- שנה: 1984
- מו"ל: המכון לפריון העבודה והייצור
- תגיות: סקר תעשייה
OCR (הסבר)
6 הנוכון לפריון העכודה והייצור
מרכז הסיוע לתעשייה הזעירה
שביל המרץ 4, קרית המלאכה ת''א 66535 טלפון 821192
המחוצב במטפטדל הסטו
פברואר 1984
8 דומ
דומברובטקי, סטניסלב
אהמחטב במפעל הקטן
5 ךדי
106
|
481 1158395 000 1
7 1158595חה
נערך ע'"י: ד''ר ס' דומברובסקי
אינג' לולה אטינגר.
תוכן וענינים
בםשכשים כשנטום:םנם 2 יכים ;כם
עמוד
מבוא
ממצאים
מסקנות והמלצות
המחשבים, סוגיהם, קצב תפוצתם ודרכי השגתם
8.1 מספר המחשבים
2 גידול מספר המחשבלם
3 ריכוזיות בתחום המיחשוב
8 רוויית המיחשוב בענפ? משק שונ?ם
5 הדינמ?קה של קל?לטת מחשבים בענפי משק שונלם
6 מבנה גודל המחשב
7 צורת הבעלות על המחשב
זיכרון וציוד פרלפר?אל?
ו.5 נפח זיכרון
2 מסופים
כח אדם, שכר עבודה והוצאות המילחשוב
ו. מבנה כח אדם
2 שכר עבודה
3 מבנה הוצאות הת?חשטוב
נושא.ל עיבוד נתוני?ם אלקטרונל:
ו.7 הנוטאים בהם הופעל עיבוד נתונים אלקטרונ? בשוו??+ץ
2 הנושאים בהם הופעל עיבוד נתונ?ם אלקעטרוני בלשראל
מיחשוב המפעל הקטן בארצות אחרות
1. המחשב במפעל הקטן
2 מקומות עבודה שהשתלבו במיחשוב בהתך גודל
3 צורות ביצוע המיחשוב בתפעל הקען
8 גודל המחשב וצורות הש?מוש בו
5 השלמוש בשפות המחשב
6 הנושאים בהם הופעל עיבוד נתונים אלקערונ?ל
7 רכלשת תוכנה ומקורה
8 אבטחת סודיות הנתונ?ם
03000030 00034340 2( ש
ו-ו
המהפכה שהחלה בטכנולוגית המחשב מקורה בשבב הס?ליקון - 6015 בלעז, שכושרו
זהה לזה של המחשב מלפני עשרים וחמש שנים שלפי מידותיו דאז צריך היה
למקם אותו באולם גדול. פהבטצ] ת6תק6|21560 מחבר הספר "חט1ת1116!! 111620 סוודיי
מניה שאילו היתה תעשיית המכונלות מתפתחת בקצב דומה לזה של המחטב אפשר
היה היום לקנות את ה-66ץ0/ 80115 במחיר של 50,ו לירה שעטרלינג או לנסוע
בגלון דלק למרחק שלושה תליון מילין.
הירידה שחלה במימדי המחשב ובתחירו קירבה אותו למפעל הקטן.
מנהל התפעל הקטן תסוגל היום, בעזרת המחשב להפיק תועלת ע"י קיצור זמן של
פעולות נהוליות, דיוקן ויעילותן, דברים שהיו קודם שכיתים רק בחברות'
גדולות, הנעזרות במחשבים גדולים.
מטרות הסקר הן:
- לבדוק באיזו מידה מהפ?כת המחשב הג?עה למשק הישראל? בכלל,ולמפעל הקטן
בפרט.
- לאתר את הפעולות הדרושות לזירוז תהלי?ך מיחשוב במפעל הקטן.
קביעת השיעה בה תושגנה מערות הסקר מהווה קושי ראשון ובסיסי בעריכת הסקר.
עד היום אין בנמצא נוסחה בדוקה, אוביקעיבית, ופשוטה שבעזרתה אפשר לקבוע
את הרתה הדרושה, ההכרחית והכדאית של מיחטוב המשק בכלל וענפיו בפרע.
אין זאת אומרת שלא טפלו בנושא. במקביל להתפתחות המסחררת של עיבוד הנתונ?ם
האלקטרוני, שחלה בעשרים השנים האחרונות, התחילו לפתח את המוטודולוגיה
לקבלעת רמת המיחשוב הדרושה. בפיתוח התעודולוגיה, תורת המיחשוב עברה כברת
דרך, מהשוואת מספר המחשבים, במשק לגודל האוכלוסיה או התלי"ג, דרך שיטות סווג
לשלבי ההתפתחות של המשק, (התחלתי, בסיסי עיפולי ומתקדם) עד למודלים כגון
זה שהוכן ב-.ז.1.|] המתבסס על וו נתונים שלכל אחד ?ש משקל הנאתד בנקודות.
כדאי לציין שהנתונים ממוינים ל-3 קבוצות, מהן הכלכלית, השווה ל-60%
והנתונים הנוגעים לתל"ג לגולגולת ביחד, שווים 85% מהנקודות.
אפשר גם להשתמש בדרך עקיפה של השווּאה לארצות הדומות במ?דה סבירה. מרכז
הסיוע לתעשיה זעירה בחר בדרך העקיפה והפיץ שאלון על מצב המלחשוב של המפעל
הקטן ובעיות?ו בין 20 מוסדות ומכונים בחו"ל אתם הוא משתף פעולה מזה שנים.
רוב גדול של הנשאלים וענו שאין ברשותם הנתונים הדרושים.
שוו?לץ ספקה חומר סעעיסטי עשיר, מפורע ומעודכן בצורת דו"ח על סקר שנערך ע"?ל
אוניברסיעת פרייבורג*. הסקר נערך בשני חתכים מקבילים והם:
- ענפי משק.
- גודל מקום עבודה.
מה שמאפשר ניתוח ענפי ובחתך גודל המפעל, דברים שהמרכז מעוניין בו במיוחד.
משאר הארצות יש לציין את ה-%.א.3.בגרמניה ואת מוסדות האו"מ - 0/1100 ו-1.1.0
שסיפקו מאמרים שאפשרו להרחל*ב את הראיה ולהעמיק את הניתוח.
3 ן שיעת בלצוע הסקר התבססה על 3 מקורות מידע והם כדלקמן:
א. סטעיסטי גרידא, הכולל את הסקר על שו??ץ שתואר לעיל ואת הפרסומים של:
הלשכה המרכזלת לסעעיסעיקה**.
המכון לפרלון העבודה וה??לצור***.
מאמרים מעיתונות תקצועית.
מידע שהצטבר במרכז הסיוע לתעשיה הזעירה, במהלך קשרילו היום ?ומ?ים עם
מפעלי תעשייה זעירה וכתוצר לווא?" לסקרים הנערכלם ע"? המרכז, בנושאלם
שונים כגון סיקור תערוכת רהיטים שנערך לאחרונה.
לש להדגיש שבסקר על תיחשוב שנערך ע"? הלשכה המרכזית לסטע?סטיקה בלשראל
הנתונים לא סווגו לפי גודל מקום העבודה, דבר שצמצם אפשרות של הכנת
מסקנות נרחבות והמלצות על מיחשוב המפעל הקטן. בכד? לל*צור בסיס, חלקל
לכל הפחות, לניתוח משקל המיחשוב במפעל הקטן, התווסף סעיף נוסף,
הכולל חידע על מקותות עבודה קענ?ם בחו"ל. ?ש לקוות שרב-גווניות
מקורות התידע שנוצלו בעריכת הסקר תענלקה ביטהון חלקי לאימות המצב
שתואר ואמיתות המסקנות שהועלו.
