- שנה: 1972
- מו"ל: המכון לפריון העבודה והייצור
- תגיות: סקר
OCR (הסבר)
יישום מחשבים במושק ה'שראלל
סל קר רא שוני
מוגש ליועץ לאוטומציה מינהלית - משרד המסחר והתעשייה
ערכו :
אורה בן-ישראל
(2661 .5651 בן-ו אוריה רונאל
בן-יטרוול, :וורה
יוטום מחצבים במבק היטראלי
|וופו-
וו
מארט 1972
המכון לפריוןו העבודה וה'יצור
מחלקת המחקר - והמרכז לענ"א ומערכות מידע ניהולי
ו -+ 6 ווה 7 ין . על נה
ָ 1 2 וןוו ו ו
ת וכ ן ה ע 1 3 ים
הק מה
סיכום
פרק 1 המתודולוגיה של העבודה
פרק 2 תיאור כללי של המחשבים במדגם - נתונים כמותיים
פרק 3 | תחומי היישום של המחשב לפי קני מידה חיצוניים ומבניים
פרק 4 מקומו של המחשב במבנה הארגוני
פרק 5 נתוני כוח אדם במחשבים במדגם
-
פרק 6 עמדתו של המנהל הכללי או מזכיר החברה באשר למחשב
נספה א" : סקרים נבחרים
+
נספת ב : תיאור מערכות המחשבים במדגם
"
נספח ג ! השאלון
רשימה ביבליוגרפית.
10
22
242
47
21
4
02
4
69
10
11
12
המחשבים שנכנסו למדגם לפי יצרן ודגם
התפלגות המחשבים במדגם לפי צודל
המחשבים במדגם לפי שנת הכנסתם
המחשבים במדגם לפי הענף (הסקטור במשק )
התפלגות המוסדות במדגם לפי מספר המשמרות ושעות
ההפעלה של המחשב
התפלגות המוסדות בתשובה לשאלה: האם המחשב מנוצל דיו
המחשבים במדגם לפי אחוז הזמן לאחזקה מתוכננת ולבטלה
בגלל קלקולים
אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות
אחוז הזמן הנדרש לניסוי תכניות לפי תקופת הכנסת
המחשב למוסד
המחשבים במדגם לפי אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות
ולפי עריכת חקר ישימות וניתוח מערכות
המחשבים במוסדות לפי שלבי היישום
המחשבים לפי תחומי היישום ולפי תקופת הכנסת המהשב
12
12
13
16
16
18
19
20
21
23
26
מס" טבלה
3
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
שלב היישום וגודל המחשב
תחום היישום והסקטור במשק
הסקטור המשקי ולפי שנת הכנסת המחשב
תחום היישום ויוזם הכנסת המחשב
עריכת חקר ישימות ותחום היישום
לפי השתתפות ההנהלה בתקר ישימות ושלבי היישום
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
המחשבים במדגם לפי
ולפי תחום היישום
המחשבים במדגם לפי
ולפי תחום היישום
המחשבים במדגם לפי השתתפות יחידות אחרות בהצעוות. לישומים
שנת הכנסתם'יועריכת חקר ישימות
תחום היישום ועורך חקר היישימות
הגוף שביצע את תכנון המערכת החדשה
הסתיעות ביועץ חוץ לתבגון המערכת
חדשים, תכנון ובחירה בהתאם לתחומי היישום
המחשבים במדגם לפי
פעילויות המחשב
המחשבים במדגם לפי ייזום שימושים חדשים ותחומי היישום
תחום היישום והגוף המתכנן את
29
1
2
33
34
35
37
8
39
211
42
13
מס" טבלה
26
27
28
29
20
המחשבים במדגם לפי שלב היישום ולפי מספר הדרגים מעל
מנהל יחידת הענ"א
המחשבים במדגם לפי כפיפות מנהל יחידת ענ"א ותחום היישום
המחשבים במדגם לפי השתתפות מנהל יחידת ענ"א בפגישות
ההנהלה בהתאם לשלבי היישום
מספר המועסקים במחשבים לפי שלבי היישום השונים
הסיבות למעבר למחשב לפי דעת ההנהלה
5
46
47
21
המחקר שלפנינו הוזמן על-ידי היועץ לאוטומציה מינהלית, משרד המסחר והתעשיה.
המטרה העיקרית של המחקר היא לנסות ולבדוק את התועלת שבשימוש במחשבים בארץ.
כפי שיתואר להלן, נתברר כי אין אפשרות להשזמש במדדים כמותיים,והוחלט להשתמש
בתיאורים איכותיים בלבד.
במסגרת הסקר נחקרו 19 מוסדות, שברשותם לפחות מחשב אחד.
יש לציין, כי נתקלנו בקשיים מרובים בעת עריכת הסקר, הן מבחינת האפשרות
לראיין מנהלי יחידות ענ"א, הן מבחינת משך הזמן שהיו מוכנים להקצות לנג
ויותר מכל - הקושי שבקבלת מידע מן הממונים עליהם.
יש לראות את המחקר שלפנינו כמחקר נסיוני בלבד, שיוכל לשמש כיסוד למחקרים
שיבואו אחריו. אין להוציא ממנו מסקנות מרחיקות לכה.
תודתנו נתונה לפרופ" נ. רודי, שטיפל בשלבים הראשונים של המחקר והנחה אותנו
בעצתו, למר א. וגנר מלשכת היועץ לאוטומציה, שסייע בידינו בעריכת הסקר ולכל
מנהלי יחידות הענ"א והממונים עליהם אשר שיתפו עמנו פעולה ונאותו להתראיין.
סוכו ם
א. אופיו של הסקר שלפנינו הינו איכותי, והצגת נתונים מספריים מסוימים
באה לתאר את המערכות שנחקרו.
במדגם שנקבע לצורך הסקר נכללו 19 מוסדות ובהם:
1 מחשב גדול (*)
9 מחשבים בינוניים (*)
9 מחשבים קטנים (*)
לא נכללו מחשבים של מערכת הבטחון ושל מוסדות מדעיים וכן לא נפלו במדגם
מחשבים ענקיים.
בגלל ראשוניותו של הסקר יש לראות את כל אשר נעשה בו בגדר נסיונות בלבד.
קנה המידה העיקרי של הנסיון להערכת תועלת השימוש במחשבים היה, כאמור,
איכותי והסתמך על תחומי ורמות היישומים שהפעילו המערכות שהוכללו במדגם.
עס זאת, נעשה נסיון לקשור אה תחומי היישומים לפיהם דורגו המחשבים עם
תכונות שונות - חיצוניות ומבניות - המאפיינות את המערכות שנחקרו מבחינת
גודלן, ארגונן, וותקן, מקומן במוסד, קשרי הגומלין שלהן עם ההנהלות ועם
יחידות אחרות במוסד, אופי המוסד בו הן קיימות הפדי,
ב. מבין הממצאים של הסקר נציין:
(1) במשך 7 שנות קיומס של המחשבים שנחקרו (מתוכם הוכנס המחשב הראשון
בשנת 1964) חלה התקדמות בצורה ובשיטה של הכנסתם, אם כי התקדמות זאת
עדיין איננה מספקת. הווה אומר, המחשבים המוכנסים לאתרונה, זוכים
לבדיקה מראש ולעריכת חקר ישימות, יותר מאשר המחשבים הראשונים שהוכנסו,
ומשום כך היישומים בהם מצויים בשלבים גבוהים יותר. אם כי גם במקרים
* בקנה מידה ישראלי לפי החלוקה של דמי שכלרות של ל,מ,ס.
)2(
)3(
)4(
בהם נערך חקר יטימות - לא הוצגו מטרות ברמות גבוהות.
ברוב המכריע של המקרים נערך תכנון של המערכת החדשה של המחשב ולא ניתוה
של המערכת המוסדית הכללית, וכמובן גם לא ריאורגניזציה שלה.
ההסבה למחשב נעשתה איפוא בדרך כלל על סמך המבנה הקיים.
מאידך, בהשוואה בין המחשבים לפי גודלם, נמצא כי המחשבים הגדולים במדגם,
עוסקים יותר בפעולות חשבונאות ובדיווחים פשוטים, שהרי לשם כך הוכנסו -
לפתור את בעיות הניירת וריבוי הנתונים שיש לעבדם. הם המשיכו לעסוק
בעיקר בתחומים אלה, גם משום שההשקעות הגדולות בתפעולם נעשו במטרה לפתור
את בעיות העומס:.
במקרים של המחשב הקטן הגישה שונה, כי הצוות אינו שקוע במאגר נתונים
ועומס ולפיכן יש ביכולתו לנצל את המחשב לפתרון בעיות מדרגה גבוהה יותר.
בהשוואה בין הסקטורים השונים במשק נמצאה נטיה כלשהי של התקדמות רבה יותר
מבחינת תחומי היישום בסקטור הפרטי, לעומת האחרים.
הסקטור הציבורי וההסתדרותי הזדרזו מעט יותר בהכנסת מחשבים לשרותים מאשר
הסקטור הפרטי, ואולי משום כך, נשארו בתחומי היישום הראשונים שבהם התחילו.
כאשר נבחנה עמדתה של ההנהלה ביחס למחשב נמצא כי: ב-8 מן המוסדות שנחקרו
ההנהלה היא שיזמה את הכנסת המחשב, ואולם לא די היה בכך כדי להביא את המערכת
לשלבי יישום גבוהים יותר. השתתפותה המעשית של ההנהלה בתקר הישימות היתה
מועטה ביותר ובמרבית המקרים הסתפקה באישור בדיונים הסופיים או לכל היותר
בקביעת מטרות. בהתאם לכך לא יכולנו למצוא כל מגמה של עליה בשלבי הייסוטס
בהקשר עם השתתפות ההנהלה בחקר הישימות.
ההנהלה לא השפיעה רבות על תחומי היישום גם במקרים בהם השתתפה בייזום שימושים
חדשים - עדיין אין היא רואה את מקומו של המחשב במונחים של יישום מידע לבקרה
ניהולית.
ב.
)6(
)7(
)8(
)9(
)10(
במרבית המקרים נמצא כי ההנהלה שבעת רצון מן השיפורים שהושגו בעזרת
המחשב - בהתאם למטרות שנקבעו מראש. לעתים רחוקות נמצא קיומם של דוחות
הריגים לשימוש ההנהלה.
כל ההנהלות ציינו גידול רב בפעילות ללא תוספת רצינית בכח-אדם -- בזכות
המחשב. עם זאת, הדגישו מרביתם של מנהלי היחידות לענ"א, צורך באנשים
נוספים, תוך ציון הקשיים בהשגת מתכנתים ומנתחי מערכות.
חל שינוי ניכר ביחידות האחרות השייכות למוסד מבחינת היחס למחשב. כיום,
בניגוד לעבר, אין יחידות שאינן מוכנות לשתף פעולה אם כי יש יחידות
בודדות המפגינות אדישות.
מורגש מיעוט כוח אדם בפונקציות של ניתוח מערכות וחקר ביצועיס,
יש לציין כי אין אחידות בין המוסדות השונים לגבי נתונים וריסומים הנוגעים
לתפעול המחשב ורישומי פעילויות ועלויות.
נראה לנו, כי על מנת שהמערכות הקיימות לא תשארנה בתחומי היישומים הראשונים בהם
התחילו, כדא? לבצע חקר ישימות רחב יותר, תוך ראית המערכת המוסדית הכללית כמפה של
יחסים בין פונקציות ומידע.
אמנם, לעתים קיים צורך דתוף לפתור את בעיות עומס הנתונים, אלא, יש לדעת מראש כי
ישנסם יישומים הצריכים להשתלב במערכות ולא ל"התגלות" בהמשך העבודה. כיום, מתוך
הנסיון שהצטבר בחברות ותיקות ובחו"ל אפשר לקבוע עדיפות בהכנת היישומים בהתאם
לצרכי הארגון הכלליים.
ה.
השאלה העקרית היא הגדרות הבעיות ע"י ההנהלה, כדי להחליט אילו החלטות
עליה לקבל, וכך אנו מגיעים למסקנה אליה הגיעו כבר במספר מחקרים בחו"ל
(דיבולד, מקינסי וכד"). יתכן שכדאי היה להנהיג עריכת בדיקה כללית של
יישומים אפשריים ולהבטיח מראש קיומה של תכנית כוללת של יישומים.
ולבסוף נזכיר את המלצתו של וורנר פרנק בדו"ח שהוציא לגבי המצב בארץ:
"כדי להשיג התקדמות בניצול ענ"א וכדי למדוד את השימוש בו, יש צורך למסד
מיכאניזם של דיווח ובקרה. דו"ח כזה אפשר לעצב עפ"י הדותו"ת שנקבעו
בארה"ב.
מטרותיו של הדו"ח תהיינה, להקפיד על נתונים לגבי:
א. ניצול מנקודת ראות של יישום;
ב. היתרונות לארגוןן;
ג. השימוש בקבלני חוץן
ד. מצאי הציודן
ה. מצאי התוכנהן
ו. תכניות לעתיד הנוגעות להתאמת ושחרור מיכון;
ז. מצאי של בנק נתונים ( אאא יאת ) ".
"ררפ ה הטרט החה הח ה המ לחה 7 לא המה המ הא שא דה שה ה א לה ה ל דד = --=
בשלב ראשון של הסקר נסינו לעמוד על הנסיון שנצטבר במחקרים שנערכו בחו"ל
ובעיקר בארה"ב בנושא.
המחקרים שנסקרו, עסקו בעיקר בתיאור תכונות איכותיות ומלבד במקום אחד לא
מצאנו חישובי מדדים כלשהם של "יעילות המחשב". (ר" סקרים שנערכו - בנספח
א"). בסיכומו של דבר, התגבשה אצלנו הדעה, כי אין לנסות ולהעריך את תועלת
המחשבים בצורה כמותית. ראינו את המטרה העיקרית של הסקר בבדיקת שימושיות
המחשב במובנה הכללי - עפ"י רמות ותחומי היישומים אותם יכולנו לזהות
בארגונים שנחקרו.
