הקלט למחשב – תהליכי עבודה, ציוד, ארגון, בקרה

. צוכד' בדובנזו נגורך: 'וברודך !גנזיראוד 3 | % >< + 1 , 4 - .. +-תהניני עבודה. וכז -] *ציוד. ' : | + בחרה : , א . 4 0 ו בהוצאת. הוד-עגוי בעיתוף המצון כפרדיון העבודה והייצור וריו .ו וא הקלט למחשב תהלוכי עבודה ציוד - ארגון - בקרה מאת ‏ סא" א22/ ער | '3חק אא'ה|? בהוצאת הוד עמי בשתוף המכון לפריון העבודה והייצור | ה 7 ד מ ה תהליך עיבוד הנתונילם קייס מאז הכלר האדם באלרועים שהתרחשו סביבר והסיק מסקנות על פיהם. נתונלם שהם בלטול לאירנוְעלם אלו נאספו, עובדר ונאגרו בשלטות שונות במשך הדורות, בשלטה ידנלת, ולאחר מכן בשיטות מיכון ובימינר - גם על יד? מחשבים. . מטרת איסוף הנתונלם בארגון הלא להפלק מלדע המבוסס על נתונלם אלו. כדי לקבל את המלדע ?ש להזין את המחשב בעובדות הנכונות אשר אותן | | | | | יעבד ומהן יפיק תוצאות נכונות שיאפשרו הפעלה תקינה של הארגון. קליטת נתונים טאלנס נכונים תגרום להפקת מלדע שגול לפי כלל "קנקץ" ("קשקרט נכנס - קשקוש נפלט") אר 6!60 (+ש0 60870886 - ה| 6ף08:08). שיטות הקלט - איסוף הנתונים והזנתם למחשב - מכוונות לצמצס עד כמה טשאפשר את ההתערבות האנושית בתהללך זרימת הנתונלם ממקור התרחשות משיטות נלקוב, רישום מגנט? לסוגיו, שלטות קרלאה אופטית ומגנטלת של מסמכילם תגים ותויות, ועד להזנת נתונלם באמצעות מסופים המופעלים עפ ידי מבצעי הפעולות ו?וזמי האירועים בשדה. הספר הקלט למחשב ?אפשר לאנשי עיבוד נתונלס רבמיוחד למנהלל לחידות קלט והעוסקים בשלבי הקליטה השרנים, - לקבל את המ?לדע הדרוש להס כד?ל להכיר וללעל את התהליכים, | האירועים ועד לקליטתם במחשב, אפשר לקלרט נתונלם בשלטות שרנות החל - להתא?לם את שיטות העבודה והציוד לדרלשות וצרכי הארגון, - להעלות את האיכות של תוצר הקליטה, | - לשפר את הלצרנרת (צ+וצוזסט0סחס). | הספר ?"סי?ע למתכנתלם, למתכננלם ולמנתח? מערכות בתכנון מערכל | קליטה ובחירת הציוד הדרוש.לעובדלס בהפעלת מערכות קלט יסייע הספר | במילוי תפקידם כקללדנלות ("נקבנלות") רכפקידי קליטה סימול ובקורת ביחידות המחשב ובארגון. הקלט למחשב מתאים ללימרד עצמל של עובדי ארגון המשתמש במחשב ככלי עזר ניהולל,. הוא מתאים גם להוראה בבתי ספר המכשירים עובדים לתפקידים השונים שבתהליך קלילטת הנתונלם למחשב. חובה נעימה לי לציין את העבודה המבורכת של המחבר והעורך אשר הגישו לנר כאך את הספר הראשון בארץ בנרשא הקלט, אשר מופנה באופן בלבדל וישיר אל כל העובדלם בעיבוד נתונים, ובמלוחד אל העוסקילם במקצועות הקליטה הטרנים. המכון לפריוך העבורדה והליצרר רואה בספר הקלט למחשב מימד נוסף להפצת הידע בנושא עיברד נתוניסם ארטרמטל (ענ"א) ובקידוס השימוש במחשבלם ככלי עזר ניהולי בלשראל. תל-אבלב אריה ררנאל חשוון תשל"ח מנהל מרכז ענ"א נובמבר 1977 : 5 הכרת תודת ספר זה ילצא לארר בסיוע רבשיתוף פעולה של גורמלם שונים. תודתנו לחברת ?.ב.מ. לשראל ולחברת .ע.ת.ת מנלר-ג'רסי, ארה"ב על החרמר הטכנ? רהצללומים הדבלם אשר העמלדר לרשרתנר, לחברת מלטווך בישראל (נ.סל.ר.) ולחברת הלגע אג50 מפללדלפיה, ארה"ב על חרמר שמסרר לנר. תודה לעירית יררשלים, למר טד? קולק ראש העיר, למר ?רסף גדיש סגן ראש העזר רלמר ררנ?ל פיינשטיין מנכ"ל העיריה - על הסיוע הרב שהגלשר. הוקרתנו למר בנ?" ראב מהמכון לפרלון העבודה והי?יצרר אשר הוא?לל לעבור על כתב היד לפני הבאתו לדפרס והעניק לנו מעצתו הברוכה. ילרושלים שו ל חשרן תשל"ח לצחק עמיהרד נובמבר 1977 ה ק ד מ ה ת ו כ ן[ ה ע נכי נכי ם תוכן הענלנלם מ ב רא מערכות מלדע ממוכנות חלק ראשון: פרק פרק פרק פרק פרק פרק פרק פרק פרק חלק שנל: פרק פרק פרק פרק 4 :2 3 :4 :5 :6 7 8 9 10 11 2 :3 קבלת הטפסים וסוורגם תהליכ? עבודה תכנון הקליטה מ?לר? טפסים הסימרל תהליך ההקלדה בד?לקות הקלט במחשב תיקון שגיארת גניזת מסמכי המקור אבטחת נתונים בתהליכי העיבוד ציוד לקליטת נתונלם מבוא וסקירה סווג אמצעי רלשוס וציוד קללטה אמצעים לרילטום נתונלם קטגוריות של ציוד ציוד קליטה ראשונל סרגי ציוד מכונות הניקוב והאימות קלט נתוניס במקור סוגי ציוד לעוד?ל ציוד בעל כושר אגירה מאפל?נלם ותכונות התקלידית הרושמת המגנטלת עמוד 100 13 11 121 - ]2 - פרק 14: ציוד קליטה בע5 שרותי תוכנה - מבנה המערכת - מערכת ]040 - קללטה באמצעות מסופים - מערכת תקשורת מבוזרת פרק 15: מערכות קלט יעודיות - מערכת א?סוף נתונלם - מערכת תקשורת לבנקאות - מערכת קלט ועיבוד לחנויות קמעונאיות פרק 16: קליטת מסמכים - קררא אופט? - קורא דיו-מגנטית פרק 7 הערכת ובחירת צ?וד קלט חלק שללשי: הגורם האנוש? בקללטת הנתונים פרק 18: ארגון והתארגנות פרק 9: דרוחים להערכת מצב ביחלדת הקליטה פרק 20: מדילדת תפוקה ותמרלצלם פרק 1: דווחים נוספים ביחידת הקללטה פרק 22: הדרכה לצוותי הקללטה חלק רבלעי: נושאים בתכנון וארגוך הקללטה חלק רבלעי: נושאלם בתככוך ואר 4ו! ית פרק פרק פרק פרק פרק פרק נ ס פ ה ? ס :3 :4 5 6 :7 8 חדר הקליטה - תכנון והפעלה גיבורל ה ה ס ב ה תכנון טפסילם ומבנה הרשומה ספרת בקורת השלמוש בשרותי חוץ ביבליוגרפיה מללון מרנחלס עמוד 12 16 177 100 201 205 208 222 218 220 225 227 231 26 23 203 209 206 2008 - ]3 - הכנת הנתונים לקליטה ביחידת המחשב מהוה מאז ומתמלד בעיה מורכבת. הפער במהירות בין עיבוד יחידת אינפורמציה לבין קליטתה הראשונית הולך וגדל. בעוד המחשבים מגדילים מהירותם עשרות מונים, מכשלרל הקלט ממשלכיט לפעול בקצב העולה אך במעט על אלו מלפני שנים רבות. שלבל הקליטה השונים מהוים צואר בקבוק הגורם אל נוחות רבה. בעיבוד נתונלם מינהל? אין אפשרות להפעיל מחשב ללא פתרון בעיות הקלט. חברות רבות ניסו לפתח שלטות שונות לקליטה אולם רק בשנים האחרונות ממש אנו עדלם לתזוצה מסוימת בשטח זה, שהלא משמעותית ועשויה להיות נקודת מפנה. חלק לא מבוטל מתקציב של מחלקת מחשב מוקדשלם לקליטה. שעור זה, אשר לעיתים קרובות נמדד בסכום גדול בתקציב השנתי מחייב ללא ספק את הדרג המינהלי להעריך באופן יסודי וזהיר את האפשרויות השונות בקבלעת נוהלים, תהליכים, בבחירת הציוד ובאופן ניצולו. המחיר הוא רק צד אחד של הבעיה. ק?ימלם כאן גם אספקטים תפעולילם ראשונים במעלה, כמו למשל המהירות בה מצללחים לסיים את הקללטה לאחר התיקונלם מול דרישות אוביקטיביות של לוח זמנים לתפעול המערכת. הזמן מהוה כאן, כבמקומות רבים אחרים גורם מכרלע בהכנת הקלט. בנק, המבסס את פעולתו על דוחות מחשב, יתקשה מאד לקבוע את יתרתו של הלקוח אם לא למצא בבוקר את דוח היתרות מוכן ומעודכן. מערכת הקללטה הלא רק שלב אחד בתהליך העיבוד אשר מטרתו לספק את דו"ח היתרות לבנק או את תלושל השכר והשלקים המודפסים לפועלים. אולם שלב זה הוא דומ?ננט? מבתלנת משך הזמן של ביצוע התהליך. השלבים האחרים אשר מבחלנה כרונולוגית באים לאחר שלבל הקללטה הם העדכון, יצירת הדוחות, בדיקת התוצאות, הפרדת הדוחות, הכנתם למשלוח ולבסוף שליחתם ליעד. משך הבלצוע של שלבים אלו הינו כמעט קבוע, למעט השלבים של הטיפול הידני בהפרדת הדוחות והפצתם. לגבי מערכת שכבר פועלת, השלבים הללו הם ?ציבים למדי והזמן הנדרש לביצועם חוזר על עצמו בכל פעם בשינויים קלים שנגרמים עקב נפח התנועות לעלבוד וכמות הדווחי?ם המודפסים. אפשר לל?על את התהליך מבחינה ארגונית ומבחינת תכנון תהליך העיבוד ואפשר גם להפעיל ציוד מחשב בעל תפוקה גבוהה יותר. אפשר גם לשפר את שלטת המשלוחים של הדוחות ליעדם. אולם החסכונות שאפשר להשיג הלנם מוגבלים בהלקפם. על = 14 = כן, יש לחפש מקור לחסכון משמעותי במשך זמן התהליך ואותו אפשר להשלג בשלב הכנת הקללטה ובשלב הקללטה עצמה. מרכלב חשוב במערכת הקללטה הוא גורם האלכות. הכוונה כאן באלזו דרגת איכות מגיעות הרשומות לתכנילות העדכון. אלן כמעט כל אפשרות לנפות את כל השגיאות היכולות להלות בנתונל קלט, ואפילו נלתן לעשות כן, לעלתלם קרובות סללוק שג?לאות מעבר לגבול מסוים עלול לעלות כה הרבה, שמוטב לקבל את הסלכון של הסתננות רשומות שגויות בחלקן אל תכניות העדכון ושם לחסום אותן. האלכות תלולה רבות בטלב התכנון של מערכת הקליטה ובמאמץ המושקע בניפוי? השגלאות. שלב הכנת הקלט משמש כאן במשמעות רחבה בלותר וכולל תכנון של מערכת טפס?ם, תכנון שדות, ס?מול, קל?טה ובלקורת מחוץ למחשב, קליטה וביקורת במחשב ולבסוף הכנת רשומות מתוקנות שאפשר להעבירן למערכת לעיבוד ועידכון. בהמשך נדון בכל אחד מהשלבים הללו, נאלר את האפשרולות השונות לביצוע ונבחן את המסקנות הנדרטות. הספר מקלף את האפשרויות חשונות בהזנת נתונים למחשב אלקטרוגל. נקודת המוצא היא בחירת שלטת קלט אשר תתאלם לדרלשות המשתמש הן בתחום הצר של מחלקת קלט והן בתחום הרחב יותר של הפעלת שיטה כוללת אשר מתחללה במללו? טפס?ם ומסת?ימת בהדפסת דוחות למלנלהם. נתרכז בהמשך בנוהלי הזנת החומר בשלטת עלבוד במכלול (8א|₪00555ק 88108) המטפלת בקליטה והרצה מרוכזת של נתונלם, ובשיטת עיבוד בתקשורת (5א!-א0 %6) המטפלת בהזנת נתונים וקבלת תשובות ע"פ אלרועלם בודדים. לתהליך הקליטה לש משמעות מלוחדת בעלקר בלישומלם מלנהללים או מדעלים בהם יש טלפול במגוון וכמות נתונים, ובהם נרכז את עלקר תשומת הלב. ביישומלם מדעיןם שבהם כמות הנתונלם קטנה ואחלדה, הקליטה אלנה מהוה גורם בעל משקל רב. הספר מתחיל בתאור השלב שבו נוצרים הנתונים ומסיים בשלב עלבודם במחשב. התהליכים שבין שני שלבים אלו הם נושאיו של הספר ומתוארלם בפירוט. מצאנו לנכון לרכז את ע?קר המבט לקטע זה של מערכת המלדע בשל הפעילות האנושית הרבה המתמשכת שמסבלבו ובשל מלעוט תשומת הלב אשר ניתנה עד כה לנושאים אלו. הפרק הראשון בספר הוא "מערכות מלדע ממוכנות" ומטרתו להציג את הסביבה בה מופעל תהליך הקליטה של הנתונים ואת החלק של תהליך זה בתהליך הכולל של עיבוד נתונים בארגון. - |15 - מערכות מידע ממוכנות מהל מערכת מלדע מערכת מידע ניהולי היא מערכת המספקת להנהלה נתונלם מלאלם, מדויקים ומהירים על מנת לסל?ע בקבלת החלטות. הפעלתה של מערכת המלדע במחשב מותנית במללוים של מספר תנאלם אשר ניתן לסכמם ב-3 מרכיבלם עיקרלים: 1 ציוד מחשב 2) תכניות 5) נתונים רק קלומם של 3 המרכיבים בעת אחת יכול להביא לתכללתה של מערכת המלדע - דהיינו הפקת הדוחות הנחוצים לניהול השוטף של עבודת האלרגון. בלא אפשרות גישה למערכת מחשב בעוצמה ובגודל מתאלימים אין אפשרות להפעיל מערכת ממוחשבת. בלא כתיבת תכנלות ש?ענו לדרלשות מערכת המלדע, גם המחשב המשוכלפ ביותר לא יפיק תוצאות צפויות. ולבסוף, בלא נתונים שיסופקו למחשב באורח סדיר וימצו את הפעללות השוטפת באלרגון, לא נלתן יהיה להפלק דוחות שלשקפו פעללות זו. נתונים תכניות המרכיבים של פעילות המחשב - 16 - מהו מחשב המרכיב הראשון מספק את הכל? הפלסל. אלן אפשרות לעבד נתונלם במחשב מבל? שתהלה גלשה לציוד זה, בלן אם מחשב עצמאל המופעל באלרגון, בין אם מחשב בלשכת שלרות, ובין אם התקשרות לשלרה דרך מסופלם למחשב המשרת צרכנים אחדלם. מהו מחשב וכלצד הוא פועל ? המחשב הוא מכונה המסוגלת לבצע סדרת הוראות בזו לאחר זו כדל להגיע לפתרון בעיה ומבלי התערבות אנושית. האפשרות לספק לו בכל פעם סדרת הוראות שונה (תכנלות) ולקבל ממנו פתרון נכון הופכת אותו לרב שלמושי. המחשב כולל את המרכיבים האלה: לחידת עיבוד ‏ - מאפשרת למחשב לבצע את פקודות התוכנלת. זכרון - אחסנה מרכזית אשר בה מחזיק המחשב את התוכנילת המתבצעת בו ואת הנתונים הדרושלם לעיבוד. לחידות קלט חלקי ציוד המאפשרים למחשב לקרוא ולקלוט נתונים: כמו קורא כרטיסים קורא תקליטונים, קורא אופט?, דלסקים, סרטים מגנטלים. לחידות פלט חלקי צילוד אשר בהם מפיק המחשב את התוצאות שהוא פולט: המדפסת, דיסקים, סרטים מגנטללם. לחידת בקרה | - מבצעת את התאום והפיקוח על פעללות יחידת העיבוד, על . לחידות קלט ופלט ועל לוח המקשים של המפע?ל ומחווגל הבקרה. מידת העוצמה של יחידות אלה נקבעת לפ? דרישותיו של הצרכן. למשל אם קימת בעיה של התגברות על כמות נתונים גדולה לקליטה במחשב, על המשתמש לדאוג לצלוד קלט בעל עוצמה רבה לותר. קיומן של בעיות חישוביות מורכבות יחיליב אותן לשים את הדגש על זכרון מהלר וזמנל ביצוע קצרים לפקודות. מה מאפלין את השלמוש במחשב: א. | מהירות עצומה של בל?צועי הוראות כמו חיבור, השוואה וכד', הנמדדת במיליוניות של שניה לפקודה ואף פחות מזה. ב. ריכוזי כמויות גדולות של נתונים במקום אחד ובנפח קטן. רלכוז הנתונים מאפשר סריקתם לשם ביצוע חישובים, השוואות והפקת תשובות. - |7 - ג. | דיקנות מוחלטת. המחשב פועל כפי שתיכנתו אותו, וללא סטלות. טעויות יכולות לנבוע רק בחלק האנוש?ל של השימוש במחשב כמו בהזנת הנתונים, כתיבת התכנית או הפעלתה. מכאן גם שההתקשרות עם המחשב חייבת להיות בנוהל קבוע. מהי תכנלת למחשב תכנית למחשב היא סדרה של הוראות מאורגנות בסדר לוג? ואשר קובעות את הפעולות אשר תבוצענה במחשב, ההוראות הללו, או כפי שנקראות "פקודות", מופעלות על הנתונלם המוזנים למחשב וכתוצאה מכך מקבלים נתונים אלה צורות שונות. למשל פקודה אחת לכולה להלות "חבר" ואחרת "בדוק אם נתון א גדול מנתון ב". צורת האלרגון של הפקודות בסדר לוגי מביאה את התכנלת לתוצאת פתרון ובעזרת פקודות נוספות ניתן לערוך תוצאה זו ולהדפיסה. התכנלת נכתבת פעם אחת ביד? התוכניתן וביצוע הפקודות שבה מוצא לפועל ע"? המחשב, בכל עת שהיא נדרשת. מערכת מלדע למחשב מכילה בדרך כלל קבוצה של תכניות כאשר לכל תכנית סידרת פקודות משלה. קבוצת תכניות זו אף הלא מופעלת בסדר לוגל כדי לאפשר קבלת התוצאה הסופית הרצולה. תכנית אחת לכולה לעסוק בבדלקת הנתונים המוזנלם למחשב, ותכנית אחרת עוסקת במלון הנתונלם ע"פ סדר כלשהי ותכנית אחרת בהישובים ובהדפסת התוצאות. כיצד מעובדים הנתונילם הדגשנו קודם שהתנאים להפעלת מערכת מלדע במחשב הם המחשב,התכניות, והנתונים. ללא נתונים לעיבוד, לא לוכל המחשב להפיק תוצאות. נתאר לעצמנו ציוד מחשב ומערכת מידע הכוללת תכניות לחישוב משכורות. שני אלה לא לצליחו להדפיס תלוש משכורת אחד ללא אספקת המלדע על העובדים במפעל. מילדע זה הוא הבסיס למה שאנו מכנלם כאן "נתונלם". על פי שיטת עבודתו של המחשב הנתונים חייבים להלות רשומים במתקן אחסנה, בדרך כלל סרט או תקלילט מגנטי. כד? לאפשר גישה לנתונילם הם חייבים להיות מאורגנים בצורה מוסכמת אשר תאפשר קבלת הנתונלם הדרושלם לעיבוד, ורישום הנתונים הדרושים לעיבוד נוסף. / הנתון הבסיס? בעל משמעות נקרא שדה. השדה *כול להלות מורכב מתו אחד (אות, ספרה) או יותר, למשל תאריך ללדה, שם משפחה, מצב משפחתי, ציוו בבחינה וכד'. - 18 - אוסף של שדות המגדיר פריט אחד נקרא רשומה, לגב? אוכלוסיה מסו למת, כלל הנתונלם ה?דועלם על פריט אחד מתוך האוכלוסלה הוא הרשומה. באוכלוסיה של פרלטל מחסן, הרשומה תכלל את המספר הקטלוגי, שם הפרלט והכמות במלאל ולגב? חשבונות עו"ש, הרשומה תכיל את שם בעל החשבון, מספר החשבון ויתרה (ונתונים נוספים אם דרושים). אוסף הרשומות של האוכלוסלה המוגדרת נקרא קובץ. קובץ הוא, איפוא, כלל רשומות האוכלוסלה בנושא מסולם. קובץ חשבונות עו"ש בבנק מסוילם לכיל את כל האנשלם שלש להם חשבון עו"ש באותו הבנק. קובץ מרשם התושבים לכיל את כלל רשומות תושבל המדלנה. המחשב, בשיטת עיבודו, מכיר את המושגלם של שדה, רשומה וקובץ ומעבד את הנתונים ע"פ רמות אלה. כאשר נדרש המחשב לחשב משכורות של עובדים, יש להזין את הקובץ הבסל?ס? ממנו נשאבים הנתונלם - קובץ עובדים. תכנלות המחשב פעלנה על כל רשומה ורשומה בנפרד, (דהיינו על כל עובד) . לשם בלצוע החלשובים הרלוונטיים להוצאת תלוש המשכורת עבורו. ברשומת העובד, פועלת התכנית על שדות הרשומה, שהם נתוגיו השונים של העובד כמו דרגתו, הותק שלו, וכד'. כל אחד מהשדות נלקח בחשבון ומחושב ע"פ הוראות מתוכנתות מראש כד? להגיע לסכום כולל של משכורת העובד, ולניכויו השונים. הספר רטומה אחרונה טם הספר המזמין רטומה ואשונה טדה סדה דוגמאות טל רטומות בקובץ הזמנות ספר?לם (הקובץ בברטיסים) אירגון קבצים הקובץ הוא כאמור אוסף רשומות. השאלה כלצד מאורגנות רשומות אלו, אינה נבחנת רק במלשור האלרגוני כי אם בהקשר לכלל מטרות מערכת המלדע, והכלים הפיזיים העומדים לרשותה. אלרגון רשומות משמעותו גם קביעת דרך מוחלטת מראש לשיטת גישה לרשומה בודדת כלשה?. " = [9 > לשנן שתי שטות גישה שונות לרשומות בקובץ: א. שיטת הגישה הסידרתית - בה מאורגנות הרשומות בזו לאחר זו ע"פ סדר מלון מוחלט מראש, למשל לפי סדר עולה של מס' הזלהוי של העובד. מלקומה הפ?זי של הרשומה באחסנה נקבע ע"פ מלקום שכנותיה (למשל בסרט מגנטל). ב. שיטת הגלשה הלשירה - בה ממוקמת הרשומה ללא קשר לשכנותיה אלא ע''פ נוסחה מתמטלת או טבלאות אלנדקל הכתובות בתקליט עם הקובץ. שיטת הגישה הישירה אפשרית בתקליט מגנט? בלבד. שלטת הגלשה הסידרתית אפשרית בכל יחידת קלט/פלט. השונ? בלן שתל השיטות הלנו כאמור, בהבדלל הגישה לרשומה כאשר זקוקים לה. בשיטת העיבוד הסדרתית יש לסרוק את הקובץ ע"? קריאת הרשומות בזו אחר זו והשואת מספר הזהוי שלהן (למשל מספר תעודת צהות בקובץ מרשם התושבים) אל מספר הזהוי שברשומה. בשיטת הגישה הישירה מאתרים תחילה את מספר הזהוי המבוקש באינדקס ומשם - יש פניה ישירה אל כתובת ברשומה בתוך הקובץ. דרך שנלה הלא חישוב כתובת בדיסק בה נמצאת הרשומה. שלבי הקמת מערכת המלדע והפעלתה הפעלתו של מחשב ככלי ניהולי במסגרת האלרגון הלא סופו של תהליך מורכב ביותר. את המצב הזה מקדים תהליך מליגע וארוך של תכנון מערכות מידע, בחירת ציוד, התקנתו וישומן של המערכות במחשב, כל זאת במלשור הפיתות. *לחד עם זאת, גם במישור התיפעולי, לאחר סיום עבודת הפלתות, אין התהליך קל. כדי לקבל את הדוחות המתוכננים, אנו נדרשים לספק בנוסף לתכנלות שכבר נכתבו ולמחשב שכבר הותקן, גם נתונים.. נתונים א ל ה נקלטים במחשב ומעובדים ע"י התכניות, עד להפקת התוצאות. כיצד מכילנים את הנתונים, ומה מתרחש בהמשך עד לעיבודם, הן השאלות הנדרשות לתשובה בספר זה. - 20 - תכנון כולל של מערכת המלדע א בחירת הציוד תכנון מפורע של מערך הקלע ציוד, תכניות ותהליכים הפעלת מערכת המידע במחטב הכנה והזרמת נתונים 2 שלבי ההקמה של מערכת מידע אם התרשלם מלצג את כל התהללכים הנחוצים לפתרון בעיה מלנהלית במחשב, הרל תוכנו של הספר מתמצה בשת? המשבצות המודגשות א ו-ב. א. שלב התכנון המטפל בהנחת תשתית להקמתה של מערכת המלדע והתקנת הציוד בכל הקשור לקליטת הנתונלם, מלוצג ע"י המשבצת "תכנון מפורט למערך הקלט - תהליכים תכניות וציוד". ב. | שלב ההפעלה המטפל בבעיות היומלומיות של זרימת הנתונים למחשב לצורך עיבודם, מלוצג ע"? המשבצת "הכנת והזרמת נתונלם". בשלבים הראשונים שלאחר ההחלטה על הקמת מערכת מלדע נלהולל המאמצים והאמצעים מוקדשים רובם ככולם לנושא התכנון. אותן שאלות תכנון הקשורות בקליטת הנתונים למחשב מקבלות כאן כיסוי נרחב למדל. מאלדך, עם סלום שלב התכנון, נערך האלרגון לישומו של הנושא והפעלתו. עלות התכנון ומשך הבלצוע הם גורם חד-פעמל בהוצאות ההקמה של מערכת הקלט, אך שלב התפעול הוא תהליך החוזר על עצמו בתכיפות יומלת, או שבועית או שנתית או ככל שלידרש. בשל עובדה זו מוקדשת תשומת לב נרחבת לשאלות התפעוליות של הכנת הנתונלם לעיבוד במחשב. גם אם מחלר התפעול נמוך, הרל ההפעלה החוזרת ונשנית של מערכת המלדע יוצרת משמעות מצטברת לא מבוטלת. - 2[|[ - בתרשים הבא מוצג בפרוט שלב התפעול. בהנחה שעומדים לרשותנו כל הכלים הנחוצים להפעלת המערכת, דהלינו: תכנלות מוכנות וצלוד מחשב מתאלם, מוצג תהל?ך זרימת הנתונים בשלב הווצרותם ורישומם בטופס ועד לקבלת הדוח המבוקש. אפשר להווכח בכך שאין דל בכתיבת תכניות למהשב, ואלן דל בהמצאותו של המחשב עצמו. עלינו למלא כלים אלה בתוכן ממש? - בנתונים. הנתונלם הם התרגום של העובדות הזורמות באלרגון, דהללנו ע"? מתן משמעות ערכית מאורגנת לעובדות, אנו מאפשרים את העיבוד שלהן. הכל? הנפוץ ביותר לזרימת הנתונים הוא הטופס. כאן למעשה העובדות הנוצרות בשדה מקבלות ביטוי ראשונל בצורה של נתונים. הטפסים עוברים מספר שלבים בדרך לקליטתם ולעיבוד הנתונים שבהם ועד לסיום התהליך אשר בדרך כלל הוא . קבלת הפלט - הדוחות. | בהמשך לא נעסוק בשלב עיבוד הנתונים ולא בשלב הכנת הדוחות, אלא בתהל?כ? הקליטה בלבד. הספר מתחיל בתאור השלב בו נוצרים הנתונלם ומסלים בשלב עיבודם במחשב, | התהללכים שבין שנל שלבים אלה הם נושאלו של הספר ומתוארלם בהמשך. מצאנו לנכון לרכז את עיקר המבט לקטע זה של מערכת המלדע, בשל הפעילות האנושית הרבה והמתמשכת שמסבלבו ובשל מלעוט תשומת הלב אשר ניתנה עד כה לנושאלם אלה. ביקורת ו לוגית שגיאות דרישע לדוחות שליפת נתונים והדפסת דוחות דיקת הדוחות והפצהף תהליך העבודה השוטפת במחשב גורמים שונים בארגון יחידת קלט/פלע נקבניות וציוד קלט תכנית מחשב תכנית מחשב תכנית מחשב יחידת קלט/פלט גורמים שונים בארגון חלק ראשון תהליני עבודה - 25 - פת י תח ה הספר מרכז את הנושאים הקשורים לתהליך הקליטה למחשב. החפ במילול הטפסים, בדלקה, סלמול וניקוב, הזנה למחשב, תיקון השגיאות ולבסוף - אחסנת המסמכים והדווחים. בכך מתחיל ונסגר מעגל אשר בו עושה הטופס את דרכו ממקום הווצרותו בשדה ועד לגנלזה. נתעכב כאן להבהרת הצעדים לקליטת נתונים כפי שהם מאורגנלם במקומות רבים, צעד לאחר צעד בצורה כרונולוגית. זהו תיאור לוג? של התהליך המקובל אשר אפשר להתאימו לצרכים, לדרישות ולתכנון העבודה בכל ארגון. תחילת המסלול - ברלשום הנתונים בטופס: בשדה (למשל סקר דעת קהל), בסניפים (למשל רישום תלמידים לבתי ספר), או במשרד המרכזי (למשל בקשה לחיבור צרכן לרשת המים). לאחר הרישום נשלחים הטפסים למרכז הדווח המטפל בקלט למחשב. הטפסים עוברים הפרדה ראשונית, למשל לפ? נושא, תאריך וכד', ובדיקה אלכותית וכמותית. הבדיקה האלכותית כוללת הקפדה על כתיבה ברורה, מללוי נכון של שדות הטופס, אפשרות שפרטלם חלוניים. נשמטו, וכד'. הבדיקה הכמותית מתייחסת לספירה של הטפסים לפ? קבוצות עניניות וסכומים כלללים. בשלב שלאחר מכן מסמלים שדות שונים בטפסים, בהתאם לדרלשות שנקבעו ולעתים גם מוסיפים ספרת ביקורת למספרי זהוי חשובים ומבצעלם סיכומי חבילות לצורך בדיקות איזון שלאחר מכן. בשלב הבא עוברים הטפסלם ביקורת סופית והפרדה לפי תהלל?כי ההזנה. טפסים בעלל מכנה ותוכן אחיד מקובצים יחד ונמסרים לקללדנלות בתחנת ' הקלט. כל קלידנית מקבלת קבוצת טפסים ועליה להעבירם באמצעות הקשה על קלידים לצורת קלט אשר המחשב לכול לעבד. מכשיר הקלט והמיקלדת דמוית מכונת כתיבה, מאפשרים לצירת רשומה מכל טופס שבידי הקלידנית. הרשומה, היא אוסף נתונים הבאים להגדלר פריט, ומהוה מסגרת הכרחית להמשך העיבוד במחשב. ניתן ללצור רשומה אחת מטופס אחד, או מספר רשומות מטופס אחד. גודל הרשומה נקבע על פי תוכנה הלוגי ולפי התכונות הפיזיות של ציוד הקלט. - 26 - במכונת הנלקוב לבמ/129 למשל, גודל הכרטלס הוא 80 טורל נלקוב, שהם 80 תוי נתונים (אותיות וספרות) ולפיכך גודל הרשומה - עד 80 תולם. סוג? ציוד אחרים קובעים תנאים אחרים לאורך הרשומה. הצעד שלאחר ההקלדה הוא בדרך כלל הביקורת, המבוצעת על החומר שעבר הקלדה ורישום. בתהליך הבקורת לש חזרה על פעולת ההקלדה אך המכונה אינה רושמת אלא בודקת את אשר רשמה קודם לכן. אם מתגללת שגיאה הלא עוצרת ומאפשרת תיקון. לאחר מכן בא שלב הקליטה הראשונלת במחשב והפעלת הבדלקות הלוגיות. במטגרת זו עוברים מרבלת הנתונים תהליכ? בדלקה כדל שנתונלם שגוללם לפסלו ורק נתונים אמלנלם *משיכו אל תהליכ? העיבוד. הנתונלם הנכונלם נרשמים בסרט מגנטיל או בד?סק שעוברלם אל תהללכ? העלבוד או מושהלם עד לקליטת חומר נוסף. הנתונים השגולים מופקים כדוח במדפסת לשם בירור ולעתים גם נרשמלם בקובץ זמני עד לתיקונם. הנתונלם השגויים עוברים בדיקה אנושית קפדנית לאיתור השגיאה ותלקונה. לאחר התיקון הוזרים על תהליך הקלט של נעונים אלה והם עוברים שוב את שלב הביקורת הלוגית. מלדת העומק של מהלכ? הבדיקות הלוגלות ומספרם תלוי ברגלשות נושא העלבוד: לש הבדל בין תהליך ע*בוד סטטיסט? לבין תהליך חישוב שכר או הנהלת השבונות. לאחר תיקון השגלאות ולצירת רשומות המוכנות להמשך העיבוד מסתלים שלב הקליטה ואלתו גם תחום הדלון בספר זה. בפרקים הבאלם נתעכב על כל אחד מהשלבלם שבתהללך הקלט. עד כה נלתן תיאור הקל?טה במערכת הפועלת באורח שוטף, אולם כדל להגיע למצב זה, יש להקדלם את הקמת המסגרות אשר לספקו את הכלים לכך כמו צוות? עבודה, ציוד וכד'. ועל כך בפרקים אחרים של הספר. כאשר נשווה את זרימת הנתונים בעבודה עם מחשב לעומת עבודה *דנית נווכח שהשיטה הממוכנת הלא בעלת מספר שלבים רב יותר. מסיבה זו נהוג לעבוד במחשב במכלולים, כלומר על קבוצה גדולה של טפסלם או רשומות תנועה. לעומת זה העיבוד הידני אינו קשור בעבודה במכלול ואפשר לבצע אותו על כל תנועה בנפרד. - 27 - גם במלכון אפשרית הזנת תנועות בודדות בשיטת העיבוד בתקשורת. הזנת הנתונים נעשית במקלדת ישירות אל המחשב בו פועלת תוכנית קליטה. הנתונים נבדקים והודעות על חרלגים ושגיאות מוצגות מיד במסוף שבו הוזנו הנתונים. עילבוד נתונים במחשב ובכלל זה גם קללטת נתונלם כדא? כאשר לש כמות מלנימלית של נתונים לעיבוד וכאשר יתרונות העיבוד במחשב ברורים ומצדיקילם את העלות שבכך. ה"כמות המלנלמל?ת" נקבעת לפ? הנושא והתנאים שבכל ארגון. קבלת הטפסים וסטיווגם בדיקת הטופס וסימול תיקונים בדיקות לוגיות במחשב המודל.הלוגי לתהליכי קליטה במחשב = 28 - פרק 1: תכן!ון הקוישת תכנון הקליטה הוא הרגיש שבכל שלב? התהל?ך. תכנון הקליטה מבוצע חד פעמלת אך הוא חשוב ביותר מבחל?נת טווח השפעתו - השפעה זו תורגש לום ?ום לאורך תקופה, בכל אחד משלבי התהליך. מן הראוי שנפתח בנושא זה שכן בנוסף לחשלבותו הוא גם הראשון מבחינה כרונולוגית וקודם לכל התהללכים שהם תוצאה שלו. הטלפול בנושא הקלט צרילך להיות הראשון בנושאי התכנון של תהליך עיבוד הנתונים במחשב. אין זה רצוי לתכנן את השלבים המאוחרים של העיבוד במחשב ואת מערכת הדווח ללא שללוב תכנון מפורט של הקליטה ופתרון בעיותלה. ננסה להביא כאן את צעדי התכנון מנקודת פעילותו של המתכנן : שלבי תכנון הקליטה - הערכה כללית של הנתונים הקללמלם. - הערכה כלל?ת של זרלמת הנתונלם. - הערכת מטרות ויעדל תהליך העיבוד של היישום. - קביעת הנתוגים הנחוצים במערכת המתוכננת. תכנון זרימת הנתונים. - תכנון הטפסלם. - הערכת נפח הנתונים וקצב גידול. - החלטה לגבי סוג וכמות צלוד קללטה. ו ₪0 9 - קביעה רשומות הקלט ותכנון השדות. תכנון שלבי הקליטה והטיפול בכל שלב. ו ו ו = תכנון הבקרה. ו - כ תכנון הטלפול בחרלגלם. תכנון ההסבה. תהליך ארוך זה מחליב תשומת לב לכל אחד משלביו. בדרך כלל 15 מתבצע לט כל השלבים על פל הסדר בו מופיעים כאן, אך יתכנו שנוללים . בהתאם לתנאים ולדרלשות שבכל ארגון. 5 29 - פירוט שלבי התכנון השלב הראשון הוא לימוד יסודי של מערכת הטפסים הקלמת, בדיקת כל נתון והסיבה לקיומו בטופס. לאחר הללמוד היסודי באה ההערכה שהלא בדיקת החשיבות של כל נתון ומקומו בי?ישום המתוכנן. קימלם כאן אם כן שני שלבים: האחד הוא אלסוף הנתונים והאחר הוא נלתוח הנתונים. באיסוף הנתונים קימילם שני? היבטים חשובים: 1 - שלימות, אשר מטרתה להק?ף את כל העובדות הקימות. 2- דיוק, אשר פרושו מהימנות מקסימלית באיסוף הנתונים. הערכה כללית של זרימת הנתונים בנויה מלימוד תהליכי זרימת הטפסים הקימת והערכתה מנקודת ראות המלכון. לסדר התהליכלם הקללם לש סיבות הנובעות מנוהגי עיבוד קלימילם אך על המתכנן להבין את הס?בות להפעלת כל שלב, ואת הנתונים, הטפסים וזרימתם בארגון. המטרה של המתכנן הלא לבצע את העבודה טוב לותר מאשר בשלטה הקלילמת ולכן אל לו להעתיקה, אלא ללמוד לשם שלפור. ההחלטה של הארגון להעביר למלכון יישום כלשהו מלווה בהגדרות של היעדים אשר מתכוונים להשיג בהפעלתו. לעדים אלה הם לנגד עינלו של המתכנן בכל שלבי התכנון אולם תשומת לב מלוחדת מוקדשת להם לאחר ההערכה הכוללת של העבודה המתנהלת בהווה. כאן מוצג לראשונה שלד התחלתל של הלישום כפי שהוא מתבצע במיכון וזאת על רקע השואת המטרות לעומת הקיים בהווה. השלב הזה הוא שלב של מחשבה וחצון לעתיד. מכאן גם הבחיצות להעריך, ריאלית ככל האפשר, את ההתפתחות העתידה ותחזית גידול לזרימת הנתונלם. הצעד הבא הוא קביעת הנתונים הנחוצים ליישום. הדבר מחייב עריכת רשימה של כל הנתונים הנדרשים על ידי בעל? תפקידים שונים כדי לבצע את עבודתם. יש לרשום עבור כל נתון את המקור ממנו הוא מתקבל, ואת אופן קבלתו (העתקה, חלשוב וכד'). קרוב לוודאי שיהיו נתונים הנחוצלם בהווה ואשר לא יהיה בהם צורך בתכנון החדש, ומאידך יהלו נתונים שלא היה להם קלום קודם ואשר דרושים לביצוע מטרות הללשום. זהו חלק מההתרחבות המלווה מעבר למחשב אלקטרוני אשר ע"? הכנסת נתון נוסף מאפשרת יצירת דיווחים בעל? ערך רב ואשר לא היו אפשריים בשיטה הקודמת. בשלב של תכנון זרימת הנתונים בונים מערכת של יחסי גומלין בין מחלקות שונות שבתוך הארגון ומחוצה לו. בניה זו דומה לשלב הקודם ומתבססת על לעדי הלישום. אפשר להציג *חסים אלו בתרשלם שבו לצויין המקור של הנתונים, זרימתם בכל שלב ושלב ויעדם הסופ?. הבלטול - 30 - הפלז? של זרימה זו הם הטפסלם העוברים ממחלקה למחלקה ואשר בסופו של דבר נקלטים במחשב. חלק בלתי נפרד בשלב זה הלא קביעת כמולות החומר לסוגלהם השונלם. השלב של תכנון ההסבה אלננו קיים תמלד, כאשר מטרות היישום אינן מחיבות את ביצוע ההסבה של חומר היסטור? ניתן לדלג על שלב זה. תכנון ההסבה הינו חלק בלתי נפרד של תכנון הקללטה ובמלדה רבה האמצעים המשמשים לקללטה הרגילה *כולים להיות טובים גם לביצוע ההסבה (כגון טפסלם, תכנלות וכו'). על נושא ההסבה ראה בפרק נפרד. ההחלטה לגב? קביעת סוג וכמות הציוד הנדרש היא חלק חשוב של תכנון הקליטה. הדבר מובן בארגון המטפל בכך לראשונה, אך גם בלהלדת מחשב קימת יש צורך בהרחבת הציוד או החלפתו כתוצאה מהוספת נושאים או שילנוי תהליכים ארגוניים. ביחידה קיימת לש מגמה להעמיס נושאים חדשלם על הציוד הק?לם או להרחיב אותו, ולא לגוון את סוגי צלוד הקלט. לעתים הכרח? או רצוי לבצע קליטת נתונים של ילשום החדש בצלוד המותאם למטרה בגלל היתרונות שבכך. פרק נפרך מפרט את הגורמים השונלם בבחירת סוגי הצילוד. מספר הלחידות של צלוד הקליטה הוא בדרך כלל תוצאה של חישוב כמות הנתונים המחולקת בשעור ההספק ללחידה. השלב הבא הוא קבלעה של סוגי רשומות הקלט ותכנון השדות בכל אחת מהן. התכנון מבוסס על ידלעות כל הנתונים שנאספו בשלבי התכנון הקודמים. השלב הזה כולל חלוקת הרשומה לשדות, קביעת סדר השדות, קביעת גודל השדות ואופיים, מדדים לקביעת נכונות הנתונלם, קביעת ההקשרים שבין השדות, קב?עת פרטי הקישור של הרשומה ועדיפותה במערכת הכוללת של הרשומות. השלב הזה מחייב עבודה רבה, סדר ודלקנות ובעיקר - הקפדה על פרטלם. תכנון שלבי הקליטה והטיפול בכל שלב מתלחס לזרימת הטפסלם המתקבלים ביחידת הקליטה, בדיקתם, סימולם, סלדורם, ניקובם, ביקורתם, קליטתם הראשונית במחשב, תיקון השגיאות וכלה באלחסונם. המערכת מופעלת יום יום על פי הנוהל שנקבע בעת התכנון והוא מנחה את פעולתה של לחידת הקליטה. ההבדל בין תכנון טוב לתכנון פחות טוב יכול להתבטא בסכומ? כסף גבוהלם, בעיכובים ובתקלות כתהליך. תכנון הבקרה הוא חלק בלתי נפרד מתכנון שלבי הקליטה, והוא מוצג בנפרד כדי? להדגיש את חשיבותו. מטרתה של הבקרה היא לשמור על שלימות הנתונים כדי שרשומות לא תעלמנה בשלב?ל זרימתן בתהליך, שתהלליכי הבקורת והתיקונים אכן יבוצעו ולוחזרו לתהליך. . = 3[ = על המתכנן לשאול את עצמו מהם המכשולים האפשריים בכל אחד מהשלבים כדי שיקבע את המעצורים שלחסמו דרכן של השגיאות. לכולת החסימה של שגיאות היא מוגבלת ומותנית במדה רבה בהשקעות בתכנון ובתכנות. שלב הטיפול בחריגים מחייב זהירות רבה וטיפול מקיף. בתחללה מגדירים את כל אפשרויות החרלגים ואלה *כולות להיות רבות במספרן. חריג לכול להיות טופס קליטה אשר כל פרטיו נכונים אך בשל סיבה כלשהל לא נקלט על ידי תכניות המחשב בשלב העדכון, והוא יכול להיות נתון לא סביר או לא חוקי. יתכן גם שלא כל החריגים האפשר?ים ניתנים להגדרה מראש. רבים מתגלים תוך כדי ההפעלה השוטפת. לכל חרלג לש למצוא את הפתרון המתאים ולקבוע מראש נוהלים כיצד לטפל בכל סוג, ואין הדבר מותנה במדת הסיכו? להופעתו של החרלג. שלב תכנון הטפסים מתחיל מלד עם הגדרת נתונ? הקלט ותכנון זרימת הנתונים בתהליך. פרק מיוחד יוקדש לטיפול בתכנון הטפסים ליישום מחשב. יש הרבה מן המשותף בין תכנון טפסים לתהליך עיבוד נתונילם אלקטרונ? לבין תכנון טפסי משרד רגילים, אולם בראשונים יש להשקיע לותר בפרטים הקשורים בסימול, ניקוב ועוד. עד כאן עסקנו בהבהרת השלבים השונים הכרוכים בתכנון מערכת קליטה. נפנה עתה לצד העקרוני-תיאורט? של תכנון כזה. העקרונות אשר נכונים בתכנון ללשום כלשהו טובים גם לתכנון מערכת קליטה אם כל בהבדלי הדגשה דקלם. עקרונות מנחים בתכנון הקליטה 1 - המערכת חייבת להיות פשוטה וגמלשה. 2 - פיונוח מערכת במחיר הגמוך בלותר. 5 - המערכת חייבת להלות אוטומטלת. 4 - המערכת חליבת להיות מבוססת על עובדות מאומתות. 5 - בקרה חייבת להלות במקומות אסטרטג?ים במערכת, ביחידות בלתל תלויות ומחילרה נמוך מהתועלת שהלא מבלאה. העקרונות הרשומים למעלה דומלם לעקרונות המנחלם פיתוח כל ללשום, אר תכנון הקליטה המעשי מחייב שיקולים והתחשבויות שונות מאלו של שאר חלקי המערכת. הכנת החומר לעיבוד במחשב היא ברוב המקרים תהליך פלזי המבוצע ע"? פקידים בתפקידים שונים ורק בחלק מסוים של התהליך, העבודה 7 32 - מבוצעת ע"י מכונות קלט כלשהן. במללים אחרות, האדם הבא לתכנן את הקליטה עוסק כאן באופן נלכר בתכנון נוהללם הטובים גם כנוהלל משרד רגיללם. פישוט תהללכים הוא עקרון בס?ס? ראשון במעלה וחל על כל שלבל הקליטה החל מקבלת הטפסלם מהשדה, הפרדה, בדל?קה, סלמול, הקלדה, הגהה, וכלה בתיקון ואיחסון. אלן לסרבל תהליכלם. הדבר לוכית את עצמו בהקטנת מספר השגיאות, ובהבנה טובה לותר של הצוות העוסק בעבודה זו. למשל השמוש בהעתק? טפסים בעלי צבעים שונים עשול במקרלם מסוימים לפשט תהליך שנראה כמסובך. פלשוט תהליכים הוא חלק מהעלקרון הרחב לותר של גמלשות המערכת. תהללכלם פשוטלם לותר מאפשרלם גמלשות רבה לותר מבחינת שלנוי, הרחבה או צמצום. שינויים בתהלים או במערכת באים בשל כורח מציאותי ולש להיכון להם. בלצוע תיקון במערכת שאלנה גמישה יוצר קשיים רבים והוצאות רבות לותר. עקרון מנחה חשוב הוא המחלר. הכנת החומר לעיבוד במחשב דורשת השקעת אמצעים לציוד ולכח אדם. הקטנת ההוצאות לכולה לבוא מבתלרה נכונה של ציוד קליטה ומתכנון תהליך קליטה קצר. קיצור תהליכים *כול להתבטא למשל בולתור על שלב האימות במכונות הביקורת ובמקומם להשתמש בספרת בקורת או בסלכומל בלנילים של נתונים חלונלים במלוחד. התיסכון עשוי להלות ניכר בעקבות שימוש בטכניקות שונות וזאת מבל?ל לפגום באיכות החומר העובר הלאה. אשר לבחלרת הציוד לקללטה, נדרשת תשומת לב להתאמתו לדרישות היישום ואפשרויות הקלט בארגון. בשוק לשנן מכונות קליטה מסוגים שונים ולכל סוג תכונות משלו. בהמשך לוצגו תלאורל המשפחות השונות של מכונות הקלט ושלטות להערכתן. להצדקת המעבר ממערכת ידנית למערכת רישום במחשב, מקובל לערוך ניתוח מחירים השוואתי של שת? המערכות. ביצוע השוואת מחלרים כזו לגבי הקליטה הוא כמעט בלתי אפשרי. הקליטה היא רק קטע מכל תהליך העלבוד במחשב ותמורתה מתבטאת בהפקת הדווחים בסוף התהליך כולו. קשה למדוד את תמורתה מבחלנה כספית גם אם אפשר למדוד את העלות הכרוכה בה. לא נוכפ לומר למשל שבמעבר מעבודה ?דנית לרישום אוטומטי הגדלנו את הוצאות הקליטה בסכום מסוים. לש לראות את ההוצאות, כחלק ממערכת אשר יש בה גם תפוקה של דוחות ולש לתרונות בהפעלתה. קבענו שהמערכת חייבת להיות אוטומטית. זהו עיקרון אשר רצוי ליישמו אם אפשר. במערכת הקליטה לשנם שלבים רבים. אם זרלמת החומר תתעכב בשלב אחד ב"קו הייצור" עלול להווצר עיכוב בסלומו. מכאן - 33 - הדרישה להפעלת תהלל?כים אוטומטלת, ולפל הנחיות הד-משמעיות ולצמצום שקוּל דעת אנושי שאינו מתוכנת מראש. במקרים יוצאים מן הכלל נדרש | שיקול נוסף אולם את אלה יש לצמצם למינימום אפשר? ולהביא לכך שמרבלת החומר ילזרום אוטומטלת. אין לתת ביד? הסמלן למשל שיקול דעת בקביעת סמלי שדות. ההנחיות חיבות להיות חד משמעיות כך שמיד עם קריאת הנתון הוא ידע את אשר עליו לעשות. הפעלת הקליטה כמערכת אוטומטית תגרום : להקטנת הזמן שבין קבלת הטפסלם לסיום התהליכים הקשורים בקליטה, לצמצום השגיאות ולהקטנת העלות. אשר לעיקרון הקובע כי יש לבנות מערכת המבוססת על עובדות מאומתות נזכיר כאן את שנל ההיבטים המתיחסים לאיסוף הנתונים: השלמות והדיוק. נדמה מערכת שנבנתה על סמך אוסף נתונים אשר אחד מהם הוברר כבלתי נכון. הקשיים אשר לווצרו בנסיון לתקן את המעוות עלולים להיות רבים ולעתים לגרום לתכנון חלק נלכר של המערכת מחדש. העיקרון הזה הוא מציאותי ביותר בישום כל נושא במחשב בעלקר בשל הפער הקלים בין אנשי המקצוע לבין המפעילים את היישום בשלטה הלדנית. מה שנראה כחשוב ומה שנראה כשאלה מובנת מאליה בעלני? המתכנן, אלנו בהכרח נראה כך לפקיד המשכורות למשל. המתכנן נדרש לנסה מראש את שאלותיו כדל שלקבל רק תשובה חד משמעית, וגם לחזור ולשאול לפחות גורם נוסף בדרג שונה את אותה השאלה. מסיכום הדברים יוכל לגבש את תמונת המצב שתביא לתכנון נכון. עיקרון הבקרה חיונל ביותר בכל מערכת, במיוחד בזו אשר למפעילים אותה נדמה כל ברגע שהחומר נכנס למחשב הם מאבדים את שליטתם עללו. בקרה מלושמת לא לשם סיפוק פחדים פסיכולוגיים, היא חלונית לשמירת השליטה במערכת בשלבים הרבים של הקללטה. בעיבוד נתונים מלנהלל ולעתים גם בעלבוד מדעי, כמויות הנתונים הן גדולות מאד ומגוונות ולכן הכרחי לקבוע נוהלים לצורך בדיקה. ' הבקרה חייבת לוודא שבכל שלב ושלב כמות התנועות היא מדויקת ונכונות הנתונים לא נפגמה. מכאן שיש לבצע סיכומלם וסיכומ?ל בינללם בנקודות מפתח. אין להגזים בהכנסת בקרה במקומות שלא לצורך. למשל אם לחידת הסימול סופרת את הטפסים בזמן העברתם אל יחידת הכנת הקלט אין הכרח לספור מחדש את הטפסים עם קבלתם. ‏ לש גם להעריך את התועלת המופקת מהכנסת נקודת בקורת במקום כלשהו. כל נקודת בקורת גורמת הוצאה מסוימת אשר בדרך כלל נמדדת בזמנו של העובד. ההוצאה חללבת להצדיק את עצמה בכך שערך התועלת המופקת יהיה גבוה. לעלתים קשה - 38 - להיה למדוד תועלת בשווי כסף, בעלקר במקרים בהם שאלת אי קיום שגלאה היא כה חלונית שמימד המחלר אלנו נכנס בשלקולים. ואז מתקבל ערך כספל אילנסופי של התועלת. גורמלם נוספים בשיקולי המתכנן עמדנו קודם על העקרונות המנחים את המתכנן בקביעתו את מערכת הקליטה ולפני כן תיארנו את השלבים המעשיים לבלצוע תכנון הקללטה. בהמשך זה נזכיר גורמלם נוספים אשר מכתיבים למתכנן חלק משיקולי החלטותליו. מתכנן הקליטה צריך לחשוב במלמדים של זמן ולחזות בעיות שעלולות להתעורר בעתיד. הוא גם צריך להסתכל על ההיקף ולראות את נושא הקלט כחלק מהמערכת השלימה של עיבוד נתונים בארגון. עליו לזכור שהמחשב לא לצר את עיבוד הנתונים, זהו תהליך אשר קלים בארגון מאז הקמתו. המחשב מאפשר ביצוע תהללכי העיבוד בצורה שונה. המתכנן צריך ללמוד את הנתונלם של הארגון ומסלול זרימתם, ואת נוהלי הבקרה השונלם הנהוגים בארגון. הכרת הבעיה מוליכה להגדרתה, וכתוצאה מכך - מאפשרת חלוקתה למודולילם קטנים יותר שאפשר להיה למסרם לביצוע בידי צוותים שונים, במקבלל. כלי חשוב בהגדרת הבעיה הוא קביעת מטרות. אלה מטרות לטווח קצר. ולטווח ארוך אשר חייבות להתעדכן מדל פעם. על המתכנן לקחת בחשבוך שלכל מערכת לש דינמיקה משלה. תוך כדל ביצוע, גדל היקף הדרלשות עד שלפתע מרגישלם שהמערכת לא "נתפרה" בגודל מתאים. מתכנן טוב מחשלב מאד גורם זה גם במערכת שיקוליו ביחס לקליטה. גורמלם שונים נלקחים בחשבון על יד? המתכנן לאחר שכבר הגדיר את המטרות ואת ההיקף הצפוי והחזוי של הילישום. ו הנושא הראשון הוא התקציב העומד לרשותו לרכישת ציוד וכח אדם. | הגבלות תקציביות מכבידות על הופש תימרונו של המתכנן ולעיתים עללו לבחור בין אפשרות גרועה לפהות טובה. שיקולים של מבנה אלרגון אף הם מכתיבים למתכנן חלק מפעולותיו. נפח הקליטה מהוה גורם חשוב בתכנון הקליטה. פעילות עונתלת הקובעת עומס ולחץ מול הקלה מהוים גורמילם חשובים אף הם. אם למשל מרבית הקלט מתקבל ביום מסוים בשבוע יש למצוא דרכים להקלת הלחץ מחלק זה של השבוע. הסכמל אלגוד מקצועל ותנאי עבודה אחרים אף הם מכתיבים למתכנן חלק משיקוליו. למשל החוק האוסר על עבודת לילה של נשים מחייב התחשבות במיוחד במחלקה המופעלת ע"י נשים כמו הכנת הקלט. - 35 - אופל היישום *כול לקבוע סדר הטלפול בתנועות. אם למשל הדרלשה היא שהתנועות ?יקלטו במחשב על פ? סדר קבלתן מהשדה על המתכנן להתאלם יעצמו לכך, גם אם הדבר מכביד. לש להמנע ככל האפשר מלחליב קליטה של חומר בסדר קבוע מראש, וברוב המקרים הדבר נ?תן לביצוע. . לכל אלה נוסיף עצה אחת: לש להתחלל את הישום המעש? של הקללטה רק לאחר סלום כל פרט? התכנון. נושא לא פתור עלול לגרום לנלתוח מכאלב בתכנון הכללי ובתיקון המסרבל את התהלליך. הנסילון מראה שבמרבלת המקרלם מספר נקודות שנקבעו בתכנון המוקדם, מתליבות שינול ופתרון שונה. זהו נטל ואין להוסיף עליו גם באופן מודע. המתכנן צריך לשקול את האפשרות להעביר את האחריות להכנת הקלט באמצע? קללט-מחשב (כרטיסים, תקליטונים, סרטים) מלחידה מרכזית אל היחלדה הארגונית שבה או שבאחריותה נוצרים המסמכלם. לדוגמת: ' העברת שובריל תנועת מלאל לכרטיסים מנוקבים תבוצע ע"י נקבנלות במשרד המחסן בפיקוח המחסנאל,. השקולים להחלטת פעולה בכוון זה הם שונים, בלנלהם: כמות הטפסים היומלת (עומס) במחסן, אפשרות גבול של קלידנלת, נלהול וארגון יחידת הקלידנות, אפשרות לתיקון שגולים על פי הדווחים שלתקבלו מהמחשב ועוד. שיקול בתחום ארגוני הוא ההחלטה על ביזור לעומת ריכוז. שיקול תכנון עקרוני הינו ההחלטה לפעול בשלטות עיבוד במכלול או בשיטת עלבוד שיחתית בתקשורת שבה נתונים מוזנים למחשב באופן לשיר ממסופי הקלידניות. | בנושא זה נדון בהמשך, בנפרד. ; ' את עיקריו של'הפרק האחרון אפשר לסכם בעצה הבאה: התכנון נעשה רק פעם אחת, אך עם תוצאותיו לש לחיות יום לום ושעה שעה. מוטב לכן לבצע תכנון חד-פעמל זה על הצד הטוב בלותר. פרק 2: א"!י 6פסים בפרק זה נטפל בחלקו של האדם אשר תפקלדו למלא את הטופס שנועד בשלב לותר מאוחר להקלט ע"?ל המחשב. אדם זה הוא נדבך אחד ממערכת מקלפה אשר נועדת להזין נתונים למחשב. אם הנתונים מגלעלם למחשב בצורה הקצרה, הפשוטה והזולה בלותר אפשר לזקוף זאת במלדה רבה לזכותו של מכין המסמך. לגורמלם כמו תכנון הטופס, תכנון התהליך ובחירת הציוד לש , השפעה גדולה גם כן ונעמוד עליהם במסגרת פרקלם אחרים. כאן נתעכב על גורמלם שיש להם השלכה לשלרה על מללול הטופס. "יק ממלא הטופס הוא אדם המבצע הנחלות מוסכמות ותרומתו במערכת הזרמת הנתונלם הלנה מללול קפדני של הנחלות אלו בשלימות ובכתב לד ברור, תשומת לב רבה ודיקנות בעבודה. וזוהל אול? הנקודה המכרעת שבכל הנושא: כיצד לדאוג לכך שהטופס להלה ממולא בצורה אמלנה, ברורה וקלה לקרלאה. רמות קליטת הטופס במחשב הטופס יכול להקלט בשלש רמות שונות: 1 - רמת הקרלאה המלכונלת. 2 - רמת הקללטה הישלרה. 3 - רמת הקליטה העקלפה. הרמה הראשונה דנה במללו? טופס אשר עובר ללא כל אמצעל בלנלים . לקרלאה ע"? מכונה, דהיינו הקוראלם האופטל?ם והמגנטלים למלנלהם. נדרשת כאן רמת דיוק גבוהה ברישום הנתונים בטופס (על ידי מכונת כתיבה, בסימון או בלד) ותכנון מדוקדק של הטופס עצמו. בשלטה זו נחסך שלב העברת הטופס לאמצעי קלט הנקרא במחשב (כרטלסים למשל). / הרמה השנלה מטפלת בטפסים בעל? "מבנה מלכונ?" - דהיינו מסמכלם. שהם טפסלם הבנולים בצורה שקלידנית *יכולה לעבוד אתם ישלרות ללא צורך בהעתקה נוספת. לשם כך דרוש לתכנן טור? קללטה בטופס ולבנות משבצות לשדות המלועדים לקליטה. ממלא הטופס נדרש להקפיד על מללו? נכון ושלם על השדות השונים. נכונות הרלשום ובהירותו בצד מבנה נוח של הטופס הם גורמים עלקריים בלכולתה של הקלידנית לקרוא את הנתונלם ולבצע עבודתה במהירות וללא עיכובים. רוב מסמכ הקלט שייכים לקבוצה זו. | | 2 | ו / , הרמה השלישית עוסקת במללוי רגיל של הטפסלם במשרד או בשדה כשלב 0 ראשון. לאחר מכן מעתיקים מתוך טפסים אלה את הנתונלם המלועדים לקללטה 0 אל טפסים מיוחדים הבנולים אך ורק למטרה זו. השלב הבא הוא ההעברה / לקלט קריא במחשב, דהיינו, נלקוב או פעולה מקבילה אחרת. ‏ זוה? הרמה / הנמוכה ביותר מבחינת משך הזמן להכנת הנתונים ועלות ההכנה. עם זאת, / בסוף התהליך מקבלים טפסים בהירים וערוכים כראוי לקליטה מהירה. השלטה ּ גם מאפשרת גמישות במילוי הראשונ? של המסמכים. יתכנו גם צרופילם שונים בין שלש הרמת הבסיסיות הנ"ל כמו למשל בין הרמה השלישילת והראשונה: העתקה של הטפסים הבאלם מן השדה אל טפסים מיוחדים לצורך קריאה אופטית. במקרה זה הדרלשות למללו? הראשונל של הטופס אינן חמורות אך ההעתקה ממנו חייבת להיות מדוי?קת וברורה. | מקורות :מילוי הטופס הדרישות למלולי הטופס בכל רמה ורמה הן שונות. בחירת הרמה נעשית ע"י המתכנן של היישום, כאשר הוא חייב לקחת בהשבון גורמים רבלם שהע?- ריים שבהם הם אופן זרלמת הנתונים ומקור יצירתם, חשוב ביותר למשל לדעת אם הטפסים ממולאלם בשדה ע"י נהגי משאית להובלת המטען או ע"? פקידים | היושבים במשרד, או ע"י שליחים הקוראים את שעון צריכת המים, | באיכות מללו?ל הטפסים *כולים להיות נלכרים ביותר. ההבדלילם ' במקרה הראשון קשה להחללט על רמת קליטה לשירה אך גם א? אפשר להחליט על בחירת רמת קללטה מיכונית. במקרה השני בו פקידי משרד ממל- | אים את הטפסים האפשרויות הן דל פתוחות. כאן אפשר לבחור למעשה כל שיטת מילול אך ברור שככל שרמת קליטת הטופס גבוהה המללוי חמורות יותר. ליותר כן דרישות המשרד מהווה סביבה יותר מבוקרת מאשר השדה ומכאן שבמשרד קל יותר לשלוט על טלב הגבוהה לותר. מילוי הטפסים ונעדיף בדרך כלל את הרמה אין להבין מכאן שטופס אשר ממולא בשדה אין לו תקנה אלא לעבור העתקה לפני קליטתו. אדרבא - רוב הטפסים אינם דורשים העתקה. במשטרות שונות למשל, ובין השאר גם במשטרת ישראל, נהוג לרשום את דוחות התנועה על טפסים הערוכים לקליטה. זוהי פעולה מובהקת של מילוי? טפסים בשדה המחייבת הקפדה מלוחדת מצד השוטרים בבהירות כתב היד. מאלדך, לשנם > טפסלם, בעיקר טפסי סקרים פטטיסטיים בהם כל אשר על ממלאלה סימון עיגולים מסביב לסמלים מודפסים מראש, ם לעשות הוא במקרים אלה הקליטה הלשירת קלה יותר. לקבלת תוצאות טובות יותר במילוי הטופס בשדה רצו? פ השתמש בלוח קשיח שעליו מונח הטופס בזמן הכנתו. | השלמוש במכונת כתיבה נוהג הקונה לו מהלכים רבים לאחרונה הוא הדפסה במכונת כתיבה. התנועה מודפסת במכונה בזמן הווצרות הפעולה, למשל פרטל אדם הנכנס לא- שפוז בבל"ח. מותר להניח שלשומה של דרך זו משתקף ברוב המקרים במשרד ולא בשדה. קשה לדרוש מנהג המוביל מטען של מלכלי גז לשאת אלתו גם מכונת כתיבה. אולם במשרד?ם רבים נוכחו לדעת שהשלמוש במכונת כתיבה מקנה יתרונות רבים בבהלרות קרלאת המסמך/הטופס ולאחר מכן, בקללטתו למחשב. מהלרות מללו? הטופס ברוב המקרלם אלנה נפגמת. באשר להוצאות הכרוכות ברכלשת מכונות הכתיבה,אם הלא נרכשת למטרה זו בלבד,זוה? הוצאה חד-פעמלת שיש להערלכה בהשואה לחסכונות האפשריים וליתרונות שב- טלפול בטפסים ברורים. אם השלמוש במכונת כתיבה למ?לו? טפסים נועד לצורך קריאה בקורא אופט? הרי שהחסכון המושג ניכר מלדלת. ישנן מכונות כתיבה אשר מוצמדת אליהם מחסנית מגנטלת. על פ? תכנלת קבועה מראש מו- עתקים אל המחסנית חלק או כל הנתונים המודפסים במכונה. נתונים אלו מועברלם אח''כ לחדר המחשב לצורך קר?אה ועלבוד. תוך כדי הרישום המגנט? מקבלים גם דפים מודפסים, טפסים ממולאים או מכתבים מסחרלים. בכל מקרה, זהו העתק חלוני של הנתונים. תהליך מילול הטופס במקרה זה משולב עם העברתו לאמצעי קליט מחשב. זהול, טפסים אחת הדרכילם המשמשות בזהול טפסים היא שיטת המלספור השוטף. ממלא הטפסילם מקבל חבילת טפסים אשר ממוספרת מראש במספרים סדורללם שוטפים. המספר הסדורי נקלט בשלב לותר מאוחר, לאחר מללוי הטופס כמובן, כמספר זיהוי של הטופס אשר יש להתיחס אללו בכל עת שמעונינים לקבל או לעדכן נתונים הרשומילם בו. השימוש בשיטה כזו נותן מספר יתרונות כמו מה'- מנות ברישום מספר חיוני כמספר התיק למשל. אין ממלא הטופס מתיחס או רושם מספר זה ועל כן הסיכוי לטעות ממקור זה אלנה קיימת. מושג כאן גם דיוק שכן נתונים המודפסים מראש הם גם לרוב יותר בהירלם לקר?אה. השלטה גם מאפשרת בדלקה לשלמות קבלת כל הטפסים. חסרונה של שיטת מלספור המודפסת מראש על גבל חבילת טפסלם הוא בחוסר גמישות. אם נניח שממלא הטופס נוכח ששגה ועליו להשמלד את הטו- פס הוא גם מבטל את אחה מהמספר?ם השוטפים וע"? כך נמנעת הבדיקה לשל- מות קבלת הטפסים. הבעלה נלתנת לפיתרון ע"י מספר אפשרויות. שיטה אחת היא הקפדה על קבלת כל הטפסים מלדי ממלא הטופס, ג אלה אשר נרשמו - 39 - בשגגה ורק אדם מוסמך לחליט להשמלד טפסלם אלה. שיטה אחרת *כולה להלות שימוש בחותמת מספרלם סדורלים. שלטה מקובלת נוספת הלנה דווח נפרד של מספרלט סדוריים של טפסים שבוטלו, וניהול רישום במחשב של מספרלם אלו לשם בקורת. / שימוש בחותמת של מספרים סדוריים ("נומרטור") מאפשר גמלשות רבה בסימון הטפסים. עם הטבעת החותמת על הטופס, הערך המספרל של החותמת גדל ב-1 כך שבהטבעה הבאה לוחתם המספר הסדור? הבא. ‏ ע"י כך אלן ממלא הטופס חליב לזכור את המספרים השוטפים וכל אשר עליו לעשות הוא להטביע את החותמת במקום המתאלם. בעבודתו הוא אליננו מוגבל כתוצאה מהדפסת מספרים סדוריים מראש. ככלל הוא *כול להטבלע את החותמת רק עם סלום מללויל הטופס כך שאם יתברר ששגה לפני כן הוא לכול לקרוע את הטופס ומס- פרלו הסלדור?ים למשלכו "לרוץ" ללא הפרעה. בכל זאת מעדיפים את השימוש במספריטם מודפסלם מראש מחשש להתערבות המשתמש בציוד במספר הסדור? בחו- חמת על 'יד? שגגה, החזרת מספרים לאחור או קידומם לפנים. תקלה אפשרית נוספת היא אפשרות של רלשום מספרים סלדוריים כפולים, כאשר מספר אנשים או יותר עוסקים במילול טפסים, קיים חשש לשימוש באותם מספרלם סדורללם. " דרך אחת להתגבר על בעיה זו הלא הקצאה מראש של תחומל מספרלם לכל אחד מממלא? הטופס בנפרד. בכך נמנעת "התנגשות" בין שנל ממלאל טפסלם. דרך אחרת הלא להקצות לכל ממלא טופס מספר מזהה אשר לרשם בקבלעות על כל הטפסים שהוא מכין ויהיה שונה ממספרל הזהול של אחרלם. כל ממלא טופס יכול להתחיל בסדרת מספרלם כרצונו אך המספר המזהה *בחין בין המספרים הסדוריים ולשמש כקלדומת. המספר המזהה הליב להקלט במחשב *חד עם המספר הסדורי ולמעשה הם מהווים שני חלקים של מספר אחד. כתיבת הנתונים בטופס פעולת מילול הטופס מתנהלת בדרך כלל מימין לשמאל ומלמעלה כלפל מטה. בטופט אשר מלועד לקליטה ישירה, קימות בדרך כלל משבצות עבור הספרות והאותיות כדי להקל על פעולת הכתיבה ולהבטיח רישום נכון ככל " האפשר. ללד כל שדה נרשם המקום היחסי של השדה ברשומה (במספר) כדל להנחות את הקלדנית, בשעת הניקוב בכרטיס למשל. מיללול משדה בנתונים אלפבתיים אינו מהוה בעיה והשונ? בין מללול מסמך/טופס רגיל למללוי טופס שנועד לקליטה במחשב אלנו רב. קושל מס. לים קלים בהסתגלות לדרלשה למילוי שדות ספרתיים. הנטלה הטבעית הל לרשום מספרים משמאל לימין. רלשום הערך 52 למשל בשדה בן 4 משבצו - 40 - משמאל לימין לכול להלקלט במחשב כ-5200. מכאן הצורך ברלשום ערכלם | - מספריים מלמין לשמאל. כדי שמספר זה לרשם בצורה 0052. לעלתים הדבר קשה לביצוע ואפילו נמשך זמן רב יותר אולם לש לעבור להרגל זה אלא אם כן על פי טביעת עיו לכולים לשפוט ה?כן להתחל?ל את הספרה השמאללת. בשנים האחרונות, עם הכנסתו של ציוד קללטה חדיש לשוק, התאפשרו מספר הקלות לממלא הטופס. אחת התכונות הלא קללטת הספרות המשמעווןלות של המספר בלבד ואללו המכונה ממלאת את חלקו השמאל? של השדה באפסלם. בדוגמא שהצגנו קודם על המפעילה להקיש רק את המספר 52 ואז אוטומטית לכנס השדה "0052" לטורים המתאלמלם ברשומה. לקליטת המספר 520 לש להקיש את שלש הספרות ואפס בודד *צורף משמאל, והמספר *לה?ה "0520". מבחינתו של ממלא הטופס פירוש הדבר חופש ונוחות רבים יותר והוא אינו נזקק למשבצות. הוא לכול לרשום את הערך המספר? :פ? שהוא מקבלו מעל לקו אופקי או רווח מתאים ללא תוספות אפסים ואף ללא הצורך לרישומו מימין לשמאל כי את השאר תבצע המכונה. המשבצות במקרה זה מלועדות לה- גבלת מספר הספרות המותרות בשדה. זיהול ממלא הטופס בטפסים שנועדו לקליטה במחשב, האם לש צורך בחתימתו של ממלא הטו- פס? יש כאן מספר אפשרויות ומספר רמות זהוי אשר ניתן להצביע עללהן. ישנם ארגונים אשר בהם א?ן נוהגים לסמן בצורה כל שה?א את זהותו של ממלא הטופס. ישנם אחרים המחליבים רלשום מלא של זהות זו ובנוסף לכך גם חתימה. בין שנל? קצוות אלה קימים מקרי ביניים המחייבים רק רישום הזהות, וכאלה המחללבים חתימה בראשי תיבות בלבד ועוד. הנוהלים נקבעלם כחלק משיטת בקרה כוללת הנהוגה במפעל בנושא עיבוד הנתונלם. לתשובה על השאלה שנשאלה קודם, חשוב לדעת אם הטפסים אשר נועדו לקליטה, משמשים גם למטרה אחרת, כמו מסמך רלשמל, מכתב או דווח למקור כלשהו או שהם משמשלם לגנלזה בלבד. במקרים אלה נהוג לרוב לרשום את זהות ממלא הטופס במלואה אם לצורך בירורלם עתידים או לצורך אישור, לשנה חשיבות רבה לרלשום הזהות, ולו גם בצורה מקוצרת או אפילו רק חתימה בראש? תלבות, גם כאשר הטופס מלועד לקליטה במחשב בלבד, וזאת משתל סלבות: האחת קובעת "כתובת" לצורך בירורים במידה ויהיו כאלה (אם כי בדרך כלל לא נהוג לפנות אל החותם לברורים). והשניה - שהליא החשובה לותר מלועדת לקבוע את אחריות ממלא הטופס לעבודתו. כאשר אדם מאשר .