16% .! ,תתוא .מ - +סקק
ץ6126את50 ה1 58%2ה21 - /כ]
[198 16060ע₪6%2
86568208 ה02628%10 6ת8 ה%10ההספטה ע6ש?1 5%160%ת1
0תווכ261] 1/6251586%)
** סקר מחשבים אלקערוניים ומסופים |ן98ו.
*** סקר ציוד ותוכנה למ?נ? ומ?קרו מחשבים אפרלל 1983.
הוכן
עייי עטרה דובובלצקי ואבי כוחנובלץ
- יישום מחשב?לם במשק הישראל? - 1972.
- מודל למדידת רמת ה?ע?לות של מערכות מידע ממוחשבות בלשראל, 77פ9ו, שהוכן
ע'יי ארלה רונאל.
2.[
על אף ההתפתהחות המהלרה שחלה בלשראל בתהום עיבוד נתונים אלקטרוני, רמת רויית
המשק במחשבים ה?*א נתוכה יותר מאשר בשווייץ, מה גם שקצב עליית הרמה הוא
איעי לעומת חדינה הדומה לישראל בגודל אוכלוסיה, אוצרות טבע ועתירת מדע,
(מדינה שכדא: להידמות לה).
מידת הרלכוזלות מדודה במספר המחשבים הממוצע במקום עבודה היא
בישראל גדולה ?ותר מזו של שווייץ דבר המעיד שהמחשב הגיע קודם כל לגופים
גדולים, המסוגלים להרשות לעצתם להשתמש ביותר ממחשב אחדה
באופן כלל? המחשב טרם הגיע למפעל הקטן ואלה שכבר נהנים מעיבוד נתונים
אלקטרונ? נעזרים לרוב ע"? לשכות שירות.
הודות להופעת המחשב הזעלר וירידת מחיר? החומרה, השתנה גודל המחשבים שהותקנו,
לעטובת עליית תשקלו של המחשב הזעיר, וגם עלתה צורת הרכלשה לעומת ההשכרה,
במבנה צורת הבעלות של המחשבים.
משקלם של המנתחים והמתכנתים במערך כח אדם המועסק בעיבוד נתונים אלקטרונ?
הוא קען יחסלת מזה של שווייץ. אפשר להנ*ח שתופעה זו נובעת מהעובדה שמשקלה
של התעשליה במיחשוב הוא בלשראל נחות יחסית בהטוואה לשווייץ וגם מהעובדה
שארגון ונהול התעש?ה דורשים ?דע ונסיון רב.
רמת השכר של המועסק בישראל בעיבוד נתונים אלקטרונ? הליא פונקציה של הענף
בו מועסקים העובדי?ם, לדוגמא: שכר של מותחה ענ"א המועסק בענפ? חשמל ומ?ם
הוא כמעט כפול בהשוואה למומחה דומה המועסק בתעשלה.
קייתת נעיה ברורה לירידת משקל החומרה במבנה הוצאות המ:חשוב לעומת העל??ה
במשקל התוכנה והשכר.
השימוט במחשב מ*ועד קודם כל לעריכת דוחות ופעולות מנהליות ופחות משתמשים
במחשב לניתוחים כלכליים הנדסיים ולקבלת החלעות .
המחסום המעקב ש?*לוב המפעל הקטן במי?חשוב נעוץ קודחם כל, בהעדר תודעת מנהל?ו
לכדאלותו ויעילותו.
3 מסקנות והמלצנתָ
ו.3 העסק הקטן בכלל, ומפעל תעשייתי קטן, בפרט, מהוויס עתודה לקלדום המיחשוב
בישראל.
2 הופעת המחשב הזע*ר (התיקרו) והחירו הנמוך ?חסית מאפשרים רכלשתו ע"?
המפעל הקטן.
3 על העדר מודעות של מנהל המפעל הקען למיחשוב, אפשר וצריך להתגבר על ?ד
הפעלת מערכת הדרכה, השתלמויות, הסברה ופרסומים.
8 שללוב מוצלהח של המפעל הקטן במי:חשוב תלוי בפעולות מקדימות הקשורות ל:
- ניתוח המערכת הקיימת של המפעל
- תכנון שינויים ארגוניים וניהולי?ם במערכת הקיימת.
- יישום השלנויים שתוכננו.
5 רצוי של?לשום הפעולות הנ"ל יבוצע בסיוע של גורמים מחוץ למפעל, בעל? ידע
ונסיון בנוטאי המפעל הקטן. רצוי גם שבחירת החומוה והתוכנה תבוצע ע"? המפעל
בעזרת גורמים טאינם בעלי ענ*ין במכלרתם.
6 רצוי להעביר נקודת הכובד של עיבוד נתונים אלקטרוני מדווח לניתוח, דבר
שיתאפשר מחד גיסא ע"י הרחבת והעמקת ההדרכה והשתלמות בנושא המחשב, ומאידר
גיסא ע"? הגדלת מספר חבילות התוכנה והוזלתן ע"י הכנתן בשלעת "הקונפקציה".
7 רצו? לטלב את נוטא נ?תוח מערכות בהכשרת מנהלי המפעלים הקטנים.
8 המשבר במשק אלנו מפחית מחשיבות הקידום של עי:בוד נתונים אלקטרונ?ל אלה
מגדיל את הדרישה לו ואת כדאיותו.
מספר התחשבלם, סוגיהס, קצב תפוצתם ודרך השגתם
ו.א בפרסום 1.].0 משנת 1980 בשם 165ע%תטסס וְה1ק0ס[6ע606 ת1 ₪50 ססטווקחס6 1760%1%0 |
שנערך ע"י 811866!| .0.8 סת8 ה6עח5 .].!
תופייעה השוואה בין רמות שהשיג המ?יחשוב בארצות נבחרות והוא כדלקמן:
לוח מספר ו
תוצר לאומי גולמ? - מספר מחשבים למל?ון נפש
ללא חקלאות - לתליון נפש
(1977) בדולרים.
)1980(
לשראל
הונגרלה
מהנתונים הנ"ל אפשר להוציא מסקנות מתשיות ומעודולוגלות והן כדלקמן:
- ישראל השיגה רמה סבירה בהשוואה ליפן, שהתפתחותה בתחום הכלכלה והטכנולוגיה
היא גבוהה.
- שהתוצר הלאותי הגולמ? מהווה אינדיקציה לניתוח רמת המיחשוב של המדינה.
השוואת מספר מחשבים בין ישראל ושווי?ץ מתוארת בלוח מס' 2.
לוח חספר 2
גודל האוכלוסיה תוצר מקומ? גולמ?
מספר מוחלט מספר מוחלט מספר מוחלע
במליונים ו
שווייץ 0 * 0 ב 30
% הנתונים על ?שראל הם משנת 980ו.
מספר תחשבים למועסק
ב
** הנתונים על שווי?ץ הם משנת ו8פו.
הנתונים הנ"ל מצביעים שבשווייץ קיים מספר מחשבים שהוא פי 8 ומעלה גדול מזה של
?עראל. אפיללו ניקח בחשבון את העובדה שנתונ? שווליץ הם מאוחרים בשנה בהשוואה
לישראל ונכפיל את מספר המחשבים בישראל בא?נדיקטור של גידול מספר המחשבים בשנת
0, לעומת שנת 1979 ואת התוצאה המשוערת - 2136 - נקח בתור מ??צגת את מספר
המחשבים בישראל בשנת !ו98!. אז היחס של שווי?ץ לישראל במספר המחשבים ?ה?ה
בערך פ? 6.