נצטט את דעתו של ד"ר ע. שרון מתוך ההערות לדו"ח "המרכז לחיזוי טכנולוגי
ובין תחומי" (אם כי לא עסקנו במכלול הבעיות שהועלו בדו"ח ובהערות הנ"ל):
"אפשר לכנות את היחס בין שעות העבודה לסה"כ זמן כיעילות, מבלי להתיחס
לתפוקות. לדעתי הגדרה זו אינה מענינת אותנו, שכן ניתן ל"נצל" מחשב בקלות
לביצוע חישובים בלתי דרושים ועבודות סרק או עבודות חסרות עניין. לעתים
מגדירים יעילות כיחס הזמנים בהם קומפוננטים שונים של המערכת עסוקים מול
הזמן בו הם בטלים, (למשל יחס הניצול של יחידת העיבוד המרכזית). הגדרות
כאלה שכיחות בעיקר בין אנשי המקצוע, אך לדעחזי גם הן נובעות יותר מערכים
אסטטיים, ואינן מענינות.
אני חושב שהגדרת היעילות הנכונה לענייננו היא הגדרת היעילות הכלכלית.
דהיינו - יחס ערך התפוקה לערך התשומה".
יש לציין כי גם לגבי איסוף נתונים חיצוניים של המחשב כגון שעות הפעלה,
עלויות וכדומה, נתקלנו בקשיים בגלל חוסר אחידות ברישומים לא כל שכן
לגבי נתונים מדויקים של תפוקה ותשומה או חישובי רווחים תפעוליים אשר
יאפשרו מעקב כדוגמת המוצע ע"י ד"ר שרון.
1.2
הדו"ח מגיש אמנם נתונים מספריים שונים, כולל שעות הפעלת המחשבים במדגם
שנחקר, ואולם כל זה בא לתת תאור בלבד של המצב הקיים, מבלי להתייחס למידת
היעילות.
בגלל מספרם הקטן של המוסדות הכלולים במדגם לא ערכנו כל מבחנים סטטיסטיים
ויש להתיחס אל כל הנתונים כאינדיקטורים נסיוניים ולא כאל ערכים מייצגים
סטטיסטית.
שלבי הסקר
הסקר נערך ב-3 שלבים עיקריים:
(א) סקירת הספרות והמחקרים שנערכו בנוסא. (ר' מחקרים נבחרים בנספח א").
(ב) שלב הגישוש
בשלב זה נחקרו 4 ארגונים מן הסקטורים והענפים הבאים:
,
ההסתדרותי - תחבורה ובנקאות
הממשלתי - מיסוי
הפרטי - תעשייה.
המטרה העיקרית היתה - לבדוק את ישימות השאלון שהרכבנו.
נסינו להציג שאלון שונה במקצת לכל תחום וכן חשבנו לראיין מספר דרגים
הקשורים במחשב:
(1) המנהל הכללי או מזכיר החברה ;
(2) מנהל יחידת המחשב ;
(3) מנתח מערכות ראשי ;
(4) מנהל מחלקת ייצור, או מחלקת תפעולית.
(ג)
במהלך העבודה התברר לנו, כי השאלות לארגונים בתחומי הפעילות השונים
אינן שונות במהותן.
כמו-כן,הוחלט לצמצם את הראיון ל-2 דרגים בלבד:
(1) המנהל הכללי או מזכיר החברה.
(2) מנהל יחידת המחשב.
וזז₪ת משום הקשיים הרבים שנתקלנו בהם גם בראיון 2 דרגים אלה בלבד.
לאחר שלב זה, עבר השאלון המקורי מספר שינויים אי כי לא מהותיים,
בהסכמת אנשי לשכת היועץ לאוטומציה.
שלב הסקר
בשלב זה נסקרו 19 ארגונים, תוך ניסיון לייצג את ענפי המשק ואת כל
הסקטורים.
לא נכללו בסקר מחשבים ממערכות הביטחון ומחשבים של מוסדות מדעיים
(כגון האוניברסיטאות או מכון ויצמן), אשר אין ספק שהם מיצגים שלב
התפתחותי גבוה יותר, שאיננו אופייני לכלל המשק, במרבית המקרים
המחשבים במוסדות אלה הם הגדולים יותר.
נציין כאן את הקשיים שעמדנו בפניהם בנסיון לראיין מנהלי יחידות
ענ"א, שהינם מטבעם עסוקים ביותר, ובפרט - המנהלים הכלליים אשר לא *
תמיד התפנו לענות לנו; ויתכן אף שהתשובות שקבלנו לא תמיד היו מלאות.
משום החשיבות שייחסנו לדעתו של המנהל הכללי ולקשר בינו לבין המחשב,
השתדלנו לעמוד על ראיון זה, אך לא תמיד זכינו לתוצאות משביעות רצון,
דבר שגרם להתארכות תקופת עבודת השדה פי כמה מעבר למצופה.
נזכיר ,עוד, כי הנתונים שבידינו מסתמכים על ראיון בלבד, ורק במספר
מצומצם של מקרים יכולנו לראות את דוחו"ת המחשב עצמם.'"
13 ה ש א ל ו ן
חלק 1 - למנהל הכללי או למזכיר החברה
חלק זה היה קצר, ועסק בשאלות כלליות ביחס לבעיות שבגללן הוכנס המחשב,
הציפיות ממנו, ייזום הכנסתו, והתחומים בהם אפשר היה לראות שיפורים
כתוצאה מכך.
חלק 2 - למנהל יחידת המחשב
חלק זה היה מפורט יותר ועסק בנושאים הבאים
א. נתונים חיצוניים של המחשב;
ב. ארגון המחשב ומקומו במוסד;
ג. כוח אדם;
ד. תכנון המערכת.
פרק
2 : תיאור כללי של המחשבים במדגם - נתונים כמותיים
בפרק זה אנו מציגים נתונים חיצוניים של 19 המחשבים שנכללו במדגם: כגון דגם,
גודל, ותק, שעות ניצול, שירותים (במידה שניתן היה לקבל נתונים) וכד".
2.1
המחשבים לפי גודל
בחלוקה לפי גודל נתקלנו בקשיי הגדרה. מקובל להשתמש בדמי השכירות
החודשיים של המחשב כקנה מידה לחלוקה. עם זאת, מתברר כי מחשבים הנחשבים
קטנלם, לדוגמה, משלמים לעתים דמי שכירות בגובה של מחשבים בינוניים ולותר
ואילו מחשבים הנחשבים לבינוניים הציגו כדמי שכירות סכומים נמוכים.
הסיבה לכך נעוצה בתוספות ובהרחבות מסביב ליחידת העיבוד המרכזית, ההופכת
לעתים מחשב קטן לגדול. בעוד שבמקרים אחרים - משמש מחשב בינוני "ערום"
עם מדפסת איטית בלבד. ולפיכך, דמי השכירות שלו נמוכים.
6 מתוך 19 המחשבים היו קנויים (ב-2 מקרים רק יחידת העיבוד המרכזית).
לפיכך התקשינו ביצירת החלוקה לפי גודל בהתאם לדמי השכירות (ראה טבלה 2).
בעיה קשה יותר היתה - חוסר האפשרות להשוות חלוקה זו לחלוקה הכללית בארץ,
מפני שבכל המקומות בהם מוצגת חלוקה כלשהי לא הוגדר מה בדיוק נכלל בדמי
השכירות.
מן הטבלה ניתן גם לראות, כ" לא נפלו במדגם מחשבים ענקיים, וזאת משום שלא
נכללו מוסדות מדעיים כגון, האוניברסיטאות, וכן לא נכללו מחשבים של מערכת
הביטחון ושל לשכות שירות.
המחשבים שנכנסו למדגם לפי יצרן ודגם
| תוצר -6
| י.ב.מ. - 360/20 2 | |
| י.ב.מ. - 360/25 || | |
| י.ב.מ. - 360/30 | 2 | |
| י,ב.מ. - 360/40 | 2 + .2ן |
| נ.ס.ר. -- 315 | 4 (מתוכם 2 | |
| | במוסד אחד) |
| סו חא | | | |
| 0 | [//6 |
| 00 3 > |
| 5 ו || |
ס ה " כ | | 20
מוצגים כאן איפוא 20 מחשבים, אך כיון ששנים מהם שייכים למוסד אחד, ומקשר
ביניהם ש60%0ממ00 ע50מ1 , נתיחס אליהם בהמשך כאל אחד.
2 הלבט
התפלגות המחשבים במדגם לפי גודל
(בהתאם לדמי השכירות החדשיים)
| גודל המחשב מספר מחשבים
מחשבים גדולים
)9 18,000+(
|
|
|
| מחשבים בינוניים |
| (17,999 8 - 7,000 8) | |
|
|
|
| מחשבים קטנים
| (6,999 5 - 2,000 8) 9
שב הבכ ב לכי
| ס ה " כ | 19
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3 הלבט
המחשבים במדגם לפי שנת הכנסתם
| ש נ ה | מספר מחשבים
|
| 2 | 14 |
| 1 | 5 |
| 4 | 107 |
| 5 | 108 |
| 4 | 009 |
| 3 | 110 |
| ס ה " כ | 19 |
טבלה" 4
"יק ה =
המחשבים במדגם לפי הענף והסקטור במשק אליהם משתייך המוסד
סה ק ט כו ר , |
ע גנ ף סה"כ
ממשלתי ציבורי פרטי |
--- 4 | | 4/)|
| בנייה | 57 | ] | 2 |
| תחבורה | | 1 | 1 | | 2 |
| רפואה | | 1 | 1 | | 2 |
| בנקאות | | | 1 | 1 | 2 |
| ביטוח | | | | ו | 01 |
| תעשייה | | | | 4 | 04 )|
שר א מ" מ ל" טר
| ס ה " כ | 6 | 19 |
22
2.3
2.5
תאריכי רכישה והפעלהָ
במרבית המקרים לא חלף זמן רב בין רכישת המחשב לבין תאריר הפעלתו -
לרוב מחודש עד 4 חודשים, מלבד מקרה אחד, שבו חלפה כשנה והצי בין
הרכישה לבין ההפעלה, מסיבות שונות, של תקופת המיתון וכיו"ב.
הציוד שהוצץ מלכתחילה
ברובס המכריע של המקרים נלקח הרכב הציוד בהתאם להמלצתם של היצרנים
שנבחרו, לעתים בתוספת או בשינוי קל.
באשר לשאלה - האם ממלא המחשב את הדרישות בהתאם להבטחת היצרנים - הרי
שמתוך 19 המקרים שנחקרו ענו במקרה אחד בלבד - כי התוכנה לא עמדה
בהבטחות. שאר המקרים הסיבו בחיוב.
מחשב קודם
ב-5 ארגוניס מן הנחקריםס קדם למחשב הנוכחי מחשב אחר קטן יותר, שפעל
במשך 3-10 שנים.
הסיבות להחלפה היו:
א. המחשב .הקודם "התיישן",:, ב
ב. גידול בפעילויות החברה וריבוי חומר.
ג. מאגר לא נוח של מידע בכרטיטים, המצדיק התקנת מחשב המצויד בסרטים או
דיסקים.
ש יר ו תי ס
בין השירותים הניתנים ע"י היצרן נמנו בעיקר השירותים הבאים:
א. אחזקה
190 ₪
ב. תוכנה - היו לפחות 3-2 מקרים, בהס צוין כי התוכנה הניתנת היא
מועטה או לא יעילה, או שאינה מתאימה לצרכים הספציפייט של הצרכן.
ג. הדרכת - המתבטאת בעיקר בקורסים הניתנים אצל היצרן, אשר ניתן
לשלוח אליהם תכגיתנים ומפעילים. /
. במוסדות הגדולים יותר (כ-5) צויין כי ניתנו גם קורסים פנימיים
ע"י היצרן, וכן ניתנה הדרכה במקום ע"י מדריך יומי.
ד. שירותים אחרים:
הנדסת מערכות (ב-3 מוסדות);
עזרה, תכנון וניתוח פרויקטים (ב-4 מוסדות);
כל השירותים הללו ניתנו ע"י אותו יצרן.
6 ניצול המחשב מבחינת הזמן
1 הפעלה יומית
מבין 19 המוסדות שנחקרו, ב-11 מהם (למעלה ממחצית) הופקל המחשב
במשמרות - בממוצע !21 שעות ביממה,. הממוצע הכללי היה - 17.5 שעות
הפעלה ביממה שהוא מספר גבוה לכל הדעות, המהווה כ-73% מסה"כ הסעות
האפשרי, כמובן, שאין לקחת מספר זה כמייצג את כלל אוכלוסיית המחשבים
בארץ, אך יש בו כדי להוות אינדיקטור מסוים. (לפי דו"ח המרכז לחיזוי
טכנולוגי ובין תחומי - 46%, לפי חישוביו של ד"ר שרון - 61%). ראה
טבלה 5.
מבין 2 המוסדות שהפעילו את המחסב 1.5 - !1 משמרות בלבד - היה מחשב
אחד הדש (מספר חודשים), כך שנראה שעדיין לא נכנס למלוא הפעולה בגלל
%
קוצר הזמן.
במוסד השני - כפי שנאמר לנו, עומדים להעלות נושאים נוספים.
%*
ארך, נציין כאן שוב, כפי שנאמר לא אחת (בעיקר הערותיו של ד"ר שרון לדו"ח
המרכז | לחיזוי ) שעות הפעלת המחשב אינן האינדיקטור האמיתי למידת
ניצולו האפקטיבי, ודוקא במוסדדי השני נראה לנו שהתועלת המופקת מן המחשב
רבה יותר.
5 הלבט
התפלגות המוסדות במדגם לפי מספר המשמרות ושעוה ההפעלה של המחשב
משמרות | ממוצק שעות מספר מוסדות אחוזים |
| 1.5 - ן | 10 | 2 || 10.5 |
| 22.5 | 13.5 | 6 | | 31.6 |
| 3 | 21 | 1 | 57.9 |
| |
| םס ה " כ | לו | 19 | 100.0 |
טבלה 6
התפלגות המוסדות בתשובה לשאלה: האם מנוצל המחשב דיו לפי דעת המרואיין?
