ועדת ההיגוי לתקשוב – תת הועדה לשרותים לאזרח – דו"ח מסכם

מדינת ישראל משרד המדע והפיתוח משרד התקשורת המועצה הלאומית למחקר ופלתוח ליחידת המדען הראשל העדות היה לג גל ל תיק שורב תת הועדה לשרותים לאזרח דו"ח מסכם אלול התשמ"ה 5 ...א ספטמבר 5 המועצה הלאומית למחקר ופיתוח טל. מ הקריה המזרחית ירושלים, בנין ג' מדינת ישראל משירוד המדע והפיתוח משרד התקשורת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הראשי ועדת ההיגוי לתקשוב תת הועדה לשרותים לאזרח דו"ח מסכם. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לל. 277096/7- הקריה המזרחית ירושלים, בנין ג' 2 הוונ תי ש. מדינת ישראל מ שוד המדץ והפ'תוה מ שרד הת קשו המועצה הלאומית למחקר ופיתוח יחידת המדען הר> ועדת ההיגוי לתקשוב תאריך' ט אלול התל 6 אוגוסט מספר תקשוב שר המדע והפלתוח שר התקשורת נכבדל, הנדון: ועדת התקשוב - תת-הועדה לשרותים לאזרה - דו"ה מסכם אני מתכבד להגיש בזה בשם ועדת ההיגוי לתקשוב את הדו"ח המסכם של תת-הועדה לשרותים לאזרח. דו"ח זה, שהינו הששי בסדרת דוחות תת-הועדות, מתרכז בנושאי שרותל התקשוב לאזרח. המלצות הועדה נוגעות לשני נושאים מרכזיים: פתוח שרותי מלדע לציבור הרחב ופיתוח תשתית התקשורת והשרותים התקשורתיים אשר לאפשרו לצל?בור להשתמש בשרותי המלדע בקלות ובצורה היעילה ביותר. גושא שרותי התקשוב לצלבור היבו בעל השפעה מכרעת על קצב התפתחות התקשוב במדינה. הרחבה והעמקה משמעותית של המודעות והמגע עם הנושא בבית האזרח תקדם את פיתוח התקשוב במדינה ותעלה את רמת הידע והיעילות במשק כולו. ועדת ההיגוי ממליצה לממשלה לאמץ את ההמלצות המפורטות בדו"ח ולבצע את הפעולות הנדרשות למימוש המלצות אלה. בכבוד רב, תוכן העניינים מבוא פרק א' - כללי פסקה 1 - תפקידי תת הועדה פסקה 2 - ממצאים והמלצות פרק ב' - טכנולוגיות תקשוב ושרותי תקשוב פסקה 3 - טכנולוגיות התקשוב פסקה 4 - שלרותי אלנפורמציה פרק ג' - מערכות שירותי תקשוב לציבור בעולם פסקה 5 - אלרופה פסקה 6 - קנדה, ארצות הברית ויפן פסקה 7 - פרוטוקולים פסקה 8 - רשימת מערכות וידאוטקס פרק ד' - *יישומל תקשוב בישראל פסקה 9 - תשתית תקשורת פסקה 10 - ביקוש והיצע פסקה 11 - שלרותי תקשוב קיימים פרק ה' - פיתוח שירותי תקשוב לאזרת פסקה 12 - משמעויות התקשוב לחכרה ולמשק בישראל פסקה 153 - מדיניות פסקה 14 - דרכי פעולה מדינת ישראל כחלק מהחברה המערבית המתועשת והממוחשבת חייבת להיערך כבר עתה ובמהירות גדולה לנושא החדרת תודעת המחשוב לאוכלוסיה הרחבה של המדינה וזאת על מנת לא לפגר אחר? ההתפתחות העצומה במדלנות מערביות, המקדישות משאבים ניכרים למחשוב בשטחל המינהל, החינוך, התעשיה והמסחר. יסשראל לא תוכל להתחרות במדינות המפותחות בשווקי העולם המודרניים, אלא אם תיכנס בצורה מסלבלת לעולם המחשוב, הרובוטיקה הביוטכנולוגיה ועוד. ללא שליטה יסודית במערכ" מחשבים, תקשורת בין מחשבים ולא פחות מכך בפיתוה וייצור של ההתקנים והתכנה הדרושים לתעשליית המחשבים ותעשיות עתירות הידע האחרות, נמצא עצמנו מנותקים מהפעילות העולמית בשטחלם מתקדמים אלה. על מנת לא לפגר אחר הפעילות המתרושת בעולם הטכנולוגיות המתקדמות, הלילב נושא המחשב להפוך נחלת הכלל, החל מילד הגן וגמור באוכלוסיה הבוגרת. לש להחדיר את הלימוד והשימוש במחשבים בצורה הרחבה כיותר ויש לרתום לא רק את אנשי החינוך אלא גם את אמצעי תקשורת ההמונלם. מידע והכושר לאסוף לעכבד לאחזר ולהעביר אותו הפכו להיות גורם מרכזי בהתפתחותן הכלכלית של מדינות מודרניות ובמיוחד של אלה הדלות בחמרי גלם. אין זה סוד שלא עומדים לרשות מדינת ישראל חומרל גלם ומקורות אנרגלה ראויים לשמם, יתר על כן אנו מליבאים את כל הדרוש לנו לתעשיה מארצות זרות וחלקן רחוקות ביותר,ולכן, עתידה הכלכלי של מדלנת ישראל - ויש להדגיש נקודה זו בהדגשה מיוחדת - מובטח אך ורק אם *לתפתחו ביתר שאת תעשיות עתירות הידע שתוכלנה להתמודד בשוק העולמל, תעשלות אלו מבוססות בעיקרן על נלצול מערכות מחשבים בין אם עצמאיות ובין אם קשורות באמצעות מערכות תקשורת. פיתוח מהיר ויסודי של נושא התקשוב יחד עם פיתוחים אחרילם בשטה האלקטרוביקה יוכל להצעידנו קדימה לקראת עצמאות כלכלית. עלינו לקתת דוגמה מארצות דומות, ללא מקורות אנרגיה וחמרל גלם, כדוגמת יפן ושוויצריה אשר נהנות מעצמאות כלכלית ורמת חיים גבוהה ביותר. השינויים המתחליבים במבנה התעשיה והשלרותים בישראל, מעמלדים בפנינו אתגר מיידיל לשנות באופן *סודל את גישותלנו ודרישותינו להחדרת נושא התקשוב, על מנת לעמוד בתחרות הנדרשת, כמפורט בהמשך מסמך זה. יש צורך, לדעת תת הועדה, להפנות משאבים לעידוד המוסדות להשכלה גבוהה בשטחי ההנדסה, תוך מתן סלוע נדיב לסטודנטים הלומדים את המקצועות הדרושים לפיתוח התעשיה עתירת הידע. בשטח הינוך ההמונים, יש צורך להפעיל תכניות בדומה לאלה הפועלות בבריטניה וזאת בנוסף לשידוד מערכות מוחלט אשר *ושתת על שימוש נרחב במחשבים החל מכלתות הגן, וגמור במערכל החינוך הגבוה. רק כניסה מסיבית לנושאים עתיר* ידע ובכללם מערכות תקשוב מודרניות ותשתית ‏ בזק חדשנית יוכלו להניע גלגל תנופה מדעל ותעשייתי מתקדם אשר *תרום להבראת המשק הישראלי. בנוסף לנאמר לעיל רואה תת הועדה לנבגד עלניה את החשיבות בהחדרה מסיבית של נושא התקשוב בשטחים רבים אחרילם ובמלוחד בשטח החברתי, על ידי עידוד השימוש במחשבים אישיים ופיתוח רשתות מידע ציבוריות, שמהן יוכל האזרה לשאוב ידע לפיתוה השכלתו והרחבת אופקלו. הגברת המודעות והרחבת הידע לכלל האוכלוסיה בנושאילם הנ"ל תתרום לסגירת הפערלט בחברה (בטווח הבינוני והארוך) תשפר את איכות החלים ותאפשר מתן הזדמנות שווה לכל. אחת מן המשימות הכבדות העומדות בפני מדינת ישראל היא נושא פיזור האוכלוסין, יישוב הגליל ואיזורים אחרלם. אין ספק שהפעלת מערכות מחשבים וניצולם יוכלו לתרום לכך רבות, הן על לדי יצירת מקומות תעסוקה חדשים והן על ידי שללוב מקומות אלה בצורה קלה עם מרכזי עבודה אחרים בישראל ובעולם. מהפיכת המלדע של סוף המאה שאנו עדים לה, ועוד יותר מכך חיים בתוכה למעשה, חייבת לספק ₪ התנופה להמשך פיתוח תעשלות עתירות הידע שלנו וזאת על אף החסרונות אשר יתכן שטמונים בשנויי דפוס?י החיים וההתנהגות החברתית בעטיה של מהפיכה זו. פרק א' -- כללל פסקה 1 - תפקלדל תת הועדה תת הועדה לשרותים לאזרה נתמנתה על ידל יו"ר ועדת ההיגוי לתקשוב על פל כתב המינוי המצורף (נספח א'). חברי תת הועדה הם: מר גדעון לב - יו"ר, כורנט בע"מ. מר לצחק אלש-הורביץ - חכר, תדיראן. מר יורם ברסלע - חבר, משרד המשפטים. ד"ר אבי זלידמן - חבר, אוניברסיטת תל אביב. מר יעקב לורברבוים - חבר, הטלויזיה הלימודית. מר דורון גבו (נובוגרודסקי) - מזכיר, כורנט בע"מ. גב' ויויאן סגל - חבר, בזק. תפקידי תת הועדה כפל שהוגדרו בכתב המלנוי שלהם הם: 1. זיהוי שרותי תקשוב לאזרח הקילימים למעשה או אפשריים בעתיד. 2. בחינה והערכה של נושאי תקשוב במסגרת שטח אחריות תת הועדה מבחינת ערכם למערכת החברתית והכלכללת הישראלית. בהינת המשאבים הנדרשים ליישום כל נושא. 353. המלצה על *לשום נושאלם בעלל חשיבות לאומילת בפירוט סדר"* העדיפות המומלצים. המלצה על שיטת הילילשום מבחינת מעורבות הממשלה והרשויות. תת הועדה קיימה סידרת דלונים וביקורלם בארץ ונפגשה עם מומחים מהארץ ומחו"ל. ביוני 1984 פירסמה תת הועדה דו"ח ביניים. דו"ה זה מסכם את דיוני תת הועדה ואת ממצאלה. תת הועדה מודה לד"ר *עקב בעל שם מן המרכז הבין תהומל לניתותה וחלזול טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל אביב על תרומתו הפעילה והרבה באיסוף הנתונים ובכתיבת הדו"ח וכן למלקי גור מן הטלויזיה הלימודית, לד"ר מנחם טסה ולד"ר יהודה קלע ובמיוחד נתונה תודתה לגב' אסתי ניומן על תרומתה היוצאת מן הכלל לעבודת הועדה ואשר ללא עזרתה ודחלפתה לא היינבו מגלעים לתוצאות שהגענו. פסקה 2 - ממצאים והמלצות ממצאים א. בעשור האחרון התפתחו ברחבי העולם שירותי תקשוב חדישילם שמטרתם לאפשר ג. ה. ח. לאזרח גלשה לבסיסי מידע נרחבים ואף לבצע פעולות במידע (מתן הוראות בנקאיות, שיגור הודעות) מביתו או ממקום עבודתו, תוך שימוש באמצעי התקשורת הקיימים (קו טלפון, מקלט טלולזלה וכד'). בד בבד חלה תפוצה נרחבת של מחשבים אישיים ושל אמצעים המבוססים על מערכות ממוחשבות (מסופים בנקאיים, מסופל מכירה) וצפויות התפתחויות נוספות בתחום זה, תוך ירידה משמעותית במהירי הציוד שתאפשר שלמוש נרחב. כמו כן צפוי כי מספר גדל והולך של תהומ? עיסוק יחייבו שימוש במערכות ממוחשבות. הדואר האלקטרוני לסוגיו מתפתח אף הוא במהירות בארץ. קיימים כיום בארץ מספר גופים המתמחים בנושאי תקשוב במלוחד בתחום הבנקאות, קשר למאגרל מילדע, כאשר כל חברה בוחרת לעצמה פרוטוקולים לתקשורת בהתאם לתנאיה המיוחדים. מערכת מיתוג המנות הנסלונית שהופעלה בראשית שנות ה-80 דורשת הרחבות יסודיות, לאור העומס הקלים בתקשורת הב?"