תרומת המחשבים לניהול המוניציפאלי

הכנס הארצי ה-8 ירושליס, חשון תשמייה, נובמבר 1984 תרומת המחשביס העורך: דן גבעול משרד הפנים בשיתוף עס מרכז השלטון המקומי ארגון המועצו ו ו ג אוניברסיטת תל-אביב / סחפרית למדעי החברה ולניהול . ל"ש ברנדר-מוס | 0-69 ( -ז- 908 8 |] |? תוכן הענלינילם הקדמה עיבוד נתונלם על בסלס גיאוגראפי בלונג-ביץ - דו"ח י* ב מ כיצד נשפו" את תהליך קבלת ההחלטות במינהל המוניציפאלי בעזרת המחשב - להושע מאלרל תכנון והפעלת מערכות מלדע בשלטון המקומל - דן גבעול תכנית בייסלק של מערכת כספים בשלטון המקומי - מערכות מלנהל אמריקאיות הביקוש הפוטנציאלי לשימוש במל?קרו-מחשבים, השפעותיהם והשלכותילהם - קאנלנגהאם, פילד וצ'ובנג מילון מושגים למערכות מלדע ולמחשבלם - ליקט וערך - דן גבעול תרגום ‏ - יעקב גוטשלק עריכה לשונית - רפאל יוללוס חוה רימן הדפסה - מלכה שדמל עִמ' 28 2 8 .9 5פ ה ק ד מ ה בעשור האחרון חלה התפתחות מרשימה בתחום מחשוב מערכות המל?דע בשלטון המקומי בישראל, אין כיום רשות מקומית בארץ שאיננה משתמשת בדרך כלשה? בשירותי מחשב למ?לוי? מש?מותיה המי?נהללות. מערכות מחטב?ם הותקנו בכל הערים הגדולות; עשרות רשויות חוברו באמצעות מסופים ומיני?-מחשבים למרכזי חישוב לקבלת טירותי עיבוד נתויים. מערכות מידע מודרניות המבוטסות על מסדי-נתונים ומוצרי תכנה חדלשים הופעלו בתחומ? האוכלוסין, הכסטים והמקרקע?ן. השימוש ההולך וגובר במחשבים הביא ל??עול המנהל והשירותים. בצד התפתהות הל?ובי?ת זו ?ש לציין את השימוש המועט שנעשה ברשויות המקומיות במחשב ככל? מסי?ע בתהליך קבלת ההלטות ואת החד?רה הא?טית של טכנולוגיות חדלשות כגון מיקרו מחשבים, המשרד הממוחשב ומערכות תומכות החלטה. המאמר הראשון בחוברת "עיבוד נתונים על בסיס גיאוגרפ?" דן בשלמוש בבסיס נתונים גיאוגרפי בעיר לונגביץ, ככלי מסייע לתכנון אורבנ?ל ופיקוח על נתיבי אוויר בעבודת המשטרה. במאמרנ של ש. מאיר? ?ש התייחסות לפנגיה כיצד נשפר את תהליך קבלת ההחלטות במינהל המוניציפאלי בעזרת מחשב. המאמר "תכנון והפעלת מערכות מידע בשלטון המקומ?" מתמקד בתיאור גיעת עיבוד הנתונים המבוזר כגישה המועדפת בתכנון והפעלת מערכות המידע בשלטון המקומי בישראל. את המאמרים בחוברת חותמ?ם מימצא? המחקר על חברת למסק בבריעניה על ההשלכות של כניסת המיקרו מחשבים לשלטון המקומ?. ה ע ור ך ל / עלבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי בלונג-ביץ* דו"ה * ב מ שמה של העיר לונג-ביץ, קאליפורגניה, בא לה מחוף ימה הארוך - המתמשך לאורך 9 קילומטרים של שפת-?ם חוללת. לונג-ביץ נהנית ומפיקה תועלת מן האוקילינוס השקט שעל מפתנה. שוחרי ספורט המלם למצאו כאן אפשרויות אין-ספור לעסוק בשיט מפרשיות וסירות-מירוץ ובחתירה, בשחייה, בסקי מים וכמובן להשתזף על החוף להנאתם. תועלת כלכלית צומחת מפיתוחו הבלתי פוסק של נמל לונג-ביץ. על סמך המספרלם של היום ייעשה נמל לונג-ביץ בתוך שנים אחדות לנמל המוביל בחוף המערבי של ארצות הברית. לפעילות מסחרית בהיקף אדיר כזה נודעת השפעה על האלזור כולו. כלום תעשילות הנמל הן המעסלק השנ? בגודלו בלונג-ב?ץ. העיר לונג-ביץ אוחדה ב-1888. כיום היא העיר השישית בגודלה בקאליפורניה, אוכלוסייתה מונה 360,000 תושבים והיא משתרעת על פני 130 קילומטרים רבועים בערך. השלטון המקומי בעיר בנוי במתכונת של מועצה ומנכ"ל. חברי המועצה הנבחרים ממנלם את מנכ"ל העיר. הוא פועל לפי הנחיות המועצה ומופקד על ניהול עגיינ? המינהל וקביעת המדיניות של גוף זה. הוא האחראי על הניהול היעיל של כל מחלקות הממשל העירוני, להוציא אחדות מהן. נוסף על השירותים הקיימים בכל עיר עירית לונג-ביץ מופקדת גם על ניהול הגמל, נמל התעופה העירוני, מארינה וכן על ניהול ספינת הפאר "קווין מארי", הפתוחה לציבור הרחב לסלורים, לקניות, לביקור במסעדותיה והמשמשת גם כמלון צף. לונג-ביץ משלבת כיום אורח חלים של אתר נופש למל יחד עם דינאמיקה של עיר מתועשת שמבטה צופה אל העתיד. רבגוניות זו עושה את לונג-ביץ לעיר מהנה ומתקדמת. . ה6תפם-6א0 עס צע01 סאל עת 6א51פ5םססתפסמס * אס1יתתספתסס .א.8.ך א1510%8ט1ם 6א551עססתכ תליתס .צ.א ,אתסצ אסא ,פאדתתס מעזזה , משסאמטת אמצפסעספטח 1133 6 , מממאמסמת התפתחות נושא עיבוד הנתונלם לראשונה השתמשה העיר בציוד לעיבוד נתונים לשם גביית תשלומלם עבור גז ומלם. כאשר נוספו יילשומים חדשים הוקמה לחלדת מחשב מרכזית. הטיבת שלרותי המלדע היא המופקדת על ניהול המחשב ומעסיקה צוות של מנתחי מערכות, מתכנתים ומפעילים. סדר העדיפויות לפלתוח יישומים נקבע בעת הכנת התקציב. מחלקות עירוניות, כגון המשטרה, שלרות? הכבאות, הנדסת התנועה, המקבלות תקציבים מלוחדים לפיתוה יישומלם, נעזרות בחטילבת שירותי המלדע בתכנון ובתכנות יישומים אלה. כיום מפעילה עירית לונג-ביץ שנ? מחשב? אלי.בי.אם. 570/ א5ל5צ5 מדגמי 145 ו-158. הנתונילם מאוחסנים הן בקבצי תקליטים (דיסקים) והן בקבצל סרטים מגנטלים. רוב המחלקות משתמשות במסופי תצוגה מתוצרת אלי.בי.אם. כדל להיכנס למחשב המרכזל ולקבל מלדע במסופים שלהן. נתונים לפי מלקום ניהול ערים נהפך בעולם של *מינו למשימה קשה ומורכבת. המצב הקלים מחמלר עקב צירוף הגורמים של דלדול בהכנסות %אלנפלציה. רוב הערלם ערות להכרח להגדיל את הפריון במסגרותיהן. כדי לממש זאת יש להיעזר בכל המשאבים. אחד המשאבים רב? הערך שמרבים לפסוח עליהם הם נתונים. בטיפול נכון *כולים מנהלל העיר להשתמש בהם לשם קבלת החלטות מבוססות יותר הן במלשור המדיניות והן בביצוע. לתכלית זאת על המלדע להיות שלם, מתואם ועדכני. במסגרת מלמשל עלרוני אוספות מחלקות רבות ושונות נתונלם ואוגרות אותם. כל אחת ממחלקות אלה מקבלת, מעבדת ומאחסנת נתונים תוך שימוש בשיטות ובהגדרות משלה, שהן בדרך כלל מילוחדות רק לה. הבעיה המתעוררת אפוא היא, כיצד לתאם בין הנתונים השונים של המחלקות על מנת שלתייחסו לאותו דבר. בדרך כלל מגדירים נתונים מלוקטים אלה את מה שאלרע, מתל אלרע, מל היה מעורב בדבר והיכן היה האירוע. הבעיות הכרוכות בהגדרתם, בעיבודם ובהצגתם של נתונלם לגבי ה"מה, מת? ומל" באו מזה זמן מה על פתרונן. הגדרת ה"איפה" היתה הנושא האחרון שטלפלו בו מערכות המלדע. לעיכוב זה היו שתי סיבות. האחת מקורה במורכבות הכרוכה בזיהוי מקומות. השנייה קשורה לעובדה שזיהול מקומות אלנו פונקציה הדרושה באותה מידה לכל מערכות המלדע. יחד עם זה, הצורך לאסוף, לעבד ולהציג מידע המבוסס על מיקום נעשה קריטי. הן אנשי הניהול והן העובדים המבצעיים ערים לכך שלנתונים לש פחות משמעות כשאי אפשר לליחסם לסביבה המרחבית שבה התרחש האירוע או שבה ממוקם הדבר שהם מתארלם. מבחינה היסטורית, הנסיון למצוא פתרון לצורך לנתה נתונים על בסיס מלקומ? נעשה בדרך של קביעת אזורים גיאוגראפיים מיוחדים, כגון אזורי שיטור. גישה זו עונה על אי אלה צרכים מחלקתיים, אבל אינה מסייעת בריכוז המידע לכדי? בסיס מקומי משותף, שכן לרוב האזורים הללו אין גבולות שווים ולפי שעה אלן ביניהם מתאם ילשיר. כיום משמשות 19 שלטות נפרדות של חלוקה לאזורים לצורך הגדרה גיאוגרפ:ת של העיר לונג-בליץ. אף-על-פ? שליחוס נתונים לאזורים באמצעות קודים מאפשר לכנס אותם נתונלם לפל אלזור ספציפי, אין הוא מאפשר ליצור מתאם בין אלמנטים שונים של מלדע באמצעות מילקום. דוגמה לכך היא א? היכולת להביא ליד? מתאם בין מעצרים, שהנתונים עללהם מתייחסים לאזור? שיטור, ובין האוכלוסייה, שהנתונים לגביה מתי?חסים לאזורל מפקד אוכלוסין. מצב זה שורר בכל ממשלי המדינות ובכל הרשויות המקומיות. שיטת עיבוד נתונלם שפותחה כד? לפתור בעיות מסוג זה היא עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי. מהו עיבוד נתונים על בסי?ס גלאוגראפי? קבצים מחלקתיים מכילים עובדות המתייחסות ל"איפה" שבו התרחשו אלרועלם או ל"אלפה" שבו ממוקמים דברים. הבעיה היא כיצד להביא עובדות אלה לידי מתאם מעבר לגבולות המחלקתיים, שהרי? לכל מחלקה יש שלטות משלה לתעד את המלדע שברשותה. פתרון אפשרי הוא לייחס בדרך כלשהל מלדע שונה בטיבו לגורם משותף. המיקום הגלאוגראפל עונה על צורך זה. הוא יכול לקשר בין כל סוגי הנתונלם. כאשר המלקום הגיאוגראפי נלקח כבסיס, נלתן למשוך את כל המלדע המתייחס למיקום מסויים, בלי שים לב לקובץ = התנונלם המבצעי שבו הלה מאוחסן. זהו, בעיקרו של דבר, עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפיל, עיבוד נתונים גיאוגראפי לכול להשתמש במלקומלם גיאוגראפיים כד?ל לשלב ולתאם בלן נתונים מעבר לגבולות מחלקתלים. עיבוד נתונים על בסלס גיאוגראפי מאפשר למחלקות לחקור קבצים של גופים אחרים, לליחס את הנתונים בהם לאזורים הג?אוגראפיים שלהן וכו', ולקבל תשובות על שאלותיהן. השלמוש בשיטות ידניות עלול לייקר עד מאוד פרויקטים מסובכים המחילבים חיפוש אחר נתונים בכמה מחלקות. האלמנט הבסיס? במערכת עלבוד נתונלם על בסיס גיאוגראפל הוא בסיס הנתוגנים הגלאוגראפל. זהו מודל-מחשב של איזור גיאוגראפי, כשם שמפה הלא מודל גראפי של אלזור. בבסיס נתונים זה מצוי רק מלדע מזהה-מלקום. (מאמר זה מתילחס לחמלשה סוגים של מזהי-מליקום: כתובת, חלקה, צומת, קטע וחזית-גוש). בעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי משמש בסלס הנתונים הגיאוגראפלים לשם עשלית קורלאצי?ה של המלדע המצוי בקבצ? הנתונים הלישומלים הקלימים. א?כותם הכללית של קבצ? הנתונים יכולה להשתפר מכיוון ש-(1) כל מזהי- המיקום מאוחסנים בבסיס הנתונים הגלאוגראפי; (2) שמות מזהי-המלקום הם מתוקנלם; (3) שינויים גיאוגראפיים פיזיים משפיעים על בסיס הנתונים בלבד; (4) המערכת לכולה לבדוק את סבירות הנתונים הנכנסים ואת סבירותם. הלתרון הבולט ביותר של עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי הוא הפוטנציאל של העלאת הפריון הגלום בו. נתונים שלמים ומתואמים מסייעים למנהלים בתהליך קבלת ההחלטות. הן במישור התוולית המדיניות והן במלשור האופרטיב?. מבחינה אופרטלבית התוצאה עשויה להיות שלמוש יעלל יותר בכח-אדם ובציוד. החלטות בכל הנוגע למדיניות ייעשו מתוך ביטחון רב י?ותר כאשר מקבלי ההחלטות ?ודעים שנשקלו נתונים מכל המחלקות. עירית לונג-ביץ נעזרה לראשונה בעלבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי ב-1971. ההכרה המידית בערכו של שימוש מקיף יותר בשיטה זו הובילה לתכנון מקיף של הצרכים ולמאמצי פיתוח נרחבלם. - 11 - לוח 1: מפת אזורי הבחלרה של נבחרל מועצת עיריית לונג-ביץ 5 ות/ג 357,344 זה 0:רכו.8האז3] אסוזה תס? צזו6 ואדסד 5584 6א0% 07 זאט60 618505 1970 דהתואווו ]הץ אס סז5וה סגא זסוח זפוס +וסאטס6 זא 5אא50%ה)? צצאא 61006או זסא 0085 סאג אסוזג וטוסל 5 = זע 6אוזהס?זה 33:|)5ץ אס 68:83 אסא אסוזגזב ואצאא וע 4 65א.א !סה |2.18.7ו 60סאז 3)והסאטס80 ז6וה זצוס .6008461 7 יזס6ותזפום ה;? אסוזג.