- מחבר: דר' ע. מנצור
- מו"ל: מהות הדרכה ותעוד, התעשייה האווירית לישראל
- פורמט: חוברת
- תגיות: ניתוח מערכות
OCR (הסבר)
ד"ר ע. מנצור, ממן - מרכז מערכות נתונים
תות מערכו
ויתעשייה האווי;:יר לישראל בע"מ
בנדרה ותעוד =
-
מהות
תוכן עניינים
סקירת מצב עג"א כיום
בעיות בניתוח מערכות (ותכנון) קלאסי
ניתוח מערכות מבני, מהו 7
כלי הניתוח המבגני:-
תרשים זרימת נתונים (מעס)
מילון נתונים:-
לנתונים
לתהליכים
שפה מבנית
טבלאות החלטה
עצי החלטה
טבלת גישה לנתונים (סגפ)
"טיול" מבני
תכנון לוגי של מחסני נתונים
עקרונות תכנון נאות
תכנון מוכוון אובייקטים
ד"ר ע. מנצור, ממן
, "א500110110 אתנפצפ פאג 15פצהאג כמתטנסטתצפ" :60תגא מפ אסד
.9 ,צא ,אספתצסצ
:515ע א 515%5צ5 כמהטעסטתצ5" :אספת2ג5 מפדצתד פאה פדתעס מאג6
.9 ,א ,תה-108אתת - , "פמססטאמסטע פאה 0005
דאמאקס שטק אמד5צ5 א210האתסעא1 תמדטקאסס :5 ננדוא , פאהפג , פהמוסס
8 010 , אתמדפמו 50018 ,א0דפמכ פאג 15פצזהאה
דניאל גלין, תכנון מערכות מידע, האוניברסיטה הפתוחה, 1987.
5% ספתטעסטתצ5 10 מפבט6 מת10עסגתק ממע" :5פא00 פסגת .א
ג 0 .0 ,צא ,5פעתקע אססתטסצ ,"א516מס
מחזור החיים של מערכת
1 חקירה
1 | סקיותה כ>אשויית
2. בדיקת כדאיות ראשונית .
1 ניתוח ותכנון כללִי
סקירת מערכת קיימת
הגדרת דרישות
תכנון מערכת חדשה
תכנון יישום
1 תכנון מפורס
7. תכנון טכני
8. תכנון ניסויים ובדיקות
9 תכנון ובדיקות
הכטרת משתמשים
1 ניסוי מערכת
יישום
2. הפיכת קבצים (קונברסיה)
3. יישום מערכת
ץצ הפעלה (אחזקה)
עלות פיתוח ואחזקה של מערכת ענ"א כפונקציה של זמן.
כְיום
סקירת מצב ניַו.נ.א. כי
אחוז אחזקה יחסית לעלות כוללת של התוכנה
בעיות באחזקה
התפלגות הוצאות תוכנה על משך חיי המערכת
ניימ ותכנון (פיתוח)
ניתו סטרכת
הגדות דרישות טפורטת
תכנון
קידוד/(תכנננת)
ניסויי תכניות
ניסויי מערכת
אחזקה
סיבות לאחזקה גבוהה :-
- סיבות חיצוניות - שינויים.
- סיבות פנימיות - אופן כתיבת תוכניות ותכנון
(קשר גומלין כין תוכניות שונות)
- דוקומנטציה
התפלגות מקור השגיאות
6%
נלתוח ותיכון
מרבית השגיאות שבוצעו בשלבי הניתוח מתגלות רק לאחר העברת המערכת למשתמש
שלב בתכנון
'המערכת (דמד) הפעלה בדלקנות | בדלקות קלדנד תכנון הגדרת
: קבלה פיתות (תוכנות) דריטות
הוצאות יחסיות לתיקון שגיאה כפונקציה של השלב בפיתות המערכת.
מבוסס על 3 מתקרים (א12 ,6298 ,חתע).
שים לב: אלו הן הוצאות לשגיאות או שינויים שהצליחו לתקן !!!
הוצאות -*חסית
לפיקון שגלאם:
00
ניתוח ותכנון קלאסי
ניהות הטערכות והתכנון כיום, מבוססים על מיומנות טכנית גבוהה, עם אורינסציה
למגבלות (אופי העבודה) מתומרה.
- קשיי קומוניקציה בין המשתמש (המזמין) למנתח/מתכנן.
- אין מתודות לניתוח ו/או תכנון.
התוצאה: מפרמים טכניים עבי כרפ ולא ניתנים (כמעט) לקריאה ולהננה בודאי שלא ע"י
המשזסט, הדגשה על איך ולא על מה לבצע.
- אין כמעס אפשרות לבדיקה של נכונות פנימית (קיימות סתירות פנימיות).
אין אפשרות וקריטריונים לבדיקת טיב (איכות) המוצר.
אין נקודות זמן מוגדרות בשלב הפיתות.
אין דרך לעדכון התיעוד במשך מחזור החיים של המערכת (שיגויים במערכת אינם
מחייבים עדכון התיעוד).
בונים מערכות ש"אינן בדיוק" מה שהמשתמש רצה (מתברר למשתמש רק לאחר
ההפעלה)."תמריץ לפרוטוטייפ".
בונים מערכות שקשה מאד לתחזק אותן.
בונים מערכות ש'"אין שליטה" עליהן.
מטרות הניתוח והתכנון המבני
- ניתוח ותכנון רציונאליים, שיטתיים (יותר).
- קריסטריונים להערכת איכות המוצר (מערכות טובות יותר).
- התאמה טובה לדרישות המשתמש (ע"י תיעוד הניתן להבנה ולבדיקה ע"י המשתמש).
אחזקה פשוטה וזולה (יותר).
תיעוד אינטגראלי (לכל מחזור החיים).
בקרה טובה.
י צ ד ?
אוסף של מתודולוגיה וכלים קשורים
ניתן למכן את התיעוד, לעדכנו בקלות יחסית, להיעזר במיכון לתהליכי הניתות
והתכנון, ולבדיקת נכונות טכנית (אבטחת שלמות ועקביות).
*מתודולוגית
- מבנה הרארכי - לוגי
- '"טיול" מבני
*כלים
* ונורשים זרימת נתונים (במבנה הירארכי לוגי)
* מילון מערכת
מכיל הגדרה מדוייקת של המונתים הנזכרים בתרשים זרימת הנתונים.
מכיל הגדרה מדוייקת של התהליכים הנזכרים בתרשים זרימת הנתונים.
תהליכים מוגדרים בעזרת:
- שפה מבגנית
= טבלאות החלטה
- עצי החלטה
(או כל דבר אחר)
* תרשים גישה לנתונים.
אחראי על שלב ה- "מה" צריך לעשות.
מתכנן
אחראי על שלב "איך" לעשות (את ה- 'מה").
"אלך''
0 -0/. [00000
ראיונות
ראילונות
(ר]
ו
ל
9
75
בם
3
9
5
חח
ו
525
2
ם
מסמך הגדרת המערכת המוצעת
חרשים זרימת נתונים (פעסם) אתתסתדס חסנת תנתס
אחת הדרכים ל- '"התמודדות" עם מערכת (כלשהי), אובייקט, בעיה, מסובכים היא ע"י מבנה
הירארכי:
מלמעלה למטה אאסם ץס0ך
כל טולב מטפל במספר גורמיס מוגבל
'יאטולסיי
חיאוך לוגי של זרימת הנתונים במערכת באופן שניתן לראות התמונה כולה ואת פרסיה,
בצורה שיטתית ופשוטה הניתנת להבנה גם ע"י משתמשים.
פעפ מתאר המערכת בצורה גראפית של רשת זרימת הנתונים במערכת ותהליכי העיבוד של
הנתונים.
כלי למידול (הכנת מודל) של מערכת ול- דוקומנסציה.
