מעשה חושב – גליון דצמבר 1975, כרך ד' מס' 1

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה

OCR (הסבר)
1 ] | | | | [ -- | | ] | שש | > -> | " 3 4 | | ן | | ו ן , . | | .ו ג ₪8 | | 6 | ה- | | || | | ( | | | | ן || | | | 2. | | | | ל ₪ | | || ן | ( || 4 4 4 || | ן || 8 כט | , ₪ 0 0 0 00 ר.. | | פ. | 0 ן נרך ד' %₪. [ א | כ | / ן אלל | ה | מק ן | 5 * 5+ | )| דצבך 1875 הפמזתמסטע | שי | | 1 : ₪ . 1. ( בת חשל"ו 5 1 1 ו" עצלזן האיגוד היעודאלי לעיבוד אינפורמציה עלון האיגוד הישראל? לעזבוד אינפורמציה העורך: אביעזרי פרנקל מכון ויצמן למדע כתובת המערכת : איל'א, ת.ד. 13009 ירושלים טל. 10 51 52, ירושליס וא חסוזהותזס]ח! 6חד -- הק] ]0 תוספ!וטם 6חך .|9786] 01 ח0ו18800181/ 00689100זק ,זא אמ הת .5 זאלמנטג :תסחזס 6 0% 5%10016ח! תהחבות2ו8/ 6חך |4ו0₪סזוס5 08" 5פםהססה 30 5 ו (210 ב )505 9 0.50<₪8. 6 ם ג ה 5 | וא= |054ש1 + עיצוב גרפי -- דוד הראל נדפס בקואופרטיב עובדי חדפוס הכללי בע"מ וחוב השוק 26, תל-אביב -- טלפון 821601 בחוה"מ סוכות תשל'יו הלך לעולמו פרופ' יהושע בר-הלל ז'יל, הנשיא הראשון של אילייא. הוא היה ראשון בשטחים רבים, למשל האדם הראשון בעולם שעבד בתרגוט מיכני במשרה מלאה, והראשון שהכיר במיגבלות המחשב לפתור בהצלתה בעיות להן אין עדיין אלגוריתמים מדוליקים -- לאחר שכרון האמונה במות האלקטרוני הכל יכול בשלהי שנות החמישים. ביקורתו הקונ- סטרוקטיבית ובהירות מחשבתו שנקטעו הן אבידה בלתי חוזרת לישראל ולעולם כולו. יהי זכרו ברוך. בשעה גורלית זו לעמנו, הבה וניתן דוגמא אישית בהגברת הפריון, היעילות ומוסר העבודה באר>, בקליטת עלייה, בסגירת פערים הברתיים וביצור הבטחון. הפיכת סיסמאות אלה לאלגו- ריתמים ישימים שווים לכל נפש היא צו השעה. בהירות המח- שבה המולידה אלגוריתמים יעילים, עשוייה גם להביא לפתרון הבעיות המדיניות העיקריות שתכפו עלינו לאחרונה, לאחר שחלק ממנהיגינו עוסק בטשטושן, ונתון בהלם של חולשה, חוסר אומץ וחוסר אמונה, ובכך מגביר במאוד את חריפותן של הבעיות. הבה ונעבור חלוצים לפני העס במחשבה ובמעש. המערכת מן התוכן עמי 6 שיטות משופרות בתיכנות 3 6 כנס העשור של אילי/א 7 6 ידיעות איל''א 13 6 יהושע בר-הלל ז'ל 14 6 ביקורת ספרים 16 6 התפתחות החישובית מ 20 6 ידיעות ענ''א מהעולס 22 ש'טות לשוברות בת'ננות מ א ת אבנר טוקו י. ב. מ. ישראל נושא המאמר הוא 12 (פתנותבתהעפסעק 60ט0עות1 8 דהיינו אוסף של טכניקות בנושאי תיכנות. טכניקות אלו ניתנות ליישום בנפרד או יחדיו. כל טכניקה היא קבוצה של סטנדרטים וקווים מנחים, ואין שום כבילה בכללים נוקשים. המטרה היא שיפור איכות תוכניות למחשב, כאשר האיכות נמדדת ע"י אמינות, יכולת אחזקה ויכולת . הרחבה של התוכנית. רוב הטכניקות הנכללות באוסף אינן חדשות, החידוש הוא באיסופן לקבוצה כוללת אחת, ובהדגשת נושא איכות התיכנות (בעוד שקודם לכן הושם הדגש על ביצועי התוכנית -- צריכת זמן, זכרון ואמצעים אחרים). מטרת מאמר זה היא לסקור את הטכניקות השונות, ול- הציג את התוצאות שברצוננו להשיג בעזרתן, ואת מקום הטכניקות בתהליך התיכנות. הסבר מפורט יותר על כל נושא מצוי בחומר הביבליוגרפי. ברשימת הספרות הושם הדגש על חומר יישומי ועל כתבידעת נפוצים, אולם ע"י הסתמכות על הביבליוגרפיה של המאמרים המצוטטים ניתן להקיף קשת רחבה יותר של מקורות. ראוי לקריאה במיוחד הוא ספרו של ג'רי ווינברג (מס' 11) בשל הרעיונות המובעים בו, למרות שלא כל הקוראים יסכימו עמם. זפן - למי ומתיו זסן נועד למתכנת המקצועי. אין כל מניעה ששיטות משופרות יהיו נחלת הכלל, אולם עיקר התועלת מהשימוש בהן יושג במקום שבו נכתבות רוב התוכניות, ובתוכניות שהשימוש בהן רב יותר. כפי שמעיד השם, אלו הן טכניקות תיכנות, ולכן מקומן הוא בעבודת התיכנות. תחום זה מקיף את כל מה שנעשה לאחר תיכנון המערכת בכללותה (תש2081 ג5%0ע5) והוא כולל את תכנון התיכנות, תיכנון הקידוד, הקידוד, הבדיקה והניפוי, התיעוד והאחזקה. תיכנות בימינו, תיאור מצב התרגלנו (או אולי ,התרגלנו/) לכך שמערכות שלמות ואף תוכניות בודדות היו נמסרות למזמין באיחור, ולכך שה" השקעה הכספית עלתה על המתוכנן. התירוץ לכך היה ,שישנם דברים רבים בלתי חזויים בתיכנות, וכזהו אופי המקצוע'. גם לאחר שנמסרו התוכניות סופית -- נתגלו בהן ,,מעשה חושב -- הצמבר 1975 והתמשך, הדרישות לשינויים גב זְ שינויים בתוכנית קיימת היא מלאכה ש : מדידות שנערכו -- מקדיש תוכניתן 20%--10 מזמנו נות, והיתר לבדיקה ולאחזקה, כך שתפוקתו הממוצעת היא 0 פקודות (בשפה עילית) ליום. כאן אפשר לבקש מן הקורא שיעצור לכמה דקות וינסה להעלות בזכרונו תופעות כאלה אשר קרו לוי לנאמר לעיל היו סיבות רבות, וביניהן -- תכנון שלא הושלם עד תום, דרישות צרכן שלא הוגדרו כראוי, תכנון שלא הביא בחשבון את מיגבלות היקף התפישה האנושי, הת- חלת קידוד בטרם הושלמו מיפרטים, קידוד ,פרטי" ומתח- כם, זלזול בתיעוד. ועוד. יתכן שהיינו משלימים עם מצב זה כמות שהוא, לולא התרחש הפרוייקט המפורסם של מסד הנתונים שהקימה חברת זוז עבור העתון ,ניו"יורק טיימס". בפרוייקט זה הושגה תפוקת תכניתן העולה פי 10--6 על המקובל, וע"י כך הוא הושלם בששית מהזמן המקובל, וכן הושגה איכות תוכניות מעולה (תיאור מפורט מופיע בשלושת המאמרים הראשונים בביבליוגרפיה). בפרוייקט זה השתמשו בטכניקות הנכללות באוסף יַ'ק1. בפרוייקטים נוספים, שנעשו לאחר מכן, הושגו שיפורים ניכרים לעומת המקובל, הן בהספק והן באיכות. אם כי לא תמיד הגיעו לרמה של פרוייקט ,ניודיורק טיימס". אם נשים לב, נראה שבמשך עשרים השנה האחרונות חלו שינויים ניכרים בחומרה ובתוכנה. בתקופה זו השתנה הרכב ציבור התוכניתנים, השתנה היקף התוכניות והמערכות שנכתבו, אך לא השתנה הרבה בשיטות התיכנות. מי ומה ב-יקן אלה הן הטכניקות הכלולות באוסף ומקומן בתהליך התיכנות (לאחר מכן ינתן תיאור קצר על כל אחת). ארגון פרוייקט תכנותי -- עבודה בצוותים | (768₪5) דיונים מתוכננים (טזמע' א0081) ספריות ציבוריות (1,107987165 011ק50) תיכנון התיכנות -- תיכנון פונקציונלי (2651 501110102200) תיכנון הקידוד -- קידוד על (6006 250000) קידוד -- תיכנות במבנים (שת1מזרת 028 0101260ג501) בדיקה, ניפוי ואינטגרציה -- צמיחה מהשורש (1מ26010016 תשסכ-פסי) דוקומנטציה ועזר לתכנון -- תרשימים (סקזזז) הסקירה תיעשה בסדר שונה קצת מהרשום לעיל. תיכנות במבנים זוהי הטכניקה אשר בה מקודדת התוכנית. התיכנות נעשה לאחר התיכנון הפונקציונלי, תרשימי 0ק131, וקידוד- על, ומסתמך על קידוד העל. הטכניקה מבוססת על הוכחה מתמטית שכל-תוכנית פשוטה (בעלת כניסה אחת ויציאה אחת) . ניתנת להצגה שקולה ע"י שימוש בשלושת מבני יסוד בלבד והם: מבנה סידרתי (00ת500110) מבנה ברירה (150 "תסתיד'-)1) מבנה לולאה (116/ט 007) כ"א מהמבנים הללו אף הוא מהווה תוכנית פשוטה, (ראה תמונה אי) הנדרשים כאן. / . 5 : 550 6 . ₪- .- 16 ךאפא‎ 8 שטוט/) | סע ת מונה א' שלושת המיבנים הבסיסיים המשמשים להרכבת תוכנית פשוטה. לשם הקלה על התוכניתן מורשה השימוש בשני מבנים נוספים, אף כי ניתן לבנותם מאבני היסוד והם: מבנה לולאה שני ([שמ 0) ומבנה בחירה (0856) (ראה תמונה בי) יש המשווים בנייה זו של התוכנית, לבניית רכיבי הלוגיקה בחומרה משלושה אלמנטים יסודיים בלבד (ע0 תבג 06סא)י 2 טכניקת. התיכנות במבנים (עתיבנות"?) מאופיינת ע"י א כניסה אחת לתוכנית, יציאה אחת המחזירה פיקוח לתוכנית הקוראת. / ב. שימוש רק במבני היסוד (ולכן אין זכר לפקודת 0 60) ג. הכללת קטעי תוכניות מספריה בעזרת 000 16 ד. הפעלת תוכניות אחרת ע"י 0811. מתתס]תסק. ה. כתיבת הפקודות בהסטה (מ0:00גזת66מ1) כדי להד" גיש את מבני הברירה והלולאה. ו שמות משמעותיים למשתנים. מתכונות אלה מתברר ששפות התיכנות הנוחות לשיטה הן 1/,זסי 0 בעוד ש"אהתתסע חסר אלמנטים - 7 950 שאדוש‎ 05 ת מוגנה ב' שני המיבנים הנוספים ששימושם הותר לשם בניית תוכנית. כתוצאה מהשימוש בתיכנות במבנים אנו. משיגים תוכ- נית שמסלולה ברור (עקב השמטת 10 60) היא קריאה ומובנת יותר (וביחוד אם משובץ בה קידוד העל). ולכן ניתנת לבדיקה ולאחזקה בקלות ובמהירות רבים יותר: קידוד-על טכניקה זו נועדה להחליף את תרשימי הזרימה כעזר לתכנון ותיעוד המהלך הלוגי של התוכנית. קידוד זה נכתב על סמך המפרט הפונקציונלי של התוכנית (תרשים סִקִזַ3) ומשמש כבסיס לקידוד הממשי. בשיטה זו אנו מתארים את הפעולות הסדרתיות בשפה טבעית (כגון אנגלית) ואת פעו- לות הבקרה ע"י קבוצות :]1 שת₪ :856 תסת' +ך 0 6מ₪ (סנם סע קידוד זה ניתן להכללה בתוכנית המקור (כהערות) וע'"י זאת להבטיח הצמדת התיעוד לקידוד; ולהעלות את הסיכוי לכך ששינוי באחד מהם יתבטא בשינוי מתאים בשני. תכנון פונקציונלי זוהי השיטה שבה אנו מתכננים את התוכנית (להבדיל מתיכנון מערכת כולל), אנו מחלקים את התוכנית למודולים, כאשר מודול הוא קטע קידוד בעל כניסה ויציאה אחת ושם מוגדר שבעזרתו מופעל המודול. בשלבים הבאים של התר- שים והקידוד, אנו מטפלים בכל מודול בנפרד. מטרתנו בחלוקה זו הוא להביא לידי כך שכל מודול יכיל פונקציה :' אחת לביצוע, ושפונקציה לביצוע תשוכן במלואה במודול מ כתוצאה מכך מושגות בהירות ופשטות במבנה התוכ- נית. כתוצאה מתכנון זה נקבל תרשים עץ היררכי המתאר את החלוקה הפונקציונלית של התוכנית, מהתרשים נוכל. לראות איזה מודול נקרא ע"י איזה מודול, מה הפונקציה ,,מעשה חושביי -- דצמבר 975 שמבצע כל מודול, ואילו נתונים הוא מקבל ומחזיר. התרשים אינו מראה מתי מבוצעת כל פונקציה (ז. א. אין הוא עוסק בתזרים הלוגי). התרשים עצמו מהווה חלק ממערכת תרשימי ה-0פזנז. לאחר גמר שלב זה, של תיכנון פונקציונלי. נוכל לגשת לתכנת כל מודול בנפרד, כאשר התיכנות ייעשה בשי- טת קידוד-על ותיכנות במבנים. משיטה זו מתקבלת תוכנית שקל לאתר בה פונקציות, וע'"י כך תיקונים ושינויים נעשים בקלות ובמהירות רבה יותר. כיוון שהפונקציות נפרדות זו מזו, אין חשש מהשפעת תיקון בפונקציה אחת על ביצועי פונקציות אחרות (5108 68). נוסף לכך, חלוקת תוכנית למודולים מוגדרים מאפשרת הצבת יותר נקודות בקרה במהלך התכנות, וע"י כך לבדוק בצורה טובה יותר עמידה בלוח זמנים. צמיחה מהשורש זוהי הטכניקה שבה מנוהל תהליך. הקידוד והניסוי של מודולים בודדים וחיבורם לתוכנית כוללת. בהתאם לשיטה זו מתחילים בקידוד ובניסוי החל מ,שורש-העץ" שבתרשים : ההיררכי המתאר את החלוקה הפונקציונלית של התוכנית למודולים (בניגוד לשיטה הרווחת בה מתחילים מן ה,עלים"). ת מונה ג' מיבנה סכמתי של תוכנית בעת האינטגרציה. בקווים עבים -7 מודוליס כתובים בשלמותם. בקווים מרוסקים -- ספהים (ספח מייצג את כל ענפי העץ היוצאים ממנה ולא רק מודול בודז). בשיטה זו אנו מחברים מודול נוסף לעץ רק אם כל המסלול מהגזע אליו נכתב, חובר ונבדק. אך אין צורך ל,טפס" במקביל בכל הענפים. כתוצאה מכך נבדקים יותר פעמים המודולים הקרובים לשורש (שהם בד"כ מודולי הח" לטה ובקרה), ופחות פעמים המודולים המרוחקים (שהם בד"כ מודולי ביצוע). בעת בדיקת מודול מסויים עדיין לא קיימים המודולים המצויים מתחתיו היררכית, לכן הם מיוצגים בתהליך האינ" טגרציה ע'"י ,ספחים", כאשר ספח הוא מודול זמני הממלא את מקוםי המודול החסר. ספח יכול להיות מודול ריק המח- זיר שליטה מיד), מודול המדפיס הודעה קבועה, המחזיר נתונים' קבועים או אקראיים, או כל שיטה רצוייה. ברור שספח הוא פשוט יותר מאשר מודול ,מעורר" הנהוג בשיטת האינטגרציה ההפוכה, לכן ניתן להחזיק על הספריה ספחים | אחידים ואין צורך לקודדם כל פעם. מהנסיון הוברר שבשיטה זו מתגלות שגיאות תיכנון בשלב הרבה יותר מוקדם. ניסויי האינטגרציה של המערכת מתחילים. קהוב יותר לתחילת התיכנות, ועומס על המחשב מתחלק בצורה אופטימלית יותר במשך תקופת העבודה. (מעשה חושב/ -- דצמבר 1975 תרשימי ספחז זוהי שיטת תיעוד שמטרתה לענות על השאלה ,מה ?". ז"א מה עושה כל מודול. השאלה ,איך?" ז"א כיצד עושה המודול את הפונקציה המוטלת עליו, שבד"כ היתה נענית פיי תרשים זרימה נשארת לטיפול קידוד העלי בשיטת ה-0קזזן ישנם שני סוגי תרשימים -- תרשים היררכי ותרשים פונקציונלי. התרשים ההיררכי מתאר את החלוקה הפונקציונלית של התוכנית למודולים, והוא שייך למעשה לתיכנון הפונקציונלי. התרשים הפונקציונלי מתאר, עבור כל מודול, את הקלט הנכנס אליו, העיבוד הגעשה בו (מבחינת פונקציות, ולא מבחינת זרימה לוגית), והפלט המת- קבל ממנו. תרשים זה משמש כעזר לתכנון ולתיכנות, ממנו נבנה את קידוד-העל, וכעזר תיעודי. עבודה בצוותים עבודה בצוותים היא שיטת הארגון לכתיבת תוכניות. לפי שיטה זו העבודה נעשית ע"י מספר תוכניתנים יחדיו, כאשר קיימים ביניהם קשרי גומלין בעבודתם. וזאת בניגוד לדרך הרווחת, של חלוקת העבודה בין תוכניתנים, כאשר כ"א עושה את המוטל עליו לבדו. קיימות מספר גישות ליישום השיטה, ופירוטן מצוי במאמר מס" 12 בביבליוגרפיה, אך קיימים מספר רעיונות משותפים לכל השיטות. העקרונות הם: למגוע תלות בתוכ- ניתן בודד, הן בעת התיכנות והן לצורכי אחזקה, למנוע כתיבה בקידוד ,פרטי", לאפשר החלפת רעיונות, לעודד ביקורת הדדית ולתת להנהלה שליטה ובקרה על עבודת התיכנות. השיטה שהיתה נהוגה בפרוייקט ,ניו-יורק טיימס" היא שיטת ,צוות התוכניתן הראשי" (ופירוטה במאמרים 2 ו37). בשיטה זו קיים צוות בעל גרעין קבוע המונה שלושה אנשים -- שני תוכניתנים בכירים וספרן, ומסופחים אליו בהתאם לצורך תוכניתנים (שמספרם בד"כ בין 2 ל-6). כן מקבל הצוות יעוץ מקצועי ספציפי, באם נדרש, ממומחים בשטח הנדון. . מהנסיון התברר שבשיטה זו זקוקים לפחות כוח אדם, היא מאפשרת הכשרה מקצועית טובה של תוכניתנים חדשים (ע'י העבודה בהכוונת .