ועדת ההיגוי לתקשוב – תת הועדה לתשתית תקשורת – דו"ח משלים ומסכם

מדינת ישראל משרד המדע והפיתוח משורד התקשורת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשנ ועדת ההיגוי לתקשוב תת הועדרה לתשתית תקשורת דו"ח משלים ומסכם אלול התשמ"ה 5 .ס.א .6.א ספטמבר 1985 ------]--]-7--)000----[]-------------------------7-]-0-7/-6/-כ-7-7-7-0--------------------------------------- רה הההרקוה רקה קההההההלולללורוווש.. )6 המועצה הלאומית למחקר ופיתוח טל. 02-277096/7 הקריה המזרחלת ירושללים, בנין ג' מד'נת ישראל משרד המדע והפ'תוח מ שורד הת ק שור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראע ועדת ההיגוי לתקשוב תאריןח' אלול התשמ'י 5 אוגוסט 85( | מטפר : | תקשוב שר המדע והפלתות שר התקשורת 5 הנדון: ועדת התקשוב - תת הועדה לתשתלת תקשורת - דו"ח משלילם ומסכם בי = אנ" מתכבד להגיש בזה בשם ועדת ההיגול לתקשוב את הדו"ח המשללם והמסכם של תת-הועדה לתשתית תקשורת. דו"ח זה מהוה המשך וסלכום לדו"ח הראשון בנושא אשר הוגש ב-12.1.1984. תת-הועדה המשלכה את בהחלנת בושא פלתוח הרשת לשרותים משולבלם בלשראפ אשר נדון בדו"ח הבלנלים וכן עסקה בשלושה נושאלם נוספי?ם - התחרות באספקת שרותל תקשורת במשק, סודיות ובטחון המלדע במערכות התקשוב ותהליכל התקינה בשטח התקשוב. בנושא פ?תוח הרשת ממליצה הועדה על מתן עדיפות לתכניות פיתוה תעשליתיות בנושאל הרשת המשולבת תוך סלוע ושיתוף פעיל מצד חברת בזק במטרה להפעיפ פרוייקטלם נסלוגלים תוך זמן קצר. כמו כן ממליצה הועדה לקבוע לחברת בזק את שנת 1995 כשנת ?עד להשלמת הסבת עיקר רשת התקשורת הלשראלית, מלתוג ותמסורת, לספרתית ולהפעלת שרותל רשת א50! בקנה מלדה מסחרל. לש להדגיש כי שנת לעד זו תחייב את חברת בזק להקדים במספר שנים את תחילת היסול המרכזות האלקטרומכניות הקלימות ברשת. .20 וקוונווייויוויו ויו יוו ריוור וו הור ורוה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח טלר 619231 -: הקריח, בנין ג', ירושלים סססו9 מדינת ישראל משוד המדל והפ'תוח מ שרד התק שו המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הר) ועדת ההיגוי לתקשוב תאריך : מטפר: 7 2 - בנושא הספקת שרותי התקשורת, ממליצה הועדה בפני הממשלה לנהוג ליברללות ברטשו?ל שרותל מלדע ואספקת ציוד קצה ומאידך, להקפיד על נלהול זהלר וממלכת? בפיתוה תשתיות התקשורת. הועדה מצביעה על הצורך בחקיקה והוצאת תקנות אשר לשפרו את ההגנה על מאגרל מלדע, הן בנושאל עברללנות המחשבים והן בנושאל ההגנה הפלסית על המידע. כנושא אחרון ממללצה הועדה עפ תגבור הפעילות בנושאי תקיבה ופלקוח בנושאי התקשוב. הועדה ממללצה. בפני משרד התקשורת לתגבר פעילות קבלעת מפרטלם טכנלים תקשורתלים ובפני מכון התקנים להאלץ ולתגבר את פעללות התקיבה בנצושאי התקשוב. ועדת הה*גוי לתקשוב סומכת ידיה על המלצות תת-הועדה לתשתית תקשורת. לילשום המלצות אלה מהווה תבאל יסודי לפיתוה מערכות התקשוב בלשראל בקצב הנדרש לעמלדה בצרכ? המשק. הלשראלל. בכבור הב, - המועצה הלאומית למחקר ופיתוח טל. 439131 - הקריה, בנין ג', ירושלים סססופ מדינת ישראל * המדע והפיתות משרד התקשורת ה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשי ועדת ההיגוי לתקשוב תת הועדה לתשתית תקשורת דו"ח משלים ומסכם -. שמ"ה / 5..א .ס.א ספטמבר 1985 לאומית למחקר ופיתוח | טל. 02-277096/7 זרחית ירושלים, בנין ג' . וו ד - ה ק ד מ ה דו"ה זה מסכם פעילות תת הועדה לתשת לת תקטורת, שפעלה במסגרת ועדת ההיגוי לתקטוב שמונתה במחצית 1983 על ידי טר המדע והפיתוה ושר התקטורת. תת הועדה לתשתית תקשטשורת פירסמה בינואר 1984 דו"ת ביגילים, הדן בכישורל מערכת התקשטורת הקיימת והמת וכננת במדינה ובהערכת השלכות צרכי התקשוב על תשתית התקשורת ומכיל המלצות למדיניות, ארגון ותכניות פיתוח תשת לת. דו"ח זה משלים את דו"ת הביניים בנושאלם הבאלם:- א. פעילויות לקלדום הקמת רשת תקשורת לש רותילס משולבילם (אע152) במדיגבה. ב. פעילות תהרותית באספקת שירותי בזק. ג. בטחון וסודיות בתקטוב. הברי תת הועדה מודלם לכל אלה שסיעו בעדם לב צע פעילות ולהוצלא דו"ח זה. ת ו כ ן עגנ לי ב " ם !| פ רכ ק 8 - 26 גר א. פיסקה 1 -כ ל ל ?5 פיסקה 2 -תמצית וטיכום ₪ 5 --( *7- פ ר קל ב ' - פיפותה א5פ15. פ ל ל 5 פיסקה 3 פיסקה 4 - הבעשה בעולם פיסקה 5 - תמיכה בתעשיה הישראל: פיסקה 6 - ה מ ל צ ו ת פ ר ק ‏ ג' - תחרות באספקת שרות: !| פיסקה 7 - כ ל ל 5 ו ו פיסקה 8 - תחרות בתשת לת תקשורת ו פיסקה 9 - תהרות בישומי תקשוב פיסקה 10 - ה מ ל צ ו ת ! 8 רת ד 5 = בטאן, ופבדיות בת פיסקה 11 - כ ל ל כ פיסקה 12 - המצב החוקל !| פיסקה 13 - ה מ ל צ ו ת ו . וו ה ת בזק 10 16 19 26 1 55 .- ₪ 5 7 7 - 9 .- 7-97 241 .- .- 42 48 ב ס פּ ה( יכ ם א' ב' ג' ד' ה' תמצית וסיכום דו"ח הביניים. כתב מיבולי - ועדת היגוי לתקטוב. כתב מיבולכ - תת הועדה לתשתית תקשורת. חוק הבזק, תטשמ"ב - 1982. תקנות הבזק, התשמ"ה - 1985. פיתוח תשתית תקשורת לשרות יעדל תקשוב - עדכון א ' - מ ב ו א 1 ועדת ההיגוי לתקשוב מונתה בשנת 1983 על ידי טר המדע והפיתוח ושר התקשורת, על פי החלטת ועדת השרים למדע ולטכנולוגיה, לצורך הצעת עקרונות למדיניות הממשלה בנושא תקשוב (כתב המינוי מפורט בנספח ב'). 2. במסגרת ועדת ההיגוי לתקשוב הוקמו תת ועדות לטיפול בנוש אי םס מקצועיים מוגדרים. ביניהן תת הועדה לתשת לת תקשורת, אשר תפקידיה הם בחינת טכנולוגית תקשורת, לימוד תשתית התקשורת במדינה ובחינת כישוריה לספק את צרכי ילשומי התקשוב - והמלצות על מדיניות, תכניות ופרויקטים לפיתוח תשתית תקשורת לשרות יעדי תקשטוב (כתב המינוי מפורט בנספח ג'). פ ע י ל ו ת 5+ תת הועדה לתשתית תקשורת החלה עבודתה ביולי 1983 וחבריה הם:- | א. אל"מ דניאל רוזן - צה"ל/היל הקשר והאלקטרוניקה - יו"ר תת הועדה. בּ. ד"ר יואל אדיר - ראש מחלקת מדעי המחשב, הרשות לפיתותח אמצעי להלמה. 23 מר יצחק איש הורוביץ - הדיראן, ד. מר יורם ברסלע - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ה. מר יעקב זיו - ראש אגף ההנדסה, חברת "כזק". ה. גב' כרמלה קלדררו - ראש מחלקת תקשורת נתונים וטלקס, הכרת "בזק". ז. מר גדעון לב - מנכ"ל "כורבנט" (לשעבר - מנכ"ל משרד התקשורת ). ח. מר יעקב לורברבוים - מנהל המרכז לטלויזיה לימודית. בתקופת פעילות תת הועדה יצא מר יצחק איש הורוביץ לשליחות ממושכת בחו"ל, ובמקומו פעל במסגרת תת הועדה מר אורי מלמד מחברת תדיראן. כן השתתפה בדיונים גב' רוזליה בינס ממשרד התקשורת. תת הועדה פירסמה דו"ת ביניים (שנדון ואושר על ידי ועדת ההיגוי לתקשוב) בדצמבר 1983. תמצית וסיכום דו"ת הביניים מוצגים בנספה א'. דו"ח זה משלב את דו"ח הביניים ומסכם פעילות תת הועדה. הדו"ת אושר על ידי ועדת ההיגוי לתקשוב, בישיבתה ב - 1 אוגוסט 1985. דו"ת זה כולל:- א. פרק א' - מ ב ו א - מציג רקע ותקציר המלצות תת הועדה. ב. פרק ב' - פיתוח א5פ9+ - מציג המלצות לפעילויות לפיתוח רשת תקשורת לשרותים משולבים (אע15) במדינה. - פרק ג' - תחרות באספקת שרותי בזק - מציג המלצות למדיניות באשר ליצירת תחרות על בסיס עסקי לאספקת שרותי בזק לציבור במדיבנה. 4" פרק ד' - בטחון וסודיות בתקשוב - מציג המלצות לחקיקה ותקינה לאבטחת סודיות תקשורת למטרות תקשוב. פ י ס ק ה 2 = החמציה וסיכום.. וול .1 ל דו"תח זה הינבו דו"ח מסכם של תת הועדה לתשתית תקשורת. דו"ח ביניל"ם של תת הועדה, שהוגש לשר המדע והפיתות ושר התקשורת ב-12 ינבואר 1984, דן בעיקר במצב תשתית התקשורת לצרכי תקשוב ובבחינת צרכי המשק בתשתית זו - ומכיל שורת המלצות בתחום מדיניות פיתוח תשתית תקטשורת לטוות קצר וארוך, יעדילם ותכניות לפיתות תשתית - וארגון הממשלה להתמודד עם משימה זו. דו"ח זה משל"ם את דו"ח הביניים ע"" המלצות במספר נושאלם - א, פעילות לפיתוח רשת תקשורת לשרותים משולבים (אע15) ותמיכה בפרויקטים לאומיים בתחום התקשוב. 3 פתיחת שוק הבזק בארץ לתחרות גופים פרטיים, בעיקר בת תהומלם של 58801685 עמפפה טטםאץ. ג. חקיקה ותקינה בתחום הבטחון והסודלות בתקשורת למט רות תקשוב. רכ תקינה בתחום התקשוב. רשת תקשורת לשלרותילם משולבים הטכנולוגיה של רשת תקשורת לשילרותים משולב?"ם (אע15) היא עדיין בגדר "פתרון המחפש בעיה". קים צורך לפתה את הטכנולוגיה של אע15, במגמה להפוך את הטכנולוגיה לאמצעי לפיתותח נמרץ של התקשוב במדינה. פיתוח רשת תקשורת לשירותי"ם משולבים ( אפ15) והתאמת הטכנולוגילה לפתרון בעיות הצרכנים הם המפתה לפתרון בעיות התקשורת העתידיות לשירות "עדי תקשוב במשק הישראלי. משימה זו צריכה להוות אחד היעדים הראשיים של חברת "בזק" בשנים הב אות. סי על סמך תכניות משרד התקשורת (שהיו לפנינו עת שכתבנו את דור"ח הביניים) בנראה היה כי הרשת המשולבת תת הליל להתפתח בארץ רק אחר* שנת 2000. לפיכך המלצנו על רביזיה מהותית בתכניות אלה. 6. המלצות ראשוניות באשר לפלתוח רשת תקשורת לשירותים משו לב" םס (אע15) במדינת ישראל פורטו בדו"ח הביניים. המלצות אלה היו :- א. פיתות מואץ של תשתית תקשורת ספרתית (להשלמת הסבת עיקר המיתוג והתמסורת במדיבה לרשת ספרת "לת עד שנת 1995). בי הקמת רשת א9ע15 נסיונית בארץ עד שנת 1986. 9 הפע לת רטשת אע15 בקנה מידה מסחרי בארץ לפנ: שנת 1990. 7 לאח ר בחינה נוספת של לוחות הזמנים בדו"ח הביניים הגענו למסקנה כי לוחות הזמנבים שהצגנו בעבר אינבם מעשיים למימוש. אנו ממליצים עתה להציב את היעדים הל אומיים הבאלם:- א. הסבת עיקר המיתוג והתמסורת במדיבה לרשת ספרתית עד שנת 1995. ב. הקמת מסגרת לפרוייקט אפ15 נסיוני באופן מידי. ג. הפעלת רשת אעפ1] בקנה מידה מסחרי עד שנת 1995. 8. בדו"ת הביניים הומלץ כי משרד התקשורת יכין תכנית ן מפורטת " (כולל פרטים הנדסילם, תקציבים, שיתוף התעשיה המקומית, תהזוקה, כח אדם, לוחת זמנים ושלבים למימוש) | תוך 9 עד 12 חודש - ויפיצה ברבים. כ הועדה מצביעה על הצורך בתמלכה ממשלתית מקפת בתהליך של הקמת מערכת אע15 על בסיס נסיוני למטרות למידה של ישומים במגמה לכוון את המשק, התעשיות וחברת "בזק" לכיווגנלם הרצויים לכלל המשק הלאומל - ולהאיץ את קידום הנושא. 10. הועדה בדעה כי אין אפשרות לפתחה ישומים ואמצעים בתהום אע15 כפעילות עצמאית בתעשיה, ונדרש שיתוף פעולה בין משרד התקשורת, חברת "בזק" ותעשית האלקטרובניקה ן והתקשורת במדינה. שיתוף הפעולה הלוני כדי ל אפשר ל הברת "בזק" ולצרכנים בארץ להצטייד בציוד תקשורת מיצור מקומי (על בסיס תהרותי), ולספק לת עשיה הישראלית "שדה ניסולילם" שיאפטר לה ליצור יכולת מוכחת - החיובית להצלחה בשוק הבינל אומי. 1 מן הראוי כי התמיכה הממשלתית לצורך תכלול: - א. תמיכה בתעשיה - מיקוד פעילות הגופים הממשלת??לם התומכים במו"פ תעשטייתי בפרויקטים בתחום תקשוב ו-אע15, ועידוד פעילות התעטילה בתהום זה. ב'; קביעת מסגרת של שיתוף פעולה בין חברת "בזק" והתעשיה בפרויקטלם נסיוניים בתהום א1595. 0 מסגרת הפעילות המוצעת על ידינו לקידום א5פ5ך בארץ מתרכזת בהקמת רשת נסיובית, המיועדת לפיתוה טכנולוגיה ולפיתות ליטומים פתרונות שיווקיים, תוך שיתוף פעולה בין חכרת "בזק" לת עשיה ב ארץ ובחהו"ל. אנו ממליצים כי אחריות הניהול והתאום של הקמת הרשת הנסיונית תוטל על משרד התקשורת, כי הפעילות תמומן על ידי השקעות החברות העוסקות בנבושא (חברת "בזק", חברות שירותיםס ותעשיה), וכ: הפעילות תב"א לנלסו: הפעלת שרותים ביסיוניים בארץ בהקדסם האפשרי. תחרות באספקת שרות: בזט ן 09 אנו ממללצים כי הממשלה תאמץ מדיניות בבושא?ל יוזמה פרטסית ותתרות בנושאי תקשוב, במגמה לאפשר התפתהות מהירה של המשק. 14. המרכיבים העיקריים של המדיניות - המומלצת על ידינו - א. אספקת שירותי תקשוב, ומידע וציוד קצה - | המדינביות בתחום זה צריכה להיות ליברלית ביותר, | במגמה לאפשר פיתוח מהלר של שירותים לצמצם את ההת ערבות הממשלתית בתחום זה למינימום ההכרחל. ב תשת ית תקשורת - המדיניות בתהום זה צריכה להיות זהירה ומסויגת. הממשלה צריכה (לדעתנו) לתמוך ביוזמות שיתנו יכולת ובי צועים חדשילם לתשת ית התקשורת הלאומית (במיוחד על ידי ישום טכנולוגיות חדישות) - ולבלום יוזמות שיהוו יתרון כלכלי ליזמים על חשבון בזכוז משאבים לאומיים לטוותה ארוך (דוגמא למשאב כזה - ספקטרום אלקט רומגנט?י). ג. מדיביות תעריפים - המדיניות בתחום זה צריכה לעודד התפתחות ותהרות ולאפשר לציבור לקבל שירותים חדשים ומשופרל"ם על בסיס כלכלי. בטחון וסודיות בתקשוב כ יישום תקשורת מחשבים בקנה מידה רחב מחייב הת אמת החקליקה למצי"אות הטכנולוגית המשתנ ה. 16. המלצתנו - כי הממשלה תפעל להקיקה יזומה בתחומים הבאלם: - א. הגדרת גישה בלתי מורשית למאגר מידע באמצעות קול תקשורת או רשת תקשורת - כעבירה פלילית. ב. קביעת כללים המגדירילם ומחיבים הגנה על תקשורת מידע קריטי - הן מידע בל חשיבות לאומית והן מידע בעל חשיבות אישטית , על יד? הצפבת התקטשורת. ג. הרשאת תקשורת מוצפנת באמצעות רשתות התקשורת הציבוריות השונות. פיקוה ותקיבה 7. במדינה מורגשת העדר פעילות תקינה בתהום התקשוב. .8 9 .0 די לציין כי קיימים בארץ שלושה סוגים מקובלים של לוחות מקשים עבריים למחשבים, כד? להמחיט את חומרת הבעליה. בדו"ח הב*ניים המלצנו על פעילות להקמת גופי פיקות ותקינה בנושא* תקשוב, כחלק מההערכות הממשלת לת סביב הקמת חברת "בזק". גופים שכאלה עדיין לא קמו - אך בשנה האהרונה החלה פעילות של מכון התקנלם בתחום זה, בסיוע גופלם כמו אלל"א והתעשלה. גוף תקינה ופיקות כלתי תלול (כדוגמת מכון התקנים ) חיובל לפיתוה באות של שלרותל התקשוב ותשתית התקשורת בארץ. החהלונלות מתבטאת במספר תהומלם עיקרלם - א. קישור לרשת ולתשתית - ההרשאה הטכנית לחבר ציוד כלש הו לרשת התקשורת חיבת להיות מוסדרת בתקן ישראלל מחליב, ובתקנות שיפורסמו על ידי משרד התקשטורת. בש אבטחת ביצועי קצה לקצה - ביצועי רשת תקשורת (המסופקת על לדי חכרת "כזק" או חברות אתרות) צריכים לענות על הגדרות ברורותי- ויש להייב את החברות המספקות שירותיל בזק לספק שירותים לפי התקנים הישר אלי?"לם שיקבעו. ג קבלעת תקן ישראל? מחיב להצפנה למטרות אזרחיות (לצרכים כמו העברת כספים אלקטרונית, אבטחת רשומות איש"ות וכו'). ד. פיקוח ‏ - התקיבה והפיקוח הטכבי על יטשום תקנים ישראל לם חייבים להתבצע על ידי גוף בחינה ובדיקה אוביקטיבי ובלתי תלוי. אנו ממלילצים כי פעללות התקינה בנושאי תקשטוב במכון התקנלם, טשהוא הגוף עללו מוטלת בי צוע פעילות כזו, תואץ במידה מהותית. בבוסף אנו ממליצים על הקמת או רישול מבדק ות לתקשוב, בלתי תלויות בספקי הציוד והשילרותים. 1. נדרש תקציב ממשלתי למימון פעילות התקינה, לפחות בשנבים הראשונות לפעילות. אבו מעריכל"ם כי נדרש סכום של מספר עשרות אלפי דולרים בשנה. פיתוח תשתית תקשורת לשרות יעדי תקשוב - עדכון 2 5 .4 בנספה"ם ב' ו-ג' לדו"ח הביניילם תארנו את תשת לת התקשורת האזרחית במדינת ישראל ואת רשת התקשורת הציבורית למיתוג נתונלם ("ישראנת"). מאחר ועברה תקופה ארוכה מפירסום דו"ח הביניים, כאשר במהלך תקופה זו החלה החברת "בזק" לפעול, מצאנו לנכון לכלול בדו"ח זה עדכון במצב תשתית התקשטורת לשרות י*עדי תקשוב. פרוט העדכון - בנספח ו'. פ ר ק ב ' - פיתוה חפ5ך פיסקה 3 - כ ל ל * מערכת התקשורת הספרתית שתשרת אותנו בעתיד נקראת אפ1:5 (א05%א1פא 12 5 0מ 5080160 5080182דא1). הרעיון המרכזי של מערכת זו הוא לתת למנויים את כל התקשורת לה הס זקוקים באמצעות מעגל אחד, במימשק סטנדרטי. מעגל זה (הנקרא לפעמים בשם 8 2 ל*תמוך בכל צרכי המנוי - תקשטורת טלפונית, חוזי, פקסימילה, חיבור למחשבים, גישה למאגרי מידע ועוד. המוטיבציה לישום אפע15] היא מסיבות כלכליות, גמישות תפעולית והצורך בנגישות המינוי למגוון שירותילס (ולא רק לטלפוניה הבסיסית המקובלת היום). הטכנולוגיה והצורך הלאומי לישום אע15 פורטו בדו"ח הביניים של תת הועדה. בפרק זה ננסה לפרט הפעילויות הנדרשות לצורך קידום אעפ1 במדינת יטראל. פ י ס ד ה 4 - ה ב ע ש ה ב ע ו ל פ 1. טכנולוגית התקשורת הספרתית התפתחה בעולם במהירות רבה בעשרל"ם השנ"ם האהרונות. | 2. בשנות השישלם הת קינה חברת "בל" בארה"ב את מערכות ן ה- "60428158 7" הראשונות (ת קשורת ספרתית בקצב ן 4 מס"ש - 24 אפיק של 64 קס"ש), ועד תחילת שנות השמונים כבר פעלו ב ארה"כ מספר מערכות מיתוג | ספרתיות (855 0.4א כרכזת מעבר, 885 0.5א כרכזת גישה - שתיהן מתוצרת ‏ 228071810 אעתםד51מח, ו-510אכ ו-5-100אכ2 מתוצרת | 182500% א18285ג0א). מערכות אית ות באפיק משותף ( 6א4221א610 0221608 - מעצא1 עטאאגוס א0א00% - 0015) פעלו בארה"ב החל מ - 1976, וחברת 47161 הכריזה על כוונה להפעיל איתות לפי שיטת 7. 0א 60121 בשנת 1985 (ועד 1990 - לכסות 90 אהוז מהק שורים בין הרכזות בשיטת איתות זו). | 3 באירופה - צרפת הובילה בפיתות תמסורת ומיתוג ספרתייס. בשנת 1970 הותקנו בצרפת מתגילם אלקטרונים בחהלוקת זמן (8פ71), וב - 1976 החלה פעילות להחלפת מתגי מצלב (602055288) במתגי א128. בשנת 1979 כבר פעלו בצרפת כ - 700 מערכות רדיו ספרתיות (של 2 ו-8 מס"ש). ב-1983, 50 אהוז מהרשת המקומית, 25 אהחוז מהרשת הבין עירונית וכ - 65 אחוז מהמתגים העירוניים היו ספרתיים. התכגנית הצרפתית היא להגיע לרשת ספרת לת במלואה עד 1995. ה בארצות אחרות באלרופה (אנגליה, מערב גרמניה, שבדיה וכו') יש פעילות רבה בתהום התמסורת והמיתוג הספרתיים. באנבגליה (שם יש תחרות בין חברת הבזק המקומית 1508004 8812158 להחברה פרטית מתחרה, בשם צ459008) מתכוונת חברת הבזק להחליף את כל מתגי המעבר במערכות א א57?8פצ5 או מערכות דומות עד 1992, ולהפוך כמחצית מהרשת הבין עירונית מכבלי נבחושת לסיבים אופטיילם (כ - 100,000 ק"מ) עד 1990. במערב גרמביה הותלט להפוך את הרשת לספרת ית עוד בשנת 1979 - אך הבי צוע היה איטי. רק ב - 1982 החלו להסב מתגי מעבר ממתגים אנלוגיים לספרתיים. מ-1988 יותקנו אך ורק מערכות תמסורת ספרתיות, ומ - 1990 יותקנו אך ורק מתגים ספרתיים. אפ5: - הגישה האמריקאית .5 ברשתות של חברות התקשורת (188א004248 6א02584171 - 800) בארה"ב מגוון רב של שירותילם ספרתילם מתקדמים, ביניהם 28פ ( 5₪8%106 פאסגעגדגכע מגדז16כ), 8 ( 52801028 6א11081א5 87א40%ע תעמ ), 605260 (צ11ת821ע02 הדע 50110452 61820011)ו - דצסגם (5208%1א184 געגכ גמ55 2002₪). הפיתות המהלר של הרשת והמיתוג הספרתיים, המשולב בפיתותה שירותים אלה, פותה להברות התקשורת בסיס לפ ליתותה מהיר של א152 - אם כי בסביבה המפוצלת של היום (בש וק התקשורת כארה"ב) קשה לתאר כיצד יתפתה הנושא, למרות של - 4181 ול - 806 מחתויבות ל - א9ע15 כיעד עתידי. לוחות הזמנים לפיתות אע15 בארה"ב אלנם ברורים, וקימים קונפליקטים בין ה - 5006 (השולטות ברשת המקומית) לבין - 4181 (השולטת ברשת הבין עירונית), דוגמא לבעיה של קונפליקט - ה - 506 מנבועילם מלספק ציוד מנויים (2א5א8ת80012 םגא1אתמך1), אך שוק זה פתוח להברת 2500 אג44₪810. בנוסף קימת פעילות לא מבוטלת של שירותי תשתית מתחרלם ל- 782 ( 01א, 628 ועוד). - 12 - 7. האסטרטגיה לפיתות אע15 של 21817 כוללת 3 שלבים, כמפורט:- א. | שלב א' - שלב המעבר ( 2858 א51110%א182) 1) הרחבת הלקף הת קשורת הספרתית (מיתוג ות מסורת ) ברשת הקימת. 2) ניסויים והכנסה לשרות של שירותים דומים ל - אע15 ( 58801085 2188 - אכ15). 3) פיתות הטכנולוגיה של גישה אלנטגרטיבית למנו: ( 4005858 80841582דא1). 64 הסכמה על תקנים ביבלאומיים ל - א1592. ב. | שלב ב' - שלב הישום (8458? 42108 דאמאםמקא:) 1 ישום הדור הראשון של א152 - הגישה האינבטגרטיבית למגוי. 2) פיתוה הטכנולוגיה של הרשת האינטגרטיבית (18088פא ₪684182דא1). ג. שלב ג' - השלב הספקולטיבי ( 2455 8צש528002211) ישום הדור השני של אפע15 - רשת אינטגרטיבית. אפ15 - הגישה המערב גרמנית 8. בשנת 1979 אימץ לעצמו משרד התקטורת המערב גרמני (552051כא80 5088דַע8ע - ע8כ2) מדיגיות של תהליכים מואצים להפיכת רשת התקשורת לרשת ספרתית. פעילות התקנה מעשית התהילה בשנה 1982, כאשר משנת 1988 יותקנו אך ורק מערכות ספרתיות, והכוונה היא לספק שירותי אכ15 החל משנת 1988. 