דוגמא:
פעילות תשלום ללקוחות
קובץ-לקוחות
סימולים מקובלית ל- סק
מקור/יעד של נתונים (אא81/מ80050) א
או יישות חיצוגנית (צעדצאת - .עאם).
גוף זוע למערכת המספק לה נתונים ו/או מתקבל ממנה נתונים.
גוף שאין למערכת שליסה עליו, הוג מחוץ ?תזוט וטערכת.
* אפיק נתוגנים (חסנץ תצתת).
"7 ג |
בנור דרכו זורמים נתונים
בכיוון החץ הזרימה היא מתמדת ללא שטיקולים של בקרה או פיקוח על הזרימה.
חוק: זרם נתונים מתחיל ו/או נגמר בתהליך !ן!
תהליך, פעילות (8פּפססעַ2)
תהליך של עיבוד נתוני הקלט לשם יצירת פלט. :
מאגר (מחס נתונים (₪8ת510 תַדתק
מאגר זמני של נתונים לעיבוד מאוחר יותר. בניגוד לאפיק נתונים.
שם |
תרשים תוכן (דיאגרמת הקשר (%תתטתדס שש מוד'אסס) )
דיאגרמה כללית של המערכת, מזהה את גבולות המערכת ואת היישויות החיצוניות.
דוגמא
דיאגרמת 0 (אתת6תדס 0)
פירוק המערכת למרכיבים עיקריים.
דוגמא
תרשטים תוכן (דיאגרמת הקשר (אתתסתדס "אתחאסס)).
הגדרה
תאור גבולות המערכת ע"י פירוט ממשקיה והזרימה נטו של הקלטים והפלטים בין הממשקים
לבין מערכת המטרה.
ד ו'יה ו
צרלכת מלם |
+
ו
שינו? חשבון
תשלום
בקשת לקריאה מיוחדת בקשה לקריאה מילוחדת
תיקוני חיוב
קריאות
בקשה
לקריאות
מלוחדות
ספר קוראל מונלם
תכנון קריאות
גזברות
₪
3
םש
-+
"7
5
₪
ף₪
=
-
₪
דיאגרמת הקשר (1תתסתדק עאעדאסס)
הפקדה . 6
אישור הפקדה ו זכה ו
תיקוצץ מזומן תשלומלם
| טשה
לקרלזת
מיוחדת
ששלוויל חלג:ן
3 -
שנה
קובץ - לקוחות נתובל
תשלום
קרלאות.
אחרונות
גזברות
עיריה
/
לקנחנת
קוראל
חשבוגות ללקוחות /
מונילם
קרלאות
תיקונל
קריאות
גזברות
מח' מים רלה
4
דיאגרמת 0
פרוק נוסף של כ? תהליך בדיאגרמת ה- 0.
ערוק נוטף של כל תהליך שפורק לעיל.
וכו' וכו'.
דוגמא להלן
תהליך שאינו מפורק יותר גשירא "ההליך ראשוגי" (מקדעדאדתק).
צים לב
ושקביל לפירוס הה'יכים, ניתן לפרק אפיקי נתונים
אוסף כל התהליכים הראשוניים מהווה תיאור מפורט ושלם ש:> המפררג.
אס אווסכ-תסך
0 אאספ-?10 ספ1פטד5 88 אג6 אמדפצ5 ג
צאהטמומת 15 מצגדמת 0 ממטמן המטמדווחו
= 5 לצ 0
07 0
( ו --,/
,
0 אסנצסאטץ 4
סמאםזעסת מ
פירוק פונקציונאלי של מערכת ו- עסתס.
7
585-4807 2.0069 הנ
5.3 :<קשת חשבו;' מלוחדת
חשבון מלוחד הכן
חשבון מלוחד
קשת לקות
1
לוח תערלפלם |:2 8
ו
1
)
חשבון מחזורל
ייפיצוץ" תהליך מס' 5 בדיאגרמת 0
מערלף
חשבון מחזורל
"5
הצריכת
|
[
|
+
"
|
1
:2
-מ
:+
פ
+
%
:
5
[
[
צָ
%
"
נתוני איזורלם
אגרת פלבול
אשפה
"פיצוץ" תהליך 5.2
טים לב 0
ססת תעד זרימת לווית וצל תהליכים. אין תיאור של דברים פיסיים ולא של בקרה.
למשל:
קרא
תנועות
₪
- אלמגנט בקרה פיסית
- לא מבצע שום עיבוד.
עקרוי "הטרט הנה"
אפיק נתונים מתתיל ו/או נגמר בתהליך.
ז.א. אי אפשר לחבר ישירות יישות חיצונית עם מתסן נתונים, או מחסן עם מהטן.
שמות
מדוייקים, יחודיים, תיאוריים.
לשמות תהליכים השתמש בפעלים חזקים:
חשב עמלה
הדפס חשבון
לא עבד הזמגה
טפל בקלט
כל מה שמופיע ב-פעתע יוגדר במילון הנתונים (אח"כ).
סיפרור תהליכים
7
7
5 %1
פתע צריך שיהיה קריא.
על מנת למנוע קוים ארוכים ו/או מצטלבים, ניתן לסמן 1 | ו מספר פעמים על תרשים.
נוהגים לזהות אותם כך:
| ₪ |
1 מ.6/1 ]1
כייא מהנ"ל מופיע יותר מפעם אתת בתרשים.
5%
הנחיות לבנית תהליך
. קלט + פלט
. שם תהליך חד חד ערכי, משמעותי וקצר.
9 כל תחא" מוגחו" השלץ בענ'ח,
. לפחות קלט אחד ולפחות פלט אחד.
. פעילות יכולה להיות ידנית או טמוכטנ.
6. שם ה;;הליך לא יכלול הבטוים : 1 , או
. שם תהליך צריך לשקף הפעילות המבוצעת על קלט על מנת ליצור פלט.
מילה תקינה
כדוק כתיב
מילה שגויה
0 יי יי
8. המנע משמות מתחמקים כגון : טפל, מהלך שבועי וכדומה.
הנחיות למאגרי נתונים
. השם צריך להיות בעל משמעות גם למשתמש.
. זיהוי חד חד ערכי.
3. הקובץ מוגדר במילון הנתו:"ם.
. בד"כ יסומן הקשר בן תהליך למאגר נתונים ע"י אפיק מידע לא מסומו:
קוכץ המלאי או |
צדכון הקוב פבל
פריט למלאי
קוכץ מלאי | א |
קריאת הקובץ
6. אין קשר בין מאגרי מידע , אלא ע"י תהליך.
הנחיות לאפיק נתונים
בין שני אובייקטים לא יהיו יותר משני אפיקי (מידע) נתונים.
. הגדר אפיק נתונים ותכולתו במילון נתונים.
. המבע טשמוני מעוופליט. בסגנון : קלט, פלט
,. השתמש בשמות חד חד ערכייט.
. שם. אייק הנתוניט יכו? ;כלול ונכונ;נ : תקין, שגוי
. אין לכלול באפיק, נתונים בעלי אופי ו/או עיתוי שונה(צימודי
הזמנת חרום-לרכש
7 רכש א יי
-חההההי
דו"ח שוטר צר המצאי
7 "פוצול" תדוש-מילואים
י- -
3 9 1
כוח אדם מת"ש תיק אישי
0-77
8 אין לכלול פרמטרים הגורמים לביצוע התהליכים (פיקוח)
רשיסת בנקים
הוראות לבנק רשימת תשלופים
הצבר משכורת
תאריך
9. להשתמש רק בקצורים מקובלים ומוסכמים (656,08)
לבנק
0. קידומות/ סיומות מסבירות (א1- , זע0- )
כיצד בונים פשס ?
החל בזיהוי קלטים עיקריים והמשך פנימה.
החל בזיהוי פלטים והמשך פנימה.
החל בזיהוי תהליכים מרכזיים ועבוד פנימה והחוצה, התעלם משגויים טריביאליים, בעיקר
כרמות גבוהות.
