- שנה: 1976
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
-. . ה"ןו"ְ- כרך ד' מס. 2 .סא
- | 5 | ההשו - אפריל 1976 זזאק4
'ְ /, 2 | 5 6 0 1% ו 9 הל % ניסן תשלל"ו
">" שלון האיגוד היעוראלי כציבוד אינפורמציה
טג 3
ו
מהדורה מיוחדת זו כוללת קובץ מאמרים של
כנס ארצל בנושא ימחשבים בהוראהי
זי-- חי בניסן תשליו, 7--8 באפריל 1976
קרית נוער ירושלים
עלון האיגוד הישראלי
לעיבוד אינפורמציה
העורך: אביעזרי פרנקל
מכון ויצמן למדע
י כתובת המערכת : איל''א, ת.ד. 13009
| ירושלים
טל. 5110 52, ירושלים
ה וש
ה 6
חסוז8וחזס+ה] 76 --- /ק] +0 הוז6!!טם שחד
.| +0 ה488001800/ 0חו066898זק
,זמאא גת .3 זתלטוטג :אסעזסע
| 6 )0 80/0016ח] החהח2ו6// 6חד
41וה08זו50 08- 55שהססג
ב 10 50/3
9 א0.860.ק
1 ₪ ₪ ₪ 6 | ואם |54טחם1
+
עיצוב גרפי -- דוד הראל
נדפס בקואופרטיב עובדי הדפוס הכללי בע"מ
רחוב השוק 26, תל-אביב -- טלפון 821801
7"
אנו מצטערים להודיעכם שתיקי המערכת שוב ריקים
ממאמרים מקוריים (ואפילו בלתי מקוריים). ואת להזכירכם
שמחבר מאמר, המתקבל לפרסום ב,,מעשה חושב", זכאי לתש-
לום (עיין חוברת מס' 3, כרך ג'). הוא גם עשוי לזכות בפרס לוין
המוענק בכנס השנתי עבור המאמר הטוב ביותר. רק שיתוף
יותר פעיל מצדכם יאפשר להמשיך ב,,מעשה חושביי.
|
יחד עם כל חברי איל''א אנו מודים לנשיא היוצא פרופ' |
שלום אברבנאל וליו''ר ההנהלה היוצא מר דב חביון על תרומתם ]
לאיל''א, ומברכים את הנשיא הנכנס, מר דב חביון ואת יו"ר +
ההנהלה הנכנס מר יחיאל אלון, ומאחלים להם ולהנהלה |
החדשה עבודה מועילה ופורייה. |
[
עלון וה מוקדש לכנס הארצי ל,,מחשבים בהוראה'' העומד
להיערך בימים %--ח' ניסן תשל'"ו (8.4.76--7) בקרית הנוער
ירושלים -- מכללה טכנולוגית תורנית. ,,מעשה חושב'' הפנה
את הזרקור מספר פעמים בעבר לנושא החינוך וההוראה במח- /
שבים, ואנו שמחים לחזור שוב לנושא זה ע"י פרסוס רוב |
ההרצאות, העומדות להינתן בכנס, בחוברת זו. פרסום זה מ
התאפשר תוך שיתוף בין קרית הנוער לבין איל''א ומערכת 0
,,מעשה חושבי, והוא מהווה את קובץ ההרצאות הרשמי של 1
הכנס, שיכנס תחת קורת גג אחת את הפעילויות המתרובות
והולכות בשטח אה באר.
להתראות בכנס. |
בברכת חג החרות, ו
המערכת
מן התוכדן
עפמי
6 קיים קשר בין מיחשוב
לייעול במשק הישראלי 1
6 הוצאות המשק הישראלי למיחשוב 33
69 ידיעות אילי'א 5
6 ,,קויית נוער'' מארחת כנס
על מחשבים בהוראה 8
6 כנסי קעתן בברזיל 10
6 האם משק המחשבים
מנופח או מצומצם 42
קיים קשר בין העמקת המיחשוב
להגברת הייעול במושק הזשראלל
הנשיא החדש של איל/א -- דב חביון -- נכנס לתפקידו בשנת ה-20 לייסוד האיגוד ובשנת ,בר המצווה"
למיזוג גופי ענ''א בישראל, שמבחינת היקפו יתכן שאין לו אח ודוגמה בעולם כולו.
הנשיא החדש של איל"א, מר דב
חביון, נכנס לתפקידו בשנת ה-207 ל-
ייסוד האיגוד ושנת ,בר המצווה" ל-
מיזוג של -גופי ענ"א בישראל, שהביא
בסופו של דבר את מרבית הגורמים ה-
עוסקים בשטח זה למסגרת הנוכחית של
האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה.
לרגל שני אירועים חגיגיים אלה מת-
בקש מר דב חביון להקיף בראיון זה את
מיכלול בעיות הפנים והחוץ של ענף
עיבוד הנתונים האוטומטי בישראל. הוא
פותח בברכה לקודמו בתפקיד הנשיא
של איל"א, פרופי שלום אברבנאל, סגן
הרקטור של אוניברסיטת תל-אביב.
שאלה: האם תרמה ההתאגדות של
גופי ענ"א לקידום עניינם ?
תשוב : אני סבור שאחד הקווים ה-
חיוביים המאפיינים את איל"א -- הוא
היותו איגוד אינטגרלי, המאגד כמעט
את כל העוסקים בעיבוד נתונים אוטו-
מטי, בין אם מדובר בעוסקים בטכנו-
לוגיה ומדע ובין אם מדובר באנשי ה-
מינהל של תחום זה. גיוון זה העניק ל-
איל'"א חוסן ארגוני מיום הקמתו. אינט-
גרציה זו מקיפה הן בודדים והן מוסדות
ומבחינה זו היא בין היחידות בעולם.
קדמו למצב זה כמה גלגולים ואולם
לפני כשלוש-עשרה שנה החל תהליך
אינטגרציה שהביאה להקמתה של מס-
גרת אחת. ברצוני להוסיף כאן שבכמה
מקומות בעולם, מתקיימים זה בצד זה
ארגוני ענ"א שונים, כל אחד עם ה-
ציבור המקצועי שלו.
שאלה: האם יש למסגרת הארגונית
הרחבה גם חשיבות מקצועית ?
תשובה: בהחלט. לדעתי תרמה האינ-
טגרציה לא רק לחוסן ארגוני, אלא גם
להעלאת הרמה המקצועית, בכך שאיפ-
| שרה הפרייה הדדית והכשרה מקצועית
ברמה. יותר גבוהה. כנשיא איל"א, אני
רואה כאחד מתפקידי לשמור על המס-
גרת הארגונית הרחבה ולטפחה, כך שכל
= הזרמים המקצועיים בענ"א יוכלו למצוא
בה את מקומם. אשתדל לבטל מחיצות
ולהוריד משוכות -- כדי להשיג מטרה
,,מעשה'י חושב'" -- אפריל 1976
זו. זאת ועוד: תודות למסגרת הרחבה
שלנו -- עלה גם כושרנו מבחינה כס-
פית. בסך הכל עלי לציי, בסיפוק ש-
לאחר 20 שנות קיום איל"א הוא מהווה
עתה ארגון גדול וחזק -- שאינו נופל
-- יחסית -- אפילו ממסגרת 40% וד
יתכן שאפילו עולה עליו.
התנדבות למשימות כבדות
שאלה : האם חברי איל"א מתגייסים
לפעילות ולמשימות במסגרת האיגוד 1
תשובה : אעשה כמיטב יכולתי להג-
ברת התודעה בנחיצות הפעילות באיל"א.
אסור שפעילות זו תהיה נחלת מעטים
בלבד. לצערי אני מבחין בכך שמידת
ההתנדבות למשימות כבדות -- היא
נמוכה. לא כן הדבר בארגוני ענ"א ה-
בולטים בעולם. אגי רואה לנגד עיני את
המצב בארצות הברית שהיא מספר אחד
בכל האמור במחשבים. שם יש פעילות
נרחבת במסגרת 8011. ושם הדבר אינו
נובע רק מפני שרמתם גבוהה משלנו
-- זה ברור -- אלא משום שהם חדורי
הכרה בצורך לקיים ארגון חזק, תוסס
ובעל שאיפות גבוהות. ב-011 אתה
יכול למצוא פרופסורים מאוניברסיטאות,
מנהלי חברות ובעלי מקצוע המתגייסים
-- בחפץ לב -- למשימות כבדות. הם
נכונים להקדיש חודשים לארגון כנסים,
דב חביון
הכנת דו"חים ופרסומים ועוד ועוד. אש-
תדל, בתוקף תפקידי, לטפח גם אצלנו
רוח התנדבות כזו.
שאלה: מה ניתן לעשות כדי לעורר
את רוח ההתנדבות למען פעילות ב-
איל'/א ?
תשובה : בראש ובראשונה הדמוקרטי-
זציה הנוספת של האיגוד. כוונתי לכך
שיותר ויותר חברים יתנו כתף לתפקי-
דים שונים ; שיותר ויותר חברים ייבחרו
לתפקידים שונים. בעבר עמדנו לא פעם
בפני עובדה שלא עמדו לרשותנו דל
אנשים לביצוע משימה זו או אחרת.
הדמוקרטיזציה באיל"א פירושה גם
השוואת הזכויות של כל הגורמים ה-
מאוגדים בו וביטול ההעדפות -- במידה
שהן קיימות. ובהיקף הארצי אראה חובה
לעצמי להוסיף לאיגודנו את קולן של
מסגרות עג''א שממשיכות עדיין לפעול
מחוץ לאיל"א. אעשה הכל כדי להסיר
כל מכשול של כיתתיות בדרך לצירופן
אל המסגרת שלנו, כדי להגביר את חוס-
נה של קהיליית המחשבים בארץ.
שאלה : במה התקדמנו ובמה לא הת-
קדמנו בתחום ההכשרה המקצועית 1
תשוכה: התקדמנו בשני שטחים חשו-
בים: א) מתכנתים; ב) מתכנתי מערכות.
לא התקדמנו מספיק בתחום הרבדים ה-
גבוהים של מנתחי מערכות. זהו הדרג
הבכיר של עולם ענ"א ואסור שבתחום
זה נפגר. געשו צעדים לטיפוח השטת
ועתה צריך להשלים את המלאכה. בסך
הכל הרי נושא הכשרת כוח אדם מקצועי
היא משימה כבדה, אך דווקא משום כך
מחובתנו להתמודד עימה.
שאלה: ברשותך נעבור לתחום הפר-
סומים של איל"א -- מה דעתך על
,מעשה חושב" ומקומו בפעילות האיד
גוד ?
תשובה: אני מייחס לבטאון שלנו
חשיבות רבה ביותר ואעשה הכל כדל
לטפח אותו. לא יתכן קיומו של איגוד
מקצועי -- ביחוד איגוד כשלנו -- בלי
בטאון משלו. בנוסף לכנסים, ימי עיון
וקובצי הרצאות שאנו מקימים, הרי
,מעשה חושב'" מהווה פורום קבוע ל-
השמעת דעות, לפירסום הישגים ויישו-
מים ולחילופי אינפורמציה. בתקופת ה-
התבצרות של איל"א -- טרם הורגש
הצורך בכלי כזה, אך עתה הפך הבטאון
כלי חיוני. לכן אני קורא לכל החברים
להשתתף בו. אני יודע: לפעמים הכתי-
בה קשה, אך יש ליטול את העט ביד
ולהתגבר על המחסומים. ,,מעשה חושב"
יכול להיות במה קולעת לפרסום יישו-
מים טכנולוגיים מדעיים ומינהליים. וּמ-
אמרים מקצועיים. אל לנו לשכוח: מה
שמתרחש כיום בשטח ענ'"א בישראל, שוב
אינו קטע קטן ובלתי משמעותי בארץ.
בתחום הענ"א בישראל יש אירועים מ-
עניינים, יש התפתחויות חיוביות ול-
צערנו גם שליליות. חילופי הדעות וה-
עמדות הבאות לידי ביטוי בעלון, מאפ-
שרות הפרייה הדדית שהיא חיונית ב-
יותר למסגרת כשלנו. הבטאון אינו צריך
להזדהות עם הדעות המתפרסמות בו, אך
כל עוד עמדות אלה הן לגיטימיות --
יש להן מקום ב,,מעשה חושב". אני רו-
אה בבטאון זה אבן פינה שמצדיקה כל
מאמץ והוצאה -- בתנאי שתענה על
הצרכים.
כנסים ודיאלוגים
שאלה: מה הן המסגרות הפרסומיות
האחרות העומדות לרשות חברי איל"א ?
תשובה: כאבן פינה שניה בתחום זה
-- בצד ,,מעשה חושב" -- אני רואה
את הכנס הארצי, המשמש כבמה גדולה,
מגוונת וחד-שנתית לעבודות וההישגים
של חברינו. יש לטפח בצורה שיטתית
מוסד זה, המשמש לא רק כבמה מקצו-
עית, אלא גם כמסגרת חברתית ממדרגה
ראשונה, ואל לנו לזלזל בגורם זה. ה-
מיפגש החד-שנתי של למעלה מ-1000
אנשי מקצוע הוא נכס גדול.
אני רואה את הכנס השנתי כבמה ל-
העלאת הישגים באורח פומבי -- ולא
אנונימי -- בתחומי החומרה, התוכנה,
יישומים וכל שטח אחר. הכנס יכול ל-
שמש גם לצורך מיפגש עם אנשי חוץ-
לארץ. לפיכך נמשיך לטפח את פעילות
הכנסים שלנו על ידי פגישות ודיאלוגים
עם נציגי אגודות מארצות אחרות.
עם זאת יש כמובן לשקוד על הכנסת
שינויים מועילים למסגרת זו, בכל ה-
אמור בשיטת גיוס החומר, גיוונו וצורת
הצגתו בכנס וכן בכל האמור בכלים
הארגוניים שלו.
.2
שאלה: האם נשקלת האפשרות להר-
חיב את הפרסומים השונים, גם בתחום
הוצאות חד-פעמיות ?
תשובה: לדעתי, כה הבה לאיגוד כ-
איגודנו חשיבות הפרסומים, עד כי יש
לשקול אפשרות להגיע גם לפרסומים
תקופתיים בנושאים ספציפיים -- בצו-
רת מונוגרפיות. הוצאות לאור כאלה יכו-
לות להיות מבוססות על אירועים כגון
ימי עיון, כנסים וכדומה. אני סבור שיש
כאן משום מעשה יצירה בכך שאנו יוצ"
רים תוך כדי כתיבה מטבעות לשון ענ''א
בעברית. כמו כן אנו נותנים בכך ביטוי
לפעילות חברינו והישגיהם. אם לא ניתן
להם במה כזו, הם ימצאו את דרכם ל-
במות בחוץ-לארץ. עם זאת עלי לציין
שהוצאנו כבר לאור פרסומים לא מע-
טים.
אינטרדיסציפלינריות
שאלה: כיצד משתלבת פעילות איל'"א
עם פעילות ארגונים ותחומים קרובים
ומה הם יחסי הגומלין ביניהם ?
תשובה: אנו חייבים לטפח קשרים
עם איגודים בארץ שיש להם אינטרסים
משותפים איתנו, דבר שלא נעשה עד
כה במידה מספקת. רצוי להפגיש את
חברינו עם רופאים, מהנדסים, מורים,
רואי חשבון ועוד. במלים אחרות : עלינו
להעניק לנושא מימד אינטרדיסציפליגרי.
מובן ששיתוף כזה איננו צריך לבוא על
חשבון השיתוף שלנו עם אגודות ענ'"א
בחוץ-לארץ. הגענו לשיתוף פעולה גכ-
בד עם אגודות-אחיות בחוץ-לארץ. ה-
דבר גם קיבל אישור פורמלי בהסכם ש-
נחתם בינינו לבין 86% וכן מוצאת
מגמה זו את ביטוייה ב-1ע1, ההתאג-
דות הבינלאומית לעיבוד אינפורמציה
המאגדת 35 אגודות ענ"א בעולם.
שאלה: מאחר שהגענו אל העולם ה-
גדול, מתבקשת כאן השאלה: מהו מקו-
מה של ישראל בקהיליה העולמית של
עגי/א ?
תשובה: משק עג"א הישראלי התפתח
לממדים רחבים ביותר ואני סבור שאנו
תופסים מקום נכבד בקהיליה העולמית.
אין להתבייש לא בהיקף שלנו ולא ב-
הישגים שלנו, אף שיש עוד הרבה לע-
שות בתחום זה. בישראל פועלים עתה
כז500 מחשבים וההוצאה השנתית ב-
ענ"א -- הסתכמה ב-1974 ב-700 מיליון
לירות. יש להניח שעתה מגיעה ההוצאה
השנתית למיליארד לירות בערך. הוצאה
זו מהווה כ1.5%7 מהתל'יג. קצב ההת-
פתחות השנתי של עג'א בישראל הוא
בשיעור של 25%.
היקף זה אינו מספיק מבחינת היחס
לתל"ג. אני סבור שאפשר להגיע ל-29%0
מן התל"ג וזאת אם נרצה להשתוות ל-
ארצות המפותחות. אינני רוצה לצייר
רק תמונה ורודה. בצד ההישגים היו גם
מחדלים.
שאלה : האם כוונתך גם לייעול הענ''/א
בישראל ?
תשובה: אין לי ספק שצריך ואפשר
לייעל עוד יותר את משק המחשבים
בארץ. כלומר באותן ההוצאות אפשר
להשיג תוצאות יותר טובות. שאיפתנו
לא צריכה להיות הקטנת ההוצאות, אלא
הגדלת התפוקה והעמקת הייעול. בהש-
קעה הנוכחית -- ואינני יכול לומר ש-
אכן הגענו למיצוי האופטימלי של ה-
השקעה.
שאלה: מה הן הסיבות לכך ?
תשובה: הסיבות הן ארגוניות ומק-
צועיות. באומרי ארגוניות אין הכוונה
כאן להגדלת מספר המחשבים אלא ל-
צורת ניצולם וארגון הפעלתם. בעידן
התקשורת של ימינו ניתן לרכז מוקדי
עוצמה מחשבית. כלומר במקום פיזורם
- יבוא ריכוזם. ריכוז כוח המיחשוב
יעגיק מימד נוסף ליכולת ענ"א ביש-
ראל. כוונתי גם להרחבת ענף לשכות
השירות הכלליות או הענפיות. ומבחינה
זו מהווה ענף לשכות השירות -- המגיע
כנראה ל--25% מכלל ההוצאה -- תפקיד
חשוב. ברור ששיעור זה עוד יגדל ובכף
יגיע למיצוי יותר גבוה של יכולתו.
המיגבלה השניה היא, כאמור, כוח-
אדם מקצועי. אלא שמבחינה זו מצבנו
אינו שונה ממצבן של מדינות אחרות.
אפילו נשיא הפדרציה האמריקנית ראה
צורך להכריז -- לאחרונה -- שהמחסור
בכוח אדם מקצועי מעולה משמש כ-
מיפגע בהתפתחות משק המחשבים של
ארצות הברית.
דור רביעי
שאלה : אילו דורות של מחשבים מצו-
יים עתה בארץ?
תשובה: אנו עוברים לדור הרביעל
של המחשבים אף שאנו מפעילים גם
מחשבים מהדור השני והשלישי. ואולם
בו בזמן כוח האדם המקצועי והמינהלי
שלנו שייך עדיין לדור הראשון. ניגוד
זה יוצר בעיות בתחום הידע והמיומנות
המקצועיים.
,,מעשה חושב'' -- אפריל 1976
4-%%
שאלה: איך אתה רואה את ההשקעות
בהכשרת כוח אדם מקצועל?
תשובה: אני סבור שהשקעה כזו היא
חיונית ביותר אך כיום היא עדיין קטנה
מדי. לא זו בלבד שאין תודעה מספקת
לגבי חשיבות ההשקעה הזאת, אלא ש*
אין גם מסגרות מתאימות במידה ה-
מניחה את הדעת. מוסדות ההשכלה ה-
גבוהה טרם ממלאים את התפקיד שהם
מסוגלים למלא בתחום זה.
שאלה: ובמה תשכנע אותם להגביר
את השקעותיהם ולהעמיק את התעניינו-
תם בענ"א ?
תשובה: יש להבהיר לגורמים הללו
שמבחיגת המקרומדיניות קיים קשר
ישיר בי העמקת המיחשוב לבין הגברת
הייעול במשק הישראלי. אין להגיע לכך
על ידי הטפה ונראה שאיל"א יכולה לת-
רום רבות בכך שתביא את חשיבות ה-
נושא לתודעתם של המנהלים הבכירים
והקובעים במשק ובמדיניות הכלכלית
של ישראל. יש לעשות הכל כדי להסביר
שהמנוף הטוב ביותר לייעול המשק ה-
ישראלי -- הוא המיחשוב. אפילו מת-
גלִים פה ושם כשלונות, הרי התוצאה
הכללית של המיחשוב במשק המדינה
היא חיובית ומכרעת בחשיבותה, כולל
בתקופות חירום למדינה. כמובן שהע-
מקת המיחשוב צריכה לבוא בד בבד עם
התאמת הצורות הארגוניות בהפעלת ה-
מחשבים -- לעידן הטלקומוניקציה. ה-
צרה היא שאמת זו טרם נהירה לכל ה-
נוגעים בדבר עקב סיבות שונות.
שאלה: מי, לדעתך, ,,מפחד" ממחש-
בים ?
תשובה : ,,מפחד" מי שבור בשטח זה
ואינו בקי באורח מינימלי בטכנולוגיית
המחשבים ויישומיה השונים.
דרושה מעוובות
שאלה: האם יש לתלות את קולר אי
ההצלחה רק באנשים שהם מחוץ למק-
צוע. האם לא מתגלים כשלונות גם ב-
קרב העוסקים בענ"א. מה גורם לאי
הצלחה כזו?
תשובה : קיימים גורמים אחדים לאי
הצלחת תוכניות. החשוב בהם הוא היעדר
ידע מקצועי מספיק. נערכו כמה מחקרים
בתחום זה באהץ ובחוץ-לארץ. המסקנה
העיקרית היא שתוכניות ענ'"א הטובות
ביותר אינן משיגות את מטרתן כיוון
שלא שולבו בהן האנשים במערכות ה-
פנים ולא דאגו שיהיו מעורבים כיאות
בכל הנושא. חוסר תשומת לב לנקודה
זאת קובע יותר מכל גורם אחר בהצ-
לחת תוכנית ענ"א.
שאלה: מה הן, איפוא, מסקנותיך ?
תשובה: לפיכך אני רואה שלושת
מסלולים עיקריים בהתארגנותנו בעתיד:
א) מערכת הסברה ליצירת תודעת קלי-
טת הנושא; ב) הקמת מוקדי מיחשוב
רבי עוצמה, בצורה ארגונית הולמת;
ג) השקעות בהכשרת כוח אדם. כל ה-
גורמים הללו תלויים זה בזה -- ואין
להפריד ביניהם. כאמור, אני מייחס חשי-
בות רבה לטיפוח תודעת אחריות בקרב
כות האדם המקצועי בענ"א.
שאלה: וכיצד תטפח תודעה זו?
תשובה : הייתי מרחיק לכת ואומר ש*
הגיע הזמן לשבועת ענ"א, בדומה ל-
שבועת היפוקרטס של הרופאים. יש
כבר התחלות כאלה בעולם. את ,,שבועת
היפוקרטס של עג'"א'"' יש כמובן להתאים
למציאות הישראלית, בדומה לשבועת
הרופא הישראלי -- שלאמיתו של דבר
אינה הגירסה של היפוקרטס, אלא של
הרמב"ם, כלומר מבוססת על מקורות
שלנו.
שאלה : מדוע אתה מייחס חשיבות כה
רבה לשבועה מקצועית ?
תשובה: השבועה היא רק ביטוי ל-
אחריות המקצועית שלנו. שבועה כזו
יוכל להישבע רק מי שקיבל הסמכה. ב-
מלים אחרות מי שהגיע לרמה מקצועית
מוכרת.
שאלה: האם די בשבועה ?
תשובה: לא. השבועה היא רק ביטוי.
יש צורך בהסדרים תחיקתיים מיוחדים
למשק המחשבים. אין להסתפק בהתאמת
החוקים הקיימים לטכנולוגיה חדשה זו.
קיימות, למשל, בעיות מיוחדות של
חומר עדויות, הגנה על יצירות, חובות
הספקים, זכויות המשתמשים וחובותיהם
-- ועיקר העיקרים שימוש לרעה באוצר
המידע. כאן אנו מגיעים לתחום הרגיש
של החדירה לזכות הפרט שחובה למנוע
אותה.
הוצאות המשק הזשראלי למיחשוב
סיכומי המחלקה לכלכלת מחשבים של אילת''ם לשנת 1974 -- בתחומי ציוד מחשבים, כוח אדם מקצועי
וחומרי עזר למחשבים + לעומת 1973 גדל השימוש במחשבים ב-14 אחו.
סיכומים שנערכו על ידי המחלקה לכלכלת מחשבים של
אללתם מראים כי הוצאות המשק הישראלי לציוד מחשבים.
כוח-אדם מקצועי וחומרי עזר למחשבים הגיע ב-1974 ל-678 0 באלפר ל ב
מיליון ל"י. הסכום מתחלק כלהלן:
ציוד -- | 244.06 מיליון ל"י תעשייה, חקלאות, בנייה,
כוח"אדם -- | 291.54 מיליון ל"י מים וחשמל 1003 3
חומרים -- | 142.38 מיליון ל"י מסחר 7 58
בנקאות וביטוח 13 15
סה"כ 8 מיליון ל"י תעבורה ותקשורת 2737 74
לעומת שנת 1973 גדל השימוש במחשבים ב-14 אחוז מינהל ממשלתי, ציבורי ומקומי 12 2.3
בערך (במחירים קבועים) בעוד שבין השנים 1972 ו-19737 חינוך ומחקר 14 15
הגידול היה 4.5 אחוז בלבד ושנה קודם לכן (בין 71 ל-1972) שירותי בריאות 8 12
0-2 ///-,;
למעלה מ-26 אחוז.
בשנת 1974 היוותה ההוצאה למיחשוב 1.30 אחוז מה- סה"כ
> תליג בשיעור זה חל רק שינוי קל בהשוואה לשנים קוד"
מות (1973 -- 124, 1972 -- 1.35).
מעשה'" חושב'' -- אפריל 1976
* לא כולל ההוצאות למסופים.
החלוקה של ההוצאה הלאומית למיחשוב לפי ענפי המשק
ניתנת להלן (במחירים שוטפים):
100 * 4
המינהל הציבורי (ממשלה, שלטון מקומי- וכו גוטל
כ-21 אחוז מכל ההוצאה ואם נוסיף על כך את חינוך, השכלה
גבוהה, שירותי הבריאות והתקשורת הרי שהסקטור הציבורי
מהווה למעלה מ-50 אחוז של כל ההוצאה.
6
|
|
|
|
1
יבוא ציוד ענ"'א
פמהחהשבים
סוכנות בלעדית
ביבוא של ציוד ענ"א וציוד משרדי אחר חלה ירידה |
משמעותית בתשעת החודשים הראשונים (ינואר -- ספטמבר)
של שנת 1975, כך מסתבר מנתוני סחר החוץ של הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה. |פגתזן||]
ערך היבוא בינואר-- ספטמבר מגיע לכ-18 מיליון דולר. סזו ומהחהט .א
זו ירידה של כ-23%0 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירי" | אאס-דהווהם
77
דה זו ראוייה לתשומת לב מיוחדת ל הגידול ו דפ המסחאה 17 -
ביבוא ציוד ענ"א בשנים האחרונות, לאמור 20.4 מיליון 8 .0 ס 0
דולר ב-1972, 21.6 מיליו; ב-1973 ו29.77 ב-1974. 65 :6 0
ביבוא ציוד מחשבים, המהווה מרכיב עיקרי ביבוא זה
(כשני שליש) חלה ירידה של כרבע (מ-16 ל-12 מיליון
דולר), גם כאן זו ירידה משמעותית לאור הגידול שחל בעבר
ביבוא ציוד זה.
1 א שד
6 מאלומיניום ביציקת לחץ, לציוד פבד --
היה ססתץ
יש לציין כי המספרים הניתנים לגבי יבוא ציוד מחשבים 6 משבבי עץ דחוסים, לא דליק -- לציוד
מייצגים את ערך הציוד שיובא והוכנס לארץ. אין מספרים בינוני וקל -- צאגזתגאש
אלה מייצגים את ההוצאה במטבע חוץ בפועל של אותה - 6 *חידות רצפה עם מפרי אויר מאלומיניום
תקופה. זאת כיוון שרוב המחשבים מיובאים בתנאי שיכרות, | ומעצ
ולגבי התקופה הנדונה, עשוייה הוצאת המט"ח להגיע אולי
רק ל-10% מערך הציוד (בגלל שחלק ניכר מתשלומי השכי-
רות משולמים בלירות ונשארים בארץ עקב הוצאות מקו- אספקה והתקנה בהתאם
מיות ותשלום מסים). מצד שני קיימים תשלומי מטבע חוץ | לנתוני התכנון והציוד |
בפועל בתקופה הנדונה שאינם מוצאים ביטוי בנתונים שהוצ- בקנ > שטנ = טמשנ = בנמהמהההנהנמטנו טנא ,--
גו כיוון שהם המשך התחייבויות של תשלומי שכירות שהוחל
בהם בתקופות קודמות. מכל מקום נראה שיש ירידה של
6 יחידות עם חיבורי חשמל וטלפון
סעיף אחד שערך היבוא בו עלה -- חלקים וחלפים --
כרבע ביבוא מחשבים -- רכישות חדשות של ציוד זה.
ברוב מרכיבי הציוד המשרדי האחרים יש ירידות, קטנות
או גדולות יותר. כאן יש לציין במיוחד הירידה ביבוא קופות
רושמות. נראה שלא התגשמו הצפיות לעליית מכירות מוצר
גיתן להניח שהוא מושפע פחות ממגמות צמצום שנתיות.
זאת כיוו' שהיבוא נובע בעיקר מגידול והצטברות מלאי ציוה
בשנים שעברו.
להלן סיכומי היבוא לפי סוגי הציוד השונים (באלפי
זה. דולרים) :
]וק ליוו
ינואר ינואר שינוי באחוזים יגואר"
ה פוג 172 183 4 | ספטמבר | ספטמבר | ספט'1974 לעומת ינואר-
מחשבים 4 137602 8 16402 11 % --
קופות רושמות 206 209 2 47 27 % --
מכונות חשבונאות, לא חשמליות,
ללא זכרון 099 1 2 3 203 %--
מכונות חשבונאות אלקטרוניות עם זכרון
ומכונות עם מנגנון חישוב שלא פורטו 4,363 2,929 9 | 273 13 % --
מכונות משרדיות שלא פורטו 09 08| 12 06 2 0% --
מכונות להטבעת בולים, מכונות הוצאת
והדפסת כרטיסי-נסיעה, מכונות לניקוב
ולכילוב 214 116 139 122 158 % --
חלקים למכונות משרדיות שלא פורטו
וחלקים ואביזרים למכונות משרד וחישוב 3,064 2,816 4 | 2417 2006 % >
0 9 21611 23444.6 1830 % --
חיבורו לכל וח שב, מכל מקום, ובכל עת,
"עומד לרשות הלקוח בכל עת.
עד רהה צנ
חטששיות ישראב 'אלהטרוניהה בטימ
מטרח מחושובים של חדיר
| הצלחה דנא תקדיר
מסופים רבים מדגם 300 זפסקט6פא5 המיוצרים בארץ ע"י תדיראן סופקו
לעשרות לקוחות בארץ ובחו"ל. אלפי יחידות ממוצר זה נמכרו
בארהיב, שם הן מהוות שליש משוק המסופים.
תכונותיו הרב-גוניות של מסוף נייד זה מאפשרות
בהתאם לרצון המשתמשים בו, באמצעות הטלפון,
או בחיבור ישיר.
המופעל המייצר מסופים אלה מייצר גם מסוף
נייח מדגם 200ו זפסתקט66אם ומסופי זח6.
המפעל נמצא בקרבת מקום, וצוות הנדסי מלוחד
תדיראן עוסקת גם בתקשורת מחשבים על כל גווניה,
פעילות זו מתבטאת בכותן שרותים מק*פיםם
בתחום ייצור התוכנה והחומרה,
ניתוח מערכות ושווק תת-מערכות.
פרטים אודות מסופי מחשבים: מפעל ציוד היקפי למחשבים; טל. 0 231851191
פרטים אודות מערכות מחשבים: ת"א, רח' קרליבד 7; טל. 012
ההנהלה החדשה ותפקידיה
בישיבת מועצה מיום 4.12.75 נבחרה הנהלה חדשה לשנת
6 המורכבת מהחברים הבאים:
יור ההנהלה: מר יחיאל אלון
חברים: מר דן גרנות
אלימ רוממיה הלוי-סגל
ד"ר מיכה חגני
מר אריה רונאל
דייר יעקב שוויקה
מר עמירם שור
הערכה לפעילות היו"ר היוצא
המועצה הביעה הערכתה ותודתה ליו"ר היוצא מר דב
זוביון על פעולתו הרבה והברוכה שהשקיע במשך שנות
כהונתו.
הפקידי ההנהלה
א הדרכה וימי עיוו -- אלמ ר. הלויהסגל
ב. | מימ"א מדריך יישומי מחשב ארצי -- - מר ד. גרגות
ג. | קבוצות עבודה -- מר א. רונאל
ד. | מילגות, פעילות אזורית, תקנון -- דיר מ. חנני
ה פרסומים --
ו קשרים עם מוסדות בארץ, קשרים עם
משתמשי ציוד, תערוכות, חברים באיל"א -- מר ע. שור
חילופי נשיאים
בישיבת מועצה מיום 27.1.76 נבחר מר דב חביון לכהן
כנשיא איל"א, במקומו של פרופ' ש. אברבנאל שסיים את
כהונתו. הובעה הערכה לפועלו של פרופ' אברבנאל לשיפור
יעדי איל"א.
סקר מחשבים
איל''א תמשיך בתמיכתה המקצועית ובהכוונת הסקר.
בהתחשב במחסור תקציבי, גם תשתתף במידה מסויימת בכי-
סוי ההוצאה, ורואה חשיבות בגיוס מקורות להבטחתו של
הסקר.
מימ''א -- מדריך וישומי מחשב ארצי
מר כתריאל צימט יו''ר קבוצת מימ'"א דיווח להנהלה על
יעדי מימ'א וההתקדמות. סוכם להמשיך במאמצים לפרסם
מהדורה מחודשת לקראת הכנס הארצי ה-11.
ימי עיון וסמינרים
מתנהל משא ומתן לשני סמינרים שיתקיימו בארץ ע'י
דייר גוטמן וצוותו מאנגליה.
