מעשה חושב – גליון ינואר 1996, כרך כ"ג גליון 1

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. הכינוס הבינלאומי ה-30 של אילא לטכנולוגיות המידע והתקשוב, השער למאה ה-21

OCR (הסבר)
הכינוס הבינלאומי ה -30 של אילא לטכנולוגיות המידע והתקשוב השער למאה ה-21 30 בינואר-ן בפברואו 6 בנינ' האומה, ירושלים א היה מדובר גמאמר אחד זו עשוייה להיות תחילתה של עבודה נפלאה- או גפרס אחד היינו מסתפקים בפחות פמודעת עמוד ק] בישראל - עשם שצומח וגדל בעולם המחשבים הצפוף והתחרותי בולטת קת העולמית בקצב הצמיחה וברווחיות גדלה והולכת יותר מכל מתחרותיה. לכן נבחרה /1] בחודש פברואר 95' כחברה ] המוערכת ביותר ע"י המטזין היוקרתי 01/5 , בתחוס המחשוב והציוד הממוחשב למשרד. ההצלחה של ₪ "אחרי שנים של פיתוח, משפחת 5 של דיגיטל באה בוכות ההון האנושי המעולה שָלה היא כנראה משפחת. וקו מוצרים במגוון רחב. השרתים המושלמת." חברת 4 בישראל צומחת וגדלה | | | ולאחרונה זכתה בפרוייקטים נרחבים. אבל 5 הו שונה מערכות המחשוב שלה פרושות בחברות ובאירגוניס המובילים במשק: סאיטקס, אורבוטק, רשות הגמלים, תנובה, = = מוטורולה ועוד. שמחירם נמוך מ- 550,000 כ 8 - -- 8ּ 34 5 ם ל--2/פוא 5100 או פוהסוהק"" / לא ייקח לך הרבה זמן לקרוא שרתי ה-6ץ של דיגיטל, מספקים סד זא את מה שיש לעיתוני המחשבים פתרונות לכל עסק, בכל סדר גודל כדו להמשיך את התנופה אנו זקוקיס .פאה פחסז] 1101 החשובים בעולס לומר על ואין ספק שהס הבחירה הטובה ו העליונות הטכנולוגית שמעניקים ביותר בתחום שרתי ה-26 למיטב האנשים ולמיטב הכשרונות. שרתי ה-6ע של דיגיטל לפרטים נוספים על שרתי ה-6ק ו[ אם אתם עונים על הדרישות ויש לכם הרי זה מה שהיית מצפה, של דיגיטל, בלצל מהחברה המובילה את עולם לאחד מהמפיצים | שאיפות להצלית - פנו אלינו, זו עשויה המחשבים מאז ועד היוס המורשים 6 סו , וטזן להיות תחילתה של עבודה נפלאה. ו 1 9 לאגף מחשבים ומערכות: 9 לאגף התמינה: 6 'מקום ראשון בקטגורית מנהלי ואנשי מכירות מנהל תחום תמיכת ₪0 3 לשוק המסחרי והפיננסי מהנדס תוכנה לתחום ה: א|אש תועלת למערכות : ₪ טכנאי שרות לתחום ה- סק וציוד הקפי ב או 6 ִ נציג מכירות לשרותי תמיכה שמחירן נמוך מ-550,000 איש מכירות ללקוחות מוסדיים / ןְ מנהל לוגיסטיקה ועתוד מלאי רק אם אתה בעל ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות ו דד ערז 7 ָ | בתחום הרלוונטי, שלח קורות חיים לאגף כח"אד | 0 לאג ציודגדיקהומדיה: יי כההתאהגק :₪ 1 | מהנדס/ת שיווק ותמיכה : 5 0 60/0 ופד המודעה מופנית לגברים ונשים כאחד. מערכות מחשוב ומדידה (65) בע"מ ל-06 5100 .וא פ|הסומס" .זה 8חסז] 1101 , פס1סתו[ס6 11 ספטמבר 95 מפיצים מורשים: 6 צפון: מיקרוליין- מערכות מחשבים בע"מ, 25וו04-72 מרכז: טי. פי. אמ. בע"מ, 03-5337655 6 ירושלים: קומפיובית בע"מ, 02-796131 דרום: משובית (1987) בע"מ, 07-467770 ₪ יהודה, שומרון ועזה: סמקו, 02-5740260, 09-389168 מפיצים בלעדיים מתי מנהל יחידת המיחשוב] ‏ והחשנ1נ מתאהבים? טכנורוג'ות מידע וחקשוב - השער למאה מעשר"ם וווחת הכ'נוס הב'נלאומ' ה-30 של אילא חבר יקר, בפרוס השנה האזרחית החדשה, ולקראת הכינוס הבילאומי ה-30 של אילא - הארגון הישראלי לטכנולוגיית המידע, אנו מחדשים את הופעתו של רבעון האיגוד, י"מעשה חושב". אלבין טופלר, מחברו של ייהלם העתידיי, כותב ייתסבוכת נוראת ההוד של היקום, אפילו בתחומה של חברה מסוימת, עשויה לחולל בעת ובעונה אחת אין סוף זרמיס מקבילים של תמורה. כל העצמים, מהווירוס הזעיר שבזעירים ועד לגדולה שבמערכות הכוכבים, אינס למעשה עצמים כלל, כי אס תהליכיס". אין כמו תכנית הכינוס הבינלאומי ה-30 של אילא, כדי להמחיש את הצהרתו של טופלר. תכנית הכינוס ממחישה עד כמה טכנולוגיית המידע חובקת את כל תחומי החיים של החברה האנושית, ומעורבת בכל התהליכים והעשיה האנושית. דיונים והרצאות מפי מומחים ידועי שם בארצ ובעולם יכסו את התחומים הקשורים בתקשוב, פיננסים, תעופה ותעבורה, תרבות ובידור, המגזר הציבורי, חינוך ושרותי בריאות. אנו חיים היום בעידן בו שס המשחק בכל תחום הוא חדשנות ויזמות. רבים מאתנו מעורבים בתהליך ההמצאה הטכנולוגי, העשוי משלושה שלבים הקשורים יחדיו במחזור יצירה הנבנה מעצמו: הרעיון היוצר, יישומו המעשי והפצת החידוש בחברה, / , / עובדה המטילה על כל אחד מאתנו אחריות מוסרית ומקצועית. כשה ם פון גש? ם את ידיעה, פירושה תמורות וזירוז רכישת הידע. הזנת המנוע הטכנולוגי האדיר, פירושה / זירוז התמורות. הנהלת אילא הקדישה בשנה האחרונה חשיבה ועשיה רבים לצירוז התמורות, על ידי העשרת הפעילות באיגודים המתמחים ובקבוצות העבודה, ועל תו כנה ג מ 7 ש ה ל [?7 הן ל עס 7 פ ידי הקמת מסגרות חדשות. הקמת איגוד מתמחה בתחום האינטרנט, פעילות "נוער / 9 אילאיי, ושילובם לראשונה של תעשיות הקולנוע והטלוויזיה בכינוס ה-30, הם רק מקצת מתוצאות הפעילויות האלה. אדם ומכונה לא יהיו עוד מרוכוּים בבתי חרושת ובמשרדים, כי אם מפוזרים על פני הגלובוס ומאוחדיס בקשרים קלי תגובה להדהים, תודות להתפתחות התקשוב. האינטרנט הוא רק אחד החידושים. העבודה האנושית לא תתבצע רק בבתי חרושת ץול ו 1 ובמשרדים המוניים, כי אס בבית ובקהילה, ולתמורות אלה יש לתת את דעתנו % של ב מסכים ו/או ₪0 באמולציה 4 מערכת רב חברתית, רחבה ומקיפה, עם דווחים מאוחדים בעתיד | | ואו ₪0 ברשת, שרת/לקוח, פשססאואו 1 / , ,אהשאה |. + מערכת רב שנתית ורב מטבעית. 4 אפשרות עבודה עם בסיסי נתונים - = 0801, 6 ו אני יודע שחברים באיגוד מצפים מאתנו לחידושים, לשרותים ייחודיים, לבידול, 0 . אווא סא ואחרים. 4 מחוללי דו"חות כספיים. לגיוון וליצירתיות מתמדת. הופעתו המחודשת של יימעשה חושב" נועדה, בין היתר, חבירה נוחה למערכות א 9 ו --. 4- ] + קלות אמיתית בשימוש: חלונות בחירה, צבעים, מקשים להביא את המסרים, ולצקת תכנים חדשים לפעילותנו. 1 ₪ . ות לולת משלים ע"י יחידת המחשב של האירגון --. מסכי קליטה מותאמים לצרכים, אני בטוח שחברים באיגוד יהיו גאים לקחת חלק ולהיות שותפים ביוזמות חדשות, / , וטומטיות, מינימום הקשה, ועוד ועוד.. 4 מחוללי דו"חות נוחים. גמישות ופתיחות לרעיונות חדשניים' ברעיונות חדשים, ובפריצת דרך, שיעשירו את איגודנו. ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי 4 התאמה למגוון רחב של ציוד ומערכות הפעלה. + ידע, מקצוענות, נסיון ושרות של חברת א. מיטווך ובניו בע"מ -- לקרוא למעורבות אישית של החברים בפעילות השוטפת שתתרום למערכת יחסים 4 יכולת מעבר קל מסביבת עבודה אחת לאחרת. 7 33 שנה בעיבוד נתונים פיננסי בארץ. בובו בו ץד מק ב לת ו + מידע זמין, אמין, שלם ועדכני. | 7 / יחו הסה וחזס)חו ו8סס|3) ישירה בין החברים להנהלה, לטיפוח היצירתיות והחדשנות באילא, ולתמיכה בהן. אני מאחל לכולם כינוס מעניין, פורה ומהנה, ומאחל ליימעשה חושב" הצלחה בדרכו החדשה. טחפייר 8 ששה כ טי 06% 20% י-א. מיטווך ובניו בע"מ טלפון 03-5265584 קוראים יקרים, יש מידה של התרגשות לחזור ולערוך את י"ימעשה חושביי של כנס אילא ה-30, לאחר פסק זמן של עשור עבורי ושנה של העיתון. דפדפתי באוגדן העור הכרוך של גליונות "מעשה חושביי בין השניס 5, שקיבלתי עס סיוס תפקידי. ניסיתי לחפש מה היו הדבריס שלא שיערנו שיתרחשו, היכן היתה הטכנולוגיה ומה נשאר כשהיה. השינוי הגדול ביותר, שאת בואו אפילו לא דמיינו, התחולל עס פריצת רשת מידע חובקת עולם - האינטרנט. עסקנו הרבה גם אז במערכות משרד ממוחשב ודואר אלקטרוני ואולס הגישה הרווחת היתה שזה בעצס נושא קצת איזוטרי, או כפי שמופיע במאמר על דואר אלקטרוני שנכתב על ידי י. רגב ומ. גילאון מאוניברסיטת בן גוריון: 'יהרעיון להפעיל מערכת דואר אלקטרוני באוניברסיטת בן גוריון הועלה בסוף 2. המטרה: להחדיר לאוניברסיטה את רעיון התקשורת האלקטרונית כערוצ תקשורת מהיר, חוסך נייר, אמין והעיקר, מאפשר תקשורת מסוג אחר: העברת מסרים קצרים, המתקבלים ונעניס כשיש למקבל זמן וראש להסתכל בהם". בצד הטכנולוגי היו מאמריס רביס שעסקו בשאלה הנצחית - ביזור או מרכוז, בעיות הביצועים של בסיסי נתוניס טבלאיים, מי צריך מימשק משתמש גרפי, מהפכת ה-א80!, מאמרים מלומדים על 403 ובינה מלאכותית. ומה נשאר כשהיה! ניחשתם!: הקושי והבעיות בפיתוח מערכות מידע מורכבות. כאז כן היוס אנחנו עדיין מחפשיס את נוסחאות הקסם. ברצוני לנצל הזדמנות זו להודות לבת שבע שיזף על עריכת "מעשה חושב" בשניס 1993 ו-1994, במהלכן הגישה לחברי אילא תוכן עשיר ומעשיר. דוני ליפעויץ כ ול אס .1 680001 ,113868 .₪3 ותפוז[ן אורגיה 5כ עורכת ראשית: שאולה הייטנר עורכת: אלינוער רבין המערכת: אוד גונדר, דייר יששכר גלעד, אליהו הכהן, דייר נורית זהבי, דייר מיכה חנני, דייר יונה לביא שאול לביא, הדר מטמון חובת הרישום של מאגרי מידע תרגום: אורית פרידלנד מזכירת המערכת: חנה ירון כתובת המערכת: בית יהודי בסרביה, ת"א מען למכתבים: ת.ד.53113, ת"א 61530 טל. 03-6473023, פקס. 03-6673683 דואר אלקטרוני: ]אס ]אפ דסא 6 ג. וטג עיצוב: רוני רבין גרפיקה: אזיטה בוחר סדר, לוחות והדפסה: טכנו סדר בעיימ ואסיים בציטוט קטע משיר שנכתב על ידי פנחס שדה ז'"ל שהיה אורח כנס אילא בשנת 1986: "בין שדות חומים, תחת שמש סתיו, נוסע לירושליס לדבר בכנס מחשבים. לי אולי היה יאה יותר כנס מכשפות. אך הוזמנתי. איש מן המאה ה-19, או ה-9, בין רובוטים מהבהבים במהירויות של 0 של שניה, א8א, 63:, 5, דד]. על במת בניני האומה, דגלי האומה. על פסקל דיברתי משהו, ועל היות הזמן בואו הקרב של המוות." בברכה שאולה הייטנר חיים חיים מודמים |חי ירבו מכריאכות" עמנואל גרינגרד, שנקר, בית הספר הגבוה למדעי הטקסטיל ולאופנה ואוניברסיטת בר- אילן חיים מלאכותיים הם ניסיון להציב את החיים- כפ-שאנו-מכירים-אותם בתוך התמונה המקיפה של החיים-כפי-שהם-יכלו-להיות 4 "מעשה חושב" ינואר 1996, שבט תשנייו באחד מסיפוריו הקצריס והנפלאיס: "החורבות המעגליות", מתאר הסופר הארגנטינאי הגדול, חורחה לואיס בורחס, את בואו לכפר נידח של אדם מסתורי, המשורטט כקוסס וכחולם. הסופר מבאר את בואו במלים הבאות: "המטרה שהנחתה אותו לא היתה בלתי אפשרית, אס כי היתה על-טבעית, הוא רצה לחלום אדס: הוא רצה לחלום אותו במכלול פרטיו ולקובעו במציאות." חלוס זה הוא נושא המאמר. מטרת הביולוגיה מטרת הביולוגיה היא לברר מה התכונות הכלליות והמהותיות של החיים, המשותפות לכל צורת חיים שהיא. לנו, שוכני כדור האר, מוכרת רק דוגמה אחת של יישום החיים - אלו הס החיים המבוססים על פחמן. אין בנמצא כל דוגמה אחרת, למרות שבמהות יכולים היינו להניח כי החיים יכולים היו להיבנות מיסודות אחריס ושיהיו להס תכונות שונות מהמוכרות לנו. לפיכך עוסקת הביולוגיה הקלאסית בצפייה וחקירה של צורת החיים היחידה שאנו מכירים כדי להרחיב את תחום הצפייה, האלטרנטיבה היחידה הנשארת בידינו -‏ אלא אם יצליחו האסטרונומים ‏ שזה עתה החלו בפרויקט 5511 מורחב לגלות ביקוס צורות חייסם אחרות ולהתקשר איתן - היא לבצע סינתזה של צורות חיים. נגדיר איפה "חיים מלאכותיים" (1.1]6 [8ו0ו8ו370) כחקר מערכות, מעשה ידי אדם, המציגות תכונות התנהגותיות של מערכות חייס טבעיות. הסינתזה המבוקשת תבוצע על גבי מחשביס, מכשירים אלקטרונייס אחרים וכן באמצעים הקשורים עס הנדסה גנטית. כפי שנראה בהמשן, זוהי עדיין הגדרה צנועה - שבמשך הזמן נרחיב את עוצמתה ויריעתה. חיים דיוננו בנושא החיים (הטבעיים) יהיה קצר ביותר, מהסיבה הפשוטה שאנו מתקשים, או אף נכשלים, בהגדרת ייחיים". שתי דרכים בידינו, האחת היא להרחיב מאוד את הדיבור אודות נושא מופלא זה, להביא דעות רבות, לסתור אותן ולהביא אחרות רק כדי למצוא את עצמנו, שוב, במבוא סתוס. השניה היא להודות בחוסר יכולתנו (הנוכחיי) להגדירם - ולכן רק לציין, בקצרה, את מאפייניהם, תוך תקווה שהמפרטיס אמנס מכסיס חלק חשוב מהתכונות ‏ וכי ‏ אנו מביניסם, אינטואיטיבית, למה אחרים מתכווניס בעת שהם משתמשיס במושג זה. יצור חי מהווה תצורה הקיימת בזמן- מרחב. יש להניח כי משך השנים מרבית התאים המרכיביס את רקמותיו התחלפו, אולם היצור ממשיך להיות ישות פיוית הנמשכת לאורך הזמן. ליצורים חיים יש את היכולת של רבייה עצמית, כלומר להוליד צאצאים שישאו אותן תכונות שנושאיס הוריהם. רבייה עצמית זאת מכוונת על יד מאגר מידע על התצורה העצמית, שהוא ה-אאת, ספר ההוראות המורה איך, בתהליך מסובך ומופלא, ניתן ליצור את הצאצא. במשך חייו של היצור הוא משמש כמטבוליום המשנה חומר ואנרגיה לצורת האורגניזס ופעילותו, וכל ואת תוך אינטרקציה עס הסביבה. האורגניזס החי מורכב מחלקיס רביס ולהסם תלות הדדית. כמו כן יש לאורגניזס יכולת להתפתת ולהשתפר משך הדורות כאשר הוא מגלה יציבות במצבים סביבתיים סוערים, כך שהוא איננו מושמד בכל מקרה של שינוי סביבתי. כאמור, הגדרותינו לוקות בחסר ואנו מכיריס דוגמאות שאינן ממלאות את כל המאפיינים שמנינו לעיל. למשל, הווירוסיסם חסרים קוד גנטי ואילו הפרד הוא עקר ואיננו יכול להוליד צאצאים, אם כי לא נהסס לסווג את הפרד במשפחת החי. חוסר היכולת להגדיר בצורה ברורה מה הם חיים, והקושי לציין את מאפייניהס ללא סתירות פנימיות, הביאו לכך שהשאלה המרכזית שחקר ה"חיים | המלאכותיים" מנסה להתמודד אתה היא, האס ניתן למצוא מה התכונות היותר כוללניות של החיים שיכילו את כל המאפייניס שמנינו לעיל, ואולי מאפייניסם נוספים שנגלה משך הזמן מהסינטזות השונות שנבצע. חיים מלאכותיים הם ניסיון להציב את החיים-כפי-שאנו-מכירים-אותם בתוך התמונה המקיפה של החיים- כפי-שהם-יכלו-להיות. המודלים של חיים מלאכותיים הנחת היסוד של החיים המלאכותיים היא כי אורגניזם חי איננו יותר מאשר מכונה ביוכימית מסובכת, שהיא עצמה מורכבת מאוכלוסיה גדולה מאד של מכונות פשוטות. חסידי החיים המלאכותיים יגנו על תפיסה זאת באותה התלהבות וקנאות שאנשיס אחרים יתנגדו לה, משום השקפת ‏ עולמם ‏ הדתית ‏ או הפילוסופית. הסיבוכיות שאנו מגליס באורגניזם החי איננה משוס שהאורגניזס עצמו חייב להיות מסובך, אלא הוא תוצאה של הכמות האדירה של הקשריס הלא לינאריים הקיימים בין החלקים השוניס. מבחינה זאת מוצאת תפיסה זאת סיוע רב בתורת הכאוס שזה אחד ממאפייניה, בליווי ההבחנה כי אין בידינו היכולת לחזות את ההתנהגות הכוללת. חיים הם איפה ההתנהגות הדינמית הנובעת מקשרי האוכלוסיה, ואין "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 5 חשיבות לחומר ממנו הס מורכביס כדי להגדירם כך. חיים מלאכותיים דוחים מכל וכל שהחיים זקוקיס למשהו מיוחד ‏ מעל ומעבר ההתארגנות המפורטת של האורגניזס -‏ ולכן הס מתנגדים למושג הוויטאלייס שרווח בשתי המאות האחרונות. מכיוון שכך, המודלים שבאמצעותס נחקור את החייס ונבצע את הסינטזה של החיים המלאכותיים יהיו מאופייניים בכך שיהיו מורכבים מאוכלוסיה של תוכניות (מפרטים) פשוטים. לא קיימת, ולא נזדקק, לתוכנית יחידה, מרכזית, המנהלת את האחרות - אלא נראה כי כל תוכנית מטווה את הדרך שבה ישות פשוטה מגיבה למצביס מקומיים, ובכלל זה מפגש עם ישויות אחרות. במערכות לא יהיו חוקיס המכתיבים התנהגות גלובאלית, אלא חוקים מקומיים בלבד, כל התנהגות ברמות גבוהות יותר מהתוכניות האינדיבידואליות תהיה התנהגות נובעת (זחסטזטחט סו ת06). בחוג תכנות שקיים המכון הטכני של מסציוסטס (117א) לילדים בגיל העשרה, התבקשו המשתתפים לקודד תוכנית | מחשב שתדמה כיצד טרמיטים בוניס את קנם. הפתרונות היו סבוכים ביותר. הילדים הציעו מודליס חברתיים שסמכו על קיומו של טרמיט שליט, תשלובת בין מנהיג לבין מנהל עבודה, שהיה מורה לטרמיטים האחרים באמצעות הוראות כיצד יש לבנות את הקן. התברר שלא קל לתאר את פעילותו של מנהיג וה וקשה לציין את דרכי +תנהגותו ושליטתו במספר כה רב של יסם. חלק מההצעות נבנו על גיתות והעברת אינפורמציה וחד למשנהו. אחדים תבצע באמצעותו מפרישים. אח ריקוד הדבורים הפתרון, שהוצע על י ". ינואר 1996, שבט ת שַ מיכאל רזניק, מבוסס על שני חוקים מקומיים פשוטים ביותר: א. אם אין הטרמיט נושא שבב עו | חת והוא נתקל בשבב ע, עליו לק אותו. ב אם הטרמיט נושא שבב עצ והוא נתקל בשבב אחר, עליו להוסיף אותו לשבב הקיים. אס מקודדים תוכנית מחשב המקיימת את שני החוקים שלעיל, ומריצים אותה על גבי מסך גרפי, ההתנהגות של אותם חלקיקי אור - המייצגים את הטרמיטים והמטפלים בסימנים אחרים המייצגים את שבבי העף המפוזרים במרחב, נותנת הדמיה מושלמת לדרך שבה טרמיטים בוניס את קנם. אין צורך במנהיג, סדרן עבודה או איתות כלשהו. מה שאנו חוזים בו היא התנהגות נובעת מהקשרים בין ההתנהגויות המקומיות הפשוטות. דרך הבחינה של החייס המלאכותיים את המבנים המרכיבים את המהויות, שונה מהבחינה הביולוגית. בעוד שהביולוגיה מעסיקה את עצמה בעיקר עם הבסיס החומרי של החיים, מתעניין חקר החיים המלאכותיים בבסיס הפורמלי של התיים. הביולוגיה בודקת את החיים "מלמעלה למטה", בעוד החיים המלאכותיים בודקים אותם "מלמטה למעלה", כפי שמתואר בשרטוט. ביולוגיה מבנים מורכבים מודלים חישוביים נדון בשלוש רמות של מודלים חישובייס שהחיים המלאכותיים עוסקיס בהם. הרמה הראשונה היא רמה שאולה, והיא מורכבת ממספר אלגוריתמים שאין להם קשר ישיר עם המטרות שטווינר לעיל ואין מטרתן לדמות התנהגות נובעת, אלא הן שאולות מעולס הביולוגיה והאבולוציה ומופעלות בהצלחה באלגוריתמי מחשב בנושאים שיש בהם צורך לחפש מבנים, צורות וחוקים. משיטות אלו, שרכשו באחרונה חסידים בעולם המחשבים, בו הן מופעלות בהצלחה, ניתן ללמוד על חוסנן | ויכולתן | של השיטות הביולוגיות. והו המקרה שבו נמצא את "הביולוגיה בשרות המחשבים". הרמה השניה, הרמה המדמה, קשורה יותר לחיים מלאכותיים. אלו הם מודלים גנטיים המנסים לבנות מערכות ביולוגיות דינמיות. ביניהן נמצאיס, ובהמשך המאמר נרחיב עליה את הדיבור, האוטומטה התאית, ה-5/%1688-,1 וההנפשה שיטות אלו הן המסלול המוביל אותנו לעבר הרמה השלישית, הבונה, שבה אנו שואפים למטרות נועזות יותר. ווהי הרמה בה אנו מתקרביםס חיים מלאכותיים חוקי פעולה פשוטיםס +1 מכונות פשוטות למטרתו של הקוסם החולם, ובה מחליפים הביולוגיה והמחשב תפקידים: המחשב הופך להיות "משרת הביולוגיה". האלגוריתם הגנטי והתכנות הגנטי אחת | הטכניקות המעניינות והמבטיחות ביותר ברמה הראשונה קרויה אלגוריתמים גנטיים (0ו06061 פווווווזספָ!א). שיטה ואת, שהוצעה לראשונה בשנת 1959 על ידי הולנד מאוניברסיטת מישיגן, מנסה למצוא תשובה טובה לבעיה המבוססת על משוב המתקבל מנסיונות חוזרים ונשניס למציאת פתרון האלגוריתסם הגנטי לא יודע איך למצוא את הפתרון, אבל הוא יודע, באמצעות פונקציית מטרה, את מידת קרבתו לפתרון טוב. כל ניסיון לקראת הפתרון מיוצג על ידי מחרוזת של ערכיס (האקוויוולנטיסם בעולס הביולוגי לכרומוזומים) שערכי (אללאלים) רכיביה (גניס) משתנים מדור לדור. מכלול המחרוזות (האקוויוולנטי לגנוטייפ שבו נדון בהמשך המאמר) מציג את הפתרונות (פנוטייפ) האפשריים. בכל דור ודור המחרוזות עוברות מספר טרנספורמציות הכוללות (ושוב שימו לב לדמיון לטבע): התרבות, הצלבה ומוטציה. התרבות פירושה שלפי מידת ההתאמה לפתרון המבוקש גדל הסיכוי של מחרוזת להתרבות. לפיכך, מחרוזות הקרובות לפתרון יעבירו לדור הבא יותר צאצאים ממחרוזות שמידת התאמתן לפתרון רחוקה יותר. הדבר דומה במקצת לסלקציה בטבע. אלו שיש להם קצת יותר כישורים לשרוד, אכן שורדים יותר. אין פרוש הדבר שיצורים קצת פחות מוצלחים לא שורדים, אבל מספרם נמוך מאה של המוצלחים יותר. פרושה של ההצלבה הוא שבדומה לכך ששני ההורים תורמים גניס לצאצאים, כך גם כאן: המחרוזות מחליפות ביניהן סדרות של גניס. כך שהמחרוזת החדשה (הצאצא) מכילה חלק מהגנים של מחרוזת אחת וחלק של מחרוות שניה. נוסף לכך, מדי פעס בפעם, בתדירות מאד קטנה, מופעלת מוטציה על גבי המחרוזות, שפירושה המעשית שבבחירה אקראית משניס את מצבה של אחת מהסיביות המרכיבות את המחרוות. הליך זה מרמז על המוטציות שאנו עדיס להס בביולוגיה: מהו השורש הריבועי של 164 איטיות ובעלות תוצאות לא ברורות. פעילויות אלו חוזרות ונשנות מספר גדול של דורות, על גבי האוכלוסיה ההתחלתית, ותקוותנו היא שבכל דור ודור נמצא מספר מחרוזות הקרבות יותר ויותר לפתרון, עד שבסוף תימצא המחרוזת האידיאלית המהווה את הפתרון. אלגוריתמים גנטיים מצטיינים בבעיות חיפוש והתאמה. נראה לכך דוגמה פשוט "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו / קיימת הרחבה מעניינת לאלגוריתמים גנטיים וזוהי התכנות הגנטי, שהוצעה בשנת ‏ 1991 על ידי ג"ן קוזה מאוניברסיטת סטנפורד. במערכת ואת האברים (גנים) במחרוזת אינס ערכים מספריים, אלא כל אבר ואבר הוא משפט בשפת תכנות. התוכנית מאורגנת כע בעל אורכים משתנים, כאשר מטרת התוכנית| הכוללת, המורכבת ממשפטים השונים, היא להתחבר לכלל תוכנית משמעותית אחת שתפתור את הבעיה שהוצגה. שפה נוחה למשפטי התוכנית היא 155., משוס שהיא שפה נוחה למניפולציה של מחרוזות ואנו נדרשיס לפרק מחרוזות, להזיזן ולחברן מחדש. באמצעות פרדיגמה זאת מצליחים, או מוטב לאמר שהמחשב מצליח, לכתוב תוכניות | המטפלות בהתאמת פונקציות, בקרה על רובוטים, יציאה ממבוך, כאשר התוצר הסופי לא נבנה מראש אלא התפתח באבולוציה מרסיסי תוכניות היוליות ראשוניות. זוהי למעשה התגשמות חלום הבלהות של כל מתכנת, שבו המחשב מתכנת את עצמו ועוד ביתר יעילות מהמתכנת האנושי. רשתות נאורונים מלאכותיים פרדיגמה חשובה נוספת היא רשתות נאורונים מלאכותיות שביסודה הניסיון לחקות, עד כמה שאנו מבינים, את פעולתו של המוח. בפרדיגמה זאת אין אנו, מחוסר ידיעתנו את העולס ולפיכך את הדרך להביעו באמצעות נוסחאות אנליטיות, מנסים לתכנת את המחשב - אלא מנסיס לאמן את המחשב להפיק את התשובה הנכונה על ידי כך שנציג בפניו אוסף גדול של קלטיס והפלטים הרצויים המלווים אותם. על ידי הצגה חוזרת ונשנית של דוגמאות, תוך כדי "עידוד" המחשב במקרה של ניחוש נכון של הפלט התואם ו"הענשתו" במידה של החטאה, אנו מאמניס את התוכנית להכיר ולזהות קלטים 8 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו שמעולס לא צפתה בהם ולהפיק את הפלטיסם הנכונים הקשורים בהם. העיסוק ברשתות נאורוניס מלאכותייס זכה לאחרונה לתפוצה רבה במדעיםס שונים, מפיסיקה, דרך מחשביס ועד פסיכולוגיה ומחקרים קוגניטיבייס. מדוע אנו עושים שימוש בחקר בעיות מסוג זה במחשבים! הסיבה לכך היא שאס כי המחשבים עצמם אינם ייחיים", הס מסוגלים לתמוך בעולמות אינפורמטיבייס שבתוכס אוכלוסיות דינמיות של מולקולות "אינפורמציה" העוסקות ב"ביוכימיה" אינפורמטיבית. אם אמנם ידע העולס שלנו איננו מושלס ואין אנו מסוגלים להביע את התנהגותו באמצעות משוואות פתירות, הרי שהתקווה להגיע לפתרון אנליטי אובדת. כדי לברר לעצמנו מה התשובה (האם נמצא אותה אי פעם) נעבור לסינתזה במקום אנליזה. והו תחוס שבו המחשב מצטיין ביותר. גנוטיים ופנוטיים הגנוטייפ הוא המכלול המלא של ההוראות הגנטיות המקודדות ב- אאת. אלו מפרטי המכונה אותה אנו, או ה"מכונה" עצמה, מעוניינים לשכפל, בדרכנו לרבייה. הפנוטייפ הוא התנהגותה של המכונה. זהו האורגניזם הפיטזי עצמו הנוצר במרחב ובזמן כתוצאה מפירוש הגנוטייפ במתכונת של הסביבה הנתונה. הגנוטייפ במערכות לא ביולוגיות מתייחס לקבוצות לא סדורות של חוקים בסיסים שעליהם תבוצענה מניפולציות שונות שתוצאותיהן תהיינה הפנוטייפים שייחוסם הוא להתנהגויות ולמבנים הנובעים מהאינטרקציה בין החוקים. בשוס מקוס לא מצוינת ההתנהגות הכוללת של הישויות והיא מתקבלת מאוסף ההתנהגויות של הישויות הבודדות אנו יודעים כי אין אפשרות, לפחות במקרה הכללי, למצוא תכונות טריביאליות של התנהגות עתידית של מחשב בעל עוצמה, רק על ידי בדיקת פקודות התוכנית הטעונה בזכרונו ובחינת מצבו ההתחלי. לפיכך הדרך היחידה להבין מה יהיו התוצאות היא להפעיל את המערכת ולהתבונן בה תוך כדי פעולתה. יתר על כן, אם נקבל תוצאה (פנוטייפ) לא רצויה, לא נוכל להחליט מה השינויים הדרושים בתוכנית (גנוטייפ) כדי לתקן את הפנוטייפ אלא רק על ידי חיפוש ממצה. בשני המקריס המחשב הוא כלי רב-עוצמה המאפשר לנו לבצע את ההוראות, לעקוב אחרי תוצאותיהן ולחפש ולתקן את הנדרש כדי להביא לתוצאה המבוקשת. 5 ברמה השניה נמצא מספר תוכניות שאם כי פעולתן דטרמינסטית (כל עוד אין התערבות של גורס אנושי, אך על כך בהמשך) הרי שהיא כה מורכבת עד כי לא נוכל לחזות את התוצאות, ויכולתן כה עזה עד כי ניתן באמצעותן להציג מודליס ולבצע הדמיות של מבנים ותכונות ביולוגיות מורכבות. בציור אנו מבחינים בשיחים. המיוחד שבהם הוא שאין אלו צילומים של שיחים אמיתיים, וכן אין אלו רישומים של אמן. השיחים האלו, ומופלאיס מהם, בצבעים, במגוון ובכמות שתשווה ליער עבות, נוצרו בעורת מחשב על ידי הפעלה של תוכנית מחשב פורמלית נוקשה. כלומר, ניתן להדמות את המבנה הביולוגי באמצעות תוכנה פורמלית. הגנוטייפ במקרה זה היא מערכת חוקים המתתילה באבר ראשון המכונה אקסיומה, שהיא במקרה של השיח השמאלי שבציור האות ". לאחר מכן אנו מציגים | את חוק ההחלפה [ץ]|ם-[ש[=+|;-=, שפירושה: החלף כל ₪ במחרוזת הנמצאת מצד ימין של החץ. ומכיוון ש-5-ח עלינו לחזור על תהליך זה 5 פעמים. בהחלפה הראשונה נקבל ‏ את המחרוזת שמימין לסימן הח, אולס כבר בהחלפה השניה נקבל ביטוי הרבה יותר מסובך, משוס שכל ; יוחלף שוב במחרוזת המלאה. לאחר סיוס כל ההחלפות עלינו לתת פירוש למחרוזת הסופית. הפירוש במקרה שלפינו הוא - עם היפגשתך בסימן 5, שרטט קטע באורך קבוע (נניח 4) על גבי יחידת הפלט. כל סימן + יגרום לכך שהשרטוט יופנה מעתה ימינה בזווית שערכה במקרה שלנו 20 ואילו סימן - (מינוס) יגרום להסטה שמאלה באותו שיעור. אס נתקלים בסימן | יישמר המצב הנוכחי של העט המשרטט (מיקום, אוריינטציה, רוחב הקו, צבע וכוי) במחסנית. הסימן | מורה על שליפת המידע השמור במחסנית והפיכתו לערך הנוכחי של המערכת. על ידי כך ניתן לשחזר את המצב הנכון בהפעלתה של כל הסתעפות. שרטוט של צמחים שנבנו על ידי מערכות-ל. בעוד שמערכת זאת, שהוצגה על ידי אריסטיד לינדינמייר, היא פורמלית לחלוטין, לתוצאותיה יש דמיון רב לצמחיס אמיתיים. הדוגמה שהובאה לעיל מייצגת את החוקים הפשוטים ביותר ואלו ניתניס להרחבה כה משמעותית עד כי ניתן לדמות בעזרת מערכות-.1 הן מערכים של יערות עבותים והן את חלקיו הפנימיים של הצמח אוטומטה תאית פון-ניומן, המתמטיקאי הדגול, שאת מגע ידו אנו פוגשיס בכה הרבה נושאים בעולס המחשבים, עסק גם בחקר חיים מלאכותיים. הוא חיפש דרך לפורמליזציה של רבייה עצמית, ולשם כך הציע את המודל הקינמטי הבא: נדמה שעומדת לרשותנו בריכה גדולה מאד ובה צפה מכונה שנכנה אותה הבנאי האוניברסלי. כמו כן צפיס בבריכה חלקי מכונה רבים. במכונה אגורה מערכת הוראות איך לשלות בעזרת מנוף חלקיס צפים וכיצד יש להרכיב אותם למכונה נוספת. אם תיאור ההרכבה (הגנוטייפ), מתאר את הבנאי האוניברסלי עצמו, הרי שהמכונה תרכיב עותק חדש (פנוטייפ) של עצמה, כלומר היא יוצרת צאצא. לצאצא יש עדיין חסרון: הוא עצמו איננו יודע כיצד ניתן ליצר צאצא נוסף, לפיכך השלב האחרון בהרכבת הצאצא הוא להעביר אליו את התוכנית האגורה בהורה (התוכנית עצמה איננה צפה בבריכה) ואזי לנתק מגע מהצאצא ולהעניק לו עצמאות וחיים משלו. עתה יש בידינו שתי מכונות וכל עוד יש מספיק חלפים בבריכה ומספיק אנרגיה כדי להפעילם, הס ימשיכו להתרבות. המודל היה מסורבל, אף אחד לא התכוון להשקיע ולבנות בריכה ענקית עס מכונה אוניברסלית ולכן פיתח פון-ניומן מודל אחר מתמטי מסוג האוטומטה התאית. האוטומטון הוא סריג של תאים (דמיינו לעצמכס מעין לוח שחמט בעל מספר רב של שורות ועמודים), היכולים להימצא באחד ממספר סופי של מצבים, כשתנאי המעבר ממצב למצב מוגדריס על ידי טבלת מעבר. כל התאיסם מצייתיסם לחוקים אלו. חוקי המעבר הס מקומיים, לפיכך חוקר כל תא מהו מצבם של שכניו ולפי מצב וה מחליט על דרך השתנותו. אין התא מתבונן מעבר לסביבתו הקרובה, וכמו כן אין הוראות גלובאליות המופעלות "מלמעלה". מאפשרים, בצורה שיטתית, לכל התאיס לעבור שלב בחינה ושינוי זה, ומבצעיס זאת מספר רב של פעמים "דור אחר דור". כתוצאה מכך מופיעיס בסריג מבניס בעלי תכונות התנהגותיות מורכבות, השונות במידה ניכרת מחוקי המעבר "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 9 תמונות של "בוידס" הפשוטים. בין היתר מופיעים מבנים בעלי יכולת רבייה עצמית, כלומר שעל ידי הפעלת החוקים על קבוצת התאים הנידונה, הקבוצה ממשיכה להתקיים ויחד עס זאת נוצרת לידה קבוצה חדשה וזהה. פון-נוימן הראה את ההתאמה הלוגית של המודל הקינמטי שלו עם אוטומטון תאי בעל 9 מצבים. משך הזמן נמצאו מודלים פשוטים יותר וחזקים יותר. המפורסם שבהם הוא משחק ה"חיים" של גיון קונואי. ה-20105 זהו מודל להתנהגות להקה של ציפורים. בניגוד למצופה, אם רוצים לתאר את מעופה של להקת ציפורים אין צורך להתייחס ללהקה בכללותה, אלא ניתן על ידי הצגה של מספר חוקיס פשוטים, הפועלים על הציפור 90 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו האר הרק - ,7 - - . הבודדת (והמשמשים כגנוטייפ) לדמות את מעוף הלהקה. שלושת החוקיס הם: 1. על כל "ציפור" לשמור מרחק מינימלי מחפצים אחרים שבסביבה, כולל "ציפורים" אחרות. 