ועדת ההיגוי לתקשוב – תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה – פרוטוקול יום העיון שנערך ב 19.4.85 בנושא: "היערכות האוניברסיטאות בנושא התקשוב בחמש השנים הבאות".

בהשתתפות נציגי פקולטאות ומחלקות שונות באוניברסיטאות בארץ, נציגי מרכזי חישובים, נציגים מן התעשיה ומן הממשלה.

OCR (הסבר)
מדינת ישראל משרד המדל והפ'יתוח מטרדרד התקשורת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשי ועדת ההיגוי לתקשוב תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה פרוטוקול יום העיון שנערך ב-19.4.85 בנושא: "היערכות האוניברסיטאות בנושא התקשוב בחמש השנים הבאות" בהשתתפות נציגל פקולטאות ומחלקות שונות באוניברסלטאות בארץ, נציגי מרכזל חלשובים, נצלגים מן התעשליה ומן הממשלה. ₪ 6. 1.0. / המועצה הלאומית למחקר ופיתוח הקריה, בנין .+', ביזר ה ו. 2 פרופ יוסף רביב | אסבלר לכם קצת את מטרת הפגלשה ומאיפה באה הלוזמה יחומר טקבלתם הדברלם כתובים. אבל אתס בודא? שמעתם לאחרונה בעתונות (נושא הזה שקיימת מליאה שמונתה על "דל שר המדע בנושא של תקטוב במד?לנה המטרוח של המלאר הז להגילש המלצות לממשלה איך להלערך לשטניס הבאות לנושאים של תיהשוב הודם ‏ היו צרלכים להחל?לט מה זה תיקטוב זאת מלה חדשה.החללטו טזה משהו יתיר רחב מאשר אנשים מסוימים חשבו זר התח?לל בנושא של תקטורת היות ולו"ר קמליאר הוא המדע] הראשי טל משרד התקשורת ולכן אנשלם חשבו טהנושא הרא תקשטורת מחשבים אבל לבסוף הוחלט שזר יותר רחב וזה תקשטורת, מחשביס ומידע. הכיונר ה?א לכסות שטח די רחב המל?אה התחלקה לתת-רעדרת. ראני יור"ר של תח יעדיר למחקר והשכלה גבוהה חברים בתת-הועדה הזו הס ד"ר יהודה אדלר מרפא"ל י י טסי ממשרד המדע והפיתוח מר א כהן מאונלברסילטת תפ-אביב ‏ מר ג. פלנקל ממכון .יצמז ‏ פרופ ‏ ע פז מהטכניון ופרופ ‏ א. שמיר מהאוניברסיטה העברית. כל תת ועדה בחרה נושא לתתמקד על?ו ואנחנו התלבטנו בזה תקופת מסולמת יהחלטנו שהנושא המתאים לנו זה נושא טל הלערכות האוניברסילטאות במשך 10-5 השנים הבאות בנושא של מלחשוב או תיקטוב החלטנו שהדרן הטובה זה לזמן יום עיון כזה של אנשים שעוסקים בנושא ואנטים שמתענינים | חשבנו שזה טוב להפגיש את האנשיס שמתעניניס בענין כדי שיוכלו להחליף דעות חשבנו גם שזה חשוב לשמוע את הדעות של האנשלם בנושא לפני שאנחנו מגיטים איזה שהוא דו"ח לממשלה על ההמלצות שלנו איר הממשלה יכולה לעזור ננושא הזה עשיני את זה גם בצורה של פאנלים ‏ רבי-שיהח ולש לכם את הרשלמה של הנושאלם י'ושבי.ראש רבי השיח הס פרופ עזרלה פז שהוא הדיקאן של הפקולטה למדעי המחשב בטכנילוז ‏ והוא חבר בועדה, פרופ' אלי שמלר שהוא גם כן חבר בועדה מהאוניברסיטה העברית ‏ ופרופ' פרליס שהוא חבר בות"ת., מאונלברסיטת בן-גורלוץ, והנושאים לפנלכם נתחלל את הדיון בהצגה על ידי אבי כהן של מערכת שאתם בודאל כולכם מכירים, וזה ה"אקדמ?לק רלסרץ' נט וורק" שהיא פעללה במשך טנה כבר באוניברסיטאות בארץ, וגם ילש לנר קשר מהמערכת הזו לרומא, ומשם זה מקשר אותנו למספר אוניברסלטאות באירופה ול"בלט נט" טזו מערכת של 100 אונברסיטאות עס 200 מחשבים. הילתי רוצה שזאת תהיה לא רק הרצאה, אלא ?היה גם דיון, אס כ? זה לא רב-שיח. המערכת הזו הלא לוזמה של חברת א?ל?ל.ב?ל.אם. רה?א משלמת עבור המערכת לתקרפה שפ 4 שנלם, עד 87. אחד הדברלס שכדא? לדבר עליהם זה גם מה לקרה אחר?ל זה. ‏ יכרל להלות ש-א?ל?.בי.אם. תמשלך ויכול להיות שלא, אבל הלא התח?ללה את זה ל-4 שניס, וצרלך לרארת בשבלל מה זה טוב, רמה שתשמעו מאבי לראה לכם שלש לזה הרבה מאד שלמושים. צרלך להבין גם איך זה מתקטר לרשתות אחרות, ואול? אנשים לכולים פה להתבטא בנושא הזה, איך הם רואלם את זה, ראיך הם משתמשים בזה, ואלזה בעלות ?לש להם ואלזה טילמושים טובים יש להם וכו'. נתחלל בהרצאת' טל אבי כהן. מר אבל כהן :‏ אנל מנלח שאיני צרלך לתת הקדמה באשר לצורך ברשת תקטורת במחקר אקדמ?, עם כל המשמעולות של קשר בתוך הארץ וקשר בינלאומל, הנוכחלם פה בודאי יודעיס זאת טוב ממנל. בהתייחסנו לרשת אקדמית לנושא? מחקר, אנחנו מניחיס כמובן, שהרשת תהיה קלה לשימרט, בטוחה, אמלנה וזמ?נה הן לצורך קשר א?לנטראקטלבי והן לצורך העברת נתונלם מס?בית - קבצים או הודעות אחרות. כמובן שעל הרשת לאפשר לנר גם תקטורת בינלאומלת. באשר לענין האמינות. אם לא נצליח להבטלח שהרשת הלא אמינה במלדה כזו, שאפשר להתבסס עליה ככלל עבודה, תוך זמך קצר נאבד את המשתמשים הפרטנצלאליים, שלחפשו אלטרנטיבות אחרות. ראשל התיבות של 7ה15א61065 ה₪650876 16ה86800 הה6קסתטם הרטת אמורה להלות הטרוגנית. ‏ כך שתאפשר חיבור של מגוון צילוד, (למרות. שזו רשת שהיוזמה להקמתה היתה טל אל?.ב?.אם.) והתכנון הוא, טמבח?לנת פךוטוקוללם אפשר ?הלה להגלע לגוון גס כן וקצת נרח?לב על כך בהמשך. 'המטרה בהקמת הרשת ה?לא, לקשר בלן אוניברסילטאות, בת? ספר בבוהילם ומרכזל מחקר באלרופה, (כטלצורך זה לשראל ה?א חלק מא?לרופה). טווח הקשר שרשת זו צרלכה לספק מבח?לנתנו, הוא אלרופה, ארצות הברית וקנדה. הקשר מעבר לא?רופה מתבצע באמצעות "בלטנט" רוזאת רשת ק?לימת בארצות הברלת. מבחינת הקשר בין "ארן" ר"בלט נט" זו למעשה, רשת אחת הלום, ואני מקווה שזה גם כך ישאר. הלו התלבטולות, האם לראות זאת כשת? רשתות אר כרשת כוללת. בטלב הזה זו רשת אחת ולא שת? רשתות. הכוונה הלא לאפשר גישה לרשתות האקדמלות הלאומיות בכל המדינות באירופה, שבהן קיימות רשתות כאלה. הלדועות שביניהן הן רטת דחתנ 9 באנגליה שהלנה פעללה מספר שנלם, ורשת ז=00% בטבדלה, אבל קילמות רשתות נוספות בארצות אחרות. על הקמת רשת 8% הוכרז רשמלת ב-20 לפברואר 84. בכנס ההקמה השתתפו הנציגים של 9 מדלנות שנכנסו לקטגורלה של המלסדלם ואנחנו היינר בלניהם. עד סוף 4 הצטרפו עוד מדלנות, והלום הרשת, או הארגון , כולל כבר 17 מדלנות, 170 מרכזיס, והקשר ל"בלט נט" נעשה באמצעות שנ?ל קררלס נלנ"לם שעוברים דרך רומא לארצות הברלת, רמשם מתפצל לכל המרכזים שקשורילם ל"בלט נט". ההנחה הלא, שהגידול הצפו?ל, לפחות בטווח הקרוב, הוא של כ-10 מרכזילם נוספים לרטת לחודש. קיימות עדיין בעיות של ההתחברות לרשת. ‏ אנו לא נתקלנו בארץ בבעלה, אבל במרבית המדלנות באירופה משרד? התקשורת הערלמו קשלים על התקשורת מזאת בטענה, שלא ברורה מטרת הרשת וכל הנושא של הספקת שרותים באמצעות רשת תקטורת צריכה ליבון, לפני טשמאפטרילם באמצעותה תקשורת בינלאומלת. ‏ דלונים אלה לא נסתלימו עדלין, ראני מנ?לח שגם בלשראל הנושא ידורן, כל גם משרד התקשורת לא הגדלר במדוללק את עמדתו. ‏ כלומר, זכלון של מתן שרותילם מהסוג הזה, ?תכן שנצטרך להגיע להסכם עס חברת הבזק לגב?ל השרותלם שאנחנר נותנילם באמצעות הרשת. הטענה של משרד? התקשורת הלא של פגלעה בחוק ה"בזק" מעצס הלותנו מתווכים בין טני צרכני תקטורת. ‏ כלומר, מצב של תקשורת בלן שנ?י צמתלם - אתה מדבר עם מישהו ורהוא מדבר אלתך, הוא תק?ן. אתה משלם על השלמוש בקו וזכותך לעשות בקר זה כרצונך, אך ברגע שקו זה משמש כמתווך ב?לן שנ? מרכזילם אחרלם, והנך מספק להס למעשה שרות?ל תקשורת, אתה מתחרה במשרד התקשורת, או בחברת הבזק במקרה שלנור. בכל אופן, ההסדר שנקבע במספר ארצות באירופה הוא שגם אם עובדלם בנלנ"לם, ?לקבע תערלף על התעבורה ברשת, כפ?ל שקורה ברשתות הציבורלות, כשהתשלום מורכב מתשלום בסיסי בתוספת תשלום על פי כמות התעבורה ברשת. ‏ כלומר, הס רוצלם לקבל את כמות התעבורה, ולח?ל?לב בהתאם, כא?ללו זר ה?לתה רשת צלבורלת שגם בה נגבה כעת תשטלום. כפי שציינת" כבר, בהגדרת המטררת של אקה: נקבע, שתהלה תאימות ביך מחשביסם שונים, מבחינת תקשורת. ‏ היה ברור מלכתחללה שלמרות שהלוזמה הלא של ?.ב.מ. יהיה רצון וצורך בק?טור מחשבים, לאו דרוקא של ?.ב.מ. ואמנם גס ה?וס כבר קיימילם מחשבים כאלה ברשת. כמובן שתקטורת כזר מחליבת סטנדרטיזצלה מינימלית. מבחינת תקשורת, הרשת בנויה הלום על פררטוקוללם סטנדרט?ל?לם של ?.ב.מי. , אבל בעתיד תפותח התאמה לפררטוקול 25* או תקשורת לוולנים וכן סטנדרטלס אחרלם שילתחייבו מהתקשורת הבלן-אונלברסלטאלת. ניהול אסתס מתבצע באמצעות מועצת מנהלים. לכל מדלנה נציג אחך ‏ שיכול להיות איש אורנלברסלטה אר מוסד מחקר. הפגישות בשלב זה הן בתדלרות של פעמיים או שלוש פעמילם בשנה, והמטרה הראשרונה טל מועצת המנהלים היא לקברע את הקריטורלונ?לם לקבלת חברים ומה תהלינה קבוצות העבודה שלעסקו בנושאים הדורשלם טלפול נוסף ולהגדיר את מטרות הרשת רשלטת העבודה בה. בטלב זה מוגדרות מטלות במלפגשים אלה, הכל בצורה התנדבותית, בלנתלים. מספקים אמצעי עזר לצורך הדרכה והפצת מלדע. כמו כן, מגדירים את השרותים שיידרשו ברשת או לוזמים פיתוח שלרותים (מבחלנה זאת הגרמנלם מאד פעילים, וממש הקימו לנושא הזה צררת פררל?לקט שלרזם הצעות ושרותלם שרנלם). הנצלג בכל מדינה צריך להיות אחראי על תלאום השלוחה הלאורמלת אותה הוא מייצג וההחלטרת על חיבור מרכזים חדשלס. התעוררר שאלות לגבי התפקיד של ?,ב.מ. ברשת אפתת . חשוב להבהיר שהתפקיד של אי?.ב?.אמ. מעבר לזכות, הלוזמה לפרוללקט הזה, הוא לתמוך ברשת מבחלנה כספית עד 87. התמיכה מתבטאת בציוד המחשב שעומד כצומת (אצלנו בחלפה, במרכז המדעכ של י.ב.מ. ובמתן בקרל תקשררת אר מודמלס ותורכנה לתמלכה ברשת התקטורת. כמו כן, ניתן סלוע טכנל, אם הנדרש, בכל הקשרר להפעלת הרשת. כמו כץ ‏ 5,ב.מ. תורמת בפרסום הפצת עלונלם. השאלה מה ?קרה אחר? 87 ה?א שאלה חשובה, ואולי כדא? שזה ?הלה אחד הנוטאלם לדיון בהמשך. אבל בטשלב זה טרוח הפעולה ש- ‏ ל.ב.מ. 9 התחליב לר הרא 4 שנים מתחילת הפרולקט. הטכנרלוג?לה שבשלמרש "ארך" היא קוים במהירוילות של 9600 באוד. משטר? הקו הם מקובליס בר,ב.מ, סינכרונל. המחשבלם שהלוס פועלים ברשת הם מחשבל ‏ ?.ב.מ. או תראמים להס, מחשבל מס רמחשבי טי המבוסס על 5א, שהוא הבסיס המקובל לרשתות הציבוריות. התחללר כבר דיונים על אלמוץ הסטנדרטים של 0851 (מסו66%תםמס6ץספםת1 505068 מסקס), המבורסס עפ חלוקת הפעילות ל-7 שכבות. ‏ על עקרונרת אלה מקובל הלום לראות את העתלד של טכנולוגיות התקטורת המתפתחות. כפ?ל שאמרת?ל, הכוונה בעתיד הלא להכנס למשטר תקטורת הטרות?לם ש"ארן" אמור לספק הס: שרות? דואר, העברת הודעות, העברת קבצלם, (כקבצים אנחנו מגדלרים תכנלות או מצבור נתונלם), טיתוף משאבילס, האפטרות להרלץ במחשבים שרנים, שרותי אלנפורמצילה, ס?לוע טכני בבעיות שמתעוררות. הכוונה הלא לא לכנסי מחשבים, אלא לבצע דלוניס באמצעות מהשב, וכמובן שטשמוט בגילשה אלנטראקטיבית, מרחוק. לא כל השלרותיס המוזכרלם עובדים ה?ום בצורה אלד?אלית. לשרותל הדואר והעברת ההודעות עד?לין לא גובש ממש בדלוק סטנדרט, ?ש נסלונות לגבס סטנדרטים ברמה לאומילת ורק להבט?למשהכותרות אר ה"מעטפת" תהלה סטנדרטלת. ‏ ?לש להנ?לח שבמשך הזמן יתפתחו סטנדרטלס ברורים ?לותר ואפשר הלה להג?לע לרמת שרותלם גבוהה ?"ותר, כפי שאולי במספר רשתות ות?לקות, רשמו דגש על ענלן זה. בכל אופן, העקרון של שימוש ב"ארן", לפתוח ברמה הזאת לצורך העברת מלדע בסיס?י הוא שימוש בפקודות פשוטות ככל האפשר להעברת הודעות, להכורנה למשלוח, להעברת קבצ?לם ותלוק ההודעות בצורה זר או אחרת. ‏ למעשה, בכל מדלנה פלתחו מללוך מונחים, ואנחנו ?"כוליס למצוא בארץ טימוש בתכניות שורנות לצרכים האלה, ולא תמלד זה מפרלע. המקור הלוס לתוכנות אלה להעברת קבצלם והודעות הוא פיתרח?לם שנעשו באוניברסיטאות בארצות הברית. הם מועתקים ומועברלם ברטת לטימוט ?תר המדלנות, וכך אף אנחנו נוהגיס. תהליך ההצטרפות ל"ארן" הוא פשוט. כפ? שנאמר, זה פתוח לכל מוסדות המחקר ומוסדות האקדמיה, בתנא? אחד, שהשלמוש אלנו מסחר?ל. ‏ גס מוסדות מחקר של גופלם מסחריים לכוליס להצטרף לרשת בתנא?ל שמוסד המחקר גופו אינר מסחר? ביעודו כך שזה די גמיש מבחילנה זאת. מבחינתנר, אפשר להיה לעודד הצטרפות של גופ?ל מחקר שלש לנר ענין בצירופם לרשת גם אם הם שייכים לחברות שהן בעקרון חברות מסחריות. ההגדרה של "מרכז" מבחלנת רשת "ארן" ה?א לפחות מחשב אחד שתומך ברשת. כמובן, שאל" אפשר לחבר מ?לקרו מחשב ולהגדלר אותו כמרכז. ‏ הנציג המקומ? של "ארןך" צריך לקבל את הבקשה ולאשר אותה. ההבטחה של כל מרכז כזה צר?לכה לכלול פעילות של 24 שעות ביממה, כולל טבתות וחגלם. (זאת בתנא? שהמרכז א?לנר בקצה הרשת אלא משם גם כמתורך). התעוררה בעלה באירופה אם לסגור בחג המולדי (אנ? מנלח שזאת אותה בעלה עם יום כפור אצלנו, ואול? חגים אחרים). דבר נוסף, טכל מרכז כזה צריך להתחייב הוא לתמוך במרכזים אחרילם שלתקטרו אליו, כי כל הרשת מבוססת על התקשורת שעוברת בנילתוב בלן המרכז?לם. תנאי נורסף המחייב חברות ב- אסתםס הוא התשלום עבור הקולם, כל ברור שעם תום התקופה של מלמון 7 ָ צרלך ?הלה להסדלר גם נושא זה. בינת?ל?לם לא התחייבנו לשום דבר. בדלוני הנהלת אסתם הועלתה הבע?לה של הגדרת 10 66סא -כזיהוי של המרכז. התנהל דלון.אם לש להגילע לסטנדרט שלחליב כל מדלנה בקידומת זיהוי, או להשאלר את זיהו?ל ה- | 06סא כדבר פתוח לכל מרכז. ההחלטה בשלב זה הלא, שלא תהלה הגדרה סטנדרטית. כלומר, אלן אות? מזהה למדלנה. במיפגט האחרון סוכם, שמדינות חדשות שתצטרפנה, תתבקטנה להגדיר ארת מזהה. כדל להיות משתמש רג?לל ב"ארן"(לא מרכז)צרלך להלות מחובר לאחד המרכז?לם ולקבל אות שמזהה את המשתמש באותו מרכז, וכך הוא מזוהה ברשת. ‏ כאשר מלשהר רוצה להתחבר למשתמש אחר, הוא צריך לדעת,אלפא,להגדלר את זלהו?ל המשתמט רזלהרל המרכז בו הוא פועל. המדינות שחברות היום ברשת הן: אוסטרלה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אלסלנד, אלרלנד, ?לשראל, איטליה, הרלנד, נורבגלה, ספרד. מה קייס בארץ? בטלב זה כל הארנלברסילטאות מחוברות לרשת, ורק הן, כאטשר לכפ אחת מהן או בחלק מהן לש ?ותר מאשר מחשב אחד. בטכנלון למשל, גם ווקס קשרר רגם 7 בתל-אבלב קשורלם מחשבל את 6 7 גם במכון ריצמן ?"לש 750 אתצ ו- '7.ב.מ.' כל היתר זה אר ס?ל.ד?.סל. או ל.ב.מ. אושרו עקררנילת בקשות של מחלקות למדעי המחשב לקטור ררק. ]לם ישילרות לרשת, כד? להתגבר על מגבלות שאלנן מאפשרות תקטורת א?נטראקטילבלת. היוס כבר ילש דרילשה להעתלק את הצומת מהמרכז המדעי בחלפה לאחת האוניברסיטאות, כי הטענה הלא שבאוניברסיטאות המודעות לשלרותי הצומת תהלה גבוהה לותר. מרק לולט (מכון ולצמך): אחד השלמושים האפשריים זה לגשת למאגר? מידע, רואנ" שמעת? שאורלי יש אפשרות גם לחברה מסחרלת. אבי כהן :‏ זה לא ניתן, כל זה נוגד את החרק מרק לולט : אלזה אחרז מהקלברלת של הרשת בשימוטל אבי כהן: ההערכה שלי הלא, שהנלצרל אלנו גבוה במלוחד. ‏ בודא? פחות מ-50%. מבחינת סוג התעבורה, כ-50% מהקבצים מכיללס עד 20 רשומות ומהוולם כ-5% מהתעבורה רכ-5% מהקבצים מכללים מעל 1000 רשומות ומהולס כ-50% מהתעבורה. כמות התעבורה הלוצאת רהנכנסת שרוה פחרת אר יותר. לש לנר ועדה בלן אונ?לברסיטאלת במסגרת מחב"א שעוסקת בנושא | | הרשת. ‏ קולימו כבר מספר פגישות להגדרת הסטנדרטים הדרושלם בנושאים שוניס. | | בין הלתר אנו עוסקים בקבלעת סטנדרט לדואר אלקטרונ? בעברלת. השימוש ברשת הזאת גדל באופן די מהלר. ‏ כלוס אם הרשת הזאת לא עובדת, אז לש בעלות. ‏ יש טענות די קטות במקרה כזה. ‏ אלן לי נתוניס סטטלסטלים לגבל הטשימוש. גיררא שב?ילב: ‏ אני מדבר גס כמנהל המרכז ‏ וגם כצרכן. קודם כל, מסתבר שאחהרז מתוך סך הכל התעבורה, 50% - 60% מגלע ארצה והלתר ?ורצא החרצה. כנראה שמקבלים לרתר ממה ששולחלם. בטכניון היום מגיעים לממוצע 200-150 הודעות וכ-50 קבצלם ליום, לפני סהורדנו את הסטודנטיס מסימוס ברסת, הללנור כ-1200-1000 והילנו צריכים לנהוג בצורה כזאת, כיוון שהתחלת?ל לקבל הודעות מארצות הברלת על נ?לצול לרעה של הרשת על ידל סטודנט?לם. ‏ בלן השאר, שליחת מכתב?ל שרשרת טהנט?לה שלהם הלא לגרום מ?