לעיתים יוה לה-חיל דווקא ממאורעות
או ממאגרי נכוני השותים.
4
ההליך של ניסוי וחזרה.
ייאומנות" ניתותח המערכות.
מערכת מצוייה.
מערכת רצוייה.
* רמצ,יה ".
(או זמנים) הגורמים לפלט מסויים.
שים לב לתהליכים עם קלט בלבד או פלט בלבד.
שים לב למחסני נתונים עם קלט בלבד או פלט בלבד.
לתהליכים היוצרים פלט ללא כל הקלט ההכרתי
מחלרלם
צעדים בפרוק פונקציונלי
, זהה את התהליך שבטיפול.
קכע אח כליוי :קלטי התה/ך.
3. פיק התהליך " 2 + 7 תהליכים ונושאים עקרוניים.
פרק קלטו/פלטשי התהליך וועייך אוחם ל"רוים"
. וודא שהפרוק נכון : תהליכים , קלטים , פלטים (אזזון)
. תעד את תוצאות הפרוק :
. תהליכים, זרימת נתונים - תרשים גרפי.
. מבנה נתונים - במילון הנתונים.
. תאור תהליכים - בשפה מבנית.
. בצע דיון מודרך עם המשתמש (ואחרים) ויישם מסקנות.
בשלב זה אולי נגאמר כמה מילים על בניית תרשים זרימת הנתונים :-
.
- מתי להסטיק ל"פוצץ" הרלירים ?
- כיצד לקבוע מה יהיה בתוך כל תהליך ?
בעצם יש לנו מספר קריטריונים כדי לקבוע "איכות" של ניתוח מערכות. כפי שנראה
בתהליך התכנון, יש קשר בין האופן בו נרצה לבנות את התוכניות על בסיס תרשיס
זרימת הנתונים (פחות או יותר כל "תהליך" בסיסי יהפוך למודול של תוכנית).
הקריטריונים והבסיסי/ם 28:-
- צימוד (חבירות) 6אלתקטסס
- דביקות (קוהסיביות) 8פמאמט991)
הצימוד" מהיחס למידת וקשר ב-ן תהליכים שונים: כמות הנתונים המועברת ביניהם ואשר
מיוצגת ע"י אפיקי נתונים המחברים אותם, ונפח וסוגי הנתונים המועברים.
אנו מעוניינים במינימום של קשרים בין תהליכים, כך שכל תהליך יהיה עצמאי עד כמה
שאפשר. כך אפשר יהיה לשנות תהליכים מבלי שישפיעו על תהליכים אחרים.
למשל, ראה דוגמא:
תהליך מס. 7 (עדכן קבצים) מטפל בעדכון 3 קבצים שאין קשר ביניהם, התוצאה קשר
הדוק מדי בין התהליכים (השפעת גומלין)
עדיף כהררה -
"דביקות"
(י"קוהסיביות") - משמעותו החוזק הפנימי של תהליך, או אחידות הביצוע של תהליך;
שתהליך ייבצע פעולות להשגת מטרה אחת בלבד. תוכנו של התהליך הם דברים הקשורים
הדוקעות זה לזה.
למשל:
"הכן דותות" - מתאר תהליך לא קוהיסיבי - נעשות בו פעולות שאין הכרח שייעשו יחדו.
לטימתם "הכן חטבון ללקותתי יכול להיות תהלי שכולל הרבה פעולות, אך כולן פועלות
ל;ראת 996 מש
בצורה זו ניתן לאתר בקלות תהליכים לקראת שינויים, יִ ריל השינויים לתהליכיף אלג
בלבד.
שני המדדים עועלים בד"כ באותו כיוון. קשר חלש (עצמאות גבוהה) פועל יחד עם
דביקות (קוהסיביות) חזקה (טובה).
בז"כ שם התהליך אומר הרבה:- ..
פועל חזק, שם יחיד (הדפס דו"ח א ). פועל יחיד (אמת תנועה לעומת אמת תנועה
(לא הדפם דות). וחייב חשבון לקוח). "
(לא בדוק קלט).
תהליך רתשוני הוא תהליך שיש צורך להגדיר במפורס את תוכנו. תהליך זה בדד''כ מתורגם
אה''יכ למודול של תוכנית.
תאור תהליך או "קוד תוכנית", על דף אחד.
עוד נקודה שכדאי להזכיר :-
אל תשלח נתונים שאין צורך בהם. ז"א אל תשתמש בתהליכים להעברת נתונים בלבד. אם אין
התהליך צורך הנתונים, אל תשלח אותם אליו.
לייהרעיב'' תהליכים
למשל :
רשומת עובד
רשומת עובד שכר ברוטו רשומת עובד
שכר ברוטו
+ ניכוילים
"רשומת עובד" - כוללת המון נתונים שאיגם משמשים לחישוב השכר (הסטנריה, מצג משפחתי
וכיו"ב).
אפילו שם וכתובת אין צורך לסחוב עד "הדפס המחאה".
5
איזון (6אדסאתזתם)
במעבר מרמה לרמה צריך שסיכום הפעילויות ברמה הנמוכה יותר יש:וה לפעילויות ברמה
הגבוהה.
סיכום הנתונים ברמה הנמוכה צריך שישווה לרמה הגבוהה (פרט לשגויים טריביאלים).
למשל:
יי יוו
תלוט-
הזמנה
וצלום
הזמנה = אישור + תלוש - הזמנה + תשלום
:
-
0 ד / ב
< תרשים 0
מילון מערכת תא יסד אמדפצם
( ת תס צסאד )
לנתונים
ימילוני נתונים פותתו עבור מסדי נתונים (5שפהת-תעתס).
ריכוו של כל האינפורמציה על "נתון" מסויים.
- 8 נתון מלטנטר; זט הגס
- מגנ? נתונים סט 5-- תיזה
אטפיק [זרש) קהוכים -0%ע-תע'תס
- מחסן נתונים ספ גייתם
[מזסן נתונים = אפיק נוזונים במנוחה]
במ לון המערכת שומרים את כל הפרטים על ההערכת, כאופו הבא:
- אין כפילויות
- עדכנ:ות.
"נתון אלמנטר:"
נתון שאי-אפשר או שאין צורך לתלק אותו לחלוקת משנה,'
למשל . .
"תאריך" יי תח שש
לפעמים נרצה לחלק לגורמים (שנה, חהודש,ייום, בנפרד).
מכיל הגזרה (והסבר) מפורטים של כל השמות המופיעים ב-ספס.
ערוך כמילון אלפאביתי.
כולל נתוניםס, תהליכים
ועוד.
בל הפרטים המופיעים בתרשים זרימת נתונים
למשל:. "הזמנה" אפשרי שיוגדר כך:
הזמנה
זיהיי-.הזמנה
= טי -לקות
פרטי -ספר
או ביתר פרוט
------ | יי[
הזמנה
פרטי-הזמנגנה
תאריך-הזמנה
מרפר הזמנה
פרטי-לקות
שס-לקות
'ים-מיצר-ה זמנה
שם-משתר,
שם--פרט:
טלפו ן
איזור-חיוג
מספר
שלוחה
כתוב. - תל וה
ויחוב
עיר
מיקוד
כתובת- לחשב ו ן
פרטי-ספר
| שם-מחבר
שם--טפר
לא הכרת:
לא הכרת?
אס לא מופיעה -
ראה לעיל
קבוצה אחת או יותר
נתונים אלמנטריים
גדר בנפרד.
כל פריט המופיע בדוגמא שלעיל ין
למשל;
תאריך-הזמנה
זיהוי רְפֶר
א - טסט - א - א
ביסוה* קפן מו"ל שפה
לנתונים אלמנטריים נרצה לרשום במ:
הבאים:
לון הנתונים לפחות את המאפיינים
זיהו:
שם, בד"כ שם 60800 עד .הס 30 0-9, 2-ג,
תיאור (הגדו"ה) חפש:
.ו
אקויולנטים (במחלקות שונות קוראים בשם שונה לאותו נתון
במקרה זה נרצה לרשום מראה מקום לנתון השני).