(עבודה בחתימתו יש להניח שהוא לשתדל לבצע אותה באיכות טובה לותר. רישום ישיר של קודים / רישום ישיר של קודים הוא הטלת החובה על ממלא הטופס לתרגם את האינפורמציה הנאספת על ידו לשפת קוד משמעותית בהתאם לתכנון הטופס. למשל בעריכת מחקר סטטלסט? אין ממלא הטופס רושם את ארץ המוצא אלא את הקוד המתאים לאותה ארץ או אלזור גלאוגרפי. בכך חוסכים את מלאכת ו הסימול הנפרדת, שכן הסימול נעשה במקור, חוסכים רישום מיותר של נתונלם אשר לש צורך לתרגמם, ולעיתים חוסכים גם במקום בטופס. כאשר נוהגים בשיטת הרישום הישיר לש לצייד את ממלא הטופס בטבלת הקודים המתאימים ורשימות של סמלים אשר לעזרו לו במללוי הטופס. כתחליף או כהשלמה לשיטה זו ניתן לסמל מראש על הטופס את האפשרויות השונות לתשובות ולהתיר.לממלא הטופס לציין את הקוד הרצוי לו. השימוש בשיטה הקודמת יכול להיות יעיל אם החיפוש ברשימות הסמלים לא יגזול את צמנו של ממלא הטופס. מכאן, ששיטה זו מוצדקת במקרים בהם אין ממלא הטופס מסמל שדות בלבד והרישום חוזר על עצמו בכמות טפסים רבה. רצוי שכל אחד משדות אלו לא יכיל מספר גדול של אפשרויות קודים כדל שרשימת הסמלים לא תהיה ארוכה. רצוי לערוך את הרשימות בסדר הגלוני מסוים כדי שמציאת הקוד לא תה?ה קשה. לעיתים נוהגים להטיל חלק מפעולת הסימול על ממלא הטופס וחלק אחר, על סמלו ביחידת המחשב. דוגמא לסימול ישיר בשדה, בעת מ?לוי הטופס יכולים לשמש דוחות התנועה של המשטרה. על גבי דו"ח התנועה מופיעות עבירות התנועה האפשרויות ולצידן סמלים. השוטר הרושם את הדוח מחפש את הקוד המתאים לעבירה שבוצעה ורושם אותו במשבצת המיועדת לכך בטופס. פעולה זו חוסכת את הסימול בשלב מאוחר וגם חוסכת רלשום הטכסט של סעלף העבירה. עד כה הצגנו פנים שונות של בעית מילוי הטפסים, הנחיות והמלצות כלליות. לאדם הממלא את הטופס חשוב יותר לדעת כיצד לנהוג בהתקלו בבעיה זו או אחרת בעבודתו. מכאן הצורך במתן הוראות בכתב, לצד הסברים והדרכה מודגמת. יש להדריך את המשתמש כיצד למלא את הטופס, ובעיקר כיצד לנהוג במקרים חריגים. בנושאים אלו נדון בהמשך. , > ₪5 > פרק 3: קכ]ת פ6פסיס |סוו4ם לחידת הקלט אחראית לקבלת הטפסים המגלעים מהמקורות השונים:באופן לשיר מהשדה, דרך רלכוזים בסניפים, מהמחלקות של הארגון, גם ממרכז רילשום לחיד. הטפסים מגיעים באמצעות הדואר, ע"י? רץ העושה עבודה זו בקביעות, או באמצעות שירותי שליחות והובלה למינלהם. בנק למשל ינהג בדרך כלל לאסוף מהסניפים את כל החומר המלועד לקליטה במחשב באמצעות מערכת משלוחים פנלמלת משלו, וזאת בשל משמעת לוח הזמנים הלומית הנדרשת לעדכון יתרות הלקוחות והן בשל אבטחת הנתונים. איכות רישום הנתונים המתקבלים וצורת הארגון של הטפסים והדווחים לסוגיהם קובעלם במידה רבה את היקף העבודה הנדרשת להכנתם לקליטה. שלבי בקרה א - תעודת משלוח. החומר המתקבל מלווה במסמך המציין את עובדת ביצוע המשלוח, סוג הטפסים, כמות ותאריך. לעתים מגיעה תעודת המשלות בצורת טופס מוכן מראש שבו נרשמלם הפרטים הנחוצים. תעודת משלרח מס' יחידת המחשב מצ"ב משלוח של בנושא מועד מבוקש לסיום ההקלדה לש לשמור על סדר הטפסים []כז []פא השולח המקבפ תעודת משלוח זהוי השולח נדרש למקרים של בירורים הקשורים במשלוח. שם המקבל ביחלדת הקלט נדרש כד? שתעודת המשלוח תהלה גם אישור קבלה אשר העתק שלה נלתן להחזיר לשולה. לעתים קרובות נחוץ לספרר את תעודות ו ו | - 43 - המשלוח לפי מספר סדורי שוטף. בכך יכולה יחידת הקלט לוודא שאמנם כל המשלוחים הגיעו ולא נעדר כל משלוח שהוא. הדבר לכול גם לעזור כאסמכתא לצורך בירורים. גוהל קביעת מספרלם סדור?לם ע"י השולח הוא טוב לשולח אך לא למקבל כיון שקשה להפעילו בסביבה בה מתקבלים סוגים רבים של טפסים ממקורות שונים. במקרה זה ניתן מספר סדור? לחבילות/ מסמכי הקלט כאשר הם מגיעים אל ?חידת הקלט. הסימון מסייע לאיתור המסמכים המקור?ים כאשר לש צורך בהם לברורים הנוב- עים מהודעות בדוח הקלט ודוח השגולים. התאריך המבוקש לסיום העבודה דרוש כאשר יחידת הקלט הלינה.: לשכת שרות להקלדה או כאשר האחריות להמשך הטיפול אינה מועברת משולח הטפסים אל יחידת הקלט וממנה אל הממונים על המשך העלבוד במחשב. התאריך הלנו הקשר, באמצעות לוח-זמנים, של הפונקצלות השונות בסמכויות שונות המטפלות במסמכים. סילמון החומר המתקבל. מן הראוי לסמן כל חומר אשר מגיע ועובר לביקוב כדי למנוע ניקוב כפול של אותו חומר. ביקורת שללמות, אין למסור חומר לניקוב לפנ? סיום התהליך של ביקורת שלימות. הביקורת נועדה לוודא שכל הטפסים שנשלחו אמנם התקבלו ביחידת הקלט. איתור התקלה יכול להעשות ביתר הצלחה בשלב זה מאשר בשלב שלאחר ההקלדה הן בשל מרוח הזמן הקצר לחסית שעבר מאז והן בשל הימצאות החומר כפי שנתקבל. סיכומי חבילות." לעתים קרובות מבצעים סלכומים מוקדמלם של נתונילם במסמכים המתקבלים בחבילה אחת. הסיכום מבוצע לגבי ערכים כספיים או גם לערכים כמותיים אחרים. רצוי שסיכומ?ל החבילות להיו חלק מהחומר המתקבל ויבוצעו בשדה או בסניפים. לעתים מבצעת יחלדת הקלט את סכומ? החבילות, אך למען בקורת השלמות עדלף שכל התהליך לתבצע במקום יצירת הנתונים, למשל בסניפי הבנק. החבילה בצירוף הסיכומים מועברת להמשך התהליך ובעזרת דוחות מאזן המופקים בזמן הקליטה במחשב, או בזמן ההקלדה (אם הציוד מאפשר זאת) מאתרים חסר בהבילות, חסר במסמך, או שגיאות בנתונים. ערליכה. התהליך של עריכת הטפסים המגיעים הוא אחד מתפקידיה של ליחידת הקלט. לעתים החומר מגיע כשהוא אינו ערוך ומסודר כנדרש ויש בו שבושים או חוסר בהירות ברלשום. על כן יש לדאוג שהנתונים המופיעים בטפסים ונועדו לניקוב/רישום מגנט?, יהיו קריאים ובה?- ' רים. ‏ תהליך זה כולל גם החזרת טפסים אשר אינם עונים לסטנדרט " , מינימלי, מכל מקום, הכוונה הלא שטפסים יגיעו לביצוע ההקלדה כאשר כל הבירורים לגביהם כבר נעשו. ו - מיון החומר וסווגו. זהו חלק מהתהליך של קבלת הטפסים, ויחלדת הקלט נערכת לביצועו בשלב מוקדם. החומר שבמשלוח כולל לעתים סוגים שונים של טפסים, והמטרה היא למסור אותו במסודר להקלדה כשהוא מסווג לפ? נושאלם, שכן אין זה לעיל שהקלדנית תקבל סוגל חומר שונים בחביל: אחת. לעתים קרובות גם לש צורך שבאותו סוג טפסים תבוצע חלוקה למנות כדי לאפשר מעקב נוח אחר שלמות והספקל עבודה. חלוקה כזאת לכולה להלות אפקט?בית בכמויות שבין 200 ל-300 טפסים או שורות למנה. יתכן גם שתהיה דרלשה, טכנית בלסודה, למיין לדנית את הטפסים של אותו נושא ע"פ הופעת נתונים אלה או אחרים בהם. קל לותר לקלדנית לעבוד על הומר, כאשר ?לש בו אחלדות מבנה של שדות לאורך כל החבילה ומכאן הדרישה שהוצגה קודם. ז - ספרור הטפסים. לעתים ישנה דרישה תכנונית לספרור של הטפסים בחבילות. ספרור זה בדרך כלל מוטבע על כל טופס ע"? חותמת בעלת מספרלם סדוריים. מספרים אלה מוכנסים ע"? יהחידת הקלט המרכזית בדרך כלל, אלא אם כן החומר חייב להיות מופרד לפי פלזור מקורות הקלט, ולפי המספור שלהם. בשלב העיבוד נילתן יהיה לבדוק חוסר של טפסים או למלינם לפי המספר הסדור? או לפ? קבוצות ועוד, לשם בדיקה. לענין תכנון המספור ראה הסבר נפרד, אלו הם השלבים הקשורים בתהליך קבלת הטפסים. כפי שאנו רואים, ביצועם (או לפחות הפקוח עליהם) מוטל על לחידת הקלט/פלט. ל?חידה זו נכונו תפקידים נוספים בשלבים מאוחרים יותר,כמו תיקוני ביקורת לוגלת וגניזת מסמכים, אך על כך יתואר בפרקים המתיחסים לתהליכים אלה. = 85 - פרק 4: הסיאו] המונח סלמול מכוון לתרגום נתונים אלפבתיים לשפת קודים. יש המ- שתמשים במונת קידוד, לאמור הכנסת קוד לטופס לצורך קללטה במחשב. נסבלר תחילה את הנושא ונציג לאחר מכן טכניקות סימול שונות.: הקידוד הפנלמי במחשב יש הסוברים שמחשב מסוגל לעבד אך ורק נתונים מקודדים, כלומר שע- ברו סימול, אך אין זה נכון. כל הנתונים אשר נכנסים לזכרון של המחשב הם כבר מקודדים ואין חשיבות לעובדה שנתונים אלה סומלו כבר או לא. המחשב קולט נתונים בצורות שונות: מכרטיסים מנוקבים, ממכשירילם לקריאה אופטית ומגנטית, או מלוחות קלידים של ציוד קלט ומסופים. במהשב מקבלים כל הנתונים צורת ליצוג אחת לפי השיטה הבינרית שבה ק?מות שתי ספרות בלבד: 0 (אפס) 1 (אחד). כלומר זהו קוד מספרל בלנרי לתוים או נתונים המוכרים לנו בצורתם הגרפית המודפסת. על סמך שתי הספרות הבינריות נבנתה מערכת קודים המלצגים את כל אותיות האלפבית, הספרות וסלמנים מלוחדים (כמו +, -; ? וכד'). מספר הספרות הבינריות (של אפס ואחד) אשר מלצג תו כלשהו נקבע בעת תכנון המחשב. | לדוגמא, 6 ספרות של סלמנל אחד ואפס יכולות לאפשר 64 צרופלם שונים של אותיות וספרות (או בקיצור - תו). ב-4 ספרות כאלה אפשר לקדד אר ורק 16 = 2% צרופים הנושאים ערכים שבין 0 ל- 15. נראה כ? 64 קודים מספיקים לענות על מרכית הדרלשות ואמנם ציוד הקליטה הקיים בשוק מכיל ברובו מספר כזה של מקשים. בשלטה הבנויה על תולם של 8 ספרות בינריות אפשר להצליג 256 5 5% ערכים, לצרכי קליטה ועיבוד הנתונים.. נעמוד בהמשך על כל אחת מהשיטות הללו בנפרד. הצבת ערכים בינריים שונים לאוסף התוים, מאפשר למחשב ביצוע פעולות שונות ועריכת השוואות בין שדות על בסיס של הספרות אפס ואחד, החלטה על שוויון בין שני ערכים למשל, משמעה שהצרוף של אפס ואחד בשני הערכים הוא זהה. וי - 06 ה מדוע נחוץ הסלמול 1 - קליטת שדה כתוב בצורה אלפבתית מעמלסה על יחידת הקלט, מבחינת כמות ההקשות הנדרטות. למשל קליטת שם הסניף של הבנק מחליבת הקש 0 תוים, אולם קליטת סמל בן 3 ספרות (הקשות) המלצג את הסניף לכולה להקל בהרבה. | החסכון מושג גם במקום הנדרש ברשומת הקלט והוא מושג גם באחסנה המגנטית במחשב. שימוש בנתונים ספרתיים במקום חומר אלפביתי. ע"י תרגום הנתון לסמל מספרי מקילים לרוב על הקללטה, מהירותה ואלכותה. קב?עה שה- שדה הוא מספר? בלבד תאפשר להכין תכנית פיקוח לציוד הקליטה אשר תחייב קליטת ספרות 0-9. בכך אפשר להקטין את כמות השגלאות, ולהגדיל את תפוקת ההקשה. הסימול מאפשר סווג רשומות במחשב ע"פ קרלטר?ון רצוי. נחזור לדו- גמא של סניפי הבנק. אם למשל סמלי סניפי בנק מסולם באזור ת"א לתחילו בספרה 3 בסמל בין 3 ספרות, אפשר בכל עת למיין במחשב את החומר ע"פ מס' הסניף ולקבל את סנלפי ת"א בסדר עוקב בין המספר 0 ל-399. אפשרויות התמרון כאן רבות מאד. פעולות מסוג זה מורכבות לותר ללא השימוש בסימול. השימוש בסימול מאפשר לעתים לקבץ שדות שונים לנתון *תיד ובכך ליעל ולסי?ע בהמשך תהליכי העיבוד. הסימול מאפשר שימוש בקודים להסוואת נתונים חסויים. לעתים קיל- מים נתונים, במחלקה לכח אדם למשל אשר אין ההנהלה מעונינת בהצגתם הגלויה כמו סווג רפוא? ומנת משכל. הזרמת נתונים דרך *חלדת הַקלט חושפת אותם בנקודות מגע רבות. שלמוש בקודים הידועים רק לאדם אחד או שניים הוא פתרון רצול?. מספר? זהוי שונים כמו למשל מספר קטלוגי או מספר חשבון בנק מאם- שרלם התייחסות חד-משמעית לפרטלם שאותם הם מ?יצגים, לעומת הטכסט האלפביתי כמו שם פריט, שם לקוח בבנק וכד'. בסיכום, הסימול נועד ליעל את תהליך הקלט, לשפר את אלכותו, להג- מיש את לכולתו ולהגביר את היכולת הטכנית שבשימושו. אין להבין מכאן שיש לסמל את כל הנתונים בטופס. הסימול יכול להעשות בשעת מלוי הטופס, אם הטופס מתוכנן מראש למטרה זו. שלטה זו הינה היעילה, הטובה והזולה ביותר, ולכן לש לנהוג לפיה. כאשר הטפסלם אינם מותאמים או שא?נם מאפשרים סלמול ע"י רושם הטופס - יש לסימול מחיר. ביצועו דורש הגדרת פונקציה אשר תפקלדה ו ₪0 000 00 ₪002 שי - 7 .- לתרגם נתונים שבטופס לסמלים, ולרשמם. בנוסף לתוספת כח האדם אשר בח- לקו נחסך ע"י יעול ההקלדה, מסתכנים כאן גם בשגיאות אשר המסלנלם לכו- לים להכנלס, (אם כי אפשרי שהסמלן מתקן שגלאה אשר נרשמה בעת מללול הטופס). מחיר דרישות הסימול בדרך כלל קטן בהרבה מהמחיר הנדרש בלעדליו. כאשר משתמשים בסימול יש לכלול בתכניות המחשב טבלאות סמלים כדל להדפיס בדוותחים את התאור של הסמל לנוחות המשתמשים בדות. השימוש בס- מלים עשו? להקל רבות אם לודעים מתי, ה?כן ואיך להפעלל אותם. שלבי התכנון : הדרישות לסימול חייבות להקבע ע"י מנהל הפרויקט והן מתבטאות בפעולות הבאות: | א) קביעת השדות שיסומלו ובהתאם לכך הכנת טבלאות הסמלים. ב) שילוב נושא הסמלים בטופס, מבחלנת גודל ומקום. ג) | שילוב נושא הסמלים בתוכניות ההדפסה של המחשב ובביקורת תקינות. ד) | הגדרת שדות הסמלים ברשומות הקבצים. קביעת סימול שדה כוללת את הצעדים הבאים (ע"פ סדר כרונולוגל): - החלטה שהשדה מחייב סימול. - הגדרת השדה ורישום כל האפשרויות אשר שדה זה *כול לקבל. - ארגון האפשרויות הללו בסדר הגזוני ובעל משמעות. - קיצור במידת האפשר של התאור האלפביתי של הפרטים המסומלים. קביעת האורך המכסימלי של תאורים המופיעים ברשומה. - קביעת מספר הפרליטים המופלעים בכל טבלת סמלים. - קביעת מספר התוים של הסמל ואת תחומ? הערכים שלו. -‏ רלשום ערכים (סמלים) לצידו של כל פריט (בצורת טבלה). -‏ הכנת הוראות סימול בצד הטבלאות. י קביעת הסמלים שיטת'קביעת ערכי הסמלים לצד כל פריט מחייבת זהירות מלרבית. יש להתחשב באופי הטבלה ולארגן את רשימת הסמלים כד? שישאו משמעות מסוימת. במילים אחרות יש לשאוף לכך שמקריאת הסמל עצמו אפשר *היה לדעת מהו הפריט המלוצג על ידו או לפחות את ההקשר שלו. למשל בקביעת סמלי מוס- דות חינוך בעלר אפשר לקבוע שהתו השמאלי של הסמל, מלצגת את סוג המוסד: הספרה 1 - בתל ספר, והספרה 2 גנל ללדלם. התו השנ? משמאל לכול לייצג את זרם החנוך: הספרה 1 מציינת מוסדות חינוך בזרם הממלכתי?, ואילו הספרה 2 מציינת מוסדות כזרם הממלכתי דתי. המחיר שנאלצים לשלם .0 88 - | מט' גודל ל לד רל שם השדה הש | הקור שם בית הספר ו בתל ספר ו המרכז 8 ה מע לה הגבעה בית לעקב נירים השלושה הפועל המכון להשתלמות כתות 1 2 5 4 5 6 7 8 ציונלם במבחנלם 1 2 5 4 5 6 טבלת:.ס?למרל ל"מערך תלמלדלם" - 29 - עבור יתרון זה מתבטא באל ניצול מלא של כל הערכים האפשרלים של המספר, כאן לדוגמה אלן לנו 10 זרמים בחנוך. לעתים אלן למחיר זה משמעות ול- עתים הוא מחייב הגדלת תחום הסמלים ומספר התוים בסמל. אלמנט נוסף אטר לש להתחשב בו הוא האפשרות להרחבה. לטבלת סמלים, כמו לפעילויות אחרות, יש דל?נמיקה הגורמת בדרך כלל להגדלה הדרגתית של הרשימה בטבלה. ‏ הגדלה זו יכולה לבוא הן משום הרחבה של היקף מערכת המידע (מתווספים לה נתונלם אשר מחייבים סלמול) והן משום שהמציאות משתנה (מתווספ?ם פרלטים חדשים לטבלה כמו פתיחת סנלפים חדשים או בתל ספר נוספים). מנתח המערכות *אפשר מרחב תמרון לכל מקרה של הוספה אן גרלעת פריט מהטבלה. מרחב התימרון חייב להיות חיצוניל +פנלמל. הלצובל - לצורך הגדלה כוללת בנפח הטבלה, ולהוספת קטיגורלה שללמה. פנלמל ‏ - לצורך הגדלה או שינוי בחלק מסוים של הטבלה. המתכנן חפשי בדרך כלל ממלגבלות בהצמדת הסמלים ולתרון זה הוא יכול לנצל ליצירת מערכת סמלים משמעווןית אשר תקח בחשבון גם את הדלג- מיקה הפנימית ותהליה בשמוש זמן רב. השאלה של "משך חייה" של טבלת סמ- לים חשובה במיוחד שכן ברגע שקובעים את הטבלה ותכניות המחשב מתחללות לפעול אלן זה מעשל להחליט על זניחתה ויצירת טבלה חדשה טובה ממנה. הסיבה הילא פשוטה: בתהללכל העיבוד במחשב נבנים קבציס אשר הסמלים הם חלק מהותי בתוכם. קבצים אלה נושאים את הסמלים שנקבעו על פי הטבלה הקיימת. כאשר מגיעות רשומות עדכון הנושאות סמלים בעל? ערכלם שונלם מהישנים, תווצר סתירה ביצוגו של ערך מסוים ע"י שנל סמלים שונים. מכאן משמעות השלמוש בטבלה אחת שתתק?ים לאורך זמן. כאשר לש צורך ליצור טבלת סמלים חדשה, יש לשנות את התכנלות הקל- מות בהתאם. באשר לסמלים הקודמלם, אפשר ליצור בתוכנית טבלת היפוך בינם לסמלים החדשים או לכתוב תכנית מחשב אשר תסרוק את כל הקבצים הקיימים ותציב ערכי סמלים חדשים בכל מקום בו קלים סמל ישן לאותו השדה. תהליך כזה עולה ממון וזמן וילש להמנע ככל האפשר מלהזדקק לו. פתרון כזהָ גם אינו טוב למקרה שאין התאמה בין שתי טבלאות הסמלים. למשל אם הטבלה הישנה לתחומל גיל היתה: תחום הגיל הסמל 5 - 0 1 3 - 6 2 3 , 14 - 8 4 - 50 - ועם הכנסת חטלבת הביניים לבתי הספר, תידרש טבלה חדשה:י תחום הגיל הסמל , 5 - 0 1 1 - 6 2 5 - 12 3 8 - 14 4 + 18 5 כאן אין מדובר רק על החלפת סמל ישן בסמל חדש אלא על פיצולו של סמל ישן לשני סמלים. הדבר אלנו נלתן לביצוע, מבל? להזדקק לנתונים אחרלם מסיללעלם. דוגמה זו מצביעה על כך שהסימול מעלים מלדע אשר עשויים להזדקק לו במועד כלשהו בעתיד - במקרה זה, פרוט בגללים. אילו הלינו מלכתחילה מבססים את הקליטה על נתון הגיל ולא סמל קבוצת ג?ל (שת? ספ- רות במקום אחת) אפשר היה לשמור על גמישות המערכת, שכן את החלוקה לקבוצות יכול לעשות המחשב בשלב יותר מאוחר, לקראת הוצאת הדווחלם. הכללים לקביעת הסמלים הם; א - ישום שלטת סמלים אשר יוצרת קשר בין הסמל או חלקים ממנו לבין הפריט המסומל. ב - רצוי לקבוע שיטת סימול אשר תאפשר הרחבה פנלמלת בעתיד, גם מבחינת גודל הסמל. ג - רצוי להסתפק ככל האפשר בתחומ? המספרלם. למרות שניתן להשתמש בסימול גם בספרות וגם באותיות ובסימנים אחרים. ד -‏ שיטת הסלמול חייבת להיות פשוטה ככל שניתן. ה - הסמלים עצמם יהיו קצרלם. ו- רצוי להמנע מקביעת סמלים לסווגים יוצא? דופן. לחסי גומלין במערכת נתייחס כאן לקשר שבין ממלא הטופס, הטופס עצמו והסמלן. ככלל, אין להטיל את מלאכת הסימול על ממלא הטופס, האיש בשדה. אדם זה בדרך כלל עסוק בענינים אחרים ומללוי הטופס היא פעולה נלווית לעיסוקיו. צולין במפורש - "שדה", וכאן הכוונה לאנשלם שעסוקם אינו מללו?ל טפסים. פקלדים ועובדים אחרים שעיסוקם הוא רישום נתונים *כולים לבצע גם את הסימול ברמת מיומנות גבוהה יכיון שזהו חלק מהתפקלד שלהם. לדוגמא - קריאת מוני מלם וחשמל, רישום תלמלדים באוניברסיטה, רישום הזמנות ספקים ועוד. הנסיון מראה שסימול בשדה נתקל בהתנגדות וגם איכותו ירודה - הן במהלמנות והן בטלב כתב הלד. אפשרולות ההדרכה מוגבלות שכן קל לותר להדריך אנשים אחדים שכל מלאכתם הלא הסימול מאשר להדריך אנשלם רבלם אשר עוסקים בכך רק בחלק קטן מזמנם. אך אם אופי הנתון בטופס הוא כזה שמאפשר סימול לשיר בו במקום, ללא רישום תוכן השדה, הרל יושג חסכון בהטלת הסלמול לשירות על ממלא הטופס עצמו. דוגמה לכך היא מלוי שאלון סטטלסט?. הנשאל מתבקש למלא פרטלם שונים שבחלקם הגדופ הינם מקודדים. למשל במקום מצב משפחתי עליו לרשום ספרה; במקום רמת ההשכלה הפורמלית - לש לציין ספרה המציינת בי"ס עממל בי"ס תיכון או ל?מודים אקדמאיים לתואר ראשון או תארים גבוהים *ותר; בצורה דומה ניתנים קודים לאופ? העיסוק (חקלאות, תעשיה, מסחר, שרותלם וכו'). את פירוט האפשרויות לכל שדה אפשר לרשום בצד השדה או בצדו השני של הטופס. כבר הזכרנו את טופס דות ו שאותו. ממלא השוטר כדוגמה לסימול הנעשה ע"? ממלא הטופס. לתרון אחר ניתן להשלג ע"י שימוש בטכניקה של טפסים בעלי שדות עם אפשרויות מסומלות מראש. הכוונה להכנסת כל האפשרויות של השדה בצורת משבצות על הטופס עצמו. כל אשר נדרש ממלא הטופס | לעשות במקרה זה הוא לסמן בעיגול או ב-"א" את הסמל המתאלם. למשל: מצב משפחתל: בצורה זו בעית הכתיבה: המיגבלה בשיטה מושג דיוק טוב יותר בדרך כלל משום שלפחות נשמרת איכות משיגים כאן גם חסכון מסוים במיללוי וחסכון מלא בסימול, זו נעוצה בעיקר באפשרויות הפעלתה. אשר יכול לקבל מספר סמלים מועט, אין להעלות על כאשר מדובר בנתון ניתן למצוא לכולם מקופ..בטופס, אולם הדעת רישום מאות סמלים על גבי הטופס ואפילו לא עשרות, כמו למשל סמלי כל הישובלם. לאחר הדפסת הטופס. שלנןל ב אשר נשאר ללא שימוש. חסרון נוסף בשיטה הוא שקשה להוסיף סמלים סמלים יחייב הדפסת טופס חדש במקום הלשן למרות המיגבלות שהזכרנו, יש לשקול יישום רעיון זה בשעת תכנןן הטופס. במקרה ומתברר שהשיטות אשר הוצעו קודם אינן לשימות לפחות חלקית, ואלו הם מרבית המקרים, עוברים לשימוש בש?טה הנפוצה של מללוי משבצות הטופס בשדה כאשר את משבצות הסלמול ממלא הסמלן. לעתים משתמשלם בטופס משלים הנועד אך ורק לסימול. הטופס הממולא בשדה איגו מכיל משבצות סימול וכאשר הוא מגיע ליחידת הסימול, ממלאים טופס סימול מלוחד המלועד למטרה זו. שיטה זו נהוגה במקרים שהטופס המקור? דחוס בפרטלם אשר אלנם מש- אירים מקום לסימול או כאשר הוא ממולא בתוכן מללולי רצוף ואורכ? הסמ- לים אינם קבועים. כאן ?סומלו מספר סמלים אשר אין לקבוע אותם מראש. לצירת טופס סימול בפנ? עצמו במקרה זה היא בבת?נת כורת. תהליך הסימול תהליך הסימול הוא פשוט למד?: הטפסים מגלעים לסמלנים שבידלהם טבלאות ואלנדקסים. כל טבלה ממוינת פנלמית ע"פ סדר נוח לשימוש, כך שבמבט קל נ?תן למצוא את הסמל המתאים. מאחר ובטבלה זו מחפשים לרוב את הסמל ולא את כנוי הסמל, הלא החליבת להיות ממוינת ע"פ הכנולים. מיון הטבלה הוא כורח במלוחד בטבלאות ארוכות כמו סמל? לשובים או סמלי רחובות. ללא מלון כזה אין אפשרות סבירה לבצוע עבודת הסימול, באינדקס ארוך במלוחד רצוי לאפשר גם גישה נוחה, למשל סימון כל דף בו מתחללה אות חדשה. במקרה והאינדקס עובר גבול מספר, דפילם סביר, לש לחשוב על פיצולו למספר קבוצות, כאשר כל קבוצה נושאת את תחום הסמלים שלה. הק- בוצות יכולות להיות ממויינות לפי נושאים או קטגוריות ובתוכן - מיון נוח לשימוש לפי הנושא. העיקרון חייב להיות סילוק מטרדים העלולים לעכב את עבודת הסלמול. כל שדה הדורש ס?מול מחייב את הסמלן להסתכל בטבלאות ולרשום את הסמל המתאלם על פנ? הטופס. תוך כדי שימוש חוזר בטבלאות, לומד הסמלן לדעת חלק מהסמלים בעל פה ואז גובר הפתו? לסמל ללא היעזרות בטבלאות. מהל- רות הסימול גדלה ואלתה גם אפשרויות השגיאה. יש להציב נקודות ביקורת מתאימות כד? לשמור על איכות סימול סבלירה. ברוב הטפסים ישנם מספר שדות סימול. הסימול נעשה ע"י אדם אחד כאשר כמות הטפסים במחזור עיבוד אחד היא קטנה. גם כאשר הסמלים פשוטלם ומספר הקודים קטן עושה את העבודה אדם אחד. שונה הדבר במערכות זרימת טפסים בהם כמות הנתונלם גדולה ולש מספר קבוצות של סמלים. נוהגים לעתים ליצור את הסימול בשיטת "סרט-נע". כלומר, כל סמלן מבצע חלק מעבודת הסלמול של הטופס ומעביר אותו הלאה. שאלון מס' 50ו3 מגורים: מקום עבודתהת: ציבור?ל פרטע?ל אחר הודעת על שינוי בדרגת העובד שם משפחה שם פרע?ל פרע?ל ההודעה: הנ"ל יועלה בדרגה ע"ו אחיד החל מתאריך 20/9/76. תאריך חתימה לשמוש |השינול תאריך קוד הסמלן דוגמאות לש?עות ס?מול בטופס הסקר ממלא הטופס משמש גם כסמלן, על ידי סימון עיגול סביב הספרה המציינת את התשובה. בטופס ההרדעה ע5 שינוי דרגה נדרש שלב סימול נפרד אשר מבוצע במחלקת כח-אדם. קה כוללת איזון העומס, מניעת צוואר? בקבוק ומניעת אבדן טפסים. - 58 - שלטה זו מחייבת שללטה ארגונית על תהליך הזרימה של הטפסים אשר לשיטה זו חסרון בכך שאין כאן אחריות אישית של אדם אחד לסלמול הטופס. היתרונות של שיטה זו הי?נם התמחות בסלמול נושאילם מסוי?מלם והעלאת - התפוקה כתוצאה מכך. מרכיבל תפוקה הרשימה הבאה מפרטת 10 גורמלם המשפלעים על מהירות הסימול: מספר השדות שיש לסמל בטופס. גודל הטבלאות. ככל שטבלת הסמלים גדולה ילותר כן נדרש זמן רב יותר לחיפושים ואיתור הסמל. שלטת אירגון הטבלאות. ככל ששיטת הגישה לטבלאות נוחה ?לותר כן קל ילותר להתמצא בהן, קלות פרושה מהירות. הכשרת הסמלנלם. ככל שמסבירים יותר את הרקע לסימול הטופס ואת | החריגים, כן להיו פחות עיכובים. כושר הסמלנים. כושרו האלנטואיטיבי של הסמלן לפתור בעיות שמתעוררות. אירגון שיטת הסימול. האם סימול הטופס נעשה ע"י סמלן יחיד או קבוצת סמלנים. אירגון צוות הסלמול. האם היחידה בנויה על יכולת לתגבר חוליות חלשות. טיב מילוי הטופס. כתב יד לא ברור עלול לגרום לעיכוב בפענוח השדה המחייב סימול, ולעתים גם לעריכתו מחדש. רמת תכנון הטופס. האם משבצות הסימול ניתנות לגישה גוחה, היכן מקומה בהקשר לשדה עצמו, סדר השדות. 0 - אורך הסמל ואורך השדה המסומל. ככל שהגדרת השדה, וכן גם סמלו, ארוכים לותר כן נדרש זמן יותר לאלתורם ולכתיבתם. .1 - תנאים סביבתיים נאותים כגון מדפים, מרחב, תאורה וכד'. אחת מפעילויות הסימול יכולה לכלול הצמדת ספרת ביקורת לשדות בטופס. את ספרת הביקורת ניתן לחשב ע"פ סלדרה של פעולות חשבוניות פשוטות המבוצעת על תוכןו השדה. כדי? למנוע גזילת זמן רב על כמות הטפ- סים, משתמשים באינדקסים המכילים את כל המספרים שבתחום אותו שדה בצרוף ספרת הביקורת לכל מספר הסמלן מצויד באינדקס מתאים מחפש את המספר ומשם מעתיק את ספרת הביקורה . ' - 55 - השגילאות סוגי השגיאות האפשריות בסימול אלנמ רבלם. השגלאות נובעות כתו- צאה מחוסר רלכוז והעתקה לא נכונה של הסמל מהטבלה אל הטופס. אפשר לאתר בקלות *חסית את מרכית השגיאות שכן כמעט כולן הן טעולות ולא שגיאות לוגיות. המקור העיקרי לשגיאות הוא טפסים ממולאים ברמה לרודה. השגיאות נובעות כאן מחוסר אפשרות לקריאה מדוייקת של הנתון או מצורת רלשום דו- משמעית. | שגיאות נגרמות כתוצאה מ"דילוג" על הסימול בשדה זה או אחר. בשל לחץ הזמן, שוכח לעתים הסמלן לסמל את אחד משדות הטופס החייבים בסלמול. אם אין אמצע? בקרה, מתגלה חסר זה רק בשלב יותר מאוחר, אם בכלל. תכנלת הקליטה אינה יכולה ל'דעת" אם השדה לא סומל משום שלא הילתה אלנפורמציה כלל או משום שהסמלן שכח את סלמול השדה. תכנון קפדנל של תוכנית הקליטה וקביעת בי?קורות לוגיות לעילות יכולים למנוע במלדה רבה מצבים אלו. שגיאות נוספות יכולות להגרם מאורך גדול מדל של הסמל, ואז בשלב העתקת הסמל נוצרת השגיאה. מקור נוסף לשגיאות יכולים לשמש אינדקסים וטבלאות לא ברורות או לא מאורגנות היטב. באשר לסלבה זו - היא כולה בתחום הארגון והאחריות של מנהל הלחלדה. כאשר מפיצים נוהללם וטבלאות סימול חדשות יש לאסוף את כל המסמכים הקודמלם. כח אדם רמת הדרישות מאדם שעיסוקו בסימול אלנה חורגת מעבר לדרלשות לגבל אדם העוסק בעבודה פקידותית, ובכלל זה, דרלשות ההשכלה ודרישות לנסלון קודם. סמלן יכול להכנס לעבודה שוטפת תוך זמן קצר. ולרכוש נסיון והתמחות במהלך עבודתו. בנוסף לכישורי? פקידות רגילים מן הראוי שלודגשו אצל הסמלן האלמ- נטלם של דייקנות וסבלנות בשעת טיפול דקדקני בפרטי רישום. מכליון שבתחום זה מוגבלים פיתוח יוזמה ותנופת עשליה, על האנשים העוסקים בכך להילות שלוים ורגועים באופיים ולראות בתפקיד זה כפי שהוא - אתגר. בדרך כלל מצליחים בעבודה זו אנשים מבוגרים, אשר רמת האחריות והבקרה העצמילת גבוהים אצלם. כח-האדם ביחידת הסימול מחולק על פל הנושאים של מערכות המלדע. העבודה בצוותים היא הכרחית ומאפשרת התמקצעות ביישום מסוים. אין פרוש הדבר שלא תתכן גמישות ושאנשים לא יעברו מצוות אחד לשני לחלזוק ולתל- גבור חוליות חלשות ברגעים מסוימלם. לכל צוות חליב להיות אחרא? שתם- - 56 - קידו לדאוג לקבלת החומר לסימול, לווסות האנשים בצוות, לדאוג לסימולו הנכון ולמסירתו של החומר הלאה. תפקידו גם לטפל בבירורים ולערוך בי- קורת מידגמלת על החומר המסומל, הוא גם פונה לקבלת תשובות על בירורים בטפסילם ודואג להערכה של כמולות צפויות של חומר העתידות להגיע כדל להתארגן לקראתן ומודיע ליחידת הניקוב על הכמויות שיועברו אליה ומועדל ההעברה. בארגון שבו קלים צוות קטן ממלאים אדם אחד, או שניים, את כל הפעילויות הנדרשות בנושא הסימול, ניהול עבודתם ותאום עם קבוצות עובדים אחרות ביחידת הקליטה. מנהל יחידת המחשב מנהל יח?דת קלט/פלט האחרא? לסימול ראש צוות סימול סמלן סמלן סמלן סמלן סמ ראש צוות סימול ן סמלן סמלן מודל למבנה אירגוני של יחידת סימול גדולה פרק 5: תת]'ק תהקת הקלדה היא פעולת הקשה על קלידים המפעילים מתקן רישום מגנטל או מנגנון ניקוב, או שהם גורמים לשידור אותות בקוי תקשורת. נשתמש בהמשך במונח זה לציון פעולות ניקוב ורלשום מגנטל באופן כללי. במלדת הצורך נעמוד על סוגי ההקלדה השונים בנפרד. תהליך ההקלדה מלועד להעביר נתונים הרשומילם במסמכים אל צורת קלט הניתן לקריאה במחשב: כרטיסים, סרטים מגנטיים, תקליטונים, תקליטלם ועוד. מסמכים הרשומים מראש בצורה הניתנת לקליטה במחשב אלנם זקוקים לתהליך זה והם נקלטלם לשירות במחשב במתקן הקורא האופטי או הקורא המגנטי. תאור התהל?ך אפשר לצמצם את התהליך לפעולת ההקלדה עצמה ואפשר לראותו כמתמשך משלב קבלת הטפסים ביחידת הקליטה ועד למסירת החומר באמצעי קליט-מחשב: 1 חלוקת החומר במנות לקלידניות. - הכנת והכנסת תוכנית מדריכה (מאסטר) למכונה. 3. הקלדה - ניקוב או רלשום מגנטי. 4. | אלמות ותיקון רשומות שגויות. 5. מסירת פלט ההקלדה (כרטיסים, תקליטון, סרט וכד') להפעלה. 6. | תיקון שגיאות שדווח עליהן במהלך הקליטה במחשב. : בשלבים אלו מסתיים תפקיד יחידת הקלט. תהליך העבודה של הקלידניות הוא סטנדרטי? למדי ומתאלם לרוב צורות הקליטה. תכונות ציוד מסוימות, תכנון ונוהלי? עבודה עשויים להכתיב שנויים כלשהם. המכונה לרישום מגנטל הינה גם מכונת אימות. הכוון נעשה ע''י הקלידנית במתג הפעלה. התיקון נעשה מיד כאשר מתגלית השגיאה. מכונות הניקוב החדשות הינן גם מכונות אלמות, ועל כן אפשר לבצע את האימות ותיקון הכרטלס (נלקוב כרטיס חדש) באותו שלב עיבוד, אם כל במידה פחותה של נוחות מאשר במכונה לרלשום מגנטל. מכונות הניקוב והאל- מות בנות הדור הקודם היו נפרדות והפעולות של אימות ותיקון שגיאות נעשו בנפרד. >< 58 >' התהליך כולו מחייב אמצעי פיקוח וביקורת שונים לאבטחת הנתונלם, למדידת תפוקה, למעקב על כמויות של שגלאות, קביעת עדיפויות, טילפול בבירורים ועוד. חלוקת החומר למנות קלידנית צריכה לקבל את החומר המתאים ליכלתה מבחינת הספקים ומב- חינת איכות. החלוקה למנות מאפשרת מעקב על פעילותה של הקלידנית בפרקי זמו קצרים יחסית (1-3 שעות), ומצד שנל נותן לה הדבר הרגשת הקלה עם סיום כמות טפסים שנמסרה לה ובכך יש עידוד להמשך עבודתה באותו היום. קלידנית מתחילה הרואה לפניה ערימת מסמכים גדולה, עלולה לאבד את שלוותה מהרגשת חוסר לכולת לסיים את העבודה. החלוקה למנות מאפשרת גמלטות במעבר מנושא אחד לשני כאשר סדר העדיפויות משתנה. לכך חשיבות ביהלדות קליטה בהן יש פעילות משתנה. העבודה במנות מאפשרת שליטה טובה יותר להבטחת שלימות החומר. תכנון והכנת תכנית מדריכה למכונה כמעט כל סוג? ציוד הקלט מאפשרים הכנסת תכנית מדריכה המסייעת בתהליך הקשת הנתונים. תכנית זו מוכנסת למכונה לפני שהקלידנית מתח?לה את הקליטה. את התכנית מכינים לפ? הנחיות היצרן ותכנון רשומת הקליטה, באמצעות לוח המקשים של אותה המכונה שבה מבוצעת ההקלדה. סוג? צלוד שונים מאפשרים מספר שונה של תכניות. מספר התכניות האפשרי למכונת הניקוב 029 98| הוא שתים - ופרוש הדבר שהנקבנית יכולה להכניס 2 סוגי רשומה במבנים שונים במסגרת עבודתה בפיקוח התכניות. התקלידות של אותה חברה מאפשר עד 10 תוכניות מדר?כות ומשמעות הדבר מובנת - אפשרות להכין מראש את התכניות הדרושות, ואפשרות להחלפתן בעת הצורך ללא עיכובים. התכנית המדריכה קובעת התחלות וסיומים לשדות בהתאם לגדלם. הלא קובעת אם השדה הוא מספרי או אלפביתי, היא קובעת אם לש לאפשר הכנסת אפסים לשדה מצד שמאל או מצד ימין. היא מאפשרת הכנסת ערך קבוע לשדה כלשהו. היא מאפשרת העתקה של שדות מרשומה קודמת או דילוג על שדות. היא- יכולה לאפשר בדיקת ספרת ביקורת או אי?פוס חבילות. תכונות אלו ודומיהן מתאפשרות בעוצמה שונה, בסוגי צלוד שונים, אך תרומתן רבה בעיבוד הנתונים. הן מקילות ביותר על הקלידניות הן מבחלנת פיקוח על התהליך (ומשמעותו-איכות) והן מבחינת מהירות התהליך : (ומשמעותו-הספק). ניתן גם לעבוד ללא תכניות מדריכות אך התוצאות > 88 -= התכניות המדרלכות במכונת הנלקוב נמצאות בכרטיס מנוקב המכלל את הקודילם למבנה השדות וצורתם, והוא מורכב על תוף המצוי בתוך המכונה. ההתקדמות בניקוב הכרטלס מלווה בסיבוב התוף וכך מסונכרן טור הנלקוב עם טור הבקרה שבתוכנית הכרטיס שעל התוף. בציוד החדלש לניקוב ובציוד לרישום מגנטי מופעלות התוכניות מתוך זכרון מגנט?. להכנת תוכנית משתמשים בלוח המקשלם. התוכנית נרשמת בזכרון המכונה ומשם מועתקת לכרטיס מנוקב, תקליטון או סרט מגנטל. הטענת התוכניות לזכרון נעשית מאותם אמצע? אחסון. בזמן העבודה לכולה הקלידנית להפעיל את התוכנית הרצולה לה ע"? הקשה על מקש? הפעלה שבמק- לדת, ועד להפעלת תוכנית חדשה תפעל המכונה בבקרת התוכנלת הקילמת. ה ק ל ד ה בשלב ההקלדה (נלקוב או רלשום מגנטל) מעבלרים נתונים ממסמך כתוב אל אמצעל? קליט מחשב, הקלידנית ?ודעת את מבנה הרשומה שמלועדת למחשב -ומזינה את הנתונלם מתוך הטופס לפל סדר ומבנה השדות. הקלידנית פועלת תמיד על קבוצות של טפסים בעל? מבנה זהה והלא מליצרת רשומות במבנה זהה. במקרלם חרלגים יש לפעול עם טפסים ורשומות במבנה משתנה. הדרישה הלא לאפשר עבודה רצופה של הקללדנלת ועל-כן כל תהללכי הבירור ואירגון החומר צריכים למצוא את פתרונם בשלבים שלפני כן. העקרון הוא לשמור על איכות והספק עבודה. למקלדות השונות מבנה זהה המקובל כבר עשרות שנים. אך בכל לוח לשנם מקשים נוספים, המותאמים לסוגי הציוד השונים ומטרתם לנצל תכונות נוספות של הציוד. למשל האפשרות לחזור לתחילת השדה או לתחילת הרשומה גם כאשר הוקשו מרבית נתוניה נמצאת לרוב במכונות המגנטלות והדבר מקל על תהליך הרלשום. מעקב אחר ההספקים הוא חלק מתהליך זה. לכל עבודה לש רמת קושי מסוימת ועל סמך תקדימים יש לקבוע את כמות תחומר לנלקוב במשך שעה אחת. רמה זו תהווה סטנדרט לאותו סוג חומר ועל פיה *קבע הספק? הקללד- ניות. גם לגבי אחוז השגיאות נלתן להגלע לרמה סטנדרטית של אלכות (נניח כמות כרטילסים שגויים על כל 100 כרטיסים מנוקבים מאותו חומר). מכל מקום, פירוט מדויק של השיטות יבוא בפרק הקשור בכח אדם. תהליך ההקלדה מחילב גם מספר רלשומים באשר לזהות החומר, דבר אשר פרושו סלמון בצורה כלשהי, אם על קופסת הכרטיסים המנוקבים או.על גבל הסרט המגנטי: נושא הקליטה, תאריך וזהות הקלידנית שעסקה בו. - 60 - הוראות הקלדה אחד הכלללם אשר יש לעמוד עליהם הוא קבלת הוראות הקלדה לחומר המיועד לקליטה. ההנחיות ירשמו ע"י המתכנן ויפורטו על פי הסעיפים הבאלם: 1 - סוג צלוד הקליטה (מכונת ניקוב, תקללדית וכד'). 2 - תדירותימסירת החומר לקליטה לפ? שעות, *ימלם וכד' 7 3 - סוגל רשומות אפשריות והתפלגות כמולות. 4 - רשומות מלוחדות לקליטה בתחילת העבודה ו/או בסופה. 5 - פירוט מדויק של שדות הטופס ואופן קליטתם (ראה טופס הוראות ניקוב). 6 - טיפול בשגיאות בשדות הטופס. 7- הנחיות מיוחדות לגבי סדר קליטת הטפסים, 8 - האם נחוץ אימות, ואם.כן באללו שדות. 9- כיצד לטפל בטפסים לאחר סיום ההקלדה והאלמות. 0 כלצד לטפל בחומר שהופק, כמו כרטיסים, סרטים (קביעת תולת, אחסנה הפד''). הוראות אלו לשמרו בחדר הקליטה ולש לעדכנן בעיתות הצורך. בנוסף להן, יש לצרף את טופס רשימת השדות "הוראות נלקוב". מס' ' שם השדה סידור? 2 מס' זהורל , הוראות הקל דה / הערות מספרל שם משפחה אלפבית? סוג רשומה 1 קבורע. העתקה (סנס) דילוג (5%|0) |6+% 2670 סמל לשוב סכוסם החלרב מס' החשבון לנוקב מראש הטופס טופס הוראות הקלדה אימות הקלט אימות הינה פעולה הזהה לפעולת ההקלדה הראשונה שביצעה רלטום של הנתונים. בפעולת האימות נבדק הרישום שבוצע קודם לכן, כאשר מתגללת אי התאמה המכונה נעצרת ומתאפשר תיקון המצב, ע"י ניקוב כרטיס חדש או עדכון הרשומה המגנטית. קיימים מספר קוים מנחים בתכנון האלמות: קביעת נחיצות ביצוע אימות: אפשר לקיים במחשב ביקורות לוגיות קפדניות המשחררות כמעט לתלוטין את הצורך באימות. תכנית ביקורות לוגיות במחשב אינה יכולה לטפל בכל מקר? השגיאות. חסכון של שלב -האימות משמעותו רבה ביותר מבחינת ההוצאה הכוללת בקליטה. הקביעה ' אם נחוץ אימות או לא חייבת להתבצע בשילוב עם גורמל התכנון, תוך ביצוע אימות מדגמ? של חלקי חומר, כד? לוודא א?כות סבירה של הקלט. קביעת הנתונים/שדות לאימות: יש לצמצם עד כמה שאפשר את מספר השדות ולהגביל אותם רק למקרים הכרחלים. אם למשל חלק מהנתונלם מקבל "כיסוי" טוב בביקורות הלוגיות, או לש לו אמצעי בדיקה אחרים כגון ספרת ביקורת או סי?כומל הבילות, אפשר לותר על האלמות שלהם בתנאלם מסוימלם. עם זאת לש לשקול את המשמעות של גלוי? מוקדם לותר של השגיאה - בזמן האימות לעומת זמן העיבוד במחשב. ‏ יש לערוך מאזן בין מחיר האימות לבין המאמץ הנדרש לתקון שגיאות שמגלות לאחר מכן" במחשב. עיבוד חלקי של הנתונים בציוד קלט מאפשר חסכון באימות. בדיקות שלימות: חייבים לבדוק אם כל החומר שהתקבל לבר הקלדה. את הסיכומים משולם מול תעודות המשלוח שנתקבלו עם החומר ביחלדת הקלט. קביעת שלטת תיקון שגיאות: יש שוני בשיטת התיקון במכונות אימות כרטלסים ובמכונות רישום מגנטל. גם במכונות אותה קבוצה יש שונל לפי הסוגים השונים. בניקוב כרטלסים מקובל לסמן על הכרטיס השגול את הנתון הנכון, וכן להפוך אותו במקומו בחבילת הכרטיסים. לאחר מכן אפשר להוצלאו לתיקון. ניהול רילשומים: מקובל לערוך רישום של סוגי וכמות השגיאות שהתגלו בתהליך האימות. הדבר מיועד לשיפור טפסי הקלט, הנחיות מללוי הטפסים, קביעת נוהלים מתוקנים לבד?קה ולשם הדרכת הקללדניות. תיקון שגילאות הקלדה האימות, שנעשה במכונה המבקרת כרטי?סים, גורם לחלתוך בכרטיס המנוקב שנמצא נכון. האימות במכונות המגנטלות מאפשר גם תיקון השגיאה בשלב האימות. הדבר חוסך את השלב הנוסף המתחליב מאלמות בכרטלסים - שלב הוצאת השגיאות ותיקונן. לשנה אפשרות לתקן כרטיסים גם במכונות נלקוב דו-תכליתיות (נלקוב ואימות). - 62 - שלב הוצאת השגיאות מתבטא בשליפה של הכרטיסים השגולים מתוך חבילת הכרטיסים שעברו אלמות. ‏ זוהי מלאכה פשוטה למד? שכן הכרט?ס?ם השגולים מצוילם בצורה הפוכה לשאר הכרטלסים. אם סדר הכרטלסים אלנו מתייב שמלרת רציפות, אפשר בתהליך האלמות לשלוף את הכרטיס השגוי,ולסמן את התיקון. | כשמסימים את כל שלב האלמות מנקבים את התיקונים במכונה מנקבת. [ עם סיום תיקוגי השגיאות, מצמידים את הכרטלסים שתוקנו (למעשה כרטיסים חדשלם) לכרטיסים שעברו אלמות ולא נמצאו בהם שגיאות והחומר מוכן למסירה. לצירת נתוגים לקליטה לשירה במחשב בקטע זה נעסוק בשיטה לילצירת קלט תוך כד? הפעילות האדמלניסטרטל- בית השוטפת, כלומר תוך כד? התהוות התנועה. המדובר בפעולה מלדית של ניקוב כרטיסים במקום רישום מוקדם על גבל טפסים. הטפסים הם כרטיסים רגילים שיש בהם פרפורציה מוקדמת במקומות החירור. בעזרת מכשלר עזר פשוט מבצעים את החירור. להקלת בלצוע הניקוב, משתמשים במשטח מלוחד שעל?ו מניחים את הכרטלס לצורך חירורו. משטח זה יכול גם להכיל תא אשר בו מאחסנים את הכרטלסים לפני ו/או אתרל הפעולה. לתרונה העלקרי של השיטה בכך שבמקום פעולת הרלשום ופעולת הניקוב הסטנדרטיות מתאפשרת כאן פעולה יהחידה של ניקוב לשיר. ‏ ישנו איפוא חסכון בתהליך ובזמן וחסכון בציוד. התנאי הוא שהכמות או קצב העבודה הם נמוכים, והרישום מתבצע על רשומה/כרטיס אחד בלבד מדי? פעם, כאשר "נוצרת" תנועה. שיטה זו נהוגה בנושא? צרכנות, כמו רישום מוני מלם, חשמל וגז. כאשר משתמשלם בשלטה למטרה זו אפשר להפיק את הכרטיסים מהמחשב ולנקב/ להדפיס בהם את הפרטים הקבועים של הצרכן, כמו: מס' הצרכן, שם, כתובת. רושם המונים צריך להוסיף את קריאת המונה. שיטת נלקוב הכרטיס בשעת התהוות הפעולה אפשרית בקשת רחבה טל לישומים ולכל יישום לש לבחון את סבירותה ואת משמעותה. ‏ אין ספק שבמערכות שבהן היא נמצאת מוצדקת, היא מכניסה עיקרון חדש בנושא של הכנת הנתונים לקליטה. יצור הכרטיסים חליב להיות מוזמן במיוחד מבית החרושת והם עוללם לותר מאשר כרטיסים רגללים. המכשיר עצמו אינו יקר ומהוה עלות מבוטלת ביחס לאלטרנטיבות. פרק 6: ה3'קות 9ק/6 באח6ב בפרק זה נדון בתהליך קליטת הנתונלם במחשב ובביצוע הכדיקות המכ- וונות להפקת רשומות תנועה נכונות שתועברנה להמשך העיבוד. בשלב זה מופעלת במחשב "תוכנית קליטה" או "תוכנית ביקורת קלט": הפעולה העיקרלת בתוכנית הינה בדיקת הערכים שבשדות כל רשומה לפ? קריטריונים מוסכמלם. אם הבדיקה חיובית - השדה "נכון" ואם היא שלילית - השדה נחשב כ"שגול". כל רשומה הנכנסת לעיבוד במחשב עוברת את סדרת הבדלקות הדרושה ובסיומן - היא נרשמת בקובץ הפלט כרשומה טובה להמשך העלבוד או שהלא נרשמת כשגויה. הדוה המופק במהלך זה מציין בנפרד רשומות טובות ורשומות שגויות שיש לתקן ולהחזיר לתהליך. ציון הטגיאה ציון השגיאה הדפסת הרשומה והסבר הטגיאות תרשים סכימטי לתהליך בדיקות לוגיות . - 64 - הנחיות לבניית תהליך הביקורת כעקרון, המחשב אלנו מסוגל לתקן שגיאות קליטה תוך כדי התקלות בהן. בעזרת תוכנילות מתאימות ניתן לאפשר למחשב לגלות שגיאות המתבססות על בדיקה לוגית כלשהל. על ידי מאמץ לא גדול והשקעה קטנה בדרך כלל ניתן לגלות את מרבלת השגיאות בעזרת תוכנלת מחשב. כל נסיון לטפל בשגיאות אשר מעבר לגבול מסויים עלול לעלות במאמץ רב והשקעה כספית גדולה אשר אלנה עומדת ביחס לכמות השגיאות המתגלות, ובדרך כלל - גם לתועלת המופקת מכך. כללית, כמעט ואין אפשרות לגלות את כל השגיאות האפשריות בקללטה ולוא גם בעזרת תוכניות מורכבות. תוכנית לגילו? שגיאות היא תוכנית שרות אשר נועדה לעזור לצוותי הקליטה השונים. בשום מקרה א?ן לתכנן את הדוחים המופקים ממנה בצורה אשר. תדרוש תוספת מאמץ מצוותי הקליטה,על זה הנדרש ממללא בתיקון השגיאות. הצגת השגיאות חייבת להלות ברורה וקלה להבנה. ההתיחסות למקור בהצגת כל שגיאה חייבת להיות ברורה וחד משמעלת. תכנון שיטת תיקון השגיאות חליב להיות פשוט וגמלש. רצוי שתקון השגיאות לשתלב במערכת תוכניות הקלט ולא לבוצע בתוכגלות נפרדות לתיקון שגיאות. יש לשאוף לריכוז כל הבדיקות בתוכנילת אחת מקיפה. לש לשאוף שכל סוגי הקלט יכנסו לתוכנית זו במרוכז וללא סדר מחייב כלשהו. במדת הצורך י*מויינו הרשומות במחשב, יש לנהל מערכת מאזנים מקיפה ככל האפשר על כל הכניסות והלצלאות של התנועות בתוכנית הבדיקות הלוגיות כד? להבטלח את שללמות הנתונים. משמעות השגיאה הלוגית לפגל שנמשיך בהסבר הרקע לכללים אלו נסביר את המונח "שגיאה לוגית". כל תוכנית מחשב בנויה מצעדים הגיונים או הוראות אשר מכתיבלם למחשב את ביצוע הפעולה הנדרשת. אחת. התכונות המופלאות של מחשב היא שבעזרת פקודות ניתן לבצע השוואה בין שני ערכים ולהחליט על אופן פעולה שונה בהתאם לתוצאות ההשוואה. - 65 - תכונה זו של כושר השוואה מאפשרת למחשב לבצע החלטות מתוכננות, והילא מנוצלת הלטב בתוכנית הבדלקות הלוגיות. נלתן לקבוע מראש, לגב? כל שדה ושדה בטופס הקללטה את הקריטרלונלם להלותו "נכון", ומכאן תתק- בלנה אפשריות השגלאה אשר עלולות להיות. כל חרלגה מהקרלטרלונים של שדה "נכון" היא שגיאה אשר תקרא "שגלאה לוגית", דהלנו על פ? קטע תוכנית המורכב מצעדים הגלוניים לכולים להג?ע למסקנה ששדה מסולם שגול. אפשר לקבוע שרק שדות המאפשרים השוואה ערכית לנתון הלצונל כלשהו או לשדה אחר ניתנלם לחשיפת התוכנית הלוגלת. למשל בקליטת נתונים על גילאל ב?ת-ספר עממ?ל אפשר לקבוע ששדה הגיל חייב להלות בתחום הערכלם 5 - 5. כל נתון קלט שאינו בתחום זה *פלט כשגלאה לוגלת ע"י תוכנית המחשב. אם כן, בעזרת השוואה בין שדה הקלט המוגדר כ"גלל" למספר 4 (חייב להיות גדול ממנו) ולמספר 16 (חייב להיות קטן ממנו) נותנלם לתוכנלת המחשב כלל אשר בעזרתו היא מחללטה אם השדה שגול. לעומת זאת, שדות אשר לא ניתן לקשרם לנתון כלשה? לצורך השוואה, אין בהם כד? לתרום לתכנית הבדלקות הלוגיות. שדה כזה הוא למשל מספר קטלוגי של מוצר אשר לעלתים לכול לכלול כל סלמן מסלמני האותיות והספרות. כדומה - שמות אינם ניתנים לבדלקה לוגלת. עיון קצר יכול להראות שמרבית השדות חשופים לבדיקות לוגלות או אחרות. אולם העובדה ששדה מסוים עובר בהצלחה את מבחן הבדיקות הלוגלות אינה מהווה בשום מקרה ערובה שהשדה אמנם נכון. בדוגמה שהוצגה קודם, אם למשל תלמלד בגיל 9 נקלט כבעל גיל 8, הנתון *סתנן בהצלחה דרך הבקו- רת הלוגית שהפעלנו קודם (התחום 5 ל-15). כאן אנו נוכחים שלמעשה שום תוכנית מחשב אינה לכולה להבטלח מהימ- נות מוחלטת של הנתונים. בד?קות לוג?ות יותר מקיפות ומשוכללות אינן מהוות תשובה. למשל אם נלחס את נתון הגיל בדוגמה שלמעלה לשדה אחר כמו לכתה בה לומד התלמלד, נצטרך לחבר טבלה המקשרת בין הגיל לבין הכתה המתאלמה. ‏ כד? לאפשר בדיקה מדויקת לותר של הגיל יש לקלט נתון נוסף - הכתה, ובעזרת השוואה של שני הנתונים לטבלה שבידנו נוכל להחללט על אפשרות קלום השגיאה. שלטה כדו אלנה מומלצת תמיד שכן הפעולות חליבות להתרכז בהקטנת מאמץ הקללטה, וזה אומר בעיקר הקטנת מספר השדות הנקלטים. מה גם שבדוגמה שלנו בכל זאת לתכנו חריגים של הבדלים בין הגיל לכתה מאלה המצויים בטבלה והמאמץ לא פתר את הבעיה. אולם, אם שדה הכתה נקלט ממילא לצרכלם אחרים רצוי לפעול בכוון של הבד?קה הלוגית שתוארה קודם ובכל מקרה של הבדל?ם יש להתריע על כך. - 66 - בתהליך הבדיקה יתכנו מספר התרעות שווא אשר יתגלו תוך כד? הטפול בשגיאות, אולם מספרן יהיה בודא? מועט ועם זאת עדיין יתכן שלצדיק את הבדיקה. כאן אנו נוכחלם בעליונות האדם על המכונה. המחשב לכול להת- ריע במספר מקרים שישנה אפשרות לשגיאה אולם רק האדם ?הליט סופית אם אמנם היא קימת. במקרים אחרים, בהם הבציקות הלוגלות מאפשרות זאת, המחשב יכול לקבוע בוודאות קילומה של שגלאה. נציג דוגמה נוספת לענין הבדיקות. בקליטת שמות הבדיקה הלוגית היחידה שניתן להפעיל היא שכל אחד מתוו? השם הוא אות ולא ספרה. השם לכול להיות מסולף לחלוטין ובכל זאת יעבור את בקורת המחשב כל עוד לא השתרבבה בו ספרה או סימן אחר כל שהוא. אפשר להרח?ב את בדיקת השם (פרטי ומשפחה) ע"? השוואה של השדה המלוחס אל טבלאות המכילות את כל השמות. אם יש ברשומה מספר זהו? חד-משמעי (כמו מספר תעודת זהות, מספר תלמיד וכד') הבדיקה פשוטה למדל. מאתרים בטבלה את מספר הזהות ובודקים את השם. אם הכתיב של השם אלנו כפ? שהוא מופיע בטבלה הוא יחשב כשגול למרות שיתכן שהוא נכון. למקרים אלו יש פתרון בשלטות בדיקה מתותכמות לותר, שתמנענה הודעת שגיאה לא רצויות. אם אין מספר זהוי אשר יכול לסייע באימָות שדה אלפביתי או שדה אחר - אין למעשה אפשרות לבדוק אותו במתשב. סוגי הביקורות הלוגיות נציג את האפשרויות השונות לבי?צוע ביקורות לוגיות. אין צורך וגם אין אפשרות ליישם כל אחת מהן לכל שדה ושדה. בחירת סוג וה?קף הבדיקות המתאימלם לכל לישום נעשה בעת התכנון. הביקורות הלוגיות המקובלות הן: 1 - השוואה בלן שדה נתון לבין ערכים חלצוניים: מצב משפחתי הייב למשל להיות קוד ג (נשול), ר (רווק), א (אלמן), ‏ ג (גרוש), או 4 בתהתאמה; תול השם חייבים להיות אותיות; תוי מספרי הזהןול חייבים להיות ספרתיים; תאריך הייב להיות בתחום מסוים; קוד רשומה נכלל בסוגים האפשריים. בקטיגוריה זו נכללות בדיקות תחומלם וגבולות של.שדות. 2 - התילחסות שדה נתון אל שדות אחרים באותה רשומה: נרשמו שעות נוספות לאדם בדרגה שאינה מזכה אותו לכך, או ברשומת בני משפחה למשל, גל הבן גדול מגיל האם, או למשל בקוד רשומה מסוים לא יכול להופיע שדה של מספר שעות עבודה כאשר חייב להופיע ערך כספ? בשדה אחר. - 67 - קלום או אי קלום הנתון בשדה. לעיתים נתונים מסוימים הם חיונלים לקליטת הרשומה, וילש לחליב את קלומם. למשל מספר זהוי של הרשומה, או מספר שעות עבודה בדווח משכורת. שדה שם אפשר להשמיט ברוב המקרים מכיון שהוא ק?ים בקובץ ואלנו מלועד לזהוי הרשומה. אורך שדות. ניתן לבדוק אם מספר התוים של השדה עובר גבול מורשה מסוים. האפקט של בדיקה זו דל מוגבל שכן ברוב המקרים מתכננלם ממללא אורכי? שדה אשר חופפים את הגודל המקסלמלי? שבו הנתון *כול להופיע. לדוגמא, אם מספר החשבון בבנק אילנו יכול לעבור את הערר "מילילון", מקציבים לשדה זה 6 תולם בלבד. סלכומים. העובדה שהמחשב מסוגל לבצע את כל פעולות החשבון מאפשרת עריכת סיכומ? בינלים וסיכומים סופיים לביקורת על נכונות הנתוגלם. תוצאות הסיכום במחשב מושוות עם חלשובים שנעשו לפני הזנת החומר למחשב ונקלטו. התאמה או אי התאמה עשולה לקבוע במידת סבלרות גבוהה למדל את קיומה או העדרותה של שגיאה באחד מהשדות שסוכמו. את הסלכומים אפשר לבצע בשדה כלשהו בכל הרשומות או במספר שדות של רשומה אחת. אין מדובר כאן רק בשדות מספרלים בהם המספר מהווה גם ערך כמו סכום המשיכה מהבנק, אלא בשדה מספרי? כלשהו כמו למשל סכום הערכים של המספרים הקטלוגיים. בסוג כזה של בדלקה, קיים החשש של שגלאה המפצה שגיאה קודמת, ובסופו של דבר מקבלים סכום נכון למרות קיומן של מספר שגלאות. בדיקות רציפות. לעיתים אופי היישום או צורת התכגון מחייבים קליטה של חומר על פי סדר קבוע כלשהו. מקובל ואף רצוי למ?ין את התנועות לפי סדר זה ורק לאחר מכן לבצע את הבדיקה. ספרת ביקורת. ע"? הכנסת ספרה נוספת לשדה הנקלט, ספרה שהיא משמ- עותית ונקבעת כתוצאה מחלשוב פנימל של השדה, מאפשרים לתכנית המחשב לחזור על חישוב הספרה, ולקבוע את נכונותו של השדה בכללותו. ישנן שיטות שונות לחישוב סיפרת הביקורת, אחדות מהן פועלות ע"פ ספרה אחת, אחרות ע"פ מספר ספרות. ויתר על כן, ניתן להפעילן בדרכלם שונות לקבלת אפקטים שונלם. על כל זאת ראה פרק מלוחד המטפל בספרת הביקורת. סילכומל ביקורת. הכוונה לספירת התנועות על סוגיהן השונים לצורך השוואתם עם המספרים אשר בידל צוותי הקליטה. זוהי בדיקה לשלמות הקליטה. - 68 - 9- שלמוש במסמכל פלט המוכנים מראש לקללטה (כרטיסים מנוקבים או מסמכ? הוראת תשלום שלקלטו בקריאה אופטית למשל). אם מנלחים שהעלבוד במחשב פועל נכון, אזי גם חיליבים להניח שהפלט נקי משגל- אות ומכאן שקללטת פלט זה, אפילו רק כחלק מהקליטה הכוללת, מליעלת את תהליך הקליטה. 0 - השוואות הסטורלות. זה סוג בדיקה המצר?ך החזקת נתונילם מתקופה קודמת אך מקבילה לזו הנקלטת בהווה, וכל זאת לצורך השוואה שמא נשתרבב נתון בלתי מתקבל על הדעת. למשל פרלט אשר מחלרו הלה 9 9 ונקלט כעת במחיר 2 % לחליב כעת בדיקה חוזרת. את הבדיקה לבצע האדם אולם המחשב *כול להתרלע על כך. 1 - בדלקות אדמיניסטרטילביות. אלו כוללות זיהוי החומר המתקבל מבחלנת הקובץ אללו הוא משתייך, ומבחינת התאריך. מסגרת מתאלמה לכולה למנוע שגיאות של הזנת חומר שלא לצורך המתאלם. 12 -בדיקות לערכים חלוביים או שליללילם מתבצעות על שדות בעל? ערכלם מספריים. יש להגדלר מראש אילו שדות *כולים להופלע עם ערך שלילל ו/או חלובל. כאמור, כל האפשרויות שהוזכרו אלנן מהוות פתרונות כוללים לכל מערכת מידע. נוהל הבדיקה לא נקבע בידי המתכנת הכותב את תוכנלת הבדל- קות אלא בידי הדרג המקצועי הבכיר המתכנן את המערכת. תהליך קביעת הבדלקות המתכנן הבא לקבוע את הדרלשות לבדיקות של נתוני הקלט חליב להיות במגע הדוק עם הצוות המפעיל את מערכת המלדע הידנית. אין הוא צריך להניח שצוות זה בקיא בנושא הבדיקות הלוגיות במחשב, אולם הוא לכול להיות בטוח בלדיעתו את טלב וחשיבות הנתונים הנקלטים ומשמעותם ביישום. הנסיון במקרים רבים מראה שלאנשים אשר לא עבדו במיכון יש לעתים ידע מועט בתכלית השאלות והברורים הנערכים ובשל כך נגרמות אל הבנות לא מעטות. קבלת תשובה חסרה או מוטעית *כולה להנחות את המתכנן למסק- נות מוטעות, דבר שתהיה לו השלכה חמורה בתכנון. מוטל על המתכנן לשקוד על קבלת מידע מדוליק, ובמדת הצורך להשוות את התשובות שקבל ממקורות שונים ולברור את העובדות הנכונות ואת הדרישות הרלוונטלות. תופעה אחרת הקיימת בהקשר זה היא פער השקעת המאמץ בשלבי העלבוד השונים, בין המבצעים את העבודה בצורה לדנית לבין המלישמים אותו במחשב. לגבי עבודה לדנית, המאמץ מופנה בעיקר לטלפול בבעיות הנגרמות ע"? המסה > 68 = הגדולה של החומר המגליע שכן היחס הוא בדרך כלל לשר. ככל שיש לותר תנועות, כן נדרש יותר כח עבודה להתגבר עליהן ובהתאם לכך מקדישים את הדאגה והמחשבה. לגב? עבודת מחשב עדיפויות אלה שונות: קודם התוכנלת והתהליך הלוג? שלה - ולאחר מכן - כמות התנועות. נפח התנועות מטיל עומס על מערכת המחשב להגדלת משך העיבוד. קושל זה נפתר ע"? שיפור תהליכל הבלקורת והרחבת ציוד המחשב. תכנית מחשב היא מורכבות לוגית מושלמת ותכנית הבדלקות הלוגלות אינה ילוצאת מכלל זה. התכנית חייבת להיות מוכנה לטפל גם בבעיות נדל- רות ובמקרים אשר שכיחותם בקללטה קטנה בלותר, כמעט אפסית. העבודה הכרוכה בתכנון ותכנות של מקרלם אלה אלנה קטנה מזו הנדרשת ע"? הזרם העיקרל של הנתונים, ולעיתים אף עוברת אותה. הלחס מתעוות כאן בצורה מדהימה. מקרה שכיח הוא למצא שרוב מאמץ התכנון/התכנות ביישום מוקדש לטפול בחלק קטן מכלל טפסי הקליטה המגיעים. עובדה זו לא מובנת לעתים על ידי אנשי השיטה הידנית. | שגיאה שכלחה היא התעלמות מפרטלם נדלרלם. מנתחי מערכות אשר הת- נסו בכך *כולים בודאי להצביע על מקרים בהם גיסו למשל לקבל תשובה על סיווגי העובדים הקימים במפעל, והתשובה מנתה שני סוגים בלבד. רק כדרך אגב או אפילו כעבור מספר י*מים נתגלה שישנו סוג נוסף שלא הוזכר קודם משום שלשנו רק אדם אחד בסיווג זה. לגבי עבודה ידנית חלשוב משכורתו של אדם זה אינו מהווה בעיה מלוחדת, אולם בתוכנלות מחשב לש להתיהס אל הסווג הנוסף כאל קטגוריה נפרדת ולהכין את קטע התכנלת שלטפל בבעיה זו. מס' ְ , שס השדה בו- | תהום | תחום סידורל מ- עד בדיקות לוגיות / 1 מס' זהול 9 1 9 רק ספרות. בדיהקת ספרת ביקורת. שם משפחה רק אותיות. סורג רשומה חייב להיות 1 סמל לשרב חייב להתחיל בספרה 3.' סכום החיוב לא יהיה קטן מ 1000. מס' החשבון אס סמל לשוב > 3500 אזי חייב להתחיל ב-1. הוראות לביקורת קלט - 70 - השלב הבא בתכנון הבדיקות הלוג?