חדשנות בהצגת נושאי המחשב ועבוד נתונים – גרסה 1

0 1. מבורא חדשנות בהצגת נרשאי המחשב רעבוד נתרנים / .0 עם ההתפתחות המהירה של יישום בורשאי עבוד בתובים במחשב, בפרט במעבר מהשטח המדעי לשטח המבהלי/מסחרי, הורגש הצורך להסביר את יסודות המהשב ועבוד בתרבים לארכלוסיה רחבה של אבשים בגילים שובים ובווריציה של השכלה , התמחות ותפקוד. עד כה התבססה ההדרכה שביתבה לאוכלוסיה זו על הגישה הקלסית ‏ : וקל . מהיסודות המקובלים (מספרים ביבריים, מבגה המחשב הכה" ) רערלים הלאהף בדרך יסורים זר, לאלא מכיעים לעיקר (שהוא יסודות עברד גתוגים) אלא משתעממים רמתיאשים מהברשא. שיטע ההדרכה הקלסית במהשב דומה לשיטת הקריאה הקלסית שהובהגה עד לפבי דוב אהד : מתהילים בלמידת האותיות, עוברים להכרות ולבסוף מכיעים בדרך ארוכה לקריאת המלים, השיטה ההדשגית בהדרכת גושא המחשב מקבילה לשיטה החדישה בלמוד הקריאה : דהייגו מתחילים לקרוא מלים לפני שלומדים אותיות והברות. בשיטה וו אפשר להציג את בושא המהשבים ועכוד גתובים בצורה רחבה ריעילה תוך חמש-שש שעות + מתחילים בתאור האמצעים לאהסון האיגנפורמציה , עוברים לרשומה ולבוט, מסבירים את שיטרת האחסון והשליפה של הרשומות והספריות , ובסוף ערברים למבגה המחשב ודרך פעולתר עד לעבודה בשפה עילית אחת (כמו פדרטרן) . או?צודי הפרקים הבאים בכתבו בצורה שישמשד הן להכוובת המרצה והן כחומר-עזר מתומצת שיחולק לחמביכים בתום כל הרצאה. שי *יך / (/9 פיי [י-ע. ]| כ(כ3כפת 2 אי 2% - 0600/00 43650 098 "ואי -איר, עלדכפד ! 9 ימ . )אי במ (מן / 7 4 9 ישן 0 5 1 10 9 271% 259190 600 - 5 0% 2 וי 1 ץצ" 119 6069 9/0227 .0.7./. 2 (03) (0 כ %< - יי 2. אמצער אחסרן והעברת ארנפורמציה א. הערה : הגזרות : מלה מדרכבת מאואיות. מספר מורכב מספרות (או מספרה אהת). סדרה של אותיות היא סדרה אלפבתית. סדרה של ספרות היא סדרה בומרית. סדרה מעורבת של ארתיות רספרות היא סדרה אלפבומרית. בהדפסה מרפיעים סימבים מיוחדיט בבוסף לאותיות ורהטפרות % ?למשל סימגי הפסרק והסימן רווה. הארתיות ,; הספרות והסימבים המיוחדים , כולם בזיהחד, בקראים תורים ( 98אש0%א082 ). השם שגיתז , במחשבי י,ב.מ. לתוו הוא ה- "בית" ( 5צצ ). פרטיס ר,ב.מ. כרטיס י.ב,מ. (בגודל 0,25א18,75 ס"מ) מפיל 12 שררות ו - 80 טורים. הכרטיס סימטרי גם מצדדים (ימין - שמאל! וגם מעלה - מטה. הטורים ממוספריט משמאל לימין מ-1 עד 80. השורות בקראות מלמעלה למטה : 12, 11, 6, 1, 2 ....עד 9 . טור אחד בכרטיס מירעד לתת גיקוב לתוו אחד. המקבי? לתור רווח הרא סור ללא ביקוב. אם התור הוא ספרה אצי הביקוב הרא של אדתה ספרה בלבד, שורות הכרטיס מחולקות לשגבי החלקים : שלש השורות העליוגות (דהייבו 2, 11, 0) בקראות "אזורים" ( 858א20). תשע השורות התחתובות (דהייבו 1, 2,....עד 9) בקרחות ספרוה ( 25א100ת ). בד"כ מגוקבת האות(בלטיגבית ובעברית) בגקוב אחד באזוריא ובגקוב אחד בספרות. בקוב של 12 לבד (באזורים) מטמעותו הסימן '%" בלטיבית והאות "א" בעברית. בקוב של 11 לבד ( באצורים) משמעותר הסימן "-", דהייגור "מיבוס". כמובן ביקוב של "0" לבד משמעותו הספרה אפס. ?להלן בקוב האותיות והתור 4 (קו בטוי) בלטיבית ובעברית : 0 0 6 00 0 11 11 [1 ו ו1 11 וך 11 2 12 12 12 12 12 4 5 6 7 : 9 | 5 3 4 5 6 7 8 99 6 צ[צטסצנפ/ רת 2-6 רא א ע א צ 6081 א > כ ק צ זפ ף/ ‏ ע ס ב ןז מ ם ל כ ך י ם הח ז ו ה מחשבי ר.ב.מ. מכירים ביקובים חוקיים של 256 תווים. ‏ רק חלק מהתווים ביתבים להדפסה. כמו כן רק חלק מהתווים גיתבים לביקוב במקש אחד במכוגת גיקוב. לחלק מהתוויט החוקיים (שהם לא אותיות ולא ספרות) יותר משבי ביקובים בטור אחד. ה . סרט ב"יר מחררר קיימיט סרטים ברחביט שרכיט עברר 5, 4, 7. 6 עררצים (טל איבפורמציה). בכל הרחבים מברקבים התררים בצפיפות של 10 לאיגטס. הערואצים גקראים מלמטה למעלה : 1, 2, 4, 8, 16, 52. 