- שנה: 1984
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
ו האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה
דבר העורך אורח
ראשיתו של הרעיון להטיל את עריכת העיתון על "עורכים
אורחים" (מתחרז עם אורחים פורחים) הועלה באחת
הפגישות של הנהלת איל"א, ועלי להודות שלקחתי מטלה זו
על עצמי בפזיזות מסוימת.
כיום, חכמה לאחר מעשה, ברור לי שעריכת עתון כ"מעשה
חושב" למי שאינו "מקצוען" בתחום העריכה הינה ללא
ספק משימה מתישה.
הבעיה העיקרית שעמדה בפני לא היתה ההחלטה על כיוון
ונושא, מאחר ולפי סקר שנערך לא מכבר בין חברי איל"א
הסתבר שמשתתפי הסקר גורסים ש"מעשה חושב" צריך
להיות מוקדש לעדכון מקצועי, במגוון מאמרים, בנושאים
מזדמנים.
למרות חופש הפעולה המלא ש-71 משתתפי הסקר האצילו
עלי, התקשיתי למצוא מאמרים שיהיו מענינים ועדכניים,
מחד וניתנים לקריאה בהשקעת מאמץ סבירה, מאידך.
אם חבר איל"א, שדמותו העייפה עומדת ברגע זה מול עיני
(השעה כבר מאוחרת, צריך להכין חומר רקע לדיון מחר
בבקר, להיכן נעלם המתכון של עוגת הגבינה?) יירדם
במאמר הרביעי במקום בשני, דייני.
תודה מיוחדת לשלושת המתרגמים האבירים - אדיר
פרידור, אשר יובל ואבנר טוקר, אשר תרגמו את הטרילוגיה
על שדרת בבל בכשרון ספרותי הראוי, ללא עוררין, לציון
לשבח.
שאולה הייטנר
תוכן הענינים:
תוכנה משרדית
תק 108-602
לח פיתוח מערכות
מידע
עורך ראשי: אבי כהן
מערכת: ד"ר ראובן אמיר
נחמן גבעולי
שאולה הייטנר
הדר מטמון
ד"ר פיליפ עין-דור
עורכת: אלינער רבין
מזכורת המערכת: רות קופרמן
כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009
ירושלים, טל. 02-521930
מודעות: אמיר כהן, ויצמן 5 ת"א טל.
"2
סדר-צילום, לוחות והדפסה:
דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א
בל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבד
סמ) 116 (8)
8 7 6 5 4 273 1
ב הרישה 9 ||
ד
| > 1 > ]1
:
ב %
4
סדה 500608 ש אסספת 110 הפ חבזד ה
מטרתו של תקן התקשורת ברשת מקומית
הינו להבטיח תאימות בין ציוד המיוצר ע"י
יצרנים שונים. עולם התקשורת המקומית יה-
פוך במהרה לעולם ה-1888-802. מוצרים
תואמי 1585-802 הופכים להיות זמינים ואלו
שאינם סטנדרטים ייעלמו קרוב לודאי מח-
שוק.
סיור קצר בשדרת בבל
כיצד לבקר שימוש בתוכנה
במאמר זה מתוארת סכימה לניהול השימוש
בתוכנה ללא התבטסות על יושרו של המש-
תמש או רצונו הטוב בלבד.
אבטחת תוכנה דרך
מנגנוני חומרה
הצורך ברמת הגנה מסוימת במערכות מחש-
בים קטנות יותר הופך לחשוב יותר כשתחנות
עבודה המבוססות על מיקרו-פרוטסורים וכן
מחשבים אישיים מציעים למשתמש נגישות
גבוהה יותר לכמויות גדולות יותר של מירע.
מרכיבים למערכת תומכת
החלטות מוצלחת
שום מחולל 055 בפני עצמו לא יוכל להבטיח
הצלחה, אם תהליך הגדרת הבעיה ותכנונה
אינו מוצלח. המאמר המוגש כאן מטפל
במחולל ₪55 אחר (1525) אשר עונה על
הדרישות המוצגות.
ואולם, כמו בכל תוכנה, הצלחתה או כיש-
לונה של כל 258 ייקבעו עליידי האנשים
אשר מלווים את הנושא מראשית דרכו, בין
אם ישירות בין אם לאו, עד השימוש השוטף.
מאמר שפורסם בקובץ ועידת ירושלים-ה-4
משה זלוף, מרכז המחקר של י.ב.מ., יורקטאון, נוודיורק.
תובנה משרדיה
המיקוד סביב המיחשוב המשרדי הינו עניין של עשר השנים האחר-
ונות בלבד, ואף על פי כן הפך כבר המושג למטבע שחוק, המייצג
דבר אחר לאנשים שונים. הבה נבחן מה אומר לנו המושג מיחשוב
משרדי. מיחשוב משרדי עבורנו הינו השימוש בכלי חומרה ותוכנה
להעלאת התפוקה במשרד. לשם כך יש להגדיר היטב את המונחים
"תפוקה" ו"משרד".
במגמה להסביר היטב שני מושגים אלה עלינו להסתכל בראש
וראשונה על "דירי" המשרד. קיימים מספר דימויים מקובלים בנושא
זה. לכמה מאתנו נראה המשרד כמאוכלס על ידי מספר מנהלים
בכירים וגדוד מזכירות ועוזרים. תמונה אחרת יכולה להיות פקידים
הממלאים טפסים ומתייקים אותם. תמונה שלישית היא יצירת מסמ-
כים, תיוקם ושליפתם לפי דרישה. במסגרת מאמר זה נאמץ זוית
ראיה רחבה ונתייחס לקשת שלמה של עובדי הצוארון הלבן כ"דיי-
רי" המשרד. כתוצאה מכך, ברור שהמיחשוב המשרדי החל בבר
בזמן החדרת המיכון להכנת משכורות, ניהול מלאי והנהלת חשב-
ונות. עקב החדרת המיכון יכלו הפקידים להשתחרר מעולה של
העבודה האיטית והשגרתית, אותה ביצעו באופן ידני. קצב העיבוד
המהיר ואחוז השגיאות הנמוך הגבירו את התפוקה הבוללת של
הארגון. בכמה מקרים הפכו הפקידים לבעלי תפקיד בכיר יותר,
הדורש מיומנות ואחריות רבה יותר. עם הכנסה לשימוש של מחש-
בים מהירים יותר ומערכות ענ"א מתוחכמות יותר, זיהו מנתחי
המערכות משימות משרדיות נוספות אשר הועברו עד מהרה מן
המשרד הבודד למרכז עיבוד הנתונים בארגון.
נשאלת כעת השאלה: האם ניתן לתכנת את כל משימות המשרד תוך
שמירת מבנה המשרד? - והתשובה הברורה לכך הינה שלילית.
סיבה אחת לכך היא שלא כל משימות המשרד הן שגרתיות. חלקן
משימות אד-הוק. סיבה שניה היא שחלק מן המשימות המבוצעות
במשרד אינו ניתן לתיאור פורמלי, לא כל שכן לתכנות - כגון קבלת
החלטה בדבר כניסה לתחום עסקי חדש. שלישית, אף בנושא עיבוד
תמלילים, תמיד ישנם אותם מסמכים או מכתבים שאינם בעלי מבנה
אחיד הניתן לתבנון מראש. העולה מן הדברים הללו שאכן ניתן
להגדיל את תפוקת עובדי המשרד באמצעות מיחשוב אך בתנאי
שתינתן להם גישה ישירה ובלתי אמצעית למחשב, או במילים
אחרות - מיחשוב המשרד.
חומרה, תוכנה וסביבת המיחשוב
חוקרים רבים טוענים כי מבחינה טכנולוגית הקרקע בשלה למיחשוב
משרדי ואין צורך בהמתנה לפריצת דרך נוספת. מיחשוב משרדי הינו
למעשה סינטיזה של מספר טכנולוגיות מתקדמות אשר פותחו
בשנתיים האחרונות, ואשר עד אז היו יקרות מדי או לא בנמצא עבור
משתמש יחיד בסביבה משרדית. הזמינות של טכנולוגיות אלו הפכה
את המיחשוב המשרדי לנושא כה "חם".
נמנה עתה מספר טכנולוגיות מתקדמות בתחומי החומרה והתוכנה
העשויות לשמש מרכיבים במערכת משרד ממוחשב, ונראה כיצד
עשויים אנשים להתאים עצמם (או שלא להתאים עצמם) להתקדמות
זו.
חומרה
בתחום החומרה חלה התקדמות בתחומים הבאים:
= מסכים ומסופים בעלי צפיפות גבוהה (חדות התמונה) במחיר
נמוך יחסית.
> מדפסות קטנות וזולות באיכות דפוס גדלה והולכת.
6 מיני מחשבים חזקים, קטנים ושקטים במחיר סביר. המחשב
האישי הינו דוגמה אופיינית למגמה זו.
> דיסקים במחיר נמוך ובנפח אחסון גדול.
> רשתות תקשורת המקשרות מחשבים זעירים ומחשבי ענק.
לסיכום צד החומרה, המגמה ברורה לחלוטין: המחשב קטן, מהיר,
זול, קל, ובעל תפוסה גדולה יותר מבעבר. מסחבר כי מטפיק מהנד-
סים ואנשי מחקר דואגים לכך שמגמה זו תימשך ותכפיל את עצמה
במעט מדי שנתיים.
תוכנה
בתחום התוכנה חלה התקדמות בתחומים הבאים:
> מערכות הפעלה נוחות לשימוש.
תוכנת מאגרי נתונים קטנה וקומפקטית.
עיבוד תמלילים קל להפעלה.
התקדמות בתחום העוסק בזיהוי ויצירת קולות ואחסונם במחשב.
חבילות תוכנה ייחודיות, קלות להפעלה במכירה "מן המדף".
> שפות תכנות קלות למשתמש.
בניגוד להתרחשות בתחום החומרה, המגמה בתוכנה אינה ברורה
וחדה. בהמשך הדברים ננסה לבהיר את תמונת המצב בתחום
התוכנה והמגמה לעתיד.
סביבת מיחשוב
בעוד חומרה ותוכנה הולכים ותופסים מקום בבית ובמשרד, קמה
תעשיה חדשה סביב קהילית משתמשי המחשב. תעשיה זו כוללת
חברות המציעות קורסים ללימוד מחשב, עזרי לימוד, כתבי עת
וסמינרים למיניהם.
פיתוח תוכנה משרדית
נבדוק עתה מקרוב מה קורה באופן כללי בתחום פיתוח תוכנה. ישנן
שתי קטגוריות בפיתוח תוכנה משרדית:
תוכנת מערכות הפעלה.
תוכנה יישומית.
בקטגוריה הראשונה חלה התקדמות רבה בפשטות השימוש במער-
כות הפעלה עבור מיני ומיקרו מחשבים. שתי דוגמאות לכך הן
מערכות א1א ו0-2057. המגמה נמשכת כאן לכיוון פישוט הקשר
עם תכניות יישום וכן הוספת פונקציות כגון ריבוי משתמשים ומספר
"חלונות". נוסף לכך נמשכת המגמה לשלב מערכות יישום כלליות
במערכות ההפעלה, כגון בסיסי נתונים, ארגון קבצים, פרטיבל
תקשורת ועוד.
בקטגוריה השניה, לדעתנו, שוררים עתה מבוכה כלשהי ועירפול.
תוכנת קצה" מאופיינת בכך שהיא שואבת חלק ממשאביה ממערכת
ההפעלה ומופעלת ישירות על ידי המשתמש-המתבנת. שפות הת-
כנות המסורתיות היו .60801 ,20788 , 1/1ק, והמשתמשים היו
תכנתים מקצועיים. תכנתים אלה כתבו, ניפו והריצו את התכניות
בהרצת מיכלול (וסוט). תקופה זו כמובן חלפה ואיננה, הן מבחינת
הידע, התוכנה ואוכלוסית המשתמשים.
השימוש האינטראקטיבי במחשבים הכניט משתמשים חדשים ללא
רקע מקצועי בתכנות למעגל המיחשוב, ועקב כך שוקדים בוני
המערכות על פישוט הקשר בין המשתמש למחשב. על מנת להבין
היטב תופעה זו עלינו להגדיר מספר אבחנות נוספות;
כו מחעבים גאה להציג =
את מחנטב ה-אוחט 'ססס9 6פסחתפנטסקי
₪ בער עוצמה עד פי-10 מ-11/780 אמש
'ססספ6פסהאפטוסק' מבטיח ביצונים
ננוהיו עד כה בלתי אפעוריים ==
= הן לנוהזדמנות להוכיח לך זאת
אנחנו נראה לך מספרים ותוכנה עדיפה
ננוינגנו ויננלו נל ציפיותיך ==
כוכם כ
5ווחסז601|=]
רח' מדינת היהודים 60,
אזור התעשיה הרצליה 46766
טל, 052-557148 טלקס 58 33698
אואט שם מסחרי רעוס של 485 ).861
אגא שם מסחרי רשום של אכוזא 8כאזאכס= חתפואקונו0ם וזוסום
₪ אחירכהן
1. חבילות תוכנה יחודיות
גישה אחת שהינה מקובלת ביותר היא זו של חבילות התוכנה
היחודיות, שפיתוחם וכתיבתם מתבצעים במלואם ע"י תכנתי יישום
ואשר התוצאה הינה תוכנה המופעלת באמצעות תפריט. היתרו
הברור של גישה זו הינו הצורך בידע מינימלי אודות המערכת. כי
אשר על המשתמש לעשות הוא לבחור מתוך תפריט נתון. במקרה
זה המשתמש הינו "פסיבי", במובן שהוא מובל ע"י המערכת ואינו
שולט בה.
עבור משימות שגרתיות או מיוחדות, גישה זו מספקת ואף מוצלחת,
יש כיום מספר עצום של תכניות מסוג זה המיועדות להוראה, ניהול
תקציב ביתי או הוראות למשחקי קלפים. החיסרון הוא כמובן
במגבלות אשר מוגדרות בתפריט, ממנו אין לחרוג.
2. חבילות תוכנה כלליות
גישה שונה ובעלת אתגר גדול יותר למשתמש מאפשרת לו "לתכנת"
את המערכת היישומית באמצעות חבילת תוכנה כללית כגון:
עיבוד טקסט (סדר צילום).
נוהול מאגרי נתונים.
הנהלת חשבונות.
גרפוקה פשוטה.
ציור במחשב.
בתחום זה תמונת השוק אינה ברורה. בעוד מספר יצרנים מבטיחים
"שמים וארץ", משתמשים וקונים פוטנציאלים יוצאים מבולבלים.
מספר גדל והולך של אנשים בתעשית התוכנה סבורים, ובצדק,
שמרבית התוכנה הקרויה "נוחה למשתמש" או "חברותית" הינה
למעשה צעצוע, כיון שלאחר זמן קצר מאד רוצה המשתמש להפעיל
תכניות אחרות ואינו יכול; ואז יפנה ויחזור לתכנות מסורתי.
להלן ציטוט ממאמר שפורסם ב-ץ68 10 .0054 תחת הבותרת "האם
תיפרד מן התוכנה הידידותית?"
"האם התוכנה הפשוטה, בה אתה משתמש במחשב האישי שלך
תיהפך גרוטאה ברגע שתדע יותר אודות מחשבים?"
הענין העיקרי בתוכנה אם כן הוא לא רק כמה קלה התוכנה לשימוש
אלא כמה שימושית היא בביצוע משימותיך. על מנת שחבילת תוכנה
תהא שימושית עליה להכיל תכונות של תוכנה כללית או שפת
תכנות אשר המשתמש יוכל לגדול אתה לפי צרכיו.
כאן למעשה קיימת הדילמה: הנסיון להוסיף עוד אופציות לחבילת
תוכנה, במגמה להעשירה, פוגע בפשטותה ובנוחות התפעול עד
לנקודה שבה הינך מגיע למסקנה שאולי כדאי לחזור לשפות תכנות
סטנדרטיות, כגון 84510 או.60801.
יתר הדברים המובאים כאן מוקדשים להדגמת תהליך פיתוח תוכנת
קצה, וסקירת מערכות (טוַקגאם-ץ0/060-8) 088 אשר פותחה
במרכז המחקר של י.ב.מ.
צוור 1: מימשקים נפרדים לבל תכנית.
תכנית 2
תכנית 1
שלבי ההתפתחות של תוכנת קצה
וות למימשקים שונים.
שר החל בשיוק תוכנת קצה בסוף שנות השבעים, חיה חמש-
תמש מפעיל כל תוכנה בנפרד, על ידי טעינתן בזו אחר זו. כל תכנית
לוותה במדריך נפרד, פונקציות משלה ולמעשה פילוסופיה עצמאית,
יור מס. 1.
ל אף הפשטות בהפעלת כל תכנית בנפרד מכביר
המעבר מהוראות שימוש לתכנית 1 להוראות שימוש תכנית 2. כמו
בן, קשה, עד בלתי אפשרי, ליצור קשר בין נתוני תכנית 1 לנתוני
הכנות 2. במגמה לפתור בעיה זו פנו מספר חברות תוכנה לקטגוריה
הבאה.
2. תבניות נפרדות במספר "חלונות".
במצב זה יכול המשתמש להריץ כל תכנית בחלון משלה על גבי אותו
מסך, כנראה בציור מס. 2.
שני יתרונות לגישה זו: ראשית חוסך המשתמש את פעולות הטעינה
וההורדה של התכניות בזו אחר זו. שנית, הוא יכול להעתיק נתונים
מחלון אחד למשנהו, כל שלפחות ע"ג המסך קיימת אינטגרציה בין
שתי התכניות. עדיין נותר החיסרון מן הגישה הקודמת של הצורך
בהכרת שתי מערכות נפרדות.
3. תכנוות נפרדות בחלון עם מימשק דומה.
הצעד הטבעי הבא בהתפתחות הינו הרצת מספר תכניות בחלונות
שונים באותו מסך, כאשר מימשקי התכניות אל מערכת ההפעלה
דומים זה לזה, אם כי אינם זהים לחלוטין. במילים אחרות, הוראות
השימוש ותיפקוד המקשים זהים בהפעלת התכניות. .
דוגמאות למערכות מטיפוס זה הן מערכת 51/48 (50%א) ו11547
(1.5קק). החיסרון בגישה זו הינו היכולת להעתיק נתונים על גבי
המסך בלבד, ללא תקשורת פנימית בין התכניות. חיסרון נוסף הינו
בזמן הנדרש לטעינת התכניות, מאחר ורק תכנית אחת יכולה להיות
במצב פעיל.
4. תוכנה משולבת.
הצעד הבא בהתפתחות הינו לשלב מספר רב של פונקציות לתכנית
אחת, כך שהמשתמש לא יצטרך לעבור בין תכניות.
דוגמה לכך היא חבילת 172-3 1.0188 המשלבת הנהלת חשבונות,
בסיט נתונים וגרפיקה ביחידה אחת.
בפיתוח חבילת תוכנה משולבת על המתכנן להתחיל בהגדרת קבוצת
יעדים ולאחר מכן לתכנן באופן מסודר מימשק אחיד לביצוע אותם
יעדים. אם לאחר מכן רוצים להוסיף פונקציות נוספות, אשר לא
נלקחו בחשבון בעת תכנון המימשק, קרוב לודאי שהמערכת בולה
תהא מסורבלת. יצירת שפה עילית ל"תכנות" מספר מצומצם של
פעולות בתחום מסויים, כגון אחסון ואחזור מסמכים, הינה משימה
לה יחסית. הקושי נוצר בעת נסיון להרחיב את השפה על מנת
כסות מגוון רחב יותר של פעולות, כגון אחסון ואחזור מסמכים,
תכנית 2
תכנית 1
שליפת רשומית מבסיט נתונים, כתיבת ועריבת מסמכים, יצירת
דוחות ועיבודים גרפיים - במיכלול אחד.
ברור כי בחבילות התוכנה המשולבות הקיימות ניתן לבצע פעולות
פשוטות על בסיס נתונים בשפה לא פרוצדורלית. ברגע שרוצים
לבצע פעולה מורכבת יותר, כגון א101, פשטות התכנון אינה עומדת
לו למתכנן ויש לחזור למבנה פרוצדורלי כמו בשפת 83516 או
6001. הבעיה נובעת מן העובדה שמפתחי התוכנה מגיבים לדרי-
שות השוק לפני ביצוע ניתוח מדויק של הבעיה העומדת בפניהם.
לדוגמה, מושג גליון חישובים ()06: 086ק+) בהנהלת חשבונות הינו
פופולרי וקל להבנה. מפתחי התוכנה עטים על הנושא ומשלבים בו
אלמנטים בודדים של בסיס נתונים. ברגע שבסיס הנתונים הופך
לגורם כבד ומורכב יותר, תוכנת גליון החישובים אינה עומדת עוד,
ונוצר הכרח לשלב תוכנה נוספת לניהול בסיס הנתונים. באופן כזה
קורסת תחתיה תפיסת התוכנה המשולבת ואנו חוזרים לראשית
הבעיה.
מבט לעתיד
עד כה דובר על חבילות תוכנה הקיימות היום, ומשווקות באופן
מסחרי. קשה אמנם לנבא אלו חבילות תוכנה תהיינה מצויות בשוק
בעתיד, אך חבילות תוכנה משולבות הן ללא ספק הקו המוביל.
התקווה היא שחבילות אלו תהיינה נוחות להפעלה ובעלות מגוון
אפשרויות פעולה כלומר, שחבילה מורכבת ורבת פעולות תהא
פשוטה לשימוש ממש כחבילות הפשוטות דהיום. דרך אחת לתקיפת
הבעיה היא ראית המשרד כמערכת שלמה. בקרב הקהיליה האקד-
מית קיימת נטיה להגדיר מודלים פורמליים לתהליכים משרדיים
באמצעות שפות לא פרוצדורליות. מחקר מסוג זה עשוי להימשך
עוד זמן רב עד למימוש השילוב הרצוי בחבילת תוכנה מסחרית.
סקירה קצרה של שפת 088
הדוגמה הבאה הינה שפה המתייחסת לכמה מן הנושאים שהועלו
במאמר זה (שסמ9א> ש01006-2)) 0₪5, הנמצאת בפיתוח ובשימוש
במרכז המחקר של י.ב.מ. ע"ש תומאס ווטסון. בסקירה זו מתוארת
השפה כמערכת משולבת של כמה עזרים למיחשוב כולל של המש-
רד:
> עיבוד תמלילים
היכולת ליצור, לערוך ולסדר מסמכים,
> עיבוד נתונום
היכולת ליצור, לשנות ולמיין בסיס נתונים מקומיים, תוך מתן גישה
לבסיס נתונים מרכזי וכושר חישוב ועיבוד נתונים אלה.
> דואר אלקטרוני
היכולת לנתב מסמכים ודוחות לנמענים שונים תוך קביעת התניות
לסיווג התפוצה.
> ליווח ודיווח
היכולת ליצור טפסים ומבנה דוחות ולהעתיק אליהם נתונים מבסיס
הנתונים.
> גרפיקה
היכולת ליצור דגמי הצגת נתונים חזותית (פתקגזק 6וק 6ח8 ז88),
מתוך בסיס הנתונים.
ציור 3: תכניות נפרדות עם מימשק אחיד.
אחד המושגים הבטיסיים ב-ת08 (כמו בשאילתא על פי דוגמה) הינו
המושג תכנות דודמימדי. דהיינו, תכנות ישיר על גבי אובייקטים
עסקיים דו-מימדיים. יש להדגיש כי גישה זו שונה משאר המערכות,
אם כי חלקן נראה כאילו דומה לגישה הדודמימדית, כמו גליון
החישובים או מחוללי הדוחות. ההבדל הבסיסי נעוץ בכך שבמער-
כות אלה יש להקיש הנחיות לתפעול בשורה בודרת בחלק העליון או
התחתון של המסך. בגישה המוצגת כאן, יכול המשתמש להכניס
ביטוי כלשהו למבנה העסקי הנתון ותכנית הפיענוח מנתחת את
הביטוי ומציבה אותו בהתאם.
יתרה מזו, בגישת ה-085 ניתן להפעיל כל אוביקט באמצעות תכנית
אחת. יהא האוביקט טקסט (עיבוד תמלילים) או טבלת נתונים (בסיס
הנתונים). הנסיון שנעשה כאן הוא להביא את המערכת לרמה של
שפת תכנות כוללנית באופן לא פרוצדורלי ודודמימדי כאחד. במילים
אחרות, ל-085 ישנן מקבילות לפקודות הבאות:
מ
55
1-6
הג זקסזק 6ז0ז5
זה פתופפק
תסו09[00]3
6
וזאת נוסף לניהול במעט שלם של בסיס נתונים ושאילתא על סמך
דוגמאות.
על מנת להדגים כל זאת, הרי מספר דוגמאות.
נניח שבארגון מסויים מוזנים נתוני הוצאות נסיעה לטבלה הבאה:
(זפוח ותטסותה ,6816 ,סוחפה ,!6ט8ז1) המכילה את שם העובד, תאריך
הנסיעה, סכום ההוצאה ושם האחראי.
שאילתא לבטיס הנתונים:
השאלה המוצגת היא כל העובדים וסך ההוצאה, לפי מנהל אחראי
בשם סמיט. המשתמש "מתכנת" את השאלה על ידי הצגה של טבלת
מסך 74/1 ואז מקיש שלוש כניסות בטבלה:
[ 68א] זאטסאה| שזהפן ההא |[ ופטהאדן
הפקודה .? מייצגת "נוכח". המשתמש מבקש את השמות והסכומים
של העובדים תחת סמיט. הפעולה אינה מסתבכת אף כשהשאילתא
ציור 4: תוכנה משולבת
גליון חישובים
עיבוד תמליל
בסיס נתונים
מורכבת יותר. לדוגמה בסה"כ לקבוצה:
0 8 [
א
כאן יחושב סך ההוצאות עבור מנהל מסויים (האופרטור .6 פירושו
הקבצה לפי מנהל).
אלו שתי דוגמאות פשוטות לשפת שאילתא לפי דוגמה.
שילוב פונקציות:
מאחר והאוביקטים ב-088 מאוחטנים בתכנית אחת, ניתן בנקל
להעתיק נתונים מאוביקט אחד למישנהו.
1. אינטגרציה על גבי המסך.
אם ברצונך ו מספר אוביקטים על המסך, או להעתיק נתונים
מאוביקט אחד לשני, הדבר נעשה על ידי יצירת "בלוק" הניתן
להעתקה בשלמותו. לדוגמה, בציור הבא יועתקו מספר רשומות
מהשאילתא אל מכתב.
אסאן זאטסאא| שמא[ פטאאד |
|
הזוח5 :063
5 |6ש8:: 6ה: 0% חַָהו:5ו| 8 5ו פותך
. ][ה06זז0603 זטסץ +0
התווין מצביע על מקום הכנסת הנתונים המועתקים. באותו סגנון
ניתן להעתיק את הדברים הבאים:
מלל למלל.
גרף למלל.
תמונה למלל.
דו"ח למלל.
מלל לתמונה.
וכו'.
2. אינטגרציה לעומק המערכת.
אינטגרציה
ַ ה יותר מהווה אתגר רציני כאשר רוצים להעתי
מספר בלוקים באופן רציף. למשל, עבור כל מנהל לפי הדוגמה
הקודמת.
₪ | |
- ההק . ,>
8 הס הטוס
0 הזב
זסס
5 |6ש8": שת: 0% חַהוז5ו! 8 5| פותך
. ]ה6הש :0608 זטסץ )0
בתכנית זו יועתק שמו של כל מנהל מן הטבלה (בציון 1א) והנתונים
המתייחסים בהתאם (בציון א ,,4). .2 מציין את הקבוצה כולה
להצגה על גבי המסך. באופן כזה ניתן להעתיק נתונים:
טבלה לטבלה.
טבלה למלל.
טבלה לדו''ח.
טבלה לגרף.
דו"ח למלל.
ובו'.
יתרה מזאת, ניתן לתת שם לכל תכנית ולאחסן אותה לשימוש עתידי.
3. דואר אלקטרוני.
הדואר האלקטרוני מבוצע ב-085 על ידי שיגור אוביקט כלשהו
למשתמש מסוים או לרשימת תפוצה. ניתן להשתמש במשתנה עבור
המשתמש עצמו. באופן זה ניתן ליצור רשימת תפוצה דינמית.
בדוגמה האחרונה פקודה כמו ]א 10 סשא88 במקום שייקבע לכך,
תגרום למערכת לתשגר כל אות למנהל המתאים.
ביבלווגרפיה
זז 86 655ח1פט0 4 :6
".1 16חסו6|60 26
5 א מעת
[קוחהאם-עט-800 0 .א.א - 8
סז 0זסא 6ח8 6862 865וחט
/ .204 .סק .1982 ,3 סא ,21 .01 ,.1 5751605
- 6 קחה 1 "ו 8 3 :וק ותהא-עט- סטיי ל ו ט
- וי .22-23 ,1977 ,4 .סא 6 .01 ,.7 85ח6ו5ע5 18%1
. וב ".16קוההאט-עט- סט" 21006 א.א 6
8 8 ...0
7 % ו .5 6חה ,|[8פחחוא .₪ ,לסו .0 ו 6 6
סט ג :0סםזסוהך זספט
, .2 ,515-528 .פס .(82' 06א)
8 55 זסווקוחסכ) 1158 16" ,פותמוןוו .6 6
-- 00 ,33-50 .סק ,2
ה אזא 176 ,חספקוחסוך ָ ות א 5
ו 8 0 .4 ץק 0 ",55068
1.7 ו .הסופפוהה6ק עט 66זתוזק6ז .סח1 ,עס
.. כ 6וננ תוס הז שר זהחז 6
5ב או 11016 .365-375 .סק ,(1974 עוטנ)
ל 8 ]0 הזוס 6ח! 81 106ח56סזכן זסקהק
מ .1 סד 181 ,65[ק1סחז 05ח6ו9ע5
: 0 א וטא ,11018015 תאוסזאזס ער
.סא 8 .01 ,מדעי
רשתות תקשורת מקומיות
וויליאם סטולינגס, תורגם מחוברת 1984 עז708ט6 13 ,16010נוק תס
תקן 802-ת חן
הגדרת מונחים
התליות -
הצרמה -
יתירות
לא מקושר
005
ב ו
6
58
נטר ומס
נגישות 205
סרט בסיסי 0
סרט רחב ה
עורק אחון
תרשים נתונים וק
התפתחותו של שוק רשתות התקשורת
המקומיות מותנית כיום בזמינותו של ממשק
זול. עלות חיבורו של ציוד לרשת מקומית
חייבת להיות זולה יותר מעלות הציוד עצמו,
דרישה זו יחד עם מורכבות פרוטוקול
התקשורת של הרשת המקומית הכתיבו פית-
רון בתחום ה1817 (ש|509 19186 עז6/
חסוז3זק6)ח1).
יצרני השבבים יחששו להיכנס להשקעות
ניכרות טרם יובטח להם נפח שוק הולם. תקן
לרשת תקשורת מקומית יבטיח את הנפח
המבוקש וכן יאפשר התקשרויות בין מכשי-
רים המיוצרים ע"י חברות שונות.
ועדת המחשבים של איגוד מהנדסי
האלקטרוניקה והחשמל החליטה בחודש
פברואר 1980 להקים את הפרוייקט המכונה
2 על מנת להציב תקנים לרשתות.
התקשורת המקומיות. עבודתה של ועדת
2 החלה להניב פירות. מספר חלקים
בפרוייקט מוצאים עצמם נידונים ונסקרים
במכוני תקינה ארציים ובינלאומיים ויתר
חלקי הפרוייקט יעברו מסלול זה בקרוב.
המטלה שהוצבה בפני ועדת 802-ממ15
היתה להגדיר את האמצעים בעזרתם יוכלו
התקנים להתקשר ברשת מקומית. הועדה
אפיינה את עבודתה במילים אלו:
"רשת מקומית הינה מערכת תקשורת נתונים
המאפשרת למספר התקנים עצמאיים להת-
קשר האחד עם השני. תקן זה מגדיר את
קובץ הממשקים והפרוטוקולים לרשת המקו-
מית.
רשת מקומית נבדלת מסוגים אחרים של רש-
תות נתונים בכך שהתקשורת בה מוגבלת,
בדרך-כלל, לאיזורים הסמוכים גיאוגרפית,
כגון: בנין משרדים מרכזי, מחסן או קמפוס
אוניברסיטאי. הרשת יכולה בדרך כלל להס-
תמך על ערוץ תקשורת בעל קצב תעבורת
נתונים בינוני עד גבוה אשר רמת השגיאות
בו נמוכה במיוחד. הרשת נמצאת ברשותו
ובשימושו של ארגון אחד בדרך-כלל, בניגוד
לרשתות למרחקים ארוכים המחברות מספר
אתרים באיזורים שונים של המדינה או אלו
המשמשות לכלל אזרחי המדינה. הרשת
המקומית שונה גם מאותן רשתות המקשרות
מכשירים במערך מדידה או מספר רכיבים
השייכים לאותו פריט ציור."
מטרתו של תקן התקשורת
ברשת מקומית הינו
להבטיח תאימות בין ציוד
המיוצר ע"י יצרנים שונים.
עולם התקשורת המקומית
יהפוך במהרה לעולם
ה-802-155₪. מוצרים
תואמי 1868-802 הופכים
להיות זמינים ואלו שאינם
סטנדרטיים ייעלמו קרוב
לודאי מהשוק.
ציור 1. המודל היחוסי של 158-802 בהשוואה למודל 051.
6
00005
[]חוסם 4
"מטרתו של תקן התקשורת ברשת מקומית
הינה הבטחת התאימות בין ציוד המיוצר ע"י
יצרנים שונים, כך שתעבורת הנתונים תתבצע
במינימום מאמץ מצד משתמשי הציוד או
יצרניה של מערכת הבנויה מתת-רכיבים
כאלו. על מנת לעמוד במטלה זו יספק התקן
מפרטים לממשקים ופרוטוקולים משותפים
לרשתות תקשורת נתונים מקומיות."