ות במחשב הוא ההחלטה מה הפעולה שתבוצע בעיקבות איתור שגיאות מסוגים שונים. הטיפול ברשומות שגויות במסגרת זו קימות מספר אלטרנטיבות: 1. פסילת הרשומה לחלוטין, והצגתה בדוח לצורך קליטתה בשלמות מחדש. 2. פסילת תוכנה של הרשומה תוך העכרות שדות הזיהוי הלאה והצגה של פרט? הרשומה לצורך תקונה. כל זאת בהנחה שהשגיאה אינה בשדות הזלהול. 35. פסילת השדה השגוי בלבד והעברת תוכנה של הרשומה ללא השגלאה הלאה. הצגה של השגיאה לצורך תיקונה. 4. העברת הרשומה בצורתה למרות השדה השגוי?, והצגת השגיאה בדוח. בכל מקרה שגיאה ניתן גם להעביר את הרשומה השגויה או לפחות חלק ממנה לאלחסון מגנט? אשר יקרא קובץ שגויים. מקובץ השגויים תשוחרר רשומת התנועה רק לאחר שהגיע תילקון לשדה או השדות השגולים שבה. ההחלטה באיזו אלטרנטיבה להשתמש בכל מקרה חייבת להיות מעוגנת הלטב בחשיבותו של השדה השגוי ובחשיבותה של הרשומה. בקביעת סוגי הבדיקות הלוגיות שיש להפעיל ובפעולות שלש להשתמש במקרה של שגליאה, המתכנן חייב לענות על השאלות הבאות: 1.| כלצד תשפיע השגיאה על מטרות הלישום? 2 | כיצד תשפיע הרשומה השגויה על התכניות השונות הבאות לאחר תוכנלת הבדיקות הלוגיות במערכת? 3 כיצד תשפיע הרשומה השגויה על הקבצים אשר הלא נועדה לעדכן או לסרוק. 4. | מה הדרך שתופעל לתיקון השגלאה? מהתשובות לשאלות אלו יכול המתכנן לשקול לגבי כל שדה, אלזה בדיקות לוגיות להפעיל ואם וכיצד לתקן את השגלאה. במקרה והוא מחללט שלא לתקן את השגיאה ואף לא להודיע עליה, הרי הבדיקה הלוגית נעשלת מיותרת לחלוטין. כאן אנו מגיעים למסקנה חשובה ביותר של פרק זה והיא: אין לחפש הפעלת בדיקות לוגיות אך ורק למטרת בדיקות לוגיות. הגזמה במצלאת אפשרויות לבדיקות שונות עלולה להכביד על כל המערכת שלא לצורך. ‏ לש לשקול תמיד מה משיגים ע"? תיקון השגיאה לטווח ארוך מבחי?נת המערכת ובעיקר מה יכול לקרות למערכת, לקבצים, או למטרות אם השגיאה לא תתוקן. לדוגמה, אם אחת ממטרות האפליקציה היא לספק יומית דו"ח יתרות לסניפל הבנק הרל בשל אופל האנפורמצ?ה, תיקון "סכום מש?כת הצ'ק" במקרה שגיאה נעשה מנדטורל ואינו סובל דיחוי. דוגמא מסוג אחר היא קללטת כתובתו של עובד במפעל. אם למשל נפלה טעות ב"מספר הבלת", תיקון השגיאה לכול להדחות עד להרצה הבאה במחשב ולש להנ?ח שלא לגרם נזק מכך. לעומת זאת כאשר קולטים נתונים משאלונים סטטלסטיים הלק מהם אינם ממעלת חשלבות ראשונה. אפשר לותר על הבדיקות של שדות אלו כי הסיכון כאן הוא קטן למדל, או שאפשר לבדוק ובמקרה שגיאה להשאיר את השדה רלק ללא תיקון. תהליך התיקון של שגיאות שחובה לתקנן עלול לעכב את הקללטה ואלתה את כל תהליך העיבוד. ברשומות עם שדות מעטלם ההחלטה כיצד לפעול במקרה של שדה או שדות שגויים, אינה צריכה להיות קשה במלוחד. אפשר לההליט למשל ששגלאה בשדה מסויים תגרום לפסילת הרשומה ושגיאה בשדה אחר תאפשר העברת הרשומה להמשך העיבוד במחשב עם ציון שגיאה. אולם במקרה של רשומות עם שדות רבים מספר הצרופ?ם של שגיאות ומספר סוגי ההחלטות יכול להלות רב. שיטת המשקלות י ו כדי להקל על תהליך ההחלטה על קבלה או דחליה של רשומה עקב שגל- אות שמתגלות בה אפשר לנהוג בשיטת שלקלול של השגיאות בשדות הרשומה השונים. בשיטה זו מקציבים משקל לכל שדה משדות הרשומה אשר מלוצג ע'ל ערך מספר?. המשקל מציין למעשה את מלדת החומרה אשר מתלחסלם לשגיאה באותו שדה, בהתיחס לשגלאות בשדות אחרלם. הסקלה חייבת להלות הגיונלת כך שברגע שאחד השדות מקבל משקל מסולים לש להתאים את שאר המשקלות לפיו. נוח לבחור שדה אשר הוחלט מלכתחילה כל שגיאה בו פוסלת את כל הרשומה מלעבור הלאה לעיבוד. ולקבוע לו משקל 8. לאחר מכן בוחרים שדה אשר שגיאה בו מאפשרת לרשומה לעבור עם סימון מתאים ומקציבים לו משקל 8. ולבסוף בוחרים שדה אשר שגיאה בו מאפשרת לרשומה לעבור כמות שַהיא ומקצלבים לו משקל 6. בכך למעשה יצרנו שלשה ערכים המהולם בסיס להקצבת משקלות לכל שאר השדות, כל שדה וחומרתו. אולם החשוב לותר הוא שלצרנו גם שלשה תחומים אשר כל ערך משקלי או צרוף של ערכים משקליים לכנסו בהם. יתכן למשל ששגלאה בשדה מסויים תחשב לקלה ולכן תכנס לת- חום 6 אולם סלכום הערכלם המספריים של שלש שגיאות מסוג זה באותה רשו- מה *כניס את הרשומה לתחום 8 . - 72 - רשרמרת נפסלרת רשומות עוברות רשומות עם שגלאות רשומות נכונות לחלרטין הלאה עם ציון קלות ביותר עוברות |וללא כל שגיאה לשגיאה הלאה ללא סלמון לוגית, עוברות 4 8 0 מערכת תחרמ? משקלות בזמן הפעלת תכנית הבדיקות הלוגיות, השגלאות נקבעות בזו לאחר זו ואיתן הערכים המשקליים אשר מצטברים במונה מתאים. עם סיום בדיקת הרשומה ניתן לקבוע באיזה תחום משקלות היא נופלת. *תרונה של שלטה זו מושג בפישוט ההחלטות. חסרונה בכך שקביעת הלחסים המשקל?יים הלא שרלרו- תית ואינה מתאילמה תמיד לכל ?ישום." לתר על כן, עם הפעלת השיטה מול המצילאות, יתגלו חרילגות לרוב ויש צורך בשינוי משקלות ואף תחומלם, עד שיושג איזון מניח את הדעת. בדיקת שלימות החומר חשיבות מלוחדת לש ליחס לשלימות החומר, כלומר על כמות החומר הנכנס לתכנית לעומת החומר היוצא. החומר הנכנס לתכנית הבדלקות הלו- גיות יכול לבוא ממספר מקורות. הוא לכול להגיע דרך כרטיסים מנוקבים סרט מגנטי, תקליטון, או דרך מסמך כתוב. אמצעי הקלט לכולים להיות שונים או מרובים במספרם, שנל סרטי קלט למשל. ברוב המקרים הקלט כולל סוגים שונים של רשומות (טפסים) ממקורות שונים. כל הגורמלם הללו נותנים סיבות מספיקות לספירת הרשומות הנכנסות ע"פ מקורות?הם. הסיכו- מים הליבים להשתקף בסוף בדוח הקליטה. הסיכומלם לכולים להלות: 1. ספירה ע"פ סוגל? רשומה. 2. | ספירה ע"פ סוגי הכלים המופעלים לקליטה, יש אפילו להפרלד בין 2 כלים זהים. 3 | ספירה ע"פ חבילות או מקורות הרלשום.. הסלכומילם המודפסים ע"ל המחשב מושווים עם הסלכומלם אשר בידל צוותי הקליטה. חייבת להיות התאמה מוחלטת וברוב המקרים אין ממשלכים לפנל שיש התאמה. עריכת הרשומות לתהליך העיבוד רשומות התנועה המופקות מתכנית הבד?קות הלוגיות *כולות להלות משני סוגים: ישנן תנועות "נכונות" להמשך העבודה, וישנן תנועות אחרות אשר נפסלו, או נפסלו חלקית בשל שגיאות. תכנית הבדיקות הלוגלות הלא ראשונה במערכת תכניות ואפשר להטיל עליה ביצוע פעולות אשר לקלו על שאר תכניות המערכת או אפללו יחסכו מהלך זה או אחר. למשל, לנתב את התנועות לקבצי פלט שונילם בהתאם לנושא הקובץ שהן אמורות לעדכן. תכנית זו יכולה גם לערוך את השדות השונים במבנה הנדרש להמשך העיבוד. המבנה המקורי? של הרשומה לעיתים קרובות בזבזני ואף אינו נות לביצוע עיבודים שונים הנדרשים במערכת. בניה מחודשת של השדות לכולה להעשות ע"? תכנלת זו. למעשה משתדלים לבצע בשלב הקליטה במחשב את מלרב העיבודים האפשריים במטרה לגלות שגיאות מוקדם ככל האפשר ולהעביר חומר "נקי" להמשך העיבוד, יש לזכור שבדיקות הקליטה נעשות ברוב המק- רים על הרשומה עצמה בצרוף טבלאות ערכים שונות, אך ללא התאמה לקובץ אב. בציוד הקליטה שפותח בשנים האחרונות, רבים מתפקידיה של תכנית הבדילקות הלוגיות הועברו לשלב הראשונל של הקללטה, דהלינו ביצוע הבדל- קות תוך כדי הקליטה עצמה ע"י הקלידנית. הדבר מתאפשר הודות להתפתחות הטכנולוגית המאוחרת אשר מאפשרת להכנלס לציוד הקלט גם מערכות עיבוד. תכנית בדיקות לוגיות, הינה פעוטה או מורכבת בהתאם לסוג המכונה, אך בכל מקרה העומס על התכנית במחשב המרכז? ?ורד באופן ביכר, שגיאות העדכון במסגרת השגילאות הלוגיות לשנו סוג נוסף של שגיאות אשר אפשר לגלות רק בשלב העדכון, בזמן הרצת התנועות מול קובץ האב. נתון *יכול לעבור את כל הבדיקות מל להתגלות כשגוי כל עוד לא הגיע לעדכון. אם מדוו- חים למשל על עליה של עובד לדרגה 6, הדווח לחשב כנכון, אך משיגיע שלב העדכון יכול להתברר שהעובד כבר נמצא בדרגה 6 ולכן התנועה לא תוכל לפעול ותודפס כשגויה. קיימת אפשרות לשלב את בדיקות העדכון ובדיקות התקלנות הראשוניות במסגרת תכנית מחשב אחת ובמסגרת דו"ה שגויים יתיד. ברוב המקרלם, שלטה , כזו תאלץ גם להזין את תיקוני? השגיאות רק במסגרת מערך ההרצה הבא של המחשב או לבצע במסגרת הרצה אחת מספר הרצות עדכון. שלטה זו נהוגה לעתים אך אלנה מומלצת. רצוי יותר להפריד בין הבדיקות הלוגיות הרא- שונות לבין תכנית העדכון. 7- 78 - בדרך כלל השגלאות הנפלטות מתכנית העדכון הן יותר חמורות ולכו- לות להצביע גם על ללקויים בתוך נתונ? קובץ האב. יכול כאן להתברר למשל שלשנו דיווח על ניפוק ציוד מהמתחסן, וכשמגיעה תנועת הניפוק לעדכון קובץ המלאי יתברר שמדובר במספר קטלוגי שאיגו קלים כלל בקובץ, או שאסור לנפק ממלאל זה מכליון שהוא מוקפא. "האם מחשבה בלבד תוכל למנוע שגלאות?" - 75 - פרק ד : ת'קון 6'אות בפרק זה נעסוק באפשרויות העומדות בפני המתכננים להגלע למצב בו החומר נקל משגלאות ומוכן לעלבוד. אנו בשלב בו נקלט כבר החומר והופעלה עליו תוכנית הבקורת במחשב והתקבל דוח שגויים. השלב הבא הוא שלב התיקון של השגוללם. שיקולים וגורמים לבחלרת השלטה בבחירת שלטת התיקון וההזנה החוזרת של הרשומות שתוקנו לש להתחשב בגורמים הקשורלם לרשומות השגולות עצמן וליישום שלשמו הן נקלטות. יסוג הציוד הקללם לצורך קללטת התיקונלם. . דחיפות עלבוד הנתונלם הנקלטלם במערכת. | מבנה הללשום, 1 2 3 4. כמות התנועות וכמות השגיאות הצפולה בהן בהזנה ראשונה של הרצה אחת. 5. מספר השדות ברשומה ומורכבות הקללטה. 6. כושר ספ?גת השגלאות של הללשום. 7 צורת אלרגון החומר המגיע לקללטה. סוג הציוד הקיים לצרכל התלקונילם מתיחס בעיקר לעוצמתם של הכללם העומדים לרשות אנשל הקלט לביצוע התיקונים. נבהיר כבר עתה שאלן זה הכרחל שאותו ציוד המשמש לקללטה, ?בצע גם את. התיקונים אם כל מטעמ? חסכון ונוחות כך נהוג במרבית המקרילם. סוג? צלוד שונים נותנים אופצילות שונות. צלוד מתוחכם לותר לכול לאפשר בחירה גדולה לותר בין אפשרולות שונות לתלקון. הקורא האופטי למשל, אשר תוך כד? הקרלאה המהירה של המסמכלם מאפשר ביצוע בדיקות לוגיות שונות, י*כול להעצר עם מציאת שגלאה ולאפשר את תיקונה. אולם ברור שבהתחשב במחלר, שלטה כזו תהיה בזבזנלת. לעיתים מבצעים את הקליטה דרך קורא אופטל ואת התיקונים דרך מכונות לנלקוב בכרטלסים. בציוד הקליטה עם רלשום מגנטל ניתן לאתר בקלות את הרשומה השגולה, לתקנה ולהחזירה למקומה בקובץ או לרשום אותה בסוף הקובץ. בצלוד כרטיס? ניקוב אפשר לתקן שגיאות בזמן הנלקוב וגם בזמן האלמות (במכונות החדלשות בלבד). - 76 - דחיפות עיבוד הנתונים הנקלטים במערכת שונה בכל יילשום. בנושא זה שני מרכיבים עיקרלים: א. מרווח הזמן העומד לרשותנו עד לסיום התיקונים. ב. חובת הקליטה והעיבוד של כל התנועות הנוצרות ואפשרות לעכב חלק מתנועות אלה (למשל תנועות שגויות) לעיבוד מאוחר לותר. גורמלם אלה מהווים תנאים מוקדמים בתכנון הקללטה. צירופים שונים של שגל הגורמים מכתיבים את דחלפות ביצוע התלקונים. הטווח לכול לנוע בין מצב שבו גורם הזמן הוא קצר ביותר ונדרשת השלמת כל התיקונים לפנ? תחללת העיבוד במחשב, לבין מצב שבו קיים מרוח זמן גדול לטלפול בתיקונים ואפילו ניתן להתחיל את העיבוד ללא טלפול בכל השגויים. את המצב הראשון יכול ליצג בנק המעבד אחת ליום את תנועותלו במחשב. הבנק יתקשה לקבוע את יתרת הלקוח אם הלא אלנה מעודכנת ולכן כל התיקונים חיבים להתבצע לפני העיבוד, ולהסתיים עד לשעה מסולמת באותו לום. את המצב השנל יכולה ליצג מערכת ניהול מלאל בה טוות ההרצה הוא לעתים למלם אחדים ואין הכרה שכל התנועות שנמצאו שגויות תכנסנה לעיבוד הקרוב. בין שנל קצוות אלו יתכנו דרגות בלניים רבות. יש לקבוע את דרגת הדהיפות לֶפ? צרכי היישום ולא להחפז להגזמה משום שכבר משפלעים על האמצעים בכח אדם ובציוד שלש להעמילד לרשות להלדת הקלט לבלצוע הקללטה והתיקונים. אפשר להציג, לדוגמה, בטבלה את הצרו- פים האפשריים של מרווח זמן ודרישת שלימות החומר הנקלט והשפעתם על מידת דחלפות התיקון. - 77 - עד 60 בין 6 מעל ל- 24 שעות ר-24 שעות שעות כל השגיאות חייבות 7 חמור ק לפ בתלקון מלדל בלותר / רק חלק מהשגלאות העדל -- קל חייבות בתיקון מלדל ו ו אפשר להמשיך בעיבוד ק 5 קל קל ביותר ללא תיקון מילדי טל טבלה זו אלנה מותנית בכמות הציוד בהנחה שתפוקת חדר הקל?טה מרוח הזמן לסיום התיקונים השגילאות (מספר המכונות < הספק כל מכונה) מספיקה לכמות התנועות הלומלת. מבנה היישום קובע את הצורה בה משולבלם התוכניות, הקבצים והאפשרויות להתערבות אנושית בזמן הווצרות שגלאות הקליטה ובזמן הרצת המערכת. שאלות כמו כיצד פועלת כל תכנית כאשר מתגלית שגיאה, האם כל הרשומה עוברת לקובץ שגויים או רק שדות מסוימלם, משפיעות לשירות על קביעת שיטת התיקונים. שיטת התיקונים נקבעת במקביל לתכנון המערכת. כמות התנועות וכמות השגיאות הממוצעת המתגלית בהן משפיעה על תכנון שלטת התיקונים. למעשה חשוב יותר היחס שבין שני הערכלם. לחס זה מאפשר למתכנן להערלך את לוח הזמגלם ולעבוד על 'אפשרויות הספק הציוד הקלם (בהנחה שהוא מותאם ?ותר לקליטה המסיבית מאשר לתל- קונים), ולקבוע ביתר דיוק את שלטת הפעלת התיקונים. לכמות השגילאות הממוצעת השפעה ישירה על המאמץ הנדרש להשקעה בביצוע התיקונים וזהו שיקול חשוב בבחירת השיטה. מספר השדְות ברשומה ומורכבות קליטתם יכול?ם להשפיע על קביעת שיטת התיקונים בכוון למאמצים להקטנת העבודה הכרוכה בתיקון. דרך אשר נראתה כסבירה עבור רשומות עם מספר שדות קטן, כמו קלילטה מחודשת של כל הרשומה השגויה במקום רק את חלקה השגוי, תתברר כבלתי ?עילה כאשר נדע שהרשומה ארוכה במיוחד וניקוב השדות בתוכה אינו קל. כושר ספיגת השגיאות של המערכת מכתיב לא במעט את הגישה לטלפול בשגיאות שכן הוא משקף את מלדת רגלשותם של הנתונלם. לשנם נושאלם - 78 - אשר חדירת שגילאה לתחומם הינה קריטית (כמו למשל חשבונות כספיים). וישנם נושאלם אחרים, יותר סובלניים,המרשים קליטה ועיבוד של תנועות שגויות, ויותר מזה, הם מאפשרלם קלומן של השגיאות בקבצים הראשלים עצמם, ללא הצורך בתיקונן בשלב כלשהוא, כמו למשל קבצלם סטטיסטיים או ולקים בקבצי נתונלם של מלאי? או כח-אדם. מידת הסבילות נובעת . בראש ובראשונה מאופל המערכת. ההנחה הלא שככל שהדלוק הנדרש מהתוצאות הוא גדול לותר כן סלנון השגיאות נעשה *ותר קפדבל ולכך השפעה על שיטת התלקוגלם. צורת ארגונו של החומר המגיע לקליטה מתיחסת לסדר הטפסים. כאשר החומר מגילע מהשדה הוא מאורגן בצורה מסוימת או שאינו מאורגן כלל. אחת הבעלות הקשות בכל ההתארגנות לביצוע התלקונים נובעת מא? היכולת לתקן את השגיאה המתגלית בביקורות הלוגלות ללא נוכחות הטופס המקורל. אירגונם של הטפסים המגלעים ע"פ סדר כלשהו הופכת להלונית ברוב המקרים ובע?קר במערכות עם מדת דחיפות גבוהה לתיקון, ללא פעולה זו יקשה מאד לאתר טופס כלשהו כד? למצוא את מקור השגלאה ואפשרות תיקונה. ככל שכמות הטפסים לקליטה גדלה כן הצורך באירגון החומר נעשה קשה לותר. אפשר לנקב למשל את הנתונים המופלעים בטפסים גם ללא אירגון מראש בסדר כלשהו, ולהסתמך על כך שהקריאה של הרשומות במחשב תבוצע ע''פ סדר ההקלדה. השגיאות יופיעו וילתוקנו לאחר מכן בסדר זה, הוא סדר הופעתן בטפס המקור. בדרך זו לש הימור מסוים ואם כל היא חוסכת פעולת התארגנות בשלבים הראשוניים, היא ?כולה לגרום בשלבים מאוחרים יותר בעיות באלתור טפסים ובנסיון לבדוק חסרונן של רשומות. אם הטפסים עוברים ניקוב, קימת אפשרות סבירה לשלנול סדר הכרטלסים עד לקרלאתה במחשב. ניתן יותר לשמור על הסדר כאשר משתמשלם בציוד קליטה לרלשום ישיר על אמצעל מגנט?ל, וכאן אלן חשש לערבוב סדר הרשומות אלא ערבוב סדר הטפסים. חשוב לזכור שנתון זהוי חד-משמעי המופיע בגוף הטופס או מס' סדורל המוחתם על גבי הטופס חיליב להקלט ובכך לאפשר למחשב ולהצביע לא רק על השגיאה אלא גם על זהוי הטופס בו הלא התגלתה. אם מחתלמלט במספר סדורי כל טופס המגלע מהשדה ליחידת הקלט, קובעים אמנם ע"י כך את סדר ארגונם של הטפסלם אך מחליבים קליטת נתון נוסף אשר אלנו חלק הכרחל של הרשומה. אם מעונלנים לעומת זאת באפשרות לאיתור הטפסים אך מבל? לקלוט נתון נוסף, חייבים לארגן את הטפסים לפי סדר של אחד מנתונל הזהול החד-משמעלים שברשומה. > - 79 - שלטות לתיקון שגלאות קביעת שלטת התיקונלם מסתמנת על האלמנטלם שהוזכרו קודם, תכנון השלטה ח?יב להתאלם לצורת הצגת השגיאות. נבדיל כאן בין שתל קטלגוריות לשיטות תלקונים: 1 - תלקון השגיאה מבוצע לשלרות על חומר הקליטה המקורל. 2 - תיקון השגיאה נעשה בדרך עקיפה על תוצר של חומר הקליטה המקור?. הסוג הראשון עוסק בשלטות אשר מאפשרות גישה ושלנול ברשומה המקורלת, כלומר,אנו מתיחסים כאן לרשומות אשר גם לאחר שעברו ביקורות לוגיות לא חל כל שלנול במבנה שלהן או במיקומן הפיזל מאז נקלטו לרא- שונה. שלטת התלקון כאן הלא פשוטה אך תהללך התלקון ארוך למדל ברוב המקרלם. תחת קטגוריה זו נוכל להכליל מספר שלטות: 1 - אם הקליטה בוצעה דרך כרטלסלם מנוקבים והמחשב מצבלע על הכרטלסים השגויים על פל רשלימה, הרל נלתן לשלוף את הכרטלס?ם השגולים הללו מתוך חבילת הכרטלסים המקורית ולתקן בהתאם להנחלות. במקרה והדבר *ח?ב פענות כרטלסים, יהיה צורך לבצע פעולה נוספת בתהליך התיקוגים. השלטה זולה לחסלת אם כל מחייבת עבודה *לדנית מרובה. סדר הכרטיסים חיב להשמר כסדר הטפסים. גירסה אחרת של שלטה זו מאפשרת הוצאת הרשומות השגויות על כרטלסים מתוך המחשב. לאהר פענוח ניתן לתקן כרטיסים אלה לשירות. 2 - אם הקללטה נעשית דרך רישום לשלר על סרט מגנטל או תקליטון נלתן להשתמש בתכונת המכונה לאתור רשומות ע"פ מספר מזהה ולתקן כל שגיאה עללה מצבלע המחשב. חיבים לשמור על הסדר המקור? של הטפסלם. 3 - אם הקליטה נעשלת בציוד בעל כושר עיבוד, נלתן לנצל את האפשרות לביצוע ביקורות לוגיות במכשיר עצמו ולתקן את השגיאות בו במקום למקרה שלודעים מה התשובה הנכונה. אם אל אפשר לתקן מלד, ממשלכלם בקליטה ואת התיקון מבצעים לאחר מכן ע"? גישה לשלרה אל הרשומה השגויה כמו באפשרות ב'. בשלטה זו מבטיחים למעשה חומר קללטה גקיל עוד בטרם מגלעים למחשב המרכזי. 4 - אם הקליטה נעשית דרך קורא אופט? או קורא מגנט? הנתונים מוזנלם למחשב ומאוחסנים זמנית על דלסק. בלצוע התיקונים מתאפשר לשירות על כל רשומה שגויה. גם כאן מגיעים אל העיבוד במחשב עם חומר נקל משגלאות. במקרים אחרלם, אפשר לדחות את המסמכלם השגולים ולא לרשום אותם בדלסק. התיקון לעשה מהטופס המקור?, בדרך כלל ע"ל ניקוב או הקשה לתקליטון. דף מס' 5 דו"ח שגוייס במערכת תארלך 20/03/78 ו תרכ הרשרמה תוכן קוד 4 3 2 0 השדה שדת שדרת זהרל 1" ,+" 11 השגיאה השגול שגוי | הרשומה 2 065 9 ,/עערך לא מספר? 0א 30‏ 125 76 1234 0" 0 חס שדה א' 6 76 5781 1 080 90 עערך לא הוקל 20 1 76 9800 ספרת ביקורת 9 080 סה"כ שגיאות מתוך סך רשומות שנקראר -----7-7-]--7-7-7-7-7"7-- הדוגמא למעלה מראה שלטה להצגת דר"ח שגולים. הנתונלם בכל שורה מצביעים על הטגיאה, ומקומה בתוך הרשרמה (טדה). השלטה מאפשרת איתור מסמך המקור לפל פרטי הזהוי שלו. לעתים אין צורך אף בכך טכן צורת הצגת השגיאה לעתים מצביעה בבלרור על התיקון הנחוץ מבלי להעזר במסמכ? המקור. השלטה גם מאפשרת הקלדה ישירה של הנתרנלם, כרלל התיקרן, מדר"ח השגרללם עצמר, מבלי הצורך להעתלק פרטים על דפים מלוחדים. הדבר חוסך ללא ספק במאמץ התיקונלם הנדרש, רמה שחשרב ארלי יותר גם בשגיאות אפשרירת נוס- פות במהלך ההעתקה. - 1 - אם הקללטה נעשלת דרך מסוף הקשור למחשב מרכזי, הרל הביקורות הלוגיות מתבצעות בצורה שוטפת במחשב ומתאפשר תיקון מלדי לשגלאות. *: כל טופס נקלט בנפרד ונמצא בשליטה של הקלידנית ושל המחשב עד אשר הוא מאוחסן לאחר הבקורת. שלטות התיקון הבלתי ישירות עוסקות בתיקון שגיאות אשר נתגלו ברשומות המקוריות אשר עברו תהליך הסבה כלשהו במחשב. התיקון אלבו נעשה באופן ישיר מכיון שהרשומה המקורלת כבר אינה קיימת במחשב. כאן נבחין = 1 במספר שלטות: כאשר הקליטה נעשתה בכרטיסים מנוקבים אשר עברו את הבקורות במחשב והתקבל דוח שגולים, אפשר להשתמש בדוח זה לשם תיקון הרשומות השגויות. בדוח יופיע תדפיס שלם של רשומת הכרטיס המקורלת או הערוכה (בהתאם לשיטת העבודה), התיקון לערך בדותח, בהתאם למהות השגיאה וממנו לנוקב כרטיס חדש אשר לוזן למחשב. בשיטה זו חוסכלם את פעולת אלתור הכרטיס השגוי, .אך יוצרים מחדש את כל גתוג? הרשומה. התנועות השגויות לא נרשמות בקובץ התנועות. שלטת תיקון זו אפשרית גם לסוגי קלט אחרלם. שיטה המאפשרת תיקון שדה אחד ברשומה ומבל? הצורך לקלוט את כולה מחדש, מחליבת פתרונות מתאלמלם בתוכנית הקליטה המטפלת בתיקון. השגיאות. המחשב ולא הקלידנית, הוא אשר מחליף את השדה השגול בשדה מתוקן. | השלטה מסתמכת על סלמון הרשומות המתגלות כשגויות, ועל דוח השגו- לים. בדוה זה מופיע זהוי הרשומה השגויה ופרטל השדה בציון סוג השגלאה. לתיקון ישדות בודדים משתמשים בטופס מיוחד שבו רושמלם את שדה הזיהוי של הרשומה, את קוד התיקון (זהוי השדה המתוקן) ותוכן השדה, התיקונים נקלטלם כסוג קלט נוסף העובר בדיקות לוגלות בפנל עצמו. חומר זה לכול להשתלב בריצת המחשב הבאה עם נתונל קלט אחרלם. התיקון גורם להחלפת השדה השגו? ו"מחלקת" ציון השגיאה של הרשומה. לתרונה של השיטה בכך שאינה מחייבת אלתור לדני של הרשומה המקורלת והתיקון נעשה כמעט ללא קשר לדני ישיר עם חומר הקללטה המקורל. טווח הזמן לביצוע לרוב קטן והשלטה אינה מחליבת הקשת כל נתונל הרשומה המקורית. חסרונה נעוץ בסיבוך המערכת, יצירת מקורות קלט נוספים, דרישה לתכניות מלון להתאמת סדר הרשומות בחומר הקללטה ותנועות התיקון, וכן בכך שא?נה גיתנת ללשום בכל המקרים. שלטה זו אינה מאפשרת תיקון שדה זהו? של רשומה. במקרה זה לש לפסול לחלוטין את הרשומה ולקלוט אותה מחדש בשלמות. 3 - שיטה אשר משתמשת באותה הטכניקה של השיטה הקודמת בהבדל ה?הלד שאת כל השגיאות מעלים על קובץ שגויים הנמצא תחת מעקב של המערכת. קובץ זה מתעדכן בכל פעם שלשנו עיבוד. הוא קולט תיקונ?ל שגיאות ומשחרר תנועות אשר תוקנו. שיטה דצו מתוחכמת יותר מהקודמת ומח?ל- בת לותר אמצעים. הקובץ מתנהל בדרך כלל ע"פ תאריך כניסת הרשומה ונושא איתו זהוי חד-משמעי של השגיאה ברשומה השגויה. כל תיקון חייב להתיחס לזהול זה. ניקוב התלקונים תכנית ביקורת לוגית לתיקונ?"ם טעינת התנועות על ציוד הקלע איתור התנועה השגולה ותיקונה מיון התיקונים תכנית עדכון: הכנסת התיקונים למקומם תכנית עדכון במחשב איתור ותיקון בציוד הקללטה שיעות לתיקון שגויים אש בתרשלם מוצגות שת? שלטות שונות לתיקוני שגיאות. השיטה המוצגת בתרשלם הלמגל הלא השלטה המקובלת ומתבססת על לצלרת תנועות תיקון עצמאיות אשר מעדכנות את קובץ התנועות המקור? אם תנועות התיקון הן רשומות שלימות אפשר להוסיפן בסוף קובץ התנועות שכבר קללם. מכיון שהוא אלנו מכיל את התנועות השגויות. אם הן מעדכנות שדות בודדים - לש למיין אותן לפי מיון הקובץ ולעדכן בהתאם את השדות ברשו- מות השגויות שנמצאות בו. כאשר עובדים בצלוד | קלט עם תכונות איתור רשומות, נוהגים לעתילם להפלק מן המחשב את הרשומות השגויות בסרט מגבט? (עבור ציוד מוהוק) או בתקליטון. הקובץ של התנועות השגויות נמסר לקלידנית אשר מאתרת בו את | הרשומות המלועדות לתיקון בהתאם להוראות שהיא מקבלת. בסיום התהללך מתקבל קובץ רשומות נכונות המוזן שוב לתהליך העיבוד במחשב, אל תוכנית הבקורות הלוגיות. שיטה זו חוסכת כתיבת תוכנלת תלקונלם. עירית אבג המחלקה לחנוך פ רע ' התיקון הנדו | מספר זהות הילד ב 18/19 - |5 [4ו 0 הב 7 תיקון פרטים בקובץ תלמ?דלם טופס תיקון רשומה שגויה 7.88 - קובץ השגויים ונלהולו מערכת לניהול מלדע מטפלת בנתונים הזורמים בה ומאפשרים את הפעלתה. בנתונים אלו עלולות להילות שגיאות אשר אפשר לגלותן בשלב הקליטה או בשלבלם מאוחרלם. לותר. נתונים שגוילם אלו יש לאתר ולתקן. פעולת תיקון השגיאות גורמת לעומס ולעלכוב בלוח הזמנים במערכת העיבוד, ולכן יש למנוע את השגיאות ככל האפשר. מכלון שאין לדעת מראש אללו שגיאות מבין כל השגיאות האפשריות תתגל?נה בנתונלם המגלעים לעיבוד, לש להכין מראש את כל האפשרויות לאלתור ותלקון. גם אם הסתברות המופע של שגלאה מסויימת הלא קטנה בלותר לש לקבוע מראש את הנוהל לטלפול בה. גישה זו שונה בעיקרה משלטת עיבוד לדנילת בה אפשר להכין נוהל תלקון שגיאות לכל המקרים השכיחים ולפתור בעיות חריגות כאשר הן מופלעות. הרשומות/תנועות אשר סווגו כשגולות בתהליך הבדיקות הלוגיות נכתבות בקובץ השגויים והן "מחכות" לתיקון כדי ש"תשוחררנה" מקובץ השגולים אל קובץ התנועות הממשיכות בעיבוד. בכל הרצת מחשב מופק "דוח שגויים" אשר משמש בסיס לעדכון הרשומות החדשות הנכתבות בקובץ. מדי זמן מדפיסים את תוכן הקובץ לשם בקורת. קובץ השגויים מהוה תחנה אשר בה נעצרות תנועות שאלנן יכולות להמשלך הלאה לעיבוד עד למציאת הסיבה ותיקונה, ומכאן גם ברור שחסרונן באותה הרצה לה נועדו, גם אם אלנו רצוי, הלא מציאות מקובלת. מכאן אפשר להבין שתנועות אשר חייבות לעבור לשלבי העיבוד הבאלם לש לתקן מליד ולכן הן אינן עוברות לקובץ השגוללם. ניהולו של קובץ שגויים מחייב התארגנות מתאל?מה הן בתכניות המערכת והן ביחלדף הקללטה. אחזקתו של הקובץ הזה גוזלת משאבים ולכן רצול לברר אם נלתן להפעיל דרכים אלטרנטיביות. קובץ השגויים לכול להילות בסרט מגנטל, כרטלסים, או דיסק מגנטל. ברוב המקרים זהו קובץ המאורגן בצורה סדרתית, כאשר תאריך קללטת התנועה הוא מפתח המלון הראשל ולאחרלו באים מפתחות מלון אחרלם כמו סוג התנועה ומספרה הסילדורי. סדר מעילן זה נוח לאלתורה של כל תנועה שהלא בקובץ השגוילים לצורך תיקון. - 85 - ההפעלה הטכנית של קובץ השגוילם נעשית בדרך כלל על פי הצעדלם הבאלם: 1 - הכנת תיקוגים לתנועות שגויות מהרצה או הרצות קודמות. . 2 - העברת התיקונים דרך תכנית בדיקות לוגיות (כחלק מתכנית כללית לבדילקות לוגיות), ושליפת שגלאות החוצה. תנועות תיקון נכונות עוברות לקובץ מילוחד. - 3‏ מיון התנועות על פל סדר המלון של קובץ השגוללם. 4 - עדכון קובץ השגויים על-*די קובץ התנועות. התוצאה הלא קובץ שגולים מעודכן אשר בו חסרות תנועות שגולות שתוקנו ונוספו השגיאות של הקללטה האחרונה. תוצאה תוספת הלא קובץ תנועות מלוחד המכיל את התנועות ששוחררו לאחר עדכון קובץ השגוילם. קובץ תנועות זה מצטרף אל אוסף תנועות הקלילטה הכלל?ת לקראת עלבודו בהמשך. תנועות תיקון לקובץ שגויים תאור תהליך תיקון תנועות בשיטת עדכון התהליך המוצג בתרשים הוא כללי? ומבחלנה טכנית יכול להופלע בשלנוילם מסוימים. כאשר כמות השגויים גדולה כדא? להשתמש בשלטה זו. במקרלם בהם כמות השגיאות רבה וקיים חשש לאיבוד השליטה בנושא התלקונלם, זוה? הדרך הטובה לותר בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות. בניגוד לאופלה האוטומטל של השיטה, ישנה גם דרך תחליפית המנוהלת בצורה לדנית: כל השגלאות נאספות ונרשמות, וכשלב הבא עוברות בדיקה ותיקון ומוזנות מחדש כאילו מעולם לא נקלטו. בדרך זו מהוים טפס? הקליטה המקורלים את קובץ השגו?ים, כאן חללבים = 86 - להקליד את כל התנועה מחדש, בעוד שבשיטה האוטומטלת מאפשרלם להקליד רק פרטלם אחדלם. השלטה הילדנלת *לכולה להלות זולה ופשוטה לותר כאשר כמות השגלאות להרצה אחת אלנה רבה ואורך הרשומה אלנו גדול במיוחד.. במקרה זה נלהול הרישום של מערכת השגיאות אלנו מעמסה כבדה. בכל מקרה לש לבחון את השלטה החסכונית הקלה והמהלרה לותר. מבחינה לוגית מכילה השלטה הלדנית שנל שלבלם: 1 - אלסוף התנועות שנפלטו כשגויות והקלדה בדרך הקללטה הרגילה. 2 - הכנסת התנועות אל מערכת התכניות לבדיקה מחודשת. תנועות נכונות ממשיכות את דרכן לעלבוד ותנועות שגויות נפלטות לטלפול חוזר, ובכך מסתלים התהללך. הלס ניקוב מלא לוגיות של התנועות טפסים שנקלטו שגויים מודל לוגי לתיקון בלתי אועומעי של שגולים - 87 - תיקונים אוטומטלים על תכנית הבדיקות הלוגלות מטילים את התפקלד של אלתור השגלאות האפשרלות או אלתור חסרונם של נתונלם ברשומות הקלט. האם ניתן להוסיף מטלה נוספת לתוכנית - תלקון השדות בו במקום והעברת רשומה מתוקנת ' ונכונה להמשך העלבוד? זוהל שאלה חשובה ביותר בתהליך קללטת הנתונלם ותשובה חיובית עליה, ולוא באופן חלקל, *כולה לגרום להשקעה ומאמץ גדוללם לעומת טלפול מהיר ופשוט. המושג "תלקונים אוטומטלים" מתילחס ללכולת תכנלת מחשב לתקן שגיאות בנתונלם אשר נתגלו זה עתה, מבלל התערבות אנושלת. הצגת הבעלה יכולה להיות כך: האם נלתן למסור לתכנית מחשב את ביצוע חלק מתהליך תלקון שגלאות שאנו מורגלים להם מאז ומתמלד. *שנם מקרלם בהם המחשב לכול להשללם נתונים חסרילם או לתקן שדות ובכך להקטלן את המאמץ האנושל הנדרש לתלקונל שגלאות. לש רק לדעת את המלגבלות של, השלמוש בשלטות אלו. כאשר הנתון חסר או בלת? מתקבל על הדעת, ע"פ הנחיות תכנלת הבדיקות הלוגלות, ניתן להשתמש בשלטות קלרוב. אם למשל בקבלעת חלובל צרכנים לפ? קרלאת מודד או שעון נפלה טעות, אזי חלוב מלינלמלל או ממוצע יכול להיות מוכנס במקומו, והרשומה תוכל להכנס לעלבוד עם הערה או ציון מתאים. כאשר משלגים את הנתונלם האמלת?ים אפשר *הלה לתקן את הנתון הזמני, אך לא תמלד דרוש לעשות זאת. כאשר מדובר בחשבונות שירותים כחיובי חשמל למשל, אין צורך בתקון מללד? של ה"הערכה" כלון שהחשבונות הבאלם יבלאו את המצב לתלקונו ע"ל הקרלאה הקריאה החדשה של המונה. שיטה אחרת אשר לכולה להלות טובה למקרים אחרלם הלא הכנסת ערך קבוע לשדה השגול או החסר, ולאפשר בכך את המשך העלבוד. אם צרלך לתקן או להשלים את הנתון לאחר מכן, זוה?ל שאלה תלויה בחשלבות הנתון במערכת. לכולות להיות שלטות נוספות לתיקון המתבססות בעלקר על הנסלון המצטבר מאופן הטפול בנתונלם בשלבים השונלם, החל מהאלסוף ועד לעיבוד. הכנסת תלקונים אוטומטלים מסתמכת על הקשרים של השדה השגול או השדה החסר לשאר נתונ? הרשומה, או על ההקשרים שלו עצמו לאותו שדה ברשומות אחרות. - 88 - - עיבוד נתוניל סקר סטטלסט? למשל מחליב קודם כל ביקורות לוגיות ולאחר מכן תלקונים. השלב הראשון מבודד את הרשומה אשר נמצאה בה שגיאה על פי נוהל הבדלקות של כל שדה ושדה בנפרד ולהקשרלו לשדות אחרים. השלב השגל הוא תלקון הנתונים כך שלתאלמו לדרלשות הבלקורת הלוגית. התיקונלם כוללים תיקון הערכים בשדות ע"? התיחסות לשאלון המקור?. תיקון אוטומטל הוא הכנסת ערכלם אפשרלים לשדות אשר מתאלמלם עם הנתונים האחרלם. תלקון בדרך כלל עדיף מבחינת מהימנות הנתונים מאחר והוא מלצג את הנתון האמלתל אך מלגבלות של זמן ותקציב אלנן מאפשרות זאת בסקרלם גדולים ולכן שימוש בשלטת התיקון האוטומט?ל בצורה כלשה? הלנו מחולב המצלאות. שלטת התלקונים האוטומטלים לכולה במצבלם קלצונלים לשבש את המשמעות של הרשומה באשר מספר שדות מקבלים ערכים ש"נוצרו" על-*ד? תוכנלת המחשב. לש לזכור שהמטרה של שלטת תיקון זו הלא לקצר את "סבב" הנתונים בתהללך, לחסוך בעלות כה אדם ולמנוע שגיאות בוספות אפשרלות בזמן התיקון. כל זאת, כמובן, כאשר התלקון האוטומטל של השדה אלנו נוגע במשמעות הנתונלם, ומאפשר במילדת הצורך לשחזר את הערך הנכון. - 89 - פרק 8: מְָ'פַת אסאכי האקור התהליך אותו עוברים המסמכים בעיבוד נתונים אלקטרוני אלנו מסתללם עם הקללטה הראשונית של נתוניהם במחשב. לאחר הקליטה, או לעתלם במשולב תוך כדי הקללטה, עוברות הרשומות בדלקות שונות וכתוצאה, נפלטות שגלאות החוצה. התיקון, או יותר נכון איתור השגיאה מח?יבים לרוב שליפת מסמך המקור ובירור סיבת השגלאה כדל שניתן יהיה לתקן. לכן כל מסמכי הקללטה חליבים להלות מרוכזים ומוכנילם בהישג יד עד להשלמת תהליך הקליטה. אולם גם לאחר סיום כל תהללכל הקליטה אין לטעון שהמסמכלם ס?ימו את תפקידם ולש להפטר מהם. מסמכים אלה מהוים אסמכתא אשר עשויה להדרש ע"? גורמלם שונים במהלך עבודתם. גם אם המסמכים הוכגו לצורך קללטתם במחשב בלבד אין להשמידם מלד לאחר סיום הקליטה. שיקולים לגניזה בשיקולים לטיפול במסמכים לאתחר סיום הקללטה יש להתחשב בארבעה גורמלם. בסלסללם: 1 - גורם הנחילצות: אין להשמלד או לתליק מסמכים אשר עדין נחוצלם להשלמת תהליך הקליטה או העיבוד במחשב. לעתים תתגלה שגיאה רק עם סילום הרצת כל התכניות באותו נושא והדפסת הדוחות הסופיים, יש צורך בהשוואה מול מסמכי המקור. לדוגמא, במערכת הכנת משכורות במחשב המפיקה שלקלם ויומנים נדרשים לבירור אחד מפרטל התשלומים. אפשר לעשות זאת על ידי בדיקת מסמכל? המקור. דוח הקללטה המודפס ע''י המחשב לא יוכל לספק את התשובה משום שהוא משקף את שהקלידנלת הקישה, יותר מאשר מה שרשום בטופס המקור. גורם הנחלצות מושפע רבות ממהות מערכת המלדע ומצורת התכנון. 2 - גורם הסלכון: אספקט זה עוסק בשאלת הגיבוי הכרוכה בטלפול במסמכים. גורם הסלכון מתמקד בשאלה: עד כמה מסכנת השמדת מסמכ? המקור (כחלק מנוהל קבוע ולא כתוצאה מטעות) את הפעלת מערכת המלדע. חומר קליטה הנמצא על גבי סרט מגנטל, תקללט או כרטיס מנוקבלם והמוכן לכניסה מל?דלת לעלבוד במחשב הינו למעשה העתק של מסמכל קליטה. השמדת מסמכ? הקללטה איבה בהכרח איבוד המידע. שמלרת - 90 - דורות מסודרת של חומר קליטה ממוגנט לכולה להוות במקרלם רבים תחליף עדיף לשמלרת מסמכים ועל כך נתעכב במקום אחר. מקור הסיכון קשור בכמה אלמנטלם : א) נתונים שנקלטו ממסמכים אבדו בטרם בוצע העדכון, ב) נתונים אבדו לאחר עדכון קבצי האב. ג) נתונים נתגלו כשגולים רק לאחר תקופה ארוכה. בכל מקרה התשובה הלא נסלון לשחזר את הנתונים כפ? שהלו ולהבלאם למצב עדכני. במרבלת המקרלם הבעיה נפתרת ע"? ארגון מערכת גלבול לזומה אשר מחז?רה לקדמותה כל רשומה ע"פ תכנלת מחשב מוכנה מראש. במקרים אחרלם מנסלם לאתר את המסמכלם ולבנות במחשב מחדש את אותם הנתונלם החסרלם או שגולים. זוהל הדרך הקשר ?ותר ומח?יבת שמלרת מסמכים רבים. הגורם המשפטל - הכוונה כאן לחוקרים, נוהללם או נוהגים המסד?רלם שלטות ומועדים לביעור מסמכים. במשרדלם ממשלתללם למשל קלים נוהל הקובע במפורש את הטלפול. גם בנקלם כפופים לכללים מחייבלם בכל הנוגע לביעור מסמכים, למשל שלקים. כך הדין לגב? חברות פלננסיות אשר תקנות מס הכנסה מחללבות אותן לשמור חומר במשך מספר שנים. לש מקרלם שאופ?ל החומר מחליב שמלרה אלנסופית, חשלבותו של הגורם המשפטל בכך שהוא למעשה אבסולוט? ואלנו מאפשר גמלשות במובן של בחלרה בין אלטרנטלבות טכנילות. שלטת המלזעור בצ?לום (מלקרופללם) מאפשרת שמלרת העתק המקור בנפח קטן והצגתו בצורה נוחה. גורמל אירגון ושלטות - הכוונה לאספקטים של נוהלי משרד. שמלרת ואלרגון הטפסים גורמילם מטרד והוצאות. הנטל מתבטא במקום לאחסנת החומר, בהעסקת עובדים אשר תפקידם לטפל באהסנה ובאלתור. ההחלטה הנוגעת לצורת הטלפול במסמכים לאחר הקללטה ח?יבת להתחשב " כל הגורמילם שהוזכרו. גם אם ישנם גורמלם אחדלם אשר אין שליטה עליהם כמו תקופה מלנלמללת הוקלת לאחזקת המסמכים, בכל זאת קיים חופש תמרון מסולם בקביעת שלטת האלרגון והשמלרה, כמו למשל שלטת המלקרופללם. - 91 - אופן שמלרת המטמכלם לשנן 2 שלטות עלקרלות לשמירתם הפלזלת של המסמכלים: 1. תילוק לפל נושאלם. 2. תיוק לפי סדר כרונולוגל. השלטה הראשונה מלושמת לרוב במערכות מלדע בהן נדרשת שמלרת מסמכים לאורך זמן נלכר, ואשר בה חשובה שמילרת כל האלרועים לפרלט אחד. לדוגמא, תיקל שומה למחזלקל נכסלם בעלרלה או תיק? מס הכנסה. השלטה גורסת שכאשר מסללמילם את כל שלב? הקללטה והוצאת הדוחות השוטפלם, מפזרלם את מסמכל? הקללטה לתוך תלקים הקלימלם בארכיון ע"פ אינדקס. תיקים חדשלם נפתחלם לפרלטים שאינם קללמלם באלנדקס. כדוגמא לשלטה זו יכולה לשמש מערכת כח אדם אשר בסלסה הוא התיק האלשל. כל המסמכלם המתללחסים לאדם אחד נכנסלם לתיק לחלד. השלטה השנלה מלושמת באפללקציות בהן שמלרת המסמכים אלנה נדרשת לתקופה ארוכה אלא בעלקר כגיבול מפנל סלכונלם שונים, תוך כדל עלבוד הנתונלם ובתקופה המלדלת שלאחרלה עד לאחר שמסלימים את הרצות המחשב. שומרים על המסמכים בסדר כפי שנקלטו או בשלטת אלרגון נוחה כלשהו. השמלרה מנוהלת על פל סדר ריצות המחשב, דהלינו סדר כרונולוג?. אם מחללטלם לשמור על מסמכ? שלש רלצות מחשב, אז? כל רלצת מחשב חדשה . תוסיף חבילת מסמכלם חדשה ובאותו זמן תושמד החבילה הלשנה ביותר. *תרונה של שלטה זו בהגבלת כמות המסמכ?ם המצטברת אולם כאמור היא אפשרלת רק במקום בו אין אילוצים אחרלם המחליבים הסתמכות על המסמכלם. אם למשל הטופס ממולא בשנל העתקלם אשר אחד מהם נשלח למחשב לקללטה, המסמך שנמסר לעלבוד במחשב לושמד לאחר תקופה קצרה והמסמך האחר יועבר לאחסנה ארוכה. יתרונה של השלטה הראשונה נזקף לאלרגונה הלע?ל יותר ולאפשרות לשליפה מהילרה של מסמכים בכל עת שהוא. חהסרונה בכך שהלא דורשת מקום אחסון גדול וכח אדם רב. הסרון השלטה השנלה נובע מחוסר לכולתו של אוסף המסמכים לשמש מקור לחלפוש נתונים לתקופה ארוכה. הלא אלנה . מחליבת מאמץ אלרגונ? ומקום אחסון גיכר. ללא כל הבדל בשילטה בה נוקטלם, עובדה בסלסית אחת בולטת מיד בכל הקשור לניהול מסמכים בסב?בה של עלבוד נתונים אלקטרוני: אוסף המסמכלם בכללותו הוא ארכלון מת אשר אלן זקוקים לו מלבד במקרלם חריגלם, כמו טלפולים מלוחדלם, בלרורים או שחזור נתונים שאבדו בתהללך הקללטה. אלה אשר התגסו בהפעלת ארכלב מלפני הסבתו למחשב, - 92 - מרגלשלם בהבדל מיד עם המעבר למערכת מלדע ממוחשבת. קודם, הלו צרלכלם לעדכן את התיקלם כדי לאפשר את סרלקתם מד? פעם לאספקת דוחות שונים. זה הלה אולם מלא חלים ומרכז העצבלם של הפעילות הלבלרית. עם הכנסת המחשב לשילמוש רוכזו הנתונים בקבציו והדוותחים הופקו בתהללכל עלבוד שונלם, ובכך חדלו התלקים למלא את תפקידם ההלסטורל. נלהול התיקיה ניהול תלקיה בסביבת עיבוד נתונים אלקטרונ? אלנו שונה מנלהול ארכיב רגלל. מלון התלקים הליב להלות ע"פ מערכת קודים פשוטה בכל האפשר. על סמך קוד מסולים, פקלד הארכל?ב ?דע בקלות ובמהירות לגשת למדף המתאים ולשלוף את התלק. אפשר לחלק את התלק?ה לקטעלם וכל קטע נושא מספרל תיקים בלת? תלויים בקטע אחר , למשל מספר אחר שוטף. מספר התלק לשא את זלהוי השנה ומספר שוטף. רצול שהמספרלם ?הלו קצרלם ככל האפשר. אך ?ש לקחת בחשבון גם אפשרות להרחבה בעתלד, כדל שלא להרוס את השלטה עם הגידול הטבע? של התלקלה. אשר לסידור הפנימל של המסמכים בכל תיק ותיק, האפשרות המתקבלת ביותר על הדעת הלא בנית סדר מאורעות הלסטורל? בו כל מסמך חדש עובר להיות העללון בתילק. כל מסמך *לקבל מספר סלדורל שוטף כך שמלד עם פתלחת התיק גם ניתן לדעת את ;ספר המסמכלם הכולל והסדר בו הגלעו. שיטה זו קלה להפעלה. בילעור המסמכים אחת הסלבות העלקריות הנפוצות לשמלרה ממושכת של טפסים מעבר לנדרש הלא המנעות מקבלת אחרלות להחלטה חלובית או שלללית בענין זה. לחד עם זאת מובטח כי למצא בכל משרד אדם אשר לנלח כל מוטלת עללו שליחות עליונה בשמלרה של כל מסמך המגל?ע אללו. ביעור טפסלם שלא בעילתם *לכול להבלא לתוצאות קשות ולכן חילבת להלות תכנית תקופתית לבלעור. תכנלת זו מורכבת מרשלמת כל סוג? הטפסלם לפל נושאלם ולפל קבוצות נושאלם. רלשום מפורט לאפשר פלקות טוב על הטלפול במסמכלם ולמבע טעולות. =9%93 = לחידת קל?לטה חדר ניקוב בדיקת הטפסים וסימולם מילוי טפסלם הקלדה ואימות שמירה זמנית של המסמכים תרשים פונקציונאל?ל | דרכם של המסמכים עד לביעורם - 8 - פרק 9: א>השחת |תו['ם בתת]'כי הִאַ'בו3 הנתונים העוברים בתהליך העיבוד יכולים להיות חשופים לגורמים שונים אשר מתוך שגגה או במכוון עלולים להעבירם לידים לא מוסמכות לכך. אין כאן דיון בנושא "צינעת-הפרט" דוקא, ברכוז או חשיפת מלדע אישל הנמצא בידל? הרשויות. בהמשך נעלה נושאלם כלללים הנוגעים לאבטחת נתונים הנמצאים בתהליך והם "רכושו" של הארגון וכוללים פרטים ברמות סווג שונות ולמטרות שונות: סווג עסק?, סווג אלשל, סווג צבאל ועוד. נקודות התורפה אם נעקוב אחר תהליכי הקללטה למחשב, נלווכח שמספר הצעדים להבאת נתון למצב בו הוא נקלט בקבצי המחשב הוא רב למדל. לתר על כן, כל אחד מצעדים אלה עלול להיות פרוץ לדליפת מידע בשגגה או במזיד לגורמלם לא מוסמכים. סכנת הפגיעה בנתונים היתה קטנה יותר לפג? המעבר למחשב הן משום שמספר הצעדים אותם עוברלם פרט? המידע הוא קטן לותר, הן משום שמספר האנשלם שמטפלים בכל שלב קטן יותר, והן משום שבעבודה קונבנצלו- נלית ניתן להבטיח שליטה מלאה יותר על זרימת הנתונלם. בנוסף לכך, אופ?ל הפעילות בעיבוד נתוגים מקשה בשעות קריטלות (למשל בשעת תקלה, או כדי לעמוד בלוח זמנים - תופעות נפוצות למדל) להקפיד על כללים קשלחים. בכל אחד משלבי הקליטה ובמעבר בין שלבים אפשר למצוא נקודות תורפה וחוליות חלשות בהן יכולים נתונים לצאת אל מחוץ למערכת. הגורמלם הפועלים בכל שלב הם אנש? מקצוע בנושא עיסוקם ורגישותם לנושא אבטחת הנתונים קטגה. | לשם כך יש להדריך את העובדים בנושא זה ולסי?יע להם בנוהלים ובפיקוח במהלך עבודתם. סודיות הנתונים והאמון שרוחש הציבור למחזיק בנתונים אלו הלנם ערך חשוב בחברה מסודרת. הכנטת מערכות ממוכנות ור?כוז הנתונלם בהן גרמו לחששות הולכים וגוברים שהשליטה על הנתונים לכולה להתרופף. המחשב לא הביא לעולם את נושא עיבוד הנתונים, הוא מבצע פעולה זו במהירות וביעילות רבים יותר.. באותה מדה, אבטחת הנתונים אלנה דרושה רק במערכות מלכון, אך הן האיצו את תהליך הטלפול בנושא זה בגלל הריכוזיות הגדולה של נתונים ומלדע, - 95 - פתרונות אפשרלילם מאחר והחוללות החלשות הן שונות בכל שלב, גם הפתרונות להלו שונים. בעיות המתעוררות במשלוח חומר למחשב אינן דומות למשל לשמלרה על דוח הקליטה. גם אין פתרונות שיענו על כל האפשרולות. - 1 קילימות שתי קטלגוריות של פתרונות: פתרונות פיזיים . הכוונה לשימוש באמצעים בכללם שיבסו להקשות על דליפת נתונים מטפסים ומדוחות. בין אלה יש למנות: - נעילת חומר בכספות או ארונות - עטיפת החומר - משלוח סגור של החומר - לווי צמוד - השמדת חומר שגסתי?ים הטיפול בו - צמצום מספר האנשים המטפלים בחומר לכל שלבי הקליטה. פתרונות טכניים הם פתרונות הנעזרים בטכניקות מתקדמות של עיבוד נתונים לצמצום אפשרויות הדליפה. למשל: - שימוש בצופן - רק גורם המשתמש בצופן לכול לקבל נתונלם. - שימוש בקוד? סמללם - רק אלה הממלאים את הטפסלם לודעים את פשרם - שלמוש ברשומות בדויות בין רשומות אמלתלות - מחיקת תומר מקבצים מגנטלים שאין בו צורך עוד, - צמצום שלבי הקליטה, למשל ע"י שימוש בקורא אופטל, - שילמוש במסוף להזנה ישירה של נתונים, לצורך עדכון המחשב, כדל שרק לוצרל הנתונים יהיו מעורבים בהזנתם. פתרונות הוקלים מלועדים ליצור מצב חוקי בו המשתמש בנתונלם אשר הגיעו אליו שלא ברשות צפוי לעונש. באשר לצנעת הפרט נחקקו חוקים אשר מבטלחים את הנתונים האישיים כנגד שמוש או גישה בלתי מוסמכת. הנתונלם חייבים להיות מוגבלים רק לאלו המתחללבלם מהמטרה המוצהרת, בכוונה לצמצם עד כמה שאפשר את הבזק שבדליפתם. בסלכום נחזור ונדגיש, שכל הפתרונות הללו אין בהם כדל לענות על מלוא הבעיה, ובואי שכל פתרון כשלעצמו אינו מספיק. על כל ארגון לבחור את שלטת אבטחת הנתונים לפל צרכלו ולענות בפתרונות המתאלמלם למטרותיו ופעילותו. מערך סיקור התוצאות לכנסת התשיעית דיוותי תוצאות ההצבעה ועדות הבחירות האזוריות מל''מ רישום תוצאות רישום תוצאות ת'יא מחשב המל"מ לבמ 370/168 דיווחל מצגים סיכום לשאילתות תוצאות ותחזיות אולפן הטלוויזיה אולפן הרד?ו במל"מ חלק שנל ציוד לקליטת נתונים - 99 - פ ת י ח ה בפרקים הבאים נתאר כמה מסוגי הציוד הק?ימלם בשוק ונבחן את נושא הקלט ובחירת הציוד מנקודת מבטו של הצרכן, המשתמש או הלקוח. הדלון מלועד להביא את הקורא להכרת ההבדלים בין סוג? הצלוד השונלם ולאבחנה בין השרותים שאפשר לקבל מכל סוג צלוד. במהלך הדיון הוצגו דוגמאות של ציוד ספציפי? של לצרנלם שונלם בכדי לחזק את ההסברים ולהמחלש את התכונות של סוג? הציוד, אך אין כוונה להציג ציוד זה כבלעד? או כמליצג. על כן תוארו או הודגשו רק הפרטים הטכנלים, התכונות או השלמושלם הרלוונטלים לנושא הדיון. הקורא מתבקש לפנות בכל מקרה אל לצרנ? ומשווק? צילוד הקללטה כדל לקבל מהם מלדע מפורט ויעוץ הנדרש להערכת סוגל הציוד השונלם והחלטה בדבר רכישתם. בארץ פועלים יצרנים ומשווקים רבים של ציוד קללטה. חברות בינלאומיות המשווקות ציוד מחשבים משווקות גם ציוד קליטה או שהן משווקות ציוד קליטה ומסופים בלבד. בארץ מלוצרים מערכות ציוד קללטה לאיסוף והזנת נתונלם, מסופים ופרלטל ציוד אחרים על ידל מספר חברות. במיוחד יש לציין את מערכת ₪301 של חברת אלבלט שתאורה נלתן בנפרד ומסופלם מתוצרת חברת אלתא. 7 100 - פרק סר: אכ!א |סקירפ פעולות הכנת הנתונלם ציוד קלט אינו מהוה מטרה לעצמו אלא הוא אמצע? חשוב בתהליך הכנת הנתונים. ככל שהציוד עונה לדרישות התהליך, כן הוא מתאלם לותר למטרתו. "הכנת הנתונלם" במובנה הרחב מכסה את הפעילולות הבאות: רישום או תפיסת נתונים במקום הווצרם. - העברה של נתונים אלה לאמצע? הסבה. - הסבה של הנתונלם לצורה קרלאה ע"? מכונה. העברה ורישום של הנתונים המוסבלם לזכרון בינלים. - אלמות הנתונים - בדיקת שגיאות הקלדה. - תיקונים, כד? להבטלח שנתונים נכונים מועברים לעיבוד. ו :₪ ₪ ₪ 4 - עיבוד מוקדם, כולל ערלכה, שלנוי מבנה, מזוג, מלון, סלכומלם. הגדרה זו היא רחבה למד? ומתיחסת לתחום ?ישומלם רחב בלותר ולטכנולוגיות שונות של קליטה, שידור והסבה. נבחן את סוגי הציוד השונלם בהקשר להשתלבותם בתהליך "הכנת נתונים". התפתחות המיכון שנים רבות הוכן הקלט למחשב באמצעות מכונות ניקוב כרטיסילם וגם על ידי מכונות לנלקוב סרט? נליר, הקליטה בוצעה בתהליך מלכנל (נלקוב) ובקצב שהוכתב על ידל אדם. במשך השנילם נעשו מכונות ניקוב כרטיסים מהלמנות לותר ונוספו להן תכונות שונות שסייעו לעבודת הנקבנית, אך עם זאת לא הלה שלפור נלכר בהעלאת-הלעללות והתפוקה. התוצאה היתה צואר? בקבוק במקומות הכנת הקלט. מהלרות הקרלאה האלטית של כרטיסים במתקני המחשב הפכה גם את הקרלאה למחשב לגורם מעכב. באותו זמן עלו מהלרות העיבוד במחשב ומהילרות הקרלאה של הקבצים המגנטלים והפער בין תהליך הקללטה לתהליך העיבוד הלך וגדל. הופעת המכונות לקריאה אופטית בשלטת קרלאת סלמנים וקרלאת ספרות נראתה כפרלצת דרך למגבלות ההקשה והקליטה במחשב, אך מגבלותיהן התפעוליות ומחירן מנעו הרחבת השלמוש בהן. - 10! - מכונה לרישום מגנטל עד אמצע שנות ה-60 היו הכרטלסים וסרט הנליר אמצעי הקלט העלקרל. מוהוק פיתח סוג צלוד הנקרא "מכונה רושמת נתונלם" (ה6ַה!0ז8600 0868) אשר בה הפעלת לוח קלידים גרמה לרלשום נתונים על סרט מגנטל. הקלידנית עסקה עתה באופן רצוף בהקלדה ולא נדרשה גם לטרוה בהזנת והוצאת כרטלסים ממכונת הניקוב, ויתרון נוסף, קרלאת הנתונים למחשב היתה מהירה הרבה | לותר ממהירות הקרלאה של כרטלסים. המאפלין הכולל בלותר בפילתוח מכונת מוהוק הלה זכרון מגנטל אשר שימש לאחסנה זמנית של הרשומה הנקלטת ואחסנת תוכנלות הפלקות. מודל זה שימש אב טלפוס לסוגי צלוד רבים שבאו בעקבותיו. מכאן, המרחק לא הלה גדול לשיפור נוסף: הוספת כושר עלבוד לשם בלצוע בלקורות לוגלות שונות, בעת הקשת הנתונים ולפנ? כתיבתם. בהמשך נעמוד בנפרד על התכונות של סוג? הצלוד השונלם. מכונת מוהוק היתה חידוש מכמה בחלנות: 1 - אפשרות של תיקון השגיאה ע"י הקלידנית אם הלא אלתרה אותה בזמן ההקלדה. 2 - השימוש בסרט מגנטי שהוא אמצע? מהיר לקרלאה ולכתלבה מגנטית. 3 - האפשרות לבצע גם ביקורת באותה מכונה (ע"* הפעלת מתג מתאלם). מכונת מוהוק משחררת את האחראל בחדר הקלידניות מתכנון עבודה מתמיד לניצול מכוגות הניקוב והביקורת הנפרדות. מכונות קלידה מהדור החדש יכולות לשמש לשנל הצרכים ולכן לש כושר תמרון בהקצאת המשלמות. האפשרות לתקן מלדית את השגיאה הקטלנה במקרים רבלם את מספר השגלאות ב-85-90%. נרשמה הגדלת תפוקה של 20-40% עם המעבר ממכונות הנלקוב למכונות הקלדה עם אמצע? רלשום מגנטי. כאשר החומר הלה נומרל וברשומות קצרות נרשם אף גידול של 50% בתפוקה. מאז הופלעו בשוק מכונות הרישום המגנטל אפשר למצוא כיום מכונות מסוגים רבים ושוגים, עם אפשרויות ולכולת שונה בשטח הכנת הנתונלם. גביתן לסווג את המכונות בקבוצות שונות לפל צורת הרלשום, תכונות העיבוד או תכונות התקשורת. | מובא כאן תרשים המליצג את הדרכים העיקריות להבאת נתונלם ממסמכל מקור אל המחשב וכל זאת בהקשר לסוגי ציוד הקלט הקימלם כלום. יש לראות בדרכים אלו רק מודלים שכן לתכנו וריאציות רבות בכל אחת מהן. הנסיון מראה שאין "מכונה טלפוסית" או "משתמש טפוסי" שאפשר להתאימו לאותה מכונה. כל מקרה לש לדון לגופו ולשקול את כל הגורמלם המרכיבים את ההחלטה בדבר בחירת הצלוד והשלטה המתאלמלם לביצוע קלט הנתונלם. 7 102 - תהליך הניקוב יחידה לקריאת כרטיסים כרטיסים מנוקבים טילוב התיקונים הנועות לעיבוד ביקורת ברטיסי תיקון | , " תהליכי קליעה בסוגי ציוד שונ?ם תהליך הרלשום המגנטע? 5 3 תנועות לעיבוד , תקלידית רטום מגנעל ביקורת תהַליך הרשום במערכת התחנות תנועות לעיבוד - 103 - פרק ור: 40 6>א2פי רישוס !31'3 קוישפ : אמצעים לרלשום נתונילם נתונים הלנם עובדות הרשומות במסמכים שנוצרו על לדל אדם, או שהם לדועים לאנשלם שבלצעו פעולות והם עומדים לדווח על כך לשם לדלעה ורלשום. | שלטות הרלשום הנהוגות בעבודה לדנלת אלנן מתאימות להעברת הנתונים למחשב. הזנת נתונלם למחשב מה?יבת כתיבתם באמצעים הנלתנלם לקריאה על ידו, כמו סרט נללר או כרטלסלם מנוקבים, קסטות סרטלם ותקליטונים מגנטיים. כל אלה נוצרים ע"? פעולת הקשה של מפעללל ציוד קלט. בשילטות אחרות להזנת נתונים משתמשים במסמכים לקרלאה אופטלת ומגנטית, תגים מקודדים מוכנים מראש, או הקשה לשלרה אל המחשב על לד? לוזם/מבצע הפעולה. בשיטות אלו נדון בהמשך. () כ ורי ( 0 סם ב מה )= 0( יי כ ו מקלדת (לוח מקשים) להזנת נתונים במסוף יבמ / 3270 (אנגללת) 0 ב 8 | ₪ א ₪ שת חן כ -]4]5] |:|>|תןז])]ה]ד]:|ב| | [=]+ן<]א[ט|טןד|8 אותיות האלפבית האבגל?ל ההאותלות המקבלל ו בעברית [ת|ש|ר|ת]צ]ץ|ם, ד - 108 - סרט מנוקב תקופה ארוכה שימש סרט הנייר המנוקב כאמצע? קלט עלקרל לתוכנלות ונתונים. אך במשך הזמן השתמשו בו בעיקר כתוצר לווי לקבלת פלט של פעולות קופה והנהלת חשבונות. הסרט נוצר בדרך כלל בציוד כתוצר לווי של פעולות קופה או הנהלת חשבונות. הנתונלם מלוצגים על לדי מערכת קודים עבור התולם, סלמנלם להפרדה בין נתונים, דילוג על שגיאות, סוף רשומה וכד'. אם נוצרת שגיאה בסרט המנוקב לא ניתן למחקה ולכן משתמשלם בקוד בלטול אשר מנוקב גם הוא. צפיפות סטנדרטית לסרט המנוקב הוא 10 תולם לאלנץ. אורך הרשומה למעשה אינו מוגבל ויכול להגיע ל-1000 רגל של גליל סרט ניר. מהירות קריאה של הסרט בקורא? הסרטים המקובלים הלא 1000 תולם לשניה. הסרט מסופק בדרך כלל באורך של 1000 רגל וברוחב של אינץ אחד. אין דרישות סביבתיות מלוחדות לשימור סרטל הניר. כלום הולך ופוחת השימוש בסרט נייר כאמצעי קלט למחשב, ובמקומו באלם אמצע? הרישום המגנטליים. כרטלסים מנוקבים כרטיסילם מנוקבים היו הבסלס לתעשית עיבוד הנתונלם, עוד מסוף המאה שעברה. הכרטלס משמש כנושא קלט אל המחשב, אך אפשר לנצל אותו למטרות נוספות כמו אחזקת כרטסת ילדנית. במקרה זה משרטטים בו מבנה טופס ומבוצע פענוח של הניקוב (הדפסה בראש הכרטלס). יש לכרטלס לתרון פסיכולוג? על פנל רלשום מגנטל בהיותו רשומה חזותית. לשנם עדלין אנשלם המעדיפים לראות את הנתונים מאשר רק להאמין שהם רשומלם בסרט או תקליטון מגנטל. כאשר נקבנית מגלה בשעת הנלקוב ששגתה, אלן הלא לכולה לתקן את הכרטלס השגו?. עליה להוציאו או לנקב בו סימן שגיאה ולנקב כרטלס אחר במקומו. כמו כן קל ופשוט לשנות את סדר חבילת הכרטלסלם, להוסלף או להוצלא כרטיסים מתוך החבילה. > 105 = > לר--98 7 63 ל 0.0 :*5/-+0153456789 2>אל0 ד באסקםחו וא 1 המופה והן| ו וו ו ווווווווו "7"'"*''"*'"*'' אההוההמומקוא נבעאהההאטטואאאעצטוטעועט04 א ההאנשטהנמעעגגעמעַונעהתַתתהמ תכממ קנה וא ונוק והווווווווו וווווווון וווווווווווקווווווווווקווווווווווווווווווקוווווווון ווווווווו 3 0[ 5+ %)))))) ווווווווו וו פואהתהתהאמאוא3.9.3.פלייווווו.ווו ,1:11 -נ [-[ 1 ]1[ [ ו 1 + + 1 ווווווווושווווווופשוווווווווווווו )])'' םע 40 םמ אע א א םת א מ לא ₪ א א מ ה אה תא טטפאם 990999 עקרק רעפרי999"9999ה*ר""ע. ו וי .ג . . ..'. . .. . 4י.9%%%9-ה%-ה-%" ש999:9פצהטט ל39 94-ה 45944ה3פאתאת ו[ 1 ו[ םע ונ ו ונת מ ונ ממ ו כ !גוו דוו הורהוווווווו סז .9.0 0-0. 0-0. 9,0-0.5<0-0.6.ט- הפ*פטותטחפא האמטפא רהה ה 9 דהה חפטאה שו כרטיס מנוקב (80 טור) עם פענוה באנגלית כרעיס מנוקב (96 טור) אורך הרשומה בכרטל?ס הוא 80 תוים (כמספר הטורלם). בכרטלס של מערכות יבמ/3 למשל, אורך הרשומה הוא 96 תוים. מהירות הקרלאה של הכרטיסים שונה במכונות שונות ומגיעה עד כ-2000 כרטיסלם בדקה. הכרטיסילם מסופקים בקופסאות קרטון בתכולה של 2000 כרטלסים. רצול לאחסן את הכרטלסים בתנאי סביבה של המחשב (טמפרטורה ולחות) לפנל הזנה בקוראת הכרטלסים. סרטים מגנטלים : סרטלם מגנטיים מחזיקים נתונים ברישום מגנטי. הרישום מבוצע על- לדי הקלידנית במכונה הדומה למכונת ניקוב אך בה קלים מנגנון לרלשום מגנטי במקום מנגנון הנלקוב. השימוש בסרט מגנטי מאפשר ניצולו לרישום חוזר. כל רלשום חדש מוחק את הרישום הקודם, ומכאן נובעת הפשטות של מחלקת רשומה שגויה במהלך הקליטה וכתיבת רשומה חדשה במקומה אך א? אפשר לתקן לאחור. . אורך הרשומה משתנה אך מוגבל ע"? גודל הזכרון המאפשר אחסנת הנתונים לפני שחרורם לכתיבה על הסרט המגנט?. צפיפות הרישום שונה: 0, 556, 800 או 1600 תוים לאלנץ אורך סרט או |82 (5ד|8-|82 אסא!| גם?, הוא מושג המללצג את מספר הסלמנים הבינר?