2 על כל "ציפור" להשוות את מהירותה למהירות ה"ציפורים" האחרות שבקרבתה. 1 3 על ה"ציפור" לנוע לעבר מרכו הכובד של חבורת ה"ציפורים" שבקרבתה. כאשר מיישמים את שלושת החוקים בעורת מחשב, ומציגים את ההתנהגות של כל ציפור על גבי מסך גרפי - חוזים במעוף להקת ציפורים. הלהקה שומרת על מבנה יציב, הציפורים נמנעות מלהיתקל אחת בשניה ובמכשולים העומדים בדרכן. גם אם " ציפור בודדת נפרדת מהלהקה, היא ממהרת ומצטרפת ‏ אליה. אם מוסיפים לפלט המחשב גם קולות ציוץ של ציפורים וטורחיס להציג את החפצים המעופפים על גבי המסך, לא רק כדמויות גיאומטריות אלא כבעלי כנף - ההדמיה מושלמת וההתנהגות הנובעת אמנס מדמה להקה. הביומורפים של דאוקינס ריצירד דאוקינס, פרופסור לזאולוגיה מאוניברסיטת אוכספורד ומחברס של מספר ספרי מופת כגון יהגן האנוכייי והיישען העיוור", אוהב מאד לתכנת. אחת מהתוכניות שכתב מקבלת כקלט מספר קטן של מאפיינים של צורה גיאומטרית (או שמא ביולוגית!), דאוקינס מכנה את המאפיינים גניס, משוס שכל אחד מהם מייצג תכונה הפועלת על הצורה הגיאומטרית, כגון: מהו מספר הענפים (אברים) שיש לצורה (ליצור), מה אורכסם, מהי הזווית ביניהם וכוי. ושוב, אם נשתמש בצג גרפי אנו יכוליסם לשרטט את היצור, שבתחילה הוא פשוט ומשעמם. אחד מהגניס מציין כמה צאצאים יהיו ליצור, כלומר לכמה יצוריסם הוא ישכפל את עצמו בדור הבא. לפיכך אנו נצפה בדור הבא (הסבב הנוסף בחישוב), במספר יצוריס שהם העתק של היצור הקודם. אולס אין אלו העתקיס מדויקים, משום שבכל העתקה, שונה אקראית אחד מהגניס שינוי זעיר ביותר. לפיכך הצאצאים יהיו דומיס לאב, אולס הס יהיו שוניס קצת. התוכנית הזאת ה איפה ות שהבאנו םס בגניס הס אנו נערב ומשמש ב' יע איזה מהיצוריס רבות. כל האחריס יומתו. המחש נה ; את הדור הבא ושוב מוצגיס בפני הצופה השופט והמחליט הדור הבא של היצורים. הצופה חוזר על בחירתו בכל סבב. הראשוני מתפתחים כתוצאה ממוטציות זעירות, על פני משך זמ רב - כדרך האבולוציה, יצוריס דמיונייסם ונפלאים המתאימים את עצמס לסביבה - כלומר לטעמו של הצופה. היצורים יכולים להתפתתח לכל צורה שהיא, אולם אם יחליט הצופה כי ברצונו לפתחם, למשל, לייחרקיסי" הוא יוכל לכוון זאת. השרטוט הבא מציג מספר יצורים שדאוקינס פתחם. הדמיון המפתיע שלהם לחרקים איננו מקרי, כאמור, הם כוונו לכך. דאוקינס רואה בזאת הוכחה חותכת כי יש בכוחו של הטבע, באמצעות שינוייסם מזעריים, רציפים ומרוביס, לבנות יצורים מסובכים. וירוסיס ממוחשבים נעבור עתה לרמה השלישית; הרמה בה אנו מגייסים את המחשב לעזרת הביולוגיה, בה אנו מקווים שנוכל לדמות התנהגויות דינמיות המייצגות את החיים באמצעות המחשב, ואולי אף להרחיק לכת וליצור חיים של ממש באמצעותו. אנו מכירים ‏ את הווירוסים הממוחשבים הידועים לשמצה. למרות שווירוסיסם אלו עדיין אינס חיים, הס מגליס תכונות רבות המאפיינות חיים, ולא קשה לדמיין כי בעתיד יהיו הווירוסים הממוחשבים חיים, בדומה לווירוסים הביולוגיס. וירוסים אלו הס תוכניות המשכפלות את עצמן. מקום מגוריהן מגוון, רבות מהן שוכנות על גבי דיסקטיס מגנטייס. כאשר דיסקט נגוע מוכנס למחשב, הווירוס מנסה להעתיק את עצמו למכונה; וכאשר יוכנס למחשב דיסקט אחר, הווירוס ינסה שוב >. % במהרה מתברר כי מהיצור הפשו ",, 6 מ / , / % %ָ דוגמאות של ביומורפים .. לשכפל את עצמו לדיסקט החדש. אס הווירוס יעיל, מהר מאוד נבחין כי כל הדיסקטיס שברשותנו נגועיס. וירוס ממאיר יתפוס שטחים גדולים על גבי הדיסקטיס, וכאשר הו פולש למחשב, יתברר שהוא מבצע את הפקודות המהוות אותו, תוך שהוא גוזל זמני ביצוע מהתוכנית הנמצאת עתה במחשב. אס הוא מרושע באמת, הוא יהרוס את התוכניות והנתוניס השמורים בדיסקטים ובדיסק הקשיח. הווירוס הממוחשב איננו חיים כפי שאנו מכיריס אותם. זוהי רק תצורה, רצף מגנטי על גבי דיסקט מגנטי, או מצביס אלקטרוניים בתוככי המחשב, אולם האס אין הוא ממלא - לפחות בחלקן - תכונות שאנו מייחסיס למערכות חיות: רבייה על ידי העתקה עצמית, אחסון דמותו בתוככי עצמו, ניצול המטבוליזס של מארחו, רגישות לשינויים סביבתיים והתאמה להס, מוות כתוצאה מפגיעה באחד מאבריו (פקודות) הרגישיס. הווירוס הממוחשב משמש כמודל התחלתי לחייס מלאכותיים. 68 התוכנה החשובה ביותר שקודדה 60 צ בחיפושנו | אחר המחשב בשרות הביולוגיה ובעלת היכולת לדמות התנהגות דינמית של חייס כפי שהיא מוגדרת על ידי חסידי החיים המלאכותיים, היא ללא ספק גזח6וץ, מעשה ידיו של תומס ריי. תומס ריי הוא ביולוג שבילה שניס רבות ביערות הגשס של קוסטה-ריקה בהתבוננות ביצוריסם (הטבעייסם) הנפלאים המאכלסים אזור זה. אולס, נוסף לכך צופה ריי ביצורים אחרים, החיים את חייהםס בעולס משלהם - מקוס שאין בו דריסת רגל לאדסם, או לכל יצור טבעי אחר. עולס זה הוא עולמו של המחשב והיצורים שריי צופה בהם הס תוצאה של תוכנית שהוא כתב. ההסבר מסובך במקצת, אך התוצאות כה מעניינות שמן הראוי שנתאר את התוכנית: על גבי מחשב אישי ריי דימה מחשב נוסף ולו שתי תכונות מיוחדות. הראשונה היא כי למחשב המדומה מספר פקודות קטן (32) וכל אחת מהן פקודה תקפה. לפיכך, ללא חשיבות מהי הפקודה שתתבצע, המחשב (כלומר התוכנית המתבצעת בקרבו) לעולס לא ייכשל. מספר נמוך זה של פקודות דומה למספר "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 1 1 הפקודות האפשרי של הנוקלואידים בעולס הביולוגי (64). לפיכך קוימה הכוונה שאין ברשותנו מחשב בעל עוצמה יוצאת דופן, אלא שהפעילות תתבצע באמצעים צנועים. התכונה השניה, וגם היא שאולה מביולוגיה מולקולרית, היא שימוש בכתובות אסוציאטיביות של התאמת תצורות כרגיל, פקודת מחשב פונה לאזור הנתוניסם שלה על ידי ציון המקום המדויק, באמצעות כתובת מספרית כך הפקודה: הסתעף לכתובת 123%, תגרום לכך שהמחשב ימשיך לבצע את פקודותיו החל מתא מספר 1234 שבוכרון. התאמת תצורות שכיחה בביולוגיה. למשל בתא, פרוטאין מסוים, ג, יכול להתחבר לפרוטאין אחר, 8, רק אם תצורות פני השטח שלהס משלימים אחד את השני. ריי העתיק רעיון זה למחשבו. שפת המחשבים מכילה רק שתי "אותיות" (0 ו-1), לכן, אס למשל ייתקל המחשב בפקודת הסתעפות שתפנה אותו לתצורה 0110, אזי במחשבו של ריי הוא לא יסתעף לתא בעל מספר זה (שערכו בהצגה עשרונית 5), אלא יחפש נתון המהווה את המשלים הבינארי שלה (כלומר 1) אי שסם בזכרון המחשב. אם יימצא נתון זה יופנה המחשב לכתובת הזכרון בה הוא מוכל. עתה קידד ריי תוכנית, אותה כינה יייצור ראשוניי" בת 80 פקודות, שמטרתה היתה רכישת אזור זכרון הזהה לגודלה והעתקת עצמה לאזור החדש. לשם כך הוא הציב בראש התוכנית את התצורה 1111, ובסוף התוכנית את התצורה 1110. בין שני הערכים שכנה התוכנית שהחלה את פעולתה בחיפוש המשליס ל-0000 (כדי למצוא את הראש). לאחר מכן חיפשה את המשלים ל-0001, כדי למצוא את סופה. עתה יכולה התוכנית, על ידי החסרת שני הערכים, לחשב את אורכה שלה, לבקש מהמערכת שטח זהה ולהסתעף לשגרה המעתיקה אותה עצמה לשטח החדש (הצאצא). לאחר גמר ההעתקה התוכנית הודיעה על כך למחשב, שהעניק לתוכנית החדשה אוטונומיה משלה. עתה היו בוכרון המחשב שתי תוכניות שכל אחת מהן מעוניינת להעתיק את עצמה והמתחלקות ביניהן ביכולת החישוב של המחשב, המדמה את האנרגיה. אם הינו ממשיכים בדרך ואת, הרי שתוך זמן קצר היו עתה 8 תוכניות, ומהר מאד היה וכרון המחשב מתמלא בתוכניות זהות אחת לשניה. ריי הוסיף שני שינויים: הראשון היה "הריגת" תוכניות "זקנות" (כלומר שהשתמשו במספר רב של פקודות) והשני היה הכנסת שינויים ועירים, אקראיים, בקוד התוכניות על ידי שינוי סיבית אחת מדי כמה מיליוני פקודות מ-0 ל-1 או מ-1 ל-0. מכיוון שכל פקודות המחשב תקפות ומכיוון שההפניה היא לפי תצורות, שום תוכנית לא גרמה לכשלונו של המחשב. כמובן שחלק מהתוכניות איבדו את יכולת הפעולה הרצויה (העתקת עצמן), וביצעו דברים מוזרים ביותר, חסרי תועלת למטרותיהן. אולסם חלק בכל זאת הצליחו לבצע את ההעתקה למרות השינויים. יתר על כן, מספר תוכניות השתנו בצורה כואת שהן היו, מבחינות שונות, הרבה יותר יעילות בביצוע המשימה מאשר תוכנית הייאב הקדמון" של ריי. החלו להופיע ‏ יצוריסם חדשים שוניס ומענייניס. חלק מהם היו גדולים יותר וחלק קטניס יותר, ומשך הזמן נוצרו תנודות רבות בגודל ובכמות היצורים. אחת ההפתעות היתה הופעתס של טפילים. אלו היו יצורים בני 45 פקודות בלבד, שאיבדו את הקוד לרבייה (כלומר את שגרת ההעתקה העצמית) והתרבו על ידי כך שפקודות ההסתעפות שלהם גילו את השגרות הנדרשות אי שם במעמקי וכרון המחשב, כשהן שייכות ליצורים אחרים. אולס משוס שההסתעפות היא אסוציאטיבית ולא לכתובת מסוימת, הס הצליחו להגיע לשס. עתה העתיקו הקורבנות התמימיס את הקוד של הטפילים. כלומר מי שהתרבה היו הטפילים ולא היצוריס שעמלו עבורם. היצורים המעתיקים, שבוּבזו פקודות מכונה, הזדקנו יותר מהר והחלו למות, כאשר את מקומם יורשים הטפילים. אולס הרי אלו תלויים בקיוס שגרות ההעתקה של קורבנותיהם, ואף הס החלו איפה להיעלם - עד שנוצר שיווי משקל בין שני הסוגים. אולם שיווי משקל זה לא נמשך זמן רב. השינויים הגנטיים המשיכו ולפיכך הופיעו עוד יצורים רבים נוספיס, חלקם בעלי יכולת התנגדות לטפילים על ידי כך שהם בודדו את עצמם. חלק מהיצורים החדשים היו טפילים המנצלים טפילים אחרים. הופיעו יבורים המסייעים אחד ביד השל להעתיק את הקוד. טוב לבס של המסייעים נוצל על ידי יצוריסם "רמאיס" שניצלו את העזרה ההדדית של האחרים. קיצורו של מעשה הוא שמספר המיניסם הלך וגדל, הלך והשתנה והמערכת היתה במעברים מתמידים בין תקופות יציבות ותקופות שבהס הופיעו יצורים חדשים. גם אחרי ריצות ארוכות של מיליארדיסם של פקודות לא הגיעה המערכת ליציבות ושוס יצור לא הפך לשליט, הס הופיעו, חיו את חייהם ונעלמו לטובתם של יצורים אחרים ריי ראה בהתנהגות עולס המחשב בבואה של ההתפתחות האקולוגית בעולמנו שלנו, משום שאנו מגלים ב-16774ך תופעות והתנהגויות דומות להפליא לאלו שהתרחשו בעת האבולוציה של המינים על פני כדור האר התנהגות דארוויניסטית לעומת התנהגות לאמארקיאנית חוקר הטבע הגדול שקדס לדארווין היה לאמארק. גרסתו של דארווין היא כי השינוייס בצאצא (הפנוטייפ) הס תוצאה של שינוייס מזערייס בגנוטייפ | שינויים גרועים עשוייס לגרוס למותו של הצאצא, אולם אם השינוייסם טובים, כלומר הס מסייעיס בידי הצאצא לשרוד ביתר הצלחה ממתחריו, הרי שהוא יעביר את השינוייס האלו לצאצאיו שלו, בעוד שמתחריו המתים - אס לא הספיקו להוליד לפני מותם - לא יעבירו את המטען הגנטי שלהס לדורות הבאיס. כלומר, רק מידע גנטי מועבר, בעוד שתכונות נרכשות אינן מועברות לצאצאיס. שריריס שפותחו בחדר כושר וחכמה שנרכשה אינם מועבריס ישירות לדורות הבאיס. משנתו של לאמארק היא כי השינויים חלים ישירות בפנוטייפ כתוצאה מהשפעת הסביבה. כלומר, שתכונות שנרכשו על ידי פריט, תועברנה לצאצאיו אס אלו הן תכונות בעלות תועלת. למשל, ג'ירפה מסויימת הצליחה למתוח את צווארה ככל שהוא ארוך יותר מצוואר אחיותיה, ולכן הגיעה לענפים העליונים של העץ, נהנתה מפירותיו וראתה טוב בעמלה. הג'ירפה תעביר תכונה נרכשת ואת לצאצאיה. הפעולות האלו, טען לאמארק, בשילוב עס שאיפתו של הטבע לשלמות, אחראיות לכל מה שהתרחש באבולוציה. כיום אנו יודעיס כי דארווין צדק ולאמארק טעה, כל עוד אנו דנים במערכות ביולוגיות. ‏ אך הנחות לאמארק כן משמשות כמודל נכון במערכות אחרות. מודל הבנוי על העברת תכונות נרכשות טוב לתיאור התפתחותן של תרבויות,. בהן אומנויות, ערכים ומידע הנרכשים על ידי בני האדס (הפינוטייפיס) מועבריס הלאה, ישירות, כחלק מהתרבות לדורות הבאיס. מעלתס העיקרית של השינוייס הלאמרקיאניס שהם מהירים בהרבה מהשינויים הדארוויניסטים, משוס ההעברה הישירה מפנוטייפ אחד לשני, ללא צורך להתבסס על מודל שבו קיימים שינויים, שתוצאותיהם לא ברורות, בגנוטייפ - והמעבר ליישוס איטי וארוך. לפיכך, מכיוון שאין אנו מנועיס מלהשתמש במודלים וביצוריסם שאנו בוראים, בהתפתחות לאמארקיאנית, נוכל לעשות בה שימוש ולפעול - במערכות המחשביס שלנו - על הרכיב ה"תחומרי" של האורגניזס עצמו. דוגמה לכך היא וחטוז, שבה המוטציה פועלת ישירות על היצור, כלומר על הוראות ההעתקה המעתיקות את עצמן - ולא על הוראות חבויות השונות ביצור הסופי. חייס מלאכותיים ברמה גבוהה זאת אין אנו בוחניס את היכולות להדמיה של מערכות חיים בלבד. אין אנו מנסיס להשיג על גבי מחשב או מכשיר אלקטרוני אחר משהו המתנהג כמערכת חיים דינמית, אלא אנו שואפים לממש מערכות חייס. אוהי המטרה הי"יחזקהיי של חקר החיים המלאכותיים. העיסוק בחיים מלאכותיים קדם לעיסוק בבינה מלאכותית, משוס שעוד הרבה לפני שהיו בידינו מכונות שניתן היה להתווכח אס יש להן בינה או לא, ועוד לפני שהבנו מהי בינה, עסקו אבותינו באפשרות ליצור חיים. מודל החיים הרבה יותר קדוס והרבה יותר ברור ממודל הבינה משוס שאנו ערים ליצורים החיים סביבנו. ההיסטוריה האנושית מלאה בתאור נסיונות לבניית מכשיריס מכניים דמויי חיים, כגון: ברווזים מלאכותיים, בובות כותבות, מכונות למשחק שח וכו אנו מוצאיס גם סיפורים רבים על חיים מלאכותיים, כגון, סיפור פיגמליון וגאלאטיה, פינוקיו, הגולס מפראג, המפלצת של דייר פרקנשטיין, הרובוטיס של קארל צ'אפק וכמו כן, בעיקר החל מהמאה הנוכחית, כמות אדירה של סיפורי מדע דמיוני וסרטיס. כיצד ניתן לממש חייס מלאכותיים! הדרך הראשונה היא לבנות את 2 יימעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו מעשה ינואר 1996 3 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו היצורים מחומריס מבוססי פחמן, דומה לאורגניזס הטבעי שאנו מכירים היום. לשם כך יש לבצע שינוייס ב- א את, שהוא ספר ההוראות המקודד באלפבית של 4 אותיות. כלומר, אנו נבצע, כמיטב ההנחיה הדארוויניסטית, שינויים בגנוטייפ כדי לשנות צורות חיים קיימות. לשס כך עלינו לדעת ל"קרוא" את המידע שב- אפ ולאחר מכך להבינו. באחרונה מתקיים מרו4 בין חוקרים צרפתים וחוקרים אמריקאים לרישומו של ספר ההוראות הזה. יש להניח כי בעוד מספר שנים נוכל לקרוא את ה-4אס. השלב הבא הוא להבין מה אנו קוראיס ולכך כנראה הדרך עדיין ארוכה. כשנבין את ההוראות, נוכל ל"תכנן" יצורים חדשים, לשנות מבנה של יצורים קיימים, וגם לרפא מחלות תורשתיות. אוהי המטרה של ההנדסה הגנטית. הדרך השניה מכונה 6:ז6)%8 מלאכותי. עתה אנו פונים לרמה הבסיסית ביותר וזאת על ידי נסיון ליצור מחדש את "מקור החיים". לרביס מכם בוודאי זכור המחקר שבו העבירו משך ימיס רבים זרמי חשמל חזקים ("ברקים") דרך תרכובת גזים דומה לזאת ששררה בעת היווצרות כוכב הלכת שלנו. לאחר ימיס רבים הופיעו בכלי חומצות אמיניות ופרוטאינים. אולס פה התהליך נעצר. החומצות נשארו חומצות ולא חלה כל התפתחות נוספת לעבר תאים חייס. לו היו רכיבים כימיים אלו מתפתחים הלאה יתכן והיינו יוצרים עץ התפתחות חדש ושונה מהקיים, אם כי עדיין מבוסס פחמן. כשל וה משמש את המתנגדים לכך כי ניתן ליצור חיים מלאכותיים, כאחת מהראיות לכך שבין חומצות אמיניות לחיים, וכוחס המסתורי, הדרך עדיין רחוקה. האפשרות השלישית היא לבנות רובוטים ממתכת וסיליקון, כדי לתת להם את אחת התכונות שמנינו 4 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו כמאפיינות את'"החיים:. תצורת. זמן- מרחב: 'עתה יש להעניק לרובוט הזה בנה, וההשערה הטובה ביותר היא כל וה מעשה באמצעות רשת נאורוניס מלאכותיים: באמור, אין צורך לאחד בינה עם' חיים, אולם אם ברצוננו ליצור- בעלי .חיים. תבונתיים. יהיה מוטל עלינו לעשות כן. עד כמה יהיו רובוטים אלו בעלי בינה לדעת הנס מורווג, מאוניברסיטת. קארנגי-מלון, בבוא העת (והוא מגדיר את משכה כ- 0 שנה), ‏ הס יהיו כה נבוניס עד שהם יהיו יורשי ההומו-ספיינס. נחזור לנושא וה לקראת סוף המאמר מעשה בריאה זה, בין אם הוא נעשה על ידי מניפולציה של ה-אאכ, על ידי בריאה מחודשת של מקור החייס או על- ידי: רובוטי: מתכת בעלי מוח סילקוני או אולי. אפילו, כבמקרה של מזטוד,. על ידי מודליס מתמטייס מופשטים, המיוצגיס כתצורות אלקטרוניות והמתקיימים בתוככי מחשב, מובילים אותנו בהכרת לקושיות אתיות ומוסריות כבדות משקל, שאותן נציג לקראת סוף דיוננו. הטענה של העוסקים בחיים מלאכותיים | היא שה"מלאכותי" מתייחס לחלקים המרכיבים את היצור ולָא לתהליכים שנובעים, ואם הרכיביס מיושמים בצורה נכונה, אזי התהליכים שהם תומכים בהם אמיתייס. בדיוק. כמוּ התהליכים הטבעיים אותס הם מחקים. טענה עוד יותר חזקה המתייחסת לחיים מלאכותיים טוענת כי קבוצה שֶל פרימיטיבים מלאכותיים, המאורגניס בורה נכונה והמבצעיס את. אותס תפקידים פונקציונליים ‏ כמו המולקולות הביולוגיות, יתמכו בתהליךך שיהיה "חי" באותה דרך שאורגניזם טבעי. חי.. לפיכך, חיים מלאכותיים יהיו חייס אמיתיים - הס יהיו רק מורכביס מחומרים אחרים. הרובוט-ספיינס נחזור לדעותיו של מוהווג. טענתו היא כי לא ירחק היוס ורובוטים, בעלי תבונה, רגשות, שאיפות והמשכיות, כלומר כל אותן תכונות שאנו מונים בבני אנוש, יופיעו ויירשו אותנו. מורווג איננו רואה פסול בכך, משום שרובוטים אלו הס ילדיו. אמנס אין אלה ילדיו הביולוגיים, אך אין ספק שהם ילדיו הרעיוניים, וכפי שכל הורה מקווה כי בניו יהיו מוצלחים ממנו, כך ישמח מורווג בבניו אלו. לרובוטים אלו, העשוייס מחומריס לא מתכלים, תהיה תוחלת חיים ארוכה מאוד ואולי נצחית, משוס שיהיה ניתן להעביר את המידע האגור (המהווה) את המוח לגוף אחר, חדש, נוצ ומבריק שיהיה דגס משופר מקודמו, ושבו תמשיך הנפש (השכלו המוח!) להתקיים. יתכן ואס נמצא דרך להעתקת המידע האגור במוחנו שלנו לתוך אותו מוח אלקטרוני, נזכה גם אנו בחיי נצח - אם כי בגוף אחר. 'ייורשינו'י? אפשרות ואת מעוררת בעיות מעניינות: האס "יאני" בגוף אחר זה עדיין "אניי"יי אס תכניס גשמיים אמנם משפיעים על הנפש, הרי שגוף אחר, בעל תכונות שונות יכול להביא לכך שגס הנפש תהיה שונה. אס נעתיק את מוחי למספר גופים אחרים, האם כולס יהיו עדיין "אנייי! או שמא נקבל מצב "סכיזופרנייי בין הגופיס השוניס! מה יקרה כאשר "אנייי אחד יפגוש "אנייי אחר! האם לאחר זמן, כאשר כל אחד מהגופים (נפשות) יתפתתח בנפרד, האם עדיין כל אחד מהן יהיה "אני" ‏ החי בגופים ‏ ובעולמות מקבילים, או שמא כל אחד יפתח מהות שונה, שרק בבסיסה הרחוק (זכרו כי אנו מדברים על חיי נצח) היה לה אב קדמון רוחני משותף! כמובן שניתקל בבעיות אתיות ומוסריות כבדות משקל. האס היצוריס" החדשים ‏ יחין אתנו בהרמוניה, או שמא ההומו-ספיינס ייעלם מעל פני האדמה! ואם כך הוא הדבר, באיזו זכות אנו ממשיכיס במחקריס אלו שהס גרועים מפיתוח נשק אטומי! או אולי אין בכך רע שמין טוב יותר יירש את מקומו של מין פחות מוצלח! האם תיי הנצח שיוענקו לנו לא יגרמו, בהתחשב במשאבים המוגבלים הקיימים על פני כדור-הארץ (ואף בכוכבי לכת אחרים), לאגואיזס קיצוני בו לא נהיה מעוניניס בצאצאיס (בין אם הס בשר ודס ובין אס הס מכניים) משוס שהס יתחרו בנו על המשאבים ההולכים ואוזלים! ומשום כך, האם אי הופעת מוחות חדשים לא תביא לידי ניוון ודעיכת האנושות(י), או שמא נוכל להמשיך להתפתח, או להמשיך ולהחליף ‏ את המוח המתפקד במשוכלל ממנו וכך להמשיך את המסע האינטלקטואלי הלאה והלאה! מעמדם של החיים המלאכותיים הנושא חדש. עד עתה התקיימו בארהייב ארבעה כנסים מדעיים ובאירופה שלושה כנסים, שנושאם הוא חיים מלאכותייס. רשימת המשתתפיס מכובדת מאוד, והמוסד המשמש כמוקד הפעילות המחקרית הוא המכון לחקר הסיבוכיות שבסנטה-פה שבניו-מקסיקו. המכון קרוב גיאוגרפית וקשור עם מעבדות לוס-אלמוס, מקום בו פיתחו את הפצצה האטומית שהשמידה חיים כה רביס. נחזור ונסיים בסיפורו של בורחס: הקוסם המופלא אמנס הצליח לחלום בן-אדם, אם כי רק אחרי הרבה נסיונות ואחרי הרבה כשלונות, כשהוא מגיע פעמים רבות לידי יאוש והשמדה של נסיונותיו הקודמיס. אולס מעת שחלס את בנו ומימשו במציאות, מלווה את חייו פחד גדול, והוא שבנו האהוב יגלה כי אין הוא אלא חלומו של אביו ולא יצור גשמי. לפיכך מנסה הקוסם, כל העת, למנוע את ההכרה הזאת מבנו בורחס מסיים את סיפורו במלים הבאות: יבשחר חסר ציפורים, ראה הקוסס את הלהבות המעגליות סוגרות סביב החומות. לרגע חשב למצוא מקלט בנהר, אבל אזי הבין כי המוות בא להכתיר את זקנתו ולשחררו מכל יגיעותיו. הוא נכנס לקרעי הלהבות. אולס הס לא נגסו בבשרו; הס ליטפו אותו ועטפוהו ללא חום או בעירה. בהקלה, בענווה, בפחד, הוא הבין כי גם הוא לא היה אלא בבואה, שחלמה מישהו אחר". קריאה נוספת: הרשימה שלהלן איננה רשימה מקיפה וכוללנית כללתי בה רק ספריס ומאמרים בעלי גוון פופולרי וכן מספר קטן של מקורות הנחשביס לייאבות המייסדים" של הנושא. 6 - 116 ]ה וסר ו .צֶ1.0 מטטטו5 .| במסווהטז שטשא - 2 ז0] אש 2 .לא .008% חסטווהגץ (ספר פופולרי על חיים מלאכותיים, מטרותיו, תולדותיו ועל האנשים העוסקים בו). הג מ20706) טנך ‏ ט(טטממות אטג|0 .2 פוופזטות 6ו[[ - שתונשגוא טו! [8ו116וז ]0 שטתשוס5 .א באז ץ)ופזטצוח! תסוטטתוזק 44 (דומה בשאיפותיו לספר הראשון אס כי פחות טוב ומפורט ממנו) א [|ש שו וא .א 3 .הסשתט.] .פחואו .צ)וא6[קוסי) ופססון (דיון פופולרי במדעיים העוסקיס בגבול הכאוס והסדר, ומעין היסטוריה לא רשמית של מכון סנטה-פה). ץווא6!קוחס 6 .תוצו6.] זטעסא .4 1.0600 .אותשסוןץ (דומה לספר הקודם, פחות ברור ומכיל פחות עמודים, אולס בליווי צילומיהם של העוסקיס במחקר). ]0 אותהטזכ] 76 .א[טשָ8ץ <תוש1] .5 שו 6ב זטזטקות0) שו .ת%0ב6 ] אטשטתשוש 8‏ 16 ]0 שאוא 56 8 תסמוו5 .ץוואט|קמוסי) .8 .אזסצ אסא (דיון בבינה מלאכותית, תיאוריית הכאוס ובעיה גוף ונפש). טתך .טתסופ60תטסק | מגון||ו/ .6 6 -ספז6צום ‏ ש6צופזט0ס6 בפאטז] | ץ)ופזטצוו ]1‏ .(אסהסז6קגק .7 .6זט)א0) (הסבר פופולרי על המשחק 1.]5, מלווה בדיון פילוסופי פופולרי על מקומו בעולס) בוו 706 .אתו ש28] 6זבת6וא .7 שטא .חסוחסא .5./ .זטא בת הסוב .7 .אזסצ (הגנה נלהבת על תורת האבולוציה של דרווין. יצא באחרונה גם בעברית). 8 <סושטשואתופטזק שב|ץות6?זק .8 6( .ז6ץהותת6שתו1 פוה .זה 01 ץ36301 סותוזוזסט!ת .אזסצ ששא .67|28)-זטפהותק5 .0 (תאור וו6ו%ץ1-5 מלווה בתמונות מרהיבות. ספר בעל רמה מתמטית גבוהה). בחטז0!וו[6 שתו1א .ס6טבזס]א פתג1] .9 תגותט1] םג ₪001 ]0 שתטזט שך צזואזטצות( 6זהצזב1] .שסתח6>ו||טותן .1889001 .08101086 ,אפטזק 9. (ספרו של אחד התומכיס הנלהבים ברעיון כי ניתן, ורצוי, ליצור חייס מלאכותייס) [ה וטו וזזג .תסופתג.] זטתקסואוז 10.6 תס אעתו06660זק שק ,6]ן .]אא .0%[ 1.0% תו קסתפאזס/צ 6 ך.(1987).ץט]ט א-ה0א3001א .9 .9 עו" 460006 (אסופת מאמריס מהקונגרס הראשון לחייס מלאכותיים). אט[7) .תסופת8.] זסהקסופתו1|.6 תטטו8 התטותזג] טהץ0ס תס|ע4ך שד .11 1.116 [ושר וה .תטפפטות5 א (1990 ) נ|מסשטא טון! ]0 אקחושטטטסזק אא 6 גוח58 תו קסתאאזס/צ וו" 60 צ6[6 על -מ00180 .2 .0 (אסופת מאמריס מהקונגרס השני לחיים מלאכותיים). ]ווה תסועַתג] זטקסותה2.6ו .ףשתושטטטטזץ סטשוצט ,|[] 11/6 וו שא שט[פש א -ח%0ו00 4 92 (סרט מענין ובו מצגות היסטוריות, מדעיות וקליפים). טרוא .תסושה10 זטתקסו ו 13.6 ש ]0 אשמו6ש6סטזק טוך ,111 16 תו קסתאאזטא (1992) 6זוגוו בקט|אט-ת0או300א ‏ .אא .טע 400000 611 0. (אסופת מאמריס מהקונגרס השלישי לחייס מלאכותיים) 4. עמנואל גרינגרד: מהמלאכותי לטבעי: בינה, נאורוניס וחיים. מעשה חושב. כרך יייח, גליון 2, אפריל 1991 (הצגת רשתות נאורונים מלאכותיים ודיון ראשוני בחייסם מלאכותיים). 5 איטה ופיליפ עין-דור. גולם ורובוט: פולקלור ומדע. מעשה חושב, כרך כ"א, גליון ‏ 2, אפריל 1994 (חיים מלאכותייס במקורות היהדות). 6. אברהם קורמן. אבולוציה ויהדות. תל- אביב. 1970. (ספר רחב יריעה על מעמדה של האבולוציה לאור השקפת הדת היהודית). "מעשה חושבי, ינואר 1996, שבט תשנייו 9 צומח ה'ברטקפ מדומה ובעייח התמוצצות המליד עפר דרורי, שע"מ - שירות עיבודים ממוכנים, האוניברסיטה העברית בירושלים המאמר סוקר בקצרה את הפתרונות האפשריים בהתמודדות עם בעיית התפוצצות המידע ומתמקד במודל לצמצום מידע כפתרון מרכזי לבעיה. מתוארת בו מערכת מקוונת המיישמת מודל וה 6 1 י"מעשה חושביי ינואר 1996, שבט תשנייו עם הגידול במספר מאגרי המידע ובהיקפם מתקשה המשתמש לקבל את המידע הדרוש לו. הדרישה המרכזית של המשתמש היא קבלת מידע רלבנטי לתחום התענלינותו, מידע אשר עבר סינון וניפוי ומכיל נתונים דרושים בלבד. להשגת מטרה זו מספר דרכים, כאשר העיקריות בהן: 1. פיתוח כלי להתמצאות ושליטה במאגרים השונים. 2. הגדרת מודל לצמצום מידע ויצירת מאגר /נתונים דרושים למשימה. 3. פיתוח מודלים ומנגנונים לניתוח המידע בצורה אוטומטית. המאמר עוסק במערכת מקוונת לניהול מאגרי מידע גדולים, המבוססת על מודל לצמצוס מידע המופעל בצומת ]ו מדומה, אשר יחד עם מימשק משתמש מתאים מהווה כלי לטיפול בבעיית התפוצצות המידע בארגון לאומי בהיקף גדול. מבוא בעבר הלא רחוק חלק גדול מזמנם של העובדיס בארגון הוקדש לאיתור מקורות מידע הדרושים להס וביצוע חיפושיס רביס במקורות אלו. עס התרחבות המידע וגידול מספר מאגרי המידע והיקפם, הבעיה הניצבת בפני העובדים בארגון בתחוסם המידע הפוכה - כיצד לסנן ולמיין את כמויות המידע הגדולות ולקבל בצורה פשוטה ומהירה את המידע הדרוש להם. הבעיות הקיימות בפני המשתמש: א) איתור מאגרי המידע הרלבנטייס לתחום שאלתו. ב) קבלת תשובה רלבנטית, מצומצמת בהיקפה, שתתייחס לנושא המוגדר הנדרש ע'יי המשתמש. ג) יכולת חיפוש מתאימה במאגר המידע, תוך צמצוסם המידע או הרחבתו עפייי קריטריונים שוניס. ד) יכולת ניווט בתוך מאגר המידע הרצוי, לאו דווקא בדרך שבה המאגר מאורגן ‏ אלא עפ"י צרכיו ודרך חשיבתו של המשתמש. ה) חיפוש במאגרי מידע שהמשתמש אינו מכיר את המבנה הפנימי שלהם. ו) חיפוש במאגרי מידע טקסטואליים, אשר המונחים השימושיים בהם אינס בהכרח המונחים המוכרים למשתמש הפתרונות הקיימיס היום לטיפול בבעיות אלו הם: 1. שימוש במתווכיס (מידעניס או מומחים אחרים) לצורך שליפות מידע עפ'יי נושאים מוגדרים. 