מעשה חושב – גליון מרץ 1997, כרך כ"ד גליון 1

מעשה חושב 9 ג ל 'ו|| 5 ל בחסות פוט וחברה בע'דן המידע הכינוס השנת' ה-31 של אילא - האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע 5 במרס 1997, בניני האומה, ירושלים | חדשונות ₪ בהוראה מרחוק עמיירם עוור םיקי תו הו יל לו 9 וניה הנפ .תו ל'דוולד 2 .ץכ ₪ מיחטון וכריית נתונים ה'3ד87₪! ונוה 49 ד"ר אסף מרוו עבר דרורי שבת |2/ 2% שאול לביא, ד"ר אסף מדון האינטרנט וכלכלת המיד דיר אערד עידו דבר יו"ר ההנהכה ‏ עורכת ראשית: שאולה הייטנר עורכת: אלינוער רבין המערכת: אוד גונדר, דייר יששכר גלעד, 5 כהן, דייר נורית זהבי, דייר מיכה חנני, דייר יונה לביא, שאול לביא, הדר מטמון ! תרגוס: אורית פרידלנד | מובירת המערכת: חנה זחו אוד גונדר כתובת המערכת: לג בית יהודי בסרביה, ת"א מען למכתבים: ת.ד. 53113, תא 61530 טל: 03-6473023, פקס: 03-6473683 דואר אלקטרוני: [א00 ואם] זטא ג וטג איור השער: אפרת ירדני אור עמודי אמצע: יפעת שצקי עיצוב: רוני רבין לוחות ו האוור 1 1 1 ך 1 1 ש 7 . 1 דויד ברין בריק 180% נודית יובי ב == ב5 = דז = =] ר]ן = = ] = - -' הכינוס השנתי ה-31 של אילא האיגוד הישראלי לטכנולגיית המידע יום שלישי, 5 במרס 1997 אולס 4 110 ורוו ור מליאה 1 דברי פתיחה חייכ מיכאל איתן, יוייר הכינוס מר עמירם שור, יוייר אילא דייר דוד מיטווך, נשיא אילא ראש הממשלה מר בנימין נתניהו חלוקת פרס מפעל חיים 6זג01גת17851ח1 5ח1וטקומס>) תסותוס>) / ץו50016 6) סחה |הט)וטו0ח1 סוו1 זס] פמסגוהסווקות1 דייר גיפרי ג'פה, 18118 .1א 1667 ,זם סגן נשיא לטכנולוגיה, יבמ, ארה"ב ץצפס|סהמ66 .תק זאו 110 אולס התערוכה ארוחת צהריים קלה 10 אולס א תקשוב 1 מהפכת המידע בישראל יוייר מר יהודה וּיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת דברי פתיחה 0 ," גב' לימור לבנת, שרת התקשורת התקשורת כיעד לאומי 0 "דיר אורנה ברי, מדענית ראשית, משרד התעשיה והמטחר פתיחת ענף התקשורת לתחרות 80 מר שלמה וקס, לשעבר מנכייל משרד התקשורת האקדמיה ומהפכת המידע 5 5" פרופ' דני דולב- יוור הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב והמכון למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ירושלים 8 אולם‎ 0 / המגזר הציבורי 1 מאגרי מידע ציבוריים- הזדמנויות וסיכונים יוייר- עוייד ויקטור בוגניס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה דברי פתיחה 0 "=" יויר- עו"ד ויקטור בוגנים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה שימוש במידע ציבורי לדיוור ישיר- סיכוני הפגיעה בפרטיות 5 "- דיר ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה . סיכוני עומס המידע במאגרי מידע ציבוריים 1-0 דייר יוני מזרחי, מידען ואנתרופולוג, המחלקה ללימודי ספרנות ומידע, אוניברסיטת חיפה ומנכ"ל אינפו-פלוס העמדת מידע לציבור כהזדמנות לשיפור איכות הממשל * 5‏ מר עדי אביר, מנכייל קו מנחה- שירותי מידע ותקשורת בעיימ 10 אולם 6 בלכלה ופיננסים 1 יישומי טכנולוגיית המידע בהיבט לאומי כולל יו"ר- דייר יצחק שמר, מנהל אגף מערכות מידע, בנק דיסקונט בעיימ דברי פתיחה 0 "-" מר דן מרידור, שר האוצר מחסן מידע- ממושג רווח לרווח מושג 0" דיר יצחק שמר, מנהל אגף מערכות מידע, בנק דיסקונט בעיימ רצף- יישוס מערכת ממוחשבת למסחר דו-צדדי רציף כמפתח לשינוי שוק ההון 0 גבי אסתר לבנון, המשנה למנכייל הבורסת 10 אולס ₪ -----7------------ש והל תרבות ובידור 1 מילניוס אחר יוייר- מר יאיר אלוני, סמנכ"ל רשות השידור עידן השליטה בתוכן מר יצחק ווילף, חברת קונטקט ויז מר אשר הרשטיק, חברת קונטקט וי 110 10 10 [10 10 110 [70 מציאות מדומה מר צחי קינן, חברת אורעד דחיסת וידיאו מר עובדיה כהן, חברת סקופוס/תדיראן איחוד טכנולוגיות שידור דאטה להפצה דיגיטלית וליישומי מולטימדיה נוספים דייר אברהס פלד, מנכ"ל ניוז דאטאקוס אולם 5 קבוצת עבודה 1 כרטיס חכם- ההערכות במישור הלאומי יו"ר- מר ויקטור איררה, מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע, עיריית תל-אביב מהו כרטיס חכס התארגנות בארא הארנק האלקטרוני הלאומי אולס התערוכה הפסקת קפה "מעשה חושב" מרס 1997 - תקשוב 2 ₪. אינטרנט ואינטרה-נט יו"ר- גבי רות אלון, מנכ"לית, חברת נטוויוץ רשת אלחוטית דייר אנדרו ויטרבי, קוואלקוס בעיימ, ארהייב מידע והפצתו בטכנולגיות מודרניות גבי סואלי טולוב, מנהלת הפיתוח, 8 \ 846 אבטחת מידע ברשת דייר שרה ביתן, מנהלת פיתוח, חברת רדגארד בע"מ אינטרה-נט הלכה למעשה מר טל רוזנברגר, מנהל תחוס אינטרנט, חברת מלס מערכות בעיימ 10 אולם 8 קצש יוור ו וו ררה ריר המגזר הציבורי 2 דיון- כלכלת אינטרנט- הממשל והסקטור העסקי לוייר- דייר ענת לוי, אוניברסיטת תל-אביב חברי המושב- מר חיים בכור, <ועצ בכיר לטכנולוגיות אינטרנט ומנהל אתר הניסוי של פרויקט פוא פרופי שמעון שוקן, דיקן בית הספר למדעי המחשב והמדיה, המרכז הבינתחומי הרצליה 10 אולס ₪ אוו 4 בלכלה ופיננסים 2 יישומים המשנים את מאפייני התחרות העסקית יוייר- דייר משה צבירן, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב שיווק טכנולוגי כמפתח לשינוי כללי המשחק בשוק הביטות 110 מר יהושע אגסי, מנכייל, חברת הביטוח הישיר פיתוח תהליכים מונחי שרות בסביבת מערכות פתוחות 15 מזי אלי עטר, משנה למנכייל, הפניקט הישראלי חברה לביטוח בעיימ 10 אולס ם תרבות ובידור 2 מול המבול התרבות, העיתונות והבידור הציבורי בעידן שפע הערוצים הציבוריים יו'יר- יאיר אלוני, סמנכייל רשות השידור מבול הערוציס כמלוא השמיים 0 ד" שלמה צח, המדען הראשי, משרד התקשורת ריבוי הערוצים והשפעתס על התקשורת 0 המר נחמן שי, מנכייל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו תרבות המקור והשידור הציבורי בייתיבת נחיי 0[ מר מרדכי קירשנבאום, מנכייל רשות השידור אולם ₪ 10 קבוצת עבודה 2 כרטיס חכם- *ישומים ראשיים שוייר- מר ויקטור איררה, מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע, עיריית תל-אביב הכרטיס החכסם בקיבוצים הכרטיס התחכס באוניברסיטת בר-אילן הארנק האלקטרוני העולמי יום רביעי, 26 במרס 1997 10 אולם 4 כ 7 מליאה 2 דברי פתיחה מר עמירם שור, יוייר אילא חלוקת פרסי אילא חייכ מיכאל איתן, יו'יר הקואליציה ויוייר הכינוס 100 תקשוב 3 נושאים מתקדמים בטכנולוגיית המידע יוייר- פרופי יהודה אפק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב הדס: סביבה לאיטגרציה וקישור בין רכיבי תוכנה מבוזרים באינטרנט 90 דייר ישראל בן שאול, הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון חיפה איסוף והצגת מידע מהאינטרנט 0 פרופ' עודד שמואלי, המחלקה למדעי המחשב, הטכניון, חיפה פופקורן- חישוב מבוזר על פני האינטרנט ב-18%8 0 פרופ! נועס ניסן, המחלקה למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ירושלים אפליקציה גנרית לניהול רשתות באינטרנט 0 פרופי יהודה אפק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב אולס 4 190 אולם 8 ו המגזר הציבורי 3 הרגולציה בענף התקשורת בישראל- מה נחוץ ומה מיותרז יוייר- מר דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, מנכייל בועז- יזוס ויעוץ עסקי בעיימ הצורך בדה-רגולציה כפונקציה של חדשנות טכנולוגית 0 מר דוד בועוּ, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, מנכייל בועז- יזום ויעוץ עסקי בעיימ שירותי טלקומוניקציה- פיקוח, תחרות ורווחת טכנולוגית 0 דיר רן גלעדי, ראש המחלקה להנדסת מערכות תקשורת, הפקולטה למדעי הנדסה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע מגמות עתידיות בתקשורת 10 מר אבי פיטרמן הרגולטור והטפקטרום מנקודת מבט של המפעל והמפעיל 0 מר חנן אכסף, מנכייל, מוטרולה ישראל בעיימ 10 אולם 6 ₪ יוו 0 חינוך 1 בשיתוף מוייח- איגוד ישראלי למחשבים בחינוך, איגוד מתמחה באילא דיון- רשתות בחינוך ערכי-אנושי לוייר- דייר יהודה אייוּנברג, אוניברסיטת בר אילן חברי המושב- גבי יפה ולגודסקי, מנהלת אגף למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך גבי דרורה כהנא, מנהלת חטיבת הביניים, רשיש, פתח-תקוה מר אלי קנאי, רכז חינוך, פרויקט סנונית, האוניברסיטה העברית, ירושלים פרופי עוזר שילד, יוייר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך 10 אולס פע --777]7₪-- םב שירותי הבריאות 1 טלמדיצין כתשתית לרפואה מודרנית לוייר- פרופי דן מיכאלי, יוייר מועצת המנהלים, קופת חולים כללית דברי פתיחה 0 מר יהושע מצא, שר הבריאות טוח[ 581611106 תו1אי 5 ספהוח1 1681681 אס זט [10וק 0 0 ,רופ דויד יון, מעבדה לתחקר האינטליגנציה ומערכות מקבילות ומעבדה לעיבוד מידע ההדמיה, אוניברסיטת הוואי, ארהייב אספקטים גלובליים של טלמדיצין 5 דיר סלאח מנדיל, דירקטור ולועץ ארגון הבריאות העולמי, שוויצ 10 אולס ם וו ה קבוצת עבודה 3 ותו 05 056:2ת16 -97 6תסל עסמו יוייר- מר זיו מנדל, מנכייל משותף גיון ברייס הדרכה "מעשה חושב" מרס 1997 ---- 10 אולס התערוכת 49 ארוחת צהריים קלה 0 אולם 3 2 תקשוב 4 נושאים במחשוב יוייר- מר צבי שחס, מנהל שיווק, בינת תקשורת מחשבים בעיימ מגמות בטכנולוגיית המחשוב 0 דיר דב פרוהמן, מנכייל, אינטל ישראל בעיימ מר דוד פרלמוטר, מנהל מרכז הפיתוח, אינטל ישראל בעיימ פלטפורמת זחטו!6 תוג'1 אוניברסלית 0" מ עוזי אחיטוב, מנהל מוצרי אינטרנט וטכנולוגיה מתקדמת, ג'ון בריס 10 667 56918016 מר יוליאן סטרן, חוקר, יבמ ישראל הוח פרופי ג'ף רוזנשיין, המכון למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ירושלים ויוייר הדירקטוריון, איג'ינט סופט בע""ימ אולס 8 --------- הסדה 10 10 10 170 10 המגזר הציבורי 4 דמוקרטיה בעידן המחשוב- סיכונים וסיכויים יוייר- מר שמיל גינזברג, יועצ מחשוב משמעויות חברתיות ופוליטיות למידע בעידן התקשוב ח"יכ מאיר שטרית מודל ממשל זמין במדינת ישראל מר יצחק קליין, סגן החשב הכללי, משרד האוצר הזכות לקבל מידע- המצב הנתון וכיווני התפתחות עו"ד רענן הר-זהב הזדמנויות וסיכונים לדמוקרטיה בעידן התקשוב מר שמיל גינזברג, יועצ מחשוב אולם 6 חינוך 2 בשיתוף מו"יח- איגוד ישראלי למחשבים בחינוך, איגוד מתמחה באילא דיון- בית הספר העתידי- מחשבות ומשמעויות יוייר- פרופ' נאוה בן צבי, מנהלת המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה והמרכז להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית, ירושלים התחשבות בצרכי הפרט בחינוך- משימת-על בעידן המידע דייר לואיס אוסין, המרכז לטכנולוגיה חינוכית חברי המושב דייר לואיס אוסין, המרכז לטכנולוגיה חינוכית פרופ' דוד גורדון, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע דייר דני מילין, מכללת בית ברל ולס כ 0 0 שירותי הבריאות 2 התכניות לשינוי פני שירותי הבריאות נוייר- דייר בועּ לב, משנה למנכייל, משרד הבריאות טלמדיצין בבית חוליסם 0 דיר דינה נוף, ראש אגף אבחון, קופת חולים יימכבייי טלמדיצין בקהילה דייר יצחק פטרבורג, מנהל המרכז הרפואי עייש ייסורוקהיי, באר שבע 110 טלמדיצין בשדה הקרב 0 אל" דייר אריה אלדד, צהייל טלמדיצין בהיבט הלאומי דייר בועו לב, משנה למנכייל, משרד הבריאות שאלות ותשובות 10 "0 10 אולם ₪ קבוצת עבודה 4 מערכות מידע אבטחת המידע ב-פחוסזטספוטכ) יוייר- מר אברהם הים, מנכייל אבטחת מערכי טכנולוגיית המידע, יועצים חברי המושב- דייר משה צבירן, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב מר מנחם דסקל, ראש אגף מערכות מידע, קופת חולים כללית מר דב הלפרין, מנכייל הלפרין שירותי ניהול בעיימ גבי שרון נכטיגל, אוניברסיטת תל-אביב גבי אפרת נקש, דיגיטל בעיימ 0 אולס התערוכה וו ור הפסקת קפה 0[ אולם 4 להונש ונהי בריב ל" םה בי 1 ,ב תקשוב 5 רשתות רחבות סרט, טכנולוגיות ויישומים דייר רן גלעדי, ראש המחלקה להנדסת מערכות תקשורת, הפקולטה למדעי הנדסה, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע שיטות גישה לרשתות רחבות סרט 0 /מר אמנון פטשק, מנכייל תחום טכנולוגיות מתקדמות, בינת תקשורת מחשבים בעיימ יישומי חוזּים על תשתיות קוויות 0 "מ עידו שרון, מנהל מחלקת 1/5, חברת ייבוקיי התפתחות שוק התקשוב בחברות הכבילה באנגליה *- 0‏ מר לואי פרידמן, יועצ תקשורת רוחב סרט כמכפיל כח 0 סאי"ל דייר דוד אביב, צהייל 0[ אולם 8 ו המגזר הציבורי 5 תיקשוב בשלטון המקומי יוייר- מר שמעון בוקשפן, מנמייר עיריית פתח תקווה, לוייר פורום המנמיירים בשלטון המקומי ישיר לעיר- פרויקט התקשוב העירוני 90 גבי חנה הרצמן, מנכיילית עיריית חולון הערכות השלטון המקומי לעידן התקשוב מר דודו רייכמן, מנהל אגף תשתיות טכנולוגיות, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי (10 דיון- התמודדות השלטון המקומי עם אתגרי עידן המידע מר יעקב אגמון, מנהל המחלקה לענייני עבודה, חינוך ותרבות במרכז השלטון המקומי מר שמעון בוקשפן, מנמייר עיריית פתח תקווה, יוייר פורוס המנמייריס בשלטון המקומי גבי חנה הרצמן, מנכיילית, עיריית תולון מר שמואל חיטרון, יועצ, עיריית כרמיאל מר אבי קטקו, מנמייר עיריית נתניה מר דודו רייכמן, מנהל אגף תשתיות טכנולוגיות, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי 10 אולם 0 ה חינוך 2 בשיתוף מוייח- איגוד ישראלי למתשבים בחינוך, איגוד מתמחה באילא דיון- רשתות למידה אסינכרוניות יוייר- פרופי שמעון שוקן, דיקן בית הספר למדעי המחשב והמדיה, המרכז הבינתחומי, הרצליה חברי המושב- פרופי מיכל בלר, האוניברסיטה הפתוחה פרופ' יוסף מניס, ראש בית ספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן מר מאיר קראוס, מנהל, מינהל חינוך ירושלים 10 אולם פ ו שירותי הבריאות 3 טכנולוגיה בשרות הטלמדיצין יוייר- דייר איתמר שליט, מנכייל, בית חולים ייכרמלי, חיפה מולטימדיה וטלמדיצין 0 - דייר מנשה בנימין, מנכייל, אלגוטק בעיימ שילוב מערכתי וממשקים בטלמדיצין 0 דיר דוד בן אלי, יבמ ישראל העברת וידאו בטכנולוגיות מתקדמות 0 "דייר יעקב ריכטר, מנהל טכנולוגיות, מדינול בעיימ 10 אולם 5 יונ3נרו1ננ רר. קבוצת עבודה 5 מערכות מידע בתעשיה יוייר- מר אמנון קנול, יוייר האגודה הישראלית לניהול התפעול (אלתים) ומנכייל 016 טכנולוגיות בעיימ קחותת18? 465000706 86תכתסוח>- מימוש המודל להשגת ערך מוסף מר ישי ויינגרטן, מנהל טכנולוגיות מידע, התעשיה האווירית 10 יישוס מערכות ]1 7א1א/קאא בסביבת ת6אד וו מר זאב בוצר, מנהל תפעול קו מוצרים, אפרת טכנולוגיה עתידית בעיימ 110 הערכות לניהול וניצול ידע בתחוס התפעול 0 מר מנחם טרקל, מנכי"ל נט אקספלויט סיסטם "מעשה חושביי מרס 1997 5 המאמר מבוסס על הרצאתו של גיונתן סיבולד במושב הנעילה של כנס סיבולד שהתקיים בסן פרנציסקו בספטמבר 1996. במת הנואס" של ג'ונתן קרייג קליין: במשך השנים נוצרה בסיבולד מסורת, שקבעה שמושב הנעילה יכלול משהו שונה, ואותו דבר עשינו כמה פעמים, ואז המתכונת התחילה לשעמם. בכנסים האחרוניס הזמנו את עורכי סיבולד לבמה כדי להציג את השקפותיהם על החיים ועל היקוס, אבל בעיקר על התעשיה, אבל אחרי כמה זמן גם זה התחיל לעייף. ואז, כשעסקנו בתכנון הארוע הנוכחי, גיונתן העלה רעיון למשהו שונה משנהגנו בעבר. במובניס מסויימים, זו סטיה ממה שעשינו במושבים הרגילים של הכנס. כותרת המושב הזה היא ייבמת הנואס של גיונתן", וזה בערך כל מה שיש לי למסור לכם. סייעתי בחיפושים אחרי האנשים שגיונתן הומין להשתתף במושב במת הנואם, האחד הוא ג'ון גייג' (0880 חח10). לדעתי הוא אחד הנכסים הכי חשובים של פטפ, ביכולתו לתאר באופן אמיתי את האפשרויות שמעניק לנו היקוס המקושר החדש. השני הוא ריק סמולן (מג!סוז5 אסגת), שפעם בשנתייס מצליח לעשות משהו מהמם, שמעורר את הדמיון. בתחילת השנה הקים יחד עם קבוצת חברים שלו, כמה מאות לפחות, פרויקט שאפתני באופן מדהים, "24 שעות במרחבי הסייבריי, שמבחינתי היה אחד הדברים שהצליח לתת לי מושג על ההשפעה הכלל-עולמית של האינטרנט על חיינו. דמיינו לעבמכם את כיכר העיר במאה השמונה-עשרה, כשמסביב המולת העיר, ובפינה ניצבת תיבת סבון. ידוע שנביאים וחוזיס, ולפעמים משוגעים ונוכלים, נוהגיס להציב תיבת-ע בכיכר העיר, לעמוד עליה ולחלוק את חזיונותיהם עס הקהל. אני חושב שאני יודע לאיזו קטגוריה משתייך הדובר שלפניכם, תשפטו בעצמכם. (1) במקור א308000 - מילולית, תיבת סבון, ארגז עץ המשמש במה מאולתרת לנואמי רחוב. ג'ונתן סיבולד: ביוני 1965 ארזנו אשתי ואני את כל רכושנו, דחסנו למכונית ה"סאביי ונסענו מניו-הייבן, קונטיקט, לפילדלפיה. עובתי את האוניברסיטה בדרכי לקריירה חדשה לגמרי, בכיוון שונה לחלוטין. אבי - שאיתו עבדתי על העניין - הקים חברה כדי לבצע את הדבר המהפכני של יישום טכנולוגיית מחשב להוצאה לאור, וככל שנעשיתי מעורב יותר בפרויקט, כך גבר הענין שלי בנושא, שנשמע לי הרבה יותר מעניין מאשר ללמד כלכלה באוניברסיטה. כאן היה סיכוי להשתתף במשהו מתחילתו, לעוור להמציא דבר חדש. באותה תקופה הבנתי שטכנולוגיית המחשביס תשתפר, ככל שיכולתי להרחיק לראות את העתיד, והיה ברור לנו שהיא מסוגלת לטפל בטקסטים, אפילו ברמתה הפרימיטיבית של אותם הימים היתה לי אמונה גדולה כי הטכנולוגיה אכן תשתפר כדי לאפשר לנו לעשות זאת מה שמשך אותי לעניין היה שבאותה תקופה, כדי לתקשר היית צריך להשתמש בתיווך של אנשי-מקצוע מומחים, שהשתמשו בציוד מקצועי, וזה גזל המון זמן, עס הרבה שלבים. התקשורת הלכה הלוך וחזור, זה היה יקר מאד, והתוצאה היתה מחסום אדיר לתקשורת. כדי להיות מסוגל להעביר משהו, היית צריך להתגבר על מחסומי המחיר, הזמן והמאמצ, וזה חנק את התקשורת. מחסומים אלו הגבילו את מספר הקולות שניתן היה לשמוע, והגבירו את ריכוז כלי התקשורת בידיים מעטות, אפילו אז. הדבר שהבנתי פתאום, שהיה חזון, היה שאילו יכולנו להכניס את המיומנויות המקצועיות האלה לתוך המחשב, אם היינו יכולים לתת לאלה שרוציס לתקשר את הכלים הדרושים לתקשורת ישירה יותר, היינו יכולים לפתוח הרבה יותר ערוצי תקשורת, לתת להרבה יותר קולות להישמע, וזה היה יכול להיות דבר נהדר לחברה ולכלכלה. את שנות השישים בילינו בפיתוח תוכנה, והרצנו מערכת רק כדי לעשות בדיוק את זה, ולכלכתי את הידיים בעבודה הזאת. הדבר הבא שקרה לי היה כשראיתי מה שקרה בשנת 1967 או 1968, כשהיכרתי את טד נלסון ואת הרעיון של היפרטקסט. באותה תקופה כבר התחלנו לעבוד בקנה מידה נרחב עם מסדי נתונים גדולים, והרעיון שאפשר לבנות רשת ענקית של מסדי נתונים עולמיים, שכל מה שיש בתוכם מקושר, היה מסעיר. כאן היה השלב הבא, מעבר להוצאה לאור. זה היה ברור לגמרי. למרבה הצער, הטכנולוגיה של אז לא איפשרה זאת, אבל החזון היה, והזרעים נזרעו כבר אז. עד 1980 צברתי שנים רבות בעשיה זו. צעדתי כשרגלי האחת בענף ההוצאה לאור, והשניה בענף המחשבים, והייתי מתוסכל מאוד מכך שהם שני עולמות נפרדים. אתה הולך לתערוכות מחשבים, ומוצא את עצמך בין אנשי מחשבים, עס השקפת עולם שונה לחלוטין, עס מושגים שונים. זו היתה תעשיה של עיבוד נתונים, שהפכה למיכון משרדי. "מעשה חושב" מרס 1997 / מעונייניס להשיג כיסוי מקומי, וזה המוקד העיקרי שלהם, ומשוס כך הקטע של הרשת, ומתן שירותים רחבי-טרט למנוייס פרטיים וביתיים זניח יחסית לסיכונים שעליהם מדובר בקרבות הגדוליס המתחולליס בתחום התקשורת. אני גם חולק על אלה התולים תקוות בענף הטלוויזיה בכבלים. אני חושב שכל מי שמנוי על טלוויויה בכבלים מבין שכדי לקבל שירות דו-סטרי רחב-סרט, יהיה צורך בשינויי תצורה מסיביים ביותר בתשתית הכבלים המותקנת כיוס. לכן ההנחה שלי היא, ויתכן שאני טועה, שהחלק הביתי, שהוא רק חלק מהעסק - החלק העסקי הולך להיות אדיר - אבל "מעשה חושב" מרס 1997 בחלק הביתי אנו עתידיס לחיות תקופה עם מודמים של 28.8, ומה שאנו מקוויס לעשות ברשת יהיה מוגבל ברוחב הסרט. ברור שנלמד להתחכם, נעשה דברים, נלמד לפרוק מהרשת בשעות הלילה, אבל בכל מקרה נצטרך למצוא דרכים לעקוף את מגבלת רוחב הסרט. הבעיה השניה שברצוני להדגיש היא הבטיחות והפרטיות. 920 יש 4/7236 65/ג /638/ -9920, /0/0/6/ /3/יס, 623 אכ/עעם, 2/ 0 מ 6 00/6 0050/ /=ס 2722/. 0/0 06 3/2ימ א0פ/ 65/, 6 2/5 ו 652י 692 (920//2/0ין 8/ס. כ 9/7י0/כ2/7, כי /(/ כל הלכ את 50/כ22. ממשלת ארהייב מעוניינת ביכולת לקרוא ולפענח מה ששולחים ברשת. היא רוצה מערכת מפתחות שתאפשר לה לפענח, תחת בקרה מסויימת, כל מה שקורה ברשת, וכמוה גם ממשלת צרפת ומספר ממשלות אחרות. בפאריס יושבת ועדה שמנסה להכריח את 00 לפתח מדיניות משותפת שתחייב מנגנון הצפנה כולל ברשת. לדעתי זה יהיה דבר איום לפרטיות, נורא לחירות האדם. אני לא יכול לתאר לעצמי מצב שבו יבמ תשלים עם מצב שבו כדי להתקשר עם משרד בצרפת יהיה עליה לקבל את העובדה שממשלת צרפת, שמקיימת פעילות ריגול תעשייתי ענפה, תוכל להקשיב לשיחות הללו. בעיני זה לא הגיוני, אבל אם לא נעשה משהו, זה עלול לקרות. הטכנולוגיה להצפנה טובה מאוד, שיכולה להיות שקופה לחלוטין, כבר קיימת. אתס לא תצטרכו להיות מוטרדים, לא תצטרכו לעשות כלום. המערכת פשוט תהיה שם ותעשה את העבודה, אבל נצטרך להילחם על הזכות להפעיל אותה. נבדוק היכן אנו עומדים, נכון לרגע זה, 1996, מבחינת הרשת. אנחנו רק בראשית הדרך. אנחנו ממש בשלב המעבר ממצב שבו הרשת היתה נחלת י"יודעי-דבריי בלבד, ורוב הדברים שיש כיום ברשת משקפים את המצב הזה. אנשים עסוקים בבניית אתרים מהממים, עם לוגו שמעופף על המסך ועיצוב נורא. כעת אנחנו עובריסם ממצב זה למצב שבו ושתלטו על התחוס אנשי תוכן רציניים יותר ותכנתים טובים, ואז יהיה לנו שס חומר אמיתי, מעוצב כהלכה, מוצג כהלכה, ואנשים ותחילו להבין שלהיות ""אתר חס", שמישהו עושה משהו ומישהו אחר מציצ ואומר שזה נראה טוב וממשיך הלאה, זה חסר ערך. הערך הוא לספק משהו שימושי באמת, שאנשים ירצו לחזור אליו שוב ושוב ולהשתמש בו. 2 כן 9/כ3? 35/9 כי/ס, כ כ62? 