קשרום עם מוסדות. בחןל
נשיא איל"א ימשיך בייצוג איל"א עם מוסדות וגופים
בחו"ל, דבר המתבטא לא רק באירועים בינלאומיים בארץ
ובחו"ל בהשתתפות אנשינו, אלא גם קידום מפעל המילגות
של איל'"א. (כתבות אחדות בעניין זה בנפרד).
חברום חרשים במועצת איל''/א
עם בחירתו של מר חביון לנשיא איל"א ויציאתו של
דייר דישון' לחו"ל, התפנו שני מקומות במועצה ולפיכך,
ד"ר י. שוויקה
בהתאם לתקנון, נכנסו למועצה שני החברים הראשונים בתור
לפי תוצאות הבחירות האחרונות למועצת איל"א, ואלה הם:
מר הלבורט מרדכי ומר אלכס בלוך.
קביעת חברים בוועדת מונחי ענ'"א
דייר שוויקה ירכז הנושא מטעם ההנהלה ויבוא בדברים
עם דייר ע. איתן מהאקדמיה ללשון העברית.
כבוצות עבודה באיל''א
באיל'"א קיימות ופועלות הקבוצות באופ, סדיר:
1 בלשנות חישובית -- בריכוזה של ד'"ר אורה שוורצוולד.
2 מאגרי נתונים ותקשורת -- בריכוזו של רפא גולדפרב.
3 מיכון ספריות -- בריכוזו של דוד סרנה.
4. מערכות תקשורת -- בריכוזו של אבי שץ.
5 שיתוף זמן -- בריכוזו של ד'"ר ראובן אמיר.
6 חקר ביצועים -- בריכוזו של שמעון יגיל.
המעוניינים להצטרף לאחת מן הקבוצות הללו ועדיין לא
נרשמו, יכולים להצטרף לפעולות הקבוצה ע"י הודעה למז-
כירות איל"א בציון שם וכתובת. הפעילות בקבוצות היא
ללא תשלום.
סימפוזיון על ,הנדסת אנוש -- עיונים ויושומים'י
בימים 26.3.76--25
הסימפוזיון אורגן ע"י הקרן לפיתוח ולקידום הנדסת
אנוש בישראל ע"ש הטייס סרן עירא להט (גרצברג) ז"ל.
במסגרת הסימפוזיון הרצו שני מרצים מחו"ל והם ניהלו את
דיונים על נושאים שהם בתחום התעניינות החברים. איל"א
סייעה לארגון ההשתתפות בסמיגר.
קבוצה א' -- הרצה ד"ר ר. הירש על הנושא ,גורמי
אנוש במערכות אדם-מחשב'י.
קבוצה ב' -- הרצה ד"ר א. פרידי על הנושא ,גורמי
אנוש במערכות מבוקרות ע''י אדם-מחשב".
ועידת ירושלים השלישית לטכנולוגיה של המירע
לאחר דיונים בוועדת המחשבים בארץ והתייעצות עם
חברי ועדת המחשבים בארה"ב הוחלט לקיים את הוועידה
בקיץ 1978.
איל''א תהיה אחראית לארגון הוועידה שתהיה משולבת
עם כנס איל'"'א. הוחלט להקים ועדת ארגון שתהיה מורכבת
מ-2 או 3 נציגי ועדת המחשבים וכמספר הזה נציגי איל"א.
איל'יא תמנה את יו"ר ועדת ההיגוי, וכמו כן את ועדת התוכ-
נית הישראלית ואת היו"ר שלה. ועדת ההיגוי תהיה אחראית
על המבצע כולו. ימונה יו'"ר בינלאומי של ועדת התוכנית
ויו"ר ועדת התוכנית הישראלית. כן תכונן ועדת ארגון.
מילגות
אנו עומדים בסיום שנת הכספים 1975/76,
חברים אישיים שטרם שילמו את דמי החבר שלהם בסך
5 לו והמעוניינים בהמשך חברותם, מתבקשים להעביר הסך
הנ"ל למזכירות איל''א,
חברות/מוסדות שטרם העבירו את דמי החבר המאוגדים,
מתבקשים לעשות זאת עד: סוף חודש מרץ ש'יז. המימון
השוטף חשוב מאוד לפעילות המסודרת של איל"א,
,מעשה חושב'י -- אפריל 1976
+
|
ו
|
ּ
חברים שטרם מלאו את השאלון אשר נשלח לחברים,
מתבקשים לעשות זאת ולהחזיר למזכירות.
הנחה לחברי איל"א בפרסומי פע
הוצאת הספרים .0ע060 ש>תנתפ[טגוע 6תג11018 ת)תסות
תהיה מוכנה לתת לחברי איל'"א הנחה של 25% על פרסומים
של קזת1.
רשימה מלאה תופץ לחברים.
הכנס הארצי ה-11 לע"נ
מועד ומקום הכנס
הכנס הארצי ה-11 לעיבוד נתונים יתקיים באודיטוריום
חיפה, הר הכרמל, בימים 21--20 באוקטובר 1976.
נושאי המנס
איחזור ועיבוד מידע טקסטואלי.
עיבוד"רחק, שיתוף זמ
מערכות מידע ניהולי.
הכנה בסיסית ומערכות הפעלה.
יישומים של מדעי המחשב התאורטיים.
יישומי מחשבים ברפואה.
שימושי מחשב בתחבורה אווירית, יבשתית וימית.
יישומי מחשבים בהגדסה ובתעשייה.
יישומים ב-,401. כנגד שפות עיליות אחרות.
הערכת ביצועי מחשב.
רשתות מחשבים.
מחשבים בחינוך.
בסיסי נתונים.
אספקטים מדעיים וטכנולוגיים בייצור חומרה.
מועדי ההגשה והצורה
המעוניינים להגיש מאמר לכנס מתבקשים להעביר לווע-
דת הכנס עד ה-1 במאי 1976 תקציר המאמר בעברית או
באנגלית באורך 300 מלים. הנוסח המלא של המאמר יוגש
לא יאוחר מה-1 באוגוסט 1976. אם המאמר המלא לא יוגש
במועד שנקבע, הוא לא יכלל בקובץ המאמרים של הכנס.
לבעלי המאמרים שתקציריהם יתקבלו, תשלחגה הוראות מדו-
ייקות ביחס לצורת הגשת המאמר.
כרסים עבור מאמרים
ינתנו שלושה פרסים, למאמרים הטובים ביותר שיוגשו
בכנס : פרס ראשון -- 1,000 ל'י, פרס שני -- 750 ל"י ופרס
שלישי -- 500 ל'י.
פרסי איל''א 1976
יחולקו ארבעה פרסים להישגים השנתיים הטובים ביותר
בתחום עיבוד הנתונים במדע ובמינהל ועבור מאמר מצטיין
ב מעשה חושב'". במסגרת הכנס תיערך תחרות נוער בתחום
המחשבים.
קריאה להגשת מאמרים
קבוצות הדיון יכללו מאמרים מוזמנים ומאמרים מוגשים.
אגשי המדע, התעשייה והמינהל העוסקים בשטחי עיבוד נתו-
נים אוטומטי או בשטחים קרובים, מתבקשים להגיש המאמרים.
הנהלת הכנס
מר דב חביון -- נשיא איל"א
המרכז למיכון משרדי
מר יחיאל אלון -- יו"ר הנהלת איל"א
חברת =. ב. מ. (ישראל) בע"מ
| פרופ' יוסף רביב -- יו"ר ועדת ההכנה
מרכז מדעי י. ב. מ. -- הטכניון
,,מעשה'!' חושב" -- אפריל 1976
ועדת ההכנה
מר ע. גרינגרד -- י. ב. מ. (ישראל) בע"מ
ד"ר ד. כהן -- טכניון.
מר י. מוניטה -- רשות הנמלים בישראל.
אל"מ מ. נדיר -- צה"ל
פרופ' ז. נוימן -- אוניברסיטת תל-אביב
דיר י. פז -- רפא"ל.
דייר י. פלס -- מרכז לטכנולוגיה חינוכית.
מר ל. פפר -- אילת"ם.
מר כ. צימט -- ,,אל-על".
פרופ' י. קצנלסון -- טכניון.
ד"ר י. שוויקה -- אוניברסיטת בר-אילן. %
פרופ' א. שמיר -- טכניון. 2
לזכרו של פרופי פגבמי
פרופ' פגבמי נואס בכנס הארצי ה-7.
פרופ' א. פגבמי מצא את מותו הטרגי בתאונת דרכים, יחד
עס בנו בן ה-14, בניגריה ב-28 לדצמבר 1975.
פרופ' פגבמי היה דמות בולטת בקרב אנשי המחשבים בארצו,
באפריקה ובארצות המתפתחות בכלל. פרופ' פגבמי למד הנדסת
חשמל באוניברסיטת נוטינגהם וזכה בתואר דוקטור מטעס אוני-
ברסיטת קיימברדג' ב-1960. הוא כיהן כפורפסור למדעי המחשב
באוניברסיטת לגוס, ושימש ראש מרכז המחשבים שלה.
פרופ' פגבמי פעל שנים מרובות במסגרות או'ים ובארגוניס |
בינלאומיים בשטח המהשבים. היו לו קשרים אמיצים עס אנשי 6
המקצוע באר ושיתף אתס פעולה בצורה הדוקה וידידותית.
ביקר כאן פעמים אחדות וכיהן לאתרונה כסגן :ו"ר של ועדת
התוכנית של ועידת ירושלים לטכנולוגיה של המידע ב-1971.
בפעולתו לקראת הוועידה ובברכתו בוועידה עצמה, מצאה
את ביטויה השקפתו היסודית, שקידומן המזורז של הארצות
המתפתחות קשור קשר הדוק בפיתוח הטכנולוגיה של המחשבים.
הוא היה מלא הערכה להישגיה של ישראל וחדור הכרה בצורך
לשתף אתה פעולה.
מעיד על כך הקטע הבא מדבריו בוועידת ירושלים, 1971:
,עמי העולם -- ובעיקר העמיס בארצות המתפתחות -- חבים
חוב למדינת ישראל, עבור *וזמתה בארגון ועידה בינלאומית
זו... אין בכך הפתעה, ישכן מנהיגות מחדשת... היא מהתכונות
האופייניות של ,אורץ שלמה'... תקוותי שהדינים בוועידה זו
יקדמו את הטכנולוגיה של המחשבים לשם סתימת הפער המב"
דיל שבין שני המחנות העויינים :: העשיר והעני''.
זכרו של פרופ' מגבמי יישמר בליבם של חבריו וידידיו הרביס.
ו
כנס ארצי בנושא : ,,מחשביס בהוראה"
*יערך בקריית נוער, ירושלים, בז'--ח' ב-
ניסן תשל"ו, 7--8 באפריל 1976. בכנט
ישתתפו מרצים ומומתים מהארץ ומתוצ-
לארף.
הכנס נערך בחסות שר התינוך והתרבות
מר אהרן ידלין. הגופיס המשתתפים בהכנת
הכנס הם משרד התינוך והתרבות, המזכי-
רות הפדגוגית, מערכת החינוך הטכנולוגי,
מט''ח -- המרכז לטכנולוגיה תינוכית,
אילי'א -- איגוד ישראלי לעיבוד אינפור-
מציה, קריית נוער ירושלים -- מיכללה
טכנולוגית תורנית.
התפתחות המתשביס בארץ ובעולט וח"
דירתס לכל ענפי החיים המודרניים, החל
משימוש בעיבוד נתונים אוטומטי וכלה
בשימושיס מדעיים טהורים, מתייבים הנד
הגת לימודי המחשב בבתי-הספר על-
יסודיים בנתיב הטכנולוגי והעיוני ואמנס
פותחו בארץ, בשנים האחרונות, תוכניות
לימודים להוראת המחשב, ולימודים אלה
שולבו במערכות השיעורים של בתרהספר.
כתוצאה מהתפתחויות אלה הווגש ה-
צורך לערוך כנס בנושא המחשב בהוראה.
מטוות הכנס
לעדכן אנשי חינוך ואנשי מחשבים ול"
אפשר החלפת מידע בנושאים הבאים:
א. הוראת המחשב בבתי ספר העלזיסו-
דיים : טכנולוגיים ועיוניים.
ב ישומים שונים של המחשב במתקר וב"
מינהל חינוכי,.
ג. | הוראה בסיוע המחשב.
מועד ומקום הכנט
הכנס יערך בימים רביעי וחמישי, ז'--ח'
בניסן תשלי' 7--8 באפריל 1976, בקריות
נוער ירושלים, רח' הרב פרנק 20, בית וגן,
ירושלים. תחבורה: קו מסי 12 לבית וגן.
+ מוזמנים לכנסי
מפקחים על בתי ספר. על-יסודיים : טכ-
= נולוגיים ועיוניים ן מנהלי בתי ספר על-
יסודיים ; מרכזי מגמות בבתיי'ס טכנולוגיים
ועיוניים; אנשי מתשבים המתעמינים בד
וראה מורים. המתעניונים ועוסקים ב-
נושאי ההוצאות
א 507068 ב0010ו601 -000ו10ת00 6תי'
858 >*'ת ה
+ הוראת תורת המחשב בבתי ספר העל-
יסודיים.
סקר על משק המחשביס וכות אדם בד
ישראל.
עס 0866 26 08 5ת060קת001
6856 4 ,.קתותע08 ,1
שיקולים להוראת בקרה ספרתית בתיד
נוך הטכנולוגי.
מבוא למחשבים -- למידה יחידנית בד
סיוע מחשב.
אבחון שוטף של תוצאות למידה באמצד
עות מחשב.
+ הוראת תורת המחשב -- שלב מתקדס.
+ הוראת אלגברה תיכונית בסיוע מחשב.
נושאי הדיוניס
א. הוראת המחשב, ענ"א, בחינוך העלד
יסודי.
שירותי מחשב וציוד בחינוך העל-יסודי.
הוראה בסיוע המחשב .4.1 .0.
ישומי המחשב בחינוך הטכנולוגי.
תוכנית כללית
יום הראשון של הכנס, יום ד' 7.4.76 --
מיועד לכל ציבור המשתתפים
0 -- התכנסות
0 -- פתיחת הכנס
0 ר-רד- הרצאות
0 ר-ר-- הפסקת קפה
0 -י->- הרצאות
5 --- ארוחת צהריים
0 ריר--7 הרצאות
0 ר-ר הפסקת קפה
0 ר-ר-ד הרצאה והדגמה --
8 ,,מרכז המחשבים'' של
קרית נוער ירושלים
יום השני של הכנסט, יום ה' 8.476 --
קבוצות דיון וסדנאות -- מיועדות לעוסקים
ולמתעניינים בנושא.
0 --7 התכנטות
0 ריר.ח7 הרצאה במליאה
0 -- קבוצות דיון א בי.
0 ר--+- ארוחת צהריים
0 -- קבוצות דיון ג', די.
0 ה/ה/הד- סיכומי הקבוצות
0 - נעילה
הנהלת הכנס
מר י. ל. אורבך, יו''ר הכנס
,שע00 41102080 ,6810006
,8 ,18001018ת
דייר ב. ברטה -- יו'יר ועדת ההיגוי
משרד החינוך והתרבות, מערכת התינוך
הטכנולוגי.
דייר י. פלס -- יו''ר ועדת התוכנית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
דייר סילויה שרף -- ין'ר כבוד, ועדת
התוכנית
5 [81ת10507110010 ,160107
0080 01 208206 גותס!1360ות
מר 5. אילון -- מרכז לטכנולוגיה חינוכית
מר ז. אמתי -7 קרית נוער ירושלים --
יוייר ועדת ארגון ונוהל
מר ע. בן-כוכב -- אוניברסיטת בר-אילן,
אילייא
מר נ. גולדנברג -- קרית נוער ירושלים
פרופ! י. גוליס -- מכון ויצמן למדע
פרופ! א. גינסבורג -- הטכניון, חיפה
מר פ. וקס -- משרד התינוך והתרבות
מערכת החינוך הטכנולוגי
מר ד. חביון -- המרכז למיכון משרדי,
אילייא
דייר א. חפץ -- אוניברסיטת חיפה
מר ד. יוהנס -- המכללה -- המדרשת
למינהל
גב' ז. כהן -- המכללה -- המדרשה
למינהל
דייר ד. מילין -- המכון הממשלתי להכשרת.
טכנולוגית
מר א. מרכוס -- משרד החינוך והתרבות
מר ח. פורת -- אילת'ים
פרופ! א. פרנקל -7 מכון ויצמן למדע,
אילייא
כתובת מזכירות הכנט.
קרית נוער ירושליס
"ת. ד. 16075, ירושלים .
טלפון 02/521212
קובץ מאמרים
כנס ארצי בנושא י*מחשבים בהוראה"
קרית נוער ירושלים
ז'--ח' בניסן תשל"ו -- 7--8 באפריל 1976
מבוא
אנו מביאי?ם בזה אוסף מאמרים ש?וגשו בכנס "מחשבים בחינוך" ש?תקיים בקרית נוער -
ירושלים ב- 7-8 באפריל 1976.
המאמרים המובאים כאן כוללים נס?ון שהצטבר בארץ ובחו"ל בשי?מוש? המחשב ובהוראת 2
מחשבים, במערכות חינוך קדם אוניברס?טאיות. התמונה המסתמנת מתוך מאמרים אלה מצבלעה -
שהפעילות במסגרת החינוך העל יסודי (עיוני וטכנולוגי) נכנסת עתה להילוך גבוה המבוסס.
על הנסיון שהצטבר בשנים האחרונות בארץ. בנוסף להוראת המחשב בנושא ל?מוד, נעש?ם
לאחרונה נסיונות מענינים בארץ להשתמש במחשב ככלי אבחון ונהול שלבי למ?דה שונלם,
ככלי לתרגול ואמון וכעזר במינהל הל?מוד?ם.
בנוסף להרצאות בנושאים אלה יתקיימו במסגרת הכנס קבוצות דיון בנושא?ם חשובים
להתפתחות הש?ימוש במחשבים במערכת הח?נוך. במדינת ישראל בעלת המשאבים המצומצמים חשוב
שנבדוק כל צעד שאנו עושים בתחומים חדשים ומתותכמים. ?ש לשקול הלעב את היתרונות
שניתן להשיג באמצעות טכנולוגיה חדישה ומתוחכמת הנרתמת לשרות החינוך ולבדוק לעומת
זאת את הי?ע?לות והכלכליות בפי?תוח השימושים השונים. קבוצות הדיון תעסוקנה גם בבעיות -
אלו.
א.
ההתפתחות הטכנולוג? ,
2 : ת המואצת עם ג?דול צרכי המידע של הארגון ועובדלו השוב?ם.
סקר כח אדם בענף המחשבלם בלשראל
לקו ו ו
דן לירון
סיכום וע?קר? הדברלם
הגידול הנ?כר בשימוש בענ"א, מביא עימו ביקוש גדל ומגוון לכ"א מלומן. ?לש
חשילבות רבה לח?זוי ההתפתחויות והערכות לקראתן, לאור גידול חי?ונלות ענ"א
למשק, והמורכבות הגדלה הן בפעילות המשקי?ת והן במערכות ענ"א.
סקר ראשונ? של מצבת כ"א ותחזלת הצע ובלקוש 7, מגלה מחסור צפו? בטוות
הקצר של קרוב ל- 200 אלש בדרגים השונים של הנ?הול המקצוע?. הסקר צופה
קידום מה?ר, אול? חפוז קימעה, של מנתחי מערכות רבים לתפקיד? נ?הול, ובמקביל
מחסור במנתח? מערכות ואנש? תכנון מנוסים. זאת בתקופה שצרכי הפיתוה והמחסור
במשאבלם דורשלם ?לותר מתמלד נלתוה ותכנון קפדניים.
בתחום התיכנות התמונה פחות ברורה. לא נראה שלש מחסור במסיימ? קורסים אם כ?
?יש אינדיקציות למחסור בסוגים מסויימים של תוכנ?תנים. השפעות לווא? של מחסור
בכי'יא ביהול?ל, עלולות להוריד רמת הבי?צוע גם בתחום זה. ואם בטווח כה קצר צפו?
מחסור ניכר בכח אדם בכ?ר, הר? שבטווח ארוך יותר, עלולי?ם להי?ווצר צואר?
בקבוק על דרך פי?תוח הש?מוש בענ"א.
לכן יש לבצע הערכות של מוסדות ההכשרה, ובשנ? שלבים:-
- עריכת השתלמויות מתא?מות לעובדי?ם ש?קודמו בטווח הקצר, לפ? המגמות הידועות
כביום.
- -- של ות ההכשרה מבח?נת התאמת קורסים ותוכנם, רמה וכמות התלמ?דים,
באשר = כך יש צורך לבצע שורה של בדיקות ומחקרי הכנה (ראה הצעות בגוף
המאמר).
מבוא
הגידול הנ?כר שחל בשימוש בענ"א בשנילם האחרונות, מב?א כל?ום לכך שיותר הור
תשומת לב מופנית לא רק לנושא הציוד שהיווה מוקד התענינות בעבר, אלא גם
לגורמים האחר?ם במכלול השימוש בענ"א: הארגון המשתמש, כח האדם המקצוע? ועוד
ההוצאה ו הגיעה ב- 1978 ל-682.5 מליון ל . קצב הגידול הר?אלי הממוצע של
השמוש בענ"א הלה בשנים האחרונות כ- 5%.%ו, למרות ההאטה בגידול ובצמ?חה הכלל
משקית. לפי זה צפו? היקף הוצאה לענ"א בשנת 1980 (במחירים של 1978) של
כ-538, 1 מ?ליון ל , ומספר המחשבים יוכפל (כ-15א8 ב-1978).
אין ספק שהפעילות המשקית וכושר הצמ?חה של המערכות הכלכליות, ?היו תלו?ים
יותר ויו :
תר בשלמוש בענ"א; והשמוש המורכב בענ"א ?עלה הדר?ל
בכמות ובא?כות הנדרש?ם. ו
מגמה בולטת בהתפתחות הביקוש בכ"א היא הצורך באנשי מקצוע היודעים לשלב
ומה ידוע לנו כיום על תחום כח אדם בענ"א? סקר ר
כייא מקצועי בענ"א הגיע ב-1978 לכ-2,700 אלש. תוספת ה
השנים הבאות ה?א כ-20% או 1,100 עובדילם נוספים, ולש לזכו ב'
משרות, יש להכשיר מספר גדול ?ותר של מועמדים. פרט לכך כמעט ולא נעש
המאפשרות לקבל תמונה ש?עת?ת ברורה של המתרחש בתחום הב?קוש וההכשרה ב
ובאליזו מידה ?ענו צרכי העת?ד (מהם?) על ?ד? מערכת ההכשרה כפל שהלא כל
הצורך בחיזוי והתאמת ההצע בתחום ההכשרה, גדול בכ"א ?ותר מאשר בתחום הצלוד.
ציוד ניתן ליבא, כולל תוכנה ומידע הפעלה ותוך זמן לא ארוך, בעוד שהכנת
מערכי הכשרה ואימון כח אדם דורש?ם טווח זמן רב למד?.
לאחרונה הוחל בא?לתם בריכוז חומר והכנת תיק נתונלם בס:סי, לשם ס?וע בהבהרת
תמונת המצב הכלל?ת. בשלב ראשון נערך סקר לאפ?ון סדר? גודל של ההצע והב?קוש
בטווח הקרוב. הסקר נערך בקטעגוריות כ"א לא מפורטות, שכן השגת מלדע מפורע
לותר, היתה מאריכה הב?לצוע ודוחה סיומו לסוף שנת 1976 (סיום סקר המחשב?ם של
הלמ''ס) .
לאור ראשוניות העיפול, הוקדש מקום נרחב יחס?ת במבוא לתאור הרקע ומצב המ?דע
לגבי נושאי הסקר. תאור הסקר כולל: הגדרות ומיגבלות, עיקר הממצאים, כמה
ממאפיינ? הבלקוש והערות לגב? ההצע.
הגדרות ומגבלות
4 הסקר דן בהיצע ובב?קוש בשתי תקופות ע?קר?ות והן: ₪
- מצבת כח אדם ותפוקת ההכשרה בהווה (1978) -
- תחזית היצע וביקוש לכח אדם לשנים 1975-77.
הסקר מבוסס על עבודה שנעשתה באמצע 975!, ומכאן התיחסותו לנתונ? 1978
כלנקודת המוצא.
2. העיסוקים המקצועיים שנבדקו הם אלה הדורש?ם זמן ומאמץ הכשרה משמעותיים
(ותרומתם לענ"א בהתאם ) והם: מנהלים וראש? צוותות, מנתח? מערכות
ומתכננ?ם, מתכנתים, ומפע:ל? מחשב.
3 נעשה נס?ון להקיף כל גורמי ביקוש לכ'א, פרט לארגונים ומוסדות
המפעילים מחשב ובת? תוכנה (מקור הנתונ?ם-סקר הלמ"ס). נאספו נתונים
על מצבה ותחזית ביקוש של משווק? ציוד, תעש?ל?ת מחשבים ו?חידות ענ"א :
ללא מחשב (אוני?ברסיטאות, מוסדות ממשלתיים ולקוחות של לשכות שרות). :
8. נעשה נסיון להקי:ף כל מערכת ההכשרה למעע גופים קטנים המתימרים לערוך
קורסים לתכנות. הקוש? בעלפול בגופים אלה נובע מכך שהם א?נם יצלבלם,
וקיימת ספקנות לגבי כושר העבודה של בוגר?הם, ומכאן הספק וההחלטה
לא לכלול אותם בנתונ? ההכשרה.
5. הביקוש וההצע בהם מדובר הם של הכשרה מקצוע?ת בס?ס?ת. נושא ההשתלמות .
ראוי לבדי?קה נפרדת. .
6. ההצע נבדק מבח?נת מספר מסי?מ? ההכשרה. נושא?ם נוספים במהלך קללטת :
הבוגרים, התפתחותם וקידומם המקצוע?ל מצד?קים בד?קות מעמ?קות נוספות. -
07 חיזוי הביקוש לשלוש השנים הבאות נעשה עלבס?ס נתוני הגידול של השב
האחרונות, בצרוף תחזית המעסיק?ם עצמם באותם תחומים בהם אין נת
שוטפים של כ"א מועסק. 2
=
ההכשרה (מס' בוגר?ם)
בהכנת התחזית ה?תה העדפה לא לאמוד גורמ?ם לא ?דוע?ם כפליטה מהמקצוע
וירידה לחו"ל, אלא להעריך אם ?ש להם השפעה על כוון הממצא?ם, ולהשא?ר
לקורא את המסקנה.
מערכת הבעחון איננה כלולה במצבה ובתחזית. עד היום מערכת הבטחון מכשלרה
לעצמה כ''א (סד?ר), וכמעט שלא התחרתה בבלקוש אחר כ"א מקצועי. עם זאת יש
פליטה מסו??מת של כ"א ברובו מקצועי ומנוסה לשוק האזרחי. לא ניתן אומדן
לכך.
במסגרת הרחבה והעמקת הבד?קות, יש מקום להעריך גם מגמות הצע וב?קוש כלל
משקיות, והשפעתן על תחום כ"א בענ"א. בטווח הקצר כידוע, א?ן מצב של
תעסוקת ?תר.
הערה: פליעה מעבודה וירידה - סביר שיוסיפו לביקוש כפ? שחושב, בעוד
שמעבר כ''א ממערכת הבטחון לשוק האזרחי מגד?ל ההצע. הרושם המתקבל
הוא שאין בכך לשנות במידה רבה ?חס ביקוש והצע כפי שנמצאו.
ד. עיקר הממצאים
1 ביקוש והיצע 1978-77
להלן עיקר הנתונים כפ? שרוכזו לפי מקצועות ע?קר?ים.
לוה ו
מצבת כח-אדם וההכשרה ב-א197, תוספות ביקוש והכשרה חזויות 975-77ו
ה ו
עיסוק מקצוע?ל מצבת כ"א מצבת כ"א תוספת ביקוש | תוספת הכשרה |תוספת הכשרה :
דצמבר 197% | חזויה סוף |חזו? חזויה מחולקת בתוספה
מו 7 7 -1975 |הביקוש ב-%
א.מנהללם
וראש? צוותות
ב.מתכננים
ומנתח?
מערכות
)123.9(
08.0
8
ור המעניין ביותר הוא טור 5. עור זה מהווה אינדיקצלה
לפער הצפוי בין הה?צע לב?קוש. 0 >
?לש לזכור שנתונ? הבלקוש מ??צגים ביקוש בפועל, ַ
שנתוני ההלצע הם מספר מסיימי קורסים בלבד שלא כולם
בעבודה מקצוע?לת. ה?חס ב?ן מספר המס??מ?ם למספר מחפש? ה
ל עדלין, כך שיש להשתמש בנתונל ההכשרה וה?חס ב?נם לנתונ? הבלקוש
בלבד.
הדרג הניהולי-מקצוע? הבכלר
בתחום זה צפו? פ?גור גדול של ההי?צע אחר הבי?קוש. לעומת תוספת ביקוש של כ-240 אבש?
נביהול, יש ציפיות להכשרת עשרות מספר של עובדילם, וגם זאת בקורס חדש ונס?ונ? של
המכון לפריון העבודה וה?יצור, מע?ן קורס בלני?ם בין השתלמות והכשרה.
לאמיתו של דבר, טעונה קטגורית כ"א זו חלוקות משנה. עם גידול ה?קף מערכות ו?חידות
ענ''א נוצרו התמחויות משנה בניהול כגון נ?הול צוות, פרול?קט, י?חידת ענ"א, מערכת
הפעלה ומל?תקן. לכל סוג ?ש דרלשות לכלשור?ם והכשרה שא?נם חופפים בכל מקרה. א? לכך,
נוצרות בעיות הן של הכשרה והן של ק?דום. כמעט לאף אחת מהתמחולות הנ?הול שהוזכרו,
אין כלי הכשרה ספצי?פי (פרט לקורס של המכון שהוערך ע'? כמה מהמשתתפים כרלבבע?
בעיקר לצרכי ניהול צוותים). במקביל לכך הושמעו הערכות, שהקידום לתפק?די ניהול אלה
איננו ספציפי, במובן שלניהול עכני למשל מגיעים אנשים עם רקע טכנ?. הושמעה טענה,
שנועטים יותר מדי לקדם מנתחי מערכות לכל תפקידי הניהול, מבלי להתחשב ברקע הנ?הול?
הנדרש, ואף יותר מכך-בעבר היו רוב מנתה? המערכות אנש?ם שצמחו מתפקלד? תכנות, כלומר
:ץ בנסיונם דגש יתר על הצד הטכנולוגל.
הצד השני של טענה זו אומר שיש מקום לשקול קידום לתפקיד? נ?הול ענ"א, עובד?ם בעל?
רקע ניהולי שיוכשרו בנושאי ענ"א.
היות ובעיה זו לא נבדקה ?ש?רות ולא נאספו נתונים על כך, ?ש להסתפק בשלב זה
בהעלאת השאלה לעיון ובדיקה. מכל מקום, נראה שעיקר הביקוש לכ"א ניהולי הוא בתחום
ניהול צוותות, תכנון ופרויקע?ם. מחסור זה ?אוייש ברובו ע"? קידום מנתחי מערכות,
לכן לושוו בשלב זה, תוספות הביקוש וההכשרה של אנש? נ?הול ומנתחי מערכות במצורף.
כאן נמצאים הה?צע והביקוש ביחס מאוזן למד? (ההיצע מראה 123% של הב?קוש), מכאן
שהלחץ לאייש דרגות ניהול בכירות יגרום לדלדול שורות מנתחי המערכות המנוסים, ולצריך
הכשרת תחלופה בכמולות נרחבות. לחליפין, או במקב?ל, עלולות להווצר דח?ות בהקמת
לחידות וצוותי ענ"א. נקודה זו משנה את ההערכה לגב? ה?חס שנמצא בין הכשרה-ובקוע
למנתח? מערכות. הכשרה ברמה של 194% מהבלקוש למנתח? מערכות (בלי גורם התחלופה),
איננו נראה מוגזם לאור צרכ? התחלופה. *תר על כן, לאור תחז?ת זו, ?ש מקום לשקול
הוספת מרכיבי הכשרה לניהול בתכניות לימודים של מנתח? מערכות, ער?כת השתלמויות
עבור מנתחי מערכות בנושא? ניהול שונים, בפרט באותם מרכיבי הנ?הול שאינם נלמד?ם"
או קל?מים בהכשרתו ועבודתו של מנתח מערכות, וכן בד?קת האפשרות להסבת אנש? מ?נהל
לנילהול ענ"א.
2. מתכנתים
בתחום זה, ה?חס בין מסיימי קורסים למספר העובדים ש?בוקש, הוא גבוה בלותר
כ-8 ל-!, וברור שחלק מהלומד?ם או שאלנו מעונל?ין בעצם לעסוק בתכנות כבמקצוע
עיקר? או שא?ננו מסוגל לכך, נכשל ונפלט מהמקצוע. עם זאת, ההשקעה האלשלת
וגם המוסדית בהקניית יסודות התכנות איננה גבוהה, ומצד שני ידע כללי בתכנות.
עשוי להועיל ולה?ות ש?למושי בנסיבות שונות. כך שאין לראות בכך בזבוז אף אם -
חלק גדול מהתלמ?ד?ם לא ?עסוק בתכנות כבמקצוע. ₪
גם בעיסוקי התכנות חלו כלום התפצלויות להתמחויות משנה, ונצלין שת?
התמחולות חשובות ביותר פרט למתכנת? ??שומ?ם - מתכנתי מערכות הפעלה
? ב-250), ומתכנת? תקשורת. הושמעו טענות
ה על %6) (אמדן מספר
( 28165 0 5/5%66) ו כ
בדבר מחסור בכ"א מ?ומן לצרכים אלה,
מרכזית בע?סוק התכנות וה?לא הצורך ברמה גבוהה של תכנות,
שכן לתהללך התכנות ורמת התוכנלות הגמורות, ?ש השלכות כספלות רצ?ניות הנובעות
הן מהשמוש במשאב? הצ?וד, והן מדחיות בקבלת דווח. הבעיה ה?א כיצד למשוך למקצוע
אנש?לם מתא?מים, להכש?ר מתכנתים עובים ולסנן הגרועים. לנקודה זו חשיבות רבה
שכן בפועל קשה ביותר, מתודית ומעש?ת כאחד, להעריך ?עילות של עבודות תכנות
נתונות. עם זאת, הראה מחקר שהופ?ע ב- 0% .60 (ראה רשלמה ב?בל?לוגרפית)של
%, ת71156 , ת8ת861ת5 ש?ש הבדלים גדול?ם ביותר בין מתכנת?ם שונלם
בכושר ו?עילות עבודתם. בקבוצות של מתכנתים מנוסים שנתבקשו לפתור בעלות
נתונות ומוגדרות, נמצאו פערים של עד פ? 28 במשך הזמן שנדרש, ופערים שונים
נוספים במרכיבי תהליך העבודה, בין המתכנת העוב ביותר - לגרוע ב?ותר. אותו
ניסוי שנערך בקבוצות של מתכנתים ללא נסיון הביא לממצא?ם די דומים, אם כ?