ים - תוים - לאורך אינץ אחד על הסרט המגנט?). מהירות הקרלאה של הסרט המגנט? במחשב - 106 - גבוהה מאד בהשואה לקרלאת כרטלסים ונמדדת בעשרות או מאות אלפלם תולם לשניה. גליל סרט מגנט? בקוטר 10.5 אינץ מכיל 2400 רגל, אך אפשר לקבל גלללים יותר קטנלם, 1200 או 600 רגל (גליל בקוטר 7 אינץ). קימות דרישות אחזקה סבלבתיות של לחות וטמפרטורה הדומים לתנאי חדר עבודה ממוזג. קרלאת הסרט במחשב מחליבת אחזקתו בתנאים הקימלם בחדר המחשב למספר שעות לפנל הצבתו על הכונן. הסרט המגנט? משמש כאמצע? לאחסנה בנפח גדול של נתונים. בצפיפות רלשום של 1600 תוים לאלנץ לכול הסרט להכין כ-20 מליון תולם אפשר לאחסן סרט לתקופה ארוכה בתנאלם סבילבתיים מתאימלם מבל? שאיכות הנתונים תפגם. קסטות לרלשום מגנטל הקסטה המגנטית דומה לקסטות הנפוצות בשלמוש ברשמ? קול. לש גם סוגי קסטות אחרים. דרוש מתקן קריאה מתאלם במחשב או שאפשר להעבלר (''לשדר'') את תכולתן למחשב באמצעות מסוף שלש לו מתקן קרלאה לקסטותי במהירות נמוכה מזו של סרט מגנטל. תכולת קסטה - מאות אלפל תולם. תקליטונילם התקללטונים מהוים אמצעי רלשום נתונלם במספר סוגל צלוד חדשלם, או במסופים עם מתקן רלשום לתקללטונים של לצרנלם שונלם. התקליטון הינו תקללט גמיש קטן בקוטר של כ-7 אינץ ובתכולה של 4 מליון או 1/2 מליון תוים, כתכולה של 3000 או 6000 כרטלטים. אורך הרשומה 128 תוים או בכפולות עד 128 תוים. מהירות הקרלאה של הנתונים מהדיסק היא גבוהה והיא יכולה להעשות מתוך אזורים שונים שלו בצורה אקראית, דהייגו להגליע לנתון מסויים מבל? לסרוק או לקרוא את כל הנתונים שלפנלו. קליטת הנתונים מהתקליטון מתבצעת בקורא-תקליטונלם הקשור למחשב כיחלדת קלט או כלחידת קלט/פלט. אפשרות נוספת היא שלדור תכולת התקללטוו בתקשורת. תכונה חשובה של התקליטון הלא לכולת העיבור האקרא? גם בזמן רישום הנתונילם. הקלידנית יכולה להזור על נתונים שנרשמו על ידה קודם לכן, לתקן ולשנות. גי לר נילר נושא נתונים לקליטה ישירה דרך הקוראים האופטיים והמגנטללם. לשנם סטנדרטים שונים, בהתאם לאופי הציוד הקורא את המסמכלם, והם מתייחסים לטיב הניר, לעוביו, לבהירות צבעו, לנקודות 7 107 - לכלוך, לסוגי אותיות וספרות, לגודל התוים, לסימני בקרה וכד'. תכנון המסמכים והכנתם לקרים יותר מהדפסת טפסים רגללה. מערכות מקשלם וקודים לרוב אמצע? הקליטה הקלימלם, ולסוגיהם השונים יש דבר משותף בולט:. המלקלדת - לוח המקשים. המלקלדת מהוה למעשה את החוללה הפלזית המקשרת בין הנתוני?ם הרשומילם במסמך ידני לבין נתונים הנלתנים לקליטה במחשב. סידור התוים בלוח המקשים בכל מכונת כתיבה לועזית הנמצאת בשימוש משרד? ובית? זהה כמעט למכונה הראשונה שפותחה ע"? קריסטופור שולס בשנת 3. מכונות כתיבה חשמליות המשלכו באותו הסידור הבס?ס? של האותיות והספרות. המשך הסלדור נעוץ בעיקר בעובדה שמרבית האנשים מכלרלם שלטה זו. לוח המקשלם בהתפתחותו האחרונה משמש כמכש?ר ליצלרת נלקוב או רישום מגנטי במדיום המיועד כקלט למחשב. היצרנים הסכימו על שלטות קלדוד אחידות לנתונלם (בשלטת ניקוב או בשלטת רישום מגנטית (בינרית). עם זאת דרושה הלתה התערבות המכון האמריקנ? הלאומל לסטנדרטים (!|8%5).הוא המוביל בנושא של הנהגת סטנדרטלם כנגד נטיות אילנדיבידואליסטיות של לצרני הציוד, והוא ניסה לפתח קודלם סטנדרטיים עבור הכל. קוד זה לדוע כקוד זס] 6066 6876ה5%8 ה68|"שחה ||350 - 86ַה56"608ה!] הסוההזס+ה|. סטנדרטים אלה הם לשימוש וולונטרל של כל החפץ בכך. מערכת !!456 כוללת 128 סימנים. מקובלת לותר היא מערכת הקודלם 6 ונפוצה ביותר מבחינת שלמושה. מערכת זו פועלת ע"פ קודים בנל 8 תוים בינריים ולכן כוללת 256 קודים שוגלם. | עם הופעתם של סוגי הציוד החדשים אשר בהם נרשם חומר הקליטה לשלרות למדלום מגנטי, עלתה החשיבות של התאמת מערכות הקודים בין ציוד הקליטה לבין המחשב המרכזי. *לצירתו של חומר קליטה על סרט מגנט? דרך ציוד הקליטה ע"פ קוד |!850 למשל, לא תאפשר את קרלאתו של הסרט במחשב העובד על פי שלטת קודים 58602|0. ההתלחסות לנושא זה מלועדת להעיר את תשומת הלב לשוגי הקלים בצורת" הרישום המגנטל בסוגי ציוד שונלם. מנהל לחידת הקלט חייב לדאוג לכר שכל המכונות שברשותו תפעלנה בקוד אחד ותתאמנה לשלטת הרלשום של ציוד המחשב. 7 108 - תגים מוכנים מראש ביישומים ספצלפיים, שעליהם נעמוד בהמשך, משתמשים בתגים באמצעל להזנת נתונים לשירה לציוד הקלט, ללא צורך בהפעלת מקשלם כלשהם. התג הלנו כרטיס קרטון עבה או כרטילס מחומר פלסטל אשר נושא את הנתונים בשילטת ניקוב או מלגנוט (באמצעות פס סרט מגנט?ל הצמוד אללו). גודל התגים והחומר שממנו הם עשויים שונים בהתאם לשלמוש ולציוד שבו הם מופעללם. כמות התוים בתג מוגבלת בדרך כלל ל-10 עד 15 תולם, ולכן הם נושאלם פרלטל זהוי ומידע עיקריים בלבד. לדוגמא, תגלם אלשללם של עובדלם ילכילו את מספר העובד; תגי ספרים בספריה - את מספר הספר וקוד הספריה לאחסנה; תגיל פרלטילם בחנות לכילו את מספר הפרלט, מחלרו, המחלקה שבה הוא נמכר פרטלם אחרלם. שלטת תגל פרלטים נהוגה בבתל המסחר של חברת "אתא" למשל; תגים מגנטלים לזהוי עובדים נהוגלם במפעלל תע''ש, סולם וארגמן; תגים מגנטלים נהוגים גם בכל הבנקילם בארץ. 23 ו 7 5 | וי 7 -- - | .. %%%%.. לי :יים | 0 0 9 +-. -. 3 .. תק ונ - 2 | 0-9 הכג.; 0:8 . 9% 1 4 .. ...5 זָ .. .3-0 ..'*. 8%" 4% .. . .. 0 . .. תקל?עון (4:566%:6) מ | ב ונש )מז 1 | -ו ר 23 | | * על ל 3 ..*. .. . . .. .0( .%(. .14% 4% | ..*. . .. ו הייו . .. | 6-00 620000 1 ------ וקש ב ,= השרוי תגי פרלטים למוצרים - 109 - קטגררלות של ציוד בשוק הצלוד להכנת קלט לשנם כיום סוגים שונים ורבים של כללם בעלי תכונות ואפשרולות שונות ומגוונות. המשותף לרוב הצלוד הנמצא כיום בשימוש הלנו תכונת הזנת הנתונלם על לד? אדם, באמצעות לוח הקלידים. השלטות האחרות להזנת נתונים הנהוגות במגזרל שוק מסולמלם הן קרלאת המסמכים האופטית (כמו חשבונות חשמל וחשבונות הטלפון) והמגנטית (בנקילם) ושיטת ההזנה הלשלרה (בתעשיה - קרלאת תגל עובדלם וקרלאת מכשלרלם). את קבוצות הציוד שבו מתבצעת ההזנה באמצעות לוח קלידים אפשר לסווג מהיבטים שונים. 1 - צורת הרלשום: - רישום על סרט מגנטי רג?ל. - רישום על קסטה. - רישום על תקליטות. - רישום במסופים אל מחשב. 2 - מאפליג? עלבוד - ללא יכולת עיבוד או יכולת מלנימלית קבועה. - עם יכולת עיבוד וביצוע תוכנית משתנה. 3 - מאפליני תקשורת -- מכונת רישום הפועלת במופרד מהמחשב - מכונת רישום המאפשרת גם שידור הנתונים למחשב. סווג לפי סוג השרות האפשרל אפשר גם לקבוע שיטת סווג אחרת המתבססת על נקודת מוצא הרואה את השרותים שהמשתמש יכול לקבל מהציוד: 1- ציוד קליטה ראשונל. 2 - ציוד קליטה עם כושר אגלרה. 3 - ציוד קליטה עם שרות? תוכנה. - 0ז1 - . ציוד קליטה ראשוני כולל בעלקר את מכונות הניקוב הפשוטות, מכונות לנילקוב סרטל גניר וצלוד אחר להזנה לשירה ללא לוח קלידים. המשותף לכל אמצעל הקליטה הללו הוא בכך שעם הקשת המקש או ללזום הקלט מועבר הקוד, הרלונטל מלדית למדיום ומבלל היכולת לעשות בו שלנול כלשהו. למשל, עם הקשת הספרה 5 במכוגת הניקוב, מתנקב מלד חור בכרטלס בעמודה המתאלמה. הקוד אינו עובר תהליך של אחסנה זמנית לצורך חזרה או תיקון. סוג זה של ציוד הוא הפשוט לותר והוא למעשה ששלט בשוק במשך עשרות שנלם וללא מתחרלם. בציוד בעל כושר אגירה לשנה אחסנת זכרון המאפשרת לקודלם המוזנים למכונה להשמר זמנלת עד לשחרורם ע"* המפעללה. המעבר מן האחסנה אל המדיום, אם מדובר בכרטיסים או בדלסק או בסרט מגנטל, נעשה רק ע"פ הוראת הקללדנית. על סוג זה של צלוד נמנות מכונות הנלקוב החדישות, (כמו 129 8%|) או המכוגנות לרלשום לשיר על סרט מגנטל ותקליטונים. מבחלנת המשתמש ההבדלים בקבוצת ציוד זו לעומת הקבוצה הקודמת מתבטאלת באפשרות לתקן שדה גם לאחר הקשתו ללא צורך בפעולת תיקון הלצונית, ובאפשרות לבצע קללטה ואלמות על אותה מכונה עצמה, דבר שאינו קים בצלוד הקלילטה הראשונל. הגמלשות המתאפשרת משלמוש בציוד גם כמכונת נלקוב וגם כמכונת אימות חשובה מאד במלוחד במערכות בהן קלים מספר קטן של מכונות. הקטלגוריה השללשית בציוד בעל לוח המקשלם מתיחסת למערכות הצלוד בעל שלרותל התוכנה.. הצלוד מאפשר הפעלת מערכות תוכנה לפלקוח ולשליטה על הנתוגים הנכנסים דרך לוח הקללדלם. למעשה התוכנה מסללעת להכוונת פעולת הקללדנית ע"? הדרכה בשעת ביצוע העבודה, בנוסף מתבצעות ביקורות לוגיות של הנתונים בצמן ההזנה, דבר המאפשר גם תיקון מללד? של שגלאות. למכונות השליכות לקבוצה זו לש כושר עלבוד ע"ל מחשב השליך למכונה עצמה או מופרד ממנה, ואז הוא משרת מספר מערכות של לוחות קללדים. לקבוצה זו אפשר לצרף את הצלוד להזנת נתונלם בשלטת תקשורת. פרק 12: 3]'3 ק]'6ה ראסוןי סוגי צלוד קטלגוריה זו מקיפה משפחה ענלפה ומגוונת של צלוד לקללטת נתונלם. הציוד הזה עמד בחזית של כל מערכות הקליטה לאורך תקופה ממושכת. במשך הסטורלית קלומו הלו לו אך מעט מתחרלם. הוא ראשונל ברמתו מבחלנה זו שכל נתון עובר מלד לשלטת הקודים הממוכנים שלוזנו למחשב מבל? להתחשב במשמעות השדה או תוכנו. במללים אחרות, אלן כאן אגלרה או אחסנה של נתונים. משום כך אם למשל מעונלנים בתיקון שדה אשר כבר נקלט, חייבים ליצור את השדה מחדש עם סלמנל הל?כר כלשהם או אפילו ליצור את הרשומה מחדש. קבוצת ציוד זו הלא הותיקה ביותר, הפשוטה בלותר והזולה בלותר שבקבוצות ציוד הקללטה. מבחינה מהותלת נוכל לחלקה ל-2 סוגים. האחד בונה את הרשומות בשפת מכונה רק לאחר התהוות התנועות. על סוג זה נמגות כל המכונות של נלקוב הכרטלסים למשל. הצלון המובהק של צלוד זה הוא הבאת חבילות מסמכים ונלקובם ליצירת תנועות אשר ?עובדו במחשב. סוג אחר של הציוד בונה את הרשומות בשפת מכונה תוך כד? התהוותן. , על סוג זה נמנים המנגנונים האוטומטלים המחוברלם לקוזל לצור במפעלים. ‏ תעשייתים או מכונות מסחרלות רגילות הלוצרות תוך כדל רלשום התנועות המתהוות גם רשומות בשפת מכונה. ניתן למשל להציב מכונה להנהלת חשבונות רגילה בחנות כל בו אשר בה רושמים את הפעולות הנוצרות באותה מחלקה, דהילינו קניה או החזרת מוצרלם. תוך כדל לחלצה על המקשלם מודפסת קבלה ללקוח והנתונלם מועברלם לאמצעל רלשום נתונים הקשור למכונה, והתנועה נרשמת בו תוך כדל הפעולה. נתונים אלו מועברים אח"כ לעיבוד במחשב. אפשרי גם להציב ליד מכונות לצור מנגנון אשר ל?ספור יחידות תוצרת ובסוף זמן קצוב כלשהו ליצור רשומה בשפת מכונה אשר תעבור לעיבוד בשלב לותר מאוחר. מרשומה כזו נלתן לחשב למשל את הפרמיה המגלעה לעובד או את היצור הכללל. הדבר המשותף לכל הדוגמאות הללו הוא לצירת רשומות בשפת מכונה כמוצר לוואל של פעולות אשר ממללא לש צורך לבצעו. 10 ש ציוד הקליטה הראשונל שלט בכיפה בעבר אך עם פלתוחם של כלים מתוחכמים בשנים האחרונות, חלקו הולך וקטן ועובר לישומים לעודלים. למרות פשטותו לשנן אפליקציות אשר סוג כזה של צלוד הוא האלדלאלל לגביהן. בפרק הסיכום על הציוד אנו נעריך קבוצה זו בהשוואה לקבוצות אחרות. כאן, לצורך הכרה יסודלת לותר של קטלגוריה זו אנו נבלא תיאור מקילף של מספר כללם. מנקבת כרע?סים 80 טור מנקבת כרטיסים 96 עור (יבמ / 29ו) (?יבמ / 5896) - 3ן1 - מכונות הניקוב והאלמות קבוצה זו מכ?לה שתי מערכות נפרדות להחלוטין, אשר אחת משלימה את פעולת רעותה: מכונת הנלקוב מבצעת בפועל את ניקוב הכרטלס ומכונת האימות (ביקורת) המאפשרת את אלמות הכרטלסים שנוקבו במכונת הניקוב. בהמשך נציג את מכונות הניקוב והביקורת של לבמ. מכונת הנלקוב מכונת הניקוב 029 א8! היא דגם מאוחר יותר של מכונות ניקוב אשר היו קודם. הלא מורכבת ממספר אלמנטלם: - לוח מקשים בעל אותיות וספרות וסימנים מיוחדים ומקשי בקרה. - מתקן להזנת כרטלסלם. - מתקן לניקוב הכרטיס לפענוחו ולהזזתו. - מתקן לקליטת הכרטלס המנוקב. - מתקן לקליטת כרטלס תכנלת. - מיכל לאגירת פסולת ניקוב. כפי שפרט? הציוד המתוארים כאן מצביעים, פעולת המכונה הלא שללוב של העברת כרטיסים במסלול וניקובם תוך כדל מעבר זה. בתחללת התהליך לשנה חבילת כרטיסים חדשים ובסופה עומדת לרשותנו חכבילת כרטיסים מנוקבת ומוכנה לעבודת המחשב או לאימות. במעבר זה של הכרטיסים,הנקבנית היושבת מול לוח המקשים הלא השולטת על זרימת הכרטלסים ופעולת הזנת הנתונילם. הנלקוב על גבי הכרט?ס יוצא לפועל מיד עם כל לחלצת מקש של הנקבנית. הנקבנית יודעת את מלקומה בכל רגע ע"פ ציון טור הניקוב הנוכחי דרך חלון במכונה. מכונת הנלקוב מכילה מספר מתגי בקרה המאפשרים שליטה וגמלשות רבה בהפעלתה; - מתג ההדפסה מאפשר לקבל פענוח של הנלקוב, כלומר הדפסה בראש הכרטיס של כל תו שנוקב. לדבר חשיבות בכל אותם מקרים בהם משמש הכרטלס גם כמסמך לשמוש בנ? אדם או לצורך בדיקה בעין של.תוכן הנילקוב. - המקש 8506 מבקר את תנועת הכרטיס במכונה. - א8ו!| - - המקש ?00 מאפשר העתקת נתונים מכרטיס קודם. - המקש 550] מאפשר את תנועת הכרטיס להזנתו. כדי לנקב נתונים אלפבלתיים, משתמשים בלוה המקשלם כבמכונת כתיבה. וכדי לנקב ספרות, לש ללחוץ על מקש 0% בזמן הקשת הקלידים של הספרות. תכונה חשובה של מכונת הניקוב הינה האפשרות להשלים אפסים משמאל בשדות מספרלים. המספר צריך להלות מוצב בצד *מין של השדה המיועד לו. אם מספר הספרות קטן מגודל השדה, לש לנקב אפסים משמאל להשלמה. כדל ליעל את עבודת הנקבנית ולצמצם את מספר השגיאות מטללים את "השלמת האפסילם" על המכונה. הספרות של המספר מוזנות למונה, המכונה עורכת את חישוב מספר האפסים שלש להשלים ומזינה אותם אוטומטית לפנל שהיא מעבלרה לניקוב את תוכן המונה. תכנית הפלקות תכנית הפיקוח מאפשרת לבצע במכונת הנלקוב או מכונת האלמות מספר פעולות באופן אוטומט?ל ובכך ליעל את עבודת הנקבנית ולצמצם את שעור השגיאות. תוכנית הפלקוה (68"0 485%6) מנוקבת בכרטלס אשר מוצב על תוף בתוך מנגנון המכונה. התוף מכוייל עם תנועת הכרטיסילם במסילתם במתקן הניקוב. הגששים העוברים על פנלו מזהים את הניקובים המהוים את הוראות הביצוע ומעבירים אותן למנגנון המכונה. את תוכנלת הפלקוח באמצעות הכרטיס אפשר להתחלל או להפסיק באמצעות מתג הפעלה. ההוראות המתבצעות מתכנית הפלקוח הן העתקת טורים מכרט?ס קודם, דלוג על טורים בכרטיס, ניקוב ספרות ללא צורך בלח?צה על מתג אטא. צרופלם של הוראות אלו לפ? שדות הניקוב בכרטלס משחררים את הנקבנית מטלפול ב"אדמיניסטרציה" של הנלקוב ומאפשרים לה להתרכז בהקשת הנתונלם ובכך להגביר את לעילותה ותפוקתה. מכונת האלמות (ביקורת) מכונת האימות מילועדת לאפשר בדיקת הניקוב אשר בוצע בכרטלסים ע''י חזרה על הפעולה של הקשת הנתונים. במקרה זה לא מבוצע נלקוב של הנתונים בכרטיס אלא בדיקה של הנתונלם המנוקבים בכרטיס עם הנתונלם שהועברו למנגנון האימות בזמן ההקשה. מכונת האלמות דומה למכונת הניקוב בעיצובה ובהפעלתה, וההבדל העיקרי הוא שבמקום מתקן נלקוב לש בה מתקן אלמות. הזנת הכרטיסלם, אלסופם ותוכנית הפלקוח במכונה פועללם בצורה דומה. 5 ]]5 = בתהליך האלמות חוזרת הקלידנית על פעולת הקשת הנתונים מתוך המסמך במקורו, כאשר היא מזינה במכונה את הכרטלסים המנוקבים. סדר הכרטיסלם והמסמכים חלב להיות זהה, שאם לא כן, אל אפשר להיה לבצע את האלמות בתהליך זה. כאשר המכונה מזהה אל התאמה בין הנתונים שנמצאים בכרטלס לבין הנתונלם שהוזנו מלוח המקשים היא נעצרת, מפעילה מנורת איתות | ונועלת את לוח המקשים. הקלידנית משחררת את העצירה, חוזרת על הקשת הנתון ואם איתות השגילאה חוזר - עליה לפסול את הכרטלס ככרטלס שגו?. אין הלא לכולה לתקן את הכרטיס במהלך עבודתה. כל הכרטי?סים שאומתו ונמצאו נכונים מקבלים חיתוך מתאים בצד ימין שלהם, ליד טור 80, מול השורה 1. בכרטילסים השגויים מבוצע חיתוך בקצה העליון של הטור שבו נמצאה השגלאה. לאחר השלמת פעולת האלמות של קבוצת חומר לש להוצלא את הכרטלסלם השגויים לפי הסימון, ולבדוק את ס?בת השגיאה, לנקב אותם מחדש ולהחזירם לחבילה במקום שבו היו או ללא סדר, בהתאם לענין. פעולת האלמות מבוצעת בדרך כלל על יד? קלידנית מנוסה יותר, כדל שתוכל לטפל במצבים חר?גים בזמן אלמות הנתונלם. נקוב אלפבית עברל כוון הפעולה של מכונת ניקוב גורם לכך שסדר הניקוב הוא משמאל לימין כסדר כתיבת מספרילם או אלפבית לועזי. במכונות לרלשום מגנטי נעשה הרלשום גם כן בסדר זה, וכתוצאה הקשת אותיות בעברלת גורמת להופעתן בסדר הפוך משמאל ללמין במקום מלמין לשמאל. לדוגמא המלה לישר אל תופיע בכרטיס וברשומה כ - ל א ר ש ל . ניהול שדות ורשומות נתונים במחשב נעשה גם הוא משמאל ללמין. כלומר, השדה הראשון ברשומה הוא בשמאל, השדה השנ? - מלמינו, וכן הלאה. בשעת הדפסת נתונים אלפבתיים מכרטיסלם או מקובץ מגנבטל לש ל''הפוך" את סדר התוים בשדה בפקודת מחשב הנקראת מפתפטאד. לכל אות בעָברית ישנו קוד ניקוב או קוד רלשום מגנטי ?יחודל. ברוב המכונות קודים אלו חופפים את הקודים של האלפבית הלועזל. על הקללדלם לשנו סלמון אותיות בעברית והרלשום נעשה בהתאם לקוד שנקבע לכל אות. בפלט הופך הקוד לאות הרצו?ה במדפסת או במסך הקרנה. 5 [6 ₪ קלט נתונים במקור קלט של רישום נוכחות אחד ממקורות הנתונים הוא רישום נוכחות עובדים. ‏ "רלשום הנוכחות" כולל שנ? פרט? רלשום: בעת כניסת העובדים למפעל נרשמת שעת כניסה ובעת הלציאה - נרשמת שעת היציאה. אם העובד עזב את מקום עבודתו במשך שעות העבודה תרשמנה שעת לציאה ושעת חזרה (כנלסה) בהתאם. במפעלים שונים מקובלות שיטות שונות לרישום, מהן שלטות רלשום ידניות ביומן נוכחות בכניסה למפעל או בתוך המחלקה, ומהן - שלטות רישום ממוכנות ברמות מי?כון שונות. בפרק זה נדון בשלטה הפשוטה ביותר באמצעות שעון חשמלי המעביר את מצב הרישום אל קסטה מגנטית, או אל כרטיסים מנוקבים. הנתונים שיש לקלוט ברישום נוכחות הם אלה: פרט?ל העובד וזמן כניסה/יציאה. בהנחה שסוג הרלשום או מקומו מציינים אם הכוונה לכנלסה או יציאה מהמפעל. נתונים אלו חליבים להיות גם ברישום ממוכן ולהמצא ברשומה אשר תועבר למחשב לעיבוד. בשיטה הרגילה כאשר משתמשלם בכרטלס שעון המוחתם ע"? העובד, מתווספת בכל פעולת החתמה שעת הרישום בטוך מתאים בכרטלס. פרט? העובד (מספר אישי ושם) רשומים מראש בכרטלס. בסוף התקופה, שבוע או חודש, מסכמלם את שעות העבודה לעובד. לעומת זאת בשלטת קליטת הנתונים במקור, פעולת ה"החתמה" מפעילה מנגנון אשר קולט את פרט? התנועה. הפרטלם הללו נקלטים ממספר מקורות: - מספר העובד וסמל המחלקה, מתוך רלשום מגנטל או אופטי קבוע בראש הכרטלס. - שעת הכניסה או הלצלאה, מתוך השעון עצמו. - סימון ליציאה/כניסה ניתן לקבל ע"? מתג המופעל בלדי? העובד. פרטלם אלה לוצרים רשומה על גב? הקסטה או הכרטלסים אשר יועברו לעיבוד במחשב. הפעלת השיטה הממוכנת מאפשרת ביצוע כל העיבודים הדרושי?ם ללא התערבות אנושית, לעומת השיטה הקיימת. בשיטת החתמת כרטלסי? נוכחות מבצעים חישוב אוטומטי של שעות העבודה ומעבירים את התוצאה לחלשוב השכר, או לתוכנית הקליטה של מערך חישוב המשכורת. בנוסף לרישום ישיר לאמצעי? מגנט?ל דרוש גם תדפיס של הרישום. אפשר להשיג זאת ע"י שימוש במכונת כתיבה/מדפסת סריאלית אל מנגנון השעון לשם הדפסה בו-זמנית, או להדפיס אח"כ את כל תכולת הקסטה, בזמן העיבוד במחשב. - ו העברת הנתונלם למחשב נעשלת באמצעות מסוף הקולט קסטות, או לאחר העתקה של הקסטה לסרט מגנט? רגיל הנקרא במחשב. רלשום הנתונלם מנגנון השעון מאפשר הזנת נתונים קבועים חד-פעמיים. נתונים אלו דרושים בראש קובץ הנתונים בכל לום והם כוללים את פרט? המפעל, המחלקה, תאריך. הרלשום האוטומט? מבוצע על יד? האחרא? לשעון באמצעות מתג הפעלה מלוחד. בכל רשומה לשנם פרט? העובד, זמן הרלשום, סימון כניסה/יצלאה. אלה נקראלם ממקורות שונים ונרשמלם על הקסטה. עם סיום הרלשום ביום העבודה מבצע האחרא?ל קליטה של רשומת סיומת הכוללת מספרי? בלקורת שונילם. לאחר מכן הוא פורק את הקסטה ומעבלרה לקליטה ולעלבוד. כאשר המערכת אינה פועלת או כאשר לש להוסיף ולשנות פרטל רלשום כלשהם, לש לקבוע שלטת גבוי מתאלמה. שלטה זו יכולה להלות ע"? רלשום לדגל למשל. ציוד קליטה של מחסנית זכרון חברת פ?קו ?שראל - 118 כ מחסנילות זכרון בין סוגי ציוד הקלט המאוחרים נמנות מחסניות הזכרון אשר החלו להופלע לאחרונה בשוק. הן מתבססות על עקרון פשוט: במקום להשתמש בזכרון כאמצעי להעברת הנתונים לאהסנה, ישמש הוא כאתסנה עצמה לכל דבר. היות וציוד זה מילוצר בעיקר כמכשלר נללד, לצורו בפועל נתאפשר עם ההת- קדמות הטכנולוגית בי?צור מחשבים, כאשר נלתן כיום לדחוס ק?בולת זכרון גדןלה בנפה קטן. מכשיר בעל קיבולת של 4000 או 8000 תולם נלתן לשאת בכף לד אדם ומשקלו כק"ג אחד. ישנן מספר ורלאצלות לציוד, מלצרנים שונים. הציוד מורכב מהחלקים האלה: זכרון בעל קיבולות שונות, מסך המאפשר הצגת 16 סלמנלם, לוח מקשים המכיל מקש? ספרות 9 - 0 ומקש? תפעול,מכשיר בקרה עליו מטעינים את הזכרון, עט לקרלאה אופטלת של 6005 888, מכשלר המאפשר את שידור הנתונלם שבתוך הזלכרון אל המחשב. הפעלתו של המכשיר פשוטה למד? והיא *כולה להתבצע גם בשדה, במקום בו נאספים נתונים מספרלים כמו קרלאת מוני מים או חשמל לצורך חיוב צרכנים או לשם קרלאת תגי מחלר של סחורה. מקישים על לוח המקשלם את פרטל התנועה וזו מתאתחסנת בזכרון לאחר קודמתה. כל הנתונלם מופיעים גם על מסך ובכך נ?תנת אפשרות לבלקורת. הכנסת הנתונלם *כולה גם להת בצע באמצעות העט לקרלאה האופטלת, אותו "מעבירים" על פנל התג המכלל את רישום הערך המספרי בקוד קווי (ראה דוגמא). גם במקרה זה מוצגים הנתוניס הנקלטים על המסך. אם קיבולת הזכרון היא 8000 תוים, נלתן לקלוט בדרך זו בזכרון אחד כ-500 תנועות בגודל 16 תוים כל אחת. עם מללול הזכרון,אפשר לפורקו מן המכשליר ולהטעלן זכרון חדש. בדרך זו נוצרת למעשה קיבולת תיאורטלת בלת? מוגבלת. דגמלם אחרים מכללים זכרון קבוע. את מחסנילת הזכרון מביאים לחדר המחשב לשם העברת הנתונים אל המחשב לצורך עיבוד. העברה זו מתבצעת באמצעות מתקן שלדור בתקשורת. תכונות נוספות של המכשיר הן חיפוש רשומה שהוכנסה לזכרון קודם לכן למטרת תיקון למשל, עריכת הרשומה הנקלטת ובדיקה לספרת ביקורת. כאשר מתגללת שגלאה בהזנת הנתונים, המכשלר מפעיל אזעקה וגנעל. = 5400 האפשרות של המכשלר לקרוא גם קוד קול (6066 זב5) מאפשרת הפעלתו בכל אותן מערכות שבהן יש שימוש בסלמון מוצרלם ודרישה לאלסוף נתונלם על כניסה או יציאה שלהם כמו חנויות או מחסנים למשל. שלטת הקוד הקול חוסכת את פעולת ההקשה, מלעלת את הזנת הנתונים ומונעת שגיאות. בזמן קריאת הקוד הקוי מתרגם אותו המכשיר לשיטת התוים הנהוגה בו. למכשיר מטען חשמלי עצמל המאפשר כושר עבודה רצוף של כ-8 שעות. שיטת הקוד הקול מקובלת בסופרמרקטים, בחנויות כל-בו בהם לש חובה לסמן מראש מוצרלם בתוולות מחלר. על תולת זו מוסיפים את הקוד הקויל. בזמן ביצוע החשבון בקופה משתמשת הקופאית בעט אור לקליטת הנתונים בקוד הקול ואלנה מקישה אותם מתוך הדפוס שבתולת. תויה לקריאה בעט | אופט? מחסנית זכרון מתוצרת ברגן ברנזויק - 120 = עשוי מכשלר מלוחד לקליטת נתונלם משרטוטים או מפות הוא המספרת - צ16126פ1ס אשר משווק בדגמים שונים. המספרת מכלל לוח שעליו נעה מחט סלמון אשר תנועתה מכולילת עם צלר? האורך והרוחב (ץָ,א) של הלוה. כאשר המחט נעה על פנ? קוים בשרטוט או במפה מועברים הקואורדלנטות שלהם (ערכל צ,א) לרישום בסרט או תקליט מגנטל. קואורדלנטות אלו הן ערכלם מספריים המציינים את מרחק נקודת הלמצאות לחסית של המחט מנקודה התחלתית שמוזנת למכשיר בתחילת העבודה. פעולה הפוכה לקליטת נתונלם משרטוטים ומפות הלא בלצוע השרטוט מתוך קובץ קיים. פעולה זו נעשלת ע"? תולין (ע656ס1ת). קובץ הנתונים שנבנה על ?דל פעולת המספרת יכול לשמש לעלבודים שונים במחשב, לשם הפקת קובץ מעודכן, לשם השואה בין נתונים ועוד. קלט מלקרופילם מקובלת שלטת הפקת פלט מחשב במיקרופילם. הפלט במבנה דוח נרשם על סרט מגנטי במקום הדפסה. הסרט מוטען במכונת ליצור מלקרופילם: שקפלם המכללים "תמונות" של דפ? מחשב או סרט כדוגמת סרט צילום רגלל. חדשה יותר שלטת קלט המלקרופילם. .ת0+11ע102 תסע+ סטסת1 ע6סטסתסס - 018 המערכת *כולה להעבלר כל צורה מצולמת, כתב-?ד, שרטוט, מפות, וכד' לצורה ספרתית אשר נילתנת לאחסון במחשב. נתונלם אלו נרשמים בקבצלם שאפשר לעבד בהתאם. רוב המידע בעולם הינו מילדע שאינו מלדע ספרתי ערוך. אנו מחזלקים אותו כילום בצורה גרפית או בדפוס אך לא במחשב. במלדה שנדרש עיבוד של מלדע זה יש להעבירו לאחסנה במחשב ע"י הקשה של תוים או הקשת סדרות ספרות המללצגות סימולי שרטוט מקובלים. העברת המלדע באופן ישילר תגבלר את כדאילות עיבודו בשיטות מלכון. - 1]2[ - פרק 13: 2']? ב8] כ|0ר אגָרתּ שיטת הפעולה בציוד הקליטה בעל כושר אגירה לשנו מאגר אחסנה פנלמל "זכרון" אשר בו נרשמים הנתונילם בזמן לצירת הרשומה על ידי הקללדנית. רק לאחר שהקללדנית השלימה את לצירת הרשומה הלא מפעילה מקש הגורם לכתיבת תוכן המאגר אל כרטלס, תקליטון, או אמצע? רלשום אחר. המשמעות התפעולית של תכונה זו הוא בכך שהקלידנלת *כולה לתקן את הרשומה לפנל שה?לא "משחררת" אותה מהמאגר אל מדלום הרלשום. במכונות מסוימות היא גם רואה כל שדה בצג (מסך הקרנה) או שהיא לכולה לראות את כל הרשומה. כדי להבהלר את התהליך נצלג אותו לעומת פעולת הניקוב במכונה פשוטה. כל הקשה על קליד גורמת לנלקוב התו בטור המתאים בכרטלס ולתזוזת הכרטלס בתו אחד שמאלה כד? לאפשר ניקוב התו הבא. במכונה עם מאגר, פעולת ההקשה על הקלידים גורמת לרלשום התוים במאגר (המכונה (זכרון פנימ?). כאשר הקלידנית רוצה לחזור ולתקן שדה שלדעתה הוא שגוי עליה ללחוץ על מקש 'יחזרה" ולהגלע אל המקום הלחס? ("פוזלציה") הרצול לה ברשומה אשר מוצגת לפניה בלוח הבקרה של המכונה. ‏ הקשת התו או התוים הנכונים מז?נה לתוך המאגר את הנתון הדרוש. לאחר השלמת הקשת הנתונים "משחררת" הקללדנית את הרשומה מהמאגר, ואז מבוצע הנלקוב בכרטיס, הרישום בתקליטון המגנטל או במדיום אחר. מאפ?לינלם ותכונות המאפ?לנים והתכונות של הציוד בעל כושר אג?רה הם : 1 - קלומו של זכרון לאחסנת ב?ניים של נתונל הרשומה. גודל הזכרון הוא מרכיב חשוב בציוד והוא קובע את הגודל המקסלמלי של הרשומה אשר אינו נקבע על יד?ל גודל הכרטיס, 80 תוים, למעט צ?וד שהפלט שלו בכרטלס?ם. בסוגי ציוד מסוימלם מגיע גודל הזכרון למאות אחדות של תוים. 2 - המכונה יכולה לשמש הן לקליטת נתונים והן לאימות, בשונה ממכונות הניקוב והאלמות הפשוטות שהן שת? מכונות נפרדות. אפשרות האימות - 122 = משלימה את הלכולת לבדוק את הנתונים לפנל הרישום הפלזי במדלום. היכולת של המכו.נה לפעול בשני? תפקידים מאפשר ויסות יותר טוב שַפ העמסת המכונות בחדר הקללטה וחסכון רב בצלוד. האלמות נעשה ע"? קרלאת תוכן הרשומה הקילימת אל המאגר והשואה של התוים אחד אחד אל התוים שמתקבלים מהקשת הקללדנלת מתוך המסמך המקורי? המונח לפניה. במצב של אי התאמה נעצרת המכונה ומאפשרת ברור או תיקון בהתאם לתכונות המכונה הספצלפלת. האחסנה הלא אלקטרונית. הפעולות מתבצעות דרך האחסנה, ובמהירות אלקטרונית, ולכך משמעויות תפעוליות רבות. העתקה, דללוג ומעבר מרשומה לרשומה נעשים בקצב המקסימלי של הקלידנית ולא בקצב המלכני של המכונה. במכונות בהן לש פעולה מלכנית של ניקוב, אפשר להגלע למצב בו נקבנלת מהירה מדביקה את קצב הנלקוב במכונה וכתוצאה מכך לש תקלות ושגלאות. השימוש באחסנה אלקטרונית מונע לחלוטין תופעות מסוג זה. לציוד מקטלגוריה זו ניתן בדרך כלל להצמלד תוספות שונות אשר מאפש- רות התאמה טובה ?ותר למשתמש ספציפי?. נזכלר למשל חבור מדפסות איטיות, ביצוע סיכומי חבילות, חלשוב ובדיקת ספרת ביקורת, תקשורת ישירה למחשב, או חיבור עפרון אופט? לקריאה לשלרה של מסמכים. הפלט מציוד כזה יכול להתקבל על אמצעים שונים כמו סרט מגנטי, תקליטון, קסטה או כרטלס? ניקוב. אלה לכולים להקרא לשירות ע"ל המחשב או באמצעות מכונות קריאה מתאלמות. אם הפלט הוא במדלום מגנטי הנקרא לשירות במחשב, מהירות הקריאה הלא גבוהה ונעשלת בקצב של עשרות או מאות אלפי תוים לשניה, בהשוואה למהלרות האלטלת של קריאת הכרטלסים (כ-1000 תוים לשנלה). הקיבולת של מדיום הפלט משתנה מסוג לסוג ואף ממכשלר למכשלר באותו סוג. התכולה תנוע בין עשרות אלפי תוים למספר מללונים. לדוגמא: תקליטון - 240000 תולם, קסטה - 200000 תולם, סרט מגנטל - מספר מליונלם, בהתאם לגודל הסרט. כרטלס מנוקב - 80 טורלם. לוח המקשלם מכיל 3 סוגי מקשים: א) מקשים סטנדרטלים, הכוללים את כל התוים המקובלים, ספרות, אותלות וסילמנים מילוחדים בסידור סטנדרטל. 23 ב) מקשים פונקציונליים של המערכת המבצעים פעולות כגון קידום או חזרה של התו או השדה,דילוג, העתקה. ג) מתגי הפעלה המאפשרים פעולות כמו הצגת נתונלם, הכנסת תכניות חיפוש רשומה. 7- טווח התפעול של הציוד רחב למדי ומאפשר קליטה, אלמות, ואלתור רשומה. תכונת האלתור מאפשרת למשל תיקון שגיאות שנפלטו מהמחשב לאחר הקליטה. מאתרים את הרשומות השגויות מתוך המדיום המגנטל הקשור לציוד ומתקנים אותן. 8 - מספר התכניות לפיקוח על הזנת הקלט הוא בדרך כלל רב ומספיק למרבית הנושאים המעסיקים את הקלידנית במהלך יום עבודתה. תקלידית (יבמ/37941) בעלת שני תאי תקליטון מצב אופן כתובת כתובת סוג קוד מספר קוד מיקום המכונה פעולת תקליטון 2 תקליטון ו טדה תהילת תוכנית טגיאה הטימםנית 0% ו שורות המצב במצג התקלידית הכנסת תקל?עון לתא - 128 - ה ת ק ל * ד י ת התקללדית הלא אחד מסוג? הציוד בעל כושר אגירה (זכרון) ומשמשת להכנת, לאלסוף ואחסון נתונים המלועדים לקלט . המאפיין את התקלידית הוא תקללטון מגנט? (8ע₪2א5דס) אשר עליו נרשמים הנתונלם המוזנים באמצעות לוח הקלידים. התוצר של המכונה, התקללטון, מועבר למחשב לקרלאת הנתונלם בדומה לכרטיסים מנוקבים למשל. ציוד הקשה לתקלילטונים משווק על לדי לצרנים שונלם. תאור מרכלב? הצלוד התקלידית היא המוצר ?במ/3740. פרלטי הציוד העיקרלים הם: מקלדת, זכרון, מצג, תקליטון. למרכיבים אלו אפשר להוסיף אבלזרלם נוספים בכדל להרחיב את אפשרויות ותכונות המערכת הבסלסלת. התקללדית ילכולה לעבוד כמכונה עצמאית המשמשת להכנת תקללטונים נושאל מידע והילא יכולה לפעול גם בתקשורת לשם הזנת נתונים, לשאילתות ואף כאמצעי פלט. התקללדית מחליפה בהדרגה את צלוד מכונות הנלקוב ופועלת בתחומלם נוספים ותדשים המתאפשרים ע"י רכיב? הציוד השונים. התקליטון הוא תקליט מגנטל קטן הנתון במעטפה קבועה שבה פתח עבור הראש הקורא. צידו האחד של התקללטון מצופה בחומר המאפשר רלשום מגנטל. בזמן פעולה הוא מוכנס לתא הנמצא בחלק העל?ון של התקלידלת. לשנה אפשרות להתקין תאים לשנל תקליטונלם. הנתונים נרשמלם ב-77 מסילות (טבעות) קונצנטריות שאחת מהן מוקדשת לאלנדקס ושלש-רזרבה. בכל מסילה אפשר לכתוב 26 רשומות פלזיות בנות 128 תוילם כל אחת, וסה"כ בתקללטון 1898 רשומות בקיבולת של 240,000 תולם. הרישום של הנתונים נעשה בקבצים ואפשר לרשום בתקליטון אחד עד 19 קבצלם שונים. פרט? כל קובץ נרשמים באינדקס וכוללים: שם הקובץ, מלקומו הפלזל (מסילה) בתקליטון, תאריך קליטה, סימון ביצוע אימות ומיקום שדה הזלהול של הרשומה לשם אלתור. התקלליטון, מהיותו מדלום מגנטי, מאפשר רישום חוזר של נתונים. בזמן רישום חדש נמחקים הנתונלם הקודמלם. = [25 5 ה מ צ ג מילועד להכוונת הקללדנלת בע ה 3 המוקשים ומתן הוראות להקשת השדה התורן. במסך המצג עבור הקלידנית לעיון. במצג 3 שורות בנות 40 תולם כל אחת. כלליים כמו שם תוכנלת הקלידה, והמקום הפל שתי השורות ה תולם, השארלת מוצגת בנפרד בשורה התחתונה השדה התורן. במודלים מסולמלם לש למצג שורה לוח המקשלם הינו במערך סטנדרטל ודומה 2 = לשנם מקשלם לבקרה ולהפעלת המכונה. ציוד אחר להזנת נתונלם. בנוסף לתקלידית גם לוח מקשלם עברל. בודתה ע"ל הצגת הנתונלם בזמן איתור רשומות הן מוצגות בשורה הראשונה מוצגים פרט?ם זי ברשומה שבה *וכנס התו הבא. באות מציגות 80 תוים של הרשומה. אם הרשומה גדולה מ-80 של המצג לשנה ההוראה לקללדת נוספת להנחיות הקלדה. למקלדת של מכונת הנלקוב או תוכניות פיקוח מסללעות לקלידנית בעבודתה ומדרלכות אותה בהזנת ה הנתונלם. תוכנית הפלקות מגדירה את שדות הרשומה; סוג השדה (אלפנומר?, נומרל), אורך השדה בתוים, שדה מועתק, ספרת בלקורת, סלכום שדות, שדה אחרון ברשומה ועוד. בתקלידית אפשר לאחסן בו זמנית עד 0 תוכנלות פיקוח שונות שאפשר להפעללן מלדית על פל הוראת הקלידנלית. הקלידנלת לכולה להקיש את תוכנית הפלקוח לשלרות למאגר התוכנלת או שהלא לכ ולשלוף ממנו לפי הצורך. הפעלת התקלידלת הד ולה להקלש לשם אחסנה בתקללטון באמצעות מקשל תיפעול נלתן לבחור את צורת העבודה על המכונה. האפשרויות הן רישום נתונלם - תהליך המקבלל לניקוב במכונת הנלקוב. א י מורת - תהליך המקביל לאלמות במכונה המבקרת. ח ל 5 ו ש - אתור רשומה מתוך התקליטון על פל שדה זהו?. ביצוע סלכומלם- סריקת הרשומות שבתקליטון וסלכום שדות לפ? בחלרה. תיקון שדה - שלנול שדה שכבר נרשם בתקללטון. קרלאה ושלנול אינדקס-הערוץ המכיל את מפרט? הקבצ?ם שעל התקליטון. הקליטה נעשלת באמצעות הקשה במקלדת. המסך וגם נכתבים במאגר הזכרון שבמכונה. היא נכתבת בתקללטון אוטומטלת, או בלחלצת עם ההקשה מוצגים הנתונלם על עם סלום הקשת כל נתונ? הרשומה, מקש. התיקון ברטומה שכבר נכתבה על התקליטון נעשה ע"? קריאתה מחדש, הצגתה במסך, תיקון הרשומה המוצגת ע"ל ה רק השדה הנחוץ מתוקן בעוד ששאר נתונל ה קשת השדה הרצו* וכתיבתה מחדש, רטומה נשארים ללא שלנול. - 126 = האימות מבוצע על רשומה שכבר נכתבה בתקללטון. בתחללה נשלפת הרשומה מתוך התקליטון אל המאגר. הנתונים שבמאגר מושווים אל הנתונים המוזנלם בהקשה החוזרת לשם אלימות, ומוצגים גם על המסך. כשמתגלית שגיאה בתהללך האלמות, לוח המקשים ננעל, המסך מהבהב ונלתן ציון השגיאה במסך וסלמון התו שאינו מתאים על לד? הסמן. כד? לתקן שדה בזמן אלמות יש להקיש את הנתון המתקן פעמלים. לאחר אימות כל הרשומות נרשמת עובדה זו באינדקס בקובץ שתקליטון. החלפוש של רשומה מסולמת בתקליטון מתבצע ע"פ מספר אופצלות. 1 - חיפוש ע"פ תוכן של שדה או מספר שדות ברשומה. למשל אלתור רשומת עובד שנקלטה תחי?ב את הקשת מס' העובד בלוח המקשים. אם הרשומות ממוילנות, אפשר לבחור שלטת חיפוש אחרת, מהלרה לותר. משך חפוש בתקליטון מותנה בגודל הקובץ והוא נעשה בקצב של 10,000 תוים בשנלה. 2 - חיפוש ע"פ כתובת פלזית של הרשומה. מתקבל ע"י הקשת מספר המסללה והרשומה. 3 - חילפוש רשומה אחרונה בקובץ בכדי להמשיך את העבודה ממקום הפסקתה. קבלת סלכומים | נעשית על ?דל 3 מונים לאחר גמר הזנת כל הרשומות. תוכנית הסילכום סורקת באורח אוטומטל את השדות שהוגדרו למטרה זו בתכנית הפיקוח. הביצוע נעשה בתהליך נפרד שלא בזמן הקשת הנתונלם ונמשך כדקה עד שתי דקות לפי גודל הקובץ. שרות חשוב בתפעול התקללדלת ניתן על ידל האפשרות לקבל סלכומלם על הפעילות במכונה: מספר הקשות, מספר רשומות, מספר תוים שתוקנו באלמות. נתונים אלו נרשמלם בתקליטון ודרושלם לחלשוב? תפוקה ויעילות של מפעללל התקלידלת. הם *כולים לשמש לחישוב תשלומל שכר ופרמלות. אביזרים וציוד נוסף למרכיבי הציוד הבסיסי של התקליד?ת נלתן להוסיף אבלזרים המוסלפלם על תכונות המכונה ומאפשרלט לה לשרת במגוון יישומלם. חישוב ספרת ביקורת לפי מודולוס 10 או 11 מתאפשר באמצעות אביזר מתאלם. בזמן קללטת המספר השלם כולל ספרת הביקורת שלו, מבוצע חישוב חדש של ספרת הבלקורת של המספר והשוואתה עם ספרת הביקורת שנקלטה. אל-התאמה תצויין כשגיאת קלט. שימוש נוסף בתכונת חלשוב ספרת הביקורת הלא הוספת הספרה לשדות שלא כללו אותה. (ראה פרק נפרד על ספרת בקורת). מדפסת צמודה לתקלידית מאפשרת הפקת דווח מתוך התקליטונים וערי?כה להדפסה. * |27 - אביזר תקשורת מאפשר לתקללדית להיות מסוף של מחשב לשם שלדור נתו- גים למחשב בשני הכוונים. תכונה זו מלועדת. בעיקר לשם העברת נתונ? הקלט למחשב בשלדור ישלר מתוך התקללטון. שימוש נוסף הוא לשם קבלת דווחלם קצרים מהמחשב, התראות, הודעות ודוות? סלכום. שלמוש אחר הוא למטרת הצגת שאילתות וקבלת תשובות. לחידת עיבוד וזכרון מאפשרת לתקלידית לבצע עיבוד נתונים באמצעות תוכניות קלט ותוכניות אחרות לעדכון קבצים ודווחת. התכנות נעשה באמצעות המלקלדת והתוכנית נכתבת בתקללטון. גם לחלדה זו ניתנת לחלבור לרשת תקשורת באמצעות אבלזר מתאלם. עט אופטי מאפשר קללטת נתונים שלא באמצעות המלקלדת וזאת נציג בהמשך, בנפרד. (מ6ע 6ת14) תקליטון שנל בכמה מהמודלים מאפשר העתקה מתקללטון אחד לשנל של קבצים נבחרלם או רשומות נבחרות. בנוהל תיקון שגיאות אפשר לנצל את תכונת ההעתקה של רשומות. מאתרים את הרשומה השגולה על דוח השגולים, מתקנים את השדה הרצו? ומעתיקים את הרשומה לתקליטון חדש. התקליטון שנוצר לועבר למחשב לעיבוד ולת?קון הרשומות השגויות שנקלטו בו במעבר הקודם. תחנה כפולה מורכבת משת? מערכות קל?דלם, שנל מצגים ושנל תקליטונלם. תחנה זו מופעלת על ידי שתי קלידניות היושבות זו מול זו. החסכון הוא באביזרים פנימיים של המכונה אשר לכולים לשרת לסרוגין ובמהירות שתל עמדות של קלידניות. מיקלדת עברית מותקנת במקום מלקלדת סטנדרט?ת אנגלית כדי לאפשר הקשת נתונים אלפבת?ים בעברית. הנתונים מוצגים במסך משמאל ללמלן פרט לנתונים האלפבתיים (בעברית) המוצגים מלמין לשמאל. רישום התולם בתקליטון הינו סטנדרט לכל התוים בכוון שמאל ללמין (כפי שמקובל בכרטלסלם). קליטת התקל?טונים במחשב הנתונילם הנכתכים בתקליטונים לכולים להקלט במחשב בכמה דרכלם: - חיבור התקליטון בתקשורת, אם אפשר? חיבור אביזר זה לאותו מודל. הנתונים שבתקליטון משודרים למחשב בפיקוח תוכנית המחשב. - העתקת התקללטון אל סרט מגנט? באמצעות *הלדת הסבה (ע66עשטמסס) עצמאלת של תקליטונלם. הסרט מופק במבנה סטנדרט? הניתן לקריאה בכונן המחשב. - 128 - קריאת התקללטונים בלחלדת קלט/פלט של תקליטונים המחוברת אל המחשב בדומה לקוראת כרטלסים למשל. היחידה לקרלאת התקליטונים פועלת בפיקוח תוכנית המחשב במהירות של 3600 רשומות לדקה, וכותבת (כאשר התקליטון משמש כפלט) במהירות 2400 רשומות בדקה. העט האופטל השאלפה המתמדת להעביר את הנתונים מהמקור אל המחשב ללא תווך לדנל מתאפשר במלדה רבה על יד? אמצעי הקריאה והזיהול המגנטילם והאופטלים. אל התקלידית אפשר לחבר מכשיר פשוט דמול עפרון אשר מאפשר קרלאה של סימון קוי מודפס המונהג למוצרים שונים בארצות המערב. לשם קרלאת הסימון מעבירה המפעילה את העפרון על פנל הסימון, והסימנים הנלקלטים מפוענחלם ונרשמים בתקליטון כרשומת קלט. אם אין סימון או שהוא משובש אפשר להזין הנתונים בהקשה. החסכון בזמן ההקשה והלתרון שבמנלעת שגיאות הינו בין הסלבות העלקרלות לאימוץ השיטה והפעלתה אף בנקודות מכירה או בחנויות, בתי? עסק או ספרלות בהם מצטברת כמות של תויות מוצרים המסומנים בקוד הקוי המוכר כ- 6168 ה-06ת₪1568 ומאפשר קידוד של עד 16 ספרות בתוית סימון אחת. המספר לכול להכיל גם ספרת ביקורת והיא נבדקת אוטומטלת בזמן הקרלאה, אם הוגדר כך בתוכנית הפלקוח. וו וה : ו ווה עט קריאה אופע? ו של תקלידית , עם הייצוג האלפבית?ל 7 129 - הדפסת הקוד הקול על התולות *כולה להעשות גם ע"? מדפסת מחשב שבה הותקנה מערכת הדפסה מתאלמה, ליד הסימון הקול מקובל להדפיס את השדה גם בספרות רגילות בכד? לאפשר קרלאת הנתון ובמדת הצורך גם הקשתו. את התויות אפשר להדפיס על מדבקות או על תולות הנלתנות לקשירה למוצר בהתאם לעגין. ללשום לדוגמא להמחשת השלמוש בעט האופטל נתאר יישום נלהול ספרלת השאלה המשלב את קליטת הקוד הקו? המודפס עם התקללדלת. שלשת הנתונים הבסיסלים בכל פעולת השאלה והחזרה של ספרים הם: הספר, הקורא ותאריך הפעולה. לכל ספר צמודה מדבקה אשר מצלינת בקוד קול מודפס את מספר הספר. לכל כרטיס קורא צמודה מדבקה אשר מציינת את מספר הקורא. בפעולת ההשאלה לעבור הספרן בעזרת העט האופט?ל על מדבקות קוד מספר הספר ועל מדבקת קוד מספר הקורא. תארלך הפעולה מוזן אחת ליום לתקלידית ונרשם בקובץ ההשאלה הלומל. הנתון הזה מצורף אוטומטית לכל רשומה הנוצרת בזמן קללטת אלרוע ההשאלה. הרשומה השלימה נרשמת בתקליטון ומוצגת במסך . לביקורת. בפעולת החזרה לש לחזור על קליטת מספר הספר ומספר הקורא. נתונים אלו מאפשרים עדכון רישום ההשאלה בקובץ שבתקליטון, או שהנתונלם לועברו לקליטה ולעיבוד במחשב. שגיאה בקליטה או בחישוב ספרת הבלקורת לא תאפשר ביצוע הפעולה והספרן יקבל התראה מתאלמה. אם הסימון הקול משובש אפשר להזין את הנתו- נים באמצעות המיקלדת. שיטה זו מאפשרת אחזקת קובץ קוראלם מעודכן וממוכן אשר י?אפשר הפקת דווחי חרילגים, ניתוח קריאה וביצוע סטטלסטיקות שונות. - 130 - הרושמת המגנטלת המכונה הראשונה בקבוצת המכונות בעלות כושר אגלרה היתה הרושמת המגנטלת של חברת מוהוק. הרושמת המגנטלת הופלע בשוק, בצורתה הראשונה, בשנת 1965. מאפלינים ותכונות -1 הפלט של הרושמת המגנטלת הוא סרט מגנט?ל סטנדרטל, הרשום בצפיפות 0 סלמנלם לאלנץ, 9 ערוצים. ניתן לקוראו לישירות בכונן המחשב, בקוד 80016פ. מאגר זכרון בגודל של עד 180 תולם. המכונה מצוידת בלוח מקשלם רגיל (64 מקשלם) ובצג זעיר המראה את התו שהוקש ואת מלקומו הלחס? ברשומה. הרושמת המגנטלת פועלת בשלשה אופנלם: - כתיבה, קללטה ראשונית של נתונלם, - אימות, בדיקת הרשומות שנקלטו, - חיפוש, אלתור רשומה ספציפלת ע"פ מאפינל זיהול חד-ערכללם. החלפוש מבוצע תוך גילגול הסרט המגנט? ועלול להמשך זמן רב *חסית. קיבולת הסרט המגנט? גדולה למדל. הסרטלם מופצים באורכים שבין 500 רגל ל-2400 רגל. ‏ "אורך" רשומה בת 180 תולם, כולל המרווח שבין שתי רשומות בסרט - הוא 0.825 אלנטש, ולפיכך סרט באורך 600 רגל לכול לקלוט כ-8000 רשומות. עם מללוי הסרט המגנט?, נלתן להחללפו בסרט אחר. לאחר עיבוד הרשומות במחשב, הסרטים מובאלם לשלמוש הוזר. כל רלשום חדש גורם למחלקת הרלשום הקי?ם על הסרט. הצלוד פועל בבקרת שתל תכניות מפקחות עם אפשרות להחלפה בלנלהן ע"ל לחיצת מקש. עם סיום מללוי הרשומה, בזכרון, הלא נכתבת על הסרט המגנטי, בין אם ע"י פעולת המפעילה או אוטומטית, הפעלתה של המכונה כמבקרת גורמת לקרלאת רשומות לזכרון, מתוך הסרט המגנטל בזו לאחר זו, על פ? הקצב המוכתב על לד? הקלידנלת, לחיצה על המקשים גורמת להשוואה אל תוכן הזכרון באותה עמודה. כל אל-התאמה גורמת לעצירת המכונה בצפייה לתיקון. וו תכניות מפקחות מאפשרות העתקות דילוג, כתיבת רשומה. בנוסף לשנם גם מקשים פונקציונליים לביצוע פעולות שונות כגון חזרה לתח?לת הרשומה או למקום אחר, החזרת הרשומה הקודמת לזכרון, העתקת שדות מרשומה קודמת ועוד. הצלוד יכול לבצע בדיקה לספרת ביקורת וניתן לחבר אללו גם מכשלרלם שונים: מדפסת להדפסת תוכן הסרט המורכב על המכונה; מכשיר לקרלאת כרטלסים והעלאתם על הסרט המגנטי ללא תווך מחשב; מכשיר לשידור הנתונים מהסרט שעל המכונה אל מערכת אחרת או מחשב; מכשיר להדפסת תוכן החומר הנקלט וביצוע סיכומ? חבילות. הרושמת המגנטית תוצרת 5 ",- 8565 6!ב08 - 132 - פרק 14: 3'!? ק]'90 85] 6רתי תוכןת מבנה המערכת לאחר פלתוח ציוד קלט עם אפשרות אחסנת נתונלם הגיע השלב של פלתות ציוד מתוחכם לותר אשר כלל *חידת עיבוד וזכרון והופעל בעזרת שרותי תוכנה. המכשירלם הראשונלם פותחו ב-1968 ונקראו 65ת1ת80/ עעסשתס הַסַה0, כלומר מכונות להזנת נתונים ולא עוד מכונות נלקוב או רלשום בלבד. מכונה כזו כוללת לחידת עלבוד וזכרון בנוסף למערכת ההקלדה ורלשום הנתונלם. גישה זו אומצה במכונות אחדות כמו התקלידית ומכונות רלשום בקסטות. רישום הנתונים הוא למדיום מגנטל. אל לחידת העיבוד והזכרון הוסיפו לחלדות נלוות כמו כונן סרטים, תקליט מגנטי, מדפסת והסלרו ממנה את המקלדת, ובכך הפכו אותה למחשב. במקום מקלדת אחת חברו למכונה מקבץ של מקלדות המאפשרות למספר קללדנלות להזין בעת ובעונה אחת את הנתונים אל המחשב. ציוד הקליטה הינו מערכת עם מסופי קלט ולא מכונה אחת עצמאלת. כל מפעילה וכל מסוף מקבלים שירותים של מחשב, עם כל העוצמה והיתרון שהדבר מקנה. כל זאת במחיר לתחנה שאלנו עולה כמעט על המחלר לציוד קלט עצמאל. מאידך, תלותה של התחנה במרכלבים מרכזי?ים של המערכת כמו תקליט, זכרון, מחשב ותוכנית הופכים אותה לפגיעה לותר ממכונה עצמאלת. תחנה בודדת לכולה להיות כשירה אך בשל אל תקינותו של מרכיב מרכזי, לא נלתן ?הלה להפעילה. אפשר לפתור זאת על ידי הפעלת שתי מערכות שלימות מקבילות, אשר מאפשרות המשך העבודה גם כאשר אחת מהן מושבתת זמנית. בנושא הגיבול ראה פרק נפרד. - 193 .= שלטת ההפעלה מערכת הצלוד נשלטת ע"? מפעילה שלרשותה מסוף בקרה ופיקות. באמצעות מסוף זה הלא לכולה להורות ל תפקידי שאר המסופים במערכת, סוגי הקלט שיעבדו והתוכניות שילופעלו לשרותם. במסוף זה מתקבלות הודעות החרלגות ואפשר לדרוש בו סטטלסטלקות על נתונילם שהוזנו. ממסוף זה תנתן ההוראה להעברת הנתונים למחשב מרכזל? או להעתקתם לשם העברה למחשב מרכזל. שאר המסופים במערכת מופעלים כמקלדות בלבד ולעתים מאצללים גם להם אפשרויות להוראות הפעלה מסולימות. קילמות שיטות אחדות לפעולת מערכת הקליטה הזו: 1 - מערכת עצמאלת לחלוטין הבנויה סביב מחשב קטן הכותב את הנתונים בסרט או דיסק לשם העברה למחשב המרכזי להמשך העיבוד. 2 - מערכת עצמאית אך הקשר אל המחשב המרכז? להעברת הנתונים הוא בתקשורת קבועה או ילעתים מזומנות. 3 - המחשב אלנו עצמאי, אלא מחובר בתקשורת אל המחשב המרכז? ממנו הוא מקבל את התוכניות, ואליו הוא מעביר את הנתונים באופן שוטף או לעתים מזומנות לפי הוראות מפעיל המחשב המרכזי, או התוכנלת. משמעות שרותי התוכנה החשיבות של ציוד הקליטה עם שרותי תוכנה נובעת בעיקר מלכולתו להפעיל אוסף תוכניות לביצוע הבדיקות הלוגיות, דווח השגויים ותיקון השגויים בשלב הקליטה. המטרה הלא להעביר את הנתונים הנקלטלם אל המחשב המרכזי כשהם תקינלים במידה מלרבית וערוכים ברשומות המתאימות להמשך שלבי העלבוד. כל תחנה יכולה לפעול עם סוג שונה של נתונים ועם תוכנלת קללטה המתאימה להם. כלומר, המערכת מאפשרת הפעלה בו זמנלת של מספר תוכניות קליטה שונות. מספר התוכניות מוגבל לפי תכונות המערכת. ‏ גם גודל התוכנית האפשרי מוגבל בסוג? צלוד שונים, ומכאן גם כושר העלבוד שלה. כלומר, כאשר לש הכרח בבדיקות קלט מורכבות יש לבצע חלקן בציוד הקליטה ולהשאיר את בדיקת המקרים הנדירים לתוכנית הקללטה במחשב המרכזל. שרותל התוכנה מאפשרלם גמישות רבה לותר בפעולות בקורת שנהוגות בציוד קלט אחר, כמו למשל בדיקת ספרת בקורת. בתוכנית אפשר לבצע כל בדילקה שהיא ולפל כל מודולוס ושיטה רצויים בשעה שבציוד אחר לש מגבלות הנקבעות כחלק מהחומרה. - 138 - תכונות נוספות של ציוד זה נובעות גם מהעובדה שהתוכנית הפועלת בו אינה קבועה אלא ניתנת לשנול, או להכללת פונקציות שונות. התוכנלת מאפשרת בי?צוע רוב, או גם כל בדיקות הקלט הנהוגות בתוכנלת הקללטה כולל בדיקת שדות בודדים, יחס והקשרים בין שדות או בדלקת סלכומל חבילות. תכוגה חשובה נוספת הלנה השליטה והפיקוח על המקלדות וההנחייה לקלידניות בשלב? העבודה השונילם. התוכנלת מחללפה את כרטלס? הפיקוח הנהוגים במכונות נ?קוב ואת רשומות הפלקוח או "תוכנלות" הפלקוח הנהוגות במכונות כמו תקלידלת וציוד רלשום מגנט?ל אחר. התוכנלת של מערכת הקלט לכולה לשלוט על כל אחת מהמקלדות הקשורות לה ולכולה לתת הנחלות לקללדנית במהלך העבודה בהתאם לשדות השונלם שברשומה. האפשרות לקבל באמצעות התוכנלת סלכומלם ודווחלם סטטלסטלים על כמויות הקלט ותפוקת עובדים משחררת מן הצורך לרשום את הנתונים האלו במהלך יום העבודה. היתרון בכך שהרלשום אמלן ומבוצע אוטומטלת על לדל המחשב בכל שלבי העבודה. לש לציין שחלק מהתכונות של מכונות בעלות שרותי תוכנה אלנו ללחודל להן בלבד. צלוד עם כושר אגירה מכלל גם הוא לעתים קרובות אלמנטים של כושר עיבוד, שליטה ופלקוח ע"? מלקרו-תוכנה. במכונות מסולמות קיימת סדרת הוראות בסיסית הנוצרת על-ידי מקשל הפעלה מסוימלים ונרשמת בקובץ מגנטל כתוכנית הפעלה. קלילטת הנתונים והעברה למחשב המרכזל מערכת הקלט מורכבת מלחידה מרכזית הכוללת מחשב קטן עם ציוד פלט ומסופילם לקלידת הנתונים. כל מסוף (או תחנה) מכיל מקלדת ומצג (או מנגנון הדפסה) ובכך הוא משמש עבור הקלידנלת כתחנת קלט עצמאית. הקלידנית פועלת עם המסוף כאילו עבדה עם צלוד קלט מסוג אחר, אך בנוסף הלא מנצלת את התכונות המלוחדות והשרותים הנוספים הנלתנים על ?דל התוכנית. בזכרון המחשב מוחזקת התוכנית המפעלילה ושולטת על מערכת המסופים. הזכרון משמש גם לאחסנה זמנית של הנתונלם בזמן הקליטה, העיבוד והערלכה שלהם לכתליבה במדיום המגנטל. ו עַם קלידת הנתונים בתחנה כלשה? הם מוצגים במסך ומוזנים לזכרון. התוכנית עורכת את כל הבדיקות הלוגיות. אם הרשומה עברה את כל הבדלקות ולא אותרו בה שגיאות הלא נכתבת בקובץ הרשומות התקלנות. הקובץ מכיל את הרשומות מכל התחנות אם הן מזינות אותו סוג חומר, ולעתים גם אם סוג החומר שונה. בכל רשומה לש שדה המצלין את סוג הנתונים וגם רצוי לציין את קוד הקלידנית שהז?נה אותו, לשם זהול. > |39 > קובץ הנתונים התקינים מועבר למחשב המרכזי לעיבוד. אם הקובץ נרשם מיד בד?סק, סרט או תקליטון המתאימלם לקליטה במחשב - מעבלרים אותו למחשב המרכז? ללא טיפול נוסף. לעתים מעבירים את הנתונלם בתקשורת, במיוחד כאשר מערכת הקלט נמצאת בריחוק מהמחשב המרכז?. את מדלום הרלשום המגנטל שומרלם פרק זמן לשם גבוי במקרה תקלה בתהליך העברת הנתונלם אן העיבוד. במערכות מסוימות מבוצע הרלשום השוטף של הנתונים בדיסק מגנטי, מפאת תכונות הגישה הלשלרה שלו. דיסק זה אלנו ניתן להסרה ולהעברה למחשב המרכזי, ולכן, מקובל להעבירו לסרט מגנט? אם אין משתמשלם בשלטת התקשורת. שגיאות המתגלות במהלך הקללטה מדווחות מלד אל הקלידנית באמצעות המסך. ברוב המקרים ביכולתה לתקן מיד את השדה השגול על לד? בחלנת המסמך המקור? שלפניה. כאשר הודעת השגיאה נמסרת לקלידנית בסיום עיבוד הבללת מסמכים (למשל, סלכום לא מתאלם, או מספר מסמכים לא מתאים) הלא מקבלת הודעה מתאימה ויכולה לתקן. הודעות השגיאה מודפסות בנפרד במדפסת של המחשב במערכת הקלט. אם השגיאה לא תוקנה מלד, הרשומה או קבוצת הרשומות נרשמות בקובץ השגוללם. כאשר מבקשים לבצע תיקון מאוחר של רשומה, מקישים את פרטל הזהוי שלה והתוכנית שולפת אותה מקובץ השגויים אל הזכרון. הקללדנלת מקישה את פרטי התיקון אל גוף הרשומה, והרשומה (או קבוצת הרשומות) עוברת שוב את תוכנית הבדיקות הלוגיות ואז - נרשמת בקובץ הרשומות התקינות או "חוזרת" לקובץ השגויים. תהליכי קליטה מסוימים מחליבים אימות של הנתונים. במערכות מסוג זה אין משמעות רבה לאלמות מכיון שהבדיקות נעשות במקום ובזמן קללטת הנתונים. לפיכך מבצעים אימות רק לשדות או רשומות הכוללות נתונלם שאינם ניתנים לבדיקה אלא רק להשואה לעומת המקור. דוגמא לכך, שמות וכתובות, תאור פריטים בקטלוג, דווח פרטלם אלשלים. האלמות, במידה והוא נדרש, מבוצע באותה מערכת קלט, אך ללא תלות בתחנה שהזינה את הנתונים. מכיון שהם ניתנים לשימוש אפשרל של כל התחנות באותה מערכת. , - 136 - מערכות ציוד קללטה ציוד הקליטה עם שרות? תוכנה מורכב מלחידות ציוד אחדות המזכות את הכינוי "מערכת": לחידת עיבוד וזכרון, לחידות אגירה (תקללט, סרט, תקללטון וכד'),מסופים שונלם ומדפסות לסוגיהן. מערכות צלוד אלו נקראות - מערכות לאלסוף נתונלם - 556685 מ001160%10 8ַסהכ. = מערכות להזנת נתונלם 55565 עַע6םם הַסהכ. : או כלנויים אחרלם המצלינים את עובדת הפעלת מערכת שהלא מכלול של לחידות. במערכות אלו נדון בהמשך. תקליטון מצג מגנט?ל יחידת עיבוד וזכרון מסוף מכונת כתיבה סרט מגנטל מבנה סכימט? של מערכת תהנות קלע = 137 - מערכת ז406? של חברת א ל ב ל ט בשוק צלוד קלט עם שרותי תוכנה קיימות מערכות קליטה של לצרנים שונים. חברת א ל ב ל ט, חלפה מללצרת ומשווקת שלש מערכות שונות ממשפחת 2807 אשר מופעלות בארץ ומשווקות בהצלחה גם בארצות אחרות. ז0 הלא מערכת ציוד אשר לכולה לפעול באופן עצמאל לקללטת - נתונים, כמחשב זעיר הכולל את המרכלבים לעלבוד נתונלם, וכתשתית למערך תקשורת מבוזר שלחידותיו השונות קשורות אל מחשב מרכזל. מבין מערכות ז46 נציג את המערכת לקליטת נתונים - 67 ק +65. מרכיבל הצלוד המערכת כוללת את מרכלבי הציוד הבאלם: .1‏ מחשב קטן הכולל אחסנת זכרון בגודל 64,000 תוים עד 512,000 תולם, ועמדת מפעלל. 2. תקללטלם קבועים בקיבולת של 8.8 מליון תוים ואפשרות הרחבה עד ל-400 מליון תולם. 35. | כוננים לסרטים מגנטילם. 4.| כוננל תקליטונים. 5. אפשרות חיבור קורא כרטילסלם, מדפסת, עזר?ל תקשורת. למחשב לש מערכת תוכנה המותאמת לשרות התחנות לאלסוף נתונלם. מרכיב ציוד חשוב במערכת הוא התחנה או המסוף לקליטת נתונלם. אפשר לקשור למערכת 467ק עד 31 תחנות מסוף הכוללות מלקלדת ומסך הקרנה. מקלדת של 63 או 95 קלידים מאפשרת הקשת ספרות, אותיות, סלמנים מיוחדים לביצוע הוראות פיקוח שנדרשות במהלך העבודה. קבולת המסך היא 1920 תולם ב-24 שורות של 80 תוים כל-אחת. למסך תכונות שונות ביניהן ולסות של בהירות הקרנה (2"19757655 "678"8666), הגנת שדות (16!0+ 0566%606ח"ק) ועוד. תכונות אלו מאפשרות הדגשת נתונים לשם הפנילת תשומת לב הקלידנית, והגנה על שדות קלימלם כאשר מוצג במסך מבנה טופס שיש למלא בו שדות רלקלם. תיאור מפורט לותר של העבודה עם מסוף מקלדת-מסך ניתן בהמשך. - 138 - ה 5 ע ל ה עוצמתו של מחשב, בצירוף תחנת הקליטה הכוללת לוח מקשלם ומסך מאפשרלים לקלידנית לפעול בנוחות וביעילות ולהפיק מוצר באיכות גבוהה. .1 ..4 ,/ קליטה. הצעד הראשון הוא הכנת תוכנלת פלקוח עבור סוג הנתונלם הנקלטלם. את התוכנית מכלנה הקלידנית בלוח המקשלם שלה והלא מאחסנת אותה בתקללט בקוד הזלהול של העבודה. האחסנה מאפשרת לחזור ולהשתמש בתוכנלת זו במועד אחר. תוכנילת הפלקוה מותאמת למבנה הטופס וכוללת הנחלות דללוג, העתקה, אלפוס שדות, השלמת אפסים בשדות מספרללם, בדלקות תקלנות וערילכה של שדות במסך, ועוד. בדיקות תקינות מבוצעות בזמן הקשת הנתונים והן מאפשרות בדלקת טווח? ערכים בשדה, אלזון שדות (על ידי סלכום והשואה לערך נתון), בדיקה מול טבלאות, בדלקת ספרת ביקורת. בדלקות קלט נוספות הן בתחום מכלול הבדיקות הלוגיות של הקלט והן *כולות להתבצע במחשב בתוכנית נפרדת, עם סיום הזנת הנתונלם. כאשר מתגלית שגלאה בתהליך הקל?