9. ה - 282 אינו רואה להצים מידיים בשוק לאספקת שרותי אע152, ומקדיש תשומת לב רבה לתקינה מסודרת בנושא (באמצעות ה-12ע2 - גוף המחקר של ה - ע82כ2). - 13 - 0 האסטרטגיה של מערב גרמניה לישום אע15 הוגדרה כמפורט:- | א. ‏ ביצוע תהליך מסיבי של הפיכת רשת התקשורת | האנבלוגית לרשת ספרתית. | ב. ‏ בדיקת הטכנולוגיה והשוק לשירותים המבוססים | על מעגלים בקצב 64 קס"ש באמצעות רשת בסיונית | (א18088תא ממפס0א). | | | | ן ג. ‏ ביצוע פרויקסים ניסיוניים ונסויי שדה עד שנת 7, לבהינת ציוד מתאים ולבהינת שירותלם לצרכנים. | ד. אספקת שרותי א152 משנת 1988 - בטכניקה של גישה ספרת ית למערכת ממותגת שקופה בקצב 64 קס"ש, עם אלתות בערוץ משותף. 15% - הגישה הבריטית 1. הבריטים הם המתקדמים ביותר באספקת שירותי א152. חכרת התקשורת הבריטית (21) פירסמה תכניות להפעיל שרות 122 ( 4005559 מג1017כ2 682182ע1א1) כרשת בנסיונית באזור לונדון - ולספק שירותים ב - 1985. עד 1990 יסופקו שירותי רשת זו בכל הערים הגדולות. 2. הגישה ל - 128 הנסיוני תהיה באמצעות "128 8א1ע 8₪"- המספק שני ערוצים - אחד בקצב 64 קס"ש, | הסני בקצב 8 קס"ש. או באמצעות "12 מא1ם 1צמטא" - המספק 50 אפיק בקצב 64 קס"ש. באמצעות ה - גפך | ניתן יהיה לגשת לרשתות דיבור, למעגלי נבל"נ לנתונים, לרשת מיתוג מנות. בעתיד יותאם ה-12 לתקני 00111 (מדובר על מכנה אפיק (+28, דהייבו - שג" אפיקים של 64 קס"ש, כל אפיק לדיבור או לנתונים, ואפיק של 16 קס"ש ל אית ותים). - 4 תצפית ל - 1995 3. המטרה של כל המדינות המובילות בתחום התקשורת בעולם המערבי הלא פיתוהח אע15 שיתמוך במיגוון רחב של שירותי דיבור, נתונים, מידע כתוב, פקסימילה וחוזי, והפעילות בעולם כולו מתרכזת סביב שרות טלפוני בסיסי בקצב 64 קס"ש עם איתות בערוץ משטשותף. ו וו 4. עיקר הרשת והמיתוג הבין-עירוניים יהיו ספרתייס בכל המדינות המובילות עד 1990. ההתפתהות ברשת המקומית תהיה אלטית יותר במדינות כמו מערב גרמניה ובריטביה, ותפגר אך במעטס אהרל התפת הות כלל הרשת במדינות כמו צרפת וארה"ב. - ו 5 ברוב הארצות (פרט לצרפת) יופעלו מערכות איתות בערוץ משותף (6א4121א516 עמאאג080 א0אַאַ0600) לפי שיטת 7 .א0 00112 לקראת סוף שנות השמונלם. 6. האינטגרציה ברמת הרשתות אינה צפויה בעתיד הקרוב, ונמשיך לראות רשתות נפרדות (לדיבור, נתונלם, תעבורה כתובה, חוזיל) עם גישה אינטגרטיבית למנוי (באמצעות א5ע18), לפהות עד תהללת שגות התטעים. 7. המדינבות בהם מתפתחים שירותי ה - אע15 במהירות - בריטניה וארה"ב - הם המדינות בהם "המוביל הלאומי" פועל בתנאים תהרותיים. במדיבות בהט אספקת שירותי הבזק מוגנת כאמצעות מונופול ן (לדוגמא - צרפת, מערב גרמניה, שבדיה) אין נסיון | לעורר ביקוש, והמיתון בפעילות מוצדק ב - . "המתנה לתקינה ביבלאומית". | תקינה בינל אומית. | 8. התקיבה הבינלאומית מתבצעת על ידי ה - 60177 ( צ088278ע1512 פאה צא0א?ת52ע122 מגא10עגאפפלאך | אס 00771858 8₪8,,, שהיא שלוחה של ארגון הבזק הבינלאומי ט17 (א10אע 6108 1אעוא 0 םתד 2 1 אתפדאן). -‏ וי .9 .0 41 .2 .5 - 15 - מאמץ התקינה נעשה במספר קבוצות עבודה בינלאומיות (111ַא, 1א, 011 680025 צפטל5). למיטב ידיעתנו אין השתתפות פעילה של משרד התקשורת, הברת "בזק" או של התעשיה הישר אלית במאמץ תקינה זה. בנובמבר 1984, בכנס השמיני של ה - 00171 בספרד (א1גע5, 5 - 6א4א, צע2את55 צפבאסע? ו 1, אושרה פעילות קבוצות העבודה בשנל"ם האתרונות, שכללה מסגרת לתקינה הבינל אומית בנוטשא אע15 והגדרות שירותים (לדיבור ולנתונים) המבוססים על אפיק בסיסי בקצב 64 קס"ש (ומכפלות של 64 קס"ש) הקרוי עמאאג01 5 ואפיק בקצב 16 קס"ש (לאיתות ולנתונבים איטיים), הקרוי מפאאג648 כפ. התקנים הבינלאומיים, למרות שאינם מושלמים, מהווים בסיס מוצק לפיתוח אכ152. הש לב הבא בתקינה הבינלאומית יתבצע עד שנת 1988, ויתרכז בעיקר בנושאי שרותי תקשוב וטילובם ב-א155. פרויקטים נסיוניים דרך הפעולה שנבוקטות רוב מדינות העולם לצורך קידום בוטאי אע15 היא הקמת רשת אע152 נסיונית, המאפשרת לימוד הטכנולוגיה והתאמתה לבעיות המיוחדות של הרשת בכל מדינה. רשתות מסוג כזה קמו במדינות הגדולות (ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת, יפן) ובמדינות קטנות (פיבלנד, שבדיה, ספרד, קורל אה, סינגפור). פיסקה 5 - תמיכה בהקטיה המקומית כ ל ל ? .1 על סמך הנתונים שהיו קיימים בידינו בעת הכנת דו"ח הביניי ם של תת הועדה, התכניות הקיימות להקמת תשת ית תקשורת ומיתוג ספרתיים במדינה לא ?אפשרו פיתוח שירותי אע15 הלקיים בארץ לפני שנגת 2000 (ראה פיסקה 7 בדו"ח הביניים). מצב זה יעמיד את מדינת ישראל בפיגור ביכר בהשוואה למדינות המפותחות בתחום התקשורת, ויפגע לדעתנו בהתפתהות כלל המשק וההברה. לפיכך המלצבו בדו"ח הביניים על כניסה לתכנית מואצת להקמת מערכת א190 בארץ, שמרכיביה הם : - א. האצה משמעותית של תהליך הסבת והחלפת מערכת התקשורת האנלוגית למערכת ספרת ית, במגמה להסב עקיקר הרשת בארץ לרשת טפרת יה עד טבה 1993, 43 פעילות מש ותפת של משרד התקשורת, הברת "בזק" והת עשיה המקומלת, על מנת להקים רשת אע15 נסיובית ולהפציל שירות 152% בארץ לפני שנת 1990, במגמה להגיע לקנה מידה מסחרי עד שגת 1995. בראה לנו כי לת עשיה במדינה אין יכולת להתמודד עם ההברות הבינלאומיות המובילות בטכנולוגיות התקשורת הבסיטיות המסורתיות (מיתוג, תמסורת), אך יש לנו גם צורך וגס יכולת לשמור על יכולת היצור והל צוא של תעשית האלקטרוניקה והתקשורת בארץ - ועלינו למבוע דחיקתנו משוק התקשורת הבינלאומי על ידי נביצול יתרונגו היחסי בישוס טכנולוגיות קיימות בהזית הידע לכיוונלם ישומיים, תוך השקעת משאבים בהיקף לא גדול, ואבטחת בסיס של שוק מקומי. - 17 - מאידך - כשוק התקשורת אין אפשרות לפתה ישומים בפעילות עצמאית בת עשיה - ונדרש שיתוף פעולה בין משרד התקשורת, חברת "בזק" והתעטיה - הן כדי שוכרת "בזק" תוכל להצטיד בציוד מקומי על בסיס תהרותי, והן כדי שלת עשיה הישראל לת יהיה "שדה ניסויים" הי ונושם, שיאפשר לה לל צור יכולת מוכחת - החיונית לצורך חדירה לשוק הבינל אומי. הת מיכה בתעשיה המקומית .5 הדרך שאנו ממליצים עליה לצורך תמלכה בתעשיה המקומית הלא - פעילות משותפת להקמת פרויקטלם נסיוניים בתחומי א152 וישומיו. אופי הפעילות - פיתוח ישומי אכ152 ספ ציפיים למגזרים שונים של המשק, וישומם באופן נסיונבל ברשת הישראלית, תוך דגש על האלמנט הסכבולוג: ועל האלמגבט השיווקי. הפעילויות המוצעות : - א. חמיכה בפרויקט הלומדה הלאומי - תחת הועדה הועדה לטכנולוגיות הגישה הצעה לתכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים. מרכיב נכבד בתכנית זו הוא התקשורת, ולדעתנו לש לוודא כי תקשורת זו תמומש (בין היתר) בצורה תואמת למערכות אע18 מתקדמות - וכי התקטורת שתפותת תהוה בסיס לתמיכה במערכות תקטוב אחרות. ב תמיכה בפרויקטים בהם יש לתעשיה ענין ונכונות להשקעה, לדוגמא - 1) פיתוח הדור החמישי של מתגים אלקטרונים פרטיים (א88?) המשלבים תקשורת דיבור ונתונים, ותומכים במשרד האלקטרוגי ובתעשיה המבוססת על תכנון ויצור בעזרת מחשב, תוך אספקת מיגוון שירותים הדרושים לגופים התעשיתים. 2 מאגר משאבי תיב"מ לת עשיה - יי צירת יכולת תיב "מ למפעלים קטנים על ידי גישה בתקשורת של תהנות עבודה מקומיות למערכות תיב"מ מרכזיות. 0 דהה קטטדקה 0 מבחלנמקשנבטעהמ יוו קלחל מרקטו היק ול חמןהמההלדה אית ההז הנחב = ו 3 מיכון עסקות - לתמיכה בבתי עסק קטנים (8818 עס 1א201) על ידי פתיחת אפשרויות קישור מסופים בבתי העסק למערכות מרכזיות בקנה מידה רתב, ופיתוחה ציוד הקצה ומערכות התוכנה המרכזיות. 64 אספקת שירותי תקשוב למגזרלם שונים של המשק - כולל ממשלה ומוסדות ציבור, חקלאות, ת הבורה, בעלי מקצועות חופשיים ומשקי בית - במגוון ישומים - דואר אלקטרוני, טלקס, וידאוטקס, טלמטריה - בטכנולוגיות אפ15. התמיכה הממשלת ית בת עשיה המקומית צריכה לכלול בעיקר יצירת תמריצים שיניעו את חברת "כזק" לשיתוף פעולה עם התעשיה. בתמיכה מסיבית של חברת "בזק" יש סיכוי לקידום מהיר של יכולת הת עשיה בתחום התקשורת, ויש לנקוט בצעדים מתאימים על מנת שהברת "בזק" תתמוך במידה ממשית בפעילויות פיתוח הדטשניות בתעשיה המקומית, ותפעל בתהום ההדשני והמבטיח של א155, החשוב לכוטר היצוא של התעשיה. 59 ס ק ה 6 - ה מ ל צ ו ת המלצות דו"ח הביניים 1. הקמת רשת תקשורת לשירותים משולבים (אע15) בארץ היא משימה לאומית, שמטרתה להעמיד למדינת ישר אל בשגות התטעים את רשת התקשורת לה נזדקק - ולאפטר אספקת תקשורת לשרות יעדי תקשטוב בקנה מידה גדול. כל המתנה בעשיה היא בגדר בזבוז זמן - ופגיעה בכושר התחרות של הת עשיה הישראלית והמשק הישראלי כולו. | 2. עיקרי ההמלצות באשר להקמת אע15 פורטו בדו"ח הבינילם ן של תת הועדה, דו"ח טיצא טרם הקמת חברת "בזק". ההמלצות כללו : - א. בסוות קצר - פיתות מואץ של תשתית תקשורת ספרתית, כולל:- 1) תח מ ס ו ר ת א) התקנה מואצת של מערכות ספרתיות 2 מס"ש בכבלים סימטריים באזורים עירונים ובקישורלם בין מרכזתיים. ב) התקנה מואצת של מערכות קואקסיאל יות בקצבים גבוהילם ( 140 מס"ש או יותר) בכל הצלרלם המרכזיים, בעיקר על כבלים קואקסיאליים קימים. ג) התקנת מערכות ספרתיות הדישות בסיבים אופטיים | והפקה מהירה של לקחים שיאפטרו המשך הצטיידות בציוד זה. ד) הצטיידות והקמת מערכות רדיו ספרתיות, כגיבוי לכבלים ולסיבים אופטיים. ה .4 2) מ י ת ו ג א) הצטיידות במתגים ספרתיים והתקנתם. ב פיתוח תשת ית ת מסורת ספרת ית לכל מתג ספרתי. ג) החלפתה מתגים אלקטרומכניים למתגים ספרתיים - כאשר בעדיפות ראשונה יש להחליף מרכזות בוררים מיושנות. 3 * ע ד י ם ב צ * 9 ה ז מ ן הדבקת פער הביקוש לשילרותי תקשורת במדינה עד שנת 0 והשלמת הסבת המיתחוג והתמסורת במדינה לרשת ספרת ית עד שנת 1995. ב. בטוות הארוך תכנית מסגרת ופעילות מתואמת להק מת אתע15, במגמה להקים במדינה מערכת אכ15 נסיונית עד שגת 1986 ולהפעיל רשת כצו עוד לפני 1990 בקנה מידה רחב. ההמלצות כללו, בין היתר, המלצה להטיל על משרד התקשורת להכין תכנית מפורטת (כולל פרטים הנדסיים, תקציבים, שיתוף התעשיה המקומית, תהזוקה, כת אדם, לוה זמנלם וטלבים למימוש) תוך 9 עד 12 חודשים, ולהפיצה ברבים. מ ל צ ו ת נ ו ס פ ו רת בדו"חתח זה אנו מבקשים להשלים המלצות דו"ח הביביים בהמלצות נוספות, העוסקות בשלב הלמידה של הקמת א1852. תהליך הלמידה - מסרתו לאתר הבעיות המיוחדות להקמת הרשת (בעיות כלליות - ובעיות יחודיות לתבאי הארץ), לרכוש ידע באפיון השירותים (מזוית ראיה הנדסית וטיווקית) וי צור האמצעים - ולי צור בסיס מוצק להמשך הפעילות בנושא. תהליך הלמידה חייב להתבסס על פעילות נסיונית בקנה מידה משמעותי בו יותקנו ברשת הישראלית מערכות נסיוניות ויצסבר נסיון מעשי (ביצור והפעלת אמצעים ומערכות, אצל משת משלם וצרכנים ). - 21 - ן 6. הפעילות הנסיונית חייבת לקבל תמיכה ממשלת ית ן מקפת, שעלקרה - אִ. מיקוד פעילות גופים ממשלתיים התומכים במו"פ תעשיתי (לדוגמא: משרד התעשיה, באמצעות המדען הר אשי ) בפ רויקטים בתהום תקשוב ו - א152. בש קביעת מסגרת של סיוע פעיל מצד חברת "בזק" בפרויקטים נסיוניים של התעשיה בטכנולוגיות אפ15, כולל נקיטת צעדים שיבי או לכך ש הכרת "בזק" תתמוך באופן פעיל בפעילות הנסיונית, הן במימון חלקה בפעילות זו והן בפעילות הנדסית משותפת עם הת עשיה. ג. הקמת קרן לפיתוח הבזק במדינה - שתיוצר על ידי השקעות החברות העוסקות בנושא (חברת "בזק", חברות שירותים ותעשיה). פעילות נסיונית לקידום א155 7 הבעיה העיקרית בקידום אפ15 היא: כיצד להפוך את הטכנולוגיה (המבטי הה) לפתרון כולל לבעית התקשוב של הצרכן1 8. מה רוצה הצרכן, וכיצד בדע מה צרכיו? מערכות תקשוב רכות ומתוחכמות נבכשלו עקב אי הת אמתם לדרישות השוק, עקב מימשק אנושי לקוי. 9. טכנולוגית ה - אע1592 היא עדיין בגדר פתרון המחפש בעיה. הבעיה שהצבעבנו עליה - טכנולוגית אע15 כמפתח לפיתוח שרותי תקטוב בהיקף רותב - אינה מוגדרת בצורה מספקת, ונבדרש לפתח את הטכנולוגיה של שרותי התקשוב, במשולב בהכרת הצרכנים והכרת דרילשותיהם - ליצירת בסיס שיווקי רחב לטכנולוגיה ולישומים. 0. השיטה שאנו מציעים לפיתוח הנושא - הקמת רשת ו בנסיונית בארץ ופיתות שירותים נסיוגניים על | בסיס רשת נסיובנית זו. | תתקב התכ קהקהקכקהמתהקהקמהקבקקההמתקההההתההוקקתקהחטתהקה מסמחתבהבהטוההמהמקמטנקםימטהתתקקוההההטםקורקכומרהקמו-ם--- .1 .2 .53 .4 חשתית הרשת הנסיונית תוקם על ידי חברת "כזק", והשירותים הנסיוניים עצמם יפותחו ויסופקו על ידי הת עשיה בארץ. אופי התשתית הנסיונית הנדרשת - הפעלת מספר מתגים ספרתיים (מכל הסוגים שיהילו נושא הישראלית - 100-א124, 0, 112-1240) בערים הגדולות (תל אביב, חיפה, ירוטלים, כאר שבע ), קישור בין המתגים ברשת ספרת ית ובאיתות לפי 0.7א 6060117, קישור מתגים אלה לרשת מיתוג המנות (יטראנת ) ולרשתות דומות בהו"ל, התקנות נתיבי אפפ15] לצרכנים "קטנים" ברשת המקומית (2002 060ע) בשטיטת +28 ( 144 קס"ש), והתקנות נתיבי אע15 לצרכנים "גדולים" (בקצב 2 מס"ש). אופי השרותים הנסיוניים שיפותחו על ידי הת עשיה בארץ - מפתרונות טכנולוגיים - שילוב מתגים פרטיים (א8?), טילוב רסתות מקומיות (צגם), טילוב מערכות חוזי ועיבוד תמונות - ועד פתרונות שיווקיים - פתרונות לתכנון ויצור בעזרת מהשב, פתרונות לניהול, פתרוגבות למשקי בית, פתרונות לניהול משאבים לאומיים בתהומים שונים, פתרונות למסחר ובתי עסק, פתרונות לסקטור הפיננסי, פתרונות לסקטור הרפואי - ועוד. מרכיב חשוב בפעילות נסיונית זו - לשלב ברשת הנסיונית בארץ שירותים ואמצעים שפותהו כברשתות דומות בחו"ל. זאת כדי לאפשר לצרכנים בארץ לזכות בפיתרונות הנובעים מפיתוחים מוכחים, כדי לבחון תאימות מול מערכות ושירותים המפותהים בעולם, כדי ללמוד ולהכיר פעילויות של אחרלם - וכדי להעמיד אתגריט הולמים בפני התעשיה המקומית. ו ------ - 3 - פעילות הכרת "בזק" לקידום אפ15 5. חברת "בזק", בעלת הזיכיון למתן שלרותי תקשורת כלליים במדינה, צריכה להיות הגורם המוביל בפיתוה תשתפית אע15 בישראל. פעילות חברת "בזק" לקידום אע15 צריכה לדעתנו לכלול:- א. בטווח הקצר - תמיכה ברשת הנבסיוגנית, כפי שפורט לעיל, כולל הקמת הרשת, קישורה לכלל מערכת התקשורת הישר אלי?ת והביבלאומית, ומהחקר מקיף בכל נושאי הרשת המקומית (ע200 20082) ואספקת שירותי טלפונים משוכללילם בעידן ה-אפ152. ב. בטסווח הביבונל - הפעלת אלתות 0058 לפי 7. סא 60111 ברשת המיתוג בארץ. שיטת איתות זו הלוגנית לצורך פיתוח אכ15. לדעתנו יש לקטר את המתגים הספרתיים בהקדם האפשרי בשיטת אלתות זו (ולא בטשיטת 8-2 0 66177, כפי שהוברת "בזק" עוטה כיום). ג. בטוות ה ארוך - לק ראת סוף שנות השמונים - יתכן מעבר מהתקנת המתגים בדגמים הנוכהיים, שהם "מתגי אע1" (דהיינו - מאפשרים אינטגרציה בגישה למנול) למתגים חדישים יותר, שיהיו ככל הנראה גירסה משופרת ( 582פג68עט) של המתגים המותקנים כיום, ויתפקדו כ-"מתגי אפ15" (דהייבו - י אפשטרו אינטגרציה גם ברמת הרשת). פעילות הממשלה לקידום אע15 6. פעילות הממשלה לקידום נושא אע15 צריכה לדעתנו לכלול : א. מימון, ביהול ותאום הפעילות הנסיונית - מוצע להטיל הנביהול על משרד התקשורת, להיב אותו להגדיר מסגרת תקציבית הולמת (ומקורות מימון- מתקציבי הפ יתוח של שירותי הבזק בארץ ) ולהקים ועדת היגוי - שתכלול מומחיס לנושא - מהאקדמיה, מהתעשיה, מגופים ממשלתיים (צה"ל, משרד התקשורת ) ומהברת "ב זק" - שת עס וק בהנ חלה ובקרה על הפעילות הניסיונית. : ב. מדיניות תעריפים לשירותי בזק - שתעודד בשלב הראשון את פיתוח רשת מיתוג המנות, ובשלב השבי- ניצול שירותי אע158. מדיניות תעריפים כזו חיוגית לצורך פיתוח מוטיבציה הולמת אצל הצרכנים (יש להדגיש כי כיום אין מדיניות כזו, וצרכנים ן מעדיפים עדיין להשתמש במודם על קוי טלפון ולא | ברשת מיתוג המבנות), לצורך פיתוח נכון של התשת לת | ולצורך בקרת התחרות באספקת שירותי בזק. | | | | ג. לצירת תבאלם בוהים לתעשטשיות שיעסקו בפיתוח שירותי אפת15 - על די מתן ההקלות המקובלות למו"פ לצרכי יצוא (על ידי משרד התעשיה והמסהחר) ופתרונות נביהוליילם | שיאפשרו שיתוף פעולה בין התעשיות לחברת "בזק" ופיתות מטשותף בנושאלי אע15 - ללא המכשולים הבירוקרטיים המאפיניים מגעים אלה כיום. ד, ‏ < צירת מסגרת לשיתוף גופים ממשלתיים (מטשרד התקשורת, צה"ל), חברת ‏ "כזק", הת עשיה הישראלית והאקדמיה בפעילות התקינה הבינלאומית בנושאי אע15 ותקשוב (במסגרת 1 ו-1850), כדי להבטיח זרימת מידע למשק הישראלי ואבטחת האינטרסים הל הודיים שלנו (הנובעים בעיקר מהצורך לשלב את הטשפה העברית בתקינה הבינל אומית ). שיתוף הת עשיה ומוסדות המתקר בפעילות לקידום אפ15 7. מומלץ כי שיתוף התעשיה ומוסדות המחקר בפעילות לקידום אפ15 תהלה באמצעות הסכמים בין חברת "בזק" לת עשיה ומוסדות המחקר. 8. הסכמים כאלה יביאו לפעילות משותפת ומתואמת - חברת "ב זק" תעמיד לרשות התעשיה ומוסדות המחקר את שירותי הרשת הנסיונית ואת הסיוע הדרוש ברמת הרשת. הת עשיה תפתה ישומים ומרכיבים טכניים כפי שיקבע. .9 .0 .1 .2 .5 י צירת תכבית עבודה מפורטת מומלץ להטיל על גוף מתאים (למשל - משרד התקשורת ) להכין תכנית עבודה מפורטת להקמת הרשת הנסיונית, כולל תאום עם חברת "בזק" והתעשיה והגדרה מקיפת של פעילויות, לוחות זמגבילם ופרויקטים נסיוניים - ולהפיצה לציבור היצרנים והמשתמשים - תוך זמן קצוב. תכבית העבודה צריכה לדעתנו להבטיח הקמת המערכת הנסיובית והפעלת שירותים נסיוניים בהיקף ראשובי לפני שנת 1990, ובהיקף משמעותי - עד סוף שנת 1995. מימון הפעילות הנסיונית הרשת הנסיונית המוצעת על ידנו אינה חיבת להיות רשת יעודית לפיתוה אכ15. הכוונה ל השת מש ב מתגיט וברשת קימים, או המיועדים להיות מותקבים - ו אפילו כאלה ש הקמתם תואץ לצורך הפעילות הנסיונית, כאשר המתגים והרשת בהם מדובר ימשיכו במקביל לשרת צרכנים רגילים, ומבלי שידרש להסב את כלל המיתוג והרשת, אלא רק את אותם המרכיבים המשמשלם בניסול. אין ספק כי נדרש תקציב לצורך התקנות נסיוניות, לצורך צוות פרויקט, לצורך הכנת גישות נסיוניות למינויים ולגופים המפתהים, לצורך פעילות הת עשיה. שיטת המימון המוצעת - מימון עצמי על ידי הגופיםס המשת משים, הת עשיה והחכרת "בזק". יש צורך להקציב משאכים מתאלימים, למשל - ע"" הקמת קרן לפיתוה הבזק במדינה - שתיוצר על ידי השקעות הוכברות .העוסקות בנושא. פרק ג' - פחרות באספקת שירותי בזק פיסקה 7 - כ ל ל ?ל המ צב החוקל המצב הקיים בשוק אספקת שירותי בזק במדינה הוא מונופול כמעט ‏ מוחלסט בנושא בידי הכרת "בזק". חברת "בזק" הוקמה מתוקף חוק הבזק (התשמ"ב 1982 - ראה נספה ד'). הוק זה מקנה להברת "בזק" זכויות מיוחדות, שעיקרן מפורט בסעיפים 4, 50 ו - 51 לחוק - (4) (א) השר רשאל להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים: הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד: אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי. (ב) במתן רשיון יוכאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אל ה: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לכ צע את פעולות 1 הבזק ולתת את טשירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו. )50( )51( * (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולת בזק ושירותי כזק המוצעים ודרכי בי צועם, השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיכללו בבקטשה. (ד ) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אלשורו בתגאלם שיש לקימם לפבל שינתן הרשיון או אחרי שניתן, או לדהות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה. (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, הש"יקולים האמורילם בסעיף קטן (ב') וכן הטשינויים שחלו בטכנולוגיה של הבזק. לא ינתן רשיון כללי לבי צוע פעילות בזק או למתן שירותי בזק כלל ארציים ברשת כלל ארצית של טלפונים או למתן שירותי בזק בינלאומיים במערכת טלפונים בינלאומית, אל א לחברה * בלבד; לענין זה, "רשת כלל ארצית של טלפונלם" - תשת ית כלל ארצית טל כבללם, מתקבל אלהוט ומתקני בזק אשר באמצעותה ניתנים לציבור שירותי טלפון וטשירותי בזק נוספים. (א) לא ינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקטורת עסק בו לפני קבלת הוק זה בכנסת (להלן ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא כבמקומו. (כ) לא ינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אל א לאחר שהשר התיעץ בוברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את עניין החברה בביצוע הפעולה או במתן השרות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו. חברת ‏ "ב זק" -% משמעות החוק הוא כי השרות הטלפוני הבסיסי (לכל דווש) ינתן על ידי החברת "בזק", וכי שוק הבזק פתוח ליוזמות תחרותיות (במסגרת רשיונות מיוחדים,. לפכ שיקול דעתו של שר התקשורת), בעיקר כאלה המבוססות על שירותי בזק וטכנולוגיות חדישות, ש משרד התקשורת לא עסק בהם בעבר. 4. למרות שחוק הבזק אלנו מקנה מעמד מונופול לחברת "בזק", הרי שהשליטה הטבעית של חברת "בזק" על ן התשתית והכנסת סעיפים 50 ו - 51 בחוק מצמצמות | אפשרויות תחרות - בעיקר בנושאי תשתית. יחד עם זאת - הרווח התפעולי הגולמי משירותי הבזק הוא בסדר גודל של 250 מיליון דולר בשנה, ופעילות בתחום זה עטויה להיות כדאית מבחינה כלכלית. תקנות הבזק 5. על סמך חוק הבזק פרסם שר התקשורת באפריל 1985 (ראה נספח ה') תקנות בשני ת הומלם:- א. התקנה, תפעול ותחהזוקה של שירותי בזק. ב. הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק. ה ב ס י ס ה כ ל כ לכי 6. על סמך השנתון הסטטיסטי של משרד התקשורת לשנת 3 עלבדנו נתוגנלם באשר לבסיס הכלכלי לפעילויות בנושאי בזק בארץ (יש להדגיש כי ניתן לצפות ש הפעלת החברת "בזק" תביא לשינוי לא מבוטל בנתונים הללו). 