- שנה: 1986
- מו"ל: אנשים ומחשבים
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: רן בר-יעקב
- תגיות:
OCR (הסבר)
0 ו"ח ל
עיתוני אנשים ומחשבים מגזין למחשבים ולטכנולוגיה מתקדמת
כוכב חדש בעולם |
מחשבי היוניקם
) סי.סי.אי. ישראל החלה כלעווק בארץ את מעשנטחת המחעשבים החדעשה -
" השא ונפי 20 : 2 ףם/)סם, מתוצרת 601 ארה"ב.
מיוחד חינוך
אריה חשביה
דיר נירה חטיבה ו
חיים שלזינגר
|
הכל על
התקליטון
ארכיטקטורת
ריסק
פטקל | . ם
פשוט וקל | | 400-
ו
גראניקה
לקולודור
זריראו
7
קוורור-מסס'ו |
בטורל הוויקרר = |
הרביח
ההצלחה מדברת בעד עצמר. קומודור הוא המיקרו מחשב הנמכר ביותר בעולם.
בשנת 1984 חכרה קומודוו ותר מיקרו מחשבים מאשר = ו|ססג ו-וא.ם.! ביחד.
לקומודור רמת ביצועים י נקדמת ביותר, הן בחומרה, הן בתוכנה והן בפיתוחים /
וחידושים מתמידים. תדי. אן קונצרן האלקטרוניקה מס" 1 בארץ מייצגת את קומודור. /
כך מובטח לך שרות אמ ויעיל מרגע הרכישה
לבחירתך מגוון רחב של מחשבים בהתאם לצרכיך ולאפשרויותיך; 44
4 -המחשב הנפוץ ביותר בשוק הביתי ובמערכת החינוך
למחשב - 64% זכרון, 16 צבעים, 8 תוססנים, מבחר עצום של תוכנות/לומדות.
8- -צ-גולת הכותרת של קומודור - 5 מחשבים במחשב אחד.
8 מורכב: מ- 664 /
מ-0128 המכיל: 128% זכרון פנוי למשתמש, אפשרות הרחבת זכרון /
ל-41ם-5124, ואמסם->48 זכרון. 7.0 4510
ומ-מערכת הפעלה של5!) |ש ואס6, 80 טורים 25 שורות (640/200) |
8 מתאים לבתי עסק, למגזר החינוכי והביתי
0 - המחשב העיסקי של קומודור עם המבחר הגדול ביותר של תוכנות.
ל- 610 תואם דא/06 |פו, מיקרופרוססור 8088, אופציונלי 8087, בעל שני
כונני דיסקטים של 360% כל אחד, זכרון בסיסי ₪ - 256%8, ניתן
להרחבה ל-8 א512 או 8 א640%, מערכת הפעלה 05ס%וו
0 - זהה בתכונותיו ל-66-10, שונה ממנו רק בקבולת הכוננים.
ל-5620 כונן דיסקטים ם דצ8/ 360% וכן כונן קשיח של 1018 6841= דצו
רכוש את קומודור מתדיראן. השילוב שמעניק לך עוצמה כפולה. 1
|
ז"א, בבר המורינה, ה' באייר 44. גל 03-217256-9
ההצלחה חדררת
בע עב))\.
7%
ו..
4
מִזֶה שב ים אנו חזקיס מ0 וד הקפי ןמערכות
מחשב 1! 2 ד לְמַאותל [וחות.
רן לשרותך.:
ים הת ך ל-552444 (052)
טי
אוחווח
.00 1
חסוחקוטסם !ה
ופוס וס 5אז
18008 00510000ז סזם 1
ה
סי. ואזו
6
אושים ההשבים
גיליון 33 המגזין המוביל למקצועני ענ'א, מנהלים ומשתמשי מחשבים אישיים
]-.-2927-]---------..----------------. 0
איחזור מידע ממאגר עברי 4 המדריך המסוג 8 סקר מחירים 6
2
מנחם מקובר ממי גוטביר חדשות בתמונות
מרכז ההדרכה -- שאלות ותשובות----- 55
מגדל בבל -- מיחד חינור 14 גראניקה על שמודור 2 פרסומחשב 02
אריה חשביה אילון חרמוני אירועים בעולם 4
זוית רעננה 5
וידאשטקס בעולם 8 קפמים מעולם אחר 6 זה עסקי 7
יעקב רוזנווסר אלירון טובי קלט פלט 8
ממשבשע שי 75
מרכז הייעוומים
אבי רועי
ייעוום עותורם להגעופה
ד"ר נירה חטיבה
מוייל | ישראל פלד
עורך | אריה חשביה
רכז מערכת והפקה | איציק טואף
כתב בכיר | ניסו כהן
ניהול הפקה וייצור = נחמה בוימייסטר
עורך טכני סמס הררי
עיצוב גראפי | נאוה אלון
עידית דנילוב
לילי מחלב
הפקת סדר צילוס | דורית יקיר
קלדנית | סופיה קפלן
תוכנה ודעת | יעקב שיבי
מיקרז מחעובים בימיקרוי-חינוך" | 50 קובץ מדדים סל
חיים שלזינגר יעקב שיבי
הכל על התקליטון 2 מאק ספין -- מסד נחונים גראפי
חיים לב תלת-מימדי 72
סמס הררי
ריפק -- ארכיטקטורה דבת דיוק 34
יואל בירנבאום/ויליאם ס. וורלי הבן
משתתפים קבועים: יואל נהרי; גיל
אריאלי; ערן בן-שחר; יהודה הבר; לוטס
מילארד נגד מילארד 56 עימנואל, ירוס לוקר; ראובן ליבנה;
חיים לב אביב סופר; אלון פישמן; צחי קלופמן;
מדורינו הקבועים מנחס שלגי;
בסקכל בעווט וקל 8 ,
5 שחף דבר העורך 6 מנכייל = רענן רוגל
פרטוס | יואב תדמור
אשנב יבמ 8 תיאוס פרסוס | לבנה דמירל
התעוובה היעשראלית לג'סי גיימס 45 אשנב דיגיטל חשב | שלמה ונקרט
הנהחייש | גלית פלד
חיים לב מבזק 033 12 תפוצה | מנחס צוקר
הפקה | דליה פלד בעיימ
מזכירות = שרי אדלשטיין
פאני נגרין
יועץ כללי = יורס יוסיפוף
סדר צילוס = מופת רוזמרין
הפצה | גד, 03-377056
לוחות והדפסה | דפוס המקור
כריכת | כרכית אשף
סיפור השעל 32 מם) ק -- משפחת המחשבים
החדשה של 661
סי.סי.אי. ישראל הכריזה על משפחת
המחשבים החדשה 32 2058 הפועלת תחת
המען למודעות : פינסקר 64 תי'א,
טל. 295148, 280640.
קו פתוח למנוייס: מנחס צוקר,
מערכת ההפעלה יוניקס ומציגה יחסי 8
עלות/ביצוע המהווים תפנית בתעשיית מען למשלוחים: ת.ד. 33325, תייא
72
המחשבים. המשפחה כוללת מחשב סופר-מיני
2 58 0 (8.1-15 מפ"ל) ומחשב סופר-
מיקרו 5/32 ₪ או0ק (1.2 מפ"ל).
8 89)שכוחס) 8 60/8
7 0 180חוכ/
20/5007 28//80) /5730/
4
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
4 |
ג'ך מדבר ?₪/.00 אהו
3270 ווחפו :
כשצריך לקשר בין מחשבי ו8ו (6וגמ=אוא)
ובין תחנות עבודה, מדפסות, מחשבים
אסינכרוניים ועוד, מציעה חברת מסוף
פתרונות מגוונים ובלתי שיגרתיים
פתרונות אלו מתוכנניס ומיוצרים ע'יי חכרת
ייראמיר טכנולוגיות'י ומשווקיס בארהייב
וברחבי העולסם על ידי 6089 404000 | | וש
שהינה חכרת האם של מסוף 6
וייראמיר טכנולוגיות'י כל אלה
נותנים לחברת מסוף גב כלכלי חזק וגיבוי טכנולוגי חדשני ומתפתח בהתמדה
05 00 קש
למסוף מספר מוצריסם מובילים המאפשרים לה להציע ללקוחותיה פתרונות
יעילים וזוליס בתקשורת.מחשבים
.= אאוו03ג -- מאכשר הרחקת מסוף בודד 378/9 מבקר תקשורת 3274 ע'"י קוי נליין או חיוג
= ₪0 או 0 -- מאכשר למחשב אישי (₪0 8ו) מרוחק, לעבוד כתחנת עבודה 32078/9 דרך קוי גלי"ן או חיוג לצורך השלמת קו המוצרים, משווקת חברת מסוף בלעדית את
. 16א6סג (ססו 6₪) - מאפשר לכל מסוף אסינכרוני להידמות למסוף 3078/9 8%!
. 04031578 (וסו 60) - מאפשר למסוף 3278/9 להידמות למסוך אסינכרוני . חגרת 6.4 יצרני סידרת מוצרי ₪%4ו
= דאומקהס (150 60) - מאפשר למדפסת אסינכרונית לשמש הן כמדפסת למערכות מחשבים וט0= - מרכזיות מסוכיס אסינכרוניים
אסינכרוניים והן כמדכסת מערכת (3287 זאוהש 6%ז575) 5 א-- 41 ₪ ש צה -- אג | לחיבור מחשבים בקצב של 88 50
= 544000 (200 6₪) - מאפשר לחבר מדפסת אסינכרונית פשוטה וזולה במקביל למסוף 378/9 על מנת
שתשמש כמדפסת מסכים
> 200 0₪) -- מרבבי כבליס המבוססיס על שבבי 151 שמותחו ב'"ראמיר טכגולויות והמאפ ריס לחבר מסו רחוב וינגייט 132, ת ד 532 הרצליה פיתוח 46105
מסופי 8/4ו על קו קואקסיאלי. תוך חסכון בתשתית, ככבליס ובמכואות לבקר טל 052-555388,550073 | טלקס 471456
.= 040841 -- מאכשר חיבור 4 מסופיס ומדכסות דרך כבל זוגות לבקר 8%
= ₪ - פתרנות תקעעורת מהגטבים, אין סוף...
טכניוו
בשלהי מארס נערכה בתל-אביב תערוכה גדולה
לנושאי תקשורת -- אלקום 86. לאמצע אפריל
נועד בכפר המכביה ברמת-גן הכינוס השנתי של
מו"ח -- מחשבים וחינוך, איגוד מקצועי
במסגרת איל"א. לשני הנושאים הללו יש מכנה
משותף מגוון: בשניהם ניתן לראות חידושים
טכנולוגיים וחידושים בתפישה; בשניהם
ישתתפו אורחים חשובים מחו"ל; לשניהם
הקדשנו חלק נכבד מן המגזין שלנו (לתקשורת,
בגליון הקודם; לחינוך, בגליון הזה); ואחרון-
אחרון חשוב -- לשני התחומים הללו הצטרפה
יבמ באחרונה. כדרכה, אחרי שאחרים פילסו
דרכים, התגלחו על זקנם, צברו ניסיון בדרך של
ניסוי וטעיה.
לפני חודשים מעטים נודע כי יבמ החליטה
להצטרף למאמץ לגיבוש סטנדרטים בתקשורת
מחשבים. עד לעת האחרונה הלכו חברות
המחשבים הגדולות כל אחת בדרכה בתחום
התקשורת, המקומית וארוכת-הטווח כאחד.
נוצר ערב-רב של מישטרי-תקשורת, ובדרך כלל
לא יכלו מחשבים של יצרנים שונים לדבר זה עם
זה, או שיכלו לדבר בקושי רב, בגמגום
ובהוצאות כספיות ניכרות שנדרשו לציוד-
התאמה. בין חברות-המחשבים המובילות
במאמץ התקינה בתקשורת בלטה כל העת
דיגיטל. עכשיו עלתה גם יבמ על הרכבת,
ומשקיפים מאמינים שמהלך זה ייתן תנופה
חשובה לתקינת התקשורת הבינלאומית.
בהקשר זה נזכיר את החלטתה של חברת
אפל להצטרף למאמץ התקינה התקשורתי
שעושה בין היתר ארגון בשם קורפוריישן פור
אופן סיסטמס (סי או אס). ארגון זה הוקם
בתחילת השנה על-ידי 24 חברות אלקטרוניקה.
אפל היא היחידה בין המייסדים, שעיסוקה אך
ורק במיקרו-מחשבים. מטרתה של אפל -
לאפשר למחשביה מסדרת אפל 2 ומסדרת
מקינטוש, לקיים קשר פשוט ותקנים עם מחשבי
מיני, מיקרו ואחרים של יצרנים אחרים, ובכך
לפתור את בעיית חוסר התואמות.
בין החברות האחרות החברות בארגון סי או
אס ניתן למנות את יבמ, דיגיטל, קונטרול דטה,
אי טי אנד טי, היולט-פקרד, אינטל, נ.סי.ר,
פריים, וונג ועוד.
ומכאן, | למיחשוב במעוכות ההוראה
והלמידה -- מחשבים בחינוך. יבמ הצטרפה
לתחום זה, לא מככר, בעיקר בתמיכתה
במחולל-הלומדה החדשני קוואסט, שנועד
למחשבי יבמ פיסי. "הענק הכחול", שנוכח
לדעת -- מניסיונם של אחרים -- ששוק
החינוך מתפתח וגלום בו פוטנציאל עסקי רציני,
החליט גם להקים מרכזים לפיתוח מערכות-
הוראה, כדי שמערכות אלה יפותחו על מחשבי
דבר העורך
יבמ וכך יחדרו מחשבים אלה למערכות החינוך,
בהן נפוצו עד כה בעיקר מחשבי אפל וקומודור.
הצטרפות יבמ לתחומי התקשורת והחינוך
מחזקת את המסקנה, שבלי יבמ אין מיחשוב
בעולמנו.
בגליון זה אנו חונכים סדרת כתבות חדשה
-- על הקומודור. משתמשי קומודור, כיתבו לנו
מה דעתכם עליה והציעו הצעות משלכם
להעשרתה. 072
הקט <)ק
4 אסוזהצואט צם
מכנים אח 6ק אפו
יש לך ואפו ואתה חולם על זא?
יש לנו תשובה מהירה בשבילך : 80646/9פטז סש
הכרטיס המאיץ את מהירות המחשב
כרטיס 8668א8061פטז ₪ מכניס אותך לעידן ה-זא בדרך
נוחה וקלה ובהשקעה נמוכה יחסית, אשר תכסה את עצמה
תוך ומן קצר
איך זה עובד!
עליך רק לחבר את הכרטיס למחשב וה-6 שלך יתחיל
לעבוד במהירות גדולה פי 3 ויותר מאשר בעבר. והתוצאה
חסכון של עשרות שעות בחודש שאת משמעותו הכספית
תוכל לחשב בלי מאמץ. ומה שחשוב לא פחות . הכרטיס
מריץ את התוכנה הקיימת באופן אוטומטי, כך שאינך דרש
לעשות שינוייס כלשהם או ללמוד דבריס חדשיס
יתרונות בלעדיים.
* אינו זקוק להטענת תוכנה לפני הפעלה
+ מסוגל להריץ גם ₪96 ואפו
* זכרון של 512 על הכרטיט
+ מכסק מיוחד מאפשר מעבר ממהירות גבוהה לאיטית.
+ הכרטיס היחידי שניתן להוסיף לו פרוססור 8087
ולהריץ פונקציות מתמטיות מורכבות -
במהירות גדולה עד פי 20!י
אכל'סצ גו
לאלה הרוצים ביצועים של זא ויותר
ומוכנים לשלם... פחות!
להילוך גבוה
ובמחיר נמור!
* הכרטיס היחידי שהוא צוא10 ו-זו8 46
(ל-זא שעון פנימי של ;וא 6 בלבד)
+ מחיר הכרטיס כולל דיסקט 5שחטוזט: אפוסואואס, 0ק5
זאופל, 6616 אפוס. התוכנה מנצלת את הזכרון
והמהירות של הכרטיס
התמורה הגבוהה ביותר לכטפך.
הכרטיס נבדק ע''י מומחיס אשר קבעו, כי י"למרות
יתרונותיו הנוספים, הוא אינו יקר מכרטיסיס אחרים.
ולכן הלקוח מקבל תמורה גבוהה בהרבה מהמחיריי
(ספסאוסיאו, גליון ספטמבר 85י),
לרגל תחילת שיווקו בישראל, מוצע לך הכרטיס במחיר
מבצע לתקופה מוגבלת
מעונין בהדגמה!
התקשר עוד היוס לי'אלפא גת",
טל: 282718, 284084 (03)
ל
מחשבים ותקשורת
דיזנגוף סנטר שער 4, טל: 282718, 284064 (03)
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
--
להיות בענייניס עס אנשיס ומחשביס
מנהל ספרי ההשב והינהל
במרוץ נגד %
ברגע ו לנטיחון החחוווד
ספנטר ג'ונסון 1 הועוגים בחור הובדי
דב ושרון ק ן
=דטאוא פאס פחד
= ).אהא
מנהל ברגע
במרוץ נגד הזמן
מאת דב ושרין קינן
הפוך 60 דקות עבודה
ל-90 דקות תוצאה
עם הספר הזה גם אתה תוכל
לכסיקון המחשב
הלכסיקון הראשון והיחיד בעברית,
271 מושגים. ספר חובה לכל
עוסק בענף.
עצור לפני שתקנה מחשב
המדריך היחידי בעברית שיספר לך
כל מה שכדאי לדעת על
מחשבים אישיים ותוכנה.
מחיר רגיל
מחיר מיוחד
רב מכר עולמי עכשיו בעברית
הספר הטוב ביותר לכל מנהל,
ספר חובה לכל מקצוען
מחיר רגיל
מחיר מיוחד
0 שי"ח
- . 29 ש"ח
מחיר רגיל 2 ש"ח
לנצח במרוץ נגד מחוגי השעון!
מחיר מיוחד | 14.20 ש"ח
מחיר רגיל 2 ש"ח
מחיר מיוחד | 14.20 ש"ח
ו הנאה לכל המ שמחה
חדשו
תיכנות מחשבים אחת שתיים! א
חדש בספריית דליה פלד:
לימוד והנאה לכל המשפחה.
ספר שמקרב הורים וילדים לעולם
המחשבים. התיכנות הופך לחוויה,
על כל מחשב.
מחיר רגיל 12 ש"ת
מחיר מיוחד 15.50 ש"ח
בחר לך ספר, צרף המחאה ושלח עוד היום בצרוף פרטיך המלאים לאנשים ומחשבים/ספרים, ת"ד 33325 ת"א 61332.
צעדים ראשונים בבייסיק
למד את יסודות שפת המחשב הנפוצה
בעולם בקלות ובהנאה. תוך שעה
תכתוב את תוכנית הבייסיק הראשונה שלך!
מחיר רגיל 0. 3 ש"ח
מחיר מיוחד - . 29 ש"ח
2 תוכניות בייסיק
למחשב אפל
ספר גדוש תוכניות מלוות בתיעוד
מקיף ומלא. יישומים מעשיים, שימושים
חינוכיים, משחקים וגראפיקה.
מחיר רגיל 0 שי"ח
מחיר מיוחד ש"ח
₪ חאה שאה אחא אחוה מא מותו שא שאה שח חחח אחא חאה אחא שחאה חאה אחא אחא אחא חאה חן
אנשים ומחשבים/ספרים, ת"ד 33325 ת"א 61332, טל. 03-295148.
אני מזמין את הספרים הבאים
וצ"ב המחאה ע"ס לפקודת אנשים ומחשבים.
שמי כתובת מלאה (כולל מיקוד)
טלפון ת"ז
האריך חתימה
האחירים כתוק9 36 30.4.86
- ₪
יותר מ-50 מיליאוד
דולר הכנסות ב-85
הכנסות יבמ בשנה שעברה עלו על 50
מיליארד דולר -- גידול בשיעור 9% לעומת
4. בהתייחסו לתוצאות העסקיות הללו אמר
נשיא יבמ ג'ון אייקרס: "חוסנה העסקי של יבמ
בעולם הוא איתן על אף השנה הקשה שעברה
על תעשיית המחשבים".
הכלכלה הבלתי-יציבה של צפון-אמריקה,
תנודות המטבע בעולם, הריסון בהוצאות אצל
הלקוחות וההאטה בהתקנות של מעבדים
גדולים -- לכל אלה נודעה אמנם השפעה
שלילית על ביצועי יבמ לשנת 1985, אך
התוצאות הרבעוניות השתפרו והלכו בהתמדה
במרוצת השנה, ציין אייקרס.
"עדיין חסרה עדות משכנעת לכך, שחל
שיפור מתמשך בכלכלת אמריקה הצפונית, ואנו
מקדמים בזהירות את פני 1986", אמר אייקרס.
"אנו מטפלים בזהירות בעלויות, בהוצאות
ובמשאבים הכספיים האחרים שלנו. אנו
נשארים אופטימיים באשר לעתידן של יבמ ושל
תעשיית המחשבים. השקעותינו הנמשכות
במחקר, בפיתוח ובמיתקנים, מציבות אותנו
בעמדה המאפשרת לנו גידול גם בעתיד", סיכם
נשיא החברה.
דיגיטל ריסרץ' עושה
עסקים עם יבמ
בוב אלנקו, מנכ"ל גושן מחשבים ומערכות,
שחזר מסדרת ימי-עיון למפיצי תוכנת דיגיטל
ריסרץ' שנערכה באנגליה ובצרפת, מסר כי יבמ
אנגליה רכשה רשיון-יצרן לשימוש במערכת-
ההפעלה החדשה קונקארנט 286 למחשב יבמ
איי.טי. מערכת-הפעלה זו תשמש ליישום תוכנה
של נקודות-מכירה לרשת בתי-המרקחת בוטס
באנגליה. קונקארנט 286 מופעלת יחד עם דר-
נט שהוא מוצר ותיק של דיגיטל ריסרץ'.
קונקארנט 286 תומכת בשבב 80286 במוד
מוגן, שמבטיח עבודת משתמשים רבים ללא
תקלות, וגישה ישירה לזיכרון בן 16 מ'יב. לדברי
ג'ון ברומהד, יועץ טכני של דיגיטל ריסרץ'
אנגליה למערכות-הפעלה, מהירותה של
מערכת-הפעלה זו עולה בהרבה על זו של
מערכות דומות.
דיגיטל ריסרץ' מכרה ליבמ, בלעדית, את
זכויות השימוש במהדר סי-בייסיק 16 סיביות,
שהותאם במיוחד למערכת-ההפעלה החדשה.
מהדר זה מצטיין בהכנת תוכנות ליישומים
מסחריים. יבמ הודיעה, כי המהדר יימכר
למשתמש הקצה במחיר של כ-4,000 דולר.
(בוב אלנקו מציין, שמחיר הגירסה של 8 סיביות
למחשב יבמ פיסי, הוא כ-550 דולר, בישראל
ובאירופה).
0 מיליון דולר
תרומה ל''מחשב-עליי
יבמ העולמית הודיעה על כוונתה לתרום ב-5
השנים הקרובות ציוד בשווי 30 מיליון דולר
באוניברסיטת קורנל
למרכז מחשב-על
יהושע מאור, מנכ"ל יבמ. מברך את המוזמנים בעת חנוכת המרכז לפיתוח מערכות הוראה של יבמ.,
ינה
שבמדינת ניו"יורק, בראשותו של קנת וילסון,
חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1982.
מרכז מחשב-על בקורנל הוא אחד מארבעה
מרכזים הפזורים ברחבי ארה"ב ומשמשים
מרכזי-מידע וסיוע מיידי בפתירת בעיות
מורכבות במחקר מדעי בתחומים כמו
ביוטכנולוגיה, אווירודינמיקה ועוד.
באמצעות מאגרי-המידע שבמרכזי מחשב-
על יוכלו מדענים אמריקנים לקצר את הזמן
הנדרש היום לפתירת בעיות שצצות בתחומי
עיסוקיהם.
מרכז לפיתוח מערכות
הוראה
מרכז ניסיוני לפיתוח מערכות הוראה שנועדו
לשיווק ברחבי העולם, הוקם בישראל על-ידי
יבמ. המרכז, המנוהל על-ידי ד'"ר יצחק שגיא
מאגף מדע וטכנולוגיה של יבמ ישראל, יעודר
פעילות בארבעה תחומים עיקריים: פיתוח
לומדה (מערכות הוראה והדרכה בעזרת מחשב)
באיכות גבוהה, באמצעים משולבים (כתב,
גראפיקה, הנפשה, וידאו, דיבור ועוד) ובהיקף
של תוכניות"לימוד שלמות; פיתוח יישומים
נוספים למחשבים בחינוך, כגון מינהל חינוכי,
תקשורת ועוד; שיכלול טכנולוגיות הלומדה
על-ידי יישום חידושים בתחומי המחשבים,
האלקטרוניקה ושיטות ההוראה; יצירת מוקד
ידע של יבמ ביישומי המחשב בחינוך.
עכודת הפיתוח של המרכז החדש תהיה
בעיקרה באמצעות חכרות-מחשבים ישראליות
ובמימון עיקרי של יבמ. הפיתוח ייעשה
במעבדות המוכז לפיתוח מערכות הוראה
ובפיקוחו של מרכז זה. זכויות"היוצרים של
המוצרים שיפותחו בדרך זו יהיו של החברה
המפתחת וישווקו על ידה.
אחת הפעילויות הראשונות של המרכז
החדש של יבמ תהיה עם חברת דגם מערכות.
במסגרת זו יפותחו שני מוצרי לומדה -- האחד
להוראת מבוא לטכנולוגיה לבתי-ספר תיכוניים,
על-פי תוכנית-לימודים שפותחה בארה"ב,
והשני הסבה לאלקטרוניקה, תוכנית להסבת
כוח-אדם לעבודת ייצור במפעלי אלקטרוניקה.
שני המוצרים ישווקו על-ידי דגם מערכות
בחו"ל.
חלק מפעילויות המרכז החדש של יבמ
יבוצעו שלא למטרות וווח ובשיתוף עם
אוניברסיטאות ומוסדות חינוך אחרים בארץ.<
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
אע
שייר
ללק
נמחל:
מחללקת
המרזלקו
חיל--האו
באוניבר
ב:מס
השיורותי
חדשיים:
> הזמו
התקבכלו
> רשזיוג
המתאאים
השלממת
6 מעריכ
פיננסי".
> הת!א
וללקווח!
ביותר ו
> מרכחז
או כל
מועברוד
התשובוו
9 ספריו'
המיוצר
מספקת
תשלום.
תוכ
די נ
מעתו
פי די פי
0 | !
מאפי
ואקסס?
על מער
בשימוע
תוכנ
על כל נ
במערכו
ביצועינ
הראשוו
ביותר ?
מגזין אנ
ונב
ת מינהלי
חות
| חדשה הוקמה בדיגיטל ישראל:
שירות מינהלי ללקוחות. בראש
צומד סא"ל (מיל') אבי אמיתי, יוצא
ר, בעל תואר שני במינהל עסקים
טה העברית ירושלים.
ת המחלקה החדשה הורחבו
הניתנים ללקוחות ונוספו שירותים
. טיפול בתהליך ההזמנה מרגע
נחברה ועד לאספקת המוצר ללקוח,
. כאן מטפלים בקבלת רשיון היצוא
מוצרי דיגיטל, במגמה להחיש את
הליכים, ככל האפשר.
. טיפול בהזנת נתוני המכירה ובמעקב
! תצורות. ייעוץ לאנשי המכירות
| כדי להגיע לתצורה היעילה והזולה
ושרית.
דע. כאן מתקבלות פניות של לקוחות
ים אחר שמעוניין בנתונים. הפניות
לגורם המתאים, והמרכז מעביר את
'מתעניינים.
כאן מרוכזת ספרות כללית על ציוד
ימופעל על-ידי דיגיטל. הספריה
ומר לאנשי מכירות וללקוחות, ללא
ה יישומית מפי
' לוואקס
ניתן להריץ תוכנה יישומית ממשפחת
| על מיקרוואקס 2. הגירסה החדשה
= חבילת-התוכנה | א11-85-4%/
ית למערכות מיקרוואקס 25 ור
שן להריץ ולפתח תוכניות המבוססות
ז"ההפעלה אר אס איקס 11 הנמצאת
רחב ביותר במערכות פי די פי 11.
ואקס 11 אר אס איקס, הפועלת עתה
שבי ואקס, החל במיקרוואקס 2 וכלה
'אשכול, מעניקה למשתמשים בה
'כפולים ויותר בהשוואה לגירסה
והיא כוללת את הרכיבים העדכניים
וגיוסה אר אס איקס 11. ואקס 11 אר
ומחשבים מרץ 1986
הנדסית צבעונית על בסיס
תחנתי-עבודה
אס איקס פועלת תחת מערכות-ההפעלה ואקס
וי אם אס. באמצעותה ניתן להשתמש בכל
מחשבי ואקס לפיתוח תוכניות למחשבי מיני
ומיקרו פי די פי 11 ולמערכות-המחשב
השולחניות מדגמי פרופשונל 300. התוכנה
מאפשרת למשתמשים בה להריץ תוכניות פי די
פי 11 רבות המבוססות על אר אס איקס, על
מערכות הוואקס שלהם, בשינויים קלים בלבד,
או ללא שינוי כלל.
ואקס 1! אר אס איקס מהווה גשר בין
מחשבי ואקס ופי די פי 11 של דיגיטל. היא
נמכרת ברשיון במחירים שנעים בין 800 דולר
ל-4,000 דולר. מועד האספקה הוא בתוך 30 יום
מקבלת ההזמנה.
תחנת-עבודה הנדסית
צבעונית
דיגיטל הכריזה על תחנת-עבודה הנדסית
צבעונית חדשה, הראשונה מסוגה המיועדת
לשוק מערכות יוניקס. שם הדגם -
ואקססטיישן 2 ג'י פי איקס -- והוא מכוסס על
המחשב מיקרוואקס 2 הפופולארי בתוספת
מיקרוואקס 2 של דיגיטל.
מעבד גראפי חדש, המספק תכונות צבע
מורכבות, או קשת גווני האפור, תוך שיפור ניכר
במהירות.
תחנות-עכודה צבעוניות הן צורך חוני
ביישומים כמו תכנון מעגלים בצפיפות גבוהה
מאוד, עריכת כרטיסי מעגלים מודפסים,
הדמייה ובדיקה, שרטוט מיכאני, תיכון וניתוח,
חיפושי נפט, בקרת זמן-אמת, דיגום פרודתי
(מולקולאר מודלינג), מיפוי לחיזוי מזג"האוויר,
ופיתוח תוכנה.
תחנת-עכודה המצוידת בקשת גווני האפור,
מתאימה במיוחד ליישומים הדורשים שילוב
מלל וגראפיקה בביצועים גבוהים: עיבוד
תמונות, שרטוט מיכאני וארכיטקטוני, הוצאה
לאור של ספרות טכנית ופיתוח תוכנה.
תחנת-העבודה החדשה מפעילה מערכת
חלונות מתוחכמת, מימשקים גראפיים ומיבחר
של אופציות תקשורת ברשת.
לב המערכת החדשה, מחשב מיקרוואקס 2,
נמכר ביותר מעשרת אלפים יחידות במחצית
השניה של 1985.
דיגיטל מציעה תצורה בסיסית במחיר
0 רדולר. מועד האספקה ליחידות
הראשונות צפוי באפריל השנה. *
אשנב חדש
בגליון זה אנו חונכים מדור חדש -- אשנב
למחשבים כחינוך. גורמים העוסקים בפיתוח
לומדה, במחוללי-לומדה, בשילוב וידאודיסק
בהוראה-הדרכה ולמידה, או בציוד היקפי
הדרוש למיחשוב בחינוך, כגון רשתות
מקומיות, מוזמנים ליידע את המערכת על
פעילותם, ואנו נשמח להביאה לידיעת
הקוראים.
המיכללה הממוחשבת
ביותר
מיכללת לוינסקי, הסמינר העברי הראשון
בישראל שקיבל הכרה להעניק תואר אקדמי
לבוגריו בכל הרמות, מפעילה מחלקה
למחשבים מן המפותחות בארץ. במחלקה זו
מכשירים מורים בכל המקצועות ללמד ילדים
ללמוד באמצעות מחשב. כל תלמיד במיכללה
חייב להשלים במסגרת לימודיו קורס מיוחד
למדעי המחשב.
ד"ר אברהם רוכלי, מנהל המיכללה, אומר
שבמסגרת לימודי המחשב מיושמות במיכללה
לומדות מיוחדות במקצועות מוגדרים. מרדכי
שורק, מרכז לימודי המחשב במיכללה, מצביע
על לומדות-לדוגמה, כגון לומדה מוסיקלית,
לומדה בתחום הביולוגיה ולומדה בשם
פניצילין, גם היא בתחום מדעי-החיים.
> הלומדה המוסיקלית לתלמידי המדרשה
למוסיקה, פותחה במסגרת האקדמיה למוסיקה
בירושלים. באמצעות לומדה זו יכולים
התלמידים ללמוד ללא עזרת מורה, תיאוריה של
המוסיקה, פיתוח השמיעה, סולפז' והכרת
המקלדת של הפסנתר.
> לומדה בביולוגיה פותחה במיכללה ונקראת
אקו-חי. היא מסייעת לתלמידי הביולוגיה להבין
טוב יותר את האקולוגיה של סביבת החיים.
התלמיד יכול לשלוט באמצעותה על מערכות
חיים של יונים ודגים, תוך התייחסות לקצב
ההתרבות, המזון וכיו"ב.
* באמצעות פניצילין יכול התלמיד לנתח דרכים
למציאת תנאים מיטביים לגידול הפניצילין.
לומדות אחרות שפותחו במיכללה הן בתחום
החינוך המיוחד, המתימטיקה, הערבית ועוד.
מר שורק מדגיש, שמטרת לימודי המחשב
במיכללת לוינסקי היא להכשיר את המורים
10
לעתיד לקבל אמות-מידה נכונות לבחירת
לומדות טובות.
במרכז המחשבים במיכללה לומדים בעזרת
כמאתיים לומדות שונות. במיכללה שתי
מעבדות מחשבים עם כ-30 מחשבים.
תמלילן ידידותי
קליל -- תמלילן ידידותי המתאים במיוחד
לתלמידים -- פותח על מחשבי יבמ פיסי
ותואמיהם על-ידי לוגל -- לומדה גליל, ובאג
מחשבים. התוכניתן שי בן-יהודה הוציא מתחת
ידיו, בעזרת היועץ המדעי ד"ר יוסי שניר,
תמלילן שמתאים במיוחד לתוכנית הלימודים
של משרד החינוך "מבוא להכרת המחשב".
התמלילן מלווה בחוברת-הדרכה מאירת-עיניים
(עריכה גראפית -- דניאלה שאול), אך למעשה
ניתן להתחיל לעבוד איתו בלי כל הדרכה שהיא.
כל מסך "מדבר" עם המשתמש באופן ברור
ופשוט ובמינימום של מלל.
קליל בנוי על שלושה מצבים: מצב כתיבה,
המאפשר הכנת טיוטה; מצב עריכה, המיועד
ליצירת קובץ נקי, מוכן להדפסה; ומצב תיוק,
לשמירת הקבצים.
באג מחשבים היא היבואנית והמפיצה
הגדולה בישראל של ספרות-עזר, תוכנה
ואבזרי"מחשב. החברה מוציאה לאור ספרות
מגוונת למחשבים ביתיים ומשתתפת ביבוא
מחשבי אמסטרד לישראל. לוגל -- לומדה גליל
הינור
הוקמה במסגרת החכרה לפיתוח הגליל, כדי
לפתח וליישם תוכניות לימוד במחשבים, לרכז
השתלמויות וסמינרים ולהפגיש מתכנתים, יוצרי
חומרה ומשתמשים במחשבים. לוגל מתרכזת
במחשבי יבמ פיסי.
מרכז לפיתוח מערכות
הוראה
מרכז ניסיוני לפיתוח מערכות הוראה,
שנועדו לשיווק ברחבי העולם, הוקם בישראל
על-ידי יבמ. המרכז, המנוהל על-ידי ד"ר יצחק
שגיא מאגף מדע וטכנולוגיה של יבמ ישראל,
יעודד פעילות ב-4 תחומים עיקריים: פיתוח
לומדה באיכות גבוהה, באמצעים משולבים
(כתב, גראפיקה, הנפשה, וידיאו, דיבור ועוד)
ובהיקף של תוכניות-לימוד שלמות; פיתוח
יישומים נוספים למחשבים בחינוך, כמו מינהל
חינוכי, תקשורת וכיו"ב; שיכלול טכנולוגיות
הלומדה עלזידי יישום חידושים בתחומי
המחשבים, האלקטרוניקה ושיטות ההוראה;
יצירת מוקד ידע של יבמ ביישומי המחשב
בחינוך.
עבודת הפיתוח של המרכז החדש תהיה
בעיקר באמצעות חברות-מחשבים ישראליות,
ובמימון עיקרי של יבמ. הפיתוח יבוצע
במעבדות המרכז לפיתוח מערכות הורה
ובפיקוחו של מרכז זה. 4
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
מנחם
ונז
2
במרכז ו
המלא,
[הצנה '
ה:
המידע"
לפתור אחז
הבעיה ב:
החינוך,
התחומיםז
והולך שו
בחומר הז
כללירז
א. בעצ
ב. איין
החומר דק
הבעיוד
התקדמוור
נפחי המזי
(וגם היק
שירותיםז
חומר. אוו
בעיית ה
יעילים ייו
אין בחוזכ
מיליו
מלאא
שתיי
המחשנבביי
* כותב: 0
בר"איקלן:
מרכז ר;רו
מגזין אנ:שי
<> | איחזור מידע למעאגר עברי
רכת הנדולה של איחזוד מידע בשיטת טקסט מלא בעבדית הוסבה
9
האילן למחשבים ויהדות פועלת מערכת איחזור מידע בשיטת הטקסט
בעברית. מערכת זו הוסבה למחשבי יבמ והיא כזללת כלי איחזוד
בי עוצמה ונוחים למשתמש הקצה.
ע המילולי המציף אותנו, גדל
לך מיום ליום. בעיית "התפוצצות
רדת מנוחתם של רבים, המנסים
+ מזוויות שונות. בכל תחוס ניצבת
ינו: באקדמיה, בתעשיה, במערכת
משרד... המכנה המשותף לכל
יא הרצון להתמודד עם הנפח הגדל
זידע מילולי, תוך שליטה מירבית
טבר.
יתן לחלק את הבעיה לשתיים:
ההזרמה של החומר, ואיחסונו.
יר המידע ביעילות מירבית, מתוך
טבר.
וראשונה מתקרכת אל פתרונה עם
של אמצעי האיחסון הממוחשבים.
: שניתן לאגור במחשבים הגדולים
ים) גדלים בהתמדה, תוך מתן
הירים יותר של איחסון ושליפת
בעיית איחזור המידע היא במהותה
נה, אשר באמצעות כלי-חומרה
ניתן רק לשפר את ביצועיה, אולם
| כדי להפוך את התפישה על פיה.
:-מפתח וטקסט
מתודולוגיות | מתחרות בעולם
ננושא איחזור המידע המילולי:
זר זה הוא ראש צוות התוכנה במרכז
חשבים ויהדות, בוגר ממר"ם וישיבת
מחשבים מרץ 1986
1. שיטת מילות-המפתח.
2. שיטת הטקסט המלא.
בשיטה הראשונה חייב הגורם המתקין את
המאגר לדאוג ל"מיפתוח" החומר, דהיינו:
לקבוע מראש לכל מסמך מילים או ביטויים
(מתוך הטקסט או מחוצה לו), שבאמצעותם
ניתן יהיה לאחזר את המסמך לפי בקשה. מובן,
ששיטה זו מגבילה את המחפש, משתי סיבות:
א. לא ניתן לבצע חיפוש על הטקסט כולו,
אלא רק על המילים שנקבעו מראש. | ב.
הגורם הממפתח הוא אנושי, ולכן עלול לשגות
ולהשמיט מילות-מפתח חשוכות, בגלל שיכחה,
חוסר תשומת-לב, הערכת מוטעית של חשיבות
הנושא וכיו"ב.
לעומת זאת, בשיטת הטקסט המלא אין
עורכים מיפתוח מוקדם של הטקסט, אלא
מאחסנים אותו במלואו במחשב. על המחפש
לאפיין את הנושא המבוקש עלדידי צירופי
מילים וביטויים שונים, שלפי הבנתו מאפיינים
את המסמכים המבוקשים ומופיעים בהם,
והמחשב יסקור את כל המאגר, כדי לאתר
מסמכים אלה. כך ניתן לקבל את כל המידע
העשוי להיות רלבנטי למחפש, ומתוכו לדלות
את הקטעים שבהם הוא מעוניין ממש. מצד שני,
בשיטה זו עלול המחפש לקבל לפעמים כמויות
ניכרות של מידע, שמתוכן יקשה עליו לנפות את
הרצוי לו. כדי לפתור בעיה זו, יש לספק
למשתמש כלי חיפוש וסינון יעילים, שיאפשרו
לו לאתר את כל המידע המבוקש, על-ידי סקירת
הטקסט המלא, בלי להשמיט פרט כלשהו
שעשוי להיות חשוב, ועם זאת לסנן במהירות
את המידע המתקבל במהלך החיפוש.
לעומת | השיטה | הראשונה, | שהיא
קונכנציונאלית כיסודה ושהיתה נהוגה למעשה
גם לפני הופעתם של המחשבים האלקטרוניים,
הרי ששיטת הטקסט המלא היא חדשנית
במהותה. היא דרשה מלכתחילה כלי-תוכנה
חכמים יותר וכלי-חומרה חזקים יותר, ולכן
מיעטו להשתמש בה עד לאמצע שנות השבעים
(ואפילו עד סוף אותו עשור).
בעיה ופתרונה
בסוף שנות השישים החליטה קבוצה של
אנשי"מחשב שומרי מיצוות לנסות ולהקים
מאגר ממוחשב בנושאי יהדות. הפרוייקט החל
כמיבצע משותף למכון ויצמן למדע
ולאוניכרסיטת בר-אילן, וכראשו עמד פרופסור
אביעזר פרנקל, עד שנת 1975. באותה שנה
הועבר הפרוייקט לאוניברסיטת בר-אילן,
במסגרת המכון לאיחזור מידע ולבלשנות
חישובית, ומאז עומד בראשו פרופסור יעקב
שויקה.
כדי לנצל ניצול מיטבי את הכלים
הממוחשכים, הוחלט להקים מאגר מידע
בשיטת הטקסט המלא לספרות השאלות
והתשובות (שו"ת). ספרות זו, שהיא מקור מידע
עשיר ביותר לחיי העם היהודי, תרכותו, מנהגיו,
לשונו ותולדותיו, כוללת פסקי-דין לשאלות
שהופנו אל גדולי הרבנים במשך 1,500 שנה
בכל תחומי ההלכה והחיים. היקפה של ספרות
זו, פיזורה, דרך עריכתה וסגנונה המיוחד,
והמחסור החמור במיפתוח שיטתי, הכתיבו את
השימוש בשיטת הטקסט המלא.
במרוצת 17 השנים שחלפו מאז הקמת
המערכת, פותחו בה פונקציות וכלי-עזר רכים,
ואין ספק ששיטה זו הוכחה כיעילה ביותר. היום
כולל המאגר כאוניברסיטת בר-אילן כ-70
מיליון מילים -- כ-250 ספרי שו"ת, תנ"ך (עם
|
התקינו...
₪םכב
:
%
0
=
0
₪
-
6
טש
ט
2
0
0
0
1
ט
2-
₪
ט
|
.ּ
.
מודשים של פולקסוואגן ואאודי,
ביבמ גרמניה וכבר מופעלת במאות מוסכי
ברחבי אירופה, הותקנה בישראל על מחשב י
6 ביחידת-המחשבים של צ'מפיון
סוכנת החברה בארץ, במוסך ה
ברמת-גן ובמוסכים של
₪םרכש
ט
ניסיון רב. הפניקס רכשה גם את מערכת המשר
ל ןה
האלקטרוני של דטה גערל.
בשלב הראשון כחצי מיליון דולר.
6 תוכנה לניהול ייצור על מחשב יבמ 38
ה
הותקנה במפעל
מחשבים מוטסים בבני-ברק. התוכנה
ביפק"ס והיא משווקת על-ידי אפליקום.
הניהול הפיננסי שהותקנה במפעל זה היא של
מיחשוב מערכות מידע.
> תוכנת ע.נ.ת. של ת.פ.י., ו ַ
מלאי, על תהליך הייצור ועל היצוא, הותקנה
במפעל פרי-תנובה.
= חברת ניצן השלימה את השלב הראשון
במיחשוב אופנת סניה. שלב זה כולל מחשב
דטה ג'נרל ותוכנה לניהול מערך מלאי. בקרוב
יתחיל שלב ב' שבו תותקן מערכת הנהלת-
חשבונות ודו"חות מינהליים.
> אלשפ התקינה מערכת לניהול הזמנות
ומשלוחים בבית-האריזה קרפרי של תנובה.
המערכת מבוססת על מסופוני טלסון המיועדים
להזין את הנתונים שנאגרים בהם, ישירות
למחשב המרכזי, לצורך עיבוד נוסף והפקת
חשבוניות מס.
> חברת ג'נרל מהנדסים, יבואנית בלעדית
של מוצרי ג'נרל אלקטריק, רכשה מניקוב
מחשבים מחשב דיגיטל פי-די-פי 11-73 ותוכנת
תפנית לניהול עסקי (גזברות, תקציב, תמחיר,
מלאי, יבוא, שיווק, ספקים, לקוחות, ריבוי
מטבעות, שיערוך ועוד).
* מערכת ממכ"ר של אזימוט תעשיות תוכנה
הותקנה בחברת בני נעים כדורי העוסקת
בחלפים לרכב. ממכ"ר היא מערכת לניהול
מלאי חלקים, בכל סוגי המטבעות (הזמנות,
מלאי, דו"חות וחשבוניות, תוך עידכון אוטומטי
של מערכת הנהלת-החשבונות).