2 נסיונות שוניס של ניתוח מידע אוטומטי כדרך להתמודדות עס כמויות המידע (1). פתרונות אלו אינס מספקים. לחלק מהעובדים אין את המומחיות המתאימה, המומחים הקיימיס אינס זמינים וקייס חוסר דיוק משמעותי בניתוחי המידע האוטומטייס הקיימים. בפועל נעשה שימוש חלקי בלבד במידע העומד לרשות המשתמש, מצב שאינו כלכלי ואינו יעיל. לאור האמור לעיל יש לחפש דרכים אחרות לפתרון הבעיה. דרכים לפתרון בעיית התפוצצות המידע להלן תמצית האפשרויות השונות לפתרון בעיית התפוצצות המידע (3): ריכוז מידע בנושא מסוים, ממספר מאגרים תתומיסםס ר.בכם הס אינטרדיסציפלינריים, ואינטגרציה בין המאגרים השוניס חיונית. יש לפתח כלים לריכוז נתונים ומידע בנושא מוגדר לשסם קבלת תמונה מלאה וכוללת למשתמש בתחום התעניינותו. פיתוח מערכות יעודיות (4) צרכי המידע של המשתמשים השונים בארגון שוניס בהתאס לאופי עבודתס. המשתמשיס מחולקים לקבוצות עבודה אשר פעולותיהם כקבוצה מוגדרות וצרכיהס ברוריס. הרעיון הוא לרכז את כלל הפעילויות הדרושות למשתמש לכלל מערכת אחת בתחוס עבודתו. יש לספק את כלל צרכי המידע שלו לתוך אותה מערכת. אינטגרציה בין מערכות הגידול בצרכי הארגון הביא לגידול במספר מערכות המידע שנועדו לספק צורך זה. אינטגרציה בין מערכות אלו, מניעת כפילויות בפונקציות השונות וקישוריות ביניהן תהוונה נדבך חשוב במניעת פיזור המידע והליכה לאיבוד של המשתמש בין המערכות השונות. מודל לצמצום מידע המידע הקיים בארגון נועד גם לבדיקה ואימות של נתוניס קיימים. צמצוס המידע נוח למשתמש ומאפשר לו להתמודד עס כמויות מידע גדולות בדרך יעילה יותר (5, 66). ליישוס מודל זה יש לפתח מנגנון אשר יבנה מאגר מידע של הנתונים המצומצמיס בלבד. פירוט רעיון וה יינתן בהמשך. הפעלת מניפולציות על המאגרים באמצעות ניתוח אוטומטי של נתונים מטבע הדברים, תוכנית העבודה של הארגון תטפל בחריגיס בלבד. לצורך איתורס ‏ יש להגדיר קריטריונים מתאימיס ולהפעיל אותס באמצעות מנגנון מתאים, על כלל המאגרים. מניפולציה זו על הנתוניס תייצר מידע מצומצם לטיפול. ניתוח אוטומטי של נתונים, המשלב אלמנטים של בינה מלאכותית, יאפשר רמת דיוק גבוהה יותר להמשך הטיפול. "מעשה חושבי, ינואר 1996, שבט תשנייו 7 פיתוח כלי להתמצאות במאגרים הרעיון הוא פיתוח כלי אשר יבצע סינון בתוך המאגריס הקיימים ויאתר את המאגרים הרלבנטיים לתחום התעניינות המשתמש. פיתוח כלי אחזור לצורך ביצוע שליפות שונות ממאגר זה יש לפתח כלי אחזור מתאים, אשר צריך לתת מענה לאחזור פשוט מהמאגר המצומצם ומענה מורכב יותר לאחזור מתוך המאגרים הרחבים, ‏ מהם נבנה המאגר המצומצם. יש לקיים שילוב פשוט ומלא בין אחזור המידע מהמאגר המצומצם למאגר המורחב, ולהיפך. פיתוח כלי אחזור מתקדמים גודל המאגרים והיקפס מחייבים כלי אחזור מתקדמים בכמה רבדים. אחזור קבוצתי עפייי נתוניס חלקיים של קבוצת האוכלוסיה המהווה את תחוס ההתעניינות המוגדר של המשתמש. אחזור פתוח, האופייני בעיקר במאגריס טקסטואליים ומאפשר גישה ישירה לכל נתון בבסיס הנתונים (7). שימוש ב-6א6)ז6קץ טכנולוגיית |אטת6קץ₪ מאפשרת אחזור לא סדרתי של המידע (8). משמעות יכולת זו היא ניווט במאגריס גדולים, לאו דווקא בצורה סדרתית אלא גם בקשרים אסוציאטיביים ואחריסם שהוגדרו מראש. שימוש בטכנולוגיה זו יכול להגדיר קשרים בין פיסות מידע שונות ולבודד אותן מתוך כלל המאגר (9). ]א6וזטקעה הוא בדרך כלל כלי להרחבת המידע מתוך מאגר נתון. במערכת זו נדגים כיצד שימוש בצומת מדומה ב-זאטחפקץֶת מאפשר לבצע פעולה של צמצום מידע. המאגרים בארגון מאגרי המידע בהם עוסק מאמר זה הס מאגריס פיסקליים ומודיעיניים המאוחסניס במחשב של מנהל 88 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו הכנסות המדינה - שעיימ. יחידת המחשב נותנת שרותי מיחשוב לאגפי המסיס באר>), הפרוסים ב-85 אתרים שונים, עם כ-3500 תחנות קצה. נוסף לכך מקבלים שרותי מחשב כ-800 משרדים פרטיים של מייצגים (רו"יח, עוייד ויועצי מס) המקושריס למחשב המרכזי באמצעות המחשבים האישיים במשרדיהסם. המאגרים הקיימים בארגון נחלקיס לשני סוגים: מאגרים פנימייס אשר נוצרו עייי האגפים עצמס לתפעולס השוטף (הנהלת חשבונות, שומה, ביקורת, אכיפה וכוי) ומאגריס חיצונייס הנקלטיס מגורמי חוצ (מירשס תושבים, מירשמי תאגידים, מודיעין וכוי). אלו בעיקרס מאגרים מפורמטים עם מבנה מוגדר. נוסף לכך, קיימים מאגרים טקסטואליים בנושאי מסים, המהווים בפועל ספריה ממוחשבת 0א6-]1ט]) ספריה זו מכילה מידע רחב בנושאי חקיקה, פסיקה, הנחיות מקצועיות ועוד. נפח המאגרים הכולל הוא כ-08 170 של נתוניסם הכוללים כ-150 מיליון רשומות ב-400 קבצים. מודל לצמצוס מידע הרעיון במודל צמצוס המידע הוא לרכז את סיכומי המידע הרלבנטיים לכל תחום. ההנחה היא שברוב המקרים המידע המצומצס יספק את המשמש, והצורך בחיפושים שונים במידע המלא יהיה מיותר. המתכונת היא של יישורות אחרונות", המהוות סיכוס של אוסף נתונים רב אשר כמותו יוצרת את בעיית התפוצצות המידע. ההנחה היא שלפחות בחלק מן המקרים קבלת התיאור הקצר או המידע המצומצם תספק את המשתמש ולא יהיה לו צורך לעבור למידע המלא. לשם הבהרת הענין להלן דוגמה לריכוז מידע בנושא הכנסות אדם או תאגיד: ההכנסות מורכבות בדרך כלל מאוסף של נתוניס מטפריים המהווים קטגוריות שונות של הכנסות, כמו הכנסות משכר עבודה, מעסק, משכר דירה, מריבית, מדיבידנד וכו'. ריכוז נתונים בתחום ההכנסות יכול להיות סיכום כל ההכנסות של אדם או תאגיד בשנה מסוימת. עפייי דוגמה זו הוגדר מנגנון אשר אוסף את כל מרכיבי ההכנסות הקיימות במאגרים השוניס, מסכס אותם ברמה שנתית ומציג את הסיכוס בלבד. בשיטה זו ניתן לרכז מידע בנושא הוצאות, רכוש וכו, בהתאס לצורך. שימוש במודל זה בצורה יישומית ניתן לראות בכלי 6706%קץ₪ ליצירת מאגריס בטכנולוגיית ואטוזטקץ11 בכלי זה ניתנת למשתמש האפשרות לקבל בשלב ראשון ייתיאור קצריי של המידע הרלבנטי ורק לאחר מכן אפשרות לעבור למידע המלא (10, 11). יישום תק עד המיישס עקרון זה הוא זמואססוו המאפשר הצגת המידע במספר חתכים, כאשר אחד מהס הוא "ימידע תמציתייי (12) השלבים בפיתוח מנגנון הצמצוס: א) הגדרת הנושאים שייכללו במודל. ב) פיתוח האוביקטים השונים לאיסוף המידע וצמצומו. ג) פיתוח מנגנון להצגת המידע מכל אוביקט בשיטה חלונאית, כאשר לכל אוביקט מקושר חלון הצגת מידע. ד) פיתוח מימשק משתמש המאפשר את הפונקציות הבאות: - בחירת הנושאים המענייניס את המשתמש, מתוך כלל הנושאים. - ארגון חלונות המידע עפ"י סדר ורצון המשתמש בהתאס לסדרי עבודתו. - הרחבת המידע מתוך חלון ריכוז המידע, כאשר למשתמש יש צורך בקבלת מידע רחב יותר, כאשר המידע המצומצם אינו מספיק. יש לתת למשתמש לצמצס או להרחיב ב- ז200 בנושא מסוים, בהתאם לצורך. ה) יצירת הקבצות נושאים עפיי תפקידים של אוכלוסיית המשתמשים, לדוגמה: אנשים העוסקים בגביה - ריכוז נתוניס על רכוש בהווה לצורך מימוש חובות. אנשיס העוסקים בשומה - ריכוז נתוני הכנסות ורכוש בעבר, עפייי שנות מס, ככלי לבדיקת דוח ההכנסות השנתי של האדס. הפעלת מודל הצמצום בצומת ]ץז מדומה: כדי לאפשר ניווט בתוך המידע הגולמי עצמו ובינו לבין מאגר הנתונים המצומצס מופעל מנגנון צמצום המידע בתוך צומת )אטחטקע1 מדומה. צומת מחושבת או צומת מדומה הוגדרו ע"י 831882 כאחד הנושאים לדור הבא של מערכות היפרמדיה (13) ₪8818%2 דיבר על אפשרות שבה צומת מחושבת תהיה תוצאה של שאילתא מובנית במרחב מסויס. תגותגנת8זטט5ג!381 וחובריו (14) השתמשו בצומת מחושבת כזו במערכת תומכת-החלטה מתחום עסקי. הערך של הצומת המחושבת במערכת שלהם היה צומת שנוצרה עייי פעולת חישוב מצמתים אחריס (15). 1181882 ו-2)זם/שו56 הגדירו את מודל ז6וא₪6 המבוסס על הגדרה פורמלית של מערכות היפרטקסט והיפרמדיה. מודל דקסטר מגדיר שלוש שכבות: שכבת הריצה, שכבת האחסון ושכבת תוכן המרכיבים (16) א00086ז0 ו- הרחיבו את מושג המרכיב הפנימי. בין שאר המרכיביס הקיימים יש מרכיב מדומה המיוצר עייי פעולת תכנות דינמית (17). המערכת המתוארת (המאגר הלוגי) משתמשת בצומת מדומה אשר מיישמת עקרון של צמצוס מידע רחב לתוך הצומת המצומצמת במערכת, עפייי כללים שנקבעו מראש. נוסף לכך נעשית בצומת פעולת חישוב על נתוניס מצמתים אחרים. תיאור המערכת כפי שהוזכר לעיל, הצורך במערכת נוצר עם גידול מספר המאגרים וריבוי הנתונים בהםס וחוסר היכולת של המשתמשים ‏ להתמצא ‏ בכלל המערכות. כמו כן התעורר הצורך לבצע "חיתוך לרוחב" של כלל הנתוניסם בצורה אינטגרטיבית ליצירת פרופיל שלם על ישות נתונה. המערכת גוזרת נתוניסם בזמן אמת מעשרות קבצי נתוניסם תחת בסיסי נתונים שונים המכילים עשרות מיליוניס של פרטי מידע. המערכת נותנת למשתמש שער אחד ראשי לרוב הנתוניס המאוחסניס במחשב (18). המערכת משמשת כלי לאיסוף מידע וצמצומו. למערכת מספר מרכיבים: מימשק משתמש: מימשק משתמש המאפשר לבחור את תחומי ההתעניינות שלו מתוך תפריט נושאים. נוסף לכך, מימשק זה מאפשר למשתמש לשלוט על מיקוס חלונות המידע וסדרס. נושאי מידע: במערכת היוס 31 נושאיס שבהסם ניתן לקבל מידע מרוכז. דוגמאות לנושאיס אפשרייס: א. פרטיס מזהיס - שס האדם, מספר הזהות שלו, תאריך הלידה, פרטיס על בן הזוג, מספר ילדים וכו'. ב. נדליין - ניתן לקבל ריכוז מידע על נכסי הנדליץ הנמצאים בבעלות האדס המבוקש, מספרם, האזוריס בהס הס נמצאים ושווייס. ג. נתוני יבוא - ניתן לקבל סיכומים על ערך היבוא של האדס ברמה שנתית. ד שכירים - ניתן לקבל את ריכוז הכנסות האדס ממשכורת בחלוקה לשנים, כאשר לגבי כל שנה ניתן לקבל את מספר המעבידים, סהייכ משכורת, מס שנוכה וכן את חודשי העבודה הכולליס בכל שנה. ה. ציות במעיימ - נושא זה מרכז את ציות האדס במערכת מע"מ והוא כולל את מספר הדוחות שהגיש לשלטונות, כמה מהם הוגשו באיחור וכמה קנסות הוטלו עליו. ו. מלאי - נושא זה מרכז את המלאיס של העסק ברמה שנתית, בהתבסס על דיווחי האדס וביקורות של המערכת. המלאי המוצג הוא ברמה שנתית וניתן לקבל את מלאי הפתיחה ומלאי הסגירה לכל שנה. בלי ניווט: כלי לניווט בין חלונות המידע המצומצמיס למאגרי המידע עצמם, הכוללים הרחבה של כלל הנתוניס במערכת ומהוויסם בפועל את החומר הגולמי עליו הופעל מנגנון צמצוס המידע. ניווט זה נעשה עייי הגדרה של חלונות המידע כצמתי היפרטקסט ויצירת קשריס המאפשרים תנועה בין צמתי מידע אלו למידע המלא הנמצא במאגרים הכלליים עצמם. הגדרת קבוצות משתמשים: הגדרת קבוצות משתמשיס קבועות עם מכנה משותף. קבוצות משתמשים אלו הן בעלות חתך צרכיס משותף הכולל תחומי התעניינות קרוביס או זהים. הגדרת חתך נתונים קבוע לקבוצה מאפשרת למשתמשי הקבוצה לקבל בצורה פשוטה את כלל המידע שהוגדר בחתך זה, ללא צורך להשקיע זמן וחשיבה מה הנושאים המענייניס מתוך רשימת הנושאים האפשרית. בפועל, הגדרת קבוצות המשתמשים מהווה בעצמה מקרה פרטי למודל המערכת בכך שהיא מאפשרת צמצוס מידע בהתאסם להגדרה, אך מאפשרת מאידך קבלת מידע נוסף בהתאס לצורך. יתרונות א) חוסר צורך בהתמחות במאגרים השונים. ב) נוחות בשליפה דרך כלי אחד. ג) מידע זמין ועדכני (המערכת שולפת מידע מהמאגריסם השונים בצורה מקוונת בעת ההפעלה). ד) שליטה על צורת ההצגה, אפשרות קבלת פלט ייחודי לכל משתמש. ה) אפשרות פשוטה ונוחה למעבר בין צמצוס מידע והרחבתו. ו) הפעלה על הישות המבוקשת והתא "מעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 9 | | 86 המשפחת:י הקש כפתור (בגלל חוק חסרונות א) מחייב תחזוק לשינויים שוניס במאגו ב) ניתן לקבל מידע באותס נושאיסם שהוגדרו מ ג) במצום המידע נע מודל אשר יכול לעתים ‏ "להעליס" מידע חשוב. | (1988) .0 !58 .1 הַתו00088זק ‏ |א16 4 ,4 4646108 , 510 .08 8 .א ||[סחשות0 6 .6 6ץה8זגק . ,₪ הַהס 8 .5 ,ת6[1050888 | 8 860!|ט!ח] (1989) ,אזס ץ-ק146 , ק6]ו/צ 18 1 .207-238 ,(3) 3 ,6014וזסקץ חס 6600105 (1988) = וג .13 6 זס] 6% מ564-6 :1401608708 ססות 06670108 ואס 08 161ת ות 0ס2) חג ,8וח5516 3 דרורי, ע. (1993) התפוצצות המידע - .2 (7) 31 .4061 6ח1 מציאות ודרכי פתרון, הכנס ה-24 של ,תגות8םתג:זלט84!85 איגוד מנתחי מערכות בישראל, רמת 8 = 1 גן, ישראל, עי 158-150. )) . 1 ו 61990 ]1 1.300 תה .6 ,ה1/3060 .4 חסוזבט!ב 6 חו אם , / גו 60130 : , ץז סק ות6ות 0‏ 8 - פתשוצע5 מודל צמצום המידע מהווה נדבך וה ומערכ , 0 . גו תג||ן]36]א - ,8060%%0ז6ק - למשתמש בכך שהם אזסץ ש6צ , שחרקות0ס) שתות8ו[טטק 5 58נ 2 2 ה )חן א ||טתפות 0‏ 8 .א .6ע78 .5 אינטגי"טיבית של [!ג חס 6][|18606 ו + )0ח86ו!|16ה] (993!) לגבי ישות משפטית אחת, ללא 300 קות60 1565 ,507606 ץט[1 ל .11681100%קק 4 8 0018 כ י >< . צורך במומחיות 28 והזג]| 1.08 .0 ,אזסץ-עסא 8 |א6ה6קץ1 (90: 1 | ח6]86וא .15 ז%6) (987!) .₪ ,תהותזט6וסההש 616 6 11 6 ס]) 4 1107806 אס -א6א )60 פע = .41282 > |אטןז הו .5601006018 כיווני מחקר אפש 1. פיתוח צמתי הגדרתסם תהיה דינ קבוע מראש. 2. פיתוח קשרי ניווט בין צמתי סדר עדיפות וחשיבות המשתמש לפני פע 3 ניתוח או במטרה להשיג שני מידע "תוצאתי" להמש "ס לספרנות ומידע, והגדרה אוטומטית נחולת העברית בירושלים, נושאים מרוכזים לשימוש המשתמש ושל 8 |אטחטקץ1] זטוא6 6מך (4 11 [800) ,אזסקמק. חו הבו 6 ז ₪ ] .א 6 א ץק . 7 ,6 106 ]0 5חס 5 16!!]18660ה] (1993) ץ11/ ,8ת108110|קק א 8 70018 1 א זסץ-ץ6 תפו[פַת] 6תם .כ] זהט|ספתם ‏ .8 | 6 0ז6568 4 (1968) .55 1 11611606 ההותט1] 8תנוהסמופט 3 ,נחס טון ]א6)זסקעת 6 זו וס 1 2886), עבודת [395-4 6 .₪ .188 תג א (1994) 6וא6כ 100 םג 1 ,(9) 20 ,מ6זטקותס: [ח8( .3.05 .תשש 68חשקץ1 .10 חסוו3ז0קז 60 00800108 (992!) .]א ,6010₪הו (1991) ]0 ]8.00 ,תבתח06וסתת5 . ומנ 0 88 ות8ו6%כם 6 וה 80% 1.00% 4 :קחופשוסזם הסוס 68חסק ער 19 זס] 8ַחוא100 (1993) .1 ,וההה18 .9| םוה פאחו] | ש6זט)סט:ופהשס 160101 וטק וס טם) .5+ זאטוזטקץ1 01 הסוו6ו וק ה 6וח 0 הו .הסהסזקק פקהוץסא .קק .ה00הס] ‏ ,93 חסו)במחס]תו אנו מאמיניס שמחקר נוסף בנושאיס שמנינו לעיל יאפשר פיתוח כלים ומתן פתרונות טובים יותר למשתמשי המידע בעתיד. 20 "מעשה חו ץג[ 35צ | ,0160 531% 35חס! 6זסז061 15% חח 3 +3 הזזה 0+ +א6ח 51% ס+ מח1וסח6 + חו +גוס ,וע ות שסחא +'ח410 | ץז 6601113060 5/ְב/ט31 30 6 5חס5311ז/ 60 6זגו5 5 הצ | .1 שוסוץ 01 65ח1] [5%163/חז 6זסחז 06% הזנווהמת6!!וחז 6+ 6א1[ 6[גוסטט 6 %חות 1" :6500056ז 15 עס 60+חוסכק0153 45/ע | .06 0+ סהוץזז 6ז3 גוסץ חז6|ססזקן + תע +נוססגּ "?35% 0+ סהוץז) עו[ה6ז ווסץ 6זב 1650 + תעש 8 35 006% 6+ )0 וס זה בת | סגוסר31 ד6/ש35 חג 01 6זסר 35עו 1 הסוז65גוף לג ,6זסר 131%60 | .8 תעש 0+ 6זגו5 +'ח5גּ/צ | .5 036 106 סב ,6זגתגו ס תואתוזת5 6חז זז 0+ ז הבעו וס" .531 581% ",566 | ,מס" 0תוצז656זכ הזה | 35 56ג[ 5616זגוסץ +0 חחזת+6 501 -6158 60 115 חוטב עט 5611 +0 התוהז 50 6 ב 115 0660 ר6ות6ד | ".צוסץ הזו חסם %חוהץ ווסץ 6זגו5 86" .8160 6 מ6ע 13168 66%5עע 0+ + האש גוסץ ]העש 68860 +גוסטג ע1[ 6316 6 זז 6 606 08 ,85 חס 0% + זזבק ב 15 6זסת ,6זנוזות זכ 0 השע | +03 6רד ץח 15 6106% 6+ 06/גחז חב :וסץ 0+ זו 6חוחוב3!קא6 +0 גצ זו 6 6 זו תח ג6 | | אשסחא | .זו טסטג 636 | +וט 5 זז ץז5+0 3 01 +זבק 3 וזב 66 63 | 6ז0610 ףחס 4 חס 165וח 60 הח 6 6ז [[ו 6מסעמג מ6התעע ,זס)6טחו ה 55 1111115 התה זו > ה ,50001156 6( 6000 סוכ 116 זס 651 1 551007 01 0664 + 3116 זב | +08+ 56056 | .6ז 66 %ח?זסק וו +0 6חזוז 3 ו וו 0056 01 2515 שור ץז 510 ה6500ז ג [166 | הג 5 .065105 ז6]טנןווו0> 66 6 131 6זגו5 3%6חז 0+ שוסוז 15 1הו1 65 1 וקו 60 [16 ץז +13כ | .[ סע זנוס 65חזס6 ואו | 3+ 6 ת ותא 5הזס6בּ 6 וגו[6זה056ז ע11ודסזזוו) ה ענ סזהשו)501 ]0 ה0ו1ה6ז6 -10100 0 5וסףס1 הווה 6055סזון = .08% 116 651טזבת 0+ עו[ זסס ו 6 זסז 06 6עגת | סו !סט [16 זסז 06 | מ503 116 116 - 5זה6ץ 0ה53גוסחז ח6ך ץזס+15 6 35 חס[ 35 +גוסס3 5 - 006% 6חז 135 36 6 .ץטס[סת 166 חג זגו חב )0 %חו[ס 3 5+ ,0601081631 .010 +בחז פזסק 0חו6 וגוט +גוסס3 חחואתוח+ +זב+5 גוסץ ת6ה/ .6/6 -0סזק [63ז 116 חס[ 31 135%5 1031 החומ 50 6 ח6ע6 זס ,הסופסזזס6 0ח3 8663 01 15 16 .606 15 הז6[טסזק [63ז 6תד .66זגו50 זס/שס 606 סז +ה3+זסק הגו 06607065 ַהומז6 50 6605 + 11 ;15זבכן זס? 56073060 0615 ז1 ור חב [סל עפ 3 %0חז 5חזגוז + 1הג+זסק וה 0 3 עס 16 .06510760 6 ע8[1 6/6102 6 6 0+ 15 הגוז חס[ 106 זסטס 6עועזגו5 6 זסע 30 46ז13 81611315 ד 6606 0+ זס ,05וחזגזץ? 176 30 06ה006(6ז5 0 3060 תח 5670115 568 2680 76 .105% 6ק טס ג זס? הסח 6 חוחובהחז6ז עכ 6עועזנו5 68 ח 6 6ע'ץ16 +13 וסט .3 הת116 מ ץ[טהלסזק 1616 ,הזגו56גוחז 3 מו 660עז650זק תג .5 - 66117165 סעש? הס סטוף | .0006ב 5 055 ו 010 ע69[1 01 1316 6מך 6 5016 6[06% 6+ 8+ %חות+ 10 6 -10 ]0 1068 176 .מ1006ת 30 600160 8 85 )ו 06ז656זק 10 006% 106 פמ ז76[6 14865 זו זול ,עְז3ּ!!סזס6 [גזנוז3ח 0 ,316 [3ח165510סזק 6תז 6" :513706 +טוסת שש זו 51100651 ץזסש ב %6בחז 10 15 תות +ה18זסקוו סב ץז 0066 תושח 60 00 0חג 61066 16 סחז0 הגוס ד .6חס 8 הגוכ ע[[36008 +'חס זס6 5בע + זו הזז 06 [וס5 110וסעע %חז 15 ז6[16ד ,בע ב ח| ".6תוס1 ץ[[68ז זסש6 36 +13 00665 ץומס שד 6 %66ו[) תגוז סחס[ 6+ זסטס 60טועזגו5 + גו 16 זס ,5 5 זס 606% ז916/ע 6 זפ בת (זהלף/ 01 855!חזגוסת .5 6חב ,65 הועש3ז0 ,000%5 חז הס 3 חזזס)חו 6זגוק ,56ז6עוחגו 6+ מו 5 .0651 חס 106 65ע11 ימעשה חושביי, ינואר 19%6, שבט תשנייו 1 ו 0+ %ח3/ 65 + 106% ג | 3 066 הג עזגות66 6חד ץזסטס 066 304665 6 0 ,5ז3ץ 100 0% 60165 616%00 .הזגוותת6![וחחז 6+ חס 0 6 +חב שש | ץזסשס +נוס 6חז60 0+ 6 זס? גוו ת6[וחד .3 10,000 6% בגוסת5 | שגות !+ 06% 6+ הפוח 6+ 566 0+ 6חחזז חז וס 6016 616%00 .6וחזץ +5זחה 6 זס+ 06% הזגווהח1[!6חז 6+ +גוס3 116005 עו [[6+ | הסתצ 6 )0 +05/ .00% 6 זס + 06% 6 ז6 רו 0ווטב 06 +15ווח | ,וחב | ₪ זס ,5גו10ז56 +סח חז'] 3556 63% שחעש +וט הבכ ,166ח 135" .071515 101/66 ב 536 6+ 0 0+ הזבזףסזקן זסזטוק 60 ב 6וזעו +פגון גוסל - 60 זסה%סחג +זב5% 6|גוסח5 גוסץ 6סע3א" זס "?הוח 5 סטב 31 זו 06% סחצו 116005 ץ\ ".1055630 עחגק ץ\ .006% 6+ )0 35066 זב3|וס+זהק ב חס 10015 זבו+ :50 זסשטסק 6ז +גוסטב דזסעע 716005 הַה661 הוח ?7 זס ,ה0ו025ח010 ,הזז 660% ,זד6|63נוח ,סיב ,ז3ו50 סל וס +וסלב 56גוחז 116065 [8וזגו6 ת6זק6 6 עו 60 ז6וזצו ץ\ . הַה1ח56165115%31 ץ|[הו6חבחח זז 6ב ו 6 זטוססבּ 6 חואחוז 53115 ,6חבזם +זה 6% ב 6'5] .0106% 16 +0 6זב6 6אב+ |[וצ +הח+ 32 זס 6+ ,03161 ז6%6 זוז +0 - 165% 6ב ח56זסק -זגף 3 1186 ,3116 510.06 606% 106 %5חות ,תג וסו5גוחד ,5זס סח 60עו[-+1סח5 הזו 5635075 06 חַהוזתנוס6 ,6 6606 זט חב 5 וש 635 106 6תולתגוס> 0 ,שבח ב סטבח 0[נוסת5 זו +[6+ סח הבוזם ז15צז/ .65חוכן .סא 8חס! 6+ +0 6106% סחד :16 36 סו 21 "מעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו +גק 5 635 זגוס 6 הזח 6/ו וס4] 5 66ז 711056 . הז16טסזכן 6 + 3 הס הזוה ח6ווחז 6+ חן 0וזנו6855ז 3 זז +16 חס חס 6|סו 63 סט ה6וחצו עס ץז 0תגוסס 6 56+15013% 300 +6560זכן 16[ ס+ ,5111 .6% 607065 ז3+66 תעש חזסז 0 הוח6+זסת5 15ח+ סל 6זסחחז 15 66 ו %6ן 6615 +| .03%65 חב 6זגוזגו1 6+ :3 0+ גוסל 15 פוט 501610 )סז ע1ז63ץ 6 5גו 500 זט וז סז ,5הסוזב|גוקסקן +ס 6 הסטז63 +0 6066173105 זסס 65+ע0/ 00ב ,300165565 6%א חב 0+ סגו ז503 [[3 ע6חד .ז40113 הזז 6 0 ה0ע06 115%[ 60%6חזץ5ה 6 .51013 הד :זגו 66 6 6 .ששסחא 6ע סחוח+/ז6/0 +0 60 ץז 6 501610 01 סַהומחוס6ט ו ז 6 5 %ב0ס 6 +ס %חווץ | 6 + ַחו|661 6 זו 6 שא +3 [391] ,ץזגוח66 +35 | .0זס+אס 06356 06 המ6תעט 5 הז 11560 03% 17665 3 0 6 חן 60+ה13ן ז66 5 31 0101 6+ ה6תעצ -14% סוד .%הוגוט +פזת ז166גוס עזגוח60 חו 665 6 גו וז סח 01 הסו1הקו16זחבּ 6 חן 6315 +0 605ז6חגות 0635 6 ה6חעש ,6זגוזגה -3610|ק6ז 660 6 וסעש ג 5ז6+ת6כדה6 6 10 6 61366 0+ 11665 שסח -חגות א6? 3 מ331 635 ?וסחו הזסז) 5ז63/ 160 י'י.. 5 :*:: ::6גאו 5 6+ [166 6 +03+ 53 6|קס6ק 6חזס וו 106 ,6 סד . 6+ הוסז1 שאוג סחוסקון5 5 5 חס הוח 513 ז3116זז-זס+36 זז 10 בּ הזה | .רז50763 קו|5 165 סצחו |[גון | 85 +5גון 6חז +0 +חסזז חו .1% ס%ח1 67858 60 +גוססג3ּ +6 / הזטוממ6!ן]ווז הס₪ֶ₪9[ְ₪['₪[ְץְץ 1 5 שְהחבכ ץ8 6% 6 5 106 ,300 0663065 66זח+ 610 3 45/ | ה6ת//ש הווח ח6||וחז 6ח+ 01 הזג 6+ זג - 0 עבצו סחסו 3 6 0 סז 60 6זסעט 2001 300 17984 6או1 3+65 6 ,35 656ח+ |[3 מו 3+ 15 0תוח+ שְמתגה 6תץ זגו 06 +סח 5ח 300 אחוח 16ק60ק 3+ 6זגסגה -אחוזח5 066 5ּח סונו 6+ ז1 35 5 . הזגווהח6![וחז 6+ [[50 15 2005 .116] 6זה 6 עחז זסז 63 זסק מה6ץ סחס סח סז עץ3/צבה ז13 00ץ 15 2030 חב זסז הגו סץ עְבּעצבּ זגז סס+ התשע 135 סחואגחז זסהצסט קמצ .+גוססג אחוח+ 6/6 | * ?6 הבח |[ תזת+ 66 המאמר מתפרסם באדיבות עיתון 60זו/ הנחשב כיוס אחד העיתונים המוביליס לבעלי ייראש אחריי. מאחר ואנשי המחשב הס בריות דו- לשוניות ודו-כיווניות החלטנו להביא את המאמר בגירסתו המקורית, בשפה האנגלית. יימעשה חושבי, ינואר 1996, שבט תשנייו 23 אינטרנט אינה רק ענין לאנשי תקשורת ולגרפיקאים עתירי יצירתיות. ללא טיפול ביד מומחה של איש תוכן - אי אפשר להבטיח העברה יעילה של המסר באמצעות האיטנרנט 4 2 "מעשה חושב" ינואר 1996, שבט תשנייו רשת האינטרנט החלה את חייה וסביב עריסתה עומדים אנשי תקשורת הנתוניס. האתגר עימו התמודדו מי שפיתחו את זטאגאג, אמה הורתה של האינטרנט המוכרת לנו כיוס, היה אופייני לעידן המלחמה הקרה. "פתחו לנו רשת שתהיה עמידה ותוסיף להתקיים גס לאחר ניתוק אחת מחוליותיה", אמרו מי שיושביס על ברז ההקצבות - ואנשי תקשורת הנתוניס מיהרו לישר קו, ולהקים קוויס רשת האינטרנט התבגרה בין אנשי הגרפיקה והמימשק הגרפי. הזינוק הגדול שלה החל עם זמינותו של 6 שהפך אותה נגישה גס להדיוטות - וההתמכרות האמיתית היא נחלתסם של חתובבי גרפיקה מתוחכמים, ויוצרים המחפשים אחר דרכיס חדשות להפי את אמנותס שפת .ווא11ו סיפקה את השידוך האולטימטיבי בין הגרפיקה לרשת, ומכאן ואילך הכל פתוח רשת האינטרנט הפכה למה-שהיא בוכות ההיפרטקסט. ציון מיוחד לשבח מגיע למי שטבע את המונח "לגלוש ברשת" (|וטא סו), כתחליף האינטרנטי ליילחפשיי. במחי ביטוי אחד הופך הניווט מענין בלתי תכליתי וכמעט בלתי אפשרי - לחוויה שעיקרה החיפוש עצמו, ולאו דווקא תוצאותיו. מי אינו אוהב את ההיפרטקסט! איך אפשר שלא להישבות בקסם של כניסה לאתר אחד - ומעבר דרך שורת חוליות אל עולמות שלא ידעת כלל על דבר קיומם! ומן העבר השני, איך אפשר לחיות בעידן ההיפרטקסטי איך מבטיחיס כי העובד אותו שלחת לנבור ברשת יחזור עס מכלול הנתונים הרלבנטייס הנמצאים בה - ולא עס חיוך בוהה של מי שגילה זה עתה את נפלאות אתר הסייבר - משהו אליו הגיע בקשר חס (אמו.] ו110) מקרי! אחרי שהתמודדה עם אתגרי התקשורת והגרפיקה, ועמדה בהס בכבוד, צריכה האינטרנט להתחיל להתמודד עם אתגרי התוכן. מי שמקימים אתרים ברשת אינס יכוליס להסתפק בגרפיקה מעולה ובקצבי שידור משופרים. מישהו צריך להתייחס גם לתוכן, לעצב אותו ולהתאים אותו למדיוס החדש. מאז ומתמיד היו השפה האנושית והתחביר האנושי תלויי-מדיוסם. טקסטים שנחצבו בעבר הרחוק באבן היו חייבים להיות קצרים - בשל מגבלת המקום וגודל המשטת המסותת. טקסטיס המודפסים בעתון נוטיסם למשפטיס קצרים יותר מאלה המופיעים בספר - כאשר מגבלת רוחב הטורים מכתיבה לא פעס את ניסוח הכותרת. ידיעות במהדורת חדשות משודרת ערוכות בפורמט קצבי במיוחד, ללא משפטיס מוסגרים - בשל אי יכולתה של האוזן האנושית לעקב אחר משפט משודר שיש בו שפע לוואים. אנשי פרסום, האמוניס על ניצול מירבי של כלי השפה ומערכות המדיה, יודעים היטב כי פרסומת מודפסת צריכה להיראות ולהיכתב באורח שונה לחלוטין מזו המשודרת המסר הוא תלוי מדיוס - ומרשל מקילוהן היטיב לנסת ואת כשקבע י"המדיוס הוא המסר" האינטרנט וההיפרטקסט הס מדיום חדש - הדורש שפת תחביר חדשה בעולסם החדש הזה, איננו יודעיס, למשל, דרך אלו דפים עבר הקורא לפני שנחת באתר המסויים בו אנו מטפלים. עולם תקשורת ההמונים, המקדש את מושגי ה"מסר" ו"קהל היעד", חייב להסתגל למצב שבו קהל היעד הוא המשתמש האנונימי המגיע מגיאוגרפיה ערטילאית - וללא מכנה משותף של מטען חוויות לאומי או אזורי המאפיין, למשל, את קוראי העתון או מאזיני הרדיו. בין טכנאי האינטרנט והגרפיקאיס של אתרי הרשת, נפקד משום מה מקומם של אנשי התוכן. באנלוגיה לעולם העתונות המודפסת, ניתן לדבר על עתון שיש בו מערכת הדפסה ומערכת הפקה, ומעמדים וצלמים - אך לא עתונאי אחד לרפואה. בטלוויזיה, זהו אולפן מעוצב היטב, עס מצלמות עובדות המשוטטות ללא בקרת עורך. אנשי תוכן של האינטרנט יכוליס לצמות מדיסציפלינות-תוכן מסורתיות, דוגמת פרסום או עתונאות. בה במידה, הם יכולים להיות מורים, או מומחים בתחוס אותו הס מבקשיםס להציג, ומי שהתנסו כבר בהעברת תכניס בכלל, או תוכן ספציפי, המטופל במסגרת אתר מסויים. ככל הנראה, עתידים אנשי תוכן טוביס בתחוס האינטרנט להיות מצרך נדיר לא פחות מאנשי תיעוד טכני. הסבר בסיסי לנטיה לוותר על אנשי תוכן עשוי להיות פשוט המחסור באנשיס כאלה. מי שגדלו בין מלים, מכונות כתיבה ואפילו מעבדי תמלילים נרתעיס לא פעסם מפני רמה גבוהה יותר של טכנולוגיה בכלל - ומולטימדיה בפרט. מי שקידשו את המילה הכתובה הערומה, הבלתי מאויירת, אינס ממהרים להתפעל מפירוטכניקה גרפית. מי שבגרו על העברת מסרים במבנה רצוף ומסודר, מתקשיס לא פעסם לקלוט את מגוון יכולות קשרי ההיפרטקסט. אף על פי כן ולמרות הכל, מי שרוצה לאפשר למשתמשים ברשת להפיק את המירב מאתר האינטרנט שלו - מוטב לו שישקיע מאמן אמיתי גם בתתום התוכן. מעבר להנאת הגלישה לשמה, מעבר ליכולת להתפאר באתרים עתירי גרפיקה ושופעי גימיקיס אותם גילו, משתמשי האינטרנט מגיעים אליה בחיפוש אחר תכנים. "מעשה חושביי, ינואר 19%6, שבט תשנייו / . | + ₪ יי ה / / 0 7" 2] .₪ 8 שכר קונסורציום , שחברו בו יחדיו רשת מלונות הילטון, רשת ל ואד יוט חברת השכרת הרכב באד את שירותיה של חברת 7 0 חב ה-בת של חברת התעופה 4% גדול בתנאי קבלנות- 2 זברה שה ב - וסורג היו 5 ות גדול לות לשיווק ה ירות גם יי אבל כשרשת הילטון התחילה בבדיקת המערכת, התגלו בה בעיות חמורות. עקב ליקויי תיפקוד הודיעה 60זוח1 על דחייה ב ת שמונה-עשר חודשים. אלא שהבעיות לא נפתרו, ושל וש וחצי שנים לאר תחילת. הפרויקט, שהושקעו בו 125 מיליוני דולרים, הוכרז על ב טול , במכתב לעובדים כתב מקק ה מנהל שי המידע של חברת התעופה 6 . 4068 5671005 ה - "במה. : שנימנו על הנקי ת פרויקט ואאןא60 לא גילו מה שידעו על המצב = האמיתי של הפרוי קט במועד הרא י. הדבר 2 בעיות קשות יותר -| ה 1 מבחינת האתיקה העסקית והן מבחינה פיננטית - מאלו שהי + קיימו אפי עוז אילו אותם ם אנשים היו מצ' ה גלוי מ' . | עלי (ן בעס שלנו - זהו כורח אתי וט , ם יחד.' כל גל זגרא ה הוטעו ה' זלקוחות כדי שימשיבו לש ע במבצ שטבל מבעיות ק ואר | בטכנולוגי ת מסדי נתונים, ת . ו 0 | , . ו . 