היחס של מספר המחשבים בשווייץ לעומת ?ישראל מתקיים בזמן שגודל האוכלוסיה
והאינדיקטור של רמת החיים נעים בערך פ? 75,ו לעומת ?שראל. אפשר להנ?ח שאחת
הסיבות לרמת החיים הגבוהה בעולם המפותח בכלל ובשווייץ בפרע ה?א רווי?ת המשק
השוויצרי במחשבים.
רמת המיחשוב של המשק אינה נקבעת לפ? מספר המחשבים בלבד, אלא במידה נ?כרת ה?א
תלויה גם בכמות הציוד הפרלפריאל? ובמיוחד מספר המסופים, שמרח?לב?לם את השלמוע
במחשטבים מבל?י להגדיל את מספרם.
השוואה בין מספר המסופים המחוברים למחשב תוארה להלן:
לשראל שווי?ץ
|) ]-
הנתונים הנ"ל מצביעים שלמספר המסופים אין השפעה על השוואת רמת המיחשוב בלשראל
מספר מסופלם
המחוברים בממוצע
למחשב
ובשוו?ל?ץ.
2 קצב ג?דול מספר המחשבים יתואר בלוח מספר 3.
לוח מספר 3.
8 9 0
ה
בסיס האינדיקטורים שהוצגו לעיל הוא שונה היות:
לשראל
יחס קצב הגידול
שווייץ
?לשראל
- ב?לשראל הוא מייצג את מספר המחשבים הקיימים בשנה מסוייתת
- בשווייץ הוא מייצג את מספר המחשבים שהותקנו בשנה מסו??מת ושקימים עדלין
במקומות העבודה בשנת !ו198.
השימוש באינדיקטורלם שבסיסם שונה נובע מחוסר בס?ס השוואתי זהה והצורך
לאתר את קצב הגידול כמקור לרתת הרווייה במחשבים.
מנתונ? לוח מס' 3 אנו למדים כ?:
- משנת 1!977, קצב גידול התחשבים בשווייץ היה כפול ולמעלה בהשוואה ללשראל
ובשנת 978ו, הג?ע כתעע לפי 2.5.
- בשנתיים האחרונות הנסקרות, בעבלה מסתמנת ירידה ביחס קצב גידול המיחשוב
בשווייץ.
- יש להניח שהנע?ליה שהופיעה בישראל בשנלם 1979 ו-1980 תחז?לק מעמד בשנים
הבאות כבסיס לגידול קצב מיחשוב המשק הישראלי.
3 מידת רוויית המשק במחשבים מתוארת על יד? אלנד?קעטור של מספר מחשבים ממוצע
במקום עבודה, הוא כדלקמן:
מספר ממוצע של מחשבים
במקום עבודה
ַישראל ב-980ו
שריי מ תש |
הנתונים הנ"ל מצביעים שמידת הר?כוזיות בישראל של המיחשוב היא גדולה ?ותר,
כלומר, המחשבים מתרכזים במקומות עבודה יותר גדולים, המסוגלים להרשות
לעצמם להשיג מספר רב יותר של מחשבים. אפשר להניח שמקום עבודה קעטן :תטית
טרם נהנה ממידה סב?לרה של מ?חשוב. תצב זה אלנו מיוחד לישראל ודומה במידה
ניכרת לשוויי). ראה לוח מספר 8.
לוח מספר 4
% מקומות עבודה
הממוחשבים בשווייץ
מסה'יכ בקבוצת גודל 9 +500
: |
לפי מספר המועסקים
בהתחשב בעובדה שהמפעלים הקענים בתעשליה הלשראלים מהווים מעל ל-90% מסה"כ
מפעל?ל תעשייה, הנתונים הנ"ל מצבל?עים שהם מהווים עתודה רצלנית להרחבת מיחשוב
המשק הלשראלי.
הנחה הנ"ל מוצאת סימוכין במידע שנאסף אצל 55 מציגים בתערוכת רה?ע? ?שראל
8, שרוכז בלוח הבא:
לוח מספר 5
קבוצת גודל המפעללם
לפי מספר מועסק?לם
9 מועסקים
8 מועסקים
9 מועסקים
+50 מועסקים
אח נקבל את ההנחה שאומתה מספר פעמים, וה?א שמפעלים המצלגים את מוצריהם בתערוכה
המוקדשת לקידום הייצוא שייכים לשמנו ולסתו של הענף, נגיע לממצאים הבאים:
- 50% מהמציגים שמשתמשים בטכנלקה של ענ"א.
- הרוב הגדול עדיין נעזר בלשכות השירות.
- המפעל הקטן מהווה עתודה להתפתחות ענ"א בלשראל.
8 מלדת רוויית המיחשוב לפי התך עגפי מוצג בלוח מספר 6
לוח מספר 6
% מקותות עבודה - .
הממוחשבים מסה"כ חן
החתפעלים והמוסדות
הקיימים בארץ
0 ו 3
6.2
א
% מפעלים ומוסדות
ממוחשבים
מסה"'כ = 0סו
מנתוני לוח מספר 6 אנו למדים כ?:
- למרות שמספר המחשבלם בשווייץ בשנת !198 הוא פי 6 גדול מזה של ישראל, הוא
נקלע רק ב-7% בקרוב מסה"כ מקומות עבודה.
- משקל המחשבילם בתעשליה הלשראלית מתאים בגודלו למשקל התעשייה בסה'כ המועסקים
בארץ (23.4%) אבל משקל זה הוא קטן פ? 8.8 בהשואה למספר המחשבים בתעש?יה בשווי?ץ.
- לאינדיקטור המצבלע על השוואת רמת מיחשוב התעשייה בישראל ובשווייץ ?לש חשלבות
לתרה, שהוא קרוב יהסית יותר לאמיתה היות והנתונים על ?שראל לא כוללים את
מערכת הביטחון בזמן שהנתונים של שווייץ כוללים את כל הזירה העיסקית והמנהל?ת.
5 הדינמיקה של קליעת המחשבים בענפים שונים בילשראל תוארה בלוח מספר 7.
לוח מספר 7
00
00 00
5ון 3(
8 07
203 7ן
הנתונים הנ"ל מלמדים על:
- הגידול המהיר בקצב קליטת התיחשוב הקיים במוסדות צלבור. ובענף הבלעוח והוא מתבטא
תעשייה מוסדות ציבור
מפעלים מוזשביט מפעלים מחשבי
ו 2
00 100 00
6 8 ו2ו
0ו 216 28
508 200 222
גם במספר המחשבים וגם במספר מקומות העבודה הממוחשבים.
- קצב המיחשוב בתעשיה אלטי כלשהו מהתמוצע לכלל המשק אך בסקטור המסחר?, הקצב אלע?
עוד יותר.
- בכל הענפים פרט לבנקים, קצב גידול מספר המחשבים הוא גדול ?ותר מזה של
התעשייה. אפשר להניח שהסיבה לעובדה זו עמונה בתהליך הריכוזיות העובר על
הענפים וגם בזה שתהליך המיחשוב עד שנת 1980 התרכז במקומות עבודה גדולים יותר,
שביכולתם להתקין יותר ממחשב אחד.