סה"כ
משמרות
מוסדות
2 | | 1 | 6
| 3 | 9 | 2 |[ ו1
2.2
2.3
באשר לשאלה - האם המחשב מנוצל מספיק - נענינו ע"י מנהלי יהידות הענ"א
ב-15 מקרים בחיוב מוחלט.
ב-4 מקרים הודגש, כי עדיין אפשר להעלות נושאים נוספים, ועדיין אפשר
לשפר בעזרת תכניות חדשות.
השאלה היא, האם שביעות רצון זו היא באמת מוצדקת.
סך כל הניצול השנתי
בנושא זה ביקשנו סיכום שעות הפעלת המחשב במשך שנה שלמה. ב-3 מן המוסדות
הנחקרים לא יכְולנו לקבל נתונים אלה.
על פי הנתוננים שקבלנו, יכולנו להבחין בין 2 קבוצות:
א. מחשבים המופעלים למטה מ-5000 שעות בשנה.
ב. מחשבים המופעלים למעלה מ- 5000 " יע
בקבוצה הראשונה נכללו 11 מחשבים, שפעלו בממוצע 2758 שעות לשנה, כשהתחוט
הוא 1200 - 4575 שעות.
בקבוצה השנייה נכללו 6 מחשבים (בתוכם 2 השייכים לארגון אחד), בממוצע 6084
שעות לשנה, כשהתחום הוא 5300 - 8280 שעות.
אחוז שעות-בטלה בגלל קלקולים
מתוך הזמנים שהוזכרו לעיל נע אחוז שעות הבטלה בין 0.5% - 12.6 מתוך שעות
העבודה המתוכננות במחשבים.
היה מקרה בודד שדיווח על 19.3% - אך זה היה מחשב חדש, אשר יש לשער שעדיין
לא נכנס לפעולה תקינה.
מעניין לציין, כי דווקא האחוזים הגבוהים יותר של שעות בטלה נמצאו בקבוצה
שהפעילה את המחשב פחות מ-5000 שעות בשנה.
ערכנו גם ניסיון לבדוק, האם אחוז שעות הבטלה קשור בצורה כלשהי ב"הצדקנות"
המחשב - אך לא מצאנו כל סימוכין לכך.
4 אחזקה מתוכננת
אהוז הזמן שהוקדש לאחזקה מתוכננת אף הוא לא היה אחיד, והוא נע בין 0.8%
- 11% כשהממוצע הוא 4.5% ביחס לשעות העבודה המתוכננות,. לא נמצאה תלות
בסוג הדגם אן היצרן מבחינת שעות המוקדשות לאחזקה, גם כשמדובר במספרים
מוחלטים, הווה אומר: הזמן המוקדש לאחזקה מתוכננת נקבע באופן אינדיבידואלי
לכל מחשב לפי צרכיו.
בהשוואה, שנערכה בין אחוז הזמן המוקדש לאחזקה מתוכננת לבין אהוזי שעות
הבטלה בגלל קלקולים, מתברר, כי עדיין מתקשים למצוא נקודת איזון מסוימת,
ולא ברור לנו אם הדבר תלוי ביצרן או בצרכן.
טבלה 7
המחשבים במדגם לפי אחוז הזמן לאחזקה מתוכננת ולבטלה בגלל קלקולים
(מתוך סה"כ שעות העבודה המתוכננות)
אחזקה מהוכננת (אחוזים)
בטלה
(אחוזים)
סה"כ
0.0 - 1.0 |
[ 0 | 30 | | |
| .2.5 = 141 |[ 1 | 20 |[20|0010 | [ 060 )|
| 5.0 - 2.5 | | | |[ 3 + 7%( 327 )]
| 10.0- 5.1 | | | : | 3 -%- |
| + 10.1 | | | :3% | [ 10 0 |[ 34220/)|
| ס ה " כ | 2 | 4-0 | 200 |604 | 2 | 031600 |
הערה | לא נתקבלו נתונים מ-3 מחשבים לגבי נושא זה.
7 אחוז הזמן המוקדסש לניסוי חכניות (כולל 6 (
במרבית המקרים, אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות איננו עולה על 25%.
והיה אף מקרה בו טען מנהל יחידת המחשב כי ביחידתו מוקדשים 2% בלבד
מזמן הפעלת המחשב למטרה זו:
במטרה אחד יוצא דופן נדרשו למעלה מ-60% מן הזמן לניסוי תכניות ו-
שם81קגו60פ' ואולם ברור היה, כי המחשב נמצא עדיין בשלב של חבלי
קליטה (מפני שנרכש מספר חודשים בלבד לפני הראיון) ועדיין לא פעל בצורה
תקינה.
טבלה 8
אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות
| % הזמן לניסוי | מספר המקרים |
|| 0-15 | 8 |
| 25 - 16 | 7 |
|| 35 - 26 | 3 |
| + 60 | 1 |
שב בע יבונ בנע בי .בב |
| ס ה " כ | 19 |
עם זאת, ניסינו לבדוק, האש ככל שהמחשב נמצא תקופה ארוכה יותר בארגון
הנחקר, הולך אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות ופוחת - כלומר האם הצשטברות
הנסיון מצמצמת את הזמן הדרוש לניסויים אלה?
אהוז הזמז הנדרש לניסוי תכניות לפי תקופת הכנסת המחשב למוסד
המחשב הוכנס
אהוז הזמן
לניסוי תכניות
| 0-15 |///6 .< | 8 .
| 25 - 16 | 4 | 3 | 7 |
| 35 - 26 | 2 | 1 | 3 |
| + 60 | 5 | 1 | 1 |
ורוו וו וו הר
| םה 55 | 12 | 7 | 19 |
למרות שאיננו יכולים להוציא מסקנות סטטיסטיות, נראה כי במשך שנות השימוש
במחשב בחברה, מצליחים להיכנס לשגרה, בה הזמן הנדרש לניסוי תכניות מצטמצם.
אם נבחין בין 2 קבוצות בלבד סל אחוז הזמן הדרוש לניסוי תכניות, נקבל את
התמונה הבאה:
המחשב הוכנס
| אחוז הזמן לניסוי | לפני 1969 |1970 - 1969 סה"כ |
| 25% - 0 4-4 > | 15 0 |
| % + 26 | 2 | 2 | 4 |
יווה וו הוור היווח
| = | 12 | 7 | 19 |
קיבלנו, איפוא כי מתוך 19 המפעלים שנחקרו, 15 שהם כ-80%, הגיעו למצב בו
אינם זקוקים ליותר מ-25% מהזמן לניסוי תוכניות. מרביתם הכניסו את המחשב
לפני 1969:
בשלב זה ניסינו לבדוק, האם אחוז הזמן הנדרש לניסוי תכניוה תלוי בצורה כלשהי
בעובדה שבוצע במוסד חקר ישימות, וניתוח מערכות ָ?
המחשבים במדגם לפי אחוז הזמן המוקדש לניסוי תכניות ולפי עריכת חקר יסימות
וניתוח מערכות
חקר חקר
| 5 - 0 |[ 4 | 4 0[ 308 )|
| 5 - 16 |[ 006[ 0310 3703000 )|
| 5 - 26 |[ 3 | | 033 )|
| 0 | | 1 0 [ 330 |
| |
| סיה" כ | 13 | 6 | 19 |
לפי הטבלה מתברר איפוא כי לא נמצא קשר משמעותי (במדגם שנחקר) בין 2 הגורמים.
יתכן איפוא, לחשוב, שאחוז הזמן שנדרש לניסוי תכניות תלוי גם באופן העבודה.
כמאשר היא שגרתית וחוזרת למעשה על פעולות הלבלר הממוכן - אין צורך רב בניסוי
תכניות בעוד שעבודה מסובכת יותר, הדורשת תחזיות וכד", או המרבה בחידושים,
דורשת זמן רב יותר לניסוי תכניות.
ערק 3 : תחומי היישום של המחשב
0-ה הדי ה דחה רהה ה יחה החה הרידה הי ורש הדעה ההאי= "קושמ קנ מס ל = ,=
לפי, קני - מידה חיצוניים ומבניים
1 ביל ליל
כפי שצויין בפרק העוסק במתודולוגיה החלטנו להבחתין בין המוסדות שנחקרו
בעיקר על פי תחומי היישומים שלהם. בסיס מתאים לאבחנה ראינו בחלוקה של
דיבולד. (ראה נספתח א").
דיבולד רואה 4 שלבי התפתחות ביישום המחשב:
א. יישום לבלרות - אדמיניסטרציה.
ב. יישום מידע לפיקוח (בעיקר דרג מנה"ע והדרגים המקבילים לו).
ג. יישום מידע לניהול בדרג הביניים - תכנון אופרטיבי.
ד. יישום מידע לניהול בדרג הבכיר - תכנון אסטרטגי.
במדגם שחקרנו לא מצאנו יישומים מעבר לשלב השני שמציג דיבולד.
שלבים אלה כוללים פונקציות מהסוג הבא:
שלב א"
תשלומי שכר; חשבונות יומנים; דיווח תפוקה; השברה (הפצה); רמת מלאי;
שיווק - הזמנות נכנסות, חשבונות.:
שלב ב"
הנהלת חשבונות - ביקורת קופה, ביקורת תקציב
כות-אדם - מיומנויות
קניות - הזמנות לכיסוי משיכות
ייצור - ביקורת מחיר רכיבים
השברה - (הפצה)
מלאי - תחזית סטטיסטית (שיטות)
שיווק - שירות לצרכן.
342
היות וסני שלבים אלה הינם רחבים למדי, ועוסקים בעיקר בנעשה בחברות תעשיתיות
ביקשנו לפצל את החומר שבידנו לרמות נוספות (בדומה לחלוקה שנמצאה אצל גרגורי
וואן הורן).
יישום לבלרות - אדמיניסטרציה
לבלר ממוכן - פעולות פשוטות החוזרות על עצמן.
הפקת דוחו"ת כוללים לדרגים שונים.
יישום מידע למטרות פיקוח
דיווח לפי חריגים הכולל גם ברירת מידע ע"י המחשב לפי תבחינים
(קריטריונים) שנקבעו מראש.
הוראות פעולה ישירות שנותן המחשב בהתאם להתלטות שנתקבלו והוכנסו
לתוכו.
דרוג המוסדות במדגם עפ"י תחומי היישום
ניסינו איפוא לדרג את המוסדות שנהחקרו מבהינת יישומי המחשב העיקריים, שעליהם
נמסר ?נו בראיון לפי 4 השלבים הנ"ל. התוצאות שנתקבלו היו:
המחשבים במוסדות לפי שלבי היישום
שלב היישום מספר מוסדות סה"כ |
| | 3: | -
| | 6 | =
| 8 | 2 | 23
| | | "9
מתברר, כי מבין 19 המוסדות שנחקרו, למעלה ממחציתם עדיין לא יצאו מכלל שלב
א" של יישומי לבלרות - ורק 40% עלו כבר לשלב שני.
עס זאת, 2 מוסדות בלבד עוסקים עדיין ביישום הראשוני של לבלר ממוכן, ואילו
הרוב המכריע מקבל מן המחשב עיבוד נתונים ודוחו"ת כוללים לדרגים שונים (שלב
.)2 8
בשלב ב" עסקו עדיין מרבית המחשבים במוסדות שנחקרו (6 מתוך 8) ביישומים
הראשוניים יותר, אשר כללו אמנם ברירת מידע ע"י המחשב - אך לפי תבחינים
שנקבעו מראש, ואילו היישומים הגבוהים יותר, הכוללים הוראות פעולה ישירות
שנותן המחשב בהתאם להחלטות שנתקבלו והוכנסו לתוכו, נמצאו ב-2 מוסדות בלבד
מתוך כלל ה-19 שנחקרו.
אם לפרט את תחומי הפעולה שנמצאו אצל המוסדות שנחקרו הרי שנתקבלו:
שלב א.1 שלב א.2
ניהול חשבונות ויתרה חודשית; מינהל כספי;
מחסנים -- מלאין .. עיבודים סטטיסטיים;
חישובי שכר; פיקוח אספקה;
חישוב מחלות וחופשות; פיקוח מלאי ותנועהן
הכמנת מסמכי גבייה; תמחיר שכר;
ניהול עלויות;
בדיקת נורמות;
חישובי כמויות.
שלב ב.1 שלב ב.2
מאזן:; תהליכי חיזוי מזג אויר;
ניהול מלאי; עיבודי מחקר;
ניהול רכש; תכנון ייצור;
פיקוח ייצור; תמחיר;
( המשך )
שלב ב.1
פיקוח הזמנות;
הזמנת חלקים דרך מחשב;
ביקורת טיב;
ניהול מחסן תוצרת יומי;
תמחיר מוצרים מוגמרים;
חיטשוב פרמיות ושכר חלקי;
ניהול מחסן תוצרת יומי;
ניתוח כוח-אדם;
התחשבנות עם חברות;
מינהל רפואי - קבלה ושחרור חולים;
סיווג בדיקות מעבדה.
שלב ב.2
ניהול מלאי ושיווק;
פיקוח תועמלנים.
האבחנה לפי שלביס נעשתה לא רק עפ"י נושא היישום אלא בעיקר לפי אופי ורמת
המידע הניהולי המופקים מהמחשב.
יש לציין, כי מספר ניכר של מוסדות ציינו כי הם עומדים להעלות נושאים שיכללו
בתחומים גבוהים יותר כגון:
בקרה ניהולית;
מינהל רכב;
עלויות עבודה;
מערכת תקציב;
יצירת רשומה רפואית בבי"ח, פיקוח תנועת חולים ותכנון תפוסת מיטות בבתי-חולים;
מעקב מפרטים וכד".
חלק מן היישומים החדשים היה קשור בהכנסת מחשב חדש גדול יותר.