8 ו 0 6 ] 6 2 "מעשה חושב" ינואר 1996, שבט ת שנ"ר + 5 מדויק. ושר ה האמח | אין ספק שמפתחי תוכנה, מנוסיס ככל שיהיו, עלולים להיתקל באופן לגיטימי בקשיים טכניים. השאלות שעלינו כאנשי מקצוע במערכות מידע לשאול, הן: האס כשלון בסדר גודל כזה חייב לקרות! אס המפתתים מביניס כי הס ניצביס בפני בעיות טכניות, האם עליהם ליידע את הלקוח! איזו דרגת חומרה של קשייס אלה מצדיקה מתן התרעה ללקוח? אם ההנהלה אינה משתפת את הלקוח במידע, האס מוטלת על חברי צוות הפרויקט האחריות להתריע על כך (י"לשרוק במשרוקית" - 116 שס![ט 6 שאלות אלו מחייבות תשובה בצורת קוד אתיקה מקצועית ותקני התנהגות ברורים מטרת מאמר זה היא להציג את המקרה ולבחון כיצד קודיס אתיים קיימים במערכות מידע מטפלים בסוגיות שהוא מעלה. כמו כן ננסה להפיק לקחים מעשיים הנוגעים לספקי שירותי מערכות מידע וללקוחותיהם. רקע בשנת 1987 הבחינה אאא בשוק פוטנציאלי חדש: ניהול מרכזי של הזמנות למלונות. כפי שהחברה גילתה, רק 20% מן ההזמנות למלונות נעשו באמצעות שירות מרכזי, בעוד שבענף הטיסות 80% מכלל ההזמנות בוצעו דרך מערכת מרכזית, כגון 6 של אאא. החברה החליטה לנצל מצב זה באמצעות מערכת חדשה ומקיפה. אאאס6 הוא השס שניתן למערכת מידע, שהיתה אמורה להיות מערכת ההזמנות המתקדמת ביותר בענף המשולב של תיירות, מלונאות והשכרת רכב. הלקוחות בנו על המקצועיות של המומחים, אשר היו אחראים לפיתוח מערכת הזמנת הטיסות המצליחה 54885 שהיתה דוגמה מובהקת לדרך שבה :כולה מערכת מידע להניב יתרון אסטרטגי למשתמשיה. בצפון אמריקה פועלות יותר מ-85 חברות מלונות. רשתות המלונאות העיקריות ברמה הארצית הן מאריוט, הילטון, היאט, ווסטין, ו-ידדו שרתון. הקלות שבה יכולים התיירים להזמין מקומות היא שיקול חיוני בענף זה. במהלך שש-עשרה השנים האחרונות רכשו כל הרשתות הללו מערכות הזמנות ממוחשבות. המערכות מספקות מידע לסוכני נסיעות בכל רחבי העולם. חלק מן הרשתות פיתחו מערכות משלהן, אחרות רכשו אותן מספקים חיצוניים. המערכות נבדלו ביניהן במידת היעילות והתועלת. כך למשל זכתה מערכת 8583א של רשת מאריוט להכרה כאחת הטובות ביותר בענף, בעוד שמערכת 0874סא של הילטון, שפותחה בראשית שנות השישים, היתה מוגבלת ובלתי-יעילה. בדומה לרשתות המלונות הגדולות, גם חברות התעופה רכשו מערכות הזמנות, שהראויות לציון מביניהן היו 55 ו-201.0 מערכת 5885 פותחה בידי אאג, חברת-האם של חברת התעופה ל מערכת 48011.0 פותחה על-ידי חברת התעופה 4171/86 66ו0ת0. 5288 זכתה למוניטין עולמיים ונחשבה למערכת הזמנת הטיסות הטובה ביותר בעולס. היא הותקנה ב-1976 ומאז הושבחה בהתמדה. ב-1986 הקימה אאא את 15א1אא, זרוע מערכות המידע של התאגיד. נשיא אא גייס את מקס הופר לניהול פוַאַ1א והציע לו "הזדמנות לשלב את ניהול עסקי 5885 והרחבתם לעסקים אחרים תוך ניצול ההצלחה." פוַאוא4 היתה אמורה לנצל את הצלחתה בפיתוח מִא5%88 לעסקים בתחומים אחרים. אבל, למרבה הצער, הצלחת מערכת אחת אינה ערובה למזלה הטוב של מערכת אחרת, מתקדמת יותר. בהמשך מתוארים פרטי האירועים שהובילו לייאסון" אאוזעאס6. המידע לקות מדיווחי אמצעי התקשורת ומכתב התביעה שהגישה חברת מאריוט. ב-13 במרס 1987 ערכו נציגי 5וַ1אה מצגת למנהלי מאריוט על מערכת הזמנות חדשה שהתכוונו להתחיל לפתח. למערכת, בשס ‏ אאותא60, תהיה עליונות על כל מערכת הזמנות קיימת בענף. הנציגיס טענו שזו תהיה מערכת הזמנות בחזית הטכנולוגיה (1ז-31816-01-106), אשר תענה על כל הצרכיס העסקיים של השותפים למיום בענפי המלונאות והשכרת הרכב. על-פי ההצעה היתה 5וַא1אא, כשותף המנהל, אמורה להיות אחראית לתיכון ופיתוח המערכת. המלונות היו אמורים לשלם תמורת מאמץ זה ולספק את הנתוניס הנחוצים. השותפים, עסקי המלונאות והשכרת הרכב, ישתמשו במערכת לתיפעול שוטף של עסקיהם. נוסף לכך, הם יבטרפו ל- 88א8 במאמץ לשווק גירסאות מותאמות של המערכת לחברות אחרות בענפי המלונאות והשכרת הרכב, למטרות רווח. 1815א4 היתה אמורה לתפעל את מרכז עיבוד הנתוניס של המערכת. בין החודשים מאי ואוגוסט 1987 נפגשו | אנשי מאריוט ושותפים פוטנציאליים אחרי עס מנהלי 65 אא כדי לשאת ולתת על העסקה. אנשי 5וַאא4 חזרו והבטיחו לשותפים כי ל-ואא%א60 תהיה עדיפות על כל מערכת הזמנות קיימת, למרות שהשימוש בה לא יעלה יותר. הם גם הבטיחו כי הפרויקט יושלם במועד שיקדים את מאמצי המתחרים בענפי המלונאות והשכרת הרכב. ב-2 בספטמבר 1987 הסכימה רשת מאריוט, שותפה עיקרית במיזם, לדון בהצעת 5וַא1אג, למרות שכבר היתה ברשותה מערכת מצויינת. סגן-נשיא החברה הדגיש: "מאריוט מרוצה ממערכת ההזמנות הקיימת שלה... י לנו אחת ממערכות ההזמנות הטובות ביותר בענף, במונחי תיפקוד ועלות גם יחד." לפיכך, אמר, חברתו תצטרף למיזם "אם המיזס המשותף מסוגל לפתח מערכת הזמנות עשירה יותר "מעשה חושב", ינואר 19%6, שבט תשנייו ]7 מבחינת התיפקוד מזו שאנו מתכוונים להפעיל, ואם העלויות שייגרמו למאריוט יהיו נמוכות יותר מן העלויות הכרוכות בהפעלת המערכת שלנו." שלושת השותפים הראשונים למיזם היו מאריוט, הילטון ובאדג'ט באוקטובר 1987 הקימו השלוש קונסורציום בשס 60ו₪וח]. בשלהי 7 ובתחילת 1988 החלו נציגים טכניים של ארבעת השותפים לתכנן יכולות ביצוע מפורטות למערכת החדשה. ב-24 במאי 1988 הוציאה זאג הודעה לעיתונות שהכריזה על תחילת תהליך התיכון של ואאןשא60. במהלך התקופה הזרימו שותפי הקונסורציום סכומי כסף גדולים לפרויקט. עד ספטמבר 1988 השקיעה מאריוט לבדה יותר מ-1.45 מיליון דולר בשלב התיכון הראשוני. בספטמבר 1988, לאחר שנה של משא-ומתן, חתמו מאריוט, הילטון ובאדגיט על הסכם שותפות עס 5אא.. על-פי ההסכם, מטרות המיום 8 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו המשותף היו: ₪ לתכן, לפתח, להפעיל, ולתחזק מערכת עיבוד הזמנות חדשה ומתקדמת (")ז186-8-]51816-0") שתשווק בעולם כולו; 8 לתכן ולפתח יימימשקים" למערכות הזמנות ממוחשבות של חברות תעופה, כך שהצרכנים יוכלו לבצע הזמנות לטיסות, מלונות ורכב שכור באמצעות מערכת ממוחשבת יחידה; 6 לשווק את מערכת ההזמנות ושירותי תקשורת אחרים ללקוחות תמורת רווח; 68 להסב כל אחת ממערכות ההזמנות הקיימות של השותפים למערכת החדשה. 5זגג מונתה יישותף מנהל, אחראי לפיתוחיי של זאאוזא0ס. ההסכס הפך את החברה לאחראית לכל היבטי התיכון והפיתוח של המערכת החדשה. ארבעת השותפים התחייבו לשלם ל-1815א א 55 מיליון דולר תמורת הפיתוח. כל שותף היה אמור למנות צוות מקצועי שיוצב בדאלאס, במטה פוַאִו1אג, כך שהשותפים יוכלו לספק נתונים בדבר הפונקציות הדרושות, וכן לבדוק ולהעריך את המערכת בעת פיתוחה. ההסכם מנה שני שלבים: שלב התיכון ושלב הפיתוח. שלב התיכון היה אמור לקחת שבעה חודשים, ושלב הפיתוח היה אמור להסתיים תוך 45 חודשים לאחר חתימת ההסכם. תאריך היעד היה איפוא סוף יוני 1992. אחד מתנאי החוזה היה כי סך ההוצאה לפיתוח זא8זמא60 לא יעלה על 55.7 מיליון דולר. 4815 התחייבה כי "אין לה כל סיבה להאמין" כי עלויות הפיתוח יחרגו מסכום זה. החברה גם התחייבה לפתח את המערכת כך שעלויות התיפעול שלה יהיו מוגבלות ל-1.055 להזמנה. ב-30 בדצמבר 1988 הציגה 15ַחואא "תיכון בסיסי" של המערכת. מאריוט טענה כי המפרטים הפונקציונליים אינס מספיקים. בביקורת פנימית שערכו אנשי 5888 של אואא בשנת 2 נכתב כי "מסמכים אלה מתארים את הפונקציונליות הצפויה במונחים כלליים; הם אינס מספקים למפתח די פרטים שמהם יוכל להבין למה מצפה המשתמש." במרס 1989 הצהירה 81!5אא כי המפרטיס הפונקציונלייסם והטכניים הושלמו. בסוף אותו חודש הפיצה החברה תוכנית פיתוח ראשונית. התוכנית לא היתה מקובלת על השותפיס. ששת החודשים הבאיסם הוקדשו לתיקון התוכנית. במקביל חזרו מנהלי 815 אא והבטיחו לשותפים כי המערכת תעמוד בכל הדרישות, ושהיא תהיה מוכנה בזמן. אא השלימה את שלב התיכון בספטמבר 1989, והפיצה הצעה לתוכנית פיתוח לעיון השותפים. בשלב זה העלתה החברה את מחיר הפרויקט מ-55.7 ל-72.6 מיליון דולר. כמו כן ציינה כי המחיר להזמנה יעמוד על 1.305 (ולא ‏ 1.055 המקוריים) בשנת התיפעול הראשונה, וירד ל-0.725 בשנה הרביעית ול- 5 בשנה החמישית. על-פי חוזגה השותפות היתה לשלושת השותפים-הלקוחות אפשרות לפרוש עס הצגת תוכנית הפיתוח. (הפרישה היתה כרוכה בתשלוס קנס בגובה 1 מיליון דולר). השותפים נדרשו לקבל את ההחלטה באותו מעמד. העלות להזמנה היתה נתון מכריע בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. ב-8 וב-15 באוגוסט 1989 נפגשו נציגי אא עם נציגי מאריוט, הילטון ובאדגיט כדי לבדוק את הדוחות הכספיים וחשבונות הפרופורמה של אא . שנתיים אחר-כך, באוגוסט 1, גילתה מאריוט כי הדוחות היו כוזבים. פוא הקטינה את עלויות כוח-האדם ועלויות תיפעול אחרות. החברה גם השתמשה במספריס שהגדילו את מספר ההזמנות הכולל. עלות העיבוד להזמנה בפועל הוערכה אז ב-2.005. בהתבסס על דוחות אלה החליטו השותפיס-הלקוחות שלא לממש את האופציה שלהם לפרוש. מבחינתה של מאריוט, לדוגמה, ירד ערך הפרויקט במיליון דולר, אך עדיין היתה גלומה בו הבטחה לערך נטו בסך 3 מיליון דולר. בספטמבר 1989 קיבלו השותפים את תוכנית הפיתוח. תאריך היעד השתנה מיוני 1992 ליולי 1992. החוזה פירט ארבעה שלבי פיתוח עיקריים: ניתוח תחוס עסקי (- 844 8 הסזה אאשחופטט), לפיתות מודלים עסקיים; תיכון מערכת עסקית (%000₪ץ8 אפסחוצטט - 852 ותטומקס!6צ06(, לתיאור מפורט של מערכות היישומים; בניית קוד המערכת, ופעילויות בדיקה. ב-16 באוקטובר 1989 הבטיחה אא לשותפים כי הפרויקט עומד בלוח-הזמניס ובתקציב. אבל בינואר 0 החמיצה החברה את תאריך היעד הקבוע בחוזה להשלמת תיכון מסך המסוף. בפברואר ‏ 1990 החמיצה החברה את אבן-הדרך של השלמת שלב הניתוח העסקי המפתחים הגדירו כנראה מחדש את העבודה הבלתי-גמורה של שלב זה, כך שהפכה למעשה לחלק מן השלב הבא. בפברואר 1990 הודתה פוזַא1אא כי היא נמצאת בפיגור של יותר מ-13 שבועות, אך טענה שתוכל לסגור את הפער ולצמצם את מרבית הפיגור. במרס 1990 פתחה החברה במאמצ מיוחד בן ששה שבועות של יתכנון מחדשיי. מיליוני דולריס המשיכו לזרוס לפרויקט. ב-15 במאי 1990 ערכה אא מצגת לשותפים, בה נאמר כי הפרויקט עדיין עומד בלוח הזמניס וכי המערכת תהיה מוכנה בתאריך היעד. במקביל ספגו המשתתפים העיקרייסם במאמצי הפיתוח נזיפות חמורות על פיגורים ועיכוביס. במהלך קי 1990 הביעו מאריוט ובאדגיט את דאגתן מן הפיגור בפרויקט ומחוסר-היעילות של הנהלתו. למרות שהעובדיס שהועסקו במינהלת הפרויקט העריכו כי ואחהאסס לא תהיה מוכנה בזמן, הס קיבלו מן ההנהלה הנחיה לשנות את התאריכים המתוקנים כך שישקפו את לוח-הזמניס המקורי של הפרויקט. באוגוסט של אותה שנה הצהירה אגא על השלמת השלב הראשון, ונכנסה לשלב העיקרי השני (תיכון המערכת העסקית). כאשר ביקשו נציגי מאריוט לראות כמה "קטעים שניתן לספק" (68!|פגזטצו[66) מתוך השלב שהושלם, סירבו המפתחים להראותם או לפרט את מצבם. באוקטובר הודתה החברה בפני השותפים כי היא מפגרת בשנה אחרי לוח הזמנים. אך מנהלי החברה טענו שעדיין יצליחו לעמוד בתאריך היעד. בפברואר 1991 הציגה 5ַא1א4 ייתכנון מחודש""י שיחליף את תוכנית הפיתות המקורית. לפי התוכנית החדשה, ביוני 2 תשתמש רק רשת הילטון במערכת, ומאריוט לא תקבל את כל התכונות שהובטחו לה לפני מרס 3. מאוחר יותר טענה מאריוט כי מנהלי 15אואג ידעו שלא יוכלו לעמוד גם בלוח הזמנים החדש חברת המלונות אמרה כי פוַאאג אילצה עובדים לשנות באופן מלאכותי את לוח הזמנים שלהם כך שישקף את התכנון החדש, ואלה שסירבו לעשות כן הוצבו לעבודה בפרויקטים אחריס, התפטרו או פוטרו. התכנון החדש נשא גס תגית מחיר חדשה: 92 מיליון דולר, הרבה מעבר ל-55 המקוריים ול-72 מן התיקון הקודם. נשיא 5 התפטר באוקטובר 1991, ובסוף אותה שנה ובתחילת 1992 התפטרו כ-20 עובדים נוספים. עובדי 5וַאואג לא היו מרוציס מן הדרך בה טיפלה ההנהלה בפרויקט. הס האמינו כי המנהלים שלהם הציגו בהתמדה לוחות-זמנים בלתי- מציאותיים ושיקרו בקשר למצב הפרויקט. רביס מהם הבינו כי אי אפשר לעמוד ביילוח-הזמנים" אפילו בתנאיס של יוס עבודה בן תשע שעות ועבודה בסופי-שבוע. עד קיץ 1991 כבר עסקו כמחצית מהאנשיס שהוצבו לפרויקט (אא]מא60 (קצת יותר מ- 0 עובדים) בחיפוש עבודה חדשה. אגא שכרה יועץ חיצוני להערכת הפרויקט. סגן-נשיא שלא שבע נחת מן המימצאים, "קבר" את הדוח ופיטר את היועצ. הערכה שביצעה מאריוט העלתה כי המפתתחים לא יוכלו להשלים את הפרויקט. אבל רשת המלונות הסכימה לתת להס הזדמנות נוספת: "כשותפים, אנו מקוויס שתהיו מסוגלים לבצע כמובטת. אבל כמשתמשים, בהסתמך על נסיוננו עד כה, אין אנו מאמיניס שתהיו מסוגלים לכך'י. חברת האם של המפתחים, השיבה כי פיתות (אאןטא60 עומד ביעדיו וכי המערכת תתפקד במלואה כמובטח. פוַאואג המשיכה לחייב את מאריוט בשיעור של יותר ממיליון דולר בחודש. לבסוף, באפריל 1992, הודתה 8ואואגא כי היא בפיגור של כחודשיים עד ששה חודשים. בדומה להנהלת מאריוט, גס הנהלת הילטון עדיין קיוותה כי "יכל מה שנשבר ניתן עדיין לתיקון כדי לעמוד בלוח הזמנים המקורי". אך לא היה כל בסיס לתקוות הללו. באותו חודש צצו בעיות קשות, כאשר הילטון ניסתה את המערכת באתר מבחני ביתא הראשון. ב-29 באפריל 1992 כתבה יוייר אאא לשלושת השותפים: "ילרוע המזל, לא התנהלו הדבריסם כמתוכנן. ובמיוחד: (1) הפרטים שלהם האצלנו את האחריות לניהול [אאץאס6 הוכתו כבלתי-כשיריס. נוסף לכך, הס כנראה העלימו בכוונה תחילה כמה בעיות טכניות וביצועיות חשובות. (2) הצוות הטכני, למרות מיומנותו, נכשל בבניית המימשקים התובעניים מאוד שבין המערכות לבין מסד הנתונים הנרחב, שיהיו כולס חלק ממערכת |אא1א60 לכשתושלס. השורה התחתונה, רבותי, היא שעל- פי מיטב שיפוטנו הנוכחי, המערכת רחוקה כ-15 עד 18 חודשים מהשלמתה... ""ימעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 99 החברה הבטיחה להחזיר 100% מן ההשקעה לכל שותף שירצה לפרוש מן המיזס המשותף. פקיד בכיר ב- 5אא האשים עובדיס בשקר ואת הנהלת הפרויקט בהעלמת בעיות. לדבריו עמד הפיגור האמיתי בפרויקט על שנתיים. ב-28 באפריל 1992 פיטרה 491815 שמונה מנהלים בכירים והחליפה חמישה-עשר עובדיס נוספים. ב-1 במאי 1992 הפי סגן יוייר החברה מכתב לעובדים, ובו אישר כי "מימשקי המערכת ומסדי הנתונים של א518א60 אינם מספיקים כדי לספק את הביצועים והאמינות הנחוצים למערכת." הוא הסביר: לבעיית [א8ן"א60 שלנו שורשים רביס - אחד חמור ממשנהו. כמה אנשים שנימנו על הנהלת פרויקט וא8]פא60 לא גילו מה שידעו על המצב האמיתי של הפרויקט במועד הראוי. הדבר יצר בעיות קשות יותר - הן מבחינת האתיקה העסקית והן מבחינה פיננסית - מאלו שהיו קיימות אילו אותס אנשים היו מציגיס באופן גלוי מידע מדויק. ביולי 1992, אחרי שלוש וחצי שנים, ואחרי השקעה של 125 מיליון דולר בפרויקט, התפרק קונסורציום וזו מבחינה טכנית, הבעיה העיקרית של המפתחים היתה קישור מערכת ההזמנות המרכזית, שהיתה מערכת עיבוד תנועות יעודית למתקן מיחשוב, עס מערכת תמיכת ההחלטות. נשיא פוַא1אג הודה: "יגילינו שהן אינן ניתנות לשילוב." מאוחר יותר התגלה גם כי מסד הנתונים לא איפשר שיקוס במקרה של נפילת מערכת. נראה כי חלק מן הכשלון אפשר לייחס לדפוסי ניהול גרועים אצל כל אחד מארבעת השותפים בקונסורציום. צוותי השותפים- הלקוחות נפגשו עם נציגי השותף המפתח רק אחת לחודש. אחד ממנהלי 18אואג אמר: "אי אפשר לנהל פרויקט פיתוח בהיקף כזה כשנפגשים 0 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו פּעם בחודש. אם הס היו מרשים לנשיא 60זוח! לתפקד כמנהל עסקים ראשי (680) במובן הרגיל, ומסמיכים את נציגיהם הבכירים לעבוד ביחד, עם מטרות ויעדים משותפים, זה היה עובד'. אאא הגישה תביעה נגדית נגד מאריוט, באדגיט והילטון בספטמבר 2. ב-14 במאי 1993 תיקנה 48 את תביעתה, כך שנאמר בה כי השותפים-הלקוחות שינו תוכנית שכבר אושרה להגדרת המפרטיס למערכת ההזמנות המשותפת. במקוס מערכת יחידה, טענה אואג, קיבלו המפתחים עידוד לפיתוח שלוש מערכות נפרדות במסגרת [א18"א60. החברה האשימה את לקוחותיה ב"אנוכיות". בינואר 1993 השיגה החברה פשרות מחוץ לכתלי בית- המשפט עס כל שותפיה, תמורת סכומים שלא פורסמו. מקורות שונים אומרים כי החברה ניצבה בפני תביעות נזיקין בשווי של יותר מ-500 מיליון דולר, ולפיכך הסכימה לשלם כ-160 מיליון דולר דיון מקרה ואא18"א60 ימשיך להדהד עוד זמן רב, עקב ההשקעה העצומה שירדה לטמיון במאמ לפיתוח המערכת. אלא שאין זה הכשלון הקולוסלי הראשון בפיתוח מערכת מידע. לדוגמה, ב-1988 ביטל ]0 אחג₪ סותא את מערכת ההשקעות בקרנות נאמנות >ט[ת)טז1, לאחר שהמפתחת, חברת יעוץ פרטית, וצוות מערכות המידע של הבנק, לא הצליחו להתגבר על הקשיים בפתרון שגיאות התוכנית. הבנק הוציא 20 מיליון דולר על פרויקט הפיתוח, ועוד 60 מיליון דולר בנסיונות לתקן אותו. בעקבות הכשלון מכר הבנק את תיקי קרנות הנאמנות שלו לבנקיס אחרים ופרש לחלוטין מפלח שוק מכניס זה, כשלונות בפיתוח תוכנה אינם אירועים נדירים. לָפי אחד הסקרים , שיעור מדהים של 75% מכל הפרויקטים של פיתוח מערכות אינם מגיעיס לכלל השלמה, או שהמערכות הנוצרות בהם אינן בשימוש. למרבה הצער, למרות ההשפעה העצומה הנודעת לתקריות מסוג זה על החברה והעסקים, לא נחקר הנושא באופן שיטתי. אפשר שהסיבה לכך היא מיעוט נתוניס אוביקטיביים. לכן אנו נאלציס להסתמך על מידע אנקדוטלי בדיון בסוגיה חשובה זו. ברור שדיווחים עיתונאיים על מקרים כאלה נוטים לפשטנות ולהבלטת המרכיב הסנסציוני. כתבי-תביעה, מאידך, נוטים להבליט את כשלונותיו של הצד השני בעמידה בתנאי החוזה, ולא לפרוס במלואן את דקויות האינטראקציה שבין הצדדים. על הקורא להקפיד, איפוא, שלא לקבל שוס טענה, של צד כלשהו, כפשוטה. היעדר נתונים אמיניס ברמת הענף כולו אינו מאפשר לנו להשוות אירוע זה לנוהג הרווח בענף. בקיצור, קיימיס מעט מאוד מחקרים מדווחים בנושא זה. את המקרה עלינו לבדוק לאור האמור לעיל. דבריו המצוטטים של נשיא 8זאואא מעליס את הסוגיה של התנהגות בלתי-אתית של מנהלים. רוברט גיקאל. וכותבים אחרים בנושא אתיקה עסקית מציינים כי קביעתו של מילטון פרידמן, לפיה אחריותם החברתית של התאגידים היא לייצר רווחים מירבייס לבעלי המניות שלהס הוכחה כמציאותית. או, לפחות, כך סבוריס מנהלי התאגידים. אך האס זה חייב לבוא על חשבון המהימנות המקצועית! שוס אדס שפוי לא יאשים מפתת תוכנה מכובד בהכשלה מכוונת של מאמציו הוא. פרויקט עלול לסבול מבעיות טכניות שלא ניצפו מראש לפני תחילתו. אך מתעורר החשד כי יתכן שהתנהגות בלתי-מקצועית תרמה לאסון. לפני שנדון בייהתנהגות מקצועית" כפי שהיא מתייחסת למקרה וה ודומיו, הבנה נבחן את מעמדנו כ"מקצוענים". = ו מי הוא מקצוען! מקצוען היא מומחה ששירותיו נחוצים עקב ריבוי דרישות טכנולוגיות או דרישות מומחיות אחרות. פרטים וארגונים נזקקים לשירותי | מקצוענים ‏ משוס שהמקצועניס אמורים להיות בעלי ידע גדול בהרבה מזה של הדיוטות. פרטים וארגונים מפקידים את ענייניהס בנאמנות אצל המקצוענים. אף שיש המפקפקים במשמעות התווית "מקצועני מחשב" (בעיקר בגלל מגוון העיסוקים הכלולים במונח נרחב זה), מפתחי תוכנה רואיס את עצמס בדרך-כלל כמקצוענים. למעשה, יתכן שהאחריות המוטלת עליהס גדולה יותר, ולפיכך מחייבת אותס | להקפדה גדולה ‏ יותר בהתנהגותם, מאשר מקצועניס אחרים, מסורתיים יותר. מיילוט משווה מקצועני מחשב למקצועות אחריס: "בשירותיס שהס מבצעיסם, מקצועני המחשב מזכירים יותר מכל צירוף של רואה-חשבון, אדריכל ומהנדס. בדומה לאדריכלים ומהנדסים, מקצועני המחשב יוצרים מפרטיס ומפקחים על ביצועם. אבל בעוד שאדריכליס ומהנדסים רק לעתיס נדירות בוניס בעצמס את הבניינים שתכננו, הרי שמקצועני המחשב בדרך-כלל יוצרים את האוביקט שתיארו במפרטיהם; הס כותבים תוכנת מחשב ומציעים לקונים צירופים שונים של חומרה ותוכנה. כדי לפתח תוכנת מחשב ולהרכיב תצורות של חומרה ותוכנה, מבצעיס מקצועני המחשב, בדומה לרואה-חשבון, ניתוחים פיננסיים ועסקיים"י. דבורה ג'ונסון טוענת כי קודיס של אתיקה מקצועית מטפלים בארבעה סוגים של מחוייבות: 1. מחוייבות כלפי החברה; 2 מחוייבות כלפי המעסיק; 3 מחוייבות כלפי לקוחות; 4. מחוייבות כלפי עמיתיס וארגוניס מקצועיים. במקריםס דוגמת | א 18ַתא 60, המחוייבויות מסוג 3, 2 ובמידה מסויימת גס 4, עומדות במבחן. מקצוענים המועסקיס על-ידי תאגיד ניצביס מול שני מערכים של אמות- מידה המשמשות להערכת התנהגותם, ולא בכל המקרים יש חפיפה מלאה בין השנייסם. מצד אחד הס נשפטים על-פי אמות-המידה של הארגון, המכתיבות הצלחה במונחים של עמידה ביעדי הארגון; ומצד שני, הס נשפטים על-פי אמות-המידה המקצועיות, של מקצועותיהם. במקריס כמו ואאןץא60, היו לפחות כמה עובדיסם שחשו שלא הכל כשורה. אס הממונה עליהם אינו פועל כדי לתקן את המצב או להודיע עליו ללקוח, הרי שהם ניצבים בפני דילמה: עליהם לבחור בין האינטרסים של המעסיק, טובת הלקוח, ומחוייבותם המקצועית מהן הציפיות של הארגונים המקצועייס ממקצועני המחשב! לכל איגוד מקצועי יש קוד אתי משלו. אך כולם, בדרך זו או אחרת, מצפים מחבריהסם לכבד את ארבעת סוגי המחוייבות שנימנו לעיל. אחת המחוייבויות החשובות לכלל הציבור וללקוחות בפרט, היא להימנע ממצג כוזב של טכנולוגיית מידע (ד!). הקוד האתי של אא (ובכ ]מטותטפגתגא שתואפאטטסזק חסווגו4%%06/ ) מחייב את חבריו "לא להציג באופן כוזב או להסתיר מידע הנוגע ליכולות של ציוד, תוכנה או מערכות." קוד האתיקה המקצועית של א דורש מחברי הארגון "לוודא שהמשתמשים ואלה אשר יושפעו מן המערכת יפרטו בבירור את צרכיהס בשלב ההערכה ותיכון הדרישות; אחר-כך יש לוודא כי המערכת עומדת בדרישות" (סעיף 3.4). הקוד האתי של 160 (06₪11066 01 שוטוטופהז ]סז זטוטקהוט)) קובע: "לא יקבע חבר כל קביעה כוזבת או מוגזמת באשר למצב העניינים הקייםס או הצפוי הנוגע לכל היבט של טכנולוגיית מידע או שימוש במחשבים (סעיף 3.4). איגודיסם מקצועיים אחריס בענף מערכות המידע בארהייב ובמדינות אחרות (כגון ת8ו80ם68 ץו50016 פתופפס6סז? חסוזהתחס)ת! ו- 50006 זטוטקות 6 ם%%וז2) מצפים מחבריהס להתנהגות דומה. מרבית האיגודיס המקצועייס מצפים מחבריהם לגלות ‏ את מגבלות המערכת שהם מפתחים. "יושר הוא מרכיב חיוני לאמון. ללא אמון אין הארגון יכול לתפקד ביעילות. מקצוען מחשב ישר לא יטען טענות כוזבות או מטעות ביודעין באשר למערכת או תיכון מערכת. הוא יספק גילוי נאות ומלא של כל מגבלות המערכת ובעיותיה" (סעיף 1.3) וקוד ץ66ון אומר כך: "לאחריותם האישית של יועציס ומומחים טכניים חשיבות מיוחדת, עקב מידת האמון הייחודית הנובעת מעצסם תפקידם המייעצ. לפיכך, הם מוחזקים כאחראיס לדאוג לכך שכל המגבלות הידועות בעבודתסם יזכו לגילוי נאות ומלא, כולל תיעוד והסבריי (סעיף 2.7). מיזמי פיתוח כרוכים מעצס טבעס בסיכון. פיתוח מערכות מידע אינו יוצא מכלל זה. לא נוכל לצפות ממובילי הפרויקט ליידע את הלקוח על כל תקלה במהלך מאמצ הפיתוח. לעתיס קרובות מתמודדים המפתחים עס מכשולים שעליהס הס מתגברים בסופו של דבר. עד כמה על המפתחים להרחיק לכת במאמציהם להתגבר על בעיה גדולה מבלי להודיע ללקוח! ברור שזוהי שאלה של שיקול-דעת מקצועי. אם מובילי הפרויקט חשים שהבעיה חמורה עד כדי חריגה מאילוצי זמן וכסף, עליהם להודיע מיד ללקוח. בוודאי שהס חייביס לעשות כך אס הס סבורים שהמוצר אינו בר-השגה כלל. כאשר עובדיס מפתחים את המערכת, המחוייבות שלהסם היא להודיע "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנ"ו 1 למעסיק, דהיינו, להנהלה. ההנהלה היא שחייבת לגלות את המידע ללקוח. מרבית הקודים לאתיקה מקצועית בתחוס מערכות מידע אינס דורשים מאיש המקצוע, כפרט, להכריע בין המחוייבות למעסיק לבין המחוייבות ללקוח. למעשה, כמה מן הקודים אפילו מזכירים את המעסיק ואת הלקוח באותו סעיף עצמו. לדוגמה, בקוד 1662 נאמר: "למקצועני מחשב מוסמכיס יש מחוייבות לשרת את האינטרסיס של מעסיקיהם ושל לקוחותיהס בנאמנות, בחריצות וביושר," וקוד 1א6א אינו מבחין בין מעסיק ולקוח בכמה מהנחיותיו (למשל סעיפים 25 ו-2.6). המקצוען המועסק כשכיר עלול איפוא למצוא עצמו | בדילמה בבחירה בין האינטרסים של שני הצדדים הללו. ההנהלה, מאידך, אינה ניצבת בפני דילמה כזו. להנהלה יש מחוייבות כלפי הלקוח בלבד. איגוד 17 (צ01!058ת665ך הסוןהותזס|הן 01 ה0ו46ו43%00), המאגד חברות העוסקות בפיתוח מוצרים ושירותים במערכות מידע, דורש באופן ברור מן הארגונים החברים בו (ומעובדי אותם ארגונים) להעדיף את הלקות על צדדים אחרים: "שיקול הדעת | של חברת השירותים :4 ] ושל עובדיה העוסקים בעיבוד נתוניס צריך להיות מכוון גופן בלעדי לטובת הלקוח, ונקי מכל ה פעות זרות. אין להרשות כי האינטרסים או הרצונות של כל צד אחר יפגמו באוביקטיביות ובעצמאות בעת. מתן המלצות בסיטואציה או באווירה מקצועית" (עקרון בסיסי "- מאחר ש-5ַ1א. חברה | ב-א היא מלא אחר עקרון זה. - 5% של יתוח ומבהיר מה על החברה (קרי ה) ל ו 2 ג העבודה חברת השירותים 1 ימעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו מה אפשר ללמוד ממקרה |א8]זקא60 ודומיו: הנסיון מראה שאירוע אחד או צירוף של כמה מאלה המצויינים להלן הס הסיבות לכשלון בפיתותח מערכת מידע משביעה רצון: 1. קשייס טכניים בלתי-צפויים שלא ניתן להתגבר עליהם; 2 הערכת-חסר של עלויות ותאריכי סיוס; 3 כשלון המפת ם בהבנת דרישות המערכת, או שינוי הדרישות לאחר "%יש בתביעת-הנגד שלה טענה 18אַא4 כי הפרויקט נכשל בגלל דרישות הלקוחות להכניס שינויים הרבה לאחר תחילת הפרויקט. מה קרה באמת ומי אשם בפרשת |אאן"א60 לא ייוודע כנראה לעולס. אפשר בהחלט כי כל שלוש הסיבות תרמו לכשלון. אבל נראה כי אפשר למנוע את עיקר הנזק במקרים + )| 7 באמצעות כמה עקרונות פשוטים. הקשר בין הקודיס השונים ) מקצועית, לבין עקרונות למנהלים בארגון מספק השירות 1. בעסקי פיתוח תוכנה, יודעים תמיד מתי מתחילים פרויקט, אך לעולם אין יודעים מתי יסתיים. חברת היעוצ האחראית לכשלון אט|קוצטזך של טוח ]ס אחגם התפארה כי תוכל לגמור את המערכת עד 1983. נסיונות להצלת המערכת נמשכו עד 1988. בהגדרת לוח הזמנים לפרויקט צריך להיות מציאותיים ולכלול ייחופשיי מספיק. בעיות טכניות ואחרות עלולות לצוץ. בעיות צצות לעתים קרובות כאשר הפרויקט כרוך בקישור בין שתי מערכות מידע או יותר. ניסון לפתות את הלקוח באמצעות לות- זמניס קצר באופן בלתי-מציאותי אינו רק בלתי-אתי, אלא גם עלול בסופו של דבר להתנקס בספק עצמו. 2. כאשר השלבים חייבים להתרחש בוה אחר וה כדי להבטיח איכות, לעולם אין להתחיל בשלב ח לפני שגמרתם לפתור את כל הבעיות של שלב !-ת, ואסור לעשות קיצורי דרך. ואג השאירה "באגים" לא פתורים לשלב מאוחר יותר, והמשיכה לשלב הבא. דיווחים על כשלונות פיתוח גדוליס אחרים מתארים דפוסי עבודה דומים. מנהל לשעבר ב-]0 את₪89 8 סותא סיפר: "עדיין היו 'באגיסי, אבל המשתמשיס הרגישו שהם יכולים לרוץ עם זה הלאה ולפתור אותם תוך כדי עבודה". עליכס להתייחס לתוכנית הפרויקט כאל חלק מן החוזה עס הלקוח, גם אס רשמית איננה כזו. הלקוח סומך עליכם שתנהלו את הפרויקט במיטב יכולתכם המקצועית. כשלון בכך הוא בגידה באמון הלקוח. 3 אסור למנהלים לבטא שוס קביעות יימרגיעות" ביחס למצב הפרויקט בטרס למדו את העובדות. קביעות בלתי-מאומתות לוקות לא רק בחוסר-אתיקה כלפי הלקוח; הן עלולות גם לשלוח איתותיס שגויים לעובדים. 