7% הרווח התפעולי הגולמי של שירותי הבזק ב ארץ | הוא כמפורט בטבלה מס' 1 ו !ט גב ה!הכנסות !שקל !הכנסות !הוצאות !הוצאות !רוותה : ! !תפעול !ל- דולר!תפעול !תפעול !תפעול [תפעולי [ | ו !מיליוני !בממוצע ! !(לות 8)! !גולמי ! | ו !טקל !שנתי | ! 1+ ו ו ו ן ! !(לוח 3)! לוח 3)!מיליוני !מיליוני !מיליוני !מיליוני !| | ו [ ו !דולר ! שקל !דולר !דולר : 781 77! 356 1.1 !| 320 ! 115 ! 109 !| 210 ו 1 58222 !1.5 !| 332 !211 !| 120 ! 211 ו 1 1,202 !2.54 1 473 ! 407 ! 160 ! 312 : 11 2,875 !5.12 !| 561 1 830 !| 162 !| 598 : 821 81! 5,615 !11.42 -! 491 !| 2.196 ! 192 !| 298 ו 24.40!11,72434 1‏ ! 480 !] 5.326 !| 218 !| 261 ו טבלה מס' 1 - רוות תפעולי גולמי של שירותי הבזק בארץ 8 הלוקת ההכנסות התפעוליות לפי מרכיביהן מפורטת בטבלה מס' 2: ו !הכנסות ול וקה לפי שרותיס - באחוזים (לוה 10) ו ! ש ב ה!תפעול !תטלום ושי חות !שי חות ‏ !דמי ‏ !טלקס, !טונות! :. !משרותי ‏ !קבוע !וטלפון!טלפון !התקנה!טלפרינטרים! [ . !הב זק !הו דש יכ !בארץ !בין ! !ונתונלם ו ו . !(מיליוני!לטלפונים! !לאו מיות! ו ו [ ו !| דולר) ‏ ! ו ו ו ו ) ו !| 178/79 332 !| 26.5 -! 35.0! 27.2 !| 3.6 | 8 .6 1 9 !| !| 80/ 179 473 !| 28.6 |! 548.5! 26.6 !| 3.8 !| 3 !7 | !| 81 561 ! 1 ! 137.9 25.5 !| 3.9 !| 5.7 !| 0.8 !| | 82/ 81! 41 !| 7 ! 328! 34.7 10 6 !| 2 !| 6 !| !82/83 |!‏ 480 | 20.6 ! 33.8! 36.7 | 2.6 ! 44 !| 8. !| טבלה מס' 2 - הלוקת הכנסות תפעוליות משירותי הבזק לפי מרכיביהן כ ה ויו ל 0 וו | ו 0 וו מש 7 רותה 7 הב דק 77 מרפ לב ה - 30 - 9. כדי להציג תמובה מלאה יש צורך להציג את ההשקעות בשירותי הבזק באותן השנ"ם. ההשקעה הגולמית (הכוללת תקציב פיתוח ותקציב רגיל) מפורטת בטבלה מס' 35: ש ב ה ! סך ההשקעה ! שער דולר! סך ההשקעה ! ! הגולמית ! בממוצע ‏ ! הגולמית ! ! (לוהח )23‏ !| שנתל !| מיליוני ו !| מיליוני ! (לוח 5) ! דולר [ ! !| טקל ו ו ו !| 778 |! 16 !1 1.05 ו 11 ו !| 79 78 | 15 !1.75 111 ו !| 79/80 ! 25 !| 2.54 !| 167 ! !1 0/1 | 10 4 5.12 !| 220 195 ! 11.42 | 2.25 | 81/82 |! 211 |! 24.40 | 5 | 82/83 |! -.- = - טבלה מס' 3 - השקעות (תקציב פיתוח ותקציב רגיל ) בשירותי הבזק בארץ 0. יש לשים לב למשקל המצומצם יחסית של תקטורת נתונים (כולל טלקס וסלפ רינטרים ) בהכנסות התפעוליות של משרד התקשורת. לעומת זאת - מן הראוי להדגיש את המשקל המהותי של התקשורת הבינלאומית בהכנסות אלה ( כ - 170 מיליון דולר בשנה). כמחצית מסכום זה הם תקבולילם מהו"ל. פיסקה 8 - תחרות בהשתית הקטורת כ ל ל 2 לכ או רה נראה כי המונופול בפועל של חברת "בזק" על תשת ית התקשורת במדינה הוא מחסום כניסה שימבע כל תתרות בנושאל תשתית. האם אכן זה המצב? האם תמבע לאורך ימים כניסת גורמים פרסיים להקמת תשת לת תקטורת עצמאית? האם מחסומי הכניסה ל*היו כלכליים או תחיקתיים? האם יש למדינת ישראל אינטרס לעכב או לקדם כוחות הטשוק המכוונים לתחרות בתהום אספקת תשתית בזק? מה ההשלכה של טכנולוגיות חזשות על מחסומי הכניסה ? בפיסקה זו נבבסה לנתת היבטים שונים של התחרות בנושאל תשת ית תקשורת. אספקת שירותים בסיסיים - בטכנולוגיה הקיימת .3 אין אנו רואים מקום למתן שירות טלפוני בסיסי בטכנולוגיות הקיימות על ידי גורמלם תחרותיים לחברת "בזק". גורמים פרטיים מגלים ענין בפעילויות תטשתית בטכנולוגיות חדשניות - כמו טלויזיה בכבילים, תקשורת לווינים, רדיו תאי ועוד. כמו כן - נראה מקום רב לפעילות פרטית בת הומלם של קשר בינלאומי. סביר להניח כי מדיניות תעריפים של גריפהת ((6א81א5%18) עשויה לדהוף צרכנים גדוללם להקים לעצמם תשתית תקטשורת עצמאית משיקולים כלכלים ותפעוליים. לדוגמא ניתן להציג את רטשתות התקשורת של החברת השמל או של רכבת ישראל, ואין זה מן הנמנע שגופים נוספים ילכו בעקבותיהם (לדוגמא - בנקים). מדיניות התעריפים היא כנראה גורם מכריע בפעילות המשק בנושאי בזק ותקשוב. ל מהפמההטטקוהמטפה 8ב הטלור קיימת חשיבות לש ליטה יעילה על תשתית התקשורת במדינת ישראל מסיבות של כלכלה לאומית ובט הון לאומי, שעיקרם צמצום בהשקעה וניצול מירבי של התשת ית לצרכים בט הוניים בשעת חרום, אך לא נראה כי גוף תהחרותי שיספק שירותי תשתית תקשורת על בסיס כלכלי יפגע בכ לכלה הל אומית, ואת ניצול התשתית בשעת תהרום ניתן להס דיר באמצעות תקינה וחק יקה הולמת. האם תנאיס של תחרות כלכלית בשרות טלפובים בסיסי עשויים דווקא להאיץ את התפת חות המערכת לאספקת שירותים טובים לותר? בעלות נמוכה יותר? מגבלות מעשיות יגבילו אופי התחרות במידה רבה, כך שגם אם תתפתה תחרות, הלא ת ישאר בעתיד הנראה לעין בהיקף מצומצם. כניסה לטכנולוגיות חדשות .8 .10 למרות הספקות הכלכ ליים המלווים אותגו, אין להוציא מכלל אפשרות כניסת גורמים פרטיים לת חרות עם חברת "בזק" באספקת תשתיה תקשורת בסטכנולוגיות חדשניות. בפבי הממשלה מונה דין וחשבון של ועדה ממלכתית שהמליצה על הקמת מערכת טלויזיה בכבלילם במדינה. היה ורשת כזו תקום ותפותה - ניתן לפתה רשת זו כשרות דו-כיווני שיאפשר תקטורת דיבור ונתונים לצרכנים - שרות מתחרה על בסיס כלכלי לשרות הטלפוני הבסיסי. קיימת בארץ פעילות של גורמים פרטיים להשכרת שירותי תקשורת בלווין על בסיס עסקי, אין זה מן הנמנע לאפשר תקשורת פנבים ארצית ב אמ צעות לווין - ת חליף ש עשוי להיות זול ואמין ב השוואה לרשת חברת '"בזק" - במיוחד לצרכגנים גדולים, כמו ארגונים כלכליים, בנקים וכו'. רשתות לווינים יכולות להיות תחליף זול ונוח לת קשורת הבינל אומית של חכברת "בזק". 05 תפקמ המת חתהה המה קה קה ה-להמקיות = 33 = 1. מערכות רדיו תאיות (8210 0₪2008), מסוג דומה ל אלה ש הברת "בזק" מקימה בימים אלה, יכולות גם הן להתפתה לתשתיה המספקת שרות סלפוניל אלחוטי בסיסי לעשרות (ואולל אף מאות) אלפי מנויים. 2. סיבים אופטיים יוצרים מדיה חדשה להעברת תשתית תקשורת,. שילוב סיבים אופטיים בתוך צנורות מים או ביוב, על עמודי חשמל ובנתיבים אחרים - יאפשר לגופים כלכליים לי צור לעצמם ערוצל תמסורת פרטיים, שעלות ההקמה והתחזוקה שלהם תהיה נמוכה פי כמה מדמי שכירות שנת ית ל הברת "ב זק". 3. ההתפתחות בתחום גלים מילימטריים פותחת אפשרויות חדש ות לתשת ית התקשורת ברדיו טלפון - ומ אפשרת הקמת עורקי רדיו ‏ טלפון ישירים, רחבי סרט, תוך צמצום מהותי במגבלות תפיסות הספקטרום האלקטרומגנטי. 4. התפתחות דומה נביתן למצוא גם בתחומים כמו תקשורת באמצעות לייזרים - למרות שתקשורת כזאת סובלת עדיין ממגבלוח רבות (גשם, אובך, ערפיח). תקיבה ופיקוח - מפתה לתהרות בנושאי תקטורת 5. האם אנו נמצאים בתהחילת תקופה של "מגדל בבל" תקשורתי? האם נגזר עלינו לצפות בהקמת מגוון אינסופי של מערכות תקשורת, עתירות טכנולוגיה - שאינם מדברות האחת עם רעותה? מצב כזה אלנו בלתי אפשרי, ויש לנקוט בצעדים נאותים כדי למנוע התפתחותו. 16. המפתח למערכות שניתן להבר ביניהן, שאינן מפ ריעות האחת לרעותה - הוא בנייתן בתקנים אחידים (לקצבים, לממשקים, למבנה מסגרות, לפ רוטוקולים, לשיטות איתות, לשיטות אפגון, לנקיון ספקטרלי, לביצועי קצה לקצה - ועוד) ותוך פיקוח מקצועי הדוק. ְ -- נה 1 - .7 .8 אופי מערכות התקשורת הוא כזה, שחיבור אלמנבט עם ביצועים לקויים לרשת עשוי לפגוע ביתר המנבויים ברטשת. מסיבה זו נדרשת הקפדה טכבית רבה בחיבור בין רשתות. האמור לעיל מדגיש את הצורך בתקינה ופיקוח מקצועי בסביבה תתרותית ומהייב הקמת גוף תקיבה ופיקות בלפחי תלוי שיעסוק בנושא שירותי הבזק ללא דיתוי. / | / | / / כ ל ל : 1. למרות המונופול בפועל של חברת "בזק" באספקת תשתית תקשורת, קימת בב ארץ פעילות תהרותית רבה ל אספקת שירותי תקשוב שונים, במגוון מענפי המשק. 2. פעילות זו מגוונת מאוד באופיה - משירות דומה לטלקס (כנגדו נביהל בעבר משרד התקשורת מאבק משפטי - ללא הצלחה) לשירותי דואר אלקטרוני וויד אוטקס, משירותי העברת כספים אלקטרונית מרכזיים לבנקים ללשכות שרות לעיבודי מחשב לצרכנים קטנים ולמאגרי מידע מרכזיים. 3. פעילות זו נותחה בדו"ח הביניים של הועדה - הן מבחינת הצגת המצב הקילם (פיסקה 4 בדו"ה הבינילם ) והן מב הלנת תהזית לעתיד (פסקה 6 בדו"תח הביניים). דו"ח הבינביים מת אר הביקוש הקים והצפוי במגזרי משק שונלם (המגזר הפיננסי, מגזר שירותי הת קשוב, הת עשיה, ממשלה ומוסדות ציבור, הקלאות, תהבורה ותשת ית, מסחר ורשתות שיווק, בעלי מקצועות חופשיים), ומנביח "סימן שאלה" מהותל באשר לחדירת שירותי תקטשוב למשקי בית - למגוון לא מבוטל של ישומים. 4. הנושא מנותח בהרחבה בדו"חות שתי תת ועדות נוספות - (חת הועדה לשירותלם ל אזרתה ותת הועדה לטכנולוגיות), מההיבטים היחודיים של ועדות אלה (פיתוח שירות תקטוב ל משק כ בית ופרויקט טכנולוגי לאומי לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים). תחרות פרטית ויוזמה מנמש לת ית 5. למרות שעד היוס מתפתחים עיקר שירותי הת קשוב במדינבה ביוזמה 5 רטית, על בסיס תהרותי, יש בהחהלט מקום לעורר את הש אל ה - האם התפתהות שירותי התקשוב במדינה עד עתה עונה לצרכי הת עשיה והמשק? או שיש מקום ליוזמה ממשלתית לפיתוחה ועידודה? - 56 - התטשובה לשאלה זו אלנה בתחום פעולתה של תת ועדה זו, אך חברילה יוצאים מהערכה כי למדינה ענין בפיתות מהותי של שירותים אלה, כי תקציבי הממשלה (בתקופתנו) לא יאפשרו תמיכה תקצילבית בקידום הנושא - וכי הת מלכה הממשלתית לקידום הנושא חיונית. לדעתנו התמיכה הממשלת ית הנדרשת לפ יתוה שרותי תקטוב צריכה להתבטא במישורים הבאלם: א. ‏ ר י ש ו : פתיהות, מדיניות תמיכה, דרלשות ברורות, מגבלות מזעריות ותהליכי"ם מהלרים למתן רשיונות (בהת אם לחוק הבזק) לגופים פרטיים ההפצים ליזום ולפתח שירותי תקשוב. ב. ‏ ת ק י נ ה הת אמה כוללת בין כלל מרכיבי מערכת התקשוב (ציוד קצה, מחשבים, רשתות תקשורת וכו') כדי לעודד התפתהות שירותי תקשוב במדיגה בצורה יעילה ואבטחת ההתאמה בין אמצעי תקטוב שונים לתשתית התקשורת, לא על בסיס של "רצון טוכ" - אלא על סמך תקינה ופיקות בלתי תלויים, המכוונים על ידי הממשלה. ג. האצת פ'יתוה תשת ית התקשורת במדינה- והסבתה לרשת מטולבת (אע15), כמפורט בפרק ב' במסמך זה. מדיניות תעריפים - ופיקוח ממשלתי .8 בבואנו לדון בתחרות באספקת שירותי תקשוב לציבור, יש מקום לותיחסות בנושא תעריפי התקשורת של שירותים מוסדרים ופיקוח ממשלתי על חברת "בזק" המהווה למעשה מונופול לאספקת שירותי תקשורת בסיסיים במדינה. האם תתממש הכוונה המרכזית של פתיחת משק הת קשורת לתחרוח - שיפור שטירות, פתרונות חסכוניים ויעילים, קידום טכנולוגי, תועלת לצרכנים ולמשק הלאומי? , % 1 | ו / / 10. אספקת שירותי תקשורת (ובמיוחד שירותי תשתית בסיסיים) למגזר העיסקי על ידי גופים תחרותיים עשויה לפגוע מהותית בהכנסות חברת "בזק", ובכך לגרום למפגע לאומי לטווח ארוך - צמצום יכולת הברת "בזק" להשקיע בקידום כלל נושא התשתית במדינה. 1. מאידך - לא בהכרת יגרם נזק להברת "בזק" על ידי תחרות בישום שירותי תקשוב. ביתן לצפות כי הגדלת היקף השירות ברשת וני צולה למטרות נוספות (שרותי ערך מוסף - 71608₪88ט8ַ8ע5 כפעפפעג מעעגהץ) יגדילו את הכנסות חברת "בזק" משירותי התקשורת הבסיסיים. 2. מעמדה המונופוליסטי של חברת "בזק" מעמיד חברות אחרות שינסו להכנס לשוק זה בפני קושי מסוים. יש להגן על חברות המספקות שרותי תיקשוב חילוביים לתפקוד המשק בפני פעילות שמטרתה - לפגוע בתחרות (לדוגמא - סבסוד הדדי, העשוי להעניק יתרון לא הוגן לשירותים מתחרים של חברת "בזק"), ולהגן על ציבור הצרכנים מפני הסיכונים הכרוכים בפעילות התהרותית של המונופול. , 5. הגנה כזו אפשרית על ידי הקפדה על הפרדה בין עלויות ותקבולים של מוצרים ושירותים תהרותים לעומת עלויות ותקבוליפ של מוצרים ושירותים מוסדרילם (מונופוליים). 4. במדינת ישראל, בה תעריפי שירותי הבזק המוסדרים נקבעים על ידי ועדת הכספים של הכנסת על סמך המלצות ממשלה, חשוב שהממשלה תקבע לעצמה מדיניות תעריפים שתהיה כלל מרכזי לשמילרת התחרות במשק ולאבסות אמצעים לצורך פיתוח התשתית, שיפור טיב השלרות, מודרניזציה של שירותים קימים ופיתוח שירותים וישומים חדשים. | הערה באשר לתקינה ופיקות 5 יש להדגיט כי התקינה והפיקוח - אסור שיהוו מטרד ומכשלה בנסיון להאיץ חדירה מהירה של טכנולוגיות החדיטשות למערכות התקשוב בארץ. .6 .7 הליכי התקינה חיבים להיות הליכים מינימליים, שיבטל חו דרישות מינימום למגיעת פגיעה בכלל רש ת התקשורת ולהגנה על הצרכן. הליכי הפיקוח (וקבלת אישורים של עמידה בתקן ) חיבים להתבצע ללא עיכובים מיותרים (פתרון אפשרל - הס מכת מבדקות בת עשיה ). ה מ ל .4 כ ל ל פיסקה 10 - ₪5 מ ל צ ו ה כ כוטשר הביצוע והכושר הטכנולוגי של התעשיה (בהשוואה לחברות ממשלתי ות ) ויכולת הת עשיה למצו א מקורות מימון - יוצרים אלמבט תחרותי חשוב במשק הלאומי. אנו מוצאים שיש מקום לעודד השקעות יזמים פרטיים בנושאי תקשורת - ובמיוחד באותם הנושאלם בתהום התקשטוב הדרושים למשק ושפעילות חברת "בזק" בהם מצומצמת או איבה קיימת. הנושאלם שיש בהם מקום לכניסת גופים פרטיים תהרותיים הם מסוג 5₪8%1655 פפעפהא פטעגל, כמו לדוגמ א - בתהום הישומים של שרותי המידע - דואר אלקטרוני וטלקס, מאגרי מידע ווידאוטקס. פעילות בת חום זה, שתשען על התשת ית הטלפונית, על רשת "ישראנת", על קוי בל"ן ועל מערכות רדיו יעודיות - תהילה לברכה רבה למשק. המפתח לפעילות תחרותית בתהום זה הוא חקיקה ופיקוח ממש לתל - קביעת תקנים טכניים מהייביםט, אי טור חיבור אמצעים לרשתות תקשורת וביצוע פיקוח על איכות השרות. צ ו ת לדעתנו - על הממשלה לאמץ מדיניות של יוזמה פרטית ותחרות בנושאי תשת ית הקשורת ואספקת שירותי תקטוב. המדיניות בנושא תחרות ויוזמה פרטית בישומים של אספקת שירותי מידע צריכה להיות ליברלית, במגמה ל אפ שר התפתחות מהירה של המשק ללא צורך במימון ממש לת ?. ז / טע בבמסהת טועפ נקוהקתטרהטי = .10 .1 - 40 - המדיניות בנושא תהרות ויוזמה פרטית בתהומים טל תטתית תקשורת צריכה להיות זהירה ומסויגת, כאשר יט לת מוך ביוזמות שיתנו ממדילס חדשים לתשתית התקשורת, וטיתפרסו על פגבי כל המדינה - ויש לבלום יוזמות ש יקנו יתרון כלכלי ליזמים על חשבון בזבוז משאבים לאומיים, כמו ספקטרום אלקטרומגנטי. מדיניות כזו צריכה תמיכה איתנבה של גוף פיקוה ותקיבה בלתי תלוי - כפי שהמלצנו בדו"ח הביניים. אנבו מבקשים לציין כי כיום אין גוף כזה, ולא ידוע לנו על צעדים מעשיים להק מתו (או להטלת המשימה על גוף קיים). קיים צורך לפעילות לאימוץ תקנים בינלאומיים קיימים (או פיתות תקנלם הדשים ) והפיכתם לתקנלם ישראל יים מחייבים. אנו נמצאים באלחור רב בפעילות זו. הדגשים בתהליך התקינה הדרוטש : - א. קישור לתשתית - הקישור לתשתית (של חברת "בזק" - או של חברות אתרות) לא צריך להיות מותנה בהחלטת החברה מפעילת התשת לת, אלא הייב להיות מוסדר בתקן מחייב. יעדי התקינה בתחום זה - מגיעת גזק לרשת ולצרכנלם אחרלם. ב. אבטחת ביצועל קֶצה לקצה - ביצועי הרשת (טשל חברת "ב זק" אן חברות אחרות) צריכים לענות על סטנדרטים ברורים. יש לחייב וברות אלה כאספקת שרות לפי הסטבדרטים. ג. פיקוח בלתי תלוי - הפיקות על קישטור לתשתית וביצועי קצה לקצה (כולל בחינת ציוד ומדידת ביצועי מערכות) החייבים להתב צע על ידי משרד התקשורת או מבדקה שתוסמך על ידו. יש.לציין את הצורך בתקצוב ממשלתי לפעילות התקינה (תקציב שגתי טל מספר עשרות אלפי דולר בשנה לצורך פעילות מכון התקנים - הפצת הומר כתוב, כ"א). מדיניות הממשלה תיוטשם, בין היתר, באמצעות קביעת תעריפים לשירותי הת קשורת המוסדרים ובאמצעות פיקוח על תעריפי השלרותים התהרותיים המסופקים על ידי חברת "בזק". ו | .- פר ד' - בסחו וסודיות בתקטוב פיסקה 11 - כ ל ל ? בעבודת תת-הועדה לא נביסינו להתמודד עם הבעיה הכוללת של בטהון, סודיות, אבטחת מידע וזכויות יוצרים בנושאי תקשוב, אך מצאנו לבכון לבהון את אותטס הנוטשאים השיכים לנושאי תקשורת בלבד. עצם הפעלת המהחשבים במיתקן שאינו סגור ומאובטתח - אל א מקושר לכל דכפין באמצעות קול תקשורת ורשתות תקשורת - יוצר אפשרות לגישה כמעט החופשית למידע האג ור במחשב, ומאפשר הצגת המידע לאדם בלתי מורשה או שיבוש המידע, וזאת - הן בשוגג והן במזיד. בפרק זה אנו סוקרים את המצב החוקי בארץ - במגוון התחומים הרלונטיים - וממלי צים להרחיב החק יקה באותם הנושאים המתהיביט לדעתנו מאופי מערכות התקשוב המודרניות. .1 = 42 = פיסקה 12 - המצב המוקי נושא תקשורת המחטשבים, החדירה אליה והפגיעה בה אלננו מוסדר בחוק מיוחד, אולם הוראות מסויימות של היקוקים אחרים המסדירים נושאים שונים יפות גם לתהום הזה. להלן יפורטו החיקוקים שיש בהם כדי להעניק הגנות מסויימות לתקשורת המחשבים במישורים משפטיים שונים: המשפס המבהלל (רישוי), המשפט הפלילל (עבירות פליליות ) ומשפט אזרחי (זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות). חוק הבזק התשמ"ב 1982 .3 בחוק זה קיימות כמה הוראות שיש להן השלכה על נושא תקשורת המחשבים, והן מסדירות שני נושאילם עיקריים: - א. חובת רישוי. ב. פליליותם של מעשים מסויימים. להבנת ההוראות בשני התחומים הללו, נביא כאן הגדרות המונח "בזק" ו"מתקן בזק" כפי טשהן קבועות בחוק : - א. "ב זק" - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותיות כתב, צורות הזותיות קולות או מידע באמצעות תיל, חוט מערכת אופטית או מערכות אלקט רומגנטיות אחרות. ב. "מתקן בזק" - מתקן או התקן טנועד מעיקרו למטרוה בזק .... מתקן או התקן המשמש או המיועד לש מש לצרכי בזק. חוק הבזק אוסר על ביצוע פעולות בזק ומתן טירותי בזק (ש מש מע ם ביצוע פעולות בזק למען הזולת) אלא אם בתקבל רטיון לכך מאת השר הממונה על החוק והוא - שר התקשורת. צריך לציין כי רשימת פעולות המתאימות להגדרת המוג חלם הנב"ל פטורות על פי החוק מחובת קבלת הרשיון ובהן : עיבוד נתונים אלקטרוני, פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו בטטת רצוף המוחזק על ידו ועוד. לשר התקשורת הסמכות להעביק רטשיון, לקבוע בו שיבויים, להגבילו, להתלותו וכל זה בהתמלא תנאים מסויימים הקבועים בחוק. כאשר ביצוע פעולות בזק או מתן טירותי בזק בידי בעל רשיון כרוך בטשימוש במתקני בזק של בעל רשטיון אחתר, רשאי השר לחייב את בעל הרשיון האחר ל אפ שר השימוש במתקני הבזק לבעל הושיון הזקוק לכך ולקבוע את אופן השימוש והיקפו. בי צוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בלא רשיון דינם מאסר שלוש שנבים. בית המשפט רשאל" להורות גם על תפיסתו של מתקן הבזק שבו בעברה העבירה. בנוסף לעבירה הנ"ל קובע חוק הבזק רשימה מפורטת של עבירות פליליות שיש להן נגיעה לתהום תקטורת למטרות תקשוב:- א. גרם נזק למתקן בזק, סילוקו ממקומו, ב. הפרעה, מנר"עה או עיכוב משלוח או מסירה של מסר בזק. ג. שימוש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע להפ היד ולהטריד. דינו של מי שעבר על אחת מאלו - מאסר שלוש שנים או קנס. 3. על עובדו של בעל רשיון מוטלת החובת שמירת סודיות. הפרת חובה זו והעברת תכבו של מסר בזק או ידלעה המתיהסת למסר בזק למי שאיגנו רשאי לקבל ידיעות דינה מאסר שלוש שנים. ה. הפרעה לבעל רשיון בהקמאתו, הפעלתו, קיומו, שיבויו בדיקתו או תיקונו של מתקן בזק דיבה קנס. ו. הריסתו של מתקן בזק או גרם נזק למתקן שבגרמו בושלנות והביא להפסקת פעולתו של המתקן דינם קלגס. באחדים מן המקרים הללו ועוד בטרם הוגש כתב אלשום נתונה לבית המשפט הסמכות להו צלא צו האוסר על המשך ביצוע העבירה. | | | | 1 % | | / | % | - 44 - פקודת הטלגרף (בוסת החדש ) תשל"ב 1972 .10 .1 .2 .53 כמה מהוראותיה של פקודה זו ניתנות להחלה על תקשורת מחשבים בהת חשב בהגדרת המונח "טלגרף אל חוטי" כפי שהוא מוגדר בפקודה :- "ט לג רף אל חוטי: שיטה של תקשורת באמצעות מכשירים לטידור או לקליטה של ידיעות או תקטורות אחרות על ידיל אותות חשמל שלא בעזרת תיל המחבר את נקודות השידור והקליט ה". על פי הפקודה מחייבת רשימת הפעולות הבאות קבלת רטשיון: - א. הקמה וקיום תחנת טלגרף אל הוטי. ב התקנבה, הפעלה של מכטיר לטלגרף אל הוטי כולל התקנתם והפעלתם של מכשירים לניצול גלים אלקטרומגנטיים להעברת אנברגיה של א ב אמ צעות תיל המחבר את נקודות השידור והקליטה של האנרגיה. דינו של מבצע הפעולות הנ"ל בלא שיש בידו רשיון - מאסר או קנס. לבית המשפט נתונה הסמכות להו צל א צו חיפוש במקום שיש חשד שבו בעברה עבירה ולתפוס מכשיר המשמש לטלגרף אלהוטי. כמו כן נתונה לבית המשפט הסמכות לחלט מכשיר כזה. עונט מאסר או קנס יוטל על.