קטנים ?ותר (כנראה שהנפלון מגדלל הבדלים אלשלים); ואם כך הדבר, מסכמים
החוקרים שקשה להגז?ם בחשלבות של א?תור אותם המתכנתים הגרועים. הנזק הכרוך
במתכנת גרוע ?כול להורלד ?ע?לות של קבוצה שלמה של מתכנת?ם עובים, זאת כמובן
בנוסף לחשיבות המתא?מה להכשרת המתכנת?ם הטובלם.
באופן כלל? קלימת בעלה
לש לזכור שממצא?ם אלה מת??חס?ם למתכנתים מנוסים אשר נקלטו בעבודה ורכשו נסיון,
כאשר הבעות לתכנות הוגדרו מראש על יד? עורכי הנסיון ומשימת המתכנת הוגדרה
כראוי. במצבים בהם ניתן לצפות לקש?לים של נ?הול והנחיית צוותים - כגון במדה
ואכן יגבר המחסור בעובד?ם בדרג הניהול? מקצועי (הדרג האמור להנחות המתכנתים).
הר" שיש לצפות לפג?עה בל?עילות עבודת התכנות.
הנושא של מי?ון המתכנתים, פתוח כלים לבדיקת כישורי תכנות לפני ואחר? הכשרה,
הוא נושא העעון בד?קה וקלדום, לאור חשיבות הנושא והאפשרויות הטמונות בכך.
מפעילים
בתהום זה תכניות ההכשרה של משווקי הציוד תואמות את אמדני הביקוש למפע?לים,
ואף אם ?תעורר צורך במספר גדול ?ותר של עובדים, לא צפויים קשיים מיוחדים
בהרחבה מה?לרה של מסגרת ההכשרה.
הערה כלל?ת
למרות שאמדני הביקוש וההיצע שהוצגו אינם כוללים כל הגורמים (למשל ביקוש הנופע
מתחלופה ומפללטת עובדים מהענף, והצע כ"א המשתחרר מצה"'ל), הר? שפדר? הגודל של
לחסי הלצע - ביקוש שנמצאו הם כאלה שנראה שאף ש?נויים ועדכונים לא קטנ?ם לא
ישנו את כ?וון המסקנות.
אין בכך כוונה לזלזל בגורמים הנוספים, אלא להדגיש שהכיוון הכללי שנמצא כנראה
שלא *שתנה גם עם השלמת הנתונים החסרלם.
סיכום
היחסים הבלתי מאוזנים של ביקוש והצע, ובפרט בדרגי הניהול המקצוע?, מעללם
בעיות החורגות מי?חס מספרי זה בתהחום הניהול בלבד, שכן ליקויים בנ?הול ובפרט
בתחום ענ"א, שרב בו העיסוק במחקר, פתוח ויישום טכני וארגוני, פרושם ?ר?דת
תפוקת צוותות ו?חידות ענ"א ופגיעה בלעילות.
הקידום הצפו? המזורז של מנתחי מערכות, בצד ההשגות שהועלו לגבי מסלול הקידום
וההיררכיה המקצועית המקובלת כיום, לפלה מתכנת עוב חייב להתקדם לנתוה מערכות
(ולא ל ו בכ?ר או מערכת הפעלה), ומנתח מערכות חייב להתקדם
לתפקיד? ניהול בכ?ר - מעל?ם הצורך בהערכות ספציפית יותר של מוסדות ההכשרה לשם:
,
| ה.
מנתח?" מערכות
ומתכננים
הכשרת מנתח? מערכת עם פוטנצ?אל נ?הול?; השתלמולות בנלהול.
פעילים; הכשרת מנהל?ם בהתמחויות נ?הול שונות הבאים מרקע מ'
עני'א; טיפול שילטת? ?ותר בהכשרת מתכנת?לם לסוג?הם השונלם.
כמה ממאפילינ? הבלקוע
הביקוש חולק בשלב זה לשלושה גורמ?ם: ארגונים ומוסדות המפע?ל?ם מחשב;
ארגונים העוסקים במכירת ציוד ו/או תוכנה; יחידות עננ'א ללא מחשב.; לשכות :
השרות נכללו בקטגוריה של ארגונ?ם עם מחשב, שכן הבדיקה העלתה שמבנה כח האדם
המקצוע? שלהן קרוב ביותר למבנה כח אדם בקבוצה זו.
לוח מס' 2
פירוט מצבת כ"א לשנת 197% במספרים ובאחוזים
פלרוטי מצבת כיא לש רת וו
משווק? ציוד | ?ח?לדות ענ"א
מפעילי? מחשב |ובתי תוכנה | שלא ללד
זעיר בלבד מחשב
ארגונים
ומוסדות
המפעילים
מחשב ולחלך?
מחמת חוסר מקום, לא :ובאו הנתונים בפלרוט, אך גם לוח זה מאפשר לראות כמה
מגמות בולטות והן:
משקל גדול ?חסית של ?חלדות ענ"א ללא מחשב וא?רגונ? שלווק ציוד ותוכנה.
ריבוי ?חס? של דרגי נ?הול, תיכנון וניתוח ב?חידות ענ"א ללא מחשב.
ההשפעה המשולבת של שת? מגמות אלה מוצאות בלטוי בכך שגדל משקלן ה?חסי של מנתח?
מערכות מכלל המועסקים בענ"א. ב-1978 מהווים מנתחי המערכות כ-67.8% ממספר
המתכנתים (?חס של 2 ל-3) בעוד שב-1969 חזו (על בסלס מודלים א?רופאלים
ואמריקא??ם) שמספר זה יגיע רק לכ- 50% - 45% ( ןו ל-2) (ראה רש?מה בבללוגרפלת). .
ההערכות שהושמעו אומרות שבעתיד ילכו מגמות אלה ויגברו עם העליה במשקל ?חידות
ענייא ללא מחשב.
נושא זה עעון בדיקה מפורטת יותר, כולל איתור כיוון התמחויות המשנה שלדרשו.
כמה מהגורמ?ם העומד?ם בבס?ס מגמה זו הם:
- גידול במספר מערכות הארגוניות הגדולות המוסבות לשמוש בענ"א, הסבות אלה /
דורשות ה?קף נ?כר של תכנון ופתוה. דוגמאות - מנהל מקרקע? ישראל וכו'.
- שי?לוב מעמ?ק ?ותר, לרוחב ולעומק, של ענ"א בפעולות הארגון, הדורש הרבה יותר
בדיקות, נתוח ומגע עם רמות שונות של אנש? הארגון, ומכאן הצורך באנשי נתוף
מערכות רבים יותר.
- ההתפתחות הטכנולוגית, העברת תת פונקציות תכנות לציוד, עלי??ת רמת התכנות
והתוכנה, השפות החדשות - כל אלה מקט?נים צורך בעיסוק השוטף בתכנות.
-- הערה: ח?זו? הביקוש לעת?ד נעשה על בס?ס מגמות העבר, ותחזיות של הגורמים
המעסיקים עצמם. בשלב זה לא נעשה נסיון להערכה של תחזיות גורמים אלה, ולא
לבדיקת מגמות בלקוש ספציפיות יותר. בשלבים מתקדמים יותר של בדיקת הנושא
ראוי בהחלט לטפל בכך במפורט, כגון על-ידי הערכת התפתחויות טכנולוגיות
צפויות, וחק?רת נושא כ'"'א בארגונים המשתמש?ם כבר כ?ום בטכנולוגיה חדלשה ?ותר.
הערות לגבי ההצע
רש?מת המוסדות להכשרה והגופים שנבדקו כללה את חברות משווק? הצלוד, המכון
לפריון העבודה והי?יצור, מכללות להנדסאים, המכון ללימוד? חוץ של הטכניון,
המכון להשתלמות מקצוע?ת, המכללה למינהל, מל"מ, משרד החלנוך והתעשיה
האולרלת.
בשלב זה לא הורחבה הבדיקה פרט לקבלת נתוני מספר המסיימים בשנת 75פ9ו,ותוכניות
למספר המס??מים עד 1977. ?יש לציי?ן שחברות משווקי הציוד מהוות הגורם ה?ח?ד?
המכשיר מפע?ל? מחשב וכן כ-80% מהמתכנת?ם.
המכון לפריון העבודה והייצור הוא המוסד המכשלר רוב מנתח? המערכות. הכשרת
דרגי נ?הול מקצועי נמצא בראשיתה בצורת קורס ראשונ? של המכון.
בשלב זה נבדקו והושוו היצע וביקוש לקטגוריות כלליות של כח-אדם בטווח הקצר
בין 1975-1977, כאשר בצד השוואת הב?קוש החזוי להכשרה הצפויה רוכזו מספר
הערות וטענות שהושמעו לגב?ל ביקוש ומחסורים ספציפיים יותר, וכן לגב? אספקטילם
נוספים של דרלשות לכישורים ורקע לצרכי קידום.
לש להניח שבטווח הארוך י?ותר ?לכו הפערים שנמצאו ויחריפו במ?דה ולא ?בקטו
0-5 לשפור מערכת ההכשרה. זאת כיוון שהביקוש הצפוי לכח אדם בענ"א ?משיך
גדול, מהיות השימוש בענ"א מצוי בהרחבה בלת? פוסקת שעדיין לא מיצתה עצמה
מעל ומעבר למגמות ההאטה המשקית אף בהווה. :
עד כה נבדק בעיקר האספקט הסטטי של ביקוש והצע. עדיין לא נבדקו האספקטים
הדינמ??ם של כייא כגון נושא קבלת תלמידים, תנועת בוגרים משלב ס?ום ל?מוד?ם
8 ות אצל המעסיק, קידום עובדים בתוך מקצוע, בין מקצועות,
תפקידיל ניהול. בעית הפניית כח-אדם בעל הכשרה אקדמית ולעתים מקצועית חלקלת,
לעיסוק במקצו י:
ן וצועות ענ"'א מוגדרים, ועוד בשלב זה מתוכננים מספר בד?
עובדים לאחר סלום הל?מוד?לם. ל
53 סקרי המחשב?ם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1975 - 969ן
? , .68% .7.] ,ת1150 8
. "800 90 6ק קתנתה צקסצ? 6ת%11+0 6ת8 6תג11ת0 8ת151עקת00 8
119 8 1 ,11 ,68 ת68610בתטתחס6
3. תוכנית לאומ?ת לפתוח ולהכשרת כח-אדם בתחום ענ''א לשנים 1970-1975, בער?כת
,
א. רונאל.
כה אדם לענייא - 1977 - 978ו, אילתם, דייה לועדת כח-אדם של וועדת המחשבים
במסגרת הנהגת חובת לימוד המחשבים בכיתות הנתיב בטכנולוג? של בת? הספר העל-?פוד?ים,
-- 9 טע ,2
מבוא למחשבילם - למילדה ?חלדנית בסלוע מחשב
בן ציון ברטה' דניאל מִַילין?
3 4
אברהם ארצי? יהודה ברזנסקי " | אר?ה גונן מרק ?בורסק?
תקציר
יעשה ניסו? להוראת הנושא בשלעה ?חידנלת (א?נדיבידואללת) בסלוע מחשב. האמצעים
שיעמדו לרשות התלמיד והמורה על פ? ש?טה זאת הם: חומר כתוב שהוכן למטרה זאת, אפשרות
דו-ש?ח עם מחשב באמצעות מסוף, פע?לויות ודלונים קבוצת?ים וכתתל?ם, ?עוץ והדרכה
אישיים, מבחנים מסכמים. כל האמצעים האלה מאפשרים התאמה טובה יותר של תהליך הלמידה 5
לתכונות ודריטות הלומד, הפנית מאמצי המורה ל?עוץ והכוונת התלמיד?ם, תוך שלמוש .
' בחומר לימוד מעולה ומגוון. הציפיה ה?א ששלעה זאת תביא לש?פור הלשגי התלמ?דלם,
לניצול עוב יותר של זמנם, להגברת העינין וההתמסרות לל?מודים ולח?זוק י?כולת הלמלדה
העצמית.
מבוא
חשיבות הקנית ה?דע בנושא המחשבים לתלמידים במסגרת לימודיהם בבתי-הספר זכתה להכרה
מזה שנים אחדות. פעולות ברוכות ליצירת מסגרות מתאימות לכך נעשו בארץ על ?ד? המרכז
לטכנולוגיה חינוכי?ת ( פלס, 1976) וכמובן גם בארצות הזרות המפותחות. במסגרות
שהונהגו בארץ, מתיחסים למקצוע כחלק בהשכלתו הכללית של התלמיד ובתור שכזה, לימוד
תורת המחשבים הוכר כמקצוע בחירה במסגרת בחינות הבגרות בנתיב העלונ?. בנתלב
הטכנולוגי, יש ללימוד המחשבים חשלבות שמעבר להשכלה הכללית: בע?סוקלם השונים להם :
מיועדים בוגריהם של מרבית המגמות בנתיב הטכנולוגי, הולך ותופס המחשב חלק נכבד ?ותר
ויותר. לפיכך, הוהלט לכלול את לימוד המחשבים במסגרת תוכנית לימוד? החובה של רוב 5
המגמות בנת?ב הטכנולוגי ולהתח?ל בהכנות הדרושות כד? להוצ?א החלטה זאת לפועל, באופךן :
הדרגתי, תוך שנים אחדות, החל משנת הל?מודים תשל"ז (1976/77)(משרד הח?נוך-1976).
תוכנית הלימודים ושלעות ההוראה ש?ונהגו בנתיב העכנולוגי, הושפעו ונהנים מהניסיון .
שנרכש על ידי פעולות המרכז לטכנולוגיה חינוכית - אך שונים הם ממה שנעשה על ?דם. . ,
השונ? בלעד? הלמידה, באוכלוטית התלמידים, בפיזור הגאוגרפ? של בתי הספר ובמשך הזמן 2
המוקצב להוראת המקצוע, חי?יבו בחירה שונה שלפרק? הלימוד ושל שלעות ההוראה. אלן
כוונה לתאר כאן את הפרטים של התוכנית ושל דרכי הפעולה אשר תונהגנה בנת?לב הטכנולוג?
ואת השיקולים לקביעתם. הכוונה ה?א לתאר נ?סוי להוראת המקצוע על ?די למידה ?תלדנילת
(א?לנדיבידואלי?ת) בס?וע מחשב.
למידה יח?לדנלת (נ?.ל.י. 975ו1) ולמידה בסיוע מחשב (רשילמת פירסומים נבחרלם בלועזלת .
ברשימת המקורות) א?נם חדשים בעולם וגם לא במערכת הח?נוך בארץ. -
זר
?חד עם זאת, יש בגישה ובאמצעים של ניסו? זה חידושוקי?דום ניכר של שלטות ההוראה ל
המקובלות באר ולש בכך חלדושלם אף לגבי תוכניות דומות שנהוגות בחוץ לארץ.
לסיוע הוראת תורת המחשבים נ?תן לפתח תוכניות מחשב מלוחדות ומתותחכמות מאלה המוצגות
כאן (1978,ת50ת45%1; 1975, 281%8...א1160, 2615ע6ע16א)אך תוכניות כאלה א?נן
נכללות בשלב זה במסגרת הפרולקט שלנו.
וו ו כב
משרד החינוך והתרבות, מערכת הח?נוך הטכנולוג?, ?רושללם.
המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, משרד העבודה/משרד החלנוך, הקרלה, תל אבלב.
המכון לאמצע? הוראה, רח' ברודצק?, תל-אביב.
בית הספר להנדסאים ועכנא?ם מ?סודו של בסמ"ת, הטכנלון, חיפה.
קשורה דו
הלימוד?לם המקובלות בארץ.יש לקוות שלאחר התחלה צנועה זאת, תונהג למ?דה
דרגות החופש שעל פיהן נ?תןך ליחד את הלמידה לאישיות הלומד במעו
2. ?עדי הל?מוד וא?רגון הל?מ?דה ו א. נושאל הל?מוד - ברור שבמקרה הנ?דון מדובר על מקצוע ל?מוד אחד והוא.
1 / "מחשב?לם" - אך הוא ?כלול פרק? חובה ופרק? העשרה; גם בתוך פרק? החובה
תוכניות הפעולה לקראת הנהגת הוראת מחשב?ם בחינוך כ ה 2 ] יהלן נרשאים הם'ועדים רק להק ל ל -
הקשור?ם ביוזמה כזאת: קביעת תוכניות לימודים; הכשרת מורים להוראת ה : 6 ₪ | להיה לבחור על פי שעח ההתענינות של הלומד.
שרות? מחשב, מעקב והערכה (פרעים פורסמו על ?די מערכת החינוך הטכנולוג? - ו
₪ כ
החינוך, 1976). בשלב הראשון, ברוב בת?י הספר תהלה ה ב אופן הגשת חומר הל?מוד - נלקחות בהשבוך צורות אהדנת להתשה תור ו
הלחידנית תונהג, כניסוי, רק במספר כלתות. לאור תוצאות ניסוי זה תתק ָ זה : . לתלמיד?ם, אם במסגרת החומר לקרלאה רחם במפגרת רדר רו גיוון.
בדבר הרחבת הש?מוש בשלטה. היעדים התוכניים שנקבעו ללמידה בשיטה הלחידנית זהים 1 זה מאפשר לכל תלמיד להגיע להישגים בדרך שהיא המתא?מה לו, מבילן האפשרולות
לאלה של ההוראה השיגרתית. : השונות העומדות לרשותו. הדבר מתבטא בין ה?תר בהצגת שאלות מכוונות,
ֶּ בתוספת הסברים והכוונה לקרלאה נוספת ו?עוץ עד אשר תלמיד שמתקשה מג?ע למצב
נועא:י הל?מוד הע?קר?ל?ם הם: , של שליעה ברמה מוסכמת על נושאי הלימוד; לתלמידים מתקדמ?לם ?תכנו ק?צור?
א. אלגוריתמים, תרש?מ? זרי?מה ופי?תוח הגישה המתאימה לפתרון בעלות. ן י: דרך, הכוונה לקריאה נוספת ויעוץ לצורך ניצול מוע?ל של הזמן שמוקדש
בי יסודות הת?כנות ( ב- 8516). ! לל?מודים.
20 מבנה המחשב ופעולתו.
ד. לישומ? המחשב בת?כנון וח?שובים עכניים, במערכות תעשלתיות, במדע ובשרותים. קצב הלימוד הוא א?ש? ומוגבל רק על ידי מסגרת כלל?ת שמטרתה להבע?ח הספק
מ?ני?מל? משך שנת הלימודים אך מאפשרת הגברת קצב הלימוד על פ? נעלות הלומד.
בהמשך מובאים הש?קול?ם העיקרלים שהב?או להחלטה בדבר פיתוח מסגרת ללמלדה יחלדנית
בסיוע מחשב. ?ש בין השי?קולים כאלה שמתיחסים רק למקצוע הנידון (תורת המחשב) או 35 תהליך ההוראה מבוסס על התערבותו ועזרתו הפע?לה של המורה. תפקידי המורה שונ?ם
רק לנתיב הטכנולוגי. אך רוב השיקולים תופסים לגבי חלק נכבד מבין מסגרות הלימוד - מאלו שיש לו במסגרת שיגרתית פרונעלית; חלקו בהעברת המ?דע, בתירגול ובבדיקת
ומקצועות הל?"מוד בכיתות העל ?סודיות. 2 תשובות התלמ?דים קטל] במידה נל?כרת. אך אין בכך כד? לשחרר את המורה מהאחרלות
- להבטחת הצלחת ל?מוד? התלמלדים. על המורה האחריות להכוונת ל?מוד? התלמ?דלם;
א. הל?מוד מי?ועד למגוון רחב של תלמ?דים שונים זה מזה באופן למידתם, בי?כולת וקצב ' לסיכום פרקי הלימוד; יעוץ לתלמידים מתקשים ומצעיינלם, תירגול, פתרון בעיות
הל?מוד שלהם, בנושאי ההתענינות שלהם. ההתחשבות בהבדלים שבי?ן תלמיד לתלמלד 1 ודיונים שהם מעבר ליכולתו של המחשב, מעקב וביקורת על התקדמות התלמ?דל?ם, בהם
.היא ביסודה של הגלשה היחידנית ואילו סיוע המחשב בתהליך הלמידה הוא הנותן את 5 : הוא נעזר במידה ניכרת על ידי המחשב.
האפשרות המעשית לקבלעת דרך למ?דה אופ?ינלת ושונה לכל תלמיד על פ? אלשיותו. 4 |
(זאת כמובן, בגבולות המעש?ות של מערכת הלמידה בפועל). שמ האמצעים בהם נעזר התלמיד בל?מוד?ו הם:
ניצול המחשב ?עזור לתהליך ההוראה בדרכים אחדות:מתן הסבר אי?נדי?ב?דואל? ושונה ו א. | חומר כתוב, שסגנונו מותאם ללימוד עצמי. החומר כולל שאלות פתורות לבדיקה
לכל תלמ?ד ותלמ?ד; מתן אפשרות להסבר חוזר (ללא הפרעה ליתר התלמ?דלם); ִּ 7 עצמית של הידע, שאלות ותרג*לים שהם הכנה לקראת הדו-ש?ח עם המחשב וכאלה
הזדמנויות רבות לתירגול מבוקר ובדוק במקום; מניעת תגובות שליליות מצד המורה - שר 2 המיועדים לבדיקה ודלון עם המורה.
לגבי גילוי חוסר ידע של התלמלד;איסוף נתונים עבור המורה לצורך מעקב מסודר / נלקחת בחשבון הכנת חוברות ל?מוד מקבילות, אשר יכסו אותם נושא? לימוד,
ואוב"אקטיבי אחר התקדמותו של כל תלמלד. ְ 2-4 בגישות שונות, מותאמות לתכונות הצפויות של התלמידלם.
דו-ש?ח עם המחשב - מתבצע ללד מסוף שעומד לרשותו של התלמיד לפרק? הזמן
הכנת חומר הל?מוד על כל פרט?ו, כפ? שדרוש לקראת ההוראה ה?ח?דנ?ת בס?וע מחשב -
הדרושים, על פי מערכת שעות. פרטים על מהלך הדו-ש?ת, בפרק 8.
מאלצת הפעלת צוות מחברים אשר יתכנן ויכין בקפידה כל צעד וצעד, תוך שמירת קשר
והתחשבות מלאה בנעשה במסגרת הלימודים בפועל בבלת הספר.
5%
שכר כ
: . פעילויות קבוצתיות - מתבצעות במסגרת שעה שבועית בה מתכנסת כל כיתת הל?מוד.
ההתקדמות של התלמ?ד?ם בל?מוד?ם אפשר?ת משך תקופה קצרה אף ללא עזרת המורה. * משך שעה זאת מתקיימים דיונים כיתתיים או קבוצתיים מותאמים להתקדמות
העדרות מורה (מ?לוא?ם..) או העדרות התלמיד ?פר?עו פחות ללמ?דה בש?טתנו מאשר 20 - : לימודי התלמ?דים. גם חלק מה?עוץ הא?שי לתלמ?דלם בודדי?ם עשו? להתבצע
בשיטה הפרובטל?ת. 24 במסגרת זאת.
מערכת השעות עמוסה כילום ?תר על המידה בלימוד?ם פרונעל?לים ולעומת זאת, ה?קף י: / . ?לעוץ והדרכה א?ש??ם או בקבוצות ניתנים על פ? הצורך, מחוץ לשעה השבוע?ת. -
הלימוד העצמי בשלעה כלשה?, מצומצם. על ידי הנהגת למידה יחידנית, מוחלפת ב ו 1
מסגרת פרונטלית לפעילות עצמית של התלמיד וניתן להקטין את עומס השעות 2-2 ו לימוד משלים וחזרות - נדרשים מתלמלדים שאלנם מגיעים להישגים המינימליים
הפרונטללות. | ד תוך כדי למידתם הראשונה.
אחד המיכשולים לשלמוש במחשב כמפייע להוראה הוא המחיר הגבוה של ציוד המחשבים.
אך הוראת תורת המחשב מחייבת בכל מקרה השקעת כספים להצטיידות והבטחת שלרות?
מחשב. ציוד ושירותים אלה ניתנים לניצול גם לצורך סיוע הלמידה, אשר עשויה
במקרה זה להפוך ללמידה יחידנית ברמה מתקדמת. יחד עם זאת, נלקחת בחשבון -
האפשרות שבבת? ספר שג?שתם למחשב אינה נוחה, יוכלו לנצל את השלעה ה?חלדנ?ת
: מוגבל של המחשב. : 9
שה 5
מבחנלם מסכמים - לס?כום הלימוד של הפרק?ם השונלם, להערכת ה?שגי התלמ?ד
הבודד, להשוואת ה?שגיהם של קבוצות ותלמ?ד?ם שונלם.
-ש?ח עם המחשב
מטרות הדו-ש?הח הן בדי?קת התקדמות הלומד ו?ד?לעותיו: הצגת שאלות מכוונות והסבר?ם
נוספים לפי הצורך; ח?זוק הלמלדה על ?ד? הדגמה והמחשה; מתן הנחיות להמשך
פעילות הלמידה של התלמלד; א?סוף מ?דע עבור המורה על התקדמות התלמ?ד; א?סוף מ?ךד
מידע המשמש מרכיב בקביעת ציון התלמ?ד; איסוף מידע לצורך המחקר החינוכ?.
במערכת המחשב נשמרים נתונים על כל הפרטלם של חומר הלימוד בו ?כול התלמ?ד
להעזר במהלך לימוד?ו. כמו כן, זוכרת וצוברת מערכת המחשב נתונים אלשלים על כל
תלמיד'ועל התקדמותו בל?מודי?ם. המחשב מכוון את תהליך הלמידה של כל תלמיד על
פי הנתונים הללו ועל פ? תוכני?ת המחשב שהוכנה על ?די מחבר? חומר הלימוד.
כוחו של המחשב מתבטא ביכולתו לבדוק ולהיענות מידית לכל תגובה של התלמיד ולנצל
תגובות אלה לשם התאמת והכוונת מסלול ל?מודיו. (כגון הצגת הסברים נוספים
מהמחשב - על פ? תשובות שגויות של התלמיד). התגובה המה?לרה והאיעית, זכירת
הפרטלם הא?ש??ם של כל תלמ?ד ושל מרכ?בי מערכת הלמ?דה וההתחשבות בהם - מהוו?ם
סיוע חשוב ביותר לצורך ההכוונה האיש?ת של הלימודים של כל תלמיד ותלמיד.
חומר הלימוד מחולק לפרקים, כשכל פרק דן בנושאים אחדים קשורים זה בזה. ל?מוד
נושא קשור ברכלשת ה?דע והא?מון שנחוצים כדי לבצע מספר מטלות. מהלך הדו-שית
עם המחשב מאורגן סביב כל אחד ואחד מבין הנושאלם של פרק? הלימוד.
בחומר הכתוב לפ?ו לומד התלמיד ני?תנים ההסברים שקשורים לכל מעלה וכמו כן
דוגמאות, תרגילים ושאלות עם פתרונות, תרגיל?ם ושאלות לקראת הדו- שלח עם
המחשב (אלה ?קראו בהמשך "שאולות ב?ת"), תרגיללם ושאלות לקראת הדלונים עם
המורה.
ההנחה ה?"א שלפנ? הדו- שלח עם המחשב על נושא מסוים, הספ?ק התלמיד ללמוד את
אותו נושא מתוך החומר שהועמד לרשותו והכין במחברתו את תשובותיו לשאלות הב?ת.
במצב זה, יכול להתח?ל הדו-ש?ח שמתנהל על פי התרשים באיור א'. דו שלח זה
מתנהל בשנ? שלבים: שלב חי?זוק הלמ?דה ושלב ההערכה.
בשלב של חלזוק הלמ?דה, מתנהל הדו-ש?ח לגבי כל מטלה בנפרד, כאשר המחשב בודק
- תחילה את תשובות התלמילד לשאלות הבית ובהמשך מצ?ג לו שאלות נוספות שמת?חסות
מ לאותה מטלה. כל תשובה המתקבלת מהתלמ?ד נבדקת והתלמיד זוכה לתגובה מלד?ת כגון:
/ הסכמה לתשובתו ואף הסבר המנמק את נכונותה; או אי הסכמה - מלווה על ?ד? הסבר
, או רמז ומתן אפשרות לתשובה נוספת; או הצגת התשובה נכונה והסבר מתא?ם. על פ?
תשובות התלמ?ד, עשוי המחשב להצלג לו סדרת שאלות מכוונות או הסבר?ם נוספי?ם
2 שמטרתם להבלא את התלמלד ליכולת בל?צוע המטלה שנמצאת בטיפול. |
בגמר הדו-ש?ח הקשור במעלה מסוימת, מתבצע נ?תוח של תשובות התלמ?ד ו?תכן
שינתנו לו על ?ד? המחשב הנחלות לל?מוד נוסף או הפניה ל?עוץ בקשר לאותה מעלה.
כל תשובות התלמיד בשלב ח?זוק הלמי?דה של הדו-ש?ח משמשות רק לצורך הדרכתו
בלימודיו ולאיסוף נתונים לצורך מחקר חינוכי. לתשובות אלה אין כל השפעה על
הערכת הלשגיו וקביעת צלונו.
בשלב ההערכה מוצגות לתלמיד שאלות שמתיהסות לנושא על כל מטלותי?ו ותגובת
המערכת מוגבלת להסכמה או אי הסכמה עם תשובות התלמיד, ללא הסבר?ם או השלמות
שהם. בגמר סידרת השאלות, המערכת מנתחת את תשובות התלמיד וקובעת הנח?ות
| הבא שבפרק. הנחיות מיוחדות דרושות כאשר ה?שגי התלמיד נמוכים מד? (פחות מ-75%)
י .
להמשך ל?מודלו. ?ש להנ?ח שברוב המקרים המשך הלימוד פירושו התחלת הטלפול בנושא
הסברים ו/או
תרגילים
משלימים
מהמחשב
בדיקת תשובות
לשאלות בית
למטלה מסוימת
הסברים ו/או
תרגילים
משלימים
בדלקת תשובות
לשאלות מחשב
למטלה מסוימת
מעבר למטלה
הבאה
מהמחשב
הנחיות:
כ
לימוד משלים ן
יעוץ מהמורה
בדיקת תשובות
לשאלות מחשב
לנושא
הנחיות:
לימוד משלים
לימוד מתקדם
לעוץ מהמורה
סוף נושא
איור א" : מהלך הדו-שיח עם המחשב בקשר לנושא מסוים,
הקווים המרוסקים מסמלים מסלול אפשרי לאתר.
קרה שההלשגים והקצב ה?לנם עובים ומה?ר?ם מהצפו?ל.
אש יתכן לכלול הנחלות מיוחדות במערכת המחשב ובמקרלם
0 ברור הוא שתשובות התלמיד
ו, תפנה המערכת את התלמיד ל?עוץ והדרכה על ?ד? המורה.
תירגול מתקדם וד?ון לכל נושא, צר?כים לבוא כהמשך הדו-ש?ח עם המחשב באותו נושא. הם
מתבצע?ם על ?ד? המורה בקבוצות, במסגרת השעור.
בדיקת ה?שגים כוללת לכל מחזור ל?מודים (פרק או מספר פרקים) נעשית על ידי המורה,
באשר סיים התלמ?ד את ל?מוד כל הנושאים השייכים לאותו מחזור. קביעת ציונו הסופ?
של תלמ?ד לכל מחזור ל?מודים נעש?ת על סמך בדיקה זאת. ועל סמך הלשגיו בשאלונים בשלב
ההערכה של כל נושא.במסגרות של ללמוד רג?ל, שלא לצורך נ?סו? ופלתוח, יושפע הציון
גם על ?ד? הבחנות והתרשמולות נוספות של המורה.
5. מערות הפרויקע
הוראת מחשב?ם בש?עה יחידנית בסיוע מחשב תונהג לצורך בד?קת החומר והמערכת, בכיתות
אחדות בשנת הל?מודים הקרובה - לקראת ניסול בקנה מ?לדה רחב בשנת 977/78!.
המטרה העיקרלת של הפרולקט ה?א לבדוק את ההשלכות של ש?עת הוראה זאת על הלשג?
התלמיד?ם ועל עמדות?הם כלפ? הנושא הנלמד ומערכת הלמ?דה בכלל.
הננו מצפים להעלאת רמת הה?שגים של התלמידים בכלל ובמ?וחד להפחתת מספר הכלשלונות
מחד ומא?דך, העמקת והרחבת ה?דע של התלמ?דים המתקדמים - הכל בהשוואה לשלטת ההוראה
השגרתית הפרונטלית.
כמו כן, ?ש לצפות להגברת העינין וההתמסרות של התלמידים ללימודיהם; לקיצור הזמן שכל
תלמיד מקדיש לל?מודיו (בהשוואה לשיעה הפרונעלית ובהתחשב בהישגים) ולנלצול עוב ?ותר
של הזמן המוקדש ללמ?דה; לח?זוק היכולת והנכונות של התלמ?ד ללמידה עצמית על ?דל
קרלאה.
אם יוגשמו ציפלות אלה, יהלה בכך צעד חשוב להרחבת המסגרות של למ?דה יחידנית ולמ?דה
בסלוע מחשב לשילפור הוראתם של מקצועות נוספ?ם במסגרת בתי הספר שלנו. :
רש?מת מקורות
משרד החינוך 1976 - משרד החינוך והתרבות, מערכת החינוך הטכנולוג?, לימוד? המחשב
בנתיב הטכנולוגי ( הצעה לאירגון הל?מודים).
בי.ל.?. 1975 הוראה ?ח?דנית, קובץ מאמר?ם מעובד?ם
אוניברסיטת ת"א - בית הספר לחינוך, המרכז לטכנולוגיה ח?נוכית
פלס ?. 1976 - - הוראת תורת המחשב בבת? הספר העל יסודיים, מאמר המופיע בקובץ
זה.