4 יש לאמ קוד אתיקה מקצועית ולהפיצו בין העובדים. הקוד צריך לפרט מה על העובד לעשות כאשר הוא מתנסה בבעיה קשה במערכות שבפיתוחו, למי עליו לדווח על הבעיה, ובאילו צעדיס עליו לנקוט אס הממוניס הישירים אינס מגיביס לתלונות. מדיניות ברורה מבטיחה שהמנהלים ועובדיהם גם יחד יידעו מה זציפיות מהם, ומטפחת התנהגות בכסם ובחברה 7 ההשפעה הפיננסית של הפסדים עסקייס הנגרמים מכשלון שנבע משקרים עלולה להיות גדולה בהרבה מהפסד ההכנסה הנגרס מתקלה יחידה. אם לא שיקולי רווח כספי הם שמנחים אתכס, אלא החשש להודות בחולשה מקצועית, מוטב שתחשבו שנית. הימנעות מגילוי נאות של מצבו כ האמיתי של הפרויקט ללקוח עלול להחמיר את הנזק. למרבה הצער, לא תמיד עולה היושר בקנה אחד עס האינטרס הכלכלי הצר. לעתים קרובות קייס אפילו תמריץ כלכלי לשקר (למשל, כאשר מדובר בעסקה חד-פעמית ואס המידע על התקרית אינו דולף. אבל בעידן זה של תקשורת מהירה, ובעיקר בענף מערכות המידע, החדשות מתפשטות במהירות. גם העובדיס שלכם עלוליס לקחת דוגמה רעה: הס ישקרו לממונים עליהם. עקרונות למעסיקים הראשוניס להבחין בבעיות טכניות הס, בדרך-כלל, העובדים: מנתחי מערכות ותכנתים. לעובדים יש מחוייבות הן למעסיק שלהם והן ללקוח. כאשר אתם מגיעים להכרה כי קיימת בעיה מתמשכת, דווחו לממונה עליכם. קשה שלא לתהות כמה זמן נדרש עד שהעובד הראשון החליט לצעוד צעד אחד קדימה, כפי שנעשה בפרשת א8|"א60. ידוע שמספר עובדים אכן התלוננו על הבעיות הטכניות - וחלקם שילמו על כך במשרותיהם. עקרונות ללקוחות 1. נראה כי שלושת השותפיס-לקוחות הציבו שמירה רופפת למדי על אא | הדבר מפתיע בהתחשב בעובדה שהיו להס צוותי קישור שהיו אמורים לנהל מעקב אחר התקדמות הפרויקט. יש פיתוי רב לסמוך על חברה שהפגינה הצלחה רבה במערכת אחרת, אבל זו אינה אותה המערכת הצלחה קודמת אינה ערובה להצלחה במערכת המפותחת עבורכם. הקפידו לבדוק את מצב הפרויקט מעת לעת. אס אין לכס כוח-אדם מוסמך לכך, כדאי לשכור יועצץ עצמאי שיעשה זאת עבורכם 2 בתביעה שהגישה %ואואא נגד מאריוט, הילטון ובאדג'יט, התלוננה התובעת כי שלושת השותפים-לקוחות בקונסורציום סשמומ! לא עמדו בתאריך היעד לאספקת הגדרה ברורה של הפונקציונליות הדרושה למערכת. הבהירו למפתחיס במדויק מהן דרישותיכס מן המערכת החדשה. עליכם להיות מודעים לכך שהכנסת שינוייסם בשלב מאוחר יותר עלולה להביא למחיר גבוה יותר ולתאריך סיוס מאוחר יותר. 3. שימו לב לאותות אזהרה. כאשר יש אצל המפתח פיטורים מסיביים של מנהלים ועובדים אחרים, או שהס מחפשים עבודה אחרת מרצונס החופשי, כדאי שתשאלו שאלות. כשהעכברים נוטשים את הספינה, היא כנראה טובעת. סיכום מילת אזהרה לפני סיום: כפי שצויין מספר פעמים במאמר זה, אין נתונים חד-משמעייס שמהס ניתן להסיק מסקנות נחרצות באשר לסיבות לכשלון בפיתוח מערכות. באופן אידיאלי היינו אוספים נתונים ממספר רב של מקרי כשלון, ומאתרים דפוסים משותפים. מסיבות ברורות, קשה מאוד, אס לא בלתי-אפשרי, לאסוף נתוניס כאלה. עס זאת נראה כי פרשת וַאא]9א60 מכילה רבים מן המרכיבים הנפוצים בפרשות אחרות שדווחו באמצעי התקשורת ובכתבי- העת המקצועיים. אימרה ישנה אומרת: "אתה חכם, אס אינך עושה טעויות; אתה פיקח, אס אתה עושה טעות אך לא חוזר עליה; אתה טיפש אס אתה עושה טעות וחוזר עליה." קשה אולי להיות חכם "במכה ראשונה", אבל בואו ננסה לא להיות טיפשיס. כמקצוענים, מצפים מאיתנו ללמוד מטעויות שלנו ושל עמיתינו. פרשת ואא1"א60 משכה תשומת-לב רבה בגלל גודל המשאביסם שהושקעו בה. והו גם מקרה הנראה כתוצאה של תקשורת לקויה במקרה הטוב, או תרמית ענקית, במקרה הגרוע. אך סביר להנית. שאין וה אלא אחד מתוך שורה ארוכה. 1 של מקרים דומים, כדי לצמצס עד כמה שניתן את הסבירות להתרחשות אסונות כאלה, על ארגוני מערכות מידע לאמצ קודים מפורטים של סטנדרטים מקצועיי יהוו הנחיה ברורה ולעובדים גם יחד כיצד לה פרויקטים אינס מתקדמים - פרויקטים גדולים מתקדמיס כמתוכנן. נדירות. הדבר נכון גס לגבי פיתוח של מערכות מידע. על ההנהלה 4% לגלות מעורבות עמוקה בהתקדמות פרויקטיס בהיקף גדול. א הצוות המקצועי אינו מסוגל ל על הקשיים ולעמוד. בעלויוו ובלות- הזמנים שהובטחו,. תפקידס של אנשי המקצוע לדווח על-כך להנהלה; ההנהלה אחראית לגלות . את הקשיים ללקוח ולהתוות | את הפתרונות בשיתוף פעולה עימר.. 7 -% 4 מובן מאכוב שא 85 בניבי וטיפוח קוד אתיקה וסטנדרטים מקצועיים אס המנהלים עצמם אינס מספקים דוגמה אישית. אס לא מתוך מחוייבות מוסרית, אז לפחות משיקוליס תועלתניים, כדאי לארגוני מערכות מידע לנהוג ביושר עס לקוחותיהסם. בטווח הארוך, יושר הוא אכן המדיניות הטובה ביותר. תודות אני מודה לבלייק אייבס שהביא את הפרשה לידיעתי. כמו כן אני אסיר תודה לתלמידי מרשה קלופפר וקן הורבטיוק על עזרתס. על המחבר: אפי עוז הוא פרופסור עוזר ומנהל מסלול ניהול מערכות מידע באוניברסיטת 51816 טתצג4/. מוקדי המחקר הנוכחיים שלו כוללים השפעת טכנולוגיית מידע על קבלת החלטות ואתיקת מחשב. כתובתו הנוכחית: ₪1 [סטו[שפ .שהוזמטטסט ]טס טוחה קטכ 207 ת0ו1ז1ו המור 0 אפשתואפט 2 911 261701] בטאטסן] וווטה ועט :]ןוחט "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנ"ו 33 מתוכנה חדשה לתוכנה חדשה, מחומרה חדשה לחומרה חדשה, הפכנו עבדים (רצעים למחשב, שאמור היה לשרת אותנו ואל מרקוס, "הארציי ביל גייטס, ילד הפלא של עולס התוכנה, הולך לצחוק שוב כל הדרך לבנק, או כל הדרך ל"פורט נוקס". אחרי שהשיק השבוע את "חלונות 5 מתעתדת חברתו למכור בשנה הראשונה כמאה מיליון עותקים. בשר ודס יחיד שמתחרה כיוס באלוהים - יש יותר תוכנות הפעלה שלו בהישג יד של בני אדס מאשר ספרי תנייך. הוא ילך צוחק לבנק אך אותנו ישאיר להתמודד עס התקנתה של תוכנתו החדשה בעזרת ספר הדרכה שמשקלו שני קייג. תוכנה שקודם נרו לקנות אותה בלי לדעת למה, ואחר כך, נוטפי זיעה ותסכול, נשאל מי בעצס (לכל הרוחות) היה צריך אותה! מה היה לנו רע בייחלונות 2.1", שהחלפנו אותה ב"חלונות ‏ 3.0", שהחלפנו בייחלונות 3.1", שהחלפנו בייחלונות 1" שאנו צריכים עכשיו את 'יחלונות 95 ייהגיע האמן שתעשיות התוכנה יצאו לחופשה ממושכת. חופשה שתיתן גם ללקוחות לנשוסיי, כותב השבוע ב-ייניו יורק טיימס"י מנכייל לשעבר של מפעל תוכנה. וכמה הוא צודק. עד היום אני מתגעגע ל"אפליי הראשון שלי, שבו היה מעבד תמלילים ענייני, תוכנת "לוטוסיי ידידותית, משחקי חשיבה אחרים. וכל זה עס זכרון פנימי של 8% כיום יומן הכיס האלקטרוני שלי, בגודל חפיסת סיגריות, מכיל 28% ומרוב שאין יודעיסם מה עוד אפשר לחדש, פיתחו דגם עוד יותר משוכלל, שמעלתו הגדולה שאפשר לכתוב במסך שלו בעט - אותו עט שכה רצו להיפטר ממנו כשמיוערו את המחשב לגודל של כיס חולצה. מי שרכש מחשב אישי משול למי שהחליט לגדל בביתו גור חמוד של נמר. כיום משועבד בעל המחשב % הביתי הממוצע למפלצת עס זכרון של שר שמונה מגה, מוגן בפלאגיס ובתוכנות אנטי-וירוס, דיסק קשיח עד גיגה-מגה אחד (2,750 דיסקטים ישנים!), לוח של 102 מקשים, עס עכבר לימינו, ג'ויסטיק לשמאלו, מודס-פאקט מאחוריו, קופסת אל-פסק למרגלותיו, סי-די-רום וסאונד-בלאסטר לצדו, כדי שישמע כל תוכנה עולה בליווי מוסיקלי "דא-דא-דס", או יאזין לקולו של ז'וזיו חלסטרה אומר בדף שלו באינטרנט "ותחשבו על זה, הא- הא-הא". מתוכנה ‏ חדשה לתוכנה חדשה, מחומרה חדשה לחומרה חדשה, הפכנו עבדיס נרצעים למחשב, שאמור היה לשרת אותנו. מגדילים אותו, מרחיבים אותו, מבלים לילות עס ספרי הדרכה מסורבלים שתמיד יזכירו לך "לפני שתפנה לטכנאי: בדוק אם התקע תקוע בשקע" - רמז לכבוד שמחברי התוכנות מייחסיס לאינטליגנציה של לקוחותיהם. 'הגיע הזמן שתעשיות התוכנה יצאו לחופשה ממושכת. חופשה שתיתן גם ללקוחות לנשום'"י הצורך לרכוש גרסה חדשה שתחליף תוכנה ששירתה אותך נאמנה, הוא כפייתי. כמו שמעיר האיש שלנו ב-"ניו יורק טיימס": ברוב המקריםס התוכנה המשוכללת החדשה פחות טובה מקודמתה, לעומת זאת, היא מקור לצרות חדשות. מן הנסיון למדתי שכל התעדכנות שלי בחידושיס פתחה דף ייסוריס של שבועות וחודשים עס צרות ועוגמת נפש. כשהגדלתי את המהירות, הפסיקו חצי תריסר ממיטב תוכנותי החיוניות לעבוד. החלפתי בקר, הלכה המדפסת. סידרתי את המדפסת, הלך המודם. סודר המודם, הלך המוניטור. כאילו כל מפעלי החומרה והתוכנה בעולס הקימו קרטל של יד אוחזת יד. עוד דבר קורה למחשב: ככל שהוא ממוזער יותר, לא חולף שבוע שבו לא יראו לך איך למשל האנציקלופדיה בריטניקה כולה עולה על שבב בגודל ראש סיכה - כך תופחת כל תוכנה חדשה. "חלונות 3.11", שאינה אלא תוכנת תשתית להפעלת תוכנות אחרות, תופסת כ-50 מגה. משחק גרפי אחד דורש בדיסק מקוס השווה למאה מחשבים של פעם. מעבד תמלילים נחמד וידידותי הפך מגרסה לגרסה למפלצת מטסובכת וכבדה. לחיצה לא נכונה בעכבר או בלוח הקלידיס והמחשב נתקע, ואז אנו הופכים בני ערובה לטכנאי שמבטיח לבוא מחר בבוקר ומגיע רק בערב, כעבור שבוע של מעצר בית. אחרי כל התוכנות, האביזריס והפרופסורים החדשים, מגיע רגע ההתגלות, כשסוף סוף הדברים מסתדרים (ע"פ רוב בשלוש בלילה): טסיס בגיאמבו בפלייט-סימולייטור מניו-יורק לפאריס, מפציצים את בגדד כטייסיס באף-15, בודקיס מה מצב לחץ הדסם בדיאגרמה צבעונית ב"קואטרו פרו", מציצים בזמן אמת במצב המניות דרך "בנק המזרתי", מחפשים מספר טלפון בתוכנת "בזק", מזמיניס כרטיס לתיאטרון באמצעות "טי-וי-טל", שומעים באינטרנט דרך הסאונד-בלאסטר חדשות אי-בי-סי, מתבונניס באוטוסטרדת המידע בנערת ספטמבר של "פלייבוי", נכנסיס לקבוצת דיון בינלאומית על סקס אנלי ועל מצב הנצרות כיום, בודקים מה מצב הדירות בניו-יורק, וקופצים ללובר, כשבחדר השינה מתגעגעת האישה לימיסם שלבעל היתה פילגש. וכתמיד, רק היגענו למנוחה ולנחלה, ונוחתת עלינו תוכנה חדשה. כמו באורגיה רומית נצטרך שוב להקיא את הנאות יום האתמול ולהתחיל הכל מחדש עס "חלונות 95". ישמור אותנו אלוהי השבביס. "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 5 %> 6 לדור הצעיר של היום יש השפעה עצומה על עולם המחשבים. לכאורה נדמה לנו שחברת מיקרוסופט, חברת 1ג18 ומומחי מחשבים שולטים וקובעים, אך מניתוח התופעה מזווית שונה נראה עד כמה הצעירים של היום מהווים גורם דומיננטי ורב חשיבות בעולם מרתק זה. השפעתס ניכרת בתחומיס רביס: בכוח הקניה שלהס בתחום המחשוב, באחוו הגבוה של צעירים הפורצים למחשבים, בנתח הגדול שתופסים צעיריס בתקשורת ‏ האינטרנט העולמית, במספר גדל והולך של צעיריס עס יכולת פיתוח תוכנה, חלקם בחברות מחשבים האס הילדים ישנו את פני עולס המחשוב! האס חברת מיקרוסופט צריכה לדאוג! האס חברות תוכנה יכולות להפיק תועלת משמעותית מתוכניתניס צעיריס! האם יש סכנה או תרומה חיובית שהמחשב מהווה כלי עגר חשוב בעולס של ערב המאה ה-21. שלוש העובדות האלה, המשלימות זו את זו, מביאות את הצעירים של היום לעמדה בולטת במיוחד על במת עולס המחשבים. מרד הנעורים כל דור של צעירים מוצא את דרכו הייחודית למרוד בדור המבוגרים. בעבר ביטויי המרדנות היו מוסיקת רוקנירול, סמים, אהבה חופשית. כדי לבטא את עצמאותס ואת עצמם וקוקיס הצעירים לתכנים ייחודיים, וקוקים לתחום חדש שבו הס מיוחדים ‏ או טובים יותר מדור ההורים, הדור הצעיר של היוס מוצא דרך מקורית ויצירתית לבטא את ייחודו - באמצעות שליטתו הבלתי מעורערת בטכנולוגיה חדשנית. טכנולוגיית המחשבים, בחומרה, בתוכנה ובתקשורת. הצעירים יודעיסם שהס טוביס יותר, עס יכולת גבוהה יותר ועם הבנה מעמיקה יותר בתחום שלמבוגרים, שאינם אנשי מחשב, כבר הפריצות למחשביס מדאיגות מבוגרים רבים. אס בוחניס את הנושא על רקע תופעת | "מרד הנעורים" אפשר להעמיד את הפריצות בפרופורציה המתאימה, ‏ כניסיון להראות למבוגרים "תראו לאן הגענו.... אנחנו טוביס יותר.... לא תצליחו לחסוס את דרכנו...,". הפריצות הן רק פן נוסף במגוון היכולות שצעיריסם אלה מפגיניס בתחוס המחשוב. מנהלי יחידות מחשב מפיקים תועלת רבה מפורצי המחשבים, הצעיריםסם המצליחים לחדור מבעד למסכי ההגנה מפניס את תשומת ליבם לחורים במערכת ההגנה. בכך מאפשריס למנהלי היחידה לזהות את הפרצות ולמצוא דרכים חדשות לסותמס. עדיף ללמוד על הפרצות מילד שובב מאשר ממתחרה עסקי שיכול להסב נזק כספי בפריצה מסוג זה. בבתי ספר רבים ממניס תלמידים כאלה כאחראי מעבדת המחשבים קשה למצוא מורים עס בטחון מספיק להשתלט על התחום, ברוב המקריס התלמידים מגליס אחריות ויכולת - ו מהצעירים פורצי המחשביםי או סיכוי 0 מבוגר שייקלע מקצועית טובה. ו ב" האם ילדים משתלטיס על נתחים לשיחת צעירים יאל להסתובב עם מעולס האינטרנטז מילון מונחים כדי להשתלב בשיחתם העוצמה הכלכלית של הצעירים -- : האם מערכת החינוך ערוכה לטפל הנה כמה ציטוטיס נבחרים מתוך נשאלת השאלה האם הצעירים של ְ שר 3 בתופעהז שיחות של צעירים כבני 15 במעבדת היוס תרגמו את יכולתם הייחודית ₪ "בלמונטהי שבאוניברסיטה העברית, לעוצמה כלכלית. התשובה היא חד ברקע התופעה עומדות שלוש עובדות מעבדה שבה כל תלמיד יכול משמעית - כן. כוח הקניה של הילדים 9 המשתלבות היטב זו בזו: להתקשר לרשת האינטרנט באופן בעולס המחשביס הוא עצוס. תשאלו - כב ו ראשית - העובדה שעולס המחשוב חופשי "איזה [א א יש פ "כמה את ההורים מדוע קנו מחשב לבית, 0 עובר שינוייס מהיריס מאוד מגהיי, "תוריד את ואססגו! החדש ב- התשובה ברוב המקרים תהיה - עבור ָ ₪ בתקופתנו. שחו" , "כתבתי :וסג:ואסוו על מוסיקה הילדים. בדקו בין התוכנות הקנויות ") שנית - העובדה שלצעירים יכולת ב-.%א7ו", "שוחחתי עס האקר כמה תוכנות נקנו עבור ההוריס וכמה .4 4 הסתגלות גבוהה יותר מלמבוגרים מאוסטרליה ב-6א1" עבור הילדים, גם כאן תמצאו יתרון /- . יי לשינויים אלה. גדול לילדים. היכנסו לחנות מחשבים - ₪ - שלישית - שהמבוגרים, ההורים הביטוי העצמי יכול לקבל ביטוי כלשהי ובדקו כמה שטח מדף מוקדש - כ-* 7 ובמקרים מסוימים גם מערכת החינוך בקשת רחבה של אפשרויות, החל לילדיס וכמה למבוגריס, תספרו כמה מוכנים להשקיע משאבים רבים בהכרת כלי תוכנה רבים, השתלבות ילדים יש בחנות וכמה מבוגריס, ברוב 9 ל בחומרה, תוכנה ותקשורת כדי טובה באינטרנט, דרך יכולת פיתוח המקרים תמצאו שהילדים שולטים | ₪ לאפשר לדור הצעיר להשתלב בעולס עצמאית וסיים בנסיונות פריצה בסביבה. תופעה סוציולוגית וכלכלית 3 חדש זה, מתוך הבנה אינטואיטיבית למחשביס. זו הביאה את החברות המסחריות 3 ו 7 - 0 . % "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו . 6 3 "מעשה חושבי ינואר 1996,ישבט תשנייו . ' , - ₪ - ל == % 4 . % ' , , / - - - .וא 0% ןו 5 1 להקדיש משאבים ניכרים לספק את דרישות הילדים ולהתייחס לצרכיהם המיוחדים, החל בחנויות המחשביס שהורידו את גובה המדפים לגובה העיניים של הילדים, וכלה ביחידות מחקר ופיתוח של חברות תוכנה המקדישות משאבים ניכרים לפיתוח עבור ילדים. אין ספק שהילדים הם גורס משפיע על כלכלת עולםס המחשבים, גורס שלא ניתן להתעלם ממנו. נדמיין מצב שבו ילדי העולס יתאחדו (זה מתחיל להתהוות באמצעות האינטרנט, למשל בפרויקט אאזס1א שבו ילדים מ-60 מדינות פעילים בפרויקטים משותפים), ונניח שהילדים יחליטו על מרד עולמי של הפסקת רכישת תוכנה מסוימת, הם יכולים בקלות רבה למוטט חברת מחשבים. מיקרוסופט ‏ - ראו הוזהרתס. צעירים ככוח עזּר לחברות תוכנה ילדים מתכנתים הם "תולעי הספרים של שנות התשעים", אומרת פטריציה גרינפילד, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה. ילדים אלה ניחנים במוטיבציה גבוהה במיוחד, יכולת לימוד מהירה ובנכונות להשקיע שעות רבות בהתמודדות עם בעיות. חברת תוכנה בישראל נזקקה להקים 5 כדי להעביר ללקוחותיה קבצים, תיקוני תוכנה וכדומה. בכל החברה, על כל 160 עובדיה לא נמצא אחד עס ניסיון בהקמת 885. לאחר התלבטויות הוחלט לגייס למשימה את תומר פרוכטמן שהיה אז בן 15, בעל ניסיון עשיר בהקמת 885. במשך חופשת הקיץ הקיס תומר את ה-885 לשביעות רצון כולס. הלקוחות לא מעלים על דעתם שמאחורי הפלא הטכנולוגי הזה עומד נער בן 15. טלי ויזל סיימה יייב השנה ובחופשה, עד גיוסה לצהייל, החליטה לעבוד 8 "מעשה חושבי, ינואר 1996, שבט תשנייו בחברת ‏ ?8. החברה פיתחה מוצר חדשני לאיחזור טקסט עברי-אנגלי בסביבת האינטרנט. היה צורך להכין דפי מידע ברשת האינטרנט כדי לפרסם את המוצר, אך עובדי התברה היו עסוקים בהשלמת המוצר ולא התפנו לעיצוב דפי הפרסום. טלי פיתחה דפים מקסימים בשפת ואו שלמדה בקלילות תוך כדי העבודה. אולי אופיינית מכל היא תשובתו של חזי, מנהל הרשת של .?5. הוא קיבל ככוח עזר את נועס, צעיר לפני גיוס. חזי נשאל אס יספיק ללמד אותו את מבנה הרשת במשך הקי כדי שיוכל ליהנות מהסיוע שלו. חזי ענה: יילהיפך, אני מקווה שאספיק ללמוד ממנו במשך הקיץ את כל מה שהוא לודעיי. ייבפרויקט צה"לנט, נדרשנו לכתוב תוכנה שתדע להעתיק בצורה חכמה אתרי אינטרנט על כל תכולתם. נועס בזריזות אופיינית סרק את עולם האינטרנט וגילה תוכנה מוכנה שעושה בדיוק את זה. פעולה או, של נער לפנל גיוס, הסכה לנו שעות רבות של תכנות'"י. אס תסיירו באתרי אינטרנט ישראליים תמצאו בפינות שונות את טביעות האצבע של צעירים כאלה, למשל הדפים של עידן לויד בן 16 משדה בוקר בנושא מדבר, או הדפים של נדב כנען בן 15 בנושא מכבי חיפה, ועוד. מערכת החינוך - היכן מערכת התינוך כשרונות אלה לא צמחו מתוך בית הספר, הם צמחו למרות בית הספר, בומן שנותר אחרי שעות הלימודים, לעתים במקום הכנת השיעורים. האם בתי הספר מסוגלים להתמודד עס התופעה! האם מערכת התינוך צריכה להתמודד! המציאות היא שמערכת החינוך אינה מסוגלת להעמיד מספיק מורים המסוגלים | להתמודד עם ההתפתחויות החדשות וגס לא טביר לדרוש זאת. לעומת זאת, מערכת החנוך יכולה להעמיד תנאים סביבתיים טובים שיאפשרו לכשרונות כאלה לצמוח בעצמם. תפקיד המורה יתמקד בהנחיה, בגירוי התלמידים לפתח פרויקטים, ביצירת מערכת תגמול ליוצריס. חלוקת תפקידים חדשה בין מורים לתלמידים בתקופה האחרונה אנוה עדים להתגבשות תלוקת תפקידים חדשה בין מורים לתלמידים. מאמצים רבים הושקעו בהכשרת מורים שילמדו ילדים להשתמש ברשת האינטרנט. יש מורים שהרימו את הכפפה ומצליחים ליזום פרויקטים המלהיבים את דמיונם | של התלמידים, מורים אלה מעטים. המציאות היא שחלק גדול מהמורים מגלים חשש מלהתמודד עס הצדדים הטכניים של השימוש במחשב וברשת האינטרנט. יוסם אחד הבריק רעיון מהפכני אצל מנהלי סנונית. הרעיון היה לנצל את היתרון היחסי של כל צד. הילדים שולטים טוב יותר בצד הטכנולוגי, המורים שולטים טוב יותר בצד החינוכי-פדגוגי. המסקנה היתה שאין טעס להשקיע מאמץ וללמד את המורים | את הצדדים הטכניים של השימוש במחשב, תחוס בו הילדים יודעיס יותר, תחום בו לילדים יש יותר ביטחון מאשר למורים, תחום בו אין כל סיכוי לגשר על הפער, הילדים תמיד ידעו יותר מהמורים. יש לנצל את היתרון היחסי של כל צד. הילדים יהיו אחראים על הצד הטכנולוגי. בכל בית ספר ייקבעו מספר תלמידים שיהיו "נאמני אינטרנטיי. הס יקבלו הכשרה טכנית מיוחדת, הם יהיו אחראים על המערכת, יעסקו בצד הטכני של הפעלת המערכות. המורים יקבלו הכשרה בדרכי ניצול הטכנולוגיה לטובת מטרות חינוכיות השכלתיות. המורה יתן לתלמידים הנחיה מסוג: ייאתרו ברשת האינטרנט אתריס בהם יש מידע על אנטארקטיקהיי. המורה יהיה חבר בקבוצת דיון למורים, שם מתכננים פעילויות. הביצוע הטכני יהיה באחריות התלמידים, הילדים יעסקו בכל הפעילויות של משלות דואר אלקטרוני, הדפסה וכדומה. המורים יתרכזו בהנתיה, בניתוח התוצאות בכיתה ובייזוס פעילויות המשך. מה לעשות עם פורצי המחשבים? פור> המחשבים של היום הוא התוכניתן של המחר. לפני כשנתיים עליתי על עקבותיו של "פורץ מחשביסיי ברשת האינטרנט. כאשר חשפתי את זהותו הזמנתי אותו לביתי. היה זה ה"פורץ" הראשון שאפגוש פנים אל פנים. ציפיתי לגלות טיפוס ממורמר, אנטי-חברתי, חורש מזימות, חסר מעצורים. להפתעתי גיליתי צעיר סקרן, אינטלגנטי מאוד, בעל קשרים חברתיים וחובקי עולם, עם נכונות ויכולת לתרוסם לחברה ובעיקר להיטות רבה לשתף אותי בהצלחותיו. הניגוד הזה סיקרן אותי ומשיחות עס ייפורציסיי נוספים ניסיתי למצוא מאפיינים משותפים לייטיפוט הפורציי. מסתבר שיש מכנה משותף. אלה צעירים עם סקרנות גבוהה, יש להם נכונות להשקיע שעות ללא גבול בפיצוח בעיה, קיים בהם רצון עז לכבוש עוד ועוד אתרים ובעיקר לשתף חברים בהצלחותיהם. לא נתקלתי במאפיינים אנטי חברתיים, מניעים פליליים או מניע הרסני אחר. גם כאשר הם מבצעים פעילות הנתפסת בעיני החברה כפלילית, המניע העומד מאחורי המעשה אינו פלילי בדרך כלל. אחד הפורצים הסביר שכאשר מנוי אינטרנט עולה 0 שיח לחודש, הוא רואה ברכה רבה בכך שהוא מחלק לחבריו מנויל אינטרנט חינם שפיצח ברשת של האוניברסיטה. האוניברסיטה אינה מפסידה דבר, והילדים המאושרים שזכו במנוי תינסם מרחיבים את אופקיהס ברשת האינטרנט. צעיר כזה שנבר בנבכי המחשב יגיע להבנה מעמיקה של יסודות מערכת ההפעלה. כאיש מחשבים, בבואי לבחור עובד חדש אעדיף צעיר עם נפש של ייפורץ מחשביס" = ייחוקר מחשבים" שאינו חושש להעמיק ולנסות דרכים בלתי שגרתיות לפתרון על המחבר: דני גולן ראש תחום אינטרנט בעיה. בחברת (151261) קטסזכ)0ס/ט .501. דני מנהל קבוצת ענין בינלאומית בנושא שימושי רשת האינטרנט במערכת החינוך הישראלית. כדי להצטרף שלח דואר אל: רת סט[ 65 סות60זס[במת ובגוף המסר כתוב רק את השורה הבאה: 1-0 3050106 אחריות מרכזית בבית הספר. הצבת אתגרים אמיתיים בפניהם תנתב את האנרגיה הסקרנית שלהם לכיוונים חיובייסם ותביא לתוצאות מרשימות שבהם השמייס הס הגבול. בתי הספר יכולים לנתב את ייחוקרי המחשביסיי האלה למשימות מורכבות לתועלת בית הספר ושאר התלמידים. הם צריכים לקבל תפקידים בעלי טופס הרשמה לחברות אישית באילא לשנת 1996 | איגוד ישראלי לטכנולוגית המידע ת.ד. 53113 תל-אביב 61530 ( ברצוני להתקבל כחבר אישי באילא תאריך שם משפחה שם פרטי כתובת פרטית עיר ת"ז מיקוד טלפון בבית פקס בבית עובד בחברה תפקיד כתובת בעבודה עיר 0 מיקד טלפון בעבודה פקס בעבודה דואר אלקטרוני אני מעוניין לקבל את הדואר - בבית / בעבודה (מחק את המיותר) אי" סמן ב-; את הקבוצה עליה הינך מבקש מידע שוטף: ( ) הואאחאו (53) ,2 / 2 () הנדסת תוכנה (50) () ניהול פרויקטים (51) ( ) 6אוש5.א/וסט (55) 'ְ () מחשבים בתעשיה (26) ( ) המחשב האישי לשרותך ו-885 (59) () אבטחת מערכות מידע (47) ( ) מידע בארגון (60) () סז - אבטחת איכות כוללת (52) ( ) המחשב האישי בארגון (61) () וש (45) ( ) אוטוסטרדת המידע (68) () תקשורת נתונים, שליטה ובקרה (11) () בסיסי נתונים (28) () ₪5 - מידע למנהלים (63) דמי חבר אישיים באילא - 120 ש"ת ארגון ישראלי לארגונומיה - 100 ש"ח () מיחשוב מקבילי (64) דמי חבר ביתר האיגודים המתמחים - 80 ש"ח () כרטיס חכם (67) דמי חבר - חכרות משולבת - 180 ש"ח () 05 (56) אילא+איגוד מתמחה (למעט ארגונומיה) ( ) מסגואן [א]ן58! (48) ( )| 6אזאם או א.ת 055אץ 5פמאופטט (57) שם האיגוד: () תכנון אסטרטגי (14) 3 מויח 1! אמי< 3' איתים | !- אינטרנט בינ םי ם סטודנטים וגימלאים (עם הצגת אישור מתאים) - 50% הנחה ( ) רצב המחאה () נא חייבו כרטיס ויזה / ישראכרט מס" תוקף התימ 7-7 אישור מנציבות מס הכנסה על פטור מניכוי מס במקור עד 31.3.97 מס' תיק מס הכנסה 55087951, מלכ"ר תיק ניכויים 941068041 יימעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 959 ₪. / | | יס חברת תוכנה מימוש , יעסוק טור בפניהם ניצבות חברות "0 -.- -- : 5 ₪* אינטרנט: סקירה כללית לפי ההערכה, מקיפה רשת אינטרנט 2 מיליון איש, ומספר זה גדל ב-80% במהלך 1993, כאשר בששת החודשים הראשוניס של 1994 נוספו עוד מיליון משתמשים חדשים. התנועה ברשת, במונחי גישות לקבצים וסיורי ניווט, גדלה במהלך 1993 מ-7.6 טטרה- בתיס לחודש, לכ-12.5 טטרה-בתים לחודש. הגיוון בקהיליית משתמשי אינטרנט מקיף משתמשים לא-טכניים המשתמשיס בדואר אלקטרוני ולוקחים חלק בקבוצות דיון על חדשות העולסם, בצד מפתחי תוכנה וחברות פיתוח. חברות שקיומן מושתת על תוכנה, המעורבות בשימוש באינטרנט ככלי אסטרטגי, כוללות את 80|6ז0) ,תט8 ,₪6 או ואדה ורבות אחרות. בשניס האחרונות הופיעו מספר מפעילים פרטייס המספקים שירותי גישה לרשת (כגון 51 ,וחוססוטא, זטמאטט 8 אס למנות רק מעטים). הופעתס האיצה את צמיחתה המסחרית של הרשת. חברות אלו מספקות גישה מלאה תמורת סכוס פעוט יחסית של 205 לחודש בתוספת דמי התחברות סמליים לפי שעות שימוש. מרגע ההתחברות, אין כל חיוב נוסף על שיטוט במרחביס האינסופייסם של הרשת. חברות גישה אלו מספקות מגוון שירותים, החל בהתחברות באמצעות חיוג וגישה מבוססת-טקסט לקו טלפון חכור, התחברות בפרוטוקול נליין (שץץ) או פרוטוקול אינטרנט בקו טורי (:51.1) המנצלת את יתרונות המימשקיס הגרפייס ומימשק קן/67ד של הרשת. אינטרנט מארחת בתוכה מספר מערכות נפוצות לאיכון מידע (10081078 מסו|המזס/תו) וכלי דפדוף (טחואאוסזט) המכניסים מידה של סדר בכמויות המידע האדירות הנאגרות ברשת. כלים כגון ז16ק00 או 6ו84סוא איפשרו למשתמשיס המנהלים שיחות שלא באמצעות אוחש לנווט ברשת בהצלחה ולמצוא בה מידע מועיל. מציאת מידע מועיל לשימוש הפרט לצרכיו היא תמצית הקיום של אינטרנט. בהמשך מפורטים כמה מאותם כלים ומטרותיהס: 8 ס6/ 6ו-8חסצי (צואוז): מערכת שפותחה ב-1992 על-ידי המרכז האירופי לפיסיקת חלקיקים (אאמס), המשמשת לתפוצת נתוניס ברשת רחבה (גו60מזסקץה 68זם-66וש וחטזפץ5 תסנוטפ וו818). דפל הרשת; המורכבים מקשרי היפרטקסט ומסוגלים לשלב וידאו בתנועה וצליל, ממוקמיס באתריס בכל רחבי העולס ומספקיס שפע מידע שימושי. בעולס מותקנים כיום למעלה מ-200 שרתי או א אי (למידע נוסף, גש ב-זטמקס8 לכתובת וט.חזט10.6ח). 6 זטהק00: הומצא באוניברסיטת מיניסוטה בשנת 1991. זהו מבוך אינסופי של תפריטי מחיצות (פטחטוח /ז0ז60זו₪) המובילים לכל סוגי המידע. המערכת מבוססת טקסט והיא הכלי הנפוץ ביותר בשימוש ברשת (למידע נוסף גש דרך קז או ז 6ר תרק 0 8 לפתובת 600% הותט. סזסו.א0ססת0סס וחפש במחיצה 006%/ז6תקס8/פטק). 6 שווטזה: שירות שהוא אוסף של כלי שיטוט וגילוי המאפשר למשתמשיסם למצוא מידע באינטרנט. המערכת פותחה ‏ במקורה ‏ כדי לסייע למשתמשים למצוא אתרי ₪2 אך כיום היא מספקת שירותי איתור (וספים (למידע נוסף גש ב-זסמקסש לכתובת ש66.טחחש.זטווקסט). 8 15 / (תסווגותזס]ה] 68ז-6שוע %ז6צז56): קבוצת תוכניות של תוכנות- חינס (816ש1:66), תוכנות שיתוף (6זבש6ז8ת%) ותוכנות מסחריות המסייעות למשתמשיסם למצוא מידע ברחבי הרשת (למידע נוסף גש דרך זט 0 לכתובת ט60.טוחש.זטתקסט) 6 064 (ח₪006 עְא9 ץז )) 0 א66ם] 66ו-סא וס טק 60 פסטות6ז ): ייורוניקה" פותחה באוניברסיטת נבאדה ככלי לחיפוש מידע בכל רחבי הרשת = % 4 ָ % 4 1 4 באמצעות שאילתות המבוססות על מילות-מפתח. ‏ ייורוניקהיי מסוגלת. למצוא קבצים ומחיצות ז6תק00. רלבנטיים שהמשתמשיס יכולים לעיק בהס (למידע נוסף גש דרך זשתקס לכתובת ג66.זתט.6.568ותסז6ש וחפש בתוכן הענייניסם לפי מילת המפתח טץ), 6 684תפט1 כלי דומה מאוד לייורוניקה", פרט לעובדה שהוא מחפש רק קבוצה נבחרת של אתרים במערכת ז6תק00 ולא בכולם כפי שעושה יורוניקהיי (למידע נוסף גש דרך ז6ת 0 לכתובת ( 600 טוח זסת ק20). 6 6ן10%8/א: מערכת היפרמדיה מבוזרת שפותחה למציאת ושליפת מידע מתוך הרשת. המערכת פועלת כיוס על מצעלי פשסשחוו, אנח(1 ו-0ב1א, ומסוגלת לגשת ולקרוא כל מידע הזמין דרך ק1, א או אא שוק0ס0 ו- פס 01ח1156. שירותי איתור נתוניס כגון 0ב6תפט! .415 א, ורוניקה וארציי זמינים ל-6ו00%8א דרך מגשרים (למידע נוסף וקבצים בינאריים של 86, בצע קז אנונימי לכתובת שאק וחפש במחיצה אק מספר רב של ספקי מידע שלא למטרות רווח ומסחריים פועל ברחבי הרשת. המשתמשים יכולים לבחור מבין מאות סוגי מנוי אלקטרוני ללא תשלוס או בעלות כלשהי. לדוגמה, שירות חדשות /שליפה של דאו ג'ונט מספק גישה תמורת עמלה לעיתון [החזטס וטטזו5 || דרך האינטרנט. הגישה נעשית דרך 7616 לכתובת וחסט.