הועדה הגיעה במהרה לשתי מסקנות. הרא-
שונה, מטלת התקשורת ברשת מקומית הינה
מורכבת מספיק כדי שיהא צורך לפצלה
למספר תת-מטלות. והשניה, אין בנמצא
גישה טכנית אחת ויחידה אשר תענה על כל
הדרישות.
המסקנה הראשונה משתקפת בציור מסי 1
המתאר "מודל יחוסי של רשת מקומית"
המושווה למודל ]05 (56₪9ץ5 ח6ק0
חסוו66החססז6ות1). למודל היחוסי של הרשת
המקומית שלושה רְבָדִים:
פיזיקלו: רובד זה דן באופי תָווך התמסורת
ובפרטי החומרה והאותות החשמליים.
בקרת נגישות התְווֶך: רשת מקומית מאופ"
יינת כאוסף התקנים המתחלקים בתווך
תמסורת משותפת יחידה. אמצעי לבקרת
הנגישות נחוץ על מנת שרק התקן אחד ינסה
לשדר בו-זמנית.
בקרת העורק הלוגי: רובד זה דן בהקמה,
בתחזוקה ובחיבור עורק לוגי בין ההתקנים.
הועדה גם הגיעה למסקנתה השניה ברגע
שהתברר שאין בנמצא תקן יחיד אשר יספק
את רצונם של כל המשתמשים. תמיכה היתה
הן לטופולוגית הטבעת והן לטופולוגית הפס.
בטופולוגית הפס התגבשה תמיכה לשתי שי-
טות גישה
6קזז טא 5656 - זסחהג) 0 0/ 65% -
חסוז26166] חסופו!201) ]ואו 00658
ודפטס ח6א0ז 8
ולשני מדיומים (רוחב סרט בסיסי ורוחב סרט
רחב). תגובת הועדה היתה לתקנן את כל
ההצעות הרציניות ולא להעדיף אחת ולהת-
פשר עליה. התוצאה מוצגת בציור 2.
עבודתה של ועדת 155-802 מאורגנת כיום
במבנה תת-ועדות, כדלהלן:
= 1. 1855-802 - תקן לממשק לרובד גבוה
יותר
א 2. 156-802 - תקן לבקרת העורק הלוגי
)116(
09/4/00 - 02 3
4. 6-802ת1 - מך
5. 155-802 - 75 (8חו₪ חשאסך)
6. 802-158₪ - רשת תקשורת מטרופולי-
טנית (א1/4א)
תת-הועדה הראשונה אינה מפתחת תקנים,
אלא עובדת על מגוון נושאים הקשורים ל-
2 כמו ממשקים לרבדים גבוהים
יותר, רישום פנימי, מיעון וניהול רשתות.
העבודה בנושאים 11/6 ,05/4/00 ו- פד
בבר הושלמה עד כדי תקן ראשוני. כל השלו-
שה הוכרו כתקני 155-802 (לפי הפירוט:
5 -2. 802-, שממ1
802-353
ו19837 -802.4, בהתאמה).
[ ו
6033
6 40 0 א4
ד
זוהּם
46 ,א1
זעבודה על ד ממשיכה במסגרת 802-
4 ול בוונה להעבירה לאישור מכון
התקנים - 885] במחצית שנה זו.
העבודה ברשתות תקשורת מטרופוליטניות
מתקדמת לאיטה. תת-הועדה מנסה לפתח
מספר קטן של חלופות לשם המשך המחקר.
קבילותו של תקן 185-802 מרשים בהיקפו.
מכון התקנים הלאומי של ארצות"הברית,
המפיץ את ה-פקזק
(518008165 8הו00סז חסו31וחזס)ת1 [1:60618)
עבור מחלקות הרכש של משרדי הממשלה,
הודיע ש בוונתו להוציא 112% על
51/4/60 ו-1.1.6. האחרים ילבו בדרכו, אר"
גון התקינה הבינלאומי (150) החליט לאמץ
את מסמכי 188-802 בטיוטה מוצעת לת"
קנים. זהו הצעד הראשון בפיתוחם של תקנים
בינלאומיים. 06 (6)טקוחס0) ההסקסזטם
45500181100/ פז6זטז80]טתג1א) אשר פיתח בעצד
מו תקנים לרשתות תקשורת מקומיות, אימץ
בסופו של דבר את ה8027-₪מ6].
השוק
קבלתם של תקני 188-802 בשוק מובטחת.
כפי שכבר צוין בתחילת ה אין תחרות
בעבודת הועדה 150-802 לצורך תקינה.
התקנים מאומצים הן בתוך ארצות"הברית
והן בעולם הרחב. הספקים, אף הם, תומכים
בתקן. לאושרנו, תקן ה-4/60/א05% ברוחב
הסרט הבסיסי זהה בעיקרו למפרט הר
זסתזסחום. לכן, הכרזו רבים מיצרני הד
ססות על מוצרים תואמי 802.5-מסתן,
ומספר יצרנים של חצאי מוליכים הכריזו על
שבבים המְמַמְשִים את התקן 802.5. 18 רחבי
סרט יעברו בודאי תסריט דומה. לפחות יצרן
אחד של רשתות תקשורת מקומיות (-ח00
5וח6ע5 2818 6זס6) הכריז על מוצר התואם
ציור 2. תקני הרשתות המקומיות לפו 802-שטמ1.
חח חס-0 שחו
בו
ל-1505-802.4. תקן ה-1% צריך עוד ל"לב-
לב," אולם הכרזה הצפויה מ-/18% על מוצר
תואם 1550-802.5 עשויה לשנות את הת-
מונה בן-לילה.
ומה על המוצרים הלא סטנדרטיים?
רבים מהם ייפלטו מהשוק, קרוב לודאי,
בשהמוצרים תואמי 182-802 יכבשו את
מקומם. אולם, נראה שיהיו שני חריגים.
הראשון הינו רשת התקשורת המקומית
המבוססת על זוג מפותל זול, המיועדת
בעיקרה למחשבים אישיים. ה"ו6הומוחס של
חברת 50608ץ5 05) הינה הדוגמה המש-
כנעת ביותר. כמויות גדולות של רשת זו כבר
מותקנות. ה8027-185₪ אינו מיועד לשוק זה,
פרט אולי לטבעת בזוג מפותל. החריג השני
הינו מוצר של 4181, אשר יוכרז בקרוב.
המוצר החדש רחוק מכל אופציות ה8027-
ממםן אשר נזכרו להלן והוא מבוסס על
מעגל כלאיים ועל טכנולוגית מיתוג מנות. עם
שני חריגים אלו בלבד, יהפוך עולם הרשתות
המקומיות להיות עולם ה1555-8027.
בקרת עורק לוגי
מטרתו של כל פרוטוקול בקרת עורק נתונים
הינה להבטיח מסלול תקשורת אמין בין שני
התקנים. בדרך-בלל, משודרים הנתונים
במסגרות, הכוללות אינפורמציה אודות
בקרת השגיאות ובקרת הזרימה.
היות ורשת תקשורת מקומית מבוססת על
תחנות תקשורת רבות ושוות, הופכות להיות
הדרישות מבקרת עורק נתונים מורכבות
יותר ויותר. להלן רשימת הפונקציות הרצו-
יות:
תרשים נתונים (234873): תצורה של שי-
רות לא מקושר הנדרש לשם תמיכה יעילה
בתעבורה אינטראקטיבית ברמה גבוהה.
אחו]
וי
5 וטו
|0ז1ח00
68
60
106
ד775...772...7
כמה תוכניות בדיו
יש עבור
המחשב האישי ש
ונכט יט
ירמ
.הז 44 ₪25 א
ְ |
8" - ו
7
ו
/
אואיוויי ,=
מעגל - סז [גטזזו/) שירות מקושר, חיוני
אף הוא.
ריבוב - - בדרך כלל עורק פיזי אחד מחבר
את התחנה לרשת; חשוב אם כן לאפשר
תעבורת נתונים בנקודות קצה רבות על פני
עורק זה.
שידור רב-תחנות - רובד העורק חייב לאפ-
שר שירות שיגור מסרים לתחנות רבות או
לכל התחנות.
פונקציות המעגל והריבוב נתמכות ע"י תפי-
סת התמיכה של שירות נקודתי (547). ציור
מס' 3 מציג 3 תחנות המתחברות לרשת
מקומית, לכל תחנה כתובת משלה.
יתר-על-כן, רובד העורק תומך ב-542 מרו-
בה אשר לכל אחד כתובת. רובד העורק
מאפשר תקשורת בין נקודות השירות:
הנח שתהליך או ישום א בתחנה 4 שואף
לשדר מסר לתהליך בתחנה 6. א יכולה לה-
יות תכנית ליצירת דו"חות ו-6 יכולה להיות
תחנה המכילה מדפסת ומוביל (זסטחכ). א
מתחבר ל-1(542, 4) ומבקש קשר ל-542 של
6
רובד העורק של תחנה 34 משגר מסגרת
"בקשת קשר" לרשת התקשורת המקומית
הכוללת בתוכה את כתובת המקור (4.1),
כתובת יעד הנמען (6,1) וסיביות בקרה
המציינות שזוהי בקשת קשר.
הרשת משגרת מסגרת זו ל-6, אשר, אם
אינה עמוסה, מחזירה מסגרת "התקבל
קשר". מכאן והלאה יוזרמו כל הנתונים מ-%
במסגרת ע"י ה-11/6 של 4 והיא תכלול את
כתובת המקור (4,1) ואת כתובת היעד
01
מסגרות נבנסות המיועדות ל-(4,1) יירחו
אלא אם כן שוגרו מ-(0,1); אלו תהיינה
בודאי מסגרות אישור, לדוגמה. באופן דומה,
תוכרז מדפסת 6 כעמוסה, ו-6 יקבל מסגרות
מ-(4,1) בלבד. מכאן, שמסופק שירות
באורינטציה של קשר. בו-זמנית, תהליך צ
יתחבר ל-(4,2) ויחליף נתונים עם (8,1). זוהי
דוגמה לריבוב. ונוסף, תהליכים אחרים
ברשת יכולים להשתמש ב-(4,3) לשיגור
תרשימי נתונים ליעדים שונים.
6 6011001655ח60 60860וסתא80חט
.|
חסוז3סו0חו. ג זס- 1
68 0600-0660
אא 1-0
חסוז6וטחו. ד0 א 60-גזהס- |
הח הסס. זא 60- זאס- 1
.א
חסוז8סו0חו. זא 1-60
החההחסס. 009601
אא 1-50
ח0וז08ו0חו. ז60א1560%ס-1
הוחו חסס. 60 אא 560ום- 1
|
חסוז68ו0חו. 1567
וחזווהסס. ד556ה- 1
וז וס דא0ס6צוס ן=-אסוזס6פאאסס- ו
חסוזה6וטחו. 0 זא60אוס ו+-אסוד6שאאסס-
טבלה 1. פקודות בקרת העורק הלוגו.
8 חסוזםו5
2 1
- = :
|63ו5עחק ,
> 17305107 הסוז8וחזס)ח! |
ססקט
0 זספוהטחת
3זה-|008.]
אוסאסת
זפרטה 686 6ח50 ז6))!והפההזד = (5)א
זפרטה 6 6066 זם)!|ההפחהזד = (ח)א
וט הסוזסחט) זספוצזסקט5 = 5
+ום חסוזסתט1 זסו! וס = א
וט [8חו1/ווסק = | =/ק
5זס) ₪ו0ו1 |0זוחס (ט)
צוור 4. תצורת בקרת העורק הלוגי
6%-
א 5. 6אן .55,ו8מט8 צם 168550 תד 64 קחד פודדו
למעשה אינך יכול להפסיק לספור
את התוכניות הקיימות עבור
המחשב האישי של יבמ. כמעט
בכל יוס נולדת תוכנית חדשה.
באמצעותן יכול המחשב האישי
של יבמ לסייע לך להיות יעיל יותר
בניהול מידע, עריכתו, שמירתו
ושליפתו, במעקב אחר קבלת
תקבוליס והוצאת תשלומים,
בניהול חשבונות וקיצוץ בהוצאות
(במיוחד ההוצאות היישונותיי
המסתוריות), בחישובי מס, בניהול
מלאי, מכירות ושיווק, באיסוף
נתוני שעות עבודה ותמחיר
מוצריס. למחשב האישי של יבמ
תוכניות רבות שיסייעו לךגם
איכות מחשביס טלי 03-8382284
4 8 גטר טלי 03-285282
5 פ יטריפל-די טלי 03-730914
6 ל.ל.ן/מת''מ טלי
2 9 לרגו טלי 03-285151
8 משוב טלי 03-453202
6 מל''ל טלי 03-267325;
5 9 קונתהל מיקרו-
מחשבים טלי 280640; 03-295148
8 קומפיוטרלנד טלי 03-289520
5
בתכנון תקציביס והשקעות,
בניהול מעקב אחר ביצוע וקבלת
החלטות, בתכנון פרוייקטיס
בבניה ומעקב אחר התקדמותם,
בניהול עובדיס וטיפול בכח-אדס,
בלימוד ותרגול נושאים שוניס,
בעריכת תמלילים ומשלוח
הודעות... מיותר לציין שהוא זוכר
את כל ימי ההולדת של עובדיך או
משפחתך. היכנס עוד היוס אל אחד
המשווקים המורשיס של יבמ,
ספר לו במה אתה עוסק ומה דרוש
לך ושאל אותו אלו תוכניות יש לו
עבורך. הוא ישמח להציג בפניך את
המחשב האישי של יבמ ותוכנה
מתאימה לצרכיך.
מפרט 11,6 ב8027 - מז
6 מספק שני שירותים:
שירות לא מקושר לא מאושר: זהו שירות
תרשים נתונים המאפשר שידור וקליטה של
מסגרות. הוא תומך בשידורי נל"ן, רב-
נקודתיים ושידור רדיו.
שירות באורינטציה מקושרת: שירות זה
מאפשר קשר באורינטציה של מעגל פיזיקלי
בין הנקודות הנגישות לשירות. הוא מספק
בקרת זרימה, סידרור וגילוי שגיאות.
שירותים אלו נקובים בפקודות או בנוהלים
עם פרמטרים. טבלה מס' 1 מתמצתת את
פקודות ה-11.6.
השירות הראשון שצוין מספק רק שתי פקו-
דות על פני הממשק בין הרבדים הגבוהים
יותר לבין ה-11.6 (לא כולל את פקודות
ניהול השירות). הפקודה 1-41 משמשת
להעברת מסגרות ל-11.0 לשם שידור. ציון
1-4 משמש לְהעברת מסגרת מ-1.0.]
כלפי מעלה בזמן קליטה.
השירות השני כולל בקשת -1-0474
זסמאאסס וצין | זשפאאסס-4 ד 1-0
בעלי משמעות אנלוגית לזו של השירות
הראשון, ונוסף מִוַדאֶת | -1-0478
אא 00 את הבקשה הקודמת. יתר-על-
כן, תחנה יכולה לנתק מגע דרך ה-54 ולק-
לוט אישור לפעולה זו מ-?54 מרוחק. לב-
סוף, איפוס העורק ובקרת הזרימה מסופקים
אף הם.
מסגרת ה-1..6 מורכבת מארבעה שרדות,
כמתואר בציור מס' 4. שלא כדוגמת תצורות
בקרת העורק המקובלות, דורשת 1.1.0 ידיעת
כתובות המקור והיעד על מנת לזהות שתי
ישויות תקשורת שונות. המקור והיעד מזו-
הים באופן מוחלט ע"י הזוג (549, צומת).
אולם, כתובת הצומת משמשת גם ל-140א
ונכללת במסגרת החיצונית שלה.
פרוטוקול ה-1.1.6 דומה מאוד לפרוטוקול
6 (1701ה20) 11% 2818 |6ש6]-ת8ו11).
תצורת שדה הבקרה זהה לזו של ה-1101.6
ותפקודה דומה, פרט לשלושה חריגים:
= 16! משתמשת באופן פעולה אסינברוני
מאוזן בלבד ולא באופן התגובה הנורמלי
של 1016 או בתגובה אסינברונית
אחרת. אופן זה משמש לתמיכה בשירות
מקושר. פקודת ה-6א8 .54 (-0זה0חץ43 861
6 8180066 פטסטח) משמשת להקמת
חיבור ולניתוקו (2150).
₪ 116 תומכת בשירות לא מקושר (תרשים
נתונים) ע"י שימוש במסגרת ה-1ש (-חש
הסו131תז10ת1 66ז6סוחטת).
₪ 11.6 מאפשר ריבוב ע"י שימוש ב-%'פ.54.
6
תצורת בקרת הנגישות לתוך הפשוטה ביותר
שאומצה ע"י 1555-802 הינה ה14/607א65.
טכניקה זו הופצה ע"י זשמזסחזם, אשר פותחה
במתכונתה כרשת תקשורת מקומית ברוחב
סרט בסיסי ע"י חברת אסוטא ובגירסתה
השניה ע"י אסז6א 56 ואינטל. 4/00!א8
רחב סרט פותח ע"י חברת טזוגוא.
נתחיל במבט לעבר הגירסה הפשוטה יותר
הידועה בשם 05%1. בעזרת סכמה זו, תחנה
הרוצה לשדר חייבת להקשיב לתָוְך עלדמנת
לקבוע אם העורק פנוי לשידור או תפוס ע"י
שידור אחר. אם שידור אחר אינו תופס את
העורק, רשאית התחנה לשדר. אולם, יתכן
ושתיים או יותר תחנות תחפוצנה לשדר
הסוא :
6] )] +וההפחהזד
ח|362 ץש ,0618 ,0106186
. ח6ז8|9זטן- >
[6חח3ח6 35 ח500 85 ז|ההפחבּזד
קן עץזוווסהפסזק חזושו 016| ₪005"
1 6חס 66|3 ,6|56ח01
5] זז
6סהצ זס 1ה9ז5 60
יי
ץפטם !6חהח8 ה
ו ץָ 680 75 7
וטק - 1
5000 85 )|והפחהזד
6 065 |6חח8ח0 ₪5
זס 0% ,חסו601!!8 ]|
חו33 ץז חב
צוור 5. 0 "1007 ב-05014.
בערך באותו זמן. אם אכן מתרחש הדבר,
תהא התנגשות; הנתונים משני השידורים
יתערבבו והקליטה לא תצליח. על מנת להת-
גבר על בעיה זו, ממתינה התחנה המשדרת
פרק זמן מסוים עם תום השידור, על טנת
לקבל אישור. אם לא מתקבל אישור, מניחה
התחנה שחלה התנגשות ועליה לשדר
מחדש.
עם 1א05, דרוש אלגוריתם אשר יתאר מה
על התחנה לבצע אם מצאה את העורק
תפוס. 5 גישות מוצגות בציור מס' 5. אלגורי-
תם אחד אינו עומד ב-65%14. תחנה החפצה
לשדר מקשיבה לתוך ומצייתת לכללים הב-
אים:
1. אם העורק פנוי, שדר.
2. אם העורק עמוס, המתן זמן קצוב הנגזר
מהתפלגות ההסתברות (השהיית השידור
מחדש) וחזור על כלל 1.
השימוש בפרקי זמן שידור אקראיים מפחית
את הסתברות ההתנגשות. החסרון נעוץ
בעובדה שאף אם מספר תחנות רוצות
לשרר, יבוזבז זמן המתנה שייגזר מהשידור
הקודם.
על מנת למנוע את זמן ההמתנה בערו
ניתן להשתמש בפרוטוקול המסומן כ"
ו 6ק-1, תחנה החפצה לשדר מקשיבה
לתָוְך ומצייתת לכללים הבאים:
ו. אם הערוץ פנוי, שדר.
2. אם הערוץ עמוט, המשך להקשיב עד
מתפנה הערוץ ועם התפטותו 5 מח -
5 אם מתרחשת התנגשות (הנקבעת ע"י
חוסר קבלת אימות), המתן פרק זמן אקראי
וחזור על צעד מט' 1.
בעוד תחנות זחטופופוטק-חסה הינן דיפרנציאל-
יות, מתגלות תחנות 61וופוסק-1 כאנוכיות.
אם שתיים או יותר תחנות ממתינות לשודור
אזי מובטחת התנגשות. הענינים מתבהרים
רק לאחר הטיפול בהתנגשות.
פשרה, המנס
, וה מצר אחר להפחית את מספר
ההתנגשויות-מערכת זחטופופזסק-חסה, ומצד
שני להפחית את זמן הבטלה - מערכת
וז6ק-1, הינה מערכת 618080601
כלליה הם: ה
1. אם התֶןְ
פָוְךְ פנוי, שדר בהסתברות כ וה
יחידת זמן אחת בהטתברות ק-1 שי
גודל יחידת הזמן שווה בדרך כלל לזמן
ההתפשטות המכסימלי.
2. אם התוך תפוס, המשך להקשיב עד אשר
יתפנה הערוץ וחזור על צעד 1.
3 אם השידור מושהה ביחידת זמן אחת,
חזור על צעד ו.
ל-14א65 חטרון אחד בולט. כששתי מסגרות
מתנגשות נותר התווך בלתי מנוצל למשך
פרק הזמן של שידור שתי המסגרות הניזו-
קות. עבור מסגרות ארוכות, בהשוואה לזמן
ההתפשטות, כמות רוחב הסרט המתבזבזת -
סבירה. ניתן להפחית בזבוז זה אם התחנה
ממשיכה להקשיב לתווך בעודה משדרת.
במקרה זה, יכולים הכללים הבאים להתווסף
לכללי ה-//א05;
41 אם מתגלית התנגשות בזמן השידור,
הפסק מיד את שידור המסגרת ושדר אות
הַצְרְמָה (פפווחוחגן) קצר כדי להבטיח שכל
התחנות מודעות לכך שחלה התנגשות.
2 לאחר שידור אות ההצרמה, המתן פרק
זמן אקראי ונסה אח"כ לשדר, תוך שימוש
בכללי 05%14.
בתוספת זו נקראת הטכניקה 08%14/0₪.
הטכניקה מתוארת בציור מס' 6. בזמן סו ,4
מתחילה לשדר מסגרת המיועדת ל-. בזמן
ו67 מוכנות לשידור. 8 חשה שמתרחש
שידור ונסוגה אולם 6 עדיין לא מודעת
לשידורה של ג/ ומתחילה לשדר את הודע"
תה. כשתשדורתה של 4 מגיעה ל-6 בזמן מ
מגלה 6 את ההתנגשות ומפסיקה את שירו-
ריה. אפקט ההתנגשות מתפשט אחורה ל"
ו אליה בזמן ₪ - הזמן בו מפסיקה 4
מפרט 146 802-מ
מפרט 86/א 1888-802 בנוי באותה מתכונת
שתוארה לעיל. פרט אחד הראוי לציון הינו
אלגוריתם הטסחטוופטק. | תופתע להיווכת
שתקן ה1858-8027 מפרט את אלגוריתם הי-1
ופט
יש לזכור שהן באלגוריתם ה")חט8זסק-חסת
והן ב"והטופופוטק-ק קיימות בעיות ביצועים.
במקרה של |ח16ז6ק-חסח מבוזבזת הקיבולת
עקב העובדה שהתווך נשאר פנוי עם הפסקת
השידור, אף אם יש תחנות הממתינות לשי-
דור. במקרה של ]6ו8ופזטכ-ק, יש להניח ערך
נמוך במיוחד עבור ק על מנת למנוע איד
יציבות, כבשהתוצאה היא זמני המתנה ארו-
כים ביותר בנפחי תעבורה נמוכים.
אלגוריתם ה7זת9080זסק-1, אשר משמעותו
בעצם 1=ק, יתגלה אף כפחות יציב מאשר
ה"זת8)0פזטק-ק עקב "רעבתנותן" של התחנות.
מה שמציל את המצב כיום היא העובדה
שהזמן המבוזבז הנגרם מהתנגשויות קצר
יחסית (אם המסגרות ארוכות יחסית לזמן
ההתפשטות); ובעזרת 380 (- מס0תגת
שתי התחנות המעורבות בהתנג-
שות לא תתנגשנה בנסיונותיהן הבאים
לשדר. על מנת להבטיח שה-80 יקנה יצי-
בות, משתמשים בטכניקה הידועה בשם
0 ((]0 3806 |הת6הסקאם עזְבחהו3).
תחנה תנסה לשדר שוב ושוב, גם במקרה של
התנגשות חוזרת, אולם לאחר כל התנגשות
מוכפל הערך הממוצע של ההשהיה האקר-
אית. לאחר 16 נסיונות בלתי-מוצלחים נכנעת
התחנה ומדווחת על שגיאה.
יופיו של אלגוריתם ה-ו686000ק-1 עם סממ
הינו יעילותו על פני תחום נפחי תעבורה
רחב. בנפחים נמוכים, מבטיח ה-1ח619186ק-1
שתחנה תתפוס ערוץ מיד עם המעבר למצב
"פנוי", בניגוד לאלגוריתמים 581001ו6ק-תסח
ו"זח51906ז6ק-ק. בנפחי תעבורה גבוהים הוא
יציב בערך כמו שאר הטכניקות. אולם, חס-
רונו של אלגוריתם ה-80 נעוץ בפעולתו
תחת משטר 1150 (זט וזו ח] /18); לת
חנות בלי או עם מספר נמוך של התנגשויות
יש סיכוי נמוך לשדר לפני תחנות שהמתינו
פרק זמן ארוך מהן.
ציור 7 מתאר את מבנה מסגרת ה-140א
051/00 השדות האינדיבידואליים הם
בדלקמן:
6 9זק: תבנית בת 8 סיביות המנוצלת ע"י
המקבל לקביעת סיבית סינכרוניזציה הממ"
קמת אח"כ את הסיבית הראשונה במסגרת.
2 ()וחו!26[ 6ותגזק +זב/5): מציין את
תחילתה של המסגרת.
(053ז400/ תסו)8תו0651): מציין את שם
התחנה(ות) אליהן מיועדת מסגרת השידור;
זו יכולה להיות כתובת פזיקלית יחידה
(מקמ"ש ליעד יחיד), כתובת רבת נמענים
(קבוצת תחנות מטוימת) או כתובת כללית
(כל התחנות ברשת המקומית).
4 (400705/ 500706): מציין את שם התחנה
ששידרה את המסגרת.
הוקַח1.0: מציין את מספר הסיביות העוקבות
ב-11,0.
8 1.10: השדה נוצר ברמת 11.6.
4: סדרת סיביות המוספת כדי להבטיח
שהמסגרת ארוכה דיה על מנת לאפשר פעו-
לת 60 תקינה.
6 (66ח6ש[56 2066%) 6וחג?ת): בדיקת ערך
היתירות במחזור של 32 סיביות. מבוססת על
כל השדות ומתחילה מכתובת היעד. מפרט
הרובד הפיזיקלי של ה-14/00א05 דורש כבל
קואקסיאלי בן 50 אום רחב סרט. בתצורה זו,
המונח רחב סרט מתיחס לשימוש באותות
הסיפרתיים, בניגוד לשימוש באותות אנלוג-
יים או במודמים. אותות סיפרתיים משודרים
בקידוד מנצ'סטר. זוהי טכניקת קידוד
המבטיחה שידור של לפחות צ1 לכל סיבית
זמן. התנגשות מתגלית אם נמדד מתח חריג.
כיום נשקלות מספר שיטות רחבות סרט של
-
5
צוור 6. פעולת ה-14/0א65 בפס בעל סרט בסיסי.
0 + הס
2
ציור 8. פס אסימונים.
5 :
: :
5%/4/00. שימוש בטרט רחב משליך מ-
דית על אותות אנלוגיים ויאפשר לערוצים:
רבים להינְשָא בו"זמנית.
פד (טת ח70%6): יר הינה טכניקה חדשה
יחסית לבקרת הנגישות לתווך רחב סרט
והיא נגזרת מטכניקת ה-18 אשר תתואר
בהמשך. ב-18 יוצרות התחנות על הפס או
העץ טבעת לוגית; כלומר, לתחנות מוקצות
עמדות לוגיות בסידרה מובנית כשהראשון
בא אחרי האחרון. כל תחנה יודעת את זהותן
של התחנות לפניה ואחריה. הסידור הפיזיק"
לי של הפס לא רלבנטי ובלתי תלוי בסידור
הלוגי (ראה ציור 8).
מנת בקרה הידועה כ"אסימון" שומרת על
זכות הנגישות. מסגרת האסימון מכילה בתו"
בת יעד. התחנה הקולטת את האסימון מבטי-
חה לעצמה את השליטה בתָווך לפרק זמן
מוקצב. התחנה יכולה לשדר אחת או יותר
מטגרות ויכולה לבחור תחנות ולקלוט תגו-
בות. כשהסתיים פרק הזמן המוקצב, מעבירה
התחנה את האסימון לתחנה הבאה בסידרה
הלוגית. לתחנה זו יש כעת רשות לשדר.
מכאן, שפעולת המצב הסדיר מורכבת
ממופעים מתחלפים של תעבורת נתונים ושל
העברת אסימון. נוסף, תחנות שאינן משתמ-
שות באסימון מורשות להשתמש בפס.
תחנות אלו יכולות להגיב אך ורק לבחירות
או לדרישות אישור.
שיטה זו דורשת תחזוקה רבת היקף.
הפונקציות הבאות הן המינימום הנדרש לבי-
צוע ע"י תחנה אחת או יותר על הפס:
הסובל[הווות[ פַחגת: כשהרשת מאותחלת או
לאחר שהטבעת הלוגית ניִתְקַת, יש לבצע
איתחול חוזר. אלגוריתם מבוזר נדרש על
מנת למיין את סדר השידור מחדש.
פמג 10 מ406:00: באופן מחזורי, תחנות לא
משתתפות חייבות להבטיח לעצמן את
ההזדמנות להכניס עצמן אל תוך הטבעת.
אחז וחסז] ה261600: תחנה יכולה להתנדב
לצאת מהטבעת ע"י התקשרות עם התחנה
הקודמת והעוקבת לה.
)חסומ6פהתבוא )381?: מספר שגיאות יכולות
להתרחש, בין היתר כתובת כפולה (שתי
תחנות חושבות שתורן לשדר הגיע) וטבעת
מנותקת (אף תחנה אינה חושבת שהגיע
תורה לשדר).
מפרט 78
פרוטוקול הפס 150-802 בנוי במתכונת
שהותוותה להלן. באופן כללי, מופעים של
תעבורת נתונים והעברת אסימון, לסירוגין.
ציור 9 מציג את מבנה מסגרת ה-140א עבור
8
השדות האינדיבידואליים הינם:
6מותג6זץ: חבנית בת סיבית אחת או יותר
המשמשת את המקבלים לקביעת סיבית
סינכרוניזציה וכן למקם את הסיבית הרא-
שונה במסגרת.
80 (6ומו6 +והו5): מציין את תחילתה של
המסגרת.
6 (2001801) 6מז9זע): מציין אם זו מסגרת
נתונים 1.1.6. אם לא, מבקרות סיביות בשדה
זה את פעולת פרוטוקול ה-40/א מד.
4 (4001055 ה8110הו263): כמר ב1/007א05.
4% (4067055 06ז800): כמו ב-05%14/0.
וחודת נתונים: שרה שהוכן ע"י 11.0.
5 (₪6866ש56 2060%) 6ה3זת): כמו ב1/7א58
.; שַחח 01 ז+וס סקסזס
32-ו
00655זק יפאוס!|ס? סתצי' יי
טס-0ח!1 8607 סקווא\וח!
|
: 6ח6אסז 6וקוזוטוא
<< ה80000100006ח
5000 66וו
| 9100/7000
7 החַסאס סו
5
טבלה 2. הטיפול בשגיאות בפס אסימונים.
(זנמו261 6הם): מציין את סיומה של
המסגרת.
פרטי הפרוטוקול ניתנים לקיבוץ לקטגוריות
הבאות:
= הוספת צומת.
א גריעת צומת.
₪ ניהול שגיאות ע"י האוחז באסימון.
₪ איתחול טבעת.
₪ סיווג שירות.
תחילה נתבונן כיצד מוספת צומת לטבעת,
תוך שימוש בתהליך תחרותי מבוקר הנקרא -
"חלונות תגובה". כל צומת בטבעת אחראית
להבטחה מחזורית של רמת הזדמגויות לבני-
סה לטבעת של צמתים חדשות. בעודה אוח-
זת באסימון, מספקת הצומת מסגרת "עוקב
יחיד", ומזמינה צמתים חדשות אשר כתובתן
בינה לבין הצומת הבאה בסידרה הלוגית לת*
בוע זכות כניסה. הצומת המשדרת ממתינה
אז משך פרק זמן. הנקרא חלון תגובה או
חריץ זמן (שווה לפעמיים זמן ההתפשטות
מקצה אל קצה בתְווך). שלושה אירועי
יכולים אז להתרחש: . : 24
1. אין תגובה: אף צומת לא חפצה להיבנס.
האוחז באטימון מעבירו לבא אחריו, כרגיל,
2 תגובה וחידה: צומת אחת. מספקת מטגרת
קבע את הבא בתור". האוחזת באסימון
ובעת את הצומת הבאה אחריה ומעבירה
ה את
האסימון. הצומת הדורשת
את זיקתה וממשיבה הלאה. שש
3 תגובות רבות; האוחזת באסימון מ
-- תגובות של צמתים השואפות ו
שידור. הקונפליקט נפתר ע"י שיטת התח-
רות הממוענת. הצומת האוחזת באסימון
ל 7 "חַתר תחרות" וממתינה
. עה חלונות תגובה. כל אחת מהצמתות
זתובעות יכולה להגיב באחד מחלונות אלו
ב על שתי הסיביות הראשונות של
בתה. אם הצומת התובעת שומעת משהן
לפני שהגיע החלון, היא נסוגה מתביעתה.
אם האוחזת באסימון קולטת מסגרת תקפה
מהסוג "קבע את הבא בתור" אזי התהליך
מסתיים. אחרת, היא מנסה שוב ורק אותן
צמתות המגיבות בפעם הראשונה מורשות
להגיב בזמן זה, בהתבסס על זוג הסיביות
השני שבכתובתן. תהליך זה ממשיך עד לקב"
לת מסגרת תקפה של "קבע את הבא בתור",
או שלא נקלטת כל תגובה או שהמספר
המכסימלי של כניסות הושג. בשני המקרים
האחרונים, נכנעת הצומת האוחזת באסימון
ומעבירה אותו הלאה.