0 8ה6861] 665טסת 1186170866 6ת8 0660025 6מ50. 72
: 1 +05 1565 131קת6<
6 ,1972 ק1ש1 , 1087סתת6
ת0008010ם 28560 ע66טקת60 תג 665ת8ש 40 -- 1970 .0.0 ע626
.9 (1970 ,ת0ע8() 167 066ת5016
6 0% 0050212610 6ת8 816ת28010 2 -- 1974 ,.3 עע282 ,.א 26820 ,.8 ת0ס5
.ת8עקסעק 81ת6510ט5%2ת1 94516
|,ש1/6251%ת0 020+ת5%8 ,1555 ,1974 11נצק ,228 .60ק .ת760
.03110
2 .1 ץס ,21010 ,215269 תסק הס1ש חא6נטע6פת 1 -- 1975 (צסקסום | -
4 (1975 ,11עק) 9 ת8011661 ם51600 אס6ת
אסינינסות10 6ת8 10687 - 6625טק60₪ ת%גא פת1תצ 168 -- 1975 .2 %עסם
2 ,1975 .560% ,ת206068%10 ת1 60₪005625 66ת6ע%6ת60 00210 6ם2 קזקך
6 85 8ע08סע? פת1נתע168 210606 662טקת60 6תך -- 1974 .7.8 תאת228 ,.6.% הטסעם
.4 05588 , 66ת%626ת60 6125/2021 808ת68 0% 611ת600 ת2656876 81ת8%10א
11 שטהא ת1 ת6%10טע55ת1 5515566 ע66טקם 00 -- 1972 .81 65 .8.2 א106%עטת
.+11 ,01680 ת58 ,75-13 588 02%ק36 ת2656826 עתך7קא ,קתנתגהעך
ץף51ע62ט1ת0 56 8% 600005625 +01 5ת1168%10קק 81ת%10סטע%פת 1 -- 1975 .ג פ6תסנ
. ת81עגוס] +0
.0 (1975) 5 ,5506165 6ת1ת%86-תג!1 .7 .6ת1
+6ת18 תס ת15510ת600 6816ת087) /8ס1סתג166 קתנקצסתם 6תך -- 1972 .2.2 ת16016
|, ה00100285010 0₪ת38 126 , (ת28068%10
ץק 2 110017 6גס +0 א6בטע6ט0 םג -- 1974 ,( מתךו
.8 ,18ת1221/ ,ת6268]( , ת8%10עסקל60 מהך1)( 6גך
4נפסט םג ,0505 - 1975 ,81 6% .8.2 282%8 ...,.7.8 א%1160 ,.1 616קע6ט6גא
.ת575%6 ת0008%10 66ת5616 ע66טקת 60
4 קכסכסק ,4/1975 ,4%165ת%02ת1 1160סקה
- שת1ם12682 +0 %ת6חסקת3) 5515%60. עס6טקת 60 -- 1975 ..א קפהתפטת
542 ,ת60שת1א 1%60ם0 56 ע%0 /2ס1סתת166 81ת26068%10 ע02ס+ 611ת600
4 560015 ת1 מט1001עע00 תס 000005625 +0 86%קת 1 -- 1975 ,.2 , 65סקטפ
(ם20068%10 ת1 5ע0056ק60₪ 66ת6ע%62ת60 0214) 6ת2 ק171 .518165ע6עטנתט
1975 .560%
עס+ ת06068%10 ם1 6625טקם0ס6 תס ם158%10ט5ת60 :602%( 81תגת -- 1972 ,0פאט
4 65%5ע20682 , 165ע%62ת600 קת1קס61ט6ע 2
0% 5ת01260%10 :2200655 81ת6510ט2פת1 6ג5 ת1 5ע66טקת 60 - 1972 8
(1972) 15 ,00 516 0% מ168%10תטתת60 , סת6תק610ש26 6ת8 ת0ע06568 - - -
- 2% -
הוראת ?סודות תורת המחשב בבת? הספר
העל-?סוד?ים
דייר ?. פלס פנחס שליטא
המרכז לטכנולוג?ה חל?נוכית
מבוא
המרכז לטכנולוגיה חינוכ?ת (ו1) נוסד בלשראל בשנת 1970 על-ידי קרן רוטעש?לד. ונטל על
עצמו,כמשימה בעלת עדיפות ראשונה,את חקר השימושים האפשריים של המחשב במערכת החינוך
בארץ.
הפרו??קט הראשון שהמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מע'ח) החל בפיתוחו היה קורס ביסודות
2 תורת המחשב לבתי ספר על-יסודיים. פרוייקע זה מתקרב עתה לשלב הסיום, לאחר ארבע
: שנות נ?לסו? ופ?תוח.עם סיומו המוצלח של שלב הפיתוח נוסף נושא זה לתוכנ?ת הל?מודים
בבתי-הספר העל-יסוד?ים.
בבח?לנות הבגרות מופלע "?סודות תורת המחשב" במסגרת נקודה אהת. התלמיד?ם לומדים
נושא זה שנה אחת, 3 שעות בשבוע, בכתה ?' או בכתה ?"א.
במשך שנה זאת הם מבקרלם 6 פעמים במערכת המחשב של מט'ח לצורך לימוד ותירגול על-?ד?
התקשרות ?ש?רה עם המחשב באמצעות מסוף, ובהדרכת חוברות לעבודה עצמלת.
אמצעי תירגול נוסף: כתיבת תוכניות מחשב על גבי כרט?ס?ם המסומנים בעפרון.
הכרטיסים נאספים פעם או פעמי?ם בשבוע על-ידי תורני הכתה, מובאלם למערכת המחשב של
מעייח, | מורצים שם, ומוחזרים לתלמי?דים ?חד עם התוצאות שהודפסו על-?די המחשב.
מעייח גם הכשיר את המור?לם, הוצ?א לאור את ספרל הלימוד, ופיתח את המחשב הל?מוד?(3)
לצורך תירגול והדגמה בנושאים ספצ?פ?לים.
5-2 : פרויי?קט?ם אחרלם שפיתוהם עדיין נחקר כולל?ם: מחשבים ב' (המשכו של הקורס הנוכח?),
0 שיטות לער?כת מבחנים ולהערכתם תוך הסת??עות במחשב; דרכ? יישום שונות של ע?בוד
נתונים למינהל בת? הספר, וש?מוש במחשב בהוראת חשבון בבתי ספר ?סוד??ם.
. ; : כמו כן מפתח המרכז ב?חד עם האוניברסיטה הפתוחה קורס ללימוד עצמ? של יסודות תורת
--- ו המחשב.
במאמר שלפנלנו נתאר את פ?תוחו של הפרוייקט הראשון "יסודות תורת המחשב".
2 תכנון ופיתות
-- צעדנו הראשון בפתוח הקורס "יסודות תורת המחשב'' היה הקמת וועדה מייעצת (2) המורכבת
5 מנציגי משרד החינוך, האוניברסיטאות בארץ ומעי'ח.בנוסף להגדרת יעדי הקורס(ראה הפ?סקה
הבאה) הלה תפקידה של הוועדה המליעצת להשיב לשאלות אלה:
ו באיזו כיתה יינתן הקורס?
-2. האם הקורס ??נתן לכל התלמלד?ם או לקבוצות נבחרות?
יי
3 האם יש לעמוד על כך שהקורס ייכלל במסגרת תוכנלת הלימוד?לם הרג?ל
יוגש מחוצה לה? האם אפשר להשא?ר החלטה זו ביד? מנהל? בת?-הספר? "
8. מה היא שפת המחשב אותה ראול להורות כחלק מן הקורס?
6. מה צריך להלות עיב ה?חסים ב?ן התלמ?דלם למחשב? ש?מוש אינטראקע?ב? (במסופילם
עצמם), שימוש באצוות (ג88%6 - ריכוז כרט?סים מסומנים ושליחתם למרכז) או ש?לוב
של השנ?ים?
0 מה צריכה לה?לות גישתנו ביחס לציוד? האם ראו? שנשקיע בצלוד משלנו או שעל?נו
לשכור שירותיהם של גורמ? חוץ? האם לספק מסופים לבתי-הספר ולהשתמש בקוו? עלפון
לשם תקשורת עם המחשב או האם ?לש לדאוג להבאת התלמ?דים ותוכניותיהם אל המחשב?
8. אילו נושאים יש להורות במסגרת הקורס? האם ?ש להעדיף את הגלשה ה??שומלת או שלע
ללמד את המחשב בתור "ל?מוד לשמו"? באיזו מידה ?ש להדגלש בקורס את נושא התכנות?
לאחר התלבטויות רבות נמצאה, לבסוף, תשובה לכל אחת מהשאלות הללו. נשמח לפרוש לפנ?כם,
באופן א?ש?, את המנלעי?ם שהבלאו לבחירת כל אחת מן ההחלטות הבאות, אך כאן נבלא
בפניכם את ההחלטות עצמן:
: נקבע כי המקום המתאים ביותר לשיבוץ הקורס בתוכנ?ת הלימודים, ?הא בכתה ?',
אך ניתן ללמדו גם ב?"א.
-
2. הוחלע כב? י?יעשה ניסיון להורות את הקורס לתלמ?ד?ם, כולם, מבלי להגב?ללו לקבוצות
נבחרות, אך אפשרנו למורים בחירה בין אפשרויות אחדות, על מנת ש?וכלו לבחור
בחומר אשר ?עלה בקנה אחד עם רמת ההבנה והענ?ן של תלמלד?הם.
3. הוועדה המייעצת החליעה כי הקורס יינתו שלוש שעות בשבוע במסגרת סדירה אשר
תשתלב בתוכנית הלימודים הק??מת. בת?-הספר שהתנו את פת?חת הקורס בכך שליערך
מחוץ לתוכנית הל?מודים הרגילה לא נכללו בנ?סו?. תוכנית הקורס הוגשה למזכלרות
הפדגוגית של משרד החי?נוך. למרות שה?תה הסכמה לתוכנית הקורס, הג?עו הברל
המזכירות למסקנה כ? אין באפשרותם להצ?ע לבת?-הספר דרך מעש?ת להכללת הקורס : ;
בתוכנית הלימוד?לם. לפיכך, השאירו את ההחלטה ב?ד? מנהלי בתי-הספר. =
העובדה כי מנהל? בתי-הספר אכן מצאו דרך להורות את הקורס בבית-ספרם, מלמדת על 5% פ'
מידת הענל?ן שעורר הנושא. |
8. | שפת המחשב שנבחרה ללימוד ה?א 84510 שהיא שפה קלה ללימוד. אולם המטרה לא היתה ל
לימוד שפת ה- 80516 כשלעצמה אלא הקניית המושגים היסודיים ועקרונות התיכנות, 2 2
כד:י שהלומד לא ?תקשה ללמוד שפות ת?כנות אחרות.
5. להוראת הקורס הוכשרו מורים מבתי הספר. לשם כך נפתת, בק?ץ ו197, סמ?גר למורלם.
סוכם כי הסמינר ?כלול 360 שעות ללימוד, ותרגול א?נעראקט?בי באמצעות המסופים. על 0 0000 -
פתיחת הסמינר פורסמו מודעות בכל בתי-הספר העל-?סודיים במרכז הארץ (האלזור בר 0 -
עמד הנ?סו? ההתחלת? להתבצע).הסמינר הוצע לכל המורלם שג?לו בו עניין, אם כל --]
ניתנה המלצה לרשום רק אותם מורים שיש להם ענין במחשבים, או בלוגיקה. 4
כלוון שבלקשנו לכלול בניסוי גם מורים שמחוץ לתחום המתימטיקה, נמנענו, כמעט -
לחלועין, מהצבת דרלשות מוקדמות בתתום זה. % .
נתמנתה וועדת קבלה, עליה הועל לבחור את הקבוצה הראשונה של 80 0 ו
אלה שנבחרו, השלימו 25 את הסמינר בהצלחה כעבור 1% חודש4בין המסידמים הדו
מורלם אחדים במקצועות הומניסטיים. מאז ניתנו עוד שני קורסים דומים.
תוכנית הלימודים בקורס הלתה:
מבנה המחשב 0 שעות
תיכנות 0 שעות
1 סטטיסט?קה והסתברות 0 שעות
: לוגיקה, אלגור?תמ?לם, אועומטים ומכונות 0 שעות
אנליזה נומר?ת וע?בוד נתונ?ם 0 שעות
סמינר להוראת מקצוע הלימוד 0 שעות
עבודה עצמ?ת מודרכת ל?ד המסופי?ם סושעות
סהייב 0 שעות
צוות מטי'ח מוסיף לה?פגש באופן סדיר, עם כל המורים המעורבים בתוכנית, באמצעות
ביקורים בכיתות ומפגשים תקופתיים, כדי להעריך ולבחון את הפעילויות ותוצאותיהן.
6. שימוש אינטראקט?ב? במחשב מתבצע על-?ד? כל תלמ?ד 5% פעמים בשנה. משך כל פגישה
- שעתיי?ם וחצי. נוסף למפגשים הללו כותבים התלמידים תוכניות על גב? כרט?סים
מסומנים, הנקרא?ם באמצעות קורא אופטל. כרטיס?ה של כל כלתה מורצילם פעם או
פעמיים בשבוע.
7 רכשנו צ?וד משלנו והחלטנו לרכז אותו במט"ח. בחרנו ב-וו קכ?, אללו הל?ברנו 16
מסופים, מדפסת שורה, קורא-כרע?סים המסומנים בעפרון, דיסק?ם וסרטים מגנע?לים.
המחשב פועל על-פ? מערכת ההפעלה של 8515. מאהר שהכוונה הלתה להפגלש את
התלמ:ד?ם עם המסופים במעי'ח עצמו - תוכנן החדר, בו אוחסנו המסופ?ם, בקפידה
רבה: תאים מ?וחדים המאפשרים להושיב בו-זמנית זוג תלמלדים ליד כל מסוף;
אקוסטיקה מתא?מה; מערכת א?תות (קר?אה למורה לצורך קבלת עזרה); תאורה,וכו',
כל אלה נלקחו בחשבון על-מנת לק?ים את הפגלשות בתנאלם נעימים נוהים ו?ע?ל?לם
ככל האפשר.
8. הוחלט שכותרות הפרקים של ספר הלימוד (ולפי?כך, גם הנושאים העיקריים בקורס)י?ה?ו
כדלקמן:
5 א. אלגורלתמים ותרש?מ? זר?מה
- ב. בלצוע אלגור?תמים במחשב
6 ג צופנלם ושלטות ספלרה
| ד. | המחשב הל?מוד? - ת?כנות בשפת מכונה (3)
ה. בע?ות פשוטות בת?כנות
ה לוגי:קה וש?מושיה במחשב
ז. | ש?טות וש?מושים.
כפי שמעידות כותרות הפרקים,מהווה התיכנות מרכיב חשוב בתוכנית הלימוד, אך לא מרכיב
בלעדי. הפרקים: "אלגוריתמים ותרשימי זר?מה", "צופנים ושיטות ספירה", "לוגיקה
ושלמושיה במחשב'', "שלטות ושלמושים" מכילים נושאים עיוניים רבים. אולם לשם המחשתם
של נושאים אלה, וכדי לספק להם חומר לתרגול שולבו בהם נושאים בתיכנות. כך, למשל,
בפרק ייש?טות וש?מושים', משולב הנושא התיאורע? "עיבוד נתונים" בנושאים תיכנותיים
כשיטות מ?ון או כשל?פת נתונלם בש?טת החצייה.
ו
דוגמא אחרת: בפרק "לוגיקה" משולבות בנושא "פעולות לוגיות" תוכנלות הנעזרות.
בעלות מלות המפתח פאג, 05.
נוסף לכך, כתוב הספר באופן המאפשר למורה ללמד את הפרק "אלגורלתמלם ותרש?מ? זרלמה"
במקביל עם פרקים בתיכנות, ועל-יד? כך לתכנת מ??דלת כל אלגורלתם שנלמד. גלשה זו
נועדה לצרף את המרכיבים הע?קר??ם של מדע? המחשב - העלונללם והמעשלים כאחד.
מחוסר ספר ל?מוד מתא?ם, נאלצנו להכין ספר לימוד בעצמנו. למטרה זו, נבחרו טוב?
המור?ם מן הסמלנר למורים, אשר הכלנו את הטיועה הראשונה של ספר הללמוד. אולם המרכז
לטכנולוגיה חינוכית לא הסתפק במהדורה זו:
תוך נסיונות בלתי פוסקים, הערכות מחדש, שלנו?ים ותוספות, הסתמכות על נ?ס?ון שנצבר
מלימוד הנושא על-ידי אלפי תלמידים ובדיקת ה?שגלהם וקש?יהם, נכתבה המהדורה הנוכחלת
של ספר הלימוד.
מהדורה זו, שהוצאה לאור ע"? המרכז לטכנולוגיה חינוכית במהלך שנת הלימוד?ם תשל"ו,
שונה לבלי הכר מן המהדורה הראשונה.
מימוש והערכה
מערות הקורס היו כדלקמן:
41 להכליל במסגרת תוכנית הל?מוד?ם של בתי-הספר העל-?סוד??ם נושא חדשב?, מענייך
ומועיל.
2. לפתוח לתלמ?ד?ם אשנב לעולם המחשבים, על-מנת לסייע להם בהבנת הפוטנצ?אל הטמוך
בהם, מגבלותיהם, תפקידיהם, והשפעותיהם של המחשבים על החברה.
5 ללמד את הג?שה האלגורלתמית לפתרון בעיות, ולשפר את מ*ומנולותיהם של התלמ?ד?ם
בפתרון בעיות.
4.| לחנך את התלמידים לחשיבה ולהבעה עצמית מסודרת ומדו?יקת.
עתה, משהיתה התוכנית בידינו, ומשהוכשרו המורים, היה עלינו לפתח כלים מ?נהל??ם
ולוגיסטיים על-מנת להוציא את הקורס אל הפועל על בס?ס רחב ולהפלצו ברב?ם. כמו-כן
הלה על?נו לבחון את השפעתו של הקורס על תלמלד?ם בעלי מאפ?ינים א?נטלקטואל?לים שונים
ורקע חברת? מגוון.
לצורך השגת יעדים מעשיים אלה, היה על בתי-הספר, שהסכימו להיכלל במסגרת הנ?סו?
לקבל עלי?הם את התנא?ם הבא?ם:
41 המורה שילמד את הקורס בבית ספרם חייב להלות מבין אלה אשר השתתפו ב'סמלנר
ההכשרה למורים'',ואשר ס??מוהו בהצלחה.
2. ?ש להקדלש לקורס שלוש שעות בשבוע על-חשבון מערכת השעות הרגילה של כתות ?' או
?ייא הנוטלות חלק בנלסו?ל.
3. על בית-הספר לדאוג לסידורי ההסעה למעי'ח של הכיתה (או הכיתות) המשתתפות בניקו?
ארבע פעמ?לם במרוצת שנת הל?מוד?ם.(משך כל שהות הוא כשעתיים וחצי, פרט לזמן
הנס?עה עצמו).
.1
.6
7
2
.3
9 0
| התשלום (למרות שסיוע מטעם משרד-ה
בקורס הנס?וני ,שנערך בשנת הל?מודים תש''יה, למדו
כיתות :י' וב-13 כיתות ?"א את המקצוע יייסודות תורת המחשב", בהנחיית המרכז לטכנולוג?ה
ח?נוכיה ההערכה(%)נעשתה על-פ? מ?דגם מ??צג של כ-1000 תלמ?דים מתוך קבוצה זו. תמצית
מסקנות?ה של ההערכה מובאת להלן:
בהינות, כמו-כן הופנו התלמידים למהדורה זו מפעם לפעם, מאחר ותרגילי הבית נלקהו
₪?
צאות הנס?עה, כרט?לס? המחשב, ספרי הל?מוד וכלוצא באלה ?חולו על בי?ת-הספר
- (מטייח תרמה את זמן המחשב לכל בתי-הספר שהשתתפו בניסו?).
שיתוף פעולה בשלב של הערכת הקורס, הכולל גם מתן רשות לנציג? מעייח לבקר בכיתות.
ולהתרשם א?ש?ת - נדרש גם הוא.
כאלף ותשע מאות תלמ?דים ב-51
מגמת הלימוד (ר?אל?סט?ת לעומת הומניסטית) ה?תה גורם ע?קרי בקביעת עמדתם של
התלמידים כלפ? הקורס, דעתם וה?שגיהם.
מרבית התלמ?דלם ג?לו עניין רב במחשב, במקצוע המחשבים ובקורס תורת המחשב.
למעלה ממחצית התלמידים הבעו עניין להמשיך ולעסוק בל?מוד נושא המחשב במסגרת
כלשה?.
רק 13% מהתלמלדים אוכזבו מהקורס, ?חסי?ת לצלפלותיהם.
% מהתלמ?דלם סברו ש"כדאי ללמוד את מקצוע המחשב בתיכון"; כ-50% מהתלמ?ד?ם
סברו שחשוב שכל תלמ?ד תיכון ילמד את הקורס, או, לפהחות, הלק ממנו.
בהשוואה לחמלשה מקצועות עיונייםע?קריים הנלמדים בב?ה"ס, דירגו התלמ?ד?ם את
מקצוע המחשב בדלרוג בלנוני, מבח?נת מעמדו של המקצוע בבלת-הספר.
שבעת נושאי הקורס הוערכו כמעניינים למדי עד למעניינים מאד. נושא? התכנות
בכרע?סים ובמסופ?ם הלו המענלינלם ביותר. כל הנושא?ם נחשבו כקלים לל?מוד.
התלמ?ד?ם נהנו במילוחד מכתיבת תוכנלות משחק וסי?מולציה ובאופן בי?נונ? בלבד
מתוכנלות עלבוד נתונלם.
התלמ?דים גילו עניין במגוון רחב של נושא? ל?מוד נוספים הקשורלם במחשבים,אשר
לא נלמדו הפעם.
ניכרו פערים ברמת הה?שגים בין הכיתות. הוותק של המורה בהוראת המקצוע לא ה?ווה
גורם בקביעת רמת הה?לשג?ם.
תלמידי המגמות הרלאל?סטיות הגיעו להלשגים גבוהים יותר במקצוע המחשב מאשר 2
תלמידי המגמות ההומניסטיות. הה?שגים באו ליד? ביעוי בציונ? המבחנילם, במספר ו
התוכניות שנכתבו על-?דם ובאחוז התוכניות שהובאו ליד? הרצה מוצלחת.
במצא קשר ?ש?ר בין הלשגים במת?מטיקה לב?ן ה?שגים במקצוע המחשב.
נמצא קשר ישיר בין הל?שגים במקצוע לבין מידת העניין בו. עם זאת, גם תלמ?ד?לם
שהישגיהם לא היו מרשימלם גילו ענין במחשב ובמקצוע הלימוד ולא התחרטו על
השתתפותם בקורס.
המהדורה הראשונה של ספר הלימוד שימשה את התלמידים בעיקר כאמצעי עזר לפנל
מהספר. עד?ין אין מ?מצא?ם לגבל אופן השימוש בספר הל?מוד הנוכח?.
1 לעבודה עצמית ליד המסופים זכו להערכות ח?וביות ב?ותר(5).
1 % % 8 3 ַ : / 1 1
חינוך והעלר?ה נלקח גם הוא בחשבון) עבור ו
ו
הערות
6 אחוז גבוה של התלמידים מגלה ענין באספקט המ?כב? ש
הדפסת התוכנ?ת במסוף.
לו. תלמידים הגישו מספר רב של תוכניות להרצה במחשב. 50% מהתלמלדים הגלשו
מ-0! תוכניות כל אחד. כ-20% מהתוכנלות שהורצו על-?ד? כל תלמלד הלו ת
ה כ-80% מהתלמ?ד?ם ד?ווחו שלפחות מהצי?ת מהתוכניות שהגלשו הורצו
בהצלחה.
8. תלמיד/ה שהשיג ציון גבוה למד? במקצוע תורת המחשב הלה גם תלמלד אשר ג?לה עב?ל?
במקצוע ובכל נושאלו, תלמלד אשר למד בקלות וגילה עניין בתהומים נוספ?ם. תלמלד -
מייצג זה הגיש תוכניות רבות להרצה וחלק גדול מהן הור בהצלחה, הוא ג?לה
מקוריות בתוכניותיו. הוא העריך עצמו כטוב במקצוע, והוא האמין שגם חברלו
מסוגלים לתכנת. קרוב לודא? שתלמלד מ??צג זה הוא נער/ה המתעתד ללמוד במגמה
ריאלית בשנת הלימודים הבאה.
סיכום
המרכז לטכנולוגיה חינוכית מסיים השנה ארבע שנות פי?תוח ונלסוי של הוראת,?סודות תורת
המחשב" למעלה מ-6,000 תלמידים של כתות ?' ו-*"א של בתי-ספר על יסודיים השתתפו
בניסוי. למעלה מ-80 מורים הוכשרו להוראת המקצוע. מהדורה שללש?ת של ספר הל?מוד ?צאה
לָאור עי'י מטי'ח ותשמש את בת? הספר בשנים הבאות. ממצאי המעקבלם שנעשו עד כה הוכ?חו
על הצלחה ניכרת בל?מוד הנושא.
'ייסודות תורת המחשב" הוכר ע"? משרד החלנוך והתרבות כנושא לבח?נות הגמר ובחל?נות
הבגרות לפי תוכנית הל?מוד?ם שפותחה ונוסתה ע"?י המרכז לטכנולוג?ה חינוכית.
הבעת תודה
הצלחת הפרוייקט שלנו ה?תה מותנית, במידה רבה, ביכולת ובמסלרות שג?לה צוות המרכז
לטכנולוגיה ח?נוכית. במיוחד, ראוי להזכלר את עבודתו של חיים מרדיקס ז'ל אשר כתב
את המהדורה הראשונה של ספר הל?מוד ואשר ניהל רבים מהסמינרים להכשרת מורלם.
חיים מרדיקס ז"ל השק?ע בעבודתו את הידע הנרחב שלו, את מ?טב כשרונו הד?דקט? ואת
אהבתו הגדולה ללומד הצע?ר ולנושא הנלמד גם ?חד.
ארגון הפעלת הקורס היה בתחום סמכותו של מר ?. רגב אשר עשה עבודה הראויה לשבח. צידו
ההנדס? של הקורס, ובכלל זה פיתוח המח'ל, היו בלד? מר ?. ג?לת ומר א. אורן.
הערכת הפרוייקט נעשתה על-ידי ד"ר דוד זיידל. מר א. אילון הנחה את המורלם והדריכם,
מר פ. שליטא כתב את ספר הל?מוד הנוכח?.
(ו) המעוניינים יוכלו לפנות בכתב למרכז לטכנולוגיה חינוכית לקבלת דו"ח ההתקדמות
של פעילות מט'ח. :
(2) הנציגים מן האונל?ברסלטאות הילו: פרופ' ?. ג?ל?ס (?ו"ר הוועדה) ממכון ו?צמך -
למדע, פרופ' א. גינזבורג מהטכניון ומר בן-כוכב מאוניברסיטת בר-אילן. נצ?ג
משרד הח?נוך היו מר א. מרכוס, המפקח הארצ? להוראת המת?מטיקה, וד"ר כרמל -
?וגב ?ו"ר הוועדה לחי?נוך על-?סוד? במזכלרות הפדגוגית. ; %
)3(
)8(
)5(
בד
מחי'יל הוא ראש? הת?בות של מחשב ל?מוד?. מחשב זה תוכנן על-?ד? מט'ח, לצורך
אפשרות הדגמה ות?רגול בנושא?ם: מבנה המחשב ושפת מכונה.
המחי'ל הוא קל ונ?יד, ואפשר להציבו בחדר הכלתה.
המחי'ל בעל ז?כרון בגודל 68 מ?ל?ם בנות 8 ס?ב?ות (ספרות בינרלות)ובעל אפשרות
בלצוע של יותר מ-20 הוראות.
'"עמדות, דעות והלשגי תלמ?דים במקצוע יסודות תורת המחשב תשל"ה" - דו"תח
שהוצא לאור על-ידי המרכז לטכנולוגיה חי?נוכי?ת, ובוצע על-:ד? ד"ר ד. זלידל.
המרכז לטכנולוגיה חינוכלת פיתח 8 חוברות לעבודה עצמית ל?ד המסוף. נושא?
החוברות: מבוא לתכנות; הצגה גרפית באמצעות המחשב; סימולציה ומיספרים אקראיים;
מערכים.
הוראת תורת המחשב
שלב מתקדם
אריה אילון
המרכז לטכנולוגיה חל?נוכ?ת
על הניסוי הראשון להוראת מדעי המחשב בבית-הספר העל-?סוד? ש
ארבע השנים האחרונות, ושלרשותו עמד
הושמעו בכינוס זה דברלם.
מערתו היתה, כם?ל
אלילה כוון ה?תה:
נערך בארץ, במשך
ו אמצעים, מכש?רים וכח-אדם מתאימ?ם, כבר
זהו הניסוי שנוהל ע''יי המרכז לטכנולוגיה חלנוכ?לת.
שהובהר, להקנות מודעות למחשב - ק11%6286 ע56טקח60, והאוכלוסיה
תלמיד? כיתות יוד בבית הספר העל-?סודי, ובעיקר בנתיב העלונ?ל.
אולם היו גם נסיונות להרת?ב את הי?ריעה, ולעבור להוראת מדע?-המחשב בכל?תות
גבוהות ?ותר. ניסיונות אלה נבעו מסיבות שונות.
מצד אחד הרגישו מיספר מצומצם של מורי?ם את הצורך - ובעיקר את צורך תלמלדי?הם -
להמשך לימוד תורת המחשב בכתה ?"א, ופתחו ביוזמתם הם בהוראת המקצוע. נצליין
בעיקר את בית-הספר התלכון "בליריי ברמת-גן, וכן את בית-הספר הת?כון הדתי ברמת
גן.
מצד אחר התפתחה יוזמה מבורכת בשתי ?ש?בות תיכוניות, י?ש?בת 'בני-עקלבא.' בנתנ?ה
ומדרשיית "נועם" בפרדס-חנה. בבתי-ספר אלה השלים כבר מחזור אחד של תלמ?ד?ם את
מסלול לימודלו במדעי המחשב כמגמה, ונבחן במבחני הבגרות של שנת תשל"ה. הלו אלה
הכיתות העל-יסודיות הראשונות בארץ שנבחנו במקצוע זה ברמת-בגרות. השנה ??בחן
מחזור נוסף.
השנה הצטרף למעגל זה, מצוייד באמצעים מרשלמים, בית הספר המשמש אכסנלה לכלנוס
נכבד זה, קרלת נוער, הפעם מדובר על בית ספר בנתיב החינוך הטכנולוגי, ומגמותלו
שוב שונות מאלה של בתי-הספר שהוזכרו מקודם.
המרכז לטכנולוגיה חינוכית נתבקש ע'? משרד החינוך והתרבות לפתח תוכנית ל?מודלם
ביימחשבים ב'" לכתות ?"א - ?"ב בבתי הספר העל-יסוד??ם, כהמשך לתוכנלת שפ?תה
המרכז לכתות ?' - "יסודות תורת המחשב".
לקח?ם של המעקב אחר הניסוי בכתות ?'
1 השנה, שנת הל?מוד?ם תשל"ו, לומדות כ-70 כיתות ?' את הנושא "?סודות תורת
/ המחשביי לפי התוכנית שהותוותה ע"? המרכז לעכנולוגיה ח?נוכית, בהנח??תה
,
של הועדה המ?יעצת להוראת מדע? המחשב.
בכיתות אלה לומד?ם כ-2000 תלמיד .
שלושה שנתונים נוספים (תשל'יג, תשלייד, תשל'ייה) סיימו את יחידת-הלימוד
1 ו לכתות י', ובסך הכל למדו נושא זה (כולל תשל"ו) כ-6200 תלמידים.
ו
3 בכל אחת משלוש שנות הנ?סו? של מע'יח (תשלי'ג-תשלייה) נערך מתקר-מעקב בין
; תלמ?לד? כילתות הנלסול.
המחקר שנערך בסוף שנת הלימודים תשל''ה הקלף 1052 תלמלדלם ב-89 כלתות ?'
(אר. לייא) וב-26 בת?-ספר, עלונלים ומקצועללם.
,
: . : *
מתוך הדו''ח שפורסם בעקבות מחקר זה (1) ,
א?ללון, נצטט כמה קטע?ם המדברים בעד עצמם:
שנערך עי'? דייר דוד זיידל וארלה
ייבתום שנת הל?מוד?ם 80% מן התלמ?דים היו סבורלם
שייכדאי ללמוד את מקצוע המחשב בת?כוןך"
ייאפילו בקרב תלמ?ד? הרבלעון התחתון מבחינת ציונם
הסופי במקצוע, רק אחוז קטן (5.6%) התנגדו בתוקף
לטענה הני''ל, בעוד 66% סברו שכדא? ללמוד את
המקצועי' (ע' 10)
ייתלמידים רבים הב?עו ענין להמשיך וללמוד בנושא
המחשב. כ-12% מוכנים ללמוד במגמה מיוחדת ללימוד?
מחשב, 17% מעונינים להמשיך בקורס מתקדם יותר,
ו-28% מעונ?י?נים להמשיך בחלק הת?כנות, במסגרת
מקצועות הלימוד בכתה ?"א-?"ב.
בסך הכל, אם כן, 57% מהתלמלדלם מעוניינ?ם להמשיך
ולעסוק במקצוע המחשב במסגרת כלשה?.
כ-53% מהתלמידים אף מוכנילם להקדלש מזמנם הפנו?ל
ולהשתתף בחוג ש?עסוק בתורת המחשב בשעות אחה"צ
או הערב..." (ע' וו)
*-
במחקר נוסף, (2) " שהקיף 338 בוגר? כיתות ?"א ו-?"ב, שלמדו את הנושא
בכתה ?וד, בשנים תשל"ג ותשל"ד, ושנערך אף הוא בפוף שנה"ל תשל'י'יה, נאמר:
יימתשובות התלמידים לשאלה: "האם רצלת להמשיך וללמוד
בנושא המחשב?ם'' מתברר ש-62% מהתלמי?דלם (79% מבין
. הבוגרים במגמה הר?אל?ת ו-83% מבין הבוגרלם בהומני?ת)
ל הלו מעונלנים בהמשכלות כלשה? בלימוד מקצוע המחשב:
/ תיכנות, קורס מתקדם ?ותר או אפילו מגמה מ?וחדת..." : /
5 : (ע' 7).
במקום אחר באותו מחקר נאמר (ע' 8):
יילשאלה הלשלרה; האם ?צא לך להשתמש או להעזר |
אחר כך?"
% מהתלמלד?לם ענו בשל?לה (57% "אף פעם לא",
% - "פעמים ספורות"). .
לא היה הבדל בין בוגרי תשל"ג לב?ן בוגר?ל
תשלייד בהערכה זו".....
רפה יוו ה
|ו. 'עמדות ודעות והלשגי תלמ?ד?ם במקצוע: "'?סודות תורת המחשב' - תשל'ה
הוצאת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הרצללה.
%
יייסודות תורת המחשב - בוגר? הקורס לאחר שנה או שנת?ים" - תשלייה
הוצאת המרכז לטכנולוג?ה ח?נוכית, הרצללה.
