוחוגזו 806 פהות696) זס1 ]טס אזבוח 8ות 16/1 116 .[15736 זטסתקטסזת! פחסווופסק וח 1016 עוסת סו 5זסווחהזקסזק 6חב 2081515 1 66)ז1תט60 ז6ה]ס 17056 6ה8 עזוהט60 ]0 ווחטוחוחס6 זספט זסוטקוחס6 106 חס זה6ותתו[קוח8060 .16800108 5וח1 ותסז] 1ו01ת06 0 6866|נטוזק 6ז6 ,00612 306 105111016 הה8וחקו6/ 106 ]0 655075]סזק 506 מ !וש זטתו6פס1 ,הסוטסת) .1960%% ץ[זב6 6תז ה[ 5 56066 116 .(ק1) [5700] ]0 ה0ו0ו45500/ קתו06659ז2 תס0וובתזס]ה1 6ת1 068הטס] הג ב6התגות 3 חו שוזב6 306 .1982 10 1976 ותסז) וח776506 4ח3 1976 10 1966 וחסז] 80370 16 ]0 תגותזוגת:) -0768 106 זס] 6 5ב 6 .1 ]0 1ת65106ז 6|ס8זסחס11 ]0 11116 פַתסן-6]/! 106 חשטוק ₪35 6ת 06601 35 ,(1017) 108סחת66 חסון הח ה ס!ח1 חס 06ה676ת0) וח167025816 [ההסוזההז6זה] 151 16 ]0 תסוז ,צז דד זס] ז30906 616 הג 85 הג 1978 6ה3 1974 הו 0|!0₪60] )בת) 56סתז הו 64ץ|סטת1 605 פחסן-16 ות זס] 02010636 17/4 106 606:ג3 ₪85 שת ,ה/062 פות 6זס]6ם 6>ט[ .1984 עגונ חג|קגא 6 ש0כ] 2₪37666 [ח6ותחז6טס2 |[36ז15 1716 .157801 הו הוזטקותס6 ]0 )הסותקס|סט₪ 6תז זס] 66 פץ8ש[ 116 .60001675 הזש אזסא סו 6מו1ל 36 קה ה0ב6! זס] 1973 בחב 1972 הו סקוק /, .666 פחוזטקותס6 18 חו 6!קס6ק שתו1פ 6 6שו6%6191ז0ז 5 ₪95 שסכ] 6חב ,1964 ץזבטהג1 תו 1010 ]0 זספות16א ב 6הבס6ט /ק1 פַתוגו .וחז6! זב6ע-66זת1 3 0 ]166 |3ט0/0ו106 חב 6|60160 5 6ת חשתשי .1978 |וותט 567966 05 1012 עהגות ז6לות6וח ב 45א 116 .1ה106-7765/06/ ה 6תג 1025166 8 ה066 ע[פטסוצ6זק 06 זסט!ו5 1017 106 16661466 שסכ] .פזבסץ 66תת1 זס] [.3 קטסזכ) קַחואזס/ ]0 הגותזוגת?) 85 חב .4 .[סת5106% םחו 6זגעו חן 6חב 1:17 זס] הוסס 6!6 1031 הו 6זבה 60אזסצי 6 6חב הסוזב6ט60 ת!זואו 85 חז6סחס6 |גוססק5 11 ]חוס[ 8 508865160 צסם ,1965 זססות6שסא! חן זגת) 5| 6|קותהא6 זג!סו)זגק 4/ .לְטהטס6 האס 8ות סי 6סזק 1018 .5חסוז3זסקזס0) סהסזסטג/ 186 01 6חס שחב 17/4 ח66אוו6ט 6והותגזקסז; קות16005 ז 016 6ש11 101066 10 6ותוח8]קסזק 16 הבקא6 10 16סה 45 17/4 !6 8 85 ,6ח8 [6065560ט5 סו ץווחטזזסקקס 6ת] 830 6טגת 5שס!]6 30 ]0 |בזס1 ג/ .6|6ו] פַתופ65ססזק 6818 06) תו 5סותהקומסס .6 שסותותגיקסזק 16 ת! 6!הקוסותגק [קו6וחטוח 6הב |ג]הסוהתז6טסק הו |65ז6זה: 5'ע1סות4596, |בז6ה26) 117 6ת1 8166[טחוו5 צסכ] ,1977 ה קוחו 10 קטסזכ) 1858 11-17 חג 01 תבחובת?) 66וחגח 5ב 6ת 181 זת6)א6 16 סו 8ַה06655זק 0918 חס 166000102165 ש6צ ]0 61הקוח1 116 > חס 06ת6ז6]ה20) 1517 51תו] 106 הו 65₪1166ז 5ותך .סוקסז זגת1 עזגנת 6 חו בוזו5טג, .ההשו חו < 80'5 16 חן מסו81זו5חורז0/ סו[סט ח! 5וח5516 הסגוהההס]ה1 וז ]ס ג)ב06 6ת1 ת!זוטו 055 ₪681 8 66ז0]/ט5 1 1017 תב 1-10 ,15 ,והסותהז6ש20) ו[86ז15 שד .וח60צו 6ח3 אזסש 6ז3ח 66זוק5תו ,ת0ו)060(63 8ות פפוות ||3 5311 6 .תבוח :הגזסוצ ו 6 8 016006ח46% 10 חש 1 ,6:8 20 זסטס זס] 5'ש0כ] ]0 שח6וז] 6חג 60168066 25/8 5 .קתוט[50 ות6|טסזק סו ה086זקק8 סו)3וקבזק 0ח8 פחסו)פסקקט5 6טו1סגרס5הס6 עותפות ,809106 5486 464 5016 56 || 1!6ות5 שהנקבזטססה6 תג 4הנע 4מב עזו[גהס5זשק זת6!!|טס6 ,שז!עס1 ,קוה65מסוז] 36 חלפה שנה מאז הלך לעולמו דב חביון. הגם שרוחו עדיין שורה, מורגש חסרונו של האיש. מותו השאיר חלל בנוף המקצועי. חביון היה איש חזון ומעוף, לוחם בכל רמ"ח אבריו, דבקותו במשי- מות וקנאותו עשו אותו לפעמים חסר סבלנות, אך שקדנותו וחריצו- תו היו לשם דבר. אישיותו המקרינה, קשריו הטובים בארץ ובחו"ל, התמדתו וכושר ארגונו היוו תרומה מכרעת להצלחת מעשיו. תמיד שאף לחדור לרבדים הגבוהים ביותר במירקם המינהלי, המדעי והטכנולוגי, כי חשב שמדינת ישראל מסוגלת למלא תפקיד מכריע בתהליך העברת הטכנולוגיה של המחשבים מהעולם המפותח לעולם המתפתח. דב חביון תרם לקידום המיחשוב בישראל ולבנית קהיליה מקצועית מפוארת, והשאיר אחריו נכסים רוחניים ומקצועיים בדמותם של כמה דורות אנשי מקצוע אשר התחנכו על ברכיו משך עשרות שנים, ומהווים חוליות בשרשרת ארוכה של חשיבה ועשיה בתחום המיח- שוב. חביון יחסר לנו בכל פינה של החיים במערכות המיחשוב. עצוב מאד שלא נראה עוד את האיש הדינמי אשר ביסס מפעל גדול מימדים בקהילת המיחשוב, אשר הנהיג אותה משך שנות דור, ואשר תמיד עמדה לפניו המטרה של קידום המפעל. בחלוף שנה למותו יש להסתגל לרעיון שעם מותו תמה תקופה, וממשיכי דרכו ומעשיו יהיו עדות חיה למפעל חיין. יהי זכרו ברוך. רות קופרמן .