- שנה: 1996
- מו"ל: איגוד האינטרנט הישראלי
- פורמט: תכנייה
- נמסר ע"י: עמירם שור
- תגיות: כנס
OCR (הסבר)
אוגוד האינטרנט 569 תוכנית הכנס - 7
| >>] 5/-10000066 7906 7
0 9
₪ ב ו א
איגוד האינטרנט הישראלי, הפועל כאיגוד מתמחה של אילא קיים כבר מספר
שנים והוקם כדי לקדם את פיתוח והטמעת האינטרנט בישראל.
אחת מפריצות הדרך בתקופת קיומו היתה הכרתו כמרכיב הישראלי
0030561 6[1ג-ו5!) ל ה-/50616% ז6ח6שח|.
האיגוד הישראלי היה הגוף השני בעולם שמקבל הכרה כזו, מחוצ לארה"ב.
ה- 5066 ססחיוסשח! הינו גוף-על ששם לעצמו למטרה לתתוות מדיניות וליצור
הכוונות במקום בו הן חסרות, בעולם הדינמי והמתפתח של האינטרנט.
הכנס הראשון של האיגוד יעסוק בטכנולוגיה וביישומה.
במסלול אחד יוצגו נושאים טכנולוגיים הקשורים בהתפתחות רשת האינטרנט,
ומסלול מקביל, יישומי יותר, יעסוק בשימושי הרשת ובנושאים נלווים.
הכנס יפתח במושב משותף לכל באי הכנס
במעמד שרת התקשורת.
ההרצאה המרכזית במושב זה תעסוק בהשלכות
החברתיות והכלכליות של מהפכת הסמידע
והאינטרנט.
לאחר מכן נתפצל למושבים מקבילים:
- מושב יישומי (מושב א')
- מושב טכנולוגי (מושב ב')
ולסיום- מושב סיכום במרכזו תעמוד הרצאת
אורח של מנכ"ל בזק
נאחל לכולנו יום מהנה ופורה
איגוד האינטרנט הישראלי ו
5ב םבור 1/9906
כיפיר המ כ בה ]|
ריכוז תוכנית הכנס:
0 התכנסות. כיבוד קל
ש
ב
פתיחה ודברי ברכה.
ג'ורג' סאיר, יו"ר האיגוד
עמירם שור, יור הנהלת אילא.
לימור לבנת. שרת התקשורת.
74 !פחזס!ה! בעולם ובישראל -
דורון שקמוני, הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי עמוד
4 האינטרנט כחוד החנית של מהפכת הפידע -
דיר אשר עידן, האוניברסיטה הפתוחה.
% ₪ 600 60 6 68
,./9%=
קְ
מושגב ואשו 15
ן אינטונט וחינוך טכנולוגיות תשתית
- -
ְ 4 בית הספר הוירטואלי- טכנולוגיות ₪51 לגישה סהירה < /
5 פרופ' נאוה בן צבי, האוניברסיטה : לאינטרנט- 6
=)
₪ העברית. דן ארזי, סמנכ"ל שיווק. אורכית 5
₪ : -
2 ; תקשורת. =
ל 4 בשירות ההוראה מרחוק: שילוב : 5
- 2
5 אפקטיבי של רשת האינטרנט : גישה לאינטרנט באמצעות לווין- ץ 6
י ₪
- עם תקשורת לוויינית- : עמירם לוינברג, נשיא גילת =
- דיר מיכל בלר, מנהלת מרכז ' 7
2)
= שהם, האוניברסיטה הפתוחה. : הפצת נתונים בתשתית טלויזיה < =
- בכבלים- 5
סש ₪
5 4 מכ" 98- יוליאן סטרן, מעבדות יב ישראל. 5
כ : .
ם דב וינר, איגוד האינטרנט הישראלי, ! -
סש 1 ר
מכון מופ"ת. ם
עסוד עמוד
14 17
2 : ₪
- 4 תשתיות תקשוב ומידע ברמה : תשלומים בטוחים באינטרנט ץ =
רו , , =
= הלאוית- : (פ!ח6חחשסק סזסוו/)- 5
₪ : ₪
6 פרופי דני דולב. האוניברסיטה : ד"ר אמיר הרצברג, מעבדות יבס ב
5 העברית ומשרד המדע : ישראל. 5
5 | 5
שָ י 5
= י כ
ם 4 מדיניות ופעילות הממשלה בתחום : רשתות פרטיות וירטואליות (א?/): ץ 5
5 : כ
5 האינטרנט- : הדרך הבטוחה לשימוש באינטרנט- 5
כּ יצחק קליין, סגן בכיר לחשב ! זיר שרה ביתן. רד גארד 5
ש : 5
- הכללי, משרד האוצר. 5
65 2 ₪ (ת) )לי (צ) (ה) כ (י00י0 ם
טמוד עמוד
0 אי מושב שלישי 90 -
חוק והקיקה וו ארגון וכובנה
5 בכפו הגלובלי י תשתיתי באינטרנט 5
5 4 חוק וסדר באוטוסטרדות המידע- : מחלפים, צמתים ונתיבים: < 2
- י 2
₪ ויקטור ח. בוגנים, אוניברסיטת : ס-? הא ועד אוו- -
2 חיפה. : דורון שקסוני. איגוד האינטרנט 5
5 + הישראלי, אונ' בר אילן. 5
- 4חקירת עבירות מחשב : =
₪ 1 =
- במשטרת ישראל- : 65החסא חוסוחסת, הווה ועתיד- ץ ₪
5 פקד גרי ליטוין, משטרת ישראל. : הנרי נוסבכר, איגוד האינטרנט ב
= . 5
₪ :+ הישראלי, יבס. ו
= ם
(₪ 0 (₪) (ת) 2 ₪ 5 ,ה כ
+ בזק בעולם האינטרנט - יצחק קאול, מוכיל בזק.