= איכות מחשבים מתקינה מערכת עיבוד-
נתוניסם על מחשב יבמ 36, בקופת"חולים
נקראת
וכנת
1-4
לאומית. המערכת מבוססת על חבילת-התוכנה
שיווקית 36, עם התאמות מיוחדות לפי צרכי
הקופה. מערכת זו תנהל את מערך ניפוק
התרופות לסניפי הקופה, את המלאי ואת
המערכת הפיננסית.
> קבוצת הסנה (ביטוח) ממחשבת את
סוכניה בעזרת קומטק, חברה-בת של הסנה.
סוכני הסנה מקבלים את מערכת התוכנה מבט-3
על מחשבי יבמ פיסי מכל הדגמים, ומחשבים
אחרים הפועלים על מערכת-ההפעלה אם-
אס-דוס. התוכנה כוללת ניהול כרטסת לקוחות,
הפקת הצעות לפוליסות, הנהלת-חשבונות רב-
מטבעית, מעקב אחר תביעות, ניהול משרד
ותמלילן.
> מחשב סי"סי-אי-6732 נרכש עלזידי
האוניברסיטת העברוית בירושלים, בשביל
מחלקת המחקר לכימיה מולקולארית. הרכישה
עשתה עוד לפני שהוכרז מחשב זה בישראל.
מחשב זה מהיר פי 8.1 מפי-די-פי-11-780 של
דיגיטל, או פי 2 מדגם 8600 החדש של דיגיטל,
שמחירו גבוה כמעט פי 3 ממחיך סי-
סי-אי67-327 (שהוא 220,000 דולר, בקירוב,
כולל תוכנה, זיכרון בן 16 מ"ב, תקליטים בני
0 מ"ב ואפשרות הרחבה עד 32,000 מ"ב).
> עשרות מחשבים אישיים של זניט,
בתצורות שונות, נרכשו על-ידי אוניברסיטת בן-
גוריון, מחברת ישראדטה, היבואנית הבלעדית
של זניט. מחשבים אלה נועדו לשרת את הסגל
האקדמי והסטודנטים כתחנות-עבודה עצמאיות
או כמסופים חכמים של המחשב המרכזי.
> אוניברסיטת ת"א רכשה שני מחשבי ואקס
0 בשביל הספריות שלה והמרכז ללימודי
אנרגיה ע"ש גורדון. תוכנת הספריות שאומצה
על-ידי אוניברסיטת ת"א היא אלף שפותחה
באוניברסיטה העברית, והיא כוללת קיטלוג,
מיון, חיפוש חומר והשאלה.
> חברת אראל מערכות הנדסיות פיתחה לפי
הזמנה של תשלובת תבורי מודל לאופטימיזציה
של מערך ההובלה המורכב של התשלוכת,
הכולל אספקת משקאות קלים, טפנוקים חד-
פעמיים, מוצרי-נייר ושימורים בכל הארץ.
מערך ההובלה עולה לתבורי יותר ממיליון דולר
בשנה. המודל הממוחשב נועד לייעל את
ההובלה ולהביא לתבורי חיסכון בשיעור 20%
בסעיף ההובלה.
מייצאים...
* מנוף מערכות מקבוצת ההשקעות של
בל"ל התקינה באחוונה מערכות תקשורת
בנקאיות בשווייץ. אס-איי-סי, רשת הסליקה
האלקטרונית השווייצית בחרה במערכת מנוף
כמערכת התקנית לתקשורת בין הבנקים השונים
בשווייץ ובינם לבין מערכת התקשורת
הבינלאומית סוויפט. עד כה נתקבלו 12 הזמנות,
כל אחת מהן בסך 60 עד 120 אלף דולר. מנוף
מכרה מערכת תקשורת בנקאית לבנק צ'ייז
האוסטרלי, מרשת צ'ייז מנהטן. שווי העסקה
כמה מאות אלפי דולר.
> י.ב.ס ארה"ב, חברהדבת של י.ב.ס תעשיות
תוכנה מישראל, חתמה על חוזה בשווי יותר
ממיליון דולר, לפיתוח תוכנה בשביל חכרת
גרומן, קונצרן אמריקאי ענקי שהיקף המכירות
שלו עולה על 3 מיליארד דולר בשנה. זה
פרויקט פיתוח שני שי.ב.ס מבצעת בעבור
גרומן. הפרויקט הראשון, שעיקרו מערכות זמן-
אמת, הוא בשווי רבע מיליון דולר, ועומד
להסתיים באפריל השנה.
> סינטל מערכות, המפתחת, מייצרת
ומשווקת מערכות לאיסוף נתונים בתעשיה
ומערכות תקשורת טלקס, הכפילה את היצוא
שלה ב-1985 והגיעה ליותר מחצי מיליון דולר.
החברה הכויזה על דגם מורחב של תחנת
איסוף-הנתונים אס-120, הכוללת קורא בר קוד
נייח, המובנה לתוך המערכת. הדגם המורחב
מאפשר איסוף נתונים מקיף יותר מריצפת-
הייצור. התחנות הראשונות מדגם אס-120
המורחב יותקנו בקנדה.
* תים מחשבים ומערכות, נציגת דטה ג'נרל
בישראל, חתמה חוזה שירות עם חברת תטרה-
פק העולמית, המייצרת אריזות קרטון מיוחדות,
למתן שירותי תחזוקה למחשבי דטה ג'נרל
המותקנים בסניף החברה בניקוסיה, קפריסין.
* הנהלת קונצרן האלקטרוניקה ליטון
באירופה החליטה להפיץ בשמה ובקטלוג שלה
מחברים אלקטרוניים מתוצרת תעשיית מחכרים
בינלאומית מישראל. מהנהלת תעשיית מחברים
בת"א נמסר, שהזמנת היצוא הראשונה כבר
בוצעה, בהיקף של 200 אלף מארקים גרמניים,
עבור חברת ניקסדורף, יצרנית המחשבים
המערב-גרמנית. הזמנה אחרת נתקבלה מיצרן
מחשבים ואוטומציה גרמני הקשור עם חכרת
אורבוט בישראל.
> ליאור אלקטרוניקה, שחנכה באחרונה את
המפעל שלה במגדל-העמק, שלחה משלוח
ראשון של מוצריה לאנגליה ומנהלת מו"מ
מתקדם להזמנה גדולה יותר. ליאור מפתחת
ומייצרת מערכות ממוחשבות לפיקוח על
/
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
==
7777-ב 0--
0
שיחות-טלפון ועיבוד הנתונים למטרות ייעול
וחיסכון, ומערכת איסוף-נתונים מפעלית
לנושאי נוכחות עובדים. מערכות ליאור כבר
מותקנות ב-36 קיבוצים ומפעלים בארץ.
> באחרונה חתמה י.ב.ס. ארה"ב, חברה-בת
בבעלות מלאה של י.ב.ס. ישראל, הסכם עם
תדיראן חטיבת התקשורת, בהיקף של יותר
ממאה אלף דולר, שמטרתו להפוך את מערכת
ניהול המשרד, "תדואר", למערכת אנגלית
מלאה, אותה ישווקו באירופה ובארה"ב.
הפיתוח נעשה בסיוע הקרן הדודלאומית
ישראל-אמריקה (קרן בירד-אף).
* תעשיית התוכנה מחפשת ללא הרף שיטות
מתקדמות לתכנון ולפיתוח תוכנה. באחרונה
משווקים בהצלחה בארה"ב כלים ישראליים
המייצגים מתודולוגיה וטכניקה ממוחשבת
לתכנון מלא של תוכנה למערכות משובצות-
מחשב נרחבות. בין הלקוחות האמריקאיים
הבולטים שרכשו כלים אלה נמנים ענקי-תעשיה
כמו ג'נרל אלקטריק, בואינג, יוז, ארדסי-איי,
דיגיטל, אלקואה, ליר סיגלר ועוד. הכלי החדיש
פותח בישראל עלזידי חברת טכנולוגיה
מתקדמת (טכם), בשיתוף עם תדיראן.
עושיס עסקים...
> הנהלת דיגיטל ישראל מקווה להגיע ל-
% מנתח השוק בישראל -- אם יימשך
הגידול השנתי בשיעור 25% בכלל שוק
המחשבים המקומי. תקווה זו הביע שבתאי
שאנני, מנהל אגף המכירות של החברה, בחנוכת
מרכז היישומים של דיגיטל באזור התעשיה
בהרצליה. שוק המחשבים בישראל נאמד ביותר
מחצי מיליארד דולר ודיגיטל ישראל מחזיקה
כבר עכשיו בעשירית ממנו, בקירוב.
> ברבעון האחרון של 1985 נרשמו הכנסות-
שיא בחכרת נ.סי.ר, המיוצגת בישראל על-ידי
י.א. מיטווך וכניו. הרווח הנקי לאחר מס גדל
ברבעון האחרון של השנה שעברה ב-7% והגיע
ל-133 מיליון דולר, וההכנסות גדלו ב-12%
והסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. בכל שנת 1985
גדלו ההכנסות ב-6%. נתונים אלה מקבלים
משמעות-יתר על רקע הירידה ברווחים, ואף
ההפסדים, של אחדות מחברות-המחשבים
הגדולות בעולם.
*+ מאסקומפ, המתמחה בייצור מחשבים
לתיב"מ, לעיבוד תמונות ולשימושים מדעיים,
הכפילה את מכירותיה ב-1985. מהנהלת
החברה, המיוצגת בישראל על-ידי מוטורולה
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ישראל, נמסר כי מכירות מאסקומפ הגיעו
אשתקד ליותר מ-45 מיליון דולר. בישראל
נרכשו מערכות מאסקומפ עלזידי התעשיה
הביטחונית, התעשיה האווירית לישראל, אלרון,
אל-אופ ועוד.
* י.ב.ס. תעשיות תוכנה מכרה כ-20%
ממניות החברה-הבת שלה באנגליה למשקיעים
פרטיים, המיוצגים על-ידי חכרת-הענק שירסון
להמן אמריקן אקספרס ומרק ויינברג (ויינברג
הוא יו"ר חכרת-הביטוח המברו אלייד,
מהגדולות בענף הביטוח בבריטניה). י.ב.ס.
ישראל מחזיקה ב-70% ממניות י.ב.ס. אנגליה
ו-10% ממניותיה מוחזקות עלזידי מנכ"ל
החכרה סטיוארט קנלי. ערכה של י.ב.ס. אנגליה
נאמד לצורך העסקה במיליון דולר, בקירוב. עם
לקוחות י.ב.ס. אנגליה נמנים 15 ארגונים, בהם
חברת הנפט הבריטית, חכרת החשמל הבריטית
ועוד.
= בורוז דיווחה באחרונה על רכישת-גומלין
בסכומי-שיא, שביצעה בישראל ברביע האחרון
של 1985. בין השירותים הומוצרים שרכשה
בורוז בישראל ברביע הנדון: מוצרי תדיראן,
רצפות צפות לחדרי-מחשב וטיסות הובלה של
ציוד בקווי אל-על בעולם. כמו כן נעשו
השקעות ניכרות בפיתוח ציוד, תוכנה ויישומים
שרכשה בורוז מכלל מערכות, נציגתה בישראל.
כיסאות מוסיקליים...
> חיים צ'רני (36) מונה לחשב ומנהל הרכש
של לרגו מחשבים, במקום אמיר אורגד שפרש
מן החברה. חמש שנים היה חיים מרכז משק
וגזבר במושב נביעות. בלרגו מחשבים יטפל
חיים ביבוא מארה"ב של ציוד היקפי למחשבים
(כולל תוכנות), רכישה דרך יבמ של יבמ פיסי
והציוד הנלווה אליו, ורכישת ציוד היקפי בארץ,
מגורמים שונים -- כולל מדפסות, מודמים,
תוכנות וכו'.
> בועז ליננברג (39) מונה למנכ"ל חכרת
מאסטרו, חכרת המיחשוב של קבוצת מיגדל
לביטוח. ליננכרג שירת ביחידת המחשב של
צה"ל, היה מנהל יחידת המיחשוב של חברת-
הביטוח הפניקס הישראלי ובאחרונה היה מנהל
חברת ידע מחשבים ותוכנה וחבר הנהלת
קומטק. לצד תפקידו החדש מכהן ליננברג
כחבר במטה קבוצת מיגדל.
* דר שמואל נורמן מונה למנכ"ל אקסאטק
מחשבים, המייצרת ומשווקת את אקסאטק 35,
מחשב רב-משתמשים כחול-לבן, שעד כה
הותקנו ממנו 70 מערכות בישראל ומאתיים
באירופה. ד"ר נורמן, בוגר ביה"ס לכלכלה של
לונדון, הממלא את מקומו של יהודה שנער, היה
מנכ"ל למדא מחשבים.
כנסים,
השתלמויות...
* כנס דיקוס -- איגוד משתנמשי דיגיטל --
השנתי החמישי יפוצל השנה לשני ימים נפרדים,
במקום להתקיים יומיים רצופים, כמו הכנסים
הקודמים. ב-8 במאי ייערך בכפר המכביה
ברמת-גן הכנס הראשון, שיכלול סדנאות
והרצאות בהשתתפות אורחים מחו"ל. הכנס
השני ייערך כספטמבר ויכלול תערוכת מחשבים
ויישומים מהגדולות שנערכו בישראל על-ידי
חברת מחשבים יחידה. כנס זה יהיה במתכונת
דקוויל, | העיר הממוחשבת של דיגיטל,
שהתקיימה בקאן, צרפת, בשנה שעברה.
* עדהפרו, חכרה-בת של תים מחשבים
ומערכות, שהוקמה בינואר השנה, עוסקת בין
היתר בהעכרת קורסים לשפת עדה. תוכנית
הלימודים לשלושה קורסים: בסיסי, מתקדם
ותכנון. כל קורס מועבר ב-40 שעות הדרכה, או
בשבוע רצוף, בימים א"ה משעה 9 עד 1730, או
במשך 10 שבועות, פגישה אחת בשבוע, בין
השעות 18.30-14.30. הקורסים ניתנים בחכרה
או באתר של הלקוח. ב-9 במאי יתחיל קורס
בוקר בסיסי שיימשך עד 18 ביולי. ב-28 ביולי
ייפתח קורס בסיסי שיימשך עד ה-29
בספטמבר, אחה"צ. קורס מתקדם יתחיל ב-21
במאי וב-29 ביולי (אחה"צ). קורס תכנון בעדה
ייפתח ב-30 ביולי ויימשך עד 1 באוקטוכר
(אחה"צ).
הכריזו...
* חשבשבת מהדורה 5, שהוכרזה באחרונה,
היא תוכנה עסקית שמחירה נע בין 4,000-1,200
דולר ולדברי מפתחיה היא מהירה פי 30-20
מתוכנות אחרות המיועדות למחשב יבמ פיסי.
ד"ר אברהם מידן, מנכ"ל בית-התוכנה פיסי
סופט שפיתח את חשבשבת, אומר שזו התוכנה
הנמכרת ביותר על יבמ פיסי.
* דטה ג'נרל הוסיפה תמיכה בחלונות כחלק
סטנדרטי | של מערכת-ההפעלה | אי-
או-אס/וי-אס. באמצעות החלונות ניתן לשלוט
במשאבי המערכת. התוכנה פועלת במשולב עם
תוכנת ספריות גראפיות. *
15
6
.9
א ת המחשבים הראשונים החדירו
למערכת החינוך כמה משוגעים לדבר,
רובם ככולם מורים שהנושא הדליק אותם
בתחילת שנות ה-70. דרכם לא היתה סוגה
בשושנים. חסרו להם משאבים. חסרה להם
הבנה אוהדת בסביבתם המקצועית (מערכת
החינון) וחסר להם ידע מקצועי (בעולם
המחשבים הראשונים הוחזרו לבתי"הספר עלידי קומץ משוגעים"לזבד.
בהדרגה התגבשו סביבס אסכולות הבנויות על מחשבים שונים וגישות שונות
לנושא הלומדה. היום עוסקים במיחשוב החינוך גורמים רבים, ממלכחיים
ופרטיים, ונוצר מגדל בבל שיוצר מכשולים בדרך להשגת המטרה.
המחשבים, חומרה ותוכנה וציוד היקפי). אבל,
כדרכם של חלוצים, הם היו נלהבים ומלהיבים
וסחפו אחריהם חסידים, שגיבשו בהדרגה
אסכולות שהתבססו על מחשבים מסויימים ועל
גישות שונות לנושא הלומדה. העובדה שכמעט
כולם פעלו בשוליים (בערי-פיתוח רחוקות
ממרכז הארץ, או בקיבוצים וביישובים קטנים
במקומות שונים בארץ), איפשרה להם לעבוד
מגדל בבל
טודמים רבים מדי מפתחים מערכות
שונות להוראה ולמידה בעזרת
מחשב, ואין מכנה משותף ביניהם
מעבר ?שאיפה להחדיר מחשבים
?2למעדכת ההוראה והלמידה.
אריה חשביה
הרחק מאור-הזרקורים ומלחצים חיצוניים, עד
שמאמציהם הניבו פירות שניתן להציגם לפני
משרד החינוך והציבור הרחב של מנהלים
ומורים בבתי-הספר.
כאשר נחשפו ההישגים הראשונים, והתברר
הפוטנציאל העצום הגלום במיחשוב בכל הנוגע
להוראה וללמידה, הצטרפו גורמים רבים,
פרטיים, ציבוריים וממלכתיים, אל "בהלת-
הזהב" הזאת. במשרד החינוך והתרבות יש
מפקח על הוראת המחשבים ויש מחלקה
לתוכניות-לימוד ממוחשבות; מחלקה דומה
פועלת במכון ויצמן למדע; המיחשוב בחינוך
מעסיק אקדמאים במוסדות להשכלה גבוהה --
וגס חברות פרטיות המעוניינות לשווק
מחשבים, תוכנה או ציוד היקפי. התוצאה: מגדל
בבל חסר מכנה משותף, שיוצר מכשולים בדרך
להשגת המטרה, שהיא -- שיפור ההוראה
והלמידה בעזרת מערכות ממוחשבות.
סקירה חטופה של ההיסטוריה הקצרה של
מיחשוב החינוך בישראל, מאוששת את האמור
לעיל.
סמל בקריית-שמונה
בשנות ה-70 החלו מורים -- בהנהגתו של
חיים שלזינגר -- לפתח מערכי-שיעור
ממוחשבים בקריית-שמונה. | הם עבדו
בהתנדבות ובמסירות והוציאו מתחת ידם את
אבני-היסוד ואבני-הבניין של תוכנית שזכתה
לימים להכרת משרד החינוך והתרבות ולשם
סמל, המורכב מראשי-התיבות של המילים סיוע
מחשב להוראה. המחשב הבטיסי של סמל היה
קומודור, שהוא גם זול וגם בעל ביצועים טובים
של גראפיקה וצליל.
בין החסידים שהצטרפו למחנה סמל היו
אפרים קופלמן, מנהל בית-הספר ברמת-אפעל,
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ו עליזה קופרמן. בבית-הספר היסודי
יאפעל החלו מורים ללמוד את נושא
טוב בחינוך, ועם התגבשותו של גרעין
למדי, הוחלט להקים שם מרכז שיעסוק
ח הנושא הזה. מחשבי המוכז --
ורים מחוכרים ברשת שפיתחה החברה
וביבית א.ש.ל. -- משרתים את בית-
בשעות הכוקר, חוגי נוער ומכוגרים
ז אחרי-הצהריים והערב, ומורים-
מים בקורסים מיוחדים שנערכים בתיאום
טרד החינוך והתרבות.
ת-העתיד של גבי
[1י
ית-הספר של כפר-חסידים פיתח המורה
ות תוכנה לניהול בית-הספר, החל בהכנת
שעות השנתי (איזה מורה ילמד איזה
לאיזה כיתה, באיזה כיתת-לימוד, מתוך
בות בשירות מילואים, בחופשות
עים לא צפויים כמו מחלות). במקביל,
אחרים בכתיבת לומדות בנושאים שונים
תוכנית-הלימודים של משרד החינוך
ות. גבי ואנשיו עבדו על מחשבי אפל.
'מדות שיצאו מכפר-חסידים הופעלו
ה בעיקר ביישובי הצפון, שהגדול בהם
העמק. אחרי שעברו הרצה, הפכו
קט בשם תפו"ח. הוקמה חברה בשם
מחשבים, לשיווק המערכות הללו.
ה שמשרד החינוך והתרבות לא מיהר
במערכת זו, לא הפריעה לגבי חזות
יך בדרכו.
תגר של תלגר
ון הקיבוצים גרנות, המונה יותר מ-40
ו, הקים את תלגר, מרכז למחשבים
, שמטרתו המוצהרת: להכשיר את בני
ן לשנות ה-90, שבוודאי תהיינה עתירות
חשבים. האבות-המייסדים של תלגר הם
טנגר ממעיין-צבי, ברוריה סלע ממעברות,
וי מכפר גליקסון, מצי אליהו משדות-ים,
נטאנגר מגן-שמואל, עופרה זכאי מהעוגן
ופריר מגבעת-חיים מאוחד. מרכז תלגר
ום פארן מגבעת-חיים איחוד.
נד בחר במחשבי אפל, שעליהם מפתחים
ח ומשחקי-חשיבה. הפרוייקט כולל
לתלמידים וניהול ימי-עיון והשתלמויות
ם. בתחום החינוך המיוחד מקכלים
ים הזקוקים לשיעורי-עזר, תירגול בעזרת
(בנושאי חשכון והכנת הנקרא).
לגר פיתחו מקצוע חדש בשם מכ"ם --
שים ומחשבים מרץ 1986
מערכות בקרה ממוחשבות. זה ניסוי פדאגוגי
בתיאום עם משרד החינוך והתרכות, תוצרת
בית-הספר חוף-הכרמל. מכ"ם מכין תלמידים
לבחינות-בגרות בטכנולוגיה (תורת החשמל,
אלקטרוניקה, אוטומציה מבוקרת, יסודות תורת
הבקרה, מערכות בקרה ממוחשבות, פרוייקטים
ועבודות-גמר).
פיילוט ופלייטו
באחד מחילות צה"ל ניצח חנן יניב על מערך
הדרכה ממוחשב, המבוסס על מחשבי אפל
ומחולל-הלומדה סופר-פיילוט. חבילת-תוכנה
זו מאפשרת למורה ולמדריך לפתח בעצמו
מערכי-שיעור ממוחשבים, על-פי טעמו האישי
(עם הומור, עם הנפשה, עם צליל). צוותי
המדריכים של יניב כללו חיילות וחיילים שאך-
זה סיימו את הטירונות ולא היו בעלי ידע מוקדם
במחשבים. הם השתלבו בפרוייקט במהירות
ובתוך זמן קצר לא ניתן להבחין כלל בין ותיקים
לירוקים, בין בעלי ניסיון קודם בהפעלת
מחשבים ובתיכנות ובין חסרי כל ידע קודם
בתחומים אלה.
במחלקת ההדרכה של צה"ל היו שבחרו
במחשבים של קונטרול דאטה ובמערכת
הלומדה פלייטו ומיקרו-פלייטו. מערכת זו
מאפשרת לשלב בלומדה גראפיקה ומעקב
מתוחכם אחר התקדמותו של התלמיד-החניך.
המורה לאנגלית
בראשון-לציון יצאה גילה שוימר, מורה
ותיקה לאנגלית, לשנת-שבתון כדי למצות את
הידע העשיר שלה בסדרת לומדות המשלבות
הנפשה, צבע וצליל -- על מחשבי אפל. רון
ורדי, צעיר שהצטיין בעבודה עם מחשבים, סייע
בידה והוציא מתחת ידיו שיעורים-לדוגמה
שעשו רושנצרפאל גפן, מפקח מרכז על הוראת
האנגלית במשרד החינוך והתרבות. חנן יניב,
שהשתחרר מצה"ל, היטה שכם לקידום
הפרוייקט, שקיכל את השם הדר לאחר שנכתב
בעזרת סופר-פיילוט, עם תת-שיגרות בשפת
פסקל.
בפיתוח הפרוייקט לא זכה ורדי להשתתף:
הוא נפל במלחמת לכנון. לעזרת גילה נחלץ
תכנת אחר, שמעון איגל.
אחרי שמערכת הדר הורצה בהצלחה
בישראל, החליט ד"ר חיים לביא, מנכ"ל חכרת
יישום ושיווק טכנולוגיה ליד אוניכרסיטת בר-
אילן, לסייע לגילה שוימר לייצא את המהדורה
האנגלית שלה, בעיקר לבריטניה, קנדה וארה"יב.
המורה למוסיקה
יעל בוקשפן, מורה למוסיקה בעלת ותק
וניסיון של שנים רבות, בחרה במחשב קומודור
לצורך פיתוח מערכת שאין דומה לה בעולם,
ושכבר מכה הדים כחו"ל וגורמת להזמנתה של
יעל להשתתף בכנסים בינלאומיים ולהרצות על
שיטתה. הדכרים אמורים במערכת תודקל
(ובלועזית, מוסימפל), שבה מתורגמים התווים
המסורתיים ("שהוקפאו לפני 500 שנה ומהווים
היוס שפה חדשה לכל דבר, מבחינת התלמיד",
כדברי יעל בוקשפן), לתווים בינאריים
שהמחשב "בקי" בהם ושקל מאוד לתלמיד
בן-זמננו ללמוד אותם. תווים אלה הם הספרות
0 ו-1, לציון גובה הצליל, שעליהם ו
]אא > '1ק6
רזולוציה
גראפית
926
6 צבעים
6 צבצים
6 צבעים
5902
522
8 צבעים > 200 640%
0 א640
רו כ ה
6 צבעים 200
בוו 290 א ₪
1
1
סטראד 464
אטארי 1צואאָ
יבם פיסי ג
"2ן
ירוק
0 ש"ח
5
/ ף- הככו גר 4- כש
קומודור 128
קומודור פיסי 10
88
| !צר
הסקר נערך בתחילת חודש מרץ. המחירים המתפרסמים בטבלה הם בשקלים חדשים וכוללים מע"מ.
המחירים מופיעים כפי שנמסרו לנו על-ידי המשווקים.
* פירושה אופציה נוספת החייבת בתשלום.
נתוני אחסון
קיבולת כונן קיבולת דיסק
*5232 % 3 סואפס
ו וא 5/וא ו *מקבילי *ואקס 5 תוספת עברית 50 ש"ח
*ממתן 5 סאק 5 סאק
3
א 143 2 *ואקס
5 סאק
2 מודם מדוא אא
!וא 20 עכבר 5 )2 !וא זאוגץ 6אא
א 400 כונן נוסף
הערה: מקבלים טייפ
מתאם לטייפ : מערכת הכוללת מוניטור צבעוני מחירה
מקבילי מערכת הכוללת מוניטור צבעוני מחירה
א 178 *₪5232 7.
:
חיבור לטייפ
ו יציאה 5אשוד5צטו בייסיק המחיר כולל טייפ
יציאה ל-צך 232 ₪5
*5232 .
= 5 פוא
וא 20
וא 1.2 ו . יְ
גל ל הש
מוניטור ציבעוני כעל רזולוציה גבוהה
א 22100 3..
ו ==
מקבילי :
א 360 *5032 5 פוא
ואו
-. ה'<| 9
2 7 וכוה 5 7
*563 |
א 170
*794
0
8% א2 *1470
8% <2 2 א2
0 12 א2
77
וי
יעקב רוזנווסר
בתעדרוכת וידאוטקס שנערכה בלונדון בסוף ינואר השנה, הנוצנו חידושים
מקוריים ובמיוחדיישומים בכל שטחי החיים, המטחר, המדע, הפיננטים, החינוך
ועת.
9 יחודה של המדיה הקרויה וידאוטקס
טמון בעובדה שהיא משמשת כלי
ראשון במעלה לקבלת מידע ולניתוחי מידע, הן
בידי גורמים מקצועיים והן בידי גורמים פרטיים
-- בתי-ספר ותלמידים ו"סתם" אזרחים-
מן-השורה -- ישר במשרדם או על מרקע
הטלביזיה בביתם.
וידאוטקס בשוק
הביתי
יישומי הווידאוטקס הוצגו באורח מרשים
בתערוכת הווידאוטקס שנערכה בלונדון בסוף
ינואר השנה. אחת הדוגמאות המרהיבות ביותר
היתה זו של עיר בצפון אנגליה, שמוחשבה
כולה ובמשך שלוש שנים רצופות צפו
השלטונות הבריטיים וגורמים מסחריים רמי-
. דרג בניסיונות רבים ומגוונים שנעשו בה כדי
למצוא את הדוך המיטבית להביא בפני
התושבים מידע שיסייע בידם בכל התחומים,
לרבות בחיי היומיום -- וזאת בדרך קלה להבנה
ונעימה לצפיה. נבדקו גם הנטיות השמרניות
7-7]
כותב מאמר זה מתמחה בתקשורתנתונים
ובבנקאות ביתית. הוא יועץ בחברת אלנט
מערכות מידע ותקשורת.
וידאוטקם בעולם
קכ-= )=
הקיימות בלב רוב בני-האדם, ובמיוחד
הקשישים יותר, לנוכח חידושים. מספר
שירותים נפוצים מלמדים על יכולתה של מדיית
הווידאוטקס ועל התועלת שיכולים להפיק
ממנה כל הנוגעים בדבר, הן בצד הנותן שירותים
והן בצד המקבל אותם.
שוק התיירות
שוק התיירות הבריטי רחב וכולל מספר סוגי
יעקב רחנווסר
מידע, מקומי ובינלאומי: מלונאות, תעופה,
מסעדות, טיולים, השכרת רכב ועוד כהנה
וכהנה. מספר סוגי המידע נשאר קבוע לאורך
זמן. לדוגמה, שמותיהם של בתי-מלון,
כתובותיהם, מספרי הטלפון שלהם, מספר
החדרים שבהם, רמתם וכיו"ב. לעומת זאת, יש
סוגי מידע שמשתנים לעתים קרובות. לדוגמה:
תעריפים. ויש סוגי מידע שמתעדכנים ללא
הרף: מועדי המראות ונחיתות של מטוסים,
שמירת מקומות, ביטולי הזמנות ועוד.
כל גורם בענף התיירות רואה את הענף
מזווית-הראיה שלו. בתי-מלון מעוניינים להציג
את תכונותיהם המושכות, כגון מיקום, נוף,
בילויים שונים, שירותים מיוחדים. מפעילי
טיולים מאורגנים ומשכירי רכב להוטים גם הם
למשוך לקוחות על-ידי הצגת פיתויים שונים.
הסוכנים המתווכים בין נותני השירותים ובין
מקבליהם מעוניינים שתהיה אצלם מדיה
צבעונית מרהיבת-עין, שתאפשר ללקוחות
לבחור את השירותים השונים, ואותה מדיה
צריכה לאפשר לסוכן לבצע במהירות הזמנות
של שירותים שונים כחדר במלון, טיול מאורגן,
רכב מסוים למועד מסוים וארוחות במסעדות.
סיטונאי התיירות, המשרתים סוכנים רבים,
זקוקים שבעתיים לאמצעי שיעדכן אותם כל
העת ויאפשר להם להנפיק שוברים ללקוחות,
על-פי הזמנות הסוכנים.
הפיזור הגיאוגרפי של הלקוחות הסופיים,
הסוכנים, הסיטונאים וספקי השירותים, מחייב
שימוש במערכת מחשב מרכזי, שאליה קשורים
כל הגורמים.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
==
₪ ==.
0011272,
!5080100 2 )סף
מגזין א(שים ומחשבים מרץ 1986
8 כס> 800 זשהסהסנח
?7 ש זאש 00-00
%
טפ
תקשורת מחשבים בשיטת הווידאוטקס
נותנת פתרונות מלאים לכל אחד מהגורמים
הנוגעים בדבר. מצד אחד, ניתן שירות לספקי
השירותים, ומצד שני, משולב כאן אלמנט
פירסומי רב-עוצמה, כי המידע מוגש ללקוחות-
בכוח במסכים צבעוניים, מרהיבי-עין. חשוב
מכל, המשתמש הסופי לומד להשתמש במערכת
בתוך שניות מספר.
חברת תומסון היא מפעילת התיירות הגדולה
ביותר בבריטניה, וקשורה לעשרות חכרות-
תעופה ולאלפי בתי-מלון. חברה זו משרתת
מיליוני לקוחות בשנה. יש לה קשר ישיר עם
המחשבים של חברות-התעופה, באמצעות
גייטווייז, וכך היא מזמינה כרטיסי-טיסה
ומאשררת טיסות. באמצעות הווידאוטקס
מעבירה החברה טלקסים ודואר אלקטרני.
הניסיון של תומסון מחזק מאוד את ידיהם של
שוחרי הווידאוטקס.
מיקרונט 800
הצלחה מרשימה נזקפת לזכותה של חברת
מיקרונט 800, המתמחה בנושאים הקשורים
למיקרו-מחשבים, הנחתת תוכנות מישחקים
ולומדות, והספקת מידע עשיר ותמציתי בנושאי
לרבבות לקוחות.
מיחשוב, בשתי שנות
הפעילות של חברה זו, היא הרחיבה עד מאוד
את פעילותה, פתחה סוכנויות במדינות רכות
- מאוסטרליה, דרך הולנד, עד דרום-אפריקה.
באחרונה פעילה מיקרונט 800 גם בישראל,
באמצעות אלנט.
בענף המחשבים אמרו הכל, שהצטרפותה
של איטליה לרשת הווידאוטקס בשיטת פרסטל
הבריטית, מותנית באימוץ השיטה של מיקרונט
0 וקבלת סוכנות של החכרה הזאת. ואכן, זה
מה שקרה.
כיצד פועלת מיקרונט 800? אנשיה אוספים
תוכנות מחשבים, מישחקים ולומדות, מכל
הגורמים באנגליה. היא מרכזת הכל במאגר-
המידע שהוא חלק מפרסטל, ומאפשרת לכל
בעל מיקרו-מחשב לבחור תוכנה שנראית לו.
חלק מהתוכנות ניתנות חינס-אין-כסף. אחרות
עולות סכום-כסף שונה בהתאם לתוכנה הנדונה.
שירות זה העניק לפרסטל כ-30,000 מנויים
חדשים. לרשות המנויים פתוחה הגישה אל כל
מאגר-המידע הענק של פרסטל, הכולל שירותי
מידע על מזג-האוויר, חקלאות, פיננסים,
בנקאות ביתית, קניות באמצעות המחשב
מהבית, דואר אלקטרוני, טלקס ועוד.
אלנט מייצגת את מיקרונט 800 בישראל.
בימים אלו מעלה החכרה מאות תוכניות
מישחקים ולומדות על מאגר-המידע שלה,
לצורך הנחתתם למנויים.
פרסטל אדיוקיישן
על מאגר-המידע האדיר של פרסטל מוקמה
פינה שנקראת פרסטל בחינוך. במאגר-מידע
זמין, קל להבנה, צבעוני ופשוט להפעלה,
כלולות הודעות על מישרות פנויות במערך
החינוך, מועדי השתלמויות בנושאים שונים,
תוצאות בחינות, לימודי-המשך, קורסים
אוניברסיטאיים ברמות שונות, ומידע שוטף של
משרד החינוך (מה שנקרא בישראל "חוזר
המנהל הכללי של משרד החינוך").
אולם האטרקציה העיקרית בשירות זה היא
יכולת ההנחתה של לומדות. הפינה מאפשרת
הנחתת מאות לומדות לתירגול, שיפור וריענון,
החל מילדי-גן וכלה במבוגרים שכבר יצאו
בדימוס.
מאגר זה מתחדש כל הזמן וכולל עיתון
אלקטרוני ובו שאלות של מנויים ותשוכות של
מומחים בתחומים רבים ושונים.
ביטוח
תשע חברות-ביטוח כבריטניה ובארה"ב
חברו יחדיו לתת שירות פיננסי ביטוחי מעניין
ושימושי. בלחיצת כפתור מציג המסך הצעות
לביטוח-חיים, משכנתאות, קרנות פנסיה, קופות
גמל וכיו"ב. כך יכול אדם -- באמצעות
הטלביזיה הביתית או מיקרו-מחשב או פענח
(דיקודר) -- בשעות הנוחות לו, לקבל הצעות,
ניתוחי כדאיות ומידע נוסף. ההצעה מוגשת
בצורה בהירה, נוחה להבנה, עם הסברים --
להבדיל מן הדפים גדושי האותיות הזעירות,
שמקבל לקוח-בכוח מסוכן-הביטוח, בשיטה
הקונכנציונאלית.
פעילותן החדשנית של תשע חכברות-הביטוח
הנ"ל חוסכת מאמצי-שיווק, בשלב הראשני,
מייעלת את המידע ומונעת עימות בין לקוח-
בכוח לבין סוכן טרדן...
היישומים שהובאו לעיל אינם אלא קצה
הקרחון של התחום החדש, המתפתח במהירות,
של הווידאוטקס. ישראל נכנסה לתחום זה שנים
מספר אחרי מדינות מערביות מתקדמות כמו
ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת וגרמניה, אך כבר
הונחה בה תשתית משמעותית ונחנכו שירותים
מגוונים, המתעשרים בהתמדה. מספר המנויים
גדל והולך, לאט אך בהתמדה, וככל שגדל
סל-השירותים ומצטבר הניסיון המועיל של
המנויים, כך גדלים הסיכויים לחדירת המדיה
הזאת לארץ בהיקף שיועיל הן לספקי השירות
והן למקבליו. 4
19
4 וו
טעמים וניקוד), תלמוד בבלי עם רש"י, משנה
תונה לרמב"ם, פרשנות המקרא וספרות
המדרש, וכל כתבי ש"י עגנון. מדי שנה נקלטים
ספרי-יסוד נוספים המגדילים את היקף המאגר
במיליוני מילים.
עיקרון החיפוש
הממוכן
כדי לאפשר למשתמש להגיע למירב החומר
המבוקש, קיימים במערכת כלים המאפשרים
למשתמש לחפש בטקסט מילים בודדות,
ביטויים, צירופי-מילים וכיו"ב. את המופעים
ניתן גם להתנות בתנאי מרחק ביניהם, בתנאים
לוגיים (בוליאניים) שונים וכיו"ב.
עקב ייחודה של השפה העברית, לא תמיד
ניתן להסתפק בחיפוש מילים בצורתן
המדוייקת, כפי שנמסרה על-ידי המחפש.
לדוגמה, אם נחפש את כל המילים הקשורות
לערך "בית", עלינו להביא בחשבון גם צורות
כמו בתים, כשביתו, בתינו וכיו"ב. אם נאפשר
פיתוח פורמאלי של המילה, כדי לאתר את כל
המילים המכילות "בית", נקבל גם מילים כמו
תרבית, מגבית,-ערבית, שבוודאי אינן קשורות
כלל לנושא הנדון.
כדי לפתור בעיה זו, פותחה תוכנה דקדוקית
שיכולה לבצע את כל ההטיות והגזירות
התקניות לפי הדקדוק העברי (כולל זמנים
וגופים שונים, תוספת אותיות השימוש וכינויים,
כתיב מלא וחסר, קיצורים וכיו"ב). בדרך זו יכול
המחפש להסתפק במתן הערכים המילוניים
בלבד של המילים המבוקשות, והמערכת תחפש
אוטומטית גם את כל הנגזרות הדקדוקיות של
מילים אלה, שיכולות להגיע למאות ואריאציות
במאגרים גדולים. כלי זה הוא ייחודי למערכת,
ואינו קיים בצורה כה משוכללת בשום מערכת
בעולם. באמצעותו ניתן לאתר את כל המילים
בשפה העברית הקשורות לנושא, יהיו אשר יהיו
הצורות הלשוניות שבהן הן מופיעות בטקסט,
וזאת ללא צורך להוגיע את המחפש לחשוב
עליהן (ולהקלידן) בעצמו. לדוגמה: שוו
בנפשכם את כל המיגוון הלשוני של הערך
"עדות": עד, העיד, עדים. האם אפשר היה
להגיע למילים אלה בפיתוח פורמאלי? יתירה
מזו, רק באמצעות פיתוח דקדוקי מקיף, ניתן
לקבל את כל הוואריאציות הרלוואנטיות של
המילים, מה שאין כן במערכת פיתוח פורמאלי,
שבה תתקבל בוודאי כמות רבה מאוד של
"רעש" יחד עם החומר המבוקש.
לאחר איתור המקורות המבוקשים, מוקרנים
הקטעים בחלקם על המסך, זה אחר זה, כך
שהמחפש רואה את השורה המבוקשת
שבמרכזה הביטוי שהוא חיפש. עכשיו יש
באפשרות להרחיב כל שורה שירצה, להתבונן
במסמכים שלמים או כפיסקאות בלבד. כך
יכולות התוצאות לעבור סינון נוסף, שבהמשכו
יכול המחפש לבצע חיתוך ואיחוד בין ביטויים
ולבצע חיפושים משלימים נוספים.
כל התוצאות נשמרות במערכת קבצי-
עבודה, כך שאפשר לגשת אליהן בכל עת.
מערכת משוכללת של הדפסות מאפשרת קבלת
הדפסות של מסמכים, קטעים ושורות
מבוקשות.
התאמה לצה''ל
ולגורמים אזרחיים
צוות התוכנה של המרכז באוניברסיטת בר-
אילן משכלל ומפתח ללא הרף את המערכת,
הפועלת על מחשבי יבמ גדולים בסביבת 3270,
ומתאים אותה לצרכי מאגרי מידע מילוליים
כלליים בעברית. לאחר מו"מ עם ממר"ם,
הוסבה המערכת לצרכי צה"ל והוכנסו בה
שיכלולים רבים, לרכות תמיכה מסויימת בשפות
נוספות. היום פועל עותק של המערכת בממר"ם.
המגמה היא להציע את התוכנה לשוק הרחב,
ולאפשר למרכזי מחשבים לרכוש את המוצר
תוך הסבה-התאמה לצרכיהם המוגדרים.
כדי להקל על דרכי ההתקשרות למאגר
המרכזי, | פיתח המרכז בבר-אילן תוכנה
המאפשרת התקשרות ישירה של יבמ פיסי
ותואמיו למרכז באמצעות טלפון ומודם בלבד,
בתקשורת אסינכרונית, ללא צורך בכרטיס
חומרה מיוחד, תוך דימוי מלא של מסוף 3270.
כך מתאפשר קשר בין מחשב אישי למחשב גדול
של יבמ בסביבת 3270, בהוצאה מזערית.
התקשרות למאגר
המרכזי
הודות לאופיו המיוחד של המאגר הנוכחי
באוניברסיטת בר-אילן, משרתת המערכת היום
בעיקר אוכלוסיה אקדמית ותורנית. אבל קיימת
היום אפשרות להתחבר ישירות למאגר המרכזי
שבמחשב בר-אילן באמצעות רשת ישראנת.
באחרונה הותקן קו 325 איקס, שמאפשר
התקשרותם של עשרות מסופים, שרובם יוצבו
בספריות, במכוני מחקר, בישיבות ובמוסדות
חינוך והשכלה שונים. | מעבר לכל זה, המרכז
ממשיך להגדיל את קבצי היהדות שלו, בתקווה
שלא ירחק היום ובכל בית בישראל יהיה מסוף
שיאפשר ניצול מלא של ספריית המחשב
התורנית, לצרכי ידע ולימוד. 42
וו וח
וה
חח
במחיר מיוחד*תוכ
0
בוקר-בוקר, במשן
את "דוש ארי ז"למי שחש
1
: גל ה שלוה
.ומ את ל ₪ %%% =
. (וש],אוו=
||) ₪
י+*+כ- |
ו
ה 940,
ו
. -=- ₪5 שה ,.. שש
-- כרמיס ברכה, בשמל.
בו||"= -ו
/י חל /! ב חח ל ₪ -.
ותו | ₪| 4אוו)
עיתון לאנעוים חועובים
₪||/ שא =
נשום חובים
.- == =
א המחיר בחודש אפריל:
0 ש"ת במקוס 43.20 ש"ת
]
₪- =
2
ור ₪ /
שו
7
7
מחשב יבמ תעשייתי
יבמ ישראל בחרה באפקון בקרה ואוטומציה
מקבוצת פויכטונגר תעשיות (נציגת גולד
בישראל) ובקונטאל הנדסת מיכשור ובקרה
(נציגת אלן(בראדלי בישראל) כמשווקות
המורשות למחשב יבמ התעשייתי בישראל.
יבמ התעשייתי מיוצר בדגמים 7531,
להתקנה על ריצפת הייצור, ו-7532, להתקנה
בארון. מחשבים אלה מיועדים לפקח על מספר
רב של יחידות ומכשירים ולעבד מידע המתייחס
ליישומים תעשייתיים, וזאת בסביבה הטבעית
להתרחשותם: באולמות הייצור.
המערכות ניבנו באופן שיוכלו לתפקד
בסביבה תעשייתית, תוך עמידות בתנאי-סביבה
קשים, כולל שינויי מתח, רעשים חשמליים
ומגנטיים, טמפרטורות משתנות, ועידות
מיכאניות, לחות וזיהום-אוויר.
יצחק קויפמן, מנכ"ל אפקון, וגדעון טילמן,
מנהל השיווק בקונטאל, אומרים שהמחשבים
התעשייתיים של יבמ משתלבים היטב
בפתרונות שמציעות שתי החכרות הללו,
המתמחות בנושא בקרה תעשייתית ממוחשבת
ואוטומציה מפעלית.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
שריריס חדשים לננס
הענק
חברת האסקי קומפיוטרס מאנגליה,
המפתחת, מייצרת ומשווקת את המחשב הנישא
רב-העוצמה האסקי, הכריזו: על מסוף-תקשורת
חדש וכונן-תקליטון, כחיזוק למחשב המשרת
באנגליה -- ובמדינות רבות אחרות, לרכות
ישראל -- ככלי-עזר לאנשים בתנועה הזקוקים
לאיחסון נתונים ולעיבודם, הרחק ממחשב
שולחני או מרכזי.