פי הפקודה על מב צעי הפעולות הבאות : - אִ. המגלה שלא כדין תכנה של ידיעה שנקלטה או שודרה או הוצעה לשידור בטלגרף אלהוטי. 3, המשדר או המנסה לשדר ידיעות שיש בהן להפריע לשלום הציבור. ג, המשדר או המנסה לשדר ידיעות כוזבות או מטעות בענין כלי שיט או כלי טיס. | פמרט החקנהיהוק חו .4 .5 .6 .7 חוק זכויות יוצרלם, 911 .8 .9 .0 .1 = 45 = הגנת הפרסיות התשמ"א - 1981 בהקשר של תקשורת מהשטבים צריך לציין את ההגנה שמעניק חוק זה למאגרי מידע שמשמעם על פי החוק מאגרים בהם מרוכזים או מאוהסנים נתוגים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צינעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכ לכ לי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו. החוק מתייב רישומו של מאגר מידע אצל רשם מאגרי מידע שת פקידו לפקח על מילולי הוראות החוק והתקנות לפיו, בבקטת הריטום יש לפרט, בין היתר את המטרות ש לשמ ן הוקם מאגר המידע ושלהן נועד המידע. החוק מטיל על מנהלי מאגרים אלו ומחזיקיהם חובות מסויימות, ובלניהן נאסר עליהם השטשימוש במידע המואחסן אל א למטרה שלש מה הוקם המאגר או נועד המידע. הפרת הוראות החוק ל*כולה להביא להפסקת קיומו המוושה של המאגר ולתביעה אזרחית של הבפגע בגין פגיעה בפרטיות. 1 בתהום ההגנה על תקשורת מחשבים עשוי חוק זה להעבי ו קְ הגבה לאותם מקרים בהם קיימת, על פי החוק, "זכות [ 1 יוצרים" על "יצירה" וזו נבגנבה בדרך של חדירה לת חומיו של המחשב, וגעשה בה טימוש בדרך שיש בה הפרת הזכות על פי החוק. לבעליה של זכ ות יוצרים נתונה הזכות הבלעדית לפרס ם יצירה, להעתיקה, להציגה, להוציאה לאור, לפעול בכל דרך בה ניתן להציג הי צירה בדרך מיכנית ועוד. הפרת הזכות משמעה עשיית מעשה, שלא בהסכמת הבעלים, ש הזכ ות הי חידה לעשייתו נתונה לבעל הזכות (ראה לעיל). התביעה בגין הפרתה של זכות יוצרים היא תביעה אזרהית והתובע יכול לפעול למימוש זכ ותו בדרכים שונות, כגון: הוצאת צו מניעה, צו איסור, תביעת פיצויים, תביעת השבה ועוד. ו | | | | ]| חוק האזנת סתר תשל"ט - 1979 .2 .3 .4 .5 .6 חוק זה עשוי להגן על תחום תקשורת המחשבים במקום שתקשורת זו עובה על הגדרותיו הטונות. חשוב להבל א כאן כמה מהן: אִ. "האזבה" - האזנה לשיחות הזולת באמצעות מכטשיר. ב "טשיחה" ‏ - בדיבור או בדרך תקשורת אחרת (הדגשה לא במקור ). ג. "האזנת סתר" - האזנה ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה, לרבות הקלטתה של השי הה ללא הסכמה כאמור.. ככלל, אסורה האזנת סתר ודינו של המאזין עובש מאסר. ההאזנה אסורה גם במקום שניתנה הסכמתו של אחד מבעלי . הטיחה להאזנה, אם נבעשתה למטרת בי צוע עבירה או מעשה גזק. למטרות של בטחון המדינה, מניעת עבירות וגילו: עבריינים קובע החוק תהליך מיוחד של קבלת היתר להאזנה משר הבטחון כאשר מטרתה של ההאזנה היא בסחון המדינה, ומנשיא בית המשפט המהוזי, למסרות האחרות. החוק קובע דרך קבלתו של ההיתר, תנאים לנתינתו, ותנאיו האפשטריים. עוד נקבעו בחוק האזנות "הסתר" שאינן טעונות היתר ובהן: האזנה לשיחה בידי עובד משרד התקשורת לשם ביקורת על תקינות קוי התקשורת ובלבד שהודיע לבעל השיחה על ההאזנה עם תחילתה, וכן, האזנה של עוכבד משרד התקשורת לטשם ביקורת על קיום הוראות פקודת הטלגרף ה אל חוט: ופקודת הדואר בענין רישוי תחנות תקטורת. במקרה הרשעה בעבירה של האזנת סתר, רשאי בית משפט לצוות על חילוט המכשיר שבו השתמשו כדי לעבור העבירה, וכך גם על חילוט תקליט, סרוט או הוט המכילים דבר שהוקלט תוך כדי העבירה. לבית המשפט גם הסמכות לצוות כי יעשה בהם כל דבר שיורה. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק ב)מצעי הצפבה) אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה ) תשל"ה 1974 7. צו זה מסדיר העיסוק באמצעי הצפנה וקובע חוכת קבלת רטשיון לעיסוק באמצעי הצפנה והובת העיסוק בו, בהת אם לתנאיל הרשיון. 8. אמצעי הצפנה מוגדר באכרזה (ראה לעיל):- "יפל החקן, מכשלר מכני, אלקטרו מכגבי או אלקטרוני או כל חלק ממנו או כל דגט ייל העקן או של מכשיר כאמור או כל חלק מרגם כאמור, המופעל בדרך אוסומטית, אוסומטית למחצה או ידנית, או הניתן להפעלה בדרך כאמור, לרבות כתב סתרים המופעל בכתיבה או בהדפסה או הביתן להפעלה בדרך כאמו:, הגורמילם או המיועדים לגרום לאי הבנה מוחלטת או חלקית של מידע למשן תקופת זמן כלשהיא בין על ידי מי שיש בידו ובין על מי שאין בידו מפתח הצפבה". 2 9. עיסוק באמצעי הצפנה מוגדר באכרזה כדלקמן: "עיסוק בפיתות, ביצור, בההזקה, בשימוט, ביבוא, ביצוא, בהובלה, בהעברה ממקום למקום או מיד ליד, בהפצה במכירה או ברכישה של אמצעי הצפנה, של שיטת הצפנה, של מפתה הצפנה או של רשימה הנאתיחסת להצפנה או טיפול בהם בכל דרך אחרת". 90. כאמור, העיסוק באמצעי הצפבה מותנה בקבלת רשיון וזה ניתן על ידי מנהל ששר הבס חון מינהו לענין זה. 1. תוקפו של הרשיון הוא לשנה או לתקופה קצרה יותר שצוינה בו, למנהל נתונות סמכויות להכנס בעצמו, או להתיר כניסה למי שיקבע לכל מקום שבו מתבצע עיסוק בהצפנה, לבדוק את אמצעי ההצפנה, את הרשומות והנסיבות שבו מתבצעת פעולה שהיא בגדר העיסוק הזה, כמו כן נתונה לו הסמכות לדרוש פרטלם. הצו מטיל על העוסק באמצעי הצפנה חובת שמירת סודיות ואוסר עליו גילוי פרטים על עיסוקו אלא למי שקבע המבהל. ( ו | ו | | | | = 48 - פיסקה 13 - ה מ ל צ ו ת .1 מניתוח הבעיות הנוצרות עקב שימוש נרחב בתקשורת מחשבים במגוון הישומלם הצפוי אבו מוצאילם לנכון לרכ ז המלצותינו בשני תחומילם - חקיקה ותקיגבה. בת חו ם החקיקה - אנו ממלי צלם להטיל על היועץ המשפטי לממשלה (בסיוע מומחים מקצועיים משטחי המחשבים והתקשורת, כפי שידוש) לפעול לחק יקה יזומה בת הומלם הב אלם: א. הגדרת גישה בלתל מורשית למאגר מידע באמצעות קוי תקשורת או רשת תקשטורת - כעבירה פל?ללית. ב. קביעת כללים המגדירים ומתייבים הגנה על תקטורת מידע קריטי - הן מידע בעל חשיבות לאומית והן מידע בעל חשיבות אישית - על ידי הצפנת התקשורת (כנוסף לכל אמצעי אתחר, המתחייב מכה החוק). מטרות ההצפבה הם : ה7,ן 1) צמצום האפשרות לגישה בלתי מורשית למידע. 2) צמצום האפשרות לשיבוש המידע המצוי במאגרי מידע או להזנת מאגרי המידע במידע כוזב. ג. הרשאת תקשורת מוצפנת באמצעות רשתות התקשורת הציבוריות השונות. בתחום התקינה - אנו ממליצים להטיל על מכון התקנים לקבוע תקן ישראלי מתאל"ט להצפנה למטרות אזרחיות או לאמץ תקן זר כדוגמת התקן האמריקאי : 1-6 -- 480פאג51 א110ע1ת60אע 41ע- 88ע משנת 1977. [ לור .1 ב ס פ ה א' ת מ צ י ת ו ס י כ ו ם - דו"ת הביניים כ ל ל כ בספת זה הנו תמצית דו"ת ביניים של תת הועדה לתשתית תקשורת. הדו"ח אושר ע"י* ועדת ההיגוי לתקשוב בישיבתה ב-26 רצמבר 1983. מ מ צ א * ם .2 למרות העדיפות שנותן משרד התקשורת לת קשורת נתונים, אין ביכולתו לענות על הצרכים במישור הכמותי ובמישור האיכותי. פער הביקוש גדל בקבלעות ועומד כיום על 26 אחתוז לבקשות מאושרות (830 קוי נל"ן לנתונים ש הזמנתם אושרה אך טרם בוצעה, בתוספת לס ה"כ 3100 קוי נל"ן המותקנים בפועל) - בנוסף לקוים נוספלים, במספר בלתי ידוע, של צרכנים שבקשותיהם טרם אושרו. שרות מיתוג בנתונים ציבורי, שיתן שיפור מסוים, יפעל כשרות ציבורל רק בשנת 1984. משרד התקשורת ניסה בעבר לערוך שינויים במבנה האלרגוני ולשפר יכולתו להתקין קול נתונים כדי להענות לביקוש כי הגדל והולך. ההזדמנות של הקמת חברת הבזק מאפ שרת הת ארגנות זו. תהזית הצרכים עד טנת 1990 נעה בין 50.000 קוי נתונים (הערכת משרד התקשורת) לבין 160.000 קולם (הערכות הצרכנים) - במגזר העיסקי בלבד. החלק הארי של הביקוש יהיה בסקטור הפיננסי. תחזית הביקוש במשקי בית ‏ הלא בעלם גדול, אם כי ברור שיש מגמה להתפתהות ביקוש לקוי נתונים במשקי בית. הלה ואכן ת הלה התפת הות בנושא - היקפה יהיה גדול. ו לת חז ילת הצרכים המדויקת אלן חשיבות רבה מזוית הראילה של חשת ית תקשורת - כי בכל מקרה לא ניתן לתמוך בצרכים רחבי היקף בתשתית הקימת. ללא שינוי טכנולוגי מהותי בתשתית התקשורת - לא ת יתכן הפעלת קוי נתונים בהיקף רוב במדינת ישראל. ו ו | | הי פלנהמקי .8 .9 ב ס פ הת א' כ ושר הבי צוע הנוכהל של משרד התקשורת בתהום תקשורת נתונים במערך הארגוני הקים איבו עומד ביחס לביקוט התזוי. הפתרון לבעיות התקטוב - פיתוח רשת תקשורת ספרתית לטרותים משולבים ( אע15). לפי תכניות משרד התקטורת נראה כי רשת זו תתתיל להתפתה בארץ רק אחר* שנת 2000. יתר על כן - לפי הבי צוע הנוכהי קצב המימוש של ת וכניות אל ה נופל מהמתוכנן. יש מקום ברביזיה בתוכנית זו, כמפורט בהמשך. עיקרי ההמלצות המלצות הועדה - מתבססות על הידע הקים ברשותנו כיום והבנתו את ההתפת הוילות הטכנולוגיות, ומתרכזות ב-3 תחומים : - א. מדיניות. ב. תוכנית לקידום תשתית. ג אירגון. מ ד י נ י ו ת מדיניות ממשלת ישראל בבושאי תשתית תקשורת צריכה לדעתנו לכלול - אֶ. לטווח הקצר - 1) לשים דגש על פתרונות תקשורת לשרות יעדי תקטוב, בכלל זה התקנת קוי נל"ן והפעלת רשת מיתוג מנות ציבורית ("ישראנת"), והשקעת מאמץ לקידום ופיתות רשת זו. 2) פיתוה מואץ של תשתית תקשורת סיפרתית, הן כמעבה לפער הביקוש לשרות הטלפוני הבסיסי והן כבסיס להתפתחות תטשתית התקשורת במדינה, והסבת ההשקעות מתקשורת אנלוגית ומיתוג אלקטרומכני לתקשורת ספרת לו ב. לטוות הארוך - 1) פעילות אינטנסיבית של משרד הת קשורת בשיתוף הת עשיה היטראלית לישום רשת סיפרת ית לטשרותים מטשולבים (אע158), בנויה בהתאם לתקנים הבינל אומיים. 2) בפני הממשלה מונח דין וחשבון של ועדה ממלכתית טהמליצה על הקמת מערכות טלויזיה בכבילים במדינת יטראל. היה ויוחלט על הקמת רשת הטלויזיה בכבילינ יש לפתח רשת זו כשרות דו- כווני שי אפשר תקשורת נתוגבים למשקי בית - לתועלת הצרכנים, לשלפור השרו 3) פיקות הדוק על הברת "ב זק" ועל החכרות הטלויזיה בכבילים, הן במישור הטכני והן בטיב השרות לציבור ע"* הקמת גוף תקינה במסגרת משרד התקטשורת - ש יקבע תקבים טכניים מחיבים, יאשר חיבור אמצעילם לרשתות התקשורת ויבצע את הפיקוח על איכות השרות. חתכניות לקידורם תשהת לת .10 .1 מוצע להטיל על משרד התקשורת להכין מידית תכניות מקיפות ומפורטות לפ יתוח מואץ של תקשורת סיפורת ית במדינה - על כל ההיבסים המעשיים (תקציבים, כושר ב*צוע, שיתוף הת עשיה המקוס ביגוי, הכשרת כח ‏ אדם, הת ארגנות לת הזוקה וכיו"ב ). לדעתנו ניתן לסים הכנגת תכנית כזו תוך 9 עד 12 חודשים. יעדי התכנית צריכים לדעתנו להיות : - א. לטווח קצר - 1) הרחבת רשת מילתוג הנתונים הצילבורית ("י טראנת") ל-10,000 מנויים (מקושרים בפועל ) עד סוף שנת 6, לצלרת *כולת התקנת 5,000 מנויים נוספים כל שנה לאחר מככן וקישור הרשת לרשתות אחרות בעולם. 2) התקנת עד כ-10,000 קוי גבל"ן להעברת נתונים עד סוף 6 (תוך שיפור איכות הקולם ) והכפלת הכמות עד שנת 1990. .2 .5 ב. לטווח הארוך - )1 )2 )3 להערכתנו, ביצוע הצעה זו מחייב משאבים כספיים כמפורט : הדבקת פער הביקוש לשרותים, בכל מגזרי המשק, עד טנבת 1990. הק מת רשת סיפרתית לשרותים משולבים (א2פ15), במגמה להתחיל להפעיל רשת משולבת בהדרגה לפני שנבת 1990. הסבת רשת התקשורת (מיתוג, תמסורת) במדינה לרשת סיפרת ית ( אע1) עד שבתה 1995. אִ. בטסווח הקצר ‏ - כ-4 מיליון דולר לשנה, לבנושאי תקטורת נתונבים. ג לטווח הארוך - )1 )2 מן הראוי עלות הסבת רשת התקשורת הקיימת כיום לרשת סיפות ית היא כ-500 מיליון דולר. בפריסה על 10 שנים מדובר על כ-50 מיליון דולר לשנה, החל משנת 1985 (זאת בנוסף להשקעות בפ יתוה רשת התקשורת ). סרם ניתן לקבוע עלויות פיתוח שרותי א1925. להדגיש כי אין סתירה בין הדרישה לב צע הסבה מהירה של תשתית התקשורת מתמסורת אנ לוגית ומיתוג אלקטרומכני לתקשורת ספות ית - לבין הדריטשה לצמצם במהירות את פערי הביקוש לשרותי תקטורת - ובמיוחד לשרות הסלפונלם הבסיסי. זאת מאהר שהמערכת הספרת ית מהירה בהקמה, קלה לת הזוקה ומהווה בסיס איתן לפיתוה תקשורת יב יד. המשך הפיתוח בטכנולוגיה המיושנת יהיה ניצול בלתי יעיל של משאבים. .4 - 953 - כדי לק דם נושא הרשת הספרתית לשרותים משולבים ( א152) יט לדעתנו להכבס במהירות לתהליך למידה, בו ישתתפו הת עשיה, חברת הבזק, גורמים פרטיים ומוסדות מחקר. תהליך הלמידה - מסרתו לאתר את הבעיות המיוחדות הרלונטיות להקמת רשת זו בכלל - ובארץ בפרט, לרכוש ידע באפיון השטרותים ול"צור האמצעילם המת אלמילם (ציוד מיתוג, ציוד תמסורת, ציוד מינויים, מאגרי מידע, תוכנה לישומים ) ולי צור בסיס מוצק ורחב להמשך הפעילות בנושא. יש לפעול כך שכחלק מתהליך הלמידה יבוצעו בארץ מחקרים נסיוביים - שיהוו שלב ראשון בדרך להקמת מערכת רהבה. יש לצבע את עיקר תהליך זה עד סוף שנת 1986,כדי לא שר פיתוח הרשת במועד הנדרש. א ר ג ו ן .5 .6 נראה לנו כי יש לשים דגש מידי ובטווח הקצר על הצורך לט יפור מהותי במהלרות ההתקנבה והתחזוקה ובאיכות הקוים המסופקילם לצרכי תקשורת נתונים, ובפתרונות יהודיים לבעיות הצרכנים. על משרד התקשורת להתארגן לכך כמענה לבעיות הקימות כיום. הארגון מחיב הקמת מערך הנדסי - שיווקי הולם לנושא תקשורת נתונים והרהבת לכולת הביצוע בתחום זה. הקמת חברת "בזק" והכגניסה לעידן הטכנולוגיות החדטשות בתקטוב מהייבות את משרד התקשורת להערך ולתהתארגן בנוטאים הבאלם : - א. הקמת גוף תקינה הבדסית ופיקוח טכגי, עליו יוטלו משימות תקינה (לקביעת תקנים לאיכות שרותי התקשרות ותקנבים לחיבור אמצעים לרשתות התקשורת ) ומשימות בדיקה, אישור ופיקוה. גוף זה - ראוי שיקום מידית. ב. הק מת גוף תכגון ארוך טווח שיעסוק במחקר ותכנון ברמה הלאומית - איסט רטגית וי ציג יעדלם בפני חברת "בזק" וחברות פרטיות וציבוריות אחרות שיתנו שירות" תקשורת לתקשוב. ג. הקמת צוות משימה יעודי וחזק שיעסוק בתכנון ובפיתוח מואץ של תקשורת ספרת לת. 7. עקב חיוניות תשת ית התקשורת למשק ולחברה, והלה ו תכרת "כ זק" לא תממש תוכניות אלה, יהיה לדעתנו מקום לשקול ביצועם החלקי או ביצוע תהליפים מתאימים על ידי משקיעים וגופים פרטיים. 8. על משרד התקשורת לפרסם לותח זמנים להתקבות, הרהבה ופיתות של שירותים לצילבור, כדי טשהמשק יוכל לתכנן ולהתארגן בהתאם, וכדי לי צור מחויבות לפ יתוה התשת לת. התקשורת שר המדע והפיתוח ?ירושלים "ל :‏ אל"מ ד. רוזן הנדורן : כתב מלנרל - ועדת הגו לתקטוב 1. בעקבות החלטת רעדת השרים למדע ולטכנולוגיה מיום 3.2.83 הגכם מתמנדים כחברים במליאת ועדת היגוי לפיתוה טכנולוגית התקשוב. 2. תפקיד הועדה להציע עקרונות למדיניות ה ממשלה בנוטשאי תקטוב. לש כך מתבקשת הועדה : לבחון את המצב הקיים בישראפ בתחום פיתוח, ייצור וישום טכנולוגיות וישומי התקשוב. לבחון את ההשלכות בישראל של הפיתוחים בתחוס התקשוב על הממשלה, השלטון המקומי, התעשיה, המשה, התעסוקה, החברה והתרבות בהווה ובעתיד. להמליץ על נושאי מחקר ופיתוח בעלי חשיבות לאומית, לטווח הבינוני ולהציע דרכים לקידומם, בין היתר במסגרת קרנות המחקר של רמועצה הלאוסית למו'פ. להצביע על היקף המימון המומלץ לכל נורשא, להציע סולם עדיפויות למספר פרוייקטים מרכזיים שעל הממשלה לקדס ולפתח בתחומי התקשוב, תוך התחשבות ביוזמות ופעילויות לא ממשלתיות (כגון תעשיה, מוסדות השכלה גבוהה, מוסדות בריאות, חברות הספקת שרותיס) ולהתוות עהדונות בביצוע פרוייקטים אלה. להצביע על היקף המימון המומלץ לכל פרוייקט . להציע התארגנות ממשלתית קבועה לקידוס ותיאום נושאי התיקטוב. לקדם את המודעות ומעורבות הצבור בנושאי התקשוב על ידי ייזום וסיוע לקיים ימי עיון וסמינרים לאנשי - מקצוע בשטחים שונים של התקטוב מליאת הועדה תקבע מספר חברים מתוכה אשר יכהנו בועדה מתמדת שתשמש גוף מבצע לבצוע החלטות מליאה. הועדה המתמדת תפעיל, תסייע ותנחה את תת- והארון, תת ועדות המליאה תטפלנה בנוטאים מקצועיים מוגדרים; הצעה לרשימת תת הועדות מצורפת בנספח לכתב מינול זה. תת הועדות תורכבנה מ-5 עד 8 חברים כ"א כאשר בכל תת ועדה ישתתפו מספר חברי מליאת הועדה לפי התמחותם וענינם. לתת הועדות יצורפו אנשי מקצוע מומחים בשטחי אחריות תת הועדות אשר אינם חברי ועדת ההיגוי. תת הועדות תזמנה מומחים לסייע להן בעבודתן . תת הועדות תמרננה על ידי ועדת ההיגו?ל , תתואמנה על ידי הועדה המתמדת ותדווחנה למליאה. 5 הועדה תסתייע בעבודתה על יד? מזכירות טתרכז את פעילות המליאה, הועוזה המתמדת ותת הועדית. מזכירות הועדה תפעל במסגרת המועצה הלאומית למו"פ אך תונחה בענבודתה על ידי מליאת הועדה. 6. מליאת הועדה תגיש המלצותיה להתארגנות הממשלתית הקבועה בנושא התקשוב תוך ששה חודשים מיום מינוי הועדה. תת הועדות יגישו את ממצאיהן והמלצותיהן למליאה החל בתום ששת החודשים הראשונים ולא יאוחר מתוך שנה. מליאת הועךה תדון, לפי הצורך, בדו"חות הביניים טל תת הועדות. מליאת הוערה תגיש את ממצאיה והמלצותיה לטר המדע והפיתוח ולטר - התקשורת באמצעות המועצה הלאומית למו"פ אשר תצרף הערוחיה, במידת הצורך. 7: הננו מודים לכם על הענותכם להרתם למשימה חשובה זו ומאחלים לכסם הצלחה וסיפוק בעבודת הועדה. ן רז) י------ / שר התקשורת שר המדע והפיתוח . / 2 ד"ר ?. קלע פרופ' ש. אברבנאל ד"ר ?. אדיר 7. אלש הורוביץ א. ביצור ?. בר-סלע פרופ א. גינזבורג ד"ר גדעון הלוכ ש. הרשקוביץ פרופ' י. כצנלסון פרופ' א. לביא ?. לוין ?. לוברבויס י. מידן ד"ר9 ד, מכהלין ד. ספע פרופי מ. סניידר י. ספיר ב. פלד פרופ' ש. תנחס אל"מ א. פרל פרופ' ק. פרליס "ק. קרן ד"ר י. רביב אל"מ ך. רוזן > חברד 4 ועדה = 57 - ושרד התקשורת ‏ - ילר"ר אוניברסיטת ת"א רפא"ל תדלראן משרד האוצר מוש. היועין המשפטד לממטלה האוניברסיטה הפתוחה תע"ש המועצה הלאורמית למר"פ הטכניון משרד המסחר והתעטיה משרד החלנוך הטלויזיה הליהודית וומכון לפריון העבודה מ כור אונינרטסיטת בר אילן המועצה הלאומילת למו"פ בנה דיסקונט אלבלט מרכז רפראל הדסה צה"5 אוניברסיטת הנגב המרכז למלדע נורכז] מחקר - אט|ן צה" עבט סאקול 1% נספח הצעת תת ועדות לועדת ההלגוי לתיקטשוב חינוך בריאות מחקר ממשלה שרות?לם לאזרח שרותיםס לגופים כלכליים טכנולוגיה ( משמעויות תעשלתיות ) תשתית התקשוררת משמעויות חברתיות ( צנעת-הפרט, רווחה, תרבות וכו' ) ו , משמעויות תעסוקתיות ( כ"א נדרש, השפעה על מאזן כ"א ) ב יי 0 - 2 --% העתת: - 59 - כס פכ תג תאריך: כו תמוז התשמ"נ 7 יורלי 1983 מספר: אל"מ דן רוזן - ?