טה, הקלידנלת מקבלת הודעת התראה מתאימה אשר מאפשרת לה לתקן מלד את השגיאה או לסמן את השדה לשם תיקון לאחר מכן. הודעות השגילאה נרשמות בנפרד בתקללט ואפשר לקבל תדפיס מרוכז לשם בדיקה של התיקונים שנעשו או לשם תיקון. אימות. אפשר לתפעל את התחנה כמכונה מבקרת. בזמן האלמות יתכן שתתגלינה אל התאמות הבובעות משגלאות הקשה בזמן הפעולה הראשונה. ניתו לתקן את השגיאות בזמן תהליך האלמות. חיפוש. הקלידנית יכולה להורות על בלצוע פעולת חיפוש של רשומות שהוזנו קודם לכן במערכת. החיפוש נעשה בקובץ שמשמש לקללטת הנתונלם או בקובץ קלים מעיבוד קודם. להוראת החלפוש לש להזין את שדה הזלהול של הרשומה. כאשר הרשומה נמצאת, הלא מוצגת על המסך. ביצוע עלבודלם. ‏ מרכיב? הציוד מאפשרלם בלצוע עיבודים של הנתונלם הנקלטלם: תוכנית בדיקות לוגיות, מלון, השואה של נתונלם בקבצים שונלם, מלזוג קבצים, הדפסות קובץ והדפסות חלקלות של נתונים לפ? קריטרלונים ועוד. היקף העיבודים - בהתאם לאפשרויות הצלוד והתוכנה של המערכת. כ( = נתונים על תפוקה נצברלם במהלך העבודה וניתן לקבל סיכומים על תפוקת המפעילות, שעורל שגיאות, זמנל עבודה של כל מפעילה ועוד. לצירת הפלט. הפלט במערכת ז46ק;צ5א יכול להתקבל בכמה צורות. ברשומות הנקלטות בתחנה מועברות לאחסנת בינים בתקליט המגנטל הקבוע של המערכת. מכאן אפשר להעבירן, על פי הוראת המפעילה, אל סרט מגנטל, תקליטון,או לשדרם בתקשורת. מטרת העברה זו - לאפשר הזנת הנתונים במחשב המרכזי של הארגון. מערכת תחנות ז5+246א מתוצרת אלב?ע, לשראל = 180 = קליטה באמצעות מסופלם פריצת דרך בפרקלם הקודמלם הוצגו שלטות עיבוד נתונים במכלול (ש8ם22006891 ב6ט580), דהיינו, קליטה מרוכזת של תנועות המגלעות בחבילות מהשדה ועוברות לחד את שלבלי הסלמול, הקללדה, ההזנה למחשב, תלקון השגיאות ובעלבוד המחשב. בפרק זה נציג קליטה מסוג שונה: עלבוד נפרד של כל תנועה. כלומר, קליטת כל תנועה במועד שהלא נוצרת ובלצוע מסלול העיבוד כולו או חלקו עבור תנועה זו בלבד, מבל? להתחשב בשאר התנועות שמגיעות למערכת. תנועות רבות ושונות לכולות להגלע למערכת בעת ובעונה אחת אך לגב? האדם המזלין אותן אין כל תלות בתהליך הטלפול בהן. נוהל עיבוד זה נקרא קליטה בזמן בזמן אמלת? ( 6א91 681ת2), טלעיבוד ( 6ת61602006581ע) או עלבוד במחובר ( 6מ11 מ0ס). הנקודות המאפלילנות נוהל זה הן: / 1 - הזנת הנתונים נעשלת בדרך כלל על ?דל היוזמלם שלהם ולא על-ידל קלידניות מקצועלות. לדוגמא, מחסנאל, אשנבאל? בבנק, פועל באולם היליצור. במערכות רבות מפע?ללם נוהל זה גם לעיבוד במכלול כדל לנצל את לתרונותיו הרבלם. 2 - בקורת שגלאות נעשלת לאחר הקללטה של התנועה ונלתנת אפשרות לתקן מליד. 3 - אם התנועה מלועדת לעדכון מליד? או למטרת שאללתא מקבל מזין התנועה את התשובה בעוד הוא ממתין ליד המסוף. 4 - אם התנועה מלועדת לעיבוד במכלול, היא עוברת רק את שלב הבקורות הלוגיות ונרשמת בקובץ להמשך העלבוד. 5 - במסוף אחד אפשר להזין תנועות שונות בזו אחר זו. ניתנת אפשרות לקבל (בהתאם לסוג המסוף והציוד שהוא קשור אליו) הדרכה להזנה פִ נכונה של שדות הנתונלם. בצורה זו נמנעת שגיאה ממפעיל המסוף אשר פעולה זו אינה בדרך כלל עיסוקו העלקרל. השלמוש במסוף בתחנת הזנה של נתונלם מאפשר להב?א את עצמתו של המחשב ושרותיו אל כל מקום, ולאפשר למשתמשלם להנות מלתרונות רבלם. בהמשך נדון במסופים מסוג מצג (הכוללים מסך הקרנה ומקלדת) הקשורים למחשב. לאחר מכן נציג מערכות קליטה בהם קשורים מסופים שונלמ - |!8ו - אל לחידות בקרה ומחשבים למטרות ל?ישומלם ספציפיים כגון, דווח נוכחות ואיסוף נתונים במפעל, דווח עסקות בחנולות ועוד. כדוגמא ראשונה לשימוש במסופים נבלא מערכת קללטה במסופים בבנק. דוגמא נציג את תהליך הפעלת המסוף להזנת נתונים באמצעות תהליך רלשום פעולות בחשבונות עובר-ושב בבנק. בשלטה המקובלת של קליטת נתונים במכלול, נשלחות כל התנועות הלומלות (שלקים והפקדות), מכל הסניפים במרוכז ליחידת המחשכ, וזו קולטת ומאזנת אותן ולאחר מכן מעדכנת במחשב את לתרותיהם של הלקוחות. כתוצאה מכך מודפס דוח יתרות הדש המועבר לכל הסגיפים למחרת, לפני פתלחתם. כך פועללם הבנקים במשך שנלם רבות. נניח שמציידים את פקיד אשנב הבנק במסוף. הלקוח מבקש למשוך סכום כסף מחשבונו באמצעות שלק עצמל. פקיד האשנב מגיש את מספר חשבונו של הלקוח (או מכניס את כרטלסו האלשי במכונה לקרלאה ממוכנת) ומלד מופיעה הלתרה במסוף, על המסך או בהדפסה. זוה? תשובתו של המחשב לקליטת מספר החשבון של הלקוח. פקלד האשנב לכול להחליט על סמך יתרה זו אם לאשר את המשלכה המבוקשת. כאשר אישר אותה, הוא מזין מיד את סכום הכסף ומספר השלק (התאריך קלים במחשב) על לד? הקשה במקלדת. במחשב תערך מיד בקורת לוגלת של הנתונים והחשבון לעודכן. על המסך תופלע הודעת אלשור למסירת הכסף ללקוח. אם בשלב הקשת מספר החשבון של הלקוח או סכום הכסף ומספר השלק מתגללת שגיאה - ניתנת הודעה ואפשרות לאשנבא? לחזור על הפעולה. מרכלבי הציוד והתוכנה | מבחלנת המשתמש המסוף הוא לוח מקשלם להזנת נתונים ומסך או מנגנון הדפסה המאפשר לו לקרוא את הנתונים שהוא מזין ולקבל את הפלט ממערכת המחשב או לחידת. הבקרה שהמסוף מחובר אליה. ההלערכות הארגונית, הטכנית והכספית להתקנת והפעלת מסופים הינה מורכבת ולא נעמוד עליה כאן. השוני העיקר? לעומת ציוד אחר הוא בכך שכאן לפנינו מערכת ציוד משולכת ממרכיבים ולחלדות שונים לעומת שלטת המכונות ‏ . הבודדות או צרוף של שתים או שלוש לחידות הנהוגה בנוהלי הקליטה שהוצגו קודם לכן. בהמשך נציג את עקרונות הפעולה של מערכת קלי?טה במסופים ואת מרכיבל הציוד השונלם, כפי שהם באים ליד? ביטוי במסופים מסדרת יבמ/3270. מסופלם בעלי תכונות דומות מלוצרים בארץ על יד? חברות אלתא ו-אלבלט. - 2 ד ב וטופ ? זט .5.7.00 = נשסהס הקסי 5 זזות * .דא זפאו? * 0 1 דל 510 5 וננ ונב כ מ 20 2020400 ה מצג ועט אור של מסוף ?במ/3270 - 183 - המקלדת כוללת את מערך המקשים המקובל להזנת התוים למערכת. בנוסף נמצאלם במקלדת מקשים מיוחדלם לשלמוש עם המסך (022) ומקש? הפעלה שונים לנלהול עבודת המסך כחלק ממערכת הקלט הקשורה למחשב. סלדור התוים במקלדת *כול להיות לפ? מערך התוים של מכונת נלקוב או לפ? מערך אחר מקובל (למשל מכונת כתלבה). המסך. הוא מרכיב אחר של התחנה. המסך מצלג תוים אשר מקלשים אותם במקלדת והוא מציג תוים הנשלחים למסוף מהמחשב או מלחלדת הבקרה. במסוף לבמ/3270 אפשר לקבל קלבולות מסך שונות. במסך המכלל 1920 תולם, הם מסודרלם ב-24 שורות של 80 תוים כל אחת. אפשר לחלק את התוים לשדות ואפשר לתת הבהקה שונה לשדות שונים לשם הדגשה הן בעת הקלט והן בפלט. תכונה חשובה של המסך הלא אפשרות להציג שדות טכסט המוגנים מפבל פגיעה על לך: המקלדת, ושדות חפשלים המלועדים להזנת נתונלם. תכונה זו ?וצרת דימול לטופס שבו שדות תאור ושדות רלקלם לכתיבה. תפוקת הקלט - כתפוקת מפעלל המסוף. בפלט - התפוקה נקבעת לפל מהירות העברת הנתונלם מהמחשב, באמצעות קול תקשורת (מאות תוים בשנלה) או בחיבור לשלר לערוץ (מאות אלפלם תולם בשנלה). עט אור (ת6ע 6ת16ת) מחובר למסך ומאפשר ל"סמן" עללו נתונלם רצוללם. בעת הקלט ילכול המחשב להציג למפעיל נתונים שונים והוא מאפשר לו לבחור את הרצול לו מבלנלהם, על ידי מגע של העט בלוח המסך. שללוב מבנה השדות במסך ואפשרות הבחירה עם העט מאפשרים למפע*ל לנהוג במסך כאללו נמצא לפניו טופס. הוא מקלש את הנתונלם אל השדות ולכול לסמן עם העט את הפרט הרצוי לו אם לש בטופס אפשרויות בחלרה. מדפסות הקשורות למערכת מאפשרות קבלת תדפיס של הנתונלם המופ?עים על המסך או נתונלם הנשלחים לתחנה מן המחשב. המדפסות במערכת זו אלטלות בהשוואה למדפסות המחשב ותפוקתן 0 תולם בשניה או 120 שורות בדקה. לחידת בקרה מלועדת לחלבור מספר תחנות (מסופי מצג ומדפסות) אל קו תקשורת ובאמצעותו אל. המחשב. לחידת הבקרה מפקחת על פעולת התהנות באמצעות הוראות המגלעות מהמחשב. מספר המסופלם הנלתנים לחלבור ללחלדת בקרה אחת נקבע לפל עומס העברת הנתונלם. מרחק החלבור של המסופים ללחלדת הבקרה כ-600 מטר. קו תקשורת מלועד לחלבור יהידת הבקרה למחשב. אם ?חידת הבקרה מוצבת בסמוך 7 למחשב (כמה עשרות מטרלם) היא מחוברת אליו בקו תקשורת *שלר. אם המרחק גדול יותר, יש צורך להשתמש בתקשורת של קו טלפון אשר בשנל קצותיו מותקנות לחידות מודם. 7 |88 - מודם מאפשר העברת נתונים ספרתיים בקוי טלפון אשר פועלים בשיטה שונה מאשר שיטת העברת הנתונים בין יחידות מערכת המחשב והמסופים. בצד אחד הופך המודם את הנתונלם הספרתיים לתדירות הקו ובצד השני הופך המודם את התדירויות שוב לנתונים ספרתיים. כאשר לחלדת הבקרה קשורה לשלרות למחשב אין צורך במודם. תקללט מגנטי במערכת המחשב מאפשר אחזקת נתונים בגישה לשלרה לשם תגובה מלידית לבקשת מלדע או תשובה כתוצאת חלשוב ועיבוד. גם כאשר התהליך אינו מיוון לביצוע עיבוד ושאילתות אלא רק להזנת נתונים, דרוש התקללט המגנטל לצורך שלב הבקורות הלוגיות. הטבלאות והקבצים הדרושלם לתהליכל העבודה עם מסופלם מאורגנים בשיטת הגישה הלשלרה ע"י מפתחות ואינדקסים מתאלמים. שלטת הגישה הלשלרה מאפשרת להגלע בזמן קצר אל הרשומה הרצויה לעומת שלטת החיפוש והסרלקה הנהוגלם בשיטת ארגון רציפה. תקליטים אלו מורכבים על הכוגנים הקשורים למחשב במשך כל שעות העבודה עם המסופים. ת וכ נה לשנם מקרים בהם המחשב מוקדש כולו לנושא התקשורת. במקרים אחרלם גושא התקשורת הוא רק חלק ממערכות המלדע המופעלות במחשב. אין זה נכון לבזבז את משאביו של המחשב בציפיה לקבלת תנועות מהמסוף וכשאלו מגלעות לבצע את הפעולה הנדרשת ושוב להמתין. כדל לנצל יותר טוב את המשאבלם פותחו מערכות הפעלה המאפשרות ומנהלות הפעלה של מספר תכנלות מחשב, באורח סימולטני תוך חלוקת משאבים בין הדרישות השונות. תכנית או תכניות המשתמש הן חלק הכרחי בכל מערכת תקשורת. לש להבלאן בחשבון הכולל של המאמץ הנדרש לישום הנושא הן מבחינת לוחה הזמנלם והן מבחלנת עלות. מאפיינים ותכונות של השימוש במסופלם השלמוש במסופים חדר כמעט לכל תחומי האפליקציות בעלבוד נתונים ונמצא בתהליך של גידול מתמלד. המסוף מוחזק לעתים כמכשיר קלט, במקרים אחרלם ככלי לשאילתות ולקבלת תשובות מהמחשב ויש מקומות בהם הוא משמש לניסול תכניות המתכנתים, תוך קשר לשלר עם המחשב. כמכשילר לקלט (עצטתם הַסה08) לכול המסוף לפעול בשנ? אופנים: - 145 - קליטת תנועות בודדות ועדכון רשומת הקובץ הרלוונטלת. קליטת תנועות בודדות, אלסופן באחסנת ביניים ועדכון של הרשומות בקובץ בעיבוד במכלול. בשני המקרים נלתן לקבל את שלרותי המחשב המרכזי לבדיקת תקלנות התנועה. בחירת השלטה קשורה לתהליך בו מלושמת מערכת המלדע. ככלל 1- להלן מפורטות מספר תכונות ואפשרויות לשלמוש במסוף בעלקר בתפקלדו לקליטת נתונלם: לשנם מסופים הקרויים "אלנטלגנטלים" אשר כוללים את אבלזר? המסוף וגם לחידת עיבוד באורח עצמאי ובלתי תלול במחשב המרכזי, לשם ביצוע עריכה ובדיקה של הנתונים הנקלטלם. בשלטה זו השומות הקלט מתוקנות ונרשמות על סרט מגנטי, תקללטלם או קסטה באורח ?שיר ורק לאחר ריכוזן של התנועות הו עוברות לעיבוד במחשב המרכזי. למעשה שלטה זו מזכלרה את מערכות התחנות בעלות שירותי תוכנה שנסקרו קודם בספר זה. ממללא ברור שאין הלא עונה על דרכי מערכת אשר בה סבב הזמן הבדרש לקליטה ולקבלת תשובה חייב להיות בסדר גודל של שגלות. מסך המסוף מאפשר הצגת טפסים בצורו: מדויקת וברורה. הקלידנית שללד המסוף מקלשה קוד של הטופס הדרוש לה לעבודה. הטופס מוצג לפניה על המסך במבנה של המסמך הכתוב. תהליך האימות על ידי קרלאה בוח ופשוט. השלמוש בעטל אור (תפק 6ה138) במספר מסופים פותח אפשרויות נוספות בקליטת נתונים. ננלת למשל שיש לקלוט תשובות לשאלון ממספר רב שפ אנשילם. השאלות לתוכנתו על גבל המסך כשלידן התשובות האפשרלות. מפעללת המסוף אינה צריכה כלל ללחוץ על מקשלם להזנת התשובות. תוך שימוש בעט האור הלא נוגעת על מילקום התשובות במסך וכך מועבר הקלט למחשב. הקשר הלשלר והמלדי שבין המסוף למחשב, מעמלד למעשה את משאבלו ועוצמתו של המחשב לרשות המשתמש. באם רוצים למשל לבצע בדיקות תקינות נרחבות של הקלט הנכנס דרך המסוף, אין הגבלה בגודל התוכנלת ובמורכבותה. בצלוד מסוג מערכת התחנות למשל, קימות הגבלות גודפ בכל הקשור לתיכנות הבדלקות, וזאת בשל מיגבלותיה של המערכת המרכזלת. לתירה מזו. באם נזקקים, לצורך הבדיקות, גם להשוואות מכל השומות הקובץ, המערכת הכוללת מספקת זאת. בנוסף לניצול משאביו של המחשב המרכזי, מצוידים המסופים למלנלהם, ביכולת רבה לבקרה ולנוחלות בהפעלתם. הנה אחדות מתכונות אלה: - 186 - א) תכנית מאסטר לפלקוח על שדות - גודל? שדות, שדות נומרלים, דילוג העתקה, עוצמת אור. ב) פניה לכל תו על פני המסך לצורך קליטה, תיקון וכד'. ג) הגנה על שדות, כותרות וכד' ממחלקה של המסך. תכונה זו לכולה להיות לעזר רב הן בשימוש המסך לקבלת תשובה על שאללתות (במסגרת ובכותרות קבועות, כאשר התוכן משתנה לכל שאללתא) והן בשלמושו כמכשיר לקליטה (לשמירת כותרות ומבנה הקלט). ד) אפשרות הדפסה של תוכן המסך על גבל המדפסת הסמוכה. תכונה זו לכולה להדרש על בסיס סלקטלבי לשם לצירת אסמכתא למשל. ה) אפשרות להכנסת תו במקום כלשהו במסך והזזת כל התוים שאחרלו, וכן השמטת תו אשר תזיז קדימה את כל התוים שלאחרלו. פעולות אלו חוסכות הקשה מחדש של שארלת הרשומה שלאחר המקום שבו נעשה התיקון. ו) נעילת המקשלם למקרה ומקלשים על אות בשדה המוגדר כשדה ספרת?. ז) שמלרת סודלות הנתונלם, בין אם ע"? אי-הצגתם על המסך, למרות קללטתם דרך לוח המקשלם ובין אם אפשרויות לשימוש בצופנים שונים. 6 - בתכנון מבנה רשומת הקליטה במסוף, ניתן לקחת בחשבון לא רק את היתרון של הצגת הטופס, כשהוא ממולא, על גבל המסך, אלא גם את האפשרות שע"? שאלות של תכנית המחשב ותשובות המשתמש, לכולה להתקבל רשומה מבוקרת מוכנה לעיבוד. כלומר המשתמש מקבל הדרכה לבלצוע עבודתו ליד המסוף. 7 - בשיטת הקליטה מתחוללת מהפלכה, אשר אולי בשל השלנויים הטכנולוגיים שבהפעלת המסופלם, אין שמים לב אליה: העברת האחרלות והפלקוח על הקלט לידי המשתמש עצמו, בשדה. זהו שלנול בגישה אשר משמעותו מרחלקת לכת בהרבה מעבר לשאלת הציוד. יתכנו השלכות אלרגוניות רבות לכך, שלנויים בסמכויות, צמלחת תפקידילם חדשים וכד'. נוהל הקליטה במסופים הכרנו עד כה את השלבלם אותם עוברות התנועות בעיבוד מרוכז. כיצד מתבצעים שלבים אלה בקליטה דרך המסוף? מיללוי הטופס לא דרוש כאן, שכן ניתן להזין את הנתונים למסוף תוך כדל התהוותם, אל מבנה טופס אשר מוצג במסך. בעיבוד הנתונלם הרגיל, לעומת זאת, הטופס הוא הבסיס לכל מערכת המלדע. הווצרות התנועה ומילוי הטופפ הקשת האינפורמציה במסוף אימות בעין של הנתונים שהוקשו שידור התנועה למחשב ביקורת לוגית במחשב עבוד במחשב/ קבלת התשובה במסוף - !87 - שדה שגיאה מסוף ו שגיאת שידור 0 0 ו תרשים לוגי - תהליך קליעה דרך מסופים - 188 - סלמול הנתונים נעשה לפי העקרונות המופלעים בפרק על הסימול אך הבלצוע לכול להיות שונה בשל הקליטה של תנועות בודדות ולא כמויות של טפסים. תההליך העבודה עם מחשב והבחירה של אפשרות אחת מתוך כמה המוצגות על המסך מבטלות חלק מפעולות הסימול הנהוגות בעבודה עם טפסלם. ריכוז הטפסים | בתהליך עיבוד במכלול מתבטא בהקמת רשת של קוי תחבורה לאלסוף החומר, צוותים למלון, בדיקה, סימול והעברה לקלידה. ולאחר מכן - טיפול בשגלאות, רלכוז התשובות והחזרת הטפסים למקורם או העברה לארכיון עם גמר התהללך. בשלטת עבודה עם מסופים כל הפעילות מתרכזת ליד המסוף והילקפה כהלקף הפעילות האפשרלת בו. המחלקה שברשותה המסוף אחראלת לכל הטיפול הדרוש בטפסים, אם נוהגים בנוהל זה או שהעובדלם עצמם מזינים את הנתונים ילשלרות. אם לש ריכוז של כמה פעילויות במסוף אחד, גם אז היקפן מצומצם יחסית לפעללות הנעשלת במרכ+ המחשב בשלטת עבודה במכלול. ההקלדה נעשלת במסוף על מפעיל מקצוע? או ע"? לוזם התנועה, שלרשותו ‏ האמצעלם והכלים אשר עומדים לרשות המקצוען. ההבדל הוא בכך שהוא מזין תנועה אחת, או לכל הלותר כמה תנועות ברצף ומלומנותו פחותה בהרבה. מפעיל המסוף מקלש את פרטל התנועה לפ? מבנה או הנחלות הניתנות לו על המסך. הוא לכול לבקש את הנתונים שהגלש כפל שהם מופלעים על המסך ולתקן במדת הצורך לפני שהוא נותן הוראת שילדור למחשב. כלומר, נעשלת פעולת אלמות עם אפשרות תלקון עוד לפנל שהרשומה נשלחת למחשב. הבלקורת הלוגלת מקבלת בעבודה בתקשורת אופי אחר. אלין מקבלים דוח שגוללם, אלא כל תנועה הנקלטת במסוף ומשודרת אל המחשב המרכזל למשל הקשת מפפר חשבון שגול או ערך מספרל שספרת בדלקות לא נכונה, תגרום להודעה על מסך המסוף. ההודעה תתאר את השגלאה והמסוף להלה בהמתנה לתיקון השגלאה. לאחר תיקון השגלאה, *משך התהללך. שגיאות בשילדור נתונלם נובעות מתקלות בקוי הטלפון שמקשרים את המסופים | אל המחשב. ברוב המקרלם מאתר הצלוד באופן אוטומטל את השגיאה וגורם, בעזרת התוכנה של מערכת ההפעלה, לשלדור חוזר של הנתונים. אם אלן אפשרות לשדר את הגתגנלם ללא שגיאה עקב תקלות בקו מתקבלת הודעה על כך והתוכנית תפעל בהתאס לתכנון. איתור השגיאה בשידור נעשה באמצעות מספר בלקורת המחושב אוטומטילת והמוצמד בזמן השידור אל כל רשומה או קבוצת רשומות שמשודרות לחד. מספר בקורת זה נבדק בזמן הקליטה, באופן אוטומטל. 7 189 - לסלכום, יש לראות בתהליך הקליטה באמצעות המסוף את הטלפול בתנועה הבודדת לאורך כל מסלול הקליטה, לעומת הטיפול בחבללות ובמכלול? תנועות. התנועה עוברת את כל התהליך על שלביו השונים ורק לאחר מכן עוברלם לטלפול בתנועה הבאה. המחשב פועל במקביל ולכאורה בו-זמנית במספר רב של תנועות המוזנות עללו מהמסופים השונים. . השלמוש במסופים גורם לפיצול צוות הקללטה למספר רב של לחלדות משנה, קטנות וגדולות, שבכל אחת מהן מבצעים את כל שלב? התהליך וכל יחידה כזו אחראלת להזנת החומר שבטפולה. לישום - רישום ילדים לגן חובה רישום ללדים גילא? חמש לגן החובה מוטל בארץ על הרשולות המקומלות. ננלח שפרטלהם האלשיים של הילדלם עומדים לרשותנו באמצעות מערכת המחשב של מרשם התושבלם. מפרטים אלה, בונלם קובץ המכיל רשומות ?לדלם. הקובץ רשום בתקליט ומאורגן בשלטת הגישה הלשלרה לפ? מספר תעודת הזהות. זמן מה לפני מועד הרלשום נשלחות הודעות לכתובותיהם של הילדים בהן ‏ | הוריהם מתבקשלם לבוא לתחנת הרלשום. עם הגלע מועד הרלשום, מחלקת כל רשות מקומלת את שטחה לאזורל רלשום. אזור רלשום כולל את כל ה?לדלם הגרים באותו שטח ומכך גם את גנל הללדים הש?יכלם לאותו אזור. תחנת הרישום מצולדת במסוף הקשור למחשב מרכזי, וכולל מסך ומדפסת. במחשב פועלת תוכנלת לרישום *לדים לגנ? חובה. כאשר ההורה מגיע לתחנה, קולטים במקלדת את מס' הזהול של הללד. בתשובה מופלעלם פרטלו המלאלם וכתובתו על המסך. אם לשנו פרט המחל?יב תיקון או עדכון, מבצעת זאת המפעללה בו במקום, והקובץ מתעדכן. מיד לאחר מכן, מופיעה על גבי המסך רשלמת כל הגנים השלכים לאזור הרישום בו מצולה כתובת הילד. בנוסף מקבלים גם את מספר המקומות פנויים/תפוטלם בכל גן. ההורה בוחר את הגן הרצול לו והמפעללה משתמשת בעט אור לסימון הבחירה על המסך. הנתון נקלט מיד במחשב וכתוצאה ממנו, מתקבלת על גבי המדפסת שליד המסוף הודעה המאשרת את בקשתו של הללד לגן המסוים. ההורה חותם על ההודעה והעתקה נשאר בלדו. בשלטת הרלשום באמצעות המסופלם מושגים מספר יתרונות: 1 - לא לתכן מצב בו ירשום הורה את ?לדו בשתי תחנות רישום שונות, או אף באותה התחנה פעמלים. מלד עם הרלשום הראשון, מסומן הגן הנבחר ברשומה של הללד. בכל דרלשה נוספת לרלשום אותו *לד, *ודיע המחשב על גבל המסך ובו במקום, על כך שהילד כבר נרשם קודם לכן. - 150 - 2 - כל הורה יכול לרשום את ?לדו בכל תחנת רלשום הנוחה לו. מבחר הגנים שלוצע לו על המסך ?כיל אך ורק כאלה שבתחום כתובתו, וללא קשר לבחלרתו את תחנת הרלשום. 3 - אם גן מסולם מתמלא, לודיע המחשב 09% הורה המעונין באותו גן, בזמן הרלשום ועל גבי המסך, על המצב בכדי לאפשר לו בחירה נוספת וזאת באותו מעמד של הרלשום. 4 - רשלמות ההרשמה לגנים תודפסנה על יד? המחשב המרכזי, וזאת ללא כל צורך בטילפול נוסף או דווח מצד תחנות הרלשום. 5 - השלנוילם הרבים החלים לאחר סלום הרלשום, ניתנלם לבלצוע דרך מסוף מרכז? לחלד. כל העברת ללד מגן אחד למשנהו תקלט במחשב ותעדכן את רשומת הללד. בכל עת נלתן לקבל על המסך את מצבת הללדלם המעודכנת לאותו רגע בכל גן, ובמקבלל גם רשלמה מודפסת. 6 - רלשומם של ?לד?ם חדשלם שלא הלו קודם בקובץ יכול להתבצע דרך לוח המקשלם שבמסוף. ביתרונות אלה באלם לידל ביטול כושרו של המסוף למסור מלדע עדכנל לאותו רגע, ולאפשר עדכון מלדל של הנתונילם. *חד עם זאת בשל רלכוז הנתונלם, מאפשר המחשב לכל מסוף ובכל תחנת רלשום לדעת על הנעשה בתחנות אחרות. טס יכורם במרבית סוג?" הצלוד שתוארו בפרק זה, הקלט היה נפרד ממערכת המחשב. ללא קשר לסוג המכונה, התוצאה היתה הבאת תנועות קלט לעדכון ולעלבוד במחשב. | השלמוש במסוף הפך את הקליטה לחלק אלנטגרל? של המערכת הכוללת. תוצאה זו באה ללד? בלטו? בבחינות האלה: בציוד - המסופלם אשר נמצאים במחלקות הארגון קשורלם ישלרות למתשב. בתוכנה - התוכנלות המטפלות בתקשורת ובמסופים הן חלק ממערכת ההפעלה של המחשב וכך גם תוכניות המשתמש. בתהללכלם - תהללך הקללטה, העדכון וקבלת הפלט הפכו לתוכנית חבילה המבוצעת במאוחד. מכאן שאין להעמלד את המסוף על רמה מקב?לה לסוגל צלוד קללטה אחרלם. בחירה ב?ן שנל סוגי צלוד לקליטה אינה דומה לבחורה בין סוג אחד מהם לבין צלוד מסופלם. כפ? שנוכחלם, לשינוי בצלוד הקליטה לש השפעה מ?נלמללת על הפעולות סב?ב המחשב המרכזי. בחלרת מסוף לעומת זאת *לכולה להבלא להשפעה חזקה במערכת. מעבר לעבודה במסופים מחל?לב ללמוד מעמלק, שלקול דעת, הוצאה כספית וזהירות רבה. ולין יי לצורך החלטה לאילזו מערכת תקשורת לפנות, הליבים להעריך מספר נתונלם: 1 - נפח הנתונים לקללטה. דהיינו, מספר התנועות הנוצרות ומועד? העומס ביומל או תקופתל. 2 - מספר המקורות בהם נוצרות התנועות. דהלינו כיצד מתפזרות התנועות מבחינה גלאוגרפית או לוגית. 5 - מהם מרווחל הזמן העובדים בין יצירת תנועה אחת לשניה. למשל במחסן, מהל תדלרות נלפוקי? הסחורות. האם המופעים הם קבועים או אקראלים. מת? מתהווה פעילות שלא ומהו נפחה. 4 - מהי כמות הנתונים בכל תנועה ומהל הפעילות לקליטתם. 5 - מהי מהירות התגובה הנדרשת. במערכות אדם-מכונה לש לספק את תשובת המחשב בפרק זמן של שנלות אחדות. 6 - מהי המהלמנות הנדרשת, ‏ "דהיינו, מלדת החומרה בה מתיחסת המערכת להפסקה בפעילות בשל תקלה. תשובה לשאלות אלה יכולה אולי להצביע על התכנון הנדרש בנושא התקשורת ואולי גם באיזה כוון לבחור. המסופים אינם תחליף למכונות הניקוב, אלא מהוים שלטת עבודה שונה עם יתרונות רבים שאפשר לנצלם כאשר מפעילים את השיטה בצורה נכונה. להפעלת מערכת מסופים יש עלות גבוהה מהפעלת מערכת קלט של מכונות קללטה בודדות ויש לשקול זאת לעומת היתרונות המושגים. מסוף עם שרותי תוכנה מתוצרת דאטא - פוינט = 152( = מערכת תקשורת מבוזרת מסופים משמשלם אמצעי קלט לנתונים ולהגשת שאללתות וקבלת תשובות. המסופים קשורים בקוי טלפון אל מחשב מרכז? אליו הם מעבירים נתונלם ושאיללתות וממנו הם מקבלים הוראות, תשובות או הנחלות והתראות במהלך העבודה. במצבים מסוימים של תכנון רשת תקשורת דרושה אפשרות של עיבוד נתונים מקומי, במרוחק מהמחשב ואף במנותק ממנו. למטרה זו נבנו להלדות עיבוד נתונלם (מחשבון או *חידת בקרה עם כושר עיבוד) אשר לש להן לכולת עיבוד מוגבלת (בדרך כלל) ומטרתן העיקרלת נלהול רשת מסופים מקומלת, קליטת נתונים, אגירה בקבצלם, מתן תשובות לשאילתות וכד', ללא קשר אל המחשב המרכזי לפרק? זמן ארוכלם לחסית. המסופים הקשורלם למערכת הם בדרך כלל המסופים שאפשר לחבר ברשת תקשורת למחשב מרכזל: מסופים להקשה והדפסה בלבד (כמו מכונת כתיבה), מצגים, מדפסות בלבד ועוד. אל לחילדת הע?בוד מחוברת בדרך כלל מדפסת שורות המאפשרת הדפסת דוחו"ת בקצב גבוה לותר מקצב ההדפסה של המסופים. קשור אליה גם תקללט מגנטל, תקליטון או סרט (או לחידות אחרות) לאחסנת נתונלם וניהול קבצל העבודה. הפעולות המתבצעות על ?דל *חידת העיבוד במערכת התקשורת המבוזרת הן שליטה על המסופים המחוברלם אללה, נלהול הדו-שלח המתקל?ם עמם וטלפול בנתונים. חלק משרותי הטיפול בנתונים דומים לשרותים הנלתנלם על לדל המחשב המרכז? למסופים שמחוברלם אללו לשלרוּת. השרותים הם: ערלכת הנתונלם לפנל ואחרל שלדור, ערלכת טפסים, הודעות ודוותים והדפסתם במסופל המדפסות. בנוסף נלתנת הנחלה בזמן עבודת הקלידנית או מפעיל המסוף כדל שהבתונים ילוזנו בהתאם למבנה הרשומה ותכונות הנתונים. חלק חשוב בעבודת המערכת היא קליטת קובץ נתונים מהמחשב המרכז? ועדכונו או בניית קובץ נתונים חדש והעברתו למחשב המרכזי בשידור בסיום תהליך העבודה הלומל או התקופתל. כדוגמא למערכת קלט במערכת תקשורת מבוזרת בחרנו להציג *ישום אשר מופעל בצלוד יבמ/3790. ציוד דומה משווק גם על לד? לצרנים אחרלם. מערכת תקשורת יבמ/3790 מערכת לבמ/3790 מאפשרת למשתמש לבחור דרכים שונות לשלתוף ושימוש של מסופים וללשומלם. אפשר להפעיל כ-50 מסופים שונים וכ-30 תוכניות עיבוד שונות עם אפשרות שמסוף אחד או יותר יפעלו עם תוכנית אחת. ) = 193. = המערכת מורכבת מלחידת עלבוד, זכרון, תקליטלם, מסופים וליכולת לאחסן תוכניות ולבצען. יש בה גם :קללט מגנט? קבוע לאחסנת קבצים קבועים או זמניים בהתאם לצורך ובקבולת של מללונ? תוים. התקללטון המורכב במערכת מאפשר הזנת והפקת נתונלם המלועדים להעברה למחשב או למערכות צלוד שונות. אך הקשר העקר? למחשב הוא בתקשורת. פלט מקומ?ל אפשר לקבל באמצעות מדפסת הפועלת במהלרות של כ-400 שורות בדקה. אל לחידת העלבוד אפשר לחבר באופן לשלר מסופל מכונת כתיבה 3795, מצגלם מסוג 3277 (בנ? 1920 תול תצוגה), מדפסות מסוף 3284 (במהירות 0 או 60 תוים בשניה) ומדפסת מסוף מהירה 3288 (120 שורות בדקה). המרחק המקסימלי ם-!979 הוא כ-609 מטרים "חק מקטימלי מ-ו379 כ-609 מטר עמדות מצג ה תקטורת 7 = מפרד-מטני מרוחק 3 0% 5 2 - , = 0% בלב מקלדת/מדפסת ₪ מקלדה/מדפסת 24 7=- קומה ב קומת קרקע קומה אי קומה ג בבניין מטרדים בבניין בבניין דוגמה לחצורת (קונפיגוראציה) של מערכת יבם 3790 - 158 - לישום ניהול מלא?ל במערכת מבוזרת , במחסן המרכזי של חברת תובלה גדולה תוצב יחידת עיבוד של המערכת ואליה לחוברו מסופל מכונת כתיבה ומסופ? מצג. בנוסף לאוחסן בה קובץ אשר יכלל את הנתונלם הבאלם: קטלוג פרלטלם, יתרות במלאי, הזמנות, ספקים, חובות ועוד. הנתונים השוטפים אשר מתאר?ם את האלרועלם במהסנלם (כנלסות, לצלאות, העברות) יועברו באופן שוטף באמצעות המסופים אל לחלדת העיבוד. קללטת הנתונים באופן שוטף במשך הלום במקום התרחשות האלרועים תאפשר בדלקתם באופן רצוף והשוואת פרטלם מסולמים לנתונים שבקבצים. כתוצאה מכך ניתן להיה לתקן את הטעויות האנושיות הנוצרות בדרך כלל בזמן קללטת מסמכל מקור. במשך שעות העבודה תהלה לעובד? המחסן גישה לנתונים הקלימלם בקבצלם באמצעות המסופים המחוברים למערכת. קבלת מידע עדכני תסייע בפעילות השוטפת במחסנים. העיבודים השוטפים במשך הלום לבוצעו ביחלדת העלבוד של המערכת. רק הנתונים הדרושלם לעלבודים במערכת המלא? המרכזית של החברה לועברו למחשב המרכזי בסלום יום העבודה. מלדע מעובד במחשב המרכזי י?ועבר למערכת 3790, כמו תעודות משלוח למשל. במחסנים יהיו מצגים לבעל? התפקידים השונלם, לביצוע הפעילויות הבאות: - הנפקתיתעודות משלוח, - הזמנות, - קבלת סחורה, - ניהול חובות, - שאילתות. , נצלג בפרטים את התהליך להנפקת תעודת משלוה, החל משלב הכנתן במחשב המרכזל ועד להעברתן למחסנלם בסנלפלם. מערכת 3790 מקבלת מהמחשב המרכז? בתדלרות ?ומלת את תעודות המשלוה המורות על דחלפת פרלטל צלוד מהמחסן המרכז? למחסנים בסנלפים. תעודות אלו תועברנה בתקשורת' ותרשמנה בקובץ מערכת 3790 לעומת המצב המקובפ להעברתם כמסמכלם. - |55 - במחסן המרכזי לפעלפ המקציב/ מנהל המחסן את המסוף שברשותו לשם שליפת תעודת המשלוח הרצויה לו מן הקובץ והצגתה במסוף. התוכנית תציג על גבל המסך את נתוני הכמויות שבמחסבי החברה השונים והמלצת המחשב לניפוק ודחלפה. המקציב לוכפ לתקן על המסך את הכמויות שהומלצו על לי המחשב, אם בידיו מידע נוסף אשר לא יכול היה להכנס ל"שיקול?" תוכנית המחשב שחלשבה את. ההקצבה. לאחר התלקון תעדכן התוכנית את הקובץ ותדפלס % תעודות משלוח לשם הוצאת הסחורה מהמחסבלם. תעודות המשלוח נבדקות ונשלחות למחסבאי אשר אחראי לביצוע פעולת הניפוק. אם הוא מגלה אי התאמה באחד הפרטים שבתעודה הוא מחזלרה למשרד לתיקון. התיקון מתבצע באמצעות המסוף שמדפיס מלד תעודת משלוח חדשה. לאחר ביצוע פעולת הנלפוק "מזמין" המחסבאל את תעודת המשלוח מתוך הסובץ, ובאמצעות המסוף מסמן את הפרלטלם שנופקו על פי תעודת המשלוח. הסימון על המסך גורם לעדכון הקובץ ולהעברת תעודת המשלוח מתוך קובץ התשובות המחכות לבלצוע - אל קובץ "המשלוחים שבוצעו". כאשר המחסן בסניף החברה מקבל את המשלוח, הוא מאשר את קבלת הסחורה על גבי תעודת המשלוח המצורפת אשר תוחזר למחסן המרכזל. במחסן תוצג עלי המסוף תעודת המשלותח ויצוייו אישור הקבלה שלפ המחסן בסניף. אם נרשמו תיקונילם על ידי המחסן בסניף, הם יועתקו אל העתק התעודה אשר יוצג במסוף, ובמקביל לעדכנו גם את הקבצים השונים. לסיכום תהליך הטיפול בתעודות המשלוח נווכח שהזנת הקלט הראשובי, ' העדכונים והאישורים נעשים ע"י העובדלם הפונקציונליים במחסן. במקרה טשפ עומס בנושא פעילות מסוים אפשר לקבל שרותים קבועים של מפעילת מסוף/ קלידנלת, ארך גם כאן האחריות הלשלרת היא בידי העובד הפונקציונלי. תהליך ההזנה של הנתונים כולו נעשה בקשר לשיר ללא תווך. ₪ 156 5 פרק 15: אפרכות ק]0 ישוּיות ה ר ק ע בכל מפעל, עסק או מוסד מתבצעות מדל יום, בצורות שונות, פעולות איסוף נתונלם. רלשום פעילויות, רלשום הוצאה והכנסה של פרלטים ממחסבלם, דווח כניסה ויציאה של עובדים ופעילויות רבות אחרות שנועדו להזרלם נתונים למחלקות שונות. מקבלי הנתונלם הן *חידות שווק ומחסנים, מחלקות פיקוח יליצור והפעלה ומחלקות שכר וכח אדם, מחלקות תמחלר והנה"ח ועוד. קיימות שלטות מקובלות לאלסוף נתונים, ובהן מועסקים אנשלם רבלם באלסוף, כתיבה, מלון והפצה של הנתונילם הזורמים ממקומות שונלם במפעל או במוסד. שיטות אלו מנלבות לעלתלם קרובות ערימות גדולות של ניירות, דווחים ארוכים, כפילויות מלותרות, שגיאות אנושלות, עיכובים ולעיתים אף החלטות מוטעות הגורמות להוצאות מיותרות ועלויות בלת? צפולות. מערכת ציוד לאלסוף נתונלם נועדה להתגבר על מכשולים אלה ולענות על צרכי הדווח השונים בדרך נוחה, קלה ולעללה לותר. . מערכת אלסוף הנתונים מעוצבת לשימוש במקום ובזמן האירוע במפעל או במוסד (כניסה, ליד מכונה, בקו ייצור, במחלקה, בדלפק וכד') כשהדוות נעשה מתחנות מלוחדות (יחידות קלט) על ידי לוזמ? או יוצר? האזרוע. הדווח מועבר אל לחידת בקרה מרכזית העורכת את הנתונים במבנה המתאלם לקלט למחשב וזאת ללא עבודה לבלרלת מיגעת, נלירת, רישומים, כפללולות, שגלאות ובזבוז זמן ומשאבים. בעזרת מערכת אלסוף נתונים ניתן ליעל תהליכי דווח שונים, לצמצם עלויות הכנה ולהעלות את הדיוק והמהלמנות, בעוד אשר שומרים על זרימה שוטפת ועדכנית. הנתונים הנאספים באמצעות תחנות הקליטה של המערכת הפזורות במפעל יכולים לשמש למיגוון רחב שַל צרכים כגון: בקרת תהליכי ייצור, נלהופ ליצור, דווח כמויות, נלהול מלאי, תכנון ורישום עבודות, רישום נוכחות, תמחיר ועוד. המערכות לאיסוף נתונים קשורות למחשב מרכזי או שהן פועלות עם לחידת בקרה פשוטה האוספת את הנתונים ורושמת אותם באמצע? רישום קליט- = 157. = מחשב. | אפשר לחבר את מערכת תחנות הקלט אל מחשב קטן אשר אוסף את הנתו- נים ורושם אותם וגם *כול לבצע פעולות עלבוד שונות והיזון חוזר ברמה גבוהה יותר מאשר לחידת בקרה בלבד. עיקרון ההפעלה של מערכות אלסוף הנתונים הוא בכך שהאדם המדוות מזין את הנתונלם בעצמו למערכת באמצעות המקשלם, הוגות, כרטלסים ותג?ם העומדלם לרשותו בתחנת הדווה. בכך משילגים את אחרלותו לדווח, בקורת עצמלת על אמינות הדוותח ועדכניות. חסכון מושג גם בזמן הסבב הקצר של הנתונלם ובעלות האפשרלת של הסבתם על לד? קלידניות ממסמך כתוב אל מדלום קליט-מחשב. קליטת הזמנות "יא הנהלת חטבונות - 158 - מערכת איסוף נתונלם כדוגמא למערכות אלסוף נתונלם במפעל נצלג את מערכת ל?במ/2790. מערכות לללשום זה משווקות גם על *ד? לצרנים אחרלם. המערכת 2790 כוללת את קבוצות הצלוד הבאות: מחשב קטן המשמש כמרכז בקרה של תחנות הדוות. מסופים לאלסוף נתונלם ודווח נוכחות. מסופים לדווח נוכחות בלבד. מסופים לאלסוף נתונלם ושאללתות. תהנת/מסוף מפעיל מנקבת כרטיסים קו תקשורת למחשב מרכז? תחנה אזורית מסופי קלע במחלקות מסופים לדווח נוכחות תרשים סכימט?י למערכת א?סוף נתונים = 59 = מערכת המחשב מערכת המחשב משמשת כלחלדת בקרה מרכזית המפקחת על פעולת כל רשת | המסופילם ואוספת את הנתונלם לשם עלבוד או לשם העברתם למחשב המרכזל לעלבוד. למחשב תחנת מפעיל שהלא מכונת כתיבה עם קוראת/מנקבת סרט נללר. בעזרתה לכול המפעיל לשלוט על פעולת התוכנית. בתחנה זו אפשר להפיק דווחים קצרלם. האחסון השוטף של הנתונלם הנקלטים נעשה בדלסק המגנטל. בדיסק נמצאלם גם קבצים קבועים וטבלאות הפעלה של המערכת. לשם העברת הנתונלם למחשב המרכז? לעיבוד כותבים אותם בתקללטון, מנקבלם בכרטלסים או שמשתמשלם בקו תקשורת. תהנות הדווח לאלסוף הנתונלם מחוברות למחשב באמצעות תחנות אזורלות שאליהן הן קשורות. אחד מאמצע? הקלט החשובים במערכת הוא תג הזהוי הדומה לכרטלס בנקומט, עשוי מחומר פלסט? ולש בו נלקוב או פס סימון מגנטל. בתג משתמשים לאחזקת מספר זהול קבוע כגון מספר עובד ("תג אלשל"), מספר מכונה או מספר קטלוגי. תחנות אזוריות התחנה האזורית ממלאת שנל תפקלדלם עלקרללם: - קליטת נתונים - שליטה על מסופ? הקלט המחוברים אליה, והעברת הנתונים ביניהן לבין מחשב הבקרה. התכונות של התחנה כיחידת קלט : - קרלאת כרטלסים של 80 טורלם. - קריאת תגי זלהוי מנוקבים. - הקשת נתונים לדנית באמצעות 12 מקשים (10 ספרות ו-2 לסלמנים מלוחדלם). - אימות שדות משתנים באמצעות מצג. - אפשרות להכנסת שדות רבים בשלדור אחד, כנתונלם או כשאילתה. - הצגת תשובות לשאללתות ושעת הדוות. - אפשרות לסוגי קלט שונלם. - אפשרות למחוק פעולת קלט שגויה. - אפשרות להכנת לוח הנחלה לעובדים המשתמשלם בתחנה. 7 160 - הלוח מורכב ממטרלצה של 36 אורות המסמנים פעולות לפי? קבלעה מראש , ע''י המשתמש. בעזרת המתגים ולוח ההנחלה אפשר לבנות מערכות שונות של הוראות לבלצוע פעולות קלט. בלוח ההנחלה מתקבלת הודעה על שגיאות בדווח. - יכולת לקרוא כרטלס, תג זלהוי והקשה ידנית לשם דוות של תנועה אחת. - פלקוח על בילצוע דיווח?ם מסולימלם אשר אלנם מותרים לכל עובד. - קריאת קלט דלגיטל? (ממאזניים, למשל). כל פעולות הקלט בעשות לשלרות על לד? העובד ללא כל תווך. נתונל הקלט נרשמלם בקובץ הקלט בצורה שהוזנו על לדי העובד וכך לועברו להמשך תהללכל העלבוד, ואחרלותו הלא שאמנם הדווח שמסר נכון ושלם. אם לש שגיאה במהלך פעולת הדווח עללו לתקנה בהתאם להוראות. תחנות קלט לאלסוף נתונלם או - "טוסטר" תחנות קלט קאילסוף בתוריהי------- לחילדות אלו הינן מסופלם פשוטי?ם שניתן להתק?נם בתחנות העבודה השונות במפעל, והן קשורות לתחנה האזורית בכבל טלפון (עד 600 מ'). לחידה זו לכולה לקרוא עד 10 טורל נתונלם מספרל?ם המוזנלם בכרטיס מנוקב או תג אילשל. לדוגמא: מספר עבודה, מספר פרלט, מספר עובד. ליחידה 4 הוגות אשר כל אחת מהן מאפשרת בחלרה של ספרה כלשהל. בעזרת חוגות אלו נלתן להעביר נתונים משתנים כגון קוד פעולה, מצב מכונה (עבודה, אחזקה, המתנה), קוד עבודה ועוד. בכדי להזין נתונים נוספים משתנים לשנם קלידים שבהם אפשר להזין כמות ילחידות שעובדו, אורך, מספר מכונה, ועוד. הקשת הנתונלם גורמת להצגתם בחזית המכשלר לשם בדלקה. כאשר העובד הזין בתחנת הקלט את כל פרטל הדווח שלו בכרטלס,בתג, בחוגות ובקלידים עליו להפע?ל מנוף הגורם להעברת כל הנתונלם אל התחנה האזורית וממנה למחשב. הפעלת המנוף גורמת להעברה אוטומטית של מספר התחנה לשם זהוי מקור הדוות. בתגובה לביצוע הפעולה מקבל העובד איתות שהשלדור התקבל או נדחה בכד? שלחזור עליו במקרה תקלה. - 16[ - לחילדת קלט ואלסוף נתונלם לחידה זו משמשת כמסוף קטן המאפשר הזנת נתונים ודו-ש?ח עם המחשב באמצעות התחנה האזורלת. היחידה כוללת מקלדת אלפמרית (לספרות ואותיות) ומצג שניתן להצלג בו עד 16 תוים שונלם. תצוגה זו מלועדת להצגת נתונלם המוזנלם במקלדת ולהצגת נתונים המגלעים מן המחשב. ‏ בנוסף לש במכשלר לוח בן 8 אלנדיקטורים שבו מוצג מצב המכונה (שידור, קל יטה, קלקול) ואפשר להשתמש בו כדל להנחות את העובד בסדר הפעולות להזנת כל שדות הנתו- גים הדרושים להשלמת הרשומה. היחידה מופעלת לפעולות של הזנת קלט ראשונל, עדכון נתונים, הצגת שאילתות למחשב וקבלת תשובות. הנתונים בשאללתות *כולים להתיחס לקבצים השונלם הנשמרים בד?סק: מחסני חלפילם, מלא?ל, מכונות, נוכחות עובדים, מצב עבודות ועוד. מערכת אלסוף נתונים יבמ/5250 המערכת מורכבת מלחידת בקרה ותחנות דווח להזנת נתונים שונים ותחנות פשוטות יותר לדוות נוכחות בלבד. לחידת הבקרה שולטת על עד 15 לחידות הדווח הקשורות אליה במרחק של עד 600 מס' הלא מרכזת את הדווחים המתקבלים ויוצרת קבצלים בכרטלסים מנוקבים (80 או 96"טורלם) או תקליטונים. יחידת בקרה זו אפשר לחבר בתקשורת למחשב כדי לקבל שרותים נוספים בזמן אמית? וברמת מורכבות גבוהה יותר. ייעוסטרי' - יבמ/2797. - 162 - 1 לחידת הבקרה כוללת לוח מקשים להזנת נתונים, בדלקת התחנות והכנסת פרמטרלם. לש בה מנגנון אזעקה כאשר נדרשת התערבות המפעלל בעת תקלה. ביחידת הקלט המיועדת להזנת נתונים לשנם 8 מקשי הפעלה לבחילרת סוג הדווח, אפשרות הקשה של 3 שדות מספרלים, ומצג שבו מופלע התאריך והשעה, ובזמן הקשת הנתונים - מופיע הנתון. אפשר לקרוא בילחידת הקלט כרטיסים של 0 או 96 טורים, תגים מגנטלים או תגים מחוררלם. ביחידת הקלט לדווח נוכחות לשנה אפשרות לקרוא תגים בלבד, וכן יש בה מצג שבו מופיעה השעה. לתרוגות הפעלת מערכת לאלסוף נתונלם היתרונות שיכול המפעל להפיק ממערכת אלסוף נתונים הם רבלם ונובעלם משיפור מערכת הדווח ואפשרויות הבקרה של תהליכי הילצור בתדירות ובמהימנות גבוהלם: 1 - אחידות בנוהל? דווח עם אפשרות לגמלשות שינויים ארגונלים בתוך המפעל. כרטיסי הוראות ותגי עובדים ישמשו לדווח אלרועל נוכחות, התחלת עבודה, הפרעות, המשך עבודה, הצבת עכודה ועובדים. בקורת אלכות, העברת חמרים, וסיום עבודה. אפשר לשלב דווחל תפוקה, זלהול אלכות, אבחנה בין פעולות דווח ועוד. 2 - ביקורת מיידית במהשב הבקרה על מהלמנות הדווח, ואפשרות לדרוש מהעובד לחצור על הדווח אם שגה או שנתגלתה אל התאמה. ההתראה ניתנת למדווח והוא אשר מתקן את הדווח מיד, באחר?ותו. 3 - צבירת התנועות (דווח) במחשב הבקרה כשהן בדוקות והעברתן להמשך תהליכל העיבוד באופן מלידי, באמינות ובתדירות הדרושלם. 4 - אפשרות לדווח מיידי לפי הריגים או לפ? דרישה, לשם פיקות על הקצאת תשומות (חמרים, מכונות, כח-אדם). 5 - תשובות מיידיות לשאללתות מתוך קבצים מעודכנים ואמלנים. לישומי המערכת בציג כמה יישומים שבהם מופעלת מערכת איסוף נתונים: - דווח נוכחות עובדים - אלסוף נתונל תעסוקה ומלאל - דווח עובר על הפרעה/המשך עבודה לאחר הפרעה. ו - הפרעה - 163 - דווהח הפרעה / המשך עבודה לאחר הפרעה מספר היחידות שעברו או מספר השלבים שבוצעו | | / | | / . - ]68 -- פעולות הדווח בדוגמאות שלהלן נעשות באמצעות ה"טוסטר". 1 - דווח נוכחות משימת המערכת לקלוט מידע על נוכחות העובדים בשטח המפעל ולשלוט בכמות הגדולה של הנתונים בזמני שיא של כנלסה ויציאה. את המסופים מציבים בשערי הכניסה של המפעל או במחלקות. העובד מכניס את התג האלש? לתחנת הדוות. התחנה משל?בה באלתות על ביצוע השידור. והעובד מוציא את התג מהמכשיר. המחשב קולט את הנתונים, בודק ומאמת אותם מבחל?נה טכנלת ולוגית. אם השידור התקבל - מוחזר אלתות אלשור. הנתונלם נרשמלם בדלסק המגנטי, בכרטיסים או שהם משודרים למחשב מרכזל. התרומה של הפעלת השליטה : - צמצום ניכר בעבודה המושקעת לחלשובי שכר. - קלצור בזמן הכנת הקלט לחישובי שכר. - פיקוח על נוכחות והעדרות עובדים (שאללתה או דווה חרלגלם) ואפשרות עדכון מצבת עובדים יומלת לפ? מחלקות. - פשטות בדווח הנדרש מהעובדים ומנהללהם. - פיקוח בטחוני מייד? והתרעה על נסלון פגיעה. נתוניל תעסוקה ומלאל משלמת המערכת לקלוט נתונים על תעסוקה בפרויקטים כאשר הדוות כולל את פרטי העובד, סוג הפעולה שבוצעה ותנועות המלאי הקשורות בכך. לדווח תעסוקה יזין העובד את התג האלש? שלו ולאחר?ו תג או כרטיס מנוקב המחזיק את מספר העבודה. את סוג הפעולה הוא לזין באמצעות חוגות או קללדלם. " לדווח תנועות מלאי? יזין העובד את התג קאישי שלו (אם דרוש זהול שלו) ולאחריו את התג או הכרטיס המכיל את המספר הקטלוג?ל של הפריט. הוא לזין קוד הפעולה, כמות ופרטים אחרים אם דרוש. המחשב לקלוט את התנועה, יבצע את הבדיקות הדרושות ויאשר את השלמת הקליטה או לודיע על תקלה או שגיאה. הנתונים לרשמו בקבצים או ישודרו מלד. "= 16% = . התרומה של הפעלת השלטה דומה לזו המתקבלת בדווח נוכחות, אלא שכאן מדובר במצב המכונות, המלא? והזמנות בעבודה ולא במצבת | כח האדם. בנוסף - הדווח המלידל של הנתונים באחריות מבצע הפעולה הינם | גורם חשוב באמינות הדווח ובעדכנלותו. דווח על הפרעה/המשך עבודה לאחר הפרעה לעתים נאלץ העובד להפס?ק עבודה מסוימת במהלך ?ום העבודה ולאחר מכן לחזור ולעסוק בה. הוראות הדווח ?כולות להלות: א) סובב את החוגות כדלקמן: למין למעלה - לספרה 7 שמאלי עליון - לספרה 3 למין למטה - לספרה 1 - הפרעה (הפסקה) למין למטה - לספרה 2 - המשך עבודה לאחר הפרעה ב) הכנס את המפתח וסובב אותו למצב אופקל. ג) סובב את חוגת המספרים בהתאם לכמות הלחלדות שכבר עברו במכונה או לפי מספר השלבים שכבר בוצעו. ד) הכנס כרטילס תחנה (ורוד) ה) הורד ידלת ו) הכנס כרטלס עבודה (ירוק) ז) הורד ידית ח) הכנס כרטלס עובד ט) הורד לדית. שים לב: במקרה שעובד שעבד לפניך דיווח על הפסקת עבודה ושכח לדווח על המשך העבודה לש צורך לקרוא למנהל והוא, בעזרת המפתת, לדווח על המשך העבודה. אם לא תדאג לכך, לא תוכל לדווח על עבודתך. - 166 7 מערכת תקשנרת לבנקאנת" מערכת התקשורת לבמ/3600 נבנתה מלכתהילה למטרות ?ישומלם בבנקאות. לאחרונה התווספו תכונות ופרלטי ציוד אשר מרחלבלם את תחום הפעולה שלה לללשומלם נוספים. בהמשך נצלג את תכונות המערכת לללשום . הבנקאות. מערכת למטרה זו משווקת גם על יד? חברת נ.סל.ר. המערכת כוללת: - | סדרת מסופים שניתן להרכיבם במערכת תקשורת אחידה לשם אספקת שרותים ללקוחות בבנק. - | מערכת מאוחדת לאדמלנלסטרציה ולחשבונות עבור הבנק וסניפיו. המערכת נבועדה לסילע בפתרון שתל בעיות באדמיניסטרציה הבנקאלת : גיוס עובדילם והכשרתם ותקלנות השירות ללקוחות בסביבה ד?נמלת ותחרותלת. המערכת לכולה לשפר את הזרמת הנתונים על פעולות ועסקות ממקור הווצרותם בדלפקים של סניפל הבנק, להקטלן את עבודת הנללר ורלשום הטפסלם ובמקרלם מסויימים אף לבטלה כליל; במערכת שבל סוגי מסופים: האחד נועד לשמוש ע"? האשנבאל, והשבל - לשלמושם של לקוחות הבנק באופן עצמאי לביצוע פעולות אשנבאלות. תאור תכונות עיקרלות של הצלוד: יחידת בקרה לחידת בקרה עם אחסון באמצעות תקליטון (ביחידה 3601) או בתקליט מגנטל (ביחידה 3602) וזכרון שבו נמצאת תוכנית המשתמש. יחידת הבקרה שולטת על העברת הנתונלם בין המסופים לבין המחשב המרכזי, בנוסף לכתיבתם בתקליטון. כאשר היחידה פועלת במנותק מהמחשב המרכזי, התנועות נרשמות על התקליטון, אשר גיתן להעבירו לקריאה במחשב, או לשדרו בקו תקשורת. קיבולת התקליטון כ-500,000 תוים. קיבולת התקליט המגנבטל כ-5 מיללון או 9 מלליון בתים בהתאם למודל של לחידת הבקרה. 267 - ב 0 0 0 תחנת אשגבאי מסוף הלקוח - 168 - תחנת אשנבאל תחנת האשנבאל לכולה להכיל כמה סוגל מסופלם: ‏ - | מסוף הפעלה עלקרל (3604) הכולל מקלדת ומצג ומלועד לבלצוע רוב הפעולות של האשנבאל. למסוף מקלדת עם מקשים פונקציונל?ים שמשמעות הפעלתם נקבעת בתוכנית המשתמש בהתאם לנוהל ההפעלה של היישום בבנק; מצג בן 480 או 1024 תוים; אפשרות לחיבור קורא/ מקדד פס מגנטל עבור פנקסים וכרטיס? זהוי של לקוחות הבנק. - | מדפסת לטפסים לנליר רציף או מדפסת לפנקסים ונייר רציף ("יומן"). מסוף הלקות המסוף מלועד לשלמוש עצמאל על לדל הלקוח לשם בלצוע פעולות אשנבאיות רגילות ושכיחות. למסוף מקלדת הכוללת מקשלם לספרות ומקשלם פונקצלונלי?ים "יעודיים", מצג להצגת נתונלם הוראות ומלדע, תא לקרלאה של כרטלס הזהוי המגנט?, מגגנון לקליטת מזומנלם או מס?רת מזומנים בהתאם להוראות הלקוח. זהוי הלקוח והרשאה להפעלת המסוף נעשים ע"? הזנת כרטיס זהול מגנט? והקשת מספר צופן אלש? של הלקוח. לאחר פעולה זו יכול הלקות לבצע פעולות כגון הפקדת כסף או משלכת כסף מחשבון, העברת כסף מחשבון לחשבון, שאילתות על מצב חשבון וכיו"ב. לישום לדוגמא כדי להדגים את פעולות הציוד כמערכת קלט בסניף בנק נציג אפשרות הפעלתו לשם ביצוע עסקות בנלירות ערך: קליטת תנועות מסחר, הפקדות, משלכות והעברות. בנוסף אפשרל לבצע שאללתות ופעולות אחרות. בסניף בבנק מוצבים יחידת הבקרה ומסופי מצג עם מקלדת. ?חידת הבקרה שולטת ומפקחת על המסופים ומאפשרת את הקשר שלהם אל המחשב המרכזל. לחידת הבקרה מאפשרת עבודה במופרד מהמחשב בפרקי זמן ארוכלם, בהתאם לנפח התנועות שתלא לכולה לקלוט בתקליטון או בתקליט המותקן בה. במערכת דרושלם מספר קבצים: קובץ ניירות ערך הכוללת את תאור נייר הערך; קובץ יתרות הכולל את פרט? לתרות הלקוהות בכל נייר ערך; 7 169 - קובץ לקוחות אשר כולל?ם פרט? מלדע של כל לקות; קובץ תנועה לומלת לכיל את הפרטלם של כל תנועה שתשודבר במסוף. קובץ הלקוחות (מקוצר) וקובץ התנועה הלומלת למצאו בתקללטון של לחידת הבקרה בנוסף לשמירתם בתקליטים של המחשב המרכזי?. אחזקת קבצים אלו תאפשר את העבודה במופרד מהמחשב. קבצלם נוספים לוחזקו במחשב למטרת עלבודים נוספלם. תהליך העבודה מורכב מהעבודה ה?ומלת להזנת הנועות, העיבודלם בסוף כל לום ועיבודים תקופתיים. תהליך העבודה היומלת כולל את שלב הקלט. להצגת תהליך הקלט נתאר פעולת קנלה/ מכלרה של נללרת ערך: מפע?ללת הצג מקלשה את סוג התנועה לקניה/מכירה ואת מספר נל?יר הערך שבו רוצים לבצע את העיסקה. מספר זה יבדק (ספרת בקורת) בלחלדת הבקרה ואם הוא שגול תוצג במסך הודעה מתאלמה. אם המספר תקין לוקרן במסך "טופס" להקשת נתונלם. ה''טופס'"' המוקרן ?הלה דומה לטופס המקור? אשר בלדל המפעילה והלא תוכל להקיש את הנתונים לפ? סדר הופעתם. אפשר לותר על הכנת טופס כתוב מראש ולהקיש את הנתונים לשלרות למסך לפ? הוראות הלקותח בבנק. בסלום 'ימילול" הטופס אפשר להורות על הדפסתו במסוף המדפסת הסמוך, הקשור ליחידת הבקרה, כדי שתהלה ב?ד? הלקוח אסמכתא לפעולה שביצע. לאחר הקשת הנתונלם, הם לועברו ללחידת הבקרה אשר תבצע בקורת של שדות הקלט השונים ושלימות הנתונלם. עם סיום ההקשה תבוצע בדיקת איזון או ביקורת אחרת שתקבע. המפעללה תוכל לתקן שדה שגול, להוסיף או להשמלט נתונלם כפ? הצורך. החלטת המפעללה שהמסמך תקלן תגרום הקשת הוראת סלום במקלדת. *הידת הבקרה תשלים את הבדיקות, ואם המסמך תקין תרשום אותו כרשומת נתונלם בקובץ התקליטון ותשדר אותה למחשב המרכזי. במחשב לבוצעו שאר תהליכל העיבוד והעלדכון. - 170 - מערכת קלט ועלבוד לחנויות קמעונאיות תאור כללי מערכת קלט ועי?בוד בחנויות קמעונאיות צריכה למלא מספר פעולות בסלסיות, דהלינו דווח פעילות מכירה, הכנת תוויות, הקמת ואחזקת קבצים ובטחון והגנה על נתונלם. נציג כדוגמא את מערכת הצלוד יבמ/3650 (5660ע5 56026 11הס66ת) אשר מותקנת בחנויות ומתוכננת במלוחד לענות על צרכ? עיבוד הנתונים בשווק הקמעונאל. אלו הן בעיקר חנויות כל-בו, היפרמרקטים, וחנולות אחרות בהן לש תנועת קונים גדולה ומספר רב של דלפק? מכלרה וגבלת התשלום. מכונות לתפקוד דומה הן מערכות נ,סל.ר./255 (ת5/5066 66א%תההעסקטפ). המדיום המקובל לנשלאת נתונים על המוצרלם הלנו תולת מגנטלת המצורפת למוצר. את התולת מכלנים על לד? מכונה מלוחדת המשולבת במערכת הצלוד. תהליך הקלט מתרחש כאשר "עט קרלאה.מגנט?" המחובר למכונה חולף על פגי התוית הממוגנטית וקורא אותה. הנתונלם הרשומלם בתולת נקלטים במכונה ונכתבים בקובץ הקלט בדיסק. הנתונים לאספו על לד? המערכת באופן רצוף. לעתים מזומנות יופעל חיבור התקשורת של המערכת עם מחשב מרכזי לשם העברת הנתונים להמשך העיבוד. תדירות החיבור מותנלת בכמוילות הנתונלם המוזנלם למערכת ובמלדת העדכניות הדרושה לקבצים במחשב המרכזי. מערך הצלוד במערכת המערכת מורְכבת מפריט? צלוד אחדים. נציג כאן את הפריטים העלקרללם ותכונותיהם: 1 - מסוף-נקודת-מכירה מסוף נקודת-המכירה בנוי על בסיס של קופה רושמת אלקטרונלת והוא מבצע את הפעולות החשובות והלוגיות. המסוף קשור ללחלדת הבקרה ופועל במשותף אתה, ואפשר להפעילו גם באופן עצמאי ללא קשר ליחידת הבקרה. וש עט קריאה מגנט? במערכת הקלט = 172 - המסוף כולל: - יחידת תצוגה לקהל ולמפעיל על נתוני המכלרה. - מערכת הדרכה למפעיל לביצוע סוגים שונים של עסקות: כגון מזומן, לפ? כרטיס אשראי, החזרה, סגירה וכדומה. - לוח מקשים הכולל: / - מקשל פונקציות למתן הוראות על סוג? עסקות. - לוח של מקשל ספרות מסודר כדוגמת מכונת חשוב. - מערכת הדפסה הכוללת: - יומן פנימ? סגור. - ניר רציף כקבלה לקונה. - מגירת כסף הפועלת בפלקוד המסוף. - עט מגנטל | לקריאת נתונים מתוית מגנטלת (קימת אפשרות לעטט' אופטל לקרלאת נתונים בשיטת ג-009 או קוד קוול - 0086 ש8פ). לחידה להכנה ולקריאה חוזרת של תולות מגנטלות היחידה מכינה תויות מגנטיות בגודל 2,1 או 3 אלנטש להדבקה או לקשירה למוצרים. היחידה קשורה ליחידת הבקרה ומופעלת על ידי מסוף תצוגה והקשת נתונלם. ן מסוף תצוגה והקשת נתונים מסוף לקשר אלנטרקט?בי עם פונקציות המבוצעות ע"? הלוגיקה הפנימלת (או תוכנילת מחשב) הנמצאת ביחלדת הבקרה, למסוף מסך בגודל של 24 שורות ו-80 אותיות לשורה ולוח מקשלם. מ ד 5 ס ו ת ליחידת הבקרה אפשר לקשור שגי סוג? מדפסות: - מרפסת תוים במהירות 45 תוים לשניה הקשורה למסך התצוגה. למדפסת זו מיועדת להדפסת דוחות קצרלם בני מספר עמודלם. - מדפסת שורות מהלרה להדפסת דוחות אדמיניסטרטיביים. . לחילדת בקרה כל יחידות המערכת קשורות אל להידת הבקרה ועובדות אתה במשותף. לחידת הבקרה כוללת: א. תקליט מגנט? קבוע לגישה לישירה, בתכולה מ-5 מליון בתים עד כ-28 מליון בתלם. = [73 > ב. מערכת של לוגל?קה פנלמלת וזכרון לבלצוע פונקציות בנויות מראש ג. ותוכניות משתמש הנכתבות במלוחד. אביזרים ולוגיקה לשם התקשרות למחשב לבמ/370. הקבצים במערכת על התקליט המגנטי שביחידת הבקרה נמצאלם קבצים שונים. הקבצים העיקריים הלנם: קובץ פריטים, לגישה ישירה לפי מספר פרלט. הקובץ כולל מחלר, תאור ופרטים נוספים. במסוף נקודת המכירה כאשר קוראים מספר פרלט באמצעות העט" המגנטל או מקישים אותו ביד, נשלפים תאור הפרלט ומחלרו ונשלחילם למסוף. כאשר מפעילים את יחלדת *יצור התויות, נתוני הפרלט נלקחים מתוך קובץ הפרלטלם. קובץ פריטים למעקב צמוד (16605 ג185ע) מאפשר מעקב אחרי? פרלטים בעלי ענין מילוחך כגון פרלטים חדשים בהנות, מוצרים הנכללים במבצע מכירות וכדומה. ו מספר קבצ? לקוחות לתמיכה בנוהלי מכירה שונים. קבצים תפעוליים שונים כגון סכומלם לפ? מחלקות ונקודות מכלרה, קובץ זהוי מוכרים וכדומה. קובץ ילומן פעולות ומכירות אשר כולל את כל הפעולות שבוצעו במערכת על הפריטים שעברו בנקודת המכירה. בנוסף לקבצים האלה 'התומכים בפונקציות הבנויות בתוך המערכת נלתן ליצור קבצים ולהפעיל קבצים ע"? תוכנלות משתמש הנכתבות לביצוע ביחידת הבקרה. מערכת הלוגיקה הפנימית על מערכת הלוגיקה הפנלמית לתמוך בנושאים הבאלם: בהקמה ראשונית, או בהקמה חוזרת, או בפעולות אחזקה ועדכון (שלנול הוספה, מחיקה) של הקבצים הנמצאים ביחידת הבקרה. הנתונלם הדרושים מאוחסנים במחשב יבמ/370 ומועברים בקו טלפון. בפונקציות פנלמלות הבנויות במערכת לתמיכה בפעולות המכלרה הנעשות במסוף נקודת המכירה. בפונקציות פנימיות הבנויות במערכת לתמיכה בהפעלת המכונה להכנת 1 וקריאה של תולות מגנטלות. בפונקציות פנימלות הבנויות במערכת לשם פעולות אחזקה (הוספות, מחלקות, שינויים) ופעילות שאללתות על קבצים באמצעות מצג הנתונים. 7 178 - - בפעולות שונות שאינן פעולות מכלרה ושאלנן מכוסות על ?דל הפונ- קציות הפנלמיות הבנויות במערכת (אלא ע"? תוכנית משתמש): - שלוב וללשום של קללטת סחורות בחנות (כולל לצירת תולת) בנוסף ללישום של קללטת נתונ? מכלרה. - הפקת דווחילם מתוך הקבצים ביחלדת הבקרה לשם הדפסה במדפסות המקומלות הקשורות ל?חלדת הבקרה. 8 - יחידת אחסון נתונלם היחילדה כוללת מחסנלת סרט מגנט? (קסטה) ומערכת לוגית, ושלמושלה העלקריים הם: / . א. גבול: איסוף הנתונים של המערכת כאשר ?