וחות חזואי קחואזסא חב קת|שסם% ]0 6זטפה6!ק 6ת) 086 סתא ₪5 )0 6פסת1 עס טח ]0 זטטותטות ת05ז] 8 85 1969 תו טוחו! 81זו] 106 זס] צסכ] זו 6טגה [ .קזץ] ]0 (103) מסו631ט20 זס] 11)06וחוח0) [68והתס6ך -0זקק8 וחזהאי 15 , וחפוותהחץ0 18 עט אסגזו5 ל[601810חוותו הסשט 6טגה 1 6 קַחוט501 806 קתוזה|טוחזס] 01 לצו זסט0|6 פות 300 60716ק 01 080 .165 סז זס 117 הו 123 01 016ופהסק8טז 48 סח תסחצו וחום תזוטו 66אזסצו סטפה 1 טח חו פפחוזסטוח ז[טסו]61 קחוזט0 !6 פות זסטות6וחסז 1 0ח8 פזה6ץ עחהות סו חסו681ט20 חו פזסוטקוחס) זס] 66ח6ז0]ת0) 6!זס/ 116 ]0 הסוובזהק6זק .5 ת: 1818011165 הו 1610[ 6 [תטזט]]ו0 הו זהטץ ה סו זס ססתס |סוח 6צו ]]0 6חה הס ,ה6ת! 6סתופ || על 5160700ח0ס פגאו | 6זסחאו ע[0וח4556/ [678ח00) 117 0חה פפחו601וח .פוחט!ססזק 6118001 תו 800160 ₪006 01 חתות 86וע 1116 85 פט ]0 00% 6 0חה וח8|6פטז16 הו 06 10 ת0ו00085 16 1086 סקה פזהסץ וס] 4 6 ו 8 ק0ו5 680 81 ;עס טח [קטסזווז זטסז 201000 8 חס סו צוח טח וס 116 זס] 86 טח סצסן ק60 6ו|1 6סאוסת5 פחסו)הההוקאט 8ות ג 0% חססז06 ץז5)0 סטסן פחוטון 8 85 זוה6טטסב עחז הו פהוהות0ץ 181 : הת16158[6 1 וקה צסכ] 800 זטטטת [5081 1 1781 פח1011 זס)ו16 סז 10001006 1 הסמא זז 8 1051 סטג 10 תסופפסזקוח: 6ון1 80 6 8 6 ה[ .זחסט6 1717 חה זה 1968 תו מסנטטמ) צסכ] זטות וזח 1 0 ווה בחטס] 1 .פחסוזהטזו5 ]0 זסטותטת ב הו זט10801 06זסצו שטפת סע סז ה פחס! זטס ]0 ווק חו שחופההתסתט , זהטץ ז0ו/ה זהסץ בסט ותו , הח185פט1[1חט 85 500 05זט10וה תו פהופחההסח 50 -חסוזטוצחסס ]0 הזק06 חב זסקוצ 6 41 .137801 160הטפטזקטז סו זהת1 861] סז הו ששוזק 681 אססו שסכ זסטסת ה ,ח18ח510168 [התסו]התזטזה! הב פה 60טחסווסתט] 6 ,שחו 6וחה5 שש 11086 החחט0 11ט] סצבח )פטות טסה זזטת טו!ו ]0 חסוזהטוטחו עחה סטהם 6 18| תו 160חוסק סעטעו פתסווסה 66זהטוזסרה ץ[[הסוזו1סק תטתאו פטוחוז -חסוז 6 8 11 גו סמסץזטטס ]0 666ק5סז 16 גת מסוטסת6 צסש .6156/1676 16166תסתו[6 ת066 6טגה 5הסווטטו!חס6 ץזס טי [66] סוה 800 6 1הה1 18 ותו זטסטה )סוה זסטותסותטז ] |והת/ ה חסוזה2והה2זס 116 משתצו טנתוז 8 81 קטסזט 117 106 סזתו 0סנחסס|סאו סו 6וחה60ל ] 45/ .שוח 0] סהההזו5 0חג צוסת [81 סזטצו 6[קסשק 6תז 0 6% חו 6518018060 6זסות 6חג חסוזה2וההקזס טם] תזואו זהו|ווחב] 0 ,ש00811 50001 0חה 309166 6טו₪ 0 ,ק61 סז 110[6והצה 5לב]ה פפאו שס ה ע110081ה605016 6 חס 6 שוגו 5101!11168תסק65ז חס 1886 ץ[טטוז0]]06 6שטחוזת 60 1-1 .117 הו הסוזופסק 0/1681 18| 1611 טג תשאו עזז80 95 [ [000ש101 חה 45 וחוו| פַתו01601 עט 06ח551818ה 6חב 409166 וו תס [[08 10 .וז |זס8 8 זס] ]חס זטט 518 18[ 6חטואס 0) ססקזסת 8וגך .זסטות6וא 8 85 6זסרת ה6ש6 גחו 1185 1 .60[!038006 צוס|[6] ב 45 החות 155 1 האהחב .1 זהח6ות קז ]0 זת68106ז ז5הק זט וח16א עזהזסתסו] [0ו8חז16ח: ההות 6ם1 01 ![8 תו זסטוחסות 66ט[הץ ב 85צו מסוצטון) צסכ ה 800 ,15801 ]0 ]2681 תס זסאזסטו 11161688 ב ,960ז50 16| 60111605 .סו 1100 6מטסז8 6[קסק 01 602008 10 6ח6וז] 8006 60זסו סצו משחצו 1968 ח: 45צו ותו תווצו 1801ת60 6ש16051א6 זפז תאס עוא חו פהסוזפצ] 100וח12 106 עט 66תסטתסס 8וזסקאט ]0 |סחגק 16 הס זסהוטפסו זטוווקוח0 01 תסוהסו!