גריעת צומת פשוטה הרבה יותר. אם צומת
חפצה לפרוש, היא ממתינה עד אשר היא
מקבלת את האסימון ומשדרת אח"כ מסגרת
"קבע את הבא בתור" לקודמתה ומבהירה לה
לרלג עליה. אם הצומת נכשלת, היא לא
"תרים" את האסימון בשהלה מועבר אליה,
ותקלה זו תתגלה ע"י משדר האסימון, כפי
שמוסבר להלן. י
ניהול תקלות ע"י אוחזת האסימון מכסה
מספר הַתְלָיוות (ראה טבלה 2). הראשונה,
משך זמן אחיזת האסימון יכולה הצומת לש-
מוע מסגרת המציינת שהאסימון נמצא
ברשותה של צומת אחרת. אם כך, שומה
עליה ל"הפוליי את האסימון ע"י מעבר למצב
הקשבה. בדרך זו מספר אוחזי האסימון נופל
מידית לֶ1 או לֶ-ס, ונפתרת בעית ריבוי
האוחזים באטימון (אשר עלולה להיגרם
כשלשתי צמתות כתובת זהה). לאחר השל"
מת תורה, תייצר הצומת האוחזת באסימון
"מסגרת אסימון" ותשדרה לזו הבאה בעקבו"
תיה. הבאה אחריה תפיק מיד מסגרת אסימון
או מסגרת נתונים. לכן, לאחר שידור האסי"
מון, מקשיבה הצומת משך חריץ זמן אחר,
על מגת להבטיח שהצומת הבאה אחריה אכן
פעילה. כאן אפשרית שרשרת. האירועים
הבאה:
1. אם הבאה אחריה פעילה, תשמיע הצומת
מטגרת תקפה ותעבור למצב הקשבה.
2. אם הצומת אינה שומעת מסגרת תקפה
היא תנסה להעביר את האסימון שנית לאוד
תה צומת הבאה אחריה.
3 לאחר שני כשלונות, מניחה הצומת שזו
הבאה אחריה כָּשָלָה ומפיקה מסגרת "מי
הבא", בשהיא שואלת לזהותה של הצומת
הממוקמת לאחר הצומת שכשלה. הצומת
המשדרת חייבת לקבל מסגרת "קבע את הבא
בתור" מהצומת השניה ממנה. אם כך, מווד
דאת הצומת המשדרת את זיקתה ומוסרת
את האסימון (חזרה לצעד מסי 1).
4. אם הצומת המשדרת אינה זוכה לתגובה
למסגרת ה"מי הבא" שלה, היא מנסה שוב.
5. אם נבשלת טקטיקת ה-"מי הבא", מפיקה
הצומת מסגרת של "עוקב יחיד" בתחום
הכתובות המלא (כלומר, כל צומת מוזמנת
להגיב). אם תהליך זה עובד, מוקמת טבעת
בעלת שתי צמתות והחיים ממשיכים הלאה.
6. אם שני נסיונות לביצוע צעד 5, נבשלו,
מניחה הצומת שהתרחשה קטסטרופה; יתכן
שמקלט הצומת בשל, בכל מקרה, מפסיקה
הצומת את פעילותה ומקשיבה לפס.
איתחול של טבעת לוגית מתרחש כשתחנה
אחת או יותר מגלה חוסר פעילות בפס לפרק
זמן העולה על פסק הזמן: האסימון אבד.
למצב זה מספר גורמים: יתכן והרשת נטענה
זה עתה או שהתחנה האוחזת באסימון
כשלה. ברגע שפוקע פרק פסק הזמן, תייצר
הצומת מסגרת "תבע אסימון". פתרון התבי-
עות מתברר בדרך דומה לחלונות התגובה.
לאחר השידור, מקשיבה התובעת לתָווך ואם
]| שא |
4" , 6חהז) 2
: 1 0ה56 |2
ז60666550זכ 10 6וחהז1 |:,
?סא
ו א זסחזוד //י:
ל 3 / ?זו *,
וג ושרה
/ זסרתוך
?זר א
ו
סז זחפו /
, ח! צֶ518
היא שומעת משהו, היא מבטלת את תביע-
תה. אחרת, היא מנסה שוב, תוך שימוש בזוג
השני של סיביות הכתובת. התהליך חוזר על
עצמו בכל איטרציה, רק התחנות ששידרו
בפרק הזמן הגדול ביותר באיטרציה הקודמת
תנטינה לשדר שוב, תוך שימוש בזוגות
העוקבים של טיביות הכתובת. כשכל סיביות
הכתובת נוצלו, מכריזה על עצמה התחנה
שהצליחה באיטרציה האחרונה כעל אוחזת
האסימון. הטבעת נבנית שוב ע"י תהליך חל-
ונות התגובה אשר תואר קודם.
כאופציה, יכולה מערכת פס האסימונים לב-
לול רמות שירות אשר תבטחנה את מנגנו
ההעדפה של הגישות לפס. 4 רמות ש
שירות מוגדרות בסדר יורד: 6, 4, 2, ס. כל
תחנה רשאית להחזיק נתונים לשידור באחת
או יותר מהרמות האלו. היעד הינו הקצאת
רוחב הסרט של הרשת למסגרות בעלות
דרגת העדיפות הגבוהה יותר; מסגרות בע-
לות דרגת עדיפות נמוכה יותר תשודרנה רק
אם יוותר מספיק רוחב סרט. כדי להסביר את
הנקודה, הבה ונגדיר את המשתנים הבאים:
= 77 (6מט פַתו0|סת ת6אסו): הזמן
המכסימלי בו מותר לתחנה האוחזת
באסימון לשדר נתונים ברמה 6 (סינבר-
ונית).
א 114 (6הו) מסטגוסז ת%6ס: לרמה 4):
הזמן המכסימלי שרשאי האסימון
להסתובב בין התחנות ועדיין להתיר שי-
דור ברמה 4.
6 01855
?5 0ן
01855 4
10 7
זסוחוד
01855 2
10 7?
0|855 0
+0 7?
?וז א
צוור 10. שיטת העדיפויות בפס אסימונים.
א 7872 (0₪ ת0)200ז 10% לרמה 2):
בנ"ל.
א 90710 (סמה מסטגוסז תשאסו לרמה 0):
בנ"ל.
כשתחנה קולטת את האסימון היא יכולה
לשדר נתונים ברמות השירות לפי הכללים
הבאים (ראה ציור מס' 10):
1. היא יכולה לשדר ברמה 6 לפרק זמן דזדד.
לכן, לטבעת בת ח תחנות כמות הזמן הפנויה
לשידור ברמה 6 משך מחזור של אסימון
אחד הינה 1111 < ח.
2. לאחר שידור נתונים ברמה 6, או אם אין
יותר נתונים לשידור ברמה 6, רשאית התחנה
לשדר ברמה 4 אך ורק אם אורך המחזור
האחרון קטן מ-114 (כולל את זמן השידור
ברמה 6).
3. התחנה יכולה לשדר נתונים ברמה 2 אם
כמות הזמן של מחזור האסימון האחרון
(בולל כל שידור ברמות 6 ו-4) קטן מ-2דדד.
4. התחנה יכולה אח"ב לשדר נתונים ברמה ס
אם כמות הזמן של מחזור האסימון האחרון
(כולל כל הנתונים ששודרו ברמות 6, 4 ו27)
קטנה מ"10אד.
שיטה זו, תוך התחשבות במגבלותיה, מקנה
עדיפות למסגרות בעלות דרגת עדיפות גבו-
הה יותר. היא מבטיחה תמיד שלנתונים
ברמה 6 תוקצה כמות מובטחת של רוחב
סרט.
שני מקרים אפשריים:
אם [1710 ,7% ,11 ]אפתו< 17דדאת
אזי זמן המחזור של האסימון הינו החסם
העליון = 7111אח ורמה 6 יכולה להשתלט
על כל זמן המחזור.
אם זאד ד ,1 ד]א8וה> ד1דדאת
אזי זמן המחזור המכסימלי הינו
[ ד ,דד ,4 ד] אגוח
ולנתוני רמה 6 מובטד זמן בשיעור דַדדאח.
מפרט הרובד הפוזיקלי
של פס האסימון
במפרט האסימון מסופקים שלושה רבדים
של מפרטים. כולם משתמשים בכבל
קואקסיאלי של טלויזיה בכבלים בן 75 אום,
וכולם משתמשים במודמים ובאותות אגלוג-
יים. זה מנוגד כמובן למפרט ה-08%14/00
רחב הסרט, המשתמש באותות סיפרתיים
בכבל בן 50 אום.
האופציה הפשוטה ביותר והפחות יקרה
מכולן משתמשת ב-א5 (₪:ח5 עסחסגוף6זו
אַחוא) ופועלת בקצב של 825!א 1 . שיטה
זו מכונה "סרט רחב חר-ערוצי" על מנת
לציין שערוץ אחד בלבד ניתן לנשיאה; אין
אפשרות להשתמש בריבוד 21 (עסחסטף6ז1
קחואס!קוז[טוח תסופוצו4). האופציה השניה, אף
היא "סרט רחב חד-ערוצי", משתמשת ב-
% בקצבים של 1825 5 או 825וא 10.
במקרה זה בנויה האופציה כתשתית נמוכה
הניתנת להרחבה ולשיפור עד המכסימום.
האופציה המכסימלית הינה מערכת רחבת-
סרט מלאה המסוגלת לשאת ערוצי נתונים
רבים וכן ערוצי וידאו, בוזזמנית. שלושה
קצבי תעבורת נתונים אפשריים: 5קפא 1
התופס ערוץ של וא 1.5 ; 1825א 5 התופס
ערוץ של ;זווא 6; ו-805וא 10 התופס ערוץ
בן ?זוא 12.
15
טבעת אסימונים
טכניקת טבעת האסימונים הינה פרוטוקול
בקרת הנגישות היחיד הנקוב לטופולוגית
טבעת. טכניקה זו מבוססת על אסימון יחיד
המסתובב בטבעת כשכל התחנות פנויות
(ראה ציור מס' 11). תחנה המבקשת לשדר
חייבת להמתין עד אשר האסימון יחלוף
דרכה. היא משנה אז את האסימון מ"אסימון
פנוי" ל"אסימון תפוס". התחנה משדרת אז
מיידית מסגרת אסימון תפוס.
כבעת, אין אסימון פנוי בטבעת וכל התחנות
האחרות הרוצות לשדר חייבות להמתק.
המסגרת בטבעת תתחיל "לטייל" ותיספג ע"י
התחנה המשדרת. תחנה זו תכניס אסימון
צוור 11. פעולתה של טבעת אסימונים.
16
פנוי חדש לטבעת כשיסתיים שידורה והאסי-
מון התפוס יחזור אליה.
אם אורך הסיבית בטבעת קטן מאורך המס-
גרת, ינבע התנאי השני מהראשון. אם לא,
תחנה תוכל לשחרר אסימון פנוי לאחר
שהשלימה את שידורה אולם לפני שקלטה
את אסימונה התפוס; התנאי השני אינו מוג-
דר כיאות.
בכל מקרה, השימוש באטימון מבטיח
שתחנה אחת בלבד תשדר בפרק נתון.
בשהתחנה המשדרת משחררת אסימון פנוי
חדש, ייתפס האסימון ע"י התחנה הבאה
שאגרה נתונים לשידור ומחכה לתורה.
ניתן למנות מספר השלכות של טכניקת
טבעת האסימונים. שים לב שבתנאי עומס
נמוכים, נוצרת אי"יעילות מסוימת עקב
המתנתן של התחנות לאסימון לפני תחילת
השידור - אולם, בעומסים כבדים שיטה זו-
הינה הוגנת ויעילה. כדי להבין ביצד עובד
תהליך זה, ניתן להיעזר בציור 11.
יש גם לציין שלאחר שתחנה ג משדרת, היא
משחררת אטימון. התחנה הראשונה שלה
הזדמנות לשדר הינה פ.
אם כ משדרת, היא משחררת אסימון ואז
ל-6 הזרמנות להיות הבאה בתור וכך הלאה.
לבסוף, הטבעת חייבת להיות ארוכה מספיק
כדי להחזיק באסימון. אם תחנות מספר נעק"
פות זמנית, יהא צורך לספק את השהייתן
בצורה מלאכותית.
מפרט טבעת האסימונים
מפרט טבעת האסימון ב-1858-802 מחווה
עידון של השיטה אותה היצגנו. נקודות
המפתח הינן כדלקמן:
1. פרוטוקול אסימון וחיד: תחנה שסיימה
לשדר לא תפיק אסימון חדש אלא אם חזר
אליה האטימון התפוס. נוהל זה אינו יעיל
למסגרות מצומצמות, כמו אסטרטגית הפקת
האסימונים החופשיים בסופה של מסגרת.
אולם, המערכת החד-אסימונית מפשטת את
פונקציות העדיפות ותיקון השגיאות,
2. סוביות עדיפות: סיביות אלו מציינות את
ו האסימון ואת התחנות הרשאיות
ו ב העדיפות המרובה,
1 זיר //י
5 ע"י תחנות או ע"י מס-
3 סיבות ניטור: ניתן להש
משתמשים בנטר שו אש
4 וגו שמירה: ניתן להשתמש בהם על
מנת אפשר לתחנות בעלות מסר בדרגת
עדיפות גבוהה לציין שהאסימון חבא יוקצה
צוור 12. תצורות טבעת אסימונים.
+ מקשיבות לטבעת. כל תחנה יכולה לבדוק
חסאסך : ו" (8) .
0 .
(פ)
לזו בעלת דרגת העדיפות המבוקשת.
5. קוצב אחיזת אסימון: מתחיל לקצוב זמן
עם תחילת תעבורת הנתונים, והוא מבקר את
אורך הזמן אותו יכולה תחנה לתפוס לפני
שידור האסימון.
6. סיביות אישות: קיימות שלוש;
8 - התגלתה שגיאה.
4 - כתובת זוהתה.
6 - בוצע שכפול של מסגרת.
סיביות אלו מתאפסות כשהתחנה משדרת.
כל תחנה רשאית לשדר סיבית 8. תחנות
ממוענות רשאיות לקבוע את הסיביות 4 ו67.
ציור מס' 12 מציג את שתי תצורות המסגרת
בטבעת אסימונים. השדות האינדיבידואליים
הינם:
קפ (זשוותו061 6ה11ז519): תבנית יחודית בת 8
סיביות המשמשת להתחלתה של כל מסגרת.
0 600080 860055):תצורתה יי ה ואידקקט",
מקום שם תק ו-888 הינם משתנים של
עדיפות ושמירה בני שלוש סיביות, !א הוא
סיבית הניטור ו-ד מציין את זהות המסגרת:
אסימון או נתונים. במקרה של מסגרת אסי-
מון, השדה הנוסף היחיד הינו 8₪.
706 ([170ת60 6חזג:): מציין האם המסגרת
הינה נתוני 11.6. אם לא, מבקרות סיביות
משדה זה את פעולתו של פרוטוקול טבעת
האסימון ב-0//.
(65ז300 ח3000תו8631): כמו ב-05%14/00
ובפס אסימונים.
8 (8067655 66נו50): כמו ב-65%14/007 ובפס
אסימונים,
0: כמו ב-14/00א05 ובפס אסימונים.
5: כמו ב05%14/027 ובפס אסימונים,
0 (06ומו061: קַחו0ת6): מכיל את סיבית
השגיאה (5) ואת סיבית המסגרת האמצעית
(1). טיבית 1 מנוצלת כדי לציין שזוהי מסגרת
שונה מהאחרונה בשידור מרובה מסגרות.
5 (5)9/0 6וחפי]): מכיל את הכתובת המוד
יי (8) ואת טיביות המסגרת המשוכפלת
הבה ונביט תחילה בפעולת הטבעת
כשמשתמשים בעדיפות יחידה בלבד. במקרה
זה לא מנוצלות סיביות העדיפות והשמירה.
תחנה הרוצה לשדר ממתינה עד שאסימון
חופשי חולף דרכה, כמצוין ע"י סיבית אסי-
מון ס בשדה 86. התחנה תופסת את האסי-
מון ע"י שינוי סובית האסימון ל-1. היא משד-
רת אח"כ מסגרת אחת או יותר וממשיכה עד
אשר תפוקתה מסתיימת או עד אשר פוקע
זמן אחזקת האטימון המותר לה.
אחר שיבתו של האסימון התפוס, משדרת
התחנה אסימון פנוי. תחנות במצב קליטה
מסגרות נָעוּת לשם גילוי שגיאות ולקבוע את
סיבית ₪ אם מתגלית שגיאה. אם התחנה
מגלה את כתובתה שלה היא קובעת את
סיבית א ל"ו; היא גם יכולה לשכפל את
המסגרת ולקבוע את סיבית 6 ל-1. הדבר
מאפשר לתחנת המקור להבחין בשלושה
תנאים:
1) תחנה לא קיימת / לא פעילה.
2) תחנה קיימת אך המסגרת לא שוכפלה.
3) המסגרת שוכפלה.
התהליך המוצע מסופק בשיטת העדיפות
המרובה. לדוגמה, גשרים יכולים לקבל דרגת
עדיפות גבוהה יותר מיתר התחנות. מפרט
ה"802 מספק שלוש סיביות לשמונה רמות
עדיפות. לשם הבהרה, נסמן את שלושת
הערכים הבאים:
ו? = עדיפות המסר האמור להישלח ע"י
תחנה;
= עדיפות המסר הנקלט;
זפ = שמירת המסר הנקלט.
השיטה פועלת כך:
1+ תחנה החפְּצָה לשדר ממתינה לאסימון
פנוי ב-וח?>זק.
2. בעודה ממתינה, רשאית התחנה לשמור
אסימון ברמת העדיפות שלה (₪ז). אם חולף
דרכה אסימון תפוס, היא זכאית לקבוע את
שדה השָמירה כשדה העדיפות (ח2-+זת).
אם שדה השמירה נמוך משדה העדיפות
(וח?>ז3). אם חולף דרכה אסימון פנוי היא
רשאית לקבוע את שדה השמירה כשדה
העדיפות (וח?-+ז3) אם 1א?>:2 והזק>חץ,
לדבר זה אפקט דומה לריקוּן מוקדם של כל
שמירות העדיפות הנמוכות.
3. בשתחנה תופסת אסימון, היא משנה את
סיבית האסימון ל"1, את שדה השמירה ל-ס
ומותירה את שדה העדיפות ללא שינוי.
4. לאחר שידור, מפיקה התחנה אסימון חדש
וקובעת את העדיפות כערך המכסימלי של
זל ,זה וְדחע, ואת השמירה למכסימום של
6מןדחחץ.
השפעת הצעדים שהוזכרו לעיל הינה מיון
התביעות המתחרות ומתן אפשרות לשידור
הממתין בעדיפות הגבוהה ביותר לתפוס את
האסימון מיד כשיתאפשר הדבר. לאלגוריתם
אפקט הדוחף כלפי מעלה את העדיפות עד
לרמתה הגבוהה ביותר ומשאיר אותה שם.
על מנת למנוע מצב זה, מוחזקות שתי מחס-
ניות, אחת לשמירות והשניה לעדיפות. עקר-
ונית, כל תחנה אחראית לאבטחה שאסימונה
לא יימצא תמיד ברמת העדיפות הגבוהה
ביותר. אם זוכרים את העדיפות של השידו-
רים הקודמים, יכולה התחנה לזהות תנאי זה
ולהוריד את רמת העדיפות לרמה קודמת,
נמוכה יותר,
תמצית אלגוריתם
העדיפות
אנו נמצאים כעת בעמדה בה נוכל לסכם את
אלגוריתם העדיפות. תחנה אשר לח עדיפות
גבוהה יותר מהאסימון התפוס הנוכחי יכולה
לשמור את האסימון הפנוי הבא באותה רמת
עדיפות אשר על פניה חלף האסימון התפוס.
כשסיימה התחנה הנוכחית את שירורה, היא
מפיקה אסימון פנוי בדרגת העדיפות הגבוהה
הנדרשת. תחנות בעלות דרגת עדיפות נמוכה
יותר לא תוכלנה לתפוס את האסימון כך
שהוא יעבור ויגיע לתחנה הדורשת או
לתחנת ביניים בדרגת עדיפות שווה או גבו-
הה מזו של המבקשת.
תחנה המעלה את רמת עדיפותה אחראית
להפחתתה לרמתה הקודמת כשכל התחנות
בעלות רמת העדיפות הגבוהה יותר סיימו.
כשרואה התחנה אסימון פנוי ברמת העדי-
פות הגבוהה יותר, היא מניחה שאין יותר
המתנה לתנועה ברמות עדיפות גבוהות והיא
מפחיתה את רמת האסימון לפני שהיא
מעבירה אותו הלאה.
על מנת להתגבר על מצבי שגיאה שונים, כגון
חוסר אסימון בטבעת, נקבעת תחנה אחת
כמנטרת אסימון פעילה. הנָטֶָר מגלה את
תנאי אובדן האסימון ע"י שימוש בפסק זמן
ארוך יותר מהזמן הארוך ביותר הנדרש
למסגרת לחצות את הטבעת. כדי "להחליםיי
ממצב זה, סופגת התחנה את שארית הנת-
ונים בטבעת ומפיקה אסימון פנוי. כדי לזהות
אסימון תפוס בטבעת, קובע הנֶטָר את סיבית
הניטור כ-1 בכל פעם שאסימון תפוס עובר
טבעת. אם הוא רואה אסימון תפוס בסיבית
שנקבעה מקודם, הוא יודע שהתחנה המש-
דרת בַּשְלָה בספיגת מסגרתה. הנָטָר משנה
את האסימון התפוס לאסימון פנוי.
לתחנות אחרות בטבעת תפקיד של גטר פסי-
בי. עיסוקם העיקרי הינו לגלות תקלה בנטר
הפעיל. אלגוריתם התרת תחרות מנוצל
לקביעת התחנה המנצחת.
מפרט הרובד הפיזיקלי לטבעת האסימונים
נותר עדיין פתוח. האופציות הבאות הן
הצפויות:
= טבעת במהירות נמוכה (8759/א 1-4)
תשתמש בזוג מפותל בן 150 אום.
א במהירות גבוהה יותר (875/א 4-40) -
בכבל קואקסיאלי בסרט בסיסי.
= צפוי שסיב אופטי יוגדר בתאריך מאוחר
יותר.
במובנים רבים, היתה
עבודתה של ועדת 188-802
מוצלחת. הועדה השלימה
או קרובה להשלים סט
תקנים שלם אשר קבילותו
ונפיצותו מובטחים. אם
נכשלה הועדה בדבר
בלשהו אזי הדבר הוא
איזיכולתה לקבוע סטנדרט
יחיד לרשתות מקומיות.
אולם, כשלון זה משקף את
מגוון הטכנולוגיות ולא
חיכוכים פנימיים בתוך
הועדה.
מעניוי- מעטו
איתים
הכנס הישראלי הששי לתיכון וייצור
באמצעות מחשב
בשילוב עם
"מפעל התעשיה העתידי"
כנס בינלאומי של
סניף ישראל ₪!א5 /1ת-0454
במסגרת הכנס תערך
"תערוכת תיב"מ ורובוטיקה 1984".
הכנס והתערוכה מאורגנים על-ידי:
הסניף הישראלי של הארגון לייצור בעזרת
מחשב ורובוטיקה (איתי"ם)
והאיגוד הישראלי לתיכון וייצור באמצעות
מחשב
הכנט קיבל את חסות:
- המרכז הלאומי לתיב"מ
- 70-5 1512
- ₪וא1/5ת
- 8[א0450/58
תל-אביב, 7-5 בנובמבר 1984
-]א0ססאץ 1.0010 חס עואאתטסנ מצד
4 (1855005 4) 1 סותטוסש , שא1וא
דמי חתימה למוסדות 85 דולר וליחידים 49
דולר. עבור משלוח בים יש להוסיף 10 דולר
ובאויר 26 דולר.
את דמי החתימה יש לשלוח אל:
.16 ץ ח8קוחס?) קהומפוטט 5016066 ז6נט186
שוסא , ח0סוז513 |8זוח26) 6תבזכ) ,1663 אסם .שיק
3 צא,אזסצ
החוברת הראשונה יצאה לאור ב-1 ביולי
4. חוברות לדוגמה ניתן לקבל לאחר פניה
להוצאה.
אות כבוד בין-לאומי הוענק
למדען הראשי של י.ב.מ.
ושראל
פרופסור יוסף רביב, המדען הראשי של
י,ב.מ. ישראל ומנהל המרכז המדעי של החב-
רה בארץ, קיבל את אות הכסף של הפדרציה
הבינלאומית לעיבוד אינפורמציה - אות
ההצטיינות היוקרתי ביותר של ארגון זה.
הפרסומים המדעיים שראו אור בשמו של
פרופסור רביב ובעריכתו כוללים את הספר
"שימוש במחשבים כסיוע לנכים" אותו ערך,
וכן "טומוגראפיה ואולטרה-סאונד ממוחש-
בים ברפואה" שהשתתף בעריכתו.
מעניו | מעלו
17
דליה אבן צור, בת-עמי סדן
לקחי פיתוח מערכות מיד
תהליך הערכה
מאגר "לקחי העבר" בארגון
בכל ארגון אשר מבצע פיתוח מערכות"מידע
בהיקף גדול ובאופן שוטף קיים מאגר מידע,
בד"כ בצורת "תורה שבע"פ", המכיל את
נתוני נסיון העבר של פיתוח המערכות.
המאגר מכיל הן נתונים מסכמים למערכת
והן נתוני נסיון שנצבר בזמן יישום כל אחד
משלבי הפיתוח. אם פיתוח המערכות בארגון
נעשה לפי תקן (סזט0פססזם), נתוני העבר
מהווים בסיס להנחיות (65ח|66וט₪) שהן
יחודיות לארגון ולמערכות המידע האופי-
ניות לו. נתונים אלה מהווים מרכיב חשוב
בתהליך הלמידה והעשיה של פיתוח מער-
כות וניהול הפיתוח.
בככל שמידת הדמיון בין מאפייני המערכות
השונות רבה יותר, כן תגדל מידת הישימות
והמשקל של לקחי עבר. ככל שרמת התקשו-
רת הפנימית בארגון טובה יותר, כן תגדל
מידת הזמינות והשימוש של לקחי העבר.
יישום של תהליך מובנה
לאיסוף וניתוח שיטתי
של לקחי העבר ושמירתם
במאגר זמין למנהלי
פרויקטים, ישפר את
מנגנון הפקת הלקחים
בארגון.
הערכה בדועבד
תהליך הערכה בדיעבד (-פוחסוחט!קוחו - זצסק
חסוזבט|גו6 תסו) של מערכת מידע מוגדר
בשלב האחרון במחזור החיים (801.6) [4],
ומטרתו העיקרית לאפשר הפקת לקחים
המתייחסים הן להיבטים הניהוליים ארגוניים
והן להיבטים הטכנולוגיים של פיתוח המער"
כות.
על ההערכה לענות על השאלות הבאות:
באיזו מידה עונה המערכת על ציפיות
המשתמשים, אופן התפקוד וההשתלבות
בארגון, התרומה לניהול, איכות תהליך הפי-
תוח, ובעיקר - האם משיגה המערכת את
מטרותיה כפי שהוצגו, האם הפתרון עונה
על הבעיה כפי שהיתה קיימת בארגון לפני
הישומו.
למרות התועלת הגלומה בה והעלות הנמו"
בה יחסית (ב-1% מעלות הפרויקט [6])
הערכה בדיעבד הינה שלב אשר בפועל
ממעטים ליישמו. מעטים הנתונים אשר
פורסמו על הערכות אשר בוצעו ברמת
המערכת היישומית [1].
הסיבות העיקריות לשכיחות הנמוכה של בי"
צוע ההערכה לאחר סיום הפיתוח הן:
מצד הפיתוח רגישות לביקורת: אם כי המט-
רה העיקרית הינה הפקת לקחים התהליך
מתבסס בראשיתו על איתור ממצאים ובע"
יות. מצד ההנהלה בעיקר חוסר מודעות
לכדאיות שביישום התהליך, אם דרך קבע
ואם באופן מדגמי או תקופתי.
בהערכת מערכות נהגו בעבר להתרכז סביב
מדידת ביצועים, ניצולת משאבים ויעילות
ביצוע [1]. עלות גבוהה של משאבי מחשב
היוותה את הסיבה להתמקדות סביב מדידת
תפוקה. מירב המחקרים נעשו סביב ביצועים,
בעיקר במטרה ,להשוות בין מערכות לצורך
רכישה.
לאחרונה חל שינוי בהדגשים וכעת הנטיה
העיקרית בהערכת מערכת תוכנה היא להת-
מקד ברמה הניהולית והיישומית.
הסיבה העיקרית לשונוי
שחל בנושאי ההערכה
הינה המודעות לעובדה
שהתרומה העיקרית
להצלחת מערכת מודע
בארגון נובעת יותר
מהיבטי ניהול הפרויקט
ופחות מסיבות
טכנולוגיות.
ניתוח אירוע
מטרת פרק זה לתאר תהליך הערכה בדיעבר
אשר בוצע בפועל בארגון פיננסי גדול בארץ.
תרשים 1 - לקחי הערכה כהוזון חוזר לפרויקטים בפותוח
מחזור החיים של פיתוח מערכת
בקרת איכות (- א
הגדרה
מאפויני המערכת
המערכת אשר נבחרה לביצוע ההערכה
פותחה בין השנים 1981 ו19837.
עיקר הסיבון הגלום במאפייני המערכת
מתבטא בגודלה ובמידת חדשנות התוכנה:
העיבוד סדרתי, מעל 250,000 פקודות מקור,
עתיר דוחות.
מסד נתונים יושם לראשונה בארגון במסגרת
פיתוח המערכת.
היקף העבודה היה כ"40 שנות אדם. 6 גור-
מים שונים הגדירו את הדרישות מהמערכת,
דבר אשר תרם לרמת מבניות נמוכה (הש-
תנות רבה) של הדרישות. חלק ניכר ממאמץ
הפיתוח, בעיקר בשלב היישום, בוצע ע"י
קבלן חיצוני. תפקידי מפתח בהנהלת הפרוי-
קט אוישו ע"י הארגון.
המערכת פועלת בייצור יומי ובאילוץ כבד
של שעת התחלת העיבוד וסיומו.
לסביבה התפעולית, בה פועלת המערכת,
מרכיב לוגיסטי משמעותי הנובע ממידת
הפיזור הגיאוגרפי הרבה: הדרכה, תיאום,
הפצה ופיזור דוחות ומידע תפעולי שוטף -
מהווים גורם קריטי.
מי ביצע ומתי
ההערכה בדיעבד בוצעה מספר חודשים
לאחר שהמערכת פעלה בייצור באופן שוטף.
המטרה היתה לבצע את ההערכה לאחר
שהמערכת התייצבה ועברה את "תקופת
הילדות" בייצור.
לצורך ביצוע ההערכה מונתה ועדה בה היו
מיוצגים המשתמש, פיתוח מערכות ואבטחת
איבות.
עלות ביצוע ההערכה
היתה כ0.5%"7 מסך עלות
פיתוח המערכת.
תהלוך ההערכה
ניתן לחלק את תהליך ההערכה לשלושה
שלבים:
בשלב הערכה נסקרה המערכת אשר מאד
פיניה תוארו לעיל.
בשלב לקחים נוצרו לקחים הן לגבי אותה
מערכת והן לגבי כלל פיתוח מערכות עתיד-
יות בארגון.
בשלב תכנית שונויים נעשתה הפרדה בין
תכנית אופרטיבית אשר כללה תוספות לת-
כנית עבודה, לבין לקחים עתידיים אשר
התבטאו בשינויי תקינה והנחיות.
שלבי התהליך ומרכיבי כל שלב היו כדלקמן:
שלב א' - הערכה
מינוי ועדת הערכה ע"י ההנהלה.
פרסום מטרה ואופן פעולה בארגון.
איסוף נתונים.
מיון, סינון והערכת נתונים.
סיכום המימצאים.
סיכום לקחים והמלצות.
הפצת המסמך המסכם.
שלב ב' - לקחים
> היזון חוזר.
= עדכון מאגר לקחים.
שלב ג' - תכנית שינויים
> יישום לקחים עתידים ע"י שינויי תקינה
(060₪705סזק) והנחיות (68מ2018011).
> תכנית ליישום לקחים תפעוליים.
> הפעלת התכנית.
> מעקב ובקרה.
בהמשך המאמר נתאר את איסוף הנתונים
ואת סיווג הלקחים בנושאים שנבחנו.
איסוף הנתונים
הנושאים העיקריים אשר נבחנו:
א. מידת השגת יעדי המערכת.
תרשים 2 - הערכה בדועבד במנגנון בקרה
שלב א' - הערכה בדיעבד
שלב ב' - לקחים
פיתוח מערכות מידע
שלב ג'-
תכנית שינויים
מידע
ב. איכות טכנית.
ג. תהליך הפיתוח וניהולו.
איסוף הנתונים לנושאים א' ו-ב' נערך בשני
מישורים - נתוני המערכת הפועלת בשטח
וזו אשר מאפייניה מתבטאים במסמכי הני-
תוח ובציפיות המשתמשים.
הטבלה הבאה מתארת את אוכלוטיות המט-
רה והמסמכים אשר שמשו לאיסוף נתונים
לכל אחד מהנושאים:
נושא |השגת איכות ; תהליך
אוכלוסיות //הערבה | יעדים ! טכגות ] הפיתוח
מטרה ומסמכים ו | ן
|
ן
משתמשים ראשיים | |
|
צוות הפרויקט
צוות הייצור
נתוני מערכת הפעלה
תוכן פרסומים
מסמכי המערכת
תכתובת וסיכומי דיון
א א א א | א א א <
הטכניקות לאיסוף הנתונים אשר הופעלו על
אוכלוסיות המטרה:
א. תחקירים.