4 דברי סיכום - ג'ורג' מאיר, יו"ר האיגוד
דורון שקמוני - הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי
-
1
/6%ו506 6%ה667ה| בעולם ובישראל
מהו ה-/506160 %66%ח|?
מיהו איגוד האינטרנט הישראלי?
סקירה קצרה זו תציג את האיגוד העולמי, מבנהו, פעולותיו
ואת האיגוד הישראלי, פעולותיו עד הלום ותוכניותיו לעתיד.
ד" אשר עידן, האוניבסיטה הפתוחה
האינטורנט כחוד החנית של מהפכת המידע
בהרצאה תוצג האינטרנט כאמצעי התחבורה המרכזי של הכלכלה החדשה של סוף המאה ה-20.
בכלכלה חדשה זו המידע מהווה את המשאב הכלכלי המרכזי, לכן ניתן לכנותו הון מידעי.
בהתאם לכך, השימוש באינטרנט להעברות הון מידעי למטרות שונות מהווה את המפתח הראשי להצלחה
בעתיד של ארגונים מסוגים שונים, מפירמות עד למדינות.
שלושת התחומים המרכזיים שבהם האינטרנט רלוונטית לכלכלת המידע הם: ביצוע עסקאות,
ניהול ולמידה ארגונית של עובדים.
חוקי התעשייה התעשייתית-הליניארית (הכלכלה הניאו-קלאסית) אינם מתפקדים בכלכלת המידע.
אנו נראה כיצד כלכלת המידע מגלה מאפיינים כאוטיים הדומים יותר להתנהגות של הוריקנים מאשר
להתנהגות סדירה של נהר (בריאן-ארתור, פורצ'ון, באס).
הנשיא לשעבר של הסיטיבנק האמריקאי כותב: "חוקי זרימת הכסף בימינו דומים מאד לדינמיקה של
נוזלים ומערבולות מאשר לחוקי הכלכלה היבשים" (ווירד).
לכן חוקים כלכליים ישנים מתהפכים: "במקום חוק העלות השולית הפוחתת של כלכלת התעשייה הביאה
אינפלציה, צמיחה מהירה בכלכלת התקשורת מורידה אינפלציה" (ביזנסוויק).
קיימת אינטראקציה מעניינת בין מערכות מידע לצורות ארגוניות:
₪ הדור הראשון:
בדור הראשון של המחשוב הארגוני, משנות החמישים עד שנות השמונים, מערכות המידע התבססו על
המחשב המרכזי של הארגון (מחשבי מיינפרם ומיני).
צורת הארגונים אז לא היתה שונה באופן עקרוני מצורת הארגונים דמויי הפירמידה של תחילת המאה
העשרים (דרוקר) שהיו וריאציה כזו או אחרת על פסי ייצור בסגנון של פורד וטיילור (טופלר).
2 הדור השני:
בדור השני, משנות השמונים ועד ל-1996, מערכות המידע התבססו על רשתות של מחשבים אישיים. צורת
הארגונים הדינוזאוריים של ראשית המאה העשרים פינתה את מקומה לצורת ארגון חדשה, דמויית רשת
במקום הצורה דמויית הפירמידה.
תיאוריות ארגוניות-ניהוליות מסוג טי.קיו.אם (דמינג בספרו של גאבור) ורה-איג'ירינג (האמר וצ'מפי) היו
הכלים שסייעו להפוך ארגוני פירמידה דינוזאוריים לארגוני רשת יזמיים.
₪ הדור השלישי:
האם הופעת האינטרנט כמכשיר פנים ארגוני (או האינטרא-נט) ב-1996, פותחת את הדור השלישי של
מהפכת המידע?
מהי הצורה הארגונית המתאימה למערכות מידע מסוג האינטרא-נט?
האם זהו הארגון הלומד (סנג'י)?
האם זהו הארגון מייצר הידע (נונקה וטאקוצ'י)?
- 000 אינטרנט ותינון.