תוכניתן מעולה, וע'י ההדדיות שב" יזסיהם עם חברי הצוות האחרים), האווירה הנוצרת בצוות משפרת את איכות העבודה, והכנסת ספרן לצוות מאפשרת לתוכניתגים להקדיש את כל זמנם לעבודה מקצועית. ספריות ציבוריות בשיטה זו אנו מפקידים מסמכים הקשורים לעבודה צמקום צבורי, גלויים לעיון חברי הצוות וההנהלה. כתוצאה מכך משיגים קידוד ,ציבורי". הרחבת אפשרות הביקורת ההדדית, שיפור איכות הקידוד עקב הידיעה שהוא יהיה גלוי, ושליטה טובה יותר של ההנהלה.. , הספריות מורכבות משני חלקים -- ספריות ,חיצוניות" ה,פנימיות'". הספריות הפנימיות ניתנות לקריאה ע"י המחשב ומצויות על אחסנת עזר (בד"כ דסקים), ומכילות ספרות כרטיסי מקור, ספרית תוכניות בניסוי, ספרית תוכניות" בדיקות, ספרית שגרות, ספרית שגרות -- במקור (לצורכ? עמ0ס6 .66גו1סת1).: הספריות.. החלצוגיות. מודפסות ‏ (או כתו- בות) ע'/ג: נייר ומכילות -תדפיסי קומפילציות,: תוצאות מהר" צות מחשב (כאשר נשמרות כל ההרצות: אף הבלתי מוצלחות. שבהן), <-תרשימי תיעוד, ורישומים ‏ שנעשו. ע"י הספרך = 8 דיונים מודרכים הדיונים המודרכים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה בצוו- תים, והם סקירות פורמליות בנושאי תכנון וקידוד, בהש- תתפות אנשי מקצוע, הנערכות לעתים קבועות או למאורעות קבועיב, והמנוהלות בהתאם לסדר דיון מוקפד, ומטרתן לזהות בעיות ושגיאות. דוגמאות למאורעות והדיונים הקשורים להם: בתחילת העבודה -- הגדרת הפרוייקט, חלוקת עבודה, לוח זמנים, בתכנון תוכנית בודדת -- מפרט לתוכנית, חלוקה פונקציוד נלית. בגמר הקידוד -- המודול עצמו (,בדיקה יבשה), בגמר ניסוי מודול -- הבדיקות שנעשו ותוצאותיהן. הכללים העיקריים לדיון הם -- הדיון יזום ומנוהל ע"י ראש הצוות (,התוכניתן הראשי"), קיים סדר קבוע וברור, החומר הקשור לדיון מופץ מראש (כדי שהמשתתפים יגיעו מוכנים), ותהפצה מוטלת על הספרן. המטרה היא איתור שגיאות אך לא פתרונן. האווירה חייבת להיות חופשית וענ- יינית, המשתתפים הם חברי הצוות הקשורים לנושא (הן ישירות והן לצורכי אינטגרציה) ואנשי הצרכן הקשורים לנושא (באם הדיון נסב על בעיות הדורשות: את נוכחותם). אין דריסת רגל לאנשי ההנהלה (כדי שהדיון יהיה חופשי וענייני). אורך הדיון מותאם לנושא (אם כי רצוי לא להאריך מעל שלוש שעות). המטרה העיקרית היא איתור שגיאות מוקדם ככל האפד שר, התברר שעלות מציאת שגיאה (בתכנון או בקידוד) בעת הדיון הזה זולה פי 15 מאשר בעת ניסוי מודול, ובעת ניסוי מודול זולה פי 30 מאשר לאחר מסירת התוכנית. מהנסיון נלמד, שנוסף לכך מוסיף הדיון להפיכת הקידוד לנחלת הכלל, מסייע בהדרכת חברים חדשים בצוות, מקל על בעיות אינטגרציה, ומפחית אפשרות הופעת אותה השגיאה אצל תוכניתן אחר בשלב מאוחר יותר. כיצד ליישם זיז מהנסיון שנרכש עד כה נמצא שהאלמנט החשוב ביותר ליישום מוצלח של ישן הוא שהן ההנהלה והן אנשי המקצוע ישתכנעו בנחיצות השימוש בשיטות אלה ויקבלו על עצמם מרצון את הפעלתן. כשלב ראשון יש להדריך את המתכנתים בשיטות אלה. העבודה הראשונה שתיעשה תהיה פרוייקט קטן ומוגדר, ובה יש להפעיל את השיטות השונות .בשלבים -- בתחילת תוכנית במבנים וצמיחה מהשורש, לאחר מכן -- 0קזזז, ספריות ציבוריות, ועבודה בצוותים. ויש לקבוע מערכת פשוטה, ברורה וקצרה של סטנדרטים לכל אחת מה" שיטות. סיכום . העיקרון המרכזי המנחה ב-7ק] הוא החזרת ההגיון הפשוט לתיכנות, ז"א יש להימנע מסיבוכים והתחכמויות ולפעול בצורה סדירה ומתוכננת. ע"י כך נעלה את אחוז זמנו של המתכנת המוקדש לכתיבת תוכניות חדשות, ונחסוך בזמני מחשב ובמשאבים אחרים שהוצאו לצורכי אחזקה ישו- מים קיימים. ומכך יצאו נשכרים גם המפעל, שיפתח שימו- שים חדשים, וגם המתכנת, שייהנה מעבודה פרודוקטיבית. ְ ביבליוגרפיה -16ר301 ה[שגוסמ[' ע6ג[0008) גמ6)מעפ" 886 .7 - .1 -0ע 606ע16ם0) 4008 ,שתומתות8זקסז 60ע18 3 סקס ,(1972) ,1 6צאק ,41 01 --ם8 168 עסותותהע2 0 0[161 ,28960 .7 .8 זא ,שתגמותהעשטע תס0סט0סע 08 5מ06ת320 : .[המעטס עפ ₪4 סס ,(1972) 1 .סא ,11 01 עסותמנריקסץ 8[ .1 28860 .1 יע 8 41 ק 1973 .260 ,ת8%08118410 צנ תס 8" ונע .0 .1 , שתנותנתגדפסץק נ ו פורת רתע סע 2 ,6885ת 408008110 מז פיק סע 50" ,מ81050מ0 .3 .1 .4 סקס ,1973 .1260 ,מ8+8(18410 שמנותתנהעקסת פוא .כ .2 1016 .₪ .1 .5 [1181 6166ת6ע2 ,2602210068 ץ)טו)סטססעק -ותפקסע מן תסנ0ט[6600,, ,ת028086 6 .םע .כ סס ,1973 .1266 ,1284918410 ,"= מונת טי" ,[081100ם11 10 .5) תס[ יע .עד -128%9108 "ם080עק0. תשסכ-מסע' שתנותותהעפסץס 7 סקס 1978 .260 ,תס 0-6 0 130108ע80+6ע282" ,8ע6ע11 .3 6 .72 סקס 1973 .8606 ,מ28+9118410 ,םס 00386 .1 .1 ,1763 .1 .65 (פמ6ט₪%6 <ך קט [המעטס[ ₪800 ]120 ,"ת0918כ 66עט%טע+ס" 4 ,2 .סא ,13 .וס ש66נוסות 00 01 601087ע28 116 ,שעססמוסט זא .6 .1 ,10160ת101 140802608 מ8/ (התומותזהעפסי עכעם ‏ ה6ת6ק8ת1]8 התגמתותהץקסע מ1 88068ך 74 111 4817801 עס ץ40812220111 ₪0/00826 ע0ס1 ה0ע₪68 6תי 4 0 ,81780 עס >פומותהעקסץ 900000266 05 6מ8606 6מיח .4 פ>חגו1 ע60פע881ת 10. 11. 12 14. הגשת חומר ל.מעשה חושב" מאמרים, כתבות ומכתבים למערכת יש להגיש לעורך (א. פרנקל, מכון ויצמן) בשני עותקים. התכתבות אחרת (כולל מודעות וענ- יינים ארגוניים), יש לשלוח למזכירות איל''א. כל מאמר וכתבה צריכים להיות מודפסים במכונת כתיבה עם רווחים כפולים ושוליים רחבים. יש להקפיד על עברית צחה ללא בליל לועזי. לשם כך מומל להיעזר במילון למונחי עיבוד נתונים (מהדורת ל [ ארעי) 1795 בהוצאת יש להגיש שרטוטים מקוריים בטוש שחור על ניר לבן או נייר שרטוט ; צילומים מקוריים על נייר מבריק לבן. יש להגיש בנפרד רשימת תמלילים, תמליל אחד לכל ציור. כן יש למספר את הציורים ולציין מיקום כל ציור בטכסט. 0 : | המערכת מתחייבת להחזיר חומר ש- נשלח אליה בין שהודפס ובין שלא ראה אור. | בנגש הע שור של אלל"א ב-13--14 באוקטובר נערך ב,בנייני האומה' בירושלים הכנס ה-10 לעיבוד נתונים בו נסקרה, בין השאר, ההתפתחות שחלה בשנים האהרונות בתחום עיבוד נתונים כשהדגש הוא על יישומים הבוריס שאזע אס) ; להלן דו"ח מהכנס וקטעיםס מדברי הנואמים בטקס הפתיחה ב-13--14 באוקטובר נערך ב;בנייני האומה" בירושלים הכנס ה-10 לעיבוד נתונים -- מטעם האיגוד הישראלי לד עיבוד נתונים. המגמה המרכזית של ה- כנס -- שהינו העשירי במניין כנסי איל"א -- היתה סיקור ההתפתחות שחלה בארץ בשנים האחרונות בתחום עיבוד הנתונים. דגש מיוחד הושם בכנס על יישומים חבורים (6מו1 תס) בישראל. במסגרת הכנס נערכה תערוכה של ציוד עיבוד נתונים אלקטרוני מתקדם וציוד עזר למחשבים. כן נערך חזיון דב חביון: אור-קולי, על התפתהות משק המחשבים בארץ. אנו מביאים בזה קטעים מדברי הי מברכים והנואמים בפתיחת הכנס. הכנס נפתח בדבריו של יושב-ראש ועדת ההכנה ד"ר מנחם גוטרמן (תמכין מחשבים). ד"ר גוטרמן ציין שלכנס ה- עשירי נודעת משמעות מיוחדת והזמין את יו"ר הנהלת איל"א והמנהל הכללי של המרכז למיכון משרדי מר דב חביון לשאת את דברי הפתיחה. הקבוצה הקטנה הזיתה לקהילה של חצי רבבה כבוד שר האוצר, יו"ר, אורחים נכ- בדים וחברים יקרים. פתיחתו של כנס זה חותמת תקופה ופותחת תקופה. חלו" קתו של קובץ בן אלף עמודי הרצאות הכנס, חותמת סידרה של עשרה קבצים המשתרעת על פני 5 אלפים עמודים, המגלמים בתוכם יצירה סוערת, בחלקה חדשנית ומקורית, יצירה ישראלית ב- שפה העברית בתורת המחשבים ויישו- מיה. ההתפתחות לא היתה סוגה בשו- שניםי והיתה רצופת משברים שמקורם > בקשיי המקצוע ובקשיי הקליטה בארץ. גם בתחום זה הננו פוגשים ומתנסים בחבלי קליטה תוך מאמצים ומאבקים נגד המקטרגים ומעוטי ההזון התגברנו והתחשלגו. הקבוצה המצומצמת של משו- געים לדבר, הפכה לקהילה מקצועית של חצ רבבה. מעשרים ושישה מחשבים הגענו ל-500 -- בישראל. ההוצאה הד ' כללית היא עתה בסדר גודל של 800 מעשה חושב'' -- דצמבר 1975 מיליון לירות לשנה. הייצוא של ייצור ישראלי הולך וקרב ל-10 מיליון דולאר לשנה. מ-200--300 חברים הגענו ל- 0 חברים. מ-350 משתתפים בכנס הראשון ל-1500 עתה. בטרם נסקור את ההישגים, המחדלים והתפקידים המשתמעים מהעבר והפעו" לות לקראת העתיד נעלה את זכרם של חברינו היקרים שאינם אתנו בסיום ה- עשור. חברים שנפלו במלחמת ששת ה- ימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הד ביפורים. שניים הלכו מאתנו בשנה ה- אחרונה; פרופסור יהושע בר-הלל ב257 לספטמבר ש"ז הנשיא הראשון של איליא, חלוץ תורת המחשבים בישראל. הוא ידע לקשור עיון עם יישום. היה קרוב אלינו והשתתף באקטיביות בפעו- לותינו ובחידושי השפה העברית בתחום זה. פלֶו שטיין שנפטר ב-6 לאוגוסט, מזכיר איגודנו במשך שנים ואחראי על ההדרכה במל"מ וב.נ.ס.ךר. מיטווך ובניו. עשרות אנשי מקצוע הוכשרו בפעולות שאורגנו על ידו. פעיל ומפעיל תוך הזדהות עם תפקידו וחביב על כל חברלו. נכבד את זכרם בפעילות מוגברת של איל"א. ישראל נמצאת על מפת המחשבים העולמית במקום מכובד. אכן כזה הוא המצב ואין בכך כל הגזמה ובצדק מעורר בנו הדבר הזה רגשי גאווה וסיפוק. אך אל לנו לטפוח על שכמנו ולהיכשל חלי- לה בהתפארות שוא ולהעלים עין מה* כשלונות והמכשולים, וליפול קרבן בידי נוסטלגיה. רמתנו לעומת ארצות אחרות אף היא גבוהה. פי שמונה מאמריקה הלאטינית. פי 25 מאיזורים מפגרים באסיה ובאפ- ַ ריקה. ברמה שווה לארצות אירופה ה- 0-4 מפותחות בינוניות. אך עדיין אנו מפג- | רים אחרי אירופת המפותחת ומפגרים מאוד אחרי ארצות-הברית. לעומת שוויץ, שהיא צריכה להיות אמת מידה בשביל ארץ כמו ארץ שלנו, אנחנו נמצאים ב- , יחס של 1--3 בהתחשב בתנאי ובמספר [ האוכלוסייה. מספר המחשבים בשויץ הוא אלפיים מאה וחמישים. בארץ מספר המחשבים באותה שנה היה 416. מספר המסופים בשוויץ 4700 וסך הכל בישראל 0 בערך. האם המיחשוב מספיק? ל- 8 דעתי לא -- האם הוא תמיד יעיל גם ְ כאן? לצערנו התשובה היא שלילית. יְ פיתוח המיחשוב הוא המפתח לקידומו ב של המשק. אנחנו התנסיגו בעניין זה 0 בצורה בולטת ביותר בימי המלחמה. ב- = מלחמת יום הכיפורים. לולא משק המח" 0 2 . שבים לא היינו יכולים לעבור את ה- קשיים שבאו עלינו כחטף. ענפים שלמים ומערכים שלמים לא היו יכולים לתפקד כפי שתפקדו תודות למחשבים. התמודדות עם השוק האירופי ובימי שלום. ישראל שנכנסה לשוק המשותף מוכרחה לייעל את משקה ואיץ לעשות את זה על ידי .הטפה. אולי ה- דרך החשובה ביותר לכך היא גידול - והעמקה של האוטומטיזציה. בטווח ה- - ארוך זאת היא הדרך החשובה ביותר - והטובה ביותר לייעול המשק. מיחשוב 2 בתעשייה ובייצור. מיחשוב בנמלים. מיחר שוב בכל תא בכל מוסד. אך מיחשוב צריך להיות אפקטיבי. האם פירוש ה" ; דבר שמיחשוב קשור בהכרח בריבול מהשבים ? לאו דווקא. טכניקות חדשניות ומהפכניות התפתחו לאחרונה. בסיסי נתונים גמישים אינטגרציה ושילוב בי- > ניהם. עיבודים בתקשורת עיבודי און". ליין. עיבודים אינטרקטיביים כל זה מ- 2 וצו א ט1 או3--5-003% | אפשר מיחשוב בשיטה אחרת מאשר ריבוי מחשבים גרידא. דבר זה נותן כבר את אותותיו בארצות אחרות בהן התפתחו מרכזי חישוב גדולים. יותר ויותר חוזרת עתה ההכרה ב- צורך להפריד בין פיקוח וניהול של עי- בוד נתונים אוטומטי לבין הביצוע הד גיאוגרפי של עיבוד זה. עיבוד תקשורת מבית הלקוח ממש. מאמצע שנות השב- עים אנחנו עדים לעידן העיבוד השיתו- פי. המפתח לעיבוד שיתופי למיחשוב היא בעיית התקשורת. בעייה אחרת במיחשוב יעיל ומיחשוב דינמי היא שער החליפין שלנו. לעומת השנה הקודמת גדל המיסוי על הכלים ב-60 אחוז. והדבר הזה שינה לגמרי את היחס שבין ההוצאות לכלים ובין ההן" צאות לכוח אדם ולהוצאות אחרות. ה- הוצאות למחשב גדלו פי שניים בלירות, לעומת השנה שעברה. פי שניים בהתחשב בשינויי שער ובשינויי המיסוי. הדבר הזה הוא מכשול כבד וקשה בפיתוחו של המיחשוב. התפקיד הנוסף אשר מוטל עלינו, הוא פיתוח טכנולוגיה של מאגרים משולבים ומאגרי און-ליין, | מאגרי אינפורמציה אשר יוכלו לעמוד לרשות כל אלה ה" זכאים מבחינה חוקית להשתמש באינ- פורמציה זו. אך בעיית המפתח היתה ונשארה בעיית כוח אדם. כשם שבתאו- נות הדרכים לא המכוניות הן האשמות אלא הנהגים, כך גם ,התאונות" במח- שבים. לא המחשבים הם האשמים בשי- בושים אלא האנשים אשר עומדים מ- אחוריהם. האוניברסיטאות מחנכות חוק- רים, מחנכות מורים, אבל אינן מחנכות אנשים בתחום זה. וזה צריך לצערי עדיין להיעשות על ידי המרכזים של עיבוד נתונים בעצמם. דבר זה צריך להשתנות ובמהרה. יש להגיע לידי הס- דר והסמכה ברורים בשטח ניתוח הד שיטות. התעשייה מפגרת מכל הענפים, התעשייה היא המפגרת ביותר, במיחשוב. היא פיגרה עד היום והיא עדיין מפגרת בשנה האחרונה. יש לעשות מאמץ ולהביא את התודעה הזו של המיחשוב לכל בית תעשייה. לכל בית מלאכה. ואפשר לעשות את זה לאו דווקא על ידי התקנת מחשב בכל מקום. יש מספיק לשכות שירות טובות ברמה גבוהה ואפשר להסתייע בהן. וצריך. ל- הסתייע בהן. מתעוררות בארץ, ובצדק, בעיות חב" רתיות הכרוכות במשק המחשבים. יש דב חביון מעניק את הפרס לאהרן גר הפוחדים מהמיחשוב הרב ומהעוצמה ש" חלילה תהיה בידי המחשבים והאגשים העומדים מאחוריהם. יש להבטיח הס- דרים תחיקתיים