ל. בציבור מתפתחות מודעות רחכה וסקרנות לנושא התקשוב, אך הללו אינן באות על סיפוקן בהעדר תהליכים וכלים ממלכתיים להסברת הנושא. מהפיכת התקשוב המתחוללת לנגד עינינו בעולם תגרום ללא ספק לשינויים בהתנהגות החברתית, כך למשל, הלקף גדל והולך של עבודה באמצעות מחשבים ייעשה בבית ועקב כך אולי תתאפשר הרחבת מעגל המועסקים במשק. סיפוה נושא התקטוב והחדרתו לכל הרבדים בחברה הופר חיוני לעתידה הכלכלי טל מדינת ישראל. א. מודעות הציבור 1. תת הועדה לשרותים לאזרח ממליצה להכריז על שנת 1986 כ"שנת התקטוב" .4 פ5ּ. ב. .6 לצורך מיקוד תשומת הלב הציבורית בנושא. שנה זו תוקדש לעריכת כנסים, לפתיחת קורסים, להפצת פרסומלם ולשידור תכניות בכלי תקשורת ההמונים אשר באמצעותם יכירו תושב* לשראל את החשיבות והיתרונות של מהפיכת המידע המתחוללת לנגד עלניהם ולכינו עצמם לקראתה. תת הועדה ממליצה שהממשלה תפעיל לאלתר שרותי טלטקסט לציבור הרחב במסגרת החדרת תודעת התקשוב לציבור הרחב. תת הועדה ממליצה להפיק ולהפיץ באמצעות האוניברסיטה הפתוחה וגורמים ציבוריים אחרלם כמו המרכז לטלויזיה לימודית, רשות השידור, תכנית לימודית להוראת יסודות המחשב בדומה לתכנית הבי.בי.סי. המוזכרת בפסקה 5 בדו"ח - תת הועדה ממליצה לאפשר לגופים פרטלים לשדר לאחר שעות השידור המקובלות תוכנות חינוכיות מתאלמות למחשבלים אלשיים באמצעות משדרי אט"ד (אע) של קול ישראל. תת הועדה ממליצה להעמיד בטווח הקרוב ביותר את אלה מבסיס"ל המלידע הממשלתיים שנתוניהם ניתנים לפרסום לרשות הציבור הרחב, כגון, נתוני הלשכה המרכזית לסטטלטיקה, הודעות משרדי הממשלה - צוים, זכויות אזרה וכו'. תקשורת ותקינה תת הועדה ממליצה לפעול בהקדם להתאמת תשתית התקטורת של מדינת לשראל לצרכים העתידיים של מערכות התקשוב הקיימות והמתפתחות. הדרך המומלצת ליישום המלצה זו היא זירוז המעבר למערכת חתקשורת ספרתית ותגבור רשת ישראנת. <שש- שש .7 .8 .9 תת הועדה ממליצה לקבוע הליכלם מהלרים וגמישלם לרישוי סוג ציוד קצה לתקשורת נתונים. תת הועדה ממליצה בפני משרד התקשורת להקל על חיבור ציוד להעברת נתונים לקוי טלפון תוך קביעת מפרטלם מוסכמלס מינימליים לציוד כזה ופישוט תהליכי הרלשוי. תת הועדה ממליצה לקדם התקנות מערכות המידע לבית (וידאוטקס, אלויזיה בכבלים) תוך ניצול כושר מערכות אלה לצרכי אבטחה (6א11081א0א₪עץ), קריאת מונים וכיו"ב. 0.תת הועדה ממליצה שמשרד התקשורת יקבע בהקדם מפרסיט לפרוסוקולי תקשורת שישמשו את מערכות התקשוב העתידיות. במקביל יפנה משרד התקשורת למכון התקנים על מנת להפוך המפרטים לתקנים. 1.תת הועדה ממליצה שמשרד התקטורת ומשרד המשפטילם יתנו דעתם לבעיה של רישו" הפעלת שירותי תקשוב לציבור הרחב מבחינת השמירה על סודיות ופרטיות המלדע, אמינותו, שעות הפעלת המערכות וטיב השירות. 2.תת הועדה ממליצה להקפיד על כיסוי גיאוגרפי מאוזן ומחיר שווה לכל ג. בפיתוח התשתית לשרותי התקטוב לאזרח במדינת ישראל. הדבר ימנע אפלייה גאוגרפית של אלזור אחד על משנהו ויבטיח זכות גישה שווה לכל תושב. יוזמה פרסית 5 הועדה ממללצה לעודד את מעורבות התעשילה המקומלת בייצור מוצרלם למערכות תקשוב לשרות האזרח, בין הלתר, על ידי הקצאת משאבים למחקר ופיתוח בתחומים הללו. 4.תת הועדה ממליצה לערוך מספר נסויים מבוקרים מקבילים באלזורים גיאוגרפיים שונים ובקבוצות אוכלוסיה שונות בארץ, לפני גיבוט מדיניות כוללת בנושא של מערכות שירותי תקשוב לציבור. ניתן לערוך ניסויים אלה באמצעות חברות פרטיות תוך פיקוח ציבורי הולם. פרק ב' - טכנולוגיות תקשוב ושרותי תקשוב פסקה 3 - טכנולוגיות התקשוב (0106185א1₪08 אסזדגאפסקאד) מהפיכת האינפורמציה הנמצאת כיום בעלצומה הינה פועל יוצא מהתפתחותן המהירה מאוד במשך העשורים האחרונים של טכנולוגלות אחדות ומן האלנטגרציה שלהן למערכות גדולות וייחודיות. להלן תאור תמציתי של טכנולוגיות האינפורמציה העיקריות, ע"פ סדר שאלנו מבטא בהכרח את השיבותן היחסית אלא רק את מיקומן היחסי בתעשיית האינפורמציה. א. טלויזיה בכבלים בטלויזית כבלים עוברים האותות מן "התחנה" אל המקלטים באמצעות "חוטים" ולא על גלי האתר. יתרונותיה של השיטה הינם בקליטה טובה יותר, באפשרות לכוון אותות ספציפיים למקלטים ספצלפלים ובמספר הערוצים הגדול יותר העומד לרשות המנויים. השימוש בטלולזית כבלים החל בארה"ב לפנל למעלה משלושים שנה באלזורים גיאוגרפלים שבהם הלו קשיי קליטה או באיזורים מרוחקים עם שירותי שידור מוגבלים. אולם רק בעשור האחרון עבר השימוש בשלטה זו את הסף הקריטי שמעבר לו החל הגידול המהיר בתעשייה זו. בארה"ב נמנו בשנת 1984 כ-6000 תחנות לטלויזיה בכבלים המשרתות 33,000,000 בת" אב בהשוואה ל-3500 תחנות ו-9,800,000 בתי אב בשנת 1975. מבחינה טכנולוגית נבדלות המערכות החדשניות לטלויזיה בכבלים מן המערכות הישנות במספר הערוצים הגדול מאוד ובגישה דו-סיטרית. המערכות המתקדמות המותקנות כיום יכולות להעמיד לרשות המנויים למעלה מ-100 ערוצים. פירוש הדבר שניתן כיום להתאים יותר ויותר תכניות לציבורים קטנים יותר ויותר בניגוד לגישה המסורתית של תכניות מעטות לציבורים גדולים. באשר לגישה דו-סיטרלת, זו מאפשרת למנוי לקיים קשר עם "התחנה" (מרכז הטלויזיה בכבלים) בד"כ באמצעות לוח מקשים. תקשורת זו מאפשרת לצופה להגיב על שאלות ונושאים המועלים בתכנית ואפילו לחבר למערכת אמצע"ל בטיחות,אמצעי אזעקה ומונים למערכות צריכה ביתיות (חשמל, מלם וכו') הניתנים לקריאה מרחוק. ב. תקטשורת לווינים במשך התקופה של עשר השנים האחרונות הפכו לוויני התקשורת למרכיב עיקרל ברשתות תקשורת לאומיות ובינלאומיות. תהזיות הגידול בדרלשה לתקשורת הלווינים מצביעות על הכפלה ושילוש של נפח התנועה ברוב סוגי האינפורמציה ובעיקר קול ווידאו. תחזיות אלה מבוססות על התפתחותם הצפויה של סוגי שירותים חדשים מצד אחד ועל גורמים טכניים והסדרים משפטיים מצד אחר. תופעה ראויה לציון הינה הקשר בין התפתחות תקשורת הלווינים להתפתחות הטלויזיה בכבלים. יותר ויותר רשתות טלויזיה בכבלים נבנות על צירוף של לווינים ותחנות קרקע אל מרכזים שמהם מועברות התכניות אל בתי המנויים באמצעות כבלים. ג. רשת טלפונים ספרתית הטכנולוגיה הבסלסית של רשת הטלפוגים נמצאת כיום בעיצומו של שינוי המתבטא במעבר מטכנולוגיה אנאלוגית לטכנולוגיה ספרתית, אשר בה מקודדים גלל הקול לסדרות של מספרים המתורגמות לאורך הקו לסדרות של פולסים השמליים דיסקרטיים. | הטכנולוגיה הספרתית בהשוואה לאנאלוגית מאפשרת העכרת כמויות הרבה יותר גדולות של אינפורמציה במהירות גדולה יותר וברמת דיוק גבוהה יותר. רשת תקשורת ספרתית המשולבת במחשבים הן בתוך הרשת עצמה והן בקצותלה יוצרת את הבסיס למשפחה שלמה של שירותי תקשורת המאחדים את התהליך של העברת האינפורמציה עם תהליכי האחסון והעיבוד שלה. בין אלה בולטת במיוחד שיטת | מיתוג המנות (6א11081ח5 067א20ת) אשר פותחה באופן מיוחד להעברת נתונים בין מחשבים או בין מחשבים למסופים. במערכת כזו "נארזת" האלנפורמציה בחלקים קטנים הקרויים מנות (815א40?). כל מנה מכילה אינפורמציה ביחס למקור וליעד של הנתונים ולמקומה ביחס לכל המנות האחרות. המנות עצמן משוגרות ברשת באופן נפרד, לעתים במסלולים שונים בהתאם לעומס הקיים בהם ברגע השלגור עצמו. בטכנולוגיה זו בה משולכבים