קק/ 106" |תסק6ז 6ת1 6זהק6זק 10 ,אזסצ אסא 5060 סו הסופהסטס 1081 חס ע680ז[/ 6 קס!26%6 זס] 600108 6 חסותו 10688 6תט50 16 6חם ,6סחטוזהק 100 ,50050 הסותותס6 שה1 חן 680160 26 10 186 1ה16ת8700ה תסואו 60116880 סטוז6ט]]6 חה ת6ט5 חזות - 6 86 ותוו| 861960 8111105 6חזם5 056ת11 .קתז1ז50 [החסוזהחזסוחו חה 1 סזסתאו ‏ 11-12 חן ססוצז80 קחס! ₪15 הו הופקה טוחוז תג סותו [[טצו 6156 חס סוס 116 פזה6ץ עתהוח זס] פהאו שסכ] 1181 58 10 חסוז8זסטקהאט סח 15 ו98[6 0 106 תהוק 10 קחוק[6 זסתוטוןאו ,187861 חו ספוא6א1.1 .157801 0 סו 12 8ַחו1ח050זק6 , עקס!סתו[60 תסווגוחז0]מ1 חס 06ח6ז16ח00) 5 סכ הווחה 00 ]0 01806 6ם! ]0 אזסא 16 קתואוסת% זס .61/8016 206 , 8116 מזסזת: ,[טקוסת 0 06 ]מס 1 זסטסאוסת 6ז6או 1816015 5 תסוצסת) צסכן טוחל ) 116 106ופוצ סח הסתשו 5ח0ו06685 |בז6ש56 16 מכ) .סוובוחסוקו וה 6 385 100105 501 חס 105ט601| 896 6חה סזתסזסיך ]0 6 ,חסווהזז5והווחסה סו!פטק חן מסוזהזסקססס [החסווהתזסוה: זס ,קתווטקותסס 6 עוטהוזהעחו הסונוי מסהסזקקה [המסוזהז 8600 זב6וס ם עגופו .40010000 815 01 105601 106 1 6 06 10 הסוטשת) טסכ] שתטס] 811618 עתהוח 1 150 שסחא 1 056 6007005 8 85 116 .1/0610 1081 6ח16ז] [ט]זטטה6 שתה 6!סהו!סז זאו 6 10 6זט5הס1ק 8 30 2051 פחו0חההו06חג 0 6 ]זט ,058] ]0 50ת56 ב חב קהם 8 68068| פחופפהק 111 ו תט [8חסו81תז10ת: 10 6ח8 6תו[ק61501 פחווטקוחס6 6 10 866 זכ 6 ה 01 0618חות0ז !תסתהומזטק 88 ששזס8 [11או סז ות 00 .0 06 16 זסטסס 806 פטוזאופ טתז 10 %סהל ₪0 צ20] ת11או 5זסבזחסס עזא -4550 ז16נוקוח60 [התס1גח סעו650601ז זטס 6טזתטפסתק6ז סטו תסוםא הט סא ,טותוז פוחז ]0 חסטמ זס-] .עולותט59ג, [678ח00) 1:17 טת1 תס פתסוזבוס חק סז זטטותטותטז 3150 1 .[וסהטס0) 1:17 01 פזסטותסוח 8150 תזס טזטאו וחטופסקוחץפ סו 1972 טתז 6חה ,1017 1971 6חז פחופותבפזס חו שסצגוק 6ת 1 סותא 1 001 ,05וזתטס6 פחוקס[6טטכ] זס] ה0וז2663 זטזטקוס) הס 3-0 -600 [411008ותהפזס 6ת3 [הסוחהסטז פוה 01 6613185 6וטסזק [!ואו פזטתזכ) 1 פתו[ט6] האוס ע1א .510618916ח00 שזטאו השות עו ,סוזהותזס]הו סז פהסונטטו לוח ותסז) ץ!וזהותוזק 6065 ת0681 5 01 פשטת 106 קחוזה6ת תס 055ת580 .חספז0ק 8 85 סכ ]0 עזטוחטות ץ[וזתטזסק 01 זטטחטות 8 0ז 0ה0זקקה 18 ]0 1800 סז זססותטותסז 1 -1פופזטק 1טוטף סו[ 6חה זטסוחטו 2000 פחו[ופ]חט פות ,5110811008 6זהעוא אוה 6זסצו מסוחצו 68שו00[601 - 68שו601(סס 18 6סטפזטק ₪6 תסותאו תזו טסתט 6 18 זסטוחטוחטץ ] .ת0ו059]סזק 16 ]0 6815ז6זתו 6מז תו תסטות צזסט 0 שוטח 611105 פַתוחס[קאט תו ץזופסותט6 פוה 800 515סזסותו [הזטז!ט6 ]0 6פחבז 6ץס0// .(000851008 [8ז566 חס ותוח 66חוסן 1 מסום או מו פתסוןו0טקא6) ותו .10011655 וחזה אי 15 זססותטוח6ז 1 ,811 6 שחג ,6 סצו פחוזטקו 60 6הז וטסתפטסזת] 65חסו] עתגות 046 טס ה 85 טוחסס [[1צו תסופפט]סזק 6ח1 תו סטוזסה [5111 6[ואו פתו55הק 18 ]0 פשוטח 5 זס] 501800 6ות50 18 שזטו! 6788 .וחות שטחא סתצו 5ט 01 411 10 אססת5 :5 הסוא ,60ת%8ז18ח58 חו סותסז 5'שתג!זטותג 1 תס מסווקוחספת! טוו תו 8 6זסצו 6ת1 6זס]6ט 6!זסאו 106 05א58ז0] סתשר 36 18 6והתטוז סי לוחו -1א ה10 6 זטוטקת 60 01 ז880ט]סזק 0 גת 10 8000 161016 8 35 6חז68 תסוצטת6 צסכ] 01 פחופפהק שה 6 שסח51 120% תאוסחא שטגו| 1 .058| [4תספזטק ]0 86ח86 ק066 8 ם!זוו -6[8ז זטס ]0 6:8 שה] זסצס שתבם טזסקהפחו5 תו זס 98ז] 6צו תשגצו ]0 56086 06| ג|וצו וח 26גותה 10 000500 זטטסת 8% 6( ,קוהפתסון 6 ז08! 8סווהמזס]תו ]0 0|]6] שמ זס] נמפגופטתות6 התה ת00ה6ו060 מו 18651 6תז זס] ווה עה א1ה 5הח שח [התסופפס!סזק 8 45/ .חו פשטטו[טס 6 10 008560 זטטטת 185 16 60] 4 ₪5 6ת8 6סתסושקות60 [התסו8ט]סזק .088ז51 6גח6ז10א6 ]0 1105 מו תסטט פתוזזס]הוס6 6ח8 קתושהזטססח6 -תטו 60 1165התזס] תו [התסו!