חדשנות בהצגת נושאי המחשב ועבוד נתונים – גרסה 2

מברא חדשנרת בהצגת נרשאי המחשב רעבוד נתרנים עם ההתפתחות המהירה של יישום ברשאי עבוד בתובים במחשב, בפרט במעבר מהשטח המדעי לשטח המבהלי/מסחרי, הורגש הצורך להסביר את יסדדות המחשב ועבוד גתרבים לארכלוסיה רחבה של אבשים בכילים שוגים רבווריציה של השכלה , התמחות ותפקוד. עד כה התבססה ההדרכה שביתגה לאוכלוסיה זר על הגישה הקלסית ‏ : מתהיליםט מהיסודות המקובלים ( מספריט ביבריים, מבבה המחשב רכו') רערלים שאה ל בהרך "לסההלם דר לא שלא מכיעים לעיקר (שהוא יסודות עבוד בתרבים) אלא משתעממים ומתיאשים מהברשא. שיטת ההדרכה הקלסית במהשב דומה לשיטת הקריאה הקלסית שהובהגה עד לפגי דודר אחד : מתחילים בלמידת האותיות, ערברים להברות ולבסוף מגיעים בדרך ארוכה לקריאת המלים. השיסה ההדשגית בהדרכת גושא המחתשב מקבילה לשיטה החדישה בלמרד הקריאה : דהליגר מתחילים לקרוא מלים לפבי שלרמדימ אותיות והברות. בשיטה צר אפשר להציב את ברשא המחשבים רעבוד בתובים בצדרה רחבה ריעילה תרך המש-שש שענות % , 8 1 | מתהילים בתאור האמצעים לאתהסרן האיבפורמציה , עוברים לרשומה ולגוס, מסבירים את שיטרת האחסדון והשליפה של הרשומות והספרידת , ובסוף עוברים 6 למבגה המחשב ודרך פערלתו עד לעבודה בשפה עילית אתת (כמו פדרטרן) א(" הפרקים הבאים גכתנו בצורה שישמשו הן להכוובת המרצה והן כחומר-עזר מתומצת שיחולק לחביכים בתום .כל הרצאה. כ ה ןי .35 ] 21 9353 י] -) דנא ל - 5 / = 206 7 << 0060 < קת 0 |] ( ו 5 0 2 29 == כ יפ + 65 7-9 36 / 9 7 0 . 2 1 - 6209 0% 939 - 0 2 / 7% / כ 07 2 9 . [ | מעבונו 5% יל וצח (אינ'ת) מ 1. אמצער אחשרך רהעברת אירנפררמציה א. ב. 0 9 7 ו[ הערה הגדרות : מלה מדרכבת מאותיות. מספר מורכב מספרות (אר מספרה אחת). סדרה של אותיות היא סדרה אלפבתית. סדרה של ספררדת היא סדרה ברמרית סדרה מעורבת של אותירל וספרות היא סדרה אלפבומרית. בהדפסה מרפליעים ' סימגים מיוחדים בברסף לאורתיות רהספררת : למשל סלמבי הפסרק רהסימך רווה. האותיות , הספרות והסימבים המיוחדים , כולט ביחד, בקראים " חווים ( 20%888א08 ). השם שביתן , במחשבי י.ב.מ. לתרר הרא ה- "בית" ( 825 ). כרטסיס ר.ב.ם. : כרטיס ר.ב.מ. (בבודל 18.75%8.25 ס"מ) מכיל 12 שורות ו - 80 טורים. הכרטיס סימטרי גּם מצדדים (ימין - שמאל) וגם מעלה - מטה. הטדרים ממוספרים משמאל לימין מ-1 עד 80. השרררת בקרארת מלמפלה למסה : 12, 17, 21/0 כו כו ל ו סו טור אחד בכרטיס מליורעד לתת ביקרב לתרר אחד. המקביל לתרר רררח הרא טור ללא ביקוב. אם התרר הרא ספרה אזי הביקוב הרא של אדתה ספרה .. בלבד. : שורות הכרטיס מחולקדות לשבי הלקים : שלש השררדות העלירברת (דהייבו : 2, 11, 0) בקראות "אצורים" ( 95א20), תשע השורות התחתובות (דהייבר 1, 2,....עד 9) בקראות ספררות ( 2160255 ), בד'"כ מברקבה | 7ולשוקו יי ודוק ואות(בלטיבית ובעברית) בבקוב אחד באזורים ובבקוב אחד בספרות. בקוב של 12 לבד (באדוריט) משמעותו הסימן :8" בלטיבית רהארת "א" בעברית. , בקוב של 11 לבד (באצורים) משמעותר הסימן "-", דהייבר "מיברס". כמובן ביקוב של "0" לבד משמעותו הספרה אפס. זז להלן בקוב הארתיות והתור ו (קר בסוי) בלטינית ובעברית : 0 0 1171620 11 11 11 11 41 11 14 12 2ך כ 12.