64, 128. טרט של 5 - ערוצים משיל את המשת העררצים 1 עד 16. בכ? הרתבים קיים גם ערורץ בוסף של מורה דרך, מעל שלשת הערוצים התהתרגים , דהייבר בין ערוץ 4 לעררץ 8. בסרט ש? 8 ערורצים (רוחבו 1 איבטש) מבקבים תור ע"י ביקרב או אי-נביקוב של עגולים (בגודל זהה) בכ? אחד משמוגת הערוצים. ביקובים של עברלית יותר קטבים תמיד מופיעים בערוץ מורה הדרך, כדי להצביע על מקום המצאות התררים - ביקובים אלר מוחשים ע"" בלבל השיביים בקוראי-הסרטים האלקטרו-מבבטיים או ע"י האור העובר דרכם בקוראי- הסרטים הפוטד אלקטריים. בטך הכל ישבּט 9 ערוצים בסרט הבייר הרחב והם סימטריים במקימח מעלה-מטה. כל טור המכיל גיקוב של מורה-דרך גקרא שעגאע ‏ רהרא מיועד לתור אחד. כל אחד מ- 8 הביקוביט (או אי-הגיקובים)המרכיביס את התור קרא סבית ( 81% ). ישבן 28 דהייבו 256 אפשריוח לנקוב התוו. אלו מקבילים ל- 256 העווים ההוקיים במחשבי י.ב.מ. (הגיתן לתרגפש לגיקוב טורים בכרטיסים). הביקדב בסבית בקרא "1" . הא?=ב3יקרב בסבית בקרא 'ס" סרט מבגטי זהו סרט הדומה לסרט קסטה , רק ברותב חצי אינטש. הכתיבה עליור דומה לזו שע?ל סרט בייר מחורר של 8 ערוצים : במקום לחורר את הסבירת "1", "0" בותבים סימבים מגגטיים. בבוסף ל- 8 ערוצי האיגפורמציה ישבו גם ערורץ של אימות שבקרא ערו) [הזוגיות( צלזוק 41 אם עובדים בשיטת ה- 1% ו דואגים טשסך הכל האחדים בתור ) תמאתמ דצם )-בולל זה ה- צ171ג22 - יהיה זוגי. ואם ערבדים בשיטת ה- 1% ק-00, הסך הכל יהיה בלתי-זובי. סרט מגבטי כזה גקרא | א840%ע-9 , דהייבו ערורץ ה- צע51הע בספר. כותבים על הסרט המגבטי בצפיאויות טובות. מקובלוע כיום צפיפויות של 8073, 1600, 6258 תווים לאיגטש. כוגבי הסרטים הפגבטיים קוראים וכותבים על הטרטים במהירויות שוגות - מעל 100,000 תווים לשביה. התקליטרן הצגבטי (דיסקט). על תקליטון קטן (שקוטרו כרוחב דף זה)אפשר לכתוב ולקרוא איגפורמ- ציה (באורה *גגטית). קבול העקליטון כרבע-מיליון תווים(כ- 2000 , כרטיסים). הכתיבה והקריאה עליו בעשית דרך התקלידית - מכובה עם מקשים וצג של שורה אחת (דהייבו כרטיס אחד). שי "יי ו שיתקרריי / , . ₪ ₪ , , . 8 : , . / 5 , 2 יע 1 ל 2 / % . - 7 4 + 0 " 4 ג 6% ד. התקליטים המבבטיים דיסקיםט גתאר דיסק בפרץ בקבול של 100 מיליוז תווים. דיסק צה עשרי שכבות (מופרדות) של תקליטים שכותבים עליהם מגגטית משגי הצדדים בעבולים קרגצגטריים שבקראים מסלולים ( 5א0ת7 ). ישנם 20 ראסים קוראים/ כומבים הגעים בזרועות כדי להביע לכל אחד מַהעיברלים (שמספרם 400 וערד ] רזרבה). משטה אחד מתוך 20 המשטחים מכי?ל איבפוררמציה על מס" המסלול וכו'. שאר 19 המסלולים הגמצאים זה מעל זה מהווים יומידה הגקראת בליל 0 אטפאדצס ). בגלל תבועת הצרועות רצוי להתקדם באחסרן האינפורמציה מגליל לגליל. . בדיסק המתואס קבול פגבליל הנא כרבע-מללירן תעררים רקברל המסלרל הרא כ- 13000 תווים. ז. הצבים 5 ד [ הצגים הבפוצים מכילים מסך טלרדויזיוגי המציג 24 סורות של 80 תווים. על יד המסך במצא לוח מקשיט. הצג משמש להעכרת איבפורמציה מאת רואל / - 8 0 - ו כ 66 כו א 2% 0 ו ₪ ח. יהחידות <למ-פלט שובות מכשיר המחחבר למחשב ומעביר איבפורמציה אליר בקרא יחיזת-קלט. ?לערמת צאת מכשיר המתחבר למחשב ומקבל ממגו אינפורמציה בקרא יחידת- : פלט. ישגן יחידות המשמשרת לשגי התפקידים יחד , כגון כוג:ז התקליטוז , כוגן הדיסק , כוגן הסרט המגבטי. ו רישגן יחירות המטמטשרת לתפקיד אחד בלבד, כגרןז קוא-כרטיפסים, מנקב- כרטיסים, קורא סרט ב3ייר מהררר, מנבקב סרט בייר מחורר, מדפטת תווים, מדפסת סורות, קורא אופטי (של טקסמ מודפס) וכותב על 6 מיקרופילמ. ' יחידות הקלט-פלט משתמשורת באמצעי האתוסרן של אינבפורמציה. ישגם אמצעים העבירים מצורה לצורה : למשל איבפורמציה צ?ל כרסטיס אפשר להעביר.