26 3 כ 0פ/סנ: (/יכסי כ/ו/2ליסן, 23% /כיל/(, מויכס 6כע(, //3קי, 7 39 ₪/ כל 65/3 0/2/00 2/0 / 7 כיבכליסן, 05/ק, 20/כצייס, ייסן, 0/66יס, 00/06 לס, /0, אכישיס 0 אית מה שעדיין לא עובד, זה הוצאה לאור מסחרית ברשת. לא מצאנו עדיין את המודל הנכון. הבעיה היא שאנשים ברשת התרגלו לקבל דברים בחינס. הס אינס רוצים לשלם ועדיין לא מצאנו מודל פרסומי שתומך בדברים שמקבלים חינס ובתוכם פרסומת. אני ספקן מאוד בקשר לכותרות פרסומיות (פזסחתהס). אנשים לא מתבונניס בהם, למה שמישהו ישלם כדי שהם יופיעו על המסך! לאחר שבררנו מה המצב כעת, ברצוני לעבור להקשר רחב יותר. ברצוני להדגיש שקל מדי, בעיקר בזמנים של שינוי, להתעלס מדברים חשוביס באמת. לפני כמה שנים הייתי ביפן, בכנס בחסות אפל, ואחד הדוברים שס היה מושל מאחד מהמחווות ביפן. הוא יצא בקריאה להפסיק לחשוב במונחים של תוצר לאומי גולמי ולהתחיל לחשוב במונחים של טיפוק לאומי גולמי. הדבר הזה הרשים אותל, כי בתמצית, הוא אמר משהו שאנחנו נוטיס לעתים קרובות מדי לשכוח. יש השקפה אוטופית שאומרת שטכנולוגיה חדשה עתידה לפתור את הבעיות שלנו כבמטה קסם, וכך מתייחסים כיום גס לטכנולוגיה של הרשת. הדבר לא קרה מעולס בעבר, ואין סיבה להאמין שה יקרה בעתיד. למעשה, חשיבה אוטופית כזו מסוכנת. אני חושב שהיא מונעת מאתנו לראות את הצד האפל הפוטנציאלי של הטכנולוגיה, או של השינוי שעליו מדובר, מונעת מאתנו לרכז את מאמצינו בביצוע השינויים שעלינו לבצע, ושאינס קשורים כלל בטכנולוגיה. אני גדלתי בשנות החמישים, ואני זוכר היטב את השקפת העולם שעליה גדלתי בבית-הספר ובתיכון. את הנצחון במלחמה השיג ארגון צבאי ענקי, עס מבנה היררכי ברור. הכלכלה היתה כלכלת שוק המונים, ייצור המוני, ברכנות המונית, שנשלטה בידי ארגוניס היררכיים כמו-צבאיים. ארצות-הברית היתה המדינה המתועשת היחידה שנותרה יציבה אחרי המלחמה. אחוז הנשים העובדות היה הנמוך מבכל העשורים של המאה הנוכחית. כתוצאה מכך נהנינו מבטחון תעסוקתי. הלכת לעבוד עבור חברה, עבדת עבור חברה במשך שנים על שנים, מבלי לחשוב על סיפוק בעבודה. למעשה, עבדת כדי שיהיה לך פנאי לא לעבוד. השלמנו עם הבירוקרטיה כאמצעי לניהול דברים. היתה לנו הסכמה מחשבתית והתנהגותית, והמעמד הבינוני שילס בתמורה לעבודות כפיים. אני מוכן להודות כי רובנו, החברה באופן כללי, עדיין שבוייס בהשקפת עולס זו. שבאופן כלשהו אנו עדיין חושביס שהשקפת עולס זו היא הנורמלית במדינה זו, באירופה ואפילו ביפן. ומתוך השקפת עולם זו, מה שציפינו באותה תקופה מן העתיד, היה שהוא יהיה מעין שלוחה של ההווה. כל הציפיות התבססו על המיכון: נעבוד פחות ופחות שעות ויהיה לנו יותר ויותר פנאי, כולנו נהיה בני המעמד הבינוני. זה היה מיתוס גדול. המציאות היא, שפרט להתרחבות הפרברים ושפע התנויות שנראות כולן אותו דבר, כמעט שום דבר מזה לא קרה, והעולם שאתו אנו מתמודדים כעת הוא כמעט היפוכו של העולס שחשבנו שנקבל בשנות החמישים. לכן ברצוני לדבר על כמה היבטים במצבנו הנוכחי, ועל הנקודות שבהן הטכנולוגיה משיקה, או אינה משיקה, למצב ההוא. ראשית, אופי העבודה. אדבר כעת באופן ספציפי על אנשים כמונו, בכנס זה. העבודה שונה מאוד ממה שחשבנו שתהיה בשנות החמישים. אנו מצפים שהעבודה תהיה מספקת, תובענית, מתישה. אנו מצפים להשיג סיפוק מעבודתנו, אלא שהעבודה תובעת חלק גדל והולך מזמגנו. יש לכך סיבות רבות, אבל הטכנולוגיה עזרה בתחומים מסויימים ובאחרים לא. הטכנולוגיה העניקה לנו את היכולת להאציל יותר ויותר סמכויות לפחות ופחות אנשים. עלינו לבצע יותר מכפי שנהגנו. העבודה במחשבים עודדה סוג זה של מושלמות. כל-כך קל לשנות דברים, אז משנים אותם. כולנו התנסינו בעבודה על משהו, בו אתה עובד, עובד, ועובד ועובד, ופתאום אתה רואה שעברו ארבע או חמש שעות ובכלל לא שמת לכך לב. העבודה עוטפת אותך, מושכת אותך, וכל-כך קל לשנות דברים, ואתה פשוט עושה זאת. כל שי 20/0 אע 0 06 2% = 2 כק/₪0 /3. 6 ל כיו///. 26/3/2400 0000 6 0/0662 כ65כ/3ה, 6 3 כשכ/03, 6 49 ופ ק 6 לייס יס 03/07 כ/790 //// כ 24 .20// כ'י//, 0 יויס] 02כ/2, /7/6/ 4/05 6 ככי/י0ק/ 6 2/6 ק//5/22 2/ וע יט דבר נוסף שמעסיק אותי בקשר לשינוי זה בכלכלה, שכולנו יכולים לראות אותו קורה, הוא שאין לנו יותר מקוס לאנשיס חסרי השכלה. אין ספק שלפנינו חברה מפוצלת לאלה שיש להס ואלה שאין להם. כיוס מדברים על ירידת שיעור האנאלפביתים, אבל המציאות היא, לפחות בארצות-הברית, ששיעור האנאלפביתיות עולה עם הזמן. הבעיה היא שהאנשים לא עלו מהר מספיק. בכלכלה שלנו יש פחות ופחות תעסוקה למי שלא רכשו השכלה, ואם לא נעשה משהו בעניין, ניצור מעמד נחות קבוע שאין לו כל סיכוי להתקדם. זה לא בריא לחברה. זה מסוכן. זה מצב לא יציב, ואנחנו לא מטפלים בבעיה. לפני עשרים שנה אנשים "נדלקו" על נושא איכות הסביבה, וכל מסגרת הדיון בסביבה השתנתה, כי למספיק אנשים היה אכפת, והס העלו את הנושא לתודעת הציבור. אני מרגיש שאם לא יקרה דבר דומה בקשר להשכלה, יהיו לנו במדינה זו ובמדינות אחרות, צרות גדולות. עלינו לטפל בבעיה. לדעתי התקנת מחשבים בבתי-הספר היא הכרחית, אך אין בה די, ואני חושש שאנשים רואים בצעדים כאלה, כמו הצבת מחשבים או צמצום מספר הילדים בכיתה לעשרים, פעולות מבניות שאפשר לבצע, את הפתרון. לדעתי זה הרבה יותר עמוק. המיתאסם היחיד שמוצאים בספרות, הניבוי היחיד המהימן הוא חשיבות הקריאה והכתיבה. אלה הדברים החשובים ביותר. אם רוצים לשנות את החינוך, צריך לגרום לילדים לקרוא, ובמקוס זה אנחנו הורסים ספריות. אנחנו מרשים לילדים לצפות בטלוויזיה בבית. אנחנו לא מקריאים להם בבית. אנחנו עושים את כל הטעויות, כשהעדויות מוכיחות שקריאה וכתיבה הם הדברים החשובים באמת, ובהם עלינו להתמקד. למעשה, המצב כיום כל-כך גרוע, שכבר מדבריס על סילוק ילדי מהגרים מבתי-הספר ומניעת השכלה מהם. מה אנחנו מצפים שיעשו, ישבו בפינת הרחוב בחיבוק ידיים! הדבר הנוסף שחשבתי עליו בקשר לבעיות הנוכחיות - ואינני יודע איך אנו מתמודדים אתו - הוא שאלת הבירוקרטיה. גדלנו בעולס שבו הבירוקרטיות ניהלו את העניינים. גילינו שהבירוקרטיות לא מצטיינות במה שהן עושות, ובמגזר הפרטי התחלנו לפרק אותן. עדיין איננו יודעים כיצד להיפטר מהן במגזר הציבורי. התגובה הטיפוסית שלנו היא לנטוש תוכניות שלמות משוס שהבירוקרטיה אינה עובדת, ואינני יכול שלא לתהות אס אין דרך אחרת, שבה נוכל לעשות את מה שצריך בצורה יעילה יותר, ללא הבירוקרטיה. זו בעיה קשה מאוד. לפני כמה שניס השתתפתי בתוכנית עם דיקאן בית-הספר לעסקים באוניברסיטת 4. הוא התמנה זה עתה לתפקידו, ודיברנו איך ייסה לשנות את בית-הספר, ואז הוא שאל: ייאתה יודע כמה עובדים יש במשרד נשיא האוניברסיטה באוקלנד!" המשרד הוא מעין לשכה מרכזית של הנשיא, ואמרתי שלא, אין לי מושג. הוא אמר שעובדים שם 2,000 איש, וכי לדעתו זה טירוף. המדינה מוציאה על השכלה לסטודנטים יותר מכל מדינה אחרת, חוץ מאחת, בעולס כולו. יש לנו במערכת יותר מועסקיס שאינם מורים מאשר בכל מדינה אחרת, במספר גדול. יש לנו יותר אנשים שעוסקים במינהל, ויותר אנשיס שעוסקים יימעשה חושב" מרס 1997 ----- 5 בעניינים של תקורה, ופחות אנשיס שעוסקים בפועל בחינוך. בשנות השישים הייתי פעיל מאוד בתנועה לזכויות האזרח. החזון שהיה לנו באותה התקופה היה של חברה הטרוגנית. איבדנו את החזון הזה. כיוס אנו מתקדמיס, גם אצלנו וגם בעולס כולו, לעבר חברה מפוצלת יותר ויותר. כל אחד יכול להבחין בכך, כולנו יכוליס לראות את התוצאות. אחד הדברים שמדאיגים אותי כשמדובר על הרשת הוא השאלה אס הרשת תחריף את הבעיה בעיה נוספת שמטרידה אותי: אמנות, מוזיקה, ספרות. אנחנו מוציאיס עשרות ומאות מיליוני דולרים על בניית איצטדיוניס חדשים לכדור-בסיס, וסוגרים את הספריות הציבוריות. בעיני זה לא הגיוני, גם מבחינה כלכלית זה לא הגיוני. לאחרונה ביקרתי בתערוכה במוזיאון לאמנות של פילדלפיה. סיפרו לי שכבר אז, התערוכה הכניסה 60 מיליון דולר לעיריית פילדלפיה. אז אולי אנשיס יתחילו להכיר בכך שיש חשיבות לאמנות, והיא יכולה אפילו לממן את עצמהז שתי נקודות לסיום: הזכרתי קודם את התנועה לאיכות הסביבה. ברור שכיוס איכות הסביבה שוב תחת התקפה, כי אנחנו מתמקדים יותר בדברים חומריים ופחות באיכות החיים ובאיכות הסביבה שלנו. אני חושב שזו טעות. ולבסוף, ואת זה אני מפנה ישירות לאנשי עמק הסיליקון, אבל למעשה לכל אחד מאיתנו - אם תנסו לפתור חלק מן הבעיות, ותבדקו את התהליך הפוליטי באר הזאת ובארצות רבות אחות, תגלו שהתהליך הולך ונעשה מושחת יותר, בגלל כסף. צריך כל-כך הרבה כסף כדי להיבחר, ויש היוס קבוצות אינטרסנטים, מעונינים, שלמדו איך להזרים כספים ולהפעיל לחציס, והן כל-כך קולניות וכל-כך יעילות בניתוב החקיקה לצרכיהן, שאתה פשוט מתייאש מן הסיכוי לשנות משהו. א 02/כימ//2/9/₪ 6 כל 0/00%יקק. קַפָ//0// כ 7 326 6ן2/יא 2כץ. 06/6 0/0 א6ע//יס, כ 05 2 ליכי /ק// /60ו 2], /3/9/ש/ו קי כו 2 062" (62// קא/6כיס 6/ 2/0/0039 ₪/ ו 20 6 6 2/2 //קיכיי/ ככין 2 קוש 2/0 002 6 יוכיס //ק //3, 277607 2 כך כק/, 7 7 2 660 6 שק 66קי 6227 22/09 52 /66 ,2/09 5 2ו6/0/ן, /0/000/, // אק/ס, 26. ברוכים הבאים מזסד לביטוף לאומי. 4 במסגרת הפעולות לשיפור השירות פיתח הביטוח הלאומי שירותים חדשים למבוטחים. דלפק קדמי - לבירורים כלליים ולקבלת ומסירת טפסים, ו"קיוסק" - עמדת מחשב לשירות עצמי. כמו כן פתח הביטוח הלאומי אתר באינטרנט ובו מידע כללי על הביטוח הלאומי ומידע על זכויות. -- כתובתנו באינטרנט: [80%.1.])פ.ש שש -- שן המוסד לביטזח לאזמי 7/9/6070 2/7/07 הסברה ויחסי ציבור לשכת הפרסום הממשלתית אחד הנכסיס החשובים ביותר בארגונים בני זמננו הוא המידע המצוי ברשותם. מידע זה מאוחסן בעיקרו במאגרי נתוניס של מערכות תפעוליות כגון מלאי, הנהייח, כוח אדם, מעקב שירות לקוחות, וכדומה. יחד עס זאת, טומניס בחובס נתונים גולמייס אלה "פנינים'י, אשר בכוחן לתרוס רבות להצלחת הארגון פנינים אלו, כגון זיהוי השיטה הנכונה לעבודה מול לקוח מסוים, או הבחנה בחתך דמוגרפי חדש באוכלוסיה, יכולות להוות מנוף רב עוצמה ביד ההנהלה, לקידוס מטרות הארגון. עולס עיבוד הנתוניס ומערכות המידע עומד עתה בפני מפנה משמעותי. מערכות המידע התפעוליות משתלבות עתה עם הטכנולוגיות החדישות ביותר ועולות עתה לכותרות כמי שיכולות לספק לארגון מידע מסוג חדש, בעל ערך טקטי ואסטרטגי רב בכל תחומי פעילותו המדובר במידע המייצג ראייה חודרת המידע התפעולי הנמצא בידי ארגונים. "עליית מדרגהיי ברמת דרישות וציפיות ההנהלה עקב דרישות השוק והתחרות, ועקב היכרות קרובה יותר של דור המנהלים הבכיריס עם הפוטנציאל של מערכות מידע. התפתחות כלי שליטה ואוטומציה המאפשריס ניהולס של תהליכים ארוכים מאד, כמעט אין-סופיים. תהליך החיפוש אחר תבניות המסתתרות בתוך שפעת המידע נקרא ייכריית מידעי" (פחותו1 בזהכ). "מיחסון נתוניס" (5ח81ט0ם6ז8\ 28)6) הוא כינוי לתהליך של אחסנת נתונים ממספר מערכות תפעוליות שונות במאגר נפרד מהמערך התפעולי השוטף, הכרת לקוחות (לקוחות ספציפיים או דמוגרפיה כללית של השוק) בחברת תוכנה נתונים גולמיים * קוב לקוחות, והמוצריס שרכשו. * מערכת הנהלת חשבונות. * מערכת גבייה - חשבונות לפרעון. "פנינים" * ייעד שנת 1995 מכרנו בעיקר ללקוחות חדשים. מאז, 80% מהמכירות הן ללקוחות קיימים." * ייידענו שחברת הטלפון היא הלקוח הגדול ביותר שלנו, אך לא שמנו לב שהמכירה המשמעותית האחרונה היתה בשנת 1992." ערך המידע / החלטה * התאמת אסטרטגיית המכירה למצב החדש, או שינויה במטרה לשנות מצב זה. * שינוי שיטת המכירה ללקוח זה, או הוצאת איש הסיוע הצמוד שהיה מוצב אצלו. | 5 לעומקס של דברים, כגון, הבנה יסודית של 5 ו ה במטרה לספק נתונים למערכות 5 פלחי שוק קיימים וזיהוי אוכלוסיות יעד דוגמאות נוספות מופיעות בנספח "מושגים > חדשות, זיהוי מגמות פיננסיות, טכנולוגיות תומכות החלטה, וכדי ליצור בסיס ואבני בנין". 5 4 או תפעוליות בשלב מוקדסם, זיהוי תבניות לעיבודי כריית נתוניס. 2 התנהגותיות אצל פרטים, כגון לקוח, עובד ארגון המידע - מיחסון 5 / או חייל, וכו'. להקמת מחסן נתוניס נדרשים שיקולים ליחפון וכרייח נחונים שימוש במידע וה בקבלת החלטות הנהלה, או יישומו בתפעול השוטף, יביא לייעליית מדרגה'י, ואולי אף למהפכה, בשיטות הניהול המודרניות. מידע יקר ערך זה קיים כבר עתה בארגון, בצורה גולמית. הוא מסתתר בחובס של מסדי נתונים, קבצי דוחות שגרתיים, וארכיביס היסטוריים למיניהם, המשרתים את המערכות התפעוליות השוטפות, כגון מלאי, כוח אדם, הנהייח, ניהול מכירות, וכדו'. בחילוצו של מידע זה מייכלאו" הנוכחי, לצורך השגת ראייה כוללת או חודרת יותר, מעורבים מספר תהליכים, שיטות וסוגי מערכות. המהפכה המתרחשת עתה נובעת משילובם של מספר גורמים: התקדמות טכנולוגית המאפשרת אחסון וגישה לכמויות עתק של נתונים. התקדמות טכנולוגית המאפשרת עיבוד מהיר ומקבילי של הנתונים. התפתחות כלי שאילתות, ניתוח ותצוגה מכל הסוגים. עלייה משמעותית בכמות, היקף ואיכות בנספח יימושגים ואבני בנין" ניתן למצוא חומר רקע נוסף לנושא. הנספת כולל הגדרות מפורטות של חלק מאבני הבנין והטכנולוגיות הקיימות, בהן נעזרות מערכות מיחסון וכריה. בין המושגים הנדוניס כלוליס חגא גו4, ,]01 55 4וגם וטוא ועוד. דוגמאות ליישומים הדוגמה הנפוצה ביותר של השימוש במיחסון נתוניס וכריית מידע היא בניית פרופיל לקוחות, פילוח שוק, או מעקב מכירות. במסמך וזה ננסה לתת דוגמאות ממספר שטחים, במטרה להדגיש את הרלוונטיות והערך הגלומיס ביישומים חדשיס אלה בכל סוגי הארגונים. בכל דוגמה יש שלושה מרכיבים עיקריים: הנתוניס הגולמיים, הייפנינים" שזוהו, וערכן של פניני המידע לארגון. לא נתמקד בשלב זה על הטכניקות שאיפשרו לדלות את המידע (01.8, כריית נתונים, שילוב של ניתוח עייי המשתמש וכוי). יש להדגיש כי כל הדוגמאות הן היפותטיות, והן אינן תוצאות של כריית נתונים או מחקרים אחריס כלשהם. רביס ומשימות ייחודיות, כמפורט להלן: עקרון הפרדה מהייצור כדי לבודד את המערכת התפעולית מהשלכות שונות (ביצועים, אבטחת מידע וכו') של יישוס מיחסון וכריית נתוניס, יש להפריד את המחסן מן המערכת התפעולית. עקרון שילוב מערכות כפי שנאמר לעיל, ייחודו של מחסן הנתונים בכך שהוא כולל נתוניס ממערכות תפעוליות שונות, ומספק את הייגשרים" הנחוציס להבנה כוללת של המידע. "ניקויי" נתונים איכות הנתוניס במחסן הינה מרכיב חיוני לקבלת תוצאות בעלות משמעות. קיימים סוגי שגיאות אשר אינס מפריעים למערכת התפעולית, אך עלוליס לשבש משמעותית כל נסיון לראייה רחבה. למשל, בעוד שהדואר מסוגל להתמודד עם איותיס שונים ועס שגיאות הקשה בנתוני כתובת הלקוח, יידרש מאמף רב מכל מערכת ממוחשבת כדי ליצור חלוקה גיאוגרפית של לקוחות, המסתמכת על שס העיר בשדה הכתובת. > 9 בחברת המימד החדיש, הוכנה בע"ל ה אחף מרון, מנהל ברויקטים 4000000 בהקמת מחסן נתונים מקובל להשתמש במדדים של אחוז הרשומות השגויות, כדי לסייג במידת-מה את משמעות המסקנות השונות. שלמות נתונים במערכות תפעוליות רבות חסרים נתונים העשוייס להיות חשובים למערכת קבלת החלטות. למשל, חלוקה גיאוגרפית של לקוחות על סמך שדה מיקוד בן 5 ספרות נראית משימה סבירה, אולס במערכות רבות מעולס לא נקלטו נתוני המיקוד של הלקוח. הגדרת היקף הנתונים מאגרי המידע של מערכות תפעוליות רבות כוללים רשומות שאינן מעניינות בדרך כלל את מקבלי ההחלטות. המשתמש ההדיוט אף אינו יודע כי עליו לדרוש סינון שינפה רשומות אלו. לפיכך יש להגדיר היטב את כללי הסינון המופעלים בעת הכנסת רשומות למחסן הנתונים. אפשר לנפות רשומות לא רלבנטיות לחלוטין, ואפשר לנפות רשומות המכילות נתונים שגויים בעליל, שאין אפשרות לתקנם. לפיכך, מצטרפים למדדי איכות הנתונים גם מדדים המצביעים על אחוז הסינון והניפוי שהתבצע בפועל בומן הקמת המחסן. נירמול נתונים קיימות הגדרות רבות למונח 'ינירמוליי. כאן הכוונה לפעולה המשלבת הגדרה מדוייקת של נתוני-על (1618-0918//), הקפדה על ציות לנתוני העל בכל המופעים של שדה נתון, ושימוש במבנים זהים לנתונים זהים בממדים שונים. למשל, שדה המכיל את "שווי העסקהיי יכול להופיע בסוגי מטבע שונים, באלפים, מיליונים או יחידות מטבע, הוא יכול להיות שדה מספרי באופיו, או מחרוזת תווים עם או בלי מרווחים, וכוי. כדי לאפשר שאילתה המעיינת בחוזים ובנתוני הנהייח ומבקשת לאתר לקוחות ששילמו את "רוביי סכוס העסקה תוך פרק זמן נתון, יש לנרמל את נתוני הסכום (ולא בהכרח, גס במערכת התפעולית), באותן הטבלאות שנגורו משתי המערכות לעיל, לצורך טעינה למחסן. התמודדות עם נפחים וביצועים השטחים הדרושים לאחסון המידע לעיל הם נרחבים ויקרים. כדי לצמצם את העלויות בלא לפגוע בביצועים יש לבחור את הפלטפורמה המתאימה ותוכנת 8189856 ההולמת את דרישות הארגון. נוסף לכך, כדי לשפר את ביצועי תהליכי הכרייה, יש המאחסנים במחסן הנתונים גם סיכומים וחישובים שוניס המבוססים על חתכים מעניינים (רבים) של הנתונים. גם הסתפקות במדגס היא נשק ביד המשתמש החסכן. יש המסתפקיסם באחסון נתוני מדגם בלבד במחסן הנתונים. אחרים משלבים את תהליך הדגימה בכרייה עצמה, בחוסכם זמן ריצה, אך לא נפחי אחסון. עיבוד המידע וניתוחו - שיטות כרייה תהליכי הגילוי של ידע חדש הטמון בנתוניס קיימים (61560%6 16086צוסחא), מתבססים על מבחר שיטות סטטיסטיות וייבינה מלאכותית". חשוב לציין כי שלא כבבדיקת השערות "קלאסית" בסטטיסטיקה, בוחנים תהליכי הכרייה משתנים רבים מאוד (לעתים מאות) כמועמדים בעלי השפעה אפשרית על משתנים אחרים להלן מספר גישות לזּיהוי תבניות וקשרים: מיון למחלקות (0ו89111681ג]")) בגישה זו מתבונן תהליך הכרייה במשתניס בעלי ערכים בדידים, או פסבדו-בדידים, המציגים את השפעתם על התנהגות משתנים בדידים אחרים. מיון כזה יכול לדווח למשל על כך ש-ייבמדינה א', מבוגרים מעדיפים סיגריות על פני גומי לעיסה, ואילו ילדים מעדיפים גומי לעיסה על פני סיגריות". המונח משתנה, פסבדו-בדיד מציין כאן גורס שהוא רציף ביסודו (למשל, גיל), אך לצורך פעולה מסוימת הוא מקוב למושגים בדידיס כגון קבוצות גיל, או ילד/מבוגר. כל רשומה באוכלוסיה נמצאת במחלקה זו או אחרת, על סמך הגדרה מראש. מטרת תהליך הכרייה היא לוהות את התנהגות המחלקה. רגרסיה (וסוגפטוטטלן) והו תהליך דומה לתהליך המיון למחלקות, אולם כאן מתרכות המערכת בגילוי פונקציה רציפה בין מאפייני האוכלוסיה למשתני התנהגות. כך למשל אפשר לתאר את עלות התחזוקה של רכב בצי החברה, כפונקציה של מספר הקילומטרים, ואולי לתכנן מכירת כלי רכב לפני תחילת העלייה התלולה בהוצאות, ולפני שהתקלות ניכרות לעין כל. זיהוי אשכולות (פמחטוצט|6) זיהוי אשכולות דומה למיון למחלקות, אולס כאן הקבוצות נוצרות אף הן כתוצאה מתהליך הכרייה. למשל ניתוח מדוקדק של נתוני הקיוסק בפינת הרחוב עשוי להעלות כי אוכלוסיית הלקוחות מתחלקת ל- (1) ילדים הקוניס גומי לעיסה, (2) מבוגרים הקונים סיגריות ועיתון, ו-(3) כל השאר. זיהוי הקשריס (0ו0ו45%00181/) מטרת תהליך זיהוי ההקשרים היא לגלות התנהגויות המופיעות יחד עס התנהגויות אחרות. למשל, פריטים הנקנים בדרך כלל ביחד, כגון 'יסיגריות ועיתון", או יחלב ולחס". סדרות זמן (668פ שווו1) הטיפול במשתנה הזמן שונה בדייכ מהטיפול במשתנים אחרים. מעקב אחר התנהגות לאורך זמן, בדרך כלל מעוגן רק חלקית במערכת התפעולית, והוא דורש ייצילוס" המערכת במספר נקודות זמן. כך למשל ניתן ללמוד על מושגים כגון "קריירה", מאוסף של דיווחי מערכת כוח אדם. גם מערכות השומרות יומניס היסטוריים, כגון הנהייח, או יומן רפואי, דורשות בדרך עיבודים נוספים כדי יילהבין" את התנהגות הפרט והכלל לאורך זמן, או לוהות התנהגויות המתרחשות בסמיכות זמן. רשתות נוירונים (אוטא! [גזווטא) רשת נוירוניסם היא מערכת (מבוססת תוכנה בדייכ), המתבוננת בהתנהגות מערכת אחרת (למשל, מערכת פיזיקלית), ומוצאת את הקשר בין נתוני קלט (ייגירוייסיי) מסוימים לפלט (התנהגות). על סמך צפיה בקבוצות של קלטים ופלטים מתאימים, ועל ידי תהליך של היזון חוזר, מייצרת הרשת בסופו של דבר משוואה, המייצגת את הקשר בין עוצמת הפלט לעוצמת הקלטים השונים. בכריית נתונים מדובר כמובן במציאת הקשר בין נתונים שוניס במחסן. בתחוס כריית הנתוניס משמשות רשתות נוירונים, בין היתר, ככלי או טכניקה לזיהוי תבניות וקבוצות במסגרת פעילויות כגון אלו שתוארו לעיל (מיון למחלקות, זיהוי אשכולות וכוי). תצוגה (1508117:1100/) בדוגמאות השונות הוצגו חייפניניםיי לקורא כטקסט. זוהי אך אחת מן הדרכים בהן ניתן להציג תוצאות של כרייה, או תשובה לשאילתה. בשעת תיכון הפיתרון יש לבחון בקפידה מספר היבטים של אופי ותוכן הצגת התוצאות: פורמט וסגנון כאן הבחירה היא בדרך כלל בין תצוגה גרפית (גרף קווי על מערכת צירים, גרף עמודות, "העוגה ופרוסותיה"" וכו'), מספרית (טבלאות מספריות וגליונות אלקטרוניים) או טקסט. באשר לתצוגה גרפית או טבלאית אין צורך להרחיב. במיוחד ערוכים כלי ?01/4 להצגה כזו של הנתוניס והממצאים השונים. באשר להצגת התוצאות בטקסט, למרות שהדבר נראה תחילה כאלמנט מתקדס של בינה מלאכותית, הוא בר ביצוע כיום. הוא מתבסס, בין היתר, על מתן שמות ארוכים למשתנים בשפה הרצויה במקום שָמות קוד תכנותיים (למשל, שימוש בשמות כמו "עלות-שנתית-ממוצעת" במקוס"זפססיי או "יצרן-המכונית" במקום "6אאוו''), החלפת קודים בערכים מובניס מתוך טבלאות (כגון שימוש במלים כמו "מוסטאנג" במקום "יצרן 7 מודל 142") ותרגומס של יחסים בין מספרים למלים (כגון "שווה", "גדול מ...", "דומה", '"תמידיי, "לרוביי וכו'). הבנת הנתוניס והתוצאות בשל המסקנות מרחיקות הלכת שהנהלת הארגון עשויה להסיק מכריית נתונים, מוטל על מערכת כזו לסייע למשתמש בהכרת הנתוניסם שעליהס מתבססות התוצאות, בהבנת תהליך הגילוי שהפעילה התוכנית, ובהבנת משמעות התוצאות. אס נתבונן בדוגמה של תחזוקת צי רכב (ראה נספח), קל לראות שכל אחת מן העובדות להלן יכולה לשפוך אור חדש על ה"פנינים" שיתגלו, ואולי אף להציגן כ"מזויפות". התוצאות מתיחסות להשוואה בין מכונית אחת שנקנתה מהשכרה לבין אלף מכוניות חדשות. תוכנית הכרייה נתבקשה להתעלם מכמחצית כלי הרכב