שי ברץ, מנכ"ל לרגו-ברוש, נציגת האסקי
בישראל, מסביר שהדגם החדש שנקרא האסקי-
הלמסמן, פועל על סוללה והוא למעשה מחשב-
תקשורת-נתונים אסינכרוני שמתאים במיוחד
למערכות טלפון אלחוטי וב-תאי (מהסוג
שהופעל באחרונה בישראל על-ידי מוטורולה
ואיתורית). בתקשורת אלחוטית יכול מחשב זה
לקלוט נתונים ממחשבים מרכזיים מרוחקים, או
לקלוט נתונים מן המחשבים המרכזיים.
להאסקי-הלמסמן יש זיכרון ראם בן 174
ק"ב ומצג גדול יותר מזה של כל מחשב נישא
אחר. יש לו יציאת תקשורת 232 ₪5 ויציאה
למדפסת סדרתית. למצג יש מוד של טלטקסט.
חיזוק לכושר התחרות
של מוטורולה
מוטורולה ישראל מערכות מידע החלה
משווקת את המחשב החדש בסדרת 6000 --
מוטורולה 6350. המחשב החדש מבוסס על
המעבד המהיר של מוטורולה, 6380, והוא
מצוייד בכונני תקליטים בקיבולת גדולה
ובאמצעי-גיבוי חדש. ככל המחשבים בסדרת
0, פועל 6360 תחת מעוכת-ההפעלה
יוניקס, ותומך בכלי-תוכנה משוכללים כמו
מסד-הנתונים אוראקל, המיוצג בארץ על-ידי
חברת ג'והן ברייס מירושלים, דואר אלקטרוני,
תמלילנים (כמו גליף של ג'והן ברייס), תקשורת
למחשבים מרכזיים ועוד.
גבי ברון, | מנהל שיווק המחשבים
במוטורולה ישראל מערכות מידע, אומר
שהמחשב החדש משפר את כושר התחרות של
מחשבי מוטורולה, במיוחד במערכי ענ"א
מבוזרים וביישומים הדורשים מאגרי-מידע
גדולים.
המחשכים הראשונים מדגם 6350 ככר
הותקנו | אצל משתמשים וככתי-תוכנה
המפתחים תוכנה יישומית למחשבי מוטורולה.
2
154
הסימנים פלוס ומינוס, לציון המיקצבים (משך
הצליל), וכוכבית, לציון הפסקות בין צלילים.
"הקומודור, | בעל הגראפיקה המעולה
והצליל העשיר, מאפשר השמעת הצלילים על-
ידי הקשת התווים המתאימים על המקלדת,
והצגת גובה הצלילים, משך הצלילים
וההפסקות שביניהם, באמצעות עמודות
גראפיות ותצורות אחרות, על המצג", מסבירה
יעל בוקשפן.
יעל הסתייעה בתיכנות הרעיונות שלה על-
ידי בני שלזינגר, היום תלמיד שביעית בבית-
הספר תיכון עירוני ד' בתל-אביב.
שיטת תו-קל פותחה ב-1973 ונוסתה בגני-
ילדים, בבתי-ספר יסודיים ובהוראה יחידנית.
היום נמשך פיתוחו של פמרוייקט תוכנה
במוסיקה על-ידי יעל בוקשפן ויהודית כרמון,
בצוות המוסיקה של המרכז לפיתוח לומדה
ברמת-אפעל (במסגרת המחלקה לתוכניות
לימודים ממוחשבות, באגף לתוכניות לימודים
של משרד החינוך והתרבות).
המורה לפיסייקה
במחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן
למדע, בקבוצת הפיסיקה העוסקת בתוכנית-
הלימודים לחטיבה העליונה, כתב דוד זינגר,
דוקטוראנט בהוראת המדעים, בהנחייתו של
ראש הקבוצה הפרופ' אורי גניאל, סדרת לומדות
בפיסיקה, על מחשבי אפל. הלומדות הראשונות
עוסקות בניסוי רימר, במשחק מחבואים
במראות ובעיקרון פרמה. כל לומדה מורכבת
מתקליטון ומחוברת-עזר, ונמכרת במחיר עממי
של 40 שקל (משום שההפצה נעשית עלדידי גוף
שפועל שלא למטרות רווח).
"הלומדות שלנו עשירות בהדמיות, שהן
חיוניות בהוראת הפיסיקה", מסביר דוד זינגר,
שממשיך בפיתוח לומדות בתחום ההתמחות
שלו.
קוואסט בגליל העליון
לעומת מחשבי קומודור עם תוכנית סמל,
מחשבי אפל עם סופר-פיילוט ומחשבי קונטרול
דאטה עם פלייטו, מתפתחת בגליל העליון
מערכת הוראה ולמידה על מחשבי יבמ פיסי
ומחולל-הלומדה קוואסט. בראש הפרוייקט הזה
עומד אמנון ארבל, מנהל לוגל (לומדה גליל
עליון), קיבוצניק משדה-נחמיה הלומד הוראת
המדעים בטכניון ועוסק במיחשוב בחינוך מזה
שנים.
מטרת לוגל היא להעמיד מחשב לרשות כל
0 תלמידים בקיבוצי הגליל העליון, וללמד
יותר כיצד להשתמש במחשב מאשר כיצד
24
...ו ו
לחטט בקרביו ובקרבי התוכנה שמפעילה אותו.
"כשם שמורים לנהיגה מלמדים את תלמידיהם
להתניע את רכבם ולנהוג בו בביטחון וביעילות,
בלי להיות מכונאי-רכב או חשמלאי-רכב, כך
אנו מעוניינים ללמד את הצעירים להשתמש
במחשב לצרכי כתיבה (תמלילן), עיבוד נתונים
(מחולל-יישומים, גליון-חשיבים אלקטרוני)
וניהול מסדי-נתונים (בין היתר, בעזרת
וידאודיסק המכיל רבבות תמונות)", מסביר
אמנון ארבל.
ברוח זו של הוראה השימוש במחשב יותר
מאשר הוראת שפות תיכנות ומדעי-מחשב,
נכחר מחולל-הלומדה החדש קוואסט, שנכתב
בסולט לייק סיטי, ארה"ב, והותאם לעברית
בישראל על-ידי לרגו מחשבים. קוואסט מאפשר
לתלמיד עצמו לכתוב מערכי-לימוד, ומאפשר
למורה להיות מעורב בכתיבת לומדה, יותר
מאשר בכל מחולל-לומדה אחר. "אנו סולדים
מלומדות סגורות, שאינן אלא מכשיר לתירגול,
ושבהן המורה כותב שיעור, התלמיד מתרגל
אותו והתוכנית רושמת ציונים לתלמיד", אומר
ארבל. "הרעיון שלנו אינו מקורי. הוא כבר רץ
בתוכנית אורנים של יוסי שניר, המעבירה את
הכרת המחשב לתלמידי כיתות ז"ח באמצעות
מחשבי אפל. אבל קוואסט ויבמ פיסי נותנים
בידינו כלים חזקים יותר להרחבת התפישה
שלנו".
תוא'יס של מט''ח
על כל הפעילות שתוארה לעיל יש להוסיף
את הנידבך החשוב של תוא"ם (תירגול ואיבחון
בעזרת מחשב), מערכת שפותחה על-ידי מט"ח
(המרכז לטכנולוגיה חינוכית). בהנהלתו של
ד"ר יונה פלס, ובעבודתם המסורה של ד"ר
לואיס אוסין, ד"ר א. ווהל, ד"ר א. אראל וגב' ע.
רזאל, ואחרים, פותחה מערכת שכבר צברה
הצלחה מרשימה בכל הארץ. מסביר ד"ר פלס:
"ניתן להבחין בתהליך ההוראה בחמישה
שלבים: הוראה ראשונית של המיומנות, תירגול
ואימון ישירים במיומנות, איבחון רמת
השליטה, תירגול וחיזוק עקיפים, יישום
המיומנות בתכנים שונים. הוחלט שמערכת
תוא"ם תעסוק בשלבים השני והשלישי, ואילו
המורה יטפל בשלבים הראשון, הרביעי
והחמישי. השימוש בתוא"ם מקל על המורה
באמצעות הגדרת המיומנויות והמטרות
הלימודיות, ובאמצעות קווים מנחים להוראה,
שיפותחו במקביל לחומר התירגול.
"במערכת הבנת הנקרא, לדוגמה, הוגדרו
מספר תחומים עיקריים לתירגול ולאיבחון, כגון
משמעות מלים, משמעות משפטים ומשמעות
קטעים. כל תחום חולק למספר מסלולים,
המייצגים את הבנת הנקרא והלשון. עבודה רבה
הושקעה במסלול העוסק באוצר המלים. כאן
נאספו, מוינו ודורגו כ-12,000 מלים, בהתאם
לשכיחותן ולהסתכרות לכך שהן שגורות בפי
התלמידים.מערכת מקבילה, אך שונה, נבנתה
להוראת החשבון".
במט"ח פותח גם מחשב-תוא"ם עצמו,
שהוא תחנת-עבודה לתלמיד, המחוברת
למחשב מרכזי. יצויין, שמערכת זו מיוצאת
בהצלחה.
פעילות משרד החינוך
בני פיינשטיין, מנהל המחלקה לתוכניות-
לימודים ממוחשבות באגף לתוכניות-לימודים
של משרד החינוך והתרבות, אומר שמשרד
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
החינוך מודע לקשיים הניצבים בדרך המיחשוב
בחינוך, ועושה כמיטב יכולתו לצימצומם.
המחלקה לתוכניות-לימודים ממוחשבות,
שהוקמה באמצע 1983, מפעילה שלושה
מוקדים: צוותים לפיתוח תוכניות-לימודים
המשלבות את המחשב בתוכניות-הלימודים
ובחומר-הלמידה; מרכזי פיתוח לומדה ברוב
המחוזות של משרד החינוך והתרבות -- בהם
עובדים מורים המקדישים לנושא לפחות יומיים
בשבוע, בפיקוח אנשי האגף והאקדמיה;
פרוייקטים לפיתוח תוכנות-לימוד במוסדות
להשכלה גבוהה.
בזאת לא תמה המלאכה. בית-ספר שמעוניין
בהתמחשבות, פונה בכקשת לוועדת המחשבים
של משרד החינוך. זו בודקת את הבקשה,
ומאשרת את רכישת המחשבים שעברו את
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
מיכרז משרד החינוך והתרבות. המימון בא
בחלקו ממשרד החינוך, בחלקו ממפעל הפיס
ובחלקו מתורמים, כולל ועדי-הורים.
בהקשר זה יצויין, שבאחרונה מתחו הורים
ביקורת על לחצים שמופעלים עליהם, לטענתם,
מצד הנהלות בתי-הספר, להשתתף במימון
התקנתם של מחשבים והעכרת שיעורים! עם
מחשבים, בבתי-הספר. "נראה לנו, שההנהלות
עושות זאת מתוך לח חכרתי-סביבתי ובלי
תיכנון מראש", טוענים ההורים-המתלוננים.
לדברי בני פיינשטיין, כבר מותקנים היום
אלפי מחשבים בבתי-הספר (מאמצי אנשים
ומחשבים לקבל מספרים מדוייקים הניבו פירות
דלים: להערכת ידע מחשבים ותוכנה, נציגת
אפל בישראל, פועלים היום' כ-4,000 מחשבי
אפל בבתי-הספר בארץ; אין נתונים על מספר
הקומודורים, אך גם הוא נאמד באלפים; על
אלה יש להוסיף את מחשבי תוא"ם, יבמ פיסי
ואחרים). בבתי-הספר היסודיים משמשים
המחשבים בעיקר לאיבחון, תירגול ואימון.
בחטיבות-הביניים משתמשים בהם לתירגול
ולהכרת המחשב; ובעל-יסודיים -- לתיכנות.
רמה חובבנית
מכל האמור לעיל מצטיירת תמונה של
פעילות נרחכבת כנושא מיחשוב בחיכוך
בישראל, אך הכמות אינה מעידה על איכות.
כמעט כל תוכניות הלימוד הממוחשבות
שפותחו בארץ, הן ברמה חובבנית. רבות מהן
נכתבו על-ידי מורים ותלמידים. למשרד החינוך
אין תפישה מרכזית בנוגע למיחשוב המערכת
ואין מטה מרכזי לפיתוח לומדות. אלה הן
אחדות מן הבעיות שהועלו באחרונה בשני ימי-
עיון שאורגנו לצורך גיבוש מדיניות מיחשוב
מערכת החינוך. ימי העיון נערכו במוסד ואן-ליר
בירושלים, ביוזמת הוועדה למחשבים
במזכירות הפדאגוגית במשרד החינוך והתרבות.
ד"ר אהוד בר-און מהטכניון אמר באחד
מימי-העיון הללו: "מעולם לא היו נתונים
תלמידים רבים כל-כך בידי-מורים בעלי ידע
מועט כל-כך בנושא זה. מורים עוברים הכשרה
קצרה מאוד בתחום המחשב ומקבלים תלמידים
וציוד יקר, כאשר יכולת הראיה שלהם את
המטרות החשובות בתחום זה, היא אפסית".
ד"ר בן-ציון ברטה, המפקח המרכזי על
לימודי המחשבים בחינוך, אמר: "לא מספיק
שהמורים למשרד ממוחשב יידעו להפעיל
מחשב. הם צריכים לדעת יותר מזה, כדי שלא
ירעדו כשתלמיד שואל שאלות מעבר להפעלת
התמלילן".
המלצות לעתיד
הביקורת הצורבת שנמתחה על הנעשה
בתחום המיחשוב בחינוך, בימי-העיון הנ"ל,
אינה חדשה. ניתן למצוא אותה -- והרכה יותר
מזה -- בדו"ח המסכם של ועדת התיקשוב
שפעלה בשלוש השנים האחרונות בראשותו של
ד"ר יהודה קלע, בהיותו המדען הראשי של
משרד התקשורת. בסעיף המימצאים של הדו"ח
הזה אנו מוצאים, בין היתר, את הדברים דלהלן:
"קיים קושי רב בהערכת הנתונים לגבי צרכי
כוח-אדם מקצועי למקצועות התיקשוב. אין
היום מנגנון ממלכתי העוסק באופן שיטתי
ושוטף באיסוף ופירסום מימצאים סטאטיסטיים
בתחום הכשרת כוח-אדם בתיקשוב, במצב
התעסוקה במיגזר זה של המשק וכתחזיות של
צרכים לטווח הקצר והארוך. יתרה מזו, עדיין
קיימת אי-בהירות בהגדרתם של מאפייי
המקצוע וההכשרה למקצועות אלה ובנתוני
"הרקע של הקלטים למערכת.
"לפי הערכות ראשוניות, קיים היום בשוק
מחסור של כאלפיים אנשי מקצוע ברמה
התחלתית או בינונית, וכ-250 אנשי מקצוע
ברמה גבוהה או גבוהה ביותר. הגידול השנתי
בביקוש לכוח-אדם במחשבים, על כל רמותיו
(המוערך בחו"ל ב-17% לשנה) מוערך בישראל
ב-20%-25% לשנה, בשנים הקרובות. קצב
הגידול בהכשרה של כל המוסדות במדינה,
לרבות ההיצע של משוחררי מערכת הביטחון,
אינו עולה על 12% בשנה. מכאן, שהפער
הנוכחי יגדל בשיעור משמעותי מדי שנה, אם
לא יינקטו צעדים מיוחדים לתיקון המצב".
הכשרה אקדמית
מספר הבוגרים לתואר ראשון במדעי
המחשב הגיע באחרונה ל-310 בלבד. בתארים
גבוהים יותר יש קיפאון ואף נסיגה מדאיגה:
ועדת התיקשוב מצאה, שמספר הבוגרים בעלי
תואר שני הוא 40 לשנה בארבע השנים
האחרונות, וכעלי תואר שלישי היו 8 בלכד
בתקופה זו. במספר הנרשמים ללימודי המחשב
יש קיפאון ואף ירידה דראסטית, לפחות במכון
ויצמן למדע ובטכניון בחיפה.
חסרות מסגרות ממוסדות ויעילות להשלמת
ההכשרה היישומית של בוגרי המוסדות
האקדמיים והתאמתם לצרכי המשק, וחסרים
הכלים לשילוב ולהפרייה בין מוסדות אלה ובין
גורמי המשק הככירים, העוסקים בפיתוח
בנושאי מחשבים או מעסיקים כוח"אדם בתחום
זה
כ-450 הנדסאים וטכנים במדעי המחשב וכ-
0 בוגרי קורסים על-תיכוניים ל
7
255
...| ייעוום עותורם להגעומלה
מה הם התנאים הדרושים למורים כדי שיסתולו ל?הוראה בסיוע מחשב?
מהפיכת המיקרר מחשב בחינוך לא נתממשה עד כה, בין היתד משום שלא נמצא
תיאום נאות בין צרכי המורה"המהנך ובין המערכת הממוחשבת.
ב שנים | האחרונות צברה חדירת
המחשבים למערכת החינוך, תנופה
רבה. היום כ40%7 מבתי-הספר היסודיים, כ-
% מחטיבות-הביניים וכ-85% מבתי-הספר
התיכוניים בישראל מצוידים במחשבים
ומלמדים בעזרתם. נשאלת השאלה: האם אנו
עדים למהפיכת המיקרו-מחשבים בחינוך? האם
התקנת מחשבים השפיעה עמוקות על ההוראה
והלמידה ועל תוכנית-הלימודים? התשובה
שלילית. קרוב ל-80% מן המורים שנשאלו
בסקר מיוחד, אמרו שהמחשבים לא שינו את
שיטות ההוראה או את תוכן הלמידה. רוב בתי-
הספר פשוט משתמשים במחשבים ככלי נוסף
בהוראה. מורים רבים עושים עם המחשב מה
שעשו בלעדיו: תירגול. אחרים משתמשים
במחשב כתמריץ וכפרס לתלמידים.
מחקרים שנעשו בנדון גילו, ששיבוץ
מחשבים בתוכנית-הלימודים לא הניב עד כה
* פרי-הילולים. רוב בתי-הספר אינם משתמשים
במחשבים באופן המשנה באורח דראסטי את
ההוראה או הלמידה. ניתן לומר, שנכון לעכשיו
עדיין גדול מאוד הפער בין הציפיות לבין
המציאות בנושא המיחשוב בחינוך.
מדוע לא נתממשה מהפיכת המיקרו-מחשב
בחינוך? האומנם עלינו להשתדל להשתמש
במחשבים לשינוי שיטות ההוראה, על-מנת
לשפר את ההוראה והלמידה? איזה יישומים של
מיקרו-מחשב יכולים לשפר את ההוראה ולזכות
באהדה בציבור המורים? כדי להשיב על שאלות
אלה ואחרות המקורבות להן, עלינו לבחון את
הגורמים שהשפיעו עד כה, בתולדות החינוך,
על מורים לאמץ חידושים בחינוך, ובמיוחד
חידושים טכנולוגיים.
מאמרזה מבוסס על עבודה אקדמית שפירסמה
ז"ר נירה חטיבה מבית הספר לחינוך
באוניברסיטת ת"א. בכתביעת מקצועי בחו"ל.
66
התנאים הנחוצים
להחדרת חידושים
בחינוך
השאיפה לשפר את ההוראה ולחזק את
הלמידה ניצבת מאחורי המחקר בשיטות הוראה
ותהליך גיבוש ההחלטות. במרוצת השנים
הוכנסו תיקונים רבים במערכת החינוך. שונתה
תוכנית-הלימודים (לדוגמה, המתימטיקה
החדשה), שונתה היערכות הכיתה (לדוגמה,
כיתות שבמרכזן התלמיד), הוחדרה שיטת
הלמידה בצוותים, נוסתה החלפת מורים
בתלמידים-חונכים או במחשבים (לא בחינוך
ובהוראה, כי-אם בתירגול), ועוד כהנה וכהנה.
כיצד השפיעו שינויים אלה על החינוך?
מחקר שנעשה בחו"ל ושהקיף 7,000 כיתות-
לימוד שונות העלה כי אף אחת מהרפורמות לא
חוללה שינוי עמוק בהוראה, מכפי שהיתה לפני
מאה שנים -- כלומר, הוראה שבמרכזה
המורה. מסקנת החוקר הזה היא, שמוטב
דרי נירה חטיבה
להימנע משינוי קיצוני בתפקיד המורה, כאשר
מעוניינים | ברפורמה בחינוך. ההתנגדות
לשינויים קיצוניים נעשית במקרים ובים
בעקיפין. לדוגמה, כאשר "מומלץ" למורה
לעשות משהו, הוא יבחר לממש אותן המלצות
שהן קרובות לליבו. כדי שמורים ימלאו אחר
הוראות חדשות, על ההוראות להיות ברורות
ומפורשות; עליהן' לעלות בקנה אחד עם
הגדרת"התפקיד כפי שמגדיר זאת המורה;
ועליהן להיות כדאיות (מבחינת עלות-יעילות
של הזמן והמרץ שעל המורה להשקיע).
כמות ההשקעה של זמן ומרץ היא תנאי
חשוב לאימוץ רפורמה בחינוך על-ידי המורים.
חידושים רבים נכשלו במערכת החינוך מפני
שדרשו מהמורים להשקיע יותר מדי זמן ומאמץ
בהקניית שיטות לימוד חדשות. רוב המורים
מתנגדים לעומס-עבודה נוסף.
חידושים ושיפורים
מעטות הן הנהלות בתי-הספר שהקדישו
תשומת-לב משמעותית לאיכות ההוראה, שעה
שביקשו לאמץ רפורמות בחינוך. לדוגמה,
המתימטיקה החדשה. המחדשים לא הכשירו
כיאות את המורים, ואלה-האחרונים לא הבינו
היטב את מהות תוכנית-הלימודים החדשה.
התוצאה: או שמורים התעלמו מהרפורמה
והמשיכו ללמד בדרך המסורתית, או שהם
הצביעו על אותם חלקים בתוכנית החדשה,
שנראו להם לא-רלבנטיים.
מאה שנות רפורמה בחינוך מלמדות שיש
גבול לתיקונים הנוגעים בהתנהגות בכיתה.
לפיכך, הדרך המבטיחה ביותר להשגת שיפור
מקיף בחינוך היא, לשפר את איכות ההוראה בלי
לנסות לחולל שינויים קיצוניים בהתנהגות
המורים. אסור לשאול: איך צריך המורה ללמד?
תחת זאת, צריך לשאול: איך אפשר לשפר את
מה שהמורים עושים כבר עכשיו? איך משיגים
מטרה זו? מאחר שהמורים אינם גאונים ואינם
אמנים-יוצרים, יש להעמיד לרשותם כלי-עבודה
מגזיך אנשים ומחשבים מרץ 1986
|
0-0 ?₪7₪7=ת"?"?:"ץ:]-.-:-/-/-/-/.// 2 ₪..-.-..-
טובים יותר.
במאה העשרים התבססו רוב השיפורים --
על טכנולוגיה: ציוד אורקולי וכיו"ב. מה ניתן
ללמוד מתולדות הטכנולוגיה החינוכית? בראש
ובראשונה, שרוב הטכנולוגיות החדשות-
חדישות לא נקלטו בכיתה. ברוב המקרים היו
התפרצויות של התלהבות ואחריהן אכזבות
ונטישת הכלים החדשים. לעומת ספרי-לימוד,
חוברות-עבודה ולוח-וגיר, שנקלטו היטב, לא
נקלטו יפה סרטים, מטולים (ויוגראף וכיו"ב),
שקפים ושקופיות, ואילו רדיו, טלפון וטלביזיה
כמעט לא טבעו את חותמם בכיתה.
מדוע נכשלו רוב החידושים הטכנולוגיים
בחינוך? בעיקר משום שהם דרשו שנויים
בתפקיד המורה, כמרכז ההוראה, או משום
שהטילו עומס-יתר על המורה. כדי שחידושים
בטכנולוגיה חינוכית ייקלטו היטב, עליהם לחזק
את תפקיד המורה -- ולהקל עליו במילוי
תפקידו. להלן מספר גורמים חשובים בהקשר
זה:
> שליטה: מורים שמרגישים כי נשמטת מידם
השליטה בהוראה, על-ידי אמצעי-הוראה חדש,
לא יקלטו אמצעי זה.
> גמישות ורבגוניות: מורים נוטים יותר לקלוט
טכנולוגיה חדשה אם היא מגוונת ומעשירה את
אמצעי-ההוראה שלהם. הלוח והגיר הם דוגמה
טובה לכלי-עבודה גמישים ורבגוניים. המורה
יכול לעשות בהם שימוש כמעט לא-מוגבל,
להבהרת החומר שהוא מבקש להעביר
לתלמידיו.
> נוחות, פשטות ואמינות: ככל שהציוד החדש
נוח יותר להפעלה על-ידי המורה והתלמידים,
כך יהיה המורה נכון יותר לקלוט אותו.
> זמינות: מורים אוהבים שכלי-העזר יעמדו
לרשותם בכל עת, בשעת המיפגש שלהם עם
תלמידיהם. אם דרוש תיכנון מראש ואם דרושה
לוגיסטיקה, מעדיפים המורים להשאיר את
הציוד במחסן בית-הספר.
> איכות פדאגוגית: כאשר הדברים אמורים
בלומדה -- קרי, תוכנה שרצה על מחשב
ומיועדת להעביר חומר-לימוד לתלמידים -
על המורה להיות משוכנע, שהיא אכן עולה
בקנה אחד עם כוונותיו ועם דרך-ההוראה שלו.
> עלות: גורם זה נוגע יותר להנהלה מאשר
למורה.
המיקרו-מחשב
בכיתה
בדרך כלל, משמש המיקרו-מחשב לתירגול.
לדעתני, יישום זה אינו מספק את התנאים
הדרושים להיקלטותו הקלה של המחשב
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
במערכת החינוך. יישום זה יקר (דרוש מחשב
לכל תלמיד, וכאשר אין רשת מקומית, דרושה
גם תוכנה לכל תלמיד); דרוש שינוי בהיערכות
הכיתה; חל שינוי בתפקיד המורה (במקום
להיות ספק-הידע הראשי, הוא נעשה מפקח על
עבודת התלמידים עם מחשביהם); וברוב
המקרים לא קל למורה להפעיל כיתת-מחשבים,
וקליטת המערך הזה מטילה עליו עומסדיתר.
גרוע מזה, ברוב בתי-הספר אין מספיק
מחשבים לכל התלמידים ודרושות משמרות
להשלמת ההעברה של חומר-הלימוד לכיתה
כולה. על המורה לפקח על עבודתם של חלק
מהתלמידים עם המחשבים, בעודו מעביר
שיעור לחלק הנותר של הכיתה. יתירה מזו,
מאחר שכל תלמיד מתקדם בתירגול על המחשב
בקצב שלו, דרושה תוכנית-עבודה לתלמידים
שמסיימים את עבודתם עם המחשב, וזה מטיל
מטלה נוספת על המורה.
ככלל, הלמידה היחידנית עם מחשבים, יקרה
היום מבחינת ממון וזמן, וכמקרים רבים
מעמיסה עומס-יתר על המורה ומשנה את
תפקידו. יתכן שאלה הסיבות לכך שלמרות
הפוטנציאל העצום הגלום בהוראה בעזרת
מחשב, ולמרות העובדה שזה היישום העיקרי
של המחשב ברוב בתי-הספר, אין אנו רואים
עדיין השפעה עמוקה ורחבה של המחשב
במערכת החינוך. אנו מאמינים, שהמצב ישתפר
אם יוסרו אחדים מן המכשולים שתוארו לעיל.
שיפור נוסף יבוא, מן הסתם, עם הוזלת
מחירי החומרה ועם השתפרות הלומדה. חשוב
במיוחד שילוב הלומדה במערכת ניהול טובה
של העברת החומר הכלול בתוכנית-הלימודים
(איבחון הישגי התלמידים, הנחיית התלמידים
במידרג החומר הנלמד, הפקת דו"חות מודפסים
על התקדמות התלמידים וכיו"ב).
צפוי שיפור גם על-ידי יישומים שיקלו על
המורה להעביר נושאים כמו תפישה וכללים
(באמצעות לוגו, לדוגמה), ויקלו על התלמידים
(כגון, תמלילן, גליון-חישובים אלקטרוני, ניהול
מסד-נתונים). נודעת חשיכות רבה גם לכלים
שיחזקו את יכולתם של תלמידים בחשיבה
ביקורתית או בגישה אל פתירת בעיות.
יישום נוסף של המחשב, שלא ישנה את
תפקיד המורה, אך ישפר אותו -- וקל יהיה
למורים להסתגל אליו היא הוראה בסיוע מחשב
בכיתה גדולה.
הוראה בסיוע מחשב
בכיתה גדולה
התפישה מבוססת על שימוש במערכת-
מחשב יחידה ככלי-עזר להוראה בכיתה גדולה.
תפוקת המחשב מוקרנת על מרקע גדול של מצג
או מקלט-טלביזיה (נאמר, 26 אינץ'). המורה
שולט בתהליך ההוראה. לומדות מיוחדות
מאפשרות לו לשלוט בתוכן ובקצב, בעודו
מוסיף הסברים לתלמידים. המחשב מחזק את
יכולתו של המורה בהעברת ידע לתלמידים.
נוהגים לכנות זאת "לוח אלקטרוני". טכנולוגיה
זו זולה בהרבה מיישומים אחרים של מיקרו-
מחשב בבית-הספר. את הלומדה יש לפתח
בשביל כיתה שלמה, ולא ללמידה יחידנית.
יש דרכים שונות להפעלת מחשב כלוח
אלקטרוני. בשיטה זו כבר משתמשים להצגת
ניסויים, הדמיות, הדגמת תפישות, וחישובים
מהירים. יישום נוסף: הוראה בסיוע מחשב
(הב"מ). ביישום זה, המחשב מספק למורה מעין
תסריט בהצגת נושאים חדשים. זה שוגה
מיישומים אחרים של לוח אלקטרוני וציוד
אורקולי אחר, שכן ההב"מ מספק למורה
סביבת"הוראה הוליסטית, מקיפה. המחשב
מדריך את המורה משלב אל שלב בהצגת
הנושא. כל נושא מחולק לתתינושאים,
המקושרים היטב זה לזה. בסוף כל תת-נושא
1
מוגש סיכום, ויש מקום לשאלות תלמידים
ולדיון כיתתי. התוכנית בנויה כך, שניתן לעצור
בסוף כל יחידת-ידע המוצגת על המצג או
המרקע. בעוד המידע מוצג על המסך, יכול
המורה לדון בו עם תלמידיו ולהשיב על
שאלותיהם, כשהוא מוסיף הסברים משלו.
בלחיצת מקש, עובר המחשב לשלב הבא.
בשיטת הב"מ מקבל המורה תסריט, אבל זה
רק בסיס. המורה ממשיך לקיים את האוטונומיה
שלו. מורים דלייניסיון יתקדמו בהתאם
לתסריט. מורים מנוסים יותר, יסטו ממנו כמיטב
יכולתם.
שיעורים באיכות
גבוהה
הב"מ מסייע למורים להגיש שיעורים
באיכות גבוהה, ומסייע לתלמידים להעשיר את
הידע שלהם בקצב מהיר מן המקובל. את
שיעורי ההב"מ יש לתכן כך, שישרתו את
ההוראה, יכללו גישות הוראה יעילות ויפתחו
את הנושאים בדרך מתודית-דידאקטית. על
ההב"מ לכלול את כל הרכיבים החשובים
בהוראה ובלמידה: ויכוז תשומת-הלב של
התלמידים (על-ידי אמצעים קוליים וחזותיים),
הצגת מידע על מטרות השיעור (על-ידי
תפריטים ותפריטי-מישנה), והדגשת הפרטים
החשובים ביותר של החומר החדש. הב"מ צריך
לסייע למורה לאבחן את הישגי התלמידים
ולספק משוב (הלומדה מעודדת את המורה
לנהל דו-שיח עם תלמידיו, להציג שאלות,
להשיב על שאלות וכו'). כמו כן, על המערכת
לסייע למורה באירגון החומר: סיכומים, הדגשת
נקודות עיקריות, הצגת תזכורות חזותיות
וכיו"ב.
מבחינה מתודית-דידאקטית, צריכה הלומדה
לפתח נושא בהדרגה ובהגיון ולהציג כל נושא
בבהירות ובקיצור. שיעורי הב"מ צריכים
לאפשר הוראה ברמות קוגניטיביות שונות,
לאפשר לתלמידים להעריך את ההיבטים
האסתטיים של הנושא הנלמד, ולהתמודד עם
קשיי למידה של תלמידים בעלי כישורים שונים.
לדוגמה, בלימוד גיאומטריה מתקשים תלמידים
מסויימים בראיית אותה תצורה גיאומטרית
במצבים שונים בחלל, בהחלת כללים על מצבים
חדשים, ובראיית יחסי-הגומלין בין תפישות
שונות. לומדת הגיאומטריה מקילה מאוד על
המורה על-ידי הצגת הנושאים באמצעים
חזותיים שונים, שהמחשב מצטיין בהם.
כתיבת לומדה טובה דורשת הרבה זמן,
מאמץ ומיומנות -- הרבה יותר ממה שמסוגל
מורה יחיד להשקיע בהכנת שיעוריו. צוות
8
מבחינות אחרות, אין היא משנה את תפקיד
המורה כמרכז ההוראה, והיא מאפשרת למורה
לשלוט בפיתוח השיעור. בשיטה זו לא מוטל על
המורה עומס-יתר. נהפוך הוא, הב"מ מסייע
למורה באירגון החומר ובמעקב אחר הישגי
התלמידים. הלומדה גמישה ומאפשרת למורה
לסטות ממנה ולהעשיר אותה כמיטב כישוריו
והידע שלו. ומערכת זו זולה, מנקודת-הראות
של תקציב בית-הספר.
מאחר שגישה זו חדשה, יחסית, עדיין דלה
ספריית הלומדות, אך הניסיון שכבר נצבר
בתחום זה -- מעודד. לא מדובר כאן במהפיכה,
כי אם בכלי שנועד לשפר את ההוראה בשיטות
שהמורים בקיאים בהן. .
שכולל מורה עשיר-ניסיון ואיש-מחשבים, יכול
להפיק לומדה טובה, שבכוחה לשפר באורח
ניכר את ההוראה והלמידה. הלומדה הטובה
משלבת את יתרונות המחשב -- הנפשה,
איורים ססגוניים, גראפיקה, קול וצליל.
חישובים מהירים ימנעו שיעמום, יחישו את
קצב העברת הידע. הגראפיקה מאפשרת למורה
להציג נושא לעיני התלמידים ולהוסיף עליו
הסברים משלו (שוב, רעיון הלוח האלקטרוני).
קליטה קלה
מערכת הב"מ טובה נקלטת בקלות על-ידי
המורים. מבחינה טכנית, קל להפעיל אותה.
א"ב שלכל משרד זה מעבד תמלילים
מעבד תמלילים זה א=ב3
עטוב-דורע
הר אשיותע --
אלפים משתושיבו בו
(וכזרוצצים !)
פשוט ונור לליכפווד
והפעלה.
הוא רוזק, כזרנורוכם
ויעיל יוו תר מוכל מעבד
תכזולילים ארור על
6 שפו.
עשליעשיותע --הוא יותר ממועבד
רתכזלילים
(ארכיון אלקטרובי,
טפסים מוגנים, דואר
אלקטרוני ועוד).
כדאי! עובדה...
פנה למשווק הקרוב אליך.
היצרן: גרינברג ושות' מהנדסים, טל' 03-656141
א-ב 'תר ממעבד תמלילים
מגזיך אָנְשים ומחשבים מרץ 1986
מרכז ההדרכה > אנשים ומחשבים 5 מרכז ההדרכה
יוס עיון מערכות אל פסק
תל-אביב, יוס די 2.4.86 מלון רמדה
שכיחותן של הפרעות חשמל היא גדולה מאוד ושונה מאזור לאזור ומעונה לעונה.
לעיתיס אין הצרכן מודע להפרעות אלו ולנזקיהן. ידועיס שלושה סוגי הפרעות:
תופעות מעבר -- המופיעות בדרך כלל כמתקפי מתח קצרים שנמשכים מילי שניה.
תנודות מתח -- הגורמות לחלק נכבד מהתקלות המקובלות בציוד רגיש.
הפסקות חשמל -- 5 מילי שניות ויותר מספיקות לגרוס למחשב "ליפוליי ובמערכות
אחרות לאיבוד מידע.
כיצד לפתור כל אחת מההפרעות שצויינו! כיצד למנוע נזקיס במערכות המיחשוביות
שלך! כיצד לבחור מערכת אל פסק !
על שאלות אלה ועוד יענה יוס העיון.
תוכנית יוס העיון
0- 9.30 התכנסות והרשמה
0 - 10.00 מערכות אל פסק - הרקע
1. תאור הפרעות חשמל טיפוסיות ושכיחותן ברשת החשמל הארצית
2 דרישות הזנת חשמל למחשביסם מודרנים
3 מגמות התפתחות בנושא מערכות אל פסק
0 -- 11.00 בחירה, תיכנון והקמה של מערכת אל פסק
סוגי מערכות אל פסק
תאור אתר טיפוסי
שיקולי תיכנון
4. בחירה ושילוב מערכות אל פסק
0 הפסקת קפה
5 -30 12 פיתוחיס חדשנייס וטכנולוגיית תיכנון במערכות אל פסק
0 --30 13 התקנה והפעלה של מערכות אל פסק למערכות מחשכביס גדולים ( >יחא/!ח:וא)
0-ָ 30 14 ארוחת צהרייס
0 -30 15 שיקוליס לתיכנון מערכת תחזוקה של מערכות אל פסק
0 --00 16 שאלות וסיכוס
את יוס העיון ינחו:
מר יגאל ינאי -- בוגר הטכניון כהנדסת חשמל, את לימודיו לתאר שני המשיך בקליפורניה ב-)6ט
באלקטרוניקת הספק. כיוס משמש כמנכייל חברת טנסור המתמחה במערכות אל פסק
מר יפתח לורך -- בוגר אוניברסיטת כאר-שבע במגמת חשמל, חשמל למחשביס, כיוס משמש
כמהנדס פיתוח בחברת טנסור
מחיר ההשתתפות ביוס העיון 175 ש''ח+מע''מ. למשלמיס עד מועד יוס העיון, תינתן הנחה של
%.
לנוחותך, מלא התלוש, צרף המחאה ושלח למערכת אנשיס ומחשביס. לפרטיס נוספיס ולהרשמה
כולפונית, פנה למרכז ההדרכה אנשיס ומחשבים טלפון 280640, 03-2951486
מס' הנרשמים מוגבל
קורי קורס
מעבד תמלילים | ווואפחמסש 3 85נדס ו
למרונצרזילינּ למונרזיליכז
בית אנשיס ומחשביס 21-22.486 בית אנשיס ומחשביס 2.4.86 --1
פרטיס נוספיס : כולי 295148, 280640 פרטיס נושספיס : כולי 03-280640-295148
קורטש
||| 03356 מערכת הפעלה 5סס-₪5
למתחיליס
בית אנשיס ומחשביס
5-7 בית אנשיס ומחשביס 14-16.4.86
= פרטיס נוספיס : כולי 295148, 280640
>< א מת חא מם חש ממ א מם אא אה שת חא מה מה מה את חם מה חת אה מה מה אה אה אה אה אה א א |
מַרכז ההדרכה/אנשים ומחשבים, ת''ד 33325 ת''א 61332, טל. 03-295148
אנא רישמו את לקורס/יוס עיון בגושא ->-
רצייב המחאה עייס שייח (כולל מעיימ) לפקודת אנשיס ומחשביס
שס מקוס עבודה
כתובת טלפון
120
מיקרו"מחעובים
ב'מיקרו-חינוך"
אתנדים בהפעלת מחשבים בעני"ילדים ובכיתות הנמוכות
חיים שלזינגר*
היכן נשמע הדו-שיח הבא:
י.: תזיזי את המכחול ימינה !
ב.: לא! אני חושבת שאני אשים אותו בין
הירוק לאדום.
י.: אבל אז לא יישאר לך במה לצבוע בצד
ימין.
ומהיכן לקוח המונולוג הבא:
"הפרצוף הזה נראה לי מכוער: האף לא
מתאים לעיניים, השערות הן של ילדה והפה --
של ילד. אני חושב שאחליף את השערות".
שני הקטעים הנ"ל נשמעו בגן-חובה ברמת-
אביב, מפי ילדים. הדו"שיח לא נשמע בפינת
הציור, והמונולוג לא נשמע בפינת הבובות.
שניהם נשמעו באותה פינה: פינת המחשב.
הדו-שיח נסב על תוכנית הנקראת "צבע את
המפה", שבה על הילדים "לצבוע" שטחים
שונים לפי כלל פשוט: אסור לצבוע שני שטחים
סמוכים באותו צבע. התוכנית מפתחת כושר
תכנון ואסטרטגיה. המונולוג נשמע ליד תוכנית
שנקראת "בנה לך פרצוף", שבה על הילד לבנות
קלסתרון ואחר-כך לתכן סדרת הבעות, שאותה
מבצע המחשב בליווי צלילים מוסיקליים. מטרת
התוכנית להנחיל לילד עקרונות ראשונים
בתיכנות (תיכון סדרת פעולות), לעודד פעילות
יצירתית ולפתח זיכרון חזותי.
שתי התוכניות הן חלק ממערכת הכלולה
בתוכנית "אתגרים", הפועלת על מחשבי
"קומודור". התוכנית מיועדת לגני-חובה
ולכיתות אדה. היא פועלת בכ-60 מוסדות חינוך
ברחבי הארץ, וזאת בתוך ארבעה חודשים מיום
הכרזתה.
הפעלת מחשבים בגן-ילדים היא נושא
חדשני כשלעצמו. עד היום, רוב הניסיונות
להפעיל מחשבים בגנים היו סביב שפת לוגו,
בגירסתה הפשוטה ("לוגו במקש אחד"). לוגו
היא שפת תיכנות עשירה, אך דווקא צורת
הפעלה זו מדגישה פן אחד בלבד שלה ואינה
מנצלת את הפוטנציאל הגלום במחשב ככלי
לפיתוח החשיבה.
בתוכנית "אתגרים" המטרות הן להשתמש
במחשב כדי לתקוף ארבעה תחומים:
5 פיתוח הזיכרון והמוכנות לקריאה. התוכניות
עוסקות בזיכרון חזותי-שמיעתי.
9 פיתוח החשיבה. תוך שימוש באסטרטגיות
של תיכון פעילות מראש ופתירת בעיות
מורכבות על-ידי פירוקן לבעיות פשוטות יותר.
> עידוד יצירתיות. הילד לומד לבנות עולם של
צורות גם אם אינו יודע לצייר, ולאלתר מנגינות
גם אם אינו מכיר תווים.
* תירגול במקצועות הלימוד, במיוחד חשבון
(מיועד לכיתות א' ומעלה).
לתוכנית "אתגרים" מספר עקרונות בסיסיים:
א. המחשב הוא סביבת-פעילות נוספת בגן-
הילדים או בכיתה. עליו להשתלב בפעילות
החינוכית הכוללת, ולא להיות מרכז בגן.
המחשב לא יפגע בפעילויות האחרות שבגן.
ב. המחשב הוא גורם המניע לפעילות נוספת.
מסביב לתוכניות המחשב מוצעות למורה (או
לגננת) פעילויות משלימות: כרטיסי-עבודה,
דפי-משימות ועוד.
ג. המחשב יעודד פעילות-גומלין חברתית
על-ידי הצגת בעיות המעודדות פיתרון משותף
של קבוצת ילדים.
* חיים שלזינגר, איש מחשבים בחינוך,
מנהלאת חברת קומפיוטרס, בה שותף מורי
גולדמן, מי שהיה בעל מפעלי הבירה בישראל.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ד. למורה (או לגננת) יש תפקיד חשוב
במהלך הפעלת המחשב: ניתוב פעילות הילדים
וניתוח פעילותם. המחשב אינו מחליף את
המורה או הגננת, אלא מעשיר את עבודתן ונותן
להן נקודת-מבט נוספת על הילד.
לאור עקרונות אלו מומלץ שלגן-הילדים
יוכנס מחשב אחד, או שניים, לכל היותר. הכנסת
מספר גדול יותר של מחשבים לגן-ילדים יחיד
עלולה לגרום להשתלטות המחשב על הפעילות
הכוללת בגן. בגנים המשמשים מרכז פעילות
לגנים אחרים, מומל] להכניס מספר גדול יותר
של מחשבים.
במסגרת התוכנית מתוכננות למורה או לגננת
השתלמויות והדרכה בשני מישורים:
א. השתלמויות אזוריות, בהן יש למורה או
לגננת הזדמנות לשמוע יותר על הצד התיאורטי,
להתעדכן בחידושים בתוכנית ולהחליף חוויות
עם מורות וגננות אחרות.
ב. הנחיה בתחומי המוסד עצמו, שבה
מטפלים בנושאים הקשורים לאופי ההפעלה בו:
צורת אירגון החדר, הדרכה בהפעלה, קליטת
תוכניות חדשות ועוד.
להלן קטע משיחה עם הגננת המפעילה את
התוכנית בגן-חובה ברמת-אביב ג':
- האם המחשב נעשה מרכז הגן?
לא! הילדים עוברים מפינה לפינה, באופן
טבעי. יש מספר ילדים הנמשכים למחשב יותר
מאחרים, אך לא בצורה הפוגעת בפעילותם
בפינות אחרות.
-- כיצד קלטת את המחשב?
זה היה יותר פשוט ממה שחשבתי. לאחר
שהמחשב הגיע לגן, קיבלתי הסבר ראשון.
הפעלתי את המחשב בהדרגה. בשבוע הראשון
הפעלתי אותו מעט מאוד. בשבוע השני -
-
=.