המחשבים ברשת כמחשבי שער (צגחחץ04 35 אשר מבצעים את כל פעולות החלוקה למנות, ארליזתן, סימונן וטשיגורן ליעדן מושגת יעילות גבוהה ביותר בתקשורת נתונלם. שיטה זו הלנה גם זולה, מהירה ומדוייקת יותר מכל שיטה אחרת. היא גם מצטיינת ברמת תאלמות גבוהה עם סוגים שונים של ציוד המחובריט לרשת. ד. סכנולוגיות שידור חדישות 1. לווין לשידור ישיר במערכת של לווין לשידורלם ישירים (541011178 280420451 ע6מ18כ-285) משדר הלווין את האינפורמציה לשירות אל המקלטלם בבית ובמשרד תוך עקלפת מערכת התיווך של תחנות הקליטה ו/או מערכות הטלויזיה בכבלים. יישומה ההמוני של טכנולוגיה זו צפוי כנראה לקראת סוף העשור הזה. חכרות רבות בארה"ב כבר מוכנות עם תשתית מתאלמה וממתינות רק לאלשור גורמי הממשל (60ע), המותנה במציאת פתרונות לבעית צפיפות התדרים ברמה הבינלאומית. לגבי צורת היישום (קרי, השילרותים המוצעים) של טכגולוגיה זו קיימות מספר גישות: המסורתיות יותר רואות בה התפתחות נוספת של שירותי הטלויזיה לצופים תמורת תשלום או חינם (כמו טלויזיה בכבלים) ואילו החדשניות יותר מבקשות להג יע באמצעותה לשידורי טלויזיה ברזולוציה גבוהה יותר (א2₪5020110 684זט₪ 15108 ). כמה חברות רואות בטכנולוגיה זו את הפתרון הזול להעברת אינפורמציה ייחודית לכל בית ובכל מקום, כמו למשל תכניות לימוד לבתי ספר. 2. שידורים בעצמה נמוכה בטכנולוגיה זו מוגבלת עצמת השידור של תחנות הטלויזיה מלכתחילה, לטווח של כ: 15-20 ק"מ ואפילו פחות. ההשקעה הנדרשת להפעלת תחנה מסוג זה הינה קטנה ביותר, כ: 5,000-10,000 דולר. צלרוף זה של טווח מוגבל מאוד ועלות נמוכה מאפשר באופן עקרוני הקמת תחנות רבות תוך שימוש באותם ערוצי שידור. חסידי שיטה זו רואילם בה את התשובה הזולה ביותר להענקת שירותים מגוונים לאוכלוסיה מוגדרת מבחינה גיאוגרפית. זאת מכיון שתחנות כאלה יכולות גם להתחבר למקור מרכזי ולהפיץ ממנו תכניות באופן דומה לדרך פעולתן של התחנות לטלויזיה בכבלים. 5. 405 - אע7פצ5 א110ט18518180כ דקזטא זוהל שיטת שידור טלולזיה חדשה יחסית אשר התפתחה בארצות הברית בחמש השנלם האחרונות. ראשיתה בהקצבת תדרים מיוחדים בתחום המלקרו - 2 ג, ה למטרות שידור תכניות חינוכיות מטעם האוניברסיטאות. משדר יחיד המשדר את התכנית נקלט על ידי מספר גדול של מקלטים מיוחדים הממירים את התדר הנקלט בתדרי המלקרו לאפיקי הטלויזיה המקובלים. לאחרונה הוקצבו 16 זוגות תדרים נוספים בתחום המיקרו למטרות שידור טלוזיה בעיקר להעברת תכניות המשודרות מן הלווינים למספר גדול של צופים. כיום מקובל לשדר אא שידורי ה- 55א בצורה מוצפנת למטרות ךל צגע. השיטה נפוצה בצורה מוגבלת בארה"ב ופועלים כנראה 5 מליון מקלטים. בשיטה זו במקרים רבים נקלטים שידורל ה- 25/ בבתים רבי קומות ומועברים ברשת הטלויזיה הפנימית של הבנין לכלל הצופים, כאשר ציוד הפענוח מותקן ליד כל מקלט. עם הקצבת התדרים הנוספים בארה"ב לשרות ה- פפא ניתן לשדר מספר תכניות בו זמנית בשיטה זו, וכך מתפתח שרות זה כגורם מתחרה לטלויזיה בכבלים במקומות בהם מוותרים על שידור דו כיווני, אשר איננו אפשרי בשיטת ה- פפא. ציור 1 8 06114160 ל . - 8% 00666 ם40 0ש001 6041ם 0 םגשם . לישבי. ששש. ה 7 "0 - ל 0 + 1 ₪060 י -- ילייה =- 1 602066 08 שאחסשש 4 / % -. קש : | 6 6646 ם.1)066000 "". וו "ש , ) 5 4 064060 ₪601 6" "=" 4 שצ)4א0אם שא 7"ק , / ו 6 (ם1) 0416 .0 060 - יי . 6% 61066 ₪616 ה. מחשבלם טכנולוגית המחשבים עברה בשני העשורים האחרונים שינויים מהפכניים הנמצאלם עדיין בעיצומם. בתקופה זו התרחש המעבר משימוש בשפופרות ריק לטרנזיסטורים של מצב מוצק ומאלה לשימוש במעגלים משולבים על שבבי סיליקון זעירים, עד לטימוש במעגלים משולבים בקנה מידה גדול מאוד (0151). להתפתחויות אלה היתה השפעה עצומה על אופן ומידת השלמוש במחשבים. אם בעבר היתה רכישת מחשבים והפעלתם עניין לארגונים גדולים מאוד הרי כיום מחשבים נמצאים בהלשג לדם של מיליוני אנשיס, עסקים קטנים, מוסדות חיגוך וכיו"ב. הגורם החשוב ביותר ליצירתו של תהליך זה הינו הירידה המתמדת במחלרל המחשבים אשר מתרחשת במקביל לעליה המדהימה בבלצועיהם. למיקרומחשבים שמחירם הינבו כמה אלפי דולרים לש כיום רמת ביצועים של מחשבים אשר לפני כעשרים שנה הלה מחירם כמה מאות אלפי דולרים. כל הסימנים מעידים שמגמה כפולה זו תימשך (על מבת להמחלש את מימדי התופעה אפשר להשוות את תעשיית המחשבים לתעשיית המכוניות; מהשוואה זו עולה שאילו היתה תעשלית המכונלות מתפתחת מבחינה טכנולוגית באותו קצב כמו תעשיית המחשבים היה מגיע מחירה של מכונית הרולס רויס כלום לעשרה סנטים!). במקביל להתפתחות המחשבים התפתחה טכנולוגיית תקשורת המחשבים. טכנולוגיה זו מאפשרת כיום גם לבעלי מחשבים אישיים גישה פשוטה וזולה למקורות שונילם - חמרה (מחשבים גדולים), תכנה, מאגרי מידע וכן תקשורת עם מחשבים אלשיים אחרלם. יתרה מזו, גם תעשיית התכבה הגיעה לדרגת התפתחות המאפשרת כיום רכישת תכנה במיגוון עצום של שימושים ורמות באופן מסחרי בניגוד למצב שהיה קיים עד לפני כעשר שנים בו התבצע פיתוח התכנה בעיקר ע"י המשתמשים עצמם, במחיר ובזמן עצומים. ו ו. טכנולוגיות אחסנה עד לפבי כעשר שנים שימשו הדיסק המגנטי והסרט המגנטי עם מערכות הכונן המורכבות להפעלתם, כאמצעי האחסבה העליקרי עבור מחשבים. מחירם הגבוה מאוד, אפילו ביחס למחירי המחשבים עצמם, היווה גורם מעכב בהרחבת השימוש במחשבים. אולם מאז, נמצאות הטכנולוגיות לאחסנת תכניות ונתונים בתהליך מתמלד של שיפור, הן עבור מחשבים גדולים והן עבור מחשבים קטנים. תהליך ההתפתחות מכוון להשגת | ה זולים, עמידים לאורך זמן, קלים להפעלה ומוגנים בפני העתקה. אחת משיטות האחסנה הנפוצות במחשבים קטנים הינה זור של "מחסבית" (648181008) בה מאוחסנלם תכניות ונתונים על שבב סיליקון. שיטה זו קרויה "זכרון לקריאה בלבד" (צפסאאא צמאס סגעפ) מכיון שלא ניתן לשנות באמצעים רגילים את התכניות והנתונים המאוחסנים. טכנולוגית אחסנה עיקרית נוספת הינה זו של הדיסקטים הגמישים (א218% צקקסוע) שחשיבותה בהתפתחות המחשבים הקטנים אינה נופלת מזו של המיקרופרוססור עצמו. זוהי שיטה זולה, מהירה יחסית ואמינה לאתסנת תכניות ונתונים. הבעיה העיקרית בהפצה מסחרית של תכניות על גבי מדיום זה קיימת עקב הקלות היחסית בה ניתן להעתיקן לדיסקטים אחרלם. ההתפתהות המשמעותית האחרונה בטכנולוגיות האחסנה קשורה לשלמוש המתרחב והולך בדיסק מגנטי קשיח (15%ע פתגא). למערכת דיסק קשיח יש קבולת זכרון העולה עשרות מונים על זו של דיסקטים גמלשים וכן מהירות ואמינות כמו של מערכות דיסק קלסיות. מחירן של מערכות אלה נמצא בירידה מתמדת ומבטלח כנראה את הפיכתן לאמצעי האחסנה העיקרי הן במערכות מחשב קטנות והן במערכות גדולות. ב ז. טכנולוגיות וידאו 1. מצלמת וידאו ללא סרט אחרי שמכשירי הוידאו הפועלים באמצעות קסטות הפכו למוצר המוני עומדת | להופיע בעתיד הקרוב מצלמת וידאו ללא סרט, המשלבת טכנולוגיות מחשב ווידאו | לשם הנצחת תמונה על דיסק גמיש קטן מאוד הניתן לשימוש חוזר. | 2. תקליט וידאו (וידאו דיסק) תקליט הוידאו (5%זת 0) הלנו אמצעי החדש ומהפכני במהותו לאחסון אינפורמציה חזותית. בדומה לתקליט המוסיקלי, תקליט הוידאו עמיד לאורך זמן והוא זול מאוד בייצור סידרתי. לתקליטי הוידאו הנפוצים כיום יש ערוץ תמונות ושנל ערוצי קול הניתנים להפעלה סימולטנית או גפרדת. יתרונותיו של תקליט הוידאו על פני טכנולוגיות אחרות (כמו סרט וידאו) הלנם בגישה האקראית המהירה מאוד לכל תמובה (₪אגמע) ובקיבולת האינפורמציה המגיעה | ל-54,000 תמונות על פני צד אחד. מבין שתי טכנולוגיות עיקרלות לרלשום אינפורמצילה וקריאתה בתקליט וידאו - קיבוליות ולייזר, כבשה טכנולוגיית | הלייזר את הבכורה וכלום הלנה כמעט בלעדית במרבית הייטומים. ע"פ שלסה זו נרשמת האינפורמציה ע"ג התקליט בצורת שקעים מיקרוסקופיים - שקופים או ן מחזירים. מערכת הקריאה (אטצ210) משתמשת בקרן לייזר העוברת דרך השקעים או | מוחזרת מהם, ובאמצעות גלאל ומערכת המרה אלקטרונית מתקבלת התמונה המוטבעת ע"ג הדיסק. במהלך הקריאה לא