נתונים קשורים
נחווים מתריר צך. להח שם שונה %ך אינס אותו הדבר בזיוק
למשל: :
תאר:ך-א'
יי הת שש
לי תח אי
תאריך-ג' | *י/שם-חודש/אאפ1
תחום ערכי הנתון ומובן הערכים,
"למשל: מצב-משפחת <
נ-נשן:
נתון בדיד . ר-רווק
(פעפת80טכ) א-אלמן
ג-גרוש
ל-לא ידוע
אין נתון
רציף:
סכום המחאה
מ-0.00 ועד 999,999.00
מעוגל למעלה ער ל-1/10 יחידה
גודל הנתון:
3 ספרים
7 אותיות
וכיו"ב
גודל, בשלב זה, מתייחס לנתונים כפי שהם בעולם (בתיים) ולא כפ:
שיהיו לבסוף במחשב.
קידודו
כיצד נראה הנתון (איחסון בינארי, עשרוני וכיו"ב).
בשלב %ה, אין רוצים להכתיב דברים למתכנן.
מצויין-אך ורק כמידה ומגיע אלינו בצורה כזאת ממערכת אחרת עליה
אין לנו שליטה.
נתוני עריכה אחרים (אם קיימים)
למשל: שנת ליזה נבדקת מול טוותח מסויים
. מיקוד נבדק, כך שהוא קיים בקובץ מיקוד.
כל פריט במילון הנתונים מתועד על טופס (נוח)
הצורה והגודל לא חשובים, בתנאי שיהין ברורים:
| נתון אלמנטר:
מערכת: מים תאריך הכנה:
שס: תאריך-קריאה הוכן ע"י:
נתונים קרובים: ב שם ר ררה
תק - 2 בו נעשתה קריאת המונה
יי חת שש
טרבים.י
ערך/קו / משמעות עריכת
0-31 סט דרטית 1. בדיקת נומריות
י 2. בדיקת תחום
12 0 3. בדיקת יום לעומת
חודש
-62 (31 בפברואר וכיו"ב)
עד שנה נוכת?ת :
שימושים:
מקור - קורא מונים
מהסני נתונים - לקותות
-// ₪ וו ב
מננה נתונים
1 1----
אוסף של נתונים אלמנטריים ומבני נתונים אחרים (שהוגדרו כבר).
במונחים של תיכנות מובנה:
להגדרת מבנה נתונים כוהגים להשתמש
סדרת בלו
לולאה אס1ץ2עפעת
א
א
ב
שם >
שם-פרט?
+ שם-משפחה
תאריך-לידה-נתמך 5!,
+ עלול להופיע פעם אחת
שורה-חשבון - . עד 15 פעמים
הת שק וזה זה הוצחדוירה הקד וור-- ב כ 2
בחירת
בתחירה של אחת מבין 2 או
סימון
למשל:
[ זאר אויר [
( דואר יבשה :ם ]
[ קרן פנסיה ז
[ ביטות ה;ליח ז
הטימונים הם מצטברים, למשל:
יותר אפשרויות
סימונים מקובלים:
מופיע 7 פעמים
8
1
תופיע בלח אחת עד 8 פעמים
מופיע מספר פעמים ללא הגבלה
1
| אופציונאל:
0 :
יְ |
לעיהים, לשם פשטות, ניתן להוסיף הגדרות ביניים נוספות, למשל:
רשימת-עובד = כותרת , /
+ גוף-רשומה ּ
+ סיומת רשומה
גוף-רשומה = (רשומת-ג')
רשומת-ג >| רשומת-כ"א
7 +רשומת-נסיו|-מיומנות
+רשומת-שכר--היסטוריה ,
ו רשומת.--ר"יג = טם
מס.-עובד | .
+04
תּ- ליד | :
+ |
כתובת ו
+
(שסם בן/בת זוג) 1
+[ 0
++|מעבידים קודמים)10 ו |
(+
(תאריך : 0%
: 5
שם | ילד
+|שנת לידה|0
משתמשים בטופס (באותו גודל פִיסי לנתון אלמנטרי)
0 2 1
7-ו : !
מכנה נתונים
מערכת: מים. .
הוכן בתאריך:
שם : חשבון-רגיל '
מבנים קרובים:
--₪----הי-----... . שש . -----777- שש
תיאור: | מכיל כל
האינפורמציה הקשורה | לתשבון:
לצרכן ביתי.
מיוצר
5 ן
מורכב מן: מס-חשבון . ו
כתובת
קריאה קודמת
(קנס 10
+ 0%
,= ה 7
--1 נפ, ב
מתסן נתונים
שם
תכולה
צורת ארגון (אול: לא כ"כ בשלב זה) :
|מפתת | ראשוני, מישני
מחסן נתונים
: הוכן בתאריך:
שם 0 :5 ראשי-לקותום ' הוכן ע"י:
-----7"7]"7- |
---ָָָ- וז 0-ב ריב
זרמי נתונים פנימה: 10
זרמי נתונים התוצה: -7,. .2 5
תוכן: רשומת לקות
שימושים 7
--- סידרתי |--. אינדקס א | אקראי 4 2
מפתח: ראשוני מס' חשבון | משנ:
. ---------
נפת: מס.
וטומות 10,000 גודל רשומה: 100 בתים (עאגפאטספת)
גידול: 400 לשנת.
אפיק זרסם) נתונים
|
/
מתועד במילון הנתונים בצורה דומה:
שם, הגדרה (הסבר)
מקור (מאין נובע)
ייעד (לאן מגיע )
| תוכן (נתון אלמנטר: או מבני נתונים הצורמים באפיק)
הסבר, אם יש צורך
שיעור הזרינה 3
ו 1
8 לציין נפת הזרימה, ואם ידוע, גם את
התפלג ותה על פני זמן, ואולי שיעור:ג גידול שניניים (שבועיים?)
ד-ה---. 7
| ':רם נתונים
22 9212 ---=---
מערכת: ,ב הוכן בתאריך:
שם: פרטים שאי אפשר לספק הוכן ע"י:
7-77
.
17 :רוקמ
ייעוד:
8
הערות:.
נתונים כלולים: הזמנה
נפח: בערך 80 לשבוע פריטים שאין מתזיקים כלל
בערך 50 לשבוע פריטים שאין במלא:
גידול: לא צפוי גידול
אולי אף הקטנה
התפלגות: שווה
יישויות תיצוניות
מופיעות גם-ן כמילון המערכת
%
שם |
זרמי נהונית קשורים | /
כאשר יישות חיצונית היא אוסף של אנשים,
כגון לקוחות, יופיעו 5
מאפיינים שלהם (קבוצות או סוגי. לקוחות, מספרים, קצבי גידול, וכיו"ב) ,
או זיהוי של האדם במוסדך חיצוני אס האשייה התיצונית היא גוף מוסדי. ,
מונתים |
לעיתיב בםע:"כות מטוייטות, משתמשים במונחים מיוחדים למערכת, מונחים
שיש להם מובן מיותד במערכת זו. אש יש כאלה נכליל אותם במילון
המערכת. למשל: "יום ערך".
%כור, מילון המערכה היא תעוד של מעו כת הכועל כל המידע עליה, בצורה
שר אדו מן חהוץ י,כל לקראו ולהבין הכל.
2 ל ,,,/-/- [[[[[[-]- - - -----
תיק פרוייקט
לכל פרוייקט יש תיק המכיל את כל הנתונים, כולל טיוטות, של ניהול
הפרוייקט. בתיק זה ותייק כל העפמכים שהשגגנו שהזדקקנו אליהם, רשימת
ראיונות, תוצאות ראיונות, בקשות משתמשים וכו', וכו' וכו'. ז.א. כל
המסמכים והטיוטות ששימשו אותנו לקבלת התלטות ולבניית התיעוד בדרך
שרצינו.