. ---->>י["ר - זהבה אסא, מנכ"ל אדיוסיסטמס
פרופ' נאוה בן צבי, האוניברסיטה העברית, ירושלים
בית הספר הוירטואל'
מבחינת התפיסה החינוכית מבקשת המסגרת של בית הספר הוירטואלי למצות את הפוטנציאל האישי של
הלומדים והמלמדים, באמצעות מסגרת רחבה התומכת בלומד כפרט, ללא קשר למקום הימצאו הפיזי
ולאיכות ההוראה המקומית. התוכנית מתבססת גם על תפיסת עולם חינוכית חודשית בתחומי החינוך המדיע
והטכנולוגי, הרואה למקצועות אלו ערך רק תוך קישורם לנושאים חברתיים וחיבורם כחלק בלתי נפרד
מתרבות האדם המודרני.
מבחינת התפיסה החינוכית מבקשת המסגרת של בית הספר הוירטואלי למצות את הפוטנציאל האישי של
הלומדים והמלמדים, באמצעות מסגרת רחבה התומכת בלומד כפרט, ללא קשר למקום הימצאו הפיזי
ולאיכות ההוראה המקומית. התוכנית מתבססת גם על תפיסת עולם חינוכית חדשנית בתחומי החינוך
המדיע והטכנולוגי, הרואה למקצועות אלו ערך רק תוך קישורם לנושאים חברתיים וחיבורם כחלק בלתי
נפרד מתרבות האדם המודרני. |
הרעיון של בית הספר הוירטואלי מבוסס על העובדה שחלות התחדשויות טכנולוגיות בתחום התקשורת |
בכלל ותקשורת מחשבים בפרט ולמערכות החניוך יש מחוייבות להגיב ולהשתלב בהתחדשויות אלו.
ההגבה וההתחדשות מבוססות על תפיסות ועשייה המקובלים זה מכבר במערכות לומדות פורמליות
ובלתי פורמליות:
- הלמידה בחברותה בישיבה היהודית המסורתית היא למידה משמעותית.
- הלמידה בשעת הרצאה היא למידה שנובעת ממפגש אינטלקטואלי וחברתי בין טירונים למומחה.
- למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית המחקה התנהגויות בממסד המדעי.
- ההכרה בקיומם של סגנונות למידה מגוונים פיתחה דרכים להוראה יחידנית.
כל הדוגמאות האלו ממחישות מצבים לימודיים וסביבות לימוד הנותנות 07 שונים, מהפרטני
עד לקבוצה הגדולה.
בסביביות לימוד אלו משתמשים בתשומות חינוכיות מהגולמיות עד המעובדות, מתאפשרת ההתקדמות
הלימודית בתהליכים מהקווי עד לאינטראקטיבי, ויש התייחסות לכל הטווח האפשרי של תוצרי הלמידה
- מגופי ידע עד לטיפוח יכולות אישיות אצל הלומדים.
הנסיון בבית הספר הוירטואלי יכול וחייב ליצור הזדמנויות למידה מסוג חדש תוך עיצוב של הגדרות בסיסיות
חדשות בתחום החינוך. יש לצפות ולקוות שבעתיד העשייה הוירטואלית אפשר שתגרום למהפיכה תיאורטית
בתפיסת סגנונות הלמידה, עיבוד מידע וניצולו.
בית הספר הוירטואלי לא יחליף את בית הספר הרגיל אלא יתמוך ויעשיר אותו בדינמיקה ובעושר לימודיים.
כל תלמיד יהייה שייך למעשה גם לבית הספר הוירטואלי וגם לבית הספר הרגיל המסורתי.
התלמידים ילמדו בבית הספר הוירטואלי במקביל ללימודיהם הסדירים בבית הספר הרגיל ויבחרו את
מקצועות הלימוד בתיאום עם מנהל ומורי בית הספר. עבור המורים יבנה "חדר מורים וירטואלי" כחלק
מתפיסת בית הספר כקהילת חשיבה, כשאתר פעיל זה יעסוק בשילוב של כלים, תהליכים ותוצרים, תוך
חתך רוחב קוריקולרי.
ההקמה של בית הספר על מרכיביו השונים ועל היבטיו השונים תלווה מלכתחילה בבקרה מערכתית
עם משוב רגיש וסינכרוני.
שיטות הערכה בהם יעשה שימוש בבית הספר הוירטואלי יהיו שונות מהשיטות המקובלות, ותגזרנה
מן ההגדרות החדשות של למידה משותפת, תהליכים ותוצרים.
ד"ר מיכל בלר - מנהלת מרכז שהם, האוניברסיטה הפתוחה.
1
בשירות ההוראה מרחוק: שילוב אפקטיבי של רשת האינטרנט עם תקשורת לווינית
קצב ההתפתחות המהיר של היכולות הטכנולוגיות העומדות לרשותנו מחייב בחינה מושכלת של
הצרכים וההזדמנויות החינוכיות שלהן ניתן לתת מענה באמצעות טכנולוגיות אלו.