התזסותו טנןז תסוטטן") צסכ] 01 שחופפהק שו מ[ סשו] 5ט ]0 1086 1091 זסקסזק ע[תס 8 11 תג תסוקותג הס ג ופט[ פפ קוו 5 תס ה6זס1 6ו[] זז6 אוסת ₪|טסת5 תסו655]סזק 1015 חו 60הוהותטז סטהו .וז [8ע10 6חג 6טזו 8 01 לזסותטות הו ג 0 ע500101 זט]נוקותס) 6זסק8אהו5 , זתססופטז 000000 זטוטקותס) [008וק1:6 4518, 5851 הזטספ שסכ] ה]1נטו 116786106 1 .0681 5'מסוצ6ה) צסכ] ]0 זהסת סו 586 צוטט 1-45 וחות 6חטס] 1875 [ 806 ,8זה6ץ ות6אוז 1851 טהז זסיס 5ח0ו00085 שחגות חס זט ותטת ב תו |15786 6560166זק6ז 116 .1תקוזתזזס] תג [ט]ק[טו ופסות שט סו -טקותס6 0חה ע1ומ018 זוא לבא[ 0ח8 ,455001911005 [החסווהחז6זתו ]0 .66 6 -זטוטקותס6 8ח0]]6 תו שסהטוזסקאש עוח [[שאו טסט זסטותטותטז [ תסוע6) צסכ] .%'1960 16 תו ץזוצזסטות(1 עשטזס116 טגןז 6ח8 865זט60 וזסתפ ח6ז]ס 116 6!ותצו 806 .18018תסס [הקוסחוזק עהוז סזטאי 12ז26) תסזגתג חב 50 או 1 .ז8ס[0 85או זטת1ס מסג6 זס] קות5שחטו] זוסה ע[קהסזז5 6סטקזה .[56] ז0] 1055 8 15 00818 5'תסוצ6ת?) שסכ] .אוסת 6חסט ה1סם נתסת! 566 10 ש6ח סתאו 8ט 01 18056 זס] ע![60/4ק65 6חב .0[זסאי קתווטקנתסס 16 זס] .6וח סז פחו!וזאי זס] טסץ אמגתך , חזות !281 .4 36370 6 00 חתות 60 880 זט1טקותס) ,ז5%0ס]סזק 6 01 עזופזטטות) שה 37 בנס 84 '1ז4 516 הכינוס השנתי האחד-עשרה על גרפיקה ממוחשבת וטכניקות אינטראקציה נערך השנה במיניאפוליס, מיניסוטה שבארה"ב בתאריכים 27-25 ביולי 1984. 84 '711 510084 נערך השנה בחסות קבוצת ההתמחות בגרפיקה ממוחשבת של 1א46 בשיתוף עם ועדת ההתמחות בגרפיקה ממוחשבת של 1586₪, האיגוד האירופי לגרפיקה ממוחשבת 6והקגזקסזגום שגם ישראל חברה בו, ושלוש אוניברסיט" אות מקומיות ממיניסוטה. למעלה מ-20,0007 איש השתתפו השנה בכנס - אנשי אקדמיה, אנשי תעשיה, יצרנים ומשתמשים, אנשי ממשלה ורבים רבים אחרים. במיוחד בלטה נוכחותם של אנשי תעשית הסרטים והפרסומת, באשר תחום זה התמחשב רובו ככולו בעת האחרונה. ביומיים הראשונים של הכינוס התנהלו קורסים מתקדמים בגרפיקה ממוחשבת, ושלושה ימים הוקדשו למאמרים טכניים ושולחן-עגול בנושאים העומדים ברומו של תחום זה. במהלך הכינוס התקיימה תערוכת ציוד, תערוכה באומנות התכנון, תאטרון אלקטרוני ומפג- שים של קבוצות משתמשים ספציפיים. 7 הקורסים המקבילים שהוצעו ביומיים הראשונים התרכזו בנוש- אים כלליים בגרפיקה ממוחשבת, תיב"ם, סינטזה חזותית ואפליקצ- יות. 8 מהקורסים בכינוס היו חדשים והוצעו בו בפעם הראשונה: אפליקציות בביולוגיה ורפואה, התחלה וגידול של חברה לגרפיקה ממוחשבת, טכנולוגיות של גרפיקה רבוית אינטראקציה, גרפיקה של מפות-ביטים, מתמטיקה של גרפיקה ממוחשבת, עקומות ומשטחים ב', נושאים מתקדמים בעקומות ומשטחים, ונושאים מתקדמים באנימציה ממוחשבת. הקורסים האחרים שהוצעו כבר בכנסים קוד- מים כללו: מבוא לגרפיקה ממוחשבת, צבעים, מבוא לגרפיקה סרי- גית, הפסיכולוגיה של ממשק אדם"מכונה, איך לתכנן ממשק אדם- מכונה, השימוש בסטנדרט 6%5 לגרפיקה ממוחשבת ללא תלות בציוד, מבוא לאנימציה ממוחשבת, מבוא לטלויזיה וידאו, סרטים - והדפסה, סינטזת תמונות, סינטזה מתקדמת של תמונות, אפליקציות גרפיות לרובוטיקה, מערכות תיב"ם, מבוא לדימוי מוצקים, נושאים מתקדמים בדימוי מוצקים, משטחים ועקומות א', 151 וגרפיקה ממוחשבת, נושאים באמנות מחשב ותכנון, מיכון המשרד עם גרפי- קה, גרפיקה מבוזרת, אפליקציות גרפיות למדע והנדסה. חלון לטכנולוגית המחר, הרצאות על החידושים האחרונים, מאמרים שעברו תהליך שיפוט מדוקדק ודיוני שולחן עגול נערכו בימים רביעי עד שישי 25-27 ביולי 1984. המאמרים וההרצאות סיכמו את המחקר של העבר הקרוב וההווה באקדמיה ובתעשיה, אשר משפיע על השוק העכשוי ופותח שדרות חדשות לעתיד. ההרצאות שניתנו התרכזו בנושאים הבאים: מודלים לגרפיקה, חומרה, אלגוריתמים משטחים נראים, מעקב אחרי קרניים, מערכות אינטראקטיביות, הצללה ומירקמים, אלגוריתמים לצביעה, סטנדרטים לגרפיקה. במיו- חד ראוי לציון חלקה של חברת !1068 מקליפורניה, כרבע