לסרט מגבגטי או לדיסק וכו (ררך מחשב). ישגם אמצעים בלתי-עבירימ מצורה ?לפורה : למשל איגפורמציה המודפסת על דף בייר, אי-אפטר להעבירה, דרך מחסב, לכרטיסים אלא יש לקרוא אותה רלגבקב אותה מחדש. 0 . "6 - 7 6 1 י 40/00/60 ( 6 (.219 יר 29 רע 1 ו 4-2 "יי ו / /- שש ([איט "ן א צ י(,.0/, 5 4% 4- 6צפן / 0 , יחי'(9ו ]4 << 00 "/ | אפדזרר. 9 0 ל . 6( 2/9 > - (8₪0 7 |תתב: ז ?7 4 3% -- פה טי דה שא פ כ =- ₪ |ב%; 4 2-ו 7 5 כ / 1 05 7 2 7 . 4 יינ ם 7-7 5 23 4 כ -. ה כ 7 / 1 ְּ ן , " | | | , . . : .2 עברד נתרברם .%8 ב: הרשורמה והשדות הכרטסיסיה ומרגחי עברד בתובים גכגסים לעפש עבור גד רהפקידה מחפשת את כרטיט הצרכז מתרך ארסף סל כרסיסים שיש לה (לצרכביה בטותה עיר). הארסף בקרא "כרטיסיה". ו הכרדסיס מכיל איבפורמאיה בשטחים סרביט : שם הצרכןז, כתרבתר: מס' 4% > הצרכן וכו" . זדוכמט זור ממחישה את יסוד עבוד בעדבים. בשאל מהמובחים טל הכרטיסיה כזדי להגדיר מרבחימ טכגייו. כל הכרטיסיה בקראת "קובן" ( עתדק ) או "קובץ בתרביש"(2ע8 לגע ) * כל כרטיס, המהווה יחידת איגפורמציה, בקרא רסומה ( פפס6פע ). אם : הכרטיפיה היא בדולה (כעשרים אלף כרטיסים), לא ביתן לאהסן אותה (את כל הכרטיסים) בקדפטה אות. מאהפבים ארתה בכמה קופסאות (עדיך : בקברל שווה - בביח 1000 כרטיסים בקופסה). הקופסה משמשת כאן כַמצעי | אריזה/אחסבה של הכרסיסים. קופסה כזר גקראת בעבוד בתורבים "בוס" .) 21008 ( אמצעי מוכר לרשומה הוא הכרטיס. רשרמה יכולה לתפוס כרטיס שלם, הלק מכרטיס, או כמה כרטיטים ביחד. הרשומה יכולה להיות באורך קבוע או באורך משתגה. הגתוגים בתוך ְ הרשומה מחולקים לשדוע % למשל שדה אחד אלפבתי עבור השם רשדה שכלכ . | גומרי עבור המספר. אורך הרשומה הוא מספר התווים המהורים ארתה. אם הרטומה היא באורך צשעגה, מרסיפים לה הדרי המכילים את האורך שלה (החדס, כולל 4 התווים). הרשומות יכולות להתאהסן בכל אמצעי האחסרן הקשורים למחשב : כרטיסים, סרט בייר מזורר, סרט מגנטי, דיסק וכו' . 0 / 7 מחרר | צש] יאל אק 6226960 לאו, *% יייין וק 9]) של. הגוט : מושגכ הגוש כאמצעי אריזה מקבל משמעות בוספת כאשר הרטומורת במצאוה | על סרט מגגטי אר דיפק. אם הרשומות הם באורך משתבה, בם הבורש יהיה באורך מטתבה - כאן מוס"פים 4 תורים בהתחלת הבוש שיכילו את האררך החדש של הבוש, כולל 4 התווים. הגוס על סרט מבגטי מהווה מבה אחת של קריאה אר כתיבה. לשבר מרדוה ביכר בין גרש לברש. ב3יו שהצפיפות היא 1600 תווים לאיגטש והמרוות הביז גושי הוא 1 איבטש, אזי אפשר לכתוב 20 רשומרת טל 80 תווים על וי 1 איגטש והסרט יבוצל מעשית רק במהציתו. אם הגושים יהיו גדולים, ביבול הסרט יהיה גדול יותר אך לערמת זאת מנוו הקריאה/כתיבה תגדל - כדי לקרוא רטומה מסויימת גהּיה מוכרחים לקרוא את כל הגוש הגדול המכיל אותה . לכן אורך הגוש בקבע כפשרה יְ בין ביצול מקטימלי לשטח באמצעי האחסון לבין הגוהיות והיעילות בשליפת הרשרמרת. ' / ד. הקרבץ כפי טהוסבר לעיל הקובץ הוא אוסף כל הרסומות (הארוזית בגושית) . ה. )1 )2 5 )4 סיסרת האחסרן רשליפת רשומות האחסרן הסקררבצלאלי בשיטה זר הרשומות מתהאתחסגות לפי סדר שליחתה על אמצעי הפלט "ארוזות" בגהושים). שיטה זר טובה לכל אמצעי האחסרן. האהסון הישיר ( 07בבדת). שיטה זור מהירה לשליפה אך מוגבלת לטמוס בדיסק כאמעי אחסון. היא טרבה כאשר ישבו מספר קבוע של רשרמות באורך קבורע. לדוגמא בקת קובץ הלקוחות של חברה המכילה 2000 רשומות בגות 1650 תווים כ"א. לכל לקוח יש מספר סדורי. בדרשים יום-יומ שיבויים ברשומות של כמה לקוחות. בשיטת האתסון הישיר מקצים בהתתלה מקום לכל הרשומות. אה רוצים לתקן רסומה עבור לקוח, שולפים את הרשומה (יודעים אע מקומה כפובקציה של מספרה הסדורי), מתקבים אותה. רמחזירים אותה לאותו מקום. כמובז את הרטומה הראשובה עבור הלקוח