הצרכים הבולטים כיום בשדה החינוך הנם: רכישת השכלה והכשרה לאורך כל מחזור החיים (פַחס.] 6 !
קַחוחז63 1); נגישות מיידית "לפי דרישה" למידע, לתוכניות הכשרה ולימוד, תוך הסתייעות בכלי איתור וחיפוש
מתוחכמים; יכול העברה של מידע אודיו-ויזואלי הדורש אמצעי העברה "רחבי פס"; קיום אינטראקציה
סינכרונית וא-סינכרונית בין התלמידים לחבריהם ובינם לבין מוריהם ומנחיהם.
האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד להשכלה גבוהה בו שיטת ההוראה מבוססת על הוראה ולימוד מרחוק.
שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) פותח בפניה הזדמנויות חשובות
לשיפור איכות ההוראה והגדלת האפקטיביות שלה; שיפור הנגישות למקורות מידע ללא תלות במקום או זמן.
שיפור רמת השירות הניתן לסטודנט ולמנחה על ידי מתן אפשרות לדו-שיח / רב-שיח א-סינכרוני.
הרצאה זו תתמקד בשתיים מסביבות הלימוד החדשניות המפותחות ומופעלות כיום באו"פ, ובשילוב
המתוכנן ביניהן: א. לימוד אינטראקטיבי באמצעות תקשורת לווין - פרוייקט "אופק".
ב. לימוד אינטראקטיבי באמצעות רשת האינטרנט - פרוייקט "תלם".
לאחרונה הוחל בעיצוב ראשוני של סביבות למידה משולבות ועתירות אמצעים וטכנולוגיות. סביבות לימוד
אלה תשרתנה את התלמיד לפני כל שיעור, במהלכו ולאחריו, ותנצלנה את היכולות הפדגוגיות והטכנולוגיות
של מערכת "אופק", של רשת האינטרנט ושל אמצעי המולטימדיה השונים. המטרה היא לאפשר תהליך לימוד
אינטראקטיבי מרחוק, שיהיה סינכרוני וא-סינכרוני, ולפי הצורך יהייה מוכוון:
1 "ספר אלקטרוני חי" - המשלב טכסטים עתירי היפר-מדיה, וידאו, תמונות קול (שישתלב במגמת קידום
נושא - שחוח5ו|פטק 6וחסז660|ם).
2. "שיעור חי" - בדוגמת שיעורים המועברים כיום במערכת "אופק", ומשודרים לכיתות מרוחקות בהן
תלמידים יושבים מול מחשבים, וכן אל תלמידים בודדים המצויידים כנ"ל בביתם או במקום עבודתם.
במסגרת ההרצאה יסקרו המודלים לעיל בהרחבה ותתואר תוכנית הפיתוח שתנסה לשלבם יחד
לסביבת לימוד אפקטיבית, המנסה לענות על האתגרים הטכניים והמתודולוגיים כאחת.
דב וינר - הנהלת איגוד האינטרנט הישראל:
27
מכ"מ 98
רשת המכללות להכשרת מורים בישראל מקשרת יותר מ-24 מכללות אקדמאיות לרשת האינטרנט. היא
משרתת כעת יותר מ-2,600 משתמשים; קהל היעד הכולל הם כ-40,000 תלמידים ומורי המורים ב-36
מכללות ברחבי הארץ.
מטרות הקמת הרשת הן:
1. מיפוי מערך יצירת הידע בעולם.
2. היכרות קרובה של הסגל ופרחי ההוראה עם היוזמות החינוכיות המתבצעות כיום ברשת בעולם.
3. להתניע תהליך של יצירה חינוכית מתוקשבת מקורית ועצמאית בישראל.
אחרי מאמץ הפצה בו הוכשרו -500 מורים לשימוש בכלים של הרשת הוחל ביצוע של מגוון תוכניות
חינוכיות מתוקשבות. נתמקד רק בהצגת עבודות של הצוותים המפתחים סביבות לימודיות מתוקשבות.
הפרוייקטים מתבצעים במסגרת צוות הפיתוח של הרשת המורכב ממורי מורים מהמכללות
השונות, בצוותים ייעודיים:
1. תוכנית לימודים בין תחומית על המים בישראל.
2. ליווי והנחייה פדגוגית של פרחי הוראה בעבודתם כמורים מתחילים.
3. שילוב של לימוד אנגלית ואינטרנט - קורס משולב של מורי מורים בישראל ופרחי הוראה ב-0גז/ו.
4. סדנא מתוקשבת לכתיבה מדעית נתמכת אינטרנט.
5. סביבה למורי תנ"ך ותורה בעל פה.
6 אנגלית כשפה זרה.
7. הוראה מרחוק של הנדסת חשמל.
8. סיוע מתוקשב לתלמידי תיכון במתימטיקה וכימיה.
9. סביבה לימודית על פיסיולוגיה של החושים.
0. סדנא מתוקשבת על תוכניות בית ספריות של חינוך מתוקשב.