מהמאמרים שהוגשו מקורם בחברה זו העוסקת במחקר ובייצור של סרטי אנימציה ממוחשבים. דיוני השולחן העגול היוו פורום לתחו- מים שונים של הגרפיקה הממוחשבת סביב העולם, וחלקם התרכזו בתהליך הגידול של מחקר וטכנולוגיה של גרפיקה ממוחשבת בעולם בכלל ובארה"ב, אירופה ויפן בפרט. הדיונים התרכזו בנושאים הבאים: תכנון וייצור באמצעות מחשב ביפן, סופר-מערכות לגרפי- קה ממוחשבת, העברת טכנולוגיה בינלאומית, שווקים בינלאומיים, חומרת חצאי מוליכים לגרפיקה ממוחשבת, גרפיקה למיקרו מחש- בים, גרפיקה ממוחשבת בתעשית הפרסומת והשידור, התפקיד והיי- 8 ד"ר אריה קויפמן, יו"ר קבוצת ההתמחות: גרפיקה ועיבוד תמונות של איל"א שום של סטנררטים לגרפיקה, אחסון אחזור והצגה של גרפיקה משולבת במלל, ומחקר בגרפיקה ממוחשבת באוניברסיטאות ביפן. ראוי לציון השולחן העגול על מבט לאחור על ששה נושאים בגרפי- קה ממוחשבת. חלוצי השטח והתורמים המרכזיים לששה הנושאים שנדונו נתנו סקירה על העבר ומבט לעתיד. במסגרת זו הוצג גם המוזיאון למחשבים שייפתח בקרוב בבוסטון ותהיה בו תצוגה מרכזית על גרפיקה ממוחשבת ואמצעי אינטראקציה. בתערוכת הציוד הצמודה לכנס הציגו היצרנים המובילים בעולם של ציוד, תוכנה, אפליקציות, ושירותים בתעשית הגרפיקה הממוחשבת. מעל 200 המציגים הציגו עבודה חלוצית ביותר מ407 קטגוריות של מוצרים, ביניהם תוכנה לגרפיקה משרדית, מערכות תיב"ם, קרטוגר- פיה, רשמי סרטים, מערכות לאנימציה ממוחשבת, תוכנות סטנדרט- יות 65 ו-008%8, תחנות עבודה, מערכות שרטוט, מערכות לתכנון חשמלי ואלקטרוני, ארגונומטריה, מספרתות, מסכים גרפיים, מער- כות צילום מסכים (שקפים, וידאו), מעבדים גרפיים לביצועים גבו- הים, מערכות עם רזולוציה גבוהה ביותר, מסופים גרפיים אינטראקטיביים, מערכות גרפיות זולות, מערכות לתיכון מיכני, שק"ק וציפויי מטבים, בקרה ספרתית, תווינים, מדפסות, מקרנים, מצלמות סריקה, רובוטיקה, תוכנה, מעבדי תמונות, טבליות, מער- כות ספציפיות חומרה ותוכנה, מספרתות וידאו ומסכים, וידאו"דיסק ועוד. במקביל לכינוט נערכה גם תערוכת תכנון אומנותי באמצעות מחשב, בה הוצגו יותר מ-35 עבודות מרכזיות בארכיטקטורה, תעשיה, ותקשורת חזותית, אשר עשו שימוש כבד במחשב. פרויקטים אלה מדגישים את התפקיד ההולך וגדל של הגרפיקה הממוחשבת בעבו- דות מטובכות, יצירתיות ואסטטיות, מהר ובאופן מדויק. בשני ערבים במהלך הכינוט הפך האודיטוריום המרכזי של מיניאפו- ליס, ובו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, לתיאטרון אלקטרוני. שני המופעים המרתקים הללו, שעתיים כל אחד, של סרטים וקטעי וידאו שנוצרו בעזרת מחשב הפכו ללהיט של השנה. 60 עבודות נבחרות של הסרטים וקטעי הוידאו הטובים ביותר במדע, במסחר ובאמנות, שנוצרו במחשב, הוצגו במופע רב"פנים זה שלא נראה כמוהו בשום מקום אחר. טיפה אחת מים רחב זה יכול לחוש הצופה בסרטים האחרונים שחלקם נוצרו ע"י מחשב, כמו מלחמת כוכבים, לוחם הכוכבים. בסרט לוחם הכוכבים האחרון התמונה המראה כלי תעו- פה חללו היא אחד האוביקטים המורכבים ביותר שנוצרו ע"י מחשב. הסרט בשלבי הסרטה אחרונים, הוצג לראשונה בארה"ב ב-22 ביוני 4. בסרט 25 דקות של סימולציות דיגיטליות של 230 סצנות. לגרפיקה הממוחשבת בסרט רזולוצוה של 6000%4000, פר 7.5 מרזולוציות קודמות בטרטים. חלק מהאפקטים המיוחדים נוצרו למעשה משך שנה, לפני שצילומים של השתתפות חיה התחילו. במהלך ישיבת הפתיחה של הכינוס חולק פרס מיוחד לפרופי ג'יימס קלארק מאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, המייסר ונשיא חברת גרפיקה סיליקון בקליפורניה. הפרס הוענק לו על עבודתו בפיתוח המכונה הגיאומטרית" סופת 60091 שהביאה את האפשרו- ות הגלומות בשבבי סיליקון ספציפיים לתחום של גרפיקה ממוח- 0 אמת. המכונה הגיאומטרית הינה שבב סיליקון המסוגל 0 0 ממשיות לצרכי גרפיקה ממוחשבת. יש צורך 0 4 של 12 שבבים כאלה כדי לבצע את האריתמטיקה הדרושה ו