בצי, המתוחזקים על ידי קבלן פרטי. תוכנית הכרייה לקחה בחשבון, ללא כל סינון, את כל כלי הרכב בקוב>, כולל רביס שהושבתו זה מכבר, והם נמצאים בקובצ מסיבות היסטוריות או בשל מגבלות תכנותיות גרידא. מהנדס התוכנה שעזר להשיג את התשובה, עבד תחילה עס קובץ ניסוי קטן, אולס הוא שכח להפנות את התוכנית לקובף "האמיתי", לפני שמסר את התוכנית למשתמש. לפיכך, יש לכלול בין פלטי תהליך הכרייה נתונים כגון התפלגות התוצאות, התפלגות אוכלוסיית המקור, שיטות הסינון והדגימה, אם היו, גישה לעיון בנתוניס הגולמיים, ועוד. נוסף לכך יש להציג לביקורת המשתמש (גם המשתמש ההדיוט) מידה מסוימת של מידע לגבי תהליכי ההסקה של התוכנה. מדובר ביסודות הסטטיסטיים של ייחשיבת" התוכנית, או באבני הדרך לאורך נתיב ההסקה הלוגי שלה. מידע זה יכול לבוא כחלק מפלטי התהליך או במסגרת הדרכה מוקדמת. אבני דרך ליישום קשה מאד, אס לא בלתי אפשרי, להקיס מערכת מיחסון וכריית מידע בשיטת "מפל המיסיי הוותיקה - של הגדרת דרישות, תכנון המידע והעיבודים, הקמה ומסירה. יש להתכונן מראש לתהליך איטרטיבי, של בניית אב-טיפוס, ויצירת מספר דורות של המערכת עצמה. יחד עס זאת, יש להקפיד על תכנון ותיעוד הולמיס של כל שלב, להגדלת חלקם של הצעדים המוצלחים על חשבון נסיונות הנפל בפרויקט. מרכיב חשוב בתיכון המערכת הוא גמישות ויכולת הרחבה, שיאפשרו הוספת כלים, הרחבת כמויות הנתוניס ואופיים, או שינוייס משמעותיים באופי השימוש והתפעול של המערכת. בכל איטרציה ביישוס תוכנית למיחסון נתונים וכריית מידע יש להדגיש, נוסף למקובל בהקמת מערכות מידע יימסורתיות", את ההיבטים הבאים: התאמת המערכת לאוכלוסיית המשתמשים יש לצפות להבדלים ניכרים ממערכות המיועדות, למשל, לאנשי שיווק בעלי רקע טכני המתכווניס לבחון באופן שוטף השערות שיווקיות שונות, לבין מערכות המיועדות לשרת מהנדסי תוכנה אשר יתכנתו מהלכים מורכבים לאישור או הפרכה של השערות חד-פעמיות של מנהלים בכירים או אנשי שיווק. לפיכך יש להגדיר היטב את משתמשי המערכת וציפיותיהם. הכנת המידע כמתואר לעיל, יש להגדיר את המידע שיוזן למערכת הכרייה, להעבירו לפלטפורמה "מעשה חושב" מרס 1997 5 טייפ הל ולפורמט הניתנים לעיבוד, ויש יילנקותו" מנתונים שגויים או כאלה שכלי הכרייה אינס מסוגלים לטפל בהם. לעתים קרובות יש לבצע עיבודים שוניס כדי לטעון את המידע למסדי נתונים טבלאיים או אחרים, כדי לאפשר גישה ישירה לנתוניס המבוקשים. יש לוודא כי משמעותס של הנתונים במקום בו הס נמצאים ברורה ומוגדרת היטב. למשל, אוסף של דוחות כח אדם הנכונים לסוף שנת העבודה, אינו כולל בהכרח את כל עובדי החברה לדורותיהם, שכן מי שהיה עובד מחודש פברואר ועד נובמבר, עלול שלא להיות כלול בו. לחילופין, קיומו של עובד בדוח אינו מעיד על כך שהוא אכן מועסק, ויתכן שהדוח כולל עבורו נתונים היסטוריים בלבד. בחירת הכלים קיימת תלות רבה מאוד בין כמות ואופי המידע הזמין ודרישות המשתמשים, לבין בחירת הכליס שישתתפו בפתרון. יחד עם זאת, בחירת הכלי יוצרת אילוצים על שיטות האחסון והתצוגה הפנימית של המידע. הפלטפורמה הנבחרת (מחשב, מערכת הפעלה) משפיעה אף היא, ככלי, על הפתרון הכולל. תיכון ופיתוח במערכות כריית נתונים יש להבחין בין פיתוח התשתיות, לניסוחה של בעיה נתונה. קיים ספקטרום רחב של אפשרויות לחלוקת העומס התכנותי בין המפתח למשתמש. כפי שהיה בתחילת הדור רביעי של שפות התכנות, החליפו מחוללי הדוחות ושפות השאילתות את שפות התכנות הקלאסיות. בארגון היו (וישנס) משתמשי קצה הכותבים דוחות פשוטים בשפות הדור הרביעי, מהנדסי תוכנה המפתחים מערכות לשליפת מידע בשפת "6" ואחרות, ואנשים משתי קבוצות אלו המפתחים מערכות מורכבות המבוססות על שפות הדור הרביעי. יש לצפות כי מצב דומה ייווצר בסביבות הערוכות לכריית נתונים. תהיינה מערכות ערוכות מלכתחילה לקלוט שאילתות והשערות בפורמט יייעודיי" לכריית נתונים. רמות מומחיות שונות תידרשנה ממשתמשי מערכות אלו. ככל ששפת היעד של המערכת פשוטה יותר לשימוש כך רבות יותר הדרישות מן התשתית שיש לפתח (או לרכוש). לחילופין, יש לצפות כי משתמשים רבים יסתפקו בכרייה ייאד-הוקי, תוך שימוש בשפת 6 או בשפות דור רביעי. משאבים ועלויות המיישמים מיחסון וכריית נתוניס חייבים להיות ערים מראש לעלויות הפרויקט ולמשאבים הנדרשים. שינוייס הגראיס פשוטים לכאורה בהגדרות המערכת יכולים להתבטא בעליות בסדרי גודל בנפחי אחסון וזמני עיבוד. נוסף לכך, בניית מחסן אינטגרטיבי ויציב והכנה לניהולו דורשיס משאבים רבים וזמן. יש להתאים את ציפיות המשתמשים למשאבים הקיימים. כאמור, מומל לבצע את היישום בשלבים מחזוריים, ולא להמתין עם יישום הכרייה הראשון עד להשלמת בניית המחסן. היבטיס משפטיים ואתיים כנאמר לעיל, מיחסון וכריית נתוניס מספקים לארגון מנוף משמעותי לניצול המידע שברשותו, להשגת יתרונות ניהוליים, תפעוליים או תחרותיים. עס זאת, קיימת תחושה כי מידע שנמסר בהקשר נתון, תוך הבנה כלשהי בין הצדדיס, עלול לשמש למטרות שיעוררו התנגדות. לפיכך, במדינות רבות קיימת, או יימתבשלת", חקיקה המגבילה את איסוף המידע והשימוש בו. ארגון 0800 פרסס שמונה כללי יסוד בענין: * מגבלות על איסוף מידע. * חובת שמירה על איכות המידע, * חובת הכרזה על מטרות האיסוף. * הגבלת השימוש למטרות המוכרזות. + חובת הגנה פנימית מפני שימוש לא מורשה מבפנים ומבחו. * חובת פתיחות לבקרה על ידי ארגונים מוסמכים. + חובת שיתוף הפרט במידע הנצבר עליו, * נטילת אחריות באשר לסעיפים לעיל, על ארגונים המיישמים מחטני נתוניס להבין ולהגדיר את החובות המשפטיות והמחויבויות האתיות שהם נוטלים, פרויקטים של מיחסון מידע, קה ₪1 וכריית נתונים זייככבויי בתוכניות העבודה ובתקציבים ש לנכסי המידע הקיימים, ואמצעי לקפיצת מד החלטות ובהשגת יתרון יחסי. ייש מדוקדקת, הצבת מטרו בשנים הקרובות ל ארגונים רבים, בשמשם מנוף רב עוצמה רגה באיכות הניהול, בקבלת וס מושכל מחייב הכנה טכנולוגית וארגונית ת מציאותיות, וניחול קפדני, אך גמיש ובעל מעוף. טכל הרעמה לחברות אישית באילא לענת 97 = בוגוו' נהתהקגל נ 9 זבו %'ש' בא'לא > - | שם משפחה -- תיז - לה מיקור טרפוו בבית 8 בבית עב[ חפהיד בתובת בעבודה על ו מיקור טרפוו בעבורה הס בעבודה | ואר ארהטרוני אנ מעוג'יו בהבר את הדואר בבית בעבורה | %+ הנדסת תוכנה (50) ללן בא'קט את הקבוצה 7 חח -6ל 10605 55סחפטם (57) | שי / %> ניהול פרוייקטים (51) ריר ה'נך הבקע ג'דע עועף תכנון אסטרטגי (14) % מחשבים בתעשייה (26) 7 5000 - חשסס (55) | %. אבטחת מערכות מידע (47) % 65 מידע למנהלים (63) המחשב האישי לשרותך ו-885 (59) | סז אבטחת איכות כוללת (52) מיחשוב מקבילי (64) > מידע בארגון (60) 6 וש (45) 7 כרטיס חכם (67) 0 המחשב האישי בארגון (61) ?> תקשורת נתונים, שליטה ובקרה (11) 2 68 (56) > אוטוסטרדת המידע (68) | - ; : | > בסיסי נתונים (28) > ססְסחו ואווספו (48) ?+ קליטת מערכות מידע בארגון | 6 איבא 6 מו''ח לון בא'קל את התבוות האבוקעת ₪0 ארתיי"ם | (-0 אינטרנט | רעי חבר א'שיים בא'רח - 0 1 שו דמי חבר ביתר האיגורים המתמתים - 00ו שייח רמ' חגר - חברות משורבת - 230 ש'יח א רא + א'גור מהמחה סטורנטים/חיירים וג'מראים (עם הצגת א'שור מתאז'ם) - 50% הנחה תנע ה ו הב ו השמתרי.וםן רביב המחאה ע"ס ש"ח בפהודת איבא הט 1 נא ח"בו ברמיס ויזה / ישראברם מסי || | | | | | | | || | | 111 | תםסף | (שלאלי כ חתימה % | 5 | תאריך > מ ירצ 2 2% + . אילא - איגוד ישראלי לטכנולוגית המידע מען למכתבים: ת.ד. 83 תתל אביב 61580 טל. ₪3 פסקס. 036473683 מובאת כאן סקירת מספר מושגים, מוכרים יותר ומוכריס פחות, הקשורים לנושא. יש לציין כי לכל מושג קיימת יותר מהגדרה אחת. יש המשתמשיס באותו מונח במשמעויות שונות, והגבולות בין המושגיס השוניס הם לעתיס מטושטשים. כפי שהיה בעבר עם מושגים כמו "בינה מלאכותית", יישום מושכל אינו בא לידי ביטוי בהקמת מערכת שמטרתה לענות לשם "מחסן נתונים", או לבנות מוצר שיוכרז כמוצר לייכריית נתוניס", אלא בהתמקדות עניינית בהקמת מערכת מידע ותהליכים נלוויס העוניס על צרכי הארגון. מערכות תומכות החלטה (מסואושטכון אוווטז9ץ5 1וסקקוופ). ומערכות מידע למנהל הבכיר (פוחט)9ץ8 מסווההתס]ח] 6צוטוסטא) תחת כותרת זו מקובל לכלול יישומים אשר עיקרם הוא ארגון מידע הלקוח ממערכת תפעולית, לשימוש ישיר על ידי הנהלת הארגון. מערכת יעודית כזו מכילה סיכומים בחתכיס שונים, מספקת מענה למגוון שאילתות, ומאפשרת מידה מסוימת של חישובים כגון אלה הנדרשים בבניית מודל (צנוע, בדרך כלל) של "מה יקרה אם (1 זה ))...", שפות דור רביעי וכלי עיבוד סטטיסטיים ארגוניס רביס משתמשים בכלים סטטיסטיים (כגון 535 ו-5055), ובשפות דור רביעי, כדי לשאוב מידע חדש ממערכות קיימות. חלקן של מערכות אלו השתלב כבר בתפעול השוטף של הארגון. יש ארגוניס הערוכים לתכנות אד-הוק של שאילתות מורכבות, דוחות בחתכים מיוחדים וכו', כדי לתת מענה מהיר יחסית לשאלות הנהלה מאגר רב מימדי ([התסואחטשוחוכ]-וו!ט1) הנתוניס במערכת תפעולית ניתניס לבחינה ממספר זוויות, הנקראות "מימדים". למשל, קוב תנועות מסוים יכול להחקר מכיווני ענין שוניס: זמן, גיאוגרפיה, מוצר, לקוח, ספק. לצורך התבוננות על נתוניס קיימים ממספר מימדים, מאורגן המידע בייקוביה רב-מימדית," כאשר כל פאה מייצגת את אחד המימדים (קל יותר לדמיין קוביה זו אם זוכריס שרשימה היא קוביה חד-מימדית, טבלה היא קוביה דו-מימדית, וכו). נוסף לריבוי המימדים הנובעים מכל מערכת תיפעולית, יכול שילוב מספר מערכות כאלו ליצור מימדים נוספים הייחוד במאגר רב-מימדי לעומת מאגר טבלאי (15א808 צע 008!א) הוא בשיטת ארגון הקבצים. טכנית, 1008א מאחסן נתוניס בצורה של מטריצה דלילה, כך שבפועל מנוהלים נתוניס הנמצאיס בצמתים של הקוביה הרב-מימדית. על ידי כך, 8מס1א מאפשר זמני תגובה טובים יותר לגישות למידע. לעומת זאת, 15א₪08 חייב לבצע פעולות מסובכות וסריקות ממושכות על מנת לאחזר מידע. טהופפטטט [116 מה טהו]- מ :( ג 01) 1.2 |8מסובהשתווש !טא כ( 101א) ו- 7 1() |בחסווב601] (<ה. [כ)א) תחת הכותרת 01.2 ניצבות מערכות המאפשרות חישובים אנאליטיים יסודיים ומעמיקים בזמני תגובה ההולמים עיבוד אינטראקטיבי, או קבלת החלטות זמן קצר לאחר היווצרותו הראשונית של המידע הדרוש להחלטה. מערכות אלו מסייעות לעתים קרובות במערכות פיננסיות, כגון פעילות בבורסה. חלק מיכולתן של מערכות אלו טמון בכך שבזמן טעינת המידע מבוצעים חישוביס ומאוחסניס סיכומים בחתכים רביס ומגוונים. נהוג לחלק את שלל כלי ה-001,42) הקיימים בשוק לארבעה סוגים: 01.3 [4חסופתשומו6ט[ט1 - מבוסס בסיס נתוניס רב-מימדי. 01 [תסוו16!4 - מבוסס בסיס נתוניס טבלאי. ?01.7 ק0וא26%] - כליס הגוזריס לתחנת משתמש קוביה רב-מימדית מכל מקור מידע שהוא. ,01 29180056 - התבססות על תכונות רב-מימדיות בבסיס נתונים טבלאי. בבסיסם, כל הכלים נותנים גישה רב-מימדית לנתונים. קיימיס הבדליס משמעותיים בין יכולות הכלים מבחינת ביצועים, ניהול נפחי מידע ותכונות ניתוח מידע. גזירת סיכומים נעשית על מנת לתת למשתמש ימעשה חושביי מרס 1997 = 4 הקצה זמני תגובה טובים יותר, על ידי מניעת הצורך לסכם בזמן שאילתת אד-הוק. ההחלטה איזה סיכומים להחזיק הינה החלטה עיצובית, המושפעת מהחילופיות שבין נפח אחסון נדרש, זמן בגיית סיכומים וניהולם הנכון, לבין זמן התגובה אותו רוצים לתת למשתמש. מידע-על (ג241 פוט]א) נתוניס אודות נתונים. משתמש המתבונן בפלט מחשב שגרתי, יודע מן הסתם על שדה מספרי כלשהו המופיע תחת כותרת לקונית (כגון "סכום"): מה הוא מייצג (למשל, עלות רכישה של מוצרים). סוג הנתונים (למשל, מספר שלם, עד 8 ספרות). היייחידות" של הערך המוצג (למשל, אלפי דולרים). יחס בין שדה זה לאחרים (למשל, מספר המופרד מקודמיו בקו, הוא סיכומם), וכו כדי לאפשר למי שאינם "מקצועני-מחשב" להשתמש באופן שיטתי בנתוניס חדשים, וש לספק להם מידע-על זה. קיימים מאגרי נתונים המאחסנים, תוך סימון ומתן גישת הולמת, את מידע העל לצד הנתונים ייהרגיליםיי של המערכת. מידע העל מכיל גם נתוניס מסוג חדש שאינם מובנים מאליהם במערכת התפעולית, כגון: מקור הנתון- גולמי או מחושבז אם גולמי, מאיפה הוא בא! אם מחושב- מהי נוסחת החישוב ומה מקורות המידע מהם באו משתני החישוב! עדכניות הנתון- מתי נגזר הנתון מהמערכת התפעולית! חוקי טרנספורמציה וניקוי שהופעלו על הנתון, מחסן נתונים (טפטטו[טזט\ 318) מאגר נתונים בעל התכונות הבאות (לפחות חלק מהן): מנותק מהמערכת התפעולית השוטפת. מכיל מידע שמקורו ביותר ממערכת תפעולית אחת (רב-מימדי). הטבלה להלן ממחישה את ההבדלים בין עיבוד תנועות תפעולי ליישום 01.87 סוג משתמש מטרת שימוש סוג שימוש יחידת עבודה מאפייני עיבוד כמות רשומות לגישה עדכניות עומק היסטורי רמת מידע נפח מידע קצב עיבוד כפילות נתונים ניהול עסק מובנה מראש תנועה עדכון ואחזור עשרות נכון לעכשיו טווח קצר ובינוני מפורט נמ ניתן לחיזוי לא רצויה מכיל נתונים יישלמיםיי ו"נקייסיי ברמה הדרושה לקבלת החלטות על סמך סיכומים וחתכים. נגיש לשאילתות וניתוחים של משתמשים שאינס יימקצועני-מחשבי. מכיל מידע-על לגבי הנתונים ייהרגילים שבו. מכיל מידע היסטורי, היינו ייצילוסיי של מצב התפעול השוטף בנקודות זמן רבות (כגון יומי, חודשי או שנתי). כריית נתונים (פהווחו! 2818]) המושג "כריית נתוניסיי מתקשר כדרך לתהליך גילויו של ידע (עובדות, תבניות, מגמות וכו'), אשר לא היה ידוע עד כה, אם מתוך מחסן נתונים, או ישירות מתוך מאגרי המידע המנוהלים על ידי המערכות התפעוליות. המהדרין מבחינים בהגדרותיהם בין תהליכים המאשרים או מפריכים השערות של המשתמש, לבין תהליכים שבהנחייה מזערית מגלים תבניות ומגמות, ומצביעים עליהן. ניתוח העסק אד-הוק שאילתא אחזור מיליונים נכון לנקודה ידועה בעבר טווח בינוני וארוך מפורט ותמציתי נמ אקראי הכרחית תהליכי כריית נתונים מתאפיינים בעיקר על ידכ גישה לכמויות עתק של מידע גולמי, רב-מימדי. גילוי ידע חדש, לא צפוי, או מענין במיוחד (בניגוד ל-01.80 המשמש לאישוש וביסוס הנחות של מנתח המידע). הסתמכות על ראייה רחבה במיוחד, חודרנית במיוחד, או לאורך זמן ניכר. תהליך אישוש הנחות טיב ניתוח המידע (והתוצאות המושגות ממנו), תלוי בעיקר בטיב ההשערות אותן מעלה מנתח המידע. כמות המשתנים אותם יכול אדם אינטליגנטי לקחת בחשבון היא מוגבלת, ולפיכך מספר המשתנים המשתתפים בשאילתת קג.01 הוא מוגבל. בכריית מידע- אלגוריתמים מתוחכמים יגלו עובדות חדשות, תוך התעלמות מן המגבלות של מנתח המידע תוך בחינת מאות משתנים. דוכני נתונים / שוק נתונים (0ז9]א 2818) אחת הארכיטקטורות למיחסון נתונים קוראת להימנע ממחסן מסובך, גדוש בקישורים פנימיים ובתלויות פנימיות, ולהשתמש בדוכני מידע נפרדים. בגישה זו אחראית כל קבוצת אפליקציות, והצוותים המופקדים עליהן, להעמיד לרשות משתמשי המחסן דוכן, או חלון ראווה, של מימד זה של המידע בארגון. זהו למעשה אוסף קבצים, בעלי תכונות של מחסן מידע, למעט ריבוי המימדים ומידת השילוב של יישומים תפעוליים שונים. הקישור והגישור בין הדוכנים השוניס בשוק יתבצע על ידי אפליקציות ה-01.47 וכריית הנתונים עצמם, ביישום זה יש לוודא כי כל הדוכנים מתוכננים ומנוהלים בצורה מרכזית, למטרה שלְשמה הוקמו. קיימות מספר גישות ליישום דוכני נתונים: תחילה יוקם דוכן לכל יישום, וכולס ביחד *כסו את כלל הארגון. הצדקת הגישה נעוצה בכך שהקמת מחסן מקיף יכולה להיות ממושכת וקשה מדי לאפיון. בגישה זו הבסיט הוא שוק הנתונים והתוצאה היא כיסוי כלל הארגון. בגישה זו יש להקפיד על הגדרה זהה של המימדים המקשרים בין היישומים, על מנת שאפשר יהיה לשלב ביניהם. בגישה אחרת יוקם מחסן נתונים שממנו ייגזרו ויופצו דוכניס חלקיים למרחבי הארגון המבוזר לפי צרכים שונים. הצדקת הגישה נעוצה בכך שיש בטחון של אינגרטיביות ועדכניות. בגישה זו מובטח שהמימדים המקשרים יהיו זהים. גישה שלישית מכנה בשם פוזג!א גוג קוביות רב-מימדיות הנגזרות לתחנות משתמש על ידי כלי 01.7 קסו%פסכ. "סוכן חכם" - (1ח96 זח6!!186וח1) סוכן חכס הוא מנגנון-על המחזיק פרופיל של המשתמש והנושאים המעניינים אותו, ומפעיל באופן מתמיד ואוטונומי אוסף של שאילתות, תהליכי כריית נתונים, שיטוט ברשת ועוד. כאשר הסוכן נתקל במידע רלוונטי, או אירוע שיש להגיב עליו, הוא נוקט פעולה הולמת שהוגדרה מראש, כגון הודעה למשתמש,/ 'יתיוקיי המידע במאגר השייך למשתמש, או אף ביצוע פעולה כגון רכישה. נספח: דוגמאות נוספות דוגמה: שיפור הניהול בחברה המוכרת מוצרי צריכה נתוניס גולמייס: * מערכת מלאי. * מערכת הזמנות ורכישות. * מערכת ניהול מכירות. * דוחות היסטוריים על מצבת כח אדם. "פנינים" * ייתנועת המכירות וחידוש המלאי במחסן אזור הצפון דומה לזה שבמחסן אזור הדרוס. אולם, רמת המלאי הממוצעת בצפון נמוכה בהרבה (המחסן יעיל יותר)." * "מצאנו קורלציה חיובית בין משך זמן השירות של מחסנאי ראשי באתר ליעילות ניהול המלאי. הקורלציה קיימת ללא קשר לגילו של המחסנאי (המתורגם לוותק במקצוע)". ערך המידע / החלטה * נקיטת פעולות שיורידו את רמת המלאי במחסן הייבזבזנייי (כמובן, לאחר בדיקה הולמת של שאר התנאים). * נקיטת פעולות ליישמירהיי על המחסנאי הראשי בתפקידו אמן רב ככל האפשר. תגמול וקידוס הולס ללא שינוי ארגוני. העדפת עובדים ותיקים במחסן לתפקיד מחטנאי ראשי דוגמה: שיפור רכש ותחזוקה בארגון בעל צי רכב גדול נתונים גולמיים: * מערכת מלאי. * מערכת הזמנות ורכישות. * יומני תחזוקה ושירות לצי הרכב. "פנינים" * יעלות התחזוקה לרכב בן שנה שנקנה מהשכרה, דומה לעלות התחזוקה בשנה השניה ואילך לרכב שנרכש כחדשיי. * יתחזוקת רכב מתוצרת אי יקרה יותר מתחזוקת כלי רכב אחרים, דומים, באותו גיל. הדבר נכון לתחזוקה מונעת ולתיקונים כאחך." ערך המידע / החלטה להשתמש במידע זה כמרכיב נוסף בהחלטה על מקורות הרכש, ובמשא ומתן על המחיר. דוגמה: היזון חוזר למערכת תפעולית נתוניס גולמיים: מערכות מידע שונות בחברת ביטות אי. ייפנינים" * ייבתביעות מקרי אש נתגלה כי אחוז התביעות הבלתי מוצדקות (נסיונות הונאה!) הוא מעל לממוצע אצל: לקוחות חדשים מאד (זדון, חוסר זהירות מופרז!) ואצל לקוחות ותיקים מאד ללא תביעות מוקדמות (ימגיע לי שהחברה תשלס עכשיו על כל השנים... ?י)" * "נתגלה כי בתביעות מוצדקות קיימת התפלגות מסויימת של אופי ועלויות הפריטים שניזוקו. תביעות בלתי מוצדקות חורגות לעתים קרובות מהתפלגות זו, גם מעבר לקשר לסכום התביעה." ערך המידע / החלטה * השלכות על החלטות שוטפות להקצאת כח אדס לחקירת הנסיבות והגורמים למקרה. השלכות על הקצאת כח אדס לשמאות וחקירת גודל הנזק. * הקמת מערכת לניתוח תביעות חדשות, וסימונן של תביעות חריגות הדורשות בדיקה מיוחדת. תודות תודה מקרב לב לדייר גדי פנקס מחברת עורק, לנתנאל פרלמן מחכרת לוג-אין ולשאול לביא ממשרד הבטחון ואילא על עזרתם בכל שלבי כתיבת מאמר זה. "מעשה חושב" מרס 1997 ---- ₪ תארו לעצמכס את מפקד חטיבת הפלישה החמישית בשיחה עס המפקד העליון.. "הם עשויים מבשר." ייבשרי" "בשר. הם עשויים מבשר." ייבשרי" "אין שוס ספק. בחרנו כמה מהס ממקומות שונים בכוכב, העלינו אותם על חלליות הסיור שלנו, חקרנו ודקרנו אותס מכל הכיוונים. הכל אצלס מבשר." "זה בלתי-אפשרי. מה עם אותות הרדיוז התשדורות לכוכבים?" "הס משתמשים בגלי רדיו כדי לדבר אתנו, אבל האותות לא יוצאים מהס. האותות מגיעים ממכונות." "או מי בנה את המכונות! איתו אנחנו רוציסם ליצור מגע." י"הם בנו את המכונות. זה מה שאני מנסה להסביר לך. הבשר בנה את המכונות." יוה מגוחך. איך בשר יכול לבנות מכונהי אתה מבקש ממני להאמין בבשר עם תודעה" "אני לא מבקש ממך, אני אומר לך. היצורים האלה הם הגזע היחיד בעל תודעה בכל המגזר, והס עשוייס מבשר." "אולי הס כמו האורפולנים, אתה יודע, אינטליגנציה מבוססת-פחם שעוברת שלב בשריו" "שלילי. הס נולדים בשר ומתיס בשר. חקרנו אותם במשך כמה מחזורי חיים שלהם, וזה לא נמשך הרבה זמן. יש לך מושג מה אורך החיים של בשרזיי "תחסוך לי את הפרטים. טוב, אולי רק חלקים מהם עשוייס מבשרז אתה יודע, כמו הלידולינים. אלה שיש להס ראש בשר עם מוח מפלסמת אלקטרונים בפנים." "שלילי. חשבנו על זה, כי באמת יש להס ראשי בשר כמו ללידולינים. אבל אמרתי לך, בדקנו אותם לעומק. אלה עשויים מבשר, % בשר." "בלי מוחזי "אה, בטח שיש להס מוח. רק שהמוח הזה עשוי מבשר!" "רגע, אז מה עושה אצלם את החשיבהזי "אתה מסרב לקלוט, מהי המוח עושה את החשיבה. הבשר." "בשר חושב! אתה מבקש ממני להאמין בבשר חושב!" "כן, בשר חושבי בשר עס תודעה: בשר אוהב. בשר חולם. הבשר זה כל העניין. אתה מתחיל להבין?" "אלוהים אדירים. אז אתה רציני. הם עשויים מבשר." "סוף כל סוף קלטת. כן, הם עשויים מבשר. והם כבר מנסים ליצור איתנו קשר במשך קרוב למאה שנים שלהם." "או מה בראש של הבשר!" "דבר ראשון, בראש שלהס לדבר איתנו. אחר-כך נדמה לי שהם מעוניינים לסייר ביקוס, ליצור מגע עס יצורים אחרים בעלי תודעה, להחליף רעיונות ומידע. הדברים הרגילים." ואנחנו אמורים לשוחח עס בשר?" "זה הרעיון הכללי. זה השדר שהם שולחיס ברדיו. 'הלו, יש שם מישהו! יש מישהו בבית!" דברים בסגנון הזה" "או הס באמת מדבריס! הס משתמשים במילים, רעיונות, מושגים?" "כן, בטח. רק שהס עושים את זה עס בשר." "נדמה לי שרק הרגע אמרת לי שהם משתמשים ברדין" "כן, אבל מה אתה חושב ששומעים ברדיו? צליל של בשר. אתה יודע איזה צליל הבשר עושה כשמנפנפים אותו או מכים עליוז הם מדבריס באמצעות נפנוף הבשר שלהם זה מול זה. הס אפילו יכולים לשיר באמצעות פליטת אוויר דרך הבשר שלהס." "אלוהים אדירים. בשר שר. וה כבר מוגזס. אז מה אתה מציעז" "באופן רשמי או בלתי-רשמיי" "גם וגס." "באופן רשמי, אנחנו אמורים ליצור מגע, לברך, ולאפשר חו-109 לכל הגזעים בעלי התודעה והרב-יצוריים המצוייס ברביע שלנו, ללא אפליה, מורא או משוא-פנים. באופן בלתי-רשמי, אני ממליץ למחוק את הרשומות ולשכוח מכל העניין." "קיוויתי שתגיד את זה." "זה נראה אכזרי, אבל יש גבול. האס אנחנו באמת מעוניינים ליצור מגע עס בשר!" "אני מסכיס במאה אחוז. מה יש לנו להגיד להםז יהיי, בשר, מה העניינים!