לד לסתימת הרשת. ‏ בלן השאר, שללחת הרבה דואר פרט?, שליחת משחקים וכו'. במ?ללים אחררת, ניצול לרעה של הרשת כמשחק. כתוצאה מכך הלינו נאלצים בטכניון לעשטות מספר דברלם. ראשלת, הפנלנו את תשומת לב הדלקאנלם המתאימלם לטיפול באותם יסטודנטים שהרגו מהנורמה, ובמקבלל הילנו צריכים לפתח תוכנה אשר מאפשרת לאנשל הקשר הרלוונטים בפקולטות לחסרס סטודנטים, מ?לד אחר?ל שהדבר נעשה, התעבורה ידדה בפקטור של 10. נוסף לכך, הטכניון נותן במילדה מצומצמת מאד שרות? מחשב גם לצרכני חוץ. למשל, חברת חשמל. מאחר ואנהנו מנ?לחים שהרשת הלא רשת אקדמית טהורה ואיננה מיועדת למטרות מסחר, חסמנו ארטומטלת את כל צרכני החוץ שקטורים לטכניון. מספרם איננו גדול. מדובר באחוזלם בודדלס של סך הכל השלמוש. אבל כהן: הייתי רוצה להוסלף בענילן מכתבי השרשרת, יש עוד תופעה אחת שנראלת חמורה מאד, וזה האפשרות של ב"ברודסטינג". מסתבר שסטודנטים התארגנו בקבוצות די משמעותיות בכל מיני ארצות, והם מתחיללס להריץ מכתבים שמוכפלים בפקטור רציני מאד, והרשת נסתמת לתעבורה. ‏ ?תכן שהנושא הזה של שימוש ברשת לסטודנטים, לפחות לתואר ראשון, הלה צרילך לקבל החלטה כאן ולחסום את זה. פרופ' כצנלסוך (הטכנילון): אני רוצה לספר על השלבושים שאנחנו מכירלם אותם. המערכת שלנו מחוברת לשלמוש רשתות שונרת, . מתברר שהשימוש העילקר?ל זה בטיתוף פעולה עס אנשים... לש אנשלם שעוסקים באלנפורמציה אר בהשוואות סטרכסטיות וכו', ולפתע הם מבקטלם טרמלנלים. כיוון שכולם אנשל סגל בכירלם, הס קבלו טרמינלים. מה הם עושלם? הם עובדים עס חו"ל. מעבירים מכתביס ברמה פרטלת רכו'. הדבר הזה ברור טהוא פתח לשיתוף פעולה הדוק עם אנשלם שנמצאלם בחרץ. ‏ אנ?" מעבלר קבצלס ובע?לקר אני מעב?לר הודעות. בזמנו אמרו שאס רוצים קטר עס חו"ל צריך טלפון בלנלאומ? חופשי. הדבר הזה הוא ?לותר מטלפון בינלאומ?ל חופש?ל, אס הוא מהלר. פרופ' רבלב: אם אנחנר מדבריס על סת?למת הרשת, אז אם נעשה דולפלקצילה של פרופ' גולדברג אז אפטר ?הלה לסתום את הרשת בקלות. פרופ' גולדברג (הטכנלון): אנ?ל לא חוטב שאנ? מעביר כמות כל כך גדולה, פרופ' גוכדברג /2290---- אנ?ל עובד בפיסילקה ראני מוכרח לומר שהכלל הוא טוב. ‏ *תכן שזה מפנל שתחום העבודה טל?ל הרוא תחום של שלתוף פעולה בינלאומי, ראני מרגלש. את זה לפנל החברים בתחומלם אחרלם. ‏ אנל משוכנע שהדבר הזה לבוא. זה פשוט משנה לגמרל את אופ? העבודה. מה שאנחנר עושים עס הכל? הזה זה רחב מאד מבחלנת מגוון דבריס. למשל, ע םס פלסלקאי מאד ?דוע מאוניברסלטת שלקגר חברנר הצעת מחקר בשבלפ מוסד בשם פרמללב במשך 72 שעות. זאת אורמרת, בפרק זמן של 72 שעות אחרל שנולד הרעלון, ההצעה הוגשה, כט כתבנר חלקים פה, חלקים בארצות הברלת, קבענר זמנים שמחללפלם והגטנו את זה. ‏ זה חוסך זמן אדיר, ומונע את ה-דל.קל, שלש בכוון המחשבה על נושא מסולם בגלל הזמן שצריך לחכות. עם חברים מסטנפורד עטינו משהו אחר, אנחנו פתחנו תוכנה בצורת כזאת. החלטנו שכך וכך רוטלנות צריך לכתוב. ‏ יושבלם 3 אנשלם, שניים פה ואחד פה, כותבים את החלקלם, שולחים את הרוט?לנרת, מנסים את זה על אחד המחשבלס וזה עובד. דבר נוסף שעשלנו זה דברילם שהס לא נוחלס מסלבות טכניות במחשב אלמונ?ל ואפשר להריץ אותם במחשב פלמונ?ל. אנחנור עובד?לס על פרוליקט של בנילת גלאי. אנחנו מעבלרלם מלדע של צלוד שרטוט?לם זאת בעיה. אנחנר כלשראלילם צרלכים להתח?לל ‏ לקבוע ' סטנדרט של העברת מלדע גרפי. ‏ לא תמונות אלא גרפים. היום זאת בעלה להעבלר גרפים ממחשב למחשב. כמובן שיש הרבה הודעות ולש הרבה דואר. כותבים מאמרלם באותה צורה. מי שרגיל לעבוד בש?תוף פעולה בינלאומ? כזה שכותבלם מאמרלם ומפזרים אותם בין 8 מוסדות בין ?פאן לקליפורנלה ואחר כך לאיררפה, יש לר בעיה מסוימת, אבפ זה ענלן של טכנלקה. אס לסכם, יש הרבה הרצה ממנרחקים ולש הרבה העברות תוכנות. אול? צריך לתת דרגמא ספצלפית על מנת שיראו מה סותם את המערכת ומה אפשר לעטות נגד זה. בפרוליקט הזה המשותף של בנללת גלא?ל גדול, לושבות טלוט קבוצות במכון ולצמן, אוניברסילטת תל-אביב ורהסכנלון. אנחנר חליבלם לבנות משהו ולשס כך אנחנר צרלכים סימולציה רצינית מאד של הגלא" כד? לדעת מה אנחנו בונים. בקשתי שלשלחר ל? תוכנית, ראנ?ל ידעתי שמה שאנל מבקש זה 90-80 אלף שורות שפ קוד. קבלת? את זה דרך "סרךץ". פעם הללת? שולת מכתב וכעבור 10 למים הוא היה מגלע לג'נבה. שם שולחים סרט, הסרט נתקע באיזה מקום במכס, אגף הקניות מקבל הודעה ומתחללים לנסות לשחרר את הסרט. באמצעות ה"ארך" בקשתי את התוכנה הזאת ביום שני ובילוס שללשל בערב הלא עבדה, 80 אלף של קוד רצו על מחשב 7,ב.מ. של הטכנלון. אני חושב שזה מסכם את הענ?לן. תכנלת כזאת מרלצלס פעם אחת ואחר כך ?וטבלם חדשים רבים וחושבים מה אנ? ררצה לעטות עם התכנילת הזאת. הכל? הוא נורא לפה רצעצוע יפה, ושולחלם כל מיני הודעות שטותיות לחברלס, רואחר? זמן זה מגלע לרוולה, לאחר כך זה מגלע לירלדה, כל יש פתאם כל?ל חזק וצרלך להפעלל את הטכפ מה לעטות בו. פרופ' שבדב -: אחרי ששמעתם מה שנאמר, אנ? רוצה להרסיף כצרכן. כאן אנל לכופ לספר אנקדוטה. ‏ ?ש ל" הבר במכון לאסטרונרמלה בקמברידג' טלכל מקום שהוא נוסע, הוא נוסע עם קופסת הכרטלסים שלו. אמרת? לו: פלטר, למה אתה סוחב את קופסת הכרטיסלם? הוא אומר: כאשר אנ? בא עם הכרטלסים, אצי 20 רגע אחרל שאנ? מגלע, התכנית עובדת. כאשר אני בא עם סללפ, זה לא תמלד עובד. איזתמיך אפטרות מידלית להוסיף התכנלת. הרצת ורהכנת התוכנלת דורשת כשבוע עד 10 ?מים. סבורניל שאחד היתרונות של זה, שאתה מעביר תכנלת והילא מופלעה אצלך במחשב בדרך כלפ בצורה טהיא כתובה כבר ומפוענחת ואתה כמעט תמלד ?כול להרלץ את זה לשר, זה לתרון חשוב, גם אס אתה לא בא לאותו מחשב. כלללת, אני עובד עס קבוצה מארצות הברלת והם מורידים נתונים מתצפיות על סרט מגנטי, רלמחרת ?ש לל את התוצאות אצלי במשרד. לא מוכנות לנלתוח, אבפ לשר מוכנות בשבלל עבוד עליהן. ‏ זה דבר שמקודם הלה בלתי נלתן לבלצוע. פרופ' מַללק לולט :אכל זרכר אלזה מאמר ששם נאמר, שבי ?.ב.מ.'י לט כבר רטת תקטורת חמש שנלם בכל המעבדות שלהם, והם גללו שבהנדסה היתה תקשורת ?לוצאת מהכלפ והלה הרבה שיתופי פעולה. לעומת זה, במדע הס גילו שמ-10 אלפים מאמרלם שנכתבו בתקופה זר ב-י ?י.ב.מ.. רק 17 הלו קשורלס עם שיתוף פעולה. השאלה ה?א, אס זה נכון, רשנית, אולל בארצות הברלת בגלל הטלפון הם לא צרלכיס את הרשת. ‏ אבל בפלרוט נאמר שלש הבדל גדופ מאד בשיטות עברדה, והמדענים ‏ ?.ב.מ. ‏ . הס לא במלוחד ?לותר טובים מהמדענים במקומות אחרילם. השאלה הלא, אס אנחנר | צרלכים פה ללכת לפ? תחזלת כזאת אר לפ?ל תחזית שאנהנו כבר רואילם בארץ. שאליה לש התלהבות. ‏ ארל? מפנ? שאנחנו יותר רחוקים. פרופ' רבלב : אנל חושב שזאת טעות להסתכל על ?.ב.מ. כדוגמא, הלות וב- ?,ב.מ. . לגבל מעברלם מדעיים אין הרבה קשר בלן מקומות שונים. ‏ ?ש מרכז גדול שבו עובדים 1800 אלש לש עוד מרכז של 500 אלש גא חוזה. אין הרבה קטר ביניהס. בעצם, העבודה נעטלת באחד משנל המרכזלם האלה, וזה לא כמו קשר בין אוניברסלטאות רכר'. אנ? חרשב שזה קצת מטעה להסתכל על הדוגמא הזאת של ?.ב.מ. . צבי פירן : חזרתל לפנל 4 ימיס מארצות הברלת רשם נ?סיתי לשכנט קבוצה מסוללמת לענות על הביסה בארצות הברלת משום מה זה עולה הרבה כסף. שנלת, אלן להם צורך בזה, כל 99% משלתוף הפעולה שלהם זה בתוך ארצות הברלת. ‏ שם אפשר להתקטשר מטלפון אחד לטלפוך שני, ממחשב אחד לשנ?ל ואין בעלה. פרופ' רביב: זה תלול מאד עם מ? מדברלם, ?לש כפ מיני נטים בארצות הברית שהם בשדמוש מאד רחב. ‏ אם היית הלוס סוגר אותם, אז הלה אאוטקר?? כזה,ע... צבי פירץ; לחלק מהמדענלם בארץ לש א?.דל. לא רק בארץ אלא גם בחו"ל. לפעמלם לש מקרה, טאתה עובד עם מלשהו ההחוא אלנר קשור ל"בלטנט" או ל"ארן" אך רוצה להתקשר אתך. תכסלס מאד פשרט הוא, שאם זה לש לך ?וזר א?ל.ד?ל. במעבדה כלשהל בחו"ל, אז לפחות במקום שאנ?ל קשור אלתר הלו מוכנילם לתת ל? שנ? ?ורזרלם, ואתה עובד כך ומפלץ בין החברלם שלך, אס הס משתמשלם בראשון, אז ההודעה נשארת שם, מפנ?ל שהמקום שאנ? קשור איתו, כן יכול להתקשר דרך ה-ס?.אס.4. אם זה נשלח לילוזר איל.ד?. השנ?ל, אוטומטלת הוא מעב?לר אותך אחר כך ל-טלאלל.... למשל, ואנחנו מקבלים את זה בתל-אב?ב. זה תכס?ס מאד פשרט לקחת חברים טלך שאתה עובד איתם, ושהם לא קשורלם לביטנט, אבל לש להס דרך אחרת, בין אם זה דרך קו לשלר, טלפון אר משהו אחר למרכז שכן ?כול להתקשר לבלטנט, ואותם מדענלס לשראללם שלש להם יוזר א".דל. שם, שלבקשר שנללם, כאטר לדוע שהשנ? אוטומטל, ואז הס לא צריכים לעטות שם שום עבודה בירוקרטלת. המחשב אוטורמטית שולת את זה הלאה. פרופ' רבילב: אולל הערה אחרונה. המרכז המדעל שלנו בארץ קטור לרשת . כ,ב.מ. אנחנו קשורים לעשר מעבדות בארצות הברלת. כמוכן קשורילס לכל המרכזלם של 7 אבל מבחינת עבודה אנחנו עובדלס עם עטר מעבדות של פיתוח בארצות הברלת רעושים מחקר איתם. ‏ אם לא הלה לנו את הקשר הזה, לא הלינר ?כוללם לעשטות את זה.' כך לש לנר לוזר א.ד?". בכל המקומות האלה, יש לנו טיתוף פעולה, יט לנו עבודה דומה וכו', אבל אנחנר המרכז ה?חלד?ל שקטור למרבזלם בארה"ב. ‏ זאת לא דוגמא, אבל בכל זאת דוגמא של אפשרות. עכשלו, רציתי להזמין את פרופ' עזרלה פז שהוא יר"ר הרב-טיח ואת פרופ' אברמובילץ מאונלברסיטת תל-אבלב, את פרופ' כצנלסון מהטכניון, פרופ' מייק לולט ממכון ולצמן, פרופ' פרייס מאונלברסיטת בן גוריון ופרופ' גיורא שביב מהטכנלון, פרורפ' כתרלאל בארי מהארניברסלטה העברלת. ר ב - ש ?ל תח פרופ' עזרלה פצ: - הנושא הרא נלהול משאבי מחשב בתוך ובין אונלברסיטאות אנ?ל חרשב לתת לכל אחד מחבר? הצוות להצלג את דעותיו בכמה דקות. אחר כך שאלות והערות. ‏ בתור רקע רק ארמר, שאנחנר נמצאים היוס בעיצומה של מהפיכה שקשורה במחשבים, כ? אנחנו טומעלם בינינו לבילן עצמנו בפעם הראשונה בהלסטורלה, שיט לנו מכשלר שמסוגל להרצ?א תוך זמן קצר הרבה תוצאות לא נכונות, אבל גסם נכונות. ברור לגמרל שקיים הלוס פער רצלני בלן מדלנות שמשתלטות על המכש?לר הזה לבין מדינות שמתרחקות ממנו, והפער הזה ?לך ולגדל, ואין ספק שרק כאלה שילדעו לעשות שלמוש נכון במכשלר הזה לצל?לחו להשאר במועדון הנכון. לפני שכל אחד ואחד פה לאמר את מה לש לר לומר, אנ? רק אעיר שת? נקודות. נקודה ראשונה: ישנו עקרון החזלר, כלומר, אס משהו טוב, אז לותר הוא ?ותר טוב. מצד אחד, השאלה ה?לא, האם אנחנר הולכלם לתת לכל יחלדה להזמין את מה שהלא ררצה, אם אנחנר נאפשר לכל חבר סגל לקבל את כל הציוד שהוא ררצה, האס אנחנו נשאף לביזור, לפלזור של המחשבילם, אר האם נשאף לאלזה שהלא הכררנה מרכזית אשר מכוונת ומדריכה ומפקחת על חלרקת המשאבלם. שאלה אחרת: לצערל הרב, אנ? לא מכיר הרבה מדינות בעולם שבהם חבר? הסגפ מרגישיםס כל כך מקופחלס מבחלנת תנאי העבודה הכלכללים. אמנם זה לא נראה קטור לנושא הדלון, אבפ זה קשור במובן הזה, שרוב חבר?ל הסגל שיש להם יד וקטר לדברלם שלש להם ביקוט מחפשלם ומוצאיס דרכיס למלמון של מה שעש פעם לצורך אקדמ?, וערשים היוס לצורך כלכלי. נוצרלם היום קשרים בין חבר? הסגל לבלן חברות מסחריות שונות, והעצמאות של האוניברסילטאות ?ורדת עקב כך באשר ל?כולת לבחור בציוד המתאלם מתוך שלקולים אובליקטיבים, כאשר הרבה חבר? סגל שלש להם קטר למקום זה או אחר באופן שבע?ל מושפעיס מהמקוס הזה אר האחר, רמטשפלעילם על בחירת הציוד בהתאם. זאת הלא שאלה שארלי לא בולטת בכל מקום ולא הגלעה עדלין למימד?ס שלכולה להגלע, והלילת?" רוצה גם על זה להעלר את תשומת הלב. לבסוף, אומר גם מלה אחת במה שנוגע לדעת?. באשר לנקודה הראשונה. לדעת?ל, יש חשיבות רבה לכך, שאנחנר כך נאפשר גישה רחבה ככל האפשר לכל חבר סגל שרוצה, או שחושב שהוא רוצה, לצלוד הקטור במחטבלם. הדבר הזה בולט ברוב הארנלברסלטאות בעולם. בל נשכח שהמחשבים ?לצאו מהאוניברסלטאות כאשר לצאו לשוק עוד לפנל שהגיעו למרחבילם. כפי שהם הגלעו. אתן שתי דוגמאות. לפנ? 4 שנים יצאת? לשבפוך בארניברסיטת ברקלי. בלמלם הראטונלס נכנסתי לפקידה הראשית ראמרת?, שהללת? רוצה שלה?ה ל? טרמלנל בחדר. היא הלכה לארון והוציאה טרמלנל רנתנה לל. בקיץ הזה בקרתי ביפאן בהרבה אונלברסלאטאות ובאחד המקומות שאלו אותל, האם יכול?ם להקליט את מה שאני ‏ אומר. אמרת?ל: מצלד? תעשר ולד?לאו. מלד הוציאו ריד?לאו, ולא היתה שוס בעיה בכך. הציוד הוא החדיש ביותר מצול בכמוילות ניכרות בכל אוניברסילטה שבה בקרתל. הרעלון הוא, וזה רעיון נכון בהסטורלה שהוכיח את עצמו, שקודם נרצר המכשלר ואחר כך נוצרלם השלמושים. כשיט מכשלר, אז באלם השלמושלם. פררפ' מליק לולט: אנ? מדען במחלקה לפיסיקה כימלת, ואנ? ?ר"ר ועדת המחשבים במכון מזה 4 שנים. השאלה שפה דוברה הלא שאלה שמצלקה לנר מאד. במשך התקופה האחררנה התמרנה של המחשביס השתנתה לגמר?. לפנל 4 שנים היה לנר מחשב ‏ ?.ב.מ. 0. מחשב אחד. מאז לא רק שקבלנר -7.ב.מ. . חדט, אלא לש במכון ווקסים ביונלטס, ווקסלם ב-לו.אמ.אס., סנטסטללשן עם פרולוג, מחשטבים שמיוחדים לגרפילקה, וכל זה קרה בלל שבדיוק תכננו אלך זה קרה. זה קרה משום שמדענ?לס מסולימים לחצו מאד למחשבים שיהיו טובים לעבודה שלהם. היוס ברור ואנחנו מנסיס לעשרת מכל הענין הזה סדר. אחת מהמטרות ה?לתה לנסות לתת למדענלם את הכלי שמתאלם להם, והיוס ברור שלמטרות שונות מתא?לם כל? שונה. ברור שמישהו טוב מאד על ליסט משלן, אם תכרלח אותר לעבוד עם כלי אחר, הרוא ?הלה מאד עצוב. ברור לל הלוס שהמגורן נעשה לותר רחב. אנחנו חושבים עכשלו על רה-פרדססורים למינלהם. אנ?ל חושב שזאת חופעה שתמשלך לקרות. המגוון ?הלה ?לותר רחב במשך השנילםס. ‏ אנ?ל לא מאמין שיהלה מחשב אחד סופר שלענה לכל אחד. מצד שני, ברור לנר שנלהול מרכזי חשוב מאד. מדענים הס מנהלים אלומלים. הם לא לעטו דבר עד שהדבריס יגיעו למצב גרוע מאד. אס מדען צרלך להיות נוכח כשמגיע טכנאי, הרא לא להיה, וזה עול קשה למדענלם, וכאן אנחנור מנסים למצוא דרך, שאפשר יהיה לנהל את כל המגרון הרתב טל המחשבים דרך מרכז אחד. ברור טזה מסובך, כי המרכז לא רוצה לשלם את כל ההוצאות, הם גם רוצים להנות קצת מהמחשב?ם, ראז | | | | | | אנחנר מנסים למצוא דרך, אול? של אוטונומלה, או של מרכז מרכז? טדרכו נזרים את רוב הבקשות הכספילות ושהמדענילם במידה מסוימת ?נהלו את המרכזלם שלהם, כי ברור שאם המרכז צריך לתת לכל משתמש גישה לללספ משלץאז הם לצטרכר להטיג מומח?לס בללספ. מספר המומחים שזקוקים למרכז ?הלה גדול מאד, ואז אנחנו מטוט חברנו מערכת כצאת שהמחשבים הם צבוריללם אבל לא להלוטלן. כל אחד ?כול לגשת, ובמחשב המרכזי הוא ?כופל לדרושט את כל השרותים, ואס הוא רוצה לעבוד עם ליספ משלן, אז לגלדר לו: באלזה אררן הסט נמצא ולשם הוא ?לך. אניל חושב שאת זה נצטרך לעשטות. אנל אלננל חושב שמצאנו את הפתרון אבל הבעיה הקשה הלא איך לנהל מערכת מהסוג הזה. אינני יודע אם יש חוקים האומריס איך לנהל מערכת שבאופן כללי צרלכה להּיות עם מגווך רחב מאל ובלת? נתונה להנחלה. אנל חושב שזאת הבעלה שכרגע עומדת לפנינו במכון, ואנ? מניח שצריכה לעמוד גם לפני הרעדה הזאת. כתרילאל באר?: אנל יו"ר המחלקה למדעל המחשב בירושללם. אנ? כנראה לא בפאנפ הנכון, כיוון שאנ?ל לא מייצג דוקא את הצרכנלם שאלנם אנש?ל מחשבים. אני גם חבר ועדת מחשב בירושלים, ומבחלנה זאת אולכ אני ילודע קצת על מה שנעשה גם במקומות אחרים. אנ? חושב שאנחנר כאן עוסקים בדיון של אלך לסגור את הדלת אחר? שהסוס ברח. צריכים לעשות השוואה לא רק לגבל אוניברסילטה, אלא לגב?