כו קןך כו 46 | 9 708 6 4-5 5 2 4 9-פ 7 וי 0 4 ₪36 ₪2 0-2 ל 8 ג. ' של עכרלים יורתר קטבים תמיד מרפיעים בעררץ מורה הדרך, כדי להצביע ספטוי הלקה התרי קיימיט סרטים ברחבים שדבים עבדר ל:, 4, זוי 8 עררצים (טל ; בכל הרהבים מבוקבים התררים בצפיפות של 10. לאיגמט. נמ העררציקם בקראים מלמטה למפלה:יך, פקכן. 0 6 2 08 . סרט של 5 - עררצים משזל את המשת העררצים 1 עד 16. בכל הרחבלם 2 גם ערוץ בוסף של מורה דרך, מעל שלשת העררצים התהתרבים , דה??לבר | בוזע 4" עקרמ וי 2 בסרט של 8 ערוצים (רוחבו 1 איבטש) מבקבים תרר ע"י בלקוב א )] אי-גיקוב של עגולים (בגודל זהה) בכל אחד משמדבת הערוצים. בלקדבים על מקום המצאדת התוררים - ביקרבים אלר מורחשים ע"י כלכל השיביים בקוראי-הסרטים האלקטרו-מגבטיים או ע"י האור העובר דרכם בקררא?- הסרטיחם הפוטו-אלקטריים. בטך הכל ישבם 9 ערוצים בסרט הבייר הרחב רהם ס?למטר?לים במקרמם ל מעלה-מטה. כל טרר המכיל ביקהב של מנכרהבההך בקהא שןעאאעת רהרא מיועד לתוו אחד. כל אחד מ- 8 הביקובים (או אי-הביקובים)המרכיבים את התור בקרא סבית ( 211 ). ישבן 28 דהייגבו 256 אפשריות לבקרב התוו. אלו מקבילים ל- 256 התרוים החוקיים במחשבי ר-.ב.ם. (הביתן להרגף לגיקוב טורים בכרטיסים). הביקרב בסבית בקהא"1"9 ., "האל-בלקרב בסבילת "הקהתו 0 סרט מבבטי זהו סרט הדומה לסרט קסטה , רק ברוחב חצי איבטש. הכתיבה עליר דומה לזור שעל סרט בייר מחורר של " ערוצים : במקום לחורר את הסביות "1", "0" בותגים סימבים מגבבטיים, בברסף ל- 8 עררצ?ל . ל האיגפורמציה ישבו גם ערוץ של אימות שבקרא ערוץ הזוגיות( עדת ). אם עובדים בשיטת ה-- | צע1אגק-אע/ע דואגים שפך הכל האחדים בו ( מא3א8?/על+ )-כולל זה שבעררץ ה- צ24(17 - יהיה זרגי. > ואם עובדיט בשיטת ה- עְתְצַאַגק-עס0,הסך הכל יהיה בלתי-זר סרט מגבטי כזה בקרא | א40ת9-25 , דהייבו ערוץ 0 ו ר. התקליטורן הצכבטי (דיסקט). על תקליטרן קטן (שקרטרר כ זה)אפטסר לכתוב" ולקרוא איגפו ציה (בצורה פגגטית). קבול העקליטרן כרבע-מיליון א 99007 כרטיסים). הכתיבה והקריאה עליר בעשיה דרך התקלידית - | מקשים וצג של שורה אחת (דה?יבר כרטיס אחד)..: 2 התקליטים המבבטיים (דיסקים) גתאר דיסק בפרץ בקברל של "100 מיללרן,תררים. דלסק זה עשרל שכבות ( מרפרדות) של תקליטים שכותבים עליהם מגבטית משבי הצדדים בעברלים קוגצגטריים שבקראים מסלרלים ) 5 תי . ישכם 20 ראשים קוראים/ כפרתבים הבפלם בדהרעהת כדי להגיע לכל אחד מהעיברלים (שמספרם 400 ועוד ] רזרבה). משטת אחד מתוך 20 המשטחים מכיל איבפורמציה על מס"' המסלול וכו'. שאר 19 המסלולים הבמצאים זה מעל זה מהררים יחלדה הבקראת כל:ל ( אעפאדנצס ). בגלל תברעת הזרוערת רצרי להתקדם באחסרן האיגפורמציה מבליל לכליל. בדיסק המתואכס.קבוטל אפגליל הנא כרבע-מילירן תררים רקברל המסלרל הדא כ- 15000 תווים. הצגים פס 7 הצגים הגפרצים מכילים מסטך טלרדיזירבי המציג 24 שררות של 80 תרוים. , על יד המסך במצא לוח מקשים. הצג משמש להעברת אלבפררמציה מאת ראל המחשב. (=] כ]/ 27 6%..6 לי 03 240 640 א יחידות קלמ-פלט שובות מכשיר המתחבר למחשב ומעביר איבפורמציה אליור בקרא יחידת-קלט. לערמת זאת מכשסיר המתהבר למחשב ומקבל ממבר איבפורמציה בקרא יחידת- פלט. , ישן יחידות המשמשות לשב התפקידים יחד , כגון כוגז התקליטרז , 4 כובהוהדיסקי, כרבד הסהט המכבט.. וישגן יחירות המשמטרת לתפקיד אחד בלבד, כגון קֶףָ--כרטיסים, מנקב- כרטיסים, קררא סרט בייר מחררר, מגקב סרט בייר מחורר, מדפסת תורלם, מדפסת שררות, קורא אופטי (של טקסט מרדפס) וכותב על -% מיקרופילם. 