טוס? ז0אהזצה 86807 הַחס | זס עזוס 1 מערכת "לוקוס"לעיבוד נתונלם על בסיס גיאוגראפל הפעולות הראשונות בעיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפ? נועדו לס??ע למערכת רשומות תנועה, שנמצאה בשלב? פ?תוח במל?מון המדינה. חלק מן הסיוע הכספי מטעם המד?נה ?ועד לתכנון ופיתות של תכנית לבטיהות התנועה, שמטרתה היתה לנתח תאונות וספירות-תנועה לשימושם של אותם מהנדסי תנועה המתכננלם את היבטל הבטיחות של רחובות עירונלים. האפשרויות המיקומלות שהיו דרושות לאחסנת נתונים אלהולעיבודם נמצאו בנלצול הטכנלקות לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפל. למרות שהתמריץ הראשוני ליצירת מערכת "לוקוס"לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי היתה אותה תמלכה כספית לפיתוח מערכת רשומות התנועה, הובן ש"לוקוס"תוכל לשמש גם למטרות אחרות. אחד השיקולי?ם הע?לקריים בתכנון הלה, על כן, ש"לוקוס"תהי?ה מערכת כללית שאינה תלויה בללשום ספציפי זה או אהר. מערכת "לוקוס"לא היתה יכולה לעסוק בטלפול בנתונ? המשתמשים, שאלמלא כן היתה כורעת תחת עומס של דרלשות נרחבות ומגוונות לטלפול בנתונים. על יסוד הנחה זו תוכננה המערכת כך שתספק רק את המידע הדרוש לקביעת יחסים מרחביים. מטרה זו הוסשגה על-יד? (1) קביעת קודים לפריט? נתונים, (2) *כולת לפענה קודלם אלה כדי שהנתונים ?וכלו לה?ות מעובדים או מוצגים בצורה גיאוגראפלת. קבצי "לוקוס" בסיס הנתונים הגיאוגראפיים של מערכת "לוקוס"מגדיר את רשת הרחובות בעיר לובג-ביץ, הבסיס של רשת זו הם צמתלם, קטעים וחזיתות גוש. צומת מוגדר כנקודה שבה שנל קווים מצטלבים זה עם זה: קו ?כול להלות רחוב, נהר, מסילת ברזל, כביש מהל?ר, קו חוף וכו'. קטע הוא הרחוב שבין שני צמתים. השטח המשתרע משני צדי קטע הוא חזלת גוש. כל קטע מוגדר עם שת? חזיתות-גוש; כל חז?ת-גוש מוגדרת מראש כנמצאת בעברו הימנ? או השמאלי של הרחוב. לכל צומת וקטע או חזלת-גוש יש בקבצים רשומה המכילה: (1) שם מזהה - מיקום, (2) מספר זיהול ספציפי, (3) מתחוונים המשמשים לקבלעת היחסים המרחביים של הצומת = או הקטע וחזית-גוש בתור הרשת, (4) אזורי הדיווח שבהם ממוקמלם הצומת, הקטע או חזילת-גוש. הקבצים של מערכת "לוקוס'הורכבו על בסיס הקובץ מאדכ (1) של לשכת מלפקד התושבים של ארצות הברילת, המכיל מלדע לגבי קטעי רחובות. שלמושל מערכת "לוקס" מערכת "לוקוס"שימשה במקורה את מהנדסי התנועה לערלכת סטאטלסטיקה של נפתי תנועה ותאונות לפ? מלקום. לאחר שנתוני הספירות והתאונות הוכנסו למערכת, עובד מלקומם באמצעות מערכת "לוקוס",מערכת "לוקוס"היתה מסוגלת לזהות קיצורים ושגיאות כתיב בשמות קטעי רחובות וצמתים ולזווגם למיקום הנכון. למשל, לזווג את "אלם" (אתם) פינת "ברודוויי" (צתטסתסתם ) עם "אלם" - מזרח ו-"שדרת ברדוול?" - צפון, אם היה זה הזלווג האפשר? היחיד. יכולת זו איפשרה להצפין את כל הנתונים לשם מיקום סטאנדארטל. לאור ריבוי הדרכים שבהן היו מאות עובדים בשטח לכולים לזהות כל מיקום נתון, יכולת זו ליישב בלניהם הלתה הלשג לא מבוטל. לחד עם זאת הלה זה תנאל חיונל אם רוצים לרכז את הנתונים במדויק למיקום הנכון. מהנדסי התנועה השתמשו במערכת '"לוקוס"גם כדי? לרכז את נתונ?ל התאונות ונפחל התנועה לאורך נתלב מוגדר. מחלקות אחרות השתמשו במערכת "לוקוס"כדי לעשות קורלציה בין נתוגים לאזורל דיווח שונים. לדוגמה, חברת הגז התאלמה את 180,000 השמות שבקובץ שלה לקבצל "לוק וס"כדי? לקבוע את איזור המיפקד ואת הגוש של כל כתובת. הנתונים הקשורים לכתובות צורפו לאזוריל המלפקד ולגושים לצורך ניתוח מסלוליהם של קוראי מדל הגז. מחירו של מבצע חד-פעמל זה, אללו נעשה בשלטות ידנלות היה יכול להלות יקר בילותר. במקביל לכך נלקחו מקבצל "לוקוס"גם מלקוד?ל הדואר והוכנסו לכל רשומות הכתובות של חברת הגז שלא היו מושלמות. הלכולת להפיק מלדע זה סילעה במלוחד כדל להבטלת משלוח חשבונות גז בעלי מלקוד מדויק. 2-14. לוח 2: מפת החלוקה של עלרילת לונג-ביץ לאזורים לצרכי שרותל הכבאות מפת ההלוקה של עלריית לוברים----יי---- ו ץמא אסא 2055 6זה לוס 6או] נצוצבן .+ ,, 54%%11)0- 7% - - >< .יוו '. וו %%% 4 5% !.גנוות 5 - ₪ +9 ב . . , 3 . ג--16--- % מס!%1:ם וו -1 - ו ו ] 'ש2 ו ו ו . ב-ו" 8 60 סזחו 60וצו 5ו 8630 הַחס.] ]ס עו 8ח! עפצ 6חס 1ה659זק9ז 2005 שזו] שפפחד 15 המגבלות של "לוקוס" המגבלה המוקדמת ביותר של "לוקוס"היתה אי היכולת שלה לעבד נתונלם ממרחק. מהנדסי התנועה השתמשו בתכניות שלהם באופן מקובל, אבל משתמשים פוטנצילאליים אחרים נזקקו לה קודם כל בצורה של עיבוד מרחוק. בתור פתרון לטווח-קצר לבעיה זו שונה "לוקוס" כך שנכלל במסגרת מוצר? תכנית מערכת נילהול המלדע של ? ב מ(6)2 צעד זה איפשר למשתמשים אחרים כגון המשטרה העירונית, להשתמש ב"לוקוס"בעזרת המסופים החזותלים הרגילים שלהם (שימושים אלה יתוארו בסעיף הבא). ואולם, כאשר עמדו המחלקות על ערכה של המערכת לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי נעשתה מגבלה אחרת של "לוקוס" חמורה יותר. ב"לוקוס".כתובת כגון רחוב אלם - מערב מס' 325 נלתנת לזלהוי עד כדל "לש החזית-גוש ברחוב אלם-מערב עם טווח כתובות 399-301". ואולם המערכת לא לכלה לאמת ש-325 הלא אכן כתובת לגלטלמלת. גם ביישום של הנדסת תנועה נתגלתה מגבלה. משהשתנתה רשת הרחובות בעיר מלדע על מלקום הלך לאיבוד. לדוגמה, שוב לא ניתן להגיע לצומת שאינו קיים עוד, מפנ? שמספרו המלוחד נמחק מרשומות "לוקוס".ניתן היה לפתור בעיה זו בעזרת "לוקוס", אבל כבר הוחל בפרולקט שסלפק את הפתרון. הצעד הראשון לקראת הרחבת יכולת העיר לעבד נתונים על בסיס גיאוגראפי היה סקר שנועד לזהות את דרישות העיר מבתינת עיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי. כך פותחה בדצמבר 1972 המערכת התומכת למיפתות גיאוגראפי(5, תכליתה היתה לגבש, לעצב, לפתח וליישם מערכת מורחבת של עיבוד על בסיס גיאוגראפל. מערכת תומכת למיפתוח גליאוגראפל המערכת התומכת למלפתוח גיאוגראפ? נועדה לסייע למערכות מלדע מוניציפאליות באמצעות עיבוד נתונילם על בסיס גיאוגראפי. הלא פותחה כמערכת מוכללת שתכליתה לספק אפשרויות מיקום גילאוגראפי לקשת רחבה של לישומים ומשתמשים. = 1-5 כישורל המערכת התומכת סקר הדרישות העלה, שמערכת תומכת למלפתוח גיאוגראפי צריכה להלות בעלת הכישורלם האלה: * לאמת מזה? מלקום (צמתים, כתובות וכו') ולתקן מזהל מלקום בלתי שלמלם או שגולים; * לתאם בין מזהים רבים של אותו מלקום; * לקבוע יחסים מלקומלים; * לייעד צפנים אזוריים למלקום נתון; * לצבור נתונים לאורך מסלול; * לצבור נתונים באלזור ספציפי; * להפיק מפות. הסקר הצביע על צורך בנתונים לגבי קווים תת-קרקעיים, אולם מגבלות תקציב לא אלפשרו לפתח נושא זה בשלב הנוכח? במסגרת מערכת תומכת. כל אחת מהאפשרויות שנמנו לעיל תתואר ביתר פירוט בהמשך. אימות מלקומלם לכולת זו היא אחת הדרלשות העלקריות ומאפשרת לקבוע אם מלקום כלשהו קיים ולתקן מזה? מיקום לא-שלמלם או שגוילים. אלמות נתונים ותיקונם חשובים למערכות שהנתונלם מאותחסנים בהן או מתקבלים מהן לפל מלקומלם. למשל: ללא לכולת זנ לאוחסנו אירועים שהתרחשו באותו מילקום אך שהוצפנו בצפנלם שונילם (למשל: "רחוב האוקיינוס מערב מס' 00 "רחוב האוקיינוס מס' 404;"שדרות האוק?ינוס מס' 4 בבצלם נפרדים. המבקש לקבל מידע על שדרות האוקי?ינוס מערב מס' 404 לא למצא שום נתונים על מיקום זה. למרות הלמצאותם של שלושת. פרלטי המידע הזה בקבצים. = 17: מתאם מלקומל מיקום יחיד עשו? להיות בעל שלושה מזהים. אי לכך לש לפתח שיטה לתאם בין המזהלם השונים כך שתבטלח שניתן *היה לייחסם לאותו מלקום. לדוגמה, נתאר לעצמנו מ?קום בעל מספר כתובות. לבניין פינתי יכולה להיות כתובת שונה לכל חזית. יש אפוא לתאם את הכתובות, שהרי שתיהן מתייחסות לאותו מיקום. יחסים מלקומלים על המערכת לאפשר זיהו? מיקומים סמוכים כמו גם מיקומים זהלם. על ידי צבירת סמיכויות ניתן לזהות מיקומים בסביבה הקרובה. הדבר מאפשר לקבוע בדרך מתימאטלת לחסים כגון כיוון ומרחק, באמצעות רשת קואורדינאטות. היכולת לאתר ולייחס מיקומלם מבחינה גיאוגראפית דרושה לביצוע פעולות גיאוגראפיות אחרות, כגון ניתוח מסלולל נסיעה וניתוח איזור, ולפיכך יש לראותה כחיונית. על המערכת להיות מסוגלת לאתר מבחינה גיאוגראפית ולייחס כתובות, חז?תות-גושים, קטעים וצמתים, כדלהלן: כתובת. יש לזהות כתובת במונחים של כתובות אחדות המקיפות אותה. המערכת צרלכה להיות מסוגלת לאתר כתובות מכל צד של כתובת נתונה, מאחוריה או מעבר לרחוב. זיהול כתובות סמוכות דרוש לפעולות של תגובת חירום, הואלל ואירועים ונתונים תיאוריים אחרים עלולים להשפיע על אופ? התגובה. יש לזהות גם את חזית-הגוש הקשורה לכתובת. זיהוי זה יאפשר גישה ל?חסים גיאוגראפיים אחרלם. חזית-גוש. יש לזהות חזיתות-גושים השוכנות זו מול זו באותו רחוב וחזיתות-גושלם סמוכות ברחובות התוחמלם קטע. היכולת לזהות ולהצביר חזיתות-גושים הקשורות זו לזו מאפשרת לקבל נתוגים באיזור קטן למטרות ניתוח. יש לזהות את כל הכתובות הקשורות לחזית-גוש לפי סדר הופעתן. זיהוי כל הכתובות הקשורות לחזית-גוש תאפשר לקבוע את מקומה היחסי של הכתובת. מידע זה, בצירוף קואורדינאטות של נקודות הסיום של חזית-הגוש, מספק אמצע? לחישוב נקודות קואורדינאטיביות מקורבות לכל כתובת. קטע. על המערכת לספק את היחס בין קטעים ברשת. הדבר יכול להלעשות בדרך של זלהול הקטעים שלפני ואחרל קטע נתון. הנלתוב יכול להתבצע בהמשך על-יד? קבלת כל קטע עוקב ברחוב. יש לזהות גם את הצמתים התוחמים קטע, צמתים אלה לאפשרו לזהות את = 18 הרחובות הנלצבילם התוחמלם ולקשר את הקטעים למיקומלם אחרים ברשת. לש לזהות את חזיתות-הגוש שמשנ?י עבריו של קטע כד? לאפשר גלשה לנתונלם שאינם מתיללחסים לרחובות, הקשורים לאירועים סמוכים לקטע. צומת. צומת יש לזהות במונחים של הקטעלם הלוצאים ממנו ושל הצמתים התוחמים קטעלם אלה. באופן זה ייוחס כל צומת לקטעלם ולצמתים האחרים שברשת. יכולת זו דרושה כדל לחולל נתלבים, שכן היא מספקת את החלופות שמתוכן ?יבחר הקטע הבא לאורך הנתלב. הצפנת מחוזות מחוזות משמשים לחלוקת איזור גיאוגראפל גדול ללחילדות קטנות לצורכל דיוות. על המערכת התומכת לאפשר הצפנה אוטומאטלת של מחוזות לפ? מלקום, ניתן להשתמש באפשרות זאת כאשר מספתים לעלר אלזור חדש. ניתות נתיבלם ניתוח נתיבים מאפשר לצבור נתונים לאנרך נתיב. הוא מספק מנגנון לקשירת חלקלה השונים של רשת זה לזה תוך יצירת מסלול של קטעים רציפים. על המערכת הגליאוגראפית לזהות את המלקומלם לאורך המסלול. לאחר זלהול המיקומים לאורך המסלול (קטעלם, צמתים וכו') נ?תן להשתמש בהם לקבלת נתונים מבסיס? נתונים מחלקתיים אחרלם. קיימלם שני? סוגים של נלתוח נתיבים: נתיב מוגדר ונתיב מוכלל. בנלתוח נתיב מוגדר מזהה המשתמש את רחוב הנתיב ואת הרחובות המצטלבלם שבתהילתו ובסופו. את המילקומים העוקבים לאורך רחוב הנתיב מזהה המערכת, וניתן לצבור נתוגלם סטאטלסטלים לפל מלקומלם אלה. בניתוח גתלב מוכלל נלתנים המיקומים המתתלללם והמסלימים בלבד. המערכת קובעת את הנתיב הטוב ביותר בין שתי נבקודות. 