בידע שרכשת בקורס המחשב במסגרת לימוד?ך 0
1
המחקר המוזכר כאן הקיף תלמידים מכתות ע?ונלות וכן מקצוע
הבדל מהותי בין גישות?הם. 2
אי-אפשר שלא להסיק, לאור תגובות התלמ?די?ם, שמורגש חסרונה של המשכלות
ושל הרחבת אופקיו לעבר כתות ?"א ו-י"ב של ב?ת הספר העל-?פוד?.
המשך זה, המכונה בפינו ''מחשבים ב'", מהווה נושא למחשבה של הצוות העוסק בנ?לסו?ל
זה כמה שנים. :
הגדרת המערות:
שני הגורמים: 1. הצורך הגדל והולך בידע כלל?, ולפעמ?ם גם ב?דע
מקצועי בנושא המחשב עוד לפני שלב הלימוד האוניברסלטא?. 2. הגלשה
החיובית והענין המתגלה בתגובות התלמלדים, ובעיקר המוכשרים ב?ניהם,
מחייבים ניסוח בהיר של תוכנית לימודים, אשר תאפשר המשך ל?מוד מדע?
המחשב מעבר לכתה ?וד.
ננסה להגדיר כאן את המערות לאורן ?ש לבנות תוכנית כזאת לכתות הגבוהות של ב?ת
הספר התיכון. מטרות אלה הן משותפות למסלול? הלימוד השונילם (ר?אל?, הומנ?סט?ל
או עכנולוג?):
- הכרת נושא המחשב כהתפתחות רבת-פנים של המדע המודרני - והעמקת ה?דע במדע?
המחשב.
בשלב זה של התפתחות התלמלד ניתן להרחלב את תחום הנושאלם האקדמ??לם
הקשורלם במחשבים, וגם להדגיש את הנושאים הש?מוש?ים הנרחבים, בתחום המדע
השלמושי, הניהול, הכלכלה, החברה ואף הח?נוך, שבהם יש למחשבילם השפעה /
ניכרת.
מטרה זו ה?א המשך והרחבה למגמת ה- קץ11%6286 ע56טק600 שהדריכה אותנו בכתה
כו -
2. העמקת הידע של התלמלד בתחומים שונים, בעזרת המחשב
תחומי לימוד רבל?ם- בעיקר רל?אלי?ים -( כגון מתימטיקה, פ?סלקה, כלמ?ה ) או
טכנולוגיים -( כגון תורת החשמל, אלקערוני?קה או מיכניקה ) עשו??ם לקבל
פרספקטיבה רחבה יותר, ולזכות לאפשרויות העמקה חדשות, ע'? ש?מוש בעכניקות
מתחום המחשב.
עצם הפי?כתה של בעיה מתחום המדעים או הטכניקה לבע?ת ת?כנות מב?אה את
התלמיד לידי צורך בחשיבה מעמיקה, אלגוריתמ?ת, ש?עתית. השימוש במחשב עשוי,
כמובן להבליט את האספקט הרקורס?ב? של בעלות שונות, או להמח?ש באופן מ?וחד
את מושג הפונקצ?ה שמונח ביסודם של המקצועות המת?מטיי?ם בכתות אלה.
ניתן לנצל את המחשב גם לקבלת תיאורילם גרפיים בתחומים שונים, שי?תנו המחשה
חזותית למושגים לפעמ?ם אבסטרקטלים. 0%
3. | קידום יכולת התלמ?ד לעסוק ביפתרון בעלות"
: החדהה ה ה.הההדהדה.
התלמיד, ולהיה הוא אף המחונן, הורגל לכך שתפקידו הוא לתרגל - בי יר
ייתרגיל?ם'י'. נדירים המצבים הלימודי?ם בהם נדרש התלמיד לקבל ל?דלו בע?ה,
לנתחה לכל צדדיה ולחפש לה פתרון, או לפעמים פתרונות שונ?ם.. ,
באמצעות המחשב אנו ?כול?ם להעמיד אתגר כזה לפני התלמ?ד, כאשר המוטלבצלה
שלו חזקה ?ותר מאשר בנושאלם השלגרתלים.
4. לעודד את התלמ?ד לדרכי חשיבה חדשות ובלת?ל ש?גרתיות על יד? עלסוק
ב'ימשחקיםי' וס?למולצלות שונות ש מצבים ריאלללם, עיי? שימוש בסטטלסטיקה
לניתוח תופעות שונות, ואף על ?ד? תיאור המבנה הלוג? של המחשב והתורות
המת?מטילות והטכניות העומדות מאחור?ל מבנה זה.
5. לאמן את התלמ?ד המוכשר ב?לשומים מתקדמים של המחשב, וללמדו לכתוב תוכנלות
מחשב ברמה נאותה, על ?די הרחבת שפת ה- 516 העומדת לרשותו ואולי גם על
ידי הקניית שפה נוספת מן השפות המקובלות במדע או בכלכלה.
בעיות ד?דקטיות ולוגיסעיות
הנושא שאנו באים להקנות מעמיד בפנינו כמה בעיות בתחום הדידקטי וכן בתחום
הלוג?לסט?, עמהן עלינו להתמודד. הקשיים נובעלם:
31 מהיות הנושא תחום חדש, ללא מסורת פדגוגית ודידקטלת,
2. מהיות הנושא בעל תכונות המ??חדות אותו לעומת נושאלם אחרים.
א. הנושא קשור בהפעלת צלוד מלוחד ויקר.
ב הנושא מתקשר אל נושאים אחרלם, נשען עליהם ומסוגל לתרום להם ולהעשלר
אותם.
ג. הנושא הוא, בסופו של דבר, נושא בעל אופ? מתלמט?, ועשו? להתקבל
באופן שונה באוכלוסיות לומד?ם שונות.
ה. הנושא כולל פרק?ם בת?כנות, ומאחר שתיכנות הוא פעילות עצמא?ת ואלשלת
(אם ברצוננו שהוא יהיה בעל ערך ל?מוד?), הרי הוא נושא שאינו מתאים
להוראה פרונטלית.
ה. הנושא קשור להכרת ה- 6ע882088, אולם מידת ההכרח בידע נרחב בשטח זה
לידיעת הנושא הדרושה בתיכון עדיין לא הובהרה.
גלבוש תוכנית הל?מוד?ם
כאמור, קיימות כבר עתה כמה ג?רסאות של תוכנית ל?מודים לכתה ?"א ואף ל-?"ב.
את הדרישות המשותפות לכל תוכנית כזו נ?תן למצות בכמה משפטים:
ו. על?ה להיות מק?פה, ולא ספציפלת.
2. עליה להכיל פרק?ם המתא?מ?ם לרמת ה?דע המת?מטי של כתות שונות.
3. עליה לאפשר בח?לרה של פרקי?ם מתא?מ?ם על ידי המורי?ם, בהתאם לנט?יתם הא?לשלת
ולרמת כ?תתם.
עליה להתבסס על ספר ל?מוד,וכן על חומר נוסף, כגון הוברות ת?רגול במסופ?לם
ואוספ? תרגילים ובעלות.
5.| עליה, וכן על הספר, להלות בנולים בצורה מודולרלת,על מנת להבטלח א? החלות
הדדית בין הפרק?ם השונים (פרט לפרקים עקרונלים).
לאור כל זאת, עשויה תוכנילת אשר תתא?ם לבת?-הספר שלנו להכל?ל פרקלם אלה:
פרק א': ו. | ל?מוד שפת-מכונה (558%8828 או מח"ל).
2 הרחבה והעמקה של שפת-ת?כנות (עדיפות ראשונה ל-82516,
אבל גם אהתדַת0ת).
פרק ב': ו ליעומים במתימטלקה
שורשי משוואות
ח?שגב שטעחים
פתרון מערכת משוואות
מציאת ערכילם קיצוניים של פונקצלות
2. לישומים בתחומילם אחרלם
בעיות בפיסיקה (תנועה הרמונית, תנועת ע?לים, אופטלקה)
בעיות בכימלה.
פרק ג': 31 יישומלם בהסתברות
סימולציה בעזרת מיספרלם אקרא??ם
תנועה אקראלת של חלקיק
חישוב שעחים בשלעת 68210 66הסא
2. יישומים בסעעיסעיקה
ממוצע וחציון
היסעוגרמות
חלשוב סעיית-התקן
פרק ד': לוגיקה
מ ןמקל ה םאלו הג קלם
מפות קרנו
מבנה ?חידות חומרה
פרק ה': עיבוד נתונים:
מבנה קובץ
גישה סדרתילת
גישה אקראלת
גישה א?נדקס - סדרתית
מיון ומל?זוג.
שרשראות ועצלם
פרק ו': חקר בלצועים
מצלאת הנת?ב הקר?לע?
תילכנות ל?נארל.
פרק די תורת המ?ספרלם:
מ?ספר?ם ראשונ??ם
חשבון מודולר?
מיספרלם פ?תגור?ים
בנוסף על פרק?ם אלה, ?ש להבעלח הכנתם של נושא?לם שונים בטכניקה של 5586165 6856
מגוונלם, ש??נתנו לבחלרה על ?ד? כיתות שונות לפי תחומ? התעני?נותם ומגמות
הלימוד. ב?ן הנושאלם ח??ב?ם להלות גם כאלה המתא?מים למגמות שונות בחינוך
הטכנולוגי, ואלה ?וכנו בעזרת מומחים בתחום האלקערוניקה, המכשור, המ?כנלקה
והחשמל, וכן במקצועות נוספים, באופן שישתלבו בחומר הנלמד בתחום המקצוע?ל.
חלוקת הנושאים בין כיתות ?"א ו-?"ב ת?עשה בהתאם למספר שעות הלימוד השבועלות
וכן לפי רמת הכתה ו?דיעותיה במתימטיקה.
פעילות התלמלדי?ם מחוץ לכתה
העברת הנושא בכתות ?"א-?"ב חליבת אף היא להתבסס, בנוסף על הלימוד בכתה, על
כמה פע?לויות נוספות:
41 הרצת תוכניות ע"? כרעיסים מסומנים (או מנוקבים) באחד ממרכזי המחשבל?ם.
2. מפגשי כיתות ל?ד מסופים (לפחות פעמיים בשנה) לשם ל?מוד מודרך וכן להרצת
תוכניות מוכנות.
3 הכנת עבודות גמר ופרו?ליקטים ע"? תלמידים מעוני??נ?ם בכך.
.| חוג? ערב לתלמידי?ם מחוננל?ם.
הכללת יחידות הל?מוד בתוכנית בח?נות הבגרות
השלטה החדשה של משרד החינוך מאפשרת הכללת נושאים חדשים, כדוגמת תורת-המחשב,
לרשלמת מבחנ? הבגרות. הל?מוד בכתות ?"א-י"ב יהווה שת? יחילדות ל?מוד נוספות
(לפחות) אשר יוכרו ע''י משרד הח?נוך ו?וכללו במסגרת הנושאים הניתנים לבחירה,
לאחר שתוכנית הל?מודים תגובש ותאושר על ?דו.
הכשרת פגל הוראה
לש לארגן קורסים, בש?תוף עם המוסדות להשכלה גבוהה, המיועדלם לשלוש אוכלוסלות
מורלם:
41 מורלם שס?למו את קורס ההכנה להוראה בכתה ?'.
2. | מסיימי מגמת-מחשבים באוניברסיטאות, אשר יהיו מוכנים להקדלש לפחות חלק
מזמנם להוראה בבית הספר הת?כון.
3 מועמד?ם חדשים - מורלם, ?חו?יבו לקבל קורס נרחב, שלכלול בנוסף על
חומר קורס ההכנה לכתות י', הרחבה לנושא? כיתות ?"א-?"ך,
כל המועמדים ?עברו, בנוסף ללימוד. הת?אורט?, סמינרים פדגוגיים וסדנאות
תיכנות במערכות המחשב?ם.
ט. שאלות הטעונות בירור וללבון
ו. מידת התאמתו של הנושא, בכתות ?"א-?"ב, לתלמלד?לם שמגמתם ה?סודית ה?א
הומאנית.
2. האם יש לבנות את הלימוד על שפה מסול?מת (54516 או אהתץת0ת) או האם
לשחרר את חומר הלימוד מתלות בַשְפָה ולהופכו כלל?.
3. האם תוכנית כזו מתאימה רק לבתי-ספר ע?ונלים, או שניתן להכל?לה גם עבור
הנתיב הטכנולוגל.
8. האם להכליל בנושא חומר רב ?ותר בנושא? קומפילצלה, מערכות הפעלה ו?חלדות
חומרה.
7 סיכום
למרות הבעיות הרבות הדורשות פתרון, מעיד כנס זה עצמו וכן החלצותה של מערכת הח?נוך
העל-יסודי על כל חלקיה להתמודד עם בעיות אלה על כך שלש ס?כו? טוב להשתרשותו של
הנושא החדש - מדעי המחשב, בחינוך העל-יסוד? ב?שראל לתועלת המשק והחברה, ולעובתו
של הח?נוך עצמו.
ללצ
הש?מוש במחשבים לצורכ? הוראה
ס. שרף - פ?לדלפיה, ארה"ב
תמ וצ קוה
(התקצלר הוכן לנוחיות משתתפ? הכנס שהאנגל?ת א?נה שגורה בפ?הם)
השימוש במחשב?ם בשדה החינוך בא, כיום, ל?ד? ב?עו? בשת? רמות עיקריות:
א. כאמצע: מקובל לעיבוד נתונים המבצע משימות פקידותיות שיגרתיות;
ב. כשלטה ממוכנת לר?כוז ודווח של רמת הה?שגים של הלומדים, בכלל זה, שלרות :
הכוונה לתלמיד?ם (המערכת למסירת מ?דע מכוון -06%21681 ת8610תע0+ת1 66ת001068)
, ת5%6ץ5
עתה מופנים המאמצים ל?צ?רת 'מערכת מ?דע כולל" שתקיף את מכלול תחומי החינוך ואשר
מטרתה למסור מידע כולל ומעודכן ב"זמן אמלת?". מערכת מעין זו עשולה לשרת תהל?כלם של
קבלת החלטות ולס??ע בהתולת המדיניות והתכנון של מערכת החינוך.
בתחום ההוראה עשו? המחשב לשמש ככלי לפתרון בעיות - כשהתלמיד עצמו מופקד על בקרת
המכונה, בשפתה ה?א. נוסף לכך בכוחו לס??ע, או אפילו לנהל את תהליך החינוך.
בהוראה המסת??עת במחשב (תס1ססגו%פת1 5515666 66%טקח00- 01) באים התלמידלם במגע
אלשי עם המכונה המספקת לכל אחד מהם משוב (היזון חוזר) סלקטיבי, תוך יצירת הדמי?ה
של סביבת למידה. .
בהוראה המנוהלת על ?ד? מחשב (תסנףסטנ%פת1 6ַסקַ8ַת%82 0()1-600000%62) נודע לו תפקלד
שונה - הוא מכוון את התלמיד על סמך מעקב אחר התקדמותו ומסי?ע לו בכך באמצעות
מבדקים והמלצות. כן נעזר בו המורה באמצעות ני?תוח מבחנלם והלשגים מצעטברים.
מערכת ה''הוראה המנוהלת במחשב" של חיל הים האמרלקאי מובאת כדוגמא להצלחת הש?למוש
בלמ?דה ?חידנית המבוססת על המחשב. מערכת זו, ההולכת ומתפשטת, מקיפה עתה כ-3000
חלמידים באתרי?ם שונים, ואמורה להג?ע ל- 17,000 תלמ?דים עם תום העשור. המערכת
מורכבת מ?חידות ל?מוד הנעזרות במגוון של אמצע? המחשב וכוללת גם שלטות בחינה והערכת
הלשגים. ?ע?לותה מתבטאת הן בחסכון נ?כר בכוח ההוראה ובזמן הדרוש ללימוד, והן בשלפור
רמת הה?שגים.
התחום הנראה כמתאלם ביותר להחדהרת תודעת המחשב במערכת החינוך בארץ הוא זה של הכשרת
המורים. פ?תוח של תוכנית לימודים אשר תצדיק עצמה מבחינת העלות כרוך, אמנם, במאמץ
ניכר, אך בהשוואה לעלות הנוכחי?ת לתלמלד נראה שה?א ברת ביצוע.
השקעה בצל?וד; אך הנסיון מראה כ? עם הרחבת ה?קף השימוש י?ורדת עלות
משופרות לשם הערכה ארוכת טוות.
יש לקחת בחשבון את העלות הגבוהה של פיתוח חומר הלימוד ושיטות ההערכה - העולות,
ה וי?עילות השי?מוש בה אי?נה מוטלת עוד בספק. עם זאת, דרוש לנו נסיון רב 7
אס1ך0טתדפא1 א1 פתמצטקא00 ע0 ספט מאך
סצהאם6 .5
.28 , 018ק118061תל
"מסתתסץ1טתס 1 שמשת ם1 פצ6פטקם 60 0% 6פט 6מך
ץ350%זס1קא 0% [668 826858 8 על 6181865011266 11756 פבט
ץצ1סהססצק 5 0885 618 ,558568 1566ת0 586 ם 1 .86510157
ץןצאסת 48 א6ט8ת 80 566066 ת16תח 660298ב+ 66-ת5 50 406
תס1תט 816 1 05 ם8ת5 988 11265 6םם | 7ץ60051ת518₪158
05 8 ש6םם 05 ת6%21028510 56 60 68181785 8 5ב 26566
6 0% 988 56600 76 .625תק6001 פת668851סצק 4868
655100 ססצק 875568 צ6פטקמסס 60585 טס1 +0 ם6:00₪06%10ת1
ה6נתט צ801115ק68 58507886 צץ608%ם58660 866655 417668
6 6 6ם0ץ067 686 50 6648685095 6285166 5008617
מ8510תץ?0ס+ת1 1ז2ת1ת₪68 ק8מ161טסצק 505 ₪650068 8 50 8ת6601
4 8 0% ש8ת5 85 8ל1ת5 76 .אתה1א8ת ם60601810 ע0ס+
-סעק 60888 0% 612168ת1עק 085816 0% 8ם601ת4618558ת₪ +0 608586
1 פ6858ש10ע8ט 0% ת008לץם 876 קל 6768566 קת668551 :
-0עק 6600851081 102081 8 1610866 75158 .6567221568 -.
-חטת 167688866 ח8 0ם8 6%לט8050+טתאח 6ת5 ץ5 165606+0% 66588
1 שת ת1 ₪568 ע56טקת 60 850%5 87516168 01 :56
.1 פטסן ת66₪68%10
-600 856 85ת5 תמ15%578510ת80601 01 8168 566 ת1 פאשט >ך
. סה6תתסל1טת6 81ת606₪68510 66 ם1 8111266ט₪ 11786 85ש עשפטק
ץפהתטת 15 660685100 ת1 ת15578%10ת8801 666781
.ץצפפט6ת1 6םמ8 6585ת1פטסל 05 פאתם מתסע+ 6ם6ל%6+61% סם
-7ק%66 2600296 516585985טל ת1 צ6פטקתסס ₪6 01 ₪86 6צ011+60:1
%ס 6661510 6ת6 (610%6צ6ה ,1606081260 1 888 את1
858 ₪ ח*צ0+ע6ק 0ם ע6פטקת60 8 8604176 50 66762תט
צאט 5806 56 ת1 ₪866 מ0156 8585 מ66068510 םמ1 8ת6510תט1
6 6ס6ַתאתת6 6080184 16 6%ג65תט ,655םת1פ5ט2 ם1 88 15 8585
.ץסתסת עס 5186 ת1 88ת8891 תקטסצתט ע6ת615 - ת8610צ6קס
6 108551%166 פ6ת6חק1טף6 068855108לק 6858 0% 8ע6פט 68217 שתך
5 0מ0+1856 0% 08818 6ת8 תס 6001286085 ע61ת5 05 6086
56 16טסט 588 5ת081510סק 61671681 05 ע6סלתטת 6תם ,.1.6
(8ת0151ק6ץ 006868 ,קת1פת0ט8660 66ת688ת 2656 .18660ק6ץ
86 פמ068646 0% 168ק6%8782 תסתת60 826 ,.650 , 5%05ת606
. 5ח21168%10ק8
5660087 8 .60678660 815850 2188 16961 566026 4
(7818ץ81ת3 תסקט 6008818 ץל 818656912664ת6 56 688 1 |
ם10551+168610 565015 86 ,8ת₪8%1 ח6661810 509 668126 8 -
8 6ת6 %0% ם1₪8511168510 60855 תאתם סת68צלסקה1 6צסת
8 8 05 סש6סלחטםת 8 512066 .מ6510תט1 8ת0668581עש.
לה
- 8ומ₪8 66%טקת 600 שםס++ 808118516 6ע8 86%8268 56600118 05
6 8₪ת5660011 0% 5785608 1016א216% 6 ,678עט186000
46 5026 ,858006 60 80111567 8'ע6סטקת 60 76 .8016066
.ץק %ם66ט55 0% ת828510ק6לק 66 8םת861מספט8 8 ,1385
. 8מ51 665 0+ 46 601166510 ₪82%8 עס 808665 6 688606 8585 16
ם1 ₪866 896 567 ;68ם6581ע 6 0111685ק 55ת55066 6שע6תח
16 ה 066068 6%פטקת60 6ת6 ,ג פטםת6 468 , 2016866 5ם55₪66
-56 מ50908%510ם+ 6 .066885לק 8661810 66 ם1 810
6 8₪םת1ק61ת 896 ת8610ע6קס תד 826 5286 57556058 516081
810108 86 6מ8 6טפעטק 0 68%766%8 6ם6656701 50 566ם56₪66
2ע68766 8 תסקט 6028%% 50 160012606 8 66068510 ע6םס6שט+ מס
1 1 8ע66טכת 60 1% ₪086 1676885108 76 .60166
ץ116סק ת1 8286 ,ת60₪068510 +ס 1088חת18ק 626 ם1 ,ת686896+
85 6 68% 50 50018 6ם5 66₪0685095 0+16258 פת1אאת
. ,6008 46 1585 684068510 ת16תח תס1ש
ם51 66 סצלק 8 6עט18578%1ת8601 0% 16961 52156 6םתך7
1 טס 46 066 60 8081 6ת6 56 50111 18
-ם 75886 ."875560 ת0208510+ת1 50581 8" ,.1.6 ,5מ6515₪510ת1
-ח1 ת2086קק8 ם8 15 ,מ566צ5 מ8%10חה?0+ת1 50581 8 ,7ץ61811
4 6ם8ַ6ק₪ ,(6871096? 50 6828911157 ע6פטקתסס שת1ט1סט
<מדפט 8 (86618) 5186 2681 8 תס ת10:08610םת1 6158601856
-78ק68 קםמ1ת80156 ₪655886 ,6828211157 58507886 860688 18286
6 165תל6ק 50 6מ₪6ק8001 8ת21066881ק5616 806 011167
4 6תך7 .ע6פטקם 60 56 6ם8 צ6פט 56 565966 מ168%10מטתתס6ס
מ0"₪8%510+ת1 811 8081180216 שטה8ם 0ם 158 5560ץ8 8 ת6ש5 0% 5081
8 6ת6ממסצדטת6 606%68%10081 ת8 0% ת6510םתט5 56 ₪0 6ל61861ץ
.מאה מ866158510 ת1 816 םה
מח68068510 ת1 5מ6תק6001 ק8ם0668581סק 6858 0% 86ש 6םך7
56 תד ₪56 15585 18 1028685 85685 8 שטהםת 0סם מט68סל 85ם ה6ד1תש
-60₪ 16180868 68 ₪65 ₪06810281ל55ת1 .ת06510ת55ת1 0% 81768
1 טס ת866₪6858510 868281 ,608%168ת85ת 01162566 ל6פטק
(ת55?06510ת1 85515566 6%פטקתס6 ,8ת066851עק 64858 ם1 6015565
.מ6510טתפפת1 8866ת8ח ל66טקת60 6ההב
48 188 ,5001 8ת1ט501 16₪לסצק 8 85 פל6פטקחסס 0% ₪6 6םמך7
6 05 605501 56 ,₪5826 פצתם ם 1 .קץ18502ת 1028 צץ81+1+
םמ?168 פפטם 585864625 76 .88םהת 5'8ם58066 6שת5 מ31 15 ת56פץ5
צֶל 556 656 1 מ68 6ם 585 50 ,1880886 צ6פטקתסס 8
1 6 .651008ט5:5ת1 8 מ6%211616 1585 8ם1ט1ק
66065 26 פפטת :55066 66 16תח 665898סצק מת8180115
מס1פהפטקת 60 6ת5 5166 מסבפסטעפפת1 ₪6 01 852665 6ת88116 בם:
4 15 066 8 .ס6מנ1ת6הת 6ת6 לס 66ת115ק8600₪ 15 155615
-608 8 | ע6ט6ססת ;561666 8ם8 ₪3576085165 ם1 ק3+11ח1צק
2 51 565 8 18 העסתם עסט6צשתט 5001 8 85 ₪566 15 :6סטק
8 1280808856 .0858 0% 1066858108ק 6ת60 02+ 066002668:ק
8 ת16תח ת1 8968 6ט15851פההטתסת 8 15 ( קתד1פצבק ,.1.0
2 טקעס6ט 56 68 ע56טקם ס6
-806061 50 ₪566 8ם61ל 18 מ6510טתפפת1 855158566 62פטקח 60
01 -6ת6מקט8 50 ,066558לק 8ת1ם1687 626 62856
-סעק 50 ,6005868 8ם1ק460610 ם1 ק61ת 50 ,6520845 66861028
6 ת1 8558185 ם8 858 6ם8 , 065ת₪65 8ם1ת5686 6060181 שנבדט
8 ש6>6םץ .8 מש 6ת18ת ץ51ת60251558 0% קת1ט16ת6ב
8 סטת1
1 ,8 חס ע6פטקת60 56 ת15ח ת56280510ת1 םא .1
1 הת500 0% ם656058510ק 56 86ת5 80 ,5085158
81 888 86[₪05%66 8787168117 1585
6 מ85₪ת5 80 ,2658208698 %5ת55₪66 0% 8ם68151 6תך7 - .2
.55066 56 50 5666086% 56166866 15
-ת6 55866258 56 0% ,61606058 0% ם518018510 6םך7 - .3
מ58%10ת656זק 56 8ת1551חהל6ק 562657 ,פת6תתסצדט
2 6600851081 8%166ט 0%
(041) מ6510טש555ת1 85818866 62פ5טקת60 ת1 טת6סק0ס61טש6כ
"טל ,8109 ם66ל פ88ת (020) קת1תל1687 85515866 62םטקמ 60 עס
ם68ל 0%ם 185 041 ת1 ת095ץ 0 .860866 858ק 6תם עפטס 566807
מ1 צץ1חס %סת ,(1066ס0טם1 6055 86 60 צץ8111ח1צק 006 18ק8ש:
0 סטש ,(6ע008ש8ת 68 וס 86 צ6פטקת 60 50158016
- סק 6" 2 - .88567181 600256 0% 8606107066 6תם ת1
חס 6ם8 767012815 .ע6ט6טסת ,₪866 ת66ל 185 85655
46 86 ,,צ6010%₪0851צק תהת5 16558 גת6טם 6055 6ם6חק1ט64
6 ת1 66666ם 61₪6 0% פתטסתח8 56 2608668 6טהם 065ף1תת566
-ק660610 סשת ,65605:ק 3% .85617181 600256 0% 6ת06ק06610
608 8 שש ת1 8809886658 6םת8 5670128158 ת1 פפת6ם
מ1 8% 06868ם8 0605885 ת1 668068108 0%+ 156מסעק 018
. צ6ת1616++6
6 טקת 60 6,, (081) מ6510ט0ל55ת1 8866ת₪8 ע6פטקת60 םך
8 66076ע ס;] ₪866 18 6%פטקת60 76 .016ל 5מ676+811% 8 21875
6 00 ,085658מק תס 58866 86 658ע2סעק 5'8ם56₪646
8 מפמס6סטקת 0ס 6 .סש ע56%עטש+ 1856תקסצקקה 50 תדת
לה
.651008מ0+ 6 סשססשסם
ו 6 פשם601ט610ת1 %ם66ט55 56 50% 6צסקקטש8 .1
מה 8, ש6תם6 מס 588866 ,85ת510ק1ל650מס 46 6501
, ק=מסחה 86 ץ8ח ה16תש 0650%ת8%ם1 56 0% 6צספקט8פ -.2
8 055 88178185 4 ,26600089 0% 8ם%6601 ,06568
.58 861606066 6חה8
ץ6פטקת 60 6תם 50 6טקת1 תפנס 6ם11-++0 56 צ8ח 8ם76551
ש=תדפט עס ,660166 סטכקם1 צ16+סת8 ע0 62תם668 0251681 ם8 ת0סע5
. 601081" 56786%106ת1 ת8
חפט 8 160618 811 מס מ6510של6פת1 81ת66₪068510 השטסםך
6 6םם פאת5 11168%7ת 6 ת1 506 60 8026898 15 ,0%1 8ם8 6021
8% תתטפמ6תחסםת 8 460610266 8 5781018 08866 ע6פטקת0ס6 0%
6 ת 1 .1269158916 810055 מס1פת8ק6% 66שת51ם60 158 8%68ח
6 600176060889ת 1 שמעפתשח ,16קח6%8 0%+ ( צְטהא .5 .טש
8 מ6פטקמסס 86 ,87585608 8ת1מ81לם םתס 2186866
פ8ם1ת81ע52 ק4606:7685108 (1- 896 58% ₪566 8ם061 806
68 (ְ(3 ,817688 ק8םת578101 עמהת <מסחה 415852100866 (2
1 מש 585206050ם1 7ץ 161851061 (4
ץ6פטקת 60 1008 8 2622686058 מ7566ץ5 זַא0 עְצבּא .5 .טש 6תך
ץ61םהח1אסצסקה8 88 תה )16תש ת556ץ5 6109160811266ם1 588568
/ 68 ₪866 188 מ856ץ5 7118 .₪₪151-51868 ם1 588ם88086 3,000
1 פמדט58 48 פטסלה פתקטסעל 188 18 5585 1 5מ6ת6ט86216 41808516
39 פשת:1ט58 18ת 7 .1975 8ת1?ט0 40118598 מ₪11110 10.2 0%
-6? 88 678500061ק טספסקקטפ5 81מ651₪6510ם1 ם1 ם160₪6510 - 8
4 0ם 816 876 58ת58₪68) .88181168 55008605 מ1 ם406810
68 05 66 26856% 81501516885 ,8681610 םמך . (5062001
56₪פץ5 081 קטהא 6ם5 05 6לטפט? 726 .58ת60166 ₪656 560568
0 סמסמסססקט8 80 890% 52811 15 .66818668 8116807 15
תףנט 5ם55₪066 58 1465טסצק 57856 15גתך 7 .1980 צל 566655
מפטסצת5 חנםת 16865 בת16תט 5ט6םת6תת85818 0ם8 801865 ם16550
6 ,06001685 80516081לק 81ת55706510ת1 061910%811266ם1
-10559%86 תה8צלקסצק מסע5 8ם28081 ,60618 58696781 511126 צ8ת
6 568585 06 :5655866 18 5ת55₪066 6תס ,₪0860168 8ם1ם?168 0%
.לפ 6גם קל 811 - 808108560 816 16801858 6ת5ם 6ם8 ,228060
-0%08+ת1 86 ,ע6פטקחס6 586 חסצלצ1 26061065 ם6ם5 6ת55₪8662 6תך7
-6עק 8 85 8621606065 צ858518%80502 ע0+ צץ6665582ם ם510
165105קחס6 תססקטש .085617181 15₪81ט 88610 50 500%1655 ת10ם.
[
ו
ו
1
ו
7
8 6טסמס 0 8666ת66518 8 6 5ץ
66 ג 8 05 צשסחטם 18186 8 50 מס
66 0 81% ם81ע52 56₪6665 6ע6תש ממ6חמס-
18 שה 500 ץ[49נט 6עסם 6600108ס 826 5צ6פטקםסס 45ב
צצסט . 8 62פטק 600 6םם פהת5ם 8ת60106 שעסם 6ם8 6חסם פת1ת600ס
תה , 8060602566 5-2 6 ספטת 6ת8 50566 6מ58לסקת
50016577 56 ם1 5001 [₪+86פט 8 266086 50 85 50 4165566"
58 0% 1868 מ8 סט8ת 0016ת8 6מסקצ6טת .6ל11 שש ת16מט ת1
8 6עפתח 4 מסתט פטסםמ% 6ת 5285 80 ע6פטקמ 60 66 +0 צסטספ
08 8 מ6פטקתסס 6 66ם 51 .₪561₪1 56 60₪16 ת6פטקמסס
8+קטק לתהת ת1 פצ8ק פת58צסקת1 ם8 צץ18ק 50
6 צס 4 68 111 66068510 צ6ם5צט+ 50 מס 8ה501
1 116108 169 , 6עטפט+ 5ת815858 500 פסם 606 םד .צ6פטקתסס
. צ68קקה 05ם 111 צ6פטקתסס6 6ת65 ת16תט ת1 ת769081
מס1פסטצפפת1 ת1 ע6פטקת60 6ם5 ₪56 0ם טסם 0% 66488087ק 6תך
4 מ6פטקתסס 6תם 0% 016? 50581 76 .462885006םט 56 פפטת
ץ1פתספפצק 60106666 תקטסתם .66ת1ת8א6% 56 פפ5טם 866קם1 155
6 60 ₪8%6 ם68 600205655 588 5ם10פטע5?1ם60 526 םס 6%1558
ססץ .160618 886 [81 85 פמ6תתסץ1טת6 81ת8565₪06510ת1
8 6176060 158 ₪0 מ8061%10 ם1 ע6פטקמסס 56 0% ₪56 66
-7ק606%9610 56 ,88 5002 ;; 10600655ק-ץ צץםה8ם 61₪6695ם1 קם1ת?168 מס
ת1 ,16651965ל0ס 60068510281 8ם1ם66+1 0%+ 10%65תת566 05 6ת6ח
(8ת168701 61018081126ם1 0ם 8211157 56 ,56905 06810281
48 , 0510ש557ת1 6618ם-151ט₪ 01 ₪56 ,(₪855627 102 קםת1ת56806
.ץ5801115ת86600 6006851081 50% מ1510טסצק
6 05 682801115%168 826 ₪86 0ס ת681ל 5655 60 6מ6תט
צָהם 15 ,152861 ם1 .קצפתטסס סם קלפםטס6 מסעל+ קעאט 7ץ₪8 6562טקת60
% 261160666 18 16 .11 פ8ת8101*ל5 6%ת56806 6ת5 86 06
568662 8 ,6+102% 568951016 סטס , 5181ת5₪858 8 הקטסצתם
-מ1 86 6060610266 56 ם68 תהצשסצק 6686851081 קת1ח81:
1 סטל ,615668106 6086 56 ץ1תס פסם 111ט פאת5 5681166
ץ51ת656צק 8 58 0697856 0ם 55₪0625 ע6ק 16588 005858 1865 ם1
8 6צ1סטת1 16ט0ט 856₪ץ5 צ6פטקםס6 8 +0 6פט 6ת 7 .6856 6ת6
.0 8ם061 7ץ51ת686צק 18 סאהש 8מ0סל5 6282865 01 מ6סמטת
שסץ+ 15םמט 81ת552%86510ת1 58816 56 8ת81קת8ת6 1261886 7656
-ם0061ס:5ת1 (פמ1קטסעק 187865 8 ₪0 תע0ס1 618885 6מ6866מק 155
6 פשת1ץ+41סח 8 [0510281[1ש552ת1 10810168811260
0% 28510 56 8ת1626881 4 558% 8ם1ת5680 6 05 016ץ
.56860628 50 660062858
0 05 6086 6ם7
5686061 , 8667181מ 96 055 6מ6תק
8567181ם
4 608108510 ב 36 ,8ת01168%510ק8 מ6סטקת 60
6 528 12265 ת6טם 18 8556588665 6 :סק 6ם50₪66
1 מ:86860086 ם8 165858חש , 10655066 686תק1ט60
56 4 מ216060586510ח1 , 806ם 8 = ת16506ת 60
ץ661ץםאה ם8 18 668טקת 60 6 585 תשטסם8 566 88ם 16
טהב 8₪60668868 5182111688 001 66₪068%510081 1₪8016אט
:2 מה16תח 61₪081088ם60 5606581 טהע) ם68 706 .0566ם מ66ס5
6 18 15556510 08868 ל6פטקת 60 (1
88" 6ע 00888 (2
ץן11%6 8 6288510 0₪066ם 60061 (3
4 ₪15 66ת26216א6 6 666ם 60 6 ,(ע6ט6טסת
106 4 81850 6 806 ,5מ01168610ק8 181086106 6פסח 80
2 שססטקח 60 64 0%5 6081088510 6658
לח
מבחנ?