3 יחידות הקלט-פלט משתמשות באמצעי האתסרן של ו ישגם אמצעים העבירים מצורה לצורה : / ישכם אמצעים בלתי-עבירים מצורה לקו על דף בייר, אי-אפשר להעבירה, ו ב אותה מחדש. (יב )דור (בותוד ור ורןם) . ב: יהכרטוס לה המ הח סיל בוטה בוו הל הרשרמה רהשדות הרשומה מחורלקים לשדורע 5 ?למשל שדה אחד אלפבתי עבור השם רשדה שבל הבוש בכהסים למנ עבור בצ דרהפקידה מחפשת את כרטילט הצרכן מתרך ארסף. כרסיסים שיש לה (לצרכביה בארתה עיר). הארסף בקרא "כרטכסיה", 1 הכרטיס מכיל איבפררמאיה בשטחים שרבים : שם הצרכן, כתרבתר, מס" הלהכוןהכר.: : י זיוכמא זר ממחישה את "יסרוד עברד בתובים. בשאל מהמובחים של הכרטלסלה ‏ ".| כדי להגדיר מונחים טכביים. כל הכרטיסיה בקראת "קובץ" ( הַתַדִק ) אר "קרבץ בתרבים"(סעם | ההכ ): כל כרטיס, המהווה יחידת איבפורמציה, בקרא רשומה ( ₪0080ע ). הכרסיסיה היא בדולה (כעשרים אלף כרטיסים), לא ביתן לאחסן ארתה (את כל הכרטיסים) בקופסה אוות. מאחסבים אותה בכמה קופסארת (עדיף בקברל שווה - בבית 1000 כרטיסים בקופסה). הקרפסה משמשת כאן כטמצע- אריזה/אחסבה של הכרטסיסים. קופסה כצו גקראת בעבוד בתערבים "כרס" .) 100% ( אמצעי מורכר לרשומה הוא הכרטילס. רשומה יכדלה לתפוס כרטיס שלם, הלק מכרטיס, או כמה כרטיסים ביחד.. , הרשומה יכרלה להירת באררך קברע או באררך משתבה. הבתרבים בתוך 0 גומרי עבור המספר. אורך הרשומה 1 התוררים המהררים ארתה. אם הרשומה היא באורך צשתבה, מוס*פימ לה 4 תורים המכילים את האורך שלה (החדש, כולל 4 התווים). ָ הרשומות יכולרת להתאחסן בכל אמצעי האחסרן הקשורים למחשב : ₪ כרטיסים, סרט בייר מחורר, סרט מגנטי, דיסק וכו" . | - פד כ 5 , 0 -% לליק 2269/70 ?את א = מושג הגוש כאמצעי ארידה מקבל משמעדת בוספת כאשר הרשרמרת ב על סרט מבבטי או דיסק. -/ אם הרשומות הם באורך משתבה, גם הגוש יהיה באורך 0 מוס*פים 4 תדוים בהתחלת הגוש שיכילו את האורך החדש 4 התווים. מ ד. הקובץ ה. שיסורת האחסרן רשליפת רשרמות אם הגרשים יהיו בדרלים, ביבל הפרט יהי מבםח הקריאה/כתיבה חגדל - כדי לקרוא רסומה מסוי לקרוא את כל הגוש הגדול המכיל אותה . לכן אורך הגוש בקבע כפשרה " : : וו ביין היארל מקסימלי לשמח באמצעי האחסון לבין הבוחיות רהיעילות בשליפת הרשרמרת. כפי טהוסבר לעיל הקובץ הוא אוסף כל הרשסרמות (הארוזות בבושים). 1) האחסון הסקוובציאלי בשיטה זר הרשומדת מתאחסברת לפי סדר שליחתם על אמצעי הפלט ("ארוזות" בבושים). שיטה זו טובה לכל אמצעי האחסרן. 2) האחסון הישיר ( %סהפדת). שיטה זר מהירה ?לשליפה אך מובבלת לשמרש בדלסק כאלצי אחסון. היא טובה כאשר ישבו מספר קבוע של רשדמדת באורך קברע. : לדוגמא בקח קובץ הלקוחות של חברה המכילה 2000 רשומות בבות 160 תורוים כ"א. לכל לקוה יש מספר סדורי. בדרשים יום-ירם שיבריים ברשומרת של כמה לקוחות. בסיטת האחסרן הישיר מקצים בהתחלה שי מקום לכל הרשומות. אם ררצים לתקן רשרמה עבור לקרח, שרלפים את הרשומה ( יודעימ אע מקומה כפוגקציה של מספרה הסדורי), מתקבים אותה רמחזירים אותה לאותו מקום. כמובן את הרסומה הראשובה עבור הלקדתה כותבים אותה ישר במקום המלרעד לה. 3) האהסון בסיטת האיבדקס-סקוררנציאלי שוב שיטה זו מוגבלת לשמוש בדיסק כאמצעי