יותר, וכך הלאה. היום הוא פועל כמעט מדי יום.
-- איך מתמודדים הילדים עם ההפעלה
וההוראות?
אני מכניסה לגן תוכנית אחר תוכנית. בעת
הכנסת תוכנית חדשה, אני מסבירה לילדים
יותר. ברוב התוכניות כמעט שאין צורך בקריאת
הוראות מילוליות. אני מסתייעת גם בהורים,
המתנדבים לבוא לגן ולעכוד עם הילדים.
פעילות ההורים עם הילדים היא חוויה בפני
עצמה.
תוכנית "אתגרים" תוכנה על-ידי צוות המונה
יותר מעשרה אנשים, בהנחייתו של כותב שורות
אלה. חברי הצוות הם אנשי חינוך המלווים את
התוכנית בשדגה ומתכנים פעילויות נוספות,
לצד אנשי-מחשב וגם ציירת הדואגת לצד
האסתטי של התוכנית ולעיצוב חומרי ההדרכה.
4
המלגרסוח הטובות ביותר!
על א. מדינה
היחידות עם 3 שנות אחריות על הסכינים חינם!
לרשותך מבחר מגרסות ממגרסה אישית למנהל ועד מגרסה תעשייתית + מדחס
למה לך לקנות
הוצרה חוץ
כעיעש כחול
לבן בחצי
מחיר
א. מדינה - גיבורי ישראל 163 תל-אביב 443 67, טל' 03-261502, 03-219554
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
> מגרסות בדגמים שונים
> מגרסות שקטות ואמינות
> מתאימות לכל סוגי הנייר
* פילם
* נייר רציף
> קרטון
גורסת גופים זרים: סיכות ומהדקים
(ללא פגיעה בסכינים).
במקרה עומס יתר קיים ווסת במנוע
המפסיק פעולתו אוטומטית
אטניקה מהירה ועוירות תיקונים לכל
טוגי העגרטות
* למה אנחנו היחידים הנותנים 3
שנות אחריות חינם?
כי אנחנו יודעים שהסכינים לא יתבלו
(מחוסמים) גם אחרי 7 שנים
28
חיים לב
ד ני הוא נער נורמלי לגמרי. אף-על
-פי כן, יש המכנים אותו דני
טרדני. אלה אינם מבינים את דבקותו
במחשבים. למעשה, מה רע בהתעניינות בריאה
בעולם חדש ומרתק? שום דבר, מחוץ לעובדה
קטנה: דני באמת טרדן בנושא שגורם לו מפח-
נפש. יש לו אוסף גדול של תוכניות-מחשב,
מאוחסנות בקלטות. בין הקוראים יש בוודאי
כאלה שיבינו אותו: איטיות הגישה, חוסר
היכולת לתכנן מישחק מורכב-באמת, תחושה
של בזבוז זמן יקר.
דני יודע, שתקליטון יפתור את בעיותיו.
מדוע? נקרא ונראה.
שלושה הבדלים
אם מישהו ישאל אותך אם אתה מאמין
בעב"מים (עצמים בלתי-מזוהים המעופפים
בחלל היקום ולעתים נוחתים לביקור בכדור-
הארץ), אתה עשוי לענות בחיוב אם ראית (או
נדמה לך שראית) עב"מ, ובשלילה אם לא ראית
עצם כזה. מצב דומה שורר כתחום התקליטונים.
מי שלא עבד עם תקליטון אינו יכול להיות חסיד
של תקליטונים.
יש שלושה הבדלים עיקריים בין תקליטונים
לבין קלטות. ראשית, נפח האיחסון. אפשר
לאחסן הרבה יותר נתונים בתקליטון מאשר
בקלטת. שנית, המהירות. התקליטון הרבה יותר
מהיר מהקלטת. משום כך נדרש זמן הרמה יותר
קצר לכתיבת תוכניות ולהפעלתן, כאשר
הדברים אמורים בתקליטון. שלישית, התקליטון
מאפשר גישה אקראית לשליפת נתונים, וזה
מאיץ שבעתיים את העבודה.
לדני יש ידיד טוב, שהוא שוחר-מחשבים
מושבע. אין תימה, שמכנים אותו פיסי. באחד
הימים ביקר פיסי אצל דני ואמר לו: "אני יודע
מה שאתה חושב. שב ואסביר לך את עובדות
החיים". והוא הוציא מתיקו תקליטון והתחיל
לפרק אותו לגורמים.
תודתנו לחברת שמונטרייד בעדמ יבואני פוג'י
בישראל על שהעמידו לרשותנו החומר
והאיורים לכתבה זו.
כל מה ערצית לז
האמת העירומה
"אנשי-מחשבים מכנים זאת עוגיה", אמר
פיסי לדני, בהצביעו על התקליטון. "זה כינוי
קולע ומשעשע. אתה לא חושב כך?" בעודו
מדבר, טבל פיסי את התקליטון במין נוזל אפור-
כהה שאינו מעורר תיאבון. "תמיסה זו מכילה
אבקת ברזל. תראה איך היא נצמדת לתקליטון",
אמר פיסי. כאשר משה את התקליטון מן הנוזל,
נראו | מעגלים קונצנטריים על מישטח
התקליטון, שנראה עכשיו כמו תקליט של מקול.
(זהירות ! ניסוי זה דורש ציוד מיוחד, ואסור
לעשותו בלי השגחת איש-מקצוע !).
"המעגלים הללו הם שקולטים את הנתונים.
שים לב, שבמקומות מסויימים הם נקטעים, כמו
פרוסות של עוגה. אלה הסקטורים שבהם
מאורגנים הנתונים על התקליטון", הסביר פיסי
לחברו.
"אני יודע שאתה מת לדעת ממה מורכב
התקליטון וכיצד הוא פועל", אמר פיסי לדני.
"אבל איך להסביר זאת במילים? אשרטט לך
מגרעת הגנה מפני כתיבה. מגרעת מלבנית זו,
בצידו האחד של התקליטון שקוטרו חמישה ורבע
אינץ', מאפשרת כתיבה על התקליטון, כשהיא
חשופה. ומסכלת אפשרות של כתיבה עלין,
כשהיא מוסתרת עלידי מדבקה. בדרך כלל,
מסתירים מגרעת זו בתקליטונים נושאי תוכנה
(תוכנת הפעלה, תוכנה יישומית, מישחק, לומדה
וכו") -- כאשר קיים חשש שכתיבה על תקליטון
זה תשחית את התוכנית שנכתבה בו. יש אמצעיר
אבטחה מעין זה גם לקלטות.
מדיה מגנטית. הנתונים נשמרים על מישטחו
של התקליטון, שעשוי חומר מגנטי.
נקב ואשנב. אור שבוקע ממנגנון הכונן, פוגע
בנקב הזה ומציב את התקליטון בתנוחה הנאותה.
ציפוי מיוחד. מעין מטלית לא:ארוגה, שמנקה
את האבק מן התקליטון.
דיאגרמה פשוטה, כדי שהכל ייעשה ברור
כשמש. אחר-כך אראה לך ניסוי מעניין".
העובדה שאבקת הכרזל נדבקת לתקליטון
מעידה שהתקליטון | ממוגנט. הנתונים
המוקלדים במחשב מאוחסנים על התקליטון
בסדר ובשיטה, כדי שאחר-כך ייקל לשלוף
אותם או למיינם. הכתובת של כל קבוצת-נתונים
(קובץ) נרשמת במעגל החיצון, ועל-פיו ניגשת
התוכנית אל הנתונים הדרושים, בבוא העת.
המחשבים יודעים שפה אחת בלבד, השפה
הבינארית שכוללת שתי ספרות בלבד -- 0 ו-1.
מגנטים פועלים בשני קטבים -- צפוני ודרומי.
עיקרון הרישום המגנטי הוא -- הסבת הספרות
0 ו-1 לקטבים המגנטיים צפון ודרום. הרישום
נעשה על-ידי אותות חשמליים -- מעין הדלקה
וכיבוי באמצעות מתג. פעולה זו מהירה מאוד
- רבע מיליון פעם בשניה ! "עכשיו אתה מבין
מדוע התקליטון מהיר כל-כך?" שאל פיסי את
דני. "כאשר משתמשים בתקליטון, יכולים
לאחסן או לשלוף תוכנית בעשירית מן הזמן
שנדרש לאותה פעולה בקלטת."
2
מגזין אנשים ומחש
-
עת על התקליטון
0 הדיברות עול טיפול בתקליטון
מי שאינו מטפל כיאות בתקליטון, מסכן את
הנתונים המאוחסנים בו -- תוכנית-מחשב,
קבצי-נתונים, מישחקים וכו'. מי שיזכור מספר
אמצעי-זהירות, יאבטח את עצמו מפני מפח-
נפש ונזק כספי.
1. מותר לך להיות חובב-מחשבים נלהב,
אבל אל תיסחף בהתלהבותך ואל תחטוף
תקליטון בגסות. קימוט העטיפה עלול לשבש
את סיבוב התקליטון על כונן-המחשב. במקרה
הטוב יותר, יואט קצב הפעולה. במקרה הרע
יותר, תקבל שגיאות או לא תקבל תגובה בכלל.
2. לעולם אל תיגע במישטחו של תקליטון
באצבעותיך, ואל תנגב אותו בנוזל אלכוהולי.
כל חומר שמנוני מזיק למישטח המגנטי של
התקליטון ומשבש את קליטת ופליטת הנתונים.
3. אתה יכול "לכתוב" על התקליטון, אך
לעולם אל תכתוב עליו בעיפרון או בעט כדורי.
לחיצה על המישטח המגנטי, פוגעת בו. רצוי
עטיפה.
התקליטון.
מעין אפודה
אשנב מוארך.
חדשים ומיון נתונים קיימים.
= מרץ 1986
שנועדה
אשנב עגול במרכז ולצידו חור עגול. כונך
התקליטון משתרבב לתוך החורים הללו שבמרכז
התקליטון, כדי לסובב אותו בזמן ההפעלה.
הראשיהקורא של כנך
התקליטון מסתייע באשנב מוארך זה, לצורך
קריאת הנתונים מן התקליטון, כתיבת נתונים
מגרעות אבטחה. שתי מגרעות זעירות בראש
התקליטון מונעות נזק נוסף מתקליטונים שלא
טיפלו בהם כיאות, ועטיפותיהם נפגמו. גם
מגרעת קטנה יכולה להיות כלב-שמירה גיבור!
לכתוב על מדבקת התקליטון -- ב"לורד".
4. לעולם אל תצמיד פתקים לתקליטון
באמצעות אטבים (מהדקים). כל שריטה של
המישטח המגנטי של התקליטון, פוגעת
ביכולתו לקלוט או לפלוט נתונים.
5. מה שיותר נקי, יותר טוב. אבק
ותקליטונים אינם שידוך מוצלח. השתדל
לשמור על התקליטונים שלך במקום נקי מאבק,
ככל האפשר. יש מיכלי-תקליטונים רבים ושונים
בשוק. בחר במתאים לך ביותר ושים בו את
התקליטונים שלך -- ואל תשאיר אותם מוטלים
על השולחן.
6. הסתפק במדבקה יחידה לזיהוי תוכנו של
תקליטון. הימנע מכיסוי עטיפתו במדבקות,
והיזהר שלא לכסות במדבקה את האשנב
המרכזי ואת הנקב שלצידו. כמו כן, הימנע
מהדבקת מדבקה על מדבקה. עובי העטיפה של
התקליטון משפיע על יעילות פעילותו בכונן-
לקט תקליטונים-סוגים ומחירים
שס גודל
התקליטון
להגן על
שש
באינ | [0 50| פ] וק דך ד המשווק
שש |
דאק |5 9
27
המחשב.
7. הרחק את התקליטון מכל מקור חום,
ובמיוחד מן השמש. תקליטון מגנטי אינו אוהב
להשתזף. החום מעוות אותו, ועיוות מזיק
לפעילותו התקינה.
8. הרחק את התקליטון מכל מגנט. הוא-
עצמו ממוגנט, ומגנט ישכש אותו. ממליצים
להרחיק תקליטון בשיעור עשרה סנטימטרים
ממגנט כלשהו, או ממכשיר חשמלי.
9. רצוי לאחסן את התקליטון במיכל מתאים
ובמקום מוצל וקריר, אך לא לח. מומלץ לאחסן
תקליטוני-מקור של תוכניות במקום נפרד
מתקליטוני הגיבוי שלהם.
0. לאט ובזהירות ! כשאתה מכניס תקליטון
לכונן, עשה זאת לאט וכזהירות, שלא לגרום
לכיפופו או לסריטתו. סגור בזהירות את דלת
הכונן, שלא לפגוע בתקליטון. .
0 | 4.40 | 4.90
25 2.2 % .2 | 3.63 אחשב
0 | 6.70
6
4
8
5
ריסק אמיתי.
ק2 גנטיקאי הבריטי ג'. ב. ס. האלדיין
/ העיר בזמנו, שלטבע אין גחמות
באשר לגודל יציריו, או למורכבותם. לכל יצור
יש גודל מיטבי, ושינוי ניכר בגודל יביא
בעקבותיו שינוי לא-נמנע בצורה. לדוגמה,
תולעת מיקרוסקופית הנושמת על-ידי דיפוזיה,
דרך עור חלק, סופגת מזון על-ידי אוסמוזה, דרך
המעי הישר, ופולטת את פסולת הגוף דרך כליה
פשוטה. אם מידותיה של תולעת זו יגדלו פי 10
בכל כיוון, אזי לפי חוקי קני-המידה הפשוטים,
המייחסים את שטח הפנים לריבוי המימד
הליניארי, ואת הנפח -- לחזקה השלישית של
המימד הליניארי, יגדל נפחו של היצור (קרי,
משקלו) פי 1,000! אם היצור החדש יתפקד
באותה מידה של יעילות כקודמו, הקטן ממנו,
הוא יזדקק לכמות גדולה פי אלף של מזון
מעבר לריפק
ארכיטקטורה רבת.-דיוק
ארכיטקטורה בעלת
יי אפ 7%
7
הפיתוח החדשה 2₪
היולטפקר7
2 מספר שבועות הכריזה היולטיפקרד על מחשב הדיסק
ארכיטקטורת ריסק -- (₪6ודשקעוס6 557 פאסודסעח זפאו 0650ס50ה)
שפוח /מספרים במאמר זה מפתחיה. דרך אגב, יבמ הקדימה את היולט"פקרד עם
מחשב ריסק משלה: 6150-דה. היולט פקרד גורפת: המחשב של יבמ אינז מחעב.
מ : ע =.
וחמצן בכל יום, ויפלוט פסולת רבה פי אלף. אך
אם צורתו לא תשתנה, חוקי קנה-המידה
מכתיבים ששטחי העור, המעיים והכליה יגדלו
רק פי מאה. לפיכך, הגבול הטבעי של גודל
היצורים הפשוטים יושג במהרה. אצל יצורים
גדולים יותר, יחס שטח הפנים לנפח משתנה
על-ידי יצירת מבנים מיוחדים ומורכבים יותר,
כגון ריאות, זימים, מעיים מפותלים ומישטחים
מחוספסים. לדוגמה, לאדם יש שטח ריאות
שווה-ערך ל-90 מטרים רבועים. אנו מגיעים
למסקנה מפתיעה, שבעלי-החיים העיליים אינם
גדולים יותר מהירודים משום שהם מורכבים
יותר, כיזאם משום שהם גדולים יותר. הטבע
אינו מסבך את יציריו שלא לצורך, והחוק הכללי
של ההסתגלות הביולוגית הוא, שהתיפקוד
והצורה מתייחסים זה לזה באורח הדוק.
יואל ס. בירנבאום
וויליאם ס. וורלי, הבן
שלה. על
המחשב הסיפרתי -
סיבוך מיותר
האדם אינו עקבי כמו הטבע בפיקוח על
מורכבות יציריו, ובמקרה של המחשב הסיפרתי
הוא גרם אולי לסיבוך מיותר. אלברט איינשטיין
אמר בזמנו, שאת הדברים יש ליצור בצורה
הפשוטה ביותר, אך לא בצורה פשוטה יותר
מזה. מכאן ניתן להסיק, שלמחשב בעל גודל
נתון (קרי, ביצוע נתון) תהיה רמה מתאימה של
מורכבות. אם ארכיטקטורת-מחשב נועדה
להגדיר משפחה של מכונות על טווח נרחב של
קנה-מידה, אזי נובע מכך שהיא חייבת לכלול
אפשרות של פשרות בין חומרה, תוכנה ואירגון
מערכת, הכרוכות בצורה לא-נמנעת זו בזו
כאשר מיישמים את הארכיטקטורה הנדונה.
ארכיטקטורת המחשב והיישום הם מונחים
תקביליים למדי לארכיטקטורת בנייה ולמיבנה.
ארכיטקט מתכנן בניין כדי לקבל מאזן מסויים
בין האסתטיקה לתיפקוד. משימתו של מהנדס-
הבניין לממש תפישה זו, בכפוף לתכונות
המיבניות של חומרי-הבניה ושל חוקי הפיסיקה.
בדומה לכך, אדריכלי מחשבים חייבים לבצע
מגזין אנשים ומחשביס מרץ 1986
איעו
האשכולות
יואל בירנכאום הוא איש אשכולות. בהיולט-
פקרד מכנים אותו "איש הרנסאנס". הוא צלם
חובב, פיסיקאי גרעיני, | חלוץ מחשבים
וספורטאי מצטיין באוניברסיטה בה למד. הוא
חריג בחברה שכמעט כל עובדיה הם מהנדסים
המתמחים במכשירי-מדידה ובבדיקות של
מכשירים.
אפשר היה לחשוב שבירנבאום (48), שבא
מהחוף המזרחי בארה"ב, עם מיטען מגוון כזה
של כישורים, לא יצליח להתברג לחכרת
המהנדסים מן החוף המערבי. למעשה, עלה
בידו להכריע את הכף בעד שינוי מדיניות
הפיתוח | של | הולט-פקרד, | לכוון
הארכיטקטורה המופשטת-מאוד שנקראת ריסק
(ראשי-תיבות של סדרת הוראות מצומצמת,
כלומר הוראות שכל אחת מהן אוצרת בתוכה
מחרוזת של הוראות למחשב). הוא מונה לסגן-
נשיא החכרה ולמנהל מעבדותיה, שבהנהלתו
נחשבות ל"לוהטות" ביותר בתעשיה.
בירנבאום הוא בוגר קורנל, וכעל תואר
שלישי בפיסיקה בייל. 15 שנה עבד ביבמ,
כמנהל המחקר והפיתוח, עד שפרש מתוך
תיסכול: "לא הצלחתי לממש שם רעיונות עד
ליציאה לשוק", הוא מסביר. ב-1980 הצטרף
להיולט-פקרד ומצא שם מיד את מקומו -- לצד
ויליאם ס. וורלי, הבן, שגם הוא פרש משורות
יבמ. ביחד מפתחים השניים אמצעים להאצת
העבודה של מחשבי היולט-פקרד. ריסק היא
הארכיטקטורה שבה בחרו לשם כך.
החלטות תיכון כדי להשיג את היעד של ביצוע
עבודה מועילה במסגרת מערכת אילוצים
המוכתבים על-ידי גודל המוצר, טווח, עלות
ושמישות. מהנדסי החומרה והתוכנה חייבים
לתרגם ארכיטקטורה זו ליישומים בני-ביצוע.
לרוע המזל, אין תיאוריה כוללנית של חישובים
שתנחה אותם בפשורות שעליהם לעשות.
מחשבים מודרניים הם, לעתים קרוכות, תוצאה
של החלטות אד-הוק של מהנדסים אלה,
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
והמסורת ממלאת לעתים קרובות תפקיד חשוב
מדי.
ארכיטקטורה
לא-קונבנציונאלית
בשנת !198 החלה קבוצה של מהנדסים
וארכיטקטים במעבדות היולט-פקרד, בעזרת
נציגים מחטיבות המחשב של היולט-פקרד,
בסדרה של מדידות מדויקות בדבר ההתנהגות
החישובית במסגרת מיגוון רחב של תרחישי
ביצוע, כדי שיהיה ניתן לבצע את אלה בצורה
יותר נבונה. תוצאת המחקרים הביאה לאיפיון
ארכיטקטורת-מחשב לא-קונכנציונלית.
הארכיטקטורה מגדירה משפחה מאוחדת של
מחשבים, שניתן לשנותם בקנה-המידה בעל
יתרונות עלות-יעילות משמעותיים ביחס
לתיכנונים המסורתיים. ליטוש ושיפוץ המסקנות
על-ידי מהנדסים בחטיבות המוצר של היולט-
פקרד באו לאחר מכן. יישומי הארכיטקטורה
הזאת, שבאו בשלב הכא, הוכיחו את
הפוטנציאל שלה במיגוון רחב של גדלים
ופונקציות.
.
יעדי תיכון ועקרונות
בסיסיים
התוכנית | לפיתוח | יישומים | של
הארכיטקטורה החדשה קיבלה את שם-הצופן
ספקטרום. מלכתחילה היה היעד של ספקטרום
לפתח משפחת מיקרו-מחשבים ומיני"מחשבים
עם עלות וביצועים הניתנים לניוד על-פני כל
תחום הגדלים של המוצרים ותחומי יישומיהם,
ואחר-כך להשתמש בתוכנית זו תוך התייחסות
לכל מוצרי-המחשב הקיימים של היולט-פקרד.
משימה זו מותנית באילוץ חשוב מאוד:
הארכיטקטורה החדשה חייבת לאפשר מסלול
ניוד יישומים חלק לכל המוצרים הקיימים הללו.
"עוקץ" התאימות הוא שמנע, בדרך כלל,
מיצרני מחשב מלאחד את קווי המוצרים
המגוונים שלהם, שכן עלות הקידוד"מחדש של
הישומים היא, בדרך כלל, גבוהה מדי. תיכנוניס
אשר למען האחידות נתקבלה בהם פשרה בין
הדרישות המוגדרות של יישומים טכניים,
מסחריים ויישומי זמן-אמת, סובלים בדרך כלל
מביצועים ירודים בהשוואה למיתקנים שעברו
אופטימיזציה ייחודית. מכל מקום, כיעד תיכון,
ארכיטקטורה מאוחדת וניתנת לניוד מעין זו היא
בעלת תמריצים רבים. אם תת-המערכת
ומימשקים היקפיים יכולים להיות עקביים לכל
פריטי המשפחה ולכל תחומי היישום, אזי
מאמץ הפיתוח במשפחה זו יצומצם במידה
ניכרת ויופחתו עלויות התחזוקה והשיפורים של
החומרה ושל התוכנה. יש גם יתרונות נלווים
לטובת הלקוח, במונחים של עלות הבעלות,
גמישות תצורה ומודולאריות, במיוחד ברשתות,
שם ניתן להריץ במקרה זה אותו קוד בתחנות-
עבודה, במשרתי-רשתות ובמחשבים מבוזרים
עם שיתוף זמן. האתגר הוא, ליצור ליבה
משותפת ופשוטה, אותה ניתן לתגבר בשלבים
על-ידי הוספת מיבנים פונקציונאליים לסביבות
יישומים מסויימים. מלכתחילה, החלטנו לדבוק
בשלוש דוקטרינות תיכון:
* הארכיטקטורה חייבת לתמוך, באופן בסיסי,
בכל תכנותי המערכות והיישומים המתבצעים
בשפות עיליות.
* ניתן יהיה להגדיל ולהקטין את הארכיטקטורה
בצורה שאינה תלויה בטכנולוגיה ואינה תלויה
ביישום.
> היא חייכת להיות מסוגלת לתמוך בחיקוי
(אמולציה) יעיל או להגר מארכיטקטורות
קודמות, כולל תת-מערכות הקלט-פלט שלהן.<
המשך בגיליון הבא.
ב
5
16
> |מילארד נגד מיכארד
[יליאם מילארד, המייסד והבעלים של קומפיוטרקנד, פדש מכהונתו והשאיד
אחריד שמועות והעזועים למכביד.
קומפיוטרלנד, המציגה עצמה כרשת הגדולה בעולם לשיווק מחשבים וציוד
היקפי, הוקמה ונוהלה כעסק משפחתי של הזוג מילארד. באחרונה מצא ויליאם
מילארד לנחוץ לוותר על כיסאו. כתבה זו מנסה להסביר כיצד הקים את
האימפריה שלז, המוגה מאות חנויות בארהיב ובעולם הרחב -- כולל ישראל.
כי עיתים רחוקות נכבשות כותרות
בעיתונות החשובה על-ידי בעל-
חנות שנקלע לקשיים והחליט לפרוש מניהול
העסק שלו. אבל שונים פני הדברים כאשר
ה"חנות" היא רשת קומפיוטרלנד, המציגה
עצמה כרשת הגדולה בעולם לשיווק מחשבים
וציוד היקפי, וכאשר "בעל-החנות" הוא ויליאם
מילארד, שהפך בעשר שנים רעיון-יזמות לרשת
בת מאות חנויות בארה"ב ובחו"ל -- כולל
ישראל -- שמועסקים בה יותר מעשרת אלפים
עובדים (מהם יותר מאלף בחברה עצמה, והיתר
בחנויות המנוהלות על-פי זיכיון מטעם
החברה). בנסיבות אלה, פרישתו של הבעלים
מסעירה את כלי-התקשורת ומולידה נחשולים
של שמועות.
קומפיוטרלנד היתה עד לעת האחרונה
החברה של ביל מילארד, אם כי מעטים ידעו
זאת בשנים הראשונות, בהן הוצג כמנהל
החברה אד פאבר -- קצין לשעבר בחיל-
הנחתים האמריקאי ומנהל-לשעבר בחברת יבמ.
למעשה, לא היו לפאבר אפילו מניות של
קומפיוטרלנד, שכן מילארד אינו אוהב שותפים.
כאשר הוא מקים חברה, היא שלו, וחסל. בשלב
מסוים ניתנו לפאבר 5% ממניות קומפיוטרלנד,
אך בתנאי שימכור אותן בהדרגה בחזרה
למילארד. אשתקד פרש פאבר מן החברה, עשיר
די-הצורך לעשות חיים בדימוס, בצייד ובדייג
החביבים עליו, אבל בלי מניות של החברה.
אחרי שפרש פאבר, נחשף מילארד כמייסד
וכבעלים האמיתי של קומפיוטרלנד. לדבריו,
נטל את ההגה לידיו מפני ש"העסק נעשה גדול
מאוד ויש לנו מאות רבות של חנויות-בזיכיון
בארה"ב ובחו"ל. בעלי הזיכיונות דרשו לדעת
מי עומד מאחורי הרשת, והיה עלי להיענות
לדרישתם".
מילארד הוא חסיד גדול של ורנר ארהרד,
מייסד אסט, התנועה המבטיחה להולכים
בדרכה ללמדם לשפר את עצמם ולחזק את
מעמדם בחברה. מי שרצה להתקדם בחכרה של
מילארד, טוב עשה אם עבר קורסים של אסט.
באסט לומדים תכונה שמילארד אוהב: לא
להיכנע לכישלון. ביל מחפש תמיד את חצי-
הכוס המלאה. הוא גם אוהב להשמיע אימרות
מצודדות-לב. | לדוגמה: | "הקמתי | את
קומפיוטרלנד כחברה שנעים לעבוד בה ולחיות
בה בצוותא. משום כך אני גם נמנע מלמכור את
מניותי לציבור הרחב. אני מעוניין בחברה
שתהיה יותר מעסק, ואני יכול לממש רעיון זה
רק כאשר השליטה המלאה נמצאת בידי".
לקומפיוטרלנד אין אף לא חנות אחת. זו
רשת של חויות-בזיכיון, המתפתחת על
השקעותיהם של אחרים. זיכיון עולה 75,000
דולר, לדברי מחבריו של הספר "יזמי
המחשבים" (הוצאת ניו אמריקן לייבררי, ניו-
יורק, 1984). החברה מספקת לבעלי הזיכיון את
הרעיון, את ההכשרה הדרושה, שירותי-תמיכה
ומנגנון רכש מרכזי. מעבר לזיכיון, גובה
מילארד 8 סנטים מכל דולר שמרוויחה כל חנות
ברשת. ב-1982 הרוויחה קומפיוטרלנד. 25.5
מיליון דולר מדמי זיכיונות, והרווח הנקי לפני
מס היה 10.8 מיליון דולר. השנה מדברים על
הכנסה בת 200 מיליון דולר. אין תימה,
שמילארד נכלל ברשימת 400 האנשים העשירים
ביותר בארה"ב. אשתקד אמדו את שוויו האישי
בחצי מיליארד דולר, לפחות. לדבריו, הוא
"המרוויח הגדול ביותר בתעשיית המיקרו-
מחשבים".
במקום הנכון, בזמן
הנכון
המולטימיליונר הזה הוא גבר צנום ונמוך-
קומה, שנראה צעיר בעשר שנים מגילו (53).
הוא חסר הומור ושופע מרץ. הוא אינו גורע אף
לרגע את מבטו מעיניו של בן-שיחו. שולחן-
העבודה שלו נקי ומסודר תמיד, כי הוא נוהג
לטפל במיסמך אחד בלבד בכל פעם. הוא עשה
דרך קשה בחייו. את השכלתו רכש בכוחות
עצמו. כאשר פרץ אל עולם המחשבים, הגיע
למקום הנכון בזמן הנכון והיטיב לנצל את
ההזדמנות. הוא לא בא אל התעשיה
כאידיאליסט שהתלהב מטכנולוגיה חדשה.
להבדיל מרוב הסובבים אותו, הוא ראה את
השימוש הסופי של תעשיית המיקרו-מחשבים,
והחליט לשרת את משתמשי-הקצה. ומכיון
מגזין אנשים ומחשביס מרץ 1986
ב
4
שהוא שאפתן חסר-מעצורים, הוא נעשה מנהיג
כאריסמאטי. על כל האמור לעיל יש להוסיף את
נכונותו להמר ולחתור בהתמדה אל המטרות
שהוא מציב לעצמו. פעמיים נכשל ביוזמותיו,
אך בשלישית מצא מיכרה-זהב.
נכונותו להמר נובעת ממרד נגד אביו השמרן.
"גמרתי אומר לא להידמות לו", הוא אומר. הוא
נולד בדנבר, קולוראדו. בהיותו בן 3 עקרה
משפחתו לאוקלנד, קליפורניה. אלה היו שנות
המשבר הכלכלי הגדול, והחיים היו קשים.
באמצעות קרוב-משפחה קיבל האב עבודה
בחברת-הרכבות, בה עבד כפקיד וקופאי עד
לפרישתו. אמא מילארד עבדה כמזכירה. ביל
הקטן למד ועבד משחר נעוריו. הוא היה מחלק
עיתונים לפני הלימודים. "אבי ויתר על
הזדמנויות רבות, לטובת הביטחון שבמישרה
קבועה", מספר ביל. "מאז ידעתי דבר אחד:
כשאראה הזדמנות, אקפוץ עליה !"
אך הוא למד מהוריו לקח חשוב אחד: אדם
צריך לעבוד לפרנסתו. בנעוריו היה חופר תעלות
ועבד במיכרה נחושת וברכבות. הוא נרשם
למיכללה, אך לא סיים אותה כי הוצאות הלימוד
היו גדולות מדי -- ומילארד לא ידע בדיוק מה
ברצונו ללמוד.
בגיל 21 קיבל מישרה של גובה-חובות
בחברת-הלוואות. הוא קיבל אחוזים, לא
משכורת, והובטח לו שיעלה בדרגה אם יצליח.
הוא עבד 70 שעות בשבוע ועלה בדרגה
במהירות. בתוך שנתיים נעשה מנהל סניף של
החברה. בהנהלת החברה הכיר את פטרישיה
נולדר. הם נישאו ב-1956, כשביל היה בן 24.
צעדים ראשוניס
במיחשוב
חכרת ההלוואות היתה שייכת ללוקהיד.
התפתחותה המהירה הניעה את החברה-האם
למחשב את פעילותה. נרכש מחשב יוניבאק של
ספארי-ראנד והוצע למילארד לעמוד בראש
יחידת"המחשב החדשה. כך הכיר ביל את
המחשב. במהירות רבה עבר מתפקיד מתכנת
למנתח-מערכות. ואז נתקל במחסום: הוא החל
פועל בחברה של בעלי תארים אקדמאיים, ולו
לא היה כל תואר שהוא. נאמר לו שלא יוכל
להתקדם עוד בחברה בלי תואר. המזל האיר לו
פנים ובאותו שבוע ראה מודעה בה נדרש מנהל
יחידת-מחשב במחוז אלאמיידה, הכולל את
אוקלנד וסן-פרנציסקו. הוא הציע את מועמדותו
וקיבל את המישרה.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ויליאם מילארד
בתפקידו כמנהל המיחשוב של מחוז גדול,
הירבה ביל לסייר בשטח ולבדוק כיצד עשוי
המיחשוב לייעל בתי-חולים, את המשטרה, את
מערך גביית המיסים וכיו"ב. ביל נמנה עם
המפתחים של רשת המידע המשטרתית
העולמית, מערכת המידע המקוונת הראשונה
בעולם אכיפת החוק. אלפי מבקרים עכרו
ביחידת-המחשב של ביל מילארד בכל שנה.
יחידת המחשב של אלאמיידה הפעילה
מחשבי יבמ. ביל ניהל אותה בין 1961 ל-1965
ואז עבר ליבמ כמומחה למיחשוב של רשויות
מקומיות. הוא הירבה לסייר בעולם ולשכנע
רשויות מקומיות בחשיבות ההתמחשבות
(באמצעות יבמ, כמובן).
בגיל 37 החליט ביל להיות עצמאי. הוא יסד
בית-תוכנה שנועד לכתוב תוכנות טובות יותר
מאלה של יבמ. בזמנו היה יצרן המחשבים
מספק את התוכנה. ביל ניסה לשווק את התוכנה
שלו מתוך תחרות עם יבמ. המאבק היה אבוד
מראש, אך לפני שנסתיים מישכן מילארד את
ביתו ושקע בחובות כבדים. ב-1972 נסגרה
החברה. "למדתי לקח חשוב", הוא אומר.
"הייתי מומחה לתוכנה ולקשורת מחשבים,
וניהלתי יחידות-מחשב גדולות, אך לא הייתי
איש-עסקים. מעולם לא התמודדתי עם מאזן של
רווח-והפסד. תמיד פעלתי במימון של
מעסיקים".
ב-1972 היה מילארד במצב קשה: הוא היה
נשיא חברה שסגרה את שעריה. הוא לא רצה
לשוב ולהיות שכיר, ואיש לא חיפש "נשיא
חברה ששבקה חיים". מה נותר לו לעשות?
ב
"להיות יזם", הוא אומר. נודע לו שמחוז לוס-
אנג'לס עומד להוציא מיכרז לתיכנון מערכת
איחזור מידע מקוונת לצורכי הזיהוי הפלילי
במשטרה המקומית. ביל התמחה בנושא זה, לכן
הקים חברה בשם איי-אם-אס וביחד עם חברה
שהתמחתה בבסיסי-נתונים לחברות-אשראי,
זכה במיכרז.
מחשב מקורי
מאחר שאיי-אם-אס היתה חברת יעורץ,
מעיקרה, היה על הכנסותיה מפרויקט אחד
לקיים אותה עד לחתימת חוזה חדש. ב-1975
באה ההזדמנות הגדולה: ביל זכה במיכרז
למיחשוב הנהלת-החשבונות של ג'נרל מוטורס.
"הצעתי מחיר הפסד מתוך הערכה שזה יהיה
אשנב לעולם העסקים הקשור לקונצרן הענק של
ג'נרל מוטורס", אומר ביל. הוא העריך, שאם
ימכור את המערכת הגדולה, יוכל אחר-כך
למכור את הניגזרות הקטנות שלה לעסקים
קטנים ובינוניים. בחפשו מחשב מתאים
למערכת שלו, גילה את השכב של אינטל 8080.
גם אחרים גילו שכב זה באותה עת, וחכרת
אלטייר בנתה סביבו מחשב קטן. ביל רכש שני
מחשבים כאלה, פירק אותם ובנה מחלקיהם
מחשב שהתאים למערכת שלו. מאחר שהמוצר
החדש היה מוצלח, החליט לשווק אותו
כמערכת להרכבה עצמית. הוא קרא למערכת
אימסאי 8080, קבע לה מחיר 699 דולר ופירסם
מודעה קטנטונת בעיתון מקצועי.
התוצאה היתה מדהימה. "החברה שלי מנתה
בזמנו חמישה אנשים, כולל אשתי ואני. המשרד
היה בבית. והנה מגיע הדוור עם 3,500 הזמנות !
מילארד נעשה יצרן מיקרו=מחשבים. אבל השוק
הראשון שלו היה שוק של חוכבים. הוא נשא
עיניו אל העולם העסקי, אך דרכו היתה
משובשת: המחשב שלו סבל מבאגים ולחברה
הקטנה שלו לא היתה תמיכה מספקת לאלפי
המערכות שנמכרו. ביל ישב על המדוכה ומצא
פיתרון: הוא ימכור זיכיונות, כמו מקדונלר
(משווק ההמבורגרים).
כך הוקמה
קומפיוטרלנד
ב-21 כספטמבר 1976 הקים ויליאם מילארד
את קומפיוטרלנד. הוא מינה לנשיא את אד
פאבר, | שהיה | מנהל-השיווק | של
אימסאי.בפברואר 1977 נפתחה חנות-הזיכיון
הראשונה. ביל הממולח צפה את הצלחת
על שפת פסק?
טל שחף
5 אשר כתב ניקולס ווירת' את המהדיר
הראשון לשפת פסקל, הוא לא חשב
על מיקרו"מחשבים דווקא. בזמנו -- בשנת
8 -- היה המחשב האישי בגדר חלום.
המחשבים שהכיר ווירת' היו ענקיים (במונחי
השנים ההן) -- כאלה שפעלו במקום עבודתו,
המכון למידע של ציריך, שווייץ. כמרצה
בפקולטה למדעי המחשב, נהג ווירת' לטעון
ששפות המחשב הקיימות אינן מתאימות
להוראה למתחילים, כשם שאינן יעילות
בעבודה מעשית. הן מסורבלות, לא עקביות,
לעתים קרובות לא ניתן להסביר הוראה מסויימת
מבחינה הגיונית, וחשוב מכל: הן מאפשרות
למתכנת לרכוש הרגלים פסולים, לכתוב
תוכניות מעוותות-מיבנה ולנצל פרצות שונות
בבדיקות הלא-שיטתיות של המהדיר. האם
חשבתם על כך, שבבייסיק אין הבדל בין הוראת
ההצבה (לדוגמה, איקס שווה 5) לבין בדיקת
שוויון (אם איקס שווה 5, אז...)? האם נתתם
דעתכם לאפשרות הכניסה והיציאה ממיבנים
מוגדרים (לולאותדאפא -- 08:, שיגרות
וכיו"ב)? ובייסיק אינה הגרועה שבשפות
התיכנות שאותן הכיר ווירת' בזמנו...
ווירת' התבסס על שפת אלגול הוותיקה
ופיתח מספר גירסות עד שבשנת 1974 יצאה
* שפת תיכנות עילית; פסקל היא שפת תיכנות
שידועה בפשטותה ובעיצובה המבני. פסקל
קיימת בגירסת מהדר ובגירסת תוכנית פירוש.
השפה פותחה עלזידי ניקלאוס וירת משווייץ,
ועם הופעתה בשנות ה-70 הראשונות זכתה
לפופולאריות רבה באוניברסיטאות ובמכללות
של ארה"ב ומערב אירופה. פסקל קרויה על שם
המאתמאטיקאי הצרפתי בלייז פסקל (בתמונה)
שחי במאה הילוּ ובנה את מכונת החישוב
הראשונה (ה-8א7450411). מתוך לכסיקון
המחשב בהוצאת דליה פלד.
8
בעווט
וקל
מאמר דאשון בסדרה
.
לאור הגירסה התקנית של שפת פסקל. שפה זו
נקראת על שמו של מתימטיקאי ופילוסוף
צרפתי בן המאה ה-17, שהתיאוריות שלו תרמו
רבות לפיתוח מדעי-המחשב של זמננו.
לא רק למתחילים
פסקל נועדה ללמד תיכנות למתחילים, אבל
גם | לשימושים | מקצועיים ביישומים
מתימאטיים, | שימוש בקבצים ופיתוח
אלגוריתמים מורכבים. יתרון ראשון במעלה
גלום בפילוסופיה שמאחורי השפה: התיכנות
המיבני. תוכנית פסקל כתובה תמיד בשיטה
מיבנית. קל להבין אותה וקל לפתחה בצוותים
שאינם יודעים זה את פרטי העבודה של זה. גם
הוספת קטעים חדשים לתוכנית קיימת לא
תיתקל בקשיים מיוחדים, להבדיל משפות-
תיכנות אחרות.
בשנים האחרונות עברה פסקל ממחשבי-
הענק של האקדמיה אל מיגרש-המישחקים של
המיקרו-מחשבים. כל חכרת-מחשבים שמכבדת
את עצמה מציגה גירסה כלשהי של שפת פסקל,
מהן טובות יותר, מהן טובות פחות. כמו
בבייסיק, הוסיפה כל חברה פקודות משלה
לפסקל, כדי להתאימו למחשביה. לעומת זאת,
הוציאה משימוש חלקים שמחשביה לא היו
מסוגלים לבצעם. מכל מקום, ההבדלים אינם
משמעותיים מבחינתנו.
כאשר נכתב המהזיר הראשון לשפת פסקל, עדיין היה המחשב האישי בנדר
חלום. היו יכול כל חובב-מחשבים לכתוב על מחשבו האישי בשפה חביבה זו.
מהירה יותר מבייסיק
פסקל של המיקרו היא שפה הרבה יותר
מהירה מבייסיק. זו שפת מהדיר, כלומר
התוכנית עוברת הידור לשפת-מכונה ורק אז
מורצת על-ידי המחשב. היא קלה ללמידה,
לפחות כמו בייסיק, אך מאפשרת ביצועים שהם
בגדר חלום בלבד למתכנת בבייסיק. התוכנית
בפסקל תמיד ברורה וקריאה, גם אם נכתבה לפני
זמן רב. דרך אגב, מתי ניסיתם באחרונה להוסיף
שורה לתוכנית בייסיק באורך מאה שורות,
שכתבתם לפני חצי שנה? לא-אחת עדיף לכתוב
הכל מחדש...
הבה נלמד להשתמש בשפת פסקל. נתחיל
בצעדים פשוטים ביותר ונעבור למיבנים
מורכבים למדי. נתבסס על גירסת פסקל
המקורית, של ווירת'. כל הגירסות האחרות
מבוססות על הנוסח התקני, ואין בעיה ביישום
הידע על מחשב זה או אחר. אלה מכם
שמעוניינים לנסות כוחם בכתיבת תוכניות
בשפת פסקל, ייטיבו לעשות אם יעיינו במדריך
שמצורף למהדיר הפסקל, ויכירו את כללי
ההפעלה הראשוניים של מחשבם.
לפני שנתחיל, הבה נשנן כלל חשוב: פסקל
היא שפה הגיונית ועקבית. כל פרט שלומדים
בה, מתאים לפרטים הבאים. כל כלל חדש
מבוסס על הקודמים לו. אין יוצא-דופן ואין
מיוחדים. 464
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
4!
גב
0
עובד בשטח. עובדהו.
3אטפ - משפחה של מערכות
מחשב מבוססת פט8-אואצ של
חב'פואפדפצפסהסווא אעפ .
עובד בשטח.
0 - תחנת עבודה לשימושים הנדסיים של
חב' סוסטג.
עובד בשטח.
היתרון הטכנולוגי נמדד בראשוניות; ביכולת להוציא לשוק
מוצרים לפני המתחרים; באפשרות להתבסס על
טכנולוגיות מתקדמות יותר. כך, בעוד יצרני רכיבים אחרים
עסוקים בלימוד, פיתוח, הכרזות ושיפורים, עסוקים
לקוחותינו בהכרזות מוצרים המבוססים על רכיבנו.
כך גם קרה ב-68020 של מוטורולה. הכרזנו כבר לפני שנה
וחצי. חבלי הלידה כבר מזמן מאחורינו. ה-68020 הוא היום
רכיב בוגר, נקי מ"באגים" וביצועיו באים לידי ביטוי במערכות
שפועלות כבר בשטח. עובדה.
0-ו 5500 מערכות סופר
מחשבים המבוססות על
5 4-ולמשימות הנדסיות
וגרפיות הדורשות כח מחשוב
גבוה (עד 5קווא סו).
עובד בשטח.
0 558158 9000-ו -- מערכת מחשב לתב"מ
וליישומי בינה מלאכותית.
עובד בשטח.
.וזה לא הכל: מעל ל-500 חברות כבר מיצרות ומפתחות
מוצרים מבוססים על 668020וש בישומים שונים ומגוונים
כגון: מערכות מחשבים, מערכות , וסהדאס6 סאומועוואסס
(ן 5 6) 6665 ומדאו סאג - אסודבסואטושוואסס, אינטליגנציה
מלאכותית, תחנות עבודה לתיב"מ, מחשבים מקביליים,
תקשורת, טלפוניה, אויוניקה, טילים, ספינות, מחשבים
צבאיים ומוטסים וכו'.
- כי כאשר רוצים להשיג יתרון טכנולוגי, ההמתנה היא
לוקסוס יקר.
.ואלו חן כמה דוגמאות. נשמח להוסיף לך פרטים
בזונוורול ה ישורצול מוליכים למחצה ומערכות /ס.פייסו דיק
כתובתנו החדשה: רחוב ביאליק 145 רמת-גן, טלפון 03-7538222
שו רו
קהאטער..וחקקן המו טרהו רהה רה ה ה דהה ה ה ב
אנרס 2-2
אקלים אלקטרוני
₪ אלכס אוריגינל רח' עשר טחנות 12 רמת-החייל, תל-אביב טל. 03-491112
ל
אלקטרו!