לאחר שהיה בידינו דרוג זה ערכנו מספר נסיונות כדי לראות במה נבדלים המוסדות
בשלבי היישום השונים.
2 תסחתומי היישום - לפי וותק המחשב
בספרות נמצאה ההשערה (בוז, אלן והמילטון) כי ככל שמצטבר הניסיון במשך
השנים - עולים בשלב ההתפתחותי.
במדגם שלנו לא מצאנו אישור להשערה זו. כללית, לאור התמורות המהירות
החלות בעולם, נראה כי ההסתגלות אצלנו איטית למדי, אך אותם ארגונים
שהחלו בהפעלת המחשב בתקופה האחרונה הכניסו מלכתחילה שיטות משופרות או
חדישות יותר. לעומתם, המוסדות, שהיו חלוצים בזמנו, והכניסו את המחשב
לפני זמן רב יחסית - דוקא הם נשארו בשלבים הנמוכיס של שימוש במחשב
כלבלר ממוכן ללא הסתגלות לשינויים (ראה טבלה 12).
תחום היישום
חלוקה מצומצמת יותר ובאחוזים הראה כדלהלן:
3.4
טבלה 12 א*
חלוקה באחוזים של המחשבים המדגם לפי תחומי היישום ותקופת הכנסת המחשב
הוכנס
1969 - 0
המחשב
לפני 1969
סה"כ
אחוזלם
תחום היישום
|
| ב | 25,0 | 78.4 0 | 421
הו לוו וו ה
| ס ה " כ | 100.0 | 100 | 10
תהוס היישום וגודל המחשב
ניתן היה לשער כי תחום ההתפתחות אליו הגיעו יישומי המחשב יהיה תלוי גם
בגודלו של המחשב, וכי האפשרויות הטכנולוגיות הרבות יותר במחסב גדול
חאפשרנה יישומים מתוחכמים יותר.
מסתבר, כי עדיין לא הגענו לשלב זה, וכי גם המחשבים הגדולים יותר אינם
שונים למעשה מבחינת השלב ההתפתחותי מן הקטנים מהם.
בכל זאת, יש להיזהר מהוצאת מסקנות מוחלטות כאן, היות ובמדגם שלנו לא נפלו
המחשבים הענקיים.
טבלה 13
המחשבים במדגם לפי שלב היישום וגודל המחשב
(מספרים מוחלטים)
גודל המחשב
שלבי היישום סה"כ
קטן בינוני גדול
| 1.8 |[ | 0- || | 3 |
| 2.8 | 3 | כ | | 8 |
| - | 4 | 0200 | [ 06|
| ב.2 | ן -/ | | 2 |
ו הו והות וה
| סהּ"כ | 9 | 9 | 1 | 19 |
בחלוקה מצומצמת יותר (ראה טבלה 13 א") מתקבלת למרבה האירוניה מגמה הפוכה מן
הצפולה,
המחשבים במדגם לפי שלב היישום וגודל המחשב ( באחוזים)
גודל המחשב
שלב היישום סה"כ
| א | 44.4 | 66.7 | 100.0 | 57.8 / |
| ב | 55.6 | 33.3 | | 42.2 |
| סה"כ | 100.0 | 100.0 | 100.0 | 100.0 |
3 .4
- 9 -
דווקא במחשבים הקטנים מתגלה נטייה רבה יותר לעסוק ביישומיטם הטייכים
לשלבי התפתחות גבוהים יותר, ואילו ככל טהמחטב גדול יותר, מצטמצמים
עיסוקיו בתחום הלבלרות והדיווחים, ופירושו טל דבר, שהוא בא לפתור בעיות
של עומס ולחץ מבחינת הזמן, ובנקודה זו נעצרו מפעיליו.
בשלב זה נציין, כי מתוך 9 המחשבים הקטנים שנכללו במדגם - שייכים 5
לסקטור הפרטי ומתברר שהם מנוצלים בו היטב.
המחשבים במדגם לפי תחום היישום והסקטור במשק
לפיכך בקשנו לבדוק את השאלה: האם מיקומו של המחשב בסקטור מסוים קובע
את שלב התפתחותו?
למרות הנתוניס המספריים הקטנים והבלתי מייצגים, מסתמנת נטייה כלשהי של
התקדמות רבה יותר בסקטור הפרטי לעומת האחרים.
מעניין לציין, כי כל 4 המוסדות ההסתדרותיים שנכללו בסקר מצויים כולם בשלב
א.2, שהוא שלב עיבוד נתונים ודיווחים בלבד. ואולם לפי מיטב ידיעתנו עמד
האחד מהם לעבור בזמן הקרוב ליישומיס משלב ב.2:
טבלה 14
טוט רת ו יר ==
המחשבים במדגם לפי תחום היישום והסקטור במסק
ה ס ט ו ר
שלב היישום קְ
ִמִפָלְתָיָ- הסתדרותי פרטי
| א 1 [ 3 | | 3-4 |
| 2.8 | 2 | 4 ]20 4 .₪ :|
| -2 ו ]] | 3 |[ 06 |
| 24 ₪4 / |/1 [- 2 |
בסקטור הממשלתי-ציבורי ישנם גם מוסדות שהגיעו לשלב ב" של יישום מידע לפיקות
אם כי מרביתם, כמו בסקטור הפרטי, עדיין לא יצאו מכלל שלב ב.1 שבו כבר מתבצעת
ברירת מידע מסוים ע"י המחשב לפי תבחינים שנקבעו מראש והוכנסו לתוכו.
הטבלה המצומצמת באחוזים תראה כדלהלן :
טבלה 14 א"
המחשבים במדגם לפי שלב היישום והסקטור המשקי (באחוזים)
סה"כ
שלב היישום
אחוזלם
|
|
| סה"כ | | | 100.0 | 100.0 | 100.0 |[ 100.0 |
כדי לראות אם קיים גורם ביניים היוצר את התמונה שלפנינו, לאחר שדוקא
המוסדות החלוצים שהכניסו את המחשב לראשונה, נשארו בשלבי היישום הראשונים -
נבדק הקשר בין ותק המחשב לבין הסקטור המשקי אליו משתייך המוסד.
המחשבים במדגם לפי הסקטור המשקי ולפי שנת הכנסת המחשב
מן הטבלה לעיל אפשר לראות כי הסקטור הממשלתי-ציבורי וההסתדרותי הזדרזו מעט
יותר בהכנסת מחשבים לשירותם, מאשר הסקטור הפרטי. ואולי משום כך נשארו, כפי
שכבר ראינו, בתחומי היישומים הראשונים שבהם התחילו.
השאלה של השלב היישומי עמדה במרכז מחשבתנו כתבחין עיקרי לגב" מערכות ענ"א,
עד כה היו ההבחנות שערכנו בין המחשבים בשלבי היישום השונים קשורות בתכונות
חהיצוניות. ואולם, כפי שצויין, קיימים קני מידה התולים במידה רבה, את ההתפתחות
ביישום במידת המעורבות של ההנהלה והקשר שלה עם המחשב, וכן בקשר הגומלין של
יהידת הענ"א עם יחידות אחרות במוסד.
ננסה איפוא לקשור את הדירוג לפי שלבי היישום עם הצדדים השונים של תכנון
המערכת, ולאחר מכן עִם מקומה בארגון הכללי, ובכך אנו מתקרבים למחקריהם של
ג,. גאריטי ו-נ. דין.
ההנחה הכללית היא, כי ככל שההנהלה הכללית מעורבת בתכנון ענייני המחשב
ונותנת ביטוי ברור לדרישותיה - יש לצפות להצלחת המערכת.
" התערבות ההנהלה הינה הכרחית לשילובו היעיל של המחשב בתחומים השונים של
הפעילות העסקית". (גאריטי).
ק
חכנון המערכת
1 יייזוסם הכנסת המחשב
השאלה הראשונה, בה היתה אפשרות להנהלה להתערב היא שאלת ייזום
המחשב. אפשר לצפות לכך, כי במידה שההנהלה היא שיזמה את הכנסת
המחשב - (ולא מחלקה מסוימת לצרכיה הבלעדיים) יופנה המחשב מראש
לשלבי יישום גבוהים.
טבלה 16
הרה הר =
יוזם הכנסת
המחשב
תחום היישום
הנהלה
מתברר איפוא כי ב-8 מתוך המוסדות שנחקרו יזמה ההנהלה את הכנסת המחשב.
אולם אין די בכך כדי להביא את המערכת לשלבי היישום הגבוהים יותר.
במספרים המצומצמים שבטבלה אין הבדל משמעותי מבחינת שלבי היישום בין
מחשבים שהיוזמה להכנסתם באה מן ההנהלה, לבין אלה שיוזמיהם היו: ראש -
אגף בקרה, מנהל יחידת ענ"א, צוות או ועדה.
השאלה, על ייזום הכנסת המחשב הופנתה הן אל מנהל או מזכיר המוסד והן אל
מנהל יחידת ענ"א, ולא מצאנו הבדלים בתשובותיהם.
חקר ישימות
בשאלת ייזום המחשב כדאי לעבור לשאלות: האם נערך חקר ישימות בטרם הוכנס
המחשב? באיזו מידה אפשר למצוא קשר לתחום ההתפתחות אליו הגיעה המערכת?
וסלישית - מה היתה מידת השתתפותה של ההנהלה בשלב זה?
המחשבים במדגם לפי עריכת חקר ישימות ותחום היישום
(מספרים מוחלטים)
תחום
היישום
| 1.8 | 2 | | 3 |
| 2.8 | 6 | 2 | 8 |
| ב.1 | 3 | 3 | 0 |
| 23 | 2 | | 2 |
תחום היישום
חקר ישימות נערך ב-14 מבין 19 המוסדות שנחקרו.
הטבלה שלפנינו אינה מורה, איפוא, על קשר ישיר של חקר הישימות עם שלב? היטום.
חשוב לבדוק גם מה היתה מידת השתתפותה של ההנהלה בחקר הישימות, ואם נמצא קשר
לשלב היישסשום.
18 הלבט
המחשבים במדגם לפי השתתפות ההנהלה בחקר ישימות ושלבי הייסום
השתתפות ההנהלה
| תחום
היישום
| א.1 | | | | | 2 | 1 | 3
א.2 | 2 | 1 | 1 | | 3 |
ב.1 |3 | | [3 | | | 6
3 ו יי
| סה"כ | 5 | 1 | 1 | 3 | 7 | 2 | 19
ו
סס
--
=
השתתפותה המעשית של ההנהלה בהקר הישימות היתה איפוא מועטה ביותר, ובמרבית
המקרים הסתפקה באישור, בדיונים סופיים או לכל היותר בקביעת מטרות.
בהתאם לכך, לא יכולנו למצוא כל מגמה של עלייה בשלבי היישום בהתאם להשתתפות
ההנהלה בחקר ישימות.
בהקשר זה בדקנו גם, אם חלה התקדמות במשך הזמן בשטח עריכת חקר ישימות. כלומר,
האם במחשבים אשר הוכנסו לאחרונה ישנה נטייה רבה יותר לערו ך חקר ישימות?
המחשבים במדגם לפי שנת הכנסתם ועריכת חקר ישימות
מספרים מוחלטים אחוזים
שנת הכנסת
המחשב
חקר ישימות
חקר ישימות |
|
|
| לפני 1969 | 8 | 4 | 120 | 66.7 | 33.3 | | 100.0
| 1970- 1969 | 6 | 1 | 7 | 8507 | | 14.2 | | 100.0
וו הויו הוור תו הו הו הו
| סה"כ | 14 | 5 | 19 | 68.4 | 31.6 | 100.0 |
נמצא שינוי בולט בין המחשבים שהוכנסו לפני 1969, לבין אלו שהוכנסו בשנת 1969-
0. מתוך 8 המוסדות בהם הוכנס המחשב בשנתיים אלו, לא נערך חקר ישימות באחד
בלבד, בעוד שבתקופה הקודמת היה מספרם רב יותר. אפשר לייחס זאת גם להצטברות
רבה יותר של ניסיון ולתוצאות מחקרים, שאפשרו למחשבים החדשים ללמוד מנסיונם של
אחרים.
נוכל לראות כאן סימוכין למגמה שמצאנו קודם לכן של תחום יישום גבוה יותר במחשבים
החדשים יותר. (ראה שלבי היישום לפי וותק המחשב).
ו
המטרות בתחקר הישימות
מי הגדיר את המטרות ומי ערך את החקר
היה מקום איפוא לבדוק מה הן המטרות שהוצבו בחקר הישימות.
במרבית המקרים בהם נערך החקר (13 מתוך 19) לא הוזכרו מטרות מעל
לתחום היישום של לבלרות ובעיות ניירת ועומס כגון:
- עמידה במצב הקיים בגלל נקודת הרוויה;
- הרחבת האוטומטיזציה של הנושא;
- אינטגרציה עם הנהלת החשבונות;
- חקר השיטות הקיימות והעברתן למיכון וכדו".
ואכן, אותם מוסדות שהגדירו מטרות כאלה - לא יצאו מכלל שלב א" של
תחום היישום.
באותם מוסדות שהגיעו לשלב ב" הוזכרו מטרות כגון:
- התגברות על בעיות קרדינליות בהפעלת ובהנעת המערכת הכללית;
- תהליכי חיזוי;
- גישה ישירה לנתונים אופרטיביים ופיסקליים;
- נתוני שיווק וסטטיסטיקה;
- זימון ובקרת אחזקה;
- חקר ביצוע הייצור;
- ניהול מלאי וחשבונות;
- מיכון התהליכים המינהליים.
מוסד אחד, שדורג בשלב א.2, הזכיר מטרות כגון:
העמקת עיבודי כוח אדם;
מעקב גילים ומקצועות;
אינטגרציה עס הנהח"ש.
2כ..2
וכפי שהתברר עמד במצב מעבר ליישומים בשלב ב'. יש מקום לחשוב, שהגדרת
המטרות בחקר הישימות קובעת במידה מכרעת את היישומים שמגיעים אליהם
לאחר מכן.