ל החברה בכלל. לדעתל אנחנו עוברים מהפיכה של מיחטרב. כמר כל מהפילכה אחרת, מדברים על זה הרבה, אבל לא לכל אחד ברור מה קורה. עד טיהיה ברור מה קורה, זה כבר קרה. המלחשוב חודר לכל תחום של החברה המודרנלת. תחום אחד שבר בדלוק לא ברור מה קורה זה אולי התחום של מחשבים אישים לצורך הבית, אבל בכל התחומילם האחרלם שפ עסקים קטנילם, גדולים, בלנוניים, בכל תחומ?ל החברה העסק הזה נכנס מהר מאד ואנחנר נהיה מופתעיםתוך זמן קצר. מי שעדיין לא רואה את זה, יראה שכל פקיד וכל פקידה בכל משרד ובכל מקום משתמשים אך ורק בכל? הזה. אותו דבר קורה באונלברסלטה. במכון ויצמן כולס מדענלם טל מדעי הטבע, לפי הסיווג ה?לררשלמ?. בירושל?לס יש פקולטה למדע?ל החברה, למדע? הרוח ואנחנר רואים בצורה ברורה טגס שם מספר המחשבים הוא לא נילתן למנלה על ?לד אחת אר שת?ל?ם. אלננלר יודע כמה לדלם צרלך כדי לספור את המהשבים שלש באוניברסלטה. ‏ מדובר על שימוטיס מאד מגוורנים רשונים. זה כולל סטטלסט?לקה ושלמושלם דומים במדע? החברה. מדובר על מדעי הרוח, ואני צופה שמגוון השלמושלם רסוגי המערכות ?הלה רב מאד, רזה מעמלד כל מלנל שאלות. שאלה שכבר הוזכרה כאן הלתה, מה תפקיד מרכז החלשובים בערלם שבר לט עטרות רמאות מחשבים מפוזרלםס במקומות שרנ?ם. ‏ כבר נאמר שמדענים הם מנהלים מאד גררע"ם. קשר של מדענים עם חברות אחזקה הוא בדרך כלל גרוע מאד, וחברות אחזקה בודאי תדענה לנצל את העובדה הזאת דל טוב, והשאלה ה?א, אם מרכז החלטובלם צרלך להטאר במתכונת הקלסלת של מרכז חילשובים עם מחשב גדול, ועם צוות מתאים, אר שצרילך להפרך ארתו למרכז חלשוביס במשמעות הלוגית, אבל מבוזר מבחינה פלצלת, עם אנשלם שנמצאים במקומות שונלם, ולודעים לגשת ולסללע בתחזוקה ובהפעלת מערכת בסלסלת. צריך להב?לא בחשבון שהמדענלס אר מ? שמשתמש במחשב?לם אלנם ?ודעלם שוס דבר על מערכות מחשבים. המחשבילס הלום קלים ?ותר לשלמרש מאשר לפנל עשר שנים, אבל עדיין לא הגענו למצב שזה מכונת כביסה שכל עקרת בית יכולה להפעיל אותה. , זה עוד | ?קח קצת זמן, להערכת?ל. מבחלנה זאת אנ? חושב שהפיזורר כבר הגילע. השאלה הלא, רק אלך נערכים לקראת הבלזור ולא אם צרלך בלזור אר לא. למשל, איך מקימים את מערך התמלכה, אלך מקימלם מערך של הוראה לצורך אותם אנש? סגל שרוצלס להשתמש במחשבים, כ? ברור טיש כאן צורך בהדרכה טרטפת. מרכז" החדטוביס כיום לא ערוכים כל כך לתת הדרכה טובה למגוון רחב של לקוחות, וצריכיסם לבצע את הדבר הזה. אספקט אחר לגמר?י שלא הוזכר כאן הוא אספקט של הוראה באוניברס?לטה. אנר צריכילם להוציא הלום סטודנטלס שמכירים את הנושא, ולהערכת?ל, כל סטודנט הלום צריך לצאת עם פה ש9 נושא המיהשוב. מה ללמד אותם? האם ללמד אותם תכנית בטפת פסקל, שלמוש ב-אס.פ?.אס.אס. אר שמא ננסה ללמד אותס הרבה מעבר לזה. כלומר, לא ללמד אותם תכנות, אלא להכלר את המחשב ככלי שעושה עיבוד תמל?לים רגם סטטיסטיקה רארל? 6-5 סוג?" שימושלם שרנים. מה בדיוק אנחנר צריכים ללמד את הסטודנטים, מה זה אותו מושג מעורפל של קומפיוטר ליטרסי, ולדעת?ל זה דבר שעדיין לא בררר, אבל כדאי שנתקוף אותר הלרם רלא נחכה עד שהם ?לקבעו מה אנחנר צריכים ללמד אותם. שאלה שללשלת הלא הנרשא של תלאום בין אונלברסלטאות שאנל חרשב שה?לה כדא?ל לחטוב עליו. דברנר הרבה עפ רשת, ועיקר הדיון אחר?ל ההרצאה הלה בשאלה, כמה עבודה יש ברשת וגם ספורים על כמה טוב שיש רשת. אף אחד לא העלה את הטאלה שבעצם, רוצים שתהלה רשת פנלם ארצית לקשר בין האוניברסיטאות. אחת מהסילבות הלא, שכשם שרואיס ביזור, דהלינר, הרבה מכשלרים קטנים לצרכ? מסתמשים קטנרס יותר, אנחנו גם רראים צרכלם טל מדענים הטבע למכשלרים גדרללם ?רתר ריותר, ואנחנו לודעים שלש עדיין פרוליקט שלא ברצע, לקנות מחשב גדול אחד מרכזי. ‏ בל כל ספק,זה דבר שצריך ?הלה לבצע אותו בא?לזה שהוא שלב בקרוב, וזה אחת מהסילבות שצרלך רשת, אבל לש גם הרבה סיבות אחרות. ‏ צרלך רשת כד?ל שהמדענ?לם בארץ ישתפו פעולה זה עם זה. היום הרבה ירתר קל לשתף מדענים ביך לרושללם וקליפורניה מאשר בין לרושלים לטכניון. המחלקה של? חברה ב- "מא69 הלא מגיעה לקליפורנלה וגם לטכניון. אנל צרלך הליתי השבוע להעביר משהו מהר לחלפה, ואחד מהמסלול?לס היא דרך קליפורניה, בעוד טלהעב?לר להלפה הלו בעלות. ‏ זה לקח לי כמה שעות טובות. אנל חושב טהיה רצול להקלם נציגות של הצרכנלם. נציגות טתק?ים דיונים תכופים ותהיה פתוחה לצלבור, ואז הצרכנים ידעו שיש דלונלס ולוכלו לקבל מידע על תוכן הדיונ?לם ולתרוס להם, כד? לדעת מה בדלוק רוצלם להקים ברשת הארצלת, ואיך לממטש את השרותים בדרך הלעללה, הזולה והמהירה ביותר. כמו כן לקבוע סטנדרטלם, כפי שכבר דובר כאן. להעביר את הסלביות זאת לא בעלה. נוצלגים " עברלת על מחשבלם שונלם ואיך דואגים להעברה, זאת כן בעיה מענינת. ‏ אני חושב שצרילך ללכת רחוק מזה, אורלל להתח?ל לחשטוב על מגוון של תכניות שלוכלו לרוץ במחשבים שונלם, שאפשר יהלה להעביר תוכנה ממחשב למחשב או להעביר ללשומים ממחשב למחשב לפכ הרבה בעיות, כולל ילטומים בעברית, באנגלית ומגוון רחב של דברים מסוגים אחרים. יש כמה נושאילם שניתקלתי בהם שוב רשרב, רלא מצאתי להם פתרון שאהיה שבע רצון ממנר. כנראה טשורט הבעילה הרוא חיות דהדבּר?סקטורים בבעיות חברתילות עמוקות. המימרה, שמנהללם טל מ לללף-טלים קצר, רמדוע הם ?וצאלם בסכורמר שפ התחלתל בכך שתפטת? מהלכן מופלעה רכזי מחשבים לש להס דבר, גם כשנותנים לה ם הרבה טפיחות על השכם, בהרגשה שהג'וב הזה כמעט בלת? אפשרל, הבעלה האחת שאנ" ררצה להת??לחס אל?לה זאת הבעיה של איך מקבללם כסף למרכז מחטבים ולתהליכי החיטוב. הרגשתם טל המדענים כלפנ חוץ, כשהס עומדים מול החברה, הם טוענים, שזה כמר אויר ובכמות בלתכ מוגבלת, התוצאות שהמדענים בלאר לסבלבה המיידית והיותר רחוקה, תה ינה כמובך יוצאות מגדר הרגלפ ואכן, תראר את הה?לסטור?לה, תראו מה המחשבים עטו עבור החברה. מצד טני, הבעיה האמיתית שבה נתקל מנהל מרכז מחשבים בלי הרף, ?א תמיד מוגבלת. הוא נתקל מצד המשתמשים רה אכספוננציאלית כאער הרא מקבפ את המשאבים בצורה זאת בעיה, שהכמות של המשאבלם שעומדת לרשותו ה בדרלטות העולות. בדרך כלל בצן קבועה, ושאלתר הלא איך מחלקים אותס בצורה הנכונה. באחד הזמנים אפילר הנהלת הטכניון שאלה, מה עושים? אלך קורה טפתאום הדרלטות ערלות וכמות הכסף שלל היא מוגבלת, והאם אם אתן להם מליון דולר או לזתר עכטיו, תפתר הבעיה ו?היה לי שקט לכמה שנים? אנל חושב שהנקודה המעניינת ה לא, שיש הבדל מאד משמעותי בצורה טל חלוקת המשאבים לחלשרב מהצ ורה של חלוקה של משאבים, נניח, אם אנכ רוצה להקים מעבדה למלקרר מחשבים אן מעבדה לפלסיקה, מעבדה נסדלדח שהכסף מבחינה מסולימת מגיע בכמויות גדולות, וניתן לאוניברסיטה, על סמך סלסמארת מאד כלליות: הוראה , אדמ?לנסטרציה הכרחית כל בל? זה מחשב שלנר מלא, תנר לנר עוד כסף. זה טוב ליהודים, מחקר הכרחי להרראה אי אפטר לנהפ את המוסד המתאלם. אז ה בדרך כלפ בטניס האחררנורת הכסף מגלע בקצב קצת יותר מוגבר. באמצע שנות ה-70. שכמעט אינגה מבוקרת. אם אני צרדך המצב עכשלן הרבה יותר טוב מאשטר הלה הוא מתחלק בפניס למעשה, בצורה 0 אלפים דרלר למחקר, אבל אם אני צרכן של מרכ בשיעור שפ רבע מליון דולר לטנה, אני צריך לעבור הרבה ביורקרטיה, ז מחשבים גדרפ ואני משתמש בזמן חישוב אלז על זה שוס בקורת. איך עפ זה בהורת מראט | | | | | 20- כשמקבללס את הזמך,כשמגלשלם בקשה למספר השבורן, ואין על זה בקורת אחר כך. כלומר, איש אלננר בא כעבור 3 שנלס ואומר: פרופ' כצנלסון, אתה קבלת רבע מליון דולר כפ שנה, שלרש שנלס, מה עשלת במשאבים האלה ואלפה התוצאות. ואין אלש שאורמר, האם כדאל במקום זה להקלס מעבדה ללללזרלם. במערכת האקדמלת אין כל מנגנוךן ששראל את השאלות הללו. אלו הן שאלות פרללטלות בסרפו של דבר ולא שאלות מקצרעלות שמנהל מרכז מחשבים מחליט על?להך. הן שטאלות פוליטיות שבהן החברה באלזה שהוא מובן צרלכה להחללט, האם את המשאבים שלה במחקר, אדמלנסטרציה רכו' משקיעים בענף אחד אר בענף שנל. אין גם מנגנון שבודק לאחר זמז את הביצועילם בכפ כוון שבו נעשית השקעה, האם השקעה מוצדקת והאם צריך להעבלר את זה בכררן אחד. כתוצאה מכך קלימות תופעות שאולכ הן זמניות כי השטח יחדש. מבחלנה מסרלמת אלו הן תופעות טבעלות, משום שאם אדס נמצא במערכת בלת" מוגבלת, רלט לר אדם אר קבוצת מחקר בעלל אינטרסלם אלשלים, אז הוא מתפשט כמה שהוא לכול רככל שהוא לותר חזק, הוא מתפשט יותר. במוסדות שהכרת?, הגורם הבודד החזק ביותר הלה אדמלנסטרציה, ובכל מקוס שהאדמלנסטרציה הזאת הלתה קשורה במחשבים שהמטרה שלהם למחקר, הוראה ואדמלנסטרציה, אז הס קבלר את החלק הארל. הגורם הדומ?ננטיל השנ? הרא האנשים שמרלצים פרוליקטים ועבודות שאינם צרלכלם תגובה מילדית, הם חזקים יותר, מכנלסלם את התכנית ומחכיס. הם כמובן, מקבללם חלק יותר גדול מהמשאבים בסכומו של דבר. קילמים נסיונות בטכניון. הנסלון הגדול הוא טשהדבר הגלע להנהלה, שמישהו צריך לכוון ולהגיד שהכסף הולך למחקר בכוון מסולם או להוראה בכוון מסוים, שמישהו צרל?ך לבוא כעבור כמה שנים להחללט האס הדבר טשווה בהשקעה, ואס פה צרלכים להשקיע - הנסיוךן לכוון את חלוקת המשאביס דרך ההנהלה , נתקל בהתנגדרת כללית, בעבר הנושא של בדיקת תוצאות השקעת המשאבים. ההתנגדות העלקרית באה מצד הקולגות, הפרופסררלם האחרים ראו בכך פגיעה בחרפט האקדמ?ל. זאת תופעה הברתלת מאד מענלינת, כ? המרטג שַ5 שבהם אג? עוסק, אבל שמדברים על כמויות מאד גדולות טפ אמצעים, זה לגמרי לא ברור כיצד הדבר הזה צריך למעשה לפעול. חופש אקדמל ראי התערבות בדבריס שאתה עושה, הרא מושג מאד מעניין, שאנל מאמין בור. במיוחד א?לננ?ל אוהב שמתערבים בענלנים במערכת האמרלקאלת קילמת מערכת טפ בקרה. כלומר, האדם צרלך לפנות למערכת חצונית לאוניברסיטה, להגלט בקשה לכסף, הוא מקבפ כסף, אותו הוא נותן למרכז המחשבים תמורת השימוש במשאבלם או שהוא קרנה לעצמו מחשב משלו, ולש בקורת כלשהי לגב? השלמוט. זה כמובן פותר את הבעלה, וה?א אינה מפסיקה להלרת בעיה חברתית, רק ההחלטה שצרלכים עכשיו לעוד "אינטגרייטד סרטקט" ובטנה שעברה עודדו דבר אחר, נעשלת במקום אחר. אנל לא מנסה בין החבר?לה שהס צריכיס להלות "דלאר קל?גקס". זה נעשה מבחוץ ובצררה אנונלמית. תורפעה זר שהחברה אלנה מצליחה לטפל בבעילה של משאבלס במרכזי מחשבים מרפלעה במערכות מבוזרות. כלומר אחד הפתרוננת הרוא לבזר את המערכת כך, שכל קבוצה של מטתמשלם טלש להם דריטות דומות ?קבלו מחשב טלהס ועל יד? כך, אם לקחת דוגמא קיצונלת, האדמ?לניסטרציה שה?א בעלת שרירים חזקים לא תוכל להפריע לחוקר כלשהר שצריך "אינטראקטיב קומפלרטלנג". הדבר הזה עבד בצורה טובה הרבה יותר מהדברים האחרים, אבל גם לא בצורה מניחה את הדעת לגמר?ל, משום אותן סלבות. הבעיה במערכות האלה נובעת משני דבריםס, ראשית, קבוצה קטנה קבלה את המחשב. מופלעה קבוצה גדולה ששליכת מבחינה חברתית לאותה מערכת. כלומר, הם נמצאלם שם, הם חבר?ל סגל עס כפ הדרגות באותה פקולטה, והס טוענים: אנחנר ררצלם גם כן גישה. מאמצים למנוע מהם גישה לא הצללחו. כמובן, זה מוריד את הרספונס טללם כדבר ראשון. שנית, זה ממלא את הדלסקלם. הדלסקים הס תמיד סופיים. יש להם נטלה להתמלא מהר יותר מהכמות זמן החלשוב. נסיון לבקר את השלמוט בדיסקים בצורה יותר חרלפה, כלומר שמפעם לפעס מנהל? מרכז המחשבים ?בדקו גם את מה שנמצא על הדיסקלם רגם האם אתה משתמש בטכניקות תוכנה מתאימות וכו'. כלומר, מעיך משטרה טל תוכנה, של שלמוט, הדבריס האלה נתקלו בהתנגדות משום שבמרשגים החברתיים שלנר. - אתה מתערב בעבודת מחקר שפ מישהו אחר. במצב הנוכחל אינני יודע פתררנות לדברלם האלה. כלומר, אם הערכים החברתלים שלנו לשארו כפ? שהם, הדרך היחידה היא דרך של גלדול מתמיד במשאבים. כל עוד אפטר להמשיך ולהזרים כמות גדולה של כסף הלחץ לא להלה גדרל. ברגע שזה ?פסק, ?היר לנר קשילם יוצאים מן הכלל, ראלה שהם לותר החלשים כמובן לסבלר. פרופ' אברמוביץ': אני לו"ר ועדת המחשב של אוניברסלטת תל אבלב. אני רואה שאותץ הבעיות שבהן מתלבטלם אצלנו מתלבטים גם אחרים. לדוגמה, מציאת דרך למדוד את הצרכים, כדי שמצך ומצדך שני" בדע 8 אחד, לא נבזבז את המשאבים, אלך לתכנן הוספת משאבים, אנ? חרשב שאם כי זאת בעיה שמאד קשח להגדיר אותה, במוקדם אר במאוחר נצטרך להתמודד אתה. העובדה שאין לנר אפטשרות מעשית היוס לעטות זאת, לא אומרת שאנחנר איננר צרלכלם לעטרת מאמצים בעתיד להתגבר על הבעיה הזאת. על מה אנל מדבר? לפנל שנת?לילם שלרט היינר צריכים באוניברסלטת תל אבלב להחליף את המחשב במחשב אחר. היינר צריכלם להגדלר מה אנחנר צרלכלם, בכמה לגדול. כפי שקבענר, התחלנר לבדוק א?לזה עבודות נעטות. לקהנו קבוצה גדולה של עבודות. עשלנָר "בנץ'-מרק" ובסוף הגענר למסקנה: הנה זה המחשב המתאלם לגו ביותר מכפ הבחינרת, כרלפ הכפלת מספר המשתמשים שעובדים ב"טלים שרלנג". הבאנו מחשב חדש שהיה מתוכנן לספק את הצרכים לחמש שנים. תוך שנה הוא מלא ויש צוואר בקבוק פה ושם. האס זה אומר שתכננר לא נכון? לא, כל אנחנר לא יודעים, אס מה שמללא את המחשב, אלה דברים שבאמת היר נחרצלם רלא ביצעו אותם קרדם מחרסר משאבלם, אלא פשרט שבגלפ שהיו משאבים, השתמטו בהם. אנחנר בהחלט רוצלס שאנשלם לשתמטר במשאבים ולא יגידר: בזבזתם 2.5 מליון דולר ולציוד זה אלך שימרש. לכן, אני חושב שזאת בעיה מארד חשרבה. חשבנר שארלכ נתגבר עליה על רךדכ כך, שנכניס טימוט בכסף אמיתי. כמובך שהלתה התנגדות ופרופ' כצנלסון הסבלר שיש פה גם בעלה מאוד עקרונלת של חופש אקדמי ובסופר של דבר ירדנר מהנרטא הזה עד כדל כך, שגם מחקנר מספר התקציב את הכסף שהיה מיועד באופך פררמל: לטעות עבודה במחשב. למעשה, נושא הכסף האמיתי נכנס בדלת האחורית, מכיוון שאנחנר כן מחייבים את הלחידרת בכסומי כסף, למשל, בטביל נייר, כמו כך הגענר למצב שאם לא נחליב עבור הוספת דיסקים, אנחנו פשוט נפסיק לעבוד. ואז מ? שהיה זקוק לשטת דיסק עצוםס, נאמר לור שיוסיף כמה אלפכ דולר לחרדט, אחרת לא לוכל להתקדם. היוס 7 בעיה אחרת. אנחנור צריכים להרסיף קול תקשורת. צרלכלס להרסיף כניסות למחשב. קלימת אותה בעלה - איך לנו כסף. ואז החלטנר לחייב כל מתחבר חדש בסכוס קבוע לחיבור, רפלא, אנטשים מוכנים לשלם. יותר מזה, הם אומרים, יש לנר כסף. רלמה אתם לא נותנים לנר את האפשרות? אין כסף אמיתי, אבל רלט כסף אמית?, זאת אומרת, באלזה שהוא מקום אנחנר צריכים מודד אובלקטיבל לצרכלס וגם לאופן השימוש. אנל ירדע שזה קשה, אבפ אנל חורשב שאם לא נעשה זאת, לא נמצא אלזו שהיא דרך למדוד באופן אורביקטלבל מה עושלם. ואז אנל לא חושב שנוכל לתכנן. באופן כללי לגבל מה שקרה בטנילם האחרונות והמגמות לעתיד, אני רואה את התמונה הבאה: מצד אחד ?הלה ביזור עד כדל שימוש רחב במלקור מחשבים במקום מסופים, כלומר, המשתמש הבודד לשתמש במלקרר מחשב, כד? שחלק מהעבודה שהרא מבצע, לא יהלה תלו? באף אחד אחר; כאשר ?גיע לעבודה יותר כבדה אס כצורך שפ נתונים שנאספר במקוס אחר, או בגלל שיזדקק לחלטובלם נומריים ענקיים, הוא ?לצטרך ללכת למחשטב מאוד חזק שיהי אול? באותה אוניברסילטה, מחשב לאומ? או אולי במדינה אחרת. לכן בררר שהנרשא של התקטורת הרא מאוד חשוב וברור שאנחנו צריכים לתכנן את שנל הקצוות האלה: מצד אחד את הענלך שפ המיקרר מחשטשבים, מסופים גרפיים, מדפסות כמעט לכפ משתמט רכו', כפומר, במידת האפשר לבודד את היחיד מהצורך להתמודד עם כל המערכת, ומצד טנ? לאפטר לר, אם הוא צריך, למערכת ירתר חזקה טהוא בעצמר לא לכרל לקבל אותה, רק לשלמרטו האיש?. רואים פה שבכלפ התפקידים שפ מרכזי החילשובלם משתנים באופך רציני. מרכזר החישטובים ררעדת המחשב הם הבורס שחיילבלם לראות את כל התמרנה, מהם הצרכים מכל הבחלנות ולא רק להלות "מרכזל חישדבים" שם שאיננו מתאלם כבר היום כי השימושט במחשבים הוא הרבה מעבר לחלטרבים נומרלים. כטאני מדבר על העובדה שחילבים לעקוב אחרל הפעילות, הכוונה א?