כועבים אותה ישר במקום המיועד לה. האחסון בשיטת האיבדקס-סקרררציאלי ('צבי 00 בבס [ שוב שיטה זו מובבלת לשמוש בדיסק כאמצעי אתחסרן. הדוכמא הבאה תמחיש את השיטה + ערכגו ספר עובדיט במפעל בדורל, ממרלין לפי שמ המשפחה והפרטל של העובד. הספר כתוב בשלש הדברות. במוף כל חוברת יס מקום להוספות. כל חוברת מחולקת לפרקים. בסוף כל פרק יש מקום לתרספות. בכל דף הושאר מקום רזרבי לתעוספוע. אם רוצים להוסיף שם בוסף, מחפשיה את מקומר לפי סדר המייון ושח תוקעים סימן "להסתכל בסרף הדף". בסרף הדף רושמים את השם הגוסף רמסמבים לאן ללכת בחזרה להמטסךר סדר המייון. כאשר המקוח הרזרבי בסרףט הדף מתמלא, הולכים למקום הרצרבי בסוף הפרק ( ענז הסימרבימ לאן ללכת ולאן לחצור). כאשר המקום הרזרבי בטוף הפרק מתמלא, הולכים למקום הרצרבי בסדף החוברת. בדוגמא הב'?ל מסמל הדף "מסלול" על הדיסק. הפרק מסמל "בליל" והחוברת מסמלת ריסק שלט. הצרה : כאשר הקובץ מכיל יוער מדי תיקוגינ, מעתיקים ארתר בקי במקום חדש (פעולה זו בקראת : %8%8א00%24). חיטת הספריה ( 52 געהס פפאסדעדצקג ק=צת2ג3ד.נ) גם שסיסה זר מוכבלהט לשמרט הדיסק כאמצעי אחסרן, בבין מת השיטה בדוכמא הבאה : יש לגר מבילת ייר ארוכה ממרספרת לפי סורות ( 33 וו מ- 1 עד 50000). מצפים לכתוב הגדרה של כ- 2000 מרבהים במספר משתגה של שדרות לכל מרבח 45 ו ו וו בקצה את 2001 הסורות הראשובות לשטה הכורבה (אר מלרז בסת ( צ098סשספמדס). שאר השטה יוקצה להגדרוח רבקרא שטח הטקסל ללעפ). בסדרה הראשרגה הכשת1 את מספר השורות התופשירתו (בהתהחלה מ-2002 עד 50000). בתבר לגר שם ראשרן שמוגדר בארבע סורות. ברשום את השם בשוררה 2 עם הציון שהרא מוגכדר בארבע שורות החל משורה 2002 וטה אכן בהגדיד אותו. אע השורה הראסורבגה בתקן כי המקום החופטלי עתה הרא מ- 2006 עד 50000..אע ההגדרה הבאה ברסום החל מסררה 6 (רהשם בשורה 3 - כמובן ענו תיקון שורה 1 בהתאתח), וכך הלאה. אם רוציה לבטל הגדרה, אלן צורך למחדק ארעה מהטקסט, מספיק למחרק או טורע השם. אמ רדצים לשבות הגדרה, קודמ מבטלים אותה וראחר- כך כותבית אותה מחדש (בסרף המלוז ובסוף הטמקסט). במסך הזמן כאשר יתרבו הבטרלימ יהיה כדאי להעתיק את כל הספריה בצררה בקיה לשטח הדש. פערלה דצו בקראת שפאפעאסס. הערה : אפשר לקרדא בצררה סקורבציאלית רשומות שבערכו בכל מחת מארבע השיטרע הג'ל. 4. המחשב א. הכדרת מובחים ‏ יושכ אדם ליד שורלחן (יהידת הבקרה) שעלל"ו מוגחים 16 מבהטשים ממוספריםט (0, 1 ,...15). בכל מגש יש מקומ ל- 28 כדורים בשורה אחת. אלר הם "הארגרים" הרגילים. על השרלחן יט עדד כמה אוגריח (של 64 כדורים בסורה אהת) הגקראים "האוכריםס ?מספריח עט בקרדה צפה". מרל האדם יסבר ארון עבק ובו הרבה מגירות ממוספרות (0, 1, 3,:2, ...). בכ? מגירה יש מגס שיש בו מקום ל- 8 כדוריח בשורה אחת. ארדרן זה הרא "הזכרון". כל מגרה בזכרון דומה בהרכבה לתוו או הבית (08000208/8+9₪ ) שתואר בסרט בייר מחורר של 8 ערואים. כך אפטר ?לראורת את הצכרון כסדרת תווים. לאדם ליד שדלחן הבקרה יש שליח המבגע את הורורפח. הבה הוראה ראשסובה: לך לארון הזכרון ותתחיל לבצע את ההרורארח החל ממגברה 614. השליח ביבש למגרה, פותח אותה ומורצא סדרה של 8 מקומית תפרסימ במלואמ או בחלקם (או ריקימ) בכדורים. השליח שואל מה'עליר לעשות. התסובה היא פשוטה יש לקרוא למקום הריק "0"-אפס- :ולמקום המלע "1" - מחד. ישבם 256 אפשרוריות לסדרה של 8 ספררת סל אפסים ראחרים. ישבה חרוברת הוראות המסבירה איך לבצע "הוראה" שהיא סדרה כצו. הדבר הראשון המופיע בהסבר ההורראה בתוברת הוטא כמה מגרות זכררן גוספות ?יש לקחת כדל להשלימ אע ההוראה (אט רק מבירה אחע ברטפת, אזי שורלפים בם מבירה 5 ; ואם שלש מבירות בדספות, אוי שולפים מכירות 615, 617,616). הדבר השגי המופיע בהסבר ההוראה הוא מה לעסורע ראיך לעשסות. ההוראה יכולה להיות להעביר מספר סלק או מספר עמ בקודה צפה או מספר . . . 