מי ערך את החקר
בשאלה זו נמצאו מספר וריאציות.
היו מקרים בהם ערך מנהל יחידת ענ"א את החקר לבדו, או שהעבודה בוצעה
ע"י יצרן או יועץ חוץ.
טבלה 20
המחשבלם כמדגם לפי תחום היישום ועורך חקר הישימות
מנהל היצרן יועץ ועדה
ענ"א חוץ פנימית
יועץ עם
תחום היישום סה'"יפ
נציגי
המוסד
| א 4% .0 |29ב .| | 1 -|9%9
| ב | | 2 | 1 0-|0320//| | 5
| |
ב-3 מקרים בלבד הצביעו על עבודה משותפת של ועדה פנימית או צוות חקר מיוחד
או של יועץ חוץ עם נציגי המוסד.
מה שבולט הוא, כי 3 המוסדות בהם ערך מנהל יחידת ענ"א את החקר לבדו - כולס
לא יצאו מכלל שלב א כלומר, מנהל יחידת המחשב לא היה בעל זוית ראחה רחבה
מכדי הישומים הרגילים של עיבוד נתונים.
שאר הנתונים אינם מתפלגים בצורה המצביעה על מגמות נוספות.
3
תכנון המערכת החדשה
טבלה.., 21
המחשב"ם במדגם לפל הגוף שבלצע אה תכנון המערכת החדשה ולפי תחום היישום
הסבה
בשיטה ללא סה"כ
תכנון
תחום מנהל יחידת
היישום . ענ"א
|
| - הי | 1+ מהנדס 1 | | | 2
| מערכות | | |
|
ב- 9 מקרים מתוך 19 ערך מנהל יחידת ענ"א בעצמו את תכנון המערכת החדשה
.ואילו ם- 8 מקרים ביצע את התכנון צוות, המיוחד למטרה זו,
היה אף מוסד בו לא נערך ניתוח המערכת, אלא בוצעה הסבה פשוטה של העבודה
כמות שהיא מציוד קונבנציונלי למחשב,
- 0 ,
.
לא נמצאה נטייה מיוחדת המפרידה בין המוסדות בתחומי היישום השונים, עם
זאת, עלינו לציין, כי במחשבים הכלולים בשלב היישום ב,2 נעשתה במוסד הראשון
עבודת צוות, שכלל מהנדס מערכות, ובשנייה ערך מנהל יחידת ענ"א סיור במוסדות
דומים בחו"ל, ולאחר השוואה מקפת עם המצב בארץ נערך במוסדו התכנון.
תקופת התכנון נמשכה מ- 3 חדשים ועד 3 שנים, אולם ברוב המכריע של המקרים
דובר על תכנון המערכת החדשה, ולא על ניתוח המערכת המוסדית הכללית, הווה
246
אומר, ההמלצה לערוך ניתוח כולל ואף ריאורגניזציה של המערכת הכללית לא
זכתה ליישום רב.
טבלה 22
המחשבים במדגם לפי הסתייעות ביו
אין
היישום יועץ חוץ
תחום
חוץ לתכנו
חברת
ייעו ץ
המערכת ולפי תחום היישום
יצר
| סה"כ
| א.1 | | [ 1 < |
| א.2 [ 0200 | | 6 | //8 |
|[ ב.ו 0303 | | 3 [//6 |
ב -< | | |- 2 |/-//2 |
| |
4 4 כ <ן |
במרבית המקרים נסתייעו בתכנון המערכת
הוזכרו חברות ייעוץ מיוחדות. גם כאן
ב ה
ה ה ס
ההסבה נערכה בדרך כלל בצורה הדרגתית:
וכללה הרצה במקביל בציוד קונבנציונלי
החדשה בייעוצו של היצרן. וב-4 מקרים
לא נמצאה מגמה מיוחדת לשלבי היישסום,
נושא אחר נושא, או יחידה אחר יחידה,
ובמחשב.
עם זאת, היו כ-4 מקרים בהם לא היתה למעשה תקופת הסבה ממשית של הרצה במקביל
בשני מקרים היה מעבר חלק מלשכת שירות
לשימוש במחשב עצמי, ובשניים אחרים
נערכה עבודת הכנה ארוכה, שכללה נסיונות מרובים מראשן כך שאפשרה פעולה מלאה
מיידית עם הכנסת המחשב.
7 נסיונות שנכשלו
בשאלה זו יכלו להצביע !11 מבין 19 המחשבים על תכניות שנכשלו או נפסקו
ועל הסיבות להן:
2 - התכניות הראשוניות - מעין מחלות ילדות;
2
תכניות שהחלו ונפסקו בגלל חוסר כ"א;
4 - חוסר שיתוף פעולה של אנשים מחוץ למחשב, שהיו צריכים לספק את
הנתונים. המשיבים סווגו זאת כ"סיבות טכניוה":
1
1 - תכנית מדעית שנכשלה כישלון מדעי.
3.8 שיתוף פעו לה מצד יחידות אחרות
3
1
בענין שיתוף הפעולה של יחידות אחרות במוסד, הרי מרבית המשיבים הצביעו
על כך שעס כניסת המחשב היו מקרים רבים של התנגדות, לרוב מחוסר ידיעה או
חששות, אבל במרבית המקרים התגברו עליהן.
כיום לא צויין באף אחד מ-19 המוסדות כי יש יחידות שאינן מוכנות לשתף
פעולה.
ב-6 מקרים בלבד,צייננו, כי יש יחידות שהינן אדישות, אך עדיין מוכנות לקבל
את פעולת המחשב, אולם ברוב המקרים כפולם היה המדובר ביחידה בודדת מתוך
כלל היחידות במוסד. לא היה מקרה כלשהו של אדישות כללית בכל המוסד לגבי
נושא המחשב:
כיום, כך ציינו חלק מבין המשיבים, "רוצים הרוב לנצל את המחשב, ונדמה להם
שאפשר לעשות הכל במחשב, אי לכך מרובות ההצעות והדרישות".
בחלוקה לפי תחומי היישום נתקבלה התמונה הבאה:
טבלה 23
המחשבים במדגם לפי השתתפות יחידות אחרות בהצעות ליישומים חדשים, תכנון
ובתירה, בהתאם לתחומי היישום
שלבי השתתפות היחידות האחרות
יישוס
סה"כ
הצעות
בפרטים
| רצע שיא יע | ]
| 2.8 | 1 | 1 |.< | 4 | 8 |
וו .ה ככ .וו וו ורוה
3 | 2 2-1 | ו | | 06|
| בל 4< | | | || "3 ;
ויו הלוו יוור + הו 4 |
| סה"כ | 6 | 4 | 4 | 5 | 19 |
ניתן לראות בברור, כי בכל המחשבים העומדים בשלב היישום ב", ניכרת השתתפות
ערה בכל צורה שהיא מצד יחידות אחרות.
לעומתם, אינה ניכרת כל השתתפות (אם כי אינה קיימת גם התנגדות) ב-5 מבין
1 המחשבים שבשלב א"; ב-3 מהם קיימות הצעות הנוגעות לפרטים קטנים בלבד.
פרק 4 : מקומוּ של המחשב במבנה הארגוני
יחה ההש 08 הנממ קאנאה כההםנמשש) המשב שקמה עשתה המשל ההעמה האשה ההעמם הממ הרעמ לוגה מכם (מממו מממ סמש המק כשמם מממטיבקת) הבשם המע המב ענמש בצקו לבמט בשענמממאנ באבןם) כממו לשגק) לחוה לבקמה הבקמאיונרם) עלםהב ממקותם
41 תכנון פעילויות המחשב והגופים היוזמים שימושים חדשים
שאלות אלו באו לבדוק מאין באה ההכוונה לפעילויות המחשב, ומהי מידת
התערבותה של ההנהלה, אין כמעט מקום בו הוזכרו אנשים מקצועיים כמו
מומחים למדעי הניהול או לחקר ביצועים, אשר יכוונו את המחשב.
טבלה 24
המחשבים במדגם לפי תחום היישום והאגף המתכנן את פעילויות המחשב
מי מתכנן את פעילויות
המחשב
מנהל אגף
הבקרה
תחומי היישום
ההנהלה
ומנהל ענ'
| א. 1 | 1 | | || | 3 |
| א.2 | 52 | | 3 | 8 |
| ב.1 | 06| | | 6 |
| ב.2 | 1 | | א" | |
וו הרו הו הוור הו
מתברר איפוא כי ב-13 (כ-68%) מתוך המוסדות שנחקרו מתכנן מנהל יחידת
ענ"א את פעילויות המחשב בעצמו, ורק ב-5 מקרים קיים שיתוף פעולה עם
ההנהלה.
לא מצאנו כאן חלוקה משמעותית מבחינת תחומי היישום.
טבלה 25
המחשבים במדגם לפי ייזום שימושים חדשים ותחומי היישום
הגוף היוזם שימושים חדשים
ההנהלה | מנהל ההנהלה מנהל
תחום ומנהל ענ"א מנהל ענ"א ענ"א
ענ"א ומנהלי ומנהלי ומנהלי סה"כ
היישום
היחידות |היחידות |היחידות
לפי תכנ
אב
| 1.8 3 |
| 2.98 8 |
| 5 | 2 | ו |[ 31 033030[03030[0)| | 6 |
2-4 | | | | 01 03| [-2 |
וו וו תי מו וו הווה היו הו
בתחהום השימושים החדשים נמצא כי ב-8 מתוך 19 המוסדות השתתפה ההנהלה בייזום
שימושים חדשים, ואילו חלקם של מנהלי היחידות האחרות רב יותר ב-11 מן המקרים
(המהווים כ-57%). רק ב-5 מקרים (שהם כרבע מהמדגם) נמצא שיתוף פעולה בין
שלושת הגורמים - מנהל יחידת ענ"א, ההנהלה, ומנהלי היחידות בנושא השימושים
החדשים.:
ב-2 מקרים בלבד נמצאה ועדה העוסקת בהיגוי ענייני המהשב, אך לא הוזכרו בה
מומחים הקשורים במדעי הניהול או בחקר ביצועים, ורק במקום אחד דובר על פעולה
לפי תכנית-אב.
כפי שניתן לראות מן הטבלה, לא השפיעה יוזמת ההנהלה במידה בולטת על העלאת תחומי
היישום במערכות. כאן אולי המקום להסיק, שגם אם ההנהלה יוזמת את שימושי המחשב,
4.2
אין היא רואה את מקומו במונחיס של יישום מידע לבקרה, אלא מסתפקת בתפקידו
,
כלבלר ממוכן.
כפיפות להנהלה - ישירה או עקיפה
טבלה 26
ו
המחשבים במדגם לפי שלב ,הי;סום | ולפי מספר הדרגים מעל מנהל יחידת הענ"א
מספר הדרגיס בין מנהל יחידת
ענ"א וההנהלה
שלב :היישום- סה"כ
דרג אחד
מבדיל "'
כפיפות ישירה
להנהלה
| א 1 | 2 | 1 | 3 |
| 2.8 | 3 | 5 | 8 |
| ב.1 | 3 | 3 | 6 |
| ב.2 | 1 | 1 | 2 |
ו ו ורוו הו ו
| סה"כ | 9 | 10 | 19 |
כזכור, מייחסים חשיבות רבה למקומה של יחידת ענ"א בארגון.
קיימת ההשערה, שככל שמנהל יחידת ענ"א נמצא בדרג קרוב יותר להנהלה -
גדל הסיכוי למציאת שלב גבוה יותר ביישומי ההנהלה. ואולם מצאנו במדגם
שלנו קשר מהותי בין שלב היישום לבין מספר הדרגים החוצצים בין מנהל
יחהידת ענ"א לבין ההנהלה.
בכל המקומות שביקרנו לא נמצא יותר מדרג חוצץ אחד. בכמחצית המקומות
היתה הכפיפות להנהלה - ישירה.
קיימת גם הנחה, שאופי היישומים הקימים במחשב נקבע במידה רבה גם על-פי
תפקידו של האדם הממונה על מנהל יחידת הענ"א.
לדוגמה, במידה שהוא כפוף למנהל חשבונות, יצטמצמו היישומים בעיקר בשטח
הלבלרות והנהח"ש וכד". נראה, איפוא, למי הוא כפוף.
טבלה 27
המחשבים במדגם לפי כפיפות מנהל יחידת ענ"א ותחום היישום
כפיפות מנהל - ענ"א
תחום
היישום
סמנכ"ל
חשבונות
סמנכ"ל
אמרכלות
מנכ"ל או
חבר הנהלה
| א.ן | 2 0 | 043130 | | | 3 |
| א.2 | 3 | 2 |[ | | 2 | 8 |
| ב.ן 4( | | | 06|
| ב.2 [ 01 )| 4 | | 2 |
| |
גם כאן לא נמצאה תלות מיוחדת בין תחום היישום לבין כפיפותו של מנהל
יחתידת ענ"א.
בנושא זה, של מקומו של מנהל יחידת ענ"א בארגון נשאלו 3 שאלות נוספות:
1) האם המרואיין משתתף בפגישות ההנהלה?
2) האם ממלא הוא תפקיד נוסף על תפקידו כראש יתידת ענ"א?
3) מהו תוארו הרשמי במוסד?
למרות ההנחה, שמקומו של מנהל ענ"א בארגון קובע לגבי שלב היישום, לא קבלנו
תמונה ברורה במדגם שלנו.
טבלה 28
המחשבים במדגם לפי השתתפות מנהל יחידת ענ"א בפגישות ההנהלה בהתאם לשלבי
היישום
מנהל ענ"א משתת
ל : שלב ע ף
- <היישום
סה"כ
| א | 5 | 06| ₪30 |
| ב | 3 | 5 3030800 |
ב בו |
| סה"כ | 8 | 17 | 19 |
בשאלת התפקיד הנוסף, הרי שב-5 מקרים צויין תפקיד נוסף, ובהתאם לו, התואר הרשמי.
וסוב לא נמצא כל קשר לשלבי היישום.