טכנולוגיות תשתית
דן ארזי - סונכ"ל שיווק, חברת אורכית
| 8 = - 2 -
טכנולוגיות 51 לגישה מהירה לאינטרנט
הקצב האיטי של הגישה לאינטרנט (מודמים אנלוגים עם קצב 28.8 קסל"ש) הינו אחד החסמים
העיקריים להתפתחות האינטרנט.
עד לאחרונה, נראה היה שהדרך היחידה שבה נוכל לשפר את שירותי הגישה לאינטרנט היה בהתקנת
סיבים אופטים שיגיעו עד הבית. התברר שהתקנת סיבים אופטים הינה מטרה שמימושה יהיה אפשרי רק
בעוד מספר רב של שנים. רשת ה-אספו עוררה תקווה חדשה, לראשונה ניתנת אפשרות לצרכן הביתי גישה
בקצב של 64 קסל"ש או אפילו 128 קסל"ש (פי 4.5 יותר מהר ממודם אנלוגי).
טכנולוגיות - (6ח!] 5695611567 וסוּאָוְם) שהפכו זמינות, מאפשרות תמסורת תוך שמוש בתשתית הקיימת
של חוטי הטלפון בקצבים של בין 768 קסל"ש עד 8.2 מסל"ש. (כלומר פי 26 עד 284 פעמים יותר מהיר
ממודם אנלוגי).
האם פתיחת צוואר הבקבוק של הגישה לאיטרנט פותרת את כל בעיות הקצב האיטי של האינטרנט?
מהם היישומים אותם נוכל לקבל בשימוש בדור הבא של האינטרנט?
מהן המגבלות הטכנולוגיות הכרוכות במימוש של יישומי 5ס?
הטכנולוגיות המתחרות ה-051 (כבלים, לווינים, אספו ושידורי אלחוט) יתרונות וחסרונות.
מה הייחוד של טכנולוגיות ה-51ס המפותחות בישראל ?
ולסיום מי יהיו המשתמשים? מתי תהייה הטכנולגיה זמינה? כמה יעלה לנו השירות של האינטרנט המהיר ?
כ
ו
עמירם לוינברג - נשיא גילת
גישה לאינטרנט באמצעות לווין
התפתחות האינטרנט, המביאה טכנולוגיות מולטימדיה אל ה- שושצצצ, מביאה עימה צורך הולך
וגדל לעבודה בקבצים שמודם חיוג סטנדרטי אינו עומד בהם.
מבין הטכנולוגיות המדוברות כיום כגון אס5!, 5ח1006] 6356 ,51ם, שיטת הגישה דרך לווין נותנת פתרון
המשלב מהירות גישה, ומחיר תחרותי, ללא תלות בגורמי תשתית חיצוניים.
מזה מספר חודשים כבר עובדת בארץ מערכת גישה לווינית לאינטרנט באמצאות הלווין הישראלי עמוס.
לקוחות, המבקשים להתחבר לאינטרנט, עושים זאת באמצעות אנטנת צלחת בקוטר 55 ס"מ ומודם לוויני
המחבר ישירות למחשב האישי.
כך, ללא צורך בחיוג, הם מתחברים באמצעות הלווין, היישר לעורק הנתונים הראשי לאינטרנט, של ספק
השירות איתו הם עובדים.
יוליאן סטרן - מעבדות יבמ ישראל
הפצת נתונים בתשתית טלויזיה בכבלים
36 2660]וק6זחט 06 300 605צ567 6ט|גצ 0060 וס 6051 צוס| 60צו66ו26 , הז6ואוחגפ 6|סגּ!ובצ
606 350-ה / 7 6-3016 6חז וטס הסטפו 015 6303 "וס) 665ו0? קחוצויו זוס[ברח 6 סוה 501665 6פסו )ס
6358 ]טרח - 5חו3ח00 חס 0 63|קק3 6חג) 665סרח הסוסבקו!וט "ו (3 רז סע 006 +01 הס ס6ט6סיסח +16 ב דוס
סשת || חן 605 0 031023חג50 300 65וקס|סח66 זה6פסיוק סש 8חו0ק 6" 6אצ, (36006ו6סחו 6חגּ
/(1665ו6זח| וססנוקוחס-) 6חג )ד |גזופוכ) ,הסופ5ווחפחג-וד 3ז23]) 695יוגּ
306 660חטסהחג/סקץססזוק חב (6!פג!ו3 3 ע||6ורחרהס6) קַהוס9וא6 הטספ שח6פסיוק הסחם ||ואצי
350-ה /) 63167 6 וס טס הססטפוו405 4363 6זגטו|ו46 וס 06ושסיוק 36 5ז6ט0סיוק 50036 חב
| ₪ אנט רמס וישראל
-----*>יןו"ר - דב וינר, הנהלת איגוה האהפט]תמס
פרופ' דני דולב - האוניברסיטה העברית ומשרד המדע ישראל
תשתית תקשוב ומידע ברמה הלאומית
שלהי המאה העשרים הביאו עמם התפתחיות טכנולגיות שגרמו לשינויים מהותיים בכל שטחי
החיים.