10 5 נלתות שטתח אחת השלטות המעשלות והשלמושילות ביותר להצגת מלדע הלא לפ? שטח גילאוגראפי. זוהו חמש שילטות להגדרת נתונילם וצבילרתם לפי שטת: ניתוח מחוזות נקודת התייחסות ורדלוס נתיב ומרחק נקודה בתוך מצולע (פוליגון) הצבר מלקומילם ההבדלים העיקריים בין חמש השיטות הם האופן שבו מזהים את גבולות השטח והאופן שבו קובעים שהמלקומים נמצאים בתוך השטתה. בחירת שיטת הנלתוח תלויה בדרלשות הספציפיות של הילשום. * ניתוח מחוזות. בניתוח מחוזות יש לזהות את המלקום שבתון מחוז ספציפי בדרך שניתן יהיה להשתמש בהם לצורך גישה לנתונים המצויים בבסיסי נתוגים אחרלם. הדוגמאות לילישומ? נלתוח מחוזות כוללנת מציאת מתאם בין אל?רועי פשלעה, נתוגבים על האוכלוסיה, ומצב המבנים באיזור שלטור, ונלתוח מפגעי רעש, נתונים על אוכלוסייה ונתוני בליה פילזית באיזור מיפקד. שתי הדוגמאות מצרלכות זלהול של כל המלקומלם במחוז. * נקודת התיילחסות ורדיוס. שלטה זאת של הצבר שטח היא הדרך המה?רה והקלה ביותר להגדרת שטח. נקודה ההתייחסות לכולה להיות מזהה-מלקום, כגון כתובת, צומת וכו'. המידע המתקבל מכיל את מזהל המלקומים המצויים במרחק מוגדר ממלקום ההתללחסות. שלטת ניתוח זאת לכולה לשמש לזיהו? מזהי? מיקום ספציפיים (למשל כתובות) או כדי לקבוע את כל מזה? המלקומלם בשטח. דוגמה ליישום ניתוח נקודת התיילחסות ורדיוס היא זיהוי סכנות שריפה פוטגציאליות בסביבת כתובת היעד. ₪20 = לוח 5: השלטות להגדרת אזורים לפל: א. גניתות מחוזות ב. נקודת התלחסות ורדי?וס ג. נתיב ומרחק ₪ 1% /וו|ו 9 / יו 1 [ 7 1 3 | ]ץר 51360 ב 1 1 ל [ זו = מ 0 , 87 ו ְ 6 0% 5 | [ 0 ו : 2 2% 2 = 4 %- והכנווּי . יי ומ / 6:חגתג /" - . - / . הו ב ו וטו 0 ּ יזוס זו 5 . - | זי 60 א ל -- *%ג ., < ד )אטב 6 ושח סוס - 6 05ו80ז ח8 זהוסק 06ח6ז₪6/0 - ₪ הסףץ!וסס-חו-1הוס - ג/ פופץ!הּח3 זס! 363 ח3 הַחהוחו!6 זס בסחזסוא לוח 4: בסיס הנתונים של המערכת התומכת | הסוזה6ו!סקבּ 5זגזףסזם חסוזגסו|קס א 5 33 ) 0 6 6 3 6 5 6 הגזגם 6 ווח כ" * נתילב ומרחק. בעת ביצוע ניתוח נתיב יש צורך לעתים לזהות מלקומים המצולים במרחק מוגדר מנתיב. בשיטה זו של ניתוח שטח מצורף להגדרת הנתיב פאראמטר של מרחק, היוצר רצועה לאורך מסלול הנתיב. כל אחד ממזהי המלקום או כולם ניתנים לנלתות. ילישום העשו? להצריך ניתוח נתיב ומרחק הוא זיהו? כל החלקות וערכיהן המוערכים, השוכנות לאורכו של נתיב המוצע לסלילת כביש מהיר. מלדע זה יכול לשמש לחלשוב עלויות הרכישה של החלקות ולהצביע על השפעתו על ההכנסות ממסים. * נקודה בתוך מצולע. בניתוח השטח בשילטת "נקודה בתוך מצולע" מוגדרים גבולותיו של שטח באמצעות סדרה של מיקומים או נתיבים. כל מיקום בקובץ מנותח באופן מתימאטי כד? לקבוע אם הוא נמצא בתוך השטח. שיטה זו גם מאפשרת למשתמש לקבוע אם יוכללו בשטח נתונים על הגבולות. הניתות בשיטת "נקודה בתוך מצולע" מאפשר להגדיר גבולות באופן מדויק יותר מאשר בשלטת "נקודת התייחסות וראד?וס" או בשיטת "נתיב ומרחק". שיטה זו היא גם גמישה יותר מגבולות מחוזיים קבועים. שיטת "נקודה בתוך מצולע" מאפשרת הצבר נתונים בשטה מוגדר. ניתן להשתמש בה כחלק בתהליך של בדיקה כללית, המאפשר למצוא מתאם בין בתונים שונים לכל שטח שהמשתמש מעוניין בו. * הצבר מלקומיל. הצבר מיקומל מספק מנגנון להגדרת שטח על-ידי? ש?רשור מלקומים סמוכים. לצורך שלטה זו נקודת ההתתחלה מוגדרת והצבר השטח נעצר כשמגיעים לגורם המגביל. שיטת ההצבר המלקומ? יכולה לשמש לחיפוש אחר פרלט? מלדע מיוחדים (כגון ברז הכיבוי הקרוב ביותר) או לפילתוח גבול שטח המבוסס על קריטרלונילם מוגדרים (למשל, הגדרת שטח בעל אוכלוסייה נתונה). סוג זה של ניתוח הוא אפקטיבי ביותר בשביל אזורים קטנים. אק,כת מלפול הצורך להציג נתונים באופן גלאוגראפ?ל נלתן לסיפוק בעזרת לצירת מפות. מפות הן כלל עזר רב-חשיבות לנלתוחה לחסלם מרחבלים ולפלזורנתונים. מפות שכיחות משמשות כדל להציג את המספר והתפרוסת של אירוע? נתונים. הטכניקה של "מפת הגוונים" משמשת במדפסת המחשב למלפול המספר הכולל של אירועי נתונים לכל שטח מוגדר. לפי שעה המערכת התומכת למלפתוח גיאוגראפי אלנה (א) מצבירה נתונלם באזורלם ספצלפיים באמצעות אחת השלטות הנזכרות, להוציא שיטת הניתוח המחוז? ו-(ב) אלנה מפיקה מפות. ואולם אפשרויות אלה נמצאות בשלבי פיתוח וליושמו בקרוב. התפיסה שביסוד המערכת התומכת התפלסה התכנונלת הבסיסלת של המערכת התומכת שלמשה לראשונה במערכת "לוקוס", שבה נחלה הצלחה רבה למדל. על בסיס תפיסה זו המערכת התומכת למיפתוח גיאוגראפ? בנויה משלושה חלקים: (1) תוכנת המלמשק, הנלגשת לבסיס הנתוגים הגיאוגראפל ומספקת צפנל מיקום לתכניות הלישום של המשתמש; (2) בסלס הנתונים הגיאוגראפי של המערכת התומכת; (5) התכניות והנהלים הדרושלם כדי לקיים את בסיס הנתונים של המערכת התומכת. ערכו של תכנון תלת חלקי זה טמון בכך, שתכגיות היישום של המשתמש פטורות מלעסוק בנהלים המורכבים של חלפוש הצפנלם המלקומיים; פעולות אלה מבוצעות על יד? המודלים של המילמשק. עיבוד בסיס הנתונים הגלאוגראפ? על-ידי המודלים של המלמשק "שקוף" בפני התכגניות היישומלות של המשתמש. תכנילות אלה מקבלות את צפני המלקום מן המודולים ומשתמשות בהם כד? לאחזר את הנתונים הקשורים אליהם מבסי?ס? הנתונלם הילשומלים. בסיס הנתונים של המערכת התומכת ארגון בסילס הנתונים הגיאוגראפל זהה בלסודו לזה המשמש במערכת ‏ לוקוס", אף-על-פ5ל שהקבצים המרכיבים את בסלס הנתונים הזה הורחבו. 7" קבצ? מערכת "לוקןס"לא הכילו מלדע הנוגע לכתובות או לחלקות, והיתה בזה משום מגבלה חמורה. המילדע המצוי בקבצי הכתובות והחלקות שבמערכת התומכת, נלקח מקובץ הנכסים של העיר (שנבנה על בסיס קבצי השמא? המחוז?) ומקבצ? הכתובות של חברת הגז. בתוך המערכת התומכת, מזוהה כל מלקום במספר ייחודי ובשווה ערך מוצפן. המספר הייחודי נבחר באקראי ואינו תלוי כלל במיקום שהוא מליצג. שווה הערך המוצפן נוצר על-ידי הצמדת מספרים לכל רכיב מזהה מיקום, כגון שם הרחוב, כיוון הרחוב וסוג הרחוב (רחוב ראשי, שדרה וכו'). צירוף של מזהי המיקום המוצפנים באופן מספרי הוא שווה-ערך לשם והוא יכול לזהות את המלקום. בשווה הערך של המלקומלם המוצפנים משתמשים מפני שדרוש פתות מקום לאתסוגו מאשר לזה של השם המלא של המלקום. בעיר לונג-ביץ מצויים כיום רחובות, בעלי שמות, באורך של 1,300 קילומטרים בערך, 0 צמתים, 14,000 קטעים, 150,000 כתובות ו-90,000 החלקות. הרחבת רמת הפירוט במערכת התומכת לכתובות ולחלקות הגדילה את בסיס הנתונים הגיאוגראפיים. רמת פלרוט זו הרחיבה גם את אפשרויות היישום. יישום המערכת התומכת חלק הארל של פיתותח עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי בוצע בעזרת מענקים כספיים שהגדירו את היקף העבודה. מענקים אלה יועדו בראש ובראשונה לתחום של בטיחנת הציבור, ובשל כך התרכז רוב הפיתוח של יישום עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי בהנדסת תנועה, במשטרה ובמידה פחותה בכיבוי אש. מחלקת הנדסת התגבועה באופן כללי, מחלקה זאת אתחראית לבטיהות תנועת כלי רכב והולכי רגל. מחקרי תנועה, ספירת כלי רכב והולכי רגל, חקר תאונות ותחזית תנועה,משמשים לזיהוי בעיות של בטיחות תנועה. צפוי שמערכת רשומות תנועה, שפותחה במקורה עבור מערכת "לוקוס", ₪ תאפשר לבצע מתאמים של דוחות על תאונות, ושנתונל זרלמת התנועה יסייעו בזיהול צמתים וקטע? רחובות בעללתיים. מערכת רשומות התנועה מספקת גם מלדע למחלקת התנועה במשטרה, כד? שאכיפת החוק תלעשה בזיקה לבעיית התאונות. מר סאלם ספלץ (50122 | אשתתס ), מהנדס התנועה העלרוני, אומר: "השימוש במערכת רשומות התנועה בניתוחינו מעלה את אמלנות הערכותינו והחלטותינו לגב? אמצעי בקרת התנועה. בטרם פותחה מערכת רשומנת התנועה נתקלנו בקשיים חמורים בטיפול הידנל בנתונים הדרושים לביצוע ניתוחים מקיפים". מר ספיץ סבור, שרצוי להשתמש בעתי?ד במכונת שרטוט שתפיק מפות זרימת תנועה ותרשלמל תאונות ל-24 שעות. המחלקה לכלבו? אש היישום שתעשה המחלקה לכיבוי אש ענלינו במלדע הקשור לנכסים ולבנלינים. נתונלם שמקורם מאלרועים, ביקורות ותחקירות מאנוחסן לפי מלקום, כתובות המיקומים מאומתות ומוצפנות. נתונים אלה מאוחזרילם יותר מאוחר ומתואמלם עם הנתונים של מחלקות אחרות לצורכי נלתוח. בעבר האמינו במחלקה לכיבול אש שהם אינם זקוקים לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי כדי לבצע את המשימות הנ"ל. אולם הסתבר, שנתונים הקשורים לאותו מיקום מאוחסנלם תחת שמות של מלקומים שונים (מקוצרלם, שגויים וכו'). יתרה מזו, מלדע שהוצפן בקבצים לפי אזורי כיבוי שונים לא ניתן היה לתאם עם אזורים של מחלקות אחרות. ג'ין באגל (עפ6תא מא 68‏ ), סגן הכבאל הראשי מסביר, שהאפשרות לתאם בין הנתוגלם של המחלקה לכיבוי אש הלא חשובה ביותר, מכיוון שבמקרים אחדים הלא המקום היחיד שבו מצול דו"ח על אלרוע תנועה (הואיל והמשטרה לא הוזעקה). על הנדסת התנועה לכלול נתונים אלה בניתוחיה. כמו כן הוא אומר, שעל המחלקה לכיבוי אש לקשר את נתוניה עם אלה של מחלקות אחרות. דבר זה נתאפשר הודות לעיבוד הנתונים על בסלס גלאוגראפיל. לאחר שהמלקומים המצויים בקבצ? הנתונים של שירותי הכבאות להיו מתוקננלם, ניתן להיה לבצע בדלקות שונות שתסייענה בזיהוי מקומות שקיימת בהם סכנת שריפות פוטנציאלית ולתאם גורמ? שריפות עם נתונל פשיעה, צפיפות אוכלוסייה, שלנולים בגבולות האזורלם ותולדות השריפות בעבר. כ מחלקת המשטרה ניתן לחלק את השימוש שעושה המשטרה בעיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי לשלושה חלקלם: דוחות אירועים, סיוע לחקירה ודלווח על מעצרים. דוח אירוע הוא מסמך מלדע משטרתי ראשון במעלה בחשיבותו, המתעד אירועי פשלעה ואירועים לא-פליליים שדווחו למשטרה. הנתונים בדוחות אלה משמשים לצורכ? חקירה, לתכנון פריסת כוח-אדם ולהכנת דוחות פשי?עה סטאטיסטלים ארציים. עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפ? משמש לאימות כתובות ולהצברת נתונים לפי אזורים. ניתוח מגמות פשיעה והאפשרות להציג את הפיזור הגיאוגראפי של הפשיעה עוזרים בזיהול אזורים מרובי-פשיעה ומעוטל-פשיעה ובהקצאת משאבלם לאותם אזורים. הסיוע לחקירה משתמש במידע משלושה מקורות כד? לסייע לקשור חשודים לאירועי פשיעה. מקורות הנתונלם הם טפסי תשאול בשטה, דוחות תנועה ותעודות משכון. המלדע המתלי?