לננה לביקורת, להסתכלות עפ מה אנשיס עושלם, אלא בעיקר לילעוץ, הדרכה לשימוט בתכניות ?עילות. אני משרכנע שאם רובנר הלר משתמשים בשלטות לעילות, היינר מגליס שהיינר לכוללם להכפיל בגורם טל שניים את הלעללות של התוכנות, כי חלק מהתוכנות האלה הו מארד לטנות והן תוכננר לשפות שאולי הלום כבר לא קיימות בעולס. כמו למשל, שמעתל שיש מלשהוא שעדייך משתמש בפורטרך 2. הכוונה היא לא לבוא למטתמשים ולומר: למה אתה משתמש בזה ומבזבז את המשאבילם, אלא לותר בצורה של הדרכה, לא להלכנס לתוך הקרבללם שפ התכנלת שלו ולבדוק מה הוא עושה, אלא להציג רלהצלע דברים חדשלם. של האספקט הבאנלאומל. ופה אני מגלע לנרשא אנ? חושב שגם בנרשא זה, אנהנר צר?כלם לא רק לדבר על האפשרויות של התחברות לרשתות או הרחבתן, אלא גם על השלמרש שערשלם ברטתות אלה. למשל, לש כל מינכ תוכנות, אן מערכות גדולרת שמשתמשרם בהסם בארצות הברלת למטל, כמו המערכת של הרפרנסס במתמטלקה: כל ה- 601608 וע נמצאלם בקובץ גדול ואפטר להתמש בר לכפ מיני? צרכילם, לרארת אלזה מאמרים הופיעו לפני טשנתיים אר אלזה מאמרים הורפלער בנושא מסולם וכו'. אני חושב שדוקורמנטציה זן ואחרות מאותו סוג, היינר לכוללם לנצל בעזרת הרשתות הבינלאומיות, אבל הדבר צריך להלעטות ביוזמתר של איזה שהוא מרכז, או ועדה לארמית רלא ע"נ משתמש בודד. פרופ' שביב: אנ? מתנצפ שרק הבוקר נרדע ל? לאלזה רב שיח התנדבתל. שנית, אני פרופסור לפלסיקה בטכניון וכרגע אנ? ערזר למשנה לנשאי בענלינ?ל מחשב רמנהל מרכז המחשבים. לפי כל מה ששמעתל כאן, אני מבין שחי? קצרים ך שאנ" מנהל הוא גרוע. הנ?להול נשמער פה הרבה דברים, ררשמתי לעצמ? הערות מספר. קודם כל דובר על דבר שנקרא משטרה של תוכנה. כמנהל מרכז מחשבים, אנל סבור שאין זה תפקלד? באנל מנרע מלגעת או לפשפש בתוך תוכנה טל מלשהד אחר. כשם שכפ פרופסור בטכנין לא ַלסכים שאב?ל אר מלשהרא אחר יבורא רלסתכל באלזה מידה הרא פתר את המשוואה הדיפרנצלאלית הזאת אר את הבעלה הפלסלקללת ההיא בצורה אלגנטלת ביותר. עקרונית, סרר אר טלוטות למאמרים. כטם שאין לגשת למשרדר טפ חוקר ולעיין או לבקר את מחקריו (זה קבצל המשתמשלם הם כמו רשרמות וכתבי כל פררפ לעשה בספרות המקצועית לאחר הפרסרם) כך אין לגשת לקבצים, לכן אני מסכים ומקבל מראש שחלק גדול אוד אפללו מרגית התכנותלם של משתמשל המחטב אלנס אופטימלילם, אבל אלננ? חרטשב שזה תפקידנו להכנס ולבדוק את זה אם זה ברצע בארפן אופטלמלל. לכן בדרך כלל מנהל מרכז המחשבים מנרע מלהסתכפ בקבצי המשתמשים, זהר כלפ ברזל לגבי! ביחס לבקורת על הזמן, בדרך כלל ה להנלח שדיקאן של פקורלטה אר ראש ה בקשה לזמנל מחשב באה מהדלקאן, רלש מחלקה יודעים מה נעשה בפניס. אנ? לא מקבפ שאין פלקרחה על נלצול קרן השתלמרת ע"ל החוקר ובאותה מלדה אין גם פיקוח על המשכורת שהפרופסור מקבפ שהרל המשכורת משמשת להוראה ולמחקר. אפטר להרחלב את הירלעה עוד רערד, ראם לא הסכימו לדוגמארת שאנל נותן, אז גם לא מסכימים להחלה של הפלקוח עפ זמן המחשב המנרצל על כלךל החוקר. יש ועדות מתאימות רלא כאן המקום להכנס לכפ מערר הפיקוח על המערכת ה אקדמית, על יכולתו ותררמתר טל החוקר לדלסצפל?לנה המדעית בה הוא חרקר. " עקרונית אלננל סבור שפרופסור כלשהו או משתמש כלשהו ?כול באקדמ?לה "להשתורלפ |מוק ירה המדש הדו המקנ קה הש שי החמתמ החממשוהביעה סא תואה הרבה זמן. הלר מקרלם לא מעטלם בטכניון עצמר שצרכן אחד גמר את ההקצבה, והוא נסגר. הגיעה בקשה, והבקטה הגילעה אלל בתוקף תפקלד? כעוזר למשנה לנשלא לפלתוח לענללנכ מחטב, להגדלל את הזמן. פנלת? לדיקאן והדלקאן בלרר מה קרה, והתבררה החרלגה והסיבה, ונעטה בלרור מדוע הדבר הזה נעשה. זה נכון שברמה הראשרנילת כאשר מחללטים שהפקולטה להנדסת מכונות תקבל אלקס דולרלם, והפקולטה להנדסה אחרת תקבל מספר אחר של דולרלס החלטה הלא ברובה הגדול הלסטורלת על סמך ביקושים שהיו בעבר, אבל קיימת התאמה הדרגתלת משתנ?לת עס הזמך לביקושים המשתנים ולהתפתחולות המשתנות. כאן תרשו ל" לעבור למשהו טשהעלה פרופסור לולט ממכון ולצמץ. אנ? סבור שדוקא העובדה.: שאני צרכן פלסלקאל המשתמש במחטב, כלרמר, אנ? צרכן ובאורתר זמן מנהל, מקנה לל לתרון לא קטן על מנהל? מרכזי החישוב האחרלם. אנ? חושב יותר כצרכן ופחות כמנהל מרכז מחשבים. ולכן אני מודאג וכואב ?לותר את בעילות הצרכנלם מאשר המנהללם האחרלם. פא שאני רוצה להורלד מערך פעולתם של המנהלים האחרלם, אלא מתוך הגדרה של צרכן אנל לותר מכוון לצרכיהם, דרישות?הס, אופן המחשבה שלהם רכו'. לש לפנו בטכנלון ועדת צרכנים. ועדת הצרכנים הלא זר שנותנת מנדט, ה?א זו שמכתיבה למרכז המחשבים לפתור בעיות מסוימות. למשל, התעוררה בעלה ב?חוד בזמנלם הראטונלם, כאשר קצב האלנפורמצלה, קצב הודעות שהגלעו בביטנט היה עצום, ושטת הדיסקטים לא הספיק כדי לקלוט את כל האלנפררמצלה ולשמרר על?ה. נאלצנר להתחלפ למחרק אינפורמצ?לה תוך פרק זמן קצר ובלת? נסבל. היתה האפשררת הבאה: אר שמרכז המחשבים יתח?ל ביוזמתו הרא לפעול ולטפל ולמצוא פתרון לבעיה בצורה זר אר אחרת, ולמעטה להפוך את מרכז המחשבלם לבית תוכנה, כאשר התכת?לבלם באלם מ?וזמת מרכז המחשבים. הנרשא הרבא לועדת המחשב, הצרכניס הבלעו את דעותיהם, הובע צורך מפורשט של | הצרכנים בפתרון הבעילה. מרכז המחשבים קבפל את המנדט, בלצע את העבודה וחזר לועדת | הצרכנים כשהבעלה פתורה. לחילופין, כאשר מרכז המחשבילם מצא שקילמת תוכנה שמשולמת מהכסף המרכז? ראטשר | | | ?לש לה לפ? הסטטלסטלקה של מרכז המחשבים, צרכן אחד בכל קמפוס, הנושא הוחזר לרעדת | || הצרכנים, ונשאלת השאלה, האם לש מלבד אותו צרכן בודד עוד אחרלם, וכאשר התברר שאיך, ו | אותו צרכן התבקש לשלם בעצמו עבור התוכנה. במלללם אחרות, כאטר הלה צורך מובהק כללל בתמיכת התוכנה, התמלכה נעטתה באופן מרכזיל. אותו דבר נכרן לגבל תדרוך דלעוץ. -26 להלפך, כאשר היה מקרה מובהק שלא, התוכנה הורדה במקרה הזה. | באטר לחלרבלם עבור קוי התקטוררת, אפשר לתת כסף אמלתי לפקולטות שהך תקנינה את הציוד בעצמך ותחלטנה בעצמן. לצערל, בנושאילם האלה, אם לא רואיס את כל המערכת, | ן הבזבוז אדלר, ואביא דוגמא מההסטררלה שפ הטכניון. כאשר פקולטה לכלה לקנות טרמינל, | ! התעוררה השאלה: לש ל? סכום כסף, אנ" לכרל לקנות טרמלנל "טפס" שעולה 500 דורלר אר || טרמלנל "חכם" של ?.ב.מ. שעלה אז קצת פחות מ-3,000 דולר. אמר הד?קאן: אני אקגה 6 טרמ?לנלים "טפשים במקום אחד "הכם". הבעיה הלא שטרמלנל "טפט" צרילך בקר של 3705 | באותו זמך טרמלבל "חכס" העובד סינכרונית צריך בקר 3274. ההבדל בעלות למרכז המחשבים היא בין 35 דולר להרדט ל-600 דולר לחרדט. החלטת הדיקאן הלתה עפ כן גלגול ההרצאה על?. אבפ אנ? לא ?כול להסתכל רק מנקודת מבט של כל הטכניון, אפטר הלה באותו הכסף ותוך 6 חודשלם לתת שרות הרבה יותר טוב לצרכנלם, רובעלות ליותר נמוכה. מצב כזה מתרחש כאשר כל מאך דהרא מחללט שהוא לוקח קבלך להנלח את קר?ל התקשורת, הרא קונה את הטרמינל, ראתה תשבור את הראש ותחבר ארתו אחר כך אלך שצריך. פרופ' קנת פרייס-+ כמה מלללם לגבי מסגרת הדלון. שר המדע והתקשררת לפנל כמה זמן הקימר רעדה לללעץ בענלנכ תילקטוב כנושא חשוב. הוקמה תת-רעדה לנרשא המוסדות להשכלה גבוהה, וכאך היום פורום שועדת המשנה הזאת כינסה כד? לטשמרע אנשים מהאקדמלה, לגבי בושא התלקטוב. מה שנרשם כאך.הוא פרוטוקול שבסופו של דבר ?גיע לארתם מטרדי ממשלה, לאותם שרלם, ולכן אני סבור שכאן אנחנכר מדברלם עפ ביזור ומרכוז, אבפ מההיבט של תקטוב. זה לא פוררם אשר דןז באופן כלל?ל עפ איך מנהלים את משאבי המחשב באוניברסיטאות. במסגרת של רת"ת, יש ורעדה למ?לחטוב, 7 פורס של הנהלת המרכז הבין אוניברסלטאי למיחטוב, ריט פורוס של ראשל מנהלל מרכז? מחשבלם, ראלה פורומים להחלפה אלנפורמציה ולקבלת החלטות, כאטר כולם לרנקילם את סמכותם מות"ת, רורת"ת ?ונקת את סמכותה מהחרק שבו כתוב, שלועדה | לתכנון ולתלקצוב הסמכות הבלעדלת להחללט על תכנון רועל תלקצרב באוניברסיטאות. העצמארת הזאת הלא חשרבה לכל מ? טערבד באקדמיה. זה דבר שלכול להלות מכורסם לאט רבל? שטמלם ש, לכן חשובה המסגרת של הדיוךן. לגבל נושא הדלוך, ביזור ומלרכוז מבחינת תלקשוב: כפל שנאמר לש מרחבים טרנים | לחרקרילם שונים ולצרכים שרנלם, כאשר בדרך כלל אדם פותר את הבעיות טלר המיחשובלות בתוך האוניברסיטה שבה הרא עובד, אבל בהחלט יתכן מצב שרארר שלנבצפ משאבים באונלב רסלטה אחרת כ? חבל לחוקר בודד לקנות מחשטב זה אר אחר. לצערל, עד כאך הנסיוןך שלנו בטלתופי פעולה בניצול של ציוך כבד בין אוניברסיטאות בארץ הוא פחות טרב ממה שהיינר ררצים. אני מתרשם שלפחות בטלב הנוכחי יותר קל לשתף פעולה עם חרקר בחו"ל בנלצרפ הרשת והטלפוך מאשר למצרא שלתוף פעולה דומה בתוך הארץ, רכאן הבעיות הן מררבות מאד. במשך שנלס מחפשים פתרונות מכרורנים שונים, והעבודה שלא מצאנר את הפתרונות הטובים לא מעידה על זה שלא ניסר כפ מינ? דברים. ‏ זה מעיד על כך, שיש כאך בעיה קט ה בהרבה היבטלם. אבל סבור שבאותן השקעות שהלר, הלתה הצדקה, אבפ ?לחד עם זה המערכת עומדת בבקורת מתמדת, ראנשים שלא מבינים את השקרלים האלה, שראלים: למה צריך ציוד כזה יקר, ולא חסרים אנשים אשר ?"נסר לנצפ את הדברילם האלה. בענין הזה של ביזור אר מ?רכרז טפ אמצע? מיחטוב, נראה לכ שאנחנו בטשלב של חלפרט הדרך, רלש שתל עמדות קרטביות שאסור להיתפט לאחת מהן. אחת זה לתת אפטרות לבלטרכ עצמי מכסימלי ואלן סופי לכל חוקר וחוקר. מאידך, צרלך להלות סדר ארגונ?ל שלא היה בזבוז, לכן, ההתלבטות הלום של ביזור ומירכוז, ואנחנר מדברלס עפ זה בהקטר לתלקשוב, לי נראה שהלום ההמלצרות שלנר לרעדה רולמשרד המדע והתקשורת, חייבות להיות, אם לעטות טעות, אז הטעות חילבת לתת ?רתר אופציות לתקשורת ביך המוסדות ורק אחר כך נגלע לשאלה, איפה לצמצם. לט הרבה תחורמ? פעללות באוניברסיטאות, למשל במדעי הרוח, שאם אותסם חרקרים היר תונים ממוחשבים למיניהם וציורילם גרפייםידרך רשת המחשבים, קדדם כ עובדיס הרבה יותר עם מסר.נ , רהלו מחליפים הודעות ומאמרלם 5 בתוך הארץ ראחר כך לחר"ל, אנ? סבור טנגיע גם לעידך שונה, גם בתחומי פעילות כאלה, כפי שאנחנ ר מתחילים להגיע בתחומים אחרלם. היוס המשילמה היא, לתת כמה שלותר אופציות רלתת כמה שיותר תמריצים להבלא ציבור נוסף לפעילות המלחשב, רלא רק הצלב ור שעוסק בהנדסה, מחשביס ומדעים אחרלם, רכל זה ?לתנהל במסגרת האחריות המשפטלת של האוניסרסלטאות רהאחרלות החוקילת של רות"ת שהיא אחראית מבחינת חרק על תכנון הפעילולות באוניברסלטאות. למטל, אנחנר בהחלט מודעים לכך, שיכול להיות ניצול לרעה טפ הרשתות, ובמסגר ת הרעדורת של רת"ת שהזכרתל, ?ל לנו תת נחיות לארניברסיטאות לגבל איר לפעול כאשר אנחגר בונים את ההמלצרת על הנסיוך המצטבר של כלל ה רעדה שעוסקת בנורשא, רבהחלט יהיו המלצות וה מערכת. ן | | | המלצה נוספת שנראה ל? שחשוב שתצא מפורום כזה הלא לגבי האמצעלם שבזק נותן לאונ?לברסלטאות. אני מדבר על הקורלם, כאן מדובר לא רק על רשתות בין |אונלברסילטאורת | אוניברסלטאות הם מוסדות מפוזרלם. ‏ כל אוניברסלטה קיימת באתרלם טונלם, | רחטשוב מאד לקלים את התקשורת בין מרכזי הפעללות שפ האוניברסלטאות. ‏ הדבר הזה מתנהל | ו ו | | | | בקווים של הבזק, והלום לש קשלילס גדוליס מאד בענ?ן הזה. לכן ילש להמללץ שבזק, תוך ראלת החשלבות טשפ תקשוב באוניברסלטאות על הלנוך הסטודנטילם רעל ק?לום הרמה המדעלת טשפ המדינה שבהחלט הלא דבר חטוב, יתן עדילפות והתיחסורת מתאלמה לענלן של תקטורת בין אתר?לם שונים באונלברסלטאות. מר דינס : אנל מהנדס בלנור? ראחזקה טפ מכון ויצמן. פרופ' פרליס גמר בדלוק בנקודה שאני רצלתי להתחלפ אותה. אנ? רוצה להעלות את הנרטא של התטתית של המלחשרב בתוך המוסד ומחוצה לר, תכנית האב לתשתלת, שמעתם מפרופ' לרלט שיש לנו בעלתילות של מחשבלם רבים רגם טרמלנללם רבים. ‏ לש בעלה של תשתית. נלסלנר להתלבש על הנוטא כד? להטשתמט עם התשתלת, אבל אנחנו לא מצללחלם למצא פתרון באמצעות חב' בזק. פרופ' אל" שמלר: הדאגה שלסטודנטילם יהיו מספלק אמצעלם למלחשוב נראית לי מאד חשובה. לגבל השאלה של חלוקת אמצעים, אני הליתיל מדגיש פחות את התחום האקדמ? ולותר את התחום המינהל?, פחות את ענין החומרה ולותר את ענלן התרכנה. היתה פה כאללו אכסלומה שכאללר כפ הפרופסורילם הם מנהלי?ם גררעלם, אבל מה לגב" המנהלים של המוסדות שלנו? האס הם טובילם?. לעקב ברטוב : (אוניברסלטת בן גורלון) צריך לראות באיזה מידה אפשר לעטות ב?זור לא רק פנלמה, אלא גם החרצה. כבר היום כל מוסך צריך לבדוק אם פלרמידת המ?חשרב שלר היא קטומה, מכיוון שאין לך כל אמצע?ל המיחשוב הקללמלם בעולם המתקדם. הפירמידה של כולנו כבר קטומה. באופן ברור הרגשתי כאן תחושה של בטחון שכאשר להיה מדרבר על ביזור החוצה בתוך המוסד, תמלד י?מצא הכסף לדבר לותר חזק שממנר נוכל להתתדפ את הפירמידה מחדש. ‏ אנ? שראל , אם מלשהר בעל מחשבות בנושא הזה. עמירם יהודאל: אני חרשב שהנרשא של הביזורר הרא תפישה לגמרי שרנה של צורת המלחטוב. אס בתפישה הקלסית עומד במרכז מחשב גדול ואנחנר כרלנו מחוברים אליור, הרל במחשרב האלשי אנחנר עומדיס במרכז עם תחנת העבודה שלנר, תהלה אשר תהלה, ומאיתנו ?וצאות התחברולות החוצה. אס אנחנו מסתכלים על זה בצורה כזאת, אפטר לפתותח אפשרות טל יתר שיתוף למשאבים מרכזלים כאשר הבסלס הוא של בלזור. בגלל הגלדול במגוון שפ תחומלם, לא לתכן שמחשב מרכז? ?תאים לכל, ואנחנר צריכים לפצות לזה, שמרכזי החיטוב ?עזרר לנר ב?עוץ והכוונה, אבל ה?לוזמה חליבת לבוא תמיד מהלחלדות, והתמלכה בתוכנה או באפליקצלה תבוא על יד? קבוצה של אנשיס ממקומות שרנלס שלש להם ענילן משותף, ולכן הם מבלאלם אלזה תוכנה משותפת ומחללפים ידע עללה. ‏ הלדע לא לכול יותר לבוא אך ורק ממקום אחד. מיכאל ל7[: אנל ררצה להעלר שבכפ השימושט של כל המלחשוב, צרלכ?לם לראות 4 גורמלס משתמשלם בעלל אופי שונה. האחד זה מחלקות למדעי המחשב והנדסת מחשבים שבטבללם השלמוש הרא ' .מחקר. המחשב זה מעבדת המחקר שלהס. הצד השנ? זה פ?ס?קאלם אר אנטל מערכות מלדע ואחרלם שהמיחשוב הרא רק כל? העבודה שלהס. הם צרלכים את זה, כל אל אפשר לעבוד בלעד? זה. הגוף השלישל הרא הסטודנטים, שלומד?לם תכנות, ובעיקר אותם הסטודנטילם שאלנם סטודנטים למדעל המחשב, אבל רוצים שהמלחשוב לבוא. הגורם הרבלע?ל הוא מנהלת האונלברסלטה שגם הלא צרכנלת. אני חוטב שבכפ הדברלם האלה של הנלהול צרלך להפרלד בין אותם החלקים שזה המחקר היחיד?ל שלהם, טצרלך ליצור להם את התטתלת שהם לא להיו כפופים לשום רשת שרות. לשם כך צ = צריך ללצור את הכלים במסגרת להוראה, ואת המרכז צרלך לעשות כר, שטעל הבלזרר לטלטר על לדי יעוץ מקצועי, על לד ארגון ההשתלמרלות המקצועיות עם מרכז לועצי תוכנה. מיכה בורנשטילן: ‏ אנל צרכן. אנל מוצא בעבודה שלי שהיום, בעצם, אני לא צרילך יותר את ה"מיין פרלים" (המחשב המרכזל). אנל צריך מחשב .גדול שאיתר אנ? בכול לעשות עבודה,ואם אני לא עושה, כתוצאה מזה מדינת ישראל נכנסת לפיגור. המקצוע של? בהנדסה ארלררנארטית סובל מזה. זה אמור גם מבחינת מחקר רגס מבחינת הוראה. אנחנר נכנסלם לפ?גור כתוצאה מזה שהדבר הזה איננו. אנל חושב שתוך כמה שנלס אנל כבר אומר שאני זקוק למלקרו. יש לל הלוס מיקרו במשרד. הוא לא מספיק גדול לצרכלם שלי, אבל הוא כבר לא רחוק מזה, דלפל מה שאנ?" טומע, תוך 10-5 שנילם הכל ישתפר. ‏ בשביפ להגיע למערכת כזאת צריך להטקלע .כסף רב בתשתית, לכן צריך קודם כל תשתית. ‏ כעת לא צריך להשקיע במלין-ברילנס,יפרללמס רלכן צריך ללכת על מחשבים או גדולים או קטנלם. אחת השאלות שכדא? להת?לחס אללהך זה, האם אנחנר באמת טונים מארצות הברלת, האס אנחנר שונים ממקומות שונים, אר האם אנחנר ?לכוללם ללמוד מאותם נסיונות שנעטלם בעולם לגבל תשתית למ?