אשהס[60.זטן0, אך כדי לזכות בגישה יש צורך בחשבון פעיל ובסיסמת כניסה הרשומה במאגר השירות. קיימיסם אתרי ז6(ק00 ו- ש שש המטפלים בגירסאות אלקטרוניות של עיתונים ופרסומים רביס. לקבלת רשימה מקיפה יותר של שירותי מידע, גש דרך זטמקסי או קז אנונימי לכתובת וטת.סוס.זטקסט. "קניון אינטרנטיי ([141א ושחזטוח1 6מדד) "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 21 הוא אוסף חנויות, שכל אחת מהן מספקת מוצרים או שירותים למכירה. רשִימה מלאה של כל המוצרים או השירותים בייקניון" אפשר לקבל על- ידי ו לכתובת 0.60 61600ה. קוו במחיצה 0₪166/פטטק/. חברת תוכנה שעיניה בראשה יכולה להשתמש באינטרנט ככלי אסטרטגי בדרכים רבות וחשובות. בראיה כוללת, ‏ יש שני מהלכים עיקריים לשימוש באינטרנט ברמת החברה: מידע יוצא ומידע נכנס, המתואר באיור 1. שימושים אסטרטגיים באינטרנט המוקד העיקרי של חברת תוכנה ושל אסטרטגיית המוצרים שלה הוא בהגדרת המטרות והכיוונים הכלליים של החברה ושל קו המוצרים שלה. חברה יעילה ואסטרטגיות מוצר יעילות מחייבות תחושה ברורה של מרחב התחרות שבו פועלת החברה. זוהי אחת מנקודות התורפה העיקריות של חברות תוכנה רבות - התמקדות מופרזת כלפי פנים, שאינה מודעת להשפעותיו החשובות של העולס החיצון. ההיקף והכיסוי העולמיים של אינטרנט הופכים אותה לכלי האחד החשוב ביותר לחברה, לגיבוש תובנות חשובות ובמועדן, לגבי מגמות השוק, לחצי התחרות ודעת השוק בפלחי שוק עתירי-טכנולוגיה רבים. מספרס העצום והגדל בהתמדה של אתרי קז, ז 00 ו אאא בבעלות חברות מטחריות, הוא מקור חשוב לתובנה אסטרטגית. גם חדיונים השונים בנושאים טכניים, עסקיים, ובשאלות הנוגעות | לספקים או ספציפיים, המתקיימ למוצרים יס בקבוצות הדיון בחדשות, מספקים תובנת אסטרטגית רבה. נניח שהארגון שלכם שוקל כניסה ליחסים משמעותיים עם חברה (למשל, רכישה, השקעה בחברה, רכישת זכיון עולמי למוצר שהחברה מייצרת, וכדומה), במונחים שֶל יייסודיות נאותה" (6₪6 ו המתחייבת בבדיקת מהלכיס כאלה), מספקת אינטרנט את הכלי לביקורת החושפנית ביותר שאפשר לקבל עפ חברה, באמצעות הדיוניס בקבוצות החדשות על איכות המוצר, התמיכה בלקוחות, וגורמי סיכון או שליטה נוספים, שיש להס השפעה מכרעת על הצלחת החברה. אם, לדוגמה, אתם מעונייניס בדו-שיח כן ופתוח על מערכת 05/2, כדאי לכס לקרוא את קבוצת ה הדשות 05.02.00 קוח 00, ועוד דוגמה: קחו מקרה של ארגון השואף להבין את צרכי לקוחותיו ואת היתרונות והחסרונות של קו מוצריו, ביחס למוצריס מתחרים אחרים. קבוצות דיון ופורומים פרטיים של החברה בתוך אינטרנט יספקו לה תובנה משמעותית על צרכי הלקוחות, ציפיותיהם, הערכותיהם על מוצריה ומשוב כללי על החברה, באותה מידה יכול עיון בקבוצות הדיון והפורומים העוסקיםס בחברות המתחרות לספק מידע כזה. אם הארגון שלכסם מייצר מוצריס בתחום מערכות ניהול | מסדי נתונים, הרישומיס בכתובות אפטססה-%.7.081808%0%ק60 או א00גזגק. 081000868 קחוס6 יעניקו לכס תובנה על דעות המשתמשים במוצרים מתחרים אלה. ולבסוף, קבוצות דיון ופורומיס שלכס ושל חברות מתחרות עשויים לספק תובנה על רעיונות והודמנויות למוצרים חדשיס. שיווק, מכירות וקידום פעילויות קידום מכירות ושיווק מוצרים מתמקדות בהפצת מידע עדכני ובמועד, ויש להן השפעה משמעותית על תדמית החברה בעיני העולם החיצוני. פעילויות שיווק מוצר כוללות גם חקר וניתוח שוק; פעילויות מכירה כוללות | מערך איתור אפשרויות | מכירה ‏ ולקוחות פוטנציאליים, וגם הפקת הצעות- מחיר, הזמנת מוצרים ומעקב הזמנות. אפשר שהדרך היעילה ביותר לחברה לקידום מוצריה היא שימוש באתר ]תס ,₪87 או שששט שיתמקד בהפצת מידע עדכני על המתרחש בה, הכרזות מוצרים, בריתות אסטרטגיות שנכרתו לאחרונה, הודעות לעיתונות ומידע נוסף העשוי לעניין לקוחות קיימים ופוטנציאליים. דרך אינטרנט אפשר גם להעמיד לעיון המשתמשים את בטאון החברה או דפי עדכון על מוצרים, ניתוחי אירוע ספציפיים למוצר וכדומה. לדוגמה, קבוצת הדיון 66טסתתה מט8.8ץ5. קוחס6 מכילה מידע על הכרזות המוצריס האחרונות של חברת 8(ח%16שץ11070%א תטפ. אופיה האינטראקטיבי של אינטרנט הופך אותה לכלי מעולה לאיסוף מידע ומשוב על הזדמנויות לשיווק מוצרים ורעיונות למוצרים חדשים. ניתן להשיג ואת במגוון דרכים, החל בהפצה אלקטרונית של שאלוני סקר, וכלה בהתקנת תוכנית יישוס אינטראקטיבית לביצוע סקריס באתר סקס או שצוצו של החברה. מיליוני המשתמשים באינטרנט עושים אותה לשוק הטכני האחד הגדול ביותר בעולס. אופיה המקוון של הרשת מאפשר תקשורת מהירה ופוריה, העשויה לקצר משמעותית את מחזור המכירה. ניטור קפדני ויעיל של קבוצות הדיון השונות עשוי להניב רמזיסם חשובים שיובילו למכירות (16008 %8168). לעתיס קרובות הרמז מתקבל כרישום פרטי בקבוצת דיון אחת או יותר המדווח על צורך במוצר מסוג מסויים או על בעיה ופשת פת .תו ש. שש א קטרוני ציג שאלות 7 הצעות הרשאה ואימות, אפשר להשתמש באינטרנט לקבלה וביצוע הזמנות, טיפול בתשלומים תמורת הזמנות, ומעקב עד אספקתן. מחקר ופיתוח אזרוע המחקר והפיתוח של החברה אחראית לבניית מוצרים המתאימים לשימוש בדרך מהירה ויעילה כלכלית. אופיים המבוזר גיאוגרפית של צוותי מו"פ תוכנה רבים מציב אתגריס נכבדיס. צוותים מבוזרים גיאוגרפית ‏ הס תוצאת הפעילות הנמרצת בשדה המיוגים והרכישות, מדיניות המעודדת עבודה מן הבית (פתוזטותות6[660ו) והמבנה הארגוני המדומה (חסוז4?וחפָזס |גטזוצ) של חברות תוכנה רבות. אינטרנט עשויה להביא תועלת רבה למוייפ. אינטרנט מספקת תמיכה איתנה לפעילויות תקשורת, תיאוס ושיתוף פעולה בין צוותי מו"פ. השירותים הרלבנטיים ביותר בתחום זה הם שירותי [6₪81 גלובליים שהרשת מספקת, והשימוש ב-ק₪ לניהול עולמי של מערכות תוכנה מבוזרות. שירות חדש נוסף ההולך ומתפתח הוא יכולות ועידת-וידאו עולמית. כך למשל פיתחו חוקרים באוניברסיטת קורנל את מערכת 60-566%66, המאפשרת קיוס ועידת-וידאו עולמית מבוססת-אינטרנט (למידע נוסף בצע קון אנונימי לכתובת )) .. חברת מסופנשה1 תסווגזסקז60 פחסופץ5 היא דוגמה לחברה מסחרית שפיתחה טכנולוגיה כזו (למידע נוסף שלח דואר אלקטווני לכתובת 601 תס151 שח 6 0זתו). אינטרנט מספקת גישה למספר גדול של כלי פיתוח ותוכניות שירות המוגדריס כתוכנת שיתוף (816ש504:6). גם ארגוניס המוכריס כלי פיתות תוכנה משתמשים באינטרנט. קיימיס כלים רביס של תוכנת שיתוף, ביניהס דיווח ליקויים / מלקוחות לתמ דואר אלקטרוני | 4>- ך 2 וידאו עם לקוחות תכתובת לקוו אל החברר יימעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 20 הטיח בודקי איכות תוכנה ובוני מימשקי משתמש גרפיים. תוכנת שיתוף כזו משמשת בדרך-כלל מספר ספקי תוכנה מסחריים. דוגמאות לכליס אלה כוללות מהדריס ל-6++, ספריות קוד, שרתי דואר, מערכות הפעלה וכיוצא באלו (כולם זמינים דרך פו₪ לכתובת (ט66.סתט.5116ת50). גם תקליטון הלייזר -60 01666 וטחןג/ ]אס מכיל כמות נכבדה של כלי תוכנת שיתוף (לעיון בקטלוג הפעל אצבע .00ז0660/ה:). גס הקרן לתוכנה חינם (6ז8ש508 66זק ח0סוזג6תטס) מספקת שפע של תוכנות טא 6 (ק₪ אנונימי לכתובת 601.זוח.ו3.ק6זק וגש למחיצה /פטק/ (א). מספר גדול של יצרני כלי פיתוח תוכנה מספקים שירותי תמיכה ותחזוקה למוצריהם באמצעות האינטרנט. ‏ יש קבוצות דיון המוקדשות למוצרים אלה, שבהן מדווחיסם המשתמשים על באגים, בשימוש, פתרונות עקיפה, חוות-דעת ו"טיפים" של יייודעי-דבריי. כמו כן יש ברשת מספר ארגונים המציעיס שירות מכירה מקוון של כלי פיתוח תוכנה. כך למשל מציעה 5800 'זטותגזפסזק למכירה מספר גדול של כלי פיתוח תוכנה (ז"6תק50 לכתובת 18.310.60זס ובחר 186 ]0 %קסח5 בזסצ) אינטרנט מספקת גישה פתוחה לשפע מקורות מומחיות וידע, במבחר עשיר ובגישה מקוונת. אפשר לנצל מומחיות עולמית בהיבטים רבים של פיתוח תוכנה, פיתוח עסקי ונושאים רלבנטיים אחרים על-ידי גישה לקבוצות הדיון הרבות באינטרנט, כגון 8ַחס-6ז8א:]30.קת 0 דרך האינטרנט אפשר לקבל חינם או בתשלום קבוע כמות עצומה של דוחות על מחשבים, תוכנה, דוחות טכניים של אוניברסיטאות, הכרזות על כנסים ואירועים, ועידות מקוונות, פרוטוקולים של ועידות, מסמכי תקינה ופרסומים רלבנטיים אחרים. באינטרנט פועלות חנויות רבות של ספרות טכנית, ביניהן 8 עווושא'ס 0 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו יקס לכתובת ו או ו6ח[6) לכתובת וח8.00ז0 ו-ח08-0 כ-'200067") ן-]0 80068 זסטותטסט) 4 הג |צזג: א 2 60 ז6סותט6ט08181056%0). גם קטלוגלי הכרטיסיות הביביליוגרפיות והמאגרים האלקטרוניים של ספריות חשובות רבות %מינים באמצעות אינטרנט. (כגון ספריית הקונגרס, שכתובתה ‏ דרך ]6ת|6ו היא .)10015.100.80% ניהול ותמיכת מהדורות תוכנה זרוע התחזוקה והתמיכה בארגון תוכנה באה במגע הישיר והתכוף ביותר עם לקוחות. ארגוני התוכנה הבולטים כיוס משתמשים באינטרנט למתן תמיכת לקוחות ברמות חסרות- תקדים. שילוב שירותי דואר אלקטרוני, ₪5 ויכולות אחרות של אינטרנט מאפשר לה לספק את כל כלי האיפשור הנחוציס להצעת תמיכה איכותית כזו. תהליך ניהול פרסום מהדורות חדשות (00053זק ]ח6וח96חגוח 356ש161) מטפל בהפצת תוכנה ונתוניס הנוגעים לה על מצעי מיחשוב ספציפיים של לקוחות ומתעניינים. ניהול מהדורות זה חיוני לכל פרויקט ניסוי תוכנה באתרי הלקוחות, בשלבי אלפא, ביתא או הרצה. שירותי קז מאפשרים הפצת מהדורות כאלה בכל רחבי העולם, מבלי להיפרד לרגע מן השימוש הנוח במחשב השולחני. על פגמים וליקויים במוצרי תוכנה המותקנים לניסויי שטח אפשר לדווח באמצעות דואר אלקטרוני, פף שהיצרן יכול לתקף ולאמת אותם בתוך הארגון, ולהעביר מידע על פגמים שאומתו לשרת קז המכיל מידע עדכני על מצב הפגמים. באותה דרך אפשר להעמיד לרשות המשתמשים באמצעות שרת פָ מידע על שיטות לתיקון פגמים, מהדורות משנה, פתרונות עוקפים, בעיות ומגבלות ידועות, ועצות כלליות להפעלת המוצר. טפקית תוכנת הרשתות ספף טא לדוגמה, מספקת ‏ יטלאיס" לתיקון תוכנה (810065ק 6ז8ש)801) וגירסאות הדגמת (00ח06) של תוכנת הרשת מתוצרתה דרך שירותי זטתקס8 או כו (הת180886.60ת61ת.ז תק 0 ) ניהול משאבי אנוש אנשיס הם המשאב החיוני ביותר לכל ארגון באשר הוא. הדבר נכון במיוחד בארגוני תוכנה, שבהם קיימים הבדלים עצומים בין רמות התפוקה של הפרטים השונים. מכאן ברור שלגיוס צוות איכותי ולשמירתו יש חשיבות עצומה לכושר התחרות של הארגון. אף שאין להגזים בחשיבות הענין, ברור שמתן גישה לצוות העובדיס אל משאבי אינטרנט עשוי לתרום לפיתוח תרבות חיובית וסביבה טכנולוגית עדכנית ומתקדמת, שרוב העובדים האיכותיים מצפיס למצוא במקוס העבודה. חשובה עוד יותר היא האפשרות לאתר עובדיס באמצעות מודעות דרושיס ומחפשי עבודה באינטרנט (קבוצת הדיון 8 או ז6םק80 לכתובת |שת.טומזטותו.צו). אוהי דרך מהירה וזולה לפרסם משרות פנויות ולקבל תגובה מהירה ומקוונת מגורמים מעוניינים. בעיות אף שאינטרנט מציעה תועלת רבה לחברת התוכנה, אין היא נעדרת חטרונות. אבטחה היא דאגתם העיקרית של ארגוניס מסחריים ביחס לשימוש באינטרנט. ישנם ארגונים שנמנעו מכניסה לאינטרנט בגלל הפחד שלא יוכלו להגן במידה מספקת על מחשביהם ומערכות הקבציס שלהם מפני העולם החיצון. אף שאלה הם שיקולים לגיטימיים, קיימות מספר טכניקות המספקות רמת אבטחה סבירה. לדוגמה, צוות התגובה למקרי חירוס במחשבים (שוטקמסס - 0587 16 6פה0ק9ט] סתספזטותם) הממומן על-ידי המימשל, תיעד מספר גישות לטיפול בשאלת האבטחה (למידע דירות ₪ נוסף בצע קז] אנונימי לכתובת 66.08 וחפש במחיצה א>זטקהק/טטק/.. במקביל מתנהלים כיום מספר פרויקטיס המיועדים לטיפול כוללני יותר בבעיה, כגון קבוצת העבודה לאבטחת פרוטוקול אינטרנט (10586) שהוקמה על-ידי כוח המשימה ההנדסי של אינטרנט (שדם!). את מימצאי הקבוצה אפשר למצוא באמצעות ‏ 0] אנונימי לכתובת )6ת.808.ק1] במחיצה /6ט1ת6ז3/פטק/ 6 בעיה משמעותית נוספת שעל הארגון להתייצב מולה בכניסה לאינטרנט היא השינוי בדפוסי התקשורת ובתרבות הארגונית. לעתיס קרובות משתנה הפרוטוקול המגדיר מי מוסמך לדבר בשם החברה. אין כל אפשרות לשלוט בתקשורת בין עובדים דרך אינטרנט. דליפת מידע קנייני או רגיש עלולה להתרחש ללא כוונת זדון. אף שסיכון זה קייס בלי קשר לאמצעי התקשורת המופעל, ברור שאופיה הגלובלי של אינטרנט פירושו כי המידע מגיע לכל העולם, ולא רק לקומ האנשיס השומעים במקרה שיחת מסדרון שלא כוונה לאוזניהם. | שנית, השגת גישה לאינטרנט פירושה ‏ כי מידרג התקשורת הקייםס בדרך-כלל בתוך ארגון, נפרצ לחלוטין. במקוס מידור חלקי ידע (דהיינו, רק אגף השיווק יודע מה עושים המתחרים), נוטה אינטרנט למוטט את חומות ההגנה המבודדות את הידע הפנימי של הארגון. ערכה של אינטרנט נגזר במידה רבה מאיכותו של תוכן המידע וממידת הרלבנטיות שלו. למרות קיומו של מגוון נושאיס עצוס המכוסה על-ידי מקורות שונים, לא כל הנושאיס הרצויים אוכים לדיון. זאת ועוד, התוכן הזמין לעיון באינטרנט מושפע במידה ‏ רבה מהשקפותיהם של מספקי המידע, ולא של צרכניו. אף שמתבצע ניטור על חלק גדול מקבוצות הדיון (כלומר, התוכן נבדק לפני הפצתו לקבוצה), בקרת האיכות של התוכן אינה זוכה לניטור קפדני, כך שהתוכן עלול להיות מטעה או לזכות לפירוש מוטעה, בעל תרומה מוגבלת או בלתי-מדויק. המגוון העצוס והמשתנה תדיר של שירותי המידע הזמינים באינטרנט הופך אותה לאוקינוס מידע אדיר המחייב ניווט. כלי האיכון והניווט שצויינו לעיל מסייעיס אמנס בתהליך הגילוי, אלא שנפחו המפלצתי של המידע הזמין מעמיד בספק את יכולתם, וכן את רמת הביצוע של הרשת כולה בשעות השיא. מערכות טקסונומיה רב-מימדיות לארגון ואיכון מידע ילכו איפוא ויהפכו לבעיה מרכוּית בחשיבותה. בעיה חשובה נוספת שעל הארגוניס להתמודד עימה היא מיצוב מחדש של תוכן המידע שלהס לצורך הצגתו באינטרנט. אסטרטגיית הסבה ראשונית יכולה להיות פשוט יצירת קבצי זקחספופסק של הספרות הקיימת בארגון. ‏ אלא שאופי השימוש האינטראקטיבי והציפיות האופייניות למשתמשי אינטרנט יחייבו את הארגון לנסח ולארגן מחדש את הצגת התוכן במרוצת הזמן. כמו בכל טכנולוגיה אחרת, גס באינטרנט יש "מכורים" - אותם פרטים המקדישים זמן ומאמ חריגים לשיטוט באינטרנט ללא תמורה הולמת לארגון. אני נוהג להשוות תופעה זו לאופי הממכר של כל תחביב חדש (בדומה לאדס שהפעיל פעם ראשונה מכונת משחק ועכשיו הוא חייב לשחק לפחות עשר שעות ביוס). אף שאובדן מיקוד וייטביעה" באינטרנט אכן מתרחשים, רובם המכריע של המשתמשים לומדים להשתמש ‏ בה ביעילות ככלי אסטרטגי. ולבסוף, קיימת שאלת התשתית הארגונית הנחוצה לניצול אינטרנט להשגת יתרון תחרותי. אפילו השגת הגישה היא אתגר בפני עצמו. למרות שחל באחרונה שינוי הודות להופעת שירותי "התוודעות" ידידותיים, בשלות לאינטרנט מחייבת הרבה יותר מאשר התחברות גרידא. אחד הנושאיס החשובים הוא הכשרת עובדים. הכשרה זו צריכה להקיף הדרכה לשימוש בשירותיס הבסיסיים בצד הפצת מידע על מקורות הידע הקיימים באינטרנט, המשתנים והמתעדכניס תדיר. ידוע לנו על מספר ארגונים המעסיקים עובדיס במשרה מלאה בתפקיד "שליחי אינטרנט" בתוך הארגון. ברור גם שלאינטרנט תהיה השפעה יסודית על קבוצות המחקר והספריה של הארגוניס, שכן קיומה מגדיר למעשה מחדש את נוף מקורות הידע. סיכום אף ששירותיס הדומיס בחלקסם לחלק מן השירותים הכלולים באינטרנט זמיניס כיום ממקורות אחרים (כגון מפעילי דואר אלקטרוני פרטיים דוגמת 61א. אשר מספקים מגשר דואר אלקטרוני אך לא שירותים מלאים דמויי אינטרנט), אופיה הגלובלי של אינטרנט, עלות הגישה הנמוכה ומערך השירותים המשולבים שלה, הופכיסם אותה למשאב יחיד במינו. גסם כאשר מביאיס בחשבון את הבעיות שהובלטו בסעיף הקודס, כובד משקלםס של יתרונות הרשת לחברת התוכנה עולה פי כמה על החסרונות. | חברות מנצלות את אינטרנט להגדלת יתרונן התחרותי. אינטרנט שוב איננה סעיף תקציבי נפרד לחברת תוכנה הרגישה לתחרות, אלא חלק חיוני מעלות עשיית העסקים. השאלה של שנות התשעיסם בחברות התוכנה איננה "האס החברה שלכס ברשת אינטרנט!" אלא "באיזו מידה החברה שלכם היא ארגון מבוסס-אינטרנט?" על המחבר: הטוח(6! .א הגח הוא נשיא חברת 57₪א1 מווירגייניה המתמחה בשיפור התחרותיות של חברות טכנולוגיות, באמצעות שימוש בתהליכים, טכנולוגיה ואנשים. אפשר לפנות אליו בכתובת וח60.ק516ח ₪ ת6וח[6ת. "מעשה חושביי, ינואר 19%6, שבט תשנייו 50 חובת הרישום של מאגרי מידע תיקון חוק הגנת הפרטיות מסמך שהועבר לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת עויד גדי אופנהיימר 6 "מעשה חושביי ינואר 1996, שבט תשנייו 4 %ו, וראו א א ל א כללי מסמך זה הוא פרי עבודתה של ועדה מקצועית פנימית שמונתה על ידי הנהלת אילא לצורך הכנת המלצות בנושא חובת רישום מאגרי מידע על פי חוק הגנת הפרטיות. בטרס הגשת מסמך זה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אושר המסמך על ידי הנהלת אילא. אילא פנתה לעשרות גופיס בעולם במטרה ללמוד מידע ונסיון שהצטברו בעולס בנושא זה. הפניה נעשתה באמצעות הפצת שאלון אשר כלל 11 שאלות שהתייחסו לחקיקה, לחובת הרישוס, לאופן האכיפה, למידת ההצלחה ביישוס בשטח ולביקורת על החקיקה. השאלון הופץ באמצעות פקסימיליה לפונקציות הממשלתיות המתאימות לנושא בכל מדינה, כגון משרדי משפטים, אומבודסמנים, רשמי מאגרים וכוי (בהתאם לפונקציה האחראית לנושא באותה מדינה) כמו כן הופץ השאלון באמצעות רשת האינטרנט לגופים המקצועיים המקבילים לאילא באותן מדינות. מידת ההיענות היתה מפתיעה והוצפנו בחומר רב, החל מתשובות בנות שורה אחת בהן נאמר כי במדינה הספציפית אין שוס חקיקה רלוונטית (כגון ארגנטינה, זימבבואה, מלויה ויפן), וכלה בחבילות גדולות שהכילו חוקים, תקנות, מאמרים וחוברות מקצועיות. מתוך לימוד החומר הרב של אלפי עמודי המסמכים שנתקבלו באילא ליקטנו את עיקרי הדברים והמגמות בהקשר לרישוסם מאגרים. בחרנו להתייחס לעיקרי הדברים והמגמות בלבד משתי סיבות: האחת - לדעתנו די באלה כדי להגיע למסקנות הנדרשות שכן הכנת חוברת מרובת דפים ופרטים תגרוס לתסמונת אי ראיית היער מרוב עצים, והשניה - מחקר השוואתי מפורט יותר מצריך מספר חודשי עבודה נוספים אשר היו גורמים לעיכוב בהכנת המסמך. בשלב זה מתייחסת אילא בעיקר לנושא חובת רישוס המאגרים ולא לנושאים אחרים בחוק הגנת הפרטיות. נושא הרישום עלה לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בשל היותו הנושא המרכזי בהצעת התיקון לחוק שהוכנה על ידי משרד המשפטים. אין מחלוקת כי חייבים לטפל בנושא בעדיפות ראשונה שכן גס לדעת משרד המשפטים הוראות החוק הנוכחי בנושא הרישום אינן מתאימות יותר לימינו ויש למצוא את הדרך לצמצוס חובת הרישום. מאידך, ממליצה אילא לשקול מחדש את כלל הנושא, לרבות מהות כל ההסדרים החלים על איסוף מידע, העברת מידע, מסחר במידע, הצלבת נתוניס, אופן הבקרה, הפיקוח, האכיפה וכיו"יב. אנו סבורים כי אס אכן תתקבל המלצתנו זו אזי מן הראוי כי הדבר יבוצע על ידי משרד המשפטיס ו/או ועדה מקצועית שתוקם לצורך הענין חלק ניכר מהחומר שנתקבל באילא מחו"ל, המתיחס לאספקטים שמעבר לחובת הרישוס של מאגרי מידע, לא נחקר על ידינו ביסודיות ונשמח להעמידו לרשות משרד המשפטים, הכנסת או כל גוף מוסמך אחר. אנו סבוריס כי אס וכאשר תעשה רביזיה בתחומים נוספים הנוגעיס להגנת הפרטיות - ניתן יהא להפיק מהחומר שהצטבר אצלנו תועלת נוספת מרובה. משפט משוות משנת 1978 ועד היוס נחקקו במדינות רבות חוקי הגנת פרטיות המתייחסים לרישום מאגרי מידע. מבחינת חובת הרישוס של מאגרי מידע יש להבחין בין שלוש קטגוריות: מדינות בהן חובת הרישוס חלה על כל מאגר המכיל מידע אישי כלשהו. מדינות בהן חובת הרישוס היא חלקית וחלה רק על חלק מן המאגרים. מדינות בהן אין כל חובה על רישוס המאגרים (הכוונה למדינות אשר יש בהן חקיקה מתקדמת בנושא הגנת הפרטיות, אולס אין בהן חובת רישוס מאגרים, בשונה ממדינות בהן אין כל חקיקה בנושא הגנת הפרטיות). הקריטריוניסם הקובעיסם האס חובת הרישוס חלה על מאגר מידע מסוים משתנים ממדינה למדינה והס שונים ומגווניס. ניתן לסווג את הקריטריוניס הקיימים לשלוש קטגוריות: זהות בעל המאגר. בחלק מהמדינות האבחנה היא בין מאגריס של גופים ממשלתיים ו/או ציבוריים לבין מאגריס בסקטור הפרטי. ברב המקרים בקטגוריה זו חלה חובת הרישוס על הגופים הממשלתיים ו/או גופים פיננסייס ואחרים אשר אצלם באופן טבעי מצטבר מידע רב ורגיש בעוד הסקטור הפרטי פטור מחובת רישוס הבחנה בין מידע רגיש למידע אישי כללי. בעוד המידע הרגיש כגון מידע על מוצא אתני, דעות פוליטיות, אמונות דתיות, בריאות פיזית ונפשית, חיי מין, עבר פלילי וכיו"ב מצריך רישוס, הרי מידע אישי אחר אינו מצריך רישוס. מטרת השימוש במידע. במקרים אלה רק מאגרים המשמשיס למטרות מסוימות ומוגדרות היטב מראש מחייבים רישום. המטרות הנפוצות ביותר המצריכות רישוס הן מסחר במידע (למשל לצורך דיוור ושיווק ישירים) וכן ניהול מאגרים על מחימנות כלכלית לצורך מתן אשראי. יש לציין כי במקריס מסויימים הקריטריוניס משולביס ומורכביס ביותר. כתוצאה מהשוני הרב בין המדינות משתנה גס היקף הרישוס. יש מדינות בהן הפעלת הקריטריוניס גורמת לכך כי רוב המאגרים פטוריס מרישוס ולמעשה רק חלק קטן מאוד "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו 27 מהמאגריס מצריכיס רישום. לגבי מדינות אלה נכון יהיה יותר לומר כי למעשה אין בהן כלל חובת רישום אלא במקרים חריגים ביותר. במדינות אחרות גורמים הקריטריונים לכך כי אחוז גבוה יותר של המאגרים מצריכים רישום. המסקנות העיקויות מהחקיקה בחו''ל: מידת השוני בין החוקים בכל המדינות היא רבה ביותר, החל מחוקיס קצריס יחסית, המתוויס את העקרונות ‏ בלבד (כדוגמת החוק הישראלי), וכלה בחוקים מפורטים ביותר המתייחסים בנפרד ובפירוט רב לכל סוג של מידע ולכל סוג מאגר, הן מבחינת סוג המידע המתנהל במאגר, זהות בעל המאגר ואופן השימוש במידע. אין שתי מדינות בהן הכללים זהים. בכל מקום ממציאיס את הגלגל מחדש, אס כי העקרונות בחלק מהמדינות דומים. קיימת נטייה כללית להחמיר בדרישות מרשויות ממשלתיות וציבוריות. החמרה זו נובעת מכך שדווקא ברשויות מסוג אה מצטבר המידע הרב והרגיש ביותר ושם קיים הפוטנציאל הגדול ביותר לפגיעה משמעותית בפרטיות. גוברת המגמה להבחין בין סוגי מידע שונים, דהיינו, הבחנה בין מידע אישי רגיש לבין מידע אישי כללי. ככל שחובת הרישוס בחקיקה הקיימת גורפת, חמורה ומפורטת יותר, כן גדלה הביקורת הציבורית הדורשת למתן את חובת הרישום ולתקן את החקיקה בדרך של מתן פטורים רחבים. יש לציין כי במספר מדינות הגיעו להכרה כי יש לבצע רוויויה ובחינה מחדש של נושא הגנת הפרטיות בכללו עקב השינויים הטכנולוגייס בשניס האחרונות. 8 יימעשה חושבי, ינואר 1996, שבט תשנייו במדינות רבות האחראי לנושא נקרא נציב או אומבודסמן והחלק המרכזי בתפקידו הוא טיפול בפניות ותלונות הציבור. לפונקציה זו סמכויות חקירה ואכיפה נרחבות. רק במיעוט מהמדינות נקרא האחראי רשסם המאגרים. המשאבים הממשלתיים המוקצים לנושא יש לציין כי כדי לקייסם בשטח ובפועל את חוקי הגנת הפרטיות על הרשויות להקצות את המשאבים הנדרשים הן בכסף והן בכח אדם. להלן מספר נתוניסם מהעולם: באנגליה מוקציס לנושא קרוב ל-100 עובדים, בקוויבק - 45, בשבדיה - 40, בבלגיה - 25, בספרד - 21, בפינלנד - 15 ובאירלנד - 8. מענין לציין כי גם במדינות בהן מועסקים בנושא עשרות עובדים, כגון אנגליה ושבדיה, קיימות תלונות רבות כי מספר העובדיס אינו מספיק וקיימת שס דרישה להגדלת משאבים המוקצים לענין. מכיוון שבמדינת ישראל מספר התקנים לנושא קטן ביותר, והואיל וניתן להניח כי גם בשניסם הקרובות לא יימצאו המשאבים הממשלתיים לגידול משמעותי ודרסטי - ספק אם יש טעם בהפניית המשאביסם המועטים דווקא לנושא הרישוס. אנו סבוריס כי לאור היקף התקציב המוקצה לנושא, מן הראוי לשים את הדגש על אכיפה, ביקורת ופיקוח ולצמצס באופן משמעותי את חובת רישוס המאגריס יש לתת את הדעת לעובדה כי לדברי רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים רשומים אצלה כיום כ- 0 ממאגרים. אין ספק כי קיימים באר במקרה הטוב כמה עשרות אלפי מאגרים ובמקרה הפחות טוב מאות אלפים. בפועל רשומים אס כן רק חלק קטן מהמאגרים הקיימים ולמעשה חובת הרישוס המתחייבת על פי החוק בפועל אינה מתקיימת. נוסף לכך, יש לשים לב כי חובת הרישוס קיימת בחוק הגנת הפרטיות משנת 1981 ובמשך 14 שנות קיומו של החוק לא הועמד ולו אדס אחד לדין בגין אי הרישוס ומובן שגם לא היתה שוס הרשעה. העובדות הניל אומרות דרשני. עמדת אילא בנושא רישוס מאגרי מידע חוק הגנת הפרטיות נחקק ב-1981 והוא אכן התאיס לתקופה בה שלטה התפיסה הריכוזית אשר באה לידי ביטוי במחשבים גדוליס מרכזיים בארגון. מאז ועד היוס עבר עולס המיחשוב שינוייס מהפכניים אשר הביאו לביזור ולניהול כמות גדולה מאוד של מאגריס אצל המשתמשים. נוסף למספר האבסולוטי העצוס של מאגרי מידע, קיימת דינמיות במבנה קבצי המידע ואלה משתניס חליפות לבקרים על פי צרכי הארגון והמשתמשים. התפיסה הנוכחית בחוק הגנת הפרטיות, על פיה כל מאגר מצריך רישום, אינה מציאותית יותר ואינה ניתנת לביצוע. לפיכך אין מנוס משינוי הגישה והתפיסה של נושא הרישום כדי להתאים את החקיקה להתפתחות הטכנולוגית אילא סבורה כי יש לבסס את המצב המשפטי בנושא הגנת הפרטיות על העקרונות הבאיס: חוק שניתן לקיימו ושאינו בגדר ייגזירה שהציבור איננו יכול לעמוד בה". חוק המתאיס לתקופתנו ולטכנולוגיה המתקדמת, דהיינו, ביזור, מערכות שרת-לקוח, ריבוי מאגרים, קישוריות לאינטרנט, נגישות גבוהה וכיוייב. חוק ברור שאינו מצריך התלבטות ואינו משאיר ספק לצורך השאלה מה יש לרשום ומה אין לרשום. במלים אחרות, אבחנה ברורה, פשוטה וחד- משמעית בין מה שמצריך רישום ובין מה שפטור ממנו. ל-הה-חה- ה = חוק שהרשויות תוכלנה לעמוד בו מבחינת התקציבים שיוקצו לנושא ומבחינת כח האדס המוקצה לרישוס ואכיפה. הבחנה בין נתוניסם אישיים כלליים (כגון שס, כתובת, ת.