חנים ובדיקתם באמצעות מחשב כחלק אינטגרל? של תהללך הלמלדה
!
שילה בין ויצחק ענבר?
(פרו?ליקע
מחקר של המרכז לטלוו?זיה לימודית והמרכז לטכבולוג?ה ח?נוכ?ת)
וו
- 1 לשימוש במחשב כאמצע? לקידום בכלוון רעיון למלדה ?ה?דנ?ת וזאת
ב נים תקופתיים שבעקבותם מקבל התלמיד מהמחשב הערות א?שלות על התקדמותו.
: גננו בהתחשבות ברגשותיהם של התלמ?ד?ם; המחמאות בהתלהבות, והצבעה על
וחולשות ב
י ז . ן 1 ות והישגים של כל תלמ ד, וכן תמונה
ההנחות עליהן מתבסס אשתו"ל הן שכל תלמיד ?כול לשפר הלשגלו אם:
- ניתנת תשומת לב לצרכיו הרגש?ים.
- | הוא יודע מהן נקודות התורפה בלמ?דתו.
- ניתנים לו אמצעים להתגבר על נקודות תורפה אלו.
7 /
ו 8 ל ללחָד (61%10081126ת1 70) את תהליך הלמידה.
1 1 שות יכולות לקדם אותנו ולאפשר תנא?ם של למ? לחידנ?
של בית ספר וכתה רג?לים. 70007
מרכ?לב? השלעטה
ו מערכת מבדקל אבחון (ד?אגנוסט?ים) המבוקסים על נלתות שג?אות.
2. עיבוד ממוכן של המבדקלם בעקבותיו מופקים הדוחות הבאים:
א. דוייח לתלמיד המנתח תשובותלו, נותן הערות שבח להצלחותיו והמלצות ללימוד
הדרוש לשי?פור נקודות התורפה.
ב המורה מקבל שלושה דוחות:
- פירוט ה?שגי כל תלמלד בכתה והה?שג הממוצע של הכתה כולה.
- ניתוח השג?אות של כל אחד מהתלמידים וס?כום השגי?אות של הכתה כולה.
ייניתוח פר?ע?לם" של המבחן, (התפלגות התשובות בכתה).
3. דפ? עבודה"?ח?דנ??ם",המתמקדים על פוגי שגיאות אופייניות, התלמ?ד מודרך ללמוד
רק את דפ? העבודה הדרוש?ם לשיפור הישגיו בתחומ?ם שבהם ה?ה חלש. דפי העבודה,
מקרב?לם אותנו לרע?ון הל?מוד המתוכנת ומי?ועדים ללימוד עצמ?.
כתוצאה מהמבחנים לא ניתנים צ?ונלם, והמורים התבקשו לא להשתמש בתוצאות להערכה.
לט
2. לספק לתלמיד כלי ספציפ? לשלפור שְלַלַטָתו בנושא חלש.
לעזור לתלמ?ד באלתור נקודות הצלחה ותורפה בלמ?דתו.
3. לעודד את התלמ?ד לקבל אחריות ועצמאות בלמ?דתו.
8. לעודד את התלמיד להתחרות "בעצמו" ולא באחרים.
5. לסלק את המתח מהמבחנלם, לכוונו לראות את המבחן כמכשיר לימוד ולא כמכשיר
למדידת ה?שג?ם, וע"? כך להפח?ת בערך הציונים בתהליך הל?מוד.
2. להורלד מהמורה את העול של תכנון מבחנים ובדיקתם.
3. לעזור למורה באבחון הצרכים המ?וחד?ם של התלמ?ד?ם.
4 להתרכז בצרכ? הכתה כולה, וזאת ביד?עה שהצרכים המיוחדים של תלמ?ד?ם "?טופלו"
עייי דפי העבודה.
לישום
כד? לחקור את ה?שלמות של השלטה, ותגובת המשתתפלם בה הוחלט לעשות ניסו? על מספר
מוגבל של כתות ובתקופת זמך מוגבלת. מטתתפים בנ?סו? כ-750 תלמילדי כלתות ע' משנ?ל
בת? ספר ע?ונל?ם, שני בת? ספר תיכון מק?ף ושנ? בת? ספר של חטיבת הבינלים.
הנושא
אנגלית בסידרת לימוד האנגל?ת של הטלוויזיה הלימודית. המבחנים עוסקים בשנ? נושא?
דקדוק אנגלי, אשר ל?מוד כל אחד מהם נמשך כחודש. מספר המבחנים הוא שבעה, מידי שבוע
נערך מבחן אחד. כן הועברו שאלונים לבדיקת עמדות ותגובות של המורים והתלמידים לש?טת
אשתו"ל.
בזמן כתיבת מאמר זה הניסיון עדיין בעיצומו, ולכן אין ס?כומים. מתגובות אקראלות אנו
למדים שהש?עה ?שימה, והתגובות אוהדות.
הטכניקה של אשתוייל
מערך אשתוגייל כמקרה פרט? בעכניקה של בדל?קת מבהנ?ם יירבי ברל
מערך אשתריי הוא מערך לבדיקת מבחנים במגמה דיאגנוסטית. הדיאגנוסה ש
על ניתוה השגיאות; דהיינור מתן משמעות לא רק לעובדה שתשובה לשאלה מסו?:
נכונה או בלתי נכונה אלא גם לסוג השגיאה. תפישה מיוחדת זו ה?א פ?תוח פרט? במ
הרעיון הכללי לבדיקת מבחנים רבי ברירה ("סגור?ם"' או "אמר?קא:ים'') באמצעות מח
הטכניקה שפותחה יְ
ונבדקה היא כללית, ותהי?ה טובה באותה מ?דה ל לקת מבחך
רב ברלרה באמצעות מחשב. : י 9 ב
הפעללויות העיקריות במערכת - פעולות הכנה, הבח?נה ובד?קתה.
הכנסת מערכת לבדיקת מבחנלם באמצעות מחשב לפעללות דורשת פעולות הכנה לפני התחלת
ביצוע הבדיקות, והגדרה מדוקדקת של הלוגיסטיקה של בל?צוע הבדיקות; משלוח כרע?לס?
התשובות לבדיקה והחזרתם עם התוצאות של עיבוד המחשב לכתה. להלן פירוט המרכיב?ם
העלקרילים בסידרת פעולות זו:
41 הגדרת המבחן למערכת הממוכנת, היא הפע?לות שבה 'מוד?ע?ם" לתוכנית המחשב
הבודקת את המבחנים מהן התשובות הנכונות, וכלצד להתייחס לתשובות לצורך קבלעת
הציון, ההערות שלש להדפיס וכו'. תנאי לבדי?קת מבחן באמצעות מחשב ה?א 'יהגדרתו"
והלא חי?יבת לה?עשות לפני בלצוע הבדיקה.
2. "היכרות" עם הכתה הלא הפעילות שבה מוגשת למערכת הממוכנת רשלמת התלמ?לדים בכתה
ובה נקבע לכתה, ולכל תלמיד בה, מיספר מזהה. פע?לות זו נדרשת אם רוצ?ם ששמות
התלמידים ?ודפסו בדוחות השונים המופקים בעקבות הבד?קה. (המערכת מסוגלת לבדוק
מבחן של כתה שאינה מוכרת על ידה אולם אז ?ודפסו הדוחות ללא שמות).
שתי הפעילוילות הנ"ל הן פעולות הכנה לפנל כנלסה למחזוריות בדיקת המבחנים, הגדרת 7
'המבחן תהיה טובה לכל כתה שתבהן באותו מבחן, והגדרת שמות התלמידלם תה?ה טובה לכל .
מבחן שאותה כתה ת?בחן.
הפעילות המחזור?ת של מבחן ובדיקתו הלא כדלקמן: 7
3. המבחן בכתה נעשה כפל שנעשה מבחן סגור רגיל, התלמ?ד מסמן תשובות?ו על גב?
השאלון, אולם בסיום המבחן עליו להעביר את הע?מנים אל כרטיס מ?וחד המ?ועד
למחשב (הסבר לכרטיס בהמשך). בתום המבחן אוסף המורה את הכרעלסים, מצרף להם
טופס 'הזמנת בדיקת מבחן" בו הוא מציין את מספר המבחן ומספר הכתה, ומעביר את
הכרט?ס?ם למחשב לבדלקה.
8. עיבוד התשובות במחשב, כל קבוצת כרעיסים כזו נבדקת ע'י המחשב לפי הגדרת המבחן
שמיספרו נרשם בהזמנה. בדוחות המופקים מע?בוד זה נרשמים שמות התלמידים של הכתה
שמיספרה צו?ין בהזמנה, ולפ? המ?ספר?ם שנרשמו בכרטיסים.
5. | החזרת הדוחות לכתה , הדוחות והכרט?סים מוחזרים לכתה הנבחנת, אם באותה מסגרת
מבחנים כלולות המלצות לדפי עבודה, נשלחים גם הם לכתה לצורך חלוקה לתלמלדים.
שלוש פעילויות אלו, עם כל פשטותן,מחייבות במקרה של ה?קף כתות רחב, תכנון מדוקדק >
של איסוף, אר?זה ומשלוח. וכן התייחסות למקרלם של טעויות במספר כתה או מספר תלמ?ד
על מנת למנוע בלבול ותקלות. 0
כרטיס המבחן - באמצעותו מדלג אשתוייל על שלב הנלקוב
כרטיס המבחן - באמצעותו מדלג אשת1 7-2
אחת הבעיות בע?בוד נתונים עי'י מחשב הלא העברת נתונ?ם מאמצעל רי
רישום שהמחשב מסוגל לקרוא. הדרך המקובלת ה?א 'נלקוב'' הנתונים, ב
4 : 0 , שאר :₪
4
5
7. | הערות לתלמיד לתת?-מבחבלם, הערות וטו רה
במערך אשתוייל עקפנו קוש? זה עייי ש?מוש בכרעיס מ?וחד
המחשב מסוגל לקרוא סלמנלם אלו באמצעות
תרונות העכניים החשובים של השלטה:
ויו ל זמן.
מנלם התש בות בעפרון רג?ל.
קוראת סימנים'י'. כרטע?"ס זה הוא אחד ה?
8. הערו -
וערות לתלמיד לנקודות בקבוצות תשובות, לפי תחומ? הנקודות ש
9. הערות לתלמ?ד לשאלו =
ת ספציפיות, הערה למק 8
נכונה, או הערה למקרה שנבהרה ו נכונה, הערה למקרת.
סו. הערות למור 1
ה עפי'י ציונים ממוצעים עט''י העקרונות הנ"ל.
מנסיוננו ב 1
וארגון ו שהשימוש בכלי זה השפ?ע על צורת החשיבה של מתכנן המבחך
הלת בבללת השאל ם הושפע מהניתוחים שהתבקשו על המבחן. זוה? אף הס?בה שאנו
העות טפסלם 0 ה א הגדרת ניתוחם כמיקשה אחת. ההגדרה נעשלת
| והכש
רה לאופן מ?לו??ם ה?א פשועה
ההתנסות לומדים להעריך את המשמעות והאפשרויות הטמונות ל ו
8 0 |
,5-5 "|
8 ,1 "606009 69 0 0 69 5 8 לכ ן:
6
| ,+7686906006664%+ 5 ,,,,,,,08
55,760 986 56586 ל ל
| : 3 ו 6 | |
90 ₪ ₪ ]) (0)| כרטיס סימוו מגוה סמן 0 בעפרוןו רך 69% לבי רוגמא |(6 6 9 6 6 6 6 6 6 5 6 הדוחות מיו לתל
2 זוי . השחר בגבולות המסגרת בלב |( (6 6 6 6 6665 | - עדים לתלמ?ד ול
0 6 6 6 י ר ב'אזור 0 4 שי ל
0 8 6000 66 | 6
! 0 : לסי : / אש 2 6 |
0 60 - להי ו ודוגמאות המפורטות בהמשך הן דוחות שהופקו במפגרת הניסוי של אשתו"ל. ה
38 / 3 1 . הדוחות הם *צף
באנגלילת מכיוון שהנושא הנלמד הוא אנגלית.
0 0 המרכז לטטכוולוגיה חיעוכיה ה
0 ו
ו הדוחות :
: העילבוד ל ב המפרטת, בין השאר, אם מ?ספר ושם הדו"ח, תאריך
הכרט?ס (ראה דוגמא) מאפשר רלשום חופשי בחלקו העללון, בו רושם הנבחן את פרעיו ו וח ר בית הספר והכתה (בעתיד נוסלף אף את שם בית הספר
הא?לש??ם, ואת מ?ספרו ותשובותלו במשבצות המתאימות. בא?זור זה הוא רשאי למחוק ולתקן. :
2 לאחר שגמר לרשום תשובותיו הוא 'ימעת?קם'יי לחלק התהתון ל"איזור סימון תשובות". ן
ייהעתקהי' זו ה?א ס?מוך המסגרת המתא?מה; אם בחר בתשובה 6 לשאלה ו הוא משחיר את | ד
ו האלי?פסה שבה רשומה האות ייסיי באותו טור. סימון הסיפרה 0 (אפס) בא להוד?ע שאינו יודע 2
2 מה" התשובה הנכונה. מצאנו שהתלמידים הבינו ללא כל קושל אופן השימוש בכרטיס.
הגדרת המבחן - "אומרת" לתוכניות המחשב כלצד להת??חס ולהגיב לתשובות
7
3 מערכת התוכנלות הבודקת את המבחנים ה?א פרמטרית, דה?ינו לכל מבחן אין תוכנית מחשב
מיוחדת, אלא ישנן הגדרות נפרדות לכל מבחן שהם הפרמערים המנח?ם את התוכנית לבדיקת
המבחן הספציפי. הגדרות אלו הן בנושאלם הבאים: : .
1. מספר המבחן ושמו.
2. הגדרת התשובות הנכונות (ובמלדת הצורך תשובות אלטרנעיבלות).
הגדרת משקל? השאלות לצורך קבלעת ציון.
הקבצת השאלות לתת-מבחנים, לצורך מתן צלונים נפרדים לתת מבחנים, או הדפסת >
הערות לפ? תת מבחנלם. ֶּ
הקבצת תשובות לקבוצות תשובות, לצורך נלתוח שגלאות.
ו לתלמיד לפי הציון הכללי, הערות שונות לפי תחומ? צ?ונים.
7 2
,
| 887 פ[אמסטד 8
מפזא65 שהז ₪ 68זא05 א1510ץ])|5ד )גאסנזסטאז5א1
5 צ )אא ז5פ>ז 5'זאפסטז5 +**,ז80056ק "01זה5:"*+* 1 | .
: 4%
6 הפזאפס א1510+)ד |גאס
5 5
אשפז |גאם1זג6טס? הס?
1 ,סא ז08ק6ה
5 ו55%ג61 | 00062 ו560000 | 278 ואשמטז5ט6
76 זוץז5שז ;0 ;זגסם
5 = 667 ,סא ז5שז
1 5זא585)ק60% ₪8 . 5 |61.55 ל
[
:אגא 5'זאשפטז5 8 ,סא זאפפעזפ
טּ -א10ז90658
2 והשפמעא : | 8 ד 6 5
1 פ>זא00;];05 התפצ > 667 ,סא ך
פן1.גצא1 4 6א01ט66א1, 38 וע2א1מגא; פזאפסטז59 ;0 858מעא
0 0 6 0 60 9
8 6 5 4 3
:ןסא קטסאשפע5 ז6א
ופזאן[סק 05818.5ק אגא
-י ת
₪
נש ת
4 ס ג 8 1:אפאג זה16א
8 1פאפאג אעסץ+
זנהם
הגא.5
1
תת
1|גז
ז1שטגצ
10-02
1
אגש1
1וגז
מגסג
1
גצשגפ
0-1
גצ,הו?
א
ספ
ז1אסס
גגת
נזזם
צזם
אאם
%תה16ת
8גצץ
א(פ55גסגת
שגז
גאג51
100.12
שטגתפ
צ6א1ה8
60התץ
ג1]גזו
זנאסת
שגקגא
1סגא
אצנצג
6)1.4 |
אצגא |
3 א א5880
1 אא ופא
זס אאםץ ז8560אא0ס =הז 68085 שסץ 155 5א10ַז0058 סז 8השאפאג השסץ א >ג
1 %+חפצ .םא6צ שהז
5 0 68005 שמך עס 10514 85א10ז55ש0 סז 688א5א2 אעסצ א1 6%
[זא.|5סא] .65א5זא:5 שהז פשז1ע5 ה16הא
6הז סססז3אפ>כאע עסץ זגאז 580650 15518 8א10ז0058 סז 58%א5אג אטסצ +
8841 ,05ג55ג? 6א501א
אעסא 4 8שהז1;? 056 סז 70831816 15 ז1 זגהז פאגזפאםפאט ז'אסנם שסצ
טסץצ ,65אגת6 זיא8פסס 6א1אג6א שחז 1 חאם, 6א1 פאז א1 8פאםץ ג אם
ופט 601%5 ז'"אםם ,753,א5 ואס אהסא שסץ ז506655 שא בשאגז15א םאס =סגא
שסץ ,זאש660ג סזאן אגאאגהם 8 46שא 5ג שא1אג5א םאגז זסא פזַם עסץ
5=%שא ,5.754 זאם אהסא שסץ ז806655 6א ,שאגז15ת 5א0 ז5ג5. זג םסגמ
[ג106 פהז ז66 א500 שש*עסצ ,טא1א
זה 50א0)(ם; 86 דפטא ה16הא 65ה;9 זס לעסא6 הז אסאא ז'אפנסם עסצ
אמסא שסצ ז506655 95 ,ש6אגז15א פאס ז5ג:1 זג פסגא עסצ ,8הםצ+סז+קא
]א1גסג צאהז ,756,א5 זאם
מופ?עים בו: מיספר התלמיד ושמו, מתחת?ו מיספר? השאלות (מיספר בן 2 ספרות הכתוב
אנכית בגלל חוסר מקום). מתחת לכל תשובה בלתי נכונה רשום מ?ספר המציין את "קבוצת
השג?אהיי שבה נמנתה השג?אה.
ההערות +, +6, ו + הן הערות חיוביות, והן נלתנו מכיון שלא נעשתה אף שגיאה
בקבוצת השאלות להן הן מת:חסות.
₪ ת ת -* ת ת גח ת תו וש ת ת ת תוש ₪ יע וש תו ₪ ת םש ת ת ת ת תו או תו ה ₪ ₪ ם פש תו תו ת
559% שם 5 ₪9 ₪ ₪ ם | ₪ |ם | םר ₪ ע שש ₪ ₪ כ ₪ ₪ ש ₪ ₪ ₪ ₪ ₪ ₪ שרע ₪ פוש + ₪ שח
שא ₪ תו תת וש ת ₪ ת תו תו תבת ₪ ה ת ₪ א וש ₪ ₪ את םת ₪ א ת: ₪ צש ₪ (ת + תו ת עה
-5|5|5 55 ₪55 55% 5 ש₪5 אע ₪ ₪ 5 ₪ םש ע ₪ ₪ אש ₪ שר ם 5 עה ₪ ₪ ₪ ש
זערות ייוהשל?ללותיי ( -3 וכו') נתנו בעקבות שגיאות שנמנו ב'קבוצות שגיאותת' אלו.
(החמרנו בנושא ההערות השל?ליות, ודיה שגיאה אחת בקבוצה כד? להוצלא הערה). כל הערה :
ליתיי ממליצה על דף עבודה אותו מקבל התלמיד יחד עם תוצאות המבחן. 2 + , 47 4 2 88 ואהגת >סגא5צג >
) 6 5,. 4 20,3 ואס1זג1צפם סאגפאגז8 -
60א1"גאש זַסא -
.. לכל תלמיד בדו'יח מפורטות מיספר התשובות הנכונות שצבר
ציונים מסיבות שהוזכרו) בסכום הדו"ח ישנו,
מאחר שהמערכת מכירה את ,
6 8 5
אפס הז 8 אפַא06 א%1810]|פז |אא10ז6ט8ז8א1
ו . , 8
ל06)סאת6פן %גא10זגסטס" 08: א 0 500 "שסזה6;"י*+
2-76 0 ,סא זהםס6ה
2 27-58-76 וז5פז 0 >זגס 5 |61(889 72 ו|ו006ה56 6 ומפהעז8ט0
:נך 8 דא |קא0ס 8ה5צ - 067 ,סא ז3פןז
5 ס1שגצא1 8 358,186 :סשא1אגא5 5זאםסטד5 0 אפש8מעא
5-2 = 0 8זא01ק 68002
9 8 7 6 5 4
8 16 4 3 1 3 /
1 זנהס |
הגאפ 4 |
1 51
2 1 1 1 ו |
1שאז ן
ז1םגז]
1 007
1קקן?
. 1 אג10
1)|גז
אאסג
אנהג
1 וי
]אע
)גחהות
שגה
0(
1 זןהסס
14גת
1זזם
ץזם
1 זי
1 1 1 + 8גז
2 א55הסגת 2
זז :
6 1 1 ואג1ק
-- 1 1 072
: 2 תפ
ץ5ה1הפ |
שםאם)
1 1 1 ו1)אגזו
8 = = 5 > =
? 3 0 1 1 <לש680 אסהאש
51 ז0 א85אשא אגא
1 1 4
₪0 55 ₪
נה
= גה ==
--.
2
₪ == עז
-.
נח
..
3-* ₪424
3 1אסגא
1 1 אצנוג
61 ן
ם אצגא : |
-.
₪
כח ₪ וש ו -*
₪
-
₪
3 8 ןה 80 5 17 וקעסהם א1 8זאפפטך 8 > ן
1 41 15 5 י / 9 ופ5הסאהת ז0 ,סא שגאזסד |
0.
0פא1 אש זסא
/
|
1 .
ש--=--%%9-=->-ת 0 |
[
/ ) א
צאאפה
אולם כאן מגדיר לכל תלמיד את מיספר הנקודות עצבר בכל אחת | |
מים כיתת??ם. 3 0
זנאסא 4
8-4 ופזא1סק ]גאשצג 0
צס
0 6פז שגאס1זג6טס;
26 6 .סא זאסק,ם
7%" זץד5;ך ץ
0 שזגפ 5 0]55% 2 508000 | 276
1 פזאשחשקמ0ם הפל - ₪67 ,סא ד8שד >
5
, סנן|אצא1 4 6א1סט א1, 38 :זספא1אגא5 פזאפפטד5 זם הפפאטא
צאן 0א הדדדדדרה-פר--5 ₪ -
0 : ק . 5 : 0 : 6 : -*..-... % 8 030165-ז100ה ,005
8 ג ,ז5ח 0165ת6 פא2 ז15 .סא
6% 8
2 5 1 36% 1 " 2
. 2 8 הפס ₪ -ם 135 5 - . :
5 7 .וב 18 ד גצוי ג ווה
4- 6-6 4 10 38: 3-1 / ְ
. . 1 1 ד אדה 13 5 3 ( 5-0
ל 9 ירול 23 9 9 0 6
ו 295 2-0 1/0060 3 9 9 ספ ז
: . דכ *29 3 9 9( ג 8
: . ד *31 18 ד 1ב( ג 9
15 8-6 2 5 36* 2 . .
110 (4 14 36 24. 7 ₪ ₪ 8
12 8 2 6 15 1 32% |04 :
13 (4 4 10 34+ 2 1 : :
: . 9 20% 1 ד 47 18 6 = 146
38%
: 9 סּ 8( 2 15
, / 1 1 *35 ד 3 5 68 16
ו 29% 4-3 23 פַּ 9( 5 17
- ו 21 8 36 פ 18
19
29
21
20
+ ,
26
25 ו
6
ד
28
הדו'יח 'יהקלס?י' בנושא המבתנים הסגורים, משמש בעלקר בשלב? תכנון השאלות והמס?חלם
הדו"'ח מגדיר (אופקית) לכל שאלה את התפלגות התשובות בכתה. המספר של?מלנו מודפס
כוכב הוא מיספר התשובות הנכונות.
בנוסף לדוחות אלו הופק דו"ח נוסף; "סטטיסטיקה של הערות", המפרט לכל הערה את מספר
הפעמים שהופ?עה בכתה כולה. דו"ח זה שימש אותנו לא?סוף הכמות הדרושה של דפי העבודה
אותם ?ש לשלוח לכתה.
הרחבת הש?מוש במחשב לבדיקת מבחנים - בנק המבחנים והפוטנצ?אל שלו.
ה בת השקמ הש במחשהי לבּדקקה הרההלט רבק המבל
תכנון של מבחן רב ברלרה טוב הוא דבר ?קר, והוא כדאי רק כאשר המבחן מיועד לשל
מספר פעמלם, או בהלקף רחב. מבחן כזה ראול שלשמר ולהיה לרשות הכלל. .
והפצה ?עילה של מבחנים כאלו ה?א ע''י הקמת "בנק מבחנים"
"?אוחסנו'י' מבחנ?לם עפ"? ספרור קטלוגי מוסכם ו?עמדו לרש ,
אינעגרלי שלו הוא הגדרת המבחנים לבדיקתם באמצעות מחשב, ?
שרע
-%
3
בכ ול :
עצום לשלרות ההוראה:
- הוא י?תן ב?די המורלם כל" נוח לנ?תוח, לפ? אמות מלדה אובליקט?ביות לותר, של
ה?לשגי תלמ?ד?הם וחולשות?הם, וְעייי כך יידעו לכוון את הוראתם.
מה לאשתוייל) :קדמו רעלון הלמידה
- מבחנ?ם שתוכננו במגמה ד?אגנוסטית לתלמ?ד (בדו
מוד? הנדרש לו לשלפור הלשגיו.
ה?לחידנלת עי'י כך של?כוונו את התלמ?ד לחומר הלל
ולקבל הערכה מלאה וטובה
- | המחקר ?וכל לה?נות ממצבור הנתונים, אשר ?עמדו לרשותו,
ת::חסות לאוכלוסלות
לותר על נקודות תורפה בחומר הל?ימוד? ודרכ? ההוראה, וזאת בה
תלמיד?ם שונות.
הקמת 'יבנק מבחנ?לם" הינו מבצע קשה ותהליך מורכב, והוא בהכרת לתבסס על החומר הל?מוד?
הקלים. הפתוח הא?דלאל? של מבחנים כאלה ?הלה כאשר הם לפותחו בד בבד עם פיתוח התוכנה
הל?ימודלת שאת תוצאות למידתה הם אמורים לבחון, תהייה לנו אז מערכת תוכנה ל?מודלת
אינטגרטיבית אשר תוכננה נבנתה ונוסתה באופן שלטת?.
הבעלות בתפעול מערכת כזו בהיקף רחב - עלות וכדאלות
|הבעלות בתפעהל מערכת כו =
הפעלת מערכת כזו בהיקף רחב דורשת בד?קה מוקדמת של כדאיותה, ותכנון מדוקדק של אופן
ביצועה. השאלות העיקרלות הנראות לנו הך:
- | האם השל?טה בדאית מבחינה כספית. להערכתנו עלות בדיקת מבחן של תלמיד אחד (במערכת
רבת ה?קף) תעלה בסביבות 80 אגורות. הוצאה זו כוללת זמן מחשב, עלות הכרעיס והנליר
המודפס, ועלות העטיפול ה?דנ? ביח?דת המחשב, (אלן היא כוללת עלות דף המבחן והוצאות
המשלוח). מח?ר מבחך של כתה ?הלה כ-12 עד 18 לירות.
4 ב?צך ?שלח המבחן לבד?קה במחשב וכיצד לוחזר לכתה. נקודה זו נראית לנו כבעייתית ן
בילותר, הן מצד המחיר ובעלקר מצד הזמן והאמצעים שידרשו לכך. האפשרויות הך
מגוונות; נ?תן להעב?ר אלנפורמציה כזו באמצעות מסוף, ניתן לשלוח בדואר או ע"? /
תלמי?ד. אם הה?קף יה?ה רחב ונפוץ נלתן יהיה ליצור רשת העברה מיוחדת לאסוף מבת? ן
ספר והחזרה להם. נושא זה ידרוש בדיקה קפדנית לפני ההפעלה.
- ב?צך למנוע '"העתקות"'. אחת ההסתייגוילות למבחנלם הסגורלם ה?א הקלות היחס?ת שבה
ביתן לייהעתיקיי במבחן מהתלמיד השכן, (מצער שיש להתייחס לתופעה זו, אולם אין
להתעלם ממנה). לפתרון בע?ה זו מספר אפשרולות, אחת מהן ה?א הדפסת מבחן בעל שאלות
זהות אולם בסדר שאלות שונה או בסדר מסיחים שונה. המחשב ?דע להתייחס לור?אציות
השונות בדרך הנכונה ולראותם כמבחן אחד לצורך הדוהות למורה.
הרעיון הוא לשים והכל? מזמ?ן את השלמוש בו
ורג ו א 7 שה 0
הערכתנו היא שפיתוח מערך כזה, בקנה מידה רחב, הוא אפשרי וכדאי. אם אמנם יש הכרה
בצורך בתכנון מבחנים כאלה והקמת בנק מבחנלם, יש לראות את המחשב ככלי שבאמצעותו
לעשה השלמוש בהם. ?תרה מזו, נראה לנו שהכל?, והפוטנצ?אל הטמון בו, מזמינים את
הגשמת הרעלון.
..
6פקזיק - ו
על הבקרה הספרתית בחינוך הטכנולוג?
= ה הו
אינג' אר?אל טאוב
מ.ס. מפק
בקה מרכז טכנולוגי, מערכת החינוך הטכנולוג?
משרד החינוך והתרבות
המחשב האלקטרוני נת
קבל על דעת הקהל של
רבבות המכש?לר? נו יותר כסמל של עידן מא
לה הדלות בל המודרני. המחשב הוא בול 0
, ת המתי
האוטומציה, ומאוחר ?ותר ב ל ו שנתקבלו במערכות אלקטרוניות שונות
שבמ , הם התפתחו למעש 5 /
במערכות המוקדמות הפיתוח היה מקרי והקשר המתלמט? כלל 0 0 לוגי - למרות
ו 5
כדי להכיר
כל שיעה בנפרד ולהבין א
הו על" רקע הלסטהרל: והישט 6 0 ת מקומה בתעשיה ואת השפעתה על התעשיה, נבדוק כל
ה מבה. אטר עס בה ו לתקופת מלחמת האזרחים בארצות הברלת ונבקר
27
םי הרת רב ו ור חיילי הצפון. המפעל בזמנו היה מוכר כמפעל
0 דרניים, עם סגל עובדים מאומן כהלכה, כאשר כל עובד הלה
8 ה ₪ עצמאי מההתחלה ועד הסוף. המפעל רכש לעצמו שם בגלל התוצרת
ו וה 7 היחידה שהתעוררה בקשר ל
0 רובים שיי?צר היתה בע?ית הספקת חלק?
ל מ ל בחד"ת וכ דקר לי החללוף בתקופה זו
1 התעשיה ובהעדר פתרון א?-אפש
ל ל ְ ר היה לתקן את הרובים תיקון מה?ר
1 זרה 7 הרובה היה צריך לחזור מהחזית
ל אל המפעל ולאחר התיקון היה הרובה
1 הלוחם. בעל המפעל האמור ה?
ו ויה איש עם מחשבה חוקרת ומתקדמת. הוא
, , בהסעור?לה, שכל עוד נדרש מכל עוב
ו , ד להכין את כל החלקים של כל מוצר על
בות בלבד, וכמו-כן העובד ח?יב להבע
0 יח תשלובת תקי?נה בין כל החלקל?ם
נגנון, אזי בראש דאגתו של העוב
/ ד תהיה פעולתו התק?נה של המנגנון ולא
ה ו הסופיות של החלק?ם. בשלעת ייצור מעין זו כמובן שא? אפשר ל
: 2 ם וגם א? אפשר לספק חלק? ח?לוף, כ" ברובים השונים מידות שונות לאותם החלק?ם
, המפעל מצא דרך לשפר מצב עגום זה ע"י קביעת גבולות ד?וק מותרים עבור כל מידה
ה ובכך הניח את היסודות של הייצור התעשייתי המודרני הקרוי שיעת החלפלם. תגללת
את אשר אמנם נרא?ת ה?ום כמעט כדבר של מה בכך, היתה עבורנו אחת התגליות התעשייתיות
החשובות שהניחה את ה?סודות של ה??צור ההמונ?.