ד"ר י'דר' י. אדיר - חבר מר י. איש-הורביץ - חבר מר י. בר-סלע - חבר מר י. זין - חבר מר ג. לב - חבר מר י. לורברבוים ‏ - חבר גב' כ. קלדררו - חבר הנדון: תת-הרעדה לתשתית תקשררת - מלנרל . הנכם מתמנים בזה כחברי תת-ועדה לתשתית תקשורת של ועדת ההיגוי לתקטשוב. תפקידי הועדה הם: 1. בחינת טכנולוגיות תקשורת קיימות וצפויות העשויות לשרת את יישומי התקשוב. 2. לימוד תשתית התקשורת הקיימת והמתוכננת כיום ובחינת כישוריה לספק את צרכי לשומי התקשוב. 3. לימוד צרכי התקשורת ואופיים של יישומי התקשוב הטונים אשר יידונר ע"י תת- הועדות השונות והעןכה כוללת של השלכותיהם על תשתית התקשררת בעתיד. 4. המלצה על מדיניות, תכניות ופרוייקטים לפיתוח תשתית תקשורת לשרות יעדי התקשוב. תת הורעדה מתבקשת להגלש מ2בים והמלצות ראשוניים על הצרכים המיידיים של התשתית לתקשוב בישראל עד סוף ספטמבר 1983. תת הועדה מתבקטת להגיש ממצאיה והמלצותיה המסכמים עד סוף אפריל 1984. אני מודה לכסיעל נכונותכם לטרת כחבר? תת הועדה ומאחל לכס הצלחה וסיפוק במילוי תפקידכם. שר המדע והפיתוח ל ב ס פ ת ד' ספר ההוקים ג' באלול. התשמ"ב 00 2 באוגוסט 1982 וו --- עמוד חוק הבזק, התעימ"ב--1982 . 2|8 היק הבוק (העברת עובדים | ל"בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשמ"ב-- 1982‏ + . . ונכות המדינה וחובת רישוי טייגים לתחולה 2|8 חוק הבזק, התשמ"ב --1981 * פרק א': הנדרות 1 בחוק זה -- "בזק" -- שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותיות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות ; "בעל רשיון" -- מי שקיבל רשיון כלֶלי או מיוחד לביצוע פעולות בוק ולמתן שירותי בזק ; . "דרך" -- לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם ; "החברה" -- "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ; "מיתקן בזק" -- מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז' ו-ח' -- מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק ; "מסר בזק" -- מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק ; , , "פעולת בזק" -- הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק ; "רשיון כללי" -- רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ברשת כלל-ארצית, למתן שירותי בזק כלל-ארציים בה או למתן שירותי בזק בינלאומיים ; "רשיון מיוחד" -- רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק, למתן שירותי בזק או למתן שירותי בזק בינלאומיים, המוגבל לסוג מסויים של פעולות בזק או של שירותי בזק או לאזור מסויים ; "שירות בזק" -- ביצוע פעולות בזק למען הזולת ; "השר" -- שר התקשורת. פרק ב': רישזי 2 (א) למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק. (בץ לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת הש רשיון לכך לפי חוק זה. 3 | הוראות סעיף 2(ב) לא יחולו על -- . (1) | פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח ; (2) = ייצור מיתקן בזק או חלק ממגו ; . (3) פעולה שמבצע אדם על פי רשיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי |נוסח חדש], התשל"ב--1972י, ופעולת בוק שהפקודה האמורה פוטרת אותה מהצורך ברשיון ; ------- / .= נתקבל בכנסת ביום )' באכ התשמדב (27 ביולי נאצו); הצעת החוק ודברי הסבר פורסכו בה"ח /94], התשכ-ת, ק ץמ 15% , | ריני מדינת ישראל, נוסח חדש 15, ץמ' 506 ססר החוקים 060!, ג' באלול התשמדב, 2181982 ב לשו טלפ 2 נ ס פ ת (4) הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים ; (5) פעולת בוק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה ; (6) עיבוד גתונים אלקטרוני. 4 (א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למגוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי. (ב) במתן רשיון יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה : (1) | מדיניות הממשלה בתחום הבזק ; (2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון ; (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו. (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק 'המוצעים ודרכי ביצועם ; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה. (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או אחרי שגיתן, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה. (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק. . (ו) | השר רשאי, בהודעה ברשומות, להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות בפרקים ו" ו-ט', כולן או מקצתן. 5 (א) היה ביצוע פעולות בוק או מתן שירותי בזק בידי בעל רשיון כרוך בשימוש במיתקני בזק של בעל רשיון אחר, רשאי השר, לאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון האחר, לחייב את בעל הרשיון האחר לאפשר את השימוש במיחקני הבזק לבעל הרשיון הזקוק לכך, ולקבוע את אופן השימוש והיקפו. (ב) בעל רשיון שנעשה שימוש במיתקני בזק שלו כאמור, רשאי לדרוש מחיר סביר בשל. שימוש זה, ובאין הסכמה -- יקבע השר את המחיר על בסיס העלות הכוללת של השימוש בתוספת רווח סביר; על החלטח השר ניתן לערער בפגי בית משפט מוסמך. 6 השר רשא בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו: (1) | בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו ; (2) | בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתואי הרשיון יו הוול פוטרוה 95% חס סודדד * % הצץנקת רשיון, שינויו ושלילתו שימוש במיתקני בוק של אחר ביסול רשיון, " הגביתו או התלייתו מועצה מייעצת כהונת הבר מוצצה סדרי נוהל דין וחשבון שנתי (5) בעל הרשיון החליט על פיר נכסים או ציווה על פירוקו ; וקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כוגס (6) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק ביד בתקנים וברמה גאותים לפי חוק זה ; י בעל הרשיון אינם עומדים של פעולה או שירות דומים, על פִי כללים שנקבעו (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון. : פרק ג': מועצה מייעצת 7 (א) השר ימנה מועצה שתייעץ לו בכל ענין הנוגע לשירותי הניתנים בידי ה מחבריה. בזק, לרבות שירותים חברה, אשר יובא לפגיה או שיועלה על סדר יומה על פי הצעת אחר (ב) המועצה תהיה על תשעה חברים שימנה השר, מהם אחד לפי המלצת האוצר, אחד לפי המלצת שר המשפטים שנים המייצגים, לדעת השר, את הצרכנים. שר , שנים המייצגים, לדעת השר, את התעשיה (ג) השר ימנה אחד מחברי המועצה שאינו עובד המדיגה ליושב ראש וחבר אחד לסגן יושב ראש. (ד) הודעה על מינוי המועצה, היושב ראש וסגנו תפורסם ברשומות. 8 (א) תקופת כהונתו של חבר המועצה תהא שלוש שנים מיום מינויו; חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש. (ב) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ; (2) גבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו ; (3) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון. (ג) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר המועצה תפקע כהוגתו כאשר יחדל להיות עובד המדיגה. : 9 (א) המועצה תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו בפרק זה. (ב) המועצה תתכנס לפחות שלוש פעמים בשנה. (ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים בישיבה. (ד) לכל דיוני המועצה יוזמן נציג החברה, זולת אם החליט יושב ראש המועצה או ממלא מקומו שלא לעשות כן. ₪ ש עול שר יבי ידיעתה של 0. המועצה תגיש לשר דין וחשבון שנתי על פעולותיה, והשר יביאו לידיע ווחט הרל רלה וטל הררד 0 - פרק ד': פעולות בזק ומתן שירותי כזק בידי בעל רשיון 1 בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר במסגרת הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה. 2. (א) השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רשיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בוק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן. (ב) בכפוף לאמור בפרק ה', רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות בדבר -- (1) אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים; (2) הפעלת שירותי בזק וגיהולם ; (3) דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם ; (4) סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך ; (5) דרכי הפיקוח על פעולותיו של בעל רשיון והבאים מטעמו, (ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב) יובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של - הכנסת. 3 (א) השר רשאי להורות לבעל רשיון, בהתחשב בשיקולים בטחוניים, על האופן והדרכים למתן שירותי בזק לצבא-הגנה לישראל, למשטרת ישראל, לשירות הבטחון הכללי ולמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. (ב) התמורה שתשולם לבעל רשיון בעד שירותים כאמור תיקבע בהסכם, ובאין הסכמה יימסר הדבר להכרעת הממשלה או מי שהיא הסמיכה. 4. (א) בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט בסעיף 12 הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בוק שהוא נותן. (ב) | לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין ; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו. . וג השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטגים (א) ו-(ב), כולם או מקצקהם. | ה[ רכמו באופן ובמקום שיקבע. פרק ה': תשלומים בער שירותי בזק 5 (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכ?ק של הכנסח, יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת, הניתנים מאת בעל רשיון. (ב) = השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. חובת הביצוע של פעולות בוק ומחן סירותי בוק ביצוע פעויות בזק ומתן שירוחי בוק והגבלתם שירותי בוק לכותות הבטחון כללים סמכות לקביעת תסיום / 5 || | / פיגורים שירות שלו נקבע לו תשלום לליסה לבקרקצין ישעויות אחרות הורעץה למחזוק (ג) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התשלומים בעד שירותי ו בוק שאיגם מפורטים בתוספת, הניתנים מאת בעל רשיון; תשלומים שנקבעו מכוח סעיף קטן זה, רשאי השר להורות שלא יפורסמו ברשומות אלא בדרך אחרת שהורה עליה. | (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן, ולגבי תשלומים בשל שירותי בזק ביגלאומיים -- לשער היציג של מטבע חוץ שייקבע בתקגות. 6. השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בוק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך. 7 שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי סעיף 15, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר. פרק '": ממכויות הקשורות לטקרקעיז 8 (א) בעל רשיון שהוענקו לו סמכויות וחסינויות על פי סעיף 4(ו) (להלן בפרק זה -- בעל רשיון), וכל אדם שהוא הרשה, רשאים, לצורך מתן שירותי בזק -- (1) להיכנס למקרקעין לשם עריכת מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון מיתקן בזק ; (2) להיכנס למקרקעין לשם התקנה, בניה, הצבה או קיום של מיתקן בזק המיועד לתת שירותי בזק לאותם מקרקעין ; (3) באישור השר או על פי כללים שיקבע -- להיכנס למקרקעין לשם התקנה, בניה, הצבה או קיום של מיתקן בזק המיועד לתת שירות בזק למקרקעין אחרים ; (4) | לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו-(3); (5) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקיגה של המיתקן ; (6) | להיכנס למקרקעין לשם בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא בהם, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין ; . (7) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרשיזן את הדרך למצבו הקודם. (ב) | כניסה למיתקן בטחוני על פי סעיף זה טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן. 9 (א) בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 18(א)(!) כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי סעיף 18(א)(2) עד (5) או (7), ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעיןי (ב) לא גיתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות. 0. (א) בסעיף זה ובסעיף 21 -- "הודעה" -- הודעה לפי סעיף 19 ; "בית המשפט" -- בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין. (ב) בעל מקרקעין או מחזיק מקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 18, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה. * (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו. (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה. 1. (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המיגהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי -- ידון בית המשפט בדרך הגראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. . (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיגי חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [גוסת חדש], התשל"א--1971 1. (ג) | בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין. : (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה. 2 (א) בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתוגה להם לפי סעיף 18, יומנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת גזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות. (ב) נגרם נזק כתוצאה משימוש בסמכות האמורה בסעיף 18, ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק. (ג) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה. 3. מיתקן בוק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס. 4. על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ"ט--1.09 +, מיתקן בוק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיחקן כרין: : דיני מדינת ישרא" נוסת חרש או עמ' |42. סררי הצרעור תשלום פיצויים אימניצת מעבר ביכסה, באויר ובמים מותקני בץל רשיון הבחוברים למקרקזין 6 הודעץה צץל סלילת דרך שינויים במקרקעין מותקנו מיק בבניניב מתן שירות ללא היתר 5 א (1) | הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפגי תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון; (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון. (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בוק. (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה. 6. (א) הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה -- בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה. (ב) | לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון. (ג) סירב בעל הרשיון לחת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הלשיון. (ד) בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי. .7‏ בעל רשיון רשאי לסרב לחת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות שבחוק התכנון והבגיה, התשכ"ה--1965 +, ובתקנות שלפיו. פרק ז': עכירות 8. (א) העובר על הוראות סעיף 2(ב), דינו -- מאסר שלוש שנים או קנס 500,000 (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בוק בלא שקיבל רשיון לכך מאת השר כאמור בסעיף 2(ב), יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה ; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42, לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפו-) [נוסח הדש|, התשכ"ט--1909 ". ה )+ סיח הת ה, עכ' ז0ו. / / 5 דיני מרינת ישראל, נוסח חדש 1|/ עב (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרו מזן. ו לגרוע 9. העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו -- מאסר שלוש שנים: (1) | משחית מיתקן בזק, (2) מפריע, שהיא. גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו ; מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך 0. המשתמש במיחקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דיגו -- מאסר שלוש שנים. 1 (א) המשיג שירות בזק בתחבולה כדי להשתמט מתשלום תמורתו, דינו -- מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים. יי (ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שהורשע על פי סעיף קטן (א) בתשלום פיצוי לבעל רשיון על השירות שהשיג בתחבולה, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש האמור. 2. עובד של בעל רשיון או מי שפועל מטעמו של בעל רשיון לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו ; העובר על הוראות סעיף זה, דינו -- מאסר שלוש שנים. 3 המפריע שלא כדין לבעל רשיון או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו -- קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת. 1. (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו. (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי סעיף 18(א)(5), דינו -- קנס. 5. מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו גזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיחקן בזק, דינו -- קנס 100,000 שקלים. 6. (א) לא יבצע אדם, בין בעצמו ובין על ידי שלוחיו או קבלניו, עבודת חפירה, חרישה או נטיעה, שעמקה יותר מחמישים סנטימטרים, במרחק עד חמישים מטרים מציר של דרך שאינה דרך עירונית ושלושים מטרים מציר של דרך עירונית, אלא בהיתר מאת השר ; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו -- מאסר ששה חדשים. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבודות חפירה, חרישה ונטיעה מקובלות שעושה אדם לצורך טיפוח גינת נוי שלו. 7 נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי סעיפים 28, 29, 1, 35 או 36, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות' על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קכלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית דויותה ההרים ה מוויררי אצריר פגיעה במיתקן בוק במויד הטרדה תחבולה בשימוש במיתקן בוק חובת שמיות סודיות הפרעה בצנורה צמתיה הכסריצה למיתקן בוק פגיעה חמורה בכיתקן גנוק ברשלנות איסור ץבודות צו איפור פיצויים על סגיעה בסיתקן בוק האונת סתר הנכלת אחריות בנזיקין פטור מאחריות בנזיקין ב ס פ ת , . פרק ח': עוולות 8 (א) בסעיף זה, "ציוד הנדסייי -- כמשמעותו בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הגדסי התשי"ז--19571 י, 1 0 ו (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על באופן העלול להפריע או ל שהוציא לתיקון הנזקים הרשיון כתוצאה מהפגיעה. ידי ציוד הנדסי סכן מתן שירות בזק, שנגרמו למיתקן ה פגע במיתקן בזק של בעל רשיון, חייב לשלם לבעל הרשיון את ההוצאות בזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסר ההכנסות וקביעה כאמור חשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור. (ד) הפוגע במית קן בוק 'כאמור בסעיף בו אם הוכיח אחד מאלה : קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים (1) שהוא קיבל היתר לפי סעיף 36 לעבודה שתוך ביצועה פגע במיתקן בזק ופעל לפי כל תנאי ההיתר ; נש (2) שהוא לא היה חייב לקבל היתר כאמור, ונקט כל אמצעי :הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בוק. (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) היגה עוולה אזרחית והוראות פקודת הגזיקין [נוסח חדש] + יחולו עליה. (ו הוראות סעיף זה באות להוסיף על ה וראות פקודת הנזיקין: [נוסח חדש] ולא לגרוע מהן. 9. לענין סעיף 4(8) לחוק האזנת סתר, התשל"ט--1919 י, 0. בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רשיון שה סעיף זה (בפרק זה -- בעל חסינות), עובדיו בנזיקין אלא - פרק ט': חסינויות השר רשאי לקבוע בצו כי דין עובד של בעל רשיון כדין עובד משרד התקשורת וענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות (0) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו ; (2) לנזק הגובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו. בעל חסינות, עובדיו וכל הבאיט מטעמו. לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -- (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכווגת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק ; (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, ניסירת מסר בוק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר גגרם ברשלנות חמורה. 