נוצר מגע מיכני כלשהו על פגי התקליט והוא מחוסן לכן מפני שתיקה. התפתחות טכנולוגיית הלייזר הגיעה בשנתיים האחרות לרמה המאפשרת הטבעת אלנפורמציה וקריאתה באופן ספרתי, וכן רישום עצמי (₪6090186) ומחיקה של אינפורמציה (קיימת הערכה שמדיום זה יחליף בעתיד את הדיסקים המגנטיים המשמשים כיום כמדלום עיקרי לזכרון חיצוני במחשבים). תכונות הוידאו-דיסק בשילוב עם מחשב קטן מהוים כבר היום, בסיס למערכות | קטנות אך גמישות ורבות עצמה המאפשרות להפעיל צירוף של תמונות יציבות (511115), טקסט, תמונות רציפות (0018א), נתונים ותכניות מחטב באופן | אינטראקטיבי. באופן טבעי בא פוטנציאל זה ליד: מימוש הולך וגדל בעיקר בתחומי ההדרכה והאימון ויש הצופים לו מקום בכבד במערכות הוראה בבתי ספר. פסקה 4 - שירותי אינפורמציה טכנולוגיות האינפורמציה החדשות לוצרות את הבסיס למיגוון רחב של מוצרי ושירותי אלנפורמציה לבית, למשרד ולבית הספר. השירותים המשמעותילם והמתקדמים יותר הינם אלה המשלבים בתוכם כמה טכנולוגיות. המרכיבים העיקריים של טכנולוגיות האלנפורמציה, קרל, מחשבים תקשורת ווידאו צמחו והתפתחו באופן נפרד ובלתי תלול. הקשר היחיד ביניהן בשלבי התפתחותן הראשונים נבע מתלותן בהתפתחות המלקרואלקטרוניקה. השילוב הנרחב ביניהן במיגוון גדול של יישומים יצר מצב חדש בו קשה כבר להפריד או להעביר קוים מבחינים ביניהן. השילוב האמור מתרחש בשני מישורלם: | 2 הטכנולוגיות הופכות להיות משולבות זו בזו; רשת הטלפונים הספרתית למשל משתמשת באופן ' אינטנסיבי בטכנולוגיות המחשב; מערכות מחשב מבוזרות משתמשות בטכנולוגיות תקשורת; וידאודיסקים נשלטים ומבוקרלם ‏ ע"ל מיקרומחשבים וכו'. * שירותי אינפורמציה חדשלם העושים שלמוש בכל שלוש הטכנולוגיות נמצאלם בשלבי פיתוה מתקדמים וכבר החלו לכבוש שווקים משמעותלים. לדוגמה, חברות הוצאה לאור כבר מציעות שירותי חיפוש בספרות פטנטים באמצעות מחשב אישי, וידאו דיסק וגישה למאגרים באמצעות טלפון. פעילותם של כמה מיגזרים תעשליתיים מסורתיילם נמצאת אף היא בתהליכים מתקדמים של שילוב טכנולוגיות לשם הרחבת בסיסן הטכנולוגי. בין אלה ראו: לציין את תעשיות הטכנולוגיה המתקדמת העוסקות בתקשורת ומחשבים, תעשיית הדפוס, הפרסום וההוצאה לאור, תעשיית הבידור - טלויזיה, סרטים ורדין ותעשיות הנשענות על אינפורמציה, כגון, בנקים וחברות מימון ואשראי. 2 תופעה זו משקפת במידה מסוימת גידול עסקי נורמלי באמצעות גיוון שטחי הפעילות אשר בעלנל החברות עצמן נתפשים כבעלי אופי קרוב. מצד אחר רואות חברות כאלה את הגיוון בשטחי הפעילות כאמצעי הגנה נגד התיישנות וניוון טכנולוגיים. החפיפה הטכנולוגית עצמה מונעת ע"י שני תהליכים: * טכנולוגיות המחשב והתקשורת הופכות להלות מרכיב מרכזי בהספקת הרבה משירותי האינפורמציה המסורתיים. לדוגמה, ספקיל שירותי כבל דו-כיווני מתכננים להציע ללקוחותיהם שירותי עיתון אלקטרוני. * שירותים ייחודיים חדשים אשר ניתן לראותם כתערובת של עסקים מסורתיים, מתחילים להופיע. לדוגמה, החברת 4781 סיימה את פיתוחה של מערכת שירותי אינפורמציה ביתיים של "דפי זהב" אלקטרוניים, ומתכננת את החדרתה הקרובה לשוק האמריקאי. שירות זה מעורר את התנגדותה טל העתונות המודפסת הרואה בו תחרות למודעות הפרסוס המסורתיות בעיתון. להלן, תאור תמציתי של שירותי התקשוב העיקריים הנמצאים כיום בשלבים שונים של פיתוח ויישום. א. וידאוטקס וטלטקסט אנגליה צרפת ומדינות אירופיות נוספות וכן קנדה ויפן משקיעות במהלך השנים האחרונות מאמצים ניכרים לפיתוח טכנולוגיות וידאוטקס וטלטקסט המכווגות לניצול יעיל וזול של תשתית שידורי הטלויזיה לשם העברת אינפורמציה לבית ולמשרד. במונחים טכניים מדובר על שימוש בקוים הריקים מאינפורמציה הקיימים בכל תמונת טלויזיה (15טפטדא1 6א1אאגות), ואשר מיועדים בחלקם להשגת סינכרוניזציה של התמונות על המסך. במערכת טלטקסט ניתן לשדר מאות דפי אינפורמציה במחזור שאורכו כמה שניות. המשתמש בוחר לעצמו, באמצעות לוח מקשים את הדף המעניין אותו וכשזה בקלט קל קמה ל ההכה ע''פ שא 6 הוא מאוחסן בזכרון המיועד לכך הקיים במקלס ומוצג על המסך (בעצמו או על גבי תמונת הטלויזיה הרגילה ע"פ בחירת הצופה). מערכת וידאוטקס בנויה על תקשורת דו-סלטרית בין המשתמש ובין מרכז השירות, כאשר המשתמש מבקש פריט אינפורמציה מסוים ומוגדר וזה משוגר יסירות אל המסך שלו. מן הראוי לציין שהמונת וידאוטקס מתאר ומכסה שורה רחבה של שירותים מקוונים (מאדן אס) שבהם מדיום ההעברה טל מוצרי האינפורמציה יכול להיות כבל, קו טלפון או אפילו שידור מנות טלויזיוני (890420051 20%97). יתרונו הגדול של הוידאוטקס על הטלטקסט נעוץ בעובדה שאין בו הגבלה טכנית לגבי גודלו של מאגר המידע המרכזי מכיון שאין צורך לשדר את כולו ברציפות, אלא רק מה שמשתמש מסוים מבקש לקבל (באופן אינטראקטיבי). במערכת זו יכול משתמש לבחון למשל קטלוג מוצרים או לוח טיסות של חכרת תעופה ולבצע אחרי בחלנה כזו רכישת המוצר או כרטיס הטיסה הרצויים לו ילשירות מביתו. באותו אופן אפשר לתאר מיגוון רחב ואפילו בלתי מוגבל של סוגי אינבפורמציה אותם ניתן להעמיד לרשות המשתמש היחיד בביתו. בין אלה עומד במקום נכבד לדעת רבים התחום של למידה והכשרה מקצועלת. הבעיות העיקריות הניצבות כיום בפבי פיתוח סוג זה של שירותי אינפורמציה והפיכתו לשירות מסחרי המוגני הלנן: זלהוי נכון של שוקי האינפורמציה; ריכוז והקמה של מאגרי אינפורמצלה גדולים; פתרון פשוס וזול לשאלת החיוב הכספי עבור השימוש. סביר להנלח שהתמיכה הממלכתית לפלתות מערכות וידאוטקס במדינות שנמנו לעיל תאלץ את התפתחותן והחדרתן לשוק ההמונים. בארה"ב, שם העדיפו מרבית החברות העוסקות בנושא את הטכנולוגיות האירופיות והקנדיות, נתןו כבר הממשל (100) את האלשורים המתאלמים להפעלה מסחרית הופטשית של שירותי וידאוטקס. ו 1% רשת טלפון טלויזיה[: ביתית == מחשב ל 6 7 1 ג 4% 1 -% ו מאגר ל ציוד עריכה מפענה -. וקליטת נתוניט | וידיאוטק הלה | ומחולל | תצוגה 8 | %8גס 5% %5ָ%5ב 018 18עסך > חסחק גטףם > ל הפק גטף מקלדת משתמש ציור 2 רשת וידיאוטקס ב. רשתות אינפורמציה שירותים מגוונים הקרובים במהותם לוידאוטקס אשר מתבססים על רשתות תקשורת כאמצעי שיגור, נמצאים כיום בשלבים שונים של פיתוה ויישום. הם מיועדים למשתמשלם המצויידילם במחשב אלשל או במסוף עם גישה (באמצעות מודם) לרשתות התקשורת. סקרל שוק מבוססים מלמדלם שבשנת 1985 יגיע ההלקף העסקי של שירותים אלה בארה"ב לכדי 6 בליון דולר. את השווקים לשירותים אלה מחלקים ע"פ אופי השירות וסוגי הלקוחות, לשתי קבוצות עיקריות: שלרותים כלל?לים המציעים גישה אל מליגוון רחב של נתונים לציבור גדול של לקוחות ושירותים מלוחדים המציעים שירותי אלנפורמציה מוגבלים בה?קפם, אם כי מעמיקים ומתוחכמלם יותר לסוגי לקוחות בעלי דרישות מיוחדות (מוסדיים בד"'כ). השירותים מן הקבוצה השביה הינם יקרים יותר, מכיון שהם מצלעים גם אפשרויות לעיבוד נתונים. דוגמה לשירותי רשתות האינפורמציה הם אלה שמציעות חברות כמו 500808 מגת ו- למנולים בארה"ב ומחוצה לה אשר לרשותט עומד מחשב אילשי קטן וקו טלפון. בנוסף לגישה מקוונת (שאךם א0) למאגרים הכלליים המרכזיים יכולים המנויים להגיע באופן ילשיר באמצעות החכרות הנ"ל גם לשירותי אלנפורמציה כמו סוכנויות ידיעות, בורסה, חברות נסלעות, חברות תעופה, מזג אוויר, תכניות בידור וכו'. בנוסף לתקשורת עם מאגרי מידע מרכזיים מאפשרות רשתות אלה למנויים להעביר הודעות ביגניהם במתכונת פשוטה של "דואר אלקטרוני", לקיים ביניהם משחקי מחשב סימולטנילם ואפילו לטעון את מחשב להם באופן ישלר בתכנלות מחשב בהן יש להם עניין. רשתות אינפורמציה המתמחות באספקת שירותים מיוחדים, כמו ,15עא ,000 85 הגעגס ,אגעתג ואחרות מציעות ללקוחותיהם גישה למאגרים ביבליוגרפיים בתחומים שונים, שליפה טל סיכומי חדשות או מאמרים שלמים מעיתונים גדולים, אינפורמציה רפואית, אלנפורמציה משפטית ואינפורמציה שר[ .