3 נבדוק את סגל המומחים שעבדו בתעשיות דאז נמצא שהכשרתם התבססה על מיומנות ?ד?לם
בלבד כאשר השאיפה בקרב העובדים היתה להגיע לאומנות כה גבוהה עד שאחדלם ראו עצמם |
כאמנים במקצועם. הם היו חסרי כל השכלה טכנית עיונית ואפשר לומר שכל ישכלם" הטכנ? 2
היה בידיהם. 2
מהתקופה הנייל ועד תקופתו של הנרי פורד הראשון, ה?יצור התעשלית? עבר שלנויים מ?יצור " -
כוללני של אדם בודד לשיעת ייצור של צוות אשר בו כל עובד ביצע עבודה מסוג אחד שבה '
הוא התמחה במ?וחד, כמו :צ?קה, חר?טה, של?וף, הקצעה, הרכבה ועוד. בשלב זה אמנם
העובדים איבדו במידת מה ממיומנותם הכללית אך הרויחו במיומנותם הספציפית. זאת אומרת :
הם השתלטו על שטחים קטנים יותר במקצועם אך התחילו לרדת לעומק. שלעת ילצור זאת הר
דרשה מהעובדים גם השכלה טכנית עיונית מינימלית, כי כל עובד בצוות היה צריך, להבין
את פעולותיהם של עמיתיו, את מטרות הצוות ואת פעולותיו של המנגנון המ?כני אשר צוותו
ליצך, למרות שתרומתו הלוותה רק חלק קטך. הצוות התעש""ת? במקרה זה דומה לתזמורה
שבה כל נגן אמנם תורם רק מעט אך הוא חללב גם לדעת מה עושים עמ?תיו ואף ח?"ב לדעת
ואפילו להבין את הלצ?רה השלמה. הנר? פורד נתן לשלעה זאת את צורתה המודרנלת ע"?
הכנסת קווי ייצור נעים במפעלו. בשיטת הסרטע הנע קצב הליצור נקבע ע"? קצב תנועת ;
הסרע-בע המפוקח עייכ מה?רות עבודתם של העובדים, ואילו ?ע?לותם של העובדים נמדדת ע'? א
המהירות האפשר?ת של הסרט-הנע. 5
-
/
4
לטפל בגורם זמן ה??צור באופךן לותך ?סודי והחלו להכיר
0% : 8
תקופה זאת התח?לה התעש?ה
בזרלזותם של העובד?ם אלא גם בשורה
- בעובדה שמהלרות ה??צור תלו?ה לא רק ברצונם ו
ארוכה של גורמ?ם חשובלם כמו תנא? העבודה, ?כולת ונוחיות מכונות ה??צור, תכנון
המפעל ועוד. בשלב זה התפלג הפ?תוח בייצור התעשיית? לשנ? אפיקלם עקרונלים, כאשר
אחד מהם טיפל בהשגת ?י?צור מדוייק יותר והשנ? בילצור מה?ר לותר. עבודות הפיתות
בשנ?ל אפיק?ם אלה התנהלו במשך תקופה ארוכה באופן נפרד, כאילו אין קשר ביניהם ומבל?
להתחשב ב??צור כמקשה אחת. בשלב מסו??ם גח התגבשה הדלעה שהמה?לרות ב??צור מוכרחה
לה?עשות על חשבון הדיוק והט?לב של המוצר וא?לו דלוק גבוה בילצור מתקבל על חשבון
קצב ה?יצור. בהתאם לכך התפתת גם סגל עובד? התעש??ה, כי מהעובד המה?לר לא דרשו דיוק
רב וא:לו מהעובד שממנו כן נדרש דלוק רב לא נדרשה מה?רות *יצור גבוהה.
הופעת האוטומצ?ה ב?יצור התעשיית? בתקופת מלחמת העולם השנייה הלא אשר התחילה לקרב
את שנ? אפיק? הפ?תוח האלה אשר ב?נת?ים הצל?חו להתגבש לשת? ג?שות תעשייתיות שונות.
האוטומציה כפ? שאנו מכלרים אותה בתעש?ה מופעלת בעזרת זרועות המופעלות בדרך מיכנלת,
הלדראוללת, חשמל?ת או בצ?רופלם שונים של אלה. באוטומצלה מופעלים קטע? פעולה קבועים
מראש של תהל?כלם בסדר שגם-כן נקבע מראש כאשר בס?ום הפעלת כל הפעולות מסת??ם גם קטע
תהליך ללצורךר. גבולות כל פעולה נקבעים עייי מיקומם של מפסי?קים גבול??ם ומשך הפעלת
הפעולות נקבע ע"? קצב תנועתם של הזרועות המפע?ל?לם שהם לרוב מועות הקשורים לבוכנות
נעות. באוטומציה ס?ום כל פעולה מפע?ל את הפעולה הבאה במו למשל במעלית שכולנו
מכירים.
תהל?כילם המופעלים בדרך אוטומט?ת אינם מבוקרלם כל מנגנון האועומציה הוא מנגנון
:/ הפעלה ואלנו מנגנון בקרה. לכן אפשר לומר שהאוטומציה לקחה על עצמה לדאוג למהירות
4+ הייצור, כאשר בי?די העובד נשארת האחריות לפקח ולבקר את התהל?כ?ם. זאת אומרת,העובד
3% נשאר אחרא? לד?וק ולט?ב המוצר?ם. הבטחת הדלוק והט?יב נעשית בראש וראשונה ע"י הכנת
הכללם בצורה נכונה, כ?וון המכונות, כיוון מפסיק? הגבול והשגחה שהמנגנונים לא
לוצאו ממצבם המכוון.
לפי החלוקת התפקידים בין האוטומציה והעובד נראה שהאוטומצ?ה אינה מכשלר תעשיית?
- מתוחכם במ?וחד, כ ה?א בסך הכל ?ודעת לרוץ מהר כרובוע, זוכרת היעב להפעיל תמיד את
. הפעולה הבאה בסיום כל פעולה קודמת אך היא אלנה אחרא?ת על מה שנעשה במהלך פעולות?ה-
על זה אחרא? העובד; כי אם סכין החרלטה לא מכוון בהלכה המנגנון האוטומעי ייצר לנו
5 הרבה מוצרילם פסול?ם.
העובד האחרא? על מערכות אוטומטלות צריך לה?ות בעל השכלה עיונית הרבה יותר גבוהה
מאשר עמ?תו אשר הוזכר בקשר לייצור רובים במאה הקודמת; אך מיומנותו ב?יצור לא
/ צריכה להיות כוללנית וגם לא ?דנית בלבד, אלא היא צריכה להיות מכוונת ומשולבת בידע
שי עיוני. העובד צר?ך לדעת פרקים רְבים בתורת הייצור כי הוא צריך להבין את השפעת כל
: גורם על הד?וק והעיב של המיוצר ע'י הרובוע האוטומעי וזאת לאחר פעולות הכוון. העובד
5 עצמו לא בדרש ל??צר את המוצר במו ?ד?ו, דבר זה עושה המכונה מהר יותר וטוב ?ותר.
- התפתחולות במערכות אלקטרונלות שהושגו במשך הזמן אפשרו הפעלת פעולות אוטומעיות לא
על-ידי מפסיק? גבול קשיחים, אלא על-יד? אותות אשר ניתנים בזמנים הדרושים כאשר הם
ו סומנו על גבי סרטים-נעים. ס?מון האותות מתקבל על-ידי ניקוב של סרע-נ??ר או ע'"?
ס:מון חשמל? של סרט-מגנעי. קביעת סדרי האותות וכתוצאה קביעת סדרי הפעלת הפעולות
2 4 במכונות הי?צור מכנים בשם ת?כנות. ת?כנות מע?ן זה א?פשר הפעלת הפעולות בצורה גמלשה
- באשר ההתחלה והסיום של כל פעולה בודדת היתה עצמא?ת ולא היתה תלוייה בפעולה שקדמה
לה עכתר מתן פקודת הפעלה על-?ד? האות תלו? במ?קומה של האות על הסרט-הנע ומה?רות
5% תנועת הסרט. סכין העיבוד במקרה זה א?נו מופעל על-ידי בוכנות שכ?וון פעולתן קשלה,
אלא על-:די שלושה מנועלם חשמליים כאשר כל מנוע מפעיל את הסכין בכיוון ציר מרחב?
אחר, כך שעקרונית הסכין יכול להגיע לכל נקודה במרחב במסגרת הגבולות של מידות
המערכת הקוורדינתות של המנגנון.
מערכת זו מכוב ּ 4
- 0 ל אשר ו משלטות אועומטלות אחרות ע ה נות
רק על גבל 2 9 ות ה
הסרט-הנבע מחד-גלסא וע"? הגמלשות המ?לרבלת ש
תנועת המנגנון מאידך-
אידך-גיסא. דוגמה :
ומסתיימת ברשות עצמה הלא ו למנגנוך בקרה ספרתית עתיקה שבה כל פעולה מתחיל
5
זיזלם המפע?ל?ם מוטות בה ל הבינה הרלקטררלנית שבה ליל
הס?בובית של הגל?ל קובעים . כאשר בתיכנות נכון מיקום הזיזים על גבל הגל?ל והמהירות
תי 5 הופעת הקולות וקצב הנגינה.החלפת הגל?ל בגללל 0
ו ל ב דבר במכונה עצמה. במקרה זה תפקיד הגל?ל
-ה
לסרט המתוכנת הנע אפשר אולי ומתוכנת בתעשייה כאשר כל סרע ?ודע ל??צר מוצר אחר.
להב?
2 א בתור דוגמה את סרע ההק 5
תמיד לנגן את אותה המנגינה ובאותה הדליקבר ו םק ו ברשם-קול אשר ?זכור
במקרים אלה התיכנות נעשה מנק
מאות אל אות במכונות ה??צור.
המתאים לכל אות.
1 זאת אומרת מזיז אל ז?ז בקופסת הנג?נה או
ו 0% שהסכין מוזז על ציר א,ץ או 2 בנפרד מרחק קצוב
ל חומר לפי עקומה מרחבית כל שה?א ?ש צורך להז?ז את
0 / רים והתוצאה היא תנועה במדרגות. ההתאמה לעקומה תה?ה
ו שו 4 ו יהיה קטן יותר. בשלב זה הבקרה הספרתית קצת ?ותר
ל ה 0 אין-סוף פעולות וצירופ? פעולות בהתאם לת?כנות
: [רה הספרת?
6 ת ?ודע המנגנון לחזור אין-סוף פעמ?
7 ו הכל בהתאם לתיכנות הסרע. בפ?תוח שלטה 0 - 0
- - 7 7 ייצור מנגנון בקרה ספרת?ת שה?א משתלטת על המכונה
םח לפי תוכנית הסרע |
: , וזאת במה?לרות תנועת הסרע. כאשר כל?
העלבוד והמכונה מכוונים כהלכה המכונה תבצע את העבודה בדייקנות כפ? שזה תוכנת על
, עִ ,
הסרע 1 ו וכנת הכ ם וו 1 ו ו ן ו
ל ו שילעת הבקרה הספרתית שלושה שלבי התפתחות מוגדרים. הראשונה ה?תה
= כלי העילבוד על שלושה צירים מרחביים בעת ובעונה אחת, דבר המאפשר ע?בוד לפ?
-/ ב 4 שהיא ללא כל מדרגות ובדיוק רב. השניה היתה הכללת רגש?ם (פנזורלם)
, גלים לבקר את דיוק הביצוע של כל פעולה ולהעמיד את המכונה במקרה של תקלה;
והשלילש? הי?תה הכללת המחשב האלקטרוג? במערכת הבקרה הספרתית, דבר אשר מאפשר מתן
ו מתימטית למחשב עם פקודה להוביל את כלי העי?בוד בעקומה מרחבית שה?א הפתרון
= של הפונקציה, או לבקש להוביל את כל? העיבוד רק בחלק מן העקומה מגבול תהתוך
- גבול עליון איזה שהוא. בערם הפעלת כל? הע?בוד בודק המחשב את נכונות הפונקצ?ה,
ת נכונות הגבולות שביקשנו, ובמקרה של שגיאה אין המחשב מפע?ל את המכונה אלא מודלע
שיש שגיאה ועד התיקון על-:ד? המפע?ל המחשב מפסיק כל פעולה של המכונה. בשלב זה
הגענו למצב שמכונת ה?יצור מסוגלת ל??צר מוצרלם במה?רות מכס?מלית אפשרלת, מסוגלת
ילחזור על אותן הפעולות אין-סוף פעמים, מסוגלת לייצר בדיוק רב ואף לבקר את כל
פעולותיה וכל זה בנאמנות הרבה ?ותר גדולה מהאדם שהוא תמיד ?כול לפול קורבן
לשגיאות?לו. עקרונית, א?פוא, הגענו למנגנון יי?צור מתוחכם שהוא מהיר מאד, מדוללק
> מאד ובטוח מאד, כאשר האדם צריך להיות בעל ידע עיוני מספיק כד? להשתלט עליו, לדעת
לדבר אי?תו, להתמודד אלתו, לכוון אותו, להכין עבורו את כלי העיבוד ואת חומר? הגלם.
סגל עכני העובד בשילעת ?יצור זאת צריך להיות בעל השכלה טכנית עיונית רחבה ועמוקה
כאחת, כאשר תוכן השכלתו צריך להיות שונה בתכלית מזה שק?בלו עובדים טרם כנלסת עידן
המחשב. מיומנותם הא?ש?ת גם כן צריכה להי?ות שונה ומ?וחדת, כאשר הדגש הוא לא על
הביצוע ה?דני של פעולות ??צור, אלא על פיקוח ידני של מכונות ??צור אשר הן מופעלות
בתעשיה כמעט כעובדים עצמ?לם. :
לאחר ת?אור זה נשארו עדיין פתוחות שלוש שאלות:
א. | מדוע אנו צר?כים ללמד בקרה ספרתית בבלת-הספר. ,
ואם נחוץ ללמד אותה מדוע מתחילים זאת בפיגור כה רב אחר? התעשלה.
. א?יך נערכנו להוראת הנושא.
את התעשלה וגם לא
מטבעו מוכרת לפגר אחר? ההתפתחולות התעש??תלות, כל בסופו של דבר כל
| צריכה לה?ות מוכרת ובפעולה לפנ? שניתן לגשת להוראתה.
א? אפשר ללמד שיטה תעשליתית שה?א אינה קיימת. לכן אין החינוך המקצועי *כול להקדים התב
יכול לה?ות במצב מקביל לתעשיה, שיקול נוסף הוא הצורך להער?ך את
תרומתו הסגולית של כל ח?דוש תעשיית?, כי א?ן טעם להתבזבז על הוראת ח?דושים
אופנתיים חולפים בעל? תרומה סגול?ת נמוכה. אנו בחינוך המקצוע? מוכרח?ם להתרכז על
הוראת שיטות ?סודיות בעלות ערך גבוה לתקופה ארוכה והבקרה הספרתית ה?א אחת מהך.
בבעלות של הסרטים המתוכנתים כל ב?ת-מלאכה מסוגל לייצר את המכונות והמנועים
המסובכי?ם ביותר בע?ב, בד?וק ובמח?ר דומה לזה של המוצר המקורי מתוצרת מפעל גדול של
מעצמה מתועשת. למעשה אפשר לומר שהבקרה הספרתית מסוגלת להעלות את ארצנו הקטנה על
המפה התעש?יתית המתקדמת של העולם - וזאת התרומה המשנ?ת של השלטה.
משתתפ?ם:
להכנסת הבקרה הספרתית כמקצוע לתוכניות ללמודים והתחלת הוראת המקצוע בבתי-ספר נושאי הדיון:
בערכגנו כהלכה. דיוני הועדה הפדגוגית למקצועות המתכת הנלעו עוד בשנת תשל'יא גלגלים
שהביאו לפיתוח מערכות בקרה ספרתיות ?שראליות המתאימות גם לייצור תעשייתי וגם
להוראה בבת?-ספר, וזאת במח?ר מתקבל על הדעת - גם יחסית לתקציבים המצומצמים
הנוכח??ם. בשנת תשל'ג חוברה תוכנית לימודים והתחילה העבודה בכתיבת ספר ל?מוד.
בתשלייד יצא לאור ספר הלימוד הראשון ומאז נבדקו הלכה למעשה גם תוכניות הל?מודים וגם
ספר הל?מוד, והם מוכנים להפעלה בקנה-מידה רחב.
שנת תשל"ה ראתה את הרצתו של המתקן הלשראלי הראשון בתוך סדנת סית-ספר ובמקביל נערכו
השתלמויות מורלם עבור כל המחוזות במדינה.
בתשלייו חולקו כעשר מערכות בקרה ספרתית לכעשרה בתי-ספר כאשר מחציתן מופעלות ע"?
מחשבים שגם הם סופקו, ואנו מקווים שבמשך הזמך נוכל להכניס ליותר ויותר סדנאות
מתכת של בת?-ספר מ?תקן ל?מוד מתאים.
החל משנת הל?מודלם תשלייז תיכנסנה לתוקפן תוכניות לימודים חדשות אשר כוללות הוראת
הבקרה הספרתית בכתה :ייב של המסלולים מסמ''ת ומס"ר, באשר בתור הכנה ?למדו התלמ?ד?ם
אוטומציה ותורת המחשב בכתה ?"א.
מעתה ואילך נק??ם מד? שנה מספר קורס? השתלמות למורים ולמדריכים במחוזות השונים של
המד?נה, וזאת בתקווה ש?ותר ולותר בתי-ספר יעברו להוראה מתקדמת יותר על בסיס שיעות|
חדישות יותר לפ? תוכניות לימודים המותאמות לזמננו, כדי להבעיח שהנוער שלנו ?קבל
מידנו כל"ם מתא?למ?ם ויוכל להתמודד עם האתגר?ם הגדולים המצפים לו בעתלד.
4 2
ר דניאל מילין, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגלת. "
ו בן כוכב, אוניברסלטת בר-אילן
ברהם ג?
ב 1 2 נזבורג, המכון הטכנולוג? ל?שראל
, ), ('אורע'' טכניקום גבעתיים
אליימ רוממיה לוי-סגל, צ.ה.ל
פרופ' אביעזרי פרנקל, מכון ויצמן למדע
מר ארלה קולבר, ביהייס ייבליךי' רמת גן
מר פנחס שליטא, המרכז לטכנולוגיה חינוכלת
בקבוצת דיון זו ?נסו חב
רי הצוות לבחון את בע?לית?ו
תורת המחשבים, וענ"א מן האספקטים הבא?ם: . ---
0 ו לרמת ל העל-יסודית עיונית, התאמת הנושא
והטרוגניות
של התלמידים בעל-?סוד?, אפשרו?ל
ענייא במסגרת של הכשרה מקצועלת על-יסודית. ו
ה ניסוי המרכז לעכנולוגיה חינוכ?ת בהוראת המחשב
כתה ושילוב הלימוד כאמצע? עזר למקצועות אחרלם
כן יתיחס הצוות לשאלה האם רצויה תכ"ל אחידה בהוראת המחשב או האם
רצוי לעודד ניסויים מקומ??ם ומ
בארץ ? [ ומגוון תכניות לימוד ברמה ?סודית
הצוות ינסה לבחון אם מסוגל המחשב לשמש כל? לפ?תוח כלשור? התלמלדלם
אשר מקצועות לימוד אחרים מתקשים לפתח (כגון: גלשה ש?עת?ת לארגון
דרך מחשבה ואופן פתרון בעיות).
קבוצת דיון ג'
נושא הדלון: *"'הוראה בס? וע מחשביי
(6.8.1) ת10ססטע+%פתד 0 סוס"
המנחה: ישראל רגב - | המרכז לטכנולוגיה חינוכי?ת. - .
5% ₪ |
משתתפ?ם: דייר ישראל בורוב?? - הפקולטה למ?נהל עסקלם ו?חידת המחשב, : ן מנחי הדיון: | ד"ר סילביה שרף :
אונ?ברסילטת תל-אביב. | 0 1 01266050
ת10ג200685 05 80826 18תק1180661תק
מר יהורם ד?נא? - | חברת דקס?ס בע"מ. ן 1
: ן ו - מערכת החינוך הטכנולוג?,
מר מייק וולמוע - חברת %.8.! . : משרד החינוך והתרבות.
| משחתפים: דייר שמואל ב 5
דייר אלעמ? חפץ - החוג למדעי? המחשב, אוניברסלטת חיפה. ן רגמן המחלקה למתימטיקה,
| אוניברסיטת באר-שבע. 2
גדעון מ?לר - יחידת התקשורת, המרכז למ?כון משרד?. |
5 : פרופ' אמיר פנואל? - ראש המחלקה למדע? המחשב,
0 פרופ' נורמן רוד? - המרכז לח?נוך טכנולוגי, ב?ה"ס לחינוך, / אוניברסיטת תל-אביב.
4 / 7 7 - 7
| א ן דייר מאיר שנלידר - מרכז המחשבים
,
0 | 3 אוניברסיטת בר אילן.
דייר אסתר שעי? 3
בושא? הדיון: זה מספר שנים שנושא הוראת תורת המחשב הולך ותופס מקום כנושא נברג
לימודי בבת?ה"ס העל-:סודיים. ניתן לצפות להרחבת הוראת הנושא
בבלה''יס המקצוע??ם ופיתוח מגמות מחשב בבל"ס שונים.
5 05 ש5165ע6עט1חש
0.5.4 ,תקנגהקתהה60 התהסעש 8%
מתגלים ניצנים ראשונים של שימוש במחשב להוראה ,
6 8 2111 או ת0%10טע5%ת1 15515566 ע6פטקת 00 .6.2.1
. 55 : : ל לכל נושאי הדיון: חברי : וֶּ
ובת: הספר מגלים התענינות אף בש?מוש במחשב לצרכים מנהליים. ן ברי הצוות יפתחו את הדיון בתיאור נלס?ונם והשקפות?הם לגב? .
| נושאים מבין הנושאים הבאים: הכנת חומר ללימידה בפ?וע מחשב 2
| קבוצת הדיון תנסה להציג דרכים שונות בהם ניתן להעמ?ד שרותי מחשב ו בגישות למיניהן; הכנת תוכניות ומערכות לסיוע ללמידה; התאמת ".0
8 בצורה היעילה ביותר במערכת הח?נוך בארץ ותנסה להעריך את הפתרונות | ' ן תוכניות מחוץ לארץ לשימוש בארץ; הפעלת תוכניות להוראה בס?וע -
לאור ש?קול? טווח הזמן, הי?עילות הכלכלית וה?עילות היחסית לתלמיד. : מחשב; מסקנות ותוכנלות לעתיד.
ו הדיון מכוון לגיבוש דעות באשר לסוגים של ??שומ? המחשב לסלוע
| ההוראה שרצוי לקדם ולפתח בארץ ודרכי הפעולה האפשריות לצורך
זה.
לש לבסס את הדיון על סקירת בעלות הוראה וחינוך קלימות בארץ
שפתרונן - אפילו חלקית - אפשרי בסיוע מחשב וכן על האפשרויות
והקשיים המעש?ים שצפויים בקשר להכנת והפעלת תוכניות מתאימות.
תוצאות דיון זה עשויות להשפלע על תוכנלות העבודה של צוותלם
שעוסקים או שעתידים לעסוק בהכנת חומר להוראה בס?וע מחשב.
0 הדיון לתנהל באנגלית בעלקרו.
קבוצת דיון ד'
נושא הדלון:
מנחה:
משתתפים:
בושא? הדיון:
מר נפתל? גולדנברג -
הרבה הרה -
דייר יונה ד. לאב -
פה הפיו ההמזי ההד?" -
מה הוה הבה סק יי =
ללשומ? המחשב בח?נוך הטכנולוג?
לישומי המחשב בהזנון אבב --ה--
מנהל מרכז מחשבלם
קרלת נוער - ירושלים.
מנהל מערכות תב"מ
חטיבת ההנדסה תעשיה אוירית לישראל.
מכון לאוטומציה תעש?יתית,
המכון לפרילון העבודה והילצור.
המרכז לח?נוך טכנולוג?
ביה'יס לח?נוך אוניברסלטת תל-אביב.
בסמת - בי"ס להנדסאלם וטכנאים
ליד העכנלון חיפה.
חברל הצוות בקבוצת הד?ון יבדקו כלצד נ?תן להשתמש במחשב
ככלי עזר בהוראת המקצועות הטכנולוגיים וכן מהי מידת
הישלמות של נושאים כגון 6ת%1ף681, 60..2, 6.א וכמותם
בח?לנוך הטכנולוג?.
2
ו ו
- ה : :4 צ* 22
05 5 406
ץש שו
) 50
/42//
חאו
6 6
8 חבּח)
לאינפורמציה נוספת פנה:
נציגים בלעדיים: 5.6
נחלת בנימין 52.ת"א
534590 53115
86
זט
מכ"
וז זטס! 10 סט פוח8זססזס ₪516
6ח ווח זו8ח1 שסח5 10515 סח .195107
ח8 זס סוחסה 106 66ועאז סז קט ₪566
.הח8זססזס !1061108
חס 2200 800 8 001 ח08 טסו
.08 טס זס 6856! :5חח0 זטסץ
חוסטססזס ח066 85 חב
.71 6סח1פ 8ז0טס 60 כס! 85%
חן 5100 106 660טססזזוחו וו
55
טסץ 0 ,0005106760 5בחות |1/
ו 0 זז 8 עטס 10 1ח8/צ
= ?ז6)טסוחסס 6!ו| וז 8 זס
זו 00 2200 חב סד
זט ותסס 5100 !₪ 106 0905
-החסס 0|6רחו5 עש16 8 868 טסץ חפחץ
ץ|סוחופ 10878 סחו1 |'טסץ , פחספוזפכ
.ח90וז קרח ס6 סת 18
: = .658! 0051 8עצ,ז9זו-]
:9 חוע סץ , 8|5 ]סח 6 חכ
.03
זו סז 15 031 018008 "9 זטכס
06 85 ח60766 !0180008 "5
. .0 סזטוסוס 8 0 15
6 .ח8זטסזכ 114 פפח וו
6 005 ץ8זם | ו8זח39 חפ
.ץח8וח 35
5 2200 ה סח
כנסי פןם! בברזיל
ייב
בהתאגדות הבינלאומית לעיבוד אינפורמציה חברים עתה 34 איגודים לאומ
בתקופה שבין 31--20 לאוקטובר 1975,
נערכו בברזיל אירועים אחדים מטעם
:זז ובחסותה :
א. כנס המועצה של כו
ב האסיפה הכללית של <תית.
ג כנס 500850 (אגודת המחשבים
של ברזיל) בחסות :191
במסגרת כנס זה נערך סימפוזיון בינ-
לאומי של 181 על ,,מחשבים ותקשו-
רת".
ב-פזפ -- ההתאגדות הבינלאומית
לעיבוד אינפורמציה -- חברים עתה 34
איגודים לאומיים כשכל מדינה מיוצגת
ע"י איגוד אחד בלבד. ישראל מיוצגת
ע"י איל"א. בצד ארה"ב, קנדה, יפן,
מחדש רמות דמי החבר של האיגודים
מהארצות השונות.
3 קונגרס >זחו, 1977
קונגרס 1912 הקרוב ייערך בטורונטו,
בין 8-13 לאוגוסט, 1977. בראש ועדת
התוכנית עומד פרופי טורסקי מפולין.
בקרוב יופץ ה,,קול-קורא"" למאמרים ש-
תחומם ישתרע על-פני כל הענפים ב-
ענ"יא ומדעי המחשב. בצמוד לקונגרס
תתקיים בטורונטו הוועידה השנייה של
7 10ת11601, המיועדת ל,,מחשב ורפו-
אה". תקציב הקונגרס מסתכם ב-533
אלף דולר ומצפים להשתתפותם של כ-
0 איש, בתוכם כד4,000 מארה"ב
וקנדה. ההכנסה הנקיה המצופה מקונג-
רס זה מוערכת ל-200,000 דולר. דמי
ואילו חלק אחר ייערך רק באחד ממקו-
מות אלה. תערוכת ציוד תתקיים בשנל
המקומות גם יחד.
5. קונגרס אחז 1983
התכנון טרם הוחל. אולי נוכל, בבוא
העת, לבחון את האפשרות להגיש הצעה
לקיים קונגרס זה בארץ.
6 הוראת לימודי המחשב
(ועדת 003)
הפעולה העיקרית של ועדה זו היתה
הכנס העולמי ללימודי המחשב שנערך
במרסיי (ראה כתבה נפרדת). במסגרת
השנה הקרובה מתוכננת, בין היתר,
,ועידת עבודה" בנובמבר, בספרד או
בהולגד, על צרכי ההוראה המיוחדים כ-
יי
ובטיחות של נתונים במערכות רפואיות"
(יוָני, בגרמניה) ; ,,מאגרי נתונים ברפו-
אה" (אוגוסט, בצ'כוסלובקיה).
8 ע'בוד נתונים ותקשורת
(ועדת 166)
הוועדה ארגנה סימפוזיון ביגלאומי
יחד עם 500850. במסגרת זו היתה
הדגמה חיה של ₪א4354. סימפוזיון
בינלאומי דומה ייערך באוגוסט 1976 ב-
אוסטרליה. ארגון אירועים משותפים מ-
צד ועדה טכנית של 1815 עם איגודים
לאומיים, מאפשר להביא את דבר <זתז
לארצות השונות ולקדם את הדיאלוג
בין אנשי המקצוע. בעקבות הצלחת ה-
סימפוזיון בברזיל, ייעשה נסיון דומה
ע'יי ועדות אחרות של קאז
נשתדל לקיים סימפוזיון משותף עם
ועדה טכנית של 15ש1 גם בישראל.
9 ועדות טכניות חדשות
הוחל בכינונן של הוועדה על מערכות
סינגפור, והשני באוגוסט 1977 בבנגקוק.
פרופי ג'וז בנט מאוסטרליה ודב חביון
מישראל, יכהנו כמקשרים מטעם קזח
לוועידות אלה.
1. פעולות ענען בארף
אנו מקיימים קשרים עם ועדות <זקן
השונות, וכן עם אגודות לאומיות החב-
רות ב-19ע1. נקווה כי כתוצאה ממגעים
אלה ייערכו בעתיד, באופן קבוע, מיפ-
גשים-דיאלוגים עם אגודות לאומיות
אחרות במסגרת הכנס הארצי שלנו, ו-
סימפוזיונים עם הוועדות הטכניות של
זע בנושאים שונים, כמו: מחשב ן-
תקשורת, הכשרת כוח-אדם מקצועה,
וכדומה.
תשומת לב מיוחדת יש להקדיש ל-
בחינת האפשרויות והסיכויים לקיום
קונגרס 1912 בשנת 1983 וכנס <זחך
על הוראת לימודי המחשב בשנת 1981.
סידרת וישומים אלה המתקבלים על צג
נועדו למתקר עוצמת טון הדיבור.
כנס זאו להוראת לימודי המחשב
האצות אב המרחית: וה" מידע (108) ושל הוועדה על. הקשר בין
אוסטרל או אירופה המ 5 : ד - 5 -
מערבית, מיוצגות ב- :191 מדרום- ו לפוק סה המל שאה ממלהכותימידע רבות. היקנ מחשב וחברה (209) : הראשונה, ברא" בחודש ספטמבר 1975 גערך במרסיי הורגשה ההתקדמות שחלה בשטח זה
הצרביוג, הבר - ד"ל 5 ל ישום. - . . . וי
ֶּ השקבה ל"מ = התאם לחקופתי הקישום בוא ₪ 5 - ה סגיה ברא" = כנס קזע1 להוראת לימודי המחשב. כנס = בהשוואה לכנס הקודם, לפנ 5 שנים.
אפריקה -- אלג'יריה וגאנה; ומאסית : : הוועדה הבינ: | ראשון מסוג זה נערך ב-1970 באמסטר- ובץ המאמרים, רב ההיקף, מספ
ה 4 קונגרס 2 1980 (ועדת 108) לאומית ל-ם1000מ0008 מ00וגע נת- 7-5 יי 0
סזספז מנוהל ע"י מועצה בת 11 איש
וביניהם דב חביון מישראל. האסיפה
הכללית -- בה מיוצגים כל האיגודים
החברים ב-1912, -- מתכנסת אחת ל"
שנה וקובעת את התקציב ואת תוכנית
הפעולה . של ההתאגדות.
ראוי לעמוד כאן על נושאים נבחרים
אחדים שנידונו באירועים האחרונים של
סז
1. חברים הדשים
על הפרק עומדת הצטרפותו של ה-
נדון גם קונגרס :191 לשנת 1980.
ייערך נסיון מקורי לארגן את הקונגרס
בצורה של חלקים צמודים בשני מקומות
שונים בזה אחר זה: באוסטרליה וביפן.
חלק מסויים מהתוכנית יהיה משותף,
האירוע המרכזי הרי הוא ארגון
7 10ת11601, | בשנת 1976 מתוכננים
שלושה כנסי-עבודה מצומצמים בנוש-
אים: ,הכרעות רפואיות והסיוע של
מדעי-המידע" (מאי, בצרפת); ,הגנה
פרטי איל''א בעיבוד אינפורמציה -- 1976
הנהלת איל"א מודיעה על ארבעה פרסים בעיבוד אינפורמציה שיחולקו
במסגרת הכנס הארצי ה-11 של האיגוד. הכנס ייערך בימים 21.10.76--20 בחיפה.
קבלה כחבר-נספח ב-1010. יש להניח
שעלדידי : כך יהודק הקשר בין אנשי
המקצוע בתחום חשוב זה ובין אלה ה-
. מאוגדים במסגרת קנזק1.
0. כנסים באזורים
מתפתחים
שני כנסים מתוכננים באזור דרום*
מזרח אסיה: האחד בספטמבר 1976 ב-
דם. במרסיי השתתפו 1,000 איש מ-57
ארצות, בתוך זה 81 משתתפים מארצות
מתפתחות : 8% מכלל המשתתפים, ל-
עומת 4% בכנס הקודם. גידול השתת-
פותן של ארצות מתפתחות בא לידי
ביטוי גם בתוכנית הכנס: כ-10% מה-
מרצים מוצאם מארצות מתפתחות, ל-
עומת 3% בכנס הקודם.
בתוכנית הכנס בלט דגש חזק על הו-
ראת לימודי המחשב ברמה תיכונית, ו-
=----- - ב 0000 רבצנש רג = שו = = מד=---+,
פירסומי האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה שאפשר לרכשם
תמונה מעודכנת על היקף החדירה של
המחשב ככלי הוראה וכנושא הוראה ב-
רמה תיכונית, על-תיכונית ואוניברסיט-
אית.
חלק גדול מן המשתתפים בכנס היו
מורים, משתמשים במחשבים, וכן אנשי
מינהל ומדיניות בשטח החינוך. חשיבו-
תו של כנס מעין זה, היא לאו-דווקא
בחידושים המדעיים, אלא בסיכום מוס-
מך ונרחב של הנעשה ושל התוכניות
לקראת העתיד ברחבי העולם בענף ה-
מחשבים בשטח ההכשרה וההוראה.