ב. שאלוני עמדות - למדגם או לקבוצת
אוכלוסיה מלאה.
ג. שאלונים אישיים - לבעלי תפקידי מפתח.
הטכניקות לעיבוד והצגת המידע הכתוב:
א. סימול וספירה.
ב. סיכומים וסטטיסטיקות.
ג. הצגה גרפית.
ד. טבלאות.
סיווג הלקחים בנושאים
שנבחנו
השגת יעדי המערכת
היעדים אשר נמדדו הם אלה אשר פורטו
במסמך הגדרת הדרישות ואשר עליהם היתה
הסכמה בקרב השמתמשים וצוות הפרויקט.
עיקרי הלקחים בפרק זה התייחסו לנושאים
הבאים:
> אופן הגדרת מטרות ויעדים במסמכי
הגדרת דרישות עתידיים.
+ הגדרת ומדידת "יעדים תקניים" (משות-
פים למערכות רבות - כגון: העלאת רמת
שירות, פישוט תהליכי עבודה).
* המלצות לצוות האחזקה לשיפורים במע-
רכת, אשר יגרמו לה להתקרב להשגת
יעריה המוגדרים.
> מבנה ארגוני ופרופיל כישורים בפרויק-
טים.
איכות טכנית
במסגרת נושא זה נבחנו המשתנים הבאים:
> צריכת משאבים - מחשב, כ"א לאחזקה,
ניקוב, השוואה לתחזית צריכת המשאה
בים.
> אמינות טכנית - נפילות, תקלות, בגים,
אופן ההתאוששות מתקלות, עמידה
בלו"ז בייצור.
120
> אבטחת נתונים ובקרה - איזון קבצים,
קשרים בין קבצים, חשיפות במערכת.
= גמישות לשינויים - ברמת המערכת ובר-
מת התכניות.
> נוחות תפעול - מבנה מסכים, אופן השי-
גור וההפעלה, נוהלי הפעלה.
= איכות נוהלים - מידת הבהירות, קלות
החיפוש והעדכניות.
> יעילות תכנית - כתיבה תקנית, יעילות
ביצוע בייצור.
הלקחים בנושא זה התמקדו בנושאים הב-
אים:
> ניהול צוות האחזקה.
> ניסוי ומדידת עומס עוח6 גוג6 בניסוי
המערכת.
> טיפול שוטף באיתור דיווח אבחון ופתרון
תקלות.
> נושאים לבחינה ע"י צוות האחזקה.
> ניהול, עדכון שוטף ותכנון טבלאות
פרמטרים כלליות.
*+ סטנדרטיזציה של קודי שגיאה בתכניות
היישום ובממשקי 2845 4.
תהליך הפיתוח וניהולו
הנושאים אשר נבחנו במסגרת פרק זה:
* לו"ז ותכנית עבודה.
הערכת עלות - תחזית ובפועל.
הערכת תועלת - תחזית ובפועל.
ניהול שוטף.
ניסוי המערכת.
החלטות עיקריות במהלך הפרויקט.
עיקרי הלקחים במסגרת נושא זה:
* אופן קבלת החלטה ואופן היישום של
מוצר תוכנה חדש.
* לקחים ניהוליים - שיתוף גורמים בניסוי
מערכת והמלצות לגבי אופן הניסוי (ניסוי
נוסחאות ואישור ע"י משתמש, שלב
הכנת פרוצדורות).
> אופן ביצוע הערכות עלות בשלבים שונים
של מחזור החיים של פיתוח המערכת.
> איוש הפרויקט, פרופיל כישורים וניהול
משימות.
> ניהול שינויים במהלך הפרויקט וקשר עם
צוות אחזקת המערכת הקודמת.
מסקנות
ישום התהליך
ניתן לדמות את מנגנון פיתוח מערכות מידע
בארגון למנגנון "ייצור לפי הזמנה":
התוצר אינו סטנדרטי ואין מערכת אחת זהה
לחלוטין לשניה. אך מספר המאפיינים הדו-
מים בתהליך הייצור עצמו ובסביבתו, בהרכב
המוצר ובאופן הניהול הינו רב ולכן ניתן
להטיק בסיום כל "תהליך ייצור" מסקנות
אשר יישומן בתהליכים עתידיים ישפר וייעל
את תהליכי הייצור ויתן תוצר איכותי יותר.
כשם שבקרת איכות בין שלבי הפיתוח משפ-
רת את איכות המוצר המוגמר, בך יישום
תהליך מובנה להפקת לקחים עם סיום פיתוח
מערכת משפר את איכות מערכות המידע
העתידיות.
בחינת המערכת לאחר סיום הפיתוח מאפ-
שרת "מבט הסטורי" מזוית ראיה כללית יותר
ואוביקטיבית, ושימת דגש על יסודיות ניתוח
הממצאים וגיבוש הלקחים.
שלימות התהלו
חשיבות רבה 0-5 לשלימות ה
בפי שתואר לעיל, לתהליך ההערכה שלושה
שלבים: הערכה, לקחים, תכנית שינויים.
התהליך השלם מהווה מנגנון בקרה על פי-
תוח המערכות בארגון (ראה תרשים 2).
יישום חלקי של התהליך כמוהו ביישום
מנגנון בקרה ללא היזון חוזר למערכת המבו"
קרת.
מאגר הלקחים
חשיבותם של לקחים בכלל מוכרת היטב:
אם נגזר עלינו לשגות,
מוטב שתהיה זו שגיאה
חדשה.
ריבוי מרכיבי המכנה המשותף בין המערכת
לבין מערכות אחרות בארגון (מאפיני
לוגיסטיקה, אופי העיבוד, כישורי כ"א, מבנה
ניהולי וקשר עם משתמשים) מדגיש את
חשיבות ורלוונטיות הלקחים אשר הופקו:
שימוש נכון במאגר
הלקחים יקטין את
הסתברות אורוע שגואה
זהה בפיתוח מערכת
עתידית.
באירוע שתואר כאן הודפס קובץ הלקחים
והופץ בין מנהלי הפרויקטים. מטיבו של
מסמך מודפט שהוא משמש (במקרה הטום)
לקריאה חד-פעמית ואינו נוח לאיתור ואח*
זור מידע באופן דינמי.
הקמת "מאגר למידה"
ממוחשב, הזנתו בנתונים
באופן שוטף ומתן
אפשרות גושה ואחזור
מידע לפו מאפוונו
מערכת ושלב במחזור
הפותוח בו המידע
רלוונטי - יתן למנהלו
פרויקטים עתידיים
אפשרות למודה שיטתות
מנסיונם של אחרים.
חתכים שונים של "קובץ הלקחים" יכולים
)| לרשימת תיוג לביצוע בקרת איבות
סקירת פרויקטים ע"י פונקצית אבטחת או-
כות הפיתוח. 7
ב
.7 חסטסת זכ 6 ת66ז0 1 -זם []
ת40)ת6ותס|קות1 :4010" ,ותוא
5ח6ו5ץ5 01 |אתזטס1 , "חסנז8ט[8 ?ואסח
.5 .סק 1983 ז106ה50016 , 1ה6ו886 ההא
- 7031 פחוחזותז2016]'' .1 הסוא סווגס6 = [2]
[8חזוס1 ,"5000055 40011 תסזז18חסוחסוקות1
0.3 ,30 .01 ,1ח20606ח8/א 8וחסופץ5 ]0
.1 .קק (1979 חסזג!א)
6 ,566% 11 806 5606 הההוהטסא [3]
1 |החזטס1. ,"5516 תסו!וחזס/ה1 זטסצ
3 ,סא ,31 .01 ,1ח6וח6קהח8]א 08ת506ע5
1 .סק , (1980 18701/)
-575 08ו141ח6וח6!קוח1 - 2051 ,מ80טזסט/ [₪4
]חסותקס|266] ות06פץ5 תו ש6|וט126 60ן
-8 4006וז0]ז76 88ת5516/ה6וה6 הפוא
.חסווהטן
זט 15 01 5ס1קוסתוז , ההאותטסצ 8 טטזו ה [5]
-פ0? עה08ת0) השסז .זהסוה6פַבַהוא
.0 158% ,8ז6ח5ו]
זח6וחקס[6ש26] תסווהסו!קק ג 6 פחוקה הגוא [6]
,חסווו60 118 ,8ש6ו146 0[601ז/ :655ססזק
:]5
פניה להגשת מאמרים
למפגש עבודה בנושא "תאורית בתיכון עבור
תיכון בעזרת מחשב". שיתקיים ב-ו עד 3
באוקטובר 1985 - בטוקיו יפן בחסות ?1:1
2
מטרת הכנס לעסוק בתיאוריות המסבירות
את הדרך בה מתבצע תהליך התיכון ההנד"
סי, ולתת כיווני דרך מתאימים לפיתוח מער-
כות תיכון בעזרת מחשבים מתאימים.
ביון שתהליך התיכון הוא עבודת אינטליג-
נציה ויצירתיות של האדם ניתן לראותו
כתהליך של עיבוד מידע, אך גישה פשטנית זו
צפויה לכשלון, כיון שישנם מספר רב של
משתנים ודרוש ידע בתחומים שונים כדי
לעסוק בתיכון. חלק מהידע הוא בלתי פורמ-
לי ומגובש אלא מהוה נסיון חיים של המה"
נדס, אינטואיציה ויצירתיות. המחקרים
המתנהלים מנסים להבין את תהליך התיכון
מתוך נקודת מוצא שזוהי עבודת יצור אנושי
אינטליגנטי.
הבנה זו חיונית להמשך פיתוח מערכות תי-
כון בעזרת מחשב. מספר חוקרים עוסקים
בנושא התיכון שבעיקרו הוא נושא של
אינטליגנציה מלאכותית.
הפעם מקוים להפגיש מספר חוקרים ולקיים
דיונים משותפים בנושא.
בכנס תינתנה מעט הרצאות וזמן רב יוקצב
לדיון אחר כל הרצאה.
הנושאים המומלצים הם:
1. יסודות תורת התיכון ההנדסי.
2 תיכון ומידע.
3 תהליך התיכון ומערכות תיכון בעזרת
מחשב.
4. תיכון אוטומטי.
5. תיכון ואינטליגנציה מלאכותית.
6. מחשבי דור חדש עבור תיכון בעזרת
מחשב.
המעונינים להרצות בכנס מתבקשים להגיש
מאמרים מלאים בארבעה העתקים עד ה287
בפברואר 1985. תשובות תתקבלנה מועדת
הכנס עד ה307 באפריל 1985.
המעונינים להגיש מאמרים או לקבל פרטים
נוספים על הכנס יתקשרו עם גדעון הלוי
"על"רובוטיקס", טלפון 03-491203.
אתה יורט כסה מזיטה יבולה להיות הפסקת חטחל לטבודה התקינה של המחשב.
בל נפילת תח אר הפרטה קטונה אחרת - והטבררה משתבגטת. אתה צריך
ברחיפות מטרבת לייצוב ולגיבוי מתח. אומניטק מייצגת בלטדית את מטרכות
אס ד \פ ו-7ססד המטולות טכבר פרטלות ביטילות בצמור למחטטבים רבים. לרשותנר מערכות לייצוב
בותח ולג יבוי מחח. 5 0 ( המתאיחות למיקרר מחטבים וער למחטבים גרולים כ-06, ואפ ר-6שס.
אומניטק. נציגה בלעריח של 01% ₪6 \פ ו-7 ססד
ג\וריבנף
גבעת"שמואל 51905 טלי 343702 03-340962
נלה אחז
ה דודעו ממעדכת גרפית הזהפואפן ?
₪ גמישות מירבית: נ
לצרכי המשתמש. ₪
ונינ
גבעת שמואל 51905 טלי 2"
-
רזולוצית מסך גבוהה:
עד 1024 * 1280
וקצב רענון מסך עד
7 60 050 וחם דאו- אסא
אפשרות של
ץג וחםשס עם .ד ש. 1
עצמאי.
0- או המערכת החדעוה עול גזהפואעו
המתאימה את עצמה לצרכיד.
= ות להצגת עד 16 מיליון צבעים בו-זמנית על המסך.
חירתך יותר מ-10 קונפיגורציות שונות.
יתן להרחיב ביצועי המערכת בהדרגה בהתאם
מהירות העברת נתונים: עד ל- יה.
₪ מהידות עבודה בזמן אמותי. עד ל- 21/8 בשניה
₪ פהוססור גרפי ופרוסס
לביצוע עיבודים מקומי
0 6000 לוקטור ו-960 37.5 לפיקסל.
ור דיאגנוסטי ואפשרות לפרוססור 0/ו נוסף
ים. ₪ תקשורת לציוד היקפי מגוון: ,
ד דכ סח ה ספ םא אסודפצסנ וכר:
₪ מתחברת למחשב בשיטה טורית (558141
או מקבילית (6ם | והגק). ₪ מתאימה
ליישומים כגון תיב''מ, בקרה, מיפוי,
סימולציה, עיבוד תמונות וכו'.
"ו
מלטצרחות 60ז6:
הן לומכה. עופוךר
עליו קטה... והוא
כא יבסיק לעבוד.
₪ לוחות מספרתיים (₪5ם2ודו6וכ) ב-10
גדלים שונים. ₪ גודל אפקטיבי: "6 < "6 ועד
- "60 א "42. ₪ רזולוציה גבוהה: "0.001 או
"0.005. ₪ דרגת דיוק: "0.010+. ₪ להשיג ב-3
ווריאציות: אטום, שקוף למחצה ועם הארה
פנימית. ₪ ניתן לשרטוט ע''י עפרון (1/06ד5)
או סמן (ח00850) עם עד 16 לחצנים לכל
אחד. ₪ ניתן להפעיל גם מבעד לפלטת שולחן
העבודה, עד לעובי "ן. ₪ אפשרות ל-40. ₪ 4
צלילים לבקרה. ₪ אפשרות חיבור טורי או
מקבילי למחשב. ₪ אפשרות ל-5
קונפיגורציות חיבור למחשב. ₪ תוספת
מיוחדת . לבעלי :₪6 - שפו: אפשר להשיג
חבילות תוכנה גרפית 1 - 645 565107 -
הסד0/ במחירים אטרקטיביים.
ונייה
מדנפסת 6 :
בשקט.
בצבעים
ובעויטת- זפ( או
.. 8
2%
:055 -ח= דצו 3
2 )554
= | וחק 65ואסח דא ג
סםסוצ- 6.5.ם ל
₪ עד 125 גוונים שונים. .
₪ כולל הדפסה על שקפים.
*
מל סש פד ה מו ממש
|
חי ג םי
( 0 \ |
4 ג גי \ ,
0 פמ
גבעת"שמואל 51905
0 % ש 2
₪ ₪ ₪
טלי 03-340962,343702
+ <א ה כאפק
6%
5 " אכ
+ 54420%ד:
18658 (2א]40א396420ד5טש59א+72:,
5006[ נ2א 0 270% 535
0 דט א5אץ?,
2.
--
220608ז21 ה נ2א|:5364208ז5ט/5אז
|.3204900390/520156175900658 254027
250600800 67ת1 64-05*|<20א5זטע53אז-.
שת.ג19|>?201851590063 31590 דכנ
רפת ג201821259064א592400%3*1ז005:אצ:13-3[1 7.
(ק9ת.מ9211081:5006 3564008590 דכט/ 7-2
| סז 5טש, אץל7]בן2 >כלרפ שו
/ ו 4( 9רש"ט!
|-קרשה .גל
2030 אן20א39020זכמש6 אוד כן,
3/1 א3494:0ד5טט אצ 7.נ |
(צב-קרפת.ג:
ב
צצ-קרשו .2678ע-::61ה41 1
615:00הז2>א057378450%1ש717%6%- 8
אלל | )כלרפ "
+אצ-ס
וך,בץב-כרעת.4622ס
סטב אצ =
+:2,%2)צ-קרכה.ה:206:תו6ת501א5'
נ+בעך,2צ1-קרטשת. 9
ך9+3/ף,1%2-רשת.ג341:2069
רפ דכעף,%צ-קרצת. גי 00
בברנזסעף,2צצ-קר:652.8
רב+נב,כץ4-לר/ה.*5
בל מהנ+כעך עבצ - קרפת.ת
בב ל<:מךרבד+נטף,ב%צ-קר
שךכל*סמןב+2/ף,בץצ-קראת
דשךבל*במךנ+פעף,ב%צ-קר>
ושטךבל*שמןנ+סעך,2ץצ-קר
ל -
לו ו
זטיבךבל*>הן[נ+פעף,בצב-/
שישןכ?7*במןנזפע",2)ג-
זלתטישךבל*פמן1+סען,בצצ :
[בלאבמןב+פנף,נ)צ-קרשת.201881:500650א4%00%284ה5ד2
וז"תטיען
הדזפתטישךבל*במןנ+כעף,2צ-ק
דהוזפתטישןבל*במןב+סעף,%2צ-קר"ד
ייישךְבל*סמךנ+טעך,2צ-/
ברלאבתןנ+לעף,%2צ-
אצ072 ֶּ -)
ל הכ לק | 8 6נפרם"ש | "93 4יד)(/,:י
200 אצ72 נ[5 >כפרפ"2 ו"4,אא%'+)(/,:
לפוסטססזם ג הס מרפסות כל הסוגים
לבל סוגי המחטבים: החל ממרפסות
חטריצה ורפסו להרפסח בחבי איבוח 30-4006058 וער למרפסות מהירות
וול 2000 ורות בדקה. המרפסות מחאימזות לכל מחצשבי המירה מיני
וה" + \ג\ גיחן לחברח למחטבי, /6טס), 0 ,06 ,טסוט
ה ,3 צוח( , זסחח= הז הש1,\סאוצסחס , \ט
מחירים חפחיטים ההנחות מיוחרות ל-.א.ם.ס
-= 49
1 (פשרם*ש
טט54אצ272נן
ה4%*42
ך5טט60אצל?7
שטט5אצל7נ.
בבאץ?3|3]7 %(019י-
א0%3ק4בבזכנט-3ץ72]נ|כ-
ץוע א304470ד5טט6אצ:51127-
5
ש7+ 9 -
4
064ב55ז5ש3%אץ?7-5|3.%
201001?90א|8049042%בז5מצ*באצ71:נ
4-16
26
שע.06-] 1 א 55660 ד נ4א6אץ?
,99 > אא 042א6%05758אז
שק 1 ?9א580420%5% דכטלחפא
שת .61]:820%6-8ת201א|"כאס
רצז7.ג21]1500)0 2010 א 1 3 א 40 ה דכ טש
רטת.ג0069::ז30|9%201861א4400הבך
תל סרית
4
4<
ו
אורוצינש
9לז0%'+)(/,:
א["%7%40'+)(/,:;>
2
( 6רם*ש !"
4+נלר
וי
.9[
+כערם*ש!"%2*35'+)(/,:;>=-<₪7.א1%
.;%=-=-=---4?2.אבגטזהוז1חטי? |
-+----<07.א%
5 |"84*4'+)(/,:;>------<
ם ב<שו"8%*38'+)(/,:62>=-<
)2 רב*ש!"44*38'+)(/,56;1ד |
4נפרב*34*58"!4'+)(/,:;>5|
1 | +?לרםב"ש!"א14*5'+)(/,:;>
7 | +97רםיש!|"4%*38'+)נ/,
12| +(לדם*ש!",0*5א8'+)(/|
ץ:7קכ|3 497%ם"ש4%*33"1'+)(
קד ט500א+6|1]72 9%-ב*ש!"1'64*3%)|
באץ5|1]77 9(6רב*4*38"!4ש''
2 סק 0א5ד5טל=%6+72-8|3 >כפרםי !"55938
-קרעת.2010415500682א30%א4470ה3ז5טצ6או72]ב| 3 +[49ם*8"!4:*%צ
שצא6אצ?3|[]7 92%ר0*ש!"34*)
5 72)[ | 3 %(9-ם*₪!"א9*
72+ 60/05
ו שדוק א)30א586420ז05עא6אצ5|1])72 22%רפרצ !"3
[א3א0ק34הבד5ט/א6א צ?7]נ|
וי באש -36ז?/\נ[8 93%רם*ש!
"א | ד --]]ע50או72)נן6 +(9רם*צ!
: ₪ צ6אז /] 4[]1 )2לרפ*ו
פז5טש6%א+צ8|[;72 6פרסי
זז 5ט64%אז8|1]72 >לרו
נן5 9%
3 92%רם-4!":
2% .8| 72
65 אצ8|1]72->')
ץ2
צהקהווקדה ו
לק
ל
נ
8
פונל
20 6007], 4 ווזכן ,40201, 186 01 ה0ז1ה6והטוחוח0) תרגמו: אדיר פרידור, אשר יובל, אבנר טוקר
סיור קצר בשדרת בבל
חנויות רבות מצויות
בשדרת בבל. נמצאות שם
חנויות השייכות לרשת
המרכולים המצליחה של
מר 10707498 2760 ואף חנות
הצעצועים האופנתית של
ד"'ר 106 ץצשצג. פטר
בראון שוחח עם כמה
מבעלי החנויות במגמה
לתהות על אופיים המיוחד.
המרואין הראשון בסדרה
הוא בעל רשת המרכולים
הקפדן, בכבודו ובעצמו.
בין כל המרכולים בעיר נוטל פרד פורטראן
את חלק הארי של העסקים. איש כמעט אינו
זוכר מתי החל פרד את פעילותו, והרופאים
המומחים כבר חוזים זה שנים רבות את קיצו
הקרב. אך כמו להכעיס הוא ממשיך לעבוד
ברגיל, נראה במלוא אונו ועוקב ללא התרג"
שות אחר מתחריו הרבים הצצים ונעלמים
מסביב.
פרד הוא איש הדפוסים המדוייקים והיה זה
חשוב עד מאוד שהגעתי למפגש עימו בדיוק
במועד שנקבע. יומו מחולק לשמונים קטעים,
ולחלקי היום השונים יש יעודים קבועים
מראש. זהו אחד מכלליו המקודשים. אם
אתה מגיע במקרה בקטע הלא נכון, קרוב
לוודאי שיסרב לפגוש אותך, או - גרוע מכך -
יקיים את הפגישה תוך שהוא חושב אותך
למישהו אחר.
למזלי הגעתי בדיוק ופסעתי הישר למשרהו,
הנמצא מעל אחת מחנויותיו. הוא קיבלני
בחביבות רבה אך באותה עת המשיך בעיסר.
קיו ובואי לא גרם לו להפסיק. -זטוחו סא
"!פוקנוז הוא זרק לעברי בהיכנסי. פרד פורט-
ראן הוא ברנש חמור סבר והביטויים האנגל"
יים, בהם הוא נוהג לתבל את דבריו, מעידים
על כור מחצבתו האמריקני.
פתחתי בשאלה, מדוע הוא ממשיך כל השנים
להציע מספר כה מצומצם של סוגי מוצרים,
ומדוע הוא מתמיד בשמרנות רבה ולא מכניס
כל שינויים וחידושים בחנויותיו.
יילא עולה בדעתי בשום אופן לסחור בכל
אותם הבלים חוכמניים הצצים חדשות לבק-
רים," השיב לי בנועם, "מה שהיה טוב דיו
בצעירותי צריך להספיק גם היום. לקוחותי
התרגלו כבר למה שאני מוכר, ויהא זה שגד
עון להנהיג שינויים כלשהם".
בכיסי הבאתי לו מתנה: קופסה ובה מבחר
של אינדקסים חדישים, אולם בהביני לפתע
שהמתנה עלולה שלא למצוא חן בעניו,
החלטתי ראשית לתהות מעט על קנקנו.
"אני רואה שאתה עדיין מספק את האינדק-
סים הפשוטים הישנים מימי סדרת 704".
"ובכן, אלה זכו להצלחה בשוק משך שנים,"
אמר בגאווה לא מוסתרת, "אם כי, האמת
היא שהצורה בה עושים אותם היום - זה לא
מה שהיה פעם".
זכרתי כי מרבית מרכולתו היא מימי הסדרות
4 או 9ס7. סביר היה שהמתנה אשר הבא-
תי עימי - מסדרה חדישה למדי - לא תעורר
את התפעלותו, ולפיכך החלטתי לגנוז אותה
בינתיים.
המשכתי בנושא שנוי במחלוקת, אמרתי לו
כי רבים מאשימים אותו בהפצת המחלה
המתישה 2010118 - תסמין "לכהדדודי" -
המביאה כידוע לירידה ניכרת בתפוקה.
"שטויות!" השיב, "הכל בעצם סובלים מתס-
מין לכה-דודי ואינם ניזוקים כלל. נכון שכיום
רבים משתמשים במלבושים מיוחדים כדי
להסתיר את התסמין, אולם הוא קיים, כמובן,
מתחת לפני השטח. אני עדיין זוכר כיצד
בימים הטובים ההם..."
הוא המשיך לדבר זמן-מה אודות הימים
הטובים ההם. כאשר סיים עברתי לסדרת
שאלות אודות פרטים הנוגעים להרצת העס-
קים שלו.
"נניח שאני מבקש ממך לחזור על הזמנה <
פעמים," אמרתי לו, "ואני מודיע לך כי < הוא
אפס. מדוע אתה מבצע את ההזמנה פעם
אחת?"
"שאלתך אינה מנוסחת כיאות ואני מסרב
להתייחס אליה", הוא פסק ביבושת. "כאשר
אתה אומר א אני חייב להניח שאינך מתכוון
למספר שלם. זה אחד מכללי המקודשים,
ואם אינך מתכוון למספר שלם, הרי ככלל
אינני מבצע את הוראת החזרה. יתר על כן,
אני אדחה גם את כל הוראותיך האחרות כל
עוד לא תתוקן הטעות".
"ניחא, הבה נניח כי ביקשתי א פעמים,"
אמרתי לו בעודי משתאה לנוכח התוצאות
החמורות של מעידתי הקלה בניסוח השאלה
הקודמת.
"הרבה יותר טוב! א פעמים -- זאת אני מוכן
לקבל. ועתה, ביחס לשאלתך המקורית:
בשאתה אומר לי לעשות משהו, אני ניגש
מייד לביצוע. אינני מבזבז זמן בתהיות, שמא
לאמיתו של דבר אינך מעונין בביצוע. לאחר
שאני משלים את הפעם הראשונה, אני בודק
כמה פעמים נוספות עלי לחזור על המשימה.
אני מנסה להיות יעיל, זה העיקר - לא כמו
גברת אלגול, המבזבזת זמן כה רב כדי להח"
ליט אם לעשות או לא לעשות משהו, עד
שכל ג'וב נמשך אצלה כפליים מהדרוש".
12
הוא המשיך בהערות משמיצות אודות גברת
אלגול, המנהלת, כידוע, רשת מתחרה של
מרכולים.
"והמגוחך ביותר הוא שאין במרכולים שלה
שיטה קבועה ומחייבת של קלט/פלט".
במגמה להטות את נושא השיחה שאלתיו
אודות שיטתו שלו בקלט/פלט.
"אוה, שלי פשוטה מאוד. אתה מנסח פורמד
טים מסויימים ומציין אותם על ידי תוויות,
ובתוך הפורמטים..."
הוא ניסה נואשות להסביר לי את השיטה, אך
לא הצלחתי להבין.
המשכנו לשוחח אודות הצלחתו הכלל-
עולמית: מרכול פורטראן במעט בכל עיר,
תכניתו מאז ומעולם היתה לעצב כל מרכול
באותה מתכונת, כך שהלקוחות יוכלו להס-
תגל בקלות מחנות לרעותה. כל פרט במרכו-
לים נקבע ואופיין על ידי המעצבת הידועה,
העלמה אנסי (51א), המחמירה מאוד בכ"
גון אלה.
נימה של טינה נשמעה בקולו של פרד בדברו
אודותיה:
"היא טורחת בחריצות בעיצובם האחיד של
אחרים," התלונן. "אבל לגבי עצמה הדברים
שונים. אפילו את שמה היא מחליפה מדי
פעם".
אכן, עיצובם האחיד של המרכולים הוגשם
בהצלחה ניכרת ("השווה זאת לאי"הסרר
במרכולים של אלגול," אומר פרד), אבל בכל
זאת קיימת שונות רבה למדי בגודלם של
פריטים אחדים, ובמרכולים רבים החלו לה-
ציע מוצרים מעשה בית, לתצרוכת מקומית
בלבד. למעשה, אפילו קופסת המתנה עם
מבחר האינדקסים, אשר הבאתי עימי, נקנתה
. באחד ממרכוליו של מר פורטראן.
משך כל הראיון המשיך פרד לעבוד על
חישוביו. השתוממתי למראה כמות העבודה
שהספיק. הוא אמנם לא הראה כל מעוף, רק
יסודיות ויעילות, אך התוצאה ידועה - מחי-
רים נמוכים ושפע של לקוחות.
הגיעה העת לסיים. הודיתי לו וליקטתי את
חפצי. בשנפרדנו, שאלתי אותו למקומו של
חדר השירותים.
"לבה-דודי לחדר 163, 163 סז ספ".
"האם אין שם מילולי על הדלת?"
"לא," אמר מארחי, "כשאני אומר למישהו
לבה-דודי, אני תמיד מתייחס למספרו של
החדר בלבד. זה אחד מכללי המקודשים".
ליידי אלגול: הדר
מלכותי שהולך ודועך
פטר בראון ממשיך בסיוריו
ברחוב בבל והוא סר לבקר
את ליידי אלגול, אשר
למרות פוריותה וצאצאיה
הרבים היא שומרת עדיין
על חינה ויופיה אשר היקנו
לה שם בעולם.
לליידי אלגול חנות במס' 60. קרוב משפחה
פתח חנות מתחרה במס' 68 אך לפי שעה אי
הדבר משפיע על עסקיה של ליידי אלגול.
החנות נאה למדי, אך נאה שבעתיים היא
הגב' אלגול עצמה. הגם שהיא הולבת ומז"
דקנת, חינה ואצילותה עדיין מרשימים את
מ רואיה. לא קשה להבין כיצד נמשבו אחד
ריה כל הצעירים בימי נערותה. אך אותות
הזמן והגיל ניכרים בה - קמטים פה ושם
ומראה כללי שהולך ודוהה. אולי זו הסיבה
ששוב איננה מקסימה ביותר את הצעירים
של ימינו.
שוחחנו איפוא על העבר. היא נזכרה
בהתלהבות באותם זמנים בהם כל צעיר
אקדמאי באירופה (!) "השתגע" אחריה.
"האם בקרת גם בארצות הברית?" - שאלתי.
"אמנם, כן" היא ענתה בחוסר התלהבות
ברור "אך בינינו, לא הצלחתי להפוך ללהיט
שם. רציתי לפתוח מספר חנויות בארצות
הברית אך האמריקאים טענו ש"הוצאות
התקורה" (סגטוחשוס) | שלי היו גדולות
והמחירים גבוהים מדי. באותה תקופה
אנשים גם לא ידעו כלל כיצד לבנות ולנהל
חנויות שלי. למרות כל זאת אני סבורה
שהסיבה העיקרית לחוסר הצלחתי בארצות
הברית היתה שאנשים לא אהבו מוצר
ששורשיו הם באירופה. האמריקאים מעדי-
פים בנות מתוצרת מקומית."
האם הם צדקו בטענתם שהחנויות שלך אינן
יעילות?" - שאלתי.
"הכל תלוי בסביבה ובמקום. אדון בורוּס הח-
ביב, למשל, דאג לספק מקום וסביבה הולמים
אשר תוכננו במיוחד לענות על צרכי. הוא
אחד מהאמריקאים אשר באמת אהב אותי
ונשאר נאמן לי משך שנים. הוא קונה במעט
הכל מחנותי וגם השפיע עלי להכניס שינויים
לא מעטים בחנות. כמה מידידי סבורים
שהוא הרחיק לכת וקלקל את האופי המקורי
של חנותי, אך אני איני סבורה כך."
"אני רואה שמחירי תוצרתך שונים מחנות
לחנות" - המשכתי - "אך כיצד היית משווה
אותם, בממוצע, מול אלה של פרד פורטרן?"
"אל תזכיר בנוכחותי את אותו מר פורטרן
הזול וההמוני" - היא ענתה בחומרה - "אני
מסרבת לכל השוואה אתו"
צריך הייתי לדעת מראש איזה "חילול הקו-
דש" הוא להזכיר את "השם ההוא" באוירה
המלכותית ששררה בחנות. (וביני לבין עצמי
חייכתי כאשר נזכרתי בהערות של פרד פור"
טרן על ליידי אלגול).
"סליחה גבירתי," עניתי בהכעה יתירה תוך
שאני ממהר להחליף את הנושא.
עברנו לשוחח על ילדיה, עליהם עיקר גאוו"
תה:
"כמה ילדים יש לך?" - שאלתי.
"מאות, הם פזורים בכל רחבי תבל ובמעט
לכולם אבות שונים."
המספר נראה לי קצת מופרז. יתכן שהיא
ספרה גם את נכדיה וגם את בני אחותה. מכל
מקום אין להכחיש שעלומיה הניבו פירות לא
מעטים. יתר על כן, הגנטיקאים החשיבו
אותה כגזע רביה טוב. הם שידכו אותה בין
השאר עם מר קובול, אך היא אינה מזכירה
יחסים אלו בחום.
"זו היתה פגישה מתוכננת מראש ואינני סבו-
רה שהיה בינינו רגש כלשהו. והוא, מר קור
בול, מדבר כל כך הרבה!"
אם לשפוט לפי תוצאות המפגש ברור שמר
קובול לא רק דיבר כל הזמן, שהרי לימים
נולד לזוג צאצא בשם ]/1? - את אחת
מחנויותיו נבקר באחד מסיורינו הקרובים.
דומני שלליידי אלגול נגרמה בסופו של דבר
הנאה מרובה מהמפגש עם מר קובול
ומתוצאותיו, שכן המפגש האחר בין מר קו-
בול לאחת מבנותיו של פרד פורטרן לא הניב
בל פרי.