אנו נמצאים בתקופת מעבר לחברת המידע.
בחברת המידע האזרח הוא המוקד ונגישותו הישירה למקורות המידע היא מבחן ההצלחה.
המייחד את תקופת השינויים הזו הוא הפיכת העולם ל"כפר גלובלי" באמצעות גישור בין מערכות מידע
ותשתיות תיקשורת בזרימת רעיונות חופשית ובחילופי ידע, בכל העולם החופשי.
תהליך שינוי זה משפיע על תחום רחב מאד של נושאים בעלי משמעות רבה לעתידה החברתי
והכלכלי של מדינת ישראל.
טכנולוגיות התיקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התיקשורת, חילופי מידע, תרבות הפנאי, החינוך,
הכלכלה, התעשיה והמסחר בארץ ובעולם. בניגוד למהפכה התעשייתית, שהביאה ארחי עשרות שנים
לשינוי אורח חיים ונדרשו לה מאות שנים להתפשטות בעולם, המעבר לחברת המידע יתרחש בתוך עשור
אחד.
כפי שהארצות הנחשלות כיום הן אלו שפיגרו בהירתמותן לתנופת המהפכה התעשייתית, כך תהיינה
הארצות הנחשלות של התקופה הבאה אלו שתאחרנה לרתום את טכנולוגיית התיקשוב והמידע לצורכיהן.
9
למדינת ישראל יתרון יחסי בטכנולוגיית התיקשוב והמידע הן ביחס לשכנותיה והן ביחס לרבות ממדינות העולם.
יתרון זה מבוסס במידה רבה על הרמה היוצאת דופן של מדעניה, מהנדסיה ושל התעשייה המתוחכמת בה.
יתרון נוסף הוא ההתבססות כלכלתה על חברות קטנות ודינמיות שתוכלנה להתאים עצמן במהירות לעידן
חברת המידע.
כדי להפוך יתרון יחסי זה ליתרון אסטרטגי ארוך טווח עלינו לתת עדיפות להשקעות תשתית בנושאי מידע,
תיקשורת ומחשוב השקעות בתשתית צריכות לאפשר לנו ליצור רצף בין היתרון המדעי במחקר, דרך היתרון
הטכנולוגי בפיתוח, אל חינוך שדרות העם הרחבות ביותר תוך שימוש וניצול יעיל של הטכנולוגיות.
על מדינת ישראל לסמן יעדים ספציפיים בתחומי החינוך, המו"פ, הממשל, המסחר, החברה, ותרבות
הפנאי. השאיפה להשגת יעדים אלו תביא לתנופה בהטמעת עידן המידע בחברתנו.
יצחק קליין - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
מדיניות ופעילות הממשלה בתחתום האינטרנט
האינטרנט מהווה כלי חדשני להפצת והעברת אינפורמציה בין הממשלה לציבור.
בהרצאה יסקרו הפעילויות שהתבצעו עד כה בידי גורמי ממשלה בנושא האינטרנט ונקודות ההחלטה המרכזיות
שיש לפתור על מנת שנית|ן יהיה לאפשר הקמת רשת ממלכתית של שרותי האינטרנט.
ההרצאה תעסוק בשלושה נושאים עיקריים:
1. כיצד משפיעה מהפכת האינטרנט על מיחשוב הממשלה
פעילות יחידות המחשב בממשלה ודרכי מתן השרותים לציבור.
2. הפעילויות שנעשו עד כה בצורה מרוכזת בנושא האינטרנט במשרדי הממשלה.
3. הפעילויות שצריכות להתבצע בנושא האינטרנט במשרדי הממשלה.
במהלך ההרצאה יפורטו הנושאים על מרכיביהם:
נושא א'
מהפך תפיסתי: מת| שירותים לציבור רק באמצעות האינטרנט.
הוחלט לחסום כל אפליקציה שיעודה מתן שירות לציבור שלא מתוכננת באמצעות כלי אינטרנט
ומימושה מוצע בכלים מיושנים.
נושא ב'
א. טיפול ב ->!/פ6ד
ב. הגדרת נוהל עברית מחייב להקמת אתרי האינטרנט במשרדי הממשלה. תמצית הנוהל: העברית באתרי
ממשלה הוגדרה כ-|ג6קס.! בקונספט, אך |גטפו/ עד סוף 1997. ה-66זטס5 יכתב ב-6יוס// ויעשה שימוש במנגנון
המרה אוטומטי להפיכתו ל- וואדה, דבר שיבטיח יכולת מעבר פשוטה ל-|64ו8ס ! ברגע שבו 40% ממערכות
הקצה יעברו ל--וספאוסיום שעובד |63/ס ].
ג. הגדרת נוהל האוסר על חיבור רשתות משרדי ממשלה לאינטרנט אלא אם כן ניתן לכך אישור ממנהלת
הרשת הממשלתית, אישור כזה ניתן אך ורק אם מציע המשרד דרך קישור לאינטרנט שלא תפגע באבטחת
המידע של המשרד.