ישראל היתה, יחסית, מיוצגת בצורה
/ : . הפרסים הם: מקיפה למדי: מר ד. חביון שימש כין''ר
/ איגוד של אירלנד, ומתנהל מו"מ עם 2 ה 3 ועדת-ההיגוי של הכנס, פרופ' י. גיליס
. | אי פהס 2 במדעי המחשב ; / | 41 | מינהל כוח אדם 1971 ל" כיהן כחבר בוועדת התוכנית שלו, ד"ר
1 שים לחידוש חברותן של מכסיקו ואר- ב. | פרס איל"א בעיבוד אינפורמציה במינהל ע"ש יהונתן ושדי ז"ל ; 3 2 כוח אדם למחשבים 1971 5 | ל" ינה פלס ממט'"ח הכין הרצאה מוזמנת
0 גנטינה, לאחר התארגנות חדשה של ה" | |ג. | פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים ; ן 3 = מודלים של בקרה פיזית וניהולית 1972 4 | ל"י על לימודי המחשב בבתי-ספר תיכוניים,
| איגודים בארצות אלו. ד. | פרס איל"א ע"ש דוד לוין ז"ל עבור מאמר מצטיין ב,,מעשה חושב'. | 4 איסוף נתונים 1972 5 5 0 5 0 5 תת 8
0 ב ארבעת הפרסים יהיו בגובה של --- | 5 4 ליו רכה לענ" שראל, ילו דייר מילין
/ 2 תקציב קנ ל-1976 1 של --2,500 לייק | : המחשב מבט לעתיד 1973 ,| סקר, במסגרת שולחן עגול, את שיטות
אושר התקציב השוטף שהיקף הוצאן. = | שכול שלושת הפרסים הראשונים יוענקו עבור מחקרים, עבודות או הישגים, 0 אפקים חדשים בתחום המחשבים 1974 / ההכשרה המקצועית למבוגרים הנהוגות
תיו מסתכם לכדי 110.000 דולר, פרט 0 או מקצתם נעשו בארץ במרוצת שש השנים האחרונות. אין להציע .| טבלאות החלטה 12 בישראל,
לתקציבים של הקונגרס וועידות מיוחדות קרים, עבודות או הישגים אשר וכו בפרס קודם במסגרת כלשהי. | 8 טכניקות תכנות מתקדמות 100 - לא 0 עדיין, ב ייערך ה-
שבחסות >1ח1. בצד דמי החבר ה- את ההצעות יש להגיש ב- ן 9 | מדריך יישומי מחשב ארצי 1974 3
ש : ₪ הגיש ב-5 עותקים לא יאוחר מי .6 לפל הכתובת: |
שנתיים, ההכנסה הנקיה מקונגרס :1ק1, = | איל"א, ת ד. 13009 הקריה, רוממה, ורוטלים. ל ום 1.6.76 לפי ה | 2 עבת" של בסו 0 לי מקובלת, יש לערכו בשנת 1980, אולם
היא ההכנסה החשובה ביותר. הכנסה זו ו : , 0 (02). ן 0 -- 0 0 ל" לאור החפיפה בינו ובין קונגרס >
ה ל לה -- שופטים שיתמנה מטעם איל'א, יחליט על הענקת הפרסים. 2 4 כ מוועידת 2 0 - 2 ו כ ל-1981. "יש 0 מקום
2000 דולר שנה שם איזון פרטים נוספים נית' לק מה 5 זרצאות מוועידת ירושלי שקו הציע את ישרא כאו ה-
מר, 1 שנה. ן קבל במזכירות אוליו / יה, רומ , ,
ההכנסות. וההוצאות, יוגדלו דמי התַבר | | ירושלים, טל' 525110 (02), ל"א ת. ד. 13009 הקריה 3 סקר מחשבים 1973, 1974, 1975 (כ"א) 3 ל" מארחת לכנס <תחז השלישי להוראת
ב-30% החל משנת 1977. כן ייבחנו
כל קבצי הכנסים הארציים בהנחה גדולה מאוד. לימודי המחשב.
וומעשה'' חושבי' -- אפריל 1976
0 חושב' -- אפריל 1%%6 : 7
- מנופח או מצומצם מדי
מאת: ע. שור
הכמותית
יש למקד את הדיון ותשומת הלב סביב השאלה האיכותית - ולהינתק מהשאלה ה
נראה לי שכיום, ברבעון האחרון של
שנת 1975, ברבעון האחרון של שנות
העשור השלישי לענ"א במדינת ישראל,
במחצית תקופת דור אנושי מאז נקלטו
המחשבים האלקטרוניים במדינה, יש ל-
מקד את הדיון ותשומת הלב סביב ה-
שאלה האיכותית -- ההישגים ולהינתק
אחת ולתמיד מהדיון בשאלה הכמותית.
הכמות היא עניין סטטיסטי יש בו עניין
כנתון אינפורמטיבי, אך לדעתי אין בו
ולא כלום כדי להעיד על תרומת המח-
שבים וההישגים למינהל, לכלכלה ול-
מדע. אמנם שילוב המחשבים נעשה
מודד לרמתה והתפתחותה הטכנולוגית
של כל מדינה בעולם, אך מדידת הרמה
- חייבת להעשות ביחס לתרומה הממשית
הבאה לידי ביטוי בכושרה של המדינה
בתחום המקרו ובתחום המיקרו לצורותיו
וגווניו, להתמודד בהצלחה עם אתגרים
שונים וחדשים כאשר המחשבים הם ה-
מנוף המרכזי לפיתוח כושרים אלה.
את כדאיות הפעלתם של המחשבים
מבחינת המשק כולו יש לשקול כשם
ששוקלים השקעה בכל אמצעי ייצור
אחר במשק. כאשר אנו משקיעים באמ-
צעי ייצור מסויימים אנו חייבים לדאוג
לכך שההשקעה בהם תהיה באותה מידה
שאמצעי ייצור אלה יהיו מנוצלים ב-
אורח מירבי ובצורה כלכלית.
לאחרוגה אנו עדים לדרישה ההולכת
וגובהת להפסיק את ההשקעות בתעשייה
לזמן מה, כי למפעלים יש כושר ייצור
גדול בלתי מנוצל כתוצאה מאי סלקטי-
ביות בהשקעות ושלא יקרה דבר, אם
יפסיקו למשך זמן מה את כל ההשקעות
החדשות כדי להגביר את ניצול הפוטנ-
ציאל המצוי שהוא בחלקו הגדול בלתי
מנוצל.
על אף שיוכו של משק המחשבים ל-
ענף השירותים מאפייניו המובהקים זהים
= --7-----7-0-0-/-]/-/-/-/--7---
מיכאל יעקב, קנדה, קויבק.
הנדסאי שירות למחשבים
מעוניין בהצעות.
פניות להפנות למערכת
,,מעשה חושב'י.
לענף התעשייה, כאשר ענף המחשבים
ימנה על תעשיות עתירות ההון, נדמה
לי שמעטים המקרים בהם משקיעה תע"
שייה. בודדת משאבים גדולים כל כך
בציוד, כשם שמשקיעים אנו במחשבים
אלקטרוניים, עובדה המחייבת ניצול יעיל
ואופטימלי של ציוד המחשבים.
בחינה כמותית המבוססת על סקר ה-
לשכה המרכזית לשנת 1975 משקפת
מציאות בה פועלים במדינה במאי 1975,
3 מחשבים אלקטרוניים, כאשר ממוצע
שעות עבודה למחשב לחודש הסתכם
ב-426 שעות לעומת 455 שעות בממוצע
שנה קודם לכן ואילו במחשבים בינוניים
4 שעות לעומת 445 שעות שנה קוד
דם, דהיינו: ניצולת נמוכה ב-25% מ-
הפוטנציאל ונסיגה ברמה הממוצעת של
ניצול אמצעי הייצור בשנה הנוכחית ב-
יחס לשנה קודמת. משוכנע אני ש-
בחינה איכותית תורה על רמה ממוצעת
של ניצולת שאינה גבוהה משיעור של
%, שהרי שירותי המחשבים נמדדים
באיכויות מטימטיות של דיוק ודי ב-
הצצה חטופה בעתונות היומית כדי ל-
היווכח עד כמה מוטרדים אזרחי ישראל
משירותים הציבוריים של המחשבים ה-
ציבוריים במדינה. משקלם של העיבו-
דים החוזרים ותפוקה בלתי פרודוקטיבית
טרם נחקרו ומשקלם רב ברמת התע-
סוקה של המחשבים.
7
2 --------7"7-
יוקרה וסטטוס
==
= -----7--
במצב עניינים זה חושבני שהדרישה
ביחס לתעשייה קל וחומר נכונה ביחס
לענף המחשבים. הגלריה האנושית ה-
מתפקדת את המדיניות מחד והנושאים
בנטל הניהול המקצועי מאידך התבגרו
והינם עתירי נסיון, לשיקולי אופנה,
יוקרה וסטטוס אין עוד מקום וגם האפ-
שרויות הכספיות מכתיבות. כיום. מב-
חנים שונים וחדשים בתהליך קבלת ה-
החלטות.
מבחינה כמותית הגענו ,,להישגים",
יש להתרכז כרגע בהעמקת ושיפור ה-
איכויות והעלאת רמת הניצול לאופטי-
מום האפשרי. העלאת הרמה מכל ה-
בחינות קשורה בפיתוחם של. נושאים
רבים וחשובים הן בתחום הלאומי והן
בתחום הפרטי, הכוללים חינוך והכשרת
עובדים מקצועיים, הכשרת מנהלי פרו-
ייקטים, פיתוח תשתית לשימוש הולך
וגובר בטכנולוגיית התקשורת, פיתוח
תוכנה מתקדמת ועוד.
התעשייה והמחשבים
הדעה הרווחת כאילו התעשייה בארץ
מפגרת בניצול מחשבים אינה נכונה ויש
בה מידה רבה של הגזמה, נכון הוא ש-
התעשייה מעדיפה משיקולים שונים רל-
וונטים וחשובים מאוד להסתייע בשי-
רותי ארגונים מקצועיים בנדון -- לש-
כות שירות -- מאשר להסתבך בהפעלה
עצמית של מחשבים, חושבני שההס-
תייעות במחשבים בתעשייה וההישגים
בתחום זה אינם נופלים מהישגי כל יתר
הענפים ובשום פנים אין לקבל את ה-
דעה שאלה המפעילים מחשבים באופן
עצמאי במתקני המוסד או המפעל מת"
קדמים יותר בנושאי המיחשוב, לעתים
התופעה היא הפוכה.
לאחרונה הושמעה ביקורת מפי איש
מדע באחת האוניברסיטאות ביחס ל-
הקצאת המשאבים ותהליך קבלת ההח-
לטות במשק המחשבים בארץ בכלל וב"
אוניברסיטאות בפרט. היש הצדקה ש-
לכל אוניברסיטה יהיה מחשב גדול מ"
שלה ? היש הצדקה שלכל חברה ציבו"
רית או משרד ממשלתי יהיה מחשב מר
שלו? האם רכש המחשבים נעשה בר
התאם למבחני כדאיות וצרכים ? מצערת
העובדה שעדיין לאלמנטים הקשורים בז
יוקרתו של הארגון יש ערך מכריע ב
תהליך קבלת ההחלטות. התופעה שנר"
כשו מחשבים גדולים באוניברסיטאות
וחברות ציבוריות שונות שלא ל
יצרה מצב בו מחזיקי המחשבים הופכים
עצמם ללשכות שירות על ידי הצעת
עודף אמצעי הייצור שברשותם לאחרים,
תהליך אשר בהכרח. מוביל ל
פרועה ובלתי מוסרית בענף 8 5
שירות העוסקות בעיבוד נתונים לת
תרומתם לפיתוח הענף והחדרת 6
השימוש במחשבים היגה בעלת חשיב
מכרעת. ה
,מעשה חושב -- .אפר
₪
בעובדה זו יש פגם אסטטי חמור והוא
פוגע באשיות היסוד של מסחר חופשי,
כיצד זה יתכן שמוסד כלכלי נתמך ומ-
סובסד יתחרה באותו ציבור שבכספיו
הוא ממומן, ומה טעם שחברה ממשל-
" תית, גוף ציבורי או אוניברסיטה הצרי-
כים להשקיע ולפתח משאבים בנושאים
שלשמם הם הוקמו, ישקיעו בענפים
ושטחי פעולה שאין בהם כל עניין ל-
ציבור ולמדינה, וכל כשרם להציע את
משאביהם ושירותיהם לאחרים ע'"י תח-
רות בלשכות השירות נובעים לא מ-
סגולות מקצועיות אלא מרוחב יד כספי
וחוסר חשבון המתאפשר על ידי כספי
הציבור.
בנקים למדע
אין בדעתי לעמוד על כל שניתן לע-
שות על מנת למנוע התפתחות של מצב
עניינים זה ומה הן כל התשובות לשיפור
המצב, אעמוד על שניים מהחשובים ש-
בהם.
יצירת ,,בנקים" משותפים לאינפורמציה
המשרתים מספר רב ככל האפשר של
צרכנים על ידי מרכזי חישוב מרכזיים
שישרתו את כל הצרכנים בעלי זיקה
למאגר הנתונים. אינטגרציה בהפעלת
מערכות עיבוד באמצעות מחשבים אפ-
שרית על ידי פתרון אופטימלי לדרישות
הצרכנים השונים, תוך התייחסות שווה
לכל הצרכנים ללא העדפת צרכן זה או
אחר. מטבע הדברים שארגון אינטגרטי-
בי כזה הוא כמעט בלתי אפשרי במערך
ארגוני שיופעל על ידי משרד ממשלתי
זה או אחר שהחתרנות לאינדיווידואליזם
ולשיטות ניהול בדלניות הם ממאפייניו.
- אותם אמצעים שהביאו את החוקיות
והסדר לחברה האנושית "י ויתור של
הכל למען כולם וחלוקת הזכויות באמ-
צעות המימסד באופן שווה ומאורגן ל-
פרטיו, עשויים להביא להגשמת רעיון
האינטגרציה בתחום עיבוד הנתונים והק-
צאת משאבי מחשבים במשק הממשלתי
והציבורי וחושבני שהקמת המועצה ה-
עליונה לאכוונת עג'א במשרדי הממשלה
היתה צעד חשוב בכיוון הנכון.
ה
רעיון האינטגרציה
להגשמת רעיון האינטגרציה יכולים
לתת תרומה חשובה לשכות השירות
בישראל המייצגות ידע מחד ואמצעי
ייצור מאידך. לשכות השירות יכולות
לתכנן תוכניות אינטגרטיביות אופטי-
שבי -- אפריל 1.006
0 לה :
כנים שיש להם עניין בתוכנית המסויימת.
התקשרות של מספר צרכנים למרכזי
חישוב ממשלתיים או ציבוריים אן ל-
לשכות שירות עשוייה לגרום גם לרי-
כוז המאמץ, להתמחות מקצועית ולהע-
מדת מחשב גדול ויעיל המאפשר תחכום
רב יותר מאשר מחשבים קטגים. דרך
החסכון והיעילות בהפעלת מחשבים ב-
משק בכללו חייב להוביל ליחידות שי-
רות מרכזיות לעיבוד גתונים. רעיון ה-
אינטגרציה חייב להוביל מספר צרכנים
בעלי זיקה דומה למאגר אינפורמציות
אל אותה יחידת שירותים. כך ניתן ל-
קבץ את כל המשרדים הממשלתיים שיש
להם זיקה לנתוני אוכלוסיה במדינה ל-
יחידת שירות אחת; הוא הדין לגבי כל
צרכני האינפורמציה על הרכב במדינה
או יחידת שירותים מרכזית לניהול ה-
מוניציפאלי במדינה. למותר לציין ש-
מדיניות כזו תביא גם לידי חיזוקן של
שכות השירות המסחריות העשויות
להוות פתרון זול ויעיל ביותר, הואיל
והן מעניקות שירותים ללקוחות ללא כל
צורך בהשקעות בציוד או בכוח אדם
מקצועי.
חילוף דורות
משק המחשבים בישראל נמצא בעי-
צומו של תהליך חילוף דורות מחשבים.
דור המחשבים החדש שמאפייניו יחידות
חישוב מרכזיות גדולות ורבות עוצמה,
זכרון בפועל, ציוד היקפי רב תכולה
ומהירות המאפשרים גישות ושיטות חדי-
שות לעיבוד נתוגים שעיקרם עיבודים
סימולטניים, | שיתוף זמנים ותקשורת
נקלט בישראל.
-ר 40
דור מחשבים זה מביא גישות .
לעיבוד הנתונים ועשוי לחולל מפגה מ
ריע בהתפתחות המגמות לשימוש *
מחשבים ובשיטות לעיבוד גתונים. יותר =
ויותר הולכת ומשתרשת הפילוסופיה ה-.
כלכלית המבוססת על העקרון שתפוקת
המחשב לדולר שכירות הולכת וגדלה
ככל שעוצמת המחשב, תכולתו ואביזריו
גדולים ומהירים יותר, תאוריה זו יחךד
עם האפשרויות הטכנולוגיות החדישות
שעיקרם הפעלת מערכות עיבוד גתונים
בתקשורת באמצעות מסופים עשויים לפ-
תוח תקופה חדשה רבת תנופה לתעשיית
לשכות השירות.
כשם שאיכויותיה ותכונותיה של כל-
כלת ישראל שימשו שדה פורה להת-
פתחות ענף לשכות השירות כך השתלת
המחשבים והטכנולוגיות החדישות יביאו
מימד חדש להתפתחות לשכות השירות,
התפתחות שתהיה שלב מתקדם יותר ב-
עיבוד נתונים, תהליך העשוי להביא ל-
אופטימיזציה של השימוש במחשבים
ולניהול מתקדם, בכך שהשליטה על
אמצעי הייצור הבסיסיים, היינו: יחידות
קלט ופלט יהיו בידי המשתמשים ואילו
השענותם של אנרגיות החישוב, עוצ-
מתו, התוכנה והידע של לשכת השירות
יבטיחו את הצלחת השימוש במחשבים,
תוך כדי חסכון עצום בהוצאות למשק
הלאומי.
חיזוק לשכות השירות ותנופת המיח-
שוב באמצעות טכנולוגיית התקשורת
תחול גם ביחס למרכזי החישוב הציבו-
ריים, יתרה מזו, סביר להניח שמרכזי
החישוב הציבוריים והממשלתיים יהפכו
' להיות מוקדי עוצמה ופיתוח שיצעידו
מבחינה מקצועית את הענף כולו.
תעריף מודעות
ב.מעשה הושב"
שני עמודים -
0 לירות
עמוד אחד - 700 לירות
חצי עמוד - 500 לירות
רבע עמוד -- 300 לירות
% הנחה למפרסמים 4 מודעות בשנה
חברות מספרות על עצמן
המסוף החדש של אלביט מחשבים בע'ימ 1920 5 חזמוע
מצג בעל 80א24 תווים למסך + חסכונל ויעיל
בהפעלה + מיועד לשימושים רבים ומגוונים
חברת אלביט מחשבים בע"מ עומדת בראש תעשיית
המחשבים בישראל והיא אחד היצואנים הגדולים של ציוד
אלקטרוני מקצועי. מחזורה השנתי של אלביט בשנת 74/75
הסתכם בלמעלה מ-100 מיליון ל"י מהם למעלה ממחצית
בייצוא.
קווי הייצור של אלביט כוללים מוצרים שפותחו ותוכננו
על ידי מהנדסי החברה וביניהם מיני מחשבים, מסופים
(0081705ע26 0תג עג1ספנע 'ת0), יחידות תיאום ובקרים
לציוד היקפי, יחיחות לבקרה תעשייתית (ספרתיות ואנאלו-
גיות) וציוד אלקטרוני מתוחכם עבור מערכת הבטחון. מוצרים
אלו המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות ביותר עוברים תהליך
בדיקה קפדני מאוד על מנת לעמוד בתקנים בינלאומיים וב-
עיקר אלו של ארה"ב.
אלביט מביאה עתה אל המשתמשים, דור חדש של מסו-
פ צג המיועדים לשיווק ברחבי ארצות תבל.
המסופים של אלביט
חברת אלביט ייצרה עד כה שני סוגי מסופי צג, האחד
בעל מסך 69 עם קיבולת הצגה של 480 תווים (ב-10 שו-
רות) והשני בעל טכניקת פלסמה להצגת שורה אחת בת 32
תווים. שני המסופים מסוגלים להציג שפות שונות כולל
עברית. מסופים אלו נמצאים בשימוש ברחבי העולם למעלה
משנתיים.
הדור החדש של מצגי המסך של אלביט ה-סזז₪
0 8 שנכנס לאחרונה לייצור שוטף, מבוסס על הידע
והנסיון הרב שהצטברו בחברה בתכנון וייצור מסופים בעבר.
דור זה מצטיין בביצועים מעולים ובמחיר נמוך ועונה לדרי-
שות תקניות בינלאומיות כשאר מוצרי אלביט.
תכונות המצג 1920 05 וז זע
המצג 5.1920 ₪12 הוא מסוג המסופים ,תחליף
צעי' ותכונותיו העיקריות הן:
1.. קיבולת מסך בת 1920 תווים (24 שורות 80 תווים
לשורה).
2 התחברות לקו תקשורת ע"י 232 35 או 6מסעזט0 2014
000 בקצבים של עד 6טג0 9600.
3. | אפשרות שידור תוכן המסך סימן אחר סימן, שורה בו-
דדת או תוכן המסך כולו ב-11006 00ת46וטם.
4. חיבור מדפסת תווים ו/או 0855666 806
5 לוח מקשים מודולרי החל מד59 ועד 98 קלידות. הלוח
מחובר לגוף המסוף באמצעות כבל וניתן להציבו במקום
נוח לתיפעול.
6 מבחר של 128 סוגי סימנים לתצוגה.
7 הצגה בשפה אחת או בשתי שפות שונות כולל עברית
בכווני תצוגה ימני או שמאלי.
8 עריכת תוכן המסך וליווח (מסטגנגומגי) כולל הגנה על
שדות (המוגדרים ע"י המפעיל) מפני כתיבה עליהם
ו/או שידורם לקו. כמו כן אפשרות של הכנסה
(7מפא1) והעלמת אותיות בטקסט.
44
ו רידחדריק הה"שרקר הש -שת)
9 שליטה על הסמן באמצעות לוח המקשים ו/או תוכנית
המחשב אליו מחובר המסוף.
0. אפשרות הבהוב אותיות לפי בחירת המפעיל לצורך
הדגשה.
1. הכנסת נתונים למסך בצורת 46 או ,5001.
3. גודל מסך סטנדרטי 12 אינטש עם אופציה למסך של
5 אינטש לתצוגה מוגדלת של הסימנים.
תכונות אלה מספקות למשתמש את מירב האפשרויות
הנדרשות בתיפעול המסוף בצורה פשוטה, נוחה ויעילה.
לסיכום
חברת אלביט מחשבים בע"מ פיתחה את הדור החדש
של מצגי המסך שלה, פרי נסיונה הרב מסדרות המסופים
הקודמים וכללה בו את מירב התכונות החדשניות בתחום
המצגים. המיגוון הרחב של אפשרויות ותכונות המצג ייזם,ז₪
0 5 יחד עם מחירו הנמוך, עקב תכנונו לייצור בסדרות
גדולות למכירה בשוקי העולם, עושים אותו למוצר הטוב
מסוגו.
אביר ולודבר
מנהל מכירות ישראל
שיווק מסחרי.
2 700000 000 בב
חברת ,,ניקסדורף קומפיוטר'י
פיתחה מיני-מחשבים
חברת ניקסדורף קומפיוטר פיתחה לאחרוגה דגמים חדי-
שים של סידרת המיני-מחשבים 820.
הדגמים החדישים מצויידים ביחידות קלט/פלט מהיהות
ומשוכללות כמו מדפסת אלקטרונית של 100 סימנים לשניה,
ו ו לאיתור אינפורמציה בגישה. ישירה,
מגנטיות 0 ְ
0 אחסון קבצים וכן מתקן אוטומטי לקריאת
מחשבים אלה מתאימים במיוחד לעיבוד נתונים במפעלי
תעשייה, במוסדות פיננסיים ובמערכי שיווק ומכירות.
מהנהלת ניקום מחשבים, המייצגת את חברת ניקסדורף
בישראל, נמסר כי עד כה הותקנו בארץ כ-70 מחשבים
מסידרה זו וההתעניינות בהם הולכת וגוברת לקראת הנהגת
מס ערך"מוסף וחובת ניהול ספרים,
,,מעשה חושב' -- אפריל 1976
₪"
7
% כינוסים וועידות בחוץ לאוצ % כינוסים וועידות בחוץ לארף % כינוסים וועידות בחוץ
חס ההטופסקהועפ [ההסוזההזסוה| | ה0ז568 סוחד
8 8 הססהתהסה! 8686פט1 |ההוחח
8
₪8 24--26, 6
086 חה0ז678ח5
0 צ60חח6א . .[ 1725
.א .5 .0 8וח8ץ|ץ5חח6 ,8וחס|06ב|וחק
: חסו)פוחזס+ת! זפהחטת זסת
זט | .)\ החפ
סוס 60 התטופסקוהץ5 55807
0 6זוטס ,6טחסע/ ו35% 1620
.א .6 .( ,95822 0/4 ,58086010
65006 6
יסזטסוהס 6 |8ה0ו360 4888 88% הוטס5 %פזו]
06
6 חח -- 1976 56010007
קן;| עפ 60זספחסס5
8 ]0 000,608 4 06ה56 %0 60068160ז זה פזסחזטה
--: 0 :8081780 7806 66
ווחסא .0 .= חש
6 חתו2וח8חז כ 55400 ,הזוה
5 ע00ח90|:9ח60) 318
%חוס] ההתוזב! ,סַחוסווטם 8ו6ח!-זות
1 400 -- עהפחחסם
הוסאז
| 48% 28108 : -- /409179019 : 260. 15, 5
6 ,15 |וזסג/ : :אד |וט=
|ניהוב בזנזן אנזיתי
וללא. קלקולים.
.גרשון קופר, פרסום
,מעשה'' חושב'' -- אפריל 1976
היטה החדנעוה נאיםוף ותונים בממור
ג"י ניהוב ללא מנונות -עכנשיו גם בינשראל
-- השיטה הזולה ביותר ליצירת כרטיס מנוקב בזמן אמיתי, ללא מכונות, ללא חשמל
- לראשונה ניתן לנקב כרטיס בכל מקום, במכוגית, בשדה, במעבדה ובאולם היצור.
-- יותר מ-200 מליון(!) כרטיסים מנוקבים באירופה בשיטה זה
--כל אךם, ללא הדרכה מוקדמת, מסוגל לנקב כרטיס ללא שגיאות הודות לתכנון
והתאמה מיוחדים של פני. הכרטיס ולמגוון אמצעים מונעי שגיאות.
--הקטן הוצאותיך ע"י וויתור על טפסי קידוד מיוחדים וע"י וויתור על העתקה
ועריכה לצרכי ניקוב. הורד את עומס' הניקוב ע'י ניקוב במקור.
- מיגוון דגמים לפתרון בעיות ספציפיות.
- יעוץ ותכנון ע"י אנשי מקצוע מעולים וידע מחן"ל.
פרטים, והדגמה אצל המפיצים בישראל:
תיכנון שיטות וניתות ו טל' 234164 תל-אביב.
מערכות לעיבוד נתונים ב ברודטה ת.ד, 3331 ת"א
/
45
5 כינוסים וועידות בחוץ לאוץ % כינוסים וועידות בחוץ לאר% * כינוסים וועידות בחוצ
-ש0.] ח6ו 068 הַתהס6חוסהם 0/0 ,חתות
4 8 פזטסות6] 66 %חסק ט0 .| .ם ,5233 8ח6וץ
6סחס16!6 ; 19898 876/ש26!8 ,חסזסתוח!ו ,.סחו
-- )302( 4.
8מ/-/-//-//-/-/--- .=
החטופסקוהע9 |8008חז9זה! 560000
הסהוחסזט ה3000ז006) סוה
5 ,1 זסמות6עסצ!
פזסזטג, [6008ז0 וחסז) 068 405178085
60606" 1, 5
6 1+ 4060 פזסחזט
₪8 1, 6
8 0 0007 [8חו 8'זסתזט
6 ,15 עוט!
6 00086 68860ז60 זס) 6000ק !0 שת
ח7800ז36019
6 ,ל "56016026 -- 30 >פטסָט/
58 חוטופססוחץ6
4 ח8ו!ח= חו 6 00|6ח8 06ח06ח6800זזסס ||
לחז 6 0 560708 06! 10 800768860
60 66 :
8 חחס!
5 ווחססה
הסוח 40 6ותודםו/!. .6 .1
4 .8 .() 20230 .0 .כ ,ח0ז0חוח85//
73
2006
6 7 אעצך
8-ב
חס 000007888 הפסקסזטם 560080
ה₪686870 80078ז200)
וו סאמשם
וח|סתא00ז5
6 ,1 2606050 -- 29 זססותפשסצ!
: 000% 80 ס+ה! זפתחטת חס
|| ₪00 .פחספטסח .וא -ז ז990פ6סזק
6 !סכ 800156
חו08טס] 06 6טז ,9
וחטוס!6ם - .05 .7000 8
.1 אא .33.81.91 .[68ד
ריר הר ==
סהסוואסהטם
6זט 00 חס זה סזסוו/| חס ותטופסקותץ5 560000
6 ,14--12 0201008 -- 106ח6/
: 600100 חסוהותזס!ח| זפתחטת זסת
%חוח!ו/\ ח8[
החטופסמוחץ5 סחסותחסזטם ההחחו8ת2) התפזססזק
!800 +0 .טוח( 6זח6שוך
1 800606ח₪ ,217 אסם .₪0
.88 0
6 6060
חו פתטטקו 0 חס 6588ז0ה00 |ההסהחזס)ה!
601016
86 חו 6 ,0788808!|6 הס
00 הסה חס!ה! זפתחטת זסת
(ח8חחזו8ת2)) ח0פז6 ה החס! +סזק
,116010106 |108חז|2) 0 ז%6850ס:ק
אע הססחס ] !105156 201!606 5פַחו6!
וה
סו סס חס 06ה106ה60 |ההסההזסוהו בזוהך
ה0סו63וחטוחוח 60
|06 %זסץ |8עסז 6ח%
8 ,%0חסוס+
3--6 8000895 6
:חס חס והוחזס)ח| זפתחט=] וס
8 / .4 06סוחפזק .זסם
6 00600 ,הפוזן8ת2) התפזססזק
5 א0ם.0 .₪
/ ח000ז5
סוזח) ,088
0080808 114 83
מנמנמ/מ/-////- שב
חס 06ח00010:6 |החסש4חזס)ה| 40 =]-קןק] 1976
הסטהחסוטג 6ה1 הו 5ח0800סו!ססה ז6זטקו 600
חףו₪69 סוהפ בח חסוז8ז6כ כ 0זהעקותס
6 |11--8 6חטנ
ז%0ה26) 07688ַת20)
58) ה0800הטס] זום] 77806 ה8ו60עש5 6חך
ח6ף8שס)/זסזכ) (ה8558
5606 ,0ט0ח6הז30)
-רר--רררר-----''----'ִ-ִ-רר-----ר - הקלח
.וא.א.ס.ד. . -- ...0.1.6 0חססספ
68 ה 60 חס ותטופסקוחע5 |8ח8110חז6זה!
8טחות 0ח8 פ%סססז 0%
6 17--14 ז08וח₪9066
חח 60 7 +00 [518ט6ח! חס 06ה1676ה00 0ז3
טח חס התטופסקוח/5 |א8הסהתז6:ה| ו6% ה8
6
,ףחוס 0% %פזסעוחנ)
,0ח8פח=
6 26--24 חסזה)/!
9 ההטופסקוחעץ5 1976 :
הסו19ה6והטזז5ח! 1306ז0)ה] 4 ז6וטקות 0"
2 עוטנ -- 30 פחט!
6ז ]26 01 שוחו
68 08 החטופסקוחץ6 6 חס הסטתזסזת! זסהאשת.
| הח ,הוחו" .וא .₪ פַחה900)הס0 עס 6פחושוסס
,מעשה חושבי! -- אפריל 1976 =
פרסום אבנת 2.6
כסאצהנצט
אוואסשסשטשב
וו והווחזויוו
- /2-12169 969791" - םושחשט (..חוסחח.. הוזםו ]וש) ל5 סוחוסח סוט
₪,חם ם,סשוחטט םוש
גז.חש ם.ס חקו
בוו
א)א
'-ג
6
םוט
46%
-6)ט 6000 )₪ 4060
₪06 ₪666 406 6/0652 ₪006
א6ש
: 66
ב 0240 12\א6 )66
'ם6)66ש םש ₪606 6601
.
% )> 5
1% 4606464 06 40066 ₪606 2צ6.0
וו
>666ש64)0 6אא ₪6)6644
- וז = וה וטט ..םזות,=מטט
=וחטט.= הווש [מגש וטג 'טזוח 01/9
₪ ש )> שא 666 240 הסט
21,ם טואששוםז,אטו
ב 60060 6 060%6)א טא066 --
ב 064060 צ)6אטאס
66 א66 61אא 4006 00060 60566 אש
ב --
"01 שסשצש
6א 1 א660 060050א₪ 2)ת
צא 666 ₪640 ף ₪60%4
6 1 40606 !)6 '%א6.0))א שוש)א
ב 6004060 שא066 --
06
₪ שש --
-- 6%
6 064 ש6ש) -
ב -
-- 008 6
- 6
0%
6% --
ש 00 --
001%
\בטא
: . 0 0 2 .
אלביט חברת המחשבים הישראלית בעלת המוניטץ הבינלאומי
מעמידה לרשותך מסוף משוכלל ורב אפשרויות, דור חדש למסופים
מתוצרת ישראל, הנמכרים בעולם כולו ובעיקר בארה*ב.
תצודרה בשישית אופציות
066ו)8קוחס6 צךך: ה 0 *
.ח66ז0 הסח] 12 חס 5ז0ו30זהה2) 080 24* | . 0160%זק , הסוז8|טטהד ,ההז >
. 1006 16760/טם 00/6 ל (סחְהּטחָח3 | |הטכ ) הפוח 66 >
.0 06 - 59 5 .60075 5128
. 67]806)ח! 6ספד ב . ח50766 הסח! 15*
. 171806ח! כ /חז232/20 סי . 4600810 ץ00]- 98*
המגוון הרחב של אפשריות ותכונות מצג 1920 ₪5 זן8)|ם
יחד עם מחירו הנמוך, עושים אותו למוצר הטוב מסוגו.
פרטיס במח' המכירות של
אלביט מחשבים בצ" רשש
חיפה, מרכז תעשיות מדע, ת.ד 0, טל 047514211 *
החברה המציעה כך מוצר איכות בינלאומי רנ