והדבר הזה הוא בי עיקר חשוב ביחס לסודיות הנתונים ובטיחות הנתונים, חופש הפרט וצנעת שר האופר יהושע רבינוביף: הפרט. איל"א עשתה מאמצים להגיע ל- גורמים והופיעה בפני ועדות ממשלתיות בקשר לכך ויש תקווה שבשנים הבאות אנחנו נזכה לחוק אשר יהיה מיוחד ל- בעיות של משק המחשבים שיחוקק על ידי הכנסת. הממשלה ערה לפוטנצ'אל הטמון בטכנולוגיית המידע עברתי זה עכשיו בתערוכה והלב רווח על ההישגים שהגענו אליהם. ואני רוצה לומר שהמחשבים ועיבוד הנתונים, זה כיום הענף עם שיעור הגידול המואץ ביותר במשק הישראלי, שיעור המגיע לעשרים אחוזים לשנה. לפי הנתונים שבידי מופעלים כיום במשק כ-443 מח- שבים ומספר המועסקים בו כ-6 אלפים מזה 250075 במשק הממשלתי. הממשלה ערה לפוטנציאל הרב הטמון בטכנולוגית המידע שיש בו לשפר את מערכת ה- מינהל הממשלתי. אני יודע שענף ה- מחשבים הוא אחד. האינדיקטורים לרמת הפיתוח של המדינה. קריטריון זה מבוסס על ההנחה כי המחשבים תורמים לשיפור רמת היעילות בתעשייה ובשירותים ב- רמות הביצוע וברמות הניהול. ובארצנו כשאנחנו עומדים בפני בעיות רציניות מאוד בתחום פריון העבודה, אין לי שום ספק שיש לענף שלכם חשיבות עליונה ואני רוצה לברך את הכנס שלכם : שיהיו הדיונים פוריים ויקדמו את הענף שהוא כה חיוני לפיתוחה ולקידומה של המדי- נה. אבל לא אסתפק רק בברכה זו. בהזד דמנות שאני עומד כבר כאן הרשו לי אולי לספר, או לשוחח, על בעיות המשק. על בעיות הכלכלה הקשות הניצבות ב- פנינו. עכשיו לאחר שהתפזר הערפל ל- אחר הצעד הכלכלי האחרון שנקטנו בוו אני חוזר על השאלה שנשאלתי בשבועות האחרונים: אי המוצא מהמצב הכלכלי הקשה שמדינת ישראל נתונה בו? אנח- נו עוברים האטה במשק שלנו, שהיא מחוייבת המציאות. אבל האטה כלכלית איננה מטרה בפני עצמה. המטרה לטווח ארוך היא צמיחה ופיתוח מהירים כי רק אלה יאפשרו לנו להשיג את היעדים ,,מעשה חושב' -- הצמבר 1975 | | של קליטת עלייה של תרומה עצמית גדולה יותר לבטחון, של צמצום ‏ פע- רים חברתיים. של אבטחת רמת חיים נאותה, של גידול מהיר של הייצוא וש% הקטנת התלות שלנו בסיוע מארצות חוץ. אנחנו הגענו לתלות מסוכנת גם אם אנחנו מקבלים את הסיוע מארץ ידידו- תית מאוד. רבותי אנחנו נקלענו לאהר מלחמת יום הכיפורים למצב שהוא שונה לחלו- טין מזה שהיינו רגילים לו מאז קיום המדינה. אנחנו נקלענו לעומס בטחוני שאין דוגמתו בעולם. 40 אחוז מהתק- ציב שלנו מתקציב המדינה מיועד לד בטחון. שליש מהתל"ג שלנו מוצא לד בטחון. כשאתה משווה עם שיים או שלושה עד ל-4 אחוזים בארצות אירופת מהתקציבים שלהם לבטחון כשאתה מש- ווה זאת נאמר עם 7 אחוזים בארה"ב לבטחון, אתה יודע שזה המקור היסודי למצבה החמור של מדינת ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים. ולנו אין ברירה אלא להחזיק ברמת הוצאות זו כל עוד שהעננים תלויים מעל ראשנו. אנחני יכולנגו לחיות עִם גרעון במאזן התשלו- מים שלנו עד מלחמת יום הכיפורים ב" שיעור של מיליארד דולאר לשנה תו" דות ליהדות העולם, ארצות ידידותיות, פיצויים מגרמניה והלוואות. אנחנו עכ- שיו חיים בגרעון, מאז מלחמת יום הכי- פורים של 3.5 מיליארד דולאר לשנה. ואין כוח בעולם שיכול לתת לנו לאורך זמן את הדולארים האלה. את הסכומים האדירים האלה. ואני מנסה להסביר זאת לציבור יומם וליל, רק מתוכנו פנימה אנחנו חייבים לחצוב את האמצעי אם איננו רוצים להתמוטט וכדי לעבור את השנים הקשות האלה. ויש תקווה, אבל אנחנו חייבים לדעת באיזה מצב נמצאת מדינת ישראל. השר הראשון האומר זאת לעםס אני אולי שר האוצר הראשון, וצר לי שוה כך, שאומר לעם שעם מעמסה בטחונית כזאת אין לנו ברירה אלא לחיות אחרת ולהוריד את רמת החיים. ואת התוהעה הזאת, אם אנחנו חפצל חיים, אני רוצה להנחיל לכל הציבורים בארץ. המדיניות שלנו זורמת בשלושה אפיקים. בראש וראשונה הבלימה למני- עת ההיתדרדרות. אנחנור עמדנו בפני התדרדרות מסוכנת רק לפני שנה. אנחנו עמדנו בפני מצב שהרזרבות שלנו אזלו מדי חודש בחודש כאילו הדם ניגר מה- גוף. בשיעור של 100--150 מיליון דו- לאר לחודש, עמדנו כמעט עד הדולאר (מעשה חושב'' -- דצמבר 1975 האחרון עם כל התוצאות של אי יכולת להביא חומרי גלם להניע את בתי הח- רושת, אי יכולת להביא מצרכי מזון היוניים. רק הפעולות החריפות שאנחנו נקטנו במערכה במאבק שלנו עם הבע" יות הקשות האלו מנעו את ההתדרדרות שלנו לעברי פי פחת. השגנו את מרבית היעדילם שהצבנו לצצמנו אם זה בתחום הצריכה ואם ב- תחום צמצום היבוא. היבוא צומצם ב- צורה משמעותית מאוד ואם בתחום מיתון עליית המחירים. השנה יעלו הד מחירים בערך 20 אחוזים לעומת 56 אחוזים מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1974 עמדנו בעליית מחירים תלולה של 56 אחוזים אני מקווה שאנחנו בלמנו את העלייה התלולה הזאת. אנחנו לא השגנו את היעד שלנו בשני תחומים יסודיים. בתחום התעסוקה ובתחום ה- ייצוא. בתחום התעסוקה רובצת על ה- מדינה הזאת תעסוקת יתר שממנה הש- לכות חמורות מאוד. ואנחנו לא השגנו את היעד במלואו בתחום הייצוא מכיוון שהיתה התרחשות בעולם. אנחנו יודעים על משבר הנפט. אנחנו יודעים על הד עלייה התלולה במחירים שהיינו עדים לה ב-1974 כל הארצות התעשייתיות צמצמו את הייבוא שלהם בצורה דרס- טית וצמצום הייבוא שלהם פגע בייצוא של ארצות אחרות. הוא גם פגע בייצוא שלנו. ישעיהו לביא: ל היעד - ייצוא הייצוא בשבילנו הוא אחד היעדים ה- עיקריים. אנחנו לא יכולים להביא חומרי גלם. בלירות שבנק ישראל מדפיס אנח- נו לא יכולים להביא מצרכי מזון היוד ניים. בשבילנו המרצת הייצוא זה אחד היעדים החיוניים שלנו ולשם כך אנחנו נוקטים בכל האמצעים. גדולתה של ה- ריפורמה במיסוי הישיר הוא בעיקר ב- הנהגת הנהלת חשבונות ל-200 אלף עצמאיים וברצון שלנו לסתום את הפר- צות של העלמת מס שזו חרפה למדינת ישראל. אם אנחנו נדע להיערך כאן בתעשיית יש יסוד ליציאת ישראל למרחב מבחיד נה כלכלית. תוך שנתיים כל המכסים באירופה ייפתחו בפני התעשייה היש- ראלית. אלה הם אתגרים עצומים בשביל התעשייה שלנו וכאן אולי התפקיד ה- חיוני של הציבור המכונס פה, לסייע לתעשייה להיערך מחדש לאתגרים של השנים שיבואו, על מנת לצאת למרחב על מנת לצאת מההאטה שאנחנו נתונים בה. להלן הרצאתו של מר ישעיהו לביא, סגן נשיא חברת ,ג'נרל טלפון אנד אלקטרוניקס", לשעבר מנכ"ל משרד ה- בטחון ומנכ"ל משרד התקשורת, שהוזמן במיוחד לשאת את דברו בכנס בנושא מחשבים ותקשורת בהווה ובעתיד. מחשבים ותקשורת - שתי תעשיות ענק כיום מקובל שכל דבר צריך לעמוד גם במבחן הרווחה החברתית. אם כן רווחה חברתית ועוצמה כלכלית וקצב פיתוח משמעותי רב שנתי מושתתים על אבני היסוד הבאים. משאבי כוח אדם, חומרים ומשאבי הון. את כל זה יחד צריך לחבר עם ניהול. בכל מיני רמות, כדי ליצור מזה כוח. ניהול טוב ויעיל זה אלמנט חיוני בהגשמת המטרות ה- חברתיות והלאומיות המוגדרות או מט" רות מצומצמות יותר של גופים ציבוריים מסחריים ותעשייתיים. ניהול יעיל ומו- דרני שואף למיצוי אופטימלי של מירב המשאבים. נזקק למידע ישים בכמות ובאיכות המתפתחים בקצב גיאומטרי. מיחשוב ציבורי אחד המרכיבים ההכרחיים לקיום מע- = רכת מיחשוב ציבורית הוא מערכת טל- קומיניקציה שבעזרתה הציבור יכול ל- הזדקק לשירותי המיחשוב במסירה, חי- פוש, עיבוד וקבלת מידע מבלי שייאלץ להזדקק לקירבה פיסית של המחשב ל- ביצוע טרנסקציה של קבלת או מסירת מידע. ההשלמה ההדדית בין יכולת ה- מיחשוב ומערכת הטלפון מופיעה בכל הרמות הארגוניות. החל מהפרט הבודד וגמור במנכ"לים, אלופים ובעלי עמדות דומות. החולשים על מעדרכות ארגוניות ענפות בחברה. ואולי אני אתן שתי דוג- מאות די פשוטות מתחום הפעילות ב- ארצות-הברית שמצביעות על הכיוון ה- זה. מה הם הכוחות העיקריים הפועלים בכיוון של הידוק האינטרקציה בין מע- רכות טלפון ומיחשוב? שניים הם: אחד, התפתחות טכנולוגית בשני התחומים. הד אלה גם מיחשוב וגם תקשורת ושניים, 9 הרחבת שווקים קיימים, יצירת שווקים או ביקושים חדשים לסיפוק הדרישות האלה בתחומי התקשורת והמיחשוב. ניד תוח ההתפתחות הטכנולוגית מגלה .תחומי חפיפה רבים בין היישום והמחשבים ו7 טלקומוניקציה. התפתחות טכנולוגית ב- תחום הרכיבים כגון נ.ס.א. מערכות זכרון מהירות. קטנות נפח ובעלות גמו- כה. מיסוד וארגון שיטתיים יותר ביצירת ושמירת תוכנה למערכות גדולות תוך שימוש בשפות מחשב ברמה גבוהה. ב- מיוחד שיטות ניהול ומיכון ביצירת תוכ- נה מורכבת. טכנולוגית המיחשוב חדרה כבר באופן משמעותי גם לתחום של הפעלת מערכות מיתוג טלפוניות. ‏ מה שנקרא מרכזיות. בעיקר המרכזיות הד אלקטרוניות בעלות בקרה מרכזית ב- זכרון. ההתפתחות הטכנולוגית של שיד טת תמסורת חדשות ועיבוד נתונים גר- מה וממשיכה לגרום לקצב ירידה אקס- פוננציאלי במחיר של טיפול בביט אינד פורמציה ובמקביל במחיר של העברת אינפורמציה בין שתי נקודות. ויש כאלה שטוענים שעוד מעט המחיר יגיע לאפס. החפיפה הרבה ביישום ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הטלקומוניקציה וד תחום המיחשוב מהווה גורם חשוב בהי- דוק האינטרקציה בין שתי סוגי המער- כות. התפתחות זו מאפשרת מחד יתר היענות של מערכת הטלפון לצרכים ייחודיים בתוספת למשימה העיקרית של תקשורת ציבורית ומאידך נותנת יותר ויותר אופי של שירות ציבורי למערכות מיחשוב גדולות וענפות הנפתחות ל- נגישות של הפרט. מאבק הקדימויות לאור המשמעויות הכלכליות הנובעות מפיתוח שני סוגי' המערכות יש לצפות שבעתיד יושפע קצב התפתחות מערכת המיחשוב הציבורית מקדימיות חברתיות של סיפוק ביקש לטלפון ויתכן וקצב הגידול יואט. שני סוגי המערכות גם מיכשור וגם טלפון דורשות כל אחת כשלעצמה סכומג ענק וזאת בשוק הון מוגבל. המאבק על קדימויות בשוק הון מוגבל יביא לקצב התפתחות שונה של שתי המערכות. במדינות מתפתחות בע- לות צפיפות טלפון של 30--50 למאה תושבים תינתן קדימה גבוהה יותר ל- המשך תנופת פיתוח מערכות המחשבים ובמדינות מפגרות מבחינה טלפונית תי- נתן יותר עדיפות לסיפוק הביקוש ה" בסיסי לטלפון פשוט. פרט לכמה יוצ- אים מהכלל. פירושו שהפער בין המדי- נות הממוחשבות בצפון אמריקה, אירופה המערבית ויפאן לבין יתר חלקי תבל ילך ויגדל בעשור הקרוב. קהל רב ביקר בתערוכה שנפתחה בכינוט כמה מילים על מערכת הטלפון. השנה שנת 1975. בעולם פועלים כ-370 מיליון טלפונים כשהאוטומטיזציה בחיוג מגיעה כיום ל-98 אחוז. ההשקעה הכוללת ב" מערכת הזאת היא כ-300 מיליארד דוד לאר. רובה המכריע של מערכת הטלפון מופעלת בשיטת תמסורת אנלוגית, ושי- טת מיתוג מרחבית. ישנן התחלות בהפ- עלת מערכות תמסורת ספרתיות במימד הזמן ומערכות מיתוג במימד הזמן אף הן. יחסית לבסיס ההשקעה הענקי ב- מערכת הטלפון שהיא כאמור אנלוגית אלה הן התחלות צנועות אבל בעלות משמעות טכנולוגית וכלכלית לעתיד ה- טלפון ולאפשרויות הנגלומות בשילוב חלק גדול יותר של מחשבים במערכת הטלפון. כמחצית ההשקעה במערכת הטלפון היא באמצעי התמסורת, כלומר מאה חמישים מיליארד דולאר מושקעים ב- מערכות כבילים ציוד נושא מיקרו גל וכו', כל אלה שמעבירים את האינפור- מציה מנקודה א' לנקודה ב'. לא אלה שממתגים את האינפורמציה. מאה חמי- שים מיליארד דולאר כבסיס השקעה וכיום כפי שאמרתי רובם המכריע הם מערכות אנלוגיות. השקעה זו גדלה מ- שנה לשנה בקצב של למעלה מ-10 מילר יארד דולאר. גם רוב רובן של המערכות החדשות המותקנות כיום הן אנלוגיות: עובדה זו בלבד מהווה אילוץ מכריע על הפתרונות ההנדסיים בהווה ובעתיד ה- קרוב בשילוב מחשבים בתוך מערכת התקשורת. אין מנוס מלתרגם את האינ- פורמציה הספרתית בשני קצות המערכת התקשורת ממימד אחד לשני ובחזרה; השיטות המקובלות ואף החדישות של המיתוג הטלפוני מהוות אילוץ ממשי מבחינה תפעולית וכלכלית על התפת- חות המונית של השימוש במסופים. זמני המיתוג הטלפוני הם בין עשר לעשרים שניות וזהו יחס זמן סביר לאורך שיחה טלפונית ממוצעת של מספר דקות. זמן מיתוג כזה מהווה תקורה של בערך 5 אחוז לגבי הזמן השימושי של מערכת התקשורת המוקדש להעברת המידע ה- טלפוני אשר עבורו משלמים.. אולם לגבי שיחה של מסוף עם מחשב הבסיס שלה זמן מיתוג של עשר עד עשרים שניות הדרוש להקמת הקשר בין שני הקצוות לעומת טרסנקציה אפשרית של שניה או חלק של שניה, איננו סביר כלל. 5 מיליארד -- במחשבים יתר על כן, זמן המתנה של עשר שניות ויותר עד להשלמת המיתוג :גם הוא איננו סביר מבחינה תפעולית בהר- בה מקרים. תחשבו על דלפק כירטוס ' של חברת תעופה או מסוף של פקיךד בנק. לגבי מערכות המחשבים בעולם. הערך הכולל המותקן של המחשבים ב- עולם ב-1975 הוא כ-75 מיליארד הו- לאר. בשנת 1980 מעריכים את בסיס. ההשקעה הצפוי, בהתחשב בהאטה מסור יימת בקצב הגידול מחד והכנסת דור מהשבים רביעי מאידך, בערך של מאה עשרים מיליארד דולאר. קצב גידול שנ- תי מרשים של 12 אחוז בממוצע. מחצי- תם של המחשבים האלה מותקן בארה"ב והיתר בעיקרו באירופה המערבית, קנ- דה ויפאן. קיימת מגמה ברורה של הת " פלגות ‏ למערכות מחשבים. גהולות. בע- ,,מעשה חושב'/ -- דצמבר 1975 = ו ו ברכת ראש הממשלה מר יצחק רבין מר חביון היקר, ברצוני להודות לך על ההזמנה ה- אדיבה להשתתף בכנס ה107 של איל"א, האיגוד הישראלי לעיבוד אינד פורמציה העומד להיערך בירושלים. נבצר ממני, למרבה הצער, להיות נוכח בכנס חשוב זה, אך אודה לך אם תקבל ותעביר לחברי הנהלת איל"א ולכל באי הכנס ברכה נאמנה והערכה חמה לפעלכם בקידום ענף המחשבים במדינה. נהיר לי כי כנס זה מהווה ציון דרך