כל אותם נתונים (כולל למשל אלטרנטיבות שונות
אינבי טתרטאים בתיעוד הרגיל שלנו (
אלא ני;ומט הריק הפרוייקט.
תיק פרוייקט היא תנא: הרוי לערידה מסודרת.
, בדיקת כדאיותן וכין"ב)
תרשים זרימת נתונים, מילון מערכת)
2
בדיקה לקסיקוגראפית
עם השלמת תרשים
זרימת הנתונים ומילון הנתונים
לקסיקוגראפית.
ניתן לבצע בדיקה
בדיקה לקסיקוגרפית היא בדיקה של הנכונות הטכנית של המערכת, בדיקה של
קונססטנטיות: האם כל אוסף התיאוריס שלנו אינו עומד בסתירות בינו
לבין עצמו, והאם הוא שלם.
בדיקה זו נעשית ע"י מנתת המעוכות <אמו.
ג
הטכניקה היא פשוטה. ניתן
לבצע.; אוטיתטיו כאטי-
יש לנ: תוכנה לניתות מע"כוו.
תהליך 3: מ
תהליך 2:
.משתמש ב:
יוצר
תהליך 1
זך:
ל
ז6:
נ.א. 14,9
ז5:
נ.א.
1
74,505
ז3: כ.א. 7,4,1
1ק:
נ.א. 7,3,1
זו: 2.א.
1
3
מבנה נתונים - אין
נתונים אלמנטרים : .א 2.1, 0
מחסני נתונים : מ.נ.1 מכיל נא 6,5,2,1.
מ. נא מכיל מ.א. 10,5,4.
זרמי נתונים :1 1[
.1
+
: 5.
7.
יישויות חצוניות : ת.1 קולט נ.א.2,3 מוציא:נ.
: ת.2 קולט ב
ת.3 קולט נ.
ב
ת.4 קולט מוציא:נ.
בצע בדיקה לקסיקוגרפית של המערכת:
מפרטים (%266 וּתום)
תיייר תחליר הזמו בכיע
"ובכן | אתחיל מה שאימר. טיטבור | שואית -, שה ל העישה איתם אני מתעסק
ושי אלהםי אי פונה יפעם בשבוע כיוון שבכך מת לי יותר. הכל ג;קר אנ
לוקח כמה עשוות טפסי הזמנות וכש, ממלא את השדה וותאריך, שם ספק
והכתובת של כל אחד מהם. (אני משתמש בניר עותקים כדי לחסוך בזמן)
לאחו מכן אני ממין את הבקשות החדשות למלאי שכבר נמצאות | ומצטברות
במגירה הימנית הצבועה בצבע אדום ...."
בעיות
- מכיל נושאים טפלים.
- לא מדוייק.
- מתאר את ה - "איך" האישי ולא את ה - "מה".
- קשה לבדיקה.
- הרבה מלל.
- אין| ודאות שכוסו כל האפשריות.
- משתמש במונחים רב משמעיים.
מטרות המפרטים (556 זַאזַא)
לתאר עבור כל תהליך ואשונ , את האלגוריתם המופעל על קלטיו. ומייצר 4
את פלטיו בצורה :
חוד משמעית.
- שלמה. 2
- התציזיה
- ברת בדיקה.
- בשפה פשוטה.
שיטות מקובלות :
- שפה מבנית.
- טבלאות החלטה.
- עצי החלטה.
תיאור תהליכים
כל תהליך ראשוני (ברמת הפירוט האחרונה), יתואר במילון הנתונים, בתאור המאפשר לקבוע 2
חד משמעית את ביצועי תהליך. 0
אפשרויות לתיאור תהליך :- 0
- פרוזה (של שפה)
יתרוגות: מובנת למשתמשים /
חסרונות: בדרך כלל איננה תד-משמעית /
. של שפה מבנית (תיקנית)
קבוצו ולקית 42 השפה הרגילה (פרוזה),בעלת אוצר מיל
וחד משמעי.
- - 6 % טהורה היא למשל מפעסססעסטפע המשתמשת במבנים המותרים של תכנות מבני:-
סדרה .
:| לולאה
צנ התלטה
ים מוגבל ומבנה דיקדוקי פשוט
אלא ש- שעס;, יטם. עיגיו קררא ש"י טפסמים.
הפתרון הוא שפה מבגנית ב- מפססספטםטע א,.לם מוטוויה <פרוזה פשוטה.
ניתן לפשו משפטי.עפע ע"י הוספה של מילים אשר אינו משנות את דיוק התיאור ואילם
עושות אותו ליותר קריא ויותר בת*ר ("פטוה כקכמררח"י. :
למשל, במקום:
אם פ< 2
אזי ₪6 * 2 ₪ ש
אחרת 8 9% 3 ₪ 0
כתוב:
אם ג גדול מ- 23,
אזי חשר את הבטוי 6 * ת ואהסן התוצאה ב- 6
אחרת (2 אינגו גדול מ- 8 (או 2 קטן או שווה ל- 8)
חשב את הביטוי הבא 5*6 ואחסן התוצאה ב- 6.
לסידור השורות יש חשיבות: קריאות התיאור טובה יותר.
מימני פיסוק מגדילים את קריאות התיאור ואינם משנים את המשמעות.
שִים לב: תיאור תהליכים געשה כך שהמשתמש יוכל לקרוא אותו ולהבינו
נשרט לאנשי: מקצוע ע'נ).
דוגמא ללולאה:-
לגבי::כל;%הזטנה"יבצע אתיהדבר"מטהבאים:
א.
את משפט הבחירה ניתן לפשט ע"י הקביעות הבאות:
אם צריכת המים היתה גבוהה מאפס, אזי בחר את המקרה המתאים:-
מקרה 1 (סוג לקוח - לקוח פרטי)
מקרה 2 (סוג לקוח - לקוח מסחרי)
+8
>
"ליכי .
דרת תהליכים (דוגמא)
ממטוג העהה!
| אֶם הלקות הוא סוחר | , -
ו | אם הכמות עולה על 20 יחידות 6 -
ן ההנחה היא 30% 1
2 א (יתום של 20 יתידות או פחות) | | - |
ן ההגמה הי> 20% |
/ , /
אחרת (הלקוח אינגו סותר)
אם הכמות עולה על 50 יתידות
ההנמה היא 15% 7
ורת (כמות של 50-20 יתידות)
הנחה של 10% ₪
אחרת (רמזח טל 6-29 יברדו0)
הגהה של 5%
אחרת (כמות של 5 ית' או פתות)
אין הנתת.
ים לב: השמות ותואודי השם, בטפה המבנית, הם מונתים וערכים שהוגדרו (קיימים במילון
הנתונים!!!)
₪1
השתמש בפעלים "תזקים" (חשב, הכן, הדפס). =
הוסף מילים, פיסוק וכו' אשר הופכים המסמך לקריא יותר, אך איגם משנים את המשמעות.
אפשר גם לספרר התיאור כדלקמן:-
תהליך 7 הכן המתאה לעובד,
לכל עובד בצע הדברים הבאים: או
ן
1. הדפס תאריך, מס' עובד, שם וכתובת על התלוש. 0
2. אמ קוד העובד הוא "לפי שעות" ו
ן 1 שלוף את מס' השעות הרגילות, מס' השעות הנוספות מקובץ א והדפס על מו
התלוש. 1
2.2 אחרת (קוד העובד הוא "עובד חדשי") /
הדפפ "ונובד חדשי" על התלוש. |
3, | הדפס שכר ברוטו על התלוש. ]ו
ו
|
4. לכל ניכוי, בצע את הפעולות הבאות:- 0
2.1 הדפס קוד וסכום על התלוש.