ד. קיום פעילות הסברתית בנושא אינטרנט, משמעותה, דרכי ניצול המדיה ומגבלות ובעיות הנובעים
ממימושה.
ה. תכנון וביצוע מכרזי חשב כללי ריכוזיים בתחום האינטרנט.
ו. ביצוע פעילות מרכזית להגדרת אמצעי אבטחת מידע שיאפשרו קישור רשתות לאינטרנט.
ז. הקמת ועדות היגוי עליונה לנושא האינטרנט לפורום קבלת החלטות מטה.
ח. ליווי משרדי הממשלה בהקמה של כ- 20 אתרי אינטרנט לשרות הציבור ע"י משרדי הממשלה.
ט. הקמת אתרים מרכזיים לאספקת שרותי אינטרנט לציבור: אתר הכנסת, אתר לפ"מ, אתר לשכת
העיתונות הממשלתית (כולם בתהליכי הקמה).
נושא ג'
1 פספי 4. חוק 7. אתיקה של השימוש באינטרנט
שועית 5. צורה
3. טופולוגיה ומינהלה 6. אמינות המידע
ד"ר אמיר הרצברג - מעבדות יבמ ישראל
תשלומים בטוחים באינטרנט (5)ח6וחץגק ס6ו1!)
המסחר האלקטרוני נחשב כאחד היישומים החשובים לרשת האינטרנט.
אולם, למרבית סוגי המסחר, נדרש אמצאי תשלום בטוח, יעיל וזמין.
אמצעים אלו הם עדיין בשלבי פיתוח ויישום.
בהרצאה זו נסקור ונשווה מנגנונים שונים לתשלום באינטרנט.
נתמקד בשני מנגנונים:
1. תשלום בטוח על ידי כרטיסי אשראי, ובפרט פרוטוקול ה-ד56, אותו נשווה להצפנת כרטיס האשראי
על ידי 551.
2. תשלום של סכומים קטנים, שאותם לא נית| לגבות ביעילות בשימוש בכרטיס אשראי (למשל סנט עד
דולר). נסקור מספר מערכות ונתמקד המנגנון ה-עְגקוחו1] אותו אנו מפתחים.
מנגנון זה יודגם בהרצאה או לאחריה.
ד"ר שרה ביתן - רד גארד
/
רשתות פרטיות וירטואליות (א?)-הדרך הבטוחה לשימוש באינטרנט
שימושיה של האינטרנט למטרות מסחר אלקטרוני, פרסום, החלפת ורכישת מידע, הפכו את הקישור לרשת
לכלי הכרחי לתפקודו של כל ארגון.
ככל שהרשת הופכת לנגישה יותר, והשימוש בה נעשה קל יותר, גדלה כמות המידע הרגיש
העוברת על הרשת.
מידע מסווג ורגיש, העובר ברשת, חשוף לסוגים שונים של איומים, לדוגמא: ציתותו ו/או זיוף.
הצפנה וחתימה דיגיטלית הם מנגנונים קריפטוגרפיים המיועדים להגן על אינפורמציה בפני איומים מסוגם
של ציתות וזיוף.
שילוב מנגנונים קריפטוגרפיים ברמות שונות של מודל השכבות, החל ברמות התקשורת הנמוכות (לדוגמא:
מצפיני קו), וכלה ברמת האפליקציה.
בהרצאה נציג בקצרה מספר חלופות ואת רמות ההגנה שהן מספקות.
נרחיב את הדיבור על שילוב מנגנונים קריפטוגרפיים ברמת ה- %6סשוססצ! , כפי שנעשה ב-5566!: ז6ח"6שח!
705060 /ויוט566. על ידי שימוש ב-556פו יכולים ארגונים לבנות רשת פרטית וירטואלית (אקעט).
הרשת הוירטואלית נוצרת בין צמתים, שמחוברת באמצעות רשת ציבורית (דוגמת ה-ז6ח"ו6סחו),
ומשתתפות בפרוטוקול.
כל המידע העובר בין הצמתים מוגן בפני ציתות וזיוף.
מבחינה זו, הרשת הוירטואלית מהווה למעשה רשת פרטית.
לבסוף, נעמוד על שיקולים השונים לבחירת מדיניות הגנה (בפני ציתות וזיוף) של ארגון.
---] : חוק וחקיקה בכפר הגלובלי
. ----->> יו"ך - יהבי בורבין, איגוד האינטרנט, האוניברסיטה העברית
1יקטור ח. בוגנים, אוניברסיטת חיפה
9
חוק וסדר באוטוסטרדת המידע
האינטרנט, או אוטוסטרדות המידע, מציבים אתגר למערכת המשפט.
עד כה, נראה כי החוק התערב מעט, או נמנע ממעורבות ישירה במרחב הקיברנטי.