6 גודל המחשבים, צורת בעלותם, והדינמיקה של השינויים שחלו ביעראל מפורעלם
בלוחות הבאים:
לוח מספר 8
גודל המחשבים
בחתך מח?לרים
באלפי דולר
ענקים+גדולים
(30.0-75.05)
בינוניים
(7.0-30.05)
קטנים
(2.0-7.05)
זעילרים
(עד -2.05)
נתונ?ל הלוח הנ"ל מלמדים כל:
- התפלגות גודל המחשבים ב-2 קבוצות גודל הגבוהות בישראל ובשווייץ הוא די דומה.
(במיוחד בקבוצה הגבוהה ביותר).
- שינו: ניכר בהתפלגות מופלע בקבוצת המחשבים הקטנים (מ?נ?) שהוא בליחס 3:|
ובזעירים (המיקרו) ב?חס של 28:!.
- התפלגות גודל המחשבים בלשראל הלא ?חסית סטעית ואינה משתנה משמעותית בשע
השנ?לם שנבדקו.
- יש להניח שהמהפיכה של המיקרו טרם הגיעה לש?א עוצמתה ללשראל.
7 התפלגות הבעלות תוארה באחוזים בלוח הבא:
לוח חספר 9
|
התפלגות הבעלות בישראל בשנים קודמות |
לשראל ל- |1980 קלסו-ר 2 ב
[ 6 3% | 1977-1978 9
.קנוים שכורים קנוים| שכורים קנוים שכורים|קנוים |עכורים קנוים שכורים קנוים שכורל
גודל המחשבים. שוו?ץ ל 1
ענקים+גדול?ם.
= 100
בינונ::ם=100
קטנים = 100
זעלרי:ם=100
נתוני הלוח הנ"ל מצבלעים על:
- בשווייץ מופ?עה נטייה ברורה לבעלות על המחשב ה?ורדת עם ?רידה בגודל המחשב.
לש להדגיע שמספר מחשבים השכורים בשווייץ כולל גם סחר מכר, שמשקלו במספר
התחשבים הוא הגדול יחסית בקבוצת הבינונלים (17.6%) והקטן בקבוצת המחטבלם
הזעירים (2.7%). הנתונים על משקל המחשבים שהושגו בצורת סחר מכר מאמתים את
הנע?ליה המתארת את היחס בלן רכישה וגודל המחשב.
- בישראל מופיעה נטייה הפוכה לזו של שווייץ. משקל רכלשות המחשבים עולה עם
הירלדה בגודל החחשב וצורת השכירות יורדת עם הקטנת מימדי המחשב ומחלרו.
- יש להצביע על מגמה כללית של עליית השכלרות בלשראל לעומת הרכלשה.
התפלגות גודל המחשבים בחתך הענפ? תואר בלוה הבא: .
גודל המחשבים
סחיב | סו |ססן
ענקים+גדולים בי
בינוניים
לוח מספר סו
סהייב המטק | | תעשייה
3 |69.8 |33.5 |65.5 |22.9 |69.2 |1ו.82 |57.9 ו
הנתונים הנ"ל מצבלעים על:
- מספר המחשבים הענקיים והגדולים תואם למידת הריכוזיות בענפים שונים, דהיינו
שקללטת המחשבלם הגדולים והענקיים עולה עם הריכוזיות בענף (בנקים, ביטוח מחד
גיסא, תעשייה מאדיך ג?סא).
- בתחתום המחטבים הזע?לרים השולעים ב?שראל, הם מוסדות הציבור (ולהיפך ממצב במחשבים
קטנים) ובשאר הענפילם, קליעת הזעירים היא מתחת לממוצע הארצל.
- המחשבים הקענים (המינ?) נקלעלם בכל הענפים חוץ ממוסדות ציבור במ?דה העולה
על הממוצע הארצ?.
- בענף הבנקאות - ?שראל מצביעה על מידת ריכוזיות יותר גדולה מזו של שוו??ץ
(מדודה לפי גודל המחשב?ם).
- מידת הר?כוזיות בתעטי?לה הישראלית (מדודה לפי גודל המחשבים) היא נמוכה מזו
של שווי?ץ.
5 ופ זיברוך וצלוד סראל
. 2
כשששפשש:םם בש = שש שב צש ₪ צם כם צ בש
ו.5 נפח הזיכרון במחשבים, המותקנים בישראל ובעווייץ, הנמדד ב-(] ממוצע
למחשב בהתך הענפי תואר בלוח מס' וז.
לוח תספר וו
ישראל - )א ממוצע למחשב | שווייץ -₪ ממוצע למחשב| נפח הזכרון
בשווי?ץ
לעומת ?שראל
שרותים
ציבורל?ים
הנתונים הנ"ל מצבלעים על:
- מידת הריכוזיות מדודה לפ? נפח הזיכרון הממוצע למחשב ה?א בשווייץ גדולה
יותר, דבר המאמת את נתוני הלוח הקודם.
- ענפ? התעש?ל?יה, המסחר והשרותים הציבורלים, קיים דמיון בגודל נפח הזיכרון
בישראל ובשווייץ בהשוואה לסה"כ הארצי של שתי המדינות.
- בענפי הבנקים והב?טוח, חורגים מהממוצעים הארציים, כשהר?לכוזיות מדודה לט?
גודל המחטב של הבנקים בישראל היא גדולה מזה של שוו:יץ ובבלטוח התופעה
היא הפוכה, דבר המאתת את הנתונים של הלוח הקודם.
2 מספר ממוצע של מסופים מתוברים למחטב (בלשראל) או למקום עבודה (שוו?:ץ)
תואר בלוח מספר 2ו.
לוח מספר ?ו
הנתונים הנ"ל מצביעים על:
- קיים דמיון במספר הממוצע של התסופלם המחוברלם למחשב בלשראל ובשוו?י].
- מופיע שונ? בולט בענפים שונים אך במיוחד בענף הבלעוה, שאינו חורג מהנתונים
בלוחות הקודמים.
ההבדלים במספר הממוצע טל המסופים המופלעים במיוחד בהתך הענפ? מקורם
בהבדלי מבנה גודל המחשבים וכתוצאה מכך נוצרו הבדל?ם במספר המסופים שנ*תן
לחבר אליהם.
הקשר בישראל בין גודל המחשב ומספר המסופים המחוברים אל?ו מפורט בלוח הבא:
לוח מספר 13
מספר המסופים המחוברים למחשב
סהייכ
מחשבים
קיים ?חס יש?לר בין גודל המחשב ויויו מספר המסופים המחוברלם אליו - ככל שהמחשב
גדול יותר, מחוברים אליו יותר מסופ?ם. עובדה זו בולטת במ?וחד
במחשבים הנמצאים בשתי קבוצות גודל הקיצוניות, דהיינו, ענקים מצד אחד וזעלרים
מצד שני.
6. כוח אדם המועסק במלחשוב ומבנה הוצאות הקשורות להפעלתו
22 שש = == ומְבְנָה הוצאות
ו. השוואת התפלגות כח אדם'בהתך ענפי המועסק במ?חשוב בלשראל ובשוו?יץ
מפורט בלוח מס' 14|
צ%וותא .הא%|
ם.א6%ה|
20 006
=(
-
4
ט
כן
3
=
ם
4
₪2
ב?