2 שלוף תיאוו הקוד מקובץ שכר בהשתמשך בקוד. יְ |
43 הדפס אותו על התלוש.
. .5
.
1
ן
1
[
נ ו
. | |
1
וי ו
%- 4
, 2
1
| 2
/
4
\ עצי החלטה
לעתים קל יותר להביע מדיייות בצרך של "עץ החלסה": 6
כ:מה 2ק? ע? מוגה ע: בידוג .
מעריף לוחרבה - גריכה סוג לקוח 9
, 2
60 נ' ה- 100 ה;אשונים "חכיששטגה= בית פרטי 0
5 שי מעל 100-ו / ן
/ .>
2 ש' ה= טסט3 ה:אשונים 7
4 וה" נ רקש ןיי
7 ש' ה- 300 הבאים=----2מסהרהה.... 2 "7
2 ש' מעל -600דה 6777 תעריפי מים /
הללאל 0
ללצ |
5 שו 10 הראטונים בנ העש יתיא א% י -ן
0 ש! מעל 2009 "-" %ל ₪
אל
3 של כל יחידה או ה
-
טרלאות החלטה
מבנה לו 4 חלקים:-
כל הקומבינציות הלוגיות של
רטשימת תגתאים תשובות על התנאים.
עיון התתולה המתאיה לכל
7 גטיה של התנאית
למול.-
מדיניות אישור הלוואה
1 2 3 4 5 ב שֶ -
כ כ כ כ ל ל ל ל
תנאים / אפשרויות
1 יתרה ממוצעת 10005 ?
2. מט' השיכות יתר<=4 ?
3 תכניות הסכון500=5 ?
%. לאטר. צ רא
ב לאשר בתנאי... צּ א
- לדחות. א א א א
שים לב לקשר שבין מספר התגאים ולמספר טורי הקומבינציות האפשריות.
אּ
2
קשר זה נותן לנו תכונה אחת חשובה של טבלאות החלטה, והיא - '"בדיקת שלמות". ניתן
לנדוק באופן טכני האם מיצינו את כל הקומבינציות האפשריות של התנאים.
שים לכ שלעתים תתכנה יותר משתי תשובות על תנאי מסויים.
למשל:; השאלה "סוג לקות"
ונשובות אפשריות
ק - קטן.
ב - בינוגי.
ג - גדול.
במקרה זה מספר הטורים גדול יותר.
למשל 2 סורים עם 3 חשובות אפשריות כ"א.
נקבל: 2
טורים 9 = 3
או:
הנאי אחד עם 2 תשובות
תנאי אחד עם 3 תשובות
לא תמיד יח מחעם לציין את מספר הסורים ה;-י2 רהחפר טורים ממשי.
אחד עם 2 תשובות
אחד עם 2 תשובות
אחד עם 3 תשובות
סורים 12 = 2.2.3 |
כווך כלל יככש מפה. צרופים הכביאים לידי אותה התוצאה. הרבה יותר
קל במצב זה לצמצם
את מספר הסורים.
מקובל להשתמש כ:יהחון /, כסימוו לכך שתשובה על תנאי זה יננה משנה את הפעולה שיש
לגקוט.
למשל:
הגאר 2 2 3 4 .+
1. כ כ ל ל ,
2. ל כ ל כ ו
פעולת
א. א צ 9 |
ב ג ן
ג. ש ב
אם התשובה לתנאי מס' 5 היא כן, אזי עבור כל התשובות האפשריות לתנאי ב', נקבל אותה
הפעולה שיש לנקוט (פעולה א!').
לכן אפשר ל"צמצם" את מספר הטורים, ולפשט את הטבלה; נקבל תוצאה כדלהלן:
תנאי
1. כ ל ל
2. / ל כ
וי ורוו
פעולה
א. צּ
ב. א
ג. צ "
ניתן לבדוק שהטבלה שלמה באופן הבא:
הסימן / מציין מספר טורים אפשריים, כמספר תשובות אפשריות לשאלה הנתונה.
4
מספר הטורים כאן הוא לפיכך 4 (2א2).
דוומא נוטפתי
כ ל ל לִ
/? 5 ל %
/ / ל ה
ערך: 124 1 = 8
הלוח שלם !!
תו:
1. כ ל ל ל
2. / 2 28 טש
ערך: 3 1 1 1 = 6
הלוה שלם !4
או:
:. תנאי עם 2 תשובות ל כ כ
2. תנזי עם 3 תשובות / גת 5
3. תנאי עם 2 תשובות / כ /
ערך: 6 1 2 - = 9
צ''ל: 2 = 2.2.3
הסרים 3 טורים
איזה ?
כ כ כ
ס ס ב
ל כ ל
נחזור לדוגמא המקורית (דף 81)
טורים 1,2 ניתן לצמצם לטור אחד:
12
כ
כ
/
33
4 בשו או
ווים 8/7 ניתן לצמצם לטור חחד:
2/8
ל
ל
+
נקבל: | 1/5 4-3 7/8/0065
רַ . ל ל
]| כ ל( ל 5 5 ל
/ כ ל כ ל /
א. א
- ם .
0 א 8 +
האם ניתן לצמצם יותר ?
עד עתה עסקנו בתיאור של מערכת קיימת ולא של מערכת רצוייה,
זאת משום שלעתים נדירות בונים מערכת משום-דבר. בדרך כלל קיימת מערכת כל שהיא
(לעיתים קרובות לא מושלסת, עם בעיות וכיו"ב), גת חור של .מערכת הקייפת הוא דרך
סוכה להכרה של הקיית וליקודר מוצה ל<יאיר לגי של מערכת רצג-ים.
במידה ואנו הונים מעררח בתלל הריק הרי שאנו מלכתחילה מתארים מערכת רצוייה ולא
קיימת. אם קיימת מערכת א.י בדוך כלל נתחיל מתיאוּ" המערכת הקיימת, לאחר ששלב זה
הסתיים ויגש לתיאור טל מערכת וצוייה. מערכת רצוייה בשיטות העבודה שלנו איגנה בלתי
קשוות לאדאור ה רוכה בקיירגב לפיפך כ אוב הבערכוג הקיימת הוא גקודת מוצא כמעט
חודי.ןל ת: את תרשים זרימת הנתונים הקיים נשנה כך שיתאר המערכת הרצויה %- 3
השלב הסופי בניתוח המערכת הוא ה"טיול" המבני.
הטיול המבגי הוא תהליך של הצגת המערכת על ידי מנתח (י) המערכות האחראי(ם) לה, בפני
קבוצה של מנתמי מערכות אחרים, נציגי משתמשים, ונציגי בקורת איכות. .
מסטרת הטיול המבני הוא להציג את העבודה שנעשתה, לעודד ביקורת והערכה של עמיתים ושל ו
משתמשים מעוניינים אחוים. לטיול המבני ערך רב בהיותו תהליך המשפר את איכות /
העבודה. במהקרים רבים נמצא שאיכות העבודה של אנשי עיבוד נתונים קשורה ישירות לקשר
שיש להם עם אנשים אחרים. קשה לאום לבקר את יצירתו, הוא די משוחד בדעותיו. מאחר
ות הוא "יצירה", תהליך הצגת היצירה ובקורת ציבורית עליה משפר בדרן-כלל
ונתוח מערכו
את איכותה. בשלב זה ניתן גם להביע בפורום רתב של בעלי מקצוע ומומחים אתרים, בעיות
שלא מצאו את פתרונן במשך התהליך.
תהליך הטיול המבני יכול לארוך ממספר שעות ועד מספר שבועות (תלוי בגודל ובסיבוך
המעוכת).