חשוב בפיתוח וקידום ענף המחשבים במחקר ובמדע השימושי, במינהל וב- משק הטכנולוגי. בטוחני כי משתתפי הכנס יפיקו לקחים מועילים מבחינת הישגי ה- עבר, וידעו להנחות את ענף המח- שבים במדינה לקראת הישגים חשו- בים נוספים בעתיד לתועלתו של ה- משק ולרווחת המדינה כולה. ב ביהוכה יצחק. רבין לות עוצמת חישוב רבה מחד ומחשבים קטנים מאוד ויעילים כלליים וייעודיים בכמויות גדולות מאוד ובעלות נמוכה מאידך. מחשבים בגודל בינוני הולכים ונעלמים מהמפה. מבט לעתיד מבט לעתיד -- אני אסתפק כאן ב- בחינת האופק לעשור הקרוב. זה קשה מאוד לאור הקצב המזורז של שינויים טכנולוגיים כולל שינויים בלתי חזויים שתמיד יש להם הסתברות מסויימת ש- יופיעו ומצד שני מגמות בשוק בתחום הטלפון והמיחשוב. בשנת 1980 יפעלו ברחבי תבל כ-500 מיליון ‏ טלפונים וב- שנת 1985 צפוי מספרם להגיע ל-750 מיליון. כלומר היקף מערכת הטלפון יוכפל תוך עשר שנים. רובם המכריע יהיה עדיין בשלושה ריכוזים גדולים. אמריקה הצפונית אירופה ויפאן. אבל גם מספר מדינות קטנות ברמת פיתוח גבוהה מחוץ לגושים הגיאוגרפיים האלה יגיעו לצפיפות טלפון סבירה של 40 למאה תושבים. ההתפתחות העיקרית של מערכות המחשבים צפוייה באותן הד שווקים שהזכרתי קודם. בשנת 80 תהיה ההשקעה העולמית באמצעי מיחשוב מאה עשרים מיליארד דולאר וכאמור > ,(מעשה חושבי -- דצמבר 1975. היא צפוייה להמשיך ולגדול בקצב כפול מקצב התפתחות הטלפוןי ציון דרך משמעותי לבחינת עומק וד היקף השילוב בין מערכת התקשורת ומערכות המחשבים ניתן לקבל אם נבר חון את ההתפתחות הצפוייה במספר ה- מסופים למיניהם וכן את ההכנסה ה- שנתית הצפוייה ושימוש במערכת התק- שורת להעברת מידע בין מחשבים ומד סופים. יש לי רק נתונים על ארה"ב של דו"ח פרוסט אנד סלובן. והם אומרים כך: השנה יש מיליון ושבע מאות אלף מסופים הפועלים בארה"ב. בשנת 80 די בטוח שיהיו שלושח מיליון ובשנת 85 לפחות חמישה מיליון. זה הצד הנמוך של עקומת התחזית. ההכנסה השנתית משימוש במערכת התקשורת להעברת מידע הגיעה בשנת 1975 ל-1.3 מיליארד דולאר. זאת אומרת אלף שלוש מאות מיליון דולאר. בשנת 1980 שלושה מיל- יארד ובשנת 1985 שישה וחצי ויותר. מיתוג ותמסורת זה גידול באמת מרשים מאוד מבחינה יחסית וגם מוחלטת. ההכפלה הצפחויה של מספר המסופים תוך חמש שנים וגידול ההכנסה מתקשורת מידע משני אחוז של ההכנסה הטלפונית הכוללת ל-4 אחוז בתוך אותה תקופה של 5 שנים, זהו גורם מכריע שחייבים להת- חשב בו. אכן מתחשבים בו. כ-35 אחוז של המחשבים לעיבוד מידע בארה"ב משולבים כבר כיום בצורה כלשהי ב- מערכת התקשורת. המספר הזה ילך ויגדל תוך 5 שנים ויגיע ל-75 אחוז של המחשבים. במספרים מוחלטים. כ- יום 22 אלף מחשבים קשורים בצורה זו או אחרת עם מערכת התקשורת ובשנת 0 מספרם יגיע ל-60 אלף. אם כן ההת- פתחות הטכנולוגית בעשור הקרוב מצ- ביעה על מגמות ברורות של התכנסות בשילוב מערכות מיחשוב ומערכות תק- שורת. במיוחד אפשר להצביע על ה- מגמות בדינמיקה הבאה. חלק הולך ןד גדל של התוספת למערכת התמסורת וה- מיתוג הטלפוני התבסס על מערכות ב- מימד הזמן. אגב כך יטשטש בעתיד ה- גבול הקלאסי בין מיתוג ותמסורת. מגד מה זו תמצא ביטויים שונים בחלקי תבל שונים וגם העיתוי יתפרס על מספר ניכר של שנים שזו תכונה האופיינית לכל השקעות תשתית. בארה"ב למשל קיימת מגמה ברורה להכניס לשימוש מערכות תמסורת ומיתוג במימד הזמן מלמעלה למטה בהיררכיה של התקשו" רת. זאת אומרת מתחילים מן תקשורת בינעירונית ארוכת טווח וכו' ורק אחר כך יגיעו פעם לתקשורת מקומית. באירופה המגמה מעורבת אם כי קשה עדיין להבחין באופן ברור. אבל במק- ביל מתפתחות גם מערכות תקשורת ל- מידע בלבד. מערכות ייעודיות למידע בלבד. הטכנולוגיה תמשיך לדחוף בר כיוון של הוזלת התמסורת למרחקים ער כדי יצירת מצב של אי תלות בין הוד צאות לתקשורת בין מרחק ההתקשרות. דבר זה נכון כבר כיום בתחום תקשורת הלוויינים למשל ויתרחב בעתיד על ידי השימוש בסיבים אופטיים לתקשורת ו- במערכות גל-בו רחבות פס. יש לצפות שהאילוצים שיוכתבו על ידי שילוב המיחשוב בתקשורת ישפיעו בעיקר בתחום האיכותי ולא הכמותי של מערכת התקשורת. -הטכנולוגיה שבידינו כיום מאפשרת בעצם לטפל ברחבי הפס הצפויים לצורכי הבהרת כמויות עצומות של מידע מחשבים שתמסורתו יעילה ל- אין ערוך בניצול רוחב הפס הנתון ב" השוואה לתמסורת טלפוך אנלוגית. קיימת מגמה ברורה של התפלגות תע- שיית המחשבים לגדולים מאוד וקטנים מאוד על חשבון צמצום מירבי של מח- שבים מגודל בינוני. קיימת מגמה נמשכת של הקטנת ה- עלות להשגת עצמת מיחשוב בקצב ין" תר מהר מקצב ירידת עלות התקשורת. שתי המגמות הנ"ל יאפשרו גמישות רבה בהתאמת פתרונות טופולוגיים ב- שילוב מחשבים ומערכות תקשורת ב- התאם לצורך. אם בשיטות ריכוזיות של מחשבים גדולים ומערכת תקשורת ב- שיטת כוכב או בפיזור למערכות עניפות של מחשבים קטנים הקשורים ביניהם בשיטת רשת. או בצירוף של שתי ה- שיטות כוכב ורשת וזאת בגלל אילוצים הנדסיים וכלכליים ושלב שיפור אמינות המערכת על ידי יתרות. השילוב של מחשבים קטנים ויעילים בתפקיד מסופי תקשורת. מצד אחד כ- ברכת הנשיא לשעבר של האיגוד העולמי הנשיא לשעבר של האיגוד הבינ- לאומי לעיבוד אינפורמציה <וען פרופ' ה. זמאנק שלח את ברכתו לכנס ה-10. ,כנשיא לשעבר של קזקז", כותב פרופ' זמאנק, ,אני שולח בזה את איחולי הלבביים לכנס ה-10 של ה- איגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. אני מאחל לכם אותה הצלחה צמיחה והכרה -- ל-25 השנים הבאות". פרופ' ה. זאמנק טאל שש יור דומ = משטחי מגע לצורכי תקשורת של מח- שבים ומאידך ייעלו מאוד את הטיפול במידע הזורם בערוצי התקשורת וכך ישפרו מאוד את התפוקה היעילה של מחשבי הבסיס הגדולים. | מגמות ההוזלה של טיפול במידע ור | של תקשורת מידע מאפשרים כבר כיום התחלות שהם יתרבו בעתיד לקביעת תעריפים דואריים כלומר תעריפים קבו- עים ללא התחשבות במרחק להעברת מידע במצרכת התקשורת. משלמים עבור חבילת מידע לא חשוב. מה יש בפנים. המורכבות של תכנות מחשבים והע- / לויות הכרוכות בכתיבתה נמצאים עדיין ן במגמת עלייה. מסתמנות מגמות של השתלטות על כיוון התפתחות זה ועציד רת מגמת המורכבות וקשיי העדכון ה- ניהול של ספריות תוכנה המשרתות מע- רכות גדולות. אבל בשנים הקרובות יש לצפות שהמצב הקיים לגבי הקשיים ב- תכנות מערכות גדולות ימשיך להוות גורם להמשך הקמת מערכות מיחשוב ותקשורת ריכוזיות. מה גם שאלה מת- אימות במקרים רבים לקווי הארגון וד פילוסופיית הניהול של גופים ציבוריים / ומסחריים גדולים ואחרי הכל הם הצר- ו כנים העיקריים של מערכות -גדולות. מגמת גידול בסיכום, קיימת מגמה ברורה של גי- דול מזורז ומשמעותי בשילוב בין מח- שבים למערכת התקשורת. מגמה זו מוד / = | צאת ביטוי איכותי וכמותי אשר בעשור | הקרוב יטביעו חותמם יותר ויותר על התוספת למערכות התקשורת העולמיות וכן על התפתחות שוק המחשבים ושי- מושם. יחד עם זאת יש לזכור היטב ש- הפתרונות בשילוב המערכות מאולצים על ידי מערכת הטלפון הקיימת, אשר כל תוספת חייבת. להיות תואמת מבחינה תפעולית לכל מה שכבר קיים. ועוד יש לזכור כי מינוי הטלפון והמחשב הפרטי הוא חיה אנלוגית ואם כי ניכרת מגמה לדחוק את השיטות האנלוגיות יותר ו" יותר לקצוות המערכת התקשורת הרל המשטח המגע בין המערכות גם הטלפון וגם המחשב לפרט חייב להשאר אנלוגי. יתרה מזו, מסתמנת מגמה של שיפור אמצעי האינטרקציה בין מחשב לאדם ואדם למחשב באמצעות טכנולוגיה של יהוי קול מושלם כקלֶט וסטנזת דיבור בפלט. ואני לא מתכוון לחלום בלהות. בתחום האופק של העשור הקרוב תעמוד לרשותנו מערכת תקשורת ומיחשוב אנ- לוגית וספרתית הרבה יותר משולבת והממשיכה להתפתח בקצב עולמי מר- לס ו ב ל כ 12 פרס עבור מאמר ב,,מעשה חושב'' ע'יש דוד לוין במסגרת הכנס ה-10 חולקו, לראשונה, פרסים עבור מאמרים מצטיינים ב,,מעשה חושב'/. בפרס בסך 1.200 לירות זכה גיורא רם עבור מאמרו ,,ניתות ועיבוד תמונות בעזרת מחשב''. בפרס בסך 800 לירות וכה ד''ר גרשון זייצ'יק עבור המאמר ,,המחשב כריקמה''י. הפרס הוא על שם דוד לוין מעובדי חברת נ. ס. ר. מיטווך ובניו. ועדת הפרס היתה מורכבת מד''ר ישראל בורוביץ, אוניברסיטת תל-אביב (יו'י'ר), דייר דוד מיטווך, חברת נ. ס. ר ופרופ' צבי ריול, מכון וייצמן. הלוקסת הפרטסים בפנס במסגרת הכנט חולקו על ידי הנשיא פרופ' ש. אברבנאל, מאוניברסיטת ת'"א פרסי איל''א לשנת 1975. להלן שמות מקבלי הפרסים ונימוקי ועדת השופטים. גבי יונה מייזלס קיבלה פרס על שם יונתן ושדי עבור עבודתה בתתוס מערך לניהול קבצים במערכות ההפעלה השונות למחשבי י. ב. מ. 370/360. עבודה זו תרמה לשיפור הביצועים במרכז למיכון משרדי אשר בו יושמו מערכות אלה ששיפרו ותרמו למרכזים בעבודתם. מר אשר 'ובל קיבל פרס על שם יונתן ושדי. הוא וצוות מערכות ההפעלה במרכז המחשבים במכון וייצמן קיבלו הפרס על עבודתם במקבץ עבודה שתרמה לשיפור הביצועים במרכז המחשבים של מכון וייצמן ושיפרה את עבודתם של משתמשי המעי רכות במכון זה. מר יהודה שנער -- הוועדה החליטה לציין לשבח את העבודה של צוות חנרת ,,אלביט'' בראשותו של יהודה שנער בפיתוח ,,ס. ר. 17'' שללא ספק היוו ציון דרך בהתפתחות תעשיות המחשבים. חברי הוועדה שהעניקו את הפרט היו פרופ' שלום אברבנאל (יו'יר), אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יעקב כצנלסון, הטכניון, פרופ' צבי רישל, מכון וייצמן, ד'ר ישראל בורוביץ, אוניברסיטת תל-אביב וד'יר יעקב דנגן, חיפה. כן העניקה איל''א, זו הפעם הראשונה פרס על מפעל היים. הפרס הוענק למר אהרן גר% על פעולתו המבורכת הנמשכת מזה עשרות שנים בהנחת יסודות לפיתוח המיכון ועיבוד נתונים אוטומטי בישראל על מסגרותיו השונות, כגון המרכז למיכון משרדי, האיגוד למיכון משרדי שהפך לאתר מכן לאיל''א, ועדת המחשבים בוועידת ירושלים, אילת''םס ואירגונים בינלאומיים כגון א. ו. א. א. ס. ס. הוועדה שהעניקה את הפרס היתה מורכבת ממר יוסף מוניטה (ינ''ר) מר דוד כהן (מנהל י. ב. מ. ישראל) ודייר מנחם גוטרמן (מנהל חב' ,,תמכיןי). - | תעריף מודעות ב.מעעשה חועב" שני עמודים -- 1200 לירות עמוד אחד - 700 לירות חצי עמוד - 500 לירות רבע עמוד - 300 לירות % הנחה למפרסמים 4 מודעות בשנה במ לטל יללנמלהשלנששהט שלש לעשנשלט%-ר9-ש-ע יושע ות ו ו / ,,מעשה חושב'' -- דצמבר 1975 | / ו ו || ידיעות אילא האסיפה הכפללית של חברי איל"'א ב-14.10.75 נערכה האסיפה הכללית של חברי איל"א. האסיפה התנהלה ב- ראשות מר י. אלון. דו''ח יו''ר ההנהלה היוצאת מר חביון מסר דו"ח בו עמד על נקו- דות אחדות בלבד ממסכת הפעולות הד רחבה של האיגוד. הדו"'ח המפורט נשלח בנפרד. א. ההנהלה נקטה מדיניות של צמצום ימי עיון -- לערבי-עיון, וצמצום ערבי- עיון לחיוניים ביותר; כל זאת כדי ל- נצל בצורה אפקטיבית את שעות הפנאי של החברים ולא לפגוע בשעות העבודה. ההמלצה -- להמשיך במדיניות זו גם בעתיד. ב. | ההנהלה ארגנה סמינרים מקצועיים ברמה גבוהה לקבוצות מצומצמות של אנשי-מקצוע. בצד הסמינר הולק פרסום מקצועי. ההנהלה ממליצה להמשיך ב- מדיניות זו; היא נקטה צעדים בארגון שני סמינרים בעתיד: א) סמיגר על מאגרי נתונים עם מר נייסן, מכון סי. די. סי. מאירופה : ב) סמינר על מחשבים ותקשורת -- ג'יימס מרטין -- = ב. מ. ניודיורק. ג. | ההנהלה ביצרה וקידמה את ,מע- שה חושב" -- ההנהלה ממליצה להמשיך במדיניות זו ובעיקר להבטיח זרימת מאמרים' מקוריים. ד מילון מונחים -- ההנהלה הצ- % אני מוכרח לחשב בעצמי מפני שלמחשב יש כאב ראש. ,,מעשה חושב'' -- :דצמבר 1975 ליחה, לאחר מאמצים של שנים, לפרסם מילון למונחי עיבוד נתונים. יש לגשת מיד לכינון מחדש של הוועדה ולהכין מהדורה מתוקנת ומשלימה למילון. ה. מימ"א -- ההנהלה רוצה להפוך את מימ"א למדריך מוסמך ומעודכן של יישומי תוכניות וחברות בשטח ענ"א. הוועדה פועלת במרץ ומכינה מהדורה הדשה. ו בחירות באמצעות הדואר -- ה" הנהלה שמחה על הצלחת הביצוע ה- יעיל של הבחירות למוסדות איל"א, ש- נערכו השנהּ דרך הדואר. ההשתתפות בבחירות היתה גדולה פי שתיים בשנים שעברו, ומסתכמת ב-50% מבעלי זכות הבחירה. זה מר דב חביון עמד באופן מיוחד על הצורך החיוני למדינה במיחשוב די- נאמי ויעיל, כמפתח להתפתחות המשק. בעקבות דבריו בפתיחת הכנס הארצי. הדגיש מחדש, כי מיחשוב כזה. איננו ריבוי המחשבים, אלא ניצול מלא של מרכזי חישוב, לשכות שירות ושיטות עיבוד בתקשורת. כן התריע על המכ- שולים העומדים על דרך פיתוחם של מרכזים כאלה, אם אכן לא יתחשבו ב" כך בעת המיסוי, ההופך, יחד עם שינוי השערים, את ההוצאות עבור ציוד ל- גבוהות מאוד יחסית להוצאות אחרות. התפתח דיון קצר, בו העלה ד"ר דיד שון את הסכנה באי-ניצול המחשבים לאור בעיות המטבע. דר בורוביץ הע- לה את בעיית זכויות החברות המייסדות. יו"יר האסיפה מסר כי העניין נדון ב- מועצה ובהנהלה, ויבוא להכרעת החב- רים כדרוש. בתקנון. האסיפה אישרה את דו"ח ההנהלה, והביעה את הערכתה לפעולות ההנהלה בשנה שחלפה. תוצאות הבחירות למועצת איל''א ההצבעה התנהלה בשתי קלפיות, אחת לחברים אישיים, ואחת לחברים מאו- גדים ומייסדים. מכלל 1,206 קולות; נפסלו 4 קולות. הצביעו 565 קולות = 47% מן המצבי- עים. תוצאות הבחירות למועצת האיגוד בת 7 חברים. נבחרו 14 חברים בנוסף ל- 3 החברים המכהנים כהונה נוספת צפ'"י התקנון. להלן רשימת המועמדים, ומספר ה- קולות שצברו: השם מס' הקולות אינג' ד. גרנות 270 פרופ' א. פרנקל 