ו כלכלית בהיקף וברמת עדכון מלוחדים. מחירי השימוש בשלרותים אלה עדיין גבוה יחסית, אולם ניכרת נטייה להורדת המחירים ככל שגדל ציבור המשתמשים. ג. וויעוד אלקטרוני (6א01א88עא60 6 ד) וויעוד אלקטרוני הינו באופן בסיסי התחליף לפגישות פנילם אל פנים שקשה לקיימן עקב מיגבלות של מרחק וזמן. את טכניקות הוויעוד האלקטרוני ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: ו 1. וויעוד קולי שבו קשורים המתוועדים הנמצאים במקומות שונים באמצעות הטלפון כשהם יכולים להאזין ולשוחת זה עם זה באמצעות מיקרופון ורמקול המותקנים בכל מקום בו יושב משתתף בוויעוד. 2. וויעוד חזותי (וידאו) המשלים את הקשר הקולי ע"ל הצגת דמויות טלויזלה של המשתתפים או הצגת נתונים, טבלאות וחומר גרפי אחר הקשור לנושאל הדיון. 5. וויעוד "מחשב:" בו מועברות הודעות באמצעות מחשב מרכזי האוגר אותן ומשגר אותן ע"פ בקשה למשתתף אחר. יתרונה המיוחד של טכניקת וויעוד זו הינה באי תלותה בזמן. כל הודעה בדו-שלח נאגרת במחשב כנתונים ומקוטלגת לכן לפי נושא, תאריך, שולת ההודעה, הנמען, מועדי השיגור וכו'. וולעוד אלקטרוני הפך בשנים האחרונות לאחד מתחומל המחקר והפיתוח הגדולים ביותר במדינות המערב ויפן כשהמגמה העיקרית של העוסקים בו הינה פיתוח טכנולוגיות אשר תהיינה זולות לותר מצד אחד ורחבות יותר ביישומיהן מצד אחר. הדור הבא של טכנולוגיות הוולעוד יהיה מבוסס להערכת מומחים, על אינטגרציה גבוהה יותר של עצמתם הגדולה של המחשבים ורשתות התקשורת העתידיים בתוך המערכות. כל תהליכי העברת האינפורמציה, כולל העברת קול ותמונה בזמן אמיתי יבוצעו ע"פ תפיסה זו ע"ל מחשב וקול תקטורת בעלי רוחב פס גדול ביותר. קטהי ונכט ה ת-א פרק ג' - מערכות שירותי תקשוב לציבור בעולם פסקה 5 - אלרופה א. בריטביה המהנדס הברלטל סם פדלדה (4כ1עמע 4ג5) נחשב כממציא הוידאוטקס, שנקרא בשם ויודטה, בשנות ה-70. ב-1974 הוצגה מערכת ראשונה וב-1976 החל הביסוי הראשון שהמשכו - הפעלה מסחרית של מערכת בשם פרסטל ;ַמִעַפמפת) מאז 1979, ברחבי ברלטניה. על פי הדיווחים האחרונים (מחצית 1984) לפרסטפ 0 מנויים מהם 30% בבתי מגורלם. בסיס המידע כולל 330,000 דפלם והנתונים מצביעים על שליפת מליון דפים לחודש. גוסף לכך ביתנים כיום בפרסטפ שירותי בנקאות לבית, שירותי "תיבת דואר אלקטרונלת" ושירותים של העברת תכנה בתקשורת ( 050/70 זמיך) תוך שימוש בלוח קלידים מלא אצל המגוללם: במקביל מופעילים בבריטניה שלושה שידורים של טלטקסט - שניים על לדל הבי.בל.סי ("סיפאקס") והשלישי באמצעות הטלויזיה העצמאית ("אורקל"), כך שלצופה הבריטי יש אפשרות בחלרה בין 300 עמודים על עיתון אלקטרוני. למעלה מ-500,000 בריטלם מצויידים במפענחים לקליטת טלטקסט בבתיהם. השלרותים בטלטקסט כוללים חדשות, פירוט תכניות רדיו וטלויזיה, נתונים כלכליים, ספורט, משחקים ושירותים לצרכנים. מערכת הטלטקסט של הטלויזיה העצמאלת (אורקל) מספקת גם מידע איזורל. סיפאקס ואורקל שידרו ב-1979 במסגרת נסו: ב-19 בתי ספר דפים לפני ואחרי תכניות טלויזיה לימודיות. דפים אלה כללו הערות למורים והזכירו לתלמלדים את הנקודות העיקריות של מה שראו. בשנת 1981 יזמה תחנת הטלולזיה הבריטית, פרוייקט לימוד לאומל בהכרת המחשב. מטרות הפרוייקט היו: > = 1 - להציג בפני האוכלוסיה הרחבה בברלטניה את עולם המחשב. - לאפשר לחלק מהצופים המעוניינים ללמוד כיצד להשתמש לצרכים יום ?ומללם במיקרומחשב וללמוד כיצד לתכנת במיקרומחשב. - להצלג בפני יי הבריטית את טכנולוגילות המידע ותרומתן לפרט ולחברה המודרנית. - לסייע בפועל לקידום טכנולוגלות המידע בבריטניה הן ע"ל הפצת מחשב ביתי מתוצרת ברלטלת והן ע"ל הגדלה משמעותית של מספר המשתמשלם והלומדלם בתחום המחשבים בעקבות הפרוללקט:; במרכז הפרוליקט עמדה סלדרה טלויזיונית בת 10 פרקים ושמה: תמדטקא60 מטח וע ששודרה בזמן הערב בשעות השלא. במקביל לסידרה אומץ ופותח מחשב בריטי של חברת א1008 ושמו הוגדר כמחשב ה-8806. המחשב פותת ושוכלל ע"י מהנדסל ה-350 הן בכדי שיתאים בתוספות מודולריות שונות למטרות לימודיות נרחבות, כלומר, צבע וקול, הן בכדל שיתחבר בקלות לרשת הוידאוטקס (ויודטה) של הדואר הבריטל - פרסטל (מַמ57מ28) והן בכדל שיוכל לקלוט, בעזרת מתאם את שידורי הטלטקסט הבריטלים (אגתטמס 8) וגס ‏ יוכל לקלוט ולטעון שידורל תכנה ‏ מן האויר חינם! ( 7₪48ע1₪50ד). הפרוייקט בוצע כמהלך ארגוני מקיף שכלל בנוסף לסידרת הטלויזילה המשודרת מבצע של השאלת ו/או רכישת המחשב בכמויות גדולות מאוד לביתו של כל מל שמעוניין ומוכן ללמוד. סיבסוד מתאיט ממשרד התעשליה הבריטי הוזלל מאוד את מחירו של המחשב (במהלך שהמשיך את הפרוייקט זכו לסלבסוד עמוק, בת? הספר בבריטניה שרכשו את המחשב תחת הסלסמא 50800 צתמטם אד תמצט00% שהוכרזה ע"י ראש ממשלת בריטניה). הפרוייקט איפשר לכל מי שרכש או השאיל מחשב 886 לביתו ללמוד ביחד עם הסידרה המשדרת את יסודות התכנות. למחשב צורפו, כמו כן, ספרים ללימוד עצמי, חוברות הדרכה וכו הוקמו מוקדים לייעוץ טלפונל (במהלך המשכי לפרוילקט, משמש כלום מחשב ה-286 כטרמינל 1 1 | | = 22 - ללימוד ביתי במסגרת האוניברסיטה הפתוחה של ברלטניה תוך התבססות על רשת הולודטה - פרסטל). תכנית המחשב של ה-580 זכתה להצלחה אדירה בבריטניה ולהיענות מרשימה של האוכלוסיה הבריטלת (כיום מערלכים שבכל בית חמלשי בבריטניה יש מחשב אלשל). התכנית שודרה כבר שלוש פעמים בשלדורים חוזרים וכיום מופקות סדרות המשך כמו קורסים מתקדמלם יותר בתכנות והדרכה ליישומים שונים. כמו כן הופקו תכניות לוואל ליעודיות כמו: 1080 788 6א401אגא למנהלי עסקילם, או פפטו0מך 08ע צ02006א2₪01 למורים. ב. צרפת גם בצרפת הוחל בפעילות בנושאי טלטקסט וולדאוטקס בשנות ה-70 וכתוצאה ממאמצי הפיתוה של גורמל הדואר והשלדור של צרפת פותחה שלטת אנטיופ (11098א4) המתאימה לשתי שיטות העברת המלדע. אנטיופ פועלת בצרפת מאז החלה הבורסה של פריס לשדר באמצעות הטלויזלה הממלכתית. הבורסה לנל"ע בפרלס משדרת דפי מידע על ני"ע בערוץ שמוקדש כולו לנושא זה, משמע ערוץ שידור שלם מוקדש לשידור דפי טלטקסט. ממשלת צרפת החליטה לספק לכל מנול טלפון מסוף וידאוטקס אשר ישמש כתחליף לספר טלפונים ובמשך הזמן *סופקו באמצעותו שירותים נוספים, כגון: "דפי זהב" אלקטרונללם ל-30 מליון מנו?ים. במקביל מופעלת מערכת וידאוטקס נסיונית אשר מספקת שירותל חדשות, קניות בתקשורת וכד'. ג. גרמניה המערבית גרמניה המערבית החלה במערכת ניסויים בשנת 1980 ולאחר מספר עיכובים אמורה מערכת "ב ילדשלרמטקסט" (7א78א211,050818) להתהיל בפעילות מסחרית בשנת 1984. מערכת זו, אשר תפעל לפי סטנדרט 0821 (ראה להלן) מבוססת על מחשבים מתוצרת 2 06 2 י.ב.מ. והכוונה הלא להגיע תוך השנים הראשונות ל-6 מליון מנולים. המערכת הגרמנית מבוססת במלדה רבה על גישת "תחנת המעבר" (צ2ג64180) שבה מקושר המנויל דרך מחשב המערכת למחשב של הגורם ממנו הוא מקבל את השירות (בנק, חברת נסיעות וכד'). על פל התכנלות, השירותים הנראים מבטלחים ביותר הם קניות על פי קטלוגים והזמנת מקומות לנסיעות ואירועים. במקביל מופעלת בגרמניה מערכת טלטקסט עם 140,000 מבוללם. 4. ארצות אחרות באירופה גם ארצות אחרות באלרופה - הולנד, פינלנד, בלגיה, דנמרק, ספרד, יוון ועוד, החלו להפעיל מערכות טלטקסט ווידאוטקס, חלקן מסחריות וחלקן נסיוניות. ברית המועצות חתמה חוזה עם חברה בריטית להתקנת מערכת וידאוטקס פרטית עבור מינסטריון הגז הסובייטל לבקרת מלאי החלפים לציבור הגז הנבנה. פסקה 6 - קנדה, ארצות הברית ויפן א. קנדה מיניסטריון התקשורת של קנדה הוא שעודד פיתוח מערכות וידאוטקס ובשנת 1978 הושלם פיתוחה של מערכת בשם טלידון (א1₪0150) שעבדה בסטנדרטים שונלם מאלה של פרסטל הבריטית (ראה להלן). באוקטובר 1980 הרכיבה הטלויזיה של אונטרלו את הטלטקסט על תכניות הטלולזיה ששודרו באמצעות לויין לעיר המבודדת קווטיקו ומאז משודר המגזין של טלידון לקווטיקו באמצעות אותו לווין לחד עם תכניות הטלויזיה הרגילות. בטורונטו מפוזרילם מסופים במקומות ציבוריים כמו: ספריות, בתל מלון ותחנות רכבת וכיו"ב המשדרים דפי טלטקסט בעלי מידע עדכני ביותר. בקנדה מספר מערכות נסיוניות ומסחריות אחרות שהופעלו בקנדה הן: פרוייקט ויסטה (07151) שבו אופשר ל-400 בתים לקבל מידע מ-10,000 דפים 2 24. ₪ שונים. אחד הפרוילקטים הייחודיים הוא פרוייקט 6845580015 שבו מסופק מלדע חקלאיל מ-20,000 דפים ל-320 בתי חקלאלם. ב. ארה"ב בארה'יב נעשו מספר רב של ניסוילם בהפעלת מערכות וידאוטקס למטרות שונות ובשלטות שונות - טלטקסט משודר, טלטקסט באפיק מלא של טלויזיה בכבלים, וידאוטקס בכבלים למחשבים אלשלים, וידאוטקס בקוי טלפון וכד'. סוגי השירותים המסופקים הם מגוונלם ואף מבנה דף המידע שונה ממערכת למערכת. יתרה מזו - לא קיים בארה"ב פרוטוקול תקשורת מחייב לוידאוטקס, אם כל הפרוטוקול של 125קא מסתמן כמרכזי. דבר זה נובע במידה רבה משיטת התחיקה למערכות תקשורת הנהוגה בארה"ב שבה אין בהכרח הבחנה בין מספק המלדע למספק המידע התקשורתל. שתי רשתות הטלויזיה הגדולות בארה"ב .8.0.