6 סיה התשיחן, עמ' 4%|. ד ויני מדינת ושראר, נוסת חרש 0ו, עכ' 166. 8 0ס-ח התשל"ס, עב הן!. || | הפצמה שומ דבר האמור בפרק זה לא ובלבד שגתקיימו בהן כל אלה : 2 (1) הן מותנות עם כלל מקבלי ה (2) הן אושרו בידי השר וי החוזים האחידים, התשכייד שירות או סוגים שלהם ; --1964 * ; 9 הן פורסמו ברשומות. 3 השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רש בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף-ראיו על פי הומגה או צו את המקור של המסר שגחתם בידי השולח או מטעמו, 4. הוראות סעיף 43 לא יחולו באחת מאלה : (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל ה רשיון על הסכמתם למחן עדות או להצגה כאמור; (2) | בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שגה אחת. 5 השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה. פרק י': החברה .6‏ השר יעניק רשיון כללי לחברה. 7 (א) בפרק זה, "נכס" -- מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא. . (ב) | על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-- 1 לי, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדיגה בנכסים שעמדו לרשותו שר משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בוק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן בפרק זה "הסכם להעברת נכסים". (ג) שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה -- (ו) מתשלום אגרות, מס בולים. מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים רריצוע ההסרה להטררת ורתיח רולה טי מדלר יגרע מתגיזת בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, שר המשפטים על פי המלצת המועצה לפי חוק יוו לא יעיד בהליך משפטי, או ת, על תכנו של מסר בזק ולא יציב שמירת תניות אחידות תוכן מסר בוק לא יימסר במספט סייגים הפתיק בסר בוק ישמש ראיה רשיון כדלי לחברה הסנכנש הצברת מורב | ו 00ב 0 רתא מל העברת זכויוח, סמכויות, חובות והתחייבויות חביעצות תלויות תומדות סייגים לרשיון בללי סייגים לרשיון מיוחד מתן טירותים למדיגת החולה על המדינה תסלוגים 8. משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, הה במקום המדינה, הן לגבי הזכויו שהיו מוטלות עליה השר, ע סכמים, ההתקשרויות וה ת והסמכויות של המדינה ערב תחילתו של ההסכם ל ל אף האמור בכל דין או הסכם, עסקאות האמורים בו תבוא החברה והן לגבי החובות וההתחייבויות העברת נכסים. 9. השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות חלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור בסעיף 47(ב), וכן לגבי עיל קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה כי החברה תבוא במקום המדינה. 0. לא יינתן רשיון כללי לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי כלל-ארצית של טלפונים או למתן שירותי בוק ביגלאומיים במערכת טלפונים ביגלאומית, אלא לחברה בלבד; לענין זה, "רשת כלל-ארצית של טלפונים" -- תשתית כלל-ארצית של כבלים, מיתקני אלחוט ומיתקני בזק אשר באמצעותה ניתנים לציבור שירותי טלפון ות לתביעות כאמור שהיו בשל תקופת היותם עובדי המדינה, בוק כלל-ארציים ברשת ושירותי בזק גוספים. 1. (א) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן -- ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו. (ב) לא ייגתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את עגין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לחת את הרשיון למי שביקש אותו. פרק יא : הוראות שונות , 2 בכפוף להוראות סעיף 3!, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בוק למדיגה מאת בעל רשיון. 3. (א) הוראות פרק ו' יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם. (ב) הוראות פרקים ו' ו"ט' יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי סעיף 2(א), כאילו היחה בעלת רשיון לפי חוק זה. 4 (א) בעל רשיון ישלם חמלונים למדינה. * (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק המנויים 1 בחתוספת. . " לי (ג) | שיעור התמלוגים יהיה ,11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן 4 רמעט : , ₪ בה ייד אי .. פס ערך מוסף; השר ושר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לשנות את ייייוור ד הפלייית .5 .6 .7 .8 בעל הרשיון הכללי ו כמשמעותו בסעיף 6(9) לחוק מבקר המדינ בחוק' יישוב םכסוכי עבודה, ג ס פ ח כן ב | על רשיון מיוחד שנקבע כך ברשיונו יהיו גוף מבוקר ה, התשי'ח--1958 [נוסח משולב] 13. בפקודת הדואד [נוסח חדש], התשל"ז--1976 + (להלן = ולה , 0 -- (1) בסעיף 1 -- (א) הגדרות '"המנהל"י, "חברת טלגרף", "טלגרף", "מערכת טלגרף יי "מיתקן טלגרף", "עמוד טלגרמיי ו"פקיד טלגרף" -- יימחקו ; / (ב) אחרי הגדרת "בול יבוא: | "ייבזק" ו"מיתקן בזק" -- כהגדרתם בחוק הבזק, התשמ"ב--1982;" ; ו 2) בכל מקום, במקום "טלגרף" יבוא "בזק", אולם בסעיף 60(א)(1) במקום "בטלגרף'י יבוא "*במיתחקן בזק"; (3) | בכל מקום, במקום "פקיד טלגרף", יבוא "פקיד דואר' ; (4) | סימן א' בפרק ג' -- בטל ; (5) סעיפים 61. 71, 72 ו737 -- בטלים ; (6) | בסעיף 77, המלים "או פקיד טלגרף" -- יימחקו ; (7) | סעיפים 97 עד 107 -- בטלים ; (8) בסעיף 108 - (א) | בסעיף קטן (א), המלים "תא טלפון" -- יימחקו ; (ב) | בסעיף קטן (ג), המלים "עמוד טלגרף" -- יימחקו ; 69 סעיף 116 -- בטל ; (10) בסעיף 119, פסקה (1) תימחק ופסקאות (2) עד (5) יסומנו (1) עד (4) כסדרן ; (11) בתוספת הרביעית, סעיף 1, בסעיף 2, הסימן "2" והמלים "קשר בין- לאומי בטלפון או בטלקס" וסעיף 3 -- יימחקו. בחוק התכנון והבגיה, התשכ"ה--1965 -- (0. בסעיף 3(49), אחרי "רשת החשמל" יבוא "הבוק" ; (2) בסעיף 5(57). במקום יילתחבורה ולדרכים" יבוא "לבזק, לתחבורה ולדרכים" ; . (3) | בסעיף 1(63)(ג), במקום "חשמל" יבוא "חשמל, שירות בוק" ; (4) | בסעיף 2(69), אחרי "בתי ספרי יבוא "מרכזת טלפונים". התשי"ז--1957 +ו, בהגדרת "ישירות ציבורי" שבסעיף 7, אחרי פסקה (11) יבוא: גו ס"ה התשי"ה, עמ' (9 "(12) הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק." ביקורת תיקון הפקודה תיקון חות התכנון והבנית תיקון חות יישוב פכסוגי עבוות ביצוץ וחקנות חחילת תקנות לפי הפקודת העריפי פתיחה תחולת תניות על מקבלי שירות רשיונות קייבים פוסום נ ס פ ת ו -- תכ[ 9. ה זשר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא השאי להתקין תקנות לביצוער. 0. חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר י האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר --- 0 () הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדיגה לשירוחה של החברה ; (2) הסכם כאמור בסעיף 47 ; ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים. פרק ייב : הוראות מעכר 1. תקנות שהותקנו מכוח הפקודה יעמדו בתקפן, בשיגויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה. למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה. 2. (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שוגו על פי הוראות חוק זה. (ב) | הוראות סעיף 15(ד) יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א). 3 (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור בסעיף 42 יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות. (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים. 4. רשיון שניתן לפי הפקודה ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק וה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה. 5. חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת. תוספת (סעיפים 5 א ו-54(ב)) 1. התקנת קו טלפון מרכזי ישיר ; שימוש בקו טלפון מרכזי ישיר : 2 < | 3 שיחת טלפון מקומית; 4 שיחה מקומית מטלפון ציבורי : שירותחים שונים : 5 התקנת קו טלפון מקומי ל 8 שימוש בקו טלקס ישיר ; 9 שיחת טלקס ; | 0 התקנת קו טלקס מקומי לשירותים שונים ; | 1 שימוש בקו טלקס מקומי לשירותים שונים. | מנחם בגין מרדכי ציפורי ראש הממשלה שר התקשורת יצחק נבון נשיא המדינה ן חוק הבזק (העברת עובדים ל"בזק", החברה הישראלית לתקשוות בע"מ), | התשמ"ב--1981 * | 1 נחתם בין המדינה לבין "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן -- ו | החברה), לבין ארגון עובדים יציג, הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות ו | החברה (להלן -- הסכם ההעברה), יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של הסכם ההעברה : | (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם ההעברה יהיה עובד החברה החל מן ן | ן היום שקבע שר התקשורת ; ן | : (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד החברה ן | כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כל שהן בשל ההעברה; | | | | | (3) | עובד שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1), ובתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם ההעברה לא הסתגל לעבודה בחברה -- הוראות פסקה (2) | לא יחולו עליו וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם ההעברה; | ו ו (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המָדִינַה מכוח יחסי עובד | , | ומעביד שהיו ביניהם, בשל חקופת היותו עובד המדינה, שהחברה קיבלה | | על עצמה לקיימן בהסכם ההעברה -- לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן | | 'מן המדינה. | . הסכם ץבודה - , | 2 תנאי הסכם עבודה בין החברה לבין ארגון יציג של עובדיה, שענינם ה | שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור שר האוצר, וזאת לתקופה של שנה מיום העברת רוב עובדי משרד התקשורת לחברה. 1 ו | ו - 75 - ג ס פ תח ד' ררה הארה ההההההההאארהה==<= == = אי תחולת 3 הוראות חוק שירות הצי / ן הוראות חוק 0 כל בור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט--1969 :, לא יחולו | שירות הציבור חי וו שרד התקשורת ביום כ"ה בטבת התשמ"א (1 בינואר 1981) והיה | נצבלות לאחר ובד החברה עד תום | | 7 " זחברה שנה מיום תחילתו של חוק הבזק, התשמייב--1982 :. | פרסום 4 חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת. ! | | מנחם בגין ן | ראש הממשלה | ו ן יצחק נבון ן . נשיא המדיגה | סה התשכ-ט, עמ' 4144 1 ס"ה התשמדב, צמ' 2/6. רשומות קובץ התקנות י' בניסן התשמייה 7 1 באפריל 1985 ב[ ור עמוד תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה--1985 : ₪ . 6ון תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ"ה--8%י1 2ון צו שעת חירום (תשלומי חובה על מלאי של טובין --- פולי סויה, כוספה סויה, סובין, . . . 16 חיטה, קמח ומרגרינה) (מס' 5, התשמ"ה-- 1085‏ י . הגדרות החוק), בידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, ולענין ת - 77 - כ ספ ת ה' י==-ש 5 תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה--1985 = וקף סמכות , ל -- יי בת ותל 9 סעיפים 12 ו597 ל 1 הת?; להל לפ חוק זבזק, זתשמי'ב. 12 ) זלן קנות 11 8 19 (ב), 22 (ב), 4 ב 387 (). -- באישורה, אני -- ו ₪0 15 (0, פרק א!: פרשנות 1 בתקנות אלה -- "אישור סוג" -- אישור דגם של ציוד קצה לשם חיבורו תקנה 17 ; לרשת הבזק הציבורית לפי "החברה" -- כמשמעותה בחוק; "הפסקת שירות" -- הפסקה מוחלטת של שירות בזק; "הצרי מנוי" -- כל מקום המוחזק בידי מנוי, שהותקן בו או שעומדים להתקין בו ציוד קצה ; "מבקש" -- מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה טרם נענתה לו; "מודם" -- התקן המתאם מכשיר קצה ספרתי לקו תמסורת אנאלוגי; "מישק" -- המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות ; "מנוי" -- מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה נענתה בחיוב לבקשה; "מרכזת" -- מיתקן ליצירת התקשרויות בין קווים המסתיימים בו; "ניתוק שירות" -- הפסקה זמנית של שירות בזק; "ציוד בזק דומה" --- ציוד שבאפשורותיו הוא זהה לציוד בזק אחר, אך שוגה לפחות בתפקוד חשמלי או בתכונה חשמלית ; 2 'פני כבל "ציוד בזק זהה" -- ציוד הזהה באפשורותיו לציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת החוק בכנסת וכן בכל התפקודים החשמליים והתכונות החשמליות ; "ציוד בזק שונה" --- ציוד שאפשורותיו שונות מציוד בזק אחר; שימושו והמתחבר לרשת הבזק הציבורית באמצעות המישק המיועד לכך ; "ציוד קצה ראשי" -- ציוד קצה המתחבר ישירות למיש הציבורית ; "ציוד קצה" -- ציוד בזק הנמצא בחצרי המנוי ל וק המיועד לכך של רשת הבזק ראשי ושניתן לחברו "ציוד קצה משני / שלוחה" -- ציוד קצה המחובר לציוד הקצה הראשי > שי. לרשת הבזק הציבורית רק באמצעות ציוד הקצה הראשל: בין כאמור בחלק ט' 1970 וביז בדרך אחרת: לתקנות התכנון והבניה "צנרת טלפון" -- צנרת בבנין שהותקנה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל "קו בלעדי" -- קו גליין ברשת הבזק הציבורית, בעל תכוגות תקשורת מוגדרות ועומד בלעדית לרשות המנוי; י"קו מנוייי -- קו המחבר ציוד קצה ראשי למרכזת ; "קו נל"ן (נקודה לנקודה)יי -- קו בזק ישיר בין שתי נקודות ללא מיתוג; "רשת בזק ציבורית" -- מכלול התקנים, לרבות מרכזות, של החברה המשמש לפעולות בזס בין מכשירי ציוד קצה והמורכב ממערכות של מיתוג ותמסורת, הן החלק שהותקן ברשות הרבים והן החלק שהותקן בחצריו של מנוי, לשם מתן שירוה בזק לאותו מנוי או לכלל המגויים, בין אם הותקן על וזשבון החברה ובין אם המנוי השתתף בהוצאות ההתקנה ; "שירות בזקיי -- שירות בזק שנותנת החברה. פרק ב': חובות ההברה וסמכויותיה 2 החברה תקים מיתקני בוק, תקיימם ותפעילם במטרה לאפשר התחברותו לרשת הבזק הציבורית של מי שמבקש לקבל שירותי בוק מאת החברה וכן במטרה לאפשר שירות בזק נאות למנויים בכל מקום במדינה. . 3 (א) החברה תיתן למנוייה שירותי בזק כמפורט לחלן באורח תקין, סדיר ויעיל : (1) | טלפון; (2) טלקס; (3) העברה ממותגת של נתונים ; (64)/ קו בלעדי; (5) התקשרות למאגרי מידע ; (6) | טלפון גייד ; (7) כל שירות אחר שיאשר השר. (ב) בכפוף לאמור בתקנה 17, תחבר ההברה לרשת הבזק הציבורית כל ציוד קצה של מנוי ותאפשר את השימוש בו. (ג) החברה תיהן את שירותי הבזק למנוייה ותקיים את השירות הבין-לאומי, לפי תקנה 7, בכל יניות השנה ובכל שעות היממה. 4 (א) החברה תתקין קו מנוי לכל מבקש בחצריו ותחברו לרשת הבזק הציבורית, בכפוף לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמי"א- - 1 *, ולכללים שתקבע ההברה. (ב) ההתקנה והחיבור כאמור בתקנת משנה (א) ייעשו תוך ששה חדשים מיום ששילם הנגוי דמי התקנה. (ג) החברה תתקין בחצרי המנוי, בהתאם לבקשתו ובהתחשב במלאי הציוד שבידיה ובהתאמתו הטכנית, כל ציוד בזה נוסף על ציוד הבזק הראשוני שהיא. מספקת קנוי החמה ותפעול של בותקני בזק מתן שורית בוק למנויים בעלות ושימוש ברשת הבזק הציבורית תחזוקה וטיפול בתקלות שירות מודיעין שירות בין-לאומי מדריכים לציבור שינוי איוור או מספר 5 רשת הבזק הציבורית היא רכושה הבלעדי על החברה, והיא בלבד רשאית לחבר אליה מנויים, לשנותה ולתחזק אותה. 6 מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנות 2 ו37, החברה -=- (1) תקיים מערך תחזוקה נאות לרשת הבזק הציבורית כדי להבטיח פעילות תקינה ושימוש יעיל של מתקני הבזק שברשות כלל המנויים. (2) תקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לענין תקלות בקבלת שירות הבזק או בציוד קצה, ולשם כך תקיים מוקדים -- לרבות באמצעות מיתקני בזק -- לקבלת הודעות מיידיות מכלל מנוייה, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה. : (3 תתקן כל תקלה שהודעה עליה נמסרה במוקד פניה תוך המועדים הנקובים ברשיון הכללי, או במועד שהוארך לפיו. 7 (₪) החברה תקיים, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה, למעט ביום הכיפורים, שירות מודיעין לבירור מספרי טלפון של מנויים אשר שמם פורסם, או שניתן לפרסמו לפי תקנה 8 (א), במדריך הטלפון. (ב) החברה תעדכן את שירות המודיעין באופן שוטף לעגין כל מספרי הטלפון שהתווספו או שונו, כך שכל מספר טלפון ששונה או הוסף יכַלֶל ברשימת מספרי המנויים שבשירות המודיעין, לא יאוחר משבעה ימים מיום השינוי או ההוספה. (ג) החברה תקיים את שירות המודיעין האמור בתקנת משנה (א) באופן שכפ מנוי במדינה יוכל לקבל את השירות. 8 (9) החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר עם ארצות חוץ בכפוף לאפשרויות הטכניות בישראל ובאותן ארצות. (ב) החברה תאפשר לכל מנוי, בכפוף לאפשרויות הטכניות, להתקשר עם כל ארץ המקיימת קשרי בזק עם ישראל, באמצעות מרכזת שירותים, אליה יוכל להתקשר מנוי מכל מקום במדינה. (ג) סוגי השירותים שתיתן ההברה לענין קיום קשרי בוק עם ארצות חוץ ודרכי ההתקשרות, יכול שתקבע אותם החברה בכללים. 9 (א) החברה תפרסם, מעת לעת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, מדריך שירותי בזק, וכן מדריך טלפון ומדריך טלקס בשפה העברית, שבהם יפורסמו שמו, מענו ומספרו (להלן -- רשומה) של כל מנוי שלא התנגד לפרסום כאמור. (ב) החברה תקבע כללים בדבר מועדי פרסום מדריכים כאמור, פרטים אחרים ברשומה, כמותם וצורתם של סימני הדפוס בה, וכן בדבר פרסום מדריכים בשפות אחרות. 0. (א) החברה רשאית בכל עת לנתק קו מנוי מהמרכזת אליה הוא מחובר ולחברו דבו אחרת, ובלבד שהחיבור למרכות האחרת יבוצע תוך 12 שעות משעת הניתוק. (ג) בתקנה זו -- "מלת היכריי - האותיות והספרות המזהים את תחנת הטלקס שברשות המנוי ; "כינוי" -- בשירות התקשרות למאגרי מידע -- צירוף של סימנים בספרות ובאותיות שנקבע לזיהויו של מנוי בהתקשרותו עם תאגיד המקיים מאגר מידע בחוץ-לארץ; בשירות העברה ממותגת של נתונים -- קוד המועבר בתחילת שיחה לזיהוי המשתמש בשירות. 1 ((א) החברה רשאית לעשות, על חשבונה, ,כל שינוי או החלפה של ציוד קצה שבבעלותה, אם לדעתה דרושים אלה לקיומו או לשיפורו של שירות בזק. (ב) החברה רשאית, באישור השר, לדרוש ממנוי בהודעה בכתב, להחליף אן לשנות, על חשבונה, ציוד קצה שחובר לרשת הבזק הציבורית לפי האמור בתקגה 17, אם ההחלפה או השינוי דרושים לקיומו או לשיפורו של שירות בזק, או אם המשך השימוש בציוד הקצה האמור עלול לפגוע בפעולתו היעילה של שירות בזק; לא מילא המנוי אחר דרישת החברה תוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, רשאית החברה להפסיק לו את השירות. 