18| ד"ר מ. חנני 222 דר ":י. בורוביץ 109 מר ד. חביון 201 ד"ר ע. שרון 2055 מר י. אלון 203 פרופ' ז. נוימן 206 אל"מ ע. רייכמן 209 ד"ר י. שויקה 208 מר ש. שליש 209 ד"ר ג. הלוי 209 פרופ' צ. ריזל 206 מר. י. מוניטה 209 תוצאות הבחירות לוועדת בחירות בת 5 חברים: מר א. שיפר 207 מר ד. כרמלי 227 מר ש. יעקובוביץ 212 מר א. טמיר 202 מר ד. בלוגרונד 24 תוצאות הבחירות לוועדת ביקורת בת 3 חברים: מר ז. הולצמן 213 מר נח שקט 208 מר ש. בוקשפן 211 יויר הוועדה -- א. שיפר חבר ועדה -- ד. כרמלי מזכיר הוועדה -- ק. הגיך רל לשבש של יבכר ,מפעלים מספרים על עצמם'' במדור זה אנו מפרסמים כתבות על מפעלים בתחומי עיבוד נתו- נים. התעוריף: חצי עמוד - 400 לירות עמוד - - 700 לירות שני עמודים ‏ -- 1200 לירות ו ו ו 13 יהושע בריהלל ז"ל קטעים מדברי אזכרה שנאמרו באקדמיה הישראלית למדעים במלאות שלושים לפטירתו של פרופ' יהושע בר-הלל מאת אסא כשר שישים שנה מלאו ליהושע בר-הל סמוך לראש-השנה. הוא בא לשמוח וצי- פה לשמחה, אבל לא הספיק לרוות מ- מנה. רבים באו לשמח את יהושע בימי שמחתו, כל אחד לפי כוחו וטעמו. וגם אלה ציפו לשמחה, אך לא גמעו ממנה. אולי אירע בנו אותו מעשה באחד מ- גדולי כבול, שהיה משיא את בנו וברבי- עי שלו זימן אצלו אורחים; משאכלו ושתו והיטיבו את ליבם, אמר לבנו: ,עלה והבא לנו חבית אחת מן העלייה". כיוון שעלה, הכישו נחש ומת; המתין לו לירד ולא ירד; אמר: ,אני עולה ורואה מה טיבו". עלה ומצאו שהכישו נחש ומת ומוטל בין החביות; והמתין עד שגמרו סעודתן, אמר להם: ,רבותי, לא לברך ברכת חתנים באתם?! אלא ברכו עליו ברכת אבלים! לא להכניסו לחופה באתם?! בואו והכניסוהו לקב- רו!" הפטיר עליו ר' זכאי דמן כבול, מה שאמר חכם אחד שהיה מלך בירוש- לים: ,לשחוק אמרתי מהולל, ולשמחה -- מה זה עושה ?? עד כאן על מותו של יהושע בר-הלל. מכאן ואילך על חייו. לפרופסור בר* הלל. איש האקדמיה, היו צורת-פעילות מיוחדת ותוכן-פעולה אופייני. על הצו- רה והתוכן אומר דברים אחדים, תמ- צית של תמצית. קראתי על סיר אלפרד אייר, הפילוסוף. : האוכספורדי הנודע, שחילק את הפילו" סופים כולם לשני סוגים, לפי צורתם האינטלקטואלית: יש בישופים ויש או- מנים שכירים. כיוון שבר-הלל לא היה אומן שכיר ולא היה בישוף, אמשיל לכם משל אחר על הצורות. כל פילוסוף בא לעולם וקופה של פעמונים תחת ידו. יש מי שהולך ומדנדן בפעמונים הללו כל ימיו; זה האומר השכיר. יש מי ש- הפעמונים שלו כביכול כחומר ביד ה- יוצר. ברצותו מעמיד פני בונה וברצותו מעמיד פני משבר; זה הבישוף. ויש מי שבורר לו פעמונים, ועושה מהם אשכו- לות של פעמונים, והולך ותולה אותם במקומות הראויים; וזהו בר-הלל. אביא דוגמא אחת. הכנס האחרון, ש- בר-הלל לקח בו חלק פעיל, התקיים ב- נובמבר 1973, בטוקיו. זה היה הכנס הבינלאומי השני לאחדות המדעים וה- נושא שלו היה ,המדע המודרני וערכי- מוסר". כותרת הרצאתו של בר-הלל היתה ,אחדות המדעים -- 1973" וב- מרכזה הצביע על שלוש הבעיות המר- כזיות של המתודולוגיה של המדע כיום. לבעייה הראשונה אפשר לקרוא בעיית ,הסבר ההסבר". הפילוסופים של המדפ המפל ואופנהיים הצביעו על שני סוגים של הסברים פשוטים. יש הסברים שהם טיעונים תקפים מטענות כלליות וטענות בדבר תנאי-התחלה למסקנות פרטיקול- ריות ; ויש טיעונים אינדוקטיביים, הסי תברותיים דומים. חולשתו של ,המודל ההמפליאני של ההסבר" ידועה לפילו: סופים זה שנים, גם אם צמחו למודל אפי-ציקלים פורמאליים אחדים. בר-הלל הצביע. על העובדה שהסברים פשוטים כאלה נדירים בפרקטיקה המדעית, וכ- דרכו המליץ על עיסוק מבטיח יותר ב- אלמנטים מרכזיים ‏ יותר. ,פרוצודורות לשיפור ההבנה" נראו לו חשובות, מ- עניינות וניתנות להבהרה מושגית ול- הנהרה פורמאלית, יותר מאשר הסברים שהם סוג מיוחד של פרוצדורות כאלה. את הפעמונים תלה בסמינר הפילוסופי השני של אוניברסיטת מינכן, אצל ה- פילוסוף החשוב ביותר של המדע בגר" מניה, שטוגמילר. לבעייה השנייה שבר-הלל הצביע עלית בטוקיו אפשר לקרוא הבעייה של ,העד מדת ההעמדה". התיזה המקורית של אח- דות-המדעים משנות ה-30 של המאה, התבססה על הרעיון שכל המונחים ה- מדעיים ניתנים להגדרה באמצעות מו- נחים פיסיקליים, או אפילו באמצעות מונחים שבר-הלל קרא להם ,מונחים פוזיטיביסטיים של שפת נתוני-החושים", המציינים תכונות פשוטות של תכני תפישות חושיות. תיזה זו הלכה והת- מעטה עם הדורות. אם כי יש לה עדנה מסויימת, למשל בזרם הקרוי ,מאטריא-" ליזם אוסטראלי", ע"ש כמה פילוסופים אוסטראליים חשובים בני-זמננו המנהי- גים אותו. בר-הלל הצביע על העובדת שבעיות-ההעמדה המעניינות אינן הבע- יות הכלליות של ,הלוגיקה" או של ,המטאפיסיקה" של ההעמדה, אלא דווקא הבעיות שמעוררים נסיונות-העמדה מ- סויימים, של תיאוריות ביולוגיות על תיאוריות פיסיקליות, של מערכות פסי: כולוגיות על מערכות ביולוגיות, של הר פרופ! יהושע. בר-הלל שב מטושעטטר ‏ פהששאההיט וני ל בלשנות. על הפסיכולוגיה. בעיקבות חב- רו נועם חומסקי תיאר בר-הלל את בע- יות ההעמדה הללו כשאלות אמפיריות, אם כי זיהה בהן גם כמה אלמנטים מתו- דולוגיים, או בלשונו המבודחת"מעט -- ,טראנסצנדנטאליים". השאלה מהו הי הסבר הטוב ביותר לתופעה נתונה -- אינה לגמרי אמפירית, כי השאלה מהו הסבר טוב מוכרעת מראש לא באופן אמפירי. כך תלה בר-הלל עוד מחרוזת של פעמונים בקיימברידג', מז:שאצ'וסט, אצל חומסקי. מתודולוגיית המדע הבעייה השלישית שבר-הלל הצביע עליה באותה הזדמנות משקפת את הד דינאמיות של התיאוריות על-אודות הד דינאמיות של התיאוריות. שנים רבות מדי התרכזה המתודולוגיה של המדע ב- תיאוריה הבודדת -- מה התוכן האמפירי שלה! מהי צורתה הלוגית? האם היא פשוטה? וכיו''ב. כאשר במוקד היתה ה- תיאוריה הבודדת, היו היחסים ההיסטו- ריים בין התיאוריות בשוליים, ולא תיו תשובות בהירות לשאלות בדבר תהליכי ההחלפה ישל תיאוריה אחת בטובה מ- מנה. ספרו של תומס קוהן; ,מבנה ה- מהפכות המדעיות" העומד להופיע ב- תרגום עברי של ד"ר יהודה מלצר, מ- ציין, מאז צאתו לאור ב-1962, את חילו" פי היוצרות. השוליים של אתמול היו למוקד של היום. בר-הלל הצביע בהר" צאתו על העובדה שאין צורך להילחם על סדר-היוצרות. יש קונצפציה חדשה -- יפה ומרתקת -- המציגה גם את ה- תיאוריות הבודדות וגם את היחסים ביניהן, ומצליחה להחזיק בחלקים הקרנ" פייאניים הטובים של הסטאטיקה של ה- תיאוריה המדעית, מבלי שתניח את ידה מן החלקים הפופרייאניים הטובים של הדינאמיקה של התיאוריה המדעית. גם הפעם תלה בר-הלל את הפעמונים ב- אוניברסיטה של מינכן, הפעם אצל הפי- לוסוף האמריקאי העובד שם, סניד. אבי לכם ראיה כלשהי לכך שאכן מקום. זה היה ראוי שייתלה בו פעמון. לפני חודשיים בדיוק התקיים בלונדון, אונטאריו הקונגרס החמישי ללוגיקה, מתודולוגיה ופילוסופיה של המדע, ואחד * מאירועיו המרכזיים עמד להיות וגם הית סימפוזיון על הפילוסופיה של המדע, בהשתתפות תומאס קוהן מצד אחד וד סניד עַם שטוגמילד מצד שני. כל מי שציפה למלחמה, בוודאי הופתע מן הד שלום. לוזדהשדרה החמקמק של מושג המהפכה המדעית עדיין סמוי מן העין הפורמאלית, אבל כבר אין מי שרואה מעשה תושבי -- דצמבר 1975 9% : , ו 10 ף . ו 0 גצ % בזה טעם גמור לקפח בו את שוקיו של חברו. בר-הלל רחש היבה לוועידות-שלום כאלו של הארמיות האנאליטיות המתגו- ששות. במסגרת הכנס השלישי ללוגיקה, מתודולוגיה ופילוסופיה של המדע, ב- 7 באמסטרדם, אירגן בר-הלל סימ- פוזיון מכובד על נושא שהירבה לעסוק בו, ,לוגיקה פורמאלית ושפות טבעיות" ובסכמו את הדיון, אמר, ,זוהי דעתי ה- נהרצת ... שהפילוסופיות השונות של הלשון אינן, בתור שכאלה, מנוגדות אחת לחברותיה. הן משלימות זו את זו ב- מידה רבה ואינני רואה כל קושי של ממש במציאת סינתיזה אפקטיבית שז. להן'. בר-הלל בא לטשטש את ההבדלים הטפלים שבין הגישה הבלשנית, הגישת הפורמאלית והגישה האוכספורדית. לי עצמי אין ספק ביתרונה של פילוסופיה של הלשון שטעם שורשיה הפילוסופיים טעם ואכספורד, ריח המתודולוגיה שלה הריח הבלשני של קיימברידג' והמתכון הפורמאלי שלה מתכון קליפורניה: הכל, כמובן. עם קורט הגון של מלח. בין עיקר לטפל להבדיל בין עיקר לטפל, להתעלם כליל מהבדל מדומה שהבריות מוכנים ליהרג עליו, להילחם עד-חורמה למען הבדל מכריע שהבריות אינם נוהגים ל- הוש בו -- אלה הם מרכיביו של אותו אומץ אינטלקטואלי, שכל מי שהיה תל- מידם של יהושע בר-הלל וייבדל לחיים ארוכים, ישעיה ליבוביץ, יכול להשתבח במוריו על שניחנו בו. אני רוצה לומר שהאומץ לא להשתייד היה ממידותיו של בר-הלל לא רק ב- תחום החברה האקדמית. רבים וטובים ראו בו מוסד. ישראלי לפילוסופיה, ומ- מקום-שיבתם מעבר לים או לאוקיאנוס ספק אם יחסו לשאלה ,באיזו עיר ישר- אלית חי בר-הלל?" משקל רב יותר מ- זה שניתן לייחס לשאלה ,באיזו קומה הוא גר?" גם בר-הלל עצמו לא נמנע מלתת יד לכל פעילות פילוסופית כל- ישראלית שהיתה לטעמו. יהא זה כנס, עיתון או איגוד מקצועי, ומה לו הכא, מה לו התם? אם בתחומים הללו הפליא בר-הלל להצביע על הכיוון הראוי, בתחום ה- עיקרי של עבודתוו לא כל שכן. אביא לכם שתי דוגמאות. במאמרו ,תחביר לוגי וסמנטיקה" מד 4 ובתרומתו ל,כרך קרנפ", אותה כתב באותה שנה, טען בר-הלל שניתן להשתמש בשיטות הסינטקטיות והסמנ- טיות של הלוגיקה המתמטית (הנוגעות למיבנים תחביריים ולמשמעויות) כדי ל- תאר היטב את השפות הטבעיות. הוא הטיף בגלוי לריהאביליטציה של ה- סמנטיקה, (תורת-המשמעות), חרף הת- נגדותו הנמרצת של נועם חומסקי ב- תגובתו הישירה למאמרו הראשון של בר-הלל. היום אין לאיש ספק קלוש ב- כך שהצדק היה לא עם חומסקי אלא עם בר-הלל : גם החומסקיאנים הצעירים, שמרדו ברבם, וגם החומסקיאנים האור- תודוכסים, המגינים עליו הם ראיות חיות לשיפוט ולהמלצה הנכונים של בר- הלל. בשנים האחרונות לא רפתה ידו של בר-הלל מהצבעה על כיוון אחר אחד - הפרגמטיקה (תורת-השימוש) של ה" שפות הטבעיות. ב-1972 השתתף בקוד לוקוויום השלישי של המכון למחקר קו- מוניקציה ולפונטיקה של אוניברסיטת בון. ההרצאות והדיונים הוקדשו לנושא ,סמנטיקה וקומוניקציה", והיתה זו הד פעם האחרונה שבר-הלל השתתף בכנס על הלשון. ב-19 בפברואר אותה שנה השתתף בדיון הכללי המסכם ובדבריו הז אחרונים אמר: ,בכל אופן ברור -- מי שהעסיק את עצמו דרך קבע בסמנטיקה או בסינטכס; צריך להעסיק את עצמו תיכף ומיד בפרגמטיקה". מצבה הנוכחי של הפרגמטיקה אינו שונה ממצבה של הסמנטיקה לפני עשרים שנה. רבים מאוד הם המדברים פרגמטי- קה בלי שידעו שהם עושים זאת. ורק מעטים עוסקים בתיאורטיזציה שיטתית. מקיפה ופורמאלית בתחום זה. את תפקידה של התיאוריה הפרגמטית אני עצמי רואה בתיאור ובהסבר החו- קים הקונסטיטוטיביים (המכוננים) של הכשירות האנושית להשתמש באמצעים לשוניים להשגת מטרות בסיסיות. בהז' דמנויות שונות ניסיתי להגן על תוכנית- מחקר זו ולהוציא אל הפועל חלקים פי- לוסופיים, לוגיים ואחרים שלה. בכל מק- רה ידעתי שאני פוסע במערות קדומות, שיהושע בר-הלל תלה לנו פעמונים ב- פתחיהן. דוגמה אחת הבאתי לכם מתחום הד סמנטיקה ודוגמה אחת מתחום הפרגמ" טיקה. אבל שתיהן כאחת לא איפיינו את תחום-פעולתו, ובוודאי לא אחת מהן כשלעצמה. הסוקר את עבודותיו של בר- הלל יגלה ביניהן, בצד המאמרים הפי- לוסופיים, גם מחקרים מתמטיים, לוגיים, בלשניים וחישוביים. אבל הרבגוניות של הקשת אינה מסתירה את צורתה: הלשון במוקד. אינני סבור שהוא התעניין בלשון כמי שמתעניין בקולר שנתלה על צווארו, אם 7% =- , . * רבים מחבריו לזרם הפילוסופי של הפוזיטיבים הלוגי, שנוסד בשנות ה-30 של מאה זו התייחסו אליה כך בשעתה של תנועתם הפילוסופית. גם נדמה לי שלא היתה בעייה אחת שבר-הלל נזקק לה שוב ושוב, כך או אחרת, במהלך החיים האינטלקטואליים שלו. אינני מכיר צמד פסוקים שישקף את יחסו של יהושע לשפה הטבעית טוב יותר מן הציטטתה הבאה: ,כל ימי הוקסמתי מתופעת- השפה. כמה מפליא הדבר וכמה מרווה נחת. שאנו מסוגלים להתקשר אחד ל- חברו על-ידי קולות מובעים או רישומים כתובים, לתאר עובדות או להביע מח- שבות ורגשות, להשפיע על מעשיהם של אחרים, דברי הפילוסוף רודולף קרנפ -- מורהו וידידו של בר-הלל -- באוטו- ביוגראפיה האינטלקטואלית שלו. אולי שמתם לב לכך שקרנפ הוקסם מן הכוח הירבה לתרום להבנת כוח זה, מה שאין כן יהושע בר-הלל, תלמידו המובהק. אם הזכרתי הבדל זה בין השנים, הרשו לי להביא לכם משל על הבדל הפרגמטי של השפה, אבל בחייו לא חשוב שני ביניהם, שאינו מן המפור- סמות. קרנפ .