1 , 1 - ₪ . 0% . 4 . ". 1 1 - 5 , 0 2 דצימלי ממקרתס מסריים בצאכרון לאדבר אר לחבר אותר מספר למספר הבמצא בארכר, אד לאחסז מספר מהאוכגר לצכרדן . משמעות המספרימ תוסבר למטה. את כגובת הזכרדן ראת כתרבה האובר( י8) שרלפים מההוראה. ההוראה יכולה להיות גם עזיבת הסדד הקודם טל ההורראות (ללא תבאי או בתבאי מסדיים) והליכה(קפיצה) למקום חדש בזכרוז (יותר קדימה או ירתר.אחורה) כדי להמשיך לבצע את ההרראות. בדוגמא הג'ל אה ההוראה הראשוגה תופסת שתי מגירות (614, 615), בכמר באועה גבשיח להוראה המתהחילה במבירה 616. בדרך יכולים להיתקל בהוראה כצר + אם המספר הגמצא באוכתר 3 הדא חירבל, יש לעצוב את סדד ההוראה הגוכתחי ולהתחיל לבצע החל ממברה 312 בצכרוז. אם בחליף את הכדורים במטען אלקטרובי, בבין אע יסודות עבודת המחשב. המשמעויות האפשריות לבית אחד אר טדרע בתים בזצכרון 1) הוראה : לפי התאור הב*ל 2) סדרתיתורים : למשל 11110010 מטמעותה הספרה 2 1 מפמשמעותה האדת 5 :+ 0 ממממעותה התוו רורח. 3) סדרה לוגית : כל סבית מתוך סמובת הסביות המרכיבות את התוו/ הבית תקהל הגררה לוגיע - למשל ב-"0" בסמן חוסר השכלה בבוהה וב-"1" בסמן השכלה גבוהה של העובד. 4) מספר ביגרי טלם (2 בתים או ארבעה בתים רצופים) : ערך הספרה "1" מימין לשמאל יהיה כך : 1, 2, 4, 8,...וכוי. לכן המספר הביברי 1011 טשווה ל-11 (= 8+2+1). את המספר הטשלילי מקבלים ע"י חסור המספר החיובי ממספר אפס (כאשר לווים 2 מהספרה השמאלית השכבה, במקום 10 באריתמטיקה רגילה). 5) מספר עם בקודה צפה (4 בתים או 8 בתיט רצרפים). מגדירים את המספר ע"י שבי בעוגים שבר וחזקה. על בסיס 10 למשל יהיה המפפר 64 טווה ל- 0.64<10% , כאן השבר הוא 4 והחדזקה היא 2. אותו מספר על בסיט 46 שווה ל- 2 . כאן השבר הוא 0.25 והחזקה היא 2. ברור שכם החזקה וגמ השבר יכולים להיות טליליים. 6) מספר צצימלי : אפשר להכגיס ספרה רצימלית בכל תוו או לדחוס 2 ספרות דצימליות בתור אחד. * "9% ג. כתיבת תוכגיות למחשב כדי לבצע פעזלה מסרימת של הישרב אר עבוד בתרבים, יש לכתרב סדרת הורארת ולשכן אדתו בצכררן. הכתיבה אפשרלת בשלש רמרת : 1 כתיבה בשפה היסרדית של המחשה :% רהייבו כל תרד הררטה יכתב בשמוגה ספרות ביבריות (0, 8, 1). כדי להקל על הכהיבה, אפשר לכתוב ספרה הקסדצימלית אחת במקום 4 ספרות ביברירת כדלקמןז : 01 -0110 001 000 001 000 001 00 1 6 5 4 5 2 1 0 3 10 11 10 11 10 11 100 ע 3 מ 6 3 4 9 8 / 2) כתיבה בשפת האסמבלר : צוהי כתיבה קלה יוער מהב'ל. יס ביטוי [ סימברלי ?כל הוראה ורכן ביטרר" טימבולי למקומוח התפוסים בצכרון. |[ הכתיבה בטשפת האסמבלר מקבילה בעורך לכתיבה בטספה היסודית. ישבה תוכבית במערכת היודעע לתרבם תוכבית באסמבלר לתוכגית בשפה היסודית. ! / 3) כתיבה בשפה עילית : כאן כותבים בספה דומה לספה רגילה(אבכלית) רמשתחררים מהליכה במקביל להורארת היסודיות. ישהה תוכגית היודעת לתרבם תעוכגית בשפה העילית לתרכבית בספת האסמבלר ובסוף לתוכבית בשטפע המכרבה. מבין השפות העיליות הבמצאות בשמוס רחב גציין : א אצתסע , 00202 ,1/6,021ת 5. תכנרת בשפת ה- מע | א. תרגיל חשוב על הבי ר : / מחשוב שורש רבוע של מספר התרן, כלמד את יסודרת הכתיבה בטלפת | הפורטרן. בויּ שהמספר הוא 144. ההיה סרורש בסיובי 1. גוולק 144 ל-1 ! צעד 1 טפ אא ₪ א 6 4 ובקבל 144 כשדרש בסיוגי בגדי(שגי). בחשסב ממוצע שגי השודשים במשיך בפערלה זו כמה פעמיה כדלקמן : (14441) דהייגר 72.5. עכטיו ממראצע צה ישמש טררש בגסיוני ראשרן: המטפר הגתון שררש בסיוגי ר%שון טורש בסלובל שב ומרצע השרשים 50 0 1.00 0 / 25 1.9 50 06 , 2.56 8 7.5 10 : 18 7 0 20.56 90 + 31 15 168 10 / 200 19 121 0 -- 00 10 00 0 2 ב. כתיבת התרביל הגיל בשפת הפורטרז : ב. 5 ,52 ,דת ,א | עאטע 0 = א 9 = 717 לחזור 7 פעמים על שתי השורות ] - = 5 0 = 27 כל סורה תהיה מבוקבת על כרטיס אחד החל מטור 7 (כל גיקוב בטרר ) משמעותו שהכרטיס הבו המשך לכרטיס הקודט. חמשע הטוריט הראשובים מטמשסים למספר התייחסות לשורה). בטורה ההאשוגה אבו מכריזים על תפיפת מקום בצכרון למספרים עם בקודה צפה( ([געם בשפת ה- ק.