י אבל זה יעבוד! בכמה כוכבים מדוברז" "רק אחד. הם מסוגלים לנסוע לכוכבים אחרים במיכלים מיוחדים לבשר, אבל הס לא מסוגלים להתקייס על כוכבים אחרים. ומכיוון שהס עשוייס מבשר, הס יכולים לנוע רק במרחב 6, מה שמגביל אותם למהירות האור והופך את הסיכויים שלהס ליצור אי-פעס מגע לקלושים ביותר. למעשה, אינפיניטסימליים." "אז אנחנו פשוט נעמיד פנים שאין אף אחד ביקוס." "בדיוק כך." "אכזרי. אבל אתה בעצמך אמרת, מי רוצה לפגוש בשר!: ומה עס אלה שהיו על חלליות הסיור שלנו, אלה שחקרתם: אתה בטוח שהם לא יזכרו?" "אס הפס יוכרו יתייחסו אליהס כמו אל משוגעים. נכנסנו לתוך הראש שלהס והחלקנו להם את המוח, כך שבשבילם אנחנו כמו חלום." "חלוס של בשר! כמה מתאים באופן מוזר, שאנחנו נהיה חלומו של בשר." "ואנחנו יכוליס לסמן את המגזר הזה כבלתי-מיושב." "בסדר, אז סיכמנו. באופן רשמי ובלתי-רשמי. התיק סגור. עוד משהו! יש מישהו מעניין בצד הזה של הגלקסיהניי "כן, יש איוה צביר אינטליגנציה נורא ביישן אבל מתוק, עס ליבת מימן, שיושב על כוכב דרגה ט' באזור 0445. היה בקשר לפני שני סיבוביס גלקטיים, ועכשיו מעוניין להתיידד שוב." "בסוף הם תמיד חוזרים." "למה לא! תאר לעצמך איזה קור בלתי-נסבל, שאי-אפשר לתאר אותו במילים, היה שורר ביקום, אילו היית בודד לגמרי בתוכו." 'ימעשה חושביי מרס 1997 היה לו לפרנץ הרגל של שנים, מאז החל שיגעון המחשבים שלו, בגיל העשרה. מדי בוקר, כאשר היה מתעורר, שכב עוד דקות אחדות בעיניים עצומות, משוטט במחשבתו לאורך היוס הצפוי לו. אין כמובן דבר יוצא דופן בהרגל שכזה - אלא שאצל פרנץ התנהל השיטוט כאילו על גביו של מסך מחשב, בממשק חלונות עתיר גרפיקה. בדמיונו, היה פותח מדי בוקר את תפריט ה"קוב>"י, מחליט מה התחומיס החדשים בהם יעסוק באותו יוס, פותח קבציס חדשים + ומשתמש בכלי הייעריכהיי והייהוספה" לשינויים אותם ביקש לתכנן. אחדיס מהאנשים עימם צריך היה לבוא במגע לצורך עסקיו שכנו במוחו, חלקסם תחת ייעזרה'י, אחריס תחת ייכלים". האדם היחיד בפניו התוודה פרנץ אודות ההרגל היומי הזה היה רעייתו. כפי שציפה מראש, היא לא הופתעה או זועזעה מהרעיון. אחרי הכל, ממש כמו בעלה, גס היא עסקה בתחוס המחשבים. יימה רע במחשבות האלה אם הן עוזרות לך להתארגן טוב יותר בעבודה?", חייכה מעברו השני של שולחן ארוחת הבוקר שלהם. כאשר החל פרנץ בעבודה על פרויקט האינטרנט רחב המימדים אותו נבחר לנהל, התמלאו שעותיו בקבצי .ו1א₪41 ובשגרות גיאווה. הוא ניהל חלק ניכר מהתקשורת עם רעייתו בדואר אלקטרוני, מגלה את היתרונות שבכתיבת מזכרים זעירים בנוסת ייחושב עלייך'!, או ימה דעתך על סרט הערב" - או להבדיל יימי עושה קניות היום!". מחשב המולטימדיה היקר אותו רכשו היה להס לבן טיפוחים, ורבות משעותיהס המשותפות היו מרוכזות סביבו, וסביב האינטרנט. ככל שהתמשך הפרויקט, גילה פרנץ כי את מקומו הקבוע של ממשק החלונות בהרהורי הבוקר שלו הולך ותופס ממשק נטסקייפ 0, כולל האלמנטים הגרפיים שלו, המסגרות הניצבות זו בצד זו - ובעיקר קשרי ההיפר-טקסט. המלים המודגשות בצבע איפשרו לו לדלג במחשבתו מענין לענין, להשתחרר ממבנה התפריטים המסודר אליו התרגל בעבר. למעשה, אמר יוס אחד לרעייתו, חשב שהוא הולך ומשתחרר מאותה מרובעות שבה העריך תמיד כי הוא מצטיין. בוקר אחד, לאחר שהעביר בדמיונו את היום המצפה לו - פגישות עם הלקוח, דיווח למנהל, עובד שצריך לקרוא לסדר וברגים שיש לרכוש כדי לתקן סוף סוף את מנעול דלת אחד החדריס בדירה שהתקלקל זה מכבר, נותר ממשק הנטסקייפ על מקומו. הוא מצמצ בעיניו, מנסה לקלוט את תמונת חדר השינה - רק כדי לגלות כי התמונה הזאת אכן מופיעה, כקוב תמונה בפורמט 1250 על גבי המסך הדמיוני היושב בין עיניו ובין מוחו. הוא חש גירוי קל באחורי פדחתו - מצידה הפנימי של הגולגולת, ציין לעצמו ביובש - שעה שביצע במחשבתו תקתוק כפול, שהכניס אותו בתנועת זוס אל תוך דלת הארון. כשהביט אל קצות ידיו, ראה זרועות רובוטיות, בהן שלף מן המדף העליון חולצה נקיה, והוריד זוג מכנסיים מעל הקולב. יודע שהוא חולם, נבעט קמעה מפלישת המציאות המדומה אל עולמו היום-יומי, ניער את ראשו, עצם עיניו בכוח והמתין שניות אחדות. כשפקחן שנית, נעלם המראה. החדר, הבגדים וידיו שבו לדמותס הרגילה. אלא שבבוקר יוס המחרת שוב חזר התעתוע על עצמו - הפעם לשניות ארוכות יותר. וכך, מדי יוסם, התארך פרק האינטרנט, הופך למעין מסדרון מעבר בין שעות הלילה וחלומותיהם ובין שגרת יומו במשרד, בבית, בין חברים. בוקר אחד התמשך הפרק הוה ממש עד ליציאתו את הבית, מסרב להימוג אפילו ברגע בו סובב את מפתח ההתנעה במכונית החברה בה נהג. נבעת ומתפלא, שינה את נתיב נסיעתו באותו בוקר, קובע בטלפון הסלולארי שלו פגישה דחופה עם פסיכולוג ממכריו. "האם אני משתגע!", שאל אותו - וזה כתכח בגרונו, מתקשה לקלוט את שלל מושגי האינטרנט בהם השתמש פרנץ, מציע לשוב ולהיפגש בהקדם. בלילה שאחר כך, נעדרה רעייתו מן הבית מחמת עבודתה, והוא נבעת בגרוע בחלומות אותס חלס מעודו. בחלוס הזה הלך גופו והצטמק, הלך והתרבע. אצבעות רגליו וידיו נפרדו פצלים פצלים וקיבלו אורך אחיד, הופכות קווי מוליך דקים, התקשחו בזווית ישרה למשטח חזהו. עוד כמה שניות - וגופו קיבל תבנית מלבנית זעירה, סיליקון במקוס עור. לפתע הבין כי הפך לשבב מחשב. בהמשך החלום הביט סביבו וגילה כי הוא תקוע במקומו של המעבד המרכזי בלוח האס של המחשב האישי עתיר הביצועים שלו, וסביבו ערוכים שבבי זיכרון, בקרים שונים, וכרטיס מודס. הוא הרגיש כיצד הוא מנהל אותם במחזורי שעון של 200 מגה-הרץ, קולט מהם מידע, מזרים להם הוראות. אחר כך, שב לפתע לדמותו הישנה כמפתח ומנהל פיתוח, והיה מבריק יותר, כשרוני יותר, מצליח יותר ומרוויח יותר מאי פעם. "האיש יודע לחשור רתו תמחשרי ווש4 , הוא התעורר שטוף זיעה קרה, ממשש ומיישר את השמיכה, מנסה להתחפר תחתה, להתכסות טוב יותר ולמצוא מנוח לראשו על הכרית אלא שכשסידר את השמיכה בין שוקיו, נתקעה בבליטות מתכת קשיחות שהיו פעס אצבעות רגליו, והוא ידע שלא חלם, שבקרוב יהפוך לשבב מחשב - ושאחרי זמן-מה ישוב להיות אדם טוב יותר, ואיש מחשבים שאין שני לו. פרנץ קס מן המיטה, מדדה באצבעות רגליים זעירות עשויות מתכת, שאינן חשות את קור הרצפה, אל חדר העבודה, מפעיל את המחשב. זה מכבר היה רגיל להתכתב עם רעייתו, להותיר לה הודעות ולקבל ממנה מסרים. לא פעם, הציעו זה לזה להיכנס לאתר אינטרנט חדש אותו גילו, או להריץ תוכנה שיש בה ענין מיוחד. הוא מיהר איפה להתיישב אל מול המקלדת, ותוך שאצבעותיו ממשיכות להתקשות ולהצטמק, וגופו הופך מבשר ודס למקשת סיליקון אחת, כתב לרעייתו מזכר קצר, "ליד המחשב, על השולחן, תמצאי שבב חדש. תקעי אותו במקוס המעבד המרכזי והפעילי את המערכת". היא חזרה הביתה, הפעילה את המחשב כהרגלם, ומצאה את ההודעה. השבב אותו הזכיר היה מונח על המקלדת עצמה, כאילו שכח אותו שס, והיא התפלאה האס לא הפריעה לו פיסת הסיליקון בכתיבת הודעתו. כאשר פתחה את מכסה המחשב, מחליפה את המעבד המרכזי בזה החדש, התפלאה לפשר הרעיון של פרנץ. אינטל, כך ידעה, לא הוציאה בתקופה האחרונה מעבד מרכזי טוב מזה שישב כבר במחשב הביתי שלהם. כותרת המסך שעלתה עס הפעלת המחשב זיעזעה אותה. "המוח של פרנץ" היה כתוב שם למעלה, בכותרת עמוד שער של אתר יימעשה חושביי מרס , 1.9 ₪ ט אינטרנט מדהים בעיצובו. הצלמיות נשאו שמות, תחומים וארועיס מחייו של בעלה, שאת חלקם חוו יחד, ואחרים עליהם שמעה מפיו. היתה שם צלמית אחת ושמה "חופשות", שס מצאה תמונות מן הנסיעה האחרונה לאירופה, והיא התפלאה מתי מצא זמן להעביר את סרטי הווידיאו שלהם לפורמט דיגיטלי - ונדהמה עוד יותר לגלות תמונות אותן ידעה שלא צילמו כלל בווידיאו. והיתה צלמית אחרת, "עבודהיי, ובה כמה עשרות הסתעפויות-משנה נושאות שמות לקוחות שאת סיפוריהס הביא לה בארוחות הערב המשותפות שלהם. כפתור ה'"הפעליי, בפינה השמאלית התחתונה של המסך, כלל שורת פקודה חדשה ומוזרה: "קראי אותי, חשוב!", היה כתוב שם, והיא גילתה כי הרצת הפקודה הזאת מפעילה את מעבד התמליליס 6זסצ, אותו חיבב בעלה. היא עצמה העדיפה את סזקץוח.. הסיפור אותו קראה שס נכתב - ללא ספק - על ידי בעלה. היו לו כמה מאפייני סגנון, אותם הכירה זה מכבר, והוא נשמע כמדע בדיוני של ממש. שבב בדמותו של פרנצ. נו מילא. אלא שהאיש, אישה שלה, הצליח לתכנת משהו בפיסת הסיליקון הזאת, כך ידעה, וזה עשוי להיות הדבר המדהים ביותר שהוצע אי פעם בחנויות משחקי המחשבים. חלומות מן העבר אודות יציאה לעצמאות, הקמת עסק והנפקה בארה"ב שבו ועלו במוחה. בינתיים, עד שישוב בעלה, החליטה להמשיך ולשחק ביימוח של פרנץ'י. היא פתחה חלון נוסף על גבי המסך, כדי לרשום שס הערות ורעיונות לשיפורים, אותן יקרא כשישוב הביתה. מטיילת בין התיקיות השונות, ניסתה לעמוד על שיטת ארגון הקבציס במשחק אותו פיתח בעלה. היה שם שילוב מורכב בין מבנה היפר-טקסט, בסיס נתונים טבלאי מסודר - ומערכת ארגון הקבצים של מערכת ההפעלה עצמה. אפשר היה לגשת אל החומר דרך ממשק נטסקייפ 3, ולהרי דרכו מגוון תוכניות עזר לתחומים שונים. קבצי אקסל טיפלו בחשבונות הבנק והמשכנתא שכמעט שולמה, וקבצי גרפיקה הציגו רעיונות שהתגלגלו ביניהם לעיצוב דירתם. מפעם לפעם נתקלה בקטעי וידיאו חדי תמונה, שהסתעפו אל קטעים אחרים, ואל קולות באיכות סטריאו שכמותה לא זכרה. היא תהתה היכן קיבל בעלה את הרעיון לשילוב המורכב הזה של מנגנוני תיוק, ומתי מצא זמן לבנות את היישום שהלך וקיבל מימדי ענק לנוכח עיניה התוהות. לכל הרוחות, אמרה לעצמה, הרי דיברנו רק השבוע על החלפת הדיסק משוס שזה הקיים מתפוצ מרוב חומר, היכן לעועזל הוא מצא מקוס לכמויות הווידיאו והגרפיקה האלה! באיוה אלגוריתס הוא דוחס אותם? לפתע, גילתה תיקיית-בת של תיקיית-משנה, אשר נשאה את השס "קשרים מיוחדים" כשהקישה בעכבר, נפתחה רשימת שמות נשיים כולם, ובסיס נתונים טבלאי הציג תמונות, מספרי טלפון, רשימת מקומות ותאריכים. קטעי הווידיאו החיים שהיו מאוחסנים שם אימתו כמה מהחששות שקיננו בה זה מכבר לגבי בעלה וחברתה הטובה ביותר. והיה שם נוסף, של אחת העובדות בחברה בה עבד - עס תאריכים של לפני למעלה משנה, ושם שלישי, ור, שציון המקום שלו היה מלון בעמק הסיליקון, שס התאכסן בעלה באחת מנסיעותיו העסקיות. נושכת את שפתה התחתונה, סגרה את התיקיה, והחלה במחיקה שיטתית של כל הקבצים הכלולים בה. אחר כך, המשיכה למחוק קוב אחר קוב>, את כל היישוס כולו. לפתע, עלה בבירור קולו של בעלה מרמקולי המולטימדיה המשוכללים. "אל תמחקי אותי, הן לא חשובות", הוא אמר, מתחנן, והיא שלחה את ידה וכיבתה את מתג ההפעלה של הרמקול. בן זונה, אמרה בקול רם, מפרמטת את הדיסק הקשיח. אפילו להתוודות כמו שצריך אינך מסוגל, ואתה שולח את מערכת המולטימדיה לעשות זאת במקומך. מעניין כמה שעות השקעת במשחק המחורבן שלך. כשתחזור היום הביתה נתחשבן על הכל. הוא לא חזר אותו יום. הוא לא חור אותו שבוע. הוא לא חזר. מפעם לפעם, כשהפעילה את המחשב, דימתה לשמוע את קולו עולה מרחוק ברמקולי המולטימדיה: "למה מחקת אותיניי סייק ///7/22 20 0 6 54 קג/ 6 קש /שכיס, 6/, << 06270ק. 3 5/ק2 2645 קיק 29/6, 6 3/2 3ק/ 346//, כישי/ייס, שב/א/ו. 06/69 כ 6כ /6/7/ל7 קי/ס, 227 / 6י] כש/כ] 23ל /43 2/3/ כקל.6 0526 - % 23006/ 2 9 9/ 0/0/60 כ 2///6/ >כי/ 6 שס7 /6כ. <עאשק 2 7 =95יקק 9% ק ו 6/97, 33 22325// 02 5 אכ 66 6/ע 6 ק/2 0ל02/3, 0 53 20כ/3ק, 22 6 6/5כ. 9 קילק /6כ 6 א קאק/3 ו שק 0-ו אאשיכ//ק וק /029/ק. /2/6/ 70/97 00 /3 0 אק 6 ס/יק/) 6ע, 25 ליי 22.2 227 קיש וס ל קייכן קי5/ כ2/ס 6 ליק////2//0 220/90 050 2 א ע/ק. /א 629 5 5/7 6 קיי6/ס/ 006 /קיכ/ //3-/ ק /כ אישל ל/ק/ 5/7 סל//, %/32//09/ק, ככ יל ל 2/2090 2/ 0 /0 לריסק //6/ס, 6 סקייס אע2/0"] אכ/כ: /אל, פייכן 22520 90 20 ₪ /אק/ס/כע// 6/3///0/ /0 729 5 רו לו ויו רו ו קוו צנ ד הצ | 1 . 1 | שכ, 9/4066 כיע2//פ, 0לק 6 יקיל - | ] . | /קו/ק וקכ 00 0 5/ ק-קכ3ים, 0/5 9 / 9 4 ן ו | | | כיהי. 246 כק. קששיכק"/ו/ק. ק/כי] ל ק/כ"ן, (6 9 "ו / | | 5/ קייק/ס כ//. כי₪ 2/6 6 /3ק /כיכק % ו | 8 = 200 6 לק 6 6 9 תוצא מ'רצו / : | קציסק 4020 2 מחסר ש / > | [ 60709 . ל האוניברסיטה 6 לור גלאוסרטם- 31 | [ זצאו ילימוד, ממסצו 0 י מביעים ט / אות ש 1 | ב ו ימורים ו רצו גב / 7 | | ההוראן 2 קחש | א[ הל'ח 6 שברד'ח 6 צרבח'ח 6 א'טלקית > טיניח 1 9 ו יי כו ש בי קורם'ם בבל הרמוח, ל'מוד' בוקר/ערב בממבחד שעוח לבחירתך 8/8 /ם2ו ג 5 קורסים עיסקיים*: . 8 אתגרים ועסקים - באנגלית עושים עסקים באנגלית רהוטה. 8 התקשורת האירגונית הכתובה - בעברית עקרונות הכתיבה, מסמכים, סיכומיס ופרוטוקולים. ₪ 6 תכתובת מנהלית - באנגלית מיומנות בניסות נכון. 34 ₪ אנגלית טכנית . * הקורסים מתקיימים בת'"א, חיפה וירושלים בלבד. קורסים פנים מפעליים: לקבוצות מאורגנות לחברות היי-טק, אלקטרוניקה ומחשבים בימים ושעות גמישיס ובמחיריס נוחים. לפרטים טל. 03-5613653 פרטים והרשמה במרכזי הלימוד: תל-אביב: 03-624226, חיפה: 04-8245686/8245659, ירושלים: 5617536, 02-5639254, ב''ש: 07-6277188, כ''ס: 09-7649303, ראשל'"צ: 03-9662197, נתנית: 09-8652767, חולון: 68 03-50134, כרמיאל: 04-9581073, מכבים-רעות: 08-9265570 דלוג ביתהסברלשבות ינדור הניר 'יהדבר היחיד שחוק כלשהו להגנת הפרטיות יכול להשיג הוא הקטנת הגיוקים". רוברט א. היינלין, מחבר הספר יור באר נוכריה" (1-306 טפחגז51 ג חו וטפחגזו5). זהו סיפורן של שתי ערים. ערים מן העתיד הקרוב, נניח בעוד עשרים שנה אם לא יקרה משהו בלתי-צפוי, יהיה עליכם לחיות באחד משני המקומות האלה. הברירה היחידה שלכם תהיה באיזה משניהם. במבט ראשון, אוג זה של ישובים עירונייס מן העתיד הקרוב נראים דומים למדי. שניהם מכילים פלאים טכנולוגיים מדהימים, בעיקר בתחוס המדיה האלקטרונית. שניהם סובלים מן הבעיות העירוניות המוכרות של תיטכול ורקבון. אס יש התקדמות כלשהי לקראת פתרון הבעיות האנושיות, הרי שהיא מתרחשת בהדרגה. יתכן שחלק מן הילדים נראיס משכילים ומחונכים יותר. אפשר שהאוויר נקי קצת יותר. בני-אדם עדיין מוטרדיס מצפיפות היתר של האוכלוסיה, מן הסביבה, ומן המשבר הבינלאומי הבא אף אחד מאלה אינו מעניין אותנו כרגע, משום שזּה עתה הבחנו במשהו שונה לחלוטין בערים של המאה העשריס ואחת. תכונה המבדילה אותן באופן מובהק מכל עיר גדולה בסוף שנות התשעים. הפשיעה ברחובות נעלמה כמעט לחלוטין משתי הערים. אבל זהו רק תסמין, רק תוצאה. השינוי האמיתי מציץ אלינו מכל פנס רחוב, גג ושלט. מצלמות זעירות, הנעות ימינה ושמאלה כממטרות, סוקרות את התנועה ואת הולכי הרגל, מבחינות בכל דבר בשטח. האם נכנסנו לסיוט בנוסח ג'ורג' אורוולז האם ראשי שתי העריס חיסלו את הפשיעה ברחוב במחיר הקמתו של ייחזון"' סטליניסטי בואו איתי לרגע לעיר מספר אחת. כאן, המוני המצלמות מעבירות את מראות העיר היישר למטה המשטרה, שם מפעילים קציני הבטחון מעבדי תמונה מתוחכמים כדי לסרוק את התמונות ולאתר מקרים של הפרת הסדר הציבורי - או אולי כל סטיה מדרך המחשבה הממוסדת. האזרחים הולכים ברחובות כשהם מודעים לכך שכל מלה או מעשה שלהם עומדים לבחינת סוכניו של גוף חשאי כלשהו. כעת נדלג במרחב ובומן. ממבט ראשון, הדברים בעיר מספר שתיים נראים דומים מאוד. גס כאן יש מצלמות בכל מקום, מותקנות על כל נקודת תצפית גבוהה. אבל כאן אנו מבחינים מיד בהבדל מכריע. ההתקנים אינס מדווחים למטה המשטרה החשאית. תחת זאת, כל אזרח ואזרח בעיר יכול להפעיל את שעון-היד/מקלט הטלוויזיה שלו ולהציג תמונות מכל מצלמה בעיר. כאן נראה אשה פוסעת לבדה, המפעילה את המצלמה כדי לוודא שאיש אינו מסתתר מאחורי הפינה שאליה היא מתקרבת עתה. שם מחייג איש צעיר המאחר לפגישה, כדי לוודא שידידתו עדיין ממתינה לו ליד המזרקה בכיכר העיר. ליד הקניון נראה צעיר שניסה לגנוב מאחת החנויות, נלקח למעצר בעדינות רבה, תוך הקפדה מירבית על כל כללי הטקס, משום שהשוטר יודע שמספר בלתי-ידוע של בני-אדס צופים בעניין בתהליך לכל אורכו, שמא יסטה לרגע מן הכללים המחייבים את מקצועו. בעיר מטפר שתיים, חל איסור להתקין מצלמות זעירות כאלה במקומות סגורים רבים ... פרט למטה המשטרה: כל אזרח יכול לכוון את המצלמה שלו לשס, ולעיין ברישומי המעצרים, המשפטים, ובעיקר לצפות בחדר הבקרה של המצלמות, כדי לוודא שהסוכנים שבתפקיד אכן צופים בנעשה רק כדי לחפש פשיעה אלימה - ורק פשיעה. למרות הדמיון, אלה הן שתי ערים שונות לגמרי. שני סגנונות חיים המייצגים שתי מערכות יחסים מנוגדות זו לזו, בין האזרחים לבין המופקדים על בטחונם. אפשר שבעיני הקוראיס ייראו שתי האפשרויות כמצמררות למדי. אפשר ששני הייעתידים" אינס לרוחכם. אבל האם יש בכלל ספק באיזו עיר נעדיף לחיות, אם אחת משתי הערים הללו היא הברירה היחידה! אבוי, נראה כי אלה יהיו האופציות שלנו. כי המצלמות כבר בדרך, בצד רשתות נתוניס שישלחו המוני תמונות לכאן ולשס, במהירות גבוהה מזו של המחשבה. למעשה, העתיד כבר כאן. כיוס, בבריטניה, כמה עשרות ערים ועיירות כבר הלכו בעקבות הדוגמה של העיירה חח 12 פ'פָחוא, שליד נורוויצ', שבה הותקנו 60 מצלמות וידאו בשליטה מרחוק, לסריקת מקומות "מועדים לפורענות". המצלמות מדווחות ישירות למטה המשטרה. הירידה בשיעורי הפשיעה עלתה על כל התחזיות, והגיעה לאחד חלקי שבעים משיעורה הקודם באזורים המכוסים ובקרבתם. ההסכונות בעלות ניידות הסיור לבדן מימנו את הציוד תוך חודשיס ספורים. כיוס מותקנות למעלה מ-250,000 מצלמות בכל רחבי הממלכה המאוחדת, ומשדרות תמונות מסביב לשעון ל-100 משטרות מקומיות, שכולן מדווחות על ירידות משמעותיות בשיעורי העבריינות בציבור. מן הסקריס עולה כי המצלמות פופולריות מאוד בקרב האזרחים, למרות שלוחס זכויות האזרח הבריטי ג'ון וודהאם ואחריס מבכים על התפוצה העצומה של טכנולוגיית "הצצהיי צו. "אפשר להשתמש בה לכל מטרה," הוא אומר, "וברור שאפשר לעשות בה גם שימוש לרעה." המגמה בצפון-אמריקה איטית יותר, אך נראה שגם כאן היא מתעתדת להמריא. אחרי שניסוייס ראשוניים זכו לברכת הציבור, מתכננת עיריית בולטימור להתקין מצלמות משטרה שיסקרו 106 צמתים בעיר התחתית עד סוף 1996. איש אינו מכחיש את היתרונות הברורים והדרמטייס לטווח הקצר שבטכנולוגיית מעקב זו, אבל זו איננה הבעיה האמיתית. לטווח הארוך, התושבים הריבוניים של בולטימור ושל אינספור קהילות נוספות ייאלצו לבחור בדיוק כמו תושבי הערים הדמיוניות מספר אחת ומספר שתיים, מי ישלוט בסופו של דבר במצלמות! הבה נבחן עוד דוגמאות: כבר עתה מסוגלים המהנדסיס לדחוס את כל האלקטרוניקה הדרושה למצלמת וידאו לתוך מארז שגודלו פחות מקוביית סוכר. יחידות זולות שגודלן כשל חצי חפיסת סיגריות מוצעות למכירה בחנות קטו5 עֶק5. חנות זעירה במרחק שני גושי בתים ממרכז האומות המאוחדות. בקרוב יהיו המצלמות הזולות הללו כה קטנות, עד שהעוברים ושבים לא יוכלו להבחין בהן. מצלמות אינן התקני המעקב היחידים המתרביס במהירות בערים שלנו. בעקבות רדווד סיטי, קליפורניה, דרומית לסן פרנציסקו, החלו מספר משטרות מקומיות להתקין מקלטי קול בשכונות מסויימות בערים, המשדרים ישירות למטה. באמצעות טכניקות קליטה ואיתור מתקדמות, יכולים "מעשה חושבי" מרס 17 / . השוטריס לאתר במדוייק קולות ירי ולשלוח במהירות ניידות סיור למקוס, מבלי שייאלצו להמתין לדיווח טלפוני אלמוני ובלתי ברור מן השכנים. בשנת 1995 מסר משרד ההגנה האמריקני חוזה בשווי של 1.7 מיליון דולר לחברת 16055005 זת8ו!41, יצרנית מערכת המעקב 65זט560, לצורך בדיקת אבטיפוס משוכלל של מערכת רשתות מעקב בוושינגטון די.