למד אצל הפילוסוף הנודע והחשוב פרגה ותיאר את שיעוריו כך: ,בדרך כלל ראינו רק את גב שעה ש- צייר את הדיאגרמות המוזרות של ה" סימבוליזם שלו על הלוח והסביר אותן. מעולם לא הציג סטודנט איזו שאלה או העיר הערה, לא במשך ההרצאה ולא לאחר-מכן". את הופעתו של קרנפ עצמו בכיתה תיאר תלמידו הרברט בוהנרט אחרת -- פניו היו אל הקהל, אך את מבטו היה מטה לשם הריכוז אל משהו קרוב יותר מן הסטודנטים, לעיתים קרו- בות -- אל קצות-אצבעותין. תשובותיו היו אדיבות אבל מינימאליות. את פרופ' בר-הלל בכיתתו אני זוכר תמיד כמי שנע קרוב מאוד לגבול בין תחום הד מורה לתחום התלמידים בקצה הדוכן, ומבטו אל הסטודנטים. תשובותיו היו חינניות אפילו כשהיו תוקפניות-מעט, שנונות ולעיתים קרובות -- לבביות. עד כאן המשל. אינני יודע מה אתם סבורים ראוי להיות הנמשל, אבל אני סמוך וד בטוח שתמצאו בו זכרונות להשתבח בהם. בזכרונות שכאלה ירבה יהושע להאיר פנים. מתוך חייו. אסיים בזכרון שהחיים והמוות באים בו בעירבוביה. כבר הזכרתי את הכנס האחרון ש- יהושע השתתף בו, בשלהי 1973, ביפאן. ישיבת-המליאה הראשונה של הכנס הוק- דשה להרצאתו של הפיזיולוג הנודע, סיף ג'והן אקלס, שדיבר על התפתחות ה- תרבות, וגם על מקבילות נוירולוגיות של רציות. כשקראתי את מה שנאמר בדיון על ההרצאה נדהמתי משאלתו ה- ראשונה של בר-הלל; מכל דבריו של אקלס על ההתפתחות ועל התרבות, על העולמות של קרל פופר ועל הרצון ה- חופשי, על המוחות ועל הנפשות, עניינה אותה שעה את בר-הלל דווקא השערתו של אקלס שמלבד בני-האדם אין בעלי- חיים המודעים למותם! אקלס מודה ב- תשובתו שהפילים מכסים את מתיהם בעלים, אך הוא מוסיף להחזיק בטענתו, וטעמיו עימו. י אולי העלים הם דמעותיהם של הפי- לים. על דמעות שמוריד אדם על חברו אמרו שהקדוש ברוך הוא סופרן ומניחך > בבית-גנזיו, דמעות שהן מילים ומילים שהן דמעות. --------------רההההוהה- ה ההההוקההןלהולד-הה-לקקקןדןלללווןוו שש נתקבל במערכת מילון למונחי עיבוד נתונים מילון למונחי עיבוד נתונים (מהדורת ארעי, לפי ועדה מטעם האקדמיה ללשון העברית ואיל"א). הוצא לאור ע"י איל"א. מרחשון תשלזו. יש לברך את המשתתפים הרבים במילון זה; שעמלו במשך שנים להוצאת המהדורה שלפנינו. המילון מחולק לשני מדורים: עברי-אנגלי ואנגלי-עברי. המונחים העבריים אינם עדיין קביעות האקדמיה, אלא הצעה ראשונית, כפי שהמבוא מזהיר אותנו. אזהרה זו ושמץ ההסתייגות החבוי במלים ,מהדורת ארעי" הם במקומם, כי יש דברים רבים הטעונים שיפור. דוגמאות אחדות לתרגומים שקשה לקבלם ולדעתנו יש לשפרם : אילן -- 66ע'; בציבור כבר התקבל המונח ,עץ", ואיננו רואים טעם להעדיף בדיעבד מונח מתקופת המשנה על פני מונח מקראי. ציוד -- 816ש0ע118; לדעתנו מונח יותר מוצלח הוא ,חמרה", שהרי ציוד פירושו )מסגתםוגוףם. גם היינו מעדיפים ,עיבוד במכלול" על פני ,עיבוד באצוות" עבור 6ת066558ע מסזה. המונחים חולייה -- 6וַעַ8, קשור -- 6ת:1-מ0. ורבים אחרים אינם קולעים יפה למטרה וספק רב אם ייקלטו בציבור. מונחים רבים חסרים. נסתפק בדוגמאות מעטות: ,57500 | 260108060 06602808 -[08ת6ג5600 א06תך | 08180888 ת0067800י.. לפעמים גם חסרה מילה נרדפת, כגון ,קיבול" בצד = ,בושר תעבורה" עבור ץ688016י למרות חסרונות אלה ניכרת במילון ראשוני. זה שהוש- קעַה בו מחשבה ועבודה מרובות. יש לקוות שאף מהדורת ארעי זו תתרום להמעטת הבליל הלועזי הנפוץ כל כך במק: צוע שלנו. לשם הכחדתו המוחלטת יהיה נחוץ מילון משופר ומורחב יותר, ואנו רוצים לאמץ את ידי העושים במלאכה להמשיך ולשקוד ביתר שאת על הוצאת מהדורה משופרת. +-20- ס *.... גר |*) ג6ן]| האג .0.6 200 6 ג ומניד פַפְּרְתִי 38 א צך צן מֶחוַבָל פונכציוה ברודר ( 0 0060 ליד צְור ( 07680 046068 54 6 נַתוּניה [היחידג נהוו] אזום ‏ 1 א מַצע צחונים אאא אזאם 2 ג צִי4ד מַצְעִי נָונִיפ זא קן200 68|הג גזגס צּ וברו היצוניי ממסו ייא 6 %8;ןאאא6 גזאס 5 ה 6 מִפָּרִיד (* ןוא הס אזגס 6ג ס ראה 6% גזוס 4% 4 פָבּוד נְחוכִים 6 גזאס 14 ג טיטות |סבְניכות הְעְוד [תניח וד אא 5151885 0806555106 אזאם . מעגד נחונים אזאס 25 א צְמוס הַנָונִים טסה אזגם 23 א בדו | 56 גזגס 066 ור נתוניס גאד דגס ג 5 מוּלָל בנע הב 8 6 .ד 068 ,600 חבָה עלְרזנָית : , זוסוס אאז6ופ בוג עָשֶרונָי 661 מתוך. המילון ן4 ד זואט 1086 ספס 767 ₪ > אניה-זהו ניר פחם וסרטים. אניה-זאת גם שיטה להגברת השמירה על סודיות פעולות כספיות. פתחגו טופס *תלשיקל- מתוחכם לחשיפת נתונים - רק לאלה אשר להם הנם מילועדים בדרגי התכתובת השונים. באויה היום בוגידן הטהר מחשב לאיבחון בביה'ח תל-השומר מערכת מחשב רב-תכליתית נבדקת לאחרונה במכון האנדוקריני במרכז ה- רפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. המערכת מיועדת לסייע לרופא באיבחון מחלות אנדוקריניות, ועד כה יש בה נתונים לאיבחון של כ-120 מחלות שונות. המערכת, שפותחה בשיתוף עם המרכז המדעי של י.ב.מ., כוללת שני שלבים: בשלב ההקמה הוזנה המערכת עלדידי צוות רופאים מומחים בנתונים רבים שונים אודות מחלות אנדוקריניות ‏ -- למשל, קשר בין תוצאות של בדיקות מעבדתיות לעובדות הרפואיות, תבניות של מחלות, השלכות של גורמים תורש- תיים ומצב גופני כללי ועוד. בשלב ה- שני, שלב השימוש והיישום, מעביר ה- רופא למחשב את נתוני החולה הנבדק. על סמך המידע הרפואי, מציע המחשב לרופא סדרת פעולות ובדיקות, שתוצאו- תיהן מוזנות מחדש למחשב. בגמר כל שלב מגיש המחשב לרופא רשימת איב- חונים אפשריים ונתוני עזר נוספים, עד לאיפיון המחלה ולהמלצות. הטיפוליות. ההחלטה המקצועית הסופית היא בידי הרופא. במחשב עצמו מצויות כמה תת"ימע- רכות -- תת-מערכת להזנת מידע רפואי על החולה ובה מאגר נתונים לזיהוי מח- לות; תת-מערכת לאיסוף תולדות ה- מחלה ונתונים הסתכלותיים:; תת"מערכת לעיקוב אחרי תוצאות הבדיקות המעב- דתיות וטיפולי הביניים, ותרגומן של תוצאות אלה למשמעותן הרפואית. וכן תת-מערכת להערכת אפשרויות הפעולה העומדות לפני הרופא. קובץ מעודכן של נתוני החולים ה- שונים שנבדקו בעזרת המחשב יוכל ל- שמש במשך הזמן למחקרים סטטיסטיים שירחיבו את הידע הרפואי בתחום הד מחלות. האנדוקריניות. רמוכ מערכת ממוחשבת לבקרה ספרתית מערכת בקרה סיפרתית, המופעלת על ידי מחשב והמיועדת למכונות עיבוד שבבי בתעשייה -- פותחה לא מכבר על ידי חברת ,שרנוע אלקטרוניקה" ישר- אל. המערכת החדישה -- ,471-סי אנ.סי.* -- ניתנת להרכבה על כל מכונה כמעט, ללא התאמה מיוחדת, והיא מופעלת ב- אמצעות מכונת כתיבה חשמלית בעלת מנקב סרטים. המערכת החדישה, שהיא מן המשוכ- ללות בעולם, היא מערכת סיפרתית ה- ממוחשבת הראשונה המיוצרת כולה ב- ישראל, לפי דרישות התעשייה המקוד מית. המערכת נעזרת בפעולתה במחשב תעשייתי זעיר ,741 אר. אפ." אף הוא מפיתוח מקומי של חברת ,שרנוע אלק- טרוניקה". מחשב בענ''א המכון לפריון במרכז מערכות מידע ניהולי ועיבוד נתונים אוטומטי (ענ'א) שליד המכון לפריון העבודה הותקן מחשב בורוז 6 על ידי חברת תמכין. מרכז ענ"א הוקם: כפרוייקט משותף בין ממשלת ישראל וארגון העבודה ה- בין-לאומי המסונף לאו'ים. מחשב תנועה בביה'"'ס לטכנולוגיה משרד התחבורה מתעניין במחשב ש- פותח בביתיהספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. מחשב זה מסוגל לתאם את הגל הירוק בצמתים, לפי מספר המכו- ניות הממתינות. פרופ' זאב לב, אמךר, כי בניית הי מחשב החדש עומדת להסתיים, והדבר יכול לתרום רבות להקלת התנועה ה- שוטפת בכבישי הארץ. ,בית הספר ה- גבוה לטכנולוגיה -- מסר פרופ' לב -- שוקד עתה על פיתוחן של עבודות רבות, העשויות לתרום לא-מעט לתעשייה ה- ישראלית. אנו עובדים במחקרים שחשי- בותם רבה לחיי היום-יום, ובמיוחד ב- תחום. התעשייה". הדברים נמסרו לרגל הענקת תעודות ראשונות לבוגרי המוסד בן חמש ה- שנים, ואשר זכו בתואר ,בוגר במדע שימושי וטכנולוגיה". ,זהו חידוש גדול במוסדות האקדמיים בארץ. המוסד רואה עצמו לא רק כמכללה המכשירה מדענים או מומחים, אלא -- בהיותו בית ספר דתי -- מוסד הממזג בתכונותיו ישיבה גדולה ומכללה טכנית אקדמית. חציו של יום מוקדש ללימוד תורה, וחציו השני ללימודים אקדמיים", אמר פרופ' לב. עוד הסביר רקטור המוסד, כי בגל הזמן הרב המוקדש ללימודי הקודש, נמ- שכים הלימודים יותר מבכל מכללה -- לתואר הראשון ארבע שנים. לאחר שלוש שנות לימוד זוכים הבוגרים בתואר ,הנדסאי". הרוצים להמשיך לימודיהם שנה רביעית, יוכלו לעשות כן ולזכות בתואה ,בוגר מדע שימושי". פרופי לב אמר, כי המוסד בא למלא חלל מסויים בהכשרת טכנולוגים והנדסאים מעולים לתעשייה ולחרושת, ולהיות עמוד-השד- רה בתעשייה הישראלית". פרופ' לב אמר שלבית-הספר הגבוה מתקבלים אך ורק תלמידים שטיימו בית- ספר תיכון ובחורי ישיבה שמילאו את חובתם הצבאית. ,בחור ישיבה שלא שרת בצה"ל לא יכול להתקבל אצלגו. הרבה בחורי ישיבה מעוניינים לתרום למדע ולתעשייה הישראלית". כעת לומדים בבית הספר הגבוה ל- טכנולוגיה בירושלים 120 תלמידים. ב- כוונת בית-הספר להגיע בתקופה קצרה ל-350 עד 500 תלמידים. אך חוסר שי- כון מתאים לתלמידים מעכב את ההר- חבה. שליש מהתלמידים הם מחוץ-לארץ. כל אלה חוץ מאחד, החליטו להשתקע בארץ. מעבדת מחשבים באוניברסיטת חיפה מעבדת מחשבים עם ציוד של מסופים לצרכי הוראה ומחקר הותקנה באוני- ברסיטת חיפה כתרומת משפחת מיכאל עקביה ז"ל, מפקד פלוגת טנקים שנפל ברמת הגולן במלחמת יום כיפורים. ו- קיבל עיטור המופת. המחשב מסוג 40--11 עם זכרון של קי 32 מלים, מאפשר עבודה בו זמגית ל-16 צרכנים בתקשורת ישירה עם ה- מחשב באמצעות המסופים. כן כולל ה- ציוד קורא אופטי של כרטיסים, שמונה מסופים עם תצוגה של סרטים מנוקבים, מסך טלוויזיוני עם עט אור ועוד. טקס חנוכת המחשב התקיים ב-19 ב- חודש זה בהשתתפות נשיא אוניברסיטת חיפה א. רפאלי, ראש העיריה ח"כ יוסף אלמוגי, המנהל המחוזי של משרד החל- נוך דייר יוסף גולדשטיין וגשאה הרצאו; על הנושא: החינוך לעידן המחשבים על- ידי פרופ' יוסף גיליס ממכון ויצמן ל-. מדע, / | | | . | | | / 9 ,,מעשה חושביי -- דצמבר 11975 ' 67פטחהטהט הרעי הדיחיל יקי ער מחנטבי הזוח ורוים יוותר מושדות בוגולם. בעולם בולו ובישראל תוכל למצוא את מערכות המחשבים של .6.8.א בשרות המינהל הממשלתי, הציבורי, הרפואי והפיננסי; בתעשיה, במסחר ובענפי משק אחרים. לקוחותיה של .6.8.א פועלים אמנם בתחומים רבים ושונים, אך המכנה המשותף לכולם הוא יכולתם לנהל בזעילות מירבית, בעזרת מערכות מחשבי.8.ס.א. המספקות את המלדע החיוני להם במהירות ובאמינות. ל-,מס.א קשת רחבה ועדכנית של ציוד, המבטיח תוצאות טובות יותר - החל במ'"מחשבים, מסופים ומערכות עזר לאיסוף ולהעברת נתונים מרחוק, ועד למערכות מחשבי ענק. יתרון נוסף: יכולתם של מומח?.א.6.א להעמיד לרשות הלקוח מאגר עצום של נסיון - ורצון לראות בכל בעיה אתגר שניתן להתגבר עליו. זו הסירה ב ות בה רבים בישראל מפעילים בהצלחה דבה ציוד של .6.8.א לסוגיו. מאות מומחי .6 .א בישראל ישמחו לשרת אותד 075 חס בבל אשר יידרשו. ‏ י.א. מיטווך ובניו כע ₪ ,,מעשה. חושב' -- דצמבר 1975 ו יי יי 0 ב 58 / התפתחות החיזשובית ותחזית הגידול עד שנת 1980 "יוסף מניטה מכונת החישוב האלקטרונית הראשונה פותחה בשנת 3 בידי חברת הסתגוק ₪611 באנגליה ושווקה בשם בז'זאג. מכונה זו השתמשה בשפופרות ,ניקסי" לראווה. הין אלה שפופרות ריק אשר יצרו מילואת ראווה בגודל "1 א '8 (2.5 א 20 ס"מ) להצגת 8 ספרות. המכונה שווקה בשם התזאג באנגליה ובארה"ב, בשם ₪א1 באיטליה ובשם 1 ביפאן. אף אחת מהחברות ששיווקו את המכונה לא עסקה בעבר במסחר מכונות חישוב, אך לכולן היה נסיון קודם באלקטרו- גיקה. המכונה הרוכבה מאלפי רכיבים אלקטרוניים-טרנזיס- טוריים, אשר הותקנו על גבי 8 או 10 לוחות מעגליים. המחיר למכונה בסיסית לארבע הפעולות האריתמטיות היה כ-1000 דולר. זמן קצר לאחר מכן השתלטו על השוק העולמי חברות אחדות, כולן יפניות, שהיו בעלות נסיון באלקטרוניקה אך חדשות לגמרי בתחום מכונות החישוב. עִם חברות אלה נמנו, ,0 ,אסא ,סצאגפ 00 | סתגצם בשנת 1967 פיתחה חברת 6510 מכונה חדשה שהוותה צעד חשוב קדימה. מכונה זה דגם 1000 ,זג כללה ארבעה זכרונות אינדיבידואליים, דבר שאיפשר למעשה תכנות המכונה. כושר המכונה היה 14 ספרות והיא שווקה בארה"ב במחיר של --1,495 דולר בידי חברת 00100088₪. הגל הראשון של מכונות חישוב אלקטרוניות הפתיע את יצרני המכונות האלקטרוניות אשר לא היו מסוגלים לעמוד על מלוא. המשמעות של השינוי. אך גם יצרני מכונות החישוב האלקטרוניות הראשונות, בעיקרם יפניים, לא הכירו בעוד מועד את המהפכה הבאה -- הגעת האינטגרציה רבת-הממדים / מעגלי תחמוצת חסי- ליקון (51/₪05,). מעגלים אלה אפשרו לאחד 8 או 10 לוחות מעגלים ללוח אחד וגם אפשרו הפיכת 8 שפופרות ,ניקסי" למילואת ראווה של דיודות פולטות אור (1180) בגודל של "// א "1 (0.6 א 2.5 ס"מ). התפתחות זר אפשרה בסופו של דבר להקטין את האשיה האלקטרונית .