טסקסק ). מקום אחד ישא את השם א רמיועד להחזיק את המספר הבתוו. 21 , 2 מיועדים לשורש הראשדון ולשורש השגי. ע מלועד להפרש ביביהם. <לדכור ששטם סימבולי של מקום חייב ?התחיל באות ריכול להכיל ספרות - אורכר עד 7 עררים. הסימן "=" בקרא "להיה שווה ל-:", הסימן "+" לחברר : הסימן "-" להסדור הסימן "* " לכפל + הסימן וקה לחלגנקה רהסימבים " **" לחצקה. השמוש בטרבריים רומה לצה באלגגברה. חסכון בכתיבה חוצרת של אעדים - שיטת ספירת הצעדים יי להרסיף בהתחלת התוכבית את השורה הכאה (מטמערתה תפיסת מקרם בוכרון להחזקון מספר שלמ בשס הסימבול* 1 שישמש לספירת הדעדים + 1 אט6קעשתד והמקום טעי השורות שיט לחזור עליהן בכתיכה (בגיקוב) שבע פעמים בכתוב : 7 =1 521 0 1 = כת 06) = 71ע 221 המספר 321 שהודכר פעמיים משמש להתיחסות בלבד. חסכון בכתיבה חרדזרת של אעדים - טמיטת התבאי הפעם לא החצור על מספר קברע של צעדים אלא נמשיך לחזור עד שרבוע ההפרש בין שבי השרשים קטן מ- 0.001 . הגה התחליף לשמי השורות והחדזרות ? 1 = כ2ת 12 (1-82ע)*(2א-1ת) = כ 0 = 1ת 12 10 88 (0.001 .09. 5) עד בטסורה האחרוגה ‏ "12 726 60" משמעומתה לתזרר לבצע החל מהשסורה המסומבת 2. הסימ027. משמעותו גדול מ-( אהא2? 98ע,2ת6). טאר הסימבים במשפחה צר המ ג 4 = אגבחע 88ע1 ;‏ 05. > ם2טרא ; כמא., = עגט0ש כס₪ 1 07 2 הקירה ה 7 5 = בשש 00 שש2המעה ; .182. =[בטסע - 05 1855 ור ה. קלט ורפלס כדי לא לכתוב את התרכגית מחדש עבור כל מספר בהתרז, אפש טש המספר הגתתון מכרטיס היצרגי(בביח שמיוקב בטורים 1 עד 8 : 0 5. . בתוכגית הגב'? במקום השררה 144.00=< גכתוב : א 65,1(‏ פתפת (29)98.2אעסע 1 משמעות השורה הרטשוגה היא לקרוא מבחרץ. יש לעברע כאן על שלט שאלות : איפה לקרדא, איך לקררא, רמה לקררא. "5" בפורטרן משמעותר לקרוא מקורא-כרטיסים. המספר "1" בתוך הסוגריים בשורת ה- עגפת מתייחס לסורת הפורמט המסבירה איך לקרוא - הפרוט שביתז בשורת ‏ ה- 1גאתסת הוא שלפגיגו מספר בגקודה צפה ( ע= 71037100) שתרפס 8 תווים, כאשר ישבן שתי ספרות אחרי הבקודה העשרובית. בסרף שרדת ה- כתגעת כתוב מה לקרוא % דהייגו המספר שבקרא יכבס ל- א% . אם ררצים להחדפיס את התוצאה - המספר המקורי והשורש שלר - אפשר להוסיף בסוף התדכגית את שתי השסוררת הבאות :5 1 ,%- (66,2 טשדתט (7.3ע, '5דמ 8.2ק, 'עס עסשת מתהטס5% 5םעש ')עה.תסע 2 - במקביל לקריאה, אבו אומרים בשורג הכתיבה ( 8ל1א0), איפה לכתוב, איך לכאוב ומה ?כתוב. "6" בפורטרן מטשמעותו כתיבה על המדפסת. תפיסת סדרה של מספרים (שפוא ברקטרנ) בגיח שאבו רוציט להוציא את שוררש הרברע עבור טלשה מספרית. לא כדא?ל לבר לחזור על כל הכתוב שלש פעמים. במקרםף להכריצ על א בכר ד על (3)א שמטמעותו סדרה(הקטדר) של טלסה מספרים הכקראים סימבולית בשמרת ‏ (%86)1 ,(2)א4 ,(6)5א. בביה שבקרא אע כל שלשת המספריה מכרטיס היצובי במבבגה הקרדם, כאטר כל" מספר תופס 8 תווים (כולל הרווהים, אם ישבם, מטמאל). התוכגיח המלאה עם הקלט והפלט תהיה כדלקמן : כ,2ת,וע ,(5)א (815',77.3' ,8,2ע,'ע0 2002 מתהט00פ שח ') 2 -%-3 654 .- ----19 1 = תא 50 20 0 = 21 1 = 2א 12 (2ת-2(")321א-1ק) 2,0₪/ (141+82) 2 ל 60 (0.001 -,62. 620 עד 1 ,(א20 (4)6,2עדגש ד 50 לא לעשות כלום; משמשת רק כדי לשאת מספר כ = 1 השורה האחרובה משמעותה התייחסות עבור החזרה. 