חידת הבקרה אלננה פעילה. באופן אוטומטל נתונל המכירה נכתבים על הסרט המגנטל. כאשר לחידת הבקרה חוזרת לפעולה הנתונים שנרשמו בקסטה המגנטלת מועברים אליה, ונרשמלם על הדלסק. פעולות אלו הלנן פונקציות פנלמלות הבנויות במערכת ואלנן דורשות תכנון ותכנות של תכנלות מחשב. ב. אחסנת עותק נוסף של נתונים כגבוי מתוכנן של נתונלם הנרשמים באופן שוטף בדיסק המגנטל. ללשומל מערכת קלט לשווק קמעונאל ללשומי מערכת קלט לטשוק המק המערכת לכולה לפעול במספר ללשומלם, כולם בשטח השווק הקמעונאל. נציג את החשובים שבהם. מערכת לתפיסת נתונים בנקודות המכירה בהסתכלות זו על המערכת, תפקלדיה מצטמצמלם בהפעלת המסופלם בנקודת- המכירה ובהפעלת הלחידה לייצור (וקרלאה חוזרת) של תולות בעזרת הקבצים שבלחידת הבקרה. הפעולות המבוצעות 8 2 הכנת תולות, - קרלאה של תולות, - הפעלת מסוף-נקודת-מכלרה על כל אפשרויותיו לשם פעולות מכירה, - ביקורת כרטלסי אשראל, ו - רישום מכלרות (א10 מסנסְסהפת228), י = 175 = - אחזקת הקבצים באופן מקומל, - זיהוי מפעילים לשם מנלעת גלשה למערכת לאנשים לא מורשלם. בצורת עבודה זו המערכת עובדת בנפרד מהמחשב המרכז?, אך בנקודות זמן מתואמות *לווצר הקשר אל המחשב לשם העברת רלשום המכירות להמשך העלבוד. דוגמאות למגוון האפשרויות של הלחידה: - תוכנית ניסוי על קבוצות מוצרים שונות, 5 סוגי תוכניות אשרא? שונות (עד 64, - אפשרות לתשלום בסוגל כסף שונים כגון מזומן, שיק, תעודות קונלם ותעודות מתנה וכדומה, - תשלום בסוגי מטבעות שונלם, - צורות שונות של שלמוש במגנטיות למספר פריט בלבד, למספר פרלט ומחיר וכדומה. , הנהלת החנות בוחרת מתוך מגוון האפשרוילות את המתאלמות לשיטת עבודתה, ומסכמת אותן בסידרה של "משפטי הגדרות". ' משפטל הגדרות אלו מוגשלם לתוכנית שרות במחשב אשר בודקת ומעבירה אותן אל לחידת הבקרה לבלצוע. מערכת עיבוד נתונים כוללת עבור החנות בהסתכלות זו, אין תפקידל המערכת מצטמצמלם בתמיכה במכלרה בלבד. הקבצים ביחידת הבקרה מנוצלים גם לשם עריכת דוח"ות תפעוליים ומסחר?ים להנהלת החנות. לשם מלמוש משלמות אלו יש צורך לכתוב תוכניות במחשב המרכזי והן תבוצענה ביחידה הבקרה. באמצעות תוכניות אלו>ניתן להפעיל את כל המסופים הקשורים ליחידת הבקרה. (כולל המסוף לנקודת המכירה כאשר אין הוא עוסק במכירה). יחלדת הבקרה יכולה לעבוד בנפרד מהמחשב או לעבוד בדו-שלח מול תכנלת המחשב באמצעות קשר טלפונ?. המערכת יכולה להפעיל בו זמנית באופן בלתי תלוי מספר תוכניות בנוסף לפעולות המכירה. לישום מקובל לצורת עבודה זו הינו הנושא של קליטת נתוני סחורה בעת כניסתם לחנות, כולל הכנת חתויות במועד קבלת הסחורה לחנות. הנתונים הנקלטלם משודרים בשעות מסויימות יחד עם נתוני המכירה לשם המשך העלבוד. ו - נוהלל עבודה למקרה של תקלות: 1 פעילות ללא י*חידת הבקרה היחידה להכנת וקרלאת תולות ומסך התצוגה קשורים ליחידת הבקרה, ומכאן שהם זקוקים לקבצים ולא ניתן להפעילם עד לתיקון *חידת הבקרה. את מסוף נקודת המכירה ניתן להפעיל ע"? אחד משני האמצעים. א. כיחידה העומדת ברשות עצמה. בצורה זו, הנתונים המודפסים על *ומן הניר בכל מסוף ומסוף משמשים כגבוי. לש לנקב נתונים אלו כדל להזינם למערכת עיבוד הנתונים הכולל. ב. הפעלת *יחידת אחסון הנתונים כזכרון עזר לאיסוף נתונים המכירות. כאשר יחידת הבקרה חוזרת לפעללות, נתוני המכירות מועברים אל קובץ המכלרות ביחידת הבקרה. לשרותים הייחודלים של יחידת הבקרה אין גבוי בעת תקלה. גבוי לקבצים במקרה של מחיקת קבצים שאינם קבצי מכירות ניתן לשדרם שנית מהמחשב או להשתמש בעותק?ל גבול שביחלדת אחסון הנתונים. אם קבצי התנועות נמחקים ניתן לשחזר אותם מתוך יומנל המכירות במסוף נקודת המכירה ע"ל הקלדה מחדש. ניתן גם להעתיק תקופתית את הקבצים האלו אל לחידת אחסון הנתונים לשם גבול. אם נוהגים לשמור עותק גבוי אפשר לשחזר אותו ולהוסיף לו ע"י הקלדה את הנתונים שהתקבלו ממועד העתקתו מקובץ במערכת. מערכת קלע לשווק הקמעונא? ג.סל.ר. / 255 < ]77 > פרק 16: קוית אסאכים השמוש במחשב בחברות ובמוסדות הולך ומעמיק הן מבחינת רמת התחכום של היישומלם השונלם והן מבחינת היקף החדירה למחלקות השונות במוסד. בכדי לבצע את העבודות השונות במחשב, לש צורך להזינו בנתונים המתאלמלם אשר נוצרים תוך כד? הפעללות השוטפת של החברה או המוסד. רוב הנתונלם מדווחים על גבל טפסים ומסמכים שונים לשמושם של גורמים שונים בארגון והם משמש?ם להתקשרות והעברת מידע בין בני אדם ולכן צרלכלם קריאים ביד? אדם. להיות מסמכים וטפסים הם מסמכי מקור מהם מועתקים הנתונים ומוזנים למחשב. העתקת הנתונים ממסמכ? מקור למדלום המותאם לקרלאה במחשב בעשלת ע''ל קלידה. תהליך זה יקר ודורש זמן סבב ארוך לטיפול במסמך ממועד קבלתו לקלידה ועד לסיום הפעולה וזמינות הנתונים לעיבוד במחשב, ביישומים בהם פרק הזמן להעברת הנתונים למחשב צריך להיות קטן משתמשים בשלטות קלט בתקשורת, באמצעות מסופים. ביילשומים אחרים נוהגים בשלטת תקשורת מבוזרת. אפשרות נוספת להעברת כמויות גדולות של נתונלם לעיבוד בפרקי זמו קצרים קיימת בשיטות קליטת המסמכים. כלומר הנתונלם מוזנים למחשב מתוך המסמך המקורי ללא צורך בהקשה לשם העברתם למדלום אחר קל לט-מחשב (כרטיסים, תקליטון וכד'). תהליך הקליטה הישירה ממסמכי המקור חוסך את הטלפול האנוש? הרב במסמ והסבתו באמצעות הקשה. התהליך הילנו קצר וכולל את בדיקת המסמ ד [ ז ר, סימול או הוספת פרטלם (יתכן על ידי קלידה, כמו במסמכים לקריאה מגנטית), ולאחר מכן קריאה במחשב ותיקון שגיאות. תהליך זה קצר וחסכני לעומת שיטת ההקשה. לש שתי? שיטות שונות לקליטת מסמכלם: שלטת הקרי?אה האופטית ושלטת הקריאה המגנטית. בשלטות אלו נדון בהמשך. ק ור א א ו 5 ט ל עקרונות הפעולה הקורא האופטל (מ1610ת00סס6ת ע8008ע8ת0 0061081 - 008ס) קולט מסמכים המודפסים במכונה, מסומנים ביד או כתובים בכתב-?ד. הנתונים נקראלם מהמסמך המקור?י ללא צורך בתווך כלשהו של קלידנית והם עוברים מלד לשלבי העלבוד במחשב. העברת הנתונים ממסמכי מקור אל קובץ נתונים במחשב נעשלת בשלב עבודה אחד לעומת שלבים רבלם הנדרשים להע ברת הנתונים ממסמכים אל המחשב בשיטות אחרות. את הטפסים המשמשים כקלט לקורא האופטי אפשר לסווג בשלש קבוצות: 1 - טפסים למללוי על-יד? המשתמש. טפסים אלו הם טפסל-מקור רגללים. תוכנם נרשם בשדות המתאלמים בכתב לד או במכונה. 2 - טפסים למללו? חלקי על-?ד? המשתמש הם בדרך כלל תוצר פלט של המחשב. על המשתמש להשלים נתונים חסר?ם בעוד ששאר הפרטים מודפסלם מראש. 5 - טפסים שהם תוצר פלט של המחשב והמשתמש אלנו צרלך למלא בהם דבר אלא להחזלר את הטופס אל השולח כאשר הוא מוחתם/מאושר. מכאן נשלה הטופס ליחידת הקלט אשר מעבירה אותו לקליטה. טפסלם מסוג זה הם אגרות רדיו, תשלומל חשמל וטלפון למשל, אשר החזרתם לשולח מהווה אסמכתא לתשלום והקליטה במחשב - זכוי החשבון. כדי שמסמכילם לוכלו להקלט בקורא האופטי? עליהם להכיל את התולם בתבנית אשר הקורא לכול לאבחן. חוסר הסטנדרטיזציה של התאור הגרפ? של התוים היה בעוכרל פיתוח הקוראים האופטלים. מאז נבנה לראשונה בשנת 1951 הקורא האופטי לא היתה התפתחות גדולה בשטח זה, אלא רק לאחר שב-1966 נקבעה על לדל המכון האמרלקא? הלאומל לתקנים (דַפאג) תבנית תוים סטנדרטית הידועה בכנוייה ת - 068. הלצרנים האירופאיים אימצו תבנית שונה הידועה בכנול 8 - 008. בתקופה הראשונה להתפתחות הקורא האופטי נקבעה שלטת קרלאת סלמנלם כתובים בלד. בשיטה זו מסומנים קוים אנכיים קצרים (כ-5 מ"מ) במקומות מסוימלם בטופס, והמלקום שלהם מציין את המשמעות, כמו למשל תשובות כן/לא לשאלות בשאלון. = 179 = הקורא האופטי יבמ/1287 מערכת ההזנה והקריאה בקורא סימנים אופע?ל - 180 - בסוף שנות ה-60 פותחה האפשרות לקריאת כתב יד, וזו הגד?לה את פוטנציאל השוק של שיטת הקריאה האופטית. הקוראים האופטלים הראשונים פעלו בפיקוח חומרה בלבד. הפלט נרשם בכרטיסים או בסרט מגנטל. בשלבל הפיתוח הבאילם חובר הקורא אל המחשב באופן ישיר ללא תווך של סרט; השלבים הבאלם כללו הוספת שרות? תוכנה, אשר אלפשרו שליטה על תהליך הקריאה, ביצוע בקורות לוגיות ועצירת הקר?אה לשם ביצוע תיקון ע"* המפעיל. שרותי התוכנה אלפשרו גמלשות רבה לותר בקביעת תבנית האותיות המודפסות במסמך, ובעיקר - את אפשרות הקרלאה של כתב לד. פיתוח נוסף הושג על לדי הפרדת יחידת הסריקה ה"קוראת" את הדפוס או הכתב לבין ילחידת הפיענוח ה"מבינה" את משמעותו. הפרדה זו אלפשרה התקנת יחידות סריקה רבות וחלבורן בתקשורת אל יחידת הפיענוח המרכזית. בצורה זו יכולה מערכת הקורא האופט? להתחרות במערכת קליטת נתונילם אחרת. קלמים סוגים שונים של קוראלם אופטיים המיוצרים ע"י חברות שונות. קימים קוראים המאפשרים קליטת מסמכים מודפסים, מסומנים או כתובים בלד ובמהירות קרלאה של אלפי מסמכים לשעה, ולשנם קוראים פשוטלם יותר המוגב- לים לסוג הדפסה או סימון אחד ומהירות פעולתם נמוכה לותר. למרות ההיצע הרב של קוראים והיתרונות שבהפעלתם, השלמוש בקורא האופטל אינו נפוץ ביותר ומהווה רק חלק קטן מאד (כ-3 אחוזים מנפה תנועות הקלט, בארה"ב)., מבנה המכונה שיטת הקרלאה מבוססת על הבזקת אור דרך חלל השוך אל המסמך. פגלעה בתבנית התוים המודפסים או הכתובים גורמת לשידור הספרה "1", ואל פגלעה גורמת לשידור "0". קריאת המסמך נעשית באופן שלטת? אם ע"י שיטת סריקה מלמעלה למטה ומשמאל לימין בצורת זיג-זג, על-ידי סריקה ממרכז השדה לימין ולשמאל או על ידי איתור האותיות וסריקתן אחת אחת בנפרד. הקוראים האופטלים מורכבים מחמש ?חידות עיקרלות: - מערכת העברת המסמכלם - לחידת הסריקה - לחידת זהוי ופענוח - יחידת בקרה - קלט/ פלט. -1 - |8| - מערכת העברת המסמכים גורמת להכנסת המסמך ליחידת הקריאה, מצדדת אותו מכל כווניו לצורך ביצוע הסריקה ולאחר סיום הסריקה מעבירה אותו לתא הפלט. מערכת העברת המסמכים הינה יחידה רגלשה במערכת הואיל ופעולתה מכנית, והיא קובעת את אמינותו של הקורא האופטי, לחידת הסריקה מתרגמת את התוים והסמלים שעל גבי המסמך להצגה ספרתית או אנלוגית אשר עוברת ליחידת הפענוח. הרגישות של היחידה הזו קובעת את איכותו של הקורא האופטי, יחידת הפענוה משווה את הצורות שהועברו מיחידת הסריקה כנגד צורות המאוחסנות בקורא האופטי. ע'"פ התוצאות, הסימן מזוהה כתו מוכר, או גדחה. | לשנן טכניקות זיהוי שונות כמו השוואה אופטית (הפועלת לפי כמות האור העוברת) או מעקב עקומות (בח?נת מבנה התו המודפס או כתוב), שיטת המטרלצות או שיטת הגיתוח הקול. יחידת הקלט/פלט מכילה יחידות ציוד אחדות: לוח מקשים המשמש להכנסת הוראות ע"י המפעיפ ואמצעי אחסנה, סרט מגנטי?, לקללטת החומר העובר בקורא האופטי. במכונות מסוימות קילים גם דיסק מגנטי לאחסנת בלביים של נתונים שנקראו, בטרם העברתם לסרט המגבטי, לחידת הבקרה מפקחת על פעילות כל היחידות. בקוראים אופטיים הקשורים למחשב, מרבית פעולות הפיקותח נעשות ע''י המחשב. הפעלת השלטה בכדי להערך כיאות להתקבת שלטת הקריאה האופטית ולבצפ ביעילות את הקורא האופטל ילש להתרכז בארבעה נושאים עיקריים. תכנון טפסלט/ מסמכ ל-מקור כתיבת תוכנה מתאימה הדרכת המשתמש קביעת נוהלי הפעלה נדון בהמשך בנושאים הרלוונטיים לקליטת המסמכים; - 182 - תכנון טפסים הטפסים המשמשים כקלט לקורא האופטל חייבים לענות על מספר דרלשות שמקורן במגבלות הפלזיות-מכנלות שפ המכונה מחד, ובציפיה לנפל קטן מאד בזמן הקרלאה מאלדך. הדרישות הן - גודל הטופס נקבע ע"י גודל תא הקרלאה של המכונה. - מילקום הנתונים בטופס חליב להתאלם לאפשרויות מנגנון הסריקה לקלוט אותם. יש להשאיר שוליים בכל שפות הטופס. - הנייר צריך להיות באלכות מעולה (נטול-עץ) בכדי להבטלח אמלנות הקרלאה. - צבע הרקע של הטופס צריך לאפשר הבחנה של המשתמש בו אך צרלך להיות "שקוף" למנגנון הסריקה של המכונה. דרישות נוספות האופיינלות לסוג הטופס (מודפס במלואו או חלקית במחשב ונכתב בלד): - שדות מודפסים על ?דל המחשב רצוי להדפיס פעמלים, כדי לאפשר קרלאת השורה השניה אם לש שבוש בקרלאת השורה הראשונה. - כתיבת ספרת בקורת לשדות הנרשמלם ביד תאפשר בדלקת רלשום השדה, ובעיקר בדיקה של השדה בזמן תיקון השדה. מורכבות נושא התכנון והצורך לקבוע אחילדות בתכנון הטפסים והתאמתם לקורא האופטי שבמפעל מחייבים מלנוי אדם אחראל לתכנון אשר יסייע, למלילץ ולאשר כל טופס המלועד לשימוש בקורא האופטל. כתיבת תוכנה כתיבת תוכנה לקורא אופטל דורשת ?דע בסיס? של תוכנ?תן מערכות וידע בתכונות הקורא האופטי. מקובל על כן לכתוב תוכנה בסלסית אשר תשרת את כל נושאי הקלט בקורא האופטי. התוכניתן המטפל בקלט מסמך חדש אינו צריך להכיר באופן יסודי את הקורא אלא בעיקר - להשתמש בהוראות ובשרותים של התוכנה הבסיסית הכללית. הדרכת המשתמש המשתמש בטופס שכולו מודפס במחשב ועליו רק להחזירו לשולח אלנו נתקל בכל בעיה הקשורה לקורא האופטי. דאגה אחת הלא שהחותמת המאשרת את הפעולה (בדרך כלל פעולה כספית) לא תוטבע על שורת ההדפסה, אלא במקום המלועד לכך בטופס. - 183 - הבעיה חמורה במיוחד בטפסים שממלאלם תוכנם ביד, כלומר מסמכ? מקוך ממקום התרחשות האלרוע. לכפ אחד מהמשתמשלט/רשמים לש לתת הדרכה אישית ולעקוב אחר עבודתו בכדי להעיר תשומת לבו על רלשום תולם בצורה לא נכונה אשר אלנו מאפשר קליטה בקורא. הזנחה בנושא זה יכולה לגרום לשגיאות קלט הנובעות מכתב לד לקוי ושמתבטאות לפעמים בעשרות אחוזים. הקפדה על רישום נכון לכולה להורלד את כמות השגיאות לכד? עשיריות האחוז. אחת השיטות המקובלות להדרכת המשתמשים הנהוגה בארץ גורסת כמה שלבלם: - הדרכה במללןלי הטופס, סוג העיפרון, הנחיות לכתיבת כל תו. - תרגול מ?לול טפסים וקריאתם בפיקוח תוכנית "הדרכת רשמים".תוכנלת זו מפיקה דוח אלשי לכל אדם, ובו מפורטת איכות הכתיבה של כל תו. - במשך השבועות הראשונים נמסרים הלק מהטפסיט המשמשים כקלט לתוכנית "הדרכת רשמלם" כדי להפיק דווחים על איכות הרלשום של כפ תו ותו. שיטה זו הוכיחה שלפור מהותי באלכות הרלשום. תהליך הקריאה הרג?ל של הנתונים מאפשר להפיק דווחים על כמולות הטפסים שנקראו וגם נתונים על איכות רלשום הנתונלם. נתונים אלו משמשים כקלט למערכת תמריצ? שכר. נוהלי הפעלה נוהלי ההפעלה צריכים להיות פשוטים ואחידים לכל סוגי הטפסים, אם לשנם סוגים שונים לקרלאה אופטית. האפשרויות לתיקון שגוללם צריכות להכלל בתוכנית הפיקוח של הקורא. למפעיל צריך לאפשר תיקון אותיות שגויות או לא ברורות כאשר הן מופיעות על המסך של המכונה, התיקון נעשה על לדי הקשת האות הנכונה במקלדת. מקובל לקרוא את כל הטפסים במעבר ראשון ללא עצירה לתיקון שגןלים. הטפסים שזוהו כשגויים נופלים לתא אחר של המכונה, מופרדים מהטפסים הנכונים. במעבר שנל קוראים רק את הטפסים שזוהו כשגויים. לתכן שחלק מהטפסים לזוהו כעת כנכונים (קריאת שורה שניה בטופס מודפס או כניסת הטופס בצורה טובה לתא הקרלאה) והם *עברו מל?ד לתא הטפסלם הנכונים. בזיהוי של טופס שגוי הקורא לעצר ולאפשר למפעיל לתקן את 7 188 - התו השגול ולאפשר קליטתו. טפסים שלא תוקנו לאספו וימסרו למשתמש בצרוף דוח שגויים לשם תיקון. סוגי קוראלם אופטלים מבין הסוגים השונים של קוראים הנמצאים בארץ נצלין את הקורא ?במ/1287 והקורא לבמ/3886. קוראלם אחרלם בארץ הם של סל.דל.סל. ו-נ.סל.ר. המכונה הראשונה פועלת בארץ ולעודה קרלאת מסמכים הכתובים ביד. המכונה השניה הלנה חדלשה ובעלת אפשרויות רבות יותר: קרלאת סוגי דפוס ת-005 מ-002 בספרות וקרלאת פ009-8 סימנים. אפשר לזהות אותיות בעלות תבניות שונות מכיון שהזהוי נעשה במלקרו-תוכנית ולא במעגלים אלקטרונלים קבועים. בזמן העבודה לכולה המכונה להדפיס מספר סדורל על הטפסלם, וליד השורות. הדפסה זו יכולה לסילע בזמן איתור טפסים שגויים או בדיקה של טפסילם על פל הדווחים המופקים מהמחשב, מכיון שהמספר הזה מדווח גם לתוכנית הקלט. הקורא שומר את מבנה הטפסים בתקליטון הקבוע בו ולפיכך הוא "?ודע" איך לנהוג בכל סוג טופס: גודל, מבנה, סוגי שדות, ביקורות ועוד. הקורא *כול לפעול במחובר למחשב או בנפרד ולהעביר את תוכן הטפסלם לסרט מגנטי המלועד לקריאה במחשב. פין 3 50 5 | 8 פ| |84 167 סוגי דפוס מסוגננים לקר?אה אופטית 6 /, ב שש 4 ]| 186 !/|/ ל 4 - כ ב 14 /2 0- 5-0 0007000 7 2/0 5 1 0% 0 ואט ושזו צזו ואס |] 0517 2 ] +5 סולו 7 דוגמאת טופס לכתיבה עבור קריאה אופטית - 185 - קורא דיו-מגנטית קורא הדיו המגנטלת (ת1%10ת26000 עסססהעהת6 %ת7 סִבסִתַסָבא8 - 08דא) דומה בצורת פעולתו לקורא האופט?ל ומטרתו צמצום שלב? הקלט והגברת אמינותו. ההבדל העלקרי הוא כמובן בכך שהדפוס הוא בדיו מיוחדת המותאמת לקריאה מגנט?ת, לעומת ההדפסה או הכתיבה ביד המלועדים לקריאה אופטלת. במסמכים לקרלאה מגנט?ת מוטבעים מראש (לא "הדפסה" אלא "הטבעה" של דיו מגנטית על גבי הטופס) רב השדות. את השדות הנוספים אח"כ בזמן ביצוע הפעולה, מטביעים במכונת שבה מקלדת ומנגנון הטבעה. אמינות ההטבעה מראש על הטפסים (לעומת דפוס המיועד לקרלאה אופטלת) ומניעת אפשרויות זיוף גרמו לאימוץ השלטה ע"י המוסדות הבנקאלים, לשימוש בשיקים. רוב השדות מוטבעים מראש על השיק ובזמן ההטבעה ?לש להוסיף רק את מספר החשבון (אם אלנו מוטבע מראש) ואת סכום הכסף. הקורא מאפשר פעולה עצמאית למיון מסמכים או שהוא פועל במחובר למחשב להעברה ישירה של הנתונלם. מהירות הקרלאה היא כ-1500 - 2000 מסמכים בדקה בדרך כלל המסמן מהוה רשומה בת כמה עשרות תוים, המוטבעים ברצף בשורה אחת. מבנה המכונה נציג את מרכיבי הציוד העיקריים הדרושלם להבנת דרך פעולתו ולשם כך נתיחס לקורא המגנטי? 89134-1 של חברת בורוז. 1 - יחידת הזנה משמשת לאחזקת המסמכים המוזנים למכונה. יכולה להכיל עד 3000 מסמכים. 2 - יחידת העברה וקרלאה מעבירה את המסמכים אל מנגנון הקרלאה, מציבה אותם לקריאה נכונה, ממגנטת את הרישום בטופס ולבסוף מבצעת את הקרילאה. הקורא יכול לקרוא את הספרות 0 עד 9 ומספר סימנים מלוחדים. 3 - יחידת העברה לתאים קולטת את המסמך לאחר שלב הקרלאה ומעבירה אותו לתא על פי הוראות שנקבעו, במכונה אפשר להתקין מ-4 עד 32 תאלם, פעולה זו היא פעולת "מלון" המסמכים, כלומר הפרדה לפי קריטריונים מוגדרים. 180 4 - לוח בקרה לשימוש המפע?ל. בעזרתו שולט המפעיל על פעולת הקורא. 5 - מונה מסמכים נלתן לאלפוס לפ? כוונון המפעיל. הקורא יכול לפעול במופרד מהמחשב, בעיקר למטרות מלון מסמכים. כאשר הקורא מחובר למחשב הוא פועל בשליטת תוכנית מחשב ומבצע פונקציות רבות נוספות. זא סט 45 0 זאסס ו קורא מגנטי מתוצרת בורוז כאשר הקורא מחובר למחשב הנתונים נקלטלם בו, ובפיקות התוכנית נערכות בקורות לוגיות. התוכנית *כולה להורות על הפרדת או העברת הטפסים לתאל הקורא על פ? קרלטריונים מורכבילם שונים. התוכנית מפיקה דוח שגוללם אשר מאפשר אלתור המסמכים ותיקונם אג; תיקון על פי הנתונילם שבדות. -= 187= מסמך מזוהה כשגוי מועבר לתא פלט של השגויים. מסמן נחשב כשגול מכמה סלבות: מלגנוט לא מספיק, גודל לא מתאים של המסמך, שגיאה בנתונים. הנתונלם ממסמכלם שזוהו כנכונים עוברלם להמשך העיבוד במחשב. השונל לעומת שיטות קלט מקובלות בכך שהנתונים עוברים מן המסמך לשירות אל המחשב, בדומה לקלט מהקורא האופטל, ללא תווך של קלידנות. הקורא המגנטל יכול לקרוא סוגי דפוס אחדים אשר הנפוצים בהם 0867 ו- 2138. וס היא תבנית דפוס הנהוגה באלרופה ובישראל. היא כוללת את הספרות 0 עד 9, האותיות ת עד 2 ומספר סלמנים מלוחדלם. תבנית זו נהוגה בבנקלם בישראל. 8 הלא תבנית דפוס הנהוגה בארה"ב ובקנדה, וכוללת את הספרות ומספר סלמנלים מלוחדים. תבנית זו מוסכמת כסטנדרט של אלגוד בבנקים ו ו ו ו ו וו 5 ו יוו וי יי ו ויו יי וו 1 גי ופוט לקרלוה 7 *"וההם7ם5 בל 0 חשילמוש בקורא הדליו המגנטית המשתמשים העלקריים במסמכים הכתובים בדיו מגנטית ה; הבנקלם, עבור חשבונות השלקלם. הקורא המגנט?ל מחובר למחשב מרכזי ונשלט על ידי תוכנלת הפועלת במחשב. השיקים נקראים ותוכנם מועבר לתוכנית לבציקה ולערלכת רשומות הפלט. להמשך העליבוד. 7 188 - השיקים מכילים מראש את הנתונים הקבועים כמו זהול הבנק, מספר הסנלף, מספר סידורי. לאחר בלצוע הפעולה בשיק, מוטבעים בו בעזרת מכונות ההטבעה גם נתונ? החשבון המושך וסכום הכסף. מכונות ההטבעה פועלות כאן ככל מכונת קלידלם. ההטבעה נעשלת במרכזי ההטבעה של הבנק, ומשם נארזים השלקים בחבילות ונשלחלם ליחידת הקלט לקרלאה. לכל חבילה מצורף פתק לביקורת, וכלולים בו מספר השליקים בחבללה וסכום בלקורת לאלזון כספי. פתק זה נקלט במכונה לחד עם חבילת השלקלם. כתוצאה מכך ניתן לבצע מספר בדלקות באופן אוטומטל בתוכנית המחשב ולהצבלע על שיבושים בשלימות או בנכונות שדה בסכום. הבנק הישראלי הראשון בע" חשבון מס' 108-6752 שלמו ל האוצר, מס נולים אישור ‏ 6גו( ווס-וו-ו תוקף שיק זה 80 יום מיום הוצאתו מס החשנין ל 7 | !7 וו דוגמת ש?"ק מועבע בדיו מגנעית בתבנית 005-7 מכילון שכל הפעולה היא בשליטת תוכנלת מחשב מקבלים גם דווחילם על הקלט ודוח שגויים. תיקון השגויים נעשה ע"? הזנת רשומות נכונות במקום , השגויות, הוספת רשומות חסרות או ביטול רשומות כפולות או שגולות. הקורא "ממלין" את השלקים לפי קריטרלונים שנקבעו: לפי סניפל הבנק, לפי בנקים אחרלם ועוד. לשם כך לש לבצע מעבר קרלאה אחד או לותר של השלקים. המעברים הנוספים מלועדים למיון השיקלם בלבד מכ?ון שהזנת = [89 - הנתונים ובדיקתם בוצעו במעבר הראשון. כאשר מקבלים את החבילות הסופיות בהתאם ללעדלם שלהן, ניתן לצרף דוח מחשב המפרט את רשלמות השיקים וסלכום כספי. כמות השיק?ם הגדולה (עשרות אלפים ביום בכל בנק) ח?יבה מציאת פתרונות אשר יקצרו את תהליך הטלפול בנתונלם לשם קללטתם במחשב. קורא מגנעי יבמ/3890 פרק 17: פארכת |כחירת 3!'3 ק]6 בפרק זה נדון בהערכת סוג? ציוד שונים ובתהליך הבחלרה של הצלוד. תהליך ההחלטה מלווה בשיקולים ובהערכת קריטרלונים, צרכלם ודרישות של הארגון אשר נפרט בהמשך. מטרת הדיון להציג את התהללך עצמו מבל? להכנס לפרוט והשואה של סוגי ציוד ספציפיים. הדלון מתיחס בעיקר לצד המקצועי של תהליך בחלרת הצילוד ולא לצד העסקי של תהללך זה, ומטפל בציוד הקשה בלבד. הערכת צרכ? הקליטה החלטה על בחירת ציוד צרלכה לבוא בעקבות למוד של התנאלם הק?ימלם בארגון ובמערכת המלדע המופעלת בו. בחלנת המצב הקלים ה?נה תנאי מוקדם לקביעת נוהלי הקליטה והדרלשות ממערכת הציוד. רשימת התיוג שלהלן תשמש לעזר בבהינת המצב הקללם: העבודות המבוצעות בהווה ונפח הקלידה הקלים בכל אחת מהן. תחזית עבודות לפרק זמן של שנה, שנתיים ושלש שנלם. השלטה לקללטת הנתונלם: במרוכז או במבוזר. ד. | מקורות הנתונים לקליטה: טפסים בכתב *ד, טפסים לקרלאה אופטית או מגנטלת, הקשה ע"? מפעילים, דפים מודפסים וכד'. ה. המוצר המתקבל בקליטה: סרט מגנט?, תקליטון וכד'. ור גודל הרשומות בעבודות השונות. ז. | אחוז הנתונים המחייבים אלמות בכל עבודה. בוהללם ותהללכל מעקב אחר שלימות ונכונות הנתונים בתהליך. ט. נוהלים לבקורות תקינות פשוטות ומורכבות. ל זמן הסבב (משך הזמן) לנתוגים בתהליך הקליטה, מקבלת הטפסים ועד להפקת הרשומות העוברות לע?בוד במחשב. לא. מהם המועדים לקבלת החומר לקליטה. לב. תדלרות הרצות הקלט במחשב המרכז? (?ומלת, שבועלת, חודשלת). לג. הערכת עלות הקליטה במצב הקללם. תמונת המצב הק?ים ונלתוח הצרכים של הארגון תסליע להחלטה לרכלישת ציוד חדש, לשנוי או להרחבה של מערך הציוד הקלים. נתונים אלו יכולים לסייע גם בעת הפנלית עבודות לחברות שירות לקליטה. ₪ 19] = שילקולים לבחירת ציוד קלט המשתמש העומד לבחור ציוד רואה לפניו מגוון אפשרויות. תכונות וגורמים אשר משפלעים וקובעים את החלטתו. המשתמש לכול להרכלב דגם של תכונות ציוד שיתאים לדרישותיו המיוחדות, אך יתכן שציוד זה א?נו בנמצא בשוק. במקרה זה הוא לבחר בפתרון של פשרה אשר לציג את הקלרבה הגדולה ביותר למודל הציוד הדרוש לו. להלן רשלמה אפשרית של נושאים שעל המשתמש לבחון בתהלל?ך החלטתו: 1. הזנת נתוגלם 9. התאמת הציוד למערכת המשתמש 2. הצגת הנתונים 0. אפשרות הרחבת המערכת 5 אילמות הנתונלם 1. תפוקת קליטה 4.| תוכנלות פיקוח 2. אפשרות ביזור 5. בדיקות הקלט 5. ג ל ב ו ל 6.| טלפול בשגלאות 4 רלשום פעללות 7 עריכת הנתונלם 5. אלוש צוותי הפעלה 8 רלשום הנתונלם 6. מחלר הצלוד והוצאות התקנה 1 - הזנת נתונים התפקיד העיקר? במערכת הקללטה הוא העברת הנתונים ממסמך או מאירוע אל מדיום קליט מחשב. העברה זו נעשית בעיקר בשלטת הקשת הנתונים במקלדת (ק?למות אפשרויות נוספות אך היקפן קטן עדיין),. מערך המקלדת זהה במכונות של היצרנים השונים, אשר מספקים גם מערכלם למטרות מיוחדות כמו למשל מערך מיוחד להקשת ספרות, מערך הזנת נתונלם (כדוגמת מכונת ניקוב), מערך מכונת כתיבה ועוד. ההבדלים העלקריים בין המקלדות מתיחסים למרכיבים של הנדסת אנוש שמטרתם שלפור היעילות ואיכות העבודה. | מקשי הפעלה במקלדת ותכונות הפעלה מלועדים לסילע בכוון זה: העתקת ושדות מרשומה לרשומה, דילוג על תוים או שדות, דלוג על רשומות לפנים ולאחור, תזוזת הסמן (מ50מט0) בציוד עם מסך, מחיקת חלק רשומה, הוספת תוים אל תוך שדה, מחיקת תולם בתוך שרשרת תוים, חלוקת מסך לשדות להגנה מפנל כתיבה בשוגג או במכוון, בהבהוב של שדות או תוים לשם מש?כת תשומת לב, אפשרות הבהקה שונה של שדות, ועוד. תכונות אלו מתאפשרות למפעיל המסוף לעבוד בנוחות רבה יותר, ולהיות יעיל ליותר. תוכניות פיקוח בזמן הקלידה נמצאת במכונה עצמאית, במסוף, בלחידת בקרה או במחשב. התוכנית מבלאה מימד נוסף לתכונות הטבעיות של הצ?וד 192 ומסליעת להגביר את השילוב והשיתוף של המפעלל והצלוד העומד לרשותו. קבלת ההנחלות במהלך העבודה, ההתראות על שגלאה ואפשרות התלקון המללדל מגבירות את תחושת האחרלות של המפעלל לעבודה שהוא ממונה עליה. 2 - הצגת הנתונלם הצגת הנתונלם בעת ההקשה ע"י המפעילה מאפשרת לה לבדוק את הפעולה שנעשתה ולתקן בעת ההקשה. ההצגה הנוחה בלותר והמקובלת כלום ברוב סוגי צלוד הקליטה היא ההצגה במסך. ?שנם מסכים גדולים המכ?לים רשומות שלימות ולשנם מסכים קטנים שבהם מוצגלם שדה אחר או יותר לפ? קלבולת המסך ולפי תכנון העבודה. : הנתונים מוצגים לפי סדר הקשתם, תו לאחר תו, משמאל ללמלן. שלטת הצגה זו טובה לשדות מספרלים ושדות אלפבתיים באנגלית. כאשר מקלשלם נתונים המכילים שדות אלפבתיים בעברית נוח להצלג שדות אלו מלמין לשמאל בכד? שתתאפשר קרלאה לשם אימות, לשנה אפשרות לקבל את הצגת הרשומות מלמלן לשמאל, כאשר שדות אלפבת?י?ם עבריים מוצגים בכוון הנכון לפי סדר הקשתם ושדות מספריים, גם כן בסדר נכון כפל שהם הוקשו, בסדר קריאת המספר משמאל לימין. לכל ארגון דרישות שונות בענין זה, בהתאם לסוג? העבודות המתבצעים. בהתאם לכך אפשר לבחור את סוגל הצלוד שלתאלם לסוגלם אלו. 3 - אימות הנתונלם בעבודות קליטה שונות קיים הצורך לאמת את הנתונים כד? לבחון את נכונות ההקשה. האלמות נעשה לשדות שאלן אפשרות לבדוק אותם בדרך אחרת, כגון שמות. קיימות דרכים אחדות לביצוע האימות: א. הקשה מחדש של השדות שיש לאמת. ההשואה נעשית באופן אוטומטל במכונה בעת ההקשה. כאשר מתגלה אל-שוויון המכונה נעצרת. ב. הצגת הנתונים מלכתחילה, בזמן ההקשה הראשונה, במסך (או בדפוס) בכדי לאפשר לקלידנית לבחון אותם לפני שהיא נותנת הוראה להזנה למערכת (לכתיבה או לשידור). מלדת האמלנות של שלטה זו פחותה לותר מקודמתה. בכל סוגי המכונות לרלשום מגנטי, ובשנים האחרונות גם בציוד לניקוב כרטיסים, אפשר לבצע את האימות במכונה אשר משמשת לפעולת ההקשה/ רישום. לשם העברת המכונה ממצב "רלשום" למצב "אלמות" יש להפעיל מתג או מקש במקלדת. = 193 = האחדת פונקציות הקל?דה הראשונית והאלמות במכונה אחת מאפשרת גמישות בהקצאת עבודות למכונות. 4 - תוכניות פלקות תוכניות הפלקוח ("מאסטר") מלועדות להנחות את המפעללה בעבודתה ולהקל עליה בביצוע פעולות אוטומטלות. במכונות הראשונות לני?קוב כרטלסים נמצאה תוכנית הפ?קוח בכרטיס מנוקב שהותקן על תוף בראש המכונה. במכונות המופעלות כעת אפשר להכיל במכונה מספר תוכניות פיקוח, בזכרון מגנטל, ולהפעיל את התוכנית הרצויה ע"? הקשה על מקש הפעלה כמקלדת. בסוגי הציוד השונים לרישום מגנט? רשומות תוכניות הפלקוח במדיום מגנטל. התוכנית הרצויה "נקראת" להפעלה ע"? הקלידנית לפ? הוראה מתאלמה במקלדת. במסופים הקשורים למחשב אין מגבלה באשר לתוכניות הפיקוח מכלון שהן מופעלות על לדי המחשב. עוצמת תכניות הפיקוח אלנה אחלדה בסוגל הצלוד. ניתן לדרוש פלקות אלמנטר? שיכלול דילוגים, העתקות, שדות נומרילם וכד', ניתן לקבל גם מללוי אפסילם משמאל לשדות נומרלים. ברמה לותר גבוהה נלתן גם לבקש בדיקות לספרת ביקורת ע"פ מודולוס אחד או לותר. 5 - בדיקות הקלט תפקיד אימות הנתונים להבטיח שהקלידנית הקישה את הנתונלם הנכונלם מתוך מסמך המקור. בדיקות הקלט מכוונות לתוכן הנתונלם והן מבוססות על תנאלם בהם נתונים מוגדרלם כ"נכונלם" או "שגולים". בסוגי צילוד קליטה חדשים ובעבודה עם מחשב נעשית בדיקה חלקית או מלאה של הנתונים באמצעות תכונות הציוד הבנויות בו מראש או באמצעות תוכנית "בדיקות לוגיות". ככל שהציוד מתוחכם יותר, כך גדלה יכולתו לבצע בדיקות מורכבות יותר. הבדיקות יכולות להתיחס לשדה אחד בודד, להקשרים של שדה זה עם שדות אחרים ולהתניות אחרות האפשריות בין נתונלם ברשומה אחת. ניתן גם לערוך בדיקות של קבוצות רשומות כגון אלו השייכות למסמך אחד (למשל שובר ניהול מלא? שבו שורות אחדות עבור כל פרלט). ההתראה על שגיאה בנתונים יכולה להנתן על ידי נעילת לוח המקשלם, הבהוב אורות או פעמון אזעקה. , 7- 198 - הצבת הדרלשות לבקורת לוגית על לדי ציוד הקלט חייבת לקחת בחשבון את נתונ? הקליטה במערכת המלדע ואת המשמעות הכספית של בחלרת הצלוד. לדוגמא, קליטת תנועות בנקאלות או זכו?י חשבונות מלם וחשמל לכולה להתבצע בשלימות בציוד קלט יהמאפשר בקורות לוגיות מוגבלות. למערכת מידע עם נתוגלם מורכבים ציוד כזה יכול לתת פתרון מוגבל. במקרה זה היתרון הוא בכך שחלק מהבדלקות אמנם נעשה בעת הקשת הנתונילם וזמן הסבב לתיקון השגיאות קטן. המשך תהליך הבדיקות לערך במחשב בתוכנית הקליטה. 6 - טיפול בשגיאות אתור השגיאה יכול להיות בזמן הקשת הנתונלם, בזמן האימות או בזמן הבדיקות הנערכות בציוד הקלט בזמן ההקשה. הקלל?דנלת אשר מאתרת את השגלאה מסמנת או מתקנת אותה, בהתאם לאפשרויות שקלימות בצלוד הקלט. סיוע בתהליך תיקון השגיאות ניתן ע"? אפשרות חיפוש רשומה מסו?למת בקובץ הקלט (בציוד עם רלשום מגנטל). חיפוש רשומה לשם תיקון *כול להעשות על ידל הקלידנית בזמן הקשת הנתונלם, או בתהליך נפרד כאשר מפלקים במחשב דוח שגולים כפלט של תוכנית הבדיקות הלוגיות. תהליך חיפוש רשומה שונה בציוד עם סרט מגנט?ל, תקליטון או תקללט מגנטל. במשך הזמן לבלצועו ובאפשרויות הקיימות לאחר אלתור הרשומה: העתקה לקובץ אחר או ביטול מהקובץ. 7 - עריכת הנתונלם לעתים יש צורך להוסיף על הנתונים הנקלטים או לערוך אותם בקובץ בצורה שונה מזו שהוקשו על ידי הקלידנית,. המטרה לחסוך בהקשה ולהכין את הנתונים במבנה הנדרש להמשך העלבוד. האפשרויות שונות ומגוונות והרל כמה מהן: א. | תוספת "קבועים" (קונסטנטות) לכל רשומה כמו למשל תארלך, מחלקה. ב. | בניית רשומת קלט בסדר שונה מסדר הקשת הנתונים מתוך המסמך, או ללא מסמך (ע"* עובד במפעל, למשל). ג. | הסבת קודים של שדות. דג לצירת שדה חדש כתוצאה של שילוב? נתונים של שדה או שדות אחרלם. ה. לצירת סכומל בקורת לקבוצות רשומות. ו. | מלון נתונים. ז. | הפקת דוחות קליטה ראשונלם. = 195, 5 - 8‏ רישום הנתונלם רישום הנתונים בצלוד הקלט מכוון לאפשר קליטתם במחשב. קללם מגוון רחב של סוגי מדלום לרלשום נתונים: כרטלסים מנוקבלם, תקליטונים, תקליטים למיניהם, קסטות מגנטלות וסרטלם מגנטלים. מנקודת ראותו של המשתמש, אמצע? הקלט המלועד למחשב חייב להלות קרלא באחת מיחידות הקלט של המחשב, באם לא כן יהלה עליו לרכוש מכשלר להסבת הנתונים. כשמדובר בכמויות קלט גדולות, *תכן והצבת מכשלר בוסף היא כדאלת. לשנה גם אפשרות, לקשר את ציוד הקלט לשירות למחשב המרכזי להעברת הנתונים אללו, ובכך לחסוך העברת ב?נללם אחת. כרטיסים מנוקבים, סרטים מגנטיים ותקליטונים ניתן לקרוא לשלרות ברוב חדר? המחשב. י לש לקחת בחשבון את מהירות הקרלאה של קובץ הקלט: כרטלסלם מנוקבלם נקראים באלטלות לחסית לסרטלם מגנטלים, ודלסקים נקראלם במהירות גדולה הרבה יותר. ההערכה לבחירת אמצעי קלט נעשלת לפל:- - שילמוש חוזר, כמו שלמוש חוזר בתקליטון ובסרט המגנט? אך לא בכרטיסים. - מיגבלות של מהירות קרלאה במחשב. - דרישות סבילבתיות, כלומר דרישה לאחזקה בטמפרטורה ולחות קבועים. - מחיר העלות לתו אחסנה. - מיגבלות לאורך הרשומה. 9 - התאמת הצלוד למערכת המשתמש שיקול חשוב בבחירת הציוד צריך להיות אפשרות התאמתו למערכת הארגונית אשר בה הוא עתיד לפעול. גמלשות בקליטת נתונים בצורות שוגות, גמישות בקליטת סוגי נתונים, עריכת בדיקות במהלך הקלט וביצוע עלבודים שונים של החומר הנקלט הם כמה מהמרכלבים של התאמת הציוד. כמה סוגל ציוד נקראים "ציוד לעודי" בכך שהם מותאמלם מלכתחילה למערכת ארגונלת או לסוגי עלבוד מסויימים: מערכות לקרלאה אופטלת ומערכות לקריאה מגנטית, מערכות לאלסוף נתונים במפעללם, מערכות לאיסוף נתונלם (ולעיבודים נוספים) בבנק?ם או בחנויות ועוד. מערכות ?עודלות לכולות לענות על דרישה להפעלת הציוד בתנאים סביבתיים רג?לים שבהם עובדים בדרך כלל אנשים, לעומת תנאלם של טמפרטורה ולחות קבועים ומוגבלים. סוגי צלוד אתרלם לכולים לפעול בתנאילם סביבתיים קשים של חום ולחות כמו למשל חשיפה לאור שמש, תחת סככות פתוחות או באולמות הליצור במפעלים. - 196 = 0 - אפשרות הרחבת המערכת תכנון מערכת ציוד צריך לקחת בחשבון את הצרכים העכשולים של הארגון ואת הדרישות הנוספות לפרק זמן של כמה שנים נוספות, או דרלשות להכללת נושאלם נוספים בלבד כאשר נפח הפעילות ידוע ואינו משתנה במלדה רבה. מערכת הציוד שמחליטלם על רכישתה/שכירתה במועד מסויים צריכה לאפשר הרחבה או שילוב עם ציוד נוסף כדי.לבצע את העבודה שתדרש בטווה התכנון של הארגון. במקרלם מסוימלם מחל?טלם מראש על החלפת מערכת הציוד במערכת ציוד אחרת במועד הרחבת הפעללות. סוגי ציוד שונים מאפשרים הרחבה בהיקף שונה ובמחלר שונה. שיקולים אלו צרלכים להלקח בחשבון בזמן החלטה על רכישת/שכירת הציוד. 1 - תפוקת קליטה גורם תפוקת קליטה עלול להיות מכר?ע בשיקול? המשתמש במלוחד כשמדובר בכמויות תנועה גדולות. הכוונה כאן למהירות קליטתו של תו אחד, או מספר הרשומות הנקלטות בשעה. מבחינת המצוי בשוק, אפשר לחלק את סוגי הציוד לשתי קבוצות: א. | ציוד המחליב הקלדה של הנתונלם. ב. | ציוד המאפשר קריאה ממוכנת של הנתונלם. מהירות הקליטה כקבוצה הראשונה קטנה במלדה ניכרת לעומת הקבוצה השניה. בסוגי הציוד הפועלים עם לוח מקשים, מהירות הקליטה תלויה למעשה במהלרות העבודה של הקלידנית. הצליוד לכול לתרום אך מעט למהירות זו. אם מקובל להניח 8000 נקישות לשעה במכוגת נלקוב, אזי סביר להפיק 10,000 נקישות לשעה במכונות הרלשום המגנטלת ועד ל- 0 נקלשות לשעה במערכת תהנות. הציוד היה ולשאר מוגבל למהירותה של הקלידנית. הקבוצה השניה מכילה מל?גוון רחב של סוגי? ציוד, החל בקוראלם האופטלים והמגנטיים וכלה בעפרון האופטי הקורא קוד קוי מודפס. התפוקה בכל הסוגים הללו עולה לאין ערוך על זו של הקבוצה הראשונה, והיא מוגבלת רק ע"י מנגנון ההזנה של המסמכ?ם שהוא מלכנל. 2 - אפשרות ביזור האם ניתן לפזר את ציוד הקליטה על פנ? מספר נקודות אלסוף או שלש לרכזו ליד המחשב? שאלה זו עלולה להלות קרלט?ת במערכות מידע שבהן לש = 197 = כמות גדולה של נתונלם בפרק? זמן קצרים (למשל בנקים). ישנם סוג? צלוד אשר ניתן לפזרם לכל מקום בו נילתן למצוא מפעילה וזרם חשמלי. אלה הן התחנות העצמאלות או המסופים. סוגים אחרים חייבים להיות מרוכזים ולא ביתן לפזרם, כמו למשל הקורא האופטי או מערכת התחנות להקשת נתונלם (עעפףת6 88%68). 53 - ג ל ב ן ל ציוד עלול להפסיק לפעול ואזי אין המשתמש יכול לנצלו עד לתיקון. זמו הקילקול עלול להלות קריט? ויחייב לכן גיבוי כלשהו שלאפשר ביצוע העבודה על ציוד חליפל, יש הבדל בצרכי הגיבול שפ תחנות עצמאלות, מסופים/תחנות הפועלים רק עם להידת בקרה או מחשב או כאשר הם פועללם גם במופרד מהיחידה המרכזלת שלהם (ראה פרק גיבול). מידת התלות של הארגון בסוג הציוד המופעל אצלו מותנית בסוג הציוד. ארגון שבו לוח הזמנים להשלמת העבודות הינו קריטל חליב לדאוג לאמצעי גיבוי "פנימיים" - כלומר, בתוך מערכת הציוד המותקנת אצלו ו"חצונללם" - כלומר, שימוש בציוד של אחרלם. חריגה מסטנדרטים מקובלים של ציוך ונוהלי עבודה מחייבים להתבסס לותר על גיבוי פנלמל. 4 - רישום פעילות רישום פעילות מפעללי ציוד הקליטה, הכולפ הספק וטלב המוצר דרוש עבור המפעילים והאחראים לקליטה. סוגל ציוד מסוימיםס מאפשרים קבלת זיהוי המפעילה, זיהוי חבללת הקללטה, זמן תחללת העבודה, זמן סיומה, מספר רשומות שנוקבו, מספר נקישות, אופן שימוש (ניקוב, אימות, חיפוש) ומספר שגיאות. התוצאה מתקבלת לפי הוראה, על גבי ניר מודפס. 5 - איוש צוותי הפעלה סוגיל ציוד שונים מחייבים מלדת מלומנות שונה של צוותי ההפעלה שלהם. הכשרת עובדלם להפעלת הציוד יכולה להעשות בארגון ואפשר לקבלם לעתים בשוק העבודה כשהם בעלי נסיון בהפעלת ציוד דומה או לאחר למודילם במוסדות השכלה שונלם. בשיקולי הפעלת הציוד קלט יש לבחון את נושא כח האדם מבחינת דרלשות ההכשרה והלמצאות כח אדם כזה בשוק העבודה. 6 - מחלר הציוד והוצאות התקנה שיקולי תקציב הוצאות לרכישה והתקנה שפ ציוד הקלט מכתיבים את אפשרויות בחירתו. עם זאת, זהו רק אחד השיקולים וראוי שיתפוש את משקלו - 198 - הלחס? בכלל השלקולים המקצועלים והתפעוליים ולא להלה הדומיננטי שבשלקולל הבחלרה. בחירת הצלוד לאחר השלב בו אסף המשתמש את הנתונים להערכת צרכי הקלט שלו, ולאחר שבחן את התכונות של צלוד הקלט אשר בשוק, מגלע שלב ההחלטה. טוב לעשה המשתמש, אם לרכלב לעצמו בשלב זה מספר תכונות הכרחלות ורשלמת תכונות מועדפות אך לא הכרחיות, אשר דרושות בצילוד אשר ברצונו להפעיל. הכנת רשלמה זו תצמצם את אפשרויות הבחילרה ותדחה כל ציוד שא?נו מתאלם לרשלמת התכונות הדרושה. הסווג הראשון של הציוד יהיה לפ? קבוצות הציוד הראשלות: א. ציוד קליטה ראשונל ציוד קליטה בעל כושר אגלרה ציוד קליטה בעל שרותי תוכנה ד,. | מסופים ה. | מערכות צלוד לעודל ו. | קוראלם אופטלים או קוראים מגנטללם. בשלב השנל יגתן משקל לחסי לכל אחת מהתכונות אשר נדרשות על לדל המשתמש. כל מכונה או מערכת ציוד אשר מתאלמה לקבוצת הצלוד ואשר לש לה התכונות ההכרחיות תקבל צלון אשר לעריך את מלדת ההתאמה של התכונה שלה לדרישת המשתמש. סלכום הציונים בהתאם לש?קלול שנקבע יכול להצבלע על המכונה או המערכת המתאלמה. שלטה זו נראלת אוביקטילבית ומדעלת אך לא כך הדבר. ההחלטה על המשקל הלחסל והקביעה של הציון הלנן פעולות סוביקטלביות גם אם הן נעשות על לדל |ִ ?7 -----/]/][/]----------]-]-]-]-]-]-]-][]/]/]- -. קבוצה של אנשלם. עם זאת גישה זו מקובלת מהיותה "מסודרת" ומאפשרת התיחסזת לרוב מרכיבל? ההחלטה. התקשרות עם ספק לאחר שלב ההחלטה על הציוד הנבחר לש להתקשר עם ספק הציוד. התקשרות זו מלווה בהסכם אשר מפרט בנוסף לסעיפים של התקשרות ספק ולקוח גם את הנוהל להדרכה וסלוע בתכנון והפעלה של הציוד ונוהל האחזקה הטכנלת. חלק משרותי הסיוע לתכנון ולהפעלה עשויים להלות בתשלום, אך עם זאת ראוי שהספק לוכל להצלע אותם ללקוחו. . = :199 ל לשנם סוגל ציוד קלט, בדומה לציוד מחשבים אשר לגבלהם נ?תנת אפשרות בחירה בין שכירות לבין קניה. בסוג? ציוד אחריף קיימת אפשרות הקניה בלבד. בעת קניה משלם רוכש הצלוד את מחיר הציוד לספק ולאוצר המדלנה - את ההלטללם השונים הכרוכים ברכישת הציוד. ישנה אפשרות, במקרלם מסולמים, לפרוע את הסכום במספר תשלומלם. המשתמש שקנה את הצלוך הללב להתקשר עם הספק בחוזה אחזקה (בלקורת, תיקונים, חלקי חלוף) נפרד או לבצע את האחזקה בעצמו. עללו גם לדאוג לביטוח הציוד שלו. שכירות משמעה תשלום חדשי קבוע לספק הציוד תמורת השימוש בציוד והאחזקה. הצלוד נשאר רכושו של הספק. בנוסף לתשלום לספק לש לשלם היטלים שונים לאוצר המדלנה. לרוב סוגל הצלוד הקי?למילם אין הגבלה של שעות השלמוש, כאשר יש הגבלה, ישנו תשלום נוסף, קטן יתסית, עבור שמוש בשעות שמעבר למכסת השעות החודשית הקבועה. כדי להחליט "שכירות או קנילה" צריך לבחון מספר גורמים, בינלהם: - טווח השלמוש הצפוי בציוד, - אפשרות בלצוע תשלום חד-פעמי לעומת תשלומלם חדשלים, - גובה הרבית בשוק, - מלדת התיישנות הציוד והתחזית להחלפתו. ספקי? צלוד הקלט הם רבים ולכן גם אפשרויות ותנא? ההתקשרות הוזרת לאספקת והתקנת ציוד זה. | על הלקוח מוטלת האחריות לשלקול מקצועל ועסקי של הצעות אלו לפני קבלת ההחלטה. כוונ?ל פיתוח לעתיד במקביל להתקדמות הטכנולוגית בפיתוחם של כלים משוכללים ואמינלם יותר ל''תפילסת" הנתונים לשם עיבוד, מתחוללת בזמן האחרון מהפכה בכל הקשור לקונספציה של הקלט. ההפרדה בין ציוד הקלט לבין היישום הנלזון ממנו שלטה ועדיין שולטת במרבית האלרגונים אך כיום דנים לותר על מערכת כוללת אשר בה שילוב של ציוד ותוכנה פותרים בעיה ספציפית של לישום. למשל עט אופטי לקרלאת תגים והמסוף חוברים לחד עם מערך תוכנה מוכן כדי למסור בידי המשתמש מערכת מושלמת של ציוד קלט המותאמת לחנות כל-בו. המשתמש יכול לרכוש את המערכת ולהפעילה עם השקעה קטנה בלותר לשם התאמתה לנוהלים הנהוגים אצלו. ובכן, לא עוד מכונה לניקוב כרטלסים, אשר נועדה לכל סוגל הללשומים ואף לא עוד מערכות קלט הנותנות בלדי המשתמש צלוד משוכלל, 7 200 - כאשר על האחרון לפתח נוהלים ותוכניות שלתאלמו לדרלשות ספצלפיות שלו. העתיד נראה לותר בכוון של מערכות כוללות המספקות פתרון כולל לללשום ספציפי. ככל שהציוד "?עודי" יותר גדלה ?ותר אפשרות התאמתו ההנדסית למטרתו וקטנה לכולת הפעלתו ביישומלם אחרלם שאלנם מתאלמלם ללישום "היעודל" שלו. : 2 מגמות שונות בולטות בפלתות ציוד הקלט, ביניהן: 1 - ראיית הקללטה לא כהפעלת לוח מקשים בלבד אלא כחלק מבסיס מערכתל. משמעות הדבר הוא הופעת צלוד העונה ?ותר ולותר על בעלות קללטה ] של המשתמש. לש להניח שתחנות בודדות משוכללות או תהנות הקשורות למערכת אחת ?הלו לותר פופולרלות. המשתמש לרצה צלוד אשר בכוחו | לבצע את מלוא הקללטה, הפלקוח, האלמות, הבליקורת, הערלכה, שינול | צורת הרשומות, מזוג, מלון. 2 - הדגשה על סוגי ציוד המאפשרים את קליטת התנועה בזמן התהוותה. זהו בדרך כלל צלוד "*עודי" המשולב בתהליכ? יצור במפעלים תעשלתללים, ברלשום כנלסות ולציאות של עובדים, קרלאת קוד קול מודפס בשעת מכלרת מוצרים או השאלת ספר בספרלה ועוד. המשותף לכל התהללכים הללו הוא קליטת הנתונלם בזמן הווצרם ובכך נמנע הצורך לרשום אותם בטפסים ולקולטם בצורה מרוכזת בהקלדה. 3 - שימוש במסופים כמכשלר לקליטת תנועות במקום הווצרותן עם הרחבה ' להדברות או תגובה מהמחשב המרכזי., לרלדת מחלר המסופלם מאפשר את הכנסתם לטווח שלקוליו התקציביים של הלקות. אין כאן הכוונה רק למערכות בהן שימוש כזה הוא הכרחי, כגון הזמנת מקומות טיסה בחברת תעופה. , 4 - ימשך הפיתוח של אמצעים לקרלאה אופטלת. תהלה שאלפה למכונה המסוגלת לקרוא כל מסמך קלים. שכלולן של המכונות *צמצם את הדרלשות מהמשתמש ולאפשר גמלשות ומגוון באפשרויות הקרלאה. כוון פלתוח אחר בנושא הקר?אה האופטלת יתכן בביזורו הפונקציונלל של הציוד ע"* התקנת לחידת הסרלקה בתחנות בודדות שניתן להפעילן | בשדה ולשדר את הנתונלם לל?חלדת פענות מרכזלת. כוון פיתוח קלים כבר הילום בהפעלת עטלם אופטללם בילשומים שונים. חלק שלישי הגורם האנושי בקליטת הנתונים - 203 - פ ת י הח ה מפליא להווכח עד כמה מועט הטפול בשטח האנוש? בתעשית קל:טת הנתונים, לעומת תשומת הלב הרבה המוקדשת לבעיות ציוד והפעלה של מערכות מכל הסוגים. שאלות של אירגון צוותי קליטה, אליוש תפקידים, ובעיות שונות בכח אדם המיוחדות ליחידות הקליטה זוכות אך למעט תשומת לב. ללא ספק חלק לא מבוטל של הזנחה זו יש לתלות במגמה הגורסת הכנסת מיכון ואוטומציה לכל מקום אפשרל, ובכך גורמת לחוסר איזון. אילו תהליך הקליטה היה אוטומטל, הרל היתה הצדקה לכך אולם לגורם כח האדם כאן יש השפעה רבה על הפעלתו. לצרני ציוד הקליטה מציעים לשוק סוגי ציוד קליטה חדשלם ומשוכללים יותר. תפקידם של היצרנים מסתיים למעשה בהתקנת הציוד, בהדרכה בהפעלתו ובאחזקתו הטכנית. הם אלנם מגישים בדרך כלל עזרה משמעותית וכוללת בכל הקשור לבעיות הקליטה המתעוררות, החל מתכנון הטופס וכלה באלרגון ונלהופ כח האדם העוסק בכך, והם בדרך כלל גם אינם מחזיקים מומחים לשטח זה. תודעת הטיפול בנושא כח אדם מושפעת מהשוק האמריקני המוצף בעשרות שבועונים וירחונים מקצועיים העוסקים בנושא? המחשב. מתפרסמים שם מאמרלם מעולים בנושאים רבים, אולם בכל הקשור לבעיות כח אדם הקליטה ושיטות עבודה ההיצע קטן. מציאות זו משתקפת היטב גם מעבר לתחום השוק האמריקאל. תעשית קליטת הנתונים האמריקנית מובילה בעולם ובכך יש לה השפעה על כפ הנעשה בתחום זה. תודעת השווק המפותחת של תעשלה זו והתחרות הרבה בשוק גורמות להעסקת אנשי מכירות מעולים וקידומם לעומת העסקת מומחים לנושאי ארגון ושיטות, כח אדם ועוד. התעשיה גורסת, שתחום זה הלנו באחרלות המשתמש הרוכש את הציוד. אם אינו יכול לטפל בנושאים אלו בעצמו עללו לפנות להברות שהתמחו במתן שרות זה. לחידת הקליטה אינה שונה מיחידה משרדית אחרת במובנים רבים, וניתן לישם בה את אמות המידה ויחידות התפוקה המוכרות והמופעלות בארגון למטרות אחרות. ההנהלה אינה חייבת לדעת את הפרטים הטכניים הקשורלם בקליטה למחשב, אך אפשר להציג בפניה את הצדדים התפעוליים והאנושיים שפ תהליכי הקללטה במושגים ובצורה נקיה ממונחים טכניים, וכך ליצור את קשו 7 208 - הגומלין בתוך הארגון. *תכן שיש בכך גם תשובה לאותם אנש? מקצוע המתלוננים שהנהלת אלרגונם אלנה מצויה מספיק בפרטים הטכניים כדל לקבל החלטות מדלנלות הקשורות ביחידת המחשב בכלל ובפעולות הקלט בפרט. בפרקים הבאלם נציג כמה מהבעיות הכרוכות בניהול הפעילויות השונות של כח אדם ביחידת הקליטה. נעסוק בנושאים בעלי אופי כללי הקשורלם לשלרות בבעלות כח אדם והפעלתו במערך הקליטה. יייש לי יחס סנטימנטלי למקש מ?וחד זה. הוא עושה כעת את העבודה אשר אנ? עשית? כאשר התחלתי את עבודת? כאן". - 205 - פרק 18: ארגן |!תתארגןות המחלקה המטפלת בתהללכים לקליטת החומר למחשב אלנה מלקשה אחת. קיימים בה יחידות וצוותים שונים בעל? תפקלדים נבדלים. גם אם קשה לדון בשאלות אירגון צוותילם אלה בצורה כוללנית ולקבוע כללים שיהלו לפילם גם לקבוצת הקל?דניות וגם לצוות הסמלנים למשל, נעלה כאן נושאלם בעלי ענין כללי ונעמוד על החשובים שבהם. הארגון ואלזון העומס המאמץ הנדרש בצוותי? הקללטה אלנו מתחלק בצורה שווה על פנל שעות היום, ימ? השבוע והחודש. דרישות כח האדם מוכתבות לפ? העומס הגדול יותר ולא הקטן ?ותר ועל כן נדרש הממונה על היחידה לארגן את העבודה בצורה מאוזנת ככל האפשר על פני ציר הזמן. אין פירוש הדבר שאם בשעת אחר צהרים אחת הוא קלבל כמות גדולה של טפסים לקליטה הוא *יכול לדחות את קליטתם למחרת היום בו יגיע צוות מוגבר. בדרך כלל אלן הוא חפשל לעשות זאת מכיון שיישומים רבים מחליבים קליטה מידית. אולם הוא חייב לארגן את הצוותים בצורה כזו שיקבל את מירב התפוקה בתנאים נתונלים. הוא צריך לחזות מראש עומס ושפל ובהתאם לכך לתכנן את העבודה. השלד של יחידות הקליטה חליב להיות מבוסס על מסגרת קבועה, שבה קימים צוותים מוגדרים ובעלי תפקידים כראשי צוותים או מנהל? הלחלדות. חברל הצוותים אילנם חייבים להיות קבועים באותו צוות, ויתכן שלא כל התקן האפשרי? מאוייש באופן קבוע. תקופות שפל ושלא, שעות עומס לתר ושעות של חוסר פעילות, שעות עבודה בלת? נוחות ודרישות חמורות אחרות, אלה רק חלק מהבעיות המאפיינות רבות מיחידות הקליטה על צוותיהן השונים. מכאן, שלחידות אלה פונות לעיתים קרובות אל שוק מחפשי העבודה החלקית להשלמת כח האדם. חלק מהעבודות ביחידות הקליטה אינן דורשות התמחות מלוחדת או אימון ממושך, ועל כן אפשרית העסקת עובד?ם זמניים. עובדים זמניים מסייעים לפתור בעלות של לחץ בשעות מצומצמות, ללא התחליבות להעסקה קבועה ומלאה גם בשעות ובימ? שפל. עובדים אלו לכוללם למלא במשך הזמן תקנים שמתפנים עקב הנשירה הטבעית הקלימת. העסקת עובדלים חלקיים מחייבת פיקוח רב יותר על כמות וטיב התפוקה, ומשום כך רצוי להחזיק שלד יציב של עובדים בכירלם שיהיה אחרא? לביצוע העבודה. - 206 - ריכוז או ביזור האם לש להקים לחידת קלט פלט מרכזית אחת לארגון או שמא רצול לפצל אותה על פנ? המחלקות השונות, מקום בו נוצרים הנתונלם? התשובה אינה אחידה לגבי כל סוג? הפעילויות של הכנת הקלט. *תכן שבדיקת הטפסים וס?מולם תבוצע מקומילת אך הניקוב *בוצע במרכז אחד. השלקולים עבור ריכוז הפעילות במקום אחד הם בעלקר פל?קוח מרכזי, העלאת הרמה המקצועית בלחידה וגמלשות בהפעלת הצוותים. לעומת זאת, לתרונה של העברת הסמכות להכנת הנתונים לגורמלם בשדה משמעה גם קבלת האחריות על המשתמש בהזנת הנתונלם. ההחלטה לפעול בדרך האחת או השניה תלויה גם במלדת ההומוגניות של הארגון ובדרך פעולתו. כאשר מחלקות שונות בארגון מכלנות נתונים שונים באופיים יש עילה טובה יותר להפרדה לעומת מצב בו אופי הנתונים דומה והקשר ביניהם קלים אם בצורת טבלאות סמלים משותפות, קבצים או גורם אחר. לדוגמה: מחלקות העיריה המטפלות בנושא? גביה מהתושבים ונושאלם אחרים ?כולות לפצל את הכנת הקלט. לעומת זאת מערכת ניהול מלאל תטפל בדרך כלל במחסנלם, ספקים והזמנות ולא תפצל זאת. ש ג ל א ות נושא השגיאות בתהליכי העבודה מן הראו? שיקבל הערכה ובחינה מחודשת. מסתכלים על שגיאות כעל דבר בלתל נמנע, אולם בעזרת ישום טכניקות מודרניות ניתן למנוע את מרכית השגלאות. שגיאה לעולם אלנה הכרחלת. אדם היכול לבצע באופן נכון פעילות קבועה החוזרת על עצמה לכול לשפר פעילות זאת ולהגיע לדיוק כמעט מלא. אם אלנו לכול לשפר את איכות עבודתו ניתן במקרים רבים להסיק שאין הוא מתאלם לעסוק באותה עבודה, או ששיטות העבודה לקויות. מדוע אנשים עושים שגיאות? יתכן גורם אחד או יותר אך הסיבות העלקרלות הן תשומת לב לקויה, חוסר רלכוז, חוסר מוטלבציה, חוסר זה?רות. מכפ מקום יש לברר האם שלטות ותהליכים, טפסים וציוד לכולים לעזור לביצוע טוב לותר של העבודה. השגיאות גורמות נזק רב בכל אחד מתהליכי הקללטה, החל משלב מללו" הטפסים וכלה בתיקוני השגיאות. הנזק הוא ישיר במובנים הבאלם: 1 - הכנסת נתונים לא נכונים שקשה לאתר אותם והם עוברלם למהלכי העיבוד והעידכון. 2 - מח?ר של עבודה פקידותית למציאת השגיאה ותיקונה. 3 - מחיר נוסף לזמן עבודה באלתור שגיאות מורכבות ע"? בעלי מקצוע. -207 - 4 - מחלר שַל ציוד המועסק בתיקון שגיאות ובחזרה על תהליכי קליטה ועיבוד במחשב. 5 - עיכוב בלוח זמנים שעלופ לגרום להוצאות ואף לנזקים. הנזק הלא ילשיר יכול להתבטא בגורמים הבאלם: 1- עלפובים בעבודה ובטלה מאונס של צוותי עובדים שונים. 2 - מתח הנגרם ע"י שבושים מהפרעות בעבודה ולחץ לוחת זמנים לתיקונים. 3 - תלונות של המשתמשלם וחוסר שביעות רצון. הדווח וחשיבותר שליטת מנהל היחידה על הפעילות השוטפת בתהליכי הקללטה בעזרת בטערכת דווחים אשר לה מספר מטרות: 1 - ידיעה על מצב רגעי (מידע הדרוש לשפוט ולהערכת מצבלם). 2- ידיעה על תפוקה (מידע שלאחר מעשה על כמויות ותפוקה לצרכילם סטטיסטיים, להפקת לקתים ולקביעת מדיניות), 5 - הערכה על טלב (מידע על שגיאות בנקודות שונות), 4 - התרעה לתכנון העבודה (תחזית של כמולות החומר הצפול), 5 - ידיעה על חריגיט (מלדע על בעיות מילוחדות וחרלגים שאירעו), 6 - הערכת עובדים (מידע להערכת כל עובד ועובד). מערכת דוחות שתספק את המטרות הללו עשויה לתרום רבות להפעלה תקינה של צוותי הקליטה. אחת הבעיות בהנהגת דיווחים היא שיכנוע הגורמים אשר יצטרכו להכינם בדבר חשיבות הדווה ותרומתו לארגון ולעובדים עצמם. נקודה אירגונית נוספת היא הנהגת מערכת סמלים לזלהוי כל עובד מעובדי הקללטה, אשר אינה חליבת להיות קשורה ל"מספר העובד" הנהוג במפעל. הקודים כאן הם פנלמיים וגם פשוטים ?ותר לזכירה ולרישום. אפשר למשל לקבוע שנקבניות בצוות אחד יקבלו את הזיהוי ‏ 01 עד 25 ובצוות שבי 70 - 26. אפשר גם לקבוע תחומי מלספור כך שסמלנים ימוספרו ב-3 ספרות המתחללות בספרה 5 (ספרת המאות) ונקבניות בספרה 2 ומבקרות בספרה 4 וכד'. חשוב שכל חבר צוות יזכור את מספרו ויציינו על גבל דוחות המעקב השונים, או על החומר בו טיפל. קביעת אחריות לעבודה שבוצעה הינה דרך להערכת העובד ו/או קביעת תמריצים עבורו מצד אחד, ולשיפור ה'"תוצרת" המופקת בתהליך הקללטה מאידך. - 208 - פרק פ; ני]ומיס ]פארכת אכ ביחילת פק!'6ת טבלת ה?צור הלומלת הינה הדוח החשוב שבין דוחות התפוקה בלחלדת הקללטה. על לך? בחינה של הנתונלם ניתן לעמוד על התפלגות חומר הקללטה על פנל שעות הלום, ומרווח? הזמן שבלן שלב קלט אחד לזה הבא אחרלו. על חשלבות הדוח בקבלעת הערכת מצב בכל רגע שהוא וגללו? נקודות תורפה נדון בהמשר. טבלת ליצור *ומלת טבלת 7-7 הערכלם שבטבלה המצורפת הינם דוגמה אשר מלועדת להציג מודל של זרלמת בתונים ב?