התפקידים היו: מ"מ סמנכ"ל ארגון
חבר הנהלה | (2)
ראש יחידת או"ש
סטטיסטיקן.
פרק
9 נתוני כוח אדם במתשבים במדגם
1
מספר העובדים
מספר העובדים ביחידות המחשב שונה ביותר ממקום למקום (החל ב-4 עובדים וגמור
ב-220) ותלוי, כפי הנראה, בסוג הפעילות של המוסד ובטיב השירות שנותן המחשב.
מעניין לציין, כי במחשבים אשר דורגו בשלב היישום א" מצאנו תחום מספרי רחב
וגבוה בהרבה מאשר בשלב יישום ב".
טבלה 29
מספר המועסקים במחשבים לפי שלבי היישוס השונים
שלב
' סה"כ מועסקים ביחידות ענ"א
היישום .
.
| א.1 | 21, -41, 218 |
| א.2 | 4, 0 15, 40, 45, 66, ,102 110, -125|
| | |
| ב.1 | 99 0 11, 16 36, 54 |
| ב.2 | 6 19 | |
|ג ב ס הש בכור בתנ איקב םב רנוב שש = --ג |
נוכל לקשור זאת לעובדה, שבשלבי היישום א.![ ו-א.2 עוסקים יותר בעבודות ניירת
ובהנהלת חשבונות פשוטה, לשם פתרון בעיות של ריבוי נתונים, והדבר מצריך כנראה
עובדים רבים להכנה, בעוד שבשלבי היישום הגבוהים מיועד המחשב לפתור בעיות תכנון
(אם כי עדיין בשלב אופרטיבי בלבד) ואינו מצריך עובדים רבים להכנת החומר.
5.2
5.3
5.4
כל
5 6
ה ת ח ל ו פ ה
התחלופה אינה גבוה ביותר, והיא נוגעת לסוג אחד בלבד של עובדים - לנקבניות. ,
מומתים במדעי הניהול
ב-2 מחשבים בלבד מתוך כלל ה-19 נמצאו מומחים לחקר ביצועים. 2 מחשבים אלו
היו כלולים בשלב יישום ב'.
יועצי חוץ
0 מתוך 19 המוסדות שנחקרו נעזרו ביועצי חוץ. מתוכם - 3 הסתייעו בחברות
ייעוץ בשטח הנדסת שיטות, והשאר בנציגי היצרנים.
לא נמצא כל קשר לשלבי היישום.
התאמת הסגל לתפקידו
על השאלה: האם מתאים סגל העובדים ביחידת המחשב לתפקידהק נענינו ב- 12 מקרים
כי רוב הסגל מתאים, ובשאר שבעה המקרים - כי כולו מתאים.
הטובות אחרות לא התקבלו.
חכניות להגדלת הסגל
במרבית המקומות הודגש הצורך באנשים נוספים, תוך ציון הקשיים בהשגת כוח-אדם
בעיקר מתכנתים ומנתחי מערכות.
ב- 6 מקומות נדרשו מנתחי מערכות
10 4 " תכניתנים
3 6 0 מתכנתים
7 ₪ 2 מפעילים.
בכל מקום נדרשו לפחות 2 או יותר מכל סוג, ורק ב-4 מקומות דובר על הצורך
במהנדס שיטות ובמומחים לחקר ביצועים ולמדעי הניהול.
5.7
5.8
ב-4 מוסדות נחשב הצוות למספיק, ולא צוין צורך באנשים נוספים.
שוב לא נמצא קשר בין הצרכים בכוח-אדם לשלבי היישום.
הכשרת עובדים
הדרן העיקרית להכשרת תוכניתנים נעשית בעזרת קורסיט של החברות הייצרניות
כגון: י.ב.מ. ו-1.ס.ר.
בכמה מקרים צוין, כי מתקבלים רק תכניתנים בעלי ניסיון והכשרה אישית,
בעוד שהמפעילים נהנים מהדרכה מעשית במקום.
ב-7 מקרים אחרים שולח המוסד אה האנשים לקורס תכנות, ולאחר מכן הם מקבלים
הדרכה מעשית במקום.
5 מוסדות נוהגים לשלות אה אנשיהם לקורס לניתוח מערכות של המכון לפריון העבודה
והייצור ו- .2 (שהם מוסדות גדולים) אף ישלחו אנשים ללימוד במוסדות דומים בחו"ל.
ב-5 יחידות ענ"א הגדולות יותר מבחינת כ"א + היחה נטייה לעריכת קורסים
24
.
והרצאות פנימיים.
באשר לשאלה: האם מאפשרת ההנהלה הדרכה במידה מספקת - נעננו בכל המקרים
בתיוב מוחלט.
הדרכה לאנשי הניהול
במרבית המוסדות ניתנה הדרכה בצורת ימי עיון לאנשי הניהול המשתמשים במחשב.
ב-3 מקומות בלבד צוין, כי אין הדרכה מתוכננת ומסודרת, אלא ניתנת תוך כדי
עבודה.
השאר קיימו ימי עיון מסודרים, וב-2 מן המוסדות הגדולים ניתנה הדרכה כזו
ל-1000 עד 4000 איש.
,
ב-3 מוסדות ניתנו ימי עיון לכל הדרגים, ובאחרים, בעיקר לבעלי תפקידים
כגון:
מנהלי מחלקות ן
מהנדסים ;
מנהלי חשבונות.
מספר המשתתפים נע בין 100 - 300. :
נציין כי 3 המקרים, שהיתה בהם הדרכה לא מתוכננת, נכללו כולם בשלב היישום
"
א", לגבי השאר - לא מצאנו שוב כל מגמה בולטת.
פרק 6 : עמדתו של המנהל הכללי או מזכיר החברה באשר למחשב
.וו ווה ו ה
עד כה דובר בנתונים שקיבלנו ממנהלי יחידות המחשב. נעבור, איפוא, לראות את
הצד של ההנהלה. כאמור, היה השאלון למנכ"ל או למזכיר החברה, קצר, ונגע בשאלות
כלליות בלבד.
1 הסיבות למעבר למחשב והציפיות ממנו
באשר לשאלת הציפיות מהמחשב, והבעיות הספציפיות שהביאו להכנסתו, ניתן היה
לסווג את מרבית התשובות לשלבי היישום הראשונים. כלומר: נקודת ההשקפה
ההתחלתית הצטמצמה בבעיות מקומיות של עומס נתונים, לוח זמנים וכד".
טבלה 20
הסיבות למעבר למחשב לפי דעה ההנהלה
| ה ס י ב ו ת [ שכיחות התשובות |
החלטות
| עומס על המכונות הקונבנציונליות | 2 |
| ציוד קונב" משומש | 2 |
| היקף פעולות עצום | 2 |
| סיבוך בנתונים, ורצון למנוע שסגיאות | 1 |
| חסכון בכוח-אדם | 2 |
| 0
| צורך במידע סטטיסטי ועמידה בלוח | 1 |
| זמנים | |
|
| שיפור מהלך המידע | 1 |
| ניהול ייצור, הזמגות, טיב | 2 |
| קידום ופיתוח נושאיס | 1 |
| שליטה על המערכת בעזרת מידע וקבלת 1 |
הציפיות כללו בדרך כלל את פתרון הבעיות הנ"ל, ייעול בעבודה, חיסכון בכות
אדם, קבלת מידע בזמן מתאים, מיכון כל נושאי המינהל הכספי וכדומה.
מתוך כך, אפשר היה להניח, כי בהתאם לציפיות לא יוכלו גם שלבי היישום להיות
גבוהים, אלא יצטמצמו בבעיות של עיבוד נתונים לכל היותר.
אם זאת, היו כ-3 מקומות אשר הצביעו על תכניות ליצירת אינטגרציה של נתונים
למטרות תכנון, ונסיונות לקבל מידע בתחום הפיננסי-לוגיסטי-תעשייתי-מסחרי.
תחומי השיפורים
השאלה ביחס לשיפורים בזכות המחשב עמדה בהתאמה גמורה לציפיות. מרבית
המרואיינים הביעו שביעות רצון מן השיפורים שהביא המחשב, והצביעו על עמידה
. בלוח זמנים, חיסול פיגורים, השתלטות על כמויות חומר, ביצוע חשבונות מדויקים
ומיזוג חשבונות, ניתוחים המאפשרים קבלת החלטות מהירה, זרימת-מידע חלקה,
אפשרות מיידית לשליפת נתונים, שיפור הגבייה, פיקוח על מלאי, ביצוע הזמנות
ש
הב ; ,
בשני מקרים בלבד צויין כי:
1) עדיין לא הגיעו למטרה העיקרית של קבלת החלטות ישירה;
2) עדיין קיימות טעויות ודרושות בדיקות כפולות, וכי מבנה תקציב מיושן מעכב
בעד זרימה ישירה של מידע, ואולם במקרה זה תלו תקווה השינויים שיחולו עם
הכנסתו של מחשב גדול יותר בזמן הקרוב.
במוסד אחד בלבד הודו כי הציפיות לא התממשו, ונוצרו פקקים חדשים בזרימת המידע.
באשר למידע המאפשר קבלת החלטות ישירות ע"י הֶהנהלה - הרי שבכל המקרים צוינו
דיווחים סטטיסטיים - פלטים תקופתיים וחד-פעמיים, בעיקר בקשר לשכר וכוח-אדם
ומאזנים, ורק במקרים מועטים ביותר צוינו דוחו"ת חריגים - בעיקר לשימוש המחקר
הפנימי או לדרג הביניים.
6.3
בכל זאת, נמצאו בארגונים התעשייתיים הדיווחים הבאים:
1 דיווחי סטיות מכירות ביחס לתקציב;
2) דיווח יומי על כניסת תוצרת גמורה ויציאתה;
3) מדד חודשי של יצוא לפי יעד;
64) עלות ליצוא לכל מוצר;
5) פיקוח תקציבי תמחירי.
באשר לשאלת המעקב אחר פיתוח נושאים, צוין במקום אחד בלבד קיומה של תכנית-
אב שנתית ותלת-שנתית, ומעקב תמידי אחריה. ב-2 מקומות קיימת ועדת מחשב
המקבלת דיווח חודשי, ועוקבת אחר הפיקוח (כל 3 המוסדות הנ"ל מצוייס בשלב
יישום ב").
ב-7 מוסדות נוספים הוזכר מעקב בעזרת דיוות חודשי או תלת-הודשי להנהלה.
צוין גם מקרה של ארגון גדול, בו ההנהלה ברובה אינה מתענינת במחשב, מלבד
המרואיין (חבר הנהלה הממונה על המינהל), שהוא למעשה הצרכן הגדול של המחשב.
כוח-אדם - שינויים צפויים ושינויים למעשה
מרבית המרואינים לא יכלו לציין בדיוק את ציפיותיהם לשינוי בכוח-אדם. הס טענו
כי קיוו לעמידה במטרות ללא תוספת מיוחדת של כוח-אדם או להגדלת הפעילות והוספת
פונקציות חדשות שלא היו קיימות.
למעשה, הדגישו לפחות מחצית הארגונים כי הפעילות גדלה ב-100% ויותר, ללא תוספת
רצינית בכוח-אדם%
בוצעו שינויי תפקידים, מעברים וצמצומים במחלקות אחרות, כגון: שכר והנהח"ש, תוך
כדי עלייה בכוח אדם במחשב, אך בסיכומו היה הטינוי קטן ביותר יחסית לגידול היקף
הפעילות.
סקרים נבחרים
במאמרים השונים המטפלים בנושא, ואשר עיינו בהם ניתן לראות מגמה של התפתחות
במשך הזמן מבחינת קני-המידה, אותם הם מנסים ליישם, לפיכך נציג אותם מאמרים
וסקרים שראינו כציוני דרך.
41
מאמרו של הגייב ממס -- 22011%8 00000082 מה %מ6מסשהמ9 כסע ( 1963)
נכתב במסגרת מחקריה של הברת קֶסַפמנ1א-0-/ , קנה המידה העיקרי בו
השתמש, היה התשואה הכלכלית.
הערכת יעילות המחשב עסקה בעיקר בנושאים הבאים:
1 הרווח על השקעות החברות במערכת ענ"א
2) הערכת היתרונות הבלתי מוחשיים (עקיפים ולטווח ארוך);
3) שיקול טווח ומדדי היישומים המוכנסים כעת למחשסב.
בסקר נכללו 27 חברות והן חולקו לשני סוגים: מצליחות ולא-מצליחות, תוך
חיפוש הגורמים העיקריים להבדל, והגורמים העיקריים להצלחת המחשב.
השאלות העיקריות בהן עסק הראיון היו:
(1) רמתה של הנהלה התפעולית;
(2) רמת הפיקוח ההנהלתי;
(3) מידת התערבות ההנהלה;
(4) רמת הצוות הטכני של המחשב;
(5) תפקידי הצוותות הקשורים במחשב;
(6) מדיניות הציוד.
כללית,ציין גאריטי, כי בחמש השנים הראשונות (ומצב זה הוא אופיני לארצנו)
נתקלות החברות בבעיות הטבעיות של החדרת ציוד חדש וחדיש, כגון: הוצאות
גבוהות יחסית להתקנה ולהרצה, הכנת צוות מתאים, בעיות טכניות והסתגלות
"
לדרישות המחשב ולאפשרויות הטמונות בו.
כיום מסוגלות החברות המצליחות להפעיל את המחשבים בקצב מהיר יותר.
אין להפחית מחשיבותם וערכם של המאמצים שנעשו ע"י החברות הבינוניות, אשר
כחלוצות, וללא ניסיון קודם, נתקלו בקשיים מרובים, ונחלו אכזבות לא מעטות.
ל "%181מ20+0 22021% 6מ1 שַתנוססבמט " (1968)
שפורסם אף הוא ע"י חברת /86מ1א-0 | טוען כבר כי "המפתחות להצלחה"
בשימוש במחשבים יכולים להתבטא רק במונחים כלליים ביותר.