לחשטוב באוניברסיטה, לגב?ל קשר בין כפ מיני רבדלם באוניברסלטה. ה פ ס ק ה פרופ' רביב: ‏ הלו"ר כעת יהיה פרופ' אללהר שמיר. המשתתפים להיו אהרון בית הלחמ", בן בסט, פררופ' אברהם גינצבורג,מר משה אררטס מהתעשלה ה מהאונילברסלטה העברלת. פרופ' אוירית, פרופ' צבי פירך פרופ' אליהו שמלר: אחרי הרב-טיח הקודם לש לנר את היתרון הגדורל, שראשית כל אנחנר מדברים על העתיד רלא על העבר. אנחנר מדברילם על נושא חילנוך והשכלה, וכדי להצלג את הבעיתילות של הענין כפל שאנל רראה ארתה, נלסלת? לה שתמש באמצעים גרפיים, וציירת?ל פה שלרט קופסאות שמללצ גות את בית הספר, האונלברסלטה, לתר חלי העבודה. הקלל?נטים שלנו הס הנער אר הילד עם ראש פתוח. כולכם לרדעים שיש להם אצבעות להשתמש בכל אמצעי המחטוב החדלשלם, הגדולות ביותר של החלנוך וההטכלה. מאד גדולות וסקרנות עצדמה וזאת אול? אחת מהפלכות לש לבר פה את האונלברסיטה שנותנת תארלם. לפתות כפי שנראה לל מנקודת מבטי כיום, פה אין מחסור בכסף, לפחות במה טנוגע לאמצעי מלחטרב. אנחנו רוצים להתרכז בדיון בשני צ?לרלם. הציר האחד הוא צלר של ההשכלה הכללית, והציר השנל הוא השכלה מקצועית שוב, התפקיד של האוניברסלטה בחיים המודרניס בלי ספק הולך רמשתנה בצורה מאד מה?לרה. ‏ זה לא מה שהיה בלמל הבלנלים. בודא? לא מה טהלה במאה שעברה גם מבחלנו ההיקף וגם מבחלנת התפקלדלם. השכלה כלללת נרכשת מהרגע שאדס נולד, דרך בית ה ספר, ההורלם, דבר ביחס להשכלה מקצועלת, וגם מאוניברסיטה, ראות במידה שאפשר להפרלד בין שני הדברלם האלה, ראתם יודעים כלום שאוניברסיטה נחשבת כמקום שבז-אדם | משללם את השכלתו הכלללת או מפתח את השכלתר הכללית, בלל מטרות ימאד מוגדרות, וגם מקבל השכלה מקצרעית לצורך ח?? ה עבודה. נראה לי שבתחום שבר אנחנרו דנלם, ואנחנר צר?לכילס לחשוב חמש שנים קדלמה, אנהנר צרלכים לדון בבעיות האלה כבר עכטשיו. הבעלתיות היא הרבה ?ותר גדולה לדעתי, בנושא הזה של אמצעי מיחשוב רההשכלה בנושא מחשבים מאשר בתחומלם החארים בגלל אותה סיבה - הקצנה לטנר הכוונ?לם. ‏ זר אולכל הקצנה טובה, אבל כפי שזה נראה לל ה יום, הלתרון ה?לחסי שהיה לאוניברסיטאות רועדלירן רש להן, בנושאל המדע והידע, דהיינו, ספריות, מ עבדות, חומר אפלר ד, כל הדברים האלה כאשר אנחנו עוברלם הלום פ רוציו דבר במחשבים, הרלכים רנשחהים. הילדים תופשים את ענינ?ל המילחשרב, גם את השפרת החדשות רגם את מערכות ההפעלה הרבה יותר מהר מאשר המבוגרים. מצד שני, במפעלי תעשיה אמצעי עיברד מלדע - מחשבים רכר', מצויים לא פחות מאשר באוניברסיטה וכמובן, זה לטורות הרבה יותר גדול של שנים. התפקיד והיתרון שהלה של"האונלברסלטאות בהכשרה של מדע? המחשב. כלומר, של מדעי הטבע ומדעי החברה עשוי להשחק בתחום | 1 ו | ו מה שאנחנר רוצים להתיחס אלי"ו הוא, אלך אנהחנו רוא?לם את החלק של המלחשוב רהת?לקשוב בחינוך הכלל? לכל רוחב המקצועות. ‏ הכוונה ה?א בע?לקר לדבר על הדברים האלה, ולגב?ל השכלה כלללת - אלזה חלק מהלדע שהאלט צרלך לדעת במחשבים. האם זה ?ללהפך למדע בסלסי, האם ?ה?לר שטחלס מסולמלם מתוך מדע?ל המחשב ש?להיו מדע בסיסל, שילמדו באונלברסלטה, ובמלדת האפשר על ?דל אנשלם שזה תחום עלסוקם העלקר?ל וזה תחום המחקר שטלהם. לגבי השכלה כלללת של בוגר אונ?ברסלטה זה כך, רבאופן יותר ספציפיל השכלה מקצועלת. ‏ כאן לש דגט ?יותר גדול על אותם התלמלדים שהכרון שלהם מחשבים, אבל כפל שהנלסלון מוכ?ח, ?לש מספר מאד גדול של כאלה שגמרו פלסיקה או הנדסת תעשיה רניהרל אר תחומלם אחרים שהולכלם לעבוד בסופו של דבר במפעלים בתחומלם שהם עת?לר?ל מחשבים ולדע, בלי שהם למדו מסלול של מדע? המחשב. אגב, למרות שזה המסלול המבוקט בלותר, מפעלים לא מבקטלם אותם. אם מלשהו ?כול להוכלח שהוא ?ודע' לתכנת מחשבים בצורה טובה, אף אחד לא ?גיד לו: תך ל? תעודה. אם הוא בסדר, ?תנר לא גם את המשכורת של מהנדס בניגוד להרבה מקצועות אחרלם. פרופ' צבי פירן: ההתלחסות הראשרנה זה לגבי הנרשא של השכלה כללית. אנ?" חושב שזה ברור לפורום הזה, שהשלמוש במחשבלם בשנות ה-90 ?הפוך להלות חלק מכפל מקצוע. ‏ לפ? זה אנ?ל חושב שפשוט ישנו הכרח להעב?לר את השלמושט במחשבים לרמה הבסלסלת שכל בוגר ארניברסלטה חייב ?הלה לדעת ברמה זאת אר אחרת, שלמרושט במחשבלם. מכיוון שתחומ? הטלמוש הם כל כך ענקלים, וכל כך מגוונילס רשונ?לסיאז אין טום אפשרות לעשות סטנדרטלזציה, אבל חאנלוג הראשון שמתבקש זה מלן דבר שהלה מקובל ועכטלו הוא קצת פחות, זה הדרלשות של שפות זרות שהלו פעם חלק מהמסורת של כל תואר שהילת צרלך לקבל. אנ?ל חושב שבאנלוגיה לדבר כזה, צרלך להכניס וכמה שיותר מהר, מדן דרלשה מקבילה לשלמוש בסלס?ל, לפחות בצורה זו אר אחרת במחשב בכל המגמות. הענין הוא בין השאר נובע מזה, טכמה שאנ?ל מבין את האנשים שהם לא במקצצע, חלק גדול הוא בע?לה של פחד. ‏ לגטשת בפעם הראשונה ולהתעסק עם מחשב ולהב?לן את הלוג?לקה של להטתמש בו. ‏ אנ? חושב שמבח?נה הזאת אדם שלודע להשתמש בשפת מחשב אחת רועל מחשב אחד, ולא משנה א?לזה, הקפלצה הבאה לעשות את השפה השניה בזמן הצורך הלא הרבה יותר מהלרה. זאת נקודה אחת לגב? השכלה כלללת שאנ?ל חושב לעטות. הבעלה ה?א, שחלק גדרל מזה צרלך ארלי לעטות קודם. חלק גדול מזה צרלך לעשות לא בשלב של האונלברסילטה ואולי הרבה ?"ותר פשרט ‏ ומה?לר ונוח שללעשטה ברמה של בלת ספר תלכרן, ועובדה שבכל הערלם אר לפחות בארצות הברלת חלק גדול מהדברלם האלה נעשלם ברמה של בית ספר תלכוך או פחות מזה. | אִפללן בשנלם אחרונות טל בלת ספר עממ?, והשאלה ה?א, אם אנהנר לא מתחלללם 0 במצב שמאד מאחר מהבח?לנה הזאת בגלל בעלות של חוסר צלוד, בתי ספר תלכון וכו'. הנקודה השנלה שרצלת? להתלחס אללה זה בקשר לנושא של השכלה מקצרעית, וכאן אנל רוצה להת?לחס לנקודה שלותר קרובה אליל. ‏ אנ? רוצה לתאר אספקט שאנ?ל לא ?ודע אלזה אחוז מהנוכחלם כאן ער אללו, האספקט הרוא זה, ששלמוש בסקלה גדולה של מחשבלם לחלשובלם שמחלילפים שיטות דדחל <<< אחרות טל מחקר גם בפלס?קה,במדע בכלל וגם בתעשלה, ואתן דוגמא לא מתחום של?ל. המטוס האחרון שלצא מבראלנג, כמות הנלסלורנות ב"רלנג טנל" שלו הלתה בערך 1 חלקל 0 מהמטוס הקודם. הסלבה זה, שאת כל חַתכנוןץ' הראשונל של המחשב לא נעשה על "ולנג טן" סטנדרטיל בל" לבנות מודל?לם, אלא כל התכנרן המקור?ל נעשה על מחשב, וזה הורד לבצוע מעשל בשלב שאף אחד לא האמלץ שכל 15 מארחר אפשר לעשות את זה. הטלנוללם הלו מזערללם. זאת רק דוגמא של מה שקורה הלוס בארצות הברית. מצב דומה קורה בבעיות מדעיות. היום כרשטשר המלחטוב של מחשבלם ענקילם הוא כל כך גדרל, שלש מספר עצום של בעיות טרלורנטיות במדע, רעכשלו אפשר לפתות ארתם, והדבר הזה ?לך רלגדל. בפלסיקה מדברלם היוס על טלושה תחרמלם פ?ס?לקה: על תחום של פלסלקה נסלונית, תחוס של פיסיקה תאורטית ותחוסם של פלסלקה חלשטובילת. באופן מודגש שמ?לם פה את הדגט על דלסצילפינה נוספת. אנל חרטב שאנחנו צרלכלםס להלות ערים להמהפיכה הזאת, ראנחנר צריכלם להתכונן ולהכלן ציברר של אנשטים טלהיה לר את השללוב הזה שמצד אחד, לדע מספיק עמוק בשימוש במחשבים, רבמקבלל לזה, ?הלה לר גם ?דע טכנרלוגי במקצרע המתאים. ‏ אנ? חושב שצרלך לעשות את זה על "דל פתלחה טל שורה של תכנלות ללמודלם מוגדררת של מחשבים ר, אר/ור ומחשבלםס. ולא להסתפק במלן קורסל טשרות שאדם לומד פ?ס?לקה ומקבל כמה קורס?לס במחשבים, או להלפך, לא לצפות טאדס שגמר תואר במחשבלם ?לוכל בקלות לעבור ולהשליס את כל הידע הדררש בתחדם הספצילפל שהוא עוסק בר בטביל לעטות את החלטובים האלה. צרלך לפתוח אלזה שררה של תחומלם בין - יי כאלה ולהכ?לן את כח האדס המתא?לם, והדבר הזה צריך לברא בטללוב עם הכנת צילוד מתאים. כל הדברלם האלה הם לא נעשלם לא על מלקרר רלא על מלנל, וגם לא על אף מפרנס שנמצא היום בארץ. ‏ כל הדברלם האלה חיליבלם לבוא על מחשבלם מהסוג הגדול בילותר שלש, ואני חושב שאנחנו צרלכים למצוא כמה שלותר מוקדם דרך להגלע למחשב כזה, אחד בארץ, או אחד בהו"פ שאנחנר לכולים להתקשר אליו באופן נותח, אחרת אנחנו מאחרים את העגלה. ‏ אנחנר כבר נמצאילם בפיגור של 5-4 שנים בתחום הזה. 33 הסיבה שצריך את המחשב הגדול ה?א, מכלוון שסוג הבעלות הרא כזה, שרק כוטר חלטוב עצוםס ?כול לאפשר לך לטפל בהם. אם אתה רוצה לדבר בבעיות של הלדרודלנמ?לקה של רשה מימדית, אז טוס מחשב קטץ לא לכול לעשות לך את זה. אתה צרלך את הוקטורלזצלה ואתה צריך את הגודל העצום בזכרון, ואתה צרלך את כל הדברלם האלה. אס אתה רוצה לפתור בעיה בפיסיקה. אנחנר צרלכלס לדעת לפתור את הבעלות האלה, גם מכיוך שהן בעלות חשובות בחזלת המדע, וגס מכלוון שהן בעלות חשובות בחזלת התעטלה אם אנחנו לא נהנך את הסטודנטים הלום לקבל את הח?נוך שלדעו לפתור את הבעיות האלה, אז לתעשלה טלנו בעוד כמה טנלם כשתרצה לעטות את הדברלס הדומלם, לא ?הלו אנשלם שלוכלו לעטות את זה. הסיבה למה לא דברלם דדלקייטד, זה מכלוון טשמערכת כמו ה-רל?.פרוססור או מערכות קטנות מתוחכמות הן מערכות שאפשר לבנות אותם. ‏ הם בדרך כלל מוקדשות לבעיה מסולמת, וזאת טעות להקדלט כוח אדם זמן רמשאבלס עצומלם כשאתה מנסה להקדילש אותם לבעילה מסוימת. אתה רוצה להגדלל את הבעלה בפקטור של 4, ופתאם אחרל שאתה גומר את המערכה אתה רוצה להגדלל אותה כך, אתה צרלך למצוא פרוססורס נוספים, והדברים האלה מסובכ?לס. לכן אנל חושב שאם אתה ררדצה לפתח את הדלסציפלינות שאנ? דברתי עליהך, אתה צריך מערכות גדולות טהן ורסטללילות, מעין פרללם גדול שאתה ?כול לפתור עללו כל בעלה, ואתה דכול ללמד סטודנטלם לפתור בע?לה בצורה נומרית על מחשב כזה, ראז לא משנה מה הס פתרו אצלך בתור סטודנט כ?י אחר? כן הוא עובר לתעשלה או במחקר אחר. הוא ?כול להטתמט בזה מבל?ל טהוא מאומך לעבוד על א?.פ?.124 או משהר כזה. פרופ' אליהו שמ?לר: ‏ אנ?ל אשתמש בזכות?ל כלר"ר לתת עוד הכוונה מסורלמת לדלון. המודל אר הדגם שאפשר להשרות ארתר הוא מת?למטלקה. מצד אחד זאת דיסציפלינה עצמאלת ומצד שנ?, ה?א משרתת את כל המדעלם בכלל. ‏ כלום בכל זאת לש לאנשילם מושג ד? טוב אלזה פרקים במתימטלקה דש ללמד באונלברסלטה, גם לתלמלדי פלסלקה, כלמלה פלסלקלית, ביולוגלה, מינהל עסקים ואפילו רפואה או כלכלה. אלה חלקים שהפכו להלות מדע בסלס?ל. השאלה היא, האם רואיס בבלרור אלזה חלקים טפ | מדעי המחשבים ללהפכו להלות מדע בסלס?ל. ‏ אנ? לכרל גם להזכלר מקצורערת ספציפללם, האם מבנה מחטב הרא נרשא מספלק סגור כלום שאפשר ללמד אותו כמדע בסיסל משותף לכל התלמלדלם; אס שפות תכנות, ובאלזה מידה שפות תכנות הופכים להלות חלק מהשכלה מדעי המחשב. באיזה מלדה מבנה נתונלם ותורת האלגוריתמלס הס מדע בסלסל שצריך להלות נחלה של חלק גדול מתלמלדי אונלברסלטאות; מערכות מלדע, האם הוא מתקרב להתגבש כמדע בס?ס?. אפשר אפילו להרחיק רלומר, אלנטלילגנציה מלאכותית - האם זה הופך להלות מדע בסלס?ל. 0 - פרופ' גינזבורג: אנל באמת מרגילש קצת לא במקום, כיוון שאנ?ל בשנים האחרונות אילנ? עוסק באופן לשלר בכפ הכוטאיס, אם כל משתדל פה רשס קצת לשמוע מה שנעטה, אבל בודא? לא עוסק, אבפ כנראה שאין ברלרה וצריך גס זקן אחד בעולם הצעירים, ולכך הביאו אות?ל הנה. אני אשתדל להלות קצר ואגיד רק זאת. נקודה המרצא שלי, רלתכך מאד וה?א לא נכונה, וראתם בורדא?ל ?לרדעים יותר טוב ממני, שבעוד 10-5 שנים המכשירלם יהלו בכל מקום. זה כמעט המצב כבר הלוס ובעוד 5 שנים יהלר לותר בכל מקום, אבפ נקודה שניה הלא, שהשלמושט בהם לה?לה נורא פשוט. כלומר, אני לא מדבר על דברים מלוחדים שאול? אתה דברת על?"הם, אבל לרוב האנשלם רוב השימושים ?היר ממש אלמנטריים. אני מתכווך מבחלנת השלמוש, עצם האפשררת להשתמש. כמעט כמר לנהוג במכונית יהלה השלמרשט במחשב. ‏ ?תכן וזר הפלגה, אבל נדמה ל5 שזה הולך לכוון זה. זה משנה במידה רבה את הגישה בלחס להינוך. אני אדבר רק על החלנוך ולא על התעשלה. לדעת?ל, נתחלפ מבית ספר לסודל אר תיכון. בודא? ?הלו שם מחשבלם, ומה ?"הלה השלמרש שלהם?אנ?ל לא חושב שהשלמרש שלהם ?היה כדי ללמד משהר במלדה מסלבית. כלומר, אני עד?ן לא חושב שאנחנו נפתח עד אז לומדה שבמקום ללמד הסטורלה כפל טשמלמדלם היוס, נתחלל ללמד הסטורילה על ?דל כך שנשב ליד הטרמלנל. אולל פה ושם מקצועות מסוימלם ?לעטו כך. בפיסיקה אפשר להב?א בקלות כמה דוגמאות, ורארלי במתלמטלקה רכלמלה, אבל לא בכפ המקצרעות. אבל מה כן? לדעת?ל, התלמיד לעברד על המחשב כמו שהלום הוא עובד עס נלר ועפרון. זאת הנקודה המרכזית. המחשב זהיה אצלר כלל לא כד?ל שהוא לקבפ לומדה מוכנה והוא ללמד באמצעות הלומדה הזאת. ‏ הרא פשוט לשב וליעבוד עם המחשב. הוא ?לקבל את השעור שלר ולעשה אותו. הוא יכול לעשות בעצמו סימולצלות רלכול לתכנן אלזה ניסוי עם הדרכה מסוימת. הוא לכרל לבנות בסיס נתונים לא גדול שבאמצעותו ?כרל אחר כך לללו9 דברלם. כך אני רואה את הדבר הזה בבלת הספר, אבל כפ זה ילעטה בצורה נורא פשוטה. בשביל זה הוא לא צרלך לדעת בדיוק מה יש בתוך המכונה הזאת. אול? בודדים כן, אבל לא כרלם. זה השימוש בב?לת הספר, ולכך אני מאמין שבבית הספר אנהנר חייבים קודם כל, לתת להם את השלמול המכסימליל בכוון זה, רמבחלנת מה ללמד בבית הספר, לדעתל, אנחנו צריכים ללמד כמו במתמטלקו הרבה ?ותר בכווך של אותם היסודות במדעי המחשב אשר לש להם כבר עקרונות, אשר אפשר להב?א להם דברים עקרוניים, כלומר, תורת האלגורלתמ?לם או משהו ממבנה נתונ?לם. לא לחשוב שכפ תלמיד צריך לדעת איך עובדת מערכת הפעלה או משהר מסרג זה. לש במדעי המחשב הרבה עקרונות חלנוכלים כללים כמו במתימטיקה. הרי לא כל מה שלומדלו במתימטלקה צרלכלם להשטתמש בזה. הוא משתמש בעשירלת ממה שלומדים. אבל אנחנו מאמלנים שהעקרונות של מתימטלקה, הרעלונות הלסודיים הס חשובים לתרבות של כל אחד. אני מאמין שלאט-לאט גם במדע?ל המחשב מתבלטים יותר ולותר רעלר נות מסוג זה, ואותם צריך להחדלר לבלת הספר, ואול? פחות תכנות במובן הרגיל של המלה. מבית הספר אני עובר לאונלברסיטה. גדולה מאשר הלום. לדעת?, גס פה תהלה הקצנה הרבה ?ותר האנשים שלורמדלם מדעי המחשב הם כאלה וצריך להפריד בלניהם. רלשנס שאר הסטודנטלם, ברור שלא על כל אחד מדובר. בינלהם בצורה מאד ברורה וחד משמעלת. אלה לדעתי, צריך להפרלד שלומדים מדעי המחשב צרלכים לבנות את המכונות האלה. הס אותם המכונאים שבורנלם את המכונלות, והם צרלכים לדעת כפ כל שאר הסטודנטים לא צרלכלם את כל זה מתענינים, אלא כמו שאנחנו מלמדים מתמטלקה פרט ופרט. לעומת זאת, לדעת, אלא אם , גם פה ?לש כמה יסודות עקרונלים תאורטלים שצריך להחד?ר בהם ולתת אותם. למשל, אלגורלתמים, לסרדות תאוררטלים של מבגה המחשב רכפ אותם הדברים שנבנר כבר רהם חלקל מדע ברורים ומוגדרים - חיטובילות אר אפללר נרשאים הקשורים עס מבנה נתונלם. בודאי טשצריך לתת את כפ זה כמור שהיום אתה מלמד מתמטלקה. אבל פחות בכווך של שלמרש ממש. השימוש ממש צרילך להיות הדבר הלומלומל. הוא דעבוד מ?לד עם מחשב. כשהוא ?בוא למעבדה, הענין הרא, שהרא לא יצטרך לדעת כל כך הרבה כמו אלה שלפני עשר טנלם הלו צרלכים לדעת כדי להוצלא מטשהו מהמחשב הזה. זה היתרון הגדול של השינרל. את זה צרלך לעשות שם. כלומר, להפרלד בצורה דרסטיתבין אלה קלצונלו לבין אלה. עוד פעס, ת לא עוזרת גם פה, אבל בכפ זאת הפרדה צרלכה להיות ברורה. ואס געשה זאת כך, נדמה ל? שאנחנר נקדסם את הנושא בכוון נכוךן. אנחנר דור המדבר במידה רבה. אנחנר עוברלם את כל המהפלכה הזאת, אבל אלה טלבוטר בטנות ה-90 ויותר מאוחר, אלה בודאי לא יפחדו מהמחשב. הס כבר יבואו מבית הספר עם מחשב, והם לסתכלו על זה לגמר? אחרת מאטשר אנחנר הסתכלנו, ולכז להס צריך לתת הרבה ?