הסטתי את השיחה לסחורה אשר בחנות. כל
החנויות מוכרות אותה סחורה בסיסית, אך
עיצוב הפנים ואריזת המוצרים שונים בכל
חנות. זו כמובן אי-נוחות רבה, במיוחד למי
שמבקר בחנויות השונות. תמהתי מדוע לא
הלכה ליידי אלגול בדרכו של מר פרד פור"
טרן ואימצה תקן אחיד למוצריה (גם פרד לא
תמיד הצליח בזאת) אבל שמרתי תמיהה זו
לעצמי ושוב לא העזתי להעלות את שמו של
פרד פורטרן ידידנו על דל שפתי.
"מדוע כה שונות חנויותיך זו מזו?" חקרתי.
ליידי אלגול נבוכה מאד ונסתה להטות את
השיחה, באמרה שבאמת אין זה נושא בעל
ערך. אך אני לא ויתרתי והוספתי ללחוץ.
לבסוף "נשברה" ידידתנו האצילה וספרה לי
את הסיפור במלואו.
באשר הוקמה החברה שלה, מנתה מועצת
המנהלים 15 חברים מ-7 ארצות שונות!
להפתעת הכל תפקדה המועצה היטב ועש-
תה עבודה טובה. בניגוד לועדות בינלאומיות
אחרות הם הצליחו להגדיר נושאים חשובים,
ללא דו-משמעיות. אבל הם השמיטו מספר
דברים חשובים - תחילה במתכוון - החשוב
ביותר היה התכנון כיצד להיכנס ולצאת מה-
חנות. התוצאה היתה שכל מנהל חנות בנה
את מערכת הקלט/פלט שלו. אף מנהל לא
העתיק (חס וחלילה!) את המערכת שפותחה
בחנות אחרת וכך נוצרו הבדלים גדולים בין
החנויות (עיצובן של חנויות רבות נעשה על
ידי ד"ר אברי טאור סאסך ששחצהא .זס)
וממשיכי דרכו, אך בעצם טבעו היה העיצוב
שונה מחנות לחנות).
מרגע שהחנויות השונות התמסדו, הונצחה
האנרכיה וגם מועצת המנהלים שוב לא יכלה
לעשות דבר. בכל מקרה, המועצה לא התכ-
נסה שוב באותה תדירות כבעבר, ומרבית
חבריה פנו לעיסוקים אחרים.
הטיתי את השיחה לאפיקים משמחים יותר
ושאלתיה אודות כמה מלקוחותיה הידועים.
החביב מכולם הוא כמובן מר א.ס.מ.
אלגוריתמוס (פוחווספָן 1א6) אשר הק-
פיד לבקר כל חודש באחת מחנויותיה משך
שנים, הגם שלאחרונה החל גם הוא לפקוד
חנויות אחרות.
לפני שנפרדנו היא ערכה לי סיור בחנות. הכל
נראה מסודר מאד ומחולק ליחידות גדולות
הנחלקות, כל אחת, ליחידות קטנות יותר,
אשר שוב נחלקות ליחידות קטנות עוד יותר.
יחד עם זאת קשה היה שלא להבחין פה ושם
בכתמים, באיזה 51.55 שאבד את חציו השני
ובכרזות השוקולר (00018165 600601416) שהיו
זרוקות באנדרלמוסיה גמורה.
ליידי אלגול הציגה לי בגאווה כמה מהפעלו-
לים המפורסמים שלה. שתי מראות אחת מול
השנוה כך שאפשר לראות את דמותה
המשתקפת בתוך עצמה, בתוך עצמה, בתוך
עצמה וכו'. לתרגיל מלהיב זה מימי נעוריה
של ליידי אלגול יש עדיין כח מפתה רב. היא
גם הציגה בפני את מכונת ינסן (-401 חספחט
6), רובוט חכם היודע לשלוף סחורה
מהמדפים בצורה משתנה. אני חייב להודות
שלא הבנתי בדיוק מה מסתתר מאחורי רו-
בוט זה שהוא יקר ומסובך להפעלה. בבורותי
נראה לי שלגשת ישר למדף בלי עזרת הרו"
בוט קל הרבה יותר.
לקראת סוף הסיור המודרך, אשר חתם את
פגישתנו, יכולתי להבחין בסימנים נוספים
המעידים על גילה של ידידתנו המלכותית.
היא התקשתה לעמוד על רגליה. האם נראה
אותה פורחת בעוד עשור? יתכן שלא. אך
דבר אחד ברור, השפעתה בעולם תהיה
ניכרת עוד זמן רב, באמצעות ילדיה ונכדיה.
הכל תחת גג אחד
בראיון השלישי פוגש פטר
בראון את מר 21.1 הנדחף
והשאפתן. כבשלונו של מר
1 להפוך את מרכוליו
להצלחה מסחרית נבע ללא
ספק מחוסר יכולתו
להתפשר עם מציאות שבה
לא ניתן להענות באופן
תמידי למשאלות לבם של
כל לקוחותיו מחד, ולהיות
עסק ריווחי מאידך.
על דלתו של מרכול - 71/1 תלוי שלט האומר
"אנו מוכרים כל דבר."
ניסיתי להיכנס פנימה. כמו בכל ראיונותי
נתקלתי בקושי בכניסה לחנות בגלל השומר
הבלתי חביב המועסק ע"י סוכנות הבטיחות
. במקום לעזור לאנשים להשתמש בחנו-
יות, אנשים אלה עושים כמיטב יכולתם להפ-
ריע. היה זה ביקורי השלישי בחנות, ומעולם
לא הצלחתי לעבור את השומר בנסיון הרא-
שון. חובה לעשות משהו בקשר לאנשים
אלה.
כשפילסתי דרכי לחנות נדהמתי למראה עיני.
שורות המדפים השתרעו למרחק, עד קצה
גבול ראייתי. כל המדפים הכילו סחורות
שונות, שכפי הנראה הושלכו יחד באופן
מקרי. בהעיפי מבט למדפים שלידי ראיתי
מפתחות, תוויות, תאריכים, קוסינוס, לוגרית-
מוס, רשומות, וקבצים - לאחד מהם היתה
תכונת בלעדיות (טטוצט!סא6) ומחירו היה
גבוה יותר - יחד עם פריטים שכיחים שהוצגו
תחת שמות בלתי רגילים, כגון פונקצית זמן
(שעון), מחרוזת באורך משתנה (חוט גמיש),
ומשתני הצבעה (פנקס כתובות).
בעודי מביט בהערצה על כל זאת, הגיע מר
1 בעצמו לפגשני. הוא היה אדם צעיר,
מעט שמן, פעלתן וללא כל ספק שאפתני, אך
למרות זאת הרגשתי שהוא לא הגשים את
ציפיותיו. ההצלחה שנועד להשיגה חמקה
בפסע מתפישתו.
הוא הראני חלק מהחנות, אך כוחי תש בטרם
סיימנו. הוא הצביע לעבר סחורה באיכות
גבוהה, דומה לזו שבחנותה של הגבירה
1. כן היו שם מדפים ובהם סחורה מסח-
רית שימושית שהיית מצפה למצוא בחנות
מכשירי הכתיבה של [6090. .נזכרתי שמר
0001 והגבירה 1801 הם הוריו.
הוא היה גאה במערכת המשגוח שיש לו כדי
לגלות נסיבות בלתי רגילות. היא קרויה מער-
כת ה-א0 ("וזאת כיון שהיא ניחנה באון"
אמר לי בחיוך מטופש). אם קורה משהו שלא
כשורה, כמו גמר מלאי, מדף מתמלא וגולש,
או בקבוק שמפניה מתפוצץ, אזי מערכת ה-
אס תניף סימן.
"האם זה מאפשר לך להתאושש בקלות
מאסונות?" שאלתיו.
"לפעמים", הוא ענה.
בשהיגענו למשרדו, לאחר סיור חלקי בחנות,
שאלתיו מדוע יש ברשותו סוגי סחורה כה
רבים.
"רצינו שלקוחותינו לא יצטרכו לבקר בכל
חנות אחרת," ענה, "ולכן המדיניות שלנו היא
למכור כל דבר. אם נגלה שחסר לנו משהו,
מיד נכניסו למלאי. לעתים הסחורה החדשה
היא מתוצרת שלנו, אבל בדרך כלל מתוצרת
קיימת. לרוע המזל החנות גדושה, ומנהלי
החשבונות שלנו אמרו שלא נוכל להרחיבה
יותר. לכן החלטנו לחדול מהאיסוף ולעבוד
עם מה שיש לנו עד כה. פירושו של דבר
שישנן סחורות מעטות שאיננו מוכרים."
"מדוע אינך מנסה להיות הגיוני מעט?" שאל"
תיו, "נראה לי שסחורות רבות זהות, בארי-
זות שונות".
"זה יכול להיות רעיון טוב," הוא הודה "אך
עלינו לספק את רצונם של אנשים כה רבים
וכל אחר מהם דורש בתוקף סחורה מסוי-
מת."
"אבל זה ידוע היטב," אמרתי "שלא משנה
מה שיש לחנות במלאי, הלקוחות ימצאו
תמיד משהו שהם רוצים ושאין בחנות."
"אני יודע זאת היטב," אמר בטון של חרטה.
שאלתיו כמה חנויות מסונפות אליו.
"לא רבות," אמר "ישנן כמה חנויות טובות
המלאות סחורה, אך ישנן מעטות המתיימ-
רות להיות מרכול - 21/1, אך למעשה אי
בהן יותר סחורה מאשר במכולת שי
האזוזס]."
"כיצד אתם מצליחים במרכולים רביד
הסחורה," שאלתי "לנהל את הסחורות
שבמלאי ואת השימוש בהן?"
"אה, דאגנו לכך," אמר באדישות, "ידידינו
בוינה ערכו רשימה מקפת, אתן לך עותק
ממנה."
לרוע המזל לא יכולתי לקחתה עמי כיוון
שאינני חזק דיי כדי להרימה.
שאלתי אם הלקוחות אינם מתקשים בהכנת
הזמנותיהם כאשר יש אפשרויות בחירה כה
רבות. הוא הסביר שהבעיה נמנעה בחלקה
ע"י השימוש במערכת ברירות המחדל שלו.
("לאף אחד אין כה הרבה ברירות מחדל."
הוא טען). במערכת שלו, אם הלקוחות אינם
מתארים במדויק את רצונם, מר 21/1 נותן
להם אוטומטית את הפריט המועדף ביותר
מאותו סוג.
24
"אה! הבנתי את הרעיון של ברירות המחדל."
אמרתי, בתקוה להרשימו בתפישתי המהירה
"אם אומר לך רק לקנות משהו בחנות, מבלי
לציין באיזו חנות, אזי בהתאם לברירת המח-
דל תקנה לי זאת בחנות של 0090 ביוון
שהיא המועדפת ביותר,"
טעיתי, הוא לא התרשם כלל. למעשה, מאו-
חר יותר הענישני ברוב טינתו על חוסר
הבנתי. ביקשתי ממנו מברשת שיניים, אך
במקום מברשת רגילה הוא סיפק לי מברשת
חשמלית אוטומטית.
"אוטומטי היא ברירת המחדל," אמר בחיוך
"ונא לשלם ארבעת אלפים שקלים, בבקשה."
למעשה, חנות זו איננה המקום היאות ללקוח
חסכן. המחירים של חגזוזסע בדרך בלל נמו-
כים יותר, אם הפריטים נמצאים גם אצלו. אני
חושב שאין זה משום שחנותו של 71/1 מנוה-
לת בחוסר יעילות אלא עקב התקורה של
טיפול בכל כך הרבה פריטים. מקובל שלקו-
חות ישלמו יותר עבור נוחיות זו.
בסיום הראיון החלטתי לערוך ניסוי. שמעתי
רינונים אודות הדיוק במכונות החישוב במר-
כול של 21/1 ולכן קניתי כמה פריטים בחנות.
קניתי חפץ אחד ב-89 שקלים, וכן מצרך בודר
שנמכרות ממנו שלוש יחידות בשקל. על המ
כונה בקופה לחשב כמה זה %+89 והתוצאה
היתה ...9.35. היתה זו דרך טובה לחסוך 80
שקלים, אך לא היה בכך פיצוי על ההפסר
שבקנית מברשת השיניים.
בחשבי שנית על הביקור, הרגשתי שהחיים
המרו עם מר 01/1, יתכן שגם אני הייתי מר
מעט עמו. כנראה שלא הגשים את הציפיות
הראשונות שהיו לכמה אנשים ממט, אך
בוודאי שלא נכשל בכך. למרות שנבון
שמרכוליו גדולים מדי וכמה מהסחורות אינן
ארוזות כראוי, הרי זה הישג ממשי ליצור
חנות כה גדולה ולספק ללקוחות נוחות רבה
במציאת כה הרבה תחת גג אחד.
ואיני יבול להימנע מלחבב את מר ]01/1
עצמו. הוא בה משתוקק להשביע את רצון
לקוחותיו על ידי הכנסה למלאי של כל דבר
שהם רוצים. הוא אפילו הבטיח לי להוסיף
ספלי-תה לאטרי יד שמאל לאחר שהתאוננתי
שיש לו ספלים לימיניים בלבד.
מעפף | מעמו
| ו
סק דואגת של אמזא0
ל-י1406-0וח4ת ספק כוח, כבל, כרטיס מתאם
חטיבת א16ח28) של חברת 41!8886 תהחסא
הכריזה על שיווק 1406-0078 עבור
המחשבים האישיים אפ ו7ד7א/6ת
ותואמיהם, הפתרון המקוון לאחסנת נתונים
מסיבית.
והרי מקצת מהנתונים של ה
* יבולת ליצור ספריה שוות ערך ליותר מ307
תקליטונים דו-צדדיים.
+ גיבוי אוטומטי של דיסק קשיח של למעלה
מ-18א 18.5 במחסנית של "/.
* תקליטון אלקטרוני מאפשר גישה מואצת
ל-8א 360 של נתונים.
+ מערכת מוכנה לשימוש עם תוכנה ידידו"
תית תאימה 8/005וא ו-005/סק.
תמצית המפרטים של 3371306-26
מדיום האחסנה
ותקליטון המכיל א
ת כל תוכנת ההפעלה.
המוצר החדש מצויד בבקר נשלט ע"י מיקרו"
מעבד, המאפשר למשתמש גישה ל-18/ 12.2
של נתונים מאוחסנים על סרט בפורמט של
ברבים, או 8א 17.5 בפורמט של קבצים,
וזאת באמצעות תוכנה מונחית בתפריטים
ובעלת פונקציות עזרה. המיקרו"מעבד שולט
במערך 1א/8 דינמי של 88 512, עם מיפוי
קלט/פלט וזמן גישה של 200 ננו-שניות,
הניתן להסבה ע"י
תקליטונים לוגיים
המשתמש לתצורה של
אלקטרוניים - -841
אפזם. הוא מהווה גיבוי למסדי הנתונים היק-
רים והקשים לשכפול, המאוחסנים על גבי
דיסקים קשיחים של 18א 10, 8]א 20 ויותר.
משקל 2 ק"ג.
מיקרו"מעבד 9 א 8.
זכרון עד 8א 512 של 1אג/ של 200 ננודשניות.
ביקורת נתונים
מחולל/בודק 686 כפול לקרא-אחר-כתוב.
מהירות קריאה/כתיבה 105 30 בשני הכיוונים.
חיפוש/גלגול 125 90 בשני הכיוונים.
צפיפות הרישום [קם 6400 ללא פורמט.
1 6240 עם פורמט.
צורת הרישום [א]א] בשני הכיוונים בנחשון.
מהירות ההעברה 0 פיביות בשניה.
מספר הנתיבים 4, אחד בכל עת.
אדא 0 מיוצגת בישראל ע"י ר.סי.מ. מחשבים בע"מ
מעניר
מעמו:
מיעכיר
מחסניות 04 ,..1א-26300 מתוצרת 5608 ואחרות.
מעפה
עמוס פיאט, פרופ' עדי שמור, יוסי טולפן, מחלקה למתמטיקה שימושית, מבון ויצמן, רחובות
ד לבקר שומוש בתוכנה
מיקרו מחשב
תוכנה למיקרו מחשבים משווקת על פי רוב
על גבי דיסקטים במחיר הנע בין 10 דולר
ל-1000 דולר (בהתאם לסוג, גודל, איכות
ותיעוד נלווה). מדיניות המחירים הקיימת
אינה מבחינה בין משתמש המפעיל חבילת
תוכנה פעם בשנה, לזה המשתמש בה כמה
פעמים ביום. בעיה זו תחריף בעתיד, באשר
תוכנה תשוגר ממאגר תוכנה מרכזי באמצ-
עות קו טלפון או ערוץ טלויזיה. מינויים לשי-
רות מסוג זה יתרכזו, קרוב לודאי, במשחקי
וידיאו, תכניות לימוד וניהול משק בית. רצוי
איפוא לתת להם לנסות חבילת תוכנה על
בסיס שעת שימוש, בטרם יחליטו לרכשה
לשימוש קבע. כמו כן, יהיו משתמשים אשר
יעדיפו לשכור תוכנה יקרה במיוחד (מעבדי
תמלילים או תוכנה סטטיסטית) רק במידת
הצורך, במקום להחזיקה בספרייתם.
המחיר הגבוה לחבילות תוכנה ומדיניות
המחירים הנוקשה, עודרו העתקה פיראטית
של כל תוכנה הניתנת להשגה במחיר דיסקט
ריק למעשה. המצב קשה במיוחד בתחום
תוכנת הבידור והמשחקים. כאן כ90%"7 מן
התוכנה בשימוש הינה גנובה בצורה זו או
אחרת. פרט לחוסר המוסר שבדבר, גוררת
מציאות זו קנס על משתמשים הרוכשים
תוכנה באופן חוקי במחיר גבוה יותר.
במאמר זה מתוארת סכימה לניהול השימוש
בתוכנה ללא התבססות על יושרו של המש-
תמש או רצונו הטוב בלבד.
בעל מחשב ביתי יוכל לרכוש משחק וידיאו
חדש על גבי דיסקט זול במיוחד אשר ישחק
ססו פעמים. אם ירצה, ירכוש המשתמש דיס-
קט של 500, סססו פעמים, או מספר בלתי
מוגבל. טכניקות דומות להפעלת מכונה
באמצעות מטבעות ניתן ליישם בהעתקת
תכניות ממאגר מרכזי, באופן שיוכל לפעול
על כל מיקרו-מחשב ללא צורך בשינויי חומ"
רה.
הדרך הפשוטה להבטחת הגבלת השימוש
בתוכנה, היא קובץ עזר המשמש כמונה
להפעלת אותו דיסקט. המונה מתקדם בכל
פעם שהתוכנה מופעלת. בהגיע המונה למס-
פר מסוים התכנית חדלה לפעול. במידה
והתכנית מורכבת קשה מאד ל"פורצים"
לאתר את המונה. פעולת השוואה פשוטה
של המונה לפני ואחרי פעולתו תוודא אם
נעשה נסיון לעקיפת המונה.
הבעיה העיקרית בגישה זו היא שהמשתמש
יבול לעשות מספר עותקים של דיסקט המד
קור וכך להגדיל את מספר השימושים בת-
כנית כרצונו. השיטה הנהוגה כיום למניעת
העתקה היא ע"י פורמט מיוחד שאינו
סטנדרטי. אך גם לכך כבר נמצאו "פתרונות"
כמו תכנית "ת!זווחצאטט.1" המעתיקה כמעט
בכל מבנה דיסקטים על בסיס פיזי. ההיבט
היחיד של שיטה זו, שאינו פשוט, הוא שבזמן
ההעתקה יש לספק מספר פורמטים (כגון
מירווח בין ערוצים ומיקום הרווחים) באופן
חיצוני. מכל מקום, תוכניתנים מנוסים יכולים
בקלות יחסית לאמוד פורמטים אלה או למצ-
אם בניסוי.
כתוצאה מכך, מרבית חברות התוכנה זנחו
שיטות הגנה מקובלות אלו, ומוכרות את
התוכנה ללא הגנה כלשהי.
שיטת הגנה שאינה מאפשרת פריצה לתוכנה
בעזרת כלי תוכנה אינה מונעת את השימוש
0%
+ 3
% 4אע 3%
> 2 2
שש 2 / יה
החוזר בתוכנה מאחר וניתן להחזיר את הדי-
סקט למצבו הראשוני. פיתרון נאות למניעת
תוכנה פיראטית נחוץ, אך לא מספיק למניעת
שימוש-יתר בחבילות תוכנה.
השיטה המוצעת כאן הינה בעלת התכונות
הבאות:
ו חברת התוכנה מייצרת את הדיסקט בק-
לות.
2. הדיסקט אינו ניתן לשיכפול על ידי המש-
תמש.
3. הדיסקט מוכר על ידי מערכת ההפעלה
של המשתמש.
4. הדיסקט ישנה את מצבו על ידי הכונן,
ללא אפשרות חזרה.
5. התוכנה ניתנת להעברה לדיסק קשיח או
לאמצעי גיבוי אחר.
הרעיון הבסיסי הטמון בשיטה הוא כתיבת
מספר סיביות "חלשות", דהיינו סיביות
הנקראות פעם כאפס ופעם כאחד (סף הרי-
שום שלהן נמוך).
פעולה זו תיעשה על ידי שינוי בכונן, כך
שראש הקריאה מקבל סיגנלים חלשים
מהמקובל. מצב זה קורה גם בדיסקטים רגי-
לים, וניתן לתיקון אוטומטי ע"י תוכנה לתיקון
שגיאות. בשיטה הנוכחית כמה מאות סיביות
נכתבות ברמה שונה של מיגנוט או עיתוי,
בסקטורים או ערוצים שנקבעו מראש על ידי
כותב התוכנה. באופן זה, כל 2 להעתקת
התוכנה ע"י מחשב ביתי נדון לכשלון. לעומת
זאת, התכנית המקורית יודעת את מיקומם
של הסיביות הללו וקוראת אותן מספר פע-
מים. הסיכוי לקריאה נכונה של הסיביות
עולה עם קריאתן מספר מסויים של פעמים
ע"י ראש הקריאה בכונן. התכנית לא תתבצע
במידה והסיביות החלשות נמצאות במקום
אחר מן הצפוי - כתוצאה מהעתקה פירא-
טית של הדיסקט.
25
התכנית עצמה נכתבת באופן רגיל בהחלט,
והסיביות החלשות ממוקמות בקבצים שאינם
חשובים לתכנית. ניהול הקבצים במערכת
ההפעלה יוחלפו בשיגרות מתאימות אשר
ידווחו לתכנית את מיקומן של הסיביות
החלשות. השיגרות הללו תהיינה על אותו
דיסקט והן תיכנסנה למקומן בזיכרון מיד עם
הפעלת התכנית.
הביקורת על מספר הפעמים שהתכנית
מופעלת נעשית על ידי הקטנת כמות הסיב-
יות החלשות לאחר כל שימוש. פעולה זו
נעשית בכתיבה על גבי אותם האזורים
הקבועים לכך. יש לוודא שהכתיבה לא תג"
רום לתנודות סטטיסטיות שוליות. איזור בעל
סיביות חלשות נחשב כ"אסימון" והוא הופך
לאיזור רגיל לאחר השימוש בתכנית.
חיסרון רציני בשימוש בדיסקטים לא
סטנדרטיים הוא בחוסר יכולתו של המש-
תמש ליצור גיבוי לתוכנה. חברת התוכנה
יבולה אמנם לספק דיסקט חדש בתמורה לדי-
סקט לקוי, אך תהליך זה ממושך ומייגע, ואף
יקר בסופו של דבר. ביטול זמן כתוצאה
מהרס דיסקט עשוי לגרום נזק רק למשתמ-
שים עיסקיים בעיקר. שיטת ההגנה המוצעת
כאן פותרת בעיה זו באופן חלקי, מאחר
והתכנית עצמה ניתנת להעתקה לדיסק או
לאמצעי גיבוי, כאשר הדיסקט המקורי
משמש באמצעי זיהוי. תכונה חשובה של
הדיסקט המקורי היא שהוא כ" בפני שי-
מוש ממושך. מספר הסיביות החלשות הנוס-
פות לא ישפיע על הנוסחה הסטטיסטית
השומרת עליו. אחוז השגיאות משמש אף
להודעה למשתמש על כך שמועד סיום השי-
מוש בדיסקט קרוב ועליו להחליפו באחר. יש
לציין שרשיון לשימוש קבע בדיסקט המבוסס
על סיביות חלשות ניתן להפצה תוך מניעת
האפשרות לכתיבה על הדיסקט.
ההבחנה בין התכנית עצמה לבין אמצעי
הרישוי וההגנה עליה, מאפשרת למשתמשים
להכין בעצמם גירסאות ספציפיות לצרכיהם.
הקושי היחיד שנוצר הוא ניטרול הרוטינות
הבודקות את הרישוי לתובנה. התשובה לבך
היא עירבול מספר פעולות חיוניות בשפת
מכונה שאינה מתועדת. אמצעי בטיחות נוסף
הוא יצירת העירבול בזמן הרצת התכנית על
ידי הזזת שיגרות "תמימות" לאיזור כלשהו
בזיברון, לפני הפעלת התכנית עצמה.
מאגר חבילות תוכנה הפועל בלשכת שירות
יבול לבקר את השימוש בתוכנה על ידי מבי-
רת דיסקטים המכילים "קופונים". על המש"
תמש להחזיק את הדיסקט בכונן כל זמן
פעולת התכנית. כל תכנית מכילה מספר
"קופונים" לפי ערכה המסחרי. דיסקטים
שנעשה בהם שימוש חלקי ניתנים להחזרה
או להחלפה בין משתמשים אחרים. התוצאה
היא מערכת תמחיר גמישה ביותר לשיווק
חבילות תוכנה. גמישות רבה יותר ניתנת
להשגה באשר מספר בתי תוכנה מתאגדים
לשיווק תכניותיהם באמצעות מאגר מרכזי.
במקרה זה לכל תכנית סימן זיהוי על גבי כל
קופון, בתוספת מספר סידורי בשיטת דרטוז"
ריבסט-שמיר או בשיטה המוצעת. סימן הזיר"
הוי של התכנית הינו פונקציה מורכבת משם
התכנית וזיהוי הדיסקט עצמו. כל עוד קיימים
על הדיסקט מספר מסויים של ביטים חלשים,
הדיסקט מכיל קופונים של תכניות להפעלה.
אפשרות מענינת הנובעת משיטת הגנה זו
היא הוספת דוגמאות של תכניות חדשות ע
גבי דיסקטים של תוכנה רבת מכר. במקרה זה
האלטרנטיבה לשיטת הסיביות החלשות היא
קבוצת סיביות אשר בדיקת הפפְרִיטִי עליהן
אינה תקינה. בוני דיסקט רגילים לא יוכלו
לתקן טעות זו, אך הכוננים המוסבים על ידי
חברת התוכנה לא ייתקלו בבעיה.
השיטה המוצעת אינה בטוחה באופן מוחלט,
ומומחי חומרה יוכלו להסב את כונני הדיר
סקט כך שיעתיק כל מבנה של סיביות חל-
שות. ברם, עיקר הנזק הכלכלי נגרם בדרך
כלל ע"י תלמידי תיכון או חברי מועדון
מחשבים המפצחים על נקלה את מירב התב-
ניות ומעתיקים אותן לכל עבר. נערים אלה
יהססו לטפל בבונן הדיסקט הנחשב למכשיר
עדין ויקר יחסית.
הבעיה המרכזית אינה
ליצור שיטת הגנה
אבסולוטית, אלא להבטיח
שמירב המשתמשים
הפוטנציאלים יעדיפו
לרכוש את התוכנה או
לשלם דמי שכירות מאשר
לנסות לפרוץ לתוכה.
בתעשית התוכנה שהיקפה
ביום כמיליארד דולר, כל
חיסכון ולו הזעיר ביותר
הינו משמעותי מאד
מבחינה בלכלית, והשיטה
המוצעת עשויה בהחלט
לעשות זאת.
ריצ'רד וו. גודינג תורגם מ-1984 ץג 1 106 01 161105 הטוות חס
או"ודאות בַתֶבַן תוכנה
ההבחנה שמרבית התוכנה
הינה ככ (מוגוחסם
) חשובה במיוחד
עקב העובדה שמרבית
המודלים המשמשים
להערכות עלות מחזור
חיים (1.66) של תוכנה
אונם מתאימים לתוכנת
פפ. טְבָעה של תוכנת עפ
והצורך לנהל את עלות
מחזורי החיים בצורה
יעולה, תובעים גישה
חדשה לתכן תוכנה
וליישומן של סביבות
פיתוח תובנה.
קירה של הספרות הנוכחית עלולה
להביא את הקורא להאמין ש"משבר
התוכנה" הינו התפתחות חדשה.
אולם אין הדבר כך, משבר תוכנה היה קיים
תמיד.
טכניקות פיתוח התוכנה, אשר בְּגרוּ מעט,
דורשות משאבים גדולים בדמות כוח אדם
מיומָזן. עקב הזמינות הנמוכה בשוק של אנשי
תוכנה מעולים, הפך הביקוש לבות אדם
ברמת כישורים גבולית לגבוה מאוד.
השפעת המחסור המתמשך בכוח אדם
הגדרת מונחים
אב טיפוס וו
אומות 10
מכלולים ות
מושגי 6
עולם מושגים 6 ]6 56ז6ץוחנ
תקפות 10310
מקצועי מדהימה. לדוגמה, קיים אומדן הקו-
בע שעד 90% מהמאמץ האינטלקטואלי בת-
חום עיבוד הנתונים בחברות גדולות מוקדש
לתחזוקה (כלומר, תכנון מחדש, תכנות
מחדש ותיקון שגיאות).
פתרון מוצלח של משבר התוכנה דורש שינוי
משמעותי באופיו העתיר בכוח-אדם של תה-
ליך הפיתוח. הוא חייב להתבסס על הגדרה
מחדש של התהליך החל מההנחות הבסיס-
יות על אופי תהליך פיתוח התובנה.
ההכרה שתהליך הפיתוח אינו הומוגני כבר
חדרה לחוגי המקצוע, אולם רק לאחרונה
החלו להופיע סיווגי תוכנה המבוססים על
היחסים בין התוכנה לסביבתה. סיווגים אלו,
אחד מהם מתואר במאמר זה, מאפשרים
קבלת מודלים משופרים להבנת דינמיקת הת-
כנית ולפיתוח אסטרטגיות ניהוליות לחישוב
עלויות מחזור החיים של התוכנה.
מודלים של תוכנה
ומחזורי חיים
מודל הנפוץ ביותר, ככל הנראה,
למחזור חיים של תוכנה, פותח ע"י
מג306 והוא מוצג בציור 1. ברמה
תכנון
ראשוני
ה שונ
מפורט הנקות
צוור 1: מחזור חיי התוכנה לפי ותת80
הגבוהה, נצפה תהליך הפיתוח כהתקדמות
דרך השלבים המוכרים: הגדרת הבעיה, הי-
שום התחזוקה.
עבור סיווגים רבים של תוכנה, אין המודל של
806 מהווה מודל הולם לתהליך הפיתוח.
הבה ונדון בסיווג תוכנה בדרך בה מגיב עולם
המושגים על התוכנה המפותחת.
1 (1ת06ת6ק06ת1 מוגותס)
סוג זה של תוכנה מוגדר ע"י אי התלות בין
משפטי הבעיה לבין עולם המושגים (כלומר,
פתרונות דורשים אימות אך לא הוכחה).
ציור 2 מציג סוג זה של תוכנה.
עבור סוג זה של תוכנה, ניתן לתאר את
תהליך הפיתוח כחיפוש אחר אחד מתוך
פתרונות "טובים" רבים. הבעיה הבסיסית
הינה להוכיח שאכן התקבל פתרון בפועל.
דוגמאות לסוג זה של תוכנה כוללות
אלגוריתמים נומריים או מנקודת מבט מע-
שית, תוכנה המפותחת בכפיפות לחוזה המג-
דיר מפרט קבוע מראש, ללא הטלת אחריות
מתמשכת על המפתח, פרט לקביעת התקלות
בתכנית.
ככ (1מ06ח6ק6 מובוהסכ)
שני סוגים מוגדרים של תוכנה יוצרים את
הסוג המכונה תוכנת כפ: הסוג הניסויי
(אמסת) והסוג המשוכן (אמסכ). תוכנת
אמסק מאופיינת ע"י אי-ודאות פנימית או-
דות סביבת הבעיה (ראה ציור 5). תהליך
הפיתוח משוכן בחיפוש ידיעות אודות עולם
המושגים. הבעיה היסודית הינה להפיק
תוכנה אשר תהא יעילה לבחינת ההשערה
או תהא יעילה לגילוי מאפיינים נסתרים של
סביבה זו.
דוגמאות לסוג זה של תוכנה הינם מודלים
המשמשים לניהול מחקר או לגילוי מידע
דרישות
דרישות מעהכת
תוכנה | / תקפות |
הגדרת הבעיה
ציור 2. תוכנת זפ
הגדרת הבעיה
7 התנסות
צוור 4: פיתוח תוכנת ][אממפ
אודות עולם המושגים. המאמצים מתמקדים
אז בניסיון לזהות את הנתונים ההברחיים,
באילוצים המשליכים על איסוף הנתונים
(לדוגמה דיוק או תדירות), יחסים ודינמיקה
מערכתית.
השימוש בתוכנת אמכ עשוי להוביל לפי-
תוח מפרט תוכנה לשימוש אחר (לדוגמה,
מודל בלכלי אשר ישפר את תהליך קבלת
ההחלטות). אולם, תוכנה זו לא תהיה
אמסם.
מודל לתוכנת ]א ככ מוצג בציור 4. התוכנה
מאופיינת ע"י התלות הפנימית בין עולם
המושגים והתוכנה. השימוש בתוכנה עשוי
לשנות הן את צורת ומהות עולם המושגים
וכך, בתוצאה, את אופי הבעיה הנפתרת.