סי. ובערים אחרות. במשרד מקווים כי המערכת תוכל להבתין לא רק בסוגים שוניס של קולות ירי, אלא גם בקולות אנושיים הזועקים לעזרה. שכלולים נוספים בוודאי לא יאחרו להופיע. או דוגמה אחרת לציוד בנוסח ג'יימס בונד, המוצע עתה לכל דורש המוכן לשלס תמורתו. כיוסם אפשר להזמין מקטלוג משקפי ראיית לילה המבוססים על טכנולוגיה אופטית מתקדמת ביותר באינפרא-אדום, בדיוק כמו אלה הנמצאים בשימוש הצבא. הם עולים בערך כמו מצלמת וידאו. הטכנולוגיות האזרחיות והצבאיות לשיפור ראייה צועדות כיום יד ביד, כפי שקורה בתחוס המחשבים כבר שנים. איך זה ישפיע על חיינו: זה אומר שאפילו החשיכה שוב אינה מציעה הבטחה לפרטיות. כך גם גדר הגינה שלכם. בסוף 1995 תיאר האדמירל ויליאם א. אוונס, סגן הרמטכייל, מערכת חישה שהיתה אמורה להיות מבצעית תוך כשנה. המערכת משתמשת במטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט), המצויד במצלמת טלוויויה עם קשר וידאו דו-כיווני, כדי לספק נתוני מעקב מן האוויר לחיילים בשטח. מזלי"טים לצילום שעלותם כמיליון דולר טסים בשירות הצבא כבר שנים רבות, ומאפשרים ביצוע משימות סיור ומעקב אוויריים ללא סיכון חיי טייסים. ההבדל טמון במחירה הנמוך ובפשטותה של המערכת החדשה. במקום צוות הפעלה של עשרות אנשים, היא נשלטת בידי חייל אחד שהוכשר למטרה זו. המחיר למזלייט יהיה זעום, שכן יחידה כזו שוכנת בנוחות רבה בכף היד. כלים זעיריס וכמעט שקטים לחלוטין כאלה, הידועים בשם שק 8 ססזס!1ק-1סחוטת, מסוגלים לטוס בין עצים ומעל גדרות כדי לסרוק את האזור שמסביב לגדוד חיילים, כדי לאתר איומים אפשריים. אוונס צפה כי היחידות הללו ייוצרו בייצור המוני בכמויות עצומות, דבר שיפחית עוד את המחיר ליחידה, האם יתכן שהדגמים האזרתיים יאחרו להופיע, וכך יקי הק על פרטיותם לכאורה של משתזפי החצר האחורית! האם בכוחנו למנוע תוצאה זו על-ידי הגבלת מצלמות מסוג זה למגזר הצבאיז ברור שלא. שום חוק לא יעצור את התפשטותן. מובן שתצא קריאה אזרחית לחקיקה. יתכן שהתקנות הרשמיות יתרבו כתגובה לועם בציבור. (האס עלינו להעביר חוקים שיאסרו בעלות פרטית גם על דגמי מטוסים!) אבל יהיה מספר החוקים שייחקקו כאשר יהיה, הופעתם של מתקנים אלה בערינו וברחובותינו אינה רחוקה. העשירים, החזקים, ובעלי השררה יתקינו אותס, אם באופן חוקי ואם בחשאי. הם ילכו ויתפשטו. ומדי שנה ייעשו גם קטנים, מהירים, זולים וחכמים יותר. זאת ועוד, מצלמות מעקב אינן אלא קצה הקרחון, הן חידוש פולשני וחודרני נוסף של עידן המידע. ויש דוגמאות נוספות בשפע. האם מעטפת נייר מסוגלת להגן על תוכנה, במשלוח רגיל בדואר ימי, כאשר סורקים מן הזן החדש מסוגלים לפענח את סימוני הדיו שבתוכה אפילו ללא צורך בפתיחתה! בסדר, אז נגיד שאתס מתכתבים בדואר אלקטרוני ומשתמשים בתוכנית הצפנה ממוחשבת כדי לוודא שהמסרים שלכס ייקראו רק בידי הנמען שבחרתם. מה הטעס בכל מערכות ההצפנה והקידוד כאשר יריב מסוגל להטיס מצלמה בגודל זבוב היישר לתוך חדרכם, להציבה מעל שולחנכס ולצפות בכל הקשה שלכם על המקלדת! אותה בעיה מתעוררת כשאנו חושבים על התרבותם של מסדי נתונים עצומים, המכילים מידע על חיזנו, מנהגינו, טעמעו ותולדותעו האישיים. מתוך סורקי הקופות הרושמות במיליוני מרכולים, ספריות וידאו ובתי-מרקחת זורס כבר עתה נחל איתן של נתוניס סטטיסטיים על לקוחות ועל רכישותיהם, שבהן מסתייעות החברות כדי לשרת אותנו ביתר יעילות - או כדי לחעניק לעצמן יתרון תחרותי בלתי הוגן, שכן הן יודעות עלינו הרבה יותר ממה שאנו יודעים עליהן. במהרה יכילו המחשבים גם רשומות ביננסיות והשכלתיות, מסמכים משפטיום וחוות-דעת רפואיות, המפרקות אדם לחלקיקיו הקטנים ביותר, עד לרמת הגנים וכל המידע הזה יהיה נגיש לורים גמורים,. ללא ידיעתכם ואפילו בניגוד לרצונכם המפורש. בדיוק כמו בדוגמת המצלמות המותקנות על פנסי הרחובות, הבחירה שנעשתה בדבר רשתות המידע העתידיות - דרכי הבקרה עליהן והשליטה בגישה לנתונים - ישפיעו על חיינו, חיי ילדינו וצאצאיהס. למַעשָה, כבר עכשיו מאוחר מכדי למנוע את פלישת המצלמות ומסדי הנתונים. את השד אי-אפשר לדחוס בחורה לתוך הבקבוק. יהיה מספר החוקיס שיועברו כאשר יהיה, את הטכניקות והכלים החדשים לא תהיה כל אפשרות לחסל באמצעות החוק. האור עתיד לארוח על כל היבט בחיינו. הבעיה האמיתית הניצבת מול האורחיס במאה החדשה תהיה כיצד יבחרו המבוגרים הבוגרים לחיות - להתחרות, לשתף פעולה, ולשגשג - בעולס כוּה, בחברה שקופה. באשר לאותן מצלמות, לדוגמה - המותקנות על כל פנס-רחוב בעיר מספר אחת ובעיר מספר שתיים - נוכל לראות כי מהחלטה אחת ויחידה נבעו שני סגנונות שוניס תכלית השינוי באורח החיים העירוני. מן האופן שבו השיבו בני האדס החיים בכל אחת מן הערים על השאלות הבאות: האס הזכות לגשת למערכות הפיקוח האוניברסליות הללו תהיה משותפת לאזרחים ולבעלי השררה! האם יהיה לפשוטי העם הכוח הריבוני לפקח על המפקחים, והאם יעשו בו שימוש! בעיר מספר אחת, ביום רגיל יכולות צילי וגילי לטייל ברחובות מבלי לחשוב אפילו על המצלמות הזעירות שמעל ראשן. הן עשויות אפילו להאמין להצהרות נציגי המשטר, כי כל "עוני הריגוליי בוטלו ופורקו כבר לפני שנה או שנתיים (כאשר למעשה הן הוחלפו בעינייס קטנות יותר, שקשה יותר להבחין בהן). צילי וגילי פוסעות בידיעה כי שכניהן אינן יכולים לרגל אחריהן (פרט, כמובן, לאלה המציצים מכל עבר בחלונות הבתים - נטל שבני-אדם התרגלו לחיות עמו במשך מאות שנים, ללא נוקיס נראים לעין). במילים אחרות, צילי וגילי מאמינות לתומן שהן נהנות מפרטיות. תושבי עיר מספר שתיים מיטיביס לדעת, הם מכיריס בעובדה כי מאז ומעולם לא היתה הפרטיות אלא אשליה - לפחות מחו לבית. הס יודעים כי כל אדם בעיר יכול לכוון את המקלט שלו לאותה מצלמה שבראש פנס הרחוב הקרוב ... וזה לא ממש מטריד אותם. הס מביניס מה חשוב באמת .. שהס חייס בעיר שבה השוטרים יעילים, נוהגים בכבוד כלפי האזרחים, ומעל לכל, אינס עומדים מעל החוק. מקוס שבו פנים הבית הוא קודש הקודשים, אבל ברחוב יכול כל אזרח, עשיר או עני כאשר יהיה, לפסוע בבטחה כשהוא מצויד בכוח כאילו-אלוהי, לצפות כחפצו בכל פינה בעיר מנקודת תצפית מעולה, לראות את כל פלאי הכפר העצוס אך האינטימי שהפכה המטרופולין להיות - כאילו הפכה במטה קסס מעיר של גברים ונשים לעיר של ציפורים. אזרחי עיר מספר שתיים מתפתים לפעמים להעלות זכרונות על הימים ההם, לפני שהיו כל-כך הרבה מצלמות ... או לפני שהטלווטיה פלשה לבתים, או לפני היות הטלפון והמכונית. אבל ברוב הזמן, יודעים אזרתי העיר מספר שתיים כי הימים האלה חלפו לבלי שוב. מעל לכל, דבר אחד הופך את החיים לנסבלים - הבטחון כי כל אחד יודע מה קורה, ויש לו אכות לקבוע מה שיקרה בעתיד. זכות שווה לוו של עשירי העיר או של מפקד המשטרה. מובן שמשל קטן - ככל המשלים - לוקה בפשטנות-יתר. למשל, בעיר הדמיונית של "הבחירה החופשית", יהיה על האזרחים לקבל 10,000 החלטות. האם אדם יכול ליזום חיפוש שגרתי כדי לבחור בפני אדם אחר מתוך ההמון: מאחר שמישהו עלול להשתמש בהתקנים הללו כדי לעקוב אחר אדס אחר אל ביתו, האס יש לאסור על עברייניס שהורשעו בדין את הגישה לרשת המצלמות! או האס הבעיה תיפתר על-ידי כך שהמערכת תדווח לכם על זהות כל אדסם הצופה בכס! (פתרון השקיפות ההדדית). מתי יש לאפשר לסוחרים להכניס מצלמות כאלה לחנויותיהם: נכון שהן עשויות להרתיע גנבים, אבל מאידך, מה זה עסקו של מישהו באיזה מדף בחנות הספרים אני בוחר לעצור ולדפדף! אס המצלמות ייעשו קטנות וניידות יותר (כגון מזל"טים בגודל יתוש), איוו הגנה תהיה לנו נגד מציצים, או מרגלי משטרה, שיטיסו התקנים כאלה היישר לבתינו דרך החלונות הפתוחים: רשימת הסיבוכיסם האפשריים ארוכה מאוד, מורכבות אינסופית זו של בחירות עלולה לגרוס לחלק מאזרחי עיר שתיים לקנא בפשטות החיים בעיר מספר אחת, שבה רק העסקים הגדולים, המדינה, וכמה פושעים מבוסטים היטב, מחזיקים בזכויות אלו. בכך אין כמובן כל חדש. כל הדורות הקודמים ניצבו בפני בעיות מסוג זה, שתוצאותיהם שינו את פני ההיסטוריה. כשתומס ג'פרסון המליף על מהפכה אחת לכמה עשורים, הוא לא דיבר ברמה הפוליטית בלבד, אלא על הצורך המתמיד לשמור על גמישות, להיות מוכנים לנסיבות משתנות - לחדש לפי הצורך, ובו בומן להישאר נאמנים לאותם ערכים שנותרו בעינינו נצחייס וראויים להגנה, כבר עתה התרבות שלנו רעשנית מאוד, בגלל סיבה זו בדיוק - משוס שבחרנו בחופש ובריבונות ההמונים, וזה אומר שציבור האזרחיס עצמו חייב לנהל ויכוח מתמיד על כל הפרטים, במקוס להשאיר אותם להחלטת מועצת הזקנים. "מעשה חושביי מרס , 199 ההבדל כיום אינו רק בקצב האירועים, אלא 9% גס בערכת הכלים שבידינו לקראת העתיד. מה שמבדיל את החברה שלנו מקודמותיה, יותר מכל דבר אחר, הוא הכשרון ליישם את הלקח שנלמד בקשייס כה רבים: לכל אורך ההיסטוריה, היתה רק תרופה אחת נגד טעויות שהתגלו, אמצעי-מנע אחד נגד עשיית טעויות גדולות ומטופשות, סייג אחד נגד רמיה עצמית: ביקורת. אך אבוי, ביקורת היתה מאז ומעולס מה שבני-אדס - ובמיוחד מנהיגים - שונאים במיוחד לשמוע. אני קורא לפרדוקס הזה "פרדוקט התוכיי. במשך מאות שנים היו השלכותיו עמוקות וטרגיות. הדיווחים מן העבר גדושים באירועים עצובים שבהס סבלו חברות ועמים 5 9 | 66בענההה תרתה ו שלמים בעיקר משוס שהפתיחות וחופש הדיבור דוכאו, והשליטים נהנו מן החופש לעשות שטויות הרסניות ללא הערות או מחאות מלמטה. אם יש לתרבות המערבית טריק אחד חדש ברפרטואר שלה, טכניקה האחראית יותר מכל אחת אחרת להצלחתה, הטריק הזה הוא הטלת אחריות (ע8ו]406001401). ובמיוחד הפטנט - ששוס תרבות אחרת לא הצליחה להשתלט עליו - של יישום עקרון האחריות על בעלי השררה. אמת, עדיין איננו שולטים בכך באופן מושלם. עדיין מצליחיס לטייח פשלות, כשלונות ומעשי-טירוף. ובכל זאת, אדם יכול להביט בעיתון או בטלוויזיה ולראות את גייסות העיתונות בפעולה נמרצת, בסיוע גדודיס של אנשיס פרטיים נזעמים ובצדק (בלוויית עורכי-הדין שלהם), שכולס תובעיס חשיפה לבזבוז או לשחיתות, גילוי סודות, וחיסול "תרגילים מסריחיםיי בעודם באיבם. גילוי נאות הוא סיסמת הדור, והפוליטיקאים נאלצו להיענות לתביעה בהעברת חוק חופש המידע (61, חסו1ההחס1ח] ]0 ת6600ז), חוק אמת במידע על הלוואות (פחו0חט!-חו-חזגתו), חוקי מפגש חופשי, ותקנות לאכיפת אמת בפרסום בנושאי דיור, מידע תזונתי על מוצרי מזון, בדיווח על הוצאות מימון פעילות שתדלנים בגופי החקיקה ועוד. מוסריות זו רווחת בתרבות העממית שלנו, שבה כמעט כל ספר או סרט מטיף לאותו המסר - חשדנות כלפי הרשויות. תופעה זו אינה ייחודית לדור שלנו. ספרי הלימוד מלמדים כי החירות מוגנת על-ידי ייבלמִים ואיונים" חוקתיים. אלא שאותם סעיפים חוקתיים הועתקו, כבר בתחילת המאה התשע-עשרה, בידי כל האומות החדשות שהוקמו באמריקה הלטינית, ואף אחת מהן לא היתה מעולם חופשית באמת לאורך זמן. בצפון-אמריקה פעלו הבלמים והאיזונים החוקתיים רק משוס שזכו בסיועה של מסורת מיתית רבת-עוצמה, שמצאה ביטוי עשיר בסיפורים ובשירים - וכיום בכל סרט הוליוודי: על כל צבירת כוח יש להביט בדאגה. מעל הכל, מעודדים אותנו להטיל ספק בממשל. בספרו "החברה הפתוחה ואויביה" (163וחשח %'ז] 6ת8 500101 ח6קכ) טורד), ציין הפילוסוף קרל פופר את חשיבותה של מיתולוגיה זו בימיס החשוכים שלפני ואחרי מלחמת העולס השניה. רק באמצעות התעקשותנו על עקרון הנשיאה באחריות נוכל להזכיר למשרתי הציבור כי הם נים משרת כך אנו גם שומרים על חלק מן האמון כי הסוחרים אינם מרמים אותנו, או שבתי-החרושת אינס מרעילים את המים. ככל שהרגל זה לפקפק ברשות ובסמכות נראה לעתים חסר יעילות ורעשני בזעמו, הוא מבטיח את חירותנו יותר מכל השיטות החברתיות הקודמות שהתבסטו על יראת כבוד או על אמון. ובכל זאת, בכל פעס שקבוצת אינטרסנטים אחת מנסה להטיל על רעותה את האחריות, מתעורר פרדוקס נוסף: בכל פעם שנוצר קונפליקט בין פרטיות לבין נשיאה באחריות, בני-אדם תובעים את הפרטיות לעצמם, ואת הנשיאה באחריות מזולתם. נראה כי כלל זה תקף בכל תחומי החיים המודרניים, החל בתסמונת צפואזא (0ז 5% עוח הו וסח) (כן, אבל לא אצלנו), וכלה בתביעות לפרסם בציבור את פרטיהם של עברייני מין, ובמלחמות על עניינים כגון דיווחי מצב אשראי וזּיהוי הצד המתקשר. ביטוי בולט במיוחד מצוי במחלוקות מן העת האחרונה על שאלת ארגון המוסדות החדשים בעידן המידע - החל באינטרנט וכלה בכלי התקשורת לשידורי טלוויזיה וכבליס. לכך יש להוסיף את גל הספרים, המאמרים והנאומיס המנבאים איומים קשים על זכותנו היקרה לפרטיות רק בשנה האחרונה התרבו הקריאות "לציידיי את האזרחים והארגונים בכלי הצפנה - ליצירת שיטות קידוד סודיות להגנת מידע - כך שהמסדרונות הפתוחים של האינטרנט, ואפילו קווי הטלפון שלנו, יתמלאו בערפל מסמא של מסרים סטטיים ומוסווים, במסכות, הסוואות ואנונימיות שגרתית. כמה מן ההוגים הטוביס והמבריקים ביותר בחברתנו נוטיים באחרונה לשיר שיר הלל לייתור הזהב של הפרטיות" הבא עלינו לטובה, שבו איש לא יבטרך עוד לחשוש מהאזנות וירחרוחים" מצד הממשלה הגדולה והרעה. מסוכן להתייצב נגד שטף מוסרי כמעט-אוניברסלי כזה. ג'ון פרי בארלו, מייק גודווין, גיון גילמור וחבריס אחריס בקרן החזית האלקטרונית (60ו!חסז= 6ותסזו160 חסוו03מוס=) היו נזעמיס במיוחד, ותבעו לחמש את כל האזרחים בכוח בלתי מוגבל כדי להסוות את דבריהם, פעולותיהם וזהותם. אם לא, טוענים אבירי הזכות לפרטיות, צפויה סכנה גם לחירות עצמה. בהתנגדותי לטירוף מודרני זה לסודיות אישית, הרשו לי להדגיש תחילה כי אני דווקא אוהב פרטיות. זאת ועוד, כסופר וכדמות ציבורית, אני זקוק לפרטיות, בוודאי כמו כל אדם אחר ואולי אף יותר. כל האינסטינקטים שלי מובילים להסתגרות, להגנה על משפחתי מפני פלישות לחלל הפרטי שלנו. אם נחזור לדוגמה הקודמת, הייתי מתקשה מאוד להתרגל לחיות באחת משתי הערים שתיארתי קודם. לא מוצא חן בעיני שמצלמות זעירות ירחפו מעלי ויציצו בי. אבל כמה קולות - סטיוארט ברנד, ניק ארנט וברוס סטרלינג, למשל - כבר החלו לומר את מה שמובן מאליו: כי המצלמות הללו בכל קרן רחוב כבר בדרך אלינו, בדיוק כמו האלף החדש. דבר לא יעמוד בדרכן. מובן שאנחנו יכוליס לנסות. נוכל להתסיס, להפגין, לחוקק. אבל בחפזוננו להעביר את חוקי הפרטיות הללו, לא נצליח למנוע מן העינייס הסמויות להצי לתוך חיינו. ההתקנים ילכו וייעשו קטנים יותר, ניידים יותר וחכמים יותר. בצורת תוכנה הם ישוטטו גם באוטוסטרדות הנתונים. העשירים, בעלי הכוח, זרועות המשטרה וקבוצות העלית הטכנולוגית יוכלו תמיד למצוא כל דבר שירצו לדעת עליכם ועלי. בסופו של דבר, כפי שהסופר רוברט היינלין חזה כבר לפני שנים, השפעתם העיקרית של חוקי ייהפרטיות"" היא '"הקטנת הגיוקיים". ואני הייתי מוסיף, מניעת האפשרות שלי ושלכס ללמוד משהו על חיי העשירים והחזקים. אס הברירה היא פרטיות ונשיאה באחריות, אני נאלץ להגיע בעצב למסקנה כי זו אינה ברירה כלל. פרטיות היא מוצר רצוי ביותר של החירות אם נישאר חופשיים וריבוניים, אז תהיה לנו מעט פרטיות - בחדרי השינה שלנו ובמקומות הסודיים שלנו. כאזרחים, נוכל לדרוש פרטיות מסויימת. אבל חובת הנשיאה באחריות אינה תועלת נלווית לכך. זהו המרכיב היסודי האחד שממנו ניזונה החירות. ללא הנשיאה באחריות, הנגזרת מתוך הפתיחות - שאפשר לאכוף אותה גם על האנשים והמוסדות החזקים ביותר - אין קיוס לחירות. כפי שהדבר היה נכון בעבר, כך הוא נכון אלפי מונים יותר בעידן המידע הממשמש ובא, כשמצלמות ומסדי נתונים יצוצו כפטריות אחרי הגשם - או כמו עשבים שוטים - בין שהדבר מוצא חן בעינינו ובין שלא. אחת ההחלטות היסודיות הניצבות בפנינו בעתיד הקרוב תהיה: האס נהיה מסוגלים לחיות את חיינו כשאנו חשופים לבדיקה מדוקדקת ... כשכל סודותינו פתוחים לרווחה ... אם בתמורה נקבל פנסיס משלנו, שבהם נוכל להאיר על היהיריס ובעלי כתבה זו לקוחה מספר עיון בכתובים, הזרוע! "החברה השקופה" (5001619 זח6זהקפת3זך טויך). סח[ , קט0סז2) 6מ129821א 6זא (6) .0 פותפה |[ . חסופפ1מהשק 0 66ותתק6ת 1 ס6ל 16 חס 60זו פט זור .60 60ז1גו ואוו :קזח או שמא אשליית הפרטיות כה יקרה לנו, עד שהיא שווה כל מחיר, כולל ויתור על זכותנו לסכל את זממס של בעלי השררה: אין תשובות פשוטות, אבל הצגת שאלות יכולה להיות צעד ראשון בדרך הנכונה. "מעשה חושביי מרט 107 !שש = 9 יכ 3/0 060 2/3/0/5090 6/0 20/2 זור הזו כ6כ] 03( 2/0126 240/97 כ תג 99/20/077/[/42/אכ מ היתרונות שיש לטכנולוגיות המידע ולטכנולוגיות האחרות בתהליך ההוראה ניתניס ליישום בתהליך ההוראה האוניברסיטאי הרגיל, אולס נראה כי יש להן פוטנציאל עצוס דווקא בקידוס תהליכי ההוראה מרחוק. אוניברסיטאות רבות בארהייב מתחילות לשקול ברצינות מודלים שוניס של הוראה מרחוק. אוכלוסיות היעד שלהם הן תלמידים בקמפוסים מרוחקים, עובדיס בתעשיה, חינוך מבוגרים, לימודי המשך ותלמידי תיכון. בעבר נעזרו לשם הוראה מרחוק בהרצאות מוקלטות על סרטי וידאו, אך השינויים בעולס הטכנולוגיה והטלקומוניקציה הביאו לשינוי בשיטות ההוראה מרחוק ולשילוב טכנולוגיות חדשניות, כמו וידאו אינטראקטיבי, תוכנות מולטימדיה למצגות, תקשורת מקוונת ועוד. מתחילה להסתמן בארהייב מגמה של מעבר ממוסד הלימוד כמוקד המרכזי, לכיוון לימוד במסגרות כמו בית, מקום עבודה, ספריות, מוזיאונים וארגוניס אחרים. מגמה זו מצביעה על שינוי משמעותי בחברה של היוס וזו העתידה להתפתח בעתיד הלא רחוק. הצורך בהדרכה ואימון של עובדיס במקומות עבודתם, בעיקר בקונצרנים בינלאומיים שעובדיהס פזורים ברחבי העולם, עודד את פיתוחס ושילובם של טכנולוגיות חדשניות ביותר בתהליך ההדרכה מרחוק. מסתמנת מגמה של הקמת שותפויות והתאגדויות בינמוסדיות שמטרתן להביא את ההדרכה וההוראה ישירות לבית הלקוח (.0ו 01 \ , פטקוח63 [008ס21) וא18) 899( 7/02/05 0026//שי/2, !ו 240/92 (לשוו 42 /27/6. 4/9 26(/0/ןי /כ6 6(36[/4. 20/99 1/6 209 ג00 10/6 //5/ ליו ?י/ וי /57.65/ן] כו 6 0-4ןככ/נ). 60/0/77 2000 00 05/-2//06. 1 /י6, 92/6 0 שי ///0/ע. 0 הלין, [0./9/70/ 0/7 ?22 9 כלי תוכנה חדשים מסוג 5647₪זמא מאפשרים חיפוש נוח, הגעה אל מידע המוגש בצורה המשלבת היפר-טקסט, מולטימדיה, אחזור קל ושיתופיות. כלים אלה מטפלים בכל הצורות בהן ניתן להעביר חומר (תמונות, סרטים, קול וטקסט) ותומכים במאגריס ציבוריים ופרטיים כאחת. מתן נגישות לאינטרנט (מהכיתה, מהמעבדה, מהמשרד, ממעונות הסטודנטים ומהבית) מהווה צעד ראשון אך הכרחי בדרך לשינוי בשיטות ההוראה. המרחב הפיזי מוחלף בקוד גישה לרשת, המביא בעקבותיו למה שמכונה לעתים "מותו של המרחקיי. עם זאת, נדרשת עדיין השקעה רבה באיתור/בנייה של מאגרי מידע ברמה גבוהה וחשיבה על שימוש פשוט ואפקטיבי בהם. כמו כן, יש להשקיע רבות בפיתוח הגישה המתודולוגית והדידקטית המתאימה, ובהעמדת מערכת תשתית טובה, שתאפשר למורה ולתלמידיו נגישות נוחה לתמלילן, גליונות אלקטרונייס ושירותי רשת שונים. 200 0/0 7 ק240/7 ער 67/[י92/30/077]/אה האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) היא מוסד להשכלה גבוהה, בו שיטת ההוראה מבוססת על לימוד מרחוק. שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה פותח הזדמנות חשובה לשיפור השירות הניתן לסטודנט, ומהווה אמצעי לשמירת ייחודה ויתרונה היחסי של אוניברסיטה כמוסד להוראה מרחוק, המקפיד על איכות, עדכניות וחדשנות המרכז לעיצוב שיטות הוראה מרחוק - שהם - הוקס באו"פ לפני כשנתייס במטרה לפתח ולהטמיע שיטות חדשות להוראה מרחוק, תוך שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתהליכים הקיימים של פיתוח הקורסיס והוראתם. שילוב זה נעשה תוך תיאוס בין אמצעי ההוראה השונים לבין עצמם ובינס לבין ספרי הלימוד, שהינס מרכיב ההוראה העיקרי שבו האוניברסיטה עושה שימוש (כיום וכנראה גם בעתיד). פעילות הפיתות והיישוס של מרכז שהם מלווה בתהליך הערכה מתמיד, שנועד לשפר ולקדם את הפרויקטיס השונים שבאחריותו. היעדים העיקריים בשילוב הטכנולוגיות בהוראה מרחוק: * קידום ושיפור איכות ההוראה, תוך ניצול כוחם של האמצעים הטכנולוגיים השוניס, שיאפשרו העברה מדויקת וחיה של חומר הלימוד ומילוי חלק מהחללים הנותרים בשיטת הלימוד הנוכחית. אמצעים טכנולוגיים מתקדמים אלה ישולבו לפי הצורך במערך הקורסים הכתובים, אותם מפיקה האוניברסיטה בכל תחומי הלימוד בהם היא עוסקת. * פתיחת הזדמנויות חינוכיות חדשות בפני התלמידים (נגישות למאגרי מידע וכדומה), מתן היזון חוזר ואפשרות תרגול. * גישור על מרחקים גיאוגרפיים ויצירת קשר שוטף בין הסטודנטים לבין עצמס ובינס למוריהם וזאת באמצעים אלקטרונייס מתקדמים. * העמדת אפשרויות לימוד שהן עקרונית בלתי תלויות בזמן, במקום ובאמצעי ההוראה, תוך מתן אפשרות לכל תלמיד לבחור ולשלוט בתהליך ובאינטראקציה הלימודית באופן שיתאים לצרכיו ולסגנון הלימוד שלו. בעתיד, הכוונה להגיע אל בית התלמיד עם כלל חומר הלימוד. סביבות הלימוד בהן הושקעו עד עתה מאמצי פיתוח ויישום הם: א. לימוד אינטראקטיבי באמצעות לוויין - פרויקט אופק. האוניברסיטה הפתוחה מפעילה מתחילת 5 את מערכת "אופק", שהיא מערכת ללימוד אינטראקטיבי מרחוק באמצעות תקשורת לוויינים. המערכת מאפשרת למרצה לנהל שיעור "חי" מאולפן מרכזי, בעת ובעונה אחת עס כיתות רבות הנמצאות במקומות שונים באר (מתל-חי ועד אילת, כרגע 20 כיתות) ומחוצה לה (2 כיתות באוקראינה). המערכת כוללת מחשב מרכזי ושני אולפניסם משוכללים המותקניס בקמפוס רמת-אביב של האוניברסיטה הפתוחה, מהס משודר השיעור (באמצעות הלוויין "עמוס") לכיתות לימוד מיוחדות הקולטות את השיעור בכל רחבי האר ומחוצה לה. התלמידים בכיתות המרוחקות יכולים להשתתף בשיעור ולשוחח עס המרצה באמצעות תקשורת קולית ותקשורת נתוניס. לרשות המרצה-המנחה עומדים עזרים ואמצעי המחשה אורקוליים מתקדמים, כמו לוח לתצוגת שקפים ותמונות, קטעי וידאו, מחשב אישי המאפשר שידור מצגות, סורק, אסא-60 ועוד. מערכת "אופק" מופעלת בסדרת קורסים אקדמיים של האו"יפ, ומעמידה מערך שלס של השתלמויות מורים (בהיקף של 56 שעות "מעשה חושביי מרס / (9 6% כל אחת) במימון משרד החינוך והתרבות. לצורך הפעלת השיעורים מגייסת האוניברסיטה את טובי המרציס בתחומם. פעילות מערכת יאופקיי תתרחב בשנה הקרובה כלהלן: * תותקנה כ- 30 כיתות קולטות נוספות (חלקן בבתי-ספר). + תפותח עמדת תלמיד יחיד, שהשיעור האינטראקטיבי ישודר לביתו או למקום עבודתו. * יותקן מערך תמיכה - 06% ק61ח - שיאפשר אינטראקציה טובה בו-זמנית עס מספר גדול מאוד של תלמידים. * תותקן יכולת של וידאו-חוזר בכיתות, שתאפשר למורה לראות את התלמידים בכיתות (ולא רק לשומעס). ב. לימוד אינטראקטיבי באמצעות רשת מחשבים - פרויקט תליים ומידענות. תלייס (תקשוב להוראה מרחוק) הוא פרויקט שמטרתו לשלב תקשורת מחשבים בשיטת הלימוד הייחודית של האו"פ, ואת מההיבט התוכני והארגוני כאחת. המוטיבציה לשילוב מסוג זה הינה הפוטנציאל הגלוס בטכנולוגיה זו לשיפור שיטת הלימוד וסביבת הלמידה בהיבטיס הבאים: חומרי הלימוד, ניהול הקורס, מתן אפשרות לאינטראקציה סינכרונית וא-סינכרונית בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למוריהם, נגישות למאגרי מידע ממוחשבים, שיטוט במרחבי אוטוסטרדת המידע - האינטרנט, הקניית מיומנות אחזור מידע ממאגרים, ויצירת תחושת קהילה ושייכות בין הסטודנטים המשתתפים בקורס מסוים. בסמסטר האחרון נכללו בפרויקט ששה קורסים מתחום מדעי המחשב (סהייכ כ-600 סטודנטים). עבור כל קורס בפרויקט נפתחה באינטרנט "קבוצת דיון אלקטרונית" ונבנה לו "אתר בית" (ספַפק טחזסון!) בו נכלל מידע כגון: * תאור הקורס ופירוט חומר הלימוד * חומר אקדמי רלוונטי לקורס. * פרטי רכז הקורס וצוות המנחים מנחים ושעות הנחיה טלפונית. * לוח זמנים ופעילוות. * חוברת מטלות והנחיו אלקטרוני/רגיל. * בחינות קודמות לדוגמה. * קישור לקבוצת הדיון (פקטסז ח0ו0150055) של הקורס. - רשימת ת, לשליחה בדואר + רשימת סטודנטים והדואר האלקטרוני שלהס. הסטודנטיס בפרויקט חוברו לאינטרנט וקיבלו (במידת הצורך) מודם וחבילת תקשורת שאיפשרה להס לבצע את הפעולות הבאות: משלוח וקבלה של דואר אלקטרוני, התקשרות לקבוצות דיון אלקטרוניות, צפייה באתר של הקורס ובכל אתר אחר באינטרנט. ג. לימוד אינטראקטיבי באמצעות לומדות מחשב - פרויקט פיתוח לומדות ומולטימדיה. פרויקט זה עוסק בפיתוח ובהתאמה של עזרי לימוד ממוחשבים, שנועדו לסייע לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה בלימוד מרחוק של הקורסיס האקדמים. עזרים אלה מופקים על-גבי תקליטורים (18א6-860), וחומר הלימוד מוצג בהם בשילוב אמצעי מולטימדיה, כמו טקסט, תמונות, גרפיקה, קטעי וידאו וקול. חומר הלימוד הממוחשב מהווה מרכיב אינטגרלי של הקורס הכתוב, והסטודנט נעזר בו בביתו, אם ברשותו מחשב מולטימדיה, או במרכז הלימוד הסמוך לאזור מגוריו בשלבים שונים של פיתוח נמצאים כיום: 1. מאגרי מידע ממוחשבים: הצגת פריטי המידע במאגרים הממוחשבים נעשית תוך שימוש במולטימדיה, בדרך המאפשרת לסטודנט להגיע במהירות למידע בנושא שבו הוא מעונין. מאגרי המידע הנמצאים בפיתוח הם בנושאים של תרכובות אורגניות, התנהגות בעלי חיים ופסיכולוגיה פיסיולוגית. 