צ
תופעת טבע חדשה
אקלים אלקטרוני לפי בקשתך
אלכס אוריגינל עם פיקוד אלקטרוני על המזגן.
עידן חדש במזג-האויר לרכב.
אלכס אוריגינל.
בענף הרכב העולמי, כבר מתייחסים אליו כמעט
כאל תופעת טבע - כמו אל אידיאל - כי הוא
פורץ הדרך הוא מציב הכלל.
= ב>
שלוט במזג האויר
ועכשיו - שוב עידן חדש - שוב אלכס אוריגינל. [ %
הפיקוד האלקטרוני הוכנס לענף הרכב העולמי ן
במזגני הייצוא של אלכס אוריגינל כבר בקיץ 84,
ומאז הוא כובש בהצלחה את שוקי העולם.
עכשיו, עם הגדלת המפעל החדיש והגדול מסוגו,
מוכנס הפיקוד האלקטרוני כסטנדרט ברוב מזגני
אלכס אוריגינל.
ליכטנזון ₪ צרפתי ₪ גיניו
זרוק אח ספד =
התקבולים
והתעולומים
"ד קת 11
המערכת עשחוספכת
כאב ראעו גדול
לעסטק הקטן
> רישום והוצאת דוחות
תקבולים ותשלומים
= הוצאת חשבונית מס/קבלה
> הכנת דוחות מע"מ מעודכנים
* קבלת דו'ח רווח והפסד חודש?,
שנתי ומצטבר
והכל בלחיצת כפתור קלילה
תקתש מיועדת במיוחד לאנשים
שאין להם מושג במחשבים
ומותאמת למחשבי סש 8₪!
ותואמיהם.
דוס ץ וסאפוה?
מערכות מחשבים
מהר"ל 11 תא מיקוד 62481, טלפון:03-242789
הוכנה לכל תוכנית
שיווק בלעדי למפיצים 507 שסד
רח' מסילת חשמונאים 18 ת'א
טלפונים: 330272 - 334429
התעשובה היעשראלית
לג'טי ג'"ינלם
לא חסרים אמצעי אבטחה למאנרי-נתונים.
חסרה מודעות 2העשיבותק.
חיים לב
בים קראו בנשימה עצורה את סיפור
ר -המתח על ג'סי ג'יימס, האמריקני
הצעיר שניסה למעול בכספי החברה שבה עבד,
על-ידי פריצה למחשב המרכזי. בין אלה היה
יהודה זיסאפל, מנכ"ל בינת (לשעבר ביטקום
סוכנויות) המתמחה בתקשורת-מחשבים. אך
להבדיל מרוב הקוראים, לא נחרד זיסאפל
ביותר. אם היה ג'סי ג'יימס האמריקני מנסה
לבצע את זממו ולחדור למערכת-מחשב
בישראל, היה נכשל על הסף, אומר זיסאפל --
אך ממהר לשים סייגים מסויימים לקביעה
פסקנית זו: אבטחת מערכות-מידע עדיין לא
תופסת את המקום הראוי לה במערכות-המחשב
הגדולות, | ולא רק בישראל. המודעות
לחשיבותה של ההשקעה באבטחת מאגרי-מידע
אינה נחלת הכלל. אבל אירגונים שמנהליהם
רואים את הנולד, כבר התקינו מערכות-אבטחה.
באירגונים כאלה כמעט ודאי שחורשי-מזימות
לא יצליחו לחדור למחשב המרכזי, ואם תבוצע
חדירה -- היא תתגלה מיד. האבטחה מגוננת
על מרכזי המידע גם מפני תקלות-בשוגג.
לדוגמה, במחשב של הטכניון בחיפה אירעה
בראשית השנה תקלה-בשוגג: פלוני חדר
למאגר-תוכניות ומחק קבצי-נתונים. החדירה
נחשפה במהירות וזוהה מבצע-התקלה, תלמיד
תיכון שקיבל היתר-כניסה למחשב מאחד
המרצים הבכירים, לצורך תירגול. התלמיד הגיע
בטעות לקבצים זרים וגרם למחיקתם. החדירה
נתגלתה, כאמור, מיד, ועל-פי ה"עקבות"
שהותיר התיכוניסט, הגיעו חוקרי התקלה אל
,\%>
0
-
0/0 - 0
וו הקושקש מששששש] המרצה הבכיר, ששיחזר את מהלכיר תזכר
בתיכוניסט "שלו". פרופסור גיורא שביב, ראש
עשויות לחסוך את המקים הכבדים שעלולים להינדם למעדכת המידע במזיז אן המרכז למחשבים בטכניון, ציין לאחר המקרה
בעונ2. כי העבודות הסודיות שנעשות בטטכניון,
0 8 , ה והתוכנות הרגישות, מוגנות היטב ואין דרך
לפרוץ אליהן.
מסביר יהודה זיסאפל, המתמחה בין היתר
באבטחת מחשבים: "יש בארץ אמצעים
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
5
|) ₪
-7-7-77777 דצ
מגוונים, מקוריים ומיובאים, לאבטחת מחשבים
מפני חדירה לא-חוקית. לפחות חברה אמריקנית
אחת, דיגיטל פאת'ווייז, מציעה סל שלם של
זה.
שורשי הרע
שלושה גורמים עיקריים עלולים להסב נזקים
למערכת-מידע ממוחשכת: חדירה והעתקה של
בסיסי-נתונים; הכנסת שינויים בנתונים; פצצות
מידע שפוגעות בבסיסי-המידע ובתוכנות -
כלומר, שיבוץ נתונים לצורך הפעלה במועד
מאוחר יותר, כאשר ההפעלה היא שהורסת את
המערכת.
כדי למנוע חדירה לא-רצויה לבסיסי-נתונים,
מציעה חברת דיגיטל פאת'ווייז משפחה של
מוצרים, שכולם כבר נמצאים בישראל ואחדים
הותקנו ופועלים בהצלחה באירגונים גדולים.
לדוגמה:
מערכת הבדיקה בחיוג-חוזר, דיפנדר 2. זו
מערכת אבטחת-המידע הכסיסית, והיא
מבוססת על שיטת הבדיקה באמצעות "החזרת
חיוג" (קול באק). המנוי מתקשר למרכז-
המחשבים ומזדהה במילת-צופן (כפי שעשה
זאת ג'סי ג'יימס בסיפור האמריקני). אחרי
ההזדהות, מנותק המנוי מן המחשב, והמחשב
מחייג אוטומטית למספר-הטלפון של המנוי
המזוהה, כפי שהוא רשום בזיכרון של המחשב.
כך מוודאת המערכת את המיקום הפיסי ואת
הזיהוי של המנוי המתקשר למרכז המחשבים.
מסביר יהודה זיסאפל: "חיוג חוזר ניתן
ליישום באמצעות תוכנה במחשב או יחידה
חיצונית של חומרה ותוכנה. הפיתרון עם תוכנה
במחשב הוא ייחודי למחשב שמשתמשים בו
ואינו בטוח בפני חדירות של תוכניתנים או
אנשי-מערכת, לכן מומלץ להשתמש ביחידה
חיצונית לא-תלויה".
דיגיטל ישראל ותדיראן הן שתי החברות
הראשונות שהתקינו את דיפנדר 2.
דיפנדר 2 הוא מעין שומר-הסף, מגן הקו
הקדמי. מאחוריו יש מערכות-אבטחה נוספות.
ציוד הצפנה. מדובר במיגוון של אמצעים.
אחד מהם מערבל את הנתונים בצאתם מבסיס-
הנתונים. מי שיקלוט אותם במצב זה, לא יבין
דבר. רק ציוד מתאים, שמחזיר את הנתונים
.המעורבלים למצבם המקורי, מאפשר שימוש
בהם. ציוד אחר מערבל את הנתונים בעת
אחסנתם בזיכרון של המחשב. שליפתם בלי
ציוד מתאים שמחזיר את הנתונים המעורבלים
למצבם המקורי, לא תועיל לפורץ העבריין.
מערכת די.איי.אס. מצפינה באמצעות תקליטון
מיוחד את המידע האגור בזיכרון של מיקרו-
מחשב. על-מנת לקרוא את המידע מן הזיכרון
של הפי סי יש צורך בצופן המפתח האישי
וביחידת פיענוח.
מסביר יהודה זיסאפל: "תקן ההצפנה היום
הוא די.אי.אס -- דאטה אנקריפשן סטנדרד.
ההצפנה פשוטה ליישום וכרוכה בהתקנת
מכשיר הצפנה בין המסוף והמודם ובהצפנה
באמצעות תוכנה או מכשיר הצפנה חיצון. זו
שיטה יעילה לאבטחת מידע, אך היא כרוכה
בשני אילוצים עיקריים: מחיר -- התקנת מצפין
ליד כל מסוף מייקרת את המערכת; וניהול
מפתחות -- לא קל לקיים ניהול יעיל של
מפתחות הצפנה, שצריך להחליפם לעתים
מזומנות".
מפתח אישי. ציוד זה, שסימונו אר.פי.ג'י
(ראנדום פאסוורד ג'נרייטור -- מחולל צופן
אקראי) מאפשר לבעליו, המחזיק במפתח אישי,
ליצור לעצמו צופן חדש בכל עת. המערכת אינה
מחוללת פעמיים אותו צופן
לסיכום, אומר יהודה זיסאפל: "ביטחון
המידע בתקשורת נעשה בעיה מרכזית במרכזי-
מחשבים בעולם כולו, אולם בישראל -- יותר
מאשר במקומות אחרים בעולם המערבי -
עדיין מוגבלת המודעות לבעיה זו. הטיפול בה
נדחה מתוך אופטימיות לא-מבוססת, ש'אצלי
זה לא יקרה'. הגידול בשימוש במאגרי-מידע
בארץ מעורר בעיה זו במלוא חומרתה.
אפשרויות פשעי-המחשב -- והתקלות בשוגג
- רבות ומתרבות, והנזק שעלול להיגרם, גדל
והולך ככל שמתרבים הנתונים במאגרי-המידע,
וכלל שערכם עולה. גישה נכונה ועיתוי מוקדם
לאבטחת המידע, עשויים לחסוך את הנזקים
הכבדים למערכת מידע, בהשקעה שאינה גדולה
ביותר".
ניתוח המעילה, ודרכי ההתגוננות
גד פניני, רו"ח 4 15?)
יפורו | של ג'סי גג'יימס | אינו
סי סיפור | מפתיע | כלל | ועיקר
כפי שנכתב בתחילת הסיפור הוא מבוסס על
ארוע אמיתי, ולמען האמת אין באירוע המתואר
כל חידוש מבחינת המעוף העברייני שבו. ג'סי
ג'יימס מנסה ליישם בנסיון העבריינות שלו את
כל אותם פרטים שיושמו במעילות מוצלחות
מאוד כמו זו של ג'רי שניידר שגנב מלאי
בכמויות אדירות מחברת תקשורת בארה"ב,
וכמו זו של מיכאל מרצנבוים מבנק הפועלים
שחדר למחשב באורח בלתי מורשה והפעיל
תנועות קניה ומכירה של ניירות ערך.
הנושא של חדירה לתוך קבצי מחשב וביצוע
שינוי כלשהו בהם, או במקרה קל יותר חדירה
לתוך מידע חסוי וקריאה ממנו או העתקה שלו,
הם בעצם בסיס האירועים העבבריינים
2
המתוחכמים. פחות מרשים מבחינת הדמיון
שבו, הוא ארוע בו עובד נקמן ישמיד פיזית
דיסקטים או דיסקים, או שיסתובב בתוך ספריית
תוכניות עם מגנט פשוט. לא צריך להיות עבריין
ממוחשב מתוחכם כדי לגרום נזק, וגם שפיכת
כוס תה על סרט מגנטי או הטלת אפר סיגריה על
דיסקט יש בה משום גרימת נזק. אך מתברר כי
נתוח ארועי העבריינות הנקמניים (כפי שהיה
המניע של ג'סי ג'יימס) מבחין בין עבריינות
פיזית ובין עבריינות לוגית כפי שתוארה
בסיפור.
עובדות להתייחסות
הסיפור על ג'סי ג'יימס מביא מספר עובדות
אותן כדאי להזכיר, להדגיש ולנתח. ואלו
העובדות המעניינות מהצד המקצועי של מניעת
עבריינות המחשב:
א. חמתו של ג'סי ג'יימס כלפי הארגון היא
שהביאה אותו לבצע את זממו. לא רצון
להתעשר או לבצע תרגיל מבריק כלשהו, אלא
מניע ראשוני של נקמה.
ב. כמיטב המסורת של משפחתו, הוא אינו פועל
נגד חלשים ונדכאים אלא נגד ארגונים, תופעה
זו, מסתבר, מקילה מאוד על עברינים
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ה ₪ 22222עתהמהההה
פוטנציאליים בעלי סף מוסר נמוך. כאשר כייס
גונב ארנק מאדם אחר, הוא בא במגע פיזי עם
הקורבן, רואה אותו מקרוב ויודע בדיוק במי
הוא פוגע, אולם כאשר עבריין מחשב מזרים
פקודה כלשהי או מבצע גניבה באמצעות
מחשב, הוא אינו בא במגע אישי עם הקורבן
ובעצם אינו יודע מיהו. הסיכוי לחרטה תוך כדי
ביצוע עבירת מחשב הוא אפסי, וגם ייסורי
מצפון אינם מאפיינים סוג זה של עבריינים.
ג. ג'סי ג'יימס הגיע מוקדם לעבודה, עזב
מאוחר, נהג לקחת מחשב הביתה והכיר היטב
את המערכת. זהו שילוב קלאסי של אדם מעורה
במערכת שכמעט לא יעורר חשד בלב הסובבים
אותו. מנקודת ראות הבקרה במערכת, אלו הם
העובדים שקשה ביותר להתגונן בפניהם.
ד. קיים פער זמנים בין הקשת הסיסמא
והתשובה של המערכת, בדרך כלל סימנים
חיצוניים מסוג זה במערכת מצביעים על כך
"שמשהו" קורה. עיכוב במתן תשובה, או
תשובה לא מושלמת, עשויים להצביע על סיכון
של נקודה רגישה. לדוגמא, במכשירי הבנקט
השונים כאשר יוצאת פיתקית ללא יתרה, סביר
להניח שהמסוף לא מחובר למחשב המרכזי, ואז
ניתן לבצע מספר פעולות שבדוך כלל הן
אסורות. כלומר, כל אירוע שאיננו שיגרתי
במהלך הקשר משתמש-מסוף"מחשב, עשוי
להצביע על תופעה אסורה.
ה. המערכת המתוארת בסיפור היתה מוגנת
ברמת סבירות גבוהה ביותר. מצד אחד ברור
שההנהלה היתה מודעת לבעיית בטיחות
המערכות, והשקיעה משאבים ואמצעים לכך,
ומצד שני הפעילה שקולים נכונים של בדיקת
עלות-תועלת, ולא נסחפה אחרי אמצעים סופר
מתוחכמים ויקרים, שיתכן ולא היו כלכליים
למערכת האמורה
מסופר בסיפור על אמצעים של תוכנת בקרת
גישה המאפשרת גישה לרשומות מורשות
בלבד, תוכנה זו גם מגבילה את קוי הטלפון,
מאפשרת גישה למסופים מסויימים בלבד,
ובסופו של תהליך גם שומרת רשימות מפורטות
על כל גישה, מהיכן ומתי נעשתה. כל זאת בנוסף
לאמצעי שמירה פיזיים נרחבים במערכת,
אמצעים של חיוג חוזר מהמחשב (-6/1.1
8%) למסוף הפונה, ותדירות גבוהה של
החלפת סיסמאות.
''חברמניות'' -
כנקודת תורפה
בבקרה
המערכת נראית מוגנת במירב האמצעים
המתוחכמים להגנה, ואמצעים אלו משלימים
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
אחד את השני ובחלקם אף פועלים בחפיפה.
= אולם, נשאלת השאלה, אם הכל כל כך טוב,
אז איך בכל זאת חדר ג'סי ג'יימס למערכת?
והתשובה לכך היא פשוטה ביותר. מאחורי
כל מערכת, ותהיה זו המתוחכמת ביותר, עומד
האדם. כל אמצעי בטחון וכקרה שיופעל
במערכת, אם יובא לידיעת המשתמשים, יפסיק
להיות אפקטיבי. ברגע שמפתחים מערך הגנה
ובקרה, וכל אמצעי הבדיקה והנעילה שבו
הופכים לנחלת הכלל, מערך כזה מפסיק
לתפקד.
כאשר עובדים באוירה חברמנית כמתוארת
בסיפור, וכל אחד חכר של השני ולא בודק או
חושד אפילו בהתנהגות חריגה, לא ניתן להגן על
מערכת כזאת. אם מחליטים במערכת שאחד
מאמצעי הגישה הוא באמצעות סיסמא, אך
הסיסמאות רשומות או מודבקות על דופן
המסוף או על השולחן או בכרזה יפה על הקיר,
אין זו בקרה, ובעצם עדיף היה לו לא היו
משתמשים בסיסמא.
כאשר ג'סי ג'יימס, בנימה חכרמנית שאל את
חכריו "היי חברה, מה הסיסמא השבוע?", הוא
נענה בצורה רצינית לשאלתו זו. במקרה כזה לא
תיתכן שום בקרה במערכת.
באופן משלים הוא יכול לקבל מפתח לכל
חדר ו/או מסוף, ויתכן אף שאם יקח מחשב
הביתה, ישאל אותו השומר אם הוא צריך עזרה,
במקום לשאול לפשר הלקיחה עצמה.
בנושא | ההגנה והבקרה במערכות
ממוחשבות ברור דבר אחד חשוב: אם אין
מקפידים על נוהלים, אין שומרים סודיות,
ואמצעי הבקרה ידועים לכל -- הרי אין להם כל |
אפקטיביות, ולעיתים השפעתם אף שלילית. | |
כמו כן חשוב לדעת, כי לא ניתן להגן על
מערכת במאה אחוז. כשם שמדינה לא יכולה
לסגור גבול כנגד חדירות במאה אחוז, ודייר לא
יכול להבטיח את ביתו כנגד חדירה בשעור זה,
כך גם לא ניתן להגן במאה אחוז על מערכת
ממוחשבת. רק מערכת אחת מוגנת במאה אחוז
כנגד פעולות תרמית או חדירה, וזו מערכת
שאיננה עוכדת...
האם ניתן להגן על
מערכות ממוחשבות ?
התשובה לשאלה זו הינה בהחלט חיובית,
וחובתה של כל הנהלה בגוף ממוחשב לדאוג כי
אכן תבוצע ההגנה והבקרה. הדוגמא המובאת
בסיפור היא דוגמא להנהלה אחראית שבעקבות
אמצעי הבקרה להם דאגה, אכן גם תפסה את
העבריין, תוך שהפעילה מספיק מערכות בקרה
ששימשו גיבוי והשלמה אחת לאחרת. כל
המערך שאמור היה למנוע את הכניסה של ג'סי
גיימס, לא פעל כראוי, והוא אומנם הצליח
לחדור. אולם לאחר שחדר למערכת הופעל
מערך הגילוי והעבריין אכן נלכד.
לפעמים קורה שחכרות מסחריות מפרסמות
מוצר הגנה כלשהו על מערכות. מוצר כזה עשוי
להיות מפתח פיזי, או תוכנת הצפנה או תוכנה
חיוג חוזר או כל מוצר דומה אחר לשם הגנה על
המערכת.
המסוכן במוצרים אלו, הוא בכך שלא פעם
אירגונים רוכשים פריט זה או אחר, ולא
מפתחים מערך בקרה והגנה כולל. כך נדמה
להם שבעקבות השימוש במוצר הם מוגנים
ומובטחים, בו בזמן שהמוצר פועל אולי בתחום
גזרה צר. הדבר דומה לאדם המשאיר את כל
חלונות ביתו ודלתתויו פתוחות ולא נעולות,
אולם דלת אחת הוא נועל באמצעות מפתח יקר
ומתוחכם שאינו ניתן לפריצה או זיוף. באם אדם
כזה חש עצמו כאילו הוא מוגן, הרי שצפויות לו
הפתעות מכאיבות בהמשך. ומהדוגמא
למציאות. כל אירגון או יחידה ממוחשכת
שאינם פועלים במסגרת מערך בקרה כולל
ומקיף, אלא מסתפקים במוצר זה או אחר (כמו
אותו מפתח יקר) משלים את עצמם מבחינת
בטחונם, ונותנים אמונם "במולך" כלשהו
שעלול לאכזבם ביום פקודה.
טכניקת ההגנה והבקרה במערכת ממוחשבת
חייכת להיות מושתתת על שני מרכיבים.
הראשון הוא שלמות הבקרה, בכל שלבי
המערכת, מרגע מילוי מסמך המקוו, דרך
הזרמתו, הזנתו, עיבודו והפקת כל הדוחות
4 58
45
58 4
הרושס הראשון -
מטעה
בתחילה עלולה השפה להיראות מסוכבכת
מעט. הרבה הוראות לביצוע פעולות מעטות. כל
דבר דורש תכנון מראש. כל טעות בפרט קטן
עוצרת את התוכנית כולה. אולם לאחר שנתגבר
על מחסום זה, נגלה שרמת המורכבות אינה
משתנה גם בתוכניות מורכבות ביותר. ככל
שנצבור ניסיון בפסקל, נודה לניקולס ווירת'
ולאביו הרוחני פסקל על כללי-הברזל שהנחילו
לנו, שכן אלה עוזרים בתכנון יעיל ונכון של
תוכניות המחשב. הודות להם, פסקל הופך
פשוט וקל.
כל תוכניות פסקל, מורכבות כפשוטות,
בנויות בדרך אחת:
(דטפדטס ,דטקאז) 486 ואא6סאל
אז856
.טאפ
המילים באותיות המודגשות נקראות מילים
שמורות. אלה הן מילים השמורות להוראות
למחשב בלבד, ואין להשתמש בהן לצרכים
אחרים, כגון שם של משתנה וכיו"ב. המילה
פרוגרם פותחת את כותרת התוכנית ובה אנו
מכריזים על שם התוכנית: בדוגמה שלנו, איי בי
סי. כמו כן, אנו מכריזים כאן על העובדה,
שהתוכנית תקלוט מידע ותפלוט אותו. השורות
הריקות שבין הכותרת ובין הוראות ההתחלה
(בגין) מסמנות את המקום שבו נציין מאוחר
יותר את סוגי המידע ואת שמות המשתנים
שיהיו בשימוש בתוכנית. המילה א8561
פותחת את התוכנית עצמה ואחריה יבואו כל
הוראות התוכנית. המילה עא5 מסיימת את
התוכנית. שימו לב לנקודה שאחרי המילה
"אנד". נקודה זו מציינת שזה הסוף המוחלט של
התוכנית. הקטע שבין המילים בגין ואנד נקרא
גוף התוכנית, או התוכנית הראשית.
שם התוכנית
שם התוכנית הוא דוגמה למושג "שם"
בפסקל. שמות משמשים לכינויי משתנים, לסוגי
נתונים ולשימושים רבים נוספים. יש מספר
כללים שמחייבים אותנו בבחירת שמות:
1. השם אינו מילה שמורה.
2. השם מתחיל באות.
3. השם כולל רק אותיות וספרות.
פסקל מאפשרת שימוש בשמות מרובי-
אותיות, ורצוי מאוד לנצל זאת לבחירת שמות
בעלי משמעות. למונה נקרא 88זאש00,
למשתנה המכיל מספר זהות נקרא 88₪אעאזפ]
וכן הלאה. מובן מאליו, שזה אינו כלל של
46
השפה, אך הוא הופך את התוכניות לקלות מאוד
להבנה. שימו לב, שהשם אינו כולל רווחים, לפי
כלל 3 שמנינו לעיל. מכל מקום, גירסות
מסויימות של פסקל מאפשרות שיבוץ נקודה (.)
בשם, כדי להקל על קריאת השמות.
להלן מספר דוגמאות לשמות של תוכניות
בפסקל:
חשוב לזכור! הסימן נקודה-פסיק (6
המופיע בסופה של כל שורה, מציין כי כאן
מסתיימת הוראה (שימוש הדומה לנקודה בסוף
המשפט הזה). לא תמיד יבוא בסופה של שורה
דווקא, אולם תמיד תהיה משמעותו אחת:
סיומה של הוראה. המחשב מצידו לא יבין כלל
הוראות שלא יסתיימו בסימן זה.
תוכנית לדוגמה
הבה נבחון תוכנית של ממש. תוכנית זו
קולטת את אורכו ורוחבו של מלבן, ומחשבת
את שטחו. לא מסובך, נכון? ובכן, כך תיראה
התוכנית הזאת בפסקל:
',88508( %
: (דטקזטס0, דטקא1) 8687/65 אהבה6סהק
דטקזט0, זטקא1) 08%88866א1; אההססהק
: (זטקזטס, זטקא1) 840ש 84%ה6ס0סקק
)(זטקזטס, זשקא1) 88541 אהה6סקהק
658שזא :שק הזפ1א, הזסא5ן
]ג'-הז410 ספא הז6א5| השזאם')שז1תט
ג (הזס1א,הזשאם ))א )סה6א
ןהדס1א * הזשא₪] =:
15 88058 שהז')שז1הא
עכשיו נתכונן בתוכנית זו. באיזור ההגדרות
נוספה מילה שמורה חדשה: אַג/. פירוש
ההוראה הזאת הוא, שכן יירשמו המשתנים
בתוכנית (ואר נגזר מהמילה האנגלית
ואריאבלס, משתנים). מיד אחריה הכרזנו על
שלושה משתנים -- אחד לאורך, אחד לרוחב
ואחד למכפלה שלהם, שהיא השטח.
הנקודותיים (:) מבדילות בין שמות המשתנים
לבין הגדרת סוג המשתנים -- 658פדאו.
פירוש מילה זו הוא מספר שלם. מספרים שלמים
הם מספרים חיוביים או שליליים, אך ללא
שברים. פסקל מכירה מספר סוגי מספרים ויש
להגדיר במדוייק את הסוג שבו יש בכוונתנו
להשתמש.
חשוב לזכור! אסור להתבלכל בין נקודה-
פסיק ובין נקודותיים. אלה-האחרונים משמשים
תמיד להפרדה בין שמות לבין הגדרותיהם.
נקודה-פסיק, כזכור, מסמנת סיום הוראה.
הגענו אל גוף התוכנית. ההוראה הראשונה
היא 5זוא/ש. היא מקבילה לפקודת בייסיק
8
3:
58
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
פרינט. בסוגריים נרשם הפלט להדפסה. במקרה
זה, משפט באנגלית התחום בין שני סימני גרש
יחיד ('), ממש כמו משפטים שבין גרשיים (")
בבייסיק. להבדיל מבייסיק, פסקל לא תתחיל
שורה חדשה לאחר השורה שהודפסה, אלא אם
נבקש זאת במפורש. כאן לא ביקשנו זאת.
ההוראה א₪5400 קולטת נתונים, לעיתים
כמו אינפוט של בייסיק, ולעתים כמו ריד --
הכל תלוי ברצוננו. התוספת אל-אן בהוראה
מציינת כי יש לצפות לכל הנתונים בשורה אחת,
ולאחר מכן להתחיל שורה חדשה. גם בהוראת
ריד וגם בהוראת רייט ניתן להוסיף את הסיומת
אל אן או להשמיטה. יש לשים לב לעובדה,
שאלו אינן מילים שמורות, כי אם שמות, כפי
שהגדרנו אותם בהתחלה. עם זאת, נתייחס
אליהן בינתיים כהוראות לכל דבר. הסבר מפורט
יותר יבוא בהמשך.
ההוראה השלישית מורה על חישוב השטח
והצכבת התוצאה במשתנה המתאים. הוראת
ההצבה (=:) מקבילה להוראת בייסיק =.
פעולת החישוב נעשית בדיוק כמו בבייסיק, וגם
סימני החשבון זהים, אלא שבפסקל יש פעולות
חשבון נוספות, הקיימות רק בגירסות בייסיק
מיוחדות. בהמשך נביא רשימה של פעולות
החשבון האפשריות בפסקל.
חשוב לזכור! הסימן =: משמש בפסקל
להוראות הצבה. אין להשתמש בשום אופן
בסימן = לצורך הצבה. סימן זה משמש רק
בבדיקות שוויון בין ערכים שונים.
התוכנית מסתיימת בהוראת רייט, הפולטת
את התוצאה עם מילות הסבר. בסיום הביצוע
של כל ההוראות, מגיעה ההוראה .סאם
המסיימת את התוכנית כולה. בניגוד לרוב סוגי
הבייסיק, המאפשרים הרצת תוכנית בלי המילה
אנד, מחייבת פסקל סיום מסודר של התוכנית.
יתר על כן, ההוראה הזאת תהיה תמיד ההוראה
האחרונה של התוכנית.
על משתנים וקבועים
נחזור לאיזור ההגדרות של התוכנית. עד
עתה היכרנו סוג אחד של משתנים: מספרים
שלמים. סוג מספרים נוסף הוא 3532 -
מספרים ממשיים. אלה הם מספרים שיכולים
להיות שלמים או בעלי שברים עשרניים.
הסיבה להפרדה בין שני הסוגים היא בכך,
שלמחשב קל הרבה יותר להשתמש במספרים
שלמים, והוא גם צורך נפח זיכרון קטן יותר
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
= 1 57א60
2
'.8858( :
:םא +
- 6180615 05 480105א השזאם') שז1א₪
+( 105 80א8) א40%שה
:= 240105 * 88010585 * 1
- 15 4858 שהד') א שז1קאט
4, 1085 80א אג/
א61םם
54
באיחסונם. מסיבה זו רצוי להשתמש במספרים
מסוג ריל רק כשאין ברירה.
באיזור ההגדרות ניתן להגדיר גם נתונים
שאינם משתנים. לדוגמה, קבועים. אם אנו
רואים בדמיוננו משתנה, כתא בזיכרון שלתוכו
מוכנסים נתונים שונים, הרי שקבוע הוא תא
בזיכרון שבו שמור כל העת נתון קבוע אחד.
למחשב נוח הרבה יותר להשתמש בנתון השמור
בתא, מאשר להשתמש בנתון עצמו, להכניסו
לתא ורק אחר-כך להשתמש בו. נוחות המחשב
אינה מתבטאת, כמובן, במחמאות מצידו, כי אם
בעבודה הרבה יותר מהירה. לדוגמה, אם אנו
משתמשים במספר תלמידים בכיתה מסויימת,
שוב ושוב, כדאי להכריז עליו כקבוע:
0
המילה קונסט היא קיצור של קונסטאנט,
קבוע, והיא כמובן מילה שמורה. כאן הגדרנו
את מספר התלמידים (35), נתנו שם לקבוע
(פיופילס) והשתמשנו בסימן השוויון כדי ליצור
השוואה בין שני הצדדים. אין זו הצבה! אם
נרצה להשתמש בתוכנית זו לגבי כיתה אחרת,
נצטרך לשנות את השורה הזאת בלבד. מיקום
ההגדרה של הקבועים כתוכנית הוא אחרי
כותרת התוכנית ולפני כל הגדרה אחרת.
להלן תוכנית דומה לזו המחשבת שטח --
כאן, שטח של מעגל לפי קבוע "פיי" ורדיוס
נתון של המעגל:
. ואחשביש; איתך ובשבינן.
חשוב לזכור! הצבת נתון במשתנה אפשרית
רק אם סוג הנתון מתאים לסוג המשתנה.
לדוגמה, לא ניתן להציב מספר כמו 3.14159
במשתנה מסוג אינטגר (מספר שלם). עם זאת,
ניתן להציב מספר שלם במשתנה מסוג ריל.
המחשב פשוט יהפוך אותו למספר ממשי.
להלן פעולות החשכון שמכירה שפת פסקל:
חיבור (סימן פלוס), חיסור (סימן מינוס)
וכפל (*) ניתנים לשימוש בכל סוגי המספרים.
חילוק (/) ניתן לשימוש רק במספרים
ממשיים.
במספרים שלמים יש פעולת חילוק עם
שארית (014) ופעולה למציאת השארית בלבד
(מסוא). לדוגמה: 1/2 5 ייתן ערך 2. 510002
ייתן ערך 1.
אם עד כאן חשבתם שהעסק רק מסוכך יותר
מבייסיק, אל ייאוש. במאמרים הכאים נתחיל
להבין מדוע פסקל נחשבת יעילה כל-כך ונוחה
לתיכנות. למעוניינים לתרגל את ידיעתם, הנה
רעיונות לתוכניות פשוטות:
* תוכנית שמחשבת את שכר-העבודה החודשי
לפי מספר השעות שהשכיר עבד בחודש, ולפי
קבוע -- שכר העבודה לשעה.
> תוכנית שמחשבת מחיר מוצר לפי הנתונים
הבאים: מחיר המוצר, אחוז ההנחה וקבוע --
אחוז מס ערך מוסף. +
7
מושלם.
מאת אברהם (ממי) גוטביר
ת דריכים מסווגים הם ספרים בהם
מסודר המידע לפי סוגים. דפי
-זהב או מי ומי מייצגים סוג זה של הוצאה
לאור. המכנה המשותף לכל המדריכים
המסווגים כולל את הופעתם בדפוס, במועדים
קצובים (בדרך כלל, אחת לשנה) ובמיון לפי
אלפבית, סיווג נושאי או מידור אחר, לפי
הצורך, על-מנת לסייע באיתור המידע הדרוש.
המעדריך המטווג
המדיה האלקטרונית חודרת לתחום נזסף: הוצאה
לאור. יש המנבאים לד פוטנציאל עדול.
כאשר אומרים "מדריך מסווג" צץ מיד בדמיון ספר מודפס כמו דפי-זהב, מי ומי,
דהס גייד או המדריך למנהלי רכש ואחזקה... למדריכים ותיקים מעין אלה
מגרעות דבות, שהמדיה האלקטרונית ותקשורת"המחשבים נותנות להן פיתרון
והשלמת הפצתו), לפחות חלק מן המידע
המודפס (כתובות, מחירים, שמות, מספרי
טלפון וכיו"ב) אינו מעודכן עוד לפני שיבשו
אותיות הדפוס. רק במהדורות הבאות ניתן יהיה
לתקן אי-דיוקים אלה -- אך בכל מהדורה יהיו
אי-דיוקים חדשים...
המגרעת השניה נעוצה באירגון הפיסי של
החומר המודפס. עורך הספר חייב להניח מספר
הנחות לגבי אופן השימוש במדריך המודפס.
הוא מניח, לדוגמה, שהקוראים יחפשו פרטים
על חברה מסוימת לפי שמה ותחומי העיסוק
מגרעות השיטה
הישנה
מדריכים מודפסים לוקים במספר מגרעות
מהותיות. ראשית, הם מופיעים במועדים
קצובים. מכיון שהתכנים משתנים לעתים
קרובות יותר ממועדי ההופעה של המדריכים
המודפסים (ומלכתחילה יש פיגור בין הכנסתו
לדפוס של המדריך המסווג לבין צאתו לאור
4
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
של עד 4,000 שאילתות לשניה. תחת פארפוס
יכולה מערכת כזו לעבוד כמעט עם כל תוכנה
יישומית שנכתבה בשביל יוניקס, גם אם זו לא
עוצבה מראש למערכת רבת-מעבדים.
פריסה עולמית
מחשבי סי.סי.אי. מותקנים בארצות רבות
בעולם, החל בארה"ב, דרך קנדה, אוסטרליה,
צרפת ומערב-גרמניה, וכולל ישראל: במרכזיה
הבי"ל-18, באוניברסיטה העברית בירושלים
ובכלל מערכות -- מסופי 66[1. כל מוצרי
סי.סי.אי. ישראל עובדים תחת מערכת-ההפעלה
יוניקס. החברה עוסקת בישראל גם בהעברת
קורסים למתכנתים בשפת סי ובמערכת-
ההפעלה יוניקס. עד כה הועברו קורסים כאלה
לאנשי התעשיה האווירית לישראל, אלתא,
אלביט, סאיטקס, מוטורולה, נ.סי.ר, רובקד
ועוד. :
סי.סי.אי. ישראל היא בית-התוכנה המוביל
בישראל בתחום יוניקס. לחברה מומחים בעלי
ניסיון בתוכנה ובחומרה כאחד. הם תומכים
במערכות 5 0/58ץ ו67 58/ו0ק ומאיישים
את מרכז הפיתוח ואחזקת התוכנה של מערכות-
ההפעלה, שפות-התיכנות השונות ותוכנת
המשרד הממוחשב בשביל מחשביה של חברת-
האם ומשמשים כמרכז-התמיכה של סי.סי.אי.
אירופה.
סופר מיקרו מחשב, חזק ומהיר, 5/32 פאוסם ו60, בעל
עוצמה של 1.2 מפ"ש (5סוא ) עם אפשרות הרחבה;
זיכרון פנימי 2 --4 מ"ב; נפח דיסקטים 85 -- 170 מ"ב;
מידות 16%46%56 ס"מ; עלות כ-16,000 דולר 08+.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
מסופי
(5406) + יציאה אחת 422-פ, שניתן לשרשר דרכה עם 8 מסופי פי.מי. 2 כולל מחשבי יבמ פיסי ותואמיו כמסופים.
מהירות שידור של 556/זו8א 307 (מהיר פי 15 מהתקשרות 457252). המחיר כ-900 דולר 08:.
משפחת מחשבי
עוצמה -- 8ם/ש0ס
לסי.סי.אי. | שתי סדרות של מחשבים
במשפחת 32 0/58₪ק: 5/32 אתאוסק וד
2 אטאוסץ.
> 5/32 0/8 הוא סופר-מיקרו חזק ומהיר,
בעל עוצמה של 1.2 מפ"ל (מיליוני פקודות
לשניה). מחשב זה עולה בעוצמתו על מרבית
מחשבי הסופר-מיקרו המשווקים בארץ, ומחירו
ותנאי הרכישה שלו מפתים ביותר. מחשב זה,
הפועל תחת מערכת-ההפעלה יוניקס 8802 4.2
(בתוך כחודשיים, גם תחת מערכת הפעלה
יוניקס 5), קטן במידותיו (56 על 46 על 16
ס"מ). יש לו זיכרון פנימי בן 2 עד 4 מ"ב, נפח
דיסקים בין 170-85 מ"ב וטייפ לגיבוי בן 60-45
מ"ב. הוא עובד עם שפות התיכנות בייסיק, סי,
פורטרן וקובול. יש לו יציאות לקישור 16-8
מסופים, וחיבור לרשתות-תקשורת
דמאזאוא25,0.א ,דפאאמאדת ולמחשבי יבמ
בהדמייה של 3270.
אנשי סי.סי.אי. מציינים במיוחד את יציאות
(20815) של 85422 במחשבי ]60
המאפשרות לשרשר בכל יציאה עד 8 מסופיךץ
2 של סי.סי.אי., או מחשבי יבמ פיסי
(ותואמיהם) במישטר-תקשורת שפותח במיוחד
לצורך זה על-ידי סי.סי.אי., המאפשר להגדיל
את מהירות השידור פי 15( (8/556א307),
לעומת מהירות השידור ב--85 (8/556 א19.2)
12.
* 6/32 058 הוא סופר-מיני שהוכרז בסוף
4. עוצמתו 8.1 מפ"ל -- עוצמה הגדולה
מעוצמתם הכוללת של 6 מחשבי ואקס 780 או
שני מחשבי ואקס 8600 -- ומחירו -- פחות
ממחיר מחשב ואקס 780 אחד. כלומר, יחס
עלות-ביצוע גבוה ביותר, לטוכבת 58ש0ק
2. מחירו של מחשב זה מתחיל ב-150,000
דולר פו"ב. בקרוב יוכרז על מעבד כפול שיגיע
ל-15 מפ"ל.
עד כה הותקנו יותר מ-600 מערכות של 6/32
בעולם. רכות מן ההתקנות נעשות עלדידי יצרני-
מערכות מחשבים המשלבים את מחשבי
0/8 במוצריהם (כספארי-יוניבאק, האריס
ועוד). התקנות אחרות נעשות על-ידי משווקים
של סי.סי.אי., או ישירות על-ידי אנשי-המכירות
של החכרה. מספר התקנות בולטות הן: חיל-
האוויר האמריקני רכש 8 מחשבי 6/32 ו-40
מחשבי 5/32 המקושרים ביניהם ברשת. הנהלת
הבורסה האמריקנית -- דאו ג'ונס רכשה 4
מחשבי 6/32 לניהול מרכזי הבורסה ברחבי
ארה"ב. חברת בל רכשה 3 מחשבי 6/32 -
ובישראל, רכשה האוניברסיטה העברית מחשב
2 0/8 לצרכי מחקר ופיתוח במחלקה
לדינאמיקה מולקולארית.
לסופר-מיני של סי.סי.אי. | ניתן לחבר
מדפסות בעלות יציאה מקבילית, מדפסות
בעלות יציאה של 85-232 -- ובאמצעות
המיקרו-מחשבים המחוברים כמסופים, אפשר
להפעיל מדפסות שונות המקושרות למיקרו-
מחשבים. 4
51
. |
גראציקה
עכל
קונלודור
כיצד לנצל את התכונות הגראפיות הגלויות והסמזיות המצויות בקומודוד.
סידרת כתבות זו מאפשרת לקוראים להגיע לרמת תיכנות שתאפער להם ליצוד
קטעי הנפשה (אנימציה) באורכים שונים.
ה בה ננצל את התכונות הגראפיות --
/ הגלויות | והסמויות | -- | של
הקומודור, ונגיע לרמת התיכנות שתאפשר לנו
ליצור קטעי הנפשה (אנימציה) באורכים שונים.
מדוע הנפשה? מאחר שכדי ליצור הנפשה
במחשב, עלינו להשתמש בכל האפשרויות
הגראפיות הגלומות בו. כידוע, משחק-מחשב
טוב משלב גופים שונים, מסכי-רקע שונים,
הנעים כה וכה בהתאם למטרות המשחק.
המשחקים הם, למעשה, קטעי הנפשה
שבאמצעותם יכול המשחק לשנות את מהלך
המשחק ולהתקדם משלב לשלב.
נוכל ליצור קטעי הנפשה יפים. מכאן ועד
להוספת הפיקוח על המשתמש -- קצרה הדרך,
והרי לפניכם משחק מעשה ידיכם להתפאר.
אולם בראש ובראשונה עלינו להכיר את
המחשב, את אפשרויותיו הגראפיות השונות,
ליצור מסכים צבעוניים יפים ושונים, לבנות
גופים שינועו לכיוונים שונים, ועוד כהנה
וכהנה. .
כאשר יהיו בידנו הכלים המתאימים (קרי,
תוכניות מתאימות), אולי אף נכריז על תחרות
ארצית לקטעי הנפשה ממוחשבים...
האפשרויות העומדות
לרשותנו
א. רכישת תוכנה המיועדת לתצוגות גראפיות
שונות, צביעת מסכים, יצירת גופים שונים
אילון חרמוני למד מחשבים במיכללת הדסה
ירושלים. עבד בחברה לאוטומציה ובביטוח
הלאומי, ניהל בין היתר את סניף באג בירושלים
ואת סניף משובית שם. עוסק בפיתוח תוכנות
גראפיות למחשבים שונים.
(תוססנים) וכיו"ב. היתרונות נובעים מן
העובדה, שיש היום תוכנות גראפיות רבות
ומגוונות, המאפשחות לבצע מיגוון רחב של
יישומים במהירות רבה. המגרעות נעוצות בכך,
שתוכנות דורשות השקעה כספית, וציור או גוף
שניצור על-ידי תוכנה אחת עלול שלא להתאים
לשימוש בתוכנה אחרת. בדרך כלל, ממלאת
התוכנה את הדרישות שהוגדרו בשבילה. אם
ברצוננו לעשות דברים נוספים, לא תמיד נוכל
לספק את רצוננו בתוכנה אחת.
ב. רכישת מהדר לשפת בייסיק, שיתרגם
בשבילנו את התוכנית לשפת מכונה לפני
הרצתה (להבדיל מן המתרגם המקובל ברוב
המחשבים, המתרגם את תוכנית הבייסיק תוך
כדי הרצתה). גישה זו גורמת למהירות ביצוע
נמוכה, בהרצה. היתרונות: לאחר כתיבת תוכנית
הבייסיק והרצת תוכנית ההידור, התוכנית תורץ
על-ידי המחשב במהירות ותאפשר לתוכנה
גראפית להתבצע כנדרש. חסרונות: תוכנית
המהדר דורשת השקעה כספית. תיכנות למטרה
גראפית בשפת בייסיק בלבד, עלול לדרוש
תוכנית ארוכה כאורך הגלות (אם תרצו, אלפיים
קיי גלות). סירבול בעבודה -- לדוגמה: שינוי
פשוט של הקהיות שונות הנדרשות ב"אירועים"
גראפיים שונים, דורש תנודה הלוך ושוב בין
תוכנית הבייסיק -- הידור, בדיקה וחוזר
חלילה.
אם נשתמש במהדר, לא נלמד לתכנת
באסמבלר -- אז לשם מה אנו יגעים?
ג. כתיבת תוכניות בשפת אסמבלר של מעבד
2 (בקומודור 64 הוא קרוי 6510). יתרונות:
זה מאפשר לי לכתוב מאמר זה... זה מאפשר
לכם לימוד תיכנות בשפת אסמבלר. שליטה
בתכונות הגראפיות של המחשב, כמעט ללא
אילון חרמוני
הגבלה, בתוספת לתוכניות גראפיות אחרות
שברשותכם. התוכניות מתבצעות במהירות
גבוהה, יחסית לתוכנית בבייסיק. שינויים
וניסויים נבדקים ומבוצעים במהירות, והדבר
מאפשר לנו ליצור אפקטים גראפיים רבים
ושונים, שעוד נרחיב עליהם את הדיבור
בהזדמנות אחרת. רכישת כונן תקליטונים רצויה
מאוד, אבל אינה הכרחית. חסרונות: חובה
לרכוש תוכנית פיקוח המאפשרת כתיבה
ופיענוח של שפת אסמבלר, ומאמץ נוסף
בלימוד האסמבלר.