דוגמאות לתוכנת ]אמכ כוללות מערכות
עַסְקיות, מערכות לתכן אוטומטי ומערכות
הפעלה בהיקף גדול. בכל אחת מאלו, תהליך
הפיתוח מהווה חיפוש אחר הגדרה "טובה"
של הבעיה. הקושי הבסיסי טמון בחיזוי
השפעת השינויים בעולם המושגים הנגרמים
מהצגתה של התוכנה.
תופעה מענינית הקשורה לסוג זה של פיתוח
הינה העובדה שהצגת התוכנה משמשת
בזרז לשינויים בסביבתה, החורגים בהרבה
מאלו שנחזוּ תחילה ע"י מתכנני התוכנה.
לרוגמה, מספר מומחים מאמינים ש80%7
מהרווח המתקבל ממשרד אוטומטי יבואו
מגורמים נלווים, כמו ארגון מחדש של העבו-
דה ואיפיון תפקידים חדש, בעוד 20% בלבד
ייַנְזְרוּ ישירות מהיישום של טכנולוגית
האוטומציה המתקדמת.
מחזור החיים של תוכנת פע
היסטורית, התמקדו מתולוגיות התוכנה
בטכניקות תכנות, כיום מתמקדות רבות בת-
כנון. המעטות המקבלות את מודל 80688
בשלמותו, למחזור חיים של תוכנה, הן אלו
המסתמכות על ההנחה האפריורית שלמ-
תכנן יש, או הוא יכול להשיג, הבנה מפורטת
של הבעיה ומסוגל ליישם פתרון ולנוע
לפרויקט אחר ולהותיר לבאים אחריו את
בעיות העולם הארציות - בעיות התחזוקה.
עבור תוכנת כ₪,המתואר למעלה אינו אלא
אמת טריביאלית (כלומר, המתכנן יודע את
הגדרת הבעיה הנוכחית אולם אינו יודע או-
דות הקשרים המובילים ממנה לפתרון יעיל).
שלא כדוגמת אחד המיישם פתרון, עוסק
הנ"ל בעידון סידרה של אבי-טיפוס בלתי
מושלמים במהלך זמן נתון (ראה ציור 5).
מסיבה זו, ניהול ניסויים לאימות הבעיה
ולאספקת משוב לעדכון אבי הטיפוס העוק-
בים הינו חלק חיוני של תהליך הפיתוח.
לפני שנתקדם, חשוב לציין שמאורע פשוט
אחד אינו מופיע בציור 5 בשלמותו. בנקודה
מסוימת הופך אב הטיפוס לשימושי עבור
משתמשים אחרים, זולת אלו המפתחים או
העורכים את הניסוי. כבשתהליך זה מתרחש,
הופך האב-טיפוס למוצר זמין, או שמפרטו
יכול לשמש כמשפט הבעיה של מאמץ פיתוח
תוכנת ה"סק, על מנת להפיק מוצר שהפך
תהליך הנדסי מחדש. אם הופך האב-טיפוס
למוצר, עובר העתק "קפוא" של התוכנה
לשלב תחזוקה, המוגבל למציאת תקלות
בתוכנה.
טיפול במוצר כפרט לוואי בתהליך פיתוח
התוכנה, כשהתחזוקה מוגבלת למציאת שגי-
אות בלבד, שימושי משלושה טעמים: הרא"
שון, הוא מאפשר לאבחן בין קביעת שגיאות
לבין פיתוח התכנית. שתי פעילויות אלו
נכפפו משך השנים תחת הכותרת - תחזוקה.
שנית, עם עשיית אבחנה זו, ניתן לנתח נוה-
לים אשר תוכננו להבטיח יציבות לזמן קצר,
יחד עם אלו שנועדו להתמודד בבעיות בט-
ווח הרחוק. שלישית, ניתן לבצע הערכות
שדה כבדיקה וכמדד לאמינות אמיתות
הניסויים.
השלכות מחזור החיים
של פיתוח תוכנת פפ
לק הארי של משבר התוכנה הנוכחי
ח ניתן ליחס לחוסר ההכרה של תה-
ליך פיתוח תוכנת ככ (כלומר, שי-
מוש בנוהלי פיתוח תוכנת 21 לא מתאימים).
למעשה, כשלוקחים בחשבון את הבעיות
האינהרנטיות של התפישה והתקשורת בתה-
ליך פיתוח תוכנה, מתברר שפיתוח תוכנת ₪1
נדיר ביותר.
ביוון שתהליך פיתוח תוכנת ככ הינו תהליך
של עידון אבידטיפוס, אזי פרמטר הכדאיות
הניהולי מתבסס על העלות הכללית של מח-
זור החיים ועל הזמן הנדרש לפיתוח אבי-
טיפוס עוקבים. ברור אם כן, שכל מתודולן-
גיה המבוססת על תכנון מלא של סידרת
אבי-טיפוס מהטיוטה ועד המוצר המוגמר
תזדקק למאמץ מינימלי כדי לבנות מחדש
אב-טיפוס עוקב. כמו-זכן, תכנון היררבי של
מערכות מאפשר להימנע מתהליך של שינוי
בלתי מבוקר בתוכנה.
תוך שימוש בכלים ובטכניקות הזמינים כיום,
ניתן להשלים פיתוחם של אבי-טיפוס במאמץ
קטן ביותר עבור סוג מסוים של בעיות. המג-
מה המתמשכת של שימוש בשפות תכנות
עיליות תגביר את מספר סוגי הבעיות אשר
ניתן יהא לנהלן ולפותרן בצורה יעילה ע"י
בנית אבי-טיפוס עוקבים, החל משלב הטין-
טה. אולם, בעתיד הנראה לעין נהיה צפויים
לדרישה הולכת וגוברת של הפחתת עלויות
מחזור החיים ע"י העלאת רמת ההסתברות
שעבודה שהושקעה בבנית אבדטיפוס אחד
תותאם בקלות לשימוש עבור אב-טיפוס
עוקב.
אחת הגישות להגנה על השקעה המבוצעת
באב-טיפוס נתון הינה איסוף מכלולים והת-
קנתם בספריות לשם שימוש חוזר - הן מכלו-
לים המופקים מתהליך התכנון המבני עבור
כל אחד מאבי-הטיפוס והן מכלולים המפות-
חים עבור פרויקטים אחרים המאפשרים נגי-
שות קלה. אולם, מכלולי ספריה מסוג זה
(כלומר, אוסף מכלולים זמין) היו כבר בשטח
מאז שנות החמישים והם לא הוכיחו יתרון
משמעותי בשימוש בהם.
הבעיה היסודית הינה שהאישיות והיצירת-
יות של מפתח התוכנה משוקפים בדרך הפי-
רוק ההיררכי של משפטי בעיות. אין סיבה
להאמין שהמכלולים המופקים בתהליך זה
יהיו אי פעם ישימים ישירות למאמץ פיתוח
אחר, או אף עוקב. הזמן והמאמצים המוקד-
שים בחיפוש אחר מכלולים משופרים ה"קרו-
בים" לזה הרצוי נבלעים ביתרון החלקי של
שימוש חוזר בקודים.
בעיות אחרות דנות בארגון לקוי של ספרית
המכלולים. לדוגמה, ספריה שימושית החיי-
בת לספק נגישות מהירה וקלה למכלולים
האמורים למלא אחר הפונקציונאליות
ההכרחית, חייבת לציין בבירור את תפקוד
המכלול ואת אילוצי היישום וכן להבטית
שהמכלולים הם מ"איכות גבוהה."
כחלופה לספרית המכלולים, הציעו -ז6ג/
030 6חה הגוח את המימסד הנקרא "מלאי
תוכנה". מאוחר יותר הציע /86|20 את המוד
שג "תוכנה מתפתחת". 8 חזג? תאר "תכנון
תוכנה כך שתהא קלה להרחבות וליישום".
אני הצעתי את הרעיון של "רכיבי תוכנה",
ובהתבסס על הנסיון שנרכש במערכת
מ את הרעיון של "סביבת פיתוח של
רכיבי תוכנה."
בכל אחת מההצעות דלעיל, הרעיון המרבזי
הינו פיתוח רכיבי תוכנה לשימוש חוזר.
פנימיות הרכיבים (מכלולים או אבני בניה)
עדיין "בלתי ידועה" למשתמש, כך שנשמרת
למתכנן החירות לניסויים בעלי השלכות
אסטרטגיות.
כל אחת מגישות אלו מציעה פוטנציאל
התגברות על פני הקשיים הנלווים לספרית
מכלולים אופיינית. אולם, עדיין נותרות בע"
יות כבדות משקל.
הקושי הראשון בתכן רכיבי תוכנה לשימוש
חוזר טמון בזיהוי הרכיבים הנדרשים. קיימת
התנסות
תקפות
ציור 5: מחזור חיי תוכנת עפ
הרגשה אינטואיטיבית עבור עולם מושגים
נתון שקיים סט אופטימלי של רכיבים. סטים
אלו אופטימליים במובן זה שעלות ספרית
הרכיבים (כלומר, עלות פיתוח הרכיבים;
עלות פיתוח ותפעול הספריה; ועלות החי-
פוש אחר רכיב, תוך אימות תאימותו ושילו-
בו בתכנון) פלוס העלות הכללית של פיתוח
סדרות אבי הטיפוס ממוזערות. הקושי השני
נעוץ בקביעת סביבה אפקטיבית אשר בה
מפתחים אבי טיפוס תוך שימוש ברכיבים.
הקטע הבא מציע שיטה לטיפול בשני קשיים
אלו.
סביבת הפיתוח של
תוכנת פפ
פני שנמשיך, הכרחי לתת מספר
הגדרות עבור מושגים השגורים
בשימוש.
> מטלה הינה פעילות ממוקדת המבוצעת
בדרך-בלל ע"י מפעיל יחיד.
> כלי הינו אמצעי המקל על ביצועה של
מטלה מסוימת.
> מנגנון הינו תהליך השימוש בכלי.
* סביבת הפתרון של בעיה הינה הסט
המשולב של הכלים המשמשים להשלמת
התפקוד.
> אוטומציה הינה השימוש בסוג כזה של
בעיות אשר אינו דורש מעורבות אנושית
פרט לאיתחול ולסיום התהליך.
> אסטרטגית הפתרון של הבעיה הינה נוהל
המלווה בהתערבות אנושית המביאה אותו
ל"סיום".
בעזרת הגדרות אלו ניתן למצוא כי:
> מיכוּן דורש שיבוץ של הבנת והכרת המט-
לות בתוך הכלים. מרבית סביבות פיתוח
התוכנה הקיימות ממוקדת במיכון מטלות
פיתוח התוכנה.
= סביבות הפתרון של הבעיות דורשות שי-
בוץ של יעדים, מטלות ואסטרטגיות פיתרון
- בעיות בתוך מערכות משולבות (כלומר,
אלו הן "מערכות עתירות ידיעה" או "מער"
כות מומחה").
> מערכות אוטומטיות דורשות ידיעה משו-
בצת של יעד וכן אלגוריתם אשר יוביל ליעד.
עבור כל סוגי התוכנה, אנו רואים התמקדות
גוברת והולכת בפיתוח של סביבת הפתרון
של הבעיה, ביוון שהמיכון אינו יוצר את
יתרונות היעילות של סט משולב של כלים
"נבונים" וכן, פרט למקרים טריויאליים,
אוטומציה אינה ישימה.
סביבת הפתרון של הבעיה ותוכנת פס
הכלכליות הנקשרת לניהול תוכנת ₪ ומח-
זור החיים שלה שונה בצורה משמעותית מזו
הקשורה למחזור החיים של תוכנת 1 . אם
נבחן מחזור חיים המשתרע על פני שנים
ועשוי לעלות כמה מיליוני דולרים, יש לערוך
8 לטווח הרחוק כך שלא יתנגשו עם
אופיו קצר הטווח של תהליך פיתוח תוכנית
ז.
החשוב ביותר מבין כל שיקולי הכדאיות
הכלכלית הללו הוא הפיתוח החזיתי של סבי-
בת הפתרון של הבעיות וניהול תהליכי הפי-
תוח כך שעלות מחזור החיים של תוכנת פס
תהא מינימלית. הפחתת עלויות ניתנת להש-
גה בשלוש דרכים משלימות: הראשונה, ניתן
לתכגן סביבת פתרון של בעיה כך שתמוזער
העבודה המושקעת בסדרת אבי טיפוס (כלו-
מר, ניתן לתכנן סביבה כך שרמת ההסתברות
שהמאמץ שהושקע באב טיפוס אחד ינוצל
ביעילות באב-טיפוס עוקב, תהא גבוהה; ולכן
ישאו בנטל העלות מספר פרויקטים). השניה,
סביבת פתרון של בעיות יכולה להפחית את
זמן המחזור - הזמן החולף מניתוח הדרישות
ועד האימות הנסיוני של אב הטיפוס. זמן
מחזור מוקטן זה מביא למוצרים יעילים יותר
ולהפחתת כו האדם הנדרש לפרויקט.
השלישית, סביבת פתרון של בעיה ניתנת
לתכנון ע"י צוות לא מקצועי, או כזה שידיעו-
תיו בתחום עיבוד הנתונים אינן רחבות,
ועי"כ נחסך כסף רב שהיה מוצא על גיוס כוח
אדם מיומן.
כיום יכולה סביבת הפתרון של הבעיה לקבל
שלוש צורות:
ו) סביבות יסודיות הישימות לכל פיתוחי
התוכנה.
2) סביבות יעודיות לשם שימוש בעולם
מושגים ספציפי (כלומר, סוג מסוים ויחיר
של בעיות פיתוח תוכנה), או
3) סביבות חיצוניות אשר אינן מספקות תמי-
כה בפיתוח מחזור חיים אלא מורחבות ליצי-
רת אבי טיפוס ומוצרים.
לדעתי, פיתוח סביבות יסודיות, המהווה את
מרבית המאמצים המרוכזים בימינו, לא יוביל
לתוצאות משמעותיות. סביבת פתרון של
בעיה חייבת להכיל ידיעות משובצות על
יעדים, מטרות ואסטרטגיות פתרון של בע-
יות; ברמה יסודית, ניתן לשבץ ידיעות בפי-
תוח התוכנה, אולם כמות הידיעות אודות
עולם מושגים אחר תהא קטנה בהכרח.
סביבות יעודיות של פתרון בעיות הוכיחו
שהן כדאיות כלכלית בבעיות תוכנת ספ.
לדוגמה, מערכת ה-₪547 נבנתה תוך שי-
מוש בסביבה יעודית אשר תוכננה ספציפית
29
בנית
ניסוי
10
לסביבה העוסקת בבניה. סך עלות הפיתוח
הכללית הופחתה מ-8 מיליון דולר, כפי
שהעריכו תחילה, ל-1.6 מיליון דולר בלבד.
יעילות אנשי התוכנה היתה שוות-ערך לכתי-
בת 1300 שורות בשפת פורטראן לחודש
אדם, בעלות של 2.84 דולר לשורת קוד.
המוצר הסופי, המכיל למעלה מ360,0007
שורות של קוד פורטרן, מתוחזק ע"י אדם
אחד העובד במשרה חלקית לביצוע מטלה
זו.
סביבות חיצוניות מענינות לא פחות; אולם
יש יותר שאלות מתשובות בדבר עלותן
ויעילותן. הן נזכרות כאן בעיקר בגלל שגישת
תכנון סביבות הפתרון של הבעיות המתוא-
רות בקטע הבא מספקת גישה גם לתכנונן של
סביבות חיצוניות.
תכנון סביבת פתרון של בעיות עבור תוכנת
(יני
בנקודה זו עלינו לחזור לשני הנושאים שנות-
רו תלויים: כיצד אנו מזהים סט רכיבים, ומחי
סביבת פתרון יעילה לשימוש ברכיבים? נוכל
לקְבַע נושאים אלו כדלקמן:
> נתון עולם מושגים, כיצד ניתן לזהות סט
"מתאים" של רכיבים?
> נתון שנמצא סט "מתאים" של רכיבים, מה
תהא השפעת שינוי עולם המושגים? (או,
נתון סט רכיבים, מה תהא השפעת הוספה או
ביטול של רכיבים?)
> אם קים נוהל לקביעת שתי הנקודות
הראשונות, האם יש שוני בצורת בחירת
עולם המושגים? (לדוגמה, אם עולם המוש-
גים בו אני מעונין הינו "סוג הבעיות העסק-
יות", אולם אני צופה שאשתמש גם ב"סוג
הבעיות העוסקות בתכנון של מעגלים משול"
בים", מה תהא השפעת בחירת עולם המוש-
גים המהווה איחוד של שני הסטים?)
> כיצד משפיעה התשובה לשאלה הקודמת
על תכנונן של סביבות פתרון של בעיות?
אם נשתמש בגישות מתמטיות פורמליות
ניתן לעצב את שתי השאלות הראשונות בק-
לות יחסית. למעשה, דנות שתי השאלות
הראשונות ב"מעטפת" וב"עקביות" של מוד-
לים מתמטיים.
למרות, ויתכן ואין זה ברור, שהשאלה
השלישית נוגעת בגורמים אנושיים. מודלים
פורמליים ניתנים לפיתוח בקלות עבור עולם
המושגים המשתרע מסוג כל הבעיות
הממוחשבות ועד משפט בעיה בודד, פשוט.
כפי שנראה מאוחר יותר, בחירת עולם
המושגים משפיעה על יכולתנו ליצור מודל
"קל לשימוש" (במובן שיוגדר מאוחר יותר).
השאלה הרביעית ניתנת להצגה בדרך זו:
"אם אדם משקיע את מרצו בפיתוח מודל
פורמלי עבור עולם המושגים, האם סביבת
תכנון
מערכת
ניתוח
דרישות
ציור 6. מחזור פיתוח משונכָּזי
פתרון ניתנת לפיתוח בצורה ישירה והאם
ישום כזה הוא שָמִיש?" התשובה לשאלה זו
היא כן. מתודולוגיה המבוססת על גישת
המודל הפורמלי מורכבת ארבעה שלבים:
1) תיאור עולם המושגים - ניתוח מעמיק של
המטלות, זרימת העבודה, התנהגויות משת"
מש קצה (כלומר, אסטרטגיות פתרון בעיות),
מטרות הארגון ויעדיו;
2) פיתוח מודל פורמלי;
3) ישום המודל;
4) פיתוח ישומים.
גישה זו ניתנת לפישוט ע"י ההשערות הב-
אות:
1) אסטרטגיות והתנהגויות אנושיות בתחום
פתרון הבעיות ניתנות להצגה כאלגוריתמים,
אשר בתורן ניתנות להצגה כפונקציות
רקורסיביות (הלמה של מסזט0).
2) לסט האסטרטגיות הפרטיות והתהליכים
המושגיים, למרות הדינמיקה שלהם, יש
דרגת חשיבות נמוכה.
3) עבור כל סוג נתון של בעיות, חשיבות
הסט של ההתנהגות האנושית המשמשות
לפתרון בעיות, נמוכה.
הראשונה, תיאוריה שהחזיקה מעמד 40
שנה, מאפשרת פיתוחו של מודל פורמלי
עבור סביבת בעיה רצויה ומבטיחה ישום
ישיר. שתי הנקודות הנוספות מהוות אבני
יסוד של הפסיכולוגיה המושגית ונחקרו מאז
תחילת המאה ומאפשרות בנית מערכות
"קלות לשימוש" - קלות לשימוש במובן שהן:
1) ממזערות את מספר הצעדים שעל משת-
מש הקצה לבצע על מנת להשיג פתרון.
2) ממזערות את העכבה (כלומר, מספר
הצעדים שעל משתמש לבצע משקף את
החשיבות שמיחס המשתמש למטלות וכן את
סדר ביצוען).
מתברר מיד שקלות השימוש אינה מדד
אבסולוטי. יתרה מזו, זוהי מדידה לתחום
בעיה יחיד ולסוג מסוים של משתמשי קצח.
יוצא איפוא שהסיבוכיות הנלווית לתכנון
מערכת "קלה לשימוש" מיוחסת לגורמים
אנושיים ולפסיבולוגיה מושגית יותר מאשר
לעיבוד נתונים.
המודל המתמטי הפורמלי מציע מספר יתר-
ונות בתחום הבעיה ובהתנהגויות המשתמ-
שים הפועלים בתחום זה. ראשית, מודל
פורמלי מספק את המידע הנחוץ לבנית מער-
כות "קלות לשימוש". שנית, מודל פורמלי
מספק דרך טבעית לזיהוי ותכנון "קוד" לשי-
מוש חוזר. שלישית, האימות מפושט (כלו-
מר, היות והגישה הינה מובנית, נדרש ר
לאמת את נכונוּתה, ובצורה בלתי תלויה, ע'
בסיס חד-פעמי, את המודל עצמו). רביעית,
מודל פורמלי מספק את הפוטנציאל לפיתוח
ארכיטקטורות חומרה ותוכנה האופטימליות
עבור עולם המושגים.
לדוגמה, טבעה של "תכנית" משתקף
בפיתוחה של שפת תכנות ברמה גבוהה ביו-
תר. כמו-כן, לדעתי, ארכיטקטורת החומרה
של זסח!וא (ההולמת במיוחד טכנולוגיות
1 ומונעת את צואר הבקבוק של חס
ווחגוחטטן) תספק אמצעי טוב לישום מודלים
פורמליים.
פיתוח משוכן
פיתוחן של סביבות פיתרון בתוכנת ככ מו-
סיף מבוכה לנושא ניהול מחזור החיים. היות
ובדרך-כלל מתנהל מאמץ פיתוח בשני נוש"
אים בו-זמנית (כלומר, הן סביבת הפתרון של
הבעיה והן ישומה של תוכנת םפ), מתרחש
שיבוץ של מחזורי חיים (ראה ציור 6). שיבוץ
זה מעלה את רעיון הסביבות החיצוניות של
פתרון הבעיה ומספק גישה לתכנון סוג סבי-
בה כזה (ראה, שוב, ציור 6).
מסקנה
הליך פיתוח תוכנת כ הינו אמפי-
רי ומתמשך. לכן, אין זה מפתיע
שישום הקצה של סביבת פתרונות
מציע החזר השקעה מהיר כמו גם אמצעי
לחסכון בכוח אדם מיומן בתחום עיבוד הנת-
ונים ומגדיל בהתאם את יעילות המוצר.
קידוד בדוק ומאומת חיוני אם יעילות התור
כנה תשתפר בצורה משמעותית ע"י הגדלת
יכולתנו לשאת בהשקעה בצורה יעילה באב-
טיפוס אחד ובסדרות העוקבות שלו. אולם,
קידוד לשימוש חוזר לא יהווה מוצר לוואי
של הניטויים המעשיים של ימינו. קידוד בעל
רמת הסתברות גבוהה לשימוש חוזר חייב
להיות מזוהה ומתוכנן לשימוש חוזר, יש
ליצור סביבה המעודדת שימוש חוזר בקידוד.
סביבות יעודיות וחיצוניות של פתרון בעיות
(יחד עם השיפור ביעילותן, יכולתן הטובה
יותר לחסוך בכוח אדם מיומן והפוטנציאל
הגבוה יותר הגלוּם בהן: לשימוש חוזר של
קידוד) יודגשו לעומת סביבות יסודיות.
השאלה אם סט אופטימלי של סביבות פתרון
חיצוניות ניתן להגדרה ולהרחבה, כך שניתן
יהא לברוא סביבות פתרון יעודיות, טעונה
חקירה רבה וממושכת. אולם, אם סט כזה
היה מזוהה, עלויות פיתוח התוכנה היו יור"
דות משמעותית.
נושאים שונים אודות תכנונן של סביבות פת-
רון ניתנים לניסוח פורמלי בעזרת תיאורית
המודל. מודלים הנגזרים בתהליך כזה ניתנים
ישירות לישום והם טומנים בחובם את
הפוטנציאל להצעת חלופות לניסויים הנוכח"
יים של ימינו.
פאול וולס, קליפורני
ה, תורגם מ19847 1976 ,661700165
אבטחת תוכנה
תוכנה וחומרה
דרך
מנגנוני חומרה
ההתענינות באבטחת מידע ממוחשב אינה
מוגבלת יותר למחשבי ענק ומערכות ישום
ממשלתיות מסווגות.
הצורך ברמת הגנה
מסוימת במערכות מחשבים
קטנות יותר הופך לחשוב
וותר כשתחנות עבודה
המבוססת על מיקרו-
פרוססורים וכן מחשבים
אושיים מציעים למשתמש
נגושות גבוהה יותר
לכמויות גדולות יותר של
מידע.
בימינו, בשמערכות מחשבים מרושתות דור-
שות בקרה פיזיקאלית ועולה נחיצותו של
שיתוף מידע מבוקר, מחריף הצורך במדיניות
אבטחה המבוססת על מנגנוני חומרה.
אבן הבנין החסרה בבקרת הנגישות למידע,
במיוחד ברמת המיקרו-פרוססור, הינה תמי"
כת חומרה במנגנוני מערכת מאובטחת. דוג-
מה לתמיכת חומרה פנימית כזו ברמת השבב
- במגמה לפשט וליעל תכנון מערכת מחשב
מאובטחת המבוססת על מיקרו-פרוססור -
הינו ה2867 47%: בן 16 הסיביות מתוצרת
אינטל.
יכולתו של שבב עיבוד זה להביר ולטפל
בישויות מופשטות, כגון מטלות, וכן לספק
תמיכת חומרה ישירה לפונקציות ברמת
המערכת, כמו ניהול הזיכרון, מפחיתה את
כמות התוכנה של מערכת ההפעלה. מנגד
נונים פנימיים המבצעים בדיקה אוטומטית
של רמות העדפה, אימות זכות גישה, שיתוף
מידע מבוקר ותעבורת קודים דרך שערים,
תורמים אף הם תרומה נכבדה להפחתת
מספר הפקודות. הפחתה זו, ולכן גם הפחתה
מסוימת בדרישות הזכרון האקראי, וכן
המהירות האינהרנטית המתלווה לביצוע
פעולות ברמת המערכת בדרך של חומרה,
תורמים ישירות לקבלת מערכת יעילה בעלת
דרגת ביצועים גבוהה. ע"י הטמעת הטיפול
במטלות וניהול הזכרון אל תוך שבב הסילי-
קון, אנו מקבלים מודל אבטחה עקבי בעל
יתרונות לטווח ארוך, הניתן לישום ולהעתקה
במערכות אחרות.
נסיונות שבוצעו ב"השתלת" אבטחה אמינה
ללא תמיכת חומרה הסתיימו במערכת הפע"
לה מורכבת ביותר ובהיקף תוכנה אדיר.
אולם, גישת גרעין האבטחה המספקת את
התמיכה הנדרשת לקובץ מסוים של פונקצ-
יות בטחון ברמת השבב, בחומרה או בתו-
כנה, הועילה רבות בעידון דרישות החומרה
והתוכנה למערכת מאובטחת. פטוחג. וחבריו
זיהו ארבעה מרכיבים ארכיטקטוראליים
הנחוצים לתמיכה במערכות מוגנות המבוס-
סות על גרעיני אבטחה:
> תמיכה בתהליכים מרובים.
> בקרת זכרון בפועל המקוטע ברמה גבוהה.
* שלושה תחומי פעילות לפחות.
* בקרת הגישה להתקני קלט/פלט.
בתמיכה רבת-מטלות, בניהול זיכרון מקוטע
ובהגנתו, בארבע רמות העדפה (תחומי פעי-
לות) ובמנגנון הגנה על הקלט/פלט, מתגלה
המיקרו-פרוססור 286 כרכיב העונה ישירות
-. כל אחד מקריטריוני התמיכה שתוארו
עיל.
שבב חזק
ראשית, ה2867 מתאים במיוחד לאבטח מער"
כות מחשב רבות-משתמשים ורבות"מטלות.
מערכת מרובת מטלות חייבת להיות חסונה
דיה כך שתוכל לעמוד ב"פלישות" מזיקות אל
תוך תוכנת המערכת, המתגלות לעיתים תכו-
פות בזמן פיתוח תכניות וכמובן עמידה בפני
נסיונות זדוניים מכוונים לערער את מדיניות
האבטחה שלה.
מערכות מבוססות מיקרו-
פרוססורים חייבות להיות
מצוידות בהתקני בטיחות
מגוונים על מנת להגן על
קודים ונתונים ברמות רבות
של אבטחה.
ההגנה ב-286 קיימת במספר רמות. שטת
הכתובות בפועל, הזמין לכל מטלה, מקבל
זכות גישה לקטעים אך ורק בתחום היחוס
שהוקצה למטלה הספציפית. קטעים המיוע"
דים למטלות מסוימות אחרות הופכים להיות
בלתי-נגישים ואין אפשרות למַעַן את
"הגדרת מונחים"
בורר זו
מתאר ו
מטלה 5%
סמן תוס
כתובותיהם. אפילו בתוך שטח הכתובות
שלה, אין מטלה יכולה לסטות מהקטע
הספציפי של קריאה / כתיבה אשר התקבל
כאילוץ מיחידת העיבוד המרכזית. ה-286
מאפשר גם בדיקות רמות העדפה לכל קטע
זיברון, ורמת העידון נשלטת בהתאם למשטר
העדיפויות הקיים.
שנית, ה-286 42%: מרחיב בצורה משמעו-
תית את ה"נוף" המסורתי של מבנה הזיכרון,
ו
--- אס )0084
5 וד ו לקת
שדות תכונות השער בטבעת המתארים
מעשו | מעפת
רובוט ראשון במפעל
"מגמא" למגנטים הושלם
עלדודי "עושפיי
וז 6
סול 6 אד
רת מ ו ו ה
: 0 ט הראשון ב "מגמא" לייצור מג-
ו 110 הופכות 16 סיב- 6 8 ב 7 מגמא" לייצור מג
2 ל ו , בקיבוץ גשר, החל בעבודתו לפני כחו-
)אסא
86 )אהא
אזגם |)אה5א
דש. עם הפעלתו של רובוט זה, שהוא הרא-
שון מבין 5 תאים רובוטיים המתוכננים במפ-
על, הושלם השלב הראשון לאוטומציה
יות מתוך 32 הסיביות של סַמַן הכתובות
לבורר או לאינדקס הנע על פני טבלת מתא-
רים המגדירה את ההתמרה מכתובת בפועל
0006
8 זז סש זסזכוו610ם
לבתובת פיזיקאלית. המתכנת צריך לציין את 7 2 מלאה המתוכננת על-ידי המפעל.
הבורר בטבלת המתארים ותו לא. המעבר ן 2% הרובוט מתוצרת חברת "1א0 פורק מגנטים
.צ
א 1
משתמש במידע האגור במתארים לצורך 8
תהליך התמרת הכתובות בפועל לכתובות
למעשה.
ממכבשים וממשטח אותם על משטחים. כיום
משרת הרובוט מכבש אחד לאורך 3 משמ-
רות ביממה ובעוד כחודש ימים ישרת שני'"
מכבשים בו זמנית.
בחודש בו מופעל הרובוט במפעל עלתה
ד
0% 61| 806!וטוזכ זסזקוזסצ6ס | 0-3
ב-286 נחלקים המתארים לשני סוגים: מתארי
קטעים לקודים ולנתונים ומתארים יעודיים אזאם 0/ו | ץ60 10 65זסצ 01 זשסוהטא ו-0 התפוקה באופן משמעותי ואחוז המגנטים
עבור קטעים ומנגנוני בקרה. מתארי הקודים 68 10 51800 63|!67'5 חחסז1 הפסולים ירד מאד,
והנתונים מכילים בסיס כתובות פיזיקאלי בן ץוח .31806 0600084
4 סיביות, כמו-גם שדה המוגבל ל-16 סיב- 6 !081 חזואו 586 .
יות והתואם לגודלו המכסימאלי של הקטע. 5 מרחיבה את
סיביות בקרה נוספות מציינות את סוג המת- 8 0 500 ופ 16 ה
אר, רמת המיגון ונוכחותו של מידע בזיכרון זס | 1 זזה ,6311 ךס | זז 0-6
הממשי. המעבד מקצה אוטומטית סיביות
בקרה לקודים ולנתונים כל אימת שמתבצעת
גישה למתאר על מנת לתחזק פרופיל שימוש
נָאות.
ה-286 מחלק את שטח הכתובות בפועל שלו,
9 סיביות (68 1 של זיכרון בפועל) לשני
חלקים שווים - זיכרון כללי וזיכרון מקומי -
האגורים בשתי טבלאות נפרדות. לכל מטלה
בסביבה מרובת-מטלות 08 0.5 של שטח
כתובות בפועל בזיכרון המקומי והיא מחזי-
קה במשותף עם יתר המטלות את המחצית
השניה של הזיכרון הכללי.
מערכות. עיבוד מרכזיות מקובלות מספקות
שתי רמות הגנה (מנהל ומשתמש) עבור שני
סוגים מקובלים של תוכנה במערכת -מערכת
ותוכנה יישומית. ב-286, קיימות ארבע רמות
הגנה (ממוספרות מ"ס עד 5) המאפשרות
עידון נוסף של עדיפויות תוכנת המערכת
והתוכנה היישומית. מרבית הקודים והנת-
ונים ממוקמים ברמה הגבוהה ביותר, רמה 0,
בעוד שהמידע הפחות אמין כמו קודים של
ישומי משתמש, ממוקמים ברמה 3. שירותים
מגוונים של מערכת הפעלה וכן הרחבות
נוספות ממוקמים בדרך-כלל ברמות הביניים
(ציור 1).
בעזרת מבנה הגנה זה, רשות הגישה לרמות
מועדפות. הינה חד-סטרית בלבד. מטלות
המבוצעות ברמת עדיפות מסוימת מורשות
לגשת למידע הנמצא ברמה מקבילה לשלהן
או ברמה נמוכה יותר. יחידת העיבוד המרכ-
זית מאלצת מנגנון הגנה זה ע"י השוואת
השדה המתאר את רמת העדיפות (ברוחב 2
סיביות) של המתאר (.71כ) עם רמת העדי-
פות הנוכחית ((621) השמורה במעבד תוך
כדי ביצוע המטלה. רמת העדיפות הנוכחית,
הקשורה למטלה הנוכחית, נשמרת בשתי
הסיביות הפחות משמעותיות באוגר הקודים.