ט
ש
>
-
-
בי
||[
4
42
₪
4
=
44
3
-
-
₪
1
4
-
₪
40
<-
4+
4
--
4
בי
9
45
42
₪
4
-
4
4
-
-
ב
1
מל
42
ב
/-
=
4
4
-
-
בי
7
₪
2
בכ
4
-
-
4
-
-
5
ת
ג
42
בב
3
כ
ס
כ
ל
ת
-
(=;
=
ה
נש
8
4
-
כ
כ
ה
ג
ג
כ
=
סי
-
ה
נש
-
םש
ב
םא 6₪ 0006
.8114 8א0%0.
ם 4 8 ] 4
נתונ?ל הלוח הנ"ל מצבלעים על הנעיות הבאות:
- אחוז מנתחי מערכות ומתכנתים בתבנה כה אדם המועסק במיחשוב בלשראל הוא נמוך ביחס
לשווייץ. ההבדל?לם הבולטים במבנה כח אדם בתחום מומח? המיחשוב בדרגה הגבוהה ביותר
מופיעים בענפי מסחר ותעשליה, ובמוסדות ציבור. אפשר להניח שמקומם הצנוע בישראל
של מנתחי מערכות ומתכנתים במבנה כח אדם הוא פועל :וצא של משקלם הנחות בענפ?
התעשייה שארגונו הוא מסובך, דורש ?דע ונסיון רב, ומעמדם, ברמת המיחשוב
של המתכנתים היא נחותה.
- אחוז המפע?ל?ם הוא בישראל גדול יחסית, בהשוואה לשוו??].
- לא ניתן להשוות את שאר בעל? המקצוע בתחום המיחשוב היות והסווג הוא בלת? אחיד
וכן חסרים נתונים.
6.2 נתונים בחתך ענפי של רמת שכר ממוצע של בעלי מקצוע המועסקים במיחשוב בלשראל
בהשוואה לרמה הממוצעת של כל עובד? המשק מוצגים בלוח מס' 5!.
לוח מספר 15..
שכר לשכיר
(שנתון סטט?סטי ל?שראל 1982)
שבר למועסק בתחום המ?חשוב
(סקר מחשבים אלקטרוניים ומסופים
ו8פו)
%
מסחר, שרות?
הארחה
פיננסים
שרותים
ציבוריים
61 8 2
הנתונים הנ"ל מצבלעים על הבאות:
- ההבדל בין רמת השכר בסה"כ המשק ובין השכר שהשיגו עובד? המחשב הוא בתחום של
%פן לטובת האחרונים. אם נקח בתשבון את הבדל? תקופות (1981 ו-דצמבר 980ו) ובין
שכר לשכלר ושכר למועסק, אפשר להנ?לח, שבתקופה הנסקרת לא היה קיים עידוד חומר?ל
חזק להתמחות במקצועות הקשורים במחשב.
- רמת השכר של השכלר והמועסק מושפעת בתמידה נ?כרת מענף בו העובד הוא מועסק דבר
הבולט בסה'ייכ המשק וגם בתחום עובדי המ?חשוב.
מבנה ההוצאות למי?חשוב בלשראל והש?נויים שחלים גהם הוארו בלוח מס' 6ו.
לוח מספר 6ו
ם
ה -ץ7 2
שכר עבודה דמ שכירות ותחזוקה הוצאות אחרות
7 דצ'
8 דצ'
9 דצ'
0 דצ'
הנתונים הנ"ל מצבילעי?ם על קיום נטיות כדלהלן:
- לשכר העבודה ולהוצאות אחרות - יש נטיה ברורה להגדיל את משקלם בסה"כ ההוצאות
הקשורות במ?חשוב.
- משקלה של החומרה (דמי שכירות ותחזוקה) יורד (מעל ל-25% במשך השנים הניסקרות)
דבר המדגיש את המהפכה העכנולוגית העוברת על הענף וכתוצאה ממנה ?רלדת
המחירים.
- בעוד שמשקל החומרה ?ורד, עולה משקל ההוצאות האחרות שבהן נכללות ההוצאות
לתוכנה'ואפשר להניהח שהן מהוות אחד הגורמים לעל?ית משקל ההוצאות האחרות.
חלקה של התוכנה בהוצאות האחרות עלה מ-9.8%, משנת 1977 ל-35.7% בשנת 980!.
משקלה של התוכנה בסה"כ ההוצאות הקשורות במיחשוב המשק הישראלי בהתך הענפי מציג
לוח מספר 7ו.
לוח מספר לו
עצ נ פ ? ם אחוז ההוצאות לתוכנה מסה"כ ההוצאות הכלליות
היו
| משית. = |
חשמל ומ?ם
בינול
בנקים
7 דצ' 8 דצ' 9 דצ' 0 דצ'
27 א
יי
=
הנתונים הנ"ל מצביעים על הנטילות הבאות:
- קיימת נטייה לעליית משקלה של התוכנה בסה"כ ההוצאות הקשורות במיחשוב המשק הלשראל?
שהיא תוצאה מפעילות של שני כוחות מנוגדים - אחד הוא ?רלדת מחלר החומרה והשנ?
קשור בהרחבת מגוון התחומים של -שימוש המחשב.
- רמת מחיר התוכנה היא תוצאה של הנעייה לבדלנות הקיימת אצל יצרני החומרה והתוכנה
כדי להקשות על המתחרים.
- אפשר להניח במקביל שהתפשעותו המהירה של המחשב במשק ובחייו הפרעלים של האדם,
תעודד את המגמות להכנת תוכנית בשיעת הקונפקציה. ז"א, שבשינוי קל או אפ?לו בלעדיו
אפשר היה להפע?ל את התוכנה הקנויה בחנות והיא תתאים לרוב המחשבים, אם לא לכולם.
השינוי המהות? הנ"ל ?הווה עידוד לתנופה חדשה להשתלבות המחשב בכל סוגי הפעולות
האנושיות.
נושאים בהם הופעל
.
שש שש = כ ₪ 2 ₪ בת ב שש
ו.7/ התחומים בהם הופעל בשווייץ עיבוד נתונים אלקערונ?ל תוארו בלוח הבא:
לוח מספר פו
נושאי פעולות בהם עיבוד נתונים אלקערונ? התוכנית
נעזרים בעיבוד
נתונים אלקטרונ? ופעל ב-% מתוכנן ב-% נרכשה ב-% | הוכנה בכוחות
ל-1982/83 עצמיים ב-%
מהלוח הנ"ל נובעות המסקנות הבאות:
- התהומים בהם נעזרים בעיבוד נתונים אלקטרוני אפשר לסווג ל-3 קבוצות לפי משקל
הענ"א בהם והן:
- הסווג ה
מהם משתמטים במחשב לצרכל
סווג הנושאים בהם הופעל בשוו?ל?ץ עלבוד נתונים אלקטרונ? לקבוצות לפ? משקלם
בנושאלם בהם נעזרלם בעיבוד נתונים אלקערונ?
קבוצה ראשונה קבוצה שניה
תמחיר
קבוצה שליע?לת
הנהלת חשבונות שיווק
שכר עבודה וכ"א תחסנים מערכות מידע
חשבוניות עיבודים מדעיים
תכנון הי?צור
סימולציה
החלעות, דבר שהוא עוד בהתחלת דרכו.
קצב הגידול מתוכנן לשנת 982/83! הוא:
- בקבוצה הראשונה בערך שללש, בהשוואה לרמה שהושגה.
- בקבוצה השניה בערך מחצית בהשוואה לרמה שהושגה.
- בקבוצה השלישית בעוך מחצית בהשוואה לרמה שהושגה.
ובכן, היחס בין קצב גידול הפעולות בנושא ובין גודלו הוא הפוך,
רוויה בנושא.