*ז., גיל, מספר טלפון) ההופכיס בתקופתנו לנחלת הכלל (אם נרצה בכך ואם לאו), לבין יימידע רגישיי אותו יש לשמור בסודיות המירבית (נתוני בריאות גופנית ונפשית, נכסיס, שכר, התחייבויות פיננסיות, נטיות פוליטיות וחברתיות, נתוניס אתנייס, נושאיס הקשוריס לדת, נטיות מיניות, עבר פלילי ועוד). העברת הדגש, המאמצים והמשאבים מנושא הרישוס לנושאי קיוס אמצעי אבטחת מידע ואכיפת האיסורים על העברות לא מורשות של מידע רגיש. קיוס חובה חוקית למינוי גורס מקצועי יעודי בארגון אשר יהיה אחראי לקיוסם אמצעי האבטחה מומלף להחיל חובה זו רק על ארגוניס מסדר גודל מסויס כלשהו. לפיכך ההמלצות של אילא הן כדלקמן: כל גוף המחזיק או מנהל מידע רגיש יחויב לרשוס רישוס יחיד של מאגר לוגי כוללני (ולא כל מאגר בנפרד) אצל הרשס. הרישום יפרט את הנתוניסם המנוהלים או מוחזקים בידי הגוף, ללא קשר למספר הפטי של הקבצים והמאגריס שברשות הגוף. חובת הרישוס תתייחס רק למידע הנופל בגדר הגדרת יימידע רגיש" ולא תתייחס לנתוניסם אישיים כלליים, דהיינו, ארגון שלא מנהל יימידע רגיש" לא יחוייב ברישוס. תהליך הרישום יכול שישאר דומה לתהליך הנוכחי הקיים אולס בהבדל משמעותי, דהיינו רישוס המידע הרגיש המנוהל בארגון ללא שיוך לקבציס פיזיים, זאת הואיל ובמציאות הטכנולוגית המתקדמת של ימינו מספר המאגרים והמבנה שלהס בארגון הם ענין נזיל. הנתוניס מנוהלים על ידי הארגון בקבציס המשתנים באופן דינמי ולעתים אפילו מיוסם ליום, ולפיכך אין משמעות לרישוס כל מאגר בנפרד. החשוב לעניננו הוא כי אותו גוף (אדס פרטי, חברה או ארגון אחר) מחזיק או מנהל מידע רגיש כלשהו ועובדה זו תצריך רישוס. במקביל להקלה המשמעותית בתחוס הרישוסם ממליצה אילא להגביר את האכיפה, הפיקוח והביקורת על אלה המחזיקים ומנהלים את המידע הרגיש כדי שלא יעשו במידע הרגיש שימוש בלתי חוקי כגון הדלפת מידע על ידי עובדיס בארגון (בין בתמורה לטובת הנאה ובין ללא תמורה), מסחר בנתונים, העברתו לגופים אחרים, אי קיוס אמצעים לאבטחת המידע, עשיית שימוש בנתוניס שלא למטרה לשמה נאסף וכיוייב. רצוי לכלול בחוק דרישה למינוי ממונה על אבטחת המידע בארגוניס המנהליס ומחזיקים מידע רגיש. על הממונה להיות בעל הכשרה מקצועית מתאימה ובדרג בכיר בארגון ותפקידו יהיה להקים ולתחזק את מערכת אבטחת הנתוניס וההגנה על המידע. מינוי הממונה יעשה בכתב על ידי מנכ"ל הארגון. אנשיס פרטייס וכן גופים הקטניס מסדר גודל מסויס שיוגדר בחוק או בתקנות יהיו פטוריס מחובה זו. מן הראוי כי שני נושאים עיקריים יילקחו בחשבון בענין זה: יש להתייחס לגודל התקציב אשר תקצה המדינה לנושא. אס לא תגדיל המדינה באופן משמעותי את התקציב וכמות התקניס שיוקצו לקיוס חוק הגנת הפרטיות בפועל בשטח, אזי יש לשקול ברצינות את הפניית מלוא התקציב ליישום, ביקורת ואכיפה. במקרה זה מוצע לשנות גסם את שס הפונקציה במשרד המשפטים מיירשס מאגרי המידע" ליימפקח על מאגרי המידעי". יש להתייחס גם להתפתחויות הצפויות בנושא ייחוק חופש המידע". הוועדה הציבורית לענין חופש המידע בראשות כבוד השופטת אוסטרובסקי-כהן ממליצה כי הכנסת תקבל חוק בנושא חופש המידע. אם אכן יתקבל חוק זה הרי שתיכללנה בו הוראות אשר תחייבנה כל רשות ציבורית לפרסם את סוגי המידע שברשותה ואת הדרך בה ניתן יהיה לציבור לקבל את המידע. חלק מהמטרות המקוריות של רישוס מאגרי מידע על פי חוק הגנת הפרטיות היו עשיית סדר בכל המאגרים המנוהלים ברשות כלשהי וכן העמדת המאגרים לעיון הציבור. לפיכך יהיה צורך להבטיח התאמה בין שני החוקים. אילא תשמח להמשיך לתרום ולסייע לכל חקיקה בנושא המחשבים. ה + -6קשא חברי הוועדה הנוספיס שטפלו בנושא מטעס אילא בנושא: יעקב נוי - סגן יוייר הנהלת אילא משה גוטליב - גזבר אילא יאיר רודיאקוב - אחראי אבטחת מידע במשרד הבריאות אברהם הים - מרכז נושא אבטחת מידע באילא אריה שטרן - בנק לאומי, הממונה על הביטחון ואבטחת מידע אהוד אבנר - נציג האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע על המחבר: גדי אופנהיימר הוא עו"ד המתמחה בדיני מיחשוב ותוכנה. (ציג אילא בוועדת חוק, חוקה ומשפט. "ימעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו ,2 א .1 1118100001 ,8608 . 3 בתו1[ו ו 5 הט 6 01 1601108 תרתוס ) = שש-עשרה שאלות עַל = = ששוש חוזר בחוכנה שימוש חוזר בתוכנה הוא שימוש בידע או ביצירי תוכנה קיימים לבניית יצירי תוכנה חדשים. לעתים קרובות מבלבלים בין שימוש חוזר (6056ש) לבין ניוד (קחוזז סק ). ההבדל בין השניים הוא בכך שבשימוש חוזר משתמשים באותו נכס תוכנה במערכות שונות; ניוד הוא העברת מערכת בין סביבות או מצעי מיחשוב שונים. ארגוניסם רבים מפעילים תוכניות שיטתיות לשימוש חוור, וזקוקים לתשובות לשאלות מעשיות אודות השימוש החוזר. עד כה לא נאספו מספיק נתונים אמפיריים שיעזרו לענות על שאלות אלו. במאמר זה אנו עוניסם על שש-עשרה שאלות אשר, על- פי נסיוננו, עולות תכופות כשמדובר בשימוש חוזר, כפי שעולה מנתוני סקר שאספנו באחרונה מארגוניס בארהייב ובאירופה. הניתוח שלנו תומך במספר השערות נפוצות בדבר השימוש החוזר, וסותר אחרות. משתתפי הסקר שאלנו מהנדסי תוכנה, מנהלים, מורים ואחרים בקהיליית פיתוח תוכנה וחקר תוכנה, על גישותיהם, אמונותיהם, ודרכי העבודה שלהם בשימוש ‏ חוזר בקוד תוכנה ובאוביקטים אחרים בעלי מחזור חיים (608ן[פס 616ש1:]66). המשיביס נבחרו באופן שרירותי מתוך קהיליית הנדסת התוכנה. בין השניס 1991 ו- 2 השיבו לשאלות הסקר 113 אנשיס מעשרים-ושמונה ארגונים בארהייב וארגון אחד באירופה. המשיבים אינס מהווים מדגם אקראי נרחב של קהיליית הנדסת התוכנה, למרות ואת מצביעים נתוני הנסיון, ההשכלה והרקע של המשיבים על כך שהם מייצגים בנאמנות מהנדסי תוכנה ומנהלים מנוסים בחברות עתירות-טכנולוגיה בארהייב. שבעים ושבעה אחוזים מן המשיבים הם מהנדסי תוכנה או מנהלים בתחוס. למרביתם נסיון ניכר בהנדסת תוכנה, עס ממוצע של 2 שנות נסיון בעבודה, ב-9.2 פרויקטים, ב-3.3 ארגונים שונים. חמישיס אחוזיס מתוכסם הס בעלי תארים במדעי המחשב והמידע. למרביתם תואר בוגר או מוסמך במדעי המחשב, הנדסת חשמל או מתמטיקה מתוך 29 הארגונים המיוצגים בסקר, מיוצגים 18 על-ידי משיב יתיד. לחמישה ארגונים היו שני משיבים, ולשישה היו שלושה או יותר. מספר המשיבים המירבי לארגון יחיד היה 6. שישה מבין הארגוניסם בסקר זה הס אוניברסיטאות, השאר הן חברות מחקר עתירות-טכנולוגיה בתחומיס מדעיים וטכניים, המקיימות פעילות פיתוח תוכנה משמעותית המשיביס עובדים בארגוניס שהיקפם נע בין חברה, חטיבה ופרויקט, בערך חציון של 25,000 איש. פרטים אלה עובדים עבור חברות המעסיקות בין 5 ל-350,000 עובדים. נתון זה מבטיתח ‏ כי מסקנותינו מתירות להכליל את הממצאים לחברות בגדליס שונים. מרבית המשיבים עובדיס עבור חברות הנמצאות בחזית טכנולוגיית התוכנה, בעיקר בחברות פיתוח תוכנה ותעשיות אוויריות, המהוות 59% מכלל המשיבים. שפת התיכנות הנפוצה ביותר בשימוש המשיבים היא 6 ואחריה פורטרן, פסקל ועדה. השאלות 6 השאלות שבחונו הן אלו הנשאלות בתדירות הגבוהה ביותר בארגוניס המנסיס להפעיל שימוש חוזר שיטתי. התשובות לרבות מהן נתפסות בדרך-כלל כמובנות מאליהן בקהיליית הנדסת התוכנה, אך לא זכו לאימות אמפירי. תשובותינו לשאלות אלו מבוססות על ניתוח נתוני הסקר, כך שהן מבוססות אמפירית. 6 1: 26 פוה 07 השישו החופר 009 אשותכיק? לרשות מהנדסי התוכנה מגוון רחב של נכסי תוכנה זמיניס לשימוש חוזר, אך האס הס אכן משתמשים בהם ומכירים בערכס! על-פי הנתונים שלנו, התשובה היא כן ולא. נכסיס מסויימים, כגון אלה המצוייס בסביבת אופ/, נמצאיס בשימוש נרחב ונתפסים כרבי-ערך. נכסים אחרים, כגון אוסף 6ו60%₪0 של ה5גא (סוכנות התעופה והחלל האמריקנית), אינס זוכיס לשימוש מרבית מהנדסי התוכנה, ואינם נתפסים כבעלי ערך רב בעיני משתמשיהם. רוב הנכסים, בממוצע, נתפסים כבעלי- ערך כלשהו על-ידי המשיביס שהשתמשו בהם, עובדה המעלה את ההשערה כי אוספי נכסים אלה מסייעים בדרך- כלל לקהיליות המשתמשים בהם. טבלה 1 מציגה את מספר המשיבים המשתמשים בכל נכס. זוהי אמת- המידה שלנו לכמות השימוש; הנכסיס בטבלה מדורגיס על-פיה, כאשר הנכסים בשימוש הרחב ביותר מופיעים בראש. המשיבים. דירגו את הנכסים על פי דירוג (סקאלה) בן חמש נקודות, מ-1 (חסר ערך) דרך 3 (בעל-ערך כלשהו) ועד 5 (רב-ערך). הדירוג החציוני לכל נכס הוא אמת- המידה שלנו לערכו הנתפס. קיימות סיבות אפשריות רבות לשונות השימוש והערך הנתפס של נכסים אלה, ביניהן חוסר מידע והשכלה, איכות הנכס, וקלות הגישה לנכס. הסיבות | לכך שאוספי נכסיס מסויימים זוכים לפופולריות גדולה יותר ונתפסים כבעלי ערך גבוה יותר אינן ידועות, אך עדויות בעלות אופי אנקדוטלי מתוך קהיליית השימוש "מעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 1 החוזר, מרמזות כי פונקציונליות רלבנטית היא גורס חשוב. 2: האס וס התיכעות 80060 0 יו חומר? ארגוניסם רבים סבורים כי עליהם לשנות את שפת התיכנות הנהוגה בהם כדי לקדם את השימוש החוזר עס ואת, הדעות חלוקות בדבר חשיבות הבחירה בשפת התיכנות לצרכי שימוש חוזר. יש הסבורים כי לשפה חשיבות מועטה, אם בכלל, לענין השימוש החוזר, בעוד חסידי שפות כגון עדה א|ו!|9ו5 .0 ו- הפיתוה התיכנות בדיקת המתאם בין השימוש ב-11 שפות תיכנות נפוצות, לבין רמות השימוש החוזר בקוד תוכנה בארגון. דירוגי השימוש בשפה הושגו באמצעות הסדר בו דירגו המשיבים את השפות הנמצאות בשימוש בחברות שלהם, החל ב-1 לשפה הנפוצה ביותר ועד 11 לשפה שהשימוש בה הכי נדיר. למציאות רמות השימוש החוזר נשאלו המשיבים "איזה אחוז מן האוביקטיס בעלי מחזור חיים שמייצר הארגון שלכם, מיוצריס בדרך-כלל מחלקים לשימוש חוזר!" התשובות שימשו כאמת-מידה לרמת השימוש החוור בקוד תוכנה בארגון. בדרך זו סיפק כל משתתף ערך דירוג שימוש (מ-1 עד 11) לכל שפה, וכן את רמת השימוש החוזר בקוד בשפה זו (מ-0 עד 100). טבלה 2 מציגה מתאמי ספירמן (פהסווג[טזוסט הגמוחוטק5) שנמצאו בין מידת השימוש באחת-עשרה שפות התוכנה, לבין רמות השימוש החוור בקוד התוכנה. מאחר שהשפות דורגו על סרגל שבו המספרים הנמוכים יותר מציינים שימוש גבוה יותר, מתאס שלילי גבוה בין דירוג השימוש לבין רמת השימוש החוור מעיד כי טבלה 1 כמות שימוש וערך נתפס של נכסי תוכנה נפוצים נכסים משתמשים כלי אוח! 10 שבלונות ליצירת מסמכים 65 (פטז]קוווט1) ספריות פורטרן 3 וטו א 45 ספריית מתמטיקה 7 של עדה וטססט 3 412 20 טטוחר) פ טווווצסי) 0 0 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו מעולם לא אחוז ערך נתפס השתמשו משתמשים 4 99 1 3 7 2 4 6 2 4 46 3 4 8 69 3 38 3 8 1 35 -כ 3 0 6 2 8 %5 טבלה 2. מבחר השפות ורמות השימוש החוזר בתוכנה שפה מתאסם: שימוש בשפה ורמת שימוש חוור בקוד ברמת הארגון [וצ10 00 000 5 3 | 009 )'000[ 09 5 0-10 0 הס 0-17 020 +7 טר טא 5 קאו] 08| 9 ₪1.-[ השפה מקדמת את השימוש החוזר. רק באחד מן המתאמים הללו - לשפת [/1? - נמצאה מובהקות סטטיסטית ברמה 0.05. מתאם חיובי גבוה וה בשפת 1/1? מרמז כי שימוש בשפה זו עלול לפגוסם ברמת השימוש החוזר מצד שני, לא נמצא כל מתאם מובהק בין שימוש בשפות הנחשבות בדרך-כלל למעודדות שימוש חוור, כגון עדה ו6++-, לבין רמת השימוש החוזר בקוד. כמו כן מצאנו כי שפות ברמה גבוהה יותר לא הציגו מתאס חוק יותר עס רמות שימוש חוזר גבוהות יותר, לעומת שפות אסף ( עוטוווטיפא). מסקנתנו היא כי בחירת שפת התיכנות אינה משפיעה על רמות השימוש החוזר בקוד. משמעות תוצאה זו היא כי בניגוד לסברה הרווחת, את המאמציםס להגברת השימוש החוזר יש למקד בגורמיס אחריס פרט לשפת התיכנות. ו 3: האס כ קלס תופה סו 06% 8 6) אקלשים ו חזופר? הספרות העשירה בנושא כלי 6485 והשוק הגדל שלהם, מעידים כי אוגונים רבים רואים בהם דרך איך לשפר שימוש חוזר איור אה מסכם את השפעות הגורמים שבדקנו על רמת השימוש החוזר השיטתי השימוש החוזר כשיטה, כדאי להתרכז בהדרכה והכ המפתחים בדבר ההיתכנות /מעשיות הכלכלית . לארגון המנסה לשפר את שרה בנושא שימוש חוזר, העמקת ההבנה של של השימ 1 גת תהליך א לפית נוכנ ש הנ והעמ נכסי תוכנה באיכות גבו לרשו מפתחים. חשיבותס של גורמים אחריס לא הו ניגו 2 כחה, בניג כ ה עס זאת, יש להבין כי מסקנות אלו מבוססות על נתונים שנאספו ברחבי הענף - בעוד שהגורמיס העיקריים המשפיעים על ארגון מסויס כלשהו יכולים להיות שונים. הדרך הטובה ביותר היא לבדוק את הגורמים המשפיעים על השימוש החוזר בארגון המטרה (באמצעות סקרים, ניתוחי ארועים, או טכניקות אחרות) ולנקוט פעולה על סמך התוצאות. - זט סמעד ו 6 ,00ח4/)901 5ז010ב= || בי | עזו!וסופהס] ו חסו081=] חסוו ץז זו בב בי 6 וֶַחו11)601 801 פזס)סג-] 5 ובו וה | חסוזוח 660 חוההחוהזףסזק 8 5ח6|טסזק ות 86 | : ו 65 | 6 | סז חס והז 05 05 ב יימעשֶה חושב", ינואר 19%6, שבט תשנייו 3 לשיפור השימוש החוזר. כדי לחקור שאלה זו נשאלו המשיבים אס הס מסכימים לקביעה "כלי 6458 קי את השימוש החוזר בין פרויקטים שוניס בארגון שלנו". מהתשובות נמצא כי באופן כללי המשיבים חשים כי כלי 6455 לא קידמו את השימו החוזר בתוכנה בין פרויקטיס שו בארגון. 75% מן המשיביםס מסכימים אפילו חלקית לקביע שכלי 64586 תרמו לשימוש חוזר. האמונה של המשיביס מים מו קה, ארועל לא מצאנו 5. מאחר באוביקטיס מסקנתנו היא שכלי 6458 בשלב זה אינס יעילים בקידום השימוש החוור. לפחות שלוש סיבות למצב זה: ו שלא נעשה שימוש בכלי 6458 לשימוש חוזר; יתכן שהשימוש בהם אינו נכון; שהס אינס העמקנו לבדוק נקודה זו על הרצת מתאמי ספירמן בין מידת | ו סטטיסטיות ששימשו למחקר הסבירות להיותו מקרי נמוכה מ-0.05. לפי הנוסחה: (ת+ תחום ביניים א 1.57) 5 חציון עיקר הניתוח המדווח כאן מבוסס על מתאמים (ח10ום!ט60 ההוחזבטק5), אמצעי מדידה לא-פרמטי השימוש בסטטיסטיקה לא-פרמטרית נפוץ יותר משוס שו לגבי הנתונים. מספר שיקולים מנחיס את הפרשנות למתאכ בחשבון את המידה, או הגודל, של המתאם. במחקר שאינו עול מתאמים של 0.5 ומעלה נחשבים בדרך-כלל גדולים, אלה שבין ְ בינוניים, ואלה שבין 0.1 ל-0.3 נחשביס קטנים. במאמר פעלנו לפי סיווג זה נושא נוסף הוא המובהקות הסטטיסטית, המתייחסת לשאלה אס נתון סטטיסטי שנצ יכול היה להופיע באופן מקרי. מובהקות סטטיסטית היא פונקציה של גודל המדגם גודל המתאם, ואמצעי המדידה הסטטיסטי בו נעשה שימוש. אנו משתמשים במחקר זה ברמת מובהקות של 0.05, שפירושה כי אנו מתייחסים לממצא כאל ממצא-אמת רק אם במאמר השתמשנו גס בתימצות נתונים והשוואת קבוצות באמצעות תרשימי תיבה, או ייצוגים גרפיים של התפלגות במערך נתונים. תחתית התיבה היא המאון ה-25, והקצה העליון שלה הוא המאון ה-75. לפיכך, חצי מנקודות הנתונים שבמערך הנתונים כלולות בתוך התיבה. ההבדל בין המאון ה-25 למאון ה-75 הוא תחום הביניים (גשזקג0/חז). הגבול העליון הוא נקודת הנתונים הגדולה ביותר הנמצאת במרחק של 1.5 תחומי- ביניים או פחות מעל המאון ה-75; הגבול התחתון הוא הנקודה הקטנה ביותר הנמצאת במרחק של 1.5 תחומי-ביניים או פחות מתחת למאון ה-5. חוצון (זטוווטס) הוא כל נקודת נתונים הנמצאת מעל או מתחת לגבול, אך לא יותר מ-3 תחומי-ביניים מעליו או מתחתיו. חוצון קיצוני נמצא במרחק של יותר מ-3 תחומי-ביניים מהגבול, הקו החוצה את התיבה הוא החציון, או המאון ה-50, השטח המוצלל שמסביב לחציון הוא תחוס בטחון של 95% לחציון. השטח מכטה את סביבת החציון באופן סימ טרי כאשר ח הוא גודל המדגם. תרשימי תיבה מגלים רבות על צורת התפלגות הנתונים. אורך התיב ה ומיקום הגבולות והחציונים מציגים את פיזור הנתונים, וקו החציון מייצג את מרכזם. מיקום - מיקום קו החציון בתוך התיבה ומרחק הגבולות מן התיבה מציגים את מידת הנטיה ( ו הנתונים. תרשימי תיבות המוצגות זו בצד זו מתארים בשתי התפלגויות שונות או יותר. "טבעות הבטחון" (400 לחציונים מספקות כלי בדיקה לדרגת ההבדל בין החציונים: אם אין חפופ הטבעות, הרי שבין החציונים יש הבדל מובהק. 4 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו שטא) של את הקשרים שבין מאפייניהן 0 שטחש0)מסט) מסביב ה בין והות יותר טבהם רווחת שימוש ח ָ ו כא בהס נכון. תחום זה מעמיקה יותר. פני שימוש חוזר בתוכנה של ה מוגדרת בדרך כייתסמונת לפייפיי (לא פותח פה וסטם] וסצ] - 6ומסיחץ3 וזא). מסקנתנו היא כי מרבית המפתחיס מעדיפים שימוש חוזר על פיתוח מההתחלה. תוצאה זו עומדת בסתירה לתפיסה המקובלת בקהיליית הנדסת התוכנה, אך היא עולה בקנה אחד עם מימצאי מחקר אחר שנערך לאחרונה. סש ושבים כך, לא נמצאה עדות לכך 8 א מקדמים שימוש נתפסת משפיעה על שימוש חוזר על- ודי השוואת רמות השימוש החוזר בתוכנה ברמת הפרט והארגון, עם מידת ההסכמה של המשיבים לקביעה "שימוש חוזר הוא מעשי חינה כלכלית בארגון שלייי. תחילה ננתחנו את התפלגות רמות השימוש הפרט והארגון לכל רמת הג עם הקביעה ששימוש חוזר הוא מעשי כלכלית. התשובות וה ברורה לשימוש חוזר גוברת האמונה בדבר מגמה זו אומתה על-ידי בדיקת המתאס בין רמות שימוש חוזר בקוד ברמת הפרטים והארגונים, לבין מידת האמונה במעשיות הכלכלית של השימוש החוזר. ברמת הפרט והארגון גם יחד מצאנו מתאסם מובהק ברמה 5 בין תפיסה רווחת בדבר המעשיות הכלכלית, לבין רמות השימוש החוזר בקוד. המתאסם בין רמת שימוש חוזר אצל פרטים לבין המעשיות הכלכליות הנתפסת היה 5; ברמת הארגון נמצא מתאם של 9. לשני המתאמים עוצמה בינונית ([ושמ6ת!א-ותטוסטוה), ולכן אנו מסיקיס כי המעשיות הכלכלית הנתפסת אכן משפיעה על מידת השימוש החוטר. תוצאה זו מלמדת כי חשוב לשכנע את מהנדסי התוכנה כי לשימוש החוזר יש הצדקה כלכלית. ההנהלה תייבת לשאת באחריות להבהיר לצוות פיתוח התוכנה כי שימוש חוזר הוא דפוס עבודה רצוי ומעשי מבתינה כלכלית. 0 6: אס הלרכה/ 6/0 מופר 000% 0 השישו מחופר? בדקנו את השפעת ההדרכה על השימוש החוזר משתי זוויות. ראשית בדקנו את תשובות המשיבים לקביעה "למדתי על שימוש חוזר בתוכנה בבית-הספריי, לעומת רמות השימוש החוזר באוביקטיס בעלי מחזור חיים ברמת הפרט. מצאנו כי ההדרכה משפיעה על רמות השימוש בקוד ובתיכוניס. אנשים שרכשו השכלה בדבר השימוש החוזר בתקופת לימודיהם, דיווחו על רמות חציוניות גבוהות במובהק של שימוש חוזר בקוד ובתיכוניס, ברמה 0.05. למרות החשיבות שבלימוד על שימוש חוזר להצלחתו, מצאנו כי רק מעטים יחסית מקרב המשיבים שלנו - 13 בלבד (17%) מתוך 76 המשיבים לשאלה זו למדו על שימוש חוזר בבית-הספר מאחר שמרבית מהנדסי התוכנה העובדים כיום לא קיבלו השכלה בנושא השימוש החוור בעת לימודיהם, הכשרתם לכך תלויה בתעשיית התוכנה. בהמשך בדקנו את הסכמת המשיבים לקביעה "יבארגון שלי יש תוכנית הדרכה על שימוש חוזר בתוכנה", והשווינו בינה לבין רמות השימוש החוזר באוביקטים בעלי מחזור חייס ברמת הארגון. מצאנו כי בארגוניס שהנהיגו תוכנית הדרכה רשמית לשימוש חוזר בתוכנה נמצאה רמה חציונית גבוהה משמעותית של שימוש חוזר ברמה 0.05. מימצא זה תומך בחשיבות ההדרכה לשימוש חוזר ביוזמת הארגון. למרבה הצעור, הדרכה כזו נדירה מאוד, ורק 19% (15) מתוך 78 המשיבים לשאלה זו דיווחו כי ארגוניהס מקיימים תוכנית הדרכה לשימוש חוזר. מסקנתנו היא שהדרכה בדבר השימוש החוזר, הן בבית-הספר והן בעבודה, משפרת את רמת השימוש החוזר ומהווה מרכיב חשוב בכל תוכנית להנהגת שימוש חוזר, אף שהדרכה כזו עדיין נדירה יחסית, הן באקדמיה והן בענף. גם כאן מוטלת על ההנהלה האחריות לוודא כי צוות פיתוח התוכנה קיבל הדרכה לשימוש חוזר, אם ברצונה להצליח בהנהגת תוכנית לשימוש חוזר שיטתי. *מעשה חושבי, ינואר 6ל 4 7: מאם שיו פהלסת תופקה ופי 0 שיו תופר? מקובל לחשוב כי למהנדסי תוכנה מנוסים יותר דפוסי עבודה טוביס יותר. כדי לבדוק שאלה זו בנוגע לשימוש החוזר, התבקשו המשיבים לדווח על שנות הנסיון שצברו בהנדסת תוכנה. המשיבים מנוסים למדי בתחום, עם ממוצע של 12.2 שנות נסיון. מחציתם צברו בין שמונה לחמש-עשרה שנות נסיון. הרצנו מתאמי ספירמן בין שנות הנסיון בהנדסת תוכנה לבין רמות השימוש החוזר באוביקטים בעלי מחזור חיים ברמה האישית. לא מצאנו כל מתאם ביניהן ברמה 0.05. מסקנתנו מכך היא שלנסיון בהנדסת תוכנה אין השפעה על מידת השימוש החוזר באוביקטים בעלי מחזור חיים. ניתן לייחס תוצאה מפתיעה-משהו זו להיעדרה המוחלט של הדרכה בנושא זה בעבר (וראו הדיון בשאלה 66), ולעובדה ששימוש חוזר שיטתי הפך רק באחרונה ליעד מפורש של ארגוני תוכנה רביסם. 7 :0 ₪ חוט"? ם מזומן ליצרני נכס שרים. ש ש חברת [שצסא אגר נכסי תוכנה לשימוש וכמה סנטיס לכל מקטע (שוט6ס) משימוש חוזר. המשיביס שלנו אמרו' כי התגמוליס עבור שימוש חוז ים. איש מהם לא דיווח על בונוסים במזומן, ורק 7 מעטים (15%) דיווחו על הכרה מסוג כלשהו. כדי לבדוק את השאלה האס תגמולי הכרה מגבירים שימוש חוזר, השווינו את ממצאי רמות השימוש החוזר בארגון באוביקטיס בעלי מחזור חיים, לפי קבוצות משיבים שדיווחו כי לא קיבלו כל תגמולים ואלה שקיבלו תגמולי הכרה. לא מצאנו הבדלים משמעותיים ביניהם. התוצאות לשאלת שימוש חוזר בקוד טיפוסיות לניתוח כולו, ואינן מעידות על כל הבדל מובהק ברמה 0.05 בין קבוצות שלא קיבלו תגמול לבין מקבלי תגמולי ההכרה. הרצנו ניתוח זהה לרמת שימוש חוזר ברמת הפרט, ומצאנו גם כאן כי תגמולי הכרה לא יצרו כל הבדל משמעותי. התוצאות שלנו עומדות בסתירה לאמונה המקובלת כי הכרה היא תגמול מספיק לעידוד השימוש החוזר. יתכן שרק תגמולים כספיים הם תמריצים מספיקים. הדבר עולה בקנה אחד עם נסיונה של 07₪, לפיו כסף הוא תמריץ חיוני להגברת שימוש חוזר. למרבה הצער, היעדר משיבים מארגוניס שהנהיגו תגמולי מזומנים לא איפשר בדיקת שאלה זו במחקרנו. טבלה 3. רמות שימוש חוזר בארגון ותהליך אחיד לפיתוח תוכנה רמת שימוש | מתאם בין רמות שימוש חוזר בארגון | חוזר והסכמה לקביעה כי תהליך פיתוח תוכנה אחיד מקדם שימוש חוזר בין פרויקטים שוניסם בארגו מיפרטי דרישות תיכונים קוד תוכניות בדיקה ארועי בדיקה תיעוד למשתמש 0 9 האש ה/י2 אחי? /פיתות חוכה קש שיו חומר? חקר תהליך פיתוח התוכנה ושיפורו היווה בשנים האחרונות נושא פופולרי בקהיליית הנדסת התוכנה, כתוצאה מעבודה שנעשתה במכון הנדסת התוכנה (פתוח66חו8ַחש 06 1-6 8), שהעלתה את השאלה האם תהליך פיתוח התוכנה משפיע על השימוש החוזר בתוכנה. שאלנו את המשיביס אס הם מסכימיםס לקביעה ייתהליך פיתוח אחיד קידם את השימוש החוזר בין פרויקטים שוניס בארגון שלי". הנתונים מעידיס כי בדרך-כלל אין המשיבים מסכימים לקביעה כי תהליכי פיתוח משותפים מקדמים שימוש חוזר בין פרויקטים שוניס בארגון. המשמעות עשויה להיות כי אין לארגון שלהס תהליך מוגדר, או שהתהליך לא השכיל לתמוך בשימוש חוזר. מחקרים עדכניים בנושא יכולות תהליכי פיתוח מצביעים על כך שבמרבית הארגונים התהליכים אינם בשלים (רמה 1 בדירוג בשלות התהליך על-פי 581), מימצא התומך בהשקפה כי בדרך-כלל אין לארגוניס תהליך מוגדר. כדי לבדוק עוד את השאלה, הרצנו מתאמי ספירמן בין מידת ההסכמה של המשיבים לקביעה כי תהליך אחיד מקדס שימוש חוזר לבין רמת השימוש החוזר בארגוניהם. מתאמיס אלה היו מובהקים ברמה 0.05 ומופיעיס בטבלה 3. המתאמים המופיעים בטבלה 3 נעים בעוצמתם מחלשה (דרישות, קוד, תיעוד משתמשים) למתונה (תיפונים, תוכניות בדיקה, ארועי בדיקה). המתאמים מעידים כי יש יותר שימוש חוזר בארגונים שהנהיגו תהליך אחיד לפיתוח תוכנה, התומך בשימוש חוזר, לפיכך אנר מסיקים כי תהליך מוגדר לפיתוח תוכנה, המעודד שימוש חוזר משפיע על רמות השימוש הר בתוכנה. משמעותה של מסקנה זו היא כי ניתן לתרגם שיפורים בבשלות התהליך לשיפורים ברמת השימוש החוזר בתוכנה. ה 10: האס פסיות אשססיות אושות 60 חומר? בעיות משפטיות נחשבות למכשול רציני לשימוש חוזר. הסוגיות המשפטיות הנוגעות לעבודה קבלנית, בעלות, וחבות משפטית על שימוש חוזר ברכיבי תוכנה טרס נפתרו. כדי לבחון אם בעיות משפטיות משפיעות על השימוש החוזר, נשאלו המשיביס אס הם נרתעים משימוש חוזר בגלל בעיות משפטיות אפשריות. בקרב רוב המשיביס לא נראה כי בעיות משפטיות מהוות מכשול. 68% מתוכס לא הסכימו לקביעה שהם נרתעיס מבעיות משפטיות. מתאמי ספירמן בין רמות השימוש החוזר באוביקטים בעלי מחזור חייס ברמת הפרט וברמת הארגון, לבין הרתיעה המדווחת מבעיות משפטיות לא העלו כל מתאס מובהק, פרט למתאם שלילי חלש בין רמות השימוש החוזר בתיעוד למשתמשים. לפיכך נראה כי דפוסי העבודה של אנשיס בשימוש חוזר אינס מוגבליס בגלל פחדים מבעיות משפטיות. מרבית השימוש החוזר כיוס נעשה בתוך החברות, כך שהסוגיות המשפטיות מדאיגות פחות. הדבר עשוי להשתנות ככל שמתרחב שיווקס אל מחוץ לחברה של נכסי תוכנה המאפשרים שימוש חוזר. 6 ו1: האס קיום שר /6יו0 חופר 106% את רשות השיש/6 החופר? מאגר שימוש חוזר (עזסוופסק0ז 6086ז) הוא אוסף של נכסים המאפשרים שימוש חוזר, עם מנגנון חיפוש לאיתור נכסים העונים על דרישות הפיתוח. חשיבותו של מאגר כזה לקידוס השימוש החוזר שנויה במחלוקת. ארגוניס רביס סברו כי קיום מאגר חיוני להצלחת מאמצי השימוש החוזר שלהם, ותוארו סוגיס רבים של מאגרים כאלה. מצד שני, ?סגזיך טען ב אין למאגרים חשיבות קריטית לשימוש חוזר. בחנו את השפעת קיומו של מאגר על רמת השימוש החוזר בארגון. מצאנו כי בארגוניס בעלי מאגר היו הרמות החציוניות של שימוש חוזר בקוד תוכנה גבוהות ב-10 אחוזים יותר מארגוניס שלא הנהיגו מאגר לשימוש חוור אך הבדל וה אינו מובהק מבחינה סטטיסטית ברמה 0.05. הניתוח שלנו אינו מביא בחשבון את סוג המאג ושיטת המיפתוח (פַחוא06ח1). מסקנתנו היא כי קיום מאגרים לשימוש חוזר אינו משפר את רמות השימוש החוצזר בקוד. לארגוניס המנסים לשפר את השימוש החוזר כשיטה, כדאי כנראה לא להתמקד דווקא במאגריסם במסגרת מאמצי השיפור, לפחות לא בשלב הראשון. ה 12: האס השיא החופר 96 יותר 9 וסוייאיס? המשיביסם| התבקשו לסווג את חברותיהס לפי עיסוקיהן העיקריים. מרבית המשיבים עובדים בחברות בענפים עתירי-טכנולוגיה כגון תוכנה (34%), תעשיה אווירית (25%), ייצור (14%) ותקשורת (6%) כמה ממערכות התוכנה שפיתחו חברות אלו מנצלות במלואן את האפשרויות הטכנולוגיות | הקיימות כיוס. בקטגוריה "אחר" (21%) מצויים משיבים מאוניברסיטאות ומחברות העוסקות בייצור מכשור וציוד אלקטרוני, ובאיסוף וניהול נתוניס טלמטריים. הבדליס משמעותיים נמצאו במידת השימוש החוזר באוביקטים בעלי מחזור חיים בין ענפים שונים. במיוחד בענף התקשורת נרשמו במקרים מסויימים רמות שימוש חוזר גבוהות יותר באופן משמעותי, בעוד שבתעשיות האוויריות יש במקרים מסויימים רמות נמוכות יותר באופן משמעותי. אנו מסיקים מכך כי קיימים הבדלים משמעותייס ברמות השימוש החוזר באוביקטיס שונים בעלי מחזור חיים, בין הענפים השונים, כאשר ענף התקשורת מוביל ברמת השימוש החוזר, וענף התעשיות האוויריות מפגר. הסיבות לתוצאות אלו אינן ידועות כרגע, אך הן מצביעות על דרך פעולה לענפים המפגרים: ענפים בעלי רמות נמוכות של שימוש חוזר עשויים להפיק תועלת מבדיקת דפוסי עבודה לשימוש חוזר הנהוגים בענפים המובילים בשימוש חוזר בתוכנה, ומאימוצם 13: סוס 360% תפות מיק9 יו חוסר. סראה -02-ארשועית 0 סוכ (חווים השות'יחסיט וחסרה, חסיפה או 00זיק6? ארגוניס קטניס תוהים לפעמים אס שימוש חוזר שיטתי הוא יעד מציאותי, בהתחשב במימדיהם ומשאביהס המוגבלים. מצד שני, ארגוניס גדוליס חשים לעתיס כי הנהגת שימוש חוזר שיטתי אינה מציאותית בגלל ההשקעות הנכבדות הנדרשות לשם כך במשאביפ ובזמן. בדקנו סוגיה זו על-ידי בחינת השאלה האם גודל הארגון מאפשר חיזוי שיעור השימוש החוזר. המשיביס באים מחברות שגודלן נע מקומצ עובדים ועד יותר מ-350,000 עובדיס. הבדלים דומים קיימיס גם בגודל החטיבות והפרויקטיס שלהן. מאחר שההתפלגויות מוטות מאוד (אין סימטריות סביב הממוצע), החציון מהווה תמצית טובה יותר של הערכים הטיפוסייס. החציון של עובדים בחברות של המשיביס הוא 0. חציון חטיבה הוא 350 עובדים, וחציון פרויקט הוא שבעה. בדקנו את ההשערה שגודל החברה, החטיבה והפרויקט משפיע על רמות השימוש החוזר בארגון על-ידי הרצת מתאמי ספירמן בין גודל הארגון כפי שדווח, לבין רמות השימוש החוזר בכל סוגי האוביקטים בעלי מחזור חייס. לא נמצאו מתאמים מובהקים. הסקנו מכך כי גודל החברה, החטיבה או הפרויקט אינס יכולים ללמד על רמת השימוש החוזר. מכאן עולה כי ארגוניס בכל הגדלים עשוייס להצליח (או להיכשל) בהנהגת שימוש חוזר שיטתי. ה 14: האס שיקי איכות ורתיסי יו חופר? שימוש חוזר עשוי להתקיים רק אס המשתמשים הפוטנציאלייס משוכנעיס באיכות הנכסים לשימוש חוזר. מקובל לחשוב כי מהנדסי תוכנה מתייחסים בחשדנות לנכסי תוכנה שפותחו מחו לסביבתם המיידית, ולפיכך פוחתת הסבירות שהס יעשו שימוש חוזר בנכסיס שמקורס מחוץ לארגון שלהס. זהו היבט נוסף של תסמונת לפ"פ. בדקנו מספר תגובות לסוגיה זו. המשיביסם התבקשו לדרג את מידת הסכמתם לקביעה ייתוכנה שפותחה במקוסם אחר עומדת בסטנדרטים שלנו", וכן נשאלו "איזה אחוז מתוך החלקים שבהס אתה עושה שימוש חוזר מגיעים ממקורות חיצוניים!" הרצת מתאס ספירמן בין המשתניס לא הראתה כל קשר, ומכאן שאין קשר בין שיקולי איכות לבין כמות השימוש החוזר בקוד ממקור חיצוני. המשיביס התבקשו גס לדרג את מידת הסכמתס לקביעה "היה לי נסיון מוצלח עם האיכות של תוכנה לשימוש חוזר". התשובות מראות כי בדרך-כלל היה הנסיון חיובי, עס 67 משיבים (69%) שהסכימו לפחות 6 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו ימעשה חושביי, ינואר 19%, שבט תשנייו 71 שבארגוניהם מופעלות תוכניות למדידת איכות התוכנה. ולבסוף, המשיבים נשאלו אס בארגון שלהם מופעלות תוכניות למדידת תפוקת התוכנה. המשיביס מדווחים כי מדידת תפוקה ה 15: חס הארטווים [וללים ראות 66 חופר, איטות ותסוקה? למדידת שימוש חוזר חשיבות מכרעת להחלטה אם תוכנית להנהגת שימוש במידת-מה לקביעה כי הנסיון שלהם היה מוצלח. מתאמי ספירמן בין התשובות ל לקביעה "היה לי נסיון מוצלח עם חוזר הצליחה, אך אנו מצאנו [ תּ האיכות של תוכנה לשימוש חוזר", ארגוניס מעטיס מודדים כיוס א 0 כ ₪ ישיות השימוש החוזר. שאלנו את המשיבים היא ענין נדיר יחסית. רק 32% מן לבין רמות השימוש החוזר הא וס הלמה ל שו וו שלהס מופעלת תוכנית המש !