אסמבלר של 6502
אתעכב לרגע על תיכנות אסמבלר של מעבד
2. רבותי, משתמשי קומודור 64 (ולמעשה,
כל בעלי המחשבים, באשר הם שם), מספיק
להתפנק, לפחוד, לחשוש (ושאר מרעין בישין)
למשמע המילה אסמבלר! לימוד כתיבת תוכנה
בשפת אסמבלר אינו משימה בלתי-אפשרית.
לאחר מספר הצעדים הראשונים, שהם בדרך
כלל הקשים ביותר (כמו בכל נושא חדש),
תיווכחו לדעת שהשד אינו שד בכלל. (ומי זוכר
כמה היסס כשהתחיל ללמוד בייסיק?).
לסיכום האפשרויות העומדות לרשותנו,
ככתוב לעיל: הטוב ביותר הוא לשלב את
שלושתן ולהשתמש בהן בהתאם לצרכים. אנו
נתעכב על האפשרות השלישית, כלומר יצירה
עצמאית של תוכנות גראפיות שונות.
מהו הציוד הדרוש לנו? תוכנית המאפשרת
שליטה באסמבלר, ותו לאו. יש מספר תוכנות
פופולאריות. לא אמליץ על אחת מסוימת, שלא
לעורר עלי את חמתם של חסידי האחרות
(והמשווקים שלה]ן...). הבחירה בידכם, בהתאם
לתקציב.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
גווממו דור 64
צייסיתק תוססכיסם מפת מסך
5 5+
מערכת. %%3> *ב:ס5
הפעפלה כלפה 2 3
.אא ת+<
%44 53 0+
אין כניסה!!
93 56 9085
:כיון תווים 6 55 500
ה
3 ₪ 58[צבבב5 3 * %8|:6660ב53 0+
53
93 ;ג :%8
מפה 2%
56% 60 50
ממחסנית- בוף39 6 5 59900
משחק שטח בייסיק
או תוכבה, [ אש אין מחסנית
או שטות 4 0 3* %8000
אאא סנוי
8%
3] 3535
00
=
מפה 1%
שטת צבפסיך
5%
ב55ב ?3 5 0ַ%560
8 6 א 5598900
55%00 "5 4
00 2-6
נש שד ל ---->)---- ₪ > (הא-י
%5000 7% 0
6 3 * 50600
בו ב * 5%800
0% * ססצ4
50000 * 0 0%
5 15 58%
5% ,ג
:5ב א
---->-- -נן 0 41 = 0
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986 .
אפ....סשש 00
: /
| -- == =
גראביקה
על
קומלודור
בכתבי-עת שונים פורסמו תוכניות שניתן
להעתיקן ולחסוך את ההוצאה הכספית הכרוכה
ברכישתה של תוכנית שליטה באסמבלר.
תוכניות הפיקוח
תוכניות הפיקוח, או מוניטור בלעז (להבדיל
ממוניטור שהוא צג-מחשב) ניתנות לרכישה
בצורות הבאות: 1. בקלטת -- בדרך כלל,
כשהן מחולקות לשתיים, בשני צידי הקלטת.
אחת מאפשרת כתיבה בשפת אסמבלר ועריכת
שינויים ותיקונים, בדומה לתוכנית המאפשרת
לנו כתיבה ושינויים בבייסיק. השניה מאפשרת
הרצת תוכניות שיצרנו, מקרינה תוכניות שונות
שנמצאות בזיכרון המחשב, טוענות תוכניות
שונות, שומרת תוכניות ועוד. 2. בתקליטון --
אלה פועלות כמו התוכניות שבקלטות, אם כי
נדרש זמן קצר יותר כדי לטעון אותן. 3.
במחסנית (קרטרידג') -- אותה טוענים לחריץ
המיועד לטעינת מחסניות-משחקים לפני
הפעלת המחשב (בשום פנים ואופן לא לאחר
הפעלתו!).
המחסנית היא האמצעי הטוב ביותר
לשימושנו -- אבל גם היקר ביותר. יתרונותיה:
אין היא תופסת שטח בזיכרון המחשב. אנו
יכולים לצאת משליטתה ולחזור לבייסיק
ובחזרה, בקלות. התוכנות בקלטת או בתקליטון
מחולקות לשתיים, בדרך כלל, ועלינו לטעון
אותן לסירוגין לביצוע המשימות. כמו כן, מאחר
שרוב התוכנות תופסות את השטח הפופולארי,
הנמצא החל מכתובת 49152, ואורכן 4 ק"ב,
נמנע מאיתנו להשתמש בשטח זה. טעינתה
מהירה, ובדרך כלל היא נוטלת את השליטה על
המחשב, מיד עם הפעלתו, ומשם אנו יכולים
לצאת לבייסיק.
לעניות דעתי, כדאי להשקיע את הסכום
הנוסף ברכישת מחסנית.
הערה: התוכניות שאציג לפניכם יהיו בשפת
אסמבלר (למעט קטעי בייסיק) ולא יופיעו
בצורת מספרים בשורות ג/1ג0, וכך תוכלו
לנסות ולשנות כדי לקבל את האפקטים הנראים
84
לכם (וכבר נאמר: על טעם וצבע אין להתווכח).
על כן מחובתנו להצטייד בתוכניות המוניטור.
מפת הזיכרון
עכשיו ניגש לדיון במפת הזיכרון המצורפת,
ונסביר מה אנו רואים בה. המפה מציינת את
השטחים השונים אשר יכולים לשמש לנו
לצרכים גראפיים שונים. הכתובות השונות
מובאות גם בהקסאדצימאלי, ויש ציון של סימן
הדולר משמאלן, וכתובות בדצימאלי, כדי
שנוכל לעבוד בנוחות בבייסיק ובאסמבלר
לסירוגין, ולא נצטרך לחשב מחדש כתובות
שונות. המפה תשמש אתכם לתיכנות של
נושאים רבים ושונים, ולא רק לגראפיקה. שימרו
עליה! היא תחסוך לכם הרבה זמן וטורח.
העמודה הראשונה מצד שמאל מציינת היכן
אפשר לשמור מסך גראפיקה בהפרדה גבוהה.
מסך כזה תופס 8 ק"ב זיכרון, ואלו מאיתנו
שיטענו או ישמרו מפה כזאת ברשמקול, יוכלו
בזמן החופשי לקפוץ למטבח ולהכין לעצמם
מאכל או משקה. גם אלו שיעבדו עם כונן
תקליטונים, יוכלו לגרד את הפדחת, לחשוב
קצת, מאחר שדרושות יותר מ-25 שניות לטעון
או לשמור מסך גראפי (אם אין אמצעים או
תוכנות להאצת התהליך). נמספר את המפות
מ-0 עד 3 כדי לציין באיזה "בנק" אנחנו
עובדים. (לבנקים נייחד את הדיבור בנפרד).
העמודה השניה משמאל מציינת היכן יכולים
להיות מסכי התווים שלנו. מסכי התווים הם
המסכים שבהם אנו רואים את האותיות או
הסימנים הגראפיים הקבועים על המסך. כאשר
מדליקים את המחשב, המסך שלנו הוא מסך
מספר 0 ב"בנק" 0, המצוין כ568 ואחריהן
סולמית (או "דיאז" מוסיקלי) והסיפרה 0. כל
שינוי בשטח זה בזיכרון, בנוסף על שינוי מקביל
במפת צבע מסך, יופיע על מרקע הטלביזיה או
על הצג שלנו.
העמודה השלישית משמאל מציינת היכן
נוכל לאחסן תוססנים, בלי "להתסיס" ולהפריע
לתוכניות אחרות. שימו לב, שב"בנקים" מספר
1 ו-2, לבד מ-1 ק'"ב שנצטרך למסך תווים, יש
להקצות 8 ק"ב למסך גראפי. אפשר לנצל את כל
השטח לאיחסון עשרות תוססנים.
העמודה הרביעית משמאל מציינת היכן יש
זיכרון חופשי לשימוש רציף לתוכניות בייסיק,
או אסמבלר.
העמודה החמישית משמאל מציינת את
זיכרונות הרום שלנו, הקובעים במחשב. אם
נטען מחסנית לעבודה באסמבלר, שטח הבייסיק
בראם יגיע רק עד כתובת 32768 או 8000 עם
סולמית (או דיאז) לפניה.
בהמשך הסדרה נתייחס במפורט לעמודות
השונות במפה, ואיפה לאחסן מה. בינתיים,
הרגישו חופשיים לשוטט בשטחים השונים. <
היום, כדי להשואר
בעסקים אתה צריך
מטאור
תמונת מצב במהירות האור
מערכת וידיאוטקס, מהבית ומהמשרד, מאגרי מידע,
גישה לחשבונות הבנק, דואר אלקטרוני ועוד.
שרות בלבדי ללקוחות בנק דיסקונט, באמצאות "אלנט".
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
לוטוס 1-2-3
שלום רב,
המהדורה החדשה של לוטוס 17273 --
חדשה כל-כך, שאין לי ברירה אלא לשאול כיצד
מסתירים בה שדות ומהו הפורמאט להצגת כסף
במהדורה זאת. אני מניח שהייתי מגיע אל
התשובות במרוצת הזמן, בכוחות עצמי, אבל
כמו ילד שקיבל צעצוע חדש, רוחי קצרה לדעת
את התשובות בהקדם. אני מודה מראש על
עזרתכם.
חיים דישון,
פתח-תקוה
ובכן, חיים, להלן התשובות שיאפשרו לך
לגשת ישר לעבודה בנושאים המעניינים אותך:
הסתרת שדות. במהדורה החדשה של 1-2-3
(2.0) אפשר להגדיר פורמאט לאיזור בגליון,
שיהיה איזור מוסתר:
אפספו דא אאסת פ6אג5/
כל השדות הנמצאים באיזור שהוגדר כך, לא
ייראו ולא יודפסו, אך ניתן לראות את תוכנם
אתה שואל
מרכז ההדרכה מעויב
כאשר הסמן נמצא עליהם. כמו כן, ניתן לבצע
בהם כל פעולה, כגון ד501 וכיו"ב.
אפשר, כמובן, להסתיר את כל הגליון -
כך:
דג )אפס
אפספוט/
1 [מםהפאתסש
שיטה מעניינת נוספת להסתרת שדות,
המשרתת גם מטרות אחרות, היא זו:
תסו אואט.זס6 557 5₪אחסשו/
בשיטה זו ניתן להפוך טורים לפי בחירה --
למוסתרים. יתירה מזו, כאשר נזיז את הסמן
ימינה ושמאלה, יבוצע דילוג. לדוגמה, אם
נגדיר:
1 סא
ובקצה הימני של השורה נקיש גם את הסימן
העקלקל הדומה לנחש:
אזי כאשר הסמן יעמוד בשדה 55 -- תנועה
אחת שמאלה תביא אותנו לשדה 85.
הפקודה ההופכת טורים מוסתרים לבלתי-
מוסתרים היא:
צא ןוס אואט .601 ד5ת5אאסע
הפורמאט להצגת הכסף -- צ6א00885
- הוא כדלהלן:
במהדורה הקודמת ובמהדורה הנוכחית,
כאחת, אפשר להגדיר איזור שבו כל המספרים
הם ערכים כספיים:
| צ₪6אם טס דג אפסץ 6א/
(האות : מייצגת את מספר הספרות אחרי הפסיק,
שנרצה להציג).
דוגמה: השדה בשורה מכיל את המספר
5. השדה נמצא תחת ההגדרה 762/ והוא
יוצג כך:
0 (עם סימן הדולר לפני הספרה הראשונה
מצד שמאל).
סימן הדולר הוא היחיד שניתן להגדיר בו
כסף במהדורה הקודמת. בעקכות התייצבות
שער המטבע הישראלי, אפשר להגדיר כסף
במהדורה החדשה גם כשקל חדש. זה נעשה כך:
הפו דס דוטג תק 0.081 דתתה5אתסש
צסאתתתטס ]האסודה אחתדאו/
המספר דלעיל ייראה כך: 124.50 שח. או
כך: שח 124.50 -- בהתאם להגדרה שניתן. <
מלגרסות נייר מעותיקי-קול למלדנסות 6 מכונות כריכה
075% -- ₪
המובילות בעולס בטיב, אמינות ושכלול
4 דגמים, ממגרסה שולחנית למשרד הקטן, ועד
למגרסות גדולות ומהירות ללשכות שירות
ומוסדות גדוליס. דגם מיוחד לחומר סודי ביותר!
(גריסת שתי וערב).
5
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
וו ||
ואו
מספר 1 בעולס בייצור משתיקי קול למדפסות
לויקינג 250 דגמים שונים, המיוצריס במיוחד
ובמדוייק עבור כל סוגי המדפסות הקיימות
* השתקה מקסימלית - פרי מחקר ותכנון של
שנים. * עיצוב נאה * נוחות מירבית למפעיל
המדפסת
קד
עזג( קז וני 13 שלוו וס סמ ך
מכונת הכריכה המהפכנית
הפוך את הניירת שלך לחומר מקצועי!
כרוך כל חומר: בצורה בטוחה וחזקה כמו ספר,
בלחיצת כפתור אחת, ללא כיוון וב-12 שניות
בלבד: מיגוון כריכות בגדליס שוגיס
חברה ישראלית לשיטות מסחר בע"מ
| ( = 6010 510005 80510055 |80ז5!
רחי אהרונוביץ 16 בני ברק, טל. 788049, 03-709603.
5
יי
קסמים מעולם אחר
ל פנינו | תוכנית פשוטה יחסית.
עליך לארגן חפיסת קלפים תקנית (52
קלפים, בלי הג'וקרים) ולאחר הקלדת התוכנית
למחשב תוכל להזמין חבר שלעניו יבצע
המחשב את קסמיו. במהלך התוכנית מתבקש
הצופה (שאינו מודע לפרטיה) לבחור קלף אחד.
בתוך זמן קצר מגלה המחשב איזה קלף נבחר.
ככל שהצופה פחות מבין בתיכנות, כך גדולה
יותר השתוממותו מן המשחק המקסים הזה.
לצופה התמים ניתן להסביר, שיש שילוב בין
שפת התיכנות לבין אורח החשיבה של
הקוסמים. כתוצאה משילוב זה, אנו רואים
פלאים של ממש, המפתיעים גם אמני קסמים
(שרובם אינם עוסקים במחשבים) וגם אנשי
מחשבים (שרובם אינם מצויים ברזי עולם
הקסמים). "
תוכניתנו מבוססת על רעיון שהגה ריק
ג'והנסון ושפורסם בראשונה בשנת 1981 באחד
מירחוני הקסמים בארה"ב. התוכנית מיועדת
לגלות איזה קלף בחר הצופה מתוך 8 קלפים
שמוצגים לפניו. הצופה בוחר קלף באקראי
ואינו מגלה אותו למחשב. סוד התוכנית טמון
בשלוש שאלות-מפתח המצויות בשורות 20-
0, 1310730 ו-1440-60. באמצעות תשובות
דיכוטומיות (כן או לא) לשלוש השאלות הללו,
ניתן לתת לכל אחד משמונה הקלפים תווים
ייחודיים. הרעיון מודגם בטבלה.
לגבי כל קלף המוצג בעמודה. הימנית
בטבלה, ניתן לשאול:
1. האם הוא אדום או שחור?
2. האם מספרו גדול ושווה ל-9 (נמוך) או
קטן מ-9 (גבוה)?
3. האם הוא זוגי או לא-זוגי?
לדוגמה, הקלף 5 לב הוא אדום, נמוך (קטן
מ-9) ולא-זוגי.
66
ה----- מ ו [[ַ[ְ[[ו[[ זז[ [ּ [][][]| ה
קבוצה קטנה של קוסמים שוחרי מחשבים פיתחה
סדרה 2₪ משחקי- מחשב שכמוהם כמופע-קוסמים.
אלירון טובי
לצורך התיכנות במחשב, ננסח את השאלות
כך:
1. האם הקלף אדום? (כן/לא)
2. האם הקלף גבוה? (כן/לא)
3. האם הקלף זוגי? (כן/לא)
כך ניתן תג-זיהוי לכל קלף.
עכשיו, לא נותר אלא לכמוס את השאלות
הללו בניסוח "תמים" אך מבלבל, הלקוח
מעולם להטוטי הקוסם. לדוגמה: לשאול "האם
טרפת היטב את הקלפים?" ולהורות למחשב
לקרוא זאת כ"האם הקלף הוא אדום?"
לפני שניגש להקלדת התוכנית, עליך לארגן
8 קלפים לפי הרשימה שבטבלה. שים את
הקלפים הללו בקופסת-קוסם והנח את הקופסה
מעל מקלט הטלביזיה או צג*המחשב.
לאחר החלצת הקלדת התוכנית למחשב,
מומלץ לבצע כמה הרצות נסיוניות, תוך כדי
קריאת התדריך המפורט להלן.
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
חזוכנית
הלעורוק
0 -- 10: אירגון המסך והצבת משתנים
(שמונת הקלפים המשתתפים בקסם).
0 -- 120: הכרות הדדית של המשתמש עם
התכניות והקסם. וקבלת הוראות ראשוניות.
0 -- 770: בחירת הקלף ע"י הצופה לפי
הוראות התכנית. בשלב זה עליך להתבונן היטב
ולזכור איזה קלף בחר הצופה. לצורך הדגמת
התהליך -- נניח כי הקלף הנבחר הוא נסיך
יהלום אדום: קלף גבוה, אדום ובלתי זוגי. לכן
"כתובתו" לפי הטבלה היא כן, כן, לא. לכן:
עליך להזהיר את הצופה מפני ערמומיותו
הנחשית של המחשב, לומר לו לערבב את
הקלפים ולא להתייחס להכנסת הקלפים בחזרה
לקופסא.
0 - 1120: שאלת מפתח מס' ]1. --
"המתייחסת לצבע הקלף -- בדוגמא שלנו הקלף
הנבחר הוא אדום לכן דאגת והזהרת מראש את
הצופה. ולכן התשובה לשאלה היא "כן".
0 -- 1310: שאלת מפתח מס 2 --
המתייחסת למיקום הקלף בסדרה: (גבוה-
נמוך). נסיך מוגדר כגבוה ולכן התשובה לשאלה
היא "כן".
0 -- 1440: שאלת מפתח מס' 3 -- האם
הקלף זוגי או לא -- בדוגמא שלנו -- הקלף
בלתי זוגי התשובה המתאימה לא (ולכן לא
הורית לצפה להכניס את הקלפים לחפיסה)
0 -- 1490: כוללות שאלות מסיחות שאינן >
חיוניות לתהליך הטכני של גילוי הקלף אך
מסייעות למניעת גילוי הסוד (מה שהקוסמים
מכנים בשם, הסחת הדעת")
0 -- 2220: תהליך איתור הקלף ע"י
התכנית באמצעות התשובות שקיבלה
מגזין
זאנאק
זדא1אק
זאנאס
זא:אק
" והשחד פאהזפהשפאט"
"!אשזדשן| שהז <ם דשם אשהד צאהאהס"
זאזהק:זא1אק
זשהם טסצ =1 <ושה 10%א אסא1):ם" זא1אק
". פ56=-א0ס6
זא:אק:זא1הק
"צסםאםה הי'טסצ אסאא שא זם סז אם דנה" זאנאק
זאאק
זטקאן
א וסאסם
זא:אק:זא1אק
"הטסצ א1 806- פפאהם מהז אאהטז" זאזאק
זאזאק
זאזהק
זא:אק
זאנאק
זאנאץ
זאזאק
זאזאק
זאנאק
זאנאק
זאנאק
זאזאק
זא:אק
זאזאהק
זאזאק
זאנאהק
זא:אהק
זא]אק
=)םההטסצ סד" זא1אק
זא1אהק:זא1אק
זהאז שאסם מט'עטסצ אשהא" זא1אק
זא1אק
זאזאק
זאנאק
זא:אק
זא:אק
27"א.ם באזה צם זמחז ספ"זטקא1
4
זא1אק
זאזאהק
"[ האם שאהז ז'אפ1ם זדשהז" זאנהק
זא:תק:זאןאהק
"₪48 1 זהחהד טשטסצ אאהבא אסא1:ום פ1ם" זא1אק
זא:אהק
"?א זה6 8076ב זסא פאה צאב5א5" זאזאהק
זא1אק:זאזאהק
"הם 35 פנם.אסא זפשאסה 85" זאנאק
זא:אק
דנוקא1
זאאק
"סא"<>1% פאהב "8םץ"<>16 15
0 8070 אשהז "סא"=%ז ת1
זאנאק
א:"פאםס1זסטאהזפא1 הםת;"
"סאהה זהםט1א הטסצ הזנא אסא .פאהבה ד-6)"
"שאז ת0 5₪6ם זאסא- מהז 6₪56--1א..."
".הפחא צאה הבא1קסזפם...אספסם"
"מחז אם זטם צהבא -3 פאבסהם וטק"
|"השהד הסא- זהס1א.אספס"
"!1ע-ההס...צבא =:מ זפשט..."
|"ז] 86 ₪א₪ דש זד'אססם"
"סז פשאנז שםשההז שאהבא 8ד1 זה=קפה"
" (צ זאש ו81)
"שחז ההפעטס .+
:"אש סזא1 8806 פאהש"
". שאסם שא'טסצ אשחא אסאא שא דם) פאה"
8%" 0א/55צ) 7 ₪35 ד'אפנם"
0 סזםה אשחד
אנשים ומחשבים מרץ 1986
א
5
0
50|
דא1אש :50808
"8ז8השה =0 אשפטם" =8%
"08א1870ע =0 2806" =%₪
"₪185 =0 סשד" =₪5
"פזאהשה =ם אששםפ" =%
"8פ ו 06 אשד" =%₪
"558058 0 שא1א" =%=
"878058 =0 אטם=" =85
"88| =0 שש1=" -₪48
דא1אק :₪ 500
דא1הק:"0818 :81780 15 ממהא צח ושהשהד :ופה" דאנאק
זא1אק :"א₪861018 סנאםאד0=|₪ שהד" דאנחש
86 "?תא הטסצ פ'דההש" דטקא1
08
ודאנחק
דא1אק
דא
"1 א1 186אקהטם והשה ב א1 שהיטסצ"זאנאק
דאנאק
"סש פוטסס 1 טסצ פוסד דפטנ"זאנאק
דא1אק
. פא₪1 הטסצי דא1אק
דנא
2 +צ₪167 פאה" זא1אק
, דא1אק
"? אם,טם% =0 אפט1 |שם 6 6אהח"זא1אק
זאזתק :זא1א
2,"זההדפ סד צסהשא אשהא א.0 דנה"זטקא1
א 00
דא1אק :זאנאק
"15 הפחד דההד סשם1דסא צץ |פהפקסה> טיטסצ"זא1הק
זאנאק
זא1אק
זאנאק
זא1אק
זא1א;
א:".א0601 א.ם דנה ז1 0ששדהססן טיטסצ אשהש"זטסא1
₪ וטאספ
זא1אש:זא1אהק
"שאמד דפטנ...ד1 פאטס= ט'טסצ 856 1"זא1אק
זא1אש
דא1אק
זא1תק
זאנאק
זא:אק
זא1אק
דא1אק
"ודנ₪8 |ן'1...סאהה ז=₪)" זא1אק
זאןא:זא1תק
א)"א.0,ד31 אם 80 סז צ5ב6= אשהא"זטקא1
א וסאספ
זא1א?: זא1אק
.א" זאזאק
זא1אק
דא1אק
זא1אק
זא1אק
זאזאק
דאנחק
דאנאץ
"אא1חד 1.":%פם":טסצ דששהא סד 166א"
".110066 דק5א5 שפיטסצ
"סז צאד 1'02 .דשם
"קסד אם 6א1ז55ה 5פאהם 0 אסספסם ב"
"? ז1 855 שסצ סם...ז55 .ט.ד מהזד <ם"
"...₪686 שאז הסא; אששסם ש=חהז"
"זם₪6 טסצ אשהא 8008 ₪085 שהד ז56"
"הטסצ א1 א0סשסם שחהז פוסה פאה דנא"
"פאס זסטאזפא1 צחא אסווס=,. ":%ם:"
"שהז )1 500א .זסה; א1...צ)|וטתאהם"
"אשחא אפהז..,ז5ה1; פאסנזסטהזפא1"
"טסצ זההד שחטפ צומפא א'עסצ"
0 -- 2410: הצגת הקלף הנכחר לצופה
10
50
40
0
0
70
0
0
100
110
120
10
140
106
10
10
190
200
210
220
4 45
הקשורים בו ועד שימוש בדוחות על ידי
מומחים מקצועיים שהוסמכו לכך (נושאי רשיון
א
המרכיב השני הוא ההיבט הכלכלי בפיתוח
בקרה. נכון שבסיומו של תהליך, הבקרה מהווה
נכס בידי האירגון, אולם תוך כדי עבודה,
הבקרה מעצם טיבה היא גורם מפריע ומעכב,
ועל פניה גם איננה "יצרנית".
חשוב לשכלל את פוטנציאל הסיכון לגבי
נושאים ספציפיים ולראות מהי ההשקעה
הכדאית בבקרה. מסיפורו של ג'יימס נמצאנו
למדים כי להנהלה היו שיקולים כלכליים וכך
נגמרו אמצעי הבקרה שנמצאו מתאימים
וכלכליים. לא נבחרו אמצעים סופר מתוחכמים
שעלותם יקרה.
לדעתי, הנוסחה שמשקפת את המחיר הכדאי
להשקעה היא זו המכוססת על הפוטנציאל
הכספי של הנזק, על משך התרחשותו עד
לגילויו ועל תדירות התרחשותו.
לפי התוצאה המתקכלת ניתן להחליט מהו
הסכום הכלכלי להשקעה בבקרה.
נוסחא זו מאפשרת לקבוע את סדר גודל
הסכום שכדאי להנהלה להשקיע באמצעי בקרה
במערכת. אם מדובר בנזק שסכומו הכולל הוא
גבוה, הרי שלהנהלה יש ענין להקצות משאבים
לשם הגנתו. אם נזק כזה, בסכום גבוה, מתרחש
לאורך זמן מבלי שיתגלה, הרי שגם כאן יש ענין
להשקעה במשאבי בקרה, כך שכל נזק שקורה
יתגלה מהר ככל האפשר, המרכיב השלישי הוא
תדירות ההתרחשות של הנזק וכאן הכוונה
לכמה פעמים ובאיזה פרק זמן הנזק עלול לחזור
על עצמו מבלי להתגלות.דוגמא: נניח שהנזק בו
מדובר הוא גניבת משכורת חודשית באמצעות
המחשב. מישהו חדר למערכת והזין נתונים של
עובד פיקטיבי אשר שכרו יוזרם לחשבונו של
מבצע העבירה.
הבה נראה כיצד נבדקת כדאיות ההשקעה
באמצעי בקרה לפי הנוסחא:
> היקף כספי של הנזק, נניח משכורת אחת, סך
0 8.
* משך זמן עד הגילוי -- זהו נזק מצטבר. אם
הנזק לא נחשף במשך השנה, הוא נצבר ומגיע
לסך של 818,000.
> תדירות התרחשות -- במקרה של משכורת
מדובר בתדירות חודשית, אך בנושא "ספקים
פיקטיביים" עשויה להיות תדירות ההתרחשות
גבוהה יותר ולהסב נזק נצבר גבוה יותר.
אם בדוגמא שלנו תעמוד בפני ההנהלה
ההחלטה להשקיע משאבים בתכנון בקרה
והגנה בסדר גודל של כ-810,000, שתימנע נזק
כדוגמת הנ"ל, הרי שקיימת כדאיות כלכלית
בהשקעה זו, ולכן הנהלה אחראית תאמץ אותה.
8
אגב, הדוגמא שהבאתי איננה מקרית, באחד
הדיונים שקיימתי עם אירגון גדול לשם פיתוח
מערכת בקרה, הוכחתי להנהלה (לאחר קבלת
הסכמתה) כי אני יכול לבצע "מעילה",
והתחלתי לקבל משכורת לחשבון בנק למרות
שלא עבדתי באותו אירגון. זה היה קל, פשוט
ומאוד משכנע...
סוגי הבקרה במערכת
חלוקה לקבוצות של כל אמצעי הבקרה
במערכות ממוחשבות מביאה לשתי קבוצות
סיווג המהוות "משפחת אמצעי בקרה".
משפחה אחת היא קבוצת אמצעי הבקרה
המונעת ומשפחה שניה היא קבוצת אמצעי
הבקרה המגלה.
המטרה הראשונה בתכנון מערך בקרה
במערכת היא למנוע אפשרות של קיום נזק בין
בשוגג ובין במזיד. אמצעי המניעה המותקנים
נחלקים לרמות שונות לפי רמת התיחכום אותה
רוצים למדוד. ברור שקל יותר למנוע חדירה של
עובד זוטר, משתמש קצה, לתוך המערכת. אם
ניבדוק מערכת בנקאית, ישנם משתמשי קצה
רבים, חלקם עובדי הבנק היושבים ליד מסופים
וחלקם לקוחות הבנק המתשמים במסופי
בנקטים למיניהם או "מדפסות מצב חשבון".
כדי למנוע חדירת משתמשים אלה למערכת אין
צורך בתיחכום וב ומספיק אם משתמשים
בסיסמאות זיהוי, החוסמות בפניהם קבצים
ומידע. כרטיס הבנקט למשל, מהווה שילוב של
אביזר פיזי מזהה בשילוב עם ידע אישי -
הסיסמא. לא ניתן להכנס למערכת באמצעות
האחד בלבד אלא רק בשילוב של שניהם יחד.
זהו סוג פשוט של בקרה מונעת שאיננה
מאפשרת להגיע למידע בלתי מורשה לאדם
בלתי מורשה. קשה יותר לחסום גישה בפני
אנשי המערכת המקצועיים, כלומר תוכניתנים,
מפעילים ותוכניתני מערכות. לאנשים אלה, כמו
בסיפור של ג'סי גיימס, יש בדרך כלל אפשרות
גישה לתוכניות ולקבצים, וקשה יותר לחסום
אותם מבלי שתופרע עבודתם השוטפת.
ברור שכל דבר ניתן לחסימה, להגנה ולבקרה
מונעת, אולם תמיד יש לשקול זאת במידת
ההשפעה "ההרסנית" (דסטרוקטיבית) על
העבודה במערכת. אם כל תוכניתן יצטרך לעבור
"שבעה מדורי גיהינום" בכל כניסה למערכת
הוא פשוט לא יוכל לעבוד, וכך יצא שכר הגנת
המערכת בהפסדה.
המשפחה השניה של הבקרות היא משפחת
הבקרות המגלות. נניח שהבקרה המונעת לא
הצליחה למנוע כניסה למערכת, ומישהו בכל
זאת הצליח לחדור פנימה; במקרה כזה נודעת
חשיבות רבה לתיחכום בתוך המערכת, כך שכל
פעולה אכן תירשם, מאיזה מסוף נכנסו, לפי איזו
סיסמא, מתי ובאילו קבצים טיפלו וכד'. מערכת
בקרה מגלה, אם עובדת נכון, תפקידה לגלות כל
אירוע חריג סמוך ככל האפשר למועד
התרחשותו.
השוק המסחרי מציע מיגוון רחב של מוצרים
שונים להגנה, וחשוב לזכור כי כל האמצעים
הללו מהווים מרכיב אחד במערך הבקרה, ואינם
מהווים בשום מקרה אמצעי בקרה מספק,
העומד בפני עצמו.
דוגמא לחלק ממוצרי הגנה המקובלים בשוק
הם ,8508 ,546 ,550085 [55680 קסך
02 ,6078 ,60588 ,אגוסאאטס
2. קיימים גם מוצרי הגנה לקוי תקשורת
כמו 2 הפקאתתפע ,מאסם אס
צאזךא55 אפדטקא60 או סאאטספאום
0 וכיוב'.
סיכום
סיפורו של ג'סי ג'יימס הוא סיפור עברינות
אפשרי. בגלל חוסר מודעות לסודיות נפרצה
המערכת, אולם יעילות הבקרה המגלה חשפה
את החדירה. ההנהלה באירגון המדובר היא
הנהלה אחראית, שדאגה לאבטח את מערכות
המידע שלה, תוך שיקולי כדאיות כלכלית.
מי שאיננו נותן דעתו להבטחת מערכות
המידע שלו, סביר להניח שביום מן הימים ימצא
עצמו בבעיות אמינות ויתכן אף שבבעיות
בטיחות וגניבות. האחריות הראשונית והעיקרית
לקיום הבקרה מוטלת על ההנהלות של
האירגונים, אשר חייבות לדאוג להשקעת
המשאבים הנדרשים. 2
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
₪ ₪ ₪ תת" > תלכת
מרכז הייעשומיםם- לעבוד
ולא רק לראות
שערכה דיגיטל במקום זכו להצלחה רבה ביותר.
אך התפיסה הבסיסית שמאחורי מרכז היישומים
שונה מאשר רק לראות ולהתבונן, משום שכאן
יכול המשתמש לעבוד ולנסות את התוכנה או
המערכת המעניינת אותו.
דני, כמה שווה הציוד
5 מיקרוואקסים, ואקס 750 עם דיסק 2
ג'יגהבייט וזיכרון 6 מ"ב, ואקססטיישן 07%
(תחנת העבודה הגראפית החדשה בצבע), 20
עמדות גרפיות, כשכל אלה מקושרים ביניהם
ברשת איתרנט, בנוסף לעשרות מערכות תוכנה
יישומיות. האמת היא שריכוז כזה של ציוד
העלה מצידנו שוב ושוב את השאלה: דני, כמה
שווה הציוד? התשובה הגיעה לבסוף: כמיליון
וחצי דולר! אבל הציוד עדיין אינו הכל, משום
שבנוסף לאולם היישומים יש במרכז גם חדר
הרצאות בו מתקיימים ימי עיון, ואף ההדרכה
חמישה מיקרוואקטים וואקט 750 המקושרים בדרשת
איתרנש מציזים מיקוון ישומים במרכז היישומים
של דיניטל ישראל.
מאת אבי רועי
בתחילת ענה זו חנכה חברת דיגיטל את מרכז היישומים שלה בהרצליה. מאז
נעדרכו כבר 400 מפגשי הדגמה של לקוחות ומתעניינים עס מהנדסי החברה, |
שהציגו להם יישומים ופתרונות בכל תחום בו עוסקת דיגיטל.
ואין ספק שהדגמה כזו רק יכולה לאשש את
ה סיור עם דני גז במרכז היישומים | האימרה "לראות זה להאמין". דוגמה חלקית
/ החדש של דיגיטל ישראל הוא חוויה = למרכז היישומים ניתן היה לראות כבר בתערוכת
בפני עצמה. כמו אב גאה, שנולדה לו לפחות | תיב"ם האחרונה שנערכה בגני-התערוכה
שלישיה, מציג דניגז כל מערכת ויישום אפשרי, = בחודש נובמבר 85, ואכן הסיורים המאורגנים
/ מגזיך אנשים ומחשבים מרץ 1986
הפנימית של אנשי המכירות של דיגיטל, דרך
אגב, שכחנו להציג בפניכם את דני גז: מנהל
מרכז היישומים ומנהל שיווק ]645% (תיב"ם)
בדיגיטל, 5 שנים בחברה, בעל תואר ראשון
ושני בהנדסה, שהגיע לחברה מלהבי-ישקר, שט
היה מנהל תחום תיב"ם ואבי-טיפוס
(פרוטוטיפים).
מרכז היישומים מבטא את כל תחומי
הפעילות של דיגיטל: תיב"ם, בינה מלאכותית,
וא61 (ניהול ייצור במחשב), ץ8וא (תכנון
משאבי ייצור), השוק המסחרי, תקשורת
והמשרד הממוחשב. בתחום התיב"ם מצויות
במקום 15 תוכנות שונות, כשהשיטה בתחום זה
ובאחרים הינה פשוטה: מציגים לא רק תוכנות
של דיגיטל, כי אם גם תוכנות של יצרנים אחרים
-- למעשה, כל מה שפועל על מחשבי דיגיטל
מוצג במקום. גיוון התוכנות מוצג גם בתחומי
ה-ק 8)א (5 תוכנות). בתחום המפעלי ראינו גם
מסופי איסוף נתונים, קוראי בר-קוד ולייזר,
תוכנת (8558%15 הדגימה לנו שליפת
קבצים גרפיים מכל תוכנה והצגתם על מצג דש
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
...יר 0 -
0 פשוט, בלי תלות בספק. מערכות מרשימות
המוצגות במרכז הן מערכת הוצאה לאור (עניין
מקצועי, כמובן) ומערכת הכנת מסמכים על
ואקססטיישן 2, בעבודה עם עכבר על מסך דמוי
מקינטוש, כשההשלמה לצבע נעשית במערכת
א?0 החדשה, עם העברה למדפסת ליזר.
נושאים שעומדים בפני הדגשה והרחבה במרכז
הינם בינה מלאכותית ושוק מסחרי, כשדני גז
מתכוון להכניס למרכז גם מכונת סי.אן.סי, כדי
להדגים את נושאי ניהול הייצור הלכה למעשה.
דיגיטל מייעדת את המרכז גם לבתי תוכנה
הפועלים בעולם הדיגיטלי, אם בהדגמת
מוצריהם ואם במתן האפשרות לאנשיהם לשבת
במקום ולהתאים יישומיהם למחשבי
מיקרוואקס או ואקס.
נראה בעליל כי הדגש היום במרכז היישומים
הוא על תחם התיב"ם, לעומת תחומי פעילות
אחרים. דני גז מכחיש בתוקף שאולי יש השפעה
להיותו האחראי על שיווק תיב"ם בדיגיטל,
ואומר: כשאני לובש את כובע מנהל מרכז
היישומים, אני ממלא את כל המטלות בתחום
זה ! נראה כי גם בעולם שמה דיגיטל את הדגש
על תחום התיב"ם וקיימים כיום 23 מרכזים של
החברה לנושא | תיב"ם, | כשבמיקומים
איסטרטגיים | נפתחו | מרכזי | טטכנולוגיה,
המשלבים גם רובוטים, סי.אן.סי ושינוע
(בטורינו-איטליה, למשל, עיר ייצור הפיאטים).
מזיהק מחשבים
לדקבלת בסיס ראשוני רחב וגישה
נכונה בשימוש במחשבים
לליכזוד ועזרה בהפעלת המחשב ופקודות
זערכת ההפעלה שלו
לדימוד כל הפקודות של מערכת ההפעלה
כאמצעי איזכור מהיר ביותר לכל פקודות
המחשנ
זירוז עבודת המחשב, הארכת חי
דיסקים והבונגים, תיקון ושיקום
קבצים, שמירה על קבצי הנתונים
לתיכנות מערכת ההפעלה - ביצוע
לולאות בעזרת מערכת ההפעלה, איחוז
קבצים, חיפוש מדל בקבצים. מיונים
שונים, תיכנות לוח המקשים (-א זה שפו
כל מי שברשותו מחשב ,= לדעת
לשמור ולהכיר את המחשב שלו (עבוו
וג דא + ושמו וכל תואמיהטו
התוכנה שתעשה כל זאת ועודר הרבה
כוללת הסברים, הדגמות, תשובות
לבעיות והוראות הפעלה -- והכל
.עברית |
מחיר מבצע 559 בלבד |לא כולל מע"מ)ו
1
על צבעים, דגמים
עידן פובליסיס
מדורגו מארח החודש את זיון דבוז"אק, בעל הטור הקבוע בשבועון אינפוורלד.
יתכן שבעקבות קריאת דבריו תאמרז שלמדור יש לקרוא שיווקמחשב, אך מאחד
שהפירסום הוא רכיב בתמהיל השיווקי של פעילות חברה,לי, לפחות, אין בעיה
עם זה.
אם מקינטוש 512 ק"ב הוא בבחינת
23 מוצר שהפך לנחלת-העבר, ואבד עליו
הכלח? אם כן -- ורבים אכן אומרים זאת --
הרי אפל עברה דרך מק 128 ק"ב, מק איקס אל
ומק 512 ק"ב, והחזיקה כל אחד מהדגמים הללו
בשוק לא יותר משנה או שנתיים. מדיניותה של
יבמ לעשיית כסף היתה תמיד לשמור על אותו
מוצר בשוק במשך חצי תריסר שנים. האם
משתנה משהו? האם אפל אכלה אותה?
יתכן שקורה ההיפך מזה. אפשר שאפל
מפתחת בכוונה מדיניות של הכרזות המקבילה
להצגת דגמי המכוניות החדשים, האהובה על
יצרני המכוניות האמריקניים -- מדיניות
שהצליחה בימי-הזוהר של ענף הרכב, בתקופה
שבין שנות ה-30 לשנות ה-60. אחרי ככלות
הכל, מק 128 ק"ב אינו כה שונה ממק פלוס,
למעט יציאה אחת וזיכרון גדול יותר. אבל
להבדיל מדגם חדש של מכונית, למק פלוס יש
הבדלים פונקציונאליים. שבבי הרום החדשים,
יציאה חדשה וזיכרון מורחב מאפשרים לו
לעשות דברים שהדגמים האחרים לא יכלו
לעשותם. אם כך, אנשי אפל עדיין לא תפשו את
הרעיון: שינוי קוסמטי של המוצר, כדי שימשוך
קהל רחב יותר. התנדרבירד, כפי ששווקה על-
ידי פורד, היא דוגמה מושלמת. במשך השנים,
ולמטרות פרקטיות לגמרי, עוצבה המכונית ככל
דבר, החל ממכונית ספורט דו-מושבית וכלה
במכונית-פאר דמויית-לינקולן. פורד פנתה
לכולם עם הטי-בירד.
אפילו יצרני הסטריאו היפאניים יודעים זאת.
עיצוב המכשירים משתנה מדי שנה באורח
דראסטי. למה אין אפל או יבמ פונות למעצבים
תעשייתיים האוהבים לחשוב על עצמם
כאופנתיים, ומשנות את מארזי המחשב מדי
שנה? חידה היא בעיני. יצרני המכוניות
2
ו י"ש הק .00000 ור -------=-=.אאן
והנדי בודרד
ממשיכים להחזיק בצוותים של מעצבים,
הרוצים לנצל קהל שוחר אופנה וגימיקים.
מחשבינו הקטנים צריכים לקבל טיפול דומה.
מנקודת-הראות של מכירות ושיווק (וג'ון
סקאלי, נשיא אפל, האיש שהגיע מפפסי-קולה,
1 6מך
6טנזסןה 3270
%= ות ][
.שאו ,6דסטססחס ו אש סד
צריך לדעת זאת), הרי היתרון שבשנוי
הקוסמטי הוא בכך, שאחת לשנה מעומת הלקוח
עם החלטת רכישה שפועלת בצורה הבאה:
הדגם עומד להשתנות למשהו שנראה אחרת.
הקונה יודע, שהדגם הישן שוב לא יהיה קיים
כמוצר חדש. זו ההזדמנות האחרונה שלו לרכוש
מחשב כזה. אם הוא אוהב את המראה הישן,
הרי עליו לקנות עכשיו. אם הוא אוהב דווקא את
המראה החדש של המחשב, הרי עליו להחליט
אם ברצונו להמתין שנה שלימה לשינוי הבא,
לחכות חודשים מספר להורדת מחירים, או
לקנות מיד -- כדי להיות בעלי המחשב החדש
הראשון בבניין.
במצב הנוכחי לא קיימים תמריצי קניה אלה,
למרות שיעילותם ברורה. יתכן אפילו
שבשימוש בטכניקה זאת ייצרו חברות-
המחשבים קצב קניה הדומה לזה שנוצר
בדטרויט בשנות ה-50, כך שהלקוח יחליף מדי
שנה את הדגם הישן שלו במכונה חדשה. איזה
מיכרה-זהב זה יהיה! משתמש המחשב מקכבל
היום, למעשה, עידוד להארכת ההחזקה במחשב
הישן שלו. ראו כמה כותבים מקצועיים
משתמשים עדיין במכונות קייפרו הישנות,
בעלות מערכת הסי-פי-אם !
אפילו צבעים לבחירת הלקוח יהיו התחלה
טובה. למה צבע המקינטוש הוא בז' ורק בז'?
כך היה גם מודל טי של הנרי פורד. יצרן-
המכוניות הממולח אמר: "הלקוחות שלנו
יכולים לבחור בכל צבע שהם רוצים -- כל עוד
הוא שחור". רק אחרי שג'נרל מוטורס החלה
לגוון את מכוניותיה בשלל צבעים, ולכבוש את
השוק, שינתה פורד את צבע מודל טי. מוצא חן
בעיני מקינטוש בצבע שחור, משולב בכרום.
אלטרנטיבה
ליצירתיות
מה קורה עם משרדי הפֶירסום הישראליים?
מי מטפל באיזו חברת-מחשבים? על כך -
בפעם הבאה. אבל בינתיים משהו קטן על
יצירתיות בישראל. חכרת אי.אי.אס, שבסיסה
בחיפה, ושלוחותיה היום בעולם הגדול, מתחרה
בחברת יבמ במוצרים חלופיים לציוד יבמ.
הדברים אמורים בעיקר במסופי 3270
ובמדפסות למחשבי יכמ גדולים ובינוניים. אני,
שמאמין בכחול-לבן, שמח בכל הצלחה
שיווקית של אי.אי.אס ושל מנהליה הדינאמיים.