ותר לבטא את עצמס על המחשב. ‏ זאת הנקודה המרכזית שאנ? כל הזמך ררצה להדגלש. הם צרלכים לבטא את עצמם על המחשב. פחות ללמד אותם איך להטתמש עם המכשיר הזה, אבל להראות להם את העקרונות, לתת להם את המפתח ואת ההגה ואז לסעו. אחד נרסע מהר והשכל נרסע לאט. כל אחד מבטא את עצמו. לעומת זאת אנשל מדעי המחשב ?צטרכר להמשלך ללמוד כמו היום אבל מה זאת אומרת? גס פה הלו לנר דברלס. התחלנו את הפקולטה למדעל המחשב רלעקב כצנלסון הלה שם, ואנל ועוד כמה אנשלם, רחשבנר ב-69 מה לעטות ומה ללמד אז קבענו שעם כל הרצון מלד לעבור רמה לעטות, צריך לתת יסודות מדעייס כבדים מאד, ומהרגע הראשון דרשנו שהרבה מאד מתדמטיקה, פיסיקה.,תהילה, רגס החלק התאררט?ל. ‏ אני? חושב שזה נמשך עד הלום ראנל חרשב שאפילו ה?לום ‏ הלית?ל מגביר אותו במלדה מסוימת, אם כל לתכך ראנטי התעטיה יגידו בדיוק ההיפך. פרורפ' אל?הר שמלר: הגענר לשמוע את אנשל התעשיה בנושא הזה. .* מ. אררטס - סמנכ"פ התעטשילה האוירית, מנהפ חטלבת האלקטרונלקה: נקודת המרצא של? לבעיה, היא בחלנת הנרשא על רקע של תהליככי המקרר עולמללם, המתרחשלם לפנלנר. למעשה, ועדה ממלכתית חילבת לקטור התהללכלם במדינת לשראל, עס תהליכים המתרחשלם בעולם. אם לא ננהג כך נמצא את עצמנר מאוד מפגרלם בלחט-לאחרים. מדינת ?שראפ צרלכה לראות אֶת עצמה כמובילה בחזית הטכנולגית. וכד? לצקת תכנלם אמלת?לם, למונח הזה, הרל שהצהרה כזאת מח?יבת הרבה מאוד פעילות, ברמות השונות טהוזכרו, החל מבלה"ס, דרך הת?לכון רהארנלברסלטה. ' תפוקת האזרח בישראל, תהלה תרצאה טל רמת הלדע שלו רמת האינטליגנצלה שלר, רמת החשלבה הלצלרתלת שלו, רורמת זלקתר ל"מערכות סלנטטיות" - כלומר, למאגר? מידע סינטטים, למאגר?ל חטיבה סלנטטיות - כולל מערכות מומחה, ומערכות טשפ בינה מלאכותית. למעשה, אס נת?ליחס לשטחל הפעללות העתידיים נמצא טאנו עומדלםס ערב מהפיכה עצומה, ואת המהפלכה הזאת צריך להבין. הלא חלה בנושא חלל, היא חלה בנושאי ת?לקטוב - כלומר: מחשבים רתקטורת, הלא חלה בתחומי האנרגיה בתחומי חבלר'-טכנולוגיה, בתחומי הרובוטיקה לסוגלה הלא חלה בשטח חדש ונרחב של בלבה מלאכותלת. 37 למעשה המהפכה א?ננה נוגעת רק לעובדלם הקטורילם ישלרות בתעשלה הזאת,אלא גם לאותם עובדילס שילעסקו במערכות החלים האחרות, כמו: במדע? הרוח, במדעי? החברה, החינוך וההוראה- גם את אלה לא ניתן יהלה לנתק מתהליכ? המקרו. לכן, נקודת ההסתכלות שלנר חייבת להתפרס כל תהליכלם אלה. בכל מקצרעות ההנדסה - אם זה מכונות, ואם זה הנדסה אזרחית, בנלן, מלם, בכל השטחים האלה, אם נרצה להלות בחזלת המוביללה - אז נצטרך לשלב במערכות אלו מודלים של חלסוב, מודלים של "חשלבה סנטטית", אלמנטלם של זכרון, ונצטרך להלות קטורים עם מסד?ל נתונלם, המאפ?נלם מערכות הנדסילות מגרורנורת על מנת שנוכפ לעטות את העבודה בצורה אופט?מאלית. מהנדסי המכונות, ?יתרכזו לותר ויותר במערכות הלשרב "תומכרת תלכנוך" ( ענ ) ו"תומכות ללצוך" ( 0%8), ויפתחו תהללכי ייצור משולב? בינה מלאכותלת, עם רובוטלם "משכיללם". כלומר תלותם במדע?ל המחשב תלך רותגבר. ‏ אנשים עובדים בהנדסה אזרחלת, ?צטרכו להטשתמט במודל?לם שרנים, ובסלמולציות של בעלות, שרנות, על מנת למצוא פתררון לבעלות האלה. ראלה שלא להלו מסוגלים לעטות, פשרט מרטב להם לא להתעסק בשטח. ‏ כ? המקביללים שלהם בראה"ב ובאלרופה - ?פעלו בגלטות מתוחכמות רלעללות. גם נושא הרפואה, רנושא הבלוטכנולוגיה ?הלר קשור?לם עם מסד?ל נתונלם. ואלה ש?עבדר בתחרמלם אלה בגלשה.ו מתוחכמת ?דער כלצד אפשר למשל לחלוץ מתוך מרחב עצום של נתונים, את אותם הנתרנים הרלוונטים הנדרשלס לפתרון הבעלה שבה הם ?עסקו. והאלש העוסק בכך לצטרך להבין את התהל?לכלם האלה. לא רק לדעת כלצד להפעלל את המחשב אלא הרבה מעבר לכך. אז כאם, אנ?ל חולק אולל, על מוריל מר גלנזבורג. א? אפשר להסתפק בידיעת תורת ההפעלה אלא בהבנת התהללכלם הקטורילם לבעלה. כלרמר: א?לך התהל?לכלם האלה מתרחשילם, את משמעותס רכלצד לבנות בצורה כזאת שאתה ?כול לחלץ מלדע רלוונט?ל מתוך אוסף רב של אפשרולות. היית?" מסכם ואומר שנושאלם כמו: מִרַדְללם , סלמולציות, אלגורתמילם, תוכנה בזמן אמיתל, מבנה המחשב, קבצי נתונלם, שלטות תכנות עדכנלות,- ?הלו בבחינת תחומ? "אלף-בית" שנדרט ללמוד אותם עד ההגעה לארנ?לברסילטה. ‏ וזאת תוך כדי העמקה של מקצרועות המתמטלקה והפיס?לקה. לתר על כן תידרש הרחבה והעמקה של מקצרעות המתמטלקה בתחומ?לם נבחרים בשלב הללמודל באוניברסילטה והדבר ?חייב את כולם. מה שקשור לל?מוד? המחשב ברמה אונלברסלטאלת היית?ל מסכס כך: הסטודנטים במדע?ל הרות והחברה צרלכלס ללמוד: פרקים נבחרילס בתורת האינפורמציה, פרקים נבחרלם במדעי המחשב, פתוח מודלים וסלמולצלות טל בעלות מופשטות, תקטורת נתונלם, העברת נתונים, פרוטוקוליס, מבנה רשתות, אופטימיזציה מערכתית. לסטודנטים במדעים מדולקים ורפואה . | | הללתי מעמלק בנושאלם הקודמים ומוסיף: פרקים נָבחרי8 במט?למת?לקה הנוגעים במלוחד לפלתוח אלוגרלתמלם מורכבלם לפתרוץ בעיות:וכן את נושא "מערכות מומחה" ו"בלנה מלאכותלת". לסכוס: למודי המחשב בה?בט התפעול?ל המבנ? והמערכתי חל?בים להוות חלק חשוב בתכנוילת הלימודלם של בתי הספר העממילים התלכונלים והאונלברסטאות. ‏ תלדרש העמקה והרחבה טל לימודי המתמטלקה במיוחד במקצועות נבחר?לם על מנת להתמודד עס הבעלות השונות באמצעות המחשב. % הדובר מבקט להדגילש שדברלו נאמרר על דעת עצמו ראינם מילצגים שום גוף. אהרן בית-הלחמ?ל (מנכ"ל תה"ל): דברי מתבססלם על הכרות עס מערכות מחשבלם בצה"ל ובמשרד-הבטחון. לא אחזור על דברים שאמר משה אורטס, שאנ?ל מזדהה אלתו, ראוס?לף מספר דגשלם. ‏ אני ?רצא מהנחה טהתלמ?לדלם המגלעלם הלום לאונלברסלטה מגלעלם עס תודעה ונסילון של שלמוש במחשבלם, עבודה עם טרמלנלילס, לוחות מקשלם ומסכים גרפללם רללא חשש שה?לה פעם קליס מול המכונות האלה, נס"לון זה אף ילך ולגבר. הנקודה שברצוני להדגלש, אשר לא הלתה במצע של יום העלון ה?לא: "הוראה באוניברסלטה בעזרת מחשבים". נאמר כאן הלום שנושא הלומדה א?נו מצללח לחדור ואני חושב שחשוב מאד שהוא ?הדור. מדוע? - כי לצערנו הרבה מאד אנשי סגל באוניברסלטאות הם מורלם גרועים, אפללו אם הם בעלי-מקצוע טובים, כתוצאה מכך נפגמת מאד רמת הל?מודלם. ‏ הל?נו לכולים להכשלר יותר טוב את התלמלדלם אללו הפעלנו מערכת ל?מוד עס מחשבלם ולומדה. ראיתי דוגמאות בצבא, בבסילס?ל הדרכה, טם בחרו את המדרלכלם הטובים ובלססר על שלטותילהם מערכות הדרכה בעזרת ולדאו ומחשבלם. בתשובה להערה שנשמעה כאןך אני מציע שתבדקו ותמצאר שאחוז המורלם הגרועים גבוה מאד רמחל?לב טלפול. באטר לטאלה אם מדע?ל-המחטב זה מקצרע בסלס? כמו מתמטיקה ושרנה למשל מאוולררנארטיקה אנל חוטב שכן. סטודנט ?כול לסיים את האונלברסלטה בלי ש?לה?לה ל מרשג מארריררנארטיקה, אך כל סטודנט ח?ללב ללמוד להכלר ולהשתמש במלדה מסולימת במדעי-המחשב. כמובן שלכל מקצוע אוניברסילטאי תלדרש מלדה שונה של הכרות עם המרכיבלס השונים של מדעי- המחשב: ‏ מבנה, טפות, מסדי נתונלם. | ו | | הצורך בהכשרה זר נראה ל? חלונלכב אנימתרשם מהקשלים שלש למהנדסלם אזרח?לים ומהנדסי מים ותיקיסבתה"ל לתכנון מערכות אספקת מלוס גדולות לארצות, אר לאלזורלם גדוליס, מערכות משובצות במחשבלם. בהזדמנות זאת כדא? להזכיר טלא רק הכשרה בתחוס המחשבילם חסרה, אלא גם הכשרה בסיסית בתחום התקטורת, או לחד: תקטוב. מהנדסים צעלרלם מגלע?לס הלום מהטכניוך עם מושג לא-רע במחשביס אך לא בתקטורת ולא במסד? נתונלם. חיוני לכן ללמד באוניברסיטה תכנון-מערכות, תוך הדגמת השללוב של מחשבים ותקטורת במערכת. לגבי המקצוע עצמו, אנ?ל תומך בדברלו של פרופ' גינזבורג על ההכטרה הבסלסית, דברלם שהצגתל גם בורעדה המללעצת של הטכנלון לתכניות ללמודים. צרלך להקנות לתלמלדלם את הכללם הבסיסיילםס וללמד בעלקר ולעומק מתמטיקה ופלס?לקה כד? שהתלמילדים יוכלו ללמוד הרבה בעצמס ובעיקר, בהמשך הקרילרה שלהם כאשר טכנולוגלות חדטות נכנסות ומחללפות את אלה טשלמדו להכ?יר בטכנלון או באונלברסלטה. הזכלרר כאן את נושא האלנטליגנצלה-המלאכותלת וברצונל לומר משהר בענלן זה. אני מאמלן שבמדלנת ילשראל ?לש צורך להעדלף בהענקת משאבים לאומ?ללם את אותם השטחילם שבהם לש לנו סלכרלל-הצטיינות והתחרות בעולס. לדעתי, האינטליגנציה-המלאכותית מהורה תחום כזה שמצד אחד דורש כטשרונות שילש לנר רמצד שבי א"נר תובע השקעות עצומות שאלן לנו. נורשא זה ?קדם בארץ את מדעי-המחשב בכלל רגס את המקצרעות האחרלם ומומלץ להשקלע בר. מ ג ח ה: לפנל שאנ? נותן את רשות הדיבור לפרופ' בן-בסט, אנ? רוצה רק, בגלל הולכות שהתעורל בילן *עקב, בענין - להפתעתל, במידה מסולימת, שני אנשים בולטים מהתעשלה דיברו - אותו צלר הולכוח מתעורר לעלתלם , * כל כך קרובות - הטענה העיקרית של י אנשי תעש?לה שבאלם לפוררםס אקדמא?ל וראומרלם "אנחנו מקבלים אנשטים שאלן להס נסילוך, לא לודעלם לעבוד, לומדיס רק תלאורלה" - זה הרבה מאוד. שמעת? את זה בהרבה הזדמנולות. הדבר הזה לא התעורר, לכן אנ? לא רוצה לעורר אותו. לעומת ו הרושם שלי הוא, שבדילון הזה פה, וגם בצורה שבה-אולי במלדה מסולימת בדברדם שאני אמרתי-אנחנו חרשבים על מה ללמד, אול?ל איך לתכנן את הלימוד, באוניברסיטאות, חוגים - אנחנו טומעים - יצטרכו לוותר על חלק מהדברלם, לקחת ?ותר ממחשבים, למעשה אני חוטב שהדבר הבולט ביותר באוניברסיטה, זה איך ללמד. וכאך, אולי שכחת? להוסלף את הדבר החשנבב ביותר: החרופט האקדמל. זה דוקא אותם המורלס הגרועים - אחרל שאנהנור יודעים שהפרופ' הח מנהללם גרועלם, רגם מורלם גרועלם - אולי חוקרלם טובים. אם היית מתכנן, אפילו כטאתה יודע היום - ראפילו בנית שאתה לא טע?לת-מה צריך מהנדס, או עובד השירותים, 1 . ללמוד - ולתכנן טוב את הקורסים שלו, ואולי אפילו באמצעות לומדה, או באמצעות מערכת - האם באמת היית מקבל את אותו תרצר שאתה רוצה לקבל, או שאתה צריך לתת לר גם את האפשרות לחלות, תקופה מסוללמת של חללו, שלרש-ארבע שניס, בלי תוכניות של משרד החינוך רהתרבורת, רבלי "דד ל?ל?ן" של מפעללם, שצרלכים רק לעשות דברים מסויימלם - אלא לשבת באוירה של מחקר, שזה צלרוף מקובל היום, של אוניברסיטאות, שבהם המורים-החוקרים, שלפעמלס הם מורלם גררעלם, לפ?ל מה שהם מרצאלם, רלפל מה שהם יודעים מכוונים את המחקר- הס מלמדיס את התלמ?לד?ם שלהם את הדברלם, גם אלך לחשוב וגם איך לחקור. אלזה חשיבות ?לש לדבר הזה? אורלל זה עשול לעורר ולכוח, ורפה אנ? מעביר את רשות הדלבור לפרופ' בן-בסט, מאונ?לברסלטת ת"א. פרופ' בן-בסט: אנ?ל מבקש להת?ללחס, תחללה, לשת? נקודות בנרשאים שעלו פה. הנושא הראשוך קשרר בא?לנטללגנציה המלאכותלת. מנסלונ?ל עולה שכאשר נושא זה עולה לדלון, תמלד ?הלו אנשים שלאמרר: "עזוב", זה "סלינס פלקשלן", "זה עוד לא מרכן", "זה עוד 20 שנה ?תח?לל להירת", וכן הלאה. הצררה שאנ?ל הללת?ל מציע לענות לטענה שכזו, מתבססת על העקרון שאינטליגנציה מלאכותלת, נלתן למדוד ברמות שונות. אפשר למדוד אותה ברמה 100, ז.א. מחשב שמחליף בדלוק את האדם, ראינך יכול אפילו להבחלן אם מחשב אר בן-אדם הוא המדבר אליך. ואולם נ?לתן לדבר גם על ב?לנה מלאכותלת ברמה 2, ברמה 5, ברמה 20, ברמה 30, וכן הלאה. | כילום, מבח?לנת ע?לבוד נתונים קונבנציונאלי, אנר ברמה 0. אלה שעוסקיםס באלנטליגנצילה מלאכותית, כבר בהרבה מאוד מקרלם, הצללחו להג?לע לרמה 5; 20, 40 ולפעמים גם 70. תשובת?ל אם כן לטענת ה"סיללנס פלקטין" ושהעולם לא מוכן, הלא: "זה כבר הלסטוריה, העולם כבר מזמן מוכן, וכבר ?לט הצלחות בשטח נכון שברוב המקרלם לא הגענר ל-100%. ואולם, אס נתכה ל-100%, אז אף פעם לא נתח?לל". עוד הערה לגבי הַחינוך, ואנל רוצה לספר בו קצת מנסיון אלשל. חרנכת? כמתמטלקאל. בארה"ב, אנ?ל בדרך כלל קטור במחלקות למדע?ל המחשב. בארץ אנ?ל נמצא בפקולטה לניהול. שמחתל לשמוע מפרופ' גלנזבורג, כאשר התחללו בארץ את התוכנלות למדע?ל המחשב, הושס דגש רב על מתמטלקה ופ?סיקה, תורות שגם מסיעות לחלנוך לחשיבה שלטתלת. בארה"ב, לצערי המגמה הזאת נשחקה חזק. באונלברסלטאות שאנשי מדעי המחשב שם הס מחלקה לגמרי נפרדת, מנותקת מהעולם ההנדסה ומעולם המתמטלקה, אתה הרבה פעמלס מקבל אנשלם שלא ?לודעים לחשוב. הסיבה הלא פשוטה: כל שנ? וחמלשי מקבליס מערכת הפעלה חדשה, שפה חדשה, ארכילטקטורה חדשה, וצרילך לתת קורסלם ללמד את אלה כד? לספק את צררכ?ל התעשלה. רועל חשבון מה זה ?בוא? אנל מכלר אונלברסיטה אחת, שזה בא על חשבון מבוא לתורת ההסתברות. זאת אומרת, עשול להיווצר מצב, שאדם בוגר מדע?ל המחשב, לא לקח קורס בתורת ההסתברות, וזה חמור מאוד. הליתי ררצה להצלע, - שבארץ נשמור על המגמה שאתם התחלתם איתה. כי לדעתל חשורב ללמד את התלמלד איך לחשוב, , הרבה יותר ראת זה מקבל?לם רק בהכשרה מתמטלקת-פ?לזלקאלילת-הנדסית, ז.א., קורסלם כמו לוגלקה - לש להם מקום גם אם הם לא מובילים דוקא לאלזוטה?ל שפת תכנות. טענה זר מתבססת גם על נלסלרנל, בפקולטה לנלהול, באוניברסיטת ת"א, שם לש לי סטודנטים גסם ממדע?י המחשב, גם מהנדסה, גס ממתמטלקה, וגס מתחומים אחרים. בלדעת אלך לחשוב - לא איך לתכנת - המהנדסילם והמתמטלקאלם תמיד טובלם לותר. לגבי הכשרה כללית בנושאי מחשב דעות החברלם כאן כלסו את שהלה ל?ל לומר. אנל תימצתתי זאת בצורה גרפלת (מצללר). לש לנר ציר שלו אקרא "דרגת הצורך בטלמוט במחשב", רציר שני "רמת הידע בנושאי מחשב", יש רמה מסויימת שכל אחד צריך לבוא אלתה. וה?א כוללת ?דע בסלס? עפ שימוש במחשב, מלקרר מחשב, שפת תכנות בסלסית כמר "בייסלק". כל זמן שלא באיס מבלת ספר תיכון מוכנים עם לדע שכזה - צריך להצלע בכל האוניברסיטאות קורס שאקרא לר טכנולוג?לה א,. אנ?ל לא הייתי מציע לקרוא לר "מחשב", כי לדעת? זה טכנולוג?ה, רזה כולל הכל, זה חמרה תכנה וגם תכנון. מפה והלאה - קורס טכנולוגיה "ב", שהיית? מצלע גס אותר חובה - קורס זה צריך להלבנות לפל אופיה הספציפ?ל של המחלקה. אם נניח מדובר על מדעי החברה, אז אנל בקטע הזה (מראה) אלמד, בנלת מסד? נתונים, שימוש במחולל? ?שומלם, שימוט ב"?.בל.אמ. אס." וכן הלאה. אס מדרבר במהנדסים, אני אלמד ?ותר תקטורת, ולותר - אפללו מה זה "מלקרו פרוססרר", ואס מדובר בפיזלקאים, אלמד אנאללזות... ואם מדובר בקורסיס של ארכלטקטורה - אלמד גרפיקה. ואם מדובר ברפואה, אנ?ל אלמד שלמוט בחבילות תוכנה ססטסיטות. אנל מציע קורס טכנולוגיה א', כמלן קורס גדול, ארלי אפללו בלימוד עצמ?ל. אנל חושב שתלול במחשבלם שלה?לר לנר אז, משרס טאחרת אנהנר נשתנק את המורלם של מדע? המחשב, כ? בסה"כ אס תפצפל את זה לקורסלם קטנים, לא נגיע רחוק. ואח"כ כל מחלקה תקבע לה את הדברלם, שעליהס תשלס את הדגש לסרף. אם ה?ליתי, מתבקש להכלן סללבוס על רק אחת לקורס טכנולוגיה א' - הליתי אומר: קודס כל סיווג מחשבים, מינל-מקרו-מ?לנפרנס, צלוד פרלפראלי בסל?ס?, תקטורת. זה בתחום החמרה. בתחוסם התכנה הלית? אומר: תכנות מעל ביללסיק, (ז.א זה כבר תלוי מה זה צרילך להלות, אבפ אנ?ל אגילד "מעל בייסיק" ואסגור את הולכוח), שלמושט בתוכנלות מרכנרת, מחרללל 7-ו ללשרמים, "ג'?. פ?. אם. אס.", והדבר האחרון שלדעתי, אולי הוא הכל חשוב, לכל הנושא של ה"סופט רראר", ומה שהללתי קורא "פרק בסיסי בהנדסת תוכנה". כל בסלכומו של דבר, גם כשנבוא לדבר על מערכות משובצות מחשב, אלן צורך שהמהנדס לדע לעטות ממש את השלברץ. אבל מספלק שלדע להגיד ולהגדלר את הדרישות באופן שאיש המחשב מסוגל לעשות את זאת. מפה, אני שם קו מקווקר, שהילת?ל קורא לו "השתלמות עצמלת", ?יש גבול למה שאוניברסילטה ?כולה לתת. מכאן והלאה זה לא אונלברסלטה. מכן והלאה זה תפקלד, איך שהוא לעבוד, רמה שהרא לעשה בחלים - רזה כבר לצטרך להלות לש?לקול דעתו של כל אדם, רשל כל מפעל. עמלרם ?הודא אנל רוצה לחדד כמה דברים שלא נאמרו, רארל?ל יגשרו על כמה מחילוק? הדלעות. אנ?ל חושב שהנקודה החטרבה מאוד הלא, שחלק מל?