2. לומדות תרגול: הלומדות הממוחשבות מאפשרות לסטודנט לפתור תרגילים ולבצע משימות שונות בנושאי הקורס, באמצעות המחשב. באחרונה הושלם פיתוחן של לומדות בביולוגיה מולקולרית ובניהול הפרסום, ואחרות נמצאות בפיתוח. 3. הדמיות של ניסויים: ההדמיות מאפשרות לסטודנט לקבל תוצאות של ניסויי מעבדה, בהם ניסויים שאין אפשרות לבצעם במעבדות הוראה, ולהסיק מהם מסקנות. בפיתוח נמצאות הדמיות של ניסויים במיקרוביולוגיה ובכימיה אנאורגנית. 4 מצגות: המצגות נועדו לסייע למנחים באוניברסיטה במהלך הדיונים עם הסטודנטים במפגשי ההנחיה. באחרונה הושלם פיתוחן של מצגות בנושאים של תאי עצב, פעילות הכליה ומטאורולוגיה, פיתוח שנעשה כולו במחלקת הגרפיקה של האוניברסיטה הפתוחה. 5. הוצאה לאור אלקטרונית: נבדקת האפשרות להפיק קורסים ומקראות על גבי תקליטורים. הפקה של קורס או מקראה על גבי תקליטור תאפשר להסתייע באמצעי מולטימדיה להוראת הנושא, וכן עדכון תדיר של חומר הלימוד. (/10 0/ הפס 256/00.//369י כ/יוב !20 0/0ן 6120 905207 0/ /33י וי /02 0 2 60 הנוי 7" 72 6 3 כ ּפַיועת /הק/40ק 7 ד. לימוד מונחה טלוויזיה - פרויקט הטלקורסים. הפעילות בתחום זה מתמקדת בניצול המדיום הטלוויזיוני ככלי הוראה/למידה עיקרי. במסגרת זו ניתן לחלק את השימוש במדיום הטלוויזיוני לשני סוגים עיקריים: (1) טלקורסים - קורסים אקדמיים המקנים נקודות זכות, בהס סרטי הוידאו מהווים חלק משמעותי מחומרי הלמידה בקורס, (2) קורסים אקדמים שבהס משולבים סרט או מספר סרטים כחלק אינטגרלי מחומרי הלמידה. באחרונה הסתיימה באוייפ הפקה מקורית של הטלקורס יימבט לאופרהיי והוא נכלל במסגרת קורסי האוייפ בסמסטר הנוכחי. במקביל משודרים פרקי הטלקורס בערוץ 8 של הטלוויזיה בכבלים. בשלבי תכנון נמצאת הפקה מקורית נוספת - ייהעיר הרומית - ההיבט הארכיאולוגיי. בשלבי פיתוח והתאמה (תרגום, כתיבת מדריך צפייה וכדומה) נמצאים עתה מספר טלקורסים שנרכשו מחו"יל, לאחר שנבדקו עייי הצוותים האקדמים ונמצאו רלוונטיים ועונים לסטנדרטים הנדרשים במספר קורסים. אלה יהוו עס השלמתם קורסים שלמים וישולבו במערך הקורסים האקדמים של האוייפ. מגמות הפיתוח הטכנולוגי/חינוכי בעתיד הקרוב: כל אחד מהפרויקטים הטכנולוגיים/חנוכיים שלעיל פותח עד לאחרונה בנפרד וכמעט באורח בלתי תלוי בטכנולוגיות האחרות. עס התקדמות תהליך הפיתוח גברה ההכרה בצורך לשלב את הטכנולוגיות השונות זו בזו ליצירת סביבות למידה אינטגרטיביות להוראה מרחוק. מגמה זו עולה בקנה אחד עם פעילויות מובילות בעולם. לאור זאת הוחל באחרונה בעיצוב ראשוני של סביבות למידה משולבות ועתירות אמצעים וטכנולוגיות (פרויקט מיטל - מיזוג טכנולוגיות לימודיות) שתאפשרנה לימוד סינכרוני ואסינכרוני כלהלן: 1 לימוד אינטראקטיבי מרחוק שהינו מוכוון "ספר חיי' (המשלב טקסטים עתירי היפר-מדיה, וידאו, תמונות וקול), שישתלב במגמת קידום פרויקט תליים ונושא ההוצאה לאור האלקטרונית 2. לימוד אינטראקטיבי מרחוק שהינו מוכוון "שיעור חייי. לימוד זה ישתלב במגמה להעביר שיעורים בדוגמת מערכת "אופק" לכיתות בהן התלמידים יושבים מול מחשבים, ואל תלמידים המצוידים כנייל בביתם או במקוס עבודתם. וכ 610 61 פיה 2[ייה ית 2/ ל 09 341 יליו 27/0. 269//שיו 1/6 כו 06 יע /20. קיתסיייץ // 5/ 4 70/9 שיל ל וכ ון, 5/י///3 368/י [24099 00/20 700 22 2/0 . 2/00//, ויק 00 4 03י629/(/5/ 607[/0יו. לי כו וו /7י/ 36/ון, 2/60/01 49/99 2ג/(3(2י/[/יוע 019[8/כ 9107 /3////200007 4 חכ/(. סביבות לימוד אלה תשמשנה מצע להמשך הפיתוח והמחקר של הצד המתודולוגי והפדגוגי של ההוראה מרחוק. בין המתודולוגיות שיפותחו ייכללו לדוגמה: + הבניית סביבת פיתוח למורה, המשלבת כלים ומלווה את המורה בהכנת חומרים לקורס על הרשת (היפר מדיה). + יישום שיטות מיפוי וניווט בחומר כתוב (לשימוש הפרט, קבוצת הלומדים, המורה והארגון). יימעשה חושבי" מרס 1997 * שילוב מעבדות וירטואליות, תרגילים, מבחנים (כולל בנק בחינות). * שילוב הוראה המבוססת על לימוד שיתופי (9ח1ו63 1 311/6ז0סג[01)). * שילוב כלים לדו/רב שיח סינכרוני ואסינכרוני. * שילוב ספריות דיגיטליות בהוראה. * הכנסת כלים מובנים אינטגרטיביים להערכת הקורס. יש כיוס דרישה הולכת וגוברת ללימוד המתמשך על פני כל החייס (0א0. שח].] 6א]אא ג ). נוסף לכך, מסתמנת מגמה לפיה קבוצות אוכלוסיה לא מבוטלות המצטרפות אל מעגל הלומדים בגיל מבוגר יחסית. כל אלה מכתיבים צרכי הוראה חדשים והסתגלות גמישה לסביבות לימוד חדשות (שאינן תלויות בזמן, במקוס וכדומה). לא ניתן לדבר עוד על מודל אחיד להוראה המתאים לכולם (41.1 115" 5125 פא0). הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לייתפור" מודליס שוניס של הוראה לסוגי תלמידים שונים. הוראה מרחוק לא רק מאפשרת נגישות למאגרי מידע והעשרת החוויה הלימודית, אלא גס מציעה דרכים לשינוי משמעותי במבנה מערכות ההשכלה הגבוהה. בעתיד הקרוב לא יהיה זה יוצא דופן להעמיד תוכנית בוגר ומוסמך שלמה על רשת האינטרנט, האינטרה-נט או על 1א6-80. יחס עלות-תועלת של קורסים המועברים בהוראה מרחוק בצורות חדשניות עשוי להוות מקור לתחרות למוסדות ההוראה הרגיליס בהשכלה הגבוהה. האוניברסיטה הפתוחה פועלת באופן מתמיד להשגת היעדים הבאים בתחום הטכנולוגי/ חינוכי: * שילוב אמצעי מולטימדיה אינטראקטיביים, רשתות תקשורת ושידורי לוויין בהוראה, בכל מקום בו יוכח יתרונס הפדגוגי . * העמדת תקשורת ישירה (טא].1אס) בין כל סטודנט לבין המנחה שלו. + העמדת מגוון שירותי מידע ואדמיניסטרציה לתלמידים מא1.1א0. * הגדלת אפקטיביות הקורסים בנצלם, במקום המתאים ובנושאים הנדרשים, את הטכנולוגיות השונות. עם זאת, חשוב להבהיר כי האוניברסיטה: רואה בטכנולוגיות כלי בלבד ולא מטרה כשלעצמה. האתגר הגדול שעומד וימשיך לעמוד בפניה ובפני כל מי שעוסק בתחום ההוראה, החינוך וההדרכה הוא כיצד ניתן לרתוס את החידושים הטכנולוגייס לקידום מטרות ההוראה, מבלי להפוך את המורים והתלמידים למכונות ומבלי שהטכנולוגיות תכתבנה את הצרכים והמטרות. יתר על כן, ברור לעוסקים במלאכה כי לאנשיס יש וימשיך להיות צורך להיפגש, להחליף דעות, רשמים ולבצע פרויקטים פנים אל פנים. אין לולול בחשיבות החברתית שיש לכך ולפיכך אין כוונה להפוך את תהליך הלימוד לכזה המתרחש רק בין כתלי הבית או המשרד, או רק מול המחשב. יש לחשוב כיצד נכון לשלב מפגשים אנושיים במערך ההוראה כולו. 7 כ ו זוכשיין 0/ נ 0/0 03/0 תיק 90908 /8/וקה 5 הו[כ] /0/ ברכ 277008 /0/ האי[/ך 709/, 167 0/7 6/7/7000 0 *3+ וליו 300/8/ת, סכ 29/00 0/0 /199י/ 09 0 0 0 / 2/ %/ - 9 ₪00 0/6007 2/:]/וי, 31542 /79י[///1'. ליי 23/6/ 0/2/2//ס/ שחר קה ישש החדה | | | | | נתן מירוולד (0]סענתץ1/ ג8ו9א) הוא מנהל הטכנולוגיה הראשי (ע0108חת166 ]6וו) 06%)) במיקרוסופט, העומד בראש קבוצת טכנולוגיה מתקדמת ומחקר של החברה ומדווח ישירות למנכייל ביל גייטס, שהיה שותפו לכתיבת הספר 620( 8080 6 (1995). הספר שאף להבהיר לציבור הרחב את מסתרי טכנולוגיית המידע שתשלוט בקרוב בחיי כל אחד מאתנו. לפני כן כיהן מירוולד כסגן הנשיא באגף יישומים ותוכן (זה6זח0ס;) :8 5ח0ו)68ו1קק4/), הכולל מספר חטיבות במיקרוסופט, ביניהן יישומים שולחניים, מוצרי צריכה ומערכות מקוונות. 6 יס - /6/יסן ]6. 3//06ייק. 2/6 /00 6 קה 60/0/76 /וקקשייו, פיו/כס 5 /60///0/00? הייתי בן 36 לפני שקיבלתי מחשב פנטיום 0 מה"צ. הס היו בני שש. מערכת היחסים שלי עם תוכנות שונה ביסודה מיחסי עם בני-אדם, כמו הבנים שלי, שגדלים יחד את אתה ואני מייצגיס את הדור הבלתי-ממוחשב האחרון, בדיוק כמו בני-האדם שחיו לפני הופעת הרכבת, המכונית, הטלפון. השאלה כיצד נשתמש במחשבים מעניינת אותנו, אבל בשביל הדור של בני, זו אינה שאלה בכלל. כדי לחזות 50 שנים לתוך העתיד, עלינו להכניס את עצמנו לא לראשם של בני-אדם הנתקלים לראשונה במחשב בהיותם בוגרים, אלא לראשם של בני-אדם שלא רק שגדלו עס הדברים הללו, אלא אפילו הוריהם כבר גדלו אתם. בני-אדם כאלה יראו את המיחשוב כחלק בלתי נפרד מחייהם, לפחות במידה שהחשמל תופס בחיינו אנו. 2/0 יקים שמ כא/ 0/90? בהחלט. בחלקו משום שבכל דבר שצורך חשמל יהיה מיקרו-מעבד והוא יזדקק לתוכנת הפעלה. קשה לחשוב על התקן חשמלי כלשהו שלא יהיה בתוכו מיחשוב. וקל מאוד לחשוב על המון דברים שאינם חשמליים היום, ואשר יהפכו לחשמליים כדי שאפשר יהיה להכניס בהם מיחשוב. ד 7 לט ,01 ו 0 11005ה1חטותותסר) .חסופפוחחטק 0 8166|פהבזך כי3 3 '3//2/ סי //כ/פ 6/032//, קו/לככ/// ;כל 6 0 /ונל 00309 - /6 32י0/י00 ק לי 6 6//6//9י? ההשלכה הדרמטית ביותר היא שיצרני התוכנה העיקריים יהיו תוכנות אחרות, ולא בני-אדם. אחרת לא נהיה מסוגלים להדביק את מורכבות החומרה או לקיים את ההבטחה הטמונה בעוצמת החומרה שתהיה זמינה בעתיד. דוגמה קיצונית לתוכנה הכותבת תוכנה תהיה מה שאני מכנה "חקלאות תוכנה". יהיו לנו טכניקות גנטיות ואמצעים אוטומטיים מהפכניים נוספים ליצירת תוכניות לטיובן - בפיקוח בני-אדם. אם לשקוע בספקולציות על פיתוח תוכנה מיטבי (ובטווח חמישים שנה יש מקום לספקולציות פראיות למדי), אפשר להתחיל ברעיון שלמחשבים תהיה עוצמה חישובית גדולה מזו של המוח האנושי. בדרך כלל אנו מכניס את התהליך של פיתוח תוכנה לבני-אדם בשם ייחינוך", והוא נמשך תקופה ארוכה עד גיחוך - 20 שנה - רק כדי לתכנת את מערכת ההפעלה של בן-אדם סביר המערכת לעולם אינה שלמה, ובני-אדם גם לא עושים דברים יעילים מבחינה כלכלית במשך 20 השניס הללו, פלוס מינוס חמש שניס. או הסיבה שאנו, בני-האדם, עלולים למצוא את עצמנו מופקדים על אוניברסיטאות וירטואליות, שבהן תוכנה חכמה מלמדת תוכנות חכמות אחרות. אם כך, אם המחשבים והתוכנות חכמים מאתנו, אולי כדאי לנו לצאת מעסקי התוכנה. אולי נצא בכלל מן העסקים, 7 ישש כ 70/7/9675 2/ קליס סיגכאיסן, סיי0/איםן, |ה/א66יס 7 > 006 כשיק? לק 0יש? התקשורת תהווה חלק מכל פיסת תוכנה כמעט. כיום, כאשר מחשבים בכל רחבי העולם מקושרים ביניהם, יש התלהבות עצומה מכל הדברים הנחמדים שאפשר לעשות ברגע שהם מחוברים. חיבורים כאלה ייראו כל-כך טבעיים בעתיד, שבני-אדם יתפלאו מדוע מפתחי התוכנות לא חשבו עליהם כבר מההתחלה, מעניין שההשקפה של מיקרוסופט על האינטרנט שינתה כיוון רק לאחרונה. היינו מודעים לאינטרנט. דנו בחשיבות התקשורת כבר לפני שנים. אבל הצלחת האינטרנט היתה דרמטית, במיוחד בשלב כה מוקדס של התפתחותה, כאשר עדיין חסר בה כל-כך הרבה - אבטחה, פרטיות, שיטות טובות לביצוע עסקאות כספיות, רוחב סרט. מה שמפתיע הוא הפופולריות הבלתי-הגיונית של האינטרנט. אני חושב שה מפתיע את כולס, אפילו את אלה שסליעו בבנייתה לפני 30 שנה. לפתע פתאוס היא הפכה פופולרית. ₪ יק /ס יי/ 0272 יכ/ל 0 9/6 0% /44ל/, 26/ //2ל כי/מ 07 /0כיס 66ייס 6/ //6ק/ 546? בסופו של דבר, זה יכול להיות כל דבר. אין ספק שמחשבים אישיים הס כרגע ההתקן המקוון הפופולרי ביותר - והס יהוו כנראה את המספר הגדול ביותר של התקני תקשורת למשך זמן רב. השאלה החשובה אינה איה התקן יחובר לקו, אלא איזו פונקציונליות תהיה זמינה. דוד המיס החמים שלך, למשל, צריך לדעת את לוח הזמנים שלך כדי שיידע להפסיק לחמס את המים כשאתה בנסיעות מחו לעיר. האינטרנט היא תקשורת, אבל תקשורת אין פירושה רק אנשיס שמתקשרים עס אנשים אחרים בדואר אלקטרוני ו"פטפוטים" (88ו[0). תנועת תקשורת קולית תגיע בוודאי לאינטרנט. היא קיימת כבר באופן חלסי בצורת טלפוניית אינטרנט, שפועלת רק בערך. תוך 50 שנה, כנראה הרבה לפני כן, יהיה על קיר המטבח שלך מסוף תקשורת, כי קירות מטבח הס מקומות טובים להתקנת מסופים. אבל ההתקן יהיה כנראה דומה יותר לווידאו-פון מאשר לטלפון. והוא לא יהיה מחשב אישי עס מקלדת נפרדת שמשתלשלת ממנו, וגם לא טלוויזיה. גורס הצורה ייקבע על-ידי דפוט השימוש והטבע האנושי, ולא על-פי הטכנולוגיה הפנימית של ההתקן. 6/, 6 06 2איוסי אן כיש/= 6/0/96 /עששייו, וכ 55// 2/0032 2 התקשורת היא אחד הדברים. אבל להשיב ב"כן" יהיח פשטנות-יתר חמורה. זה גירוי חדש וחשוב. הוא חשוב בדיוק באותה מידה ואולי חשוב יותר מממשקי משתמש גרפיים, או ממגמות טכנולוגיות חשובות אחרות בתעשיית המחשבים. חשוב ביותר. אבל הסיבה לחשיבות זו היא פעילות הגומלין בין הדברים. יי קופיס יכ/וס 2/23/9042 //5//טייו, 0/900% 0/306 2 ישי 07 כ6//, - 6/5 /6/6/ 265]//מיו /ק/0/, 0 ///396 //6//6י0/ יס 7006/ 0כילק? כשאתה אומר משתמש, אתה סופר בני-אדם או גם תוכנות! זו שאלה חשובה. לי אישית יש כבר כמה מחשבים שונים, והרבה מאוד תוכניות עובדות בשמי בצורת י'סוכני תוכנה" פרימיטיביים, במשימות כמו קבלת דואר אלקטרוני כשאני מחו למשרד ושידור מסמכים לאנשים. אז מיליארד ישויות!: בוודאי. כמה מתוכן בני-אדם! הרבה. אם לכל אדם יהיו כמה מחשבים וכמה "סוכני תוכנה" - נגיד, שנייס או שלושה לאדם - אז בני-אדס יכולים להיות רק 30% מכלל האוכלוסיה. יוס יבוא ויהיו גם מיליארד אנשים באינטרנט, ותוך חמישים שנה, בוודאי שכן. אבל צריך לזכור שכיוס אין עדיין מיליארד בני-אדס שיש להם טלפון, אם כי יתכן שיש מיליארד בני-אדס שיש להס גישה לטלפון. מה שאתה שואל הוא אס שיעור החדירה גבוה מה שהשיגה הטלפוניה במשך מאה שנה. לשאלה מתי יהיו באינטרנט מיליארד בני-אדס אין כל נגיעה לאינטרנט, אלא להתפתחות הכלכלית ולמשטרים הפוליטיים שיהיו במדינות המתפתחות. אני כמובן מקווה שתוך חמישים שנה תגיע רמת ההתפתחות הפנימית במדינות אלו למצב שיאפשר גס יותר ממיליארד בני-אדם מקווניס. הייתי מקווה גם שהיציבות הפוליטית וההתפתחות הכלכלית של העולס כולו תאפשר לכל אדם גישה לרשת. אבל אין לשאלה זו כל קשר להתפתחות הטכנולוגיות. יכול להיות מצב שבו לכל אדס בעולם המפותח יהיו 10 חשבונות נפרדים באינטרנט ו-50 "סוכני תוכנהיי שעובדים בשבילו, בעוד שחלק אחר בעולם מצוי עדיין בתקופת האבן. אני מקווה שזה לא יקרה, אבל אין לי הרבה השפעה ישירה על כך, וכך גם לתעשיה ככלל. 322 5/9/60 02 יכ//ן 0/0/ציק 3/2 /639/) 6, ק(ק6/לו /קכי3/? 07 כולנו צרכנים המורגלים לקבל תוכן בווידאו - הודות לטלוויייה. יכולות וידאו במחשבים אישיים יהיו פופולריות מאוד. מחסומים טכנולוגיים מנעו מאתנו לספק וידאו באיכות גבוהה על מחשבים אישיים. ככל שמחסומים אלה מתחסלים, בני-אדם ילמדו לצפות גם לכך. מאותן הסיבות שבני-אדם רצו לקבל גופניס יפים כדי להדפיט מסמכים במערכות הוצאה לאור שולחנית, כולנו צרכנים המורגליס למסמכים שנראים מקצועיים: טורים, גופנים, עריכה וכדומה. כל כתב-עת, עיתון וספר שמגיע לידינו נראה כך. אנחנו ודעים למה לצפות. יש מבקרים שטענו כי אין כל חשיבות לכך שהמזכר שלך מודפס בגופן יפה. נו, אז מה? כולנו היינו צרכניס חכמים, וברגע שהטכנולוגיה היתה זמינה, בוס טרח, כולס השתמשו בה. בדיוק אותו הדבר יקרה עם הווידאו. 6 ושעי 0/90/'6 2/0623 7 כי/ק/ 0/ :69/0/00 הע0//0ימ? יהיה צורך להחליף למעשה את רוב "צנרת" האינטרנט לפני שאפשר יהיה לקבל וידאו באיכות גבוהה. למרות שאנו חיים בעידן שבו מחזורי המיחשוב מהירים מאוד ואינטל וספקים אחרים מייצריס שבבים מהירים יותר, וחברות התוכנה נענות בדרך-כלל לאתגר של ניצול מחזורי המיחשוב המהירים, הרי שעולס התקשורת עבד עד כה בקצב איטי בהרבה, משוס שלשם כך דרושים הרבה מאוד בחורים עם חגורות כלים על המותניים, שצריכים לטפס על עמודי הטלפון ולהתקין שס את כל מה שצריך. כנראה שזו הסיבה לכך שרוחב הסרט - לפחות לעת עתה - הוא החוליה האיטית והחלשה ביותר בשרשרת. 8 א 2/2/20 יק2/0/5 /(ק6יי /כ/ //2 0060 3/2 /3/2 52/ סי /שיס? מאנשי התקשורת, עוד רוחב סרט, עוד, עוד, עוד. אף פעס לא די, כי תעשיית התוכנה כבר תמצא דרכים לניצול רוחב הסרט וזלילתו לפחות באותה המהירות שבה עושות זאת חברות התקשורת, אם לא יותר מהר. אותו הדבר לגבי עוצמת עיבוד וזכרון: עוד, עוד, עוד. נשתמש ב-110% מכל מה שנקבל. כך היה תמיד, כך יהיה גס בעתיד. "מעשה חושב" מרס :199 ל וי 8 ק// 7/7 0/2/' 72 מחלקות מערכות המידע ישקיעו בניהול מערכות שרת/לקוח פי שנייס וחצי יותר ממה שהן משקיעות במחשבים מרכזיים. שרת/לקוח מת. גמור. גורלו נחרץ. הוא ימשיך להנות משימוש כמטבע לשון עוברת לסוחר, אבל תועלתו כמודל למחשוב ארגוני נגמרה. בכל מקרה הוא היה רק שלב מעבר מבולבל וחולף. מה שכולס רוצים לעשות אפשר לראות באינטרנט: רשת אחת מבוססת תקנים, ברוחב סרט גדול, ולא תמהיל של רשתות שפועלות או לא פועלות ביחד. לאינטרנט יש שָרתים חזקים, שכל אחד מהם עובד בשביל אלפי לקוחות. רשת פנימית (ו6חגזוחו1) תשרת אלפי עובדיס בכל רחבי החברה. מחסני נתוניס (פחופטסַ6זהעו 6818), הנחשבים ליישום גומחה בתחום ניהול מסדי נתוניס, הס למעשה אחת הדוגמאות הראשונות לרשת פנימית- שרת גדול מאוד, הנגיש למגוון משתמשים דרך מימשקים תקניים. החומרה והתוכנה ברשתות הפנימיות יתבססו על מספר תקנים נפוצים ואפשר יהיה לנהל אותן מרחוק באמצעות רשת. ובכלל, כל דבר ברשת הפנימית ניתן לתקשורת רשתות. יישומיס המבוססים על שפות כגון 188 של 05ח816ע05ז1/10 תטפ ומערכות בלתי-תלויות במצע מחשוב ([8ז)וסה-זס!181כ) להזמנת אוביקטיס 60650 604[פ0) יסייעו ביצירת עולם 'דשת-צנטריי זה. כיום אנו עדיין רחוקים מעולם כזה, אבל במערכות מידע כבר חושבים יותר ברצינות על מה שמותר להכניס לתוך תמהיל המערכות. האם זה תורס לבניית רשת פנימית, או שזה מוסיף עוד גורס מסבך! יומן של הרשתות הפנימיות רחוק מלהגיע, אבל באגף מערכות המידע השאיפה היא להגיע ליום שבו יתקיים מערך של קטעים שניתן לנהל אותס. אפשר כמובן לתאר רשת פנימית כמערכת שרת /לקוח, משוס שלמושג שרת/לקות יש הגדרה כה רופפת. אבל היא איננה שרת/לקוח כפי שאנו מכירים אותו כיום. רשת פנימית מוגדרת באופן ברור יותר מלכתחילה, היא מובססת על מערך תקנים קטן, ומתאימה את עצמה לגודל הארגון. כמעט ברור שהיא תהיה מבוססת בעיקר על פרוטוקול קן/ק16 . האם כוחה של האינטרנט הוא המניע שינוי זה לא. אינטרנט היא דוגמה טובה, אך היא לא נוצקה בדפוסים של פעילויות עסקיות או מודליס עסקיים. רשתות פנימיות אפשר להקטין לפי הצרכים העסקיים ולהתאים לארגוניס שונים. במילים אחרות, מדובר בארכיטקטורה, לא במרחב הממוחשב (80800ז6 ץס). הדחיפה לנוע בכיוון זה אינה נובעת מן הפופולריות של אינטרנט, אלא מן הצורך בתשתית ניתנת לניהול. ניהול מערכות הולך והופך לבעיה מספר אחת, הוא יישאר בעיה חמורה למשך זמן רב, ולרשתות הפנימיות יידרשו שנים ארוכות כדי לצאת מתוך התוהו ובוהו. תמהיל השרת/לקוח עבד עד לנקודה מסויימת, אבל הקטנת מימדי הרשת לגודל הארגון, תוך שמירה על זמינות גבוהה, הן נקודות הכשל. אינטרנט מוכיחה שלא צריך לבזּר כמויות מסיביות של נתונים ושל עוצמה חישובית - כפי שצריך לעשות בארכיטקטורת שרת/לקוח. אפשר לרכז את הנתוניס והמשאבים על מעבדים המשרתים משתמשים רבים הפזורים ברשת רחבת-סרט. איגור סטנמרק וביל מאליק מקבוצת גרטנר אומרים שארגוני מערכות מידע יוציאו על ניהול מערכות שרת/לקוח פי שניים וחצי יותר ממה שהן מוציאות על ניהול מערכות מרכזיות. אילוצי עלות גובריס אלה מפעילים כבר עתה לת על 15, לחץ חסר-פשרות להתעלות ופישוט מערכות. סטנמרק ומאליק ממליצים "לצמצם את מורכבות הסביבה לפני שמנסים לנהל אותה", וצמצוס המורכבות הוא הצעד הראשון לקראת הקמת רשת פנימית. הנחת היסוד של תפיסת שרת/לקוח היתה שצריך לבזר את העוצמה החישובית ואת הנתוניס ולהביאס לקרבת המשתמש הסופי. לכן יישומי שרת/לקוח מנסיס תמיד לנהל כמות עצומה של חילופי מידע בין רשתות, ולעתים תכופות בין המחשב השולחני לבין מערכות ישנות גדולות (5וח5/516 ע16980). הרשת הפנימית מניחה שלא משנה היכן ברשת נמצאים הנתונים. היא מניחה שלרשות המשתמש הסופי עומדים גם מימשק תקני המאפשר גישה אליהם, וגם רשת רחבת-סרט להעברתם. חברת היעוץ ת0ז86%69 זסז5סחס"] נהגה בעבר להמליץ ללקוחותיה על מחשוב שרת /לקות (8ז0עו61ח/זח6[!6) כגרסה מתקדמת לנוסחת שרת/לקוח. כיום נזנח השימוש במונח זה, והחברה מדברת על יימחשוב אינטרנט" (פחווטקותס6 ז6מח6זח1), או שימוש במבנים דמויי-אינטרנט לצרכים פנימיים תוך ניצול אינטרנט כשלוחה של התשתית הקיימת. פעולה או היא כמובן הקמת רשת פנימית. צ'ארלס בבקוק הוא העורך הטכני של 6 זטוטקותס<). כתובתו באינטרנט: .60 או 6% 01181165-035000% .תחתו 106 16| שתס[ ,0686 15 זטשז50/)חטו[2) 1 ,160 טק 60 . 380600% 65הת) 3 .6 מסזג]/ באדיבות "אנשיס ומחשבים". יימעשה חושביי מרס 1997 | | / / / 1 מטרת מאמר זה לההאות בי ניתן להתמודד' המבוטסת על טכנולוגיית 6164 ש11. | נקודת המוצא של המאמר היא שיש 4 נושא המאמר הוא טכנולוגיית ]אסחטקץו1 ושימושיה בפיתוח מערכות מידע מבוססות ₪. פיתוח מערכות מידע מתבצע בתהליך ארוך המורכב משלבים שוניס המטפלים בתהליכיס השונים של הפיתוח, החל מעבודת ניתוח המערכת והגדרת הדרישות, דרך אפיון המערכת ועיצובה וכלה בהקמת המערכת ובהטמעתה אצל המשתמשים. תהליך זה מכונה מחזור החיים של מערכת מידע. הטכנולוגיה העוסקת במחשוב שלבי פיתוח מערכות המידע נקראת ₪, ומשמעותה הנדסת תוכנה בעזרת מחשב. עבודות המתכנן והמתכנת מתבצעות ברבים מן המקריס בסביבות עבודה שונות, המתייחסות לשלביסם השוניס במחזור חיי המערכת. לא קיימים היוס ממשקים ממוחשבים בין סביבות אלו, ובפועל ניהול שלבי הפיתוח נעשה בצורה ידנית טכנולוגיית היפרטקסט פותחה בשניס האחרונות מתוך צורך הולך וגדל בניהול מאגרי נתוניס גדוליס (במיוחד טקסטואליים) בעזרת מחשב. טכנולוגיה זו מאפשרת בניית מאגר נתוניס גדול ויצירת צמתי מידע וקשרים ביניהם, המאפשרים ניהול ושליטה של מרכיבים רביס המפוזרים בסביבות רבות. מאמר זה מראה כי ניתן לרתום טכנולוגיה זו לניהול סביבות עבודה רבות מבוססות 645₪, תוך יצירת כלי ממוחשב המכנס את סביבות העבודה השונות ומאפשר ניהול ובקרה של המרכיבים השוניס 0070000090 היברטקסט - הראעוית בשנת 1945 פרסם 308 זה ש6חתג/ מאמר בכתב העת ‏ ץ!)