באוביקטים גיאומטריים, מהגדרתם בעולם התלת-מימדי של המשתמש עד ייצוגם בעולם הדו-מימדי של המסך. חברת גולד מציגה 0 66סצ שסאוסק גולד מחשבים בע"מ הציגה לאחרונה בפני לקוחותיה את ה60007 006 זטאוסע, יחידה קומפקטית בגובה 76 ס"מ הבוללת יחידת דיסק וטייפ. ה-6000א קטן פי 5 מה11/7807 אצ של חברת דיגיטל ומהיר פי 1.5 ממנו. תוספת הגדולה ב"% מה11/7807 4% תאפ- שר ל-6000א? ביצועים המהירים פי 2.5 מה- אגץ. איפניונים נוספים של ה-00ס6צזש: 2 סיביות, מבוסס על א1א(ו, זכרון ראשי של 28, זכרון 6966 כפול של 3288 לבל מעבד, הרחבת זכרון עד 18א16, זכרון דיסק ער מעל 11 מיליארד בתים, עד 3 מיליון הוראות 6חסן615%/ בשניה. "תשלומל" - שירות ממוחשב לגביה בתשלומים, באמצעות מ.ל.ל חברת מ.ל.ל - תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ, הכריזה לאחרונה על שירות ממוחשב לגביה בתשלומים, המוצע למשווקי סחורות ושירותים על בסיס תשלומים תקופתיים. טופס נתוני עסקה וטופס הרשאה בנקאית, עליהם חותם הלקוח בעת ביצוע העסקה מהווים את הבסיס לשירות "תשלומל". מדי תקופה: חודשי/רבעוני וכו', תבצע תוכ- לנית "תשלומל" את חישובי ההצמדה והרי- בית על התשלום הבסיסי (הקרן), תפיק הוד- עות תשלום ללקוחות וסרט נתונים מגנטי, שיועבר לסליקה הבינבנקאית לצורך חיוב חשבונות הלקוחות וזיכוי הספקים. שבב זברון זעיר היכול להכול מיליון סיביות פותח ע"י יבמ שטחו של שבב הזכרון החדש בן מיליון הסיביות הוא 12 מילימטר רבועים בלבד. כמות המידע שאפשר לאגור בו שווה ל"100 דפים מודפסים במכונת כתיבה, כלומר: לשם איחסון טקסט של ספר בן 250 עמוד יספיקו 6 שבבים בלבד מסוג זה! השבב הנסיוני יוצר בקוזיצור אשר שימש מאז 1978 ליצור המוני של שבבי זכרון אח- רים, בעלי כושר איחסון מידע בצפיפות גבו- הה. לעקוי פעלה מעלה חברת דטה ג'נרל הכריזה על מהדורה מתקדמת למשרד האלקטרוני הממוחשב חברת דטה ג'נרל הכריזה על מהדורה מסי 0 מתקדמת, של המשרד האלקטרוני הכו- לל. המהדורה החדשה כוללת שיפורים ותו- - ספת פונקציות: ו. דף חישובים חדש הכולל בסיס נתונים פרטי למשתמש, אופציות גרפיות וגישה לצורך שליפת נתונים לבסיסי הנתונים הסטנדרטים. מוצר זה המכונה 8458 א5018]0ס פונה לאוכלוסית מקבלי החלטות ומא- פשר להם שימוש בכלים הנמצאים בשי- מוש נרחב במערכות מיקרו (בדוגמת לו- טוס) יחד עם כל היתרונות של מערכת סופר מיני. 2. מעקב פעילות לפי לוח זמנים תוך הוספת תיק תזכורת אוטומטי ורשימת משימות. 5. שיפורים במערך התיווך המסוגל כעת לאחסן טקסטים רגילים. טבלאות נתונים מוכנים לעבודות במסגרת א₪61510ש 5 שיפור זה במערך התיווך מאפשר גם העברת נתונים אלה בנוהל משלוח רגיל של דואר אלקטרוני. 4. צירוף אפליקציות "פרטיות" לתפריטי המשרד האלקטרוני המקיף מאפשר הרצת כל אפליקציה נבחרת מתוך המש- רד האלקטרוני ללא צורך "בהיכרות" עם מערכת ההפעלה של המחשב. "קומדעת" מציגה את "תשגיר" - תת"מערכת תוכנה להפצת דואר אוטומטית "תשגיר", הינה תת-מערכת להפצה אוטומ- טית של דואר לרשימות תפוצה, המאפשרת הכנת קובצי נמענים תוך מיונם לפי קטגוריות. כן מאפשרת המערכת עדכון נתוני כתובות, ביטול כתובות, הכנת מדבקות למעטפות המשלוח, הפקת רשימות מכותבים והפקת מסמכי מקור לכל אחד מהמכותבים תוך הכנטת הכתובת בשלמות או בחלקים למסמך-האם שנוצר במעבד התמלילים "תמ- ליל", המשווק גם הוא על-ידי חברת "קומ- דעת". תוכנה ישראלית בשפה הערבית, להיט בבנס מקצועי בארצות-הברית תוכנה שפותחה בשפה הערבית על ידי חברת "סיסמל - שיטות וציוד לעיבוד נתונים בע"מ" הנמנית על קבוצת חברות מ.