כשיחידת העיבוד המרכזית ניגשת למתאר
לשם שליפת מידע היא חייבת תחילה לוודא
שרמת העדיפות של המתאר שווה או מספר
32
ציור 1. טבעות אבטחה. למערכת מחשב רבת מטלות, הבנויה סביב
המיקרו-פרוססור 42286/ של אינטל, ארבע רמות אבטחה והגנה
ברמות עדיפות המסומנות מ-0 עד 35. למטלות השונות נגישות
לשטחים מוגנים כלליים דרך שערי קריאה. מערכת ההפעלה והנת-
ונים שוכניס בטבעות המוגנות ביותר (מוצללות).
>----ה
רמת עדיפות 3
צוור 2. קריאות מוגנות. תכניות יישומיות הרצות ברמת עדיפות 3
במערכת המבוססת על ה-286 87%:, מבקשות עדיפות גבוהה יותר
בתהליך הזהה לנוהל קריאה רגיל (מבחינת המשתמש) (9). אולם
מבחינת המערכת יש לאפשר גישה לרמת עדיפת ו וזה מתאפשר אך
ורק דרך שער קריאה (ט).
ו ו
-(816) 180
א זמָזְ1 106 10 ז0ז58|60
(318 185%) 1ח6וח56 31816
פחז הוחזוצצ זהוסק ץזוהם
56 6006 17081
רית גדולה יותר מזו של רמת העדיפות הנוכ-
חית, אחרת היא תפרוש מלכודת הגנה. באו-
פן דומה, רמת העדיפות של המתאר בקטע
קודים חייבת להיות שווה מספרית לרמת
העדיפות הנוכחית. שלא כדוגמת רמת
העדיפות של המתאר, המוגדרת בצורה סט-
טית ע"י מתכנת המערכת, רמת העדיפות
הנוכחית של המטלה הינה גודל דינמי
המשנה את ערכו תוך כדי תהליך הביצוע.
ב"6ו1ט!א, הגישה לרמות גבוהות יותר מתר-
חשת אך ורק דרך שערים המוגדרים היטב,
אשר בהם עדיפות הנגישות ניתנת לאימות
לפני הופעת הקוד העדיף פחות, המבקש
רמת עדיפות גבוהה יותר. ה-286 תומך
במבנה זה דרך פרוטוקול נגישות מיוחד
המבוקר אף הוא ע"י שערים. המעבד מזהה
ארבעה סוגים שונים של מתארי בקרה מיוח-
דום ([68 ,1858 ,קטוחסותו ו087]הק ק8זו)
הממוקמים בטבלות המתארים.
השערים מנתבים את הבקרה לכתובות יעד
אשר אינן ניתנות לגישה ישירה ע"י הקורא.
עבור תוכנה ברמה יישומית, מהווים השע-
רים את האמצעי היחידי לתעבורת בקרה
קודים ברמות עדיפות גבוהות יותר. כפי
שמתואר בציור 2, היישומים הממוקמים
ברמת עדיפות נחותה יכולים לגשת לשירותי
המערכת (הממוקמים ברמה מס' ו) דרך
לת לשער שירות הממוקם ברמת עדיפות
חסוזגחוו65ס
זו
זו
בשקודים ברמת עדיפות נחותה משתמשים
בשער שירות כדי לגשת לשגרה הממוקמת
ברמת עדיפות גבוהה, הן מזו של היישום והן
מזו של מתכנת המערכת, מתנהג השער כאי-
לו פנו לרמת עדיפות זהה, כולל דחיפת
הפרמטרים במחסנית. | המעבד מעתיק
אוטומטית את פרמטרי השגרה ממחסנית
רמת העדיפות של הקורא למחסנית נפרדת
ברמת העדיפות של המטרה. שדה מנייה
במתאר הקורא מציין את מספר המילים
המועתקות ממחסנית המקור. בשהסתיימה
שגרת המטרה, הוא חופשי להחזיר תוצאות
או סָמָנִים דרך אחד האוגרים או ע"י התייח"
סות לשטח הנתונים של הקורא.
בעזרת מנגנונים אלו, קריאות מוגנות של
מערכת ההפעלה נקיות יותר מאלו שבמער-
כות הקונבנציונאליות בהן משתמשים במס-
פר רמות לקריאה המבוקרות ע"י התוכנה.
החסכון בזמן המתקבל הוא 80% עבור מי-
חברת היעוץ האנגלית ₪05 הכריזה על שתי
הרחבות משמעותיות של המערכת תומכת
ההחלטה הנפוצה 05-07%, שבאו בצמוד
להכרזה על מהדורה 2.5 של המערכת
לים בנות חמישה פרמטרים (עבור מתאר
הבקרה |681).
שלושת סוגי השערים האחרים - ,זקטוזטוחו
זו ך-135% מתפקדים כשער הקריאה, אולם
הם מיועדים לטפל בפסיקות החיצוניות של
המעבד. שערי ה807זו וה"זקנתז6וה! שונים זה
מזה בכך שה-קגזו מנטרל את מטכת החומ"
רה ואילו ה"זקטחזטות! משמש כנקודת בקרה.
ניתן לשגר דרכם מטלות ברמת מערכת וכן
טיפול בקלט/פלט.
למחשבי 18% הגדולים.
חידוש אחר הוא בסיס נתונים יחסי (-56
6 1 [008/ו81!) אינטגרלי למערכת בשם
5. בסיס נתונים זה המבוסס על שפת
שאילתות ואחזור מטיפוס .501 אינטגרלי
לגמרי עם המערכת 05-528ת, ולבן מרחיב
את עוצמת מערכת 05-25 ככלי לפיתוח
ישומים פיננסיים מכל טיפוס שהוא.
החידוש השני הקרוי ג1טא-205 מאפשר
תכנון עסקי רב-מימדי, מבוסס על שימוש
בשפה עסקית פשוטה, נתמך במסכים מלאים
ובתפריטים, ומאפשר למשתמש להסתכל על
בסיס הנתונים הרב מימדי מזוויות הסתכלות
שונות.
י.ב.ס. פתחה סניף
באנגליה
י.ב.ס. תעשיות תוכנה בע"מ פתחה סניף של
החברה באנגליה והתקינה לניסוי, תוך תקו-
פה קצרה של 3 חודשים, כ-20 מוצרי תוכנה
באנגליה ובבלגיה. י.ב.ס.-אנגליה קיבלה שני
חוזים מלקוחות שגמרו את תקופת הניסוי
והחליטו על רכישת המוצרים.
י.ב.ס.-אנגליה תשווק מוצרים מארה"ב,
מחברות בעלות טכנולוגיה גבוהה של תוכנה
שאנו מפתחים בישראל עבורם - הן פיתוח
נוסף והן התאמה לשוק האירופאי. כן תשווק
החברה באנגליה שתי מערכות ישראליות
מקוריות אשר פותחו בישראל - מערכת
משרד ממוחשב ושליטה ובקרה על משלוח
וקבלת טלקסים ומערכת בנקאית מתוחכמת.
מעלו | כעמלו
33
מתי תהיה המהפכה?
(תרגום מתוך 5אושא מתג/5077, יוני
4)
חלק ניכר מהמחקר והפיתוח בחברת
מתמטיקה (חברת-בת של קונצרן מרטין
מארייטה) מוכתב על-ידי לקוחות החברה,
המתבקשים להצביע על סדרי עדיפויות לבי-
צוע בקשותיהם, באסיפת המשתמשים הש-
נתית.
לא היו בקשות רבות לפיתוח מוצרים הקשו-
רים במיקרו-מחשבים, למרות שהחברה
יצאה לאור עם כמה מאלה. לדעת נשיא
החברה, לא ברור עדיין למשתמשים כיצד
המיקרו"מחשב יבול לשמש כתחנת עבודה,
"קשה להם לראות שימוש בבסיסי נתונים
חלקיים. הם מצפים למהפכה בטכנולוגית
המיקרו-מחשבים והם יודעים שה-6? הקיר
מים היום ייעלמו די מהר. לכן הם רוצים
החזר כספי מהיר על השקעותיהם במחשבים
האישיים, הם יודעים שתוך זמן קצר אלו
יועלמו".
מעבד מערכים חדש
0ג]/-ותו]א מחברת 6521
הטאהה יי דר
חברת 6571 מודיעה על ז00ס0ז עגזח
חדש, ה" 71054 880א-וחוזא אשר הינה מערכת
מעבד מערכים ₪חואצבד-1ט]א/ז36ש-זוטזא
לשימוש עם מחשבי 730 ,750 .11/780-א4 /
של .קזס6 זהטתקוטףם |גוופום. היא מורכבת
מעד ארבעה מעבדי מערכים של 32 סיביות
זחוא המחוברים ל- אג/ אחד. כל אחד
מ-4 מעבדי המערכים ניתן להפעלה ע"י
משתמש אחר לכן ה- א4/ המצויד בהם
יכול לבצע בו-זמנית ארבע מטלות עתירות
עיבודים נפרדות, כל אחת במהירות עיבוד
של סס1א7. התצורה הבסיסית כוללת 4
34
מענין. מעטו מעלו מעטו מעטו מעלו מעלוו
מעלו מעמו מענ מעלוי מעמה ער שי
מעבדי מערכים סג!א-וחו!א, כשכל אחד מהם
מצויד 8א64 זכרון נתונים. ניתן להשיג גם
תצורות יותר גדולות - עד 88א16 ל--וחווא
80]א. למערכת נלווים כלי פיתוח תוכנה מקי-
פים הכוללים ספריה של תת-שגרות מדעיות
של יותר מ-225 אלגוריתמים (.881), -4580
זט לכתיבת שגרות חדשות, .161א (קגוא
חן [0זות0)), זסאתו.] ו"ז6פפטס6ש.
]1 מיוצגת בישראל ע"י ר.סי.מ. מחשבים
בע"מ.
.
מפגשים מהסוג הרביעו
(תרגום מתוך 601917188
זא אגזא, יולי/אוגוסט 1984)
שפות מהדור הרביעי הן נושא לשיחה מזה
מספר שנים, אולם רק לאחרונה הן נעשות
מקובלות באינסטלציות גדולות.
החודש ראיינו את ג'יימס מרטין, המדגיש
את הצורך למכן את הייצור של יישומים ואת
השינוי הדרוש במעגל החיים של הפיתוח.
שפות מהדור הרביעי נוצרו במקורן מתוך
שתי סיבות - לאפשר ללא-מתכנתים להפיק
תשובות מהמחשב ולקצר באופן משמעותי
את תהליך התכנות. הן מפיקות יישומים במ-
קום שפות פרוצדורליות, כמו קובול או 21./1,
במטרה לשפר בסדר גודל שלם את המהירות
בה יכול אדם לבנות פונקציות עיבוד נתונים
משמעותית.
משתמשים אמריקאיים של מערכת 11 ג ,
שפה מהדור הרביעי של חברת 16א, מצאו
כי ניתן לייצר קוד בשיפור של 90%. אחד
המשתמשים דיווח כי תוכניתנים צעירים
מקבלים את השפה בצורה טובה ביותר,
בעוד שתוכניתנים ותיקים ומנהלים - פחות
טוב. התוכניתנים גילו כי הם יכולים לעשות
עם ]1 וח בעשר דקות מה שיכלו לעשות
בשעה בקובול.
אחת העדיפויות המיידיות של הנהלה היא
לארגן את הצורה בה מוגשות אפליקציות,
ג'רלד בהן, יוצר הפוקוס, הציע שיטה של
בחינה ראשונית מהירה ביום הראשון, בנית
אב טיפוס ביום השני, הפקת דוחו"ת מדגמיים
בעקבות זאת, ומעבר אבולוציוני הדרגתי
בצורה זו. ביישום עם הרבה שינויים צריך,
באופן ברור, להשתמש בכלי החדש ואם היי-
שום סטטי יחסית, צריך כנראה להשקיע בת-
כנית קובול.
הקשיים | העיקריים | נובעים בדרך-כלל
מהפופולריות המחודשת של מחלקת עיבוד
הנתונים. מנהלים גילו כי ברגע שמותקנת
שפה מהדור הרביעי, כמות המשתמשים
הרוצים לבנות יישומים עולה בצורה חדה.
נוסף לכך, שפות אלה דורשות בסיסי נתונים
ומקילות על המשתמשים ליצור בסיטי נתונים
משלהם. כאשר זה קורה באופן בלתי מבוקר,
עשויה להתחולל מהומה.
אחת האסטרטגיות שניתן ל היא הקמת
מרכז מידע. גם צורה זו, יש לציין, עשויה
להיות בעלת השפעות שליליות. י.ב.מ מעו-
דדת הקמת מרכזי מידע משום שהם מופע"
לים בדרך-כלל על ציוד חדש. החברה מערי-
כה כי היא מכרה 10,000 מחשבים מסדרת
0 בגלל מרכזי מידע בלבד, ועלות זו של
מידע עולה במהירות מדהימה ככל
שהמשתמשים מבקשים יותר משאבים.
ישנם כמובן שיקולים מאזנים למרכזי מידע.
ראשית, מחלקות ענ"א מסוגלות להסיר
מעליהן באמצעותו עומס עבודה של שינויים
ולהעבירו למשתמשי הקצה, אשר בהחלט
מסוגלים לעשות חלק גדול מעבודת הפיתוח
והתחזוקה בכוחות עצמם. שנית, איכות
בסיס הנתונים תעלה ככל שהשימוש בבסיס
הנתונים תכוף יותר. שלישית, התקשורת בין
המשתמשים לבין קהילית עיבוד הנתונים
תשתפר מאוד ומנהלי הענ"א ימצאו את
עצמם יותר ויותר בתפקידי יעוץ והדרכה.
הכרזות אחרונות של שפות מהדור הרביעי
על ה-06 של י.ב.מ, הופכות את הנושא ליו"
תר מיידי.
לאור הקשר האפשרי בין ה-6/ לבין המחשב
המרכזי ורשתות תקשורת מקומיות, מנהלי
ענ"א ארגוניים חייבים להגדיר לעצמם
אסטרטגיות ברורות להחדרת תוכנות מחול-
לי יישומים ולהדרכת משתמשי הקצה בשי-
מוש בהם.
9
מערכת "ויסטה" של
סאיטקס - עיצוב ממוחשב
לחלוטין של עמוד-דפוס.
מעניו מעמו מעסו מעטוו סעקש מעלו מעמו
ערכת תומכת החלטות (255) היא
/ מערנת ממוכנת המשמשת באופן
שוטף את ההנהלה או הצוות הכפוף
לה מיידית בתמיכה ישירה של קבלת החלטות
ניהוליות.
הגדרה זו נשמעת פשוטה למדי, ובהתבסס
עליה ניתן להצדיק את הפיתוח והשימוש
במערכת תומכת החלטות. אך כאן נשאלת
השאלה: מה הם המאפיינים של מערכת ₪58
יעילה ומוצלחת?
מערכת כזו חייבת להיות פשוטה להקמה, קלה
להבנה ונוחה לשימוש. אולם תשובה זו היא
פשטנית מכדי להבין במלואן את ההשלכות
של מערכת 288 אפקטיבית משולבת עבור
החברה. ישנם מאפיינים רבים נוספים, יותר
נרחבים ופחות נראים באופן רגיל, הנחוצים
למערכת ₪55 מוצלחת (ראה בטבלה 1).
מת ועבור מנהל מסויים, לכן קשה
לפתח סטנדרטים. כיוון שצרכיו של כל
משתמש שונים מאלו של משתמש אחר -
וצרכים אישיים כאלו אף הם משתנים כל הזמן
- לפוכך קשה, ככל הנראה, לרכוש חבילת
תוכנה סטנדרטית אחת אשר תשמש באופן
יעיל ב557 של הארגון.
בעיה נוספת נובעת מעצם פיתוח המערכת.
מפתחי המערכת חייבים להיות לא רק מומחים
בתחום התוכנה, אלא גם מומחים בהבנת
ובהכרת הצרכים והתהליכים של מקבלי
ההחלטות.
מ ל מערכת ₪55 מפותחת למטרה מסויד-
הדבר שהביא למעשה לידי כך
שמערכות תומכות החלטה הן
אפשריות ונפוצות, הינה הזמינות
של מערכות תוכנה שאונן 858 בפני
עצמן, אלא מערכות המאפשרות
פיתוח של ישום ספציפי ותפור על-פו
דרישת מקבל-ההחלטות (הוא
ה-955), על-ידי אנשים שאינם
מומחים בתחום המחשבים. מערכת,
או קבוצה של תת-מערכות, אשר
מאפשרת זאת, נקראת מחולל 255.
מערכת תומכת החלטה
פיליפ ס. סמארט/זאפואפ6.אגא זאפ, ינואר 1983. תרגם: ד. ארזו
= מרכיבים למערכת תומכת
החל
טות מוצלחת
טבלה 1: מרכיבים עיקריים למערכת 258 מוצלחת
* חייבת לאפשר ניהול יעיל של נפחים גדולים של נתונים הטרוגניים.
> חייבת לאפשר למשתמש לגשר ולגשת למידע במערכות ממוכנות קיימות, כדוגמת
מערכת הנהלת חשבונות.
* חייבת לתת בידי המשתמש כלי נוח ליצור ולבדוק נתונים, קודם לשימושם ב-₪55
> חייבת להכיל כלים חזקים ונרחבים לבניית מודלים ולביצוע ניתוחים, ולאפשר אופציות
למקסימיזציה ומינימיזציה של מטרות עסקיות, תחת אילוצים ותנאים המוכתבים על-ידי
המשתמש. צריבה לאפשר שאלות בנוסח "מה הטוב ביותר?" ולא רק "מה אם?"
> חייבת לאפשר למשתמש לקבל פרטים בצורה גמישה ורבת"יכולת, המציגים נתונים
ואלטרנטיבות שונות, לדוגמה: דיווחים אוטומטיים, דיווחים רשמיים המוגדרים על-ידי
המשתמש, רישומים וגרפיקה צבעונית.
> חייבת להיות קלה להתאמה וגמישה לתמיכה במקבל ההחלטות, כפי שהוא/היא מבקשים
לטפל בבעיות ובתכנונים חד-פעמיים ולא שגרתיים.
> חייבת לאפשר דו-שיח ידידותי וקל-להבנה בין המשתמש לבין המערכת עצמה
* חייבת להיות מודולרית בתכנונה וביישומה ולהציע למשתמש מיגוון של פתרונות
(באמצעות משפחה של תתדמערכות). המשתמש צריך להיות מסוגל להשתמש בתת-
מערכת מסויימת ללא תקורה של תת-המערכות האחרות.
> חייבת לתת בידי המשתמש יכולת לעבור בקלות מתת-מערכת אחת אל תת-מערכת אחרתת
המעבר עצמו חייב להיות ברור למשתמש. :
35
מקרה לזמוד
שם דוגמה ננתח מקרה של חברה יצ"
רנית במערב-המרכזי של ארה"ב (מתוך
0 חברות שעיתון 5א091 מדרג).
כצעד ראשון לקראת פיתוח מערכת לתכנון
ארוך-טווח של החברה כולה, התקבלה החל"
טה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי
לפתח מערכת אשר באמת ובתמים תהיה
מערכת תומכת החלטות יעילה ומוצלחת,
ולהימנע מפיתוח מערכת שגרתית המחזיקה
נתונים ומדווחת עליהם. חלק נוסף של החלטה
זו, אשר נשען על שיקולי עלות-מועילות ויע"
לות מוגברת של כוח-האדם המקצועי, היה
לרבוש את מחולל ה"-מג!ק 883811 167300006ח1)
5 15 (נ61)פע5 פַפוח, על כל משפחת המודו"
לים שלו, ככלי הפיתוח להקמת מערכת ה₪557
הרצויה. המודולים שהותקנו היו: /5קק!
- סק ,צדא3/30קת1 ,0471108
את וכן ואטואדדק ס/5קה.
לאחר ההתקנה, הצעד הבא בתהליך הפיתוח
היה לקבל הדרכה על כל תת-מערכת, ולהת-
חיל בשלב התיכון של מערכת ה-055.
שלב התיבון
צעת מוערכת, מותאמת ומורחבת.
סבב זה חוזר על עצמו שלוש עד שש פעמים
משך תקופה של כמה חודשים, עד אשר נוצרת
מערכת יציבה יחסית, התומכת בקבלת החל-
טות של אוסף מוגדר של משימות.
קיים צורך ברור ומובן למעורבות גבוהה של
דרג ניהולי גבוה בשלב התיכון הזה. ה-58ם
מתוכננת באופן ייחודי לתמוך בקבלת ההחל-
טות של ההנהלה, לפיכך התיכון המערכתי
חייב לשקף את נקודות הראיה ואת תהליבי
החשיבות של ההנהלה.
במקרה הנדון, המטרה הראשונית היתה לה-
קים ₪55 עבור פונקצית התכנון של כלל
הארגון. הצורך, באופן כללי, היה למערכת
המאפשרת מענה על שאלות מסוג "מהו הטוב
ביותר?" ו"מה אם?", היה גם צורך בהצגת
התוצאות בצורה טבלאית ובפורמטים גרפיים
צבעוניים שונים. מנוי וגמור היה עם ההנהלה
לעמוד במטרות אלה בצורה היעילה והזולה
ביותר.
הליך התיכון הוא תהליך החוזר על
| | עצמו. בתקופה קצרה המערכת המו-
46
שלב הפיתוח
אחר גמר שלב התיכון החל שלב הפי-
תוח הממשי. ההנהלה ביקשה לבחון
את ההשפעות של הנחות תפעוליות
שונות על ההכנסות בעתיד. היקף הניתוח
הוגדר לתכנון של שלוש שנים קדימה (1982-
4)).
הגישה הינה להקים תחילה מודל פיננסי אחד
אשר יכיל בתוכו את הלוגיקה והחישובים
הדרושים להפקה של דו"ח הכנסות. אולם,
לפני פתרון המודל עצמו, יש להשיג את נתוני
ההכנסות וההוצאות בצורה הניתנת לקריאה
עליידי 1998, מחולל ה-58פ.
נתונים אלה עבור השנה הקודמת (1981)
נמצאו בדו"חות היסטוריים שונים ובקובץ
המצוי במערכת הספר הראשי של הארגון. על
מנת ש-1:75 תוכל להפיק את דו"ח ההכנסות,
עליה לגשת לאחד ממקורות המידע החיצו-
ניים הללו.
קובץ.61
מצית נתוני החשבונות של החברה
ל-1981 נמצאים בקובץ .01 (01.31.8),
הכולל את כל נתוני ההכנסות ונתונים
צזוחג וטססא 55
1 08] 865 08 6א1 הפהדס שהאהז 58155 ד66א1ק = שסה ?
1 15 6א1! זדפא - (5)אאש60% 1 ,(8)5ן818אץ 11 65זגאשאמס
למאזן. מתוך אוסף הנתונים הגדול המצוי,
נדרשים למודל רק נתוני ההכנסות למגזר
מסויים של חשבונות (מספרים 79200-
1), ולכל חשבון כזה נדרש רק שם החש-
בון והערך הדולרי שלו (ראה תרשים 1).
אג דוס
ל-מנת שיישלפו רק הנתונים המיוחדים
והנבחרים הללו מתוך קובץ ה-01,
נעשה שימוש במודול -1705/0474
אג?8. אג?45ד4כע הינה מערכת
אינטראקטיבית לטרנספורמציה של קבצים,
והיא דואגת לשלוף את הנתונים המבוקשים
מקובץ חיצוני ויוצרת אוטומטית קובץ קריא
ל-1:28. שים לב לסימני השאלה בתרשים 2,
שהינם השיטה הסטנדרטית של 1828 לבקש
מהמשתמש את הגדרותיו, והתוצאה - קובץ
הפלט 681א1ש - מוצגת בתרשים 5.
הגדרה נוספת של הנהלת החברה היתה כי כל
הנתונים שינותחו ב-58כ, יעברו קודם לכן
בדיקות קבילות. כלומר, כל הנתונים הנדרשים
מתוך מערכות קיימות, חייבים להיות מאומ"
תים לפני ביצוע הניתוח.
1 זט ו
0 0
. 8 ז15) ,0% 6
. 0רטווו 5 ז7894101866 -
- 0-ו 5 8600056ג789444 9
. 0 וו 5 ז78951018660 1
י 0 + 5 8580056א789548 8
1 0 וו 5 79030"156 ס
, 0+ 0
1 0-ו 6ז ז86א79050 8
0 ]+ זז :79060 י
, 0 1+ אסנזא88]16א:79070 []
0 75-ו 5 6א791000068011 ץ
. 0 9פק 08 6א1 888ז792000? '"
% 0 55100658
2 0+ 8 5זאש852004600 <
2 6זטםו=
אגק5אזאת ,א0
0 - אא.?פ);ז.5/5ק:1
6אאא;1: 500806 אפזאם
8 ?9
="גאשן1: ז66האז הפזאם
1 77
סאגאא60 08: צ0א86
1 5] >"אאטסה ?
סאא"60% 08] צפגפא
5 085 פא"ש]60 ?
סאא=60 08] צפאשה
3 6זטם=
1 ז15! ,08
0 ]018666
0 00:5א8ק.א
0 זז 5166
00 0055א8הג4
0 156
0 זפא
505א;א6 6א1זא58ת0
0 0₪5 6א1 8שאז0
דרך צ18א1975/85. צתידאם5 הינו מו-
דול אינטראקטיבי לאימות נתונים,
ומשמש ליצירה מהירה או לאימות של קבצי
נתונים של 1905. במקרה הנדון כאן, הקבצים
בבר קיימים וניתן לאמת את הנתונים. לצורך
זה נבנית טבלת אימות ב-צתדאם5 (81סאזדש,
ראה תרשים 4). טבלה זו מגדירה את הדרי-
שות שכל נתון צריך לעמוד בהן לפני שהוא
מוגדר כקביל. במקרה המתואר, כל נתון המו-
גדר על-ידי אאא יוגדר בין ערכי מכסימום
(148א), ומינימום (אזוא). טבלת האימות
נבנית רק פעם אחת עבור כל אוסף של
קריטריוני אימות, ואחר"כך המשתמש יכול
להגיש כל קובץ נתונים לצורך אימות דרך
טבלת צחדאם5 זו (ראה תרשים 5).
באמור, /יאיא58 גם יכולה ליצור קבצי 18
חרשים. במובן זה השימוש ב-צאזא55 דומה
לשימוש ב-אג14594//. ההבדל הינו בכך
ש-א0145?4 שולף נתונים מתוך קבצים
קיימים, בעוד ש-צתדַא55 מאפשר הזנת
נתונים ידניים לתוך ה-1828.
- לוודא אמינות הנתונים, הם הועברו
אג,זקאזן
ם גמר הכנת כל הנתונים ואימותם,
ניתן לגשת לשימוש בנתונים אלה במו-
דל הפיננסי הנדרש, ההנהלה ביקשה
לקחת את הנתונים התפעוליים של 1981
(681א1כ) ובהתבסס עליהם, לחזות שלוש
שנים קדימה מספר מאפייני הכנסה ומאפייני
החזר על המכירות. מובן שלהנהלה היו
קריטריונים מוגדרים לתחזית כזו. המודל הפי-
גנסי (א4.זפא1א) נבנה בעזרת 1₪75, כבתרשים
6.
5 הינה שפה עסקית אינטראקטיבית הנוע-
דת לתמוך בקבלת החלטות ובתכנונים.
458 והצחזאמ5 שתוארו לעיל, הינם
מודלים בתוך משפחת 195 הכוללת.
מודל א פאז המתואר, משתמש בנתוני
ארבע שנים (1981-1984) ויוצר טור סיכום
.171 לשלוש שנות התכנון המבוקשות.
החישובים במודל, כולם, נקבעו על-ידי ההנה-
לה. כל הנתונים (לאחר 1981) שנוצרו במודל
נבנו על-פי מיפרטי התחזית של ההנהלה.
לדוגמה, ההנהלה מצפה למכירות ישירות
בגובה 125 מיליון דולר ב-1981, אשר יגדלו
בשיעור מצטבר של 15% בשנה, עד 1984.
כדי לנתח את תוצאות המודל תחת הנחות
אלו, יש להביא נתונים (681אזַפ) לתוך המו-
דל (אג.1פאז) ולבקש מ-1895 לפתור (-501
5צ) (ראה תרשים 7). פתרון ראשוני זה ניתן
לשמירה, למקרה של שימוש רצוי מאוחר
יותר. הפקודה זא51088 של 185 גורמת
ליצירה אוטומטית של קובץ 192% חדש
(84586450) ישר מתוך המודל (א1.4א1)
(ראה תרשים 8).
מ( .7 | 00 ][|[ֶ8 59 ו
1 צ
צהזא5ם5 ,אס
*8ז5צ5 א10זג15וגצץ פאג צאזאם זגפ - צאזא5
ו68אזט הפגזןאץ ? צאזא:5
0 15 8א1 ז5ג ,ז51ם 08? צפא:ת
ז15) ?
1אנזצ 15: פאזגץ זא6אפט6
א1",אאא,]"גא 08058! 10
0,, יא 018567 20
0, 5 600055פאא 30
0 18,666 40
0 0086%5>א.ש 50
0 156 60
0, 5 הט 70
0 זפא 80
0 90
10 ָ 100
0, את 6א1זאא075 110
0 0₪9 6אך אפאז0 120
וו.2.0צ
4 פזטםו=
5 6זטםו-
צפזא5פ ,08
ץפז5ד5 א10זג15.גצ סאג דאזאת גזאק - זאזא:5
1 681א2:1 6א6021א4 7 צ8זא:5
ו168ק הק]דאם ? צהזאו%
... 6זא15)א% 6א8:1 15 116] אזאס
10885ז008850 סא - 6ז6:ק"60 15 א0נזג5פ1אץ ..-
תו
6 6זטםו-
,א0
0 - "פשזפ5צ5 6א1אאאןת |א61אגא1] >צ1ז6אא:זא1
|פגא 115 5ז5208ה פאה 005.5" השזא:
אא.אאן: ך
9 אא.קא1ז 718
סאאי60 6צ1זט560א5 ת0] צס.:ע
אאן|קאןז |זפסת 1
0 15 5א1ן דפאן ,ז1ס] ח0ס] צפאתת
זפן 7
2 08/09/82 08 685108 אא.קא1: ש6פסת
* 100
(3000) זא5"8זאז5 60%5א1 6זא608,0%8 *
)
.
|אזסז,95%ו,982,1983ו1981,1 5א"60:0
. 0
(5155%605 !]0 ז155/605א5 ז66א1ס
.
.
5 * 5%1005קק<,זאם = 58155 ז21866
ג7 * 58155 ז56א85%,01 * 55|א5 ז01856,אזאתם = 605 ז1866ס
5 018667 - 565א5 ז66א1ק > "6 שאא ז26א1פ
(5:5560609 07 ז50,55/605 0055א1אגא
.
.
.
9 * 1005ץ6ה<,זגס = 5):5 56ע0המתגע
0% * 555 80055שההט,אזהס = 605 55ט0א6אגע
5 00565א₪858 - 52)55 40055הש = 6% שאא 9500055.ע
(50|55%605 :0 ז5.55/605 אזסז
5 400056:אאא + 55|א5 ז21866 = 5155
5) 500055א)א + 605 ז6פאןק * 60%
א6 שגה 40055:קאט + 67 טה זד26א018 = 6 צאת
(5|5%)06085 ]0 ז605 אהפאזס 005:אא)%:116ת
.
3 * 86%1005?,זאס * 605 156
0 + 85%1005ק,אזאת * >5ט0אשקגא
0 + 50,788%1005 + 5%1005אק,(גזאס > 6א1א6טשקהז זא
0 + 86%1005ק,אזאת = ז1604,:אז
0 + 285%1005,אזאס = א10ַג8816(:
(א0[ז87160] טאאז 605 156;)א50 = 605 הפאזס
א61קא" 620558
5 68%אז0 |אזס0ז - 65 שאה |אזסז = א61גאת
אזסד
.
.
.
1005
.
2 * 85%1005<,גזאס = 55א6קאם 6א1זא0?,8
6 * 286%1005,גזאס = 568 08 6א1
5 אס אאטז75ה/5ת60א1 א10זע18אזא60
8םאזס
.
.
.
0 + 1660 - א61ה" 68055 = 6ת60א1 אסנזט8הזא60
0 * 5055 אזסז/605א1 א10ז180קזא60 = 5.155 אס אאטז6,
(50")61982,61984 = 510. טאאז 170 הסז אזסז אאע60%
0 * 290 / 0ו5) * 5:65 0% אהטז:א 08; שאזסז אאט:60
0 5%
הנחות למודל
הנהלה מבקשת כעת לבדוק תוצאות
שונות כתוצאה ממודלים עם הנחות
ה השאלה הנשאלת הינה: מה
קורה אם ההנחה הבסיסית משתנה, כך
שהמכירות הישירות תגדלנה ב12%7 מצטב-
רים בשנה, והמכירות מבתי-איכסון תגדלנה
ב-10% מצטברים בשנה? מה ההשפעה של
הנחות חדשות אלו על ההכנסה ועל ההחזר
על המכירות?
יכולת ה"מה אם?" של 1-5 עונה במהירות על
שאלה זו (ראה תרשים 9).
נוסף להנחות דלעיל, ההנהלה מבקשת להניח
שהוצאות המכירות הישירות תישמרנה
ברמת גידול של 8% מצטברים בשנה. תחת
הנחה נוספת זו, מה המכירות הדולריות שיד
היה על החברה להשיג על מנת שיהיה החזר
על המכירות בגובה 4.837% ב-1981, אשר
יגדל ב"2% בכל שנה עוקבת? שאלה זו נענית
במהזירות על-ידי 15 באמצעות השילוב של
"מה אם?" ושל "חיפוש מטרה" (ראה תרשים
0ו).
5 מאפשרת גם להנהלה להשתמש בקלות,
בקשת רחבה של אפשרויות אנליטיות ודיווח-
יות, ביניהן:
= פונקציות וסב-רוטינות פיננסיות, סטטיסט-
יות ומתמטיות הבנויות בתוך 1525 (כדוגמת
פחת).