- משקל התכנ?לות שנרכשו בשת: הקבוצות (ראשונה ושנלה
שהוכנו בכוהחות עצמ?ים של מקום העבודה, ה?נו ב?חס של 2:ו עד 3:!ו.
- בקבוצה השלישית
של עיבודים מדעיים אפילו עולה על הנרכש, אפשר להנ?ח שהיחס בין הנרכש להוכן
בכוחות עצמיים ה
בנוטאים הנכללים בקבוצה השלישלת.
- משקל התכניות שהוכנו בכותחות עצמיים של מקום עגודה
הנכללים ובקבוצה זו.
2
את המ?דע משווי?ץ, על משקל הנוטאים השונלם שבעידובם נעזרים בשיעות אלקערוניות
כדאי להשוות עם הנתונ?םהמופיעים בסקר ציוד ותוכנה למינ? ומ?קרו מחשבים,
ע"ל המכון לפריון העבודה והייצור, בו מופיע מידע על חבילות תוכנה המוצעות
לחכירה ע"? חברות המשווקות חומרה ותוכנה.
נייל מציין כי במחצית מקומות העבודה מנוצל המחשב לערל?כת דוחות, כ-20%
עידכון ניתוח ופהות מ-0%ו מנצלים את המחשב לקבלת
דבר הנובע ממידת
) הוא נ?כר ובהשוואה לתכניות
היחס של התוכניות שנרכשו והוכנו בכוחות עצמ?לים בערך שווה, ובנועא
מופילע בקבוצה השלישית מהווה אחת הסיבות של רמת הש?מוש בענ"א
קשור בודאי בספציפיקה של הנושלם
הנוטאים רוכזו בשלוש קבוצות ועל :יך הנושא מופיע מספר המציין את יחסו (באחוזים)
לסהייכ סוגי התחטבים המשווקים ב?לשראל.
סווג הנושאים בהם הוכנו חבילות תוכנה בלשראל ב-1983.
קבוצה ראשונה קבוצה שנ?לה קבוצה שלישית
מלאי (88) (29) עיבודים מדעלים (20)
רשימות תפוקה
הנהלת חשבונות (88) כח אדם (29) פיקוח על הי?לצור (8ו)
עיבוד תמל?ל (55) משכורות סימולציה
תזרים תזומנים (53) עיבודים גרפיים (24) פיקוח שעות עבודה (0!)
תמחיר (39) ניהול פ?ננס? (24) פחת (10)
מוצר (37) נהול עבודות
שיווק (35)
מחסנים (35)
מאזנ?לם (33)
השוואת כוונ? ענ"א בלשראל ובשוו??ץ מצביע על קיום מצב דומה המצבלע על כך שמרבית
השימוט במחשבים מיועד לערלכת דוחות, פחות מזה משתמשים לניתוחים כלכליים והנדסיים
ואללו הבסיס לקבלת החלטות הוא צר *חסית.
חיחשוב המפעל הקטן בארצות אחרות.
ו.8 משקלו המספרי של המפעל הקען בתשק הישראלי הוא גדול. אם נקבל את ההגדרה
שבמפעל קטן מועסקים עד 49 עובדים, הרי המפעל הקען כולל מעל ל-90% של המפעלים
הקיימים בארץ.
הטכניקות של עיבוד נתונים אלקטרוני ה?ג?עו לחלק ניכר מהמפעלים הגדולים ולמפעל
הקטן הוא רק כעת מתח?ל להגיע ותנהלו מקבל אותו בזהירות ובחשדנות.
אין בארץ נסיון סביר בתחום שילוב המפעל הקטן במיחשוב והוא דרוש בכדי לדעת
למנוע משברלם והפסד?לם. את הנסיון אפטר ללמוד מארצות מפותחות ולמרות השונ?
במבנה המטקים ואופי?ם המ*וחד, כדאי להשקיע מאמץ באלסוף מ?דע בתחום זה.
רוב המידע שיוצג בפרק זה ?תבסס על המחקר שבוצע בשווייץ, ובחלקו גם בארצות
אחרות.
2 דות, שפורסם ב-%982 מסכם סקר שנעוך במפעלי תעשייה בגרמניה, על מידת השתלבותם
בעבוד נתונים אלקערונ? מתאר את הענות המפעל בתתך גודלם כדלהלן:
לוח מספר 18
קבוצת גודל המפעל מספר תטובות שנתקבלו מספק המפעלים הנהנים מעיבוד
לפי המועסקים לשאלון שהופץ ב-250 מפעלים | נתונ?ם אלקערונ?
20
0 - 51
0 - וסו
0 - 201
0 - !50
0 - 100
מעל ל-ו200
צ2802805% ןתו 0ח8 אסת8ת0 ₪011 הההת5ט31 4030/1₪ -*
8 1601 6!] שח 00 הסט 2 586ה01"
הנתונים הנ"ל מצביעים ששילוב המפעל הקטן בגרמניה בע?בוד נתונים אלקטרונ? הוא
מצומצם ודומה במידה רבה לזה שהופיע בשווייץ (ראה לוח מס' 4). עורכי הסקר מצביעים
על הסלבות הבאות למצב והן כדלהלן:
פחד מהצורך לארגן לחדש את מערכת המפעל בקשר להשתלבותו בעיבוד נתונים אלקטרוני.
ההוצאות הגדולות יהסית הקשורות בהשתלבות בענ"א.
השיטות שהופעלו בטילוב המפעל הבינונ? והגדול בענ"א אינן מתאימות למפעל הקטן.
קיום חוסרי תודעה של מנהל המפעל הקטן לאפשרויות הגלומות במיחשוב.
חסר נס?ון בשילוב מפעלים קטנים בענ"א. המפעלים הקענים שכבר השתלבו בענ"א מסתפקים
בניצול המחשב לצורכי מנהל, הנהלת חשבונות, תמחיר ומלאי, מבל? להרחיב לתחומים
נוספים, כפי שנעשה במפעלים גדולים.
בסיכום הממצאים, עורכ? הסקר מגישים את המסקנות הבאות:
פיתוח המהיר של החומרה וירלדה ניכרת של המחיר?לם מאפשרים ש?לוב מפעלים קטנים
במיחשוב.
התחרות הגוברת במשק והצורך להחז?ק פלח שוק שנכבש והרצון להרחיבו דורש עיבוד מהיר
של זרם הנתונלם לצווכי נהול התפעל הקען.
התוכניות הק??מות במשק, התפורות למידות המפעל הבינוני והגדול, .אינן מתאימות
למפעל הקטן, ולש צורך במאמץ מצד חברות תוכנה, שירות ומכללות בכדי להכין תוכניות
מתואמות למ?מדי? המפעל הקטן.
את שילוב המפעל הקען במיחשוב יש לנצל לעריכת בדיקת המערכות הקיימות בו ולהתא?מם
לתנא? ואפשרויות עיבוד נתונים אלקטרונ?.
קיים צורך להג?ש למפעל הקטן סיוע בהפעלת המלחשוב בכדי להקל על קשיי קל?עת
השיעות החדשות.
רצוי שש?לוב המפעל הקטן במיחשוב תבוצע על :יך: עובדי המפעל בסיוע גורם מחוץ למפעל
שהינו אוב?לקעיב'.
3 פ?רוע שלעות ביצוע עיבוד נתונים אלקעטרוני בשוו??ץ מתוארת בלוח מס' פו.