חלדת הקללטה. הערכים הרשומלם לכולים לייצג *חלדות מלדה שונות כגון טופס, שורה, תנועה וכד'. כל ארגון יקבע בכל נושא את לחידת המדה המתאלמה, אשר תהלה קבועה לאותו נושא. את פלרוש הלחלדות המספרלות נשאלר אם כן לקורא, ונתיחס בהמשך לערכלם אלו כאל *חלדות תפוקה כלשהן. לחידת הקלט שבמודל מקבלת את הנתונלם בצורה המתפלגת על פני שעות רבות לפל קצב יצלרת התנועות. קצב זרימת התנועות שונה בשל מרחקלם אותם עובר החומר בין מרכז? הארגון השונים או בשל סיבות אדמל- נלסטרטיביות כלשהן. תחומ? החלוקה בטבלה הם בדרך כלל על פי שעות. אפשר גם לקבוע מרווחל זמן שונים לחלק? הלום השונלם, בהתאם לקצב זרלמת הנתונלם וחשלבות המעקב ל5פל לוח זמנים מדוליק לותר. הכותרת האופקית מיצגת את תהללכל הקליטה אותם עובר החומר. בחרנו ב-4 תחנות הלוניות במלוחד בסלום של 4 תהליכים מוגדרלם: זמן קבלת החומר, זמן בו החומר נבדק וסומל, זמן בו החומר נוקב ובוקר, וזמן בו החומר סיים את כל תהלליכי התלקונלם ומוכן לעיבוד במחשב. חלוקה זו היא גמלשה ונלתן לצמצמה ולהרחיבה ואפילו לשנותה. בהתאם לצרכים בכל ארגון. בכל אחת מהתחנות מבצעים שנל רלשומלם בשנ?ל טורלם: האחד מליצג את הכמות שהתקבלה בתחנה בפרק הזמן שחלף, והטור השנ? מלצג את הכמות המצ- טברת שעברה בתחנה זו מתח?לת *ום העבודה. על פי הטבלה בין השעה 0900 לשעה 0 בבוקר התקבל חומר בכמות של 3 יחידות, והכמות המצטברת תהיה 4 *חלדות משום שלחילדה אחת הגלעה עד השעה 0 אפשר לעקוב אחר קבלת חומר בתחנות השונות המייצגות שלבי קליטה שונים, ולראות מהו קצב הזרימה ועל םי זה לקבוע אם לש מקום לנקלטת צעדי מבע. - 209 - 227 לרס בשבוע: רבלעל טבלת ?צרר ?לומלת בלחלדת הקליטה חומר לאחר כל ק ב ל ה בדיקה רסמרל ניקוב רביקורת התיקונים שעה כמות | מצטבר כמות | מצטבר כמות מצטבר - 210 - צורת התפלגות העומס שבדוגמה הלא אפיינית ליחלדות קלט רבות. היום מתחיל בעומס עבודה קטן במחלקה אחת ומסתיים בעומס קטן במחלקה אחרת אולם יש שעות שיא בהן קיימת עליה תלולה של העומס על פני כל המחלקות בזו לאחר זו עד לשיא בשעה מסוימת (המשתנה בכל מחלקה). אפשר לראות זאת גם בצורה גרפילת הממחלשה *לותר את תנודות העומס. השימוש בדות דוח התפוקה מציג את הפעללות במחלקות השונות על פני כל שעות העבודה. על פי הרישומ?ם הנעשלם באופן שוטף בכל שעות היום לפי קצב הזרימה ותחנות העבודה שאליהן מגיע החומר, אפשר להעריך מצב ולבצע תיקון לתכנון העבודה אם נדרש. כדי לאפשר רישום נתוני הפעילות והשימוש בהם במשך כל שעות היום, לש להחזיק את הטופס במקום מרכז? בולט כד? שלכל אחד מאנש? הצוות תהיה גישה אללו. עם סיום יום העבודה אין הדוח מסללם את תפקידו. בשלב זה הוא עובר למנהל היחידה לשם הערכה והפקת לקחים. אפשר למשל, להסיק מן הדות על יכולת חדר הקליטה לעבד את כמות הנתונים המגיעה אללו בשעות הלום השונות ועל זמן הסבב שלהם. אפשר לבחון חשיבות והשפעה של הגדלת הקל- בולת על ידי כח אדם ומכוגות, או לבחון אפשרויות יעול והשפעתן. אפשר לבחון את זרימת "מנות" החומר והשפעתן על אלזון ויעול התהליך בתחנות העבודה השונות. אחד מהכלים להערכה ולתכנון הוא ההשואה עם נתונים קודמים, בתקופת עבודה מקבילה באופייה. למשל, בבנקים יש עומס רב בראשית החודש ולכן רצוי לשם השואה לרכז את דווחי הפעילות בתקופה זו במשך חדש?ם אהדלם. במקרים אחרים לש עומס שונה בימ? השבוע השונלם, דוח התפוקה היומלת מספק במובן מוגבל גם בקרה על כמות החומר העוברת משלב ילשלב. | על סמךד הנתונים שבטופס ניתן לדעת אם כל החומר עבר מתחנה לתחנה. דוח זה אלנו מיועד לשמש כדוח בקרה בלעד? והוא יכול לאמת או להשלים בצורה מתומצתת את דוח הבקרה המפורט. המודל שבנינו לצורך הבהרת דוח התפוקה היומ? מנל?ח מספר הנחות כמו למשל, כל כמות חומר שהלא המִסימת טלפול באחד משלבי הקללטה עוברת מלד לשלב הקליטה הבא. דבר זה נכון אול? במרבית ?חידות הקלט אך אין בשום אופן לראות זאת כהמלצה או כרמז לצורה בה זרימת האלנפורמציה צרלכה לפעול. אין זה מתפקידו שַל פרק זה ויש לראות את כל הדוגמא על רקע - |ו2 - לחידות קליטה רבות איגן נכנסות לתכנלת הן מחכות עד להצטברות כל במקרה זה לא תהיה משמעות ההסבר לדוח התפוקה בלבד. הבדילקות הלוגיות למשל,רק עם חלק מהחומר. החומר בחדר הנלקוב ומכאן להזנה מרוכזת. כמובן לטור האחרון של דוח התפוקה העוסק בהתפלגות סיום תיקון השגיאות הלוגיות על פגל שעות היממה. דוח תפוקה חליב להתאלם לדרלשותיה של כל לחי%ת קליטה בנפרד ואול? אפילו ליותר מזה, לכל ללשום בנפרד. : מטרתו העיקרית של דוח התפוקה ה?נה להצביע על הפעילות ולאפשר איתור מוקדם ככל האפשר של פיגור או התקדמות. גם אם נקלעים למצבים בתקופות שיא בהן אין פתרון מללדל לבעיית פלגור בעבודה, חשוב לדעת באמצעות הדות את מלדת העיכוב האפשרית ולהודיע על כִך מבעוד מועד | למצפים ל'מוצר" הסופי של לחידת הקליטה. כאשר הדוח מצביע על הישגלם והצלחות לעומת תקופות קודמות, חשוב להצביע ולאתר את הדרכלם שגרמו שיפור זה, כד? להמשיך ולפעול באותו כוון. הודדדדדה )+ | | 0 0 0 06 בו 0 5 0 0 6 8 0 ב ו 0 0 כ = | 1 0 5 ₪ 6 44 60 כ 0 "אפסיק תפוקה, רוצה חופשה!" - 2!2 ה פרק 0 : א'ת תפ!קפ |תארי3ים למה תמריץ ו למה תמריץ אחת הדרכלם בהן מפצה מפעל את עובדלו על מאמץ לתר היא הנהגת שלטת תמרלצים. זוה?ל שלטה לשנה ושורש?לה קדומלם כלמ?ל העסקת עובדים על לדל מעבלדלם. התמר לץ ניתן עבור תפוקה טובה ומתבטא בהטבה חומרלת כלשהל הנלתנת לעובד, בדרך כלל - בכסף. תוספת כספית זו משולמת באופן הד- בעמ? ותפקידה כפול: להביע הוקרה על מאמץ לתר ולשמש עלדוד לתפוקה גבוהה גם בעתלד. את המללה תמרלץ קלשרנו לתפוקה טובה. מה* תפוקה טובה וכלצד מו- דדים אותה, הן אולל הבעיות הקשות ביותר בנושא זה. א*ך למשל נמדוד את תפוקתה של קללדנלת ומה? המכסה להספקו של הסמלן, אשר מעבר לה *הלה זכאי לפרמלה? מתן התמרלצלם חללב לה?ות מעוגן הלטב בשלטה למדידת תפוקה המגדלרה מראש את הכלל?ם להפעלתה. כאשר אופ? העבודה מורכב, דבר המקשה על מדידת התפוקה, לש ללכת בכוון של שבלרת הפעולה למרכ?בלה הפשוטלם ומדידה של מרכיבים אלה בנפרד. מחלקת מחשב, אם בשל אופיה או בשל המ?סטלקה שאפפה אותה, נשארה תמיד כמחלקה מלוחדת אשר פונקציות כלליות במפעל הססו לטפל בה. אחד מהנושאלים שהטלפול בהם נדחה הלה קביעת סטנדרטילם ללצור, מדלדות תפוקה ולעול. מחלקת מחשב מורכבת מאלמנטלם שונים אך בכמה מהן אפשר לקבוע נורמות תפוקה ושלטות תמר?ץ המקובלות במחלקות אחרות במפעל. בשורות הבאות בנסה לתאר שלטה כזו ביחידות הקללטה. דוגמה של מודל והגדרות דוגמה ש? מוד?ל והגדד רת לשם הבהרת הנושא בחרנו במודל המופעל בחברת .3.0.7 בניו-ג'רסל וכולל את הפונקצלות השונות שבהכנת הקלט למחשב. האלמנטלם בחלשוב התפוקה והפרמלה הם: 1 -- הזמן המוקצה (₪6!ד 68 ) הוא הזמן הדרוש על פ? תחשלבים כדל לסיים עבודה מוגדרת. הוא נקבע לכל עבודה ועבודה בנפרד. אם העבודה בוצעה, הזמן המוקצה הופך לזמן נרכש. 2 - הזמן הנרכש (שחוך 34) הוא הזמן הנזקף לזכות בלצוע עבודה מסולמת. , = 213 = 3 - זמן שעון הוא הזמן המעשל בו בוצעה העבודה. זמן הפרמלה הבסיס? הוא ההפרש בין הזמן הנרכש לבין זמן השעון. אם הוא חלובי - הקלידנית עבדה בלעללות, ואם הוא שלילל הלא עבדה יותר זמן מהמצופה. למשל, הזמן המוקצה לעבודה מוגדרת מסולמת הוא 30 דקות, זהו גם הזמן הנרכש. אם אותה קלידנית תחזור על 100 עבודות מסוג זה במשך השבוע, הזמן הנרכש שלה להיה 50 שעות (50 = 5 א 100). אם הלא השללמה את העבודה ב-40 שעות בלבד נוכל לחשב את ההפרש בין הזמן הנרכש לזמן השעון ונקבל 10 שעות (> 40 - 50) שהוא "זמן הפרמיה הבסיס?". את זמן הפרמיה לש לכפול בתעריף "שעת פרמלה" כד? לקבל את התשלום המהווה גמול על מאמץ לתר. : חישוב זה פשטנל למדי מכיון שהוא לוקח בחשבון רק את הגורם הכמות?ל ועל כן אינו מליצג את התמונה כולה. הגורם המשלים הוא הגורם האלכות? אשר מעדכן את זמן הפרמיה הבסלס? בכוון מעלה או מטה, בהתאם לכמות וחומרת השגיאות המבוצעות. לאחר עידכון זה נקבל את זמן הפרמלה נטו. מדת החומרה של השגיאות השונות אלנה קבועה. היא קשורה בעלקר בנזק שהיא גורמת ובזמן או בהוצאה הכספית הדרושה לתיקון השגיאה. למשל שגיאת הקלדה ראשונה מחליבת ברוב המקרים זמן קצר למד? למציאתה ותיקונה ולכן ערכה הכטפל קטן. שגיאת אימות לעומת זאת הלא חמורה ?ותר והנזק הכרוך באיתורה ותילקונה עולה על שגיאת ההקלדה. לכל שגלאה נקבע ערך כספי, לכל שעת עבודה נשכרת העובד מורשה לבצע שגלאות בערך כספי מסוילם שהוא שעור השגיאות המורשה. למשל, אם ערכה של שגלאת הקלדה הוא 6 אג' ושעור השגלאות המורשה הוא 20 אג' לשעה נשכרת, הרל קלידנית אשר צברה 0 שעות נשכרות לשבוע מורשית לבצע שגיאות שערכן -.6 ל"? (600אג'=20א30) במונחים של כמות, הקלידנית תורשה לבצע 100 שגיאות למשך השבוע הג"ל, ללא כל פגיעה בפרמלה אשר צברה. אם האלכות היא טובה מהגבול המורשה, כלומר מספר השגיאות קטן מ-100, הקלידנית תהלה זכאית לבונוס נוסף על זה אשר ניתן לה בשל הגורם הכמותי. לעומת זאת, אם האלכות גרועה, הקלידנית תשלם על כך מחשבון זמןו הבונוס הבסיס?, עד כד? איבוד הפרמלה לחלוטין לאותו שבוע. הפרמ*ה המתווספת או הנגרעת מהפרמיה הבסיסית תלויה בדירוג טלב התפוקה. לדוגמה - 5 דרגות אל?כות אשר לכולות לשמש קו מנחה: - 218 - מצוין (מ) - כאשר כמות השגיאות עד 50% משלעור השגיאות המורשה. טוב (ט6) - - -" ּ" " מ-50% עד 100% משלעור השגלאות המורשה. בינונל(ב) ‏ -- " . 8 מ- 0%‏ " 25% מעל שלעור " . חלש (ח) -- " " ּ" מ-25% " 5% " " 0 " גורע (ג) - ו " ו" מעל 0% שלי " ו וו על פ? הדוגמה זו, קלידנית שביצעה 110 שגיאות כאשר שעור השגיאות המורשה הוא 100, כלומר לותר 10%, תהיה בדירוג בינוני אם הלא ביצעה 0 שגיאות, דירוגה יהיה מצוין, מכיון שכמות השגיאות היא 40% משעור השגלאות המורשה. גודל התמריץ הניתן בעד אלכות יקבע על פ? הדלרוג הזה. זוהי כאמור, דוגמה בלבד המציגה אפשרות לקביעת תמרלץ. דרגת ציון האיכות יכול לזכות באחוז מסוים או להפתית באחוז מסוים את סכום הפרמיה שנקבע לקלידנית בעבור איכות. חישוב התפוקה לקביעת הפרמלה תכנית הפרמ?ה בנויה כך שעובד ליכול רק להרוויח ולא להפסיד, מכיון שהשכר הבסיסי מובטח לו ובכל מקרה לא פוגעים בו. הקלידנית היעילה שאיכות עבודתה טובה לכולה להשתכר מעל לסכום זה, עד כד? תוספת של שליש למשכורתה. אין בכוונת פרק זה למצות את נושא הפרמלה או לתת נוהל סופי בענין ' זה. הקורא המעונין יפנה למכון לפריון העבודה לשם קבלת הדרכה ולעוץ. הכוונה להאיר אפשרויות שונות לקביעת תמריצים וקשיים שעלוללם להלות בכך. חישוב התפוקה אלנל פשוט בכל המקרים. אם הנקבנית עובדת על כמה סוגי עבודה אשר לכל אחד מהם זמן. מוקצב משלו, יש לערוך את החלשוב בנפרד לכל סוג ולסכם. כאשר המכונה מתקלקלת, או שיש עיכוב בקבלת חומר ולנקבנות אין עבודה אחרת,האם יש לפצותה על כך? קימות גם סלבות רבות לעיכובים אחרים כמו בירורים עם האחראית, מנוחה רגעית קצרה וכ?וצא באלו. לצורך פיצוי על העיכובים הקלים יש לבנות את החישוב כך שירשה זמןו מסוים לעיכובים במסגרת מספר שעות העבודה השבועיות, למשל הקצבה של 5 שעות במשך השבוע כתוספת לזמן הנרכש כפיצוי . לגב?ל העיכובים אשר עולים למטל על 10 דקות לכל עיכוב, יש לנהפ רישום של זמן שיקרא "זמן בלתי-נמנה". מקורות עיכובים אלה הם בדרך כלל קילקול במכונה, ציפיה לעבודה או ביצוע עבודה בלת? סטנדרטלת (הכוונה לעבודה בלתי מדידה לצורך מתן פרמלה). רישום זמן בלתי-נמנה 2 215 - הוא חיוני מבחינת האינטרסים של העובד כדי שלא ?אבד חלק מהפרמלה. האחראי חייב לאשר כל רישום של זמן אשר מופחת ממספר שעות העבודה השבועיות. אם למשל מתוך 40 שעות העבודה השבועיות של הקלידנית הלו 2 שעות של זמן בלתי נמנה, הרי בכך גדל מספר השעות הנרכשות של הקלידנית ב-2 והן נזקפות לזכות הפרמיה שלה. במערכת התמרלצלם לש מקום גם לפיצן?ל עובד מתחיל הנמצא בשלבל אימון. לעובד כזה מאפשרים זמן מוקצה מוגדל לצורך סיום עבודה כלשהי, זמן זה הולך וקטן ככפ שהעובד רוכש נסיון ומתקדם ועד שהוא מגיע לרמה הרגילה. על כך העובד המתחיל מקבל פרמיה גם אם מהירותו אינה שווה לזו של עובד ותיק. הפרמיה נלתנת עבור מאמץ אשר מתבטא בתפוקה מדודה ממשית והיתרון בכך ברור: המאמץ למען תפוקה טובה (בכמות ובאיכות) גמשכת בכל שעה ובכל לום. העובד יודע שלרידה בתפוקה פירושה גם ?רידה בפרמיה ולכן המתח והמאמץ קיימים למעשה לאורך כל הזמן. אינדקס התפוקה זהו היחס שבין שעות העבודה הנשכרות לשעות העבודת המעשיות. אם קלידנית עבדה 40 שעות ארך הפיקה 50 שעות נשכרות, א?נדקס תפוקתה *הלה 1.25 = 50/40 או 125 אחוזים. אינדקס זה מהוה מכשלר ל?עיפ בידי האחראים להעריך את לכולתם של העובדים השונים על סמך בסיס אובל- קטיבי. בסיס זה כולפלפ בתוכו את תפוקתו של העובד הן מבחינת הכמות והן "' מבחינת האיכות.| יחד עם זאת האינדקס מאפשר לעקוב אחר התקדמותה שפ הקלידנית לאורך תקופה כלשהי ובכך לשקול את סוג העזרה אשר הלא נזקקת לה. ‏ " אפשר לשלב את רמת התפוקה ואיכותה עם קביעת דרגות שכר אשר מלוש- מות ע"פ כללים אוביקטיבים קבועים מראש. | סולם הדרגות המתואר כאן קושר את השכר לשעה בוותק ובתפוקה של הקלידנלת: אם קלידנית מתחילה משתכרת < ליי לשעה, הרל: קלידנית עם 5 חדשי נסיון תקבל 8%+א " " 42 ו " " 5%+א. אינדקס תפוקה של 100% הכרחל. " "0709000720 א " " 1008 0" . "0" א "680700000 / 9% 110% 9 009007898" א . " -" 120% -" "0 "0600700007 4% 6 " -" 130% =" ביסוס סולם דרגות זה וקביעת שיטת הפרמיות מספקים שת? מטרות חשובות: ‏ 1 - פיצוי נאות על תפוקה ומאמץ. 2 - הערכה אוביקטיבית של עובדלם. = 376 = קביעת סטנדרטים להערכת תפוקה שיטת פרמיות ניתנת ללשום לא רק בחדר הקלט או במחלקת ביקורת אלא גם במרבית יחידות הקליטה כמו בדיקת החומר, הסימול, תיקון שגיאות וגם ביחידת המשלוחים האחראית להעברת החומר בי?ן נקודות שונות, לש לדאוג כמובן לקביעת סטנדרטים נפרדים לכל מחלקה ומחלקה. נתונ? הבסלס הם שנללם: 1 - מספר שעות העבודה אשר נרשמו במשך תקופה מוגדרת ע"? החתמת השעון או כל שיטת רישום אחרת. 2 - השכר לשעה בסיסית אחת. הסטנדרטים אשר לש לקבוע תלויים כאמור במחלקה בה מדובר. למשל בחדר ניקוב ניתן לקבוע את הסטנדרטים הבאלם: 1 - הזמן המוקצה לסיום עבודה א' הוא א שעות 2 - המחיר לשגיאה הוא ץ אגורות : 3 - מחיר השגיאות המורשה הוא 2 לשעה נשכרת. קביעת הסטנדרטים נעשית ע"י מעקב מתמיד במחלקה ומד?דה חוזרת ונשנית של הפעולות השונות. לש לשאוף לשיפורם של הסטנדרטלם תוך כדל הפעלתם. יש עבודות אשר אלנן מאפשרות קבלעת סטנדרטים, ואמנם אין הכרח שכל העבודות יופעלו בשיטת הפרמלות. גמלשות השיטה מאפשרת השארת עבודות מחוץ למסגרת. בהפעלת השלטה יש לזכור מספר כללים נוספים: 1- בדרך כלל לא רְצוי להנהיג מערכת זו במחלקה המונה פחות מכמות מינימלית של עובדים. לגורם התחרות, הפרס והעדפת הטובים לש משמעות כאשר יש מחלקה גדולה. 2 - אלן אפשרות כמעט לבטל שיטת פרמלות לחלוטין ללא החלפתה בשיטה אחרת. דבר אשר ניתן כבר, ואנשים רבים התרגלו אליו, קשה מאד לשלול. אפשר להחליף שיטה אחת באחרת, אך לש לדאוג לכך שתהיה פשוטה יותר והוגנת לותר מבחינת התמורה למאמץ יתר. כל השלטה בנויה על רלשום הוגן ומדויק, ולכן יש לוודא את אכיפתם של אלמנטים אלה. מדי? פעם יש לערוך ביקורת כדי להווכח בנכונות / ו נש הדלווחים. - 4‏ רצוי להנהיג את השיטה על בסיס שבועי. העבודה של השבוע הקודם עדין טריה בזכרון והפרמ?ה מתקבלת כפיצוי למאמץ שזה עתה נעשה. הרישום למטרת הענקת הפרמיה לעובד, מספקי כתוצר לוואי גם נתונל?ם על פעילות העובד מדי שבוע. את אינדקס התפוקה אפשר לרשום בכל פעם בטופס האישי של העובד כדי שישמש כבסיס להערכת העובד ולקידומו. - 217 = השלמוש בנתוני תפוקה מאפשר גם כמוצר לוואי לערוך חישובי הוצאות ותמחיר של עבודות שונות המבוצעות בחדר הניקוב ובמחלקות אחרות. מבחן המהירות כדי לעמוד על מהירות העבודה של קלידנית בזמן קבלתה לעבודה או למטרת קידום, אפשר לערוך מבחן מהירות. במבהחן זה על הקלידנית להקליד קטעי טפסים בפרק זמן מוגבל. המבחן כולל, בנוסף לבדיקת המהירות גם מבחן כמות השגלאות. את העבודה המתבצעת במבחן אפשר להעריך כשם שמערל- כים עבודה שוטפת של הקלידנית. ההבדל בכך שכאן הנתונים הינם קבועלם ונמסרים לכל הנבחנות. ן בדיקת ההספק של הקלידנית וכמות השגיאות וההערכה הניתנת לתוצאות י המתקבלות היגנם באחריותו של מנהל היחידה, והקביעה אם קלידנית מבצעת את עבודתה ברמה דרושה הינה שיקולו הבילעדלי. | אטר תאפשר לקלידנית לעבוד על חומר שאינו משמעותי, ואשר כולל נתונלם מספריים ואלפבתיים. על הקלידנית להכין רשומה מדרלכה ('"מסטר") בכרטיס מנוקב או בתוכנית בהתאם למכונה שהיא עובדת עליה, ולאחר מכן להמשיך בהקלדת הנתונים שבטבלה, בהתאם למבנה הרשומת. המבחן נערך במשך 10 דקות או יותר (בהתאם לרמה שאותה בודקים) ובסופו נספרות הרשומות שהוקלדו וכמות השגיאות. אין כוונה לתת ציון | אלא ערר השוואת? בלבד' . נתוני מבחן לקלידנית (קטע לדוגמא) ב ו 0 הטבלה המצורפת, מתארת נתוני מבחן לקללדגית. הטבלה ערוכה בצורה 5 - 12 םזג 8% 6% סצאן א )ג 5 דג 0 0 ] = 6 א ןק א 5 א 0 055 00 65 - 61 5 - 51 4-5 5 - 31 5 - 21 01 3 0 2 זפ אגנ 1 + 5 5 1 3ְ 2 0 3015 זז ואג 2 29 ג אק |ג 9 12 03 9 50 א 5 ה א 3 8 3 'צאתה0צ 240 034 3 7 5 50 4 5 4 א6%טן 19 5 0 2 ]| 9 הדצ 5 65 25888 3 1 6 0 5 4 5" זא 5 5 6 8 7 9 א 5 לף 4 6 2 07 6 6 1 2 0 5 זפ ך 8 6 7 +םא.7 7 5 5% א 8 2 82 'א*6טן 37 ה5א .8 5 1 09 1 0 5 ץ 8 2 05 09.76 10 0 3 05 7 5 9 5 1 ן| 7 9 11 45 1 55 ץק 907 5אגפך 5 6 87 9 12 9 2 הא .8 5 9 5 1 54 41 - 8!ז2 - פרק 21: 3'!!חיס [|ספיס ב'חי?ת תק!'96 תחזית עומס קבענו קודם כל אחת המטרות של בלהול דווחים הלא נסיון לחזות עומס עבודה ובעלות שונות מראש כד? להערך לקראתן, לתגבר ולארגן את המקורות העומדים לרשות האחראל. דוח תחזית של כמולות החומר הצפולות בחלקל הלום השונים *כול לעזור בארגון העבודה ובקבלעת העדלפויות. גם כאשר, אין אפשרות לערוך השוואות למחזורל עיבוד קודמלם רצול לבהל שלטת תחזית כלשהל. אחת השלטות הלא שכל מקור אפשר? למשלוח טפס? הקללטה ידווח לפונקציה קבועה בלחלדת הקליטה את תחזיתו לכמות החומר אשר הוא עומד לשלוח. עם סלום מסלרת הדווחלם מתקבלת תמונה של העומס הצפול לתקופה הקרובה. ומכיון שמסלול הזרימה של הנתונים מוכר, וזמן העלכוב או העיבוד בתחנות השונות גם הוא נלתן להערכה,אפשר לחזות במדה רבה של דלוק את תמונת העומס בתחנות השונות בלחידות הקללטה. הרלשום והמעקב *כול?ם להעשות באמצעות טבלה שתצלין את המועדלם והכמויות הצפויות של טפסלם בכל זמן בכל תחנה. *ש לציין על הטבלה גם את העדיפולות שלש לתת בטלפול בטפסים הכלולים באותו משלות. תקלות בציוד סוג אחר של דווח עוסק ברישום קילקולים בצלוד. הכוונה הלא לרשום את כל התקלות שאלרעו בציוד הקליטה והוא נעשה ע"ל הקלידנלות או מפע?לל? ציוד אחר שאלנו ציוד הקלדה. הדווח מלועד להנחות את הטכנאל בבואו לבצע בדיקה או תלקון ולמעקב אחר תקלות בציוד כד? לאתר מהותן של בעלות ספצלפלות. אם סוג מסולם של ציוד גורם לעלכובים רבלם, רצוי לבדוק אם הסיבה הלא תפעולית או שהצלוד אלנו מתאים למטרעו וראו? לשקול החלפתו. הדו"ח מכ?ל שורות רבות, שורה אחת לכל קילקול. אפשר לקבוע דוח בפרד לכל מכונה ובו צוברים את כל התקלות באותה מכונה. הרלשום מציין את סוג ומספר המכונה, שם המדווח, התארלך והזמן של הקלקול, תאור התקלה, ואם הצלוד שמלש. עד כאן פרטים הנרשמלם ע"? הקלידנית או מפעלל הצלוד. ההמשך לרשם ע"? הטכנא? בבואו לתקן את הצלוד. 8 = 219 ₪ חתימת זמן זמן חתימת כ תארל פעילרת ו טופס דונח על קללקולים בצלוד תיאור התקלה איתור שגלאות ‏ מקום חשוב במערכת הדווחים מוקדש לאלתור השגלאות. מצלאת השגלאה, איתור המקור והצגתה בפנל מל שגרם אותה עשוללם לתרום במלדה רבה להקטנת מספר השגיאות בעתלד. אחד העקרונות בטלפול בשגיאות הוא להטלל את האחרלות תמלד על האדם האחרון אשר טלפל ברשומה. למשל אם תוך כדל ביקורת, לאחר ההקלדה הראשונה, התגלתה שגלאה אזל האחרלות מוטלת על | הקללדנלת, ואם לאחר הביקורת נתגלתה השגיאה תוטל האחריות על המבקרת, | אפילו לא הלא הקללדה את החומר. ן רלשום כמות וסוג השגלאות בכל שלב בתהליך הקליטה מאפשר לדעת את סלכום השגלאות ולחד עם רלשום התפוקה של העובדים השונלם אפשר לקבל תמונת פעילות של כל אחד ואחד מהם. | מטרת הרלשום והמעקב הלגנם שלפור התהליכלם, הגברת ה?עילות והעלאת ההלשגים של העובדלם. מאמץ משותף ?כול לתרום לעובד ולארגון. - 22000 - פרק 22: הרכה ]1!!ת' פק!'0ת חשיבותה של ההדרכה כמכשילר אשר נועד להקנות את ההתמחות הספציפלת, מחליבת תשומת לב בכל ארגון. במחלקות העוסקות בהכנת הנתוניט למחשב אלקטרוני, ההדרכה הינה הכרחית בשל השלנויים הרבים הכרוכים במעבר למיכון. גם השינויים הבאים בתכיפות, תוך כדי הפעלת מערכת מחשב, מחליבים היערכות מתאלמה, והסתגלות לצורות עבודה חדשות בזמן קצר. בארגון המתחיל בעלבוד נתונים במחשב באו לקבוע אחראי להדרכה אשר ידאג לביצוע התוכנלת ולהגשמת יעדיה כפל שלפורטו בהמשך. ההדרכה צריכה ויכולה למלא תפקיד חשוב בכל אחד מקבוצות העובדים במערך הקליטה: מילו? הטפסלם, קבלת הטפסים ובדיקה ראשונית, סמול בנתונלם, קלידנות - רלשום וביקורת, בדיקות ובקורות לוגיות. 1 מה ההדרכה נועדת להשלג נעמוד בהמשך על מטרות ההדרכה מהאספקטים הבאלם: - לימוד מהותו של התפקיד, ‏ , - לימוד שיטת עבודה יעילה, - העלאת איכות התוצר, - מוטלבציה של העובדלם. - קידום של העובדים. י כל אחד התנסה בלימוד תפקיד חדש, לפחות פעם אחת בי?מל תהליו. השאלה היא כיצד מבוצעת הכניסה לתפקיד. לכך קשת רחבה של "שלטות", החל מקבלת הסברילם מהעובד שמילא תפקיד זה עד כה וכלה במערכת מורכבת של קורסים והשתלמויות. מנת ההדרכה שזוכה לה כל עובד חדש בתפקיד תלויה ברקעו הקודם, במקצועיות הנדרשת בתפקיד, ברמת התפקיד ובעלקר - בחשיבות שמיחס המפעל לנושא ההדרכה. ישנן חברות אשר נוהגות לקבל עובדים אך ורק למשרות מתחילות. משמעות הדבר הלא השקעה עצומה בהדרכה - 22[ = עד לקבלת עובד המתאים לתפקידו. אך שלטה זו יכולה לתת לתרונות רק למפעל גדול בעל "נשימה ארוכה" המוכן לחכות לטיפוח עובדיו ובעל עתודות כספיות מספיקות. גם אם השכר לעובד?ם מתחילים הוא נמוך לחסית העלות שלהם גבוהה יותר עקב ההשקעה בהכשרתם. המציאות היא בדרך כלל שהמפעל זקוק לאנשים המתאלמים למלא את התפקידים באורה מידי וללא אפשרות להכנה מספקת של צוות עובדים מראש. הנסיון מראה שבמקרים בהם אוישו תפקידים, אפילו מקצועיים מאד, בעובדים מתוך האירגון, תוך הכנת זמן מספקת כמוכבן, היתה הצלחה הן בקליטת העובדים מבחינת הסבתם המקצועית והן מבחינת המשך עבודתם באותו מפעל. רצוי לבחון אפשרות זו באורח ח?ובי ולהקדלש לה את המאמץ הנחוץ, ובעיקר את הסבלנות לצורך ברירת העובדים, הכשרתם וטלפותם עד לרגע בו יוכלו למלא תפקידם החדש. במקרה זה כל קבוצה חייבת לעבור השתלמות, בדרך כלל מחוץ לארגון, ולתרגל במסגרת עבודת האלרגון. האלטרנטיבה לשיטה זו היא לחפש את הנסיון מחוץ למפעל. במקרה כזה, ילש להניח ששכר העובדים שלבואו להיה גבוה יותר אך נלתן להיה להפעילם תוך זמן קצר לחסית. השלמוש במכשיר ההדרכה לצורך יעול העבודה נובע מרצון ההנהלה באירגון לכוון את ההדרכה למטרותיה, דהיינו הקטנת הוצאות הלצור והגדלת התפוקה. כד? להכתיב את שלטת העבודה בכל מטלה ומטלה נזקק האילרגון למערכת הדרכה. ההדרכה מלועדת לשפר את איכות המוצר, ובנושא הקליטה הכוונה היא למנוע שגיאות וזאת תוך נסיון להפקת לקחים משגיאות בתהללך העבודה בשטח. הדבר יכול להתבטא בסימול בלתי מדויק או בהקלדה לא נכונה של נתון. הדרכה מראש והתראה על כל אפשרויות השגיאות אינה ברת ב?צוע. לעתים מתברר שרק לאחר ביצוע השגיאה לראשונה אפשר להדריך את העובד בשלטות למניעת סוג השגיאה בעתיד. בהדרכה לש לקחת בחשבון הסברת הנושא מעבר לתחום הצר של העבודה. ההנחה היא שעובד אשר ?ודע את הרקע לחומר שהוא מטפל בו יבצע את עבודתו באיכות גבוהה *ותר. השימוש בהדרכה חורג גם מעבר לתחום הפקת התועלת המקצועית המידלת של העובד. יש בה כד? לתת מוטיבציה לעובד שהנה מתענינים בו ומעונלנים בהרחבת הלדע שלו. כשמתעורר צורך באילרגון לאליש מדל פעם תפקיד בכיר יותר אפשר לבחור לתפקיד אחד מהעובדים שקבפ הכשרה במסגרת תכנית הדרכה הנהוגה במפעל. - 222 - ההדרכה לקבוצות השונות הדרכה ניתנת בצורה שוגה לכל אחת מקבוצות העובדים וגם הזמך המוקדש לה שונה בכל מקרה. ההדרכה יכולה להתבצע באמצעות חומר כתוב, או ע"י הרצאות תיאורטיות או בעבודה מעשלת, וכמובן בכל צרוף אפשרל בקבלעת השלטה חייבים להתחשב ברמת ההשכלה של ההניכים, מספרם, אמצהי עיו של האירגון (כמו מקום נוח ומכשלרי הדרכה), ובלעדים שרוצים להשילג. ההדרכה נלתנת ע"? צוות *חלדת המחשב. בארגונלם גדולים משתפלם פעולה עם מחלקת ארגון ושיטות. אפשר להעזר בתוכניות הדרכה של *צרנל ומטווקי הצלוד. שרותים אפשר לקבל: מהמכון לפרלון העבודה מרכז ענ"א. נעבור עתה לשיטות הדרכה הנהוגות לכל אחת מקבוצות הקללטה. מללול הטפסים קבוצה זו הינה הראשונה במסלול העיבוד של הנתונלם. הצלחת היישום מותנית בנתונים ש?וזרמו לתהל?ך העיבוד ולכן ?לש להקדיש תשו- מת לב לשלב זה. לכאורה נדמה שרלשום הנתונלם פשוט, וזאת מקישים מהעובדה שכל אדם ממלא טפסים בחי? יוםיום וע"כ אין צורך ללמד דברלם מיוחדים בהקשר זה. אך למעשה לא כך הדבר. הכנת נתונים למחשב דורשת תשומת לב לפרטים הנובעים מתכנון הטופס ושלטות הזנת הנתונים, כולל כתיבה ברורה. והעלקר - מכלון שהעיבוד אלנו נעשה בסביבה שבה נוצר הטופס, כמו שהדבר מקובל בעבודה לדנלת, אלא הטופס עובר לסביבה אחרת, סביבת המחשב, לשם עלבוד. שגיאות או אל הבנות הקשורות במלו? הנתונים אלנן נלתנות לברור או לתיקון בצורה הנהוגה בשלטה ידנלת ועלולות לגרום לעיכוב רב בביצוע תהליך העיבוד כולו. ההדרכה חייבת להתבסס על צרוף של הרצאות והבהרה של מהות הנתו- נים המעובדים ובע?קר - על הדגמה ותרגול, כי אין תחללף אפקטלבי למלוי טופס או טפסים המלועדים לעיבוד במחשב. | לעתים קרובות מספר האנשים אשר מלועדים לעסוק במללול טפסים הינו רב, כמו למשל במערכת בנק, כאשר כל פקיד ופקיד ממלא טפסים המיועדים לשאת נתוני קלט למחשב. במקרה זה מבוצעת ההדרכה בשלבים, כאשר בתחילה מאמנלם צוותות מדרלכים והם מעבירים אח"כ את הלדע ומ- תרגלים את העובדים במחלקות השונות. תפקיד נוסף יש להם בכך שהם מרעבנים את הידע מד? פעם, עורכים תרגול, מעקב ומבל?אים הנתיות חדשות. בארגונים גדולים צוות המדריכים הינו קבוע, ונמצא בקשר עם לחידת הקליטה לקבלת הנחיות והדרכה כפי שנדרש. = 223 = בנוסף להדרכה והתרגול יש להכין חומר הדרכה בכתב. חומר זה צריך להכיל את ההנחיות למללוי הטפסים, להדגיש את המקרים החרלגים ולהציע דוגמאות אחדות למצבים כאלו. צריך לאפשר לעובד להיות עצמאי? עד כמה שאפשר בעבודתו ולא ליצור מצב שהמעבר לעיבוד במחשב גורם לתלות שלו באיש מקצוע אשר יאמר לו מדי פעם איך ומה לרשום. יש לצמצם תלות זו עד כמה שאפשר. קבלת הטפסים ובדיקה ראשונית ‏ . - קבוצת עובדים זו מקבלת את החומר ביחידת הקליטה, מפרידה את החבל- לות לפל נושאים וסוגים כפי שנדרש, בודקת את שלימות החומר ועורכת בדל- קה ראשונית של נתוני זהוי בעיקר. קבוצה זו צרלכה ללמוד על סוגי החומר העוברים עיבוד במחשב ואת מסלול הטיפול בכל קבוצת חומר. יש להציג את האפשרויות השונות לשגלאות ולהדגיש את אפשרויות או הדרכים לאיתור, לבור ולתיקון השגלאות. כמו במקרה הקודם גם כאן יש לתת לעובדים הנחיות בכתב אשר תכלולנה את מלרב האפשרויות שניתן לחזות אותם מראש. לקבוצת עובדים זו יש לתת הדרכה בנושאל המחשב באופן כלל? ולהרח?ב את הפרק הדן בתוכניות הקליטה והלוגיקה המנחה אותן." סימול הנתונים 0 אם קיימת בארגון קבוצה נפרדת העוסקת בסימול הלא צריכה לעבור הדרכה אשר תאפשר לה להבין את הנתונים הרשומים בטופס כדל שיוכלו לתת להם את הסלמול המתאים. חלק חשוב מההדרכה ינתן בצורת תרגול עם הטבלאות אשר ידרשו במהלך העבודה הרגיל. לקבוצה זו יש לתת הדרכה בנושאי המחשב ובהבנת החומר ולהדגיש את הלוגיקה של בדיקת נתונים כפי שהיא מבוצעת בתוכניות הקליטה במחשב. כמו במקרים הקודמים גם כאן יש לתת לעובדים הנחלות בכתב. קלידנות - רלשום ובקורת הקלידניות עשויות לעבוד במכונות שונות: מכונות ניקוב, תקלידיות ומסופיל מחשב לסוגיהם השונים. ההדרכה הראשונלת לקלידנית הינה הדרכה להפעלת מכונת כתיבה, ובשלטות הפעלה של מכונת כתיבה, וזאת משום שהמקלדת של מכונות הקלט דומה למקלדת מכונת הכתיבה. סלבה נוספת וחשובה לתרגול על מכונת כתיבה היא האפשרות לקרוא את התוצאה של ההקלדה - מה שלא נלתן ברוב מכונות הקלט (פרט למסופי מחשב ותחנות המצויידות במסכלם). 7 228 - השלב הבא בתרגול הלנו הפעלת ציוד הקלט אשר במצא ביחידה. על הקלידנית להכיר את המכונה ואת שלטות הפעלתה ולדעת לטפל בתקלות הפעלה פשוטות. רק לאחר מכן לכולה הקלידנית לשלב את הלדע שרכשה מתוך לימוד הפעלת מכונת הכתיבה עם לדע ההפעלה של ציוד הקלט ולהתחיל בתר- גול מעשל למטרת התפקיד שעליה למלא. לקלידנית שנ? תפקידלם - רלשום חומר חדש וביקורת, ולכן יש להד- ריכם למלא שני תפקלדים אלו. רוב ההדרכה של הקלידנית תעשה בתרגול לעבודה מעשית אך גם כאן לש לתת לה הדרכה תיאורטית על מהות החומר שנמצא בטלפולה ועל שיטות העלבוד במחשב ומשמעות האיכות של החומר להצלחת תהליכ? העיבוד ולחסכון בהוצאות ולעמלדה בלוח זמנלם נדרש. בתוך תוכנית ההדרכה של הקלידניות לשנם מועדים לדליונלם למור לקחים לאחר שלבי התרגול השונים. בדיקות ובקורות לוגיות | מבין כל הקבוצות של העובדים העוסקים בהכנת הקלט, קבוצה זו קרובה ביותר לצוות יחידת המחשב, בכך שהיא קשורה לשלב הבקורות הלוג- לות שבמעבר? הקליטה והעדכון. התפקיד של קבוצה זו הוא לקבל את דווחל הקלט ודווחל השגיאות השונים, להבין את מהות השגיאה שאותרה ודווחה ע''י המחשב, לבצע את התיקון הדרוש ולהזין אותו אל המחשב בצורה נכונה ובצורה שלא תפגע בנתונים אחרים שעברו את תהליך הקליטה. קבוצה זו צריכה לקבל את ההדרכה המקיפה בלותר מבין שאר הצוותים בכל הקשור לתהליכי העיבוד במחשב ובעיקר - תוכניות הקליטה. בעוד שקבוצות אחרות מקבלות את הנושא בצורה כללית למטרת הבנה בלבד, כאן לש לתת הדרכה מפורטת עם דוגמאות רבות אשר ?אפשרו לעובדים להבין מה קורה ואיך אפשר לתקן כאשר צריך לעשות זאת. רמת הידע של תהליך הקליטה הנדרשת מעובד בקורת דומה לרמת ה?דע הנדרשת ממתכנן של אותה מערכת. אם אין בידיו ידע זה הוא נזקק לשרותיו של המתכנן או המתכנת לפתרון חרלגים. למעשה, לאחר שלכתבו וילופעלו מעבר? הקל?טה במחשב תמסרנה לצוות הבקורת הנחיות בכתב אשר מסכמות את הנוהלים בנושא. העקרון בהדרכה הוא בהסבר חוזר של משמעות פעולות לא נכונות על אלכות המוצר. הבלטת הקשר שבין הפעולה של העובד והתוצאה היא הבסלס . למוטלבציה לשיפור. חלק רביעל נושאים בתנכנון וארגון הקליטה -= 227 - פרק 25: חצר הק]'6ה - תכןון והסע]ה תהליך קליטת הנתונים נעשה בחדר הקליטה, שבו נמצאלם המשאבלם למטרה זו: כוח אדם ומכונות. בסעיפים הבאים נצלג את הדרלשות העלקרלות להתקנת הציוד ואת הוראות ההפעלה הכלליות במתקן. התקנת הציוד לאחר שבחירת הצלוד כבר נעשתה, היצרן בדרך כלל מספק למשתמש את הדרישות הפלסיות של ציוד זה, עוזר לו בתכנון האולם המתאלם להצבת המכונות ומסייע בפתרון בעיות שוגות המתעוררות בתהליך זה. הלקות אלבו מתמצא בדרך כלל בכל הדרישות להתקנה ומכאן גם שאלנו מסוגל לשפוט לגבל שאלות טכניות המתלוות לפעולה זו. היצרן או נציגו בדרך כלל מחזיקים צוות טכני המאומן לביצוע ההתקנה. עם זאת יש לציין שהשרות הוא בדרך כלל טכני ולא כולל את כל האספקטים של ארגון ושיטות. כאשר מתכננים התקנת צלוד קליטה יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות: . 1 - שטח ריצפה. השיקול כולפ את כמות המכונות, גודל כל אחת מהן, המרחקים שבין המכונות, שטחים רזרביים לאהראית ולמטרות אחרות, יש לדאוג לשטח מספיק למקומות לשיבה לעובדים ולדרכי מעבר. 2 - מעמס מתאים. המכונות הן בדרך כלל כבדות ומשקלן מופיע בספציפיק- ציות של היצרן. יש לוודא חוזק רילצפה מספיק לנשיאת המכונות. 3 - חבור לרשת החשמל. השיקולים כוללים דרישות כח חשמלי לכל מכונה מבחינת העומס והמתח. ריכוז צריכה חשמלית יכול לגרום לקצר. התכנון חייב לפלג את העומס. יש להקדיש מחשבה להארקת המכונות (לצורך פרלקת מטען סטטי שבהן). : 4 - טמפרטורה ולחות. ניר, כרטיסים ואמצעי רישום מגנטלים עלוללם. להפגע מטמפרטורה או לחות גבהים או נמוכים במיוחד. בלחות נמוכת נוטלם הכרטיסים ודפי נייר להצמד ?חד, דבר היוצר בעיות בהזנתם למכונות. לחות לחסית גבוהה גורמת לניר ולכרטיסים להתרחב ואף זה מפריע בהזנה. תנאי לחות וטמפרטורה חריגים ?כולים לגרום לפגיעה גם באמצע? הרישום המגנטיים. מומלץ שהנייר, הכרטיסים ושאר אמצעל הקלט להיו בתנאי טמפרטורה ולחות של חדר הקללטה או אולם המחשב במשך מספר שעות לפני ההזנה במכונות. 7 228 - הלחות הלחסית האופטלמללת הלא בטווח 65 - 30 אחוזלם. הטמפרטורה האופטלמללת היא בטוות 32 - 10 מעלות צלסיוס. הנסיון מראה שבתנאלם הרלגים מאד מכונות הקליטה לרישום מגנטי יכולות לגרום לשגיאות בתהליך הרלשום. 5 - רלהוט ותאורה. לש לשקול היכן להתקין את נקודות האור כך שיעלו בקנה אחד עם סידור המכונות. הרלהוט מתיחס לאבלזרים שונלם הנחוצים בחדר הקליטה כמו תאלם לאגירת החומר, שולחנות וכסאות, תאים לאחסנת הפצלם אלשלים וכו'. 6 - בטלחות. חדר המכונות נשקף אול? יותר ממקומות אחרים לסכנת דליקה. יש לחשוב על הוראות לטלפול במקרים כאלה. הסכנה מקצר חשמלי היא דל מוחשית, ומהזנחת אנוש עוד לותר. מספר האנשים הנכנסים ויוצאלם בחדר הקליטה הוא רב. בנוסף לכך מחייבים מספר יצרנים שמלרת מקום לטכנא? שלהם אשר מטפל באחזקה תקופתית של הצלוד או נקרא לתקן קילקוללים. נגושא חשוב אשר נשכח בדרך כלל או שמתעלמים ממנו הוא הכנת מקום מנוחה לעובדים. בתנאל עבודה של ישיבה ליד מכונה או שולתחן עבודה במשך שעות רצופות, בתנאים של עומס? שיא חוזרים ועבודה במשמרות לש לאפשר לעובד להתרענן. הוא לעשה זאת בלשלבה בכורסה נינוחה, ברחצת פנים או באלפור (לעובדות). הנסיון ומחקרלם הוכלחו שהתועלת בהתרעננות זו מרובה ועקומת התפוקה של העובד עולה, או לפחות נשמרת לאורך משמרת העבודה של1. ההחלטה בכל נושא והישום המעשל חליבים כמובן לפעול על פל לוח זמנים אשר נקודת האפס שלו הלא מועד התקנת הציוד. רוב חברות הצלוד ממליצות ללקותות כל בתחום של 6 עד 12 הדשים לפני התקגת הצלוד לש 1 - לקרוא את הדרישות הטכניות של ההתקנה. 2 - להחללט על מלקום המכונות. 3 - להחליט על מלקום הדלתות, המעל?ות והמעברים להובלת הצלוד. 4 - להחללט על מספר ומלקום התקעלם החשמלליים. חודש אחד לפני ההתקנה, יש לבדוק מחדש את כל הדרלשות. שבוע אחד לפני שעת האפס, הכל צריך להלות מוכן להתקנה. בתמונה המצורפת, אנו רואלם את אחד מחדר? הגיקוב הגדולים אשר בו המכונות מהוות חלק מקו לצור והבא ללדי ביטוי בפס ההעברה של החומר המגיע לנקבנית והחומר אותו הלא מסיימת. זהו פס הפועל לאורך כל שורות מכונות הניקוב וכל נקבנית לוקחת לעצמה חומר כפ? שהוא מועבר. = 229 = ה ה 5 ע ל ה בחדר הקללטה ח?יבים להיות נוהל? הפעלה כלל?ים ולש לוודא שכל הקלידניות ומפעיל? הציוד השונים ידעו כלל?ם אלה. = 1 עבודה חדשה המגיעה לחדר הקליטה, ?לש לסמן ולרשום בפנקטי הרישום בחדר הקליטה. עבודה שהסתילמה תסומן בהתאם ותרשם בפנקס הרלשום ₪0 מכן יועברו המסמכים לשמלרה זמנלת. תוצרת ההקלדה (כרטלסים מנוקבים, מ כרטיסים מגנט?ים) חייבים להלות מסומנים בהתאם. לש להודיע לאחראי על כל תקלה או ספק בקשר להקלדה ובקורת של החומר. : אין להשאיר בחדר הקליטה חומר שעובד כבר אלא אם דרוש ונמצא בפיקות. בוהלי תילקון שגיאות צריכים להיות מוכרים לכולם. בתחילת המשמרת לש לבדוק את פעולת המכונה על לדי? הקשת כל התולם והפעלת המקשלם הפונקצלונליים. רצול לאמת את רשומת התוים בצורה הנוחה לקלידנית. / יש לנהל רלשומים של זמן הפעלת כל מכונה בנפרד. לש לנהל רישום של כל התקלות המלכנלות שקורות בכל מכונה. הרלשום חליב להיות מפורט כדי לעזור לטכנא? בעבודתו או לצרכלם סטטלסטלים ולצרכי תכנון עתידלם. אין לאכול לילד המכונות שכן פירור? מזון עלולים להכנס למכונות. לש לכסות את המכונות כשהן ללא שמוש. לש לשמור על נקיון חדר הקליטה מלכלוך ומאבק אשר עלולים להזלק לאנשים ולציוד. יש לספק תאלם, בהם לכולים העובדים להשאלר חפצים אלשלים. רצוי לסגור את כל החומר כשעוזבים את חדר הקללטה. כל מפעילה חייבת לדעת כיצד לגתק את הזרם החשמלי? במקרה חלרום ואלזה חומר יש להציל במקרה כזה. יש למנות מפעילה אחראלת לכל מכונה אשר חליבת להבטלה את פעולתה בקיונה, ותקינותה. לש לשמור על כל התעוד הנחוץ בחדר המחשב, החל מהוראות ניקוב. תוכניות פיקוח והדרכה למלניהם במקום קבוע. את מדריך ההפעלה של המכונה לש לשמור ליד המכונה. = 230 - 23[| - פרק 24: גַיִבוי מטרות הגבול הגיבוי מכוון לעקיפת תקלה אשר ארעה באחד משלבל תהליך קליטת ועיבוד הנתוגים, את סוג התקלות אפשר בדרך כלל לחזות מראש, אך לא את מועדן, ולכן אפשר להכין מראש פתרוגות שלענו למצבלם שונים. הגיבןל הינו למעשה פעילויות אשר מתוכננות מראש לכפ הבעיות החזויות כדל לאפשר המשך העבודה. אפשר לחשוב על פתרונות גם לאחר שתקלות קורות אך לש לקחת בחשבון שלעתים הדבר מחייב זמן ניכר. במצבי לחץ אין לצפות תמיד לפתרונות האופטימליים, אפשר לחלק את שאלת הגיבוי לשתי בעלות שונות: 41 הציוד. 2 הנתוגלם, ו במקרה של גבוי ציוד, הכוונה היא להכין כלים לעקוף תקלות בצלוד הקליטה לסוגיו השונים או תקלות במחשב המבצע בדיקות לוגיות ומעבד את הנתונים, ולהשתמש בציוד אחר דומה או מתאים לבלצוע הפעולה. במקרה שַל גיבוי לנתונים, הכוונה ה?א להכין כלים אשר יאפשרו את המשך התהליך גם אם הנתונים שנקלטו שובשו או אבדו, או אפילו אם הטפסים נעלמו בטרם ניקובם. שאלות אלה מחייבות מחשבה מקדימה ותכגון שלבי העיבוד במחשב, תקלות בצלוד בדיון שלהלן גתיחס לציוד קללטת נתוגים בלבד. הבעיה העלקרית הינה השבתת ציוד בחדר הקללטה כתוצאה מקלקולה מכונות. מידת החומרה של הבעיה נקבעת על פי שני גורמים עיקריים: סוג הציוד ומספר המכונות בחדר הקליטה. השבתה של מכוגה בודדת בחדר קליטה שבו מספר מכונות מאותו סוג אלנה גורמת בדרך כלל לתקלה חמורה באופן מיידי. הפחתת כושר הייצור של חדר המכונות לכולה להיות משמעותית אם השבתת המכונה היגה למשך זמן רב, אם הדבר קורה בתקופת שיא עומס, אן אם מספר המכוגות קטן, ויוווידהההיהההמההטמקחחקטהטהאטההההההההחההההה'ההההההההההההסטטההטדדהההההההחיוהדהדטטהההההההההמהההטההההההטההההטטמהטטממטהמההטטההההההטהההדהההההההההה ה הההההוההההאאאאאההאאאא........וון. - 232 - מכונה מושבתת *כולה לגרום לעיכוב ולשבושים במהלך קללטת הנתונלם אם הלא מכונה בודדת או אחת מבין מכונות בודדות המבצעות פונקצלה ספצי- פית בתהליך, כמו למשל העברת תקליטונלם לסרט מגנטל או שידור קסטות למחשב. לשנם סוגי ציוד הקשורים באשכולות כמו למשל מספר תחנות קלט הקשו- רות לילחידת בקרה אחת, או למחשב זעיר. השבתה של *יחידת הבקרה או אחת מהלחלדות המרכזיות גורמת להשבתה של כל אשכול הצלוד. בסוגל הצלוד החדשים אמינותה של *חלדת הבקרה הלנה גבוהה בלותר לע ומת תחנות הקלט הנתונות להפעלה לדנלת. בסוג? צילוד אלו תקלות בתחנות הקלט שבאשכול אינן גורמות. בדרך כלל להשבתה של כל המערכת. השפעת התקלות בציוד על פעילות חדר הקליטה מותנלת במספר גורמלם בלניהם רמת השרות שנלתנת על לךל החברה המספקת את השרות והתפלגות סוגל הקלקולים בצלוד. בכדל לאפשר מעקב אחר אחזקת הציוד, בכד? לאתר מכונות שאמלנותן לרודה ובכדי? לאפשר תכנון כלשהו של החלפת הצלוד לש לנהל לומן תקלות ציוד, אשר בו *רשמו הפרטלם הבאלם: - זהוי המכונה - תאריך ושעת הקלקול - מהות הקלקול כפל שדוות - מפעלל/ת הציוד - שעת מסירת הודעה לטכנאל - גמר התלקון : - הערכת הטכנל. סילכום הרלשום התקופתל ומלונו לפ? מכונות, ?מלם, מפעללים וסוג? קלקול לכול לאפשר תכנון הפעלה של חדר הקללטה ומלצו? אפשרולות הצלוד. פתרונות גבוי לציוד הפתרונות אשר כל לחידת קלט תבחר תלולים בהכרח בגורמלם שונלם. הגורמים העיקריים הם סוג? הציוד, מספר המכונות מאותו סוג, העמסת או נצילות המכונות בזמנל שלא מתוכגנים, השפעה אפשרית של עלכובים בתפוקה. המנהל *כול לנקוט באחת מבין כמה אפשרויות בנוסף לאפשרות של אל- עשיה, כלומר לחכות לתלקון המכונה שהושבתה: - תוספת יחילדות ציוד (בודדות או מערכתיות), קביעת נוהלי קליטה בציוד אלטרנטיבי, אם קלים ביחידה, .קבילעת עדיפויות לקלידת חומר בדרגת דחיפות גבוהה, 7 233 - - הסכם שלמוש בצלוד של אחרים (על בסלס הדדלות) - קבלת שרות?ל קלידנית מלשכת שרות. קבלת הפתרון של אל-עשיה מותנית במערכת האללוצים הקללמת והמכתיבה לוח זמנים להשלמת העבודה. נוהל זה אלנו *כול להתקבל במוסד שבו לש לספק חומר מעובד בזמנים קבועים ובמחזור? עיבוד קצרים, כמו למשל בנק או מפעל יצרנל שבו יש מחזור תנועות גדול של מלאל והנה"ח. תוספת לחלדות צילוד הינה הפתרון המקובל והנוח. למעשה תוספת זו מהווה גם אבטחה ל"ספ?גת" עומסים בלתי צפויים בנוסף לאבטחת מתן השרות כאשר יש מכונות מושבתות. כמות הצלוד נקבעת על פ? נתוגי התפעול, אמינות הציוד ונוהלי חדר הקללטה. במקרלם מסולמלם נאלצים להחזיק ציוד רזרבי אשר מידת הנצילות שלו נמוכה, וזאת כד? לאפשר הפעלת המערכת כולה כאשר יחידת צומת מושבתת. לדוגמה - קורא כרטיסים למחשב, יהידת בקרה באשכול של תחנות קלט וכד'. למעשה מאזנים בדרך כלל את העומס השוטף בכל. לחלדות הציוד, ומפעל- לים אותו במלדת נצילות סבירה, בשעת תקלה מפסלקים את הקלט של חומר שמידת דחיפותו פחותה ומנצללם את כל הקלבולת הנותרת להעברת החומר שלש לעבד לפי? לוח הזמנים המוקדם לותר. , / אפשר לקבוע נוהל קלט שונה למקרה של תקלה אשר אינה מאפשרת לבצע את הקליטה בנוהל הרגיל. לדוגמה, ניקוב חומר במקום הקלדה במכונות לרישום מגנטל. , הפתרון של יחידת קלט שכנה הוא טוב אך מותנה בגורמים רבלם ואלנו לכול להיות ישים בכל המקרלם. הדבר תלו? ביחסל שכנות, וסוג צלוד מתאים וכן בהסכמה מראש לקבלת גורם נוסף למערכת העדלפולות. פתרון ע"י לשכת שלרות יכול לענות על מרבית הבעיות המתעוררות. לש כמובן לסכם מראש עם לשכת השלרות על תנאל הביצוע של העבודה מבחלנת, מועדים, טלב ומחלר. -גלבוי לנתונלם הנתונים עוברים תחנות עיבוד רבות במהלך הקליטה ובכל אחת מהן קימת האפשרות לפגיעה. שאלת הגיבוי לנתונים הללו מחייבת פתרון לכפ אחד מהשלבים בנפרד. נדון להלן באפשרויות הגלבוי לנתובלם עד אשר הם מגיעים לסלום הביקורות הלוגיות. הנתונילם הם הבסיס לכל תהליך העיבוד ובאבדנם נעצר "קו-ה?יצור" של תהליך הפקת המלדע או שהוא מופעל רק עם חלק מהנתונים ותוצרתו אינה שלימה. - 234 - האפשרות להגיע אל הנתונלם שנאספו ולהעבירם מחדש בתהליך, הלנה המפתח לבושא גבוי הנתונים. במהלך העיבוד לכולות להיות תקלות צלוד, תקלות הפעלה, ובמחשב - גם תקלות תוכנה, אשר גורמות לפגיעה בנתונים הנמצאים בתהליך. במקרה זה לש צורך להגיע לשלב קודם ולשחזר את הנתונים שנבפגעו. בשלבי הקללטה שבהם לשנה פעילות ידגנית של הקלדה תגרום הפגיעה בנתונים שהופקו בכרטיסים או במדיום מגנט? להקשתם מחדש מתוך המסמכים הקלימלם. אם נפגעו גם מסמכ?ל המקור, לש לאתר את העתק נתונלהם במקום התרחשות האלרוע או במקום שבו נשמרים העתקיהם, ולבצע את ההקלדה מחדש. כאשר נפגעים מסמכלם בקורא מסמכלם (אופטי או מגנטל), ילש להשתמש בהעתקים, אם הם קימים, או לבצע הקלדה מהמסמכים אם הם עדין במצב קרלא. שצריך לאתר מסמכי מקור ולבצע קרלאה או הקלדה. במהלכ? עיבוד במחשב קלימת אפשרות לבצע שלב עיבוד קודם או לחזור על השלב האחרון, בהתאם למקרה. בתהליכי קלט מסוימים לא נוצרים מסמכים, והזנת הקלט נעשלת ישירות במכונה באמצעות מקשים, חוגות וכרטיס אישל והפלט מופק ברישום מגנטל, כְרטיס מנוקב או משודר למחשב מרכזי. שלטת קלט זו נהוגה באולמות ייצור בתעשלה, במחסנים, בחנויות כלבו וכד', ללא רלשום מוקדם ולכן אם הפלט של שלב הקליטה הראשונל נפגע אלן גבוי. מקובל על כן ברוב המקרים, ובהתאם לנושא העליבוד, להדפיס באופן אוטומטי במכונה דוח רציף של כל תנועות הקלט. במקרה תקלה - מבצעים הקלדה של התנועות מתוך תדפיס זה. מלדת ההשקעה בנושא הגיבוי הלא פונקציה של מלדת הבטלחות הקימת י בתהליך זרימת הנתונלם, אם למשל הסיכוי לאיבוד נתונים הוא אפס?, אין זה מתקבל על הדעת להשקיע מאמצים והוצאות רבות בפתרון נוח של בעלות לכשיקרו, כל עוד כמובן ישנו פתרון סביר אחר, גם אם קשה לותר, אשר לאפשר את המשך הפעילות. שמירת דורות של נתוני קלט מנתח המערכות צריך לקבוע במהלך עבודתו נוהלי אבטחה של הנתונלם ושמירתם בכדי למנוע מצב של חוסר ?כולת לבצע את תהליך העיבוד עקב אבדן חומר. בכדי להשיג מטרה זו נוהגים לשמור "דורות" של נתונים, כלומר, ) הגתונים שהוזנו למחשב אינם מושמדים אלא נשמרים במסגרת לחידת הקלט כ פ כל - בצורה שתאפשר שמוש חוזר אם ידרש. בדרך כלל שומרים שגים או שלשה דורות, כלומר הנתונים מהעיבוד הנוכחי, העיבוד הקודם והעיבוד שלפניו,. אפשר לכנות דורות אלו: בן, אבא, סבא, בהתאמה. כאשר מצטרף דור חדש, אפשר להשמיד או להעביר לארכיון (בהתאם למקרה) את הנתונים מדור ה-"סבא" ואז הנתונים החדשלם נקראים "בן", הקודמים להם אבא וסבא בהתאמה. שמירת דור קודם בלבד אינה מספיקה במקרים מסוימים לביצוע הרצה חוזרת. לעתים יש "לשחזר" את נתונל הקלט ממקורות אחדים ע"? מלזוג או עיבוד כלשהו במחשב. לשם כך יש לשמור את כל דורות הנתונים אשר לאפשרו זאת. בעיה זו קיימת במלוחד במקרה שהשגלאות בנתונים התגלו בשלב העדכון של הקבצים ולא בשלב הבדיקות הלוגיות של הקלט. תיקון מצבים מסוללמלם ידרוש חזרה על תהליכי העיבוד החל משלב הקלט כאשר יש להזין למערכת את נתוני הקלט ואת הקבצים. בכדי לאפשר שחזור או חזרה על עיבוד ללא שיבושים לש לסמן בצורה ברורה וחד משמעית את דורות נתונל הקלט, הבשמרים בצורתם המקורית במסמכים או באמצעי רישום אחרים כגון כרטיסים, תקליטונים, סרטילם או קסטות. בנוסף לש לנהל רישום ביומן אשר לאפשר למנהל ליחידת הקלט או חדר המחשב לאתר את הנתונים הדרושים לו לביצוע תהליך העיבוד. גנוהל שמירת דורות רלוונטי בעיבודים בהם קיים תהליך מחזורל. בעיבודים חד פעמלים אין לכך משמעות. במקרה כזה יש רק לקבוע נוהל לשמירת התנועות לזמן מה כדי לאפשר שלחזור, תחנת קלע ועיבוד מצג-מקלדת ומדפסת יבמ/38 7 236 - פרק 25: תפסכה | נתליחס כאן לנושא ההסבה במובן המצומצם של העברת נתונלם אשר | נוצרו קודם לכן ברלשום לדנ? למבנה אלנפורמציה ממוחשב. הצורך בהסבה | של נתונים ה?סטור?ים מתעורר כאשר מערכת המלדע המוקמת במחשב מחילבת התיילחסות לנתוגי העבר שלפנ?ל מועד התחלת העיבוד במחשב. אם למשל העלאתו של אדם בדרגה בעתיד מותנית במועד קבלת הדרגה הנוכחית, הרל | משתמעת מכאן נחיצות "זכירת" נתונ?ל הדרגה, אפללו היו אלה נתונלם מלפנל מועד המעבר למחשב. כדי? להיות מצוידילם בנתון זה, ובאוסף נתונים הרבה לותר מגוון, מפעילים תהליכי הסבה. אפשר לראות אם כן, שהצורך בהסבה נוצר כדי לאפשר מעבר שלם ממערכת ידנית למערכת ממוכנת. תהלילכי ההסבה והקליטה שלובים זה בזה ומושפעים זה מזה, למרות שמאמץ ההסבה הוא חד פעמל. |" א. | אללוצים האם לבצע הסבה. באם כן, באלזה היקף, מתי ובאיזו שלטה. ננסה לנתח את הגורמלם המשפלעים על החלטות אלה: 1. נפח ההסבה, 2.. מידת התחלופה של הנתונלם, 5. גורמי עיתויל באירגון, 4. גורמים טכנלים ומלנהליים, 5. מלדת הדיוק הנדרשת, זמינותו של חומר ההסבה ובהלרותו, 7 מבנה האלרגון והתהללכים שבו, 8 9 . תקציב. .‏ גורמלם אחרילם (למשל, סודיות הנתונלם). נפח ההסבה הוא גורם ראשון במעלה ונמדד על פל? כמות התוים (אותיות וספרות) אשר לש להסב מהצורה הכתובה אל רשומות קרלאות על- ו | לדי מחשב. המאמץ הנדרש לביצוע ההסבה נמצא ביחט ישרילכמות החומר ונלתן לאומדן בשעות עבודה. = 237 > מידת התחלופה מתליחסת להיקף הפעללות באוכלוסיה. העובדה שמתחל- לים במבצע הסבה אינה מקפיאה את זרימת הנתונים בארגון. עולם כמנהגו נוהג ופעולות ממשיכות להתבצע, גם כאלה שלש להן השפעה על הנתונים המוסבים. לדוגמא, תוך כדי הסבת מחסן פריטים מתרחשות תנועות כגיסה וגיפוק באותו המחסן. המשך הפעילות בתקופת ההסבה הינה בעיה מורכבת לעתלם ומחליבת פתרון מחושב ושקול, במלוחד כשמדובר בהיקף הסבה גדול. במקרים מסוימים, כשהדבר ניתן, ההסבה בעשית "בין לללה" או בפרק זמן קצר שבו אפשר להשבית את הפעללות כמעט לחלוטין, ובכך חוסכים את הטיפול בתנועות הביניים. גורם העיתוי הוא אילוץ אשר לעתים מקבל חשיבות מכריעה. הכוונה למשל לתכתיב שַפ הפעלת מערכת בתחללת שנה תקציבית, כדי שלא להסב נתוגים השליכים לפעילות בשנת תקציב קודמת. גורמים טכניים ומינהלילם הם מערכת שיקולים סוביקטיבית הקשורה בהשלמת כתיבת התכניות, השגת עובדים, הזמנת ציוד וכד'. מידת הדיוק הנדרשת הוא גורם המעוגן במהותה של מערכת המלדע הנבנית במחשב, מטרותלה ורגישותה. הדיוק הנדרש במערכת אחת אלבו בהכרח זהה לאחרות ולכל אחת "קו אדום" משלה, לרמת הדיוק לש קשר הדוק למאמץ הכולל של ההסבה. זמינות הגתוגנלם בהסבה נקבעת על פי מלדת הקושל שבגישה אליהם, איתור ושליפה לצורך הקליטה. האם הנתונים מצויים במסמכים פזורלם או בתיקים והאם יש צורך באיסוף חלקי? מידע במקומות נפרדלם. לשאלות אלו תורמת גם מידת בהירותם של המסמכים המוסבים, האם לש להעתלקם לטפסים מלוחדים או ניתן לקלטם ישירות. מבגה הארגון והתהליכלם שבו מיצגים אילוץ המכתיב באורח ביכר את שיטת ההסבה. עוד נדון בכך מאוחר יותר אך כאן נציין שאם רשומת האוכלוסיה אינה מרכזית אלא מקומית הרי ניתן לבצע את ההסבה בטכניקות גוחות יותה ובטוחות יותר. שאלת התקצלב אינה מקבלת תמלד את המקום הראוי לה. חלק מהתקציב המוקדש לתכנון ויישום פרוייקט מוקצה, להסבה. גודלו של הסכום לכול להכתיב לא במעט את היקף ושלטת ההסבה. = 238 - שיטות הסבה ' בהנחה שהנתונלם להסבה הוגדרו אזי ניתן להתמודד עם הנושא על לדל מספר טכניקות ביצוע. 1. הסבה טוטללת 2. הסבהָ הדרגתית אזורלת 5. הסבה הדרגתית סלקטלבית כל אחת משלטות אלו ניתנות לישום על מלוא נתוני הרשומה או חלקים ממנה. שיטת ההסבה הטוטלית גורסת הסבה כלל?ת בשעת אפס מתוכננת של כל החומר הרלוונט?. שיטה זו מחליבת ה?ערכות מתאלמה ורלכוז מאמצלם מלרב?. כד? למנוע הצטברותו של חומר בינילים שוטף ושלבושלם בפעילות התקינה של הארגון. ההסבה נמשכת בשלטה זו *מלם ספורלם והפעילות השוטפת בדרך כלל מוקפאת לאותו פרק זמן. שיטת ההסבה הטוטלית טובה בעיקר ליישומים בעל? נפח הסבה קטן לחסית. אם בכל זאת משתמשלם בה גם להסבת חומר בהלקף גדול אזל לש להכין מראש כלים גם לטפול בתנועות השוטפות בתקופת הבלנלים , עד לסיומה של ההסבה. הבעיה יכולה להלות מורכבת ביותר ולדרוש מאמץ נלכר. קיימלם בשלטה זו גם אלמנטים של סלכון. שיטת ההסבה ההדרגתית אזורית גורסת הסבה מודרגת של החומר על -=] פנל תקופה ארוכה *חסית כאשר מד? פעם חלק אחר של הנתונלם, "אזור" מוגדר מראש, עובר את התהליך. השלטה מאפשרת מעבר מבוקר למערכת חדשה תוך *כולת להתגבר על מכשולים בקנה מלדה קטן יותר וללמוד בכל שלב מהנסיון המצטבר לצורך יישומו "באזורים" הבאלם. "אזור" לצורך זה יכול להיות מוגדר כאחד מסנלפ? הבנק, או מחלקה במפעל, רשומות אזרחים המתחילות באות מסוימת, או אחד המרכלבים שמתוכננלם להעברה למחשב. לתרונות השלטה ברורים אך הלא קשה ליישום במערכות מלדע רלכוזלות. הסבה הדרגתית אזורית יכולה להיות נוחה להסבת סניפל בנק למשל, כאשר בנקודות זמן שונות מסיכים את הסניפים השונילם. כל סניף שהוסב יכול לפעול מיד כחלק מהמערך החדש וללא קשר לסנלפים אחרים, אם כל חוסר השלימות של המערכת *כול לגרום לקשלים בנלהול המלדע של כלל הארגון. = 239 - שיטת ההסבה ההדרגתית סלקטלבית היא דרך נוספת להקטין את המאמץ המרוכז שבהסבה. הכוונה לשלטה בה מוסבים רק נתונים הלסטורלים המתיחסים לתנועות שוטפות. דהיינו, רק רשומות המתגלות כפעילות בעבודה השוטפת יגרמו להסבת הנתונים ההסטוריים שלהן. בכך מתחלק המאמץ על פניל תקופה מתמשכת ואורכה תלו?ל בהיקף הפעילות השוטפת. זהו אגב, אחד השלקולים המרכזיים בהחלטה אם לבחור בשלטת הסבה כזצו. כאשר מגיעות תנועות עדכון יש לשלוף את פרטי ההסבה המוגדרלם ולהעבירם לקליטה במחשב (כמובן רק באם לא נעשתה פעולה זו ע"'ל תנועה שוטפת קודמת). בצורה זו מקבלים קובץ ממוכן הגדל מיום ללום ומסוגל למסור מלדע רק על פריטים שכבר הוסבו. מאחר והפריטלם שאינם פעילים עלולים "לחכות" זמן רב עד להסבתם, לש להסב אותם באופן שיטתי לאחר שעיקר העומס בהסבת הפרלטלם הפעיללם לוקל. יתכן גם, שפריטים שאין בהם עדכון למשך תקופה ארוכה, עשויים להוליך למחשבה שמא אין צורך בהם. אם למשל משתמשלם בשיטת ההסבה הסלקטיבית עבור פריט? מחסן אזי כל תנועת משיכת פרלט מהמחסן תח?יב גם את הסבת תיאורו, מחלרו וכד'. אם לאחר חצל שנה של הסבה נותרו אי אילו פרלטלם שלא היתה להם דרישה, הרי לתכן שפריטים אלה הם "מלאל מת". זו תהיה גם הזדמנות לסלק פרליטים של "מלא? מת" המרחיב את תפוסת המחסן ללא צורך. השלטה מחייבת תכנון ארגוני מדוקדק שכן חייבים לסמן כל פרלט שעבר הסבה כדי למנוע הסבות כפולות, אך אלן להתעלם מלתרונות השלטה. המערכת השוטפת היא הגורמת לפתיחת רשומות חדשות. למעשה, המערכת החדשה פועלת במשולב עם המערכת הידנית הישנה ובכך משיגים גבוי למקרה של כורח לחזור לשיטה הישנה, והסיכון שבהחלטת ההסבה אלנו גדול. שיטה זו ניתנת להפעלה גם ביישומים ריכוזלים. בחירת שיטת ההסבה נציג להלן בחירת שלטת הסבה בתנאים בהם נעשית על פי ארבעה משתנלם: נפח הנתונים, מידת הפעילות, לוח זמנלם ומבנה תהליך העדכון. הקביעה של שלטת ההסבה נכונה למרבלת המקרלם, אם כ יתכן שאחד המשתנלם מכריע בחשיבותו במקרים ספציפיים וטבלת ההחלטה המוצגת להלן לא תתאים. > - 280 - לפי שיטה דֶו, ניתן להגדיר עבור כל מערכת מידע את הגורמלם הקובעים ביותר הפועלים בה ולהגיע להחלטה על שלטת ההסבה המתא?