2. (9) מצאה החברה, על פי מדידות שערכה, כי עומס התעבורה בקו של מנוי מחייב -- על פי הנתונים שבתוספת הראשונה -- התקנת קו מנוי נוסף או ציוד בזק אחר נוסף לאותו מנוי, רשאית החברה לדרוש בכתב מאת המנוי, שיבקש התקנחו של קו מנוי נוסף או של ציוד בוק אחר נוסף -- לפי הענין. (ב) לא מילא המנוי אחר דרישת החברה כאמור בתקנת "משנה (א) תוך שלושים ימים מיום קבלתה, רשאית החברה להפסיק את השירות למנו 3. () החברה רשאית לחיכנס לחצרי המנוי לשם בדיקתו, תיקונו, החלפתו או . הסרתו. של מיתקן בזק הנמצא בהם וכן לשם חיבורו מחדש שף מיתקן בוק לרשת הבזק הציבורית, והכל לפי הוראות פרק ו' בחוק. : (ב) מנוי יאפשר לחברה את הגישה לחצריו, לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א) ; לא איפשר מנוי גישה כאמור, רשאית החברה לדרוש נימנו בכתב לעשות זאת. (ג) לא נענה המנוי לדרישת החברה תוך שבעה ימים מיום קבלתה, רשאית החברה לנתק את שירות הבזק למנוי עד שיאפשר את הגישה לחברה, וכן רשאית היא להפסיק את השירות למנוי אם לא איפשר כאמור חוך עשרים ואחד ימים, פרק ג': זכויות המנוי והובותיו 4. (א) זכותו של המנוי לשירות בוק היא אישית, ואין המגוי רשאי להשכירת או להעבירה מרשותו באופן אחר, כולה או חלקה, אלא בהסכמת החברה בכתב, אולם מותר למנוי לחרשות לאחר להשתמש מפעם לפעם בציוד הקצה שברשותו. שינויים בציוד קצה ביומת החברה הוספת קו מנוי וציור בוק כניסה לחצרין של מנוי הגבלת העברה של וכות כנוי איָסור הפרעה בירי מנוי מקום להתקנת מיתקן בוק חיבור ציוד יצה לרשת הבוק הציבורית, (6 בדירה או בבית עסק -- לקרובו של המנוי, אם ויתר המגוי על זכותו לטובת אותו קרוב ; (2 בדירה או בבית עסק -- לקרובו של מנוי שנפטר אשר קיבל חזקה בדירה או בבית העסק לאחר פטירתו של המנוי; (3) לשותפו של מנוי, כאשר הזכות היתה בידי מנויים משותפים, ואחד מהם ויתר על זכותו לטובת שותף אחר או ששותף נפטר; ותכל אם הנעבר ביקש זאת מן החברה. (₪ בתקנה זו, "קרוב" -- בן זוג וכן בן, הורה, אח, נכד, סב או בן זוגו של כל אחד מאלה. (ד) לענין תקנת משנה (ב) (2), אם היה יותר מנעבר אחד, יהיו כל הנעברים מנויים משותפים בקו המנוי, אלא אם כן ויתר האחד לטובת האחר על זכותו כאמור, 5. (א) מנוי אינו רשאי להשתמש בציוד הקצה שברשותו באופן שיפגע שלא כדין בשירות בזק הניתן למנוי אחר, או בפעולתו היעילה של שירות בזק. ו (ב) | לא יפריע מנוי באמצעות ציוד קצה שברשותו, או בכל דרך אחרת, להנהלתו ולפעולתו היעילה של שירות בזק. (ג) השתמש המנוי בציוד הקצה שברשותו בניגוד לאמור בתקנות משגה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי בכתב לחדול מן הפגיעה או ההפרעה והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את שירות הבזק. (ד) החברה אינה רשאית לפעול על פי האמור בתקנת משנה (ג), אם השתמש המנוי בציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או רשיון מיוחד לפי תקנה 17, או אם פעל המנוי בהתאם להוראות השימוש של החברה לגבי ציוד קצה שהוא רכוש החברה. 6. אם לדעת החברה, מחייב מתן שירות בזק למבקש התקנת מיתקן בזק לתמסורת או למיתוג הודעות בזק בחצרים של המבקש, או בחצרים משותפים למבקש ולאחרים או ברכוש משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט--1969 י, רשאית החברה לדרוש מהמבקש, כתנאי מוקדם למתן שירות הבזק המבוקש, להקצות לחברה בחצרים כאמור או ברכוש כאמור מקום מתאים להתקנת המיתקן; החברה בלבד תהא רשאית לעשות שימוש באותו מקום למטרות האמורות והיא תהא רשאית לתת שירות, באמצעות מיתקן הבזק שהותקן במקום, גם למבקשים אחרים. 7 (א) מנוי, או אדם אחר, המעוניין לחבר ציוד קצה שבבעלותו -- שהוא בגדר ציוד בזק דומה או שונה -- לרשת הבזק הציבורית, יבקש בכתב מאת השר רשיון מיוחד או אישור סוג אם טרם גיתן אישור לגבי ציוד כאמור. (ב) השר, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק, רשאי ליתן אישור סוג או רשיון מיוחד בתנאים שיקבע ולהורות לחברה לחבר את ציוד הקצה שבבעלות המנוי לרשת - הציבורית ; בתקנה זו, "ציוד קצה שבבעלות המנוי" -- לרבות ציוד שברשותו -1.-.. 8. 9 לא יחבר מנוי או אדם אחר, לרשת הבזק הציבורית או לציוך קצה בכל דרך שהיא התקן כלשהו המעביר, משדר או קולט אותות בוק בכל צורת שהיא, ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם ניתן לכך אישור סוג או רשיון מיוחך כאמור בתקנה 17; גיתוק, הסרה, הוספה או שינוי על ציוד כאמור לא ייעשו אלא בהתאם לתנאי אישור אן רשיון כאמור. . (ב) הפר מגוי הוראה מהוראות תקגת משנה (ג), רשאית החברה לנתק קו המנוי שברשותו, בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרת. (ג) געשו חיבור, שינוי או הוספה של ציוד בניגוד להוראות תקנת משנה (א), והחברה החליטה שלא לנתק את קו המגוי, רשאית היא לראות את הפעולה כאילו נעשתה בידיה, והמנוי "הא חייב לשלם לחברה את התשלומים שחיה חייב בהם אילו נעשחה הפעולה בידיה. 9 )6 מנוי אחראי לגזק שנגרם ברשלנותו לציוד קצה או למיתקן בזק אחר שהותקן בחצריו ושבאמצעותו נותנת החברה שירות בזק למנו (ב) מנוי ישלם לחברה, לפי דרישתה, תשלום סביר בעד תיקון הנזק בשיעור שהיא תקבע לפי סעיף 17 להוק; לא שילם המנוי בעד תיקון הגזק, רשאית החברה להגביל או לנתק את השירות למנוי כל עוד לא שילם כאמור. 20 מנוי שקיבל אישור סוג או רשיון מיוחד כאמור בתקנה 7 הוא בלבד אחראי לתחזוקתו השוטפת והתקינה עס ציוד הקצה ולהוצאות הכרוכות בכך, אלא אם כן מוטלת חובה כאמור על החברה לפי תקנות אלה, לפי הסכם עם המנוי או לפי תנאי האישור או הרשיון. 1 (א) החברה רשאית לחייב מנוי בתשלום של 90 שקלים כולפ מס ערך מוסף בעד ביקור שערכה לפי הזמנתו, .לשם טיפופ בציוד קצה, אם התברר שהיא פטורת מתחזוקתו וביקורה היה בִּיקור סרק. (ב) החברה רשאית, באישור חשר, לשנות את הסכום הנקוב בתקגת משגה (א) בהודעה שתפורסם ברשומות, 2 (9) לא יעשה מנוי או אדם אחר, שימוש בצנרת טלפון שלא לצרכי קבלת שירות בוק ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא בהסכמת החברה בכתב ובהתאם לתנאים שקבעה. (ב) | עשה מנור שימוש בצנרת טלפון בניגוד לאיור בתקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי ; דרשה החברה מן המנוי, בכתב, לחדול. מן חשימוט האמור והמנוי לא עשה כן, רשאית ההברה להפסיק לו את השירות. (ג) חובת התחזוקה של צנרת טלפון מוטלת עפ החברה והיא. רשאית | לדרוש י י *'ירליי ררי 0 שירות ממנוי החזר הוצאות שהוציאה לתחזוקה של צנרת המשמשת אותו לצרכי קב . 3 בוק; באין הסכמה בין החברה לבין המנוי בדבר גובה ההחור -- יקבע המגהל הכלה של משרד התקעורת את הסכום. ל ידוייי 6 בתקגה זו, "תחזוקה" -- לרבות תיקון צנרת, חידושה או החלפתה, איסור שינוי בציוד קצה גזק לציוד קצה ולמיתקן בוק חחזוקת ציוד קצה שבבעלות הנינור ביקור סרק שימוש בצנרת טלפון שימוט בציור קצת למחן שירות בול סדרי עדיפות ולקרוגות מנחים תקופת המתגה מרבית לקו מנויזטלפון הת קנת קו מנויזטלפון בייטוב ציוד הקצה לחצרים אחרים של המנוי; בעד שינויים כאמור, ישלם המנוי תשלום בשיעור שנקבע לכך לפי סעיף 15 לחוק. 6 24 (6 לא ישחמש מנוי בציוד קצה לשם מחן שירות בזק, לרבות ניהול עסק של קבלת ידיעות והעברתן, או ניהול עסק של העברת נתונים או קבלתם או עיבודם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ולא ירשת מנוי אחר לעשות פעולות אלה, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מיוחד מהשר בהתאם לחוק; קיבל מנוי רשיון מיוחד כאמור, ישלם לחברה את המחיר הסביר שיחוייב בו לפי סעיף 5 לחוק. (ב) הפר מנוי תנאיו של רשיון מיוחד כאמור בתקנת משנה (א), תפסיק החברה את השירות בקו המגוי, נושא הרשיון המיוחד, אם חורה על כך השר, פרק ד': קרימויות בהתקנת קורי מנוי ותנאים מיוחרים למתן שירותי בוק 5 בהתקנת קו מגוי למבקש כאמור בתקנה 4 תפעל החברה תור מתן קדימויות בהתאם לעקרונות המגחים שבפרק זה ולפי סדרי העדיפות המפורטים בתוספת השניה. 6. (9) על אף האמור לענין סדרי עדיפות בתקנה 1 מבקש שבמועך תחילתן של תקנות אלת מלאו שלוש שנים לפחות לבקשחר, תתקין לו החברה קו מנוייטלפון לא יאוחר מתום שגתיים מהמועד האמור; ואם מלאו תשע שנים לפחות לבקשתו - תתקין לו החברה קו מנוי"טלפון לא יאוחר מתום שגה ממועד התחילה האמור. (ב) כל מבקש אחר תתקין לו החברה קו מגוי"טלפון לא יאוחר מחום חמש שנים לבקשתו. 1/ ₪90 בתקנה זו -- "ישוב" -- כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי'ח--1958 וכן מועצה מקומית מן המנויות בתוספת הראשוגה לצו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג--1953 * ; "ישוב חדש" -- ישוב שטרם חלפו שבע שנים מיום שהוחל באכלוסו ומספר בתי האב הקבועים בו הוא עשרה לפחות ן "ישוב מרותקיי - ישוב שהוא מדרום לקו המסומן במפה בין זיקים, בית קמה, צומת שוקת ועין גדי או מצפון לקו המסומן במפה ביו עכן, עיבלין וחמת גדרן | "המפה" - מפת ישראל שנחתמה ביד השר ביום החתימה על תקנות אלה ושהעתקים ממגה נמצאים במשרד התקשורת ובמשרדי החברה ; (ב) על אף האמור לענין סדרי עדיפות בתקנה 31, תתקין החברה --- (61 ער תום שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, ולענין ישוב שיוקם לאחר תחילתן, עד חום שנה מיום שהיה לישוב חדש - קוי מגוי-טלפון למבקשים, כך שבכל ישוב יהיה קו מנוידטלפון אחד לפחות עם שתי שלוחות בחצרים של תושבי הישוב ן 9 עד תום למבקשים בכל ישוב מרוחק ובכט ישוב חדש שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 0 לפחות, וכן בכל ישוב אחר שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 0 לפחות - כך שבתום התקופה האמורה "יו 12 קוים לפחות בכל ישוב כאמור ; (3) עד תום שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, ולענין ישוב שיוקם לאחר תחילתן, עד תום 30 חדשים מיום שהיה לישוב חדש -- קוו מנוידטלפון כר שבכל ישוב "יו 12 קוים לפחות. (ג) האמור בתקנה זו מותנה בכך שהוגשו לחברה להתקנת קו מנוידטלפון, כמספר הנדרש בתקנה לפחות, שנתיים מיום תחילתן של תקנות אֶלָה -- קוי מנוי-טלפון בקשות מתושבי חישוב 8. (א) בתקנה זו, "רשות מקומית'"י = ושוב כהגדרתו בתקנה לרבות עיריה. (ב) החברה תתקין בכל רשות מקומית טלפון ציבורי לפחות במספר שלהלן: גובה (להלן - טצייג) () רשות מקומית שמספר בתי האב בה עולה עַל 0 עד 310 =- טצ"ף אחד; (2) רשות מקומית טצ''גים ; (3 רשות מקומית שמספר בתי האב בה עולה על 480 (2), בתוספת תצ"ג אחד נוסף לכל 0 בתי אב. שמספר בתי האב בה עולה על 240 עד 480 -- שני - האמור בפסקה (ג6 בקביעת מיקומם של טצ'"גים תתחשב החברה בפיזור מבני המגורים, בצפיפות האוכלוסיה ובנוחיות הגישה לטצ"גים. 9 (₪) בתקנה זו "מפעליי -- מפעל תעשייתי שעיקר פעילותו היא פעילות ייצורית ועיקר תוצרתו מיועד לייצוא, / (ב) על אף האמור בתקנה לענין סדרי עדיפות ודרגת עדיפות של מפעל תעשייתי בהתקנת קו מנוי-טלפון, תתקין החברה למפעל, אשר ביקש קו מנוי כאמור, שלושה קוי מנוי-טלפון לפחות ; גבצר מהחברה להיענות לבקשת המפעל בשל העדר תשתית מתאימה ברשת הבוק הציבורית, רשאית החברה להתנות התקנת לוי מנוידטלפון למפעל בכך שהמפעל ישלם לה הוצאותיה הכרוכות בהכנת התשתית בשיעור שקבעה החברה לפי סעיף 17 לחוק. שלושה חברים שבסמכותה לאשר לחברה חריגה מהו- גציג משרר החברה 0 )6 השר ימנה ועדה בת ראות תקנות 26 ו277 (להלן -- ועדת החריגים) ; הרכב הועדה יהיה: התקשורת - שיהיה יושב ראש, נציג החברה, שהמליץ עליו המנהל הכללי שפ ונציג ציבור שלדעת השר מייצג את הצרכנים. (ב) החברה תגיש את בקשותיה בכתב לועדת החריגים, ששה חרשים לפחות לפני תום המועד שנקבע לביצוע שירותיה לפי פרק זה, ותפרט בהן את מלוא הנתונים המתייחסים לשירות נושא הבקשה, לרבות הסיבות המונעות מו החברה לקיים את הוראות התהווח הצויורוה ורז רל חרי אמש 224 התקנת טצ"ב ביישוב התקנת קי מנוייטלפון למפצל וצרת חריגים התקנת קו מנוי לפי סררי עדיפות סדרי עדיפות בהתקנת קו מנוייטלפון נוסף (ג ועדת החריגים רשאית, לאחר שדנה בבקשת החברה, לאשר לחברה חריגה מהוראות תקגות 26 ו277 ולקבוע את היקף החריגה; אולט בבקשה לחריגה מהוראות תקנה 26, כפופות החלטותיה של ועדת החריגים לאלה: (1) בתום שנה אחת מיום תחילתן של תקנות אלה, לא יעלה על 50ך' מספר המבקשים הממתינים תקופה העולה על עשר שנים; (2) בתום שגתיים מיום תהילתן של תקנות אלה, לא יעלה על 5,000 מספר המבקשים הממתינים תקופה העולה על חמש שנים. (ד) מצאה ועדת החריגים כי בקשת החברה אינה מצדיקה אי-קיום הוראות תקנות 26 ו277, תדחה את בקשתה; דחתה ועדת החריגים בקשה של החברה, תפעל החברה בהתאם לתקנות האמורות, 1. (א) מבלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה, תפעל החברה בהתקנת קוי מנוי למבקשים בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו בתוספת השניה. (ב) מבקש אשר נתקיימו בו אמות מידה הכלולות ביותר מקבוצת עדיפות אחת, או בדרגת עדיפות גבוהה יותר בתוך אותה קבוצה, זכאי לגבוהה מביניהן. (ג) תנאי מוקדם לקבלת דרגת עדיפות לפי התוספת חשניה, הוא שהמבקש המציא את האישורים והמסמכים הנדרשים בתוספת לצורך הוכחת זכאותו לקבלת דרגת העדיפות המבוקשת; דרגת העדיפות תוענק לבקשה כאמור ממועד המצאת מלוא האישו- רים והמסמכים. , (ד) בתום כל שנים-עשר חודשי המתנוז תקודם בקשה להתקנת קו מנוידטלפון שתי דרגות במסגרת קבוצת העדיפות לה זכאי מבקש, ובלבד שאם מלאו 7 שנים לבקשה תקודם עדיפותה לדרגת עדיפות מספר 6 בקבוצת עדיפות ב' שבתוספת השנית. (ה) נמצאו מספר בקשות בדרגת עדיפות והה, תינתן עדיפות למבקש שבקשתו הוגשה תחילה. 2. (א) בתקנה זו, "קו מנוידטלפון נוסףיי -- קו נוסף לטלפון שמנוי או קרובו המתגורר עמו, או שותפו של המנוי, מבקש להתקינו בחצרים בהם עומד כבר לרשותו קו מנוי-טלפון. (ב) בכפוף לאמוה בתקנת משנה (ג), תיענה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי- טלפון נוסף כלהלן: 0 (1) למבקש שנתקיים בו האמור בתקנה 11 לענין עומס התעבורה -- תינתן דרגת העדיפות הגבוהה ביותר בתוך אותה קבוצת עדיפות בה הוא משובץ; (2) | לכל מבקש אחר -- לאחר שנענו כל המבקשים להתקנתו של קו מנוי- טלפון ראשון בתוך אותה קבוצת עדיפות. (ג) הוראות הקנת משנה (ב) אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות 25, 26, 21 - ו-28 בדבר עקרונות מנחים וסדרי עדיפות שנקבעו בהן, או מן האמור בתוספת השניה בדבר המספר המזערי של קוי מנוידטלפון למבקש. גבוהה ב37 דרגות מזו הדירוג לא יעלה על דרגת עדיפות מספר 9 בקבוצת עדיפות א' שבתוספת השנית. שהיה זכאי לה אילן היה מבקש התקנת קור מנוי, ובלבד ששיא 4. על אף האמור לענגין סדרי עדיפות בתקנה 31, לרשותו של מבקש או של מנוי שהעתיק את מגוריו אולם אם' תוך 20 ימים מיום הפינוי ביקש המנוי שפינה את החצרים העתקתו של הקו לחצרים אחרים שלו הנמצאים בתחום אותו איזור מרכות, ואין מספרים פנויים במרכות, תעתיק החברה את הקו לחצרים אלה, ובלבד שקיימת אפשרות טכנית לביצוע ההעתקה, יועבר לו מנוי בחצרים שפונו או את בית עסקו לחצרים אלח; 5. הסתיים פיתוח התשתית בחלק כלשהו שבתחום איזור מרכזת (להלן -- איזור השירות המפותח), רשאית החברה להיענות לבקשות של מבקשים שחצריהם נמצאים באיזור השירות המפותח, על אף קיומם של מבקשים אחרים בעלי דרגות עדיפות גבוהות יותר באזורי שירות אחרים של אותה מרכזת שטרם פותחר. פרק ה'!: הוראות מיוחרות סימן א' -- כללי האמור בפרק זה אינו בא אלא להוסיף על האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה סימן ב' - טלפון וטלקט ד (א) בתקנה זו -- "מכשיר טלפוןיי - ציוד קצה להעברת דיבור הכולל התקנים ליצירת התקשרות בין מנויי טלפון באמצעות חיוג; "שירות טלפון" -- העברת דיבור ממכשיר טלפון או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית ; "קו מנוי" -- קו מנוי-טלפון. תספק החברה למנוי מכשיר טלפון, מן הסוג שבחר בו שמעמידה החברה לרשות מגוייה, ותחברו לקו המנוה (ב) בעת התקנת קו מנוי המנוי מבין סוגי המכשירים 8% (א) בתקנה זו -- "מכשיר טלקס" - ציוד קצה להעברת סימני כתב הכולל התקנים ליצירת התקשרות עם מנויי טלקס אחרים באמצעות חיוג, "שירות טלקס" -- העברת סימני כתב ממכשיר טלקס של מנוי או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית : "קו.מנוי" -- קו מנוידטלקס. (ב) גענתה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי, תודיע למנוי כי הוא רשאי לרכוש את מכשיר הטלקס בעצמו או -- אם מצוי ברשותה מכשיר טלקס -- שהיא תספק לו את המכשיר. ייר 5 יודיי ל + (6 היה המנוי מעוגין שהחברה תספק לו את מכשיר הטלקס, יודיע לח על כר העברת קו מנוי בחצרים שפונו התקנות עקב פיתוח תשתית ו רצ ב שירות ט'פון שזרוף טלקפ הגדרות תקשורת נתונים ברשת הטלפון תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי העברה ממותגת של נתונים התקשרות למאגרי מידע ואחריות החברה שירות טלפון גייד (ד) החליט המנוי לרכוש מכשיר טלקס בעצמו, יודיע על כך לחברה ויפנה אליה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לקו המנוי תוך שלושה חדשים מיום שיותקן חקו ובלבד שניתן למכשיר אישור סוג ; לא פנה מנוי כאמור לחברה עד תום שלושה חדשים מיום התקנת הקו, רשאית החברה להפסיק את השירות למנו (ה) פנה המנוי לחברה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לפי האמור בתקנת משנה (ד), תחבר החברה את המכשיר תוך שבוע ימים מיום פנייתו של המנוי 0 החברה תיתן שירות תחזוקה בהתאם להוראות תקנה 6 גס למכשיר טלקס רכוש המנוי שהוא בגדר ציוד בזק זהה. : סימן ג' -- תקשורת נתונים | | 9 בסימן זה -- "ציוד קצה נתונים" -- ציוד קצה לקליטה או שידור של מידע מקודד; / "שירות תקשורת נתוניםיי -- העברת מידע מקודד באמצעות רשת הבזק הציבורית ; "נוהל תקשורת" -- קובץ של כללים הקובעים את המבנה ואת התזמון היחסי של החלפת " המסרים בין ציודי הקצה, 0. ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות רשת הטלפון, ימסור לחברה את כל הנתונים הטכניים הדהושים לה לשם קביעת האפשרות למתן השירות המבוקש, מספר הקווים הנדרש ואיכותם; החברה תספק למנוי את השירות בהתאם לצרכיו ובהתחשב באפשרויותיה הטכניות. 41. ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג המודם שברשותו חוד פירוט נתוגיו הטכניים, לרבות מהירות איתות ושיטת אפנון; החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיג. 2. ביקש מגוי מהחברה ליתן לו שירות העברה ממותגת של נתונים, שלא ברשת הטלפון, תמסור החברה למנוי פרטים על נוהלי התקשורת העומדים לבחירתו, והמנוי יודיע לחברה באיזה מהם ברצונו להשחמש; בחר המנוי את הנוהל, תחבר החברה את ציוד הקצה לרשת הממותגת ותקבע למנוי את כינויו., 3. היענותה של החברה למתן שירות התקשרות למאגרי מידע כפופה, בנוסף על האמור בתקנות אלה, לקיומו של הסכם שירות מאגר מידע בין המנוי לבין בעל המאגר; אין בהיענות האמורה משום הטלת אחריות או חובה כלשהי על החברה בשל תנאי ההסכם, טיב המידע המועבר, היקפו, תשלומים למיניהם או נזקים כלשהם הנגרמים או העלולים להיגרם למנוי. סימן ד' -- טלפון נייר 4. (א) בסימן זה -- "טלפון נייד" -- ציוד קצה שהוא מכשיר טלפון אלחוטי נייד; "שירות טלפון נייד" -- שירות טלפון נייד באמצעות רשת הבזק הציבורית. נ ס פ ת פרק ף: שונות 7 5. שירות בזק שנותנת החברה לפי תקנות אלה, ישלם המנוי בעדו לחברה תשלום בשיעור שנקבע לפי סעיף 15 לחוק; לא נקבע שיעור כאמור, ישלם המנוי לחברה תשלום סביר, שקבעה לפי סעיף 17 לחוק. 6 על ניתוק או הפסקה של שירות בזק לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ"ה--1985 ז. 7. חובה שהוטלה על החברה בתקנות אלה ושנקבע מועד לקיומה, רשאי השר לדחותו, אם היה קיום החובה באותו מועד בלתי אפשרי בשל נסיבות שלא בשליטת החברה. . ו 8 מקבל אדם שירות בזק מבעל רשיון מיוחד הנותן את השירות באמצעות רשת הבזק הציבורית, על פי הוראת השר כאמור בסעיף 5 לחוק, אין בקבלת השירות כאמור כדי יצירת יחסים חוזיים בין האדם האמור ובין החברה. 