אחסון. הדוכמא הבאה תמחיש את השיטה : ערכגו ספר ערבדיט במפעל בדרל, ממורלין לפ" שט המשפחה רהפרטי של העובד. הספר כתוב בשלש הוברות. בסרף כל חוברת יש מקום להוספות. כל חוברת מחולקת לפרקים. בסרף כל פרק יש מקום לתרספות. בכל דף ההשאר מקום רזרבי לתרספדוע. אם רוצים להוסיף שם בוסף, מחפשים את מקומר לפי סדר המייון רשם תרקעים סימן ‏ "להסתכל בסורף הדף". בסרף הדף ררשמים את השם הגוסף ומסמבים לאן ללכת בחזרה להמשך סדר המייון. כאשר המקוםח הרזרבל בסוף ד ולאז - כאשר המקום הרזרבי בסוף הפרק מ למקום הרזרבי בסוף החוברת. בדרבמא הבל מסמל הדף "מסלול" על הדיסק. והחוברת מסמלת דיסק שלם ה 4) סיטת הספריה (‏ 882 העגס פמאסדחזס: ה גם שיטה צר מרכבלת לטמרש הדיסק כאמצעי אחסרז, בביז את השלטה " - בדוגמא הבאה : יש לבר מבילת גייר ארוכה ממוספרת לפי שודות ‏ " (בבית מ- 1 עד 50000). מצפים לכתוב הגדרה של כ- ‏ 2000 מובחים במספר משתבה של שררות לכל מרבה . נקצה את 2001 החררות הראשרברת לשטה הכוובה (אר מלוך . ( צ6%02פמדס). שאר השסטה יוקצה להגדרות רבקרא שטח הטקספ בשורה הדאשובה גכפאעןב את מספר השרררת החופשירת (בהתחלה מ-2002 עד 50000). בתבר לגו שסם ראשרן שמובדר בארבע שרררת. ברשרם את השם בשורה 2 עם הציון שהרא מוכדר בארבע שרדרת החל משורה 2002, רטמ אכן בבדיר אותו. את השררה הראסרבה בתקן כ? המקרם התרפשל עתה הרא מ- 2006 עד 50000. אע ההגדרה הבאה ברשדם החל משפרורדה 6 (והטם בשורה 3 - כמובן עמ תיקרן שורה 1 בהתאח), ככך הלאה. אם רוציה לבטל הבדרה, אלן צררך למהדק ארתה מהטקסט, מספ"ק למחדק את שורת השם. אם ררצים לשבות הבדרה, קודטם מבטללם אותה ראחר- כך כותבים אותה מחדט (בסוף המלון ובסוף הטקסט). במשך הזמן כאטר יתרבו הבטרליט יהיה כדא:י להעתיק את כל הספריה בצררה בקלה לסטח חדש. פערלה צר בקראת שפאמפאסס. הערה : אפשר לקרדא בצררה סקררבציאלית רשומרת שבערכו בכל אחת = יי מארבע השיטרת הב'ל. : " םא הנ - - ו 124%-+- הי יו שו .% 2704 2-57 9) ישן = לירסלישר- דא יי ! = 3% שי ש 2 ואי ו 2 א - - י .1].* +- , , המחשב ו ₪ 2 א. הבדרת מרגחים יי - לרשב אדם ליד שרלחן ( יווידת הבקרה) שעליו מרבחים 16 מבשלם ממוספר. םר | י-] (0, 1 ,...15). בכל מבש יש מקרם ל- ;2 כדורים בשדהה אק 0 ה 7 י/ "האוברים" הרגילים. על השרלתן ?יש ערד כמה ארכרים (של 64 כהכהים בשורה אהת) הבקראים "האורגריס למספרים עטםט בקרדה צפה". מרל האדם ישבר אררן עבק ובו הרבה מביררת ממנספרהת (10,0, ק,ק. 0 בכל מגירה יש מגש שיש בר מקום ל- 8 כדורים בשורה אתס. אררן זה הרא "הזכררן". כל מברה בזכררן דומה בהרכבה לתהל אר הפה (שעצ08/2ל0800 ) שתראר בסרט בייר מחורר של 8 ערוצלט. כך אפסר לרארת את הדכרון כסדרת תררים. 0 לאדם ליד שולחן הבקרה יש שליח המבצע את הוראתן. הבה הרראה ראשובה: לך לארון הזכרון ותתחיל לבצע את ההררארת החל ממכרה 614. השליח ביכש ?למכרה, פותח אורתה ומוצא סדרה של 8 מקרמרת תפרסיםמ במלראם אר בחלקם (אד ריקים) בכדורים. השליח שואל מה עליר לעשות. התשובה היא פסוטה 4 יש לקרוא למקום הריק "0"-אפס- ולמקום המלא "1" - אחד. ?לשבם 256 אפשרויות לסדרה של 8 ספרות של אפסים ואחדים. לשבה החוברת הוראות המסבירה איך ?לבצע "הוראה" שהיא סדרה כזר. הדבר הראשרך המרפלע בהסבר ההוראה בחוברת הרא כמה מגררת זכררן גרספות ?