גודל מספר המועסקלם
במקותות עבודה
עד 20 מועסקלם
לוח מספר פו
% המקומות
הנעזרים בענ"א יחילדת המחשב
התרכזית
בתקום העבודה
0%
טרמינל קשור
למחשב מחוץ
למקום עבודה
עיבוד ע"?
לטכת שירות
1.5%
הנתונים הנ"ל מצביעים על הבאות:
- רוויית מיחשוב המפעלים הנבדקת, בחתך גודל מספר המועסקים, מצבלעה שקיים פער עצום בין
מקומות עבודה קטנים (עד 20) ובין מקומות העבודה הגדולים יותר (מעל ל-20).
- קיים גם הבדל בין שלטות שימוש במחשב בין מקומות עבודה הגדולים והקטנים המתבעא :
בזה שבגדולים נעשה הע?בוד יותר בעזרת מחשבים הממוקים במקום העבודה בעוד שהקענלם
משתמשים בערמינללם והעיבוד נעשה ע"? לרוב ע"י לשכת שירות.
4
פירוע שיעות ע?בוד נתונים אלקערוני בחתך גודל מקומות עבודה בשווייץ תואר
בלוח מספר 20.
לוח מספר 20
קבוצות גודל מקומות עבודה לפ? מספר מועסקלם בשווללץ
אופן ביצוע סהי'כ מקומות
עבודה
יחידת תחשב
מרכזית בתקום
עבודה
טרמ?נל הקשור
למחשב מחוץ למקום
העבודה
- הנתונלם הנ"ל מצביעים שקלים מתאם ?ש?ר בין גודל מקום עבודה ואופן ב?לצוע
עיבוד נתונלם אלקטרוני, ככל שהמקום גדול יותר, גדל השלמוש במחשב במקום
העבודה ויורדת התלות במחשב מחוץ למקום עבודה.
הסיבות לאי הפעלת ענ"א במקום עבודה בשוו?י) תוצגת בלוח מספר ו2.
לוח מספר ו2
חמקום עבודה ההוצאות הקשורות להפעלת לא מתא?ם | ע?עונ?לם סיבות| חוסר
קטן תד? ענ"א גדולות חד? למקום סוצלאלים אחרות | מידע
הומנ?ערלם
מהנתונים הנ"ל נובעות המסקנות הבאות:
- כ-80% מקומות העבודה שויתרו על הפעלת ענ"א, ראו את הסיבה לכך בגודל מקום
העבודה.
- התנגדות ברורה לתהליך המ?חשוב מופ?ע רק ב-6% מהמרוא?ינלם המציגים עיעונים
סטציאלים והומניטרילם נגד הפעלת ענ"א.
התחשבל"ם המותקנים בשנת ו198 בשוו?ליץ מסווגים ל-8 קבוצות גודל לפי מחיר ?חידת
התחשב המרכזית (ללא המתקנים הפר?לפרלאלים וללא תוכנה).
הסווג הוא כדלקמן:
ו. מחשבים גדולים במחיר של מיליון פרנקי?ם שווייצרים ומעלה.
2. מחשבים בינונלים בתחיר שלי250,000 - 999,999 פרנקים שוו?יצרים.
3. מחשבים קטנים במחיר של 50,000 - 289,999 פרנקים שווייצרים.
4
. מחשבים זעירים בתהיר של עד 49,000 פרנקים שוויצרים.
הסווג הנ"ל אינו מתאר את גודל ההשקעה הדרושה בכדי להפעלל תחנת מיחשוב וכאמור
לעיל, לא נכללים במחיר התתקנים הפריפר?ל?ים והתוכנה הדרושים להפעלתו.
מבנה גודל המחשב?ם שהותקני מתואר בלוח הבא:
לוח מספר 22
קבוצת גודל המחשבים המותקנים בשווייץ
ו
50 2000 0 240
מספר המחשבים המותקנים
מספר מגה ב?יעס המותקנים 0 0 0
תתוצע מגה בי?טס ליחידת
מחשב מותקנת
הנתונים הנ"ל מצבלעים על:
- מספר המחשבים המותקנים עולה בערך עם הפחתת מהלר המכשיר.
- מספר המגה בייעס המותקנים נמצאים כאילו ביחס הפוך למספר המחעבים, דבר הנראה
בצורה בולעת במספר הממוצע של מגה-ב??עס המותקנים בקבוצות גודל המחשביט.
8 מבנה גודל המחשבים המותקנים בתתך קבוצות גודל מקומות עבודה מתואר בלוח הבא:
לוח מספר 23
קבוצות גודל קבוצות גודל המחשב?ם המותקנים בשוויי?ץ באחוזים
מקומות עבודה
לפי מספר
התועסקים
5-ו מועסקים
9 מועסקלם
9 מועסקלם
9 תועסקלם
9 מועסקים
0 ומעלה
הייכ מקומות עבודה
נתוני הלוח הנ"ל מלמדים:
- מערכות קטענות אופיניות למקומות עבודה קעטנים ?*חסית.
- עם גידול תקום עבודה יורד משקלו של המכשל?ר הזע?ר ועולה משקלם של המכשיר?ם
היקרים יותר.
- לחתכשיר הקטן (3) יש נעטייה לעלות עם גידול מקום עבודה ומשקלו מגיע עד
ל-70% בקבוצות גודל של מקומות עבודה מעל ל-500 מועסקים.
- בקבוצת גודל של 20-89 מועסקים, חפליא משקל הקבוצה של המכשיר?ם הבלנוניים
(2) המגיע לכ-10% דבר שלפי עורכי הסקר נובע מהעובדה שבקבוצה זו נכללים מרכז?
הנהלת חשבונות המנותקיטש מהמפעל הראש?.
צורות השימוש במחשב בשווייץ בחתך גודל מקומות עבודה מפורטות בלוח הבא:
לוח מספר 24
- ה ד החר = דרה -
קבוצות גודל מקומות עבודה ב-% לפי מספר המועסקים
צורות סהייב
השימוש מקומות 20-09 9 מעל 500
בחחשב
אוצוות 9 2.6 78 3.וו
(ת808%0)
מקוון 228 2 20 ו.ו3 20.1
(6ח11 תס)
הנתונ?לם הנ"ל מצביעים על הבאות:
- קיים מתאם ישיר בין צורות העיבוד בשלביס ובין גודל מקום עבודה, עם גידולו
יורד משקל צורת העיבוד באוצוות (הסףהּ8)
- צורת המקוון מופיעה בתשקל נ?כר בקבוצות התפעלים הקטנים (עד 89 תועסקים)
והתחילה לרדת עם גידול מספר המועסקים במקום עבודה ומקומה תופסות הצורות
המעורבות.
- קבוצת מקומות עבודה של 9!-6 מועסקים מתאפיינת בשימוש במידה ניכרת בצורת
המקוון (6ח11 חס) ובו בזמן חוסר המידע הוא נמוך יחסית.
שימת הדגש על נתוני קבוצה זו קשורה לתופעות חיוביות דומות בהן נתקלנו לא
פעם בסקירת מפעלי תעשייה קטנים בארץ.
5 התפלגות השימוש בשפות תכנות במחשבים בשווייץ מוצג בלוח הבא:
לוח מספר 25
סה'יכ מקומות מזה בקבוצות גודל המחשבים
עבודה עם יחידת
שפות
ראשיות
חם וחו55 %ו 20.0% %כ2.|2
9
ואחזקס 5.5% י 3.5%
אחרות
וחוסר מידע
מבנה השימוש בשפות תכנות בחתך גודל המחשבים במקומות עבודה מתואר להלן:
לוח מספר 26..