לל, הפכה להיט במהלך הצגתה בכנס נציגים בינלאומי שהתקיים לאחרונה בארצות- הברית, על ידי יצרן המחשבים מטכסס, "טנדי, רדיו"שק". צוות מהנדסי חומרה ותוכנה של חברת "סיסמל" פיתח גירסה ערבית למחשבי טנדי והדגים את ביצועיהם באמצעות תוכנזז לעי- בוד תמלילים. נציגים ממדינות ערב ביקשו לתאם פגישות עסקיות, במגמה לבחון את האפשרויות לרכישת הפתרון והתוכנה. בראשית שנת 1985 קבעה חברת "טנדי, רדיו"שק" את מפגשה המקצועי החצי שנתי בקהיר, מפגש בו ישתתפו גם נציגי החברה בישראל, במגמה להשלים עסקות להפצת הפתרון הטכנולוגי והתוכנות בשפה הערבית במדינות ערב. הפתרון הטכנולוגי לשפה הערבית הביא כבר לעסקות עם חברות וגופים שונים במגזר הערבי בישראל, ביהודה, בשומרון וברצועת עזה. 7 מעבד תמלילים מהפכני בערבית בכנס מפוצי 5 תות 35א6ך באירופה דא מעבד תמלילים בערבית פותח במעבדות .6.5 מערכות מחשבים בע"מ. מעבד התמלילים פועל על המחשב המקצועי (6ק-11) של וחטותטזו5ח1 85א6. פיתוח ה-1א484811₪ חייב פתרון מוקדם של הסבת המחשב (0ת-11) והמדפסות (11855) לערבית. ייחודו של 7א48481₪ הינו בכך שבחירת הצורה המתאימה של האות לפי מיקומה במילה נעשית אוטומטית על ידי התוכנה. על המשתמש לחקיש רק את הצורה הבסיסית של האות והתוכנה עצמה בוחרת אוטומטית את הצורה המתאימה. מהירות התגובה של התוכנה וכתוצאה מכך מהירות הכתיבה של המשתמש גבוהים מאוד, עקב העוברה שנכתב בשפת "0יי. מעו מעמה מעפ מעלו מעטוי מעלה. מעלה 39 40 חברת גולד מציגה מערכת סופר-מיני בעלת ביצועים של ס1 מיליון פעולות בשניה חברת המחשבים גולד הציגה את מערכת "32/97 זקטסחס:)", המשיגה ביצועים של 4.67 מיליון ועד יותר מ-10 מיליון פעולות בשניה. במחשב יחידת זכרון 63016 של 326 שניתן להוסיפה ליחידת ה-62₪ וה-101. שילוב זה מעמיד לרשות המשתמש במחשב זכרון -696 6 מהיר של 128% בתים, דבר שמגדיל את ההסתברות של "פגיעת 63606" ובכך משפר את ביצועי המערכת בתכניות יישומיות גדו- לות; ניתן להריץ תכניות יישום קריטיות במהירות של זכרון ה-67ת6₪6 עם הסתברות פגיעה של מאה אחוזים. המחשבים מיושמים עם לוגיקת 7א10 .501 ומאופיינים ע"י 6חו|טקוק) של 4 שלבים של פקודות, ונתמכים ע"י מערכת הפעלה בזמן אמיתי 32-אק]א (1א1) של חברת גולד. חברת-בת של "עושפ'י הישראלית - מקום חמישי בין 1000 בבלגיה! חברת "טכנומטיקס", הפועלת בבלגיה ליי- שום רובוטים בתעשיה, המהווה חברת-בת של "עושפ-טכנולוגיות בע"מ" הישראלית, זכתה לאחרונה במקום החמישי מתוך סססו חברות תעשייתיות חשובות הפועלות בבל- גיה. המגזין הכלכלי היוקרתי "טרנדס" (-8אך 5א), היוצא לאור בפרסום רשמי-למחצה של ממשלת בלגיה, פירסם מוסף מיוחד של 0 החברות והמפעלים התעשייתיים הגדולים והחשובים ביותר בבלגיה מבחינת "הטכנולוגיה החכמה" שמייצר המפעל, המאמץ המושקע במפעל מבחינת מחקר ופי- תוח והשקעות, התעוזה והפוטנציאל הגלו- מים בחברה וההשפעה שתהיה להצלחתו על הכלבלה הבלגית. כאמור, עמדה "טכנומטיד, קס" בקריטריונים האלה וזכתה במקום החמישי, הרבה לפני ענקי-תעשיה גדולים ומוכרים בבלגיה ובעולם כולו. במפעל "טכנומטיקס" בבלגיה מייצרים ציוד- קצה לרובוטים, מיישמים רובוטים לתעשיה וכן ציוד רנטגן לתחום הרפואה. מענו מעמו מענוי מעפ מעלל ובמ וחברת רולם מתמזגות יבמ הבריזה על מיזוגה של חברת רולם והפיכתה. לחברת-בת בבעלותה המלאה. הסכם המיזוג בין יבמ לבין החברה לציוד בזק מסנטה קלארה, קליפורניה, אושר כבר ע"י הדירקטוריונים של שתי החברות. הסבה מקצועית של אקדמאים למקצועות התכנות שיתוף פעולה של משרד העבודה וחברת יא מיטווך ובניו בע"מ, במטרה להסב אקדמאים ממקצועות בלתי נדרשים למקצו- עות התכנות, התגלה כהצלחה. את הקורס השני, שנמשך 6 חודשים, סיימו 8 בוגרים. הקבוצה הראשונה שסיימה את הקורס כללה עולים חדשים, ביניהם ארכיטקטים, אגרונום, מהנדס מכונות ועוד. מחוסר עבודה במקצו- עם, פנה משרד העבודה לחברת מיטווך, נציגת נ.ס.ר. בישראל, אשר העמידה לרשו- תם חונך, מחשב ננסי.ר. חדיש, ציוד ומקום. מתוך הבוגרים התקבלו עד כה שמונה איש לעבודה בחברת י.