לש לקחת כדל להשלים את ההוראה (אם רדק מגבירה אחת בר אזי שורלפים גם מבירה = 06.0. ₪ -. 615 ; ראט סלט מבירדת ברספות, אצי שבְלפִיס "מכירות 615, 617,016)." * . יג , . הדבר השבי המופיע בהסבר ההוראה ךא מה לעשרע ואיך לעסרת. ההוראה. יכולה להיות להעביר מספר שלם אר מספר עם בקודה צפה או מספר דצימלי ממקרם מסרלימ בצכרון לארכר או לחבר ארתר מספר למספור [ באוגר, אר לאחסן מספר מהאובכר לדכרדן . משמעות המספרימ חרסבר למטה. את כוגרכבת הצכררן ראת כתרבת הארגר ( יח). שולפים מההוראה. 5 23.00 0 כל . הת ה ו 1 הרראהה: לפף 2) סדרת תדוים : למשל 1110010 . יְ 1 ממשמעותה הארת 2 + | " " 0 ממממערתה התרר רררח. מסמעותה הספרה 2 ; 5) סדרה לוגית : כל סבית מתרך שמובת הסביות המרכיבות את התרר/ הבית תקבל הבררה לרכית - למשל ב-"70 צסמן הפפק השכלה בבוהה וב-"1" בסמן השכלה בברהה של הערבד. 4) מספר ביגרי שלם (2 בתים אד ארבעה בתים רצדפים) : ערך הספרה "1" מימין לשמאל יהיה כך : 1, 2, 4, 8,...דכד". לכן המספר הביברי 1011 טווה ל-11 (= 8+2+1). את המספר השלילי מקבלים ע"י וזסרר המספר החזלובי ממספר אפס (כאשר לווים 2 מהספרה השמאלית השכבה, במקום 10 באריתמטיקה רגילה). 5) מספר עם בקודה צפה (4 בתים או 8 בתים רצרפים). מגדירים את המספר ע"י שב" בתוביםזשבר ורחזקה. על בסיס 10 למשל יהיה המפפר 64 טווה ל- 0.64<10% . כאן השבר הרא 4 והחזקה היא 2, אותו מספר על בסיס 16 שווה ל- 2-2 . כאן השבר הוא 0.25 רהחזקה הלא 2 בהקק שגם החזקה ורכמ השבר יכרלים להיות שליליים. אפשר הכביס ספרה דצימליה כמיבת תרכרירם למחשב 0 + > % 4 . גתר | -- -2-2% 7-0 7% 0006 שאלא. + כדי לבאע פפזצָלה מסוימת של הלשרב אר עבר בת 1 ג הררארע ולשכן אדתר בדכררן. הכתיבה אפשרית בשלש רמרת : 1 כתיבה בשפה היסודית של המחשב : דהייבר כל תוד הוראה יכתב בשמובה ספרות ביגריות (0 2% 1). כדי להקל על הכתלבה, אפשר לכתוב ספרה הקסדצימלית אחת במקום 4 ספרות ביבריות כדלקמן : 01 -0110 01 0000 001 0060 0001 0000 / 6 5 4 2 2 1 0 וה 110 11 100 11 110 101 1000 עּ ₪ ס 0 3 4 9 2) כתיבה בשפת האסמבלר : דוהי כתיבה קלה יותר מהב'ל, יש ביטרל י סימברלי לכל הרראה וכן ביטר" סימברל" למקרמהם התפרסלם בדככ3). הכתיבה בשפת האסמבלר מקבילה בערך ?כתיבה בספה היסודית. ישבה תוכבית במערכת היודעת לתרכט תוכבית באסמבלר לתרכגית 4 ב היסודית. ] 3+ כתיבה בשפה עילית : כאן כותבים בספה דומה לספה רגילה(אבכלית) רמשתחררים מהליכה במקביל להורארת היסדדיות. ישגה תרכגית היודעת לתרבם עדכבית בשפה העיל?ת לתרכביע בשפת / עצה האסמבלר ובסדף לתוכבית בספע המכוגה, מכין השפות העיליות הבמצאורת בשמורש רחב בציין : אאעעסע , 00802 ו + -*4. . . . 0 -% 4 חכנות בשפת ה- סק א. תרכילל חשרב על הבכייך : מחשרב שורש רברע של מספר בתרן, בלמד את יסרדרת הכתיבה בשפת י הפורטרן. בביח שהמספר הרא 144. בבלה שדרש בסלרבי 1. בחלק 144 ל-1 ובקבל 144 כשורש בסירגי בבדי(שבי). בחסב ממרצע שבי השררשים (155) דהייבר 12.5. עכטיו ממדצע זה "שמש שררש בסלרבי ראשון. במשיך בפעדלה צר כמה פעמיט כדלקמן % 2 צעד ‏ המספר הבתון שררש בסירבי ראשרן שורש בסירבי שבי ממרצע השרשים * 00 1.00 0 50 2 0% 50 1.9 75 20 3 070 275 : 17 20006 ₪ / 4 144.00 20.06 סס. ך 18 | | 5 0 18 165 ב 2 6 0 1 19 0 7 0 10 120 0 7 + ב. כתיבת התרגיל. הג'ל בשפת הפורטרן : .2 ,51 ,א הו ו 060 = א 22 ?4% 0 -7ם ] 1 = 22 לחזור ] פעמים על שתי השררות 2 0 = 27 . כל שורה תהיה מנוקבת על כרטיס אחד החל מטור 7 (כל ביקוב בטרר 6 משמעותו שהכרטיס הבו המשך לכרטיס הקודט. חמשת הטורים הראטוגים מטמשים למספר התייחסרתע לשורה). בסורה ההאשובה אבו מכריזים על ת מקוט בזכרון ?