> איחוד נתונים (קונסולידציה) לאורך ולרו-
חב מטריצות המתאימות למטריצה הארג-
ונית של המשתמש.
> מחולל דו"חות הכולל דיווח סטיות ודיווח
חריגים.
> לוח גרפי ורישומי.
= ניתוח רגישויות והשפעות.
= נותוח סיכונים - הקצאת ערכי סבירות
לניתוחי קלט, נוסף לערכים מוחלטים.
גרפוקה
מרות שההנהלה יכולה להפיק את תוצ-
אות המודל בצורה גרפית במדפסת,
בעזרת מרכיב ה-1.07ק, לעיתים רצוי
להכין גרפיקה צבעונית (לדוגמה: עבור ישיבת
מנהלים בדרג גבוה) המדגישה בצורה תמו-
נתית, ולאורך השנים את היחטים בין מכירות
ישירות, מכירות מבתי איכסון וסה"כ מכירות.
כמו כן, ברצונה לבחון, בתקופת התכנון, את
היחסים בין המרכיבים השונים של עלות
המכירות. כדי לענות על דרישה זו משתמשים
במרכיב 4711105 109/08, אשר לאחר הטער
נתו מגדירים לו מה הגרפים הרצויים ופוקדים
עליו לצייר (ִו084) על המסוף (ראה תרשים
וו והגרף הנלווה).
8
שאזסד
+2
+5
07
99
12003
6
20
7
353
2221
2000
1.000
20
2000
11
102
5
1
2008
2
08/09/82 15:62 -- 5 68 20 58
7 זט
1 א6אמא51ט אאןקא1] 005%א 1
0 15 6א1! ז5א) ,ז601 08] דפג:ת
5 ?
זס א8510תל אא<א1,: 006%
68 50.4.65 האזא60
א 7
1% 13 12 11
(5000) זא;אפזאז5 6א60א1 6זא608208
(5(165)0604 ?0 ז55/601א% ד56א01
5 זסשא:פ
5 ך1866פ
ץ6 אגאג ז66א01
100 +0 13 11009
10 |08 +2 15
00 23 21 21+
(52185%605 ]0 ז5165/605 0056א5הגא
1000 5 מ=0065ה6הגא
5000 5 56%6ע0אתאגט
6% שגה 0055ה:האע
10 1 18
200 20000 102
2000 22000 2000 22266
(50)6560605 !0 ד5:55/60% |גזסך
007 200 22020 220000 5 שאזסך
28 20702 2208 10 5 אזסד
550 1 3+ 0 6% שאה שאזסדך
(528|556605 05 ז605 השאז0 6005א1565:18א
2% 13 2000 12000 5 156ת
200 200 2200 200 8
200 200 22000 2050 86 זפא
2000 200 100 ססוו זה6ה:
1200 2000 20 2000 אסזזא6ןתהא:
8 3 00 10 5 תפאז0 שאזסד
א:6אהא: 68055
12 58 2233 22000 א:6קאא 08085
6 אאנז.א096
משם 08 6א1 השאזס
5 1% 17 15
100 19 12 10
5 א0 אהאטז6ה/5א60א1 א0%[ז180הזא60
86 אסנזעם1הזא600
5 א0 אהאעזפה
25 8 3 22177
7 9 [|38 111
8 6זטםו
8 זא0875ז5 7
8 08₪5ז5 ה6זא.
א 7
י
.
י
.
.
י
.
י
י
.
י
.
. +אזסד
(- 0
י 6
+אזסד
29
=ז60% שזגפקט 6א0ז5
9
:]ן זאאא 7
1 656 :1 זאאצט
5זאםאשזאז5 68זאם
2 * 88%1005ק ,50165 ז1856ק * 5%|א5 ז21866 7
0 * 786%1005 ,5855 0056ה5הא = 52|55 >5ט0אשהגא 7
5 1
8% 35065 הפ6זא6
5 א אפטזפה ,60%5א1 א10זטש18אזא60 ?
++*** 1 655 :1 זחא *****
0 פ5זא6אפזאז5 :1 דגהא 2
11 12 153 14
125 15 17 2.008
8 א
8+ 8 3 ו 1 אסנזעפןאזא0ס
5 אס אאטדפף
10
605 ]1 זאאא ?
2 655 ]1 דאאט
5זאםאםזאז5 88זא6
1808 * ב986%100 ,605 ז1886ע > 605 ד01866 7
6 מ;.א60 7
1 6855 6א1א555 ,60%
,םק 68166 סד 5 85 סד 918:5א) 06 קאאא השזאתץ
58 אזסד 1
:שק 8 זא6אשזאז5 |אאסנזאזע;א60 8שזא:
0 + 1005צ86ק 4 אא0 אתטדשה + 58:55 אס אפטז:ק ?
***אא 2 60456 ]1 זךאאט **אא*
0, פגזזאפת)זאזל :1 זגאא 3
***** [ 655 6א1א355 |6008 ****א
1% 1313 12 131
000 2% 22273 20|02
5 שאזסז
זו
י
י
.
-
4
₪
.
.
.
-
-
י
-
.
-
ס6זטםו
שאזפט אאשסא1? שפססא
:0ב%0)
1
/ |
/ |
2% 5 ז1860ם כ
| / 2 5 >פטם 9.6 מש
[ 2
ו
צר
נותרת דרישה אחרונה של ההנהלה, לאחר
שהיא מרגישה נוח ביכולתה לחזות (במסגרת
המודל הלוגי) ערכים אפשריים שונים של
משתנים קריטיים. ברצונה לבדוק מהי התשלו-
בת הטובה ביותר (אופטימלית) של
האלטרנטיבות השונות, ובמקרה הנרון: מה
האלטרנטיבות אשר תגרומנה להכנסה הגבו-
הה ביותר בתחום שלוש השנים המתוכננות.
המטרה היא להביא למכסימום את רמת ההכ-
נסות, כפוף להחלטות ולאילוצים הבאים:
> הנתונים ההיסטוריים של 1981 אינם ניתנים
לשינוי.
> המכירות הישירות ב-1982-1984 לא
תעלנה על 175 מיליון דולר בשנה.
* המכירות מבתי איכסון ב-1982-1984 לא
תעלנה על 125 מיליון דולר בשנה.
* עלות המכירות הישירות ב-1982-1984 לא
תעלה על 125 מיליון דולר בשנה.
* עלות המכירות מאיכסון ב-1982-1984 לא
תעלה על 90 מיליון דולר בשנה.
אופטימום
זהו מרכיב אינטראקטיבי של 5ק],
המאפשר "חיפוש מטרה" יחיד או מרו-
בה, ומאפשר למשתמש בו לבדוק אלטרנטי-
בות שונות להקצאת משאבים נדירים. אופטי-
מום מאפשר לענות על השאלה "מהו הטוב
ביותר?".
ראשית, יש להגדיר לאופטימום את המשתנה
שהוא המטרה לאופטימיזציה (במקרה דנן:
ההכנסה), ואחר-כך את המשתנים שניתן לו
"לשחק" בהם, ולבסוף את ההגבלות והאילו-
צים ל"משחק" (תרשים 13). לאחר הפתרון,
ניתן לבקש מהאופטימום לתת את הערכים
החדשים לפתרון האופטימלי (תרשים 14).
| זה בעיה זו עוזר ואטואדק 15/0
1 סזט0=
, :
. 5 ,א0 .
8 : ! - 65ות32ז5/6ק:1 י
5 / .
: הסו%:ז0ק)60 652ז:ץ5 6060%תא,] (]
| 1 0095 בצ1זט56א] 6528165 א;דא] -
. ו6/1868 229105 -
/ . 1 15 08, )"60 6א066551:ק .
- 9 אקגפ6אאם 65.?8<< 9
₪ (] אקגה6אה8 - 4קגק6 זא:קקט6 [)
| 290008 . ז15ן< .
6 . ה;גהשאאב - הקגא6 0% ז15:
: |: 5 0 .
-אי: |5 4% >ף>*>ף>"ט60 20 .
ו ,)5 ז56א:ק 128|55ת<אץ אס 55א6גז5 30 .
10 800%
| 10000 . 5 פף>אתתזזג? ז56|66 50 .
. " 5ג)|50 זאפז >ז1ז 06815א 15אגצ 00 .
. 8%",,,,"ו","ו98ו" זאמזז 85:5א| 15אגא 70 .
ך- 59699 . 1 6א51ט אגאןקא1] 0556< זאפז %6ז1ד 10 6
י "(5000)" זאשז 6|זד 0 6
8 (750 375) 1665%95 100 .]
. 5" 1.5%5:אזגס 110 6
י הדחחהההההחההרדהדרהההה-=---=
י
וגתס<<
2 שזטשו-
זפגא6:ןק 70ג08<< י
זתאא150ק - 8ק2ג68 זאםתאט6 י
ז15<< 7
זהגא156ק - 6828 0% ד115 .
5 10
5 פאעשס) | 20 -
אסנזג)ןה8ג: עאהז 605 156; 8:55א1האץ 511685 10 .
8 זא6פא1 0 .
8 אפאאחמפזזא? ז56186 50 .
ו68)א0:1 6א51ע אאןקא1: |5פ0א דאשז 6וזנד 00 י
"(5000 ,גזסד)" זאשז 6זנז 70 .
8566 1|55זאזגפ 10 .
שג%ס<< י
-
1 86א051 מג שאן? שפפסט
ג5000 .גדםד)
58 6פא וי
8 9
7.4 ו
6 אסטהד דשז
5 .8450
1%
אס 810
?
7 0 מלריו 2
, 02
:146
ו
1
3 6זטפו
"טחרב,תט ,אס
0 - "טאנזק0/א8ז5צ5 6א1אאג.ק |א61אגא1ז מצנז)גאתזא1
%תגא 1|5] 5ז08ת?:ק פאא 055605א קאשזא:
אג)|קא1] 1
5 אהגשקא1ז 1106:
ספאא%"60 שצנזט6,א) 08] צפגשה
זקסאא|ק 5צ1ז56א1פ 7
6 15 6א18 דפא ,ז601 08] צפא6ג
זפןן ?
10 *
פפזא)0) 15 005%ת ]0 א510א5צל 65ן1קא0)-6ק< שקתחט 6ן1)] * וו
אגן|קא6]1 ז1|566;א60 12
13 *
גצ (אטאנא1ת)אטאךאגת בהז 555% שש א16אט ;0 6ןהגנתאץ שהזד * 14
(60%665א1 א10זט18אזא0) 1<115צגת 15
16 *
אשטאזֶזַץ0 צה8 001,155 85 סז 19|55קאץ צאא אס :א16ז6ן1אתז:)א + 17
158 8%
3 08] 175000 .16. (52.:5)1982-1986 ז56א1ס 19
3 08 125000 .5|. (984ו-5|55)1982 80058:קגש 20
21.
5 88046%6א שהז ז8 65ד56]] 18:55הגץ השהז0 דאג אס 1085ז16אד5:ה * 22
5זאןאזפאס6 23
3 הס) 125000 .5|. (605601982-195% ד6:ת1ת 2%
3 05] 90000 .%5. (60561982-1984 וצ 25
26 *
39
--
הניתוח שלאחר הפתרון
אחר קבלת הפתרון האופטימלי ניתן
לבצע ניתוח שלאחר הפתרון. המש-
תמש יכול לבקש הדפסה של המידע
המראה איך הפתרון האופטימלי ישתנה אם
משתנים פרמטרים במודל. פתרונות אלה יכו"
לים להיות מודפסים או מוקרנים על המסך
בצורה גרפית (תרשים 15, 16).
סיכום
רצגה הגדרה מקיפה של מערכת ₪55
מוצלחת. הדרישות המוצבות בדרך
בלל בפני מערכת 255 הינן פשוטות
וקלות שימוש, ואלה אינן תמיד מספקות.
נחוצות תכונות נוספות, כדוגמת:
5 היכולת לגשת לנתונים, להפוך בהם ולנצלם
בצורה קלה ויעילה.
> היכולת לבחון ולאמת נתונים אלו.
> אספקת קשת מגוונת של כלים להצגה
ולדיווח אפשרויות ולבחירת הטובה ביותר.
תכונות אלה תורמות להצלחת או לנפילת
מערכת 055. מעבר לכך, המפתח להצלחה
הוא היכולת של הנהלת הארגון להשתמש
במערכת ולהיעזר בה לקבלת החלטות.
מחוללד 55 הינם הכלים בהם משתמשים על
מנת לפתח מערכת 258. התווספותם של
מערכות 25% לשוק לאחרונה, מציבה אחריות
רבה יותר על הגורמים בארגון האחראים
לבדיקת ולבחירת מחולל 55.
הכרחי שההנהלה תשקול בזהירות ותבחר
במחולל ₪55 אשר יסייע באמת בפיתוח ה-
58 הדרוש לארגונה.
שום מחולל 558 בפני עצמו לא יובל
להבטיח הצלחה, אם תהליך הגדרת
הבעיה ותכנונה אינו מוצלח.
המאמר המוגש באן מטפל במחולל
5 אחד (198) אשר עונה על
הדרישות המוצגות.
ואולם, כמו בכל תוכנה, הצלחתה או
בישלונה של כל 555 ויקבעו על-ודו
האנשים אשר מלווים את הנושא
מראשית דרכו, בין אם ישירות בין
אם לאו, עד השימוש השוטף.
7 שזטםו-
10
+אזסז
+5
000
5
2200
220000
2200
2015
14000
15
1
200
000
10
2000
3951
206%
+5
151
+0
56
הא:א1| - א10זט501 0561; 1:28
8% 50475 28זא>
11 12 13 1%
0 19 8 8
10 100 00 100
520 22009 18 8
11000 10 1200 100
2000 20000 22000 2000
היד 22000 22000 20000
220000 9 2%
10 22000 00000 1
00 59 +1728 +8
2000 20000 3 8
200 2200 200 20
20 22000 200 2000
100 100 200 200
22000 20 21000 150
50 10 1113 1
2200 29 2225 1
15 1% 7 15
150 19 12 170
5 200% +1 5
+7 0 5.8 +8
5 08₪ז5 השזאם
%ז5|קא60 ש=זאפסקט 5א0ז5
1
הסוזפ8זסםזס
05 6צ1זש6
50 08 116 ₪ 1
14 סזטסום |[
? =
אסזזעט|50 )אא:ז?0
שג 7
5 ךז 01866
18567 5
אש שגה ז51866
8 5>פ5ט0א:אגא
8) 00365ו:תגל
65 אגא 0056אם5הג0
5% אזסד
58 אזסד
אס שאה אזסד
5 156"
ב
6 ;6טאז זפא
[16םא,
אסנזזא16א8,ז
5 אאאז0 אדסד
א:6הא< 68035
א 6א1זַ9אא0?5
מפפ 0% 6א1 אפ5אזס
6 אסזזעה1אזא60
6% א0 אהעזשה
5 שזטש!-
6%זקה זאם08ז5 ?
2 6
6 פזטם-
568 ,0%
8
) 003ז5ץ5 606008,אא
5 6804105 קשזא5
1 =6=>ם1ז6<<
ז 609 6א066551ק
84קא568א1| הקא65<<
8קא68:א1| - 688784 זא60885
זפן|<<
תה 6:א1) - 658.28 ]0 ז15.
6% 6)*5אאע60 10
א61אג* 51)55,68055 86830055ע5%|)55,9 ז1886ק 8)65א1אג% 20
0)85ס זאפז 5ז1ז 06810א 15אאצ 10
"1","1982","1983","198%אפו" זאתז 88|5א 15אגא 10
(250 355) 0א566 50
1 א6א51ש א )|קא1] 0055%א< זאאז שזנד 00
"(5000 ,655 אטאןזק0)" זאשז 16זנד 70
8 16555:אזאס 0
1 60.08% ז5666 0
צגאס<ל
1אזם 6א051 אהו|מא1= שפססא
50002 ,656 אטא1 דסם) 18
4
| 140000
|. 120008
ם
ם
| 100000 |ן
6
א
פס ה
5 חזסשטאזם ---- 5
5 00585ח60ה)א -7---
א 08095 ----
10000
| 40000
20000
| 11
השנה שעברה, שנת תשמ"ד, היתה שנה של
פעילות אינטנסיבית במסגרות השונות של
איל"א, כשנקודות שיא היו שני הכנסים
הגדולים, הכנס הארצי בסתיו, וועידת ירוש-
לים לטכנולוגיה של המידע באביב. אולם,
השלכות ארוכות טווח יהיו לפעילויות
שהוצנעו במידת מה בצל אירועים גדולים
אלה, פעולות שהיוו הרחבה של התשתית,
שטחי הפעילות והמסגרות הארגוניות של
איגורנו.
הגידול הרב בפעילויות בתחום המיחשוב,
התפתחותם של נושאי ענין חדשים
והצטרפותם של אנשי מקצוע רבים לפעילות
בתחומי המיחשוב, מחייבים התארגנות
חדשה והתאמת מסגרות באיל"א, במגמה
לשרת טוב יותר את ענף המיחשוב ואת
הפעילים בו.
בשנה שעברה החלה מועצת איל"א בפעולה
ארוכת טווח להתחדשות ארגונית של האי-
גוד. פעולה זו החלה בהקמת צוותי חשיבה,
בהשתתפות חברי המועצה. צוותי חשיבה
אלה התרכזו בנושאים מרכזיים הרלוונטיים
לתחומי פעילות אפשריים של איל"א, והעלו
הצעות מפורטות לררך הפעילות הרצויה
בתחומים אלה.
התחומים בהם עסקו צוותי החשיבה:
עקרונות;
מבנה וארגון;
פרסומים;
השפעה על רשויות השלטון והחברה;
כנסים ואירועים;
שירותים מקצועיים לחברים.
צוותי החשיבה סיכמו את דיוניהם, שנערכו
במהלך השנה האחרונה, במסמכים מפורטים
שהוגשו למועצה.
השנה עומדת המועצה לדון בהמלצות צוותי
החשיבה, ולקבוע את המסגרות הארגוניות
ותחומי הפעילות שינחו את האיגוד בשנים
הקרובות.
כבר במהלך שנה זו בוצעו מספר שינויים
ארגוניים בהיענות לצרכי קהיליית המיחשוב.
ראשון בהם הוא בנית מסגרת של "קבוצת
התמחות", שעוגנה בתקנון האיגוד, ומהווה
קבוצה מקצועית מתמחה בעלת אוטונומיה
מה נשמע באול"א?
תפעולית ותקציבית. שתי קבוצות התמחות
קמו והן פעילות כיום בתחומי:
> גרפיקה ממוחשבת ועיבוד תמונות;
* מחשבים וחינוך.
במקביל התארגגנו מספר קבוצות מקצועיות
במסגרת הותיקה של "קבוצת עבודה". קבו-
צות העבודה שקמו השנה פועלות בתחומי:
* אבטחת איכות:
> שילוב מיקרו מחשב בארגון.
ובשלבי הקמה נמצאות קבוצות עבודה
בתחומי?
= תקשורת;
* תחיקה ואתיקה מקצועית;
> הנדסת תוכנה.
וקבוצת התמחות בתחום:
> בינה מלאכותית.
תחום נוסף, בו אנו נמצאים בעיצומה של
התארגנות לקראת פעילות אינטנסיבית, הוא
תקינה בתקשורת.
במסגרת ארגון התקינה הבינלאומי. 150,
נעשית עבודה מאומצת להגדרת תקן
בינלאומי לתקשורת מחשבים. עד כה לא
היתה מדינת ישראל מעורבת בפעילות זו,
למרות החשיבות הרבה שיש למעורבות זו,
הן בהשפעה על החלטות והן בקבלת מידע
שוטף על התקדמות בנית התקן. מירע מוק-
דם, שיש בו ערך רב למפעלי תעשיה יצרניים
בתחום התקשורת.
ביוזמתם של מספר חברים באיל"א יצרנו
מסגרת לשיתוף פעולה עם מכון התקנים
הישראלי, מסגרת שתאפשר לנו מעורבות
מלאה בעבודת הועדות של150 הבונות את
התקן הבינלאומי. מכון התקנים הישראלי,
כמייצגה הרשמי של מדינת ישראל ב-150,
הוא בעל הזכות למנות נציג עם זכויות הצב-
עה בועדות איגוד בינלאומי זה.
איל"א, כגוף המקצועי המרכזי בתחום
המיחשוב בארץ, תרכז את העבודה המקצו-
עית המשולבת במעורבותנו בועדות התקינה
של 150. כדי לקדם פעילות זו הוקם באיל"א
"צוות מקצועי" למעורבותה של ישראל
בפעילות התקינה הבינלאומית בתקשורת, על
מנת להשיג את המטרות הבאות:
א. להשפיע על התקינה הבינלאומית בתחום
שיהיה אחד החשובים ביותר בעולם המערבי
בשנים הקרובות - תקשורת בין מחשבים.
ב. למפעלי תעשיה ישראליים (כמו למפעלים
דומים בעולם כולו) יש ענין רב בקבלת מידע
מוקדם ככל האפשר על כיווני החשיבה וכי-
ווני הפעילויות בתחום תקינה זה, טרם
מתקבלות החלטות מחייבות. וכמובן. עם
התקבל החלטות תקינה מחייבות, יש חשי-
בות רבה לקבל מיידית את מלוא המידע
עליהן. השתתפות פעילה של צוות ישראלי
בפעילות התקינה תאפשר זמינותו של מידע
זה למפעלים ישראליים.
לסיומה של סקירה קצרה זו על הנעשה באי-
ל"א, נכון יהיה לציין את המאמץ המושקע
על ידי חברים באיגוד במגמה לשפר ולקדם
את בטאון האיגוד "מעשה חושב". "מעשה
חושב" אינו בטאון מסחרי, והחלטת הנהלה
שהתקבלה לפני מספר שנים קובעת שאין
להקצות בבטאון יותר משליש שטחו למוד-
עות מסחריות. החלטה זו קובעת, במילים
אחרות, שרוב הבטאון צריך להיות מוקדרש
למאמרים מקצועיים טהורים. כדי להתקדם
בתחום זה יצרנו קשרי עבודה עם איגודים
מקצועיים והוצאות לאור של בטאונים
מקצועיים בעולם, לקבלת אישורים לתרגום
מאמרים נבחרים ופרסומם בבטאוננו; יצרנו
מסגרת של "עורך אורח", לפיה ניתן תפקיד
העורך, מידי פעם, ובאופן חד פעמי, לחבר
האיגוד המוכן להשקיע את המאמץ הדרוש
ולתת לבטאון צביון אישי מיוחד. "עורך
אורח" הוא מוסד מקובל בעתונות המדעית-
מקצועית בעולם. עומדת לקום באיל"א
"מועצת מעשה חושב", בה ישתתפו בכירי
ענף המיחשוב בישראל, ואשר תתווה קוי
מדיניות וכיווני התפתחות לבטאון.
נראה לי כי אייצג את כל חברי האיגוד בהב-
עת תודה לחברינו המקדישים מזמנם וממ-
רצם, ללא כל תמורה חומרית, בפעילויות
שתוארו לעיל ובפעילויות הרבות האחרות
אשר יחד מהוות את הגוף הדינמי, התוסס
הקרוי איל"א.
ד"ר מיכה חנני,
יושב ראש ההנהלה.
חברי איל''/א המעוניינים
ברכישת פרסומי עהז, יוכלו
לקבלם בהנחה של 25% עם
הצגת אישור חברותם.
חו 5ז0שו5ח3 800 פחסוזפפטף ]0 65ַפָפק 21 ,פזפסְבּם
2 0ח8 ,פזסקהק 858ח] 01 15 חזו חסוז0החסס
-565 6 ח!ועש ח0סו601החסס חו 5ח0ו015055 ]0 8085
668 675ק8ק 16 חסוחצצ פחוזטס פחסופ
:חזוש |068 5זסקהק 0ח8 ח0סו5655 6חד
0ח וז סז ]0 1807165 0ח3 010085ח190 -
55 800 הסוזוחו/06 05ו1ח8וח59 פַהַבּטַפַחב3ּ!
-060018 0010 ,חסו81ז6ח6 זפווקו 60 80160זו
06 )3 300 |החסוו
- הוח זףסזס |ההסוזסחט! וס 00615 |08ו881ת]8ו -
5 פחו
שח -0ו8ז3/060 ,6ו0סו-|3זסקוח9) ,)חוסק-60א -
,5 05ו)ח8וח56 |חסוו3ז6קס ס6זטוסטז)5
-וחסס זס) 0065וחח80 חַחווו06סוח 0₪ח3 הסוזוחו]6
-הסח 0חב |6ו|8ז28 ,1ה6זזטסהס6 0ח3 חַחוז68וחטוח
5 ס0ו51חווחז616
6וס! סוחחה חץ008|/0ח 0חה 00815 |8חסוז018ח6ט -
5/5605 08180856 ס]חו 005ו)08ו851שח!
-|8!06078108 ,57516705 001זכ )0 00615 |878ח9ט -
-וחז6] 0ח3 ,65כץ1 0818 30517801 50801680 ץו
555 חחו!וזאופז
-חסס זס) 008|5ח הק3זף 8580 ץזספת1 ופח-וזו6ם -
(061/60011) 6זטז1-51100ח9ש0 800 שסתפזוטס
.זט סח סס 8016/ 56סס זס! 6!5סוח
ח0ו5060111081 |סססזסזק
הסו681ו!וז6 / וחב שַחוז65ד
וו
-8חז6]ח! 6זוחד 6.1 6/ שן=] 6ח] ]ס 85חו6860סזם
,ח0ו]08ו/ו5080 10601סז0 חס קסת8אזסש [החסו
8 עס 200וח08זס , חסוו8סוווז6 6חה ,חַחו951ד
8-2!/ 31 ,0ה8!ז20]ו5 , הסאווח3050 ,ה0ז38568
3 ,פחטצ
ח₪656870 חסוזט2 !8₪ אמופעחם צחחגה עפ 90090
או 60 0ח8 2671800)ש5 ,חסאווחספטח ,/חסו8זסס8 1
,חסוו8ז0סז60 8 , זפםצ .הת
54 ,10504 לא ,אחסוחזג
5 532 + א 1983
0 :סוק
4 58%
0 .01 :6סוזם-ק!=!
חס 5זססבק 1ה806ז 01 חסוו00!!80 8 15 אסספ פוחד
8 חסון18ה6וח6|םחו ,הסוז8סו!וזפש , ח0סו681ו/ו5060
681ו6091ח] 6זסוח 6ח ד .6015סוסזכ ]0 פַחו)198
,0ו00! |8זססוח9] סחוסט!סח! 05וקס1 8007655 פזסקהק
-סזס זס) 0065וחח180 |הוחזס! זפחזס חב ,915ח וזוסם
זס זססוחטח ג .חסוןהסו]זפש 6ח8 חסוו168ו5060 |סססז
זס] 57516708 ]0 זהסוקס|8ש08 0150055:108 5זססהש
06 378 31ח) 1051/00 300 חס8)חסוחס!סוחו 0601זסז
זס)וסוחס6 ]0 זספוחטח 8 עם 0646|0080 סחו
.8 |החסו]8ח 800 5ז8זט301!טחהוח
5565 הסוזהּהוזזסזח!
:ו ה4ו65
ש6וע36 6עו81זה קוח ס6 ה
-ח00 פחואזסצ 8 6ד ק|=| 8ח! זס 5סַהו600ססזק
-8חזס!ח| 6ח] ]0 ש6וש8 8שו)39זהקוח00 חס 196066
400701 1810000100185 חו295 605ו5ץ5 חסוז
2 ,3 10-14 8005!ז9ח)6 6חד ,וטסחזסאן
,6% 08 חתפו .ד ,₪ 1 01 .שד עס 60/80
,01 .4.8 ,.%.0 ,66 ,65וחההד-חס-חסוזו/ץ
30 810078005) 6חד , חספַהוהסז3 זס ץזופזסטוחנ)
ח08ו6.] ]0 ץ]/פזפטוחש , דח ז5-אנוהתםצ .א.ה
5 סה
5 648 + א 1982
0 .ו :פסוזם
75 6
> 127.50 .!01 :6סוזם-קו=!
-ח60 חסוזהוחזס!חו 8צוו3זהקוחסס 01 86%| 8 15 6זפחד
5 חסו)הוחזס!חו זס 06ה08חטסה 8ח1 ףהוחזפס
8 656715זכ 000% פוח ד .65ו000!00ח)6ח חףו065
6חס סז 60ו1ק80 6108000165 ה66חות] ]0 567185
1 0858 הח6|ססזכ |גוטוזו- הסח 6וח58 6ח! 0ח8
-אזסש 8 חסקקט5 ס! שסח חסוופפטף 8ח! הזו 688|5
פָחואזסצו || ח8 עס 260וה08זס 66ח6זפ!חסס פחו
.קטסזף
חסווהוחזס!חו סו1ו5060 8 חהוץוקקה ץווטוסה עֶם
5 ,0850 8וח] 0 עַסָס|סטסחו6וח חףו095 951805
-וזחסס ח86= .60706 5וחוסק א68אי 6חג פַחסזופ
-080% 6ח] ]0 1ה6וח)68ז! ה]ק69-חו ח8 פפטוף חסווטט
5 , עְ00!00סחז8וח 8ח! 01 15ח6)ה60 6ח8 סהטסזף
86 צזשזפץ 8 15ה859זק אסספ 8ח] ,חסט5
!זסו |68ז ,80!6!ו848 ]ס 1ח6וח855855 800 שסטזטפ
זס) 08515 08||901א8% חה פ8סוטסזס ]| .0166ס|00סח81ח
986 8 ,.?וצ , עווצו301 1ח6ט0560ש5 עוואסוףָסו בּ
צנ
1 חסוזסוז0650 |הוח'וס-]
|| ,006618 סחווהוחגזןסזק
חס 06ה8ז607]8 חחואזסע ק|=! 8ח1 וס 95חו06880ז₪
,5 וזח סז !וס הסוזקו0650 |פוחזס-]
סוס 6ב |8ז808= , תפתסזו תה ק-ה50ו 38
2 ,1-4 8חט. , עֶח8וחז30)
-0781//ח/) |08/חח80ד , השאה 06 6שאוס עס 90/60
אזה8 ו ח08 ,שספחץ. ,אזהותח06 זס ץז
56 456 + |וא .1983
0 .וכ :סוק
1 ₪
0 .1 :66וזם-שו=!
06 18 01 8085 370 15ח656זס פוחטוסט פוחד
3' 666/;]=]! ,ץ1וז5000
,0016760066 56001 ז8זו= 6ח1 01 5ַחו00860זק
3 ,3 16-19 ,ח5/8606 ,וח!סהאססופ
,עזופזסטוח שַָחוק6את/) ,>= =אםעוו עס 9090
5 328 + וטאאא 1983
0 .ו :פסוזם
838 אפ
5 .1 :6סוזם-סו=!
ח0ו1 הר 000 8ח! 18ח856זק6ז אססם פוחך
פחסווטפזוחסס || .08ח6ז9!חסס ץזוזטס50 |)8זו! פ'קן=!
6 זס! ע]|09ו/ו5280 8|5ח0ו855!סזכ עפ חפוווזצו זה
-518|6 8טז1 6ח] זסזזוחח ע8ה] פטח1 80 06ה8ז6!חסס
000% 8חד .ץזוז590 0818 ]0 6!0ו] 8ח1 חו ח8-8ח1-1ס
ץזוז5600 חס 0150055105 800 5ז6ק3כ פחו18חס6
א ,500 קוכ= 6ח8 5001617 ,1ה0978בחבות
8 ,ץחכ3זטסוסץזס , חווטה ,1ה6ו07חָ3ח וח
1ס חסו081ו60 ,שו8! 6ח] 0ח8 פזפזטקוחסס ,!סזוחסס
-]0 חו עזוזט590 ,51811 ז6וטקח 60 0ח3 5181 ע1וזט590
6חף , חסוו60וסזס ע1ו!ו80) ,5751605 חסוזהוחזסוחו 8סו1
שחו 108 01 זסק8ק 8חד .סהוחחבוק עסחסףהווחסס
,006 .( ,8858ז= .) 06ח1676ח60 8ח] 81 5068675
6 פָחום .(. ,זסאזהק .0.8 ,0וגוא6כ .8.ת
0 סח 3|50 8זה (חסחו-=]
5 640
א'זסששסוחרבּו-
006 חחואזסצ/ 5.2 6/ש 18 01 05חו660ססזק
,05 חו 8!6 אזסצוסוח8ז-] 551605 0.0 חס
2 אפחט. 15-17
אא 0ח8 עה/חסא ,5/0 ,₪6 ודא עס 90/80
ץאשחסא ,2/5 00 ,א=החם וו .₪
5 342 + א 1983
0 .ו :פסוזק
43 אפפ
5 .ו :06וזם-ק|=!
זס חף/065 108 חס חסווח3116 10005565 אזסצו פוחד
קן-| חס 28500 5אסספ זפו!ז08 חד .5וח6ו5ץ5 6/0
1ח0//1070 106 8/56ח8 60085ז6!חס6 5.2 )/)
,5 :85 5000 ,0/0 ]0 005/97895ח61וח
,06ה181!88חו |013ו8111 , הסוזסב-ז8זחו 8הוח6הח-חהוח
.306 5516
-חץ5 8 15 ,]78190 5/5/6005 040 ,%ססס פוחד
68 6ח! חזסז! 085ח6וזא6 6ח! חס 08500 18515
זסןהוח או5 חן 200וה08זס 18 800 ,16760008ח0
8 עס 60שוס!]10 ו חסו191ח859זק ₪80 .885ז8
|008ו81חז16ח! 87685 6ח] ]0 ח680 זס- .חסו55ט150
שח 0ח8 106-8-/51816-0 6ח1 0150055 5ח6קאס
06 ח06507 57516705 60/40 חזסטסוח ]0 8506018
060 ||סצו 800 5אזסצוסוחה'ז! ,ץזספח1 חטו099 חס
.וח