9. אדם המקבל שירות טלפון או שירות בזק אחר, לפי חוזה שנחתם בינו ובין משרד התקשורת לפני תחילתן של תקנות אלה או לפי תקנות שהותקנו מכוח פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל"ז--1976 *, יראו אותו כמנוי לפי תקנות אלה. 0. (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות !3 ו-33, ביום י' בניסן התשמ"ה (1 באפריל 5) ותקפן לשלושה חדשים מיום תחילתן. (ב) | תחילתן של תקנות 31 ו-33 ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות. תוספת ראשונה (תקנה 12(א)) כאשר זרם התנועה של השיחות בשעות העומס בקו או בקווי המנוי -- לאחר מדידה הנערכת על פי העקרונות המותווים בהמלצות של הועדה המייעצת הבין-לאומית לטלגרף וטלפון (0011'7) שליד איגוד הבזק הבין-לאומי (170) כפי שהן בתוקף מזמן, לומו, מצביע על עומס בארלנגים של -- קוי המנוי הדרושים לשימושו של מנוי עד 0.6 1 למעלה מ-0.6 עד 1.0 למעלה מ-0.] עד 1.4 למעלה מ-1.4 עד 2.0 למעלה מ-2.0 עד 2.5 5 הצע רה: ההמלצות של הועדה המייעצת הבין-לאומית לטלגרף וטלפון (2011'7)) מופיעות בספר הכחול -- כרך וץ, חלק וצ, עמ' 119--133, הוצאת ג'נבה. > ₪ >-]]7-7-]----- 7 ק"ת התשמ"ה, עמי 22ח1. א דוי הדיות יחדראל (וחת הדטר% ‏ טסל תשלומים בעד שירות בזק תחולת תקנות דחיית מועד העדר קשר חווי בין צרכן של בעל רשיון מיוחד לחברה הוראת מעבר תחילה ותוקף - 89 - בנ ס פ תח ה' בו וו ו הו הו קוי המנוי הדרושים לשימושו של מנוי למעלה מ-2.5 עד 3.1 6 למעלה מ-3.1 עד 3.6 ד | למעלה מ-3.6 עד 4.3 8 ן למעלה מ-4.3 עד 5.0 9 ן למעלה מ5.07 עד 5.8 10 | למעלה מ-5.8 עד 6.5 1 למעלה מ6.57 עד 7.0 12 למעלה מ-7.0 עד 7.7 13 למעלה מ-7.7 עד 85 4 ן למעלה מ-8.57 עד 9.3 י 15 ן למעלה מ-9.3 עד 9.8 6 למעלה מ-9.8 עד 10.4 דג | למעלה מ-10.4 עד 11.2 88 | למעלה מ-11.2 עד 12.0 99 למעלה מ-12.0 עד 16.0 5 למעלה מד16.0 עד 20.0 10 למעלה מ-20.0 עד 27.5 20 תוספת שניה (תקנות 25 ו-31) סדרי עדיפות + קבוצת עדיפות א' עדיפות | ליי יי ווה | 4 שר מזכירות הממשלה 2 חבר כנסת מזכירות הכנסת 3 כוחות הבטחון (לרבות בדירות קציני על פי מפתח שיסוד קבע) כם, באישור השר, בין החברה לבין מערכת הבטחון 4 משרדי הממשלה על פי מפתח שיסוד * | כם, באישור השר, בין החברה לבין כל משרד 5 | בית חולים משרד הבריאות 6. תחנת כיבוי אש רשות כבאות + פפ-הר החוט פיד חי עדו - 7-7 דרגת המבקש עדיפות -----7 8 | מרפאה ציבורית 3 משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (לרבזת בדירות קצינים) 0 מפעל תעשייתי: א בכל מפעל -- קודמנוי אחד לפחות ב בכל מפעל המעסיק מעל 20 עובדים -- 2 קוי מנוי לפחות ג. | בכל מפעל המעסיק מעל 100 עוב" דים או המייצא בהיקף של סכום בשקלים השווה בערכו ל-100,000 דולר ויותר בשנה -- 5 קווי מנוי לפחות 1 א. הנהלת בנק וחברת ביטוח, לרבות הנהלות מחוזיות -- 5 קווי מנוי לפחות ב. סניפי בנקים -- קו מנוי אחד לפחות 2. נציגות דיפלומטית או קונסולרית 3 בית עסק המעסיק למעלה מ-20 עובדים --- קו מנוי אחד לפחות = קבוצת עדיפות ב'! 4כ. העתקת קו מנוי-טלפון 2. רשות מקומית: א. / 5 קווי מנוי לעיריה; ב. 3 קווי מנוי לכל רשות מקומית אחרת 33 קו מנוי -- טלקס 4 | קו נל"ן להעברת נתונים 5 שירותי חשמל או מים בהיקף ארצי או אזורי 6 בקשות ממתינים מעל ד שנים וריסה 9פדל "9 7 ירה פפחרי האישור הנדרש משרד הבריאות | * פקיד השומה או רו"ח בדבר מספר עובדי המבקש ובדבר היותו של המפעל "מפעל תעשייתי" גם משרד התעשיה וה" מסחר על היקף הייצוא השנתי לבנק -- בנק ישראל ; לחברת ביטוח -- המד פקח על הביטוח במש- רד האוצר משרד החוץ פקיד השומה על מספר העובדים של המבקש ראש הרשות המקומית לשירותי חשמל -- מש- רד האנרגיה והתשתית: לשירותי מים -- מש" רד החקלאות הוטירה פורפ רה הייחד נ ס פ ה הערות על פי מפתח שיסוד כם, באישור השר, בין משרד המשטרה לבין החברה כמשמעו בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט--1969 במשרדיהם כמשמעה בתקנה 4(ב) " לתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותל. בזק), התשמ"ה--1985 רק אם הבקשה היא בתחום אותו אזור של המרכזת . ג ס פ תה דרגת עדימות המקש 8 9 1 י עיוור רופא שהוא מנהל בית חולים ומנהל מחלקת בבית חולים משפחות שבויים, נעדרים וכן הורים שכולים ואלמנות חללי צה"ל מוסד קשישים חברת תעופה וחברת אניות עתון יומי: 5 קווי מנוי לפחות בית משפט בית מלון: 2 קווי מנוי לפחות בית מרקחת בית עסק המעסיק מעל 8 עובדים ועד 20 עובדים קבוצת עדיפות ג! 1 חולה: א. נכה בדרגת נכות מעל 30% ועד %פַדַ ב. חולה לב ג. מושתל כליה או מטופל דיאליזה ד. קצרת ה. המופיליה 4 סרטן ז סאף רופא, פסיכיאטר, רופא שיניים אוש האישור הנדרש רופא עיניים למנהל בית חולים -- משרד הבריאות; למנד הל מחלקה -- בית ה- חולים י אנף השיקום של משרד הבטחון משרד העבודה והרווחה 4 הנהלת בתי המשפט משרד התיירות - משרד הבריאות פקיד שומה בדבר מספר העובדים של המבקש רשות מוסמכת המטפם- לת בנכה לפי סוגו אישור רפואי מוסמך בדבר סוג המחלה: אישור רפואי מוסמך מבית חולים על כי המבקש מטופל בקביד עות בדיאליזה אישור רפואי מוסמך בדבר טוג המחלה אישור רפואי מוסמך בדבר סוג המחלה אישור רפואי מוסמך בדבר סוג המחלה אישזר רפואי מוסמך בדבר סוג המחלה משרד הבריאות סוחס זחו הערות וו ו וו בדירתם מוסד המשמש מקום מגורים לנשים מעל גיל 60 ולגברים מעל גיל 65 במערכת בדירה בדירה ובבית עסק בדירה ובבית עסק בדירה ובבית עסק בדירה ובבית עסק בדירה צדיפות 4 המבקש מוסד ציבורי ארצי מערכת הבטחון, משרדי ממשלה, משט- רת ישראל, מפעל תעשיה, הנהלת בנק וחברת ביטוח, רשות מקומית, עתון יומי ובית מלון רופא וטריגר העתקה למבקש קו מנוי-טלפון חברת תובלה יבשתית תחנת מוניות בית תיאטרון ובית קולנוע בית ספר יסודי ותיכוגי וישיבה תיכוגית מפלגות -- מרכז ראשי גן ילדים אתר בניה קבוצת עדיפות רז עתון לא יומי בית עסק המעסיק פחות מ-8 עובדים עורך דין, רואה חשבון, מהנדס ואדריכל מועצה דתית, ישיבה שאינה תיכונית גוף ציבורי, תנועה ציבורית חבר הוועדה המרכות של ההסתדרות אחות ראשית של בית חולים עתונאי האישור הנדרש דרגת כנדרש בעדיפויות קודמות משרד הבריאות משרד התחבורה משרד התחבורת רשיון עסק מרשות מקומית משרד החינוך והתרבות משרד החינוך והתרבות רשיון בגיה מאת ועדה מקומית לתכנון ובניה הממונה על המחוז פקיד השומה בדבר מספר העובדים תעודת הסמכה למועצה -- ראש המוע- צה; לישיבה -- משרד לענייגי דתות ראש הגוף או התנועה מזכ''ל ההסתדרות מנהל בית החולים לשכת העתונות הממד שלתית | או האיגוד ג פ 5פ ףח הערות מוסד שמטרתו לשרת את הציבור ביישובים שונים במדינה; במשרד המרכזי ובסניפים בנוסף על העדיפויות הקודמות בדירה ובמרפאה אם הבקשה היא בתחום אזור מרכזת אחר ולפי האמור בתקנה 32 במשרדית במשרדיה המיועד להכיל משר- דים או למעלה מ-4 דירות מגורים במערכת במשרדיהם במשרדיהם במישור ארצי או בין- לאומי; במשרדיהם בדירתו בדירתה בדירתו ה' הגדרות גנ ס פ תח ה' דרגת / האישור הנדרש הערות עץדיפות הפבקט 9 נהג אמבולנס מגן דוד אדום או בדירתו מוסד רפואי 0. רוקח משרד הבריאות בדירתו 1 רכן בטחון שוטף ביישוב ספר מזכירות היישוב בדירתו 2 נכה בדרגת נכות הפחותה מדמסב רשות מוסמכת המטפ" | בדירתו לת בנכה לפי סוגו 3. בעל משק חקלאי מזכירות היישוב 4. אחרים הער ה: סדרי העדיפות נקבעו לפי 4 קבוצות עדיפות עיקריות, ובתוך כל קבוצת עדיפות נקבעו דרגות עדיפות משניות לפי סדר יורד, כך לדוגמא: בעל דרגת עדיפות מספר 1 בקבוצת עדיפות א' קודם בעדיפותו על מבקש בעל דרגת .עדיפות 2 וכל מבקש שלאחרין. אמנון רובינשטיין שר התקשורת 2 בניסן התשמ"ה (28 במרס 1985) תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק שירותי בזק), התשמ"ה--1985 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(א) ו-59 לחוק הבוק, התשמ"ב--1982: (להלן -- התוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1 בתקנות אלה -- ו (א) | "החברה'י - כמשמעותה בחוק; "הפסקת שירות" -- הפסקה מוחלטת של שירות: בזק; "מנוייי - מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה נענתה בחיוב לבקשה ; : "ניתוק שירות'י -- הפסקה זמנית של שירות בזק למנוי; "שירות בוק" -- שירות בזק הניתן בידי החברה; "שירות בזק זמני" -- שירות בזק הניתן לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים ; -. "תקנות תפעול ותחזוקהיי - תקנות הבוק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה--1985 ? ; / "תשלום קבוע" -- התשלום שמנוי משלם בעד הרשות לקבל שירות בזק. (ב) מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם בתקנות תפעול ותחזוקה, !| ס"ה התשמ"ב, צמ' 218. 1 ק"ת התשמיה, עמ' 1006. נ ס פ תח ה' 2 (א) מנוי רשאי לבקש מהחברה ניתוק שירות למשך תקופה שלא תעלה על 24 ניתוק 7 ותידושו לבקש חדשים (להלן -- תקופת הניתוק) ; הבקשה תוגש לחברה בכתב ארבעה-עשר ימים לפחות ‏ בי לפני מועד הניתוק המבוקש; החברה תנתק את השירות למנוי במועד שביקש. (ב) החברה תחדש את השירות למנוי בתום תקופת הנימוק, או לפני כן, אם ביקש זאת המגוי, ובלבד שהגיש את בקשתו בכתב ארבעה-עשר ימים לפחות לפני מועד החידוש המבוקש. * (ג) בעד תקופת הניתוק, ישלם המנוי לחברה -- בנוסף על כל תשלום שהוא חב בו לפי כל דין -- גם את התשלום הקבוע. 3 | (): מנוי רשאי לבקש בכתב מהחברה הפסקת שירות, הפסקת שירות " לבקשת מנוי (ב) לא קבע המנוי בבקשתו את מועד ההפסקה, ייחשב תאריך קבלת הבקשה בידי החברה כמועד שבו הופסק השירות. (ג) בעד התקופה שעד למועךד הפסקת השירות, ישלם המנוי -- בנוסף על כל תשלום שהוא חב בו לפי כל דין -- גם את התשלום הקבוע. 4 (9) בכפוף לאמור בתקנת משגה (ד), רשאית החברה לחבר מנוי נוסף לקו טלפון חיבור מנוי של מנוי קיים באופן המוגע שיחות בו-זמניות של שני המנויים ; אולם חיבור כאמור | נוסף לחלפוי טעון הסכמת המגוי הקיים אם הוא אחד מהמפורטים להלן והטלפון מותקן במקום שמצויין לצידו: המגוי מיקום הטלפון בית חולים , -- בבית החולים ; מרפאה ציבורית ּ -- במרפאה; רשות כבאות כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט--1959 3 -- בתחנותיה ובמשרדה ; מערכת עיתון ₪ -- במשרדה ; אגודת מגן דוד אדום בישראל -- בתחנותיה ובמשרדיה ; רופא -- בדירתו ובמרפאתו; | עתונאי - בדירתו ; מי שזכאי לפי חוק להתקנת קו מגוי-טלפון חינם = -- בדירתו; נציגות דיפלומטית או קונסולרית -- במשרדה ובדירות עובדיה. (ב) | לענין תקנה זו -- *"עובד נציגות" -- נציג דיפלומטי או קונסולרי העובד בנציגות, שהוא בעל אזרחות חוץ ונתקבל לעבוד בשירות החוץ של מדינתו לפני בואו לישראל ; "עתונאי" -- מי שהוא חבר באיגוד הארצי של עתוגאי ישראל או עבידו אישור מאת לשכת העתונות הממשלתית בדבר היותו עתונאי. (ג) החברה תודיע לשני המנויים על כוונתה לבצע את חיבורו של המנוי הנוסף, תצייו בהודעה כי הם רשאים להשיג על כך ותפרט את המען והמועד להגשת החטיגה. הפסקת שיחות ניתוק שירות שלא לפי בקשת מגוי הפסקת שירות שלא לפי בקטת מנוי גב ס פ תח ה' (ד) מנוי הרואה עצמו נפגע מחיבור כאמור' דשאי, תוך ארבעה-עשר ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעת החברה, להשיג עליה לפני המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוגשה ההשגה, לא תבצע החברה את החיבור אלא אם כן החליט המנהל הכללי של משרך התקשורת לדחות את ההשגה. 5 החברה רשאית בכל עת להציע למנוי להפסיק שיחה בינו לבין מנוי אחר לצורך קיום שיחה דחופה הממתיגה לן. 6 (א) החברה רשאית ללא הודעה מוקדמת לנחק מרשת הבוק הציבורית כל קו מנוי או כל ציוד בזק אחר הנמצא ברשות המנוי, אם התקיים אחד מאלה -- (1) המנוי אינו ממלא אחר תקנות אלה, או הוראות החוק, או התקנות כמפורט בתוספת, המתייחסות לשירות בזק ; (2) המגוי לא שילם את התשלומים שהוא חב בהם בעד שירות בזק לאחר שחלפו עשרים ואחךד ימים מהמועד שגקבע לתשלומם בדרישת החברה ; (3) פג תקפו של רשיון מיוחד שקיבל המנוי לפי החוס או בוטל הרשיון האמור ; (4) החברה קיבלה הודעה, בצירוף אישור או תעודה, כי המגוי נפטר .-- ואם היה תאגיד -- כי חדל להתקיים; הוראה זו כפופה לאמור בתקנה 14(ב) לתקגות תפעול ותחזוקה. (ב) | הוכרז המנוי פושט רגל, ואם היה תאגיד, החליט על פירוקו מרצון או שבית משפט ציווה על פירוקו, רשאית החברה, לאחר מתן הודעה מוקדמת לגתק כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיתנה ערבות להנחת דעתו של המנהל הכללי של החברה, להבטחת כיסוי החובות והתשלומים שמנוי כאמור חב בהם לחברה עד לגמר הליכו פשיטת הרגל או הפירוק, לפי הענין, (ג) תיקן מנוי את המעשה או המחדל שהביאו לניתוק השירות, תחדש החברה את השירות למגוי, על פי בקשתו, תוך ארבעה-עשר ימים מיום הגשת הבקשה; חידשה החברה את שירות הבזק למנוי כאמור, ישלם המנוי לחברה בעד חידוש השירות וכן את התשלום הקבוע בעד התקופה שמיום הניתוק ועד יום החידוש. 1 (6) החברה רשאית להפסיק כל שירות בזק למנוי לאחר שנתנה לו הודעה מוקדמת בכתב, במקרים המנויים בתקנה 6(א1(6) עד (3) וד(ב). (ב) הודעה מוקדמת כאמור בתקגת משנה (א) לא תינתן למנוי במקרה המפורט בתקנה 6(א)(4). (ג) החברה רשאית להפסיק למנוי שירות התקשרות למאגרי מידע לאחר שפוטל הסכם השירות בין המנוי לבין בעל המאגר, (ד) בעד התקופה שעד למועד הפסקת השירות, ישלם המנוי ‏ --- בנוסף על כל תשלום שהוא חב בו לפי כל דין -- גם את התשלום הקבוע. (ה) הודעה מוקדמת לפי תקנה זו תישלח למנוי בדואר רשום ויצויין בה, בנסיבות י'ורררי רייו יוד- =תפה סא בב המתאימות, כי למנוי ניתות הזדמווס סוד זטז פיוהר הדוד - 95 - נ ס 5 ה 8 עם תום תקופת השירות הזמני שאישרה החברה למנוי או עם תום תקופת הארכה שנתנה לו, תפסיק החברה, ללא הודעה מוקדמת, את השירות ותסיר את הציוד שהעמידה לרשות המנוי. 9 נתגלה לחברה כי אדם מקבל שירות בזק שלא בהסכמת החברה בכתב, רשאית החברה להפסיק את השירות מיד, והאדם האמור ישלם לחברה את התשלומים שהיה חב בהם אילו קיבל את השירות בהסכמה ; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות החברה לתבוע ממנו פיצוי על כל נזק שנגרם לה עקב השירות ללא הסכמה. 0. החברה רשאית להימגע ממתן שירות בזק לאדם שהופסק לו שירות בזק לפי תקנה ד (א) כל עוד לא סילק חוב בעד שירות בזק שקיבל ממנה ושהופסק כאמור. 1 (א) פינה מנוי חצרים שבהם קיבל שירות בזק מהחברה, רשאית החברה לנתק את קו המנוי מרשת הבזק הציבורית, אלא אם כן הסכימה שקו המנוז יועבר למנוי אחר, כאמור בתקנה 34 בתקנות תפעול ותחזוקה. (ב) הודיע המנוי להברה, תוך שלושים ימים מיום שפינה את החצרים, על רצונו להמשיך ולקבל את שירות הבוק במקום אהר, אך לא קיימת אפשרות טכנית להיענות לו, תישמר לו זכותו כמנוי המבקש העתקת קו לפי תקנה 33 בתקנות תפעול ותחזוקה; כל עוד לא בוצעה ההעתקוה פטור המנוי מלשלם את התשלום הקבוע. (ג) | לא הודיע המנוי לחברח על רצונו כאמור בתקנת משגה (ב), עד תום שלושים ימים מיום פינוי החצרים, רשאית החברה להפסיק את שירות הבזק לאותו מנוי 2. הופסק שירות בזק למנוי, רשאית החברה להסיר ולסלק מחצריו כל מיתקן בזק שהוא רכוש החברה ושבאמצעותו קיבל המנוי שירותי בזק מהחברה, הכל כמפורט בכללים שתקבע החברה לעגין זה. 3. הוראות תקנות אלה אינן באות לגרוע מכל זכות שיש לחברה על פי כל דין. 4. תחילתן של תקנות אלה ביום י' בניסן התשמ"ה (1 באפריל 1985), ותקפן לשלושה חדשים מיום תחילתן. התוספת (תקנה 6(א)(1)) 1 חחוק: סעיף 2(ב). 2 תקנות תפעול ותחזוקה: תקנות 11(ב), 12(ב), 3 315ג), 18(ב), 19(ב), 2), 24(ב), 38(ד). ה' בניסן התשמייה (27 במרס 1985) אמנון רו בינטטיין (חמ 1812--3) שר התקשורת הפסקת שירות בזק זמני הפסקת שירות שאיננו בהסכמת החברה הימנעות מבתן שירות פינוי חצרים בידי מנוד הסרת מיתקני בזק שמירת דינים תחילה ותוקף ב ל ל ל חברת ב ס פ ת 5 ילת ו ח תשתית תקטורת לשרות לעדי תקשוב ע ד כ ו ן . "בזק" החלה פעולתה בפברואר 1984, ושמה לעצמה - ביןו היתר - יעד של פיתוה תשתית תקשורת מתקדמת - הן כדי להדביק את פער הביקוט והן לצורך אספקת שירותים החדישים. החברה שמה לעצמה דגש מיוחד לפתרון בעיות תקטורת נתונים. מאחר שהנתונילם בדו"ה הבינללם מעודכנים לאפריל 1983, מצאנו לנכון להשלים בדו"ח מסכם זה תמונת מצב מעודכנת של התשתית הספרתית וטירותי התקטוב. תמונת מצב זו אכן מציגה הישגים לא מבוטלים של חברת "בזק". הבתונים בנספת זה מבוססים על מידע שהוצג על ידל הברת "בזק" באוקטובר 1985. תמסורת ספרתית .5 במדינת א. יטראל פועלים כיום נתיבי תמסורת ספרתית: 3 נתיבלם בקצב 140 מס"ש - מהם 2 בכביללם קואקסיאלים ואתחד בסיב אופטי. 4 נתיבלס בקצב 34 מס"ש (ועוד 19 נתיבים בהפעלה) - בכבילים קואקסיאלים. 3 עורקל רדיו 34 מס"ש (ועוד עורק בהפעלה). ים בהפעלה). 2 נתלבלים בקצב 2 מס"ש (ועוד 549 נתיבים בהפעלה) - בכבילים עם זוגות סימטרלים. +2 נ ס פ תח וי 6. חברת "בזק" מכריזה כי ביכולתה לספק לצרכנים תמסורת ספרתית (בקצב עד 2 מס"ש) ברוב ריכוזי האוכלוסיה הגדולים בארץ. מיתוג ספרתי 7. חברת "בזק" מבצעת עתה פתוח מתגים בטכבנולוגיה ספרתית בלבד. במדינה מותקנבלם כיום המתגים הציבוריים הבאים:- א. 0 - 10 מתגים, 79,000 קוים ישירים (מהם פועלים 0 קו). 2 2:77 ב. 0 -אא - 20 מתגים, 357,500 קוים ישירים (מהם פועלים 0 קו). ג. 0- קד - מתג אחד (מתג שבי - בהפעלה). 8. לצורך הטוואה - הקיבול הכולל של המתגים הציבוריים במדינבה הוא כ-1.2 מילליון קוים לשירים. 9. תכנית הפיתוח של חברת "בזק" כוללת התקגת מתגילם ספרתילם בקיבול כולל טל מעל 100,000 קו מד? שנה. 10. היקף התמסורת הספרתית המופעל כיום מאפשר לקשר בין כל המתגלם הספרתיים ברשת ספרתית - וק"טור תמסורת ספרתית למתגל"ם רבים מהדור הישן. ב ס פ ת ר! קוי בל"נ לנתונים. .1 .2 .3 .14 חברת "בזק" מעריכה כי היא מתגברת על פער הביקוש לקוי בל"ב להעברת נתונים. בסוף ספטמבר 1985 פעלו במדינבנה 0 קוי בל"ג להעברת נתונים. להלן הנתונים על הלחס בין כמות הבקטשות להתקגת קוי בל"נ להעברת נפתוגילם לבין כמות הקוים שהופעלו בפועל, לפי שנות תקציב:- 1984| 1983|1982 | |‏ | 1985 | | | | | [(עד סוף| | | | | | | ספט') | | | בקשות ממתינבות בתחילת |1250 | 780 | 720 |420 | | ן שנת העבודה (1 אפריל)| | | | | | | ביצוע בפועל במשך | 1120 |1410 |1400 | 490 - +[ | | שגת העבודה. | | | | | וו הו כדי לעגבות על הביקוש הצפוי בקוי בל"ב להעברת נתובים מתכגנת חברת "בזק" להפעיפל בקרוב רשת מרבבים ספרתילם בהלוקת זמן (אפ?), כאשר מרבבים באתרים מרכזיים (תל אביב, היפה, ירושלים, באר שבע) יחוברו ביניהם בערוצלם בקצב 2 מס"ש, ומרבבים באתרים אזוריים (או במתקני מינוייס) יחוברו לאתרלם המרכזיים בערוצלם בקצב 64 קס"ש. בכונת חברת "כזק" להקים רשת מרבבי נתונים שתכסה את מרבלת ריכוזי האוכלוסיה במדינה עד סוף שנת התקציב 1986. בנוסף ננבקטו על ידל חברת "בזק" צעדים לשיפור השירות למנויל קוי נל"ן לבתונים, כאשר מספר התקלות שאיבן מתוקנות תוך 24 שעות ירד מ- 60% ל- 40% מכמות התקלות. כמו-כן הפעילה חברת "בזק" אמצעים שונים (לדוגמא - מערכות דיבור+נתונלם) כדי להתגבר על מחסור ברשת מקומית, ‏ כולל הפעלת מרבבים סטטיסטיים במספר - פרוייקטים "סגורים". רשת גנ פס פ תח | "ישר אנת" 5. ברשת "לשראבת" מופעלים כיום 113 מינויי 25.א, 220 .6 מנויים לשירלם אסיבכרונלם וכ-400 מנויי חיוג (בקצב 0 סל"ט, במודם לפי תקן אירופאי או לפי תקן אמריקאי). מנויי ה-25,א תומכים בין היתר ברשתות כמו "כורנט" "אלבט" ו-"עורק", כאשר רשתות אלה משרתות כ- 4,200 מבנויים. ברשת מופעלים 4 צמתים (ירושלים, תל אביב, היפה ובאר שבע) כאשר בצומת תל אביב מופעלים 3 מתגים ומחשב בקרת רשת. לרשת מקושרים 1 מאגדים. הקישור לתו"פ הוא באמצעות טשני קוים (לארה"ב - אחד ל-1טא, שבי ל-1מאממפץ). 7. ניתן לראות את התפתחהות כמות המבויים והיקף התגועה ברשת "ישר אנת" באיורלם הבאלם:- במות מנויים ץצ | : - ל 7 . - ₪ 200 מנויים % קבועים 20 1 ו 100 וח וו ו" 6/865 5‏ 5/9895 12/84 9/8984 6/84- 52/64 "לשראנת" (לא כולל מנויי כמות המבויים ברשת כורנט, עורק). איור מס' 1- לדוגמא - אלנט, 5 פרטלים, <<< 'שמעשנ- - 100 - גב ס פ הי ו' קיבו-טימנטים בחודש יו 000 יוו 400 400 20 100 . : : : 204 |06 |04 4 איור מס' 2- כמות התנועה ברשת "ישר אנת" בקילו-סיגמבטים ל חודש 205 5 5 | מספר התקשרויות בחודוט 140000 ו ו י + 80000 ו 40000 + : 246 4 9/84 - 12/84 5 5 1 ּ איור מס' 5- כמות הקמות קשר ברשת "ל*שראנת במספר התקשרויות בחודש - 101 - נ ס פ ה וו / בחודוט 5 :1 4-ו 04 4 = 5084 :ו | איור מס' 4- היקף התבועה ברשת "ישראבת" בשעות שימוש בפועל ב חודש 8. בצמתים ובמאגדים של רשת "לשראנת" קים קיבול פנוי, הניתן / לחיבור מידי לצרכנים. , " | 9. בכונת חברת "כזק" להרחים רשת "לשראנת" על ידי;- || ו א. התקנת מתגלם ומאגדים נוספים - תוכניות חברת "בזק" 41 ּ מצביעות על הגדלת הרשת ל-13 מתגיט ו-55 מאגדים עד ג . סוף שנת התקציב 1986 (חלק מהמאגדיס יותקנו באתרכ % המינויים). | / 1 3 הגדלת היקף הקישור בין המאגדיםט לצמתים בין הצמתים - | 1 באמצעות רשת המרבבים שהוזכרה לעיל (סעיף 12). | | ג. הגדלת היקף הקישור הבינלאומי טל הרשת (כשלב זה | : מת וכנן חיבור הרשת לרשתות דומות ב- יפן, הונג-קובג, / סינגפור ואוסטרליה. קים משא ומתן על חיבור הרשת / / לרשתות כאירופה). || | ד. התקנת מחשב גיבוי לבקרת הרשת.