חס!/ 6וחג11' בשס אהו ץ8]/ 6א 85' (1). במאמר מתאר חפטום, שהיה יועץ מדעי לנשיא רוזוולט, מכונה שתאפשר לאדס יכולת לטייל במאגרי מידע שוניס המורכבים ממסמכים, מתמונות ומשרטוטים. למכונה העתידית קרא בוש 'אם!אם!א'. הראשון שיישם את רעיונותיו של 88 על גבי מחשב, כעשרים שנה לאחר פרסום המאמר (1963), היה 88|פטסש 51|פח, למערכת שלו הוא קרא 1.8א, ראשי תיבות ל - 5516 |א16 ז68ת1.1 תסא. הראשון שהשתמש במושג ה- דאט[תמקץת במשמעות המקובלת היוס היה 66 הספ|ס! אשר במקביל ל - ה8[קַח פיתח בשנת 1965 את המערכת טק אגא (2). במערכת זו הומחש הטיפול בבעיית התפוצצות המידע בכך שהמערכת אפשרה שמירת עותק של מסמך מקור וגישה אליו באופנים שונים, לעומת האלטרנטיבה של הפצת עותקים רבים של אותו מסמך. חפט היה החלוץ הראשון ו - חגפ[פח ו- ח16!50 יכולים להיחשב "האבות. המייסדיסיי של תורת ההיפרטקסט. היברטקטט - הגדרה ומהות קיימות מספר הגדרות לנושא ההיפרטקסט. אחת מהן, כפי שהוגדרה עייי 1 תסא 1106" :ה8ח6106חת5 6 "חסוזהווחס]ח1 ]0 פַתוצו16/ (3), בצורה "שאינה סדרתית", הכוונה ליכולת לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש, תוך קפיצה ממקוס למקום. היפרטקסט הוא דרך להצגת מידע והצגת קשרים בין פיסות מידע שונות. הקשרים מנוצליס להראות לקורא שיש מידע נוסף הקשור למידע הנוכחי. בחירה בין הקשריס השוניס המוצגיס מאפשרת הצגת המידע הרלוונטי הנוסף. כלי ההיפרטקסט מאפשר למחבר ליצור קשרים ויחסים בין מספר רב של מסמכים (פתחסת1טגּ) ולקורא לאתר את הקשרים ולעקוב אחריהם. השינוי השני הוא ביכולת לשתף מידע בין מחשבים ומערכות שונות במדיות שונות ללא קשר לצורת האחסון הרגילה של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך בסיסי נתונים ובין בסיסי נתונים. תפיסת ההיפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו. חופש מלא באחזור הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים וחופש באסוציאציה במעבר בין נתונים שונים, מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן. 5 - הגדרה ומהות (15515160/) 41006, זסזטקותס?) - 0/4585 פמתססתופת= 5010816 ובתרגומו י"הנדסת תוכנה בעזרת מחשביי, הינו מוצר תוכנה לתמיכה ממוחשבת בהנדסת תוכנה. המוצר מספק כלים לפיתוח ולתחזוקת מערכות מידע לאורך מסלול מחזור חיי המערכת. כלים אלו ממחשבים את התהליכים הידניים הקשוריס לפיתוח מערכת מידע ותחזוקתה. כלי ה -6458 כחבילת תוכנה מסייע למפתת התוכנה בביצוע שלב אחד או יותר משלבי מחזור החיים של מערכת מידע. בהגדרה רחבה זו נכנסים למעשה כלים רבים, כמו מעבד התמלילים שבאמצעותו נכתב מפרט הדרישות, המהדר (קומפיילר) שבאמצעותו מתורגמות תוכניות המחשב לשפת מכונה ועוד. הגדרה צרה יותר, המתעלמת משורה ארוכה של כלים ממוחשבים "קונבנציונליים", מגדירה את כלי ה - 6456 ככלי ממוחשב המיישם מתודולוגיה של פיתוח מערכת מידע, כאשר אחד המרכיבים המרכזיים שלו הוא מאגר ממוחשב הכולל את מרכיבי מחזור חיי המערכת (4). תוכנות ה - 6458 השונות נשענות על מאגר ידע מרכזי, ה - קסווצסק₪6 המאחסן בתוכו את המידע הדרוש במהלך פיתוח מערכת מידע ממוחשבת, כמו מסמכי ניתוח מצב קיים, תרשימים ודיאגרמות לתיאור המצב הקיים, תרשימים לתכנון, תרשימי עיצוב המערכת החדשה ומרכיבי תוכנה למיניהם. כאמור, לא כל המרכיבים קיימים בכל כלי ה- 6455, אך בכך נדון בפרק העוסק בסוג הכלים השוניס. חשוב לציין כי התפתחות כלי ה -6455 לפיתוח מערכות מידע באה לאחר התפתחויות דומות בתחומי התכנון והייצור של מוצרים הנדסיים. בתחומים אלו נפוצים מאוד הכלים הממוחשבים, כמו תיביימ - תכנון וייצור באמצעות מחשב (- 64 ח8וצ0כ] 41066 ז6וטקמוס) ו-610 קתתטז80]טת3] 41666 זסזטקותסה)). התבתחות נל' ה-0466 לצד ההתפתחויות בעיצוב מסלול החיים של מערכת חלה התפתחות דומה בעיצוב כלי יימעשה חושביי מרס / 7-7 6% ו( 8 אשר היו אמורים לתמוך במסלולים השונים. במקביל, חלה התפתחות בכלי 8 כתוצאה משינויים בטכנולוגיה מחד ומיתר-ריאליות בתפיסת תפקידו של כלי 8 מאידך. התפיסה החדשה הכירה במגבלות הפיתוח באמצעות 6455 וחלה התמתנות בדרישות המכסימליסטיות ממערכות אלו. מקובל לחלק את התפתחות כלי 0458 לארבעה דורות: הדור הראשון טיפל בעיקר בצד החיצוני של רישוס התהליכים הקיימים בניתוח המצב הקיים, תוך שהוא נותן אפשרות ליצירת תרשימים שונים בכלי ממוחשב. הדור השני הוסיף רובד נוסף לדור הראשון. נעשה טיפול גם בשלב השני של מחזור חיי המערכת והוא עיצוב התוכנה. בכלים מדור זה ניתן בידי איש המקצוע כלי ממוחשב המאפשר תיעוד המצב הקיים, כולל תרשימי זרימת מידע למיניהם וכן כלי ראשוני לעיצוב התוכנה שבבסיס הפתרון לארגון. בדור השלישי נעשה נסיון לפתח כלי 65 אשר יתנו פתרון רחב יותר למחזור החיים של מערכת תוכנה, הווה אומר כלי עזר ממשיים ליצירת הקוד עצמו או לחילופין כלי מחשבי אשר יגשר על הפער שבין עבודת ניתוח המערכת ועיצובה "הלא פרוצדורלית" לבין עבודת הקידוד "הפרוצדורלית". במסגרת זו נעשו נסיונות שונים, אשר הבולטים בהס פיתוח מחוללי יישומים מהדור הרביעי, שעיקר מטרתם היתה עבודה בשפות טבעיות ככל האפשר, אשר תחיינה קרובות ככל הניתן לשפת מנתח המערכת והמעצב. מחוללים אלו תוכננו לחסוך באופן משמעותי בקידוד התוכניות ולייצר קטעי קידוד שלמים בעוּרת מילוני נתוניס ששולבו בהם על גבי בסיסי נתוניס יחסיים. כאן כבר ניתן היה לראות את הניצניס הראשוניס של הנדסת תוכנה, אשר דיברו על מבניות בעבודת התכנות גם ללא יצירת קוד אוטומטי, מתוך ראייה ורצון לשימוש חוזר במרכיבי תוכנה קבועים. הדור הרביעי, הדור בו אנו נמצאים מבחינת פיתוח כלי ה - ם685, בולט בעיקרו בשילוב התכונות השונות במחזור חיים של מערכת תוכנה, תוך שימת דגש מיוחד על ממשקים גרפיים לעבודת המתכנן, המותקנים על תחנות עבודה. אולי דווקא בסביבת הדור הרביעי של מערכת ה - 6455 היומרות והציפיות ממערכות אלו מאופקות במקצת, לעומת החשיבה שהיתה בתקופת הדור הראשון של כלי ה - 6458 לפני כעשרים שנה ויותר. היוס ברור יותר המרחק הרב שעל המערכות השונות לעבור עד לפיתוח מלא של מערכת תוכנה, תוך שימוש בכלי ₪ ללא הסתייעות בפיתוח תוכנה קונבנציונלי, גם אם הוא נעשה בכלים מתקדמים יותר. הצורך בא'נטגרצ'ה בי| כל' 666 בהקשר למערכות ה - 64585 בתקופתנו יש להדגיש כי כמעט כל מרכיבי מחזור חיי המערכת מוחשבו, אלא שמחשוב מרכיבים אלו נעשה בנפרד, מתוך תפישות עולס שונות, אנו מכיריס היוס כלים רבים המטפלים בשלבים שונים של חיי המערכת: כלי עזר לרישוס וניתוח - מעבדי תמלילים לרישום נוח וממוחשב של המצב הקיים, סיכומי ראיונות, הסקת מסקנות וכנ'. - תוכנות לרישום תרשימי זרימה למיניהם, הנותנות לנו כלי גרפי, נוח ופשוט שבאמצעותו אנו מייצרים תרשימיס מורכביס בהשקעה מועטה. כלי עזר לעיצוב - תוכנות לעיצוב מסכים, המאפשרות לנו בקלות רבה לתכנן ולעצב מסכים עפייי רצוננו, מבלי להשקיע עבודה רבה. - תוכנות לתכנון ועיצוב קבצים, הפועלות מתוך מילוני נתונים של בסיסי הנתוניס השונים הקיימים בשוק. תוכנות אלו מאפשרות לנו להגדיר בקלות רבה במילון הנתונים את קבצי המערכת, השדות והפורמט שלהם וכן לאחזר הגדרות מתוך מילון נתונים זה. - תוכנות להרצה של הדמיית מערכת, הפועלות מצד אחד על מילוני הנתונים השוניס ומן הצד השני על מסכי המערכת כפי שהוגדרו בתוכנת המסכים. כלי עזר לחילול קוד - שפות מדור רביעי המאפשרות חילול תוכנה מהיר בשפות טבעיות, ללא השקעה רבה בקטעי קידוד ארוכים. בהקשר וה יש לציין את השינוי העצום שחוללו שפות הפיתוח הווזואליות, המקצרות באופן משמעותי את זמן הפיתוח והמאפשרות הכנת קטעי תוכניות ללא כתיבת שורת קוד אחת (6,5). בלי עור לבקרה וניהול - כלי תוכנה לניהול אחזקת הנתונים במערכות. . כלי תוכנה לניהול אבטחת הנתונים והרשאות הגישה למערכות שונות. - כלים לרישוס, תיעוד ואחזור נוהלי הפעלה ונוהלי שימוש. - כלי תוכנה לאחזור מידע טקסטואלי של נוהלי המערכת, תיעוד המערכת ומרכיביה השונים. - כלים מחשביים לבקרת תצורה. בכלים אלו נבדקת תצורת המערכת מבחינת מסכים וקבציס, תוך שמירה על תקן עיצוב מוסכם מראש. - כלים לניהול פרויקטיס המאפשרים מעקב אחר התקדמות הפרויקט מבחינת ביצוע המטלות השונות. כליס אלו נוחים במיוחד כאשר מתפעלים פרויקט גדול עם מרכיבים רבים עייי צוות רחב של עובדים. הבשורה בדור הרביעי של המערכות היא הנסיון לייצר אינטגרציה בין הכליס הקיימים היום בשוק, או לחילופין יצירת סביבת עבודה אחת בכלי אחד שממנו ניתן יהיה לבצע בצורה מרוכזת את הפונקציות השונות הקיימות היום. פונקציות אלו יופעלו בסטנדרט אחיד, מתוך ראיה אחידה של שימוש ותפעול. בשניס האחרונות מתרחב שוק כלי ה-6886 (7) אך עדיין לא קיים כלי המטפל בצורה מלאה בכל מרכיבי מחזור החיים של מערכת המידע. יתכן שכלי אופטימלי כזה גם לא ייווצר, משיקולים מסחריים ואחרים של חברות התוכנה הגדולות בעולם. כקי/, כִעָי//ג 22%כ// 23 /שי// הבעיות הקיימות בביתוח מערכות מידע ניהול ובקרה של המרכיבים השוניס בפיתוח המערכת המרכיבים העיקריים במחזור חיי המערכת הס מסמכי ניתוח המצב הקייס, תרשימים שונים, חקר הישימות, מפרט הדרישות מהמערכת החדשה, תיק התכנות, עיצוב המערכת, הגדרת קבצים, הגדרת מסמכים, הגדרת מודולים, תוכניות מחשב בשפות שונות (66טס5 ו - 00[60), מערכת הנילוי ל (כוללת נתונים, טבלאות וכו), הדגמת המערכת (דמו), תיקי דרישות שוטפים ומסמכי תיקונים, תיעוד המערכת בפיתוח, תיעוד תחזוקת המערכת, ניהול גרסאות, ניהול הפרויקט ועוד. ריבוי המרכיבים יוצר קושי רב בשליטה, ניהול ובקרה של המערכת. תיעוד המערכת לוקה בחסר בנקודות הבאות (8): - התיעוד ברוב המקרים אינו מעודכן לכל השינויים שעברה התוכנה מזמן כתיבתה, ובומן שצריך להשתמש בו הוא אינו מעודכן. - ככל שהתיעוד רחב יותר כן גדל הקושי באחזור המידע הנדרש ממנו. - ברוב המקרים התיעוד מכיל חומר כפול שלא נעשה בו שימוש, או חומר כפול שיש גישה אליו ממקורות אחרים (כמו 6סזט50 התוכנית). - התיעוד מכיל מידע שבחלקו יכול להיווצר ולהיות מתוחזק באופן אוטומטי בעלויות נמוכות יותר ובדיוק רב יותר מאשר התיעוד הידני (לדוגמה תיאור קבצים). - עלות יצירת התיעוד יקרה מאוד, עפייי מחקר שהתפרסם ב -1981 מוערך תיעוד תוכנה של 1000 שורות קוד בחודש עבודה של אדם (9). - עלות תחזוקת תיעוד עדכני גבוהה כל-כך עד שיתרונותיו מוטליס בספק מבחינת הכדאיות. תוכניות המערכת נכתבות בשפות תכנות או במחוללי יישומים והקשר בין התוכניו ד כדי בלתי התיעוד לאורך זמן, מוגבל עז אפשרי מערכת מידע על כל מרכיביה ניתנת לבקרה ושליטה באמצעות התיעוד שבה. תיעוד המרכיבים השונים הוא מהותי ויצירת הקשר בינם לבין המרכיבים עצמם חיונית. גישה אינטגרטיבית לכלל מרכיבי מערכת מידע תאפשר התמודדות עס חלק גדול מהבעיות בפיתוח מערכות מידע. גישת ה-0455 ושילובה עם היברטקסט פתרון אחר של הבעיה טמון ביישומי היפרטקסט. נישומים אלו ית*יחסו למרכיבים השונים של המערכת כמאגר מידע מרכזי גדול, אשר מנהל המערכת יגדיר בתוכו את הקשרים בין המרכיבים השונים. בשיטה זו ניתן יהיה לנווט בין המרכיבים השונים של המערכת במהלך מחזור החיים שלה. שילוב המרכיבים השונים במחזור חיי המערכת באמצעות היפרטקסט, יכול לאפשר לנו פתיחות רבה יותר בפיתוח ובתחזוקת מערכת. המידע. גישת ה - 6458 מחייבת מחשוב השלבים השונים במחזור חיי המערכת והיכולת לקשר בין שלביס אלו מותנה בסביבת פיתוח אחת כוללת של 6455₪. זו גם הבעיה המרכזית בכלי ה - 6458 הקיימים היוס. כפי שראינו, אין היוס כלי 6855 המתמודד עם כל שלבי פיתוח מחזור חיי המערכת, יש כלים שונים לשלבים שונים. כלי היפרטקסט יכולים לפתור בעיה זו. בעזרת כלי ה - 6458 ימוחשבו השלבים השונים (ואפילו בעזרת מספר כלי 04588 לשלבים השונים). כלי היפרטקסט אשר יוגדר מעל מאגר המידע של סביבת ה - 5, יתן בידי מנהל המערכת את האפשרות לשלב את תוצרי המחשב של כל אחד משלבי פיתוח מערכת המידע למערכת מרכזית אחת, תוך יצירת הקשרים הרלוונטייס בין תוצרים אלו. יצירת קשרים אלו תהיה טובה ואפקטיבית לא רק לתיעוד המערכת ולניהולה אלא גם לתחזוקת המערכת בעתיד. העבודה הרבה המושקעת היוס בהנדסת תוכנה, והכוללת בין היתר ארגון מחדש של תהליכי מחזור חיי מערכת מידע, בניית מערכת מידע עפייי מתודולוגיה קבועה מראש, יצירת תקן בין מרכיבי התוכנה השונים ועוד, נועדה להשיג בין היתר ניהול ובקרה של המרכיבים השונים בפיתוח מערכת מידע. המציאות מוכיחה שהמאמצים הרבים המושקעים בכלי 6458 לא גורמים להשגת מטרה זו. רבות מהבעיות שהיו קיימות לפני השימוש בכלי 6458 נשארו, במיוחד הדבר אמור לגבי ניהול ובקרה של מרכיבי התוכנה השונים והתיעוד הנלווה אליהס. ה - 6458 עוזר לבניית מערכות מסודרות ומתוקננות אך אינו פותר את בעיית הניהול והבקרה של המרכיבים השונים. כלי היפרטקסט יכול להתמודד עם בעיה זו עייי ניהול חיצוני של המרכיבים השונים. היפרטקסט, בהיותו כלי חזק לטיפול בטקסטים, יכול לתת פתרון טוב לניהול יימעשה חושביי מרס 1997 ---- |ש השונים. תוד יצירת סע התיעוד הרב הקיים בשלבי מחזור חני המערכת השונים. כמו כן יכול כלי וה לתת פתרון טוב למכלול הבעיות שהוצגו לעיל והעיקרית שבהן ניהול ובקרת המרכיבים השוניס של מערכת מידע. 0/22 כלי ה - 6455 השונים, אף שהס נמצאים בשוק מספר שנים, עדיין לא הוטמעו בצורה משמעותית בארגוניס השונים המפתחים מערכות מידע (10). גם במקומות שבהס הוטמעו כלי ה - 645₪ בפיתוח מערכות מידע, אנו נתקליס בחלק מן הבעיות שקדמו לשימוש בטכניקות אלו. הבעיה העיקרית שבהן היא ניהול ובקרה של מרכיבי התוכנה השוניס המרכיביס את מערכת המידע במאמר זה הראינו כי כלי דאתדתטקצ מאפשרים לתקוף את הבעיות הקלאסיות של פיתוח מערכת מידע בדרך אחרת, דרך זו היא יצירת אינטגרציה חיצונית בי המרכיבים השוניס באמצעות היפרטקסט 7-7 הדח הווהר וכ מחפר חהלדוריהח רףיחוח האמצעי החליפי שניחו להשיו . שו ראמצווח רלו היסרטכחרו הוש וקסט הוא אינטגרציה חיצונית של המרכיבים | שר ביניהם ררכדר מווררח אחה 2 3ועוכורב 4. ץגוא 6" 8 1 0 4118116 16 :1 ,"אתו 0 .1945 סג מסטו0--/08. 190.50 שצע//:ק ות /מפטט 2 נקראה עייש המקוס הפלאי בשירו של זו [6ר58 - "תג א 8|סטא" 6010 :8 .8 ה8ווח06וטת5 .3 ו ,0 - 118006 ואטח6קץ1 .2) ,9 ,ע6816 - ח400150/ :1/1855801056108 .אזא.ק 4. אילייא - קבוצת עבודה להנדסת תוכנה קווים מנחים להערכה ולבחירה של כלי ). תל-אביב: יוני 1992, עי 3. .1 ₪360 ,.1 וושהחטם .5 6 חג) ,. 5 פחפ/ ,. ח081180) ,.-) פטס תחדק סז [908\ ק( 8חו8681" ,.? 6וחט!0 ,וק רתס 1555 :חופתה 1 :תסוטחו5\ , 3 זסטותטא .28 .5 . ,1995 19100 ,50016 ז6טקוחס<) [בטפו/" ,. כ 6זץוח161א , .1 ו)סוחט3 .6 זשוטקותס) 15 :הו "פמוותותגזטסזק :חסופחו5 , 3 זסטרתטא1, 28 6הוזט|ס .4 .ק ,1995 180 , 50010 זטוטקנתס) 506" , תטן1ה2 116 6 פַחו1 פחוצ .7 1601000108 876צ5011 חס פות6ותותס) 6ז50) 5% :חן "056 טפוס זססותטא , 21 סותט[ס/ (8טוס| שהותסטח וט זס ה4880018000/) ]40 :אזס / צוסא ,5 ,6 זטוח שו 50 60 ח1 1180 שמווטקרס > 8 ה6הסזקק ה זא6חסקץ1 ג" ,. א מסוו6)ד .8 ו סכ תה פַה0%51 10 סו 01 51916 - ]אס הס ץד :הו "סז 50 .ק ,1990 ,10161166 :0ח818ח , 6זס] א ,ו .14 9.4 זא 10015 655 סזג עו צ",. [, חפאוז .10 וס :ו "?0 .6 זסס 000 ,01ב 6 :אס אוסא ,10 זסטותטצ ,39 6ותטוס 4 באמצע שנות השבעים החל משרד ההגנה האמריקאי להניח את היסודות לשפת תיכנות עיקרית 2 חדשה למערכות מבצעיות (להבדיל תחליף בהדרגה את השפות אגא . [ה10/1, ואחרות. שפת 408 הנציחה את הגבירה ווף לורד ביירון, ה וווהחותה חוטר החורווח ייה מז זָ 61 ן תייח הראשונה בהיסטוריה, בעקבות ורודחה טח ציארלח ראראוי קב ו שש 5 א קש 24 כוונת מתכנני השפה, באותם הימים, ובראשס ת8וסח6] ת169, היתה שפת תיכנות תקנית אחת, שפה מקסימליסטית שתכיל הכל. יעדיה המקוריים של שפה זו היו אמינות, קריאות ופשטות, תאימות, וניידות של תוכניות, מתכנתים וידע. יעד מרכזי נוסף קשור בהנחלת מתודולוגיית פיתוח והנדסת תוכנה לדור העתיד של מפתחי מערכות המידע. המניעיס של המפתחים ומקבלי ההחלטות היו עצירת ריבוי השפות והניבים (כ-400 שפות וניבים!), ויצירת מעין אספרנטו בתחום המחשבים. בכך שאפו להגביר את התפוקה ולצמצם את הנטל הכרוך בהכשרת בעלי מקצוע ונטל הפיתוח והתחזוקה של התוכנה (באותה תקופה, שנת 1975, הוציא משרד ההגנה האמריקאי למעלה משלושה מיליארד דולר על תוכנה. ההיקף כיום הינו 40 מיליארד דולר בקירוב). בהקשר זה יצויין כי תכונות הקריאות והבהירות של תוכנה חשובות שבעתיים מקלות ומהירות הכתיבה. זאת מהטעם הפשוט שתחזוקת תוכנה עשויה להימשך כ-20 שנה לאחר הכתיבה. ככל שקל יותר לקרוא תוכנית, כן קל לתחזקה, דבר אשר לו השלכה ישירה על עלויות מחזור החיים. התלהבות המתכננים היתה סוחפת: "או רואים את הארכיטקטורה הכללית של 408/ כקתדרלה, כאשר כל הקווים הארכיטקטונייס מצטבריס למארג הרמוני. לא היינו עושיס זאת אחרת אס היתה משימה זו מוטלת עלינו שנית". מפרטי ודרישות השפה הלכו ותפחו עם השניס: המהדורות ח8וחא58 ו-ת8ותח0006/ הופיעו בשנת 1975, המהדורה תגוחחו1 בשנת 1976 והמהדורה הגותחסז] בשנת 1977. במקביל פורסמה סדרת מסמכי הגדרות (תגוחסחסו9, תגותץ3[)), בנושא סביבת הריצה, כלים. משרד ההגנה האמריקאי פרסם חוזר אשר מנחה את מפתחי היישומים הקריטיים שכל התוכנה חייבת להיכתב בשפת 408 החל מינואר 1984. 8 בישראל ההתלהבות אשר סחפה גורמים במשרד ההגנה האמריקאי לא פסחה גם על ישראל. משרד הבטחון הודיע, בתחילת שנות השמונים, על כוונתו לחייב שימוש בשפת 8 כשפת תיכנות עילית יחידה במערכות מבצעיות יתרונות והצלחות שפת 68 עמדה בחלק מן המטרות שהוצבו בפניה: מערכות רבות יושמו בשפת 408 בהצלחה רבה. כאשר הושגו דרישות 408 והתקנים הנלווים, אכן הושגה אחידות מסויימת בין ספקים, ומתכנתים בעלי נסיון בשפה יכלו לעבוד במספר פלטפורמות. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת 6 זטווקומס), בגליונו מיום 11 בנובמבר % (ראה להקן), עולה כי עלויות הפיתוח בשפת 408 במערכות נשק היו נמוכות ב15%-40% בהתאמה, יחסית לעלוות פיתוח דומה בשפות ++6 ו-6, או ב-.60801 ו-אא09₪1. גם איכות התוכנה הסופית היתה טובה יותר (פי 3, לפי מחקר זה). מבחינה טכנית יש לציין כי 63 תרמה מאד להכרה בחשיבות של ההפרדה בין הגדרות המינשק לתוכנית או שגרה ("6ס8חטום[", הסןוה0וו6ק5"), לבין היישום ('"מסוזהזהסהוס|קוח1") של אותו קטע קוד. הפרדה זו נקלטה היטב במקצוע, במתודולוגיות הפיתוח ובתיעוד הנלווה, ללא קשר לשפה. יתכן שיישומה בשפת 08/ אף הינחה את מגדירי השפה ++6, שבנו הפרדה זו לתוך השפה עצמה. בשלב מאוחר יותר נקלטה הבחנה זו בין הגדרת הפרמטרים לפונקציה (קלט ופלט), לבין הגדרת התהליכים שבה, אף בשפת 6 (תקן [פַאג). קשייס ומכשלות למרות היתרונות לעיל, נערמו קשיים רבים בדרכס של מיישמי ומשתמשי ₪068. ככל הידוע לנו השימוש הצבאי בשפה בעולם הולך ומתמעט. בשוק האזרחי היא נקלטה בייאייסיי בודדיס בלבד. להלן מספר גורמים לכך ששפת 468 כיום אינה תופשת את המקום שצפו לו מפתחיה הראשונים: בפועל, לא התממשה אחת המטרות הטכניות העיקריות - הקריאות והתחזוקתיות. הכתיבה הפכה למסובכת יותר, בלא להניב את הפירות הרצויים של הקטנת העלויות של שינויים ותיקון תקלות. הרצון למנוע התפתחות ייניבים" ו-"תת-שפות", השוניס זה מזה, הביא לכך שכל יצרן של מחשבים או בקרים היה חייב לפתח את כל רכיבי השפה לכל פלטפורמה שהיא, דבר שייקר את הפתרון והשפיע על לוחות הזמנים ליישומו. תהליכי המינהלה, בחינת המוצרים, קבלת אישורי עמידה בתקן וחידושם, ובוררות בין יצרנים באשר לפרשנות סעיפים שוליים, אף הם העלו את עלויות הקומפיילרים והגבילו את ומינותס בשוק. עלותם הגבוהה של הקומפיילרים ל-808, הביאה להעדפה גורפת של שפת 6 (שעלותה היתה אפסית) באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים. לפיכך נאלצו משתמשי 08 להשקיע משאבים יקרים בהכשרת כוח אדם, בעוד שעמיתיהם יכלו לשכור מתכנתי 60801 ו- 0 בקלות יחסית. הצורך באחידות הכביד לא רק על כיסם של ספקים ולקוחות. ביצועי הקומפיילר והקוד שייצר סבלו מעול התקנים השונים, שכן הספקים נאלצו להוסיף לתוכנה תהליכים שנראו להם לא חיוניים, ונמנעו מאופטימיזציות "תלויות סביבה", שהיו נוטיס ליישם בהקשרים אחרים. בשנות השמוניס והתשעים חלה התקדמות רבה בשטח כלי הנדסת התוכנה - לתכנון, פותוח, ניפוי, ניהול תצורה ועוד. מבחר הכלים, הוּמין למשתמשי הא היווה אך חלק קטן מכלל ההיצע בשוק. למרות ההשקעה הרבה של כל היישחקנים" בהשגת אחידות בין ספקים ופלטפורמות, נחשפו הבדלים רבים בין היישומים השונים. ספקי הפלטפורמה והקומפיילר שילבו בחבילות התוכנה שלהם, נוסף ל- 403. גם פתרונות תוכנה ליישומים שונים. לקוחות שהחלו להתבסס על הייתוספים" לעיל, אשר כללו קטעים תלויי פלטפורמה, איבדו למעשה את היבילות (עוו1ופוסק) לה ציפו. וש לוכור גם כי ההצלחה המתודולוגית של ההפרדה בין הגדרות המינשק ליישוס בפועל לא עמדה במבחן המציאות, כאשר היבטים שוניס של היישום (ובמיוחד יישומי זמן אמת), כגון צריכת משאבים, זמני תגובה, שיטות סינכרון עס תהליכים אחרים ועוד, יימצאו עצמס" מתייצבים כמאפייני מינשק לכל דבר, לצד פרמטרים קלאסייס כקלט ופלט, אולס ללא תמיכה כלשהי בהגדרתס בשפה עצמה. פרספקטיבה הקשיים שתוארו לעיל אינס בהכרח מנת חלקם של סטנדרטים במערכות מידע. הצלחותיהס של שפת ,00801, חומרת ה-6/ בארכיטקטורת [6וח], ומערכת ההפעלה וסביבת העבודה של 8עו60ה! 05011ז6ו₪/ הוכיחו שבתנאים מסוימים יכול השוק "להתיישריי לפי תקנים. גם מוצריס שאינס מושלמים, ואשר מוצרים מתחרים עולים עליהם בהיבטים שונים, יכולים למצוא עצמם במרכזו של סטנדרט בפועל. מצב כזה יכול להיווצר כתוצאה משילוב מוצלח של יכולת טכנית, השקעה בפיתוח ובשיווק, מנהיגות, יישריריםיי, צורכי שוק, שיתוף פעולה בין גורמים שונים, ועוד. יש לציין כי התמקדותה של 408 במערכות צבאיות לא הקלה על מצבה: שנות ה- 80 ראו את עלייתו המטאורית של ה-6ק, תוך החדרת המיחשוב לעסקים, לבתי ספר ולבתים, והיו עדות להטפת תורת ה- אוחש, 6, והמיחשוב הפתוח, לכל מי שהיה מוכן להקשיב. הפלטפורמות הצבאיות הפכו יותר ויותר ייחודיות, בהשוואה לאלו של מערכות המידע האזרחיות. העלויות הקשורות לפיתוח תוכנה למערכות צבאיות היו (ועדיין) גבוהות מאלו של פיתוח מערכות אזרחיות, מסיבות שאינן קשורות בשפה (כגון רמת הבדיקות, התלות בחומרה ייחודית ומשתנה, שיטות העבודה, ועוד). כתוצאה מכך, מתקשרים, שלא בצדק, פתרונות תוכנה הנמצאים בשימוש צבאי בלבד, לעלויות גבוהות ו-"סירבול". במקביל החל גס צמצום משמעותי בהשקעה בתעשיות הבטחוניות, בשל ההתפתחויות הפוליטיות בעולם. בעוד שבשנים קודמות היו פיתוחים צבאיים מראשי מובילי הטכנולוגיה לאופקים חדשים, הרי עתה מהווה השוק האזרחי גורס מדרבן חשוב לא פחות לפיתוחיס חדשים. מנהלי הפיתוח של מערכות צבאיות מתבססים יותר ויותר על פלטפורמות שכבר הוכיחו את עצמן בשוק האזרחי, כיסוד למערכות שבאחריותם. ועדת הבדיקה האמריקאית לאחרונה מינה הממשל האמריקני ועדה יוקרתית לדון בסוגיה זו. בוועדה השתתפו נציגי משרד ההגנה, נציגי ספקים ואנשי אקדמיה להלן תמצית הממצאים והמסקנות של ועדה זו, אשר פורסמו בנובמבר 1996: בניגוד לציפיות העבר, אין סיכוי ש-402 תתפוס מקום מוביל כשפה מפחרית. בניגוד לציפיות העבר, אין סיכוי ש-408 תדחוף ותשפיע על מתודולוגיות וטכנולוגיות אחרות. 