0 ב ז . ור טי ה 6 9 / / / , 5 , ₪ 3 / , , , | 3 0% 0 י" 2 . ג 0 > % 6 ₪ תכנות בשפת ה- 41 א-ת<רתהיב' ב- 04 + את התרביל האחרון בפרק הקודם ביתן לכתוב בטספת ה- 41 כדלקמן : ;] (אדהא) 8א10סע0 ססאע : ַהתפססתק (16) צגסנע עהאדסטס ( כע,2ת,1ת,(5)א ) שתהעסמטת 1 ; (51,0) קטעאבתע צתהאד3 א אהבעסמס ] (8,2) ע 65 2במאסע : אד ס ₪ בו (07,53ע,4, (08,2)ע,8, 5%10) צהאתסץ ]ג (א1)ת) (א)עדפט 6₪7 20 1=א 0 1 1 א)א=2ת : [האקטת ; (21-22(*)21-22)=כ2 0 1+22א)=1ת ' :2המעעת 70 60 אשאל 0.001 > עד )( (250009) (18',21 ',(א)א+'תע 0 4001 שתגט8% מענפ') שדעט עטע פאם ;פא ;5702 ב - תאור כללי לשפת ה- [0ע2: מהתרגיל הב'ל בבסה לעמוד על כמה דברים המאפייבים את השפה. ב- 221 כותבים החל מטור 2 בכרטיט (עד טור 72). כל משפט מסתיים 3 9 05 . אפשר לכתוב יואר ממשפט אחד בכרטיס וכן להמשיך את המשפט בכרטיס הבא . משפט- הצהרה על משתגים מתחילים במלה שאהתסמכ (או בקיצור 60 המקביל למספר שלם בהפורטרץ הוא (31,0) | פ₪%אצץ צת/אךתסמשמעותו מספר שלטם ביברי באורך 231 ספרות כאשר ישנן אפס ספרות מימין לבקודה הביברית. מספר עם בקודה צפה יכל להיות %027ע תג .ודסעק אר עהסעע צתהאב1ם. הפורמטים בב 11ע דומים לאלו בפורטרן. (8,2)ע ב-11ק במקום (8.2) ע בפורטרן. משמע "4" המופיע ב-0%27ע מ בסורה הראשובה בתרכבית 201 בותגים את שם התוכביות, כדי לזהות משפט מתייחסיט אליו ב בפורטרן. אחר שמ כזה לקריאת/כתיבת לעומת זאת משתמשים ב- לחלקם לשורות). רת ה- ק1א8 הוא להתחיל להדפיס בשורה חדשה. רובבו שסטח של תורים. סם (החייב להתהיל באות) ולא בסספר דצימלי כמו מופיע התור ":" . רסומרת משתמטסים ב- 11ק בהוראות כגמת/2צדתא 02/60 לקריאת/כתיבת סדרת תווים (אשר בידיגו - 7 +05 א 7בה-, 4-35 + 5 | "יי הייו ו יד דָע03/6ע באות באחת משלש צורות : עט 22 כדי לקרוא/לכתוב משתגיט/גתובים בצורת 4.5= א 9 '3='4250 ; עם ‏ 182 ללא שם הפשתבה רללא סימז "=" ; ועם דסע לקריאה/כתיבה בפורמטיםת. ב-17כט 0₪2 / עדכם חפשסע קוראים/כותבים לפי פורמט בצודה קצת שדבה בותבים בהתחלה את כל הדברים סיש לקרוא/לכתוב (כולל סדרות העררים שאבוד ררצים לתת, מחרץ למשתבים) ראחר-כך את הפורמט. אם הפררמס ?לא מופיע באותר משספט מפורטרן ? אלא החדק ורבבפרד, מצכירים ארתורו עם האדות - א ( המטמלת 078אמת , רחוק).. הצעדים שחוצרים עליהם בשיטת 0ע מסתיימים ב -"כאע" 7 תכגרת בשפת ה- 008902 א- תרבי? ב- עס : את התרביל האחרון שגכתב בשתי הספרת אתהעתסץ ,; בטשפת ה-60080 כדלקמן :% 41 ביתן לכתיבה 11510 פד ,12-ו 008, בא1510טדכ סא דטאע .15108זדפ את 0 060 16-5205אתס 4 סדע א 01 91 סדכ.1א 01 91 סד את 01 4 ₪ כ 01 1 סשךדס תא 015 + טץצפ 1ככ 01 .1 01 4 8א0000 פסמץ 02 . (9)5 0:תע גפץ 05 . (9)2 216 780 05 פמא1קטפטת 0ל 01 6000028 (9)5(902 210 סשץ 02 ב 01 ,5 0000985 7808 02 .(9)5 10ק 734 05 ,א 210 788 03 ,.(9)2 210 0פ? 05 01 .(8)א 010 0 02 .(8)א 210 05 02 .(8)א 10ע 00 02 .א1/1510כ מ₪ַא0500סאכ 4007 .(1)מ0ץ 90 60 פץסם . (908)2? 20 05 ₪078 . (08)3עץ 90 00 40 א ת1פאט 1 צ8 1 מסעק ו באדצתוט עשתקטא טתאך וטא מתסעעטע .1 20 60 .(א) עסאץ 20 (א) מספץ 0088 1075 ,2תעא 2 .1 61 טעטק00 .עסמפדת = / "רקד .1 / (ת) סש? = 52 מעטקסס ,ספמתסת .(כ8 - 1ת) * (2ת - 51) = כ מעטק%סס / (2ת + 1ע) = 81 מעטסקהסס תשמעצע 20 60 0.001 כ שד .1 שרע 21 אטצסם 1 20 (א) סטץ פטס 1 '8ד1' ,1כעת,'ע0 5002 טא590 טמב' צבעעפדכ .אטע 5202 .0% ב - תאור כללי לשפת ה- מ : מהתרגביל הב'ל בבסה לעבוד על הדבריה המטאפייגבים את הספה. תוכגית בשפת ה-00901 בכתבת באדרה דומה להבור באבגלית, התוכבית ₪ [ מחולקת לארבע הטיבות ( 5א1/1310 ): : א1510עדע צעזעלאטכ1 לזיהוי התוכבית אסךפדטצת לאפַתאסאצצאת לתאור מערכג קלט-פלט א510דטזכ ולי לתארר הבתרגיט א1510צדע פתשעמססתפ לבצרע התוכבית. החטיבה יכולה להתולק למחלקות ( 8 1 0-0 " ודי ₪ ה - יכולה להכיל את מחלקת הקבצים (א520210 1₪דע) ראת מחלקת טטה-אעבודה 4 (א580710 5108408 6א6801). - = ו המחלקות יכולות להחלק לפסקות ( 5 כאשר הפסקה מתחילה בשם (1882 ) ומסתיימת לפגי הסח הבא : הפסקות בבדויות ממספטים ( 8ססאעעא8). כל משפט מסתיים בבקודה. בד"כ המשפט פטרי מתווי ( 8א0-822₪ ) ובגוי ממלים (8ע68> ). 