מספרים עם בקודה צפה( נגתם בשפת ה- זי 0 ) אחד ישא את השם % רמיועד להחדיק את המספר הבתון.ןק , כ מיוע הסקמ יי קרפל להרסיף בהתולת התרכבית את השררה הכאה שמטמעותת ‏ תפיסת מקרט בזכרוז = להחזקתע מספר שלמ בשם הסימבולי ך שישמט לספירת הצעדים 2 ו ] ש=ז והמקרם שעי השררות שיש לחצרר עליהן ו בכת יב ל 7 פעמים בכתהבי: 7 = ה : 71 = כח ו , 0 = 21 221 המספר 5321 שהוצכר פעמיים משמש להתיחסורת בלבד. ד. הסכון בכתיבה הרזרת של צעדים - שלטת התבתל הפעם לא גהחצור על מספר קבוע של' צעדים אלא במשיך להזור עד שרברע ההפרש בין שבי השרשים קטן מ- 0.001 . הגה התחליף לשתי הסשסוררת ₪ 3 1 כ 2 (2(*)21-92א-1ע) כ 0 2 02 66 (0.001 .69. כ2) עד ]| 4 ב- וו בשורה האחרובה "12 20 ₪8" משמעדתה ?לחצרר לבצע החל מהשררה המסומבת 2. הסימן01. משמעותו בדול מ-( א88א2 288.מת0). שאר הסימבים ' במשפחה צו המ : 4 = אגחע 2088 | .06ע. = מגטסע ; .שא. = הטסש חס .4 = מהשסש תס ששלהעתה ן .עת. =בטרש ‏ תס 5מפד ו : ה. קלם ופלם כדי לא לכתוב את התרכבית ,מחדש עבור כל מספר בתרז, אפשר לי ב 1 7-4 המספר הגתרן מכרטיס חהיצראר(בביח שמיוקב בסררים 1 עד 8 : 4.00 בתוכגית הב'? במקום השורה סו בכחרבי: ק (8,1) פגעפת משמעות השורה הראשוגה היא לקרוא מבחרץ. ?"₪ לעברת כאן על שלש יז שאלות % איפה לקרוא, איך לקרוא, ומה לקרוא. "5" בפורטרן משמעותר לקרוא מקורא-כרטיסים. המספר "1" בתוך הסדגריים בשורת ה- פגסת מתעייהוס לסררח הפורמט המסבירה איך לקררא - הפררש שביתן בשררת ‏ ה- עגאתסת הוא שלפגיגו מספר בבקודה צפה ( "= 6 סד ) שתרפס 8 תורים, כאשר ישבן שתי ספרות אחרי הבקודה העשררבילע. בסרף שררת ה- כתגפעת כתוב מה לקרוא : דהייבו המספר שבקרא יכבס ל- <% . : אם רוצים להדפיס את התוצאה - המספר המקור?ל והשורש שלו - אפשר / ₪ ( להוסיף בסוף התוכגית אח שת" השוררח הבארת : 1 "2 66 חק בס (17.2, י8ד1, 2. 98, 'עס 380% מתג500 שחץ ')לגמתסע 2 - במקביל לקריאה, אבד ארמרים בשורת הכתיבה ( ₪עזת/ ), איפה לכתוב, איך לכאוב ומה ?כתוב. "6" בפורטרן מסמעותר כתיבה על המדפסת. ו. תפיסת סדרה של מספרים (שמרף ברקטרר) בגיח שאבו רוצים להוציא את שורש הרבוע עבור שלסה מספרְים. לא כדאל לבר לחצור על כל הכתרב שלש פעמים. במקרם להכרלצ על < בכריך על (3)א שמשמעותו סדרה(וקטור) של שלטה מספרים הנקראים סימבוללת בשמרת | (1)א ,(0)2א4 ,(5)א. בבית שבקרא את כל שלשת המספרים מכרטלס חיצוגי במבגה הקודם, כאשר כל מספר תופס 8 תווים (כולל הרווהים, אם ישבם, משמאל). התוכגיח המלאה עם הקלט והפלט תהיה כדלקמן :. : ב כ,2א,דע ,(2)א | תגשת . | ו שו := (98.2 63 עשגאתסע (7.3ע, '518' ,8.2ת, 'פס 0 500438 ממע"') עב תסע : א (8/1) | פגסת 3 1 (זן) (2ת-81) * (2--31) 5 תכנות בשפת ה- 41 א ת-רא * ודי-= 11 - 8 == / את התרביל האחרון בפרק הקודם ביתן לכתוב בשפת ה- 41 כדלקמז : ] (אדגא) 8א10חע0 00א2 : ַ658ספק (16) צתסתת תהאדספס ( כ,2ת,1ת, (5)א ) התגמסמס --] ; (31,0) פטאדע צתא1פ,א פה2,ספכ 0 ;] (8,2) תע 5) עהמתסע אד : (.