מוד? המחשב, אר אפללר כולם - כמעט - במחלקות שאלנן מחלקת מדע? מחשב - צריכים לבוא מהמחלקה. כלומר, חשוב מאוד שטתהלה אלנטגרצ?לה, של הנושא של המחשב - עם הדלסציפלניה שאותה לרמדים. אני לא אומר את זה רק משום שאנ?ל אלש מדע?ל-המחשב, ראנ?ל לא רוצה טלטללו עלי את ההוראה - אנ?ל באמת חושב שזהו האתגר. אנחנו לא נגיד למהנדסי המכונות, או לכלכלנלם, אר לאנש? הפסלכולוג?לה מהס הצרכלם שלהם. הם צרלכים - אנל חושב טזה ?הלה המצב האידאלי של האונלברסלטה-בעלדן האלנפורמצלה- זה לדעת אלך להשתמש בכלים האלה, למצוא את הדרכלם שאנחנו הלום, אול? לא ?ודעלם עללהס, שכ"א ?למד את זה מנקודת הראות שלו. מעבר, כמובן, להשכלה הבסלסית, של מחשוב, שכ"א לזדקק לה. אני חושב שההשפעה של המחשוב, תהלה גם על אלזה ח?לנוך מתמט? ?נתן לתלמלדלם. אותך חינוך מתמט? שהילום אנחנו נותנלם - אנחנו צרלכים לשנות אותו קצת. לותר מתמטלקה דלסקרטלת, ותורת האוטומטים, ואול?ל צריך חשבון של האנאללזה, באלזושה? קומב?נציה אחרת. דבר נוסף, אנ? חושב שאם אנחנר רוצלם, באמת, שתבוא ?וזמה מהמחלקות השונות - כולל מדע?ל הרוח - אז הדרך הלחלדה הלא, הלרם, לתת להם ציוד. היוס לזרוק עליהם את הציוד החדשנל, על אנשל הסגל האלה, וכמו שטפרופ' פז אמר קודם: את השלמוט נותנים רק אחרל טהטכנולוגיה קל?מת. על כן, לתת האנשלם, שאנחנר מקווים שהם טובים, ציוד והם ?מצאו את הדרכים להשתמש בו, לצרכ?לם שלהס. אף אחד אחר לא ?מצא את זה בשבילם. נקודה אחרורנה: לקראת השלנו? הטכנולוגל המהיר, בגלל טהוא גורם לבעיות גדולות בתכנון אנ?ל חושב שהמקום של האונלברסלטה בחברה, חליב יהיה להשתנות. צריך להיות אוניברסיטה בתטלומלם. אנחנו נצטרך להלערך למצב טבו בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, אנשל מקצוע - אחרל שהסם גומרלם את הללמודים שלהם, שהם לצאו מהאונלברס?טה, הם לקבלו מן כרטלס מינול כזה, לבוא ובמשך ה-20-10 שטנים הבאות, כל מספר טנלם לבוא למספר חודשלם להמשיך את הללמודלם מעבר להטתלמויות שהס עושלם בתעשלה. מכיוון שהם ?היו חליבים להתעדכן. הזמן, , התחלרפה של האלנפורמצלה, הוא כל כך רב, שגם מה טאנחנו עושטים הלוס - הוראת עקרונות, כבר לא יספיק להם. | .>4 ?עקב שרולקה: אני רוצה להעיר, שלוש העררת עפ דבריו של המרצה הראשרן, ואח"כ הערה לדברלור של י בלת-הלתמל. בין יתר הדברים שאמר... הוא הצבלע על הכורח להכנלס ללמוד: המחשב, הוא אמר שאבחנר מפגרלם אולי, בנרשא הזה לעומת ארה"ב, בחמש שנים. לדעת? זה לא נכון, אנ? ררצה להרג?לע אתכם, אנל נמצא בנושא הזה הרבה מאוד זמן, ואנל רואה אותו בהרבה מארד אספקטלם - אנחנר ארלל מפגריס מאוד ב"ליפ סרוורלס" דב"ארלזות המרצר," מה שנקרא. ‏ אבל בכלל לא מפגרלםס ב"סופט רראר". אני יכול להצב?לע על שלוש נקודות שלכולות להדגים את הדבר הזה. הלום, ערד לפנל שמשרד החלנוך בכלל ?מצא משאבים, כרבע מכלפ בתי הספר בארץ, לש בהם מעבדות רצלניות במיקרו-מחשבלם. ‏ י ו +, שרנליקה ממשיך נקודה שבלה, לפבל כשלוש שויט נתקבלה החלטה רשמלת, של משרד החדנוך, להתחלל קורס חדש, מובה, בכל בתי הספר בארץ, מכלתה ז', על הכרת המחשב, קורס טפ 0 שעות. ‏ 3 שנים עובדים באופן רצלני להכיך את הקורס הזה, זה לוקח זמן רב להכין קורס, עם תרגיללם חוברות וכך הלאה. אבל הדבר הזה כבר תקף במספר בתי ספר, ותוך שנה-טנתל?לם זה ?הלה בכל בתי-הספר בארץ. שוב, אינני לודע אס מדינות רבות הלה להך הארמץ-להכרלח על קורס חובה בכל בתל- הספר, לכל הרמות של בת?ל-הספר, קורס של 60 שעות, במחשבים. נקודה שללשלת, כבר לפנל שנתיים הוכנס קורס למחשבלס, 60 שעות, שוב חובה, לכפ המורלם שעובדיס בכל סמלנר שהוא, לכל ללמוד של כל כלתה,או כל מקצוע שהוא. מדובר פה, ב-60 אלף מורלם. שוב, דבר שאנ? לא יודע אס הרבה ארצות עשו. זאת אומרת, אנחנו בארץ בהחלט לא מפגרים בענין הזה. אבל קיימת פעילות לסרדלת, מאוד אלנטנסלבית. וצריך פה לראות לא רק את המפעללם הנסלונלים, שנעטים בארה"ב - יש הרבה כאלה, אבל מפעל מקיף, ולסודל - בכל הרמות, נקודה שניה שהעלה - זה הצורך באוניברסיטאות, לדבר על מחשבים ו-, ולא רק אצל... זאת נקודה נכונה, אבל במגבלות מסולימות. ומתוך שאני עובד באוניברסלטאות - ?לש לנו למשל ארבעה חוגים למחטבילם ומתמטלקה, מחשבים וכלכלה, מחשבים וכלמלה, ומחשבים ופיסלקה. נוסף לתואר ראטון למחשבים, כשהרא לעצמר. ‏ אלננל ?ודע אם יש טעם להמשלך ורלעשות: מחשבים ופללוסופילה, מחשבים ותלמוד, מחשבים ואנטרופולוגיה וכן הלאה, כי בשטאר המקצועות אני חושב ‏ בפירוש שקורסיס כלליים, מהסוג שבן-בסט דיבר עלילהם - בצורה זו או אחרת, זדספקו את הענלן. ‏ ז.א. במידת הצררך זה קיים, מה טלא קיים - אינני בטוח אס באמת זקוקים לר. ירי ?7. שדולקה ממשטיך: הנקודה השללשית, הצורך במחשב גדול "סופר מחשב", לצרכל המחקר בארץ. הנושא הזה, נדון בהרחבה במסגרת מחב"א כל למעשה אחת המטרות הראטשונות שפ מחב"א היתה באמת לבדוק אם לש אך איז צורך להכנילס מחשב בארץ... ונעשטה סקר בנושא הזה. ‏ אנ? לא זרכר בדיוק את תוצאותילר המספריות, ההתברר שמספר אנשלם שמעונין בנושא הזה בכלפ בארץ - הוא קטך. הערת ב?נלים: העובדות של הסקר, אינך נכונות. עובדה שאנשלס אלנם מכלנלם תוכניות מחקר, שהם לא מסוגל?לם לבצע אותם. כשאלן מחשב רלוונטי, אף אחד לא לבנה תוכנלת שרלוונטלת לגבל מחשב שלא קללם. ל7. שוולקה: אנ? לא הכחשת? את העובדה שלש אנשלם שעוסקים בזה. אנ? רק אמרתל, אין הצדקה להשקלע, בשלב זה כנראה למעלה מעשרה מלליון דולאר, כדי לרפרש מחשב כזה. אנל רק טוען טכדאי שלעדכנר אותנו, בנושא הזה. עכשלר הערה אחרונה לדברילור של בלת הלחמל לגבי לומדההלומדה והצורך - בהכנסתה בצורה מהירה, אפללו באונלברסיטה אנל חושב, שצריכים קצת להסתללג מהענין, אתה בעצמך הזכרת שטיעור אחד של לומדה, שעה אחת של לומדה, לוקח להכלן בין 100 ל-400 שעות, כ"א . הערת ב?ניים: זה גם הלסטוריה, משום שלש הלוס כלים שנקראים "מחולל? לומדה", והסטטיסטיקות מדברות על 40-30. הפדגוגיה, צריך להכין אותה באופןך בלת? תלרל, אם תעשה את זה עם מחשב אר בל? מחשב. מ נ הח ה : הנרשא של לומדה, הוא כל כך קשה, אפללו בבי"ס, אנחנו תמיד מקולס שאוניברסלטה לפל הגדרה - תהלה אותו מקום, שבו לומדה לא תפתרר את הבעלות. כמעט לפ? ההגדרה. גיורא טביב: מאחר רהנרשא של ה"הסרפר מחשב" היה הנושא האחרון, אז קודם כל אנ? רוצה לומר שבהרבה מקרלם, אנשי מדע לא מתחללים | בארץ בחטיבה בבֶיורן, למשל, שפ "סופר מחשב", בגלל הבעלות החשורבות עם כל המל?נהל הקשה,בהטגת זמז על "סופר מחשב". אני משוכנע שאם היה סופר מחשב בארץ הלה בהרבה מעל לתחזיות הראיה: ברגע שמגילע "מלין פריים" לאונ' הרוא ל?כול לספק40% לפל התכנוך טשפ הביקוט הרגעי. הביקוט הולך וגדל כמו שפרופ' כצגלסון ציין אותר דבר קילם לגבי הסופר-מחשב. השאלה היא (א) מה יהלה שעור נלצול המחשב ברגע שלותקן ר-(ב) כמה מהר יגדל הבלקושט. ביחס לפתרון טכני - הבעלה באלזה מידה אתה פותר את הבעלה ע"? מחשב אלקטרוני?, או בדרך אחרת - אני לא הרושב שכאן המקום לדרך בנושא זה. זר בעלה שלא קשורה לענין. 45- אני ררצה, אבל, להעיר לדבריר טפ סמנכ"ל התעטיה האוירלת. נהניתי מאוד לשמרע, את דעתר טפ סמנכ"ל התעשטיה האולררת אנל חושטב, אלשלת, שאין כמו מחטב, לללצר מקסלמום שטויות. במינימום זמן, במקסימום הוצאות, כי מה שקררה לנר עכשיו הרא, שאנחנר נתקלים בבעיות של חבללות תוכנה ענקיות המסוגלות לייצר כל מלבי דבריס, כמר למשל תוכנה גראפית מסולימת, ענקית, בעלות עצומה. אתה מלמד את הסטודנטלם להשתמש בה, אבל אתה לא מכין את הסטודנטים לחטוב בצורה המתאימה. ואז בא סטרדנט בפאקולטה א, ומב?א לך שרטוט של רתך של מלשרר במעגפ - ויוצר מרובע. ואתה אומר לו "רגע אחד, זה בסדר?" אז הרוא עונה שזה מהמחשב, זה חליב להלות 1 במללים אחרות, העובדה שאנחנו עומד?לם להשתמש בהנדסה, רבכפ מקצועות אחרלם, בחבילות - ריכנה ענקיות, בעלות פרטנצלאפ עצום, כמר למשל בנלת מרובע - מחייבת הכנה חלנוכית מתאימה, לנלצרפ פוטניאל מהסוג הזה, וחטיבה מתאלמה. ‏ ולכך הבעלה, לדעתי, הלא לא רק "קחו זה, קחר זה". אלא חלנוך במתכונת חדשה, כדי שתוכל להתאלם את עצמך. דשהסטודנט ?רכוש מה שאנחנו קוראלם בפלסלקה "אלנטליגצלה? אר תחרטה, באיזה מידה מה שאתה מקבפ מהמחשב זה שטויות, או זה דבר נכון. פרופ' מלכאל לין: אנ? חושב שאם כי שוולקה דיבר על התוכנלות טפ משרד החינוך, שאנל מעורב, גם, אצלנר במסגרת המחלקה קצת בנושא של ההסבות שמשרד החינוך מנסה לעשטות למוריס תיכונללם- במדעי המחשב, אנל רואה גם במחלקה, את הנרשא בכלל, טשפל הכשרת מורלס. ואני חרשב שהאמת היא כמובן באמצע, בין מה שאמר שוויקה, ומה שאמר צבי - משרד החינוך עושה תכנלות, רזה כנראה מפאת הרסר כוח האדם, כיוס התוכנלות-שמטרד החינוך עושה, הוא מכלר שבוגר? מדעל המחשב לא ?לכר להוראה, אז התוצאה שמנסלם לגללס מורים. אס המורים רוצים את הידע במתמט', מבקשים את המורלם הבודדים - קוראים למורה לפלסיקה, ועטו אותר מורה למדעל יהמחשב, או בכלמ?לה. זאת אומרת, כאן - בריאללת - תכנון לימוד תוכניות, חלק ממערך ההוראה - תעודת בגרות, לפחות במתלמטלקה בארבע ?לחידת, לא כנושא נפרד. כחלק משולב במערכת מת?למטלקה. לומדים חשבון ד?לפרצלאלל ואינטגראלי, במתמטיקה בתיכון. ?למדו עס פתרון מעשל של חלק מהבעלות בתכנות, רשלמוש במחשב. ‏ אבל גם מורים במתמטיקה-זה הדבר המרגלז, כאן אנחנו עומדים בפני הצורך שהאונלברסלטה תעשה עוד יותר עברדה שלפ בי"ס תיכון. מבחינת תוכניות הללמודים, היום אנחנו - רזה טוב לגבל מה שאמר עמקרם יהרדא?ל, אנחנו מכינילם את כל המחלקות שמבקשות - כל המחלקות לטכנולוגלה, למדעי הטבע - וכן המחלקה לכלכלה, המחלקה לגיאוגראפיה, לומדיס קורס? יתכנות - ילפ" דרלטות המחלקות.נכרן, שזה שלרות, ארלי, ברמה של בי"ס תיכון. צעריל הרב, אם מתלמטיקה . לכלכלניס, הקררס בחלקור של בל"ס תנְכון וכשבאים בל?.הכנה, השללוב הוא חובה, כמובן, על המחלקות האקדמיות, לבנות על הבסלס הזה קורסים של מודלים רסלמולציות. 46 פרופ' וולברג: אני ררצה לדבר 0 שנלרת על מידע. התקטורב זה כולל תקטורת, מחטדך ומידע. וכמה מהמרצים פה, דיברו על מהפכה, מהפכה הלא לא מהפכה במהשבים, מכיווך שהנושא מענלן אותנר, זה סוב, באמת, שכולם ?דער על רשתות, על מערכות הקבלה רלרגלקה ומתמטיקה פלסילקה רכו'. בסופו של דבר, אנחנר רוצים לראות את המחשב - אני עברת? קררס באוניברסילטה להשתמש על מכונת צילום, ובקרשל למדתל אצל מורה לנהלגה איך לנהוג, והידס כולם לא לומדלם באוניברסלטה, כיצד לנהוג במכונלת, אתס ?"ודעיס שמכונילת זה דבר מאוד מורכב ומסובך, וחסר טיפה של חול בדיזה טל הקרבורטור- כדל שהמכונלת לא תעברד. ‏ ראף על פי כן, 99% מהערלף . לא יודע איך מכונית עובדת. ונוסע בה, כך הילתל ררצה לראות במחשב. שלשתמשר במחשב. קורסלם שאני חושב שצריכים ללמד זה קרלאת מ?דע, איך לגטת למאגר? מלדע, *0>. 5 4 פרופ' גולדברג: אנל מרגיט חובה להגלב, מפני שבשנל המקרלם מעורבים סטודנטים של?ל, לדידים שלי לשעבר, שעובדים בתעשיה. אנל מצטער שאני הלחיד? שהרמת? את הלד, רעטיתל אלזשהן סימך כשגבאמר כאן משהו. מפנ? ששנל הג'וקים החשובילם ביותר שיש בלב ה"6ס " נולדר 75 ק"מ מכאן, ב"סלליקרך רלכ" שבחוף חלפה, רהג'רק שבתחנה הגראפלת הראשונה שיוצאת לטוק עכטיו, רטעוברת את המחיר מתחת לעטרת אלפים דרלר, רהלא רצינית - נולד ק"מ אחורה, באגף שלנו ב"סיליקון רל?" בהרצללה. "בער רות אקוטל ות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ בתחום התקשוב" מנחה פרופ' קנת פרייס: הפאנל הזה, הטם הוא שס מענין. בעיות אקוטיות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ - בתחום התקשוב. זה מעורר שאלה | אם לש בכלל בעיה אקוטית? מה: הם המסרים שאנחנו ררצים להעביר, במטרד התקשורת, במשרד המדע, בקטר לסיפוק הצרכים, . מעבר לאלורררור טפ בעיות כלליות. אנל שמעתי, במשך כל הילום כאן, רק הערה אחת שיכולה להבלא לתכללת. כך נראה לי. וזה בעלת התטתית והבזק. שהרעלה כאך ע"י מכרן ולצמך. בדיונים טונים, עם אנשים טונים, - כרלם אומריםס: "הכפ טוב ולפה, אבל מה עס הבזק". ,. מטרת היוס-עיוך היא להעלות דברלם שיכולים להבלא לתוצאות מעשיות, ע"? הועדה טמרנתה ע"? שנל השרים. ראנחנר צרלכים להבלא בחשבדן, שמה שאנהנר נגיד היום, יכופ להשפר ע-ל הערכתל-במקרה הכל" זרלז, בעוד שלוש שנים מעכטיו. ולכן כשאנחנו אזמרים "שאלות אקוטלות" זה לא בעיות אקרטילות באופן כלל?, אלא בעיות אקרטקרת שרצויל להפנות אותם לכתובת של משרד התקטררת רמשרד המדע. ולכן, אני פונה לחבר? הפאנל - לפרט 0 אם יט בעיות אקוטילות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, בתחוס התקטוב - שרצוי להבלא לידלעת שנל המשרדיס האלה. אבי כהן: אנ? אזכלר נקודות שכרלם מודעים להם, אבל מטרידות וצריך למצוא להם פתרון, או לפחות להת??חס אליהן. אחת הבעלרת שאנחנר עוסקלם בהך לאחררנה, הלא נלצרפ היתרון לגודל של מוסדות להשכלה גביהה, אנר עוקבים בנושאל רכש, הז בחומרה והך בתוכנה, בסה"כ במספרים גבוהים מאוד, בדרלארים. רזה מחלילב אותנר להתארגן בצורה שתביא זאת ללךל ביטוי, בהסכמים למדנלהם עם ספקי הציוד עם ספקי התוכנה. אנחבר - מנצלים זאת מעט מדי היוס, רלברשא זה צריכה להדנתן תטומת לב, עס כל ההשלכרת האירגוניות רהאחרות הנובעות מכך. בעלה טביה היא בעית המלסול עפ חוקה. אנחנר פטררילם כלרס ממיסים על חומרה המטמש למחקר להוראה אך לא עפ תוכנה. אנ? חושב שזה מחייב טיפול ובדחיפות- כי הדבר מתבטא בהוצאה גבוהה שתלך ותגדל. בעיה שלישלת שברצוני להעלות היא בעית הרכש טל מחשבים איטידם והקטר למוטג"תחנת עברדה". פררפי דני דרלב: נדמה לי שבהתללחסות למחשב אלשי, כיום לש לתת את הדעת על אספקט העתלך? של תחנת עברדה. לברטא זה מוקדשת כיום תטומת לב רבה באונלברסלטאות המובילות בארה"ב. *יר צריכה להיראות תחנת עבודה, מה תפקוד?ה, באלזה תחומים ונבחנות המשמעות על תוכנדות ההצטלרדרת בתתום מחשבים אלישיים באוניברסיטה. נראה 55 שגם בארץ צרלך לתת על כך את הדעת ולעקוב אחר ההתפתחויות בתחום זה, וההטלכות על תוכנלרת ההצטיידות האוניברסילטאלות. | בעיה רביעית הלא כרת האדס המקצרעל טכבל, הברשא נדוט, אבל יש פנר בעלה חמררה מארד, | ל לתלך ותחררף רכל מוסד מתמודד איתה כיוס בנפרד. ‏ אני ממליץ לרכז מאמץ ולהגיע להמלצות , ?ור תנוע הטכר אצל אנש? מקצרע אלה כדר שניתן היה להשיג ולהעסלק כח אדם מקצרער, ו . ברמה סברה. בסביבה שכמות הציוד והתוכנה בה, תלך ותגדל. ההתייחסרת האחרונה הלא לנושא של דרלשות למחשב-על, המדיניות שנראית לי בלותר . ה היא המאמצלם שלנו יתמקדו בכך שנרכז דרלשות וננסה לתת להם מענה, ע"י טלמוט מחטבר- עפ מחורץ פמדיבת לשראל, עד שנגיע לנקודה שנדע בבירור שהצורך קלים רדט ?ימר 6 ל ואץז נתחיל להתארגן להקמת מרכז כזה. |18 בררר שהרבה לותר טוב, תיאורטית-להתקיך מחשב, ולהעמלדו לרשות צלבור החוקרים אבל אנל חושב שלאור ההבדל ביך התקנת מלקרן מחשב, להתקנת מחשב-על, בדרך זר,, לא נרכפ להמללץ על הליכה "באופן פרקטל, 1 לא ניתז לעטות דבר שרנה ממה שגקבע ואם לא נתארגן בצורה רצינית לנלצרפ מחשבנל-עפ קללמים, לא יהיה גם בעתיך סיכוי למחשב. מ גנ ח ה: תודה רבה. ‏ אולל היירתר צריך להצלג את אבל כהז. ‏ הוא ירשב פיצרת בת"א, אבל הוא בתפקלך של מנהל המחב"א. עכשרר אזמין את פרופ' ג'וך רוולברג מהפקולטה להנדסת מכונות. פרופ' ררלברג: אנל רוצה להתרכז רק בבעיה אחת, רזאת עפ סמך הנכסלרן טלכ בטנה אחררנה. יצאתי לשנת טבתון, רעבדתל על פתוח שפ מערכת תכנה שמבוססת על שלמוט באינטליגנציה מלאכותלת לבנית מודלים לח;זךל. רכשחזרתכ ארצה, רהתחלת5 לעבוד עס פררפ' טלמה ניצן- מתעטיה רבלהרפ בטכניון, רהגעתל לנציגים טשפ בנק ?