א ו- .6.8.5 מציעות שירותי מלדע הכוללים חדשות, טורים על אנשים בחדשות, מידע כלכלי ועדכוני בורסה, ידיעות מתחום הספורט, הורוסקופ, הצעות שונות לבילול בשעות הפנאי וכן מידע על מבצעי מכירות בהנחה. חברת טלים בעלת השבועות "טיים" ותחנת הכבל הגדולה .3.8.0 עושות שלמוש בערוץ כבל הטלולזיה להעביר דפי טלטקסט לבתל המנולים. רשת הטלויזיה 1 שהלא אחת משלוש רשתות הטלויזיה בלוס אנג'לס, החלה בשילדור יום *ומל של טלטקסט באפריל 1981. התחנה משדרת חדשות מקומלות וכלללות, ידיעות על מזג האויר, מידע על הבורסה לני"ע וכיו"ב. נוסף עפ מידע ציבורל שמה התחנה דגש על שידור טלטקסט לצרכי הלנוך: ב-1981 שידרה דפי תרגול והשלמה למלשדרלם לימודיים של הטלויזיה. כמו כן, שידרה חומר העשר (כגון, חידונים ותשבצים) שמטרתו לפתה את מיומנויות החשיבה והניתות אצל ילדים. התחנה ניצלה את שידור הטלטקסט להעברת מידע למורים: פירוט 2 25 = המלשדרים הלימודלים של הטלולזיה ומלדע מפורט על מישדרים אלה, וכן הצעות לפעילויות לקראת שלדור. מערכת הולדלאוטקס העיקרלת ביפן היא מערכת קפטן (א1ג04?1) שהחלה בפעולתה בדצמבר 1979. מבחלנה טכנולוגלת הוצרכו היפנים לפתח שיטות משלהם כד: להתאים ל-3500 הסלמנים השונים שאלתם ניתן להציג במערכת: המערכת פותחה בסיוע משרד התקשורת היפנבל ומאפשרת למגוי גלשה ל-100,000 דפי מידע המופקלם ע'' כ ספקי מלדע (כולל 23 עיתונים, 30 תקופונים ובתי הוצאה, 8 בתי שידור ו-22 סוכנויות פרסום וכן בתי כלבו, סוכנויות נסיעות, בנקים ומוסדות ממשלתיים וציבוריים). פסקה 7 - פרוטוקוללם כיון שמערכות התקשוב נועדו לשימוש על ידי ציבור רחב, דרוש כי תפעולן יהיה נוח ובלשון המקצועית דרוש כל פרוטוקול התקשורת *הלה "לדידותי" (אמפט צעפאפנפץ). כמו כן, כיון שהמערכות אמורות להיות מופעלות באמצעות רשתות הטלפוניה הקיימות (לפחות בתקופות הראשובות) ובחלקן הגדול הן משתמשות במכשיר הטלולזיה הביתיח כמסוף - יש חהשלבות רבה הן לקצב העברת האותות בין בסיס המידע למסוף וחזרה והן לדרך קלדוד המידע ואפשרויות התצוגה. כל אלה נקבעים באמצעות פרוטוקולי תקשורת, שהם כללל העברת המידע במערכת התקשוב. במסגרת פיתות מערכות הולדאוטקס פותחו מספר פרוטוקולי תקשורת עיקרלים כדלהלן: א. פרוטוקול פרסטל - פותח ראשון באנגללה בשלבי פלתוה מערכת הוידאוטקס. הוא מבוסס על העברת המלדע מבסיס הנתונים למנול בקצב של 1200 סביות לשניה והעברת נתונים מן המנול למרכז בקצב של 75 סביות לשביה: כמו כן = 26 = מבוסס פרוטוקול זה על שימוש ב"מפענח" פשוט ככל האפשר אצל המנול - דבר שמוזיל את עלות צלוד הקצה. מאידך הצורה הגרפלת המתקבלת על מסך המנול היא פשוטה ?חסלת. ב. פרוטוקול אנטיופ - פותת על לדי הצרפתים כשלפור פרסטל אך דומה בעיקרו של דבר לפרסטל. ג. פרוטוקול 8%קזַקגא פותח בקנדה וארה"ב. גם הוא מבוסס על קצבי נתונים של 11 אך מאידך הוא מאפשר קבלת גרפלקה משופרת על המצג אך זאת על | חשבון סיבוך וייקור הצלוד שחייב המנוי לרכוש: ד. בשנלם האתרונות פותח על ידל מנהלות התקשורת האלרופלות פרוטוקול %ק08 שהוא שיפור של הפרסטל. איכות הגרפיקה של 0821 עולה על זו של פרסטל ועל כן המערכת הלא אטרקטיבית לשלמוש ביתי ועסקי כאחד. מסופי פרסטל קולטלם פורמט 09271 (ולא להיפך) ומציגים את המלדע באילכות תצוגה של פרסטל: פסקה 8 - רשלמת מערכות וידאוטקס להלן רשלמה של מערכות ולדאוטקס עלקריות המופעלות בעולם. יצויין כי מערכות נסיוניות רבות לא נכללו ברשלמה - אם בגלל מספרם המועט של המשתתפים בניסוי | או בגלל סיום הנלסול; ן רשימה זו אלנה מלאה ונועדה בעיקרה להצביע על מיגוון המערכות והלישומים | המופעללם. " ו המוטא - 108תד9 - מדת - .מסאאסמך | הספט | אסנעתס0ת 1 שאתא אש2פצ5 | צתצאטסס 21000 3 תפת מאתפפזתם עמצאמטט5 | תזמתתתצפטת 200 שתזתך !81 תתא ממלפמתק עאמפנפשת או סט הזתדפטה 10 12 דאשידם,זטיה 10 3 תעת | אמעסמסנט ספאזא | סמטתק סמ8 פפממיד ענלתתת . תהאסזי'תתמפס 18 3 תסת המאסוא ת608ת תסתאתס * 200 עתנתד 82 סזא תעטטססאתט - .002 מפזצדתם "= 100 3 חתפת עפצאתס 0 0 מספססא 81 מצתת 6אצונתתץ מזשסם מנעם -- עתדתך ו8 פא | אספ1מסמע ס6אזאתתק הפסנ אהא 58 008585 = 220 3 ספזא האס תתמ קס 100 תתזתך 1980 אסס1תטץל עאמסזפסת ספפתאאנט מסד .- 5 3 פסה . עמאד .- 20 3 פפת תד .- 2 מתתצתך !8 מעתהת אסס1עמץ צאמסנפסת 98 ?לש צתטסתפו .- 5 3 תסת אתאמסדתאפתס הפסא זפטידתק .- 0. 2 פזא סי'אסאסי שפנ טסמ מה .- 200 פפת 55 עתנתך 80 פע5 אססזתטע 10עתסטסת סדפתעאס אספ1מיד .- 0 עהזתץ 82 סזא סדתתיאס סנאס עד .- 100 3 תפת 0 3 ספת / מ פתמטנאט .- 200 עתנזתץ ו8 טסא אסס1תמע ץלאססדפמת זהמתדאסא אסתינ'ספסזט 2 10 תתזתץ 80 סנא אספזתמד צתתס,זתס אספזט .- 500 עהזתד !81 צתא אססזעטץ מתתמאסס ס'אסתסיי 19 .- 200 עתזתץ | 1982 עאפסדפמת אמסתאאמקסס ת'תסמ,זמידי אתתאאמס 55 12 מתטקעתי סאתעאזץ +01200ת₪סס 20878 ממצפסתק פפמאדפסם 1אא1פשחת סיד .- 0 מתתסתמתאסס 1982 20 2ן טאפטיד .- 100 3 פעת דט אזספטתתס מסאתתץ 100 3 תסםת ות 8 .- 00 עתזתץ [8 585 צאטס1פטת התתדט עם מתתד תסעסמסנס .ששסת .- 000 3 תסת שהצאמוו1 תמקאת 00 3 מפת תתתסם ,מסמפעת םס .- 2000 עהזתץך ו8 תתא מפסזתאה צאפסזפמת צל1עמל מטממה .- 0 3 עהאסדץתתטקס 200 3 המע ממעםתסד ה/אזאאתם ₪ ממססיי - סט תיפא 2000 עאזת" | 1980 צפפס סמאנא פתססעמפפטם צאמצאתזאספס.זם צאתאת 0 מתסממ+פטם 83 תקת 0 2 טסא אתתס םתתתמאטס אמעט אהאתמס .- מתאסזידתספקס מתוך דר"ח מחקר ולדלארטקס וסלולזיה בכבלים של המרכז הבין תחרמל לנ?תות רתלזרל טכנולוגי שליד ארניברסיטת תל אביב, 1984. קב בוכקטסובכמנר - שק 10 3 אעת מעעסתסץ אממתס מסמפתס ו עתזתץך 80 מקתת ממצלפטתק מתתאסס 6א0סא-6אסג התסאט זע סאסת-6אסא 200 2 תטט ו . 10 עתנתץ 83 סאם עתתפאסס מאסת, אג,זדא ממיסמסזט צותיד 2000 עתזתץ 79 6מם א1הצפגס 004 8.פמת סצאסי אזגיטתס אתלגט 118 עטססא 1978 8דטס-ך₪ +אמפזפפת 04א98₪1-1ה6זא 58 = 0 83 פפת פיי צ1החטט 10000 2. סצא תתתפאמס צאפצסעטד .₪0 סאתתתטמצמא -הא 10 תתטפס 1000 נהזתך 0 ממעפמתת עאמסנפסת שטעצסזט %- 0000 3 10 תתתקס 100 3 תפת הזיתסא,זטיי. הסא צתאתסא 24000 112 אמפץתסמך אזתתק5 זתזתך 9 א1810טתיזתס אפס עהזתץל 79 טסא ממלפמתקע עאמסצפסת מאתטם אמצספסצט סאתעחמ2זאם 000 3 פתסת צאמעטטי. זידתם .0% 0 2 סאפ תמצפטתת מתסטאמס עטצלפסתק פד .1 0 מתתסתמאאסס 1983 תהאס1עתתמקס 82 .לס צאת1תתט פהמאתתק ,5 א0א6-00 6 פמתסת ...0 5 3 . פתא שפזאאסנ גא 22000 3 .את מתאתסעאך תתא , פטמאטסס מטתטפטקסס 7 ו ל 000 33 .5 6 פפעפתא מתתסאמ 0 מעת 5אסט אספ .- 0 פמנתייס דעות ס' 82 תפת כ ת אסאמתק םתא פמעמס6את 205 150%8טתתצאם 1000 תתזתץ 83 .0 מהאהמצא1 עאמסזפטת 0 אתפ אאסאד * 4 000 2 . טסא פעתתסם צסא .- האס יתתמקס 0. מתדתד 82 .תלת עתאתספעא1 מתתמאתס אתסצ אחא סצאסתק - 22000 2 .לטסא 004 מאסא מהתמאסס ,0 טפטס = 20000 3 .פסע 18עתקאסס 9 מצעזס 08 460 מסתטס0סם מאך .- וס 2100 3 82 .009 את אמסא תתתטאמס ;60מזק אתפ .