(2)7,5ע,2, (8,2)ת,א,ע1א5) %7ת0ת ;( (א1)ת) (א)צדפע 688 1 20 1=א 20 ו ;1ת/(א)א-22 : 7אסעת ; (2=)21-22(*)21-22 0 (21=)(1+22 ןדהפעעת 120 60 אספאע 0.001 <פ עד || (5)002) (15',21 ', (א)אב'עס 002 טאגס%4ם מאל') שדתם צטע ; פא עשטס 3( ;א ;57902 גב - תאור כללי לשפת ה- [זע: , 1 מהתרגיל הב'ל בבסה לעמגורד על כמה דברים המאפייבים את השפה. ב- 221 כותבים החל מטור 2 בכרטיס (עד טוד 72). כל משפט מסתיים בהר אפשר לכתוב ירתר ממשפט אחד בכרטיס וכן להמשיך את המשפט , . בכרטיס הבא . משפטי הצהרה על משתגים מתחילים במלה מאגתסמע (או בקיצור 601 המקביל למספר שלם גפורטרן הוא (31,0)| פטאדק צתהאזתסמשמעותו מספר שלם ביברי באורך 31 ספרות כאשר :₪ ספרות מימין לבקודה הביברית. מספר עם בקודה צפה יכל להיות פבהסמץ מה .דסשת אר ץהסעת צתתאנם. הפורמטים בב ןק דומים לאלו בפורטרן. (8,2)ע ב-1תק במקרם ‏ (8.2) ע בפורטרן. משמעות ה- 12א8 הוא להתחיל להדפיס בשורה חדסה. "2" המרפיע ב-827ע0ע מרבבר שסטת של תורוים. 0% . בפורטרן. אחר שם כצה מופיע עט6/עטת באות באחת משלש צורות : עם 282 כדי לקרוא/לכתוב משעגים/גתרבים בצורת 454.5 , '8='50 ; עם 759 ללא שם המשתבה רללא ס"מך "=" ל הל מ יניו לקריאה/כתיבה בפורמטים. - ב-מדתט 607 / שצתם לַסע קוראים/כותבים לפי פדרמט בצורה קצת שרבה מפורטרן : בותבים בהתחלה את כל הדברים שלש לקרוא/?לכתוב (כולל סדרות התווים שאגו רוצים לתת, מזרץ למשתגימ) ואחר-כך את הפורמט. אם הפררמם לא מופיע באותו משפט - אלא רחוק רבגפרד, מזכירים אדתו עם הארת << ( המטמלת 5לַ40מת , רחוק). הצעדים שחוצרים עליהם בסיטת 20 מסתיימים ב -"פאש" . 6 תכנרת בשפת ה- 06080 א- תרבי?ל ב- 2 : את התרגיל האחרון שגכתב בשתי השפרת אתג7ת0ת , תק ביתן לכ בשפת ה-00802 כדלקמן : 10%פדטזם כ1. ?29 +30002-10ע; .א1510ט1כ תונוסא דטאת .110₪טצע את 0 460 ת50-באדאתסש 6 4 סדע א 01 ק 4-3 סד 217 01 | 43 סדכ 2ת -07 1 שב "5 01 1 טס 1את ‏ 01 ,9 70 221 01 .4 01 02 ץפספ‎ 000088 3. . (9)65 6:ק גטץ 05 . (9)2 10ע2 780 05 .4 פטא1עפפע 0 01 600085 (9)5(%902 210 סשץ 02 : 1 01 ן 05 02 . | .(9)5 10ק 784 05 א 210 פפע 05 .(9)2 10ק סמץ 05 01 /. = א 12עאט 1 צם 1 מסעת א 6אדצתהץ לשמפטעתא טתצע עפופא תסעקצס % .(א) עספט 90 (א) פספט את00 105 .וע .1 / (א) סמל = כת מצטקא 00‏ השאקחת * (92 - 81) = כ משטע00 מ )| .1 'פד' ב - תאור כללי לשפת ה- ,זַ0מם6. : מהתרגיל הב'ל בבסה לעפוד על הדבריה המאפייגים את השספה. תוכגית בשפת ה-00801 בכתנת בצררה דומה להבור באנבלית. התרעבית מחולקת לארבע הטיבות ( 1%1810%8/ ): לזיהרי התוכבית א510ב1טדס צעצעאסק1 אסד15טדס דא תאסא דעו |( ו ו א1510טדת 8תשעמססעק .2 / (22 + 7ת) = 1תע 8עטס0002 ְאמעוע 20 60 0.001 <פ עד , 'ע0 2002 פתט56 טגעי צה2ע15ת לתאור לתאור לבצרע החטיבה יכרלה להתולק למהחלקות יכולה להכיל את מחלקת הקבצים (א5₪0110 8208208 6בא1תמשש), בשם ( 1488 ) ומסתיימת לפבי השם הבא : הפסקות בבויות ממשפטים ) 8 כל מספט מסתיים בבקודה,. בד" . פ629 0077( .(1)פספט 20 62 מטסם . (2)ספ7 20 03 שטסמ .(5)מסטץ 20 00 מעסא 60 20 1 = 891 טעסקת60 ,טטסמפדת ות פע | פטס .1 26 (א) סעץ מטסא .