מאמר זה מסתמך על תכנית מחקר שכללה 36 חברות אמריקאיות וארופאיות, המיצגות
3 תעסיות, בתחום נרחב ביותר של הישגים ונסיון במחשב.
האבחנה בין חברות "מצליחות יותר" ו"פחות מצליחות" נערכה בעזרת התך חציוני של
דרוג בעזרת שיפוט לגבי ההישגים הכלליים מבחינת המחשב, נלקחו בחשבון גורמים
כגוןק התסואה הניתנת למדידה על ההשקעה במחשב לאורך זמן, תחום היישומים
הפונקציונליים ושביעות רצונו של המנהל הכללי מהנסיון במחשב עד כה.
המאמר רואה 4 דרכים להשגת תוצאות פיננסיות מוצלחות בעזרת 4 קבוצות של יישומי
המחשב:
המטרה יישום המחשב
1 צמצום ההוצאות הכלליות - שימושים מינהליים והנהלת חשבונות;
והמינהליות;
2) צמצום ההוצאות לסתורות - שיטות בקרה תפעוליות;
הנמכרות;
3 הגדלת הרווחים; - חידושי מוצרים ושיפור השירות
ללקוחות;
4) שיפור עבודת הצוות והחלטות - מערכות מידע ומודלים של סימולציה.
ההנהלה.
הקווים האופיניים לפעולת המחשב, שנמצאו, היו:
(1) בחברות מצליחות
- ביצוע תפקידים מרכזיים בניהול ע"י המחשב;
תיכנון יעיל של השסיווק;
- שירות טוב יותר ללקותחות;
מידע מעודכן של הייצור, האספקה והשיווק בעזרת המחשב.
(2) בחברות הבינוניות
ביצוע פעולות משרדיות שגרתיות, לבלרות: משכורות, תקבולים, תשלומים
וחישובי מלאי.
בין התנאים המוקדמים לקליטת מחשב מוצלחת צוינו:
א) הסבת המערכת הטבעית הקיימת של הארגון ועיצובה כמערכת סיסתמטית.
ב) ריאורגניזציה מעמיקה של הארגון, המחייבת הפעלת כוחות ארגוניים ברמה
גבוהה, הבקיאים במדע המינהל.
במחקר נמצא 3 כללים השולטים בפעולתן של חברות, שהפעלת המחשב בהן היתה
מוצלחת:
(א) הצבת מטרות וציפיות גבוהות לפעולת המחשב;
(ב) הקצאת צוות רב גווני למחשב, ובראש וראשונה מנהל יחידה המסוגל לפקח
ולשתף פעולה עם הארגון כולו.
(ג) מעורבות ההנהלה הבכירה בהערכת מטרות ועדיפויות, מדיניות, הטלת אחריות
על קו ההנהלה שמשרת המחשב. דרישת תכניות פעולה ותקציב מפורטים ובדיקת
ביצוען.
מאמר נוסף חשוב בנושא, היה מאמרו של מ208 .7 .1 - "480 04 00₪68 ע6לוקם00 6מין"
(1968) מבוסס על מחקר שנערך ע"י חברת בוז, אלן והמילטון.
המחקר כלל 108 חברות שנבחרו לפי הישגיהן הגבוהים בגידול המכירות ובתשואה
להון בהשוואה לממוצע בענפיהן.
המאמר עוסק בנקודות הבאות:
צ
(1) מקומו של מנהל יחידת המחשב בסולם התפקידים של החברה;
(2) תפקידו של מנהל יחידת המחשב;
(3) מקומו של המחשב בתברה;
(4) הטשימוש במחשב למטרות מיוחדות (לפי סוג התעשייה);
(5) עלותו הכללית של המחשב (ההשתנות עם הזמן);
(6) התפלגות השימוש במחשב כיום והתחזית לעתיד, לפי:
א. מחקר פיתוח והנדסה;
ב. ייצור;
ג. הפצה;
ד. שיווק;
ה. תכנון ובקרה;
ו. כספים ומינהל.
בסיכום,טוען המחבר כי,מערכות המחשבים הגיעו לבגרות טכנולוגית וניהולית.
גדלה התערבות ההנהלה בהפעלת המחשב, וריבוי מנהלי יחידות ענ"א ברמות בכירות
מעיד על מידת החשיבות שניתנה לניהול מערכות המחשב. גורסם חשוב הוא האוירה
התחרותית השוררת בין החברות המפעילות מחשבים.
/ 8 " , 2 % 1
4. מחקרו של צָספעת .3 / אַמנאם] ת2901810 2661 109 מ3 מפוטסהט (]90
בא לבדוק את השפעתו של המחשב על ההנהלה הבכירה - מה היתה, למעשה, השפעת
המחשב על סוגים של החלטות מסוימות, ומה יכולה היתה להיות.
רואיינו 100 נשיאי חברות וסגניהם ב-12 חברות גדולות.
הראיון כלל: שאלות על מידע מעשי - כמויות נתונים מעובדים, ותיאור יישומי
המחשב והערכות. נותחו דוחו"ת הנהלה, סוגי מידע שונים, תמציות פגישות,
תיאורים כתובים של תכניות המחשב ומסמכי החברות הנוגעים ליישומי המחשב.
התוצאות: בשלב ההכרעה הסופית לא נמצא כל שימוש ישיר שעשתה הבכירה במחשב.
השפעת המחשב על תהליך קבלת ההחלטות של ההנהלה הבכירה היא עקיפה, ובדרך כלל
מסייעת יותר למנהלי הביניים. היא מתבטאת בכך שיכולת ההנהלה בדברים הבאים
גבוהה יותר:
(1) קבלת החלטות מסוימות מהר יותר;
(2) זמן השיקולים מתקצר;
(3) שקילת ניתוחים מעמיקים יותר;
(4) סקירת מספר דרכי פעולה, לפני קבלת החלטה;
(5) בדיקת ניתוחיהן של ההשפעות האפשריות על דרכי פעולה מסוימות;
(6) קבלת מידע מפורט נוסף מן המנהלים בדרג הביניים ביתחס לבעיות, להזדמנויות
ולאלטרנטיבות הנראות כמבטיחות.
5. מאמרו של 4 מ מס / "080 ש6סגוקמ 00 מס 3308 [ תי (1969)
טוען נגד שימוט בסטנדרטים נאיביים להערכת המחשבים (המגדילים במידה כה רבה
את הכוח האנליטי הנתון בידי החברות) כגון: ניתוחי עלוח ורווח אלמנטריים.
דיבולד רואה את עיקר הבעיה בכך, שההנהלה הבכירה איננה שואלת את השאלות הנכונות
- באשר להעלאת יכולת ההנהלה לבקר ולתכנן - אלא - ביחס להורדת העלויות,
המאמר מחלק את ההתפתחות ביישומי המחשבים ל-4 שלבים עיקריים:
(א)
(ג)
שלב הלבלרות - הכולל רישומי פעולות של לבלר בצורה ממוכנת.
כגון: תשלומי שכר, חשבונות יומנים, דיווח תפוקה, השברה (הפצה),
רמת מלאי, שיווק - הזמנות נכנסות ויוצאות.
ערך המהשב בתקופה זו נמדד בקריטריונים של חיסכון - ע"י צמצום התקן
והבקרה.
יישום מידע לבְקרה . ( בעיקר בדרג מנהלי עבודה או בדרגים המקבילים לו).
כולל: הנהלת חשבונות - ביקורת קופה, ביקורת תקציב
כוח-אדם - מיומנויות
קניות - הזמנות לכיסוי משיכות
ייצור - ביקורת מחיר
הפצה
מלאי - תחזית סטטיסטית
שיווק - שירות לצרכן.
בשלב זה, הקריטריונים להערכת תרומת המחשב אינם נקבעים כבר לפי מידת
החיסכון בהוצאות, אלא לפי:
צמצום רמת המלאי; יחסים עם לקוחות: צמצום יתרת קופה יציבות כוח-אדם;
"
יחסי ספק/רוכש; שליטה על תמחיר, וכד".
שלב התכנון האופרטיבי - ע"י אספקת מידע למינהל בדרג הבינוני, יכלול
יישום מחשבים בכל הדרגים ושטחי הפעולות, ויביא להתקדמות בניצול נתונים
חיצוניים לניתוחים בקביעת החלטות:
נתונים כלכליים; מלאי - אינדיקטורים לעומס; הפצה - חלוקה תוך אופטימיזציה
של תוואי; תכנון ייצור - עיתוי דינמי! הרכשה - בחירת ספקים, כוח-אדט;
כספים - מינהל מזומנים; שיווק - קביעת התרכובת לשוק, וכד".
.0
כל זאת בעזרת שימוש בנתונים דמוגרפיים, נתונים על מגמות צרכנים, תנאי
השוק; קטלוגים של ספקים וכד".
תרומת המחשב תימדד על-פי סיועו לתכנון הסקתי והצלחתו, כגון: תקציב
שיווק אופטימלי, חיזוי מעשי טוב יותר; עיתוי משלוחים משופר; ניצול
מיטבי של מתקנים וציוד; קניות משופרות; עמדות מו"מ משופרות, הכנסות
מניירות ערך לזמן קצר וכד".
(ד) שלב התכנון האסטרטגי - שלב שעדיין אינו קיים אף בארה"ב, אלא קיים
בחינת חיזוי לשנות ה-80.
בשלב זה תהווה מערכת המידע לבו של המבנה הארגוני, והמינהל כולו על כל
רמותיו יהיה מעורב בפעולות עיבוד מידע כלשהו.
הערכת המחשב תמדד בשטחי התכנון האסטרטגי כגון: תכנון המוצר; תכנון
מלאי, תכנון שינוע, תכנון משאבים, תכנון הומרים וציוד; תכנון כוח-אדם;
צורכי השקעות וכד".
הדו"ח של: אמפעע .2 ע6ם62ח --- %10מסלג2 02 זיקוק6ת"
לנלנ6ט00 +0 2188 ת128%10ת88ע02 במ8 8מ220000881 28%8
יצא לאור בסוף 1971, לאחר שכבר נסתיימה כמעט עבודת השדה של הסקר הנוכחי, אולם
נמצאו בו מספר דברים המאשרים את גישתנו:
הדו"ח מציין כי:
"כל נושא אפקטיביות העיבוד הוא מוגזם. המחשבים מסוגלים לשפר את הניהול ע"י
שחרור אנשים לתפקיד קבלת החלטות. ניתוח צמצום העלויות, גם אם יהיה אנליטי
ביותר, לא יוכל, איפוא, לשמש קנה מידה יחיד להצדקת ענ"א או לדחייתו. נוסף לכך
הנסיונות הראשוניםס להפעלת מערכת הינם בדרך כלל בלתי יעילים, ורק לאחר מספר דורות
של מערכות צומחות מערכות אפקטיביות: לפיכך יש לשלם "עונש התחלתי" במידה שמצפים
להתקדמות לקראת ניצול ענ"א משוכלל. כאשר בוחנים את המתרחש בישראל, נשאלת השאלה:
האם נעשו פיתוחים רבים די הצורך של המערכות כדי לשפרן ולהעלות את רמתן?
בדו"ח הוצגו גם ממצאים של חברת 992 .2 .4 (מסוף 1970) מתוך
מחקר על 89 חברות, המעסיקות 155 מחשבים:
(1) 48% מזמן המחשב האפשרי מנוצל בצורה פרודוקטיבית.
(2) המחשבים מופעלים ב-64% מזמנם האפשרי,
(3) 25% מכל שעות האדם מתבזבזות.
(4) מרכזי מהשבים גדולים מתפעלים בצורה דלה ומאבדים זמן בכל הקטגוריות.
(ל5) 42% מכל החברות שרואיינו לא שמרו על רישומיס מדויקים של ביצוע המחשב.
(6) התפוקה הגבוהה ביותר הושגה באותן מערכות שפעלו בשיטת | 8םת220066881 -151ג1
הפעולה המתקנת, שהציע ץמע08) , היא להפוך את מנהל הענ"א למנהל יעיל יותר.
השאלון של 0-02 - שסטעגוס ב0%11128%10 002602
הגיע לידינו לאחר שכבר התחלנו בראיונים ונמצאו בו נקודות משותפות רבות עם
השאלון שלנו.
נסםח ב" -- המתטבים במדגם
--=-
ציור פריפריאלי
כרסיסים
מגנסיים
כרסיסים
מנוקבים
ץרוצים כונני
>
1
| 6 | 20600 | 2 | | 4 |4+ ן ן ן ן ן ן
|" | 360/40 | 5כן | | '9.0.6%07ן 5-05 | 2405 | | 2214 = | | | אבצ | | ו25ן | כ2או144 | ן | | |
| 2 | 6 | ו |42 | | 6 | 4 ן | | .2 [ו ן | ו | ו | ו ן |
שה ץ | | חשתן ₪ | | | | | | | | | | | |
הוונ וו מו וו - --- המוי וו וו הו הווישוו וויה הוווווווי הו וו וו וו
| את 03080 00| | 203 || 4 | | | | | | 4 00[ 30 033080))| | |
| | 360/20 | | 7 | | 2560 | | 2415 | ן ן ן | 2560 ניקרבובקורת| | 83 | פו5 | | |
וו יוו וו וו הווה לווויוה הויו ווה הוור סוי הו וו וו 0
| 44 | .גא || 20 ן | ששמ | | ז | | 2 | ו ן ן ן |
| 0+ תס קוראת סרס'ם
וכרפיסים
דגם יחיד
| 5 | 8 1 168 0 1 1 ארכיון 1 1 14 מפינת 1 1
7 מ10+ כרסיסים פהירה ממזגת
5 8108 2% 1162סלת00 | 72362 04 גדול עומד פהשבת צ%6+10ק
הזנה ישסירח 8 2 לעבור מלווחת + סע 616
220 של סלפרינסר דומה לתוף לריסקים מלווחת
למחסב ן ססטיססית
ו .' י ו ו ו
| 6 | אבב | ו |-2 | |[ 5 |[ 2 | | כאפצעי עזר | פדפסת | | * | ו | ו |פזווגת | /
| | 360/30 | | 32% | | | פהירות 30 | | | | ן ן ן | 1440 | 88 ן -
ו אוו היווה ציוו וו הווות וו הוויה הויו וו הדוו הויו הו יו וי
7 1 0 1 1
אד 200 4 8 + 2
2.20 %קן יהחירה רב 225 2 03
תפקודית
קריאה פענות
העתקה
| מסינ+18?
| בשלב ניסוי
| %. | .א | 10 | | | יתידה אינטגרלית בסיסית | ו | ו | ו+ו | ו ן ן ן |
| | ססו | 21גו1 | ]| | | א | | ן | ן ן | |
וו וו וו ו
| סוי | 1.8 | ו | | | ן ן | ו | ו פחיוה | א | ו | ן |
מ10+סמנו1
ן | 360/20 | | 12% ן ן 4 | ן ן ן ן ן ן ן ן ן ן
| וו | שת ]| כו | ן |52 2 ן |ו |קו ן | ן | ,ורי ו
| | 35 | 20105 | | ן פליוז 24 ]| ו ן ן 0 ן ן ן ן . מרטי נייר
| | | | | | | צפס חי | | | |
. נספה ב" - המחסביס במדגס - המשך
ציור פריפריאלי
מספר יחידות האחסנה
סדור*
ץרוצים כוגני כרסיסים כרסיסים מדפסת קורא מקתיקה אתר
דיסקים מגנמיים מנוקבים כרסיסים
ציוד
קוגבנציונלי
לעבודות
סנות
12.