החברה המובילה בעולם במסופי 3270
תואמי יבמ היא טלקס. אי-אפשר בלי מאמר
מוסגר, אז הנה הוא: טלקס הוא שם של חברה,
לא של מכשיר. עם זאת, מכשיר הטלפרינטר
מתוצרת טלקס נפוץ כל-כך, עד ששם החברה
זהה לגמרי בעולם עם שם המוצר. מחפשים
מקרים דומים? פריג'ידר כשם כללי של מל
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
4 48
שלה. לפיכך הוא מגיש את רשימת החכרות
בצורה אלפביתית ומצרף רשימת סיווגים של
תחומי עיסוק. אין הוא יכול לאפשר איתורה של
חברה לפי מספר העובדים בה, מיקומה
הגיאוגרפי או שם המנכ"ל שלה. הוא אינו יכול
לעשות זאת משום שאינו יכול לדעת מראש לפי
איזה קריטריון-חיפוש ירצה המשתמש במדריך
המסווג לחפש אי-פעם חברה במדריך זה. ניתן
לגבור בקלות על מגרעת זאת, הנובעת
מאילוצים טכניים של אירגון חומר בספר
מודפס. הפיתרון גלום במחשב.
מדריכים מסווגים נועדו לא רק לאתר פריט-
מידע מסוים, כי אם גם לרכז מידע. לדוגמה,
לרכז רשימה של כל המפעלים העוסקים ביצוא
ושיש בהם יותר מ-50 עובדים. ריכוז סלקטיבי
של מידע חשוב במיוחד לאנשי-שיווק (לצורך
הכנת רשימות-תפוצה, מדבקות וכו'). המדרך
המסווג, במתכונתו המודפסת, אינו מאפשר
כמובן ריכוז מידע יעיל.
המגרעת השלישית של מדריך מודפס היא
ניצולת נמוכה של המידע המצוי בו. למרות
שמידע רצוי נמצא במדריך, כמעט אין אפשרות
לאתר אותו ללא סריקה שיטתית וסיזיפית, עמוד
אחר עמוד. לדוגמה, מעיון במדריך מודפס של
מי ומי בישראל קשה מאוד לדעת מי הם
האנשים היושבים במועצות המנהלים של
חברות, או מי קשור לאירגון מסוים, אם כי
המידע המבוקש נמצא במדריך.
המגרעת הרביעית היא שיטת החיוב של
המשתמש עבור המידע. רכישת מדריך מסווג
מודפס (ואין הכוונה לדפי-זהב, המחולק חינם),
היא עסקת-חבילה. תמורת סכום מסוים מקבל
הקונה ספר מודפס הכולל ים של מידע, המוגש
לו בצורה פשטנית ושרירותית ועל כן גם
מוגבלת מבחינת אפשרויות הגישה (איתור
וריכוז). בעסקת-חבילה כזאת משלם המשתמש
את עלות ההפקה של המדריך המודפס, כולו,
בתוספת הרווח של המו"ל והמפיצים, אך אין
הוא משלם עבור השווי האמיתי של המידע
הרצוי. אם היה אפשר לחייב לקוח אך ורק עבור
פריטי המידע שבהם הוא מתעניין, אפשר היה
לגבות, בסיכום, סכומים הרבה יותר גדולים
עבור המידע הגלום במדריך -- והמנוי היה
יוצא נשכר בקבלו בדיוק את המידע הדרוש לו.
כדי לסבר את האוזן, הבה נכחן את שירות 14
לאיתור מספרי-טלפון. אנשים מוכנים לשלם
עבור איתור מספר טלפון מסוים סכום ניכר, גם
כאשר המספר המבוקש מופיע במדריך והמדריך
מחולק חינם אין כסף. הטענה היא, שלוא ניתן
היה לקבל בנוחות ובמהירות פריט מידע בודד,
כל אימת שזקוקים לו, סך כל התשלומים עבור
פריטי המידע הללו יהיה הרבה יותר גדול
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ממחיר המדריך המודפס.
המגרעת החמישית היא עלות ההפקה
הגבוהה של ספר מודפס, בגלל התהליכים
הידניים והמיכאניים הכרוכים בהפקתו (דפוס,
כריכה, אריזה, הפצה וכר').
השילוב של כל המגרעות הללו גורם,
במקרים רבים, לכך שהוצאה לאור של מדריכים
מודפסים אינה כדאית. ממשלת צרפת, לדוגמה,
עמדה על עובדת-חיים זו והמירה את המדריך
המודפס במדריך אלקטרוני.
הוצאה לאור
אלקטרונית
הוצאה לאור אלקטרונית פירושה הכנת
המידע על גבי מדיום אלקטרוני, כך שצרכן
המידע יכול לקבל פרטי מידע נדרשים על גבי
מסוף הקשור (בתקשורת, בקו-טלפון) למחשב
מרכזי של רשת שירותי מידע -- או על מצג של
מחשב אישי. לדוגמה, מנויי אלנט יכולים היום
לקבל מידע על חכרות מובילות בישראל מתוך
המהדורה האלקטרונית של דנס גייד (של דן אנד
בראדסטריט). לקוחות חברת המיקרופילם
איי.אייץ".אס. | יכולים לקבל מאגרי-מידע
בנושאי מיפרטים טכניים על גבי דיסק אופטי,
להטעינו במחשב האישי שברשותם ולבצע
חיפושי-מידע באופן אלקטרוני, במקום לדפדף
באין-ספור קטלוגים ומדריכים, מסווגים
ואחרים.
כל המגרעות של מהדורה מודפסת נעלמים
כלא-היו כאשר המהדורה הופכת אלקטרונית.
ניתן לעדכן את החומר במדריכים, באורת
שוטף, במקום מדי פעם בפעם. אין הכרח
להשקיע עבודה רבה באירגון החומר. ניתן
לאחסן במחשב טקסטים בסגנון חופשי, מכיון
שתוכנת האיחזור (המקשרת בין צרכן המידע
לבין מאגר המידע) מסוגלת לבצע חיפושי מידע
לפי כל מילת-מפתח רצויה, לרכז מידע, למיינו
ולהדפיסו בכל צורה רצויה.
לדוגמה, במהדורה האמריקאית
(האלקטרונית) של מי ומי בארצות-הברית, יכול
המתעניין לבקש: "תן לי את רשימת האירגונים
שבמועצת-המנהלים שלהם יושב פלוני שקשור
גם לקרן הקיימת לישראל או לפדרציה
הציונית". או: "הדפס בשבילי מדבקות עם
הכתובות של כל החברות בארצות-הברית
המייבאות | מישראל והעוסקות במזון
ובטקסטיל". מיותר לציין, שאין שום דרך'
מעשית לקבל את המידע הרצוי הזה מתוך
דיפדוף במדריכים מודפסים.
אין ספק, שבעבור שאילתות מידע כאלה
יהיה צרכן המידע מוכן לשלם, מדי פעם,
סכומים שבסיכומם עולים פי-כמה על מחירו.
של המדריך המודפס כולו.
אוצר בלוס
התפשטותם של המחשבים האישיים בעולם
פותחת בפני המוציאים-לאור שפע של
הזרמנויות חדשות. ניתן להפיץ חומר על
תקליטונים, שעלותם דולרים ספורים, או לאחסן
את המידע ברשת שירותי-מידע, כדוגמת אלנט
או עורק "רשת זהב". בשני המקרים ניתן
להשתמש כחומר הגולמי שהוכן ממילא בעבור
מכונות-הדפוס, כך שאין צורך להכין את כל
המידע מחדש, בהקלדה, לקראת ההכנה של
המהדורה האקלטרונית.
חומר רב מופץ בדרך האלקטרונית, גם כאשר
אין לו אח-תאום מודפס. דוגמה מענינת
להוצאה-לאור אלקטרונית כזאת היא ההפקה
של אטלסים ומילונים על תקליטונים.
כאשר החומר מופץ לצרכנים על תקליטון או
על דיסק אופטי, עליו להיות מלווה, כמובן,
בתוכנה מתאימה לאיחזור המידע. כאשר
החומר מאורגן במאגר מרכזי של רשת הפצת
מידע, תוכנת האיחזור נמצאת במחשבי הרשת
ולא אצל צרכני המידע.
המוציאים לאור של מדריכים מסווגים, או
כל חומר מילולי, חייבים לבחון ברצינות את
נושא ההוצאה לאור וההפצה האלקטרונית, אם
ברצונם לחדור לשווקים חדשים עם מוצרים
חדשים, מכיון שברור שבמקרים רבים המדיה
האלקטרונית מתאימה יותר לטיפול במידע
ובהפצתו מאשר המדיה המודפסת. *
* מחבר הכתבה הוא מנהל איחזור מידע בחברת
אלנט.
|--ררןרִרתר ה קקקקלח-
5
.צ6|ססט 616ה2ג%1 .0[8ז1010 ,6וח|סהזוהת .[.₪ ::1800ת00)
(602) .1154 ,85283 ,8ח20!ז/ ,6קות76 .₪6 6סוז; הוט50 7402
12005
00618 .קגחזסא 250105 .עהשזסא ,6[- 14 678
72
ה5666 2006%[5 .ה5₪6606 ,4הטזח50|!6 ,8|- !4 28
2 ,)15786 562115 (] :6001861 . והטופסקוחץ5
1 120001158 :1801ה0 6 .11917 0005 .111 ,18- 17 3
2"
תחו7 - 86 00800608 סתגזת ,פתגק ,23- [2 678
6 >105ת1601:01600 | ת0 66ת6:6/ה00) | הג6קסזטע
4 תסוגסותטותותסי6" ת! 7:006%565 | 6ת8 65וק0|0תת66
הסת6ז 1225 ,10018 .12.1 .זכ] :60001808 .53168 זסשסק
,וז 75724 ,תק0ו00688:/ ג| 66 6נח 49 .5.0.2 0/0 ת5601:0
0 ,..48006ז ,15 א2666)
5זס 16 106 01 231116 .1154 ,7688 ,23|!35 ,22- [2 078
:0 .426 הסו)גומזס]ת1 186 ז0ס] קתותתג]? :66ה6ז6/ה60)
7 ,8]076ו5 10212 7028 ,קטסז0) זסתז288) ,06ז68ק ע6ות5
.8 643 א16!6 ,964-0096 (203) ,/115 ,06904
4 122061155 .פ6תג]|ז6תו6א 76 -24, 22 0378
2 ,]15786 1202115 :180%ח6-0 .וחטופסקוח 5
- 86ה0ז1-ץ11028 .צֶת8וחז26) .\ ,6תטוחהס0כ ,27- 23 0/428₪
קט 1300ת0י) .5סות0ז)1|66 6זש5ו |6 ]0 תסווסותאם
1 ה88זוטז51 7000 ,16 סה ת6ה06 א 1ת/ ,990 א02.80./ ,16556א
- 50 ז6וטקוח 60 .068 .) ,6תטוחזה סכ ,27- 23 0/8
.500 )חה6והקוטך 6תג 50/0316 ז6זט קוח 6
.שחוזק5 026105 .053 ,א7 גו[ ,2 צג]א- 27 078
2 052-54822 ,137861 02115 2] :6001801
[החקסו)גתז6)מ] 618 .6סתגז] ,תסתפוט, ,30- 28 078
:ו זזסות1 6ת3 5751688 ז6קא1 תס קסתפאזס/
6[8066 ת168 :1808ת0) .תסחוסוה(א 6ת8 06ח6:6]ת00)
4 .16 א0666) ,148 זט10 ,שטףוזוחזס]ת]'1[ 66 6סת6ם)
א 6תו[2630 :סק3ק זס] ||678) 6סתהזת ,שסת26]6] 1.8 פוזהק
6
הז .5 ,8%א16 ,תהס% חסץ ,2 צג/א- 28 6478
.ץווזט566 0ח3 [0ז/0600 ,)ו6ט4, ז6)טקות60 תס 66ה6:6/ת60)
4 500014₪ .5 373 ,ת04)10תטסת >זסזו6ט3 ₪22 :18606ח00)
8 ,5168 [0ז8?)
.6 ח0/501קא6 .115 ,3א76 ,041138 ,1 צג1א- 28 03
תסוססתוזק | 55| ,|8תסו)4תזטזת] | |טפתסססקאם | :1800ה00)
.54 ,08550 [% ,ת600תט[. תסססת ,14080 השסן)צוהפות
)8%1
קחוזק / א106 00 ./115 ,8ופזס6) ,הוהג|ז ,1 צג וא- 28 925
4 וחות 300 ,קטס7ז0 6)806:ה] 7106 1800ת )00 .86
/5] ,617(449-6600) ,02194 /1א ,גז6608א
ץ6ח066/ 658הופט₪ - 070% .קתסא 8ת0ס1 ,8- 5 צ וא
58 וחה 080008ו108ט, 0/0666 תקו)הזסקז60הו תסווופותאע
.ה0ז111 א ה168110תטוח ו 00
הו36 - ₪06 .053 ,תסופתוהצה/ 568116 ,5-7 צ;/)א0
0 0200180 | .600]6:6066 | +1ה6ת0קוח00 | 6:ת60:0|
צהס סא 115 ,שְתהקו 00 6086|ם 6טשהזק5 ,תוס%פחוסת
.0 (617) ,1154 ,01606 /1א ,ז0ז63ח0זס/ ,]]סוטכ)
[8ו6ו)ז ./115 ,)טסו)60תת20) ,0זס]ות518 ,6- 5 צג|א0
6% ץ 486 :0001800 | .66ח6:6]ת60 | 66ח16||86ה1
4 05₪ ,017 ,6זס]ות8ו5 ,102[2 2008 ,קטסז) זסת)ז28)
.8 643 א16[6 ,964-0096 (203)
4
ליח אריעים כחו"ל מפורסם כשירות לקוראים. הארועים לוקטו ממקורות
שוניס שזרמו למערכת. אין המערכת אחראית לפרטים המופיעים בלוח
וממליצה בפגי הקוראים לוודא פרטיס אלה.
זה / / א6ח 00 ./115 ,3וחהזס]ו[028 ,6!6קח/ 1.05 ,3- | 62%
)זו 300 ,קטסז00 806]סות] 76 :1801ת )20 .786
./115 ,617(449-6600) ,02194 /1א ,ג8₪ 660
ח6ת6ה6ט] 00005 .עת8תז06) .ש ,זהקווטז5 ,||- 7 62
1 052-5482222 ,|18:86 12860215 18002ת20) .תזטופסקחוץ5
2"
תתא 6ת5660 ./115 ,הת0קז/ ,אותשסתק ,8- 7 6/7%
,6 ע450[6/ :62001800 .6066ז16ת0 386ז5)0 ז6)טקת0)
4 15% ,01 ,0ז518₪]0 ,10212 7028 ,קטסזל) זסת23)
8 643 א16[6 ,964-0096 (203)
.05% .115 ,20 ,תסזקחהותפב3 א ,10- 7 6/3
6 -../1185 ,אותזס]ו|6/8 ,860וסת8ז ה58 ,|[- 7 6/6
.ח0וו9וה0)ט 6ת8 0201/66 תס 66ת6ז0]ת60 [התס0:)ההז6)ה[
תהוחץ13] ץזז18] 6/0 ,תסג)ותסוט/ 06ם8 20001008 :09001800
(301) ,54 20901 כ]1א ,שתוזק5 זסט!51 ,806זז16 ז6אאזוה/ 738
000
.6 01 060א1 1555 .154 ,64חס1 ,גוא ,10- 7 4
,שחוזק5 זסט|ופ 639 0.808 ,86 וא0060תא1 1558 חס
2 (301), 15 ,20910 כווא
.וו 061115 .0ת8]ז11?0או5 ,6חזססט ] ,[|- 7 0/0786
2 13020158 :1801ח0)
חן 05ח516צ5 1ז6 את ./115 ,תסזשתות בה / ,5681116 ,11- 7 אק 9
[ואל) ,מסהב]א 000[ צז19א .כ 001800 .קתוח66תקתת |וצ61)
ץזופז6צות!1 תס!|16א-6וק6תז8) ,ות6תוזאק6כ] שתוחסשתוקתת
3 / , חשפזטספוווק
שַתסא קת10 - 60810708 .קהסא שמ0סג ,||- 8 63786
.1110 א 3006 66ה6ז0] 0 ז6)טק ו 60
-08%] 1986 - 86 10557 .ההק13 ,סשא0סך ,||- 8 6%
0 06ת6:6/ת0 6 |8ה800הזסוה[ | 81-51 6קן
= 608066 0001800 .שחוצפסססזק |8ת8ו 5 - 8 ,5066008
-206 פַה:0!וט8 ,קוזטסתוקתם 051 ,תוואזסקזס6 00/4 | מ6הסא6ך
5/4 ,08358 1678 ו6צ [111-זז06 ,1
6 6קסזטם .65הג|זסהו6צ] 16 ףהסשזועם ,10- 8 9/6
ץצ ,סאן|אהוהסא | ,תהִַּןות. | :1800ה60 | .86
6 0066 ]א 3503 ,8500 א0.80.ק |פזטססזגה1
1)) ,613605 )6צן
ח0סוק6א 1986 185 .115 התהוצוטס,1 ,1/3616 ,1 1- 8 0
6 ]0 ה17301000 , - 185 מסו)ופ0קא 0חג 66ח6ז6)ת 60 5
אס ,2 סוטסא ,1020א51.5 ,6סזסוק 6ש28] :1801ה0 6 .ץ1זפט0ה1 0+
2 (318) ,115 ,החהּופו1,0₪ ,561חו5 635
.6זסקהקַתופ 10ת26)| 77806 6זסל ,12- 9 ₪ 6
6תחשועו 0 .6 0 / 518 0 טוח ו 0 )
56 תסוווטו|אם 07%685ש2) 86' 8ופ/סותטותות 60 ,צְ28186)
01(4861951) ,א ,5/4 ]א ] / ת60ם1.0 -ף5 זסו65תסהגוא 11
4זס - זוג'] ז6צסתה11 .עְת8חז006) ./ ה6טסתג1 ,16- 9 9
1 ו6אז18א 6|זס\ ,ץשס|0תת166 | 8ת1פט0ת] ]0 ז16ה66 66בזך
הו שחוז66הוקהם ה 6 60
505 [8ח4661110/ ,חוזס6הוקתת
.0קא 2 166681 .15/4 ,20 הסוקחהוהפה שא ,13- 11 6
6 168 .115 ,8וחזס]ו|08 ,800וסת8ז] ת58 ,7[- 14 60/26
ה0ו סז 4מג בי חס 606
,ההוהץ18] ץזז18] 0/0 ,תסוזהות0)ט/ 885 0200180):10901106)
0% ,20901 כ)א ,שתוזק5 זסט!51 ,.זז ד זסאבזות/ 738
.6 6 אא .154 ,התסלוז ,אות6סתק ,8|- 4| 6/6
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
2כ- / / ₪ הת
יקטור חזות עלה ארצה עם משפחתו
בשנת 1954. כן-גוריון אמר שהם
צריכים לבוא, והם באו. כמו שמספרת חוה
אלברשטיין ב"שערליה", היה קשה במעברה.
את משפחת חזות לא שלחו לחיפה כי-אם
למעברת לוד. הם לא התלוננו, אף-על-פי שאבא
חזות לא עבד. ויקטור הקטן השתולל יחף
בשלוליות. לפעמים היה לו קר, לפעמים היה
רעב. לבית-הספר הלך מדי פעם, למרות
שהסוציאלית אמרה לו ללכת לשם בכל יום.
ויקטור חזות האמיתי בסיפורנו לא עלה
ארצה. משפחתו נשארה במקנס שבמרוקו. אבא
חזות רצה לראות את בנו מאחורי דוכן המכולת
המשפחתית, אך ויקטור העדיף ללמוד,
וכסטודנט מבריק -- ובהמשך, כבעל דיפלומה
של מהנדס אלקטרוניקה -- הוא נכנס לשורות
יבמ בצרפת.
ויקטור חזות אחר לא עלה ארצה ולא נשאר
במקנס, מרוקו. אבא חזות הגיע לפאריס עם
רעייתו וחמשת ילדיהם. אבא חזות לא עבד,
כזכור, אך מכיוון שמשפחתו מנתה יותר
מארבעה ילדים, היא הפכה למה שמכונה
בצרפת "פאמי נומברז" -- משפחה מרובת-
ילדים. כספי הביטוח הלאומי הספיקו לכלכלת
המשפחה ולחינוך הילדים. זאת עובדה אחת
המבדילה בין קידום היהודים מצפון-אפריקה
שהגיעו לצרפת לבין בני משפחותיהם שהגיעו
ארצה בשנות החמישים.
צרפת לא היפלתה בין העדות. האשכנזים זכו
ליחס דומה. בתחילת שנות השבעים היה רוב
המסחר הסיטונאי בבגדים בפאריס, בידי
היהודים. יוצאי צפון אפריקה ומרכז אירופה,
כאחד. הדור השני, שסיים את חוק לימודיו,
נכנס לעסקים. במקום מחסני שמאטעס נפתחו
חנויות מפוארות עם ניאון ונירוסטה.
בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות
...7/207 2
ביסי פלעצל-בלוויל
השמונים נכנס גורם חדש לזירה: המסחר
הסיטונאי במחשבים אישיים ובציוד היקפי. מי
שהתבלט גם כאן, היו היהודים. במסחר הם
התמצאו, חידושים משכו את ליבם. ובאמת,
בואו ונכיר אחדים מהם, על שמותיהם
ועיסוקיהם. נתחיל, כמוכן, בגיבור סיפורנו
(למען הדיוק, אחד מהם -- זה שהגיע לענף
המחשבים): ויקטור חזות, "מר פלוס", השותף
עם אחיו ועם התאומים לבית זייבנברג (יהודים,
אלא מה?) בחברת .2.₪1מחשבים. במה הם
עוסקים? בין היתר, הם הסוכנים של מחולל-
היישומיט מאג'יק של משוב בצרפת, אבל זה
(בינתיים, לפחות) כסף קטן בשבילם. הם
משווקים יבמ פיסי ואפל, ויקטור וכול, והם גם
יבואני ומשווקי תוכנת התיב"מ הפופולארית
אוטוקאד בצרפת.
כושרו האירגוני של ויקטור חזות הוא שם-
דבר בצרפת, והוא מהדילרים המצליחים
בצרפת.
ז'אן-קלוד אשר הוא מקשישי ענף
המחשבים בצרפת. מהנדס תקשורת בהכשרתו,
בן 56, נשיא חברת טקלק אירטרוניק לשיווק
ציוד אלקטרוני ומוצרים בענף המחשבים, עם
מחזור-עסקים (המנוהלים ברחבי אירופה) של
6 מיליארד פראנקים צרפתיים.
מוריס ישראל הוא נשיא חברה לשיווק
מחשבים וציוד היקפי בשם אספס 01.
ז'אק סיטון הוא נשיא קבוצת סיטון,
המשווקת באירופה את מוצרי האודיו, וידאו
ומוצרי ענ"א של פוג'י ופוג'יטסו, בן 34, בעל
תפישת-עולם שיווקית אגרסיבית: "הקונצפציה
בקבוצת סיטון היא קומנדו. 100 אנשים
המביסים 1,000. כל אדם הוא קומנדו בפני
עצמו".
ועל סמי נידאם שמעתם? גם לו יש חכרה
משלו, סקור אסיסטנס. סמי כבר מכר הכל
וממשיך למכור הכל: אוליבטי, פיליפס, והיום
תואמים בריטיים מתוצרת פיוצ'ר קומפיוטר.
הולך לו לסמי בצרפת. כן 44, 3 ילדים, מבסוט
מהחיים. למה לא? יש לו סיבות טובות לכך.
ז'אן טוכול שותף בחכרת שיווק מחשבים
אחרת, סיליקון. רוז'ה חדד הוא מנכ"ל קכוצת
בי.אפ.אם. יש לפחות בחורה אחת בחבורה:
שנטל אלקיים, מנהלת שיווק דיסקטים של
חכרת ]א3 בצרפת.
אבל, כאמור, לא רק יהודים מצפון-אפריקה
הם שם-דבר בתחום שיווק המחשבים האישיים
והציוד ההיקפי בצרפת. פרנסואה שפירא הוא
מנהל-המכירות של מחשבי המיקרו בקונצרן
תומסון. בן 37, למד בבית-הספר של יבמ, בה
עבד 7 שנים בתפקידי מכירות שונים. פול
גוטמן, נשיא חכרת איסי, גילגל בשנה שעברה
8 מיליון פראנק בשיווק מוזשבי המיקרו של
בול-מיקראל. את התאומים לבית זייבנברג,
שותפיו של ויקטור חזות, כבר הזכרנו.
מה, בעצם, רציתי לספר לכם הפעם? על
קליטת העליה נוסח שנות החמישים? על
המדיניות הסוציאלית הצרפתית, שאיעשרה
לאב לא לעבוד, ועם זאת לתת לילדיו השכלה
טובה? על הסבתו של הסוחר היהודי מבגדים
למחשבים? רציתי, כנראה, לדבר על כל אחד
מאלה, אבל החשוב ביותר: מדי חודש, כשאני
מעיין בדיסטריביוטיק, ירחון משווקי המחשבים
האישיים והציוד ההיקפי בצרפת, קצת צובט
בלב לקרוא את השמות האלה, שמות משלנו,
שהיו יכולים להיות איתנו ואולי לתרום לנו
מהידע והכישרון והניסיון שלהם. אולי, אם הם
- ולא רק הם, כי אם גם אחרים בתחומים
ובעיסוקים שונים -- היו פה איתנו, כאן
ועכשיו, זה היה טוב לנו. וגם להם.
רענן רוגל
יותר אנשי מחשבים מנוסים קוראים
בכל שבוע אנשים ומחשבים!
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
0 0%]
5
4 |
חשמליים. והמונח האנגלי ₪00%58 0ך
שפירושו לשאוב אבק, ומאחוריו מסתתרת
חכרת הובר -- היצרנית הבריטית הגדולה
שמייצרת, בין היתר, שואבי-אבק.
חזרה לענייננו: מהי סיסמתה של חברת
טלקס במודעות למסופי 3270? "האלטרנטיבה
מספר אחד ל-3270" (באנגלית, כמובן). באיזו
סיסמה בחרה אי.אי.אס במסע-הפירסום האחרון
שלה? האלטרנטיבה. מה שנקרא, תואמות
מלאה. משרד-הפירסום החתום על מודעות
אי.אי.אס: טנא אלי והשאלה הנשאלת: צרוף
מקרים? 4
4 מילארד נגד מילארד
היוזמה החדשה שלו ואת כישלונה של הוזמה
הקודמת, וניתק מגע בין אימסאי ובין
קומפיוטרלנד. כאשר נסגרה אימסאי לא יכלו
נושיה לתבוע דבר מקומפיוטרלנד.
אבל הדרך החדשה לא היתה סוגה בשושנים.
ב-1976 העסיק ביל את ג'ון מרטין-מוסומאסי
כיועץ לענייני זיכיונות. תמורת 1% ממניות
קומפיוטרלנד. כעבור זמן לא רב מכר מוסומאסי
את מניותיו תמורת רבע מיליון דולר והקים
בית-תוכנה עצמאי. אשתקד רכש שטר-חוב של
קומפיוטרלנד, ששוויו המקורי רבע מיליון
דולר, תמורת 400,000 דולר, משום שבין סעיפי
שטר-החוב היה סעיף של אופציה להמיר אותו
ב-20% ממניות קומפיוטרלנד. מוסומאסי דרש
לממש אופציה זו. מילארד נלחם בו בערכאות
-- והפסיד לכל אורך הדרך. הסוף אינו ברור
עדיין. אך זה עדיין אינו הכל.
פטרישיה, רעייתו של ביל מילארד, צורפה
למועצת-המנהלים של החברה, שמנתה שלושה
מנהלים: ביל, פטרישיה ופאבר. גם שלוש
בנותיהם של בני-הזוג עובדות בהנהלת החברה,
שמיקומה בבית-אחוזה ליד המקום בו גדל ביל
בנעוריו. בגלל התביעה של מוסומאסי ומסיבות
שונות אחרות, נקלעה קומפיוטרלנד לקשיים
כספיים בשלהי 1984. כאשר גאו הלחצים,
ובעלי הזיכיונות החלו תובעים שיתוף בניהול
החברה, החליט ביל מילארד לפרוש מכהונתו
כנשיא החברה. ביחד איתו פרשה בתו בת ה-27,
ברברה. ומי מונה לנשיא החברה? אד פאבר
הכאריסמאטי, בן ה-44, שהיה נשיא החברה
ברוב שנותיה.
ביחד עם ביל וברברה מילארד, הורחקו
מעמדותיהם גם מייקל שאבאזיאן, בן 44, שהיה
נשיא האגף האמריקאי של החברה, ווינסנסט
אויריילי, בן 41, שהיה נשיא החברה לענייני
כספים ומינהל.
הנהלת החברה מודה, שיש לה קשיים בגיוס
הכסף הדרוש להמשך המאבק המשפטי עם
6
מוסומאסי, שבית-המשפט החליט במארס
השנה כי הוא זכאי לקבל 20% ממניות
קומפיוטרלנד. מדובר ב-283 מיליון דולר
פיקדון המתחייב מהגשת עירעור על פסק-הדין.
שמועות עקשניות בעיתונות המקצועיות
מדברות על כוונות החכרה לבקש רשות להיסגר
-- כאמצעי הגנה מפני נושיה. שמועות אחרות
מדברות על סכסוך שנתגלע בין מילארד לבין
רעייתו, ושכתוצאה ממנו מעוניין מילארד
להציל לעצמו פרוסה גדולה ככל האפשר מן
העוגה שעדיין שווה הון עתק.
באשר לעתיד החברה, תולה ההנהלה
החדשה תקוות רבות באד פאבר. "יש בעיות
קשות עם בעלי הזיכיונות", אומר ריי שליצר,
בעל-זיכיון רב-השפעה, שמחזיק בשלוש
חנויות של קומפיוטרלנד בסן-פראנציסקו,
"אבל אד פאבר יטה לנו אוזן וביחד נמצא הסדר
לבעיותינו". <>
4 סי.סי.אי. ישראל
תוכנת המשרד
הממוחשב
חברת סי.סי.אי. מובילה היום בארה"ב
מבחינת איכות ורמת-ביצוע של תוכנות המשרד
הממוחשב, הן בתחום המסחרי והפיננסי והן
בתחום משרדי עורכי-דין. 15 חברות-משפטנים
גדולות בארה"ב (שבכל אחת מהן עובדים יותר
ממאה עורכי-דין) רכשו מחשבי 6/32 0/58ק
2 עם תוכנת "עוצמה לעורך-הדין" (.5641.]
אפ סק פס ס).
קל מאוד ללמוד להשתמש בתוכנת המשרד
הממוחשב של סיסי.אי., גם כאשר אין
למשתמש רקע וניסיון במחשבים ובתוכנה.
המערכת מופעלת בעזרת תפריטים המוצגים על
המצג, והיא כוללת כל מה שדרוש למשרד
המודרני: תמלילן, דואר אלקטרוני, ניהול
ארכיון אלקטרוני, ניהול יומן, גראפיקה עיסקית,
מודלים פינאנסיים, מחוללי יישומים, מסדי-
נתונים משולבים ועוד. המשתמש יכול לעצב
בעצמו "טפסים" להקלדת נתונים, ואחר-כך
להשתמש בהם לעידכון מסד-הנתונים, להפקת
תדפיסים ולהכנת דו"חות שונים. כלומר: תוכנה
אינטגרטיבית, | גמישה וידידותית ביותר
למשתמש.
סי.סי.אי. | תיכנה את מערכותיה כך,
שהמשתמש יכול לגדול איתן בהדרגה, לפי
צרכיו, החל בתחנת-עבודה יחידה וכלה ברשת
בת מאות -- ואפילו אלפי -- משתמשים. בין
המשתמשים הללו יכולים להיות רבים בעלי
מיקרו-מחשבים אישיים, כמו יבמ פיסי.
"יצרנו גירסות מודולאריות של 'עוצמה
למשרד', כדי לשרת שלושה תחומים עיקריים",
אומר דובר החכרה בארה"ב. "משרדים של
עורכי-דין, | מוסדות | פיננסיים | ורשויות
ממלכתיות"". מסתבר, שבחירת שוקי-היעד
היתה מוצלחת: בין לקוחותיה של סי.סי.אי.
נמנים היום כל מערכת הביטחון של ארה"ב,
משרדי-ממשלה, משפטנים רבים, בנקים
וחברות-השקעה. על אלה יש להוסיף גם
מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר פרטיים.
חברת סי.סי.אי. ישראל מעניקה תמיכה
מלאה למשפחת מחשבי 32 20/58 -- החל
מרמת מערכות ההפעלה, שפות התיכנות
לתוכנות המשרד הממוחשב וכלה באחזקה
ושירות טכני. השתתפות הצוות הישראלי
בפיתוח ותמיכה שוטפת של מערכות-
המחשבים עבור חברת-האם, מבטיחה ללקוחות
החכרה תמיכה במערכות-מחשבי סי.סי.אי.
ברמה מהגבוהות ביותר בארץ. .
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ה ו /]₪₪==-ס
יש לך שאלה
בדראגון:
אם אתה בעל מחשב דראגון ויש לך שאלות
או בעיות, כתוב אלינו. קובי גנות ישמח להשיב
לך.
ספרות מקצועית
ליבמ פיסי
אני בעל מחשב יבמ פיסי, ואני מעוניין
לדעת: האם יש כתב-עת למחשב זה, בארץ או
בחו"ל? אם כן, איך מצטרפים למנוייו? והאם
יש ספר תוכניות למחשב יבמ פיסי בעברית,
והיכן ניתן להשיגו?
שי שורר, הרצליה
יש כמה וכמה כתבי-עת ליבמ פיסי, הרואים
אור בארה"ב ובאנגליה, ויש חוברות-עבודה
בעברית, שהוציאה לאור רשת באג (שמרכזה
בלב דיזנגוף, תל-אביב). באג מוציאה לאור גם
חוברות עם תוכניות למחשב יבמ פיסי -
בעברית, כמובן.
מה בין מניפה
למטריצה !
ברצוני לשבח אתכם על המגזין שמכיל חומר
עשיר על רוב המחשבים -- אבל מדוע חדלתם
לפרסם מאמרים על אפל?
מה ההבדל בין מדפסות מניפה, מטריצה,
נקודתית ומקבילית?
באשר למכתבו של אלי קולברג בגליון 30
- הפקודה פוק 50,218 אינה פועלת, לפחות
אצלי.
עמי סייג, אור עקיבא
חן-חן על מחמאותיך. באשר לאפל, ראה
תשובתנו לדורון כהנסקי.
מדפסת מניפה מפעילה גלגל של אותיות
ותווים אחרים ומפיקה הדפסת איכות הדומה
להדפסה של מכונת-כתיבה. מדפסת מטריצה
(שהיא גם מדפסת נקודתית) מדפיסה באמצעות
מחטי-דיו שיוצרות נקודות אשר מפיקות
אותיות ותווים אחרים. צפיפות הנקודות יוצרת
את איכות ההדפסה. ככל שהנקודות צפופות
יותר, ההדפסה נאה יותר. יש מדפסות מטריצה
שמדפיסות ברמה של כמעט-איכות.
מדפסת מקבילית אינה שייכת לאיכות
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
- ₪
ההדפסה, כי אם לצורת העבודה עם המחשב. יש
למחשבים יציאה טורית (סריאלית) או יציאה
מקבילית (פאראללית), או שתיהן כאחת.
הוראות ההדפסה יוצאות מן המחשב באחת
משתי השיטות הללו. הוראות טוריות לא
יאפשרו הדפסה מקבילית, ולהיפך.
דוגמה של הכתב
הכרמלי
להלן מכתב שהודפס בכתב הכרמלי, על מחשב
נפוץ. הואילו להציגו במדור זה, כדי שהקוראים
יוכלו לקרוא ולהתרשם מן הכתב הזה, שאני
מציע כתחליף לכתב העברי הסובל מבעיות
ניקוד, כתיב מלא, כתיב חסר וכיו"ב. %
מ. אבינור, חיפה
טענות... טענות...
אני תלמיד תיכון במגמת מחשבים, ואני מנוי
ותיק שלכם, אך התחלתי לחשוב על הפסקת
המנוי -- וזאת בגלל מספר סיבות חשוכבות:
א. חדלתם לסקור מחשבים חדשים. לאן
נעלם מבט מקרוב על מחשבים אישיים?
ב. רוב המדורים מופנים אל אנשי-מקצוע
ואין חומר למשתמשים במחשבים אישיים.
החומר המקצועי פונה אל ציבור קטן מאוד,
וחבל.
ג. מתי תעברו כבר את 70 העמודים?
ד. אם תשוו את המגזין שלכם עם מגזינים
לועזיים, תכינו את טענותי. לדעתי, הגליון הטוב
ביותר שלכם היה גליון מס' 2. זה היה בזמנו
מגזין שנקרא מחשב אישי. מדוע מיזגתם אותו
במגזין אנשים ומחשבים? לדעתי, זו השגיאה
העיקרית. אני מקווה שתשיבו עטרה ליושנה.
דוד אורגד
דוד, רוד, אתה באמת חושב שמגיעה לנו
שטיפה כזאת? ראשית, מאז גליון מס' 2 זרמו
מים רבים בירקון ובירדן, ופני עולם המחשבים
נשתנו לבלי הכר. אנו משתדלים לצעוד עם הזמן
ולסקור את המתחדש בעולם זה. אם ניצמד
לדגם של גליון מס' 2, נהפוך למגזין היסטורי,
לא חדשותי.
בגליונות האחרונים עברנו את 70 העמודים
וגם הקדשנו עמודים (ותאמין לי שהמו"ל שלנו
נאנח על כך),למבט מקרוב על מחשבים חדשים
שונים. אולי היית שקוע בלימודיך עד כדי כך,
שלא הבחנת בדבר.
אנו משתדלים לספק את משאלותיהן
וצרכיהן של אוכלוסיות-קוראים שונות, החל
בחובבים וכלה באנשי-מקצוע. מניין לך,
שאנשי-המקצוע מהווים "ציבור קטן מאוד"?
כ :9 3 5 7
= 27 עט עש 68 את 2 6א; צצ פם 4ג 33
עק 00 ₪> 55 את את םע[ אא אא זג צץ טט
.6 6 4 [נ 07 שש את 60 66 ע+
.1נעאתא גו צטהדא הא
ג[6ת%37 הת ע8:א התם פהקבטה שפקהת %6%5% 118
1% פס 42218 [פש 9₪71%87שח] 2658%ק0ח '
חג[נ[ת8+ טטפמוט %נתאס% ש ם[1 6[קק2 טפשצגת
| ת8ש369% 28 60ממאטת 8 .קזש ה6)ט0 תפש ,
ץ%ופבּט 203% ש ,0%ע30%1 הת 053% 6% 6%תה8%+
>סתפמש ש %ס[גאת 30%170% תטט4ט
מ תגק )נתעטג]1 פנקַאת [ "גש]36 אגא
[₪96 רְ6[6= טג[טגת [ 067> %סת6תש 0%ץו)30%
.גו בת
תג ] [8 ש3ח1 ,26 שַט5 םח +סתאס% בס6 0% 4עע23
%תטג] טם%א [ שְשסף חטש תע6כּ ש אגא ,%תסץ
.מוטששמ [אט נ[פת%3 את ע8א תס
3 טב%א התם )%נתטנ/ 8%ט01א ,32670% תג!וות ם
%טחאנ) ש מנקעטתתגש 0%+גק 6%ש40-8 ג[פמתגת
")סל [נגאפת טג!% 113 .תוטפשצ8ת אתם
ם 3ּגזטנת *3א1ת 00838) 6אש 8%18ה-ס)תג
9% %סתאסף %בתבע136 .זפ%סץ 1633ת התגל4ת
שק 56%טת ,נתסז%א6[6 תסץג![גאק תסא6א ,%גתקטגש [
ש 380836 ש6תהעתגט %גטג)% .ג[20 ש הסט
.4 ג[גטץ 6%א6)סת גושס[סח6%+
.4 ,זסתגטג .א
הגנה על תוכניות אפל
חגי כתריאל הציע בגליון 27 שיטת הגנה
לתוכניות אפל. לפי שיטה זו, מספרי השורות
הופכים אמנם כולם ל-0, אך לא כן המספרים
בפקודות 6010 שאינם משתנים, וזה גורם
להודעות שגיאה שונות ואינו מאפשר לתוכנית
לרוץ כהלכה.
יובל אהרוני, כפר-סבא
ניסיתי את "שיטת כתריאל" להגנה על
תוכניות אפל, ואחר-כך לא יכולתי להפעיל את
התוכניות. שאלה: האם אפשר להיחלץ ממצב
זה? (אין רואים גם את הקאטאלוג).
שאלה נוספת: כאשר שמרתי את התוכנית על
תקליטון, בעזרת פקודת הפוק שמגינה על
התקליטון, לא הצלחתי להזין תוכניות
לתקליטון גם לאחר הפוק 44033,17 שהיה צריך
להקליט. מדוע?
גיל בן-חור, נתניה
הכדור חוזר אליך, כתריאל !
7
8נה | | יי /
כל מי שמעוניין שישלח 60 ש"ח (משלוח + /
| קסטה) ללבונטין 30/15 נתניה 42318, טל.
6. מעוניין בבייסיק מרחב לוגו ושפת
מכונה בתמוּרהּ-אתן-משחקים-יפים. אריה...
= למכירה/החלפה משחקים למחשב אטארי
0 אקס אל משחקים חדשים ביותר. נא לפנות
לגרשון גרי רח' הדרור 12 רמתיים, טל 456824-
2. על כל 10 תוכניות, תוכנית אחת חינם..
| > למכירה משחקים למחשב קומודור 128/64
על גבי דיסקט/טייפ, תוכניות דיבור או תוכנות
בשפות שונות מחירים זולים ומפתיעים ! גבאי
רח' השמינית 13 מעלה אדומים ירושלים, טל.
1 (על תקליטונים). לק
> מעונייךלהחליף משחקים לאפל. בעיקר עם
תושבי חיפה והקריות. מנשה פטאי, ת.ד. 5535
קרית-אתא מיקוד 28000, טל. 04-442163.
> למכירה, תוכניות לספקטרום 48 ק'
מהמתקדמות ביותר, במחירים זולים. וכמו כן
מעוניין בטלויזיה שחור-לבן עם ש.4.. אמיר,
טל. 7512544.
8 תוכנת מתמטיקה מעולה. אייל יולס, )
טר 21 א' קרית חיים, טל. 723596. 2
= מעוניין 7 קט תוכנה המרחיב את/
ספריית הצורות הגראפיות של תוכנת ה-7א81 |
51007 של הקומודור 64. לבקש את אייל בטל.
3 (דחוף! !1). וי |
> מעוניין להחליף תוכנות ומשחקים למחשב
אפל כמו כן לייצור קשר עם בני-נוער בעלי
מחשב אפל או תואמיו. אוהד אסא טל. 426815,
> מנתח מערכות עצמאי מפתח יישומים רח' בורלא 35 ת"א מיקוד 69364.
בתחומים מגוונים (כולל ניתוח מערכת וכתיבת = > לבעלי אפל ותואמיו מעוניין להחליף תוכניות | מרון טל. 722202 ירושליים. המשחקים
תוכנה) על מחשבים שנים. לפנות לטל. בעיקר בלו מקס ומשחקים בעלי 128 ק'. רח' | החדשים והישנים באחד קנית? זכית!. %
6 מעוניין למכור/להחליף משחקים למחשב |
קומודור 64 ברשותי משחקים מגוונים ויקרים |
שקשה להשיגם וגם 2 תוכניות העתקה מטייפ |
לכונן ומכונן לטייפ. גיא גבאי טל. 35153 רח, |
ברודצקי 22 א' נתניה. -
-->-למכירה 1.199/44 + קסטת תוכנה +
חיבורים לטייפ ולטלויזיה + ספרות. הזדמנות
למחשב ביתי טוב וזול עס בסיס להתרחבות 850
הנחה על תוספות. עופר אלון, טל. 02-86613
אשכולי 107/5 רמות ירושלים 97725.
מוריה 50/7 מיקוד 84307 בארדשבע, טל. 7%
5, ארנון.
=ברצוני לקנות במחיר זול או להחליף תוכניות
לטנדי צבעוני רצוי מאוד על-גבי תקליטונים אך
אפשרי גם על גבי קלטות רונן יערי מאפו 5
רחובות 76203, טל. 08-491733.
> לבעלי אפל ! ! ! מעוניין ב-| 148 המתאים
ל-48 ק' וכתוכנית המצמצמת את מספר
הסקטורים של תמונה. בתמורהי אתן משחקים
או תשלום. טל. 052-445714 (אחה"צ) רן.
> שיכפול קסטות מכל הסוגים מטייפ לטייפ
האיכות מעולה ובמחיר זול. גיא, טל. 98686-
8 0-7
> "מת" להשיג כר. 4 את המחשקלם,
סברה וולף, וק וכן את חוברות 275 של
4 008צ. אשלח או אתן תוכנה תמורתם..
<שבון, טל. 1037350791 בייד
> ברשותי מגוון משחקים למחשב אמסטרד
ברצוני להחליף משחקים. כמו-כן מעניין
להשיג או לקנות תוכנית העתקה. ערן רח' וינוק
1 ראשון -- טל. 03-940255.--
5 בעד 13"ש"ח-וקסטה תקבל/י בחזרה את
הקסטה ועוד 15 משחקים לוהטים לקומודור !
4: קארטה, 5 מכוניות, פניקס, | ש
ז ייל |
טחקי רְ פי יבוץ 065 אחה"צ. |
משחקים מדברים ועוד... רפי אלבו, קיבוץ , ו נא קערי
נחשונים ד.ג. המרכז מיקוך 73190, = | > | > מעוניין להחליף משחקים למחשב אמסטראד | עשב | בוחעבאים
>לתוכניתים רציניים ולכל דורש: ערכה / על כתן, אופיר ארקין, גלבוע 618/4 נצרת ==
עילית 14000, טל. 065-79570. 8%
| מושלמת לשפת אסמבלר למחשבים בעלי מעבד 0, ט
= להחלפה משחקים לקומודור-64 על גבי ב
| 6502: קסטה עם השפה ותוכניות עריכה + שני /
| | ספרים מקצועיים חדשים. המחיר,: 890, או טייפ. ברשותי משחקים כגון אצטק, ועודי
| לפרטים: שרון פלדמן טל. 03-747313. / לפנות לגור וינדמילר 069-61521;---
> מעוניין למכורמשחקים.למחשב אטארי 800 > מעויין להחליף תוכנות ומשחקים
> שיעורים בביסיק על מחשב אפל 2 ותואמיו.