אטע 5202 .0% מער"כע. קלמ-פלט הבתרביט הפוכבית. ( פַאְסְדַחְסק4 ). למחל חטיבת הגתובים | - (5907101 11₪ע) ראת מחלקת טטח-שעבודה - "*לן. צע 4% וי ויו כרטיסי ה- א0דטצטדפ , א500710, ממם מתחילים מסדר 8 | א61תא- ); וכרטיסי הפקודות רהמשתגים מתחיליט מטור 12 כרטיס המגוקב מסטרר 7 משמעותר כרטיס הערה. הבקודה העשרובית במספר המברקב על כרטיס מהווה בעיה בקריאתר. לכן קוראים בהתחלה את כל המספר כסדרע תדרלט, ראחר כך מעבלרלט את המספר. ללא-בקודה עשרובית למשתבה של מספרים. אלבה בוחה להחישובים, אך ה?<א די טובה לעיברדד בתרבימ ( בטפול ‏ ברשומרת ובשדות בתוך הרשרמות). ביסודה היא שפה מסחרית . השפה מדקדקת מאוד בסימבי הביקוד רהרררחים. ררכנח ח?ל?לב להרפלע לפבי ראחרי הסימגים ( > .יי השם הראשי של משתבה מרפיע עם קדרסמת 01 לפביר. אח הרא מחרלק למסתגים משביים תרפיע הקדוסת 62 לפבי כל מח. ל יכל להתחלק בם הוא למשתבים תת-משביים, סשסיופיער עמ קדומת 05 וכו" . בתרג"ל הב'ל מופיעה המלה 6דַכ במקום (גַַאַעַתַסדַק המתארת את המבגה של המשתבה : 9 במקרם תרר שהרא ספרה ; צַ עבור קודה עשרובית דמיובית, 7 עבור 0 המופיע כרדוח ;. עבור גקודה עטרוגית להדפסה ג עבור תוו כלשהו. המלה 000088 משמשת לצירן רקטור. המלה פעאדפמפטט מאפשסרת לתת שם בוסף למסתכה רכן חלרוקה חדשה לתת- משתבים. תתסס פטסא (קצור של 6הדפא0אכמא8ת60 נבצסא) להעביר תוכן משתבה למטתבה אחר לפי שמרע הזהרי של התת-מסתגים. 2 | ץצ דכ היא הפקדודה להדפסה. ?- תכנות כשפת ה-885/6 6 - ב- תאור כללי לשפת ה-244%/6 א-תרגיל ב- 25/6 את התרגיל האחרן] שנכתב בשלש השפות 7488/ק=, 711, /6040 ,ניתן לכתוב בשפת ה- - כדקקמחך : 4800 א5א%₪=₪ ‏ א2 74 9 | ש5א (1)א , (2 6< ( (/6< 2 4+ 5 1 = %%6-; 67 1 = 27-40? = 7 !] 27 25= ) 014 44( > 607 - 42( !] 07 א1=))41+4%(‎ 0 - , ש5 שק 66 6.00% < ₪2 ם| 0 ,977 46207 9600408 שגד 7 7א|א; שש הה% 71 , 2.?72/7/ ,0.286947 - 2474 252 בצורה הנ"ל קוראים שלשת המספרים,למטרת החישוב השורש הרבוע?, מכרטיס נתרנים - שהרא"א ,,/ כרטסים המתחיל במספר המךהה 110 שאחריו המלה 287/4. אם ררפים להפעיל את התוכנית ממסוף ולספק את הנתונים בעת ההפעלה,אז"ל איןך צררך בכרט?ס ה-,2974. לעומת זאת יש לההליף כרטים (020) לצורה הבאה : (3)א ,(1)< ,(1)א ‏ ד 6פאו כדי להפעיל את התרכנית במסוף לאהר יצירתה, יש להדפיס בהתחלת השורה את ההוראה / ראז תופיע שורת הדפסאח המכללה את שם התרכנית 47 אחריה ?לרפיע סימן שאלה בהתהלת השררה : אחרי סימן זה, ?ש לספק את הנתרנלם כדלקמן ומסיימים בלחיצה על המקש 45764₪. התוצאה תופיע במסוף כדלקמן : ו 0224900 902 467 ₪ 0 - 7 5! 9.71 "6 4007 ץש 71 עו 1 ְ%? 0007 580200 השפה דומה בתלקה ל-<0א47ש] ובהלקה ל- 0611. היא יותר פשוטה משתיהן (וגם פחות עש כל כרטיס מתחיל במספר עשרונל מזהה. הכרטיס האחרון הוא כרטיס 8/2 אשר מספרו ח"יב להיות גבוה מכל שאר המספרים. כרטיס הערה מתח:ל במלה ‏ /65 (אחר? המספר המזהה). בסימני השוויון/אי-השוויון משתמשים ב-=< ,ש, 2 6 ,<6, ₪ מדפיסים בהוראת 7אן4 רקוראים בהוראה 6642 מכרטיס 2470, אר בהוראה 47 ש(ן מי הלולאה מתחילה במשפט ש< רגומרת במשפט ‏ 7א6.למשל : | פוק םיד בב ור = 0 7 "דש כאן הספירה בלולאה נעש?ת ע"? 1 אשר מתקדם בצעדים של 2 (אם הקדום הוא ב- 1 ,אין צורך לכתוב /576). הדה-ההחד == ה הרקש חלשל ידה לוה לוההלה החדהל 7 1 | | | ן |