מחפבת עם
כרסיסים
מגנסיים
קורא סרסי
נגייר
ו
94 | 1 | ו |[ ו ן [42 | 3 | | < ן ן | | ו | | ו פזווגת
0 -ענומשר = מההלנממוו ההטיהננמר-למעעכה םששבמקמהנבטטצה המל הקמההמההמומתקהתנצאם = שמארמאםה = מממצדכוה,=-= ==
| 5 | .וז | 1 | | | 3 | | | , 1 ן 1 | 20 | ממחסב | אלביט |12 סרמינליס|מנקב סרסי |
| |[ 315 | 05 | | | .70 | | | + חיסוב | מסחשב | אלביט |[5 פרפינלים|נייר |
| | [מרור שני | | | .+|0ל556 | | | | | | | | | | | ן
| 6 | ממ | | ו |ו | מבפת! + | ן | < ן |4+3 ]| .
ן ן סל / 6 |%1 | 4658 | | 2560 | 2415 | | | | || 2203 | ו5 | | | |
| ן ן |מדפסת קמנה | ן | ן ו ן ן ן | |
|ח. | ₪ | 1 | | .סא | | | | < | ו | ו | ו | |ו | |
2560 |
ן ן | ו | 2 | ו ן ן ן ן ן ן ן ו
| | 260/20 | | .16 ן | .5,0,א | כפול | ן ן ן ן ן ן ן | ן |
| | | | | יי | | | | | | | | | | |
ליד משדד העבודת
וכשתוף
ההסתדרות הכללית
של העוגדים
העבריט בא"
התאחדות געל*
התששיה
ואגודת האינג יכריט
ותארכיטקסיי
בישטרחל
המכון לפריון העבודה וה"יצור
תל-אב'ב, רח' הנריטה סולד 4 א ת.ד. סוסנן * טל ונוג 125
שקר שימוש במחשבים
4-כ כ
סם החכרה
2 = שר
חלק 1 - למזכיר החברה או למנהלה הכללי
סם המרואיין תפקידו
ו. ענף
2. מספר העובדים במפעל/מוסד
3 הסקסור (הדגס בקו) פרטי, הסתדרותי, ממסלתי, מעורב
4. סוג הבעלות
5. סוג הפקילות של המפעל/המוסר
המחשב
6. מתי הוחלס להכניס את המחסב (תאריך)?
ה
7. מה היו הבעיות הספציפיות
שבעקבותיהן הכניסו את המחשב?
ב
8 מה היו הציפיות שלך לגבי המחשב
והאם הן התממשו?
ד
ו
9. מי יזם את הכנסת המחשב? (תפקיד)
0 מי תכנן את הכנסתו? (תפקיד)
1. בדרך כלל מי יוזם את פקילויות המחשב
2, האם ישנו מידע מסוים הבא פן המחשב
יסשירות והמשמש לקבלתח החלפסות? כן/לא
אם כן, מהו ובאיזו צורה הוא מתקבל?
33. האם ישנם תחומים בהם תוכל להצביע על שינויים בולסים כתוצאה מהכנסת המחשב?
התחוסם | השיפור
4. האם יש מעקקב אחר פעילות המחשב בקסר
לפיתו" נוסאים ויישוםם?
פרס.
5. מה היו הָשִינוייס בפוח אדם טינוי צפוי
א. בארגו בפוסד, במעקל)
ב. במתעב
(להשלמה עם מנהל כ"א)
ו 0-0 -=---.-...-.--..
וווההההה| ו ח,..₪₪₪₪₪₪₪₪-₪-₪-₪---₪-.₪.-₪₪₪-.-.--.₪..-..
עימוט במהשבים
6. פרט את הציוד הפריפריאלי
טסם המוסד:
סם המרואין.
בכ 7 איזה ציוד הציע לכם היצרן מלכתחילה
8 | איזה ציוד לקחתם למעסה
חלק 2 - למנהל יחידת המחשב
9. האם המחסב ממלא אתהדריסות לפי הבמחת
א. נתוני המחשב היצרנים? פרט
0. מה הם השירותים שאתה מקבל מן היצרן?
הקונפיגורציה
1. | סם היצרן: 2 ,
2.| תאריך הרכישה תאריך ההפעלה תוכנה ב
3. צורת הרכיסה: קנוי - מהירו 2
סכור דמי סכירות | אחזקה 8
!| חדסיים 1 האם המחסב מנוצל לדעתך במידה מספקת?
8
1
ּ₪
2. מספר המשמרות
בי"
6: - - ,
4. יחידות העיבוד 2
ל ל בב שב
| | דגם |[מספר היתידות | התכולה | 3
| %.=6 | | | |
|[קרוצים | | | | 3. מהו אחוז המוקדס ל- [9*5 42490 %
ו
להיבים | 4. מהו אחוז הזמן המוקדס לציסוי תכניות %
|אחרות ; [ 5. האם למחסב הנוכחי קדם מחסב אחר? כן/לא
6. אם כן, איזה דגם?
7 באיזה שנים
8 מאיזו סיבה הוחלף
5 יהידות אחסנה
; 9. ניצול המחסב בטנה האחרונה (ציין סה"כ סעות עבודת המחסב
היחידה |
תאריכים מדוייקים לגביהם קיימים " סעות בטלה בגלל קלקולים
כונני סרטים | | |
- נתונים, אם אפסר - הסנה האחרונה) " אהזקה מתוכננת
| פונני דיסקים ן | |
מ עד סה"כ סעות עבודה מתוכגנות
| תופים מגנסיים |
(ברסיסים מגנסיים
| זכרון מגנסי מורחב
| כרפיסים מנוקבים
ו ---
.20
.1
.3
מה היו בטנה האחרונה הוצאות התפעול?
"
| הוצאות הפעלת המחסב הוצאות פנים | הוצ' חוץ-קבלני מסנה |
א. הוצא" ציוד-פריפריאלי
| | |
.ה
ב. " כוח אדם ניקוב | | |
|
[ג. א בקורת
| |
.ו -ח.ח"
| מפעילים | | |
0 ור באו ררעה
| - | | |
ו סו יו וו וו
| תכנות | | |
ך-- - תח - רך ךרה |
.וו
| פה" כ | | |
בר תנק נבשרבל בו כ | ובנ ]1-ו
מה הן התכניות לפיתוח המחסב?
(אַ)
הרחבה
וווויוווווווויטוויווווויוו ו ורק יוו
ושוכר רו ו רש ריר
(ב) | סינוי ציוד
אוו.. ו
ןוהו
האם התכניות קסורות למטרות
חדסות או הסלמת מטרות ישנות?
האם המחסב ממלא את הדריסות
אסר לפיהן תוכנן?
כן בהחלט/הלקית/לא
פרט,
ב.
הארגון
41
.3
חאר את המבנה הארגוני סל יחידת המחסב בהרסים, ואת מקומו בארגון.
מי מתכנן את פעילות המחטשב
סמן
תן דוגמאות
מי יוזם סימוסים נוספים
סמן
תן דוגמאות
%*אתחה
ההנהלה
מנהלי היחידות
אתה
ההנהלה
מנהלי היחידות
66
ב.
4. מיהו הממונה עליך (תפקידו)?
5. האם הנך מטתתף באופן קבוע
בפגיסות ההנהלה? כן/לא
6. האם הנך ממלא תפקיד נוסף על תפקידך כראס יהידת הפחסב? איזה
7. מהו התואר סלך בחברה?
כוח אדם
ו[. פרט את מחזוריות כוח האדם בשנתיים האחרונות ביחידת המחטב.
פקורות הגיוס נכנסו עזבו
ב- 70 ב-70
| מתוך המפעל |
| מחוץ למפץעל:עם נסיון קודם |
| ללא נסיון קודם |
| סה" כ
2. האת ביחידת המחסב מועסקים
מומחים לחקר ביצועים או מדע
הניהול? פרט.
3. האם יס יועצי חוץ ליחידה? פרס
4. האם הסגל סברטותך מתאים לתפקידו? כן/כולו/רובו/כלל לא.
פרט.
5. האם יש(ן תוכניות להוסיף אנסים סוג המיומנות |מספר האנסים
לסגל המחסב? כן/לא
אם כן פרט את מספרם וסוגי
המיומנות הדרוסים
ד.
.6
7
.8
מה הן הדרכים להכסרת האנסים?
האס ההנהלה מאפסרת מתן הדרכה
במידה הנראית לך? ?לדוגמא, פרס
האם ניתנת הדרכה לאנסי הניהול המטתמטסים במחקב? כנ?/לא
אם כן לאיזה סוגי תפקידים?
סוג התפקיד |מספר האנטים ה ה ד ר כ ה |אורך הלימוד |
...ו
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
תכנון המערכת
.1
.2
.3
.4
.5
.6
7
.8
.9
מי יזם את הכנסת המחסב? (תפקיד)
ו
איך נערך תכנון המערכת החדסה
ומי ערך אותו
ווה |
כיצד נעסה ניתוח המערכת וכמה
זמן נדרס לכך?
ו
באיזו מידה השתמסו עבור הנ"ל
ביועצים מבחוץ?
ו
האם נערך מחקר מוקדה כלסהו או
חקר יסימות?
ה ההההההה ההר קוו המה הההההההה ה אה אא- הו הווחה האר הר ררה
מהו היו המטרות אליהן התיחס המחקר?
מי הגדיר את המטרות?
ו ו
מי ערך את החקר?
ו
באיזו מידה הסתתפה בכך ההנהלה?
./.
7
0. האם היתה תקופת הסבה? כן/לא. אם כן ממתי עד
1. באיזו צורה געסתה ההסבה?
2. מה הם תחומי הפעולה סל המחסב, באיזה אופן בוצעו קודם לכן, אם בכלל.
וריו קייר ו ור
ו
אבב ו שנב םר בכ 12/0 ס תור נקת תי יבג |
3, האם היו תחומי פעולה נוספים אסר ציפו להם עם הכנסת המחסב?
תחום הפעולה עומד להסתמט בקרוב | אין סכוי סביר
4. האם קרה סהנסיונות לייסם תוכניות נכסלו? כן/לא פרט.
סיבות הכשלון
התכנית תפעוליות כלכליות
.5
.6
האם קיים סיתוף פעולה מצד מנהלי היחידות?
צ,. בהצעות ייסומיס חדסיט
ב. בתכנונם ובחירתם סל ייסומים חדסים
כיצד היית מגדיר את יחסם של מנהלי היחידות סל המחסב(פרס לפי יהידות)
אינה מובנה
לקבל כל
הצעות
באה בהצעות |אינה באה |אדיסה
בהצעות
08
= 607 =
רשימה ביבליוגרפית
.(1967 ,080) 6מ1אם!1 מ2001810 20861 107 מ1 עספגוקמס0 ,.8.ת ,צ6מצם
מ₪(280 ע02+ 082608ת5%8 ,.2.1 ,מס0ת2?8
. (1968 (תעע) 2486 +02 00008 עסלטקם00 16 ,.1.ז ,מהסכ
.(1965 ,898) 01067מ1602 מ10:₪8%10מ1 ם1 22080 8'להמח ,.1 ,2160016
. (1969 תמת) 68 י09וקם00 מס 8ם2601810 286 ,.1 ,160018כ
מ28%10 081 80 ₪מ220009881 28%8 %10המסלג1 0% חסבטסת ,.1.א ,אמהלק
4 ,1832801 +04 %6מ6ממ600762 + 8מהוק
8 5600לגוקמ00 0ת8 %מ6מ0שַהם18 ק120 ,.7 .0 ,01%7ע082
.(1963 888) (.0ם00 6 [86מ6%1)
.578% 8מת000981ע22 2858 15088010 ,מצסם מהל ,.2.ת 6 .3.1 ,צ620₪02 .
4 , 2200159 0%02'8ק002 96 8מ100%1מט ,.קם00 6 ע86מ1אסח .
%מ0מק 267010 0 0000628510 10תסמססע מה6קסעגגת ע0+ ת128%10ת008
בת8 ₪מ22009981 28%8 9828%80+%מ1 (08₪02)
20% 80 00000280102 10מסמססע מהסקסעגוע ע0+ ב25%10 בתמשינ0
. (1969) עסטעגופ מ0%11128%10 ע6לגוקםס0 , (0502)
ו
14
ל 08 6 דזיידממ10%50161801011 8מ8 160(22010₪1081 ס+ 000 ,12
- 1971 00200908 (ע281%סטבמט צבט₪61-2