א מאזץ %- (?)30 תתצתץך 80 מצתץ א0פ1מפץ 16מפטק 5סתתתס עסטנסתת 501 תהשטלמאפט 0 - פרק ך! - יישומי תקשוב בישראל פסקה 9 - תשתית תקשורת רשתות התקשורת בישראל מערכת תקשוב פועלת דרך רשת התקשורת הממלכתית. איכות השרות ותפוצתו תלויות בטלב רשת התקשורת , העומס ברשת והאפשרולות השונות להתקשרות שמספקת רשת זו. מערכת התקשורת הלשראללת מורכבת משלוש רשתות בפרדות: א. רשת הטלפון. ב. רשת הטלקס ג. רשת העברת נתונים - לשראנת: א. רשת הטלפון רשת הטלפון האזרחית במדינת לשראל משרתת כ-1,200,000 מנולים, המערכת בנויה בעיקרה מטכבולוג לה אנאלוגית כאשר בשנים האחרונות הופעלו מספר מרכזות דיגיטליות. שרותי הטלפון סובלים כיום משתי בעיות עיקריות, האחת, מספר ממתינים גדופ לטלפונים והאחרת עומס קשה על הרשת המתבטא בזמן המתנה ארוך לקבלת צליל חיוג ובעיות איכות התקשורת וקשלים בהשגת קשר לאזורים מסוימים: ההנחה ששעות העומס בשרותי התקשוב יחפפו את שעות שיא הביקוש לקשר טלפוני ולחולו במיוחד באיזורים מאוכלסים בצפיפות מובילה בהכרח למסקנה שהרשת הקיימת לא תעמוד במעמס הנוסף בעקבות הפעלת שרותי תקשוב לאזרה. העבטוה 7 - 2 28 - ב. רשת הטלקס מערכת הטלקס הישראלית מספקת שרות לכ-5000 צרכנים: מערכת זו גדלה בקצב שפ כ-300 מנויים בשנה. הצרכנים המשתמשלם בשילרות זה שבעי רצון ושייכלם רובם ככולם למיגזר העסקל. רשת הטלקס הישראלית מאפשרת התקשרות לחו"ל בחיוג ישיר ברוב המקרים. ג. רשת העברת נתונים רשת העברת נתוגים - ישראנת מבוססת על מיתוג מנות (6א5011081 שאסגת) וממומשת עם צלוד תוצרת חברת 618 האמרלקאלת. הרשת הוקמה בשנת 1982 על בסיס נבסיובי וכיום בעשית פעילות להרחבתה והפעלתה כטילרות ציבור? מלא. הרשת כוללת מרכז בקרה המופעל בתל אביב ומתגים בת"א, ירושלים, חיפה ובאר שבע. למתגים קשורים מאגדלם במרכזות שונות בחרבי הארץ. התכנון בעתיד כולל 4 צמתים מרכזיים (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע). הקשרלם בין הצמתים הינם בקצב 9600 סל"ש עם ניתובים אלטרנטיביים לצורך גיבול. יש כוונה לקשר את הצמתים בעתיד בקצב של א64% סל'ש עס התפתחות התשתלת הספרתית בצירים הנדונים. רשת ישראנת קשורה לרשתות מלתוג מנות בעולם דרך רשת צשאאשמך בארה"ב; ישראנת מפעילה 2 קוי נל"ן לארה"ב בקצב של 9600 סל"ש האחד; לקוחות לשראנת יכולים להתקשר לרשת במספר אופנים, החיבור הנפוץ הינבו התקשרות למאגד דרך רשת הטלפון הארצית בקצב של 300 או 1200 באוד בתקטורת א-סינכרונית, מספר מנולים קשורים בקשר ישיר באמצעות נבל"נים לרשת ישראנת חלקם בתקשורת א-סלנכרונית וחלקם בפרוטוקול 25-א. ה 3 - 2 29 - העברת נתונים באמצעות לשראנת זולה ביחס לאפשרויות התקשרות אחרות ומאפשרת . העברה אמלבה של נתונים בין מערכות ממוחשבות: התפתחהות מערכת ישראבת הלבה חיונית ביותר לפיתות השימוש במערכות התקשוב העתידלות. השלמוש ברשת ‏ זו יוריד את העומס בהעברת נתונים בעורקים הבין-עירוניים של רשת הטלפונים ויגבלר את אמלנות ההתקשרות במידה ניכרת. בנוסף לרשת ישראנת פועללם בארץ כ-7000 קוי נל"ן במיגזר העסקי לצורך העברת נתוגים. פסקה 10 - ביקוש והיצע במדינת לשראל יש כיום כ-1,100,000 משקי בית ועד שנת 1990 צפוי גידול של כ-10 אחוזים. כן יש בארץ כ-500 מפעלים גדולים, כ-7700 מפעלים קטגלם ועשרות אלפל עסקים של שיווק ושל בעלי מקצועות חופשיים. מיגזר התיירות מקיף 47 חברות תעופה, 370 סוכני נסיעות, 300 בתי מלון ו-250 סניפים של חברות העוסקות בתחבורה יבשתלת. ההתענייבות של "הלשראלי הממוצע" במידע מצביע על סלכוי רב לחדירת מערכות תקשוב למלגזרים השונים של השוק. יצויין כל 700,000 משק?ל בית היו פעילים בצורה זו או אחרת בבורסה לביירות ערך. על סמך נתונים אלה וע"פ הערכות של המרכז הבין תחומל לניתוח וחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת ת"א* צפול כי ב-5 השנים הראשונות להפעלת מערכות תקטוב ציבוריות יגיע מספר מנוייהן לכ-50 אלף. ברור כי תחזית זו עשויה להשתנות - לחיוב או לשלילה - על פי סוגי השלרותים שיסופקו ועל פי התבאים הכלכליים. * יישום מערכות טלויזיה בכבלים ומערכות וידאוטקס בישראל - דו"ח מסכם, אפריל 1985. 2 2 2 30 - | פסקה 11 - שירותי תקשוב קיימלם במדינת ישראל פועלות כיום מספר חברות המספקות שירותי תקשוב שונים לציבור הרחב. תחומל הפעילות העיקריים הם : א. מיתוג הודעות. ב. שירותי מחשב. ג. שילרותי מידע. ד. שלרות טלטקסט. א. מיתוג הודעות מספר חברות עוסקות בתחום זה הכולל מיתוג הודעות בשלטת ה- פפהוותסע פאה 57088 ושלרותי דואר אלקטרובי. שירותלם אלה מאפשרים למנולים לשלוחת ולקבל הודעות באמצעות מסופי תקשורת, מכשלר טלקס או מחשבים אישלים, הגישה למערכות מתאפשרת דרך כל סוגי רשתות התקשורת הקיימים. שירותים אלה משלימלם את שירותי התקשורת שמספקת חברת הבזק ומאפשריטם לחברות להתקשר בקצבים גבוהים למערכות מיתוג בינבלאומיות. | הפעלת שירותים אלה מחייבת רשיון מטעם משרד התקשורת ותשלום תמלוגים לחברת הבזק עבור השלמוש בתשתלת הבזק למתן שירותי צד שלישי. שירותים חדשנלים אלה מאפשרלם מיתוג הודעות בצורה יעילה וזולה יותר מהדרך הקונבנציונלית של שימוש ברשת הטלקס. צפוי שבשנים הבאות יהיה מעבר הדרגתי משימוש ברשת הטלקס לשימוש במערכות דואר אלקטרוגניות בקצבים גבוהים בהרבה מקצב הטלקס. הגופים המפעילים מערכות אלה נתקלים כבר כיום בבעיות תקשורת באמצעות רשת החיוג, המגבילה את קצב התעבורה ל-300 סל"ש בלבד ובמקומות מסויימילם אף לא ניתן לבצע התקשרות א-סינכרונית ללא שגיאות כלל. רוב המערכות מחוברות בנל"נים לרשת ישראנת שי 2 0 - - 31 - המאפשרת הן גישה של לקוחות למערכת עצמה והןו חיבור של המערכות למתגים אחרים בעולם. ב. שירותי מחשב שירותי מחשב מסוגים שונים נלתנים ע"י מספר רב של לטכות שירות לכפ המעונין, חלק משירותים אלה מיועד לקבוצת משתמשים סגורות בעלי ענין משותף (680095 אפפט 00982): התקשרות הלקוחות למערכות אלה הינם לרוב באמצעות קול גבלין בקצבים שוגים. רוב לשכות השלרות מאפשרות גישה גס דרך ישראנת וחלקם באמצעות חיוג על רשת הטלפובים. השילרותים הניתנים כוללים מיגוון רחב של בושאים ותכנילות יישום.; השירותין המוכרלם ביותר הינם טשירותי עיבוד נתובים אוטומטי הכולל בושאים חשבונאלים שונים, משכורות וכו'. שירותים אלה פועלים על בסיס הוזים קבועים או על בסיס חלוקת זמן - תעריפים לפי שעות פעולת המחשב; ג. שירותי מידע בבחינת שירותים אלה יש להבחין בין טירותי מידע כלליים ושירותים בנקאלים. שירותי המידע השונים מתבססים כלום בעיקרם על התקשרויות למאגרים בחו"ל. מספר המאגרים המקומיים הינו מוגבל ביותר והדבר נובע מהעלות הגבוהה הנדרשת לצורך הקמת מאגר ותהזוקתו. חברות שונות הקימו מערכות המאפשרות התקשרות הלקוחות למאגרים בחו"ל דרכם ובאמצעותם. החברות המספקות את השירות דואגות לכל ההיבטים הארגוגיים והכספיים עם ספקל המידע בחו"ל ופוטרות את המשתמש מלעסוק בנושאים אלה, המשתמש מקבל הדרכה ולעתים תכנה לצורך הפעלת מערכותיו מול המאגרים בחו'"'ל. שירותי תקשוב בנקאיים לאזרח מאפשרלים גישה דרך רשת הטלפונים למאגרלי הבנקים השונים לצורך בחינת מצב חשבונות ומידע בנקאי אחר. רוב הבנקים מספקים 2 מ שממו הבא קובד ו הצצ לזונב טסקעט ב" ₪ = שירות זה ללקוחות מועדפים ורק בנק אחד מספק את השירות לקהל הרחב, בושא זה מצוי כיום בשלבים ראשונים שַפ התפתחות ועדיין פועל במימדים מצומצמים ביותר וזאת לאור המחלר הגבוה של ציוד קצה הנדרש מן המשתמשים. סביר להניח ששירות זה יתפתה מאוד בעתיד הקרוב בעיקר לאחר שינתן האיטור לביצוע פעולות בנקאיות באמצעות השירות, דבר שאלבנו אפשרי עדיין כיום. ד. שירות טלטקסט בשנת 1980 סוכם בין ממשלתי ישראל לממשלת אנגליה על הפעלת ניסוי טלטקסט במערכת החלבוך. על פי הסכם זה סיפקה ממשלת אנגליה את הציוד היקר, ללא תמורה כספית והטלויזיה הלימודית בארץ התחייבה לבצע ניסויים חיגוכיים בטלטקסט ולהעביר לאנגלים את הממצאים והלקתים. הפרוילקט התעכב בשנתיים, עקב קשיים בלתי צפויים, שהחלו עם התקנת הציוך בארץ ועיקרס בהכרח לפתח תכנה ייהודית עבור השפה העברית. במהלך 5 הוצע על ידי המרכז לטלויזיה לימודית לפתוח בשידורי טלטקסט לציבור הרחב וזאת במסגרת פרוייקט משותף לשלושה גורמילם: מט"ל, רשות השידור ומשרד התקשורת; בספטמבר 1983, בעקבות דיון שנערך בלשכת שר התקשורת ובהשתתפות בציגי מט"ל, קבע השר כי שירות הטלטקסט הליבו בתחום סמכותו ואחריותו של משרד התקשורת. קביעה זו לא התקבלה על דעת בצלגי רטות השידור ומט"ל, אשר טענו כי בדומה למקובל בעולם כולו, הטלטקסט אינו אלא חלק מאפיק השידור הרגיל והוא בגדר שירות לציבור - לכן חוק רשות השידור חל עליו. השאלה שעמדה על הפרק היתה: האם שידורי הטלטקסט צריכים להיחשב, מבחיבה משפטית, כשידורי טלויזיה לציבור, המצויים בסמכותה של רטשות השידור לפי חוק רשות השידור, או שיש לראותם כטירות הדפ, שתוק רטות הפלדור (משכי'ת 1965) אינו חפ עליו, ולפיכך הם צריכים רשיון מאת שר התקשורת לפל פקודת הטלגרף האלחוטל (תשלייב ). 