שלגי יובל, טל. 04-224933.
> ספקטרה וידאו מעוניין בקשר עם בעלי מחשב
ספקטרה וידאו להחלפת תוכנה משחקים ומידע
אקס אל (גם הרפתקאות). אסף יחזקאלי, רח'
ריינס 21 גבעתיים מיקוד 53460.
> מעונינת לכתוב תוכניות על יבמ פיסי במיוחד
בשפת הקובול לכל מיני יישומים, תמורת
לסטפקטרום 48 ק', ברשותי תוכנית העתקה
טייפ כונן. כמו-כן מעוניין ליצור קשר עם
בעלי קומודור 64 6. שי חמיידס, נחל עוז. ד.נ.
הנגב 85145, טל. 051-95325.
תשלום. (ברשותי יבמ פיסי + מדפסת ושני -->>למכירה קסטה עם 50 משחקים לקומודור 4
ברשותי מאות תוכנות ומשחקים ותוכנות תאום.
גבע אוסדון, רח' דן 12 קרית ביאליק 27000 טל.
8.
> לבעלי אפל ותואמיו התארגנות מועדון אפל
עכשיו בעיצומה ניתן עוד להירשם! ברגע
אציז
8
םת ----ב;שאשאאאטי=טיי= :יד ₪
מעבדה משוכללת לתיקון כל סוגי המחשבים
א ₪6--8₪! ותואמיו אואטח 5050 + פהסססואואס6 > = ופסה
> כולל הרכבת זכרון, צגים ומדפסות > רכיבים מקוריים > צוות מהימן ומקצועי >
- רח' כנרת 15 בנייברק (ע"י מ.מ.מ.), טל. ו70004, 709174, 784519- 3, פתוח 18:00 -- 09:00 רצוף
ותואמיו *
5
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
שתירשם תוכל לקבל כל תוכנית שבמועדון.
ארנון, טל. 057-79285.
> נער בעל נסיון עשיר בתכנות בייסיק, לוגו,
אסמבלר ופסקל נותן שעורי בייסיק במחירי
מציאה ! !! ידיעת אנגלית רצויה אך לא חובה.
גולן שי ברל 18 נו"ש חיפה, טל. 04-234367.
= מעוניין ליצור קשר עם בעלי אטארי וכן
מעוניין להחליף או למכור תוכנות ברשותי כ-
0 תוכנות כגון: קארטה, ובונטי בוב כמו כן
מעוניין בטורבו. צמח ישי, רח' הנרי הרץ 714
לוד, טל. 08-224726.
= מעוניין לדעת האם ניתן להשיג בארץ
תוכנתא]א/אס 6נוופטק. (ללא הזויות
יוצרים). ממי מילשטיין שד' ירושלים 20 חולון
5.
> מעוניין בקשר עם בעלי יבמ פיסי לשם החלפת
תוכנות עסקיות ומשחקים. עופר אלון, רח'
אשכולי 107/5 רמות ירושלים 97725, טל.
3 (רצוי מירושלים).
* מעוניין ליצור קשר עם בעלי אמסטרד 676
4 להחלפת משחקים תוכנות וידע רב. ליצירת
קשר טלפן בשעות הערב לטל. 08-230098
ובקש את שרון.
= למכירה תואם אפל, 48 ק' + כונן + מוניטור.
טל. 02-815946.
> למכירה מחשב אטארי 800 אקס אל 64 ק' +
|
טייפ + תוכנה + ספרות. זכאי משה ך.נ.ג.מ.
5, טל. 04-927441 שלוחה 2322 (בשעות
אחה"צ והערב). וו
! = למכירה מדפסת גראפית 105 סוג 1080וא
[א18ץ, בעלת יכולת לכתב איכות. טל. 738175
בערב.
> למכירה מודם חיוג 212 רידסון חדש. טל.
..7
> מעוניין למכור מחשב ספקטרום 48 ק' + 3
ספרים + 6 קסטות + כל החיבורים + ספק כוח
במצב טוב + חוברות. ידוב אריק, רח' נויפלד
9 בני ברק 51242, טל. 03-702262.
* למכירה אפל 2 סי + מוניטור 2 אי + ג'וסטיק
+ 20 תקליטונים (משחקים, שפות) בשימוש
כשנה וחודשיים, כחדש. אבי נחום, התפוצות
0 רמת גן 52264, טל. 03-746186 (בערב).
> מעוניין לקנות כונן במצב טוב לקומודור 64,
וכן מעוניין למכור תוכניות -- סופר בייסיק
4, לוגו... רפי אלבו קיבוץ נחשונים ד.נ.
המרכז. 73190.
> למכירה מחשב 12-733א 87 5814 עם מדפסת
צרה, טייפ, ספרות מקצועית, קסטות משחקים
וג'ויסטיק, במחיר 500 ש"ח. אלי מלר, רח'
סוקולוב 51 נהריה, טל. 04-922642.
= מעוניין לקנות קומודור 64 משומש + כונן +
משחקים תקין. יחיאל קופרמן כפר אדומים טל.
..4
> למכירה ספקטרום + עם אינטרפייס 1 +
מיקרודרייב 11 תקליטונים, עשרות משחקים,
תוכנה עסקית, אביזרים, ספרות באנגלית
ובעברית. טל. 052-555996.
* למכירה מחשב דראגון 64 + 50 משחקים +
ג'ויסטיק, המחשב במצב מצויין + ספר אנגלית
ועברית במחיר של 8300. חרמון רפי רח'
בורכוב 11 בת-ים 59558, טל. 596552.
> למכירה מחשב בי.בי.סי. 32 ק"ב + אפשרות
והרחכת זיכרון + תוכנות ומשחקים + ספרות
נרחבת על המחשב בכל תחומין. יגאל, טל.
9-.
> למכירה תואם אפל ניו ספרינט 64 ק', מוניוור
86 ירוק, שני כוננים, כרטיס 80 טור, מדפסת
תואמת אפסון -- 1200 14%א5/51 + כרטיס
מדפסת 4:71.56 68, ספרות מגוונת ותוכנה
עשירה. ירון אדלר, טל. 03-473147 אחה"צ.
* מעוניין בכונן תקליוונים במצב טוב לדראגון
4. דורון, טל. 03-791642.
= למכירה אטארי 600 מורחב (64) + טייפ
0 + עברית צרוכה + ספרות + משחקים +
קלטות ללימוד בייסיק עצמי + קאטריג'
"דיפנדר". אמנון כהן, רח' משק עזר 205 עכו,
טל. 04-810448.
> למכירה דראגון 32 כחדש! + ג'וייסטיק +
לוח מגע מעל ל-200 תוכניות שפת מכונה.
חלקם נדירים בארץ + סיפרי משתמשים. שרון
סייברי רח' הברושים 21/1 כרמיאל 20100, טל.
0. אאסור להחמיץ.
> למכירה מחשב קייפרו 2 במחיר מציאה,
תוכנה רבה, תעוד, כגיבוי למחשב קיים.
תוכניות יישום /א?6 רכות, מעבדי תמלילים
עברית אנגלית. אלי טל. 04-253607.
= למכירה תואם אפל 2 ספרינג 64 ק' + מוניטור
מתכוון 2 כונני דיסקטים ג'ויסטיק תיכנות
משחקים קומפאילרים לפסקל פורטרן ספרות.
שלמה טל. 04-236434 (בערב).
טופס פרסיום במדור קְלטי/פלטי
ברהודטוחיך חייבות להיבחב בכחב-ידברור וקֶריא טל טופס וה החביר 0 חלים לחירב. בחוב -- אוהופם -- חילה חח לחשבצח בבהירות רבה. שחר בחובתחר
החלאה. (בולר חיקור ואו טרפוגר חייבים להיבלל בטלועוים החרים. אוו חקבלים הודטוח ףקרא ים פרסיים ב לבר. לא וובל לחוור על הודעתר ₪ לא ישם כ תשהחצ
בטופם חרט החטרבת אינה יבולה לטרוב להדפסח הודטה בלצהי בחוטד בלצה איוה וווטאח באחריוח לתוב החודטוח. אגא טוור לוו לטוור לר בכחב "יד ואה ו
ו ברור המודווח חפורסחוה טור בסים "בל הקודם וובה". שרח ₪ח הסופס בחנוספה וציי בצירה החאלי חובירוח ה67]פלס. בהצלחה
|
|
|
|
ן
-
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
007-7272 |8(0
0
99
|
...| קובץ מלדדים
תוכנית פשוטה מאפשרת הכנה והצוה של מדד מחירים לצדכן.
ל-ידי התוכנית הפשוטה המובאת
9 להלן, אפשר להציג את מדדי
המחירים לצרכן -- בהדגמה שלפנינו, בתקופה
שבין ינואר 1981 ובין דצמבר 1985. בעזרת
התוכנית הזאת אפשר להציג על המסך או
להדפיס במדפסת, את כל רשימת המדדים, או
את חלקה, ואפשר גם להציג מדד מסוים כשהוא
מחושב שש פעמים, לפי הבסיסים השונים:
1, 1976, 1969, 1964, 1959, 1951.
תוכנית הכוללת קובץ נתונים -- ויהא
הפשוט ביותר -- תפעל רק על המחשב שעליו
נכתבה, אם היא כוללת הוראות לשמירת
הנתונים בקובץ נתונים מיוחד.
התאמה למחשבי אפל
ויבמ פיסי
הכללת הנתונים בשורות 0418 בגוף
התוכנית, מאפשרת כתיבת תוכנית שתפעל על
רוב המחשבים האישיים. כזאת היא התוכנית
שלפנינו הפעם. היא נכתבה במקור על יבמ
פיסי, אבל הורצה גם על אפל 2 לאחר שנעשו
בה שינויים מעטים וקלים, כגון הוספת שתי
שורות, שבוודאי ייראו מוזרות למי שיעיין
בתוכנית: 1255 ו-1465. המילה צםאאן
בתוספת סימן הדולר, אינה מילה שמורה באפל.
במיבנה הנוכחי שלה, מתאימה התוכנית לכל
דגמי אפל 2.
התאמתה למחשב יבמ פיסי מחייבת את
השינויים הבאים:
1. מחיקת שורות 1255 ו-1465.
2. החלפת 10%15 בשורות 1000 ו-1300
בד615.
3. בשורה 1070 החלפת 668 ב-8ִ88800ם5.
4. שינוי קל בשורות 1440 ו-1450.
20
שיפור צורת הפלט
ניתן לשפר את צורת הפלט על-ידי הוספת
מספר קטן של הוראות, כגון:
ךא 990
7 5008 1355
1365 0008 0
1385 60:58 0
הוראות 601.08 מתאימות לבעלי צגים לא-
צבעוניים. לדוגמה, 1,0 601008 יוצר פלט
מודגש בקו, ואילו 0,7 מציג אותיות כהות על
רקע מואר.
במחשב האישי של יבמ אין צורך להוסיף
הוראות מיוחדות להדפסת הפלט. די ללחוץ על
שיפט ופרינטסקרין. את תו 7 אפשר להחליף
3(,,, 156.2,164.8,172.7,191.1,197.5,202.9,215.2,233.6,241 אזהת 10
9 7 ל מֶ01 20
8 ,ְ, ,+ ,+ ,, ,5 הז 30
8 ,+ ל מז 40
90 ,, 28800 , 27950 , 26900, 21100, 18360 ,17190 , 14400 ,12850 ,11320 הזה 50
יקובץ מדרים
*המדרים הנם צל בט'ט מעוצצ 1980.
בביפ. מחיקת תוכנה של שורה 25 על הצג
נעשית בעזרת ההוראה קי-אוף, מאחר שתהליך
גילגול המסך (סקרול) במחשב זה אינו כולל את
שורה 25.
נקווה שהמדדים הבאים יהיו בני 3 ספרות,
אך אם תתבדקה תקווה זו, אפשר יהיה להקל על
קריאת הפלט בעזרת ההוראה:
(2,0)א;'589048,.10' 05185 דאצאק.
התוכנית
ועכשיו ניגש אל התוכנית עצמה.
שורות 900-10 הוקצו לנתוני המדדים.
המדדים הנכללים בשורות אלה, נקראים על-ידי
ההוראה הכלולה בשורה 1100, ומוצבים
במשתנה המסומן כך: (8,6)/. לא יצרתי זקיף
זז
ו
* זאזחץ
* זוונאץ
זוז
(10,12 אזת
* זאזחץ
זווזזץ
0 600 אחשאם
- 1 זסן
1 זן
3
7 > ,וא זו
1 >> סן
ו - זו אשחד 12 כ 6 =
100
100
120
10
1000
100
100
10
1000
1000
11000
100
1120
150
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
לקביעת סיום הקריאה. הסיום נעשה בעזרת
ההוראה בשורה 1070, המכוונת את סדר
הביצוע לאחר גמר קריאת כל הנתונים הקיימים
לשורה 1160. הדרך שבה נקטתי מקילה על
הוספת נתונים, ללא צורך לדאוג לזקיף.
יצירת לולאות נעשית בשתי צורות שונות.
ו הצגת הפלט כוללת לולאות שנוצרו בעזרת
הפקודות פור ונקסט במשפטים 1490-1390.
הלולאה במשפט 1150-1100 מבוצעת עד
להפסקתה על-ידי ההוראה הכלולה בשורה
70.
כל ההודעות המופיעות על הצג, קצרות, כך
שיתאימו גם לתצוגה של 40 טורים. אין הכרח
לאמץ את תוכן המחרוזות הקצרות שכללתי,
ואפשר להוסיף הודעות. מיעטתי בבדיקות
לוגיות. פשר לבקש מהמחשב להציג את
המדד של אחד החודשים בשנות הולדתם של
(7) 0086 זא]קק אשאז א ( > או זאז :1
פריקלס או הומירוס, אך מוכן שהמדד לא יוצב
וקרוב לוודאי שנתוני השנה יילכדו בשיגרת
השגיאה, והמשך הביצוע יסתעף לשורה 1160.
אפשר לוותר גם על כדיקת נתוני החודש, ואז
נחסכות ההוראות הכלולות במשפטים 1560-
0. ההוראות שהזכרתי באות למנוע המשך
ביצוע התוכנית בעת הקלדת מספר לא שלם, או
מספר שעולה על 12, או קטן מאפס. .
6-1 שן אשו 612 הח
0 600 אשד 1 א א 12 כ א ]1
0 600 אפמז א ( > (או זאז ת1
0 6010 אםמך 0 = (א,1980 - צ)א ]1
*מממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ' זא[אק
זווגהק
"המדד ל- 'ןצ;'/')אן" הוא ';|א,1980 - ז)ג;' * זאזאץ
0 9050485
מממ ממממנוממממממממממממממממממממממממממממ' דא]:ק
5 6070
"סְלְסֶלטלטלטלטלטטטטטלטטטלטטטלטלטפלטטטטטטסטט' זא[אק
זא1אץ
*ונור ! זאזאץ
זאזחץ
'י!. צדבון התוכניחת נצשה צל 'ד' הופפת זווזחץ
"שורות בקבוצה ועד 990. זווזהץ
זווזה?
*?. וכור לפומור את התוכנית בתהל'טון לאחר * זאזהק
*צרכונה. זווזהץ
זז
"ב, אכפר לחנות אה הנחונים לכל טוות שנים * זא:הץ
*רצו'. * זאזהץ
וס
*מדד וה שרם צודכן !!!! * זאזאץ
(7 66 זאזאץ
8010 5
1 .1 זע כשאאהקססהק א6ק
זווזחץ
'להלן המרד ל5' בטיצים פונים : * זוונהץ
0 - ל > > זשן
'בליט 1976 '(8.349 + (א,8]ה;' * זאןאץ
'נד'ל 1969 *36.331090 + |א,8)8:' ' זאנאק,
'נס'ט 1964 ':42.46756 + (א,4)8;' ' זאזאק
'בסיט 1959 ';57.2038 + |א,8)ה:' * זאןא?
*בסיט 1951 *|157.48206 + (א,8)8;* * זא1הק
זווזחץ
3
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ר-ך<'
900 0
*סניפי התובנ'ת : * זאזאץ
זוונחץ
*!. רשימת כל הפדרים בתבנ'ת * זאזחץ?
*?. הצגת מוד אחד * זאנאץ
'ד3. פיום הפימופ בתוכנית * זאזק?
זוונחץ
זאזה?
'311ו3ו תכנה 'צהב ח'ב' +111111 * זווזהץ?
זוונחץ
'נבהר בלציף הפתאים צל ידי לחיצה על טיפרה * זאזאץ
133
0 6010 אתה[ '' = 29 ][ :%צ:אא[ = 79 זש|
₪ אפחז =' = 7% ]1
(79) אל = 2 םן
0 607 7 אם
ו
'נהבקשה להקיש צל הפיפרה המתא'מה * זאזח?
(7) 68 זאנתץ
00 0
*ררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר" זא1אץ
זאזהץ
'רחימת כל המדד'ם בתוכנ'ת : * זווזהץ
('ההורש';(13 |פאז |'המדר';|3 |עאז זא1אץ
"ההודפ';(33 |פהז |'המדד';|23 )עד זאזתץ
0 5 > 1 0 0
708 6 = 10 6
0 + > ןתו
6 +)::תן
0 6010 אפוז 0 = (2,60וא ]1
)עד ;10102,00 )עד זאזאץ
;32 )פאז ;0ם,08א:(ן2 ועד זאנאץ
ו
6 65
0 5010 או[ '* = 25 ]1 :%9צאא1 = 79 זשן
900 5
זאזהץ
'אנא ענה על פאלותי להצגת מדד אחד : * זווזאץ
זוונא?
ז;* באיוה ונה * זטזא1
א;' אינה חודפ * זטקא1
(7) 05 זאןקק אשד 1 )6 א 06 12 הא -1
וד
תוכנה
שמאפערת
תצוה
תלת:מימדית
של נהונים
אופייניים 2מחקרית
וויא קדעיית,
שמשון (סמס) הררי
(א 7ץ/2).
אק ספין היא תוכנה שמאפשרת תצוגה
תלת-מימדית (לא פרספקטיבה) של כל
סוג הנתונים האופייניים למחקרים טכניים או
מדעיים, על מיקרו=מחשב מקינטוש של אפל.
עד היום היתה התצוגה הגראפית של נתונים
במחשבים אישיים מוגבלת לשני צירים בלבד
- קטיגוריה וערך או צ ,א. שיטה זו טובה
בעיקר לניתוחים כלכליים, אך מוגבלת כאשר
מנסים לבצע בה ניתוחים מדעיים או טכניים.
מאק ספין מאפשר להציג את הנתונים בשלושה
מימדים 2 ,ץ ,א בו-זמנית. לדוגמה, מהירות,
תצרוכת דלק וכוח מנוע של כלי-רכב. כך ניתן
לזהות במהירות מגמות ומיתאמים ולבצע
ניתוחים סטאטיסטיים מכל סוג.
תוכנת מאק ספין משתמשת בכל הכלים
הסטנדרטיים של המקינטוש, כולל שימוש
בעכברון, תפריטים וחלונות.
התכונות העיקריות
> תצוגה תלת-מימדית סביב שלושה צירים
ואפשרות תנועה סביב שלושתם בזמן אמיתי,
כך שניתן לזהות מיד את התנהגות הנתונים
יחסית לכל אחד מהצירים.
> הנפשה (אנימציה). אפשרות להכניס מימד
רביעי, כגון זמן, ולייצר סביבו תנועה
אוטומטית. לדוגמה, אם נבחר את שנת הייצור
כמשתנה רביעי, תציג התוכנה לעינינו את
הנתונים לכל שנה, כמו בסרט: תמונה אחר
תמונה.
מלסד-נתונים
עד היום היתה התצוגה הגראפית של נתונים במחשבים אישיים, מוגבלת לעני
צירים (קטיגוריה וערך ארץ א%). מאק ספין מאפשר הצגה בשלושה מימדים
> חיתוכים בין הנתונים המספריים והמלל על-
ידי בחירה ישר מהגראף בעזרת הסמן פוינט-
שטרודל-קליק, כמו: מה שם הנקודה הזאת? או
על ידי שאילתות כמו: היכן נמצאים כל כלי-
הרכב מדגם סטיישן?
> חלונות נוספים לנתונים. על-ידי פוינט-
שטרודל-קליק נפתחים חלונות נוספים, מהם
ניתן לקבל נתונים נוספים כמו: מהי
הסטאטיסטיקה של משתנה תצרוכת הדלק?
תפעול מסד-הנתונים. המערכת מאפשרת
להשתמש בנתונים כמו מסד-נתונים קלאסי, כדי
למיין ולבחור חלק מהנתונים, לפי מפתחות.
תיאור התוכנה
סרגל התפריטים העליון אופייני למק ונמצא
בחלק העליון של המסך.
= משמש לטעינת התוכנה, לשמירה
ולהדפסה.
801 משמש לעריכת מלל.
צא 181 משמש לביצוע שינויים בקנה-
מידה.
אא משמש להכנסת נתונים ולעריכתם.
5% משמש להכנסה ולעריכה של
קטיגוריית-מישנה.
85 משמש לפוקוס, ובחירת נקודה
בתצוגה.
תפריט התנועה -- סרגל תדמיות בחלק
השמאלי של המסך, מלמעלה למטה:
שישה כיווני תנועה שונים לכל אחד
מהצירים.
תצוגה של שלושת הצירים על המסך.
הנפשה.
כיוון ההנפשה ומהירות החלפת התמונות.
חלונות נוספים לנתונים על המשתנים,
הקריטריונים והאירועים (המערכת קוראת
אירוע לנתון כמו שם הרכב).
התמונה מראה תצוגה אופיינית של המאק
ספין. מסד-הנתונים מכיל את כל הפרטים של
המכוניות ששווקו בארה"ב בשנים 1983-1971,
כגון תצרוכת הדלק, כמה צילינדרים, משקל,
ארץ הייצור, שנת הייצור, נפח המנוע, כוח סוס,
זמן ההאצה מאפס ל-60 מייל לשעה. מנתונים
אלו נבחרו תצרוכת הדלק (ציר איקס), זמן
ההאצה (ציר וויי) ונפח המנוע (ציר זד) על-מנת
לייצר את הגראף. הנתונים עצמם מופיעים
כעננת נקודות, כאשר כל נקודה מסמנת את
מיקומו של אחד מכלי-הרכב, יחסית לשלושת
הצירים. התוכנה מראה נקודות הקרובות
למשקיף, כבהירות יותר מנקודות המרוחקות
ממנו, ואת הנתונים שנבחרו, כגדולים יותר. ניתן
לסובב את המערכת סביב ציר וויי, לגלגל אותה
סביב ציר איקס ולעלרד אותה סביב ציר זד.
חברת התוכנה
סופטווייר די-2
מאק ספין היא תוכנת"המדף הראשונה של
חברת סופטווייר די-2, שיצאה לשוק. בחברה
זו, שמרכזה באוסטין, טקסאס, עסקו בפיתוח
התוכנה שלושה מדענים, פיסיקאי ושני אנשי
סטאטיסטיקה מהשורה הראשונה בארה"ב,
שעבדו בתיכנות ובעיבוד-נתונים על מערכות
ואקס, יבמ וקריי. את התוכנה כתבו על סמך
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
ניסיון שהצטבר במשך שנים מספר על מערכת
מיוחדת שעלתה חצי מיליון דולר.
תוכנה זו אינה מוגבלת למקינטוש. היא
יכולה לרוץ גם על חלק ממערכות תיב'"ים אחרות
המבוססות על מעבד מוטורולה 68000, וניתן
להשתמש במאגרי-נתונים של מערכות יבמ או
ואקס, כאשר מקינטוש משמש כמסוף.
את סופטווייר די-2 מייצגת בישראל חברת
מורן אוויאיישן השוכנת במלון מנדרין בתל-
אביב. מדיניות השיווק והמחיר בישראל עדיין
לא נקבעו. התוכנה מיועדת בעיקר לשוק
האקדמי ולעוסקים במחקרים מדעיים, ופחות
לשוק העסקי. משום כך ניתן לקבל אותה
במספר תצורות, החל מתוכנת-מדף לשימוש
פרטי (מחיר משוער 150 דולר) ועד למקור תפור
בשביל מוסדות מחקר ופיתוח (מחיר משוער בין
0 אלף דולר, לפי מידת התמיכה).
יו.סי.סי.
מרכז המחשבים המאוחד בע"מ
מחלקת ציוד עזר למחשבים
שרות אדיב
מחירים סבירים
פ'נסקר 20 נתניה טל' 053-22343,38939
וט
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
א ,+
₪ ----- 8חוו6510 150חסק ||
.. 01 85500017חם סרחב ||
58 ַהַחִו ובס פַּהַ00נ ||
0 בנטס' חזטסוחטָוק
0 165חסרח 0061-0161 |
65 חסףָםאו 65%8%8 אסוטפ| |
וו אז8חז 8חסזס60 8+סטסון ;
חסל סדר הפסקות
חשמל!
הפתרון הנכון
מיניקונט 100-250
ו
7
חיבור לשקע
החשמל
ויציאה ישירה
למכשיר
יחידת אל-פסק מיוצבת המספקת חשמל
קבוע גם בשינויים ברשת
ללא דלק! ללא רעש! ללא טיפול ואחזקה
חיוני ומומלץ ל: מחשבים אישיים א קופות רושמות * ציוד
רפואי = מכשירי טלקס * מערכות אזעקה וכל ציוד חיוני
אחר (בעל זכרון)
צבנוד חשכול וכקרה (1985) בע""כז
חפץ חיים 10 נחלת יצחק ת"א 67456 טל 219852
5
0 סד 1=א אם; זאנהק
א דאשא !ספססט" זא1הק
ו זדאזהק:זא1אהק
דא1זאק:דאנאק א סאספ
זאנזאהק זא:הק:זא1הק
זדאנאהק
*ס=ןתתטה57 ₪ זשם טסצ שעשבה" זאנהס
זדאזהק
%"(סא/55צ)? פפאםס שהד" זטקא1
0 סדסה אשהד "סא"<>1% סאב "פםצ"<>1% =1
א סאפ
"בא1אאנחד אשסצ ...!אסא .₪065 סא"זא1אק 2120 0 סדסה אשחהד "סא"=1% 15
זא1אק 2130
".........במחד תס"דא1אק 2140
0 מנִך 1=א אם= 2150
א דאשא 2180 דא:1אהקוזא1הק
8008 2170 "₪67 דפטחד ד'אססם צ)56א שסץ !פססט" זאנחק
זאזאק:דא1אק 2180 0 סז 1=א אם=
זאזאס :זא1הק 2200 א דאשא
0 אאשחד "םםצפםצפם/צ"=19 <1 2220 זא:הק:זא1אהק
0 אשחד "סאפפצבםפצ"=1% <1 2230 "00% "₪05בס שמהד דטשם טסצ שעשבה" זאנחס
0 אשחד "סאסאפפצ"=1% =1 2240 זא1אק
0 אשפחד "סאפפצסא"=1% <1 2250 %:"(כסא/55צ) 2857 ש=חד סדא1" דטשקאך
0 אפחד "פפצסאפפצ"=1% =1 2260 0 8070 אשפאד "סא"<>%> פאה "הםצ"<>6%> 15
0 אפצד "סאםטאטא"=1% =1 2270 5 סדם אשחהד "םסא"=%א =1
0 אפחד "פםצםאסא"=1% =1 2280 זאנאהקוזא1אק
0 אשהד "פםצפפצםא"=15 =1 2290 "!!דנאנקם שהד פ'דהד" זאזאק
חפה 2300 זאזאק
0 : 8 ;+" "דא1אק 2310 "!אםפק סד שסאבהס ב שא 5146 ד'אספ"זא1אהס
0 + 89 1 " "זאזהק 2320 0 סד 1=א םת
0 :4+ כ + " "זא1אק 2330 זא1אס 1560 א דא=א
0 + 9 +" "זא1אס 2340 "06ב סז 8א₪01 א'1' ":%ש:" 'שסא"זאנחק
0 + 2 +" "דאנאק 2350 זא:חק
סל :48 +" "זא1אק 2380 " '5א10 דפשטם 5500 5085 צסצ 56ב סד"זאנחק
0 4+ 8 +" "דאזהק 2370 זא1חק
9:0 +" "זאזחס 2380 "סזא1 ז5183פא1 שאשדד1ן זםת סז דפשטנ"זא1אס
0 סד 1=א א8ם= 2390 זאזחק
א זאשא 2400 " .03000758 הטסצ"דא1חק
זא1הק 2410 זאזאהק
זא:זאק:וזא1הק 2420 זאנחס
"107?77א שחהד אס= סאהה ב דטספה אסה"דא1חק 2440 "00061006א8ז5ה העסצ 15 זהבהא"זא1הס
א דאשא 2450 דאזחס
דא1חק 2470 868"? א=1ם8"זטסאז
זא1אס:זא1הק 2480 זא1אק גזאזחק
"?7קצשאהטז דאשא שהד 15 סחש"זא1אק 2500 זאזאק :זאנהק
פאם 2510 6 "?000 שז1אסשה= הטסצ 15 דהבהש"זטקא1
"צם ופההדפהם א'3205....1 פושספ =ה"זא1אק 2520 זא1אק:זא1הק
זא1אס 2530 דאנזחס
"! =ם טסצ קנאה שא דשן ד'אססם..."דא1אק 2540 "8581005 ב ₪00 הפטם טסצ 5ב "זאנחק
0 סז 1>א 608 2550 זאנהק
א זאשא 2560 8ן"(זסא 40/5/3805) ₪888 )|1"דטקא1
0 סדםם 2570 זאזאס
", השפתששה ...3305 פאטם₪פ טפצ"זא1אק 2580 0 סז 1>=א אם;
דא1אק 2590 א זאשא
"תשתד פםא1א ₪ דשם !!!דהפהם ב אה'1"זא1אסק 2600 אסאס
זאזאק 2610 זא1אק
2)"צסספה אפחא 0 ד31 ...ד₪61 |'1"דטקא1 2620 דא1אקוזא1הק
0 סזם 2621 "...382 שש'1 פששא ז5פשם =חהז 5'זההד"זא:חק
908 2625 זאנזאהס
זא:זהק:דא1אק 2630 "פטם1א5ה ב סבה ":%א:" טסצ =1..."דא1הק
דא1אהק:דא1הק 2635 זא1אהק
"קטסצ םם ')|שא צהפט אאההבם| דיאספ טסצי"זא1אסק 2640 %8" שאה ספאה 55םא | ו1"זאז6ס
זא1אס 2650 זאזאט
"₪885 שחז סזא1 8808 הפחד דטס"זא1הק 2660 "' "'פטע):" באנטם"זאנהק
זאזאהק 2670 זא1אקוזא1חק
"!!!הפחד 555 ד'אהס 1 ספ"זא1הק 2680
זא1הק 2690 זאזאהס
" דההז שאסם שש יטסצ אשתא" זאז1מָּק 2700 0 סד 1=א אם;
ו ה
"א. 1 2 " . "
בו הלל =₪ ₪105 סד ₪06 |'עסץצ ,80 אפשם ו
"....שאז שאדד1) ב"זא1הק
יכו 8+1%=15+1%
תוכנית זו נכתבה על מחשב קומודור. ניתן = 1270, 1350, 1850, 2080, 2170, 2625.
להתאים את התוכנית לכל מחשב אישי על ידי = מ-018א86 ל-018, או כל פקודה הגורמת
שינוי השורות: למחיקת המסך.
,1060 ,750 ,570 ,420 ,320 ,150 ,110 ,0
5 מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
-₪-/- יי :2 ---ץת<ת₪ת 'ז1ז]]/ -/://--//- .---
הגדרת משתנ1?ם/אבי אלגלי
התוכנית נכתבה למחשבי יבמ פיסי. חזרה למקשים =45 | ניקוד
תוכנית זו מתארת משחק מחשב אשר בו | מספר המכשולים =ך חים
צריך לאסוף בזמן מוגבל את תוכן המסך חוץ = מיקום המיכשולים-- קואורדינטות האורך =? | ומת משחק
מהמכשולים שבדרך (מסומנים בכוכבים "*") קואורדינטות הרוחב =0 מקשי הלחיצה
למסך יש גם הגבלה במסגרת של כוכבים שכל | מכשול =68 | תזוזה שמאלה
נגיעה בה מורידה מאורך החיים. דברים שצריך לאסוף =05 | תוזה ימינה
תצוגה | של זמן האסיפה מוצגת | אני =56 תזוזה מטה
בקואורדינטות 3,25 קואורדינטת הרוחב שלי = תוזה מעלה
זמן הגבלת המשחק =%םוא1ד | קורואדינטת האורך שלי =5
7 ₪09:=08 סד צגא ₪ ופזחקפז ב דה₪
5:0 ו 4 סד 1300=₪ 20:20":008 :3
ע דא=א:2,ש סאיופפ:26- ב] 706-ש 0%8=: :ו סאם שחך" ך! לכו
"09 52 א/צ 5 0ם השהדסאה"; (ס 2חד זאזחת ו
%צ א ]=5%
אשאח אשהז"צ"=% "1
0 אםתד"א"=5% "1
10 בדסט
'+א<%+צ+אצ++תאם םהדצ+:+צ+צ+++++%+"; ו30)פבד זתאזאת:5.
פאם
ז דךאם1:4.. 7 פאטספ:1300 סד הספ=ז אכ=:5 ₪
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
איציר. 00 -
דש :2 סאש0פ1:5 -56זם 2 סד 0=100 ו 2
6 15ד שדטחש צ וב1.0ב. זעה " זאזאק:0:015=א 10
5007 15 | ם)
0 אפטד 900=א =1:1+א%=א 20
0 סזםח 30
=2:1=0:|0 :"דהה דם סז 5005-308 אד פפשה<"; (23)פבד דזאזהק:22 25:00:08 20
'70 אמהד" "=05 =1:%צשאא85-1 50
0 סדם6 50
((2,%שהזד) 1007%ה) וגש 1?25הספאגה:"186%="00:00:00ד:5ם 79
ד דאשא."צ+" דאזתק< :ז,גק 00875 )|:י+" זא1אחק:ז,1 אזהמסםו:סם ד 1+ז הס= ₪0
ז דאשא:"צ+" זאז1אחק 4 ד בו ב רו זאח-:ו.,ד 5ז21:|008 סד 1=ז אםת 90
"אָ"=08)1(:5%ה0%6=0: (9)2א8=10:5=40:5%=60 100
2 סד 1=ז חם; 110
(((10+סא5)זא1++5)+=65(((:0+פאח)זא1)+5)=ק 120
6% זדא:5:: (%5+סאמ) דא1+ם, נכצפאא)זא0+1 שדב0%:|00 זאזחס:ק,ם פזהסס 150
ד )א 0ה1=50:(₪,0+א55קה50-ץ 120
ז זאשא 150
5-5 150
(0,8)א1=50055 162
0 0ד60 אשהד מ=ז 15 16
אצ" ז22,10::81% =דהסט | זנ 5ז000 |:500,1:90=50+1 סא500 אפחז ₪=< =1 170
= 1065" דאזהק:22.40 שזהסם!:|;" : 50085
א:200,1+סאה+ז פאט50: זא1פ :1023 "5105 51/608נ=1500500001 )= ) אשד 50226 15 186
0 0ז1:80;" ₪06 הסת 8בם-06הק5 פפםתס"; (20)פהבד זא1א":ד דאם
6 8א1ה0,8:7 00076 190
0 200,1:00508 פאש0פ:5=8-1 אפהז"א"=5ה 15 200
56 1:00 ק5צ6א8=5+1:500 אשהד" |"=0% =1 210
0 1:605058 ,250 5א8=8+1:900 אפהד"ס"=5 =1 220
0 460,1:00505 מא1:500-ב=8 אשתד"ס"=0% =ז 0ד2
0 סדםם 220
6 30 אשהד "00:60:10"-%שהזד 65:15ה1ד דאזהת:5,55 שזהסם| 250
6 6070 אפחד 158 16:" " זאזה-:8,8+1 פזהסכ| אשהד"א"=%ב =1 260
6 3070 אשקז א=] =[:" " ל 1 =ך060| אפמד" |"=05 "1 לכ
8 0ז06 א6-ד א-1 שז:" " זאזה::51.8ג שזהסכ! אדייס -06 16 280
9 86070 מפחד א=1 חז:' * זא 1+ =ז006) אשטד"פ'=5בי=ז 290
אחטדשם 500
340 כזם60 משרז 0ס=00/ 1855-700:00:00":15ד:1/7=00-1:5050 519
8
יי
עיגולים (כדור*ם/ אדי דוברובסקי
א. תוכנית א: תוכנית זו מחשבת את שטת ל
וקוטרו על ידי הכנסת הרדיוס אא 1065 שחד סד ק וש + אשם
העיגול, היקפו : :
: 2 %+ 0086090 ₪01 צם +% אשק 20
תוכנית ב: מחשבת את שטח הכדור, ונפחו על ++ 1985 החץ-דהם, 190001 +% השס 30
ידי הכנסת הרדיוס. 1002 ,180 190206 85% 0186 100
רות ה-474 65 11₪8₪8
בשקה אוה בשן ותל 1 16,64/0066 65א53774,64:00 752,1:00%6 0086 149
להכניס נכון את המספרים אחרת התוכנית לא ₪ דוסא1 :150 שהמדי:":105סחה שמד דטקא1(" זא1אק 156
תעבוד. ".. .6א1אא1הד א'1 ד81 655 וק (" זאזחס 200
: 2 8 000 210
ג. התוכנית משלבת גם אפקטים צבעוניים. :"= ישו וסט .ג ח8* שחדכ" זא1סק 1000
ד. ניתן לפתח תוכניות אלו ולעשותן 2,, "= '506-005 .1מ8' שהד" זא1אק 1100
שימושיות יותר. 8ז2; "= 'השד6ה01* שד" זאזחס 1200
. ₪ דטסא1 : ;"כ א/ץ 66טא1 דאס סד דואחוו טסל סש" זא1חס 1386
ה. התוכניות נכתבו למחשבי אטארי 1.800[ ופא אשחד "א"=09 1 1500
לחיצה על 85581 מוחקת את התוכנית, המקש 0 סז אפחד "צ"-9 1 1600
את מנוטרל. אשי א|0 2006
77,006 3.006 דאשאי1664+8,1 6א1:00 63:6580 סד 6=ה 08ת:30100 שחסדפטת 30000
64(
7,092" מדזמס 30106
41 ,,,)],,, ,1
38200 0818 26,208, 166 ,77 ,224, 3,208,238, ,,,,,,,9
6,206 ,,,,6
8 חמ דח 30300
30460 6010 08
+ %+% חשה 10
% ל0א5ש0אפטם 501 צם %+ שה 20
%% 1985 המצ-זמה, 158061 אא חשה 30
100 018 ₪66 100 ,86 100 0 100
1:0 4
1 6מ66א00י16,64 6א53774,64:00% 6א0ק:י752,1 מאסק 149
א דטפאן י150 קמאדי נ"י5₪0105 מחד דטקא1ג" זא1אק 156
".. .6א1אא1הד אי ז₪₪1 ₪856 |ס ג" זא1הק 200
216 6070 068
21 ;"= יהשזסא1אםק' שהד(" זאן1אק 1000
2, "= '508-006' שהד" זא[אק 1100
2+8; "= יהםז6ה1ס' שהד" זא1אק 1206
8 דטפא1 י ג "כ אצ טא זאס0ס6 סד זאחט טס ספ" זאןאק 1300
אסא אשהז "א"*89 ת1 1560
060 6070 אשהך "צ"=אָה 1 1606
אעאי א|0 2006
8=066י77,8 םא0קיה זאשא:1664+8,1 6א0קי1 63:8580 סד 6=₪ 30100::06 פהסדפשה 30000
(64
30180 0018 173,36,2,141,193,6, 173,397 ,,++1,,,,,,,,,, 2
1,,,,,,, 41
9ץ,,,, ,2386 ,3,208 ,166,77,224 ,208 , 26 הזחס 30200
6,.,,,,., 6,206
8 חתדזחס 30300
30400 6070 0
- וואחשתיש, איתך ובשבילך,
בכל הקום ובכל אירוע!
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
6
הסבת אקדמאים מצטרפים מדי שנה למערכת.
מכל המצטרפים לעבודה במחשבים, מדי שנה,
% כלבד קיבלו הכשרה אקדמית וכ-70%
עברו הכשרה או הסבה של פחות משנה.
מיחשוב מערכת
החינוך
ועדת התיקשוב מצאה, שיש במשרר החינוך
הבנה בצורך להחדרה מהירה של לימודי
המחשב למערכת החינוך, ויש פונקציות במשרד
המרכזות את הנושא ומפתחות תוכנית-אב
כוללת לתחום זה. עם זאת, יתקשה המשרד
5-ו
מגזין אנשים ומחשבים מרץ 1986
במסגרת הנוכחית להוציא לפועל את התוכניות
המומלצות (על-ידי ועדת התיקשוב), בגלל
מחסור בכוח-אדם להוראה, מחסור בתוכניות-
לימוד ובעזרי-לימוד, | מחסור במשאכים
הדרושים למעבדות מחשבים בבתי-הספר.
ועדת התיקשוב ממליצה לראות במיחשוב
מערכת החינוך, בהחדרת הכרת המחשב,
תפעולו ועקרונות תיכנותו בכל הכיתות
והמגמות, ובמיוחד בהרחבת ובהעמקת לימודי
המחשב בבתי-הספר העל-יסודיים
והמקצועיים, רכיבים של פרוייקט לאומי חיוני
ובעל עדיפות עליונה ! לפיכך ממליצה הוועדה
להקים במשרד החינוך צוות היגוי יעודי,
שיעסוק מיד בהכנת תוכנית מפורטת להשגתם
ההדרגתית של היעדים הללו, בתוך מספר שנים.
ועדת התיקשוב ממליצה להקים גוף מתאם
משותף לאוניכרסיטאות ולמוסדות להכשרה
מקצועית, מצד אחד, וגורמי המשק, התעשיה
והפיתוח, המעסיקים כוח-אדם במחשבים, מצד
שני, כדי להמריץ ולכוון את שיתוף-הפעולה
ואת ההפרייה ההדדית ביניהם, במיוחד בעידוד
מומחים בכירים בתחומים מוגדרים ומתקדמים
במשק, לתרום חלקם בהוראה וכהדרכה,
בתחומי התמחותם; יעות ושיתוף בעיצוב
קורסים חדשניים בעלי חשיכות יישומית;
ויצירת מסגרות לשילוב עבודה מעשית בגופים
המשקיים כחלק מתוכנית הלימודים, ולביצוע
עבודות מחקר לתארים גכוהים בהדרכה
משותפת.
כמו כן ממליצה הוועדה לפטור ממסים
שונים כל ציוד מחשבי המיועד לכתי-ספר"
ולמוסדות חינוך, הוראה והדרכה ציבוריים;
להחיש הפעלה מסודרת של שירותי וידאוטקס
בישראל, תוך קביעת תקינה מתאימה, ולהקים
מאגרי-מידע אלקטרוניים לאומיים שיחוכברו
לבתי-הספר ולמרכזים הקהילתיים. אחרון-
אחרון, מומלץ לסווג את כל המידע הקשור
בחינוך, | בהכשרת כוח-אדם ותעסוקות
במקצועות התיקשוב, כדי שאפשר יהיה לרכז,
לנתח ולפרסם באופן שוטף נתונים
וסטאטיסטיקות על הכשרת כוח-אדם לתיקשוב
בישראל.
ובכן, מימצאים יש. ביקורת נוקבת לא חסרה.
יש גם המלצות. לא חסר אלא פרט קטן:
מימרש... 5
בעולם בייצור משתיקי קול למדפסות
חכרה ישראלית לשיטות מסחר ב ע'כו
0 5ח6ז5שכ 655חו215 |86ז5!
רח' אהרונוביץ 16 בני-ברק, טל. 788049 -- 03-709603.
77
וו אמסששוהם:
התוכנה שתציל אותך
ממבול התוכנות
'ש לך תוכנות לעיבוד תמלילים, גליון אלקטרוני, מסדדנתונים, מחולל רעיונות,
תוכנת תיקשורת, תוכנת גראפיקה ושפת תיכנות.
רצית משרדד-ממוחשב, ומצאת את עצמך עם מבול של דיסקטים.
עכשיו יש לך משרד-ממוחשב אמיתי בחבילת תוכנה אחת:
וו אמסשפוגח:.
וו אהסששוהח: מכילה את כל אלה, אך היא עושה דבר נוסף: היא משלבת
את כל המרכיבים בעבודה רציפה ויעילה המביאה תוצאות.
רק וו אהסעשם והז מאפשרת משלוח וקבלת טלקסים, תיקשורת ישירה
לבנקים, קבלת נתונים ודוחות, עיבוד הנתונים, הפקתם כדוחות מלווים
בגראפיקה, הפקת מכתבים, שיכפול מכתבים שמי לפי רשימות תפוצה והפקת
מדבקות, וו אמסעשואם: מאפשרת עבודה דו-סיטרית בין מעבד תמלילים
למסדינתונים או לגליון אלקטרוני.
כל אלה במשולב, ואפילו במקביל, בחבילת תוכנה אחת, הכל, כמובן, בעברית
ובאנגלית. שים לב, עם וו אמסעשששוהם תוכל להגיע ל-8 מ"ב של מידע, בלי
תוספת חומרה!
וו אמסעשששהם - משרד ממוחשב אמיתי בחבילת תוכנה אחת,
לסט וופו ותואמיו.
שיווק בלעדי בישראל, עדכון גירסאות ותמיכה = פרי אינטרנשיונל.
מפיץ בלעדי:
שבן אינטורנעויונל |
0 8 וו