חס למיקום בכל אחת מתעודות מקור אלה מאומת תחללה, ולאחר מכן גיתן לאחזר נתונלם בעלי זיקה לשם נלתוח אזורל. דיווח על מעצרים מלישם טכניקות של אוטומציה בתהליכי המעצר, הרלשום והכללאה של אנשים. כאשר אדם נעצר מוכנסות כתובות מקום מגוריו, מקום מעצרו ומיקום העבירה ומאומתות. המערכה התומכת גם קובעת במדוייק את האילזור שבו דווח על העבירה וזה מוכנס לרשומת המעצר. הסאטיסטיקה של המעצרים (למעט עבירות תנועה) מנותחת לפל אזורים גיאוגראפיים; הכנת דוחות אלה ועדכונם נעשים קלים יותר בגלל השימוש בעיבוד נתונלם על בסלס גילאוגראפי. הקלט והפלט של נתונים הקשורים לנושאים אלה נעשים בעזרת מסופ? תצוגה חזותית הממוקמלם במשטרה. 5ךם סיכום בעזרת השלמוש במערכת "לוקוס"לעיבוד גתונים על בסיס גלאוגראפי תפסה עיריית לונג-ביץ את הלתרונות והפוטנצלאל הגלומלם בעיבוד נתונים על בסיס גלאוגראפי. אף-על-פל שפיתוח המערכת התומכת למלפתוה גיאוגראפ?ל הוא משימה גדולה העירייה מבינה את ערכו של עיבוד הנתוגים על בסיס גיאוגראפי ומצפה לכך שהתכנית התומכת למלפתוהח גיאוגראפי, לכשתושלם, תספק תמונה שלמה של העלר. אחת מנקודות המפתח הליא, שמנהל? העי?ר הכירו בצורך בנתונים בעל? התייחסות גיאוגרפילת ונקטו את הצעדים הדרושים כד? למלאו. מאמץ רב הושקע בבניית בס?ס הנתונים של המערכת התומכת ובתכנות מודולי המימשק. מחלקות עירוניות רבות הכניסו סדר בקבצי הנתונים שלהן בהשתמשם בעיבוד הנתונלם על בסלס גלאוגראפי לשם האחדת מזה? המלקומים. הצעד הבא יהיה הרחבת ילשום עלבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי לפעולות העלרללה. מר דלק מילג'ור ( פסנגא אסדכ ) מן המחלקה לפלתוח קהללת?, מתלהב מהשלמושלם שהוא עתיד לעשות בעיבוד הנתונים הגלאוגראפי. מחלקתו עוסקת בפיתוח מחדש אורבאנל. הוא קובע: "ניתוח אזור? יכול לסליע בידיינו לזהות את הצרכים והקדימויות של אזורים כושלים - האם עלינו להרוס בניינים, לשקם את האיזור וכו'. אנו ננתח נתונים דמוגראפיים כחלק מתהליך קבלת ההחלטות". המחלקה לפיתוח קהילתי אחראית גם לתכנלת השלכון הנתמך של העיר. מר מליג'ור אומר: "אנו זקוקים לעזרה כמו זו שמספק עיבוד הנתונים על בסיס גלאוגראפל כד? לקבוע היכן למקם את השיכון הציבורל". מר ג'ורג' מדאק ( אתסטפא 080805) עוזר מינהלי למנכ"ל העיר, הציע שהעירליה תעסיק צוות מנתחים שלבצעו מחקרלם ויכינו דוחות על-5? בקשת מנכ"ל העיר או חבר? מועצת העיר. יכולתם של אנשים אלה תורחב בעזרת עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפל. = 27 = מר מדאק אומר: "צלפינו ללום שבו נוכל לבצע ניתוח של שטחים מוגדרים ולא-מוגדרים ושבו נוכל להצביע על שטח במפה ולעמוד על מהות ההתדרדרות הפיזית שחלה בו, על הרכב אוכלוסייתו, על הרמה הסוציו-אקונומית של תושביו, על רמת הפשלעה בו וכו'. לפני פלתוה המערכת התומכת הנהלת העיר ביקשה לא פעם מלדע שפשוט אי אפשר הלה לספק. המערכת התומכת סילקה אילוצים רבים שתחתם עבדנו בעת שהכנו ניתוחים". ו.ג. קופמן ( אגא009א .7.6 | ), מנהל המחלקה המסחרית של חברת הגז, אומר: מחלקת הגז של לונג-ביץ מצויה בתהליך של נלצול המערכת התומכת כדי? שתסייע בהתוויה מחדש של מערכת מסלולי קריאת מונ? הגז המלושנת. הקובץ הראש? של החשבונות הותאם לקובץ המערכת התומכת כדי לקבל בעזרתו מספרים של אזורי מיפקד, גושלם ורצף רחובות. כל אי-ההתאמות בין הקבצים יושבו. בעתיד תשמש המערכת התומכת לאלמות נתונל כתובות הנקלטים במערכת כמכלול". מר בוב מצגר ( 1205שא 308 ), מנהל מחלקת שירותי המידע, אומר: בעזרת עיבוד הנתונים על בסלס גיאוגראפי יש ביכולתנו להשיב על רבות משאלות המנהלים שקודם לכן לא היינו מסוגלים להשיב עליהן. לדוגמה, לפני הנהגת עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי שאלה מועצת העיר כמה עולה לתחזק קטע מסוים של רחוב כלשהו. הנתונים, לתשובה זו היו פזורים בין מחלקות רבות ולא ניתן היה לתאם ביניהם כד? להגיע למספר מדויק. היום, בעזרת המערכת התומכת, אנו יכולים להתחיל להשלב על שאלות מסוג זה". העיר לונג-ביץ גאה בצדק במערכת התומכת לפיתוח גיאוגראפי המשמשת אותה. אפטרולות המערכת מספקות אמצעי לשיפור גניהול משאבי הנתונים של העלר. ה ע ר ו ת הצפנת מיפוי עצמאית כפולה מאזק פַתנהססתע הַת1קסבא %מ60מ6ק6הת1 1הטפ(נ (1%5) ת5566 6מסתססהּת3 מס1>הּהנס+תד אמ (2 (0155) ם5606צ5 %עסקקט5 68ת1א06ת1 16ת3(6600280 - 28 - כיצד נשפר את תהליך קבלת ההחלטות במינהל המוניציפאלי בעזרת המחשב להושע מאלרל מ בו א מונח חדש הולך ומשתרש אצלנו ונתפס ?ותר ויותר כתרופת הפלא לתהלואי המי?נהל המוניציפאלי: 'מערכת תומכת החלטה". שאל מנהל בכיר א?זה ש?מוש הוא עושה במחשב ותקבל בדרך כלל את התשובה: "אמנם אנשיי מדווחים למהשב ואנ? מקבל דל?ווחים מן המחשב, וייתכן שאף ייעלנו את המערכת שאני מופקד עליה אולם אני, אלשית, כמעע שאינני משתמש בו. כאשר תותקן אצלי מערכת תומכת ההלעה או אז אשתמש גם אשתמש במחשב לכל תהליך הנ?הול". להלן ננסה לנתח את מושג המערכת תומכת ההחלעה, במי ובאיזה תנאים היא תתמוך, ולהצליע את שי?עת היילשום המתאימה לרשות המקומית. מבנה הארגון ותפוקות המחשב כל ארגון מתחלק, באופן סכמטי, לשלושה דרגי נלהול: א. הדרג הפקידותי/תפעול?. ב. דרג הנ?הול הזוטר. ג. דרג הניהול הבכלר. הדרג הפקידות?ל עוסק בתפעול המערכת תוך מילוי ההנחיות שהוציאו הדרגים המינהליים. הפעילויות וההחלטות הן בדרך כלל מתוכנתות מראש וממי?לא תמיכת המחשב לדרג זה היא הרבה ביותר: - במקום פקיד לחישובי שכר ?לש לנו '"פק?ד" אלקטרוג? מתיר. - במקום פקיד לקביעת הנחות מארנונה לתושבים יש לנו היום מחשב המקבל רשימה (מגנטית) של זכאים ממחשב אהר ומעניק הנחות לזכאים. - במקום פק?ד שיבצע מעקב אחר תשלומי חייבים יש לנו היום מחשב המבצע מעקב זה. הדרג הניהולי הזוטר עוסק ביישום ההחלטות שהתקבלו בדרג הנלהולי הבכיר. הפעללולות וההחלטות תלויות בדרך כלל בעיבוד מידע הנמצא בתוך הארגון ?חד עם = 29 = מוערבות ושיקול הדעת של המנהל: - המחשב יכול להצביע על מחלקות שהרגו מתקציבן אולם הגזבר הוא ש?חל?ע מה לעטות בנדון. - המחשב יכול להצביע על פרלטים שיש צורך להזמינם למחסן אולם ?ש להחל?ע האם לבצע הזמנה זו. - המחשב יכול לבדוק הצעות מכרזים שונות אולם ועדת המכרזים היא שתבחר בזוכה. הדרג הניהולי? הבכלר עוסק בהתוויית מדינלות והצבת המטרות לפעילות הארגון. הפעילויות וההחלטות צריכות להתבסס על מידע רחב, הקיים הן בארגון והן מחוצה לו ותהליך קבלת ההחלטות קשור בדיון עם גופים היצוניים שונים ובאלשורם. תמיכת המחשב לדרג זה, אם בכלל, היא מועטה בדרך כלל: - המחשב יכול להצביע על הלוקת תקציב הרשות לפי ?עדים אולם לא על מדיניות המח?לרים והתמ?כה של הממשלה. - המחשב יכול להצביע על גודל אוכלוסיית הזוגות הצעירלם ברשות אולם לא על מדיניות הבנ?ליה של הממשלה. מהי מערכת תומכת החלטה ומדוע היא איננה עונה בדרך כלל על צורכי הדרג הניהולי הבכיר של הרשות מערכות תומכות החלעה נבנו עבור הדרג הני?הולי הבכלר של הארגון, תוך נל?סיון לענות על צרכיו המיוחדים שהם: בחינת אלטרנטיבות, מידע זמין בכל עת, גמלשות לגבי שלנוללם וכו'. מערכת תומכת החלטה תקלים את התנאים האלה: - יכולת שליפה ועיבוד מהירים של המידע (של הארגון ומחוצה לו), שהוא בדרך כלל מידע סטט?סט?. - יכולת לבדיקות רגלשות (מה ?קרה אם נעשה כך). - יכולת לעבודה אלנטראקטיבלת של המנהל ברגע הדרוש. 50 = הבעיה היא, שהדרג הניהולי הבכלר של הרשות אינו יכול להסתמך באופן בלעד? (או לפחות באופן מרוכז) על מערכת תומכת החלטה מהסוג שציינו, שכן לא ברור מהו ואי?פה יועב דרג בכיר זה: ברשות, במשרד ממשלה ??עוד? או במשרד הפנים. חלק ניכר מההחלטות האסטרטעגיות עבור הרשות נקבעות מחוצה לה, וממי?לא חסר ה'ילקוה" למערכת תומכת ההחלעה ברשות. בעיה נוספת ש''מערכת תומכת החלטה" מהסוג שתואר למעלה אינה יכולה לפתור ה?א חלקו? צורת ההחלטה וסגנון הניהול של הדרג הבכיר. המערכת שתוארה למעלה עונה (אם בכלל) על חלק קטן יחסית מהתי?יחסות המנהל הבכיר בעת קבלת ההחלעה. התייחסות זו כוללת שיקולים ערכלים שונים, מלדע אלש? מן העבר, שיקול?ם של יכולת יישום והעברת ההחלטות שיקבל וכו', בנוסף לע:בודולבדיקה של נתונים סטעלסטיים. סיכום - המלצות לש?פור הנלהול המונ?לצ?פאלי בתמיכת המחשב רא?נו, | ש'מערכת מחשב תומכת החלטה" במובן המקובל כלום תתרום תרומה מועטה יהס?ת לכל תהליך הנ?הול של הרשות. לכן אנו ממליצים על דרך שונה שס?כוי? ההצלחה שלה גדולים יותר. דרך זו ה?א הקמת מערך מידע מונ?ציפאלי של הרשות לש?מוש הדרג הניהולי הזוטר שהוא הדרג של מנהלי האגפים והמחלקות ברשויות. מערך מידע זה אמור לקשר את מערכות המידע הנפרדות של הרשות (אוכלוסין, נכסים וכספים) למערך מידע אחד, המאפשר חיתוכים ושליפה של מידע לעומק ולרוחב, ותמיכה של מודללם מתימטיים להחלעות דרג זה. מן הראוי להדג?ש, שמערך כזה ?ש לבנות בשלבים תוך דאגה ליכולת החיבור המודולרית של כל שלב אל השלב שקדם לו. גישה זו מנוגדת לתפיסה הטוענת, שאפשר להקים מערך מידע כולל ו?ח?ד שיפתור את כל תחלואי הארגון. הנ?סיון הוכיח, שהקמת מערך מידע כולל אי?ננה מציאותית. "ו המערכת תומכת ההחלטה, במובן זה של שליפה אינעראקטיבית של מידע זמין ועלבודו, צריכה (וח??בת) להשתבץ במערך המידע המוניציפאלי, כתמיכה נוספת לדרג המנהל?לם ברשויות. ואחרון חביב, אנו ממליצים בפני מפתהי המערכות תומכות ההחלטה לדרג הבכלר לפנות לענף אחר של פיתוח תוכנות המחשב והוא ענף האיבטליגנציה המלאכותית: כאשר תוקם המערכת המתאימה עצמה לצורת החשיבה של המנהל, אזי תהיה לנו מערכת תומכת החלטה אמיתית. מקורות: צבי טל, יימערכות תומכות החלטה", מחשבים (אוקטובר 1982). יי רוזן, "המיחשוב בניהול", הרצאה בפני חבר? המ?"ל (ינואר 1988). - 32 - תכנון והפעלת מערכות מידע בשלטון המקומ? דן גבעול כל ל ? למערכות המ?דע בשלטון המקומי ?ש שלושה מאפיינים כלל?ים: - מערכות המידע ותהליכ? עיבוד נתונים אועומט? ברשות המקומית הם חלק בלתי נפרד ממערכת המידע הכללית של השלטון המקומ?. הנתובים הכספיים, הפיזיים ונתונים על האוכלוסין ברמת הנ?הול הנמוכה ביותר משמשים מרכיב חשוב במ?דע הדרוש ברמות הניהול הארציות (משרד הפנים, האוצר, החינוך, מרכז השלטון המקומ? וכו'). - הפקת המ?דע הייבת להעשות בהתאמה לחוקי המדינה ותקנות?ה, צוויה, וכלל? המנהל התקין. - דפוסי הניהול ותפוקות מערכת המידע הנדרשות הן דומות ובעלות מכנה משותף רחב. הגישה הכללית מערכת המידע של השלעטון המקומ? נתפסת כמערכת כוללת המורכבת מתת-מערכות הצריכות לשרת צרכנ?ם רבים ומגוונים. מא?דך גיסא, המי?דע דרוש ברמה מי?צרפית להנהלת מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנ?ם; מצב זה מכתיב כמה תנאים ראשוניים לגיבוש מדיניות פיתוח של תוכנה והתקנת ציוד עיבוד נתוני?ם אוטומטי. (א) נדרשת מידה רבה של אינטגרציה בין תת-המערכות. (ב) נדרשת סטנדרטלזציה של מבנה הנתונים ושלעת זלהוללם במירכת. (ג) יש צורך בהתאמה מלאה של המערכות לדרלטשות חוק ונוהל. מול הדרישות האלה עומדות הדרישות ה?יחודיות של הצרכנים השונים במערכת, המשקפים את עצמאות הרשויות ואת מגבלות המשאבים שניתן להקצות לפלתוה ויילטום מערכות ע?