תקוון לוגי של מתסני נתונים (נורמליזציה)
רוצים להגיע לתכגון לוגי של מחסני נתונים (מבני נתונים). |
תכנון לוגי פירושו: -
- פשסות (המבנה, הגישה לרשומה)
מיפתות פטוט ללא כפרוצות חוצי:נת. ש
2 ושופות בעלות 2ו-% משתנה, אלא קצוע. /
- אי כפילות ו
נתונים אלמנטריים צריך שיופיעו פעם אחת בלב: במערכת. 1
אי:נו רוצים שכראחר משתנה נתון מסויים נצסרן לעדכן אותו =
' רהספר פסוטברת > פעויטים הדפערק;יות. 4
כחו-כן, נתונים שהם פונקציות של נתונים אחרים אין צינך 9
טיכללו מאחר ואינם מוסיפים לנו אינפוומציה. ומיד אפשר
לקבלם מהנתונים האחרים. (אלא אם החישוב יקר ביותר).
השלב הראשון בתכנון מחסני נתונים הוא בדיקה באם ניתן לפשט ההרכב עפ"י הנראה לעין. 5%
למשל:
מחסן מס' 5 - נתוני עובד מכיל: .
שם מס. איש כתובת משכז רת נוסית תאריך ת. עבוזה "
₪ היסטוריה של תפקיד הסטוריה של שכר | -
תאור מחאריך שכר מתאריך | ערכת ממונה יו
ו" ו" וו " א
"ו ו" " 4
"ו "ו נ ּ"
תיאור מבנה הנתונים הוא כזה:
שם
מס' אישי |
כתובת
שכר-נוכתי ן תאריך ת. עבודה
תאריך - העסקה
הסטוריה של תפקיד 1
תאור
מתאריך
הסטוריה של שכר 20 : "0
שכר [
מתאריך
[הערכת ממונה]],| 1
נואה את אפשר לפהט.
קודם כל:
(ג) שכר נוכתי זה תמיד הפיסקה
האחרונה של היסטוויה של שכר לשם מב
לשמור אותו לחוד ? י 9
(2 ואיין -ההעטק ה40 תמיד בקבי? לטאציך <רתשון במיסטוריה של תפקיד גשל שכלך.
לשם מה יש צורך בו ?
(3) אם לעתים קרובות התאריכים רהסטוריה של הפסיד ובהסטוריה של שכר המ זטים -
למה לא לבגנות פיסקא כלהין :=
| מכטורירישל-טכ-וושקיד
תאריך שינוי
תאור תפקיד
שכר 10
| [הערכת ממונה] 0 1
אמנם קצת קשה יותר לשלוף נתונים, אך העדכון הרבה יותר פשוט. כאשר אנו משנים
תפקיד או שכר מספיק לשנות במקום אחד בלבד. וזה מקסין סיכויי שגיאה.
כייכ אם ירצו פעם קומבינציה שכל שכר ותפקיד יש לנו כבר !
זה דוגמא לתהליך של שכל ישר.
נעבור לתהליך פישוט שיטתי יותר.
תהליך זה נקרא "נורמליזציה" והוא פותח ע"י 6020 מח' 12% בשנות השבעים כדרך
לארגון מסדי נתונים.
השלב הראשון בתהליך של נורמליזציה הוא סילוק של קבוצות חוזרות על עצמן ברשומה,
קיום קבוצות חוזרות על עצמן מקשה ביותר על הגישה אליהן.
כיצד מסלקים קבוצות חוזרות על עצמן ?
ראה לעיל:
רשומת פרטי עובדי .
שם
מס' אישטי
כתובת
היסטוריה-תפקיד-שכר | 40
תאריך שינוי .
תיאור
שכר
[הערכת ממוגה] 1
הדרך לסלוק קבוצות חוזרות היא להעבירן למבנה רשומה עצמאי, עם קשר לרשומת האם:
צריך לבחור מפתח מתאים - מס' אישי.
מס' אישי מס' אישי
שם תאריך שינוי
כתובת מאול רשומה עצמאית החוזרת
טכ 4 - על עצמה מספר פעמים.
4 1
. 1
הְְדוֶה: רשומה היא מהמעלה הגורתלית. הראטינה. אם חינרה קכילן
עצמן). 5 בוב + קבוצות חוזרות (על
הגדרה: רשומה היא מהמעלה הנורמלית השניה, אם היא מהמעלה הנורמלית הראשונה ואם כל
= ואם כ
שדות (הנתונים האלמנטריים) שבתוכה שאינן מעחח(ות)
פונקציונאליה כמפה". / ל
גנוי המקרה 72131
הזמנת - כפ-
שם - לקות
ור > :נמנה
מספר - ספר
כותרת
מחבר
כמות
מחיר
סהייכ
רשומה זו היא כבר ב- שא1 מאחר ואין בה קבוצות חוזרות, אך איננה ב-לא2 מאתר ולמשל
כותרת, מחבר, מחיר, תלויים רק במספר-הספר ולא בשם לקוח או תאריך הזמנה.
על מנת לעבור לצורה הנורמלית מהמעלה השניה (שא2) נבצע כדלקמן:
הזמנה ספר
שם - לקות מס-ספר
תאריך-הזמנתה כותרת
מס-ספר מחבר
כמות מחיר
סה'יכ
'יימס'-ספרי' מקשר בין שתי הרשומות.
אפשר לפשט אף יותר מאחר ו"סה"כ" הוא פונקציה של כמות ומחיר. אפשר לסלק את סה"כ (או
לסלק את הכמות, או המחהיר).
הגדרה: רשומה היא מהמעלה הנורמלית השלישית (*א3) אם מהמעלה השניה (כל
השדות שאינן מפתחה תלויים פונקציונאלית במפתח) ואם שום שדה שאיננו מפתח אינו
תלוי פונקציונאלית באיזה שדה לא מפתח אחר.
. הזמנה ספר
שם-לקות מס' ספר
תאריך-הזמנת כותורת
מס'-ספר מחבר
כמות מתיר
יי
יי
הזמנה - ספקים
מס' - הזמנה
מס' - ספק
שם - ספק
כתובת - ספק
תאר-- > הזמגת
שורת - פריט
מס' פריס
תיאור
מתיר - ליחידה
כקוה
סה''כ -.שורה
סהייכ
נעבור ל- *א1 (סילוק קבוצות חוזרות).
הזמנה - ספקים
מת' - הזמנת
מס' - ספק
שם - ספק
כתובת - ספק
האוריך - הזמגה
סהייכ - הזמנה
שורת - פריט
מס' הזמנה
מס' פריט
תיאור
מחיר - ליחידה
כמות
סה'יכ - שורה
נעבור ל- שא2:
בשורת פריס "תיאור" תלו" רק במט'-הפריט ולא בטס' הזמנה,כ"כ מחיר ליתידה.
ייכמות'' תלוי במס'
[
( תוספת שדה לקישור בין שורת עריט להזמגה )
הזמנה ובמס' פרים.
הזמנה - ספקים היא כבר ב- שא2 כי כל רשומה שיש לה רק שדה אחד כמפתח היא שא2.
שורת - פריס
מס' הזמנה
מס'- פריט
| כמות
סהי'יכ - שורה
נתון - פריט
מס' - פריט
תיאור
מחיר - ליחידה
בְתן את הזמנת - ספקים.
רל פבטי הספק תלויים במספר הטפק.
- ד -
הזמנת - ספקים | (מס' - הזמנה, מס' ספק, תאריך הזמנה, סה'כ **).
נתון - ספק (מס' - ספק, שם ספק, כתובת ספק).
שורת - פריס (מס' - הזמגה, מס'-פריט, כמות, סה"כ - שורה**).
נתון פריט (מט' - פריס, תיאור. מתי: = ליתידה).
<* 392 עצפו כיתן לחישוב נ+לכן מתשר לוותר עליו.
ראו מה קבלנו:
4 מבני. בתונים (במקוטש א:ור) פשוטים נתוך כ"א הקטרים הדוקים בין הותונים.