למה לה ביותר. את ההמלצות לשיטות הסבה אפשר לסכם בטבלה הבאה: לוח זמניס | לוח זמנים קפדנל לוח זמנים מרוות גדולה סלקטיבית | אזורית | סלקטיבית | אזורית טוטללת אזורלת | סלקטיבית | אזורלת ד טלל וטלל אזורית גדול קטנה טוטללת אזורלת אזורלת התכנון קודם לבלצוע ועל כו אין לגשת לביצוע ההסבה, ללא תכנון מדוקדק של תהליכיה לפרטי פרטים. תיק תכנון ההסבה לכלול את הנוהלים הבאלם: סלקטלבית הטכניקה של ההסבה 1 - הגדרת המסמכים אשר מהם יש לשאוב את הנתונים לצורך הסבה. 2 - הגדרה כלצד להגלע לכל נתון מתוך המסמכים המוסבים ובאלזה מילון. 5 - הגדרת האוכלוסלה להסבה. למשל במערכת כח אדם *כולים להחללט שתיקי עובדים שפרשו לא לוסבו. 4 - הגדרת הנתונים שבכל יחידת אוכלוסיה אשר ?עברו הסבה. בדרך כלל תיקים ידנלים מכילים סוגי נתונים רבים מכד? להסב את כולם. 5 - תכנון הטפסים אשר אליהם לש להעביר את נתוני ההסבה לצורך קליטתם במוושב. | ברוב המקרים, חומר אשר נוהל במשך שנלם רבות בצורה ידנית אינו מתאים לקליטה ישירה במחשב ולכן הדבר מחייב לעתים העתקה לטפסים מיוחדים לביצוע ההסבה. תכנון הטפסים כאן אלנו שונה מתכנון טפס? מחשב רגילים אם כל הם לשימוש פנימי בלבד ולתקופת זמן מצומצמת. הגדרת הנתונלם המחילבים סימול. לצורך זה לש לספק את כל טבלאות הסמלים הרלונטלים. ו סש - 28[ - 7 - תהליך ההקלדה והקללטה הראשונית, כולל הנחלות לקלידניות ואופן הקליטה במחשב. 8 - הגדרת תהליך הביקורת וההגהה. תיתכן ביקורת תקינות ממוכנת או ביקורת הגהה בעין אשר תסרוק את החומר הנקלט מול מסמכל המקור. ההגהה לכולה להשלים את הביקורת ויכולה גם לבוא במקומה. ניתן לבצעה באמצעות תדפיס הקלט, דווה? המחשב או באמצעות כרטלסים מפוענחים. הביקורת המלכנלת לעומת זאת מאתרת שגיאות ומדפיסה אותן לצורך תיקון. 9 - הגדרת תהליך תיקון השגיאות וקביעת שלעור התלקון שלאחריו ?חטב תהליך ההסבה כראוי לעבור לייצור. תיקונים נוספים יבוצעו בעדכון רגיל. 0 - תהליך בנית הקובץ במחשב, מאפשר הקמתו של קובץ בסיסי? אשר עליו ניתן להפעיל את המערכת השוטפת. לעתים, בשל סלבוך תהללכים, מקימים קובץ ביניים אשר ממנו בונים את הקובץ הסופי. 1 - הגדרת תחום ההרצה במקביל, של המערכת החדשה מול התהללך הישן. ההרצה במקביל נועדה להבטלח גיבוי מתא?ם ואפשרות לחזור לתהלילך הישן במקרה תקלה חמורה שאינה מאפשרת להמשיך בביצוע ההסבה. 2 - הגדרת תהליך הגנילזה, דהלינו, מה לעשות באותם מסמכי מקור שהוסבו, לאחר שסיימו את תפקידם. עם סלום הטלפול בבעיות הללו, גומר למעשה צוות ההסבה את תפקלדו. צוות זה לכול להתפנות מעתה לעבודה שוטפת, כאחרא? לקליטה. אלן ספק שהוא בשלב זה בשל כבר להכיר חלק נלכר מבעיות הקליטה השוטפות. ה מל צ ות , נפנה עתה למספר המלצות אשר לכולות לסייע לרוב מקר? ההסבה: 1 - יש להכין רשימת פעילויות בה מפורטים כל השלבים של ההסבה לפל. סדר ביצועם המתוכנן לפי לוח זמנלם. 2 - בטרם הוחל בהסבה יש לסיים את הכנת כל טבלאות הסמללם הדרושות לביצועה. הסמלים חייבים להלות זהים לאלו של ההפעלה השוטפת. 3 - מאחר ושאלת הכמות היא גורם מכריע בהסבה, הרי כל בע?ה שתתעורר תוך כד? ההסבה, פירושה הכפלת המאמץ הדרוש לתיקונה במספר הפריטלם שעברו כבר הסבה. בשל ההתמודדות עם מסות, - 242 - קל לאבד את השללטה על מהלך הענינים. מכאן שתהליך ההסבה מחליב מעקב צמוד ומתמלד. לש לפתור כל בעיה מיד עם גללויה. יש לנהל רישום מדויק של התהליך וסלכום של הכמויות לפל נושאים. יש לשמור בקפדנות על הסדר והארגון של הפעילולות. לכל סוג חומר צריך להיות מקום רלכוז נפרד. חומר שעבר הסבה לועבר, למקום אחר. סדר הוא גורם שאל אפשר להגזים בחשיבותו כשמדובר בכמויות גדולות של חומר ובנושאים שונילם. יש להמנע ככל האפשר מהגהה מוחלטת של החומר הנקלט בהסבה. זוהי מעמסה שלא רבים יכולים לעמוד בה. לכן רצוי להשתמש בטכנלקות אשר בעזרתן נלתן לאתר שגיאות גם מבל? לסרוק את כל החומר, והחשובה שבהן הלא תוכנלת קללטה ובדיקות לוגיות. עם סלום ההסבה והעלאת הנתונים למחשב, אפשר להמשיך בתהליכי העלבוד של הנתונים שנקלטו. ניתן לקבל במחשב, כמוצר לוואל של ההסבה, נתונים סטטיסטילים שונים על האוכלוסיה המוסבת ופרטלה. / טכנלקת תיקון השגיאות, רצוי שתהיה קלה להבנה ופשוטה בביצועה. תלחכום וסירבול מהווים נטל שהוא כבד ממילא. רצוי לדאוג לביצוע ההסבה בתקופה בה הפעילות השוטפת במפעל היא בשפל. הדבר לאפשר הפנלית כח אדם עודף וימנע לחץ שַלַ ' תנועות שוטפות המצטברות בתקופת ההסבה. - 0 = 1 אין להפריד את תכנון ההסבה מהתכנון הכולל של מערכת המלדע. כל נתוגל המערכת למשל, חייבים להיות מוגדרים לפנל ההחלטה על הנתונים אשר לש להסב. לש לבצע את ההסבה באותם כלים שנועדו להפעלה השוטפת של המערכת. הכוונה, שבמילדת האפשר, יש לתכנן את רשומות ההסבה והתכניות במחשב לקליטתן, כאילו היו רשומות רגילות. הדבר עשוי לחסוך פיתוח כלים שנועדו לשימוש חד פעמל. נוכל למשל לבנות רשומות הסבה מלוחדות, מטעמ? נוחות אך נדאג שרשומת ההסבה תפורק למרכי?בים אשר יכנסו למערכת כאללו היו תנועות שוטפות רגילות. בכך נחסוך כתיבת תכניות קליטה ועדכון מלוחדות לצרכי ההסבה. ו טלפוחו של צוות הסבה יכול רק להניב תוצאות טובות כאשר הוא להפך לצוות קלט עבור אותה מערכת מלדע. - 283 - פרק 26: תכון 6פסים |אב[ה הר6!ואת הטופס המתוכנן לקליטה במחשב משלב בתוכו איזון של צרכלם אנושלים, תהליכל אלרגון ויעילות במלכון. אם הוא מדגלש במידה רבה את אחד האלמנטים הדבר עלול לפגוע בשלמושלו האחרלם. תכנון-טופס טוב מותנה בצעדים מקדלמים, ביניהם בדיקה של טפסים וסטנדרטים קיימים להכנתם, אך בעיקר - בדיקת הדרישות מהטופס שיש לתכנן: - אילו שדות ונתונים ?הלו בטופס. ו - לכל נתון: - מקורות יצירתו של הנתון, מהיכן הוא מתקבל, - האם הנתון מופיע תמיד או רק בתנאים מסויימלם, מהם תנאים אלו, - האם הנתון ?קלט במחשב או שהוא משמש רק כמידע בטופס, - מספר תוים מכסימלי ומלנלמלי, - האם הנתון ספרתי, אלפביתי או מעורב (אלפנומרל), - מהם טווחי או סוג הערכים או קודים של הנתון - האם ק?מלם טפסים נוכחיים אשר עליהם לשנם נתונים אלו, -‏ מי ממלא את הטופס וכיצד, ביד או במכונת כתיבה, - מהו מספר ההעתקים הנדרש, ומהור ?עדו של כל העתק, - האם הטופס מקופל, מתמ?ין או מנוקב, באלזו מכונה, - האם הטופס עובר מספר נקודות צומת, האם מועבר אל מחוץ לארגון, - כמה טפסים ממולאים למשך יום, שבוע, חורש. האם לשנם זמנבל שיא ושפל. - מה נעשה לטופס לאחר סלום תפקידו. התשובות לשאלות עיקריות אלו ושאלות משניות אחרות אשר מתעוררות בשעת המחקר בארגון מנחות את המתכנן לקראת ביצוע טופס מתאים יותר , למטרתו. | / | | | | - 288 - תכנון מבנה הטופס הטופס מכיל חלקים מודפסים וחלקים אחרלם ריקים אשר לש למלאם. תכנון המבנה כולל את האספקטים האלה: - 1 אפשר להשתמש בסגנונות דפוס שונלם, ואפילו במסגרת של טופס אחד. מצויות כלום מכונות כתיבה המאפשרות תוך כד? הדפסה לההלי?ף את סוג האותיות. מכל מקום, על סגנון אותילות הדפוס יש להחליט מראש ולא להשאיר זאת לשלקול דעתו של בית הדפוס. יש להמנע ממספר רב של סוגי דפוס על אותו טופס. רצו? ?ותר להשתמש באותו סוג אך במלדת הקטנה שונה. בכל מקום בו הדבר נלתן רצוי להשתמש באותו טופס מקור גם כמסמך לקליטה ולא להעתיקו לטפסל בינלים. הכותרות חייבות להיות קצרות ועם זאת ממצות וחד-משמעלות. בכל מינוח או קיצור לש להשתמש רצול להמנע מקיצורים וראשל תיבות. במלנוחים הנהוג?ם בארגון. גודל הכותרות פרופורציונלי למפרט הטופס. רק אם הכרחי הדבר, אפשר לעבור לכותרות אנכיות. הערות והוראות למללוי הטופס חייבות להלות ברורות, קצרות ואדיבות. לש להמנע מסגנון של מתן פקודות כגון "עליך...". אם הטופס נועד למילוי ע"י הקהל הרחב או גורמים שמחוץ לאירגון, יש לדאוג שהוראות למללו? להלו.על גבי הטופס עצמו ולכתבו בשפה מובנת לאתוז הגדול של המשתמש?ם הממלאלם את הטופס. רצוי להמנע ככל האפשר מהצורך בחוברת הוראות נפרדת, אלא במקרה שהטופס הוא לשימוש מיוחד חד-פעמ? (כמו טופס דווח למס-הכנסה.) אם ניתן הדבר, גם טבלאות סמלים יוחזקו בטופס, ואפילו בצידו האחורל. אין לצפות שהקהל הרחב יקרא את ההוראות לפנ? התחלת מללול הטופס. על כן רצוי לכתוב את ההוראות החשובות בראש הטופס. . ככל שהטופס מתוכנן טוב ילותר, תדרשנה פחות הוראות חיצוניות נוספות כדיל לרשום בו את הנתונים ותגרמנה פחות שגלאות. עדיף להציג לממלא הטופס מבחר תשובות מאשר לאפשר לו החלטות. אם לשאלה מסוימת יש שלש תשובות סבירות, רצוי להדפיס את כולן ולאפשר לו לסמן את הנכונה. קבלעת סדר הנתונים בטופס היא החלק הקשה ?ותר בתכנונו. ?תכנו כאן סתירות בין נוחילות מילול הטופס לבין יעילות הקלידה. - 285 - לש לזכור שלא כל הנתונלם הרשומים בטופס מלועדים לקלידה. | כדי לקבוע את שלטת המללול הטובה בלותר יש ללמוד כיצד מושגת | האלנפורמציה בתהליך. יש לחלקה לקבוצות נושאים לוגיים, כמו למשל ברשומת פרלט: נתוני תאור, נתונל כמויות ואחסנה, נתוני? ספקים וכד'. לש גם להבחלן בין נתונלם שלופיעו תמ?ד, לבין נתונים אפשרללים. שתי קבוצות אלו לוכלו להופלע בצדדלם שונים של הטופס. הכלל הוא שיש לשאוף לפשטות מלרבלת בתהליך המללול והקלידה.. הסדר יהיה מימין לשמאל ומלמעלה לתחתית הטופס. לנתונלם ספרתללם בוח יותר הכוון של משמאל לימין. 6 - הדגשות של חלק?ם בטופס לכולות להתבצע ע"? סלמנים מלוחדלם או סוג דפוס שונה. אפשר להשתמש ברשת או צבע שונה על השדות המחללבים הקלדה. 7 - גודל המשבצות למללוי נקבע ע"פ מספר התוים המתוכננים להרשם בשדה. לכל תו לש להשאיר 4 מילימטרים רוחב ו-8 מללילמטרלם גובה. ‏ *כוללם להיות הבדלים אם הטופס ממולא בשדה, במשרד או במכונת כתיבה. 8 - באם נדרשת חתימה על הטופס, .יש להשאיר מקום מתאלם לכך. *כולות להדרש גם מספר חתימות, חתימה לכל קטע בטופס. 9- באם מדובר על טופס המתוכנן למללו: ע''י מכונת כתיבה, חייבם לקחת בחשבון את מפרטיה של מכונת הכתיבה הן במחינת מרווח? השורות, הן בצפיפות האותיות והן בתחומל מסגרת ההדפסה. 0 - גם אם הטופס ממולא משנל צלדלו, רצוי לדאוג שהנתונלם המיועדלים לקלידה יופיעו על צד אחד בלבד. עבור הדפסה משנל צדדלם נזקקלם לנילר מסוג עבה לותר. רצוי לכלול כל הנתונים בטופס אחד. 1 - סידור של משבצות, אשר בו הגדרת השדה מופיעה בפינה העליונה הימנית של המשבצת, חוסכת בגודל הטופס במלדה נלכרת ויעילה ?ותר מהסידור של קוים לשרלם המתחלללם בהגדרת השאלה ומשאלרים רוות למילוי. תכנון המשבצות מאפשר הכנסת נתונים בשטף וללא הפסקה, גבולות חד משמעליים, ונוחיות במ?לו? ובקר?אה. עדיף כך : ולא כך : שם משפחה , שם פרטל מצב משפחתל כתובת משפ 7-7 שם פרטל מצב משפחת ל כתובת הדילה - 286 - 2 - כמעט בכל טופס נמצא קוים. הם נחוצים לחלוקה בין קטעים, הפרדה של כותרות והדגשת שדות מסוימים. הקוים לשורטטו בעוב? המתאלם למטרתם אר לא עבים עד כדי הדגשת עצמם במקום הנתונים העלקריים של הטופס. 3 -.יש לקחת בחשבון שאת הטופס לש לתייק בשלב שלאחר עיבודו. התיוק נעשה לעתים בצידו של הטופס ולעיתים בצידו העליון. יש להשאיר שוליים ואף לחרר מראש, כדי? למנוע מצב של פגיעה בנתונים הרשומים בטופס. . - 4 - סלמונים אוטומטלים לתפוצת הטופס על העתקי?ו חשובה למנלעת שגלאות במשלוח. זו לכולה להתבצע ע"פ צבע שונה, או מיספור שונה לכל העתק. אך אלה מ?יקרים את מחלרו. מְמלא הטופס לכול לתת הוראות חפוצה נפרדות לכל העתק ע"י שלמוש במשבצות של מקור ו?עד אל : ם א מאת : ב ה םג ם ט סג 5 - אם הטופס מלועד למשלוח במעטפה וילש לקפלו, רצוי להכין סימונים לגבולות הקיפול. בכמויות גדולות אפשר להשתמש במכונות קיפול. בחירת הניר בחירת הניר כרוכה בשיקולי עלות ההוצאה להכנת הטופס. אופן השימוש בטופס מכתיב מלגבלות לגודלו. אם הטופס נועד למשלות בדואר, או לשלמושים מסוג אחר, אזי לש להתחשב בכך. ככלל לש להשתדל להמנע משימוש בטפסים גדולים מד? או בטפסים קטנים מדי. קשה לטפל בטופס במידה לא סטנדרטית (תיוק, קיפול). רצוי להמנע מצורה מרובעת של טפסים שכן קשה יהיה לסדרם ללא עיון בכתוב. לשנם שלקולים של טלב ומשקל הנלר. מילוי הטפסים בעפרון מחלי?ב נייר שונה מאשר הטפסים לכתיבה בדלו. נייר הלק יותר מתאלם למללול בדיו או מכונת כתיבה. | שיקול נוסף הוא האפשרות למחוק נתונלם. אםיהדבר נחוץ לש לבחור כבנלר שאלנו משאיר סלמנים לאחר מחלקה. נלר דק להלה נחוץ עבור משלוח בדואר אויר או למללוי מספר העתקים. ניר עבה במיוחד דורש ילותר מקום ומחירו רב. לש גם לשקול את ההתבלות של הטופס בעוברו בתהליך.טיפול בשדה יחייב טופס קשה ?ותר. אם הכוונה לשמור - 287 - את הטופס לזמן ארוך, אלכות גרועה עלולה לפורר אותו והדפסתו תדעך. (כניר עתון). ו המשתמש יכול להזמין טפסים בצורות שונות - כרוכלם - מספר העתקים, הכוללים ניר פחם חד פעמ?ל או בלעדלו - טפסים רצופים, בעיקר עבור מכונת כתיבה - טפסים עם פרפורציות - ועוד. צ' ב ע ל ם האפשרויות הפתוחות לשימוש בצבעים בטופס הן בלתי מוגבלות. נלתן להשתמש בניר צבעוני, ניתן גם לבחור בצבע שונה לכל העתק, ניתן גם להשתחמש בדפוס צבעוני על נלר רגיל. ניתן להשתמש בצבע על חלקים מהטופס, להדגיש שדות, וניתן אף להשתמש בנלר פחם צבעוני לקבלת כתב צבעוני. הצרופים לשילוב צבעים של דיו/ניר הן רבות אך רצוי להעדיף דיו שחורה על גבל נלר צהוב או דיו ירוקה על ניר לבן. חשוב במיוחד שצבע הדלו להיה כהה ואילו צבע הנלר ?היה בהיר. , יש לבדוק את הסביבה החיצונית בה לשמש הטופס את התהליך. לתאורה פלורוסצנטית יש נטיה לשנות מספר צבעים. תאורת רחובות יכולה לשנות במידה ניכרת צבעים ואתפילו להעלימם לחלוטין מעין הרואה. עובדה זו משמעותית בתהליכים בהם נהגים למשל מעבירים סחורות בלללה. , ניר צבעוני יקר לותר מניר רגיל ולכן רצו? כתתליף לבחור בדלו צבעונית. יחד עם זאת בחירת מספר צבעים של דלו לאותו טופס יכולה לייקר את עלותו שכן הדבר מחייב הדפסה נפרדת של כל צבע. יכולים להיות שמושלם נוספים בצבע, כמו למשל הדגשת מ?דת הדהלפות של הפעולה ע"? שמוש בצבע אדום, הפרדה בין, מחלקות ועוד. תכנון הטופס ושיקולים מקדימלם עידן המחשבים הבלא להגברת השימוש בטפסים. ‏ מל אחרא? לתכנונם, האם זהו אלש המחשבים ? לאנשי המחשבים ידועים ל?כולתו ומל?גבלותיו של הצילוד, והם לכולים ללמוד את עקרונות תכנון הטפסים במלדה שתספלק להם לשרטט בצורה כוללת את הטופס ולמוסרו בצרוף הוראות למתכנן טפסים חלוני שמתכנן הטפטים המקצוע? ידע בנושא מיכון ומחשבים במידה מקצועל. שתספיק לו לשרטט טופס על פ? שרטוט כללל. - 288 - בתהליך תכנון הטפסים מהווה שלב השרטוט המעשל רק חלק קטן מכלל המאמץ. התכנון הוא תהליך של בירור ותשובה לסלדרת שאלות: - 1 מדוע הטופס נתוץ. *תכן שהתשובה עשויה לבטל את הדרישה לתכנונו. מל משתמש בטופס ומהל מטרתו. האם ניתן להשיג את המטרה ללא הטופס עצמו, באמצעות טופס קלים אחר או העתק נוסף שלו. מדוע נחוץ כל אחד מהעתקלו. של הטופס המוצע. מ? מקבל כל העתק ומה השמוש הנעשה בו. יתכן ויתברר שההעתק מלותר, *תכן והעתק מסולם לכול לענות על מספר לעדים. שינוי קל בזרלמת הטופס עשול לחסוך העתק נוסף שלו. האם כל אחד מהנתונים אמנם נחוץ בטופס. ביטול נתון מהטופס לכול להתבטא בחסכון רב של הזמן הדרוש להשגתו, הזמן הדרוש לכתיבתו והזמן הדרוש לפונקציות שונות באלרגון לפעול על פיו.אפשר גם לחסוך בגודל הטופס. האם ניתן לבצע סטנדרטילזציה במבנה הטפסים באלרגון. הצבת מערכת טפסים סטנדרטלת תאפשר נוחות בשימוש, הקטנת שלעור השגיאות ברלשום וחסכון בתכנון המערכות למחשב. האם התנאים בהם מתמלא הטופס מאפשרים קללטתו הלשלרה למחשב או שמא נדרש שלב ביניים של העתקתו לטופס אחר. את המונח תנאלם יש לראות בהיקף הרחב: א) האם נלתן להכניס את תהליכיל זרלמת המלדע של האלרגון למבנלם מוגדרים מראש. האם בזמן התהוות התנועה למשל, אפשר לדרוש מהאנשים המדווח?ם עליה להשתמש במשבצות קבועות ולא בטקסט חופשל. " ב) האם יכולים המדווחים לטפק נתונלם מושלמים ובכתב ברור. ג) האם ההתבלות של הטופס, בעוברו בנקודות צומת שונות, מאפשרת עדין קריאתו הברורה ע"י הקלידנלת. נראה שהפתרון נמצא בתשובה על האלמנטים שהוזכרו קודם. בדרך כלל, אם הטופס ממולא ע"* גורמים רבלם, אזל השליטה עליהם קטנה, ודרוש לעתים להעתיקו לטופס מסומל עבור ההקלדה. ברוב המקרים עדיף לקלוט את הטופס לשלרות מתוך משבצות מללולו ובכך נהסכים זמן עבודה ושגיאות העתקה. כאשר לא נלתן הדבר, נוהגים לאפשר מללוי הטופס במבנה חופשי,ומשאירים בתהתיתו משבצות להעתקת הנתונים וסלמול חלק מהם. - 289 - 6 - האם אב-טיפוס הטופס נוסה ועמד במבחן המשתמש. לשם כך יש להכין : צילומים שלו, להראותם למשתמש ולהפעללם בשדה, תחת תנאים מצלאות?לם לש לתקן את הטופס בהתאם ללקחל הניסוי, לנסותו בקליטה למחשב ולפעופ לפי התוצאות. תכנון הרשומה הרשומה היא אוסף כל השדות המתארלם פריט באוכלוסיה, כמו עובד במפעל או חשבון בבנק. פרטיו של הטופס העוברלם תהליך קליטה הופכלם: למעשה לרשומה. תכנון טופס לקליטה ולעיבוד במחשב מחליב תשומת לב לפרטים נוספים, מעבר לאלו הקשורים בתכנונו כטופס. התכנון הסופי והשקולים השונים מוצגים בתכנון הרשומה. : מבנה הרשומה מלצג את השדות המלועדים לקליטה, ע''ם הסדר בו פועלת הקלידנית, משמאל לימין. מבנה הרשומה הוא חד מימדי בעוד שמבנה הטופס הוא דו מלמדל שכן גיתן לבנות עללו נתונים לרוחב ולגובה. מבנה הרשומה מוגדר בתכנון עפ גבי מבנה תרשימי ולאחר מכן מוצא את ביטויו בכרטיס מנוקב, סרט מגנטל או תקליטון. הוא מופיע גם על גבי הטופס בצורה של מספרים המתלוולם למשבצות שבו. אלו הו עמודות ההקלדה. המתכנן אאאאא מבנה רטומת קלט לספר תאריך אא/אא/אא ----- טס הסופר טס ה זספר טנת הוצאה מחיר רכיטה אחת מצורות ההצגה של רשומת הקליטה - 250 - נקודת המוצא לתכנון היא הכנסת השדות והרשומות מהטופס למסגרת סטנדרטית ככל האפשר, דהיינו אורך קבוע ומקום קבוע. השלטה מניבה מהלרות גדולה ?ותר בקליטה, שעור קטן יותר של שגיאות ופלקות טוב לותר על הקלט. = 1 שיקולים שונים משפיעים על תכנון מבנה הרשומה : סדר הנתונים לקליטה הלא החלטה שצרי?כה להתקבל ע"י מתכנן המערכת. הרצוי ביותר הוא להחללט על סדר קליטת נתונים לפ? הופעתם בטופס. לתירה מזו, לש לדאוג לסדר אחיד בכל הרשומות. מקובל גם ששדות מפתח של הרשומה לופלעו ראשונים משמאל ובמקום קבוע. הגדרת הקוד לסוג הרשומה תופ?ע כקיצונית משמאל או כקיצונית מימין. שדות באורך קבוע יופיעו לאחר שדות מפתח וא?לו אחרים יופיעו בסוף המבנה. לש להעלר שתשלבותם של קרלטריונים אלה הולכת ופוחתת. ככל שהצ?וד המופיע בשוק מאפשר ביצוע שלנויים בסדר? שדות הקליטה, על לדל הוספת קוד השדה בנוסף לתוכן. 2 - גודל השדה הוא שלקול אשר נדון עוד בשלב? תכנון הטופס. הבעיה שם השדה גודל בתולם קיימת בקביעת גודלי שדות מקסימליים לשדות בגודל משתנה. ככלל, התכנון צריך לקחת בחשבון פתרון לפחות ל-95% מהמצבים, ולקבוע את התהליך למקרלם החריגים. למשל עבור שם או כתובת שהם בעלי מופע לחיד אך אורך משתנה אפשר להחללט על שימוש בקלצורים למקרים הרלגים או ללצור רשומה נוספת. למקרים אחרים *תכן ולש לתכנן מבנה רשומה נוסף ושונה. רצוי לקחת בחשבון שקימת תקינה בנוְשאים שונים לגודל? שדות, גם בארץ פותחה תקינה לנתונים, הנה דוגמאות: שם משפחה שם פרטל שם האב מספר תעודת זהול (כולל ספרת בקורת) שם רחוב, מספר דלרה שם יישוב - 25[| - 3 - גודל הרשומה הוא גודל סופ? מקס?מלי בציוד כרטלסי ניקוב. לא כן הדבר ברוב סוג? ציוד הקליטה החדשים, אך עדין יש לו חשיבות בשלקולל המתכנן. | רצו?ל להקט?ן את גודל רשומת הקליטה למלנלמום אפשרי, ולהמנע מקליטת נתונים לא הכרחלילם. המצב הרצוי הוא שנתונל טופס אחד לקלטו ברשומה אחת, אך הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר נתונל הטופס חורגים מהקיבולת של רשומה בצלוד הנתון. הפתרון המקובל הוא לצירת שתי רשומות לכל טופס כאשר לשתיהן נתונל קלשור זהלם. חשוב לבדוק אם אמנם נוצלו כל עמודות הרשומה, או שמא ניתן להקטין גודלי שדות או להשתמש בסמל כתחליף לשדה גדול לותר. סימון העמודות לקללדה סלמון העמודות לקלידה חשוב להבטחת העברה נכונה של הנתונים מהטופס למדיום הקללטה במחשב. הספרות המצ?ינות את עמודות הקלידה חליבות להלות קטנות בפרופורציה לנתון עצמו ולא להאפיל עליו. הן תרשמנה מתחת לנתון, בצדו או מעליו. בשדה אלפביתי, סלמון העמודות הוא לפ? כוון הקריאה, מלמין לשמאל - עברית, משמאל לימין - לועזית. לדוגמא רישום עמודות קלידה מתחת לנתון. שם המשפחה לעתים ישנו מספר מוגבל של אפשרויות לנתון מסולים, ואפשר להשתמש בהצגה אחרת של אפשרות הקללדה: שרות צבאל (20) סדיר קבע מלואלם [4] פטור כאשר לשנם בטופס גם פרטים שאלנם נקלטים, רצויל להבליט בקוים עבים, בצבע שונה או ברשת את השדות הנקלטים. עמודות הקליטה לוצבו בשטף רצוף כבדי לאפשר לקלידנית מעבר מהיר משדה לשדה. רצוי גם לשמור על עקביות בסדר הנתונים, כלומר לא לגרום לקלידת נתוני שורה אחת מלמין לשמאל ושורה שניה משמאל לימין. לש הנוהגים לכוון את הקלידנית לקליטת נתונים אנכית מלמעלה עד למטה, שדה אחד לשורה. עם גמר הקלידה של טור אחד, היא עוברת לקלידת טור נוסף, בשונה מהשלטה המקובלת, הפועלת לפ? שורות. - 252 - מפקד פוגים 1976 נא לסמן בעיגול מסביב לספרה המחלקה לשרותי משפחה וקהילה המציינת את התשובה הנכונת | | הנך מתבקש לדייק בלוי הטופס ₪ מס לשכה ------------ מס. עובד. 2 0 ₪ 6-9 | | | . : נתונים על פונה לעובד משפחה | 0 4-00 | ו | | 1 שם משפחה------------------- 7 דרגת זכאות: | (יש לסמן א1 כאסר ההבגסה א!או1 1 | קטנה או שווה לגובה הסכסת. ן שם פרטי יס לסמן א רק כאשר ההכנסת 0 2 | היא עד 25% מעל גובה המכסה) ב 5 | . ג או 4 4 | דאו5 5 | ו א האו6 6 | 2. מס. תעודת זהות | | | | | ואוד ז| ב | ! (26-23) מ"מ 8 (מלא מימין לטמאל) או . | 6 | 3. כתובת-- 8 מס. נפשות במשק הבית | | (מלא מימין לשמאל) | | אזור סטטיסטי (לשמוש הסמלן) | | ַ 4. עולה 9. האם יש קשיש במשפחה שַ (מתאריך עלייתו ארצה לא עברו שגי חודטי מֶרץ) כן שאינו ראש המשפחה הפוצר פס חשנ' טול פס' אטור 30/14 ₪ .1 ם חשבון שולם מט ערך מוסף נשעור * לקרה נכבד: הסרד 8 יח לתנאר טה"כ לתשלום דוגמא לטפסים - 253 7 פרק 27: סכפרת הכק!רת ספרת הבקורת הינה אמצע? חשוב לבדיקת נכונות שדות מספריים ואבטחתם בתהלליכל קריאה, כתיבה, העתקה, הקלדה ועלבוד. בעבודה ירנית משמעות ספרת הבקורת קטנה מכיון שכל הספרות במספר נבדקות בזו אחר זו. ספרת הבקורת מלועדת לבדיקה בשלטות מיכון והלא נעשית בציוד הקלט או בעת הזנת הנתונים למחשב. ספרת הבקורת מורכבת מספרה אחת (או לותר) המצטרפת לשדה מספרל מ?מין ונעשית לחלק ממנו. ספרת הבקורת נקבעת על פי יחס מתימטל או לוגל כלשהו בין ספרות השדה. לדוגמה: למספר מסוים אפשך להוסיף ספרת בקורת 0 כדי לציין שסכום הספרות של המספר הוא זוגי, או 1 כדי לציין שסכום הספרות הוא אל זוגי. במקרה זה ?ראה המספר 123 הכולל אף ספרת הבקורת בצורה הבאה: 1230, והמספר 456 וספרת הבקורת שלו יראה כך: 4561. דוגמה זו פשוטה למדל ובהמשך נעמוד על מספר דוגמאות נוספות. ברוב המקרים ספרת הבקורת בנויה בצורה מורכבת יותר ובדרך כלפ אינה גיתנת לחלשוב מהלר, ולשחזור פשוט. מטרתה להבטלח את נכונות רישום שדות חשובים שהשיבוש שלהם לכול לפגוע בצורה משמעותית בתהליך העלבוד. שדה זהול שאינו נכון יכול לגרום לעדכון רשומות אחרות בקובץ מאלו שהתכוונו להן. לכן מספר? חשבון בסנלפי הבנק, מספר תעודת זהות, או מספרים קטלוגיים כוללים את ספרות הבקורת. בעת תכנון הטפסים לש לקחת בחשבון בשדות המתאימים את גודל המספר כולל ספרת בקורת, מכיון שספרת הבקורת הינה חלק מהמספר. בדיקת ספרת הבקורת | | כאשר נקלטים במחשב מספרים שיש להם ספרת בקורת, נערך חלשוב של הספרה ותוצאתו נבדקת. אם הספרה נכונה המספר מוגדר כנכון, ואם הספרה אלנה מתאימה - המספר נחשב כשגוי. השגיאה יכולה להיות באחת מהספרות של המספר או בספרת הבקורת עצמה. בכל מקרה, יש לבדוק את מהות השגיאה, לתקן ולהזין מחדש את הנתונים. / - 258 - שגיאות שחלות בשדה מספרי יכולות להיות שונות, למשל החלפת ספרות: כתיבת 5374 במקום 5754; קריאת 8 במקום 3 או 9 במקום 4 או 4 במקום 19 הכפלת ספרה או דלוג על ספרה ועוד. בדיקת ספרת הבקורת לכולה להעשות בציוד הקליטה או בזמן קללטת הנתונים במחשב. באפשרות הראשונה, מתבצע החלשוב האוטומטי של ספרת הבקורת בצלוד הקללטה עצמו, שלטה זו מחייבת במספר סוגי ציוד הוצאה כספית נוספת בשפ הצמדת מנגגון עזר לביצוע החישוב. מלכשור זה, שהוא בעל מעגלים חשמליים קבועים מראש, מאפשר תוך כדי? הקללטה את החלשוב האוטומטי. לספרת הבקורת של השדה על פי שיטה קבועה מראש והשוואתה עם הספרה שהוקשה. ‏ אל שוולון לגרום בדרך כלל לעצירת המכונה ונעילת המקשים עד לתיקון השגלאה. באפשרות השניה מתבצע החישוב על ידי תכנית מחשב אשר בודקת את ספרת הביקורת שנקלטה לזו המחושבת ע"* התכנית. הבדלקה נעשית בשלב מאוחר מאשר באפשרות הראשונה, במסגרת של תכנלת הבדיקות הלוגיות אשר בסיומה נאספות כל השגיאות בדו"ח מודפס המועבר לתיקון. קימת דרך ביניים והילא אופשרה רק בשנים האחרונות עם ההתקדמות בטכנולוגיה של פיתוח ציוד קליטה ומחשבים: הבדיקה של ספרת הבקורת מתבצעת בשלב ההקלדה על ליצי תוכגית הנמצאת בציוד הקליטה שיש בו כושר עיבוד או ביחידת בקרה או מחשב שאליו קשורות המקלדות. ההתרעה על השגיאה בעשית מיד והקלידנית יכולה לתקן את השדה השגול ולהמשיך בעבודה. היתרון של שלטת חישוב ע''י תוכנית מחשב הינה בכך שאפשר לקבוע שיטות שוגות לשדות שונים ואין כל הגבלה של המלכשור האלקטרונל המיועד למטרה זו. הבסיס התיאורטי לספרת הבקורת ‏ כל השיטות לחלשוב ספרת הבקורת מכוונות למניעת מלרב סוגי השגל- אות האפשרלות. מקורן של השגיאות *תכן בהעתקה של המספר, בהחלפה של ספרות בתוך המספר עצמו, או כל סיבה מקרלת אחרת. האפקטיביות של שיטת חישוב ספרת הבקורת תלויה רבות במידת האפש- רות של השלטה לחסל מקור זה או אחר של שגיאה. שיטה אחת. לכולה להיות טובה במיוחד לס?לוק גורמי שגיאה מסוימים ושיטה אחרת טובה לס?לוק שגיאות הנובעות מגורמים אחרים. מכאן, בחירת השלטה הילבת יי צמודה לא רק לאפקטיביות הכוללת שלה, דהלינו מהו אחוז השגיאות שאפשר = 255 - לזהות על ידי השלמוש בשיטה זו באופן תיאורטל?, אלא גם מותאמת לאופי המספרים העוברלם החלשוב ספרת ביקורת ומהו סוג השגיאות הצפוי בהם. השלטות השונות לחלשוב ספרת בקורת מאפשרות איתור של מעל 95% של השגלאות, ולש שיטות המאפשרות הפקת חומר נכון כדי? 99.8%. השגת רמת בדיקה גבוהה יותר מחייבת הקדשת שתי ספרות במקום ספרה אחת, וכתוצאה מכך - הגדלת המספר כולו ותוספת עלות ברלשום, הקלדה ועלבוד של מספר בן מספר ספרות גדול יותר. חישוב ספרת הבקורת לצורך הסבר טכני על אופן פעולת השלטות השונות, נזדקק למספר מונחים: המספר המזהה - המספר אשר עובר את הבדיקה. המשקל - הערך בו מכפילים את המספר המזהה ומקבלים תוצאה, התוצאה מתקבלת מסיכום מכפלות ספרות המשקל בספרות המספר המזהה. המודולוס . - המספר בו מחלקלם את התוצאה. שארית | %‏ - המספר המתקבל לאחר חלוקת התוצאה במודולוס ללא שבר עשרוני. ספרת הביקורת- ההפרש שבין המודולוס לשארית ולעתים היא השארית עצמה. הנוסחה המתקבלת ספרת בקורת = כ - מודולוש כדי להדגים את יכולת ספרת הבקורת לאתר סוג? שגלאות שונים נציג מספר שיטות, בחלקן פשוטות למד? שמלדת יעילותן נמוכה ואחרות, מורכבות יותר הנהוגות בציוד בעל כושר עיבוד ומחשבים. בשלטות המשוכללות נוהגים במשקל לא אחיד, כלומר לכל ספרה במספר משקל שונה ושכלול זה מעלה את רמת הבקורת. שיטה א. מחבר לם את הספרות המרכיבות את המספר ומחלקלם ב-10. המנה השלימה מהוה את ספרת הביקורת. למשל, ספרת הביקורת של המספר 5 4 3 2 1 תחושב ע"פ הלוקת 15(= 5+ 4 + 3 + 2 + 1) ב-10, כלומר 1. המספר פולפ ספרת הביקורת יהיה אם כן 1 5 3.4 2 1 . בשיטה זו המשקל הוא 1 והמודולוס 10. כותת של שיטה זו מכוון בעיקר לאיתור שגליאות העתקה, אולם שגיאות החלפה אינן מתגלות בשלטה זו. החלפת ספרות לא תשנה את התוצאה בשל המשקל האחיד בו משתמשים. לשיטה זו חסרונות נוספות כמו למשל - 256 - ההתפלגות הבלתל מאוזנת בשימוש הספרות השונות כספרת ביקורת. עיון קל לצביע על כך שהס?כוי לקבל ספרת ביקורת 8 או 9 הוא קטן לעומת תדלרות הופעת הספרות 1 או 2. חוסר איזון זה פוגע בעקרון עליו מושתתת ספרת הביקורת. | | שיטה ב. | מחברים כל זוג ספרות של המספר המזהה. ספרת הביקורת חללבת | ו להשלים את סכום הזוגות למאה השלימה הקרובה. כלומר, המשקל הוא 1 | והמודולוס 100. במספר 6 5 4 35 2 1 למשל, סכום הזוגות הוא 102 > 56 + 34 + 12 1 וספרת הביקורת תהלה 98 = 102 - 200. ספרת הביקורת מורכבת כאן מ-2 ספרות וזהו חסרון בשל הגדלה בנפת הרישום, ההקלדה וכד'. השלטה מסי?עת באיתור חלק משגיאות החלפה, כלומר אם מוחלפים המקומות בין 2 ספרות עוקבות. אם נרשום את המספר הזה כ - 6 5 4 2 3 1, ספרת הביקורת לא תתאים, והשגיאה תתגלה. לעומת זאת החלפה של 2 ספרות רצופות במקרלם מסוימים עלולה בכל זאת לעבור את הבדיקה ללא התרעה על שגיאה, למשל 6 5 12 34 . 7 / שיטה ג. המשקלות הן הספרות של טור חשבוני עולה המתחיל ב-2 ועולה ב-1. 0 המשקל הראשון שהוא 2, מכפיפ את הספרה הנמוכה ביותר של המספר (ספרת היחידות) וכך הלאה. ‏ המודולוס הוא 11. , בשיטה זו תיתכן בין השאר גם שארית 0 או שארית 1 ואז החסרת השארלת מ -11 פרושו קבלת ספרת ביקורת בת 2 ספרות (10 או 11). לאחת מהן נלתן | להשת מש בספרת ביקורת 0 ולשניה ספרה אחרת כלשהל. כדי למנוע מצב כזת אפשר לקבוע שאותם מספרלם אשר תוצאת חישוב ספרת הביקורת מצביע על 2 ספרות, לא יופעלו במערכת. לדוגמא המספר 5 9 8 | - המשקלות 2 + 5 סכום המכפלות הוא .1 = 6 + 9 + 36 + 40 השארלת הלא 3 : | (3) 8 = 11 : 91 ספרת הביקורת היא : 8 = 3 - 11 | והמספר כולל ספרת הביקורת הוא 28 7 257 - כווריאציה לשיטה זו אפשר לראות את השלמוש במשקלות של טור הנדסל המתחיל ב-2 ועולה בכפולה של 2 כלומר ... 8, 4/ 2. לפנינו המספר המזהת י 5 1 1 המשקלות להיו 2ַ 4 8 16 סכום המשקלות ?הלה 460 = 6 + 16 + 8 + 16 השארית הלא 2 : (2) 4 > 1.11 46 ספרת הביקורת הלא 11-29 המספר הסופ? הוא 19 שיטה זו טובה לאיתור שגיאות החלפה. שיטה ד. המשקלות מופיעים כבעלי ערכים החוזרים בתדלרות מסוימת כמו 1 2 1 12 . המודולוס הוא 10. לדוגמא, לפנינו המספר המזהה 2006 המשקלות הם 22221 סכום המכפלות הוא 36 = 4+5+14+3+4+6 השארית הלא 6 . (6) 3 = 10 : 36 ספרת הביקורת הלא . 4 = 6 - 10 חסרוגה של השיטה במשקלותיה המוגבלים. שלפור מה לשלטה בת לקבל ' ע''ל סיכום אברל המכפלה במקום סכום המכפלה עצמה למקרלם בהם המכפלה עולה על 9. בדוגמא הקודמת במקום תוצאת מכפלה של 14 נקבל 5 ואצ: סכום המכפלות הוא 7 5 6 + 4 +35 + 5 + 5 + 4 השארית היא 7 (07 2 > 10 : 27 ספרת הביקורת הלא , 3 7 - 10 השלפור מתבטא בכך שהוספת סכומים העולים על 10 לוקחת בחשבון את ספרת העשרות ואינה מנוטרלת בשל החלוקה המאוחרת ?ותר ב-10. יש חשלבות רבה לקבלעת המשקל לשם חלשוב ספרת הביקורת. בבחלרת שיטת משקלות המלוצגת ע''י טור אריתמטל (הקובע כי קלים הבדל או יחס קבוע בין כל שנל איברים עוקבים בטור) יש לכל משקל ערך אחר ומכאן גם שהאפשרות לאיתור שגיאות רבה לותר. - 258 - המודולוס נוכחנו קודם, שערכי המשקלות ח?יבלם להיות כפופים לכללים קבועלם בכדי לאפשר את חלשוב ספרת הביקורת בשלטה אחלדה לסלדרה של נתונים ולבדיקתה החוזרת. המודולוס ח?יב גם כן למלא מספר תנאים. המודולוס חייב להיות מספר ראשוגי גדול או שווה ל-10. הסיבה לכך פשוטה: הלות וצריך לאפשר לכל ספרה שבין 0 ל-9 להוות את ספרת הבלקורת, הרל שכל חלוקה בספרה הנמוכה מ-9 תפחית את האפשרויות הלצוגיות של ספרת הביקורת. בניח למשל שהמודולוס הוא 3, אז? ספרת הביקורת לכולה להיות מילוצגת רק ע"י הספרות 0, 1 או 2. ככל שמספר האפשרויות של ספרת הביקורת רב ילותר, כן האפשרות לאיתור שגיאה טובה ?ותר. מכאן שתיאור- טלת, ככל שערך המודולוס גדל, כן היעילות של ספרת הביקורת עולה אולם מאחר ששימוש במודולוס גדול במלוחד גורר קשיים, כמו למשל ספרת ביקורת בעלת 2 ספרות או יותר, הרל משתמשים במודולוס בעלי ערך 10 או 11. התועלת השולית המתקבלת משימוש במודולוס בעל ערך גדול לותר אינה מצדיקה ברב המקרים את המאמץ הנוסף המתחייב משימוש במודולוס כזה. המודולוס חייב להיות גדול מהמשקל. משקל 12 בשיטת מודולוס 11 ערכו למעשה כמשקל 1 = 11 - 12 וזה איננו אלא חזרה על משקל שניתן כבר. המודולוס זהה למשקל (או שהמשקל גדול לותר) גורמים למעשה למכפלה וחלוקה של הספרה באותו מספר, דבר המנטרל לחלוטין את החלשוב לגבי אותה ספרה ומאבד את היתרון של שלמוש במשקלים בעל? ערך שונה. מערכת קללטה ועיבוד זןוא|ץ5 של נ.סי.ר. - 259 - פרק 28: ת6א!0 ב6רותי מו4 ארגון יכול לקבל שרותים של גורמל חוץ בשטחים שונים: יעוץ, ביצוע עבודות תכנון, או השלמת כח עבודה בקלידנות. ההזדקקות לשרותי חוץ קיימת בדרך כלפל בנקודות ציון מיוחדות בפעילות כ גון בשעת הקמה של מערכת בתכנון מחדש או בעתות שלא עונתלות. הפנייה לגורם חוץ לשם קבלת שרותיו מלועדת לפתור בעיות של מחסורב * באנשים בעלי כשורים מסוימים הנדרשים לארגון באותה עת. יכולים להיות נוספים לאלו ישהארגון מקיים בעצמו, קלידניות או שרותים שה השרותים האלו כמו למשל תוספת ארגון אינו מספק לעצמו בדרך כלל, כמו תכנון שיטת טפסים, זרימת אינפורמציה ושלטת הסבה. חלק מהעבודות הנמסרות לגורם חוץ נלתנות לכימ ות ולהערכה מדוייקת כמו למשל הקלידנות. לעומת ָאת עבודות תכנון אינן ניתנות להערכה הד- משמעית. להבדללם אלו לש השפעה על בנית המחיר לשרות. מיהו גורם-חוץ? גורם זה הוא כל חברה, ארגון או בודדים העוסקים.- בתתום שבו נזקקים לשרות ואשר מוכנים לתת את השרות הזה בתשלום לפונה אליהם. בכלל זה, חברות לעוץ, חברות שרות לקלידנות, לשכות שרות, חברות יעוץ ושרות לתכנון, קבלנלם פרטיים לנושאים שוגלם. בהמשך נדון בעיקר במסירת עבודות קלידנות לגורמל חוץ. נכנה אותם בשם הכולל "לשכת שרות", או "חברות שרות". שלקולים בהחלטה למסלרת עבודה מחוץ לארגון . שלרותיל חוץ יכולים להגדיפ את הלכולת המקצועית של יחידת מחשב וחשוב לקבל אותם לתועלת הארגון. עם זאת ישנם מספר שיקולים אשר חייבים לקבל הערכה מחודשת לפני הזמנת השרות: 1. כח אדם בארגון בהנחה שבמסגרת כח האדם והציוד הקיימים אין אפשרות לבצע את העבודה, האם באה בחשבון הג דלת הפוטבציאל של הפונקציה הנזקקת לסיוע? מה יקרה להגד לה זו עם סיום הפרויקט?. .לשאלות אלו השלכות על תקציב, מקום, תקגי כח-אדם. 7 260 - | 2 | לוח זמנלם | האם מסלרת העבודה ללד? לשכת השלרות תשפלע על לוה הזמנים לביצוע | עיבוד הנתונים וכיצד? הדבר מח?יב בחלנת העומס הקים על שירותל | * החוץ ויש לקחת בחשבון גם את שאלת העברת החומר והקשר שבלן שנל ן הגורמלם. נלתן לבוא להסדר עם הגורם החלצונל לשמלרת לוח-זמנים. 3 מה מ נות האם אפשר לסמוך על אלכות העבודה הנמסרת לגורם חוץ. מהם הכללם לאבטחת שלימות החומר ומעקב אחר "תנועתו" בלן הארגון ונותן השרות. .4‏ ס ו ד לות האם העברת עבודה החוצה עלולה לגרום לחשלפת נתונים חסוללם. הגנת המלדע הינה באחריות הארגון ועליו לקבוע אללו נתונלם אסור . להוציא או למסור לעלבוד לגורמ?ל חוץ; באילו נושאלם נלתן להסתפק בהתחלבות פורמלית של נותן השרות לשמור על סודלות; ובאילו מקרלם אין שום הגבלה על מסלרת נתונים החוצה. 5. כ ת קצ ל ב האם המחלרים הנדרשים ע"י לשכת השלרות חורגים ממסגרת התקציב שנקבעה לפרולקט. ‏ לעתים קרובות אין אלו מחלרלם העולים על מחלרלם" עצמלים של לחידת המחשב המזמלנה. שלבל בלצוע בהנחה שהוחלט על הוצאת העבודה החוצה, כלצד לגשת לישום המעשל של ההחלטה. לש לקחת בחשבון שאפילו בתנאים סבלרים אין מדובר בפעולה אחת אלא בשרשרת פעולות ארגונלות אשר לכולות להמשך זמן רב. 1. הגדרת העבודה מסלרת העבודה מחליבת הצדרה מדויקת.אם מדובר בקלידנות יש להגדיר את היקפה, צורת המסירה, הוראות ההקלדה, זמן אספקה ומועד החזרה. אם זוהי עבודת תכנון, לש להגדלר במדויק מה מבקשים, צורת הפלט תכיפות הדוות ומועדי מסלרה. להגדרת העבודה לש חשלבות כפולה: לבחון מחדש את העבודה ולתקן בעיות אשר לא נשקלו קודם ולתעד את היקף העבודה לצורך החוזה. תוכניות פיקוח לרשומות ותוכניות קלט אחרות צריכות להיות באתחריותו של הארגון. אבטחת תוכניות אלו במתקן הגורם החלצוני צרל?כה להלות 'באחרלותו. 2. בחירת לשכת השלרות אחד הדברים הקשלם ביותר בבתירת לשכת השירות הוא הבטחון שאמנם 5 261 - החברה שנבחרה נותנת את התמורה הטובה ביותר תמורת המחלר הנמוך ביותר. חברות צבוריות צריכות בדרך כלל לצאת למכרז בכל עת שרוצים למסור עבודה החוצה או לפחות בכל תקופה קצובה. כדי להבטלח מבנה אחיד לתשובות המתקבלות אשר ליעזור בהערכה ובבחלרה, המכרז חייב להכיל הוראות והנחיות כיצד יש לערוך את | ההצעה. מאחר והעבודות שונות באופין, אלן מבנה לחיד שלכול להיות נכון לכל המכרזים, אך אפשר להציג את הנושאלם העלקרלים: תיאור הנושא או המטלה. - יעדים. כמות מאמצים צפויה אשר לכולה להתבטא בחדשי אדם או בהערכת מחיר. לוח זמנים לחתימת החוזה, התחלת העבודה, אספקת דוחות וסלום ן הפרויקט., - דרישות כלליות מנותן השרות. - קריטריונים לבחירת נותן השרות. סוג הצעת המחיר הרצולה: מחיר קבוע, מחיר בסיסי קבוע והוצאות משתנות, מחיר של זמן והוצאות וכו'. נושאים שונים: גודל חברת שרות רצוי, תנאים למקרה של פיגור | בלוח זמנים (למשל קנסות), ועוד. 5. תוכן ההצעה % זא בתשובה להוצאת המכרץ יש לצפות להצעות שונות שהבדלים ניכרלם ביניהן, אם בצורת הפתרון, אם בציוד ואם במחירים. מכל מקום ההצעה חייבת להכיל את האלמנטלם הבאלם: - מבוא, הכולל הגדרה כללית של העבודה. - הגדרה מדויקת של מטרות הפרויקט. - תיאור השיטות המשמשות לפתרון הבעלה. לוח זמגים הכולל גם נקודות ציון בהן יסופקו דוחות התקדמות. תיאור דרגי המגעים וחלוקת שטחי האחריות בין נותני השרות לצוות הפנימל. . - רשימת מחירים מפורטת. , - כישוריה של החברה לבלצוע המשלמה. האנשלם אשר ?יבחרו לעבודה זו, רקע ונסיון. 4.| השיקולים לקביעת הזוכה אם המטרה היא לבחור את לשכת השלרות שתבצע את העבודה הטובה בי?ותר במחיר הנמוך ביותר הרל קשה לעשות זאת ללא תחרות. התשובות למכר+ ם-/₪8תק/-/-..]/.7/7ח 1 ו 262) = מליצגות למעשה תחרגת זו. בעית בחירת הזוכה הופכת קשה כאשר מגיעות תשובות רבות מאד. מאידך המכרז מחטלא את מטרתו אם לא משתתפות בו לפחות מספר חברות. אפשר להקטלן את מספר הפניות ע"ל משלוח המכרז רק לחברות הנראות מתאימות לביצוע העבודה (שיטה זו נוחה לביצוע בחברות פרטיות אשר לא חלים עליהן הכללים של המכרז הפומבל). הבחירה צרלכה להתבסס על השלקולים הבאלם: - האם לשכת השירות ביצעה עבודה דומה לזו הנדרשת במרכז, - תאריכי התחלה וסיום, טיב וכו'. - תיאור האנשים המוצעים לביצוע החוזה וכלשורלהם. - מצב עסקי? של לשכת השירות, לציבות עסקלת ומגהלית. - חוזים נוכחיים של לשכת השירות. כל המידע הקלים חייב להלות לנגד עיני המחליטים לבחור את הזוכה. במכרזים אחדים אין פותחלם את המעטפות החתומות לפנל לשיבת ועדת המכר- זים אשר בוחרת את הזוכה. מכאן, שאם לשכת השרות לא מסרה את כל הנתונלם הדרושים בהקשר למכרז הם לחסרו לאלן שצרלכים להחליט. במקרים אחרים, חברות אשר מפרסמות מכרז, לכולות לברר כל נתון גם לאחר קבלת התשובות ולפני ההכרעה. כאשר מערלכים הצעות שוגות, ניתן למשל לקבוע שלטת ניקוד אשב תעניק נקודות שונות להצעות על סמך טיבן והתיחסותן למכרז. החברה הצוברת את מספר הנקודות הרב ביותר זוכה במכרז אפשר גם לחלק את מספר הנקודות במחיר והחברה שתזכה היא זו שיש לה מספר נקודות גבוה יותר על כל לירה עלות. ישנם גורמים, לעומת זאת, אשר קשה להביעם באופן כמותי, למרות שחשוב לקחתם בחשבון ההכרעה. רצוי לעמוד בתהליך הבחירה על מספר אספקטלם נוספים, ב?ניהם האם לשכת השירות מגישת ההצעה, עמוסה בהתחייבויות. עומס כזה פרושו ברוב המקרים, פחות תמיכה בלקוח גוסף. 20 בשכ לרת. שרות אשר עיקרו הוא פונקציה של אנשלם, נסלונה הכללל של החברה אלנו כה חשוב כפי הנסיון הישיר של אנשיה בנושא המסוילם. בהקשר זה לש לבדוק את יציבות כח האדם בחברה, ליכוד הצוות, רמת הכישורלם הקיימת" בנושאלם שבהם נדרש השרות. יש לבהון מיהו אלש הקשר של החברה עם מקבל השרות, רמתו המקצועית והניהוללת ומידת העומס המוטלת עללו, גורם חשוב אחר הוא מלדת היציבות הפיגנסית של החברה ויכולתה לעמוד בהתחיבויות שקבלה על עצמה, 7 263 - אפשר לקבל חוות דעת של לקוחות אחרים של החברה כד? לברך נושאים כגון איכות עבודה, עמלדה בלוח-זמנים, ועוד. תשובה שצרלכה להשקל בכובד ראש הינה לשאלה "האם הלית מזמין שוב, מרצון, את השרות באותה חברת שרות?". נלסוח כזה מעודד תשובה כנה אפילו קלמת נטיה לחפות על אי הצלחות. נושא המחלר הלנו בר-חשלבות, אך לא חשיבות עללונה. בערלכת ההשואה בין החברות המתחרות, המחיר יקבל בדרך כלל עדלפות נמוכה. ברוב המקרלם קלים ?חס לשר בלן המחיר ורמת השרות המובטחת ולכן יש לשקול גורם זה בניהול המו"מ וההחלטה. המחלר הנלתן בהצעה הראשונה אלנו כולל לעתלם את כל מרכל?ב? התשלום בעבור העבודה, וגם זאת לש לשקול, כפל שיפורט בהמשך. ההתקשרות החוזית עם חברת השרות קיימות שתי צורות התקשרות עם חברת שרות: האחת - מבוססת על ביצוע העבודה במחלר קבוע מראש, והשניה - על תשלום לפ? כמות העבודה שהושקעה (לפל שעות או למל עבודה וחומרלם). לשתי צורות ההתקשרות השונות בין הצרכן ונותן השרות לש לתרונות, חסרונות ומגבלות שונות. : ההבדל החשוב מבחלנתו של הצרכן הוא יכולתו לפקח על איכות העבודה המופקת ולכוונה ליעדלם שנקבעו על לדו כדל להפיק מוצר מוגמר כרצונו. ההבדל השנל הוא ביכולתו להשפלע במהלך העבודה ולהכנלס שנולים אם רצונו בכך. לשנוילים יש השלכות מבתינת לוח הזמנים ומבחינת עלות העבודה כולה. השנולים מפרלעים למהלך העבודה גם אם הם צפויים, ומשבשים את לוח הזמנים. בחוזה במחיר קבוע יש.לכלול סעיפים שלדונו בנושא השנוללם, בעוד שבחוזה לפי השקעה בפועל - כלולה עבודה זו בחוזה. לפל החוזה המבוסס על מחלר קבוע, על הקבלן לבצע מטלה מסולמת עבור סכום כספי קבוע מראש (עבודה קבלנית), והוא נהוג בדרך כלל במקרים הבאים: - קיים לצורך עבודה זו תקציב קבוע מראש. " - לעבודה המסויימת לש ערך מוגבל מבחינת מטרת האלרגון. - העבודה מוגדרת במלואה ומבוצעת על ?דל הקבלן בלבד. - חברת השרות ביצעה עבודה דומה בעבר. , - 268 - האלטרנטיבה לחוזה המבוסס על מהיר קבוע הוא החוזה לתשלום לפל כמות העבודה שהושקעה. הוא נהוג למקרים בהם הלקף העבודה לא נליתן להגדרה מפורטת ועל כן אחוז הסיכון עבור נותן השרות *כול להיות גבוה, ולהעלות מאד את מחלר העבודה. הוא נהוג גם למקרים בהם רוצה הצרכן לנווט את העבודה כאשר הוא משתמש בכח אדם שלו, ומשלים אותו בכח אדם של חברת השרות. והי למעשה העסקה של כח אדם שנבחר על לדל הצרכן. שיטת התשלום לפ? השקעת העבודה בפועל *כולה להבחר גם למקרה בו הקבלן מבצע את כל העבודה בעצמו. החוזה לביצוע השרות שונה בכל סוג עבודה: יעוץ, קלידנות או תכנון. בנוסף לתנאלם והתנלות המקובללם בכל חוזה עליו לכלול פרוט של העבודה, תארלכל התחלה וסלום, נקודות בקורת, הפרלטים למסלרה בגמר העבודה, שלטת בדיקת התוצאות ונוהל ביצוע שלנולים בתכנון המקורל. סעיף אבטחת הנתונלם ושמירת סודיות צריך להלות כלול בהתאם לענין. עם חתימת החוזה יש להעביר מתוך הארגון איש קשר אשר *לווה את חברת השרות בעבודתה. עללו לטפל בזרימת המלדע, הוראות, הנחיות ובקשות בין הארגון לבין חברת השרות, ולהיפך. הכנסת חברת שרות (אדם אחד או לותר) למערך ארגונל קלים לכולה לגרום הכוכים וקשלים בתוך צוות העובדלם הק?ים אשר עלול לחשוש מתחרות או מחוסר הערכה. לשם כך השיקול לקבל שרותים מבחוץ חייב להיות עביבי, וההחלטה - ברורה ומובנת לכל העובדים אשר בדיעבד גם ?סכלמו לה. האחריות לביצוע העבודה נשארת בידיו של הארגון או בלדי המזמין, וזאת גם אם מסר את הבלצוע לחברת שרות כלשה?. לפלכך עליו לנהל מעקב | אחר' התקדמות העבודה ואלכותה; | להתרלע ולכוון במדת הצורך כד? להבטלת את השלמת העבודה לפ? התכנון. - 265 - שרות? הקלדה ' בגיגוד לקבלת שירותי תכנון חד פעמיים בנושא מסוים מלדל לשכת שירות, הרל שלרותי הקלדה הם פעילות חוזרת. כאן נדרשלם לשלם את הדגש בחוזת לותר על שאלות תפעול מוגדרות. אלה לכללו: 1 1 - זמן תגובה לביצוע ההקלדה מרגע קבלת החומר. 2 - שעור שגיאות שלא יעבור סבירות מוגדרת מראש. 3 - שימוש בנוהלים מחייבים כמו הוראות קליטה, תעודות משלותח, שמירת סידור החומר וכד'. | 4 - הקפדה בכל מקום שנדרש, על סודיות החומר. 5 - קנסות על חריגות בכל הקשור לפיגורים, אלכול לקולה, וחריגות מהנוהלים. 6 - קבלת התוצר בצורה ובמבנה מוגדרים מראש. הזנה בתקשורת מסמבי - ?חידת עיבוד - זכרון יהידת בקרה נתונים % לעיבוד >" נתונים מעיבוד קודם 0 פלט (הפקה) עיבוד קלט (הזנה) מערך קליטה ועיבוד נתונים 2 7 266 - בלבליוגרפלה - צזקתת2101100 ביבללוגרפלה - צהלהאטש-קרת , 18ת1186610תק . ת1%10ת36000 008280662 0261081 תס הסהמ:סטת .1971 ,.סתד ,5ע62ת115סטת בסהּממסטת ;.8ע2 200655106 המע .מ56061866 צ6ת916 88 ,.1 10%ק ,תס6תהצם ו .מ0618610ט6א 8 006665 , 6עגוססגנ56 :0 .4 , .00 8 ףתבּעספסא מהט ;.צ.א ,אעסצ שסא שָּת1ת115סטע סשת .6002602 ה%הם 716 .1 ,א%תבצע ,0182% : 4 1 , -.סת1 , עתהקהסס 306 תו א ,3111 עע62ם0 . 6 85'ע6פ0 שְעסתע 2868 6 = שסטם תב ה 7 , -סשסס מ8610תעס+ת1 ע66טסוסס ",008 ת1 6סת16ש6סאם 5'ע086 8ם8 65ת6תסס61ט6כ" .1 .60ת - .ם08 , סתסתסְהַהתה 868 ע66טקתס0ס 86 100% שסא" .תהנסא .1.ת 6ת8 ,.ת ,הלהשעסק 1 .60 ,6מ6ת846ת18/ ת566ע5 +ס 1המעטסט ,"עעסתע | 8 ת1 065מ "2808‏ .ת5661פת262 .1 6תב ,.12 ,מ1660108ע 1 גסשבא ,תסבַַַתהסהכ ‏ ", עצ6תע צַס עעסתם 8 שת121תהתטת" .16 6 שת ,תסל ,6115 1 .פָט2 , ת610ַתַה6ע ", 11%ו6+8כ ,260585ק 8815666 .28 וס צת:נאג . תתסט ,02808 ץס560021 .[11ת0ח36 .8 תתסנ 6תה8 ,.מט ,.ת 165עת0 ,111תסת36 ,ת1טמ1 - 65ת0ס0 שסע ‏ .556605 צ66טקותס עס+ 2685גו00006ע .1 , .סתך .1 .5606 ,ת566ץ5 2868 ",6גוקתך 5 118סע162א" ‏ ,.1 ,העהתץ8/ ", תס61ה82ס6:ק 8 תג 205815016 סֶתנט58 5%" .0.7 , ה:6טהת1צק 1 צצפאא , ת8610ס6גות 6ת8 625טקתס6 ו . וי .651ס0סצ 8 05 10165סת1עע .תע506 עסתגא אתה ,6עפמסת ,תע556 07777 497 " .73 ,.סת1 ,5ת50 8 ע1116א₪ מתסצ , תס6הּה6הס ", תס61קעץעסתם עס 8 תס066061עק" ‏ .28016 ,65אצ5 / .4 .סט 6" > - -פגוע פוה 68 ואתה ,.ב 6עהש8םע ,70065%1 ב בתנ התהּעספסא מבט :.ע.א ,א%<סצע שסא .5756605 מ66טקהס6 , עתהגוסותסס 5 , תתס56 .ה 28065 6ת8 ,.0 6צס8ס6תע , עְ1ַ₪1110088 .5, ,1132806066 556605 עס+ ת 2550018%610‏ .556605 11. 2% 141 144 15 ה 7 267 - 8 ₪ 05 מ128610ת08ע0 6ת 7‏ ,.0 10ע60קע ,תספ6פַָתנתטנח ‏ .17 4 --מסנססתטץ 6ת006991ס+ע2 ,תסת10 | .תש651ק שטסת1 עססטקתסס ,ת58ופ ,16210006ססח ‏ .18 14 ,.0ת1 ,5ע6ת115כטע מתסספקגת 8 תספה8א :8ת18טתע צעעפת0 ,מסנטהמסקעסס ת610 הות:ס>תך שתסת6שהתהא , צ2008 צעסתע הסה .19 .6 ,.-1.א ,בדו שת? חוברות הדרכה הוכנו עבור מפעל? ארגמן בע"מ, לבנה ע"? "המכון לפריון העבודה והייצור - המרכז לענא' ומערכות מלדע נלהול?". החוברות נכתבו ע"? שרה חשבל ועטרה דובוביצקי, 1977. 1. הדרכה באמצעות מסופים (*במ/3270). 2. הנחלות לש?מוש ולדוות ב"טוסטר" (?במ/2790). ספרות כללית בנושא מחשבים ומערכות עלבוד גתונים: 1. זאב נוימן וישראל בורובלץ, מהשבים ומערכות מלדע, "גומא', צריקובר מוצלאים לאור בע"מ, תל-אביב 1976. 2. בנל רוזן (רוזנברג), תהליך קליטה מרכזל הלחידה לעיבוד נתונים, 1971. , משרד החנוך והתרבות 3. עמיהוד, יצחק, המחשב האלקטרונל ועיבוד הנתונים, הוד-עמי, 1971. 4. מילון למונת? עיבוד נתונים, א?ל"א - איגוד לשראל? לעיבוד אינפורמציה, 1975. המעוניין לוכל לפנות אל החברות המייצרות והמשווקות ציוד עיבוד נתונים וציוד קלט. הספרות שבהוצאתן מתהלקת בדרך כלל לכמה נושאלם אשר מתפוכם לבחר המשתמש את החומר המתאלם בלותר לצרכליו: 1. תאור מערכות לישומים בנושאלם שונים, כגון בנקאות, תעשיה, שווק קמעונאל וכד'. 2. תאור מערכות ציוד. 5. תאור תוכנה למערכות קליטת נתונלם. . 4. ספרות כללית בנושאי קלט ועיבוד נתוגלם. מ ילון 7 268 - מ ו נה ל ם רשימה זו כוללת מונחים באנגלית בנושא קליטת נתונים למחשב. התרגום העבר? מותאם למילון המונחים של אלל"א ובמקרים אחדים הותאם הרחבה. כתובת נתונים (באחסנת תקליט, תקלל עיבוד נתונים למינהל אלפביתי (הכוונה לאותיות וסלמנים) קוד אלפא-מספרל (תולם שונלם) לישום (אפללקציה) לחידה ארלתמטילת עיבוד במיכלול חזרה באחד (רווח, תו, שורה) גיבןול טעות איזון טעות מתאזנת קוד מספר? עשרונל בשילטה בינףית בינרל תו רוות טופס ריק גוש נתונים (ברישום מגנטל) תרשים מלבנל מאגר זכרון טון) להקשרו בספר זה. בסוגרלים ניתנה ןייו 6 (;27 מטדץתד5זאדווסה 6 ול ₪ 6דתמתגוט ות אלל צצאט 16עשוחודדתה 70 6 מ וי הספת 68א 3 אסתתם, ספסאה.זה פס 00582 צתגאדת - 65 י צפגאזת אא 0% אאגזם וני 90068 8% 8 אמעט בית (תו בן 8 סבלות) מצצפ כרטיס מנוקב 6 מכונָת ניקוב כרטיסים א 045 קוראת כרטיסיםי הפפגפה 03982 שרשרת (שרשרת תוים למדפסת) > אס תו ץאט מערכת תוים (התוים שאפטריים במכונה) 1 8שד0תגאס - בקורת 8 ספרת בקורת 7 א0שוו0 לקודד, לסמל (להמיר נתונים משפה רגילה לבטויים = 0055 אלפא-מספרללם קבועים חַד-משמעיים וגלויים, ולהיפך) = 269 - קודן, סָמָל (האיש המקודד, מסמל בתונלם) צו, הוראה תקשורת השווה מחשב לוח בקרה כרטיס בקרה (''כרטיס פיקוחי') שדה בקרה ממיר (להסבה והעברה מצורה אחת לשניה) הסבה מונה לחידת עיבוד מרכזית של המחשב צלינדר בתקליט מגנטי/תקליטון נתונלם מאגר נתונלם איסוף נתונים (בציוד קלט). תקשורת נתונים הזנת נתונים (ציוד קלט) עיבוד נתונים לישום מערכת עיבוד נתונים רלשום נתונים (רלשום מגנטל) מספר עשרונל פרטיסים מנוקבים לפענח (נתונלם): > ספרה אחסון בגישה לשלרה בקרה לשלרה תקליט (מגנטל) כונן תקליטים מגנטל מסוף מצג (עם מסך הקרנה) תקלידית/תקללטון להעתלק (שדות מרשומה לרשומת) לערור עיבוד נתונים אלקטרונל למחוק טעות (סטיה מן הנכון) 00 ו 0-5 בי בצוי ו אס פזטזע 1800אסס כצצ יי 00 וי צאט 2800855186 4העאסס - סקס אטפאזצס אזאם 5 דגס .דג י-0- 85א04110צאש60 אס צפעאם אדפ 6 הצא 110 900955180 גצתס 006 הדא סט אספם 0 וי 8 400855 עסמפדס 0 דפ 1% מטצפת 15% צצאט ץצאזספדת ןדס קט דדסת 6 14 10א₪50780 - ססם כו הסחאת קוד בקורת שיבוש (שמכונה גרמה) , שיבוש (שמכונה גרמה) להזין שדה קובץ תוחם קובץ (לציון תחילת/סוף קובץ) ארגון קבצים מילוי (תו מלוי קבוע) סימן, תמרור תרשים זרימה מבנה (עריכה של נתונים) הדפס (דף הנייר המודפס) חומרה (צלוד מחשב) ראש (מגנטל) רשומת כותרת (לקובץ) קוד הקסדצימל?ל (לחלדות) קלט פלט ארגון קבצים אינדקס סדרתי מלדע מערכת מלדע תיחול (הכנת מכונה או אמצעי רישום לפעולה) קלט משולב פסק (הפרעה/הפסקה לעבודה) פריט מספר תוכניות המהוות יחידת עבודה אחת למחשב מפתח/מקש במקלדת מקלדת/לוח מקשים מנקבת ציוד לרישום נתונים תוית (של קובץ) עט אור (במסוף מצג) ב5 608 6א1א0400 פסתתם מפטזדץ צוטל -| סטפץ כו מודץ אפגא פודת 0901 ודל פמט 6 סד יד ץצ כפתאג מ זופת סגפו פת60מת תמפגפת ₪ םגאד0טפהאס עטפדטס/ץטתפאד - 1/0 00121108 דע 14דאמט500 - אמפאד א110 סאד 5% א110גאאסקאך 208 זאד צטקאד פד זאד דא שיו 1% צפא 009 צעע אטאט תא צפדאם צטא מיב נוי אפעץ 6 מתג טעינה (של תוכנית למשל) לוגי מכונה מגנטל סרט מגנטי קריאת סימנים אופטית כרטיס פיקוח (במכונת ניקוב/אלמות) רב קובץ (קובץ ראשי במערכת) חישת סימנים (קרלאה) הודעה (בתקשורת) קריאת תוים מגנטלים מחשב זעיר טעות, שגיאה (בידי אדם) מודם (מתקן להעברת נתונים בין ציור מחשב ומסופים אל קוי טלפון) מספרל - 27| - צטא 1045 6 ו 6 שלגך 16עםא6א 6א1פפת אפגא 690 ממד5ה פע אמ דפגון 6 אפחגאתא ו 6 8ם67המ6 אא 16דמאסגא - פסזא ציוד או התקן שפועל במופרד מן המחשב ציוד או התקן הפועל כאשר הוא קשור למחשב קריאת תוים בשלטה אופטית גלישה (יותר תוים מקיבולת השדה) בקורת הזוגיות (ברלשום מגנטל)י להדפיס מדפסת תוכנית תוכניתן כרטיס מנוקב סרט (נייר) מנוקב אחסנה בגישה אקראית י ארגוו קבצים אקראי/לגישה ישירה קריאה קורא כרטיסים מנוקבים זמן אמלת?ל רשומה גליל (של סרט מגנטל) 60 זאו 5 אפפסא 6צתפותוא 0-5 פאז-אס 00011108 דוס 0211081 - 008 יאצוי 8 צד1תק צאזחץק האמצאזפק ו . ה 690 סשאסאטץ שד פפאסאזץ 8 400855 אספאהג א10 0612 ממדץ 18867 /אססאגת ספת אפפהטת מא גטת תת מטטת שאלות בנושא" הקללטה מה הן תכונות וסוגי ציוד לקליטה נתונים ? כיצד לבצע הסבת נתונים למחשב ? מה הן הדרכים לשלפור א?כות מוצר הקללטה ? איך מארגנים את העבודה ביחידת הקללטה ? הקלע למחשב מיועד לכל העוסקים בפיתוח או בהפעלה של מערכות מידע וקלט למחשב: מנהלים, ‏ מנתחי-מערכות, מתכננים ומתכנתים, צוותי בקרה וקלט בארגון. מטרת הקלע למחשב להיות ספר עבודה, ספר לימוד יוספר עזר;