בוד נתונים אועטומטי. המסקנות הראשוניות המתבקשות ממצב זה הן: - הצורך לקבוע סדרי עדיפויות בפיתוח חבילות תוכנה. - יצירת תוכנה בעלת מכנה משותף רחב לצרכנים השונים. 7 לפתרון הדילמות הנ"ל אומצה הגישה הגורסת ריכוזיות בתכנון וביזור של אמצעי העיבוד. ג:ישה זו ידועה בשססאזפפמססתע תעצתס סמצטסמדתינפנס (פסע). גישה זו כוללת שלושה מרכיבים: תוכנה, חומרה וכוח אדם. הגישה הכללית לגב? פי?תוח תוכנה הגישה הריכוזית מכתיבה את התנא?ם האלה: (א) עיצוב, תכנון ותכנות המערכות בידי גוף מרכזי עבור כל הצרכנים. מוצע שעלצוב המערכות ייעשה באמצאות ועדות ה?גוי, שתהיינה מורכבות מנציגות רחבה של הצרכנים (נציגי עיריות, מועצות מקומיות, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי?). את הוועדה ירכז וילווה איש מקצוע מתחום עיבוד נתונים אוטומטי כלומר, מנתח מערכות בעל רקע מקצועי מתאים. (ב) סטנדרטיזציה של המערכות, ומא?דך גיסא הרצון שחבילות התוכנה תהיינה בעלות מכנה משותף רחב מבחינת התאמתן ללקוהות השונים, מכתיב תכנון תוכנה שה?א בעלת המאפיינים האלה: (1) מערכות רחבות וגמילשות מבחינת מגוון אפשרויות התפעול של העיבוד, האיחזור והעריכה. (2) מערכות גמישות מבח?נת שינו? מבנה הנתונים. (3) מערכות המתקשרות אחת עם רעותה ו?וצרות קשרים אינטגרטיביים ביניהן. (8) מערכות שהן קלות לתפעול ול??שום ביד? המשתמשים ומפעילי המערכת. (5) מערכות מותאמות כראוי לתנאי הסביבה (לסוג הציוד המצוי והעונות על השיקולים של כדאל?ות כלכללת. (6) ניתן לאפ?ין שלוש מערכות מידע בס?סיות במערכת: - מערך כספים (הנהלת חשבונות, תקציב, תשלומי חובה, דמ? שרותים, וכו'). - מערך אוכלוסין (הינוך, רווחה, כוח אדם וכו'). - מערך נכס?ם (הנדסה, אפסנלה וכו'). בהתאם לנ"ל יגובשו שלושה מסד? נתונים מרכז?ים. = 54 = הגישה הכלל?ת לגב? ביזור הצלוד (א) גוף מרכזי? יפעיל מרכז? חי?שוב אזוריים גדולים ובעלי עוצמה המצוידים באמצע? באמצעי אחסון מתאימים לניהול מסד? נתונים ארציים. (ב) מרכזי החי?שוב יותאמו לעבודה בתקשורת ולשיתוף זמנים בינ?הם. (ג) ביזור ציוד קצה ברשויות המקומיות עד לרמה של מיני-מחשבים ומסופים. המטרה של ב?זור צי?וד קצה: - צמצום זמן הסבב של העיבודים. - אחזור מידע בזמן תגובה מהלר. - שליטה על המידע מרחוק, גישה מהירה למסדי נתונים. - יכולת בדיקה ואימות של הנתונים במקום היאספם ורלשומם. - ביצוע עיבודילם וחישובים מזדמנים (להבדיל מעבודה שצריכה להיעשות באצווה. (6ַת8) מדדים כלליים לבחילרת ציוד קצה (א) על הציוד למלא את הפונקציות המוטלות עליו. ?ש להגדיר מראש את המטלות על הציוד ולבחון אם הציוד אמנם ממלא דרלשות אלה. (ב) במערכות אינעראקעיביות הצי?וד צריך להיות נוח ויעיל בכל הכרוך בהקשה, שלידור, אחזור. (ג) הציוד צריך להיות בעל רמת תאימות מלאה למערכת המרכזית ולגבי כל סוג:? התוכנה הרצים במערכת. (ד) הציוד צריך להלות משווק על ידי גורם המסלוגל לתת תמיכה מקצועית וטכנית גבוהה, כלומר משווק או ?צרן בעל מוניטין. (ה) הציוד צריך לענות על שיקולים כלכליים כגון: מחיר ביצועים, תנאי רכלשה, מח?ר? אחזקה וכו'. = הגישה הכללית לגבי תכנון רשת תקשורת הגישה הכללית המנחה את מתכננ? הרשת ה*א, שמערכת המלדע של השלטון המקומי עובדת בטיעת עיבוד נתונים אוטומטי מבוזרת. המצב הרצוי מבחי?נת הגוף המרכז? המתפעל (שיקול?" שליטה וניצול משאבים) ה?א "רשת ?הלום" המאפשרת היבור כל מחשב אל משנהו. ירושלים באר שבע סכמה של רשת התקשורת במבנה ?הלום בשלטון המקומ? תצורת רשת כזאת תאפשר: (א) ביזור גיאוגרפי של החומרה עם כל הנוחות שהדבר נותן למשתמשים. (ב) חיסכון ניכר בקווי תקשורת (ניתן להוסיף צמתים בין משתמשים). (ג) גיבוי למתקן המחשב על-יד? מחשב הנמצא באתר מרוחק. (ד) כוח חישובי נוסף המסופק בעת הצורך על-ידי צירוף מחשב באתר אחר. דרישות ספציפיות מהרשת (א) על הרשת לאפשר למשתמש ברשת להתקשר ביוזמתו לכל הייטומים הדרושים לו ללא תלות בתצורת הרשת. (ב) על הרשת לאפשר קיום קשר בין י?שום ליישום ללא תלות במיקום הגיאוגרפ?. (ג) המערכת צריכה לאפשר חיבור ציוד קצה לכל אחד מהמחשבים המותקנים ברשת. (ד) אפשרות ריכוז קווים מרוחקים ללא שינוי בצורת העבודה של המשתמשים. (ה) אפשרות איתור תקלות וגיבו? לקווים שנפלו. תנאים סביבתיים להתקנת ציוד קצה והקמת רשת מבין התנאים החשובים והחיוניים להתקנת ציוד קצה במסגרת ושת או בציוד שאדת-אס יש למנות את אלה: (א) נכונות מצד הפקידות הבכירה והנהלות המועצה או העיריה ליישם שיטות עבודה אינטראקטיביות. שי 6 (ב) ניסיון בהפעלה מעשלת של מערכות עיבוד נתונים אוטומטי ויכולת מקצועית לטפל בציוד קצה - הן מבחינה טכנית והן מבחינת ה?לשום. (ג) היערכות ארגונית מתא?מה למשטר עבודה בתקשורת ובצורה א?נעראקטעיב?ת. ?ישום עבודה באמצעות מסופים דורש ש?נויים בתפקוד העובדים והמטלות שלהם. ??שום המופעל בשיטת פאזת-אס מח??ב שהפקיד המטפל במערכת ידע את מגוון הפעילויות הכרוכות באלסוף, בהזנה, בעדכון ובאחזור נתונים מהמערכת. (ד) שינויים במבנה הארגונ? ?היו דרושים כפועל יוצא של שינוי שיטת הזרימה של הנתונים וצורת העיפול בכל נושא ונושא, רצוי שתגובש פונקציה מרכזית שתטפל בדרג מטה במערכת המלדע העירונית. שי?נויים נוספים במבנה הארגונ? עעונלם בחינה קפדנית באמצעות גופים מקצועיים. סיווג של רשויות מבחי?נת ביזור ציוד קצה ויישומים לצורך קביעת סוג ציוד הקצה והיישומ?ם שיופעלו ברשות נתונה ?יש לבצע מחקר שיאבהן מספר גורמ?ם מרכזיים המשפיע?ם על ההחלעה א?זה ציוד להתקין ומהי המערכת שלש לילשם בכל רשות. יש לצלין גורמים קבועיס כגון: גודל הרשות, סוג הרשות (מיעוטים, מועצות אזוריות וכו'), ריחוק גיאוגרפי ותנאים משתנים כגון: מידת המודעות בהנהלה ובאגפ?ל העיריה לי?עול והפעלת מערכות ממוכנות, רמת הניהול, נכונות העיריה להשתלב במערכת וכו'. כל אחד מן הגורמים והתנאים משפיע על הפתרונות האפשריים, על פי הגורמ?ם הקבועים נ?תן לאבחן שלשה ט?פוסים של רשויות. להמליץ(על פי גישת ה- ..כע.ם) על האפשרויות האלה: סוג הרשות פתרון מיכון מומלץ ערים ראשיות מחשעב מרכזי בעוצמה של 3-2 פדא משולב ברשת (ירושלים, תל-אביב, חיפה, הכללית עַם ציוד קצה מגוון: מסופים, דיסקים באר שבע) ומדפסות. המערכת מסוגלת לבצע את כל פונקציות העיבוד ומסוגלת לתת גיבוי מלא למחשב מרכז? אחר ברשת. ערי?-שדה - אפשרות א' ?יעיים (יחידת עי?בוד מרכזית) בעוצמה של 1/2 עד ו פזא משולבת ברשת הכללית עם ציוד קצה, בעיקר: מסופים לאחזור ועדכון אמצעי הדפסה ודלסק לאחסון בינללפ של נתונלם. ערי-השדה - אפשרות ב' מועצות מקומיות שיש בהן יותר מ-2000 בתי אב מועצות מקומיות שיש בהן פחות מ-2000 בתי אב. מועצות אזוריות קטנות ולשובים 7 יש לשקול גם אפשרות של הפעלת המערכת באמצעות מסופים, מדפסות ללא יע"מ ואחסון נתונ?ם דרך קווים - בעיקר בערי-השדה הסמוכות למרכז מחשבלם גדול. מערך מסופים לאחזור ועדכון אמצעי הדפסה, מערך צתצאם תעתם לביצוע קליטת נתונים, ביקורת ועליבודים מקומיים מוגבל?ם. מערך מסופים לאחזור מידע ועדכון במקומות שהתנאים הסביבתיים בשלים במלואם. יש לבחון אפשרות להתקין מיקרופרוססרים שניתן לחברם בשיעטת פטתתדע (ה?וג לצורך עיבוד הנתונים ואחזורם). החברה לאוטומציה מיישמת בפועל גישה זו בהתאם לתכנית עבודה רב-שנתית; כיום מופעלים 5 מרכזי חלשוב אזוריים ועד 1986 יופעלו עוד 3 מרכזים, וזאת בנוסף להתקנת ציוד קצה בעשרות רשויות בשלטון המקומ?. תכנית בליסיק של מערכת כספים בשלטון המקומל סיכום אפשרוילות* מערכות מלנהל אמריקאיות, בע"מ 1. תכנית בייסיק של מערכת כספים בשלטון המקומי - מערכת פינאנסית אלטרנטיבית לרשויות מקומלות קטנות 6 ו וו או רי---- 1 כללל מנהלים מקצועיים של רשויות מקומלות זקוקים למלדע פינאנסי טוב ועדכנל יותר, כדי שלוכלו להתמודד עם הלחצים שהם ניצבים מולם. הם זקוקים למידע הח?וני לניהול אפקטיבי יותר של ארגוניהם - לקבלת החלטות מדיניות טובות יותר, לפיקוח על פעולות שונות ולמיצו? אופט?מל? של המשאבלם המוגבלים; מידע שיסייע לנבחרי המועצות המקומיות לקבל החלטות תקציביות מבוססות; מידע שיענה על הדרישה מצד משקיעים פוטנציאליים, השלטון המרכזי וכלל הציבור לדיווח כספי מקיף יותר. רשויות מקומיות קטנות התקשו במלוחד לענות על צרכים אלה. רבות מהרשויות המקומיות הקטנות לא היו מסוגלות להקציב את הזמן והכסף הדרושים לפיתות מערכות פינאנסיות משלהן מבראשלת. יתרה מזאת, מחירם הגבוה של מחשבלם וציודם סיכל את האלטרנטיבה של מיכון או אילץ אותן לרכוש חומרה ללא תוכנת יישומים. ומשהגיעו לבסוף אותן רשויות מקומיות למצב שלכלו לשקול רכישת תוכנת יישומים, לעתים תכופות לא נמצאה בשוק תוכנת לישומים תואמת לחומרה שרכשו. לא נותר להן אלא להמשיך ולהתייסר עם המערכות הלדניות או הממוכנות המלושנות שלהן, שאינן הולמות את הצרכים של שלטון מודרגל. , 11,11₪5פתקס תס צתתאט5 - 575%8צ5 ,זתדסאתאדע עאמאאתתט60 תססת ,8510 005ת * (2.8-5) ,סא ,57585צ5 עאמאפסהאתא אתס1תפאת ,1980 צתתטאתט - 39 - חברת "מערכות ניהול אמריקניות" ( 5 -סא1 , 5אמ57צ5 לצמאמ6תאתות אתסדתטעת) י הברה לייעוץ ולפיתוח מערכות הפועלת במלשור הארצי, רכשה מומחיות רבה בכל הקשור לצורכל המידע הפינאנסי של רשויות מקומיות, אנו עוסקים בכל ההיבטלם של מערכות ניהול פינאנסיות - למן ל*יעוץ בתחום מדיניות המערך החשבונאי ונהליו ועד לפלתוח מערכות מילדע פינאנסיות ממוחשבות. בהיותנו סוכנלם מורשים של "החברה לציוד דיגיטאלי" (אסזיתתססססס שאמאפדטסם מתעזסדס), יש ביכולתנו להציע את המלני-מחשבים החדישים בלותר, מסדרת 20-11 , במחיר סביר. קיימת גם גרסה של תכנלת הבייסיק למערכות כספים בשלטון המקומי התואמת מחשב? אלי.בי.אם. תכנלת הבייסיק למערכות כספיות בשלטון המקומ? (להלן מכש"ם בייסיק) מאפשרת לחברת "מערכות ניהול אמריקניות" להציע לרשויות מקומיות קטנות את האפשרויות של תכנון לפי הזמנה, לרבות שימוש בחומרה החדלשה ביותר במחיר של חבילות תוכנה אחדות בלבד. תכנית "מכש"ם" מבוססת על ניסיוגנו העשלר בפתרון בעיות הניהול הכספ? בשלטון המקומי. הלא מסייעת לענות על דרישות הדיווח והמערך החשבונאי שנקבעו על לדל "המועצה הלאומית לחשבונאות שלטוגית" (6אדעאטס6סת דאפאאתמט60 אס תדסאטסס ,תאסדינתא) והמפורטות בתקנות "חשבונאות, ראלית חשבון, ודיווח כספ? בשלטון" כפ? שעודכנו לא מכבר בדו"ח 1 של המועצה. מערכת המכש"ם תסייע לך לזכות באישור על עמידה בדרישות תקנות "חשבונאות, ראללת שבון ודיווח כספל". עצמתה מספיקה כדי לענות על צורכי המלדע המתרחבים שלך, אך היא פשוטה דלה כדי שעובד? המערכת החשבונאלת והתקציבית שלך יוכלו להשתמש בה באופן ישיר אף ללא מיומנות טכגנית. מניסילוגננו בשירות השלטון המקומ? אנו ?ודעים שהקמת מערכת פלנאנסית משופרת כרוכה ביותר מאשר חומרה ותוכנה גרידא. תכנית "מכש"ם-בייסיק" נהנלת מגיבויילם של מומח? חברת "מערכות ניהול אמרלקניות". ?