שראל, במחקר כלכלל, וכז לטכה המרכזלת לסטט?סטקה, בנושא פררללקט שקשור לשלמרש המערכת הזאת. כשחזרתל מחר"ל, שמעתל בקיץ, שעומדילם לחבר את טכניוך לבלטנט לא האמנתל שזה יתגטם. פנית" לגלורא ושאלעי מה נטמע רמה הולך, הוא אומר: "כן, זה קילם, וזה הולך" ניסלתי אילכשהר להתקטר - והצלחתל בזמן די סביר, והרפתעתל עד כל כך, כמה שזה מהפכני. ‏ זה שינה את כפ הגישה למדע, שהלתה לל, בתקופה של 20 שבה אני עובד עם מחשב. זה טינרר מהפכנל. במועצת פאקולטה הראשרנה, הצגתל את העובדה הזאת לחבר מועצת פאקרלטה שלנר במכונות, והזמנתר אותם לברא לראות את המערכת הזאת בשלמרש. אני מדבר על אנשים שהס בטכנולוגלה ועובדיס במחטשבים כבר הרבה שנים. ופנר אלי אחד-אחד. וראיתי בלי ררצא דרפן, מה שאנל קורא "הלם של הדגמה". שאנל רק מתחיל להסביר מה זה רטת בינלאומית, ואני ערשה "לרג" ואנל כרתב"ממ ר' על המסך, ולוחץ "סנד" ופתאום זה הגיע לארהיר סטללט, והם מסתכלים עפ זה וקשה להס לקלוט מה שמתרחט. ואני מדבר על אנשיס שטמתעסקלם בטכנולורגיה. ‏ פשרט לא תופטים שזה באפת קְוְרה. מה המסקנה מכל הסיפור הזה? זה דבר מהפכני, אבל אנ? רואה קושל רב לשכנע את אלה לקובערם מדיניות בארץ - כמה שזה חשוב לנר. אני רראה, כקוטי רב לטכנע אנשדם כאלר, אנ? גם רואה שזה תחשוב, ואול? :הלה קושי גם לשכנע חברות כמו 7 וחברות אחרות שעובדות ב"מיין פריים" כמה שזה חשוב. כל 7-0 דעתי, הרעיוך הזה של רשת בלנלארמלת, זה התטובה של ה"מלין פרלְימס" לעולם המלקרו. המיקררו מהפכני, 'ה"מייך פריימס" לפי דעתי היה שנים, במצב של הגנה עפ העמדה שלהם. פתאוס יש להם יתררן עצרם, : לפר דעתי לעטות את זה בהגבלות, כמובן בהגבלות טל כסף, אנל לא רואה אלך אפטר לורגך "ל זה. בעלקר לתקטררת עם חר"ל. ואנד רואה שזה חשוב להדגיש את הנקודה הזאת, ו. 1 1 זר דעתל, ואנ?ל חורשב שאפטר לארגן את זה דרך מחשבילס גדולים, מרכזיים. אחרת אנד לא רואה איך אפטר לפתור את הבעלה הכספית של זה. פררפ' דרלב: (מדעל המחשב ב?-ם), אני עומד לדבר על שנל נושאים, לחלוטין זרלם, שניהם אקרטיים לדעת?. ‏ אנל לא אחזור לדבר על שאר הדברים האקוטיים ששמענו. דבר ראשון עולה מדברלר טפ פרופ' וולברג, אנחנר רואים כאן את אותה תופעה שלדעת?ל הורזנחה רמרזנחת, בצורה פראית, בארץ. הלא כפ הבעיה שנקראת הלרם "טכנר סטרס ". אנחנר מדברים על מצב שאנחנר ררצים שבעוד 5 שנים כל הסטודנטלם לצאר מכיתה ח' עם ידע במחשבים, מכיתה ל"ב עם ידע בהנדסה גנטלת ואלנטללגנצלה מלאכותית, רשכפ השאר לקרה. חברה זה לא לקרה כנס. אנחנר צריכיס להכין את אותם מורים שטצריכים להכין את האנשלם האלה. והפרוש של להכיך מורים - זה לא להפוך אותם לטכנרקראטים. כל המרטר שלפ כל מה ששמענר הלום, איך אנחנר הרפכים את כפ מערכת החינוך לטכנוקראטלם. לש לנר בעלה הרבה לותר חמורה, והיא ההלם. אנחנו נמצאיס במצב-אם אנחנר נסתכל עפ אנשים טמשתמשלם במחשב, יש לכר שת אוכלוסלות, מאוד קיצוניות. האחת - אנשלם שערשלס את ההכרח, מה שאתה מחליב אותם לעשות. לא יגער מעבר לזה. והפחד שלהם נובע מאותר הלם > ' | | הס עובדים עם מערכת טהם לא לודעיס לבלוע אותה, והס מאוד פוחדיס לעשות טגיאות. ירתר מזה, וזה הדבר החמור ביותר, וזה נכון למורלס לותר מאשר לאחרים - זה נכון לפרופסורים יותר מאשר לסטודנטים, זה נכון למנהללם לותר מאשר לפקידות: הפחד להשוף את העובדה שקשה להםס להתגבר, אר הפחד לשאופ את האחרון בטורה - מה עושיס כד? לצאת מהוו הזה שנתקעת?ל בו. המצב הזה ירצר בלימה אדירה של כל עלכרל המערכות שאותם אנחנר מנסלם להעמ?לס על החברה. אנחגר חליבים היום, יפה מאוד ללמוד, איך מחנכים אנשלם לעכל את זה. איך מחנכים את המערכת לדעת להפיק מהמערכות האלה את מה שצריך, בלי להלכנס לארתר הלס, ואנחנר חליבים להתחיפ במוריס. אנחנר לא יכרליםס לדרוט מסטודנטים שיצאו מב?"ס תלכון, עס מידע אדיר במחשבים, אס המורה פוחד ללמד אותם. ורק שמעתי כאן שיחה, תוך כד? זה שחטבתי שיש תלמלדה אחת שלוקחת 5 ?לחידות בכל המערכות שפ מדעי הטבע, לא לוקחת מחשבים ככ המורה לא ?רדע על מה הוא מדבר. המורה לודע על מה הרא מדבר, אין לר את הבטחוך. אנחנר חללבלם הלום, בצורה מהותית, לשנות את כל הגישה לחלנוך. לא להפוך בנל ים, איך לשלב או איך להציב "דס לטכנוקרטרם מצד אחד, ומצד שני להענלק למורלם, גם כלים, איך ר לה לערכות - למנהללם ולמוריס, איך להציב מערכות, איך לגרום לאנשים טיבחינר במערכת את האינטגרציה הטבעילת, אר לטפלו בה. ] 3/0...‏ / ל רכ--/- ילס הנושא השנ? שאנל ררצה לגעת בו, כאן מדובר 7 בתעשלה שררצה הרבהסטודנט ל זה על כאלה או אחרים - עס מידע זה ואחר. הלוס המצב, כפי שפרופ' שמלר ציין את זה ע י' . / הלוח - שאנחנר לא בדולאר מלנרס, אלא בדולאר מינוס-מ?נוס, : תעשלה - 0 לטה. עטירהה לעלן ערוך מבחלנת הצירד להלא ?כולה להרשות לאנשים לראות מאשר באונילברסלטה שוס דרך, להציג לאנשים את כל מערכות הגרפיות האדלרות שהלום לש בתעשלה - ראלן | - . לדעתל כי כפ מערכת הלא לקרה מארד, כל מערכת ילחרדית מאוך רלנו איז את הכסף דעת?, | אנחנר חייבים לחללב את משרדי הממשלה, להללב את התעשיות להצלב ציוד לתוך האונילברסילטה. 5 . "7 - ₪ שתהילה מעבדה 2 - שתתרם ע אנ לא ?ודע מי-שבו נוכל להדגלם לסטרדנטלם את הצירד החדש. פרופ' גרלדברג: התכורנתי לפתוח בהערה בקטר עם התעשלה. כי ההערה שלל היא בדיוק בקשר ההפרך. ארלל מפני שעבדתל זמן מה בתעשיה מסריימת באלזור חיפה, ארל? לש לכל הרגשה כזאת שלעיתלם אני יושב בארניברסיטה רערשה דברים נואוד מענילנים, שמענינים בעיקר אותיל-וזה אבל ערשה עפ חשבון הזיעה שפ הפורעל | . בתעשיה. ‏ אז אנל חרשב שאם אנחנר, באוניברסיטאות, לכולים לעשות משהו לעזור לתעשלה בארץ בת ל ' לעשות את זה. ולכן היית? מאוד רוצה לראות. כאחת המטרות שלעבדר באופן חלו. . לא רק באופן נקרדת? כטשרט בעיה,אלא באופך מסודר, מאורגן - לפתלמת מאגר המלדע הראוי ורהסמרל, שיט באוניברסלטאות - לתעשלות בארץ. אנ? חדרשב שזה לא טוב, טהכמרת האדירה של מלדע שנמצאת אצל הציבור האקדמל, לא עומדת בצורה מסודרת מאררגנת - עם גישה מי?ידית, באמצעורת תקשוב - לרשות התעטיה-וזה בודאכ לא טוב אם הזרמה זאת של מידע, שהצטבר על חשבון הציבור - כי אנחנר מקבלים את משכורתנר ממשלם המלס?ם - הולך חזרה לתעשלה שממללא כבר שילמה את זה באמצעות המיסיס שלה - דרך בני אדם שררצים לעטרת מזה כסף, כמו למוזכר בהערה שפ פרופ' פז.בספתח את דבריו. !גל הלרתל אומר שזה הולך מעבר לתעשלה. וצריר, לפי דעתי,פלכת לציבור כולו. הח?נוך הפורמאלל הוא רק כ-25% ממקור המידע שיש לכל אזרת בכפ מדינה מפותחת בעולם המערבי. היתר, זה חינוך לא פורמאלי, שבא מטלולזלה - אז משלמ?ם אלזשהל אגרה, ושלכול לברא ג כן מהתחברות מהבית, באמצעות מסוף, למחשב שנמצא באוניברסיטה פלונית או אלמונלת. גם אם זה ?הללב מ? טררצה ללהנרת מזה, מתשלום אלזשה?ל אגרה. *נגי היית? ררצה לראות את מאגרי המלדע האלה פתוחים לצבור הרחב. הדבר השבכ שהייתי מצלע, לכלול בהמלצות רלהקלם איזה גוף - לא מלנהלל "דמיניסטרטלבי, אלא גוף מתאלם, שינסה לשים קץ לכפילות ולאנרכילה בפתוח כל? עבודה לנריכדם לשרת את כולם. האנשים שעסקו בזהו? צורות 5 בתחרס המחקר של? - לפבי 10 שנים, 15 שנלם, הגדירו את זה יפה מארד. מערכת אינטראקטיבית, מערכת מחשב אינטראקטלבית, היא בסה"כ מחשב שלש לך "ס".פל,כך" 1 רבה מכטירים הלקפים. 4 מה ככ מ ם-י 4 51= ין המכשלרלםףה?ק?75לס בין המכשלרלם שלר, לשנר אחד ששמר האדם, הוא מאוד חכם , הוא מארד אלטל והוא טועה לעלתלם קרובות. אז אם רוצים לבנות מער כת טובה, הלא לא צרלכה להלות, כפל שנאמר מקודם, מערכת של אלנטליגנציה ב ו מלאכות"ת 100%, אלא אחוז מסולים - כשהאדם הרוא המשל?לם את החסר ו . אותו דבר אפשר להשליך בתחום של הרראה, אבל גם בתחום של עבודה ?וס- וומית. התלקשוב פותח לפנלנו את שלטת ה"סרוור". אפשר לפתוח הרבה "סרוררס" בכל מינ? תחומלם, זה נעשה, בפרעל - וזה צריך לעמוד לרשות כולם, וצריך להלות איזה גוף שדואג: א. שהציבור ידע מה קילם, רב. שלא תלעשה כפילות, כ? כולם יודעים שהתוכנה הרבה יותר יקרה מאשר החומרה. בנוסף לזה, אנ? חושב שאנהנר הולכ?לם לקראת אסון, בשניס הקרובות, אם לא יקום א?לזשהר רעד מתאלם, נקרא לזה אלך שנרצה, שלטפל בקבילעת תקנלם בשלרשה תחומים: ‏ האחד זה בתקן של מעבד תמל?לל?לם דו-לטוני עברל-אנגליל, שיאפשר להעביר טקסטלם מרכנים להדפסה ממכונה למכונה - כשלש להנלח שטהמכונה שבקצה א- אר אחת המכונות שבקצה ב' זיודעת לבצע את עיבוד הטהסט, על מנת להעביר מסמכים ולכול להיות תלזה, ?כול להלות דו"ח, הנושא ברור. הנוטא השנ?ל צריך לברא, לקביעת תקוזה העברת" מלדע גרפי. וזה לא רק לצורך תקשררת,אלא לצורך עבודה גראפלת במחשב. הוזכרהיכאן הבעיה של הצטלידות, סגפ וסטודנט?לם במלקרו-מחשביס. גם אם לא נרצה, זה ?להלה. אבל גס אם נרצה, זה לא יהלה כולם אותו מחשב. ‏ כ? מוסד פלונל ?כול להחללט שהוא קונה מכשלר מחברה מסויימת, והליא מפסילקה את ה?לצור. ‏ כבר הלו דברים מעולס. וצריך לדעת לעמוד בזה. לכן אנחנו צרילכים לדאוג לאלזשהר אלנטרפליס בכל מכונה, בין שלטת אגלרת נתונים גראפלם, ואנל חושב שאם נזנלח את זה, אז זה ימשטיך להיות מוזנה, כמר שזה מוזנח 10 שנים. בדלוק לפ? אותו רעלון, אנ? חושב שגם בנושא תוכנות לרמדה. שיכנסו לעבודה כאמצעל- עזר. להחל?לף את המורה. ראול?ל פה אני רוצה להוסיף אלזה דבר. גס שם צרלך לקבוע אלזשהו תקן, כך שאם ?הלה א?לזשהר סלכול שמאמץ פיתוח שללעשה במוסד א', על מכונה מסוב ג' - ?לוכל לעבוד גם במכונה אחרת. בנושא של הרראה שהוזכר מקודס, אנל הליתי רוצה להעלר דבר אחד: כשאנל קם בפקולטה בפיסלקה, להרצות מקצוע בשס חשמל, שלומדלם נאמר לפ?ל ספר ברקל?, אני לא מעמיד את עצמל לא לגובה טל פרופ' פרסיל, ולא לקרסול שלו. ולכן היית? אומר זה לנסות ללמוד מספר טל פרסיל, כי הוא מדען יותר לסטודנט שלי, טשמה שהוא צרלך לעשות, אני חוזר ואומר, שאנ" לא מגלע לקרסול שלר. אז אס טוב רמורה יותר טוב ממנל. צרלר מרצה כדי לתת את האחוז הקטך שהאדם הבודד לא יכול להבין כן, למה צריך מרצה?ץ י מתוך דבר, שהוכן עבור הכלל. 2 זה מה טשהלית? רוצה לראות, כהוראה במרסדות להשכלה גבוהה. רזה [ זדבנושא זה, התקשוב ?יכול לעזור בצדרה לא נררמאלית. ‏ אם יוכנס לאלזשהו סדר. מפנ? שאז אנחנר | נהיה סרף סוף מה שאנחנר - לפי דעתל - אנחנר צרלכים להלות, באונלברסיטה. ‏ זאת אומרת, אנשלס טבאמצעות הנסלון טלנר נוכל להגלד לדור יותר צעלר, איך תוקפים בעילה טלא לודעים לפתוח אותה. ‏ אנ? לא חרשב שאנל צריך להאכלפ את חוק גאלוס עס נכפית. בשבלל זה לש ספר, בשבלפ זה לש וידלאו טללפ, בשב?ל זה צרלך להלות מחשב. ורלשטליךן מהטכניון: שלוש הערות. הערה ראשרנה בנוגע למה שנאמר על זה שהאוניברסלטאות צרלכות להיות מצויידרת כמר התעשלה. אנ? לא חרשב שזה אפשר?ל. 4 מטוס ענף טפ המדע או הטכנרלוגלה, אלן לנר מה שיש בתעשלה, רלכן אנל חרשב שלא צרלכלם להיות אותם מחשבלם שלש בתעשלה. אז לפי דעתי, את האלךד?לאל הזה צריך להוריד, ולהישאר בדברלם החלרניים. הדברים החלונלים, נראה לל, שהלום זה שלרש בעיות שבעלנל לפחות, מאוך חטובות. הבעיה הראשונה,קודס כל כפל %כ0" לקסופר מחשב, אבחנר נכנסים כאן לפיגור, והיורס יש לעבוד - חבררת עם ה"אךלל, פרוססור" שאפשר להתקין .1 5 אותם בשביל מלליוך דולאר, לא בשבלפ 0 מלליון דולאר. ואם אנחנר לא נכנס לשטת הזה, אנהנר מכנלסלם את התעשלה המקומלת לפגור חמור. והלום אנהנר גם בפגור. וזה לא נכון שאלך אנטלם מערנל?לנים בארץ שיכוליס או ררצלס לעשות את זה, בלי להתאמץ, רק מתוך ?דלעות אלטלןת - אני רכול מלד לשלם פה על השולחן, את ה-15-10 מומחים באונלברסלטאות השרנות, שמתענלינלם בזה. ואנ?י חרשב שזה לא מספר מוגזם. הנקודה השניה שאני רוצה להעלות, זה הנקודה של התקטור% בתוך האוניברסיטאות. זאת אומרת, קשר של חוקרים והידע שלהס למרכזי מחשבלם, או למחטבים מרכזיים. שכרגע במקומות מסויימילם זה קיים, במקומורת אחרים לא קלים, הדבר השללשי, שוב פעם, נדמה לי שאם מדובר עפ פתוח לרמדה, זה מחללב אותך למשאבים בקנה מידה רציני. ‏ רזה דורט, שיוכר כדבר שעולה כסף. 3 , . פרופ עזריה פז: בתור מל שערמד בראט הפאקולטה הכי גדרלה למדעל המחשב, בארץ, הבעיה הכל אקרסית שלש לכד, זה סגל, חברי סגל. זה לותר אקרטל מכפ דבר אחר. אנחנר מקבלים 1 מכל 5 הסטודנטלם שפונים ראחד מתוך ארבע שלכולילם ללמרד מדעי המחשטב, לחס סגפ סטודנטים 1 ל-40. בלתי-נסבל רבלתי- אפשריל,.להלרת חבר סגל, לא אטרקטיבי הירם. ‏ לא נמצאו-ראיך פתרונות סבירים, איך לגרום לכך שהיה אטרקטלב? להלרת חבר סגל, בפאקולטות שלנר. לדוגמא: התעשלה נלסתה לבוא לעזרת המערכת ע"ל הקמת קרך הנרתנת למי שמצטרף לפקולטה 0 לחחדדט למספר שנים, במקום 500 % הס מקבלים פחות מ-%200. מאידך זה לרצר בעיות אחרות במערכת. פרופ' לין: אני חושב שכדי לעשות את הסלנטזה טפ מה שנאמר פה, לנרשא הזה של " גיוס חברי סגפ - זה בדלוק הנושא של הציוד לתעשלה. כי היום איך אפללר - לא רק ענלן השכר - אין משיכה למחקר באונלברסלטה. כי באונ' אומרלם: תנאי מחקר - אתה ערשה מה שאתה ררצה, אס התעשיה נותנת דברים דומים, בלי ההוראה, בלי התעסקות עם עשרות סטודנטיםס - ולותר דורטת - יש בעיות מענינות גם בתעשיה. וזו אחת הבעיות של הקוט?ל. פרופ' כצנלסון: אנ?ל רוצה להגלד את הדבר שאמר פרופ' פז, בצורה יותר מפורשת. לדעתי, אחת הבעלות האקוטילות ביותר, במערכת אקדמית, בעידך מחשביס - הלא בעית השכר וחברל סגל. אם השכר הזה ?הלה שורה לתעטלה - לרַקל בהרבה העומס. ‏ גם מצעירים, רוגם מורתלקים. פרופ' שב?לב: אנ? ררצה להרח?לב את מה שנאמר ע"? פרופ' פז ופרופ' כצנלסוך, לא לאנטל צוות - הם אמרר לאנשי סגל - אנל מדבר על אנשים במרכז המחשבים, או במקומות דומים. המערכת בדרך כלל, האקדמית, היא הרבה ?ותר רחבה, ומפורסת, עם הרבה לותר בעיות ממה שלש במערכות דומות בתעשלה, בגלל היותר-מונרטרניות בתעשיה. ‏ ולש קושל רב באחזקת אנשלם טובים, לשיררת המערכת האקדמלת. מ נ ח ה אני מבילן שאנחנו החלטנר על הקלה במיסלם ומס שלרותים, וכל זה - בארנלברסיטאות ו: צריך רק לי?שם את זה עכשיו. פרופ' פורמן: אני רוצה להתרלע, לש פה ארסף של אנשים טרובס עוסקיס בנושא המחשבים, ולכן קל להם להתמקד בנושא הזה. ‏ ראנל לא אגיד שאני לא רואה את הצרכים, ולא רואה 1 את המהפכות האלקט'. אבל המדע הלום, הוא לא כולר מדע של מחשבים. ‏ יש גם נושאלם אחרים 1 1 פרט לכך לכן, כשממליצים בהזדמנות כזאת על הכנסה של סופר מחשב, אר השקעה משאבים , , , פת בכלוון הזה אנל חושב שצרלך לעשות את זה בהגלון, בשיקול דעת, כשמסתכללם מהם נוס הכלים האלטרנטיבים במערכת האקדמלת, לכסף המושקע. 4 חרפש אקדמ?ל, אנל שמעתי? מגיורא קרדם, טלא יתכן שאנחנו נבדוק מהי תחולת החשברן, אר מה מרצה א שומר בדיסקים שלור במחשב. אנ? מסכים עם זה ב-100%. אבל בהחלט חופש אקדמ?, זה אלננר חורפט מביקורת. ‏ גם באותה מידה שנניתח, בן -אדם - אם אתה מוכן לקבל את זה שהוא זכאי? לכל כח - אז למה נפלה לרעה אותו אדס שצריך מיקרוסקופ אלקטרונ? - ארלל גם הוא זכאי לרכוט באותה מידה. פרופ' שמלר: דרוקא המצב הוא להיפך, אנל-אנחנר כלום, הרבה שנים, אר לפחות שלרט- ארבע שנים, במצוקה תקצלבלת. אם אתה בודק את ההשקערת שנעטו במדעלם קלאסללם, כמו כימיה, מדע? החללם, מה השקעות בציוד, וגס בסגל שנעטו בהם, בשנים האחרונות- שההשפעה שלהם על טכנרלרגיה לא קבועה - אתה רואה כמה השקיעו בתחום הספציפ? של מדעי המחשב - אתה רראה שלש פער עצום. ואין מדובר בתקופה של רחבות ?חסית, ועושר ?חס?. ‏ אלה שצמחו בשנלם האחרונות, נמצאלס בתקופה של מצוקה - רזה כרלפ גסם את עוש?" החלשובים וגם את המחלקות. ס יורם ‏ הכ נס.