וס תוכניות של המשיבים כפי שדווחו לא הראו אם בארגון 0 | למדידת רמת השימוש החוזר. רק 16 למדידת תפוקה, ורק 12% דיווחו כי כל קשר, פרט למתאם חלש בשימוש מדיד 1 ל חוזר במפרטי דרישות. משיבים (14%) אמרו שהארגון שלהם תוכנ 4 מודד כיוס את מידת השימוש החוטר, מסקנתנו היא כי מדידת רמות מתוצאות אלו עולה כי למידת ו-12 משיבים (11%) לא ידעו אס השימוש החוור, איכות התוכנה, שביעות הרצון מאיכות הנכסים הארגון שלהס מבצע מדידה. רק 25% ותפוקת התוכנה, אינה מתבצעת לשימוש חוזר אין כל השפעה על מן המשיבים, במקרה הטוב, באיס במרבית הארגונים, ולפיכך לא יתכן רמות השימוש החוזר. תוצאה זו אין איפוא מארגונים המודדיס את שארגונים אלה מנהליס כהלכה את פירושה כי לאיכות הנכס אין חשיבות, השימוש החוזר. תהליכי פיתוח התוכנה וה ווצרים אלא שהנכסים שבהם נתקלו שלהם, כולל השימוש החוטר. = המשיבים היו בדרך-כלל באיכות המשיבים נשאלו גם אס בארגון שלהם מספקת למענה על צרכיהם. מצב זה מופעלת תוכנית למדידת איכות יכול להשתנות אם תרד איכות התוכנה. ה 16: האש אלילת 6יאו6 חופר הנכסים או אם יגדלו ציפיות איכות נמדדת יותר מאשר שימוש סיה 6 יו חופר? המשתמשים. חוזר: 47 משיבים (42%) אמרו רביס טועניס כי מדידת פעילות נוטה טבלה 4. תשובות לשש-עשרה השאלות שאלות תשובות הערות . 1 עד כמה נרחב השימוש החוצזר בנכסיס משותפיס! משתנה חלק (כגון כלי אווו!!) בשימוש נרחב, אחריס (כגון שוווואט6) לא 2 האס שפת התיכנות משפיעה על השימוש החוור? לא 3 האם כלי הנדסת תוכנה באמצעות מחשב (6/55) מקדמים לא שימוש חטר! האם מפתחים מעדיפים להתחיל מהתחלה או להשתמש שוב מעדיפים שימוש בחומרים קיימים: חוור 5. | האם היתכנות כלכלית נתפסת משפיעה על שימוש חוזרז כן 6 | האם הדרכה לשימוש חוזר משפיעה על השימוש החוזר: כן הדרכה מפעלית עוזרת במיוחד האם נסיון בהנדסת תוכנה משפיע על שימוש חוור לא 8 האם תגמולי הכרה מגבירים שימוש חוזרז לא 9 האם תהליך אחיד לפיתוח תוכנה מקדם שימוש חוור יתכן המשיבים אומרים שלא, אבל רמות השימוש החוזר מעלות כי אמונה ביעילותו של תהליך אחיד עוזר 0. האם בעיות משפטיות מונעות שימוש חוזר? 8 1. האס קיוס מאגר לשימוש חוזר משפר את רמת השימוש החוטר: / 2. האם השימוש החור נפוץ יותר בענפים מסויימים? | 3. האסם אפשר לחזות היקף שימוש חוגר ברמה כלל-ארגוניח 6 הד פתקשגרו הנקות רת על סמך נתוניס המתייחסים לחברה, חטיבה או פרוי 2 4. האם שיקולי איכות מרתיעים משימוש חוזר! : 5. האס הארגונים מודדים רמות שימוש חוזר, א [ ב ג 6. האס מדידת שימוש חוזר משפיעה על שימוש ח | יכול להשתנות בעתיד עושים שימוש במדידות מוד % ה. אמונה זו מוצאת ביטוי השגורה "אם לא מודדים הוא נעשה גרוע יותריי. בדקנו | זו על-ידי בדיקת ההבדלים בין רמות השימוש התוזר החציוניות ורגון לאוביקטים שוניס בעלי מחזור אצל משיבים שארגוניהס ם שימוש חוזר ואצל אלה שארגוניהס אינס מבצעיס מדידה כזו. למרות שברור כי יש צורך במדידה דויקת של השימוש החוור כדי לנהל בהצלחה תוכנית שיטתית לשימוש חוזר, הרי שלפי הנתונים שלנו אין כל מתאס בינה לבין רמות השימוש החוזר בכל סוגי האוביקטים ברמת הארגון הכולל. במילים אחרות, נראה כי ארגוניסם המודדיסם שימוש חוזר אינם משתמשים במדידות אלו לשיפור רמות השימוש החוור. לא מצאנו הבדליס מובהקיס ברמה 0.05 בין חציוני השימוש החוזר של ארגונים המודדים שימוש חוזר ושל ארגוניס שאינס מודדיס אותו. סיכום טבלה 4 מסכמת את תשובותינו ל-16 השאלות על שימוש חוזר, בהתבסס על הסקר. מצאנו כי בעוד שכמה נכסיסם המאפשרים שימוש חוזר, כמו כלי אוחש, נמצאים בשימוש נרחב וזוכיס להערכה רבה בקרב מהנדסי התוכנה, רביסם אחרים, כמו אוסף 6והו00%), אינסם כאלה. מצאנו גם כי רוב מהנדסי התוכנה יעדיפו לעשות שימוש חוזר בתוכנה מאשר לבנות אותה יש מאין, מימצא העומד בסתירה לסברה הרווחת, שלפיה מהנדסי תוכנה מעדיפים לבנות דבריס בעצמס מאשר לעשות שימוש חוזר בדברים של אחרים. למרות שחסידי שפת תיכנות כלשהי מרבים לטעון כי שפה מסויימת מספקת תמיכה טובה יותר לשימוש חוזר לעומת שפות אחרות, לא מצאנו כל עדות לכך, ואף לא לטענות בה | מ ] את הש / 1 נהוש ש ה שו מעידים הנתונים שלנו כי להדרכר בנושא שימוש חוזר, הן ברמה האקדמית והן בענף עצמו, יש חשיבות רבה לשיפור השימוש החוזר, כמו גס לאמונה כי השימוש החוזר הוא ענין מעשי ומשתלם כלכלית. האמונה כי תהליך אחיד ומשותף לפיתוח תוכנה תורס לשימוש חוזר משפרת אף היא את השימוש החוטר. על המחברים: ויליאם ב. פרייקס (מז8ון11/ חח .8) הוא פרופסור חבר ומנהל ית ללימודי מדעי המחשב בטכניון של 6 גותופזו/) ומכהן כנשיא התוכנה, 6%ת6א, ואת זופוג ]0 וחנתס= .66 זסוטקותס 6 07 זהש6מתהק6ק 160 בנתנפזו/ 2 ;7 ,מסזטם .6 4115 ,.76) זה8ז163טד היו 5 ₪ 6%א8ז] :[והוחט כריסטופר ג'יו תו 6) המחשב באחרונה תיכון תוכנה ]קת ט?) ]0 והטותהבקט וח(1 ת%0ו180א אשותג1 לא מצאנו כי השימוש החוזר בתוכנה גובר ככל שמהו התוכנה מנוסים יותר, וגם לא כי סכנת הבעיות המשפטיות מהווה מכשול מפני השימוש החוזר. מצאנו כי רמות השימוש החוזר גבוהות יותר בהרבה באוביקטים מסויימים בענף התקשורת מאשר בתחומים אחרים, ובעיקר בתעשיה אווירית. לא מצאנו כל קשר בין גודל הארגון לבין רמת השימוש החוזר. מאמצי השימוש החוזר של המשיבים שלנו לא הושפעו על-ידי שיקולי איכות נכס התוכנה. ארגוניס מעטים בלבד מודדים רמות שימוש חוזר, איכות ותפוקה, אך אין מתאם בין מדידת השימוש החוזר לבין רמת השימוש החוזר, אף שברור בי מדידת שימוש חוזר הכרחית להנהגת תוכנית שיטתית לשימוש חוזר. 7 6 .פזטס תסא ג 11 6 טר( .6% .)וטו 6 "מעשה חושביי, ינואר 199%6, שבט תשנ" 9 העסק הטוב ביותר של שנת אלפיים הומצא במקרה. ידוע לכל שהוא חוסל במהירות על ידי משרד המדע, ולכן אני כאן בתא הקטן. אבל אס הייתי משתטה ומגלה כי העסק הטוב ממשיך להתנהל, ואחראי לכמה מהמשברים הפיננסיים העולמיים, אני מניח שלא הייתי נחשב לאדסם שפוי. בלילות מתבונן בדגי האהב הקטנים, אחד-עשר דגים תלויים בפתיל כותנה במבנה מסתעף דמוי עא מהופך, כשהם סובבים לאיטם אל מול סורגי הפלדה בתאי. הס נראים כלהקת דגי נוי עליויסם באקוואריוס אפור וחסר גבולות. גם היוס, כמו בטקס חודשי קבוע המתרחש אחת לארבעה שבועות, קיבלתי חבילת שי קטנה; קופסת גפרורים ובתוכה דג זהב דקיק, צרור בנייר משרדי פשוט הנושא את חתימת שפתיה מעובות הליפסטיק של גיינר - הדג השנים-עשר. בסיוע כפיס עצ מחודד ניקבתי את גופו והתחלתי במבצע המייגע של תלייתו לצד הדגים האחריס בחוט כותנה שפרמתי ממכנסי. טיפוח שיח הדגים המסתעף יהיה עיקר עיסוקי בעשר השניס הבאות. ואת משוס שאם אפשר לסמוך על הנרי, ובמובן מסוים אפשר לסמוך עליו, כל דגיג משמש מעין קבלה שמיליון דולר נוספיס הופקדו בחשבון על שם יואל זינגר (אני) בבנק הספרדי בטאוס, ניו-מקסיקו. לא רע בשביל אסיר מבודד ושמור היטב. העסק הטוב התחיל להתגלגל לפני שנה. ליתר דיוק זה היה כמה רגעים לאחר הזריחה, לפני שאלפי הציפורים מתעוררות משנתן בהמולה המבשרת שחר חדש. באותו בוקר נעלתי את דלת המשרד וכיביתי את האור. השתרעתי על הספה, מתחתי את זרועותי ועצמתי את עיני בתחושת רווחה. הייתי וקוק למנוחה, לאחר השעות בהן בהיתי בצג המחשב ובחנתי את ההדמיות הצבעוניות של דגי הרשת החביבים שלי. לפתע צלצל הטלפון והשלווה נקרעה. הפעלתי את הרמקול בקצות אצבעותי מרחוק את קולו הרועם של מושיק, דודי. למרות ששנים רבות לא החלפנו מילה אחד עם השני, הוא פנה אלי בחביבות המרושלת הרגילה שלו ובלא הקדמות מיותרות, וביקש ממני. בטבעיות גמורה, להצטרף אל צוות פיתוח התוכנה של "עולס ידידותי בעיימיי. מה לך ולמחשבים!" התפלאתי -"או", מושיק צחק מעמקי בטנו. "כולס עכשיו במחשבים. מי שלא במחשבים, לא כאן, חה חה חח!יי. אמרתי שהופתעתי! מושיק אמנם טיפל בי כאב בילדותי, אך מאז שיצאתי לטיול באמריקה, לפני 10 שניס, לא נפגשנו ולא דיברנו. גס השיחה האחרונה שלנו, שהתקיימה רגע לפני שיצאתי מחייו בפתח אולם היוצאים של נמל התעופה בן-גוריון, לא היתה שיחת נפש רגשנית. התקשינו למצוא פינה שקטה במסוף הנוסעיס הדחוס. ניצבנו סמוכים זה לזה, כמעט נוגעיסם אחד בשני, מה שלא מנע ממנו לרעום בקולו. ייתדפוק את הגוייס ואל תתקרב לאף קזינו, אני סומך עליךיי. הוא נפרד ממני במשהו שנראה לו בוודאי כמו ליטוף רך ושגם ניתן היה להבינו כסטירת לחי מצלצלת. או מושיק עוסק במחשבים. וכרתי אותו כקבלן תזויתי עם חולשה להימורים, מהקבלנים שבנו את ראשון-לציון ואת ההתנחלויות שעברו לנגב. הוא תמיד צחק. אולי משוס שהיתה לו השקפת עולם מוצקה על החיים ודבר לא עירערה. "לא חשוב הטכנולוגיה", ‏ הוא היה מסביר בגיחוך, י"האדס אף פעם לא משתנה. תמיד אותם השטיקים ואותן הנבזויות". הוא בנה בית פה ושם, עבר לפרויקטים גדולים יותר, ולבסוף היה ולהפתעתי הרבה שמעתי- אגיד לך במה אני מאמין", התוו פעם. "אדם אחד רצה לקנות לו במכולת. שאל אותו המוכר: לחנ שחור או לבןז לא משנה לי, הוא : השיב, יש לי אופניים ואני מסודר! חה חה חהניי. הפתעה נוספת ציפתה לי כאשר סיפרתי להנרי, השותף שלי, על שיחת הטלפון מתל-אביב. הנרי הקשיב לדיוות בשלווה גמורה, כאילו כבר ידע הכל מראש, ואמר לי בקיצור: "תיסע, אני אפגוש אותך שם". כך קרה שלאחר 21 שעות נחה מזוודת עור התנין שלי במסדרון המצוחצת ליד משרדו של מושיק, בקומה ה-100 של מגדל הטכנולוגיה הבוהק. זה לא שלא חשתי שמחה לביקור המולדת הבלתי צפוי. פסעתי לאורך החלונות הרחביס בחדר הישיבות הבהיר שַל דודי, שתל-אביב פרשה מתחתיו את יפעתה. יכולתי לזהות גגות מוכרים, פינות רחוב שראיתי בעבר מגובה של ילד ואפילו את שרידי חצר בית הספר. אבל שטף הזכרונות הסנטימנטליים נתקל במחסום מציק של סימני שאלה מטרידים. מדוע מושיק קרא ליו מה הקשר בין דגי הרשת לבין חברת עולס ידידותי והייכפלדת" החדשנית שלה! מדוע הנרי יושב בחדר השני ועובר על הר של מסמכים! -ייכרגיל חושב יותר מדייי. מושיק נכנס לחדר במרצ וחיבק אותי בהתלהבות יתרה. "הכל פשוט מאודיי, הוא ענה לשאלה שלא נשאלה. "אני רוצה אותך לידי, אתה יודע כמה אנל מעריץ את עבודתך. תמיד רציתי שנעבוד אחד עם השני. אנחנו הרי קרובי משפחה, לאז". מושיקס שלף מקלדת ישנה מתוך שולחן האלון הכהה שניצב במרכו החדר. מקלדת עתיקה עם 101 4 "מעשה חושביי, ינואר 6, שבט תשנייר / 0 מקשים| שכמעט מחציתם היו מיותרים כבר לפני עשרים שנה. הוא הפעיל את הצג הענק שכיסה את מחצית הקיר הפנימי בחדר, ומייד הופיעה זריחת השמש המפורסמת, תמונת הכניסה אל מסד הנתוניס של משרד המדע והטכנולוגיה. המראה הזוהר היה מוכר היטב לכל חברת מחשבים בעולס שעבדה, או ניסתה לעבוד, בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות. משרד המדע צבר מוניטין כמוסד הקשוח ביותר בעולם בשמירת ידע טכנולוגי מקומי. הוא נקט בכל האמצעים כדי למנוע איבוד ידע, ולא בחל בסיכול עסקאות, ביצוע פריצות ומעקבים ואף הטלת עונשי מאסר כבדיס על העבריינים. למרבית הפלא, חברות רבות מהעולם הסכימו לרשום את הידע שלהן כידע ישראלי - רק כדי שיוכלו להנות מהגנת המשרד. "כשהנרי יחתום, נשדר את החוזה לירושלים ותוך שניות נקבל אישור. ככה זה בישראל, מקפידים שלא נייצא ידע מקומייי, מושיק הסביר את המובן מאליו. נדהמתי. "ידוע לך שחתמתי על הצהרת שמירה על סודיות. הנרי, או כל יו"ר אחר מייתוכנות קופרטינו", לעולס לא יסכים שאני אשתול דגים בכפלדת. אלא אם כן הוא קונה אותך, או שאתה קונה את קופרטינו...". מושיק התעלם מההערה האחרונה והמשיך להסביר. 'יהנרי ייכנס מייד, הוא בודק את החוזה כרגע. משום מה הוא מתעניין דווקא בסעיף הטריביאלי, ש'העסקה נעשית בישראל וצריכה לעמוד בכל תנאי החוק הישראליי. מה מיוחד פהז אני לא מבין את הבוס שלך! בסך הכל וה הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי. לא" אם עדיין לא הבנתם על מה אני מדבר, סימן שפיספתם משהו בגדול: או שאתם בכלא, כמוני, או שהצטרפתם לאינטרנציונל האקולוגי ואתם אוספים גרגרי יער, חיים בלי חשמל וסומכים על מה שנשאר 0 "מעשה חושב", ינואר 1996, שבט תשנייו מהטבע. שאר יושבי תבל הספיקו להתוודע אל הכפלדת שהוצגה או בפני, ודגי רשת משוטטים היוס בכל קוויי הטלפון והתקשורת בעולם - וכל את בגלל התרגיל שהביא אותי למעצר. מכל מקום, באותו יום, בדיוק לפני שנה, כאשר המתנו לכניסתו של הנרי לחדר, התוודעתי לראשונה אל הכפלדת. גייני, העוזרת הצמודה של מושיק, אישה כבת שלושיס בעלת עיניים רציניות ותלתלים שובבים, חשפה בפני את הסוד הכמוס ביותר של עולם ידידותי בע"מ. היא השתעשעה בעצבנות בכפלדת באצבעותיה הארוכות, ממתינה בקוצר רוח שארד לסוף דעתה. "מדובר במחשב שלם. זה הדגם השלישי שלנו. הראשון היה בגודל של כפפת בייסבול, השני לא ירד אפילו מלוח השרטוט, וזה הדבר הכי קרוב למוצר הסופייי. בתנועה זריזה היא שיחררה את החבק, והלבישה על כף ידה משהו שנראה כמו כפפת אופנוענים שחורה ונטולת אצבעות. לאחר מכן היא התרוממה מכיסאה, הורידה מעיניה זוג משקפיים כהים והרכיבה אותם על פני. ייעכשיו תביטיי. היא סגרה את חבק הכפפה על ידי הימנית, ולרגע נשטפו עיני בשלל תמונות לא ברורות, משבצות וקוויס שחצו בעצבנות את שדה ראייתל. -י"תביט לכיוון אחד בלבד'י, שמעתי אותה מדריכה אותי בסבלנות. "המשקפיים מקשרים בין מיקום האישון לבין המעבד בכפפה. אם תכווף) את היד, התוכנה תבחר באופציה בה אתה מביטיי. סוף סוף הבנתי מדוע שמו של המחשב החדש נגזר מצירוף המלים כפפה ומקלדת. משהו שנראה כמו סמן התרוצ על פני תפריט מרכזי, בחרתי ב''אנשיםיי, מייד התחלף התפריט לייעבודה" ", משפחה", וייחברים". המשכתי לייעבודה", ומייד ראיתי את שמ יואל זינגר, ליד מושיק דוברובי. "יזהו, עכשיו תן לי את כרטיס האשראי שלדיי. גייני נטלה את ידי בעדינות, והצמידה את האמריקן אקספרס שלי אל הקשקשים הכסופים בצידה הפנימי של הכפפה. פתאוס הוצפתי בתחושת החמימות הנעימה של שהייה בסביבה ביתית מוכרת. כל מסד הנתונים הפרטי שלי נפרש לפני. אפילו תפריט הגישה אל הפרויקט שלי ושל הנרי, תיכנות דגי הרשת החכמים, נפרש בפני במיצמוצ עינייס ובלחיצת אצבע. -"איך עשיתם את זהז" -"הו, וה לא משהו. רק מיועור של השבביס הרגילים והסידור שלהם בתבנית קשקשים. הסוד האמיתי הוא במשקפיים. בעזרת גלים אולטא- סונייס הצלחנו לקשר בין הכפלדת למשקפיים. הם גס משקפי ראייה. היה לנו חשוב שהלקוח יוכל לראות דרכם. הכפלדת תקשר אותם לעבודתם, לביתם, לבנק שלהם ואל חבריהם. גה יהיה פתרון מושלם". -"את מדברת כמו אשת מכירות. חשבתי שאת מהנדסת". היא הסמיקה קלות ולכן השפלתי את מבטי והתרכזתי בבדיקת הכפלדת. השילוב בינה לבין הדגיס באמת יכול להיות מעניין - אפילו מסוכן. מושיק קרצ כמבין עניין. "חתיכת דגים, אהה"! גופו המלא נע בזריזות, בלא הפוגה. גם ידו העטויה בכפלדת מוזהבת לא נחה לרגע. ייראית מה קורה כאשר שתי כפלדות נפגשות!"י הוא הושיט את ידו לקראתי ולחץ את ידי העטויה בכפלדת. באחת התמלאו משקפי במידע. תמונתו של מושיק, חזית ופרופיל (ייכמו במשטרה"). הכפלדת שלי המשיכה לעבוד במהירות ולהציג פרטים נוספים: משה דוברובי, גיל 54, מגדל הטכנולוגיה, תל-אביב, קומה 89, חדר 11492, ושראל. עיסוק: יו"ר ובעלים של עולם נדידותי בעיימ, בעל עניין ב-10 חברות מחשבים, בעל שליטה ב-54 פטנטים, המנכל והמייסד של גלובל הורייזון אינק... הייתי המוס. חסל סדר לחיצות ידיים והחלפת כרטיסי ביקור. תוך ומן קצר לא יהיה אדס תרבותי שיושיט לך ידו לשלוס אם אינך מצויד בכפלדת. החלטתי שכנראה לא הערכתי את דודי כיאות. בהיסח הדעת שיחקתי בכדור ענבר שקוף שמצאתי על השולחן, בתוכו היה כלוא תפוו אמיתי למזכרת. אחד מהתפוזים האחרוניס שנותרו באר%. השאר פסו מהעולס לטובת מפעלי שבבים וקווי ייצור אוטומטיים. "אלה כדורי פארק-היורה שלנו", אמר מושיק. "בעתיד, כשמישהו ירצה לשחזר תפווים ארצישראליים אמיתיים, הוא יקלף את הענבר ויפיק את הדנייא המקורי. מי יודע! אולי יתברר שבגניס שלהם כתוב גיפה. אל תגלה למשרד המדע. חה חה חה!". הנחתי את קופסת הגפרורים על המיטה הנזירית המוצעת בקפדנות, פרשתי את הדף החתום בנשיקה, והרמתי בעדינות את דג הזהב ה-12. הדגים היו משהו מיוחד, משהו שאפשר לקרוא לו פרויקט חיים. זו היתה פיסת תוכנה שנולדה בערבים הארוכים שהנרי ואני בילינו בפולקסווגן החבוטה שלו או מול מדורת הקומנציים בחווה של אביו בארקנזאס. השתחררתי אז מהצבא והדבר הראשון שעשיתי היה לגלגל שק שינה, כמה בגדים, מעיל רוח ואת "המדריך לטרמפיסט ברחבי הגלקטיה"י, לתחוב אותם לתרמיל גב ישן ולנחות למחרת בלוס. אנגילס. הגעתי למקום הכי רחוק שמצאתי מחסותו התובענית של מושיק, שאינה סובלת את הסימן הקלוש ביותר למרי, כעבור מספר שבועות, בכביש היציאה מטאוס, עצר לידי מיניבוס כתוס ומאובק בחריקת בלמים, "אתה יודע לנהוג?", שאל בעליזות הנהג. "אם כן, קפו, נצא לטיול", הנהג היה הנרי., כשהתחלתי לנהוג הוא התפתל ועבר לתא המטען של המיניבוס, שס התיישב אל מול מחשב גדול המחובר אל משדר רב עוצמה. מרגע זה ואילך לא החלפנו בינינו כמעט מילה אחת בעשרת הימים הבאים. אבל מאז גם לא נפרדו דרכינו. -"לאן לנסוע?י -"לא חשוב, העיקר אל ההריםיי הצעיר הצנוס שקע בתוך עולמו הפלורסצנטי, פניו מוארות על ידי צג המחשב שלא נח לרגע., עיניו קודחות. "אנחנו", הוא הסביר ברגע נדיר של מנוחה, "נגיע לכל המקומות הגבוהים באמריקה, לבדוק את הקליטהי. זה היה אחד מהפרויקטים המוזרים של הנרי. על פי תאוריה שהמציא, ישנס על פני כדור האר מקומות בעלי קליטה טבעית טובה, בזכות קרינה קוסמית מהחלל החיצון, ואם הוא יאתר אותם, הוא יקנה אותם מהכפריים הבורים וימכור אותם ברווח לחברות התקשורת הגדולות. שוס דבר לא יצא מזה. כשהתברר לו שאיי. טי אנד טי., בלסתאות' ואס.סי.איי. לא מעוניינות בשירותיו, הוא נחר בבוז וסיכם: "מטומטמים". בכלל, הנרי היה שופע תאוריות ורעיונות. המבצע הראשון שלו היה תיירותי. הוא שיכנע מספר אינדיאנים מהשמורה להתגורר בחווה של אביו ולערוך בה שעשועי מערב פרוע למען תיירים מדושנים מהמזרח. הכל הלך טוב ויפה, ולמקוס הגיעו גם תייריס מאירופה כדי לשחק בשוטרים וגנביס עם אינדיאנים אמיתיים. אלא שבאחד הערבים האינדיאנים השתכרו כהוגן, ולאחר שתפשו "קאובוי" קוריאני מניו-יורק, הם שכתו שימי המערב הפרוע חלפו מן העולס והעמידו אותו על מוקד אמיתי. צעקות המסכן הזעיקו את כל שוכני החווה שהצילוהו ממוות איוס כמעט ברגע האחרון. המשטרה סגרה את העסק, ובזכות תשלום פיצויים נאה נמנעה תביעה משפטית. "חבלי", הנרי אמר, ולא התכוון לרגליים הצלויות של הקוריאני. הנרי גדל כפרא אדם. אימו מתה בצעירותו, ואביו המיליונר העניק לו חירות גמורה ורשת הגנה בדמות אינספור דולרים. אני לא יודע אם אהבתי אותו, אבל היתה בינינו התאמה. שנינו אהבנו לחלום, וחלק מאמונתו העזה בעצמו דבקה גם בי. "אסור להגביל את הדמיון", הוא היה חוזר על המנטרה של חייו בכל פעם שרעיון שהגינו התברר כבלתי מעשי. "מהנדסים למשל. העולם מלא במהנדסיס שיכולים לעשות כל דבר, אס נותנים להם מעבדה, משכורת ורעיון. אנחנו רק צריכיס למצוא את הרעיון, והס יעשו את השאר". וכך, לאט לאט, התחלנו לגבש את רעיון הדגים. הרעיון, למעשה, די פשוט. | מדובר בתוכנה רגילה המסוגלת לשוטט ברשתות תקשורת. משגריסם ‏ את התוכנה מהמחשב האישי, והיא מתחילה לשוטט בכל רחבי האינטרנט עד אשר היא מוצאת את המידע הנחוץ, וחוזרת איתו "הביתה"". לתוכנה מסוג זה קוראים "סוכן". לרעיון הישן הזה הוספנגו "פלפליי. הגדרנו סוגים של סוכנים, והוספנו להם פיסת תוכנה המדמה את הסוכן לדג. כך למשל, סוכן הנשלח לביצוע משימת איסוף מידע רב, יצטייר על מסכי המחשבים כתמנון, סוכן המיועד לבצע משימת תקשורת פשוטה יהיה סרדין. ואילו סוכן קטלני, המתוכנת לגרוס נזק, יידמה לברקודה או לכריש. זה הצליח. הדמיית הסוכן במסכי המחשבים הוכתבה על ידי מהות משימתו, והדבר איפשר לאנשי יימעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו 00 יוא , אבטחה לזהות בקלות פעילות פלילית על גבי הרשת. מכרנו רשיונות שימוש ובמהירות עצומה התמלא הסייברספייס בדגים מוזריס ומשונים. סרדינים תמנונייסם לשיחות ועידה, כרישים עם מקטרת לאיתור פריצות, מדוזות שקופות וצורבניות הגנו על מערכות המידע של הבנקים, ודגי סלמון בעלי אוזנייס ענקיות הופעלו על ידי השרותים החשאיים. באותו יוס נמהר בתל-אביב, בדיוק לפני שנה, לא נאלצתי להמתין זמן רב כדי לקבל מענה לשאלותי. כעבור מספר דקות הנרי נכנס לחדר עס המסמכים החתומים ביד אחת, כפלדת מוזהבת עטויה על ידו השניה, ופניו אדומות מזעם. הוא התעלם מקיומי. "שקרן", ירק לעבר מושיק, "משרד המדע שלכם ביטל את העסקה לאחר שהעברתי לך את קוד המקור של התוכנה". הנרי קרב למושיק שהתרחק באיטיות. "יגס כריש קיבלת במתנה, מהסוג שיש רק לי!". הכפלדת של ג'ייני היתה עדיין על ידי התחלתי לשוטט בבהילות לאורך התפריטים ולנסות להתקשר עם הנרי. ברגעים כאלה הנרי היה בלתי צפוי ומהיר כברק. אלא שקווי התקשורת היו איטיים מדי, והנרי, בגופו הגרמי והנוקשה התקרב במהירות אל מושיק, שהמתין לו בכל כובד עגלגלותו הרכה. -"רגע, חכו!"", צעקתי, ושניהם ענו לי, כמעט פה אחד, י"שתוק!". לפתע קפאו פניו של הנרי ומבט קר הבזיק בעיניו האפלות. "או. סי יהודון, דפקת אותי. עכשיו נלח> יד ולעולס לא נתראהיי. הנרי הושיט את ידו לעבר מושיק, ושתי ידיהם נצמדו זנק מתוך הכפלדת המוזהבת של הנרי והחל לשעוט אל תוך רשת התקשורת של עולם ידידותי בע"מ הרך הכפלדת של מושיק. זה היה כריש פרטי שלנו, מחסל צמוד שמעולם לא שוגר אל היס האלקטרוני בגלל הרסנותו הקטלנית. שבריר שנייה לאחר מכן פרא כריש נוסף מהכפלדת של דודי והחל במסעו הרעבתני אל המחשב המרכזי של תוכנות קופרטינו בעיימ. שני הגבריס לחצו את ידיהם בעוצמה, במבטים הוזים, כשהםס עוקבים באמצעות המשקפיים אחר הכרישים שנשלחו להשמיד שתי חברות משגשגות. ידעתי שהדבר לא יימשך ומן רב. הכריש הכחול היה טורף כל - פרוטוקולי תקשורת, מערכות מידע, בסיסי נתונים. במסעו הוא השאיר אחריו שובל של הרס שלא ניתן לשקמו, כפי שמעולס לא עשה כריש אמיתי החוצה את מימי האוקיינוס. הקרב ארך רגעיס ספורים. פרק הזמן שהיה דרוש לדגי המשטרה להופיע ולצוד את הכרישים היה קצר ביותר, אולס התוצאות היו הרסניות. מאגרי המידע, רשימות הלקוחות, שרטוטים טכנייס וחשבונות בנק נעלמו כלא היו. שתי חברות משגשגות פשוט נמחקו מהעולסם. הנרי ומושיק דממו כאשר החלו לגלות את היקף ההרס. פרויקט חיי התחסל בשניות ספורות ולא היה לי דבר לומר על כך. שניהם התיישבו תשושים משני עברי שולחן האלון הרחב, ידיהם עדיין אחוזות אחת בשנייה. הנרי גיחך. גייני הביטה בי מרחוק בתמיהה כמצפה להסבר. הכפלדת שלה היתה בידי ולכן לא יכלה לעקוב אחר הקרב שפרף בפתאומיות והסתיים בחטף. מנוח. ככלות הכל, כמה מיליונים שוויס עשר שנים בכלא! ומה היא התשואה על 2 ניירות מקופלים חתומיס בליפסטיק דביק! ייאתה לא מבין!יי, הנרי צעק בצרידות כאשר מושיק שחרר את ידו והמשיך לצחוק. "הפעם נעשה מאדר-פאקר כסף. ברגע וה המצאנו את הימור ההימורים, רק למכורים הכבדיםט. הנרי המשיך לצעוק ולצחוק בו-זמנית. ייאנחנו נפתח קזינו מיוחד המיועד רק לדגים השמנים ביותר, אשר יהמרו על התאגידיס שלהם. הס ישלמו הון תועפות כדי לשלח דגיס אחד בשני ולהתערב מי ישרוד. לא חוקי, אבל רווחי להדהים - ואתה תנהל את העסק!". קשרתי בעדינות את דג האהב שהגיע אלי היוס בחבילה החודשית. אנשיס חושביס שהעסק חוסל, אולי עדיף שיחשבו כך. במשך 30 יום הרווחנו הון מארגון הימוריס קטלנייס בהס היו מעורביס בנקאים ומדינאים שהתערבו על יכולת השרידות של תאגידים ומדינות. ביוס השלושיס הנרי ומושיק התערבו מי מהס יחסל את מסד הנתונים של משרד המדע והטכנולוגיה - זו היתה טעות. תוך מספר דקות אותרנו, ועד לשעות הערב המוקדמות נכלאתי לעשר שנים בהליך שיפוט מהיר. פתיל הכותנה השחוק בגד בייעודו והדגים נפלו על רצפת הבטון בקול צלצול עליו, מאלצים אותי להתחיל את כל העבודה מחדש. והו אחד הדבריס השנואיס ביותר על הנרי. "אס זה לא הולך, זרוק את הכל, תמיד נמצא משהו יותר טוביי, היה צ'יסםריו פָּן ופתני 2 ש 4 2% % ,/ / / 0 ו חוור על המנטרה הנוספת של חייו. אלא שהנרי היה עכשיו בארקנס, 1 שגן0:// ות" ט9ןופוסט-טסןון "7-0 + ור אחת לשנייה בכוח. אלא שבדיוק מושיק משך בכתפיו, ‏ "חבל שלא סחיו .1 ם.חו ויו ואי זווחזויוו 0 םס - ו ו אש 000 םת 0 0 א 6 - 0402007 וא גוא שווטא 06 שא יס 00 א - 666 שא א 0 טסט סוט וש ששו סא )סט "סט םותס ]ו חזוםז.אם זווא " ₪ 3 . ₪ ם : ₪ - = ₪ בש ש 5 0 ט שיש = ₪ ב ו ו 6 -. 3 ב 5 3 ב = ב 5 4 ₪ 8ב 5 85 = - ₪ ש ש | ב ₪ ₪ : - 5 5 3 כםי5 כ כ כו 5 ם | = ₪ ₪ ינ ₪ ₪ ₪ 6 2 5 5 1 = ו = ש > ₪ > ב ₪ = ₪ ב ל כ פ 5 8 5 צ 9 ₪ = א שִ שרצש 5 ₪ 01 באותה שנייה הצלחתי להיכנס אל התערבנו, הייתי יכול להרוויח הוףי 0 ו ₪ = ב 2 5 5 4 8 53 ₪ כ ₪ 3 2 0 את ה שלנר - - ב םש ס רצ א ₪ ₪ שה 6 הרשת ולעיני התגלה אחד מהמראות ולפתע פרצו שני הדיקטטורים בצחוק ו ת טק ב 5 א 5 5 6 9 הפ ₪ |כ ₪ 5 1 - 0 - כ ב( ₪ 5 , = המפחידים ביותר שניתן היה להעלות אדיר והביטו בי בשמחה עצומה "ל 1 פ 5 > 5 8 5 - ₪ 5 : : | ל ב 8 2 של 5 1 5 על הדעת. כריש אימתני, כחול אפרפר את הצחוק הזה לא אשכח לעולם = ם - ו 5 6 8 5 58ב | פַ - ובעל שלוש שוהות של שיניים בוהקות הוא מלווה : על המחבר: רוני ליפשיץ, הוא עיתונאי 2 דד בכ כ 5 כ ₪ ב [ ז מלווה אותי כצל ולא נותן לי . (ם ב צר ל ם ₪ ₪ טש ₪ ט ש = ו בנושאי טכנולוגיה ומחשבים. = = כב 4 ב 5 > 2 ב ₪ ב םה דש 5 %(‏ 9 = 4 5 כ כ כ כ ב םש מל | 7 = 6 זְ ₪ ₪ ו יש תפצ ₪ ו נש - ₪ ₪ פיט כ כ ה רש - א -ם: ₪ 5 - 6 ופ 6 פרם כ ריר 5 ו "מעשה חושביי, ינואר 1996, שבט תשנייו - 1 פע םש 5 > > <5 5 5 ל 5 ₪ כ שא כ ₪ 5 ₪ ב > ם 5 כ 5 5 8 7 |" ₪ כ ל 5 ב 5 5 8 ₪ > ₪ 2 כם = ₪ ₪ 9 ₪ ₪ ₪8 8 מ 5 ב > <> ₪ 1 7 - 2 ב ל 5 ₪ םש םש כ ב 5 5 וב 6 ל ₪ ₪ 5 2 0 , חדש ב"ויזה" ‏ ל | | | ן | 1 ן שמיר בהן (יעקבסון) קנה ב"ויזה", צבור מיילים וטייל תינם בעולם! לראשונה בישראל, מכריזה "ויזה" על תוכנית %/1.1//// 7154. על כל קניה ותשלום ב'"ויזה" של כ.א.ל החל מ-2.9.95, תצבור מיילים, אוטומטית וללא תשלום, שתמורתם תוכל ליהנות מחופשות חינם בארץ ובעולם. הצעות מיוחדות של טיסות, שייט חופים, מלונות מעולים ועוד - יתפרסמו מעת לעת. כדאי לעקוב. פרטים מלאים על תוכנית "ויזה מיילס" בטלפון: 03-5653838 (24 שעות ביממה). בהשמהטתטטהו 4 | *כפוף לתקנוני המבצעים.