שעות תכנות באחוזים
- = ופה יור וואחזוס 6
20-19
99
9
מעל ל-
הנתונים הנ"ל מצביעים על הבאות:
שפת | |6080 מופלע בכל קבוצות גודל גם של התחשבים וגם של מקומות עבודה עם
נעטיה לגידול במ?וחד בתקומות עבודה מעל ל-500 מועסקים.
- בשפת ₪]] |8ו]]55/ קיימת נעייה לירידה עם גידול מקום עבודה וזאת בשתי קבוצות
גודל של מחשב.
- לשפת 006 ?ש נעליה לגדול בקבוצת המחשבים הקטנים והזעירים ולרדת בקבוצות
המחשבים הגדולים והבינוניים.
- שפת 516 משקלה תלוי במידה הפוכה בגודל מקום העבודה.
- באופן כללי אפשר להצביע שמקומות עבודה הנכללים במונח של תעשיה זע?רה (עד
9 מועסקים) משתמשלם ברוב שפות תכנות הנפוצות ובמיוחד זה מתייחס לקבוצת
המחשבים הקטנים והזעלרים.
6 נושא? הפעילות בהם נעזרים בשוו?ל?לץ בעיבוד נתונים אלקטרונ? בחתך ענפ?
מוצגים בלוח מספר 28.
ם כ ל כ ל יי ם ר א ש ? :י ם ב - %
מוסדות| בנקים | בלטוחן מסחר שרותים
ציבור
2 29 66
2 7
7 23
ו
נושא? פעילות בהם
נעזרים בע?בוד נתונים
אלקעהוני ומתוכננ?ם
לשנת 1982/83
4
ט
2
₪3
תעשיה
ומלאכה
מקומות
עבודה
+
כס
2
נש
ש
ש
הנהלת חשבונות - הופעל
ת+%
4
-
('])
-
4
=
כ
-
5
הנהלת חשבונות - מתוכנן
תמחיר - הופעל
₪( -
וכ
תמחלר - מתוכנן
3 |:
6
ו
₪ פי
₪ 4
| 0 %"
פצ יוב - ₪ עש
5
0%
=
חומ
כ
9
מחסנים - הופעל
מחסנים - מתוכנן
בו
וא =
08
כ%
₪ > =
.₪
6
₪
ס פצי
תכנון ה?יצור - הופעל
תכנון הייצור - מתוכנן
שיווק - הופעל
שילווק - מתוכנן
שש
9
₪( -
כס | ת
חשבוניות - הופעל
חשבוניות - מתוכנן
=
> ס
-/
₪0 -
- ת%
א
₪( --
שכר עבודה - הופעל
שכר עבודה - מתוכנן
מערכת מידע - הופעל
כ
44 =
ה( - ג
= כ ₪ ₪
םס שש > ף
=
כ
כף 0( (--
ת- פ >( ₪ << --
(')
(= גי
-=
4ב 600
מערכת מ?*דע - מתוכנן
סימולציה - הופעל
-
סימולצ?ה - מתוכנן
עיבודים מדעיים - הופעל
עיבודים מדעיים - מתוכנן
כ
א
)ו
ו
"
נתוני הלוח הנ"ל מלמדים:
- רמת פעילות בענפים בנושאים שונים תלויה בהתמחות הענף. לדוגמה: בענף המ?נהל
נושא התמחיר מגיע בערך ל-7%ו1 מהממוצע לסהיכ מקומות עבודה ונושא מחסנים
בענף הביטוח מג?ע ל-10% מהממוצע לנושא זה, בעוד שבענף המסחר, נושא המחסנים
עולה על הממוצע ב-22.5%.
- היחס בין רמת הפעלה בעבר ותכנון להפעלה בעתיד תלוי במידה רבה ברמת ההפעלה,
ולרוב, התכנון הוא בערך מחצית מרמת ההפעלה שכבר בוצעה.
- רמת ההפעלה בענף התעשיה ומלאכה ברוב המוחלע של הנושאים (חוץ מאחד והוא
מערכות מידע) עולה על הממוצע לכל מקומות עבודה והוא הדין לתכנון לעת?ד.
7 ב-|ן198, של?לש ממקומות עבודה בשווי?ץ שנעזרו בענ"א, קנו תכניות נוספות.
לרוב מספקי חומרה המספקים גם תוכנה כפ?ל שמפורע בריכוז נתונים הבא:
רכישה נוספח של תוכנה ב-ו198 ב-% ותקור הרכלשה ב-%
חוסר מידע ספקי חותרה חברה לתוכנה מתכנת פרטע?ל בחירה אחרת
הנתונ?לם הנ"ל מלמדים:
- בשנת !198 הקשר בין התוכנה לחומרה הלה חזק בשווייץ, דבר הנובע מנטילת יצרנ?
החומרה לפתח תכניות הקשורות ליחודיות של החומרה.
- למרות הנטייה שתוארה לע?ל, קיים נתח ניכר של השוק התוכנה שנכבש ע"י חברות
מתחרות בהכנת תוכנות וכן גם המתכנתים הפרעלים, ואפשר להניח שמשקלם ילך
ויגדל עם תהליך הרחבת הענ"א ע"י נוומליזציה וסענדריזציה של התוכנה.
רכישה נוספת של התוכנה בטשטווייץ בשנת ו98ו בחתך ענפ? מתוארת בלוח הבא:
לוח מספר 28.
צוו שעשי יי ות וו
לא |חוסר מידע | ספק חומרה | חברות לתוכנה| מתכנת פרטי| חברה אחרת
0%
.וו
בילטות 5.8
2.5
מסחר 2. 27 5 9
תעשיה ומלאכה 342 32.2
שרותים אחר?ם ויפו 33
בנקים וכו 5.8
מינהל 5 8
מוסדות ציבור
מנתוני הלוח הנ"ל אנו למד?ם:
- רוב הרכישות הנוספות של התוכנה בשנת !198 בוצעו ע"? ענף המסחר.
- ענף התעשלה מהווה לקוח נכבד אצל כל מקווות אספקת התוכנה.
- משקל הענפ?ם בקנ?ת התוכנה תלוי קודם כל במשקלם המספר? במשק, דבר המסבלר את
העובדה שהתעשיה שקנתה בשנת ו98ן תוכנה פחות מהממוצע לסהייכ המשק, תופסת
מקום ראשון בקניות אצל הספקים לעומת המסחר.
8 מלדת חשלבות הבעחת סודלות הנתונים בשוו?ליץ מתוארת בלוח הבא:
לוח מספר 29
ענפים ראש?ים באחוזים
בנקים|טרותים|מ?נהלומסהר|תעש?ה |תוסדות| ביעות
ומלאכה| צלבור
27 27 8 ,
28 ו[2 30
9ן 25 9
50 27 33
- בעית הבטחת סודיות הנתונים מופיעה בכל הענפים ובאחדים מהם כגון בנקים כד לכד?
מידת חשיבות
הבטחת סודיות
הנתונים
סה"כ מקומות
עבודה במספרלם
מוחלטים
חשיבות רבה
חשילבות ?הסית
לא חשוב
חוסר מידע
הנתונים הנ"ל מצב?עים על הבאות:
.%
- בעית הבעחת הסודיות בענף התעשיה ומלאכה מופיעה ברמה נמוכה יחסית בהשוואה
לענפים אחרים, אבל גם בענף זה היא מערידה 28% מהנשאלים.