ועצ? "מערכות ניהול אמרלקנלות" יסייעו לך להכליל ולשלב את המדיניות החשבונאלת, את מתכונת לוחת החשבונות, את דרלשות הדיווח ונוהל? הבקרה של ארגונך בתוכנת ה"מכש"ם. אנו מציעים הכשרה למנהלים ועובדים בכל היבטל המערכת. = 40. 1 תכונות ודפוסל פלקות מערכת פינאנסית מלאה. "מכש"ם-בייסיק" עונה על כל צרכיך הבסיסיים בכל הקשור לניהול הפלנאנסיל. היא עוסקת במלוחד ב- הכנת תקציבים פלקוח על התחייבויות חשבונאות הוצאות חשבונות לתשלום תשלומים במזומנלם חשבונאות הכנסות חשבונות חליבים פנקס ראשל חשבונאות העלות 0. דלווח אחריות 1. דלווח פינאנסי? הליצונל טר = ₪ ₪ רס 0 פונקציות אלה הן לפי בחירה, וניתן להשתמש בהן באופן בררני בהתאם לצרכיך. גם אם לא תשתמש באחדות מן הפונקציות בשלב הראשון, תוכל להוסיפן מאוחר לותר עם השתנות צרכיך או התרחבותם. תכנית "מכש"ם-בייסיק" מטפלת בכל סוג? הכספים המופיעים בדרך כלל בשלטון המקומל: * היעוד הכללל * כספים שוטפים * כספים מהכנסות מיוחדות * כספי קרנות וסוכנויות * כספים לתשלום חובות * כספים מהערכה מיוחדת * כספים להשקעות הונלות * חשבון נכסים קבועים כללל * כספים לשירותים פנלמלים * חשבון כללי של חובות לזמן ארוך גם פונקציות אלה הן אופציונליות. מערכת "מכש"ם-בייסיק" מאפשרת לך לבנות כל מהות חשבונאית שתידרש לצורך עבודתך ועל לדי החוק. 1: מערכת מוכללת (אילנטגראלית). אף שיתכן כי תשתמש בפונקצלות של 'מכש"ם-ב??סל?ק" בנפרד זו מזו, המערכת בכללותה חיא אינטגראלית בלותר. אנו משלגלם אלנטגראציה זו על לדל - * סיווג כל סוגי המלדע הפינאנסי באותה מתכונת קודלם; * עריכה קדמית מקלפה, כך שמרגע שנתונים הוכנסו ונקלטו אלן הם נדח?ם בהמשך העיבוד; * אחסון כל המילדע בבסיס נתונלם מאוחד; * ילישום מדיניות ונוהלי חשבונאות עקביים בכל הפונקציות הפינאנסיות. סלדור זה אינו מגביל את גמלשותך. למשל: גם במתכונת זו אתה יכול להכין תקציבים ברמה סלכומית לותר מאשר נתוניך החשבונאיים וללישם מדיניות חשבונאית שונה בסוגי כספים שונים. תכנילת "מכש"ם-בייסיק" מבטיחה שנתונים תקציבלים וחשבונאלים יישמרו במתכונת עקיבה ושהמדיניות החשבונאית לכל סוג של יעודה תיושם בצורה אחידה. התכנית מבטיחה שהמידע הפרטנל יעלה תמיד בקנה אחד עם תוצאות הסיכום. כמו כן מפלקת התכנילת אל התאמות בין פונקציות, אי-התאמות הפוקדות מערכות רבות וגורמות בהן לשיבושים. תכני?ת "מכש"ם-בייסיק" מבטלחה שמשתמשים שונים בארגונך *עבדו תמיד מאותו מערך נתונלם. מתכונת קידוד גמישה. מערכת בעלת רמת היענות גבוהה החייבת להיות מסוגלת לסווג מלדע פינאנסי לתעדו ולדווח עליו במונח? הקודים הספציפיים - ורק באלה - הרלוואנטיים לארגון הספציפי המשתמש במערכת. תכנית 'מכש"ם-בייסיק" מעניקה לך את הגמישות לקבוע מתכונת קידוד התואמת את צרכיך. הקודים הדרושלם הם אלה המשותפים לכל פעולות השלטון המקומי: תקציב, מחלקות וחשבונאות (לעדי הוצאות, מקורות הכנסה או חשבון מאזנל). תכנית "מכש"ם-בל?יסיק" מכילה גם מספר קודים אופציונליים המאפשרים לך להשיג יתר פירוט במקום שהוא דרוש. הקודים האופציונליים הם יהידת ל*יעוד, יחידה ארגונית בתוך מחלקה, תת-ארגון, פעילות (תכנית) או תת-יעד. 5 כחלק ננעזרתנו בהתקנת המערכת, אנו מדגימים לך כיצד יענו מערכת "מכש"ם-ב?יסיק" ודיווחיה על צרכיך. הודות לכך תצטיין המערכת שלך בגמישות לענות על צרכיך ללא הטלת מעמסה נוספת על משתמשיך. יתרה מזו, מערכת מכש"ם-בלייסיק" תגדל בד בבד עם צרכיך. קודים שאינך משתמש בהם בשלב הראשונ? יעמדו תמיד לרשותך עם השתנות צרכיך. דפוסי בקרה ונהלים התואמלם את צרכיך. הצלחתה של כל מערכת פינאנסית תלויה במלדת תאלמותה לטכניקות ונוהלי הבקרה המשמש?ם בארגון. מערכות חבילתיות רבות 5 יפצ מסבגאסתע לוקות מבח?נה זו, מכלוון שהן מאלצות את המשתמש להתאלם את עצמו למערכת נהלים ייחודית או לפתת לו תכניות "קדמלות" נוספות לשם טיפול בצרכים ספציפיים. הואיל ולא קיימת מערכת בקרה ונהלים אתחת המתאימה לכל סוגי? הארגונים, הענקנו למערכת "מכש"ם-ב?יסיק" גמישות המאפשרת לך לבחור באותם פריטלם - ונרק בהם - המתאלמים לארגונך. מערכת מכש"ם-בי?סיק" מאפשרת לך לבתור - * את הפונקציות האמורות להתבצע על ידי מכש"ם-בליסיק (תקצוב, חשבונאות, תשלומים במזומנים ממוכנים וכו'); * את שלטת החשבונאות (נצברת, צבירות מותאמת או על בסיס מזומנלם); * את המידה שבה תקציב ההוצאות והליעדים שלך לגבלל את ההוצאה בפועל; * את רמת הפירוט בתקצוב ובחשבונאות; * את הגדרת המחזור החשבונאי שלך ואת התדירות שבה *לתבצעו סגירת החשבונות והדיווח הכספי. אתה לכול אף לבחור באופציות שונות לסוג? כספים שונים ולמחלקות שונות. למשל: אתה יכול לבצע את חשבונאות היעודה הכללית תחת החשבונאות על בסיס הצבירות המותאמת על ידל חשבונאות התחליבויות, אך להשתמש בחשבונאות צבלרות מלאה במחלקת המים שלך. 2043-= אתה בוחר לך את מערכת אנפצינת הבקרה והנהלים המתאלמה ביותר לצרכיך. התוצאה היא מערכת המעניקה לארגונך את הביצועים הדרושים לך - מן הרגע הראשון ואף בשנים הבאות - ללא שלנויים מלותרים בפעולותיך. לכולת דיווח כספי מקיפה. המבחן החשוב ביותר של כל מערכת פינאנסית הוא ביכולתה להפיק דוחות שימושיים. מערכת מכש"ם-בייסיק מחוננת ביכולת דלוות מקיפה העונה על צורכי המידע בכל רמות השלטון המקומ?ל, מנבחר? המועצות ועד לעובדי מחלקות החשבונאות והתקציבים. היא מכילה למעלה מ-70 דותחות תקניים ובהם - * סיכומיל תקציבים וללעודים; * דוחות על שלנויים לשם הכנת תקציבים והתאמתם; * דוחות ניהול על הכנסות והתתייבויות בפועל לפי יעודות ומחלקות; * דוחות מפורטים ומסכמים על התתייבויות לפירעון ועל חשבונות לתשלום ולקבלה; * השוואות בין תוצאות בפועל לבין התקציבים והייעודים; * מאזנים נלסיוניים ופירוט רישומל יומן; * דוחות כספיים: * רשימות פרטניות של לוח החשבונות וקודים אחרים. מערכת מכש"ם-בייסיק כוללת גם כותב-דוחות. אתה לכול להשתמש בכותב-הדוחות כדי לבנות כל סוג נוסף של דו"ח שתזקק לו. 1 מה אתה מקבל עם ה"מכש"ם" כאשר אתה רוכש את מערכת המכש"ם, אינך מקבל חבילות תוכנה בלבד, אלא מומחל חברת "מערכות ניהול אמריקניות" עוזרים לך גם להתקינה ולהכניסה לפעולה. רכישת ה"מכש''ם" כוללת - * את כל הביצועים הפונקצלונאליים של חבילת ה"מכש"ם". * זכות להשתמש בכותב-הדוחות להוספת דוחות חדשים; 14 4 * תיעוד מלא (בשנ? עותקים) הכולל - מדריך לנלהול "מכש"ם" מדרילך לנוהל? "מכש"ם" מדריך הפעלה ל"מכש"ם" מדריך לרישום נתונים ב"מכש"ם" מדריך התקנה ל"'מכש"ם"; * ארבעה קורסי הכשרה שלתקלימו במקום עבודתך: קורס לרילשום נתונים קורס להפעלת המערכת קורס לנוהל? ניהול וחשבונאות קורס למחולל ?ישומים; * מערכת מלאה של טפס? קלט תקנלים ל'מכש"ם"; * לכולת ליצור למעלה מ-70 דוחות "מכש"ם" תקנלים; * עותק אחד של סרט(ים) מערכת ה"'מכש"ם" המכלל - - את יישום המכש"ם"; את סדרת שפת הפקודות התקנלת; את מחולל היישומים; * אחריות לשנה הראשונה. מערכת ה"מכש'ם" בנויה ממודולים המעבדלם פעולות וממודולים המחוללים דוחות. ללקוח אסור לשנות בשום צורה שהיא את המודולים מעבדי הפעולות ללא הרשאה בכתב מטעם חברת "מערכות נלהול אמריקניות". במודוללם מחוללי? היישומים רשאל הלקוח לשנות את קוד המקור ללא הרשאה בכתב ובלי שהדבר יסכן את האחריות או הסכם התחזוקה לשאר המערכת. כאשר שינויים כגון אלה מבוצעים על ידי הלקוח, אין חברת "מערכות נ?הול אמריקניות" אחראית לדוחות ששונו ולתחזוקתם. 14.1 1 1 סביבת חומרה/תוכנה "מכש''ם-בייסיק" פועלת על מחשב? אלל.בי.אם. ו-דל.אל.סי. דרלשות החומרה/ תוכנה הן כדלקמן: גרסת ‏ אלל.בל.אם. דגמלם: תואמל 3570. מערכות הפעלה: 5, 75 אופטע, 5ע/05, או | שפט/5סכ תוכנת עזר: 58 לגלרסה מקוונת גרסת ‏ דל.אל.סל דגמים: 11/34 פפע, ומעלה מערכות הפעלה: א11-אפ5ת או פסתק אנ11-אפת גרסת מחלקת השלרות מרכז המחשב של חברת "מערכות ניהול אמריקנלות", ארלינגטון, ולרג'ינלה אפשרות גישה מרחוק באמצעות רשת תקשורת כלל ארצלת. ביצועים מיוחדים בגרסאות מקוונות הגרסאות המקוונות של מכש"ם-בייסיק מאפשרות לך לבצע באופן הידברות:12) את 2 הפונקציות העיקריות שלהלן, באמצעות מסוף 7 : * תשאול. מערכת ה"מכש"ם" אוצרת סיכומים כספיים עיקריים, לוחות חשבונות וקודים אחרלם בקובצי-אב הניתנים לגישה באמצעות שפת תשאול קלה לשימוש, שפת התשאול מאפשרת לך לנקוב בשם קובץ-האב שאליו אתה מבקש להיכנס, לנקוב ברישום הספציפ? או ברישומים הספציפיים שאתה מבקש לדלות, בשדות המבוקשים לתצוגה ובמתכונת התצוגה הרצויה. להלן דוגמאות אחדות של תשאול שאתה יכול לבצע בדרך זו: 1. הלדברותל (מט1סתתתעא1): הידברות ישירה ומלדלת בין המשתמש למערכת מקוונת, ללא צורך בתכנית מלוחדת או בפקודות מיוחדות. 2 | עתס :מפסף צתת מפסנו'תס - שפופרת קרן קאתודית (עק"ק), כינוי לכל המסוף כולל המקלדת. = 06 המצב השוטף של תקציב ההוצאות של מחלקה כלשהל? המצלג, לכל סעיף תקציבי, את הארגון, המטרה, התלאור, הסכום הכספי ואת ההוצאות השנתיות עד כה; רשימת כל לעדל ההוצאות לשנת הכספלם השוטפת; מצבה של הזמנת רכלשה שטרם נפרעה, כולל הסכום שהוצא; חיוב הוצאות ל?לעוד ספצלפי עד כה. * קלט נתונים. נלתן להכניס למערכת את כל הפעולות החשבונאלות והתקצלביות - ולתת להן תוקף - באופן הידברותי. לשלמוש ביישום זה דרושה הכשרה מלנלמאלית בלבד, מאחר שמתכונות המצג של המכש"ם זהות כמעט לחלוטין לתעודות המקור המקבילות להן. כאשר אתה מכניס נתונים למערכת המקוונת, מבצעת תכנית מכש"ם את כל בדיקות ותשרירי הערלכה באופן מלדי ומציגה הודעות על שגיאות או אזהרות על המצג. אתה לכול לבחור בין תיקון הטעות לאלתר או דחילית התלקון למועד מאוחר יותר. במקרה האחרון מוחזק כל המכלול בהמתנה לעיבוד נוסף, כאללו נדתו הנתונלם בשיטת עיבוד מכלולית; הדבר אינו משפלע על שום קובץ-אב או על מאזני פנקסים. כאשר אצוות נתונלם מתקבלת באופן מקוון (מאצת אס) 1 מבוצעים כל העדכונלם לאלתר - לפני שנלתן להכניס נתונים נוספים. תוצאות אצווה אחת משמשות אפוא לביצוע עריכות בכל הפעולות הבאות. יתרה מזאת, הואיל וכל העריכות והתשרלרים מבוצעים באופן "קדמל" כאשר אתה מכניס את הנתונים, לא קיים מצב שבו מלדע שנתקבל באופן מקוון יכול להידחות בשלב מאוחר לותר. מערכת המכש"ם מכינה רישום קרלא של כל הפעולות שהוכנסו באופן מקוון-הן כציוני ביקורת והן כעזר לתיקון טעויות שלא ניתן היה לתקנן בזמן הכנסת הנתונים. 