2 33 - רשות השלדור ומשרד התקשורת פנו ליועץ המשפטל לממשלה; כדי לקבת חוות דעתו בענין מהותם של שידורי הטלטקסט: בחוות דעת מיוחדת, שפרסם לאחרונה, קבע היועץ המשפטי לממשלה, כי הטלויזיה הכללית והטלויזיה הלימודית רשאים מעתה - על פי חוק - לשלב שידור טלטקסט בשידור הרגיל שלהן,; ללא צורך בסבפ רשלון מיוחד כלשהו לצורך זה; כמו כו הציע היועץ המשפטי לממשלה, להנהיג את שידורל הטלטקסט לתקופת נסיון, בהלקף ארצי במסגרת פרוייקט מלוחד שבו ילשתתפו רשות השידור, הטלויזיה הלימודית ומשרד התקשורת; הטלטקסט הישראלי יחל לפעופ במחצית השביה של 1985: בעולם מפעילים את הטלטקסט בעיקר לצרכים ציבוריים. יישום הטלטקסט בחינוך זוכה לעדיפות נמוכה לחסלת: בארץ, במרכז לטלויזיה לימודלת, מנסיט לרתום את המדיום הזה לצרכל החינוך. יש לזכור שבארץ שלא כמו במדינות רבות אחרות קלים ערוץ שבשעות מסוימות ביום מיועד כולו לחינוך ולכן קל לגייס את הטלטקסט לצרכל מערכת החינוך. הטלויזיה הלימודילת מפעילה שירות טלטקסט מזה מספר חודשים. הטלויזיה הקלמה מאגר נתונים המורכב מדפים ממוספרים שפ מידע טקסטואלי ודיאגרמות פשוטות. דפים אלה משודרים באמצעות רשת הטלויזיה הרגללה; השלדורלם ניתנים לקליטה במקלטים רגילים בעלי יחידת פעבוח טלטקסט. שירות זה כולל מספר מאות של דפי מידע ובכללם מבזקי חדשות, שערי מטבעות; דוחות מזג אוויר וכד'. בנוסף למידע זה מפעילה הטלויזיה הלימודית תכנית חינוך מיוחדת לילדים בגנים ובבתי הספר בנושאים הבאים: חשבון לכיתה ו', אנגלית לכיתה ל', פרשת השבוע לכיתות ה'-ח' וכן מגזין לנוער בשם "דף-חדש". 2 = 34 - פרק ה' - פיתוח שרותל תקטוב לאזרת פסקה 12 - משמעויות התקשוב לחברה ולמשק בישראל שרותי התקשוב אשר התפתחו לאחרובה ברחבי העולם הם תוצאה של "מהפיכת המלדע" העוברת על המדיבות המתועשות ואשר ביטויה העיקרי הוא שימוט גובר והולך במערכות תקשורת ובמערכות ממוחשבות בכל תחומי החיים - במפעל, במשרד ובבית. ביטויה של מהפיכה זו בכלכלה העולמית הוא במעבר לתעשיות עתירות-ידע, בהכנסת מערכות רובוטיות לתעשיות טיימות וכתוצאה מכך בהקטנת הדרישה לכח ארם בלתל מיומן ולהבגרת הדרישה לכח אדם בעל מיומנות טכנולוגית. ההשפעות החברתיות של מהפלכת המידע בעולם מתבטאות בדרישה המוגברת לידע, ביצירת מיגבלות למשוללי אפשרות גישה לידע (מסיבות שלפ משאבים או יכולת) ובפתיחת תחומל תעסוקה חדשים למיגזרים שפ כח העבודה שהיו מוגבלים עד כה (מרותקים לבית). תוצאה בוספת מתבטאת בקיצור מספר שעות העבודה וכתוצאה מכך בהתפתחות תרבות פנאל וצפויה גם פרלסה שובה טשפ מגורי האוכלוסיה בעתיד. מהפיכה זו חודרת במהירות למדלנת לשראל ועשויה להלות לתועלת רבה לכלכלת המדינה, באשר היא מציבה את התעשיות עתלרות הידע בראש הפעילות הכלכלית. לאור זאת לש חשיבות מרובה לקדם את מודעות הציבור בישראל לחשיבות התקשוב ולמשמעויותיו בתחום החברתי והפעסוקתי ולסייע בכך גם ליצירת בסיס להכשרת עובדים לתעשלות עתירות המידע. לצורך זה, עליבו לקדם את "מחשוב החברה הישראללת" כפי שהדבר נעשה בשבים האחרונות ברוב הארצות האירופאיות. במסגרת זו דרוש להחדיר את הידע הבסלסי בטימוש במערכות ממוחשבות לשכבה רחבה ככל האפשר של הציבור בארץ. פעילות זו חייבת להיעשות על ידי הפעלת הגופים הממלכתיים - גורמי הממשלה, אמצעל תקשורת ההמובים ומוסדות החינוך בכל הרמות - להחדרת "השכלת מחשוב" יךל לאוכלוסיה, על ידי עידוד לימוד הפעלת מחשבים בבתי הספר בכל הרמות, על יך כ כ זיוס קורסים לתפעול מחטבים במפעלים ובמוסדות הוראה למבוגרים, על ךל טלמ תהםתגטעג1--שכו- 2-8 - 35 - עידוד רכישת מחשביט אישיים ביתילם (באמצעות הרודת מכסים) וכו על לךכל עידוד פיתוח מערכות תקשוב לאזרח. יחד עם זאת עלינו לבחון הלטב את המשמעויות החברתיות שַל מהפיכת המידע ולהחליט על תחלקה מתאימה בתחומים הבאלם: א. מתן הזדמנות שווה לכל אזרח לגשת למידע ולהפיק ממנו תועלת. ב. הגנה על פרטיות המידע וסודיות אמצעי התקשורת. ג. יצירת תנאים לביצול מושכל שפ מהפיכת המידע לקידום אוכלוסיות מוגבלות (כגון: עבודה מהבית, קשר וביטור לקשלשים ומוגבליט בביתם וכד'). פסקה 13 - מדיניות נושא התקשוב לאזרח הוא נושא חיונבי לקידום החברה והמשק הישראלי לעידן הבתר-תעשייתי, שאלין צועד העולם המתועש כולו. קידום מערכות תקשוב לאזרת קשור קשר הדוק להפצת ידע בסיסי בתפעול מערכות ממוחשבות בקרב הציבור הישראלל. יש, על כו, לנקוט מדיניות ממלכתית אשר תקדס שימוש במחשבים ובמערכות ממוחשבות במלגזרים רבים ככל האפשר במשק. דבר זה חייב להיעשות על לדל: א. יצירת מודעות ציבוריות לבושא התקשוב ועידוד רכישת ידע במחשבים ושלמוש במחשבים ובמערכות ממוחשבות בכלי רבדי הציבור. ב. יצירת תשתית טכנולוגית מתאלמה לתפעול מערכות תקשוב, קביעת תקנים ונהלים להפעלת מערכות תקשוב לאזרח וזירוז ההליכים לרישוי ציוד תקשוב. ל כ ג. הכנת תחיקה מתאימה להגנה על פרטיות המידע וסודיות הנתונים המועברים ---- 700 קוו מתאימה ל ברשתות תקשוב ולעידוד יישומים של מערכות תקשוב שלשפרו את רווחת האזרח. 0 רכות תקשו ד. עידוד התעשיה וחברות התכנה הישראליות לייצר מוצרים למע שוב ולהפעכפ שרותי תקשוב. ה. עידוד השלמוש במערכות תקשוב ציבוריות ו 2 36 - (דואר ‏ אלקטרוני, בנקאות אלקטרונית וכד') על ידל גופים ציבוריים, קבוצות משתמשים בעלי ענין משותף ואזרחים פרטלים. פיסקה 14 - דרכי פעולה כדי לממש את קוי המדלניות להחדרת התקשוב שפורטו בפיסקה הקודמת, ממליצה תת הועדה לפעול במספר תחומים עלקרלים אשר יביאו להשגת היעדים הרצויים בפרק זמן קצר ובשקעה סבירה: א. ב. ג. ד. יצירת מיקוד ציבורי כגון הכזרת "שנת תקשוב". ארגון ממוסד של תהליכי הוראת המחשוב לקבוצות אוכלוסיה נרחבות. יצירת תשתית מינהלית והנדסית לקידום מערכות התקשוב לאזרח בכל רחבל המדינה ולכל שכבות הציבור. יצירת תנאילם שלעודדו פיתוח; ייצור והפעלה של אמצעים ומערכות בתחום התקשוב לאזרה. נספח א' מד'ינת ישראל יתוח משוו המוץ וה% 0-0 פ"וד התקצטוות המועצה הלאומית למחקר יחידת המדען הראשי ועדת ההיגוי לתקשוב תאריך; ך כז תמוז התשט 8 יולי 198 מטפר: מר ג. לב - יו"ר מר י. איש הורביץ - חבר מר י. בר סלע : - חבר | דר' א. זיידמן - חבר | מר י. לורברבויס ‏ - חבר | מר ד. נובוגוצקי ‏ - מזכיר | גּב' ד, 5:6 - חבר הנדון: תת-הועדה לשרותים לאזרה - מינוי הנכם מתטנים בזה כחברי תת-הועדה לשרותים לאזרח של ועדת ההיגוי לתקטוב. תפקידי הורעדה הם: 1. זיהוי שרותי תקשוב לאזרח הקיימים למעטה או אפשריים בעתיד. שטרותים לאזרח הם אלה הניתנים לאזרח כפרט בביתו או במקום אחר. הועדה תבחן שרותיס שונים לאור פעילות תת-הועדות האחרות ותעביר לפי ראות עיניה לטיפול תת-ועדות אלה. 2. בחיגה והערכה של נרשאי תקטוב במסגרת שטח אחריות שועדה -- למערכת החברתית והכלכלית הישראלית. בחינת המטאביס הנדרטים שו כל נושא. 0 יפו 3 המלצה על יישום נושאים בעלי חשיבות לאוסית בפרוט 0 המומלצים. המלצה על שיטה היישום טבחינת מעורבות הממשכה אפריל 1984. תת הועדה מתבקשת להגיט את ממצאיה והמלצותיה המסכמיס עך לחה וסיפוק אני מודה לכם על נכונותכם לשרת כחברי. תת-הועדה ומאחל לכם הצלחה במילוי תפקודכם. בברכה, לן" ך דת ההיגוכי | | העתק: | שר המדע והפיתוח . שר התקשררת | 1 - ו יוו וו רר.. | טל- 415128 טע "ל הלאוטית למחקר מיתוה ירוישטטון ו