א. מיטווך. החברה מת- כוננת להעסיק בוגרים נוספים שיסיימו את הקורס הנוכחי. מחשב אישי 41 26 משווק ע'"י יבמ בישראל מחשב אישי חדש, המחשב האישי 47 (6ק דג ) משווק בארץ. המחשב האישי 4 בנוי בטכנולוגיה מתק- דמת ביותר (166000108 שַססחגצ0ג) ומבוסס על מיקרו"מעבד חדש מהיר, 80286 - 16 סיביות. המחשב האישי 47 יכול לפעול כיחידה עצמאית ‏ או כמערכת רבת- משתמשים והוא מיועד בעיקר לעסקים ולפעילויות הדורשות כוח חישוב רב, גישה מהירה לכמויות גדולות של נתונים, וכן = טיפול בבעיות סבוכות הכרוכות בהיקף גדול, המחשב האישי 7 מאפשר טיפול במידע במהירות גדולה עד פי שלושה בהשוואה למחשב האישי הרגיל של יבמ. מיחשוב נקודות מכיר קמעונאיות - לשיאים חדשים החברה האמריקאית הגדולה בעולם לסקרי שוק עיבוד הנתונים, 2818 |התסטפחזסוח1 .קז60 פרסמה דוח בנושא מסופים לשימוש ייעודי. מן הדוח עולה שמספר המסופים לשירות קמעונאי (חנויות כלבו, סופרמרק- טים, היפרמרקטים, חנויות מתמחות ואח- רות) ששרתו את קהל הקונים בשנת 1985 חצה לראשונה את מחטום חצי המיליון. א תופסת נתח שוק גדול יותר מאשר סך כל החברות האחרות גם יחד, עם למעלה מרבע מיליון מערכות מותקנות. בארץ עלתה החשיבות התפעולית של מיח- שוב נקודות המכירה למדרגה הראשונה בעיקר בגלל הצורך בעדכון כמויות גדולות מאד של מחירי מוצרים ובתדירות גבוהה מאד. קשה לתאר כיצד אפשר להשתלט על כמות כה גדולה של שינויים יומיים ללא הפתרון הממוחשב. פיתוח חברת 6א: שבב זעור בעל יכולת עיבוד של 720 מיליון פקודות בשניה פריצת דרך טכנולוגית בעיבודי צורות (06658188זכ 6קהההחזג) מעבד-על, גיאומטרי-אריטמתי-מקבילי, בעל 2 מעבדים על שבב יחיד, שהינו בעל יכולת עיבוד של 720 מיליון פקודות בשניה (159א 0 על שבב יחיד!) פותח באחד ממרכזי המיקרואלקטרוניקה של א68א בשיתוף עם הווסוזה]א הוזזג!א מארה"ב. השימושים הרבים הצפויים של שבב מהפכני זה יהיו בעיקר בשטחי "ראית רובוטים", השוואת תמונות ו"השלמת תמונות", וכל זאת נוסף ליצור למטרות עיבוד-ספרתי במת- כונת עיבוד הנתונים המקובלת כיום. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת יצור שבבים המכילים כל אחד מטריצה בת 612 מעב- דים, כשלכל אחד מהם כוח חישובי של סו מיליון פקודות בשניה, כשכל הפקודות הלוג" יות והאריטמתיות הפשוטות יכולות להת- בצע במחזור (916ע6) אחד בלבד. מעטו מעלוי מהעובים גאה להציו שש את מהעוב ה-אוחע 'ססספ 6פסחח6נטססי ₪ בעל עוצמה עד פי:10 מ-11/780 אפט ₪ 'ססספ 6מסחפפנטסקי מבטיח ביצועים עוהיו עד כה בלתי אפננריים שו מ הן לנוהזדמנות להוכיח לך זאת אנחנו נראה לך מספרים ותוכנה עדיפה עיענו ויעלו על ציפיותיך ₪ ו 0 מו 5וחסז]90|=] רח' מדינת היהודים 60, אזור התעשיה הרצליה 46766 טל. 052-5571948 מלקט 55 33698 אואט שם מסחרי רשום של 85 861 אש שם מסחרי רשום של צוסוזא 60808 זואפואקוטכ)ם וגזוסוס ₪ אחירכהן לפעמים מחשב אזיטי/6ס פטוטי לא מספיק... השגה הרבה עְססֶים ירבשו מחשב ישי / 66 בדי לגלות אחרי הוצאה של גולפי דולרים, "שה גויטוי לוחץי צליהם" כש-6ס איגו מספיס חזס - בטמותברר לר שאתה צריר מהירותו יוב גבוהה יווזר (ח-חסוס ד הו הרבה יזר מחיר), תזכולתו זברון גרולה יור (ל-סאוס ד עד 88 זברוו פגימי). יחידותי הקפיותי רבותי/גדולותי יזר (ח-טצוס דהוא בעל סְבולווז ריססים של ממאוותי מזיליוניבוזים) ביו טוה לעסק סְטן, למחלסה בטרגון גרול גו ביחידה זופייצית י טבמוה רבו המותפסדות בטרגגה.. מט-סס לא גיתן להרחבה מספק -- כטמחברר לר שבעצם עטרה טיש צריבים בע ובעוגה אחז גת ח- 06 שורבטותי 0 הרבה תחבות עבודה) שחלק מהם הוצים תחנ עבודה על שולחן עבודתם (ל- או טופטום בסוזם מאוגר הזברון וצריר להתחיל להוציאו ממצו נתזוצים כדי לחבניס בש-סס איגו כלכלי - בטממתברר לר טשהוספת ממספר 50 במתבקשי ממהות העבודה באורגונך ומהתפקיד טהועד לס ס, ירה מטמעותייתי יתור מהאולטרנסייבה שוגו מציייםו לר.. הסוס ד- הס ו אוו יהברר לר שיל-0₪\ יט מלבר ה-סס, עוד פתרו.. אוד יתצברר לר טותוכל לחסוך הרבה אזלפי דולרים עם אס ד סו \ו ו א: ו))ר צם העוב הפ אחרים במוקומסי.. (ב-ה6וס דוה כמעטו ולא יסְרה) תוצאות