4 כרסיסי ה- א21/1810 , 82017108, 1288 מתתילים מטור 8 (זה בקרא 6 0 6-0 וכרמיסי הפקודות והמטתבים מתחילים מטור 12 ( 3-022678). כרטיס המגוקב מטור ] משמעותו כרטיס הערה. 38 הבקודה העשרוביתע במספר המגוקב על כרסיט מהווה בעיה בקריאתו. לכן . קדראים בהתזלה את כל המספר כסדרגע,תוויע, ואחר כך מעביריט את המספר על : > ללא-נקודה עשרובית למשתגה טל מספרים. 1 גיגה גוחה לחישובים, אך הלא די טדבה לעיבוד בתרבלמ (בטפול ברשומות ובחדוח בתוך הרשומות). ביטודה היא שפה מסחרית . הספה מדקדקת מאוד בסימבי הגיקוד והרורוחימע. רווח הייב להופיע לפָבי ואחרי הסימגים ( 4 ל 26 השם הראטי טל משתבה מופיע עם קדומת 01 לפגיו. אמ הוא מחולק למסתבים משביים תופיע הקדומת 2 לפגי כל טת. המסשנה המסגי יכל להתחלק גם הוא למשתבימ תת משביים, מיופיעו עמ קדומת 3 וכו" . 1 ב : ₪" 4 " ב - .. 29004 1-4 4 2 מ ב של .1 1 .+1* -. בתר5*ל הב'ל מופיעה המלה 6דק במקום ש1090%8;? המתארת את המבבה של המשתבה : 9 במקום תרוו שהוא ספרה ; ץ עבור נקודה עשררבית דמירבית , % עבור 0 המופיע ברווח ;. עבור בקודה עטרובגית להדפסה ;ץצ עבור תוו כלשהו. המלה 000088 משמשת לצירן רקטור. המלה ₪071%888; מאפפרת לתת שם גוסף למשסתבה וכן חלרקה חדטשה לתע- משתביםס. תתסס 0/8 ( קצור טל 6 %) להעביר תוכן משתבה למשתבה אחר לפי שמות הזהוי של התת-משתבים. צ ונכ היא הפקודה להדפסה. ₪ .. , . . 3 / . " , 7- תכנות בשפת ה-885/6 א-תרגיל ב- 5/6 את התרגיל האהרון שנכתב בשלש השפות א748קק, ,011‏ 608/70 ,ניתן לכתוב בשפת ה- 3222/6. כדלקפן 249/6 | א/ ו, צו" ג (4₪ת ,* 27 אק 26800408 שד / 6 58615 ו אש - 2 74 א 656 00 (61א, (2 )א (61< א 020 50 2% = 1 '- 3 020 15" 41 - = ד > 2 ד 050 וול ו 57 060 08 (:01+4) = ד 167‏ 070 ש5פם שק - 6₪ + כ =! 000 -7|וא? 00 א יה%א 100 110 4 2.2 86947, /2.71/7 , 2 בצורה הנ"ל קוראים שלשת המספרים,למטרת חישוב השורש הרבועי, מכרטים נתונים 120 5 - שהוא כרטים המתחיל במספר המקהה 110 שאחריו המלה 2874. אם רופים להפעיל את התוכנית ממסוף ולספק את הנתונים בעת ההפעלה,אזי אין צורך בכרטיס ה- 2474. לעומת זאת יש לההליף כרטיס (020) לצורה הבאה כדי כלהפעיל את התוכנית במסוף לאחר יצירתם, ואז הרפיע שורת הדפסףּ המכילה את שם התרכנית אחריה יופיע סימן שאלה בהתהלת השורה אחרי סימן זה, יש לספק את הנתונים כדלקמן ומסיימים בלחיצה על המקש 57448₪א. התוצאה תופיע במסוף כרלקמן : 7% 0 7 /4 5 1% .3/ חאור כללי לשפת ה-844%/6 השפה דומה בחלקה ל-;47%0ש] ובחלקה ל- 11/. כל כרטיס מתחיל במספר עשרוני מזהה. (1)א ,(1)< ,(1)א | דא6צ%או ‏ 020 יש להדפיס בהתחלת השורה את ההוראה א )6.א2אם 1 ? 0.104947, /3.72/1, 1 2( 0202970 0808 0687 280408 שאד 5! 7 %%5 4027 לש = יד עו נ2|-; ת% 0087 580340 שמד אסכ היא יותר פשוטה משתיהן (וגם פחות עשירה). הכרטיס האחרון הוא כרטיס 82 אשר מספרו הייב להיות גבוה מכל שאר המספרים. כרטיס הערה מתחיל במלה ‏ 68 (אחרי המספר המזהה). כל משפט האבה מתהיל במלה 167 (במקום 4>א ב- <047%8/ וב-641/,כותבים כאן 4=א ד287). בסימני השוויון/אי-השוויון משתמשים ב-שכ2 ,ש), 2 0 ,<6, = מדפיסים בהוראת ‏ 7אן4 וקוראים בהוראה 06642 מכרטיס 247%, או בהוראה ד67/ש] ממסוף. הלולאה מתחילה במשפט /6< רגומרת במשפט ‏ דא6/.למשל : 2 47870 11 שך 5.1" 1 ךא כאן הספירה בלולאה נעשית ע"י 1 אשר מתקדם בצעדים של 2 (אם הקדום הוא ב- 1 ,אין צורך לכתוב /576).