המורכבת ביותר לגודל הצפורן של ילד. הנסיון הרציגי הראשון לייצר מכונת חישוב שתהיה מבוססת כולה על התקדמות הטכנולוגיה האחרונה -- המעגלים הכלילים העשויים תחמוצת המתכת (1/81/1108) -- נעשה בידי חברת 02ושו0)קג00 ססוסוש בשיתוף פעולה עם חברת 5)005ע05עסו]1 [678ת66. אם בי המוצר לא הגיע מעולם לשלב הייצור, עורר הנסיון עניין רב בחוגי התעשייה האלקטרונית וסימן את תחילת הגל השני בפיתוח מכונות החישוב הַאלקטרוניות. חברת 057500808ע110 [878ת66 היתה מצוייה במה שכונה אחר כך ,עסק הסיליקון", בין סן פהנסיסקו ובין סן חוסה; שטח שאורכו 50-5 ק"מ והמשתרע סביב אוניברסיטת * סטנפורד. היה זה בעמק הסיליקון שפותח אחוז מכריע של בל התגליות המשמעותיות במעגלים רב-כלילים, בעיקר אלה הישימים לחישוביות. יצאו מכלל זה רק שתי חברות: פמסמוטופת1 85א76' בטקסאס 61[7ש14008 בקליפורניה הדרומית. בעמק הסיליקון הקטן נוצרו יותר פיתוחים רבי משמעות בזיעור ובשיפור מעגלים אלקטרוניים מאשר בכל שאר התבל גם יחד, ועמק זה הפך אזור המוצא של החישו- בית, כפי שהיא ידועה לנו כיום. היצרן הראשון של מכונת חישוב זולה היתה חברת 1ת84018/' מסעגע0, חברה יפנית לאלקטרוניקה אשר הצליחת לפתח מכונת חישוב בת שלושה מעגלים כלילים וזאת באמ- צעות חברת בת שהיתה ממוקמת בעמק הסיליקון ואשר שיתפה פעולה עם 666עסא/ יצרני מעגלים כלילים. מכונה זוי אשר פותחה בארה"ב עם רכיבים אמריקניים, הורכבה ביפן, במפעל של מסעמנס. המכונה שווקה שיווק המוני בארה"ב בידי חברת 6076סגתגת0ס6 החל בשנת 1971 במחיר של 199.95 דולר. בשנת 1972 פיתחה חברת עההתשסם את מכונת החישוב הראשונה שהשתמשה בדיודות פולטות אור (1,80). מילואת הראווה שנוצרה ברכיבים אלה היתה כה קטנה וצפופה שהיא איפשרה, ביחד עם המעגלים הכלילים הקטנים החדשים, לפתח את החישובית הראשונה, מכונה קטנה המוחזקת ביד והניתנת לטעינה מחדש. המעגלים הכלילים לחישובית זו נוצרו וסופקו ע"י חברת 5)מס6גמגוז)5ת1 10888 חברת זהנתשסם לא היתה מוכנה להשקיע כספים, זמן ומרץ בשיווק החישובית הראשונה וחתמה לכן על הסכמי שיווק עם שתי חברות אחרות 6ע000גגת00 ו7ש1ת0. חישובית זו היתה מכונת החישוב האלקטרונית הראשונה שפותחה והורכבה כולה בארה"ב והיא סימנה את תחילת העידן האמריקני בחישוביות. מאז ועד היום היפנים, שהיו פעם הגורם המכריע במכונות חישוב אלקטרוניות. נזקקים לטכניקות 1,81/1105 אשר פותחו בארה"ב ומיובאות. מהן. זו הפעם הראשונה לא יכלו עוד היפנים לעמוד בתחרות: לא ניתן היה לקזז את עלות יבוא הרכיבים. ע'י חסכונות משמעותיים בכוח אדם. בשנת 1972 היקף המכירות גדל עד כדי כך שספקי הרכיבים, אשר מומנו תחילה ע"י המשווקים, החלו לחיכנס לשוק בשמות מסחריים שלהם. עם יצרנים אלה נמנו ות תאסועסותג. שהחלו משווקים תחת השם גתססותש, | וחברת מגמתשסם. ‏ יש לציץ כי פבא6ך 5מסתטופח] נכנסו לשוק רק שנה מאוחר יותר ואילו 00 1 -- רק באיחור של שנתים, מצד שני מספר חברות שעסקו בעבר רק בהרכבת מכונות החישוב מצאו לנכון להיכנס לייצור המעגלים הכלילים. ומי- לואות הראווה. בין הראשונות להבין את הצורך הזה היתה חברת סתַגמ5 שנכנסה להסכם רישוי עם חברת [6א00010. השנים 1972, 1973 ותחילת שנת 1974 ראו חברות חדשות רבות נכנסות לתחום החישוביות. הביקוש היה רב ' וההיצע עדיין יחסית קטן. הכניסה לשוק היתה אז עוד פשוטה יחסית. בשנת 1968 היו בס"ה 18 יצרנים של מכונות חישוב אלקטרוניות. כעבור ארבע שנים, בשנת 1972, פרשו חמש הברות מהעסק, אך נתווספו 35 חברות חדשות. : ,,מעשה חושב' -- ידצמבר :1975 בשנת 1975 המשיכו והיו פעילות בסחר מכונות החישוב רק תשע מתוך 18 ההברות המקוריות משגת 1968 והך: וו אסאס זט שתסססותאסס 8 שנס גי ב( ו )א אמנספזתת אס לעומת זאת פרשו מהמירוץ חברות ידועות שם כגון : (75ז3ת00) יפס ו 5 זדיק בוזא אי כסזפג3 צת 074 -- אפת/ אחסם אצמת ו פאגת אסעטאחאפת צתתמתס וט 0 ידא 61 ג ז/ [0 אד סז צאספ סכ אססז [א0ססנזא מא הסיבה לבריחה ההמונית מהייצור והשיווק של החישו- ביות היתה כמובן הירידה התלולה במחירן שבאה בעקבות תחרות פראית בין היצרנים: 3 -- החישובית הראשונה נמכרת במחיר קמעוני של פחות מ"50 דולר. והנווט הם שניים ? מציבור גדול של מהנדסי טייס: 4 -- החישובית הראשונה נמכרת במחיר קמעוני של פחות מ-20 דולר. . 5 -- החישובית הראשונה נמכרת במחיר קמעוני של 5 דולר. כיום, באמצע שנת 1975, מצוי לפנינו שוק עולמי אשר יקלוט כ-50,000,000 מכונות חישוב אלקטרוניות, מהן כ40%7 בארה"ב. במחיר סיטונאי ממוצע משוער של 30 דולר; יסתכם הערך הסיטונאי ב-1,500,000,000 דולר והערך הקמי עונאי באולי 2.500,000,000 דולר. הלקה של החישובית יהווה כ-75% מכלל מספר היחי- דות אשר ימכרו וכ50%7 מהערך הכולל של מכונות החישוב. הגידול במכירות החישוביות, הן המדעיות, היקרות יחסית, .והן הזולות בהישג יד הכל, ימשיך גם להבא ונאמד שהצריכה העולמית הכוללת תתקרב ל-100 מיליון יחידות עד סוף שנת 1978. נקודת הראווה של החישוביות עשוייה להגיע בארה'"ב בסוף שנת 1977 ובאירופה -- בשנתיים וחצי עד שלוש שנים מאוחר יותר. אך עד אז הדרישה בשוק העו- למי לחישוביות להחלפה של אלה שיוצאו מכלל שימוש עדיין תסתכם ביותר מ-50,000,000 יחידות לשנה. לכן נראים מובטחים שני דברים: ראשית, הסחר בחי: שוביות ילך ויגדל במשך שנים אחדות גוספות ; שנית, שגם אחרי שהשוק יגיע לרוויה, יותר חישוביות ימכרו בעולם כולו מאשר מכוניות ומקלטי טלויזיה גם יחד. (החומר הנ''ל נלקח מסקירה היסטורית על התפתחות מכונת החישוב מתחילתה בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה ועד לתחזית לקראת 1980 אשר הוכנה ע"י חברת 6070400076 אשר קיבלה עזרה רבה מצוות ה-0ת11380471 01/1606 6ת7). ודיילות, חשמלאים ופקידות, ,,מעשה חושב' -- דצמבר 1975 אתה אחד מן הצוות 6 ים ומנקות מטוסים אלחו- ב מורכזניות מנהפי מכירות וסוכני נסיעות. תלויים זה בזה מאמצים זה את זה לתת את שרות הקשר האוירי ל ביותד. וכולם יחד ת בך נוסע נכבד, ובייחוד בנוסע הישראלי.אנו באל על רואים בך אחד משלנו כו ויים .-₪ ידיעות ענ''א מן העולם מועצה לעיבוד נתונים אוטומטי בדניה בדניה קיימת מועצה לקידום החינוך וההדרכה בנושאי עיבוד הנתונים אשר הוקמה בשנת 1966 ביוזמת מפעלי תעשייה גדולים בדניה ואשר תרמה רבות לרמה הגבוהה של עיבוד הנתונים באותה ארץ. המועצה מאגדת בתוכה 22 מוסדות חברים, כולם מתחו- מי התעשייה והמסחר, התורמים כל אחד אחת או יותר ,יחידות דמי חבר" לכיסוי ההוצאות השוטפות של המועצה. בסך-הכל גובה המועצה 55 יחידות דמי חבר מדי שנה, כש- ערך כל יחידה 1,250 דולר. אם יש צורך במשאבים נוספים למימון פרוייקטים מיוחדים, מגייסת המועצה את הכספים מקרנות ציבוריות ופרטיות. תחומי העיסוק העיקריים של המועצה הם: א. קביעת תוכניות לימודים לקורסי ענ"א. ב. עריכת קורסים בנושאי ענ"א למנהלי מפעלים. ג. קביעת סטנדרטים למיבחנים בענ"א. ד. פרסום ספרי לימוד בענ"א וחומר הדרכה אחר. ה. | מתן עזרה בהדרכת מורים. ו. מעקב אחרי התפתחויות טכניות ותיאורטיות בארץ פעולות. המועצה מבוצעות בידי קבוצות עבודה וועדות הכוללות מומחים ממיגזרי התעשיית, החינוך והמינהל הצי- בורי. חברי קבוצות העבודה אינם מקבלים תשלום. חומר ההדרכה שהוכן בידי המועצה כולל: בין היתר קטלוג של 65 סרטים לשימוש בהדרכה בנושאי ענ"א וכן 0 שקופיות, עם תדריך הכולל תאור מילולי לכל שקופית. ([01מט00 -- ₪20 מפות8ע 676 המגדל של פיזה פרוייקט של תוכנה קן איברסון, האיש שפיתח את שפת התכנות ,זַסג. ביקר לא מכבר במגדל הנטוי המפורסם בפיזה שבאיטליה, וקבע בי המגדל אינו אלא אב-טיפוס של פרוייקט תוכנה. : הבנייה נמשכה 300 שנים וכאשר נסתיימו ‏ 10% של הבנייה, ידעו הכל כי צפוי אסון. במועד זה גם היה ברור שההשקעה כה רבה עד שלא נשארה ברירה אלא להמשיך. מאז הושלם המגדל, תחזוקתו עלתה הון תועפות ועדיין ימת הסבנה שיתמוטט. אין כעת תוכניות כלשהן להחליף את המגדל במבנה חר שהרי מלכתחילה לא היה כל צורך בוו 21.8.75 ,6ססעגו שמטטקת 00 וק למניעת מונופולין. יון על הצעת חוק אשר הוגשה התקופה. החוק החדש ,חוק לארגון מחחש 00 9 > | ל צרור ידיעות ענ'/א מן העולפ-- = לס * 12 4 | צרור ידיעות ענ''א מן העולם - ₪ צרור ידיעות ענ'"א מן העולס ‏ 2 צרור ידיעות ענ'/א מן של התעשייה" והוא בא לשנות את המיבנה של שבע תעד שיות גדולות, ותעשיית המחשבים בתוכן. לפי החוק יוכח אוטומטית הקיום של כוח מונופוליסטי בתוך תעשייה אם נתקיימו התנאים הבאים: א אם לא היתה תחרות מחירים של ממש בתעשייה משך תקופה של שלוש שנים רצופות. ב. אם ארבע חברות בסקטור התעשייתי הנדון מכרו ביחד יותר מ50%7 ממכירות הסקטור. מגיש החוק ויתר על תנאי שלישי, והוא חברה כלשהי הרוויחה בהתמדה רווח של מעל 15% אחרי ניכוי מס הכ- נסה. הוויתור בא לאור עדויות שהושמעו בשעת בחינת החוק לפיהן יגרום תנאי זה לחוסר יעילות בתעשייה -- חברות יורידו מדי פעם את יעילותן על מנת שלא להיכלל בתחום הרווחים בו תופס החוק. אחרי שהוכח ריכוז מונופוליסטי בתעשייה כלשהי, יוקמו, לפי הצעת החוק, ועדה מיוחדת וכן בית משפט לביצוע הארגון מחדש של התעשייה הנדונה. 5 16 ס6המגו1 ,60817 קכ י. ב. מ, משלמת פיצויים חבר מושבעים של בית משפט מחוזי בארה"ב חייב את חברת י. ב. מ. לשלם לחברת קאטאמור פיצויים בסך 114 מיליוני דולרים בעד נזקים אשר נגרמו לחברה בעקבות רכישת ציוד מחברת י. ב. מ. ושהיה בלתי מתאים. לדעת עורכי הדין, קאטאמור זכתה במשפט מחמת העובדה שלחברה לא היה כל נסיון קודם בטכנולוגית המחשבים ולכן יכלה לטעון כי חברת י. ב מ. ניצלה עובדה זו לטובתה. אגב, המשפט התעורר כדרישה נגדית, כאשר י.ב.מ. : הגישה לחברת קאטאמור תביעה לתשלום דמי שכירות בסך 000 דולר. חברת י. ב. מ. זכתה בתביעה זו לדמי שכירות. 5 ,6617 קפס צפוי גידול רב במכירת מסופים ב גידול שנתי בשיעורים של 16%--17% במכירת מסו-. פים צפוי במשך חמש השנים הבאות על פי מחקר שפורסם בימים אלה בידי: חברת ארתור די ליטל. עד שנת 1981 יותקנו שלושה מיליוני מסופים, פי שלו- 2 שה מהמספר הקיים כיום, וערכם יגיע לכדי 25% מערך = מערכות המחשבים, לעומת ‏ 10% בשנת 1974 המסופים כוללים שתי קבוצות של ציוד מסופים לשי- מוש כללי, כגון מדפסות ומצגים. ומסופים לשימוש. סגו כגון מסופים לבנקים ולחנויות. כל-בו. 0 מכירת המסופים לשימוש כללי תוכפל בחמש השו הבאות בעוד שמכירת מסופים לשימוש סגולי תושלש. באון 75 ,23 סחד ענ ועדה ציבורית לצנעת-הפרט בארה"ב בארה"ב הוקמה זה עתה ועדה לבדיקת הדרכים להגנה על צנעת"הפרט. בוועדה חברים: / נציגים מבית-הנבחרים. סנטור אחד. עתונאי בכיר. עורך-דין. סגן מנהל חברת ביטוח גדולה. 5 ,עץע601שץ קסע הרחבת שפת ,60807 הוועדה לשפת ,60801 מטעם ,[צ600358 האחראית לפיתוח ולעידכון של מיפרטי שפת התכנות, אישרה לאחרו- נה את התוספות הדרושות לשפה על מנת לאפשר לתוכניתן גישה למאגרי נתונים המוגדרים בנפרד. מצפים כי גם מכון התקנים הלאומי האמריקני יבחן בקרוב את הדרכים להכללת התוספות במיפרטים הרשמיים של ,00801 זפאה. 5 .60017 עס מקווות ההכנסה ויעדי ההוצאות של 60 (בשנת 1975) ד ההק ההרריר זעי ההדזריהה ה הההידהוק הח רל נהןיויה"רקיר 5 האיגוד לציוד מיחשוב האמריקני (401) הוא גדול האי- גודים מסוגו בעולם והוא מונה כ-30.000 חברים המתחלקים כדלקמן : חברים רגילים 200000 חברים אוהדים (ללא זכות הצבעה) 23 : חברים סטודנטים 4 ₪ סיה חברים אישיים 27 מוסדות להשכלה גבוהה 16 מפעלי תעשייה 7 ס"ה חברים מוסדיים ואלה מקורות ההכנסה של האיגוד: 3 דמי חבר (אישיים ומוסדיים) 20 דמי מינוי פרסומי האיגוד 66 דמי חבר בקבוצות העבודה 10 מכירת עותקים בודדים של פרסומי האיגוד 6 מודעות בפרסומי האיגוד 5 כנסים, לרבות מפגשים של קבוצות העבודה 5 שונות 8 הוצאות האיגוד מתחלקות כדלקמן: באחוזים פרסומים 5 שירותי חברות ומינויים : 22 פעולות קבוצות העבודה 8 מועצה, הנהלה, ועדות 6 סניפים אזוריים ודמי מרצים 4 שוגות 5 (1975 5601010062 :401 56 01 5ת104110תנותז גת 00) רעיון מקורי להגשת מאמוים בכנס מקצועי בכנס השנתי של האיגוד האמריקני למדע המידע (4515) אשר התקיים בחודש אוקטובר 1975 בעיר בוסטון. ארה"ב, הוגשו מאמרים בשתי צורות: האחת בצורה המקובלת של הרצאות בעל-פה, המוגשות האחת אחרי חברתה ולסיומן ויכוח קצר: על כל הרצאה. השנייה היתה הצורה החדשנית -- דיונים סביב לוחות תצוגה. בדיונים אלה מוצג על גבי.לגחות תצוגה חומר חזותי כגון ציורים ותרשימים אשר הוכן ע"י המחברים. והנשאר על גבי לוחות התצוגה במשך זמן מוגדר. מספר מחברים נמצאים בעת ובעונה אחת ליד החומר החזותי על מנת לשוחח על עבודתם עם הקהל במקום. דיונים סביב לוחות הצוגה מקנים גמישות רבה למגעים בין המחברים ובין באי הכנס ומאפשרים שימוש יעיל ביותר בחומר החזותי. (1975 )טפנו ,401 6ת1 01 5מ108110תותרת00) ₪ איחסון ב 4 אינפורמציה 3% 0 רופאים השתתפו | בסימפוזיון על מהשבים ברפואה הסימפוזיון, שנמשך 3 ימים, דן בהפ- עלת שיטות מיחשוב מתקדמות בבתי- חולים. בהרצאות ובדיונים לקחו חלק מומחים ידועי שם מחו"ל וקבוצת רופ- אים מחשובי בעלי המקצוע בארץ. הסימפוזיון אורגן על ידי חברת איל- תם והמרכז המדעי של י.ב.מ. ובחסותו של משרד הבריאות. הוא תוכנן ונוהל על ידי פרופ' י. רביב, מנהל המרכז הנ"ל. האכסניה היתה, בית הבראה של עובדי המדינה ליד ביתן אהרן. חוגים ‏ מקצועיים ציינו בהערכה את הרמה המקצועית של הסימפוזיון, אשר תרם רבות לקידום מיחשוב הרפואה ב- רישראל. לימוד מתמטיקה בעזרת מחשב שיפר הידע והציונים לימוד המתימטיקה בעזרת מחשב שי- פר את רמת ציוניהם של תלמידים ב" בית-ספר תיכון במידה ניכרת. יתר על כן: אצל תלמידים שהיו בעבר חלשים במתימטיקה נוצרה, נוסף על השיפור ב- רמת הציונים שלהם, פתיחות גדולה יו- תר למקצוע קשה זה. למסקנה זו הגיע צוות מחקר מבית- הספר לחינוך שעלדיד אוניברסיטת בר- אילן ומרכז' המחשבים של האוניברסיטה, בשיתוף עם מרכז המחקר המדעי של חב- רת אי.בי,אם. לפני שנתיים החל הצוות בניסוי בישי- בת בני-עקיבא בנחלים ובבית-ספר תיכון דתי ברמת-גן. שני בתי הספר חוברו כל אחד במסוף ישר למחשב של אוניברסי- טת בר-אילן. התלמידים חולקו לשלוש קבוצות לימוד. קבוצה אחת למדה מתי- מטיקה בעזרת מחשב בשפת תכנות אי. . פי. אל. ; קבוצה שנייה למדה מתימטיקה 2 בעזרת מחשב בלי שפת תכנות כלשהי;. | וקבוצה שלישית למדה מתימטיקה בשי- ' טה המקובלת, בלי מחשב. , הלימודים נמשכו שגתיים כשצוות הד ' מחקר עוקב אחר הישגי התלמידים. ב- ציבוד מימצאי צוות המעקב התברר ש- שתי קבוצות התלמידים שנעזרו בלימו- דיהם במחשב התגברו בקלות על הקושי שבלימודי המתימטיקה. הקבוצה הראשו- נה, שנסתייעה גם בשפת תכנות מיוחדת, שינתה כליל את עמדתה לגבי המחשב והיתה מוכנה להתמודד עם כל בעית מתימטית בעזרת המחשב. במימון המחקר השתתפה חברת אי.