אולם, ככל שסביבה זו הופכת לגורם משמעותי בחיי הכלכלה והמסחר, החברה והתרבות, ולמעשה
בכל פן של הפעילות האנושית, כי אז אין מנוס מהתערבות גוברת והולכת של המשפט.
ברם, יהא זה פשטני לקבוע כי החלתן של נורמות משפטיות המקובלות בעולם הלא-וירטואלי, יכולים
להוות הסדר משפטי, אולי בהתאמה זו או אחרת, לעולם החדש והאמיץ של סייברספס.
ההרצאה מבקשת להאיר את הקשיים העומדים בפני מערכת המשפט להסדיר משפטית את
אוטוסטרדות המידע והנסיונות הנבחנים להתמודדות אפקטיבית בקשיים אלה.
פקד גרי ליטוין- משטרת ישראל
5
|
חקירת עבירות מהשב במשטרת ישראל
. הקדמה:
א. רקע, כולל הקמת הצוות, ההרכב האנושי, ניסיון והכשרה של חברי הצוות.
ב. אמצעים.
. הגדרה של עבירות מחשב -
א. החוק החדש.
ב. שינוי בשיטות עבודה של הצוות בעקבות כניסת החוק.
ג. התייחסות לרמת הענישה הקבועה בחוק וגישת המשטרה לעברייני מחשב.
. קצת סטטיסטיקה -
א. המצב בחו"ל - הגידול באחוזים, מגוון התחומים.
ב. המצב בארץ.
ג. דוגמאות של ממדי האיום.
ד. היערכות של המשטרה בארץ להתמודד עם התופעה.
. עברייני מחשב: אפיונים
. השוני בין חקירת עבירות מחשב לבין חקירה של עבירות "רגילות" במשטרת ישראל.
אפיונים של חקירות בתחום ההי-טק
א. קשרים עם יחידות דומות במשטרות זרות, והאופי הבין לאומי של עבירות מחשב היום.
ב. אמצעים ושיטות - חומרה ותוכנה.
. דוגמאות של חקירות ועבירות מחשב בישראל.
"דורון שקמוני - איגוד האינטרנט הישראלי, אוניברסיטת בר-אילן
מחלפים, צמתים ונתיבים: מ- ?הא ועד-אוו
אנו "גולשים", מחפשים ומטיילים ברשת.
מתחברים לאתרים, "פוגשים" אנשים, שואלים שאלות ומקבלים תשובות.
כל זאת, לעיתים, מבלי שנדע הרבה על מבנה הרשת, מרכיביה ומורכבותה.
בעיקרון, מבטאת עובדה זו דווקא את תחילתה של בשלות מסויימת של הטכנולוגיה, שהרי לא כל אדם
המפעיל מקלט טלויזיה, לדוגמא, מכיר את פרישתם המדוייקת של המשדרים ודרך פעולתם...
עם זאת, מעניין לעיתים להציץ אל "מתחת למכסה המנוע" ולהכיר כמה נושאים במבנה האינטרנט כיום.
בעבר התרכזה האינטרנט (וקודמתה זחגּק/) סביב רשת שלדית (6ח836%650) שהוותה מעין מרכז, בסיס.
בשנים האחרונות לא קיים מרכיב שניתן להצביע עליו כעל שלד כזה.
מה שמגדיר את היות האינטרנט רשת אחת הן נקודות צומת - מחלפי נתונים רבי עוצמה, המקשרים
רשתות שונות; ומערכות ניתוב (קָחוזטסח) שתפקידן לשמור על הקישוריות בין מאות אלפי רשתות המרכיבות
את האינטרנט כיום.
ההרצאה תסקור מספר נושאים במבנה האינטרנט כיום, ואת המחלפים הקיימים והטכנולוגיה
המשמשת בהם (...,5גו ,או6 ₪םגא). יוצגו מספר בעיות בתחום הניתוב, ופתרונות קיימים.
בהמשך יוצג מחלף האינטרנט הישראלי (א!!) שהוקם ע"י איגוד האינטרנט (ץ506166 6%חז66ח!)
בישראל, תיסקר הטכנולוגיה שנבחרה לישומו, ותפקודו כיום.
הנרי נוסבכר - איגוד האינטרנט הישראלי, יב
1
-ת
5 חג הו3חסכ- הווה ועתיד
ההרצאה תתמקד בנושא של שמות (65רח3] חוגחחסכ) ברשת האינטרנט.
יפורטו הנושאים הבאים:
1. הבעיות בתחום של "סימני מסחר"
2. גניבת שמות
3 חוקים במדינות אחרות
4. המצב בארץ
5. סטטיסטיקות על התפלגות שמות בארץ ובעולם
6. ארגונים שונים המטפלים בנושא
ל. עתידו של תחום השמות באינטרנט.
א אינטרנט
של אלי לטב
אש
: ₪
=
-
ל
אילא
שיח המר
ת.ד. 55115 תל אביב 61550
טל. 05-6475095 בקט. 05-6475685
)וה