83 עדיין מחזיקה בכתר המובילה במערכות המשלבות זמן אמת עם דרישות אמינות גבוהות. יחד עם זאת, מקומן של שפות אחרות אינו נפקד בשטח זה. בעוד שלידתה של 408 היתה בזמניס בהם רוב התוכנה החדשה נכתבה לפי הזמנת לקוח היעד, הרי שעתה קיימת התבססות גדלה והולכת על חבילות תוכנה מסחריות 0 ד ]00 [618ת6תותס2) : 6075). משרד ההגנה האמריקאי הוא אך אחד ממספר גורמים מובילים בעולס התוכנה והוא איבד מיכולת ההשפעה שלו על השוק. נושא התוכנה עלה בחשיבותו במשרד ההגנה, במיוחד לאור יעדי המשרד של עליונות בזירה בכל הנוגע לטכנולוגיות המידע, והשימוש בהן במערכות נשק וקרב. מ - "ילד פלא'י בעל עתיד בלבד, הפכה 4408 למוצר בוגר ובשל, המביא עמו נוסף ליתרונותיו גם 60 מיליון שורות קוד ביישומים קיימים שיש לתחזקסם. מוכנותו של משרד ההגנה להשקיע בפיתוח ב-408 נמצאת בירידה. ההפרדה הקיימת בהנחיות המשרד בין הבחירה בשפת התכנות (העדפת 468) ובין בחירת מתודולוגיות וכליסם להנדסה תוכנה בפרויקטים, אינה במקומה. במערכות נשק, 408 אכן מהווה גורס בעל יתרון משמעותי לאורך זמן. הדרישה לשימוש ב-08/ לכל מערכות משרד ההגנה היא גורפת מדי, ואכיפתה (ומתן "פטורים") נעשית שלא כראוי. השקעת היצרנים והספקים בתשתיות הפיתוח ב - 408 והכלים הנלווים אינה מספקת, בהתחשב ביעדי משרד ההגנה לעליונות טכנולוגית. מעקב הפרויקטים, כולל מדדי השקעה, תפוקה ואיכות, אינו מספק. יימעשה חושבי" מרס / 199 6% | 2 --. המלצות הוועדה האמריקאית סיכוס יש להמשיך ולקדס באופן נמרצ את השימוש עתה נשאלת השאלה "408 - לאןיי חסידי השפה טוענים כי מוקדס להספידה, ב-68 במערכות קרב. וכי גרסתה החדשה 08-95 תסייע להפיח בה חיים חדשים. לעומת זאת, יש הסבורים כי יש לדגול בשימוש ב - 403 רק בתנאיס מסוימים (כגון מערכות נשק). ואילו המקטרגים הקיצוניים טוענים שיש להפסיק פיתוח מערכות חדשות ב- 408 ולפעול מייד להסבת מערכות קריטיות ובעלות אופק חיים לשפות אחרות כמו ++6, או אפילו ל- 18/4 בכל מקרה, שומה על מנהלי הפיתוח להתכונן לתקופה ארוכה של תחזוקה (ואף פיתוח משני) של מערכות הכתובות בשפת 404, על כל המשתמע מכך, מבחינת רכש חומרה ותוכנה, הכשרת כח אדס, -- 0 9-ה על משרד ההגנה ליישם מדדים ומעקב הקצאת משאבים, וכו'. שיטתי אחר תשומות, תפוקות ואיכות בפיתוח מערכות תוכנה יש להגביל את החובה לשימוש ב -08 לתחום מערכות קרב בלבד. ולשפר את מערכת האכיפה, הפטורים, וקבלת ההחלטות. יש להרחיב את הדגש על שימוש בחבילות תוכנה מסחריות מוכנות, במקומות הראולים. על משרד ההגנה לסייע לספקי ₪08 וכלי הפיתוח בהשקעה ישירה של 15 מיליון דולר לשנה. ההמלצות לעיל נשקלו על ידי הוועדה מול תודות אלטרנטיבות רבות, הכוללות, בין היתר, את תודתנו העמוקה למאיר שני מחברת קונתהל המשך המצב הקיים ללא שינוי, או פתיחה על הערותיו והארותיו בכל שלבי כתיבת במסע הסבה גורף "וירידה" מ-08. המאמר. בטבלאות להלן מוצגים נתונים השוואתיים, מתוך סקר 18ח8ו|טפחס-6 ז6)ו6א, כפי שהתפרסמו בכתב העת תס בגליונו מיוס 11 בנובמבר 1996 טבלה 1: עלות הפיתוח לשורת קוד בשפות שונות (בדולרים) הנושא 3( מערכות מידע (ענייא) מערכות נשק טבלה 2: מספר התקלות ב-1000 שורות קוד הנושא מערכות מידע (ענ"א) מערכות נשק (*).301 - שפות הדור השלישי כגון 60801 או א 8 דפסת. "כ 0 יכל ארגון הפירמי %- 0 ו : 5 7 מבוא של כלכלת המידע משתנה. ההון המידעי ₪ 0 / זרגון הפירמידה-התעשייתית ארגון הרש המירעית וי השוק (הבורסאי למשל) * ( 1 77 - 7 ו - 2 רשת האינטרנט הופכת במהירות לאמצעי הוא אותו חלק בשווי השוק ו ו | וחסו מנהלים/עובדים ה 1 : " יחס לוקה חדה בין מנהלים המעבירים התחבורה המרכזי של הכלכלה החדשה של של חברות שאינו מוסבר על ידי שווי יי / 4 | לעובדים שמבצעים 6 פקודות חלוקה רכה בדיאלוג תקשורתי בין מנהיגי / 0 5 , סוף המאה ה-20. בכלכלה חדשה זו המידע שלהם (קרקעות, מבנים, מכונות, מזומנים, / | 6 צוותים לחברי הצוות. יייע) ולא על ידי הציפיות לרווח בעתיד. -- / הארגון היוצר מהווה את המשאב הכלכלי המרכזי, לכן ניייע) ולא ע ָ 5 - 1 ב המידעי הוא הסיבה המרכזית <כך - | לש נוולם בל ל 5 ניתן לכנותו הון מידעי. בהתאם לכך, השימוש ההון ה / , ₪ . | מבנה ארגוני מחלקות דיסציפלינאריות: שיווק, ' 2 באינטרנט להעברות הון מידעי למטרות שחברות דלות נכסים במובן המסורתי, כמו ש | ה - כוח אדם צוותי עבודה רב-תחומיים עם תקשורת שונות מהווה את המפתח הראשי להצלחה מיקרוסופט ואורקל, שוות בערכן בבורסה " 1 | א" ו אינטרא-נט בעתיד של ארגונים מסוגים שונים, מפירמות בסדר גודל דומה לחברות עתירות נכסיס -- ₪ וו 2 , : ָ ית " עד מדינות. שלושת התחומים המרכזיים במובן המסורתי, כמו ג'נרל מוטורס וסירס - חשיבת ארג -- עם מידע מורכב באמצעות פירוקו המידע הוא מראש דיגיטלי ולכן ניתן לעבד , חתיכות ועיבודו האיטי שבהם האינטרנט רלוונטית לכלכלת המידע ורובק. זאת משוס שמצד אחד נכסי המידע | זאיטי, הקווי וההירארכי אותו בצורה מגוונת, שיתופית, יצירתית | הם: בארבע החברות לא מובאים בחשבון, אך "= 4 | --- ומהירה מאוד ביצוע עסקאות ופיננסים מצד שני מובאיס בחשבון נכסים כמו מבנים | אק ₪ - - ה = | . - ] ארגונית - | ניהול. וני'"ע. המשקל של נכסי המידע בסל הנכסים תקשורת א ו -. באיטיות מידע בין אינטרנט המזרים ומשתף מידע דיגיטלי לכל | למידה ארגונית של עובדיס. הכולל של מיקרוסופט גבוה הרבה יותר 4 ךּ | 5 -. ב | ן רמות בארגון חלקי הארגון | ממשקל נכסי המידע בסל הנכסים הכולל / ו ו : ו של ג'נרל מוטורס. 0 6 | אופי העובד "ראש קטן" שרואה רק את תפקידו בלי "ראש גדולי' העובד בצוות ורואה את המכלול | 0 : להבין את המכלול ואת המוצר הסופי ואת המוצר הסופי באמצעות ייצוגס 1 0 [ 0 1 בסוף 1996 חתמה חברת מיקרוסופט על . / הדיגיטלי | - ניהול : [ | 4 -- ₪--------- -‏ ש,|וווו/9/7/ | חוזה עם בנק ברקליס האנגלי שלפיו לקוחות אינטרנט וניהו | / -- 4 י | , הבנק בכל מקוס בעולס ישתמשו בשילוב קיימת אינטרקציה מעניינת בין מערכות , 2 שן : | הטכנולוגיה אוטומציה של מכונות שיוצרת אוטומטיזציה תקשורת של מחשבים שיוצרת שיתופיות 1 ו . ( | התוכנות "מוני" ו"אקספלורר" של מידע לצורות ארגוניות: / 6 ל | של העובדים של העובדים ו מיקרוסופט לביצוע עסקאות פיננסיות. בדור הראשון של המחשוב הארגוני, משנות | א לטיל ליד ידה מו - 555 דרה הח היה - = 1 באותה תקופה חתמה גם י.ב.מ. חוזים עם החמישיס עד שנות השמוניס, מערכות המידע נוי יז היצרניס ומוצריהס פסי ייצור המייצרים מוצרים המוניים צוותיס היוצריס מוצרים גומחתיים ומגווניס מספר בנקיסם גדולים בארהי"ב שלפיהם ישתמשו לקוחות הבנקים בין השאר בתוכנת "נוטס" של לוטוס-י.ב.מ. לביצוע עסקאות פיננסיות. חוקי הכלכלה התעשייתית-הלינארית של העבר כבר אינס מתפקדים בכלכלת המידע. כלכלת המידע מגלה מאפיינים כאוטיים הדומים יותר להתנהגות של הוריקניס מאשר להתנהגות סדירה של נהר (בריאן-ארתור בספרו על כלכלת המידע משנת 1994). הנשיא לשעבר של הסיטיבנק האמריקאי כותב: "חוקי זרימת הכסף בימינו דומים יותר לדינמיקה של נוזלים ומערבולות מאשר לחוקי הכלכלה היבשים" (מגזין הסייברספייס "ווירד'" 1996, עמי 2). לכן חוקים כלכליים ישנים מתהפכים: ייבמקום חוק העלות השולית הפוחתת של כלכלת התעשיה, מופיע חוק העלות השולית העולה של כלכלת המידע" ("פורצ'ון" אפריל 1996, עמי 23). "במקום שצמיחה מהירה בכלכלת התעשיה הביאה אינפלציה, צמיחה מהירה בכלכלת התקשורת מורידה אינפלציה" ("ביזנסוויק" אוקטובר 1996, עמי 38). בשתי הפסקאות הקודמות ראינו שהטכנולוגיה והתיאוריה של כלכלת המידע משתנות בעקבות האינטרנט, גם החשבונאות התבססו על המחשב המרכפזי של הארגון (מחשבי מיינפריים ומיני). צורת הארגוניס אז לא היתה שונה באופן עקרוני מצורת הארגוניס דמויי הפירמידה של תחילת המאה העשרים (דרוקר בספרו על ניהול עתידני משנת 1994) שהיו וריאציה כזו או אחרת על פסי ייצור בסגנון של פורד וטיילור (טופלר בספרו הגל השלישי משנת 0)). בדור השני, משנות השמונים עד 1996, מערכות המידע התבססו על רשתות של מחשבים אישיים. צורת הארגונים הדינוזאוריים של ראשית המאה העשרים פינתה את מקומה לצורת ארגון חדשה, דמויית רשת במקום הצורה דמויית הפירמידה. תאוריות ארגוניות-ניהוליות מסוג טי.קיו.אם. (דמינג בספרו של גאבור על הטי.קיו.אם, משנת 1992) ורה-אינג'ינירינג (האמר וצימפי בספרם על הרה-אינג'ינירינג, 1993) היו הכלים שסייעו להפוך ארגוני פירמידה דינוזאוריים לארגוני רשת ישמיים. האם הופעת האינטרנט כמכשיר פנים-ארגוני (או האינטרא-נט) ב-1996, כולל היכולות האינטראקטיביות של הג'אווה ותואמיה, פותחת את הדור השלישי של מהפכת המידע מהי הצורה הארגונית המתאימה למערכות מידע מסוג האינטרא-נט! האם זהו הארגון 1 6. הלומד (סנג'יי, 1994)! האם זהו הארגון היוצר (נונקה וטאקוצ'י, 19%6)! אינטרנט ולמידה ארגונית של עובדיס הסוג החדש של הכלכלה תופס תאוצה בארבעים השנים האחרונות על חשבון שני סוגי הכלכלה הישניס העיקריים. מדובר בכלכלת המידע המחליפה במהירות את כלכלת התעשיה ואת כלכלת החקלאות. שלושת המשאביס העיקריים בכלכלת המידע של עשרות השנים האחרונות הם תכני מידע, טכנולוגיות מידע ומיומנויות של עבודת ראש. שלושת המשאבים העיקריים בכלכלת התעשיה ששלטה בעולם במאתייס השנים האחרונות היו מכונות, חומרי גלס והון פיננטי. שני המשאבים העיקריים בכלכלת החקלאות באלפי השנים האחרונות היו קרקעות ואנרגיות שרירים (של בני אדס ובהמות עבודה), גס עובדי המידע העובדים מול מוצרי מידע במסגרת של ארגונים מייצרי מידע מהווים סוג שונה של עובדים, בכך שהם משתמשים בעיקר בעבודת ראש ולא בעבודת כפיים ואחידים (דלי מידע) ולכן האינטרנט מהווה עבורס מכשיר מרכזי. עובדי המידע הם האנשים שמשתמשים בעיקר בראש ולא בידיים, עובדים מול סמלים מופשטים (מאמר, שרטוט, נוסחה, קטע וידאו, קטעי מוסיקה, נתונים פיננסיים וכוי) ולא מול מוצרים מוחשיים כמו עגבניה או מכונה, משתמשים בטכנולוגיות של מחשוב ותקשורת באופן אינטנסיבי. עובדי המידע לא יכולים היו לעבוד בסוג הארגון הדינוזאורי מסוג הפירמידה, הס היו צריכים ותר מרחב ליצירתיות ויותר תקשורת פנים ארגונית וחוץ ארגונית. הנוקשות הבירוקרטית של ארגוני הפירמידה היוותה מכשול בפני סוג העובדיס החדש ובפני סוג המוצריס החדש הקרול מוצרי מידע. דוגמאות לעובדי מידע ומוצרי מידע: עובדי תקשורת קווית וסלולארית- מאפשרים העברת מידע. מנתחים פיננסיים, מנתחי מידע רפואי וכו'- מנתחי מידע. אנשי שיווק, פרסומאים ואנשי יחסי ציבור- מעבדי מידע שיווקי. (עתירי מידע) מתכנתיס-מעבדי מידע מסוג תוכנה. עתונאי מדיה מודפסת ואלקטרונית- מעבדי מידע צרכני. חוקריס ומפתחים- מפתחי מידע. אנשי עיצוב, גרפיקה, קולנוע ומולטימדיה- מעבדי מידע גרפי. יועצים ומדריכיס ארגוניים- מעבדי מידע ארגוני. עובדי המידע צריכים מיומנויות יסוד מידעיות, השונות מאלו של המנהלים והפועלים של הכלכלה התעשייתית: 1. יכולת למידה אישית וארגונית, שנובעת מכמויות המידע העצומות והזמינות באינטרנט. 2. חשיבה ניתוחית, מערכתית, ביקורתית, יצירתית-המצאתית, כדי לבצע את הסלקציות המתאימות משטפון המידע באינטרנט. 3. יכולת עבודה בצוות, שמאפשרת את מימוש מלוא הפוטנציאל של האינטרא-נט. 4 יכולת עבודה יזמית, כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של העבודה מכל מקום בכל זמן שהאינטרנט מאפשר, במיוחד בעידן הג'אווה ותואמיה: מהבית, מהדרך וממשרדו של הלקוח. "מעשה חושבי" מרס 1997 8 6 5 הבנה והבעה בעי""פ, בכתב ובמסך. הבנת הנקרא של טפסים וספרים כבר אינה מספיקה משום שהמידע המצוי באינטרנט, במיוחד בייוורלד וייד ווב", בנוי אחרת. המידע המתגלה במסך האינטרנט הוא מולטימדיוני (לא רק טקסט, ציורים ומספרים, אלא גם וידאו וסאונד) והיפרמדיוני (לא רק מידע קווי או טבלאי, אלא גם מידע אסוציאטיבי-ח. 6. שימוש בציוד מחשוב ותקשורת בחיי יום יום, כפי שכולנו משתמשים בטלפון, בעט ובנייר. האינטרנט מגיע לכל מקום: לפלאפון, לטלפון, לטלוויזיה ולשאר מוצרי צריכה. האינטרנט והאינטרא-נט מאפשרים למידה בכל הרמות של הארגון בצורה ספיראלית, שבה צורות למידה שונות ורמות למידה שונות מחזקות וו את זו. סיום סיבוב אחד של זרימת מידע בין צורות ורמות שונות הוא התחלתו של סיבוב חדש ברמה יותר גבוהה. הרמות השונות הן הרמות של הארגון הצורות השונות הן: 1. יצירת מובלעת-סדנתית: ידע הנוצר בתהליכי הברקה אינדיבידואליים, או תוך כדי תקשורת צוותית מובלעת. 2 פירוש: ידע הנוצר מהמרת מידע מובלע הנרכש בצורה סדנתית (1 הנ"ל) למידע מפורש. 3. יצירה מטא-מפרשת: ידע הנוצר מהיסקים ממידע מפורש הנרכש בתהליכי פירוש (2 הנ"ל). 4. הפנמה: ידע הנוצר מהמרת מידע מפורש (2 ו-3 הנ"ל) למידע מובלע. על המחבר: תחומי עניין מרכזיים: כלכלה דיגיטלית, חברת המידע, חינוך ואינטרנט, ניהול ואינטרנט, תרבות פוסטמודרנית. עבודה: יועץ לפירמות ולמוסדות שוניס בתחומי הכשרה ורה-ארגון לעידן המידע. מרצה באוניברסיטאות בר-אילן והפתוחה בנושאי מידענות, עתידנות וחינוך. שימש בשנים 1993-1996 יועץ לשר החינוך ולמנכייל משרד החינוך. --4א:1 בבס תשא 66 5-ו = ₪ 6% ב > := 2.3 |6₪-ד 1" = 6% פריק מחְשבּ מאת: נורית יובל על השולחן, לְיָד מחשב, ישב עכבר קטן. עכבר אפור וידידותי, חביב וגם צַיִתֶן. היה לו מין מִרְבָד כזה בשביל להַחְלִיק ואיש אחד טלטל אותו וכל הזמן חַקְלִיק. גם לוּ רצה - מן המרבד הוא לא יכול לרדת, כי קָצה זנבו היה קשור אל שֶקְע בַּמְקְלָדֶת. כל יום ויוּם, וְכָל היום, האיש שלו עָבָד, הַרִיץ אותו הלוך ושוב בלי סוף על המרבד; לכאן-לֶשֶם-לשם-לכאן הלוך וָרוּץ ושוּב, וכל הזמן האיש הזה הקליק לו על ראשג. ייפך אי אפשר יותר לחָיות!" צרח בקול מודאג, יאני יוצא מדעתי! תוציאו את הַפְלָאגייי האיש שָלוּ היה עסוק מאוד בשרטוּטים. בְּמַחשָבו תְּכנְן דבר מה עם כל מינִי פֶּרְטִים. קומִנְד, ריטָרן וקונטרול ולָמָה זה נתקעי. הוא לא שמע ולא קָלַט את קול הזעקה. הוא לא הרגיש! הוא לא שם לב! כְּשְאַפְטֶר-דַרֶק ירד הָעַכְבָּרון, בדמעותיו, הַמָס את המרבץ. העכברים שִבַּמְזְוָוה שמעו שהוא בָּכְתָ. אחרי הכל, אותו עכבר, גם הוּא בַּן משפחה. בשעת חצות האַפְּלֶה החליטו ביני ההצעות שהָעָלוּ היו מגוּןנות. אחד אמר: ייכדאי לדפוק לו וירוּס רק נכרסס את הִכְּבָלִים, אחינו ישו ובמקומו נושיב אִחֶר - ממש ממש עַכְבָּר" "לא מתנדבים!" אָזִּי צרחו העכברים בְּמַקְהָלה ולא היתה ברירה - עָרְכוּ שם הַגִרְלָה. בּהגרלה החשאית עָלָה עכבר אֶחָד אַשֶר הוּשָב, אַחַר כָּבוּד, מִייד על המִרְבָד. והעכבר המשוחרר, יחדיו עם חבריו חיכה בסבלנות לראות אֶת שָיִקְרֶה עכשיו. האיר היוס והשֶרְטט הַשְכִּים לָעַמָלוּ. הַכין קָפָה והתיישב אֶל המַחְשב שָלוּ. הכניס דְיִקְקָט בְּבְטְחון, פָּתֶח לו פַייל או שָנִיים, תָּפָס חיש קל בְּעַכְבָּרוּ - "יהי מה זה פה?! אוזניים! וְיש שֶפֶם: וְחַזֶנֶב בַּכְלל לא מַחובָּר הָגידוּ, אִיפּה מַקְלִיקִיסוי אוי! אָמָאלָה: עִכְבָּרויי "מעשה חושביי מרטס הָאיש הזה כָּל כֶּךְ נבהל - חֶטַף שָבָ כַּמעט. עב הכל על השולחן ובכל כוחו נְמָלֶט. אִיך זה קרה שהעכבר שלו פתאום רוטט: 1 על יקָכָה מולא:2שרטטי והוא נשַבָּע שמהיוס ועד יומו האחקהון אִם ישרטק- זה יהיה רק בנייר ועפְהָון: 7 ועִכבָּרְנור - מאושר. עכשיו הוא כבר גִמָּלָאי. יושב בנחת במזווה ונְהֶנה מִפְּנָאי. ו 8 2 שוב במחשב. מה לְעַשות! הרי אתסם'לודעים: פֶרִיק של מחש עידן-חדש לניהול פיננסי ולוגיסיטי התוכנת המובילה בחזית הטכנולוגיה כ שסיימה לאחרונה מיחשוב ללקוחותיה. כ- 250 משתתפים נוכחו בכנס לקותות שנתי שק מיחשוב מערכות מידע בע'ימ הכריזה בכנס על עידן- חדש - חבילת תוכנה פיננטית ל חדשהת המבוססת על תוכנת עידן הידועה, המוכחת והאמינה המותקנת אצל 150 לקוחות בארץ ובחו"ל. התוכנה החדשה פועלת בארכיטקורת שרת/לקות ועם מימשק גרפי למשתמש (0.1(1) תחת 5 /-15א, במחשבי א1א שונים ובמחשבי 45/400, ותומכת במסדי הנתונים הטבלאייס אינפורמיקס, אוראקל, פרוגרס ו- 8/400. מיחשוב גם מסבה את עידן לפעולה תחת 1 8א00ם:/. עידן- חדש בגירסת 1 מוסשחו/ תהיה זמינה ביולי 97. מיחשוב הציגה גם מספר רב של שיפורים לעידן ומוצריס ושירותים נלוים אחרים כגון: גזברות, תכנון תקציב, טו''זס:) - מערכת מידע ניהולית (₪18/255), שירותי הסבה לשנת 2000, אדליה - כלי לפתוח תוכנה (0458), ארכיב אופטי מובנה בתוכנה ועוד. הצגת השיפורים לוותה בהדגמות המוצרים שנערכה במשך כל הום וזכו לתגובות נלהבות של הלקוחות. מר צירלי שהרבני מנהל הרכש של חברת כרמל אולפינים הביע גם הוא שביעות רצון מהכנס ומרמת ההרצאות והדגיש כי הופתע לטובה מההשקעה הגדולה שנעשתה בעידן - לוגיסטי הן מבחינה פונקציונלית וה[ בהסבתה לסביבת ה- א1א( וה- 601. בכנס השתתפו, לראשונה, גס לקוחות המשתמשים בתוכנת ''סדן - ניהול עסקי כוללי' ל- 45/400 (40 לקוחות בארץ) המשווקת ומתוחזקת ע"י מיחשוב מתחילת שנת 96. בכנס הוכרזה גם "סדן-חדש* - ניהול עסקי כולל, עם מימשק גרפי למשתמש (001) תחת תוא הלקוחות הגיבו בהתלהבות רבה ושבחו את המצגות וההרצאות שנתנו במשך היוס ומצאו אותן כמענינות ומועילות במידה רבה. ענין מיוחד עוררה הרצאתו של שלום אלקין מדיגיטל בנושא "שרת/לקוח מול אינטראנט מי המנצח*? וכן הרצאותיהס של גוקטנ) זוס]א, מחברת 10% בהודו, בנושא תוכנות עזר להסבה אוטוטמית לשנות 0 - נושא ייחסיי מאוד בימיס אלה. מיחשוב מטרה כי היא תספק שירותי הסבה לשנות 2000 המבוססים על שירותי 706 כמו כן, הרצאתו של דיר איתן נוה, מהמרכז לאיכות ומינהל עסקים, האוניברסיטה העברית בנושא "איכות השירות". הנושא קשור להכרזת שנת 97 כשנת "מצוינות בשרות", אחד מיעדי מיחשוב לשנת 97 כפי שנקבעו ע'"י המנכי*ל משה מצלית בדברי הפתיחה לכנס. מר מיכה הדס ראייג מערכות מידע בסולל בונה שהופיע בפני משתתפי הכנס, סיפר כי מיחשוב מספקת לסולל בונה שרותי תמיכה לתוכנה מפתוח עצמי, לשביעות רצונס המלאה. מיכה ציין את התפעלותו מרמת הכנט והוטיף ''כנט זה הקפיץ את מיחשוב כיתה, הן מבחינה ארגונית והן בטכנולוגיה של מוצריה''. לאור תגובות משתתפי הכנס, מיחשוב צופה כי מרבית הלקוחות ירצו לעב חדש'י וכן להעמיק את השימוש בתוכנות עידן וסדן והמוצרים הנוספים לשיפור הניהול העסקי בחברותיהם. ור לייעידן-חדש'י וי'סדן שהוצגו, פעילות שתביא לפרטים נוספים נא פנו לשבתאי אבן-עזרא. מיהשוב דרך השלום 7, תל"אביב 67892 = ב טל. 6963284, פקס. 03-6959934 מטת יד ב בית רנוכנה וכורכז בוד ותתים פוגל לוין וא עסקית. אתה חושב שזה יקר מידי. אתה חושב שאתה לא מספיק גדול. אז תן לנו להרגיע אותך. אנו (ית ערה קטנה או גדולה - בדיוק במידה . 5 שתוכל להתחיל לנצל את יתרונות מערכת המיחשוב לעסק שלך. יבמ ושותפיה העסקיים פיתחו פתרונות עבור אלפי לקוחות עס / לים בין אס אתה צריך פתרון לוגיסטי מלא, רשת מחשבים, אינטרנט, שרת או רק כמה מחשבים נישאים, אנו נבחר את הפתרונות הרלוונטים שת ישמשו לנו בסיס ליצירת פתרון שיתוכנן ויתפר במיוחד בשבילך. כל פריט וכל ביט יותאמו לצרכיך, אך כיוון שעבודה עצומה כבר הושָקעה בפיתוח פתרונות | של אחרים, קטנים כגדולים, פתרון המיחשוב יחכה לך, מוכן, יחסוך לך סכוס נכבד של כסף. כאיש 7 תסכים איתנו אחרים. בדוק להפליא, ובנוסף - שעסקה טובה כבר נשמעת לך מענייעת, בדיוק כמו לאלפי עסקים זויויוו ו כדי לשמוע על פתרון שיתאים בדיוק לעסק שלך, התקשר ליבמ 177-022-3888. ישי, יז באב תשכו - 251996 בע ב צין /ש/ ₪ הקיצוץ בעוכרם עול משרת' הקבע ₪ לבריחה גרולה ל נת את ריבורם. לו 4 % ות, ייתכן שניתן הי 0 בז15 ביולי, בפני ה זם והאחר: "עיתון שעושה ל' את הכלנל הרבה 'ותר קלה, בשבילי הוא עיחון טוב בגדול " גליקמן נטלר מייזלר