אין שום איבוד של נתונים - אפשר להגיע להזמנת ספקים האקודית (לשסון).
.המבנים פשוטים, ניתגים להבגה ע"י כל אחד.
שים לב: שם ספק, כתובת מפק מופיע רק פעם אחת נקובץ (ולא בכל הזמנה).
תאור פריט, מתיר ליתידה מופיע רק פעם אחת בקובץ, ולא (בכל שורה).
סטודבטל :
ודגטים | סטודנטלם מרצים
ציונלם
דוגמא כללית
רשימות
תלמילדים בקורסלם
מחלקות
קורסים
קובץ הוראה
נתוני קורסים
מחלקות סטודנטים
]\ 4
י
% 6
בים. (מחסג נתונים)
קווסים
מס'-קורס
שם - קורס
שעות - קורס
חדר - קורס
זמן - קורס
מרצה - קורס
ויערם < קווס
מקסימוט - קורס
ענויים - קור
מרצים
מ'-מרצה
שם - מרצה
מהלקת - מרצה
מטרד - מרצה
סטודנטים > דישום
מס' - סטודנט
שם - סטודכט
כתובת - סטודנט
שעות - טטודנט
מס' - קורס
שעות - קורס
שם - קורס
ציון - קורס
תכנית לימודים
מסי - קורס
שם - קורס
שעות - קורס
תדר - קורס.
זטן - קורס
מרצה - קורס
רשום - קורס
מס' - סטודגט
שטם - סטודנט
רמת - סטודגט
סטודנטים
מסי - סטודנט
שם - סטודנט
כתובת
70
+0
- סטודנט
התמחות - סטודנט
רמת - סטודנט
טעות - שלקח - ססודנט
343
2
ממוצע - ציונים - סטודנט
עאד
(אין קבוצות חזרות)
סטודונטים - שנרשמו
מס' - סטודנט
יש שם - סטודנט
כתובת - סטודנט
שעות (שלקח) - סטודנט
ססודנס קורס
קורס
מס' - סטודנט
מס' - קורס
שם - קורס
שעות - קורס
ציון - קורס
- רישום
מס' - קורס
שםי- קורס
שעות - קורס
חדר - קורס
זמן - קורס
מרצה - קורס
רשום - קורס
קורס סטודנט
מס' - קורס
מס' - סטודנט
שם - סטודנט
רמת - סטודנט
עא2
(כל שדה תלוי בכל המפתתח)
7-7
רטום לקורס
- סטודנט
מס' - קורס
ציון קורס
מס'
----64
ציון
שם - קורס
שעות - קורס
1
2
מס' קורס ן
ו
ו
מס' קורס
מס' - סטודנט
מס' - סטודנט
שם - סטודנט
רמת - סטודנט
ג
75
3 1
צא1
או
מוצים - הוראה מרצה פעילות 3
מס' - מרצה מס' - מרצה | . א
שם - מרצה שם - מרצה
מחלקה - מרצה מחלקה - מרצה
שעות - מרצה שעות - מרצה 8 7
מס' - קורס 6 / 7
שם - קורס :
לעות - קורס בצוה קורס 1%
רשום - קורס 0 מס' מרצה 3 מס' - מרצה
% מס' קורס מס' - קורס
שם - קורס
-טעוק - קורס ;
רישום - קורס | . =
4צא מס - קורס /
שם - קורס 3
שעות - קורס
רטשום קורס כ
₪ שא שש ל
ער רקה הז 9
]
%
+
עאב
(כל השדות (שאינן מפתיז) ב"ת אחד בשני
מקימות פנויים
(
תלוי ברישום המקסימום - לסלק.
רמה של ס
טודגס (אם פונקציה של מספר השעות שלקת .
לאחר שכל מבני הנתונים ו
הם ב- עא3, עדיין תתכן רמה ש י
ל , 1 1 ו של כפילות, והצעד הבא הוא
מחפר מבני נתונים מכילים את אותם הנתונים.
אפשר סתם לסלק נתונים כפולים, או לחבר מספר מבני
. נתונים למבגנה גהתונים אות.
איזה מרנה נתונים לבחור - ז
. 4 ה דבר שמושפע מהשמושים כמכנה הנתונים המסוי*ם.
בא:פן כ;די הינו רוציב שכל פכנה נתונים "א'יהס למושג אתו מסגיים ושהשדות בו
יהיו תיאור של המושג הנ"ל. (ושלא יופיעו תיאורים של מושג אחד במבני נתונים
אחרים).
ניתן לסלק את כל המסומן במקוקז.
נראה מה נטאר !
קירסים
ונט' - אורס
שם -
שעות -
חדר -
זמן -
מרצה - -+-- מיותר
רישום -
מקסימום -
מרצים
מס' - מרצה
שם -
מחלקה -
משרד -
שעות -<---מיותר
סטודנטים
מס' הסטודנט
שם -
כתובת -
התמחות -
שעות שלמד -
ציון ממוצע -
ציונים
מס' סטודנט
מס' - קורס
ציון
קורס - סטודנט
מס' - קורס
מס' - סטודנט
מרצה-קורס
קורס - מרצה
מס' - קורס
קורס - מרצה
מס' - קורס
מס' - מרצה
וי ו ימי |
3. ָ
/
דהה הל החדה העד
בוש %
1
יה
₪
2 סטודנטים
השום
לקורסים
צלונלם
: קורסלם
מחלקות
']
ה
מחלקות : סטודנטים
מרצלם
ג ]|
תוצאה של מעבר ל- עא3 וסלוק כפילויות:
* מבני נתונים פשוטים יותר, נוחים.לתכגנון ולאחזקה.
* מבני נתונים נוחים יותר להבנה.
* מבני נתונים שכ"א מהם מטפל בנושא מוגדר אחד.
* קבצים קטנים יותר.
בד"כ התוצאה היא שני סוגים של מבני נתונים:
מבני נתונים רגילים (תלמיד, מרצה וכו').
מבני נתונים קורלטייביים (שמקשרים בין מבני נתונים - למשל: מבני
קורס, מס' סטודנט).
זהו מבנה הבנוי אך ורק ממפתתות לשם קישור בין מבג נתונים קורסים וסטודנטים.
מבנים כאלה (קורלטיביים) אין בונים מהם מחסני נתונים, אלא הם משמשים לקישור
(ולגישה) (88עססת) בלבד)).
הנתונים (מס'
4
₪
3
ו
צ
..
ו
י 2
+ = ₪ - .
1
:בר
>
דיאגרמת מבני נתונים (אתססתדק מתטינססתידם תייתס )
לדוקומטציה של יחסים בין מבני
מרצלם
(רשומות) נתונים :-
/ 0-0
שם מבנה הנתונים הספתת
חץ -<-- בין מלבנים מראה על גישה (00288ב). אפ החץ הוא דרך מבנה נתונים קורלסיבי,
את שמ המביה הקורלטיבי על החץ. :
קורסלם
מרצה קורס קורס סטודנט
קורס-מרצה
ב
= [פ]
(6] :
5 |םלטנדוטס
ב ₪
- ₪
23 דצ
5 =
צילונלם
6
בשלב ניתוח המערכות טבלאות אלו מספקות
טם הבנה י
, כ 0 טובה בשלב הקדם תכנוני רוצים תיאור מפורט יותר של הגישה לקבצים
: ₪ טבלאות גישה לנתונים (אתמהתדת 8בסכת תנגכ).
תיאור יותר פיסי של טבלאות מבני נתונים:- .
ופ,
מבנלם קורלטלבלם *%
קזרת לט 3
---ה->=
מס. קורס
מקום-ק | שעות-ק.
קורס - יי העשוה
ה
מס' קורס
|:
| למו"צה קורס
*קורס-סטודנט
מס סטודנט| מס. קורס
סטודנטים
מס.
צלונים ₪
מס - קורס מס - סטודנטן.