1. מקוון ( מאצע אס): מחובר וזמין, מוכן לשימוש מלדל. = 47 * תיקון שגיאות. מערכת המכש"ם מכינה קובץ בינלים של כל אצוות הנתונלם שהוכנסו אך לא נתקבלו. קובץ הביניים מכיל פעולות דחויות שהוכנסו באצווה ובצורה מקוונת. תכנית ה"מכש"ם"מאפשרת לך לדלות פעולות המצויות בהמתנה ולתקנן באופן מקוון, תוך שלמוש באותן מתכונות מצג ובאותן שלטות תצוגה המשמשות בהכנסת נתונים באופן מקוון. לאחרשאצוות פעולות תוקנה באופן זה, מקבלת מערכת המכש"ם את האצווה, מבצעת את כל העדכונים בקובץ-האב ובפנקס, ומסלקת את האצווה מהקובץ השגול. בעזרת הלכולת של מערכת ה"מכש"ם" לתקן שגיאות אתה יכול לאמץ כל אחת משלטות ההפעלה התקניות בארגונך: הכנסת נתובלם. תיקון שגיאות באצווה באופן מקוון (דחול) באופן מקוון באופן מקוון (דחו?) באופן מקוון באופן מקוון (מללדל) * ניהול טבלאות. מערכת ה"מכש"ם" מאפשרת לך לעדכן באופן הידברות? מלדע ילחוסי המוחזק בטבלאות-אב, כגון לוח החשבונות, טבלת הארגון, רשימת הספקים וכו'. בדרך דומה אתה יכול לבצע עדכונים תוך כדי ערלכת בדיקות. כמעקב חשבונאל מכינה מערכת ה"מכש"ם" רשימה קריאה של כל פעולות ניהול הטבלאות. יתר על כן ניתן להגביל פונקציה זו רק למשתמשלם מסוימים, לפ? שיקול דעתך. נוהל? ביטחון המובנים במערכת מאפשרים לך גישה לפונקציה זו בהתאם לצורך. * ניהול המערכת. כל מערכות המחשבים הממוכנות מצריכות באופן תקופתי סוג זה או אחר של "פונקציות לאחזקת המערכת". אלה כוללות גיבויים תקופתיים של בסיסי נתונים, תיקון קלקולים במערכת, אם קרו כאלה, לצירת חשבונות משתמשים חדשלם וססמאות ביטחון. אלה הן הפונקציות "המערכינת" המחיילבות לעתלם תכופות היעזרות יקרה במומחים לע?בוד נתונים, כד? להבטיח את מצבו התפעולל של המחשב ואת נצילותו. בגרסת דל.אי,.סי של מערכת ה"מכש"ם" מובנות פונקצלות אלה של "תחזוקת המערכת" בתהליך קל לשימוש של שאלה ותשובה המאפשר לאנשלם חסרי מיומנות במחשבים לבצע פעולות חיוניות אלה ללא עזרת מתכנתים או מומחים לעיבוד נתונים. 5 * תחזוקת המערכת. חבילת ה"מכש"ם" כוללת שירות אבחון מרחוק, שבמסגרתו לכוללם אנשי השירות של חברת "מערכות נלהול אמריקנלות" להיכנס טלפונילת לשירות לתוך המערכת שלך כדל לטפל בבעיות הקשורות לתוכנה. נוסף על כך, "החברה לציוד דיגיטאלי" מקלימת שלרות אבחון מרחוק למשתמש? החומרה שלה, כאשר מחלקת השלרות שלה יכולה להיכנס טלפונלת למערכת שלך כד? לבצע בדיקות ולטפל בבעיות הקשורות לחומרה. 1 לתרונות המלדע הפינאנסי המשופר מרגע שמערכת ה"מכש"'ם" מגיעה למצב תפעולי, תתחיל לקבל דיווח פלנאנסי? טוב ועדכנל לותר בכל רמות ארגונך. הדבר ישפר את הבקרה שלך על הפעולות הלום-?ומלות. תוכל לשפר את פלרעון ההוצאות הניתנות להחזר. ותזכה במידע טוב יותר שלסייע לך בתכנון, בתקצוב ובניתוה. ככל שהעתיד ל*ביא עמו צרכים חדשים מבחינת המלדע הפינאנסי, תוכל לענות עליהם ביתר מהירות. תכנלת ה"מכש"ם" תביא להורדת עלות ניהול מערכת המלדע שלך והרחבתה. כמו כן יימצא בידך בסיס נתונים מקיף של העבר לצורך תכנון וניתות פינאנסל. אך חשוב מכל, מנהלי ארגונך יקבלו החלטות טובות לותר. הבנתם את תפקידלהם תהלה יסודית יותר. הם יבינו את ההשלכות הפלנאנסיות של התלטותל?הם. הם ללטיבו להשתמש במשאבים יקרי? המצלאות. והם לוכלו להתמודד ביתר יעילות עם התפקלדים ההולכילם וגדלים של הרשות שלך. הפרקים הבאילם דנים ביתר פירוט בכל אחת מהפונקציות והאופציות של מערכת "מכש"ם בייסיק". = 9. = הביקוש הפוטנציאלי לשימושי מיקרו-מחשבים, השפעותיהם והשלכותליהם * ג' קאנינגהאם, ד' ו' פללד, ו-ד' ס' י' צ'ונג השלכות השלמוש במלקרו-מחשבים ההשלכות של כנלסתם ההולכת ומתרחבת של מלקרו מחשבים למערכות השלטון המקומ? כוללות יתרונות וחסרונות. פרויקט מחקר זה מוגבל לנושאים של תיעוד ואחסון מלדע, טיפופלפ בקבצים ועיבוד נתונים כלל?, המתייחס בעיקרו לאגירת ולשמירת נתונים ולהצגת מידע. התנאי הוא, שהשימוש במיקרו-מחשבים יפיק תועלת ולתרונות נטו, שאלמלא כן אין טעם לדון בו. במונחים הכלליים ביותר נילתן לומר אפוא, שתוצאת השימוש במלקרו-מחשבלם היא שיפור בכל הקשור למידע בשלטון המקומי. הדבר ישתקף בבוא הזמן בידע, ביעילות ובמוראל של עבודלו. בעלי ניסילון בתחום המחשבים הכירו זה מכבר בכך שהחוליה החלשה ברוב המערכות היא המשתמש. הציוד היה בדרך כלל בעל אפשרויות למכביר, אולם המשתמשים לא השכילו לנצל את האפשרויות שניתנו בידיהם. הסיבות העיקרלות לכך הן שהמשתמש אלנו ער לאפשרויות הגלומות במחשב, וכן מחירם הגבוה של מחשבילם וקשיי השלמוש בהם, לרבות העדר גישה למערכות "ידידותיות", וכן העובדה שמערכות רבות נכפות מלמעלה. לעתים קרובות המשתמש הוא "אלש בלניים", שאין שואלים בעצתו ואין מבקשים תרומתו בעיצוב המערכת. לפיכך לעתים קרובות הוא בוחר להימבע מכל מאמץ נוסף שיבטיח את הצלחת המערכת ומשאלר מלאכה זו למומחלם. לטמחתנו הולכים ובאים עפ פתרונם רבים מהסרונותיהם של המלקרו-מתשבים, ואין ספק שבתוך זמן קצר ?ימצא פתרון לכולם. אופן השימוש במחשבים כפי שאנו מכירים אותו כלום יימשך כל משך חי? המערכות העכשוויות ובדור הבא שלהן. אולם לאחר מכן הוא ישתנה מו הקצה אל הקצה. המשתמש יתבקש לתרום תרומה חיובית, ואילו מן '"המומחה" יידרשו יותר מילומנויותיו בנושאל ההכשרה, התכנון והיישום ופחות מכך בקילאותו במדע? המחשב. השלמוש במחשב הוא תהליך של צמצום מלומנויות. 1אשאאתפטס6 מתתססת את 6א1עטפאסס ספסדא * ד עס 1105ת10,זפא1 סאת עסתפא1 , פאמאפס מה וצאכפצספ" ,3 תאסאזם , "5א110'ת0ד,זפסת 0% .צ.5.ע 6 ,סתעבק .ח.סם ,אתהחהססאזאאטסס .6 :צס 1 פפפטסטת 50 = המשתמש יתמקד בהלצע התוכנות הילשומיות ובמגוון המכשור שלעמוד לרשות הצלוד הספציפ? שלו, ואילו המומחה לתמקד בתקנ? הציוד העכשוול והעתידי?. המגמה לטוות ארוך היא ליצור גישה למידע ולאפשרויות, בלי שים לב לציוד הספצלפי שבחר לו המשתמש. בדו"ח על חלקו הראשון של הפרויקט צויינה שנת 1985 כשנה בה ליושם השימוש במערכת ל"חיבור בין מערכות פתוחות", אולם דוחות הילבור בין המערכות הפתוחות פותחו לפני מועד צפו? זה, ולפי תקנים מוצעים,כל אימת שתקנים כאלו הלו קללמים. חלק נלכר מן המאמץ בכיוון זה מושקע במיקרו מחשבים. ההשלכות המתוארות להלן של הנהגת השימוש במלקרו-מחשבים לקותחות משלחות ומהתכתבויות עם עובדי השלטון המקומי. להקלת ההבנה חולקו הדעות שנתקבלו לקבוצות ולכל אחת ניתנה כותרת. משמעויות אחדות הן רחבות יותר מן הכותרת שנלתנה לקבוצה שבה נכללו. יתרונות לש לצפות לכך, שהתרחבות הגישה למידע כמות? ומוצג כהלכה תשפר את הבנתם של עובדל השלטון המקומי בכל הקשור לעבודתם, הדבר יחזק את הבלטחון ויביא לעבודה מדויקת ומהלרה ילותר, בי?יחוד במצבי לחץ. הספקת מלדע שוטף ועדכני והבטחון הגובר בנלהול התפקלד לובילו לפי הצפול לצורך בבניית מודלים ובחילזוי. דבר זה יביא לביקוש ליישומ? מודלים. יש לצפות לכך, שהשלפור בתכנון יצור לשלטון המקומי תדמית ציבורית טובה לותר ויעלה את מוראל עובדיו. לדעת רבים יביא השימוש בטכנולוגיה החדשנית ביותר לשיפור התדמית הציבורית שלהם. נקודה ספציפית יותר שהוזכרה הן לגב? לחסי הצ?בור והן לגבי מערכת היחסים עם השלטון המרכזי נוגעת לדיוק ולעדכנות המידע המסופק. שיפור צפוי גם ביחסים הפנימלים במערכות השלטון המקומ? הודות לשיפור בחישובי עלויות ובהערכת עבודה, דבר שיביא להערכה מציאותית יותר של הפרמיות. השלמוש במיקרו-מחשבים מוגדר כאמצעי ל"תגבור מקצועי" (אס1עתסדתד טקאת 2תא5510מפסתע). לש לצפות לכך, שהרחבת מערכות המלדע והעלבוד העומדות לרשות עובדים ומנהלים, בד-בבד עם צמצום המטלות המלנהליות, ישפרו את הפריון המקצוע?. נוסף על אלה הוזכרו ההשלכות של צמצום בתחלופת כוח-אדם מקצועי ושל העדר כל התנגדות מצד האלגודים המקצועלים. - 51 - שיתוף בין-מחלקתי בנתונים מוגדר כתוצאה חלובית של השיפור בדיוק ובעדכנות הנתונים. אימון באיכות הנתונים יביא לצמצום נוסף בכפילות הקיימת באיסופם ובאחסנתם, ועם כינונן של רשתות מתאימות, יגדל המרחב לניתוח מקצועי ואחר שלהם. כוח-אדם השלכות השימוש במ?לקרו-מחשבים על מדיניות התעסוקה וכוח-האדם יוצרות לחצים לגיבוש הסכם טכנולוגיה חדש. צמצום בכוח-האדם היה אחת התוצאות הצפולות שהזכירו חלק מו המרואלילנלם. דומה, שאחרים נמנעו במלוחד מלנגוע בנקודה זו. פריסה מחדש של כוח-האדם הוגדרה כתוצאה אפשרית שתחייב הסכמה חדשה לגמלשות במקום העבודה, אשר תשפיע על הגדרת התפקידים ועל ניסוח חוז? העבודה. הכל צופים ירילדה בדרישות הכישורים של תפקידים רבים וצמצום בשעות העבודה המושקעות בצדדים הפקידותיים והמלנהליים של תפקידים. צפוי שהזמן שייחסך בדרך זו יושקע בצד החשיבתי והשיפוט?ל של התפקלד. עריכת מחקר? בלצועיות ותכנון, ובעקבותיהם הכשרה, יישום ובדיקת המערכות החדשות, לטילו עבודה נוספת על כוח-האדם הנוגע בדבר. הכל צופים שמאמץ נוסף זה לביא להפקת תועלת מן השילנוי במערכת. הכשרה השלכה שרבים מכלרים בה היא הצורך בהכשרה. מבצעים שנערכו בקנה-מידה לאומל כדי לעודד את עולם העסקים לשקול הנהגת טכנולוגיה חדשה, ובפרט להשתמש במלקרו-מחשבים, יצרו תחושה של דחילפות, אולם לא סיפקו מלדע. על-אף העניין והנכונות שהם מגלים, מרגישים עצמם האנשים דחויים בשל העדר אפשרויות פשוטות ללימוד והכשרה. בעל? ידע בתחומם כפי שהוא מנוהל כיום יזדקקו להכשרה>מחדש בעקבות מלחשובו. אם תרצה מחלקה זו או אחרת להישען על אנשיה שלה לא רק כד? להפע?ל מלקרו-מחשבי?ם, אלא גם כדי לפתח, או לפהחות לבהחור, באפשרויות נוספות הקשורות להם, תידרש לכך הכשרה טכנולוגית. הכשרה זו תכלול את לימוד אפשרויות החומרה והתוכנה של הציוד ואת יישומי התוכנה הזמילנה. הליכה מעבר לזה ופיתוח עצמי של תוכנה יחייבו מיומנות ב בניתוח מערכות ובתכנות. הכנסת מ?קרו-מחשבים עשויה להיות כרוכה בצירופו או בהכשרתו של איש תחזוקה לציוד, שלהיה מופקד על אספקת נליר, סרטים למדפסות ותקלל?טלם (דיסקים), ילארגן תחזוקה מונעת ויפעל באופן כללי כמרכז השימוש בצלוד, או אף ל?פקת על השלמוש בו ועל הכשרת מפעיליו. ארגון הפחתת המאמץ המושקע במטלות למלנלהן הודות לשלמוש במיקרו-מחשבים והגדלת כמות המלדע האפקטיבי עשוי לחייב ארגון מחדש של מבנה המחלקות. עם הכנסתם של מיקרו-מחשבים יהלה הכרח לתכנן מחדש את נוהל? העבודה, ואם מספר המטלות שלוטל עללהם *היה גדול דלו ויהיה בינלהן תלאום, לא יהיה מנוס מארגון מחדש, אחת הנקודות שהועלו שוב ושוב היתה בעיית השעמום. אנשים רבים שוב אלנם מוכנים לבצע עבודות משעממות משהופיעה אלטרנטיבה מעשלת חדשה. המישור הטכנל הועלה החשש, שהכנסת מלקרו-מחשבים לשלמוש בשלטון המקומי עלולה למנוע מן המשתמשלם להיעזר בשירותי מחשבים גדולים. המשלבים שהתעמקו בנקודה זו הגל?עו למסקנה שנלתן להיה לפתח אפשרות זאת אם הצלוד של?יבחר יוכל להתחבר אל שלרות? המחשב המרכזילם הקיימים. הסקר העלה, שתאימות הציוד היא מטרה רצויה לעתיד, אולם בהווה לא מושם בה דגש רב. המשתמשים מתמקדים לפ? שעה במטלות המצויות כולן בתחום מתלקותיהם ושאינן מחליבות שלתוף פעולה. זו עשויה להיות תגובה לחשיבות ההסתגלות שהודגשה בבלצועל לילשומים קודמים, אולם בהמשך הדיון הוכרו היתרונות שבמיחשוב מותאם. בין הלתרונות האלה נמנו הקמת סגל עובדים בעל מיומנות בשימוש בציוד הספציפי שנבחר, הימצאות עתודת ציוד למקרים של קלקול ואתחידות בנוהלי ההפעלה. הנקודה האחרונה באה לידל ביטוי מודגש יותר בדילונים על תאלמות מערכות הצופן בכל מחלקות הרשות המקומלת, דבר היכול לעזור בניוד עובדי?