בי. אם. החברות לעיבוד נתונים הצטרפו לארגון אירופי איגוד החברות לעיבוד נתונים בישר- אל, המאגד בתוכו את לשכות השירות העיסקיות המספקות שירותי עיבוד נתו- נים באמצעות מחשבים אלקטרוניים, הוז- מן להצטרף לארגון הכלל אירופי של איגודי לשכות השירות באירופה. החברות המסונפות לאיגוד הכלל אי" רופי של לשכות השירות מפעילות אלפי מחשבים אלקטרוניים באירופה ומספקות . את שירותיהן לעשרות אלפי לקוחות. הארגון האירופי של לשכות השירות מקיים חילופי ידע ומידע ומסייע גם ל- פיתוח עסקים בין הארצות. במחצית חודש יוני התקיים קונגרס בינלאומי של הארגון האירופי, שדן ב- אסטרטגית העתיד של לשכות השירות בגישתן לתמורות הטכנולוגיות והכלכליות בעולם. מר א. לוי, מהנהלת האיגוד, יצא ל- אירופה, כדי לקיים מגעים ראשוניים ה- קשורים בהצטרפות האיגוד הישראלי. ישראל מוציאה כ-180 מיליון לירות על ענ'/א 4 מחשבים אלקטרוניים, המעסיקים כ2,5007 עובדים, מוחזקים עַל-ידי מש- 4 :5ב אחות במכון ,,מור'י ל בדיקה רפואית ממוכנת המסתייעת במחשב ,מעשה חושב' -- דצמָבר.1975 שב 07 ימלוב / | רדי-הממשלה השונים, בהוצאה כוללת של 180 מיליון ל"י לשנה -- כך מת- ברר מדו"ח המועצה העליונה להכוונת עיבוד נתונים אוטומטי להליכי מינהל. קבוצת עבודה בינמשרדית גיבשת עבור המועצה המלצות לשיפור רמת- הבטיחות של המיתקנים, המידע עליהם ושמירתם מפני פגעי-טבע, אש ומלחמה. הקבוצה הציעה קריטריונים, שינחו את ביצוע ההמלצות וכבר הוחל ביישום הד המלצות. המועצה אישרה הקמתה של מסגרת, שבאמצעותה יבוצעו רכישות משרדיד הממשלה. סוכם, כי החברה תנהל מו"מ עם ספקי הציוד ותבצע את החוזים ל- רכישת ציוד. לאחזקה, ועוד. קורס ראשון מסוגו בעולם למתכנתי מחשבים עיוורים - בירושלים קורס ראשון מסוגו בעולם נערך בימים אלה בבית חינוך עיוורים בירושלים. ב- קורס זה משתתפים 11 עיוורים וכבדי ראיה העובדים מזה שנים אחדות כמתכ- נתים למחשבים אלקטרוניים בכל רחבי הארץ. הקורס נערך ביוזמת השירות לעיוור במשרד הסעד, בשיתוף המכון לפריון ה- עבודה והייצור ובחסות בית חינוך עיוו- רים. נושאי הלימודים בקורס זה חופפים את לימודי ,המבוא למנתחי מערכות למח- שבים אלקטרוניים", כפי שהוא נלמד ב- מסגרות הרגילות של המכון לפריון ה- עבודה והייצור, ומגמתו להכשיר את ה- עיוורים המוכשרים לעסוק בתכנון מע- רכות. תחילתן של ,היוזמות" הישראליות ל- איתור מקורות תעסוקה בתחום זה נולדו ב"1963 כאשר נוסד בבית חינוך עיוורים בירושלים ,המרכז למחקר והכשרת עיוו- רים במכונת י.ב.מ.", אשר היה ,חלוץ" עולמי בתחום זה ואשר מבין כתליו יצאו עשרות עיוורים ומוגבלים אחרים העוב- דים במקצועות שונים "הקשורים למחש- בים אלקטרוניים. פירות הנסיון שנרכש בארץ הופצו ב- עולם וכיום ישנם עשרות מרכזי הכשרהת בכל רחבי תבל המסייעים לאלפי עיוורים ללמוד מקצוע מעניין ומכניס כאחת. מקצוע ,התכנות למחשבים" נחשב כ- יום למקצוע ברמה גבוהה לעיוורים מש- כילים והוכיח את עצמו בשלמות, אולם מאחר וכל הקשור במחשבים אלקטרוניים עובר מהפכה מתמדת, הוחלט בשירות לעיוור שליד משרד הסעד להשאר במעקםב מתמיד אחרי קבוצת העיוורים העובדים במקצוע ולתת להם את כל השירות ה- דרוש לקידומם במקביל לעמיתיהם ה- פקחים. מערכת פיקוד בחברת החשמל תוך מספר שנים תפעיל חברת החש- מל מערכת פיקוד ופיקוח מודרנית, מוד- רכת באמצעות מערכת מחשבים. מערכת זו ואמורה להיכנס לשירות תוך חמש השנים הקרובות ותחליף בהדרגה את מערכת הפיקוד הארצית הקיימת. עד כה פועלת בארץ מערכת פיקוד ופיקוח מיושנת, שהותקנה בארץ לפני 0 שנה שאינה עונה כבר על צרכי משק החשמל, שהתפתח במהירות ודורש שי" טות פיקוד ופיקוח חדישות, מתוחכמות ויעילות הרבה יותר. זרימת המידע דרך המערכת הישנה היא איטית מדי. נוכח הגידול הרב הצפוי בפעילותה של חברת החשמל בשנים הקרובות הוח- לט על הקמת מערכת פיקוד. ופיקותח חדישה ומשוכללת ביותר שניתן גם ל- הרחיבה ולהתאימה לצרכיהם המשתנים של החברה ושל המשק. | ווה סיפור האודיסיאה מודפס תוך דקה על מדפסת מחשב רבת עצמה הפועלת באמצעות קרני לייזר ומסוגלת להדפיט 0 שורות בדקה (לעומת 1,300 כיום) הכריזה חברת י.ב.מ. ישראל בימים אלה. מערכת זו, י.ב.מ. 3800, מיועדת לפתור את אחת הבעיות החמורות בהדפסת פלט של מחשבים. כידוע, מעבד המחשב את הנתונים המוזנים לתוכו (הקלט) במהירות רבה, אולם קבלת תוצאות העיבוד המודפסות, מתעכבת מאחר שהמדפסות הקשורות למחשבים מבוססות בדרך-כלל על פעולה מיכאנית של הקשת האותיות ולפיכך הן איטיות יחסית, ומעכבות את כל התהליך. מערכת ההדפסה *.ב.מ. 3800 היא מדפסת המשלבת לראשונה הדפסה אלקטרוגרפית (בניגוד להדפסה בדרך ההקשה) עם יצירת תווי דפוס באמצעות קרן לייזר, ובכך מושגת מהירות הדפסה גבוהה ביותר ומיגוון רחב של שיפוריס בהדפסה. מערכת 3800 הינה מדפסת דפים, כלומר: מדפיסה דפים בשלמותם ללא תלות במספר השורות בדף. נוסף לכך ניתן בעזרת מערכת זו לערב צפיפויות הדפסה שונות בשורה אחת ובדף אחד. למדפסת מיגוון נרחב ביותר של דפי הדפסה, החל באנגלית דרך יפנית וכלה בעברית. רוב השפות הללו ניתנות להדפסה בשלוש דתיסויות שונות (לפי צפיפות תווי הדפוס באינצ' אחד) המאפשרות למשתמשים לחסוך בנייר ולהדפיט מסמכים וטפסים נוחים יותר לעיון, אחזקה וטיפול. מאחר שהתווים להדפסה נוצרים בצורה אלקטרונית ולא מיכנית (כגון הקשה) יכול המשתמש גם לתכנן בעצמו באילו תוויס הוא רוצה להשתמש בכל מקרה וקל לו לעבור בהדפסה מקבוצת תווים אחת לשנייה (למשל: מאנגלית לעברית). עמעשה חושב" -- דצמבר 1975 2 ₪ | תוכנה ב 4 :וא פיתוחים ישראליים בתחוסם המחשבים על פיתוח הייצור של שני מוצרים ישראליים חדשים בתחום המחשבים, ה- מסוגלים לעבד נתונים אוטומטיים של גרפים, נמסר לאחרונה. המוצרים הינם תוצרת מפעלי ,קסי", בת"א, ומנהלי המפעל, ניסים לוי וצבי רוזנר ציינו, כי רבה תועלתם בתחומי המדע, הרפואה, הקרימינולוגיה והמינ- הל. נמסר, כי המכשיר הראשון ,מספרת", מאפשר תרגום תאורים גראפיים, כגון מפות ושירטוטים לערכים ספרתיים ל- צורך עיבודם במחשב. המכשיר השני ,תויין" מבצע פעולה הפוכה ‏ -- שירטוט אוטומטי עלזידי תרגום ערכים ספרתיים לגרפים. ההמצאה מאפשרת לבצע שירטוטים אוטומאטיים של מפות, ליצור ‏ ,בנק ספרות" של מפות לשימושים שונים, לבצע שירטוטים טכניים, לפענח רישוד מים גראפיים בהידרולוגיה, מטאורולוגיה, בליסטיקה, : זיהוי פלילי, מיפוי קלס- תרונים של עבריינים, מדידה ומיפוי. של תצלומי רנטגן. ופיענוח רישומים גרפיים רפואיים. נמסר, כי המכשיר מסוגל למפות את אזורי גוף האהם, דבר שנודעה לו חשי- בות בקשר למחלות מסויימות. עוד נמ- סר, כי המכשירים הינם ישראליים, וכי המפעל הינו בלעדי בארץ ומן הבודדים בעולם העוסק בסוג זה של מחשבים. מחיר מערכת נאמד ב-30 אלף דולר: מחיר זול יחסית. תכנון תנועת ,,אגד' -- במחשב ,אגד" עומד להעביר את כל פעולותיו לתכנון במחשב, דבר העשוי להגביר את יעילות הפעולות בשטחים שונים בעיקר מה שנוגע לתכנון התנועה. פעולה מורכבת ומסובכת זו מבוצעת עד כה בשיטה ידנית. על כך מסר מר ישעיהו לוביץ, מזכיר הפנים החדש של.,אגד" במחוז הצפון. עד כה נעזר ,אגד" במחשב רק לחישובי משכורות. 26 מר לוביץ ציין כי בשלב ראשון יופד על המחשב בצפון הארץ, באוקטובר. ב- אזור זה יש 1500 סידורי עבודה לאוטו- בוסים ביום כאשר כל סידור כרוך ב- 0 נסיעות לפחות. סבורים כי תכנון התנועה בעזרת המחשב עשוי להביא ל- חסכון של 10% בכוח-אדם וברכב תוך שיפור לוח הזמנים בקווים שונים. כן עשוי המחשב להביא תועלת גדולה ב- ניהול משק חלקי החילוף בקואופרטיב. כל הכנסות התושבים - במחשב מינהל הכנסות המדיגה עומד להקים מוקר מרכזי לאינפורמציה על הכנסו- תיהם של כל אזרחי המדינה. זאת הודיע נציב מס הכנסה, מר יצחק מן, בכנס מתווכים לנכסי דלא ניידי שהתקיים ב- תל-אביב. מר מן הסביר, כי לכל אזרח ינוקב כרטיס מחשב לפי מספר תעודת הזהות שלו, והמחשב ירשום בזכרונו את כל הפרטים לגבי נכסיו ומשלח ידו. הרי- שום יתבצע על פי תיקו של האזרח ב- מס רכוש, חוזים בהם יוזכר שמו, ספרי הטאבו, וכל קבלה שבה יהיה רשום מספר תעודת הזהות שלו, אף אם היא נמצאת בפנקסיו של גישום אחר. הוא הוסיף, כי אנשיו מחפשים עתה דרך לקשור לכל נישום גם את הפרטים לגבי רכוש אשתו וילדיו. זאת, מכיוון שישנם נכסים רבים במדינה הגרשמים על שם קטינים או נשים, על מנת להע- לים מידע ממינהל הכנסות המדינה. נציב מס הכנסה אמר עוד, כי חברי ועדת הכספים של הכנסת וחוגים במש- רד המשפטים מגלים, בשלב זה, התנג- דות להקמת המוקד המרכזי לאינפור- מציה. הם טוענים, לדבריו, שיש בהפ- עלתו משום חדירה לרשות הפרט ופגי- עצה בחרותו. מר מן הצהיר, כי משרד האוצר אינו מתוכנן להמשיך את הפעלת מס מימון רכש מעבר לשלוש שנים. הוא הסביר, כי מס זה נוצר בבהילות בזמן המלחמה, וכי הקשיים הרבים בהפעלתו והסבל ש- הוא גורם לציבור, הביאו להחלטה שלא להרחיב את משך הפעלתו. הוא ציין בהקשר לכך, כי מינהל הכ- נסות המדינה מתכנן לערוך רפורמה גם במס רכוש, לאחר שהמשק יתרגל ל- רפורמה במס הכנסה. מחשב משוחח עם לקוחות בנק בקשות להלוואות ופדיון שיקים מחיי- בות בד"כ בדיקת מצב החשבון של ה- לקוח ואמינותו כלווה או כפורע שי- קים, פעולות הדורשות זמן רב. תהליך זה נמשך אפילו זמן רב יותר כאשר חשבונו השוטף של הלקוח נמצא בסניף אחר של הבנק שבו הוא מבקש הלוואה או רוצה לפדות שיק. לזירוז הפעולות בבנק פיתחה י.ב.מ. תוכנית מחשב מיוחדת המאפשרת למח- שב לשוחח עם הלקוח בשפת אדם ש- אוצר מילותיה מגיע ל-47. אוצר המילים של המחשב מכיל גם מונחים בנקאיים שכיחים, כמו: מאזן חשבון, הלוואה, ריבית, זכות וחובה. מחשב זה הוא מערכת/7 של יב.מ. המופעלת ביישומי בקרה שונים גם בי ארץ. היישום החדש בבנק מאפשר ל- פקידי הבנק לוודא את מצב חשבונות הלקוחות בעזרת טלפונים הקשורים ל- מחשב של הבנק ומופעלים בלחיצת כפ" תורים. בירור זה אורך 30 שניות בלבד. בעזרת לחיצות על כפתורי הטלפו; רושם פקיד הבנק את מספר החשבון של הלקוח, סוג הבקשה שלו ומקוד בט- הון מיוחד המונע שימוש בלתי-מורשה במערכת. המחשב מחפש באלפי החשבו- נות המאוחסנים בזכרונו ומספק תשובהת מיידית וישירה -- בטלפון. מערכת/7 המותקנת במשרד הראשי של בנק, מאפשרת לפקידים בכל אחד מסניפי הבנק להתקשר אליה טלפונית. המערכת מסוגלת לענות ולטפל: בשש בקשות בו בזמן -- ולעדכן מיידית את החשבונות. לדוגמא: ברגע שמערכת/ד מציינת שיש כיסוי לשיק מסויים, מתק- תק הפקיד מעברו השני של הטלפון את סכום המשיכה והמחשב מעדכן אוטומטית את מאזן החשבון. פקיד בסניף אחר יכול להתקשר מייד לאחר שנעשתה הפעולה ולקבל תשובה מעודכנת, בשפת אנוש כמובן, על חשבון זה. , תמונה ראשונה של וירוס הרבה מחלות נגרמות על ידי וירוסים. בין הווירוסים כאלו הנחשבים כגור- מי מחלות ומזיקים ולעומתם אחרים המוחזקים כחיוביים. המשותף לכולם הוא גודלם הזעיר (זנבם למשל הינו ב- אורך של כ-100 אטומים בלבד) והעובדה שעד לאחרונה אי אפשר היה לראותם אפילו בעזרת מיקרוסקופ משוכלל ביותר. דיר אלקס ברואר ודר אוליבר וולס, שניהם ממרכז המחקר של - ב. מ. ע"ש. תומאס ג! ווטסון ביורקטאון. הליטס, ארה"ב, בנו לראשונה בתולדות החקר'" המדעי, מיקרוסקופ משוכלל המנצל את' טכנולוגיית הקרן האלקטרונית. ,,מעשה חושב' -- דצמבר 1975 3 ו ו | ו ן ו | המחשב העסקי הקטן, במחיר הנמוך יבמ. מערכת/32 תוכל לקבל מידע על חשבונות לקוחות וספקים לשפר גבייה וזרימת מזומנים לנתח קניות ומכירות ולבדוק אלטרנטיבות. השימוש קל ופשוט ; אחת מעובדות משרדך יכולה ללמוד להפעילו תוך ימים ספורים. מערכת/32 משתלבת בנקל במשרד. גודלה כשולחן כתיבה. פינה כלשהיא, שקע חשמלי רגיל ו חדר המחשב" מוכן לפעולה. מערכת/32 הקומפקטית של יב.מ. יכולה לתרום להגברת כושר התחרות שלך ולשיפור עסקיך. כדאי לך לראות אותה מקרוב. שלח עוד היום את התלוש או טלפן ישירות ה = גם העסק שלך יפעל מעתה בקצב המחשב. מערכת/32 הקומפקטית תוכננה מראש גם לעסק הקטן במחיר נמוך. מערכת/32, המותקנת בפינה במשרדך | במתיר צנוע, מהווה תהליף יעיל ומשוכלל עם הצוות הקיים שלך למכונות להנהלת חשבונות. אתה מביא אל עסקך עם תוכניות מוכנות מראש את יתרונותיו שנכתבו לפי הצרכים בארץ - של מחשב אלקטרוני חדיש אתה נהנה ממערך הנהלת-חשבונות המשתלם מיד עם התקנתו. יעיל מדויק ומעודכן. מתשב י.ב.מ. שם----= קיר --- 1 ן | ן 1 | טלפון 6060 - = שם התכקה -------- הר : | ברצוני לראות את יי -ון | מערכת /32 בפעולה. טלמון ו - 02-1018691 '969797 "ות - םומשהחט (..םוםח.. הוזםו ]וח ) לפ סוחושת חוטש ₪,חם םשוחטט םוש "1 ]סט 6 א660 61אא 0ב 06% %66א₪00 אא '0בשש 6א ‏ 0720/060.4- 6/0%₪אם 6501 ₪662 56 6 ₪6))ש שפש)ש )60)6 0%. שא)סקט ש6שוט 4 וו : ם+6466 א)אט ₪ 0 666)ש)20 אא ₪6,664 60066 06 4066 6546 26042 )ו בא -- 000% 6.0060 ₪6 0600+6)א ₪א066 -- ב 6604060 שא006 -- 2606 -- 4 00%₪4 -- : 066 ₪6 ₪606 006 60/0445 ₪602 ו ₪605 45046 א)6ש ‏ 060010605 *ם66)בצש ם₪266 ₪606 62ת6) ₪006 64140 )א ם66טש6ש ששפבשא ₪ שא 666 ם₪00660%6 ₪000.06 -צש)נשט ₪600 ₪6 ₪046%6₪ ₪06 06 ₪41 6060 60 66\.06)א )א א ₪606 ם₪066060 ש)אאסאס 8 )> שא 6)66 )וטש סשסט שא ם60 כסצעבהרהנוכם | | תו שו ₪ 17,ם ט<ששוםזיאטו אואנשסשב - 1.1216 מה וחוטט ..םזוח:מטשטט [ המרי הבג הס מוחטט.= הוועש |שגש וטג טוזוח 02/9 ו וו 8 ווח ו