ם ובגמלשות הכללית העשויה להידרש ברשויות המקומיות בעתיד. מקובלת הדעה שההתקנה הפלזית של מיקרו-מתשבים מקפלת בתוכה יתרונות. אין צורך בהתאמת התנאים הסביבתיים, שכן במרוצת הזמן ?תפנה מרחב ניכר מאחר שארונות תיקים, 55 מכונות כתיבה ומכונות העתקה ?יעשו מיותרים בעקבנת המעבר לשימור טקסטים, עלבוד תמלילים ומערכות הפצת דואר אלקטרוניות. הגנת הציוד מפני גניבה ושימוש לא-חוקל הוזכרו כבעיה. בדרך כלל קיימת ירידה במשך הזמן הדרוש לעובדים להתוודע לציוד ולאפשרויות שהוא פותח. לפיכך משתמשלם חדשלם חשים מבנכה כלשהי לאור התקדמותם האלטלת כביכול. לדעתם עדיף לעבוד ביחידות, בתוך המחלקה, בניסוי הציוד החדש תוך פיתוח דרכי עבודה לשימושם האלשי. המלדע בהקשר נחשב "אישי" בתוך המחלקה, ובעבר היתה התנגדות למיחשוב מחשש לאבדן החשאיות. הדבר אמור במיוחד לגבי השירותים הסוציאל?ים והמשטרה. השפעות על המחשב המרכזל ביצוע יישומילם, הנעשים לפ? שעה בעזרת המחשב המרכזי, או הממתינים לפיתוחם בידל יחידת המחשב ולעיבוד בעזרת המחשב המרכזי, עשוי להשפיע לרעה על העלות ללחידה של משתמשים אחרים במחשב המרכזי. באופן דומה, עבודה שתילקח מהמחשב המרכזי תמתן את התחרות תוך שיפור בזמני התגובה עבור המשתמשים הנשארים ובזמני ההמתנה לקבלת שירותי מחשב מרכזיים. התקנתם של מלקרו-מחשבים במחלקות השונות מאיץ בממונים על המיחשוב ברשות המקומלת לבדוק ולגבש מחדש את האסטראטגיה שלהם בתחום זה. הדבר לביא להבלטת ההבדללם בין נתונים "מקומיים" ו"כלליים" ויוביל לגיבוש טאקטיקות חדשות בשימוש במחשבלם. דגש רב יותר יושם בתיאום וביוזמות מקומיות, והמשתמשים ייאלצו להגביר את תרומתם החיובית ולקבל עליהם תפקידים ותחומי? אחריות חדשים. שינוי התפיסות בכל הקשור למיחשוב, וחשוב מכך, אסטרטגיות המידע שתצמחנה עם התרחבות השימוש במלקרו-מחשבים, יהיו ניסיון רב-ערך לקראת המהפך הגדול ?ותר שיתחולל עם הופעת רישות מלא, "התכנסות" (מסאמסתמטא0סס ‏ ) ו"המשרד האלקטרונ?". - 94 - העתלד כבר הוזכרה האפשרות של צורך בארגון מחדש מקיף של עבודת הרשות המקומלת עם מיחשוב חלק גדול דלו של מרכיבי?ה. בדומה לכך, מספר פונקציות שאורגנו מחדש *כולות לחולל שיבול בתפיסת דרך פעולתה של הרשות. ביד? הרשות המקומית *ימצא מלדע משופר למימוש לעדלה והדגש המושם בתפקידילם שונים לשתנה. דוגמה לכך נלתן לראות במקומות שבהם הביאה הנהגת השלמוש במסופי גבייה למעבר מלשכות גבייה נפרדות לדמל שכירות, מסלם וכו' לתחנות תשלום שבהן נלתן לבצע את כל סוגי התשלומים. הימצאותו של הציוד מאפשרת לציבור לקבל מלדע ולבצע תשלומים באותו מקום, תוך קיצור ניכר בזמן הדרוש להדפסת קבלות, לרלשום בספרים ולהעברת כספים לבנקים. כל הפעולות מתבצעות בדיוק נמרץ ומאפשרות ביקורת מהירה ונוחה. לש צורך בעריכת תחזית לגבי השפעות השימוש המלא בטכנולוגלות עכשויות ועתידיות על העובדים ועל צורת הארגון. קיימת הכרה בכדאיות ובתיוניות התיאום בין הטכנולוגיות החדשות כדי להבלא לשלמוש אופטימאלי במשאבים המוגבלים ולהפיק את התועלת המלרבית למען הרשות המקומית. קליטה זוחלת ובלתי מתואמת של טכנולוגלות וצלוד על אפשרולותלהם הביאה אמנם לקי?דמה רבה בעבר, אולם עתה עולה השאלה כלום לא יכול הלה הדבר להלות אחרת. כנושאים שילש לחקרם הוזכרו ההיבטים המשפטלים והחברתיים של הטכנולוגיה החדשה. הדאגה לשמלרת הפרטיות והצורך שרשומות למלניהן, למשל ספרי אחוזה, *וכנו בצורה כזו שכל אדם יוכל לעיין בהן, הן דוגמאות שהועלו בהקשר זה. ההשלכות הרבות של השימוש במיקרו-מחשבים שצוינו במהלך הראלוגות הוזכרו ברות חלובית. הן משקפות גישה אתחראית לשימוש האפקטלבי ביישומי? מיקרו-מחשבים. ו - ל מילון מושגים למערכות מ?דע ומחשבים ליקט וערך - דן גבעול . טיטות גישה ססזעטא פמססת שיעטות לאחסון נתונים ומידע וצורת אחזורם. באופן כללי ?ש שתי שיעות: שיעה ספרת?ת עבה מאוחסנים הנתונים על גבי סרט מגנטי; הגישה לנתון כרוכה בגלגול הסרט עד למציאתו. לעומתה ש?עה ?שירה שבה מאוחסנים הנתונים על תקליע מגנטי וניתן לגשת ישירות לנתון הדרוש. זמן גישה ₪ פמססת זמן התגובה של רכיבי המחשב; הזיכרון, הדיסק וכו'. יישום אס יתס1,זפפת השימוש במחשב ובתכנה להשגת מטרה. לדוגמה:תקצי?ב הרשות, נ?הול מלאי, מערכת ייעודי קרקע, יישומ? מחשב מתחלקים לכמה קבוצות כגון ני?הול עסקים, הנדסה תכנון וייצור ( אס/פעגס) בקרה ופ?קוהח, ?ישומים מדעיים. מחולל יישומים סי'תתטאפס אסדעתסד,זססת החבילות תכנה המסייעות לפתח יישום, המחולל מאפשר לאדם שא?גנו תכניתן לפתח באמצעות שפה נוחה ומובנת יישום מחשב. מחוללים ישראליים ידועים: לועוס, אלריס. תנבונה מלאכותית 16 זפנא1 ,זת1סזקדתת התקנים אלקטרונ?לם מבוקרל תכנה המסוגלים לבצע משימות הדורשות הנמקה והבנה, למתקן שכזה היגיון, כושר לימוד מהניסיון ויכולת לסמל לפי קלט של שפה טבעית. ההישגים בתחום זה עדיין מוגבלים. רובוטים למשל, פועלים באמצעות תבונה מלאכותית. נתיב ביקורת תצתתץ יידפטת רישום שלעתי של תנועות בשלבי העיבוד השונים כדי לאפשר איתור וזיהוי הנתון, מאפשר בדיקת אמינות המ?לדע גיבו? פטאסתת שמירת עותקים של נתונים וקבצים לשיקום הנתונים והקבצים הפעילים. ו מכלול או אצווה אסייתם קבוצת תנועות או פרלטלם המשתתפים בשלב מסוים בתהליך העיבוד, עבודה במכלול בעיבוד נתונים פירושה ט?פול בקבוצת נתונים בעלת מבנה משותף כגון תנועות של יום בהנהלת חשבונות, הכנת השכר החודש? של עובדי הרשות, פעולה במכלול נקראת לפעמים פעולה בלתי מקוונת ( שאדם שעס ) להבדיל מפעולה מקוונת ( פאדת אס) בה נ?תן לעפל בכל נתון בנפרד. גרפיקה עסקית 6 פפטאזפסם הצגת המלדע באמצעות עקומה, היסטוגרמה, חרשים מעגלי ואמצעים גרפ?ים אחר?ם. תיביימ תכנון וייצור בעזרת מחשב, בשילטה זו ניתן לה?עזר בתכנון אורבנ?ל. אגס/פת6 יח? כַ ל חידת עיבוד מרכזית (ענאטס 60א551מססתכ ,זתתצאמס) טפס היחידה שבה נעשות פעולות החלשוב, הפעולות הלוג?לות והעלבוד. שבב סנאס מעגל אלקטרונ?ל שהוזער לממדים בגודל ראש ס?כה. בשבב אחד כזה מרוכזים עשרות אלפים של טרנז?סטורים, נגדים, קבלים. ?ש מחשבים הבנויים משבב אחד. קובול 7 שפת תכנות לש?מושים עסק?ים. קוד מפסס סימול לצורך ייצוג מידע כגון סמל ילשום, סמל ע:סוק. תקשורת נתונים אתסחע'עא אסדיית16אטוואסס מושג המבטא שלטות ואמצע?ם להעברת נתונים באמצעות קווי עלפון או קווי תקשורת מיוחדים (נ,ל,ן) בין מחשבים ובין מסופים למחשבים. לשלטון המקומ? ב?שראל רשת תקשורת המקשרת כיום את רוב הערים. - 57 - מערכת מחשב אמצ תמנטספאסס מתקן אלקטרונ? הניתן לתכנות המאפשר בלצוע עיבוד נתונים, המרכיבים החשובים בכל מחשב: ?ע"מ (יהידת עיבוד מרכזית), זיכרון חצוני, יהידות קלט/פלע. עלות/תועלת ע'1פטאסת 0052 מושג המבטא את הצורך לבחון מה התועלת שתצמח מההשקעה. לומדה 65 תוכנת מחשב המסייעת ללמוד נושא מסולם. נתוגים תיזתס יחידת היסוד של המידע: גיל ילדים, מחיר פרלט וכו'. בסיס נתוגנים עפתת הלת מאגר מאורגן ומקיף של נתונים ומידע. עיבוד נתונים 6 תיתכ התהליך שבו הופכים נתונים באמצעות מ?ון, זווג, חלשוב, עריכה למידע. יכול להלעשות ידנית או באמצעות מכונות ומחשבים. מערכת תומכת החלטה %פצ5 עתספפט5 א61510מס תוכנה המסי?עת למנהל לקבל החלטות באמצעות הצגת החלופות האפשריות בתנא?ם משתנים. עיבוד מבוזר תע כמעתטמזתדפצת פיזור פונקציות עיבוד בארגון תוך שמ?רה על שלילטה כוללת; העיבוד המבוזר נעשה באמצעות ציוד קצה, מ?נ? מחשבים, מחשבים מרכזיים המחוברים ברשת תקשורת ונשלעים על ידי תוכנה ומאגרים משותפ?ם. העברת מסמכים בין משתמשים מרוחקים באמצעות קווי תקטורת בפילקוח מחשבים. - 58 - משתמט קצה פספפט פאם המשתמש במסוף לעדכון ואחזור מ?דע ממחשב שאליו הוא מחובר. פקסימ?ליה מוזדפסתק שיגור מסמכים ותמונות בין תחנות מרוחקות. קובץ מזדע אוסף מאורגן של רשומות: קובץ מקבלי שכר, קובץ ילדי גן חובה וכו'. תרשים זרימה עתתפתחס ' 0ז1 המחשה גרפלת של סדר פעולות תכנלת מחשב או שלבי עבודה בעיבוד נתונ?ם. פורטרך אתהדתסע שפת תכנות לפתרון בעיות מדעיות והנדסיות. גיגו 10 עסס מסתמתגס - א1 מסתפתג6 שפירושו מה שנכנס למחשב זה מה שיוצא. (כולל זבל. חומרה מעתתטכתתה המרכיבים האלקטרונלים, ה?החלדות השונות המרכיבות מערכת מחשב. מידע אס1נ'תאסטפאד נתונים מעובדים המספקים מענה לשאלה. לדוגמה: הנתונים: כמות השעות שעבדו העובדים, שכרם לשעה, ש?עורי הנ?כו? וכו'. המלדע: השכר ברוטו ונטו שלשולם. קלט תזפא+ הנתונים שנכנסים לתהליך העיבוד. קילו (*) סתדא יחידת מידה של גודל זיכרון. מיקרו מחשב :0 0 מהשב זעיר. לפעמלם בנוי משבב אחד כולל ?ע"מ, כולל גם זיכרון אמצע? קלט פלט. - 59 - מיקרופיט זו מזעור מסמכים והצגתם באמצעות מקרן. מערכת מידע ניהול? פד זוהי מערכת ידע המשרתת את כל הארגון ברמות הנ?הול השונות. מודם אמססע התקן המאפשר חיבור מסופים מרוחק?ם ממחשב לקווי עטלפון לצורך העברת נתונים. מופרד מאז-קפס . מצב בו ציוד הקצה אינו מחובר יעירות למחשב. מקוון פאננ-אס מצב בו ציוד הקצה של המשתמש מחובר ישירות למחשב והוא זמין לעבודה אינטראקטיבית (לדו-ש?ח). המשרד הממוכן (הממוחשב) (8ס) א0ס1עתאסנסת מסדקעפס שימוש בטכנולוגיות חדישות לניהול המשרד; מבין המרכיבים החשובים במשרד הממוחשב: עיבוד תמלילים, דואר אלקטרוני, מערכת מעקב אחר החלטות ותיוק אלקטרוני; התהליכים מתבצעים באמצעות תוכנה וחומרה הנשענת על תקשורת נתונל?ם. פלט תנזפיניטס הפקת המידע מהמחשב ועריכתו על גבי? צג, מדפסת ויהידות פלע אחרות. יחידה היקפית ,דתתמנזקדתתק יחידות קלע, פלט ואחסון היצוני במערכת מחשב. תוולין אמעיסס מיתקן המאפשר הוצאת פלט גרפי כגון מפות, תרשימים. תכנית מחשב אתתססתק מערכת פקודות המנחה את המחשב כיצד לפעול. - 60 - שאללתה צתמטס הנחיה למחשב לאחזור נתון או מלדע ממאגר. זמן אמי?ת? מאצע מתסת עיבוד מידי; קבלת מידע מידית לאחר עדכון הנתונים. רשומה פפססמת קבוצת שדות שיש קשר ביניהם, לדוגמה: רשנומת עובד שתכלול שדות שם, גיל, מין וכו'. הפעלת עבודה מרחוק צתעאע 08 מצסאפת שידור נתונים במכלול ועיבודם מרהוק. רובוט צספסת מתקן אלקטרו-מכנ? המסוגל לבצע פעולות עצמאיות בתנא?"ם משתנים בפ?קוח תכגלת. תוכנה 10 התוכנה מורכבת מתכניות המחשב. מבחינים בין תוכנת מערכות המפקחת על פעילות מערכת המחשב ובין תוכנה ??שומילת. מערכת אמינסצס אירועים, פעולות, אנשים, שיטות ומיתקנים הפועל?ם בצורה משותפת ומאורגנת להשגת מטרות. מסוף נזתא1אתסה ציוד קצה המאפשר הזנה או אחזור מידע מהמחשב (צג, מסוף מדפסת וכו') וידיאוטקס אמתיסטכזט שיטה מתקדמת להעברת מידע לבתים ובתי עסק כגון חדשות, דוחו"ת מזג אוויר, מחירוגים. עיבוד תמלילים תע פתסט יצירת מסמכים ואחזורם בסלוע מחשב.